‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫הסוציולוגיה של המשפט‬
‫עמוד‬ ‫הקשר לשאלה בבחינה‬ ‫על מה מדובר‬ ‫פסק דין‬
‫במחברת‬
‫‪9‬‬ ‫הורשע בעבירות שונות‪ ,‬והוצא מהלשכה לצמיתות‪ .‬לאחר ‪ 10‬שנים‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 52‬לחוק לשכת‬ ‫קוסטין נ' לשכת‬
‫עורכי הדין‪ ,‬ביקש את רישיונו חזרה אך נידחה‪ .‬ערער לעליון‪ -‬אשר הורה להחזיר לו את הרישיון‬ ‫עורכי הדין‬
‫ולקבלו ללשכה משום שמחיקת הרשעה כמוה כזיכוי לכל דבר‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫הצהיר על עבירות גניבת רכב כאשר ביקש להתמחות במשרד כלשהו‪ -‬ולא התקבל למרות שהרשעתו‬ ‫מוחמד אל‬
‫נמחקה‪ .‬הפעם העליון אישר את החלטת הלשכה ולא אפשר לו להתמחות (בניגוד לפס"ד קוסטין)‪.‬‬ ‫נסאסרה‬
‫‪9‬‬ ‫היה אחד הראשונים שפעל כנגד מונופול הלשכה על חלוקת הרישיונות‪ ,‬על הכוח שלה כמחוקקת‬ ‫חיים שטנגר‬
‫משנה וקובעת את רף קבלת עורכי הדין‪ .‬בנוסף‪ ,‬טען כי חיוב בתשלום דמי חבר ללשכת עורכי הדין‬
‫מהווה פגיעה בחופש העיסוק‪ .‬ביהמ"ש דחה את העתירה וקבע כי הוראות חוק הלשכה אכן פוגעות‬
‫בחופש העיסוק אבל הפגיעה היא כדין שכן עוברת את פסקת ההגבלה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫עו"ד לא שילם את דמי חבר הלשכה במשך מספר שנים והלשכה פתחה בהליכים נגדו‪ .‬התביעה‬ ‫עו"ד אביב מוזס‬
‫נדחתה‪ -‬נדחו טענות המבקש בין היתר מכיוון שמדובר במס וכי תקנת בת פועל תחיקתי דורשת‬
‫פרסום‪ ,‬אך אז כולם היו בעד הלשכה ולא היה צריך לפרסם בתקנות‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫העותרת התחזתה לעו"ד‪ ,‬וסיפקה לציבור שירותים משפטיים‪ .‬המדינה החלה בהליכי פלילים נגדה‬ ‫מרגלית רביבו‬
‫ונדרשה לסגור את המשרד‪ .‬לאחר מכן למדה משפטים וביקשה להירשם כמתמחה‪ -‬והלשכה סירבה‬ ‫אלבז‬
‫לרשום אותה ולכן עתרה‪ .‬עתירה נדחתה‪.‬‬
‫‪9,34‬‬ ‫אחרי מקרה זה היה מקרה דתא‪-‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קבע כי פעולות שמצבע המרכז למימוש זכויות רפואיות ברשות הגברת לבנת פורן‪,‬‬ ‫לשכת עורכי הדין‬
‫פקס שהודגש בו שהפנייה‬ ‫שהן פעולות משפטיות במהותן אסורות לביצוע על ידי הנ"ל‪ ,‬משום שמדובר בפועלות המסיגות את‬ ‫בישראל נ' המרכז‬
‫ללקוחות למענה מידע משפטי‬ ‫גבול מקצוע לשעת עורכי הדין‪.‬‬ ‫למימוש זכויות‬
‫מהווים יעוץ משפטי אסור‬ ‫נקבע בעליון אותו הדבר‪ -‬יש לפרש את הוראות ייחוד המקצוע של חוק לשכת עורכי הדין בצמצום‪.‬‬ ‫רפואיות (לבנת‬
‫והבעיה בכך היא פגיעה בייחוד‬ ‫פורן)‬
‫המקצוע (ס' ‪ )1(21‬לחוק לשכת‬
‫עורכי הדין)‬

‫‪1‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫לשכת עורכי הדין וועדות האתיקה‬

‫‪14‬‬ ‫התנהגות בלתי הולמת‪ -‬צריכת‬ ‫הורשע בעבירות סמים‪ ,‬והושת עליו עונש ע"י בית הדין המשמעתי הארצי של ‪ 4‬שנות השעיה על‬ ‫שלומי הלברשטט‬
‫סמים וגידול סמים‬ ‫תנאי לאחר שהורשע בפלילים בגין החזקת סם מסוכן‪ .‬הועד המחוזי ערער על קלות העונש‪ -‬העליון‬ ‫נ' הוועד המחוזי‬
‫קבע כי עו"ד משמש כקצין בית המשפט ומעמד זה מחייבו בהתנהגות ללא רבב‪ ,‬מכאן‪ ,‬שפגיעה‬
‫בחוק על ידי עורך דין‪ ,‬ובמיוחד פגיעה שיש בה דופי משמעותי‪ ,‬כמו הפגיעה נשוא הליך זה – הינה‬
‫חמורה‪ ,‬ואין לסבול אותה‪".‬‬
‫תוצאה‪:‬‬
‫בית המשפט בוחן את רף הענישה הראוי והמצוי בסוגיה זו ומוצא כי הטלת עונש השעיה על תנאי‬
‫בלבד איננה מקובלת עליו‪ .‬לכן קובע כי המשיב יושעה מחברות בלשכת עורכי הדין‪ ,‬למשך ארבע‬
‫שנים‪ ,‬מתוכן ‪ 15‬חודשים השעיה בפועל‪ ,‬והיתרה על תנאי‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫התנהגות בלתי הולמת‬ ‫המערער הורשע בעבירה של איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים לאור הקביעה כי‬ ‫רויטמן נ' לשכת‬
‫הוא הועסק ע"י חברת גבייה וכי נתן שירות משפטי לצורך טיפול בהליכים גביית צ'קים של‬ ‫עורכי הדין ועד‬
‫שלי‪ :‬כל חברה רשאית וכדאי לה‬ ‫המתלוננת‪ -‬לקוחה של חברת הגבייה‪.‬‬ ‫מחוז חיפה‬
‫שיהיה לה יועץ משפטי‪ .‬רויטמן‬
‫עבד בחברה לגביית צ'קים‪ ,‬אבל‬ ‫נקבע‪ :‬כלל ‪(11‬ב) לכללי האתיקה המקצועית עוסק בסיטואציה שבה עורך דין מועסק ע"י מי שאינו‬
‫הוא עבד כשכיר ונתן את‬ ‫עורך דין‪ .‬במקרה כזה נאסר על עו"ד לתת שירות משפטי ללקוח של המעסיק אם הלקוח משלם‬
‫השירותים שלו לחברה ולא‬ ‫תמורה עבור אותו שירו‪.‬‬
‫ללקוח שהצ'ק שלו חזר‪ .‬זה‬
‫אסור!! אסור לעורך דין להיות‬
‫שותף או לעבוד באותו מקצוע עם‬
‫מי שאיננו עורך דין‪ .‬חברה‬
‫שאיננה עורכת דין לא יכולה‬
‫לעסוק בעריכת דין משום ייחוד‬
‫המקצוע ולכן רויטמן עמד לדין‪.‬‬

‫‪17‬‬ ‫המערער הורשע בעבירה משמעתית והושעה למשך ‪ 3‬חודשים‪ .‬למרות זאת שלח בתקופה זו‪ ,‬בפועלו‬ ‫יצחק סלומון נ'‬
‫התנהגות בלתי הולמת‬ ‫כעו"ד‪ 7 ,‬מכתבים הנוגעים לטיפול בעניין של לקוחות ותיקים‪.‬‬ ‫מדינת ישראל‬
‫בית משפט השלום הרשיע את המערער ב‪ 7‬עבירות התחזות כעו"ד לפי סעיף ‪ 97‬לחוק לשכת עוה"ד‬
‫בעבירות של שיבוש הליכי משפט והדחה מחקירה‪ .‬נגזר עליו עונש מאסר של ‪ 6‬חודשים לריצוי‬

‫‪2‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫בעבודות שירות‪ ,‬וכן מאסר על תנאי‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬

‫טענתו של המערער כי עבירת ההתחזות כי מתקיימת נדחתה‪ ,‬ונקבע כי פעל כמתחזה המסכן‬
‫בפעולותיו הן את ציבור לקוחותיו והן צדדים שלישיים הנמצאים בקשר משפטי כזה או אחר עמו‪.‬‬
‫בנסיבות אלה נגזר מן הצורך בהגנה על אינטרס הציבור גם השיקול ההרתעתי שאינם מצדיקים כל‬
‫התערבות בגזר הדין‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫התיישנות‬ ‫המערער‪ ,‬עורך‪-‬דין במקצועו‪ ,‬הורשע בפלילים בעבירות של גניבה בידי מורשה וזיוף בנסיבות‬ ‫כרמי נ' פרקליט‬
‫מחמירות בשל נטילת כספי יורשים‪ .‬בית הדין הארצי גזר עליו עונש הרחקה מחברות בלשכה בהליך לפי סעיף ‪ 75‬אין בית הדין‬ ‫המדינה‬
‫לתקופה של ‪ 4‬שנים‪ .‬המערער טוען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להתיישנות העבירה המשמעתית וכי אין מקום המשמעתי דן בשאלה אם הוכח‬
‫להרשעה משמעתית משום קוצרה תקופת ההתיישנות שחלה על הרשעתו‪ .‬אין דיני ההתיישנות אשמתו הפלילית של הנאשם‬
‫חלים לעניין עבירות משמעתיות לפי חוק לשכת עו"ד‪ .‬לעניין עבירות משמעתיות מקצועיות‪ ,‬מי אלא ההרשעה בפלילים נחשבת‬
‫שעובדה מוכחת‪ .‬השאלה‬ ‫שסרח אין זה ראוי שישמש כעו"ד‪.‬‬
‫היחידה שיש לשאול היא האם‬
‫התקיימה עבירה משום קלון‪.‬‬
‫התיישנות‬ ‫המערער הורשע בעבירות משמעת לפי סעיפים ‪ )3(61 ,53‬ו‪ )1(61-‬לחוק לשכת עוה"ד‪ ,‬הערעור‬ ‫על"ע ‪ 2/72‬ישראל‬
‫והערעור שכנגד נסבים על פסק‪-‬דינו של בית‪-‬הדין המשמעתי הארצי של הלשכה‪ .‬נפסק כי כללי‬ ‫ויינברג עו"ד נ'‬
‫ההתיישנות הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי אינם חלים לגבי עבירות המשמעת שבחוק לשכת‬ ‫היועץ המשפטי‬
‫עו"ד‪ .‬התיישנות עבירה פלילית אינה משפיעה על הדיון בבית‪-‬הדין המשמעתי‬ ‫לממשלה‬
‫‪25‬‬ ‫התנהגות עורך דין‬ ‫התנהגות עו"ד‪-‬‬ ‫ועדת האתיקה של‬
‫הפגם שנפל בהתנהלותו של בר שלום הוא בעצם הימנעותו מלנסות לברר את הדברים לאושרם (נתן‬ ‫לשכת מחוז תל‬
‫שגיב בר שלום ומור גרטי‬ ‫את המעטפה לחג'בי מבלי לברר מה יש בה למרות החשדות‪ .‬במחדלו זה מלחקור‪ ,‬נהג באופן שאינו‬ ‫אביב נ' בר שלום‬
‫הואשמו בעניין רצח השופט עדי‬ ‫הולם את מקצוע עריכת הדין‪ .‬במצב בו הלקוח מבקש מעוד הדין פעולה שלא נחוצה מטעם השירות‬
‫אזר ז"ל‪.‬‬ ‫המשפטי‪ ,‬על עו"ד לפעול ע"פ חובת זהירות מוגברת‪ ,‬לבדוק שמא אין ניצול לרעה של שירותיו ועליו‬ ‫עו"ד שהושע‬
‫להפעיל שיקול דעת‪.‬‬ ‫לאחרונה מחבורתו‬
‫תוצאה‪ :‬ביהמ"ש הרשיע את המשיבים בביצוע עבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע‬ ‫בלשכה‬
‫עריכת הדין‪ ,‬לפי סעיף ‪ )3(61‬לחוק ועבירה של מעשה הפוגע בכבוד מקצוע עריכת הדין‪ ,‬לפי סעיפים‬
‫‪ 53‬ו‪ )1(61-‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ .‬הראשון (בר שלום) מקבל במחלף דרכים‪ ,‬לבקשת הנאשם השני‬
‫מעטפה ובה ‪ 20,000‬דולר‪ .‬הוא נטל לעצמו ‪ 1,000‬העביר את המעטפה לשני (מור גרטי)‬

‫‪3‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫‪25‬‬ ‫פרסום פרטי הדיון‬ ‫הורשע בעבירות של שיתוף ושותפות עם מי שאינו עורך דין‪ .‬הוא ביקש‪ 3 ,‬שנים לאחר שהורשע‬ ‫עו"ד רוני ברוש נ'‬
‫בהליך משמעתי‪ ,‬ששמו לא יפורסם‪ .‬בקשתו נדחתה משום שביהמ"ש העליון סבר כי יש חשיבות‬ ‫הועד המחוזי של‬
‫ציבורית שאנשים ידעו אודות הרשעתו‪.‬‬ ‫לשכת עוה"ד‬
‫בת"א‪-‬יפו‬
‫חובתו של עו"ד כלפי הצד שכנגד מופחתת מחובותיו המוגברות כלפי הלקוח שלו וכלפי בית‬ ‫רפי בוקר נ' לשכת‬
‫המשפט‪ .‬אולם‪ ,‬עו"ד לא יכול להסתתר במישור חובותיו האתיות מאחורי גבו של הלקוח שלו‪,‬‬ ‫עורכי הדין מחוז‬
‫וכאשר מציג עמדה מסוימת כלפי הצד שכנגד מטעם הלקוח‪ ,‬שיוצרת אינטרס הסתמכות‪ ,‬והלקוח‬ ‫דרום‬
‫משנה עמדתו חובתו לידע את הצד שכנגד על כך ולא לסמוך על דיווח של הלקוח‪.‬‬
‫רשלנות ומקצועיות עורך הדין‬
‫‪14‬‬ ‫תפקידו של עו"ד‬ ‫"עורך‪-‬דין‪ ,‬המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח ‪ -‬אם בייעוץ‪ ,‬אם בהופעה בערכאות‪ ,‬אם‬ ‫משה לוי נגד יצחק‬
‫בעריכת חוזים‪ ,‬רישום תאגידים וכיוצא באלה ‪ -‬רואים אותו כמי שמציג לפני הלקוח מצג מכללא‪,‬‬ ‫שרמן‬
‫לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים‪ ,‬הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת לפניו‪ ,‬וכי‬ ‫עו"ד שהושעה‬
‫הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה‪ ,‬שבה היה נוהג עורך‪-‬דין רגיל בנסיבות דומות‪".‬‬ ‫לאחרונה מחבורתו‬
‫"אמונה פירושה אמת ויושר‪ ,‬ומסירות פירושה חריצות ושקידה‪ ,‬דבקות ואדיקות‪ ,‬כשהאינטרס של‬ ‫בלשכה‬
‫הלקוח עומד בראש מענייניו ודאגותיו של עורך הדין‪".‬‬
‫מעורך דין העושה מלאכתו למען לקוחו נדרשת רמה מסוימת בידיעת החוק‪ .‬אין לצפות שידע את‬
‫תוכנם של כל חוקי המדינה‪ ,‬אך יש חוקים שימושים שהוא חייב לדעת אותם‪ .‬בייחוד אלה הנוגעים‬
‫לעניין בו הוא מייצג‪/‬עוסק‪ .‬עו"ד חייב לפצות את לקוחו על נזק שנגרם לו בשל אי מסירת עובדות‬
‫ופרטים רלוונטיים שהיו בידיעתו ושנמנע מלמסור אותם ללקוח‪.‬‬
‫עו"ד נדרש להסביר ללקוח על משמעות כל מסמך עליו הוא חותם‪.‬‬
‫‪38-39‬‬ ‫תפקידו של עו"ד‬ ‫הצדדים משיגים על פסק‪-‬דינו של בית הדין המשמעתי הארצי שאישר את הרשעותיו של המשיב‬ ‫ועד מחוז הדרום‬
‫בהתנהגות שאינה הולמת עורך‪-‬דין והפרת חובת נאמנות ללקוח‪ .‬המשיב מערער על הרשעתו ועל‬ ‫של לשכת עוה"ד נ'‬
‫חומרת העונש‪ ,‬ואילו המערער מערער על קולת העונש‪ .‬רקע ההרשעות הוא שתי פרשיות שונות‪ :‬שלי‪ -‬אין להיות רחמן בנושא זה‬ ‫יוסף שמואל‬
‫בראשונה קיבל המשיב שכר טרחתו מלקוחה בעניין מסוים‪ ,‬אך לא טיפל בנושא במשך ‪5‬שנים ורק וראוי כי עו"ד כמו שמואל יורחק‬
‫אז החזיר לה‪ ,‬על‪-‬פי דרישתה‪ ,‬את כספה‪ .‬בפרשה השנייה התעלם המשיב מהודעות הדואר על דברי מתפקידם כעו"ד לזמן מה‪.‬‬
‫דואר רשום שנשלחו לו על‪-‬ידי מוסדות הלשכה‪.‬‬
‫התנהגותו הפאסיבית של המשיב מורה על זלזול בלקוח ואי מתן שירות נאמן המצופה מעורך דין‬

‫‪4‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫ועל כן הרשעתו מוצדקת‪ .‬כמות העבירות הופכת לאיכות‪ -‬מי שחוזר ועובר עבירות משמעת יש‬
‫לנהוג עימו ביד רמה ולהמשיך את החברות איתו לתקופה ממושכת אם לא לצמיתות‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק כי יינתן למשיב הזדמנות להיטיב את דרכיו‪ .‬קיבלו את ערעור הוועד המחוזי בשני‬
‫הערעורים והעמידו את עונשו של המשיב בשני העניינים על השעיה בפועל למשך חמש שנים‬
‫‪39‬‬ ‫עילת כשל בייצוג‬ ‫ע"פ ‪ 446/01‬מקס המערער טען לכשל בייצוג מן הטעמים הבאים‪ )1( :‬חקירתו הייתה קצרה מידי ( ‪ )2‬לא הובאו עדים (‬
‫רודמן נ' מדינת ‪ )3‬לא הוצגו שאלות מהותיות מצד המשיבה (‪ )4‬לא הוגשו מסמכים מהותיים‪.‬‬
‫נקבע‪ -‬טענות המערער כלליות ביותר ואינן מראות כשל בייצוגו שאלמלא היה משנה את תוצאת‬ ‫ישראל‬
‫הדיון‪ .‬הכשל לא הגיע עד כדי עיוות דין שהמבחן לקיומו הוא מבחן אובייקטיבי‪ :‬האם קיים חשש‬
‫סביר כי הפגיעה בזכויות הנאשם השפיע על שק"ד שיפוטי כך שגדלה הסבירות להרשעת שב‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫עילת כשל בייצוג‬ ‫המשיב לא קיבל על עצמו לטפל בתביעת המערער מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ודחה את תביעת‬ ‫צבי וידר נ' גדעון‬
‫המערער נגד המשיב לפיצוי על הנזק שנגרם לו עקב דחיית תביעתו לגימלת נכות מן המוסד לביטוח‬ ‫הרנוי עו"ד‬
‫לאומי‪ .‬העילה לתביעה היתה כי המשיב‪ ,‬כעורך‪-‬דינו של המערער‪ ,‬התרשל בתפקידו‪ ,‬ולא דאג‬
‫שתביעתו מן המוסד תוגש למוסד לפני תום תקופת ההתיישנות‪ .‬המשיב אמנם הודה שהמערער‬
‫התייעץ אתו בקשר לתאונה שקרתה אך הכחיש שקיבל על עמו את הטיפול בתביעות המערער מן‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬המערער תבע את נזקיו מהמזיק ותביעתו נסתיימה‬
‫בפשרה‪ .‬אין יסוד לחשוב‪ ,‬כי המערער לא קיבל בפשרה את כל דמי‪-‬הנזק שהיה ראוי להם בלי‬
‫שמשהו נגרע מהם‪ .‬אם למרות זאת נגרם בפועל נזק למערער‪ ,‬לא נטען הדבר ולא כל שכן שלא‬
‫הוכח‪ ,‬תנאי הפשרה לא נודעו‪ ,‬מלבד גובה הסכום‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫טעות בשיקול דעת‬ ‫אלברט מיורקס נ' עורך‪-‬דין – כמוהו כרופא – עשוי לשגות‪ ,‬אך לא כל טעות בשיקול דעת תחייבו ברשלנות‪ ,‬וגם אם‬
‫שגה גם אז לא התרשל במעשיו‪ .‬החובה היא לשקול דעתו כמיטב יכולתו וידיעתו‪ .‬עורך דין חב חובת טעות בשיקול הדת לא תחשב‬ ‫חברת ברנוביץ‬
‫בהכרח לרשלנות‪ ,‬כאשר‬ ‫זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ (מבחן אובייקטיבי)‪.‬‬
‫התנהגות עו"ד מבוססת על ידע‬
‫משפטי סביר ונעשית ברמה‬
‫מקצועית טובה‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫תפקידו של עורך דין‪-‬‬ ‫בית המשפט המחוזי הורה על מינוי סנגור למשיב מטעם הסניגוריה הציבורית לאחר שסנגורו‬ ‫הסנגוריה‬
‫סירוב לייצוג ע"י הסנגוריה‬ ‫הפרטי של המשיב ביקש להשתחרר מייצוגו‪ .‬בטרם החלו להישמע עדויותיהם של מומחי התביעה‪,‬‬ ‫הציבורית‪ ,‬מחוז‬
‫שב והורה בית המשפט לסנגוריה לייצג את המשיב – כל זאת אף על פי שהמשיב חזר והביע את‬ ‫נצרת והצפון נ'‬

‫‪5‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫חוסר רצונו להיות מיוצג על ידי סנגור מטעם המערערת‪ .‬המערערת הגישה בקשה לבית המשפט‬ ‫מדינת ישראל‬
‫המחוזי לשחרורה מייצוגו של המשיב‪ .‬לבקשה זו הצטרף המשיב בהסכמה‪ .‬בית המשפט דחה את‬
‫הבקשה‪ .‬מכאן הערעור‪ .‬המערערת טענה כי נוכח סירובו של המשיב לשתף פעולה עם הסנגורים‬
‫שמונו לו מטעמה ונוכח העובדה כי המשיב אסר עליהם לנהל את הגנתו‪ ,‬אין תועלת בייצוגו על‬
‫ידיה‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬מדובר בנאשם הפועל באופן מודע‪ ,‬מחושב ומתוכנן‪ ,‬שהגיע למסקנה כי‬
‫הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האישומים נגדו היא אי‪-‬הסכמה למינוי סנגור כך שיוכל לטעון‬
‫בבוא היום‪ ,‬אם יורשע‪ ,‬כי נגרם לו עיוות דין חמור‪ .‬משזו דרכו של המשיב‪ ,‬איני מוצא שום סיבה‬
‫לכפות על הסניגוריה הציבורית לייצגו‪.‬‬
‫מדובר בשתי תביעות ובהן טענות של התובע כלפי הנתבעת‪ ,‬שייצגה אותו בבית המשפט הן בתביעת החזיתות השונות של עורך הדין ‪42-43‬‬ ‫עוזי צפדיה נ' ענת‬
‫הנזיקין שלו והן של עיזבון אשתו המנוחה‪ .‬לתובע טענות רבות ומגוונות על רשלנות מקצועית‪ ,‬על עורך הדין צריך להתמודד מול‬ ‫גינזבורג‬
‫טיפול לא הוגן‪ ,‬על לחצים בהשגת פשרה ועל גביית כספים עודפים מעבר למותר בחוק ובכללי חזיתות שונות‪ -‬הצד שכנגד‪,‬‬
‫האתיקה‪ .‬ביהמ"ש פסק‪ ,‬לא נמצא כל דופי בהתנהלותה של הנתבעת ומשרדה‪ .‬הנתבעת ייצגה את הלקוח וכדומה‪.‬‬
‫התובע במסירות ובנאמנות והתובע לא הצליח להוכיח בדל של התרשלות או מעשה פסול כלשהו‬
‫בכל שלבי הטיפול בתיקים‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫ההתנהגות המצופה מעו"ד‬ ‫אברהם נ' נגד המערער‪ ,‬עו"ד‪ ,‬התנהלו מס' תיקים בביה"ד המשמעתי המחוזי של לשכת עוה"ד‪ ,‬שעניינם‬ ‫שאול‬
‫המחוזי של עבירות שונות על חוק לשכת עוה"ד‪ .‬המערער הורשע במרבית העבירות והושתו עליו עונשים שונים‪.‬‬ ‫הועד‬
‫שלי‪ :‬זהו אחד המקרים הבודדים‬
‫בו ניתן אישור להרחקת עו"ד‬ ‫עוה"ד ערעור המערער על הרשעתו ועל העונש נדחה‪ .‬ערעור הלשכה על קולת העונש התקבל והמערער‬ ‫לשכת‬
‫לצמיתות מהלשכה בגלל‬ ‫הוצא מהלשכה לצמיתות‪ .‬מכאן הערעור דנן שנסב על‪ :‬טענה כי ביה"ד הארצי לא נכנס לעובי‬ ‫בת"א‬
‫הצטברות של מקרים‪ .‬הדבר‬
‫מעורר מחשבות שאולי דווקא‬ ‫הקורה ובחר בדרך קלה של אימוץ כל הכרעות ביה"ד המחוזי; הענישה‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬כי‬
‫בגלל ריבוי המכללות צריך לקיים‬ ‫המערער הוכיח כי אינו ראוי לשמש כעו"ד‪ .‬לכן הרחקתו לצמיתות מלשכת עוה"ד היא הדרך‬
‫בלשכת עורכי הדין הליכי בדיקה‬
‫פסיכולוגיים וכן מבחני התאמה‬ ‫הנכונה והמתבקשת‪.‬‬
‫שיכילו חומר על סובלות יושר‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪44‬‬ ‫ההתנהגות המצופה מעו"ד‬ ‫המשיב הורשע בעבירות של גניבה ע"י מורשה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות מס‬ ‫הועד המחוזי של‬
‫שונות‪ .‬הוא נדון למאסר בפועל‪ ,‬מאסר על תנאי וקנס‪ .‬המשיב ערער לבימ"ש המחוזי על פסה"ד‪.‬‬ ‫לשכת עוה"ד נ'‬
‫לאחר הרשעתו הגיש המערער‪ ,‬לביה"ד המשמעתי במחוז ת"א‪ ,‬בקשה להשעיה זמנית‪ .‬הבקשה‬ ‫בן‪-‬ציון צנעני‪ ,‬עו"ד‬
‫התקבלה ונקבע כי המשיב יושעה מעיסוק בעריכת דין עד להחלטה בערעור בבימ"ש המחוזי‪.‬‬
‫המשיב ערער על החלטה זו לביה"ד המשמעתי הארצי‪ ,‬שצמצם את ההשעיה הזמנית אך ורק‬

‫‪6‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫לאיסור על הופעות בבתי‪-‬המשפט‪ .‬על החלטה זו נסב הערעור‪ .‬ביהמ"ש פסק כי‪ ,‬כבר נפסק כי בי"ד‬
‫זה יתערב בהחלטות של ערכאות משמעתיות כאשר יהיה סבור ששיקול הדעת הופעל בצורה בלתי‬
‫סבירה‪ .‬ביה"ד שגה במשקל האינטרסים היחסיים אותם יש להביא בחשבון בשלב שלאחר הרשעה‬
‫אך לפני שפסה"ד הפך חלוט‪ .‬לפיכך‪ ,‬החלטת ביה"ד המשמעתי המחוזי מוחזרת על כנה‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫ההתנהגות המצופה מעו"ד‬ ‫בילדינג בין המשיב למערערות שרר יחסי עורך דין לקוח‪ ,‬במסגרתם התחייבו המערערות לשלם למשיב שכר‬ ‫שד‪-‬של‬
‫אינביסטמנט‬ ‫אנד‬
‫טרחה מרווחים עתיידים‪ ,‬ואילו המשיב התחייב כלפיהן בכל חובות עוה"ד‪ .‬משגילו המערערות כי‬ ‫בע"מ נ' מירון‬
‫הן אינן מתכוונות לשלם למשיב את שכר הטרחה המוסכם‪ ,‬הקנו לו את הזכות לפעול כנפגע בהפרה‬
‫צפויה‪ .‬משכך‪ ,‬המשיב היה רשאי לעכב את מילוי חובתו כלפי המערערות עד לקבלת שכר טרחה או‬
‫עד לקבלת התחייבות מצדן כי שכרו המוסכם ישולם לו‪.‬‬
‫תחולת הדין המשמעתי על מעשיו הפרטיים של עו"ד‬
‫‪28‬‬ ‫‪ 8838/00‬המערער הורשע בעבירות משמעתיות חוק לשכת עוה"ד‪ ,‬שעיקרן אי‪-‬שמירה על כבוד המקצוע‬ ‫על"ע‬
‫עו"ד שמחה ניר נ' ועשיית מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת‪-‬הדין ‪ .‬זאת‪ ,‬עקב דברים שכתב בירחון "אוטו"‪,‬‬
‫הוועד המחוזי של שלפיהם ישנה קנוניה המשותפת לבתי‪-‬המשפט לתעבורה ולמשטרה המיועדת לגרום לנהגים‬
‫עוה"ד המוזמנים להישפט בבתי‪-‬המשפט לתעבורה להודות באשמה רק על‪-‬מנת לסיים את עניינם באותו‬ ‫לשכת‬
‫יום שבו מבוצעת הקראת כתב‪-‬האישום‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬ ‫בת"א‪-‬יפו‬
‫ביהמ"ש העליון פסק כי סגנון בלתי ראוי בדברי עו"ד יכול כשלעצמו לגבש עבירה משמעתית על‪-‬פי‬
‫כללי לשכת עורכי‪-‬הדין‪ .‬הלכה זו מושרשת היא וכך גם דחיית הטענה כי חופש הביטוי כולל גם‬
‫דיבור בסגנון משתלח ובלתי ראוי‪ .‬הערעור נדחה‬
‫‪29‬‬ ‫דנ"פ ‪ 28/02‬עו"ד הדברים שנכתבו על ידי המערער מטיחים אשמה בעלת קונוטציה פלילית ובלתי מוסרית בבתי‬
‫שמחה ניר נ' הועד המשפט לתעבורה ובשופטיהם ומאשימים אותם בקנוניה‪ .‬האמירות לפיהן מגנה אותה קנוניה היא‬
‫המחוזי של לשכת ל"כופף" את הנאשמים ולגרום להם להודות מהוות התבטאויות שיש בהן זילות בית משפט‪.‬‬
‫האמירות הנכללות בכתבה הן בוטות ופוגעות בנכס החשוב ביותר של המערכת השיפוטית שהוא‬ ‫עוה"ד ת"א‬
‫אמון הציבור‪ .‬הן פוגעות בתדמיתם של השופטים‪ ,‬ביושרם‪ ,‬הגינותם‪ ,‬טוהר מידותיהם ושיקוליהם‪.‬‬
‫פגיעה כזו הנעשית על ידי עורך דין‪ ,‬מהווה עבירה על כללי האתיקה המקצועית‪.‬‬
‫העתירה נדחתה‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫המתלונן‪ ,‬תלה שלט עליו כתוב ‪' -‬דור שלם דורש שלום'‪ .‬הנאשם‪ ,‬שעמד במקום באותה עת אמר‬ ‫הועד המחוזי של‬
‫למתלונן ‪' -‬הלוואי שתיפול עליך הקטיושה הבאה‪ ,‬שמעת? הלוואי שתיפול עליך הקטיושה הבאה'‪.‬‬ ‫לשכת עוה"ד‬

‫‪7‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫הנאשם הורשע בבית הדין המשמעתי המחוזי אך בארצי זוכה מעבירות משמעת לפי סעיפים ‪+53‬‬ ‫בת"א‪-‬יפו נ' עו"ד‬
‫‪ )1(61‬וכן סעיף ‪ )3(61‬לחוק לשכת עוה"ד‪ .‬בערעור נקבע כי מאחר וההתבטאויות של עורך הדין‬ ‫יורם שפטל‬
‫שפטל התייחסו לעניינים פוליטיים‪ ,‬ולא לנושא הכרוך בעיסוקו כעורך‪-‬דין‪ ,‬אין לראות‬
‫בהתבטאויותיו עבירה אתית‪.‬‬
‫‪31-32‬‬ ‫הוחלט לקבל את הערעור‬ ‫המשיב‪ ,‬עורך‪-‬דין במקצועו ומומחה בתחום הנזיקין‪ .‬הוא הואשם בפלילים בעבירות מס הכנסה‪,‬‬ ‫הועד המחוזי של‬
‫ולהחמיר את העונש בגלל שעבר‬ ‫הודה בכל העבירות שיוחסו לו והורשע ב‪ 34-‬עבירות מס‪ .‬בהליך משמעתי שנפתח נגדו בעקבות‬ ‫לשעת עוה"ד‬
‫עבירות קשות שפוגעות בתדמיתה‬ ‫ההליך הפלילי נקבע כי מדובר בעבירות שיש עמן קלון‪ ,‬ונגזרו על המשיב עונשי השעיה בפועל של‬ ‫בת"א‪-‬יפו נ'‬
‫של לשכת עורכי הדין ובעיני‬ ‫‪ 18‬חודשים ו‪ -12‬חודשי השעיה על‪-‬תנאי‪ .‬הערעור הוא על קולת העונשים המשמעתיים‪ .‬ביהמ"ש‬ ‫מיכאל צלטנר עו"ד‬
‫הציבור‪ ,‬ולהזיק לאמון שהציבור‬ ‫פסק כי חומרתן של עבירות מס המבוצעות על‪-‬ידי עורך‪-‬דין‪ ,‬הנדרש לשמש דוגמה ומופת להקפדה‬
‫רוחש לחבריה‪.‬‬ ‫על שמירת החוק‪ ,‬אף גדולה מחומרתן של עבירות המס המבוצעות על‪-‬ידי נישום רגיל מן היישוב‪.‬‬
‫קבלת כספים ללא חשבונית היא‬ ‫בית‪-‬משפט של ערעור לא יתערב על נקלה במידת העונש המשמעתי שנגזר על‪-‬ידי בית‪-‬הדין‬
‫עבירה על החוק שיש עמה קלון‬ ‫למשמעת‪ ,‬ובייחוד כך כאשר עונש זה נקבע ואומץ בשתי ערכאות משמעת‪ .‬לכלל זה מקרים חריגים‪,‬‬
‫ומובילה להשעיה או לסילוק‬ ‫והמקרה דנן נמנה עמם‪ .‬אמצעי המשמעת הראויים חייבים לעמוד ביחס מתאים לחומרת הפגיעה‪.‬‬
‫מהלשכה‪.‬‬ ‫התקבל הערעור והוטלו על המשיב ‪ 5‬שנות השעיה בפועל‪.‬‬
‫‪32-33‬‬ ‫ירון‪ ,‬עו"ד שעבר עבירה רצינית‬ ‫המשיב הורשע‪ ,‬על פי הודאתו‪ ,‬בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל‪-‬אביב‬ ‫הועד המחוזי של‬
‫(זונות)‪ .‬עבד בעבודה זו זמן רב‬ ‫בעבירות משמעת של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע של עריכת דין – בגין פעילותו בעסקי זנות‬ ‫לשכת עוה"ד‬
‫ולכן נגזר עליו הרחקה לצמיתות‪.‬‬
‫וניהול שני בתי בושת‪ .‬ביה"ד גזר על המשיב (בדעת רוב) השעיה של ‪ 10‬שנים‪ ,‬זאת בשל ה"תקופה‬ ‫ת"א‪-‬יפו נ' עו"ד‬
‫הקצרה" בה עסק המשיב במעשיו ובשל עברו הנקי בפלילים ובמשמעת‪ .‬ערעור שהגיש הועד המחוזי‬ ‫ירון שיימוביץ‬
‫לביה"ד המשמעתי הארצי בטענה כי יש להרחיק את המשיב לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין‬
‫נדחה ברוב דעות ומכאן ערעור זה‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון פסק כי אין המדובר בתקופה קצרה‪ ,‬אלא בפעילות אינטנסיבית‪ ,‬יומיומית‪ ,‬בעסקי‬
‫הזנות ובתי הבושת שהופעלו על ידו תקופה מצטברת של כחצי שנה‪ .‬כידוע‪ ,‬תכלית הענישה‬
‫המשמעתית היא שמירה על רמת המקצוע ועל האמון שהציבור רוחש לעורך הדין‪ .‬תכליות אלה של‬
‫הענישה המשמעתית עפ"י חוק לשכת עורכי הדין מובילות למסקנה האחת כי העונש המשמעתי‬
‫שראוי היה להיגזר עליו הינו הרחקה לצמיתות מהלשכה‪ ,‬כפי שסברו בעלי דעת המיעוט בבית הדין‬
‫המחוזי ובבית הדין הארצי‪.‬‬
‫‪33-34‬‬ ‫המערער הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית‪ .‬במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב‬ ‫עו"ד מאיר זיו נ'‬

‫‪8‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫האישום כך שנמחקה עבירת ניסיון הספקה לאסירים‪ .‬נגזרו על המערער ‪ 12‬חודשי מאסר על‬ ‫מדינת ישראל‬
‫תנאי לתקופה של שלוש שנים‪ ,‬קנס בסך ‪ 10,000₪‬והעמדה בפיקוח שירות המבחן למשך שנה‪.‬‬
‫המדינה ערערה על קולת העונש והמערער ערער על עצם ההרשעה ולחלופין על חומרת העונש‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון פסק כי ערעור המערער ידחה וערעורה של המדינה יתקבל‪ .‬עונשו של המערער‬
‫יועמד‪ ,‬על שנת מאסר אחת‬
‫‪34‬‬ ‫בית המשפט מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת האם אדם שאינו יכול לשלוט‬ ‫ועדת האתיקה‬
‫עורכי הדין ומקבל את פסיקתו של בית הדין המשמעתי המחוזי‪ ,‬אשר‪ ,‬כאמור‪ ,‬הרשיע את המשיבה במעשיו ויהיו הנסיבות אשר‬ ‫המחוזית של‬
‫יהיו‪ ,‬רשאי להופיע בבתי משפט‬ ‫לשכת עורכי הדין‬
‫בעבירה בניגוד לסעיף ‪( )3(61‬מספר מעשים) לחוק לשכת עורכי הדין דהיינו‪ ,‬עבירות של התנהגות ולייצג לקוחות?‬ ‫נ' ישראלוביץ'‬
‫האינטרס הציבורי מחייב‪ ,‬כי יש‬ ‫שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין‪.‬‬
‫לשמור על תדמית מכובדת של‬
‫מקצוע עריכת הדין לצורך האמון‬
‫שהחברה חייבת לרחוש למי‬
‫שהיא נותנת בידם כוח‪ .‬עורך דין‬
‫אמור לייצג בהוויתו ובפעילותו‬
‫את השמירה על המתוקן ועל‬
‫הראוי‪ ,‬כזה שמהווה עוגן‪ ,‬שניתן‬
‫לסמוך עליו‪ ,‬שניתן להבחינו מן‬
‫הרבים ולכן התכלית של ההוראה‬
‫היא הגנה על האינטרס הציבורי‬
‫המתבטא בשמירה על תדמית‬
‫מכובדת של המקצוע‪.‬‬
‫ניגוד עניינים של עורך דין‬
‫‪48‬‬ ‫יחסי מין בין עורך דין ללקוח‬ ‫ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א במסגרתו נדחתה עתירתה של המערערת‪,‬‬ ‫פלונית נ' ועד מחוז‬
‫אשר ביקשה להורות למשיבים להגיש קובלנה כנגד העו"ד שייצג אותה על יסוד תלונתה כנגדו‪.‬‬ ‫ת"א והמרכז של‬
‫התלונה התייחסה לשני נושאים‪ :‬גביית שכר טרחה במזומן ללא מתן קבלה או חשבונית וקיום‬ ‫לשכת עוה"ד‬
‫יחסי מין בין המערערת לבין עורך הדין במשרדו של עורך הדין‪ ,‬תוך שמתקיימים ביניהם יחסי עורך‬
‫דין‪-‬לקוח‪ .‬ביהמ"ש קבע‪ ,‬הענקת שיקול הדעת בכל הנוגע להפעלתם של בתי הדין המשמעתיים‬
‫נועדה להפקיד את הלשכה על הגנת עניינו של הציבור‪ ,‬הנזקק לשירותם של חברי הלשכה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫טוב תעשה הלשכה אם תשקול שינוי עמדתה ואם תבהיר באופן מפורש כי קיום יחסי מין בין עורכי‬
‫דין ללקוחותיהם‪ ,‬מהווים עבירה אתית‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫‪48‬‬ ‫ייפוי כוח זה פעולה משפטית‬ ‫המערער ייצג בעבר לקוח לשם בירור מצב חשבונו בבנק בשל חוסר שנתגלה בו‪ .‬הוברר‪ ,‬כי סכום‬ ‫זאב קובלר עו"ד נ'‬
‫המהווה ייצוג מלא‪ .‬במקרה זה‬ ‫מסוים בחשבון הבנק נמשך על‪-‬ידי הלקוח ונמסר לאדם אחר‪ .‬מקבל הכספים פנה אל המערער‬ ‫הועד המחוזי של‬
‫קובלר טען כי הוא לא עשה דבר‬
‫חוץ מאשר לקבל את ייפוי הכוח‪,‬‬ ‫וביקשו לייצגו בתביעת האפוטרופוסים נגדו‪ ,‬והמערער הסכים לקבל על עצמו את ייצוגו‪ .‬בעקבות‬ ‫לשכת עוה"ד‬
‫אבל ברגע שהוא קיבל את ייפוי‬ ‫כך‪ ,‬הורשע המערער בהפרת האיסור‪ ,‬המוטל על עורך‪-‬דין‪ ,‬שטיפל בעניין מסוים למען לקוחו‪ ,‬לטפל‬ ‫בת"א‪-‬יפו‬
‫הכוח הוא קיבל על עצמו את‬
‫השליחות הנאמנות לאותו לקוח‪.‬‬ ‫לאחר מכן בקשר לאותו עניין נגד אותו לקוח‪ .‬המערער הורשע בבית הדין המשמעתי המחוזי‬
‫בתל‪-‬אביב‪-‬יפו בכך‪ ,‬שהפר חובת נאמנות כלפי לקוח‪ ,‬וכלפי מי שהיה לקוחו‪ ,‬אגב ייצוג בעלי דין‬
‫בעלי אינטרסים מנוגדים‪ ,‬ובכך‪ ,‬שהתנהג באופן שאינו הולם את כבוד המקצוע‪.‬‬
‫‪49‬‬ ‫ניגוד עניינים כמקרה פרטי של‬ ‫טענה לייצוג בלתי הולם שמקורו בניגוד עניינים‪ ,‬כפי שטען המערער כלפי סנגורו‪ ,‬היא מקרה פרטי‬ ‫חן נ' מדינת ישראל‬
‫כשל בייצוג‪.‬‬ ‫של סוגיית הכשל בייצוג‪ .‬כלל‪ ,‬על מנת שתקום עילה לביטול הכרת הדין‪ ,‬יש להראות כי הסנגור‬
‫היה נתון בניגוד עניינים‪ ,‬וכי התוצאה מהניגוד פגעה באופן חמור בהגנת הנאשם‪ .‬במקרה דנן גם‬
‫בהנחה שהיה ניגוד עניינים נוכח הגשת כתב אישום נגד הסנגור של המערער בעבירות של הטרדת‬
‫עד ושיבוש מהלכי משפט‪ ,‬לא הוכח כי החשש מניגוד העניינים "התממש" ותרם לפגיעה בפועל‬
‫בהגנת המערער‪.‬‬
‫חובת הסודיות וחסיון עורך דין לקוח‬
‫‪61‬‬ ‫חסיון עו"ד לקוח חל גם על‬ ‫בקשות רשות ערעור שהוגשו הן מטעם חברת היינץ ישראל בע"מ והן מטעם המדינה‪ ,‬כנגד פסק דינו‬ ‫היינץ ישראל בע"מ‬
‫מסמכים שהוחלפו בין עו"ד‬ ‫של ביהמ"ש המחוזי בת"א שעסק בשאלה‪ ,‬האם קיים חיסיון לגבי המסמכים שנתפסו בחיפוש‬ ‫נ' מדינת ישראל‬
‫ללקוח המצוין בחזקת הלקוח‪.‬‬
‫במשרדו ובמחשבו של מילר‪ ,‬מה אופיו של החיסיון ומהו היקפו‪ .‬המסמכים נתפסו במהלך חקירת‬
‫פרשה‪ ,‬המכונה בתקשורת "פרשת רמדיה"‪ .‬מילר ועורך דינו‪ ,‬טענו שחלק מהמסמכים שנתפסו‪,‬‬
‫וחלק מהקבצים השמורים במחשבו של מילר‪ ,‬חוסים תחת חיסיון עורך‪-‬דין‪-‬לקוח או חיסיון‬
‫מסמכים שהוכנו לקראת משפט‪ .‬ביהמ"ש פסק‪ ,‬נראה כי יש מקום להבחין בין סוגי המסמכים‬
‫ולא ניתן להטיל באופן מלאכותי חיסיון על מסמכים באמצעות מיעון עורך הדין על תכתובות‪ .‬יש‬
‫בסיס לטענה כי הרחבת החיסיון והחלתו על מסמכים שבאופן גיאוגרפי אינם בחזקת עורך הדין‪,‬‬
‫מצדיקה הבחנה קפדנית יותר בין סוגי המסמכים שהחיסיון עליהם הוא מוחלט‪ ,‬לבין מסמכים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪61‬‬ ‫סעיף ‪ 90‬לחוק לשכת עוה"ד מקנה חיסיון ל"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עו"ד ויש‬ ‫רע"א ‪10732/04‬‬
‫להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח"‪ .‬עפ"י הגיון הסעיף ותכליתו‪,‬‬ ‫ג'ון האלשטוק נ'‬
‫יכול החיסיון להימשך גם לאחר תום היחסים בין הלקוח לעוה"ד‪ ,‬וזאת כאשר מה שמתבקש גילויו‬ ‫בנק הפועלים‬

‫‪10‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫הוא מאותם דברים שבהם עוה"ד הוא בחינת "ידו הארוכה" של הלקוח‪ ,‬או בחינת פיו‪ .‬לא כן המצב‬
‫כאשר עוה"ד עומד אל מול הלקוח‪ ,‬והמידע בו מדובר אין עניינו לאפשר שירות מקצועי ללקוח‪,‬‬
‫שאף אינו לקוח עוד‪ ,‬וכאשר מעולם גם לא היה זה מידע שמטרתו לאפשר שירות מקצועי‪ .‬במקרה‬
‫כזה אין מקום לחיסיון‪ ,‬בוודאי בתום היחסים המקצועיים‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬המצב כיום אינו של יחסי‬
‫עו"ד ולקוח והשירות הכרוך בהם‪ ,‬ולכן אין המידע בא אל תחת כנפי החיסיון‪.‬‬
‫‪62‬‬ ‫מר קדוש ביצע הצתה שמר אליהו הזמין אותה‪ .‬העותרת היא עורכת‪-‬דין‪ .‬היא טיפלה בעניינו של‬ ‫גוזלן נ' השופט‬
‫קדוש‪ ,‬שהורשע בעבירת הצתה‪ .‬אליהו מואשם בכך שהזמין את אותה הצתה‪ .‬על‪-‬פי האמור‬ ‫אהרון אמינוף‪-‬‬
‫בכתב‪-‬האישום‪ ,‬אליהו הוא שביקש מהעותרת לייצג את קדוש ואף שילם את שכרה‪ .‬התביעה‬ ‫ביהמ"ש המחוזי‬
‫ביקשה שהעותרת תעיד במשפטו של אליהו על עצם הפנייה אליה‪ ,‬על זהותו של מזמין השירות‪ ,‬על‬ ‫נצרת‬
‫שכר הטרחה ועל סוג השירות שניתן‪ .‬אליהו והעותרת טענו לחיסיון החל על יחסי עורך‪-‬דין‪-‬לקוח‪,‬‬
‫אך הטענה נדחתה על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט המחוזי‪ .‬ביהמ"ש קבע‪ ,‬אין להעניק למי שרק הזמין ייצוג‬
‫משפטי בעבור אחר‪ ,‬בלי שמסר לעורך‪-‬הדין פרטים נוספים‪ ,‬את זכות החיסיון‪ .‬הרחבת המושג‬
‫"לקוח" גם על מי שלא ביקש בעבור עצמו שירות כלשהו מעורך‪-‬הדין הינה הרחבה מוגזמת של‬
‫הערך המוגן על‪-‬ידי החיסיון על חשבון הערך של גילוי האמת בהליך השיפוטי‪.‬‬
‫‪62-63‬‬ ‫בעסקה שנעשתה בין לקוחותיה של המערערת‪ ,‬כקונים‪ ,‬לבין אדם אחר‪ ,‬הופקד בידי המערערת‬ ‫פלונית נ' לשכת‬
‫סכום כסף להבטחת תשלום מס‪ .‬בעוד המערערת מטפלת בנושא‪ ,‬אושר בבית המשפט המחוזי‬ ‫עוה"ד‬
‫הסכם פשרה‪ ,‬שהושג בין לקוחותיה של המערערת לבין המוכר‪ ,‬בלא ידיעת המערערת‪ .‬בהסכם‬
‫הפשרה בוטלה העסקה‪ ,‬וניתנה הוראה למערערת להעביר את כספי הפיקדון לידי בא‪-‬כוח המוכר‪.‬‬
‫לאחר שתנאי ההסכם הובאו לידיעת המערערת נוכחה היא לדעת‪ ,‬כי ההסכם נועד להונות את‬
‫שלטונות המס ולקפח את שכרה‪ ,‬שכן התנאים שפורטו בו אינם אמיתיים‪ .‬המערערת תבעה‬
‫מלקוחותיה את שכרה אגב הטלת עיקול על כספי הפיקדון שבידה‪ .‬בתביעתה ציינה המערערת‪ ,‬כי‬
‫הסכומים המוצהרים בהסכם הפשרה הם למראית עין‪ .‬המשיבה האשימה את המערערת בעבירות‬
‫המשמעת‪ ,‬הפרה את חובת הסודיות והחיסיון על פי סעיף ‪ .90‬הדין המשמעתי המחוזי והארצי‬
‫הרשיעו את המערערת‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬מקום שהעבריין מוסר לעורך הדין על כוונתו לבצע‬
‫עבירה בעתיד‪ ,‬והוא אף נוהג כך‪ ,‬כי אז אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך הדין‪ ,‬ואין זה‬
‫מסוג הדברים שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על ידי עורך דין‪ .‬בנסיבות דנן‪ ,‬המידע שנמסר‬
‫למערערת נעשה במסגרת חילופי דברים בין עורך דין לבין מי שהיה לקוחו‪ ,‬וזאת בנוגע לעניינים‪,‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫שלא נתבקש ולא ניתן לגביהם שירות מקצועי על ידי עורך הדין‪ .‬אין מטרת החסינות להעניק‬
‫ללקוח מגן להסתתר מאחוריו כדי לשלול בעזרתו את שכרו של עורך הדין או כדי למנוע מעורך‬
‫הדין הגנה בסכסוך אחר שנפל בין השניים‪.‬‬
‫ומכאן‪ ,‬הערעור על ההרשעה התקבל‪.‬‬
‫‪63‬‬ ‫בביתה של המבקשת בוצע חיפוש במסגרתו נתפסו מספר מסמכים‪ .‬לטענת המבקשת על שניים‬ ‫כגנסקי נדיה נ'‬
‫מהמסמכים חל חסיון ע"ד לקוח‪ .‬בנוסף נטען‪ ,‬כי המסמכים הוכנו לקראת הליך משפטי ועל כן הם‬ ‫מדינת ישראל‬
‫נהנים מהחיסיון יציר הפסיקה המגן על מסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי ולפיכך יש להחזירם‬
‫לחזקתה‪ .‬עוד נטען שגם אם המסמכים נשוא הדיון הם מסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי‪,‬‬
‫החיסיון החל עליהם הוא חיסיון יחסי ועל כן במקרה זה לאור מהות החשדות יש להעדיף את‬
‫האינטרס הציבורי ולהסיר את החיסיון‪ .‬ביהמ"ש קבע כי החיסיון בין לקוח לעו"ד חל על שני‬
‫מסמכים אלה‪ .‬לאור מכלול הנסיבות‪ ,‬מהות החשד‪ ,‬הצורך לגלות את האמת מחד והפגיעה בהליך‬
‫פלילי הוגן וביכולת של החשוד להתכונן כראוי להליך זה‪ ,‬ביהמ"ש הגיע לידי מסקנה כי במקרה זה‬
‫הכף נוטה לכיוון כבוד החיסיון‪.‬‬
‫‪64‬‬ ‫ניתן צו חיפוש וצו להמצאת מסמכים‪ ,‬שהופנו כלפי עו"ד יואב מני‪ ,‬פרקליטו של השר לשעבר‬ ‫אביגדור ליברמן נ'‬
‫אביגדור ליברמן‪ ,‬אגב חקירה משטרתית נגד ליברמן‪ .‬מאחר ומדובר היה בצו חיפוש וצו לתפיסת‬ ‫מדינת ישראל‬
‫מסמכים שאמורים היו להתבצע במשרד פרקליטים‪ ,‬הורה בימ"ש קמא כי אם תטען טענת חיסיון‪,‬‬
‫יאטמו החפצים וטענת החיסיון תוכרע על ידו‪ .‬לגבי חלק מהמסמכים אכן נטענה טענת חיסיון‪.‬‬
‫בימ"ש קמא הורה על חשיפה חלקית של המסמכים ומכאן העררים‪ .‬המסמכים שהם התכתבויות‬
‫עם עו"ד המייצג את ליברמן במשותף‪ ,‬אינם בגדר התייעצות של פרקליטים משותפים אלא מתן‬
‫הוראות לביצוע ע"י עו"ד מני‪ ,‬שלא חל עליהם חיסיון‪ -‬עוה"ד ביצע מעשים שיש בהם כדי לחרוג‬
‫מהיקף השירות המשפטי הרגיל או המקובל שאותו אמור לתת פרקליט ללקוחו‪ ,‬עד כדי מעורבות‬
‫בפלילים באופן המצדיק הסרת חיסיון‪ .‬אם יש תשתית ראייתית המצביעה על כך שהתייעצות עם‬
‫עו"ד נועדה לקדם פעילות עבריינית של הלקוח‪ ,‬הרי שגם אם עוה"ד לא היה מודע לכך‪ ,‬לא יחול‬
‫החיסיון על מסמכים כאלה‪.‬‬
‫‪64-65‬‬ ‫הערעור מופנה כנגד הרשעת המערער‪ ,‬עו"ד‪ ,‬בעבירות משמעת של אי שמירת כבוד המקצוע‪ ,‬הפרת‬ ‫אילן אשד נ' הועד‬
‫חובה כלפי לקוח ואי שמירת סודיות‪ ,‬וכן כנגד חומרת העונש שהוטל עליו‪.‬‬ ‫המחוזי של לשכת‬
‫באיזון שבין זכותו של עוה"ד להתגונן לבין האינטרס הציבורי שבשמירת החיסיון‪ ,‬יש לבחון איזו‬ ‫עוה"ד בירושלים‬

‫‪12‬‬
 ‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫אשמה מיוחסת לעו"ד ומנגד מהו המידע אותו מבקש עו"ד לחשוף‪ ,‬האם חיוני ורלוונטי הוא‬
‫להגנתו ומהי מידת הפגיעה שתגרם בעקבות חשיפתו ללקוח ולאמון הציבור‪ .‬מכאן‪ -‬המערער הפר‬
‫את חובת החיסיון המוטלת עליו כיוון שגילה מידע שערער על דמותה של המערערת‪ .‬ביהמ"ש ציין‬
‫כי כאשר מקנן ספק בליבו של עו"ד האם גילוי המידע יש בו משום הפרה של חובת החיסיון‪ ,‬טוב‬
‫יעשה אם יפנה לוועדת האתיקה‪.‬‬

‫"הסנגור"‬
‫‪76‬‬ ‫ככה וינר היה צריך לפעול‪ -‬אין‬ ‫המבקשת היא עורכת דין בעיסוקה והגישה בקשה זו להורות למשיבה שלא לחקור אותה בתחנת‬ ‫תמי אולמן נ'‬
‫לחייב עו"ד להעיד כנגד הלקוח‪.‬‬ ‫משטרה לגבי תיק בו היא מייצגת את המערער אילן קופרמן – סגל‪ .‬בנסיבות שבפנינו חקירת‬ ‫מדינת ישראל‬
‫לדעת טימן היו כאלו שהיו‬ ‫המבקשת היא בתחום החיסיון של דברים שהוחלפו בין עו"ד לבין לקוחו ו‪/‬או לבין אדם אחר‬
‫צריכים לדובב את וינר ולבדוק‬ ‫מטעם הלקוח ובענין התלוי ועומד בבימ"ש המחוזי בחיפה ואני סבור שהנזק שיגרם למבקשת‬
‫האם מדובר במשהו אישי או‬ ‫בהתייצבותה לחקירה ב‪9‬משטרה והפגיעה מכך בעבודתם של עורכי הדין העוסקים בתחום הפלילי‬
‫משהו שקשור לעבודה‪.‬‬ ‫ובזכות יסוד של נאשמים לחסיון הדברים שהוחלפו בין עורך דין ללקוחו‪ ,‬עולים לאין שיעור על‬
‫התועלת שתביא התייצבותה של המבקשת לחקירה בתחנת המשטרה‪.‬‬
‫בקשה לקבוע מראש אי תחולה של חיסיון על דברים שהוחלפו בין עורך‪-‬דין ובין לקוחו‪ ,‬לצורך‬ ‫מדינת ישראל נ'‬
‫הליכי חקירה פלילית‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לקיימה כראוי ולחייב את עו"ד שגיב בר‪-‬שלום להשיב על‬ ‫יצחק זוזיאשווילי‬
‫שאלות‪ ,‬חרף הטענה לקיומו של חיסיון בינו ובין מרשו דאז‪ ,‬הנאשם ברצח השופט עדי אזר ז"ל‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי זכות החיסיון עומדת לבעליה ומחייבת את אלה שכלפיהם היא חלה גם במסגרת‬
‫של חקירה ואיסוף ראיות‪ ,‬לצד תחולתה במסגרת דיון בהליך משפטי רגיל‪ .‬סעיף ‪ 52‬לפקודת‬
‫הראיות אינו יוצר הסדר שלילי‪ ,‬ועל‪-‬כן אין מניעה מביהמ"ש לפעול בנושא על‪-‬פי סמכותו הטבועה‬
‫ולבחון את שאלת תחולתו של חיסיון כבר בשלב החקירה‪ ,‬לפי בקשה המוגשת לפניו בהתאם‪.‬‬
‫שאלת כוחה המחייב של החלטת המותב הדן בעניין תחולת החיסיון‪ ,‬כלפי המותב הדן או האמור‬
‫לדון בתיק העיקרי‪ ,‬אינה צריכה לשלול את הסמכות להתיר חקירה בנושא‪ .‬השאלה האם ועד כמה‬
‫יתעורר מעשה בי"ד מחייב בין הצדדים‪ ,‬אינה צריכה דיון וליבון כבר בשלב זה שכן העניין נוגע רק‬
‫באשר להיתר לגורמי החקירה לקיים או להימנע מלקיים חקירה של מי שטוען לחיסיון האמור‬
‫המשיבים הניחו בפני ביהמ"ש כ‪ 1200 -‬מסמכים לגביהם נטען לחיסיון‪ ,‬מבלי לטרוח לפרט את‬ ‫משטרת‬

‫‪13‬‬
‫‪2016‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ -‬השופט (בדימוס) שלי טימן‬ ‫סיכום פסקי דין‬

‫תוכנם הענייני והמהותי‪ ,‬ולו בקווים כלליים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כמה מההערות הכלליות שהוסיף עו"ד מני‬ ‫ישראל‪-‬יאה"ח נ'‬
‫לרישומיו תמוהות על פניהן‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬הטענה כי "כל חומר המחשב שהופק ואשר הינו מסמכים‬ ‫עו"ד יואב מני‬
‫לא חתומים הינו בגדר טיוטה ולפיכך חל עליו‪ ,‬לטענתי‪ ,‬חסיון כעל כל תרשומת פנימית של משרדי"‪.‬‬
‫הרי ברור שבעידן המחשב חומר המופק מהמחשב איננו חתום ומשמעות החתימה על מסמכים אלה‬
‫שונה מבעבר‪ ,‬האם זה בלבד הופך אותו ל"טיוטה"? והאם יעלה על הדעת שאף מסמך שהופק‬
‫מהמחשב לא נשלח לייעדו אלא המשיב כתב המסמכים לעצמו? בסופו של דבר‪ ,‬עיין ביהמ"ש בכל‬
‫המסמכים והחליט לחשוף את אלה שע"פ הכללים שגובשו בפסיקה אינם חסויים מעצם טיבם‪ ,‬כמו‬
‫גם את אלה שראה לנכון לחשוף בשל החשדות הפליליים‪ .‬יתר המסמכים נותרו חסויים‬

‫‪14‬‬