‫עמ' במחברת‬ ‫נושא במחברת‬ ‫על מה מדובר‬ ‫פסק‪-‬דין‬

‫הסוציולוגיה של המקצוע‬
‫ע' ‪9‬‬ ‫פסיקה‬ ‫הורשע בעבירות שונות והוצא מהלשכה לצמיתות‪ .‬לאחר ‪ 01‬שנים ובהתאם לסעיף ‪ ,25‬ביקש‬ ‫על"ע ‪ 00/1633‬קוסטין נ' לשכת עו"ד‬
‫את רישיונו חזרה אך נדחה‪ .‬קיבל חנינה מהנשיא למחיקת הרשעתו‪ .‬לאחר המחיקה שוב‬
‫נדחה ע"י הלשכה ופנה לעליון אשר הורה להחזיר לו את רישיונו ולקבלו ללשכה‬
‫ע' ‪9‬‬ ‫הצהיר על עבירות גניבת רכב בבקשה להתמחות וסורב למרות שהרשעתו נמחקה‪ ,‬העליון‬ ‫על"ע ‪ 00//633‬מוחמד אלנסאסרה נ' לשכת‬
‫אישר את החלטת הלשכה ולא איפשר לו להתמחות‬ ‫עו"ד‬
‫ע' ‪01‬‬ ‫טען כי חיוב בתשלום דמי חבר ללשכת עורכי‪-‬הדין מהווה פגיעה בחופש העיסוק שלו‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ 3002633‬חיים שטנגר נ' יו"ר הכנסת‬
‫ביהמ"ש דחה את העתירה בקובעו כי הוראות חוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬פוגעות אמנם בחופש‬
‫העיסוק אך פגיעה זו היא כדין‪ ,‬שכן היא ממלאת את הוראותיה של פיסקת ההגבלה‬
‫ע' ‪01‬‬ ‫נדחתה התנגדות שהגיש עו"ד נגד תביעה בסכום קצוב שהגישה נגדו לשכת עורכי‪-‬הדין בגין‬ ‫ת"ט ‪ 101003630‬לשכת עו"ד נ' עו"ד אביב‬
‫אי תשלום דמי חבר שנתיים‪ .‬נדחו טענות המבקש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי מדובר במס ובתקנה בת‬ ‫מוזס‬
‫פעל תחיקתי הדורשת פרסום וכי יש להתאים התשלום ביחס לפעולות החובה שמקיימת‬
‫הלשכה‬
‫ע' ‪01‬‬ ‫העותרת התחזתה לעו"ד וסיפקה לציבור שירותים משפטיים‪ .‬המדינה החלה בהליכים‬ ‫עת"מ ‪ 2092/-30-11‬מרגלית אלבז רביבו נ'‬
‫פליליים והעותרת נדרשה לסגור את המשרד‪ .‬העותרת החליטה ללמוד משפטים ולאחר‬ ‫לשכת עו"ד ‪ -‬מחוז תל אביב‬
‫הלימודים ביקשה להירשם כמתמחה‪ .‬הלשכה סירבה לרושמה ועל כן עתרה כנגד הלשכה‪.‬‬
‫עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים נדחתה‬
‫לשכת עורכי הדין וועדות האתיקה‬
‫ע' ‪02‬‬ ‫ועדת האתיקה‬ ‫הורשע בעבירות סמים והושת עליו עונש ע"י בית הדין המשמעתי הארצי‪ ,‬של ‪ 4‬שנות השעיה‬ ‫על"ע ‪ 0/0/630‬הועד המחוזי נ' עו"ד שלומי‬
‫על תנאי‪ .‬הועד המחוזי ערער על קלות העונש והערעור התקבל‬ ‫הלברשטט‬
‫ע' ‪01‬‬ ‫התנהגות בלתי‬ ‫המערער הורשע בעבירה של איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים לאור קביעה‬ ‫על"א ‪ 2030630‬עו"ד דוד רויטמן נ' לשכת‬
‫הולמת‬ ‫כי הועסק ע"י חברת גבייה וכי נתן שירות משפטי לצורך טיפול בהליכי גביית שיקים של‬ ‫עו"ד – ועד מחוז חיפה‬
‫המתלוננת – לקוחה של חברת הגבייה‬
‫ע' ‪01‬‬ ‫המערער הורשע בעבירה משמעתית על‪-‬ידי בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין‪,‬‬ ‫ע"פ (י‪-‬ם) ‪ 2310/630‬יצחק סלומון נ' מדינת‬
‫והושעה מחברותו בלשכה למשך שלושה חודשים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬שלח בתקופה זו‪ ,‬בפועלו‬ ‫ישראל‬
‫כעורך דין‪ ,‬שבעה מכתבים‪ ,‬הנוגעים לטיפול בעניינן של לקוחות ותיקות שלו‪ .‬ביהמ"ש‬
‫השלום‪ ,‬הרשיע את המערער ב‪ 7-‬עבירות התחזות כעורך דין‪ ,‬לפי סעיף ‪ 97‬סיפא לחוק לשכת‬
‫עורכי הדין; בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה‪ ,‬ונגזר עליו עונש מאסר של ‪6‬‬
‫חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות‪ ,‬וכן מאסר על‪-‬תנאי‪ .‬מכאן ערעור זה אשר נסב על‬
‫הכרעת הדין ולחלופין על גזר הדין‪ .‬המערער מלין על ממצאי מהימנות שקבע בית‪-‬משפט‬
‫קמא‪ .‬לחלופין נטען כי שליחת מכתבים אינה מקימה את עבירת ההתחזות הקבועה בסעיף‬
‫‪ 97‬סיפא לחוק לשכת עורכי הדין‪ .‬ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור‬
 ‫ע' ‪54‬‬ ‫התיישנות‬ ‫המערער‪ ,‬עורך‪-‬דין במקצועו‪ ,‬הורשע בפלילים בעבירות של גניבה בידי מורשה וזיוף בנסיבות‬ ‫על"ע ‪ 10602‬עדי כרמי נ' פרקליט המדינה‬
‫מחמירות בשל נטילת כספי יורשים‪ .‬בית הדין הארצי גזר עליו עונש הרחקה מחברות‬
‫בלשכה לתקופה של ‪ 4‬שנים‪ .‬המערער טוען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להתיישנות העבירה המשמעתית וכי‬
‫אין מקום להרשעה משמעתית משום קוצרה תקופת ההתיישנות שחלה על הרשעתו‪ .‬אין‬
‫דיני ההתיישנות חלים לעניין עבירות משמעתיות לפי חוק לשכת עו"ד‪ .‬לעניין עבירות‬
‫משמעתיות מקצועיות‪ ,‬מי שסרח אין זה ראוי שישמש כעו"ד‬
‫ע' ‪56‬‬ ‫המערער הורשע בעבירות משמעת לפי סעיפים ‪ )5(60 ,25‬ו‪ )0(60-‬לחוק לשכת עוה"ד‪ ,‬הערעור‬ ‫על"ע ‪ 3603‬ישראל ויינברג עו"ד נ' היועץ‬
‫והערעור שכנגד נסבים על פסק‪-‬דינו של בית‪-‬הדין המשמעתי הארצי של הלשכה‪ .‬נפסק כי‬ ‫המשפטי לממשלה‬
‫כללי ההתיישנות הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי אינם חלים לגבי עבירות המשמעת‬
‫שבחוק לשכת עו"ד‪ .‬התיישנות עבירה פלילית אינה משפיעה על הדיון בבית‪-‬הדין המשמעתי‬
‫ע' ‪57‬‬ ‫פרסום פרטי הדיון‬ ‫ברוש הורשע בעבירות של שיתוף ושותפות עם מי שאינו עורך דין‪ .‬הוא ביקש‪ 5 ,‬שנים לאחר‬ ‫עמל"ע ‪ 2/09/-30-13‬עו"ד רוני ברוש נ'‬
‫שהורשע בהליך משמעתי‪ ,‬ששמו לא יפורסם‪ .‬בקשתו נדחתה משום שביהמ"ש העליון סבר‬ ‫הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א‪-‬יפו‬
‫כי יש חשיבות ציבורית שאנשים ידעו אודות הרשעתו‬
‫מופיע רק‬ ‫שיפוט משמעתי‬ ‫המערער הורשע בפגיעה בכבוד המקצוע ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין‪,‬‬ ‫על"ע ‪ 32963/‬עו"ד שמחה מנדלבוים נ'‬
‫בסילבוס‬ ‫לאחר ששלח מכתבי דרישה לתשלום חוב בלשכת ההוצל"פ מלבד לחייבים הרלבנטיים גם‬ ‫הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין‬
‫לאנשים אחרים זולתם‪ .‬עונשו נגזר על שני חודשי השעיה על תנאי ל‪ 01-‬חודשים‪ ,‬שלא יעבור‬ ‫בירושלים‬
‫עבירות בהן הורשע וקנס של ‪ .₪ 0,111‬מכאן הערעור‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק כי העונש שהוטל‬
‫על המערער אינו חמור‪ ,‬בייחוד לאור עברו המשמעתי והעובדה שהמשיך לשלוח מכתבים‬
‫דומים לאלו נשוא ערעור זה‪ .‬ביה"ד הארצי בא לקראתו בכך שהחליט לא להחמיר בעונשו‬
‫בעקבות הרשעתו בעבירה נוספת ואין מקום להתערב בקביעתו זו‬
‫תחולת הדין המשמעתי על מעשיו הפרטיים של עו"ד‬
‫ע' ‪59‬‬ ‫פסיקה‬ ‫המערער הורשע בעבירות משמעתיות על חוק לשכת עוה"ד‪ ,‬שעיקרן אי‪-‬שמירה על כבוד‬ ‫על"ע ‪ 0000633‬עו"ד שמחה ניר נ' הוועד‬
‫המקצוע ועשיית מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת‪-‬הדין‪ .‬זאת‪ ,‬עקב דברים שכתב‬ ‫המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א‪-‬יפו‬
‫בירחון "אוטו"‪ ,‬שלפיהם ישנה קנוניה המשותפת לבתי‪-‬המשפט לתעבורה ולמשטרה‬
‫המיועדת לגרום לנהגים המוזמנים להישפט בבתי‪-‬המשפט לתעבורה להודות באשמה רק‬
‫על‪-‬מנת לסיים את עניינם באותו יום שבו מבוצעת הקראת כתב‪-‬האישום‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון פסק כי סגנון בלתי ראוי בדברי עו"ד יכול כשלעצמו לגבש עבירה משמעתית‬
‫על‪-‬פי כללי לשכת עורכי‪-‬הדין‪ .‬הלכה זו מושרשת היא וכך גם דחיית הטענה כי חופש הביטוי‬
‫כולל גם דיבור בסגנון משתלח ובלתי ראוי‪ .‬הערעור נדחה‬
‫ע' ‪59‬‬ ‫הדברים שנכתבו על ידי המערער מטיחים אשמה בעלת קונוטציה פלילית ובלתי מוסרית‬ ‫דנ"פ ‪ 30633‬עו"ד שמחה ניר נ' הועד המחוזי‬
‫בבתי המשפט לתעבורה ובשופטיהם ומאשימים אותם בקנוניה‪ .‬האמירות לפיהן מגמת‬ ‫של לשכת עוה"ד ת"א‬
‫אותה קנוניה היא ל"כופף" את הנאשמים ולגרום להם להודות‪ .‬מהוות התבטאויות שיש‬
‫בהן זילות בית משפט‪ .‬האמירות הנכללות בכתבה הן בוטות ופוגעות בנכס החשוב ביותר של‬
‫המערכת השיפוטית שהוא אמון הציבור‪ .‬הן פוגעות בתדמיתם של השופטים‪ ,‬ביושרם‪,‬‬
‫הגינותם‪ ,‬טוהר מידותיהם ושיקוליהם‪ .‬פגיעה כזו הנעשית על ידי עורך דין‪ ,‬מהווה עבירה על‬
‫כללי האתיקה המקצועית‪ .‬העתירה נדחתה‬
‫ע' ‪51‬‬ ‫פסיקה‬ ‫המתלונן‪ ,‬תלה שלט עליו כתוב ‪' -‬דור שלם דורש שלום'‪ .‬הנאשם‪ ,‬שעמד במקום באותה עת‬ ‫על"ע ‪ 1002633‬הועד המחוזי של לשכת‬
‫אמר למתלונן ‪' -‬הלוואי שתיפול עליך הקטיושה הבאה‪ ,‬שמעת? הלוואי שתיפול עליך‬ ‫עוה"ד בת"א‪-‬יפו נ' עו"ד יורם שפטל‬
‫הקטיושה הבאה'‪ .‬הנאשם הורשע בבית הדין המשמעתי המחוזי אך בארצי זוכה מעבירות‬
‫משמעת לפי סעיפים ‪ )0(61 +53‬וכן סעיף ‪ )5(61‬לחוק לשכת עוה"ד‪ .‬בערעור נקבע כי מאחר‬
‫וההתבטאויות של עורך הדין שפטל התייחסו לעניינים פוליטיים‪ ,‬ולא לנושא הכרוך‬
‫בעיסוקו כעורך‪-‬דין‪ ,‬אין לראות בהתבטאויותיו עבירה אתית‬
‫ע' ‪55‬‬ ‫המשיב‪ ,‬עורך‪-‬דין במקצועו ומומחה בתחום הנזיקין‪ .‬הוא הואשם בפלילים בעבירות מס‬ ‫על"ע ‪ 02/0633‬הועד המחוזי של לשעת‬
‫הכנסה‪ ,‬הודה בכל העבירות שיוחסו לו והורשע ב‪ 54-‬עבירות מס‪ .‬בהליך משמעתי שנפתח‬ ‫עוה"ד בת"א‪-‬יפו נ' מיכאל צלטנר עו"ד‬
‫נגדו בעקבות ההליך הפלילי נקבע כי מדובר בעבירות שיש עמן קלון‪ ,‬ונגזרו על המשיב עונשי‬
‫השעיה בפועל של ‪ 01‬חודשים ו‪ -05‬חודשי השעיה על‪-‬תנאי‪ .‬הערעור הוא על קולת העונשים‬
‫המשמעתיים‪ .‬ביהמ"ש פסק כי חומרתן של עבירות מס המבוצעות על‪-‬ידי עורך‪-‬דין‪ ,‬הנדרש‬
‫לשמש דוגמה ומופת להקפדה על שמירת החוק‪ ,‬אף גדולה מחומרתן של עבירות המס‬
‫המבוצעות על‪-‬ידי נישום רגיל מן היישוב‪ .‬בית‪-‬משפט של ערעור לא יתערב על נקלה במידת‬
‫העונש המשמעתי שנגזר על‪-‬ידי בית‪-‬הדין למשמעת‪ ,‬ובייחוד כך כאשר עונש זה נקבע ואומץ‬
‫בשתי ערכאות משמעת‪ .‬לכלל זה מקרים חריגים‪ ,‬והמקרה דנן נמנה עמם‪ .‬אמצעי המשמעת‬
‫הראויים חייבים לעמוד ביחס מתאים לחומרת הפגיעה‪ .‬התקבל הערעור והוטלו על המשיב‬
‫‪ 2‬שנות השעיה בפועל‪.‬‬
‫ע' ‪55‬‬ ‫המשיב הורשע‪ ,‬על פי הודאתו‪ ,‬בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל‪-‬‬ ‫על"ע ‪ 9//063/‬הועד המחוזי של לשכת‬
‫אביב בעבירות משמעת של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע של עריכת דין – בגין פעילותו‬ ‫עוה"ד ת"א‪-‬יפו נ' עו"ד ירון שיימוביץ‬
‫בעסקי זנות וניהול שני בתי בושת‪ .‬ביה"ד גזר על המשיב (בדעת רוב) השעיה של ‪ 01‬שנים‪,‬‬
‫זאת בשל ה"תקופה הקצרה" בה עסק המשיב במעשיו ובשל עברו הנקי בפלילים ובמשמעת‪.‬‬
‫ערעור שהגיש הועד המחוזי לביה"ד המשמעתי הארצי בטענה כי יש להרחיק את המשיב‬
‫לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין נדחה ברוב דעות ומכאן ערעור זה‪ .‬ביהמ"ש העליון‬
‫פסק כי‪ ,‬שני הנימוקים לקולא שציינו דעת הרוב בערכאות קמא‪ ,‬אינם עומדים במבחן‬
‫הביקורת‪ .‬אין המדובר בתקופה קצרה‪ ,‬אלא בפעילות אינטנסיבית‪ ,‬יומיומית‪ ,‬בעסקי הזנות‬
‫ובתי הבושת שהופעלו על ידו תקופה מצטברת של כחצי שנה‪ .‬כידוע‪ ,‬תכלית הענישה‬
‫המשמעתית היא שמירה על רמת המקצוע ועל האמון שהציבור רוחש לעורך הדין‪ .‬תכליות‬
‫אלה של הענישה המשמעתית עפ"י חוק לשכת עורכי הדין מובילות למסקנה האחת כי‬
‫העונש המשמעתי שראוי היה להיגזר עליו הינו הרחקה לצמיתות מהלשכה‪ ,‬כפי שסברו בעלי‬
‫דעת המיעוט בבית הדין המחוזי ובבית הדין הארצי‬
‫ע' ‪54‬‬ ‫המערער הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית‪ .‬במסגרת הסדר‬ ‫ע"פ (ת"א) ‪ 01/0063/‬עו"ד מאיר זיו נ'‬
‫הטיעון תוקן כתב האישום כך שנמחקה עבירת ניסיון הספקה לאסירים‪ .‬נגזרו על המערער‬ ‫מדינת ישראל‬
‫‪ 05‬חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים‪ ,‬קנס בסך ‪ ₪01,111‬והעמדה בפיקוח‬
‫שירות המבחן למשך שנה‪ .‬המדינה ערערה על קולת העונש והמערער ערער על עצם ההרשעה‬
‫ולחלופין על חומרת העונש‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק כי ערעור המערער ידחה וערעורה של‬
‫המדינה יתקבל‪ .‬עונשו של המערער יועמד‪ ,‬על שנת מאסר אחת‬
 ‫רשלנות ומקצועיות עורך הדין‬
‫ע' ‪59‬‬ ‫על תפקידו של‬ ‫מעורך‪-‬דין‪ ,‬העושה מלאכתו למען לקוחו‪ ,‬נדרשת רמה מסוימת בכל הקשור לידיעת החוק‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 3060/‬משה לוי נ' יצחק שרמן‬
‫העו"ד‬ ‫אין לצפות שעורך‪-‬דין יידע את תוכנם של כל חוקי המדינה‪ ,‬אבל יש חוקים שימושיים שהוא‬
‫חייב לדעתם‪ ,‬בייחוד אותם החוקים הנוגעים לעניין שהוא מסכים לטפל בו עבור לקוחו‪.‬‬
‫עורך‪-‬דין חייב לפצות את לקוחו על נזק שנגרם לו בשל אי‪-‬מסירת עובדות ופרטים‬
‫רלוואנטיים‪ ,‬שהיו בידיעתו ושהוא נמנע מלמוסרם ללקוח‪ .‬עורך‪-‬דין נדרש להסביר ללקוחו‬
‫את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם‬
‫ע' ‪59‬‬ ‫הצדדים משיגים על פסק‪-‬דינו של בית הדין המשמעתי הארצי שאישר את הרשעותיו של‬ ‫על"ע ‪ 1020691‬ועד מחוז הדרום של לשכת‬
‫המשיב בהתנהגות שאינה הולמת עורך‪-‬דין והפרת חובת נאמנות ללקוח‪ .‬המשיב מערער על‬ ‫עוה"ד נ' יוסף שמואל‬
‫הרשעתו ועל חומרת העונש‪ ,‬ואילו המערער מערער על קולת העונש‪ .‬רקע ההרשעות הוא שתי‬
‫פרשיות שונות‪ :‬בראשונה קיבל המשיב שכר טרחתו מלקוחה בעניין מסוים‪ ,‬אך לא טיפל‬
‫בנושא במשך ‪5‬שנים ורק אז החזיר לה‪ ,‬על‪-‬פי דרישתה‪ ,‬את כספה‪ .‬בפרשה השנייה התעלם‬
‫המשיב מהודעות הדואר על דברי דואר רשום שנשלחו לו על‪-‬ידי מוסדות הלשכה‪ .‬ביהמ"ש‬
‫פסק כי יינתן למשיב הזדמנות להיטיב את דרכיו‪ .‬קיבלו את ערעור הוועד המחוזי בשני‬
‫הערעורים והעמידו את עונשו של המשיב בשני העניינים על השעיה בפועל למשך חמש שנים‬
‫ע' ‪41‬‬ ‫עילת כשל בייצוג‬ ‫המערער הורשע בעבירה של קשר לפשע או לעוון בגין הקשר שקשר להונות את מרכז‬ ‫ע"פ ‪ 22/631‬מקס רודמן נ' מדינת ישראל‬
‫ההשקעות כדי לקבל במירמה מענקים והלוואות‪ .‬כמו כן הורשע המערער בשלוש עבירות של‬
‫קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות‪ ,‬בשתי עבירות של ניסיון לקבל דבר במירמה‬
‫בנסיבות מחמירות ובעבירה של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל באמצעותו דבר‬
‫ושימוש במסמך מזויף‪ .‬ביהמ"ש פסק כי יש להשאיר על כנן את הרשעותיו של המערער בכל‬
‫האישומים‪ .‬כך יעמוד על כנו עונש המאסר‪ ,‬זה שבפועל וזה המותנה‪ ,‬וכן תעמוד על כנה‬
‫תקופת המאסר במקום קנס שהוטלה עליו‬
‫ע' ‪40‬‬ ‫המשיב לא קיבל על עצמו לטפל בתביעת המערער מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ודחה את‬ ‫ע"א ‪ /096//‬צבי וידר נ' גדעון הרנוי עו"ד‬
‫תביעת המערער נגד המשיב לפיצוי על הנזק שנגרם לו עקב דחיית תביעתו לגימלת נכות מן‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪ .‬העילה לתביעה היתה כי המשיב‪ ,‬כעורך‪-‬דינו של המערער‪ ,‬התרשל‬
‫בתפקידו‪ ,‬ולא דאג שתביעתו מן המוסד תוגש למוסד לפני תום תקופת ההתיישנות‪ .‬המשיב‬
‫אמנם הודה שהמערער התייעץ אתו בקשר לתאונה שקרתה אך הכחיש שקיבל על עמו את‬
‫הטיפול בתביעות המערער מן המוסד לביטוח לאומי‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬המערער תבע‬
‫את נזקיו מהמזיק ותביעתו נסתיימה בפשרה‪ .‬אין יסוד לחשוב‪ ,‬כי המערער לא קיבל בפשרה‬
‫את כל דמי‪-‬הנזק שהיה ראוי להם בלי שמשהו נגרע מהם‪ .‬אם למרות זאת נגרם בפועל נזק‬
‫למערער‪ ,‬לא נטען הדבר ולא כל שכן שלא הוכח‪ ,‬תנאי הפשרה לא נודעו‪ ,‬מלבד גובה הסכום‪.‬‬
‫מטעם זה‪ ,‬ולא מטעמו של בית‪-‬המשפט המחוזי‪ ,‬יש לדחות את הערעור‬
‫ע' ‪40‬‬ ‫טעות בשיקול‬ ‫עורך‪-‬דין – כמוהו כרופא – עשוי לשגות‪ ,‬אך לא כל טעות בשיקול דעת תחייבו ברשלנות‪ ,‬וגם‬ ‫ע"א ‪ 93 62030‬אלברט מיורקס נ' חברת‬
‫הדעת‬ ‫אם שגה גם אז לא התרשל במעשיו‪ .‬החובה היא לשקול דעתו כמיטב יכולתו וידיעתו‪ .‬עורך‬ ‫ברנוביץ‬
‫דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ (מבחן‬
‫אובייקטיבי)‬
‫ע' ‪40‬‬ ‫על תפקידו של‬ ‫בית המשפט המחוזי הורה על מינוי סנגור למשיב מטעם הסניגוריה הציבורית לאחר‬ ‫ע"פ ‪ 000/63/‬הסנגוריה הציבורית ‪ ,‬מחוז‬
‫עורך הדין‬ ‫שסנגורו הפרטי של המשיב ביקש להשתחרר מייצוגו‪ .‬בטרם החלו להישמע עדויותיהם של‬ ‫נצרת והצפון נ' מדינת ישראל‬
‫מומחי התביעה‪ ,‬שב והורה בית המשפט לסנגוריה לייצג את המשיב – כל זאת אף על פי‬
‫שהמשיב חזר והביע את חוסר רצונו להיות מיוצג על ידי סנגור מטעם המערערת‪ .‬המערערת‬
‫הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי לשחרורה מייצוגו של המשיב‪ .‬לבקשה זו הצטרף‬
‫המשיב בהסכמה‪ .‬בית המשפט דחה את הבקשה‪ .‬מכאן הערעור‪ .‬המערערת טענה כי נוכח‬
‫סירובו של המשיב לשתף פעולה עם הסנגורים שמונו לו מטעמה ונוכח העובדה כי המשיב‬
‫אסר עליהם לנהל את הגנתו‪ ,‬אין תועלת בייצוגו על ידיה‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬מדובר‬
‫בנאשם הפועל באופן מודע‪ ,‬מחושב ומתוכנן‪ ,‬שהגיע למסקנה כי הדרך הטובה ביותר‬
‫להתמודד עם האישומים נגדו היא אי‪-‬הסכמה למינוי סנגור כך שיוכל לטעון בבוא היום‪ ,‬אם‬
‫יורשע‪ ,‬כי נגרם לו עיוות דין חמור‪ .‬משזו דרכו של המשיב‪ ,‬איני מוצא שום סיבה לכפות על‬
‫הסניגוריה הציבורית לייצגו‬
‫ע' ‪45‬‬ ‫החזיתות השונות‬ ‫מדובר בשתי תביעות ובהן טענות של התובע כלפי הנתבעת‪ ,‬שייצגה אותו בבית המשפט הן‬ ‫ת"ק (ת"א) ‪ 2321-3/-13‬עוזי צפדיה נ' ענת‬
‫של עורך הדין‬ ‫בתביעת הנזיקין שלו והן של עיזבון אשתו המנוחה‪ .‬לתובע טענות רבות ומגוונות על רשלנות‬ ‫גינזבורג‬
‫מקצועית‪ ,‬על טיפול לא הוגן‪ ,‬על לחצים בהשגת פשרה ועל גביית כספים עודפים מעבר‬
‫למותר בחוק ובכללי האתיקה‪ .‬ביהמ"ש פסק‪ ,‬לא נמצא כל דופי בהתנהלותה של הנתבעת‬
‫ומשרדה‪ .‬הנתבעת ייצגה את התובע במסירות ובנאמנות והתובע לא הצליח להוכיח בדל של‬
‫התרשלות או מעשה פסול כלשהו בכל שלבי הטיפול בתיקים‬

‫ע' ‪44‬‬ ‫ההתנהגות‬ ‫נגד המערער‪ ,‬עו"ד‪ ,‬התנהלו מס' תיקים בביה"ד המשמעתי המחוזי של לשכת עוה"ד‪,‬‬ ‫על"ע ‪ 02/163/‬שאול אברהם נ' הועד המחוזי‬
‫המצופה מעו"ד‬ ‫שעניינם עבירות שונות על חוק לשכת עוה"ד‪ .‬המערער הורשע במרבית העבירות והושתו‬ ‫של לשכת עוה"ד בת"א‬
‫עליו עונשים שונים‪ .‬ערעור המערער על הרשעתו ועל העונש נדחה‪ .‬ערעור הלשכה על קולת‬
‫העונש התקבל והמערער הוצא מהלשכה לצמיתות‪ .‬מכאן הערעור דנן שנסב על‪ :‬טענה כי‬
‫ביה"ד הארצי לא נכנס לעובי הקורה ובחר בדרך קלה של אימוץ כל הכרעות ביה"ד המחוזי;‬
‫הענישה‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬כי המערער הוכיח כי אינו ראוי לשמש כעו"ד‪ .‬לכן הרחקתו‬
‫לצמיתות מלשכת עוה"ד היא הדרך הנכונה והמתבקשת‬

‫ע' ‪42‬‬ ‫המשיב הורשע בעבירות של גניבה ע"י מורשה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות‬ ‫על"ע ‪ 033163/‬הועד המחוזי של לשכת‬
‫ובעבירות מס שונות‪ .‬הוא נדון למאסר בפועל‪ ,‬מאסר על תנאי וקנס‪ .‬המשיב ערער לבימ"ש‬ ‫עוה"ד נ' בן‪-‬ציון צנעני‪ ,‬עו"ד‬
‫המחוזי על פסה"ד‪ .‬לאחר הרשעתו הגיש המערער‪ ,‬לביה"ד המשמעתי במחוז ת"א‪ ,‬בקשה‬
‫להשעיה זמנית‪ .‬הבקשה התקבלה ונקבע כי המשיב יושעה מעיסוק בעריכת דין עד להחלטה‬
‫בערעור בבימ"ש המחוזי‪ .‬המשיב ערער על החלטה זו לביה"ד המשמעתי הארצי‪ ,‬שצמצם‬
‫את ההשעיה הזמנית אך ורק לאיסור על הופעות בבתי‪-‬המשפט‪ .‬על החלטה זו נסב הערעור‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק כי‪ ,‬כבר נפסק כי בי"ד זה יתערב בהחלטות של ערכאות משמעתיות כאשר‬
‫יהיה סבור ששיקול הדעת הופעל בצורה בלתי סבירה‪ .‬ביה"ד שגה במשקל האינטרסים‬
‫היחסיים אותם יש להביא בחשבון בשלב שלאחר הרשעה אך לפני שפסה"ד הפך חלוט‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬החלטת ביה"ד המשמעתי המחוזי מוחזרת על כנה‬
‫ע' ‪46‬‬ ‫פסקי דין שלא‬ ‫נסיבות התביעה מהוות לקח ברור וחד לכל עו"ד המסכים לייצג את שני הצדדים באותו‬ ‫ת"ק (י"ם) זיוה‪-‬זהבה פרייב‪-‬פחלייב נ'‬
‫הופיעו במצגות‬ ‫עניין בהסכם מכר מקרקעין‪ .‬כמו כן‪ ,‬לכל צד לעסקת נדל"ן ללמוד מנסיבות במקרה אודות‬ ‫סימי אלבז‬
‫החשיבות לייצוג משפטי עצמאי לכל צד‬
‫ע' ‪47‬‬ ‫תביעה בגין רשלנות מקצועית והפרת חוזה המיוחסות לנתבע‪ ,‬עורך דין במקצועו‪ ,‬בטענה כי‬ ‫ת‪.‬א‪( .‬מחוזי‪ ,‬מרכז) ‪ 11233-30-11‬ראובן‬
‫ערך בין התובע לבין צד שלישי הסכם‪ ,‬אשר בוטל בהמשך בהיותו נוגד את תקנת הציבור‪.‬‬ ‫מועלם נ' עו"ד דן חי‬
‫ביהמ"ש פסק כי‪ ,‬הנתבע הפר את חובת הזהירות כלפי התובע בכך שערך הסכם הנוגד את‬
‫תקנת הציבור‪ ,‬אולם לתובע אשם תורם ממשי לנזקיו‬
‫ניגוד עניינים של עורך דין‬
‫ע' ‪49‬‬ ‫פסיקה‬ ‫ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א במסגרתו נדחתה עתירתה של‬ ‫עע"מ ‪ 1//3630‬פלונית נ' ועד מחוז ת"א‬
‫המערערת‪ ,‬אשר ביקשה להורות למשיבים להגיש קובלנה כנגד העו"ד שייצג אותה על יסוד‬ ‫והמרכז של לשכת עוה"ד‬
‫תלונתה כנגדו‪ .‬התלונה התייחסה לשני נושאים‪ :‬גביית שכר טרחה במזומן ללא מתן קבלה‬
‫או חשבונית וקיום יחסי מין בין המערערת לבין עורך הדין במשרדו של עורך הדין‪ ,‬תוך‬
‫שמתקיימים ביניהם יחסי עורך דין‪-‬לקוח‪ .‬ביהמ"ש קבע‪ ,‬הענקת שיקול הדעת בכל הנוגע‬
‫להפעלתם של בתי הדין המשמעתיים נועדה להפקיד את הלשכה על הגנת עניינו של הציבור‪,‬‬
‫הנזקק לשירותם של חברי הלשכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬טוב תעשה הלשכה אם תשקול שינוי עמדתה ואם‬
‫תבהיר באופן מפורש כי קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחותיהם‪ ,‬מהווים עבירה אתית‬
‫ע' ‪21‬‬ ‫המערער ייצג בעבר לקוח לשם בירור מצב חשבונו בבנק בשל חסר שנתגלה בו‪ .‬הוברר‪ ,‬כי‬ ‫על"ע ‪ /600‬זאב קובלר עו"ד נ' הועד המחוזי‬
‫סכום מסוים בחשבון הבנק נמשך על‪-‬ידי הלקוח ונמסר לאדם אחר‪ .‬מקבל הכספים פנה אל‬ ‫של לשכת עוה"ד בת"א‪-‬יפו‬
‫המערער וביקשו לייצגו בתביעת האפוטרופוסים נגדו‪ ,‬והמערער הסכים לקבל על עצמו את‬
‫ייצוגו‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬הורשע המערער בהפרת האיסור‪ ,‬המוטל על עורך‪-‬דין‪ ,‬שטיפל בעניין‬
‫מסוים למען לקוחו‪ ,‬לטפל לאחר מכן בקשר לאותו עניין נגד אותו לקוח‪ .‬המערער הורשע‬
‫בבית הדין המשמעתי המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו בכך‪ ,‬שהפר חובת נאמנות כלפי לקוח‪ ,‬וכלפי מי‬
‫שהיה לקוחו‪ ,‬אגב ייצוג בעלי דין בעלי אינטרסים מנוגדים‪ ,‬ובכך‪ ,‬שהתנהג באופן שאינו‬
‫הולם את כבוד המקצוע‬
‫חובת הסודיות וחסיון עורך דין לקוח‬
‫ע' ‪26‬‬ ‫פסיקה‬ ‫בקשות רשות ערעור שהוגשו הן מטעם חברת היינץ ישראל בע"מ והן מטעם המדינה‪ ,‬כנגד‬ ‫רע"פ ‪ 0000630‬היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת‬
‫פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א שעסק בשאלה‪ ,‬האם קיים חיסיון לגבי המסמכים‬ ‫ישראל‬
‫שנתפסו בחיפוש במשרדו ובמחשבו של מילר‪ ,‬מה אופיו של החיסיון ומהו היקפו‪ .‬המסמכים‬
‫נתפסו במהלך חקירת פרשה‪ ,‬המכונה בתקשורת "פרשת רמדיה"‪ .‬מילר ועורך דינו‪ ,‬טענו‬
‫שחלק מהמסמכים שנתפסו‪ ,‬וחלק מהקבצים השמורים במחשבו של מילר‪ ,‬חוסים תחת‬
‫חיסיון עורך‪-‬דין‪-‬לקוח או חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט‪ .‬ביהמ"ש פסק‪ ,‬נראה כי‬
‫יש מקום להבחין בין סוגי המסמכים ולא ניתן להטיל באופן מלאכותי חיסיון על מסמכים‬
‫באמצעות מיעון עורך הדין על תכתובות‪ .‬יש בסיס לטענה כי הרחבת החיסיון והחלתו על‬
‫מסמכים שבאופן גיאוגרפי אינם בחזקת עורך הדין‪ ,‬מצדיקה הבחנה קפדנית יותר בין סוגי‬
‫המסמכים שהחיסיון עליהם הוא מוחלט‪ ,‬לבין מסמכים אחרים‪ .‬אמות המידה יקבעו‬
‫ממקרה למקרה אם וככל שהמדינה לא תשכיל להציע סיווג הולם בכללים שתקבע‬
‫ע' ‪26‬‬ ‫פסיקה‬ ‫סעיף ‪ 91‬לחוק לשכת עוה"ד מקנה חיסיון ל"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עו"ד‬ ‫רע"א ‪ 13003632‬ג'ון האלשטוק נ' בנק‬
‫ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח"‪ .‬עפ"י הגיון הסעיף‬ ‫הפועלים‬
‫ותכליתו‪ ,‬יכול החיסיון להימשך גם לאחר תום היחסים בין הלקוח לעוה"ד‪ ,‬וזאת כאשר מה‬
‫שמתבקש גילויו הוא מאותם דברים שבהם עוה"ד הוא בחינת "ידו הארוכה" של הלקוח‪ ,‬או‬
‫בחינת פיו‪ .‬לא כן המצב כאשר עוה"ד עומד אל מול הלקוח‪ ,‬והמידע בו מדובר אין עניינו‬
‫לאפשר שירות מקצועי ללקוח‪ ,‬שאף אינו לקוח עוד‪ ,‬וכאשר מעולם גם לא היה זה מידע‬
‫שמטרתו לאפשר שירות מקצועי‪ .‬במקרה כזה אין מקום לחיסיון‪ ,‬בוודאי כתום היחסים‬
‫המקצועיים‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬המצב כיום אינו של יחסי עו"ד ולקוח והשירות הכרוך בהם‪ ,‬ולכן‬
‫אין המידע בא אל תחת כנפי החיסיון‬
‫ע' ‪27‬‬ ‫העותרת היא עורכת‪-‬דין‪ .‬היא טיפלה בעניינו של לקוח‪ ,‬דוד קדוש‪ ,‬שהורשע בעבירת הצתה‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 022690‬סיגל גוזלן נ' השופט אהרון‬
‫שבו מואשם בכך שהזמין את אותה הצתה‪ .‬על‪-‬פי האמור בכתב‪-‬האישום‪ ,‬שבו הוא שביקש‬ ‫אמינוף‪ -‬ביהמ"ש המחוזי נצרת‬
‫מהעותרת לייצג את קדוש ואף שילם את שכרה‪ .‬התביעה ביקשה שהעותרת תעיד במשפטו‬
‫של שבו על עצם הפנייה אליה‪ ,‬על זהותו של מזמין השירות‪ ,‬על שכר הטרחה ועל סוג‬
‫השירות שניתן‪ .‬שבו והעותרת טענו לחיסיון החל על יחסי עורך‪-‬דין‪-‬לקוח‪ ,‬אך הטענה‬
‫נדחתה על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט המחוזי‪ .‬ביהמ"ש קבע‪ ,‬אין להעניק למי שרק הזמין ייצוג‬
‫משפטי בעבור אחר‪ ,‬בלי שמסר לעורך‪-‬הדין פרטים נוספים‪ ,‬את זכות החיסיון‪ .‬הרחבת‬
‫המושג "לקוח" גם על מי שלא ביקש בעבור עצמו שירות כלשהו מעורך‪-‬הדין הינה הרחבה‬
‫מוגזמת של הערך המוגן על‪-‬ידי החיסיון על חשבון הערך של גילוי האמת בהליך השיפוטי‬
‫ע' ‪21‬‬ ‫בעסקה שנעשתה בין לקוחותיה של המערערת‪ ,‬כקונים‪ ,‬לבין אדם אחר‪ ,‬הופקד בידי‬ ‫על"ע ‪ 1060/‬פלונית נ' לשכת עוה"ד‬
‫המערערת סכום כסף להבטחת תשלום מס‪ .‬בעוד המערערת מטפלת בנושא‪ ,‬אושר בבית‬
‫המשפט המחוזי הסכם פשרה‪ ,‬שהושג בין לקוחותיה של המערערת לבין המוכר‪ ,‬בלא ידיעת‬
‫המערערת‪ .‬בהסכם הפשרה בוטלה העסקה‪ ,‬וניתנה הוראה למערערת להעביר את כספי‬
‫הפיקדון לידי בא‪-‬כוח המוכר‪ .‬לאחר שתנאי ההסכם הובאו לידיעת המערערת נוכחה היא‬
‫לדעת‪ ,‬כי ההסכם נועד להונות את שלטונות המס ולקפח את שכרה‪ ,‬שכן התנאים שפורטו בו‬
‫אינם אמיתיים‪ .‬המערערת תבעה מלקוחותיה את שכרה אגב הטלת עיקול על כספי הפיקדון‬
‫שבידה‪ .‬בתביעתה ציינה המערערת‪ ,‬כי הסכומים המוצהרים בהסכם הפשרה הם למראית‬
‫עין‪ .‬המשיבה האשימה את המערערת בעבירות המשמעת‪ ,‬הפרה את חובת הסודיות‬
‫והחיסיון על פי סעיף ‪ .90‬הדין המשמעתי המחוזי והארצי הרשיעו את המערערת‪ .‬ביהמ"ש‬
‫העליון פסק‪ ,‬מקום שהעבריין מוסר לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד‪ ,‬והוא אף‬
‫נוהג כך‪ ,‬כי אז אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך הדין‪ ,‬ואין זה מסוג הדברים‬
‫שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על ידי עורך דין‪ .‬בנסיבות דנן‪ ,‬המידע שנמסר‬
‫למערערת נעשה במסגרת חילופי דברים בין עורך דין לבין מי שהיה לקוחו‪ ,‬וזאת בנוגע‬
‫לעניינים‪ ,‬שלא נתבקש ולא ניתן לגביהם שירות מקצועי על ידי עורך הדין‪ .‬אין מטרת‬
‫החסינות להעניק ללקוח מגן להסתתר מאחוריו כדי לשלול בעזרתו את שכרו של עורך הדין‬
‫או כדי למנוע מעורך הדין הגנה בסכסוך אחר שנפל בין השניים‬
‫ע' ‪29‬‬ ‫פסיקה‬ ‫בביתה של המבקשת בוצע חיפוש במסגרתו נתפסו מספר מסמכים‪ .‬לטענת המבקשת על‬ ‫ב"ש ‪( 293263/‬שלום ת"א) כגנסקי נדיה נ'‬
‫שניים מהמסמכים חל חסיון ע"ד לקוח‪ .‬בנוסף נטען‪ ,‬כי המסמכים הוכנו לקראת הליך‬ ‫מדינת ישראל‬
‫משפטי ועל כן הם נהנים מהחיסיון יציר הפסיקה המגן על מסמכים שהוכנו לקראת הליך‬
‫משפטי ולפיכך יש להחזירם לחזקתה‪ .‬עוד נטען שגם אם המסמכים נשוא הדיון הם‬
‫מסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי‪ ,‬החיסיון החל עליהם הוא חיסיון יחסי ועל כן‬
‫במקרה זה לאור מהות החשדות יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולהסיר את החיסיון‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי החיסיון בין לקוח לעו"ד חל על שני מסמכים אלה‪ .‬לאור מכלול הנסיבות‪,‬‬
‫מהות החשד‪ ,‬הצורך לגלות את האמת מחד והפגיעה בהליך פלילי הוגן וביכולת של החשוד‬
‫להתכונן כראוי להליך זה‪ ,‬ביהמ"ש הגיע לידי מסקנה כי במקרה זה הכף נוטה לכיוון כבוד‬
‫החיסיון‬
‫ע' ‪29‬‬ ‫ניתן צו חיפוש וצו להמצאת מסמכים‪ ,‬שהופנו כלפי עו"ד יואב מני‪ ,‬פרקליטו של השר לשעבר‬ ‫ב"ש ‪ 93103630‬אביגדור ליברמן נ' מדינת‬
‫אביגדור ליברמן‪ ,‬אגב חקירה משטרתית נגד ליברמן‪ .‬מאחר ומדובר היה בצו חיפוש וצו‬ ‫ישראל‬
‫לתפיסת מסמכים שאמורים היו להתבצע במשרד פרקליטים‪ ,‬הורה בימ"ש קמא כי אם‬
‫תטען טענת חיסיון‪ ,‬יאטמו החפצים וטענת החיסיון תוכרע על ידו‪ .‬לגבי חלק מהמסמכים‬
‫אכן נטענה טענת חיסיון‪ .‬בימ"ש קמא הורה על חשיפה חלקית של המסמכים ומכאן‬
‫העררים‪ .‬המסמכים שהם התכתבויות עם עו"ד המייצג את ליברמן במשותף‪ ,‬אינם בגדר‬
‫התייעצות של פרקליטים משותפים אלא מתן הוראות לביצוע ע"י עו"ד מני‪ ,‬שלא חל עליהם‬
‫חיסיון; אשר למסמכי בנק בהם יש פעולות שנועדו להסוות פעילות פלילית לכאורית של‬
‫ליברמן ובתו‪ ,‬אינם בגדר שירות מקצועי שמעניק פרקליט ללקוחו‪ ,‬אין מדובר במסמכים‬
‫שהופקו אגב ייצוג הלקוח או אגב הענקת שירות משפטי‪ ,‬ולא חל עליהם חסיון; אם יש‬
‫תשתית ראייתית המצביעה על כך שהתייעצות עם עו"ד נועדה לקדם פעילות עבריינית של‬
‫הלקוח‪ ,‬הרי שגם אם עוה"ד לא היה מודע לכך‪ ,‬לא יחול החיסיון על מסמכים כאלה‬
‫ע' ‪61‬‬ ‫הערעור מופנה כנגד הרשעת המערער‪ ,‬עו"ד‪ ,‬בעבירות משמעת של אי שמירת כבוד המקצוע‪,‬‬ ‫על"א ‪ /1/3632‬אילן אשד נ' הועד המחוזי‬
‫הפרת חובה כלפי לקוח ואי שמירת סודיות‪ ,‬וכן כנגד חומרת העונש שהוטל עליו‪ .‬הרקע‬ ‫של לשכת עוה"ד בירושלים‬
‫להרשעה היה סירוב חוזר ונשנה‪ ,‬תוך מתן שיקים ללא כיסוי‪ ,‬להחזיר ללקוחה את שכר‬
‫הטרחה ששילמה מראש‪ ,‬וכן הפרת חובת הסודיות כלפיה במסגרת תגובתו לתלונה נגדו‪.‬‬
‫המערער טען‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי היה נתון לסחיטה ולכפייה מצד לקוחתו‪ .‬ביהמ"ש העליון דחה‬
‫את הערעור‬
‫הסרט "הסניגור"‬
‫ע' ‪65‬‬ ‫המבקשת היא עורכת דין בעיסוקה והגישה בקשה זו להורות למשיבה שלא לחקור אותה‬ ‫ב"ש (שלום חיפה) ‪ 192063/‬תמי אולמן נ'‬
‫בתחנת משטרה לגבי תיק בו היא מייצגת את המערער אילן קופרמן – סגל‪ .‬בנסיבות שבפנינו‬ ‫מדינת ישראל‬
‫חקירת המבקשת היא בתחום החסיון של דברים שהוחלפו בין עו"ד לבין לקוחו ו‪/‬או לבין‬
‫אדם אחר מטעם הלקוח ובענין התלוי ועומד בבימ"ש המחוזי בחיפה ואני סבור שהנזק‬
‫שיגרם למבקשת בהתייצבותה לחקירה במשטרה והפגיעה מכך בעבודתם של עורכי הדין‬
‫העוסקים בתחום הפלילי ובזכות יסוד של נאשמים לחסיון הדברים שהוחלפו בין עורך דין‬
‫ללקוחו‪ ,‬עולים לאין שיעור על התועלת שתביא התייצבותה של המבקשת לחקירה בתחנת‬
‫המשטרה‬
‫מופיע רק‬ ‫בקשה לקבוע מראש אי תחולה של חיסיון על דברים שהוחלפו בין עורך‪-‬דין ובין לקוחו‪,‬‬ ‫ב"ש (מחוזי י‪-‬ם) ‪ 219/63/‬מדינת ישראל נ'‬
‫בסילבוס‬ ‫לצורך הליכי חקירה פלילית‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לקיימה כראוי ולחייב את עו"ד שגיב בר‪-‬‬ ‫יצחק זוזיאשווילי‬
‫שלום להשיב על שאלות‪ ,‬חרף הטענה לקיומו של חיסיון בינו ובין מרשו דאז‪ ,‬הנאשם ברצח‬
‫השופט עדי אזר ז"ל‪ .‬ביהמ"ש קבע כי זכות החיסיון עומדת לבעליה ומחייבת את אלה‬
‫שכלפיהם היא חלה גם במסגרת של חקירה ואיסוף ראיות‪ ,‬לצד תחולתה במסגרת דיון‬
‫בהליך משפטי רגיל‪ .‬סעיף ‪ 25‬לפקודת הראיות אינו יוצר הסדר שלילי‪ ,‬ועל‪-‬כן אין מניעה‬
‫מביהמ"ש לפעול בנושא על‪-‬פי סמכותו הטבועה ולבחון את שאלת תחולתו של חיסיון כבר‬
‫בשלב החקירה‪ ,‬לפי בקשה המוגשת לפניו בהתאם‪ .‬שאלת כוחה המחייב של החלטת המותב‬
‫הדן בעניין תחולת החיסיון‪ ,‬כלפי המותב הדן או האמור לדון בתיק העיקרי‪ ,‬אינה צריכה‬
‫לשלול את הסמכות להתיר חקירה בנושא‪ .‬השאלה האם ועד כמה יתעורר מעשה בי"ד‬
‫מחייב בין הצדדים‪ ,‬אינה צריכה דיון וליבון כבר בשלב זה שכן העניין נוגע רק באשר להיתר‬
‫לגורמי החקירה לקיים או להימנע מלקיים חקירה של מי שטוען לחיסיון האמור‬
‫ע' ‪66‬‬ ‫המשיבים הניחו בפני ביהמ"ש כ‪ 0511 -‬מסמכים לגביהם נטען לחיסיון‪ ,‬מבלי לטרוח לפרט‬ ‫ב"ש (שלום ת"א) ‪ 3010630‬משטרת ישראל‪-‬‬
‫את תוכנם הענייני והמהותי‪ ,‬ולו בקווים כלליים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כמה מההערות הכלליות‬ ‫יאה"ח נ' עו"ד יואב מני‬
‫שהוסיף עו"ד מני לרישומיו תמוהות על פניהן‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬הטענה כי "כל חומר המחשב‬
‫שהופק ואשר הינו מסמכים לא חתומים הינו בגדר טיוטה ולפיכך חל עליו‪ ,‬לטענתי‪ ,‬חסיון‬
‫כעל כל תרשומת פנימית של משרדי"‪ .‬הרי ברור שבעידן המחשב חומר המופק מהמחשב‬
‫איננו חתום ומשמעות החתימה על מסמכים אלה שונה מבעבר‪ ,‬האם זה בלבד הופך אותו‬
‫ל"טיוטה"? והאם יעלה על הדעת שאף מסמך שהופק מהמחשב לא נשלח לייעדו אלא‬
‫המשיב כתב המסמכים לעצמו? בסופו של דבר‪ ,‬עיין ביהמ"ש בכל המסמכים והחליט‬
‫לחשוף את אלה שע"פ הכללים שגובשו בפסיקה אינם חסויים מעצם טיבם‪ ,‬כמו גם את אלה‬
‫שראה לנכון לחשוף בשל החשדות הפליליים‪ .‬יתר המסמכים נותרו חסויים‬
‫ממרום הדוכן‬
‫ע' ‪71‬‬ ‫על פסילת שופט‬ ‫שלמה חליווה‪" ,‬האנס הבכיין"‪ .‬אנס ורצח בחורה בעת חופשה‪ .‬כשגילו שזה הוא אז עשו‬ ‫ע"פ ‪ 0/600‬שלמה חליווה נ' מדינת ישראל‬
‫מסדר תמונות לנהגי אוטובוס והסתבר כי זיהו אותו בציבור‪ .‬הרשיעו אותו‪ .‬במשפט הראשון‬
‫שלו השופטת אוסטרובסקי כהן‪ ,‬לאחר הצגת התביעה‪ ,‬שאלה אם יש עדי הגנה‪ .‬עו"ד של‬
‫חליווה‪ ,‬אמר כי יש לו ‪ 04‬עדי הגנה‪ .‬השופטת אוסטרובסקי כהן‪ ,‬קראה לעו"ד ללשכה‬
‫וכעסה על זה שהוא רוצה להביא ‪ 04‬עדי הגנה‪ .‬עו"ד התלונן עליה‪ -‬אך לא פסלו אותה‪ -‬אמרו‬
‫שזה לא ראוי אך היא המשיכה לנהל את התיק‬

‫ע' ‪79‬‬ ‫אלי הורוביץ‪ ,‬מנכ"ל טבע לשעבר‪ ,‬הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות על חוק המס על‬ ‫ע"פ ‪ 1103699‬אליהו הורביץ נ' מדינת ישראל‬
‫ידי השופטת פרוקצ'יה‪ .‬המדינה ערערה לבית המשפט העליון והדיון נקבע בפני הרכב‬
‫בראשותו של השופט תיאודור אור‪ .‬בשלב זה הצטרף לצוות ההגנה עו"ד פנחס רובין‪,‬‬
‫המתמחה בתחום המיסים‪ ,‬אשר לו קשרי חברות עם השופט אור‪ .‬נשלחו מכתבים על ידי‬
‫העיתונאי יואב יצחק לשופט אור ובהם בקשה כי יפסול את עצמו‪ .‬השופט אור סירב‬
‫ע' ‪11‬‬ ‫הדין המשמעתי‬ ‫המשיבה הורשעה בכך שנהגה שלא כהלכה במילוי תפקידה והתנהגה באופן שאינו הולם את‬ ‫בד"מ ‪ 32/163/‬שרת המשפטים נ' השופטת‬
‫החל על שופטים‬ ‫מעמדו של שופט בישראל‪ .‬נקבע כי המשיבה הוציאה מתחת ידיה פרוטוקולים כוזבים וכי‬ ‫הילה כהן‬
‫השמידה בקשות של בעלי דין ומנעה תיעודן בתיקי בית המשפט‪ .‬הקובלת ביקשה כי‬
‫המשיבה תועבר מכהונתה‪ .‬כן ביקשה להתיר את פרסומו של ההליך‪ .‬ביהמ"ש פסק אין‬
‫במעשים שעשתה ובמחדלים שחדלה‪ ,‬כשהם לעצמם‪ ,‬בכדי להעיד על אי‪-‬יכולתה ועל היותה‬
‫בלתי ראויה להמשיך ולכהן כשופטת‪ .‬אין מקום להמליץ על העברתה של המשיבה‬
‫מכהונתה‪ .‬עם זאת יש להטיל עליה את אמצעי המשמעת האלה‪ :‬העברה למקום כהונה אחר‬
‫ונזיפה‬

‫ע' ‪11‬‬ ‫מי רשאי לבקש‬ ‫העותר מבקש כי השופט אור ייפסל מדיון בערעורים שונים‪ .‬זאת‪ ,‬בשל קשריו החברתיים עם‬ ‫בג"ץ ‪ 1/33633‬יואב יצחק נ' הנשיא ברק‬
‫פסלות שופט?‬ ‫עורך‪-‬הדין פנחס רובין‪ ,‬שצורף לצוות הסניגורים בשלב הערעור‪ .‬ביהמ"ש פסק‪ ,‬יחסי ידידות‬ ‫ואח'‬
‫וחברות בין שופטים לבין פרקליטים‪ ,‬שלרוב נובעים מרקע אישי משותף או ממעורבות‬
‫בפעילות מקצועית משותפת בעבר‪ ,‬הם נפוצים ומקובלים בקהיליית המשפטנים‪ .‬ככלל‪ ,‬אין‬
‫בקיומם של יחסים כאלה כדי לשלול אפשרות של מפגש בין השופט לבין פרקליט שהוא חברו‬
‫או ידידו באולם המשפטים‪ ,‬ויחסי חברותו של השופט עם פרקליט המופיע לפניו אינם יוצרים‬
‫פסלות "אינהרנטית"‪ .‬עם זאת גם אין מקום לומר‪ ,‬כי בכל מקרה יהיה זה ראוי ששופט יכהן‬
‫במשפט שבו מופיע פרקליט שהוא ידידו או חברו הקרוב‪ .‬ואמנם תיתכנה נסיבות שבהן ייטיב‬
‫השופט לעשות אם ימשוך את ידיו ממשפט כזה‪ ,‬מחשש שבנסיבות העניין עלולה ישיבתו‬
‫באותו משפט להכביד על יכולתו למלא כראוי את תפקידו השיפוטי‪ ,‬או ליצור מראית לא‬
‫נאותה‪ .‬השאלה אם לישב במשפט כזה‪ ,‬או להימנע מכך‪ ,‬נתונה בראש ובראשונה להכרעתו‬
‫האישית של השופט‪ ,‬שאם לא יוכח אחרת‪ ,‬תוכל לרוב להתקבל כהכרעה מקצועית ומצפונית‬
‫שאין עילה להתערב בה‬

‫ע' ‪10‬‬ ‫על פסילת שופט‬ ‫שופט בית המשפט המחוזי סירב להיעתר לבקשת המערער להעביר את הדיון בתביעה‬ ‫ע"א ‪ 09969/‬שמואל ברזל נ' כונס הנכסים‬
‫שהוגשה נגד המערער‪ ,‬דיון שטרם החל לגופו‪ ,‬לשופט אחר של אותו בית‪-‬משפט‪ .‬הבקשה‬ ‫הרשמי‬
‫נובעת מנקיטת עמדה על‪-‬ידי השופט לגבי אחריות המערער כמנהל בבנק צפון אמריקה‪,‬‬
‫במסגרת הליך קודם‪ ,‬שבו חייב את הדירקטורים של בנק צפון אמריקה בתשלום סכומי כסף‬
‫גדולים לזכות המשיב‪ .‬מכאן הערעור‪ ,‬שנסב על השאלות מהו המבחן לפסילת שופט‪ ,‬מה‬
‫הנפקות של קיומו של פסק‪-‬דין פלילי נגד המערער בעניין אחריותו כמנהל בבנק והאם היה‬
‫על המערער לטעון לפסלות השופט עוד לפני הגשת התביעה נגדו‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬גם‬
‫מקום שאין יסוד דווקני לפסילת שופט‪ ,‬יש שראוי להעביר את הדיון להרכב אחר‪ ,‬שלא מן‬
‫הדין אלא לפנים משורת הדין‪ ,‬מחמת מראית פני הצדק‪ .‬מראית זו מהווה שיקול חשוב‬
‫מבחינת האמון שהציבור רוחש למערכת המשפט‪ ,‬אמון שהוא תנאי ראשון במעלה לעצם‬
‫קיומה‪ .‬בנסיבות שתוארו לעיל‪ ,‬מן הראוי הוא שהמשפט יועבר להרכב אחר מחמת מראית‬
‫פני הצדק‪ ,‬הגוברת "על האמונה הבלתי מעורערת באובייקטיביות בפועל של השופט‬
‫המלומד"‬
‫ע' ‪15‬‬ ‫על פסילת שופט‬ ‫בעת פרשת ההגנה‪ ,‬הגיש המערער בקשה לבית‪-‬המשפט‪ ,‬כי יפסול עצמו מלשבת בדין‪ ,‬בקשה‬ ‫ע"פ ‪ 022699‬זאב בשן נ' מדינת ישראל‬
‫זו נשענה על החלטת השופטת מאותו יום בה הורתה על מחיקת קטעים מחוות דעתה של‬
‫אחת ממומחיות ההגנה‪ .‬שמאי ליבוביץ‪ ,‬אשר שימש כטרום‪-‬מתמחה של השופטת‪ .‬במכתבו‬
‫טען ליבוביץ כי השופטת הייתה נגועה לאורך ההליך כולו במשוא פנים וכי היא גיבשה דעה‬
‫קדומה נגד המערער‪ .‬ביהמ"ש פסק‪ ,‬על המתמחה לשמור את שנודע לו בלשכת השופט טמון‬
‫בלבו פנימה‪ .‬אסור לו להוציא מידע זה מחוץ לכותלי הלשכה‪ .‬אלה הם יחסי האמון בין‬
‫שופט למתמחה‬