‫הרשות השופטת בישראל‬

‫בהרצאות הבאות נעסוק במתח הקיים בין רשויות השלטון בישראל‪ ,‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת ושופטת‪.‬‬
‫נבחן איך המערכת הפוליטית הישראלית מתמודדת עם מתח זה ומה הפתרונות למתח זה‪.‬‬

‫המקור להתנהלות הרשות השופטת בישראל עד ‪ 1980‬היה החוק המנדטורי‪ .‬בשנה זו נחקק חוק‬
‫יסוד השפיטה שהגדיר את תפקידה ואת המבנה של הרשות השופטת בישראל‪.‬‬

‫מבחינה עקרונית תפקידון של השוט הוא לפרש את החוק בהתאם לסיטואציה ולפסוק‪ .‬לכן‬
‫במשטר דמוקרטי המבוסס על הפרדת רשויות ‪" ,‬הסמכות לפרש כל את עקרון הפרדת הרשויות‬
‫ואת היזון והבקרה ביניהן‪ ".‬דברי חקיקה‪ ...‬היא סמכותו של בית המשפט‪ ...‬כל גישה אחרת תפגע‬
‫בעצם מהותה של השפיטה ותשבש לחלוטין את עקרון הפרדת הרשויות ואת האיזון והבקרה‬
‫ביניהן‪".‬‬

‫( במהלך ההרצות ניווכח לדעת שהרשות השופטת פולשת לתחומן של הרשויות האחרות וכך מופר‬
‫עקרון הפרדת הרשויות‪).‬‬

‫פרשנות החוק של הרשות השופטת מחיבת את כל הצדדים‪:‬‬

‫משפט אזרחי*‬ ‫אדם פרטי‬ ‫אדם פרטי‬

‫משפט פלילי‬ ‫אדם פרטי‬ ‫מדינה‬

‫בית דין גבוה לצדק (בג"צ)‬ ‫מדינה‬ ‫אדם פרטי‬

‫*ָ( משפט אזרחי מתעסק בתביעות פיצויים‪ .‬זה יכול גם לכלול תביעות של אזרחים כלפי מוסדות‬
‫ממשלה שלא עמדו במכרזים ולא שילמו כסף בעבור עבודה או סחורה שהאזרח מסר למדינה ‪.‬‬
‫כמו כן זה יכול להיות גם ההיפך‪).‬‬

‫מעמדה החשוב והמיוחד של הרשות השופטת מחייב שתהיה עצמאית ולא תלויה ברשויות‬
‫האחרות‪ .‬קיומה של רשות שופטת עצמאית הוא אחד מיסודות החשובים של שלטון דמוקרטי‬
‫הפועל על פי עקרון שלטון החוק‪ .‬השופטים בישראל תלויים ומושפעים רק מהחוק ובכך ניתן‬
‫להבטיח את הגינות המשפט‪ .‬אי תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת מעוגנים בחוק יסוד‬
‫השפיטה ובחוק בתי המשפט‪ .‬אי התלות מוגדרת בחוק בשני סוגים‪ :‬אי תלות עניינית ואי תלות‬
‫אישית‪.‬‬

‫אי תלות עניינית‪:‬‬

‫בסעיף ‪ 2‬לחוק יסוד השפיטה נקבע כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה‬
‫זולת מרות הדין‪ ".‬אי תלות של השופט ברשויות השלטון נועדה להבטיח שפיטה אובייקטיבית‬
‫והוגנת‪ .‬לכן הדין יהיה דין צדק‪ .‬כל אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו‪ .‬כל אדם זכאי למשפט‬
‫הוגן ‪ .‬במקרים שאין בידי הנאשם לשכור עו"ד המדינה תמנה עבורו עו"ד‪ .‬כל מי שהואשם בדין‬
‫יכול לערער על פסק דינו‪.‬‬

‫אי תלות אישית‪:‬‬

‫הליך מינוי השופטים בישראל אמור למנוע תלות פוליטית ולכן הם נבחרים באמצעות הוועדה‬
‫לבחירת שופטים‪ ** .‬נקבע שכהונת השופטים מובטחת עד לגיל הפרישה ‪ ,‬בגיל ‪ .70‬הם נהנים‬
‫משכר גבוה יחסית‪ .‬שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף לתפקידו‪ .‬שופט לא יועבר ממקום תפקידו‬
‫לכהן בעיר אחרת רק באישור נשיא בית המשפט העליון‪ .‬השופטים כחברי הכנסת הם בעלי‬
‫חסינות‪ .‬לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬לא יוגש‬
‫כתב אישום נגד שופט אלא ע"י היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬

‫** הרכב הוועדה לבחירת שופטים‪:‬‬

‫‪ 3‬שופטים עליונים ‪ ,‬אחד מהם הוא נשיא בית המשפט העליון והשניים האחרים נבחרים על ידו‪.‬‬

‫‪ 2‬חברי מוצעת לשכת עורכי הדין בישראל אחד מהם הוא יו"ר הלשכה‪.‬‬

‫‪ 2‬שרים אחד מהם שר המשפטים שהוא יו"ר הוועדה‬

‫‪ 2‬חברי כנסת שנבחרים באופן חשאי על ידי כל חברי הכנסת‪.‬‬

‫סך הכול ‪ 9‬חברים‪ .‬שופט נבחר ומפוטר ברוב של ‪ 7‬חברים מתוך ‪ 9‬חברי הוועדה‪.‬‬

‫אי תלות אישית נועדה לאפשר לשופט לשפוט ללא לחצים שישפיעו על פסיקתו‪ .‬בהקשר לכך נקבע‬
‫גם עיקרון הסוביודיצה‪:‬‬

‫אי פרסום מידע על פרטי תיקים פליליים בכלי התקשורת זאת כדי למנוע התערבות‪ ,‬לחץ והשפעה‬
‫מצד התקשורת‪ ,‬הרשויות והציבור על בית המשפט בנושאים שנידונים בבית המשפט ועדיין לט‬
‫נפסק עניינם‪.‬‬

‫תפקידי בית המשפט העליון‬

‫בית דין גבוה לצדק (בג"צ)‬ ‫ערכאת ערעור‬

 ‫ערכאת ערעור‪:‬‬

‫מדרג בתי המשפט‪:‬‬

‫בית המשפט השלום‬

‫בית המשפט המחוזי‬

‫בית המשפט העליון‬

‫בית המשפט העליון משמש כערכאה שניה( לדיון במחוזי) או שלישית (לדיון שהתחיל בשלום‬
‫ועלה לדיון במחוזי) ועליונה‪ .‬ברוב המקרים הכרעת בית המשפט העליון היא הכרעה סופית ואין‬
‫מערערים אחריה‪ .‬במקרים מיוחדים כאשר מערערים על פסיקת בית המשפט העליון ומבקשים‬
‫דיון נוסף‪ ,‬מתכנס בית המשפט העליון בהרכב מורחב (‪ 11-9‬שופטים)‬

‫בית דין גבוה לצדק‪:‬‬

‫לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט גבוה לצדק ‪ ,‬ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת‬
‫בהם סעד למען הצדק‪ ,‬ואשר אינם בסמכותם שך בית משפט או של בית דין אחר‪ .‬לבית המשפט‬
‫העליון בישראל כבג"צ נודעת חשיבות מיוחדת לאור העובדה שהממשל אינו מוגבל על ידי חוקה‬
‫פורמלית כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות‪ .‬לחוקה הפורמלית תפקיד חשוב בהגבלת כוחו של‬
‫השלטון כיוון שבדר כלל אינה ניתנת לשינוי בקלות כמו חקיקה רגילה‪ .‬בהיעדר חוקה אין על‬
‫הכנסת שום מגבלה ממשית לחוקק חוק כראות עיניה‪ .‬מכאן של בית המשפט העליון כבג"צ‬
‫מהווה את הרשות היכולה להגביל את השלטון ולשמש ככתובת לעתירות מגורמים שנפגעו או‬
‫חושבים שנפגעו ע"י פעולות השלטון‪.‬‬

‫בית המשפט העליון כבג"צ דן כערכאה ראשונה ואחרונה שבין באזרח לרשויות שלטון‪ .‬בג"צ אינו‬
‫פועל ביוזמתו‪ ,‬אלא רק לאחר שפנו אליו‪ .‬הפניה לבג"צ היא באמצעות עתירה בכתב‪ .‬שופט בית‬
‫המשפט העליון מקבל את העתירה בלשכתו‪ .‬ובמקרים דחופים מקבל את העתיר גם בביתו‪( .‬בגלל‬
‫הדחיפות לתת צו לביטול הפעולות השלטון שעלולות לפגוע בזכויות העותר‪ ).‬אם השופט סבור כי‬
‫העתירה אינה מוצדקת הוא מעביר אותה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים‪ .‬רק שלושה‬
‫שופטים יכולים לדחות את העתירה‪ .‬במקרה כזה אין אפשרות לערער ‪.‬לאחר שהשופט קיבל את‬
‫העתירה מוציא צו על תנאי ‪ .‬הצו עוצר זמנית את הפעולות של הרשות השלטונית ומזמין נציג של‬
‫השלטון להופיע בפני בג"צ ולהשיב על טענות העותר בתוך שלושים יום מהוצאת הצו‪ .‬בתום‬
‫תהליך הדיון מתקבל צו החלטי של בג"צ‪.‬‬

‫צווי בג"צ‪:‬‬

‫צו הביאס קורפוס (הביאו את הגופה בלטינית)‬

‫בג"צ יכול להורות על הבאת אדם בפני בית המשפט כדי שיוכל להראות את אי חוקיות מעצרו או‬
‫מאסרו‪ .‬הצו חל גם על חי שאושפז בכפיה בבית חולים לחולי נפש ומבקש את עזרת בית המשפט‪.‬‬
‫זה כול גם מקרים שבהם יש סכסוך בין ההורים ‪ .‬הצו יכול למנוע את הוצאת הילדים לחו"ל באם‬
‫אחד ההורים פרוצה להוציאם אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל‪.‬‬

‫צו עשה ולא תעשה‬

‫בג"צ יכול להורות לרשויות לעשות או לא לעשות פעולה כלשהי למען האזרח שעתר לבג"צ‪.‬‬

‫צווי איסור וצווי בירור‬

‫בג"צ יכול לאסור על בתי דין המיוחדים מדון בעננן מסוים‪ .‬בג"צ יכול להורות על הוצאת צו בירור‬
‫לפסק דין כאשר קיים חשש שההליכים לא היו על פי חוק בג"צ לא דן בשיקולים שהיו לשופטים‪,‬‬
‫אלא רק בהליכים המשפטיים שננקטו על ידם‪.‬‬

‫צו "מי שמך"‬

‫בג"צ יכול להורות על הפסקת כהונה או לבטל מינוי של אדם לתפקיד ציבורי אם הוא התמנה‬
‫בניגוד לכלליה בחירה או החוק המקובלים‪.‬‬
 ‫הגישות בבג"צ‬

‫גישה אקטיביסטית‪:‬‬ ‫גישה מסורתית‪:‬‬

‫מרחיבה‬ ‫מצמצמת‬

‫קביעת נורמות חברתיות ופתרון סכסוכים‬ ‫פתרון סכסוכים‬

‫((הגישה המסורתית עסקה בפתרון הסכסוך שבין האזרח לרשות השלטונית ואילו הגישה‬
‫האקטיביסטית עוסקת בקביעת הנורמות החברתיות שבן עוסקת העתירה ועל יסוד זה דן בית‬
‫המשפט בפתרון הסכסוך שבין האזרח לרשות השלטונית‪)).‬‬

‫הגישה המסורתית‬

‫עד לשנות השמונים נתפס עקרון ריבונות הכנסת לא רק על תפקידה כמחוקקת אלא גם על‬
‫תהליכיה הפנימיים‪ .‬אי התערבות בית המשפט נובעת מעיקרון הפרדת הרשויות‪ .‬הכנסת היא‬
‫מקור החקיקה ומוסד שנבחר על ידי ה ציבור‪ .‬מוגבלות יכולתו של בית המשפט העליון להתערב‬
‫בתהליכים פוליטיים‪ .‬חוסר רצון להתערב במחלוקות פוליטיות‪ .‬חשש מתגובה עוינת על הכנסת‬
‫כלפי בית המשפט במקרה של התערבות‪ .‬לדוגמא בג"צ במשך שנים בימי הגישה המסורתית נמנע‬
‫מלתת פסק דין בסוגיות פוליטיות כמו גיוס בני ישיבות לצבא‪ .‬כאשר החלה המגמה‬
‫האקטיביסטית בבית המשפט העליון דן בית המשפט בסוגיות פוליטיות כמו גיוס בני ישיבות‪.‬‬
‫פסיקה שהובילה לחקיקת חוק טל ואחר כך חוק פרי‪.‬‬

‫((בשלב זה אני רוצה לציין בפניכם עובדת יסוד לגבי התפתחות גישה זו מבחינה היסטורית‪.‬‬
‫למעלה טענתי שהאקטיביזם השיפוטי החל בשנות השמונים של המאה שעברה‪ ,‬כאשר אהרון‬
‫ברק נבחר לשופט בביתה משפט העליון‪ . .‬זו עובדה נכונה‪ ,‬אך יש לסייגה‪ .‬משום שביטויים‬
‫לאקטיביזם שיפוטי באו לידי ביטוי כבר בשנות החמישים והשישים‪ .‬בשנות השמונים גישה זו‬
‫הפכה לגישה המרכזית בבית המשפט העליון כב"צ‪)).‬‬

‫הגישה האקטיביסטית (אקטיביזם שיפוטי)‬

‫לפי גישה זו בית המשפט אינו צריך להצטמצם רק לתפקידו כמפרש החוק והפוסק אלא מתפקידו‬
‫לבקר את הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ובמידת הצורך גם להתערב בהחלטותיהן‪ .‬זה‬
‫הביטי הקצוני של האקטיביזם שבו מופר עקרון הפרדת הרשויות כאשר בית המשפט מתערב‬
‫בתהליך החקיקה ובביצוע המדיניות‪ .‬פרופ' מנחם מאוטנר קבע ש"בית משפט נחשב לאקטיביסט‬
‫ככל שהוא נוטל לעצמו תפקיד גדול יותר בהשוואה לזה של מוסדות שלטון אחרים‪ ,‬בקביעת‬
‫הערכים שישררו במדינה ובקביעת הדרך שבה יוקצו המשאבים העומדים לרשות המדינה‪".‬‬

‫((בשלב זה אני רוצה לציין בפניכם עובדת יסוד לגבי התפתחות גישה זו מבחינה היסטורית‪.‬‬
‫למעלה טענתי שהאקטיביזם השיפוטי החל בשנות השמונים של המאה שעברה‪ ,‬כאשר אהרון‬
‫ברק נבחר לשופט בביתה משפט העליון‪ . .‬זו עובדה נכונה‪ ,‬אך יש לסייגה‪ .‬משום שביטויים‬
‫לאקטיביזם שיפוטי באו לידי ביטוי כבר בשנות החמישים והשישים‪ .‬בשנות השמונים גישה זו‬
‫הפכה לגישה המרכזית בבית המשפט העליון כב"צ‪)).‬‬

‫עקרונות האקטיביזם השיפוטי‬

‫לא קיימים מחסומים סטטוטוריים (מבניים) בפני ביורת שיפוטית‪ :‬למרות שנקבע בחוק‬
‫שהחלטה מנהלית היא סופית או שאין לערער עליה או ששיקול הדת של הרשות הוא מוחלט אין‬
‫פירוש הדבר‬

‫זכות העמידה (העתירה לבג"צ) (כדי להבין את השינוי שחל בבית המשפט בתחום זה אציג קודם‬
‫איך עקרון זה פעל לפי הגישה המסורתית‪ ).‬הגישה המסורתית ראתה את זכות העתירה לבג"צ‬
‫מצומצמת‪ .‬רק מי שיכול היה לטעון באופן סביר כי הוא נפגע מפעילות שלטונית כלשהי יכול‬
‫לטעון לבג"צ ושעתירתו תועלה לדיון‪ .‬הגישה האקטיביסטית מרחיבה ללא היכר את זכות‬
‫העתירה ‪ .‬כיון שבית המשפט העליון תופס את תפקידו באופן נרחב כשומר על שלטון החוק הרי‬
‫כל עתירה שתצביע על פגיעה כלשהי באופן סביר תזכה לדיון ואין צורך בהוכחת פגיעות מצידו של‬
‫העותר‪.‬‬

‫שפיטות (הכול שפיט) ‪ :‬כל פעולה היא מותרת או אסורה בעולם המשפט‪ ,‬אין פעולה שהמשפט לא‬
‫חל עליה‪ .‬אין חלל משפטי שבו הפעילות מתבצעת בלי שהמשפט נוקט כלפיה כל עמדה‪ .‬לכן כל‬
‫תחום יכול לעלות לדיון במסגרת בג"צ‪.‬‬

‫מטרה זרה ‪ :‬אסור לרשות המבצעת לחרוג מהמטרה שלשמה הסמיך אותה המחוקק‪ .‬לדוגמא ספק‬
‫הדין בשנות החמישים שניתן בעתירה של ישראל אלדד נגד שר הביטחון‪ .‬ישראל אלדד ביקש‬
‫לקבל תעודת הוראה‪ .‬הוא העביר את הבקשה למשרד החינוך‪ .‬הוא קיבל תשובה ממשרד הביטחון‬
‫שהוא לא ראוי לקבל את תעודת ההוראה כי הוא מהווה סיכון לנוער כי הוא היה ממנהיגי מחתרת‬
‫לח"י (לוחמי חרות ישראל)‪ .‬הוא עתר לבג"צ‪ .‬בג"צ קבע שההחלטה נבעה משיקולים של נקמנות‬
‫מימי המחתרות‪ .‬זו החלטה לא מקצועית‪ .‬בג"צ הורה לממשלה לתת לו תעודת הוראה‪.‬‬

‫סבירות ואיזון אינטרסים – מידתיות‪ :‬חובה על כל רשות מוסמכת לפעול כך שההחלטות שלה לא‬
‫ילקו בחוסר סבירות קיצונית אחרת יתערב בית המשפט ויפסול את ההחלטה‪ .‬על פי ערון זה אם‬
‫קיים מתח בין שני ערכים חייב בית המשפט לשקול את שניהם ולבחון מי יותר דומיננטי‪.‬‬