‫הרשות השופטת‬

‫הגדרה‪:‬‬
‫הרשות השופטת היא רשות עצמאית ובלתי תלויה בשתי הרשויות האחרות‪ ,‬המסדירה את היחסים‬
‫בין‬
‫אדם לאדם ובין אדם לשלטון במדינה ומכריעה בסכסוכים בין בני אדם או בין אדם לשלטון‪.‬‬
‫הרשות השופטת בודקת אם מעשיהם של אזרחים ושל הרשויות נעשו בהתאם לחוק (ובכך נותנת‬
‫פרשנות לחוק)‪ ,‬ומפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת (מנגנון פיקוח פורמלי)‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הרשות השופטת מוסמכת לפקח על הרשות המחוקקת באמצעות ביקורת שיפוטית בהתאם לחוקי‬
‫היסוד‪ .‬נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית‪.‬‬

‫הכללים המבטיחים את אי תלותה (עצמאותה) של הרשות השופטת‪:‬‬

‫הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות‪ ,‬במטרה להבטיח מימוש של הזכות להליך הוגן‪,‬‬
‫עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט‪ .‬עקרון זה של עצמאות הרשות‬
‫השופטת מובטח באמצעות מספר כללים‪:‬‬
‫מרות החוק‪ :‬על פי חוק יסוד השפיטה‪" :‬בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה‬ ‫‪.1‬‬
‫זולת מרותו של הדין" ‪ -‬השופט כפוף רק להוראת החוק עצמו ופוסק רק לפיו‪.‬‬
‫עקרון הסוביודיצה – עקרון לפיו אסור לפרסם מידע ולעסוק בפומבי בנושא הנמצא בתהליך‬ ‫‪.2‬‬
‫של‬
‫בירור שיפוטי בפועל‪ ,‬חוץ ממידע עובדתי‪ .‬זאת כדי שלא להשפיע על מהלך המשפט או על‬
‫תוצאותיו‪.‬‬
‫מינוי שופטים – בהתאם לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‪ ,‬שופט יתמנה ע"י נשיא המדינה‪ ,‬לפי בחירה של‬ ‫‪.3‬‬
‫הוועדה לבחירת שופטים‪ .‬בוועדה חברים ‪ 9‬אנשים‪ ,‬המייצגים את ‪ 3‬רשויות השלטון ואת הרשות‬
‫המשפטית המקצועית‪ .‬שיטה זו מבטיחה רוב של ‪ 5‬אנשי מקצוע בתחום המשפט‪ ,‬וזאת כדי‬
‫לצמצם השפעות פוליטיות בבחירת השופטים‪ ,‬ולהגביר את הסיכוי שבחירת השופטים תיעשה‬
‫משיקולים מקצועיים משפטיים‪.‬‬
‫הרכב הוועדה למינוי שופטים‪:‬‬
‫הרשות המחוקקת ‪ -‬שני חברי כנסת שייבחרו ע"י הכנסת )לפי הנוהג – ח"כ אחד‬
‫מהאופוזיציה וח"כ אחד מהקואליציה(‪.‬‬
‫הרשות המבצעת ‪ -‬שר המשפטים המשמש כיושב‪-‬ראש הוועדה לבחירת שופטים‪ ,‬ושר‬
‫אחד נוסף שייבחר ע"י הממשלה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫הרשות השופטת ‪ -‬נשיא‪/‬ת בית המשפט העליון‪ ,‬שני שופטים נוספים של בית המשפט‬
‫העליון שייבחרו ע"י שופטי בית המשפט העליון‪.‬‬
‫שני נציגים של לשכת עורכי הדין‪.‬‬

‫‪ .4‬תנאי העסקת השופטים‪:‬‬

‫א‪ .‬שכר – נקבע ע"י ועדת הכנסת‪ ,‬שכר גבוה יחסית כי נאסר עליהם לעבוד בעבודה נוספת‪.‬‬
‫ב‪ .‬תקופת כהונה – מובטחת על לגיל הפרישה (‪ ,)70‬למעט מקרים חריגים בהם קיצור הכהונה‬
‫מובא לידי ועדה המורכבת משופטים בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקום כהונה ‪ -‬אין מעבירים שופט ממקום כהונתו הקבוע למקום אחר אלא בהסכמת נשיא‬
‫בית המשפט העליון או בהחלטת בית הדין המשמעתי של השופטים‪ .‬זאת כדי למנוע לחצים‬
‫על שופט באמצעות איום על שינוי מקום כהונתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬חסינות – לשופטים יש חסינות‪ ,‬בדומה לחברי הכנסת‪ .‬תביעה פלילית נגדם יכולה להיפתח‬
‫רק באישור היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הדחת שופט נעשית בבית דין משמעתי מיוחד‪ ,‬רק במקרים של עבירות חמורות וללא קשר‬
‫לפסקי הדין שלו‪.‬‬
‫ו‪ .‬אסור לשופט לכהן בתפקיד פוליטי – חבר כנסת‪ ,‬חבר מועצה מקומית או כל תפקיד‬
‫פוליטי‪.‬‬

‫בית המשפט הגבוה לצדק – בג"צ‪:‬‬

‫בג"צ = בית משפט גבוה לצדק‪ .‬אחד מתפקידי בית המשפט העליון‪.‬‬
‫בג"צ מאפשר לכל אדם או ארגון לעתור (=לפנות) בקשר להחלטות של רשויות המדינה או גופים‬
‫ציבוריים אשר לדעתו גורמים לו עוול או פוגעים בזכויותיו‪.‬‬
‫תפקיד בג"ץ‪:‬‬
‫בג"ץ מגן על זכויות האדם והאזרח ועל זכויות הקבוצה‪ ,‬כולל כאלו שאינן מוגדרות בחוק‪ .‬במקרה‬
‫שאחת מרשויות השלטון חורגת מסמכויותיה או אינה מבצעת מה שמחובתה לבצע על‪-‬פי החוק‪,‬‬
‫האזרח‬
‫יכול לעתור נגדה לבג"ץ‪ .‬זאת כדי למנוע מהרשות השלטונית לפגוע בזכויותיו‪ ,‬או כדי לחייב אותה‬
‫למלא‬
‫את חובתה החוקית כדי להגן על זכויותיו‪.‬‬
‫בג"צ דן כערכאה ראשונה ואחרונה בעניינים שבין האזרח לשלטון‪ .‬הוא אינו פועל ביוזמתו אלא לאחר‬

‫‪2‬‬
‫שפנו אליו באמצעות עתירה בכתב‪ .‬בג"צ יכול להחליט שאינו דן בנושא מסוים‪ .‬רק שלושה שופטים‬
‫יכולים לדחות עתירה ובמקרה כזה אין יכולת ערעור‪.‬‬
‫סמכויות בג"צ‪:‬‬
‫בג"צ מוציא צווים המנחים את הרשויות כיצד לנהוג בנושא העתירה או מבטלים החלטת רשויות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫סוגי צווים‪:‬‬
‫צו על תנאי – צו של בג"צ שמורה למשיבה בעתירה )אחת מרשויות המדינה( להופיע בפני‬ ‫‪.1‬‬
‫בג"צ ולהציג את עמדתה לגבי העתירה‪.‬‬
‫צו ביניים – צו של בג"צ למשיבה בעתירה )אחת מרשויות המדינה( להקפיא את המצב‬ ‫‪.2‬‬
‫הקיים עד לסיום הדיון בעתירה‪ .‬ניתן במקרים בהם מדובר בצעדים בלתי הפיכים של‬
‫השלטון‪.‬‬
‫צו הביאס קורפוס – צו המורה על שחרור אנשים שנעצרו או שנאסרו שלא כדין ובניגוד‬ ‫‪.3‬‬
‫לחוק‪ .‬הצו מתייחס גם לאשפוז בבתי חולים לחולי נפש‪ ,‬אם האדם אושפז או מוחזק בניגוד‬
‫לחוק‪.‬‬
‫צו "עשה" וצו "אל תעשה" – צו שניתן לרשויות המדינה‪ ,‬לרשויות מקומיות ולאנשים‬ ‫‪.4‬‬
‫הממלאים תפקידים ציבוריים‪ ,‬לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה במסגרת תפקידם‪.‬‬
‫צו איסור וצו בירור – צו שניתן לבתי משפט אזרחיים לעניינים מיוחדים‪ ,‬בתי משפט צבאיים‬ ‫‪.5‬‬
‫ובתי דין רבניים‪ .‬צו איסור פירושו שעל בתי דין אלו נאסר לדון בעניין מסוים שנדון בעתירה‪,‬‬
‫צו בירור פירושו ביטול החלטה של בתי דין אלו לאחר שניתנה‪ ,‬כיוון שניתנה שלא כדין‪.‬‬
‫צו החלטי – צו הניתן בסיום הדיון בעתירה‪ .‬משמעו‪ :‬קבלת העתירה ע"י בג"צ וביטול החלטת‬ ‫‪.6‬‬
‫הרשות השלטונית‪ .‬במסגרת צו זה מנחה בג"צ את רשויות המדינה שנגדן עתר כיצד לפעול‬
‫או להימנע מפעולה מסוימת‪.‬‬

‫ביקורת שיפוטית‪:‬‬
‫ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל בג"צ) על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת‪.‬‬
‫הביקורת השיפוטית מתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית (של חוקי היסוד‪ :‬חופש העיסוק‬
‫וכבוד האדם וחירותו)‪ .‬הביקורת באה לידי ביטוי במידה רבה ע"י פסילת חוקים הסותרים חוקי‬
‫יסוד אלו‪.‬‬
‫סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫אקטיביזם שיפוטי‪:‬‬
‫מדיניות מרחיבה של בית המשפט בהתערבותו בפעולות הרשות המבצעת והמחוקקת‪.‬‬
‫מדיניות זו באה לידי ביטוי בבחינת סבירות שיקול הדעת של הממשלה במינויים ובהחלטות שונות‬
‫ובמהפכה החוקתית‪.‬‬
‫האקטיביזם השיפוטי נתון בוויכוח ערכי‪-‬ציבורי במדינת ישראל‪.‬‬

‫שאלות לתרגול מתוך בגרות בקישור‪:‬‬

‫‪chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://files.geva.co.il/geva_website/uploads/‬‬
‫‪2023/05/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-34281.pdf‬‬

‫תשובות בקישור הבא‪:‬‬

‫‪chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://files.geva.co.il/geva_website/uploads/‬‬
‫‪2023/05/%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-34281.pdf‬‬

‫‪4‬‬