‫מערכת המשפט‬ ‫‪‬‬

‫| ניתוח‬

‫מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים‬

‫הרפורמה במערכת המשפט יוצאת לדרך‪ ,‬לאחר ששר המשפטים יריב לוין הפיץ את טיוטת הצעת החוק • כמה נציגי‬
‫קואליציה יהיו בוועדה לבחירת שופטים‪ ,‬אילו סמכויות יהיו ליועמ"שים‪ ,‬ומה המשמעות של ביטול עילת הסבירות? •‬
‫גלובס עושה סדר‬

‫שופטי בית המשפט העליון ‪ /‬צילום‪ ,Reuters :‬רונן זבולון‬

‫ניצן שפיר‬
‫‪13.01.2023‬‬

‫הממשלה הנוכחית החלה בשבוע שעבר להוביל מהפכה ביחסי בית המשפט‪ ,‬הכנסת והממשלה‪ .‬את‬
‫טיוטת הצעות החוק‬
‫הפיץ השבוע שר המשפטים יריב לוין המוביל את הרפורמה‪ ,‬מבלי שאלה עברו במחלקת יעוץ וחקיקה במשרד‬
‫המשפטים‪ ,‬כמקובל‪.‬‬

‫●‬
‫נשיאת העליון אסתר חיות מגיבה על המהפכה המשפטית‪" :‬תוכנית לריסוק מערכת המשפט"‬
‫●‬
‫שר המשפטים יריב לוין על נאומה של נשיאת העליון חיות‪" :‬זו קריאה להבעיר את הרחובות‬
‫"‬
‫●‬
‫היועמ"שית גלי בהרב‪-‬מיארה‪" :‬הרפורמה במערכת המשפט תבטל את האיזונים והבלמים"‬

‫‪ -‬פרסומת ‪-‬‬

‫על‪-‬פי לוין‪ ,‬הרפורמה נועדה להגביר את יכולת הממשלה למשול‪ .‬במקביל‪ ,‬כל אחד מהתיקונים מפחית את הביקורת‬
‫השיפוטית על החלטות השלטון וחקיקת חוקים‪ .‬אחת הטענות נגד הרפורמה היא שלא תהיה הגנה לזכויות המיעוט‬
‫בישראל‪ .‬עברנו על עיקרי החוק וסיכמנו את המשמעויות‪.‬‬

‫הרכב הוועדה לבחירת שופטים‬

‫לפי ההצעה‪ ,‬לקואליציה ולנציגיה יהיה רוב בוועדה לבחירת שופטים‪ .‬כיום חברים בוועדה שני חברי ממשלה‪ ,‬בהם שר‬
‫המשפטים; שלושה שופטים‪ ,‬בהם נשיאת בית המשפט העליון; שני חברי כנסת ‪ -‬האחד מהאופוזיציה והשני‬
‫מהקואליציה; ושני נציגים של לשכת עורכי הדין‪ .‬לפי הרפורמה‪ ,‬יוצאו מהוועדה נציגי לשכת עורכי הדין ויוחלפו בנציגי‬
‫ציבור במינוי שר המשפטים‪ ,‬האחד מהם עורך דין‪.‬‬

‫לכל הכתבות‬ ‫עוד בסדרה‬

‫איך הרפורמה המשפטית נראית מול העולם‪ ,‬ומה בגין היה אומר עליה‬

‫לתקן באמת את מערכת המשפט? זה מה שצריך לעשות‬

‫הצג עוד‬

‫בנוסף‪ ,‬מספר חברי הוועדה לבחירת שופטים יעמוד על ‪ ,11‬והרוב שיידרש למינוי יהיה ‪ .6‬זאת בניגוד למצב כיום‪ ,‬בו‬
‫הוועדה מונה ‪ 9‬חברים‪ ,‬והרוב הדרוש למינוי עומד על ‪ 7‬חברים ‪ -‬רוב שנועד להבטיח הסכמות רחבות בין חברי הוועדה‪.‬‬

‫בסופו של דבר הוועדה תכלול שלושה שרים; שני נציגי ציבור שימונו על‪-‬ידי שר המשפטים; שלושה ראשי ועדות של‬
‫הכנסת ‪ -‬ועדת החוקה‪ ,‬ועדת הכנסת והוועדה לביקורת המדינה )חבר אופוזיציה(; ו‪ 3-‬שופטי עליון‪ .‬כלומר‪ 7 ,‬חברי‬
‫קואליציה או גורמים שנבחרו על‪-‬ידה‪.‬‬

‫‪ -‬פרסומת ‪-‬‬

‫מינוי נשיא בית משפט העליון מחוץ למערכת‬

‫גם המהלך לשינוי אופן בחירת נשיא בית המשפט העליון נועד לתת כוח לממשלה‪ .‬לפי שיטת הסיניוריטי הקיימת כיום‪,‬‬
‫השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון מתמנה לנשיא‪ .‬לפי הצעתו של לוין‪ ,‬הוועדה לבחירת שופטים היא זו‬
‫שתמנה את נשיא העליון‪ ,‬באותו האופן שנבחרים שופטים לבית המשפט העליון‪.‬‬

‫בתוך כך‪ ,‬מצוין חידוש משמעותי לפיו הוועדה תוכל למנות לנשיא גם את מי שאינו שופט בעליון‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוגבל כהונת‬
‫נשיא בית המשפט העליון ‪ -‬מ‪ 7-‬שנים ל‪ 6-‬שנים‪.‬‬

‫לזהות נשיא בית המשפט העליון יש חשיבות רבה‪ :‬הוא בוחר את הרכב השופטים לעתירות עקרוניות‪ ,‬קובע את גודל‬
‫ההרכב ודן בבקשות לפסילת שופטים מחשש לניגוד עניינים‪ .‬העיקרון של בחירה לפי ותק‪ ,‬שצפוי להתבטל‪ ,‬נועד למנוע‬
‫פוליטיזציה של הליך המינוי ולהבטיח כי השופטים יישארו ניטרליים ובלתי תלויים בגורמים פוליטיים‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה לשמר‬
‫את עצמאות בית המשפט העליון‪.‬‬

‫פסילת חוקים רק ברוב של ‪ 80%‬משופטי העליון‬

‫במסגרת תיקון חוק יסוד‪ :‬השפיטה‪ ,‬לוין מציע לחוקק את סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים הנוגדים חוקי‬
‫יסוד‪ .‬בתוך כך‪ ,‬הסמכות לפסול חוקים תצומצם משמעותית‪ :‬כל שופטי בית המשפט העליון יישבו בעתירה על פסילת‬
‫חוק‪ ,‬וההחלטה לפסול תתקבל רק אם לפחות ‪ 12‬מהם )‪ (80%‬יפסלו את החוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא ניתן יהיה להתערב אם‬
‫הכנסת תחליט לחוקק חוקי יסוד‪.‬‬

‫‪ -‬פרסומת ‪-‬‬

‫שינוי משמעותי נוסף הוא ההגדרה כי ניתן יהיה לפסול חוק יסוד רק אם הוא "סותר סתירה מהותית הוראה מפורשת‬
‫בחוק יסוד"‪ .‬אומנם חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם מציין ערכים בסיסיים מוגנים של כבוד האדם‪ ,‬שמירה על החיים‪ ,‬חירות‪ ,‬קניין‬
‫ופרטיות; אך הזכות לשוויון וחופש הביטוי לא מצוינת באופן מפורש‪ ,‬והיא נגזרת של כבוד האדם וחירותו‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬אם הרפורמה תעבור‪ ,‬תעלה השאלה אם בג"ץ יוכל לפסול חוקים שיש בהם פגיעה בשוויון‪ .‬בעבר בג"ץ עשה בכך‬
‫שימוש ופסל חוקים כדוגמת חוק הפונדקאות‪ ,‬גיוס בחורי ישיבות ואפליה במס בין ישובים שונים‪.‬‬

‫התגברות על פסילת חוקים ברוב של ‪ 61‬חברי כנסת‬

‫בנוסף להגבלות על החוקים אותם בג"ץ יוכל לפסול‪ ,‬לוין מבקש לחוקק הוראה שתאפשר לכנסת להתגבר על פסילת‬
‫חוקים הנוגדים את חוקי היסוד‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬גם אם בג"ץ יוכל לפסול חוקים מסוימים על‪-‬פי החוק‪ ,‬הכנסת תוכל‬
‫להתגבר על כך‪ .‬עד היום ניתן היה להתגבר רק על פסילת חוק המנוגד לחוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ .‬השינוי המשמעותי‬
‫נוגע לערכים המוגנים בחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‪.‬‬

‫פסקת ההתגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש את החוק ברוב של ‪ 61‬חברי כנסת‪ ,‬המספר המינימלי של כל‬
‫קואליציה אפשרית ‪ -‬כלומר‪ ,‬לא ניתן יהיה לפסול חוקים בניגוד לעמדת הקואליציה‪ .‬זאת‪ ,‬למעט במקרה שהחוק ייפסל‬
‫על‪-‬ידי כל שופטי בית המשפט העליון‪.‬‬

‫‪ -‬פרסומת ‪-‬‬

‫ביטול עילת הסבירות בהחלטות הממשלה‬

‫עילת הסבירות היא עילה בתחום המשפט המינהלי המשמשת את בג"ץ ואת בתי המשפט המינהליים לפסול פעולה של‬
‫הממשל ‪ -‬נבחר ציבור או דרג מקצועי ‪ -‬בנימוק שפעולת הרשות לוקה ב"חוסר סבירות קיצונית"‪.‬‬

‫דרך עילה זו ניתן לתקוף את החלטות הממשלה‪ ,‬גם אם הן לא נוגדות את החוק‪ ,‬אך יש טעמים המצדיקים לבטלן‪ .‬עילת‬
‫הסבירות היא אחת הטענות שנטענו בבג"ץ נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי‪ :‬העותרים טענו כי המינוי של דרעי הוא‬
‫לא סביר באופן קיצוני‪ ,‬נוכח הרשעותיו בפלילים ופרישתו מהכנסת על‪-‬מנת שבית המשפט לא ידון אם יש קלון במעשיו‪.‬‬

‫לפי טיוטת הצעת החוק‪ ,‬בתי המשפט‪ ,‬כולל בג"ץ‪ ,‬לא יוכלו לפסול כל החלטה של הממשלה‪ ,‬שר משריה‪ ,‬רשות הנתונה‬
‫לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם‪ ,‬על יסוד מידת סבירותה‪" ,‬תהא אשר תהא לטעמו"‪.‬‬

‫שינוי סמכויות היועצים המשפטיים‬

‫כחלק מהשינויים מבקש לוין לשנות את תפיסת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים למשרדי‬
‫הממשלה‪ .‬לפי הפסיקה והנוהג‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי גופי המדינה‪ ,‬בכפוף‬
‫לביקורת שיפוטית‪ .‬לשיטת לוין‪ ,‬כיום נתפס תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כמי שיכול לפסול תהליכים שמקדם השר‪.‬‬

‫לפי ההצעה‪ ,‬שנוסחה על‪-‬ידי יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן‪ ,‬עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה‪ ,‬לממשלה או‬
‫לשרים‪" ,‬לא תחייב אותם"‪ .‬כלומר‪ ,‬השרים יוכלו לפעול בניגוד לעצת היועצים המשפטיים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬מוצע כי הממשלה תוכל למנות ייצוג פרטי בהליכים שתבחר‪ .‬זאת בשונה מהמצב הקיים‪ ,‬בו היועץ המשפטי‬
‫לממשלה מאשר מינוי פרטי‪ .‬בשלב זה אין התייחסות לאופן המינוי אלא רק לסמכויות‪.‬‬

‫הנושאים שמעניינים אותי‬

‫‪ +‬עילת הסבירות‬ ‫‪ +‬פסקת ההתגברות‬ ‫‪ +‬הוועדה לבחירת שופטים‬ ‫‪ +‬בית המשפט העליון‬ ‫‪ +‬יריב לוין‬ ‫‪ +‬מערכת המשפט‬
‫‪‬‬
‫‪ +‬רפורמה‬ ‫‪ +‬חוקי יסוד‬ ‫משפטיים‬
‫‪‬‬
‫‪ +‬יועצים‬ ‫‪ +‬היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫‪ +‬בג"ץ‬ ‫‪ +‬מינוי שופטים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬