‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬

‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫בוררות לפני הבורר‪:‬‬

‫נשיא בית הדין הארצי לעבודה )בדימ'( סטפן‬
‫)סטיב( אדלר‬
‫מכוח שטר בוררות שנחתם במסגרת בג"צ‬
‫‪9403/10‬‬
‫בעניין שבין‪:‬‬
‫הסתדרות העובדים הכללית החדשה – איגוד פרקליטי‬
‫המדינה‬
‫מיוצגים על ידי ב"כ עוה"ד ארנה לין ושות'‬

‫נגד‬

‫מדינת ישראל – משרד האוצר‬

‫מיוצגת על ידי ב"כ עוה"ד תמר גולן ושות'‬

‫פסק בוררות‬

‫]‪ [1‬בשירות המדינה מועסקים היום כ‪ 860-‬פרקליטים כעובדי מדינה מן‬

‫המניין בפרקליטות המדינה ופרקליטויות המחוז השונות‪ ,‬וזאת תחת מסגרת‬
‫ניהולית של משרד המשפטים‪.‬‬

‫ביום ‪ ,16.11.2010‬החלה שביתה כללית של הפרקליטים המועסקים‬

‫בשירות המדינה‪ ,‬וזאת במסגרת סכסוך עבודה שבין ההסתדרות הכללית‬
‫החדשה – איגוד פרקליטי המדינה )להלן "ההסתדרות" או "הפרקליטים"‬
‫לבין מדינת ישראל )להלן גם "המדינה"(‪.‬‬

‫השביתה נמשכה ‪ 43‬יום‪ ,‬בהם הפרקליטים לא הופיעו לדיונים בבתי‬

‫המשפט‪ ,‬בבתי הדין לעבודה ובערכאות שיפוט אחרות‪ ,‬לא טיפלו בממצאי‬
‫חקירה שהובאו לפניהם‪ ,‬וכל זאת פרט למקרים אשר אושרו על ידי ועדת‬
‫חריגים שהוקמה במיוחד על מנת לאשר טיפול במקרים בהם הפגיעה בציבור‬
‫תהיה קשה ובלתי מידתית‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫העתירות שהוגשו לבג"צ ופסק הדין בהן‬

‫]‪ [2‬ביום ‪ 29.12.2010‬נדונו שתי עתירות של עותרים ציבוריים בפני בית‬

‫המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק )נשיאת בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬השופטת ד' בייניש‪ ,‬השופט א' גרוניס‪ ,‬השופטת א' חיות; בג"ץ‬
‫‪ 9403/10‬ו‪ -‬בג"צ ‪.(9531/10‬‬

‫לאחר דיון שנמשך עד שעות הבקר‪ ,‬ואשר השתתפו בו‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫מנכ"ל משרד ראש הממשלה‪ ,‬פרקליט המדינה‪ ,‬הממונה על השכר במשרד‬
‫האוצר ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות – הגיעו הצדדים להסכמות על‬
‫חלק מהנושאים שבמחלוקת‪ ,‬ואת חלקם האחר הסכימו הם להעביר לבוררות‬
‫בפני כבורר יחיד‪ .‬הסכמתם קיבלה תוקף של פסק דין‪ ,‬אשר במסגרתו‬
‫נאמרו הדברים שלהלן‪:‬‬

‫"קיימנו דיון ממושך ואינטנסיבי שנמשך שעות‬

‫ארוכות‪ .‬כל המעורבים שהתייצבו בפנינו תרמו את‬
‫חלקם למציאת פתרון שיביא לסיום השביתה‬
‫שנמשכה ‪ 43‬ימים‪ ,‬ועל כך הם ראויים להערכה‪.‬‬
‫בתום הדיון הושג הסדר ולפיו נחתם הסכם בוררות‬
‫בין הצדדים‪ .‬נתבקשנו לתת להסכם זה תוקף של‬
‫פסק דין‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו נותנים להסכם‪ ,‬שנוסחו מצורף‬
‫בזה‪ ,‬תוקף של פסק דין כמבוקש‪ .‬אין לנו אלא‬
‫להביע תקווה כי הצדדים ישכילו להביא עניינם באופן‬
‫הולם ובדרך בונה אמון בפני הבורר‪ ,‬ולהודות לבורר‪,‬‬
‫נשיא בית הדין הארצי לעבודה )בדימ'( השופט סטיב‬
‫אדלר‪ ,‬שנטל על עצמו את הבוררות‪ .‬אנו סמוכים‬
‫ובטוחים כי הנשיא אדלר ינהל את הבוררות כחכמתו‬
‫וכמיטב ניסיונו ויביא את הסכסוך לסיומו"‪.‬‬

‫שטר הבוררות‬

‫‪2‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫]‪ [3‬בשטר הבוררות‪ ,‬ניתן ביטוי להסכמת הצדדים בעניין החלת שני הסכמים‬
‫קיבוציים שעתידים היו להיחתם בין ההסתדרות לבין המדינה‪ ,‬כמפורט‬
‫בסעיפים ‪ 2.1-2.2‬לשטר הבוררות‪:‬‬

‫" ‪ 2.1‬ההסכם הקיבוצי )מסגרת( העתיד להיחתם בימים‬

‫הקרובים בין המדינה לבין ההסתדרות )להלן – הסכם‬
‫המסגרת(‪ ,‬כמו גם ההסכם הקיבוצי העתיד להיחתם‬
‫בימים הקרובים בין המדינה לבין הסתדרות העובדים‬
‫הכללית החדשה )להלן – ההסתדרות( בעניין פיצוי‬
‫בעד ימי מחלה שלא נוצלו )להלן – הסכם ימי‬
‫מחלה(‪ ,‬יחול גם לגבי העובדים המדורגים בדירוג‬
‫הפרקליטים ואשר משכורתם מחושבת לפי הסכמים‬
‫קיבוציים )להלן – הפרקליטים( ‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫‪ 2.2‬כמו כן‪ ,‬תינתן לפרקליטים תוספת בת ‪ 4%‬נוספים‬
‫לטבלת השכר המשולב של הפרקליטים והרכיבים‬
‫עליהם חלה תוספת העלות על פי הסכם המסגרת‪,‬‬
‫שישולמו החל מיום ‪) 1.1.2011‬משכורת חודש ינואר‬
‫‪ (2011‬ולא יאוחר ממשכורת חודש פברואר ‪2011‬‬
‫)לתחולה מיום ‪.(1.1.2011‬‬

‫]‪ [4‬הנושאים אשר סוכם כי יועברו לבוררות פורטו בסעיף ‪ 3‬לשטר‬

‫הבוררות‪:‬‬

‫" ‪ .3‬הבורר יוסמך לדון ולפסוק בפער שבין התוספות‬

‫שניתנו כאמור בסעיף ‪ 2‬לעיל ]סעיפים ‪2.2 ,2.1‬‬
‫שצוטטו לעיל‪ ,‬ס‪.‬א‪ ,[.‬לבין כלל התביעות‪ ,‬התוספות‬
‫והחזרי ההוצאות שהתבקשו על ידי ארגון פרקליטי‬
‫‪2.5.2010‬‬ ‫מיום‬ ‫לרפורמה‬ ‫בהצעה‬ ‫המדינה‬
‫התקינה‬ ‫שדרוג‬ ‫בנושאי‬ ‫וכן‬ ‫)להלן‪":‬הפער"(‬
‫ובתשלום בגין ימי השביתה‪ .‬המדינה תהא רשאית‬
‫להציג בפני הבורר את תגובתה ועמדותיה לעניין‬
‫הפער כאמור‪ ,‬ובכלל זה בעניין ימי השתלמות‪,‬‬
‫לדרישות‬ ‫הנוגעים‬ ‫ועניינים‬ ‫מכרזים‪,‬‬ ‫פתיחת‬
‫הפרקליטים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בגדר הבוררות יוכלו הצדדים‬
‫להעלות טענותיהם על פי ההסדר שהושג בפני בית‬
‫הדין הארצי לעבודה ב עס"ק ‪ 26118-05-10‬ו עס"ק‬
‫‪ 26568-05-10‬ואשר קיבל תוקף של פסק דין ‪".‬‬
‫‪3‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫]‪ [5‬להשלמת הדברים‪ ,‬יוער כי ישנם פרקליטים בכירים‪ ,‬המוגדרים‬

‫"מוקבלי שופטים"‪ ,‬אשר תנאי העסקתם לא הועברו להכרעה בבוררות‪ ,‬וכי‬
‫לגביהם הוסכם כדלקמן‪:‬‬

‫לגבי מוקבלי השופטים יחולו‪:‬‬ ‫" ‪.2.1.1‬‬

‫ההוראות בעניין תוספות מעונות‪ ,‬הפרשות‬ ‫א(‬
‫לפנסיה )תיקון הסכם המעבר מפנסיה‬
‫תקציבית לפנסיה צוברת(‪.‬‬
‫הוראות בעניין הסכם ימי מחלה‪.‬‬ ‫ב(‬
‫למען הסר ספק אין באמור בסעיף ‪ 2.1.1‬כדי לפגוע‬
‫בזכויות המוקבלים ולא להוסיף עליהן מעבר לאמור‬
‫לעיל ‪".‬‬

‫]‪ [5‬עם חתימת שטר הבוררות‪ ,‬ומתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים‬
‫בבית המשפט העליון‪ ,‬שבו הפרקליטים לעבודה סדירה‪.‬‬

‫הליך הבוררות – היקף‪ ,‬סמכות וסדרי דין‬

‫]‪ [6‬בשטר הבוררות‪ ,‬נקבעה תקופת הבוררות ל‪ 30-‬יום‪ .‬בהמשך‪ ,‬לאור‬

‫מורכבות הסוגיות‪ ,‬הוארכה התקופה עד ליום ‪ .31.3.2011‬היקף הבוררות‪,‬‬
‫סמכות הבורר וסדרי הדין נקבעו בסעיפים ‪ 5-7‬בשטר הבוררות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫" ‪ .5‬הבורר לא יהיה כפוף לדין המהותי ולדני הראיות‪ ,‬וככל‬

‫שימצא לנכון‪ ,‬יוכל לנמק את פסק הבוררות‪.‬‬
‫הבורר אינו מוסמך לדון או לפסוק בעניין קביעות‬ ‫‪.6‬‬
‫וזכויות מוקנות של פרקליטי המדינה‪ ,‬לרבות מכוח‬
‫הסכמים קיבוציים ופסק בוררות צדוק‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫ככל שינתנו על ידי הבורר תוספות שכר או הטבות מכוח‬ ‫‪.7‬‬

‫סעיף ‪ 3‬לעיל‪ ,‬מועד תחולת התוספות או ההטבות ייקבע‬
‫על ידי הבורר‪ ,‬ובלבד שלא לפני יום ‪".15.11.2010‬‬

‫]‪ [7‬בשטר הבוררות‪ ,‬הסכימו הצדדים להתחיל את הבוררות "לאלתר‪,‬‬

‫ולכל המאוחר ביום א' ‪ ,"2.1.2011‬והתחייבו "לנהל את הבוררות‬
‫בשקידה ראויה‪ ,‬במהירות ובאופן ענייני והוגן תוך עמידה בתקופת‬
‫הבוררות"‪.‬‬

‫ישיבת הבוררות הראשונה התקיימה כבר ביום ‪ ,30.12.2010‬הוא היום‬

‫בו נחתם שטר הבוררות‪ .‬אציין‪ ,‬כי באופן כללי הצדדים עשו מאמץ סביר‬
‫לעמוד בהתחייבותם האמורה‪ ,‬ושיתפו פעולה לשם קידום הליך הבוררות‪.‬‬

‫לסיום חלק זה‪ ,‬אציין‪ ,‬כי בסעיף ‪ 10‬לשטר הבוררות הסכימו הצדדים כי‬
‫"הסכם זה והבוררות שעל פיו לא יהווה תקדים ולא ייעשה בו‬
‫שימוש על ידי הצדדים לו וכל זאת מבלי לפגוע או לגרוע מזכויות‬
‫הצדדים בכל מקרה אחר"‪.‬‬

‫אופן ניהול הבוררות‬

‫]‪ [8‬המחלוקות שהובאו בפני במסגרת הבוררות‪ ,‬הינן מחלוקות כלכליות‬

‫בנושאים מורכבים‪ ,‬אשר הוגדרו על ידי הצדדים כ"חשובים ביותר" עקב‬
‫משמעותן הכלכלית ברמה האישית לכל פרקליט ופרקליט מחד‪ ,‬והמעמסה‬
‫התקציבית והשלכות הרוחב שיש להן מבחינת המדינה‪ ,‬מאידך‪ .‬בהליך מעין‬
‫זה יש‪ ,‬לטעמי‪ ,‬משנה חשיבות ליתן לצדדים את מלוא האפשרות להביא לפני‬
‫הבורר את עמדתם בצורה מעמיקה ויסודית‪ ,‬בכתב ובעל פה‪ ,‬תוך הצגת‬
‫המסמכים הנוגעים לעניין‪ ,‬הסברים לגבי סדרי ותנאי עבודתם של‬
‫הפרקליטים והצגת שאלות של הצדדים זה לזה‪ ,‬לצד שאלות הבורר אליהם‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫לפיכך‪ ,‬התנהלה הבוררות במספר שלבים כדלקמן‪ ,‬אשר בסך הכל כללו‬
‫תשע ישיבות‪:‬‬

‫עמדות מקדמיות – הצדדים התבקשו להגיש ניירות עמדה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בהן הציג כל צד את תפיסתו ועמדתו בנוגע לסוגיות שבמחלוקת‪.‬‬

‫התקיימו מספר ישיבות בהן נדונו ניירות העמדה‪ ,‬תוך שבאי כוח‬
‫הצדדים הציגו את עמדתם בעל פה‪ ,‬ענו על שאלות שהופנו אליהם על‬
‫ידי הבורר‪ ,‬כמו גם על ידי הצד שכנגד‪.‬‬

‫עמדות מפורטות – בהמשך‪ ,‬הגישו הצדדים ניירות עמדה‬ ‫‪.2‬‬

‫מפורטים‪ ,‬אשר כללו הסבר שלם ומעמיק בסוגיות‪ ,‬על מורכבותן‬

‫הרבה‪ ,‬תוך צירוף מסמכים ונתונים רלוונטיים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬התקיימו‬
‫ישיבות בוררות נוספות בהן נשמעו עמדות הצדדים מפי נושאי‬
‫תפקידים בכירים מטעמם ובאי כוחם‪ .‬במהלך הצגת הדברים בעל פה‬
‫על ידם‪ ,‬הופנו אליהם שאלות על ידי הבורר והצד שכנגד‪ ,‬ונשמעו‬
‫תשובותיהם‪.‬‬

‫הבהרת העמדות – בשלב זה‪ ,‬התקיימו עוד שתי ישיבות‬ ‫‪.3‬‬

‫בוררות אשר מטרתן הייתה ללבן ולמקד את הסוגיות שבמחלוקת‪.‬‬

‫בישיבות בוררות אלו ניתנה הזדמנות לצדדים להבהיר את עמדתם‪,‬‬
‫לענות על שאלות הבורר‪ ,‬להציג שאלות לצד שכנגד ולהשיב‬
‫לשאלותיו‪ .‬בסופו של שלב זה‪ ,‬הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב‪.‬‬

‫הגשת מסמכים נוספים – לאחר סיום כל השלבים האמורים‬ ‫‪.4‬‬

‫בהם נשמעו עמדות הצדדים בהרחבה‪ ,‬ביקשו הצדדים להגיש מספר‬

‫מסמכים נוספים‪ :‬הסכמים שנחתמו בתקופה בה התנהלה הבוררות‪,‬‬
‫ופסק דין אותו כתבתי בהיותי שופט ראשי בבית הדין האזורי בתל‬
‫אביב‪ .‬נעניתי לבקשה‪ ,‬המסמכים הוגשו והצדדים קבלו הזדמנות‬
‫להתייחס למסמכים אלו‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫]‪ [9‬לצד באי כוח הצדדים ונציגי ועד הפרקליטים‪ ,‬אשר עשו עבודה יסודית‬
‫ומעמיקה בהצגת עמדתם בפני‪ ,‬בשל מורכבות הסוגיות‪ ,‬חשיבותן ומשמעותן‪,‬‬
‫זומנו לחלק מישיבות הבוררות גם נושאי תפקידים בכירים‪ ,‬לרבות פרקליט‬
‫המדינה‪ ,‬יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות‪ ,‬הממונה על השכר‪,‬‬
‫הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר וסגן נציב שירות המדינה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬מר שלום גרניט ז"ל‪ ,‬השתתף בחלק מישיבות הבוררות‪ ,‬והציג באופן‬
‫בהיר וממצה את ההיבט הכלכלי של עמדת הפרקליטים‪ .‬בשם כל אלו אשר‬
‫לקחו חלק בהליך הבוררות‪ ,‬אני מביע צער על פטירתו‪ ,‬בטרם עת‪ ,‬במהלך‬
‫הבוררות‪.‬‬

‫]‪ [10‬לסיום חלק זה‪ ,‬אציין‪ ,‬כי הובא לידיעתי כי מספר פרקליטים הביעו רצון‬
‫להופיע בפני‪ ,‬לשם הצגת עמדתם בסכסוך‪ .‬מטבעם של דברים‪ ,‬לא ניתן היה‬
‫להיענות לבקשתם‪ ,‬אולם בשל חשיבות הסוגיות שבמחלוקת לכל פרקליט‬
‫ופרקליט‪ ,‬מצאתי לנכון לאשר לכל פרקליט שרצה בכך‪ ,‬להגיש נייר עמדה‬
‫אישי בכתב‪ .‬בפועל‪ ,‬הוגשו כמה עשרות מכתבים של פרקליטים‪ .‬העתקים‬
‫הומצאו לבאי כוח המדינה‪ ,‬אשר קיבלו הזדמנות להתייחס אליהם בישיבת‬
‫הבוררות המסכמת‪ .‬יצוין‪ ,‬כי במכתבים אלה לא מצאתי טענות חדשות אשר‬
‫לא הועלו על ידי נציגי הפרקליטים‪ ,‬ואשר לא זכו להתייחסות מצד נציגי‬
‫המדינה‪.‬‬

‫הנושאים הדורשים הכרעה – דרישות הפרקליטים‬

‫]‪ [11‬בשטר הבוררות‪ ,‬הסמיכו אותי הצדדים‪ ,‬למעשה‪ ,‬להכריע בדרישות‬

‫הפרקליטים בנושאים הבאים‪:‬‬

‫תוספת שכר;‬ ‫‪.1‬‬

‫תקינה;‬ ‫‪.2‬‬

‫רכב;‬ ‫‪.3‬‬

‫‪7‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫השתלמות ושבתון;‬ ‫‪.4‬‬

‫עבודה פרטית;‬ ‫‪.5‬‬

‫זכויות פנסיה;‬ ‫‪.6‬‬

‫טלפון נייד;‬ ‫‪.7‬‬

‫מענק יובל;‬ ‫‪.8‬‬

‫תשלום שכר אשר לא שולם בימי השביתה;‬ ‫‪.9‬‬

‫מועד תחילת קבלת התוספות וההטבות שייפסקו‪.‬‬ ‫‪.10‬‬

‫המעמד המיוחד והייחודי של הפרקליטים בשירות המדינה‬

‫]‪ [12‬בשורש תביעתם של הפרקליטים להעלאת שכר בשיעור גבוה בסך‬

‫‪ ,35%‬תוך החרגתם מהסכם השכר של כלל עובדי המדינה‪ ,‬נמצאת טענתם‬
‫כי יש להכיר בהם כנושאי תפקידים ייחודיים באשכול התפקידים הבכירים‬
‫במגזר הציבורי‪.‬‬

‫לתמיכה בטענתם זו‪ ,‬מפנים הפרקליטים לפסק הבוררות של עו"ד‬

‫חיים צדוק‪ ,‬שניתן בשנת ‪) 1984‬להלן גם‪ :‬פסק בוררות צדוק(‪ .‬באותו‬
‫פסק בוררות הוכר מעמדם המיוחד והייחודי בשירות הציבורי‪ ,‬ובשל כך‬
‫הוענקו להם תנאי שכר ותנאים נלווים שהם בין הטובים שבשירות הציבורי‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬זכו הפרקליטים לקבל בפסק בוררות צדוק את התנאים שלהלן‪:‬‬

‫זכויות פנסיה – צבירה של ‪ 3%‬בכל שנת עבודה כפרקליט‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לעומת ‪ 2%‬הנהוג לגבי שאר עובדי שירות המדינה;‬

‫ימי חופשה – זכאות ל‪ 11-‬ימי חופשה נוספים‪ ,‬מעבר לימי‬ ‫‪.2‬‬

‫החופשה שמקבלים שאר עובדי שירות המדינה;‬

‫שעות עבודה נוספות בבית – קבלת תמורה בגין עבודה‬ ‫‪.3‬‬

‫בבית‪ ,‬בהיקף של עד ‪ 50‬שעות נוספות לחודש‪.‬‬

‫תוספות שכר ייחודיות – "תוספת הופעה"‪" ,‬תוספת תמריץ"‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪8‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫]‪ [13‬נציגי המדינה אינם מתכחשים לחשיבות תפקידם של הפרקליטים‬

‫בשירות המדינה‪ .‬אולם‪ ,‬נציגי המדינה רואים תמונה רחבה יותר של הדברים‪,‬‬
‫וטוענים כי גם לתפקידים אחרים אותם עושים משפטנים‪ ,‬וסקטורים נוספים‬
‫בשירות המדינה‪ ,‬ישנה חשיבות מקבילה ולא פחותה מתפקידם של‬
‫הפרקליטים‪ .‬על כן‪ ,‬אין הצדקה לייחס לפרקליטים ייחודיות מבחינת תנאי‬
‫עבודה הנהוגים בשירות המדינה‪ ,‬ואין סיבה לאשר להם הטבות מיוחדות‬
‫מעבר לאלו אשר כבר אושרו וניתנו‪.‬‬

‫עוד טענו נציגי המדינה‪ ,‬כי לאור המגבלות התקציביות‪ ,‬מוטלת עליהם‬
‫החובה לקבוע סדרי עדיפויות בחלוקת התקציב הציבורי‪ .‬בשים לב לתנאים‬
‫הכלכליים הקיימים לפרקליטים‪ ,‬המשתכרים שכר גבוה באופן יחסי – יש‬
‫לתת עדיפות לשיפור תנאי שכרם של קבוצות עובדים אחרות אשר‬
‫משתכרות שכר נמוך מאד‪ ,‬כמו העובדים הסוציאליים ועובדי המנהל והמשק‬
‫בבתי החולים הממשלתיים‪ ,‬וזאת באשר תפקידם לא נופל בחשיבותו‬
‫ובתרומתו למדינה מתפקידם של הפרקליטים‪.‬‬

‫]‪ [14‬הפרקליטים נפגעו מעמדה זו של המדינה‪ ,‬וראו בה התגוננות עיקשת‬

‫ולא מובנת של המדינה מול תביעותיהם‪ .‬הפרקליטים ציינו כי משך השנים‬
‫הם היו נציגיה הנאמנים של המדינה‪ ,‬לרבות של עובדיה הבכירים‪ ,‬וכעת‬
‫אותה מדינה‪ ,‬על נציגיה הבכירים פוגעת בהם‪" .‬פרקליטים רבים ברחבי‬
‫הארץ שעיינו בעמדת המדינה פנו אל ארגון הפרקלטים‪ ,‬תבעו את‬
‫עלבונם והביעו את תחושת הנבגדות הקשה שחשו נוכח דרך‬
‫התנהלותה של המדינה‪) ."...‬סעיף ‪ 14‬לתגובת הפרקליטים לעמדת‬
‫המדינה(‪ .‬למרבה הצער נפער סדק עמוק‪ ,‬וצפו רגשות מרים בין הצדדים‬
‫בעקבות עמדת המדינה בבג"ץ ובהליך הבוררות לגבי מעמד הפרקליטים‬
‫במגזר הציבורי‪ ,‬ובפרט לגבי מעמדם ביחס למשפטנים בשירות המדינה‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫פרקליטים רבים הביעו את רגשותיהם האישיים במכתבים אותם אישרתי‬

‫להם להגיש באמצעות ההסתדרות ואילו נציגי המדינה יכולים היו להגיב‬
‫ולהציג את עמדתם באשר למעמדם של הפרקליטים בדבריהם בעל פה‬
‫בישיבות הבוררות‪.‬‬

‫אין ספק‪ ,‬כי סוגיית מעמדם המיוחד של הפרקליטים כרוכה בדרישתם‬

‫להעלאת שכר בסך ‪ ,35%‬ועל כן אפתח את הדיון בה‪.‬‬

‫מעמדם של הפרקליטים בשירות המדינה‬

‫]‪ [15‬הפרקליטים הם קבוצת עובדים איכותית‪ ,‬מסורה‪ ,‬מיוחדת וייחודית‬

‫בשירות המדינה‪ ,‬חוד החנית של שלטון החוק‪ .‬הפרקליטים המופיעים בפני‬
‫בתי המשפט מייצגים את האינטרס הציבורי‪ ,‬אמונים על שמירת כספי הציבור‬
‫ועל שמירה על הסדר הציבורי‪ ,‬מניעת פשעים ובפועל על שמירת הביטחון‬
‫האישי של כל אזרח ותושב המדינה‪ .‬לפיכך‪ ,‬שמירה על איכות כוח האדם‬
‫בפרקליטות‪ ,‬משמעה גם שמירה על אמון הציבור בגורמי אכיפת החוק‪.‬‬

‫הפרקליטים מתמודדים יום יום עם שאלות הנוגעות לפיקוח נפש‪ ,‬שמירה‬

‫על החוק‪ ,‬חירות התושבים והדמקרטיה‪ ,‬והם המופקדים על ייצוג ושמירת‬
‫האינטרסים הציבוריים והכספיים של המדינה ועוד‪.‬‬

‫יש מסורת ארוכת שנים של פרקליטות איכותית ומצטיינת ובעלת יושרה‪.‬‬

‫איכותו של החומר האנושי המאייש את התפקידים השונים בפרקליטות‬

‫היא אשר תעצב את פני הפרקליטות בשנים הבאות‪ ,‬ותקבע האם הפרקליטים‬
‫יהיו מסוגלים להתמודד עם האתגרים הרבים והמורכבים הנציבים בפניהם יום‬
‫יום‪ ,‬אם לאו‪ .‬שמירה על איכות כוח האדם בגופי המשפט הציבוריים בכלל‪,‬‬
‫ובפרקליטות בפרט‪ ,‬הינו אינטרס ציבורי מובהק‪ ,‬אשר באמצעותו תובטח‬

‫‪10‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫אכיפת החוק‪ ,‬שמירה על כספי ציבור‪ ,‬ויוגבר אמון הציבור במערכות השלטון‬
‫והחוק בכלל‪ ,‬ובמערכת המשפט בפרט‪.‬‬

‫כל הצדדים הנוגעים בדבר מסכימים כי האינטרס הציבורי מחייב שמירה‬

‫על פרקליטות איכותית ומצטיינת ובעלת יושרה‪ ,‬וכי איכותו של החומר‬
‫האנושי המאייש את התפקידים בפרקליטות הוא אשר יעצב את פני‬
‫הפרקליטות בשנים הבאות‪ .‬רק באמצעות כוח אדם איכותי ומקצועי‪ ,‬תוכל‬
‫הפרקליטות‪ ,‬כגוף ציבורי‪ ,‬להתמודד עם האתגרים הרבים והמורכבים אשר‬
‫בפניהם תעמוד‪ ,‬ובטווח הארוך‪ ,‬לשמור על ייצוגה של האינטרסים הציבוריים‬
‫בהליכים המשפטיים השונים‪ .‬התנאים הכלכליים ואופק הקידום הם אלו אשר‬
‫ישפיעו על החלטת פרקליטים צעירים ואיכותיים להמשיך ולשרת את המדינה‬
‫בתפקידם‪ ,‬או לפנות לדרך מקצועית שונה‪.‬‬

‫המבדיל בין הפרקליטים כסקטור בשירות הציבורי לבין קבוצות עובדים‬

‫אחרות‪ ,‬לרבות חלק ניכר מהמשפטנים בשירות המדינה‪ ,‬הוא עבודתם‬
‫השוטפת אל מול בתי המשפט‪ :‬בהופעות בבית המשפט הפרקליט מטעם‬
‫המדינה ניצב אל מול עורכי דין בכירים וטובים‪ ,‬עדים ושופטים‪ ,‬בתיקים‬
‫מורכבים הדורשים לימוד מעמיק ועבודת הכנה יסודית; הפרקליט כפוף‬
‫למועדי דיונים הנקבעים על ידי בתי המשפט; הפרקליט נדרש להתמודד עם‬
‫התמורות הרבות במערכת המשפט‪ ,‬כגון‪ :‬היקפם ומהותם של התיקים‬
‫שבטיפול הפרקליטות; קביעת מועדי דיונים בבתי המשפט‪ ,‬לעיתים בדחיפות‬
‫מיום ליום; מדיניות של אי‪-‬דחיית דיונים; מחשוב מערכת המשפט; ומורכבות‬
‫המשפטים‪ .‬פרקליט המייצג את המדינה בפני בית המשפט‪ ,‬נושא על כתפיו‬
‫את האחריות לביטחון הציבור בהליכים פליליים ולשמירת כספי ציבור‬
‫בהליכים אזרחיים‪.‬‬

‫יתרה מזו‪ ,‬עומס העבודה הרב והאחריות הכבדה המוטלים על כתפיהם‬

‫של הפרקליטים כקבוצה הינו חריג בשירות המדינה‪ ,‬וכך גם שעות עבודתם‬
‫הרבות והבלתי שגרתיות‪ .‬אין ספק בעיני כי מעמדם של הפרקליטים בשירות‬
‫המדינה הוא ייחודי‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה‪ ,‬כי יש יסוד בטיעוני‬

‫הפרקליטים בעניין החרגת תנאי עבודתם כקבוצה מיוחדת העובדת‬
‫מול בתי המשפט‪ ,‬בתי הדין לעבודה וערכאות שיפוט נוספות‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬מצאתי לנכון לקבוע להם תוספת קבועה נוספת לשכרם‪,‬‬
‫שתכונה "תוספת בתי המשפט"‪ .‬כאמור בשטר הבוררות וגם לעיל‪,‬‬
‫אין מדובר במסקנה תקדימית כלפי קבוצות עובדים אחרות‪ .‬בעבר‪,‬‬
‫הוכר מעמדם הייחודי של הפרקליטים בפסק בוררות צדוק‪ ,‬ומאז‬
‫ועד היום עבודת הפרקליטים רק נעשתה קשה ומורכבת יותר‪,‬‬
‫ומקומה של הפרקליטות תופס היום מקום חשוב ומרכזי יותר‬
‫בשמירה על שלטון החוק‪ ,‬הסדר הציבורי‪ ,‬הדמוקרטיה וערכי‬
‫היסוד של המדינה‪.‬‬

‫תוספת שכר‬

‫]‪ [16‬דרישת הפרקליטים היא לתוספת שכר כוללת של ‪ .35%‬במסגרת‬

‫סכסוך העבודה נשוא הבוררות‪ ,‬קיבלו הפרקליטים עד עתה מספר תוספות‬
‫כמפורט בשטר הבוררות‪:‬‬

‫]א[ הסכם המסגרת ‪ -‬בשטר הבוררות נקבע כדלקמן‪:‬‬

‫"ההסכם הקיבוצי )מסגרת( העתיד להיחתם בימים‬

‫הקרובים בין המדינה לבין ההסתדרות )להלן – הסכם‬
‫המסגרת(‪ ,‬כמו גם ההסכם הקיבוצי העתיד להיחתם‬
‫בימים הקרובים בין המדינה לבין הסתדרות העובדים‬
‫הכללית החדשה )להלן – ההסתדרות( בעניין פיצוי‬
‫בעד ימי מחלה שלא נוצלו )להלן – הסכם ימי מחלה(‪,‬‬
‫יחול גם לגבי העובדים המדורגים בדירוג הפרקליטים‬
‫ואשר משכורתם מחושבת לפי הסכמים קיבוציים‬
‫)להלן – הפרקליטים( ‪".‬‬

‫]ב[ תוספת שכר בת ‪ - 4%‬בשטר הבוררות נקבע‪:‬‬

‫‪12‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫"תינתן לפרקליטים תוספת בת ‪ 4%‬נוספים לטבלת‬

‫השכר המשולב של הפרקליטים והרכיבים עליהם חלה‬
‫תוספת העלות על פי הסכם המסגרת‪ ,‬שישולמו החל‬
‫מיום ‪) 1.1.2011‬משכורת חודש ינואר ‪ (2011‬ולא‬
‫יאוחר ממשכורת חודש פברואר ‪) 2011‬לתחולה מיום‬
‫‪".(1.1.2011‬‬

‫]‪" [17‬תוספת בתי המשפט" ‪ -‬לאחר ששקלתי והבאתי בחשבון את מכלול‬

‫טענות הצדדים‪ ,‬לרבות‪ :‬המאפיינים הייחודיים שבעבודת הפרקליטים;‬
‫השפעת תוספות שכר על מדיניות השכר‪ ,‬ועל יציבות ביחסי העבודה במשק‬
‫ועל תקציב המדינה; החשיבות לעודד פרקליטים בעלי ניסיון להישאר‬
‫בפרקליטות; הסכום של ‪ 4%‬שכבר ניתן בסעיף ‪ 16‬לעיל‪ ,‬ועוד‪ ,‬והתייחסתי‬
‫לקבוצות השוואה ועשיתי את האיזונים הנכונים בעיני בין השיקולים השונים‪,‬‬
‫הגעתי למסקנה שמעבר לתוספות וההטבות שקבלו הפרקליטים לפי פסק‬
‫הבוררות הזה‪ ,‬ראוי לפסוק לטובתם תוספת ייחודית מקצועית קבועה‪.‬‬
‫בהתבסס על סביבת עבודתם הייחודית כפי שתיאורתי בסעיף ‪ 15‬לעיל‬
‫ובמיוחד עבודתם השוטפת בבתי המשפט ‪.‬‬

‫על כן‪ ,‬הנני מחייב המדינה לשלם לפרקליטים‪ ,‬בנוסף ל‪ 4% -‬עליהם‬

‫סוכם בשטר הבוררות כאמור בסעיף ‪]16‬ב[ לעיל‪ ,‬עוד תוספת אותה אכנה‬
‫"תוספת בתי משפט" בשיעור של ‪ 3.5%‬אשר תשולם בשלוש‬
‫פעימות‪:‬‬

‫]א[ פעימה אחת של ‪ 1%‬אשר תשולם החל מיום ‪;1.4.2011‬‬

‫אשר תשלום החל מיום‬ ‫]ב[ פעימה שנייה של ‪1.25%‬‬

‫‪;1.1.2012‬‬

‫]ג[ ופעימה שלישית של ‪ 1.25%‬אשר תשולם החל מיום‬

‫‪.1.1.2013‬‬

‫תוספת זו באה לפצות את הפרקליטים על העבודה המיוחדת והעומס‬

‫הנוסף אשר הוטל עליהם כתוצאה משינויים ושיפורים בהתנהלות בתי‬
‫‪13‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫המשפט‪ ,‬ובכללם יישום המדיניות החדשה בדבר אי‪-‬דחיית מועדי דיונים‬

‫שנקבעו מראש‪ ,‬שמיעת משפטים מיום ליום‪ ,‬הטמעת נט‪-‬המשפט‪ ,‬שמיעת‬
‫סיכומים בעל פה תחת הגשת סיכומים בכתב‪ ,‬אשר בעבר היו נדחים‬
‫לעיתים חודשים ארוכים‪ ,‬בהתאם לעומס שהוטל על הפרקליט‪.‬‬

‫תוספת זאת היא ייחודית לפרקליטים‪ .‬בסיס השכר לחישוב "תוספת‬

‫בתי המשפט" יהיה‪ :‬כל רכיבי השכר המובאים בחשבון לצורך חישוב ערך‬
‫שעה‪ ,‬למעט תוספות שאינן משולמות על בסיסי חודשי‪ ,‬שבועי או יומי;‬
‫ותוספות שאינן מתעדכנות על‪-‬פי הסכמי תוספת יוקר ויש להן מנגנון עדכון‬
‫אחר‪.‬‬

‫התוספת תהווה שכר לכל דבר ועניין ותובא בחשבון לעניין חישוב ערך‬
‫שעה לצורך תשלום עבור עבודה נוספת‪ ,‬הפרשות לקרן פנסיה )לגבי‬
‫עובדים בפנסיה צוברת(‪ ,‬הפרשות לקרן השתלמות וכל הפרשה אחרת‬
‫הנוהגת לגבי השכר המשולב‪ .‬יש בתשלום מיצוי דרישות השכר של‬
‫הפרקליטים עד ליום ‪.1.1.2013‬‬

‫המדינה תפעל להכרה בתוספת כתוספת קבועה לעניין חוק שירות‬

‫המדינה )גמלאות( ]נוסח משולב[‪ ,‬התש"ל‪.1970-‬‬

‫תקינה‬

‫דרישות ועמדת הפרקליטים‪:‬‬

‫]‪ [18‬הפרקליטים הציגו את נושא התקינה‪ ,‬ובייחוד את המחסור בתקנים‬

‫בכירים כמהווה פגיעה קשה באופק הקידום שלהם במערך הפרקליטות‪,‬‬
‫וכפועל יוצא פגיעה בתמריץ של פרקליטים מוכשרים ומבטיחים להישאר‬
‫בשורות הפרקליטות לאורך זמן‪ .‬כמו כן‪ ,‬טוענים הפרקליטים כי צרכי‬
‫המערכת מחייבים אף הם שינויים בתקינה‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫בעניין זה‪ ,‬דורשים הפרקליטים הן תוספת תקינה והן ביטול מכרז לדרגה‬
‫המהווה‪ ,‬לטענתם "מכרז שכר" )היינו‪ ,‬מכרז‬ ‫"סגן בכיר א' )א ‪-3‬א ‪"(5‬‬
‫שמהותו הענקת דרגת שכר ללא שוני אמיתי בתפקיד(‪ .‬את סיכום‬
‫דרישותיהם בעניין התקינה‪ ,‬תיארה ההסתדרות כדלקמן‪:‬‬

‫"לאפשר התניידות בסולם הדרגות עד לדרגה א‪) 5 /‬כולל(‪.‬‬

‫לאחר מכן קבלת התפקיד של ממונה )א‪-5 /‬א‪ (6 /‬יהיה במכרז‬
‫וזאת לפי הנוסחה של ‪) 1:5‬היינו‪ ,‬משרה אחת ברמה זאת על‬
‫כל חמש משרות פרקליטים ברמות נמוכות יותר; זאת במקום‬
‫הנוסחה הקיימת של ‪] ...(1:7‬כמו כן[ לקבוע מנגנון תקינה‬
‫קבוע לתפקידי ניהול הביניים בפרקליטות‪ ,‬דהיינו תפקידי‬
‫ממונה ‪ 10 +‬וכן ממונה בכיר )ממונה ‪ (18 +‬ולתפקיד של‬
‫ממונה מקצועי וממונה מקצועי בכיר )ממונה ‪".(10 +‬‬
‫]סעיף ‪ 239‬ל"תגובת ההסתדרות והפרקליטים"[‪.‬‬

‫בהמשך )בסעיפים ‪ 265‬ו‪ (266 -‬פירטו הפרקליטים את הצעתם לשינוי‬

‫מערך התקינה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫"ראש צוות בדרגת ממונה )א‪ – 5 -‬א‪ (6 -‬על צוות של ‪4‬‬

‫פרקליטים )לפיכך יש לקבוע את מנגנון התקינה הקבוע ל‪-‬‬
‫‪ 1:5‬במקום ‪ .(1:7‬מנהל מחלקה )א ‪ – 5‬א ‪ (10% + 6‬על כל‬
‫שני צוותים )לפי מנגנון תקינה קבוע של ‪ .(1:10‬ממונה בכיר‬
‫)א ‪-5‬א ‪ (18% + 6‬על כל שלושה מנהלי מחלקה ולפחות‬
‫אחד בכל פרקליטות מחוז ובכל אחת מהמחלקות הגדולות‬
‫בפרקליטות המדינה )לפי מנגנון תקינה קבוע של ‪....(1:30‬‬
‫לצד שדרוג ניהול זה יש להוסיף משרת פרקליט מקצועי‬
‫בכיר )א ‪-5‬א ‪ (10% + 6‬במפתח תקינה של אחד על כל‬
‫עשרה פרקליטים‪".‬‬
‫הפרקליטים גם טענו להיעדר תקני ניהול ביניים בלשכה הראשית‪ ,‬המונה‬
‫כ‪ 180-‬פרקליטים‪ ,‬תוך שחלק ממנהלי המחלקות פנו לפרקליט המדינה‬
‫וביקשו תקן למשנה למנהל מחלקה )ממונה ‪ (18 +‬ושלושה תקני ניהול‬
‫בכיר נוספים )ממונה ‪.(10 +‬‬

‫]‪ [19‬עמדת פרקליט המדינה ‪ -‬בדבריו באחת מישיבות הבוררות תמך‬

‫פרקליט המדינה‪ ,‬עו"ד משה לדור‪ ,‬בטענות הפרקליטים כי יש צורך בשדרוג‬
‫התקינה ואף הצביע על סיבות לכך‪ .‬עוד הוסיף‪ ,‬כי על הפרקליטים להדריך‬

‫‪15‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫את ‪ 340‬המתמחים המועסקים בפרקליטות וחלקם מופיעים בבתי המשפט‪.‬‬

‫פרקליט המדינה הגיש בשם הנהלת הפרקליטות‪" ,‬מסמכי עזר לעמדת‬
‫פרקליט המדינה"‪ ,‬בהם ביקש לאמץ את "עבודת המטה שבוצעה‬
‫בנושא רה ארגון בשנים האחרנות מול נציבות שירות המדינה‪.‬‬
‫לצורך כך יתוקצב סך של ‪ 4%‬כפי הצעת משרד האוצר במו"מ‬
‫מיום ‪ ".23.11.2010‬בדבריו בפני הבהיר‪ ,‬כי עבודת מטה זו הסתיימה‬
‫ב"מתווה אהרוני"‪ ,‬אותה הוא ביקש לאמץ בפסק הבוררות‪.‬‬

‫]‪ [20‬סיום עבודת המטה לקראת "מתווה אהרוני" ‪ -‬הוברר‪ ,‬כי מזה זמן‬
‫מה התנהלו דיונים בין מר מוטי אהרוני‪ ,‬סגן נציב שירות המדינה‪ ,‬האחראי‬
‫על תקינה לבין נציגי הנהלת משרד המשפטים והפרקליטות‪ ,‬שמטרתם היתה‬
‫לקבל את הסכמת נציגי משרד האוצר לתכנית שיפור וחיזוק ארגוני ושינויי‬
‫תקינה בפרקליטות‪ .‬במסגרת הליך הבוררות הגיעו גורמים אלו להסכמה‬
‫בנושאים אלו‪ ,‬לרבות בדבר שדרוג התקינה‪ ,‬אשר הוצגה בבוררות על ידי מר‬
‫אהרוני‪ ,‬כ"תכנית ארגונית ושינויי תקינה בפרקליטות המדינה‬
‫ומחוזותיה )"מתווה אהרוני"(" )להלן‪" :‬מתווה אהרוני"(‪.‬‬

‫עמדת והצעת המדינה‪ :‬תכנית ארגונית לשינוי תקינה בפרקליטות‬

‫על פי "מתווה אהרוני"‬

‫]‪ [21‬הצעה זו הובאה לפני "בהמלצת הנהלת משרד המשפטים‬

‫והפרקליטות‪ ,‬באישור נציבות שירות המדינה ועל דעת משרד‬
‫האוצר"‪.‬‬

‫ב"מתווה אהרוני" האמור ישנו חיזוק המסלול הניהולי ויצירת מסלול‬

‫מקצועי של פרקליטים בעלי מומחיות מקצועיות המהווים מומחים בכירים ‪-‬‬
‫"מוקדי ידע"‪ .‬על פי הודעת נציגי המדינה מדובר בתכנית לביצוע בשנת‬
‫התקציב הנוכחית‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫חיזוק המסלול הניהולי‬

‫רמת ניהול ראשונה ‪ -‬ממונה ראש צוות )א ‪-4‬א ‪) (6‬לפי‬ ‫‪.1‬‬

‫יחס של ‪) 1:5‬במקום ‪ 1:7‬הקיים( – משרה אחת ברמה א ‪-4‬א ‪ 6‬על כל‬

‫חמש משרות פרקליטים ברמות נמוכות יותר(‪ .‬התפקוד המספרי יחושב‬
‫על סך המשרות ברמה זו ותיעשה חלוקה למשרות ממונה )ראש צוות(‬
‫במסלול ניהולי אשר יהוו כשני שליש מסך המשרות ברמה א ‪-4‬א ‪,6‬‬
‫לעומת משרות "מוקד ידע" במסלול מקצועי אשר יהוו כשליש מסך‬
‫המשרות ברמה זו‪.‬‬

‫לאחר השינוי האמור‪ ,‬יהיו ‪ 100‬משרות ממונים המופקדים על צוותי‬

‫פרקליטים ועוד ‪ 34‬משרות המיועדות למסלול המקצועי ‪ -‬מוקדי ידע‪.‬‬

‫סה"כ יהיו ‪ 134‬משרות‪ ,‬והמשמעות היא שדרוג של ‪ 34‬משרות‬

‫למכרז‪ ,‬זאת בנוסף ל‪ 100-‬משרות הקיימות היום‪.‬‬

‫רמת ניהול שנייה – מנהל מחלקה )א ‪" - (10% + 6‬תקנון‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ 6‬משרות מנהל מחלקה בתחומי עיסוק וביחידות שתגדיר‬

‫הנהלת הפרקליטות בהתאם לצורך ולעדכון המבנה הארגוני‬
‫הקיים"‪ .‬מכאן‪ ,‬שדרוג עוד ‪ 6‬משרות למכרז‪.‬‬

‫יצירת מסלול מקצועי‬

‫רמה מקצועית ראשונה – מומחה )מוקד ידע( במתח‬ ‫‪.3‬‬

‫דרגות א ‪-4‬א ‪" – 6‬כאמור לעיל‪ ,‬מוצע לאשר משרה ברמה א‬

‫‪-4‬א ‪ 6‬על כל חמש משרות ברמות נמוכות יותר‪ ,‬יחס של‬
‫‪ ...1:5‬סה"כ שדרוג של ‪ 34‬משרות ברמה א ‪-4‬א ‪ ,6‬נוסף על‬
‫‪ 96‬משרות קיימות = ‪ 130‬משרות‪ .‬החלוקה‪ 100 :‬למסלול‬
‫ניהולי‪ 30 ,‬למסלול מקצועי"‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫רמה מקצועית שנייה – מומחה בכיר )מוקד ידע( במתח‬ ‫‪.4‬‬

‫‪" - 10%‬מוצע‪ :‬תקנון של ‪ 19‬משרות‬ ‫דרגות א ‪-5‬א ‪+ 6‬‬

‫לפרקליטויות המחוז וללשכה הראשית בפרקליטות המדינה‬
‫)כ‪ 1 -‬למחוז קטן‪ 2 ,‬למחוז גדול( מובהר כי כל ההקצאות‬
‫תבוצענה בהתאם להמלצת הנהלת המשרד והפרקליטות‬
‫ובאישור הנש'מ"‪ .‬מכאן שדרוג של עוד ‪ 19‬משרות למכרז‪.‬‬

‫התוצאה של מתווה אהרוני תהיה שדרוג של ‪ 59‬משרות למכרז בתוך כשנה‬

‫)‪.(19 + 6 + 34‬‬

‫]‪ [22‬ביטול חובת מכרז לדרגת סגן בכיר א' )א ‪-3‬א ‪ – (5‬עמדת‬
‫המדינה ‪ -‬המדינה התנגדה בתוקף לדרישת הפרקליטים לביטול חובת‬
‫מכרז לגבי דרגת "סגן בכיר א' )א ‪-3‬א ‪ ,"(5‬היינו שפרקליט יוכל להגיע‬
‫לדרגה זו ללא מכרז‪ .‬המדינה מפנה לתיאור התפקיד ב"עדכון תארי‬
‫המשרות ותיאורי התפקידים בהתאם לצרכים ולמבנה הארגוני"‬
‫שנמצא במתווה אהרוני‪ ,‬היינו ב"תכנית ארגונית ושינויי תקינה‬
‫בפרקליטות המדינה ומחוזותיה )"מתווה אהרוני"(" )בע' ‪:(13‬‬

‫"סגן בכיר א' א ‪-3‬א ‪ - 5‬מנהל תיקים ברמות מורכבות‬

‫שונות ומייצג את מדינת ישראל בפני מערכת המשפט‬
‫ומופיע בפני בתי המשפט‪ ,‬בתי דין וועדות שונות ככל‬
‫שיידרש במסגרת התפקיד ובכל מקום‪.‬‬
‫במסגרת תפקידו עשוי לרכז צוותי עבודה מצומצמים‬
‫ומופקד בין היתר על הכנת מסמכים וניסוח כתבי טענות‪,‬‬
‫גיבוש חוות דעת משפטיות‪ ,‬חניכה הנחייה והדרכה של‬
‫פרקליטים‪ ,‬השתתפות בצוותי עבודה ומילוי מטלות‬
‫נוספות בהתאם להנחיות הממונה עליו‪.‬‬
‫מהווה עתודה ניהולית ומקצועית‪".‬‬
‫)להלן‪ :‬תיאור תפקיד סגן בכיר א' א ‪-3‬א ‪.(5‬‬

‫‪18‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫אשר לטענת הפרקליטים לגבי מתווה אהרוני‪ ,‬כי אין מענה‬

‫ללשכה הראשית ‪ -‬השיבו נציגי המדינה‪ ,‬כי מדובר בתכנית שהושגה‬
‫במסגרת הסכמת גורמים שונים במשרדי הממשלה‪ ,‬משיקולים ואילוצים‬
‫תקציביים ומתן מענה לבעיות אחרות יידון בעתיד‪.‬‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי הקשר בין שדרוג‬
‫התקינה לבין דרישות השכר של הפרקליטים‪ .‬לטענת הפרקליטים אין‬
‫לקשור בין השניים‪ ,‬שכן שדרוג התקינה מהווה ייעול תפקודו של המעסיק‪,‬‬
‫ואין לממנה על חשבון העובדים‪ .‬מנגד‪ ,‬טענה המדינה כי הפרקליטים יזכו‬
‫בתוספת שכר ומעמד כתוצאה משדרוג התקינה ועל כן יש לראות בו חלק‬
‫מהתוספת המוענקת להם במסגרת הבוררות‪.‬‬

‫נציגי המדינה העריכו כי עלות יישומו של מתווה אהרוני הינו כ‪.2.26%-‬‬

‫הכרעת הבורר בנושא התקינה‬

‫]‪ [23‬לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים‪ ,‬לנימוקיהם‪ ,‬ובשים לב‬

‫למורכבותם של הדברים ולאיזונים הנדרשים‪ ,‬מצאתי לנכון לאמץ‬
‫את "מתווה אהרוני" ולקבוע כי יש להתחיל בביצועה הלכה למעשה‬
‫באופן מיידי‪.‬‬

‫עיון מעמיק בתכנית שהוצגה בפני כ"מתווה אהרוני" מעלה כי‬

‫יש בה תועלת הן למדינה והן לפרקליטים‪ .‬ביישום התכנית‪ ,‬ישנו‬
‫קידום משמעותי בניהול ותפקוד הפרקליטות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש שדרוג‬
‫מספר לא מבוטל של משרות – ‪ 59‬במספר‪ ,‬ועל ידי כך הרחבת‬
‫אפשרויות הקידום של הפרקליטים‪ .‬על המדינה להתחיל מיד עם‬

‫‪19‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫ביצוע מתווה אהרוני ולפעול בתום לב כדי למלא את כל התקנים‬

‫המשודרגים עד סוף השנה‪.‬‬

‫]‪ [24‬אשר למצב בלשכה הראשית בפרקליטות המדינה‪ ,‬שם‬

‫לדעתי אין למתווה אהרוני תשובה מספקת‪ .‬מחד ‪ -‬הבאתי בחשבון‬
‫כי נציגי המדינה הבהירו כי ישנם אילוצים תקציביים וכי הדבר יידון‬
‫עד למציאת פתרון מוסכם על דעת כל‬ ‫בעתיד הקרוב‪ .‬מאידך ‪-‬‬
‫הגורמים במשרד המשפטים ובמשרד האוצר‪ ,‬מצאתי לנכון כי‬
‫בשנת ‪ 2011‬יש לבצע את שדרוג התקנים הבא בלשכה הראשית‬
‫בפרקליטות המדינה וזאת בנוסף לשדרוג שנקבע במתווה אהרוני‪:‬‬

‫שדרוג ‪ 4‬תקני א ‪-4‬א ‪) 10+ 6‬מוקד ידע(;‬ ‫•‬

‫שדרוג ‪ 4‬תקני א ‪-4‬א ‪) 10 + 6‬ניהול(;‬ ‫•‬

‫התקנים הללו יחולקו בשנת ‪ 2011‬בתוך מחלקות שבלשכה‬ ‫•‬

‫הראשית בפרקליטות המדינה‪ ,‬לפי שיקול דעת הנהלת‬

‫הפרקליטות והם יבואו בנוסף לשדרוג התקנים שמיועדים‬
‫ללשכה הראשית בפרקליטות המדינה לפי מתווה אהרוני‪.‬‬

‫]‪ [25‬אשר לביטול חובת המכרז לתפקיד סגן בכיר א' )א ‪-3‬א ‪- (5‬‬
‫אין בידי לקבל את דרישת הפרקליטים בעניין זה‪ ,‬ואת טענתם כי‬
‫מדובר ב"מכרז שכר" בלבד‪.‬‬

‫דרגת א ‪ 5‬הינה דרגה בכירה יחסית בשירות המדינה‪ .‬כמו כן‪,‬‬

‫לאור "תיאור תפקיד סגן בכיר א' א ‪-3‬א ‪ "5‬שצוטט לעיל‪ ,‬ובמיוחד‬
‫כי בעלי הדרגה מהווים "עתודה ניהולית ומקצועית"‪ ,‬והעדויות‬
‫התואמות את הדברים הללו‪ ,‬אני רואה בדרישת המדינה לקיים‬
‫מכרז לתפקיד זה כדרישה מוצדקת המצויה במסגרת הפררוגטיבה‬
‫הניהולית המוקנית לה כמעסיקה‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫החזר הוצאות רכב‬

‫]‪ [26‬דרישת הפרקליטים היא להגדלה משמעותית של התשלומים‬

‫המשולמים להם היום בגין החזר הוצאות רכב ונסיעות‪ ,‬באופן שישקפו את‬
‫ההוצאות בפועל להן נדרשים הפרקליטים במסגרת עבודתם‪.‬‬

‫להלן יובאו מספר עובדות מספריות אשר נמסרו במהלך הבוררות‪ ,‬בעניין‬
‫החזר הוצאות רכב לפרקליטים‪ .‬לאור חילוקי הדעות בין הצדדים בנוגע‬
‫למספרים‪ ,‬יצוינו בחלק מהמקומות המספרים שהוצגו על ידי כל אחד‬
‫מהצדדים‪:‬‬

‫הפרקליטים‪ ,‬כמו עובדי מדינה אחרים‪ ,‬מקבלים קצובת נסיעה‬ ‫‪.1‬‬

‫בתחבורה הציבורית‪ ,‬בקווים העירוניים והבינעירוניים‪ ,‬בגין נסיעה‬

‫למקום העבודה וחזרה ממנה‪.‬‬

‫‪ 112-110‬פרקליטים אינם מקבלים החזר הוצאות רכב מעבר‬ ‫‪.2‬‬

‫לקצובת הנסיעה‪ .‬ביניהם יש פרקליטים שאין להם רכב או שאין‬

‫להם רישיון נהיגה ועל כן בכל מקרה אינם זכאים להחזר הוצאות רכב‪.‬‬
‫נציגי הפרקליטים העריכו שישנם בין ‪ 5‬ל‪ 7-‬פרקליטים כאלה‪.‬‬

‫‪) 220‬לטענת הפרקליטים( – ‪) 257‬לטענת המדינה( פרקליטים‬ ‫‪.3‬‬

‫מקבלים תשלום "רכב אישי" )דרגה ‪.(5‬‬

‫רכב אישי דרגה ‪ 5‬כולל תשלום חודשי‪ ,‬אולם אינו כולל תשלום‬
‫עבור רישוי וביטוח‪.‬‬

‫‪ 491‬פרקליטים מקבלים רכב שירות‪ 420 :‬פרקליטים מקבלים רכב‬ ‫‪.4‬‬

‫שירות דרגה א'; ‪ 43‬פרקליטים מקבלים רכב שירות דרגה ב'; ‪17‬‬
‫פרקליטים מקבלים רכב שירות דרגה ג'; ו‪ 11 -‬פרקליטים מקבלים‬
‫רכב שירות דרגה ד‪) .‬סעיף ‪ 74‬לתגובה הראשונה של המדינה(‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫"רכב שירות" כולל תשלום חודשי גבוה מאשר "רכב אישי"‪ ,‬וכולל‬
‫תוספת תשלום עבור אגרת רישוי רכב )מגולם( והחזר ביטוח חובה‬
‫וביטוח מקיף )מגולם(‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬פרקליטים הזכאים לתשלומים עבור החזר הוצאות רכב ואשר‬
‫סיימו את מכסת הקילומטרים החודשית המאושרת להם‪ ,‬זכאים לדווח על‬
‫נסיעות בין עירוניות נוספות‪ ,‬ולקבל החזר כספי עבור נסיעות אלה‪ .‬החזר זה‬
‫משולם לפי תעריף תחבורה ציבורית או לפי מאגר ק"מ שנתי לעובדים‬
‫הזכאים לכך‪ .‬הסדר זה חל גם על פרקליטים שאינם בעלי רכב שירות או‬
‫רכב אישי‪.‬‬

‫דרישות הפרקליטים –‬

‫]‪ [27‬לטענת הפרקליטים‪ ,‬מימון הנסיעות אותו הם מקבלים מהווה החזר‬

‫הוצאות אמיתי‪ ,‬שכן הם‪ ,‬כקבוצה‪ ,‬נוסעים הרבה מעבר לכך מתוקף תפקידם‪.‬‬
‫לטענתם‪ ,‬מעצם תפקידם הם נדרשים לנסוע באופן תדיר אם על מנת להופיע‬
‫בבתי המשפט‪ ,‬ואם על מנת לראיין עדים ונציגי מדינה‪ ,‬להגיע לבתי כלא‪,‬‬
‫להגיע ללשכה הראשית ועוד‪ .‬על כן‪ ,‬בפועל הם מממנים חלק מנסיעותיהם‬
‫בתפקיד הנדרשות לשם הפעילות השוטפת של הפרקליטות‪ .‬ובלשונם של‬
‫הפרקליטים‪:‬‬

‫"במצב הנוהג בשירות הציבורי‪ ,‬החזר הוצאות רכב ניתן גם‬

‫לעובדים רבים שכלל אינם נדרשים לנסוע לצורך ביצוע‬
‫עבודתם וזו נעשית‪ ,‬ככלל‪ ,‬בתוך תחומי המשרד שבו הם‬
‫עובדים‪ ,‬כגון‪ ,‬עובדי מזכירות או מינהלה‪ .‬גם בתוך משרד‬
‫המשפטים ניתן תקן הרכב לעובדים רבים‪ ,‬בדרוג המינהלי‬
‫ובדירוג המח"ר‪ ,‬שאינם נדרשים להיות ניידים ולנסוע לצורך‬
‫מילוי תפקידם‪ ...‬לא רק שהפרקליטים צריכים לנסוע לבתי‬
‫המשפט‪ ,‬בתי כלא‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬ועדות ציבוריות וכיוצא‬
‫באלה‪ ,‬אלא הם עושים זאת תמיד עם קלסרים כבדים וחומר‬
‫רב‪ ,‬לעתים גם בשעות לא שגרתיות‪ ,‬וכל זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬פעמים‬
‫רבות כדי להופיע בפני רשויות ובתי משפט כמייצגיה של‬
‫מדינת ישראל"‪) .‬תגובת ההסתדרות‪ ,‬סעיפים ‪.(164 ,162‬‬

‫‪22‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫לפיכך‪ ,‬דורשים הפרקליטים שלכל פרקליט‪ ,‬הזכאי לקבל תקן רכב על‬
‫פי הכללים של שירות המדינה )כגון‪ :‬בעל רשיון נהיגה ובעל רכב(‪ ,‬יוקצה‬
‫תקן רכב שירות בדרגה ב'‪ ,‬על מנת שיקבל החזר הוצאות של עד ‪ 500‬ק"מ‬
‫בחודש‪ ,‬וזאת מייד עם תחילת עבודתו‪ .‬בהמשך‪ ,‬עם התקדמותו לתפקידים‬
‫בכירים יותר‪ ,‬יוקצו לפרקליט תקני רכב שירות בכירים יותר )ברמת ניידות ג'‬
‫ולאחר מכן ד'(‪ .‬לחילופין‪ ,‬בקשו הפרקליטים להשוות את תקני רכב שלהם‬
‫לאלו שיש לעובדים הבכירים במשרד האוצר או הביטחון‪.‬‬

‫עמדת והצעת המדינה –‬

‫]‪ [28‬נציגי המדינה דחו את טענות הפרקליטים לשיפור החזר הוצאות רכב‪,‬‬
‫וטענו‪ ,‬כי "מרביתם המוחלט של הפרקליטים אינם נדרשים לנסיעות‬
‫החורגות מהיקף הק"מ בגינו משולמות להם הוצאות נסיעה‪.‬‬
‫הנסיעות המתוארות בעמדת הפרקליטים מבוצעות על ידי חלק קטן‬
‫בלבד של הפרקליטים‪ ,‬וגם הן אינן מצדיקות החזר הוצאות‬
‫בשיעור העולה על זה המשולם לפרקליטים כיום"‪) .‬סעיף ‪191‬‬
‫ל"תגובה מטעם המדינה"(‪.‬‬

‫עוד טענו נציגי המדינה‪ ,‬כי הפרקליטים רשאים להגיש בקשות להחזר‬
‫הוצאות בגין נסיעות בין עירוניות בתנאים מסוימים‪.‬‬

‫עם זאת‪" ,‬המדינה נכונה והציעה במסגרת הצעתה הכוללת‬

‫לפתרון סכסוך זה שדרוג של תקני הרכב בעלות של כ‪."1.74% -‬‬
‫)תגובה מטעם המדינה סעיף ‪ .(171‬ב"עמדת מדינת ישראל בבוררות"‬
‫נאמר‪" :‬נכונה המדינה גם היום להקצות לצורך ההשתתפות‬
‫בהוצאות הרכב ומתווה אהרוני‪ ,‬המפורט לעיל‪ 4% ,‬עלות‪ .‬מתווה‬
‫אהרוני מוערך בעלות של כ‪ 2.26% -‬ולצורך החזר הוצאות הרכב‬
‫תקצה המדינה ‪) "1.74%‬סעיפים ‪ ;192, ,191‬ראה גם סעיף ‪171‬‬

‫‪23‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫ל"תגובה מטעם המדינה"(‪ .‬על פי הצעה זו‪ ,‬המדינה מוכנה הייתה להעניק‬
‫לפרקליטים‪" :‬תקן של רכב אישי דרגה ‪ 5‬לפרקליטים‪ ,‬אשר אינם‬
‫מקבלים כיום החזר הוצאות רכב כלשהם‪ ,‬אך עומדים בתנאים‬
‫להחזרים כנ"ל" ובנוסף יישאר סכום של ‪ 2.25‬מיליון שקלים "לקידום‬
‫מרכב אישי לרכב שירות או כל קומבינציה אחרת עליה תחליט‬
‫הנהלת משרד המשפטים במסגרת העלות המוקצת"‪) .‬סעיף ‪189‬‬
‫"עמדת מדינת ישראל בבוררות"; תיק מוצגים שני מטעם מדינת ישראל‪,‬‬
‫מוצג מספר ‪.(23‬‬

‫הכרעת הבורר‬

‫]‪ [29‬לאור עמדות הצדדים‪ ,‬אופי עבודתם של הפרקליטים כפי‬

‫שהוצג בפני‪ ,‬וחשיבות מתן החזר הוצאות אמיתי לפרקליט‪ ,‬אני‬
‫מחליט כדלקמן‪:‬‬

‫]א[ פרקליט הרשאי לקבל החזר הוצאות רכב על פי הכללים‬

‫המקובלים בשירות המדינה‪ ,‬אבל אינו מקבל אותן בפועל‪,‬‬
‫יקבל תקן רכב אישי דרגה א'‪.‬‬

‫]ב[ ‪ 150‬פרקליטים המקבלים החזר הוצאות תקן רכב אישי‬

‫ישודרגו לתקן רכב שירות דרגה א';‬

‫]ג[ השדרוגים בסעיפים "א"‪ ,‬ו‪" -‬ב" לעיל ייכנסו לתוקף ביום‬
‫‪.1.4.2011‬‬

‫]ד[ החל מיום ‪ 100 ,1.7.2011‬פרקליטים המקבלים החזר‬

‫הוצאות לפי תקן רכב שירות דרגה א' ישודרגו לתקן רכב‬
‫שירות דרגה ב'‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫]ה[ החל מיום ‪ 100 ,1.1.2012‬פרקליטים נוספים המקבלים‬

‫החזר הוצאות לפי תקן רכב שירות דרגה א' ישודרגו לתקן‬
‫רכב שירות דרגה ב'‪.‬‬

‫]ו[ בחירת הפרקליטים שיקבלו את השדרוגים שלעיל תיעשה‬

‫על ידי הנהלת הפרקליטות על פי שיקול דעתה‪.‬‬

‫העלאת מכסת ההשתלמות‬

‫דרישת הפרקליטים היא לאפשר "צבירה של ‪ 6‬חודשי השתלמות כל ‪7‬‬

‫שנים כשבתון‪ ,‬ולחלופין לאפשר צבירה בלי הגבלת תקרה של ‪ 90‬ימים"‪.‬‬
‫בישיבת הבוררות מיום ‪ ,3.1.2011‬הוברר כי בפועל‪ ,‬דרישתם היא להכפלת‬
‫ימי ההשתלמות מ‪ 15 -‬ל‪ ,30-‬כך שבשש שנים ניתן יהיה לצבור ‪ 180‬ימים‬
‫ובסוף אותן שש שנים‪ ,‬יוכל פרקליט לצאת לשבתון של ששה חודשים )‪180‬‬
‫ימים(‪.‬‬

‫עמדת המדינה – המדינה מתנגדת לדרישה זו של הפרקליטים‪ ,‬שכן הדבר‬

‫כרוך‪ ,‬לטענתה‪ ,‬בעלות של כ‪ .4% -‬המדינה מוסיפה וטוענת כי דרישה זו‬
‫הועלתה בעבר‪ ,‬נדונה בבוררות צדוק‪ ,‬ונדחתה שם‪.‬‬

‫הכרעת הבורר‬

‫]‪ [30‬אין בידי לקבל דרישת הפרקליטים בנושא זה‪ .‬מדובר‬

‫בדרישה אשר קבלתה תחייב תוספת כוח אדם אשר יהיה בו כדי‬
‫למלא את מקומם של הפרקליטים אשר יהיו בשבתון‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫אציין‪ ,‬כי אינני דן בסוגיית שינוי הקריטריונים לאישור חופשות‬

‫לצורך יציאה להשתלמויות של פרקליטים אשר מתברר בבית הדין‬
‫האזורי לעבודה בתל אביב‪.‬‬

‫פיצוי על איסור עבודה פרטית‬

‫דרישה ועמדה הפרקליטים –‬

‫]‪ [31‬בדומה לשאר עובדי המדינה‪ ,‬חל איסור גם על הפרקליטים לעסוק‬

‫ב"עבודה פרטית" כמשמעה בתקשי"ר‪ ,‬אלא בכפוף לקבלת היתר ובלבד‬
‫שאין העיסוק בעבודה הפרטית כולל עיסוק במקצוע עריכת הדין‪ .‬דרישת‬
‫הפרקליטים היא לפיצוי כספי בגין האיסור האמור‪.‬‬

‫הוראות התקשי"ר הרלבנטיות קובעות איסור גורף של עבודה פרטית‬

‫בתחום עריכת דין על עורכי דין בשירות המדינה‪ ,‬וזאת מחשש לניגוד עניינים‬
‫)ראו‪ :‬סעיף ‪)42.415‬ה'( לתקשי"ר(‪ .‬עם זאת‪ ,‬עורך דין בשירות המדינה‬
‫רשאי לבקש היתר לעבוד בעבודה פרטית אחרת שאינה מהווה עיסוק‬
‫במקצוע עריכת הדין‪ ,‬כמו הוראה במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות‪.‬‬

‫באי כוח הפרקליטים הודיעו לבורר‪ ,‬כי בבתי הדין לעבודה תלויות ועומדות‬
‫שתי תביעות של פרקליטים הקשורות לנושא זה‪ .‬בבית הדין האזורי לעבודה‬
‫בחיפה )עב ‪ 23482/06/09‬שאול כהן – מדינת ישראל( מתנהלת תביעה‬
‫של פרקליט למתן היתר לעבודה פרטית בנסיבות מסוימות של עניינו‪ .‬לבית‬
‫הדין הארצי הוגש ערעור )ע"ע ‪ 576/09‬אלי פוקסברומר – מדינת‬
‫ישראל( בסוגיה הנוגעת לאיסור הגורף לעבודה פרטית אשר חל גם על‬
‫עבודה ללא תמורה‪.‬‬

‫עמדת המדינה –‬

‫‪26‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫]‪ [32‬המדינה מתנגדת לדרישת הפרקליטים‪ ,‬ומציינת כי גם דרישה זו עלתה‬

‫בעבר‪ ,‬נדונה במסגרת בוררות צדוק ונדחתה שם‪ .‬המדינה מוסיפה ומבהירה‬
‫כי קבלת דרישה זו של הפרקליטים הינה בעלת השלכות רוחב הקשורות‬
‫לכלל עובדי המדינה‪.‬‬

‫הכרעת הבורר‬

‫]‪ [33‬אין בידי לקבל את דרישתם זו של הפרקליטים‪ .‬לא מצאתי‬

‫כל סיבה להיענות לדרישת הפרקליטים לקבל פיצוי בגין איסור‬
‫אשר חל עליהם‪ ,‬בדיוק כמו שהוא חל על עמיתיהם המשפטנים‬
‫בשירות המדינה‪ .‬האיסור הינו טבעי ומתבקש מתוקף מעמדם‬
‫הייחודי של הפרקליטים‪ ,‬אשר הוא העומד בבסיס דרישתם לתנאי‬
‫שכר ייחודיים‪ ,‬אשר חלקם מהווים מושא לבוררות זו‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫לא מצאתי כל טעם שיצדיק כי עורכי דין בקבוצה ייחודית‪,‬‬
‫המייצגים את המדינה במשפטים פלילים‪ ,‬ציבוריים ובתיקים בעלי‬
‫רגישות מיוחדת‪ ,‬והזוכים לתנאי עבודה בהתאם‪ ,‬ייצגו במקביל גם‬
‫לקוחות פרטיים או יופיעו בפני בתי המשפט או בתי הדין שלא‬
‫מטעם המדינה‪ .‬מדובר בניגוד עניינים מובהק‪ ,‬ופותח פתח לבעיות‬
‫אתיות ואחרות‪.‬‬

‫פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה מיטיבות‬

‫דרישות הפרקליטים ועובדות רקע –‬

‫]‪ [34‬במסגרת בוררות צדוק שניתן‪ ,‬כאמור‪ ,‬ביום ‪ ,23.8.1984‬וקיבל תוקף‬

‫של הסכם קיבוצי נקבע‪ ,‬כי זכויות הפנסיה התקציבית של הפרקליטים‬
‫יחושבו לפי צבירה של ‪ 3%‬לשנת עבודה בפרקליטות‪ ,‬וזאת לעומת יתר‬
‫עובדי המדינה אשר צוברים ‪ 2%‬בלבד לשנת עבודה‪ ,‬לרבות המשפטנים‬
‫בשירות הציבורי‪ .‬עם מעבר השירות הציבורי להסדר פנסיה צוברת‪ ,‬עברו גם‬
‫‪27‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫פרקליטים אשר ביום ‪ 1.4.2002‬טרם קיבלו כתב מינוי להסדר פנסיה‬

‫צוברת‪ .‬בפועל‪ ,‬מצב הדברים נכון להיום הינו שהפרקליטים הותיקים‪ ,‬אשר‬
‫קבלו כתב מינוי לפני ‪ 1.4.2002‬מבוטחים מכוח חוק שירות המדינה‬
‫גמלאות בפנסיה תקציבית‪ ,‬וצוברים פנסיה של ‪ 3%‬לשנה‪ ,‬ואילו כל‬
‫הפרקליטים האחרים מבוטחים בפנסיה צוברת כמו יתר עובדי שירות‬
‫המדינה‪ .‬בכך‪ ,‬השוו תנאי הפנסיה של פרקליטים אלו לתנאי הפנסיה של‬
‫שאר עובדי שירות המדינה‪ .‬דרישת הפרקליטים היא לקבלת פיצוי לכל‬
‫הפרקליטים אשר אינם זוכים לצבור ‪ 3%‬לשנה‪ ,‬ולחילופין‪ ,‬לקבל פיצוי עבור‬
‫"דור הביניים"‪ ,‬הפרקליטים שעבדו בפרקליטות לפני ‪ 1.4.2002‬אבל טרם‬
‫קבלו כתב מינוי‪.‬‬

‫ביום ‪ 3.3.1999‬נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין המדינה‬

‫שעניינו מעבר עובדי המגזר הציבורי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת‬
‫)להלן‪ :‬הסכם המעבר(‪ .‬בהסכם זה נקבע‪ ,‬כי על עובדים קבועים ועובדים‬
‫המקבלים כתב מינוי הנמצאים במסלול לקבלת כתב מינוי לפני היום הקובע‬
‫)הוא יום ‪ ,(1.4.2002‬ימשיך לחול חוק שירות המדינה )גמלאות( ]נוסח‬
‫משולב[‪ ,‬התש"ל‪ .1970-‬לעומתם‪ ,‬עובדים אחרים‪ ,‬שיקבלו כתב מינוי‬
‫בשירות המדינה לאחר היום הקובע יבוטחו בפנסיה צוברת‪.‬‬

‫הפרקליטים חששו כי הסכם המעבר יבטל את ההטבה שניתנה להם‬

‫בפסק הבוררות צדוק‪ ,‬וכי לאחר חתימת ההסכם לא יוכלו עוד לצבור ‪3%‬‬
‫לשנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬פנו לבית הדין הארצי בעתירה שעיקרה מניעת למנוע‬
‫חתימתו‪ ,‬אך עתירתם נדחתה‪.‬‬

‫בהתאם לקבוע בהסכם המעבר‪ ,‬בפרק ג' של חוק ההסדרים במשק‬

‫המדינה )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית‬
‫לשנת הכספים ‪ ,(2002‬תשס"ב‪ ,2002-‬אומץ בחוק הנוסח המוסכם‬
‫שצורף כנספח להסכם‪ .‬פרק ג' לחוק ההסדרים הוסיף לחוק שירות‬
‫המדינה )גמלאות( את סעיפים ‪107‬א‪107-‬ב‪ .‬סעיף ‪107‬א הנ"ל‬

‫‪28‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫קובע‪ ,‬כי חוק הגמלאות לא יחול על עובדים חדשים שהתקבלו לשירות‬

‫המדינה לאחר היום הקובע ועובדים כאלה יהיו מבוטחים בפנסיה צוברת‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2006‬הגיש ארגון הפרקליטים עתירה בבית הדין האזורי בתל‬

‫אביב בסוגיה זו )ס"ק ‪ .(193/06‬לפי דברי הפרקליטים במסגרת הליך זה‬
‫הסכימו הצדדים "שעם שינוי שיטת הפנסיה הנוהגת במגזר הציבורי‬
‫מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת‪ ,‬לא ניתן עוד ליישם את בוררות‬
‫צדוק כלשונו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לטובת הארגון‪ ,‬שינוי שיטת הפנסיה‬
‫לא ביטלה את זכותם המהותית של הפרקליטים ליהנות מפנסיה‬
‫עדיפה" )סעיף ‪ 72‬ל"עמדת ההסתדרות וארגון פרקליטי המדינה"(‪ .‬בית‬
‫הדין דחה את עתירת הפרקליטים וקבע‪ ,‬כי ההסכם הקיבוצי בעניין המעבר‬
‫לפנסיה צוברת החליף את התנאים אשר נקבעו בבוררות צדוק‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לגבי "פרקליטי המעבר"‪") ,‬דור הביניים"( שעבדו בפרקליטות לפני‬
‫‪ 1.4.2002‬אבל טרם קבלו כתב מינוי‪ ,‬נקבע שעל המדינה לנהל משא ומתן‬
‫עם ההסתדרות וארגון הפרקליטים לגבי מתן פיצוי מתאים‪ .‬על פסק דין זה‬
‫הוגש ערעור לבית הדין הארצי )עס"ק ‪ ;26118-05-10‬עס"ק ‪26568-05-‬‬
‫‪ (10‬אשר נמחק בהסכמה‪ ,‬לפיה נקבעה‪:‬‬

‫"במהלך הדיון בערעור קיבלו הצדדים את הצעת בית הדין‬

‫לפיה‪ :‬א‪ .‬הפרקליטים מצידם רשאים להעלות טיעונים‬
‫ודרישות לענין הסדר הפנסיה שלהם ו‪/‬או אופי עבודתם‬
‫במסגרת המשא ומתן הכלכלי המתנהל בין הצדדים בימים‬
‫אלה‪ .‬המדינה מצידה תתייחס לנטען‪ .‬אין בהסכמה זו משום‬
‫הודאה מטעם המדינה בחבות כלשהי‪ .‬ב‪ .‬לאור האמור‬
‫מבוטלת פסיקת בית הדין קמא לעניין זכויות היתר כקבוצה‬
‫של דור הביניים‪ .‬אין באמור כדי לפגוע בזכות האישית של‬
‫פרקליטי דור הביניים‪ ,‬ככל שקיימת להם זכות כזו ולמדינה‬
‫שמורה הזכות לטעון את מלוא טענותיה לעניין זה"‪.‬‬
‫במשא ומתן שהתנהל בין הצדדים לא הגיעו הצדדים להסכמות בעניין זה‪.‬‬

‫עמדת הפרקליטים ודרישתם –‬

‫‪29‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫]‪ [35‬הפרקליטים הפנו לפסק בוררות צדוק והנימוקים שהובאו בו והוסיפו כי‬
‫אין מדובר במתן זכויות עודפות לקבוצת עובדים אלא הטבה שניתנה לקבוצת‬
‫עובדים אשר הוחרגה מיתר עובדי המדינה בשל ייחוד עבודתם‪ .‬הפרקליטים‬
‫הצביעו על השוני ביניהם לבין הקבוצות האחרות שזכויותיהן נפגעו בעת‬
‫המעבר לפנסיה צוברת‪ .‬כמו כן‪ ,‬איבוד הטבה זו יוצר קושי לפרקליטות‬
‫לשמור על פרקליטים מוכשרים לאורך זמן‪ .‬במתן העלאה כספית יהיה כדי‬
‫לעזור לשכנע פרקליטים להשאר בשירות‪.‬‬

‫עמדת המדינה –‬

‫]‪ [36‬לטענת המדינה‪ ,‬במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום ‪3.3.1999‬‬

‫בוטלו כל ההוראות בהסכמים הקיבוציים הקודמים בנושא זה‪ ,‬נקבע סעיף‬
‫מיצוי תביעות והסדר זה קיבל תוקף של חוק בחוק ההסדרים של שנת‬
‫‪ .2002‬מכאן‪ ,‬כי לא עומדת לפרקליטים כל עילה לפיצוי בגין אובדן זכויות‬
‫פנסיה בעבור "דור הביניים" בעניין הפסד זכויות פנסיה שניתנו בפסק‬
‫בוררות צדוק‪.‬‬

‫עוד טענה המדינה‪ ,‬כי היו קבוצות עובדים אחרות בשירות הציבורי אשר‬
‫היו בעלות זכויות פנסיוניות מיוחדות‪ ,‬ואשר עם העברתם לפנסיה צוברת על‬
‫פי הסכם ‪ ,99‬הפסידו את הזכויות המיוחדות שהוקנו להן‪ ,‬וזאת ללא קבלת‬
‫כמו כן‪ ,‬הדבר‬ ‫פיצוי כלשהו )סעיף ‪ 92‬לתגובה הראשונה מטעם המדינה(‪.‬‬
‫פנסיה‬ ‫בקרנות‬ ‫המבוטחות‬ ‫אחרות‬ ‫עובדים‬ ‫קבוצות‬ ‫לגבי‬ ‫גם‬ ‫נכון‬
‫"הסתדרותיות ותיקות" שהפסידו זכויות עודפות בעת הלאמת הקרנות‪,‬‬
‫והמעבר למשטר שנקבע בתקנון האחיד בשנת ‪.2003‬‬

‫יתרה מזו‪ ,‬היו עובדים אחרים במגזר הציבורי שהחלו לעבוד לפני‬
‫‪ 1.4.2002‬וקבלו כתב מינוי לאחר מכן‪ ,‬ולא קיבלו פיצוי בגין הפסד הזכות‬
‫להיות מבוטח בפנסיה תקציבית‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫המדינה הוסיפה וטענה כי הפרקליטים מנועים מלטעון בעניין זה‪ ,‬אולם‬

‫לאור הסכמתה בבית הדין הארצי לנהל משא ומתן‪ ,‬לא מצאתי ממש בטענה‬
‫זו‪.‬‬

‫הכרעת הבורר‬

‫]‪ [37‬אינני מקבל את דרישת הפרקליטים בנושא זה‪.‬‬

‫טלפון נייד לכל פרקליט‬

‫]‪ [38‬דרישת הפרקליטים היא‪ ,‬כי כל פרקליט יקבל טלפון נייד בו יוכל‬
‫לעשות שימוש ללא הגבלה‪ .‬הפרקליטים מגדירים את הטלפון הנייד ככלי‬
‫עבודה והתשלום עבורו כהחזר הוצאות‪.‬‬

‫]‪ [39‬עמדת המדינה – במסגרת המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים‪ ,‬כחלק‬
‫מהסדר פשרה כולל בסכסוך‪ ,‬הסכימה המדינה לדרישה זו‪ .‬אולם‪ ,‬הממונה‬
‫על השכר הודיע‪ ,‬כי הסכמתו ניתנה במסגרת הסכם כולל‪ ,‬וככל שעליו‬
‫לשלם תוספות שכר מעבר לתוספות עליהן הסכים במסגרת המשא ומתן עם‬
‫יו"ר ההסתדרות‪ ,‬אזי אין הוא מסכים עוד לדרישת הפרקליטים בעניין‬
‫הטלפונים הניידים‪ ,‬ויפעל רק על פי הכרעת הבורר‪.‬‬

‫הכרעת הבורר‬

‫]‪ [40‬בימינו‪ ,‬השימוש בטלפון נייד נעשה בחלקו עבור ענייני‬

‫עבודה‪ ,‬וחלקו בעניינים אישיים‪ .‬מכיוון שבפסק בוררות זה‪ ,‬מחויבת‬
‫המדינה לשלם לפרקליטים תוספות שכר מעבר לתוספות אותן‬
‫המדינה הסכימה לשלם במסגרת המשא ומתן עם יו"ר ההסתדרות‪,‬‬
‫אין באפשרותי להסתמך על הסכמתה לתת לכל פרקליט טלפון‬

‫‪31‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫נייד‪ .‬אציין‪ ,‬כי לא הובאו בפני נתונים לגבי עלות מתן טלפון נייד‬
‫לכל פרקליט‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ברי‪ ,‬כי הפרקליטים משתמשים בטלפון הנייד גם‬

‫לצרכי עבודתם‪ ,‬ועל כן אך סביר הוא שיזכו להחזר הוצאות‬
‫מהמדינה בגין שימושם זה‪.‬‬

‫לאור האמור‪ ,‬הריני מחליט כי על המדינה להקצות לטובת‬

‫הפרקליטים תקציב לטלפונים ניידים בעלות של ‪ 1.5%‬במשך‬
‫שלוש שנים‪ .‬בכל אחת מהשנים ‪ 2011,2012,2013‬יוקצה תקציב‬
‫הנהלת‬ ‫דעת‬ ‫לשיקול‬ ‫בהתאם‬ ‫ינוהל‬ ‫התקציב‬ ‫‪.0.5%‬‬ ‫של‬
‫הפרקליטות‪.‬‬

‫מענק יובל‬

‫]‪ [41‬הפרקליטים מבקשים לקצר את התקופה הדרושה לקבלת מענק‬

‫היובל‪.‬‬

‫בהסכם קיבוצי שנחתם בין הצדדים בשנת ‪ 1995‬הוסכם‪ ,‬שהזכות‬

‫למענק יובל תקום לפרקליט לאחר ‪ 30‬שנות שירות‪ .‬דרישת הפרקליטים‬
‫הינה לקיצור התקופה ל‪ 25-‬שנה‪ ,‬בשל ייחודיות תפקידם‪.‬‬

‫לטענת הפרקלטים )בתגובת ההסתדרות וארגון פרקליטי המדינה‪ ,‬סעיף‬

‫‪" :(180‬משהעמידה השחיקה המואצת טעם להקטנת שנות הוותק‬
‫הנדרשות לצורך השלמת הזכאות לגמלה תקציבית‪ ,‬סבור ארגון‬
‫הפרקליטים‪ ,‬שזו מעמידה גם צידוק להקטנת שנות הוותק‬
‫הדרושות לצורך מענק יובל לפרקליטים"‪ .‬מוסיפים הפרקליטים‬
‫וטוענים‪ ,‬כי במצב הדברים היום‪ ,‬כאשר הפרקליטים אינם זכאים ל‪3%-‬‬
‫פנסיה לשנה‪ ,‬השחיקה המואצת של הפרקליטים לא נעלמה‪ ,‬ואף התגברה‬
‫עוד יותר עם הזמן‪ .‬הפרקליטים לא מתכחשים שהתקופה של ‪ 30‬שנה‬

‫‪32‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫נקבעה בהסכם הקיבוצי משנת ‪ ,1995‬אולם אין הם רואים מניעה לבקש‬

‫לשפר את התנאי שנקבע בהסכם קיבוצי זה‪.‬‬

‫המדינה דוחה את דרישתם זו של הפרקליטים וטוענת‪ ,‬כי אין טעם ענייני‬

‫להבחין בין הפרקליטים לבין שאר עובדי המדינה בעניין מענק היובל‪ .‬קבוצות‬
‫אחרות "קנו" את קיצור התקופה בוויתורים על זכויות אחרות‪ .‬הוסיפה‬
‫המדינה וטענה כי הנושא עלה במו"מ שהתנהל בעבר בין הצדדים אשר לא‬
‫הגיעו להסכמה‪ .‬ועוד‪ ,‬בפסק הבוררות של עו"ד צדוק לא נקבע קיצור‬
‫התקופה המבוקש‪.‬‬

‫הכרעת הבורר‬

‫]‪ [42‬אינני מקבל את דרישת הפרקליטים בנושא זה‪.‬‬

‫דמי שביתה‬

‫דרישות הפרקליטים ועמדתם –‬

‫]‪ [43‬הפרקליטים לא קיבלו שכר בכל תקופת השביתה אשר נמשכה ‪43‬‬
‫ימים‪ ,‬החל מיום ‪ 16.11.2010‬ועד לסיומה ביום ‪ .30.12.2010‬דרישתם היא‬
‫לקבלת מלוא שכרם עבור תקופה זו‪.‬‬

‫לטענתם‪ ,‬השביתה הייתה חוקית‪ ,‬נוהלה באופן מידתי תוך מזעור הנזק‬
‫שנגרם לציבור במהלכה באמצעות ועדת החריגים שהוקמה לצורך זה‬
‫ואישרה פעילויות שונות הנדרשות לשם שמירה על ביטחון הציבור‪ ,‬וזכויות‬
‫נאשמים‪.‬‬

‫הפרקליטים מפנים ביקורת כלפי המדינה אשר לא עשתה די לבוא עמם‬

‫בדברים בתקופת השביתה‪ ,‬ומציינים כי במהלך תקופת השביתה התקיימו‬
‫שתי ישיבות מו"מ בלבד‪ :‬ישיבה אחת ביום ‪ 23.11.2010‬וישיבה שנייה‬

‫‪33‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫כחודש לאחר מכן‪ ,‬ביום ‪ .22.12.2010‬עוד טוענים הפרקליטים‪ ,‬כי המדינה‬

‫אף נמנעה מלפנות לבית הדין לעבודה בדרישה להוצאת צווי מניעה מחשש‬
‫שבית הדין יחייב אותה לנהל מו"מ‪ .‬על התנהלותה של המדינה במהלך‬
‫השביתה הופנתה ביקורת הן בדיון שהתקיים ביום ‪– 29.12.2010‬‬
‫‪ 30.12.2010‬בבית המשפט העליון‪ ,‬הן במהלך דיון שהתקיים ביום‬
‫‪ 1.12.2010‬בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בבקשת המדינה לצו‬
‫לחייב פרקליטה להופיע במשפט מסוים‪ ,‬וכן בישיבת ועדת העבודה והרווחה‬
‫של הכנסת‪.‬‬

‫הפרקליטים טענו כי המדינה נהגה בחוסר תום לב‪ ,‬ובניגוד לכללי‬

‫המשפט המנהלי בכל הקשור לניהול‪ ,‬או אי‪-‬ניהול‪ ,‬משא ומתן לפי כללי‬
‫משפט העבודה הקיבוצי‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬המדינה הפרה את חובתה כצד ליחסים‬
‫חוזים וכן ליחסי עבודה קיבוציים ואף את חובתה כמעסיקה‪ .‬לטענתם‪,‬‬
‫המדינה לא פעלה על פי הכללים לניהול משא ומתן החלים במשפט העבודה‬
‫הקיבוצי‪ :‬ניהול מו"מ באופן ענייני; בתום לב; תוך מילוי אחר חובת גילוי‬
‫ומסירת מידע; ובלי לסרב מראש ולהתבצר בעמדת הפתיחה השוללת את‬
‫עמדת העובדים‪.‬‬

‫לאור כל האמור לעיל‪" ,‬הארגון יטען‪ ,‬שבנסיבות הענין‪ ,‬בשל‬

‫התנהלות המדינה הלא לגיטימית‪ ...‬שגרמה להתארכות השביתה‪,‬‬
‫חלה על המדינה חובה לפצות את פרקליטי המדינה ולשלם להם‬
‫דמי שביתה בגין הימים שבהם התארכה שביתת הפרקליטים שלא‬
‫לצורך‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬בתקופת חודש הימים שחלף בין הפגישה‬
‫הראשנה לפגישה השנייה שקיימו הצדדים במהלך השביתה"‪.‬‬
‫)סעיף ‪ 194‬לעמדת ההסתדרות וארגון פרקליטי המדינה(‪.‬‬

‫עוד ציינו הפרקליטים )סעיף ‪ 207‬לעמדה המצויינת לעיל(‪ ,‬כי במקרים‬

‫אחרים‪ ,‬זכו העובדים השובתים לקבל דמי שביתה תמורת ימי חופשה או‬
‫שעות נוספות שנדרשו על מנת להשלים את העבודה שלא נעשתה בימי‬
‫השביתה‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫עמדת המדינה –‬

‫]‪ [44‬המדינה הדגישה את הכלל‪ ,‬כי אין זכאות לתשלום שכר בעבור ימי‬
‫שביתה‪ .‬כלל זה עוגן בהחלטת ממשלה משנת ‪ 1980‬ובפסיקת בית הדין‬
‫הארצי אשר קבע‪ ,‬כי גם לגבי שביתה חוקית‪ ,‬מוכרת ולגיטימית – הפסד‬
‫השכר הוא המחיר הכלכלי שעל השובתים לשלם‪ .‬אחרת‪ ,‬תשלום שכר‬
‫לשובתים יגרע מהרתעת עובדים‪ ,‬ועלול לעודד נקיטת שביתה ארוכה תחת‬
‫ניהול מו"מ ונכונות להתפשר ולקבל הצעה סבירה של המעסיק‪ .‬לאמר‪,‬‬
‫תשלום בעבור ימי שביתה עלול לעודד וועדי עובדים להציב דרישות מופרזות‬
‫ולהתבצר בהן‪ ,‬שכן בסופה של השביתה‪ ,‬לא ידרשו העובדים לשאת במחיר‬
‫המינימאלי של אי‪-‬תשלום שכר בתקופת השביתה‪.‬‬

‫המדינה הפנתה את תשומת לב הבורר‪ ,‬להכנות הפרקליטים לשביתה‬

‫ארוכה ולדחייתם את הצעת שר המשפטים בסמוך לפרוץ השביתה‪ ,‬אשר‬
‫הציע לפתוח במשא ומתן אינטנסיבי תחת חסותו‪ ,‬וזאת תוך דחיית תחילת‬
‫השביתה‪ .‬בעיני נציגי המדינה‪ ,‬שתי ישיבות המו"מ שהתנהלו בין הצדדים היו‬
‫רציניים ומעמיקים‪ ,‬והם הלכו כברת דרך לקראת הפרקליטים במטרה לסיים‬
‫את הסכסוך‪.‬‬

‫להבנת נציגי המדינה‪ ,‬המו"מ נקלע למבוי סתום בסיום ישיבת המו"מ‬
‫ביום‬ ‫עיני‬ ‫עופר‬ ‫מר‬ ‫ההסתדרות‬ ‫יו"ר‬ ‫במעמד‬ ‫שהתקיימה‬ ‫השנייה‬
‫‪ ,22.12.2010‬וזאת משהוצעה באותה ישיבה ההצעה "המקסימאלית‬
‫והמיטיבה" אותה הם יכולים היו להציע‪ .‬אולם‪ ,‬הפרקליטים לא היו מוכנים‬
‫להתפשר ולהתגמש‪ ,‬והתבצרו בעמדתם‪ ,‬ועל כן הציעה המדינה פתרון בדמות‬
‫העברת הסכסוך לבוררות בפני המוסד לבוררות מוסכמת‪ .‬וכך נאמר בתגובה‬
‫הראשנה מטעם המדינה )סעיף ‪" :(132‬לפיכך היה ברור למדינה‪ ,‬כי‬
‫לנוכח עמדותיהם הבלתי מתפשרות של הפרקליטים לא יעלה‬
‫בידיה להביא לסיום השביתה בדרך של משא ומתן‪ ,‬ועל כן אמנם‬
‫לא ניסתה לקיים שוב פגישת משא ומתן‪ ,‬שהיתה חסרת תכלית‪,‬‬

‫‪35‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫אלא היתה נכונה לוותר על כוחה וסמכותה ולהעבירם לידי המוסד‬

‫לבוררות מוסכמת‪ ,‬הכל על מנת להביא סוף סוף לסיום צעדי‬
‫השביתה"‪ .‬התנגדות הפרקליטים להצעה זו היתה בלתי מובנת למדינה‪,‬‬
‫שכן זה המוסד המוסכם והמתאים להכריע בסכסוך כלכלי‪.‬‬

‫הכרעת הבורר‬

‫]‪ [45‬הכלל הוא‪ ,‬כי עובדים אינם זכאים לשכר עבור ימים בהם‬
‫שבתו‪ .‬הפסד שכר עבודה הוא המחיר הכלכלי שעל הפרקליטים‬
‫לשלם תמורת השימוש בנשק השביתה‪ .‬זכותו של ארגון העובדים‬
‫לנהל מאבק מקצועי‪ ,‬לפי הכללים שנקבעו בחוק‪ ,‬אבל עליו להכיר‬
‫במחיר הכלכלי שבצדו‪.‬‬

‫על אף טענותיהם הרבות והקשות של כל צד נגד השני‪ ,‬לא‬

‫ניתן לקבוע כי התנהגותם של הצדדים בסכסוך חרג ממתחם‬
‫המותר בניהול מאבק מקצועי‪ .‬הפרקליטים ונציגי ההסתדרות פעלו‬
‫כדי להשיג את התנאים הטובים שיכלו להשיג‪ ,‬תוך הכנה‪ ,‬קביעת‬
‫טקטיקה וניהול מאבק מקצועי‪ .‬נציגי המדינה פעלו לפי המדיניות‬
‫הכלכלית ושיקול דעתם המקצועי בעניין קביעת מדיניות השכר‬
‫לאור האילוצים התקציביים והשלכות הרוחב‪.‬‬

‫בנסיבות אלו‪ ,‬לא מצאתי הצדקה להטיל על הציבור את עלות‬

‫מאבקם המקצועי של הפרקליטים‪.‬‬

‫על כן‪ ,‬אין בידי לקבל את דרישת הפרקליטים לשלם את שכרם‬

‫בגין ימי השביתה‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬בהתחשב בעומס העבודה שהוטל על הפרקליטים עם‬

‫חזרתם לעבודה‪ ,‬והצורך להתגבר על הפיגורים שנוצרו‪ ,‬הנני קובע‬
‫שכל פרקליט רשאי לפדות עד ‪ 22‬ימי חופשה הצבורים לו‪ ,‬ככל‬

‫‪36‬‬
 ‫פסק בוררות‪ :‬ההסתדרות‪-‬איגוד הפרקליטים – מדינת ישראל; בפני הבורר הנשיא )בדימ'( סטיב אדלר‬
‫ניתן‪ 29 :‬מרץ ‪2011‬‬

‫שצבורים לו‪ ,‬ולעבוד בהם‪ ,‬ובלבד שמספר ימי החופשה שינוצלו‬

‫בפועל לא ירד מהקבוע בחוק חופשה שנתית‪.‬‬

‫]‪ [46‬לסיום‪ ,‬ברצוני להודות לצדדים על שיתוף הפעולה במהלך הבוררות‪,‬‬

‫ולקוות כי עם מתן פסק בוררות זה‪ ,‬ייפתח דף חדש ביחסי העבודה שבין‬
‫הצדדים‪ ,‬דף של שיתוף פעולה הדדי לטובת כלל הציבור במדינה‪.‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬כ"ג אדר ב‪ ,‬התשע"א )‪ 29‬במרץ‪ (2011 ,‬ויישלח לבאי כוח‬
‫הצדדים על ידי מזכירת הבוררות‪.‬‬

‫הבורר‪ ,‬סטפן )סטיב( אדלר‪,‬‬

‫נשיא בית הדין הארצי לעבודה )בדימ'(‬

‫‪37‬‬