‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫דיני נזיקין‬
‫מרצה‪ :‬פרופ' ישראל גלעד‬

‫נהלי קורס‪ ,‬שיעורי בית‪ ,‬עבודות ומבחנים‬

‫כל שיעור מקבלים דף נושא ובו הנושאים שדנים בהם באותו שיעור וגם חומרי הקריאה לאותו נושא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הציון הוא ‪ 100%‬בחינה – הבחינה מתבצעת בחומר פתוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוכחות פיזית בכיתה בימי חמישי נותנת ציון מיטיב‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מושגים‬

‫סמכות שבגררא‪ :‬בית משפט יכול לדון גם בנושא שהוא לא אמור לדון בו זוהי סמכות נגררת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הסדר שלילי‪  :‬הוא מצב משפטי בו נושא מסוים לא הוכנס לדין באופן מודע ובכוונת תחילה על ידי‬ ‫‪.2‬‬
‫המחוקק‪ .‬המטרה של המחוקק היא אי החלת אותו דין על המקרה‪ ,‬ולכן מדובר בשתיקה מכוונת‪ .‬בבתי‬
‫המשפט נהוג לכנות את ההסדר השלילי כ"שתיקה מדעת"‪ .‬הסדר שלילי‪ ‬אינו כדין חסר (לאקונה) ואין‬
‫להקיש עליו ממקרים דומים‪.‬‬

‫נושא ‪ :1‬דיני נזיקין במשפט – שיעור ‪ – 14/07/2022‬סיכום של יעל‬

‫מושגים בסיסיים במשפט‬

‫עניינו של המשפט הוא ביצירת זכויות ומולן חובות משפטיות ‪ .‬מה הייחוד שניתן לאוכפן באמצעות המשפט‬ ‫א‪.‬‬
‫(להבדיל מחובות מוסריות למשל)‪ .‬אם לי יש זכות ולאחר יש חובה ‪ -‬אני יכול לאכוף את הזכות שלי מולו‬
‫(להבדיל מנורמות מוסריות "אהבת לרעך כמוך")‪.‬‬

‫האכיפה נעשית באמצעות הכרעה של רשויות שיפוטיות בסכסוכים על פי הזכויות והחובות‪ .‬תביעה לקיום‬ ‫ב‪.‬‬
‫החובה‪.‬‬

‫בית משפט יכריע ע"י כך שיבדוק את הטענה שלי (התובעת) שיש לי זכות‪.‬‬

‫מקובל לחלק את כלל המשפט לשתי קבוצות ענפים‪ :‬דיוני ומהותי‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫המשפט הדיוני‬ ‫‪‬‬

‫עוסק בהליך המשפטי (סדר דין וראיות) ‪ -‬נלמד היבטים נזיקיים שלו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫ענף משפטי המסביר כיצד מממשים ‪ /‬אוכפים זכויות‬ ‫‪o‬‬
‫קיימים ‪ 3‬ענפי משפט‪ :‬סדר דין פלילי‪ ,‬סדר דין אזרחי ודיני ראיות‪" .‬הדבר מעיד על עצמו"‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫את המשפט המהותי מחלקים לציבורי ולפרטי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫המשפט הציבורי דן ב סכסוכים שלפחות צד אחד להם היא רשות שלטונית המפעילה סמכות שלטונית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫לא מספיק שמדובר ברשות שלטונית‪ ,‬אלא צריך שהסכסוך יהיה סביב אופן הפעלת הסמכות השלטונית‬
‫של הרשות‪ .‬הוא כולל‪ ,‬בין היתר ענפי משפט‪ :‬פלילי‪ ,‬מנהלי‪ ,‬מיסים‪ ,‬חוקתי ‪ ,‬בי"ל פומבי‪ .‬למשל‪ :‬רופא‬
‫בבית חולים של המדינה שעשה נזק בניתוח ‪ -‬משפט ציבורי‪ .‬המשטרה אוסרת על עלייה להר הבית –‬
‫ציבורי כי מדובר בשימוש בסמכות השלטונית‪.‬‬
‫המשפט הפרטי דן בסכסוכים אחרים ‪ -‬כל סכסוך שבו לא מעורבת רשות שלטונית‪ .‬וענפי היסוד שלו‬ ‫‪o‬‬
‫הם חוזים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬קניין (עוסקים בזכויות שקשורות לנכסים ‪ -‬מקרקעין ומיטלטלין)‪ ,‬עשיית עושר‬
‫ומשפחה‪.‬‬
‫עשיית עושר שלא במשפט‪ :‬המשמעות‪ :‬צד אחד מתעשר על חשבון הצד האחר כשהדבר לא מגיע לו‪.‬‬
‫התעשרות‪ :‬מדובר על גידול בכמות נכסיו של הזוכה‪ ,‬כולל אפשרות עתידית להתעשרות‪.‬‬
‫שלא על פי זכות שבדין‪ :‬שלא מכוח דין‪ ,‬חוק או מכוח חוזה ‪.‬‬
‫על חשבון המזכה‪ :‬התעשרות של הזוכה מנעה התעשרות של המזכה‪ .‬אם אדם אחד הרוויח וחברו לא‬
‫הפסיד‪ ,‬אין להשיב את ההתעשרות‪ .‬מצב זה מכונה במשפט העברי "זה נהנה וזה לא חסר"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנם ענפי משפט רבים המורכבים מענפי יסוד שונים של המשפט פרטי והציבורי (כמו תאגידים _חוזים‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪+‬נזיקין‪ +‬משפט ציבורי ‪ +‬פיקוח ציבורי ) עבודה‪ ,‬הגנת הצרכן) ענפי משפט "היברידיים"‪:‬‬

‫מהציבורי‬ ‫פלילי‪ ,‬מנהלי‪ ,‬מיסים‪ ,‬חוקה –‬ ‫לדוגמא‪ :‬תאגידים‬

‫חוזים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬קניין וע"ע – מהפרטי ‪.‬‬

‫לעיתים קרובות חלים על אותו אירוע עובדתי ענפי משפט שונים‪ .‬ולכן יש להבחין בין‪:‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫אירוע א'‪ :‬מצב שבו מדובר בתחולה של משפט ציבורי ומשפט פרטי שאז מדובר בעילות שונות (משפט‬ ‫‪‬‬
‫ציבורי ומשפט פרטי)‪ ,‬ערכאות שונות‪ ,‬צדדים שונים‪ ,‬בפרוצדורה שונה ובסוג החלטות שונה;‬
‫אירוע ב'‪ :‬מצב שבו ישנה תחולת ענפים שונים של המשפט הפרטי (כמו חוזים‪ ,‬נזיקין וע"ע)‪,‬שאז קיימת‬ ‫‪‬‬
‫זהות רבה בין התביעות בהיבטים שלעיל‪.‬‬
‫באירועים עם ענפי משפט שונים – ישנו שוני גם בערכאות גם בצדדים בפרוצדורה ובהחלטות ‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫במשפט האזרחי יש צורך ב ‪ 51%‬הוכחה – מביא פיצויים – מאזן ההסתברויות‬ ‫‪‬‬

‫במשפט הפלילי יש צורך ב ‪ 97%‬הוכחה – מביא ענישה (כלא‪ ,‬קנס‪ ,‬עבודות שירות) – מעל לכל ספק סביר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היחסים שבין המשפט הפלילי לבין המשפט הפרטי ‪ .‬לפעמים לאותו אירוע יש השלכות ‪ /‬משמעויות גם‬ ‫ו‪.‬‬
‫למשפט הציבורי וגם למשפט הפרטי‪.‬‬

‫‪‬דוגמא אחת לאירוע א‪ :‬התנהגות עבריינית המקימה עילה בפלילים וגם עילה בנזיקין (למשל תקיפה או הסגת גבול‬
‫או תרמית)‪ .‬מה השוני בעילות? בצדדים? בפרוצדורה? בהחלטות? במקרה הזה חל הדין הפלילי והדין האזרחי‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬מטעמים מעשיים ומטעמי צדק‪ ,‬יש השקה בין התחומים (משפט פלילי ומשפט פרטי) בארבעה‬
‫היבטים‪:‬‬

‫‪ .1‬סעיף ‪(77‬א) לחוק העונשין קובע כי בית משפט פלילי רשאי לפסוק פיצוי לקורבנות (למרות שאינם צדדים לדיון)‬
‫עד לתקרה של כמה מאות אלפים‪ .‬ברגע שבית משפט פלילי מרשיע‪ ,‬למרות שתפקידו זה בעצם לקבוע קנס‪/‬‬
‫מאסר‪ ,‬הוא כן יכול לפסוק פיצויים לקורבנות‪ ,‬למרות שהם בכלל לא צד להליך‪.‬‬

‫הורשע אדם‪ ,‬רשאי בית המשפט לחייבו‪ ,‬בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן‪ ,‬לשלם לאדם‬ ‫פיצוי‪ :‬א)‬
‫שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על ‪ 258,000‬שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו‪.‬‬

‫‪.2‬סעיף ‪(77‬א) לחוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט הפלילי לדון בתביעה נזיקית שהגישו הקורבנות (שאינם צד‬
‫למשפט הפלילי) לאחר משפט פלילי תוך הסתמכות על ממצאיו (תביעה‪ /‬סמכות שבגררא)‪.‬‬

‫הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה‬ ‫סמכות אזרחית נגררת לפלילית‪( .77 :‬א)‬
‫נגדו ‪ -‬ונגדו בלבד ‪ -‬תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע‪ ,‬מוסמך השופט או‬
‫המותב שהרשיעו‪ ,‬לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט‪ ,‬לדון בתביעה האזרחית‪ ,‬אם ביקש זאת מגיש‬
‫התביעה; לעניין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית‬
‫משפט שלום‪.‬‬
‫‪.3‬נאשם שזוכה זיכוי מלא זכאי לפיצוי מהמדינה לפי קביעת בית המשפט הפלילי מכוח סעיף ‪ 80‬לחוק העונשין‪.‬‬

‫הוצאות ההגנה מאוצר המדינה‪.80 :‬‬

‫(א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה‪ ,‬או שראה נסיבות אחרות‬
‫המצדיקות זאת‪ ,‬רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו‬
‫בשל האשמה שממנה זוכה‪ ,‬או בשל אישום שבוטל לפי סעיף ‪(94‬ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪,‬‬
‫תשמ"ב–‪ 1982‬בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל‬
‫תשלום כאמור‪.‬‬
‫(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות‪ ,‬באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬סכומי מקסימום‬
‫להוצאות ולפיצויים האמורים‪.‬‬
‫(ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים‪.‬‬

‫‪.4‬כאשר מזיק גורם נזק ביודעין ובכוונה בית משפט נזיקי רשאי לפסוק פיצויים עונשים‪ .‬עד עכשיו דיברנו על בית‬
‫משפט פלילי שעוסק בעניינים אזרחים‪ .‬האם בית משפט אזרחי יכול לעסוק בעניינים פליליים? יש הקשר‬
‫מסוים שנקרא ‪":‬פיצויים עונשיים‬

‫‪3‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ - " .5‬אם אדם גרם נזק ביודעין ובכוונה רעה (רוב הנזקים לא נגרמים בכוונה – רשלנות‪ )...‬אז במקרים מסוימים בית‬
‫משפט רשאי לפסוק לתובע‪ ,‬בנוסף לפיצויים הנזיקיים‪ ,‬גם פיצויים עונשיים‪( .‬לאחרונה נפסקו פיצויי מיליונים‬
‫נגד הרש"פ בשל פיגועי טרור)‪.‬‬

‫שאלת מחשבה‪ :‬האם לאחר הרשעת עובד מדינה בנטילת שוחד (משפט פלילי) עומדת למדינה תביעה להשבת‬
‫השוחד או ערכו (משפט אזרחי)? ע"א ‪ 6266/19‬מדינת ישראל נ' אבנון (‪ :)25.8.2021‬עובד מדינה הורשע בלקיחת‬
‫שוחד ונגזר עליו עונש הכולל מאסר וקנס כספי‪ .‬מה דינה של תביעה אזרחית שהגישה המדינה כנגד לוקח השוחד‪,‬‬
‫שבמסגרתה היא עתרה לכך שהעובד ישיב לה את הסכום שהתקבל אצלו כשוחד? אין חקיקה ברורה‪ ,‬בית המשפט‬
‫מתלבט לגבי העילה‪ ,‬אבל באופן עקרוני‪ ,‬אם אדם הורשע בלקיחת שוחד‪ ,‬המדינה יכולה להגיש נגדו תביעה אזרחית‬
‫לקבל את דמי השוחד‪ .‬האם מתקיימת עילה שמכוחה יש לחייב את המשיב לשלם למדינה את סכום השוחד? אז‬
‫חובת השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט – יכולה לשמש בסיס‪ ,‬אבל לא בדיוק מכריעים‪ .‬כנראה שזה הבסיס‬
‫הכי מתאים לתביעות מהסוג הזה‪ = .‬אין חקיקה ברורה‪ ,‬ביהמ"ש קבע שהוא צריך להחזיר את הכסף למדינה‬
‫בגין חובת ההשבה על בסיס עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬

‫סיכום עד כה‪ :‬דיברנו על מצב שבו יש תכולה על אירוע עובדתי מסוים (כמו תקיפה) גם במשפט הפלילי וגם במשפט‬
‫האזרחי ולמרות השוני המהותי בניהם בעילות‪ ,‬בפרוצדורה‪ ,‬בהליך‪ ,‬בהחלטות‪ ,‬ראינו שיש השקות מטעמי יעילות‬
‫ומטעמי צדק‪.‬‬

‫‪‬דוגמה שניה למצב א‪( :‬חלים פרטי וציבורי) היא מצב בו התנהלות רשות ציבורית מפרה חובות כלפי הפרט הן‬
‫במישור המנהלי והן במישור הנזיקי‪ .‬מה השוני בעילות? בצדדים? בפרוצדורה? בהחלטות?‬
‫לדוגמא‪ :‬יהודה גליק‪ :‬המשטרה לא מאפשרת למדריך תיירים להדריך קבוצות בהר הבית כיון שהופעתו שם‬
‫מעוררת מהומות‪ :‬משפט מנהלי‪ ,‬ציבורי ואזרחי ‪ -‬מה השוני בעילות‪ .‬חוסר סמכות‪ ,‬חריגה מסמכות‪ ,‬רשלנות‬
‫נזיקין (אזרחי)‪.‬‬

‫מה קורה שעל אותו אירוע עובדתי‪ ,‬חלים ענפים שונים של המשפט הפרטי?‬
‫‪‬דוגמא למצב ב‪( :‬תחולת ענפי משפט שונים של המשפט הפרטי הוא מקרה שבו שוכר ממשיך לשבת במושכר מבלי‬
‫לשלם לבעלים‪ .‬למשכיר קמות שלוש עילות תביעה לפיצויים‪ :‬חוזים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬ועשיית עושר‪ .‬כמו כן קמה‬
‫למשכיר עילה בדין הקניין לסילוק השוכר‪.‬‬
‫פס"ד שממחיש שאלה כללית הוא פס"ד מדינת ישראל נ' חברה קבלנית האחים אהרון אשר דן בנושא בו אדם‬
‫לא החזיר את המושכר בתום תקופת החוזה‪ .‬במקרה כזה ניתן לתבוע בגין הפרת חוזה‪ ,‬הסגת גבול ועשיית‬
‫עושר שהינם ענפי משפט שונים‪:‬‬
‫‪ . 1‬אי השבת נכס ‪ -‬הפרת חוזה‪.‬‬
‫‪ . 2‬אי השבת נכס – השגת גבול – נזיקין‪.‬‬
‫‪ .3‬אי השבת נכס – ע"ע – הוא ישלם על כל חודש שהוא נשאר בדירה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 77‬א' – אם יתבע בגין כולם וכולם שווים (מבחינת הנזק)‪ -‬יקבל סעד על אחד בלבד – חוזים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬ע"ע‬

‫‪4‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫אם יתבע בגין כולם והם אינם שווים יקבל את כולם – חוזים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬ע"ע – את החלקים המשותפים פעם אחת‬
‫ואת החלקים הלא משותפים כל אחד בנפרד‪.‬‬

‫נזיקי‬
‫ןנ‬
‫אירוע מוליד אחריות בענפי משפט שונים אפשר לקבל פיצוי בכל ענף אך לא פיצוי כפול על אותו נזק‪.‬‬ ‫כשאותו‬ ‫ז‪.‬‬

‫** אין כפל תשלומים – על מנת שלא שתהיה התעשרות בגין הנזק ‪ -‬פס"ד אדרס נ' הרלו – ברק קובע שהתובע‬
‫יכול לתבוע סעד ע"פ כל אחת מהעילות בלבד שלא יקבל יותר מנזקו ‪.‬‬

‫קושי נוצר כאשר על אותו אירוע חלים ענפי משפט שונים כשאחד נותן פיצוי על נזק מסוים והאחר אינו מפצה‬ ‫ח‪.‬‬
‫למרות שחל על אותו אירוע‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חיקוי מוצר של אחר ומכירתו‪ .‬אם דיני הנזיקין ודיני הקניין שוללים‬
‫פיצוי בנסיבות‪ ,‬האם אפשר לתת סעד בעשיית עושר ולא במשפט? אפשרות אחת היא "הסדר שלילי גורף" – לא‬
‫יינתן סעד בעשיית עושר‪ .‬אפשרות שניה היא לקבוע שהשלילה בקניין ובנזיקין היא "הסדר שלילי נקודתי"‬
‫וניתן להעניק סעד בעשיית עושר‪.‬‬
‫פס"ד א‪.‬ש‪.‬י‪.‬ר‪ :‬עוסק בא' שמייצר מוצר ו‪-‬ב' שמייצר חיקוי למוצר של א'‪ ,‬כתוצאה מכך א' מכר פחות‪ ,‬ניתן לתבוע‬
‫בגין‪:‬‬
‫דיני נזיקין‪ :‬גניבת עין (הטעיית הקונה) תוך ניצול מונטין (אם אין מוניטין – לא חייב בדיני נזיקין)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫דיני קניין‪ :‬מגנים על פטנט (במקרה הזה המוצר לא היה רשום כפטנט)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ע"ע‪ :‬נשאלה השאלה האם א' יכול לתבוע בגין עשיית עושר? קיימות שתי גישות בנושא‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גישה ראשונה – ההתייחסות לכל ענף משפטי עומדת בפני עצמה ואף אם בגין ענפים אחרים קיים הסדר שלילי‬
‫ולא ניתן לתבוע פיצוי‪/‬הגנה לא נשללת האפשרות לתבוע בגין ענף המאפשר‪" .‬הסדר שלילי נקודתי"‬
‫גישה שניה – במידה וענף מסוים קבע הסדר שלילי ולא מאפשר לתבוע‪ ,‬נשללת האפשרות לתבוע בגין ענף אחר‬
‫(ע"ע) מתוך כך שהמחוקק לא התכוון להעניק פיצוי‪/‬הגנה‪" .‬הסדר שלילי גורף"‪.‬‬

‫בפס"ד זה שנידון בשנת ‪ 1998‬ביהמ"ש הכריע עפ"י הגישה הראשונה‪ ,‬אך כיום הגישה הרווחת היא הגישה השנייה‬
‫כפי שניתן לראות בפס"ד לשכת סוכני הביטוח בישראל נ' איי‪.‬די‪.‬איי חברה לביטוח "שוקה" העוסק בתביעת‬
‫לשון הרע עקב פרסום הלועג לסוכני הביטוח‪ .‬ביהמ"ש דחה את התביעה כיוון שהפגיעה היתה כלפי ציבור ולא אדם‬
‫ספציפי‪ ,‬נשאלה השאלה האם ניתן לתבוע בגין ע"ע? ביהמ"ש הכריע לפי הגישה השנייה‪.‬‬
‫הבחנות חשובות – סוגי זכויות‪:‬‬

‫‪5‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫זכות ראשונית (שמולה חובה לא להפר חוזה‪ ,‬לא לגרום נזק‪ ,‬לשלם מזונות וכו') לבין זכות שניונית לסעד‬ ‫‪-‬‬
‫משפטי כשמופרת החובה‪ .‬קיימים שני סוגי סעד משפטי‪ :‬סעד של פיצויים על נזק שנגרם שמשלם הנתבע‬
‫לתובע‪ ,‬וסעד של אכיפת זכות התובע על ידי בית המשפט‪ .‬קיים גם סעד של הצהרה‪.‬‬
‫זכות ראשונית כלפי כל פרטים בחברה (חפצא) כמו זכויות קניין וזכויות בנזיקין‪ ,‬נזיקין לבין זכות ראשונית‬ ‫‪-‬‬
‫כלפי אנשים מסויימים (גברא) כמו בחוזים‪ .‬הזכות השניונית לאכיפה או לפיצויים היא לעולם זכות גברא‪:‬‬
‫כלפי מי שפגע בזכות הראשונית‪.‬‬
‫זכות ראשונית‪ :‬זכות לעשות או לא לעשות‪( .‬שמולה חובה לא להפר חוזה‪ ,‬לא לגרום נזק‪ ,‬לשלם מזונות ועוד)‪.‬‬
‫ישנה זכות וישנה חובה שעומדת מולה‪ .‬זכויות ראשוניות (קניין‪ ,‬נזיקין‪ )..‬הן ‪ - IN - REM‬אסור לאף אחד לפגוע‬
‫ברכוש שלי‪ ,‬בגוף שלי ‪ ,‬בשם הטוב שלי‪ .‬זכויות ראשוניות בחוזים הם ‪ - PERSONAN – IN‬אלו זכויות כלפי‬
‫אנשים מסוימים שאיתם יש לנו קשר חוזי‪.‬‬

‫זכות שניונית ‪ :‬הזכות לקבל סעד אם הופרה הזכות הראשונית (הזכות לקבל סעד לאחר הפרת חוזה)‪ .‬קיימים שני‬
‫סוגי סעד משפטי‪:‬‬

‫סעד של פיצויים על נזק שנגרם‪ ,‬שמשלם הנתבע לתובע‪.‬‬ ‫‪)1‬‬

‫סעד של אכיפת זכות התובע על ידי בית המשפט‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫קיים גם סעד של הצהרה (של בית המשפט)‪ .‬כשמדובר בזכות שניונית בדיני נזיקין – יש להשיב את המצב‬
‫לקדמותו‪ .‬השבת מצבו של הניזוק למצב שבו היה נמצא אלמלא הייתה נגרמת העוולה‪.‬‬

‫זכות חפצא ‪ : IN - REM‬זכות שקיימת כלפי כל העולם (זכויות קניין וזכויות נזיקין‪.‬‬

‫זכות גברא ‪ : PERSONAN – IN‬זכות שקיימת כלפי אנשים מסוימים (חוזים)‬

‫להמחשת ההבחנות ננתח את המקרים‪:‬‬

‫הפרת חוזה מכר מקרקעין ‪ -‬גברא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הוצאת לשון הרע – חפצא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקיד דיני הנזיקין‬

‫תפקידם העיקרי של דיני הנזיקין הוא להסדיר את הטיפול המשפטי בנזקים שאדם (מזיק) גורם לאדם אחר‬
‫(ניזוק)‪.‬‬

‫"נזק" – כאשר אדם מזיק לאדם אחר‪ .‬פגיעה במשאבים העומדים לרשות אדם או פגיעה אחרת ברווחתו ‪ -‬גופו ‪,‬‬
‫רכושו ודברים אחרים שעומדים לרשותו‪( .‬הגדרת נזק בפקודת הנזיקין)‪.‬‬

‫דיני נזיקין‪ :‬להסדר את הטיפול כאשר א' גורם נזק ל‪ -‬ב'‪ .‬דיני הנזיקין מטפלים בסיטואציות שבהם לאדם נגרם‬
‫נזק ומישהו נפגע‪ .‬המישהו הזה חושב שיש מישהו שהזיק לו‪ ,‬ואז הוא הולך לבית המשפט ומבקש פיצויים‪.‬‬

‫דיני חוזים‪ :‬שלוחה של דיני הנזיקין‪.‬‬

‫גרימת נזק לפרט יכול שתפגע גם באינטרסים חברתיים אבל הפיצוי ניתן לפרט‪ .‬המונח "פרט" חל הן על בני אדם‬
‫ממש והן על תאגידים למיניהם כולל המדינה (מי שגרם לנזק למדינה מפצה אותה כ"פרט" כשם שהוא מפצה אדם‬
‫פיזי)‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫דיני הנזיקין מחליטים מתי א' צריך לשלם פיצוי‪ ,‬ובשלב השני להחליט כמה פיצויים‪.‬‬
‫איך בית המשפט יקבע?‬
‫התנהגות עוולתית (אשם) של הנתבע‬ ‫‪.1‬‬
‫נזק מוכר בדין אצל התובע‬ ‫‪.2‬‬
‫קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין השניים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫עולה השאלה‪ ,‬אם קיים חוזה? איפה דיני הנזיקין משתלבים בתוך עולם המשפט חוץ מנזיקין?‬

‫משפט ציבורי‬ ‫משפט פרטי‬

‫סכסוכים עם רשויות‬ ‫סכסוכים בין אזרחים‪ ,‬פרטים‬
‫סכסוכים על הפעלת סמכויות שלטוניות‬ ‫סכסוכים על פעילות פרטית‬
‫דיני חוקה‬ ‫דיני קניין‬
‫דיני מנהל ציבורי‬ ‫דיני חוזים‬
‫דיני מיסים‬ ‫דיני עשיית עושר‬
‫דיני עונשין‬ ‫דיני משפחה ומעמד אישי‬

‫האם דיני הנזיקין חלים על המשפט הפרטי או על המשפט הציבורי? הגרסא הקלאסית אומרת שנזיקין שייך‬
‫למשפט הפרטי‪ .‬אך בפעמים רבות נראה אותם שולחים ידיים גם למשפט הציבורי‪.‬‬

‫הפסיקה אומרת‪ ,‬שבעולם האמיתי‪ ,‬החלוקה היא אפורה‪.‬‬

‫שני השלבים בהכרעה הנזיקית‬

‫כאשר נגרם נזק תפקיד דיני הנזיקין הוא כפול ומתנהל בשני שלבים‪:‬‬

‫שלב קביעת האחריות ‪ .‬דיני הנזיקין קובעים באלו תנאים הניזוק זכאי כלפי הניזוק לתרופה‪/‬סעד – לרוב‬ ‫‪.1‬‬
‫לפיצוי כספי מהמזיק‪ .‬בודקים האם ישנה אחריות בנזיקין ואת זה בודקים לי העוולות‪.‬‬

‫העוולה אומרת באיזה מצבים יש אחריות כש‪ -‬א' גורם נזק ל‪ -‬ב'‪.‬‬

‫שלב הערכת הפיצויים ‪ .‬בית המשפט בוחן את הנזקים שגרם המזיק לניזוק ומעריך את הפיצויים הכספיים‬ ‫‪.2‬‬
‫שלהם זכאי הניזוק מהמזיק בשל הנזק‪ .‬כמו כן לעיתים ניתן גם סעד של אכיפה – הפסקת גרימת הנזק)‪.‬‬

‫המונח "עוולה"‬

‫המצבים שבהם מוטלת אחריות בנזיקין לצורך פיצוי הניזוק או מניעת הנזק מכונים לרוב "עוולה" – ‪ tort‬או ‪civil‬‬
‫‪ .wrong‬הגדרת מצבים בהם גרימת נזק ל‪-‬ב' יוצרת את האחריות של א'‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מהן אפוא עוולות הנזיקין ועל איזה אינטרסים הן מגינות מפני נזק? אלה מצויות בפקודת הנזיקין בסע' ‪,63 - 23‬‬
‫וכן בשורה של דברי חקיקה אחרים מחוץ לפקודה כאלה העוסקים בתאונות דרכים‪ ,‬מוצרים פגומים‪ ,‬לשון הרע‬
‫והגנת הפרטיות‪ ,‬הגנת הצרכן‪ ,‬עוולות מסחריות‪ ,‬מניעת מפגעים‪ ,‬מניעת הטרדה מינית‪ ,‬איסור הפליה‪ ,‬בנקאות‪,‬‬
‫ניירות ערך‪ ,‬מחשבים איסור משלוח ספאם ועוד‪.‬‬

‫גניבת עין‬

‫גניבת עין היא עוולת נזיקית המתבצעת כאשר אדם מנסה להיבנות מהמוניטין של בעל מוצר או בעל שירות כלשהו‬
‫באמצעות הטעיית הציבור לחשוב שמקור המוצר או השירות הם של המתחזקה כבעל במוניטין‪.‬‬

‫גניבת עין פוגעת בבעל המוניטין אשר השקיע ביצירת המוניטין בכך שהיא פוגעת במכירות שלו‪ ,‬ולעיתים כאשר‬
‫המוצר או השירות המתחזה אינו עומד ברמה של בעל המוניטין‪ ,‬בכך שהיא פוגעת במוניטין שלו‪.‬‬

‫נושא ‪ :2‬מרכיבי האחריות בנזיקין – שיעור ‪ – 15/07/2022‬סיכום של יעל‬

‫מבוא‪:‬‬

‫דיני הנזיקין שלנו מקורן מהמשפט האנגלי‪ .‬סעיף ההגדרות בפקודת הנזיקין חשוב מאוד‪ .‬הרבה מושגים שנעזוק‬
‫בהם מוגדרים בסעיף ההגדרות‪ .‬יש עוולות נזיקיות מחוץ לפקנ"ז ומגדירים איזה מצבים של גרימת נזק הם עוולות‬
‫נזיקיות‪.‬‬

‫עוולה‪ :‬זה מצב שאם הוא מתקיים‪ ,‬על א' חייב לפצות את ב' על הנזק שנגרם לו‪.‬‬

‫עוולות בנזיקין‪ :‬באות להגן על אינטרסים שנפגעות ע"י פגיעה בזכויות ראשוניות‪.‬‬

‫הכרות ראשונית עם העוולות – פרק ג' "העוולות" לפקנ"ז‪:‬‬

‫עוולת תקיפה ס' ‪ :23‬מהי תקיפה? היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא ובמתכוון נגד גופו של אדם‪ .‬התקיפה היא‬ ‫‪.1‬‬
‫זכות ראשונית ומגנה על שלמות הגוף‪ .‬הגנה על הגוף‪   ,‬יס"נ‪  - ‬שימוש בכוח‪ ...‬ובמתכוון = מודעות לשימוש‬
‫בכוח‪.‬‬
‫עוולת כליאת שווא ס' ‪ :26‬אסור לשלול חירות‪ .‬היא מגנה על חופש התנועה (חופש התנועה הוא משאב של‬ ‫‪.2‬‬
‫אדם)‪ .‬הגנה על חופש התנועה‪ .‬יס"נ‪ -‬לכאורה אין דרישה ליס"נ‪ ,‬אך הפסיקה דורשת ידיעה בפועל של שלילת‬
‫החרות‪.‬‬
‫עוולת הסגת גבול במקרקעין ס' ‪ :29‬כניסה או גרימת נזק למקרקעין‪ .‬מגנה על זכותו של אדם במקרקעין‪ .‬הגנה‬ ‫‪.3‬‬
‫על זכות קניינית‪ .‬יס"נ‪ - ‬לא נדרש יס"נ = אחריות חמורה‪.‬‬
‫הסגת גבול במיטלטלין‪ ‬ס' ‪ :31‬מגנה על זכותו של אדם במיטלטלין‪ .‬היא יוצרת זכות ראשונית שאף אחד לא‬ ‫‪.4‬‬
‫יפגע במיטלטלין שלי ואם פגעו קיימת זכות שניונית לפיצוי‪ .‬לא נידרש יס"נ‪.‬‬
‫היזק ע"י כלב‪ :‬עוולה מאוחרת‪ .‬לא הייתה בנוסח האנגלי‪ .‬היא מגנה על שלמות הגוף‪ ,‬לא באופן כללי כמו‬ ‫‪.5‬‬
‫תקיפה אלא על ידי כלב‪.‬‬
‫מיטרד לציבור ס' ‪ :42‬עוולה ענקית ‪ ,‬היא מגנה על כל מיני אינטרסים (חיים‪ ,‬בטיחות‪ ,‬בריאות‪ ,‬רכוש ונוחות)‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫מיטרד ליחיד ס' ‪ :44‬מגנה מפני הפרעה בשימוש סביר במקרקעין‪ .‬רעש – מפריע לי להשתמש במקרקעין שלי‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫הסגת גבול ‪ +‬מיטרד ליחיד ‪ +‬אור השמש ‪ +‬מניעת תמיכה = עוולות שמגנות על מקרקעין‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫עוולת התרמית ס' ‪ :56‬מגנה על אינטרסים כלכליים‪( .‬כתוב נזק ממון‪ -‬נזק כספי)‪ .‬לא רק‪ ,‬בנוסף‪ ,‬תרמית‬ ‫‪.8‬‬
‫בהבטחת נישואים וגרימת נזק נפשי וכלכלי‪ ,‬אז הייתה כאן הטעיה‪.‬‬
‫עוולת נגישה ס' ‪ :60‬אם ‪ A‬פותח נגד ‪ B‬הליך נפל או הליך פלילי חסר בסיס או בפשיטת רגל או פירוק של‬ ‫‪.9‬‬
‫חברה‪ .‬ואם כל זה נעשה בזדון ‪ >-‬זוהי עוולת הנגישה‪ .‬היא מגנה על אינטרסים כלכליים ‪ +‬השם הטוב ויכולה‬
‫להגן על חופש התנועה כי אם עוצרים אדם עקב הליך פלילי זה פוגע בתנועה שלו‪.‬‬
‫גרם הפרת חוזה ס' ‪ :62‬העוולה מגנה על דיני החוזים‪ .‬אם צד ג' פוגע במוסד החוזה וגורם ל א' להפר חוזה עם‬ ‫‪.10‬‬
‫ב' אז הוא פוגע במוסד החוזה (חוזים יש לקיים)‪ .‬ל ב יש תביעה נגד א (מישור חוזי) והוא יכול לתבוע את ג‬
‫(מישור נזיקי) על זה שגרם ל א להפר את החוזה איתו)‪.‬‬
‫עד כה ראינו עוולות ספציפיות (פרטיקולריות ‪ -‬ייחודי‪ ,‬פרטני)‪ .‬העוולה החשובה ביותר בפקודת הנזיקין היא‬
‫עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫עוולת הרשלנות ס ‪( 35-36‬עוולת מסגרת)‪ :‬אם אדם מתנהג באופן בלתי סביר‪ ,‬ואם יש לו חובה לא להתנהג כך‪,‬‬ ‫‪.11‬‬
‫וכאשר התנהגותו (התרשלותו) גורמת לנזק‪ -1 .‬התנהגות בלתי סבירה ‪ -2 >-‬יש חובה לא להתרשל ‪ -3 >-‬כאשר‬
‫ההתרשלות גורמת לנזק‪ .‬עוולת הרשלנות ‪ -‬מדובר בעוולה שאין לה גבולות‪ .‬יכולה להגן על כל תחום בחיים‪.‬‬
‫מגנה מפני רשלנות – מעשה בלתי סביר עליו רוצים להטיל אחריות‪.‬‬
‫‪ .12‬הפרת חובה חקוקה ס' ‪( 63‬עוולת מסגרת)‪ :‬אדם שמפר חובה שמופיעה בחוק בתנאים מסוימים מבצע עוולה‪.‬‬
‫מדובר בעוולה שאינה מוגבלת לאינטרס מסוים (עוולה כללית)‪.‬‬
‫איך בנויה עוולה ובאיזה תנאים תקום אחריות נזיקית? מה המבנה הכללי של העוולות?‬

‫דיברנו שעוולה נזיקית מגדירה את התנאים שבהם תוטל אחריות בנזיקין‪ .‬כלומר‪ ,‬באיזה תנאים תקום אחריות‬
‫בנזיקין (שלב קביעת האחריות)‪ .‬מתי קיימת אחריות בנזיקין? במשפט הפלילי‪ :‬העבירה הפלילית מגדירה מתי‬
‫קיימת עבירה פלילית‪.‬‬

‫העוולה ומרכיביה‬

‫‪9‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מבנה בסיסי ‪ .‬העוולה הנזיקית מגדירה את התנאים שבהם תוטל אחריות בנזיקין (כשם שהעבירה הפלילית‬
‫מגדירה את תנאי האחריות הפלילית)‪ .‬בדרך כלל לעוולה נזיקית שלושה מרכיבים‪ :‬התנהגות עוולתית ("אשם");‬
‫‪ )2‬נזק; ‪ )3‬זיקה עובדתית ומשפטית בין האשם לנזק (קשר סיבתי) – התנהגות עבריינית שגורמת לנזק‪.‬‬

‫‪.1‬ההתנהגות העוולתית ("אשם") ‪ .‬הבסיס לאחריות הנזיקית הוא התנהגות או פעילות המאופיינת על ידי דיני‬
‫הנזיקין כהתנהגות עוולתית‪ .‬בדומה לעבירה הפלילית ניתן גם בעוולות הנזקיות להבחין בין יסוד עובדתי ‪-‬‬
‫מעשה או מחדל של הנתבע (מה הוא עשה או לא עשה) ונסיבות ההתנהגות (יתכנו מקרים שהנסיבות לא‬
‫תלויות בנתבע) אשר משתנות מעוולה לעוולה– לבין יסוד נפשי (מה הוא ידע ומה הוא רצה) המלווה את‬
‫ההתנהגות עד כמה שזה נדרש‪.‬‬
‫היסוד העובדתי‪ :‬מעשה ומחדל ‪( :‬ההתנהגות העוולתית או שהנתבע עשה משהו או לא עשה משהו ובשל כך‬
‫נדרם הנזק) היסוד העובדתי הנדרש בעוולות לצורך יצירת אחריות בנזיקין הוא בעיקרו מעשה או מחדל של‬
‫הנתבע המוגדרים כעוולתיים‪ .‬קיימות עמימות מסוימת באשר למהותו של המחדל ובאבחנה בינו לבין המעשה‪.‬‬
‫אבחנה זו חשובה שכן הנטייה היא להחיל דין מקל יותר על מחדלים מאשר על מעשים (מדוע?)‪.‬‬

‫הציווי במשפט הוא אי‪ -‬עשייה (אל תעשה – אל תפגע באחרים‪ .‬אך המשפט מהסס לומר‪ :‬תעשה משהו למען‬
‫אחרים (זה נחשב פגיעה באנטומיה)‪.‬‬

‫האם המקרים הבאים הם מקרי מחדל?‬

‫נהג לא בלם רכב במועד – מעשה‪ .‬מי יצר את הסיכון שגרם לנזק? הנהג‪( .‬לא משנה אם הנהג בלם או לא‬ ‫א)‬
‫בלם)‪ ,‬לכן זה מעשה‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ב) אי מתן טיפול ראוי לפצוע בחדר מיון – מעשה‪ .‬מי יצר את הסיכון שגרם לנזק? הרופאים (לא משנה אם‬
‫רופאים נתנו טיפול או לא נתנו טיפול)‪.‬‬
‫ג) המשטרה אינה מונעת פשע – מחדל‪ .‬מי יצר את הסיכון שגרם לנזק? העבריינים והמשטרה לא מנעה‬
‫אותו‪ .‬לכן זה מחדל‪ .‬אם המשטרה היא זאת שיוצרת את הסיכון (תבואו לפארק כי זה בטוח – אז היא זו‬
‫שיצרה את הסיכון ולכן זה מעשה)‪ .‬מניעת אלימות במגזר העברי (המשטרה לא יצרה את הסיכון ) ולכן זה‬
‫מחדל‪.‬‬
‫לגבי המשטרה‪ :‬אם מדובר במעשה אז יש למשטרה אחריות מלאה‪ .‬ואם מדובר במחדל אז האחריות של‬
‫המשטרה היא מוגבלת‪.‬‬

‫מעשה‪ :‬מצב שבו אדם יצר את הסיכון שגרם לנזק – מעשה אקטיבי‪.‬‬

‫מחדל‪ :‬אי מניעת סיכון שיצר גורם אחר ונגרם נזק‪.‬‬

‫היסוד הנפשי‪ :‬מודעות לסיכון והיחס הנפשי לאפשרות התממשותו‪ .‬ניתן להבחין בין מצב שכלי של ידיעת‬
‫טיב ההתנהגות ומשמעותה לבין מצב רגשי של היחס לתוצאה הנובעת מן ההתנהגות‪ .‬באשר למודעות ליצירת‬
‫הסיכון‪ ,‬זו יכול שתהיה שתהייה בפועל או בכוח‪ .‬באשר ליחס לתוצאה‪ ,‬זה מותנה מעצם טבעו בקיומה של‬
‫ידיעה בפועל (מה דין עצימת עיניים?) והוא נע בין כוונה לבין פזיזות‪ .‬מהי משמעות דרישת הזדון מקום שזו‬
‫קיימת?‬

‫מרכיבי ההתנהגות העוולתית ‪:‬‬

‫יסוד עובדתי ‪ +‬נסיבות שלא תלויות בנתבע ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫יסוד נפשי – אנחנו מבחינים בין יסוד שכלי ובין יסוד רגשי‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫היסוד השכלי‬ ‫‪‬‬
‫מודעות בפועל לסיכון – האם יש מודעות לנתבע לסיכון שיצר או שלא מנע? האדם הסביר מספיק ע"מ‬ ‫‪o‬‬
‫להטיל על הספציפי‪ .‬האדם הסביר היה מודע לא מודעות בפועל אלא מודעות באופן כללי אם יכולת לדעת‬
‫ביכולת סבירה זה מספיק ביסוד הנפשי ‪.‬‬
‫רגשי מהכבד לקל –‬ ‫‪‬‬
‫זדון – בכוונה להזיק מודעות בפועל – הכי חמור ‪ .‬זה מצב רגשי שאני יודע שאני מסכן מישהו ואני עושה‬ ‫‪o‬‬
‫את זה בכוונה שיהיה לו רע‪ .‬מצב רגשי של זדון שמלווה מודעות בפועל‪.‬‬
‫כוונה – אני מודע לסיכון ואני מתכוון לכך שיגרם הנזק אך לא בכוונת זדון (לדוגמא‪ :‬אבא שסותר לבנו‬ ‫‪o‬‬
‫ביודעין אך לא מכוונה להרע)‪ -‬רצון חיובי – דרגה אחת מזדון‬
‫אדישות – מודע לסיכון אך לא איכפת לי‬ ‫‪o‬‬
‫פזיזות – דרגה‬
‫קלות דעת – מודע לסיכון אך מקווה שלא יתקיים אבל למרות זאת יוצר את הסיכון‬ ‫הכי פחות חמורה‬
‫‪o‬‬
‫או לא מונע אותו‪.‬‬

‫תרמית‪ -‬ס' ‪( 56‬פקודת הנזיקין)‬ ‫‪‬‬

‫תרמית היא הֶ צֵ ג כוזב של עובדה (יסוד עובדתי)‪ ,‬בידיעה שהיא כוזבת (יסוד שכלי) או באין אמונה באמיתותיה או‬
‫מתוך קלות ראש‪ ,‬כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב (יסוד רגשי של אדישות)‪ ,‬ובכוונה שהמוטעה על ידי‬

‫‪11‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ההיצג יפעל על פיו (יסוד נפשי של כוונה); אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור‪ ,‬אלא אם היה מכוון להטעות‬
‫את התובע‪ ,‬אף הטעה אותו‪ ,‬והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון‪.‬‬

‫נגישה‪ -‬ס' ‪ .60‬‬ ‫‪‬‬

‫נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל (יסוד עובדתי) – למעשה‪ ,‬ובזדון (יסוד נפשי נדרש)‪ ,‬ובלי סיבה סבירה‬
‫ומסתברת – נגד אדם‪ ,‬בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק‪ ,‬וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את‬
‫חירותו‪ ,‬ונסתיים לטובתו‪ ,‬אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום‬
‫שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים‪.‬‬

‫חסינות עובד הציבור‬ ‫‪‬‬

‫‪7‬א‪( .‬א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור‪ ,‬המקים‬
‫אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין (יסוד שכלי) מתוך כוונה (יסוד נפשי) לגרום‬
‫נזק או בשוויון נפש (אדישות) לאפשרות גרימתו במעשה כאמור‪.‬‬

‫‪ -‬ישנה חסינות לעובדי ציבור אך במקרה של עובד מדינה אזי האשמה על המדינה אחראית‪.‬‬
‫גרם הפרת חוזה שלא כדין‪( .‬ס' ‪62‬א)‬ ‫‪‬‬
‫מי שביודעין (יסוד שכלי – הוא מודע) ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם‬
‫שלישי‪ ,‬הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי‪ ,‬אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו‬
‫אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון‪.‬‬

‫(לא כתוב יסוד רגשי אז יכול להיות זדון‪ ,‬כוונה‪ ,‬אדישות או קלות דעת) מספיק שיש ביודעין אז לא משנה מה‬
‫היסוד הנפשי)‬

‫סיכום‪:‬‬
‫יש עוולות שדורשות יסוד שכלי ויסוד רגשי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם לא נדרש יסוד של מודעות אז ברור לא נדרש יסוד רגשי‪( .‬אם אין מודעות אז אין גם רגש לגבי התוצאה)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש כמה עוולות שדורשות מודעות בפועל לסיכון (ביודעין) – עוולות די חריגות כמו‪ :‬תרמית‪ ,‬נגישה‪ ,‬גרם הפרת‬ ‫‪-‬‬
‫חוזה‪.‬‬
‫יש עוולות שלא מתייחסות לידיעה בפועל של המזיק‪ ,‬אלא הן מתייחסות ליכולת של אדם סביר לדעת‪ .‬גם אם‬ ‫‪-‬‬
‫הנתבע לא היה מודע לסיכון‪ ,‬אבל אדם סביר במקומו היה יודע אז זה מספיק מבחינת היסוד הנפשי‪ .‬גם אם אין‬
‫מודעות בפועל‪ ,‬אז יכולת סבירה לדעת גם אם אין מודעות בפועל‪ .‬מספיק שאדם סביר במקומו היה יודע כדי‬
‫שאני אומר שמתקיים בך את היסוד הנפשי של ההתנהגות העוולתית (כמו עוולת הרשלנות‪ -‬היא מסתפקת‬
‫ביכולת סבירה לדעת כדי להטיל אחריות ברשלות (מספיק כדי לקיים בו את היסוד הרגשי)‪.‬‬

‫מצב רגשי שלישי‪ :‬העדר יכולת סבירה – גם כאשר האדם הסביר וגם האדם (המזיק – במקרה הספציפי) לא‬
‫מודעים – יש פעמים שמספיק יסוד עובדתי (לדוגמא‪ -‬כליאת שווא)‪ .‬האחריות מוטלת גם אם אתה לא ידעת וגם‬
‫אם האדם הסביר לא יכל לדעת‪.‬‬
‫‪ .1‬יש עוולות בנזיקין שדורשות מודעות בפועל עם יסוד נפשי כלשהו‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ .2‬יש עוולות בנזיקין (הרשלנות בראשן) שלא דורשות מודעות בפועל והן‬
‫מסתפקות בזה שהאדם הסביר היה יודע ‪.‬‬
‫‪ .3‬יש עוולות בנזיקין בכלל לא קיים בהן יסוד נפשי‪ .‬לא משנה אם ידעת או‬
‫לא‪ ,‬מספיק היסוד העובדתי‪.‬‬
‫מדרג היסוד הנפשי ‪:‬‬
‫אשמה מוסרית – אשמה צרה ‪ .‬היא המצב הכי מצמצם עקב שתוטל אחריות רק אם האדם ידע בפועל‪/‬עצם עיניים‬

‫אשמה חברתית – תמיד שיש עבירה לא מוסרית ברור שהיא חברתית ‪.‬אשמה רחבה יותר‪ .‬היא מצב הביניים בו‬
‫תוטל אחריות רק אם לאדם הייתה יכולת לדעת‬

‫אשמה חמורה – לא דורשת אשמה מוסרית או חברתית עצם קיומו של יסוד עובדתי ‪ .‬היא אשמה הכי מרחיבה‬
‫עקב שמטילה אחריות אפי' אם לאדם אין יכולת לדעת‬

‫אשמה חמורה‬
‫אשמה חברתית‬
‫אשמה‬
‫מוסרית‬

‫פיצויים ניתנים על הנזק אז אם הנזק הוא ‪ 100‬תקבל ‪ 100‬בפיצויים ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לא ניתן לקבל פיצוי כפול ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יסוד עובדתי‪ :‬ההבחנה בין מעשה למחדל בנזיקין‪ :‬לצורך בחינה יש לבצע את מבחן הסיכון‪ :‬מי יצר את הסיכון‬
‫לגרימת נזק? אם זה המזיק זה מעשה! מחדל הוא מצב בו המזיק לא מנע את הסיכון שאחר יצר‪) .‬מי יצר את‬
‫הסיכון לגרימת הנזק? עשיית נזק=מעשה‪ .‬מניעת נזק שאחר יצר=מחדל( יסוד נפשי‪ :‬יסוד זה מתחלק למצב שכלי‬
‫ורגשי‬

‫יסוד נפשי‬ ‫שכלי‬ ‫ריגשי‬ ‫סוג האשמה‬ ‫דוגמאות לעוולות‬

‫ידיעה בפועל ‪+‬‬ ‫זדון‬ ‫אשמה מוסרית‬ ‫תרמית – נגישה‬

‫עצימת עניים‬
‫כוונה‬ ‫הפרת חוזה‬

‫פזיזות –‬

‫‪13‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫אדישות‪/‬קלות‬
‫דעת‬

‫יכולת לדעת –‬ ‫אשמה חברתית‬ ‫רשלנות‬

‫אובייקטיבית‬ ‫‪-‬‬
‫)התנהלות בלתי סבירה(‬ ‫נזקי רכוש‬
‫וסובייקטיבית‬

‫תאונות דרכים נזקי גוף‬

‫אין יכולת לדעת‬ ‫‪-‬‬ ‫אשמה חמורה‬

‫‪ .2‬נזק ‪ .‬דרישה נוספת כתנאי לאחריות ותנאי לקיומה של עוולה‪ ,‬היא דרישת הנזק‪ .‬ראו הגדרת "נזק" בסעיף ‪2‬‬
‫לפקודת הנזיקין‪( .‬הערה‪ :‬קיימות עוולות שבהן לא נדרש נזק וכאלה שבהן לא צריך להוכיח נזק ‪ -‬לעניין זה יש‬
‫להבחין בין עוולות שאינן דורשות נזק (כמו תקיפה והסגת גבול) לבין עוולות בהן ניתן פיצוי גם ללא הוכחת‬
‫נזק (כמו לשון הרע והטרדה מינית) כי מניחים שנגרם נזק ולא צריך להוכיח שנגרם נזק‪.‬‬

‫‪.3‬יסוד הקשר הסיבתי ‪ .‬כאמור ליסוד הקשר הסיבתי שני מרכיבים מצטברים– קיומה של זיקה עובדתית בין‬
‫ההתנהגות העוולתית לנזק וקיומה של זיקה משפטית בין השניים‪ .‬נדרש קש"ס עובדתי וקש"ס משפטי‪.‬‬
‫יש התנהגות עוולתית ויש נזק‪ .‬צריך להוכיח שההתנהגות העוולתית גרמה לנזק‪ .‬מה המבחן שבודק את‬
‫הקש"ס העובדתי? המבחן הדומיננטי הוא מבחן האלמלא (מבחן הכרחיות)‪ :‬האם הנזק היה נגרם אלמלא‬
‫ההתנהגות העוולתית? "לא" אז יש קש"ס עובדתי‪ .‬אם התשובה היא "כן" אז אין קש"ס עובדתי‪.‬‬

‫דוגמה לדרישת קשר סיבתי עובדתי‪ :‬נהג במכונית הציץ בנייד (התנהגות עוולתית) ואיחר לבלום‪ .‬נגרם נזק לרכב‬
‫אחר‪ .‬יש אחריות? יש התנהגות עוולתית ויש נזק‪ .‬יש גם קשר סיבתי? לו התאונה הייתה נגרמת גם אם לא היה‬
‫מציץ בנייד אז אין קשר סיבתי עובדתי‪.‬‬

‫קיימות עוולות שלא נדרש נזק ומספיקה ההתנהגות אם בלשון החוק לא מצוין הנזק (שריד היסטורי שלא קיים‬
‫יותר מידי היום) (דוגמה‪ :‬תקיפה‪ ,‬הסגת גבול)‪ ,‬וכן קיימות עוולות שלא דורשות הוכחת נזק (דוגמה‪ :‬הטרדה מינית‪,‬‬
‫לשון הרע)‪.‬‬

‫עיקר דיני הנזיקין מתמקדים בשאלה אם האדם היה יכול לדעת מבחינה אובייקטיבית שאשמה זו מכונה אשמה‬
‫חברתית ‪.‬‬

‫משטרי האחריות‬

‫על בסיס מיון העוולות לפי היסוד הנפשי ניתן לסווגן לשלוש קבוצות‪:‬‬

‫עוולות ה"כוונה" ו"הפזיזות"‪ .‬אלה הן עוולות הדורשות ידיעה על הסיכון שמצמיחה ההתנהגות וממילא‬ ‫‪‬‬
‫יחס נפשי כלשהו לתוצאה (דוגמה‪ :‬עוולת התרמית)‪ .‬האם יש חשיבות בהקשר זה למידת ההסתברות של‬

‫‪14‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הנזק? מהן עוולות "הכוונה" בפקודת הנזיקין? מקובל לומר כי עוולות אלה משקפות לרוב תפישה של‬
‫אשמה מוסרית‪.‬‬

‫עוולות "ההתנהגות הבלתי סבירה" ‪ .‬אלה הן עוולות או הסדרי אחריות‪ ,‬שבמרכזם מצויה עוולת‬ ‫‪‬‬
‫הרשלנות ‪ ,‬המבוססות על התנהגות בלתי ראויה‪ ,‬בלתי סבירה‪ ,‬המכונה "התרשלות" גם כשאין לצידה‬
‫מודעות בפועל ליצירת הסיכון‪ ,‬דהיינו מצבים של היסח דעת‪ .‬סף האחריות כאן נמוך יותר מזה של אשמה‬
‫מוסרית והוא מכונה אשמה "חברתית"‪ .‬חשוב מאוד להדגיש כי גם מעשים מכוונים ופזיזים נחשבים‬
‫ל"התרשלות" וזאת בשונה מהמשפט הפלילי ‪ .‬המבחן לקיומה של "התרשלות" בנזיקין הוא לרוב‬
‫אובייקטיבי ("האדם הסביר") ולא סובייקטיבי (מה ההבדל?)‪ .‬על כך נרחיב בדיון בעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫עוולות האחריות החמורה והמוחלטת ‪ .‬האחריות בעוולות אלה אינה מותנית בהתנהגות בלתי סבירה‪ .‬מה‬ ‫‪‬‬
‫מצדיק הטלת אחריות על נזק שגרמה התנהגות ראויה ? התשובות‪ :‬הגינות ופיזור נזק‪ .‬מהן עוולות‬
‫האחריות החמורה? על רקע התשובה לשאלת ההצדקות לאחריות חמורה ניתן להבחין בין עוולות‬
‫מסורתיות של אחריות חמורה‪ ,‬כעוולות הקניין‪ ,‬שהצדקתן כיום בעייתית (מדוע?)‪ ,‬לבין עוולות או הסדרי‬
‫אחריות "מודרניים" של אחריות חמורה ומוחלטת (תאונות דרכים‪ ,‬מוצרים פגומים‪ ,‬ואף "אחריות‬
‫שילוחית") שלהן הצדקות אחרות‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬מעביד אחראי לעוולות שביצע העובד כלפי צד שלישי גם אם המעביד אישית היה "בסדר"‪ .‬מדוע? כי כך‬
‫הוגן (המעביד נהנה מעבודת העובד) וזה מקדם פיזור נזק (המעביד מבוטח)‬

‫עוולות של זדון‪ ,‬כוונה‪ ,‬פזיזות – עוולות של אשמה מוסרית‪ .‬עצם זה שהאדם מודע לסיכון שהוא יוצר וממשיך‬
‫ליצור אותו או בזדון‪ ,‬או בכוונה או בפזיזות (אדישות או קלות דעת) ‪ -‬כך לא מתנהגים גם מבחינה מוסרית‬
‫(המשפט הפלילי מתמקד באשמה מוסרית‪ -‬מעניש אנשים על כך שהם פועלים ביודעין)‪ .‬דוגמאות‪ :‬עוולת התרמית‬
‫והנגישה‪.‬‬
‫עוולות של יכולת סבירה ללא מודעות בפועל – עוולות של אשמה חברתית‪( .‬לא פעלת כאדם סביר)‪ .‬יש אחריות כי‬
‫אדם סביר היה יכול לדעת‪ .‬אשמה חברתית כי לא פעלתה כאדם סביר (עוולת הרשלנות)‪ .‬דיני נזיקין מתמקדים‬
‫באשמה חברתית‪ .‬מטילים אחריות בנזיקין כיוון שהאנשים פעלו לא בסבירות)‪.‬‬

‫עוולות של העדר יכולת סבירה – עוולת של אשמה חמורה ‪( .‬גם אם פעלת באופן סביר)‪ .‬אחריות מוטלת גם ללא‬
‫יסוד נפשי (הסגת גבול‪ ,‬כליאת שווא‪ ,‬גזל‪ ,‬עוולות מחוץ לפקודה כמו ת"ד)‪.‬‬

‫בעיות מבנה‪ :‬עוולות מסגרת (גדולות) ועוולות פרטיקולריות (קטנות) וסוגיית היחס בין עוולות‬

‫עוולות הנזיקין במשפט הישראלי מבוססות על דין הנזיקין האנגלי שבו יצרה הפסיקה תחילה עוולות "קטנות"‬
‫מבחינת תחולתן (למשל תקיפה והסגת גבול) ואחר כך עוולות גדולות (רשלנות והפרת חובה חקוקה)‪.‬‬

‫הסבר כללי‪ :‬מה שמאפיין את המשפט האנגלי הוא ה‪-‬קומון לו‪ .‬מלמטה למעלה‪ .‬סכסוך מגיע לבית המשפט‬
‫והשופט דן בסוגיה ומגיע להחלטה‪ .‬וכך מצטברות החלטות שמהן מתגבשת הלכה שלפיה ינהגו בעתיד‪ .‬הכללים‬

‫‪15‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נבנים לאט לאט על ידי בית המשפט‪ .‬לכן בהתחלה בית המשפט פיתח את העוולות הקטנות ואחר כך העוולות‬
‫הגדולות‪.‬‬
‫שיטת המשפט הקונטיננטאלי ‪ :‬יש חוקים שנקבעו למעלה על ידי המחוקק והשופט מיישם את החוקים‪.‬‬

‫העוולות הגדולות יכולות לבלוע את העוולות הקטנות (חפיפה) או להוביל לתוצאות שונות מהעוולות הקטנות‪.‬‬
‫שאלת היחס בין העוולות זהה במהותה לשאלת היחס בין ענפי המשפט (נושא ‪ )1‬והפתרון שם (א‪.‬ש‪.‬י‪.‬ר‪ ).‬אומץ גם‬
‫בהקשר ליחס בין עוולות (פס"ד גורדון ) (מה קורה אם עוולה אחת אומרת כן והעוולה השנייה אומרת לא‪ .‬כלומר‬
‫כאשר עוולה אחת שוללת אחריות ההחלטה אם הדבר שולל אחריות גם בעוולה אחרת נתונה לשיקול דעתו של בית‬
‫המשפט האם זה "הסדר שלילי גורף" או הסדר "נקודתי"‪ .‬מה נקבע לעניין זה בכרמלי? בפרשת קראוס?‬

‫פס"ד גורדון‪ :‬אדם מחזיק במכונית ומוכר אותה ומתחיל לקבל דוחות‪ .‬אותו אדם אומר שמכר את האוטו וזה‬ ‫‪‬‬
‫לא הוא‪ ,‬ואז שוב מקבל כנסות ושוב אומר שמכר ואז מקבל שוב ובסוף נלקח למעצר כי לא שילם‪ .‬אותו אדם‬
‫תובע את העירייה‪ .‬העירייה פתחה נגדו הליך פלילי וההליך נגמר לטובתו‪.‬‬
‫יש במקרה הזה עוולת נגישה אך הוא יצטרך להראות שההליך נפתח נגדו בזדון‪ .‬ולא היה זדון‪ .‬אז הולך ותובע‬
‫בעוולת הרשלנות‪ .‬עולה מבית המשפט שאלה אם עוולת הנגיסה אומרת לא האם אפשר דרך רשלנות? האם‬
‫הסדר שלילי גורף או הסדר שלילי ספציפי? התשובה שאפשר לעקוף דרך עוולת הרשלנות‪ .‬זה שאין אחריות‬
‫בעוולת הנגישה זה לא אומר שאין אחריות בעוולת הרשלנות‪ .‬עוולת הנגיסה עוולה מאוד ותיקה שלא מתאימה‬
‫לחיים המודרניים‪ .‬כך הוא (ברק) למעשה מבטל את עוולת הנגישה (אקט אקטיביסטי‪ -‬הוא מבטל חקיקה על‬
‫ידי פסיקה)‪ .‬לכן בקודיפיקציה עוולת הנגישה נבלעת בתוך עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫פס״ד כרמלי‪ :‬שוללים חרותה של אישה ע״י אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי‪ ,‬באותה תקופה קיים כלל שאם‬ ‫‪‬‬
‫מחזיקים אדם באשפוז כפוי עד ‪ 5‬ימים‪ ,‬מעבר ל‪ 5‬ימים צריך אישור פסיכיאטר מחוזי‪ .‬במקרה הזה המשיכו‬
‫מעבר ל‪ 5‬ימים בלי אישור‪ .‬אחריות בנזיקין של בית החולים? זו השאלה שעלתה שם‪ .‬לכאורה הייתה כאן‬
‫כליאת שווא‪ ,‬אבל יש הגנות שמצמצמות את תכולת העוולה‪ .‬במקרה כזה הוכיחו שמתקיים ‪ ,)3( 27‬הוכיחו‬
‫שהייתה סכנה שאם הגברת תשוחרר היא תפגע בעצמה או באחרים‪ .‬אבל הייתה תביעה של הפרת חובה חקוקה‬
‫כי לא קיבלו אישור מהפסיכיאטר מחוזי‪ .‬יש עוולה שאומרת שאין אחריות כיוון שיש הגנה (כליאת שווא) ויש‬
‫חובה שאומרת שיש אחריות (הפרת חובה חקוקה – אישור של הפסיכיאטר)‪ ,‬אז מה עושים? מטילים אחריות‬
‫או לא? התשובה היא שההגנה בסעיף ‪ )3( 27‬היא לא שלילה נקודתית‪ ,‬היא שלילה בכל המערכות (בכל העוולות)‪.‬‬
‫ההגנה בכליאת שווא שוללת גם את העוולה בהפרת חובה חקוקה‪ .‬אי אפשר לעקוף‪ .‬ההגנה תהווה מחסום‪.‬‬
‫מדובר בהסדר שלילי כללי ולא הסדר שלילי נקודתי‪.‬‬
‫פס"ד קראוס‪ :‬מה קורה שעיתון מפרסם מידע שפוגע (מידע אמיתי כאשר הוגש כתב אישום) וזה בסדר‪ ,‬ואחר‬ ‫‪‬‬
‫כך שמחליטים לבטל את כתב האישום העיתון לא מפרסם כלום‪ .‬התובע טען (בלשון הרע דיווחתה וששמי טוהר‬
‫לא דיווחתה)‪ .‬לפי בית המשפט‪ :‬להטיל חובת עדכון על עיתונים זוהי פגיעה קשה בחופש הביטוי‪ .‬אז הוא תבע‬
‫את העיתון ברשלנות‪ .‬השופט סירב לעקוף הסדר קיים‪.‬‬

‫קונטיננטלי‬ ‫האנגלי‬

‫יש כלל ועל בסיס הכלל בתי המשפט קובעים‪.‬‬ ‫החלטה ‪+‬החלטה מתוך ההחלטות מתגבש כלל – המשפט‬
‫מהכלל גוזרים את ההכרעה שצומחת מהכלל‪.‬‬ ‫נבנה ע"י ביהמ"ש השיטה הקזואיסטית צומחת מהמשפט‬
‫לכלל‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫קודם נוצרו עוולות קטנות ואז ביהמ"ש קבע כללים כגון‬

‫הרשלנות (שהיא לא מוגבלת)‪.‬‬

‫פקודת הנזיקין והוראות נזיקיות מחוצה לה‬

‫קיימים הסדרים רבים מחוץ לפקודת הנזיקין המטילים על גורם נזק חובת פיצויים‪ .‬חלקם מוגדרים כ"עוולות"‪ ,‬על‬
‫אחרים נאמר שדינם "כדין עוולה" או שמוחלות עליהם הוראות של פקודת הנזיקין‪ ,‬ולגבי חלקם האחר אין כל‬
‫הוראת הפנייה או סיווג עוולתי‪ .‬ככלל פקודת הנזיקין חלה על הסדרים אלה אלא אם נאמר בהם אחרת או עולה‬
‫מהם בברור אחרת ‪.‬‬

‫חוזרים לעקיפת הסדר חוק בהסדר אחר האם ניתן ומתי ?‬

‫‪ ‬רק מסיבה חשובה – פס"ד גורדון הוא הפס"ד המחונן – הפס"ד מדובר על אדם שמכר את מכוניתו אך מקבל עליו‬
‫עדיין דוחות וקנסות‪ ,‬שלושה פעמים הוא פונה ומסביר כי הרכב לא שייך לו כבר ולא נמצא ברשותו בפעם‬
‫השלישית הוא אף נעצר ‪.‬הוא תובע את העירייה בגין נגישה לפי ס' ‪ 26‬הבחירה בס' זה היא מפני שהעירייה‬
‫פתחה נגדו בהליכים בהם הוא נמצא זכאי ‪,‬בס' הוא צריך להוכיח כי יש זדון אך לא היה ניתן להוכיח זאת‬
‫ומשום כך הוא מנסה לעקוף בס' הרשלנות וכרגע יש סתירה הנגישה אומרת לא הרשלנות אומרת כן ‪...‬‬
‫בביהמ"ש ברק קובע בדרך אקטיביסטית כי עוולת הנגישה היא עתיקה ולכן הוא כן עוקף אותה ברשלנות ברק‬
‫עוקף דה פקטו באקט שיפוטי‪.‬‬

‫‪ ‬בפס"ד כרמלי לא עקפו את כליאת השווא בדין אחר‪.‬‬

‫‪ ‬בטיחות בעבודה ישנה הרבה חקיקה בנושא בדרך של תקנות וחוקים אם אדם פועל בניגוד להסדר או תקנה הוא‬
‫מואשם בעוולה חקוקה אדם שפועל לפי תקנות ותובעים אותו ברשלנות – במקרה זה לא ניתן לתבוע‪.‬‬

‫פקודת הנזיקין מקיפה כמעט את כל החוקים גם כאלה שמחוץ לפקודה ‪.‬‬

‫הנושא הבא יהיה מטרות של דיני הנזיקין – בה נעסוק מתי מטילים אחריות על אדם שגרם נזק לאחר ? שאלה‬
‫מורכבת – הסיבות בגדול הם ‪:‬הגינות ‪,‬שוויון חופש ויעילות ‪.‬‬

‫פס"ד קו מחשבה‪ :‬העוסק בתביעה נגד בזק שהייתה מונופול בשוק התקשורת וגבתה את מחיר המקסימום בחוק‪,‬‬
‫בזק טענה שקיימת לה הגנה בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים ועשתה לפי הוראות החיקוק‪ ,‬עלתה השאלה האם‬
‫ההגנה חלה גם עוולות שמחוץ לפקודת הנזיקין )במקרה זה חוק ההגבלים העסקיים(‪ ,‬ביהמ"ש אמר שכן מכיוון‬
‫שהגנה הקיימת בפקודות הנזיקין חלה גם על עוולה מחוץ לפקודה‪ ,‬כלומר הוראת ס '‪ 6‬לפקודה חלה גם על כל‬
‫עוולות שמחוץ לפקודה מכיוון שהפקודה היא מסגרת‬

‫נושא ‪ :3‬מטרות דיני הנזיקין – שיעור ‪21/07/2022‬‬

‫‪17‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ראינו כי המשפט בא כדי לשרת את החברה ולקדם אותה אז עולה השאלה מה חלקו של דיני נזיקין בתפקיד‬
‫המשפט? וראינו גם שתפקידם העיקרי של דיני הנזיקין הוא לקבוע מתי עומדת לניזוק זכות‪ ,‬כנגד מי שגרם לו‬
‫עובדתית נזק‪ ,‬לקבל סעד בשל אותו נזק‪ .‬אלא שכידוע לא כל גרימת נזק גוררת אחריה אחריות לפיצויים‪ .‬השאלה‬
‫היא אפוא מהם השיקולים ומהם הקריטריונים המצדיקים ייחוס נזקו של אדם אחד לאדם אחר בדרך של הטלת‬
‫אחריות בשל אותו נזק‪ .‬שיקולים אלה נגזרים מן המטרות שאותן רוצה החברה לקדם באמצעות דיני הנזיקין‪.‬‬
‫גישה ביקורתית לדיני הנזיקין תבחן אותם על פי המטרות שאליהן הם מכוונים ועל פי מידת הצלחתם בהגשמת‬
‫מטרות אלו‪ .‬ראו עניין יונה נ' כלל‪.‬‬

‫חשוב להבחין בין מטרות הסדרי האחריות לבין המטרה המנחה של דין הפיצויים – השבת מצב לקדמותו (ראו‬
‫גלעד גבולות האחריות ‪.)78-79‬‬

‫תוצאות האחריות‪ :‬תיקון והרתעה – עבר ועתיד – יחידים ורבים‬

‫ההכרעה בשאלת הטלת האחריות תלויה במידה רבה בתוצאות הטלתה‪ .‬לעניין זה חשוב להבחין בין תוצאות בעבר‬
‫לבין תוצאות בעתיד‪ .‬מהן תוצאות אלה? ראו רע"א ‪ 1607/04‬אס או אס שירותי רכב בע"מ נ' אנקווה (‪.)12.5.2004‬‬
‫ראו גבולות האחריות ‪ 46 – 44‬וע"א ‪ 3377/16‬פלונית נ' מדינת ישראל (‪.)9.8.2016‬‬

‫אם דיני הנזיקין באים לטפל במשהו שקרה בעבר – זהו תיקון‪ .‬תיקון בין שני פרטים‪ .‬אחד ניזוק ואחד גרם לנזק‬
‫ולכן דיני הנזיקין באים לטפל בנזק שכבר קרה‪.‬‬

‫סוגיה נוספת זו ההרתעה – ואותה נבחן גם לפי מבחן העבר‪ /‬עתיד‪ ,‬כאשר דיני הנזיקין מופנים כלפי העתיד –‬
‫הרתעה‪ .‬הדבר מגיע ביחד – כאשר אני מטפל במשהו בעבר אני בו זמנית מרתיע את כל השאר‪ .‬כמו כן עצם החיקוק‬
‫של משהו או קביעה בפסיקה – מרתיע‪.‬‬

‫בגלל שדיני הנזיקין בעלי חשיבות גדולה בהרתעה במשפט האזרחי עולה השאלה מה תחום ההתערבות של בית‬
‫המשפט ושל המשפט בפרט בעניין ההרתעה – בפס"ד אס או אס שירותי רכב בע"מ נ' אנקווה טען המערער כי אם‬
‫הערעור לא יתקבל הדבר ישפיע מאוד על מחירי הטיפולים והבדיקות‪ .‬עולה שאלה עקרונית – עד כמה בית משפט‬
‫יכול לקבוע סטנדרטים של בדיקות רכב ולחייב את הבודקים ולחייב בתשלום את הנבדקים? בפס"ד פלונית נ'‬
‫מדינת ישראל המערערת נגד המדינה טוענת שנפגעה מחסם ברזל וטענה שהיו צריכים לשים סרט אדום‪ .‬עכשיו‬
‫עולה השאלה בפני השופט – אם יחליט שצריך סרט אז כל ההפגנות והמחסומים שהמדינה תשים – יהיו סרטים?‬

‫הרי באופן אחד בית המשפט מטפל בנושא עבר בין שני פרטים אך קובע נורמה והרתעה בעתיד‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬תיקון – עבר | התרעה – עתיד‪.‬‬

‫מה הם הערכים שדיני הנזיקין הולכים על פי הם? כלומר פוסקים על פי הם?‬

‫ההבחנה בין שיקולי יעילות לשיקולי צדק (הגינות ושוויון)‬

‫יעילות ‪ :‬הגדלת הרווחה‪ /‬הרווח‪ .‬תפיסה פילוסופית שנמצאת בבסיס הכלכלה המודרנית – אנחנו רוצים להביא‬
‫למקסימום את הרווחה של בני האדם בחברה מסוימת‪ .‬תוך כדי הגדלת הרווחה הכוללת‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫דיני הנזיקין עוסקים בפגיעה ברווחה (נזק)‪ ,‬והסעד שהם מקנים הוא העברת רווחה ממזיקים לניזוקים בכוח או‬
‫בפועל‪ .‬בעוד שדיני הנזיקין המסורתיים מתמקדים בשאלות של חלוקת רווחה‪ ,‬שיקולי היעילות מתמקדים בהגדלת‬
‫הרווחה המצרפית‪ .‬ראו גבולות האחריות ‪.59 – 54‬‬

‫בערך היעילות לא מסתכלים על הפרט אלא על הכולל‪ .‬נגיד שיש עוגה של רווחה כוללת‪ .‬החלוקה של העוגה לפי‬
‫היעילות היא לא מעניינת אלא רק הרצון להגדיל אותה כדי להגדיל את הרווחה הכללית של החברה – הרווחה‬
‫המצרפית‪.‬‬

‫מנגד שיקולי הצדק – באים לשאול האם העוגה הכלכלית מתחלקת באופן צודק‪.‬‬

‫שני שיקולי צדק‪:‬‬

‫הגינות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שוויון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אז איך דיני הנזיקין יכולים לקדם את ערך היעילות? תועלתנות והגישה הכלכלית לדיני הנזיקין‬

‫היעילות מתמקדת כאמור בגודל עוגת הרווחה הכוללת ולא באופן חלוקתה‪ .‬כיצד יכולים דיני הנזיקין להשפיע על‬
‫מצרף הרווחה החברתית? התשובה לכך‪ ,‬המצויה בניתוחו הקלאסי של פרופ' קלברזי‪ ,‬היא כי קיימות שלוש דרכי‬
‫השפעה‪:‬‬

‫הרתעה יעילה‪ .‬דיני הנזיקין יכולים להגדיל את הרווחה המצרפית באמצעות הרתעה (‪.)deterrence‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הסנקציה של אחריות לפיצויים אמורה לגרום למזיקים בכוח לשקול כראוי אם לעסוק בפעילות הגורמת‬
‫נזק לאחרים‪ ,‬באיזה היקף ועד כמה להשקיע במניעת הסיכון‪ .‬יודגש כי המטרה אינה מניעת נזקים באשר‬
‫הם‪ ,‬אלא למניעת נזקים בלתי ראויים‪ ,‬בלתי יעילים ‪ .‬כיצד מבחינים בין נזק ראוי ויעיל לבין נזק שאינו‬
‫ראוי ואינו יעיל? תשובה עקרונית לשאלה זו ניתנת על ידי "נוסחת הנד" המשווה את עלות סיכון הנזק (‬
‫‪ )PL‬לעלות האמצעים למניעתו (‪ .)B‬ראו גבולות האחריות ‪ .114 – 112‬אם העלות למניעת נזק היא גבוהה‬
‫יותר מהנזק עצמו – אז יעדיף לגרום לנזק עצמו (לדוג אם אדם רוצה למנוע גניבה של הרכב שלו בסך‬
‫‪ ₪ 100,000‬וכדי לעשות זאת צריך להשקיע באבטחה ואמצעים ב‪ ₪ 200,000‬אז יעדיף לקחת את הסיכון‬
‫לגניבת הרכב כי יפסיד פחות) וזהו נזק שלא יעיל‪ .‬נזק שעלותו גבוהה יותר מהאמצעי למניעתו הוא נזק‬
‫יעיל‪.‬‬
‫פיזור יעיל ‪ .‬דיני הנזיקין יכולים להגדיל את הרווחה המצרפית גם על ידי פיזור הנזק על קבוצה גדולה של‬ ‫ב‪.‬‬
‫קבוצת החשופים לסיכון הנזק‪ ,‬להבדיל מהטלתו על המזיק או הניזוק ‪ .- loss spreading‬פיזור הנזק‬
‫מתבצע בעיקר באמצעות המנגנון של ביטוח ‪ .‬בהקשר זה נשאלות שתי שאלות‪ .‬האחת‪ ,‬מדוע וכיצד תורם‬
‫פיזור הנזק להגדלת הרווחה החברתית המצרפית? השנייה‪ ,‬כיצד מקדמים דיני הנזיקין את פיזור הנזק?‬
‫השאלה האחרונה כרוכה באבחנה חשובה בין ביטוח אחריות לבין ביטוח אישי‪ .‬תשובה לשאלה הראשונה‬
‫– פיזור הנזק תורם להגדלת הרווחה החברתית כי לחברה עצמה זו הוצאה קטנה יחסית בניגוד לכך שאם‬
‫כל הנזק היה נופל על אדם יחיד זה הפסד רווחה עצום ודבר זה יכול לגרום לקריסה כלכלית‪.‬‬
‫ביחס לשאלה השנייה – דיני הנזיקין יצרו סוג של ביטוח – שנקרא גם ביטוח אחריות – ביטוח צד ג'‪ .‬זה‬
‫ביטוח על האחריות האישית שלי‪ ,‬אני מבטח את עצמי שאם אני אגרום נזק‪ .‬אם לא היו דיני נזיקין לא‬
‫היה דבר כזה ביטוח צד ג'‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הקטנת העלות של ההתדיינות המשפטית היא מרכיב נוסף בבדיקת השפעתם של דיני הנזיקין על מצרף‬ ‫ג‪.‬‬
‫הרווחה החברתית‪.‬‬

‫מהם הפרמטרים הקובעים את עלות זו? לגבי כל אחד מהיבטי היעילות שלעיל נשאלת השאלה מהו בסיס‬
‫האחריות היעיל ביותר (אשמה מוסרית? אשמה חברתית? אחריות חמורה? העדר אחריות?)‪ .‬האם אחריות‬
‫חמורה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מרתיעה יותר מאשר אחריות על בסיס אשמה? האם היא מפזרת טוב יותר? פחות יקרה‬
‫להפעלה? בסופו של דבר ההחלטה לגבי יעילותו של בסיס אחריות נתון צריך שתעשה על בסיס ראיית המכלול‬
‫של הרתעה‪ ,‬פיזור והפחתת עלויות‪.‬‬

‫דיני הנזיקין כאמצעי לחלוקת רווחה‬

‫זכויות ‪ .‬עד כמה תפיסה של זכויות יכולה לשמש כקריטריון להכרעה בסכסוך הנזיקי (למשל‪ ,‬נטל הנזק יוטל על מי‬
‫שזכותו חשובה פחות)‪ .‬אך האם ניתן לדרג זכויות שונות לפי חשיבותן? כיצד נקבעת חשיבות זו?‬

‫שוויון ‪ .‬מהן משמעויותיו השונות של השוויון (בהכנסות? בהזדמנויות? ברווחה?)? עד כמה תפישה של שוויון יכולה‬
‫לשמש כקריטריון להכרעה בסכסוך הנזיקי? ראו גבולות האחריות ‪ .208 – 182‬התשובה המקובלת היא שיצירת‬
‫שוויון היא לא חלק בדיני נזיקין אלא במשפט חוקתי‪ ,‬מנהלי‪ ,‬מיסים‪ ,‬חינוך וכו'‪ .‬אך יש תחום אחד שבו דיני נזיקין‬
‫יכול לקדם שוויון – מניעת אפליה‪ .‬ישנם חוקים בנזיקין שהמטרה שלהם היא מניעת אפליה ולקדם שוויון – חוק‬
‫איסור אפליה במוצרים‪ ,‬שירותים וכניסה למקומות ציבוריים והחוק למניעת הטרדה מינית‪.‬‬

‫חופש ואוטונומיה ‪ .‬מהן משמעויותיו השונות של החופש? האם החופש להזיק הוא גם חופש בעל ערך? עד כמה‬
‫תפישה של חופש יכולה לשמש כקריטריון להכרעה בסכסוך הנזיקי – ראו גבולות האחריות ‪.170 – 157‬‬

‫"טובת החברה" ואחווה חברתית ‪ .‬כיצד יכולים דיני הנזיקין לתרום ל"טובת הכלל"? לאחווה חברתית ולאזרחות‬
‫הטובה? מתי ערכים אלה מנוגדים לערכים האחרים שנדונו לעיל? ראו גבולות האחריות ‪.181 – 171‬‬

‫הגינות ‪ .‬בסופו של דבר נראה כי בהיבט החלוקתי הקריטריון המנחה הוא קריטריון של הגינות בחלוקת הרווחה‬
‫החברתית‪ .‬איזה סוגים שונים של הגינות שאותם יכולים דיני הנזיקין לקדם ("ואהבת לרעך כמוך? עמידה בצפיות‬
‫שאדם יוצר?)? ראו גלעד‪ ,‬גבולות האחריות ‪.218- 213‬‬

‫מי שפעל באשמה חברתית – ישלם‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫את ששנוא עליך אל תעשה לחברך‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הנהנה מפעילות יישא בתוצאותיה ‪ ‬גם חמורה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עמידה בציפיות שאדם יצר אצל אחרים (חלק מדיני חוזים גם)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אי ניצול חולשת הזולת (חלק מדיני חוזים גם)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אי ניצול רכוש הזולת ועמלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫משטר של אשמה ומשטר של אחריות חמורה‬

‫במהלך הדיון בנושא ‪ 2‬עמדנו על ההבחנה בין אחריות על בסיס אשמה לאחריות חמורה‪ .‬הבחנה בסיסית זו‬
‫משתלבת בניתוח מטרות האחריות בנזיקין והצדקותיה‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫במשטר של אשמה ההצדקה להטלת אחריות היא בכך שהתנהגותו של הנתבע אינה ראויה (‪ .)undesirable‬כאשר‬
‫ההתנהגות אינה ראויה כלפי התובע‪ ,‬הוגן כי הנתבע הוא שיישא באחריות לנזק‪ .‬אך מהי התנהגות בלתי ראויה?‬
‫התשובה לשאלה זו מצויה בערכים שנדונו לעיל‪ .‬לעומת זאת האחריות החמורה‪ ,‬על פי הגדרתה‪ ,‬מוטלת גם על‬
‫התנהגות ראויה ‪ .‬את הצדקתה יש אפוא לחפש בשיקולים של הגינות בחלוקת הסיכונים או בשיקולים אחרים‬
‫כשיקולי פיזור נזק‪ .‬סוגיה זו תידון בהמשך‪.‬‬

‫שיקולי גרימה‪ ,‬יצירת סיכון אקטיבי‪ ,‬הדדיות בסיכון וגודל הסיכון‬

‫האם ועד כמה ניתן להצדיק את האחריות הנזיקית‪ ,‬על בסיס אשמה או חמורה‪ ,‬בעצם כך שאדם גרם נזק לחברו?‬
‫על בסיס של גרימה אקטיבית של נזק? על בסיס של יצירת סיכון שאינו הדדי? או של יצירת סיכון גדול או חריג?‬
‫ראו גלעד גבולות האחריות ‪( 85 – 81‬סע' ‪.)5.12( 318 – 316 ,)2.17 – 2.14‬‬

‫על היחס בין המטרות השונות ואיזונן‬

‫בין המטרות השונות של דיני הנזיקין קיים לעיתים יחס של חפיפה והשלמה אך לעיתים גם מתח‪ .‬מתח זה קיים‬
‫בתוך הקבוצות – בין שיקולי הצדק השונים לבין עצמם (פרוז'אנסקי ) ובין שיקולי היעילות השונים לבין עצמם‪.‬‬
‫מתח זה קיים גם בין הקבוצות – בין שיקולי הצדק לבין שיקולי היעילות‪ .‬בולט במיוחד המתח בין שיקול פיזור‬
‫הנזק מחד גיסא‪ ,‬לבין שיקולי האשמה והרתעה מאידך גיסא‪ .‬לעיתים נוצרות התנגשות בין מטרות הסדרי‬
‫האחריות לבין המטרה העיקרית של דיני הפיצויים – השבת המצב לקדמותו‪ .‬ההכרעה בשאלות נזקיות מחייבת‬
‫אפוא איזון ערכים ואיזון אינטרסים המונח בבסיס ההכרעה הנזיקית – ראו גלעד גבולות האחריות ‪.249 – 225‬‬

‫אין נוסחה חד משמעית מתי לפעול כך ומתי לפעול כך וניתן לראות שופטים שיותר פוסקים לכיוון ערך כזה‬
‫ושופטים הפוכים‪ .‬ישנה הלכה שפוסקת כך וישנה הלכה שפוסקת כך והלכות תמיד משתנות ומתחדשות‪.‬‬

‫התפתחות דיני הנזיקין‬

‫הבנת המטרות השונות של דיני הנזיקין והמתח ביניהן מספקת הסברים להתפתחות דיני הנזיקין לאורך זמן‪ ,‬כמו‬
‫למשל המעבר מהסדרי אשמה להסדרי אחריות חמורה וחוזר חלילה‪ .‬מדוע הוטלה אחריות חמורה בהקשר של נזקי‬
‫גוף בתאונות דרכים ומוצרים פגומים? מדוע ניכרת לאחרונה מגמת נסיגה מסוימת מהסדרי האחריות החמורה?‬

‫בתוך דיני הנזיקין קיימים תחומים מסוימים (המשתקפים בחברה – לדוג' נזיקין ברפואה) ובהם יש הלכות ונטיות‬
‫משפטיות‪ ,‬ברפואה למשל – אין נזיקין אלא אם יש התרשלות‪ /‬אשמה של הרופא‪ .‬בכל תחום יש החלטה האם‬
‫לפעול מתוך הרתעה‪ /‬תיקון‪ /‬יעילות או שיקולי צדק‪.‬‬

‫השתקפות הגישות השונות במשפט הישראלי‬

‫ככלל הפגין בית המשפט העליון תמיכה בשיקול היעילות אך הקנה לו משקל קטן יחסית בהשוואה לשיקולי הצדק‬
‫כמומחש היטב בע"א ‪ 44/76‬אתא נ' שוורץ‪ ,‬פ"ד ל(‪ .)1976( 785 )3‬לעמדה המסתייגת הגישה הרואה בדיני נזיקין‬
‫מכשיר לקידום יעילות הגם שהוא מקנה משקל לשיקול הפיזור‪ .‬בעשור האחרון התגברו המדגישות את תפקיד‬
‫דיני הנזיקין בקידום השוויון (אטינגר‪ ,‬פרוז'אנסקי) ולאחרונה רע"א ‪ 9247/20‬רוסו נ' שגב אקספרס (‪.)24.12021‬‬
‫והאוטונומיה וטובת החברה (פלוני)‪.‬ראו בהרחבה גלעד גבולות האחריות פרק ‪.5‬‬

‫‪21‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד אתא נ' שוורץ העוסק במפעל לייצור בגדים שפעל ע"י מכונות המפיקות רעש גדול‪ ,‬אדם שגר בסמוך למפעל‬
‫פנה לביהמ"ש בטענה כי הרעש מפריע לו לישון‪( ,‬לא הייתה קיימת אפשרות להקטין את הרעש) ודרש להורות על‬
‫סגירת המפעל‪ .‬עלתה השאלה האם יש להעניק לשכן סעד לסגירת המפעל? ע"פ הגישה הכלכלית במשפט – היעילות‬
‫(הרואה את הפסיקה לפי השיקול הכלכלית הטוב ביותר לרווחת המשק) אין לסגור את המפעל‪ ,‬אך ביהמ"ש מחוזי‬
‫פסק שהזכות של אדם לישון גדולה יותר וקבע שיש לסגור את המפעל (ביהמ"ש נתן הוראה זו מתוך מחשבה‬
‫שהשכן ייעתר לקבל כעת פיצויים מהמפעל ויעבור דירה‪ ,‬אך השכן התנגד) לבסוף הרשות המנהלית קבעה שיש‬
‫להפקיע את השטח של השכן ובכך מנעה את סגירת המפעל‪ .‬ניתן לראות בפס"ד זה כי שיקולי יעילות אינם‬
‫מתבטלים גם כשקיימים שיקולי צדק‪.‬‬

‫פס"ד מגדל נ' אבו חנא – רים אבו חנא היא תינוקת ערבייה שנפגעה בתאונת דרכים והפכה למשותקת‪ .‬איך‬
‫מחשבים את כושר ההשתכרות העתידית שלה‪ .‬בתאונות דרכים של נזקי גוף‪ ,‬אין אשם תורם‪ ,‬זה אחריות מוחלטת‪.‬‬
‫ביהמ"ש מדגים התנגשות בין שיקולי צדק מתקן ושיקולי צדק מחלק‪ .‬כמה הייתה מרוויחה ‪ -‬מתחשבים בשיקולי‬
‫מגדר (אישה) ומוצא (ערביה ‪ -‬מרוויחה פחות מיהודי)‪ ,‬כמה אישה ערבייה מהכפר שלה מרוויחה (בד"כ לא עובדות)‪,‬‬
‫לכן ההשתכרות שלה אפסית‪ .‬זה טיעון של צדק מתקן‪ .‬ריבלין ‪ -‬שיקולי צדק מחלק‪ ,‬לא מוכן להתייחס לנתונים‬
‫החברתיים‪ ,‬לכן‪ ,‬כל הנפגעים שאין לגביהם נתונים אישיים (תינוקת) הם האדם הממוצע במשק‪ ,‬כולם מקבלים‬
‫פיצוי שווה‪ .‬זו ההלכה ‪ -‬פיצוי לילד הוא עפ"י השכר הממוצע במשק‪( .‬נפסק ע"פ עקרון השוויון)‪.‬‬

‫פס"ד עזבון אטינגר נ' עיריית ירושלים (שהגיע אחרי פס"ד רים אבו חנא) שמדובר על מקרה הפוך – שבו מדובר על‬
‫קטין שנפגע ומת שהי מחונן ופוטנציאל ההשתכרות שלו יכולה להיות גבוהה יותר מהממוצע במשק‪ .‬בית המשפט‬
‫לא אמר הסכים לתת לו יותר מהשכר הממוצע‪ ,‬גם כחלק מעיקרון השוויון‪ .‬זו דוגמא נוספת לכך שדיני הנזיקין‬
‫רוצים לקדם את עיקרון השוויון‪.‬‬

‫מה קורה אצל חרדים? הרי התפיסה היא כי החברה הערבית מקופחת ולכן הגיע ההלכה הנ"ל אך בחברה החרדית‬
‫ישנה תפיסה כי אדם הוא תלמיד ישיבה מתוך בחירה ולא מתוך אפליה או קיפוח‪ .‬הוחלט שגם פה אם אדם קטין‬
‫הוא יקבל ע"פ הממוצע במשק‪ .‬ומה קורה אצל אם אתה לא קטין? הרי גם שם יכול להיות שהפוטנציאל לא מומש‬
‫– בית המשפט קובע שזו ההבחנה ואם אתה לא קטין נבחן את כושר ההשתכרות הממוצע במגזר‪.‬‬

‫פס"ד פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ – לחברת לילה טוב הפקות בע"מ ישנו מועדון לילה‪ ,‬כחלק‬
‫ממדיניות המועדון נקבע שגיל הכניסה המינימאלי של גבים הוא ‪ 24‬ואילו נשים ‪ .22‬הגיע אדם בן ‪ 22‬ואמרו לו‬
‫שהוא לא יכול להיכנס כי הוא זכר‪ .‬זה קרה מס' פעמים והגיש תביעה לבית המשפט על אפליה לפי חוק איסור‬
‫הפליה בשירותים‪ ,‬במוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים‪ .‬אומר בית המשפט המחוזי שיש הפליה אבל היא‬
‫מוצדקת כי ע"פ ניסיון החיים הבגרות ויחס המקרים שבוצעו בסביבת אלכוהול ומועדונים הינו שונה בין גברים‬
‫לנשים‪ .‬בית משפט עליון חולק על פסיקה זו ואומר שעיקרון השוויון במשפט הפרטי הוא חשוב וקובע שמדובר פה‬
‫בהפליה פסולה‪ .‬דעת יחיד בפס"ד אומרת שחוק זה באה להגן על אוכלוסייה חלשה אך דעת הרוב אומרת שלא‬
‫משנה אם זה כלפי אוכלוסייה חלשה או לא והפליה זו הפליה‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בפס"ד פלוני נ' מגדל חברה לביטוח אדם נפגע קשה בתאונת דרכים ונקבעו לו נכויות מסוימות מה שמנע ממנו‬
‫למצוא פרטנרית לקיום יחסי מין‪ ,‬מבקש פיצוי על התשלום לשירותי ליווי (היה חוקי בזמן הפס"ד)‪ .‬ריבלין ‪-‬‬
‫עובדתית הוא צודק‪ ,‬נגרם לו נזק‪ .‬מבחינת הנזק המתקן יש לתת לו פיצוי‪ .‬אך מבחינת תקנת הציבור‪ ,‬אין לעודד‬
‫סחר בבני אדם לכן בית משפט אומר בכוונה שהוא יפסוק לו פיצוי חסר (פיצוי שלא יחזיר אותו למצבו הקודם אלא‬
‫נמוך יותר) כדי שלא לקדם את סחר בבני אדם למטרות מין‪ .‬ברק וביניש ‪ -‬לא שוכנעו עובדתית כי באמת הוא יוציא‬
‫את הכסף‪ .‬משאירים את הנושא של צדק חלוקתי ‪ /‬מתקן ב'צריך עיון'‪ .‬זו דוגמא לפס"ד שמקריב את הניזוק‬
‫לטובת האינטרס הציבורי‪.‬‬

‫כלל פסקי הדין שמופיעים מעלה מציגים את המטרות וההתנגשויות ביניהן בדיני הנזיקין‪ .‬הרי בדיני נזיקין עיקרון‬
‫העל הוא להחזיר את המצב לקדמותו – לפצות את הנפגע על מה שניזוק וערכים אלו ומטרות אלו קמו תוך פגיעה‬
‫בעיקרון העל הזה ולכן לעיתים יש קושי לקבל אותם ולהבין אותם‪ .‬לכן בדיני הנזיקין מטרות אלו חזקות יותר‬
‫וקיימים אצל השופט שיקולים נוספים‪.‬‬

‫נושא ‪ :4‬התרשלות – שיעור ‪22/07/2022‬‬

‫כבר למדנו‪ :‬עוולת הרשלנות (‪ )negligence‬מצויה בס' ‪ 36-35‬לפקודת הנזיקין‪ .‬זוהי עוולת מסגרת‪ ,‬שבשל‬
‫יסודותיה המופשטים היא בעלת תחום השתרעות רחב ביותר ולכן עלולה ליצור בעיית מבנה של חפיפה עם עוולות‬
‫קונקרטיות והתנגשות עימן (עקיפת הסדרים שליליים בהן)‪ .‬העוולה משקפת רעיונות של אשמה חברתית ואי סבירות‬
‫– רעיונות המצויים בליבת דיני הנזיקין והצדקותיהם‪.‬‬

‫תנאי האחריות ברשלנות‪ :‬א) התרשלות; ב) קשר סיבתי; ג) חובת זהירות‬

‫רשלנות (ע"פ ס' ‪ :)35‬התרשלות ‪ +‬חובה לא להתרשל = רשלנות (נקרא גם אשם)‪ .‬רשלנות ‪ +‬גרימת נזק = עוולת‬
‫הרשלנות‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לעוולת הרשלנות צריך להוכיח‪:‬‬

‫התרשלות (עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה‬ ‫‪.1‬‬
‫שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא‬
‫נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן‬
‫נסיבות – הרי זו התרשלות)‬
‫שקיימת חובה לא להתרשל‬ ‫‪.2‬‬
‫נגרם נזק ‪ -‬כולל קשר סיבתי והוכחת נזק‪ .‬ברקע דרישה נוספת – עיקרון הצפיות (שאדם סביר‬ ‫‪.3‬‬
‫יכול היה לצפות את הנזק)‪.‬‬

‫עוולת הרשלנות מבוססת על תפיסה של אשמה חברתית שלפיה מוצדק להטיל אחריות על מי שגרם נזק משום‬
‫שהתנהג שלא כראוי – על מי שסטה מסטנדרט חברתי אובייקטיבי ראוי שאותו מייצג "האדם הסביר"‪ .‬התנהגות‬
‫בלתי סבירה שכזו מכונה "התרשלות"‪.‬‬

‫אלא שבהתרשלות לא די‪ .‬גם אם הוכח כי התרשלות נתונה גרמה עובדתית לנזק (קשר סיבתי עובדתי) הרי שהטלת‬
‫האחריות כפופה לשתי דרישות המגבילות את האחריות (דורנבאום)‪.‬‬

‫הדרישה האחת היא קיומה של זיקה משפטית מספקת (בנוסף לסיבתיות העובדתית) בין ההתרשלות לבין הנזק‪.‬‬
‫דרישה זו ‪" -‬מסננת הזיקה" ‪ -‬נועדה להבטיח כי הנזק הוא אכן "נזק עוולתי"‪ .‬היא מכונה קשר סיבתי משפטי‪.‬‬

‫הדרישה האחרת היא שהטלת האחריות תהיה רצויה (או שלא תהיה בלתי רצויה)‪ .‬דרישה זו נועדה לאפשר‬
‫לבית המשפט לשלול אחריות כאשר כרוכות בה תוצאות שליליות‪ .‬זוהי "מסננת המדיניות" המופעלת באמצעות‬
‫דרישת ה"חובה "‪ .‬כשהטלת אחריות רצויה מכירים בחובה‪ .‬כשהטלת אחריות אינה רצויה אין מכירים בחובה‪.‬‬

‫קיימות בפסיקה מספר גישות באשר למשמעות מרכיבי האחריות (התרשלות‪ ,‬קשר סיבתי (קש"ס) חובה)‪,‬‬
‫תפקידיהם והיחס ביניהם‪ .‬הגישה הקלה ביותר להבנה וליישום מצויה בפס"ד דינו של השופט עמית בע"א ‪4486/11‬‬
‫פלוני נ' פלוני ( ‪ ,)15.7.2013‬פס' ‪ .27 – 8‬מקורה של גשה זו הוא בגלעד‪ ,‬גבולות האחריות – פרק שישי‪ .‬לפי גישה זו‬
‫יסוד ההתרשלות בוחן האם התנהגות הנתבע רצויה‪ ,‬יסוד החובה בודק האם הטלת האחריות רצויה‪ ,‬ויסוד הקשר‬
‫הסיבתי בודק האם ההתרשלות גרמה לנזק עובדתית ומשפטית‪.‬‬

‫כמו כן תנאי לאחריות ברשלנות הוא שאדם סביר יכול היה לצפות את הנזק‪ .‬זוהי דרישת הצפיות הסבירה (‬
‫‪ .) reasonable foreseeability‬דרישה זו היא מרכיב של יסוד ההתרשלות ומרכיב של יסוד הקשר הסיבתי המשפטי‬
‫כפי שיובהר בהמשך‪.‬‬

‫עולה השאלה מיהו האדם הסביר ? תנאי ראשון הוא שהאדם הסביר יהיה מאותו "סוג" של האדם הנתבע (אותו‬
‫בעל מקצוע‪ ,‬באותה רמה וכדומה) ותנאי שני מדבר על רמת הסבירות – הרי אם ניקח איזו סקאלה של סבירות –‬
‫בצד אחד שלמות ובצד אחד מוגבלות – איפה אני ממקם את "האדם הסביר" בסקאלה? בשלמות‪ /‬מוגבלות‪ /‬ממוצע?‬
‫במשפט הפלילי ה"אדם מן היישוב" הינו בממוצע על הסקאלה‪ .‬אך "האדם הסביר" בדיני נזיקין הוא קצת מעל‬
‫הממוצע‪ .‬מבחן הסבירות זה מבחן אובייקטיבי שלוקח תכונות ואופי שמעל הממוצע ובוחן אם אותו אדם שניזוק‬
‫פעל לפי האדם הסביר‪ .‬ככל שמבחן מחמיר יותר תחום מצבי ההתרשלות גדל‪.‬‬

‫מרכיב בסיסי‪ :‬יסוד התרשלות‬

‫‪24‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מתי תיחשב התנהגות‪ ,‬מעשה או מחדל‪ ,‬להתרשלות ‪ ?carelessness -‬המבחן לכך מצוי בסעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין‪.‬‬
‫בהכללה ניתן לומר כי התרשלות היא התנהגות שבשל תוצאותיה הצפויות החברה מעדיפה כי לא הייתה מתרחשת‬
‫וכי לא תישנה בעתיד ‪ .‬מדובר בהתנהגות שבשל הסיכונים הצפויים של גרימת הנזק הכרוכים בה היא בלתי רצויה‬
‫מבחינה חברתית‪.‬‬

‫מתי תיחשב התנהגות כבלתי רצויה‪ ,‬כבלתי סבירה‪ ,‬בשל סיכוניה הצפויים? התשובה לכך מצויה במטרות דיני‬
‫הנזיקין שנדונו לעיל‪ .‬שיקולים להכרה בהתנהגות כבלתי ראויה‪ ,‬כ"התרשלות"‪ ,‬הם היותה בלתי הוגנת‪ ,‬בלתי יעילה‪,‬‬
‫וכזו הפוגעת בחופש‪ ,‬בשוויון ובטובת הכלל‪ ,‬מבחינת תוצאותיה הצפויות (פגיעה במטרות דיני הנזיקין)‪ .‬מנגד יש‬
‫לבחון את הצדדים החיוביים שבהתנהגות – תרומתה הצפויה ליעילות‪ ,‬לשוויון וכו' ‪ -‬ולבצע איזון בין היבטיה‬
‫הצפויים החיוביים לבין היבטיה הצפויים השליליים (איזון אינטרסים וערכים)‪ .‬איזון זה שונה בין כל שופט ושופט‪.‬‬

‫תהליך זה של הערכת ההתנהגות על פי מכלול תוצאותיה הצפויות ואיזונם הוא תהליך מורכב המוסדר על ידי‬
‫שורת כללים‪ :‬נבחנות רק תוצאותיה הצפויות של התנהגות ‪ -‬מדוע?‬

‫צפיותן של התוצאות נבחנת על פי קנה מידה אובייקטיבי (נקודת מבט) של אדם סביר אלא אם יכולות‬ ‫א‪.‬‬
‫הצפייה האישית של הנתבע גבוהות מאלה של האדם הסביר (פס"ד שטרן)‪ .‬ראו לאחרונה ע"א ‪9219/18‬‬
‫פלוני נ' מדינת ישראל (‪ .)2.7.2020‬מהי הבעייתיות בהחמרה זו?‬

‫פס"ד שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא – הפרקטיקה המקובלת הייתה כי ניתן ללדת בלידה‬
‫רגילה לידת עכוז‪ .‬שיבא אימץ סטנדרט מחמיר יותר שצריך בלידת עכוז ניתוח קיסרי‪ ,‬למרות העלויות‪,‬‬
‫ע"מ למנוע את הסיכונים‪ .‬שטרן היה במצב עכוז‪ ,‬וביצעו לידה רגילה‪ .‬נולד עם שיתוק באחת הידיים‪.‬‬
‫ביהמ"ש הטיל אחריות על שיבא משום שהטיפול ביולדת היה לא סביר ‪ -‬שכחו לעשות לה ניתוח קיסרי‪,‬‬
‫לא בדקו אותה‪ .‬אם הייתה החלטה מודעת‪ ,‬ביהמ"ש היה מקבל זאת‪ .‬משמע אם אדם נמצא גבוהה יותר‬
‫מהסטנדרט אז הוא צריך ללכת על פי הסטנדרט המחמיר יותר‪ .‬ע"פ הש' ברק‪:‬‬

‫"ההתרשלות – המהווה אחד מהיסודות בעוולת הרשלנות – נקבעת על‪-‬פי אמת‪-‬מידה‬

‫אובייקטיבית ‪ .‬מזיק שעשה כל שהוא מסוגל לו – ועל‪-‬כן לא סטה מרמת ההתנהגות‬
‫הסובייקטיבית שלו – יישא באחריות בנזיקין אם בהתנהגותו הוא סטה מרמת הזהירות‬
‫האובייקטיבית הנקבעת על‪-‬פי מבחני האדם הסביר‪ .‬היעדר התרשלות סובייקטיבית אינו משוחרר‬
‫מאחריות בנזיקין ברשלנות במקום שאותה התנהגות מקיימת את התנאים של התרשלות‬
‫אובייקטיבית‪ .‬מכאן אין נובע כי ההתרשלות הסובייקטיבית אינה רלוונטית לעניין אחריות‬
‫בנזיקין ברשלנות‪ .‬התרשלות זו רלוונטית היא במקום שהסטנדרד ה"אישי" הוא ברמה גבוהה‬
‫מהנוהג כרגיל‪ .‬במצב דברים זה ההתרשלות (האובייקטיבית) תיקבע לפי הסטייה מסטנדרד‬
‫זה"‬

‫מכלול התוצאות – השליליות (סיכוני נזק) והחיוביות‪ ,‬נבחן הן מבחינת הצדדים‪ ,‬הן מבחינת צדדים‬ ‫ב‪.‬‬
‫שלישיים והן מבחינת החברה בכללותה ("הערך החברתי" של הפעילות)‪.‬‬
‫בוחנים התרשלות ע"פ מכלול התוצאות לפי "נוסחת הנד"‪ :‬המשווה את עלות סיכון הנזק‪ /‬הצדדים‬
‫השליליים בהתנהגות (‪ )PL‬אל מול העלות האמצעים למניעתו‪/‬הצדדים החיוביים בהתנהגות (‪.)B‬‬
‫אם‪ = PL > B‬התרשלות‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫אם‪ = PL < B‬אין התרשלות‪.‬‬

‫כלומר השאלה אם התנהגות היא סבירה או לא סבירה (בדיני נזיקין בעוולת הרשלנות) נענית ע"פ מכלול‬
‫התוצאות – אם סה"כ יותר תוצאות צפויות שליליות – זוהי התרשלות‪.‬‬
‫בחינת תוצאות ההתנהגות נעשית במועד בו התרחשה (‪ )ex ante‬ולא ב"חכמה בדיעבד"‪ .‬כלומר בוחנים את‬ ‫ג‪.‬‬
‫סבירות ההתנהגות באותו מועד שהיא התרחשה ואם הייתה סבירה באותו מועד ולא בדיעבד‪.‬‬
‫בחינת תוצאות ההתנהגות נעשית בנסיבות החיצוניות בהן פעל הנתבע (פס"ד חמד) ולא "בתנאי מעבדה"‬ ‫ד‪.‬‬
‫(גלעד‪ ,‬גבולות האחריות ‪.)542 – 540‬‬

‫חמד נ' מדינת ישראל – ילד נפגע בראשו מכדור גומי שנורה ע"י שוטר מג"ב במהלך רדיפה אחר חשוד‪.‬‬
‫השאלה היא מה יותר גדול – העלות או התועלת – לתפוס מבוקש או להסתכן בפגיעה באנשים‪ .‬השופטים‬
‫מתייחסים לנוסחת הנד‪ .‬השופט ברק – הנוסחה משקפת רק ערכים כלכליים‪ ,‬ואתנו ערכים נוספים – צדק‪,‬‬
‫שוויון‪ ,‬מוסר‪:‬‬

‫"‪...‬סבירות ההתנהגות בעוולת הרשלנות ("ההתרשלות") אינה נבחנת בחלל ריק‪ .‬היא תמיד‬
‫פונקציה של הנסיבות ("באותן נסיבות"‪ :‬סעיף ‪ 35‬לפקודה)‪ .‬אכן‪" ,‬מי שנשען על מקל הליכה חייב‬
‫לנקוט אמצעים שונים ממי שנשען על מקל דינמיט" נסיבות אלו עשויות להיות "פנימיות"‬
‫למזיק‪ ...‬במרבית המקרים נסיבות אלה הן חיצוניות למזיק ומשקפות את הנתונים (החיצוניים)‬
‫שבמסגרתם התרחש האירוע המזיק‪ ...‬השאלה הינה כיצד היה האדם הסביר הנתון במצבו של‬
‫המזיק מתנהג‪ .‬גם אם בחינת סבירות ההתנהגות נעשית‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬לאחר זמן‪ ,‬המטרה הינה‬
‫לבחון את סבירות ההתנהגות בעת התרחשותה‪ ,‬על‪-‬פי הידוע אותה עת‪ .‬הבדיקה אינה בראייה של‬
‫חוכמה לאחר מעשה‪ .‬הבדיקה היא בראייה של חוכמה בעת המעשה‪ .‬נסיבות חיצוניות חשובות‬
‫שיש להביאן בחשבון במסגרת המבחן האובייקטיבי של הסבירות‪ ,‬הן נסיבות החורגות מהתנאים‬
‫הנורמליים‪ .‬כאשר נסיבות כאלה קיימות‪ ,‬דיני ההתרשלות אינם דורשים מהמזיק לנקוט אמצעי‬
‫זהירות מעבר למתבקש בתנאים החריגים‪ .‬אכן‪ ,‬יש להתחשב בצורך של המזיק לקבל החלטה‬
‫מהירה בלא שיוכל לבחון לעומק את החלופות השונות העומדות לפניו ובלא שיוכל להתכונן לכך‬
‫מראש‪ .‬עצם העובדה שנבחרה על‪-‬ידיו חלופה מזיקה – חלופה שבבחינה רגועה לא הייתה נבחרת –‬
‫אין בה כדי להצביע על התרשלות‪"...‬‬
‫בוחנים את מכלול תוצאותיה הצפויות של התנהגות הנתבע בפועל מול חלופות התנהגות סבירות שעמדו‬ ‫ה‪.‬‬
‫בשעתם בפני הנתבע – אם קיימת חלופה טובה יותר ומסוכנת פחות הרי שזו אינדיקציה להתרשלות‪ .‬זאת‬
‫בשל ההנחה שאדם סביר היה בוחר בחלופה הטובה יותר‪.‬‬
‫האם קיימת בכל זאת התחשבות בחולשותיו של הנתבע המסוים בבחינת החלופות? האם קיימת‬ ‫ו‪.‬‬
‫התחשבות בכך שהנתבע הוא מתחת לאדם הסביר? בעיקרון כן‪ ,‬אך ההתחשבות היא מוגבלת – מתחשבים‬
‫בשני דברים (שנבחנים סובייקטיבית)‪:‬‬
‫נכות פיזית‪ .‬ככל שהמגבלה הפיזית היא רלוונטית‪ .‬כמו כן מדובר במוגבלות פיזית שנראית לעין‪( .‬אין‬ ‫‪)1‬‬
‫יחס מיוחד למוגבלות נפשית)‪ .‬לאו דווקא נותן פתור אך השאלה על אדם סביר משתנה וצריך לקחת‬
‫בחשבון גם את המגבלה הפיזית‪.‬‬
‫גיל‪ .‬יש הבחנה בין אחריות לנזיקין בקטין מתחת לגיל ‪ ,12‬קטין בכללי ובגיר‪ .‬על קטין השאלה היא לא‬ ‫‪)2‬‬
‫איך אדם סביר היה מתנהג אלא אדם סביר שהוא קטין היה מתנהג‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הערכת החלופות נעשית על ידי איזון האינטרסים השונים (של צדדים‪ ,‬של צדדים שלישיים ושל החברה‬ ‫ז‪.‬‬
‫בכללותה) הנבחנים לאור מטרותיהם השונות של דיני הנזיקין (הגינות‪ ,‬שוויון‪ ,‬יעילות‪ ,‬חופש‪ ,‬טובת הכלל)‬
‫והאיזון הנכון ביניהן ‪ -‬ראו חמד והדיון ב"נוסחת הנד"‪.‬‬

‫אך הדבר מורכב וישנם כמה קריטריונים שעוזרים לבית משפט להחליט אם התנהגות היא סבירה או לא‪:‬‬
‫הערכת ההתנהגות נעשית גם לפי טיב ההתנהגות ולא רק לפי תוצאותיה (גבולות האחריות ‪ .)452 – 449‬יש‬ ‫ח‪.‬‬
‫לזכור כי עוולת הרשלנות חלה גם על גרימת נזק ביודעין (אשמה מוסרית היא גם אשמה חברתית) מעשים‬
‫מכוונים ‪ .‬כלומר בוחנים את מוסריות ההתנהגות‪.‬‬
‫בהערכת סבירותה של ההתנהגות בית המשפט מסתייע בנורמות התנהגות חלופיות‪ .‬סוג אחד של נורמות‬ ‫ט‪.‬‬
‫הן אלה המצויות בנוהג מקובל (פרקטיקה) בתחום פעילות הנתבע‪ .‬דוגמא מובהקת לכך היא הפרקטיקה‬
‫הרפואית (בתחומי הטיפול והאבחון‪ ,‬הציוד הרפואי‪ ,‬הרישום הרפואי‪ ,‬היחס לחולה‪ ,‬וכו')‪ .‬עולה השאלה‬
‫כיצד נקבע משקלה של פרקטיקה זו וכיצד ראוי לקבעו? (גבולות האחריות ‪ .)516 – 503‬האם פעולה‬
‫בהתאם לפרקטיקה היא בהכרח 'הגנה' מפני התרשלות? לא כל פרקטיקה היא "הגנה" מפני התרשלות‬
‫אלא בית משפט יקבע ע"פ כל פרקטיקה וכל מקרה לגופו‪ .‬אך בית משפט בד"כ לא יקבע שפעולה בהתאם‬
‫לפרקטיקה היא התרשלות כי יוצא מנקודת הנחה שבית משפט לא מבין יותר מקהילת הרופאים ולכן‬
‫ישנה מעין 'הגנה' מהתרשלות אם אתה פועל בהתאם לפרקטיקה אך הדבר תלוי באיכות הפרקטיקה‪ .‬בית‬
‫המשפט חלק על פרקטיקה ביחס לרישום הרפואי וקבע שהייתה התרשלות למרות שעמדו בפרקטיקה‬
‫והרישום הרפואי מאוד השתנה בעקבות התערבות זו – אך ההתערבות היא בפרוצדורה ולא במהותי‬
‫(באופן הרישום ולא באופן הניתוח)‪.‬‬
‫אך מה הדין כאשר קיימות פרקטיקות רפואיות שונות? אם קיימות כמה פרקטיקות ורופא נהג לפי‬
‫פרקטיקה מסוימת בית משפט לא יקבע כי הייתה התרשלות‪ ,‬כלומר גם כאשר קיימות מס' פרקטיקות‬
‫מספיק שנהגת בפרקטיקה אחת שקיימת‪.‬‬
‫סיוע נוסף לבית המשפט להכרעה בשאלת סבירותה של התנהגות הנתבע הן נורמות ההתנהגות הקבועות‬ ‫י‪.‬‬
‫בחיקוק ‪ .‬האם יהיה נכון לקבוע כי כל הפרת נורמת התנהגות חקוקה היא גם התרשלות? אם לא‪ ,‬מדוע לא?‬
‫(גבולות האחריות ‪ .) 532 – 528‬גם הוראות רגולטוריות שאינן חקיקה קובעות נורמות התנהגות רלוונטיות‬
‫(חוזרי משרד הבריאות‪ ,‬חוזרי רשות שוק ההון וכו')‪.‬‬
‫התשובה המתבקשת ביחס לחיקוק היא כמו הנוהג – תלוי עד כמה החיקוק הוא פרטני ויסודי‪ ,‬עד כמה‬
‫הוא מעודכן‪ .‬תלוי בסוג החיקוק אם הוא מהווה אינדיקציה לדיני נזיקין או לא‪ .‬לכן כל מצב יבחן לגופו‪.‬‬
‫אם ניתן לנסוע בכביש עד ‪ 90‬קמ"ש ואדם נסע ‪ – 95‬משמע הוא התרשל? לא בטוח‪ ,‬צריך לבחון את מכלול‬
‫הנסיבות – עומס‪ ,‬ראות וכדומה‪ .‬ואם היה ליד בית ספר ומעבר חצייה פעיל? אז גם אם נסע ‪ 85‬יכול להיות‬
‫שנקבע שיתרשל‪ .‬לעיתים חיקוק קובע סטנדרט מינימום‪/‬כללי ואילו דיני הנזיקין לפעמים לא מסתפקים‬
‫בזה ויש לבחון יותר לעומק‪.‬‬
‫הערכת ההתנהגות יפה למקרה המסוים וכל מקרה אחר צריך להיבחן לפי נסיבותיו‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬

‫פסקי דין רלוונטיים‪:‬‬

‫בפס"ד גרובנר נ' עיריית חיפה עולה השאלה האם עירייה אחראית בשל נזק שגרם רוכב אופניים בגן ציבורי‬
‫להולכת רגל? טענת המערערת היא שלא מספיק שהעירייה שמה שלטים שאסור לרכוב באופניים בפארק אלא‬

‫‪27‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הייתה צריכה לשים פקחים לאכוף‪ .‬בית משפט קבע כי אין התרשלות לפי נוסחת הנד – כי העלות למניעת הסיכון‬
‫יותר גבוהה (‪ =PL < B‬אין התרשלות)‪.‬‬
‫מה נפסק בעניין ההתרשלות בפרשת חוף רסטל? פס"ד רסטל עוסק באדם שהפעיל חניון מסודר בסמוך למקום‬
‫שאסור לרחצה ואף קיים שילוט על כך‪ ,‬אדם אחר נכנס לחוף ומת כתוצאה מסערה בים‪ ,‬עלתה השאלה אם בעלי‬
‫החניון התרשלו בכך שלא עשו צעד אקטיבי יותר בכדי למנוע מאנשים להיכנס לים או שמספיק השילוט האוסר?‬
‫ביהמ"ש פסק שבעלי החניון התרשלו מכך שייצרו מציאות מדומה שהחוף מסודר ולא מספיק שיציבו שלטים אלא‬
‫גם יימנעו את כניסת האנשים‪ .‬ניתן להסביר את ההבדל בין פסקי הדין בכך שהתוצאה בפס"ד השני עלולה‬
‫להסתיים במוות לעומת הראשון שהסיכון הצפוי הינו פציעה ולכן די בהצבת שלטים‪ .‬בפס"ד רסטל העלות מניעה‬
‫אל מול הנזק היא הרבה יותר נמוכה כי הנזק זה מוות ‪ = PL > B -‬התרשלות‪ .‬בית המשפט גם אומר שמי שנהנה‬
‫מהסיכון – ישלם על הסיכון‪ ,‬אם יצרת מצב מסוכן שבנית חניון ונהנית מזה שאנשים הולכים לים כי נוח להם כי‬
‫יש חניון – אז אתה צריך גם למנוע את הסיכונים שקיימים‪.‬‬

‫דוגמה לקושי הכרעה אם קיימת רשלנות או לא ניתן לראות בפס"ד בנק ברקליס דיסקונט נ' קוסטמן העוסק בזוג‬
‫מבוגרים שהתחתנו ובן הזוג נותן לבן של האישה ייפוי כח לפעול בחשבון הבנק שלו‪ ,‬הבן משך כספים ללא אישור‬
‫הבעל‪ ,‬לבסוף נתגלתה התנהגותו של הבן ע"י היורשים של הבעל וטענו נגד הבנק כי פעלו ברשלנות בכך שלא פיקחו‬
‫ולא נדלקה להם נורה אדומה על משיכות רבות ע"י מיופה כח‪ ,‬הבנק מנגד טען כי הבעל חתם על ייפוי כח וכי אין‬
‫הוא יכול לפקח בנושא‪ ,‬הנושא נידון בשלושת הערכאות ובכל הכרעה נחלקו השופטים האם הבנק פעל ברשלנות או‬
‫לא‪.‬‬
‫ההלכה בעניין זה ניתנה בפס"ד עמר נ' בנק לאומי לישראל – מה נחשב כהתרשלות מבחינת הבנק ואיפה הגבול?‬
‫נקודת המוצא היא שמיופה הכוח בבנק הם אנשים ישרים ולא קמה חובת חקירה על הבנק‪ ,‬לעומת את ישנם‬
‫מקרים ונסיבות בהם על הבנק לפקח אשר משתנים בין מקרה למקרה ולבחן את קיום ההתרשלות‪ ,‬אם הבנק רואה‬
‫פעולות חריגות‪ /‬חשודות עליו לפקח כי ככל ייתכן ומדובר בפעולות זדוניות ולכן כל מקרה יקבע לגופו (עד כמה‬
‫הפעולות היו חריגות‪ ,‬עבר המשתמשים וכדומה)‪.‬‬

‫קשר סיבתי עובדתי ומשפטי‬

‫לאחר שנקבע כי הנתבע פעל בהתרשלות בעת התנהגותו עקב סיכונים צפויים ובלתי סבירים שיצרה ההתנהגות‬
‫נשאלת השאלה האם הוא אחראי עקב כך לנזקים שבגינם מוגשת בדיעבד התביעה‪ .‬לצורך זה יש לבחון האם‬
‫הנזקים הנטענים אכן נגרמו עובדתית על ידי ההתרשלות‪ .‬זוהי שאלת הסיבתיות העובדתית בה נעסוק בהמשך‪.‬‬
‫אך גם משנקבע כי נזק מסוים נגרם עובדתית על ידי ההתרשלות אין בכך כדי להביא להטלת אחריות בגינו‪ .‬עדיין‬
‫יש לבחון אם קיימת זיקה משפטית מספקת בין נזק זה לבין ההתרשלות‪.‬‬

‫המבחן לקבוע את הקש"ס העובדתי – "הסיבה שבלעדיה אין"‪ :‬מבחן האלמלא (כמו בדיני עונשין)‪ .‬שואלים‬
‫האם הנזק היה נגרם אלמלא ההתרשלות – אם התשובה היא כן אז אין קש"ס עובדתי‪ ,‬ואם התשובה היא לא אז‬
‫יש קש"ס עובדתי וממשיכים לבחון אם קיים קש"ס משפטי‪.‬‬

‫קש"ס משפטי – רק אם הסיכון שהתממש היה צפוי ובלתי סביר ‪ .‬המבחן בודק האם הסיכון שהתממש בפועל‬
‫וגרם לנזק הוא הסיכון שבגינו ההתנהגות אופיינה כהתרשלות – אז עומדים במבחן‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בפרשת לנדרמן נ' סגיב אומצה הגישה לפיה הסיבתיות המשפטית בוחנת בדיעבד (‪ )ex post‬אם הנזק שנגרם‬
‫בפועל נובע מסיכון עוולתי שיצרה בשעתו (‪ )ex ante‬ההתנהגות (מבחן הסיכון )‪ .‬מאחר שבעוולת הרשלנות הסיכון‬
‫העוולתי ‪ ex ante‬הוא סיכון בלתי סביר וצפוי‪ ,‬יישלל ככלל בדיעבד ‪ ex post‬קשר סיבתי לנזק מסוים כשזה נובע‬
‫מסיכון שהיה בשעתו בלתי צפוי או מסיכון סביר‪) .‬פסק הדין האמריקאי הידוע בעניין ‪ Palsgraf‬נחשב כדוגמא‬
‫קלאסית לדרישה זו‪ .‬כך גם פרשת בני ציון(‪.‬‬

‫פס"ד פלונית נ' מרכז רפואי 'בני ציון' חיפה – אישה בהריון הגיעה לביה"ח‪ ,‬הרופאים קיבלו החלטה לשלוח אותה‬
‫לביתה ליומיים‪ .‬חוזרת לביה"ח‪ ,‬ובינתיים חבל הטבור של העובר נכרך סביב צווארו והוא נפטר‪ .‬ההחלטה של‬
‫הרופאים הייתה רשלנית משום הסיכונים‪ ,‬אבל כריכת חבל הטבור לא הייתה אחד מהם‪ ,‬תופעה זו הייתה יכולה‬
‫להתרחש במהלך רוב ההיריון‪ .‬עובדתית אם היא הייתה נשארת בביה"ח זה לא היה קורה‪ .‬אך אין קש"ס משפטי‬
‫בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם – לכן פטורים מאחריות‪.‬‬

‫פס"ד לנדרמן נ' סגיב נקבע כי 'מבחן הסיכון' הינו מבחן מסגרת המשקף את מהותה של הסיבתיות המשפטית שלו‬
‫פנים אחדות ומשתנות‪ ,‬בוחן ממבט לאחור אם הנזק שנגרם מהווה התממשות של הסיכונים שהפכו מראש את‬
‫ההתנהגות לעוולתית‪.‬‬

‫חובת זהירות ‪ -‬שלילת אחריות בשל תוצאותיה השליליות‬

‫גם כאשר קיימת זיקה עובדתית ומשפטית בין ההתרשלות לנזק אפשר שתישלל האחריות בשל "מסננת‬
‫המדיניות" המונעת הטלת אחריות שאינה רצויה בשל תוצאותיה השליליות‪ .‬המכשיר המשפטי לשלילת אחריות‬
‫מטעם זה הוא "חובת הזהירות" במשמעות של "חובה שבמדיניות" (דורנבאום)‪.‬‬

‫מתי יהא זה בלתי רצוי להטיל אחריות על אף שהנתבע גרם בהתרשלות נזק שיש לו זיקה עובדתית ומשפטית‬
‫להתרשלות זו? גם התשובה לשאלה זו‪ ,‬כמו לגבי שאלת ההתרשלות‪ ,‬מצויה במטרות דיני הנזיקין‪ ,‬והיא‬
‫מתקיימת לאחר איזון בין תוצאותיה החיוביות של הטלת האחריות לבין תוצאותיה השליליות (זאת להבדיל‬
‫מהתרשלות שבמסגרתה נבחנות תוצאות ההתנהגות‪ ,‬כלומר בהתרשלות קובעים את היחס בין גובה הנזק לעלות‬
‫מניעתו ואילו בהטלת אחריות "חובת הזהירות" בוחנים את התוצאות החיוביות שיהיו לעומת התוצאות‬
‫השליליות)‪.‬‬

‫הפסיקה (דורנבאום ) והספרות הכירו בשורת טעמים המצדיקים בהתקיימם שלילת אחריות מנתבע‬
‫שגרם לנזק בהתרשלות (גבולות האחריות ‪ .)671 – 645‬טעמים אלה כוללים‪:‬‬

‫הרתעת‪-‬יתר ‪ -‬פגיעה בתמריצים של נתבעים בכוח לעסוק בפעילויות רצויות מבחינה חברתית וזאת‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬בשל אי‪-‬ודאות באשר לתוצאות ההתדיינות‪ ,‬בשל עלותה הגבוהה והחשש מתביעות סרק‪.‬‬
‫החשש יכול להביא להפסקת הפעילות‪ .‬ניקח לדוג' עובד ציבור שחושש לבצע פעולה מסוימת כי אין לו‬
‫וודאות וחושש שיתבע – אז לא יעשה זאת‪.‬‬

‫עלות חברתית גבוהה של הטיפול בתביעות נזיקין רבות לרבות סכנת "הצפת" בתי משפט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫האחריות המבוססת על סטנדרט אובייקטיבי מחמיר פוגעת בהגינות ובשוויון‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫"פלישה" של עוולת הרשלנות לענפי משפט אחרים (כחוזים) ולעוולות אחרות ושיבושם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫תופעות שליליות נוספות כמו פגיעה בהפרדת רשויות כאשר מוטלת אחריות על רשויות ציבור בפעילות‬ ‫ה‪.‬‬
‫השלטונית‪ .‬יתכן מצב שבו בית משפט יהפוך להיות מבקר יתר של הרשויות‪ ,‬אמנם זה כן תפקידו אך‬
‫עד איזה גבול?‬

‫פס"ד נחום נ' דורנבאום ‪ -‬שלוש יסודות הרשלנות (‪ )1‬אשם (‪ )2‬קש"ס (‪ )3‬נזק‪ .‬האשם הוא פועל יוצא של חובת‬
‫הזהירות וההתרשלות ‪ -‬מצטברים‪ .‬התרשלות סע' ‪ - 35‬סטייה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר‪ .‬טבעי שהאדם‬
‫לא נזהר מליצור סיכונים שאין הוא יכול לצפותם‪ .‬ההתנהגות תהא בלתי סבירה כאשר התועלת החברתית הגלומה‬
‫בהתנהגות פחותה ממחירה החברתי של אותה התנהגות‪ .‬חובת הזהירות סע' ‪ - 36‬תתקיים רק כאשר היה צריך‬
‫לצפות את התרחשות הנזק (צפיות נורמטיבית) ולא רק לצפותו (צפיות טכנית)‪ .‬שיקולי מדיניות ‪ -‬תחולתן של‬
‫ההצדקות הכלליות לקיומה של חובת זהירות‪ ,‬חשש מפני הרתעת יתר‪ ,‬עומס תביעות‪ ,‬השאיפה להגינות ביחס‬
‫למזיק‪.‬‬

‫קיימת מחלוקת בשאלה עד כמה ההנמקות הנ"ל להגבלת האחריות אכן תקפות ומוצדקות לגופן‪ .‬ואכן‪ ,‬ככל‬
‫שנחלש כוחו של טעם מסוים להגבלת אחריות כך תתרחב האחריות ברשלנות‪ :‬בית משפט יכיר בחובות זהירות‬
‫שקודם לא הוכרו‪ .‬כך גם היפוכו של דבר‪ .‬שינויים בהיקפה של האחריות ברשלנות הם אפוא במידה רבה תולדה‬
‫של שינויים בהיקפה של חובת הזהירות שמקורם בשינוי הגישה לנימוקים להגבלת אחריות‪.‬‬

‫המחשה‪ :‬האם בעל דין יכול לתבוע עד שהעיד נגדו בבית המשפט בטענה שהעדה התרשל בעדותו וגם נזק לבעל‬
‫הדין? ראו רויטמן וע"א ‪ 884/18‬בולג נ' אהרון (‪.)24.7.2018‬‬

‫פס"ד רויטמן (שניתן ב‪ :) 1975-‬רויטמן תבע אדם שהעיד נגדו וכתוצאה מכך גרם לו נזק‪ ,‬ביהמ"ש המחוזי דחה את‬
‫התביעה מחשש להרתעת יתר בה עדים ימנעו מלהעיד מהחשש שיתבעו אותם‪.‬‬

‫פס"ד בולג נ' אהרון ביהמ"ש חוזר ומתקף את פס"ד רויטמן שלא ניתן לתבוע עדים שהעידו עדות שקר מחשש‬
‫להרתעת יתר‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נושא ‪ :5‬גבולות האחריות ברשלנות – שיעור ‪29/07/2022 + 28/07/2022‬‬

‫כללי‬

‫ראינו כי בתי המשפט שולטים על היקף האחריות בעוולת הרשלנות הן באמצעות מרכיב ההתרשלות‪ ,‬הן‬
‫באמצעות מרכיב הסיבתיות אך בעיקר באמצעות מרכיב חובת הזהירות (שלילת אחריות בלתי רצויה על ידי אי‬
‫הכרה בחובה)‪ .‬המגמה ארוכת הטווח היא של הרחבת גבולות האחריות גם אם בתקופות מסוימות גובר כוחה של‬
‫גישה שמרנית מצמצמת אחריות‪ .‬נבחן להלן שלוש גזרות של גבולות האחריות – האם מוגבלות היא נזק? גרימת‬
‫נזק כלכלי טהור‪ ,‬גרימת נזק נפשי טהור ומחדל טהור למנוע נזק מאחר‪ .‬הדיון יתמקד בניזוק ישיר ולאחר מכן‬
‫תידון בקצרה האחריות כלפי ניזוקים עקיפים‪.‬‬

‫ראינו בשיעורים הקודמים שבית משפט יכול לשלול את חובת הזהירות – כלומר למנוע הטלת אחריות‪ ,‬וגם לכך‬
‫ישנם שיקולים‪ .‬כאשר בית משפט מחליט לשלול את החובה – ישנם כמה מעגלי בקרת אחריות‪ :‬כלומר‪ ,‬מעגלים‬
‫בהם בית המשפט מגביל את האחריות‪ .‬ניתן לשלול אחריות ע"פ סוג המזיק (רק אוכלוסיות מסוימות)‪ ,‬כלפי‬
‫הניזוק (הגדרה ספציפית לניזוק)‪ ,‬סוג הפעילות (מחדל‪ /‬מעשה) וסוג הנזק (פיזי‪ ,‬נפשי‪ ,‬כלכלי טהור‪ ,‬נפשי טהור)‪.‬‬

‫מהו "נזק"?‪ :‬עילת "החיים בעוולה" – ‪wrongful life‬‬

‫היקף האחריות וגבולותיה תלויים בין היתר בתשובה לשאלה "מהו נזק"‪ .‬ככל שמתרבים המצבים בהם מוכר‬
‫נזק בר פיצוי כך גדל פוטנציאל האחריות‪ .‬על רקע זה התעוררה השאלה האם אדם שנולד בשל רשלנות רפואית‪,‬‬
‫ושלא היה נולד בלעדיה בשל פגם שהיה מונע מהוריו להביאו לעולם‪ ,‬יכול לתבוע בשל "נזק" שנגרם לו מעצם חייו‪.‬‬
‫במשך עשרות שנים הכיר המשפט הישראלי בקיומו של "נזק" שכזה במסגרת עילת התביעה של "חיים בעוולה" –‬
‫עוולה עליה הורים תובעים בשם הילד שנולד‪ .‬הרבה אנשים הגישו תביעות נגד מוסד רפואי בטענה שלא מנע או‬
‫הזהיר מפני פגמים בהריון ולכן נולדו עם פגמים (פגם גנטי‪ /‬פיזי)‪ .‬לאור ריבוי תביעות (שחלקן אושרו והוכרו)‬
‫הוקמה וועדה לבחינת העוולה הזו‪ .‬על רקע המלצות "וועדת מצא" בוטלה עילת תביעה זו בע"א ‪ 1326/07‬המר נ'‬
‫עמית (‪( ) 28.5.2012‬תביעה של זוג אנשים עם מחלות נפשיות נגד המוסד שבו שהו על כך שנתן להם לקיים יחסי מין‬
‫וכך נולד להם ילד) בפס"ד זה בוטלה הרשלנות של 'חיים בעוולה' אך כן ניתן עדיין ניתן לתבוע על מידע שלא נבחן‬
‫או נבדק במהלך הריון ובשל כך ההורים לא עשו הפלה (בהנחה ועומד בשאר קריטריונים לרשלנות)‪ .‬הוחלט שם כי‬
‫הדאגה לצרכי הקטין תעשה באמצעות הקניית זכאות להוריו באמצעות תביעתם בשל "הולדה בעוולה" ‪wrongful-‬‬
‫‪.birth‬‬

‫נזק כלכלי טהור‬

‫נזק כלכלי טהור הוא נזק כספי לתובע שאינו נובע מפגיעה פיזית בגופו או ברכושו‪ .‬הוצאת נזקים כלכליים‬
‫טהורים מתחומי האחריות ברשלנות באמצעות אי הכרה בחובה "מסננת" שורה ארוכה של מצבי נזק ומהווה מגן‬
‫אפקטיבי מפני התרחבות בלתי רצויה של האחריות ברשלנות‪ .‬עם זאת שלילה גורפת של אחריות ברשלנות בכל‬
‫מצבי הנזק הכלכלי טהור שנגרם בהתרשלות (כלל השלילה – ‪ )the exclusionary rule‬אינה מתיישבת עם שיקולי‬
‫צדק ויעילות‪ .‬השאלה היא אפוא כיצד לתחום את גבולות האחריות ברשלנות לנזק כלכלי טהור באמצעות יסוד‬
‫החובה‪ ,‬כך שמצד אחד תקודמנה מטרות האחריות‪ ,‬ומאידך גיסא זו לא תגלוש במורד בחלקלק (‪)slippery slope‬‬
‫ותתרחב יתר על המידה‪ .‬ראו גלעד‪ ,‬גבולות האחריות ‪.825- 805‬‬

‫‪31‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫התלבטות זו מומחשת יפה בהמ' ‪ 106/54‬וינשטיין נ' קדימה‪ ,‬פ"ד ח ‪ )1954( 1317‬בו הוכרה לראשונה אחריות‬
‫ברשלנות לנזק כלכלי טהור בשל מצגי שווא רשלניים‪ ,‬וזאת כאשר קיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים (‪special‬‬
‫‪ )relationships‬הסתמכות (‪ )reliance‬סבירה ונטילת אחריות (( ‪ .assumption of responsibility‬בית המשפט‬
‫הכיר עקרונית באחריות ברשלנות לנזק כלכלי טהור‪ ,‬אך קבע שורה של מגבלות‪ ,‬על ידי צמצום מעגלי האחריות‪,‬‬
‫שמטרתן למנוע את פריצת גבולותיה הראויים של האחריות‪ .‬מגבלות אלה נשחקו בפסיקה במשך השנים‪ .‬ראו‬
‫סקירת ההלכה בגבולות האחריות (עמ' ‪ - 841 – 833‬חובה); ע"א ‪ 666/09‬בנק דיסקונט נ' מעריב (‪ ;)19.7.2011‬ע"א‬
‫‪ 7440/19‬חברת אמבלייז בע"מ נ' )‪.Double U Trading Fund (27.4.2021‬‬

‫כלומר – גבולות האחריות של נזק כלכלי טהור‪ :‬הסתמכות סבירה של הניזוק ‪ +‬נטילת אחריות של המזיק ‪+‬‬
‫יחסים מיוחדים (קרבה) בין המזיק והניזוק‪ .‬מה זה יחסים מיוחדים? אין רף מוגדר אלא בית משפט יקבע בכל‬
‫מקרה האם עומד בקריטריונים‪.‬‬

‫האם קיימת חובה לבעלי מקצוע שלא יצרו מצג שווא רשלני‪ ,‬אלא עשו פעולה שהביאה לנזק אצל לקוחותיהם?‬
‫כגון ייעוץ משפטי של עו"ד שבסוף הוביל להפסד? עם הזמן הגישה של בית משפט היא שכן קיימת חובה‪.‬‬

‫האחריות לנזקים כלכליים בשל מצגי שווא רשלניים הורחבה עד מהרה לאחריות בשל רשלנות מקצועית של בעלי‬
‫מקצוע (כעורכי דין) וספקי שירותים (כבנקים)‪ .‬טעמי אחריות זו ודרכי הגבלתה והתפתחותה דומים‪ ,‬אם כי לא‬
‫זהים‪ ,‬לאלה של מצג רשלני‪ .‬כיום זוהי המשבצת העיקרית של אחריות לנזק כלכלי טהור‪ .‬ראו גבולות האחריות‪,‬‬
‫‪ .855 – 850‬לאחריות עורכי דין ראו לדוגמה ע"א ‪ 2008/07‬לוטן נ' ירמייב (‪ –)14.2.2011‬דנ"א ‪ 168/11‬מיום‬
‫‪ 4.8.2011‬וכן קבוצת גיאת בע"מ נ' גולדפרב וע"א ‪ 8124/18‬יורשי ביישיץ נ' זרוט (‪ .)4.8.2020‬לאחריות בנקים ראו‬
‫‪ 2579/11‬בנק הפועלים נ' סולכור (‪ )29.6.2014‬ועא ‪ 1691/11‬בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי (‪.)15.12.2015‬‬
‫האם קיימת אחריות גם של יצרני מוצרים בשל נזק כלכלי טהור שגורמים מוצרים פגומים? או שמא ראוי כי‬
‫עניין זה יוסדר על ידי חוקי המכר והחוזים כמקובל בעולם? למרות שקיימת עמימות בפסיקה בעניין זה נראה כי‬
‫אחריות שכזו הוכרה בפסיקה‪ .‬ראו גבולות האחריות‪.882–879 ,‬‬
‫כאשר מדובר באחריות לא כלפי לקוח או קונה ראשון אלא כלפי צד רחוק (כמו בשאלת האחריות של עו"ד כלפי‬
‫הצד האחר לעסקה) שאלת האחריות נעשית מורכבת יותר‪ ,‬לרוב בשל העדרם של יחסים קרובים‪ ,‬הסתמכות‪ ,‬או‬
‫נטילת אחריות‪ .‬ראו גבולות האחריות‪ .862–855,‬לאחריות עורכי דין כלפי צדדים שלישיים ראו ‪ ‬הרמן‪ ‬נ'‪  ‬עלדור‪.‬‬
‫לאחריות בנקים כלפי צדדים שלישיים ראו לדוגמה ע"א ‪ 2579/11‬בנק הפועלים נ' סולכור (‪.)29.6.14‬‬

‫פס"ד הרמן נ' עלדור (‪ )2015‬הוכרה חובת הזהירות של עו"ד כלפי לקוח הצד השני אך לא נקבע מידתה‪.‬‬
‫פס"ד בנק הפועלים נ' סולכור לגבי בנק נקבע כי בנק אחראי כלפי לקוחותיו ולא לגבי צד שלישי אך בנסיבות‬
‫מיוחדות יש חובה כלפי צד שלישי‪ ,‬קביעה זו נבעה מהמעמד המיוחד של הבנקים הגורם לאנשים להסתמך עליהם‬
‫לכן החמירו איתם והכירו במידה מסוימת של אחריות‪.‬‬

‫בעשור הקודם התרחבה במשפט הישראלי האחריות לנזק כלכלי טהור מעבר למשבצות שלעיל‪ .‬הוכרה אחריות‬
‫בשל‪ :‬פגיעה בזכות תביעה או בסיכויי הצלחתה; בשל נזק שמקורו בהליך שיפוטי (ראו סקירת ההלכה בכים ניר‬
‫ולאחרונה ע"א ‪ 8553/19‬אורן נ' כהן (‪ ;)17.11.2020‬בשל אי רישום הערת אזהרה (ע"א ‪ 3099/10‬אבו שקרא נ' חדד‬
‫(‪ ))9.10.2012‬ורע"א ‪ 6429/15‬כהן נ' מזרחי טפחות (‪ )15.11.15‬וע"א ‪ 368/15‬ג'וזיף נ' ג'רייס (‪ ;)12.4.16‬בשל מחדל‬
‫לבטח נזק של אחר – ראו להלן וגבולות האחריות‪.919 – 904 ,‬‬

‫פס"ד כים ניר שירותי תעופה בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך התקיים דיון משפטי בין הבורסה לניירות ערך בין‬
‫חברת כים ניר שרצתה להנפיק מניות‪ .‬הדיון הסתיים לטובת חברת כים ניר‪ .‬הבורסה לניירות ערך ערערה לעיון אך‬

‫‪32‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לא ביקשה לדחות‪ /‬להפחית את ההחלטה (כמקובל בערעורים) אלא לעכב בלבד את ביצועה‪ .‬ערעור זה גרם נזק‬
‫לחברת כים ניר (כי עיכב את ההנפקה כפי שסוכם)‪ .‬לאור העובדה הזו כים ניר תבעה את הבורסה לניירות ערך על‬
‫הנזק שנגרם‪ .‬בית המשפט לא קיבל את התביעה בגין נזק כלכלי טעון ופסק שעקרונית ניתן שתהיה אחריות של בעל‬
‫דין אחד כלפי בעל הדין האחר אך רק במקרים חריגים‪ .‬מקרים חריגים אלו מקרים שהייתה התרשלות חמורה או‬
‫שצד אחד פעל בחוסר תום לב‪.‬‬

‫משבצת אחריות חשובה וגדולה עוסקת באחריותם ברשלנות של דירקטורים ומנהלים בחברה לנזקים כלכליים‬
‫לחברה או לצדדים שלישיים‪ .‬סוגיה זו תידון בהרחבה במסגרת הקורס בדיני חברות‪/‬תאגידים‪.‬‬

‫נזק בלתי ממוני טהור (נפשי טהור)‬

‫נזק בלתי ממוני טהור (‪ )emotional distress‬הוא פגיעה בכבוד האדם וגרימת צער‪ ,‬עוגמת נפש‪ ,‬סבל נפשי‪,‬‬
‫ונזקים דומים‪ ,‬כשכל אלה אינם נובעים מנזק פיזי (אם כי קיים "תחום אפור" שבו האבחנה בין נזק נפשי לנזק‬
‫פיזי אינה ברורה)‪ .‬ככל שמדובר בנזקים נפשיים‪ ,‬הוצאת נזקים אלה ממעגל האחריות ברשלנות‪ ,‬בדומה לנזקים‬
‫כלכליים טהורים‪ ,‬פועלת במידה רבה לצמצום האחריות והגבלתה‪.‬‬
‫כמה סיבות לצמצום האחריות בעוולת הרשלנות‪:‬‬
‫הצפת בתי משפט‪ .‬נזק מאוד נפוץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫איך ניתן לכמת את אותם נזקים ולקבוע פיצוי?‬ ‫‪.2‬‬
‫קושי בלהוכיח‪ .‬אם נגרם קשר כספי – קל להוכיח‪ ,‬אך נזק בלתי ממוני טהור – קשה להוכיח‪ .‬במיוחד קשה‬ ‫‪.3‬‬
‫להוכיח את הקש"ס‪.‬‬
‫גם במשפט האנגלי הייתה גישה כי אדם צריך להתמודד עם הרגשות שלו ואין מקום לתביעות על כך‪ .‬אך גם לגבי‬
‫נזקים אלה ניכרת בעשורים האחרונים מגמה של הרחבת תחומי האחריות‪ .‬תחילתו של תהליך זה היא בשנות ה‪80-‬‬
‫בפס"ד עירית ירושלים נ' גורדון ‪ .‬תהליך זה הואץ בעקבות התרחבות האחריות בשל פגיעה באוטונומיה שתידון‬
‫במסגרת נושא ‪ .8‬פסקי הדין אבנעל ורובינוביץ הם דוגמה להתרחבות זו המוטלת גם במקרים של סכסוכים‬
‫משפחתיים ופגיעה שלטונית‪ .‬ראו גבולות האחריות‪ .962 – 927 ,‬עם זאת מסתמנת מגמה (מוצדקת לדעתי) להצר‬
‫את גבולות האחריות לנזק כלכלי טהור אותה מוביל השופט עמית בביקורתו על פס"ד אבנעל‪ .‬האם קיימת זכאות‬
‫לפיצוי נגד חברת תעופה בשל בשל נזק נפשי שנגרם עקב איחור בהגעת המזוודות? ראו רע"א ‪ 8456/19‬איבריה נ'‬
‫פליישר (‪ – ) 14.6.2022‬התשובה כן‪ .‬אך גם פה יש נזק כלכלי כי צריך לקנות ציוד חדש ואף הנזק גם גלוי ‪ +‬יש רצון‬
‫להרתיע את חברות התעופה‪.‬‬

‫פס"ד עירית ירושלים נ' גורדון – (אדם שמכר את רכבו וקיבל המון דו"חות ולא שילם ולכן נעצר ושהה‬
‫לילה במעצר ותבע על כך) הכניס לראשונה את האחריות לנזק בלתי ממוני טהור בעוולת הרשלנות‪ .‬אדם‬
‫שקיבל דוחות‪ ,‬לא שילם ונכנס למעצר‪ .‬הפס"ד מתחילת שנות ה‪ .80-‬ביהמ"ש טוען‪ -‬מדוע אקבל פיצוי על‬
‫פחד שפחדתי אם הדבר גרם לכאב בבטני‪ ,‬אך לא אקבל אם גרם לכאב בנפשי לא כאב בבטני? יש להגן על‬
‫האינטרס של הנפגע גם באושר‪ ,‬שלמות נפשו ונחותו‪ ,‬ולא רק גופו ורכושו‪ .‬ברק למעשה משנה את ההלכה‬
‫לחלוטין‪ ,‬פותח את השער לרווחה שכל נזק נפשי בר פיצוי בעוולת הרשלנות‪.‬‬

‫אחריות זו החלה לאט לאט להתרחב וקיבלה ביטוי מקסימלי בביטוי נזק לאוטונומיה‪ ,‬שלוחה של הנזק‬
‫הנפשי הטהור‪ .‬מה זה נזק לאוטונומיה? אם אכלתי משהו לא וכתבו עליו שיש בו חומר מסוים שאני לא‬

‫‪33‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫רוצה לצרוך‪ ,‬פגעו לי באוטונומיה‪ .‬דוג' נוספת‪ -‬אדם הסכים לקבל טיפול רפואי אך מבלי שהוסבר לו בדיוק‬
‫מהו הטיפול ומה הוא כולל‪ ,‬פגיעה באוטונומיה‪.‬‬

‫בפסק דין זה רואים כי קיימים מקרים על‪-‬אף שקיים הסדר שלילי בגין עולה פרטיקולריות ניתן להטיל‬
‫אחריות בגין עוולת רשלנות‪.‬‬

‫גורדון מכר את רכבו והמשיך לקבל דוחות‪ ,‬גורדון לא שילם את הדוחות ובעקבות כך נכנס לכלא‪ ,‬לאחר‬
‫השחרור תבע את העיריה בגין עוולת הנגישה‪ ,‬אך לא היה ניתן לתבוע בגין עוולה זו עקב שדורשת זדון‬
‫ובמקרה עובדתי זה לא היה זדון‪ .‬נשאלה השאלה האם ניתן לתבוע בגין עוולת הרשלנות? השופט ברק קבע‬
‫על אף שקיים הסדר שלילי כלפי עוולה פרטיקולריות (עוולת הנגישה) ניתן לתבוע בגין עוולת הרשלנות ‪.‬‬

‫בפסק דין זה נקבע כי לא כל סיכון שניתן לצפות‪ ,‬צריך לצפות‪ .‬הבחנה בין צפיות טכנית= יכולת לצפות‪,‬‬
‫ובין צפיות נורמטיבית= צורך לצפות‪.‬‬

‫ברק בפס"ד גורדון – לעניין ההתרשלות‪ ,‬האם התרשלו כאשר הייתה חובה? חובה שקובעת התרשלות‪,‬‬
‫כאשר יש חובה שלא פעלו לפיה‪ -‬יש התרשלות‪ .‬חובה מושגית‪ ,‬חובה קונקרטית‪ ,‬מה ההבדל? חובה מושגית‬
‫ענינה בסוג המזיק‪ ,‬סוג הניזוק‪ ,‬סוג הנזק‪ ,‬סוג הפעילות המזיקה‪ ,‬חובה שבוחנת כל סוג‪ .‬האם הקבוצה של‬
‫המזיק חבה חובת אחריות כלפי קבוצת הניזוק? חובה קונקרטית‪ -‬מזיק‪ ,‬ניזוק‪ ,‬פעילות מזיקה ונזק‪ .‬האם‬
‫המזיק הספציפי חב חובה כלפי הניזוק הספציפי?‬

‫פס"ד אבנעל חברה להפצה נ' מדינת ישראל – מצב שבו רשויות המכס מנהלות חקירה נגד יבואן‪ ,‬לא‬
‫משחררים לו את הסחורה ומסתירים ממנו את האמת‪ ,‬שמתנהלת חקירה‪ .‬הוא טען לנזק נפשי טהור‪ ,‬נהגו‬
‫בו בחוסר הגינות‪ .‬הכרעת ביהמ"ש‪ ,‬הש' ברק ‪ ,‬התקבלה התביעה ובלשונו‪" :‬כאשר פרט פלוני בא במגע עם‬
‫רשות מינהלית ועובדיה בעניין הנוגע לו‪ ,‬הוא זכאי ליחס ענייני והוגן‪ .‬כאשר חובה זו מופרת‪ ,‬וכאשר ניתנת‬
‫הנמקה שגויה תוך שלילת זכות הטיעון‪ ,‬עשוי להיגרם לו נזק לא רכושי בר פיצוי בנזיקין"‪ .‬הש' עמית‬
‫מותח על כך ביקורת – החלטה שגויה‪ ,‬לא יכול להיות שרשויות ציבוריות יפצו מקופת המדינה כל אחד‪,‬‬
‫זאת לא הדרך לטענתו‪.‬‬

‫פס"ד רובונוביץ נ' עו"ד רוזנבוים – עו"ד נישאל על ידי לקוחה כמה צריך לשלם שבח‪ ,‬הוא טעה בהערכת‬
‫המס אך היא לא נפגעה כספית‪ ,‬וטענה לנזק נפשי טהור‪ .‬ביהמ"ש פיצה אותה כי "חיה באשליות לגבי‬
‫הסכום שיהיה ברשותה"‪ ,‬פסקו לה ‪ ,₪ 50,000‬סכום גבוה‪.‬‬

‫המגמה בשנים האחרונות היא לצמצם את האחריות – נהוג לפעול על פי המודל של הש' עמית בפס"ד אבנעל (תקף‬
‫גם בספרות את גישת ברק מפס"ד גורדון)‪.‬‬

‫ניזוק עקיף ‪ -‬נזק טהור "ריקושטי"‬

‫יש ונזק שנגרם לאדם אחד מתפתח לנזק לאדם אחר ‪ .‬לדוגמא – אדם ניזוק פיזית ובני משפחתו נפגעים‬
‫עקב כך‪ .‬נזק זה‪ ,‬המכונה "ריקושטי"‪ ,‬יכול שיהיה נזק כלכלי טהור או נפשי טהור‪ .‬הפסיקה ככלל לא הכירה‬
‫באחריות לנזק כלכלי טהור ועקיף ומטעם זה נדחתה תביעה של קופות חולים נגד יצרני סיגריות בשל עלות נזקי‬
‫העישון – ע"א ‪ 7547/99‬מכבי נ' דובק (‪ .)13.7.2011‬לעומת זאת הוכרה במקרים חריגים אחריות לנזק נפשי עקיף‪,‬‬
‫אחריות שמקורה בהלכת ע"א ‪ 4447/87‬אלסוחה נ' דאהן‪ ,‬פ"ד מד(‪ .))1990( 397 )3‬ניסיון להקל בתנאי המרכזי‬
‫המגביל אחריות זו – חומרת הנזק – ולהרחיב אחריות זו במקרה של הפלת עובר (נזק לאם ולאב) ‪ -‬דנ"א ‪6401/07‬‬
‫לבנה לוי נ' המרכז רפואי שערי צדק ( ‪ - )17.4.2008‬נדחה מאוחר יותר על ידי השופט עמית‪ .‬לדיון נרחב ראו גלעד‪,‬‬

‫‪34‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫גבולות האחריות‪ .983 – 965 ,‬לבלימת מגמת ההקלה וההרחבה ראו פלוני נ' אורט (קטטה) ופלונית נ' פלוני (נזקים‬
‫שמקורם בעבירות מין במשפחה)‪ .‬לסקירת ההלכה בהקשר הזכאות לפיצויים לקרובי משפחה של נפגעי טרור ראו‬
‫ע"א ‪ 71/18‬רשות פלשתינית נ' יורשי בן שלום (‪ ,)10.3.2021‬פס' ‪.133 – 114‬‬

‫שיקולים להגבלה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫אחריות בלתי מוגבלת‪ ,‬הרתעת יתר‪ ,‬אין סוף נפגעים עקיפים‪ ,‬עלות גבוהה‪ ,‬פיזור שלילי‪ ,‬מדובר בהטלת‬
‫אחריות מאוד בעייתית ובלתי מוגבלת ‪.‬‬
‫אמצעים להגבלה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫לא נזק כלכלי טהור ולא נזק נפשי טהור‪ ,‬רק נזק פיזי‪.‬‬
‫נק' המוצא היא שפשוט לא מפצים ניזוק עקיף בגין רשלנות‪.‬‬

‫פס"ד מכבי נ' דובק – תביעה בגין נזק כלכלי טהור לניזוק עקיף‪ .‬קופת חולים שמהווה צד ג' תבעה את‬
‫חברת הטבק בגין הנזק למעשנים‪ ,‬תביעתה נדחתה‪.‬‬

‫פס"ד אלסוחה נ' דאהן – ניזוק עקיף בגין נזק בלתי ממוני‪.‬‬

‫אמצעים להגבלה‪ -‬לפי הלכת הפס"ד‪ -‬כיצד ניתן להגביל את האחריות כשמדובר בנזק נפשי לניזוק עקיף?‬

‫קירבה מספקת בין המזיק לניזוק ‪ -‬ביהמ"ש קבע כי רק קרובי משפחה מדרגה א'‪ .‬ישנה דרישה‬ ‫‪.1‬‬
‫להגבלה של קירבה בין הניזוק הישיר לניזוק העקיף‪ ,‬יחסים מיוחדים‪ .‬כיצד מתארים? דרגת‬
‫קירבה ראשונה של משפחה‪ ,‬דרגה שנייה‪ ,‬שלישית‪ ,‬חברים טובים‪ ,‬מכרים וכו'‪ ..‬מה החליט‬
‫ביהמ"ש? מידת הקירבה תהיה רק לדרגה ראשונה של משפחה לפי הפסק דין‪ ,‬ומשאיר את‬
‫האופציה להרחבת המעגל בהמשך‪.‬‬
‫אופן החוויה – התרשמות ישירה‪ -‬שהתרשם באופן ישיר מהפגיעה (ראיה‪ ,‬שמיעה)‪ .‬לאו דווקא‬ ‫‪.2‬‬
‫ראשונית‪ ,‬אלא גם מכלי משני שאינו חושי "העיקר שהתרשם"‪ ,‬מעגל רחב מאוד‪ .‬התרשמות ישירה‬
‫מהאירוע המזיק‪ -‬מה זה? הכי ישירה היא שאותו אדם עצמו נמצא בסיכון‪ ,‬מעגל רחב מזה הינו‬
‫שאותו אדם רק ראה ושמע‪ ,‬יותר רחב שהוא רק שמע או רק ראה וכו'‪ ..‬אז מה המעגל המקובל‬
‫פה? ביהמ"ש קבע כי הדרישה מסתפקת בעדות שמיעה או ראיה‪.‬‬
‫קרבת זמן ומקום‪ -‬כאן ביהמ"ש מרחיב‪ -‬גם אדם הנפגע מעצם הטיפול בניזוק‪ .‬גם לאחר האירוע‬ ‫‪.3‬‬
‫ואף באופן הדרגתי‪ ,‬מעגל רחב מאוד‪ .‬גם נזק נפשי שתוצאותיו מאוחרות‪ ,‬גם נזק נפשי מטיפול‬
‫מתמשך‪ .‬מידת הקירבה במקום ובזן למקום המזיק‪ ,‬קרבת זמן ומקום‪ -‬מה המעגל הנדרש?‬
‫ביהמ"ש קבע כי גם מגע מתמשך עם קרות האירוע עונה על הדרישה‪ ,‬זאת אומרת שגם עם‬
‫התוצאה קרתה באיחור מהאירוע וגם אם לא הייתי שם אלא הושפעתי מכך‪.‬‬
‫מידת הפגיעה של הנזק‪ -‬רק נזק נפשי קשה הגובל בהפרעה נפשית מסוג "פסיכוזה" או נוירוזה‬ ‫‪.4‬‬
‫קשה‪ ,‬מעגל מצומצם מאוד‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ניזק עקיף ‪ -‬נזק נפשי‬ ‫ניזוק ישיר ‪ -‬נזק‬

‫טהור ‪ -‬ארבעה‬ ‫נפשי טהור‬
‫תנאים מצטברים‬

‫קרבה משפחתית ‪-‬‬

‫מצמצמת ‪ -‬רק קרבה‬ ‫אין הגבלה בעבר‬
‫ראשונה‬

‫אופן החוויה ‪ -‬מרחיבה‬

‫‪ -‬גם מכלי שני‪ ,‬מספיק‬ ‫כיום גישה מצמצמת‬
‫עדות שמיעה או עדות‬ ‫יותר (הש' עמית)‬
‫ראיה (ללא חוויה‬
‫חושית של האירוע)‬

‫קרבת זמן ומקום ‪-‬‬

‫מרחיבה ‪ -‬גם כשיש‬
‫ריחוק‬

‫מידת הפגיעה של‬

‫הנזק ‪ -‬מצומצם מאוד‬
‫‪ -‬רק במקרים של‬
‫פסיכוזה או נוירוזה‬
‫קשה‬

‫אלו הם תנאים מצטברים ‪ .‬ככלל אחריות איננה מוכרת עקב השיקולים להגבלת האחריות (הרתעת יתר‪,‬‬
‫עלות יתר‪ ,‬הגינות‪ ,‬נזק רך‪ ,‬חוסר יכולת לכמת)‪ ,‬אך כאשר מתקיימים תנאים אלו במצטבר אכן יש‬
‫אחריות‪.‬‬

‫פרופ' גלעד ישראל מציע לצמצם את תנאים ‪ 2‬ו ‪ 3‬ולהרחיב את תנאי ‪.4‬‬ ‫‪‬‬

‫פס"ד לבנה לוי נ' המרכז רפואי שערי צדק – ניסיון להרחיב את המעגלים – זוג שנמצא שנים בטיפולי‬
‫פוריות והאישה נכנסת להריון‪ .‬בית החולים מבצע טעות ומפיל את העובר‪ ,‬תביעה לנזק נפשי‪ .‬כאן מדובר‬
‫במקרה מיוחד‪ -‬היות והתינוק עוד לא נולד איך הם יכולים להיות נפגעים עקיפים? הוא לא ניזוק ישיר אז‬
‫איך ההורים עקיפים? האם יש אחריות לנזק נפשי טהור? לפי המבחנים של הלכת אלסוחה‪ ,‬האחריות‬
‫נופלת בתנאי ‪ , 4‬הנזק‪ .‬האם הם ניזוקים עקיפים או ישירים? לא ברור‪ ,‬הוחלט כי עושים חריג להלכת‬
‫אלסוחה‪ ,‬מרחיבים את המעגל גם לפגיעה נפשית משמעותית‪.‬‬

‫הש' ריבלין יוצר חריג להלכת אלסוחה ומרחיב את התנאי הרביעי עקב הפגיעה המשמעותית‪ .‬העניין לא‬
‫הוכרע ובדיון נוסף הפכו את האם לניזוקה ישירה (שכן העובר היה חלק מגופה) ואת האב לניזוק עקיף‪,‬‬
‫הש' עמית בפס"ד פלוני נגד אורט ישראל חזר וצמצם לפי הלכת אלסוחה‪.‬‬

‫דיון נוסף ‪ -‬הוחלט כי ההורים הם ניזוקים ישירים‪ ,‬ואז עולה השאלה האם האמא היא ניזוקה ישירה יותר‬
‫מהאבא? שכן הילד היה חלק מגופה‪ .‬הוחלט כי האבא ניזוק עקיף‪ ,‬ואמא ישירה‪ .‬כך נפסק‪ ,‬והוחלט כי מגיע‬
‫להם פיצויים‪ ,‬אך ההלכה לא נתפסה בפסיקה הישראלית וממשיכים לפסוק על פי הלכת אלסוחה‪ ,‬לפי‬
‫פלוני נגד אורט ישראל‪ ,‬הש' עמית‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד פלוני נ' אורט (קטטה) – שני תלמידים שהוכו על ידי נערים בבית הספר‪ ,‬התובע לא נכח באירוע אך‬
‫לטענתו נפגע משמיעת פרטי המקרה‪ ,‬נזק נפשי טהור‪ .‬הש' עמית‪ -‬לא ניתן לראות בהלכת לבנה לוי‬
‫"הרחבה לתנאי הנזק"‪ ,‬התביעה נדחתה שכן לא עמדה בתנאי הקרבה ומידת הנזק‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 1597/15‬פלונית נ' פלוני (נזקים שמקורם בעבירות מין במשפחה) – אישה בת ‪ 40‬סיפרה שביתה‬
‫בת ה‪ 25‬סיפרה לה שכאשר הילדה הייתה בת ‪ 5‬הדוד פגע בה מינית במשך שלוש שנים‪ .‬האישה טוענת‬
‫שמאז שנודע לה על כך היא הפכה לחרדתית בעלת נטיות אובדניות ופסיכיאטר העריך את הנכות שלה ב‬
‫‪ 40‬אחוזים‪ .‬ביהמ"ש פסק על פי תנאי אלסוחה ‪ ,‬התנאי הראשון מתקיים‪ -‬יש קרבה מדרגה א'‪ ,‬התנאי‬
‫השני‪ -‬היא לא התרשמה באופן ישיר מהנזק אלא הרבה שנים אחרי‪ .‬התביעה נדחתה‪.‬‬

‫בפס"ד רשות פלשתינית נ' יורשי בן שלום – בפס"ד זה גם הוכרו אחים כקרבה ראשונה‪ ,‬אך לא הוכח‬
‫התנאי הרביעי ע"י נפגעי הטרור ולכן התביעה נדחתה‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬אין אחריות בגין נזק נפשי טהור לניזוק עקיף אלא אם עומד בארבעת תנאי הלכת אלסוחה‪.‬‬

‫סוגי פעילות – מחדל להציל או למנוע נזק‬

‫הטלת אחריות על מחדל "טהור" – כלומר מחדל למנוע נזק שמקורו בסיכון שלא הנתבע יצר אלא גורם אחר –‬
‫כרוכה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בפגיעה באוטונומיה של הפרט‪ .‬האם אכן יש להכיר בחובה משפטית (ולא רק מוסרית) להגן על‬
‫אחרים? בדרך כלל קיומו של קשר מיוחד בין המזיק לניזוק (משפחה‪ ,‬אמון‪ ,‬קשר משפטי‪ ,‬קשר כלכלי או יחסי‬
‫שליטה ועבודה) יכול להצדיק אחריות כזו‪ .‬מס' סוגים של יחסים מיוחדים‪:‬‬
‫יחסים מיוחדים בין המזיק במחדל לניזוק‪ :‬עסק רפואי‪ ,‬גוף אחראי (בית סוהר‪ /‬בית חולים)‪ ,‬משפחה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עבודה וכדומה‪.‬‬
‫יחסים מיוחדים בין המזיק במחדל לבין המזיק במעשה‪ :‬המשטרה הייתה אמורה למנוע את הפשע ומשלא‬ ‫‪.2‬‬
‫עשתה כך – הופכת למזיק במחדל? באנגליה לדוג' אין אחריות למשטרה במחדל אלא רק במעשה‪.‬‬
‫הסתמכות סבירה של הניזוק מהמזיק – חוזה‪ ,‬גוף אחראי‪ ,‬עסק רפואי וכדומה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לאחריות בעל עסק לתקיפה של לקוח בעסק – ראו ולעס‪ .‬לאחריות מעביד בשל נזקי עובד ראו רע"א ‪ 1408/13‬ניסן‬
‫נ' בי"ח זיו (‪ .) 19.6.2013‬גם קשר בין הנתבע לבין הצד השלישי שגרם נזק לתובע יכול להצדיק אחריות שכזו (למשל‬
‫אחריות של הורים לנזק שגורמים ילדים)‪ .‬לאחריות בית סוהר כלפי אסיר שהתאבד ראו מעלה הכרמל‪ .‬האם רופא‬
‫שידע כי המטופל חולה באיידס ולא הזהיר את בת זוגו אחראי ברשלנות? מתי קיימת חובה לבטח סיכון של אדם‬
‫אחר? ראו פרשת ג'ושה נ' בי"ח אלדג'אני (חובת בית חולים לבטח רופא מטפל)‪ .‬ראו גם דנ"א ‪ 2674/07‬ירושלמי נ'‬
‫פולריס יבוא כלים (‪ )8.5.2007‬ולאחרונה רע"א ‪ 8396/19‬פלונים נ' פלונים (‪ .)30.11.2021‬האם בעלים של רכב חייב‬
‫לדאוג לביטוח מקיף לרכבו כלפי נהג שהתרשל וגרם נזק למכונית? ראו רע"א ‪ 3648/16‬מציל חיים נ' סלאמה (‬
‫‪.)15.8.2016‬‬

‫‪37‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד ולעס נ' אגד – בשעת בוקר מוקדמת בירושלים מגיע המערער איש ירא שמים לתחנת האוטובוס בדרך‬
‫לעבודה‪ ,‬בעודו ממתין לאוטובוס הנתבעים החלו להכות אותו ועוברי אורח עזרו לו‪ .‬התביעה נגד אגד אשר לא‬
‫מנעו מהחבורה הזאת לגרום לו נזק‪ ,‬נעשה מחדל‪ .‬האם יש אחריות? יחסים מיוחדים‪ -‬יש‪ ,‬אתה מזמין מישהו‬
‫אלייך משיקולים מסחריים אזי לא ניתן לומר שהוא זר לך לחלוטין‪ ,‬הסתמכות סבירה‪ -‬לא כלכך ברור‪ ,‬נטילת‬
‫אחריות‪ -‬גבולי מאוד‪ ,‬התרשלות חמורה‪ -‬האם באמת לא היה אף אחד? האירוע היה ממושך? לא מדויק‪ .‬הש'‬
‫ריבלין ‪ -‬כאשר יש יחסים מיוחדים והמעשה העברייני היה בגדר סיכון צפוי‪ ,‬אחרת אין אחריות ברשלנות‪.‬‬
‫מעשה עברייני יכול להיות תמיד ובכל מקום‪ ,‬האם חובה לנסות לקדם התנהגות זו? מעשה‪ /‬פשע עלולים‬
‫להתרחש בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬העליון‪ -‬יכול להיות שיש אחריות ויכול להיות שלא‪ ,‬אך הנתונים לא מספיק‬
‫ברורים לכן לא ניתן להכריע‪ .‬האם בעבר התרחשו במקום אירועים דומים? אם המעשה העברייני היה ייחודי‬
‫באופיו או שיגרתי? האם הייתה יכולת בכלל למנוע את האירוע? מה מהות היחסים בין בעלי הדין? האם‬
‫התובע יכל להסתמך באופן סביר שהנתבע יינקט אמצעי זהירות? העליון מחזיר למחוזי‪ ,‬אשר מגיע למסקנה כי‬
‫אכן יש אחריות‪ .‬הש' ריבלין‪ -‬יש לשמור על האמצעים להגבלה‪.‬‬

‫פס"ד ניסן נ' בי"ח זיו – מטופלים תוקפים את הצוות הרפואי‪ ,‬ביהמ"ש טען כי על המוסד לשמור על העובדים‬
‫במקום מפני פורעי חוק‪ ,‬התרחשות שכזו תמיד צפויה ולכן יש לנקוט באמצעי זהירות‪ ,‬לא הוכחה רשלנות‪ -‬לא‬
‫הוכיחו שהייתה התרשלות‪ ,‬היו מאבטחים‪ ,‬לא הוכח כי הכמות שלהם הייתה בלתי סביר‪ ,‬האירוע לא נמשך‬
‫פרק זמן ארוך‪ ,‬ולא הוכח כי היה גורם שהיה יכול למנוע זאת‪.‬‬

‫פס"ד ג'ושה נ' בי"ח אלדג'אני – אדם עבד בבית חולים והפסיק את עבודתו ושמר איתו על קשר עבודה הגיעה‬
‫מטופלת בתהליך של לידה הוא שלח אותה לבית החולים אשר ביקש ממנו לבוא לעזור כעוזר חיצוני‪ ,‬הוא בא‬
‫לעזור והלידה נכשלה‪ ,‬בטענה של אחריות משותפת של רופא ושל בית החולים‪ .‬בית החולים פושט את ההרגל‬
‫בינתיים והרופא טען כי אין לו ביטוח‪ ,‬תבעו אותו‪ ,‬בדר"כ בית החולים משלם אך הוא פשט רגל לכן הוא תובע‬
‫את בית החולים אשר לא ביטח אותו‪ ,‬האם הם היו צריכים לבטח אותו כאשר הוא לא עובד אצלם באופן‬
‫רשמי? מחדל? מצדיק הטלת אחריות על בית החולים כאשר הרופא הוא אמצעי? יחסים מיוחדים‪ -‬לא‪,‬‬
‫הסתמכות סבירה‪ -‬לא‪ ,‬נטילת אחריות‪ -‬לא ברור‪ ,‬התביעה נדחתה‪ .‬בערעור התהפכה ההחלטה‪ -‬ברוב דעות‪,‬‬
‫הדעת מיעוט‪ -‬הגזמתם‪ ,‬נכון שבית החולים צריך לדאוג לביטוח גם אם עובד חיצוני וגם אם פנימי‪ ,‬אך הביטוח‬
‫אמור להגן על המטופלים‪ ,‬אי אפשר לומר ביטוח באופן כללי‪ ,‬יש להתייחס כלפי מי צריך ביטוח‪ .‬ביטוח כלפי‬
‫רופא שפועל באופן פרטי ויודע שאין לו ביטוח‪ ,‬אין צורך לבטח אותו‪.‬‬

‫פס"ד ירושלמי נ' פולריס יבוא כלים – עוד דוגמה לאחר‪ ,‬ביטוח‪ -‬פס"ד ירושלמי‪ -‬יוזמה לעשות תחרות‬
‫במוצרים בין חברת מכוניות לבין אופנוען הם עשו הסכם ביניהם הוא היה שותף לפרויקט ולא עובד‪ ,‬הוא‬
‫התהפך ונגרם לו נזק והוא תבע את החברה שבה הוא עבד בטענה שהם התרשלו לא רק בכך שהם לא עשו לו‬
‫ביטוח‪ ,‬אלא גם לא בדקו אם יש לו ביטוח או לא‪ .‬במקרה זה טען ביהמ"ש כי אין אחריות אם הסתמכת על‬
‫מישהו אחר שיעשה לך ביטוח אך פתח פתח לנטילת אחריות במקרים אחרים בהם לא ביטחו מישהו אחר‪.‬‬

‫דיון נוסף‪ ,‬עוסק במחדל‪ -‬התובע הינו ספורטאי אשר נוטל חלק במרוץ אופניים ראלי פרועים שנערך במצרים‪.‬‬
‫השתתפותו הייתה במסגרת הסכם עם חברת פולאריס‪ ,‬העותר נפצע במהלך המירוץ ונפגע בנזקי גוף חמורים –‬
‫התובע לא היה מבוטח בתביעות אישיות – ושאל למה לא אמרתם לי להיות מבטוח – לא שאלתם אותי אם יש‬

‫‪38‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לי ביטוח או לא – לא הפניתם את תשומת ליבי ונגרם לי נזק לכן אתם אשמים – ביהמ"ש העליון – פוסק אין‬
‫אחריות‪ .‬במקרים מסוימים יכולה להיות אחריות ופה לא כי אתה יזם ולא עובד – פס"ד בעליון לא עומד בקנה‬
‫אחד עם ואהבת את רעך כמוך‪ ,‬התביעה נדחית‪ .‬אולם יתכנו מקרים שיוכלו להטיל אחריות‪ .‬ביהמ"ש ‪ -‬זה כן‬
‫רשלנות לאחריות חמורה‪.‬‬

‫ביהמ"ש – אולי הדרך הנכונה לטפל בדברים אלו היא חקיקה‪.‬‬

‫פס"ד מציל חיים נ' סלאמה – נהג אמבולנס אשר פועל עבור ארגון מציל חיים‪ ,‬נוהג ברשלנות וגורם לנזק‬
‫רכוש‪ .‬הארגון תבע אותו כי הוא גרם נזק לאמבולנס‪ ,‬הנהג טוען כי הארגון התרשל מכוון שלא ביטח אותו‪.‬‬
‫האם הארגון היה צריך לדאוג לבטח אותו ביטוח מקיף? אם כן הארגון לא יכול לתבוע אותו‪ .‬הוחלט כי הם‬
‫התרשלו‪ ,‬מהחוזה ביניהם השתמע כי הם היו צריכים לבטח עקב האופי החוזי שהיה ביניהם אשר לפיו הוא‬
‫הסתמך בצדק‪ ,‬הסתמכות סבירה‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7276/18‬עזבון פלונית נ' מדינת ישראל המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל – התאבדות של‬
‫מאושפזת במהלך משמורת של בית החולים‪" .‬אמנם פה אחד הוסכם כי הגם שקיומה של חובת הזהירות‬
‫בענייננו אינו מוטל בספק‪ ,‬אך דעת הרוב‪ ,‬מפי השופט סולברג‪ ,‬פסקה כי רכיב ההתרשלות שנמנה על יסודות‬
‫עוולת הרשלנות לא הּוכח‪ .‬דעת הרוב ציינה כי דעת המיעוט קבעה כי התרשלות בית החולים נעוצה בכך שלא‬
‫נקט באופן פוזיטיבי באמצעי מנע לוגיסטי כלשהו‪ ,‬על מנת למנוע את מות המנוחה‪ ,‬אך לא פירטה מהם אותם‬
‫אמצעים שהיה על בית החולים לנקוט‪ ,‬וכי לא ניתן להטיל אחריות בשל מחדל‪ ,‬מבלי לפרט מהו המחדל‬
‫הרשלני"‪.‬‬
‫בנוסף הם מוסיפים שהש' שטיין לא נותן חלופה אפשרית למה היה יכול בית החולים לעשות כדי למנוע את‬
‫המקרה והרי ללא חלופה אפשרית לא ניתן להטיל אחריות ברשלנות‪.‬‬
‫"איננו מצפים ממחלקה פתוחה בבית חולים פסיכיאטרי‪ ,‬אשר החשש הנשקף לחיי מטופליה אינו ברף הגבוה‬
‫ביותר‪ ,‬כי תכרות את עציה‪ ,‬תעקור את ספסליה‪ ,‬ותכלה את מרזביה‪ .‬בית החולים מבקש להעניק לבאים‬
‫בשעריו‪ ,‬תחושת חיים 'נורמלית' ככל הניתן‪ .‬לא מעקב צמוד‪ ,‬לא דחיקת רגליים‪ ,‬לא תחושת מחנק‪ .‬בית‬
‫החולים נדרש לאפשר להם להסתובב בחופשיות‪ ,‬להסב עם בני משפחותיהם בחצר‪ ,‬וליהנות מעצי‪-‬הגן‪ .‬בהקשר‬
‫זה‪ ,‬חשוב להבחין בין התנהלותה של מחלקה פתוחה‪ ,‬אשר מחייבת אמנם מידה סבירה של זהירות ופיקוח‪ ,‬אך‬
‫לא סגר מהודק; לבין אופייה השונה‪ ,‬של מחלקה סגורה‪".‬‬

‫נושא ‪ :6‬האשם העצמי התורם – שיעור ‪04/08/2022‬‬

‫כללי‬
‫סוגיית ה"אשם" בכלל והאשם התורם בפרט מוסדרת בסעיפים ‪ 69-64‬לפקודת הנזיקין‪ .‬סעיף ‪ 64‬מגדיר אשם תורם‬
‫של אדם כ"התרשלות שהזיקה לעצמו"‪ .‬סעיף ‪ 68‬קובע כי טענת אשם תורם היא הגנה שיש בכוחה להביא להקטנת‬

‫‪39‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫סכום הפיצויים‪ ,‬דהיינו לחלוקת נטל הנזק בין המזיק לניזוק‪ ,‬וקובע את מבחני החלוקה‪ .‬תפישה זו של חלוקת‬
‫הנזק סוטה מהתפישה ההיסטורית של המשפט המקובל שהכירה רק בגורם משפטי אחד לנזק – ראו ע"א ‪9480/17‬‬
‫מ"י נ' דנבר צבעים (‪ ,)26.9.2019‬פס' ‪:57‬‬
‫הנמקתו של בית משפט קמא – ולפיו התרשלותם של פרידמן ומיכאלי שוללת את הקשר הסיבתי בין‬ ‫‪.57‬‬
‫התרשלותה (העצמית) של דנבר לבין הנזק‪ ,‬ולכן לא ניתן לייחס לדנבר אשם תורם – אינה יכולה להתקבל‪.‬‬

‫דומה כי תפישתו של בית משפט קמא מהדהדת (גם אם לא במודע) דוקטרינה משפטית שהיתה נהוגה בעבר‬
‫במשפט המקובל‪ ,‬המוכרת בתור "כלל ההזדמנות האחרונה" (‪ .)last clear chance rule‬לפי כלל זה‪ ,‬כאשר‬
‫לנתבע‪-‬המזיק היתה "הזדמנות אחרונה" למנוע את הנזק והוא לא עשה כן‪ ,‬יזכה הניזוק במלוא הפיצוי חרף אשמו‬
‫התורם‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬חשוב להזכיר את הרקע שהוביל לצמיחתה של הדוקטרינה‪ .‬לפי הדין האנגלי הנוקשה ששרר‬
‫בעבר‪ ,‬אשם תורם של הניזוק העניק למזיק הגנה מלאה שהובילה לשלילה מוחלטת של פיצוי מהניזוק‪ ,‬וזאת ללא‬
‫תלות במידת אשמו של הניזוק‪ .‬כלל ההזדמנות האחרונה נולד על מנת לרכך את הדין ולאפשר לניזוק‪-‬הרשלן לזכות‬
‫בפיצוי על נזקו‪ .‬יובהר‪ ,‬כי לפי הדין דאז התוצאה היתה בינארית‪ :‬אם הניזוק התרשל – הוא לא יזכה בפיצוי כלל;‬
‫אך אם למזיק היתה הזדמנות אחרונה למנוע את הנזק והוא לא עשה כן – הניזוק יזכה בפיצוי מלא (ראו‪ :‬יצחק‬
‫אנגלרד‪ ,‬אהרן ברק ומישאל חשין דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית ‪( 249 ,235-234‬ג' טדסקי עורך‪)1976 ,‬‬
‫(להלן‪ :‬תורת הנזיקין הכללית))‪.‬‬

‫אין בכוונתי להידרש לשאלה אם כלל ההזדמנות האחרונה (במתכונתו דאז) יושם על ידי בית משפט קמא כהלכה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬משום שאין חולק כי כלל זה איבד מתוקפו לאחר חקיקת ה‪Law Reform (Contributory Negligence) Act-‬‬
‫‪ , 1945‬שהעניק לבתי המשפט את הסמכות לחלק את האחריות ולהפחית את הפיצויים על פי אחריותם של הצדדים‪.‬‬
‫כך באנגליה‪ ,‬וכך בדין הישראלי‪ ,‬שעיגן את עקרון האשם התורם בסעיף ‪ 68‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬ושהובהר לגביו‬
‫בפסיקה כי "ברור שאין כל יסוד ואין כל מקום להחיות אצלנו את הבר‪-‬מינן של הכלל בדבר ההזדמנות האחרונה"‬
‫(דברי השופט ברנזון בע"א ‪ 95/55‬סלומון נ' אדלר‪ ,‬פ"ד ט ‪ ;)1955( 1909‬כן ראו תורת הנזיקין הכללית בעמ' ‪252-‬‬
‫‪ .) THE LAW of TORT 193 (2nd edition, Ken Oliphant ed., 2007);251‬מכאן‪ ,‬שההנחה כי רשלנות מאוחרת‬
‫בזמן של מזיק‪ ,‬מאיינת מניה וביה את אשמו התורם של הניזוק‪ ,‬אין לה אחיזה בדיני הנזיקין של ימינו‪.‬‬

‫האשם התורם הוא סוג של הגנה על הנתבע‪ .‬כלומר האשם התורם מתייחס לניזוק – היכן הוא תרם בעצמו לגרימת‬
‫הנזק‪.‬‬

‫אשם תורם זו התרשלות של הניזוק שתרמה לנזק‪ .‬יש צורך להוכיח קשר סיבתי‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ס' ‪ 64‬מגדיר מיהו אשם תורם ואילו ס' ‪ 68‬מגדיר את התוצאות שיהיו במידה ויש אשם תורם‪.‬‬
‫אשם תורם יכול להיות מה שגרם לנזק כלומר שבלעדיו לא היה נגרם נזק‪ ,‬או אף התנהגות שמגדילה את היקף‬
‫הנזק‪.‬‬

‫סוגי האשם התורם ומיקומו בשרשרת הסיבתית הגורמת לנזק‬

‫האשם התורם מהווה הגנה רק כאשר תרם עובדתית לנזק (קשר סיבתי עובדתי בין ההתרשלות העצמית לנזק)‪.‬‬
‫תרומה זו יכולה להיות לעצם התרחשות הנזק (הנזק לא היה נגרם אלמלא ההתרשלות העצמית) או לגודלו של‬
‫הנזק (למשל אי חבישת קסדה מגדילה נזק)‪.‬‬
‫האשם התורם יכול (בשרשרת הסיבתית) להקדים את אשמו של המזיק או לבוא אחריו‪ ,‬אין התייחסות או כל‬
‫חשיבות לציר הזמן – מה הגיע לפני מה האשם של המזיק או האשם תורם של הניזוק – ראו מ"י נ' דנבר פס' ‪58‬‬
‫מתוך פס"ד‪:‬‬
‫ודוק‪ :‬פעמים רבות‪ ,‬התרשלותו של המזיק קודמת בזמן להתרשלותו העצמית של הניזוק‪ ,‬כך שציר הזמן‬ ‫‪.58‬‬
‫הוא התרשלות המזיק – אשם תורם של הניזוק – נזק‪ .‬דוגמה טיפוסית לכך היא כאשר הרשות כורה בור ברשות‬
‫הרבים מבלי להציב גדר נאותה‪ ,‬והניזוק – המתהלך בחוסר זהירות – נופל לתוכו ונפצע (ע"א ‪ 316/75‬שור נ' מדינת‬

‫‪41‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ישראל (משרד העבודה‪ ,‬מחלקת עבודות ציבוריות‪ ,‬נצרת)‪ ,‬פ"ד לא(‪ ;)1976( 299 )1‬וכן בדומה ע"א ‪ 1952/11‬אבו‬
‫אלהווא נ' עיריית ירושלים [פורסם בנבו] (‪ .))6.11.2012‬דוגמה נוספת היא כאשר הניזוק עושה שימוש רשלני במתקן‬
‫או באביזר מסוכן שלא תוחזק כהלכה על ידי המזיק‪-‬הנתבע (ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ע"א ‪ 7008/09‬עבד אל רחים נ' עבד אל‬
‫קאדר [פורסם בנבו] (‪ ,)7.9.2010‬שם דובר בשער כדורגל בחצר בית ספר שלא קובע לקרקע כנדרש‪ ,‬ושקרס לאחר‬
‫שתלמיד נתלה עליו‪ ,‬מה שהוביל לפציעת התלמיד‪ .‬בפסק הדין נקבע (ברוב דעות) כי יש לייחס לתלמיד אשם תורם‬
‫בשיעור של ‪.)15%‬‬

‫ייתכן כי פרדיגמה זו של אשם תורם המאוחר לרשלנות המזיק‪ ,‬היא שהובילה את בית משפט קמא לשלול קיומו‬
‫של אשם תורם במקרה דנן‪ .‬ברם‪ ,‬בסוגים אחרים של מקרים‪ ,‬אשמו התורם של הניזוק יקדים את התרשלותו של‬
‫המזיק‪ ,‬כך שציר הזמן הוא אשם תורם של הניזוק – התרשלות המזיק – נזק‪ .‬כזהו המקרה כאשר הניזוק נמנע‬
‫מנקיטת אמצעי זהירות שהיה עליו לנקוט‪ ,‬ולאחר מכן בא המזיק וברשלנותו גרם לאירוע הנזק‪ .‬דוגמה קלאסית‬
‫לכך היא נהג שאינו חובש קסדה או נמנע מלחגור חגורת בטיחות‪ ,‬ובהמשך נפגע בתאונה שאירעה בעקבות רשלנותו‬
‫של אחר (עמוס הרמן מבוא לדיני נזיקין ‪( )2006( 358‬להלן‪ :‬הרמן))‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬השאלה המכריעה לצורך ייחוס אשם תורם אינה מהו היחס בין נקודת הזמן שבה גובש האשם התורם‬
‫לבין מועד רשלנותו של המזיק‪ .‬השאלה הרלוונטית היא מה "מידת אחריותו של התובע לנזק" (כלשון סעיף ‪68‬‬
‫לפקודת הנזיקין )‪ .‬כפי שנפסק‪" ,‬אחריות" זו של הניזוק מורכבת משני יסודות‪ :‬יסוד פיזי‪-‬סיבתי‪ ,‬שעיקרו בשאלה‬
‫אם בפועל הוסיפה התנהגותו של הניזוק על הנזק שהסב המזיק; ויסוד נורמטיבי‪ ,‬הבוחן את ממד האשם המוסרי‬
‫של הניזוק אל מול זה של המזיק (ע"א ‪ 10078/03‬שתיל נ' מקורות חברת מים בע"מ‪ ,‬פ"ד סב(‪ ,803 )1‬פס' ‪( 46‬‬
‫‪ ;)19.3.2007‬כן ראו רע"א ‪ 2809/18‬קסברי נ' רוזן‪[ ,‬פורסם בנבו] פס' ‪ 7-6‬והאסמכתאות שם (‪ .))26.11.2018‬המקרה‬
‫שלפנינו‪ ,‬שבו בית משפט קמא היה נכון להניח כי "המלאי והציוד במפעל אוחסנו באופן רשלני‪ ,‬מבלי שננקט מיגון‬
‫יעיל ונכון מפני אש"‪ ,‬תוך שהוא מעיר כי "יש ממש בטענות הנתבעות בהקשר זה"‪ ,‬משקף לכאורה אשם תורם‬
‫מצדה של דנבר‪ .‬על כן‪ ,‬אילו היינו מוצאים כי יש מקום להטיל אחריות על רשות הכבאות‪ ,‬היה מקום להתחשב בכך‬
‫בעת קביעת שיעור הפיצוי‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בהינתן מסקנתנו כי לא הוכחה רשלנות מצדה של רשות הכבאות‪ ,‬מתייתר‬
‫הצורך להידרש לשאלת שיעורו של אשם תורם זה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ע"פ פס"ד מ"י נ' דנבר צבעים – האשם התורם יכול להקדים את אשמו של המזיק או לבוא אחריו‪.‬‬

‫אשם תורם ואשם יוצר אחריות‬

‫מהי ההבחנה בין שני סוגי האשמים? האם יש וצריכה להיות זהות ביניהם? ראו קסברי נ' רוזן‪.‬‬
‫פס"ד קסברי נ' רוזן – בכביש חד סטרי הנתבעת יוצאת מחניה ברוורס‪ .‬נהג מונית לא מפסיק לבלום כי נסע‬
‫במהירות מופרזת ונגרם נזק לרכוש של שניהם‪ .‬עולה השאלה על מי האחריות? בית המשפט קובע שעל הנהגת‬
‫שיוצאת מחניה ללא בחינה אם הכביש פנוי אך באותה נשימה אומר בית המשפט שגם המונית אשמה כי יכל לנהוג‬
‫במהירות נמוכה יותר כחוק ואז למנוע ונותן לו אשם תורם של ‪ 30‬אחוז‪ .‬בערעור מגיעה בית הנתבעת ואומרת שאם‬
‫כך קבע בית המשפט אז יש למונית אחראיות של ‪ 30‬אחוז לתאונה אז שישלם גם לה ‪ 30‬אחוז‪ .‬ועולה השאלה מה‬
‫היחס בין אשם שיוצר אחריות לבין אשם תורם‪ ,‬האם לעולם אשם תורם יוצר אחריות או לא? בית המשפט קובע‬
‫שיש הבדלה בין אשם תורם לאשם שיוצר אחריות‪ .‬לעיתים ישנם חפיפה בין השניים ולעיתים לא הכל תלוי‬
‫בנסיבות ואין כללים‪ .‬כשאני בוחן אשם תורם עצמי אני בוחן האם האשם יצר סיכון כלפי עצמו‪ ,‬שאני בוחן אשם‬
‫עם אחריות אני בוחן יצירת סיכון כלפי הציבור בכלל וכלפי אותו ניזוק בפרט‪ .‬ולכן מה שעונה על השאלה הזו ועל‬
‫האבחנה בין השניים זו יצירת הסיכון‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫שיקולי מדיניות‬
‫מהם שיקולי המדיניות מאחורי הגנת האשם התורם? מה מצדיק את הקלת נטל האחריות המוטל על המזיק?‬
‫לעיתים ישנם שיקולים של הגינות – כי לא הוגן שיהיה פיזור נזק בין האחראי למי שרק תרם‪ .‬וגם לא בטוח שזה‬
‫טוב להרתעה – ניקח דוגמא של עובד ומעביד שהמעביד התרשל והעובד אשם תורם – אם אני משווה אז אני מוריד‬
‫מהרתעת המעביד וזו לא המטרה‪.‬‬
‫ראו ע"א ‪ )1985( )sidaar( 804/80‬בפס' ‪:18 – 17‬‬
‫‪ . 17‬מבחינה אנאליטית מבוססים הכללים‪ ,‬המפחיתים מסכום הפיצויים לו זכאי הניזוק בשל התרשלותו העצמית‪,‬‬
‫על תחושת הצדק וההגינות‪ ,‬לפיה ראוי ל לניזוק לשלם מחיר מסוים בגין התרשלותו שלו‪ .‬שיקול זה תופס לא רק‬
‫במקום שהאחריות עצמה מבוססת על רשלנות המזיק‪ ,‬אלא גם במקום שאחריות המזיק היא ללא רשלנות‪ .‬המזיק‬
‫יצר סיכון‪ ,‬ועליו לפצות את ניזוק בשל הנזק שהסיכון גרם‪ ,‬בלא קשר לרלשנותו של המזיק‪ .‬אך אם הניזוק יצר‬
‫ברשלנותו סיכון לעצמו‪ ,‬אין כל סיבה שלא להטיל עליו נטל כספי מסוים‪ ,‬המשקף את התרשלתו‪ .‬יש אף לקוות‪ ,‬כי‬
‫הדבר יביא להגברת אמצעי הבטיחות (ראה מאמרו הנ"ל של ‪ .)268fleming, at‬עם זאת‪ ,‬אין לעבור מקיצוניות‬
‫לקיצוניות‪ .‬ייתכנו מקרים‪ ,‬בהם מטרת האחריות ללא אשמה היא לבטח סיכון מסוים‪ ,‬תוך נכונות להעניק לניזוק‬
‫פיצוי מלא גם אם התרשל כלפי עצמו‪ .‬במקרים אלה אין זה ראוי להתחשב ברשלנותו התורמת של הניזוק‪ .‬ודאי‬
‫שיש לנהוג כך‪ ,‬מקום שהחוק קובע זאת במפורש‪ .‬אך גם בהעדר הוראה מפורשת ניתן לעתים לשלול תחולת‬
‫הרשלנות התורמת‪ ,‬אם הכרה בה אינה עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה‪ ,‬היוצרת אחריות ללא אשמה‪ .‬על‪-‬כן‬
‫יש לבחון כל אחריות לגופה‪ ,‬תוך הבנת מטרתה ומהותה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬כאשר נדונה שאלת הרשלנות המשווה (‬
‫‪ ) comparative negligence‬באחריות היצרן למוצרים פגומים‪ ,‬נבחנה המדיניות המשפטית‪ ,‬העומדת ביסוד‬
‫אחריות ללא אשמה זו‪ ,‬ונמצא‪ ,‬כי היא עולה בקנה אחד עם הכרה ברשלנות משווה‪ .‬אומר השופט מורן (‪)moran‬‬
‫בפרשת ‪at[49] (1983) .coney v. J. L.g industries, inc: We belive that application of comparative fault ,202‬‬
‫‪principles" in strict products liability actions would not frustrate Products liability as set out in‬‬
‫‪suvada. The plaintiff will this court's fundamental reasons for adopting strict Still be relieved of the‬‬
‫‪proof problems associated with-negligence and warranty actions. Privity and a manu‬‬
‫‪Compartive fault lessen the manufacturer's duty to produce facturer's negligence continue to be‬‬
‫‪irrelevant. Nor would Reasonbly safe products. The manufacturer's liability Only its responsibility for‬‬
‫‪damages is; lessened by the extent the trier of fact finds the remains strict ...consumer's conduct‬‬
‫‪contributed to the injuries Spread among all consumers. Only that portion due to further, the risk‬‬
‫‪associated with the product defect is still .plaintiff's own conduct of fault is borne by the plaintiff , we‬‬
‫‪see no reason to spread the cost of the loss resulting where the allocation of losses properly can be‬‬
‫‪apportioned ."from plaintiff's own fault on to the consuming public‬‬
‫‪ . 18‬שיקול‪ ,‬המובא לעתים נגד הכרה ברשלנות תורמת כמפחיתה פיצויים בגין אחריות‪ ,‬ללא אשמה‪ ,‬הוא זה‪ :‬אין‬
‫להשוות כלל את התנהגותו של המזיק‪ ,‬האחראי גם ללא רשלנות‪ ,‬עם התנהגותו של הניזוק‪ ,‬שהתרשל כלפי עצמו‪.‬‬
‫אומרים‪ ,‬כי לא ניתן להעמיד על בסיס משווה "תפוחים ותפוזים"‪ ,‬ושמן ומים אינם מתערבים‪ .‬על‪-‬כן אין כל‬
‫אפשרות להפחית את סכום הפיצויים בגין האחריות ללא אשמה על‪-‬פי שיקולים של אשמה‪ .‬טענה זו בעלת משקל‬
‫היא‪ ,‬אך אין היא מכריעה‪ .‬מציאות החיים המשפטיים טופחת על פניה‪ ,‬שעה שבתי המשפט מתגברים על הקשיים‬
‫יום יום‪ ,‬ופוסקים פיצויים תוך השוואה בין אחריות ללא אשמה של המזיק לבין התרשלות הניזוק‪ .‬בעניין זה‬
‫פועלים בתי המשפט על‪-‬פי הנוסחה הכללית‪ ,‬כי סכום הפיצויים ייקבע בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק‪,‬‬
‫בהתחשב במידת האחריות של הניזוק (ראה אנגלרד בקובץ דיני הנזיקין ‪ -‬תורת הנזיקין הכללית‪ ,‬בעמ' ‪ .)266‬זאת‬
‫ועוד‪ :‬חוק האחריות למוצרים פגומים מטיל אחריות ללא אשם על היצרן‪ .‬עם זאת נקבע‪ ,‬כי התרשלות חמורה של‬

‫‪43‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הניזוק תהא הגנה למזיק‪ .‬בעניין זה "רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהתחשב במידת התרשלותו‬
‫(של הניזוק ‪ -‬א' ב')" (סעיף ‪(4‬ב) )‪ .‬אם הפחתה כזו אפשרית בחוק זה‪ ,‬מדוע לא תהא אפשרית בכל מקרה אחר של‬
‫מהילת "תפוחים" ו"תפוזים"?‬

‫מה בעצם הנימוקים להגנה? למה אם אדם מסכן את עצמו וגורם לעצמו נזק זה גורם הגנה כלפי המזיק? הרי גם‬
‫הוא התרשל וגרם לנזק בדר"כ‪ .‬יש ‪ 2‬שיקולים שמצדיקים את הגנת האשם התורם‪.‬‬

‫על פי ע"א ‪ sidaar tanker corporation 804/80‬נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ‪:‬‬

‫הגינות ‪ -‬הינה שיקול מרכזי‪ ,‬אם שניהם התנהגו לא בסדר נחלק את האשמה‪ ,‬חלוקת אחריות‪ ,‬דהיינו‬ ‫‪.1‬‬
‫נחלק את "הפיצוי" ביניהם‪.‬‬

‫הרתעה‪ -‬הרתעה של הניזוק ‪ ,‬אם הוא לא מגן על עצמו אני רוצה שהוא כן יגן על עצמו‪ ,‬זוהי הרתעה‬ ‫‪.2‬‬
‫קדימה‪ ,‬כדאי לו להיזהר אם הוא רוצה לקבל את מלוא הפיצוי ולא לשאת בנטל‪.‬‬

‫שיקולים נגד ההגנה‪:‬‬

‫פיזור נזק‪ -‬לעיתים למזיק יש אופציה להפעיל את הביטוח‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הרתעה מזיק‪ -‬אם אני רוצה להרתיע את המזיק יש להטיל עליו את כל הנזק‪ ,‬ולא רק חלק‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הגינות‪ -‬אם אתה מרוויח מהעובד‪ ,‬גם תקח חלק מהנטל‪ .‬העדפת החלש על פני החזק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ישנה התנגשות בין שיקולי המדיניות בעד ומנגד‪.‬‬

‫באיזה הקשר טענת האשם התורם עולה באופן מאוד שכיח?‬

‫תאונות עבודה‪ .‬מאוד שכיח שעובד נפגע וגם הוא תרם לפגיעה‪.‬‬

‫הגישה של ביהמ"ש לתאונות עבודה היא‪ ,‬מכוון שמדובר בנזק גוף‪ ,‬נגד ההגנה בדר"כ‪ .‬אך מה חשוב יותר‪ ,‬להרתיע‬
‫את העובד או המעביד? המעביד‪ ,‬שכן הוא יותר חלש מהמעביד שכן הוא תלוי בו‪.‬‬

‫אם מכירים באשם תורם החלק של העובד הוא חלק קטן יותר‪ ,‬בדר"כ‪ .‬אם בכלל מכירים באשם תורם‪ .‬כלפי‬
‫עובדים יש יחס מיוחד‪.‬‬

‫נקודה מרכזית בהבנת תחומי השתרעותה של הגנת האשם התורם היא שקיים מתח בין מטרותיה של הגנת האשם‬
‫התורם מחד גיסא‪ ,‬לבין מטרותיה של האחריות בנזיקין מאידך גיסא‪ .‬מהו מתח זה? מתח זה מוביל לכך שגישת‬
‫הדין לאשם העצמי התורם של הניזוק מקלה עמו לעיתים בהשוואה לגישת הדין לאשם יוצר האחריות של המזיק‪.‬‬
‫גישה מקלה זו באה לידי ביטוי הן בעצם ההכרה בקיומו של אשם תורם והן בקביעת מידת ההפחתה בשיעור‬
‫הפיצויים בעקבותיו‪ .‬הדבר בולט במיוחד לגבי אשמם התורם של עובדים כשזה מושווה לאשם המעביד‪ .‬ראו‬
‫פרשות שטרן ודפרון‪.‬‬

‫פס"ד שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא – היו צריכים לבצע לידת עכוז‪ ,‬בית החולים ביצע לידה קיסרית על אף המצב‬
‫ועל אף שנהוג בבתי החולים לבצע במקרים כאלה לידת עכוז‪ .‬האם יש להעניש אותם כי הם הכי מתקדמים? נפסק‬

‫‪44‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫שבמקרה שהמזיק הוא מעל האדם הסביר‪ ,‬יפסקו לו על פי היכולות שלו ולא על פי האדם הסביר‪( .‬ההגנה על‬
‫האשם התורם באה לידי ביטוי על ההחלטה של העובד (הרופא) ביחס לנהלי בית החולים)‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 5850/10‬חברת דפרון נ' עז' גולובין – עובד שעבד במפעל שבוע‪ ,‬שתה חומר שאסור לשתייה כי חשב‬
‫שהוא משהו אחר ומת‪ .‬המעביד היה צריך להחזיק את החומר בארון סגור אך השאיר אותו פתוח‪ ,‬והעובד לא היה‬
‫צריך לשתות מהארון‪ .‬נק' המוצא כי על המעביד לנקוט באמצעים סבירים לשמור על העובד ולהדריך אותו‪,‬‬
‫המחוזי שלל את טענת האשם התורם בטענה שיש להטיל על העובד אחריות רק לעיתים נדירים‪ ,‬חלש מול חזק‪ .‬אך‬
‫אם העובד עשה משהו חריג הדבר ישמש כשיקול להטיל עליו לפחות חלק מהאחריות‪ ,‬מטעם ההגינות‪" ,‬אין חובתך‬
‫לזולת כחובתך לעצמך"‪ ,‬המבחנים הינם אובייקטיבים ‪ -‬העובד הסביר אל מול המעביד הסביר‪ .‬הוחלט כי ‪25‬‬
‫אחוזים מהאחריות על העובד‪.‬‬

‫אשם תורם מול מזיק רשלן‬

‫כשבוחנים את האשם התורם משווים אובייקטיבית לאדם הסביר (בניגוד לבחינת ההתרשלות‪ ,‬כולל אשם יוצר‬
‫אחריות‪ ,‬בוחנים ביחס לקצת מעל האדם הסביר)‪ .‬לוקחים גם בחשבון תכונות סובייקטיביות‪ .‬דבר זה נותן עוד‬
‫הגנה לאשם התורם‪ .‬מתחם הסבירות של הניזוק רחב יותר ממתחם הסבירות של המזיק (מתחם סבירות רחב יותר‬
‫– טוב יותר‪ ,‬כי אז פחות סיכויים שתוגדר כרשלן‪ /‬אשם)‪.‬‬
‫הגישה המקלה של הדין להתרשלות הניזוק בהשוואה להתרשלות המזיק באה לידי ביטוי בכך שסטנדרט הזהירות‬
‫העצמית אפשר שיהיה נמוך מסטנדרט הזהירות כלפי הזולת ( ראו דפרון פס' כט)‪ ,‬וכן בהתחשבות בנתונים‬
‫סובייקטיביים של הניזוק‪ ,‬התחשבות המקלה עמו‪ .‬האם קיומו של "סטנדרד כפול" זה הוא בעייתי? כיצד באה לידי‬
‫ביטוי הסובייקטיביזציה המקלה שבפס"ד הדסה נ' גלעד (פס' ‪?)32‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 6649/96‬הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד – מדובר באדם שרצה להתאבד ולא הצליח‪ ,‬אשפזו אותו‬
‫והוא הצליח לברוח אל הגג ולהתאבד‪ .‬טענו שיש רשלנות של בית החולים‪ .‬בית חולים טען כי הוא בכוונה עשה את‬
‫זה‪ ,‬ביהמ"ש טוען כי בית החולים לא יכול טעון שהניזק לא היה לא בסדר כאשר תפקידו היה להגן עליו מפני עצמו‪,‬‬
‫יש לשלול את האופציה של אשם תורם שכן החולה היה נתון למשמורת בית החולים‪ .‬טיעון נוסף הינו הטיעון‬
‫הסובייקטיבי‪ ,‬אותו בנאדם היה בדיכאון עמוק‪ ,‬איפה פה אשם? חולשות של בנאדם לא נלקחות בחשבון במבחן‬
‫האובייקטיבי‪ ,‬אך לפי הפס"ד זה יש לקחת בחשבון את הסובייקטיבי‪ .‬מקרה בו הניזוק גרם בכוונה נזק לעצמו‪.‬‬
‫מדובר באדם שרצה להתאבד ולא הצליח‪ ,‬אשפזו אותו והוא הצליח לברוח אל הגג ולהתאבד‪ .‬התעוררה השאלה‬
‫האם בהתחשב בנסיבות יש מקום לייחס לו אשם תורם? נפסק כי במקרה הזה אין אחריות של אשם תורם‪ ,‬וכי על‬
‫בית החולים לקחת אחריות‪.‬‬

‫האם קיימת כאן גם סובייקטיביזציה מחמירה מקבילה לזו שבעניין שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא שנדון בהקשר‬
‫להתרשלות? ראו ע"א ‪ 61/89‬מדינת ישראל נ' אייגר (קטין)‪ ,‬פ"ד מה(‪ ,)1990( 580 )1‬פס' ‪.12-8 ,1‬‬
‫פס"ד מדינת ישראל נ' אייגר (קטין) – ילד שיחק עם טילים ונפגע מטיל‪ ,‬האם יש אשם תורם של הקטין? הפסיקה‬
‫קבעה כי גיל האחריות בנזיקין מגיל ‪ ,12‬אך באשם תורם אין הגבלה של גיל‪ ,‬והילד במקרה הזה היה מאוד פיקח‬
‫ולכן עלתה השאלה האם יש להתייחס אליו בחומרה‪ .‬ביהמ"ש לא הכריע‪ .‬ניתן גם לראות את ההתייחסות‬
‫הסובייקטיבית של האשם התורם (הילד היה פיקח מאוד למרות גילו הנמוך)‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫אשם תורם מול אחריות חמורה של מזיק‬

‫המתח בין הגנת האשם התורם לבין מטרותיה של האחריות הנזיקין בולט במיוחד כשמדובר באחריות חמורה של‬
‫המזיק‪ .‬מדוע? המחוקק הגיב למתח זה על ידי ביטול או צמצום הגנת האשם התורם בהסדרי אחריות מוחלטת‬
‫וחמורה‪ .‬בהעדר הסדר מצמצם בחוק פעל בית‪-‬המשפט בדרכים שיפוטיות כדי לצמצם את הגנת האשם התורם‬
‫במצבים של אחריות חמורה ומוחלטת‪ - .‬ראו פס"ד מחמור‪.‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 435/85‬מחמור נ' אטדגי – גברת קיבלה עבודה זמנית‪ ,‬הממונה הורה לה לפרוס לחם במכונה חשמלית‬
‫הדגים לה והלך‪ ,‬היא הפעילה את המכונה הכניסה את היד לא נכון ו‪ 4‬אצבעות נכרתו‪ .‬יש אשם עצמי או לא? אין‪.‬‬
‫למה? כי למעביד יש המון חוזקות על פני העובד‪ ,‬העובד פועל בתוך הגבולות של המעביד‪ .‬ביהמ"ש שואל האם יש‬
‫תרומה אוטונומית‪ ,‬חריגה שלא במסגרת עבודתו הרגילה אשר יצרה סיכון? לא‪ .‬לכן אין אשם תורם כי התפקוד‬
‫היה רגיל‪.‬‬

‫לשון פסק הדין‪" :‬ביום עבודתה הראשון של המשיבה במפעל המערערת‪ ,‬הורתה לה הממונה על המטבח לפרוס‬
‫לחם במכונה חשמלית‪ ,‬לאחר שהדגימה בפניה את פעולת המכונה על‪-‬ידי פריסת כיכר לחם אחת‪ .‬המשיבה הכניסה‬
‫את ידה דרך פתח מכסה המגן של המכונה כדי לסייע ביציאת הפרוסות‪ ,‬וארבע אצבעות ידה השמאלית נקטעו‪.‬‬
‫מומחה רפואי שנתמנה מטעם בית המשפט קבע‪ ,‬שהמשיבה‪ ,‬מסוגלת לקרב את האגודל שלא נפגע מול קצות‬
‫האצבעות ובכך מתאפשרת תפיסה עדינה וחזקה‪ ,‬ולפיכך "באופן תפקודי היד היא שימושית"‪ .‬בית המשפט המחוזי‬
‫הטיל את מלוא החבות לנזק על המערערת‪".‬‬

‫אשם תורם – מבחני החלוקה‬

‫מהם המבחנים המשמשים בפועל לחלוקת הנזק בין מזיק לניזוק על רקע מבחן החלוקה הסטטוטורי שבסעיף ‪68‬‬
‫לפקודה?‬
‫אשם תורם‬
‫‪( . 68‬א) סבל אדם נזק‪ ,‬מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר‪ ,‬לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק‬
‫מחמת אשמו של הניזוק‪ ,‬אלא שהפיצויים שייּפָ רעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך‬
‫התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה‪ ,‬ואם‬
‫חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות‪ ,‬לא ייָּפ רע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור‪.‬‬
‫(ב) הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א)‪ ,‬יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול‬
‫להיָּפ רע אילולא אשמו‪.‬‬
‫(ג) הוראות הסעיפים ‪ 11‬ו‪ 83-‬יחולו כל אימת שנמצאו שנים או יותר חבים לפי סעיף קטן (א) על נזק שנגרם‬
‫לאדם‪ ,‬או שהיו חבים אילו נתבעו לדין‪.‬‬
‫בתי המשפט הפעילו ביחסים שבין מזיק רשלן לניזוק רשלן את מבחן השוואת האשמים – הן "אשמה מוסרית הן‬
‫"אשמה חברתית"‪ .‬כיצד יחולק הנזק כשהמזיק פעל באשמה מוסרית והניזוק בהתרשלות רגילה‪ .‬מבחן חלוקה‬
‫נוסף הוא מבחן התרומה הסיבתית‪ :‬מידת התרומה של כל התרשלות לאפשרות שייגרם נזק (ראו פלוני נ' רוזנר)‪.‬‬
‫האם ניתן מבחן האשמה המוסרית‪/‬חברתית להפעלה כאשר המזיק אחראי באחריות חמורה? אם לא‪ ,‬כיצד יחולק‬
‫הנזק במקרה זה? יצוין כי לרוב מידת האשם העצמי המיוחסת לתובע קטנה יותר בנזקי גוף מאשר בנזקים‬
‫כלכליים טהורים אך הכל תלוי בנסיבות המקרה (ל–‪ 60%‬אשם תורם של מי שמעד במדרגה בגן ציבורי ראו ע"א‬

‫‪46‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ 5421/03‬אבו גוש נ' עירית י‪-‬ם (‪( )29.11.2006‬אדם החליק בפארק ציבורי ובית משפט קבע אשמה של ‪ 60%‬בטענה‬
‫שאדם צריך לראות לאן הולך)‪ .‬מקובל להכיר באשם תורם משמעותי של מנהלים ומפקחים במקום העבודה (ראו‬
‫ע"א ‪ 14/08‬אלרחים נ' פלסטניר (‪ ;50% - )2.12.2009‬ראו עוד ע"א ‪ 5603/11‬נג'אר נ' נאג'ר (‪;30%– )15.1.2012‬‬
‫ע"א ‪ 1062/15‬והבי נ' נזאל (‪ 40% – )10.5.2016‬לעובד‪.‬‬
‫לייחוס אשם תורם גבוה בהקשר של נזקים כלכליים ראו לדוגמה‪ :‬ע"א ‪ 324/82‬עיריית בני ברק נ' רוטברד ‪,102‬‬
‫‪( )1991( 123‬קבלן מול ועדה מקומית – ועדה מקומית מתירה לבנות יותר מהיתרי הבניה ובונה כך‪ .‬לאחר מכן תובע‬
‫את האשמה על הועדה – עולה השאלה האם יש אשם תורם מצד הקבלן? בית המשפט קובע כי יש אשם ואף‬
‫אחראית כי היה על הקבלן לבחון את ההיתרים וקובע חלוקת אחריות של ‪ 50%/50%‬בין הקבלן לבין הועדה); ע"א‬
‫‪ 542/87‬קופת אשראי וחסכון נ ' בן אחמד‪( ,‬פ"ד מד(‪( )422 )1‬חלפני כספים); ע"א ‪ 1256/13‬הקדש אל חאג' נ'‬
‫אזורים (‪( )16.1.2020‬חברות בניה)‪.‬‬
‫לבחינת אשמו התורם של לקוח אל מול עורך דינו שהתרשל ראו הרמן נ' וייס‪.‬‬

‫ע"א ‪ 6277/19‬הרמן נ' וייס משיב ‪ 1‬לקח על עצמו במסגרת ייצוג המערערים בעסקה לרכישת דירה‬
‫מחויבות החורגת מהמעורבות הרגילה של עורך דין בעסקאות רכישת דירה‪ ,‬והתואמות את מאפייניהם‬
‫הייחודיים של המערערים וכי בהתנהלותו הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו והתרשל במילוי תפקידו;‬
‫לא היה מקום לייחס למערערים אשם תורם בגין היעדר פיקוח ראוי על פעולות המשיב ‪ .1‬הלקוח אינו‬
‫נדרש לבלוש אחר עורך דינו ולוודא כי זה מבצע את מלאכתו כהלכה; המערערים עמדו בנטל הנדרש‬
‫להוכחת היקף הנזק שנגרם להם והיה על בימ"ש קמא לבסס את סכום הפיצוי שנפסק על הנתונים שהוכחו‬
‫ולהימנע מפסיקת פיצוי על דרך האומדנה‪.‬‬
‫ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בימ"ש המחוזי‪ ,‬במסגרתו התקבלה בחלקה תביעה שהגישו‬
‫המערערים והמשיבים שכנגד‪ ,‬תושבי חוץ‪ ,‬הם הרוכשים‪ ,‬בטענה שמשיב ‪ 1‬התרשל בייצוגם בעסקה‬
‫לרכישת דירת מגורים מחברת מנרב‪ ,‬והסב להם בגין כך נזקים בסך של כ‪ 2.7-‬מיליון ‪ .₪‬בימ"ש קמא חייב‬
‫את המשיבים‪ ,‬ביחד ולחוד‪ ,‬לשלם למערערים כ‪ 369-‬אלף ש"ח (‪ 70%‬מסך הנזקים שנקבעו)‪ ,‬בצירוף הפרשי‬
‫הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה‪ .‬עיקר הדיון נסב אודות חבות המשיב ‪ ,1‬אודות סוגיית האשם התורם‬
‫של המערערים שבימ"ש קמא העמיד על ‪ ,30%‬ואודות פסיקת הנזק בגין תשלומים עודפים על דרך‬
‫האומדנה‪.‬‬
‫בית המשפט העליון (מפי השופט גרוסקופף ובהסכמת המשנה לנשיאה הנדל והשופט אלרון) קיבל את‬
‫הערעור‪ ,‬דחה את הערעור שכנגד‪.‬‬

‫מתוך פסק הדין‪ ,‬פס' ‪:35-28‬‬

‫כמתואר לעיל‪ ,‬בית המשפט קמא קבע כי בעוד שהרוכשים הניחו מסד עובדתי לקיומו של נזק ישיר‬ ‫‪.35‬‬
‫בדמות תשלום ריביות פיגורים והפרשי הצמדה לחברת מנרב‪ ,‬וזאת כתוצאה ממחדליו של המשיב‪,‬‬
‫הרוכשים לא הוכיחו את שיעור הנזק המדויק שנגרם להם‪ .‬לפיכך‪ ,‬בית המשפט מצא לנכון לפסוק‬
‫לרוכשים פיצוי כספי על דרך האומדנה‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬הלכה היא כי לצורך ביסוס הזכות לקבלת פיצויים לא די בהוכחת עצם קיומו של הנזק‪,‬‬ ‫‪.36‬‬
‫אלא על הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק את היקף הנזק שנגרם‬
‫לו‪ ,‬וכפועל יוצא את שיעור הפיצוי לו הוא זכאי‪ .‬בהתאם‪ ,‬במקרים שבהם נכשל הניזוק בהוכחת נזקו‪ ,‬אין‬

‫‪47‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הוא זכאי לפיצויים‪ .‬עמד על כך הנשיא אהרן ברק בע"א ‪ 1081/00‬אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬נט(‪( )2005( 206 ,193 )5‬להלן‪ :‬עניין אבנעל)‪:‬‬

‫"הוכחת הנזק לצורך פסיקת פיצויים בגין נזק רכושי היא תנאי הכרחי‪ ,‬אך לא מספיק‪,‬‬
‫לקביעת הפיצוי‪ .‬על הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם‬
‫ניתן להסיק את הפיצוי‪ ,‬דהיינו את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו‪".‬‬

‫חריג לכלל האמור מתקיים באותם המצבים שבהם לאור טבעו ואופיו של הנזק‪ ,‬אשר קיומו הוכח‬ ‫‪.37‬‬
‫על ידי הניזוק‪ ,‬לא ניתן להביא נתונים מדויקים באשר להיקפו‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬בהם קיים קושי אובייקטיבי‬
‫להוכיח באופן מדויק את מידת הנזק שנגרם‪ ,‬נפסק כי לא יהיה בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע‬
‫(עניין אניסימוב‪ ,‬בעמ' ‪ ;809‬ע"א ‪ 2688/95‬פנחס נ' כרם מהנדסים‪ ,‬פ"ד נ(‪( )1997( 747 ,742 )5‬להלן‪ :‬עניין‬
‫פנחס); עניין אבנעל‪ ,‬בעמ' ‪ ;206‬עניין גדיש‪ ,‬בעמ' ‪ .)628‬עוד נקבע בפסיקה כי הניזוק אינו נדרש להוכיח את‬
‫היקף הנזק שנגרם לו במידת וודאות מוחלטת‪ ,‬אלא די בכך כי יוכיח את נזקו‪ ,‬וכפועל יוצא‪ ,‬את הפיצוי‬
‫המגיע לו‪ ,‬במידת ודאות סבירה‪ ,‬קרי באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין (עניין אניסימוב‪,‬‬
‫בעמ' ‪ ;809‬עניין פנחס‪ ,‬בעמ' ‪ ;747‬ע"א ‪ 1172/13‬שרוט נ' וינר‪ ,‬פסקה ‪[ 31‬פורסם בנבו] (‪.))15.3.2015‬‬

‫בענייננו אנו‪ ,‬הנזק שנגרם לרוכשים תחת ראש הנזק בדבר התשלומים העודפים הוא נזק כספי‬ ‫‪.38‬‬
‫אשר לא קיים כל קושי אובייקטיבי להוכיח את היקפו‪ .‬משכך‪ ,‬אם הרוכשים הם התובעים בהליך דנן‪,‬‬
‫כשלו בהוכחת מידת הנזק שנגרם להם‪ ,‬על בית המשפט קמא היה לדחות את תביעתם‪ .‬מנגד‪ ,‬ככל שעלה‬
‫בידי הרוכשים להוכיח את היקף הנזק שנגרם להם‪ ,‬כפי שנטען על ידם‪ ,‬הרי שהיה על בית המשפט קמא‬
‫לבסס את סכום הפיצוי שנפסק על הנתונים שהוכחו‪ ,‬ולהימנע מפסיקת פיצוי על דרך האומדנה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫במסגרת הערעור והערעור שכנגד דנן אנו נדרשים להכריע בשאלה האם הרוכשים הוכיחו בהליך קמא את‬
‫הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק במידת ודאות סבירה‪ ,‬כנדרש על פי הדין‪ ,‬את היקף הנזק שנגרם‬
‫להם‪ .‬לבחינתה של שאלה זו אפנה כעת‪.‬‬

‫מבחינת האשם התורם – לא התקבלה טענה כנגד המערערים על אשם תורם כי אין שום נוהל או רצון‬
‫שקונים יעקבו ויבלשו אחר העו"ד שלהם‪.‬‬

‫לאשם תורם של מטופל שלא ביצע בדיקות וטיפולים שאליהם הופנה ראו ע"א ‪ 2813/06‬קופ"ח נ' זליג (‪)11.7.2010‬‬
‫וע"א ‪ 2886/05‬אשכנזי נ' לודמילה (‪.)8.11.2010‬‬
‫האם ייתכן אשם תורם מכריע של ‪ 100%‬מהנזק? ראו ע"א ‪ 3573/15‬פלוני נ' יפים פרידמן (‪ )4.6.17‬פס' ‪ 20‬והדיון‬
‫בסיבתיות משפטית בהמשך‪:‬‬

‫‪ . 20‬שאלת אשמו התורם של המערער‪ ,‬ושיעורו – ככל שקיים אשם מצדו‪ ,‬אינה מונחת בפנינו במסגרת הערעור‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬כפי שציינתי‪ ,‬ראוי שזו תתברר במסגרת המשך הדיון בתיק בבית המשפט המחוזי‪ ,‬לאחר שתעמוד בפני‬
‫האחרון "התמונה המלאה" בנוגע לחבויות של כלל הצדדים המעורבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן שלא להתייחס לקביעת‬
‫בית המשפט המחוזי‪ ,‬כי אף אילו התקבלה תביעת המערער‪ ,‬ממילא לא היה בכך כדי לשנות את תוצאת פסק דינו‬
‫מפאת אשמו התורם המכריע‪ ,‬ובמילים אחרות‪ ,‬כי יש לייחס לאחרון רשלנות תורמת בשיעור ‪ 100‬אחוזים‪ .‬בשים‬
‫לב למארג הנסיבות שתואר לעיל‪ ,‬דומני‪ ,‬כי אף אם יש לייחס למערער אשם תורם במידה כלשהי (ואיני קובע דבר‬

‫‪48‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בעניין זה)‪ ,‬על פניו אין מדובר באשם תורם בשיעור מכריע כאמור‪ .‬בענייננו‪ ,‬כזכור‪ ,‬המערער‪ ,‬שהוזמן לבית על‪-‬ידי‬
‫בעלי הבית ועלה בעקבות בעל הבית לעליית הגג‪ ,‬נפגע כתוצאה מנפילה דרך הפתח המסוכן במפלס ‪ .4‬בשים לב‬
‫לנסיבות שתוארו‪ ,‬ובפרט לכך שהמערער היה אותה שעה בגדר מבקר המתארח בבית פרטי‪ ,‬ושהמפגע שהוביל‬
‫לתאונה היה סמוי מן העין‪ ,‬אין מקום לייחס לו אשם בשיעור ‪ 100‬אחוזים‪ .‬יוטעם כי נטל ההוכחה בדבר קיומו של‬
‫אשם תורם מצד הניזוק רובץ על כתפי המזיק‪ ,‬ובענייננו לא הוכח‪ ,‬למשל‪ ,‬שהמערער הוזהר מראש מפני הסכנה;‬
‫שראה את השלט; או שהייתה לו היכרות קודמת עם המקום‪ ,‬כמו לדוגמא במקרים בהם מדובר בתאונה‬
‫המתרחשת במקום עבודתו של הניזוק (השוו‪ :‬ע"א ‪ 417/81‬מלון רמדה שלום נ' אמסלם‪ ,‬פ"ד לח(‪;)1984( 072 )1‬‬
‫ע"א ‪ 741/83‬גוריון נ' גבריאל‪ ,‬פ"ד לט(‪ .))1985( 266 )4‬עצם הצורך להתגבר על "מכשולים" בדרך למפלס ‪ 4‬אינו‬
‫מלמד על רשלנות כה כבדה מצדו של המערער שבכוחה לגבור על אשמו של יוצר הסיכון (הקבלן)‪ ,‬בוודאי שכך הוא‬
‫כאשר המערער מלווה על‪-‬ידי בעל הבית שאמור להכיר טוב יותר את המבנה‪ .‬כאמור‪ ,‬איני דן בכל היבטי סוגיית‬
‫האשם התורם והדבר כלל אינו עומד בפני‪ ,‬אלא מונח לפתחה של הערכאה הדיונית שתיטע בו מסמרות במסגרת‬
‫המשך הדיון בתיק‪ .‬כל שאבקש לקבוע עתה הוא‪ ,‬שנוכח הנסיבות הנ"ל ודאי אין העניין דנא נמנה על סוג המקרים‬
‫החריגים בהם יש לייחס לניזוק אשם תורם מכריע‪ .‬משכך גם איני מוצא להידרש להפניות שסיפקו המשיבות‬
‫בנושא שיעור האשם התורם‪ ,‬וטענותיהן בעניין שמורות‪.‬‬

‫הצעת חוק דיני ממונות‬

‫סעיף ‪ 461‬להצעת חוק דיני ממונות ‪ ,‬תשע"א – ‪ 2011,‬קובע לעניין דיני החיובים כי‪:‬‬
‫"בית המשפט רשאי להפחית מהפיצויים המגיעים לנפגע סכום שיקבע בהתחשב במידת אשמתם היחסית של‬
‫הצדדים‪ ,‬תרומתם היחסית לנזק ואופי אחריות המפר ומטרותיה"‪ .‬שתי המבחנים שהצגנו לעיל באים לידי ביטוי‬
‫בקודקס ואילו ישנה תוספת על אופי האחריות של המפר ומטרותיה – בדגש על עובד ומעביד‪.‬‬
‫מהי החידושים בסעיף זה? עד כמה הם תואמים את הניתוח לעיל? האם ההרחבה לחיובים אחרים רצויה?‬
‫להחלת ההגנה בהקשר החוזי ראו; חוות רודד נ' עירית אילת; ע"א ‪ 1873/16‬סויסה נגד הדרי אשקלון (‬
‫‪ ;)16.7.2018‬ע"א ‪ 2642/19‬מועצה מקומית הר אדר נ' מרכז קניות דוד ויונתן (‪ .)7.2.2021‬קביעת האשם התורם‬
‫החוזי יש להתחשב במערכת היחסים החוזית שיכולה להביא לחלוקה שונה בהשוואה לנזיקין – ראו חוות רודד‬
‫ופלוני נ' רוזנר‪.‬‬

‫פס"ד עא ‪ 7502/13‬חוות רודד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' עיריית אילת – אשם תורם בחוזים יש לו את‬
‫אותם מבחנים אבל נותנים ביטוי להיבט החוזי‪ .‬במקרה הזה העירייה סיפקה מים מלוחים‪ .‬בית המשפט‪ -‬אם היו‬
‫בוחנים לפי מבחן הנד בדיני הנזיקין‪ :‬היה מקום להכיר בצורך להתפיל ולפסוק פיצוי והיה מקום להכיר בהגנה של‬
‫האשם התורם ומקטינים את הפיצוי‪ ,‬אך כיוון שזה בדיני החוזים אין מקום פה במקרה הזה לאשם התורם לפי‬
‫הנסיבות‪.‬‬

‫במקרה של פסק הדין‪ ,‬חברה הייתה צריכה לקבל אספקה של מים ברמה מסוימת של מליחות מהעירייה‪ .‬בפעול‬
‫הגיעו מים עם רמת מליחות גבוהה יותר‪ .‬היה חוזה בין החווה לעירייה‪ .‬למרות שהחווה יכולה הייתה להתקין‬
‫מתקן שמראה את רמת המליחות של המים‪ ,‬וכשנראה שהם עוברים את הגבול לסגור את הברז‪ ,‬בית המשפט לא‬
‫קובע שיש אשם תורם‪ ,‬בגלל שיש פה חוזה בין הצדדים‪.‬‬

‫פס"ד פלוני נ' רוזנר – נקבע כי יש להכריע על פי מבחן מידת האשמה של כל צד באופן יחסי‪ .‬בנוסף לכך נזקק‬
‫ביהמ"ש למבחן האשמה היחסית‪ ,‬ונותן למבחן זה משקל גדול יותר‪ -‬כמה התרשל הניזוק בהשוואה לאדם הסביר‬

‫‪49‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫וכמה התרשל המזיק בהשוואה לאדם הסביר‪ .‬מבחן נוסף איתו עובדת הפסיקה הינו מבחן התרומה הסיבתית‬
‫לנזק‪.‬‬
‫במקרה זה – אופנוען נסע ללא קסדה‪ ,‬במהירות מופרזת‪ ,‬ללא ביטוח וללא אורות‪ ,‬רוזנר פגע בו ונגרם לפלוני נזק‬
‫רב‪ .‬רוזנר טוען לאשם תורם מצד פלוני‪ .‬בית המשפט קבע כי הדברים היחידים שניתן להחיל עליהם אשם תורם‬
‫(מסוג יוצר אחריות) הם דברים שהוסיפו לנזק – מהירות מופרזת ואורות (לא התייחס לקסדה ביחס לנזקי ראש) –‬
‫מה הוסיף באופן ישיר לגרימת הסיכון ולא לחומרת הנזק‪ .‬בתאונות דרכים יש אחריות חמורה ולא מעניין שהנהג‬
‫הנפגע לא היה עם קסדה‪ /‬ביטוח‪.‬‬

‫נקבע גם בפסיקה כי הגנת האשם התורם לא תחול בחוזי מכר – כלומר הנתבע שלא סיפק מוצר כראוי לא יכול‬
‫לטעון לאשם תורם של התובע‪.‬‬

‫גרימת נזק עצמי בכוונה‬

‫בפסק דין הדסה נ' גלעד ‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נדון מקרה שבו הניזוק גרם בכוונה נזק לעצמו‪ .‬התעוררה השאלה האם בנסיבות‬
‫שם יש מקום לייחס לו עקב כך אשם תורם‪ .‬מה הוחלט?‬

‫סעיפים ‪69 ,66 ,65‬‬

‫התנהגות התובע‬
‫‪ .  65‬נתבע שגרם לנזק באשמו‪ ,‬אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם‪ ,‬רשאי בית המשפט לפטור‬
‫אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק‪ .‬מצבים של קינטור‪,‬‬
‫התובע "הציק"‪" /‬קינטר" את הנתבע ולכן הנתבע תקף אותו – ע"פ סעיף זה יש להתייחס לכך ולהקטין את חלקו‬
‫של הנתבע‪.‬‬

‫התנהגות הנתבע‬
‫‪ .  66‬מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזק באשמם‪ ,‬אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של‬
‫התובע‪ ,‬רשאי בית המשפט להגדיל את הפיצויים שהנתבע היה חייב לשלם‪ ,‬אילולא הוראות סעיף ‪ ,64‬ובלבד‬
‫שלא יעלו על הסכום שהיה חייב לשלם לולא גרם גם התובע לנזק באשמו‪.‬‬
‫מקרה הפוך לס' ‪ . 65‬מקרה בו שני הצדדים הביאו לנזק אך התנהגות הנתבע היא זו שהביאה להתנהגות התובע‪.‬‬

‫סעיפים ‪ 65‬ו – ‪( 66‬אפשר בלעדיהם?) עוסקים במקרים בהם התנהגותו של הנתבע גרמה לאשמו של התובע (סע' ‪65‬‬
‫– קסברי נ' רוזן פס' ‪ ;)8‬ע"א ‪ 8684/11‬אלקיים נ' עזבון ניב (‪ ))25.6.2014‬או שבהם אשמו של התובע גרם לאשמו‬
‫של הנתבע‬
‫פס"ד קסברי נ' רוזן – דנים בשאלה הזאת‪ ,‬האם התנהגות שהיא התרשלות כלפי מזיק היא גם התרשלות של אדם‬
‫כלפי עצמו? או שאותה התנהגות תהיה התרשלות כלפי אחר אך לא התרשלות עצמית? תאונה דרכים‪ ,‬הש' עמית‬
‫סוקר את הסוגייה וטוען כי יש שתי גישות‪-‬‬

‫זה אותו דבר‪ ,‬התרשלות כלפי אדם אחר המסכנת אותו היא גם התרשלות עצמית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יש להישמר מפני חפיפה אוטומטית בין אשם תורם ובין אשם יוצר אחריות‪ ,‬זאת הגישה הטוענת כי אכן‬ ‫‪.2‬‬
‫יש הבדל‪ .‬הש' עמית טוען כי לא ניתן להכריע‪ ,‬תלוי בנסיבות וכל מקרה לגופו‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לעניין סע' ‪ - 66‬ראו ע"א ‪ 10078/03‬שתיל נ' מדינת ישראל (‪( )7.3.20007‬פס'' ‪ ,46-47‬א' לוי) ‪ -‬שבו הרחיב התובע‬
‫שטחי גידולים חקלאיים על אף שידע כי הנתבע אינו מספק מים ראויים לכך)‪:‬‬
‫פס"ד שתיל נ' מדינת ישראל – מדובר באחריות של רשות ציבורית שלא סיפקה מים אף על שהבטיחה לחקלאי‬
‫מסוים‪ .‬אותו חקלאי‪ ,‬על אף שלא קיבל את אספקת המים‪ ,‬בחר להגדיל את שטח הגידולים שלו‪ ,‬האם הוא זכאי‬
‫לפיצוי על הגידולים על אף שידע שלא יקבל מספיק מים ובכל זאת בחר להגדיל את השטח? ביהמ"ש פסק אחריות‬
‫אשם תורם של חמישים אחוזים‪.‬‬

‫סעיף ‪ 69‬עוסק בטענת באשם תורם של ניזוק שנפטר‪ .‬לשם מה נחוצה הוראה זו?‬

‫אשם תורם שגרם מוות‬

‫‪ .69‬מת אדם‪ ,‬עקב אשמו שלו ושל אחר‪ ,‬ואילו הוגשה תובענה לטובת העזבון לפי סעיף ‪ 19‬היה בית המשפט‬
‫מפחית את הפיצויים לפי סעיף ‪(68‬א)‪ ,‬הרי אם תוגש תובענה לטובת התלויים באותו אדם לפי סעיף ‪ 78‬יופחתו‬
‫הפיצויים בשיעור יחסי‪.‬‬

‫מציג מקרה שבו העיזבון של המנוח (שמת כתוצאה מהתרשלות) – האם ניתן לייחס את האשם התורם של הניזוק‬
‫(המנוח) בתביעת התלויים? התשובה היא לא ‪ .‬כי התלויים תובעים את הנזק שנגרם להם ולא לניזוק (המנוח) והם‬
‫לא היו אשמים תורמים‪.‬‬

‫גרימת נזק ביודעין‬

‫עד כמה יפה תפישת האשם התורם גם למצבים בהם המזיק גרם את הנזק ביודעין? למחלוקת בין שופטים ראו‬
‫בהקשר זה ראו ע"א ‪ 9057/07‬אפל נ' מדינת ישראל (‪ )2.4.12‬וע"א ‪ 9178/12‬המכללה לחינוך נ' ח'יר (‪.)24.9.15‬‬

‫פס"ד אפל נ' מדינת ישראל – אפל הוציאה כסף מהמדינה בטענות כזב‪ ,‬נטען כי הם פראיירים ששילמו והוא תבע‬
‫אותם באשם תורם‪ .‬מוסכם שמבחינה פורמאלית ניתן לטעון לאשם תורם‪ ,‬אך השאלה היא אם ראוי לאפשר כזאת‬
‫טענה‪ .‬פקנ"ז ס' ‪ -68‬חלה בכל העוולות‪ -‬ביהמ"ש טען כי עקרונית ניתן‪ ,‬יש אשם תורם אך אם יש שוויון בין הרווח‬
‫לנזק לא מכירים באשם תורם שכן המזיק הרוויח‪ ,‬לא נעניק לו פרס כספי‪ ,‬נטיל את כל נטל האחריות על אפל‬
‫שכן היא ניצלה במודע חולשה של המדינה‪.‬‬

‫פס"ד המכללה לחינוך נ' ח'יר – פס"ד אשר טוען כי ניתן לגזול כסף – המכללה האקדמית הערבית לחינוך נגד‬
‫חיר ‪ -‬הש' כותב פס"ד שהמשמעות שלו היא שגם מעשי תרמית מעילה וכן הלאה זה גזל‪.‬‬

‫בפס"ד ע"א ‪ 609-68‬אספרנס נתן נ' מאיר עבדאללה (אילן) – מקרה בו איש עשיר ומבוגר מבטיח להינשא לאישה‬
‫צעירה ובסוף לא מתחתן איתה‪ ,‬עולה השאלה האם יש יכולת לטעון לאשם תורם כאשר יש תרמית? מוכרע שלא –‬
‫אם רימית‪ /‬יצרת מצג שווא‪ /‬הבטחת במרמה – אי אפשר לטעון לאשם תורם כי אתה גרמת לאותו תובע להתנהג‬
‫כאשם תורם‪ .‬בנוסף‪ ,‬בית המשפט קבע‪ -‬הבטחת הנישואין שהמשיב נתן למערערת בזמן‪ ,‬שלידיעתה‪ ,‬הוא היה נשוי‪,‬‬
‫היא בלתי־חוקית וחסרת תוקף בהיותה נוגדת את טובת הכלל (ולכן לא יכול לטעון לאשם תורם)‪ .‬נשארת איפוא‬

‫‪51‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫השאלה‪ ,‬אם‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬יכולה המערערת לתבוע את המשיב בעילת תרמית לפי דיני הנזיקין? התשובה לכך‬
‫שלילית‪.‬‬

‫נושא ‪ :7‬נטל ההוכחה ברשלנות – שיעור ‪05/08/2022‬‬

‫כללי‬
‫סעיפים ‪ 38‬עד ‪ 41‬לפקודת הנזיקין (למעט ‪41‬א‪-‬ג) עוסקים בסוגיית נטל ההוכחה בעוולת הרשלנות‪ .‬יודגש –‬
‫הוראות אלה אינן יוצרות עוולות עצמאיות אלא רק עוסקות בסוגיה מדיני הראיות והיא אופן הוכחת הרשלנות‬
‫במצבים המפורטים שם‪.‬‬
‫ניתוח הסדרים אלה מחייב הכרה בסיסית של סוגיית נטלי ההוכחה והחזקות הראייתיות‪ .‬דיון באלה תמצאו‬
‫בגדלוב נ' הארגז‪ ,‬בגלעד‪ ,‬גבולות האחריות‪ ,‬עמ' ‪ 1253-4‬ובדנ"א ‪ 1516/95‬מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד‬
‫נ(‪ .)1998( 813 )2‬ראו גם את ספרו המקיף של גיא שני חזקות רשלנות (‪.)2012‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 1530/13‬גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ – סעיפים ‪ 38‬עד ‪ 41‬לפקודת הנזיקין (למעט ‪41‬א‪-‬ג)‬
‫עוסקים בסוגיית נטל ההוכחה בעוולת הרשלנות‪ .‬יודגש – הוראות אלה אינן יוצרות עוולות עצמאיות אלא רק‬
‫עוסקות בסוגיה מדיני הראיות והיא אופן הוכחת הרשלנות במצבים המפורטים שם‪ .‬ניתוח הסדרים אלה מחייב‬
‫הכרה בסיסית של סוגיית נטלי ההוכחה והחזקות הראייתיות‪ .‬פסק הדין הנ"ל מקיים דיון בכל זה‪.‬‬

‫נטלי הוכחה וחזקות ראייתיות‬

‫נטלי הוכחה ‪ .‬לשם הוכחת טענה במשפט האזרחי על הטוען טענה זו (לרוב התובע) להראות כי טענתו מסתברת‬
‫יותר מאשר הטענה הנגדית‪ .‬כלומר כל מי שטוען טענה (תובע ונתבע) נטל ההוכחה עליו להוכיח שהטענה שלו‬
‫מסתבר יותר הטענה הנגדית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬תובע הטוען כי הנתבע התרשל צריך להראות כי הסתברות שכך היה גדולה מ – ‪ .50%‬לעניין נטלי‬
‫ההוכחה מבחינים בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת ראיות‪ .‬נטל השכנוע קובע את נקודת הפתיחה של הדיון (התובע‬
‫מתחיל ב‪ 0%‬ויש צורך להוכיח לעבור את קו ה‪ )51%-‬כן קובע נטל השכנוע כיצד תוכרע הטענה במקרה של ספק‬
‫שקול (‪ ,) 50%-50%‬דהיינו כשכפות המאזניים בתום המשפט מאוזנות – הטענה לא תתקבל במקרה כזה כי לא‬
‫הוכח מספיק‪.‬‬
‫לעומת זאת נטל הבאת ראיות קובע בכל שלב של המשפט לצד מי נוטה מאזן ההסתברויות באותה נקודת זמן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר מאזן ההסתברויות נוטה לטובת צד א' – אז צד ב' חייב להביא ראיות כדי 'למשוך' את המאזן אליו‪.‬‬
‫שני הנטלים יכולים לעבור מצד לצד במהלך המשפט‪ .‬ראו ע"א ‪ 7456/11‬בר נוי נ' מלחי (‪ )11.4.2013‬ולאחרונה ע"א‬
‫‪ 462/20‬אטעאס נ' בובליל (‪.)12.9.2021‬‬
‫פס"ד בר נוי נ' מלחי – חזקות הקבועות בחוק‪:‬‬

‫ס' ‪ - ,38-41‬ס' ‪ 38‬עוסק בחזקה של דבר מסוכן‪ ,‬דבר העלול לגרום לנזק‪ .‬ס' ‪ 40‬עוסק בבעלי חיים שהביאו לנזק‪ .‬ס'‬
‫‪ 39‬עוסק באש שגרמה לנזק‪ .‬ס' ‪ 41‬עוסק ב"דבר המדבר בעד עצמו"‪.‬‬

‫מהפסיקה‪ :‬חזקה שיפוטית‪ :‬הנזק הראייתי – החזקה הכי חשובה מעבירה לנתבע נטל שכנוע שלא התרשל‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫חזקות‪:‬‬
‫חזקה ראייתית היא כלל משפטי המאפשר הסקת מסקנה מנתון ‪ X‬על קיומו נתון אחר ‪ ,Y‬שהוא הנתון שאותו‬
‫מבקשים להוכיח במשפט‪ .‬בהקשר הנדון כאן ‪ Y‬היא התרשלותו של הנתבע‪ ,‬והחזקות הרלבנטיות עוסקות‬
‫במצבים עובדתיים ‪ X‬שמהם מסיק הדין על קיום ההתרשלות ‪ .Y‬יש חזקות שמקורן בחיקוק ויש חזקות שמקורן‬
‫בהלכה הפסוקה‪ .‬מבחינים בין שלושה סוגי חזקות השונות זו מזו בעוצמתן‪ ,‬כשעוצמה זו נמדדת לפי השפעתם על‬
‫נטל ההוכחה (מהחלשה יותר לעוצמתית יותר)‪:‬‬
‫חזקה המעבירה נטל הבאת ראיות (המכונה לעיתים חזקה עובדתית – אטיאס נ' בובליל)‪ .‬חזקה שקובעת‬ ‫‪.1‬‬
‫שבמקרה מסוים – נטל הבאת הראיות מוטל על צד מסוים גם אם מאזן ההסתברויות לטובתו‪.‬‬
‫חזקה המעבירה נטל שכנוע ‪( .‬אם ישנה חזקה שמעבירה את נטל השכנוע ובסוף המשפט יש ספק שקול –‬ ‫‪.2‬‬
‫אז התובע‪ ,‬שלא חלה עליו החזקה‪ ,‬הוא מנצח למרות שהוא טען את הטענה)‪.‬‬
‫חזקה חלוטה שאינה ניתנת להפרכה‪ .‬האחרונה היא למעשה דין מהותי‪ .‬לדוג' בדיני משפחה לדוג' ילד‬ ‫‪.3‬‬
‫שנולד לזוג נשוי – החזקה היא שהילד שייך לאבא‪ .‬על פניו ניתן להפריך עם ביצוע בדיקת ‪ DNA‬אך‬
‫המדינה לא מאפשרת בדיקה כזו כדי לא להפוך את הילד לממזר‪ ,‬ולכן זוהי חזקת חלוטה‪.‬‬

‫הדבר מעיד על עצמו – סעיף ‪ 41‬לפקודה‬

‫‪ . 41‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה‬
‫הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק‪ ,‬וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו‪,‬‬
‫ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה‬
‫מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק‬
‫התרשלות שיחוב עליה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 41‬לפקודת הנזיקין קובע על פי לשונו שלושה תנאים (‪ )X1, X2, X3‬בהתקיימם יועבר אל הנתבע הנטל‬
‫לשכנע כי לא התרשל (‪ .) Y‬סעיף זה עוסק במגוון מצבים כמו‪ :‬נזק שנגרם למנותח במהלך הרדמה; עובד שנפגע‬
‫בשל עצם שנזרק ממכונה; חפץ כבד שנפל על ראשו של עובר אורח ממבנה של הנתבע; התמוטטות של מבנה וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ :X1‬אי ידיעת העובדות באשר לאופן היווצרות הסיכון שגרם לנזק – עמימות עובדתית‪ .‬כשהעובדות ידועות‬ ‫‪.1‬‬
‫אין צורך בחזקות‪ .‬יש להעריך את העובדות הידועות ולקבוע אם הן עולות כדי התרשלות‪ .‬אי הידיעה של מי‬
‫היא הנבחנת במסגרת תנאי זה? מהו המועד שבו צריכה להתקיים אי ידיעה זו? הפסיקה עונה על שאלה זו –‬
‫בכך שדורש את אי ידיעה של בית המשפט בזמן שבית המשפט דן ומחליט (ולא התובע בזמן הנזק)‪ .‬ראו רע"א‬
‫‪ 7002/17‬פלוני נ' פלוני (לסטייה מהלכה זו ראו הדיון בתנאי ב פרשת "מעלה הכרמל" – שבו מתאבדת‬
‫מאושפזת‪ ,‬פוסק בית המשפט שהכלל מתייחס לידיעת התובע בזמן הנזק)‪ .‬למצב שבו התובע יודע אך מסתיר‬
‫זאת מבית המשפט ראו ע"א ‪ 9073/15‬פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (‪ .)4.9.2017‬לא ניתן לטעון עמימות‬
‫עובדתית ובו בעת להציג גרסה עובדתית מלאה – ע"א ‪ 3158/16‬פוגל נ' עיריית טבריה (‪.)25.10.2018‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 7002/17‬פלוני נ' פלוני – אצל ביהמ"ש במועד שבו ביהמ"ש שואל את עצמו האם הוא יודע‬
‫מה קורה‪ ,‬אם אצל ביהמ"ש יש עמימות עובדתית התנאי מתקיים‪ ,‬אדם נופל מהגובה אל מותו מתאונת‬
‫עבודה בשטח הנמצא בשליטה של הנתבע ולא יודעים כיצד הוא נפל‪ ,‬ישנם שני הסברים‪ -‬הוא עמד על‬
‫פיגום לא תקני ונפל‪ ,‬הסבר שני‪ -‬נפל מקיר תומך בגובה ‪ 7‬מטרים כאשר הלך עליו על מנת להשתין‪ .‬האם‬

‫‪53‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ישנה ידעה שיפוטית או לא? האיש עצמו ידע‪ ,‬על אף שלפי ס' ‪ 41‬מתכוון לידיעת האיש עצמו‪ ,‬הניזוק‪ .‬לפי‬
‫פסיקה הכוונה היא לידיעת ביהמ"ש‪ ,‬ולכן התנאי מתקיים שכן מכוון שהניזוק מת הוא לא יכול לדעת‪.‬‬
‫עמימות עובדתית נבדקת אצל ביהמ"ש בזמן ההחלטה‪ ,‬כאשר לא ניתן לדעת מהתובע מה אירע‪ ,‬שכן‬
‫במקרה הזה הוא מת‪ .‬ביהמ"ש משנה את פרשנות הס' וקובע כי תמיד מתייחס לידיעת ביהמ"ש ולא‬
‫לידיעת הניזוק‪ ,‬עמימות עובדתית של ביהמ"ש שלו אין יכולות לדעת את העובדות בזמן ההכרעה‪.‬‬

‫לשון פסק הדין‪" :‬והדברים מבוארים בדברי ההסבר להצעת החוק‪" :‬התנאי הראשון [‪ ]...‬שונה בכך‬
‫שהביטוי 'לתובע לא היתה ידיעה' הוחלף בביטוי 'ולא התבררו נסיבות המקרה'‪ ,‬ובכך מובהר כי תנאי זה‬
‫לתחולת הכלל נבחן לפי הראיות שהובאו לפני בית המשפט במועד הדיון המשפטי ולא לפי ידיעת התובע‬
‫במועד האירוע ‪ ,‬וכי המועד שבו עדיין לא ברורות הנסיבות‪ ,‬המצדיק את הפעלת הסייג‪ ,‬הוא מועד הדיון‬
‫המשפטי‪ ,‬ולא מועד האירוע"‪.‬‬

‫‪ :X2‬הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו ‪ .‬תנאי זה מעלה כמה שאלות‪ .‬ראשית‪ ,‬מה‬ ‫‪.2‬‬
‫נחשב ל"נכס"? שאלה זו נדונה בע"א ‪ 206/89‬רז נ' בית חולים אלישע בע"מ פ"ד מז (‪ .)1993( 805 )3‬מהו גדר‬
‫הספקות שם? שנית‪ ,‬מהי השליטה הנדרשת? האם זו צריכה להתקיים בזמן יצירת הסיכון או בזמן גרימת‬
‫הנזק? בשאלה זו עוסק ע"א ‪ 241/89‬ישראליפט (שירותים) תשל"ג נ' הינדלי‪ ,‬פ"ד מט (‪.)1995( 45 )1‬‬
‫שלישית‪ ,‬מתי תיחשב שליטה ל"מלאה"? (ראו פרשת ישראליפט)‪.‬‬

‫פס"ד רז נ' בית חולים אלישע בע"מ – פגיעה בבית חולים מזיהום של תינוקת שהתגלתה לאחר הלידה‬
‫ולאחר שהאם וביתה השתחררו מבית החולים‪ ,‬עד לפס"ד הזה נכס נחשב לדבר שגרם במשירין לנזק‪ ,‬כך‬
‫היה נהוג בפסיקה עד כה‪ .‬איזה נכס גרם לנזק במקרה הזה? חיידק‪ ,‬האם הוא נמצא בשליטה מלאה של‬
‫בית החולים? לא‪ ,‬לכאורה היה צורך להודיע להכרעה שאין אחריות אך הוחלט אחרת‪ .‬הש' שמגר הרחיב‬
‫את הגדרת המונח נכס – לא רק ערך או חפץ‪ ,‬אלא גם נכס שגורם בעקיפים לנזק‪ ,‬בעקיפין בית החולים‬
‫הוא זה שגרם לנזק‪ .‬זוהי הרחבה ומאוד משמעותית של המושג נכס‪ .‬בית החולים התרשל בכך שלא מנע‬
‫את הזיהום? האם מתקיים התנאי השני? נכס שלבית החולים הייתה שליטה מלאה עליו? האם הנזק בכלל‬
‫נגרם על ידי נכס של בית החולים? "שליטה"‪ ,‬מתי? לפי הגישה המסורתית‪ ,‬בזמן שנגרם הנזק‪.‬‬

‫ואז בא הפס"ד אשר הרחיב את מושג השליטה –‬

‫פס"ד ישראליפט (שירותים) תשל"ג נ' הינדלי – אדם ניגש למעלית הדלת נפתחת הוא נכנס צעד אחד‬
‫לתוכה‪ ,‬מסתבר שהמעלית לא שם והוא נופל ומת‪ .‬המשפחה תובעת את חברת המעליות‪ ,‬הם ייצרו ותחזקו‬
‫אותה ולכן הנכס בשליטה שלהם‪ ,‬אך לטענת החברה המעלית לא הייתה בהחזקתה‪ .‬בא החידוד‪ -‬השליטה‬
‫לא צריכה להיות בזמן שנגרם הנזק‪ ,‬אלא בזמן שנגרם הסיכון שגרם לנזק‪ .‬הנטל עובר עליהם‪ .‬החידוש‬
‫הוא שהשליטה צריכה להיות קיימת לא בהכרח בעת האירוע אלא בעת גרימת הסיכון שגרם לנזק‪ .‬זאת‬
‫הרחבה מאוד מאוד משמעותית‪" .‬מלאה"‪ -‬מרכך את התנאי‪ ,‬לאו דווקא שליטה בלעדית‪ ,‬אך שליטה‬
‫מהותית ועיקרית‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ :X3‬מסקנה שהנתבע לא נהג זהירות סבירה‪ .‬לצורך קיום תנאי זה יש להראות כי לפי ניסיון חיים או נתונים‬ ‫‪.3‬‬
‫סטטיסטיים (לא הוכחה ישירה ) במרבית המקרים בהם נגרם נזק בנסיבות הכלליות של אירוע צסוג זה הדבר‬
‫קורה כתוצאה מהתרשלות של נתבעים‪ .‬ראו פס"ד שטרנברג נ' ד"ר צ'ציק (פס' ‪. )25 ,23 ,20- 18‬‬

‫פס"ד שטרנברג נ' ד"ר צ'ציק – בודק את הנסיבות הכלליות של המקרה‪ ,‬ניסיון חיים כללי‬
‫וסטטיסטיקות‪ ,‬לפי זה אם נגרם נזק אזי נגרמה התרשלות‪ ,‬עצם גרימת הנזק בסוג כזה של מקרים‬
‫מעידה על כך שהייתה התרשלות‪ .‬על בסיס נסיבות כלליות‪ .‬אלא רכיבים מצטברים‪ .‬זאת חזקה המעבירה‬
‫את נטל השכנוע‪ ,‬אם גומרים בספק שקול‪ -‬התובע זוכה‪ .‬הפס"ד הזה מתייחס לרכיב השלישי של החזקה‪,‬‬
‫שמסתבר יותר שהנתבע התרשל בהתחשב בנסיבות המקרה‪.‬‬

‫כלומר‪" ,‬הדבר מעיד בעד עצמו" ע"פ ס' ‪ 41‬לפקודת הנזיקין‪:‬‬

‫הדבר מעיד על‬ ‫אי ידיעת העובדות‬

‫עצמו ‪ -‬חזקה‬ ‫מסקנה שהנתבע‬ ‫הנזק נגרם על ידי‬ ‫באשר לאופן‬
‫שהנתבע התרשל‬ ‫לא נהג זהירות‬ ‫נכס שלנתבע‬ ‫היווצרות הסיכון‬
‫(חזקה שמעבירה‬ ‫סבירה‬ ‫הייתה שליטה‬ ‫שגרם לנזק –‬
‫את נטל השכנוע‬ ‫מלאה עליו‬ ‫עמימות עובדתית‬
‫על הנתבע)‬

‫משהוכחו שלושת התנאים קמה חזקה כי הנתבע אכן התרשל‪ .‬מהו הרציונל של חזקה זו? כיצד יכול הנתבע להפריך‬
‫חזקה זו? התשובה – או על ידי הצבעה על גורם אחר לנזק בהסתברות גבוהה יותר או על ידי הצבעה על נסיבות‬
‫מיוחדות של המקרה ‪ -‬למשל מחלות חריגות של מטופל‪ .‬קיימת נטייה של שופטים להגיע למסקנה באשר‬
‫להתרשלות נתבע השולט בחפץ מזיק לא באמצעות הוראת סעיף ‪ 41‬על שלושת תנאיה המורכבים‪ ,‬אלא בדרך‬
‫ישירה‪ ,‬על ידי הסתמכות על ראיות נסיבתיות‪ .‬ראו ע"א ‪ 7036/19‬פלונים נ' עיסא (‪ – )27.4.2022‬מקרה של פיגוע‬
‫חבלני והתביעה היא נגד הרשות הפלסטינת בטענה שהאנשים שביצעו את הפיגוע הועסקו על ידי הרשות‬
‫הפלסטינית באחד ממנגנוני הביטחון וטענה שהרשות התרשלה באופן שהעסיקה אותם‪ .‬בית המשפט קובע‬
‫שהנסיבות שכנעו אותו שהתובע צודק והמשיב צריך לשכנע אחרת (חזקת השכנוע נקבעת על ידי בית המשפט בלי‬
‫להוכיח את שלושת המבחנים)‪.‬‬
‫ליישום הכלל בהקשר הרפואי ראו רע"א ‪ 7699/12‬מרכז רפואי מדיקל סנטר ב"ש נ' אלפסי (‪ .)13.11.2012‬לתחולת‬
‫הכלל על אשם תורם ראו ע"א ‪ 6332/15‬צלאח נ' עדוי (‪.)23.11.2017‬‬
‫פס"ד מרכז רפואי מדיקל סנטר ב"ש נ' אלפסי – מיישם את הכלל שבפס"ד שטרנברג בהקשר הרפואי‪.‬‬
‫פס"ד צלאח נ' עדוי – תחולת הכלל שבפס"ד שטרנברג על אשם תורם‪ .‬בפסק דין זה גם נקבע שאם התובע הצליח‬
‫להוכיח את שלושת הדברים האלה‪ ,‬נטל השכנוע עובר אל הנתבע‪ .‬נטל השכנוע עובר אך ורק לגבי עובדות‪ ,‬כל‬
‫עובדה לא ידועה‪ .‬הוא לא עובר לגבי אמירה נורמטיבית‪ .‬למשל אם אנחנו יודעים בדיוק מה קרה‪ ,‬אך מתחבטים‬
‫האם זה רשלנות או לא‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫יצוין כי בית המשפט העליון הקנדי ביטל למעשה את הכלל "הדבר מעיד על עצמו" ובאנגליה וארה"ב מדובר בכלל‬
‫חלש יותר המעביר רק נטל הבאת ראיות או פחות מכך‪.‬‬

‫דברים מסוכנים ‪ -‬סעיפים ‪40 - 38‬‬

‫סעיפים ‪ 38‬עד ‪ 40‬לפקנ"ז מגדירים מצבים נוספים שבהם מסיק הדין מקיומו של ‪ X‬נתון (מצב מסוכן) על קיומה‬
‫של התרשלות אצל הנתבע ((‪ ,Y‬ומעביר אליו את נטל השכנוע לשלול קיומה של התרשלות‪ .‬ראו גם גלעד‪ ,‬גבולות‬
‫האחריות‪.1293 – 1289 ,‬‬

‫סעיף ‪ :38‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן‪ ,‬למעט אש או חיה‪ ,‬או על ידי‬
‫שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו‪ ,‬וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו‬
‫נמלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה‪ .‬ההגדרה לדבר‬
‫מסוכן – דבר מסוכן מטבעו (לא על חיות או אש – ס' ‪ 39+40‬מתייחסים אליהם)‪.‬‬
‫שני תנאים‪:‬‬
‫דבר מסוכן מטבעו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הנתבע הוא בעל שליטה או ממונה על הדבר (גם לא פיזית בזמן הנזק)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫סעיף זה יוצר שתי חזקות ראייתיות‪ .‬חזקה אחת עוסקת ב"דברים מסוכנים"‪ .‬מה הופך דבר למסוכן? מדוע‬
‫מוצדקת העברת הנטל במקרה של דבר מסוכן? כיצד ניתן להפריך את חזקת ההתרשלות? האם לא מוצדקת הטלת‬
‫אחריות חמורה על נזק שגורמים דברים מסוכנים? בהקשר זה ראו עזבון אלעבד נאצר נ' מדינת ישראל אשר צמצם‬
‫את תחולת הסעיף באורח ניכר (מדוע?) ראו לאחרונה ע"א ‪ 2775/198‬מדינת ישראל נ' פלוני (‪ ,)3.1.2021‬פס' ‪.15‬‬
‫האם יש להחיל את הסע' כאשר רימון רסס צה"לי מתפוצץ בכפר ערבי בנסיבות שאינן ידועות במהלך תהלוכה‬
‫לרגל חג הקורבן? ראו פרשת לוטפי (לרבות דנ"א ‪ )24.8.14 - 4798/14‬והשוו עם דנ"א ‪ 3692/16‬ג'ומעה נ' מ"י (‬
‫‪ .)21.6.2016‬חלקו השני של סעיף ‪ 38‬עוסק ב"דבר העלול לגרום נזק בהימלטו"‪ .‬למה הכוונה? מים‪ ,‬גז וכדומה‪ ,‬זה‬
‫לא דבר מסוכן מטבעו אלא מסוכן רק כשהוא נמלט‪ .‬ראו לדוגמה רע"א ‪ 3716/09‬ג'אנה נ' מאזן (‪.)21.9.2009‬‬

‫פס"ד עזבון אלעבד נאצר נ' מדינת ישראל – חייל ירה והרג ילד בשוגג‪ ,‬במסגרת הפרות סדר‪ .‬טענו להתרשלות‬
‫כוחות הבטחון‪ ,‬ס' ‪ 38‬וכך העבירו את הנטל על הצבא להוכיח כי לא התרשל‪ .‬ביהמ"ש קבע כי רק במצבים שאינם‬
‫מצבי חירום‪ /‬חריגים ‪ ,‬ולכן הס' לא חל במקרה הזה‪ .‬ניסיון להגביל את אחריות המדינה‪ .‬דבר נוסף – בגלל שאדם‬
‫שולט בדבר המסוכן אז הגיוני להעביר את הנטל אליו‪ ,‬אך במצב זה זה אינו סביר‪ .‬זהו חריג בעקבות הפרות הסדר‪.‬‬
‫זאת ההלכה הנוהגת מאז ועד היום‪.‬‬

‫בפסק דין זה אומר השופט ריבלין – אני לא מכיל כאן את הכלל‪ .‬כלל זה נכון כאשר הדבר המסוכן לא עשה את מה‬
‫שאמורים לעשות איתו‪ .‬במקרה של פליטת כדור‪ ,‬סימן שלא שמרו על הנשק כמו שצריך‪ .‬אבל אם חייל לוקח את‬
‫הנשק ועושה בדיוק את מה שהדבר המסוכן אמור לעשות‪ ,‬עובדה זו לא מעידה על התרשלות‪ .‬הזמן והמקום שבהם‬
‫משומש הדבר המסוכן עלול להשפיע על החלת הסעיף‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 2303/11‬מדינת ישראל נ' לוטפי – תהלוכה בכפר ערבי‪ ,‬מישהו זרק רימון ואנשים מתים‪ ,‬לא יודעים מי‬
‫זרק את הרימון‪ ,‬יודעים רק שהוא תוצרת צה"ל‪ ,‬תובעים את המדינה ברשלנות‪ ,‬האם הנטל עובר? עם כל‬
‫הבעייתיות מכוון שלצה"ל לא הייתה שליטה אלא רק בעלות‪ ,‬עובר הנטל למדינה להראות שהיא לא התרשלה‪ .‬הש'‬

‫‪56‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫טוענים כי היא לא הצליחה‪ ,‬הש' השלישי בדעת מיעוט טוען כי היא כן הצליחה‪ .‬לדעת הרוב ס' ‪ 38‬כן חל‪ ,‬לכן יש‬
‫אחריות על המדינה‪.‬‬

‫האם המדינה התרשלה בהשגחה על הרימונים? הוחלט כי כן‪ ,‬אך ישנו אשם של מי שזרק את הרימון‪ ,‬האם האשם‬
‫שלו שולל את הקש"ס? ביהמ"ש טען כי לא‪ ,‬והקש"ס מתקיים‪ ,‬על המדינה לצפות שמי שיגנוב נשק ישתמש בו‬
‫בזדון על מנת לגרום נזק‪.‬‬

‫המבחן הכללי הינו מבחן הסיכון‪ ,‬ומבחן הצפיות הינו מבחן היישום כאשר מדובר ברשלנות‪ .‬כאשר מדובר בעוולה‬
‫אחרת‪ ,‬הם לא אותו דבר‪ .‬כאשר אין התנהגות עוולתית ויש עוולת מחדל הם שונים‪ ,‬תלוי מה דורשת העוולה‪ .‬על‬
‫מה היא באה להגן‪.‬‬

‫לפי מבחנים אלה קובעים אם ישנו קש"ס‪.‬‬

‫פס"ד ג'ומעה נ' מ"י – נער שיחק באמצעי לחימה וזה התפוצץ‪ ,‬האם המדינה אחראית? האם הנזק נגרם על ידי‬
‫דבר מסוכן? כן‪ ,‬ס' ‪ 38‬חל‪ .‬אך הצבא הצליח להוכיח את הנטל‪ ,‬לכן אין התרשלות שכן הסיבה לנזק היא שהילד‬
‫לקח את הטנק משטח אש לשטח אחר ואז הוא התפוצץ‪ ,‬לכן אין התרשלות של הצבא‪ .‬הם הוכיחו את נטל‬
‫ההוכחה‪.‬‬

‫סעיף ‪ :39‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש‪ ,‬וכי הנתבע הבעיר את האש‬
‫או היה אחראי להבער האש‪ ,‬או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע‬
‫הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה‪ ,‬התרשלות שיחוב עליה‪.‬‬
‫באלו מצבים בדיוק קמה חזקת רשלנות באשר לנזקי אש? האם עובד שנכווה מכבשן המעביד יכול להסתייע‬
‫בחזקה זו? ראו מ"י נ' דנבר צבעים (‪ ,)26.9.2019‬פס' ‪ .59‬כיצד יכול בעל חלקה שממנה יצאה האש לחלקה שכנה‬
‫להפריך את חזקת ההתרשלות? לעניין נזקי אש ‪ -‬ראו ע"א ‪ 9212/99‬ציון נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נו(‪.)2002( 906 )2‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 9212/99‬ציון נ' מדינת ישראל – ס' ‪ – 39‬חזקה שענייניה אש –‬

‫נזק נגרם על ידי או עקב אש‬ ‫‪.1‬‬

‫הנתבע הבעיר ו‪ /‬או היה אחראי ו‪/‬או תופס או בעלים של הנכס שממנו יצאה האש‬ ‫‪.2‬‬
‫עובר הנטל על הנתבע להוכיח שהוא לא התרשל‪ .‬נניח שהאש הובערה בחלקה א'‪ ,‬עברה דרך חלקה ב'‬ ‫‪-‬‬
‫והגיעה לחלקה ג' שם גרמה לנזק‪ .‬האחריות היא על א' ועל ב'‪ .‬הובערה אש‪ ,‬דרכה עברה אש‪ ,‬נזק‪.‬‬

‫בפסק הדין הנ"ל חלקה ב'‪ ,‬שם יש מתקן של הצבא והחיילים השאירו ארגזים ריקים במקום‪ ,‬יוצא אש מא' עוברת‬
‫דרך ב' וממשיכה וגורמת נזק לג'‪ .‬ב' טען כי לא הוא זה שגרם לאש‪ ,‬ויכול להיות שבא' גרמו לאש בכוונה‪ ,‬הטענה‬
‫של ג' שהייתה אחריות על ב' לעצור את האש‪ .‬ביהמ"ש טוען כי זה לא משנה אם בא' גרמו לאש בכוונה‪ ,‬כל אחד‬
‫בחלקה שלו שאם תגרם אש ללא הקשר ממה היא נגמרה‪ ,‬עליו לעצור אותה‪ .‬האחריות חלה על הצבא‪ .‬נטל‬
‫ההוכחה‪ .‬ביהמ"ש טען כי השארת ארגזים במקום גרמה לסיכון‪.‬‬

‫‪57‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫סעיף ‪ :40‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה‪:‬‬

‫(‪  )1‬הנזק נגרם על ידי חיית‪-‬בר‪ ,‬או על ידי חיה שאינה חיית‪-‬בר אלא שהנתבע ידע‪ ,‬או חזקה עליו שידע‪,‬‬
‫כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק;‬
‫(‪  )2‬הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עלי – על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה‬
‫התרשלות שיחוב עליה‪.‬‬

‫מה הופך חיה שאינה חיית בר לחיה "מועדת"? מתי תיחשב חיה ידידותית למועדת? מדע חוקק סעיף ‪41‬א‪-‬ג ‪,‬ומה‬
‫היחס בינו לבין סעיף ‪ ?40‬למקרה של קוף שתקף מבקר בגן חיות ראו ע"א ‪ 4398/06‬החברה העירונית ראשון לציון‬
‫נ' הרשות לשמירת הטבע (‪.)29.3.2009‬‬

‫ס' ‪41‬א‪41 .‬ב‪41+ .‬ג‪ – .‬מתייחס להיזק על ידי כלבים (בנפרד מס' ‪.)40‬‬

‫חזקות שיפוטיות – "חזקת הנזק ראייתי"‬

‫בשנים האחרונות גדלה חשיבותה המעשית של חזקת התרשלות (וכפי שנראה בהמשך‪ ,‬גם חזקה של קשר סיבתי)‬
‫שיצר בית המשפט העליון במקרים שבהם גורם הנתבע לתובע "נזק ראייתי" היוצר עמימות ראייתית באשר‬
‫לעובדה שלה נדרש התובע לצורך הוכחת תביעתו‪ .‬חזקה זו נוצרה תחילה במקרים של רישום רפואי פגום (ראו‬
‫ע"א ‪ 6948/02‬אדנה נ' משרד הבריאות‪ ,‬פ"ד נח(‪ ,)2004( 535 )2‬פס' ‪ .)15-9‬לאחר מכן התרחבה חזקת "הנזק‬
‫הראייתי" להיבטים ראייתים נוספים בתחום הרפואי‪ ,‬לרבות סוגיית הקשר הסיבתי העובדתי (יידון בנפרד)‪,‬‬
‫ולאחר מכן לכל תחום דיני הנזיקין (דנ"א דאהר)‪.‬‬
‫פס"ד דנ"א ‪ 1912/05‬מדינת ישראל נ' ד'אהר – הפרעות סדר בשטחים‪ ,‬התובע נפגע מקליע בראש‪ ,‬קיימת עמימות‬
‫עובדתית‪ ,‬שכן כיצד יודעים שהכדור שפגע בו הוא של החיילים? התובע טוען שלא הייתה הפרת סדר‪ ,‬צה"ל מנגד‬
‫טוענים כי כן הייתה‪ .‬זוהי העמימות העובדתית‪ .‬התובע טוען לנזק ראייתי‪ .‬מז"פ לא בדקו את הקליע לכן לא ניתן‬
‫לדעת מאיפה הוא‪ ,‬של מי הוא‪ .‬ביהמ"ש מרחיב את חזקת הנזק הראייתי‪ ,‬מכיל אותה על המקרה ובאופן כללי –‬
‫אם מז"פ היו בודקים את הקליע היה ניתן לקבוע של מי הקליע‪ .‬בדנ"פ מחליטים להשאיר את ההכרעה כפי‬
‫שנקבעה במחוזי‪ ,‬שקיימת חזקת הנזק הראייתי‪.‬‬

‫מה קובעת חזקה זו? מהם תנאיה? איזה נטל היא מעבירה? מהם תחומי השתרעותה? ראו שטרנברג נ' צ'ציק‪.‬‬
‫פס"ד שטרנברג נ' ד"ר צ'ציק – בודק את הנסיבות הכלליות של המקרה‪ ,‬ניסיון חיים כללי וסטטיסטיקות‪ ,‬לפי‬
‫זה אם נגרם נזק אזי נגרמה התרשלות‪ ,‬עצם גרימת הנזק בסוג כזה של מקרים מעידה על כך שהייתה התרשלות‪.‬‬
‫על בסיס נסיבות כלליות‪ .‬אלא רכיבים מצטברים‪ .‬זאת חזקה המעבירה את נטל השכנוע‪ ,‬אם גומרים בספק שקול‪-‬‬
‫התובע זוכה‪ .‬הפס"ד הזה מתייחס לרכיב השלישי של החזקה‪ ,‬שמסתבר יותר שהנתבע התרשל בהתחשב‬
‫בנסיבות המקרה‪.‬‬

‫הש' ריבלין בפס"ד שטרנברג ‪ -‬רשלנות רפואית‪ ,‬לגבי נזק ראייתי מה שנפסק הוא שכאשר יש עמימות עובדתית‪,‬‬
‫שמקורה בהתרשלות ראייתית של הנתבע‪ ,‬עובר הנטל לנתבע שהתרשל ראייתית להראות שעובדה מסוימת שהוא‬
‫טוען לה היא אכן כך‪ .‬בפס"ד זה התגבשה החזקה‪ ,‬העברת הנטל נעשית לגבי עובדה מסוימת שבה יש עמימות‬

‫‪58‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫עקב התרשלות ראייתית ‪ ,‬החזקה לא מוגבלת בנוגע לתוכן שלה‪ .‬יכול להיות לנק' מסוימת‪ ,‬נטל שכנוע לעובדה‬
‫מסוימת או יכול להיות וכל נטל ההוכחה יעבור‪ ,‬תלוי בחסר הראייתי‪.‬‬

‫כאשר קיימת עמימות עובדתית לעובדה רלוונטית והיא קיימת בגלל התרשלות ראייתית של הנתבע פוטרים את‬
‫העמימות הראייתית לטובת התובע‪ ,‬ונטל השכנוע עובר לנתבע‪.‬‬

‫החזקה הזאת צמחה בהקשר של רישום רפואי‪ .‬אי רישום רפואי גרם להעברת נטל השכנוע מה שהמריץ רופאים‬
‫לרשום ופסל את הנוהג שלהם לא לרשום‪ .‬לאחר מכן זה התפתח‪ -‬מקרה שאחות לא באה להעיד בהקשר של יולדת‪-‬‬
‫נזק ראייתי‪.‬‬

‫חזקת הנזק הראייתי התרחבה עד שהקיפה את כל תחום דיני הנזיקין‪.‬‬

‫יצוין כי גרימת נזק ראייתי יכולה לפעול גם נגד התובע ולא רק נגד הנתבע (ראו לדוגמה ע"א ‪ 143/08‬קרצמן נ'‬
‫שירות בריאות כללית (‪ .)26.5.2010‬יש לזכור כי אי שמירת רישומים ומידע יכולה להוות התרשלות מלאה ולא רק‬
‫נתון ראייתי (ראו לדוגמה ע"א ‪ 9063/03‬פלוני נ' הדסה‪ ,‬פ"ד ס(‪ – )2005( 556 )1‬אי שמירת רישומים ומידע יכולה‬
‫להוות התרשלות מלאה ולא רק נתון ראייתי‪ .‬אי שמירה על נתונים אלו מעבירה את הנטל להוכחה על הנתבע)‪.‬‬
‫החזקה לא תחול כאשר העובדות "העמומות" התבררו בדיעבד או בדרך כלשהי – ראו לדוגמה ע"א ‪10218/08‬‬
‫אברמוב סקי נ' סיגל (‪ )23.8.2012‬והשוו עם רע"א ‪ 7271/11‬פלוני נגד משרד הבטחון (‪ .)15.10.2012‬כן לא תחול‬
‫החזקה כאשר לא נרשמו הנימוקים והשיקולים לטיפול שבוצע‪ ,‬בשל החשש מרפואה מתגוננת ע"א ‪3538/15‬‬
‫"הדסה" נ' זר (‪ .)15.1.2017‬לעיתים החוסר הראייתי דווקא מסייע לתובע ‪ -‬מאוחדת נ' פלוני (לפעמים העדר‬
‫רישום רפואי פועל לטובת התובע‪ ,‬במקרים אלה אם היא עוזרת לתובע לא תחול החזקה)‪.‬‬

‫לשימושים בעיתיים בחזקת הנזק הראייתי ראו גלעד‪ ,‬גבולות האחריות‪ ,‬עמ' ‪.1341 – 1335‬‬

‫נושא ‪ :8‬הפרת חובה חקוקה ועוולות חוקתיות – שיעור ‪11/08/2022‬‬

‫‪59‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫כללי‬

‫העוולה של הפרת חובה חקוקה בסעיף ‪ 63‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬שלה מבנה ייחודי למשפט הישראלי‪ ,‬היא מסגרת‬
‫הקולטת חובות חקוקות מענפי המשפט האחרים והופכת את הפרתן למקור של אחריות בנזיקין (זאת בנוסף לכל‬
‫חבות אחרת שחובות אלה מטילות ‪ -‬פלילית‪ ,‬מנהלית‪ ,‬חוזית וכו')‪ .‬יסודות האחריות בעוולה‪ ,‬הנדונים להלן‪ ,‬הם‬
‫"תנאי הכניסה" למסגרת זו‪ .‬הגמשה והקלה בתנאי הכניסה תגדיל את היקף החובות החוץ נזיקיות שהפרתן מקנה‬
‫זכאות לפיצויים ואת תחומי השתרעותה וחשיבותה של העוולה‪ .‬ההחלטה בעניין ועקנין הגדילה בשעתו את‬
‫פוטנציאל ההתרחבות של היקף האחריות בעוולה אך בשנים האחרונות מסתמנת מגמת הצרה (פס"ד קונקטיב)‪,‬‬
‫כמפורט להלן‪.‬‬

‫נדגיש – הפרת חובה חקוקה רלוונטית לחוקים שאינם מדיני הנזיקין! (לדוג' חוק מניעת הטרדה מינית – הוא חלק‬
‫מדיני הנזיקין ואז אם יש בו סנקציה מסוימת זה לא אומר שלא עומדים בתנאי ‪ 5‬כפי שנלמד בהמשך)‪ .‬איך‬
‫יודעים? במטרת החוק – ניתן לראות שמטרת החוק (בתחילת החוק) היא כחלק ממטרות הנזיקין (לדוג'‪" :‬חוק זה‬
‫נועד לקדם את השוויון")‪.‬‬

‫התנאי הראשון‪ :‬הפרת חובה הקבועה בחיקוק‬

‫מהו "חיקוק"? ראו סעיף ‪ 1‬לפקודת הפרשנות [נוסח חדש]‪ – .‬כל חוק וכל תקנה‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫"חיקוק" – כל חוק וכל תקנה בין שניתנו לפני תחילת תקפה של פקודה זו ובין שניתנו לאחריה; אולם‬
‫מקום שהמלה "חיקוק" באה בפקודה או בתקנה שניתנו לפני תחילת תקפה של פקודה זו‪ ,‬תהא משמעותה‬
‫כמשמעות שהיתה נודעת לה אלמלא פקודה זו;‬

‫"תקנה" – תקנה‪ ,‬כלל‪ ,‬חוק עזר‪ ,‬מנשר‪ ,‬אכרזה‪ ,‬צו‪ ,‬הוראה‪ ,‬הודעה‪ ,‬מודעה‪ ,‬או מסמך אחר‪ ,‬שניתנו מאת כל רשות בארץ‬
‫ישראל או בישראל‪ ,‬בין לפני תחילת תקפה של פקודה זו ובין לאחריה‪ ,‬מכוח חוק‪ ,‬או מכוח אקט של הפרלמנט הבריטי‬
‫או מכוח דבר‪-‬המלך‪-‬במועצה‪ ,‬לרבות צו‪ ,‬הוראה‪ ,‬הודעה‪ ,‬מודעה או מסמך אחר שניתנו על יסוד תקנה‪ ,‬כלל או חוק עזר‬
‫כאמור; אולם מקום שהמלה "תקנה" באה בחיקוק שניתן לפני תחילת תקפה של פקודה זו‪ ,‬תהא משמעותה כמשמעות‬
‫שהיתה נודעת לה אלמלא פקודה זו;‬

‫מתי תיחשב חובה ככזו הקבועה בחיקוק? האם הפרת החובה לנהוג בתום לב בשימוש בזכות הנובעת מחוזה היא‬
‫עוולה לפי סעיף ‪ ? 63‬האם כישלון של המשטרה למנוע עבירות מהווה הפרה של חובה חקוקה לאור האמור בסעיף ‪3‬‬
‫לפקודת המשטרה שלפיו "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין‪ ,‬בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין‪...‬‬
‫ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש"‪ .‬על המפקח על הבנקים מוטלת בחוק חובה כללית לפעול להבטחת‬
‫איתנותם הפיננסית של הבנקים‪ .‬בשל תרמית ופיקוח לקוי בנק מתמוטט‪ .‬האם הפר המפקח חובה חקוקה?‬
‫התשובה לשאלות הנ"ל – לא‪ .‬קיימת בפסיקה דרישה לקונקרטיות של החובה החקוקה (ע"א ‪ 10508/08‬דור זהב (‬
‫‪ ,)4.2.2010‬פס' ‪ , 54‬והדבר משליך על השימוש בה כמסגרת היוצרת עוולות נזיקין מחוקי היסוד (להלן) כיון שאלה‬
‫חוקים הצהרתיים כלליים שאינם מטילים חובות קונקרטיות‪ ,‬המסביר מה לעשות ומה לא לעשות (לא תנאי כללי)‪.‬‬
‫אז כדי שיתקיים התנאי הראשון החובה בחיקוק – חייבת להיות קונקרטית‪ .‬לא כללית‪ .‬עולה השאלה מה קורה עם‬
‫חוקי היסוד? בית המשפט קבע שס' ‪ 3‬בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – אינו מהווה עוולה לפי ס' ‪ 63‬לפקודת‬
‫הנזיקין (נקבע בפס"ד דור הזהב)‪ .‬אז אם לא ניתן לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה את האדם הפרטי שפגע לך בזכות‬
‫היסוד – האם ניתן לתבוע ישירות בגלל הפרה של חוק יסוד בין אנשים פרטיים? כלל לא (יפורט בהמשך)‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 10508/08‬דור זהב – הש' עמית טוען כי חוקי היסוד אינם בסיס לאחריות בעוולת הפרת חובה חקוקה‪.‬‬
‫לשון פסק הדין‪" :‬על מנת להוכיח קיומה של חובה חקוקה יש להצביע על חובה קונקרטית"‪.‬‬
‫התנהלות של רשות פגעה בחוק כבוד האדם וחירותו של אדם‪ .‬האם החובה הזו לא לפגוע היא חובת הפרת חובה‬
‫חקוקה? זו הצהרה כללית של זכויות אך לא חובה ספציפית ולכן אין מכאן אחריות בנזיקין‪" .‬לא הוכיחה קיומה‬
‫של חובה חקוקה‪ ,‬שכן סעיף ‪ 3‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו אינו מהווה חובה חקוקה במובנו של סעיף ‪63‬‬
‫לפקודת הנזיקין‪ .‬זוהי חובה כללית ועקרונית המקנה לאזרח זכות יסוד‪ ,‬אך אין עסקינן בחובה ספציפית על פי‬
‫דין‪".‬‬

‫התנאי השני‪ :‬החיקוק נועד לטובתו ולהגנתו של הניזוק‬

‫התנאי השני הוא התנאי המרכזי בעוולה‪ .‬החובה החקוקה תשמש מקור לאחריות בנזיקין רק אם הכוונה‬
‫מאחוריה (אובייקטיבית או סובייקטיבית?) היא להגן על פרטים מפני גרימת נזק‪.‬‬
‫כאשר יש פרשנות חוקים – כוונה סובייקטיבית‪ :‬כוונת המחוקק‪ .‬כוונה אובייקטיבית‪ :‬איך שנכון לפרש את החוק‪.‬‬
‫התאמה של החיקוק למועד‪ ,‬לתקופת הזמן‪ .‬תפיסה מקובלת של בית המשפט – "פרשנות תכליתית"‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫התנאי השני לא יתקיים כאשר החובה המוטלת בחיקוק באה להגן רק על אינטרס ציבורי (‪ )public duty‬להבדיל‬
‫מאינטרס של פרטים ‪ -‬ראו פסה"ד בעניין ועקנין פס' ‪ .)37 – 36‬בפסק דין זה נדונה גם השאלה הכרוכה האם‬
‫העובדה שחובה נתונה חלה כלפי ציבור בלתי מסוים ולא רק כלפי ציבור מסוים הופכת אותה לציבורית בלבד‪.‬‬
‫בעניין זה קיימות גישות שונות בפסיקה‪ .‬לפי ברק בועקנין רק חובות מעטות הן ציבוריות בלבד (ראו גם לוטונט)‬
‫לגישה המרחיבה יותר את היקף החובות הציבוריות שאינן בסיס לאחריות בעוולה (ולפיכך מצמצמת את תחולת‬
‫העוולה) ראו ע"א ‪ 6126/92‬אטלנטיק נ' דג פרוסט‪ ,‬פ"ד נ(‪ ,)1977( 471 )4‬וע"א ‪ 9183/99‬פניגשטיין נ' המהפך‪ ,‬פ"ד‬
‫נח(‪ .) 2004( 693 )4‬לאחרונה התעוררה מחלוקת בסוגיה מהן החובות שהן ציבוריות בלבד (אינן מקימות אחריות‬
‫בעוולה) בפרשת קונקטיב גרופ ‪ .‬מהי ההבחנה בין חובות ציבוריות בלבד‪ ,‬חובות הבאות להגן על פרטים וחובות‬
‫"מעורבות" ראו תקשורת וחינוך דתי יהודי‪.‬‬

‫פס"ד ועקנין נ' המועצה המקומית בית‪-‬שמש – הש' ברק‪ :‬לכאורה כל חיקוק בא הגן על הפרט‪ ,‬שהרי המדינה‬
‫קיימת למען פרטיה‪ ,‬מחשבתית אם חיקוק מגן על הציבור‪ ,‬כתוצאה מכך הוא מגן גם על הפרט‪ .‬תפישתו מאוד‬
‫מרחיבה ‪ .‬חיקוק נועד לטובתו של ניזוק כי הניזוק הוא חלק מהציבור‪ .‬מה לדעתו לא נכנס? הבחנה בין חיקוק‬
‫לטובת היחיד ולא לטובתו‪ ,‬לדעתו חיקוק בא לטובתו אם הוא בא להגן על אינטרס של הפרט‪ ,‬אז מה לא נכנס?‬
‫חיקוקים אשר באופן ברור מגנים על המדינה‪ ,‬הממשלה ומרקם החיים הקולקטיביים‪ ,‬ללא נורמות הרלוונטיות‬
‫לפרט‪.‬‬

‫הש' ברק‪ -‬פסק דין מוביל בפרשנות של חובה חקוקה‪ -‬המצב באנגליה שונה מישראל‪ ,‬השאלה היא לא האם חיקוק‬
‫חיצוני נועד להעניק סעד אזרחי‪ ,‬אלא על השופט לשאול האם החובה החקוקה עומדת בתנאים? בשונה מאנגליה‪,‬‬
‫שם נשאלת השאלה האם החיקוק החיצוני מעניק סעד אזרחי‪ .‬בארצות הברית העוולה הזאת בכלל לא קיימת‪.‬‬

‫פס"ד קונקטיב גרופ בע"מ‪ ‬נ' דבוש – אישה שניהלה אתר מכירות הפועל בשיטת מכרזים‪ ,‬בעת הרכישה אדם היה‬
‫משלם על קבלת הזכאות להתמודדות במכרז‪ ,‬הוגשה תביעה נזיקית כנגדה שייצרה מציאות כאילו ההימור מותר‬
‫והביאה את המשתתפים לעבור עבירה פלילית‪ ,‬השופט מזוז סבר כי נורמה פלילית הקובעת מעשה ומחדל כעבירה‬
‫פלילית אינה יכולה להעניק סעד להוראת חיקוק נזיקית‪ ,‬לעומתו השופטת דפנה ברק ארז סברה כי הזרם המרכזי‬
‫של ביהמ"ש אין מניעה שהוראה תגן גם על הציבור וגם על יחידים ‪ .‬נורמה פלילית הקובעת מעשה ומחדל כעבירה‬
‫פלילית אינה יכולה להעניק סעד להוראת חיקוק נזיקית‪.‬‬
‫לאחר שבוצעה אבחנה בין חובה המיועדת לציבור לבין חובה המיועדת לפרט‪ ,‬עולה השאלה אם חובה שמגינה על‬
‫הפרט ומגינה על פרט מסוים יכול להגן על כל פרט?‬

‫פס"ד אטלנטיק נ' דג פרוסט – חברה רשומה מקבלת רישיון ליבוא בלי מכס‪ ,‬לכמות מסוימת‪ ,‬ולא עומדת‬
‫במגבלה‪ .‬נגרם נזק לדייגים המקומיים שמוכרים פחות והם תובעים‪ .‬ישנה הפרת חובה חקוקה? חובה ציבורית‬
‫בלבד או חובה שבאה להגן גם על הפרטים? ביהמ"ש קובע כי חוק זה לא בא להגן על הדייגים המקומיים‪ ,‬אלא על‬
‫השוק באופן כללי‪ ,‬באופן ציבורי‪ .‬התביעה נדחתה‪ .‬גישה מצמצמת‪.‬‬

‫פס"ד פניגשטיין נ' המהפך – מנהלים נותנים צקים ללא כיסוי‪ ,‬מי שקיבל אותם נגרם לו נזק‪ .‬מה החובה‬
‫החקוקה? איסור פלילי‪ .‬ביהמ"ש טוען כי החוק בא להגן על אינטרס ציבורי ולא על הפרט‪ ,‬אין הוא בא להגן על‬
‫הפרט‪ .‬גישה מצמצמת‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד תקשורת וחינוך דתי‪-‬יהודי משפחה בע"מ ואח' נ' אס‪ .‬בי‪ .‬סי‪ .‬פרסום‪ ,‬שיווק וקידום מכירות בע"מ – עלו‬
‫שתי טענות‪ :‬טענה ראשונה – העיתון השני יצא לאור ללא רישיון‪ ,‬בניגוד לחוק (ס' ‪ 4‬לפק' העיתונות)‪ .‬טענה שני –‬
‫השם דומה מידי (ס' ‪ 21‬לפק' העיתונות)‪ .‬לגבי הוצאת רישיון‪ :‬לא הפרת חובה חקוקה‪ ,‬כי החובה הינה חובה‬
‫ציבורית בלבד‪ ,‬לא נועד להגן על האינטרס של היחיד אלא של הכלל‪ ,‬הפוך מברק‪ ,‬גישה מצמצמת‪ .‬לגבי השם‪ :‬זה‬
‫אכן בא להגן על הפרט‪ ,‬הוראה שעוסקת בשם‪ ,‬להגן על עיתונים‪ ,‬לכן כן הפרת חובה חקוקה‪ .‬אם יש ס' שמגן גם על‬
‫אינטרס ציבורי וגם על הפרט – הוא כן נכנס‪ .‬מה שלא נכנס – חוק שמגן רק על אינטרס ציבורי‪.‬‬

‫פס"ד מפעל הפיס נ' לוטונט – עוסק במשפט הפלילי‪ ,‬אשר כולו ציבורי‪ ,‬ולכן בעייתי‪ .‬ההוראות אשר אוסרות על‬
‫הגרלות‪ ,‬הימורים בלתי חוקיים‪ ,‬באות להגן על הציבור ועל המפעילים‪ ,‬נכנס בתוך הפרת חובה חקוקה בתור‬
‫פרטים‪ .‬זאת הטענה‪ .‬ביהמ"ש ‪ -‬אומנם הורחבה פרשנותה של התנאי בפרשת ועקנין‪ ,‬יש על ביהמ"ש לשאול האם‬
‫החוק בא להגן על היחיד או לא‪ .‬הוחלט כי מטרתו היא להגן על אינטרס כללי וציבורי‪ ,‬ולכן נדחתה התביעה‪ .‬גישה‬
‫מצמצמת‪.‬‬
‫השופט מזוז קובע בפס"ד זה כי נורמה פלילית באה להגן על אינטרס ציבורי ברובם ולא על פרטים (כראיה –‬
‫במשפט פלילי זה מדינת ישראל נ' פלוני הנאשם ולא פלוני הניזוק נ' פלוני המזיק)‪ .‬גם מציין כי במקום שהמחוקק‬
‫רצה להוסיף עוולה אזרחית במקביל לנורמה הפלילית – עשה כן מתוך כוונה‪.‬‬
‫מה הייתה טענת מפעל הפיס בלוטונט? שחברת לוטונט מפרה חובה חקוקה – אסור משחקי הימורים‪ .‬האם‬
‫התקבלה? לא‪ .‬בית משפט אומר שגם אם נניח ואיסור ההימורים בחוק העונשין בא להגן על פרטים – הרי שהם‬
‫האזרחים ולא על מפעל הפיס‪ ,‬וגם הנזק הנמנע הוא התמכרות ולא אינטרס כלכלי (תנאי שלוש)‪.‬‬

‫גם לאחר שחובה אופיינה כחובה החלה כלפי פרטים ולא רק כלפי האינטרס הציבורי עדיין נשאלת השאלה האם‬
‫החובה באה להגן על פרט מסוגו של התובע או שמא על סוג אחר של פרטים‪ .‬כלומר – כדי שתנאי זה יהיה תקף –‬
‫החובה החקוקה צריכה לבוא להגן על סוג האוכלוסייה שהתובע משתייך אליו‪ .‬האם החובה שלא לפתוח בתי עסק‬
‫בשבת באה להגן על רגשות הציבור הדתי? שאלת הניזוק המוגן נדונה גם בפסקי הדין תקשורת וחינוך דתי‬
‫ולוטונט‪ .‬ומה נפסק בהקשר של תכנון ובנייה בפרשת דוויק נ' רלב"ג? ראו גם ע"א ‪ 4398/06‬החברה העירונית‬
‫ראשל"צ נ' הרשות לשמירת הטבע (‪ – )29.3.2009‬אבחנה בין חובה שבחוק להגן על חיות בר לבין החובה להגן‬
‫מפניהן‪.‬‬

‫פס"ד דוויק נ' רלב"ג – האם דרישת רישיון באה להגן על מי שיש לו אינטרסים בנכס באופן פרטי? לא דיני הבניה‬
‫בעיקרם באים להגן על אינטרסים שהם קולקטיביים‪ ,‬או אינטרסים פרטיים אך לא במסגרת מי שיש לו סכסוך על‬
‫הנכס‪.‬‬

‫האחרית בעוולה‪ ,‬כל עוד היא נועדה להגן גם על פרטים‪ ,‬אינה נשללת כאשר החובה החקוקה באה במקורה לעודד‬
‫"אכיפה אזרחית" (=ריבוי תביעות שיקדמו אינטרס ציבורי) של איסורים המגנים על אינטרסים ציבוריים‪ ,‬לדוג'‪-‬‬
‫איסור עישון במקומות ציבוריים‪ -‬האם אני יכולה לתבוע על כך שעישנו לידי בציבור?‬
‫האם הופרה חובה הקבועה בחיקוק? החובה באה להגן על אדם כפרט וגם על אינטרסים ציבוריים‪.‬‬

‫‪63‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד החברה העירונית ראשל"צ נ' הרשות לשמירת הטבע – מקרה של קוף שברח מכלוב ותקף מבקר בגן חיות‪.‬‬
‫הופרה החובה החקוקה של תנאי הכליאה‪ .‬על מי באה החובה החקוקה? הוחלט של בעל החיים ולא על הפרט‪.‬‬
‫נדחתה‪.‬‬

‫האחרית בעוולה‪ ,‬כל עוד היא נועדה להגן גם על פרטים‪ ,‬אינה נשללת כאשר החובה החקוקה באה במקורה‬
‫לעודד "אכיפה אזרחית" של איסורים המגנים על אינטרסים ציבוריים‪ .‬דוגמאות לכך הם האיסורים על עישון‬
‫במקומות ציבוריים (רע"א ‪ 9615/05‬שמש נ' פוקצ'טה (‪ ))5.7.2006‬ומשלוח "הודעות זבל" (רע"א ‪ 2904/14‬גלסברג‬
‫נ' קלאב רמון (‪ .)27.7.14‬ראו גם רע"א ‪ 3599/18‬שפירא נ' עופרי (‪ .)30.5.18‬האם נדרשת "אכיפה אזרחית" לחובה‬
‫החקוקה של חבישת מסיכות בתקופת הקורונה‪?....‬‬

‫פס"ד שמש נ' פוקצ'טה – אדם שעישן במקום ציבורי ונטען נגדו שהפר הוראת חובה חקוקה‪ ,‬בית משפט קובע‬
‫שזה עומד בתנאי השני ובנוסף מקבל תביעה זו מכיוון שמקדמת אינטרס ציבורי‪ .‬ראה גם שפירא נ' עופרי ביחס‬
‫לשאלה האם נדרשת "אכיפה אזרחית" לחובה החקוקה של חבישת מסכות בתקופת הקורונה‪?..‬‬

‫פס"ד גלסברג נ' קלאב רמון – משלוח "הודעות זבל"‪ .‬שליחת ספאמים – פגיעה או לא? (ס' ‪30‬א לחוק התקשורת ‪-‬‬
‫שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק) (כמו שפמש נ' פוקצ'טה)‪.‬‬

‫פס"ד שפירא נ' עופרי – דנים ביחס לשאלה האם נדרשת "אכיפה אזרחית" לחובה החקוקה של חבישת מסכות‬
‫בתקופת הקורונה‪ ?..‬גם כן – עונה על ההגדרה וגם מקדם אינטרס ציבורי‪.‬‬

‫התנאי השלישי‪ :‬נגרם נזק מסוג הנזק שאליו התכוון החיקוק‬

‫כוונת החוק נבחנת לא רק לעניין סוג הניזוק המוגן אלא גם לעניין סוג הנזק שמפניו בא החיקוק להגן‪ .‬האם‬
‫האיסור על הפעלת בית חולים לחולי נפש ללא רישיון בא להגן על תחושתם הטובה של דיירי האזור? על ערך‬
‫נכסיהם? האם תקנות המסדירות מפגש בין עורכי דין לאסירים באו להגן על עורכי הדין מפני תקיפה? מפני איזה‬
‫נזק בא להגן האיסור הפלילי על הימורים (לוטונט וקונקטיב גרופ)? מה נפסק בהקשר זה בדוויק נ' רלב"ג‪.‬‬
‫כדי שתנאי זה יעמוד – לא מספיק שאתה נכלל בפרטים שהחוק בא להגן עליהם – אלא גם שהנזק שנפגעת הוא‬
‫הנזק שהחוק הספציפי בא להגן עליו‪ .‬לדוג' בעניין לוטונט ‪ -‬טען מפעל הפיס שחברת לוטונט מפרה חובה חקוקה –‬
‫אסור משחקי הימורים‪ .‬האם התקבלה? לא‪ .‬בית משפט אומר שגם אם נניח ואיסור ההימורים בחוק העונשין בא‬
‫להגן על פרטים – הרי שהם האזרחים ולא על מפעל הפיס‪ ,‬וגם הנזק הנמנע הוא התמכרות ולא אינטרס כלכלי‬
‫(תנאי שלוש)‪.‬‬

‫התנאי הרביעי‪ :‬קשר סיבתי‬

‫לדרישת הקשר הסיבתי בין הפרת החובה החקוקה לבין הנזק שנגרם בעקבותיה שני מרכיבים‪ .‬האחד – עובדתי‬
‫הבוחן האם הנזק היה נגרם אלמלא הופרה החובה החקוקה‪ .‬דוגמה לכך היא נהיגה במהירות מעל המותר בחוק‪.‬‬
‫המרכיב השני הוא קשר סיבתי משפטי – האם התהליך גורם הנזק מצוי בתחום הסיכון שמפניו בא המחוקק להגן‪.‬‬
‫כלומר – האם הנזק שנגרם בדיעבד תואם את כוונת המחוקק בקביעת הנזק בדיני הנזיקין‪( .‬לדוגמא חובת כיסוי‬
‫בור בזמן עבודות בכביש – היה מקרה שבו לא כוסה בור והיה בו סיד שעדיין לא התייבש ואדם לקח ושם לחברו‬

‫‪64‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בעין‪ .‬האדם השני ניזוק כתוצאה מכך‪ .‬מבחינת קש"ס עובדתי – מתקיים‪ .‬קש"ס משפטי – לא מתקיים‪ :‬אומנם יש‬
‫חובה חקוקה לכסות בור אך זה בא להגן מפני נפילות ולא לקיחת חומר ושימוש בו לרעה)‪.‬‬
‫סוגיית הסיבתיות תידון ביתר פרוט כנושא נפרד‪.‬‬

‫התנאי החמישי‪ :‬החיקוק לא התכוון להוציא את הסעד הנזיקי‬

‫מהי משמעותו של תנאי שלילי זה? מתי הוא מתקיים? האם סנקציה פלילית או מנהלית שוללת את הסנקציה‬
‫האזרחית? מה נפסק בעניין זה בפסק דין סולטאן? מה הייתה המחלוקת בעניין זה בפרשת קונקטיב? ראו גם ד"נ‬
‫‪ . 8253/15‬לאיזה תנאי בעוולת הרשלנות ניתן להקביל את התנאי החמישי? ראו הדיון בסוגיית עדות השקר בפרשת‬
‫רויטמן נ' בנק המזרחי (נושא ‪.)4‬‬

‫פס"ד סולטאן נ' סולטאן – עוסק במוסלמי שגירש את אשתו בעל כורחה המהווה עבירה פלילית‪ ,‬האם יכולה‬
‫לתבוע בהפרת חובה חקוקה ולתבוע נזיקית? לפי הגישה של ברק ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה ‪,‬לעומתו גישת‬
‫השופט מזוז שאומר שאם החיקוק ביקש להטיל סעד פלילי לא ניתן להעניק סעד נזיקי ‪,‬ביהמ"ש קבע שהפרו‬
‫הוראת חובה חקוקה‪.‬‬

‫מתי יש הסכמה שחיקוק מסוים מתכוון לשלול סעד הנזיקי? במקרים שבהם החיקוק מונה שורה של סעדים ולא‬
‫מופיע הסעד הנזיקי‪ ,‬לדוגמה חוק השליחות מונה שורת סעדים המעניקים סעד מלא ולא מזכיר הוראת חובה‬
‫חקוקה ושולל את האפשרות להוראת חובה חקוקה‪.‬‬

‫פס"ד רויטמן נ' בנק המזרחי – אדם העיד בביהמ"ש כנגד הצד השני‪ ,‬הצד השני הגיש תביעה כנגד העד שהעיד‬
‫עדות שקר‪ .‬ביהמ"ש בכלל לא דן בתביעה הזאת מטעם השיקול של הרתעת יתר‪ ,‬שכן אנשים יפחדו להעיד‪ .‬שיקול‬
‫נוסף היה עלות מערכתית‪ ,‬עומס על ביהמ"ש והרבה כסף‪ .‬גם כטענו להפרת חובה חקוקה (מתן עדות אמת) טענו‬
‫לתנאי החמישי – שיש סנקציה שלא כוללת את דיני הנזיקין‪.‬‬

‫ישנה חזקה שאם התנאי השני לא מתקיים אז גם התנאי החמישי מתקיים‪ .‬כי אם החיקוק היה רוצה הוא היה‬
‫קובע גם את הסעד הנזיקי‪ .‬הרי אם בחוק מסוים הוגדרו הסנקציות‪ /‬סעדים – ולא הוזכרו דיני הנזיקין – כנראה‬
‫המחוקק לא רצה לקשר את החוק לנזיקין ולכן לא קישר‪.‬‬

‫אירועים‬
‫על המעביד מוטלת‪ ,‬מכוח פקודת הבטיחות בעבודה‪ ,‬חובה מוחלטת ל"גדר לבטח" חלקים מסוכנים‬ ‫‪-‬‬
‫במכונות במפעל‪ .‬אפרים‪ ,‬המעביד‪ ,‬מגדר חלק מסוים במכונה באופן המונע מגע של החלק המסוכן עם גוף‬
‫העובד במהלך הרגיל של העבודה‪ .‬בקטטה שמתפתחת ליד המכונה בין העובדים גד ונתן דוחף גד את נתן‬
‫בכוח‪ .‬כתוצאה מן הדחיפה הגידור נשבר‪ ,‬ונתן ניזוק עקב מגע עם החלק המסוכן‪ .‬האם אפרים אחראי?‬
‫תנאים‪:‬‬
‫כן‪ .‬יש חובה חקוקה קונקרטית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כן‪ .‬בא להגן על העובדים‪ .‬גם מסוגו של הניזוק‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האם נגד הנזק שנגרם – כן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪65‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫קש"ס עובדתי – מתקיים‪ .‬משפטי – לא‪ .‬החוק התייחס להתנהגות רגילה ולא בצורה מכוונת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מתקיים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אפרים לא אחראי – ס' ‪ 4‬לא מתקיים‪.‬‬

‫תקנות הובלה ימית מחייבות בעלי ספינות להפריד באמצעות גידור בין עדרי צאן על הסיפון‪ .‬התקנה‬ ‫‪-‬‬
‫הופרה ובשל העדר גידור נשטפו העדרים למים במהלך סופה וטבעו‪ .‬האם בעל הספינה אחראי?‬
‫תנאים‪:‬‬
‫מתקיים‪ .‬יש חובה חקוקה קונקרטית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החובה באה להגן על בעלי החיים? כן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מהי מטרת חובת הגידור – כדי למנוע מחלות ולא כנגד נפילה‪ .‬לא מתקיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עובדתי – כן‪ .‬משפטי – לא (לפי תנאי ‪.)3‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נניח ומתקיים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫סה"כ לא עומדים בכל התנאים‪.‬‬

‫כשנקבל במבחן שאלה שטוענת שאדם הפר חובה חקוקה – בוחנים קודם את כל התנאים של הפח"ח‪ .‬במידה ולא‬
‫עומד ב‪ 5-‬התנאים נבחן את עוולת הרשלנות (כי הפח"ח היא אינדיקציה לרשלנות‪ ,‬אמנם לא אינדיקציה חותכת)‪.‬‬
‫במקרה הפוך שיש שאלה שכתוב שפלוני גרם נזק אך עמד בחיקוק – יש צורך לבחון רק את עוולת הרשלנות‪.‬‬

‫סוגי החובות החקוקות‬

‫החובה החקוקה יכול שתהיה מסוגים שונים מבחינת חומרתה‪ :‬חובה על בסיס של התנהגות סבירה בדומה לזו‬
‫הנדרשת בעוולת הרשלנות‪ ,‬או חובה מופחתת בחומרתה שתנאי להפרתה הוא קיומה של אשמה סובייקטיבית או‬
‫התרשלות חמורה‪ ,‬או מנגד חובה חמורה או מוחלטת שהפרתה אינה כרוכה בהכרח באי סבירות‪ .‬בשעתו נחשבו‬
‫חובות מוטלות על מעביד לשם הגנה על בטיחות עובדיו (כחובת הגידור של חלק מסוכן במכונה) כחובות חמורות‬
‫ואף מוחלטות אך ספק אם פסיקה מאוחרת ממשיכה בתפיסה זו ונראה שמדובר בחובות על בסיס התנהגות סבירה‬
‫(ראו גבולות האחריות‪ ,‬בעמ' ‪.)1238 – 1234‬‬
‫החובות החקוקות שהוכנסו עד היום למסגרת סעיף ‪ 63‬כוללות בטיחות בעבודה‪ ,‬תכנון ובנייה‪ ,‬רישוי עסקים‪,‬‬
‫תקנות התעבורה‪ ,‬צרכנות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬אתיקה מקצועית אך הפוטנציאל הוא רחב מאוד ומימושו תלוי בפרשנות חמשת‬
‫התנאים‪.‬‬
‫נכון לעכשיו כמעט ואין חובות חקוקות סבירות ולכן אין קיום החובה – כבר מעיד על אי הסבירות‪.‬‬

‫היחס לעוולת הרשלנות‬

‫כבר למדנו כי הפרת חובה חקוקה היא אינדיקציה לקיומה של התרשלות (ראו נושא ‪ ,4‬ועקנין פס' ‪ 30‬וע"פ ‪84/85‬‬
‫ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מ (‪ ,)1986( 141 )3‬פס' ‪ .)9-5 ,1‬מעבר לכך‪ ,‬מהו ייחודה של עוולת הפרת חובה‬
‫חקוקה בהשוואה לעוולת הרשלנות? מה היא מוסיפה למעשה על הרשלנות? לעיתים החובה החקוקה דווקא‬
‫מצמצמת את האחריות ברשלנות על ידי קביעת הסדר שלילי מערכתי (להבדיל מנקודתי – ראו נושא ‪ – )2‬ראו ע"א‬
‫‪ 2034/98‬אמין נ' אמין וע"א ‪ 3370/12‬כהן נ' גדעון (‪ .)26.1.2014‬מכול מקום‪ ,‬בתחומי החפיפה בין העוולות ניכרת‬
‫העדפה של בתי משפט את עוולת הרשלנות (מדוע?) ע"א ‪ 3051/98‬דרין נ' חברת השקעות דיסקונט‪ ,‬פ"ד נט(‪,673 )1‬‬
‫‪( )2004( 695-6‬לעניין שלילת אחריות של בעלי תפקיד בתאגיד כלפי בעלי מניות); וע"א ‪ 3370/12‬כהן נ' גדעון (‬

‫‪66‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ .) 26.1.2014‬ל"הרהורי כפירה" באשר לעצם הצורך בעוולה זו במתכונתה הייחודית לישראל ראו גלעד‪ ,‬גבולות‬
‫האחריות‪ ,‬בעמ' ‪ .1244 – 1234‬העוולה אינה קיימת כעוולה עצמאית בארה"ב‪.‬‬

‫כלומר – דיני הרשלנות לרוב כוללים את עוולת הפרת חובה חקוקה‪ ,‬מלבד תחום קטן של התנהגות חמורה (אך‬
‫תחום זה לא מומש מעולם – ולכן זה לא רלוונטי)‪ .‬בנוסף אם ישנו תחום שהוא רק התרשלות – אזי יכול להיות‬
‫כפילות בין התרשלות להפרת חובה חקוקה‪ .‬גם עולה מתח בין השניים – איך אם אדם קיים את החובה החקוקה –‬
‫איך ניתן לתבוע על רשלנות? (פס"ד כהן נ' גדעון)‪.‬‬
‫בנוסף עוולת הרשלנות כוללת התחשבות בנסיבות ואילו הפרת חובה חקוקה לא – אך חייב להתחשב בנסיבות‪.‬‬

‫פס"ד ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל – אדם נסע מעל המהירות המותרת וקרתה תאונה בגלל המהירות‪ ,‬האם ניתן‬
‫לומר כי הפרת החובה החקוקה לגבי מהירות הנסיעה היא גם רשלנות? ביהמ"ש טוען כי לא – סיבה ראשונה‪:‬‬
‫ייתכן שהגבלת המהירות אינה ממטרת זהירות ובטיחות‪ ,‬אלא התייחסות לדלק למשל‪ ,‬לכן לאו דווקא רשלנות‪.‬‬
‫טענה שניה היא שרשלנות היא עוולה של נסיבות‪ ,‬תמיד יש לבחון אותן‪ ,‬יש לבדוק מתי ואיך נגרם הנזק‪ ,‬זהירות‬
‫לפעמים מחייבת הפרת חובה חקוקה‪ ,‬אשר לא מתחשבת בנסיבות‪ .‬החובה החקוקה היא כללית‪ ,‬בשונה מעוולת‬
‫הרשלנות אשר בודקת נסיבות‪.‬‬

‫פס"ד אמין נ' אמין – האב התנהג כלפי ילדיו בצורה כל כך קיצונית‪ ,‬כך שלמרות שהחוק אינו קונקרטי‪ ,‬התנהגותו‬
‫הקיצונית מפרה כל חובה‪ .‬מדובר בהורה שהזניח את ילדיו‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬הורים‬
‫אחראים לרווחה וכו' של הילדים ואם הם פועלים שלא בתום לב הם מפרים את חובתם כלפי הילדים‪ ,‬לפי החוק‬
‫ההורים לא בסדר רק כאשר הם פועלים בחוסר תום לב‪ .‬האם ניתן לעקוף את החוק ולתבוע לפי עוולת הרשלנות?‬
‫ישנה בעיה כי במצב של עקיפה‪ ,‬נבטל את המטרה של החוק‪ .‬ביהמ"ש טוען במידה רבה כי ניתן היה לומר כי‬
‫התנהגותו של האב הייתה בסדר לפי החוק‪ ,‬ולא ניתן לעקוף את המגבלה של החוק דרך עוולת הרשלנות שכן כך‬
‫מבטלים את המטרה של החוק‪ .‬בעקבות הנסיבות‪ ,‬עקפו את הפרת החובה החקוקה ופסקו לפי עוולת הרשלנות‪,‬‬
‫על אף הבעייתיות של זה‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד כהן נ' גדעון – פועל בניין שנפגע במהלך עבודתו עקב התרשלות המעביד‪ ,‬המעביר טען להגנתו כי פעל עפ"י‬
‫הוראות הביטוח וממילא לא הפר הוראת חובה חקוקה‪ .‬נשאלה השאלה האם ניתן לתבוע בגין רשלנות? ביהמ"ש‬
‫סבר שלא מכיוון שקיים הסדר שלילי עבור הפרת חובה חקוקה ולכן לא ניתן לתבוע בגין רשלנות‪.‬‬

‫יש תקנות בטיחות בעבודה והקבלן קיים אותם‪ ,‬אז אין אחריות בהפרת חובה חקוקה‪ ,‬ניתן לתבוע ברשלנות? אותה‬
‫הבעיה‪ .‬כאן הוחלט כי לא ניתן לעקוף באמצעות רשלנות‪.‬‬

‫כאשר אחת מן העוולות שוללת אחריות‪ ,‬ביהמ"ש נוהג להתייחס לכך כהסדר שלילי שאין לשנות אותו‪.‬‬

‫פסקי דין נוספים העוסקים בעוולה‬

‫ע"א ‪ 2351/90‬לסלאו נ' ג'אמל‪ ,‬פ"ד מז(‪.)1993( 629 )1‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ע"א ‪ 245/81‬סולטאן נ' סולטאן‪ ,‬פ"ד לח (‪.)1984( 169 )3‬‬ ‫‪.2‬‬

‫עוולות חוקתיות ‪ -‬הגנה על זכויות האדם‬

‫הפרה של זכויות האדם גורמת מטבעה נזקים מסוגים שונים‪ .‬מה הייתה ההגנה מפני נזקים אלה עד לחוקי היסוד‬
‫משנת ‪ ?1992‬האם וכיצד השתנתה הגנה זו עם חקיקתם? האם ניתן לבסס במישרין תביעה לפיצויים על חוקי‬
‫היסוד? על העוולה של הפרת חובה חקוקה? ראו האמור לעניין זה בע"א ‪ 10508/08‬דור זהב נ' ועדה מקומית‬
‫הרצליה‪ ,‬פס' ‪ .)4.2.2010( 54‬לדיון בסוגיית עצם והיקף ההכרה ב"עוולות החוקתיות" ראו רע"א ‪ 2015/20‬פלוני נ'‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫בפס"ד דור הזהב ‪ -‬הש' עמית טוען כי חוקי היסוד אינם בסיס לאחריות בעוולת הפרת חובה חקוקה‪ .‬לשון פסק‬
‫הדין‪" :‬על מנת להוכיח קיומה של חובה חקוקה יש להצביע על חובה קונקרטית"‪ .‬עוד נלמד לעיל כי לא ניתן לבסס‬
‫במישרין תביעה לפיצוים על בסיס חוקי היסוד – על רק ההלכה מפס"ד דור הזהב‪.‬‬

‫מהן ההתפתחויות בעוולת הרשלנות שהפכו אותה לרלוונטית להגנה על זכויות האדם במובן של כבוד ואוטונומיה?‬
‫האם יש מקום להפעלת מבחני החוקתיות ברשלנות? ראו הגישות השונות בע"א ‪ 10078/03‬שתיל נ' מדינת ישראל (‬
‫‪ .)7.3.2007‬לאיזון חוקתי בדיני לשון הרע ראו רע"א ‪ 10520/03‬בן גביר נ' דנקנר (מיום ‪ ,)12.11.2006‬פס' ‪16‬‬
‫(פרוקצ'יה)‪.‬‬
‫דרך ישירה להגנה על זכויות האדם היא באמצעות חקיקה מיוחדת‪ .‬ראו החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח –‬
‫‪ . 1998‬החוק מבחין בין הטרדה מינית במקום העבודה להטרדה מינית אחרת וחלוקת סמכויות השיפוט היא‬
‫בהתאם (ראו ע"א ‪ 3347/16‬פלונית נ' פלוני (‪ .) )20.2.2018‬חוק מניעת הטרדה מאיימת‪ ,‬תשס"ב – ‪ ;2001‬חוק‬
‫איסור הפליה במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה לקומות בידור ולמקומות ציבוריים‪ ,‬התשס"א ‪ .2000‬מה נפסק ברדיו‬
‫קול ברמה בע"מ נ' קולך בהקשר לחוק זה? ראו גם רע"א ‪ 10011/17‬מיטל הנדסה ושירותים בע"מ נ' סלאמן (‬
‫‪ )19.8.2019‬וההחלטה ברע"א ‪ 9247/20‬רוסו נ' שגב אקספרס ראשון לציון בע"מ (‪.)24.1.2021‬‬

‫פס"ד בן גביר נ' דנקנר – קיים הבדל בין פגיעה בפרט לבין פגיעה בציבור מסוים‪ ,‬הפגיעה בפרט גדולה יותר לפי‬
‫שלפרט קשה יותר להתמודד עם פגיעה ולכן מידע שעתיד לפגוע בפרט עשוי להיאסר לפרסום בשונה מאותו מידע‬
‫שמיועד על הציבור‪ .‬הזכות לשם טוב וחופש הביטוי אינם ערכים מוחלטים והם עשויים להתנגש עם זכויות‬
‫ואינטרסים אחרים ואף זה בזה‪ ,‬יש הבדל בין חופש ביטוי הפוגע בציבור ובין זה שפוגע בפרט‪ .‬חופש הביטוי הינו‬
‫רחב יותר כאשר מדובר בפגיעה ברגשות הציבור‪ ,‬מאשר כשהוא ניצב אל מול זכות פרטית‪ .‬הפגיעה בציבור חלשה‬
‫יותר מאשר פגיעה בפרט‪ .‬הרי כושר הסיבולת של הציבור גדול משל הפרט‪ .‬לציבור יש כלים להתמודד ולפרט יכולת‬

‫‪68‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫קטנה‪ .‬ייתכן כי במקרה נתון לפי ביהמ"ש לא יהיו הגבלות למידע ציבורי אך אם הוא יכול לפגוע בפרט כן יעצרו‬
‫אותו‪ .‬האיזון הזה ייתכן כי ראוי להתייחס אליו בכלים חוקתיים‪.‬‬

‫במהלך ראיון אמר דנקר על בן גביר שהוא נאצי קטן ומלוכלך‪ .‬ביהמ"ש השלום קיבל את התביעה ונתן לבן גביר‬
‫שקל‪ .‬המחוזי אמר כי ישנה הגנת תום הלב‪ .‬העליון‪ -‬ש' אחד אומר לשון הרע ‪ 15‬אלף ‪ ,‬אחד אומר לא לשון הרע‪,‬‬
‫השלישי טוען כי כן אך שקל‪ .‬נפסק שקל‪.‬‬

‫במהלך ראיון אמר דנקר על בן גביר שהוא נאצי קטן ומלוכלך‪ .‬האם דנקר אמר זאת כדעה או כעובדה? ביהמ"ש‪-‬‬
‫שני יסודות נדרשים בפרסום‪ -‬תום לב והתאמה לחלופה מס' ‪ .15‬קביעה עובדתית או הבעת דעה זאת הכרעה לא‬
‫קלה‪ ,‬כיצד מכריעים? על פי השכל הישר וכללי ההיגיון‪ ,‬בכל מקרה ככל שבהבעת דעה ישנן עובדות הן צריכות‬
‫להיות נכונות ואם לא אזי אין הגנה‪ .‬המרכיב של הבעת דעה לא חייבה להיות נכון מבחינה עובדתית‪ ,‬בשונה‬
‫מהבעת עמדה המתבססת על עובדות‪ ,‬הצגת עובדות צריכה להיות נכונה מבחינה עובדתית‪.‬‬

‫פס"ד רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך ‪ -‬פורום נשים דתיות – הפליה על רקע מגדרי – הייתה מדיניות שהתחנה שלא‬
‫תשמיע נשים בשידוריה‪ ,‬האם זו הפליה אסורה לפי חוק איסור הפליה? מצד אחד לפי החוק אין להפלות על רקע‬
‫מין‪ ,‬אך מצד שני אי ההפרדה תגרום לפגיעה בצריכת המוצר בקרב אוכלוסייה מסוימת‪ .‬עצם זה שנשים יכולות‬
‫להאזין לתחנה מראה כי אין הפליה אך ביהמ"ש דוחה את הטענה הזאת שכן לא זה לב העניין‪ ,‬ייתכן מצב שנשים‬
‫יכולות לשמוע את התחנה אך עדיין יש מולן הפליה‪ .‬ביהמ"ש טוען כי החוק חל ועצם זה שאוסרים על נשים‬
‫להישמע בשידורים מהווה הפליה‪ .‬האם באמת זאת הפליה מוצדקת בהינתן ההתחשבות במגזר החרדי? האם חריג‬
‫בחוק אשר מאפשר הפליה על רקע מין חל במקרה הזה? ביהמ"ש מבקש שיראו לו נורמה דתית המצדיקה או‬
‫מחייבת יחס שונה כלפי נשים על מנת שיפסוק כי הדבר מותר‪ .‬מה משקלה של הנורמה? האם זה מצוי בליבה‬
‫ההלכתית או התרבותית של הדת? לא כל נורמה יש לכבד‪ ,‬זולת היא בעלת משקל‪ .‬ביהמ"ש קובע כי הנורמה הזאת‬
‫אינה מצדיקה את ההפליה‪ ,‬היא מקובלת בקהילה חרדית כזאת או אחרת‪ ,‬הרב עובדיה יוסף עצמו קבע כי נורמה‬
‫זו היא למחמירים אך לא איסור הלכתי וביהמ"ש טוען שאם זה לא איסור הלכתי הוא אינו מצדיק את החריג‪.‬‬
‫החריג מדבר על מסגרות נפרדות‪ ,‬ומצב כזה לא תואם את הסיטואציה‪ .‬לא לכל פרקטיקה תרבותית יש לתת‬
‫מקום‪ ,‬זולת זה נמצא בליבת התרבות‪.‬‬

‫לדוג' הפרדת נשים באוטובוסים – האם ביהמ"ש אישר זאת? ביהמ"ש קבע כי זה פסול‪ ,‬אין לאפשר הפרדה זו‬
‫במרחב הציבורי‪.‬‬

‫פס"ד רוסו נ' שגב אקספרס – במסעדה הייתה הטבה לנשים בלבד בערב המונדיאל‪ -‬הנשים מקבלות קוקטייל‬
‫חינם‪ .‬גברים שהגיעו למסעדה ביקשו גם לקבל קוקטייל אך המלצר סירב שכן הם לא נכנסים להטבה‪ .‬בית המשפט‬
‫המחוזי פסק פיצוי של ‪ 10‬אש''ח לגברים והעליון אף אישר את זה‪ ,‬ערך השוויון הכריע פה‪.‬‬

‫מה קורה במקרים שבהם נגרם זנק ואין אחריות בנזיקין (רשלנות‪ /‬הפח"ח) אך זה לא פייר להשאיר את הניזוק‬
‫ללא פיצוי? זה לא פייר כי יש אינטרס ציבורי להגן על הניזוקים‪ .‬בפס"ד מלכיה – הצבא ביצע עבודות על גבול לבנון‬
‫לשים מערכת ביטחונית ובזמן העבודות יצא הון עפר ונפל על גידולי הקיבוץ מלכיה ופגע ביבול‪ .‬בית המשפט שולל‬

‫‪69‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫עוולת רשלנות כי זה ביטחוני‪ .‬אך עוד עולה השאלה – האם זה פייר שמלכיה תפגע מזה? בית המשפט אומר שגם‬
‫לא‪ ,‬בית המשפט אומר שיש מקרים שלמען ההגינות ייפסקו גם פיצויים ללא פסיקת עוולה או אחריות‪.‬‬

‫נושא זה גם עולה בפס"ד ‪ 2015/20‬פלוני נ' מדינת ישראל‪:‬‬

‫‪ . 9‬ענייננו מעלה את השאלה האם יש מקום לחייב את המדינה בתשלום פיצויים מכוח ‪  ‬עוולה חוקתית‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬בגין פגיעה בזכויות חוקתיות‪ ,‬וזאת בהיעדר אשם מצד המדינה‪ ,‬וכאשר קיים הסדר חוקי אשר‬
‫מעניק פיצוי לניזוקים כתוצאה ממדיניות המדינה והחלטותיה בנדון‪.‬‬
‫‪           .10‬בתמצית‪ ,‬השיקולים המצדדים בהטלת אחריות על המדינה בגין עוולה חוקתית ובהיעדר אשם‬
‫מצדה (בין אם על‪-‬ידי חקיקה מתאימה ובין אם על‪-‬ידי הכרה פסיקתית בעוולה כאמור)‪ ,‬נובעים‬
‫מטעמים של צדק חלוקתי ומן הצורך לפזר באופן שווה את הנזקים הכרוכים בפעילות שלטונית‬
‫המסבה תועלת לכלל הציבור‪ ,‬כך שלא ייווצר מצב בו אדם פרטי נושא לבדו‪ ,‬ובאופן לא שוויוני‪ ,‬בנטל‬
‫הפעילות האמורה – ראויה ככל שתהא‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נושא ‪ :9‬תקיפה‪" ,‬הסכמה מדעת"‪ ,‬רשלנות רפואית‪ ,‬אוטונומיה – שיעור ‪12/08/2022‬‬

‫כללי‬
‫זכויות היסוד של אדם לשלמות גופו ולחופש התנועה‪ ,‬המעוגנות כיום גם בחוק היסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪,‬‬
‫הוגנו ומוגנות בפועל על ידי הסדרי אחריות בנזיקין כעוולת התקיפה (סע' ‪ 25 - 23‬לפק"נז)‪ ,‬כליאת השווא (סע' ‪– 26‬‬
‫‪ ,) 27‬עוולת הרשלנות‪ ,‬ובהקשר של טיפול רפואי גם על ידי חוק זכויות החולה‪ ,‬תשנ"ו – ‪ .1996‬בעוד שבעבר‬
‫התעצמה ההגנה על האוטונומיה בהקשר של רשלנות רפואית וצריכת מזון‪ ,‬המגמה כיום היא לצמצם את האחריות‬
‫הקשר זה‪ .‬סוגיות אלה תיבחנה להלן‪ .‬גם לפני ‪ 1992‬שחוקקו חוקי היסוד – מי שהגן על זכויות אלו הן דיני הנזיקין‬
‫(תקיפה – שלמות הגוף; כליאת שווא – חופש התנועה וכדומה)‪.‬‬
‫אוטונומיה = חופש הבחירה של אדם כלפי עצמו‪" .‬אדם זכאי לכתוב את סיפור חייו בעצמו"‪.‬‬

‫עוולת תקיפה‬

‫ס' ‪ 23‬מגדיר מהי תקיפה (עוולת התקיפה)‪ .‬ס' ‪ 24‬מציג את ההגנות לעוולה זו‪.‬‬

‫מבחינת היסוד העובדתי – שימוש בכוח שלא בהסכמת אדם או הסכמה שהושגה בתרמית‪ .‬יסוד נפשי – במתכוון‪:‬‬
‫פעל במתכוון בכוח נגד גופו של אדם = מודעות‪.‬‬

‫המבנה הכללי של האחריות והגנות‪ .‬עוולת התקיפה מוגדרת בסעיף ‪ 23‬לפקנ"ז (לצד עוולת ה"איום")‪ .‬מהו היסוד‬
‫העובדתי בעוולת התקיפה? מהו היסוד הנפשי בעוולה זו (ראו רע"א ‪ 1272/05‬כרמי נ' סבג (‪( )2.12.2007‬פס'‬
‫כה–כח)‪ .‬האם ניתן לומר כי עוולת התקיפה מטילה אחריות חמורה? מהן ההגנות נגד תקיפה? ראו ע"א ‪11172/05‬‬
‫אלון נ' חדד (‪ ,)21.10.2009‬פס' ‪.28 –17‬‬

‫הסכמה פגומה ‪ .‬תנאי לאחריות בעוולת התקיפה הוא העדר הסכמה מצד התובע לשימוש בכוח מצד הנתבע‪.‬‬
‫לעיתים ניתנת הסכמה ראשונית אך זו לוקה בפגמים‪ .‬מתעוררת השאלה מהם הפגמים שיש בהם כדי לפסול את‬
‫ההסכמה הראשונית ולהפוך את השימוש בכוח לתקיפה‪ .‬שאלה זו נשאלת לגבי‪ :‬א) הסכמה שהושגה בתרמית; ב)‬
‫הסכמת קטין ופסול דין; ג) הסכמה הנוגדת את תקנת הציבור; ד) הסכמה המבוססת על מידע מטעה או חסר‬
‫באשר להיקף השימוש בכוח ‪ -‬תידון להלן; ה) הסכמה המבוססת על מידע מטעה או חסר באשר לתוצאות השימוש‬
‫בכוח – תידון להלן‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד כרמי נ' סבג – האם יש פטור בגין מחלת נפש בנזיקין? המערער‪ ,‬אשר היה עם תינוקת‪ ,‬דרש מילד שיגיד‬
‫שלום לבת שלו כמה פעמים עד שלבסוף הילד ניגש להגיד לה שלום‪ ,‬המערער שלף סכין ודקר את הילד ולאחר מכן‬
‫שיסף את גרונה של ביתו שלו‪ ,‬במישור הפלילי בית משפט קבע שהנאשם לא כשיר משפטית (אינו בר עונשין)‬
‫מתוקף מחלת נפש‪ .‬הילד תבע את הנאשם‪ .‬האם גם בנזיקין הוא זכאי לפטור? ביהמ"ש קבע כי מחלת נפש אינה‬
‫מהווה הגנה‪ ,‬על המזיק לפצות את הניזוק‪ .‬הגנת מחלת נפש תחול רק במקרים בהם האדם איבד שליטה על גופו‬
‫כתוצאה מהמחלה לפי ריבלין‪ ,‬התכלית הנזיקית מחייבת הטלת אחריות נזיקית על חולה נפש‪ ,‬גם אם עוול‬
‫בעטייה של מחלתו‪ ,‬ואף אם הוכח כי לא יכול היה להמנע מעשיית המעשה‪ .‬הש' ארבל טוענת כי אף פעם לא‬
‫יהיה פטור מאחר ומחלת נפש אינה מהווה הגנה‪ .‬בפס"ד זה נפסק לחייב את הנאשם באחריות בנזיקין – בתקיפה‪,‬‬
‫כי הנאשם כן שלט בגופו‪.‬‬

‫פס"ד אלון נ' חדד – הגנות – אשם תורם הגנת עובדי ציבורי וההגנות בעילות של תקיפה כ"הגנה העצמית" –‬
‫פס"ד אלון נ' חדד ‪ -‬אדם שומע בלילה רעשים‪ ,‬יוצא מביתו ורואה ‪ 2‬דמויות‪ ,‬לוקח נשק ועולה לגג‪ ,‬מתקשר‬
‫למשטרה והדמויות רואות אותו‪ ,‬הן מכוונות אליו חפץ כלשהו והוא יורה‪ .‬המסיג גבול טוען לתקיפה‪ .‬ביהמ"ש‬
‫מנתח את ס' ‪ )1(24‬על מנת לקבוע האם הוא חל או לא‪ ,‬ואת הנסיבות והסיטואציה כולה‪ .‬האם הנתבע פעל באופן‬
‫סביר? לפי ס' ‪ )1(24‬הוא פעל באופן מידתי‪ ,‬בנסיבות אלו ביהמ"ש רואה את התנהגותו כסבירה (חשש שהולכים‬
‫לירות בו ולכן תגובתו הייתה סבירה)‪.‬‬

‫מה זה "הסכמה שהושגה בתרמית "? היה פס"ד שמישהי התלוננה על בחור שהציג את עצמו כיהודי והיא הסכימה‬
‫לקיים יחסי מין ולאחר מכן התברר שערבי‪ .‬בית משפט קבע שזו תקיפה שהושגה בתרמית‪ .‬אותו רעיון כלפי אדם‬
‫המתחזה למסאז'יסט ומתברר שלא‪.‬‬

‫כפיית טיפול רפואי‬

‫האם ומתי ניתן לכפות על אדם טיפול רפואי מבלי שתוטל אחריות בתקיפה? האם יש להבחין בין כפיית טיפול‬
‫רפואי בקטין נגד רצון הוריו האפוטרופוסים‪ ,‬לבין כפיית טיפול רפואי על אדם בוגר? לעניין טיפול רפואי בקטין‬
‫נגד רצון הוריו ראו רע"א ‪ 5587/97‬היוע"מ נ' בן אכר‪ ,‬פ"ד נא(‪ .)1997( 830 )4‬באשר לטיפול רפואי כפוי בבגיר‪ ,‬כאן‬
‫מתעוררת שאלה מורכבת של קדושת החיים מול האוטונומיה של האדם על גופו‪ .‬פסה"ד בע"פ ‪ 480/85‬קורטאם נ'‬
‫מדינת ישראל פ"ד מ(‪ ) 1986( 673 )3‬מלמד כי מיקומו של האיזון הראוי בין השניים‪ ,‬כנושאים האחרים שנדונו‬
‫לעיל‪ ,‬הוא תולדה של השקפת עולם‪ .‬בשנת ‪ 1996‬הוסדרה סוגיית הטיפול הרפואי הכפוי בסעיף ‪ 15‬לחוק זכויות‬
‫החולה‪ .‬מהי עמדת החוק בעניין?‬

‫פס"ד היועמ"ש נ' בן אכר – ילד בן ‪ 8‬אשר סבל מפגיעה ועמד למות אלא אם כן יבצעו בו טיפול רפואי‪ ,‬ההורים‬
‫מסרבים לטיפול‪ .‬הרופאים‪ ,‬בעזרת היועמ"ש‪ ,‬פנו לבית משפט בענייני משפחה‪ .‬מוסדר בחוק הכשרות המשפטית‬
‫והאפוטרופסות‪ ,‬ס' ‪ - 68‬יש לשכנע את ביהמ"ש באמצעות חוות דעת רפואית‪ ,‬והוא יכול במצבים מסוימים לכפות‬
‫טיפול רפואי‪ .‬במקרה זה הוחלט לכפות על ההורים את הטיפול בילד‪ .‬אך גם מסביר בית המשפט שהכל תלוי‬
‫נסיבות – כי מנגד לבית משפט אין את היכולת לקבוע האם הטיפול נכון או לא מבחינה רפואית ואף מי שיתמודד‬
‫עם תוצאות הטיפול אלו ההורים‪.‬‬

‫פס"ד קורטאם נ' מדינת ישראל – אדם עסק בסחר בסמים‪ ,‬נתפס ובלע את הסמים לצורך העלמתם‪ .‬נשקפה סכנה‬
‫לחייו אך הוא לא רצה לקבל טיפול רפואי מהחשש שזה יפליל אותו‪ .‬העניקו לו טיפול רפואי ובכוח הוציאו מגופו‬

‫‪72‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫את הסמים‪ ,‬הצילו את חייו‪ ,‬ואז הביאו אותם כראיה נגדו‪ .‬הוא טען כי מדובר בראיה פסולה‪ ,‬שכן הדבר נעשה‬
‫בניגוד לרצונו ‪ -‬בתקיפה‪ .‬האן ניתן לתבוע את הרופאים בעוולת התקיפה? בשורה התחתונה קובעים כי לא ניתן‬
‫להחיל אחריות על הרופאים בעוולת התקיפה כי מקרה זה דומה להתאבדות‪ ,‬הנאשם לא היה צלול דעת ובכך סיכן‬
‫את חייו ולכן ניתן לכפות טיפול רפואי‪ .‬הש' ביסקין טען כי קדושת החיים מחייבת לכפות טיפול רפואי‪ ,‬הש' בך טען‬
‫כי רק במקרה חריג‪ ,‬ככלל הוא בעד כלל האוסר טיפול נגד רצון המטופל‪ .‬החריג – אדם חסר כושר שיפוט – כאשר‬
‫אדם מנסה להתאבד למשל‪ ,‬אסיר אשר יש להזינו בכוח וקטין‪ ,‬חוץ מאלו אין לכפות‪.‬‬

‫מאז נחקק חוק זכויות החולה‪ ,‬ס' ‪ 15‬מסדיר כמה סוגיות ביניהן את הטיפול הרפואי הכפוי‪:‬‬

‫טיפול רפואי ללא מסירת מידע מתאים ופגיעה באוטונומיה‬

‫"המסלול הירוק" לתביעה בגין טיפול רפואי היא התרשלות‪ .‬אך ישנו מסלול נוסף – אי מסירת מידע‪.‬‬
‫כאשר טיפול רפואי מבוצע במטופל ללא מסירה מוקדמת של מידע נדרש באשר לסיכונים‪ ,‬לסיכויים ולחלופות‬
‫הטיפול‪ ,‬ואין בידי המטופל להוכיח התרשלות בטיפול‪ ,‬עולה השאלה האם ניתן להטיל אחריות בשל נזקי טיפול‬
‫בעילה של אי מסירת מידע ‪ .‬בתחילה נפסק כי אי מסירת המידע פוגמת בהסכמה שכן אין זו "הסכמה מדעת" (‬
‫‪ )informed consent‬ולכן תיתכן תביעה בתקיפה‪ .‬זאת לא רק כאשר מדובר בהיקף הטיפול (ע"א ‪ 3108/91‬רייבי נ'‬

‫‪73‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫וייגל‪ ,‬פ"ד מז (‪ )1993( 497 )2‬אלא גם כאשר מדובר בתוצאותיו (ד"נ ‪ 25/66‬בר חי ואח' נ' שטיינר‪ ,‬פ"ד כ(‪( 327 )4‬‬
‫‪.)1966‬‬

‫פס"ד רייבי נ' וייגל – עובדות‪ :‬התובע עבר ניתוח בגב להסרת צלקת שאמור היה להיות במקור ניתוח לאיחוי‬
‫חוליות‪ .‬הניתוח גרם לנזק רב יותר שכן הוא פגע בחוט השדרה ולאי שליטה בסוגרים ולפגיעה בכוחו של התובע‪.‬‬

‫הנשיא שמגר‪ :‬עיקרון הפרקטיקה הרפואית המקובלת היא בעלת משקל‪ ,‬אבל אין לה משקל מכריע‪ ,‬ואין בכוחה‬
‫לקבוע באופן סופי האם הרופא התרשל‪ .‬זו סמכות שנתונה לשופט‪ .‬התביעה התקבלה גם בגין אי גילוי מידע‬
‫(עוולת התקיפה)‪ .‬לדברי הש' שמגר – לפני ביצוע ניתוח על הרופא לקבל את הסכמת המנותח‪ .‬גם לגבי הרחבת‬
‫הניתוח – אין לרופא סמכות להרחבת טיפול כאשר קיבל הסכמה לניתוח מסוים‪ .‬ישנה הגנה רק כאשר (תנאים‬
‫מצטברים)‪ :‬הצורך בהרחבה לא היה צפוי מראש‪ ,‬לא מגדיל את הסיכון הרפואי‪ ,‬חיוני לטובת הטיפול הרפואי‪.‬‬

‫פס"ד בר חי ואח' נ' שטיינר – החליטו שאם לא נמסר מידע לגבי סיכונים‪ /‬סיכויים למטופל‪ ,‬זוהי התנהגות‬
‫עוולתית‪ ,‬תחילה אמרו כי עוולת תקיפה ולאחר מכן קבעו כי רשלנות והפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫בפס"ד הזה מדובר בטיפול שהזיק‪ -‬אדם מגיע לטיפול‪ ,‬עובר אותו ואז נגרם לו נזק‬

‫איזה תביעות עומדות לאותו אדם?‬

‫רשלנות בטיפול‪ ,‬טיפול לא טוב‪ .‬יש להוכיח שהוא זה שגרם לו נזק‪ .‬סיבתיות‪ -‬אם הייתם מטפלים בי‬ ‫‪.1‬‬
‫כראוי לא הייתי ניזוק‪.‬‬

‫העדר הסכמה מדעת‪ .‬אם לא מצליחים להוכיח רשלנות‪ ,‬הבסיס החלופי הינו הוכחת חוסר בהירות במידע‬ ‫‪.2‬‬
‫הרלוונטי‪ .‬זה יותר קל‪ .‬סיבתיות‪ -‬אם הייתם מוסרים לי את המידע כראוי‪ ,‬לא הייתי מסכים לניתוח‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫במשך השנים התגבשה מסגרת "טבעית" יותר לתביעות "העדר הסכמה מדעת" ‪ -‬עוולת הרשלנות ‪ -‬ומאז שנת‬
‫‪ 1996‬מוסדרת הסוגיה בסע' ‪ 13‬לחוק זכויות החולה המקים למטופל עוולה של הפרת חובה חקוקה‪ .‬לעניין זה חשוב‬
‫להבחין‪ :‬א‪ .‬בין אי מסירת מידע ראוי באשר לסיכויי וסיכוני טיפול נתון לבין אי מסירת מידע ראוי כאשר מדובר‬
‫בהיקף הטיפול – ראו רייבי (לעיל)וע"א ‪ 6153/97‬שטנדל נ' שדה‪ ,‬פ"ד נו(‪.)2002( 746 )4‬ב‪ .‬בין טיפול נדרש לטיפול‬
‫אלקטיבי ‪ -‬ראו ע"א ‪ 1615/11‬מרפאת עין טל נ' פינקלשטיין (‪.)6.8.2013‬‬

‫פס"ד שטנדל נ' שדה – עוסק בהיקף – בחור שסובל מבעיות באף‪ ,‬הולך לרופא המנתח אשר מקבל ממנו אישור‬
‫לבצע טיפולים מסוימים אך למעשה מרחיב את הפרוצדורה ועושה דבר מה אשר לא הוסכם ביניהם‪ .‬האם הרופא‬
‫אחראי? ביהמ"ש אמר כי זהו מעשה עוולתי‪ ,‬פגיעה באוטונומיה אשר באה לידי ביטוי בעוולת תקיפה ורשלנות‪ .‬הש'‬
‫דרונר‪ -‬הפסיקה החמורה לא מאפשרת את ההרחבה הזאת‪ ,‬הסטייה מהיקף הטיפול שהוסכם‪ ,‬פרט לטיפול שהיה‬
‫בלתי צפוי ואינו מגדיל את הסיבוכים ומציל חיים‪ ,‬הקפדה על האוטונומיה‪.‬‬

‫יש להבחין בין טיפולי אלקטיבי‪ ,‬טיפולי יופי‪ ,‬לבין טיפולי הצלת חיים‪ .‬קיימת החמרה בטיפולים אלקטיביים מכוון‬
‫שאין אינטרס רפואי רגיל‪ ,‬מדובר בתחושה עצמית ולרופא יש אינטרס כלכלי‪ ,‬כספי ולכן חוששים שלא ימסור את‬
‫המידע באופן מלא‪ ,‬לכן מחמירים יותר‪ .‬סיכונים ‪ /‬סיכויים – הרבה יותר שכיח‪.‬‬

‫במהלך השנים הורחבה הגנה על האוטונומיה לאחר שנקבע כי גם חולה שהיה מסכים לטיפול אילו נמסר לו‬
‫מידע זכאי לתבוע בשל פגיעה באוטונומיה (‪ 2781/93‬דעקה נ' בי"ח "כרמל" פ"ד נג (‪ )1999( 526 )4‬והפיצוי אף‬

‫‪75‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הוגדל בהמשך מ‪ 15-‬אלף למאות אלפים‪ .‬הורחבה האחריות גם על אי מסירת מידע בנוגע לבדיקות‪ ,‬לרוב בדיקות‬
‫הריון ‪ -‬דנ"א קופ"ח כללית נ' סידי ושב"כ נ' פלונית ואף מעבר לכך (איזה מידע לא נמסר בפרשת היס נ' בן‬
‫צבי?)‪ .‬עם זאת נקבע כי אין להרחיב את הלכת סידי מעבר לרצוי ‪ -‬ראו ע"א ‪ 1369/13‬פ' נ' מרכז רפואי מ‪.‬ר‪.‬ב (‬
‫‪ )23.11.2014‬וע"א ‪ 7416/12‬קופ"ח מאוחדת נ' פלוני (‪ )4.11.2014‬כן הודגש הצורך במסירת מידע ברור הניתן להבנה‬
‫(ע"א ‪ 1355/11‬הדסה נ' קופ"ח מאוחדת (‪.))9.2.2015‬על גבולות הצורך לוודא כי המידע ומשמעותו הופנמו ראו ע"א‬
‫‪ 8687/13‬פלוני נ' קרן המחקרים הרפואיים בתה"ש (‪.)17.12.2015‬‬

‫פס"ד דעקה נ' בי"ח "כרמל" – מעניק אופציה לתביעה מסוג ‪ 3‬הסכמה הנוגדת את תקנות הציבור‪ .‬מקרה מיוחד‬
‫שבו לא נמסר מידע והיה טיפול ונגרם נזק אבל ביהמ"ש קבע עובדתית שגם אם היה נמסר המידע‪ ,‬אותה הגברת‬
‫הייתה מסכימה לטיפול‪ .‬משמעות‪ -‬לכאורה אין חלופה‪ ,‬אין רשלנות ואין היעדר הסכמה מדעת‪ ,‬אין קשר סיבתי‬
‫לנזק‪ .‬ביהמ"ש המציא משהו חדש‪ -‬גם אם מוכיחים שהמטופל היה מסכים לטיפול הוא זכאי לפיצוי בשל פגיעה‬
‫באוטונומיה ‪ .‬אם הוא יודע הוא היה מקבל החלטה מודעת‪ ,‬ברגע שלא אמרו לו מנעו ממנו את האפשרויות לקבל‬
‫החלטה מדעת‪ ,‬פגעו לו באוטונומיה‪ ,‬גרמו לו נזק שהוא מסוג נזק נפשי‪ ,‬הוא קיבל החלטה שלא על בסיס מידע‬
‫מלא‪ .‬החלטת הפס"ד שנויה במחלוקת‪ ,‬הש' עמית מתנגד לו בטענה שזה מוגזם‪ ,‬ולכן קבעו פיצוי יחסית קטן‪.‬‬
‫בימה"ש יוצר סטנדרטים לגילוי מידע‪.‬‬

‫כיום תביעות כאלה התרחבו בסכומי הפיצוי שלהם‪.‬‬

‫ההלכה הזאת בהמשך הורחבה בנוגע לגילוי בנושא בדיקות‪ ,‬מאותו טעם‪ -‬פגיעה באוטונומיה‪ .‬מסירת מידע‬
‫בעיקר בהריונות‪ ,‬מעבר למידע שבהכרה בעולם הרפואי זה התרחב עוד יותר‪.‬‬

‫עובדות‪ :‬רופאים התרשלו בקבלת הסכמתה המלאה והמודעת של מטופלת לעבור ניתוח‪ .‬הגם שהניתוח עצמו לא‬
‫היה רשלני נגרם לה נזק בכתפה‪ .‬התובעת טענה כי לו הרופאים היו מספקים לה את מלוא המידע‪ ,‬היא לא הייתה‬
‫בוחרת לעבור את הניתוח באותו מועד‪.‬‬

‫נפסק (הש' אור)‪ :‬הנזק של התובעת הוא פגיעה בזכות שלה להחליט אם לעבור את הניתוח‪ .‬הפגיעה בחופש‬
‫הבחירה שלה נכללת ב"אובדן נוחות" בהגדרה של "נזק"‪ ,‬לאור הפסיקה אשר מגינה על אינטרסים לא מוחשיים‬
‫של הניזוק‪ .‬בית המשפט העליון הכיר בנזק שנגרם בגין הפגיעה בחופש הבחירה של הניזוק‪ ,‬בפגיעה ביכולתו לשלוט‬
‫בחייו ולקבל החלטות מודעות כיצד לנהל את חייו‪.‬‬

‫נוכח פסק דין זה הוכרו תביעות בראש הנזק הזה של פגיעה באוטונומיה גם בהקשרים אחרים‪ ,‬כמו אלימות בין‬
‫בני זוג‪ ,‬סירוב גט ועוד‪.‬‬

‫פס"ד קופ"ח של ההסתדרות הכללית נ' סידי – ילד נולד עם בעיה בכף יד ימין ובעיות נשימה‪ ,‬בדקו ולא מצאו‬
‫רשלנות בטיפול‪ .‬גם זה שלא גילו בהריון שהוא יוולד עם בעיה ביד לא היווה רשלנות‪ ,‬שכן רק בצורה פרטית היה‬
‫ניתן לגלות אותו‪ .‬הבדיקה לא נעשתה מכוון שהרופא המטפל לא הפנה ולא הציעה לאישה ההרה לפנות לטיפול‬
‫נוסף בצורה פרטית‪ .‬ישנה רשלנות של הרופא? הטענה של התביעה היא שהרשלנות היא שלא גילו את המומים‪,‬‬
‫ביהמ"ש דחה בטענה כי במסגרת טיפול ציבורי לא היה ניתן לדעת‪ .‬הגיע ערעור לעליון המיעוט טוען כי המחוזי‬
‫צדק‪ ,‬הרוב בראשות ריבלין חושב כי זה בסדר שלא גילו את הפגם בטיפול הציבורי‪ ,‬אין בזה רשלנות‪ ,‬אך עם זאת‪,‬‬
‫הייתה חובה להודיע להורים על האפשרות לבצע בדיקות נוספות בטיפול פרטי‪ ,‬הוא קיבל את הטענה של הפגיעה‬
‫באוטונומיה ‪ .‬יש על הרופא החובה גם ליידע מה הן החלופות והאפשרויות הנוספות‪ .‬ריבלין קבע כי הרופא צריך‬
‫לציין לא רק בדיקות ברפואה הפרטית אלא גם מעבר לים‪ .‬ישנו דיון נוסף‪ -‬הכלל שנקבע בפס"ד של העליון הינו‬
‫הלכה חדשה ומהפכנית‪ ,‬בצורה רטרואקטיבי‪ ,‬שכן בזמן עבר היו על הרופאים לפעול על סמך ההלכה‪ .‬ישנו היבט‬

‫‪76‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫סוציאלי בנוסף‪ -‬רק עשירים יכולים לקבל טיפול כראוי? הבקשה לדיון נוסף נדחתה‪ .‬בתי המשפט משתדלים לא‬
‫ללכת לפי ההלכה המחמירה הזאת ולמצוא פתרון סביר יותר‪.‬‬

‫פס"ד היס נ' בן צבי – דיון נוסף‪ ,‬אדם נפטר‪ ,‬הגופה מנותחת במכון לרפואה משפטית‪ ,‬האלמנה בהתחלה מתנגדת‬
‫מטעמי דת ואז היא מסכימה אך לא מסבירים לה שבניתוח לוקחים איברים ומפזרים אותם בכל מיני מקומות‪.‬‬
‫לאחר הנתיחה נשאר למכון חלקי רקמות‪ ,‬אשר לא נקברו אלא נשארו במכון וחלקם נקברו אך לא ביחד עם הגופה‪.‬‬
‫המשפחה טוענת לפגיעה באוטונומיה שלה‪ ,‬כי אם היו מוסרים לה את המידע היא לא הייתה מסכימה‪ ,‬אך מה‬
‫הנזק? רק נפשי ‪ ,‬שכן הוא מת‪ .‬לא מדובר בהיעדר הסכמה מדעת לאישור שניתן לניתוח‪ ,‬אלא העדר ידיעה לאופן‬
‫הניתוח‪ .‬כאן זה התרחב ליותר‪ .‬כמה מגיע למשפחה כפיצוי? ביהמ"ש פוסק ‪ 150‬אלף לאם ולבנות ‪ 100‬אלף ‪ .‬הש'‬
‫ריבלין מציע להעלות את הפיצוי שכן זוהי פגיעה בלב האוטונומיה‪ .‬הש' עמית בדעת מיעוט חולק על דעתו של‬
‫ריבלין בנוגע לשיעור הפיצוי‪ ,‬הש' עמית רצה להוריד אותו‪ .‬קיבלו את הגישה של ריבלין בנושא שיעור הפיצוי‪.‬‬

‫התפתחות הפסיקה בפגיעה באוטונומיה עקב היעדר הסכמה מדעת שנויה במחלוקת‪ ,‬בעיקר בין הש' עמית והש'‬
‫ריבלין‪.‬‬

‫פס"ד פ' נ' מרכז רפואי מ‪.‬ר‪.‬ב – נקבע כי עניין סידי אינו תרופה לכל מכאוב‪ ,‬ביהמ"ש טוען כי מס' המומים‬
‫האפשריים בעובר הוא עצום וכמו גם מס' הבדיקות שניתן לבצע בעת ההריון‪ ,‬לכן לא ניתן להסיק הלכה כללית‬
‫וגורפת כמו הלכת סידי ויש לבחון את הסיכון ואת נגישותה של הבדיקה‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7416/12‬קופ"ח מאוחדת נ' פלוני – לפעמים העדר רישום רפואי פועל לטובת התובע‪ ,‬במקרים אלה אם‬
‫היא עוזרת לתובע לא תחול החזקה‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 1355/11‬הדסה נ' קופ"ח מאוחדת – הרופאים ממליצים להפסיק את ההיריון פעמיים‪ ,‬יש חשש ללידה‬
‫מוקדמת‪ ,‬ההורים לנוכח המלצת הרב משאירים את ההיריון אך ישנה לידה מוקדמת אשר גרמה למומים‪ .‬ההורים‬
‫טענו שהרופאים היו צריכים ללחוץ עליהם יותר ולגרום להם להפסיק את ההיריון‪ .‬בימה"ש מחייב את מהערכת‬
‫הרפואית שלא לגמרי הסבירה למה כדאי להפסיק את ההיריון‪ ,‬בעוד העליון טוען הפוך ושולל את האחריות‪ .‬הש'‬
‫עמית טוען כי לא ניתן לקבל את טענת ההורים שכן נאמר להם כי מומלץ שיפסיקו את ההיריון‪ ,‬אך גם אם היה‬
‫מקבל את טענתם היה להורים אשם תורם‪.‬‬

‫מגמת ההרחבה הייתה שנויה במחלוקות באשר‪ :‬באשר למבחן הקובע את היקף המידע שיש למסור למטופל‬
‫(רופא סביר? חולה סביר ?); באשר להיקף ההכרה בנזק של פגיעה באוטונומיה; באשר לסיווג הנזק של פגיעה‬
‫באוטונומיה (ראש נזק עצמאי או כזה הכלול בראשי הנזק הבלתי ממוני); באשר להיקף הפיצוי הראוי (עשרות‬
‫אלפים או מאות אלפים)‪ .‬מחלוקות אלו באו לידי ביטוי בע"א ‪ 1303‬קדוש נ' בית החולים ביקור חולים (‪)5.3.2012‬‬
‫וכן בעניין היס‪ .‬ההכרעה בסוגיות שבמחלוקת נעשתה בהדרגה כמפורט להלן‪.‬‬

‫פס"ד קדוש נ' בית החולים ביקור חולים – מחלוקות‪:‬‬

‫בעיקר בנוגע לטיפול רפואי‪ -‬מהו המבחן שלפיו נקבע איזה מידע צריך רופא למסור למטופל? מידע‪ -‬בקצה‬ ‫‪.1‬‬
‫אחד ישנו החולה‪ ,‬מידע שהוא מבקש וכמה שיותר‪ ,‬החולה המסוים‪ ,‬בקצה השני מצוי הרופא‪ ,‬מכוון‬
‫שמדברים על רשלנות אזי רופא סביר‪ ,‬מה המידע שצריך למסור לפי הדין? מה החולה המסוים‬
‫הסובייקטיבי רוצה בדרכ? כמה שיותר‪ .‬מקסימום מידע ‪ .‬איזה מידע הרופא הסביר רוצה לתת? מתחשב‬

‫‪77‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫קודם כל באילוצים‪ ,‬אילוצים מערכתיים‪ ,‬שלא לבזבז זמן יקר‪ ,‬יש עוד חולים‪ .‬הוא לא רוצה להפחיד את‬
‫החולה‪ .‬זה לא מינימום‪ ,‬אלא מידע סביר בעיניו‪ ,‬בצורה סובייקטיבית‪ .‬מה רף הגילוי הנדרש? מה שהחולה‬
‫רוצה או מה שהרופא רוצה? אם זה רשלנות‪ ,‬אז לפי הרופא הסביר‪ ,‬אבל החולה רוצה יותר‪ .‬איזה מידע‬
‫מספיק? כאן יש מחלוקת בקדוש‪ -‬גישה מסורתית‪ -‬מבחן החולה הסביר‪ .‬שונה מהחולה המסוים‪ ,‬כאן זהו‬
‫מידע שחולה סביר היה מבקש והרבה פעמים החולה המסוים רוצה יותר מהחולה הסביר‪ .‬כאן מתחשבים‬
‫באילוצי המערכת‪ .‬בקדוש הש' עמית טוען כי‪ -‬המבחן הזה לא נראה לו‪ ,‬הוא מציע את מבחן החולה‬
‫המעורב בעיני הרופא הסביר – ניקח את הרופא הסביר במבחן ונגדיל בקצת את המידע כי הוא צריך‬
‫להתחשב גם בחולה הסביר וגם במסוים‪ ,‬זהו מבחן ביניים‪ ,‬המבחן המעורב‪ .‬עמית מנסה להוריד את רף‬
‫הגילוי הנדרש‪ ,‬לא לפי חולה סביר אלא לפי רופא סביר אשר ער לציפיות של החולה הסביר והמסוים‪ .‬הש'‬
‫ריבלין‪ -‬מתנגד‪ ,‬ורוצה ללכת לפי המסורתי‪ ,‬לפי החולה הסביר‪ ,‬העיניים של החולה ולא של הרופא‪ ,‬לא‬
‫הגיע הזמן לשנות את ההלכה המסורתית‪ .‬הפסיקה נעה לכיוון החולה הסביר‪.‬‬

‫חוק זכויות החולה – עליו מסתמך ריבלין‪ ,‬ס' ‪ -13‬הסכמה מעדת לטיפול רפואי‪ -‬לא ינתן טיפול רפואי זולת נתן‬
‫המטופל הסכמה מדעת‪ ,‬לצורך כך ימסור המטפל למטופל את המידע הדרוש לו באופן סביר על מנת שיחלט אם‬
‫מתאים לו הטיפול המוצא‪ ,‬אם הרופא חושש שמסירת המידע תגרם נזק חמור לבריאות של המטופל‪ ,‬אז וועדת‬
‫האתיקה רשאית לאשר לא למסור מידע‪.‬‬

‫בוויכוח של עמית ושל ריבלין‪ ,‬לפי הפסיקה מסתכלים לפי העיניים של החולה‪ ,‬החולה הסביר‪ ,‬בא לביטוי והמחשה‬
‫בס' ‪ 13‬לחוק זכויות החולה‪.‬‬

‫כמה פיצוי לפסוק? הגישה של ריבלין הינה נדיבה ושל עמית הרבה פחות‪ ,‬בא לידי ביטוי בעיקר בפרשת‬ ‫‪.2‬‬
‫היס‪.‬‬

‫האם פגיעה באוטונומיה היא נזק מסוג מיוחד העומד בפני עצמו או שזה נבלע בראשי נזק אחרים? בנזקי‬ ‫‪.3‬‬
‫גוף יש נזקים אשר נקראים ממונים ובלתי ממוניים‪ .‬ממוני‪ -‬הפסד השתכרות‪ ,‬הוצאות רפואיות‪ ,‬עזרת מד‬
‫ג' ועוד‪ .‬בלתי ממוני ‪ -‬כאב וסבל‪ ,‬אובדן הנאות חיים‪ ,‬קיצור תוחלת חיים‪ ,‬אוטונומיה היא גם? על זה‬
‫הוויכוח‪ .‬בא לידי ביטוי בקדוש‪ .‬ריבלין טוען שהוא בא לידי ביטוי בפני עצמו‪ ,‬ראש נזק ייחודי‪,‬‬
‫אובייקטיבי ‪ -‬לא תלוי במה שמרגיש אותו אדם הנפגע באוטונומיה‪ .‬גישה אובייקטיבית‪ .‬הגישה של עמית‪-‬‬
‫לא בפני עצמו אלא חלק מכאב וסבל‪ ,‬מבחן סובייקטיבי‪ ,‬מכוון שזה נזק ריגשי‪ .‬איזה גישה ניצחה? כבר‬
‫בדעקה הגישה הייתה סובייקטיבית‪ ,‬וגם לאחר מכן‪ ,‬ההלכה הינה לפי גישתו של עמית‪ ,‬מבחן‬
‫סובייקטיבי‪ ,‬ואז לכאורה זה משפיע גם על הפיצוי‪.‬‬

‫באשר למידע שיש למסור‪ ,‬בעניין קדוש הוחלט כי המבחן הוא מבחן "החולה הסביר"‪ .‬כן נפסק כי אבחון מוטעה‬
‫שנמסר לחולה אינו יכול להיחשב כפגיעה באוטונומיה – ראו ע"א ‪ 94/15‬פלונית נ' פולמן (‪ .)9.5.2016‬בע"א ‪8710/17‬‬
‫פלונית נ' שב"כ נפסק כי חובת מסירת המידע חלה רק על מידע רפואי ולא על מידע דתי‪ .‬על כך שמסירת מידע‬
‫עלולה לגרום עיכוב בטיפול ראו ע"א ‪ 6727/15‬פלוני נ' משרד הבריאות (‪.)30.7.2017‬‬

‫פס"ד פלונית נ' פולמן – עלתה טענה שאם בית החולים אבחן אבחון מוטעה‪ ,‬עצם האבחון המוטעה מעיד על פגיעה‬
‫באוטונומיה שכן אם האבחון לא היה מוטעה המטופל היה בוחר משהו אחר‪ .‬עליון‪ -‬דחו את זה‪ ,‬אבחון מוטעה אינו‬
‫מהווה כשל לכשעצמו כפגיעה באוטונומיה‪.‬‬

‫‪78‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד ע"א ‪ 6727/15‬פלוני נ' משרד הבריאות – היבטים נוספים של סוג התביעה‪ ,‬בגלל החובה למסור מידע התעכב‬
‫הטיפול ונגרם נזק‪ .‬ביהמ"ש קבע כי ישנה חובת גילוי והמשפחה ביקשה יותר ויותר מידע ולפי כך הרופא פעל‪ ,‬זה‬
‫חלק מהמחיר של ההלכה ואין מה לעשות‪.‬‬

‫באשר לסיווג הנזק והזכאות לו‪ ,‬בע"א ‪ 2278/16‬פלונית נ' מ"י נפסק פה אחד כי פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה‬
‫אינו ראש נזק עצמאי אלא חלק מהפיצוי בשל נזק בלתי ממוני הנובע מנזק גוף‪ .‬מדוע? חריג לכך הוא הפיצוי בשל‬
‫פגיעה באוטונומיה של ההורים בתביעות "הולדה בעוולה" (ראו ע"א ‪ 1326/07‬המר נ' עמית‪ ,‬פס' ‪( 73 - 71‬‬
‫‪ ,)28.5.2012‬ע"א ‪ 2600/09‬מכבי נ' ס' (‪ )10.11.2013‬ופלונית נ' שב"כ‪ ,‬פס' )‪ .24‬עוד נפסק כי פיצוי על פגיעה‬
‫באוטונומיה יינתן רק כאשר הוכח נזק סובייקטיבי לרגשות ‪ ,‬אם כי קיימת חזקה (הניתנת להפרכה) שעצם הפגיעה‬
‫(האובייקטיבית) גורמת לנזק סובייקטיבי – ראו פלוני נ' מרכז רפואי העמק‪ .‬עוד נפסק כי פגיעה באוטונומיה‬
‫שמקורה בטיפול רפואי לאחר תאונת דרכים כפופה למגבלות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – רע"א ‪1519/20‬‬
‫פלונית נ' רעות – שירות נשים סוציאלי (‪ ,)4.8.2020‬ואין בחוק זה הגבלה על פגיעה באוטונומיה ולכן במקרה של‬
‫טיפול לאחר תאונת דרכים לא ניתן לתבוע על פגיעה באוטונומיה‪.‬‬
‫גם עובר אינו זכאי לתבוע בשל פגיעה באוטונומיה טרם היוולדו‪ – ....‬רע"א ‪ 1081/22‬פלונית נ' שב"כ (‪.)1.9.2021‬‬
‫עמימות קיימת באשר לשאלת הפיצוי כאשר לא נמסר מידע והטיפול הרפואי הצליח‪.‬‬

‫באשר לגובה הפיצוי קיימות עדיין גישות שונות‪ .‬לפיצוי בסך ‪ ₪ 300,000‬ראו ע"א פלונית נ' סורוקה (‪.)25.4.2017‬‬

‫אוטונומיה וצריכת מוצרים‬

‫בהקשר הלא רפואי התעוררה שאלת ההגנה על האוטונומיה במצבים של צריכת מזון ללא קבלת מידע מלא על‬
‫מרכיביו או תכונותיו‪ .‬ראו ההתפתחות בסוגיה זו בפרשות תנובה‪ ,‬סלמון נ' גורי ו –וברזילי נ' פריניר (ראו גם‬
‫דנ"א ‪( ) 25.8.2015 5046/15‬שם נדונה גם סוגיית השימוש בתובענה ייצוגית כמכשיר דיוני להגנת האוטונומיה)‪.‬‬
‫תנובה א ערעור אזרחי‪ -‬מוסיפים סיליקון לחלב עמיד‪ ,‬לא מהווה סיכון בריאותי‪ ,‬תנובה לא מגלה את זה והתביעה‬
‫היא של אדם שהגעיל אותו‪ .‬נוצרה תביעה ייצוגית בגין פגיעה באוטונומיה‪ ,‬לא ממוני‪ ,‬תחושות שליליות וגועל‪ .‬הש'‬
‫טוענת כי הטעיה בדבר תחולת החלב מהווה פגיעה באוטונומיה‪ ,‬אישרו את התביעה הייצוגית‪ .‬גישה מרחיבה‪.‬‬

‫תנובה ב' דיון נוסף ‪ -‬יש מאתים עשרים אלף צרכנים ובשמם התביעה הוגשה‪ ,‬כמה מהם באמת חשו גועל? נגיד חצי‪,‬‬
‫אז בהחלטה הראשונה אומרים כי תנובה צריכה לפצות בחמישים ושמונה מיליון‪ ,‬לבנאדם ‪ 250‬שקלים פיצוי‪.‬‬
‫הכסף לא הלך לניזוקים‪ ,‬שכן לא ניתן לדעת מי באמת קנה וניגעל‪ .‬לבסוף הוחלט בדיון הסופי כי נדחתה הבקשה‬
‫לדיון נוסף‪ ,‬ביהמ"ש פסק כי מס' הבוגרים אשר רכשו את החלב עומד על ‪ 220‬אלף‪ ,‬לכולם נגרם נזק בגין פגיעה‬
‫באוטונומיה ובנוסף בגין תחושת הגועל‪ 250 ,‬לכל אחד מהצרכנים הבגירים‪ ,‬ביהמ"ש המחוזי לא הבחין בין מי שחש‬
‫תחושות גועל ובין למי לא‪ .‬לאחר מכן נקבע כי אין לפצל בין סוגי הפיצוי‪ ,‬זה חלק מכאב וסבל‪ ,‬כיוון שהמבחן הינו‬
‫סובייקטיבי יש להתייחס ל‪ 154‬אלף צרכנים ולכן הופחת הפיצוי לסך של ‪ 38‬מיליון במקום ‪.55‬‬

‫מצב בו ישנה פגיעה באוטונומיה‪ ,‬למשל פס"ד תנובה והסיליקון‪ .‬מה עושים? פס"ד תנובה ‪ -2‬מרככים את דרישת‬
‫הקש"ס הסיבתי‪ ,‬מעבירים לצד השני‪ ,‬הנתבע‪ .‬בתחילה על התובעים להוכיח כי לא היו רוכשים את המוצר אילו היו‬
‫יודעים על מרכיביו‪ ,‬אך הדרישה קשה לכן היא מועברת לנתבע‪ .‬רלוונטי לפגיעות ייצוגיות כמו כאן‪ ,‬מקרים של‬
‫צרכנים נגד חברות גדולות‪ ,‬צריכת מזון‪ .‬במידה מסוימת מדובר בביטול של הדרישה‪ ,‬אף אחד לא יכול להוכיח לא‬

‫‪79‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫את זה ולא ההפך‪ .‬ניצחון מובטח כביכול של התובעים‪ .‬פס"ד תנובה ‪ -‬מתייחס לפרדוקס‪ .‬אינה שוללת בהכרח את‬
‫‪.‬האפשרות כי מדובר בזוטי דברים‪ ,‬נבחן את המקרה לגופו ותחול הגנה של זוטי דברים‬

‫פס"ד ע"א ‪ 4333/11‬סלמון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ – מצמצם את הלכת תנובה‪ .‬נמצא חומר בכמות אסורה‬
‫במוצר גרבר‪ ,‬על מנת להוכיח פגיעה באוטונומיה יש להוכיח נזק תוצאתי סובייקטיבי‪ .‬נדחתה‪ .‬הש' עמית‪ .‬פגיעה‬
‫באוטונומיה אינה נזק העומד על רגליו לבד‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 8037/06‬ברזילי‪ ‬נ' פריניר (הדס ‪ )1987‬בע"מ – מוצר ששווק לפני חג הפסח ונכתב עליו כשר לפסח‬
‫בהשגחת רבנות מקומית‪ ,‬בעוד שהרבנות האזורית קבעה שיש חשש מחמץ‪ .‬ישנה פגיעה באוטונומיה? ביהמ"ש‬
‫מבחין בין אלו שנודע להם לפני שצרכו את המוצר ובין אלו שלא‪ ,‬אלא שגילו את זה לפני שצרכו לא מגיע להם‬
‫פיצוי‪ .‬בית המשפט קבע רק מי שצרך ולאחר מכאן נודע לו שהוא לא כשר‪ ,‬זכאי לפיצוי‪.‬‬

‫האם ניתן לתבוע בשל פגיעה באוטונומיה גם במסגרת דיני החוזים? ראו ע"א ‪ 7731/11‬צוריאל נ' אביטן (‬
‫‪ .)15.8.2013‬פסק דין העוסק בשאלה האם ניתן לתבוע בשל פגיעה באוטונומיה גם במסגרת דיני החוזים?‬

‫כליאת שווא‬
‫מהם היסודות המרכיבים את עוולת כליאת השווא? מהן ההגנות לעוולה זו? להטלת אחריות בעוולה ראו‬
‫רע"א ‪ 5932/08‬שירי נ' מדינת ישראל (‪ )25.8.2010‬וע"א ‪ 5105/17‬פלוני נ' הרשות הפלסטינית (‪.)11.5.2021‬‬

‫פס"ד שירי נ' מדינת ישראל – פסק דין העוסק בשאלה מהם היסודות המרכיבים את עוולת כליאת השווא? מהן‬
‫ההגנות לעוולה זו? להטלת אחריות בעוולה‪.‬‬

‫כליאת שווא הינה שלילת חירותו של אדם לתקופת זמן ללא אישור‪ ,‬עוולה זו מנויה בס' ‪ 26‬לפקודת הנזיקין‬
‫ומבקשת להגן על חופש התנועה‪ ,‬בעוולה זו אין דרישה ליסוד נפשי אך בהצעת הקודקס מצוין שנדרשת להיות‬
‫ביודעין‪ ,‬בחוק מנויים מספר הגנות המתירות כליאה‪:‬‬

‫כליאה עפ"י דין‪.‬‬

‫כליאה שנועדה להגן על האדם מפני עצמו או הגנה על אחרים מפניו (מחלות נפש וכדומה)‪.‬‬

‫האדם שנכלא ע"י הוריו או אפוטרופוס של הנכלא (ילד) ושלל חירותו לתקופה סבירה (לצורך עונש חינוכי)‪( .‬בעבר‬
‫הייתה הגנה זו גם בעוולת התקיפה – הורה או מורה של ילד שמכה אותו לצורך חינוך – היה מקובל)‪.‬‬

‫‪80‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נושא ‪10‬א‪ :‬מבוא לסיבתיות וסיבתיות עובדתית – שיעור ‪18/08/2022‬‬

‫ככלל התובע אינו זכאי לפיצוי בשל נזק שסבל אלא אם כן הוכחה הזיקה הסיבתית הנדרשת בין התנהגותו‬
‫העוולתית (אשמו) של המזיק הנתבע לבין נזק זה של התובע (סעיף ‪ 64‬לפקנ"ז)‪ .‬לזיקה סיבתית זו שני מרכיבים‬
‫מצטברים‪ .‬המרכיב האחד – זיקה סיבתית עובדתית בין האשם לנזק‪ .‬המרכיב האחר – זיקה סיבתית משפטית בין‬
‫האשם לנזק‪ .‬במרכיב הזיקה המשפטית ראוי להבחין בין הזיקה הנדרשת בין האשם לנזק ראשוני (נזק ‪ )1‬מחד‬

‫‪81‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫גיסא‪ ,‬לבין הזיקה הנדרשת בין האשם לנזק לניזוק המתפתח מתוך נזקו הראשוני (נזק ‪ - )2‬סוגיה הידועה כסוגיית‬
‫"ריחוק הנזק"‪.‬‬

‫סיבתיות עובדתית – מבחן "ההכרחיות" כמבחן כללי‬

‫המבחן הדומיננטי לבחינת קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין התנהגות עוולתית לבין נזק נתון הוא מבחן‬
‫ההכרחיות (‪ / )but for‬מבחן "האלמלא" ‪" /‬הסיבה שבלעדיה אין" (‪ .)causa sine qua non‬מה קובע מבחן זה?‬
‫האם הנזק היה נגרם ללא ההתנהגות העוולתית הספציפית? התשובה חייבת להיות "לא"‪ .‬מבחן זה עונה על‬
‫השאלה בצורה עובדתית‪ .‬שחור על גבי לבן‪.‬‬
‫הקושי הוא שבלא מעט סוגי מצבים יישום מבחן ההכרחיות כפשוטו אינו מוביל לתוצאות ראויות ונדרשים הגמשה‬
‫או סטייה כמפורט להלן (ראו המצגת על סיבתיות עובדתית)‪:‬‬

‫‪82‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ריבוי גורמים ‪ -‬נזק מאוחר הבולע נזק מוקדם‬

‫יש ונזק הנגרם באשם "נבלע" מאוחר יותר על ידי נזק גדול יותר שאין מאחוריו אשם‪ .‬ייתכן גם ההפך – נזק‬
‫מוקדם יותר שנגרם על ידי גורם ללא אשם (כמחלה) "בולע" נזק שנגרם באשם ‪ -‬ראו ע"א ‪ 169/15‬פלונית נ'‬
‫סורוקה ( ‪ .)25/4/2017‬במצבים אלה לא אחראי לנזק שנגרם על ידי הגורם ללא האשם‪ .‬מצב שונה הוא כאשר נזק‬
‫שגרם מעוול א נבלע מאוחר יותר בנזק גדול יותר שגרם מעוול ב‪ .‬מהי הבעיה שיוצר במקרים אלה מבחן‬
‫ההכרחיות? ראו ע"א ‪ 248/86‬עזבון חננשוילי נ' רותם חברה לביטוח‪ ,‬פ"ד מה (‪ )1991( 529 )2‬והפתרון הבעייתי של‬
‫"אבדן תביעה" המוצע בו‪ .‬פתרון אחר לבעיה הוא מבחן הדיות (‪ )sufficiency‬שאומץ בסעיף ‪(365‬ב) בהצעת חוק‬
‫דיני ממונות‪ ,‬התשע"א – ‪ .2011‬ראו גבולות האחריות‪ ,‬בעמ' ‪ .1350 – 1345‬כדי שתיחשב הסיבתיות יש צורך‬
‫ב"מספיק" כלומר לא חייב ש‪ 100%‬אשמה עובדתית היא בגלל המעשה שלך‪ .‬לדוג' אדם הבעיר אש והגיעה רוח‬
‫ולקחה את האש ליד שדה סמוך והתלקחה שריפה? אז כן נבחן את מבחן הדיות? "האם די בהתנהגות האשם כדי‬
‫לגרום לנזק?" (השאלה תישאל גם על הדלקת האש וגם על הרוח‪ ,‬בנפרד) – התשובה צריכה להיות "כן"‪ .‬אם‬
‫הדלקת במקום עם חורש דליק שיש סבירות בו לרוחות ושריפות – זו יכולה להיות התרשלות (ואף באחריות יחסית‬
‫– קביעת אחריות ע"פ יכולת צפיות הנזק‪ /‬הסתברות הנזק)‪.‬‬

‫ע"א ‪ 248/86‬עזבון חננשוילי נ' רותם חברה לביטוח בע"מ המנוח שעזבונו הוא המערער ‪ 5‬נפגע בתאונת דרכים‬
‫עצמית וסבל שברים ברגליו ונגרמה לו נכות צמיתה של ‪ . 28%‬עוד בטרם הספיק להגיש תביעה נגד המבטחת ושעה‬
‫שמצבו הרפואי טרם התייצב ולא היה עדיין מסוגל לחזור לעבודתו‪ ,‬נפגע בתאונת דרכים נוספת ונהרג(אחריות על‬
‫מבטחת אחרת)‪ .‬המחוזי‪ :‬כל משיבה חייבת רק בנזקים שנגרמו מהתאונה שלה היא אחראית‪.‬‬

‫‪83‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫כשמדובר במזיקים במשותף או במזיקים בנפרד שאין אפשרות לחלק את הנזק‪ ,‬ניתן לחייב כל אחד מהם באופן‬
‫מלא ושאלת החלוקה ביניהם תידון בנפרד‪ .‬כאשר לאחר פגיעה ראשונה יש "פגיעה בידי שמיים" ‪ ,‬אין המזיק‬
‫הראשון חייב לשאת בנזקים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה השניה‪ ,‬שבגללה בלאו הכי נשלל מהניזוק כושר‬
‫השתכרותו‪ ,‬זמנית או לצמיתות‪.‬‬
‫התביעה נגד מזיק הראשון נקטעת בגין נזקים עתידיים‪ .‬לעזבונו אין תביעה בגין כושר השתכרותו לאחר מותו‪.‬‬
‫העזבון יתבע את המזיק ה‪ -2‬ויפרע ממנו על ההפסד שנגרם לו בכך שנשללה מהמנוח‪ ,‬עקב מותו‪ ,‬האפשרות להיפרע‬
‫מהאחראי לפציעתו בגין התאונה הראשונה את הנזק הממוני עבור התקופה שבין מועד התאונה השניה לבין מועד‬
‫תום תוחלת ההשתכרות של המנוח‪ ,‬אלמלא ארעה התאונה ה‪.-2‬‬
‫כוחה של הלכה זו יפה גם במקום שבתאונה השניה לא נהרג הנפצע אלא נגרמה לו נכות שבעטיה הנזק של הפגיעה‬
‫בתאונה הראשונה חדל להתקיים‪.‬‬
‫לא די בקש"ס יש צורך לעמוד במבחן הסיבתיות המשפטית‪ .‬באחריות על בסיס אשם התנהגות המזיק נבחנת‬
‫במבחן הצפיות‪ .‬מבחן ריחוק הנזק בא לצמצם את סוג הנזק והיקפו ולקבוע למה אחראי המזיק‪ .‬שאלת היקף הנזק‬
‫לו אחראי המזיק נבחנת ע"פ מבחן הצפיות – המזיק אחראי רק לאותו נזק שהוא צריך ויכול היה לצפות‪.‬‬

‫עמימות סיבתית – ראו מצגת מעלה‬

‫עמימות סיבתית וסוגיה השונים ‪ .‬עמימות סיבתית היא מצב שבו יש בידי התובע להצביע על הסתברות שהנתבע‬
‫גרם עובדתית לנזקו‪ ,‬אלא שהסתברות זו היא רק ‪ 50%‬או קטנה מכך (כלומר לא עומדת בדרישות נטל ההוכחה)‪.‬‬
‫מצבי העמימות הסיבתית הם חמישה‪:‬‬
‫קבוצת נתבעים "חשודים" כשידוע שרק חלקם גרם לנזק (‪;)a‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קבוצת ניזוקים כשידוע שרק חלקם סבל נזק בעוולה (‪; )b‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר לא ידוע אם נתבע מסוים גרם נזק לתובע (‪; )c‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כאשר יודעים כי כל הנתבעים תרמו לנזקו של התובע אך אין יודעים מה חלקו של כל נתבע בנזק הכולל (‪; )d‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כאשר יודעים כי עוולה וגורם שאינו עוולתי תרמו לנזק ואין ידוע חלקו בנזק של כל גורם ‪)e(.‬סיווג זה ראו‬ ‫‪.5‬‬
‫גבולות האחריות‪ ,‬בעמ' ‪.1394 – 1387‬‬

‫ארבעה סוגי פתרונות אפשריים לבעיית העמימות הסיבתית‪" )1 :‬חזקת הנזק הראייתי" (הסדר א בתרשים);‪)2‬‬
‫"אחריות יחסית" (הסדר ד בתרשים); ‪ )3‬ראיות נסיבתיות (לא בתרשים); ‪ )4‬הנחת סיבתיות (לא בתרשים)‪.‬‬

‫‪ .1‬חזקת הנזק הראייתי‪ :‬סוג אחד לפתרון בעיית העמימות הסיבתית הוא שימוש בחזקת הנזק הראייתי שהכרנו‬
‫בדיון בנושא ‪ 7‬על ידי הרחבתה מסוגיית הרשלנות גם אל סוגיית הסיבתיות העובדתית‪ .‬חזקה זו מעבירה‬
‫לנתבע (שגרם לתובע נזק ראייתי בהתרשלות) את נטל השכנוע כאשר קיים "ספק שקול" בשאלת קיומה של‬
‫סיבתיות עובדתית‪ .‬אלא שהשימוש בחזקה זו עלול להיות מופרז ובלתי ראוי בעיקר כשמדובר ב"נזק ראייתי‬
‫מובנה " כלומר נזק ראייתי באשר להוכחת הסיבתיות שנגרם על ידי ההתרשלות הנטענת עצמה ללא "התרשלות‬
‫ראייתית" נפרדת (כמו אובדן רישומים) ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את ההחלטה בעניין לאור ואת הביקורת על החלטה זו‬
‫בפרשת פלוני נ' משרד הרווחה וכן ע"א ‪ 1693/09‬פלוני נ' ביה"ח אסף הרופא (‪ ,)3.9.2014‬ע"א ‪ 4584/10‬מדינת‬
‫ישראל נ' שובר (‪ )4.12.2012‬וגבולות האחריות‪ ,‬בעמ' ‪ .1372 – 1355‬למחלוקת בדבר תחולת הדוקטרינה על‬

‫‪84‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫תביעות נגד המדינה בשל גרימת נזק ראו רע"א ‪ 2063/16‬גליק נ' משטרת ישראל (‪ . )19.1.2017‬האם ניתן‬
‫לעשות שימוש גם בכלל של "הדבר מעיד על עצמו" שבסע' ‪ 41‬לפקודה?‬

‫פס"ד ע"א ‪ 9328/02‬מאיר נ' לאור – שתי שאלות סיבתיות עובדתיות‪ -‬בדיקה שלא נעשתה‪ ,‬התרשלות‬
‫רפואית ‪ . 1‬אם הייתה נעשית הבדיקה האם היו מגלים רגישות בבטן? שאלת האלמלא‪.‬‬

‫‪ . 2‬אם היו מגלים את הרגישות‪ ,‬ניתן היה למנוע את הנזק‪ ,‬האם הנזק היה נמנע? או שהיה טיפול מונע?‬

‫האם שתי החוליות הסיבתיות התקיימו? ביהמ"ש טוען בנוגע לשאלה שנייה‪ ,‬התשובה הינה חיובית‪ ,‬אבל לגבי‬
‫גילוי רגישות בבטן‪ ,‬שאלה ראשונה‪ ,‬חמישים חמישים‪ .‬ביהמ"ש לא יכול להכריע‪ ,‬זה מוביל לדחיית תביעת‬
‫התובע? שכן הוא לא הצליח להוכיח את שתי החוליות‪ ,‬יש צורך להוכיח לפחות ‪ 51‬ולא ‪ ,50‬מה קבע ביהמ"ש?‬
‫התובע יכול להעביר את הנטל מכוח נזק ראייתי‪ ,‬במקרה הזה הנזק הראייתי נגרם על ידי אי ביצוע בדיקה‪,‬‬
‫אך זה גם ההתרשלות‪ ,‬ישנה זהות כפולה לאותו רכיב‪ .‬השילוב הזה נקרא נזק ראייתי מובנה‪ ,‬שההתרשלות‬
‫של הנתבע היא לא רק בטיפול‪ ,‬אלא גם התרשלות ראייתית‪ .‬נקבע כי לא צריך התרשלות ראייתית בפני‬
‫עצמה‪.‬‬

‫מכרסם בדרישת הקשר הסיבתי העובדתי‪.‬‬

‫הש' עמית טען כי זה מוגזם ‪ ,‬לא ניתן שאותה התרשלות תהיה בשתי זהויות‪ ,‬לא ניתן שהתרשלות רפואית‬
‫תהיה גם ראייתית‪.‬‬

‫הש' ריבלין בפס"ד לאור יצר את הגישה של נזק ראייתי מובנה שחלה על סיבתיות עובדתית‪ ,‬ישנה הסתייגות‬
‫כי היא לא דורשת הוכחה בנפרד‪ ,‬הש' עמית בהתחלה התנגד ואז קיבל אך בזהירות‪.‬‬

‫במקרה של ‪ 50%-50%‬וכאשר יש נזק ראייתי מובנה – התביעה ככל הנראה תתקבל‪ .‬אך לא ניתן להסתמך על זה‬
‫כאשר אין ‪ 50%-50%‬אלא ‪ 30%-70%‬לטובת הנתבע‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 3114/12‬פלוני נ' משרד הרווחה – נזק ראייתי מובנה‪ -‬במקרה הרגיל של נזק ראייתי ניתן להצביע‬
‫על שתי פעולות נפרדות‪ ,‬הפעולה שגרמה לנזק‪ ,‬למשל התרשלות בטיפול‪ ,‬ופעולה נוספת שגרמה לנזק הראייתי‪.‬‬
‫נזק ראייתי מובנה מתקיים כאשר שניהם ביחד‪ ,‬בדרך זו שתי הפעולות מתמזגות לפעולה אחת‪ .‬ההתרשלות‬
‫הרפואית היא גם התרשלות ראייתי‪ ,‬מדובר באותה פעולה‪.‬‬

‫פס"ד "א ‪ 4485/10‬מדינת ישראל נ' שובר – הש' עמית‪ -‬החלשה של הרכיב הסיבתי‪ ,‬מספיק להוכיח התרשלות‬
‫והוכחת נזק ראייתי‪ ,‬העברת נטל השכנוע נהפך לקשה לאמידה‪ .‬בסוף הוא מקבל את הגישה הזאת‪ ,‬אך בצמצום‬
‫מסוים‪ ,‬גישה זו מחייבת זהירות על מנת לא לפגוע בדרישת הרכיב הסיבתי‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 2063/16‬גליק נ' משטרת ישראל – מדריך טיולים אשר לא מרשים לו להעלות להר הבית‪ ,‬טוען‬
‫לפגיעה באוטונומיה ומקבל פיצוי בסך ‪ ₪ 7500‬לאחר שהתיק הגיע לביהמ"ש העליון‪ .‬לא עשה מיצוי הליכים‬
‫אשר היו יכולים למנוע נזק‪.‬‬
‫מדריך תיירים בהר הבית‪ ,‬מדריך טיולים אשר לא מרשים לו להעלות להר הבית‪ ,‬טען כי המדינה התרשלה בכך‬
‫שלא קיימה שימוע לפני ששללה ממנו את האפשרות לעלות להר הבית‪ ,‬בימה"ש אומר שלא פעל להקטנת נזק‬
‫בכך שאם היה פונה ומערער על ההחלטה ודורש שיקיימו לו שימוע ומצב זה אינו ראוי‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הגישות השונות והמתח ביניהן מצאו ביטוי מובהק בפרשת גליק נ' משטרת ישראל בה נתבעה המשטרה על כך‬
‫שלא בחנה מחדש את החלטתה לא לאפשר לתובע לעלות להר הבית ופגעה בהכנסתו‪ .‬האם מחדלו של התובע‬
‫מלפנות לבג"צ והעדפתו את המסלול הנזיקי שומטים את הבסיס מתחת לתביעתו הנזיקית? בפסק הדין נדונו‬
‫בפרוטרוט היחס בין המשפט המנהלי לדיני הנזיקין והגישה הראויה לאחריות רשויות ציבור בנזיקין‪ ,‬וכן סוגיות‬
‫של הקטנת נזק וסיבתיות עובדתית בהקשר זה‪.‬‬
‫אחת הדרכים לצמצמם ולהגביל את האחריות של רשויות הינה חסינות‪:‬‬
‫חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – ‪ 2006‬הגביל את היכולת להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה‪ ,‬אך נקבע כי‬
‫הגנות אלה הן דיוניות ואינן חוסמות תביעת השתתפות של מעוול אחר‬

‫‪ .2‬אחריות יחסית‪" :‬אבדן סיכויי החלמה ו"הטייה נשנית"‪ :‬סוג שני של פתרון הוא הטלת אחריות יחסית‪ ,‬חלקית‪,‬‬
‫בהתאם לגודל ההסתברות שהנתבע גרם לנזק ‪ .‬לעניין זה יש להבחין בין חמשת מצבי העמימות הסיבתית‬
‫שפורטו לעיל‪ :‬עמימות באשר לעצם גרימת הנזק על ידי התובע לנתבע (מצבים (‪ )a-c‬ועמימות באשר לחלק‬
‫הנזק שגרם המזיק מול גורמים אחרים (מצבים ‪.)) d-e‬‬
‫בדנ"א ‪ 4693/05‬בי"ח כרמל נ' מלול (‪ )29.8.2010‬נדחתה תפיסה כללית של אחריות היחסית לגבי עצם גרימת‬
‫הנזק ‪ .‬לדחייה זו נקבעו שם שני חריגים במצבים של עמימות לגבי עצם גרימת הנזק (‪ :)3 – 1‬חריג אחד הוא‬
‫אבדן סיכויי החלמה" ולפיו פסקו ופוסקים פיצוי לפי הסתברות למטופל שאינו יכול להוכיח במאזן‬
‫ההסתברויות כי היה מחלים אם הטיפול היה נאות‪ .‬לדוקטרינה זו ולאופן חישוב הפיצוי ראו ו ל‪.‬ד‪ .‬נ' המרכז‬
‫הרפואי הלל יפה (דנ"א ‪ 595/16‬בית החולים הלל יפה בחדרה‪ ‬נ'‪  ‬דנינו (‪.))14.3.2016‬ראו גם גלעד‪ ,‬גבולות‬
‫האחריות‪ .1430 – 1421 ,‬מהם יתרונותיה וחסרונותיה של אחריות יחסית זו?‬

‫פס"ד דנ"א ‪ 4693/05‬בי"ח כרמל נ' מלול – ההלכה שנפסקה‪ :‬נדחתה האחריות היחסית ונפסק הכלל הראייתי‬
‫הקלאסי של "הכל או לא כלום"‪ ,‬דהיינו שאין אחריות יחסית‪ ,‬אלא במקרים מסוימים בלבד‪ ,‬בהם יש עוולה‬
‫סדרתית‪.‬‬

‫הגברת מלול ההרה הובהלה לבית החולים לאחר שהחלה לדמם‪ ,‬בעודה בביתה‪ ,‬עקב היפרדות השליה‪ .‬בבית‬
‫החולים עברה ניתוח קיסרי‪ ,‬שבעקבותיו נולדה ילדתה‪ ,‬עדן‪ ,‬כפגה בסוף השבוע ה‪ 26 -‬בית החולים השתהה‬
‫בעריכת הניתוח‪ .‬עדן נולדה כשהיא סובלת מנזק‪ .‬הורי הילדה התקשו להוכיח‪ ,‬על פי מאזן ההסתברויות‪,‬‬
‫שהשיהוי בביצוע הניתוח הוא שגרם לנזק‪ .‬בית המשפט המחוזי בכל זאת קבע כי בית החולים וקופת החולים‬
‫אחראים לנזק באופן חלקי‪ ,‬והשית עליהם חיוב בשיעור ‪ %40‬מן הנזק‪ .‬על כך ערערו שני הצדדים‪ :‬הורי הקטינה‪,‬‬
‫כנגד חיוב בית החולים וקופת החולים רק ב‪, %40-‬ואילו האחרונים כנגד עצם החיוב‪ .‬בפסק הדין בעניין בית‬
‫חולים כרמל קבע בית המשפט העליון מפי השופטת נאור כי "דימום יכול על דרך העקרון‪ ...‬לגרום ‪ 1‬נגד מלול‬
‫לנזק ממנו סובלת עדן"‪ .‬אמנם לא הוכח כי כך אכן קרה במקרה דנן‪ ,‬אך בית המשפט העליון סבר שיש מקום‬
‫לחייב את הנתבעים לשאת באחריות‪ ,‬גם אם בשיעור מופחת (‪ %20‬במקום ‪ %40‬כקביעת בית המשפט במחוזי)‬
‫כדי למנוע הטלת אחריות בדרך של "הכול או לא כלום" העלולה להביא לידי חוסר צדק‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬כי‬
‫במצבים שבהם מדובר בגורם הידוע כמסוגל תיאורטית לגרום לנזק‪ ,‬שהיה על הנתבע לצפותו‪ ,‬אך לא ניתן‬
‫להוכיח מה היה תהליך הגרימה בפועל ‪ -‬אפשר להסתפק בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי לנזק שייקבע על פי‬
‫ראיות סטטיסטיות או בדרך האומדן‪ .‬משמע‪ ,‬אפשר שיינתן פיצוי גם במצבים שבהם הקשר הסיבתי איננו עומד‬
‫במאזן ההסתברויות‪.‬‬

‫‪86‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ישנה נוסחה שיצרה הפסיקה – אובדן סיכויי החלמה‪ ,‬פס"ד מלול –( ‪ =B. Bּ/)A-B‬הסתברות לא להחלים‬
‫אחרי ההתרשלות‪ =A .‬הסתברות לא להחלים לפני ההתרשלות (בי פחות איי חלקי בי)‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 3900/14‬ל‪.‬ד‪ .‬נ' המרכז הרפואי הלל יפה – נוסחת חישוב אבדן כושר החלמה‪( ,‬הנוסחה לא תהיה‬
‫בבחינה) ‪ -‬מה ההסתברות שהמטופל לא יחלים אחרי ההתרשלות מה ההסתברות שהנתבע לא יחלים לפני‬
‫ההתרשלות מה הדין כאשר בסיכויי החלמה הוכח ‪ %70‬הם יקבל הכל או באופן סימטרי ? בפס"ד פתח קבעו‬
‫הלכה שמחשבים באופן סימטרי אך השופט עמית פס"ד ל‪.‬ד נ' המרכז הרפואי הלל יפה לא הסכים עם כך וקבע‬
‫שאם זה מתחת ל‪ %50-‬משלמים כפי שהוכח ואם זה מעל ‪ %50‬משלמים באופן מלא ‪.‬‬

‫חריג שני שנדון במלול להטלת אחריות יחסית הוא "ההטיה הנשנית"‪.‬‬
‫מבחן ההטיה הנשנית ‪ -‬השאלה העקרונית היא מהן הנסיבות המצדיקות לחרוג מכלל מאזן ההסתברויות‬
‫לטובת כלל של פיצוי‪-‬לפי‪-‬הסתברות‪ .‬נסיבות אלה יש לגזור על‪-‬פי היתרונות והחסרונות של שני הכללים ביחס‬
‫להקשר העובדתי‪ .‬כאמור‪ ,‬הדוקטרינות שהוצעו בפסיקה עד כה לשם התמודדות עם שאלה זו התאפיינו בהצעת‬
‫כללים הבוחנים את העובדות של כל מקרה כשהוא לעצמו‪ .‬מבחן תוחם מרכזי הנזכר לא פעם בפסיקה עניינו‬
‫שיעור ההסתברות לקיומו של קשר סיבתי‪ .‬ריבלין סובר שראוי להגדיר את מבחן החריגה מכלל מאזן‬
‫ההסתברויות לכלל של פיצוי‪-‬לפי‪-‬הסתברות בדרך שאינה מצויה במישור של המקרה הבודד כי אם במישור רחב‬
‫יותר הבוחן את קיומה של הטיה נשנית במחלקה" מוגדרת היטב של מקרים‪ .‬מבחן ההטיה הנשנית מתגבש‬
‫בהתקיים ארבעה יסודות ‪ :‬מזיק‪ ,‬קבוצת ניזוקים‪ ,‬סיכון חוזר ומשותף והטיה עקבית בהחלת כלל מאזן‬
‫ההסתברויות‪ .‬חשוב להדגיש שמזיק אינו חייב להיות מזיק יחיד‪ ,‬במובנו הפשוט ביותר‪ ,‬אלא עשוי להיות כל‬
‫גורם הנושא באחריות – עצמאית או שילוחית ‪ -‬ליצירת הסיכון החוזר והמשותף‪ .‬כמו כן‪ ,‬המונח סיכון חוזר‬
‫ומשותף כולל שני מצבים אפשריים‪ :‬הראשון ‪ ,‬מצב שבו מעשה עוולתי יחיד חושף את קבוצת הניזוקים כולה‬
‫לסיכון‪ .‬כך הדבר למשל בדוגמת הזיהום הסביבתי; והשני‪ ,‬מצב שבו המזיק מבצע מספר מעשים עוולתיים‬
‫החושפים כל פעם חלקים מקבוצת הניזוקים לסיכון ובמצטבר את הקבוצה כולה‪ .‬כך הדבר למשל בדוגמת‬
‫המדיניות הרפואית הרשלנית‪.‬‬
‫כדי להבין חריג זה חשבו על המקרה הבא‪ :‬רופא מטפל ברשלנות ב – ‪ 100‬חולים הסובלים כל אחד נזק של‬
‫‪ .1,000‬בכל המקרים ההסתברות שהנזק נגרם על ידי הרשלנות היא ‪ .40%‬מה הדין? וכיצד תשתנה התשובה אם‬
‫ההסתברות היא ‪ .60%‬בפועל חריג זה לא הופעל מעולם ולמעשה נדחה בעניין עצמון (עמ' ‪.)48 – 44‬‬

‫פס"ד ע"א ‪  6102/13‬עצמון נ'‪ ‬חיפה כימקלים בע"מ – בפסק דין זה השופט עמית דן באפשרות הזאת‪ ,‬הסרטן‬
‫שתקף את מי שצלל בקישון‪ ,‬הפסיקה טענה כי הם לא הוכיחו שיש קש"ס בין הזיהום לנזקף קמה וועדה שטענה‬
‫אותו דבר‪ .‬מה עשו? נתנו להם פיצוי לפנים משורת הדין‪ .‬אך היו גם דייגים אשר ביקשו פיצוי‪ ,‬עלתה השאלה‬
‫האם ניתן להחיל עליהם את מבחן ההטיה הנשנית‪ ,‬הש' עמית טען כי מקרה לא מצדיק את החריג‪ ,‬צריך להוכיח‬
‫שורה של תנאים על מנת להפעיל אותו‪ ,‬והם לא הוכחו כאן‪ .‬אין זהות בין כולם‪ ,‬תנאים אשר כמעט אף פעם לא‬
‫מתקיימים‪ .‬נדרשת הסתברות זהה‪.‬‬
‫** עמית טוען כי יש להכריע לפי דעתו של פרופסור גלעד ישראל‪ ,‬לא להפעיל הטיה נשנית‪.‬‬

‫‪87‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בפסק דין זה הודיע השופט עמית על מותה של הלכת קרישוב‪ ,‬מבטל את ההלכה הזאת‪ -‬טוען כי יש צורך‬
‫להוכיח קודם כל סיבתיות מדעית‪ .‬המערערים הסתמכו על הלכת קרישוב‪ ,‬והוא טוען כי ההלכה שנקבע שם‬
‫רלוונטית רק לפס"ד הזה‪ .‬מה הם התנאים להוכיח קשר בין מחלה לגורם? לחומר המסוכן?‬
‫עודף תחלואה ‪ -‬האנשים שנחשפו לחומר הרעיל חולים במחלה יותר מאנשים שלא נחשפו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יש להוכיח קשר סיבתי פוטנציאלי‪ /‬מדעי‪/‬כללי ‪ -‬מבחינה מדעית מוכח כי החומר יכול לגרום למחלה‬ ‫ב‪.‬‬
‫הספציפית הזאת‪.‬‬
‫אופן החשיפה‪ -‬מהפה מהעור או מהגב וכו'‪ ,‬צריך לתאום את אופן החשיפה שבמקרה לאופן החשיפה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שהמדע קבע‪ .‬תנאים המצמצמים את הלכת קרישוב‪.‬‬

‫הש' עמית למעשה דורש ראיות סיבתיות‪.‬‬

‫ביהמ"ש רוצים להקל על התובעים בדרישת הסיבתיות‪ ,‬לכן הם מנסים לסייע על ידי הקלה בנטל‬
‫סיבתיות עובדתיות‪ ,‬בכך שניתן להעביר את הנטל לצד השני בשני מצבים ‪-‬‬
‫מצב בו ישנה פגיעה באוטונומיה‪ ,‬למשל פס"ד תנובה והסיליקון‪ .‬מה עושים? פס"ד תנובה ‪ -2‬מרככים‬ ‫א‪.‬‬
‫את דרישת הקש"ס הסיבתי‪ ,‬מעבירים לצד השני‪ ,‬הנתבע‪ .‬בתחילה על התובעים להוכיח כי לא היו‬
‫רוכשים את המוצר אילו היו יודעים על מרכיביו‪ ,‬אך הדרישה קשה לכן היא מועברת לנתבע‪ .‬רלוונטי‬
‫לפגיעות ייצוגיות כמו כאן‪ ,‬מקרים של צרכנים נגד חברות גדולות‪ ,‬צריכת מזון‪ .‬במידה מסוימת מדובר‬
‫בביטול של הדרישה‪ ,‬אף אחד לא יכול להוכיח לא את זה ולא ההפך‪ .‬ניצחון מובטח כביכול של‬
‫התובעים‪.‬‬
‫הולדה בעוולה‪ -‬ההורים באים וטוענים כי אם היו יודעים על המום של הילוד הם היו מפילים אותו‪ ,‬אם‬ ‫ב‪.‬‬
‫לא יראו ויוכיחו את זה התביעה תיפול כביכול‪ .‬אך כיצד מוכיחים? מצב בעייתי‪ ,‬לא נעים‪ .‬פתרון‪ -‬אם‬
‫הוועדה שמאשרת הפלות הייתה מאשרת הפלה במקרה הזה אזי ההורים לא צריכים להוכיח שהם היו‬
‫מפילים‪ ,‬האישור של הוועדה מספיק שכן היא לא מאשרת בקלות‪ .‬אך מכאן עלתה בעיה נוספת‪ -‬מה‬
‫קורה עם הציבור החרדי? שכן אם הוא הולך לרב והוא אומר לא להפיל האם הם יכולים להעיד שהם כן‬
‫היו מפילים בכל זאת? כיצד יוכיחו? ביהמ"ש קבע כי אם ישנה הוכחה ברורה שבגלל כל השקפה‪ ,‬גם‬
‫מטעמי דת וגם מטעמים אחרים‪ ,‬שבמקרה המסוים הם קיבלו עצה או הכוונה לא להפיל מהמורה‬
‫הרוחני‪/‬הרב שלהם אזי אין קש"ס עובדתי למרות שהוועדה הייתה מאשרת‪ ,‬שכן הם בכל מקרה היו‬
‫פועלים לפי עצת הרב או המורה הרוחני שלהם אז הם לא זכאים‪.‬‬

‫לעומת זאת החלת האחריות היחסית במצב של עמימות באשר לחלק הנזק שגרם המזיק היא פחות בעייתית‬
‫ובמצבים מסוימים יתרונותיה גדולים מחסרונותיה‪ .‬מה נקבע לעניין זה בגולן?‬
‫פס"ד ע"א ‪ 8279/02‬גולן נ' עזבון אלברט – רשלנות רפואית‪ ,‬רופא שהתרשל‪ ,‬נגרם נזק כתוצאה מכך‪ ,‬אך‬
‫חלק ממנו נגרם על ידי מחלה‪ .‬למשל‪ ,‬לחולה יש גידול‪ ,‬הרופא לא מאבחן אותו‪ ,‬כתוצאה מכך הגידול גדל‪.‬‬
‫לרופא יש אחריות לגידול לאחר שהוא גדל‪ ,‬אך לא יודעים כמה הוא גדל בגלל ההתרשלות‪ ,‬מה עושים?‬
‫ביהמ"ש מנסה להעריך את החלק שעליו הרופא אחראי על מנת שלא ישלם ויפצה על מה שלא הוא אחראי‬
‫עליו‪ ,‬הגידול שהיה גם ככה ללא קשר אליו‪ .‬נקבע כי הוא ישלם כ‪ 30‬אחוזים על הנזק‪ .‬במצבים כאלה ישנן‬
‫שתי אפשרויות‪-‬‬
‫א‪ .‬כולם אחראים לכל הנזק‪ ,‬פרשת מלך‪ ,‬הכלבים‪ ,‬נטל הוכחה פוזיטיבית‪ ,‬היו שלושה כלבים שגרמו לנזק‪ ,‬רק‬
‫על שניים יש אחריות‪ ,‬השניים ישלמו גם על השלישי‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרים של טיפול רפואי‪ ,‬הלכו לשיטת החלוקה‪ ,‬איך מחלקים? תלוי בביהמ"ש‪ ,‬פס"ד גולן‪.‬‬

‫‪88‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ג‪ .‬במקרים של עמימות עובדתית‪ ,‬אשר לא קשורה לטיפולים רפואיים‪ ,‬לא יודעים מה חלקם של גורמים‬
‫אחרים יהיה פיצוי בדרך של אומדנה‪ ,‬הרציונל הוא שאין הצדקה לקפח את הניזוק ולא להטיל את הנטל רק‬
‫על חלק‪.‬‬

‫ראו גם ע"א ‪" 2538/15‬הדסה" נ' זר (‪ )15.1.2017‬פס' ‪:27‬‬

‫קשר סיבתי‬
‫‪ . 27‬על המשיבים הוטל הנטל להוכיח קשר סיבתי בין האיחור במתן סטרואידים לבין הנזק המוחי‬
‫שממנו סובלת המשיבה‪ .‬בית משפט קמא השתכנע כי הנטל הורם‪ ,‬וקשר סיבתי עובדתי ומשפטי הוכח כדבעי‬
‫(פסקאות ‪ 178-176‬לפסק הדין)‪ .‬המערערת לא השלימה עם תוצאה זו וטענה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי לא כל הנזק נגרם‬
‫כתוצאה מן ההתרשלות‪ .‬לטענתה של המערערת "היה מן הראוי על דרך אומדנא לפסוק למשיבה פיצוי חלקי‬
‫על פי שיעור ההחמרה שנגרמה למשיבה כתוצאה מן האיחור במתן טיפול בסטרואידים"‪ .‬לביסוס טענתה‬
‫הפנתה המערערת לפסקי דין העוסקים בדוקטרינה של אבדן סיכויי החלמה‪.‬‬
‫אקדים ואומר כי בכתב הגנתה של המערערת הטענה לקשר סיבתי "חלקי" נטענה לכל היותר במרומז‪ ,‬וראוי‬
‫היה לתת לה ביטוי מפורש יותר (השוו ע"א ‪ 3900/14‬ל‪.‬ד‪ .‬נ' המרכז הרפואי הלל יפה‪[ ,‬פורסם בנבו] פסקה ‪40‬‬
‫(‪ .)) 2.12.2015‬מכל מקום‪ ,‬בנסיבות דנן איני רואה לקבל הטענה גם לעיצומם של דברים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מצבה של המשיבה היה מורכב וההנחה היא שהיה קושי לקבל החלטה על מתן סטרואידים כבר עם‬
‫הגעתה לבית החולים‪ .‬יש להניח כי גם במסגרת טיפול מיטבי‪ ,‬היו נדרשים לשם כך מספר ימים‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫בנסיבות העניין אין בידי לקבל את טענתה של המערערת להכרה בקשר סיבתי "חלקי" על דרך האומדנא‪.‬‬
‫הטיפול במשיבה היה לקוי החל מן האיחור בביצוע בדיקת ‪ MRI‬וכלה בשבוע לא מנוצל‪ ,‬כמתואר לעיל‪ .‬גם‬
‫אם בנקודות זמן קונקרטיות קשה להצביע על התרשלות בקבלת החלטות‪ ,‬הרי שהתמונה בכללותה אינה‬
‫חיובית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין בנמצא נתונים כלשהם שיכולים לסייע בהבנת מהלך התפתחותו של הנזק שנגרם‬
‫למשיבה‪ ,‬גם המומחים לא התיימרו להבין זאת‪ ,‬וגם השכל הישר אינו יכול לסייע בכך‪ .‬פרופ' קורצ'ין סבר כי‬
‫אבחון מהיר וטיפול מתאים היו מונעים לחלוטין את הנזק הקבוע‪ ,‬ופרופ' צ'פמן ציין שאין בנמצא נתונים‬
‫מדעיים שיכולים לסייע‪ .‬בין היתר‪ ,‬איננו יודעים אם הנזק התפתח באופן ליניארי או אחר במשך תקופת‬
‫האשפוז‪ .‬חרף ההבדלים בין המקרים שנדונו בספרות הרפואית לבין המקרה דנא‪ ,‬ראוי לציין כי ההמלצה‬
‫היא להתחיל טיפול בהקדם כדי לצמצם נזק מוחי בלתי הפיך (נ‪ ;1/‬ת‪ .)16/‬גם אם ישנם מקרים שבהם‬
‫עמימות לגבי היקף הנזק שנגרם כתוצאה מההתרשלות תוביל לפיצוי יחסי על פי אומדנא‪ ,‬המקרה הנוכחי‬
‫אינו נמנה עליהם‬

‫ראיות נסיבתיות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ניתן ל"עקוף" את קשיי העמימות הסיבתית על ידי קביעה כי הנסיבות מוכיחות את טענת הקשר הסיבתי‬
‫שמעלה התובע‪ .‬כך היה בדנ"א ‪ 5707/04‬מדינת ישראל נ' קרישוב (‪ ,)5.1.2005‬אך נראה כי כלל ההוכחה‬
‫הנסיבתית נשלל בפועל בעניין עצמון נ' חיפה כימיקלים (פס' ‪.)37 – 31‬‬

‫פס"ד דנ"א ‪ 5707/04‬מדינת ישראל נ' קרישוב – עובד במוסך שגר בקיבוץ שנחשף לחומר כלשהו וחלה בסרטן‪,‬‬
‫עלתה השאלה האם הוא חלה בסרטן בעקבו החשיפה? לפי הגישה המקובלת עליו להוכיח שני דברים‪-‬‬
‫סיבתיות כללית‪/‬מדעית ‪ -‬האם בכלל החומר הזה מסוגל לסרטן? אם מבחינה מדעית אין ממצא שתומך בכך‬
‫שכן‪ ,‬התביעה נופלת‪ .‬במידה ויש את הרכיב הזה יש להראות גם סיבתיות ספציפית‪ -‬שבמקרה המסוים‪,‬‬
‫החשיפה לחומר המסוים גרמה למחלה המסוימת‪ .‬מתוך ‪ 20‬שעבדו במוסך חלו ‪ 6‬בסרטן‪ ,‬אחד מהם תבע‬

‫‪89‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫וביקשו שיוכיח סיבתיות‪ .‬הוא טען כי את הסיבתיות המדעית הוא לא יכול להוכיח‪ ,‬אך ביהמ"ש טען כי הוא‬
‫יסתפק בהוכחת סיבתיות ספציפית‪ .‬הסיבתיות המדעית דורשת באופן כללי ‪ 97‬אחוזי וודאות‪ ,‬בפס"ד הזה עשו‬
‫קפיצת דרך ולמעשה ויתרו על הסיבתיות הכללית‪ ,‬המדעית‪ ,‬והסתפקו בסיבתיות ספציפית‪ ,‬יותר סביר‬
‫שהסרטן נגרם מהחשיפה לאותו החומר מאשר ממשהו אחר‪.‬‬

‫הולדה בעוולה‪ -‬ההורים באים וטוענים כי אם היו יודעים על המום של הילוד הם היו מפילים אותו‪ ,‬אם לא‬
‫יראו ויוכיחו את זה התביעה תיפול כביכול‪ .‬אך כיצד מוכיחים? מצב בעייתי‪ ,‬לא נעים‪ .‬פתרון‪ -‬אם הוועדה‬
‫שמאשרת הפלות הייתה מאשרת הפלה במקרה הזה אזי ההורים לא צריכים להוכיח שהם היו מפילים‪ ,‬האישור‬
‫של הוועדה מספיק שכן היא לא מאשרת בקלות‪ .‬אך מכאן עלתה בעיה נוספת‪ -‬מה קורה עם הציבור החרדי?‬
‫שכן אם הוא הולך לרב והוא אומר לא להפיל האם הם יכולים להעיד שהם כן היו מפילים בכל זאת? כיצד‬
‫יוכיחו? ביהמ"ש קבע כי אם ישנה הוכחה ברורה שבגלל כל השקפה‪ ,‬גם מטעמי דת וגם מטעמים אחרים‪,‬‬
‫שבמקרה המסוים הם קיבלו עצה או הכוונה לא להפיל מהמורה הרוחני‪/‬הרב שלהם אזי אין קש"ס עובדתי‬
‫למרות שהוועדה הייתה מאשרת‪ ,‬שכן הם בכל מקרה היו פועלים לפי עצת הרב או המורה הרוחני שלהם אז‬
‫הם לא זכאים‪.‬‬

‫הנחת סיבתיות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הנחות סיבתיות העוקפות בפועל את דרישת הקש"ס העובדתי נוצרו לא מכבר בהקשר של תובענות ייצוגיות‬
‫("קשר סיבתי קבוצתי")‪ .‬בית המשפט מניח שיש קשר סיבתי‪ ,‬במקרים שלא ניתן להוכיח כי דברים התגלו‬
‫בדיעבד (התובע בפס"ד תנובה לא יכול להוכיח שהוא נגעל בפועל מהסיליקון שהיה בחלב – כי הוא לא ידע‪ ,‬אז‬
‫בית משפט מניח שכן) ‪ -‬תנובה נ' ראבי‪ ,‬ע"א ‪ 4333/11‬סלומון נ' גורי‪ ,‬פס' ‪ .)12.3.2014( 22‬בהקשר זה ראו גם‬
‫ע"א ‪ 8037/06‬ברזילי נ' פריניר (‪ .)4.9.2014‬הגמשה משמעותית של דרישת הקשר הסיבתי מצויה בהקשר של‬
‫"הולדה בעוולה" ‪ -‬המר נ' עמית – אך זו רוככה לאחרונה בע"א ‪ 7416/12‬קופ"ח מאוחדת נ' פלונית (‪)4.11.14‬‬
‫וכן בע"א ‪ 2360/14‬אלקרים נ' בצר (‪.)8.2.2016‬‬
‫הנחת סיבתיות עובדתית הוזכרה גם בהקשר של נזק בשל ירידת שוויין של ניירות ערך שרכש התובע בעקבות‬
‫אי גילוי ואי דיווח נדרשים של הנתבע – ראו רע"א ‪ 3800/15‬טי‪.‬אר‪.‬די אינסטרום נ' זאבי ((‪.)8.2.2017‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 10085/08‬תנובה נ' עזבון ראבי – פגיעה באוטונומיה התפשטה גם מעבר להקשר הרפואי‪ ,‬מצבים‬
‫של צריכת מזון למשל ‪-‬‬
‫תנובה א ערעור אזרחי ‪ -‬מוסיפים סיליקון לחלב עמיד‪ ,‬לא מהווה סיכון בריאותי‪ ,‬תנובה לא מגלה את זה‬
‫והתביעה היא של אדם שהגעיל אותו‪ .‬נוצרה תביעה ייצוגית בגין פגיעה באוטונומיה‪ ,‬לא ממוני‪ ,‬תחושות‬
‫שליליות וגועל‪ .‬הש' טוענת כי הטעיה בדבר תחולת החלב מהווה פגיעה באוטונומיה‪ ,‬אישרו את התביעה‬
‫הייצוגית‪.‬‬
‫תנובה ב' דיון נוסף ‪ -‬יש מאתים עשרים אלף צרכנים ובשמם התביעה הוגשה‪ ,‬כמה מהם באמת חשו גועל? נגיד‬
‫חצי‪ ,‬אז בהחלטה הראשונה אומרים כי תנובה צריכה לפצות בחמישים ושמונה מיליון‪ ,‬לבנאדם ‪ 250‬שקלים‬
‫פיצוי‪ .‬הכסף לא הלך לניזוקים‪ ,‬שכן לא ניתן לדעת מי באמת קנה וניגעל‪ .‬לבסוף הוחלט בדיון הסופי כי נדחתה‬
‫הבקשה לדיון נוסף‪ ,‬ביהמ"ש פסק כי מס' הבוגרים אשר רכשו את החלב עומד על ‪ 220‬אלף‪ ,‬לכולם נגרם נזק‬
‫בגין פגיעה באוטונומיה ובנוסף בגין תחושת הגועל‪ 250 ,‬לכל אחד מהצרכנים הבגירים‪ ,‬ביהמ"ש המחוזי לא‬
‫הבחין בין מי שחש תחושות גועל ובין למי לא‪ .‬לאחר מכן נקבע כי אין לפצל בין סוגי הפיצוי‪ ,‬זה חלק מכאב‬

‫‪90‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫וסבל ‪ ,‬כיוון שהמבחן הינו סובייקטיבי יש להתייחס ל‪ 154‬אלף צרכנים ולכן הופחת הפיצוי לסך של ‪ 38‬מיליון‬
‫במקום ‪.55‬‬
‫מצב בו ישנה פגיעה באוטונומיה‪ ,‬למשל פס"ד תנובה והסיליקון‪ .‬מה עושים? פס"ד תנובה ‪ -2‬מרככים את‬
‫דרישת הקש"ס הסיבתי‪ ,‬מעבירים לצד השני‪ ,‬הנתבע‪ .‬בתחילה על התובעים להוכיח כי לא היו רוכשים את‬
‫המוצר אילו היו יודעים על מרכיביו‪ ,‬אך הדרישה קשה לכן היא מועברת לנתבע‪ .‬רלוונטי לפגיעות ייצוגיות כמו‬
‫כאן‪ ,‬מקרים של צרכנים נגד חברות גדולות‪ ,‬צריכת מזון‪ .‬במידה מסוימת מדובר בביטול של הדרישה‪ ,‬אף אחד‬
‫לא יכול להוכיח לא את זה ולא ההפך‪ .‬ניצחון מובטח כביכול של התובעים‪.‬‬
‫פס"ד תנובה ‪ -‬מתייחס לפרדוקס‪ .‬אינה שוללת בהכרח את האפשרות כי מדובר בזוטי דברים‪ ,‬נבחן את‬
‫המקרה לגופו ותחול הגנה של זוטי דברים‪.‬‬

‫ע"א ‪ 4333/11‬סלומון נ' גורי‪ –,)12.3.2014( ,‬מצמצם את הלכת תנובה‪ .‬נמצא חומר בכמות אסורה במוצר‬
‫גרבר‪ ,‬על מנת להוכיח פגיעה באוטונומיה יש להוכיח נזק תוצאתי סובייקטיבי‪ .‬נדחתה‪ .‬הש' עמית‪ .‬פגיעה‬
‫באוטונומיה אינה נזק העומד על רגליו לבד‪.‬‬
‫מתוך פסק הדין פס' ‪:22‬‬
‫קשר סיבתי והסתמכות‬
‫לעניין הוכחת קשר סיבתי נקבע בעניין תנובה ב' כי ככל שמדובר בעילה של הטעיה במחדל יש בכך‬ ‫‪.22‬‬
‫כדי להצדיק ריכוך והגמשה לעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתנהלות העוולתית ובין הנזק הנטען‪ .‬יתרה‬
‫מכך‪ ,‬כאשר הנזק הנטען הינו נזק לא ממוני מסוג פגיעה באוטונומיה נקבע כי אין צורך להוכיח קשר סיבתי‬
‫בין אי גילוי המידע לבין בחירתו של הניזוק (עניין תנובה ב'‪ ,‬פסקה ‪ ;36‬ראו גם ע"א ‪ 10262/05‬אביב‬
‫שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ‪ ,‬ההנהלה הראשית‪[ ,‬פורסם בנבו] פסקה ‪ .))11.12.08( 10‬עם‬
‫זאת‪ ,‬גם אם נאמר שיש מקום לדרוש הוכחת הסתמכות ככל שמדובר בפגיעה באוטונומיה המלווה ברגשות‬
‫שליליים (ראו מאמרם של יובל פרוקצ'יה ואלון קלמנט "הסתמכות‪ ,‬קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות‬
‫בגין הטעיה צרכנית"‪ ,‬עתיד להתפרסם בעיוני משפט לז(‪ ,))1‬הרי שבהתאם לעניין תנובה ב' ניתן להסתפק‬
‫בהוכחת "קשר סיבתי קבוצתי"‪ .‬במקרה דנן מבוסס קשר סיבתי כזה על ההנחה הלכאורית שהורים‬
‫לתינוקות היו נמנעים מרכישת מחית המכילה קדמיום בריכוז גבוה‪ ,‬כפי שפירטתי לעיל‪ .‬במהלך ניהול‬
‫התביעה הייצוגית ניתן יהיה לבסס הנחה זו באמצעות סקר‪ ,‬למשל‪ ,‬בדומה לעניין תנובה ב'‪ .‬יוער כי באותו‬
‫עניין אף נדחתה טענתה של תנובה כי הפרסומים בתקשורת בעקבות הפרשה ניתקו את הקשר הסיבתי בין‬
‫מעשיה לבין התחושות השליליות של הצרכנים (עניין תנובה ב'‪ ,‬פסקה ‪.)38‬‬

‫בהקשר זה ראו גם ע"א ‪ 8037/06‬ברזילי נ' פריניר (‪ .)4.9.2014‬הגמשה משמעותית של דרישת הקשר הסיבתי‬
‫מצויה בהקשר של "הולדה בעוולה" ‪ -‬המר נ' עמית – אך זו רוככה לאחרונה בע"א ‪ 7416/12‬קופ"ח מאוחדת נ'‬
‫פלונית (‪ )4.11.14‬וכן בע"א ‪ 2360/14‬אלקרים נ' בצר (‪ .)8.2.2016‬במה מדובר? הנחת סיבתיות עובדתית‬
‫הוזכרה גם בהקשר של נזק בשל ירידת שוויין של ניירות ערך שרכש התובע בעקבות אי גילוי ואי דיווח נדרשים‬
‫של הנתבע – ראו רע"א ‪ 3800/15‬טי‪.‬אר‪.‬די אינסטרום נ' זאבי ((‪.)8.2.2017‬‬

‫פס"ד "א ‪ 8037/06‬ברזילי‪ ‬נ' ‪ ‬פריניר (הדס ‪ )1987‬בע"מ – מוצר ששווק לפני חג הפסח ונכתב עליו כשר לפסח‬
‫בהשגחת רבנות מקומית‪ ,‬והיא טענה שיש חשש מחמץ‪ .‬ישנה פגיעה באוטונומיה? ביהמ"ש מבחין בין אלה שנודע‬
‫להם לפני שצרכו את המוצר ובין אלא שלא‪ ,‬אלא שגילו את זה לפני שצרכו לא מגיע להם פיצוי‪ .‬רק מי שצרך‬
‫ולאחר מכאן נודע לו שהוא לא כשר‪ ,‬זכאי לפיצוי‪.‬‬

‫‪91‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד ע"א ‪ 1326/07‬המר נ' עמית – הולדה בעוולה‪ .‬פסקו כי אין יותר חיים בעוולה‪ ,‬שכן איך ניתן לומר שעדיף‬
‫היה לא להיוולד כלל‪ ,‬מצב של אי חיים מאשר חיים בעוולה? זה לא בר השוואה‪ .‬במקום יש רק הולדה בעוולה‪,‬‬
‫ורק ההורים יכולים לתבוע על הנזק שנגרם להם‪ ,‬אך הילד עצמו לא יכול לתבוע בטענה כי היה מעדיף לא‬
‫להיוולד כלל‪ ,‬אך להורים יש זכות לתבוע בגין הולדה בעוולה‪.‬‬
‫שתי התביעות חיים בעוולה והולדה בעוולה השלימו זו את זו והוגשו ביחד‪ .‬בפס"ד המר נ עמית הש' ריבלין‬
‫מבטל את האפשרות של חיים בעוולה שבו הילד יכול לתבוע‪ ,‬הוא מעביר את הכסף שהילד היה אמור לקבל‬
‫להורים גם מעבר לגיל ‪ 18‬שהם כבר לא אחראים עליו‪ ,‬מסיבה שלרופאים אין חובת זהירות מושגית כלפיי‬
‫היילוד עצמו‪.‬‬
‫פסק הדין בביטול "חיים בעוולה" יצר בעיות לבית המשפט שבו לילד אין גישה לכסף וקיימת האפשרות שיגיע‬
‫לגיל שבו ירצה את הכסף והקופה תהיה ריקה כתוצאה משימוש של ההורים בכסף‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7416/12‬קופ"ח מאוחדת נ' פלונית – לפעמים העדר רישום רפואי פועל לטובת התובע‪ ,‬במקרים אלה‬
‫אם היא עוזרת לתובע לא תחול החזקה‪.‬‬

‫נושא ‪10‬ב‪ :‬סיבתיות משפטית וריחוק הנזק – שיעור ‪19/08/2022‬‬

‫אבחנה בין קש"ס משפטי לריחוק נזק‬

‫נזכיר כי מקובל להבחין בין שני מרכיבים של סיבתיות משפטית‪ :‬כללי הקש"ס משפטי בין ההתנהגות העוולתית‬
‫לנזק הראשוני (סעיף ‪ 64‬לפקנ"ז) וכללי ריחוק הנזק החלים על נזקים נוספים‪.‬‬

‫קש"ס משפטי‬

‫מבחני הקשר הסיבתי המשפטי‪ .‬סעיף ‪ 64‬לפקנ"ז אינו מגדיר את מבחני הקשר סיבתי משפטי‪ .‬הפסיקה (פאר נ'‬
‫סילובט)‪ ,‬בהקשר סעיף ‪ ,) 2(64‬ייבאה מהמשפט האנגלי לצורך פרשנות הסעיף שלושה מבחני סיבתיות‪ :‬צפיות‪,‬‬
‫סיכון ושכל ישר‪ .‬מה תוכנו של כל מבחן? האם מבחנים אלה חלים במצטבר או שמא קיימת "חלוקת עבודה"‬
‫ביניהם ומהי?‬

‫פס"ד ע"א ‪ 2028/99‬פאר נ' חברה לבניין סילובט (‪ )1964‬בע"מ – פסיקה משנת ‪ 1999‬שנעזרה במשפט האנגלי‬
‫ומגדירה את מבחני הסיבתיות (קש"ס משפטי)‪:‬‬

‫‪.1‬מבחן הסיכון‪ -‬אם הנזק שהתממש הוא בגדר הסיכונים שבגללם התנהגות היא עוולתית‪ ,‬אם הסיכון שיתממש‬
‫הנזק‪ ,‬שייך לאותם סיכונים שבגללם ההתנהגות הוגדרה כעוולתית‪ .‬הסיכון שהתממש (הנזק שנעשה בדיעבד)‬
‫שייך לסיכונים העוולתיים‪ .‬מבחן הסיכון‪ -‬אם הנזק נפל בתחום הסיכון‪ ,‬מתיר את מבחן הצפיות‪.‬‬
‫‪.2‬מבחן הצפיות‪ -‬הנזק ייחשב כקשור סיבתית משפטית אם הנזק היה צפוי‪ ,‬האדם הסביר‪.‬‬
‫‪.3‬מבחן השכל הישר‪ -‬פס"ד פאר ‪ -‬שכל ישר מתייחס למצבים מסוימים בהם נכון לשלול סיבתיות משפטית‪ ,‬שני‬
‫מצבים מצויים בס' ‪ ,64‬ומצב שלישי הפסיקה יצרה‪ .‬מתי אין קש"ס‪ ,‬מתי ישלל?‬

‫‪92‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫כאשר יש מאורע טבע בלתי רגיל‪ -‬לא ניתן היה לצפות אותו‪ ,‬את התוצאות ולמנוע את התוצאות‬ ‫א‪.‬‬
‫מראש‪ .‬מבחן מיותר שכן גם ככה לא עומד במבחן הצפיות‪ ,‬הוא נבלע שם גם ככה‪.‬‬
‫אשם מכריע מעורב בתהליך הגרימה‪ -‬גם הוא מיותר‪ .‬אם בתהליך הגרימה ישנו אשם אנושי‬ ‫ב‪.‬‬
‫נוסף‪ ,‬אם הוא אשם מכריע ניתק הקש"ס‪ .‬אשם מכריע כאשר הוא בלתי צפוי‪ .‬שוב‪ ,‬מבחן מיותר‬
‫שכן אם אין צפיות גם ככה הקש"ס מנתק‪.‬‬
‫מקריות‪ -‬נקבע בפסיקה‪ .‬דוג' ‪ -‬אדם נוסע בחשמלית נוסע מהר מידי‪ ,‬והגיע לנק' בה נופל עליו עץ‬ ‫ג‪.‬‬
‫ונפגעים הנוסעים‪ .‬האם הוא התרשל? כן נסע מהר מיד‪ .‬קש"ס עובדתי? כן‪ ,‬אם לא היה נוסע‬
‫מהר לא היה נופל עליו העץ‪ ,‬יש קש"ס משפטי? לא‪ ,‬זה עניין של צירוף מקרים‪ ,‬העץ שנפל עליו‬
‫לא קשור לנסיעה המהירה שלו‪ ,‬היא לא תרמה לנפילת העץ‪ ,‬ייתכן כי הוא היה נוע לאט ועדיין‬
‫כאשר היה מגיע היה נופל עליו העץ‪ .‬זה מקרי בלבד‪.‬‬

‫בסופו של דבר הפסיקה אימצה רק מבחן אחד – מבחן הסיכון ‪ .‬למבחן הסיכון כמה משמעויות‪ .‬במשמעותו הראויה‬
‫מבחן הסיכון בוחן אם תהליך הגרימה שהתרחש בפועל הוא כזה שמפניו באה האחריות בנזיקין להגן‪ .‬ראינו כי‬
‫מבחן זה חל בעוולת הרשלנות (נושא ‪ ,)4‬וכן בעוולה של הפרת חובה חקוקה (נושא ‪ .)9‬מבחן זה הוחל גם בתאונות‬
‫דרכים – שולמן נ' ציון ‪ .‬כן הוחל המבחן בהסדרי אחריות חמורה מחוץ לפקודה‪ .‬ראוי אפוא לראות במבחן הסיכון‬
‫את מבחן הסיבתיות הכללי כשהמבחנים האחרים נגזרים ממנו או משמשים לו כמבחני עזר‪ .‬כך אכן נקבע בלנדרמן‬
‫נ' סגיב וכך עולה גם מסע' ‪ 365‬להצעת חוק דיני ממונות‪ ,‬התשע"א – ‪ 2011‬וכן מן הריסטיימנט השלישי‬
‫האמריקאי‪ .‬לגיבוש המבחן תוך הבחנה בין סוגי הסיכונים השונים ראו פלוני נ' פלוני ‪.‬‬

‫‪93‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד ע"א ‪ 358/83‬שולמן נ' ציון חברה לביטוח בע"מ – רכב ממלוכד‪ ,‬אדם מתניע והרכב מתפוצץ‪ .‬תאונת דרכים?‬
‫"עקב השימוש ברכב מנועי"? האם חוק הפעלת רכב בא להגן מפני מלכוד רכב? ברק טען כי כן בגישה מרחיבה‪,‬‬
‫בתגובה המחוקק שינה את החוק‪.‬‬

‫פסק דין זה עוסק בסיבתיות משפטית כאשר מדובר בפקנ"ז – מבחן הסיכון הוא המבחן שראוי לקחת בחשבון‪ ,‬אם‬
‫התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שבגללו ההתנהגות עוולתית‪.‬‬

‫המחוקק שינה את החוק לאחר פס"ד זה – וקבע כי אין קש"ס משפטי במלכוד רכב‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 4394/09‬לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות' – מבחן הסיכון הינו מבחן מסגרת כלי המשקף את מהותה של‬
‫הסיבתיות המשפטית‪ .‬הינו בוחן במבט לאחור אם הנזק שנגרם מהווה התממשות של סיכון צפוי‪ .‬אם כן‪ ,‬יש קש"ס‬
‫משפטי‪ .‬בפס"ד זה נקבע מבחן הסיכון‪.‬‬

‫לפי ההסדר המשפטי הרלוונטי‪ ,‬ברשלנות מדובר בסיכונים צפויים‪ ,‬אחריות חמורה היא על סיכונים סבירים‪ .‬לפי‬
‫ההסדר המגדיר את הסיכון‪.‬‬

‫הש' ריבלין‪ -‬מבחן הסיכון בוחן במבט לאחור האם הנזק שנגרם הוא התממשות של תוצאה בעלת סיכון בלתי סביר‬
‫שהייתה צפויה במועד ההתנהגות‪ -‬שאם לא כן‪ ,‬הרי שלא מתקיים כשל משפטי‪.‬‬

‫בודקים את סבירות ההתנהגות לא רק בנק' הזמן בה הוא פעל‪ ,‬אלא גם בהתחשב בנסיבות בהן הוא פעל על מנת‬
‫להתחשב בהגינות‪ .‬למשל‪ ,‬כוחות הביטחון‪ ,‬לא ניתן להתעלם מכך שהם פועלים בתנאים של לחץ ומצוקה‪.‬‬

‫המקרה בפס"ד לנדרמן נ' סגיב ‪ -‬עובד שנפגע ואחרי תקופה נפגע שוב‪ ,‬האם המעסיק אחרי על הפגיעה השנייה גם?‬
‫המבחן הכללי הינו מבחן הסיכון‪ ,‬אך ישנם שני שיקולים מתנגשים‪ -‬ישנה עוולה‪ ,‬מצד אחד אם מגיעים לריחוק‬
‫הנזק זה אומר שהנתבע ביצע עוולה וביצע את נזק א'‪ ,‬אז ניתן להחמיר איתו כי הוא גרם לנזק‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם נגיד‬
‫שכל נזק המשך הוא בגבול אחריות‪ ,‬אין סוף לאחריות‪ ,‬וזה לא פייר כלפי המזיק‪ .‬בהינתן כל זה‪ ,‬הש' ריבלין קבע כי‬
‫יש להפעיל את מבחן הסיכון ‪ ,‬מצד אחד המזיק לא בסדר לכן אולי ניתן להכיר בריחוק נזק‪ ,‬אך מצד שני אם‬
‫ניפסוק פיצויים בגין נזק נוסף בלתי צפוי אין סוף‪ .‬פתרון הינו מבחן הסיכון כמבחן כללי‪ ,‬ומבחני המשנה הינם‪:‬‬

‫האם הנזק קרוב או רחוק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מבחן הצפיות‪ ,‬האם היה צפוי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מבחן ההסתברות‪ ,‬מה ההסתברות‪ ,‬אולי המדעית‪ ,‬שזה יקרה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מבחן ריחוק בזמן ובמקום‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מבחן ישירות‪ -‬עד כמה נזק ב' התפתח ישירות מנזק א'‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מכיוון שיש שיקולים סותרים הוא מפעיל את מבחני המשנה בנוסף למבחן הכללי‪ .‬במקרה של הפס"ד ריבלין טוען‬
‫כי זה נזק רחוק שלא עומד במבחני המשנה‪ ,‬הש' הנדל מחזק את מבחני המשנה של הש' ריבלין‪.‬‬

‫מה קורה שמנזק א' מתפתח נזק ב' ? פס"ד לנדרמן נ' סגיב‪ -‬מבצעים את מבחן הסיכון‪ .‬האם בא להגן רק על‬
‫תאונת הדרכים או גם על נזקים מתפתחים? בימה"ש אומר אם הנזק הנוסף נגרם ללא כוונה רואים את הנזק השני‬
‫כהמשך של הנזק הראשון והמעוול הראשון חייב גם על הנזק הנוסף‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 4486/11‬פלוני נ' פלוני ‪ -‬טוען בהתאם ללנדרמן‪ ,‬חוזר ומקבע את מבחן הסיכון‪.‬‬

‫‪94‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫עוולת הרשלנות ומבחן הצפיות ‪ .‬מאחר שהסיכון העוולתי בעוולת הרשלנות הוא סיכון בלתי סביר וצפוי‪ ,‬יישומו‬
‫של מבחן הסיכון בעוולה זו אמור לשלול אחריות בשל נזקים בלתי צפויים ובשל סיכונים סבירים‪ .‬מבחן הצפיות‬
‫שאימצה הפסיקה בעוולת הרשלנות זה מכבר שולל אכן אחריות לסיכונים בלתי צפויים (נושא ‪ 4‬וההחלטה בעניין‬
‫בני ציון )‪ .‬יודגש כי הצפיות הנדרשת אינה מתייחסת לאופן המדויק שבו נגרם הנזק אלא לתהליך התרחשות הנזק‬
‫בקווים כלליים (בן שמעון נ' ברדה)‪ .‬כאשר הסיכון הוא צפוי אך סביר קיימות בפסיקה דרכים שונות לשלול את‬
‫האחריות ‪ -‬כמו הקביעה כי אין "צורך" לצפות את הסיכון ‪.‬‬
‫מבחן הסיכון הוא מבחן קש"ס משפטי ואילו מבחן הצפיות הוא יישום מבחן הסיכון בעוולת הרשלנות בלבד‬
‫(בפס"ד בני ציון היה מקרה בו לא העריכו נכון משקל של עובר ולא יילדו‪ ,‬לאחר מכן העובר הסתבך בחבל הטבור‬
‫ומת‪ .‬מבחינת קש"ס עובדתי קיים אך קש"ס משפטי במבחן הצפיות – לא היה ניתן לצפות את זה ולכן לא התקבל‬
‫כעוולה)‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 576/81‬בן שמעון נ' ברדה ‪ -‬ככל שמדובר במבחן הצפיות‪ ,‬כאשר הוא נדרש על ידי העוולה (תמיד‬
‫ברשלנות) הצפיות הנדרשת הינה לפי דרגת ההפשטה‪ ,‬אם יורדים לפרטים של המקרה הוא לא צפוי‪ .‬אם עושי לפי‬
‫דרגת הפשטה גבוה‪ ,‬מעט פרטים‪ ,‬הכל צפוי‪ .‬הרמה הנדרשת הינה צפיות סבירה‪ ,‬מה האנשים הסבירים היו צופים‪.‬‬
‫ללא יותר מידי פרטים‪ ,‬צפיות כללית‪ .‬הצפיות צריכה להתייחס לדרך עלילות ותהליך גרימתו הכללים של הזנק‪,‬‬
‫להבדיל מהפרטים הספציפיים‪ ,‬פרטי ההתרחשויות און לא הוא צריך לצפות‪ ,‬עליו לראות את ההתרחשות בקווים‬
‫כללים‪ ,‬את היסודות והעיקר‪ .‬לא תמיד קל לקבוע מה יש לצפות ומה לא‪.‬‬

‫מבחן הסיכון כמבחן כללי‪ ,‬היישום בעוולת ההתרשלות הינו הצפיות‪ ,‬לכן ‪ )1(64‬ו‪ 2 -‬מיותרים‪ ,‬צפיות לא על כל‬
‫העובדות אלא בכללי‪ ,‬בהסדר אחריות שלא דורשים אשמה‪ ,‬המבחן הינו מבחן הסיכון ושואלים מפני איזה סיכון‬
‫בא החיקוק להגן‪ ,‬כמו הפרה חובה חקוקה‪ .‬מבחן השכל הישר הוא מיותר ככל שמדובר בשני התנאים של החוק‪,‬‬
‫ומקריות רלוונטי כי תורם לקבוע אם יש תקומה סיבתית משפטית‪ ,‬אן ההתנהגות העולתית לא תורמת להסתברות‬
‫שיגרן הנזק‪ ,‬אלא מקרית‪ ,‬אין קש"ס משפטי‪.‬‬

‫ריחוק נזק‪ -‬מה קורה א'‪ ,‬הנזק הבסיס גדול יותר ובלתי צפוי‪ ,‬היקף שלו‪ ,‬ומה קורה כאשר שזה מוביל נזק ב'‪,‬‬
‫ולנזק ג' וכן הלאה‪.‬‬

‫מתי יש אחריות להיקף בלתי צפוי לנזקים המשכיים? ס' ‪ )1( 76‬עוסק בזה‪.‬‬

‫נניח אדם נפגע בתאונה‪ ,‬בית החולים גורמים לו לנזק בטיפול‪ ,‬יש נזק א' בסיסי‪ -‬התאונה‪ ,‬יש נזק ב'‪ -‬מהטיפול‪,‬‬
‫המעסיק אחראי גם על הנזק שגרם בי החולים? האם נזק ב' קרוב ואז המעביד אחראי‪ ,‬או רחוק ואז המעביד לא‬
‫אחראי‪.‬‬

‫נניח שאחרי זה הוא מתאבד‪ ,‬האם על זה המעביד אחראי?‬

‫מה מבחני ההיקף הבלתי צפוי? גולגולת דקה ‪ ,‬מה קורה כאשר פוגעים במישהו והנזקק הרבה יותר מה שצפוי?‬
‫מבחן הצפיות כבר לא רלוונטי‪ ,‬ויש אחריות לגולגולת דקה‪ ,‬אם יש לניזוק חולשות בלתי רגילות ובלתי צפויות‪ ,‬זו‬
‫בעיה של המזיק ויש אחריות‪.‬‬

‫‪95‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מבחן השכל הישר וחריגי סעיף ‪ . 64‬על פי פרשנותו בפסיקה ("האם התכונות המאפיינות את ההתנהגות העוולתית‬
‫תרמו בפועל לתוצאה המזיקה") קשה להבין מה השוני בין מבחן זה למבחן הסיכון‪ .‬דווקא חריגי סעיף ‪ 64‬מצביעים‬
‫על תוכנו המקורי של המבחן (פאר נ' סילובט)‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬סעיף ‪ )1( 64‬שולל קשר סיבתי כאשר הנזק נגרם על ידי מאורע טבע בלתי רגיל‪ .‬אלא שלמעשה זהו סעיף‬
‫מיותר‪ .‬מדוע? שנית‪ ,‬סעיף ‪ )2( 64‬שולל קשר סיבתי כאשר בהליך הגרימה מעורב "אשם המכריע" של אחר‪ .‬מהו‬
‫"אשם מכריע" – האם מדובר באשם חמור‪ ,‬באשם בלתי צפוי‪ ,‬אן באשם מסוג אחר? סוגיית האשם המכריע נדונה‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בהקשר של התאבדות (ע"א ‪ 7021/99‬ויצמן נ' סלע ‪ ,‬פ"ד נו(‪ ,))2001( 822 )1‬ושל רצח (ע"א ‪11419/03‬‬
‫חברת השמירה נ' שטרן (‪ .)11.12.2007‬ראו גם ע"א ‪ 2303/11‬מדינת ישראל נ' לוטפי (‪ )24.6.2014‬ורע"א ‪4673/15‬‬
‫בר נוי נ' סביר (‪ .)8.3.2016‬שלישית‪ ,‬חשיבותו הגדולה של מבחן השכל הישר בפסיקה הישראלית מצויה בכך שהוא‬
‫שולל אחריות כאשר תרומת האשם מתמצית בזמן ובמקום בלבד (הבאת הצדדים לזירת האירוע)‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הקשר‬
‫הסיבתי בתאונת דרכים נשלל כאשר הרכב שימש רק "זירה" להתרחשות ולא תרם לה מעבר לכך (יילמד בהמשך)‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7021/99‬ויצמן נ' סלע – תלמיד שהענישו אותו בבית ספר והתאבד‪ .‬עשה בלאגן בכיתה בלילה ואמרו לו‬
‫לא להגיע כמה ימים לבית ספר‪ .‬נניח שהעונש היה חמור מידי‪ ,‬האם ישנו קש"ס ביו העונש להתאבדות? האם יש‬
‫לבית ספר אחריות למוות שלו? ביהמ"ש טוען כי גם אם הם התרשלו‪ ,‬ההתאבדות הייתה בלתי צפויה ולכן הקש"ס‬
‫מתנתק‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 11419/03‬חברת השמירה נ' שטרן – שומר שנמצא בשער של מפעל‪ ,‬אחד העובדים רוצה לצאת‪ ,‬השומר‬
‫יורה בו בעודו ברכב‪ .‬האם חברת השמירה אחראית? הרי היא הציבה את השומר‪ ,‬אך לא היה צפוי שהוא ירה‬
‫ויהרוג אותו? אך מסתבר שיש לו עבר בעייתי‪ ,‬מס' חודשים קודם היה השומר מעורב בהתרחשות חמורה‪ ,‬ירה‬
‫בכלבו מס' רב של כדורים וחברת השמירה לא עשתה כלום‪ .‬ביהמ"ש טוען כי גם החברה וגם המדינה התרשלה‬
‫שלא עשו כלום‪ ,‬שכן בעקבות הרקע הבעייתי של השומר‪ ,‬שהיה ידוע‪ ,‬היה צפוי שיעשה דבר כזה שוב‪ .‬החברה‬
‫התרשלה שלא ביררה מספיק ובדקה עם מעסיקיו הקודמים‪ /‬בירור אישיות של העובד‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 2303/11‬מדינת ישראל נ' לוטפי – תהלוכה בכפר ערבי‪ ,‬מישהו זרק רימון ואנשים מתים‪ ,‬לא יודעים מי‬
‫זרק את הרימון‪ ,‬יודעים רק שהוא תוצרת צה"ל‪ ,‬תובעים את המדינה ברשלנות‪ ,‬האם הנטל עובר? עם כל‬
‫הבעייתיות מכוון שלצה"ל לא הייתה שליטה אלא רק בעלות‪ ,‬עובר הנטל למדינה להראות שהיא לא התרשלה‪ .‬הש'‬
‫טוענים כי היא לא הצליחה‪ ,‬הש' השלישי בדעת מיעוט טוען כי היא כן הצליחה‪ .‬לדעת הרוב ס' ‪ 38‬כן חל‪ ,‬לכן יש‬
‫אחריות על המדינה‪.‬‬

‫האם המדינה התרשלה בהשגחה על הרימונים? הוחלט כי כן‪ ,‬אך ישנו אשם של מי שזרק את הרימון‪ ,‬האם האשם‬
‫שלו שולל את הקש"ס? ביהמ"ש טען כי לא‪ ,‬והקש"ס מתקיים‪ ,‬על המדינה לצפות שמי שיגנוב נשק ישתמש בו‬
‫בזדון על מנת לגרום נזק‪.‬‬

‫המבחן הכללי הינו מבחן הסיכון‪ ,‬ומבחן הצפיות הינו מבחן היישום כאשר מדובר ברשלנות‪ .‬כאשר מדובר בעוולה‬
‫אחרת‪ ,‬הם לא אותו דבר‪ .‬כאשר אין התנהגות עוולתית ויש עוולת מחדל הם שונים‪ ,‬תלוי מה דורשת העוולה‪ .‬על‬
‫מה היא באה להגן‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לפי מבחנים אלה קובעים אם ישנו קש"ס‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 4673/15‬בר נוי נ' סביר – באינטרנט יצא פרסום שהשתמע ממנו שעו"ד שהיה תובע בלשכה הוא‬
‫שביצע את העברות‪ ,‬העבירות של זה שנתבע ייחסו לעו"ד שתבע‪ .‬הוא פנה לגוגל וביקש שיורידו‪ .‬לא הסכימו‪.‬‬
‫ביהמ"ש טען כי היה לשון הרע‪.‬‬

‫היסוד הנפשי הנדרש ובסיס האחריות‪-‬‬

‫מספיק שיש אפשרות שתהיה פגיעה ובחוק אין דרישה ליסוד נפשי או רשלנות‪ .‬האם מדובר באחריות חמורה?‬
‫לכאורה כן‪ ,‬אין אשמה‪ .‬אך ס' ‪ – 15‬יש הגנת תום לב‪ ,‬לא ידע ולא היה חייב לדעת ‪.‬‬

‫לפי הפסיקה לייק זה לא לשון הרע אך שיתוף כן‪.‬‬

‫הגנות בחוק איסור לשון הרע‪:‬‬

‫פטור‪ -‬פרסום מותר‪ -‬ס' ‪ .13‬הגנה מוחלטת מפני תביעה‪ .‬מונה ‪ 11‬מצבי הגנה‪:‬‬

‫שולל את החבות‪ ,‬את האחריות‪.‬‬

‫סעיף זה מספק הגנה מוחלטת במהותה מפני תביעה לפי חוק איסור לשון הרע ‪ ,‬גם בהעדר תום לב‪ ,‬לפרסומים‬
‫המפורטים בו שנעשו ע"י חברי כנסת‪ ,‬בישיבות ממשלה‪ ,‬ע"י מבקר המדינה‪ ,‬ע"י ממלאי תפקידים שיפוטיים ומעין‬
‫שיפוטיים‪ ,‬בעלי דין ועוד‪ .‬הפטורים מותנים במעמד המפרסם ובזיקה בין הפרסום לבין מעמדו‪ .‬הנטל על הנתבע‬
‫להוכיח כי נכנס לאחת החלופות של ס' ‪.13‬‬

‫ס'‪ .)9( 13‬פרסום על פי דין‪.‬‬

‫‪ -)5( 13‬כל ידי שופט או אדם בעל סמכות שיפוטית בעל דין או בא כוחו או עד‪ ,‬שנעשה תוך כדי הדיון כאמור‪ .‬אם‬
‫במסגרת הליך משפטי‪ ,‬פרסום מותר‪.‬‬

‫הפסיקה הגדירה שמבחן השכל הישר הוא מבחן עזר למבחן הסיכון‪ .‬מבחן זה בוחן את הזמן והמקום‪ .‬לדוג' אדם‬
‫יוצא מירושלים ברכבו ונוסע במהירות גבוהה ונתקע ברכב כי הרכב שמקדימה סטה לנתיב בפתאומיות‪ .‬על פניו‬
‫האדם התרשל שנסע מהר‪ ,‬וגם מבחינת קש"ס עובדתי עומד‪ .‬אך מבחן השכל הישר אומר שהרי מה שגרם לתאונה‬
‫זה לא ההתרשלות של הנהג המהיר אלא הסטייה הפתאומית והנסיעה המהירה היא רק עניין של זמן ומקום‬
‫(שאותו אדם שהתרשל היה)‪ .‬אז מסייע להגדיר שאין קש"ס משפטי‪ .‬עוד דוגמא – רכבת נוסעת במהירות יתרה‪,‬‬
‫פתאום נופל עץ וגורם לה לתאונה ולפצועים‪ .‬האם הרכבת התרשלה? כן נסעה מהר מן המצופה‪ ,‬קש"ס עובדתי יש‬
‫אך משפטי? מה שגרם לתאונה הוא לא בגלל המהירות‪ ,‬נכון שאם לא הייתה נוסעת מהר כל כך אז אולי העץ לא‬
‫היה נופל עליה והייתה יכולה לבלום אך זה רק עניין של זמן ומקום אין קשר באמת להתרשלות של הרכבת (נסיעה‬
‫מהירה) – לכן אין קש"ס משפטי‪ .‬מבחן זה עוזר להגדיר‪.‬‬

‫ריחוק הנזק‬
‫כאמור כללי ריחוק הנזק עוסקים בקשר סיבתי משפטי בין אשם הנתבע לנזקים נוספים שהתפתחו מן הנזק‬
‫הראשוני‪ .‬כללים אלה מצויים בלשונו המעורפלת של סעיף ‪ )1( 76‬לפקודת הנזיקין‪ .‬הפסיקה הגישה המוצעת של‬
‫הביקורת אומצה לאחרונה בחלקה בפרשת לנדרמן נ' סגיב הנדסה‪ .‬מהם מבחני ריחוק הנזק שקבע השופט ריבלין‬

‫‪97‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ועל איזה רקע עובדתי? ליישום נוסף ראו ע"א ‪ 6894/15‬זלצר נ' אבירם (‪ – )7.9.2017‬בית המשפט ממשיך את הקו‬
‫בלנדרמן‪ ,‬ופלונית נ' רעות‪ .‬סוציאלי‪.‬‬

‫איך בוחנים אם הנזק המשני מגיע באורח טבעי? מבחן ריחוק הנזק בוחן זאת‪ .‬אם מדובר בנזק ‪1‬ב (התרחבות‬
‫הנזק הצפוי לנזק לא צפוי)‪ ,‬נזק נוסף – יש אחריות בנזיקין‪.‬‬
‫לדוג' אדם פגע ברכב‪ ,‬בתוך הרכב היה רכוש יקר ערך‪ .‬הפגיעה ברכב זה נזק ראשוני שהיה צפוי ואילו הנזק לרכוש‬
‫יקר הערך זה נזק נוסף – גם יש אחריות‪.‬‬

‫אך מה קורה כשנזק אחר (שגם התרחבות של הנזק הראשוני) קורה מסיבתיות שונה? לדוג' נזק ‪1‬א הוא פגיעה בגב‬
‫של עובד כתוצאה מנפילה‪ .‬לאחר שנתיים העובד מגלה פגיעה ברגל כתוצאה מהפגיעה בגב – האם ישנה אחריות?‬
‫הרי מבחינה עובדתית יש קש"ס‪ .‬מבחינה משפטית?‬
‫גישה ראשונה היא להחיל אחריות מרחיבה‪ .‬גישה שניה היא לצמצם כי אין גבול לכך‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לכן הוגדרו מבחני ריחוק הנזק‪ :‬הפסיקה בסופו של דבר אימצה מבחן ריחוק נזק – מבחן הסיכון (שמיושם אחרת)‬
‫– נקבע בלנדרמן נ' סגיב‪ :‬בימה"ש אומר אם הנזק הנוסף נגרם ללא כוונה רואים את הנזק השני כהמשך של הנזק‬
‫הראשון והמעוול הראשון חייב גם על הנזק הנוסף‪.‬‬
‫המקרה בפס"ד לנדרמן נ' סגיב – עובד שנפגע ואחרי תקופה נפגע שוב‪ ,‬האם המעסיק אחרי על הפגיעה השנייה גם?‬
‫המבחן הכללי הינו מבחן הסיכון‪ ,‬אך ישנם שני שיקולים מתנגשים‪ -‬ישנה עוולה‪ ,‬מצד אחד אם מגיעים לריחוק‬
‫הנזק זה אומר שהנתבע ביצע עוולה וביצע את נזק א'‪ ,‬אז ניתן להחמיר איתו כי הוא גרם לנזק‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם נגיד‬
‫שכל נזק המשך הוא בגבול אחריות‪ ,‬אין סוף לאחריות‪ ,‬וזה לא פייר כלפי המזיק‪ .‬בהינתן כל זה‪ ,‬הש' ריבלין קבע כי‬
‫יש להפעיל את מבחן הסיכון (ביישום שונה מקש"ס משפטי) ‪ ,‬מצד אחד המזיק לא בסדר לכן אולי ניתן להכיר‬
‫בריחוק נזק‪ ,‬אך מצד שני אם ניפסוק פיצויים בגין נזק נוסף בלתי צפוי אין סוף‪ .‬פתרון הינו מבחן הסיכון כמבחן‬
‫כללי‪ ,‬ומבחני המשנה הינם‪:‬‬

‫האם הנזק קרוב או רחוק‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫מבחן הצפיות‪ ,‬האם היה צפוי‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫מבחן ההסתברות‪ ,‬מה ההסתברות‪ ,‬אולי המדעית‪ ,‬שזה יקרה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫מבחן ריחוק בזמן ובמקום‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫מבחן ישירות‪ -‬עד כמה נזק ב' התפתח ישירות מנזק א'‪.‬‬ ‫‪.10‬‬

‫מכיוון שיש שיקולים סותרים הוא מפעיל את מבחני המשנה בנוסף למבחן הכללי‪ .‬במקרה של הפס"ד ריבלין טוען‬
‫כי זה נזק רחוק שלא עומד במבחני המשנה‪ ,‬הש' הנדל מחזק את מבחני המשנה של הש' ריבלין‪.‬‬

‫הקטנת הנזק‬
‫ההגנה של הקטנת הנזק שוללת מן הניזוק זכאות נזק שלא הוקטן על ידו באורח סביר (כחזרה לעבודה או אי‬
‫ביצוע טיפול רפואי)‪.‬‬
‫מהו הקשר בין הקטנת נזק לבין ריחוק נזק? כלומר מה קורה אם נזק ‪ 2‬נגרם כתוצאה מנזק ‪ 1‬ובנוסף כתוצאה מאי‬
‫הקטנת נזק של הניזוק?‬
‫מתי ייחשב סירוב לעבור טיפול רפואי לבלתי סביר? האם המבחן הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי או מעורב? (ראו‬
‫פלונית נ' עיריית כפר קאסם)‪.‬‬
‫לחובה לבטל חוזה כדי להקטין את הנזק ראו ע"א ‪ 2413/06‬מגדלי כספי נ' מנהל מקרקעי ישראל (‪.)10.1.2009‬‬
‫האם סירוב לחתום על ערבות המוביל למעצר הסרבן הוא אשם תורם או אי הקטנת נזק? ראו רע"א ‪ 6572/14‬פלוני‬
‫נ' מדינת ישראל (‪.)14.1.2015‬‬
‫לחובת ניזוק בתאונת עבודה להקטין את נזקו על ידי תביעת גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי ראו ע"א ‪3901/15‬‬
‫נחום בסה אביב תעשיות מתכת נ' בשאראת (‪(.1.2.2016‬‬
‫לחובת הקטנת הנזק כאשר אדם לא ממצה הליך מנהלי נגד רשות ופונה לתביעת נזיקין ראו רע"א ‪ 2063/16‬גליק נ'‬
‫משטרת ישראל (‪ :)19.1.2017‬בית המשפט קבע שכן – טען שגליק היה יכול ללכת לבית משפט מנהלי ולמנוע את‬
‫האיסור להדריך טיולים בהר הבית כמו שהמדינה מנעה ממנו – ולכן דוחה את תביעתו בנזיקין‪.‬‬
‫האם נטל קטנת הנזק חל כאשר הניזוק זכאי להטבות מקופת חולים במסגרת השב"נ? ראו המחלוקת בע"א‬
‫‪ 4431/17‬פלוני נ' פלוני (‪.)3.10.2019‬‬

‫‪99‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הפסיקה קובעת כי כל מקרה נקבע לגופו‪ .‬המבחן הוא מבחן של סבירות אך הינו מבחן אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬
‫(מעורב)‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 544/10‬פלונית נ' עירית כפר קאסם – אישה נופלת לתוך בור‪ ,‬נטען כי בעקבות כך היא במצב דיכאוני‬
‫ופוסט טראומתי המגיעים ל‪ 70‬אחוזי נכות‪ ,‬העירייה שהשאירה את הבור פתוח‪ .‬המשפחה לא אשפזה עקב טיעוני‬
‫מגזר‪ .‬מה ההקטנת נזק? שלא אשפזו אותה בית חולים לחולי נפש‪ .‬אך במגזר הערבי זה לא נהוג‪ .‬ביהמ"ש טוען כי‬
‫לאחר תקופה מסוימת זה כבר לא סביר לא לאשפז ולכן מלאחר התקופה הזאת חלה הקטנת נזק‪ .‬בכל מקרה היה‬
‫צורך לאשפז ללא קשר למגזר‪.‬‬

‫נושא ‪11‬א‪ :‬אחריות למעשי הזולת – שיעור ‪19/08/2022‬‬

‫אחריותו בנזיקין של הנתבע לנזק הנגרם עובדתית לתובע על ידי התנהגותו של אדם אחר היא בעיקרה משני‬
‫סוגים‪ :‬אישית ושילוחית‪ .‬אחריות אישית למעשי הזולת היא אחריות רגילה‪ .‬מעשי הזולת רק מקיימים חלק‬
‫מהתנאים הנדרשים כדי שהנתבע יבצע עוולה מלאה ושלמה‪ .‬לדוג' עובד א' גרם נזק לעובד ב' – גם למעביד יש‬
‫אחריות אישית כלפי האירוע‪ ,‬כלפי עובד ב' – כי לא מנע‪ /‬הסדיר נהלים בארגון כדי למנוע מקרים כאלו‪.‬‬
‫אחריות שילוחית למעשה הזולת‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מבוססת על תפישת אחריות שונה שלפיה אחריות של אדם אחד‬
‫מיוחסת גם לאדם אחר בשל הקשר ביניהם‪ .‬זוהי אחריות לאחריות‪ .‬לדוג' אחריות של מעביד למעשיו של העובד‪,‬‬
‫מתוקף היותו העובד שלך‪( .‬באחרית אישית יש לך אחרית על מחדל שלא ביצעת‪ ,‬לעומת זאת באחריות שילוחית יש‬
‫לך אחרית מתוקף תפקידך)‪.‬‬
‫יתכן מצב שבו אדם יהיה חב גם על אחרית אישית וגם על אחרית שילוחית‪.‬‬

‫‪100‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פקודת הנזיקין מכירה בשני סוגי אחריות שילוחית‪ :‬אחריות מעביד לעוולות עובד (סעיף ‪ ,)13‬ואחריות שולח‬
‫לעוולות שלוח (סעיף ‪ .) 14‬הסדרי אחריות אישית מיוחדים הם אחריות המשדל והמסייע (למעשים עוולתיים של‬
‫אחר (סעיף ‪ (12‬ואחריות המעסיק לעוולות הקבלן העצמאי (סעיף ‪ ?)15‬סוג נוסף של אחריות נתבע לנזק שגורם‬
‫הזולת היא אחריות על פי תורת האורגנים השייכת לדיני התאגידים (אחריות תאגיד לעוולות של הפועלים מטעמו)‪.‬‬
‫כיום בפקודת הנזיקין יש אחריות שילוחית גם מתוקף עבודה (מעביד ועובד)‪ .‬בישראל אין אחרית שילוחית להורים‬
‫כלפי מעשי הילדים שלהם (אלא אם יוכח התרשלות של ההורים – אחריות אישית‪ .‬אך שילוחית אין)‪.‬‬

‫אחריות המשדל‪/‬מסייע (סעיף ‪)12‬‬

‫כאשר הנתבע הוא שותף מלא וישיר לעוולה שביצע הזולת כלפי הניזוק אחריותו של הנתבע נובעת מהתנהגותו‬
‫העוולתית‪ ,‬ניתן לחייבו גם ללא סעיף ‪ 12‬מכוח סעיף ‪ 11‬לפקודה (ע"א ‪ 269/82‬הילמן נ‪ .‬כרמי פ"ד מא (‪;)1987( 1 )4‬‬
‫רע"א ‪ 3776/12‬האפרתי נ' ז'קונט (‪.))15.7.2012‬‬

‫‪101‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫כאשר תרומת הנתבע לעוולה היא חלקית ועקיפה – סיוע‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬שידול – מקור האחריות הוא בסעיף ‪ .12‬האם‬
‫האחריות היא אישית? שילוחית? ראו הדיון בסעיף ‪ 12‬בויינר נ' מויאל‪ .‬ראו לאחרונה ע"א ‪ 4691/18‬סועאד נ'‬
‫טבאש (‪ .)25.8.2021‬זוהי אחריות אישית מיוחדת‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 269/82‬הילמן נ‪ .‬כרמי – ילד לוקח אקדח מהמגרה של אבא שלו‪ ,‬יוצא עם חבר לשחק בזה‪,‬‬
‫החבר שלו יורה למישהו בעין‪ ,‬האם יש שידול מזה שלקח את האקדח‪ ,‬שניהם שותפים לא צריך את ס' ‪.12‬‬
‫שניהם עשו אותו מעשה לא משנה מי ירה‪.‬‬

‫מתי כן צריך את ‪?12‬‬

‫במצבים בהם המעורבות לא כלכך חזקה על מנת שנייחס את הכל‪ ,‬חלקית בלבד‪ .‬תרומה חלקית‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 3776/12‬האפרתי נ' ז'קונט – אדם ייצר תוכנת מחשב פולשנית ואשתו השתמשה בה לרעה‬
‫שהשתילה אותה לאדם אחר‪ ,‬ביהמ"ש אומר שיש כאן שותפות מלאה‪ .‬אם כך מתי צריך את ס' ‪ 12‬בעניין‬
‫משדל? מתי שהמעורבות שלו לא כ"כ חזקה צריך את ס '‪ 12‬לקשור אותו גם לעבירה לדוגמה‪ :‬המשתף‬
‫עצמו‪ ,‬מסייע‪ ,‬מייעץ או מפתה‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 3024/10‬ויינר נ' מויאל – אדם עושה מעשה תרמית כלפי אחרים והבת שלו ידעה ולא מגלה‬
‫להם ואף נהנית ממעשה התרמית‪ ,‬עולה השאלה אם היא אחראית עם אביה? אומר ביהמ"ש יש מקום‬
‫להטיל עליה אחריות מכח ס' ‪ 12‬בכך שלא גילתה על מעשיה של אביה וזה בגדר האשרור הכתוב בחוק ‪.‬‬

‫פסק דין זה דן בעניין הכוונה‪ -‬טענו שאין כוונה ולכן מדובר באשמה חברתית‪ ,‬ביהמ"ש קובע שכאשר יש‬
‫אשמה מוסרית (ידיעה בפועל) מקל וחומר יש אשמה חברתית‪ ,‬כלומר כאשר יש ידיעה בפועל (אשמה‬
‫מוסרית) מקל וחומר שישנה אשמה חברתית‪.‬‬

‫השימוש שנעשה עד כה בפסיקה בהוראת סעיף ‪ 12‬היה מצומצם ותלוי הקשר‪ .‬בפרשת נאשישיבי נ' רינאווי לדוגמה‬
‫לא הוטלה אחריות מכוח סע' ‪ 12‬בהקשר של אחריות מנהלים בתאגיד‪ ,‬אך בפרשת האוניברסיטה העברית נ' שוקן‬
‫הוטלה אחריות מכוח הוראה זו בשל פגיעה בזכות יוצרים‪ .‬תנאי האחריות כפי שהוצגו בפרשת שוקן הם‪ :‬קיומה‬
‫בפועל של הפרה ישירה אצל הזולת; מודעות "המשדל" לביצוע ההפרה; תרומה ממשית ומשמעותית לביצוע‬
‫ההפרה (אך לא נדרשת סיבתיות עובדתית בין "השידול" לביצוע העוולה ע"י הזולת)‪ .‬כמו כן נקבע בפסיקה פעמים‬
‫רבות כי מושא "השידול" צריך שיהיה המעשה העוולתי או מעשה שעלול להצמיח נזק עוולתי בהסתברות גבוהה‪.‬‬
‫מהי הבעייתיות שיוצרת חלופת האשרור ומה נקבע לעניין זה בויינר נ' מויאל? לאחריות אתר אינטרנט בשל‬
‫פרסומי לשון הרע באתר ראו רע"א ‪ 8562/16‬הכט נ' לבנה (‪.)27.12.2016‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 313/08‬נשאשיבי נ' רינראוי – מראה את הפוטנציאל של ס' ‪ – 12‬מנהל בחברה נותן צקים בלי‬
‫כיסוי‪ ,‬דחויים‪ ,‬החברה חייבת‪ ,‬האם גם המנהל חייב? ס' ‪ ,12‬הוא נופל לתוך אחת החלופות שכן הוא מנהל‬
‫בחברה‪ .‬הש' נחלקים‪ ,‬הרוב כולל השופט דנציגר קובע כי לא ואסור להרחיב את ס' ‪ 12‬למצבים כאלה‪.‬‬

‫‪102‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הרתעת יתר‪ .‬ואין למנהלים אחריות‪ .‬לאור המורכבות במילה המנויה בסעיף אשרור בהצעת הקודיפיקציה‬
‫הורידו מילה זו‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 5977/07‬האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ – מרצה‬
‫שפרסמו תכנים שלו‪ ,‬פגעו בזכויות יוצרים שלו‪ .‬זה נעשה על ידי הסטודנטים שלו‪ ,‬הוזלת‪ ,‬הם גרמו לעוולה‪.‬‬
‫על מי ראוי להטיל את האחריות? האוניברסיטה? נדונה סוגיית האחריות של משדל‪.‬‬

‫מה הם התנאים לאחריות לפי ס' ‪?12‬‬

‫קיומה בפועל של הפרה ישירה‪ ,‬שהזולת יגרום נזק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מודעות המשדל לביצוע ההפרה – צריך שהנתבע המשדל ידע שהזולת גורם לנזק או מבצע עוולה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מאוד מצמצם את האחריות ‪ ,‬צריך במודע‪ ,‬מודעות‪ ,‬דרישת יסוד נפשי של מודעות‪.‬‬
‫התרומה לגרימת הנזק וביצוע העוולה תהיה ממשית ומשמעותית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המעשה יהיה קשור באופן ישיר לגרימת הנזק‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫האוניברסיטה לא מקיימת את התנאים‪ ,‬גם אם הייתה מודעות לא הייתה תרומה ממשית‪.‬‬

‫דנ"פ – אין אחריות על האוניברסיטה‪ .‬האגודה שנתנה להם את מכונת הצילום ידעה אז חייבו אותה‪.‬‬

‫צמצמום ס' ‪ ,12‬ניתן לעשות בו שימוש זהיר‪ -‬ביהמ"ש‪ -‬חייב ידיעה בפועל‪ ,‬ידיעה אמיתית‪.‬‬

‫האם צריך קש"ס עובדתי בין השידול לבין גרימת הנזק?‬

‫נניח שהזולת היה גורם לאותו נזק בלי השידול‪ ,‬זה פותר את המשדל?‬

‫הפסיקה עמומה בנוגע לזה‪ .‬אין תשובה חד משמעית מכוון שיש בחוק חלופה של "מאשרר"‪ ,‬ההבדל בין‬
‫זה לאישור בזמנים= אישור זה באותו רגע ואישרור זה בדיעבד‪.‬‬

‫בקודפיקציה רוצים לבטל את זה‪.‬‬

‫אישרור לא עומד בשאר התנאים לכן היא משונה אך קיימת‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 8562/16‬הכט נ' לבנה – העוסק בפרסומי לשון הרע באתר אינטרנט‪ ,‬האם האתר עצמו‬
‫אחראי? ביהמ"ש אומר שהכל תלוי בנסיבות אם זה אתר שבודק את החומרים טרם הפרסום ניתן להטיל‬
‫אחראיות בחלופה של מרשה‪ ,‬אך אם לא בודק את החומרים לא ניתן להטיל אחריות‪.‬‬

‫מה זה מאשרר? אישור – זה מראש‪ .‬אישרור זה בדיעבד‪ ,‬אישור בדיעבד‪ .‬קיימת בעייתיות עם לשון החוק – איך‬
‫מטילים אחרית על מעשה בדיעבד? על אישור יש הבנה‪ ,‬אך על אישרור? קיימת תמיהה בנוגע לכך בפסיקה ולכן‬
‫בקודקס מוצע להוריד את האישרור‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לחוב את המאשרר במקרים כמו פרסומי לשון הרע באתר‬
‫אינטרנט שבדקת ולא הורדת‪.‬‬

‫בדיני נזיקין יש משקל גדול יותר למסייע – חב אחריות מלאה (בניגוד למשפט הפלילי שם העונש הוא חצי‬
‫מהמבצע)‪.‬‬

‫‪103‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫אחריותו של בעל חוזה (סעיף ‪)15‬‬

‫סעיף ‪ 15‬לפקודה שולל ברישא את אחריותו של בעל חוזה לעוולה שביצע קבלן עצמאי‪ .‬האם הוראה זו יוצרת‬
‫חסינות למי שמעסיק קבלן עצמאי? למרות שכך נפסק כעולה מפרשת דוד נ' כהן התשובה הראויה היא שלילית‬
‫וכך יש לפרש את הסיפא לסעיף המפרטת ‪ 5‬מצבים שבהם חב בעל החוזה לעוולת הקבלן ‪ -‬ראו במיוחד סעיף ‪( 15‬‬
‫‪ .) 4‬האם יש בכלל צורך וטעם בהוראת סע' ‪ 15‬על הרישא והסיפא? בפסיקה מובעות דעות שונות לעניין זה‪ .‬נראה‬
‫כי הגישה הראויה‪ ,‬בה תמך השופט ברק‪ ,‬היא שאין כלל צורך בהוראת סע' ‪ .15‬גישה זו אומצה בהצעת חוק דיני‬
‫ממונות‪ ,‬תשע"א ‪( 2011 -‬הקודיפיקאציה)‪ ,‬בה הושמטה הוראה זו‪ .‬מהו אפוא מקור אחריותו של המעסיק לעוולות‬
‫הקבלן? התשובה‪ :‬דין הנזיקין הכללי‪ :‬יש לבחון אם המעסיק ביצע עוולה "רגילה"‪ .‬גישה זו קיבל חיזוק לאחרונה‬
‫בעניין סמארטקלאב נ' כהן שם נדונה שאלת אחריות המעסיק חברת פרסום למשלוח ספאמים על ידה הגם‬
‫שהסוגיה הושארה בצריך עיון (בפס' ‪.)20‬‬

‫לדוג' בפס"ד דוד נ' כהן בעל מוסך שכורת חוזה עם קבלן לתיקון גג המוסף‪ .‬הקבלן מביא עובד שזה נופל מהגג‪.‬‬
‫האם יש אחריות לבעל המוסך? הפסיקה קבעה שלא כל עוד לבעל המוסך לא הייתה שום תרומה למקרה‪ ,‬כלומר‬
‫לא היה במקום ואמר לעובד לעלות או לא מנע וכדומה‪ .‬אם הקבלן לא נכח במקום אין הוא חב (אלא אם חל עליו‬
‫אחד הסייגים בס' ‪.)15‬‬

‫דוג' נוספת היא אם מאמן ספורט מעסיק אדם נוסף פרטנית להעביר שיעור ואותו אדם מעביר שיעור לא נכון ונגרם‬
‫נזק גופני למתאמנים – גם אם לא נכח במקום חל עליו האחריות כי עומד בסייג ‪.)4( 15‬‬

‫הלכה שמקורה במשפט האנגלי היא שכאשר קבלן עצמאי יוצר סיכון מיוחד ברשות הרבים אחראי לכך מעסיקו‬
‫בעל החוזה גם אם האחרון לא התרשל בבחירת הקבלן או בהשגחה עליו וכו'‪ .‬מהו בסיסה של אחריות חמורה זו?‬
‫כי יצר מטרד לציבור‪ .‬מהו היקפה הראוי? ראו לעניין זה ע"א ‪ 748/82‬עיריית ת"א ‪ -‬יפו נ' מורד‪ ,‬פ"ד מ(‪( 74 )3‬‬

‫‪104‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ ,)1986‬עמ' ‪79‬ב ‪ .80 -‬האם מי ששכר חברת הובלות להעברת תכולת דירתו אחראי לנזק שנגרם עקב התפזרות‬
‫המטען על הכביש בשל רשלנות המוביל?‬

‫פס"ד דנ"א ‪ 950/14‬דוד נ' כהן – בעל מוסך מזמין קבלן לבצע תיקון בגג‪ ,‬העובד עולה לגג ואחד מגגות‬
‫האסבסט נשברים והעובד נחבל‪ ,‬עולה השאלה אם בעל המוסך אחראי? ביהמ"ש אומר גם אם בעל המוסך‬
‫היה רשלן שאפשר לו לעלות יש את ס '‪ 15‬הפוטר אותו מאחריות‪.‬‬

‫פרופ' גלעד מבקר את הפרשנות שנוצרה לאחרונה בפסיקה עקב שיוצא שס' ‪ 15‬מעניק לכאורה חסינות‬
‫לבעל חוזה שהתרשל‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 748/82‬עיריית ת"א ‪ -‬יפו נ' מורד – קבלן שהשאיר פיילה של סיד בחוץ ומישהו עבר שם ונפגע‬
‫מהסיד בעין‪ ,‬האם המזמין אחראי לכך שהקבלן הוציא את הפיילה ופעל ברשלנות? האם יש אחריות של‬
‫המזמין? ביהמ"ש קבע כי כן יש אחריות‪ ,‬הוא יצר מיטרד לציבור‪ .‬מי שמזמין קבלן לעבוד‪ ,‬המעסיק‬
‫אחראי להתרשלות הקבלן‪.‬‬

‫אחריותו השילוחית של המעביד (סעיף ‪)13‬‬

‫הבסיס הרעיוני‪ :‬מהי ההצדקה במטרות דיני הנזיקין להטלת אחריות שילוחית על מעביד בשל עוולה שביצע עובדו‬
‫על אף שהמעביד עצמו לא ביצע עוולה? שיקול הגינות – המעביד נהנה מהעבודה של העובד אז שיהיה אחראי גם‬
‫למעשיו‪ .‬יש פה גם שיקול של הרתעה כדי שהמעסיק ימנע מעשים רשלניים‪ .‬גם שיקול של פיזור נזק – בדר"כ‬
‫למעביד יש ביטוח‪.‬‬

‫‪105‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫תנאי האחריות‪ :‬תנאי האחריות השילוחית הם שלושה‪:‬‬

‫קשר עבודה – עובד ומעביד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ביצוע עוולה על ידי העובד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫זיקה סיבתית בין העוולה לקשר העבודה – דרישה כי העוולה תבוצע "תוך כדי" העבודה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫כיצד נגזרים תנאים אלה מן ההצדקות להטלת האחריות?‬

‫קשר עבודה ‪ :‬מהי הזיקה המצדיקה הטלת אחריות שילוחית על הנתבע כ"מעביד"? האם יש להכיר‬ ‫א‪.‬‬
‫באחריות זו גם כאשר לזולת שיקול דעת מלא בביצוע תפקידו? ראו הגדרת "מעביד" בסעיף ‪ 2‬לפקהנ"ז‬
‫שבה הדגש הוא על מושג "השליטה "‪ .‬באיזו שליטה מדובר? האם קיים קשר עבודה בין‪ :‬שופטים למדינה?‬
‫חייל לצבא? מהם אפוא המבחנים הרלוונטיים לקיומו של קשר עבודה? מהי הזיקה בינם לבין מבחנים‬
‫דומים בענפי משפט אחרים (כמו דיני עבודה)? לעניין מבחני קשר העבודה ראו מור נ' בית הדין הארצי‬
‫לעבודה ‪ .‬המבחן שאומץ בהצעת חוק דיני ממונות לעניין זה (סע' ‪ )362‬הוא מבחן הכולל הן שליטה והן‬
‫השתלבות‪ .‬מכול מקום – כיום הפקודה מכירה רק במעביד אחד (ניסים‪ ,‬בעמ' ‪.)760‬‬
‫ע"פ ס' ‪ 2‬בפקודת הנזיקין‪:‬‬

‫פס"ד בג"צ ‪ 5168/93‬מור נ' בית הדין הארצי לעבודה – המבחנים לקביעת קיומם של יחסי עובד‬
‫ומעביד אינם קבועים וברורים בעיקר בעקבות מציאות חיים משתנה‪ ,‬ההתפתחויות הללו מחייבות‬
‫הגמשה של המבחנים‪ ,‬שכן כיום נהוגים יחסי אמון ופחות יחסי כוח ושליטה אשר איבדו מכוחם‬
‫כמאפיינים הכרחיים‪ ,‬לכן יצרו מבחן מעורב בראשו עומד מבחן ההשתלבות בראשו זכויות‬
‫סוציאליות‪ ,‬זמני הביצוע‪ ,‬שכר‪ ,‬מקום העבודה‪ ,‬ותק בעבודה וכו'‪.‬‬
‫פסק דין זה הביא פתרון להוראה מצמצמת זאת ואימצה מבחן השתלבות‪/‬שליטה ארגונית‬
‫שמכסה את המקרים הנוספים‪ ,‬המבחן‪ :‬נדרש לראות כי קיימת שליטה מבחינה ארגונית שיש‬
‫קשר בניהול הארגוני בין העובד למעביד‪.‬‬
‫כל מקרה יבחן לגופו‪ .‬למרות ההרחבה של השליטה הגמורה – הפסיקה הגדירה כי לכל עובד יהיה‬
‫מעביד אחד (למרות שעל פניו על פי מבחן ההשתלבות ניתן שיהיה לעובד מס' מעבידים)‪.‬‬

‫ביצוע עוולה על ידי העובד‪ :‬חייב שהעובד יבצע עוולה‪ .‬אך האם יחוב המעביד באחריות שילוחית כאשר יש‬ ‫ב‪.‬‬
‫לעובד טענת הגנה נגד תביעת הניזוק הפוטרת אותו מן החובה לפצות את הניזוק? מהו ההבדל בהקשר זה‬
‫בין חסינות דיונית של העובד לחסינות מהותית שלו? סוגיה זו תידון בנושא ‪ 15‬במסגרת הדיון באחריות‬
‫עובדי רשויות ציבור‪.‬‬
‫בחסינות דיונית לא ניתן לתבוע את העובד אך למעביד יש אחרית שילוחית שניתן לתבוע ממנה‪ .‬בחסינות‬
‫מהותית אין אחריות בנזיקין ולא ניתן לתבוע את העובד‪ /‬מעביד‪.‬‬

‫‪106‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ביצוע עוולה "תוך כדי" העבודה‪ :‬בסעיף ‪(13‬ב) קבועים המבחנים לקיומה של זיקה בין קשר העבודה‬ ‫ג‪.‬‬
‫לעוולה שביצע העובד‪.‬‬

‫מה קורה אם עובד המפר הוראה של מעביד מבצע עוולה "תוך כדי עבודתו"? מה נפסק בהקשר זה בעניין‬
‫שורוש נ' שליאן?‬
‫פס"ד ע"א ‪  8027/14‬שורוש‪ ‬נ'‪  ‬שליאן – חייל או שוטר מגיע הביתה משחק עם נשק מכוון יורה‬
‫ופגע‪ ,‬האם הוא פעל תוך כדי עבודה? קשר עבודה יש וגם ביצוע עוולה‪ ,‬האם התנאי השלישי‬
‫מתקיים? האם ראוי לחייב את המדינה באחריות שילוחית על חייל ‪ /‬שוטר שירה בביתו עם‬
‫הנשק? ביהמ"ש קבע כי אין אחריות שילוחית שכן החייל חרג מהתפקיד שלו‪.‬‬
‫ביהמ"ש קובע שהחייל שיחק בנשק לשם התרברבות אישית ולא כתוצאה מטעות ועבר על כלל‬
‫החוקים הצבאיים ולכן נפסק שאין אחריות שילוחית למעביד (המדינה)‪.‬‬
‫בפס"ד קודם לאירוע זה‪ ,‬שמוזכר בפס"ד זה – פס"ד מירו – בו שוטר לקח נשק בחופשה למפגש‬
‫חברים ושם את הנשק עם מחסנית טעונה על שולחן במפגש‪ .‬אחד החברים לוקח את הנשק ולא‬
‫יודע על המחסנית‪ ,‬טוען ולוחץ על ההדק ונהרג צד שלישי‪ .‬עולה השאלה האם למדינה אחריות‬
‫שילוחית? בפס"ד זה נפסק שכן‪ .‬כי אופי העובדה של שוטר הוא שהוא עובד ‪ ,24/07‬הוא שוטר כל‬
‫הזמן כולל בחופשה‪ .‬נטילת הנשק האישי היא פעולה שהמשטרה אישרה כי זה מה שמצופה כי הוא‬
‫שוטר ‪ 24/7‬ולכן פה יש ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד (המשטרה)‪ .‬אך זה שונה מפס"ד‬
‫שורוש נ' שליאן‪.‬‬

‫פסה"ד ע"א ‪ 338/60‬פ"ד טו ‪)1569‬מדינת ישראל נ' מדר (חייל שהסיע טרמפיסט אזרח בניגוד להוראות) וע"א‬
‫‪ 445/88‬כונס הנכסים הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' שטיבל פ"ד מד (‪( )1990( 331 )3‬מנהל בנק שגנב כספים‬
‫שהופקדו בבנק באמצעותו) מרחיבים את אחריותו השילוחית של המעביד במצבים שאינם נתפסים לכאורה כעונים‬
‫על דרישת ה"תוך כדי" העבודה‪ .‬באותו עניין ראו כתבן נ' בנק ירושלים בע"מ‪.‬‬

‫פס"ד מדינת ישראל נ' מדר – חייל שמסיע חיילים ברכב צבאי‪ ,‬לוקח טרמפיסט‪ ,‬ישנה תאונת דרכים והא‬
‫נפגעי ותובע את המדינה בטענה כי אסור היה לחייל לאסוף טרמפיסטים‪ ,‬האם יש אחריות על הצבא?‬
‫הפס"ד יוצר את רכיב הסטייה הקלה‪ ,‬הוא עצר רק לרגע להעלות אותו‪ ,‬ישנה אחריות שילוחית‪.‬‬

‫חייל‪ ,‬הסיע חיילים ובדרך חזרה לבסיס לקח טרמפיסטים‪ .‬הוא נהג ברשלנות‪ ,‬נגרמה תאונה‬
‫והטרמפיסטים (האזרחים) נפגעו‪ .‬מודגש הסייג לאחריות המעביד המצוי בסיפא של ס' ‪(13‬ב) המגדיר מתי‬
‫מעשה של עובד נחשב "תוך כדי עבודתו"‪ .‬כשעובד מגשים אינטרס פרטי שלו‪ ,‬ולא אינטרס של המעביד‬
‫או לתפקיד שלו הוסמך ע"י המעביד‪ ,‬אין אחריות של המעביד‪ .‬אם כדרך אגב הוגשמו גם מטרות של‬
‫המעביד‪ ,‬המעביד יהיה אחראי‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬נקבע כי על החייל היה להחזיר את הרכב לבסיס‪ ,‬ובמסגרת‬
‫תפקידו זה לקח טרמפיסטים‪ .‬המדינה נמצאה חייבת‪ .‬החייל נמצא בשליטה גמורה של הצבא‪ .‬כלומר‪,‬‬

‫‪107‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫שהדבר נעשה במסגרת התפקיד שאליו הוא הוכשר בצבא‪ ,‬ואין לראות בלקיחת הטרמפיסטים חריגה כה‬
‫קיצונית מהתפקיד שמוחקת את האחריות השילוחית‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 445/88‬כונס הנכסים הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' שטיבל – בנק צפון אמריקה פשט‬
‫את הרגל‪ ,‬ישנו מנהל בבנק ומגיע אליו לקוח שהוא איש עסקים נותן לו כספים להפקדה ואותו מנהל לוקח‬
‫את הכסף ובמקום לתת לו אסמכתא‪ ,‬הוא נותן לו סתם פתק וככה מפקיד סכומים ענקיים‪ .‬בסוף מסתבר‬
‫שהוא לקח את הכסף לכיס וברח‪ ,‬אותו איש עסקים תובע את הבנק‪ .‬האם ישנו קשר עבודה בין העובד‬
‫לבנק? כמובן‪ ,‬האם הוא ביצע עוולה? כן‪ ,‬תוך כדי עבודה? לא‪ ,‬ישנו חריג שהוא עומד בו‪ -‬הוא סטה סטייה‬
‫מהותית‪ ,‬פעל למטרה עצמית‪ .‬אך לא פייר שהבנק יצא פטור‪ ,‬לכן הפס"ד יצר את רכיב קשר עבודה נחזה‪,‬‬
‫הוא יצר מצג מטעה שהוא פועל תוך כדי עבודה‪ ,‬לכן ישנה אחריות שילוחית‪ .‬הוא פעל לתוך עצמו לכן‬
‫כביכול נכנס לחריג‪ ,‬אך המעביד מנוע מלטעון כך כי המעביד יצר מצב שהעובד פועל תוך כדי העבודה‬
‫כביכול‪ .‬מצג שווא‪.‬‬

‫האם סביר שאדם הסתמך על מצג שיצר הנתבע?‬

‫עלתה בפרשת שטיבל‪ -‬לא היה עליו לחשוד? דעות חלוקות‪ .‬התנאי של קשר עבודה נחזה תקף רק אם זה‬
‫סביר להסתמך עליו‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 1796/10‬כתבן נ' בנק ירושלים בע"מ – מה עושה בנק שרואה שלוקח משכנתא לא מחזיר את‬
‫ההלוואה? מגיע להסדר שיוחזר הכסף בדר כזאת או אחרת‪ ,‬מי פועל בשם הבנק? עו"ד אשר הבנק שוכר‪.‬‬
‫מה קורה עם העו"ד לוקח את הכסף מהלווים מהבנק ונעלם איתו? האם יש אחריות שילוחית של הבנק?‬
‫הבנק יצר מצג שהם עובדים ביחד‪ ,‬שהוא פועל תוך כדי עבודה עם הבנק‪ ,‬לכן יש אחריות שילוחית של‬
‫הבנק‪ .‬הבנק קשר עבודה נחזה ‪ ,‬הצד השלישי הסתמך על המצג בתום לב ונפגע לרעה‪.‬‬

‫אחריותו השילוחית של השולח (סעיף ‪)14‬‬

‫יודגש‪ :‬השלוח הוא מי שאינו עובד או קבלן‪ .‬מעמד שיורי ‪ .‬במה שונה זיקת השליחות מזיקת קשר העבודה מחד‬
‫גיסא ומזיקת הקשר החוזי גרידא מאידך גיסא?‬

‫דיון מפורט בסוגיית קשר השליחות ומבחני היבט זה של האחריות השילוחית מצוי בפס"ד ניסים שם נדונה שאלת‬
‫אחריות הצבא לנזק שגרם נהג אזרח (גולדמן) שהסיע חיילים ברכבו ונשלח על ידי חברה (אייל) שהעסיקה אותו‪.‬‬
‫האם צה"ל אחראי לעוולה שביצע נהג באוטובוס "אגד" שעה שזה מסיע חיילים לביתם?‬

‫‪108‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מהם שיקולי המדיניות המצדיקים אחריות שילוחית זו? האם מוכר דירה חב באחריות שילוחית לעוולה שביצע‬
‫עורך‪-‬דינו כלפי קונה הדירה?‬

‫לעניין קשר השליחות ראו עוד ע"א ‪ 6871/99‬רינת נ' רום פ"ד נו (‪.)2002( 72 )4‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 502/78‬מדינת ישראל נ' ניסים – הצבא היה צריך נהגים‪ ,‬אז מי מבצע הובלות עבור הצבא?‬
‫אגד‪ ,‬ויש אחרים‪ .‬במקרה הזה באותה תקופה הצבא היה מתקשר עם חברת הובלות‪ ,‬בשם אייל במקרה‬
‫הזה‪ ,‬והיא הייתה מתקשרת עם נהג‪ ,‬במקרה הזה קראו לו גולדמן‪ ,‬הטנדר בו נוסעים שייך לגולדמן‪ ,‬בעל‬
‫עסק עצמאי‪ .‬מה הקשר ביניהם? הנהג מגיע למקום ומבצע הסעה וגורם לתאונה‪ .‬אם אדם שנפגע תובע את‬
‫הנהג‪ ,‬הוא יכול לתבוע גם את הצבא? אם יש קשר של שליחות הוא יכול ואם לא אז לא‪ .‬הנהג לא עובד של‬
‫החברה‪ ,‬אלא בעל עזק משלו עם הטנדר‪ .‬נוסע עבור הצבא וגורם לתאונה‪ .‬מי שנפגע יכול לתבוע רק אותו‬
‫או גם את הצבא ואייל? מה הקשר בין כל הגורמים? מה המעמד של כל אחד מהשלושה ביחס לאחר? זה‬
‫חשוב כי זה מתקשר עם התוצאה הסופית‪ .‬היכולת של הנפגע לתבוע גם את הצבא מותנית אם בין הצבא‬
‫לגולדמן יש קשר של שליחות או עבודה‪ .‬מבחן היד הארוכה לא תקף כי לגולדמן יש עסק בפני עצמו‪ .‬הצבא‬
‫אחראי כלפי הנפגע ניסים‪ ,‬אחריות שילוחית‪ ,‬למה? בין הצבא ובין גולדמן קיים קשר של שליחות‪ .‬ס' ‪14‬‬
‫חל‪ .‬מעבר לזה יש אפילו אולי קשר של עבודה ביניהם‪ ,‬למה? מבחן קודם כל של שליטה גמורה‪ ,‬לכן למרות‬
‫שהוא לא עובד מבחינה ארגונית‪ ,‬יש שליטה גמורה‪ .‬זוהי אמירת אגב‪ ,‬רואים אותו כשלוחו של הצבא‪ .‬ברק‬
‫מתייחס למבחן מה זה שליחות‪ -‬יש כאן שלושה עסקים אחד בתוך השני‪" ,‬זהיו של אדם כשלו מותנה‬
‫במעמדו ובמידת העצמאות שלו ניתן לפתח מבחן עזר במקרה זה אם פעולתו של פלוני אינה נעשית באופן‬
‫עצמאי אלא במסגרת עילות עסקית של אלמוני‪ ,‬פעולתו של פלוני הינה חלק פנימי לכן ניתן לראות אותו‬
‫כחלק מהפעילות כולה‪ .‬כאשר גולדמן עושה מה שהוא עושה הוא בעצם פועל במסגרת עסקו או כמי‬
‫שמשולב בפעילות של בצבא? יש לבדוק את מידת העצמאות‪ .‬ברק טוען כי על מנת לקבוע יש להפעיל את‬
‫מבחן ההשתלבות הארגונית‪ ,‬אשר נבחנת בצורה שונה קצת‪ ,‬יש לבדוק בלי קשר עבודה‪ .‬האם היה קשר של‬
‫שליחות‪ ,‬האם נעשתה עוולה ואם היא נעשתה תוך כדי השליחות‪ .‬מבחן מאוד קשה ומעורפל‪ .‬איפה גולדמן‬
‫משולב‪ ,‬באיזה עסק הוא פעיל יותר בצורה דומיננטית‪ .‬בנוגע לאגד‪ ,‬אין אחריות שילוחית‪ .‬פס"ד זה משנות‬
‫ה‪ 70‬והוא הכי דומיננטי בנושא הזה‪ ,‬שכן לא דנים בו הרבה‪ ,‬הוא לא שכיח‪ .‬הצבא הוא שולח של גולדמן‬
‫ויכול להיות שהוא גם מעביד‪ ,‬מה היחסים בין אייל לבין גולדמן? גם ס' ‪ ,14‬לפי הנסיבות‪ .‬מה היחסים‬
‫בין הצבא לאייל? קבלן‪ ,‬ס' ‪.15‬‬

‫הרחבה לפסק דין זה‪ :‬המדינה צריכה לבצע משימות הובלה‪ ,‬לשם כך התקשרה עם חברת אייל‪ .‬לאייל היה‬
‫הסדר עם נהגים עצמאיים שהופנו לעבודות שונות‪ .‬במקרה זה גולדמן (נהג) נסע יחד עם ניסים (אע"צ)‪,‬‬
‫קרתה תאונה ולניסים נגרם נזק‪.‬‬

‫השופט ברק ‪ :‬לעניין השליחות בנזיקין שלוח הוא ידו הארוכה של השולח‪ ,‬המבצע במקומו פעולה‪,‬‬
‫המוטלת עליו‪ .‬פלוני ייחשב כידו הארוכה של אלמוני ‪ -‬ועל כן כשלוחו לעניין האחריות השילוחית בנזיקין –‬
‫אם פעולתו של פלוני אינה נעשית באופן עצמאי משלו‪ ,‬אלא אם היא נעשית במסגרת הפעולות העסקיות‬
‫של אלמוני‪ ,‬באופן שאין היא בחינת שירות חיצוני‪ ,‬הניתן לאלמוני‪ ,‬אלא פעילות המהווה חלק פנימי‬
‫ואינטגראלי לפעולתו העסקית של אלמוני‪ .‬אין הגדרה אחת ויחידה אשר משמשת אמת מידה לקביעת‬
‫יחסי מעביד‪-‬עובד‪ ,‬אלא קיימות הגדרות רבות ומגוונות‪ ,‬הכל בהקשר הדברים‪ ,‬בו מתעוררת השאלה‪.‬‬
‫פקודת הנזיקין מגדירה "מעביד" ו"עובד" עפ"י מבחן השליטה הגמורה‪ .‬כאשר עובד מושאל ע"י מעבידו‬

‫‪109‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הקבוע למעביד אחר‪ ,‬מוטלת האחריות אך על אחד מהשניים עפ"י מבחני השליטה הגמורה‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫אין כל סיבה שלא להכיר בשני שולחים‪ ,‬האחראים שילוחית לעוולת שלוח‪ ,‬הפועל בשירותו של כל אחד‬
‫מהם‪ .‬האחריות השילוחית לעוולות השלוח אינה מבוססת על עקרון השליטה‪ ,‬אלא על עקרון השליחות‬
‫(היד הארוכה)‪ .‬אין מניעה שאדם יפעל כידם הארוכה של מספר שולחים – ס' ‪ .14‬המדינה ואייל אחראים‬
‫שילוחית למעשיו של גולדמן‪ .‬הם מעוולים יחד – ס' ‪ - 11‬וקיימת ביניהם זכות שיפוי‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 6871/99‬רינת נ' רום – פסק דין המדבר לעניין קשר השליחות‪ ,‬מהו שלוח? דוגמה‪ :‬אדם אומר‬
‫לאחר קח רכב ותבצע עבורי משימה ונגרם נזק‪ .‬לצורך הגדרת שלוח נקבע מבחן היד הארוכה‪ :‬כאשר אדם‬
‫פועל כיד ארוכה עבור אדם אחר רואים אותו כשלוח‪.‬‬

‫אירוע‪ :‬שירותי בריאות כללית מתקשרת בהסכם עם רופא עצמאי למתן שירותי רפואת משפחה‪ .‬הרופא מפנה‬
‫יולדת לרופא אחר‪ ,‬מיילד‪ ,‬ונגרם נזק בלידה כתוצאה מהתרשלותו‪ .‬האם הכללית אחראית כלפי היולדת? ראו ע"א‬
‫‪ 1815/16‬פלוני נ' שירותי בריאות כללית (‪.)3.1.2018‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 1815/16‬פלוני נ' שירותי בריאות כללית – שירותי בריאות כללית מתקשרת בהסכם עם רופא‬
‫עצמאי למתן שירותי רפואת משפחה ‪.‬‬

‫הרופא מפנה יולדת לרופא אחר‪ ,‬מיילד‪ ,‬ונגרם נזק בלידה כתוצאה מהתרשלותו‪ .‬האם הכללית אחראית‬
‫כלפי היולדת?‬

‫ביהמ"ש אומר שאין פה שליחות כי קופת החולים לא הייתה צריכה לצפות שרופא עצמאי שהתקשרה עמו‬
‫בחוזה יפנה לרופא חיצוני‪.‬‬

‫אין שליחות‪ .‬קופת חולים לא הייתה צריכה לצפות כי א' יחרוג מההסכם עימה ויפנה את המטופלים‬
‫לרופא אחר העוסק בתחום אחר ולא עובד עם הכללית‪ .‬כללית‪ ,‬מטופלת פנתה לרופא א'‪ ,‬הפנה אותה‬
‫לרופא ב'‪ ,‬נוצרה עוולה‪ .‬נזק למטופלת‪.‬‬

‫נושא ‪11‬ב‪ :‬ריבוי מעוולים – שיעור ‪25/08/2022‬‬

‫כללי‬

‫כאשר לנזקיו של התובע אחראי בנזיקין יותר ממעוול אחד מתעוררות השאלה האם ניתן לראות במעוולים קבוצת‬
‫מעוולים אחת – מעוולים יחד ‪ -‬או שמא מדובר במעוולים שאחריותם נפרדת‪ .‬אם אכן מדובר בקבוצת מעוולים‬
‫אחת ולא במעוולים נפרדים מתעוררות שתי שאלות נוספות – האחת‪ ,‬מהי מערכת היחסים בין הניזוק לבין קבוצת‬

‫‪110‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫המעוולים? השאלה השנייה היא מהי מערכת היחסים הפנימית בתוך קבוצת המעוולים בינם לבין עצמם‪ .‬סוגיות‬
‫אלה יידונו להלן‪.‬‬

‫מיהם מעוולים יחד‬

‫מעוולים שונים שגרמו לתובע נזק יחשבו כמעוולים יחד‪ ,‬כקבוצת מעוולים‪ ,‬כאשר‪ ,‬לחלופין‪:‬‬

‫מדובר במזיקים במשותף ‪ -‬כלומר ביצעו עוולה אחת משותפת (‪;)joint tortfeasors‬‬ ‫א)‬
‫המזיקים עוולו בנפרד – עוולות נפרדות ‪ -‬אך הנזקים שגרמו התמזגו לנזק אחד שאינו ניתן להפרדה‬ ‫ב)‬
‫לגורמיו השונים‪.‬‬

‫לעומת זאת כאשר מדובר בעוולות נפרדות ונזקים נפרדים (כמו נזק ליד אצל מעביד א ונזק לרגל אצל מעביד ב)‬
‫יחוב כל מזיק לנזק שגרם ואין מדובר בקבוצה‪ .‬ראו פס"ד אדרי נ' עזיזיאן וכן אל רחים (פס' ‪ .)39 – 36‬נדון בהמשך‬
‫רק בשני הסוגים של מעוולים יחד‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 22/75‬אדרי נ' עזיזיאן – אירוע‪ :‬המערער נפגע בת"ד ע"י ‪ 2‬כלי רכב זה אחר זה ‪ -‬קטנוע ואח"כ‬
‫מכונית; המחוזי חילק הנזק לשלושה שלישים‪ ,‬בין המע' ושני המשיבים‪ ,‬אך לא קבע כיצד חילק בדיוק‪,‬‬
‫ומכאן ‪ -‬האם חייבים בנפרד או ביחד?; בקביעת הפיצויים‪ ,‬חייב כ"א בחצי‪ ,‬ולא בהכל; הערעור כפול ‪-‬‬
‫הנפגע על שלא חוייבו ביחד ולחוד‪ ,‬והמש' ‪[ 2+3‬נהג הרכב וחב' הביטוח] ‪ -‬על עצם חיובם‪.‬‬

‫‪111‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫השאלה ‪ -‬האם לחייב כמעוולים ביחד [לפי ס' ‪ 11‬לפקנ"ז]‪ -‬אחראים הדדית לכל הנזק‪ ,‬או כל אחד לפי‬
‫חלקו בלבד?‬

‫ברנזון‪:‬‬

‫‪ ‬בהעדר אפשרות ממשית לקביעת חלק יחסי של כ"א בנזק ‪ -‬מחלקים לחלקים שווים [‪;]704‬‬
‫‪ ‬בספר של טדסקי‪ ,‬החלוקה ‪ -‬לשלושה סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬מזיקים במשותף‪ :‬גורמים יחד נזק שלא ניתן לחלוקה‪ ,‬מבחינת הליך הגרימה; נזק אחד ועוולה‬
‫אחת [‪;]705‬‬
‫‪ .2‬מזיקים הגורמים נזק אחד שלא ניתן לחלוקה‪ ,‬אך בהליך גרימה נפרד; נזק אחד‪ ,‬כמה עוולות;‬
‫למשל ‪ -‬כמו כאן [‪;]705‬‬
‫‪ .3‬נזקים נפרדים ‪ -‬המקרה הקל; נזק נפרד‪ ,‬והליך גרימה נפרד‪ ,‬ולכן ‪ -‬ניתן לחלק האשמה די‬
‫בדיוק [‪;]706‬‬
‫‪ ‬במצב כאמור ‪ -‬כל אחד מהמעוולים אחראי על כל הנזק‪ ,‬ביחד ולחוד [‪;]707‬‬

‫שמגר‪ :‬מסכים;‬

‫‪ 2‬עוולות‪ ,‬אך נזק אחד בלתי ניתן להפרדה; חלוקה [לפי ברק‪ ,‬בספר של טדסקי] של סוגי מזיקים‬ ‫‪‬‬
‫במשותף‪:‬‬
‫‪ .1‬פעולה משותפת או מתואמת‪ ,‬למטרה אחת‪ ,‬ע"י כל המזיקים;‬
‫‪ .2‬שניים או יותר החייבים כלפי הניזוק‪ ,‬וגורמים את הנזק ע"י הפרת החובה;‬
‫‪ .3‬מעוול ‪ +‬בעל אח' שלוחית למעשיו‪ ,‬או המעוול ‪ +‬המסייע‪ /‬מעודד‪ /‬משדל‪ /‬מייעץ‪.‬‬
‫מזיקים נפרדים‪ :‬עוולות נפרדות אך נזק אחד [כמה מכוניות הפוגעות באותו הולך רגל בגלל‬ ‫‪‬‬
‫רשלנות נהגיהן]‪ ,‬או ‪ -‬עוולות נפרדות ונזק נפרד; תוצאת מקרה א' ‪ -‬יחידת נזק אחת שאינה נינת‬
‫לחלוקה יחסית לצדדים המעורבים‪ ,‬מבחינת אשמה; לא נדרש שהגרימה תהיה באותו זמן‪ ,‬אלא‬
‫המבחן ‪ -‬האם הנזק ניתן להפרדה‪ ,‬או משותף? [‪;]708‬‬
‫כל סוגי המזיקים הנ"ל אחראים לכל הנזק‪ ,‬ביחד ולחוד [‪ ;]709‬בכפוף לתנאי §‪ ,77‬המונע פיצוי‬ ‫‪‬‬
‫כפול לניזוק‪.‬‬
‫מקרה חריג ייתכן‪ ,‬כאשר מזיק אחד אחראי לכול [חלקו ‪ +‬חלקם של השאר]‪ ,‬והשני ‪ -‬רק לחלקו‬ ‫‪‬‬
‫הוא [‪ - ]709‬למשל‪ ,‬כאשר נגרם מוות [‪;]713‬‬
‫עיגון פוז'‪[ 11§ :‬דעת ברק‪ ,‬במיעוט] או הרכבה של §‪(84§ + 64‬א) לפקנ"ז [דעת שמגר והרוב‪ ,‬כי §‪11‬‬ ‫‪‬‬
‫מתייחס ל"מעשה פלוני" ‪ -‬אותו מעשה‪ ,‬כנראה];‬
‫המבחן = האם הנזק ניתן להפרדה לפי אשמת הצדדים [‪ ,]710‬והבעיה = מעשית [לאבחן בין חלקי‬ ‫‪‬‬
‫הנזק][‪;]711‬‬
‫מקום בו לא ניתן לחלק בצורה מספקת ‪ -‬אחראים יחד ולחוד‪ ,‬בחלוקה כפי שתיקבע ע"י השופט‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ואין להטיל על הניזוק הנטל להוכיח חלקו המדויק של כל מזיק בנזק [‪{ ;]711‬משתמע מכאן ‪-‬‬
‫הנטל‪ ,‬אם רוצים לחלק‪ ,‬הוא על המזיקים להוכיח חלקם המדויק בנזק‪ ,‬ע"מ שחבותם תוגבל‬
‫לחלק זה בלבד}‪.‬‬
‫קריטריון לצורך זה [ויתקון‪ ,‬ע"א ‪ 304/68‬גינוסר ] ‪ -‬האם הגרימה הייתה פעולה משותפת או לא [‬ ‫‪‬‬
‫‪;]711‬‬

‫‪112‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ ‬ברק [טדסקי] ‪ -‬אם נגרם נזק משותף ע"י פעולה נפרדת‪ ,‬נטל הראיה להוכחת חלקו של כל מזיק‬
‫בנזק ‪ -‬על הניזוק‪ ,‬וללא הוכחה ‪ -‬לא יפוצה [‪[ ]712‬בדיוק כמו פס"ד ארוג'י]; כך ההלכה בארה"ב‪,‬‬
‫וכדי חצמצם הנטל הנ"ל‪ ,‬הפכו ביהמ"ש בארה"ב מעוולים נפרדים למעוולים ביחד ע"י פיקציה של‬
‫"פעולה מתואמת"‪ ,‬וכל זאת ‪ -‬ע"מ להוריד נטל הוכחת חלקם היחסי באשם מהניזוק [צדק‪,‬‬
‫צדק‪;]713[ ]...‬‬
‫‪ ‬הגישה המתגבשת‪ :‬מקום בו לא ניתן לחלק הנזק בדרך סבירה ויעילה ‪ -‬תחול אחריות‬
‫סולידארית [ביחד ולחוד]; היינו ‪ -‬כאשר פעלו ביחד ובמתואם‪ ,‬להשגת אותה כוונה‪ ,‬או כאשר פעלו‬
‫בנפרד אך הנזק בלתי ניתן להפרדה [‪;]715‬‬

‫מעוולים יחד ‪ -‬מזיקים במשותף ‪ .‬מתי ייחשבו מזיקים שונים כמזיקים במשותף‪ ,‬דהיינו ככאלה שביצעו אותה‬
‫עוולה כנגד הניזוק? לעניין זה מבחינים בין שלושה סוגי מצבים של שיתוף‪ .‬מהם מצבים אלה? ראו אדרי נ' עזיזיאן‪.‬‬

‫מעוולים יחד ‪ -‬מזיקים בנפרד שגרמו נזק שאינו ניתן לחלוקה ‪ .‬כאשר נזק נתון נגרם על ידי מעוולים שונים אך לא‬
‫ניתן לקבוע מהו חלקו של כל מזיק בנזק הכולל‪ ,‬מועבר נטל ההוכחה "פוזיטיבי" לכל מעוול להוכיח איזה חלק נזק‬
‫לא נגרם על ידו‪ .‬ראו תרשים הדיון על הקש"ס העובדתי – מצב ‪ d‬פתרון ‪ .'2‬כאשר הנטל לא מורם‪ ,‬נחשבים‬
‫המזיקים למעוולים יחד וכל אחד מהם חב למלוא הנזק (אחריות יחד ולחוד)‪.‬‬

‫התוצאה של חבות מלאה (יחד ולחוד)‪ ,‬של כל מעוול בקבוצת המזיקים שגרמו נזק נפרד שאינו ניתן לחלוקה‬
‫למלוא הנזק למרות שגרם רק לחלקו או תרם תרומה סיבתית חלקית‪ ,‬מובילה לתוצאה בעייתית בשלושה מצבים‪:‬‬

‫חלק מהנזק נגרם על ידי גורם ללא אשם (מצב ‪ e‬בתרשים הקש"ס העובדתי);‬ ‫א‪.‬‬
‫כאשר מדובר במספר גדול של מזיקים שתרומתו של כל אחד מהם לנזק קטנה;‬ ‫ב‪.‬‬
‫כאשר קיים "אשם עיקרי" ולצידו "אשם משני"‪ .‬למשל כאשר האשם העיקרי הוא של מנהל שמעל בכספי‬ ‫ג‪.‬‬
‫התאגיד והאשם המשני הוא של רואה החשבון שלא גילה את המעילה‪.‬‬

‫האם במצבים אלה ראוי להטיל "אחריות יחסית"‪ ,‬כך שמעוול יחוב כלפי הניזוק רק לחלק מהנזק? הדבר אפשרי‬
‫אם החלוקה תעשה לפי הסיכון שיצר כל מעוול מראש ולא לפי היכולת לחלק את הנזק בדיעבד‪ .‬הפסיקה‬
‫מתעקשת על מבחן נזק פיזי – שכל צד צריך להוכיח את הנזק שגרם‪ ,‬אך הדבר הזה בעייתי (לדוג' שני בעלי כלבים‬
‫שתקפו את אותו אדם לא יוכלו להוכיח איזה נשיכה נגרמה מאיזה כלב)‪ ,‬אך כן התפתח עוד מבחן – יצירת הסיכון‬
‫של כל מעוול מראש‪ ,‬ולא גרימת הנזק בדיעבד‪.‬‬

‫סוגיה זו נדונה בד"נ ‪ 15/88‬מלך נ‪ .‬קורנהויזר פ"ד מד (‪ – )1990( 89 )2‬ניזוק שהותקף על ידי קבוצת כלבים כשלאחד‬
‫מהם לא היו בעלים‪ .‬הדעות שם היו חלוקות ולבסוף נשללה אחריות יחסית‪ .‬הסוגיה נדונה שוב באל רחים‪( ,‬פס' ‪40‬‬
‫– ‪ )47‬כלל נ' ב‪.‬י‪.‬מ (פס' ‪ )33 – 29‬וזלצר נ' אבירם (פס' ‪ .)22‬ההחלטה היתה שלא להכיר באחריות חלקית (יחסית)‬
‫אלא להיצמד לאחריות מלאה של כל מעוול למרות הקשיים‪ ,‬למעט במקרים חריגים ביותר‪ .‬ראו גם רע"א ‪3089/16‬‬

‫‪113‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מועדי נ' עזבון חרבאוי (‪ )9.8.2016‬וע"א ‪ 1256/13‬הקדש אל חאג' נ' אזורים (‪ ,)16.1.2020‬פס' ‪ .33 ,32‬מה ההצדקה‬
‫במצבים אלה לחיובו של כל מעוול למלוא הנזק (יחד ולחוד)?‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7008/09‬אל רחים נ' אל קאדר‪ :‬מקרה של תלמיד שהתנדנד על שער וכתוצאה מכך השער נפל‬
‫ולתלמיד נגרם נזק‪ .‬התביעה היא נגד הבית ספר (מעוול ראשי) ונגד העירייה שלא פיקחה (מעוול משני)‪.‬‬
‫בפס"ד זה השופט עמית מציג את הבעיה שמצרפים את המדינה להרבה תביעות בנזיקין‪ ,‬כי מספיק שתחוב‬
‫ב‪ 10‬אחוז מהאחריות אזי תהיה חייבת בפיצויים מלאים (מעוולים יחד ולחוד)‪ ,‬במיוחד שמדובר בנתבעת‬
‫בעלת "כיס רחב" (המדינה) – בית המשפט דן באחריות המדינה ומחליט לא להתערב בס' ‪ 11‬לחוק ואומר‬
‫שאם המחוקק רוצה שישנה את החוק‪ .‬בפס' ‪ 31‬עולה השאלה האם הנזק ניתן לחלק באופן סביר האם ניתן‬
‫לחלק את הפיצוי או האחריות? ובית המשפט עונה שלא‪ ,‬כי הפסיקה בחרה במבחן פיזי ומכיוון שלא ניתן‬
‫להוכיח מה הנזק שנגרם ע"י המדינה ומה ע"י הבית ספר – אז שאלה זו נדחית ולא ניתן לחלק את‬
‫האחריות‪.‬‬

‫אז מתי מעוולים שונים‪ ,‬שלא גרמו את הנזק יחד בשותפות – יחשבו כמעוולים יחד "ביחד ולחוד"? שלא‬
‫ניתן לחלק את הנזק פיזית‪( .‬דוג' שכן יהיה ניתן להפריד – שני כלבים תקפו אותו אדם – אחד נשך ברגל‬
‫ואחד ביד וניתן להוכיח זאת)‪.‬‬

‫פס"ד מלך נ' קורנהויזר – ניזוק שהותקף על ידי קבוצת כלבים כשלאחד מהם לא היו בעלים‪ .‬כולם נשאו‬
‫באחריות‪ ,‬גם על הכלב ללא הבעלים‪.‬‬

‫והאם תוצאה זו צודקת כאשר מדובר במספר גדול של מזיקים שתרומתו של כל אחד מהם לנזק קטנה?‬

‫סוגיה זו נדונה בהרחבה בהקשר של הסיבתיות העובדתית והדברים יפים גם כאן‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש מצבים‬
‫שבהם ראוי למצוא מבחן חלוקה נוח שיאפשר חלוקה של הנזק אל מול הניזוק גם לפי גודל הסיכון שיצר‬
‫מלכתחילה כל מעוול או מידת אשמתו של כל מעוול‪ ,‬וזאת תוך ראייתם כמעוולים נפרדים ולא כמעוולים‬
‫יחד‪.‬‬

‫הרחבה לפסק הדין‪ :‬אירוע‪ :‬העותר הותקף במשך ‪ 20‬דקות ע"י שלושה כלבים‪ ,‬בנזקים חמורים; שניים‬
‫מהכלבים שייכים למש'‪ ,‬והשלישי ‪ -‬כלב רחוב; המחוזי חייב את המש' במלוא הנזק; שופטי הערעור‬
‫בעליון חייבו רק ב‪ 2/3‬מהנזק‪ ,‬ע"ב הטיעון כי הם מזיקים בנפרד שגרמו לנזק ניתן לחלוקה; שופטת‬
‫המיעוט ‪ -‬מזיקים בנפרד אך הנזק לא בר חלוקה‪ ,‬ולכן ‪ -‬ביחד ולחוד; נכאן הד"הנ‪.‬‬

‫ש' לוין‪:‬‬

‫‪ ‬ב"פ בערעור [חלק מהרוב] ‪ -‬מחייבים יחד ולחוד רק אם "כלו כל הקיצין"‪ ,‬ולא אפשרי כלל להפריד‬
‫הנזק [‪;]93‬‬
‫‪ ‬השאלות‪ :‬פעולה במשותף ‪ -‬של הבעלים‪ ,‬או שמספיק רק של הכלבים? וגם אם בנפרד ‪ -‬האם יש להחיל‬
‫כאן את ההלכה לפיה מחייבים ביחד ולחוד?‬
‫‪ ‬הבעייתיות‪ :‬או שהמש' יישאו בכל הנזק [ואולי ‪ 1/3‬מתוך כך ללא הצדקה]‪ ,‬או שניזוק ייצא עם ‪2/3‬‬
‫פיצוי בלבד‪ ,‬ויספוג עוד נזק [‪ ;]95‬שאלת מדיניות‪.‬‬

‫‪114‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ההחלטה תעשה לאור מטרת הפיצויים בחוק‪ ,‬הנגזרת ממטרת הנזיקין בכלל‪ ,‬והיא ‪ -‬לא ברורה‪;]95[ ...‬‬ ‫‪‬‬
‫ככלל‪ ,‬המטרה המעשית = להעמיד הניזוק מקום בו היה לולא הנזק [השבת הגלגל] [‪;]96‬‬
‫האבחנה בין מעוולים במשותף שגרמו נזק בלתי נפרד לבין נפרדים שגרמו נזק בלתי ניתן להפרדה‬ ‫‪‬‬
‫מיותרת בדין מ"י ‪ -‬היחס זהה לשניהם‪ ,‬חבים ביחד ולחוד [‪ ;]97‬החשיבות היא רק אם הנזק בר הפרדה‪,‬‬
‫כי אז חבים ביחד ולחוד רק אם פעלו במשותף‪.‬‬
‫באנגליה נפסק כי אם בע"ח פועלים ביחד‪ ,‬בעליהם חבים ביחד‪ ,‬מכוח "מעוולים במשותף" דרך החיות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כביכול [‪ ;]98‬ברק שולל דעה זו‪ ,‬וחושב הפוך ‪ -‬אם פעלו הבעלים בנפרד‪ ,‬נטל הוכחת הנזק היחסי עח‬
‫הניזוק‪ ,‬ואם לא הצליח ‪ -‬לא יזכה [‪;]99‬‬
‫במצ"י ‪ -‬ההלכה לא אומצה‪ ,‬ולדעתו לא צריך לאמצה; אין כל בסיס הגיוני להשקפה לפיה בעלי‬ ‫‪‬‬
‫הכלבים הם "מעוולים במשותף" רק משום שכלביהם פעלו יחד [‪ ;]101‬משמע ‪ -‬מעוולים בנפרד‪.‬‬
‫מזיקים בנפרד‪ ,‬כשהנזק לא ניתן לחלוקה‪ ,‬חייבים בכולו ביחד ולחוד ‪ -‬זו ההלכה במ"י‪ ,‬למרות אי‬ ‫‪‬‬
‫הנוחות העקרונית שבדבר [‪;]103‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7436/12‬כלל חברה לביטוח נ' ב‪.‬י‪.‬מ‪ .‬חברה לבנייה – נקבע מבחן פיזי‪ .‬גלישת קרקע באתר בו‬
‫החברה ביצעה עבודות‪ ,‬איך מחלקים את האחריות בין כולם? ביהמ"ש – האם ניתן לחלק בין הנתבעים‬
‫השונים? שכל אחד אחראי לחלק נפרד? הנזק נגרם במשותף הוחלט כי החלוקה תהיה לפי המבחן הפיזי‪,‬‬
‫לא ניתן לייחוס נפרד לכל אחד ולא ניתן להפריד את הנזק‪.‬‬

‫מה המשמעות של היותם קבוצה? כלפי הניזוק?‬

‫כאשר הם מהווים קבוצה בין במשותף או בנפרד‪ ,‬הם אחראים ביחד ולחוד‪ ,‬אם הם ביחד והם גורמים נזק‬
‫אז כל אחד מהם אחראי למלוא הנזק‪ .‬כלפי הניזוק כל אחד אחראי למלוא הנזק כי הם מעוולים יחד או‬
‫במשותף או נזק שלא ניתן להפרדה‪ .‬הניזוק יכול לתבוע כל אחד ואחד מהם לכל הנזק‪ .‬יחד ולחוד עקרון‬
‫מנחה‪ .‬לשאול את המרצה‪.‬‬

‫האם נכון לראות את כל המזיקים כשווים?‬

‫נניח יש מזיק אחד שפועל בכוונה והשני בתום לב‪ ,‬הוגן כי יתבעו משניהם את אותו סכום?‬

‫כרגע המצב שאין הבדל ביניהם‪ ,‬ניתן לתבוע כל מזיק גם אם אשמתו הכי פחותה על מאה אחוזים מהנזק‪.‬‬

‫מערכת היחסים בין הניזוק התובע לקבוצת הנתבעים‬

‫משנקבע כי מדובר בקבוצת מעוולים יחד ‪ ,‬קובע הדין כי אחריותם כלפי הניזוק היא "יחד ולחוד" (סעיף ‪11‬‬
‫לפק"נז)‪ .‬משמעותו של מונח זה היא שהניזוק יכול לתבוע כל אחד מהמזיקים שבקבוצה לפצותו על מלוא נזקו‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בכפוף לכך שהניזוק לא יפוצה יותר מפעם אחת על נזק נתון ‪ -‬סע' ‪(77‬א) לפקנ"ז קובע כי "אין‬
‫נפרעים אלא פעם אחת בלבד "‪ .‬חסינות של מעוול כלפי הניזוק אינה מונעת מהניזוק לתבוע מעוול אחר (ראו הדיון‬
‫בנושא חסינות עובדי ציבור – נושא‪.) 13‬‬

‫התפיסה היא שאם מדובר בקבוצה שגרמה נזק – מבחינת הוגנות‪ ,‬הניזוק יכול לקבל את הפיצוי אפילו רק מאחד‬
‫המעוולים ולא לתבוע שליש‪/‬שליש‪/‬שליש‪ .‬פעלתם יחד? תישאו באחריות ותפתרו ביניכם – אבל הניזוק יקבל את‬

‫‪115‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מלוא נזקו – אלא עד פעם אחת בלבד‪ .‬במקרה בו הניזוק קיבל ‪ 80‬אחוז מאחד המזיקים (מתוך שלושה) הוא יכול‬
‫לתבוע עוד ‪ 20‬אחוז מהשניים האחרים אך לא יותר מזה‪.‬‬

‫השאלה היא האם תתכנה תביעות עוקבות ‪ ,‬דהיינו האם ניתן לתבוע מזיק אחד לאחר שנתבע מזיק אחר? (לדוגמה‪,‬‬
‫כאשר המזיק שנתבע ראשון שילם רק חלק מהנזק)‪ .‬והאם יש לעניין זה שוני בין תביעה שהצליחה לבין תביעה‬
‫שנכשלה?‬

‫התשובה היא שבעיקרון תיתכנה תביעות עוקבות להשלמת הפיצוי גם כאשר התובע זכה נגד מזיק אחד (סע'‬
‫‪(83‬א)) ‪ ,‬כאשר הנתבע הפסיד נגד מזיק וכאשר הנתבע התפשר עם מזיק‪ .‬העיקרון הוא של "מספר עילות כמספר‬
‫החייבים"‪ .‬עם זאת קיימות מגבלות שבדין המצמצמות את היכולת להצליח בתביעת המשך שכזו ולכן רצוי לא‬
‫לפצל תביעות‪.‬‬

‫שתי מגבלות מצויות בסע' ‪( 83‬ב)‪ .‬המגבלה האחת היא שבמשפט מאוחר נגד מזיק בקבוצה לא ניתן לקבל יותר‬
‫ממה שנקבע במשפט מוקדם נגד מזיק כנזק כולל אחר בקבוצה‪ .‬המחשה להפעלת הוראה זו מצויה ברע"א ‪2769/09‬‬
‫מרצפות המשולש בע"מ נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ (‪ .)23.12.09‬המגבלה האחרת היא שבמשפט מאוחר נגד מזיק‬
‫אחר בית משפט לא יפסוק לתובע הוצאות‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 2769/09‬מרצפות המשולש בע"מ נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ – תביעות עוקבות‪:‬‬

‫‪83‬ס' (א) לפקנ"ז‪ ,‬תביעות שותפות‪ -‬ניתן לתבוע כל אחד בנפרד‪ ,‬אך בהגבלות‪ -‬לא יקבל יותר מהתביעה‬
‫הראשונה‪ ,‬לא יקבל הוצאת משפט (ס' ‪( 83‬ב))‪ ,‬וכן יכול להיות מעשה בית דין‪ ,‬השתק עילה והשתק‬
‫פלוגתא‪.‬‬

‫מה קורה כאשר הניזוק תובע את מזיק א' ומקבל מה שמקבל ואח"כ רוצה לתבוע את מזיק ב'? אם הוא‬
‫קיבל מא' מאה אחוזי נזק ברור שלא יוכל לתבוע גם את ב'‪ ,‬אך אם הוא לא קיבל הכל מא'‪ ,‬האם הוא יכול‬
‫בלי שום הפרעה לתבוע את ב'? אין אינטרס מערכתי להגביל את התביעות?‬

‫‪116‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫האינטרס של מערכת המשפט הינה לאחד את הנתבעים‪ ,‬לאחד את התביעות‪.‬‬

‫למרות שהאחריות של כלל המזיקים היא ביחד ולחוד ולניזוק קיימת אפשרות לתבוע כל אחד בנפרד נוצרו‬
‫סייגים לכך מתוך מטרה לצמצם תביעות נפרדות‪:‬‬

‫יוצרים לכך תמריץ למניעת ריבוי תביעות‪ ,‬ס' ‪( 83‬ב)‪ -‬תביעה ושפוי במעוולים יחד‪ -‬קובע כי ניזוק‬ ‫‪)1‬‬
‫שתבע מזיק א' לא יוכל לקבל יותר מכך בתביעה נפרדת שתבע את מזיק ב' וכן מהתביעה השנייה‬
‫והלאה לא יקבל הוצאות משפט ‪.‬‬

‫פס"ד מרצפות המשולש בע"מ נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ‪ -‬ממחיש את הפעלת הוראה זו‪.‬‬

‫סנקציה נוספת הינה מעשה בית דין ‪ /‬סופיות הדיון – דיון בעילה מסוימת יהיה פעם אחת ולא‬ ‫‪)2‬‬
‫יותר ‪ -‬משייכים אותו לסדר דין אזרחי‪.‬‬
‫איזה סוגים של מעשי בית דין?‬
‫ישנם שני סוגים‪-‬‬
‫השתק עילה – אם הצלחת העילה שהייתה לך נבלעה בתוך הפס"ד ואם נוצר מחסום דיוני‪ ,‬אינך‬ ‫‪‬‬
‫יכול לטעון שוב אותה טענה‪ .‬בדר"כ בין אותם צדדים‪.‬‬
‫השתק פלוגתא – אם עובדה מסוימת הוכרעה במשפט מוקדם‪ ,‬לרעת א' ומשפט מאוחר בין א' לג'‬ ‫‪‬‬
‫א' לא יכול להתכחש לממצא נגדו במשפט הקודם עם ב'‪ .‬בין צדדים שונים‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬ניזוק תובע את העובד ונקבע שאין קש"ס‪ ,‬אח"כ הניזוק תובע את המעביד ההכרעה שאין‬
‫קש"ס תעמוד נגד הניזוק גם במשפט השני‪.‬‬

‫ברגע שמתדיינים וביהמ"ש מגיע לתוצאה מסוימת‪ ,‬לא ניתן לפתוח עוד משפט באותו עניין‪ .‬סופיות הדיון‪.‬‬
‫לדוג' אדם שנפגע על ידי מזיק‪ ,‬מגיש תביעה ראשונה על מזיק א' ואז מזיק ב' ואז מזיק ג‪ ,‬על אותו עניין יש‬
‫ארבעה תביעות‪ .‬הוא פוגע בנתבע וישנה סכנה לממצאים סותרים‪ .‬לכן מי שמפצל את התביעות שלו‪,‬‬
‫מסתכן שיקבע לרעתו‪.‬‬

‫יחס בין המעוולים לבין עצמם‪-‬‬

‫המזיקים יכולים לתבוע אחד את השני‪ .‬עקרונות בסיסים של יושר והגינות ‪ ,‬במקרה והניזוק קיבל את‬
‫שלו‪ ,‬השלב הבא הינו לעשות צדק בין המזיקים‪ .‬יחס של השתתפות‪ ,‬תביעות‪ ,‬כאשר מי ששילם מאה נגיד‬
‫מקבל ארבעים ממישהו אחר‪ ,‬ואם מישהו ששילם מאה מקבל מאה קוראים לזה שיפוי‪.‬‬

‫יחס בין מעוולים‪ -‬השתתפות ושיפוי‪.‬‬

‫מי ששילם יכול לקבל ממזיקים אחרים או חלק או כל מה ששילם שזה שיפוי‪.‬‬

‫לפי איזה מבחן מחלקים את הנזקים? איך ביהמ"ש מחליט כיצד מחלקים בין המזיקים?‬

‫ס' ‪ – 84‬שיפוי בין מעוולים‪ ,‬ביהמ"ש יקבע על פי הצדק והיושר בהתחשב במידת אחריותו של כל מזיק‪.‬‬
‫אמירה מאוד כללית ולא ברורה‪.‬‬

‫הפסיקה פיתחה מבחני חלוקה בין מעוולים‪ -‬בדיוק כמו אשם תורם‬

‫המבחן העיקרי הינו אשמה יחסית ‪ ,‬גודל האשמה של כל אחד מהמזיקים‪ ,‬לפי זה מחלקים את הנזק‪.‬‬

‫מבחן נוסף הינו מבחן התרומה הסיבתית ‪ ,‬בודקים גם את גודל התרומה הסיבתית לנזק של כל אחד‪.‬‬

‫‪117‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫אותם מבחנים כמו ס' ‪.68‬‬

‫מגבלה חשובה אחרת על תביעות עוקבות נגד מזיקים שונים להשלמת הפיצוי מצויה בכלל הדיוני הידוע‬
‫כ"השתק פלוגתא" (‪ ) issue estopel‬השייך לקבוצת כללי סופיות הדיון המכונים כללי "מעשה בית דין"‪ .‬בע"א‬
‫‪ 1041/97‬סררו נ' נעלי תומרס בע"מ (פ"ד נד (‪ )2000( 642 )1‬מתומצתת ההלכה לפיה השתק פלוגתא יוצר מחסום‬
‫דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית או משפטית שהוכרעה במשפט קודם מול בעל דין אחר‪.‬‬
‫זאת בתנאים המצטברים הבאים‪ :‬הייתה הכרעה מפורשת נגדו‪ ,‬חיונית לתוצאה‪ ,‬ולבעל הדין "היה יומו" במשפט‬
‫המוקדם ביחס לאותה הכרעה‪ .‬האם ניזןק שתביעתו נגד העובד נחתה בשל ממצא של היעדר קש"ס עובדתי לנזק‬
‫יוכל לתבוע בהמשך את המעביד באחריות שילוחית? ראו גם רע"א ‪ 9771/16‬נובל אנרג'י נ' נזרי (‪.)29.9.17‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 1041/97‬סררו נ' נעלי תומרס בע"מ – בפסק דין זה מתומצתת ההלכה לפיה השתק פלוגתא‬
‫יוצר מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית או משפטית שהוכרעה במשפט קודם‬
‫מול בעל דין אחר ‪ .‬זאת בתנאים המצטברים הבאים‪ :‬הייתה הכרעה מפורשת נגדו‪ ,‬חיונית לתוצאה‪ ,‬ולבעל‬
‫הדין "היה יומו" במשפט המוקדם ביחס לאותה הכרעה‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 9771/16‬נובל אנרג'י נ' נזרי – תביעה נגד חברות גז שפעלו עפ"י מתווה הגז‪ ,‬החברות טענו כי‬
‫פעלו עפ"י דין‪.‬‬

‫מערכת היחסים בין המזיקים לבין עצמם‬

‫למזיק ששילם לניזוק את מלוא הנזק מוקנית מכוח סעיף ‪( 84‬א) לפקנ"ז זכות השתתפות כלפי מזיק אחר החבר‬
‫בקבוצת המעוולים יחד‪ .‬מהו מקורה של זכות זו? האם תביעת ההשתתפות היא תביעת נזיקין?‬

‫מזיק ששילם למעלה בכפי חלקו – יכול ללכת לשאר המזיקים ולתבוע אותם‪ .‬זכות השתתפות מכוח דיני עשיית‬
‫עושר‪ .‬אך זה אל מול הניזוקים בלבד – מול הניזוק כל אחד אחראי במלוא הנזק‪ ,‬אך נניח כי הניזוק קיבל את מלוא‬
‫הפיצוי רק ממעוול אחד – הניזוק ששילם את כל ה‪ 100%‬יכול ללכת ולתבוע את שאר המזיקים כל אחד על חלקו‬
‫ומידת אשמו – ע"פ מבחן החלוקה‪ :‬אשמה יחסית ותרומה לנזק – בזהה לס' ‪( 68‬אשם תורם)‪.‬‬

‫‪118‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫כאשר עומדת לאחד המעוולים חסינות דיונית נגד התובע הניזוק אין הדבר שולל את תביעת ההשתתפות שתוגש‬
‫נגד החסין על ידי מעוול אחר‪ .‬הזכות המהותית להשתתפות גוברת על החסינות הדיונית‪ .‬בהקשר זה נפסק כי‬
‫ההגנות העומדות למדינה כנגד תובענה ייצוגית הן דיוניות ולא פוגעות בזכות ההשתתפות (למשל נפסק כי חסינות‬
‫משרד התחבורה מפני תביעות ייצוגיות בשל אישור הפרדה מגדרית בקוי אגד אינה מונעת מאגד לתבוע את משרד‬
‫התחבורה כמעוול יחד ‪-‬‬

‫ע"א ‪ 7115/14‬סירוגה ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ (‪.)3.7.2017‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7115/14‬סירוגה ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ – העוסק בכך שחברת אגד אישרה הפרדה בין‬
‫גברים לנשים באוטובוס לאחר שקיבלה אישור לכך ממשרד התחבורה‪ ,‬אגד נתבעה וביקשה לתבוע את‬
‫המדינה בגין שיפוי‪/‬השתתפות בתשלום עבור התביעה ‪,‬ביהמ"ש אומר שלמדינה יש חסינות דיונית ולכן‬
‫המדינה לא חסינה מתביעת שיפוי מצד אגד ‪.‬‬

‫כיצד יחולק הנזק בין המעוולים יחד ? כלומר כיצד ייקבע חלקו של כל מעוול בנזק הכולל במערכת היחסים‬
‫הפנימיים שביניהם? מבחני החלוקה מופיעים בסע' ‪( 84‬ב) והם "על פי הצדק והיושר" וכן "בהתחשב עם מידת‬
‫אחריותו של האדם לנזק"‪ .‬הפסיקה קבעה כי מבחני חלוקה אלו כמוהם כמבחני החלוקה בין ניזוק למזיק במסגרת‬
‫הגנת האשם התורם (סע' ‪ .)68‬מבחנים אלה כזכור הם מבחן האשמה היחסית כמבחן יחיד או יחד עם מבחן‬
‫התרומה הסיבתית כמבחן משני‪ .‬ראו האמור באל רחים‪ ,‬בפס' ‪ .40‬המחשות להחלת מבחני חלוקה אלה מצויים‬
‫בע"א ‪ 8199/01‬עזבון מירו נ' מירו‪ ,‬פ"ד נז(‪ )2003( 796 ,785 )2‬ובאל רחים (פס' ‪.)41‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 8199/01‬עזבון מירו נ' מירו – שוטר מגיע הביתה שם על הספה את האקדח עם המחסנית‪ ,‬בא‬
‫בין משפחה לקח וירה‪ ,‬בוצע תוך כדי עבודת של השוטר? ישנה אחריות שילוחית של המדינה ושל‬
‫המשטרה‪ .‬איך חילקו בין המדינה לשוטר את האחריות? וזה שירה? אף אחד לא פעל בכוונה‪ ,‬אשמה‬
‫יחסית‪ .‬שוטר ומדינה ביחד ‪ 30‬אחוזים וזה שירה ‪ 70‬אחוזים‪ .‬יחסי=אשמה מוסרית‪ .‬הגיעו כמעט עד‬
‫הקצה‪ ,‬פס"ד קצת קיצוני ומרחיק לכת‪.‬‬

‫מהו הדין כאשר אין יודעים מהו חלקו של כל מעוול בנזק? הפתרון האלגנטי הוא חלוקתו של הנזק בחלקים‬
‫שווים‪ .‬ראו ע"א ‪ 600/86‬עמיר ואח' נ' קונפינו‪ ,‬פ"ד מו (‪.)1992( 251 ,233 )3‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 600/86‬עמיר ואח' נ' קונפינו – מצבים של גרימה נפרדת הגורמת לנזק שלא ניתן להפרדה‪-‬‬

‫מצב ראשון – מעוולים במשותף ‪ ,‬ביצעו עוולה אחת משותפת‪ .‬מזיק א' ומזיק ב'‪ ,‬הפעולה המשותפת שלהם‬
‫גורמת לנזק‪ .‬א' לא עוצר באדום‪ ,‬ב' נוסע בעקבותיו‪ ,‬נגרם נזק לג'‪ .‬כל אחד אחראי למאה אחוז מהנזק‪.‬‬
‫ביחד ולחוד – ס' ‪.11‬‬

‫‪119‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מצב שני – מעוולים בנפרד – עוולות נפרדות‪ ,‬אך הנזקים שגרמו התמזגו לנזק אחד שאינו ניתן להפרדה‬
‫לגורמיו השונים‪ .‬יש מעוול א'‪ ,‬ב'‪ ,‬שניהם גורמים לנזק אך אני לא יודע מי גרם לאיזה נזק‪ .‬מי אחראי למה‪.‬‬

‫מהו הדין כאשר אין יודעים מהו חלקו של כל מעוול בנזק? הפתרון האלגנטי הוא חלוקתו של הנזק‬
‫בחלקים שווים‪ .‬מועבר נטל ההוכחה אל המזיקים להוכיח מי גרם לאיזה חלק מהנזק‪ .‬כאשר הנטל לא‬
‫מורם‪ ,‬נחשבים המזיקים למעוולים יחד וכל אחד מהם חב למלוא הנזק‪ ,‬אחריות יחד ולחוד‪ .‬פס"ד עמיר‬
‫ואח' נ' קונפינו‪.‬‬

‫נניח עתה כי לתובע נגרם נזק של ‪ 100‬וכי חלקו של כל אחד משני המזיקים הוא ‪ .50‬התובע התפשר עם מזיק א‬
‫על ‪ 40‬ופטר אותו מאחריות‪ .‬מה יקרה בהמשך? וכאשר הפשרה עם המזיק הראשון היא על ‪ ?60%‬ראו‬
‫לאחרונה רע"א ‪ 7848/18‬מדינת ישראל נ' פלונית (‪.)21.12.2018‬‬

‫האם תביעת השתתפות של מעוול נגד מעוול אחר חייבת להיעשות במשפט נפרד מאוחר? האם אפשר לחבר מראש‬
‫תביעת השתתפות עם תביעת נזיקין? התשובה היא שניתן לחברן באמצעות מכשיר דיוני המכונה "הודעה לצד‬
‫שלישי"‪.‬‬

‫מתי תובעים תביעת השתתפות? נלמד בסדרי הדין האזרחיים‪ .‬בעיקרון מתבצע לאחר התביעה בין הניזוק למזיק‪.‬‬
‫אך ניתן לעשות את זה גם תוך כדי – על ידי "הודעה לצד שלישי" – תוך כדי התביעה בין הניזוק למזיק – המזיק‬
‫שולח הודעה לשאר המזיקים שידעו שאם יהיה חב בנזיקין לניזוק – הוא יטען שהם מעוולים יחד והוא יתבע מהם‬
‫את החלק שלהם‪.‬‬

‫מהם השיקולים בעד ונגד הגשת הודעה לצד שלישי (ג) שאותה ניתן להגיש הן כלפי מזיק שנתבע והן כלפי מזיק‬
‫שלא נתבע? כאשר עושים זאת תוך כדי תביעה בית המשפט יכול לחלק מראש את הנטל או להחליט לצרף את‬
‫המזיקים האחרים גם לדיון ולתביעה הנוכחית‪ .‬אחד השיקולים זה תשלום אגרה – כאשר אני מבצע הודעה‬
‫לצד שלישי אני משלם אגרה כי זה כמו פתיחת תביעה‪ ,‬או שאני רוצה קודם לראות מה נפסק במשפט ולאחר‬
‫מכן אגיש תביעת השתתפות‪.‬‬

‫ראו בהקשר זה ע"א ‪ 5222/17‬פלוני נ' פלונית (‪.)26.4.2018‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 5222/17‬פלוני נ' פלונית – האם תביעת השתתפות של מעוול נגד מעוול אחר חייבת להיעשות‬
‫במשפט נפרד מאוחר ? האם אפשר לחבר מראש תביעת השתתפות עם תביעת נזיקין? התשובה היא שניתן‬
‫לחברן באמצעות מכשיר דיוני המכונה" הודעה לצד שלישי"‪ .‬מהם השיקולים בעד ונגד הגשת הודעה לצד‬
‫שלישי (ג) שאותה ניתן להגיש הן כלפי מזיק שנתבע והן כלפי מזיק שלא נתבע? ראו בהקשר זה את‬
‫ההחלטה בפלוני נ' פלונית‪.‬‬

‫האם לא קיימת בעיה שיש תביעת השתתפות (בין המשלם לשאר המזיקים)לבין תביעת הנזיקין‬
‫(המשלם והניזוק)‪ ,‬האם לא מומלץ לאחד את ההליכים ולמנוע סתירה במשפט? קיימת אפשרות‬
‫לאיחוד הדיונים ע"י הודעה לצד שלישי בה מודיע הנתבע למעוולים הנוספים "אם אני יחויב אני אטען‬
‫שאתם צריכים להשתתף איתי" וביהמ"ש מכניס גם את המעוולים הנוספים לתביעה ‪.‬‬

‫‪120‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫להודעות צד ג בנזיקין ראו האם ניתן לקבוע השתתפות בין מעוולים כבר במשפט הנזיקין נגדם? תשובה חיובית‪,‬‬
‫שאינה מתיישבת עם פסיקה קודמת‪ ,‬ניתנה בעניין זלצר נ' אבירם לעיל‪ .‬כך עולה גם מרע"א ‪ 4474/20‬נון נ'‬
‫הרשקוביץ (‪.)1.11.2020‬‬

‫אירוע‬

‫עובד במפעלי אסבסט נחשף לאבק האסבסט אצל שלושה מעבידים שונים שאצלם עבד לאורך השנים ברמות‬
‫חשיפה שונות‪ .‬מתפתחת אצלו מחלת ריאות קשה שהיא תוצאה של הצטברות החשיפות אך מבלי יכולת לשייך‬
‫סימפטום או נזק מסוים לחשיפה ספציפית‪ .‬ידוע כי המעבידים התרשלו ו‪/‬או הפרו חובה חקוקה בהגנה על‬
‫עובדיהם מפני אבק האסבסט‪ .‬העובד תובע שני מעבידים‪ ,‬א ו – ב‪ ,‬אך לא את מעביד ג‪ .‬תביעתו מתקבלת נגד‬
‫מעביד א אך נדחית נגד מעביד ב‪ .‬עתה הוא מבקש לתבוע את מעביד ג‪ .‬מהן בשלב זה זכויות ההשתתפות של מעביד‬
‫א נגד ב ו – ג?‬

‫נושא ‪ :12‬אחריות רשויות ציבור ועובדיהן – שיעור ‪25-26/08/2022‬‬

‫כללי‬
‫מהן גבולות אחריותן בנזיקין של רשויות ציבור המפעילות סמכות שלטונית (להבדיל מפעילות בעלת אופי‬
‫"פרטי"‪ -‬כמו רופא שעובד בבית חולים ציבורי שמתרשל וזו תביעה פרטית)? סוגיה זו‪ ,‬המצויה בתחום החפיפה‬
‫שבין משפט פרטי לציבורי‪ ,‬ממחישה שורת נושאים שבהם עסקנו בהרחבה בעבר‪ :‬מהות ומבנה עוולת הרשלנות;‬
‫גבולות האחריות ברשלנות; הפרת חובה חקוקה; אחריות למעשי הזולת וריבוי מעוולים‪ .‬בנושא זה‪ ,‬המצוי בחזית‬
‫דיני הנזיקין בישראל ובעולם‪ ,‬שלובות גם שאלת ההבחנה בין אחריות הרשות הציבורית עצמה לבין אחריות העובד‬
‫הפועל מטעמה‪ ,‬וכן שאלת החסינויות הסטטוטוריות של רשויות הציבור ועובדיהן‪.‬‬

‫ביקורת שיפוטית – דיני הנזיקין מול המשפט המנהלי‬

‫בית‪-‬משפט המטיל אחריות בנזיקין על רשות ציבורית מפעיל למעשה פיקוח שיפוטי על הרשות‪ .‬במה שונה‬
‫הפיקוח הנזיקי מהפיקוח של המשפט המנהלי? חשבו על כך במונחים של היקף ההתערבות‪ ,‬עילת תביעה‪ ,‬הסעד‬
‫ועוצמתו‪ ,‬הערכאה העוסקת בפיקוח והיקף שיקול הדעת‪ .‬ההתערבות של הפיקוח המנהלי הוא מכאן והילך‪ ,‬מרגע‬
‫התביעה והלאה – כי בבית משפט מנהלי מבקשים סעד של צו עשה‪ /‬צו מניעה‪ .‬בית משפט נזיקי מסתכל אחורה‬
‫ונותן סעד של פיצוי‪ .‬בית משפט מנהלי מרתיע יותר את הרשות כי אומרים לה מה לעשות אך גם תשלום נזיקין‬
‫מרתיע ואף לפעמים יותר – לעיתים רשות מנהלית מעדיפה שבית משפט יורה עליה להפסיק לעשות משהו מאשר‬
‫לפצות בסכומים רבים‪.‬‬

‫שיקולים בעד ונגד אחריות‬

‫עמדנו בהרחבה על שיקולי המדיניות הכלליים (והשנויים במחלוקת) הפועלים להגבלת האחריות ברשלנות‬
‫הזכרנו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הרתעת יתר‪ ,‬עלות גבוהה והצפה‪ .‬האם שיקולים אלה מתחזקים או נחלשים כאשר מדובר‬

‫‪121‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ברשויות ציבור המפעילות סמכות שלטונית? בהרתעת יתר השיקול נחלש – אין כוונה שהרשות "תפחד" לפעול‪,‬‬
‫אותו דבר גם מבחינת הצפה‪.‬‬
‫האם קיימים שיקולי מדיניות נוספים הייחודיים לתחום זה‪ ,‬כהפרדת רשויות? לאן מצביעים שיקולים אלה?‬
‫הגישות השונות לשיקולי מדיניות אלה באות לידי ביטוי בפסקי הדין זוהר ווע"א ‪ 243/83‬עירית ירושלים נ' גורדון‪,‬‬
‫לט(‪ )1985( 113 )1‬מחד גיסא – השופט ברק לא חושש מהרתעת יתר‪ /‬הצפה כי לא הוכח כי המקרה יגרום לכך‪ ,‬מול‬
‫ע"א ‪ 915/91‬מדינת ישראל נ' לוי פ"ד מח (‪ )1994( 45 )3‬מאידך גיסא – השופט שמגר שכן טוען כי המקרה עשוי‬
‫לגרום להרתעת יתר והצפה‪ .‬הפסיקה מאוחרת נעה בין הקצוות‪ .‬שיקול נוסף להגבלת אחריות הוא שהטלת אחריות‬
‫על רשויות ציבור יכולה לגרום להפליה בין מגזרים שונים‪.‬‬

‫פס"ד מדינת ישראל נ' לוי – נקבע בעקבות המשפט האנגלי כי לחובה יש שני תנאים – קירבה בין מזיק לניזוק ‪+‬‬
‫צודק הוגן וסביר להטיל אחריות‪.‬‬
‫המבחן שהכריע בפסיקה – הדרך הראויה להכרעה אם קיימת חובה או לא‪ ,‬המתיישבת עם תפישתו של ברק‪,‬‬
‫היא להפעיל את שיקולי המדיניות לשלילית האחריות באמצעות מרכיביה השונים של הסיטואציה הנזיקית‪:‬‬
‫מזיק‪ ,‬פעילות מזיקה‪ ,‬נזק וניזוק‪ .‬כך לדוג' ניתן לקבוע כי אין חובה ולכן אין אחריות בגין סוג נזק מסוים‪ .‬יש‬
‫לבצע איזון אינטרסים בין ניזוק‪ ,‬נזק‪ ,‬פעילות מזיקה ומזיק‪.‬‬
‫הש' שמגר‪ :‬איפה שיש לרשות המנהלית שיקול דעת לא מתאים לביקורת שיפוטית‪ .‬חוסר שפיטות מוסדית‪.‬‬
‫מתייחס לריבוי תביעות‪ ,‬הצפות‪ ,‬קושי בהוכחת התרשלות בהחלטה שעוסקת במדיניות‪ ,‬עלויות גדולות של‬
‫הציבור‪ ,‬הרתעת יתר‪ ,‬הדבר יוביל למדיניות הססנית ואיטית‪ ,‬ישנו חשש מתביעה אזרחית אשר עלול שלא כדין‬
‫להטות את הכף כנגד הרשות‪ .‬גישה מצמצמת ‪ ,‬נקבע כי בהמ"ש לא יתערב בהחלטות של רשויות מנהל שיש בהן‬
‫משום הפעלת שיקול דעת רחב‪ .‬כאשר רשות מנהלית מפעילה שיקול דעת רחב ביהמ"ש לא יתערב‪ ,‬זולת שיקול‬
‫הדעת נעשה בחוסר סבירות קיצוני‪ ,‬רשלנות קיצונית‪ .‬זהו החריג‪ .‬שיקול הדעת מחייב הכרעה בין שיקולים‬
‫כלכליים פוליטיים וחברתיים אחרים‪ .‬ביהמ"ש לא רשאי להתערב‪ ,‬לא יכול‪.‬‬

‫הכלים להגבלת אחריות‬

‫בהנחה שיש מקום להגבלת אחריותן של רשויות ציבור כאמור‪ ,‬מהן הכלים המשפטיים שמספקות עוולות הרשלנות‬
‫והפרת החובה החקוקה לצורך זה? התשובה לשאלה זו מחזירה אותנו אל מבנה עוולת הרשלנות בכלל ויסוד‬
‫החובה בפרט‪ .‬ניתן להגביל את האחריות על ידי הבחנה בין מעשה לבין מחדל (ראו פרשת אל רחים)‪ ,‬בין פעולה‬
‫ביצועית לבין החלטת מדיניות‪ ,‬והבחנה בין סוגי נזק (גופני‪ ,‬רכושי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬נפשי) כמו גם בין דרגות שונות של‬
‫התרשלות (רגילה או חמורה)‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7008/09‬אל רחים נ' אל קאדר ‪ -‬שער בבית ספר‪ ,‬שלא מוצב טוב‪ ,‬לא יציב‪ ,‬ילד מתנדנד עליו נופל ונפגע‪.‬‬
‫אחריות בית הספר המנהלים והעירייה שלא דאגה לתקינות של השער‪ .‬הש' עמית‪ -‬מפנה לס' ‪ ,11‬מעוולים יחד‪.‬‬
‫קבעו כי מעוולים במשותף‪.‬‬
‫בשעתו לא ניתן לדעת כמה ירווח לכן נקבע לו פיצוי בשיטת האומדנה‪ ,‬אם נפגע קטין אז הוא יסתגל לנכות שלו‬
‫ולכן לא יפגע כלכך הוא עדיין יכול להתאים את עצמו לשוק העבודה‪ .‬לאחר מכאן נקטו שיטה אחרת‪ -‬שכר אלמלא‬
‫העוולה ‪ -‬ממוצע במשק‪ ,‬אובדן‪ -‬לפי נכות רפואית‪ .‬הפיצוי הינו שכר ממוצע במשק כפול נכות רפואית ‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הדין בישראל‬
‫ניתן להבחין בחמש תקופות שונות בהתפתחות הדין בישראל‪ .‬ראו רשות לניירות ערך‪ ,‬פס' ‪.2‬‬
‫רקע עובדתי‬
‫‪ . 2‬עסקינן במספר משקיעים אשר התקשרו בהסכמי השקעה עם חברת יוטרייד פרימיום בע"מ (להלן‪ :‬יוטרייד או‬
‫החברה)‪ ,‬אשר הציעה שירותי ניהול השקעות ממוחשב‪ .‬שירות זה‪ ,‬הקרוי גם מסחר אלגוריתמי‪ ,‬מאפשר לבצע‬
‫פעולות מסחר באופן אוטומטי באמצעות אלגוריתמים לקבלת החלטות השקעה‪ .‬המשקיעים הפקידו את כספם‬
‫אצל יוטרייד‪ ,‬אשר השקיעה אותו בעבורם באמצעות הפלטפורמה המתוארת‪ .‬המשיבים בהליך זה התקשרו עם‬
‫החברה בהסכמי השקעה מטיב זה בתקופה שבין מרץ ‪ 2015‬ליולי ‪.2015‬‬

‫עד לשנות ה – ‪ 80‬אחריותן של רשויות ציבור הייתה בעיקרה מוגבלת בהיקפה (תקופה ראשונה)‪ .‬בפסקי הדין גורדון‬
‫וזוהר (ע"א ‪ 862/80‬פ"ד לז(‪ ))1983( 757 )3‬חל מהפך בגישה ונוצר פוטנציאל הרחבה משמעותי (שניה) –ההחלטה‬
‫בעניין לוי קראה תגר על הגישה המרחיבה‪ ,‬ויצרה את חריג שיקול הדעת לאחריות (שלישית) – שיקול דעת רחב‬
‫במקרה בו אין סטנדרטים או שיקולים ספציפיים בתחומים חברתיים‪ /‬פוליטיים או כלכליים מתחרים‪ .‬נוכח‬
‫השוני במגמות וברטוריקה בין זוהר לגורדון מחד גיסא לבין לוי מאידך גיסא‪ ,‬ניכרו בפסיקה גישות שונות במשפט‬
‫הישראלי לאחריות רשויות ציבור בנזיקין‪ ,‬מרחיבה וזהירה‪ ,‬כאשר בתי משפט מנסים למצוא את הסינתזה הראויה‬
‫ביניהן (רביעית)‪ .‬הגישות השונות והמתח ביניהן מצאו ביטוי מובהק בפרשת גליק נ' משטרת ישראל בה נתבעה‬
‫המשטרה על כך שלא בחנה מחדש את החלטתה לא לאפשר לתובע לעלות להר הבית ופגעה בהכנסתו‪ .‬האם מחדלו‬
‫של התובע מלפנות לבג"צ והעדפתו את המסלול הנזיקי שומטים את הבסיס מתחת לתביעתו הנזיקית? בפסק הדין‬
‫נדונו בפרוטרוט היחס בין המשפט המנהלי לדיני הנזיקין והגישה הראויה לאחריות רשויות ציבור בנזיקין‪ ,‬וכן‬
‫סוגיות של הקטנת נזק וסיבתיות עובדתית בהקשר זה‪ .‬ראו גם דנ"א ‪ .)27.7.2017( 1523/17‬לאחרונה נראה כי‬
‫גוברת ידה של הגישה המצמצמת (חמישית)‪ .‬ראו פרשות רשות לניירות ערך ופלונית נ' מדינת ישראל‪ .‬שינוי‬
‫הגישה נובע גם ואולי בעיקר מתפישות עולם שונות של שופטים מובילים (ברק וריבלין מרחיבים עמית מצמצם)‪.‬‬
‫באשר לאחריות המדינה להונאות ראו ע"א ‪ 2394/18‬פלונים נ' משטרת ישראל (‪.)10.4.2019‬‬

‫גליק נ' משטרת ישראל בה נתבעה המשטרה על כך שלא בחנה מחדש את החלטתה לא לאפשר לתובע‬
‫לעלות להר הבית ופגעה בהכנסתו‪ .‬האם מחדלו של התובע מלפנות לבג"צ והעדפתו את המסלול הנזיקי‬
‫שומטים את הבסיס מתחת לתביעתו הנזיקית? בפסק הדין נדונו בפרוטרוט היחס בין המשפט המנהלי‬
‫לדיני הנזיקין והגישה הראויה לאחריות רשויות ציבור בנזיקין‪ ,‬וכן סוגיות של הקטנת נזק וסיבתיות‬
‫עובדתית בהקשר זה‪.‬‬
‫אחת הדרכים לצמצמם ולהגביל את האחריות של רשויות הינה חסינות‪ :‬חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו –‬
‫‪ 2006‬הגביל את היכולת להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה‪ ,‬אך נקבע כי הגנות אלה הן דיוניות ואינן‬
‫חוסמות תביעת השתתפות של מעוול אחר‪.‬‬
‫התביעה נדחתה בגלל שגליק לא פעל (פנה לבג"צ) ופשוט המתין והגדיל את הנזק‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 2394/18‬פלונים נ' משטרת ישראל – בחור בשם גרגורי לרנר שכנע ‪ 2500‬משקיעים להשקיע‬
‫בחברה שלו‪ ,‬אך למעשה הציע הונאה‪ .‬אלו שנפגעו תבעו את המדינה‪ ,‬הרשות לניירות ערך משטרת ישראל‬
‫ורשות בתי הסוהר בטענה שיכלו למנוע את ההונאה‪ .‬זה מחדל‪ ,‬ונזק כלכלי טהור‪ .‬ביהמ"ש דוחה את‬
‫התביעה באמצעות הכלים להגבלת האחריות‪.‬‬

‫‪123‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – ‪ 2006‬הגביל את היכולת להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה (ראו סע' ‪,3‬‬
‫‪(5‬ב)‪(8,‬ב)(‪(20 ,9 ,)1‬ד)(‪ ) 21 ,)1‬אך נקבע כי הגנות אלה הן דיוניות ואינן חוסמות תביעת השתתפות של מעוול אחר –‬
‫ראו ע"א ‪ 7115/14‬סירוגה ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ (‪ :)3.7.2017‬פסק דין העוסק בכך שחברת אגד אישרה‬
‫הפרדה בין גברים לנשים באוטובוס לאחר שקיבלה אישור לכך ממשרד התחבורה‪ ,‬אגד נתבעה וביקשה לתבוע את‬
‫המדינה בגין שיפוי‪/‬השתתפות בתשלום עבור התביעה ‪,‬ביהמ"ש אומר שלמדינה יש רק חסינות דיונית ולכן המדינה‬
‫לא חסינה מתביעת שיפוי מצד אגד ‪.‬‬

‫אחריות עובדי ציבור‬

‫האם מן הראוי שעובדי הציבור ייתבעו ויחויבו אישית כאשר גרמו נזק בעת עבודתם? האם תוצאה זו צודקת?‬
‫תיקון מס' ‪ 10‬לפקודת הנזיקין מיום ‪ 10.8.2005‬הסדיר סוגיה זו‪ .‬מהם עיקרי הסדר זה? ראו סע' ‪ 7‬המתוקן לפקודת‬
‫הנזיקין‪ ,‬התקנות שהותקנו מכוחו ורע"א ‪ 775/11‬פלקסר נ' מדינת ישראל (‪ )11.8.2014‬ולאחרונה רע"א ‪10195/17‬‬
‫נבות נ' מזרחי (‪.)25.1.18‬‬

‫עד שנת ‪ 2005‬היה ניתן לתבוע את העובד ואת המדינה באחריות שילוחית – אחריות הרשות נובעת מאחריות‬
‫העובד‪ .‬הדבר אפשר גל תביעות נגד עובדי הציבור ואף שימשו כסחיטה ואיומים נגד עובדי ציבור‪ .‬לאור הצורך‬
‫להוריד את האופציה והלחץ של עובדי הציבור – חוקק הס' שמונע את האפשרות לתבוע את עובד הציבור על מעשה‬
‫שעה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני‪.‬‬
‫החסינות היא חסינות דיונית בלבד (חסינות מהותית – מבטלת את האחריות‪ ,‬חסינות דיונית מכירה באחרית אך‬
‫מונעת את ההליך המשפטי)‪.‬‬
‫הרציונל הוא שהעובד פעל לטובת המדינה ולכן לא ראוי לחייב אותו‪ .‬גם לתובע אומרים – מה אכפת לך מהעובד‬
‫עצמו – אם נפגעת תתבע את המדינה‪( .‬כמובן שיש גם שיקולים של הרתעת יתר‪ ,‬עומס יתר וכדומה)‪.‬‬
‫כדי לבטל את החסינות התובעים יטענו שהעובד פעל מתוך ידיעה או אדישות – גם כאן כדי למנוע תביעות אישיות‬
‫חוקק ס' ‪ 7‬ב – על פיו הרשות יכולה להגיד לתובע שהיא לוקחת את כל האחריות עליה ומוציאה את הנתבע (עובד‬
‫הציבור) מהתביעה‪ .‬אך גם פה התובע יכול לטעון שלא ניתן לרשות לעשות זאת כי עובד הציבור פעל ביודעין או‬

‫‪124‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫באדישות אך כאן נטל ההוכחה על התובע‪ .‬כמו כן יכולה המדינה להחליט לא לקחת את כל האחריות אך כן‬
‫להיכנס "כשותפה" בתביעה (כנתבעת)‪.‬‬

‫במידה והעובד כן נתבע והמדינה לא לוקחת את המקרה עליה – רשאי עובד הציבור לטעון בבית המשפט ולדרוש‬
‫את החסינות שלו בעצמו‪.‬‬
‫במידה והמדינה לקחת את המקרה עליה ולאחר מכן התברר שהעובד פעל ביודעין או באדישות – רשאית המדינה‬
‫לדרוש פיצוי מצד עובד הציבור (ס' ‪7‬ו)‪.‬‬

‫חסינויות סטטוטוריות – "פעולה מלחמתית" – חסינות שופטים‬

‫חסינות סטטוטורית = חסינות מתוקף חוק‪.‬‬

‫מקנה חסינות לא רק לעובדי ציבור – אלא גם לאזרחים‪ .‬אך דבר זה לא תקף לגבי עוולת הרשלנות ומרבית‬
‫התביעות בנזיקין נ' המדינה – הינן בגין עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫עד כמה חסינויות סטטוטוריות מגבילות את אחריותן של רשויות ציבור ? עיינו בחוק הנזיקין האזרחיים‬
‫(אחריות המדינה)‪ ,‬תשי"ב – ‪ .1952‬לחסינות שבסעיף ‪ 6‬לפקודה ראו ע"א ‪ 404/80‬בני עטרות נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד‬
‫לח(‪ ,)1984( 30 )4‬פס' ‪ 17- 13‬ונובל אנרג'י נ' נזרי‪ .‬לעניין חסינות המדינה בתביעות בשל שירות בטחוני ראו רע"א‬
‫‪ 2223/14‬מ"י נ' פלוני (‪.)17.1.17‬‬
‫סוגיה רגישה היא רוחב החסינות בשל "פעולה מלחמתית" המוקנית בסעיף ‪ 5‬לחוק הנזיקים האזרחיים‬
‫(אחריות המדינה)‪ ,‬התשי"ב – ‪ .1952‬הגדרה זו תוקנה מספר פעמים ולאחרונה ב – ‪ .2012‬סקירת התפתחות הדין‬
‫בסוגיה זו מצויה בחראדן נ' מדינת ישראל ובעקבותיו ע"א ‪ 8279/12‬אלדאיה נ' מדינת ישראל (‪ )29.6.2014‬ע"א‬
‫‪ 6982/12‬רייצ'ל קורי נ' מדינת ישראל (‪. )12.2.2015‬ראו גם בג"צ ‪ 8276/05‬עדאלה נ' שר הבטחון (‪ )12.12.2006‬בו‬
‫בוטלה הוראת חסינות רחבה כבלתי חוקתית) ודנ"א ‪ 5698/11‬מדינת ישראל נ' דיראני (‪ )15.1.2015‬בו בוטלה‬
‫ההכרה בזכאות של חבר ארגון טרור לתבוע בישראל‪.‬‬
‫סוגיה אחרת היא חסינות הרשות השופטת‪:‬‬

‫האם זו חסינות דיונית או מהותית? ומה היקפה? הניסוח שחוק מתפרש כחסינות דיונית (ס' ‪ .)8‬סוגיה זו הוכרעה‬
‫בעליון רק לאחרונה בפרשת מדינת ישראל נ' עלי אדם‪ .‬מה נפסק שם? ראו לאחרונה רע"א ‪ 118/21‬וינברג נ' מדינת‬
‫ישראל (‪.)21.1.2021‬‬

‫‪125‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד מ"י נ' עלי אדם ‪ :‬במשך שנים רבות אף אחד לא תבע שופטים ולא הייתה בעיה עד שיום אחד קם אדם וטען‬
‫שזו חסינות דיונית ע"פ ס' ‪ 8‬וניתן לתבוע את המדינה ולא את השופט – עלה קושי ברור שבו השופטים צריכים‬
‫לקבל החלטה על עצמם‪ .‬גישה אחת שעלה היא שהאחריות היא מהותית ולא ניתן לתבוע את המדינה‪ ,‬גישה שניה‬
‫היא שניתן לתבוע את המדינה אך רק במקרים חריגים‪.‬‬
‫שיקולים שצוינו‪:‬‬
‫אם שופט עליון יתבע הוא יגיע לדיון בשלום‪ /‬מחוזי ואין ראוי הדבר ששופט מערכאה גבוהה ידון‬ ‫‪-‬‬
‫בערכאה נמוכה‪.‬‬
‫סופיות הדיון – לארח שנגמר הדיון לא ייתכן ויקום דיון חדש על פסק הדין‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שמירה על תפקוד תקין של מערכת השפיטה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עצמאות השופט בקבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בית המשפט קובע שמכלול השיקולים שצוינו לעיל – מכריע כי מדובר בחסינות מהותית – זו ההלכה כיום (ייתכן‬
‫ולא תחול שיוכח כי השופט פעל בזדון‪ /‬כוונה)‪.‬‬

‫בפס"ד וינברג נ' מדינת ישראל נתבעה המדינה בגין תשלום שכר טרחה גבוה כתוצאה מאיטיות מערכת המשפט –‬
‫המדינה טענה שעתיד התביעה להידחות מכוח ס' ‪ ,8‬התובע טען כי ס' ‪ 8‬מדבר על החלטות שיפוטיות ואל שם הדבר‬
‫אלא איטיות מערכת המשפט‪ .‬בית המשפט קבע כי ס' ‪ 8‬כולל את כל ההחלטות השיפוטיות כולל החלטות‬
‫אדמיניסטרטיביות כי זה חלק מאופן התפקוד השיפוטי‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 3359/18‬מדינת ישראל נ' עלי אדם – בימ"ש קובע כי לשופטים קיימת חסינות מהותית ומונה את‬
‫הסיבות לכך‪ -‬המשיב‪ ,‬אזרח סודני‪ ,‬הגיש תביעה נזיקית לבימ"ש השלום נגד שר הפנים‪ ,‬הממונה על ביקורת‬
‫הגבולות במשרד הפנים‪ ,‬שירות בתי הסוהר‪ ,‬בית הדין לביקורת משמרות של שוהים שלא כדין‪ ,‬צה"ל ומדינת‬
‫ישראל‪ .‬המדינה הגישה כתב הגנה שבמסגרתו עתרה לסילוק על הסף של התביעה נגד בית הדין בשל קיומה של‬
‫חסינות שיפוטית‪ .‬הבקשה נדחתה ומכאן בקשת רשות הערעור‪ .‬הבקשה נסבה אודות החסינות השיפוטית שבסעיף‬
‫‪ 8‬לפקודת הנזיקין ‪ ,‬ובפרט אודות השאלה האם ניתן לחייב את המדינה בנזיקין בשל מעשה או מחדל של נושא‬
‫משרה שיפוטית ‪ .‬בימ"ש פסק כי‪ ,‬החסינות של נושא משרה שיפוטית כנגד תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו‪,‬‬
‫לפי סעיף ‪ 8‬לפקודת הנזיקין ‪ ,‬היא חסינות מהותית ‪ ,‬וכי לא ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית בגין עוולה‬
‫של נושא משרה שיפוטית; לאור האמור‪ ,‬טענות המשיב בתביעתו‪ ,‬המיוחסות למדינה בשל מעשים או מחדלים של‬
‫בית הדין לביקורת משמורת יימחקו מכתב התביעה‪ ,‬בית הדין יימחק מהתביעה כנתבע‪ .‬לשופטים יש חסינות‬
‫מהותית‪.‬‬

‫חוק הנזקים האזרחיים (אחרית המדינה)‪ ,‬תשי"ב‪ – 1952-‬קובע (בס' ‪ )2‬קודם כל שדין המדינה‪ ,‬לעניין אחריות‬
‫בנזיקים‪ ,‬כדין כל גוף מואגד‪ ,‬פרט לאמור להלן בחוק זה‪ .‬החוק מגדיר הגבלות ואחריות של המדינה במקרים‬
‫ספציפיים‪.‬‬

‫ס' ‪ 7‬מגדיר את אחריות המדינה נזיקים במוות שאירע בשירות צבאי – אחד השיקולים מהגבלת האחרית הוא‬
‫הרצון למנוע מבתי משפט אזרחיים לדון במקרים צבאיים (שיצטרכו להיכנס לעיניים ביטחוניים)‪.‬‬

‫ס' ‪ 5‬בחוק זה זוכה לדיון אינטנסיבי בפסיקה כתוצאה מהאינתיפאדה – פעולה מלחמתית‪:‬‬

‫‪126‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪(5‬א) – מציג חסינות מהותית‪.‬‬

‫פסקי דין רלוונטיים‪:‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 1459/11‬עזבון חראדן נ' מדינת ישראל – בחומת מגן במהלך תצפית נהרגו אזרחים חפים מפשע‪ ,‬עלתה‬
‫השאלה האם זה בגדר פעולה מלחמתית? השופט עמית אמר שפעולת תצפית במארב היא פעולה מלחמתית ולא‬
‫בגדר פעולת מניעה ולא נדרש לעמוד בנסיבות מסוימות‪ .‬בית המשפט קובע שיש צורך לקבוע בכל מקרה באיזה‬
‫סוג פעילות מדובר – האם מדובר בפעילות מסוג שיטורית שנקלעת לסכנת חיים (שבמקרה זה חלה חסינות‬
‫אוטומטית) או שמע פעילות מניעתית שבה יש לקבוע האם החסינות עומדת בהתאם לנסיבות‪ .‬בפס"ד זה הוחלט‬
‫שיש חסינות‪.‬‬

‫פס"ד בג"צ ‪ 8276/05‬עדאלה נ' שר הבטחון – ירי על חפים מפשע בשכם‪ ,‬נקבע כי הזכות לתבוע בנזיקין זה זכות‬
‫יסוד‪ ,‬כבוד האדם‪.‬‬
‫פס"ד דנ"א ‪ 5698/11‬מדינת ישראל נ' דיראני – העוסק בפלסטיני ששוחרר מהכלא ותבע בנזיקין‪ ,‬בעקבות זה‬
‫נחקק ס' ‪( 5‬ב) לחוק אחריות המדינה שלא מאפשר תביעה‪.‬‬

‫ס' ‪ 38‬ו‪ – 41‬שמעבירים את נטל ההוכחה לנתבע שלא התרשל – לא חלים במצבים של הפרות סדר ופעולות‬
‫ביטחוניות‪( .‬במקרים של ספק שקול ההחלטה תהיה נגד התובע ולא נגד הנתבע)‪.‬‬

‫נושא ‪13‬א‪ :‬הגדרת 'תאונת דרכים' – שיעור ‪26/08/2022+01/09/2022‬‬

‫‪127‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ההגדרות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‬

‫"תאונת דרכים" ‪ -‬מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה (ראה תרשים מטה);‬
‫יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב‪ ,‬שנגרמו בשל רכיב של הרכב או‬
‫בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו‪ ,‬אף אם אירעו על‪-‬ידי גורם שמחוץ לרכב‪ ,‬וכן מאורע שנגרם עקב‬
‫פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב‪ ,‬ובלבד שבעת‬
‫השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה‬
‫ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם‪ ,‬והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על‬
‫ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;‬

‫"נזק גוף " ‪ -‬מוות‪ ,‬מחלה‪ ,‬פגיעה או ליקוי גופני‪ ,‬נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי‬
‫הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;‬

‫"שימוש ברכב מנועי " ‪ -‬נסיעה ברכב‪ ,‬כניסה לתוכו או ירידה ממנו‪ ,‬החנייתו‪ ,‬דחיפתו או גרירתו‪ ,‬טיפול‪-‬דרך או‬
‫תיקון‪-‬דרך ברכב‪ ,‬שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו‪ ,‬לרבות הידרדרות או‬
‫התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה‬
‫כאמור מרכב עומד או חונה‪ ,‬שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או‬
‫פריקתו‪ ,‬כשהרכב עומד;‬

‫"נפגע" ‪ -‬אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים‪ ,‬למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי‬
‫פעולות איבה‪ ,‬התש"ל‪;1970-‬‬

‫"רכב מנועי" או "רכב " ‪ -‬רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית‪ ,‬לרבות רכבת‪,‬‬
‫טרקטור‪ ,‬מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי‪ ,‬ולמעט כסא גלגלים‪,‬‬
‫עגלת נכים ומדרגות נעות‪.‬‬

‫‪128‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫תנאי הבסיס – "מאורע" ו"כלי רכב"‬

‫מאורע‪ :‬האם מי שניזוק בגבו עקב שנים רבות של נהיגה במשאית זכאי לפיצויים מכוח ההסדר המיוחד שבחוק? ‪-‬‬
‫ראו רע"א ‪ 4211/21‬ביטוח חקלאי נ' אל אל (‪.)8.7.2021‬‬

‫פס"ד ביטוח חקלאי נ' אל אל‪ :‬במהלך פעולת החלפת גלגל משאית שארכה כשעה או לאחריה החל המשיב‬
‫לחוש בהדרגה בכאבים בגבו‪ .‬במשרעת שבין נזק שהצטבר ונגרם לאורך זמן לבין נזק שאירע במקום ובזמן‬
‫מסוים ובאופן פתאומי‪ ,‬המקרה דנן קרוב לאחרון‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא נמצא להרחיב בסוגיה של נזק שנגרם‬
‫כתוצאה משימוש ברכב מנועי באופן מצטבר ומתמשך ובמיקרו‪-‬טראומות‪ ,‬לגביהם הובעה עמדה כי הם‬
‫אינם עולים כדי "מאורע" כמשמעותו בחוק הפיצויים‪.‬‬

‫כלי רכב‪ :‬קראו את הגדרת המונח "כלי רכב"‪ .‬האם החלופה של "מכונה ניידת הכשירה‪ "....‬אינה "בולעת" את כל‬
‫החלופות האחרות? הדרישה העיקרית בהגדרה הראשית היא שעיקר הייעוד יהיה לתחבורה יבשתית‪ .‬פסק הדין‬
‫המנחה בסוגיה זו הוא ע"א ‪ 5847/96‬חברה ישראלית לקירור והספקה נ' סובח‪ ,‬פ"ד נ(‪ ,)1996( 819 )3‬ובהמשך לו‬
‫ע"א ‪ 2455/06‬חראנבה נ' בדארנה (‪ ,)19.3.2008‬פס' ‪ .21 – 15‬ראו קיבוץ עין חרוד‪ .‬מי מהבאים הוא "כלי רכב"?‬
‫מכבש‪ ,‬מלגזה‪ ,‬עגורן‪ ,‬מחפרון‪ ,‬דחפור‪ ,‬קומביין‪ ,‬קורקינט מיכני‪ ,‬מעלית‪ ,‬טרקטורון‪ ,‬סגאווי‪ ,‬קלנועית? תלוי במטרת‬
‫כלי הרכב – מכבש אין לו היתר נסיעה רגיל על הכביש ולכן לא עומד בהגדרה‪ .‬מלגזה – תלוי איזה (אם רק מעלה‬
‫ומורידה ציוד כמו מעלית אז לא‪ ,‬אם נעה בכביש אז כן‪ .‬עגורן‪ ,‬מחפרון‪ ,‬דחפור – ללא מטרות הסעת נוסעים‪ /‬ציוד –‬
‫לא‪ .‬טרקטורון – כן‪ .‬קלנועית – נקבע שיותר קרובה לכיסא גלגלית ואיננה כלי רכב‪.‬‬

‫‪129‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ראו ע"א ‪ 7023/19‬עז' אסולין נ' דרויש (‪ )12.10.2020‬לעניין אופניים וקורקינט חשמלי ודנ"א ‪ 7340/20‬פלונית נ'‬
‫פלוני (‪.)4.3.2021‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 5847/96‬חברה ישראלית לקירור והספקה נ' סובח – עלתה השאלה האם מעלית היא בהגדרת‬
‫כלי רכב? ביהמ"ש אומר שמעלית אכן משמשת להובלת אנשים ומטענים ממקום למקום אך מכיוון שאין‬
‫לה צירי אורך ורוחב ‪,‬רק אורך‪ ,‬אינה עומדת בהגדרה של כלי רכב‪ ,‬הדין גם במדרגות נעות לפי שהם‬
‫נמצאות באותו מבנה‪ .‬משמע שתנועה אנכית אינה מוגדרת ככלי רכב (מעלית) לעומת תנועה אופקית שכן‬
‫מוגדרת ככלי רכב‪.‬‬

‫חראנבה נ' בדארנה האם קומביין הינו "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪,‬‬
‫התשל"ה‪( 1995-‬להלן‪" :‬החוק")? בעת פעילות חקלאית נתפסה רגלו של המערער בתוך מיכל קיבול של‬
‫קומביין‪ ,‬שבו נהג המשיב ‪ .1‬כתוצאה מכך נפצע המערער ברגלו‪ ,‬ונקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור של‬
‫‪ . 52%‬ביום התאונה‪ ,‬הקומביין לא היה מבוטח בביטוח חובה‪ .‬ביהמ"ש המחוזי פסק כי הקומביין אינו‬
‫"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק‪ ,‬ועל כן האירוע נשוא התביעה אינו מהווה "תאונת דרכים"‪ .‬לטענת המערער‪,‬‬
‫הקומביין עונה להגדרה הבסיסית של "רכב מנועי"‪ ,‬ולחלופין‪ ,‬עונה הוא על שתיים מן ההגדרות המרבות‪,‬‬
‫שהן "טרקטור"‪ ,‬ו"מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש"‪ .‬ביהמ"ש העליון (מפי השופט ד' חשין‬
‫ובהסכמת השופטים א' פרוקצ'יה ומ' נאור) דחה את הערעור‪.‬‬

‫עז' אסולין נ' דרויש ביהמ"ש העליון פסק ברוב דעות כי אופניים חשמליים (תקניים ושאינם תקניים)‬
‫מצויים מחוץ לגדרו של "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ .‬משמעות קביעה זו‬
‫היא כי בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים‪ ,‬דינו של רוכב אופניים חשמליים יהא כדין הולך‬
‫רגל‪ ,‬והוא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד ממבטח הרכב‪ .‬מן העבר השני‪ ,‬הולך רגל שייפגע‬
‫מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מכוח חוק הפלת"ד‪ ,‬ועלול למצוא עצמו מפוצה באופן חלקי על נזקיו‬
‫או להיוותר ללא פיצוי אם לא יימצא מזיק ממנו יוכל להיפרע‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מדוע נקבעה קביעה זו – הרי אופניים חשמליים עומדים בהגדרת כלי רכב על פניו – אך‬
‫אם היו מגדירים ככלי רכב היה צורך שכל רוכב אופניים חשמליים יהיה בעל רישיון‪ ,‬ביטוח וכדומה‪ .‬כעת‬
‫אין ביטוחי פוליסה כאלו ולכן קביעה זו תהיה שגויה והתובע יישאר ללא פיצוי‪ .‬בית המשפט משאיר את‬
‫ההסדרה למחוקק‪.‬‬

‫מה הדין כאשר מוצאת פוליסת ביטוח למכונה שאינה "כלי רכב" כהגדרתו בחוק? ראו ע"א ‪ 7487/00‬מנסור נ'‬
‫חויג'ראת‪ ,‬פ"ד נז(‪.)2003( 541 )3‬‬

‫"תאונת דרכים" – הגדרה בסיסית והגדרה כוללת‬

‫הגדרת "תאונת דרכים" לעיל מורכבת משני מרכיבים‪ :‬מהגדרת בסיס שהיא "מאורע בו נגרם לאדם נזק עקב‬
‫השימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‪ ,‬ומהגדרה כוללת אשר מחד גיסא מוסיפה על ההגדרה הבסיסית מצבים‬

‫‪130‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נוספים הנחשבים כ"תאונת דרכים" ומאידך גיסא מוציאה מהגדרת "תאונת דרכים" מצבים מסוימים גם כשאלה‬
‫נתפסים בהגדרת הבסיס‪.‬‬

‫הגדרת הבסיס – "עקב השימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‬

‫ההגדרה הבסיסית מפרטת את מצבי ה"שימוש ברכב מנועי" (נסיעה‪ ,‬כניסה וירידה‪ ,‬החנייה (להבדיל מחנייה –‬
‫כשהרכב בחנייה במצב סטטי) ‪ ,‬דחיפה וגרירה‪ ,‬טיפול או תיקון דרך‪ ,‬הידרדרות או התהפכות הידרדרות‪ ,‬נפילת‬
‫מטען או חלק בנסיעה או בעמידה)‪ .‬מנגד מוצאים מתחומי ההגדרה מצבים של טעינה ופריקה כשהרכב עומד וכן‬
‫מצבים של טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו‪ .‬התעוררה השאלה מה קורה כאשר מצב מסוים מקיים הן את‬
‫מאפייני השימוש והן את הסייגים לו – למשל נפגע שירד מהרכב בעת טעינה ופריקה‪.‬‬

‫בפרשת אוסם ניתנה תשובה מרחיבת אחריות לשאלה זו‪ .‬נפסק עקרונית כי כאשר מצב מסוים נתפס הן בהיבט‬
‫"החיובי" של הגדרת הבסיס הן בהיבט "השלילי" שלה גובר ההיבט החיובי (=מקרי גבול)‪ .‬ליישום הלכת אוסם‬
‫על מקרה נפילה במהלך חיבור עגלה למשאית ראו רע"א ‪ 11043/05‬מאג'ד נ' אריה (‪ .)20.9.2006‬להחלת הלכת‬
‫אוסם ראו המגן נ' פלוני‪ .‬לסייגים להלכת אוסם (מצבים שבהם חריג הטעינה והפריקה גובר) ראו פטקין (פס' ‪10-‬‬
‫‪ .)11‬האם פציעה בעת תדלוק היא "תאונת דרכים"? ראו שלמה חברה לביטוח‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 826/03‬אוסם תעשיות מזון נ' סמג'ה – משאית פורקת מטען בסופר ביוקנעם ואחד המובילים‬
‫ירד מהארגז האחורי דרך המדרגות ונפל‪ ,‬השופט ריבלין קובע שהפלוס (ירידה) גובר על המינוס (פריקה‬
‫וטעינה)‪ ,‬העמידה בתנאי הבסיס למול עמידה במצבי המיעוט‪ ,‬ורואים בכך תאונת דרכים‪ ,‬אך נקבע חריג‬
‫אחד כשיש נפילה של מטען כשהרכב עומד במהלך פריקה וטעינה הפריקה וטעינה גוברת ואין זה כתאונת‬
‫דרכים‪ .‬כלומר‪ ,‬בפרשת אוסם ניתנה תשובה מרחיבת אחריות לשאלה זו‪ .‬נפסק עקרונית כי כאשר מצב‬
‫מסוים נתפס הן בהיבט "החיובי" של הגדרת הבסיס הן בהיבט "השלילי" שלה גובר ההיבט החיובי‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 11043/05‬מאג'ד נ' אריה ‪ -‬יישום הלכת אוסם על מקרה נפילה במהלך חיבור עגלה למשאית ‪.‬‬
‫מישהו מוביל מטען בשמאית מסוג טרייל ומחוברת עגלה נגררת הנהג מפרק את המטען ומבקש לחבר את‬
‫העגלה למשאית ותוך כדי נופל ונחבל‪ ,‬האם זה תאונת דרכים? השלום אומר כן‪ ,‬המחוזי אומר לא‪ .‬למה?‬
‫האם יש משהו שגובר על פריקה וטעינה? זה חלק מהנסיעה השלום אומר‪ ,‬המחוזי אומר שזה חלק‬
‫מהפריקה והטעינה ולכן לא תאונת דרכים‪.‬‬
‫מכאן עולה השאלה‪ ,‬מה זה נסיעה? איזה פעולות הן שימושי לוואי לנסיעה‪ ,‬תורת השלבים לפי הפסיקה‬
‫במקרה זה השלום טוען כי זה חלק מהנסיעה‪ ,‬קודם לה‪ ,‬שלב לקראתה‪ ,‬לכן כן תאונת דרכים‪ .‬מחוזי אומר‬
‫כי לא‪ ,‬זה חלק מהפריקה והטעינה ולכן זה לא תאונת דרכים‪.‬‬
‫קביעת תחומי "השימוש" וחריגיו תלויה דם בהיקף ההסתמכות על "תורת השלבים" (שימושי לוואי)‬
‫שלפיה בוחנים אם יש לראות בפעולות שלפני ואחרי "השימוש" כחלק של "השימוש" הנכלל בהגדרה או‬
‫של "הפריקה והטעינה" המוחרגים מההגדרה‪.‬‬
‫אז מה הגבולות‪ ,‬איפה הנסיעה מתחילה ואיפה היא נגמרת? כאן יש מחלוקות‪ .‬תלוי אם מפרשים את זה‬
‫רחב או צר‪.‬‬
‫העליון במקרה הזה חשב כי זה בדיוק כמו כניסה וירידה‪ ,‬עליה וירידה‪ .‬הפעולה הזאת מבחינתו היא‬
‫חלק מכניסה וירידה מהרכב לכן זה אכן תאונת דרכים‪.‬‬

‫‪131‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לחוק יש אופי סוציאלי לכן יש נטייה להרחיב‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 6936/11‬המגן חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני – העמיס מכולות פסולות על המשאית‪ ,‬טיפס על‬
‫סולם במטרה למתוח את הברזנט שכיסה את הסחורה‪ ,‬תוך כדי הטיפוס ניתק שלב מהסולם הוא נפל‬
‫ונפגע‪ .‬תאונת דרכים או לא? האם העלייה על מנת למתוח את הברזנט היא חלק מפעולת הטעינה או שזה‬
‫חלק מעליה וירידה לרכב‪ ,‬חלק מפעולת לוואי לנסיעה‪ .‬ביהמ"ש טוען כי ניתן לומר גם וגם‪ ,‬אך בנסיבות‬
‫העניין נעשתה פעולה עצמאית של כניסה למשאית ולכן זה אכן תאונת דרכים‪.‬‬
‫כדי שהפעולה תיפול לתוך כניסה וירידה ותגבר על פריקה וטעינה‪ ,‬צריך לראות שהכל נעשה למטרות‬
‫תחבורה‪.‬‬

‫שלמה חברה לביטוח ‪ :‬נהג משאית ירד לתדלק את המובילית (משאית שמובילה רכבים) וכשסיים לתדלק‬
‫את המובילית נפל ממנה ונפגע‪ .‬האם דבר זה מוגדר תאונת דרכים? פס"ד זה לא משנה את ההלכה וקובע‬
‫כי פעולת התדלוק לא מוגדרת כתאונת דרכים כי אינה חלק אינטגרלי מהפעולות הנדרשות בעת הכניסה‪/‬‬
‫נסיעה ברכב‪.‬‬

‫תנאי חשוב לתחולת החוק המגביל את היקפה היא הדרישה כי ה"שימוש" יהיה ל"מטרות תחבורה"‪ .‬ראו רע"א‬
‫‪ 9084/05‬אגד נ' ינטל (‪ – )29.10.2007‬סריקה ביטחונית של אוטובוס לפני נסיעה; רע"א ‪ 361/17‬פלוני נ' כלל (‬
‫‪ - )5.2.2017‬נפילה ממשאית לאחר בדיקת תיקון שנעשה בה במסגריה; תחומי התחולה של הדרישה המצמצמת‬
‫שהשימוש יהיה "למטרות תחבורה" מצויה בפרשת הפניקס נגד המוסד לביטוח לאומי‪ .‬מה נקבע שם? ראו גם‬
‫רע"א ‪ 2457/19‬פלונית נ' כלל חברה לביטוח (‪ .)30.6.2019‬האם פגיעה בתינוק עקב השארתו ברכב נעול היא "תאונת‬
‫דרכים"? ראו ע"א ‪ 2726/20‬פלוני נ' אולוס (‪.)7.2.2022‬‬
‫היום המגמה היא לצמצם את "פעולות הלוואי" שקשורות לשימוש הרכב למטרות תחבורה‪ .‬הדרישה היא על כל‬
‫הפעולות כולל ההרחבות‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 9084/05‬אגד נ' ינטל – הסורק הבטחוני של האוטובוס נתקע במכשול ונופל‪ ,‬האם זה שימוש‬
‫ברכב מנועי? ניתן לומר כי זה חלק מהנסיעה‪ ,‬שכן בסוף המסיעה בודקים‪ ,‬אך הוא כבר חנה‪ .‬זה לא עונה‬
‫על התנאי של למטרות תחבורה בכלל ‪ ,‬לכן לא‪ .‬זה למטרות בטחון‪.‬‬
‫על מנת שאירוע מסוים יכנס לאחת החלופות של תאונת דרכים‪ ,‬יש צורך שזה יהיה למטרות התחבורה‪.‬‬
‫האם זה תקף גם להתדרדרות והתהפכות? הפלוסים? התוספות? זאת התרחשות‪ ,‬אין כאן מטרה הנטייה‬
‫היום בפסיקה שהחלופות הללו‪ ,‬התוספות‪ ,‬לא מצריכות שזה יהיה למטרות תחבורה‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 361/17‬פלוני נ' כלל (‪ – )5.2.2017‬נפילה ממשאית לאחר בדיקת תיקון שנעשה בה במסגרייה‪,‬‬
‫ביהמ"ש פסק שלא נחשב למטרות תחבורה ואין זה תאונה כי העלייה הייתה במטרה לקחת מצית ולא‬
‫למטרות תחבורה ‪.‬‬

‫פלוני נ' אולוס אין לראות באירוע של מות פעוטה‪ ,‬ביתם המנוחה של מערערים ‪ ,2-1‬שנשכחה ברכב‬
‫הסעה כ"תאונת דרכים" ‪ ,‬כהגדרת המונח בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה‪ .1975-‬לנוכח‬

‫‪132‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הלכת רחימי והמגמה לצמצם את צורות ה'שימוש ברכב מנועי' לאלו הנופלות בדרך הטבעית והפשוטה של‬
‫המונח‪ ,‬הימצאותה המתמשכת של המנוחה ברכב ההסעה‪ ,‬שעות לאחר הדממת מנוע הרכב ונעילת‬
‫דלתותיו‪ ,‬אינה עולה כדי שימוש ברכב מנועי‪ ,‬אם בחלופת ה"נסיעה" אם בחלופת ה"החנייה"‪.‬‬

‫פלונית נ' כלל חברה לביטוח – מקרה בו מורה עולה לוודא תלמידים באוטובוסים טרם יציאה לנסיעה‪,‬‬
‫כאשר יורדת מהאוטובוס השלישי נופלת וניזוקה‪ .‬בית משפט קובע שזה אינו אירוע המוגדר תאונת דרכים‬
‫כי זה לא היה בזמן תחבורה‪ /‬שימוש לטובת תחבורה‪.‬‬

‫קביעת תחומי "השימוש" וחריגיו תלויה גם בהיקף ההסתמכות על "תורת השלבים" ("שימושי לוואי) שלפיה‬
‫בוחנים אם יש לראות בפעולות שלפני ואחרי "השימוש" כחלק של "השימוש" הנכלל בהגדרה או של "הפריקה‬
‫והטעינה" המוחרגים מההגדרה‪ .‬ראו רע"א ‪ 7460/07‬ביטוח חקלאי נ' אייזנברג (‪ ;)27.3.2008‬רע"א ‪ 5099/08‬נביל נ'‬
‫הדר (‪ ;)4.2.2009‬הכשרת היישוב נ' פטקין; מדינת ישראל נ' פלוני‪ .‬כמו שצוין – היום המגמה היא לצמצם את‬
‫"תורת השלבים‪/‬פעולות הלוואי" שקשורות לשימוש הרכב למטרות תחבורה‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 7460/07‬ביטוח חקלאי נ' אייזנברג – אדם בא עם מלגזה עם מכלים והוא אמור לשקול אותם‬
‫עם מתקן השקילה‪ ,‬אשר לא אופס כהלכה הוא יורד מהמלגזה לאפס אותו‪ ,‬בעודו עומד על המלגזה נפל‬
‫מכל גז ופגע בו‪ .‬תאונת דרכים או לא? בעת קרות הנזק המלגזה הייתה למטרת נסיעה‪ ,‬תורת השלבים‪ .‬ניתן‬
‫לייחס פעולה זו לרצף פעולות שמטרתם תחבורתי‪ .‬פריקה וטעינה לא חלים במקרה זה עקב הנסיבות‪.‬‬
‫נקבע כי תאונת דרכים‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 5099/08‬נביל נ' הדר – אין לומר כי קשירת מטען לקראת נסיעה למשאית היא הינה חלק‬
‫מתורת השלבים של נסיעה‪ ,‬היא חלק מטעינה‪ ,‬לכן לא תאונת דרכים‪.‬‬
‫בפסק דין זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬קשרו מטען על רכב וטרם תחילת הנסיעה נפל וגרם נזק‪ ,‬ביהמ"ש אמר שמצב זה‬
‫אינו עומד בהגדרת 'מטרות תחבורה' ולא ניתן לממש את תורת השלבים לפי שזה עומדת בהגדרת פריקה‬
‫וטעינה בלבד‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 10157/09‬הכשרת היישוב נ' פטקין – אדם עבר ליד משאית פורקת שנפל ממנה מטען ונפגע‬
‫ברגליו (רגליו נקטעות)‪ ,‬בימה"ש מיישם את החריג שמקרה זה נחשב כפריקה וטעינה ואין זה תאונת‬
‫דרכים‪ .‬לאור הלכת אוסם – זה החריג בו המינוס גובר על הפלוס ולכן לא הוכר המקרה כתאונת דרכים‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 8744/18‬מדינת ישראל נ' פלוני – אדם החנה רכב בשדה התעופה יורד מהרכב‪ ,‬פתח את‬
‫הדלת האחורית‪ ,‬מוריד מזוודה וסוגר את הדלת על האצבע שלו‪ ,‬כלל השופטים אומרים שאין זה תאונת‬
‫דרכים והשופטת וילנר מנמקת שיש שני קצוות של מצבים‪ :‬כניסה טרם החלה והירידה הושלמה‪ ,‬וקבעה‬
‫כי ברצף הזה המקרה שלו קרוב יותר לירידה הושלמה ‪ .‬מרגע שירד מדלת הנהג והתייצב הקרקע – נגמרה‬
‫פעולת הלוואי של הירידה‪ ,‬פתיחת הדלת האחורית לא אינטגרלית בשימוש ברכב‪.‬‬

‫‪133‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לדיון בחלופות של "טיפול דרך" ו"תיקון דרך"‪ ,‬ראו דהן נ' אריה ורע"א ‪ 372/10‬הראל נ' ספנייב (‪.))16.6.2010‬‬
‫לפרשנויות השונות של מצבי "טיפול במסגרת העבודה" ראו פטקין (פס' ‪.)10‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 3392/09‬דהן נ' אריה חברה לביטוח – נהג משאית נוסע ונופל לו מטען‪ ,‬הוא קורא לאח שלו‬
‫שבא עם משאית אחרת והם מעבירים את המטען אל המשאית שלו‪ .‬הוא נפל מהמשאית במהלך העברת‬
‫המטען ונפגע עת עמד על המשאית שלו והועבר אליו המטען‪ .‬תיקון דרך או טיפול דרך? ביהמ"ש מגדיר מה‬
‫זה – תנאים מצטברים‪:‬‬
‫טיפול או תיקון שהתרחש בדרך עקב אירוע פתאומי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אירוע פתאומי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הטיפול נעשה בסמיכות לפעולת הנסיעה או במהלכה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא מדובר בתקלה שמצריכה איש מקצוע ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מהות הטיפול‪ -‬נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי‪ ,‬תקלות אשר מחייבות את הנהג‬ ‫‪.5‬‬
‫לתקן על מנת שיוכל להמשיך לנהוג‪.‬‬
‫הטיפול התבצע ברכב עצמו או באחד ממרכיביו‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫התשובה במקרה הזה לא עומד בתנאים‪ ,‬לא עומד בתנאי ‪ ,6‬שכן לא תיקנו את הרכב או חלק ממנו‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 372/10‬הראל נ' ספנייב – ל אדם עם משאית הועמסו חלקי קונסטרוקציה ממתכת‪ ,‬הוא‬
‫מסתכל במראה ורואה שחלק בולט החוצה במהלך הנסיעה‪ ,‬יורד מהמשאית וניגש להוריד את החלק‪ ,‬הוא‬
‫נופל מהמשאית תוך כדי‪ .‬טיפול דרך או לא? ביהמ"ש בודק את התנאים – מדובר בתאונת דרכים‪ ,‬עומד‬
‫בתנאים‪ ,‬טיפול דרך‪ .‬מתעלמים מהתנאי השישי שנקבע בפרשת דהן לפיו‪ ,‬בבחינת ההגדרה בין תיקון דרך‬
‫או טיפול דרך נדרש שהטיפול התבצע ברכב עצמו או באחד ממרכיביו‬

‫יש להוכיח קש"ס משפטי ועובדתי בין השימוש ברכב לבין הנזק (כמו בכל דרישת פיצוי בנזיקין)‪.‬‬

‫‪134‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מצבי הריבוי והמיעוט בהגדרה הכוללת‬

‫כאמור ההגדרה הכוללת מרחיבה את תחומי הגדרת הבסיס על ידי הכללת מצבים נוספים הנחשבים כ"תאונת‬
‫דרכים" למרות שאינם נתפסים בהגדרה הבסיסית (חזקות מרבות) ומאידך גיסא מוציאה מהגדרת "תאונת‬
‫דרכים" מצבים מסוימים גם כשאלה נתפסים בהגדרה הבסיסית (חזקות ממעטות)‪ .‬סוגיית ההיררכיה הנורמטיבית‬
‫(מה גובר על מה?) בין מצבי הריבוי והמיעוט שבהגדרה הכוללת ובינם לבין ההגדרה הבסיסית נדונה רע"א ‪8061/95‬‬
‫עוזר יצחק נ' אררט‪ ,‬פ"ד נ(‪ .)1996( 532 )3‬נקבע שם מצבי הריבוי והמיעוט "גוברים" על ההגדרה הבסיסית‪.‬‬
‫נזק שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב גם שלא למטרות תחבורה הוא מקור לאחריות כאשר יש לרכב‬
‫"ייעוד" מקורי נוסף‪ .‬למה הכוונה? ראו רע"א ‪ 9996/06‬מנורה נ' עזבון כהן (‪ .)22.6.2009‬מהו אפוא דין פציעה‬
‫הנגרמת עקב נפילת מטען ממנוף בעל מנוע נפרד המותקן על הרכב? ראו רע"א ‪ 6779/97‬מנופי יהודה נ' מזל –‬
‫עבודות מתכת‪ ,‬פ"ד נו(‪ )2002( 721 )1‬וכן ע"א ‪ 7254/12‬ג'אברין נ' ג'אברין (‪( )21.8.2014‬נזק שגרמה מכונת קידוח‬
‫המחוברת למשאית)‪ .‬לחזקות המרבות של חניה אסורה ושל התפוצצות או התלקחות ראו ע"א ‪ 4430/12‬הכשרת‬
‫היישוב נ' אלעסווי (‪.)1.7.2014‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 9996/06‬מנורה נ' עזבון כהן – אדם שמת כתוצאה ממבנה שהורם ע"י מנוף של משאית ונפל‬
‫עליו‪ ,‬ביהמ"ש אומר שאין זה בגדר תאונת דרכים לפי שהמשאית שהרימה לא הייתה מיועדת לכך ובוצע‬
‫אילתור בשטח לטובת ההרמה‪ .‬פסק דין זה עוסק במקרה של נזק שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של‬
‫הרכב גם שלא למטרות תחבורה הוא מקור לאחריות כאשר יש לרכב "ייעוד" מקורי נוסף אך לא שינה‬
‫את ייעודו המקורי (במקרה דנן הייעוד המקורי של המנוף היה להעמיס דברים עצמית ולא דברים כבדים‬
‫כמו שבוצע)‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 6779/97‬מנופי יהודה נ' מזל – עבודות מתכת – עוסק במקרה בו אדם נהג בטרקטור אשר‬
‫מחובר למשאבה ותוך כדי טיפול בה נגרם לו נזק‪ ,‬ידו נתקעה במנוף‪ .‬האם מדובר בניצול הכוח המכני של‬
‫הרכב? נק' המוצא הייתה לא‪ ,‬כי זאת הייתה עבודה חקלאית‪ ,‬לא תחבורתית‪ .‬ברק הרחיב את ההגדרה‬
‫וטען כי אם נעשה שימוש בכוח המכני של הרכב‪ ,‬גם אם לא למטרה תחבורתית אלא למטרה אחרת‪,‬‬
‫הדבר יחשב כתאונת דרכים‪ .‬אם יש לרכב ייעוד נוסף וכתוצאה מהשימוש בייעוד הנוסף נגרם נזק‪ ,‬הדבר‬
‫יחשב כתאונת דרכים‪ .‬המנוף היה חלק מהיעוד המקורי של הרכב‪ ,‬ולעניין מקור הכוח לא חייב כי המקור‬
‫יהיה זה לפעולה התחבורתית ולפעולה האחרת‪ .‬מדובר בניצול כוח מכני‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 4430/12‬הכשרת היישוב נ' אלעסווי – שני אנשים יושבים ברכב שחונה בחניית אוטובוסים‪,‬‬
‫מגיע נהג אוטובוס‪ ,‬הוא הרים את הטלפון שנפל לו ובינתיים האוטובוס התנגש ברכב‪ ,‬הפך אותו‪ ,‬המשיך‬
‫להתדרדר‪ ,‬עקר תחנת אוטובוס‪ ,‬הפיל עמוד חשמל ואשר גרם לשריפה‪ .‬אחד מהם נהרג‪ .‬לאיזה חריג זה‬
‫נופל? הם יושבים ברכב‪ ,‬מצב של חניה‪ ,‬האם הם השתמשו ברכב שלהם? לא‪ ,‬אז לאיזה חריג זה נופל? ישנם‬
‫שניים ‪ -‬אחד הוא שהם חנו במקום אסור‪ ,‬אך יש לזכור שבכל חלופה יש קש"ס בין החניה במקום האסור‬
‫ובין התאונה‪ ,‬ובמקרה זה נפסק כי אין קש"ס‪ ,‬שכן הסיבה לתוצאה הייתה שהנהג של האוטובוס הרים את‬
‫הטלפון ולא בגלל שהם החנו בתחנת האוטובוס‪ .‬נכון שחנו במקום אסור אך יש צורך בחנייה במקום אסור‬
‫ומסוכן‪ :‬הכוונה למקוום אסור לפי הפסיקה הינה חניה שיוצרת סיכון בטיחותי ללא קשר לחוק‪ .‬חלופה‬

‫‪135‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נוספת‪ ,‬רלוונטית יותר‪ ,‬התפוצצות או התלקחות‪ .‬בגלל החשמול של הרכב הייתה שריפה‪ .‬מתוקף החריג‬
‫השני – הוחלט כי מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬

‫"עקב השימוש" – הקשר הסיבתי המשפטי שבין ה"שימוש" לנזק – כולל ההגדרות המרחיבות‪.‬‬
‫מבחני הקש"ס המשפטי בהגדרת "תאונת דרכים" הם מבחן "הסיכון" (המבחן הכללי של סיבתיות משפטית –‬
‫נושא ‪ – 12‬האם הסיכון שהתממש זה הסיכון שמפניו המחורר ניסה ורצה להגן) ומבחן "השכל הישר" השולל‬
‫קש"ס משפטי כאשר תרומת ה"שימוש ברכב" או תרומת החזקות המרבות לתאונה היא מקרית כך שאין לראות‬
‫את הנזק ככזה שנגרם "עקב השימוש" או "עקב החזקה המרבה" (מבחן זה הוא מבחן עזר למבחן הסיכון‪ ,‬נשאלת‬
‫השאלה האם החלופה הרלוונטית הייתה תרומה מהותית או ממשית לנזק‪ ,‬אם נקבע שהרכב הוא תרם רק מבחינת‬
‫זמן ומקום‪ ,‬רק שיש 'זירה' לאירוע – מבחן השכל הישר מראה בנסיבות הללו כי לא מפני כך המחוקק רצה להגן‬
‫ולכן אין עמידה במבחן הסיכון ואין קש"ס משפטי – נושא ‪ .)12‬ראו הפניקס (פס' ‪.)16‬‬

‫מהו הרקע להוראה ההחרגה בעניין גרימת נזק מכוונת? מתי שולל מעשה מכוון את היותו של אירוע מסוים‬
‫"תאונת הדרכים"? כלל במקרים בהם הנזק נגרם במתכוון ובמישרין – לא מוגדר כתאונת דרכים‪ ,‬גם עם עומד בכל‬
‫הקריטריונים‪.‬‬
‫האם השלילה היא יחסית לאדם מושא הכוונה או שמא חלה גם על מי שלא התכוונו לפגוע בו? מהי המשמעות שיש‬
‫לסעיף ‪ )1(7‬לחוק? – ראו עניין בלבן (לרבות דנ"א ‪ .))28.3.2010( 8144/09‬פסק הדין "המכונן" בסוגיית ה"כוונה"‬
‫הוא ע"א ‪ 2199/99‬עיזבון לזר נ' רשות הנמלים והרכבות‪ ,‬פ"ד נו(‪ .)2001( 938 )1‬ראו עוד רע"א ‪ 10907/08‬סאמי נ'‬
‫קרנית (‪ )19.10.2009‬וע"א ‪ 9108/11‬ברששת נ' קרנית (‪ .)13.3.2012‬מה דינו של נהג שתוי? (רע"א ‪ 9384/05‬מגדל נ'‬
‫עסאם (‪ .))4.4.2007‬מה דינה של פציעה במהלך שוד של כלי רכב (רע"א ‪ 9706/08‬כלל נ' נח (‪ ?))2.2.2009‬להכבדה על‬
‫הוכחת קיומה של "כוונה" השוללת את תחולת החוק במקרה של התאבדות ראו ע"א ‪ 8313/06‬ג' א' נ' מגדל (‬
‫‪ .)29.3.2009‬מלכוד רכב – לא מוגדר כתאונת דרכים כי הוא מבוצע בכוונה (פעם הוגדר כתאונת דרכים והשתנה)‪.‬‬

‫פס"ד קרנית נ' בלבן – המשיב ‪ 1‬שהה במשתלה ולפתע ראה אדם זר יושב ברכבו והוא ניסה לתפוס את‬
‫הרכב על מנת שלא יגנבו אותו‪ ,‬הגנב המשיך לנסוע בזיגזגים ולבסוף המשיב נפל ונפצע‪ .‬תאונת דרכים?‬
‫ביהמ"ש עליון קבע כי מדובר במעשה מכוון של הגנב‪ ,‬הייתה כוונה לעשות מעשה שיכול לגרום נזק לכן לא‬
‫מוגדר כתאונת דרכים‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 2199/99‬עיזבון לזר נ' רשות הנמלים והרכבות – פס"ד מכונן בסוגיית הכוונה – אדם מניח את‬
‫הראש על פסי רכבת על מנת להתאבד הצליח‪ ,‬תאונת דרכים? ביהמ"ש עליון קבע שלא כתוב בחוק אם‬
‫רלוונטי להתאבדות‪ ,‬אך אין זה משנה אם המעשה עברייני או התאבדות‪ ,‬כל עוד זו הייתה הכוונה של‬
‫הנפגע‪ .‬לכן לא תאונת דרכים‪.‬‬
‫במקרה של פס"ד לזר היה ברור שמדובר ברצון מות‪ ,‬אך במקרים אחרים כיצד יודעים אם זה התאבדות?‬
‫ביהמ"ש מחמיר צריך להיות ברמת שכנוע ממש גבוהה‪ ,‬ואם לא אז לא התאבדות‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 10907/08‬סאמי נ' קרנית – שני אנשים עושים עסקת סמים מי שקיבל את הכסף רואה‬
‫שהכסף מזויף הוא קופץ על הרכב תוך כדי נסיעה במטרה לעצור את הרכב והוא נופל ונפטר מהפגיעה‪.‬‬
‫האם זו כוונה? ביהמ"ש אומר שכן אבל זה שהרג אותו לא רצה להרוג אותו רק לברוח‪ ,‬אך כמו בלבן –‬

‫‪136‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מדובר בכוונה‪ .‬לא תאונת דרכים‪ .‬לא חשוב מה המניע‪ .‬דהיינו‪ ,‬אומר ביהמ"ש אומר שכן יש כוונה לפי שיש‬
‫כוונה לעשות את המעשה שגורם את הנזק‪.‬‬

‫כלל נ' נח "שוד הדרכים" שלו נפלה המשיבה קרבן‪ ,‬מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי‬
‫תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה‪( 1975-‬להלן‪ :‬חוק הפיצויים)‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 9384/05‬מגדל נ' עסאם – שני אנשים שתויים בכפר רבים עם עוד כמה אנשים‪ ,‬עוזבים את‬
‫הכפר ובכניסה הם מסתובבים וחוזרים אחורה ודורסים כמה חברה מהכפר‪ ,‬האם כוונה? תאונת דרכים?‬
‫על אף שלא רצו לדרוס מישהו מסוים‪ ,‬הם רצו לדרוס‪ .‬יש כוונה‪ ,‬לא תאונת דרכים‪ .‬רמת השכרות שלהם‬
‫לא הייתה על כדי כך שלא ידעו מה הם עושים לכן יש כוונה‪.‬‬

‫‪ 8313/06‬ג' א' נ' מגדל החזקה הממעטת שבהגדרת "תאונת דרכים" חלה גם על אדם המתכוון להתאבד‪.‬‬
‫הנטל להוכחת התקיימותה של החזקה הממעטת חל על הטוען לתחולתה‪ ,‬כאשר הטענה שהנפגע התאבד‬
‫לא מתקבלת בקלות‪ .‬במקרה הנדון‪ ,‬לא הוכח ברף של מאזן הסתברויות הנדרש כי המנוחה התכוונה‬
‫להתאבד‪.‬‬

‫להפעלת מבחן "השכל הישר" ראו רותם נ' מזאוי‪ ,‬הפניקס נ' המוסד לביטוח לאומי; דנ"א ‪ 9634/06‬חברת זלמן‬
‫בראשי נ' אליהו חברה לביטוח ‪ ;))18.2.2007‬סילאוי נ' שירביט‪.‬‬

‫פס"ד דנ"א ‪ 4015/99‬רותם נ‪ .‬מזאווי – יושב חייל ברכב נפלט כדור ונפגע נוסע‪ ,‬האם תאונת דרכים?‬
‫ביהמ"ש העליון קובע כי כן‪ .‬בדיון נוסף הוחלט שלא – הרכב שימש רק כזירה‪ .‬לא הייתה שום תרומה‬
‫לרכב‪ /‬לנסיעה לפליטת הכדור ולכן אין מדובר בתאונת דרכים‪( .‬דנ"פ – לא תאונת דרכים כי זה שהכדור‬
‫נפלט לא הגביר את ההסתברות שהתרחש האירוע‪ ,‬מבחן הזירה‪ -‬הרכב שימש רק כזירה להתרחשות ולא‬
‫תרם לה‪ .‬אם זה זירה‪ ,‬זה לא מספיק על מנת שיהיה קש"ס‪ .‬באותה מידה הכדור יכל להפלט בכל מקום‬
‫אחר‪ .‬דנ"פ קובע כי לא תאונת דרכים‪).‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 7163/17‬הפניקס נ' המל"ל – תאונת עבודה‪ ,‬החברה עוסקים בחיפוי בניין ואבן‪ .‬משאית‬
‫מובילה אותם‪ ,‬הם בטוח סל והמשאית מרימה אץ הסל‪ .‬טרם הרמת הסל‪ ,‬קובעה המשאית למקומה‬
‫באמצעות זרועות תומכות שלא תזוז‪ ,‬לאחר שהורם הסל שהה המנוף במצב נייח‪ ,‬הוא היה עצור‪ .‬לפתע‬
‫התנתק הסל ונפל לקרקע עם שני העובדים‪ .‬תאונת דרכים או לא? הרכב קובע‪ ,‬המנוף הרים את הסל אשר‬
‫לפתע נופל‪ ,‬איפה זה נכנס בהגדרה הבסיסית? נפילה של מטען שנופל מהרכב‪ .‬ביהמ"ש טוען כי החלופה‬
‫היא התנתקות או נפילה ברכב חונה או עומד‪ ,‬השאלה היא האם זה למטרות תחבורה? שכן זה חלק‬
‫מההגדרה הבסיסית‪ .‬ביהמ"ש המחוזי קבע אכן למטרות תחבורה‪ ,‬העליון הסכים‪ .‬הוא לא מוצא עילה‬
‫להתערב‪ ,‬אך גם טוען כי המקרה הזה די גבוליים‪.‬‬
‫******* התנתקות או התדרדרות או התהפכות או נפילה הן החלופות שלפי הפסיקה אין צורך שיהיו‬
‫למטרות תחבורה‪ ,‬שאר החלופות מחויבות שיהיו למטרות תחבורה‪.‬‬
‫אם מרחיבים את פריקה וטעינה מצמצמים את הגדרת תאונת הדרכים‪ ,‬תחולת החוק‪.‬‬

‫‪137‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫תורת השלבים‪/‬שימושי לוואי – מצב בו רואים גם פעולות המבוצעת לקראת מטרת התחבורה כחלק‬
‫מתחבורה‪.‬‬

‫פס"ד דנ"א ‪ 9634/06‬חברת זלמן בראשי נ' אליהו חברה לביטוח ‪ -‬דנ"פ – בעבודת בניה עושים פיצוץ‪,‬‬
‫עפים סלעים ופוגעים ברכב‪ .‬האם נחשב כתאונת דרכים? ביהמ"ש טוען כי זה נופל במבחן הזירה‪ ,‬גם הולכי‬
‫רגל היו יכולים להיפגע גם אם לא היו ברכב‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪  8238/14‬סילאוי‪ ‬נ'‪  ‬שירביט חברה לביטוח ‪ -‬התפוצץ מטען חבלה שהוצמד לרכב‪ ,‬תאונת‬
‫דרכים? הנסיעה לא גרמה כי הוא הופעל בלחיצת כפתור ולא בגלל הנסיעה‪ ,‬אז אין קש"ס‪.‬‬

‫לקשר הסיבתי בין השימוש בכוח המכני של הרכב לבין הנזק ראו עניין צעיר וכן ע"א ‪ 7006/97‬ברקן נ' עיזבון מוסה‬
‫פ"ד נו(‪ .)2001( 776 )1‬לעניין הוצאת "פגיעת איבה" מתחולת החוק ראו רע"א ‪ 2925/05‬הכשרת היישוב חברה‬
‫לביטוח נ' פינטו (‪ – .)24.10.2007‬כלל פעולות איבה לא מוגדרות כתאונת דרכים ולהם עומד חוק התגמולים לנפגעי‬
‫פעולות איבה תש"ל‪.1970-‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 9147/05‬כלל חברה לביטוח נ' צעיר – מעלים אדם במפעל על ידי כלוב ומלגזה לגובה של‬
‫שלושה מטר‪ ,‬כאשר התכופף לקחת ארגז הוא נפל‪ .‬יש ניצול מכני של הרכב‪ ,‬אך לא תאונת דרכים‪ .‬קודם‬
‫כל אילתור ולא יעוד מקורי‪ ,‬וגם הכוח המכני כבר לא פעל שכן ההרמה כבר הופסקה והכלוב כבר היה‬
‫באוויר‪ ,‬המלגזה לא זזה כאשר הוא נפל‪ .‬עצם ההמצאות בגובה הזה בעקבות הרמת הזרוע לא מהווה‬
‫קש"ס בין הזרוע ובין הנזק שכן הנזק נגרם רק לאחר שהזורע הפסיקה לזוז‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 7006/97‬ברקן נ' עיזבון מוסה – אדם עובד ביציקת בטון‪ ,‬הזרוע שמרימה אותו פוגעת בעמוד‬
‫חשמל והוא מתחשמל‪ ,‬תאונת דרכים? האם יש שימוש בכוח המכני? כן! יש שימוש בכוח מכני! האם זה‬
‫היעוד? כן! זהו השימוש המקורי! אך האם יש קש"ס? תרומה של זירה או תרומה ממשית? כן! כאן מדובר‬
‫בתאונת דרכים משום שההתחשמלות הייתה כאשר הזרוע זזה‪ ,‬החשמול נוצר בעקבות תזוזת הזרוע‬
‫שהיתה בתנועה וקיים קשר בין השימוש בכח המכני להתחשמלות של העבוד ולכן יש קש"ס‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 2925/05‬הכשרת היישוב חברה לביטוח נ' פינטו ‪ -‬כאשר מדובר בנפגעי פעולות איבה‪,‬‬
‫בהגדרה בחוק‪ ,‬לא מדובר בתאונת דרכים כי יש חוק מיוחד שחל על זה‪.‬‬

‫מהם מבחני ריחוק הנזק המוחלים על החוק? ראו ע"א ‪ 8109/95‬קרנית נ' גינת‪ ,‬פ"ד נב(‪ )1998( 637 )5‬והתייחסות‬
‫להחלטה זו בעניין לנדרמן נ' סגיב‪ .‬סוגיית היחס בין סוגיית ריחוק הנזק לסוגיית "ייחוד העילה" (סעיף ‪ 8‬לפלת"ד)‬
‫תידון בנושא הבא‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 8109/95‬קרנית נ' גינת – בית המשפט אומר שזה לא רצוי להישאר עם מבחן הצפיות עם עוולת‬
‫אחריות חמורה‪ .‬רצוי שבעוולת אחריות חמורה המבחן יהיה דווקא מבחן הסיכון‪ .‬למה? כי לפי הפלת"ד‪,‬‬
‫לנושא הצפיות אין שום תפקיד לצפיות בהטלת האחריות‪ .‬אז אם החוק לא רוצה‪ ,‬למה שנכניס את הצפיות‬

‫‪138‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בדלת האחורית? לכן בפסק הדין יש להחיל את מבחן הסיכון‪ .‬אין הלכה בנושא הזה כי גם בלנדרמן וגם‬
‫בקרנית ‪ ,‬מדובר על אמירות באוביטר (בדרך אגב)‪ .‬יש מחלוקת בעליון בשאלה של מה רצוי‪.‬‬

‫ניתוח אירועים‬

‫עובד מתחשמל כתוצאה ממגע הנוצר בינו לבין כבל חשמלי לאחר שהעובד הוגבה על ידי מנוף המותקן‬ ‫א‪.‬‬
‫ברכב לצורך ביצוע העבודות ‪ -‬וכן ע"א ‪ 7006/97‬ברקן‬
‫שריפה פורצת בחוות גז כאשר גז שדלף ממיכלי גז מתלקח כתוצאה ממגע עם מערכת חשמלית פתוחה של‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלגזה שחנתה במקום‪ .‬עובדים נפגעים – ע"א ‪ 7984/99‬זאהי‪.‬‬
‫רכב חונה כדין בשולי דרך בינעירונית בשל תקלה‪ .‬רכב נוסע סוטה ממסלולו ופוגע בנוסעי הרכב החונה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כנגד מי תוגש תביעתם? רע"א ‪ 1953/03‬אדרי‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬עובד מוסך‪ ,‬המראה לנכדו טרקטור החונה במוסך כשמנועו כבוי ונוגע באחת מידיותיו‪ .‬עקב כך‬ ‫ד‪.‬‬
‫והכף משתחררת ופוגעת בנכד – ע"א ‪" 9474/02‬אבנר"‬
‫אוטובוס פגע ברכב פרטי שחנה בחניית אוטובוסים‪ ,‬הפך אותו‪ ,‬גרר אותו עד שנעצרו בעמוד חשמל שחוטיו‬ ‫ה‪.‬‬
‫גרמו לשריפת הרכב הפרטי ופציעת נוסעיו – ע"א ‪ 4430/12‬הכשרת היישוב (‪) 1.7.14‬‬

‫דרך הניתוח של פסק דין זה לאירועון‪:‬‬

‫א‪ .‬אם זה בזמן ההגבה זה תאונה‪ ,‬אבל אם היה במצב סטטי אין זה תאונה דרכים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא בהגדרת תאונה מכיוון שאין זה תוצאה של פעולה מכנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא כי מלגזה אינו עומד בהגדרה של רכב מנועי למטרות תחבורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הרכב חנה במקום שיצר סיכון יכולים לתבוע את שניהם אם הרכב‪ ,‬אך אם לא יצר סיכון יכולים לתבוע רק‬
‫את הנהג הפוגע‪.‬‬
‫ה‪ .‬עומד בהגדרת תאונת דרכים לפי שהיה ניצול הכח המכני של הרכב‪.‬‬
‫ו‪ .‬בעלי הרכב החונה תובעים את הביטוח כי היה מעורב בכלל התפוצצות או התלקחות‪.‬‬

‫נושא ‪13‬ב‪ :‬פיצוי נפגעי תאונות דרכים – שיעור ‪02/09/2022‬‬

‫רקע כללי‬
‫עד לחקיקת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ב – ‪( 1975‬להלן – החוק) הוסדר פיצויים של נפגעי תאונות דרכים‬
‫בעיקר באמצעות עוולת הרשלנות‪ .‬הסדר אחריות זה אפשר פיצוי חלקי בלבד (מדוע?)‪ ,‬באיחור משמעותי‪ ,‬בפיזור‬
‫חלקי‪ ,‬ובעלות גבוהה של התדיינות‪ .‬ההסדר המשולב הקבוע בחוק (בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים –‬
‫פלת"ד) ובפקודת ביטוח רכב מנועי (להלן – הפקודה)‪ ,‬נועד להתגבר על חולשות אלה‪ .‬זאת באמצעות ההסדרים‬
‫הבאים‪ :‬הטלת אחריות מוחלטת (סעיף ‪ 2‬לחוק)‪ ,‬הרחבת הכיסוי הביטוחי (סעיף ‪ 3‬לפקודה)‪ ,‬הבטחת פיצוי (סעיף‬
‫‪ ,)12‬פיצוי מהיר (סעיף ‪ 5‬לחוק)‪ ,‬ושורת הסדרים שנועדה להקטין את עלויות ההתדיינות (סע' ‪ 8 ,3‬ו–‪ 9‬לחוק)‪.‬‬
‫ההסדר המשולב קידם מאוד את מטרות הפיצוי‪/‬פיזור והפחתת עלויות אך זאת על חשבון ההרתעה (מדוע?)‪ .‬באשר‬

‫‪139‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לצדק – יש בחוק שילוב של צדק קולקטיבי (?) עם צדק אינדיבידואלי (סע' ‪ 9 - 7‬לחוק) אך ההתעלמות משיקול‬
‫האשם עדיין גורמת קושי – ראו הדיון בע"א ‪ 4430/12‬הכשרת היישוב נ' אלעסווי (‪.)1.7.2014‬‬

‫החייבים בהסדר המשולב‬

‫חמישה גורמים נושאים בחבות לפצות נפגעי תאונות דרכים‪ :‬נוהג‪ ,‬מתיר‪ ,‬מבטח האחריות‪ ,‬המבטח האישי‬
‫וקרנית‪.‬‬
‫"המשתמש ‪ -‬הנוהג" (סעיף ‪( 2‬א) לחוק) – מי נחשב ל"משתמש"? האם ייתכנו שני נוהגים ברכב? ראו ע"א ‪91/82‬‬
‫גולדמן נ' הסנה‪ ,‬פ"ד לח(‪ ,505 )3‬פס' ‪ .5 - 1‬האם מי שאינו נוהג יכול להיחשב כמשתמש ברכב?‬

‫פס"ד גולדמן נ' הסנה – מצב של נהיגה מיוחדת מסוג מיוחד‪ .‬שמים טרקטור על נהיגה אוטומטית ולידו‬
‫הולכים כמה נערים‪ ,‬לאחר שנגמרה העבודה גולדמן נהג‪ .‬כאשר הטרקטור הגיע לכביש ביקש גולדמן‬
‫מהנער להחליף אותו‪ ,‬הוא יושב בחיבור בין הטרקטור לעגלה‪ ,‬תוך כדי נהיגה אוטומטית איטית‪ ,‬הנער‬
‫מתחיל לעלות‪ ,‬גולדמן עובר לצד השני‪ ,‬כאשר הגיע הנער להגה שם לב כי גולדמן נפל ונפטר (לגולדמן לא‬
‫היה ביטוח)‪ .‬לא יודעים בוודאות כיצד זה קרה‪ .‬ביהמ"ש דן בשאלה האם יש כאן נהיגה משותפת? כן‪,‬‬
‫נראה כי אין מניע להגיע למסקנה כי לשניהם הייתה שליטה ברכב‪ .‬מבחן מידת הפיקוח כאשר יש מידת‬
‫פיקוח על הרכב אז רואים את מי שיש לו מידת פיקוח כמשתמש‪ .‬מהו פרק הזמן בו יש פיקוח? בסיטואציה‬
‫הזאת בה אחד עולה ואחד יורד‪ ,‬ניתן לראות אות כנוהגים במשותף‪ .‬הנהיגה לא בהכרח ייחודית לנוהג‬
‫אחד‪.‬‬
‫יתכן שיוכר בשני משתמשים גם במקרים של שיעורי נהיגה‪ /‬מלווה‪.‬‬

‫"המתיר" (סעיף ‪( 2‬ב) לחוק) – מהי טיב אחריות המתיר? האם אחראי המתיר כלפי הנוהג? האם ראובן שהתיר‬
‫במפורש רק לשמעון לנהוג ייחשב כמתיר כאשר שמעון מסר את ההגה ללוי? ראו‬
‫ע"א ‪ 360/80‬מיכון חברה למטע בע"מ נ' קרנית‪ ,‬פ"ד לה(‪ 390 – 385 ,)1981( 383 )2‬ו ע"א ‪ 494/89‬אסרף נ' אליהו‪,‬‬
‫פ"ד מו(‪ .)1992( 397 )3‬לעניין נטל ההוכחה של מתן הרשות או העדרה ראו רע"א ‪ 8744/08‬קרנית נ' ויצמן (‬
‫‪.)21.11.2010‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 360/80‬מיכון חברה למטע בע"מ נ' קרנית – פסק דין משנות ה‪ :80‬האם יכול נוהג לתבוע את‬
‫המתיר? נקבע שלא‪ .‬האחריות אינה אחריות אישית שכן התנהגותו האישית אינה אסורה‪ .‬האחריות של‬
‫המתיר באה בנוסף לאחריות הנוהג ולא בנפרד‪ .‬יש מעין אחריות שילוחית בכך שהתיר את השימוש בו‪.‬‬
‫מה נחשב כהיתר? (דוגמה נתתי למישהו רכב ואמרתי לו לא לנסוע בשבת ונסע) צריך לבדוק ספציפית את‬
‫ההיתר? האם האחריות השילוחית של המתיר קיימת רק כאשר הנוהג פעל בתוך מסגרת ההיתר?‬
‫פס"ד ע"א ‪ 494/89‬אסרף נ' אליהו – נפסק כי ההיתר‪ ,‬להבדיל מאחריות שילוחית‪ ,‬די בהיתר ראשוני‪ ,‬גם‬
‫אם מקבל ההיתר חורג מתנאי ההיתר‪ .‬החברה להשכרת רכב קובעת כי רק השוכר יכול לנהוג בו‪ ,‬מי ששכר‬
‫את הרכב נותן לאדם אחר לנהוג ברכב‪ .‬נגרמת תאונה‪ .‬תובעים את המתיר‪ ,‬חברת הביטוח‪ ,‬שטוענת כי היא‬
‫לא התירה‪ .‬האם היא חייבת? לאור התפישה המרחיבה ביהמ"ש קבע כי כן כי מספיק בהיתר ראשוני‪.‬‬

‫האחריות לנזיקין לפי ההסדר המשולב היא רק על המשתמש והמתיר‪.‬‬

‫‪140‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מבטח האחריות (סעיף ‪(3‬א)(‪ )1‬לפקודה – מהו מקור וטיב אחריות של מבטח האחריות? האם ניתן לתבוע אותו‬
‫בלבד ללא הנוהג?‬

‫המבטח האישי (סעיף ‪(3‬א)(‪ )2‬לפקודה – מהו מקור וטיב אחריות של המבטח האישי? מהו היקף חבותו כלפי‬
‫המבוטח (ראו סעיף ‪(3‬ב) לפקודה)‪ .‬בתשע"ב הוסף סעיף ‪3‬א המאפשר‪ ,‬בתנאים הנקובים‪ ,‬הסדר של השתתפות‬
‫עצמית מצד הנוהג‪.‬‬

‫מובהר כי ביטוח אחריות הוא ביטוח כלפי הנזקים שאני גורם לאחרים‪ .‬ואילו ביטוח אישי הינו ביטוח אישי כלפיי‪.‬‬
‫סע' ‪ 3‬לפקודת ביטוח רכב מנועי מחייבת זו‪:‬‬

‫נהג מחויב לעשות את שני הביטוחים – ביטוח החובה מכסה את שני סוגי ביטוחים האלו (ביטוח צד ג' לדוגמא הוא‬
‫על צד שלישי אך על נזקי רכוש ואילו הפלת"ד מתייחס לנזקי גוף בלבד לכן אין להתבלבל)‪.‬‬

‫"קרנית" (סעיף ‪ 12‬לחוק) – חבותה של זו (הממומנת על ידי חברות הביטוח מפרמיות המבוטחים) נועדה במקור‬
‫להוות גיבוי לחבותו של מבטח אחריות כלפי הנפגע כשאין אפשרות מעשית לתבעו)‪.‬‬

‫קרנית ‪ -‬קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‪ ‬היא‪ ‬תאגיד‪ ‬שהוקם ב‪ 1975-‬מכוח‪ ‬חוק פיצויים לנפגעי תאונות‬
‫דרכים‪ ‬ותפקידו להבטיח פיצוי לנפגע שנגרמו לו נזקי גוף בתאונת דרכים‪ ‬שאינו יכול לקבל פיצוי מחברת‬
‫ביטוח‪.‬‬

‫הסיבות העיקריות לאי יכולת לקבל את הפיצוי מחברת הביטוח הם‪:‬‬

‫הנוהג האחראי לפיצוי אינו ידוע ‪ -‬למשל נפגעי תאונות "תאונת פגע וברח"‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אין לנוהג‪ ‬ביטוח‪  ‬לפי פקודת הביטוח ‪ -‬נפגעים מרכב שהיה נהוג על ידי נהג חסר רישיון נהיגה‬ ‫‪‬‬
‫או רכב גנוב או רכב שנעשה בו שימוש בניגוד לתנאי הפוליסה (דוגמת עסק של הסעת נוסעים‬
‫בשכר) נפגעים על ידי רכב שלא בוטח כחוק (עקב אי תשלום הפרמיה)‪ .‬במקרה זה חברת‬
‫הביטוח של הרכב הפוגע אינה צריכה לפצות את הנפגע אלא קרנית‪ ,‬אולם קרנית יכולה לאחר‬

‫‪141‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מכן לתבוע בהודעת צד ג את הנהג שנהג ברכב הפוגע ו‪/‬או את בעל הרכב הפוגע עבור הסכום‬
‫ששילמה לנפגע‪.‬‬
‫המבטח עצמו‪ ‬חדל פירעון‪ - ‬נפגעים מרכב שהיה מבוטח בחברת ביטוח אשר נכנסה להליכי‬ ‫‪‬‬
‫פירוק‪.‬‬

‫אבנר (איגוד לביטוח נפגעי רכב) גם היה תאגיד שקם במקביל לקרנית ע"י המפקח על הביטוח‪ ,‬פעל עד‬
‫שנת ‪.2011‬‬

‫עניין זה חוקק בפרק ג' בפלת"ד (סע' ‪ 10‬עד ‪15‬א)‪ .‬כאשר ס' ‪ 12‬מגדיר את תפקידי הקרן‪.‬‬
‫לעניין סעיף ‪(12‬א)(‪ – ) 1‬מתי ייחשב הנהג הפוגע כבלתי ידוע לנפגע? למבחן "השקידה הסבירה" בהקשר זה ראו‬
‫רע"א ‪ 3909/08‬קרנית נ' קורן (‪ .)3.11.2009‬במשך הזמן הורחבה חבות קרנית גם לחבות ראשונית כלפי הנפגע‪:‬‬
‫ראו סעיפים ‪7‬א (אי ידיעת נוהג על העדר הביטוח ‪ -‬רע"א ‪ 9478/12‬קרנית נ' )‪7 ,)AIG (24.1.2013‬ב (תלויים‬
‫בנוהג)‪( 12 ,‬ג) לחוק ואילך ‪ -‬סע' העוסקים בתאונה בשטחים המוחזקים ‪ -‬קיימת הבחנה בין נפגע ישראלי לנפגע‬
‫פלסטיני (כולל נוהג) ובין פוגע פלסטיני לפוגע ישראלי‪ :‬ראו ע"א ‪ 153527/‬הקרן הפלסטינית נ' שמסייה ‪;)1.11.16‬‬
‫רע"א ‪ 4290/16‬ה"פול" נ' פלוני (‪.)25.1.2017‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 3909/08‬קרנית נ' קורן ‪ -‬מתי ייחשב הנהג הפוגע כבלתי ידוע לנפגע לפי ס' ‪( 12‬א) (‪?)1‬‬
‫מבחן "השקידה הסבירה"‪:‬‬
‫המקרה הברור ביותר הינו פגע וברח‪ ,‬בלבד שהנפגע עשה את הפעולות המתבקשות לאחר התאונה‬ ‫‪‬‬
‫על מנת לברר את זהותו של הפוגע‪ .‬אם היה אפשר לברר את זהותו של הפוגע אך הנפגע לא יכל לעשות כך‬
‫עקב מצבו‪ ,‬אז רואים אותו כמי שלא יכל לברר לכן הוא תובע את קרנית‪ .‬מצב נוסף הינו מצב בו הניפגע‬
‫יכול היה מבחינה פיזית ליטול את הזהות של הפוגע אך לא עשה זאת עקב סיבות סובייקטיביות‪ ,‬למשל‬
‫תקיפות הנהג הפוגע‪ .‬מצבים בהם לא יוכלו לתבוע את קרנית‪ -‬אם בחר הנהג באופן מודע לא לבקש פרטים‬
‫מהנהג הפוגע מטעמי נוחות או אי נעימות לא זכאים לתבוע את קרנית‪.‬‬
‫כאשר אין לפוגע אפשרות לשלם‪ .‬למשל‪ ,‬חברה שפושטת רגל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר הנהג הפוגע לא עשה ביטוח אחריות‪ ,‬ניתן לתבוע את קרנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשלב מסוים הוסיפו ל"קרנית" אחריות‪-‬‬
‫חבות ראשונית כלפי הנפגע‪ -‬ס' ‪ 7‬א לפלת"ד‪ -‬אי ידיעת נוהג על העדר הביטוח‪ -‬קיימים שני סוגי‬ ‫‪)1‬‬
‫נוהגים ‪ :‬ידעו או היו יכולים לדעת שאין ביטוח ‪ -‬אין להם זכות תביעה לקרנית‪ ,‬הסוג השני שלא ידעו או‬
‫לא היו צריכים לדעת שאין ביטוח ‪ -‬יכולים לתבוע את קרנית‪.‬‬
‫לפי מה קובעים אם אדם ידע או היה עליו לדעת ולהפך? הפסיקה בתחילה אמרה שבמצבים שהנוהג לא‬
‫ידע ולא היה עליו לדעת הם מצבים של קירבה משפחתית וביחסי עבודה שלא צריך להתחיל לבדוק אם יש‬
‫ביטוח‪ ,‬אך הפסיקה הרחיבה בפס"ד קרנית נ ' ‪ AIG -‬אדם נסע על אופנוע שהיה עם ביטוח אבל רק‬
‫לבעלים של האופנוע‪ ,‬ביהמ"ש מחוזי אומר שהיה צריך לדעת כי גם לנפגע היה ביטוח כזה על האופנוע שלו‪,‬‬
‫ביהמ"ש עליון אומר שלא היה עליו לדעת מכיוון שהבעלים ביקש שיחליף אותו פעם ראשונה בצורה‬
‫אקראית‪ .‬ס' ‪ 7‬ב‪ -‬תלויים בנהג‪" -‬תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע‬
‫עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף ‪ ,7‬ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או‬
‫כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה‪ ,‬יהיו זכאים לתבוע כאמור את קרנית"‪.‬‬

‫‪142‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ס' ‪( 12‬ג) והילך‪ ,‬תאונות דרכים שנגרמות בשטחים – קיימת הבחנה בין נפגע ישראלי לנפגע‬ ‫‪)2‬‬
‫ישראלי (כולל נוהג) ובין פוגע פלסטיני לפוגע ישראלי‪ .‬רכב ישראלי שפגע ברכב ישראלי אחר חל הדין‬
‫הישראלי ‪,‬אך במידה ורכב פלסטיני פגע ברכב ישראלי (יש קרנית פלסטינית‪ ,‬אשר מעניקה פיצוי נמוך‬
‫מקרנית בישראל) תפקיד הקרנית הישראלית להשלים את הפיצויים שקיבל מקרנית הפלסטינית‪.‬‬
‫מי הם הזכאים בהסדר המשולב?‬
‫הנוהג ‪ -‬גם אם לא נהג בפועל עת התאונה‪ .‬בודקים מה היה מעמדו כאשר היה מחוץ לרכב‪ ,‬בודקים‬ ‫‪.1‬‬
‫האם הזיקה בינו ובין הרכב לא נותקה‪.‬‬
‫נוסע ‪ -‬שבודקים מה היה מעמדם כשהם מחוץ לרכב‪ ,‬אדדם שיוצא להרים מכסה מנוע ונפגע רואים‬ ‫‪.2‬‬
‫אותו כמי שנוהג‪ .‬הזיקה בינו לבין הרכב לא נותקה‪ .‬כנ"ל לנוסע‪.‬‬
‫נפגע מחוץ לכלי הרכב ‪ -‬למשל הולך רגל וגם נוהג או נוסע שיצאו מהרכב ונותקה הזיקה ביניהן ובין‬ ‫‪.3‬‬
‫כלי הרכב‪.‬‬
‫מי תובע את מי?‬
‫ס' ‪( 3‬א) לפלת"ד‪ -‬כאשר יש כמה מעורבים בתאונה תחול על כל נוהג האחריות של מי שנסע ברכב שלו‪,‬‬
‫נוסע ברכב אחד לא יכול לתבוע את הנוהג ברכב השני‪.‬‬
‫ס' ‪( 3‬ב) לפלת"ד‪ -‬נפגע אדם מחוץ לרכב כאשר כמה מעורבים בתאונה נהג לא יכול לתבוע נהג אחר‪ ,‬ולגבי‬
‫נפגעים אחרים כלל הפוגעים אחראים ביחד ולחוד ומתחלקים באופן שווה‪.‬‬
‫מתי נחשבים מעורבים ככמה מעורבים? אם יש מגע פיזי בין שני כלי הרכב לנפגע או בין רכב לרכב ולנפגע‬
‫(תאונת שרשרת למשל) ‪.‬‬
‫טרם הקביעה שמתקיים ס '‪ 3‬לפלת"ד יש לבחון כמה רכבים מעורבים בתאונה וכמה מהם בהגדרת‬
‫תאונת דרכים (לפי נושא ‪ 16‬בדפים של המרצה) והאם ישנו קש"ס‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 9478/12‬קרנית נ' ‪ - AIG‬אדם נסע על אופנוע שהיה עם ביטוח אבל רק לבעלים של האופנוע‬
‫(ביטוח יחיד)‪ ,‬ביהמ"ש המחוזי קובע שהיה צריך לדעת כי גם לנפגע היה ביטוח כזה על האופנוע שלו‪,‬‬
‫ביהמ"ש העליון קובע שלא היה עליו לדעת מכיוון שהבעלים ביקש שיחליף אותו פעם ראשונה בצורה‬
‫אקראית‪ .‬ס' ‪ 7‬ב‪ -‬תלויים בנהג‪" -‬תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע‬
‫עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף ‪ ,7‬ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או‬
‫כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה‪ ,‬יהיו זכאים לתבוע כאמור את קרנית"‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 153527/‬הקרן הפלסטינית נ' שמסייה ‪ -‬תאונות דרכים שנגרמות בשטחים – רכב ישראלי‬
‫שפגע ברכב ישראלי אחר חל הדין הישראלי‪ ,‬אך במידה ורכב פלסטיני פגע ברכב ישראלי (יש קרנית‬
‫פלסטינית) תפקיד הקרנית הישראלית להשלים את הפיצויים שקיבל מקרנית הפלסטינית‪.‬‬

‫ע"פ הפלת"ד באירוע המוגדר כתאונת דרכים אין צורך בהוכחת אשמה‪ .‬לא מעניין אם קיים אשם לנהג‪ /‬אשם‬
‫תורם‪ .‬הפלת"ד בא להסדיר את הפיצויים וקובע שמי שישלם הוא חברת הביטוח‪ /‬קרנית‪ .‬ס' ‪2‬ג קובע כי קיימת‬
‫אחריות מוחלטת לנהג (לכן נושא זה שונה מהתרשלות‪ ,‬התרשלות מחייבת אשם)‪:‬‬

‫‪143‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בגלל שאין צורך באשמה – גם אין צורך לבחון את "הלכת הצפיות" (דיני עונשין) – שנהג נוסע בניגוד לחוקי‬
‫התנועה וכדומה‪.‬‬

‫הזכאים בהסדר המשולב‬

‫ההסדר המשולב מכיר בשלושה זכאים לפיצוי‪ :‬נוהג‪ ,‬נוסע ונפגע מחוץ לכלי הרכב‪ .‬נוהג – מבחן הזכאות דומה‬
‫למבחן האחריות – שליטה ברכב או יכולת לשלוט בו‪ .‬נוסע – בדרך כלל מי שמצוי על הרכב ואינו נוהג‪ .‬עם זאת‬
‫יצוין כי אדם יכול להיחשב כנוהג או כנוסע ברכב מסוים למרות שנפגע מחוץ לאותו הרכב אם נשמרה זיקת‬
‫הנהיגה או ההסעה בינו לבין הרכב (למשל נהג ונוסע המתקנים את הרכב)‪ .‬נפגע מחוץ לכלי הרכב – קטגוריה‬
‫שיורית – מי שאינו נוהג או נוסע (הולך רגל לדוג')‪.‬‬

‫כאשר בתאונה מעורבים פיזית (ולא משפטית) מספר רכבים חל סעיף ‪(3‬ב) לחוק‪:‬‬

‫בשלב ראשון יש לקבוע אם אמנם יותר מרכב אחד היה "מעורב" משפטית בתאונה לפי הגדרת "תאונת דרכים"‬
‫(נושא ‪ 13‬א)‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר משאית פוגעת ברכב החונה כדין ופוגעת ביושבים בו‪ ,‬הרכב החונה אינו נחשב כמעורב‬
‫משפטית למרות שהוא מעורב פיזית ו ‪(3‬ב) לא יחול‪.‬‬
‫בשלב שני יש לקבוע את מעמדו של כל ניזוק אל מול הרכבים המעורבים משפטית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יש לקבוע האם הניזוק‬
‫המסוים היה נוהג‪ ,‬נוסע או נפגע מחוץ לכלי הרכב ביחס לרכבים המעורבים‪.‬‬
‫בשלב השלישי תיקבע החבות בשל כל כלי רכב מעורב משפטית‪ .‬לפסיקה שעניינה סעיף ‪(3‬ב) ראו קרנית נ' פלוני‪.‬‬
‫להרחבה ולהמחשה נוספים ראו ע"א ‪ 8090/16‬אוחנה נ' פלונית (‪ ;)22.10.2018‬רע"א ‪ 9115/11‬מנורה חברה לביטוח‬
‫נ' עז' חראזי (‪ ;)2.4.2012‬רע"א ‪ 7501/11‬אברמוב נ' בכר (‪ ,)6.3.2012‬ע"א ‪ 1675/06‬אררט נ' מנורה (‪- 31.10.2007‬‬
‫דנ"א ‪ 9656/07‬מיום ‪ ,)29.6.2008‬רע"א ‪ 9112/06‬ביטוח חקלאי נ' המל"ל (‪ ,)8.11.2007‬רע"א ‪ 3436/09‬ביטוח ישיר‬
‫נ' הפניקס (‪ .)12.6.2009‬ורע"א ‪ 9136/17‬פלונית נ' פלוני (‪ .)4.3.2018‬ביחסים הפנימיים בין מבטחים חלים סעיפים‬
‫‪( 3‬ג)(ד) לחוק (אופנוע) וצו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצוי בין מבטחים)‪ ,‬תשס"א –‬
‫‪.2001‬‬

‫‪144‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד רע"א ‪ 7501/11‬אברמוב נ' בכר מנורה נ' חראזי ואוחנה נ' פלונית – שני אנשים רוכבים על קטנוע‬
‫מתהפכים ומחכים בשוליים למד"א‪ ,‬רכב סוטה ופוגע בקטנוע שפוגע באישה‪ ,‬בימה"ש קבע כי רק הרכב‬
‫הפוגע מעורב בתאונה מכוון שעבר זמן מהשימוש האחרון בקטנוע עד לפגיעה‪ ,‬הזיקה לרכב נותקה ‪.‬‬
‫פס"ד רע"א ‪ 9115/11‬מנורה חברה לביטוח נ' עז' חראזי – אדם רוכב על אופנוע ועוצר בצד הכביש ומזמין‬
‫גרר אופנועים‪ ,‬רכב חונה בשוליים מאחורי האופנוע ‪,‬הגרר מגיע וחונה ביניהם‪ ,‬מגיעה משאית ופוגעת בכל‬
‫כלי הרכב ‪ 2,‬הרוגים ו‪ 2-‬פצועים‪ .‬בשלב הראשון בוחנים אם כלי הרכב מעורבים על ידי בחינת קש"ס‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי כלל כלי הרכב מעורבים מכוון שלא ניתן לקבוע מה מידת מעורבותו של כל אחד ‪ ,‬לפי ס'‬
‫‪ 3‬לפלת"ד‪.‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 8090/16‬אוחנה נ' פלונית – טרקטורון עם ביטוח נוסע בשטח ועולה על פסי רכבת ונתקע‪ ,‬נעשה‬
‫ניסיון חילוץ עם טרקטורון אחר‪ ,‬רכבת עוברת והורגת אותם‪ ,‬האם הטרקטורון השני מעורב בתאונה ?‬
‫דנים בשאלה האם יש תיקון‪/‬טיפול דרך? ביהמ"ש אומר שאפשר לקבוע כי עומד בהגדרות של טיפול דרך‬
‫של נפגע מחוץ לרכב והרכבת והטרקטורון חייבים‪.‬‬
‫רע"א ‪ 9136/17‬פלונית נ' פלוני (‪ – )4.3.2018‬בת שנתקעה בדרך הזמינה את האבא על האופנוע‪ ,‬הם המתינו‬
‫לגרר‪ .‬עבר רכב נוסף שפגעה ברכב של הבת וזה פגע בהם ובאופנוע‪ .‬מה מעמדם של האב והבת? האם הם‬
‫נפגעו בתאונת רבת משתתפים? בית המשפט קבע שכן‪ .‬במקרה זה כל כלי הרכב היו מעורבים בתאונת‬
‫דרכים‪.‬‬

‫אירוע מסכם חבות וזכאות‬

‫בתאונת דרכים בה מעורבים שני כלי רכב נפגעים שני הנוהגים‪ ,‬נוסעים בשני‪ ‬כלי הרכב והולך רגל‪ .‬מהן עילות‬
‫התביעה השונות?‬

‫תשובה (בתרשים)‪:‬‬
‫החיצים מציגים ממי כל אחד תובע פיצויים (ומאיזה כוח ס')‪ .‬רכב שתיים תובע אותו דבר כמו רכב אחד – אך יש‬
‫לשים לב שאין תביעות צולבות (בין נהג‪ /‬נוסע מרכב אחד לבית נהג‪ /‬תובע מרכב שתיים ולהיפך‪ ,‬כל אחד תובע את‬
‫הביטוחים‪ /‬נהג ברכב שהוא נכח בו בלבד)‪.‬‬
‫נפגע בחוץ לכלי הרכב יכול לתבוע מרכב אחד או מרכב שתיים (מעוולים ביחד ולחוד‪ ,‬בינם לבין עצמם יישאו בנטל‬
‫החיוב בחלקים שווים) ואם אין כאלו – יכול לתבוע את קרנית‪.‬‬

‫‪145‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫שלילת זכאות‬
‫קראו את חלופות סעיף ‪ 7‬לחוק‪:‬‬
‫‪ .7‬נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה‪:‬‬
‫(‪ )1‬מי שגרם לתאונה במתכוון;‬
‫(‪ )2‬מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות)‪ ,‬תשכ"ד‪ ,1964 -‬וכן מי שהיה‬
‫מצוי ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור;‬
‫(‪ )3‬מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו‪ ,‬למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה‬
‫שהוטלה לפי פרק ו' ‪ 1‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪;1967 -‬‬
‫(‪ )4‬מי שהרכב שימש לו‪ ,‬או סייע בידו‪ ,‬לביצוע פשע‪.‬‬
‫(‪ )5‬מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח‪ ,‬או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;‬
‫(‪ )6‬בעל הרכב או המחזיק בו‪ ,‬שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש‬
‫לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה‪ ,‬בין בהיותו ברכב ובין‬
‫מחוצה לו‪.‬‬

‫מאז ההחלטה בפרשת קרנית נ' פרח חל הכלל שלפיו שלילת זכאות מכוח סעיף ‪ 7‬בחלופותיו השונות מותנית‬
‫בקיומה של אשמה אצל מי שזכאותו נשללת – לפחות התרשלות‪ .‬כמו כן לא נדרש קשר סיבתי עובדתי בין החלופה‬
‫לבין קרות התאונה‪.‬‬
‫‪ – )1(7‬לא כל תאונה שנגרמה במתכוון היא "תאונת דרכים" כהגדרתה בסע' ‪ .1‬לפיכך תחולתו של סע' ‪ )1(7‬מוגבלת‬
‫בעיקר לגרימה "עקיפה"‪.‬‬

‫‪146‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ – )2(7‬ראו ע"א ‪ 4913/11‬מוחתסב נ' אסמעיל (‪ :)18.2.2013‬בן שלוקח את הרכב של אימו מבלי שאמר לה פוגע‬
‫בנוסע‪ ,‬הנוסע תובע את הילד על אף שידע שהבן לקח את הרכב מבלי לבקש‪ ,‬לכן לא זכאי לפיצוים‪ .‬אם לא היה‬
‫יודע שהנער לקח את הרכב ללא רשות הוא היה זכאי לפיצוים‪.‬‬
‫הפסיקה נתנה פרשנות מרחיבה לתכולת החוק‪ ,‬בפסיקה ישנם שיקולים סוציאלים רבים‪.‬‬
‫ס' ‪ - )3( 7‬שולל זכאות אם הנוהג ברכב נוהג ללא רישיון נהיגה (לא כולל אדם שלא חידש את התשלום לרישיון עד‬
‫‪ 30‬יום)‪.‬‬
‫מה הדין לגבי אדם שנהג ללא רישיון מתאים? למשל הגה כוח‪ ,‬ידית הילוכים ידנית ‪,‬משקפיים וכו'? הפסיקה‬
‫נקטה בגישה סוציאלית מצמצמת וקובע כי הסעיף חל רק במקרים שנהג בסוג רכב שאינו תואם מבחינת הממדים‬
‫הפיזיים‪ ,‬גודל הרכב‪ ,‬נפח מנוע וכד' (= שוני בדרגת רישיון)‪ ,‬אך אם נהג ללא משקפיים או ללא מלווה או ידני‬
‫במקום אוטומט וכד' לא חל ס' זה‪.‬‬

‫פס"ד רע"א ‪ 2853/96‬קרנית נ' פרח ‪ -‬הוסיפו דרישה של אשמה גם בס' ‪ ,)6( 7‬שהוא ידע או היה עליו‬
‫לדעת שאין ביטוח‪ ,‬אם הוא מתיר ללא אשמה הזכאות שלו לא נשללת‪ .‬היא תישלל רק אם ידע או היה‬
‫עליו לדעת‪ ,‬רק אם יש עליו אשמה‪ .‬במקרה זה הוא היה צריך לדעת כאדם סביר לכן לא מגיע לו פיצויים‪.‬‬

‫‪ - )3(7‬הפסיקה‪ ,‬משיקולים סוציאליים‪ ,‬הקלה מאוד על מי שחורג מתנאי הרישיון‪ ,‬כמומחש בפרשת הפניקס נ'‬
‫קרנית (בעקבות דנ"א ‪ 10017/02‬קרנית נ' מגדל (‪ . ))2.6.2004‬ראו גם ע"א ‪ 5405/10‬תאסירי נ' הפול (‪.)11.3.2012‬‬
‫בהקשר של פסילת רישיון נפסק כי יש צורך בהודעה לנוהג (ע"א ‪ 11924/05‬שומרה נ' ממו ‪ )20.6.2007‬ומנגד כי‬
‫הזכאות תישלל גם אם הפסילה בוטלה ללא ידיעת הנוהג– דנ"א ‪ 5531/12‬טל נ' מגדל חברה לביטוח (‪.)22.11.2012‬‬
‫מנגד‪ ,‬הפסיקה החמירה עם נוהג ברישיון זר שאינו תקף בישראל (ע"א ‪ 4874/04‬רביבו נ' אליהו (‪)8.2.2007‬‬

‫פס"ד דנ"א ‪ 10017/02‬קרנית נ' מגדל – ס' ‪ )3( 7‬יחול רק על הפרת תנאי או הגבלה בדרגת הרישיון‬
‫שענייניה סוג הרכב של הנהג הנוהג בו‪ ,‬ממדיו הפיזיים של הרכב אשר משליכים על דרגת הרישיון‬
‫הנדרשת על פי תקנון התעבורה‪ .‬אם יש לאדם רישיון מסוג מסוים ונהג ברכב הדורש רישיון מסוג אחר‪,‬‬
‫ישללו את זכותו לפיצויים וס' ‪ )3( 7‬יחול‪ .‬הפסיקה החמירה‪.‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 4874/04‬רביבו נ' אליהו – צרפתי אשר לא היה לו רישיון בארץ‪ ,‬נשללה ממנו הזכות לזכאות על‬
‫אף שהיה לו רישיון בצרפת‪ .‬הפסיקה החמירה‪.‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 5308/09‬הפניקס הישראלי – חברה לביטוח נ' קרנית – בעקבות פרשת מגדל – הרישיון שלה‬
‫הוגבל לתיבת הילוכים אוטומטית ונהגה בידני‪ ,‬ביהמ"ש קבע כי הזכאות לא נשללת מכוון שאין שינוי‬
‫בממדים הפיזיים של הרכב וס' ‪ )3( 7‬לא חל ולא ישללו לה את הזכות לפיצויים‪ .‬הפסיקה הקלה‪.‬‬
‫הבעיה בפסיקה הזאת היא שההגבלות של החוק לא באו סתם‪ ,‬אם לאדם יש רישיון לאוטומט והוא נוהג‬
‫על ידני‪ ,‬הדבר מגביר את הסיכון שתגרם תאונת דרכים‪ .‬דוג'‪ ,‬משקפיים‪ ,‬מלווה‪ ,‬אלו דברים שלא סתם‬
‫נדרשים מהאנשים שצריכים את ההגבלות האלה‪ ,‬אך הפסיקה סוציאלית ורוצה לפצות‪.‬‬

‫האם תישלל הזכאות במקרה של נהג חדש הנוהג ללא מלווה (ע"א ‪ 8183/01‬ספיאשוילי נ' מנורה חברה לביטוח‪,‬‬
‫פ"ד נח(‪ ?)2004( 106 )6‬במקרה של נוהג שפסילת רישיונו בוטלה בדיעבד?‬

‫‪147‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ – )4(7‬מה דינו של מי שהרכב שימש לו לביצוע עבירה של הסתננות לישראל (רע"א ‪ 7959/09‬אטבישה נ' קרנית (‬
‫‪.)12.5.2010‬‬
‫‪ – )5(7‬סויג על ידי ‪7‬א‪.‬‬
‫‪ – )6(7‬ראו ההחלטה בפרח וכן רע"א ‪ 3221/09‬רוזנברג נ' קרנית (‪ .)21.7.10‬האם קיימת זכות חזרה גם כלפי מי‬
‫שאינו רשום כבעלים? ראו ע"א ‪ 8107/16‬פ' נ' פ‪.)4.1.18( ,‬‬
‫האם קיימת עילת תביעה נזיקית "רגילה" למי שזכאותו נשללה מכוח סע' ‪ – ?7‬ראו ע"א ‪ 2591/09‬אלנסארה נ'‬
‫שליסל (‪.)22.2.2011‬‬

‫ייחוד העילה – סעיף ‪8‬‬

‫קראו סע' ‪ 8‬לחוק הקובע הסדר חסינות מהותי ולא דיוני‪.‬‬

‫ניקח לדוג' אדם שנוהג ברכבו ופתאום קורס עליו גשר והוא נפגע‪ .‬גם אם נניח שמהנדס הגשר התרשל – ע"פ ס' ‪(8‬א)‬
‫ברגע שהאדם מוכר כנפגע בתאונת דרכים – הוא יכול לתבוע רק את חברת הביטוח שלו ואין לו עילה לתבוע את‬
‫המהנדס בהתרשלות ‪ .‬כל זה כרציונל שכל הפיצויים במקרים כאלו יהיו ע"י חברות הביטוח שממומנות על ידי‬
‫הנהגים‪.‬‬
‫ס' ‪(8‬א) יוצר חסינות מהותית – לא ניתן לתבוע את המהנדס ולא תעמוד לו עוולת רשלנות במקרה של תאונת‬
‫דרכים עקב התרשלותו – גם אם ניתן להוכיח התרשלות וקש"ס‪ .‬לכן גם חברת הביטוח (אחרי שמפצה את הנהג)‬
‫לא תוכל לתבוע את המהנדס‪.‬‬
‫הבהרה – מדובר על חסינות כנגד נזקי גוף בלבד!‬
‫עלו בפסיקה טענות שכך אנשים מקבלים חסינויות ומתנערים מאחריות – בית משפט עונה שההרתעה היא לא‬
‫הפקטור אלא הרצון לפצות את הנפגע וכדי לעשות את זה מוסדר – חברת הביטוח תפצה את הנוסע שלה‪ .‬גם למען‬
‫מטרה לפיזור הפיצויים‪.‬‬

‫להסדר ייחוד העילה השפעה חשובה על סוגיית ריחוק הנזק‪ :‬הניחו כי בית חולים החמיר ברשלנות את נזקיו של‬
‫נפגע בתאונת דרכים‪ .‬מי יישא בעלות ההחמרה? האם הנזק המאוחר הוא "קרוב" או "רחוק" (ראו נושא‬

‫‪148‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הסיבתיות)‪ .‬אם הנזק הוא קרוב – חברת הביטוח תחוב‪ .‬אם הנזק רחוק – בית החולים אם תוכח התרשלות של‬
‫בית החולים‪ /‬מכוון‪.‬‬
‫ראו לאחרונה רע"א ‪ 1519/20‬פלונית נ' רעות – שרות נשים סוציאלי (‪.)11.8.2020‬להסתייגות מעקרון ייחוד העילה‬
‫ראו‪ :‬רע"א ‪ 10721/05‬אליהו נ' יונאן (מיום ‪ ,)9.11.2006‬סע' ט; קרנית נ' ויצמן (לעיל)‪ ,‬פס' ‪ .14 – 11‬יצוין כי הסדר‬
‫ייחוד עילה בפיצוי מפוני רצועת עזה הוכרז כבלתי חוקתי‪ .‬על רקע זה השוו בין פסה"ד חוסיין נ' טורם לפס"ד‬
‫ליפשיץ נ' מדינת ישראל‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 3765/95‬חוסיין ואח' נ' טורם – נקבע כי אין תביעת השתתפות מכוון שס' ‪ 8‬יוצר חסינות‬
‫מהותית לצדדים שלישיים‪ ,‬לצד שהתרשל‪ ,‬ולכן אינם מוגדרים כמעוולים יחד ולא ניתן לתבוע בהשתתפות‪.‬‬
‫השופט רובינשטיין בדעת מיעוט הסתייג מקביעה זו שכן יוצא שאנשים שהתרשלו פטורים מאחריות‪.‬‬
‫הסדר זה אינו חל אם הצד השלישי ביצע את הנזק במתכוון‪ ,‬והנפגע יכול לתבוע את הצד שהתרשל ואת‬
‫חברת הביטוח‪ ,‬במידה והנפגע תבע את חברת הביטוח בלבד היא יכולה לתבוע את הצד שהתרשל‬
‫בהשתתפות‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 8535/01‬ליפשיץ נ' מדינת ישראל – תאונה גרמה נזק א' והניזוק תבע בגין נזק א'‪ ,‬אחרי שהוא‬
‫תבע וקיבל מה שהוא קיבל נגרם לו נזק ב' על ידי בית החולים‪ ,‬עלתה השאלה האם הוא יכול לתבוע את‬
‫בית החולים ברשלנות? מכוון שהנזק קרוב לא‪ ,‬זה ייחוד העילה‪ .‬אך יש חריג‪ ,‬לא חל ייחוד העילה מכוון‬
‫שלאחר שנגמר הדיון בגין נזק א'‪ ,‬נגרם הנזק ב'‪ ,‬משום שהתביעה הראשונה כללה רק את נזק א' ‪ .‬ביהמ"ש‬
‫– במקרה זה כאשר העילה על פי חוק הפיצויים לא עומדת לנתבע כי הוא כבר מיצה אותו בפס"ד סופי‪,‬‬
‫אין לשלול את זכותו בדיני הנזיקין על נזק שנגרם לו לאחר מתן הפס"ד‪.‬‬

‫זכות החזרה – סעיף ‪9‬‬

‫‪149‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫סעיף ‪ 9‬קובע הסדר מיוחד של חזרה בין חייבים על פי החוק – הסדר השונה מהסדר ההשתתפות הכללי בין מעולים‬
‫(ראו נושא ‪ .)14‬זכות החזרה הוגבלה בהסדר המשולב ‪ .‬מדוע? כי רוצים להקטין את מס' התביעות‪ .‬ס' ‪ 9‬שולל את‬
‫זכות ההחזרה מס' ‪ 84‬לפקודת הנזיקין (זכות לתבוע השתתפות כשמדובר במעוולים יחד ולחוד)‪.‬‬
‫מתי מוקנית בכל זאת זכות החזרה – ראו החריגים לסע' ‪ :9‬מצבים בהם ניתן לדרוש את זכות החזרה‪.‬‬
‫שימו לב כי זכות החזרה מוקנית בעיקר כאשר נשללת זכאות לפי סע' ‪( 7‬מדוע? כי הוא לא זכאי לפיצוי אזי הוא גם‬
‫לא "נהנה" מההגבלה של זכות ההחזרה) ולכן הנהנה העיקרי מזכות החזרה היא קרנית‪ .‬עם זאת זכות זו קיימת‬
‫לעיתים גם בין חייבים אחרים – ראו רע"א ‪ 10386/08‬אטיאס נ' קרנית (‪ .)19.4.2009‬להגבלת זכות החזרה בעקבות‬
‫פרח ראו ע"א ‪ 7580/03‬קרנית נ' צורדקר (‪ .)18.1.2007‬למגבלות תביעות חזרה והשתתפות (בנזיקין) של נוהג בלתי‬
‫מבוטח ראו ע"א ‪ 9165/09‬כתריאל נ' חדד עלי (‪.)18.11.2011‬‬
‫משהוקנתה זכות החזרה‪ ,‬כיצד יחולק הנזק בין החבים לפיצוי (ע"א ‪ 483/84‬קרנית נ' אברהם‪ ,‬פ"ד מא(‪( 754 )4‬‬
‫‪( )1987‬פס' ‪ .)8- 4 ,2‬מהו היחס הראוי בין סעיפים ‪( 9‬ב) ו – ‪( 3‬ב) לחוק בהקשר זה?‬

‫להכרה בזכות שיפוי חוזית של מבטח ששילם פיצויים לנפגע ראו ע"א ‪ 10832/06‬אבנר נ' ארזים – הנדסה‬
‫וטכנולוגיות (‪.)25.11.12‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 10832/06‬אבנר נ' ארזים – הנדסה וטכנולוגיות – פסק דין העוסק בהכרה בזכות שיפוי חוזית של‬
‫מבטח ששילם פיצויים לנפגע‪.‬‬

‫אירוע בנושא שלילת זכאות וזכויות חזרה‬

‫בתאונת דרכים שנגרמה במתכוון על‪-‬ידי הנוהג נפגעים הנוסע והנוהג‪ .‬מהן‪ ‬עילות התביעה שלהם? מהן זכויות‬
‫החזרה?‬
‫תשובה ‪ :‬מבחינת הנוסע – תובע את הנהג‪ .‬הוא לא יכול לתבוע את ביטוח האחריות כי לא מוגדר כתאונת‬
‫דרכים (במתכוון)‪ .‬התובע יכול לתבוע את קרנית‪ .‬לאחר תשלום הפיצוי – קרנית יכולה לדרוש זכות החזרה‬
‫מהנוהג (חריג לסע' ‪ :9‬עומד בס' ‪.)7‬‬
‫הנוהג – אין לו את מי לתבוע‪ .‬יוצא ללא כיסוי‪.‬‬

‫פטור מחובת ביטוח ותאונות דרכים בהם מעורבים כלי רכב צבאיים וחיילים‬
‫פטור מחובת ביטוח‪:‬‬

‫‪150‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פקודת הביטוח פוטרת את המדינה במצבים הקבועים בסע' ‪ 6‬מחובת ביטוח‪ .‬מהו הרציונל לכך? ראו סעיף ‪6‬א‬
‫לפקודה‪ – .‬בגלל שלמדינה "כיס מספיק עמוק" כדי שלא תזדקק לחברת ביטוח פרטית‪ /‬מסחרית‪.‬‬
‫במקרה ויש תאונת דרכים – המדינה מתפקדת כחברת ביטוח לעצמה ומפצה כאילו היא חברת ביטוח‪.‬‬

‫כלי רכב צבאיים וחיילים ‪ .‬נתחו את האירוע הבא – חייל נוהג וחייל נוסע נפגעים בתאונה בעת נסיעתם בתפקיד‬
‫ברכב צבאי‪ .‬החיילים אינם זכאים ע"פ הפלת"ד אך זכאים לפיצויים ע"פ חוק אחריות המדינה‪.‬‬
‫מהי זכאותם? התשובה לשאלה זו מצויה בשילוב ההוראות הבאות‪ :‬חוק אחריות המדינה סעיפים ‪7 – 6‬ב; סעיף ‪22‬‬
‫לחוק; סעיף ‪( 8‬ב) לחוק‪.‬‬

‫על התאמה בין הסדר האחריות להסדר הביטוחי‬

‫כאמור פיצוי נפגעי תאונות דרכים הוא שילובה של אחריות בנזיקין (החוק) עם חבות מבטחים (פקודת הביטוח)‪.‬‬
‫האם ניתן להגביל את חבותו של מבטח אחריות כך שלא תתאים לחבותו של האחראי בנזיקין המבוטח על ידו? ראו‬
‫פקודת הביטוח סעיפים ‪ .15 - 13‬כשמדובר בביטוח אישי – ניתן להגביל (החל מגיל מסוים וכדומה)‪ .‬כשמדובר‬
‫בביטוח אחריות – אין אפשרות להגביל את הביטוח (מצד הנהג)‪.‬‬

‫‪151‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מה לגבי ביטוח איש? ניתן להגביל – מכוח חופש החוזים‪ .‬אך ניתן להגביל רק במגבלות שלא נוגדות את תקנות‬
‫הציבור‪( .‬ניתן להגביל את גיל הנהג וזמן נהיגה; לא ניתן להגביל – במקרים של התרשלות‪ /‬עבירה על חוקי תנועה‬
‫וכדומה)‪.‬‬
‫האם יכול מבטח אישי להגביל את חבותו כלפי הנוהג כך שתחול רק על נהיגה ביום חול? או למטרות עסקו של בעל‬
‫הרכב? ראו ע"א ‪ 11081/02‬דולב חברה לביטוח נ' קדוש (‪ .)25.6.2007‬האם ניתן להגביל ביטוח במצבי נהיגה‬
‫בשיכרות? השוו רע"א ‪ 2843/18‬הכשרה נ' פוליקוב (‪ – 15.10.2018‬ביטוח רכוש) השאלה היא הן שאלה של פרשנות‬
‫חוזה הביטוח והן שאלה של הגבלת חופש החוזים‪ .‬לשאיפה להתאמה בין הפן הנזיקי לחוזי ראו עניין ספיאשוילי‬
‫לעיל‪.‬‬

‫פס"ד ע"א ‪ 11081/02‬דולב חברה לביטוח נ' קדוש – היה ביטוח לבעלים וביטוח של הבעלים חל בפעילות‬
‫עסקית וגם בפעילות אחרת‪ ,‬והכיסוי תקף לאדם אחר רק אם הנהיגה היא למטרות בילוי ולא עסק‪ .‬קרה‬
‫מקרה שאדם נסע ברכב למטרות עסק והביטוח אומר כי הוא לא מכסה את הנזק‪ .‬ביהמ"ש קבע כי‬
‫המגבלה הזאת לא תופסת‪ ,‬ישנן שתי דרכים‪-‬‬
‫לפרש את החוזה באופן שהמגבלה לא תתפוס‪ ,‬בדרך של פרשנות לקבוע כי אין מגבלה כזאת‪ ,‬זאת‬ ‫‪.1‬‬
‫הדרך שביהמ"ש מעדיף‪.‬‬
‫לקבוע כי התנאי הזה בפוליסה בטל משיקולי תקנת הציבור‪ ,‬דיני החוזים‪ ,‬הגבלה שכזאת נוגדת‬ ‫‪.2‬‬
‫את תקנת הציבור אך ביהמ"ש נמנע מזה כי זאת התערבות גסה מידי בחופש החוזים‪.‬‬
‫חובת הביטוח זה חובה שמוטלת על המבוטחים ואנחנו נניח שאדם שעושה ביטוח עושה ביטוח שמתאים‬
‫להיקף החובה מבלי לצמצם את מה שהחוק דורש‪ ,‬פרשנות רחבה‪ .‬כאן נקבע כי נסיעה משפחתית ועסקית‬

‫‪152‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הן אותו דבר ‪ ,‬אין הבדל מבחינת ביהמ"ש וכך עקפו את המגבלה בפוליסה‪ ,‬אך עדיין מכסה את מה שהחוק‬
‫דורש לפי הפרשנות‪.‬‬

‫נושא ‪ :14‬השלמות‪ :‬הגנות – ‪ 09/09/2022‬הסדרי אחריות טרם נלמד‬

‫הגנות‬
‫הגנת האשם התורם‪ ,‬הקטנת הנזק‪ ,‬ההגנות בעילות של תקיפה (כ"הגנה העצמית – אלון נ' חדד פס' ‪– 19 – 17‬‬
‫בקריאת חובה) וכליאת שווא וההגנות בחוק על רשויות ציבור ועובדיהן כבר נדונו‪.‬‬

‫הגנת "העילה בת עוולה"‪:‬‬

‫שקובעת שאם הנזק שנגרם לניזוק קרה בזמן שהניזוק פעל בפעילות שאינה חוקית – אז אין לו עילה לתביעה‪,‬‬
‫אינה מעוגנת בחוק וקביעת גבולותיה תלויה בהשקפת עולמו המוסרית של השופט‪ .‬מהם תנאי ההגנה זו? מהם‬
‫ההבדלים בין הגנה זו לבין הסדר שלילת האחריות שבסע' ‪ 7‬לפלת"ד? ראו אלון נ' חדד פס '‪ 11 – 9‬בקריאת חובה)‬
‫הגבלת זכאותם של נפגעים‬
‫‪ .7‬נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה‪:‬‬
‫(‪ )1‬מי שגרם לתאונה במתכוון;‬
‫(‪ ) 2‬מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות)‪ ,‬תשכ"ד‪ ,1964-‬וכן מי שהיה‬
‫מצוי ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור;‬
‫(‪ ) 3‬מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו‪ ,‬למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה‬
‫לפי פרק ו'‪ 1‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪;1967-‬‬
‫(‪ )4‬מי שהרכב שימש לו‪ ,‬או סייע בידו‪ ,‬לביצוע פשע‪.‬‬
‫(‪ ) 5‬מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח‪ ,‬או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;‬
‫(‪ ) 6‬בעל הרכב או המחזיק בו‪ ,‬שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו‬
‫אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה‪ ,‬בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו‪.‬‬

‫הפסיקה קבעה שאם הנזק שנגרם לניזוק קרה בזמן שהניזוק פעל בפעילות שאינה חוקית – אז אין לו עילה‬
‫לתביעה‪ .‬נניח ששני גנבים פורצים לכספת – ובזמן הפריצה פורץ א גורם לפיצוץ ופורץ ב' נפגע – לפורץ ב' אין עילה‬
‫לתביעה והוא לא זכאי לפיצויים‪.‬‬
‫בפס"ד אלון נ' חדד (אדם שראה שנכנסו לו לשטח‪ ,‬עולה לגג‪ ,‬מזהיר ויורה – פוגע למסיג גבול‪ /‬פורץ) הנתבע טען‬
‫להגנה של "העילה בת עלווה"‪.‬‬
‫כדי שתעמוד ההגנה ‪-‬‬
‫התנהגות באמת בלתי ראויה‪ /‬בלתי חוקית‪ /‬נוגדת תקנת ציבור‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫להראות קש"ס הדוק בין ההתנהגות לבין הנזק שנגרם לניזוק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בפס"ד אלון נ' חדד בית המשפט לא קיבל את ההגנה אך כן קבע כי מדובר בהגנה עצמית‪.‬‬

‫‪153‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הגנת "ההסתכנות מרצון"‪:‬‬

‫(סע' ‪ 5‬לפקנ"ז) מגינה על מזיק רק במקרים נדירים ביותר מדוע? ראו אלון נ' חדד פס' ‪ –16 – 13‬בקריאת חובה)‬

‫הסתכנות מרצון‬
‫‪( . 5‬א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך‪ ,‬או יש להניח שידע והעריך‪ ,‬את מצב הדברים‬
‫שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו‪.‬‬
‫(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי‪-‬מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע‬
‫מכוח חיקוק‪.‬‬
‫(ג) ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל‬
‫מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה‪.‬‬

‫פס"ד אלון נ' חדד – הגנות‪ -‬אשם תורם הגנת עובדי ציבורי וההגנות בעילות של תקיפה כ"הגנה‬
‫העצמית" – פס"ד אלון נ' חדד ‪ -‬אדם שומע בלילה רעשים‪ ,‬יוצא מביתו ורואה ‪ 2‬דמויות‪ ,‬לוקח נשק ועולה‬
‫לגג‪ ,‬מתקשר למשטרה והדמויות רואות אותו‪ ,‬הן מכוונות אליו חפץ כלשהו והוא יורה‪ .‬המסיג גבול טוען‬
‫לתקיפה‪ .‬ביהמ"ש מנתח את ס' ‪ 1‬על מנת לקבוע האם הוא חל או לא‪ ,‬ואת הנסיבות והסיטואציה כולה‪.‬‬
‫האם הנתבע פעל באופן סביר? לפי ס' ‪ 1‬הוא פעל באופן מידתי‪ ,‬בנסיבות אלו ביהמ"ש רואה את התנהגותו‬
‫כסבירה‪.‬‬
‫הגנת "העילה בת עוולה" אינה מעוגנת בחוק וקביעת גבולותיה תלויה בהשקפת עולמו המוסרית של‬
‫השופט‪ .‬הסבר ‪ -‬אם למזיק נגרם נזק תוך כדי ביצוע עוולה‪ ,‬למשל פרץ לדירה ותוך כדי נגרם לו נזק‪ ,‬והוא‬
‫רוצה לתבוע בגין אותו נזק‪ ,‬למעשה עילת התביעה שלו נובעת מתוך ביצוע העוולה שלו‪ .‬פס"ד אלון נ' חדד‪.‬‬
‫עקרונות היישום‪-‬‬
‫מניעת פיצוי אינה עונש על התנהגות בלתי סבירה או לא חוקית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פגם מוסרי קשה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קש"ס הדוק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הגנת "ההסתכנות מרצון" (ס' ‪ 5‬לפקנ"ז) מגינה על מזיק רק במקרים נדירים ביותר‪ .‬לא ניתן לומר על‬
‫ילד מתחת לגיל ‪ 12‬כי הסתכן מרצון‪.‬‬
‫קשיים‪-‬‬
‫קושי מוסרי‪ -‬אדם לא יכול לוותר על זכותו לשמור על גופו‪ ,‬קדושת החיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יעילות כלכלית‪ -‬אדם לא יכול שלא לבטח את עצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עקרונות היישום‪-‬‬
‫ידיעה‪ -‬ידיעה בדבר מצב הדברים יוצרי הסיכון‪ .‬ישנו וויכוח אם הידיעה צריכה להיות אובייקטיבית‬ ‫‪‬‬
‫או סובייקטיבית‪.‬‬
‫פעולה‪ -‬חשיפה עצמית למצב הדברים יוצרי הסיכון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪154‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לקיחת סיכון‪ -‬יודע שיש לו זכות להישמר ובוחר להיחשף לסיכון‪ .‬לקיחת הסיכון היא גם ויתור על‬ ‫‪‬‬
‫פיצויי העוולה שהסיבה נזק‪ .‬לקחת על עצמך את הסיכון שלא רק תיפגע פיזית אלא גם הסכמת‬
‫לוותר על הזכות לתבוע את המזיק בגין פיצוי‪ .‬המצבים הללו שאדם גם מוותר על הזכות המשפטית‬
‫הם מצבים נדירים‪.‬‬

‫פס"ד אלון נ' חדד ‪ -‬המזיק‪ -‬היורה‪ .‬ניזוק‪ -‬פורץ‪ .‬יש צורך בקש"ס עובדתי ומשפטי‪.‬‬
‫לא מספיקה עוולה קטנה ומינורית על מנת להקנות הגנה לפוגע‪ .‬באופן פורמאלי אמנם הייתה הסגת גבול‪,‬‬
‫אך היא הייתה מינורית ולא נשקפה סכנה או חומרה המצדיקה ירייה‪ .‬יש לו זכות לבצע פעולות סבירות על‬
‫מנת להתגונן אך לא להעניש‪ ,‬אם פעל בצורה סבירה ייתכן כי תהיה לו הגנה‪.‬‬

‫לקיחת הסיכון – לקחת על עצמך את הסיכון שלא רק תיפגע פיזית אלא גם הסכמת לוותר על הזכות לתבוע את‬
‫המזיק בגין פיצוי‪ .‬המצבים הללו שאדם גם מוותר על הזכות המשפטית הם מצבים נדירים‪ .‬כי כאשר אדם הולך‬
‫להתאגרף בקרב אגרוף – אשר לומר שהסתכן מרצון‪ ,‬אך מה קורה כשהיריב לא פועל על פי הנהלים ונותן מכות‬
‫במקומות שאסור? טענה זו לא תעמוד כי אומנם הסתכן אך לא ויתר על זכות משפטית בהתרשלות‪.‬‬
‫בשורה התחתונה הגנה זו תעמוד כאשר בית משפט קובע שהניזוק לקח את הסיכון לא רק בפגיעה פיזית אלא גם‬
‫בזכות המשפטית‪.‬‬

‫מה הקשר בין הגנה זו לבין תניות פטור חוזיות? ומה נאמר בהקשר זה בפרשת רפטינג נ' חרובי? שלא מחילים‬
‫הסתכנות מרצון במקרי ספורט כי הניזוק לא מודע בפועל לכל הסיכונים ולא ויתר על הזכות המשפטית‪ ,‬למרות‬
‫שידע שקיימת סכנה מסוימת‪.‬‬
‫הטענה תתקבל בכל זאת כאשר התובע פועל בחוסר תום לב – ראו דנ"א ‪ 920/14‬חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת‬
‫ישראל (‪ ,)18.8.2014‬עובדות‪ ,‬פס' ‪.5‬‬

‫רפטינג נ' חרובי תביעה שהוגשה על ידי אלמנתו וילדיו של שלמה חרובי ז"ל‪ ,‬אשר נהרג במהלך מסע שייט‬
‫"רפטינג" בנהר הוואטוט שבפפואה‪-‬גיניאה החדשה‪ .‬במסע זה קיפחו את חייהם‪ ,‬פרט למנוח‪ ,‬שני אנשים‬
‫נוספים‪ .‬בית המשפט קבע כי מארגני המסע – מי שהיו הנתבעים בפניו‪ ,‬חברת נהרות משלחות רפטינג‬
‫בע"מ (להלן – "נהרות") – וכן בעלי החברה‪ ,‬נושאים באחריות לאירוע שבו קיפח המנוח את חייו‪ ,‬וקבע את‬
‫סכומי הפיצוי‪.‬‬
‫לפנינו שני ערעורים‪ :‬ערעורם של בני משפחת המנוח (התובעים) המבקשים כי נגדיל את גובה הפיצוי‬
‫שנקבע להם בגין הפסד השתכרות (ע"א ‪[ )3092/12‬פורסם בנבו] וערעורם של הנתבעים (ע"א ‪.)3388/12‬‬
‫הנתבעים טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעותיו כי הם התרשלו; עוד טענו כי המנוח הסתכן‬
‫מרצון בעצם הצטרפותו למסע קשה ומסוכן שאת הסיכון שאפשר שלא יחזרו ממנו – ידע; ומכל מקום‬
‫שאשם תורם של המנוח היה כאן; עוד טענו כי בית המשפט שגה בכך שחייב את הנתבעים בפיצוי אף על פי‬
‫שהמנוח חתם על תנית פטור‪ .‬נקבע כי אין מקום להתערב בפסק דינה של הערכאה הראשונה‪.‬‬

‫‪155‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת ישראל מקרה של חקלאי שקיבל מים מליחים ולא מתאימים לגידול‪.‬‬
‫אותו חקלאי ידע זאת ובכל זאת הגדיל את שטחי הגידול שלו‪ .‬טענה המדינה שזוהי הסתכנות מרצון‪ ,‬לגבי‬
‫הגדלת שטחי הגידול‪ .‬במקרה זה התקבלה טענת המדינה‪.‬‬
‫בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דין של בימ"ש העליון (להלן‪ :‬פסק הדין) בו התקבלו חלקית שניים מבין‬
‫שלושה ערעורים שהוגשו על פסק‪-‬דין של בימ"ש המחוזי בו נקבע כי המשיבות חבות בנזיקין כלפי‬
‫המבקשים בגין רשלנות בשל אי הספקת מי הקולחין של משיבה ‪ 2‬לחוות הצברים שהקים המבקש ‪2‬‬
‫(להלן‪ :‬החווה)‪ .‬הבקשה נוגעת לכך שבמסגרת פסק הדין אושרה קביעת בימ"ש המחוזי כי יש מקום לפצות‬
‫את המבקשים רק בגין הנזק שארע לחלק הראשון של החווה‪ ,‬וכי לגבי חלק נוסף שהורחב יש לראות את‬
‫המבקש ‪ 2‬כמי ש"הסתכן מרצון" והגדיל את החווה אף שידע כי קיימת בעיה בהספקת מי קולחין‪ ,‬ומכאן‬
‫שאין להטיל את הנזק על המשיבות‪ .‬המבקשים טוענים כי מדובר בפסק דין תקדימי‪ ,‬אשר במסגרתו‬
‫נתקבלה לראשונה בפסיקת בימ"ש העליון טענה בדבר הסתכנות מרצון‪ .‬נדחתה בקשה להורות על קיומו‬
‫של דיון נוסף בפסק דין בו נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי המבקש ‪" 2‬הסתכן מרצון"‪ ,‬מאחר שעל פני הפסק לא‬
‫נתגלתה הלכה חדשה או קשה‪.‬‬

‫גם כשיש חוזה שפוטר את המזיק מפיצויים או עילות תביעה – לא תקף בחוזים (תנאי מקפח) ולא תקף גם‬
‫בנזיקין (מתקבל במקרים חריגים מאוד כאשר מוכח שבאמת הייתה כוונה לוויתור הזכות המשפטית מצד הניזוק)‬
‫– לא תקף בנזיקין כי אולי אדם לקח סיכון לפגיעה אך לא וויתר על הזכות המשפטית‪.‬‬

‫כשאדם מקריב את עצמו לטובת אדם אחר ומנסה להציל אדם אחר – יכול לתבוע את ביטוח לאומי בנזקי גוף‪ ,‬נזקי‬
‫רכוש יכול לתבוע מהמוצל כאשר סייע‪ /‬הפחית את נזק הרכוש של המוצל‪ .‬לא תעמוד הגנה לביטוח לאומי‪ /‬מוצל‬
‫"הסתכנות מרצון"‪.‬‬

‫עלתה פעם שאלה – האם העובדה שעובד מודע לסיכוני העבודה‪ ,‬ובכל זאת מבצע את העבודה – האם זה מקנה‬
‫טענת הגנה למעביד "הסתכנות מרצון"? במאה ה‪ 19-‬התשובה הייתה חיובית‪ .‬אך כמובן שלאחר שהעובד נהיה‬
‫במרכז‪ ,‬לפני מאה שנים לערך‪ ,‬שללו את טענה זו‪.‬‬

‫הגנת הקטין‪:‬‬
‫האם ההגנה על הקטין (סע' ‪ 9‬לפק"נז) היא מהותית או דיונית? מהו הגיונה?‬
‫קטין‬
‫‪( . 9‬א) לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים‪.‬‬
‫(ב) מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול לתבוע על עוולה‪ ,‬ובכפוף לסעיף קטן (א) – להיתבע עליה; אולם אין‬
‫להגיש נגדו תובענה על עוולה הנובעת‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬מחוזה שעשה‪.‬‬

‫אמנם הלשון של הס' היא חסינות דיונית אך בפועל החסינות היא מהותית‪ .‬אין אחריות לנזיקין מתחת לגיל ‪.12‬‬
‫אך עולה השאלה מה קורה באשם תורם? האם מזיק שפגע בניזוק קטין – יכול לטעון לאשם תורם? כן‪ ,‬טענת אשם‬
‫תורם קיימת גם מתחת לגיל ‪ , 12‬כלומר אם קטין ניזוק בתרומה של אשמו – תוכל לעמוד נגדו טענה של האשם‬
‫התורם‪.‬‬

‫הגנת לחולה נפש‪ :‬האם יש הגנה לחולי נפש?‬

‫‪156‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ראו רע"א ‪ 1272/05‬כרמי נ' סבג (‪ – )2.12.2007‬פס' א‪-‬ב‪ ,‬ל‪-‬לד רובינשטיין)‪ .‬השופט רובינשטיין סובר היעדר‬
‫שליטה על תנועות גוף וכן מקרה של אוטומטיזם מהווה הגנה בנזיקין‪ ,‬השופטת ארבל לעומת זאת מחייבת הטלת‬
‫אחריות בנזיקין גם על חולי נפש וסוברת כי מחלת נפש ככלל לא מהווה הגנה ואין שום קשר לאחריות בנזיקין‬
‫לעומת פלילית‪.‬‬
‫בפס"ד זה התקבלה טענה רק כאשר אין שליטה על הגוף כתוצאה ממחלת נפש‪ .‬גם אם מחלת נפש מונעת את‬
‫היכולת להבדיל בין טוב לרע אך ללא היעדר שליטה – אין הגנה בנזיקין‪.‬‬
‫בנזיקין אין מטרה להעניש את המזיק והניזוק לא אשם‪.‬‬

‫הגנת זוטי דברים‪:‬‬

‫מעשה של מה בכך‬
‫לא יראו כעוולה מעשה‪ ,‬שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת‪ ,‬ואדם בר‪-‬דעת‬ ‫‪.4‬‬
‫ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך‪.‬‬

‫מהו הרציונל מאחורי הגנת "זוטי הדברים" שבסעיף ‪ 4‬לפקנ"ז וכיצד הוא מושפע על ידי הסדרי התובענות‬
‫הייצוגיות? אם נגרם נזק מאוד קטן – המערכת לא רוצה להפעיל את כל המנגנון הדיוני והפרוצדוראלי בשביל‬
‫סכום‪ /‬נזק נורא קטן‪.‬‬
‫מה מוגדר כ"זוטי דברים"? אין סכום מוגדר‪ ,‬אך הכל ע"פ השכל הישר‪ ,‬בהתאם לנסיבות‪.‬‬
‫הגנת זוטי דברים בתובענות ייצוגיות‪ :‬עולה השאלה מה קורה להגנת זוטי דברים כאשר מדובר בתביעות ייצוגיות‬
‫כאשר לכל ניזוק הנזק קטן אך ביחד זה נזק גדול? הפסיקה קובעת שגם בתובענות ייצוגיות אם הנזק הוא כל כך‬
‫קטן לכל מזיק – תתקבל ההגנה של זוטי דברים‪.‬‬
‫יתכן שבהתאם לנסיבות מסוימות תדחה תביעה ייצוגית אך תוכר תביעה אישית בין ניזוק מסוים שבנסיבותיו אלו‬
‫אינם זוטי דברים‪.‬‬
‫כדי למנוע מחברות גדולות להתעלם (או לבצע בכוונה) גרימת זוטי דברים – הפסיקה קבעה כי הרשות האחראית‬
‫(הרשות להגנת הצרכן וכדומה) תקנוס את אותה חברה בקנס מנהלי כדי להרתיע את החברות‪.‬‬

‫ראו ע"א ‪ 7488/16‬זליגמן נ' הפניקס (‪ :)31.5.18‬ערעור ובקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש מחוזי בגדרה‬
‫התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית (שהגישו המשיבים ברע"א ‪ ,9788/16‬אשר חלק מהם הם המערערים בע"א‬
‫‪( 7488/16‬להלן‪ :‬המבקשים))‪ ,‬שעניינה גביית תשלום נוסף בגין פריסה לתשלומים חודשיים של התשלום המוטל על‬
‫המבוטח‪ .‬מדובר בתשלום המכונה "תת שנתיות" וגבייתו הוסדרה בשני חוזרים שהוציא המפקח על הביטוח‪ .‬לנוכח‬
‫מחלוקת הצדדים בדבר הפרשנות הראויה של החוזרים‪ ,‬אשר יש בה להשליך על חוקיות גביית "תת שנתיות"‪ ,‬ובשל‬
‫עמימות נורמטיבית‪ ,‬הורה ביהמ"ש המחוזי למפקח על הביטוח‪ ,‬להגיש עמדתו לגבי הפרשנות הראויה‪ .‬על פניו‪,‬‬
‫עמדת המפקח תומכת בעמדת חברת הביטוח ואולם‪ ,‬ביהמ"ש המחוזי קבע כי עמדתו של המפקח אינה בהכרח‬
‫חד‪-‬משמעית וכי מכל מקום‪ ,‬על אף שיש לתת לעמדת המפקח משקל‪ ,‬הרי שמי שאמון בסופו של דבר על פרשנות‬
‫החוזרים הוא ביהמ"ש‪ .‬קביעה זו הובילה את ביהמ"ש המחוזי לאשר את התובענה הייצוגית‪ .‬מכאן ההליכים‬
‫שבכותרת‪ ,‬המעוררים מספר סוגיות הדורשות הכרעה‪ ,‬והמרכזית שבהן עוסקת במעמד שיש לתת לעמדת המאסדר‬
‫(הרגולטור) ביחס לפרשנות הנחיותיו‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון הורה על ביטול אישורה של תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח שעניינה גביית תשלום נוסף בגין‬
‫פריסה לתשלומים חודשיים של התשלום המוטל על המבוטח וזאת בשל עמדת הבכורה שיש לתת לפרשנות‬

‫‪157‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫המאסדר – המפקח על הביטוח בענייננו – ביחס לפרשנות הנחיותיו‪ .‬נפסק כי אם מצא ביהמ"ש כי עמדתו של‬
‫המאסדר סבירה ומתיישבת עם לשון הנחיותיו‪ ,‬ברירת המחדל תהיה לאמץ עמדה זו‪ .‬סטייה מברירת המחדל‬
‫האמורה‪ ,‬תתאפשר בהתקיים טעמים כבדי משקל‪ ,‬למשל מקום בו עמדת המאסדר נובעת משיקולים שאינם‬
‫ענייניים או נגועה בניגוד עניינים‪.‬‬
‫פס' ‪:51- 49‬‬
‫הגנת "זוטי דברים" קבועה בסעיף ‪ 4‬ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע כי לא יראו עוולה‬ ‫‪.49‬‬
‫במעשה "שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת ואדם בר‪-‬דעת ומזג כרגיל לא‬
‫היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך"‪ .‬השאלה האם וכיצד יש ליישם הגנה זו במסגרת תובענות‬
‫ייצוגיות‪ ,‬אשר נועדו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למקרים בהם נזקו של כל אחד מחברי הקבוצה מזערי מכדי להצדיק‬
‫הגשת תביעה אישית‪ ,‬נדונה בפסיקה‪ ,‬ונקבע לגביה כי‪:‬‬
‫"העובדה שקבוצת תובעים גדולה טוענת בתובענה ייצוגית לצבר של‬
‫נזקים קטנים‪ ,‬היא כשלעצמה אינה שוללת בהכרח את האפשרות כי‬
‫מדובר בזוטי דברים גם בהיבט הקבוצתי‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬לא ניתן לתחום‬
‫מראש את גבולותיו של מושג זה וגם בהליך של תובענה ייצוגית התשובה‬
‫לשאלה אימתי מדובר בפגיעה מזערית שאינה מצדיקה פיצוי‪ ,‬תלויה‬
‫בנסיבותיו של המקרה והיא עשויה להשתנות בהתחשב במכלול הנסיבות‬
‫האופפות אותו" ( ע"א ‪ 10085/08‬תנובה ‪ -‬מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק‬
‫ראבי ז"ל‪[ ,‬פורסם בנבו] פסקה ‪( )4.12.2011 ( 32‬להלן‪ :‬עניין תנובה))‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬כי הגנת "זוטי דברים" חלה אף בהליכי תובענות ייצוגיות‪ ,‬אלא שבחינתה תיעשה מנקודת מבטה‬
‫של הקבוצה כולה‪ :‬כאשר מדובר במעשה שרוב חברי הקבוצה יראו בו עניין "פעוט וקל ערך‪ ,‬שלא היה‬
‫עולה בדעתם להגיש בגינו תובענה ייצוגית" תחול ההגנה (ראו‪ :‬ת"א (מחוזי ת"א) יורשי המנוח תופיק‬
‫ראבי ז"ל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ‪[ ,‬פורסם בנבו] פסקה ‪( 53‬‬
‫‪ ;)7.10.2008‬עניין תנובה‪ ,‬פסקה ‪ ;29‬אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות ‪ 233‬והאסמכתאות שם‬
‫( ‪( )2017‬להלן‪ :‬תובענות ייצוגיות))‪.‬‬
‫אני סבורה כי יישום מבחן זה על ענייננו מוליך למסקנה כי לו הייתה עילת תביעה זו עומדת‬ ‫‪.50‬‬
‫לבדה בפני חברי הקבוצה‪ ,‬רובם לא היו טורחים להגיש אך בגינה תובענה ייצוגית‪ .‬כאמור‪ ,‬הנזק הנטען‬
‫עומד על ארבע אגורות לחודש למבוטח‪ ,‬היינו – פחות משלושה וחצי שקלים לשבע שנים‪ .‬בנסיבות אלה‪,‬‬
‫נראה כי אף אם חברי הקבוצה היו מניחים כי תביעתם בגין עילה זו הייתה מתקבלת (דבר המוטל בספק‬
‫לנוכח קביעת בית המשפט המחוזי לפיה טענות המבקשים כלפי הפניקס "עוסקות בנזקים זעירים ‪ ...‬אם‬
‫בכלל " (ההדגשה אינה במקור‪ ,‬י‪.‬ו‪ ,)).‬נראה כי הוצאות ניהול ההליך היו עולות על הפיצוי בסופו‪ ,‬באופן‬
‫אשר היה הופך את הגשת התובענה ללא כדאית לחברי הקבוצה (ראו‪ :‬תובענות ייצוגיות‪.)235-234 ,‬‬
‫לצד האמור‪ ,‬יש להדגיש כי אין לראות בדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל הגנת "זוטי‬ ‫‪.51‬‬
‫דברים" משום השלמה עם גביית יתר – אף אם זניחה – שלא כדין‪ .‬התעשרותם של גופים במשק על‪-‬ידי‬
‫גביית יתר פעוטה מיחידים עלולה להוביל ברבות השנים להתעשרותה בסכומים לא מבוטלים‪ .‬זאת‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬יש למנוע אף במקרים בהם הנזק לכל אחד מחברי הקבוצה הוא זניח ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן כי‬
‫הכלי היעיל והכדאי לשם מניעת מקרים אלו הוא פנייה למאסדר לשם הפעלת סמכויותיו ולמניעת‬
‫התעשרות זו‪ ,‬ולא לנהל הליכים שעלותם תהיה גבוהה יותר מהנזק שנגרם לציבור ושתכליתם העיקרית‬
‫היא פגיעה בנתבעים (ראו‪ :‬תובענות ייצוגיות‪.)235 ,‬‬

‫‪158‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מעניינים בהקשר זה דבריו של השופט ע' גרוסקופף במקרה אחר שעסק בהטעיה צרכנית בו צוינו‬
‫הקשיים בכלי התובענה הייצוגית אף כאשר הנזק המצטבר חורג מגדר "זוטי דברים"‪:‬‬

‫"נראה כי גם במקרים בהם ההטעיה הצרכנית חורגת מגדר ‪de minimis‬‬

‫עדיין יתכנו מצבים בהם מוטב היה למצוא פתרון דיוני חלופי‪ ,‬שלא יחייב‬
‫שימוש בכלי רב העוצמה של תובענה ייצוגית‪ .‬ודוק‪ ,‬לפי הדין המצוי‪,‬‬
‫דומה כי אין למנוע שימוש בתובענה ייצוגית לטיפול בכל המצבים של‬
‫הטעיה צרכנית החורגים מגדר ‪ ,de minimis‬שכן בדרך כלל אין בנמצא‬
‫הליך דיוני אפקטיבי אחר‪ .‬ואולם‪ ,‬כעניין של דין רצוי‪ ,‬מוטב היה‬
‫במקרים רבים שהטעיה צרכנית לא תטופל במסגרת ההליך המורכב‪,‬‬
‫המסורבל והיקר של תובענה ייצוגית‪ .‬פתרון חלופי‪ ,‬ראוי ויעיל יותר‪ ,‬הוא‬
‫לאפשר תביעה אישית של הצרכן הבודד‪ ,‬כשהיא 'מחוזקת' בזכות לתבוע‬
‫פיצויי סטטוטורי עונשי משמעותי‪ .‬חוק הגנת הצרכן ‪ ,‬תשמ"א – ‪1981‬‬
‫כולל אפשרות לפסוק "פיצויים לדוגמה" ( ‪ )exemplary damages‬ביחס‬
‫לסוגים מסוימים של הפרות חוק‪ ,‬אשר הטעיה צרכנית אינה אחת מהן‬
‫(ראו סעיף ‪ 31‬א‪ .‬לחוק)‪ .‬ראוי כי המחוקק ישקול הרחבה של קשת‬
‫המקרים בהם ניתן לפסוק 'פיצויים לדוגמה'‪ ,‬כך שתכלול גם הטעיה‬
‫צרכנית‪ .‬הרחבה כזו‪ ,‬שתלווה בפיצויים סטטוטוריים עונשיים בסכום‬
‫ראוי‪ ,‬יכולה לשמש מכשיר חלופי‪ ,‬ויעיל יותר‪ ,‬להתמודדות עם מקרי‬
‫ביניים של הטעיה צרכנית – כאלו בהם מחד גיסא‪ ,‬אין זה ראוי לראות‬
‫בהטעיה משום "זוטי הדברים"‪ ,‬אך מאידך גיסא‪ ,‬גם אין הצדקה‬
‫להפעלת ארטילריה כבדה בדמות הליך של תובענה ייצוגית" ( ת"צ (מרכז)‬
‫‪ 5567-06-08‬בר נ' עטרת תעשיות ‪ 1996‬בע"מ‪[ ,‬פורסם בנבו] פסקה ‪( 39‬‬
‫‪.))20.12.2010‬‬

‫השווו עניין תנובה (סילקון בחלב) וראו גם ע"א ‪ 4333/11‬סלומון נ' גורי (‪ ,)12.3.2014‬פס' ‪:37‬‬
‫הערעור שבפנינו אינו פשוט כפי שעולה מחוות דעתה החולקת של חברתי השופטת ארבל‪ ,‬במיוחד מאחר‬ ‫‪.37‬‬
‫שבמזון לתינוקות עסקינן‪ .‬להלן‪ ,‬אתייחס בקצרה למספר נקודות שעלו בחוות דעתה של חברתי‪.‬‬
‫הנימוק הראשון בגינו סברתי כי יש לדחות את הערעור‪ ,‬אינו בשל היות הפגיעה בגדר זוטי דברים‪ .‬כפי שציינתי‬
‫בראשיתו של פרק הדיון וההכרעה‪ ,‬ככל שהמערערים אכן חוו תחושות שליליות לזמן קצר (וכאמור‪ ,‬בית משפט‬
‫קמא נמנע מלקבוע זאת)‪ ,‬הרי שמדובר בתחושות אשר נבעו ממצג עובדתי שנתברר בדיעבד כשגוי‪ .‬זאת‪ ,‬שהרי‬
‫התביעה הוגשה על בסיס האמור בהודעת משרד הבריאות הראשונה והפרסום ב‪ Ynet-‬שבא בעקבותיו (כזכור‪,‬‬
‫פרסומים אלה התייחסו לתוצאות בדיקת המעבדה השגויות‪ ,‬אשר הצביעו בטעות על ריכוז קדמיום הגבוה בשיעור‬
‫של פי ‪ 15‬לערך מהכמות שנמצאה במוצר בפועל)‪ .‬השאלה אם מדובר בפגיעה העשויה להיחשב זוטי דברים היא‬
‫חוליה הממוקמת לאחר הדיון בעצם הפגיעה‪ .‬בהקשר זה ציינתי כי אם בכלל מדובר בפגיעה‪ ,‬הרי שעוצמתה נמצאת‬
‫על הצד הנמוך‪ ,‬ובהתחשב בכך שמדובר בסוג בנזק שמלכתחילה אינו קל לכימות ויש בו היבט‬
‫אינדיבדואלי‪-‬סובייקטיבי בעל משקל‪ ,‬הרי שהפגיעה עשויה להיחשב כזוטי דברים (פיסקה ‪ 16‬לעיל)‪.‬‬

‫‪159‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫חסינות נוספת שהוכרה בפסיקה היא בשל נזקים שנגרמו בשל הליך ביצועו של פסק דין גם אם זה שונה או בוטל‪.‬‬
‫חסינות זו היא נזיקית וחוזית אך אינה מונעת תביעת בשל עשיית עושר –‬
‫ראו רע"א ‪ 4982/16‬הכהן נ' ניסן (‪ :)7.3.2017‬המבקש פינה את המשיב מנכס מושכר בעקבות פסק דין לפינוי‪.‬‬
‫פסה"ד נהפך על ידי ערכאת הערעור‪ .‬המשיב לא שב לנכס והגיש תביעת פיצויים כנגד המבקש בעילה חוזית‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק למשיב פיצויים מוסכמים עפ"י הסכם השכירות‪ ,‬המבטאים לשיטתו תשלום בעבור נכס חלופי‬
‫ופיצויים על עגמת הנפש שנגרמה למשיב מהפינוי ומן ההליכים‪ .‬ניתנה רשות ערעור רק לעניין השאלה האם ניתן‬
‫לפסוק פיצויים בעילת הפרת חוזה בעבור נזק שנגרם בעקבות ביצועו של פסק דין בר תוקף‪ ,‬אשר נהפך לימים‬
‫בערעור‪ .‬לטענת המבקש‪ ,‬על פי ההלכה הפסוקה (ע"א ‪ 280/73‬עניין פלאימפורט וע"א ‪ 541/89‬בעניין סרנה)‪ ,‬מי‬
‫שביצע פסק דין בר תוקף לא ישלם פיצוי בגין נזקים שנגרמו לצד השני מביצועו‪ ,‬גם אם פסק הדין בוטל או שונה‬
‫לאחר מכן בערכאת הערעור‪ .‬מכאן טוען המבקש שאין לחייבו בפיצויים על הוצאת המשיב מהנכס‪ .‬מאידך המשיב‬
‫תומך בעמדת ביהמ"ש המחוזי כי הלכות אלו עוסקות אך בפיצויים על פי עוולות נזיקיות ולא על פי עילות חוזיות‪,‬‬
‫ולכן אין הן רלבנטיות בענייננו‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קובע כי יש להחיל את ההלכה שנפסקה בעניין פלאימפורט ובעניין סרנה – שעל פיה לא ניתן לקבל‬
‫פיצויים בעבור נזקים שנגרמו מביצועו של פסק דין בר תוקף שבוטל בערכאת הערעור‪ ,‬אך ניתן לתבוע בעילת עשיית‬
‫עושר ולא במשפט – גם במקרים בהם נתבעים הפיצויים על פי עילה חוזית‪.‬‬

‫עד כאן נלמד בנושא ‪ ,14‬כל השאר טרם נלמד ולא ייכלל במבחן‪.‬‬

‫אחריות חמורה‬
‫סוגי האחריות החמורה‬
‫קיימים שני סוגים של אחריות חמורה – "טהורה" וזו המבוססת על אשמה‪ .‬מהן ההצדקות להטלת אחריות‬
‫חמורה "טהורה" על שני סוגיה?‬

‫אחריות למוצרים פגומים‬

‫מהן מטרות חוק האחריות למוצרים פגומים מ‪ 1980 -‬המטיל לכאורה אחריות חמורה? קיימים שלושה סוגי פגמים‬
‫במוצר‪ :‬ייצור‪ ,‬תכנון והעדר אזהרות והנחיות‪ .‬מהו משטר האחריות שקובע החוק לכל סוג של פגם? הצעת חוק דיני‬
‫הממונות‪ ,‬התשע"א ‪ 2011 -‬מחדדת נקודה זאת‪ .‬קראו הגדרות "מוצר" ו"יצרן" בחוק‪ .‬מכול מקום‪ ,‬בשל מגבלות‬
‫הפיצויים בחוק מעדיפים תובעים להיזקק לעוות הרשלנות והפסיקה בתחום האחריות החמורה דלה‪.‬‬
‫פסק הדין העיקרי הדן בחוק הוא ע"א ‪ 166/88‬פניציה בע"מ נ' עמר‪ ,‬פ"ד מה(‪ :)1991( 457 )2‬המשיב ‪ 1‬נפצע שעה‬
‫שפתח בקבוק בירה שיוצר על‪-‬ידי המערערות בע"א ‪( 166/88‬להלן המערערות)‪ ,‬והבירה שבו מולאה‪ ,‬נפקקה ושווקה‬
‫על‪-‬ידי המשיבה ‪ 2‬בערעור זה (להלן ‪ -‬המשיבה ‪ .)2‬הבקבוק התפוצץ ופצע את המשיב ‪ 1‬בידו‪ .‬בבית המשפט המחוזי‬
‫הוכיחו המערערות כי הן בודקות את איכות הבקבוקים בבדיקות מידגמיות ויזואליות ואלקטרוניות וכי הן עומדות‬
‫בדרישות התקן הישראלי המתאים‪ .‬עם זאת הוכח‪ ,‬כי חרף הבדיקות מקצת הבקבוקים מגיעים למשיבה ‪2‬פגומים‬
‫ויש שבקבוקים פגומים אף הגיעו לשוק‪ .‬כשממלאים בקבוקים פגומים כאלה במשקה תוסס כמו בירה‪ ,‬הם עלולים‬
‫להתפוצץ‪ .‬אצל המשיבה ‪ 2‬עוברים הבקבוקים תהליכי ניקוי ורחיצה ממוכנת‪ ,‬בקרת עין על סרט נע תוך הוצאת‬

‫‪160‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בקבוקים פגומים באופן חזוי‪ ,‬מילוי בבירה על‪-‬ידי מערכת אוטומטית המתאמת גם לחץ גזים ופיקוק באמצעות‬
‫מכונה‪ .‬הבקבוק המלא עובר תהליך פיסטור במנהרה שבה קיים לחץ גבוה המביא לכך שבקבוקים שאינם כשירים‬
‫מתפוצצים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חרף תהליכי ביקורת אלה‪ ,‬מגיעים לשוק בקבוקים פגומים‪ ,‬והיו כאלה שהתפוצצו אצל‬
‫המשיבה ‪ 2‬עוד בטרם שווקו‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי חילק את האחריות בין המשיבה ‪ 2‬לבין המערערות‪ ,‬דחה טענת התרשלות תורמת של המשיב‬
‫‪ 1‬ופסק פיצויים למשיב ‪ 1.‬מכאן הערעורים‪ .‬הערעור שכנגד של המשיב ‪ 1‬מתייחס לחיובה של המשיבה ‪ 2‬באחריות‬
‫רק לפי חוק האחריות למוצרים פגומים תש"ם‪1980 -‬ולאי‪-‬חיובה בעילת רשלנות לפי פקודת הנזיקי‬

‫וראו לאחרונה רע"א ‪ 6230/14‬אסלאן שיווק נ' פוליסטרס ‪ ,‬פס' ט (‪ :)16.11.2014‬המשיבה ערכה קניות במרכז‬
‫קניות השייך למבקשת‪ .‬לטענתה‪ ,‬בין המוצרים שקנתה היה בקבוק אקונומיקה פגום‪ ,‬ללא תווית וללא סוגר‬
‫ביטחון‪ ,‬וכאשר העבירה את המוצרים מעגלת הקניות לתא המטען שברכבה‪ ,‬נפתח הפקק והאקונומיקה הותזה‬
‫לעברה ולעבר בן זוגה‪ ,‬ובין היתר פגעה בשתי עיניה ונזקקה לטיפול רפואי‪ .‬המשיבה הגישה תביעה כספית לבימ"ש‬
‫השלום נגד המבקשת לפי סעיף ‪(2‬א) ו‪(2-‬ג) לחוק האחריות למוצרים פגומים (להלן‪ :‬החוק)‪ .‬התביעה נדחתה ואף‬
‫נקבע כי המבקשת נהנית מן ההגנה שבסעיף ‪(4‬א)(‪ )4‬לחוק‪ .‬בערעור על פסק הדין התקבלה תביעת המשיבה‪ .‬לאחר‬
‫מתן פסק הדין תוקן סכום ההוצאות שנפסקו למשיבה‪ .‬בקשת רשות הערעור מכוונת כנגד פסק הדין וההחלטה‬
‫בדבר תיקונו‪.‬‬
‫העליון קבע כי אין לקבוע כלל גורף לפיו בכל פעם שערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדתיות או בממצאי‬
‫מהימנות של הערכאה הדיונית‪ ,‬יהיה בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי; בימ"ש המחוזי פירש את‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק האחריות למוצרים פגומים בהתאם לתכליתו ואין מקום להתערב בכך‪.‬‬
‫מתוך פסק הדין‪ ,‬פס' ט‪:‬‬
‫אומר מה לגופם של דברים‪ .‬חוק האחריות למוצרים פגומים נחקק כדי להרחיב את אחריותם של יצרנים‬ ‫ט‪.‬‬
‫למוצרים‪ ,‬ובכך להגדיל את היקף הזכאות לפיצוי של הנפגעים משימוש במוצרים (ראו ישראל גלעד "אחריות‬
‫חמורה למוצרים – חוק האחריות למוצרים פגומים תש"ם‪ "1980-‬מחקרי משפט ח' (תש"ן) עמ' ‪ .)179‬זאת – מתוך‬
‫הבנת חוסר השוויון הבסיסי בין הצדדים‪ ,‬היוצר חוסר איזון כלכלי ומשפטי‪ ,‬והצורך בין היתר‪ ,‬להגן על הצרכן עקב‬
‫מעמדו הנחות כלפי היצרן (ד"ר איילת בן‪-‬עזר אחריות למוצרים פגומים‪ :‬ברירת הדין עמ' (‪ )2003‬עמ' ‪.)59-57‬‬
‫בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי האחריות החמורה – דרך ביניים בין אחריות מוחלטת לאחריות הדורשת‬
‫הוכחת רשלנות – מושתת נוכח ההבנה‪ ,‬כי "גם אם עול ההוכחה הוא על היצרן תהיה ידו של זה על העליונה‪ ,‬ולא‬
‫רק בגלל בעיות הראיה והפרוצדורה שעליהן חייב הנפגע להתגבר‪ .‬לרשות הנפגע עומדים‪ ,‬בדרך כלל פחות ידע‪ ,‬פחות‬
‫אמצעים ופחות מומחים המוכנים להעיד לטובתו בעת שהוויכוח נטוש על אמצעי הזהירות שנקט היצרן" (הצעת‬
‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬התשל"ט‪ ,1978-‬הצעות חוק תשל"ט‪ .)29 ,‬חוקי צרכנות יש לפרש באופן שיתן‬
‫ממשות לתכליתם‪ ,‬הגנה על הצרכן‪ ,‬וכדברי פרופ' ס' דויטש דיני הגנת הצרכן ב' (‪" 1 ,)2012‬קיימת הסכמה בציבור‬
‫שיש צורך בהגנה על הצרכנים‪ ,‬וזאת בשל שיקולים של הגינות בעסקאות‪ ,‬שויון ומטעמים נוספים כגון הגנה על‬
‫ציפיית הצדדים‪ ,‬תיקון כשלי שוק‪ ,‬צדק חלוקתי והגנה על ערכים חברתיים" ‪ -‬כמובן ככל שבית המשפט משתכנע‬
‫כי בטענות הצרכן אמת‪ .‬פרופ' ד' מור במאמרו "אחריות למוצרים פגומים – שיקולי מדיניות"‪ ,‬עיוני משפט ו‬
‫(תשל"ח) ‪ , 84-80 ,78‬נדרש למורכבות השיקולים‪ ,‬וראו גם ד"ר אורנה דויטש‪ ,‬מעמד הצרכן במשפט (תשס"ג‪)2002-‬‬
‫‪ 126-125‬לשיקולי פיזור הנזק בנושא האחריות למוצרים פגומים‪ .‬נוכח כל אלה‪ ,‬את סעיף ‪ 2‬לחוק‪ ,‬המטיל על יצרן‬
‫"לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר ‪ ...‬ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד‬
‫היצרן"‪ ,‬יש לפרש באופן המתיישב עם תכלית החקיקה‪ ,‬קרי כי לאחר שהוכח שהיה פגם במוצר ושיוצר על‪-‬ידי‬

‫‪161‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הנתבע‪ ,‬עובר הנטל לנתבע‪ .‬בית המשפט המחוזי נמנע בנידון דידן מפרשנות דווקנית לסעיף ‪ 2‬לחוק‪ ,‬והעניק לו‬
‫פרשנות בהתאם לתכלית החקיקה האמורה; כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר לא זקף לחובת המשיבה את העובדה שלא שמרה‬
‫על המוצר הפגום‪ ,‬והיה מוכן להסיק על קיומו של הפגם במוצר מן הראיות האחרות שהובאו‪ ,‬ובהן בין היתר‪,‬‬
‫התמונה שצילם בן זוגה של המשיבה‪ ,‬הקבלה המעידה על רכישת המוצר אצל המבקשת‪ ,‬בצירוף לוח הזמנים הקצר‬
‫שנלמד ממועד הרכישה של המוצר ומועד הביקור בבית החולים‪ .‬לאחר העיון איני רואה דופי בגישתו‪ ,‬שניתן‬
‫להסבירה בהצטברות של כל הרכיבים‪ ,‬ועם זאת אוסיף במבט לעתיד את קולי לעניין הצורך ככלל לשמור את‬
‫המוצר הפגום ולא להסתפק בראיה משנית כמו תמונה‪ .‬במרבית המקרים הדבר אינו בעייתי כלל‪ ,‬גם אם ניתן‬
‫לעתים להבין ללבו של מי שבשעת מעשה ביקש להיפטר ממה שגרם לו נזק‪ ,‬ורק משהתאושש‪ .‬ולעתים כעבור זמן –‬
‫עלה בדעתו לתבוע‪ .‬על כן יבחן בית המשפט את הנושא לפי נסיבות כל מקרה‪ ,‬ויכריע אם היה צורך בראיה החפצית‬
‫או די בראיה משנית‪ .‬ואשר להגנה לפי סעיף ‪(4‬א)(‪ )4‬לחוק‪ ,‬שלפיה "הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך‬
‫בו‪ ,‬וחשף עצמו מרצון לסיכון זה"‪ ,‬דומני במקרה דנא כי טענת הגנה זו מרחיקת לכת בנסיבות‪ ,‬כפי שתואר על ידי‬
‫בית המשפט המחוזי‪ .‬חרף כל אלה לא אמנע לומר‪ ,‬כי היה ראוי שבן זוגה של המשיבה אכן יעיד‪ ,‬מה שלא נעשה‪,‬‬
‫ומחדל זה יכול היה להתבטא בהוצאות‪ ,‬אלא שאלה נפסקו על הצד הנמוך ממילא‪.‬‬

‫עוולות הקניין ‪ -‬הגנה על זכויות במקרקעין ומיטלטלין‬

‫עוולות הקניין הן הסגת גבול במקרקעין (סע' ‪ 29‬לפקנ"ז) המגנה על ההחזקה במקרקעין על שלמותם‪ ,‬עוולות הגזל‪,‬‬
‫עיכוב נכס שלא כדין‪ ,‬והסגת גבול במיטלטלין (סע' ‪ )31 ,49 ,52‬הן המגנות על ההחזקה במיטלטלין ועל שלמותם‪,‬‬
‫ועוולות המיטרד המגנות בעיקר על השימוש במקרקעין (סע' ‪48 – 42‬ב)‪.‬‬

‫הסגת גבול במקרקעין‬

‫‪ . 29‬הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין‪ ,‬או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין;‬
‫אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון‪.‬‬

‫הסגת גבול במיטלטלין‬

‫‪ . 31‬הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר‪ ,‬או הפרעה אלימה בהם בהיותם‬
‫בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק‬
‫ממון‪.‬‬

‫עיכוב נכס שלא כדין‬

‫‪ . 49‬עיכוב שלא כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא כדין מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד‪.‬‬

‫החזרת המעוכב‬
‫‪ . 51‬בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין רשאי בית המשפט‪ ,‬לפי הנסיבות‪ ,‬לצוות על החזרת הנכס המעוכב‪ ,‬בנוסף‬
‫על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור‪.‬‬
‫מיטרד לציבור‬
‫‪ . 42‬מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית‪ ,‬כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים‪,‬‬
‫הבטיחות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרכוש או הנוחות של הציבור‪ ,‬או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל‪.‬‬

‫‪162‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫תובענה על מיטרד לציבור‬

‫‪ .43‬לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא –‬
‫(‪ )1‬על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא‪-‬כוחו‪ ,‬לשם מתן ציווי;‬
‫(‪ )2‬על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון‪.‬‬
‫מיטרד ליחיד‬
‫‪( . 44‬א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן‬
‫שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם‬
‫וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק‪.‬‬
‫(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור שמש‪.‬‬
‫הגנה מיוחדת‬
‫‪ . 45‬בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים‬
‫את התובע ופועלים לטובת הנתבע‪.‬‬
‫מיטרד קיים‬
‫‪ . 46‬בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את‬
‫המקרקעין הנדונים‪.‬‬
‫שמירת דינים אחרים‬
‫‪ .47‬הוראות הסעיפים ‪ 42‬עד ‪ 46‬באות להוסיף על ההוראות בנוגע למיטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן‪.‬‬
‫הפרעה לאור שמש‬
‫‪ . 48‬אדם עושה עוולה אם הוא מונע‪ ,‬על ידי חסימה או בדרך אחרת‪ ,‬מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות‬
‫מכמות סבירה של אור שמש‪ ,‬בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין‪ ,‬לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו‬
‫להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה – שלא לפי תנאי חוזה או הסכם – לפחות חמש עשרה שנים שקדמו‬
‫בתכוף לחסימה או למניעה‪.‬‬
‫מניעת תמיכה‬
‫‪ 48‬א‪ .‬היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים‪ ,‬תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו – עוולה‪.‬‬
‫שימוש הדרוש לטובת הציבור‬
‫‪ 48‬ב‪ .‬שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין סימן זה‪ ,‬אף אם הוא גורם נזק למקרקעין‬
‫שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם‪ ,‬ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש‬
‫נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום‬
‫חד‪-‬פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון‪.‬‬

‫לפי לשונן עוולות הקניין מטילות אחריות חמורה (לא נדרשת התרשלות)‪ .‬להחמרה זו עם נתבעים הסבר היסטורי‬
‫(התפתחות השפט האנגלי) אך כיום וכאן אין היא מוצדקת‪ .‬היא מקנה לרכוש הגנה חזקה יותר מזו המוקנית לגוף‪.‬‬
‫ראו לדוגמה ע"א ‪ 515/63‬נגר נ' דהרי פ"ד יח (‪ 169 )2‬אחריות של בעלי סוס מסיג גבול שפגע בילדה)‪.‬‬
‫פס"ד נגר נ' דהרי סוס מסיג גבול וילדה נותנת לו מכה במטרה להזיז אותו והוא בועט בה‪ ,‬ברשלנות לא ניתן‬
‫לתבוע כי הבעל של הסוס לא התרשל אך בהסגת גבול כן וניתן להטיל אחריות על נזק הגוף שנגרם לה‪ .‬רואים מכך‬
‫את הבעייתיות בין הרשלנות להסגת גבול‪.‬‬

‫הנטייה בפסיקה זה מכבר וכן ובקודיפיקאציה היא לסגת מהאחריות החמורה ככל שמדובר בפיצויים ולבססה על‬
‫אשמה חברתית (התרשלות)‪ .‬ככל שמדובר באכיפת הזכות לקניין‪ ,‬שאז האחריות החמורה מוצדקת‪ ,‬קיימת כיום‬

‫‪163‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫חפיפה בעייתית בין האכיפה בחוקי הקניין (חוק המקרקעין וחוק המיטלטלין) לבין זו שבפקודת הנזיקין‪ .‬ראו סע'‬
‫‪ 75 – 72 ,55‬לפקנ"ז‪.‬‬
‫החזרת הגזלה‬
‫‪ . 55‬בתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט‪ ,‬לפי הנסיבות‪ ,‬לצוות על החזרת הגזלה‪ ,‬בנוסף על כל תרופה אחרת‬
‫שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור‪.‬‬
‫ציוויים‬
‫‪ .72‬ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא‪-‬תעשה‪ ,‬לשעה או לתמיד‪.‬‬
‫תנאים למתן ציווי‬
‫‪ . 73‬בית המשפט לא יתן ציווי לשעה אלא אם ראה להנחת דעתו‪ ,‬על פי תצהיר או בדרך אחרת‪ ,‬כי קיימת שאלה של‬
‫ממש שיש לדון בה‪ ,‬וקרוב לודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה‪ ,‬או אי אפשר‪ ,‬לעשות מלוא הצדק בשלב‬
‫מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה‪.‬‬
‫מקום שאין ליתן ציווי‬
‫‪ . 74‬בית המשפט לא יתן ציווי‪ ,‬אם הוא סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף‬
‫ולפיצוי מספיק בתשלום כסף‪ ,‬ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע‪ ,‬אך רשאי הוא לפסוק פיצויים‪.‬‬
‫שמירת סמכויות‬
‫‪ .75‬הוראות סעיפים ‪ 72‬עד ‪ 74‬באות להוסיף על סמכויות בתי המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע‬
‫מהן‪.‬‬

‫לאכיפה ראו רע"א ‪ 3533/09‬נציגות הבית המשותף ברחוב הפרחים ‪ 7‬רמת השרון נ' עיון ( ‪ ,)1.9.2009‬פס' ‪– 9 ,2 –1‬‬
‫‪.) 19‬‬

‫לעולת הסגת הגבול במקרקעין ראו ע"א ‪ 8661/10‬נעמה נ' טורקיה (‪ ,)19.2.2012‬פס' ‪( 15- 10‬פלישה קלה של מבנה‬
‫למקרקעין השייכים לאחר)‪.‬‬
‫פס"ד נעמה נ' טורקיה המערער הינו בעלים של נכס מקרקעין‪ ,‬המשיבה הינה בעלת הזכויות בנכס מקרקעין הגובל‬
‫בנכס המערער מכיוון מזרח‪ .‬במהלך השנים בוצעו עבודות בניה לצורך הגדלת נכס המשיבה לכיוון מערב‪ .‬הרחבת‬
‫הבניה חיברה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬אל מטבח ביתה של המשיבה ואל החצר הקדמית שלה פיר פתוח שהיה ממוקם בין‬
‫הבתים ושימש עד אותה עת לצרכי ניקוז‪ .‬לגרסת המערער מחצית משטח הפיר כלולה בנכס שלו המערער הגיש‬
‫לביהמ"ש המחוזי תביעה ובה עתר לסילוק ידה של המשיבה משטח הפלישה הנטען ולמתן צו להריסת כל הבנוי‬
‫עליו‪ .‬כמו כן עתר המערער למתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה או מי מטעמה לעשות שימוש בשטח הפלישה‪,‬‬
‫לחיוב המשיבה בתשלום דמי שימוש עבור שטח הפלישה‪ ,‬וכן לחיובה בתשלום פיצויים בגין ההוצאות ועגמת הנפש‬
‫שנגרמו לו‪ .‬ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה‪ ,‬ומכאן הערעור‪.‬‬
‫העליון פסק כי להגנה על הקניין מפני פגיעה יש לה מעמד חוקתי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בעלים של נכס ובכלל זה נכס‬
‫מקרקעין‪ ,‬אינו נהנה מאוטונומיה מוחלטת בבואו להגן על החזקתו בנכס ואין לו זכות בלתי מסויגת ל"שרירות‬
‫בעלים"‪ .‬יתכנו‪ ,‬אפוא‪ ,‬מקרים שבהם מכוח עקרון תום הלב יוגבלו הסעדים להם זכאי בעל זכות קניינית‪ ,‬הגם שזו‬
‫נפגעה ע"י הזולת‪ .‬במקרה הנדון נמצא כי יש לשלול את הסעדים של הריסת הבנוי וסילוק ידה של המשיבה בחלק‬
‫משטח הפלישה לשטחו של המערער‪.‬‬

‫‪164‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לאחריות עו"ד לעוולת הסגת הגבול במקרקעין ראו רע"א ‪ 5058/99‬כספי נ' דויטש‪ ,‬פ"ד נה(‪ .529 )4‬האם תוכר‬
‫טענת פולש לפיה המחזיק במקרקעין קודם לפלישה הוא בעצמו מסיג גבול? ראו רע"א ‪ 1798/16‬אלדבעאת נ'‬
‫אלג'ברי (‪ – )14.3.2017‬השוו סע' ‪ 54‬לפקנ"ז‪.‬‬

‫זכות אדם שלישי אינה הגנה‬

‫‪ . 54‬בתובענה שהוגשה על גזל‪ ,‬לא יוכל הנתבע לשם הגנה להעלות‪ ,‬נגד האדם הזכאי להחזיק במיטלטלין מיד‪ ,‬את‬
‫זכותו של אדם שלישי‪.‬‬
‫פס"ד כספי נ' דויטש זוג שוכרים שלא רצו לצאת מהדירה לאחר מות הבעלים ועו"ד של השוכרים לא רצה להביא‬
‫ליורשים את המפתח‪ ,‬ביהמ"ש אמר שהסגת גבול היא לא רק שנכנסת למקום אלא גם כשאתה נמצא במקום ללא‬
‫אישור ולגבי העו"ד שהוא סייע להם להסיג גבול ‪.‬‬
‫פס"ד אלדבעאת נ' אלג'ברי ב מסיג גבול ו‪ -‬ג נכנס למקרקעין שלו בהסגת גבול ‪,‬האם הטענה של ג נגד ב שהוא גם‬
‫מסיג גבול היא טענה טובה? הכלל אומר שהסגת גבול באה להגן על החזקה של הנכס אלא על הבעלות ולכן טענה זו‬
‫אינה טענת הגנה טובה ‪.‬‬
‫באשר לעוולת הגזל (נפסק בעבר כי לא ניתן לגזול כסף (אלא אם מדובר בשטרות מסוימים) אך קים קיים בכך‬
‫ספק‪ :‬השוו רע"א ‪ 8304/99‬צ'רקוב נ‪ .‬חברת השמירה פ"ד נה(‪ ;37 )2‬ע"א ‪ 8232/09‬פולורון סיסטם ישראל נ' תיווך‬
‫משכן נכסים בע"מ (‪( )28.1.2014‬הוצאת נכסים מחשבון משותף); לע"א ‪ 9178/12‬המכללה האקדמית הערבית נ'‬
‫ח'יר (‪( )24.9.15‬הוצאת כספים במרמה על ידי זיוף מסמכים); ע"א ‪ 7225/19‬עז' חאג' אחמד נ' עז' חאג' אחמד (‬
‫‪( )26.6.2022‬מניות הטבה)‪.‬‬

‫‪ 8304/99‬צ'רקוב נ‪ .‬חברת השמירה המבקש העוסק בניכיון שיקים קיבל לידיו שיק מעובד של המשיבה לאחר‬
‫שהאחרון זייף את חתימת מנכ"ל המשיבה על גבי השיק‪ .‬המבקש פרע את השיק ומסר את תמורתו בחזרה לעובד‪,‬‬
‫בניכוי עמלה‪ .‬לאחר שנתגלה הזיוף‪ ,‬תבעה המשיבה את העובד ואת המבקש‪ .‬בית‪-‬משפט השלום דחה את התביעה‬
‫נגד המבקש לאחר שלא הוכח כי היה שותף למעשה הזיוף‪ .‬לדבריו נאמר לו כי כספי השיק מיועדים לעובד‪ ,‬אך‬
‫בתיאום עם המשיבה נרשם השיק לפקודתו‪ ,‬והוא פעל בתום‪-‬לב‪ .‬המשיבה ערערה לבית‪-‬המשפט המחוזי‪ ,‬ובהנחה‬
‫כי המבקש לא היה שותף למעשי העוולה של העובד‪ ,‬שינתה את מערך הטענות שלה‪ .‬היא טענה כי בעצם קבלת‬
‫הכסף על‪-‬ידי המבקש היה משום ביצוע עוולה של גזל‪ ,‬שכן תום‪-‬הלב אינו משמש הגנה מפני אחריות בנזיקין‬
‫במסגרת עוולה זו‪ ,‬אלא אם התקיימו תנאי תקנת השוק‪ .‬עוד טענה‪ ,‬כי היא זכאית להשבת סכום השיק בעילה של‬
‫עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬בית‪-‬המשפט דחה את הטענה הראשונה‪ ,‬אך קיבל את השנייה‪ .‬מכאן הבקשה לרשות‬
‫ערעור‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט העליון פסק‪:‬‬
‫יש לקבל את ערעורו של המבקש על חיובו בהשבת סכום השיק למשיבה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שכן‪ ,‬בנסיבות שבהן קיבל הנפרע את סכום השיק בתמורה ובתום‪-‬לב‪ ,‬רשאי הנפרע‪-‬הזוכה‪ ,‬על‪-‬פי סעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬תשל"ט‪" ,1979-‬לנכות ממה שעליו להשיב את מה שהוציא או התחייב להוציא או‬
‫השקיע באופן סביר להשגת הזכיה"‪ .‬במקרה דנן אין ספק שזכייתו של המבקש הצטמצמה לסכום העמלה‬
‫בלבד‪ ,‬לאחר שמסר את רוב תמורת השיק לעובד (‪47‬א)‪.‬‬
‫אשר לסכום העמלה‪ ,‬יש לפטור את המבקש מהשבתו‪ ,‬וזאת מכוח שיקול‪-‬הדעת המוענק לבית‪-‬המשפט‪ ,‬לפי‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬שכן הוא נתן שירות של גביית שיק וסכום העמלה נראה סביר‪.‬‬
‫בנסיבות אלה אין זה צודק כי יוכרח לוותר על העמלה (‪47‬ב)‪.‬‬

‫‪165‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מסקנות אלה פוטרות מן הצורך להכריע בשאלה‪ ,‬שאיננה קלה‪ ,‬אם המשיבה היא בכלל בבחינת "מזכה"‬ ‫‪‬‬
‫במובן חוק עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬שכן‪ ,‬בפועל הכסף לא הגיע למבקש מן המשיבה‪ ,‬אלא מן הבנק הגובה‪,‬‬
‫שגבה אותו מן הבנק הנמשך‪ .‬מאחר שהעיקרון הוא שהבנק הנמשך אינו זכאי לחייב את חשבונו של הלקוח‬
‫שחתימתו זויפה (ובמקרה דנן לא נתבררו הנסיבות שלפיהן נשאר חיוב חשבון המשיבה בעינו‪ ,‬אם אכן נשאר)‪,‬‬
‫קיים ספק בדבר היות הלקוח "מזכה" לצורך העילה של עשיית עושר‪.‬‬

‫ע"א ‪ 8232/09‬פולורון סיסטם ישראל נ' תיווך משכן נכסים בע"מ‪ :‬ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של ביהמ"ש‬
‫המחוזי ועל פסק דינו המשלים‪ ,‬שעניינם בהסכמים שנערכו בין המערערת ‪"( 1‬פולורון") למשיבה ‪"( 1‬משכן") בדבר‬
‫הקמת פרויקט בניה בבית שמש‪ .‬ע"פ קביעת ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬ההסכמים הופרו ע"י פולורון והמערערים עוולו כלפי‬
‫המשיבים בגזל וברשלנות‪ .‬נפסק שעל המערערים להשיב לחשבון הפרויקט כספים שנטלו ממנו שלא כדין ולפצות‬
‫את המשיבים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממעשיהם‪ .‬ערעורה של פולורון ומנהליה מופנה כלפי שורה ארוכה‬
‫של קביעות של בימ"ש קמא והחיובים שהושתו עליהם‪ .‬הערעור שכנגד מכוון כלפי הקביעה לפיה במסגרת‬
‫ההתחשבנות הכוללת יש להביא בחשבון לזכות פולורון דמי ניהול בשיעור ‪ .7%‬נפסק כי הצדדים התקשרו‬
‫בהסכמים שעניינם הקמת פרויקט בניה בבית שמש‪ .‬האופן שבו נוהלו חשבונות הפרויקט ע"י המערערים מהווה‬
‫הפרה של ההסכמים בהיבט החוזי וגם התרשלות בהיבט הנזיקי‪ .‬ברם‪ ,‬התנהלות זו לא היא שהובילה שהוביל‬
‫לקריסתו של הפרויקט‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין המשיבים זכאים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מקריסת‬
‫הפרויקט ומכינוס בנכסים‪.‬‬

‫‪ 9178/12‬המכללה האקדמית הערבית נ' ח'יר‪ :‬המערערת הגישה תביעה כספית נגד המשיב‪ ,‬אשר הועסק אצלה‬
‫כחשב כללי‪ .‬במסגרת התביעה נטען כי המשיב העביר לידיו כספים שלא כדין באופן שיטתי ועל פני תקופה ארוכה‪,‬‬
‫ואף המחה כספים לצדדים שלישיים‪ ,‬מבלי שניתנה לו הרשאה לכך ומבלי שהיה מוסמך לעשות כן‪ ,‬תוך ניצול‬
‫סמכויותיו והאמון שניתן בו‪ .‬התביעה נדחתה‪ ,‬מבלי להשית הוצאות על המערערת‪ .‬מכאן הערעור והערעור שכנגד‪.‬‬
‫נקבע כי במקרים בהם מועלת טענת מרמה או זיוף ע"י אחד הצדדים מוטל עליו נטל השכנוע להוכיח את טענתו‪,‬‬
‫כאשר רף הראיות הנדרש לגבי טענת זו הינו גבוה יותר ומחייב את ביהמ"ש לבחון את הראיות בזהירות יתרה;‬
‫אדם שגזל איננו יכול לטעון לאשם תורם מצד הנגזל‪.‬‬

‫‪ 7225/19‬עז' חאג' אחמד נ' עז' חאג' אחמד ‪ :‬שני ערעורים על פסק דין של בימ"ש המחוזי בו נקבע כי המערער בע"א‬
‫עו"ד ביאדסה‪ ,‬המערער (סמיר) ועו"ד אשרף ג'סאר גזלו מהמשיבים ‪ 11-2‬בע"א ‪ ,7415/19‬מניות שהאחרונים היו‬
‫זכאים להן‪ ,‬מניות יסוד ומניות הטבה של הבנק הערבי‪ ,‬וכי השלושה מכרו את המניות והתעשרו שלא כדין על‬
‫חשבון המשיבים‪ .‬לפיכך נפסק כי השלושה חייבים‪ ,‬ביחד ולחוד‪ ,‬להשיב למשיבים סך של ‪ .₪ 775 ,2,308‬נדחה‬
‫ערעור על פסק דין שקבע כי המערערים ואדם נוסף גזלו מהמשיבים מניות שהיו זכאים להן‪ ,‬וכי השלושה מכרו את‬
‫המניות והתעשרו שלא כדין על חשבון המשיבים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם חייבים בהשבה ביחד ולחוד‪ ,‬בכפוף לתיקון סכום‬
‫ההשבה; טענת התיישנות התביעה שהעלו המערערים נדחתה‪ ,‬נוכח תחולת סעיף ‪ 7‬לחוק ההתיישנות בנסיבות‬
‫המקרה דנן‪.‬‬

‫עוולת המטרד ליחיד מגנה על השימוש הסביר במקרקעין (אין הגנה מקבילה על השימוש במיטלטלין)‪ .‬כרוך בה‬
‫איזון אינטרסים המומחש היטב בע"א ‪ 436/60‬עזרי נ' קליין‪ ,‬פ"ד טו ‪ - )1961( 1177‬הפעלת בתי מלאכה באזור‬
‫מגורים‪ .‬מהו איזון זה וכיצד הוא נעשה?‬

‫‪166‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ 436/60‬עזרי נ' קליין המערערים גרים בבניין שבו נמצאים בתי מלאכה‪ ,‬סובלים מהם רעש‪ .‬תעשיה המתנהלת‬
‫בצורה שאינה מונעת מהבריות כל אפשרות לגור באותו אזור ‪ -‬מטרד‪ .‬אדם יוצר מטרד ליחיד כאשר הוא פוגע‬
‫במידה מהותית בשימוש הסביר של שכנו בנכסיו והפקת הנאה מהם‪ .‬המבחן הוא מבחן של סבירות‪ ,‬הסטנדרט‬
‫משתנה עם הנסיבות‪ .‬הזמן‪ ,‬המקום טיב הנכסים והשימוש בהם‪ .‬אין ספק כי הרעש מהווה מטרד לדיירים‪ .‬נקבע כי‬
‫צריך לעשות איזון בין הדברים בכל הנוגע להפרעה של רעש וריח או כל הפרעה האחרת‪ ,‬בחינת האיזון תעשה על ידי‬
‫מבחן מקום וטיב המקרקעין‪ .‬האיזון נעשה בזכות צווים המגבילים את הפעילות הבעייתית וכך נשמר האיזון בין‬
‫איכות חיים הבסיסים לבין החיים של הכלכלה‪.‬‬

‫מהם התנאים לאחריות בעוולת המטרד לציבור?‬

‫חיזוק לעוולות המטרד מצוי בחוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א – ‪ ,1961‬ובתקנות על פיו‪ .‬ראו ע"א ‪ 190/69‬חברת‬
‫החשמל בע"מ נ' אבישר‪ ,‬פ"ד כג(‪ )1969( 314 )2‬וע"א ‪ 151/84‬חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרשט‪ ,‬פ"ד לט(‪( 1 )3‬‬
‫‪ .)1985‬ראו גם החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)‪ ,‬תשנ"ב ‪( 1992 -‬במיוחד סע' ‪)14-9 ,4-1‬‬
‫וחוקים המגנים על הסביבה ‪ -‬איתנית נ' מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ 190/69‬חברת החשמל בע"מ נ' אבישר בבית‪-‬משפט השלום תבעו המשיבים צו‪-‬מניעה שיאסור על המערערת‬
‫להקים את תחנת רדינג ד' בצפון תל אביב‪ .‬התביעה הושתתה על שתי עילות ‪ :‬סעיף ‪ 13‬לחוק למניעת מפגעים‪,‬‬
‫תשכ"א‪ ,1961-‬ועילת מטרד ליחיד לפי סעיף ‪( 44‬א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ .‬בבית‪-‬משפט השלם נדחתה‬
‫התביעה על‪-‬הסף מחוסר עילה‪.‬‬
‫‪ 151/84‬חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרשט המשיבים הגישו בבית משפט השלום‪ ,‬תל אביב יפו‪ ,‬תביעה למתן‬
‫צו מניעה‪ ,‬שיאסור על המערערת‪ ,‬חברת החשמל לישראל בע"מ‪ ,‬להקים את תחנת הכוח החדשה בצפון תל אביב‬
‫(תחנת רדינג ד')‪ .‬התביעה הוגשה שעה שאך הוחל בהקמת התחנה‪ .‬בפרשת תביעתם טענו ארבעת המשיבים שהעשן‬
‫והגזים שייפלטו מן התחנה יכסו את האזור המאוכלס של צפון תל אביב ובו דירות המגורים של המשיבים‪,‬‬
‫הנמצאות במרחק של לא יותר מששה קילומטרים ממקום התחנה‪ ,‬שהעשן והגזים יסכנו את בריאות המשיבים וכן‬
‫יגרמו לריח מחניק ויזיקו לצמחיה שבמקומות המגורים של המשיבים‪ ,‬עד כדי השחתה טוטלית‪ .‬עוד טוענים‬
‫המשיבים (פיסקה ‪( 9‬ב) לפרשת התביעה) כי ‪" -‬הפעלת התחנה תגרום להפרעה ניכרת בשימוש הסביר של התובעים‬
‫בדירות מגוריהם‪ ,‬או בהנאה הסבירה אותה הם זכאים להפיק מהן‪ ,‬הפרעה המהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין‬
‫האזרחיים‪".‬‬
‫מבחינה משפטית מבוססת תביעת המשיבים על שתי עילות‪:‬‬
‫א) על הסעיף ‪ 13‬לחוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א‪( 1961-‬חוק כנוביץ);‬
‫ב) על עילת מטרד ליחיד‪ ,‬לפי סעיף ‪( 44‬א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪.‬‬

‫פס"ד בג"צ ‪ 6971/11‬איתנית מוצרי בניה נ' מדינת ישראל ‪ -‬סעיף בחוק המחויב מפעלי אסבסט לשלם מחצית‬
‫מהניקוי‪ ,‬מפעל עתר על חוקיותו של החוק כי מטיל עליה אחריות חמורה לתשלום ‪ 150‬מיליון ‪ ₪‬ולא נקבע כי‬
‫קיימת להם חובת זהירות‪ ,‬ביהמ"ש מציין מספר נימוקים להצדקת הטלת אחריות חמורה – צדק והוגנות‪ ,‬הרתעה‬
‫ובשביל לרכך את טענתם מבצע את מבחן הצפיות שהיו יכולים לצפות בזמן שייצרו כי עלולים לגרום נזק ‪.‬‬
‫למסקנה רוב המקרים להטיל אחריות חמורה הם גם משיקולי הוגנות וגם במקום שלא ניתן לה והתובע לא צריך‬
‫להוכיח אשמה‪.‬‬

‫‪167‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לסע' ‪48‬ב ראו רע"א ‪ 8199/14‬אמיתי ובניו נ' עירית עפולה (‪ .)20.4.2015‬המבקשת הגישה תביעה לפיצויים בגין‬
‫נזקים שנגרמו לה‪ ,‬לטענתה‪ ,‬עקב עבודות שיפוצים בכביש בו ממוקמת תחנת הדלק שהפעילה‪ .‬הבר"ע היא על פסק‬
‫דינו של ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬בגדרו התקבל ערעור המשיבה ‪ 1‬על פסק דינו של בימ"ש השלום שקבע כי דין תביעת‬
‫המבקשת נגד המשיבה ‪ , 1‬להידחות‪ .‬בעליון נפסק כי הערכאות הקודמות קבעו‪ ,‬על יסוד ממצאים עובדתיים‪ ,‬כי‬
‫יסודות הרשלנות לא התקיימו‪ .‬אין מדרכו של בימ"ש שלערעור להתערב בסוגיות מעין אלו‪ ,‬קל וחומר שעה שאנו‬
‫עוסקים בדיון במסגרת גלגול שלישי‪ .‬אף הטענה לפיה יש להטיל אחריות על המשיבה ‪ 1‬מכוח סעיף ‪ )4(15‬לפקודת‬
‫הנזיקין‪ ,‬דינה להידחות‪.‬‬
‫שימוש הדרוש לטובת הציבור‬
‫‪ 48‬ב‪ .‬שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין סימן זה‪ ,‬אף אם הוא גורם נזק למקרקעין‬
‫שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם‪ ,‬ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש‬
‫נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום‬
‫חד‪-‬פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון‪.‬‬

‫ליחס בין דיני הפיצוי בשל הפקעת מקרקעין לבין דיני המטרד ראו רע"א ‪ 6483/15‬נתיבי ישראל נ' קטן )‪:)2.8.2016‬‬
‫מדובר בתביעה בגין נזקים נטענים שנגרמו ושנגרמים למערערים עקב סלילת כביש ‪ .471‬עילות התביעה שנטענו הם‬
‫רשלנות‪ ,‬מטרד והפרת חובה חקוקה‪ .‬ראשי הנזק שנתבעו הם הוצאות חשמל מוגברות‪ ,‬הוצאות ניקיון עודפות‪,‬‬
‫נזקים הנדסיים כתוצאה מעבודות הסלילה‪ ,‬ונזק כללי לנכסים‪ .‬המקרקעין שבבעלות חלק מהמערערים גובלים עם‬
‫תחום התכנית של הכביש; ואילו המקרקעין שבבעלות חלק אחר אינם גובלים עם תחום התכנית‪ .‬בקשת נתיבי‬
‫ישראל לסלק על הסף את התביעה התקבלה בחלקה ומכאן ערעור המערערים; כן עסקינן בבקשת רשות ערעור של‬
‫נתיבי ישראל‪ ,‬המבקשת לקבוע כי יש לסלק חלקים נוספים מהתביעה על הסף‪ .‬עיקר הדיון נוגע ליחס שבין תביעת‬
‫פיצויים מכוח סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבניה (להלן‪ :‬סעיף ‪ ;197‬החוק) לבין תביעת פיצויים על בסיס דיני הנזיקין‬
‫הכלליים‬

‫הגנה על אינטרסים כלכליים ומסחריים‬

‫ההגנה על אינטרסים כלכליים נעשית באמצעות שורת עוולות "ייעודיות" שחלקן מצוי בחוק העוולות המסחריות‬
‫בסיוע עוולות הרשלנות (מצג רשלני) והפרת חובה חקוקה וכן עוולת התרמית (למרות שזו בולה למעשה בפרשת‬
‫גורדון)‪ .‬לתרמית ראו ע"א ‪ 1206/16‬יהלומי סמואל נ' מדינת ישראל (‪ :)9.10.2018‬שלושה ערעורים המופנים נגד‬
‫פסק דין ופסק דין משלים של ביהמ"ש המחוזי שעניינם בכספי מענק שניתנו ע"י משרד התמ"ת למערערת בע"א‬
‫‪"( 1206/16‬חברה א") לטובת עידוד השיווק בחו"ל‪ ,‬ובטענת המדינה לפיה בעלי מניותיה של חברה א' העבירו את‬
‫פעילותה לחברות אחרות על מנת להימנע מתשלום תמלוגים‪ .‬המערערים (שלוש חברות ושני בעלי מניות) משיגים‬
‫על חיובם בתשלום תמלוגים למדינה‪ .‬המדינה משיגה על אי‪-‬מתן הסעד העיקרי לו עתרה בכתב התביעה‪ ,‬קרי ביטול‬
‫המענק שניתן לחברה א' והשבת מלוא הסכום‪ ,‬בתוספת ריבית והצמדה‪ .‬הערעורים והערעור שכנגד עניינם בכספי‬
‫מענק שניתנו לחברה ע"י משרד התמ"ת לטובת עידוד השיווק בחו"ל‪ ,‬ובטענת המדינה לפיה בעלי מניותיה של‬
‫החברה העבירו את פעילותה לחברות אחרות על מנת להימנע מתשלום תמלוגים‪ .‬השופטים נחלקו בניתוח הסוגיות‬

‫‪168‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫השונות‪ ,‬ובשורה התחתונה חויבו המערערים להשיב למדינה‪ ,‬ביחד ולחוד‪ ,‬סך של ‪ ,$89,658‬בתוספת ריבית‬
‫והצמדה‪.‬‬

‫גרם הפרת חוזה‬

‫עוולה מרכזית בהקשר זה "גרם הפרת חוזה " ‪ -‬סע' ‪ 62‬לפקודת הנזיקין‪ .‬פסק הדין המכונן בעוולה זו הוא ע"א‬
‫‪ 123/50‬באורנפרוינד נ‪ .‬דרזנר פ"ד ה ‪ ,)1951( 1559‬עמ' ‪1565 - 1561‬א‪1571 ,‬ג ואילך‪ .‬המשך עיצובו של הדין נעשה‬
‫בע"א ‪ 628/77‬חסיד נ' קנופף‪ ,‬פ"ד לד (‪.)1980( 225 )2‬‬

‫‪ 123/50‬באורנפרוינד נ‪ .‬דרזנר נקבע התנאים שבהן ניתן לתבוע ושוללים את האחריות‪ .1 :‬צריך שייכרת חוזה כדין‬
‫‪ .2 ,‬הפרת החוזה ‪ .3,‬הנתבע הוא צד חיצוני לחוזה )צד שלישי( ‪ .4,‬הגרימה צריכה להיות עם יסוד נפשי‬
‫ביודעין )לגבי עצימת עיניים במקרה זה נקבע שזו ידיעה( – שני סוגים של גרימה ביודעין‪ :‬גרימה ישירה – ג משכנע‬
‫את א להפר את החוזה ‪ ,‬לדוגמא תעשה איתי את העסקה אני אתן לך תנאים יותר טובים ‪ .‬גרימה עקיפה ‪ -‬ג מונע‬
‫מ א' לקיים את החוזה ‪ ,‬לדוגמא עובדים שחוסמים שער של המפעל הוא לא מנע במישורין אלא בעקיפין מנע מ א'‬
‫לקיים את החוזה ‪.‬‬
‫‪ . 5‬צידוק מספיק לדוגמא מקדם עניין ציבורי‪.‬‬

‫‪ 628/77‬חסיד נ' קנופף עסק בשוכר בשם בן‪-‬שחר שלא פינה נכס שהשכיר במועד שנקבע לכך וגרם למשכיר הנכס ‪-‬‬
‫קנופף‪ ,‬להפר חוזה שכירות חדש עליו חתם עם אדם בשם חסיד‪ .‬חסיד תבע את בן‪-‬שחר על כך שגרם להפרת חוזה‬
‫השכירות בינו לבין קנופף‪ .‬השאלה המרכזית שעלתה בפסק הדין היא האם בן שחר ידע על קיומו של חוזה שכירות‬
‫חדש בין קנופף לחסיד‪ .‬השופטת בן‪-‬פורת קבעה שעל מנת לגבש יסוד זה‪ ,‬מספיק להוכיח שהמתערב ידע עובדות‬
‫שאדם סביר היה מסיק מהן על קיומו של חוזה‪ ,‬אך החליט "לעצום את עיניו" ולא לברר האם אכן קיים חוזה‪.‬‬
‫קביעה זו מקלה על גיבוש היסוד וחוסכת מהתובע את הצורך להוכיח כי הנתבע עצמו ידע באופן ממשי על קיומו‬
‫של חוזה‪ .‬שאר השופטים בפס"ד זה נמנעו מלהכריע האם ניתן להשתמש ב"עצימת עיניים" לגבי מודעות לקיום‬
‫החוזה עצמו‪ ,‬אך הסכימו כי אם הצד המתערב מודע לקיומו של חוזה‪ ,‬ניתן להחיל "עצימת עיניים" לגבי התניות‬
‫שבחוזה‪ .‬החוזה בפס"ד זה החיל תנייה שפטרה את הצד שהפר את החוזה ממתן פיצויים לנפגע‪ .‬כפי שראינו לעיל‪,‬‬
‫בית המשפט קבע שתנית פטור זו איננה חלה על גורם ההפרה‪ ,‬והנפגע יוכל להיפרע ממנו‪ .‬ללא קיומה של העוולה‪,‬‬
‫הנפגע במקרה זה היה נותר ללא פיצוי‪ .‬יתרון נוסף הצומח בהקשר זה‪ ,‬הוא שאם הצדדים לחוזה קבעו סכום‬
‫פיצויים מוסכם אך נזקו של הנפגע היה גדול ממנו‪ ,‬הוא יוכל להיפרע מגורם ההפרה‪ .‬זאת מכיוון שכשם שגורם‬
‫ההפרה אינו נהנה מתנית הפטור‪ ,‬כך גם לא יוכל להסתמך על הסכום המוסכם שנקבע בין הצדדים לחוזה‪.‬‬

‫בפס"ד באורנפרויד נ דרזנר נקבע התנאים שבהן ניתן לתבוע ושוללים את האחריות‪:‬‬
‫צריך שייכרת חוזה כדין‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרת החוזה‬ ‫‪.2‬‬
‫הנתבע הוא צד חיצוני לחוזה (צד שלישי)‬ ‫‪.3‬‬
‫הגרימה צריכה להיות עם יסוד נפשי ביודעין (לגבי עצימת עיניים במקרה זה נקבע שזו ידיעה) –‬ ‫‪.4‬‬
‫שני סוגים של גרימה ביודעין‪ :‬גרימה ישירה – ג משכנע את א להפר את החוזה‪ ,‬לדוגמא תעשה‬
‫איתי את העסקה אני אתן לך תנאים יותר טובים ‪ .‬גרימה עקיפה ‪ -‬ג מונע מ א' לקיים את החוזה‪,‬‬

‫‪169‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לדוגמא עובדים שחוסמים שער של המפעל הוא לא מנע במישרין אלא בעקיפין מנע מ א' לקיים‬
‫את החוזה ‪.‬‬
‫צידוק מספיק לדוגמא מקדם עניין ציבורי‬ ‫‪.5‬‬

‫מהו האינטרס שעליו מגינה עוולה זו? תנאי האחריות הם א‪ .‬קיומו של חוזה מחייב כדין ב‪ .‬הפרת החוזה על ידי‬
‫אחד הצדדים לו (האם לא די בהתערבות בחוזה? מהי בדיוק הפרה?) ג‪ .‬הנתבע הוא צד חיצוני לחוזה שגרם להפרה‬
‫(גרימה ישירה או עקיפה?) ד‪ .‬הגרימה להפרה נעשתה ביודעין ה‪ .‬ללא צידוק מספיק‪ .‬בפרשת חסיד נקבע כי‪:‬‬
‫נדרשים ידיעה בפועל או עצימת עיניים של הנתבע לגרימת ההפרה; תניית פטור אינה משחררת צד שלישי מחובתו‬
‫לא להפריע לחוזה; הגנה על אינטרס אישי‪ ,‬להבדיל מהגנה על אינטרס ציבורי‪ ,‬אינה צידוק לגרם הפרת חוזה‪ .‬מהם‬
‫החריגים לאחריות בסעיף ‪( 62‬ב)?‬
‫גרם הפרת חוזה שלא כדין‬
‫‪( . 62‬א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי‪ ,‬הריהו עושה‬
‫עוולה כלפי אותו אדם שלישי‪ ,‬אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך‬
‫נזק ממון‪.‬‬
‫(ב) לענין סעיף זה‪ ,‬היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה‪ ,‬ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה‪.‬‬
‫בע"א ‪ 628/77‬חסיד נ' קנופף ‪ -‬אירוע‪ :‬המערער חתם חוזה שכירות על נכס נדל"ן‪ ,‬שנועד למסירה ב‪,1/5/71 -‬‬
‫למרות שידע כי קיימת אפשרות שהשוכר הנוכחי לא יוכל לפנות במועד; הנכס אמנם לא התפנה‪ ,‬ובדיעבד נחתם‬
‫חוזה ארכה בין בעל הנכס לשוכר המקורי (שניהם משיבים); הנכס נמסר למע'‪ ,‬תחת חוזה חדש‪ ,‬במרץ ‪;'72‬‬
‫טענת המע'‪ :‬כנגד השוכר ‪ -‬שגרם הפרת חוזה בינו לבין הבעלים ע"י אי‪-‬פינוי במועד כנדרש;‬
‫טענת המש'‪ :‬המע' כתב וחתם על מכתב לבעלים‪ ,‬הפוטר אותו מכל אחריות לאיחור ביציאתו של השוכר הנוכחי‬
‫מהנכס; לפיכך ‪ -‬אין אחריות‪.‬‬

‫חומר קריאה חובה‬

‫‪ 8191/16‬דיאליט נ' הרר (‪ – )17.6.2019‬השופט מלצר בלבד‬ ‫‪.1‬‬

‫גניבת עין‬
‫עוולה מרכזית נוספת המגנה על אינטרסים כלכליים היא עוולת "גניבת עין" ( ‪ .)passing off‬המצויה כיום בסע' ‪1‬‬
‫לחוק העוולות המסחריות (עניינה הוא הגנת המוניטין במוצרים ובשירותים כסוג של קניין רוחני (הצרכנים‬
‫מוגנים מפני הטעיה ואי גילוי בחוק הגנת הצרכן ובחוקים צרכניים אחרים ‪ -‬בנקאות וניירות ערך)‪.‬‬
‫גניבת עין‬
‫‪( . 1‬א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן‪ ,‬ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר‬
‫או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר‪.‬‬
‫(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב‪ ,‬לשם מכירת נכס או מתן שירות‪ ,‬לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין‪.‬‬

‫מהו האיזון הנדרש בעוולה זו? לדיון ביסודות האחריות ראו דיאליט נ' הרר וע"א ‪ 5689/94‬ורגוס נ' נגה‪ ,‬פ"ד נב(‪)1‬‬
‫‪ ;)1998( 521‬ע"א ‪ 5066/10‬שלמה א‪ .‬אנג'ל בע"מ נ' א‪ .‬ברמן בע"מ (‪ ,)30.5.2013‬עובדות‪ ,‬פס' ‪ ;26 – 7‬רע"א ‪1521/18‬‬
‫רמי לוי שיווק השקמה נ' )‪ ,Barilla (22.4.2018‬פס' ‪.38 – 27 7- 1‬‬
‫עד כמה ראוי להגן על תכונות אסתטיות או פונקציונאליות של מוצר (ראו ע"א ‪ 4030/02‬עמיחי טרייד נ' שרש‪ ,‬פ"ד‬
‫נח (‪ ,632 )5‬פס' ‪ .)10 – 7‬ההגנה הקניינית המקבילה על המוניטין נעשית באמצעות דיני "סימני המסחר" (ראו רע"א‬

‫‪170‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ 2960/15‬הרצוג נ' )‪ ,Pkamo (7.9.2015‬פס' ‪ .11‬לסוגיית האיזון בין חשיבות היבוא המקביל לבין הגנת המוניטין‬
‫של יצרנים ויבואנים ראשיים ראו דנ"א ‪ 8619/14‬טומי הילפיגר נ' סויסה (‪.)15.2.2015‬‬

‫דיאליט נ' הרר המערערת עוסקת בייצור מכונות לליטוש יהלומים (להלן‪ :‬דיאליט)‪ .‬בבעלות משיב ‪( 1‬להלן‪ :‬הרר)‬
‫חברה המייצרת‪ ,‬משווקת ומוכרת מכונות ייצור לענף היהלומים המלוטשים‪ .‬דיאליט הגישה לבימ"ש המחוזי‬
‫שלוש תביעות נגד הרר‪ :‬בתביעה הראשונה טענה דיאליט כי הרר גרם להפרת שני הסכמים שנחתמו בינה לבין‬
‫חברה הודית (להלן‪ :‬סהג'ננד) ‪ -‬הסכם הפצה והסכם מכונות; בתביעה השנייה טענה דיאליט שהרר הפר את זכויות‬
‫היוצרים שלה במכונת ‪ GS‬ושרטוטיה‪ ,‬עת שהעתיק אותם למכונות מתוצרת החברה שבבעלותו‪ .‬עוד טענה דיאליט‬
‫כי הרר‪ ,‬בייצור מכונות הבלוקר והלוח הישנות הפר פטנט וביצע עוולת גניבת עין; בתביעה השלישית טענה דיאליט‬
‫כי הרר הפר מדגם‪ ,‬הפר פטנט וביצע עוולת גניבת עין בייצור מכונות הבלוקר והלוח החדשות‪ .‬בימ"ש המחוזי דחה‬
‫את כל התביעות ומכאן הערעור‪ .‬המערערת הגישה שלוש תביעות נגד המשיב ‪ 1‬בטענה כי העתיק וחיקה את מכונות‬
‫ליטוש היהלומים שייצרה‪ ,‬וכן גרם לאחד ממפיציה להפר עמה הסכמים‪ .‬בימ"ש פסק‪ ,‬בדעת רוב‪ ,‬כי התקיימה‬
‫עוולת גרם הפרת חוזה‪ ,‬ופה אחד דחה את טענות המערערת להפרת זכויות יוצרים‪ ,‬פטנט ומדגם וגניבת עין‪.‬‬

‫‪ 5689/94‬ורגוס נ' נגה המערערת והמשיבה מייצרות כלי עבודה ידניים‪ ,‬לעבודות גימור של חלקי מתכת תעשייתיים‪.‬‬
‫המערערת אשר סברה כי סדרת כלים אשר מייצרת המשיבה מאופיינת בידיות אחיזה הדומות לידיות שמייצרת‬
‫היא‪ ,‬הגישה לבית‪-‬המשפט המחוזי תובענה למתן צו‪-‬מניעה כנגד ייצור הידיות על‪-‬ידי המשיבה‪ .‬זאת בהסתמך על‬
‫העילה של גניבת עין‪ ,‬לפי סעיף ‪ 59‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין)‪ .‬בית‪-‬המשפט המחוזי דחה‬
‫את התובענה ומכאן הערעור‪.‬‬
‫המערערת הוכיחה שיש לה מוניטין בידיות שהיא מייצרת‪ ,‬אולם לא עלה בידיה להוכיח את החשש להטעיית ציבור‬
‫הלקוחות‪ .‬האם חוסה הגנת המוניטין שלה תחת כנפיהם של דיני עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬כאשר אין הגנת‬
‫המוניטין חוסה תחת כנפיה של עוולת גניבת העין שבפקודת הנזיקין? השאלה נכבדה היא מאוד‪ ,‬אולם לאור‬
‫המסקנות שאליהן הגענו אין צורך להשיב עליה‪ .‬זאת משום שלא הוכח שהמשיבה זכתה בזכייה כלשהי על חשבון‬
‫המערערת כתוצאה מחיקוי מוצריה‪.‬‬

‫פס"ד אנג'ל נ' ברמן – לחם הוציאה לחם ייחודי עם חיטה מסוימת‪ ,‬חברה ברמן לעניין הוציאה משהו דומה ותבעה‬
‫בגין חיקוי של מוצר דומה‪ ,‬נקבע כי אין פה גניבה בעין‪.‬‬
‫פס"ד רמי לוי נגד ברילה – רמי לוי מוכר פסטה ורטבים באריזות שדומות לחברת ברילה ‪,‬חברת ברילה מנגד‬
‫טוענת שיש פה גניבת עין‪ ,‬בית המשפט קובע שיש פה גניבה עין כי סוג המוצר הלקוחות זהים בית המשפט מורה‬
‫להחליף את האריזות‪.‬‬
‫‪ 4030/02‬עמיחי טרייד נ' שרש המשיבה הגישה לבית‪-‬המשפט המחוזי תביעה נגד המערערים‪ ,‬ובה טענה כי‬
‫המערערים ייצרו מוצר הדומה למוצר המיוצר על‪-‬ידי המשיבה‪ ,‬ובכך ביצעו עוולה של גניבת עין‪ .‬בית‪-‬המשפט קיבל‬
‫את התביעה וקבע כי נתקיימו במערערים תנאיה של עוולת גניבת העין היות שהוכח קיומו של מוניטין במוצר‬
‫המשיבה‪ ,‬וכן הוכח חשש סביר להטעיה של הצרכנים‪ .‬מסקנתו של בית‪-‬המשפט בנוגע להטעיית הצרכנים התבססה‬
‫על כוונתם ליהנות מן המוניטין שצברה המשיבה‪ .‬בית‪-‬המשפט העליון פסק‪:‬‬
‫(‪ ) 1‬לשם ביסוס יסודותיה של עוולת גניבת העין יש להראות התקיימותם של שני יסודות עיקריים – קיומו של‬
‫מוניטין וחשש סביר להטעיית הציבור כי טובין שמציע הנתבע לציבור הם של התובע או שהם קשורים אליו (‪635‬ו)‪.‬‬

‫‪171‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫(‪ ) 2‬בחינת החשש הסביר להטעיה צריכה להתבסס על אמת מידה אובייקטיבית‪ .‬הוכחת כוונה לחקות עשויה‬
‫להקל על הוכחת חשש להטעיה מן הבחינה האובייקטיבית‪ ,‬משום שחיקוי מכוון של מוצרו של המתחרה מעיד‬
‫לכאורה על חשש להטעיה של ציבור הלקוחות‪ .‬במקרה דנן הוכח חשש סביר (אובייקטיבי) כי צרכנים עלולים‬
‫לטעות ולסבור כי המוצר מתוצרת המערערים אינו אלא המוצר המיוצר על‪-‬ידי המשיבה‪.‬‬

‫‪ 2960/15‬הרצוג נ' ‪ Pkamo‬בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש מחוזי‪ ,‬בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן‬
‫סעדים זמניים‪ .‬רקע‪ :‬המבקשים הם בעלי זכויות במשחק הקופסא ‪ .Rummikub‬המשיבה ‪ 1‬היא חברת סטרט‪-‬אפ‬
‫העוסקת בתכנון ופיתוח משחקי מחשב והעלאתם על גבי רשת האינטרנט‪ ,‬הרשתות החברתיות וכיו"ב (להלן‪:‬‬
‫פי‪-‬כמה)‪ .‬בין הצדדים נכרת הסכם רישיון לפיו הוענקה לפי‪-‬כמה הזכות לפתח ולהפעיל את משחק הרמיקוב‬
‫המקוון כנגד תשלום תמלוגים למבקשים‪ .‬לאחר סיום ההתקשרות (ביוזמת המבקשים בגין אי תשלום תמלוגים)‬
‫התקשרו המבקשים בהסכם רישיון להפעלת משחק הרמיקוב המקוון עם חברה אחרת והתברר כי פי‪-‬כמה החלה‬
‫להפעיל משחק בשם "רמי וורלד"‪ ,‬אשר לטענת המבקשים זהה לחלוטין למשחק הרמיקוב המקוון‪ .‬לאחר שפניית‬
‫המבקשים למשיבים לחדול מהפעלת משחק "רמי וורלד" נדחתה‪ ,‬הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבים ובקשה‬
‫לסעדים זמניים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעילות של הפרת זכויות יוצרים‪ ,‬הפרת סימני מסחר‪ ,‬גניבת עין‪ ,‬הפרת סעיפים בהסכם‬
‫הרישיון ועוד‪ .‬כאמור‪ ,‬ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת המבקשים לסעדים זמניים‪ .‬נקבע כי שני הרכיבים‬
‫העיקריים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו ליתן סעד זמני הם קיומה של עילת תביעה‪ ,‬ואם מאזן הנוחות נוטה לטובת‬
‫מבקש הסעד הזמני‪ .‬במקרה דנא‪ ,‬שלא כבימ"ש קמא‪ ,‬ביהמ"ש סבור כי עלה בידי המבקשים להציג ראיות‬
‫מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה בעוולה של גניבת עין‪ .‬ואולם‪ ,‬חרף זאת‪ ,‬ביהמ"ש אינו מוצא להתערב‬
‫בתוצאה שלא להעניק למבקשים סעד זמני‪ ,‬בשל אי בהירות מסוימת בהסכם שבין הצדדים ובעיקר בשל מאזן‬
‫הנוחות‪.‬‬

‫פס"ד טומי הילפינגר נגד אלעד מנחם סוויסה – פתח עסק ומציג את עצמו כיבואן של טומי הילפינגר היבואן‬
‫המורשה טוען לגניבת עין‪ ,‬בית המשפט מחדד נקודה שיבוא מקביל מעודד את השוק הישראלי ואין זה גניבה בעין‬
‫ובית המשפט קובע פיצוי ומורה לשנות את השם‪.‬‬

‫חומר קריאה חובה‬

‫‪ 8191/16‬דיאליט נ' הרר (‪ – )17.6.2019‬השופט מינץ‪ ,‬פס' ‪.99- 92‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חוק העוולות המסחריות‪,‬‬

‫חוק העוולות המסחריות הרחיב את ההגנה על אינטרסים מסחריים וכלכליים‪ .‬מצויות בו גם עוולות התיאור‬
‫הכוזב וההתערבות הלא הוגנת וכן עוולת גזל הסוד המסחר שיסודותיה בפסיקה הונחו בע"א ‪ 2600/90‬עלית נ‪.‬‬
‫סרנגה‪ ,‬פ"ד מט (‪ .796 )5‬לעוות התיאור הכוזב ראו ע"א ‪ 3322/16‬איי די איי חברה לביטוח נ' נ' לשכת סוכני‬
‫הביטוח בישראל (‪ ,)30.4.2017‬פס' ‪.62 – 52 ,38 – 37‬‬

‫‪ 2600/90‬עלית נ‪ .‬סרנגה המשיב ‪ 1‬היה בעל מסגרייה עצמאי וביצע שנים רבות באופן שוטף עבודות אחזקה ועבודות‬
‫שונות אחרות בציוד לייצור קפה במפעלן של המערערות‪ .‬הייתה לו גישה חופשית לכל השלבים והתהליכים של‬
‫ייצור הקפה‪ ,‬ולצורך עבודתו הוא קיבל מדי פעם תכניות‪ ,‬תרשימים ומסמכים שונים‪ ,‬הנוגעים למערך הציוד‬

‫‪172‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ולתהליכי הייצור של הקפה‪ .‬הוא חתם על התחייבות שכונתה "הצהרת סודיות"‪ ,‬ובה התחייב שלא לגלות או‬
‫למסור לשום אדם אחר או גוף אחר כל תכניות או ידיעות בקשר לקווי ייצור‪ ,‬שינוע‪ ,‬מרשמים‪ ,‬תהליכים ושיטות‬
‫ייצור הנוגעים למוצר כלשהו המיוצר במפעלי המערערות ולא להשתמש בהם לטובתו שלו או לטובת צד שלישי‪.‬‬
‫תקופת ההתחייבות הייתה כל תופת עבודתו אצל המערערות וחמש שנים נוספות לאחר השלמת ביצוע העבודה‬
‫האחרונה שיבצע בעבור המערערות‪ .‬כשנה ושמונה חודשים לפני שסיים את עבודתו אצל המערערות‪ ,‬חבר המשיב‬
‫‪1‬עם המשיב ‪2‬לשותפות ‪ -‬המשיבה ‪ ,3‬ואלה הקימו מפעל קפה משל עצמם וייצרו בו קפה שחור במערך ייצור זהה‬
‫לזה של המערערות‪ .‬המערערות עתרו לבית המשפט המחוזי בתובענה בגין הפרת ההתחייבות האמורה‪ .‬בית‬
‫המשפט קבע כי הופר כאן סוג מסחרי הראוי להגנה וכן שהמשיב ‪1‬העתיק את קו הייצור של הקפה מן המערערות‪.‬‬
‫חרף זאת קבע בית המשפט המחוזי כי ההתחייבות בטלה‪ ,‬משום שהיא רחבה מדיי בהיקפה ובמשך הזמן שנקבע‬
‫בה‪ ,‬ולפיכך נדחתה תביעת המערערות‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬המערערות והמשיב ‪1‬ראו במידע שרכש המשיב ‪1‬אצל המערערות מידע קונפידנציאלי‪ ,‬וביחסים‬
‫ביניהם ‪ -‬יחסי אמון‪ .‬בכך יש כדי לחזק מנקודת מבט סובייקטיבית של הצדדים ‪ -‬את הקביעה‪ ,‬שמדובר בסוד‬
‫מסחרי‪.‬‬

‫‪ 3322/16‬איי די איי חברה לביטוח נ' נ' לשכת סוכני הביטוח בישראל שני ערעורים על פס"ד מחוזי‪ ,‬בו נתקבלה‬
‫בחלקה תביעתה של לשכת סוכני הביטוח נגד איי די איי חברה לביטוח בע"מ וניתן צו מניעה האוסר על האחרונה‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬להמשיך בקמפיין שיווקי הידוע בכינויו "קמפיין שוּקה" (להלן גם‪ :‬הקמפיין)‪ .‬למען הנוחות‪ ,‬המערערים‬
‫בע"א ‪( 3322/16‬חברת הביטוח ומנהליה) כונו יחדיו המערערת או החברה‪ ,‬ולשכת סוכני הביטוח ושמונת הסוכנים‬
‫(המערערים בע"א ‪ ) 4313/16‬כונו המשיבים או הסוכנים‪ .‬החברה משווקת את פוליסות הביטוח שלה שלא‬
‫באמצעות סוכני ביטוח‪ ,‬אלא באמצעות הטלפון והאינטרנט ומחזיקה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במותגים "‪ 9‬מיליון" ו"ביטוח‬
‫ישיר"‪ .‬אין חולק כי בקמפיין השוקה‪ ,‬סוכן הביטוח ומזכירתו מוצגים כ"אנכרוניסטים" ו"מאותגרים טכנולוגית"‪,‬‬
‫וכי דמותו של סוכן הביטוח‪ ,‬מצטיירת כדמות "נהנתנית"‪ .‬מוטיב מרכזי נוסף בקמפיין הוא הקריאה לציבור‬
‫הצופים "להפסיק לממן סוכן" ולחסוך כסף באמצעות מַ עֲבָ ר ל‪ 9-‬מיליון‪ .‬השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא‬
‫אם הטקטיקה בה עשתה החברה שימוש אמנם מהווה הפרה של הוראת דין כלשהי ועל כן אין להתירה‪ .‬ביהמ"ש‬
‫העליון קיבל את ערעור איי די איי חברה לביטוח בע"מ וקבע כי קמפיין הפרסומות הידוע בכינוי "קמפיין‬
‫השוקה" חוסה תחת חופש הביטוי המסחרי ‪ ,‬ואין עילה בדין המצדיקה למנוע מן החברה את פרסומו‪.‬‬

‫חשיבות מיוחדת יש לסעדים המיוחדים הקבועים בחוק העוולות המסחריות לרבות‪ ,‬פיצוי בלא הוכחת נזק (ראו‬
‫ע"א ‪ 3559/02‬מועדון מנויי טוטו זהב נ' המועצה להסדר הימורים בספורט‪ ,‬פ"ד נט (‪ ,873 )1‬סע' ‪ :)17‬המערערת‬
‫הינה מועדון חברים השולח טופסי הגרלות מזל שונות בארץ ובחוץ‪-‬לארץ בשם כל חבריו‪ .‬למשיבה ‪( 1‬להלן –‬
‫המועצה) סימן מסחר רשום "טוטו" להימורים‪ ,‬להגרלות ולארגון תחרויות ספורט‪ .‬בית‪-‬המשפט המחוזי קבע כי‬
‫המערערת מפרה את סימן המסחר של המועצה ומבצעת עוולה של גניבת עין‪ .‬באשר לארגון הימורים בחוץ‪-‬לארץ‬
‫נקבע כי פעילות זו אינה חוקית‪ ,‬ולפיכך המערערת ביצעה עוולה של הפרת חובה חקוקה כלפי המועצה‪ .‬מכאן‬
‫הערעור‪.‬‬
‫איסור ההימורים ועריכת ההגרלות בחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪ 1977-‬נועד להגן על החברה מהשפעותיה הרעות של‬
‫תופעת ההימורים‪ .‬החוק להסדר ההימורים בספורט‪,‬תשכ"ז‪ ,1967-‬אשר ייסד את המועצה ואשר העניק לה מעמד‬

‫‪173‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מונופוליסטי בשוק הימורי הספורט‪ ,‬ביקש ליצור חריג לאיסור שבחוק העונשין על דרך של הסדרת פעילותה של‬
‫המועצה‪ .‬אלמלא אותו חריג היו גם ההימורים שהמועצה מארגנת אסורים‪ .‬החוק להסדר ההימורים בספורט לא‬
‫נועד להיטיב עם המועצה אלא ליצור פשרה בין הרצון להגן על הציבור מפני התופעות השליליות הנלוות להימורים‬
‫לבין הצורך בגיוס כספים למטרות חיוניות בצורה הוגנת ובפיקוח ממלכתי‪ .‬מאחר שאין מטרתו של ההיתר ביסוס‬
‫מעמדה הכלכלי של המועצה כמונופול‪ ,‬אין מתקיים התנאי הראשון להתהוותה של עוולת הפרת חובה חקוקה‬
‫הקבוע בסעיף ‪ 63‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬ולפיו החיקוק נועד לטובת המועצה ולהגנתה‪ .‬גם התנאי השני‬
‫להתגבשות העוולה‪ ,‬שלפיו הנזק הוא מסוגו של זה שאליו נתכוון החיקוק‪ ,‬איננו מתקיים‪.‬‬

‫דין עשיית עושר‬

‫חשוב לזכור‪ ,‬בהמשך לדיון בתחילת השנה בפסק דין א‪.‬ש‪.‬י‪.‬ר‪ ,‬כי ההגנה על אינטרסים כלכליים ומסחריים נעשית‬
‫גם באמצעות דיני עשיית עושר וכי מתעוררות שאלות מורכבות של אזורי חפיפה והתנגשות בין דיני הנזיקין ודיני‬
‫הקניין הרוחני מחד גיסא לדיני עשיית עושר מאידך גיסא‪.‬‬

‫באשר למצבי חיקוי מוצר שאין בהם גניבת עין או פגיעה בזכות קניין רוח‪ ,‬בע"א ‪ 5066/10‬שלמה א‪ .‬אנג'ל בע"מ‬
‫נ' א‪ .‬ברמן בע"מ (‪ ,)30.5.2013‬פס' ‪ ,53- 50‬ניכרת מגמה ברורה לצמצמם את הלכת א‪.‬ש‪.‬י‪.‬ר ‪ -‬ראו ע"א ‪945/06‬‬
‫‪ General Mills Inc‬נ' משובח תעשיות מזון (‪ ,)1.10.2009‬פס' ‪ ;23 – 17‬ע"א ‪ 3894/03‬דויטש נ' ישראפאורס (‬
‫‪ ;)23.8.12‬ע "א ‪ 1248/15‬פישר פרייס נ' דוורון (‪ ,)31.8.2017‬פס' פג –פו‪ .‬ראו גם רע"א ‪ 1451/13‬שחר נ' רדמרד (‬
‫‪ )13.1.2014‬פס' ‪( 6 – 4‬שימוש ברשימת לקוחות) ואי‪.‬די‪.‬איי (לשון הרע ותיאור כוזב)‬

‫שלמה א‪ .‬אנג'ל בע"מ נ' א‪ .‬ברמן בע"מ הערעור נסב אודות מוצר של המערערת המכונה "לחם עינן"‪ ,‬המיוצר‬
‫מקמח מגרעיני חיטה טרום נבוטה‪ .‬בימ"ש המחוזי דחה את תביעת המערערת נגד המשיבה‪ ,‬המייצרת מוצר דומה‬
‫ל"לחם עינן" בשם "ברמן לענין"‪ ,‬בעילות של הפרת סימן מסחר‪ ,‬גניבת עין‪ ,‬עשיית עושר ולא במשפט וגזל‪ .‬בימ"ש‬
‫דחה את ערעור המערערת‪ ,‬המייצרת את "לחם עינן"‪ ,‬על דחיית תביעתה נגד המשיבה‪ ,‬המייצרת מוצר דומה בשם‬
‫"ברמן לענין"‪ ,‬בעילות של גניבת עין‪ ,‬הפרת סימן מסחר והפרת "סימן מסחר מוכר היטב"‪ ,‬עשיית עושר ולא‬
‫במשפט‪ ,‬גזל‪ ,‬תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת‪.‬‬

‫‪ General Mills Inc‬נ' משובח תעשיות מזון ערעור שעניינו בחטיף "אפרופו" ובשני חטיפים המעוצבים בצורה‬
‫דומה‪ .‬השאלה היא אם ייצור החטיפים הדומים מקים עילה משפטית לפיצוי המערערת‪ ,‬יצרנית חטיף המאכל‬
‫המשווק בישראל תחת השם "אפרופו" בידי חברת אסם השקעות בע"מ‪ .‬ביהמ"ש המחוזי בשלילה‪ ,‬ומכאן הערעור‪.‬‬
‫עילות התביעה הן גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט‪ .‬נקבע כי המערערת לא הראתה כי המשיבים עוולו כלפיה‬
‫בגניבת עין או כי יש להעניק לה סעד מכוח דיני עשיית עושר‪ .‬אכן‪ ,‬חיקוי של מוצר עשוי לעורר תחושה לא נוחה‪.‬‬
‫אולם בנסיבות העניין‪ ,‬ולאור חשיבות חופש התחרות‪ ,‬אין להעניק למערערת סעד בגין חיקוי חלקי‪ ,‬שאינו מטעה‪,‬‬
‫של החטיף "אפרופו"‪.‬‬

‫דויטש נ' ישראפאורס ישראפלורס בע"מ‪ ,‬הגישה תביעה בה נטען כי היא עוסקת בעיצוב‪ ,‬ייצור‪ ,‬פיתוח ושיווק‬
‫תכשיטים ובכלל זה פרחים מבדי פשתן שונים‪ ,‬אותם היא משלבת בשרשראות‪ ,‬בעגילים‪ ,‬בצמידים‪ ,‬בסיכות שונות‪,‬‬
‫בנעלים ועוד‪ .‬נטען כי עד תחילת ייצור פרחי פשתן על ידה‪ ,‬לא היו מצויים בשוק פרחים כאלה וכי היא השקיעה זמן‬
‫ומחשבה רבה בפיתוחם ובפיתוח הרעיון הראשוני של ייצור השרשראות והסיכות שבשילוב פרחים אלה‪ .‬נטען‪ ,‬כי‬

‫‪174‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫המערערת‪ ,‬גב' הניה דויטש‪ ,‬העתיקה את מוצרי ישראפלורס ומייצרת ו‪/‬או מוכרת ו‪/‬או מפיצה מוצרים הדומים‬
‫להם‪ .‬נטען כי היא מפרה את זכויות היוצרים של ישראפלורס‪ ,‬מתעשרת על חשבונה שלא כדין ומבצעת עוולת‬
‫גניבת עין‪ .‬ביהמ"ש המחוזי החליט ליתן את פסק דינו בשני חלקים‪ :‬חלק ראשון בו נקבעה אחריותה של גב' דויטש‬
‫ובו הוצא צו מניעה קבוע (פסק הדין החלקי) וחלק שני‪ ,‬בו נפסק סכום ההשבה (פסק הדין המשלים)‪ .‬בפסק הדין‬
‫החלקי נקבע כי מוצרי ישראפלורס היו הראשונים בשוק‪ ,‬וגב' דויטש אכן העתיקה את עיצובי ישראפלורס‪ .‬נקבע כי‬
‫אין לישראפלורס זכויות יוצרים במוצרים‪ .‬כן נדחתה טענת ישראפלורס לפיה גב' דויטש ביצעה עוולת גניבת עין‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נקבע כי גב' דויטש עשתה עושר ולא במשפט על חשבון ישראפלורס‪ .‬גב' דויטש טוענת בערעור כי בימ"ש‬
‫קמא טעה בקביעתו שעשתה עושר ולא במשפט‪ .‬אך אף בהינתן עילה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬נפלו לטענת‬
‫גב' דויטש פגמים בצו המניעה שהוצא ואף בעניין סעד ההשבה‪ .‬בימ"ש קמא קבע כי המערערת העתיקה את עיצובי‬
‫המשיבה‪ ,‬וקבע כי עשתה על חשבונה עושר ולא במשפט‪ .‬הוצא צו מניעה קבוע ואף סעד השבה‪ .‬אין להתערב‬
‫בקביעה כי מתקיימת עילת עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬וזאת גם אם המשיבה לא רשמה מדגם על העיצובים‪ .‬דין‬
‫הערעור להידחות‪ ,‬אולם זאת בכפוף לכך שצו המניעה יפוג עם מתן פסק דין זה‪ .‬לא היה מקום לכך שבימ"ש קמא‬
‫יוציא‪ ,‬בעילת עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬צו מניעה קבוע שאינו מוגבל בזמן‪.‬‬

‫פישר פרייס נ' דוורון ערעור על פס"ד מחוזי במסגרתו נדחתה תביעת המערערות (הבעלים של המותג "‪Fisher-‬‬
‫‪ )" Price‬כנגד המשיבים בגין הפרת זכויות יוצרים בכסא הנדנדה של המערערות‪ .‬אין חולק כי העיצוב המקורי של‬
‫האריה המופיע בריפוד שני הכיסאות וחוברת ההדרכה מקורם במערערות ובעובדיהן‪ ,‬וכי הכסאות שיובאו שווקו‬
‫ע"י המשיבים תחת השם "‪ " Infanti‬הם עותקים מפרים‪ ,‬לפי הגדרת החוק‪ .‬עיקר הדיון עסק בשאלת היחס בין דיני‬
‫המדגמים לדיני זכויות היוצרים והאם ניתן להעניק זכות יוצרים ליצירה שהיא חלק מחפץ הכשיר להירשם‬
‫כמדגם? בהמשך לכך נבחנו השאלות האם בענייננו יש מקום להעניק זכות יוצרים לציור האריה גם אם כסא‬
‫הנדנדה לא נרשם כמדגם; האם המשיבים הם מפרים ישירים או עקיפים של זכויות היוצרים של המערערות‪ ,‬והאם‬
‫עומדת להם הגנת מפר תמים; הנדרש‬
‫יסוד נפשי בהפרת סימן מסחר; ולבסוף‪ ,‬האם בענייננו התקיימה עוולת גניבת העין או עילת תביעה מכוח דיני‬
‫עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬נפסק כי מדגמים רשומים או מוצרים הכשירים להירשם כמדגמים לא יזכו להגנה של‬
‫דיני זכויות יוצרים; זאת – למעט החריג של מוצרים שאינם מיוצרים באופן תעשייתי או מכוונים להיות מיוצרים‬
‫באופן תעשייתי‪ .‬אולם‪ ,‬ביהמ"ש קובע כי ישנם מקרים‪ ,‬בהם יצירת אמנות המקובעת על גבי חפץ הכשיר להירשם‬
‫כמדגם תזכה להגנת זכות יוצרים וזאת בהתאם למבחנים שנקבעו בפס"ד זה‪.‬‬

‫שחר נ' רדמרד בר"ע על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א‪ ,‬אשר קיבל את ערעור המשיב על פסק דינו של בימ"ש‬
‫השלום בת"א‪ ,‬במסגרתו התקבלה תובענה כספית של המבקש לפיצוי על נזק שנגרם לו בגין עשיית עושר ולא‬
‫במשפט‪ .‬רקע‪ :‬המבקש הוא בעל אתר אינטרנט "ג'וב קליק" העוסק בהשמת עובדים מחפשי עבודה וקישורם‬
‫לחברות ולמעסיקים‪ .‬המשיב ‪( 1‬להלן‪ :‬המשיב)‪ ,‬היה בזמנים הרלוונטיים מנהל ובעל שליטה של חברה מתחרה‬
‫("אולפרייס בע"מ" ולהלן‪ :‬המשיבה)‪ ,‬שמפעילה אתר אינטרנט בשם "ג'וב ניוז"‪ .‬המבקש טען בתביעתו‪ ,‬כי ב‪-‬‬
‫‪ ,12/2006‬המשיב נרשם לאתר האינטרנט של המבקש‪ ,‬התחזה לעובד המחפש עבודה ושלח ‪ 100‬הודעות למעסיקים‬
‫הרשומים באתר‪ ,‬בגדרן הציע להם להיעזר בשירותיו ובשירותי האתר המתחרה‪ .‬לטענתו‪ ,‬נגרמו לו נזקים כבדים‬
‫כאשר ‪ 62‬לקוחות שעבדו עימו‪ ,‬נטשו אותו ונמצאו מפרסמים באתר המשיבה‪ .‬טענת המבקש במסגרת הבקשה דנא‪,‬‬
‫נוגעת לשאלה האם בשליחת ההודעות על‪-‬ידי המשיב ללקוחותיו של המבקש מהווה עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫בימ"ש השלום ענה על כך בחיוב אך ביהמ"ש המחוזי ענה על כך בשלילה‪ .‬נפסק כי נדחתה בר"ע שעניינה בשאלה‪:‬‬
‫האם שליחת ההודעות על‪-‬ידי המשיב ללקוחותיו של המבקש תוך שימוש במנגנון האתר של המבקש‪ ,‬מהווה עשיית‬

‫‪175‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫עושר ולא במשפט? ביהמ"ש המחוזי ענה על כך בשלילה ולא נמצא כי שגה ביהמ"ש המחוזי במידה המצדיקה מתן‬
‫רשות ערעור בגלגול שלישי‪.‬‬

‫לשימוש בדיני עשיית עושר בהקשר של תחרות בלתי הוגנת ראו ‪ Nestle‬נ' אספרסו קלאב; איי די איי נ' לשכת‬
‫סוכני הביטוח‪ ,‬פס' ‪ .76 – 70‬ע"א ‪ 347/90‬סודהגל נ' ספילמן פ"ד מז (‪ ,)1993( 459 )3‬פס' ‪( 22-20 ,4-1‬מכירת מיכלי‬
‫סודה למוצר של אחר) וע"א ‪ 4437/99‬א‪.‬ד‪.‬י‪ .‬מערכות סטריאו ואזעקות לרכב בע"מ נ‪ .‬אפריל טקליין‪ ,‬פ"ד נה (‪( 2 )2‬‬
‫‪( )2001‬ניצול מסע פרסום של אחרים)‪ .‬ראו גם ע"א ‪ 8483/02‬אלוניאל בע"מ נ' מקדולנד‪ ,‬פ"ד נח (‪ ,314 )4‬סע' ‪,48-35‬‬
‫‪( 59-56‬ריבלין) לעניין ניצול דמותו של אדם על ידי אחר למטרות מסחריות‪.‬‬

‫ע"א ‪ Nestle 3425/17‬נ' אספרסו קלאב במוקד הערעור ניצבת פרסומת למכונות קפה‪ .‬הטענה היא כי מדובר‬
‫ב"חיקוי פסול" של פרסומת אחרת למוצרי קפה‪ ,‬בה מככב השחקן ג'ורג' קלוני‪ ,‬כשבפרסומת מושא המחלוקת‬
‫מופיע כפיל של קלוני‪ .‬תביעת המערערות בבימ"ש המחוזי בגין סרטוני הפרסומת בעילות של הפרת זכויות יוצרים‪,‬‬
‫הפרת סימן מסחר‪ ,‬דילול מוניטין‪ ,‬גניבת עין והתעשרות שלא כדין‪ ,‬נדחו‪ ,‬ומכאן הערעורים‪ .‬בימ"ש דן בפרסומת‬
‫של המשיבה למוצרי קפה בכיכוב כפיל של השחקן ג'ורג' קלוני‪ ,‬נוכח טענת המערערות כי מדובר בפרסומת שמפרה‬
‫בעילות שונות פרסומות מטעמן בכיכוב השחקן‪ ,‬ופסק כי לא הוכח שימוש בסימן מסחר של המערערות‪ ,‬וכי‬
‫השימוש שנעשה בפרסומות לא היה בגדר העתקה אלא בגדר פרודיה‪ ,‬כאשר לא הוכח כי הפרודיה הינה בלתי‬
‫הוגנת‪ .‬אף לא הוכח שפורסם מידע כוזב או שהוסבו מכירות מהמערערות למשיבה ולא נמצא כי המשיבה התעשרה‬
‫שלא כדין על חשבון המערערות‪.‬‬

‫סודהגל נ' ספילמן המערערת עסקה בשיווק מכשירים ביתיים להכנת מי סודה‪ .‬העבירה החברה את זכויות השיווק‬
‫של מכשירי ההגזזה ומיכלי הגז למערערת‪ .‬ביהמ"ש ‪ -‬יצרן או ספק יכול לשווק את מוצריו תוך שימור בעלותו‬
‫במכל הניתנים לשימוש חוזר‪ .‬במקרה זה מכרה המערערת את המכלים והתיימרה לשייך לעצמה מעין בעלות‪.‬‬
‫ביקשה למנוע ממתחריה לרכוש מכלים אלה‪ .‬הבעיה היא שהזכות שביקשה לשייך לעצמה אינה מוכרת בדין‪.‬‬
‫תחרות מסחרית כשלעצמה ‪ -‬גם אם היא מלווה בהפרה של הליכות המסחר המקובלות ‪ -‬אינה מעמידה לנפגע עילה‬
‫קניינית או נזיקית‪ .‬כך חיקוי כשלעצמו‪ ,‬שאין בו פגיעה במוניטין‪ ,‬אינו מהווה עוולה‪ .‬אך תחרות הפוגעת בציפייה‬
‫עסקית לגיטימית של והמצמיחה למתחרה‪ ,‬על חשבון הנפגע‪ ,‬רווח או טובת הנאה‪ ,‬עשויה להעמיד לנפגע עילת‬
‫תובענה בשל עשיית עושר ולא במשפט במקרה דנן‪ ,‬המשיב התחרה במערערת ‪2‬ופגע בציפייתה להמשך קשריה עם‬
‫לקוחותיה‪.‬‬

‫פס"ד מערכת סטריאו ואזעקות לרכב בע''מ נגד אפריל טקליין‪ :‬שתי החברות עוסקות בייבוא מוצרים שונים‬
‫לרכב ובשיווקם‪ .‬המשיבה פתחה במסע פרסום דו שלבי‪ .‬לאחר מכן יצאה המערערת במסע פרסום שבו השתמשה‬
‫באותו מונח "אזעקת אמת"‪ .‬ביהמ"ש ‪ -‬המערערת לא הוכיחה זכות יוצרים בסיסמה "אזעקת אמת" לא נוצר קשר‬
‫אסוציאטיבי ברור בין צירוף המילים למוצריה‪ .‬בהציבה את השלטים עשתה המערערת שימוש לתועלתה בפרסום‬
‫של המשיבה‪ .‬היא השיגה טובת הנאה בכך שמימשה את האפקט הפרסומי והתעשרה על חשבונה‪ .‬סע' ‪ 1‬לחוק‬
‫עשיית עושר כולל שילוב של ‪ 3‬יסודות (‪ )1‬קבלת זכות בנכס (‪ )2‬שירות או טובת הנאה (‪ )3‬ההתעשרות באה לזוכה‬
‫מהמזכה ושהמעשה נעשה שלא עפ"י זכות שבדין‪ .‬שלושת היסודות התקיימו‪.‬לעניין ההשבה‪ -‬תביעה בעילה של‬
‫עשיית עושר להבדיל מתביעה נזיקית מטרתה להשיב לתובע את שווי ההתעשרות שעשה הזוכה על חשבונו‪ .‬הערעור‬
‫התקבל‪.‬‬

‫‪176‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס"ד אלוניאל נגד מקדולנד – בורגר קינג פרסם שאוכל במקדולנס ולא בבורגר קינג ומקדולנס הציגה אותו‬
‫וצילמה אותו שהוא אוכל בחברה המתחרה שלו‪ ,‬הוא טוען לעוולה ולפגיעה בפרטיות ‪",‬נעשה שימוש בדמות שלי‬
‫שלא בהסכמתי"‪ ,‬בית משפט טען שאתה לא אדם פרטי כולם מכירים אותך וזה לא פגיעה פרטיות כי אתה דמות‬
‫ציבורית אלא עשיית אושר ובנסיבות העניין החליטו לתת לו פיצויים‪ .‬לסיכום עשיית אושר היא כלי משפטי בשביל‬
‫להגן על תחרות בלתי הוגנת‬

‫נושא ‪15‬א‪ :‬מבוא לתורת הפיצויים – שיעור ‪02/09/2022‬‬

‫סוגי פיצויים‬

‫הפיצויים (‪ )damages‬שבהם נתמקד הם אלה שמטרתם היא תיקון הנזק (‪ .)compensation‬בנוסף נפסקים לעיתים‬
‫גם פיצויים עונשיים (‪ ,)Punitive‬פיצויים מוגברים יש בהם שביהמ"ש רוצה לתת פיצוי עונשי גבוה יותר ובית‬
‫המשפט משתמש בנסיבות המחמירות שבהם עשה מה שעשה המזיק ופוסק עקב נזק נפשי ‪-‬פיצויים גבוהים יותר‪.‬‬
‫ופיצויים נומינליים ‪ .‬מהי מטרת פיצויים אלה? לדיון בפיצויים עונשיים ראו הרשות הפלסטינית נ' יורשי בן‬
‫שלום; ‪ 2144/13‬עזבון מנטין נ' הרשות הפלסטינית (‪ ,)6.2.17‬פס' ‪( 122 – 107‬דנ"א ‪ ;)21.4.2021 9977/17‬ע"א‬
‫‪ 1080/07‬פ' נ' משטרת ישראל (‪)11.2009.‬פי; ע"א ‪ 4576/08‬בן‪-‬צבי נ' היס (‪ ,)7.7.2011‬פס' ‪ .)41 – 35‬לאי פסיקת‬
‫פיצויים עונשיים לאחר הרשעה פלילית ראו דנ"א ‪ 7565/09‬פלונית נ' פלוני (‪ ;)1.4.10‬ע"א ‪ 132/21‬פלונית נ' פלוני (‬
‫‪ .)13.4.2022‬כן נפסק כי פיצויים עונשיים לא ייפסקו נגד המאשרר (סע' ‪ 12‬לפקנ"ז) ‪ -‬ע"א ‪ 2362/19‬פלונים נ'‬
‫הרשות הפלסטינית (‪.)10.4.2022‬‬

‫יש דיון בפסיקה האם יש להחיל פיצויים עונשיים בדיני נזיקין (פיצוי נוסף או תשלום נוסף ללא קשר לפיצוי הניזוק‬
‫מהעוולה) – מוכרע שכן; כדי להרתיע וגם מבחינת צדק והוגנות – אם אדם עשה משהו בזדון הוא צריך להיענש‪.‬‬
‫במידה ונפסק גם ענישה פלילית עבור אותו מעשה שמוגדר גם כעוולה – לא ניתן לפסוק גם פיצוי עונשי‪.‬‬
‫עבור מי שמאשרר (אישר בדיעבד) – לא ניתן לפסוק פיצויים עונשיים‪.‬‬

‫הרשות הפלסטינית נ' יורשי בן שלום ביהמ"ש העליון קובע‪ :‬הזכאים לתשלום פיצויים עונשיים הם‬
‫הניזוקים הישירים והניזוקים המשניים העומדים בכל תנאיה של הלכת אלסוחה; יש לראות באחיו של‬
‫ניזוק ישיר ובאחיותיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה העומדים בתנאי הראשון הקבוע בהלכת אלסוחה;‬
‫מספר הניזוקים משפיע על חומרת המעשה ועל גובה הפיצויים העונשיים; ממצאים ומסקנות אשר נקבעו‬
‫בהכרעות דין מרשיעות של בתי משפט צבאיים באים בגדרי סעיף ‪42‬א(א) לפקודת הראיות‪.‬‬

‫‪ 2144/13‬עזבון מנטין נ' הרשות הפלסטינית המחבל שרצח את עמית מנטין ז"ל‪ ,‬טכנאי "בזק"‪ ,‬אומן‬
‫על‪-‬ידי הרשות הפלסטינית‪ .‬הוכח קיומו של קשר סיבתי בין האימונים לבין הרצח ולפיכך‪ ,‬בדין חויבה‬
‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬החבה חובת זהירות‪ ,‬בנזיקין בגין אחריותה לרצח; מקרה זה‪ ,‬בו הוכח כי הרשות‬

‫‪177‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הפלסטינית אימנה מחבל רוצח בנשק‪ ,‬תוך שהיא מעבירה לו תכנים מעודדי טרור‪ ,‬הוא מקרה חריג‬
‫המצדיק פסיקת פיצויים עונשיים‪ ,‬וזאת בסך של ‪ 3‬מיליון ש"ח‪.‬‬

‫דנ"א ‪ 9977-17‬הרשות הפלסטינית‪ ‬נ' עזבון המנוח מנטין עמית עמוס ז"ל נדחתה בקשה לדיון נוסף בפס"ד‬
‫אשר דחה את ערעורה של הרש"פ בנוגע לחיובה באחריות לרצח עמית עמוס מנטין ז"ל שנרצח בפיגוע ירי‬
‫ב‪ 2003-‬וקיבל את ערעורה של משפחת המנוח בנוגע להשתת תשלום פיצויים עונשיים על הרש"פ‪ .‬בימ"ש‬
‫זה לא קבע בפסק הדין הלכה חדשה‪ ,‬אלא יישם את ההלכות שנפסקו עד אז והחיל אותן – על המקרה‬
‫שבנדון‪.‬‬

‫‪ 4576/08‬בן‪-‬צבי נ' היס בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי ערעור על פסק דין שעניינו תביעת פיצויים‬
‫בגין נזק בלתי ממוני שנגרם עקב עריכת נתיחה שלאחר המוות בקובעו‪ ,‬כי כפי שיש לקבל הסכמה מדעת‬
‫לטיפול רפואי יש לקבל הסכמה מדעת לנתיחה שלאחר המוות‪ ,‬והסכמה שניתנת מתוך אילוץ או ללא הבנת‬
‫משמעות ההחלטה‪ ,‬כפי שארע במקרה דנן‪ ,‬לאו הסכמה היא‪.‬‬

‫‪ 7565/09‬פלונית נ' פלוני נדחתה עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של ביהמ"ש העליון‪ ,‬בו נקבע כי המשיב‪,‬‬
‫שהורשע במסגרת הליך פלילי בביצוע מעשה מגונה בעותרת ‪( 1‬הייתה בת ‪ 6‬בעת ביצוע העבירה)‪ ,‬אינו חייב‬
‫בתשלום פיצויים עונשיים‪ ,‬וכן אינו חייב בתשלום פיצוי עבור הגברת הסיכון לגרימת נזק נפשי בעתיד‬
‫לעותרת ‪.1‬‬

‫ע"א ‪ 132/21‬פלונית נ' פלוני‪ :‬ביהמ"ש העליון דחה ערעור על גובה הפיצוי שנפסק לזכות המערערת –‬
‫כמיליון ‪ ,₪‬במסגרת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים‪ .‬מדובר בפרשה חמורה בה ביצעה חבורת‬
‫נערים קטינים‪ ,‬עבירות מין קשות בקטינה בת ‪ 12.5‬שנים‪ ,‬בעלת מוגבלות‪ ,‬תוך ניצול מצבה‪ ,‬תמימותה‬
‫וגילה הצעיר‪ .‬בהינתן אחוזי הנכות הנפשית שנקבעו למערערת (‪ ,)10%‬בעלת נכות קודמת של ‪ ,50%‬לא‬
‫נמצא להתערב בפיצוי שנפסק ברכיבי הנזק השונים‪ .‬הוטעם כי הפיצוי הכולל חורג מכל רף מקובל‬
‫בתביעות נזיקין‪ ,‬כך שברי כי סכום זה‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬בא להביע את הסלידה מהמעשים הנתעבים שביצעו‬
‫המשיבים‪.‬‬

‫‪ 2362/19‬פלונים נ' הרשות הפלסטינית‪ :‬סעיף ‪ 12‬לפקודת הנזיקין מרחיב את מעגל האחראים בנזיקין גם‬
‫ל"מאשרר"‪ .‬מדובר בנטע זר ונדיר בדיני הנזיקין‪ ,‬שמעולם לא נעשה בו שימוש בפסיקה; דעת הרוב פסקה‬
‫כי ניתן לחייב את הרשות הפלסטינית כ"מאשרר" לפי סעיף ‪ 12‬לפקודה‪ .‬תשלום כספים על ידי הרשות‬
‫לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם‪ ,‬מהווה "אשרור" של פעולות הטרור שביצעו האסירים‪ ,‬ומשכך‬
‫הרשות שותפה לעוולות שביצעו האסירים‪-‬המפגעים וחבה באחריות נזיקית כלפי המערערים; אשר‬
‫לשאלה אם יש מקום לחייב את הרשות גם בפיצויים עונשיים בגין פעולת האשרור‪ ,‬השופט עמית סבר כי‬
‫אין מקום לעשות כן‪ ,‬השופט מינץ סבר כי יש מקום לעשות כן‪ ,‬והשופט גרוסקופף הותיר את השאלה‬
‫בצריך עיון‪ ,‬אך במישור האופרטיבי הצטרף לשופט עמית‪.‬‬

‫ישנם גם פיצויים נומינליים (= נומינלי – נקוב ללא קשר לערך‪ .‬כלומר פסיקת פיצוי מתוקף האבחנה שנדרש פיצוי‬
‫אך בפחות מערכה של חומרת העוולה) – כאשר גם מתייחסים להתנהגות הניזוק‪ /‬אשם תורם‪ .‬לדוג' בפס"ד בן גביר‬

‫‪178‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נ' דנקנר בעילת לשון הרע – נפסק שהיה לשון הרע ונפסק פיצויים של ‪ ₪ 1‬לטובת בן גביר לאור ההתנהגות המבזה‬
‫של בן גביר (התובע)‪.‬‬

‫ראשי הנזק בפיצויים מתקני נזק‬

‫הנזקים המקנים זכות לפיצויים מסווגים לקבוצות‪ :‬נזק פיזי לגוף ונזק פיזי לרכוש ותוצאתם הממונית והבלתי‬
‫ממונית‪ ,‬וכן נזקים שאינם נובעים מנזק פיזי לתובע ‪ -‬נזקים ממוניים ונפשיים טהורים (ראו הדיון בגבולות‬
‫האחריות ברשלנות – נושא ‪ .)7‬קבוצת הנזק הפיזי לגוף כוללת נזקים ממוניים (הפסד השתכרות‪ ,‬הוצאות רפואיות‪,‬‬
‫עזרת צד ג' והוצאות אחרות)‪ ,‬ונזקים שאינם ממוניים (כאב וסבל‪ ,‬אבדן הנאות חיים וקיצור תוחלת חיים)‪ .‬מהם‬
‫אפוא בהתאמה ראשי הנזק בקבוצת הנזקים הפיזיים לרכוש? חשוב גם להכיר את ההבדל בין נזק "מיוחד" לבין‬
‫נזק "כללי" ‪ -‬ראו סעיף ‪ )2( 76‬לפקודת הנזיקין‪.‬‬
‫נזק מיוחד – נזק ממוני שנגרם בעבר‪ .‬מיום העוולה עד המשפט‪ .‬ניתן להעריך אותו במדויק‪ .‬כל מה שהוא לא נזק‬
‫מיוחד נחשב נזק כללי‪ .‬בכתבי תביעה מקובלת ההבחנה בין נזקים מיוחדים שמוצגים קודם ולאחר מכן בנזקים‬
‫כלליים – נזקים שיגרמו בעתיד ונזקים בלתי ממוניים‪.‬‬

‫פיצויים‬
‫‪ . 76‬פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם –‬
‫(‪ ) 1‬סבל התובע נזק‪ ,‬יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא‬
‫במישרין מעוולת הנתבע;‬
‫(‪ ) 2‬סבל התובע נזק ממון‪ ,‬לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו‪.‬‬

‫טבלה מסכמת את ראשי הנזק בפיצויים מתקני הנזק‪:‬‬

‫נזק טהור‬ ‫נזק פיזי‬
‫נזק כלכלי‬ ‫נזק נפשי‬ ‫רכוש‬ ‫גוף‬
‫נזק ממוני‬
‫הפסד‬ ‫עוגמת‬ ‫נזק שאינו‬ ‫נזק ממוני‬ ‫נזק שאינו ממוני‬ ‫(תולדה של‬
‫רווח‬ ‫נפש‬ ‫ממוני‬ ‫פגיעה פיזית)‬
‫אובדן‬ ‫נזק‬ ‫קיצור תוחלת‬ ‫הפסד‪/‬אובדן‬
‫צער‬ ‫הפסד הכנסה מנכס‬
‫עסקי‬ ‫סנטימנטלי‬ ‫החיים‬ ‫השתכרות‬
‫תיקון או החלפת‬
‫סבל‬ ‫אובדן הנאות חיים‬ ‫הוצאות רפואיות‬
‫הנכס‬
‫הוצאות נוספות‬ ‫כאב וסבל‬ ‫עזרת צד ג'‬

‫אובדן הנכס‬
‫הוצאות נוספות‬
‫(ניידות‪ ,‬דיור)‬

‫מטרות דיני הפיצויים‬

‫מטרת דיני הפיצויים בנזיקין היא להשיב את הניזוק למצבו אלמלא העוולה ( ‪ . )restitutio in integrum‬לסקירה‬
‫כוללת ותמצית של יישום מטרה זו בדיני נזיקין ראו גדיש נ' מוסא ‪ .‬במה שונה מטרה זו ממטרות הפיצויים‬
‫בחוזים? מתרופת ההשבה של דיני "עשיית עושר "? על היחס בין הפיצוי החוזי לנזיקי ראו פס"ד גדיש נ' מוסא‪,‬‬

‫‪179‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פס' ‪ ,9 – 6‬וע"א ‪ 4948/13‬הרכבי נ' אבני‪ ,)15.3.2015( ,‬פס' ‪ .27‬להגבלת מימוש המטרה של השבת המצב לקדמותו‬
‫בשל התנגשות עם מטרות הסדרי האחריות זו ראו הדיון בסוגיית מטרות דיני הנזיקין (שלילת פיצוי בשל עלות‬
‫שירותי ליווי וקביעת בסיס שוויוני לפיצוי קטינים) – נושא ‪.3‬‬

‫גדיש נ' מוסא המערערות ניהלו פרויקט בנייה בקרקע הסמוכה לחלקתם של המשיבים ‪( 1-3‬להלן –‬
‫המשיבים)‪ .‬עקב טעות של המערערות נחפר חלק מחלקתם של המשיבים וערכה ירד‪ .‬בימ"ש קמא פסק כי‬
‫על המערערות להשיב את מצב החלקה לקדמותה‪ ,‬אף שלטענת המערערות עלות השבת המצב לקדמותו‬
‫גבוהה בהרבה משווי ירידת ערכה של החלקה‪ .‬ביהמ"ש קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לביהמ"ש‬
‫המחוזי בקובעו כי‪:‬‬
‫השבת מצב הדברים לקדמותו הינו עיקרון או ערך בסיסי בתורת הפיצויים בנזיקין‪ .‬משמעות הדבר הינה‬
‫מתן פיצוי מלא לניזוק‪ .‬פיצוי זה לא נועד להעניש את המזיק‪ ,‬או לגלות רגשי הזדהות או סימפטיה לניזוק‪.‬‬
‫הפיצוי נועד לפצות על הנזק – לא יותר ולא פחות‪ .‬על כן‪ ,‬הפיצוי לא בא לאפשר לניזוק להיטיב את מצבו‬
‫על חשבון המזיק‪ ,‬כשם שהוא לא בא לאפשר למזיק להיטיב מצבו על חשבון הניזוק‪ .‬העיקרון של השבת‬
‫המצב לקדמותו מתמקד בניזוק‪ ,‬אך קיימות נקודות מבט נוספות שיש להתחשב בהן‪ ,‬בעניין הנדון נקודת‬
‫המבט של המזיק ונקודת המבט של הציבור בכלל‪ .‬ההתמקדות בניזוק משמעה שיש ליתן משקל כבד‬
‫לאינטרסים שלו‪ ,‬ומקום שקיימות כמה דרכים להשיב את מצב הדברים לקדמותו‪ ,‬יש להעניק לניזוק את‬
‫כוח הבחירה בין החלופות השונות‪ .‬אך על הניזוק להפעיל את כוח הבחירה שהדין מעניק לו בתום לב‪.‬‬
‫מזיק הפוגע במעשה עוולה במקרקעין של הניזוק חייב להשיב את מצב הדברים לקדמותו‪ .‬הערך הכספי של‬
‫פיצוי זה יכול להיקבע על פי ירידת הערך של המקרקעין הנקבע על פי שווי המקרקעין לפני ואחרי העוולה‬
‫או על פי ההוצאות שיש להוציא כדי לתקן את הפגיעה‪ .‬עקרון תום הלב דורש כי מבין החלופות השונות‪,‬‬
‫אשר כל אחת מהן יש בה כדי להשיב את מצב הדברים של הניזוק לקדמותו‪ ,‬הניזוק לא יבחר בחלופה‬
‫המטילה מעמסה כספית בלתי סבירה על המזיק‪ .‬כאשר הפיצוי בגין ההוצאות גבוה במידה משמעותית‬
‫מאובדן הערך‪ ,‬על הניזוק להצביע על שיקולים מיוחדים על מנת להצדיק את בחירתו בפיצוי הגבוה יותר‪.‬‬

‫‪ 4948/13‬הרכבי נ' אבני ביהמ"ש העליון קובע כי אין מקום לפסוק פיצויי קיום בתביעת נזיקין בגין מצג‬
‫שווא רשלני‪ .‬כן נקבע כי לא היה מקום להורות על השבת כל הסכומים ששילמו המשיבים עבור המגרשים‪,‬‬
‫כשאלה נותרו בידיהם מבלי ששווים הוכח על ידי המשיבים‪.‬‬
‫מתוך פסק הדין‪ ,‬פס' ‪:27‬‬
‫פיצויי ציפייה בגין מצג שווא רשלני?‬
‫‪ .27‬המשיבים טענו כי לאור הלכת ע"א ‪ 6370/00‬קל בנין בע"מ נ' ע‪.‬ר‪.‬מ‪ .‬רעננה לבניה והשכרה בע"מ‪ ,‬נו (‪)3‬‬
‫‪( ) 2002( 289‬להלן‪ :‬עניין קל‪-‬בנין)‪ ,‬היה על בית המשפט לפסוק לזכותם פיצויים חיוביים‪ ,‬פיצויי קיום בגין‬
‫מצג שווא רשלני‪ ,‬בגין הפרת חובות האמון והזהירות הנזיקיות‪ ,‬ובגין חבות מדיני החוזים בגין השירותים‬
‫המשפטיים שהעניק‪ .‬לטענת המשיבים‪ ,‬לאור הדומיננטיות של העילות החוזיות על פני הנזיקיות‪ ,‬היה על‬
‫בית המשפט להעדיף פסיקת פיצויי קיום‪.‬‬

‫סוגיות ועקרונות ביישום עקרון השבת המצב לקדמותו‬

‫‪180‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נזק ממוני ושאינו ממוני‪ :‬באיזה סוג נזק תיתכן השבת מצב מלאה? השבה מלאה תיתכן בנזק ממוני בלבד‪ .‬אך‬
‫בנזק שאינו ממוני לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו וההחלטה לכמה לפסוק היא קשה – הרי לא ניתן לבטל את‬
‫הכאב של אדם‪.‬‬
‫ניכוי טובות הנאה‪ :‬כאשר העוולה גם מיטיבה עם הניזוק יש לנכות הטבה זו – הפיצוי יהיה בניכוי הפער בין המצב‬
‫הקדום לעוולה‪ .‬אם הנזק לא גרם כל נזק ולא שינה את מצב השתכרותו של הניזוק‪(.‬ע"א ‪ 5610/93‬זלסקי נ' הועדה‬
‫המקומית לתכנון ובניה‪ ,‬רשלא"צ‪ ,‬פ"ד נא(‪ ,)1997( 68 )1‬פס' ‪ .13‬יורחב‬

‫תפישות פיצויים שונות – האם מובטל כרוני שנפצע זכאי לפיצוי על הפסד השתכרות (גישה מוחשית מול גישה‬
‫מופשטת‪-‬מופשטת במידה ואינו עובד אבל אולי יום אחד בעתיד ירצה )? בישראל קיימת גישה מוחשית – נכון‬
‫שהאדם נפצע ואינו יכול להשתכר – אבל ממילא הוא לא היה יכול להשתכר אז אין צורך לפצותו בכך‪.‬‬
‫האם יש נזק בלתי ממוני כאשר אדם אינו מודע למצבו (גישה סובייקטיבית מול גישה אובייקטיבית)? האם יש טעם‬
‫בפיצוי אדם שלא יוכל לעשות שימוש בכספי הפיצוי – האם לפצות אדם ששרוי במצב של "צמח" בגין אובדן הנאות‬
‫החיים (גישה פונקציונאלית מול גישה קניינית)? השאלה האחרונה מתעוררת לדוגמה כאשר שיקום בבית יקר‬
‫משמעותית משיקום במוסד – האם זכאי אדם לפיצוי מלא (פיצוי בסך שהותו בבית – יקר יותר) או לפיצוי הוגן‬
‫(פיצוי בסך שהות במוסד רפואי – זול יותר)? ‪ -‬ראו עמר וע"א ‪ 3807/05‬שוקרון נ' מגדל (‪( )5.9.07‬עלות ביקורי‬
‫המשפחה אצל מאושפז)‪ .‬השאיפה היא לפיצוי מלא אך לעיתים דבר זה יקר מדי ואז נקבע פיצוי הוגן בתוספות‬
‫פשרה (תוספת לביקורי משפחה וכדומה)‪.‬‬
‫היא מתעוררת לגבי טיפולים בחו"ל – ראו רע"א ‪ 1271/12‬הכשרת היישוב חברה לביטוח נ' פלונים (‪ .)8.4.2012‬אך‬
‫ייתכו שלעיתים טיפול במוסד יהיה עדיף (ע"א ‪.)1952/11‬‬

‫‪ 3807/05‬שוקרון נ' מגדל ערעורים על פסק‪-‬דינו של בית‪-‬המשפט המחוזי בנוגע לגובה הפיצויים המגיעים‬
‫למערערים בגין תאונת‪-‬דרכים שהמערער היה מעורב בה‪ ,‬עת נהג ברכב שהיה מבוטח אצל המשיבה‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון (מפי המשנה לנשיאה א' ריבלין ובהסכמת השופטים מ' נאור וד' חשין) קיבל את‬
‫הערעורים באופן חלקי לעניין ראשי נזק הבאים‪:‬‬
‫יש לתקן את דרך חישוב החיסכון הנובע משהותו של המערער במוסד‪ ,‬שאותו יש לנכות מהפסד‬
‫השתכרותו‪ .‬ה"חיסכון" הוא במנת הצריכה והקיום ש"נחסכת" בעקבות מימון הוצאות אלה במסגרת‬
‫השהות במוסד‪ .‬בעניין זה‪ ,‬בחירתו של בית‪-‬המשפט המחוזי ללכת בשיטת הידות היא נכונה וראויה אך‬
‫ישום השיטה היה שגוי‪ .‬יש ליישם את השיטה בדרך המקובלת‪ ,‬קרי‪ :‬חילוץ ידת הנפגע לאחר שמביאים‬
‫בחשבון את הקופה המשותפת‪ ,‬המורכבת גם מהכנסת בת‪-‬הזוג‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יש להביא בחשבון את‬
‫השינויים הדינמיים במצב המשפחה‪ ,‬קרי‪ :‬יציאתם של הילדים מהבית בבגרותם‪ .‬הצדדים יערכו חישוב‬
‫מתוקן על‪-‬פי הדרך הזו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬על אף שלא נמצאה עילה להתערב בהחלטת בית‪-‬המשפט המחוזי שלא להקצות פיצוי מיוחד עבור‬
‫יציאה אפשרית של המערער מן המוסד לביתו בסופי שבוע (המוערכת במיליוני שקלים)‪ ,‬הרי שבה בעת‬
‫גוברת חשיבות הביקור של בני‪-‬משפחתו במוסד‪ .‬יש לראות בהוצאות הכרוכות בקיום מפגשים עקיבים בין‬
‫המערער לבין יקיריו‪ ,‬ולו בבית‪-‬החולים‪ ,‬כהוצאות שהן פועל יוצא של התאונה‪ ,‬וכי הסכום שנפסק על‪-‬ידי‬
‫הערכאה המבררת אין בו די לעניין זה‪ .‬ביהמ"ש הורה על הוספת סכום של ‪ 400,000‬ש"ח בגין ראשי הנזק‬
‫האלה‪ .‬סכום נוסף של ‪ 100,000‬ש"ח‪ ,‬הוסף עבור טיפולים ועזרים שעשויים להקל על המערער ולשפר את‬
‫מצבו‪ .‬כן התקבל ערעור המשיבה בנוגע ל‪ :‬שערוך עלות השהות במוסד‪ ,‬ביטול פסיקת שכר‪-‬הטרחה בגין‬
‫מימון הוצאות האשפוז במוסד‪ :‬צירופה של אבנר באופן פורמאלי להליך‪.‬‬

‫‪181‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ 1271/12‬הכשרת היישוב חברה לביטוח נ' פלונים בימ"ש דחה בקשת רשות ערעור וקבע כי המבקשת‬
‫תישא במסגרת תשלום תכוף בעלות ניתוח המשיבה בבית חולים בחו"ל‪ .‬זאת‪ ,‬בהעדר מקום להתערב‬
‫בקביעות בימ"ש קמא בנוגע לחוות דעת המומחים שהוצגו‪ ,‬לאור השיקולים הרפואיים‪ ,‬ומאחר שהניתוח‬
‫אינו מכוסה לכאורה על ידי קופת חולים‪ .‬בית המשפט העליון (המשנה לנשיא א' ריבלין) דחה את הבקשה‬
‫למתן רשות ערעור ופסק כי‪ :‬בהעדר נסיבות חריגות ייטה בימ"ש שלערעור שלא להתערב בשיקול דעת‬
‫הערכאה המבררת ביחס להכרעה בבקשה לתשלום תכוף‪ .‬החלטת בימ"ש קמא להורות על עריכת הניתוח‬
‫בבוסטון מבוססת על ממצאים רפואיים‪ ,‬העולים מחוות דעת מומחים‪ .‬אין מקום להתערב במסקנת‬
‫בימ"ש קמא לפיה קיימת אינדיקציה רפואית לצורך בעריכת הניתוח בבוסטון ואף לא בהחלטתו לפיה אין‬
‫מקום לשמיעת דעתו של מומחה נוסף‪.‬‬

‫ע"א ‪ 1952-11‬חאלד אבו אלהווא‪ ‬נ'‪ ‬עיריית ירושלים המערער נפגע קשה בעת שהלך בכביש צר ששימש‬
‫הולכי רגל בשכונת א‪-‬טור בירושלים‪ ,‬וצנח למפלס נמוך בשולי הכביש בעומק של כארבעה מטר‪ .‬במקום לא‬
‫היה גידור למניעת נפילה‪ ,‬לא הייתה תאורה ולא הוצבו במקום שלטי אזהרה מפני סכנת הנפילה‪ .‬בעקבות‬
‫התאונה המערער הפך לנכה בשיעור ‪ ,100%‬סובל מעיוורון ואובדן השליטה בסוגרים‪ ,‬מרותק לכיסא‬
‫גלגלים‪ ,‬מוזן באמצעות זונדה ואינו מסוגל לתקשר עם הסביבה‪ .‬כשבע שנים לאחר התאונה הגיש המערער‬
‫(באמצעות אפוטרופוסיו) תביעה כנגד המשיבות‪ ,‬לפיצוי על נזקיו‪ .‬הערעור דנא הינו על גובה הפיצוי‬
‫שנפסק‪ .‬המערער טוען כי בפסק הדין נפלו שתי שגיאות מהותיות שיש בהן כדי להשפיע מהותית על גובה‬
‫הפיצוי‪ .‬האחת – בכך שביהמ"ש ייחס לו רשלנות תורמת בשיעור של ‪ .20%‬השנייה – בכך שלא נעתר‬
‫לבקשת המערער להוציאו מהמוסד ולהחזירו לטיפול בחיק המשפחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הלין המערער על מיעוט‬
‫הפיצוי שנפסק לזכותו בראשי הנזק השונים‬

‫פיצוי עיתי (מעת לעת) או פיצוי חד פעמי? האם ראוי לפצות את הנפגע בסכום אחד עבור מכלול נזקי העבר‬
‫והעתיד או שמא ראוי לפצותו מעת לעת לפי התפתחות נזקו? מהם היתרונות והחסרונות של כל שיטה? ומתי ומדוע‬
‫יחליט בית המשפט לשנות את סכום הפיצויים? לסוגיות אלה ראו פרשות עמר (פס' ‪ )7‬וסעיד (לרבות דנ"א ‪1706/12‬‬
‫(‪ .)8.4.2012‬נדירים הפיצויים העיתיים (סכום מדוייק יותר)‪.‬‬
‫השיטה במשפט הישראלי היא פיצוי חד פעמי הכולל את נזקי העבר ונזקי העתיד‪ .‬פיצוי עיתי לא רצוי על אף אחד‬
‫מהצדדים‪ ,‬אך ישנם מצבים מסוימים שלמרות שכלל הצדדים עדיפים פיצוי חד פעמי – בית המשפט בכל זאת‬
‫יפסוק פיצוי עיתי‪ :‬במצבים שבהם לא יודעים מה יקרה ואילו נזקי עתיד יתפתחו‪ .‬שיקול נוסף הוא שאם ישלמו‬
‫פיצוי חד פעמי הכסף יעלם – הניזוק יבזבז אותו או כדומה‪ ,‬גם במצבים בהם אדם לא יכול להשתכר ואז יש צורך‬
‫להבטיח את הכנסתו על ידי פיצוי עיתי‪.‬‬
‫נקודה נוספת לכך שעדיף פיצוי חד פעמי – לצורך עידוד הניזוק להשתקם‪ .‬הרי אם יש לו פיצוי עיתי מכורח מצבו –‬
‫הוא ירצה להישאר במצב זה ולא להשתקם כדי שהפיצוי לא יפסק‪.‬‬

‫עמר נ' קופת חולים הכללית השאלה‪ :‬לניזוק הזקוק לעזרה צמודה – האם יש לחשב את הפיצוי על יסוד‬
‫ההנחה כי הניזוק ישהה בביתו או במוסד – שיקולי בית‪-‬המשפט – הבחירה בין תשלום פיצויים באופן‬
‫חד‪-‬פעמי ובין תשלומים עתידיים‪.‬‬

‫‪182‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫עקב רשלנות מצד רופאי המשיבה נולדה המערערת כשהיא נכה בשיעור ‪ .100%‬בית‪-‬המשפט המחוזי קבע‬
‫את גובה נזקיה של המערערת‪ ,‬ומכאן הערעור והערעור שכנגד‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט העליון פסק‪:‬‬
‫בשאלה אם יש לחשב את הפיצויים בהנחה שהניזוק ישהה בביתו או בהנחה שישהה במוסד‪ ,‬דין הוא‬ ‫‪‬‬
‫שקביעת הפיצוי בנזיקין תיעשה על יסוד בחינת מצבו של הניזוק העומד בפני בית‪-‬המשפט ומתוך ניסיון‬
‫לקבוע את הדרך הנכונה לפיצויו בהתאם לנסיבותיו המיוחדות‪ ,‬כשלנגד עיני בית‪-‬המשפט עומדת‬
‫המטרה להשיב את המצב לקדמותו (‪924‬ד – ו)‪.‬‬
‫אם השהות של הניזוק בביתו ולא במוסד תחזיר את מצבו לקדמותו בצורה הטובה ביותר‪ ,‬די בכך כדי‬ ‫‪‬‬
‫להצדיק פתרון זה‪ ,‬אפילו כרוך הדבר בהוצאה כספית נוספת משמעותית למזיק‪ .‬במסגרת זו ייתן‬
‫בית‪-‬המשפט את דעתו גם על כך ששהות הניזוק בבית תאפשר לו נגישות רבה יותר אל אחרים‪ ,‬דבר‬
‫אשר יאפשר לו לשמור על אורח חיים התואם את מצבו ומאפשר לו גירוי אינטלקטואלי ואפשרות‬
‫ליהנות מאותם עיסוקים ומגעים עם אחרים אשר הוא מסוגל להם בנכותו‪.‬‬
‫בנסיבות המקרה דנן אין הצדקה לשלול מן המערערת את מנת האושר של מגורים בקרבת בני משפחה‬ ‫‪‬‬
‫אוהבים ומסורים‪ ,‬אחת מהמעטות שנותרו לה בשל נכותה הקשה‪ ,‬רק כדי להקטין את הפיצוי שבו‬
‫תחויב המשיבה‪ .‬מה גם‪ ,‬שלא הוכח בפני בית‪-‬המשפט אם עלות זו קטנה יותר ובכמה‪.‬‬
‫נימוק נוסף בעל חשיבות בהחלטה שלא להעביר את המערערת למוסד הוא העובדה שהשהות במוסד‬ ‫‪‬‬
‫עלולה להביא לקיצור תוחלת חייה ‪.‬‬
‫אחד השיקולים להעדפת תשלומים עתידיים‪ ,‬אולי העיקרי שבהם‪ ,‬הוא שסכום הפיצויים יישאר צמוד‬ ‫‪‬‬
‫למגבלותיו ולהפסדיו של הניזוק‪ ,‬כשניתן להתאימו מדי פעם למצבו הרפואי והתפקודי של הניזוק‬
‫על‪-‬ידי שינוי גובהו של התשלום העתידי‪.‬‬
‫לאחר ניתוח העובדות והמסקנות הרלוונטיות‪ ,‬נראה שאין מרכיבים החשובים לעניין חישוב הפיצויים‬ ‫‪‬‬
‫אשר הינם נעלמים‪.‬‬
‫השיקולים התומכים בתשלום חד‪-‬פעמי הם סופיות הדיונים‪ ,‬החוסכים זמן וממון; הניזוק יודע מהו‬ ‫‪‬‬
‫סכום הפיצוי העומד לרשותו ועומד לרשותו סכום המאפשר לו לתכנן את עתידו; הנפגע אינו סמוך עוד‬
‫אל שולחן הדיונים כדי לקבל את המגיע לו ואינו נדרש להוכיח את נכותו ומוגבלותו מחדש‪ ,‬דבר‬
‫המהווה תמריץ לשיקומו‪ ,‬ונמנע החשש הקיים במקרה של תשלומים עיתיים‪ ,‬שמא בשל מעמדו הכלכלי‬
‫של הנתבע יועמד המשך תשלומם של התשלומים העיתיים בסכנה‪ .‬שיקולים אלה מתקיימים‪ ,‬כמעט‬
‫כולם‪ ,‬במקרה דנן‬

‫סיום שיעור ‪02/09/2022‬‬

‫כל מה שבצבע סגול – לא נלמד‪.‬‬

‫ע"א ‪ 8350/08‬מדינת ישראל נ' סעיד המשיב נפל בהיותו בן שנתיים במדרגות בית הוריו ונחבל בראשו‪ .‬בתום‬
‫האשפוז נותר המשיב משותק בגפיו השמאליות‪ ,‬קטוע רגל ימין‪ ,‬סובל מעיוורון ומפיגור שכלי קשה ואינו שולט על‬
‫סוגריו‪ .‬המשיבים הגישו תביעת נזיקין לביהמ"ש המחוזי בה טענו להתרשלות בתי החולים‪ .‬הצדדים הגיעו להסכם‬
‫לפיו תשא המדינה ב‪ 50%-‬מהנזק הכולל שנגרם למשיב‪ .‬כן סוכם כי ישולם סכום אחד לעבר ולשנתיים בעתיד‪,‬‬
‫ומתום השנתיים ישולם פיצוי עתי‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הגיש המשיב בקשה להגדלת התשלומים העיתיים המשולמים לו‬

‫‪183‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ע"י המדינה‪ .‬ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה‪ ,‬והגדיל את התשלום העיתי ב‪ ₪ 8,000-‬לחודש (סה"כ ‪₪ 26,000‬‬
‫לחודש)‪ .‬על פסק דין זה הוגש ערעור מטעם המדינה וערעור שכנגד מטעם המשיב‪.‬‬
‫נקבע כי אין ממש בערעור המדינה לעניין עצם הגדלת התשלום העיתי‪ .‬האם הוגדל הסכום באופן סביר? נראה כי‬
‫הסכום שנקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי הוא אמנם על הצד הגבוה במידה מסוימת‪ ,‬אך לא במידה המצדיקה את‬
‫התערבותה של ערכאת הערעור‪ .‬אשר לניכוי שיעור ההשתתפות של קופ"ח בהוצאות המשיב‪ .‬נטל ההוכחה של‬
‫הטענה כי הניזוק יכול לקבל את הטיפולים או האביזרים הרפואיים הדרושים לו מקופת החולים מוטל על המזיק‪.‬‬
‫במקרה הנדון לא עמדה המדינה בנטל המוטל עליה להוכיח שהמשיב יכול לקבל טיפול כזה או אחר חינם מקופת‬
‫החולים שלו‪.‬‬

‫דנ"א ‪ 1706-12‬מדינת ישראל ‪ -‬משרד הבריאות‪ ‬נ'‪ ‬סלים סעיד עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של ביהמ"ש‬
‫העליון‪ ,‬בגדרו נדחו ערעור וערעור שכנגד על החלטת ביהמ"ש המחוזי לקבל את בקשת המשיב ‪ 1‬להגדיל את‬
‫שיעורם של תשלומים עיתיים המשולמים לו ע"י העותרת בהתאם לפסק דין שניתן בתביעת הנזיקין שהגיש‪.‬‬
‫השאלה המרכזית שהתעוררה הייתה מהן הנסיבות שבהן תקום הצדקה לשינוי שיעורם של תשלומים עיתיים‬
‫המשולמים לניזוק כפיצויים בגין נזקי גוף בתביעת נזיקין "רגילה"‪ .‬היינו‪ ,‬שלא ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות‬
‫דרכים‪ .‬בנסיבות המקרה דנא‪ ,‬ומבלי לקבוע מסמרות בעניין הנסיבות שיצדיקו שינוי בשיעור התשלומים העיתיים‪,‬‬
‫נפסק כי בדין נעתר ביהמ"ש המחוזי לבקשת המשיב‪ .‬בימ"ש זה קבע‪ ,‬תוך יישום ההלכה שנקבעה בעניין מוסקוביץ‬
‫ופותחה בפסקי דין נוספים‪ ,‬כי לצורך פנייה לביהמ"ש בבקשה לשינוי בשיעור התשלומים העיתיים‪ ,‬נדרש שינוי‬
‫מהותי במצבו של הניזוק‪ .‬צוין כי אין להגביל את השינוי הנדרש לשינויים הנעוצים במצבו הרפואי של הניזוק‬
‫בלבד‪ .‬כן צוין‪ ,‬כי שינויים הנובעים מתמורות בתמונת המצב הכוללת‪ ,‬עשויים להצדיק אף הם פנייה‪ .‬ביחס למועד‬
‫שבו ניתן יהיה לפנות לביהמ"ש‪ ,‬אומצה השיטה שנקבעה בעניין מוסקוביץ‪ ,‬לפיה יוגבל המועד לפנייה חוזרת‬
‫לביהמ"ש‪ .‬לטענת העותרת‪ ,‬נקבעה בפסק הדין הלכה תקדימית בנוגע לנסיבות בהן תתאפשר פנייה מחודשת‬
‫לבימ"ש לצורך הגדלת תשלומים עיתיים‪.‬‬

‫אמדן "מדויק" או הערכה גלובלית‪/‬אומדנה ? זה מכבר הוחלט כי יש לדבוק ככל האפשר בשיטה המדויקת וכי יש‬
‫מקום לאומדנה (הערכה גלובלית) רק כאשר חישוב מדויק הוא ספקולטיבי‪ ,‬קשה אובייקטיבית או מכביד שלא‬
‫לצורך‪ .‬ראו לדוגמה רע"א ‪ 4577/11‬פלוני נ' מדינת ישראל (‪ ;)15.4.2012‬ע"א ‪ 6277/19‬הרמן נ' וייס (‪,)15.3.2022‬‬
‫פס' ‪ .38 – 35‬על אומדנה להתבסס על נתונים סבירים ושכל ישר‪ .‬נזקקים לאומדנה לצורך חישוב הפסד רווחים‬
‫עקב פגיעה באינטרסים כלכליים ‪ -‬ראו ע"א ‪ 909/16‬פרי נ' לוין (‪( )27.2.2019‬וכן ע"א ‪ 8588/06‬דלג'ו נ' אכ"א‬
‫לפיתוח (‪ )11.11.2010‬וע"א ‪ 1203/13‬טומשובר נ' ארט אופיק (‪.))6.6.2015‬‬

‫רע"א ‪ 4577/11‬פלוני נ' מדינת ישראל המנוח שם קץ לחייו בתא המעצר‪ .‬המבקשים הגישו לבימ"ש השלום תביעה‬
‫נזיקית נגד המשיבה‪ ,‬במסגרתה טענו כי המדינה התרשלה בפיקוח על המנוח‪ .‬המדינה הודתה בחבותה הנזיקית‪,‬‬
‫והמחלוקת נסבה סביב גובה הפיצוי המגיע למבקשים‪ .‬בעיקר התמקדה המחלוקת בגובה הפיצוי בגין ראש הנזק‬
‫של השנים האבודות‪ ,‬ובפרט בשניים אלה‪ :‬האחד – האם יש להפחית את סכום הפיצוי בשל הסיכוי כי המנוח היה‬
‫מורשע בעבירת הרצח ומעביר את מרבית חייו בין כתלי הכלא; והשני – האם יש להגדיל את סכום הפיצוי בשל‬
‫ה"חיסכון" שנגרם למדינה עם פטירתו של המנוח‪ .‬על השאלה הראשונה השיב בימ"ש השלום בחיוב‪ .‬על השאלה‬
‫השנייה השיב בימ"ש השלום בשלילה‪ .‬על פסק הדין של בימ"ש השלום ערערו שני הצדדים‪ .‬ביהמ"ש המחוזי דחה‬
‫את שני הערעורים‪ .‬לעניין הפחתת הפיצוי לנוכח סיכויי הרשעתו של המנוח‪ ,‬קבע ביהמ"ש המחוזי כי לא היה מקום‬
‫לגזור את הפיצוי באופן הסתברותי מן הסכום שנתקבל בחישוב אקטוארי מלא‪ .‬תחת זאת‪ ,‬כך נפסק‪ ,‬צריך היה‬

‫‪184‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לקבוע את סכום הפיצוי באופן גלובאלי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהתחשב באפשרות הרשעתו של המנוח‪ .‬אעפ"כ‪ ,‬בסופו של יום‪,‬‬
‫נמנע ביהמ"ש המחוזי מלהתערב בסכום הפיצוי שנפסק לטובת המבקשים בראש הנזק של השנים האבודות‪ .‬בעניין‬
‫ה"חיסכון" שנגרם למדינה בעקבות פטירת המנוח‪ ,‬אימץ ביהמ"ש המחוזי את קביעות בימ"ש השלום במלואן‪.‬‬
‫המבקשים אינם משלימים עם הקביעות של הערכאות הקודמות‪ ,‬ומכאן בקשת רשות הערעור‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה וקבע אין חולק כי הערכת פיצויים בנזיקין לגבי תקופה שבעתיד (למשל‪ ,‬בגין‬
‫ראש הנזק של השנים האבודות) מבוססת פעמים רבות על תחזיות ואומדנים‪ ,‬שלא אחת מצויים על גבול‬
‫הספקולציה‪ .‬אולם מציאות זו אינה יכולה להרתיע את ביהמ"ש מלתת סעד‪ .‬כאשר הראיות דלות ואי‪-‬הוודאות‬
‫גדולה‪ ,‬עליו לקבוע סכום פיצויים גלובאלי; דיני הנזיקין ודיני עשיית העושר אינם מכירים בפיצוי בגין ה"חיסכון"‬
‫שנגרם למדינה עם פטירת המנוח‪.‬‬

‫ע"א ‪ 6277/19‬הרמן נ' וייס משיב ‪ 1‬לקח על עצמו במסגרת ייצוג המערערים בעסקה לרכישת דירה מחויבות‬
‫החורגת מהמעורבות הרגילה של עורך דין בעסקאות רכישת דירה‪ ,‬והתואמות את מאפייניהם הייחודיים של‬
‫המערערים וכי בהתנהלותו הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו והתרשל במילוי תפקידו; לא היה מקום לייחס‬
‫למערערים אשם תורם בגין היעדר פיקוח ראוי על פעולות המשיב ‪ .1‬הלקוח אינו נדרש לבלוש אחר עורך דינו‬
‫ולוודא כי זה מבצע את מלאכתו כהלכה; המערערים עמדו בנטל הנדרש להוכחת היקף הנזק שנגרם להם והיה על‬
‫בימ"ש קמא לבסס את סכום הפיצוי שנפסק על הנתונים שהוכחו ולהימנע מפסיקת פיצוי על דרך האומדנה‪.‬‬
‫ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בימ"ש המחוזי‪ ,‬במסגרתו התקבלה בחלקה תביעה שהגישו המערערים‬
‫והמשיבים שכנגד‪ ,‬תושבי חוץ‪ ,‬הם הרוכשים‪ ,‬בטענה שמשיב ‪ 1‬התרשל בייצוגם בעסקה לרכישת דירת מגורים‬
‫מחברת מנרב‪ ,‬והסב להם בגין כך נזקים בסך של כ‪ 2.7-‬מיליון ‪ .₪‬בימ"ש קמא חייב את המשיבים‪ ,‬ביחד ולחוד‪,‬‬
‫לשלם למערערים כ‪ 369-‬אלף ש"ח (‪ 70%‬מסך הנזקים שנקבעו)‪ ,‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת‬
‫התביעה‪ .‬עיקר הדיון נסב אודות חבות המשיב ‪ ,1‬אודות סוגיית האשם התורם של המערערים שבימ"ש קמא‬
‫העמיד על ‪ ,30%‬ואודות פסיקת הנזק בגין תשלומים עודפים על דרך האומדנה‪.‬‬
‫בית המשפט העליון (מפי השופט גרוסקופף ובהסכמת המשנה לנשיאה הנדל והשופט אלרון) קיבל את הערעור‪,‬‬
‫דחה את הערעור שכנגד‪.‬‬

‫מתוך פסק הדין‪ ,‬פס' ‪:35-28‬‬

‫כמתואר לעיל‪ ,‬בית המשפט קמא קבע כי בעוד שהרוכשים הניחו מסד עובדתי לקיומו של נזק ישיר בדמות‬ ‫‪.35‬‬
‫תשלום ריביות פיגורים והפרשי הצמדה לחברת מנרב‪ ,‬וזאת כתוצאה ממחדליו של המשיב‪ ,‬הרוכשים לא הוכיחו‬
‫את שיעור הנזק המדויק שנגרם להם‪ .‬לפיכך‪ ,‬בית המשפט מצא לנכון לפסוק לרוכשים פיצוי כספי על דרך‬
‫האומדנה‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬הלכה היא כי לצורך ביסוס הזכות לקבלת פיצויים לא די בהוכחת עצם קיומו של הנזק‪ ,‬אלא על‬ ‫‪.36‬‬
‫הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק את היקף הנזק שנגרם לו‪ ,‬וכפועל יוצא‬
‫את שיעור הפיצוי לו הוא זכאי‪ .‬בהתאם‪ ,‬במקרים שבהם נכשל הניזוק בהוכחת נזקו‪ ,‬אין הוא זכאי לפיצויים‪ .‬עמד‬
‫על כך הנשיא אהרן ברק בע"א ‪ 1081/00‬אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬נט(‪( )2005( 206 ,193 )5‬להלן‪:‬‬
‫עניין אבנעל)‪:‬‬

‫‪185‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫"הוכחת הנזק לצורך פסיקת פיצויים בגין נזק רכושי היא תנאי הכרחי‪ ,‬אך לא מספיק‪ ,‬לקביעת‬
‫הפיצוי‪ .‬על הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק את‬
‫הפיצוי‪ ,‬דהיינו את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו‪".‬‬

‫חריג לכלל האמור מתקיים באותם המצבים שבהם לאור טבעו ואופיו של הנזק‪ ,‬אשר קיומו הוכח על ידי‬ ‫‪.37‬‬
‫הניזוק‪ ,‬לא ניתן להביא נתונים מדויקים באשר להיקפו‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬בהם קיים קושי אובייקטיבי להוכיח באופן‬
‫מדויק את מידת הנזק שנגרם‪ ,‬נפסק כי לא יהיה בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע (עניין אניסימוב‪ ,‬בעמ'‬
‫‪ ;809‬ע"א ‪ 2688/95‬פנחס נ' כרם מהנדסים‪ ,‬פ"ד נ(‪( )1997( 747 ,742 )5‬להלן‪ :‬עניין פנחס); עניין אבנעל‪ ,‬בעמ' ‪;206‬‬
‫עניין גדיש‪ ,‬בעמ' ‪ .) 628‬עוד נקבע בפסיקה כי הניזוק אינו נדרש להוכיח את היקף הנזק שנגרם לו במידת וודאות‬
‫מוחלטת‪ ,‬אלא די בכך כי יוכיח את נזקו‪ ,‬וכפועל יוצא‪ ,‬את הפיצוי המגיע לו‪ ,‬במידת ודאות סבירה‪ ,‬קרי באותה‬
‫מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין (עניין אניסימוב‪ ,‬בעמ' ‪ ;809‬עניין פנחס‪ ,‬בעמ' ‪ ;747‬ע"א ‪ 1172/13‬שרוט נ'‬
‫וינר‪ ,‬פסקה ‪[ 31‬פורסם בנבו] (‪.))15.3.2015‬‬

‫בענייננו אנו‪ ,‬הנזק שנגרם לרוכשים תחת ראש הנזק בדבר התשלומים העודפים הוא נזק כספי אשר לא‬ ‫‪.38‬‬
‫קיים כל קושי אובייקטיבי להוכיח את היקפו‪ .‬משכך‪ ,‬אם הרוכשים הם התובעים בהליך דנן‪ ,‬כשלו בהוכחת מידת‬
‫הנזק שנגרם להם‪ ,‬על בית המשפט קמא היה לדחות את תביעתם‪ .‬מנגד‪ ,‬ככל שעלה בידי הרוכשים להוכיח את‬
‫היקף הנזק שנגרם להם‪ ,‬כפי שנטען על ידם‪ ,‬הרי שהיה על בית המשפט קמא לבסס את סכום הפיצוי שנפסק על‬
‫הנתונים שהוכחו‪ ,‬ולהימנע מפסיקת פיצוי על דרך האומדנה‪ .‬לכן‪ ,‬במסגרת הערעור והערעור שכנגד דנן אנו נדרשים‬
‫להכריע בשאלה האם הרוכשים הוכיחו בהליך קמא את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק במידת ודאות‬
‫סבירה‪ ,‬כנדרש על פי הדין‪ ,‬את היקף הנזק שנגרם להם‪ .‬לבחינתה של שאלה זו אפנה כעת‪.‬‬

‫ע"א ‪ 909/16‬פרי נ' לוין התביעות הכספיות שבמוקד הערעורים הוגשו בעקבות הרשעתם של ישראל פרי והארגון‬
‫למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל‪-‬מערב גרמניה) בשורה של עבירות מרמה‪ .‬ברקע ניצבת האמנה על‬
‫ביטחון סוציאלי (ישראל‪-‬מערב גרמניה)‪ ,‬מכוחה היו רשאים תושבי ישראל שמילאו אחר תנאים מסוימים‪,‬‬
‫להצטרף לתכנית לביטוח פנסיה של המוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה (להלן‪ :‬התכנית)‪ .‬ההצטרפות‬
‫לתכנית הותנתה בהפקדה רטרואקטיבית של מלוא סכום הפרמיות שהיו אמורות להשתלם בין ‪ 1956‬ל‪1980-‬‬
‫(להלן‪ :‬הפרמיות הרטרואקטיביות)‪ .‬פרי ואדם נוסף הקימו את הארגון‪ ,‬שמטרתו העמדת מנגנון שיאפשר לזכאים‬
‫המעוניינים להצטרף לתכנית לעמוד בדרישת התשלום של פרמיות העבר‪ ,‬תוך הפקת רווחים לעצמם‪ .‬לשם כך‪,‬‬
‫השיגו פרי והארגון הסכמה של בנק גרמני להעמיד אשראי לרשות זכאים שיבקשו לקבל הלוואות לצורך השתלבות‬
‫בתכנית‪ .‬פרי והארגון עמדו בתנאי הבנק הגרמני להקצאת האשראי‪ .‬בהמשך התברר כי בפועל‪ ,‬הכספים שנוכו על‬
‫ידי חברות האשראי שהוקמו לטובת תשלום פרמיות הביטוח‪ ,‬לא שולמו לחברת ביטוח חיצונית‪ ,‬אלא נותרו בידי‬
‫פרי‪ .‬המערערות בע"א ‪ 5303/17‬והמערערות שכנגד בע"ע ‪ 909/16‬הגישו תביעות כספיות נגד פרי והארגון (להלן‪:‬‬
‫המשיבים)‪ ,‬שהתקבלו בחלקן‪.‬‬
‫דעת רוב פסקה‪ :‬דיני החוזים הם החולשים על מערכות היחסים בין הצדדים‪ .‬המשיבים‪ ,‬ישראל פרי והארגון‬
‫למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל‪-‬מערב גרמניה)‪ ,‬הפרו חוזים שנכרתו עם המערערות שהצטרפו לתכנית‬
‫לביטוח פנסיה של המוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה הפרה יסודית‪ ,‬שהקימה להן זכות לביטול החוזה‪,‬‬
‫שמומשה באמצעות הגשת תביעות כספיות נגד המשיבים‪ .‬בעקבות ביטול החוזים קמה לשני הצדדים חובת השבה‪,‬‬
‫וזאת ככל שהדבר נוגע לביטוח החיים שרכשו המערערות‪ .‬הדיון הוחזר לבתי המשפט המחוזיים‪ ,‬כדי שיקבעו את‬
‫סכומי ההשבה ההדדיים‪ ,‬נוכח ביטול החוזים‪.‬‬

‫‪186‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ 8588/06‬דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח שני ערעורים מאוחדים על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה במסגרתו נקבע כי‬
‫חוזה השירות בין חברת ד"ר מיזוג בע"מ (להלן‪ :‬החברה) ובעליה (להלן‪ :‬דלג'ו) (להלן יכונו יחד‪ :‬המערערים) לבין‬
‫המשיבה ‪( 1‬להלן‪ :‬אכ"א)‪ ,‬בוטל שלא כדין‪ ,‬בעקבות היריבות האישית שנוצרה בין המשיב ‪ ,2‬מנכ"ל אכ"א (ולהלן‪:‬‬
‫מורג) לדלג'ו‪ ,‬ונדחתה טענת המשיבים לביטול החוזה בגין הפרה יסודית מטעם המערערים‪ .‬לפיכך נקבע כי החברה‬
‫זכאית לפיצוי עבור הנזקים שנגרמו לה עקב ביטול זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ביהמ"ש פסק כי אין מקום לפסוק למערערים‬
‫פיצויי קיום למלוא התקופה החוזית שלא מומשה עקב ביטול החוזה‪ ,‬קרי – למשך ‪ 7‬שנים נוספות‪ ,‬וזאת עקב‬
‫מחדלה של החברה להקטין את נזקיה‪ .‬כך‪ ,‬בדרך של אומדנא‪ ,‬הועמד הפיצוי על סך של ‪ 927,835‬ש"ח‪ ,‬כשהוא‬
‫מחושב על בסיס פיצוי לתקופה של שנתיים‪ .‬המערערים מבקשים להגדיל את סכום הפיצוי שנקבע להם וכן לחייב‬
‫את מורג ביחד ולחוד עם אכ"א בתשלום הפיצויים‪ .‬המשיבים משיגים לעניין החבות ולחלופין‪ ,‬על דרך הערכת‬
‫הפיצוי בשיטת האומדנא‪ ,‬וטוענים כי בהעדר הוכחה קונקרטית של מלוא הנזקים‪ ,‬לא היה מקום להעניק פיצוי‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון (מפי השופטת א' פרוקצ'יה‪ ,‬בהסכמת המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופט י' דנציגר) דחה את שני‬
‫הערעורים‪.‬‬

‫‪ 1203/13‬טומשובר נ' ארט אופיק המשיבה מייצרת מסגרות משקפיים ייחודיות תחת מותג מסויים‪ .‬המערערים‬
‫שימשו כסוכני מכירות של המותג בארה"ב‪ .‬המשיבה הגישה תביעה לבימ"ש המחוזי בטענה כי המערערים שיווקו‬
‫גם מסגרות מזויפות‪ ,‬אשר מחקות את המסגרות המקוריות של המשיבה‪ .‬התביעה התקבלה נקבע כי שיווק‬
‫המסגרות המזויפות מהווה גניבת עין ועוולה של עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬למשיבה נפסק פיצוי כספי על דרך‬
‫האומדנא‪ .‬הערעור נסב על השאלה האם נכון היה לקבוע את הפיצוי על דרך האומדנא‪ ,‬להבדיל מחישוב מדויק‪ ,‬ועל‬
‫השאלה‪ ,‬ככלל שזהו הכלי החישובי המתאים‪ ,‬האם נערך אומדן נכון של גובה הפיצוי‪.‬‬
‫דעת רוב‪ :‬בהליך אזרחי דרך המלך לחישוב גובה הפיצויים היא בחינת חומר הראיות ועמידה בהוכחה לפי מאזן‬
‫הסתברויות‪ .‬על הנפגע להוכיח את הנתונים העובדתיים מהם ניתן להסיק את הפיצוי‪ .‬פסיקת פיצוי על דרך‬
‫אומדנא תיעשה במקרים חריגים‪ .‬דעת המיעוט הסתייגה מהקביעה לפיה יש לפסוק על דרך אומדנא רק במקרים‬
‫חריגים וציינה כי דרך זו מקובלת בתחומים משפטיים שונים‪ .‬פה אחד‪ :‬במקרה זה היה מקום לפסיקה על דרך‬
‫אומדנא‪ ,‬אך החישוב שגוי‪.‬‬

‫נושא ‪15‬ב‪ :‬הערכת נזק – שיעור ‪08.09.2022‬‬

‫הפסד השתכרות‬

‫ראש נזק ממוני (ניתן לכמת בכסף) כאשרה מדובר בנזקי גוף‪.‬‬

‫עבר – עבר מצומצם‪ .‬ממועד העוולה ועד למועד הדיון המשפטי‪" .‬נזק ממוני מיוחד" (ניתן למדוד באופן מדוייק)‬

‫עתיד – הפסד השתכרות עתידי – ממועד הדיון המשפטי והלאה‪.‬‬

‫הנוסחה הכללית‪.‬‬

‫‪187‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫תחילה על בית המשפט להעריך מה היה שכרו של התובע‪ ,‬בעבר ובעתיד‪ ,‬אלמלא הנזק לגוף‪ .‬זהו נתון‬ ‫‪.1‬‬
‫היפותטי‪.‬‬
‫לאחר מכן על בית המשפט לקבוע מה היה ויהיה שכרו בפועל של התובע בהינתן הנזק‪ .‬הפער בין השניים הוא‬ ‫‪.2‬‬
‫הפסד ההשתכרות לתקופה (לרוב חודש)‪.‬‬
‫בשלב הבא הפסד ההשתכרות לחודש מוכפל במספר חודשי אבדן ההשתכרות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בשלב האחרון ההפסד הכולל מותאם למימד הזמן ‪ :‬ריבית והצמדה בנזקי העבר ‪ ,‬היוון של הפיצויים לנזקים‬ ‫‪.4‬‬
‫בעתיד (ראו להלן)‪.‬‬

‫נוסחה לחישוב הפיצויים‬

‫שכר אלמלא העוולה‬

‫עבר – עובדתי‬
‫‪-‬‬ ‫שכר לאחר העוולה‬
‫עתיד – שכר אלמלא ‪ X‬אחוז הפסד כושר השתכרות‬

‫=‬ ‫אובדן שכר חודשי עקב העוולה‬

‫‪X‬‬ ‫מספר חודשי ההשתכרות שהפסיד‬

‫עבר – ריבית והצמדה‬

‫‪+‬‬ ‫התאמה למימד הזמן‬
‫עתיד ‪ -‬היוון‬

‫יצוין כי גם פגיעה בכושר עבודה במשק הבית נכללת בראש נזק זה בנסיבות מתאימות – ע"א ‪ 8022/00‬רז נ' צור (‬
‫‪ .)19.3.2006‬הדיון נסב אודות השאלה האם הלכת "השנים האבודות" (הלכת אטינגר) חלה גם על תביעות שעילתן‬
‫בחוק הפלת"ד (להלן גם – החוק)‪ .‬אורלי רז‪ ,‬נפגעה בתאונת דרכים והיא בת ‪ 26‬שנים‪ .‬פגיעותיה קשות ביותר‪ .‬היא‬
‫סובלת‪ ,‬כהגדרת בית המשפט קמא‪" ,‬מקוודרופלגיה ומאי שליטה על סוגריה‪ ,‬במצב וגטטיבי‪ ,‬ונכותה ‪ 100‬אחוזים‬
‫לצמיתות"‪ .‬שאלת החבות לא היתה שנויה במחלוקת‪ ,‬ופסק‪-‬דינו של בית המשפט המחוזי‪ ,‬כמו‪-‬גם הערעורים‬
‫שבפנינו‪ ,‬מתמקדים בשאלת גובה הנזק‪ .‬נפסק שיש להחיל את הלכת אטינגר גם על תביעות שעילתן בחוק‬
‫הפלת"ד‪ ,‬מכמה טעמים‪ :‬ההלכה שנתחדשה בעניין אטינגר לא ייחדה עצמה‪ ,‬על‪-‬פי לשונה‪ ,‬לתביעות על‪-‬פי פקודת‬
‫הנזיקין דווקא‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬סוגיית "השנים האבודות" היא סוגיה הנוגעת לדיני הפיצויים – להבדיל מדיני האחריות‬
‫– ובכגון דא המשטרים דומים‪ ,‬בכפוף להוראות ספציפיות נבדלות‪ .‬העובדה שהפקודה דוברת במשטר של אשם‬
‫ואילו החוק במשטר של היעדר אשם הביאה אמנם לקביעת גבולות סטטוטוריים לפיצוי בראשי נזק מסוימים‪ ,‬אך‬
‫בכפוף לגבולות אלה‪ ,‬לא נקבע שינוי פסיקתי בהערכת הפיצוי ובדרכי חישובו‪ .‬כך לגבי ראשי הנזק השונים‪ ,‬וכך יש‬
‫לנהוג גם ביחס לראש הנזק של אובדן יכולת השתכרות‪ .‬המסקנה בדבר תחולת הלכת אטינגר על תביעות לפי‬
‫החוק נובעת גם מהנימוקים המהותיים שעמדו בבסיס ההלכה‪ ,‬ובראשם – המטרות התרופתיות של דיני הנזיקין‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬פסיקת פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות אין בה כדי לשלול את הזכאות לפיצוי גם בגין הפגיעה בכושר‬
‫לתרום במשק הבית – יש לבחון כל מקרה על‪-‬פי נסיבותיו‪.‬‬

‫‪188‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ביהמ"ש העליון הותיר בצריך עיון את השאלה כיצד תותאם שיטת התשלום העתי בתביעות לפי פקודת הנזיקין‬
‫להלכת אטינגר – האם לכלול‪ ,‬בכל תשלום חודשי בשנות חייו של הניזוק‪ ,‬סכום מסוים המשקף חלק יחסי מן‬
‫הפיצוי המגיע לו עבור השנים האבודות; או שמא לא להפסיק את התשלום עם מות הנפגע‪.‬‬

‫‪.1‬השכר אלמלא העוולה‪ .‬כיצד נדע מה היה שכרו (ההיפותטי) של הניזוק בעבר ובעתיד אלמלא התאונה? מהם‬
‫מרכיבי השכר הרלבנטיים? האם עליית שכר ריאלי במשק תילקח בחשבון? עד כמה מתחשבים בהצהרות‬
‫לרשויות המס‪ .‬עפ"י שיטת האומדן מנסים להביא לדיון בחישוב השכר אלמלא העוולה‪ ,‬אינטרס של הניזוק‬
‫להגדיל את השכר ואינטרס של המזיק להקטין את השכר‪.‬‬

‫ע"א ‪ 4816/20‬לסקוב נ' פלונית (‪ .)10.3.2021‬ערעור וערעור שכנגד בגדרם נדרש ביהמ"ש ל"כללי האצבע" שנקבעו‬
‫בפסיקה לפסיקת פיצויים לפי חוק הפלת"ד במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת ("בשחור")‪ .‬ביישום‬
‫ביהמ"ש מוצא להפחית מגובה הפיצוי שנפסק לטובת התלויות לאחר שנקבע שיש לחשב את הפיצוי על בסיס שכר‬
‫נמוך יותר מזה שקבע ביהמ"ש קמא וללא הפסדי פנסיה‪ .‬השופט עמית מפנה לפסיקה בה עמד על הדילמה‬
‫המתעוררת במצבים שבהם הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת‪ .‬ברמת העיקרון‪ ,‬על פי ההלכה הנוהגת‪ ,‬הפיצוי לניזוק‬
‫ייגזר מההכנסה האמיתית שהוכחה‪ ,‬ו"אין להעניש את הניזוק‪ ,‬ובוודאי כך לגבי התלויים בו‪ ,‬בשל חטאיו"‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬על הניזוק הטוען להכנסה לא מדווחת מוטל נטל גבוה במיוחד להוכחת טענותיו‪" ,‬שהרי כבר הראה‪ ,‬שכשנוח‬
‫לו הדבר‪ ,‬הוא מוכן להצהיר הצהרות שאינן אמת"‪.‬‬

‫ניתן להצביע על מספר "כללי אצבע" בבוא ביהמ"ש לפסוק פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת‬
‫("בשחור")‪:‬‬

‫(‪ )-‬על הניזוק‪-‬התובע נטל הוכחה מוגבר להוכחת גובה השתכרותו הלא מדווחת‪.‬‬

‫(‪ )-‬אין מקום להשתמש בנקודות מוצא כמו שכר מינימום או שכר ממוצע במשק לצורך הערכת גובה ההכנסה הלא‬
‫מדווחת‪.‬‬

‫(‪ )-‬גם משהוכחה ההכנסה הלא מדווחת‪ ,‬יש להפחיתה לצורך חישוב הפיצויים‪ ,‬ולו במעט לאור השיקולים‬
‫האמורים לעיל‪.‬‬

‫(‪ )-‬יש להתייחס בחומרה רבה יותר למצג פוזיטיבי של אי השתכרות כלפי הרשויות (למשל‪ ,‬דיווח כוזב לביהמ"ש‬
‫בהליך אחר או דיווח כוזב לביטוח הלאומי לשם קבלת קצבה) להבדיל מאי דיווח "פסיבי"‪ ,‬בבחינת מעין יישום של‬
‫דוקטרינת ההשתק השיפוטי‪.‬‬

‫(‪ )-‬יש להתייחס בחומרה רבה יותר לאי דיווח של עצמאי מאשר לאי דיווח של שכיר שמעבידו לא הנפיק לו תלוש‬
‫משכורת‪.‬‬

‫(‪ )-‬יש להתייחס בחומרה רבה יותר לניזוק החי מאשר לתביעת אלמנה ותלויים‪.‬‬

‫‪.2‬הפגיעה בשכר החודשי עקב הנזק‪ .‬לעניין הערכת אבדן השכר עקב הפגיעה מבחינה הפסיקה בין אבדן השתכרות‬
‫בעבר לבין אובדן השתכרות בעתיד‪.‬‬
‫באשר לעבר מפחיתים השכר החודשי שהתקבל בפועל בעבר לאחר הפגיעה (נתון עובדתי) מן השכר ההיפותטי‬
‫החודשי אלמלא הפגיעה‪ ,‬וההפרש הוא הפסד השכר בחודש בעבר‪.‬‬

‫‪189‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫באשר לעתיד מכפילים את השכר ההיפותטי לחודש אלמלא הפגיעה בשיעור (באחוז) אובדן כושר ההשתכרות‬
‫שנקבע על ידי בית המשפט‪ .‬לצורך קביעה זו בודק בית המשפט תחילה את שיעור הנכות הרפואית שנקבע על ידי‬
‫מומחה רפואי ושעור זה הוא נקודת מוצא לקביעה הסופית של שעור אובדן כושר ההשתכרות האינדיווידואלי של‬
‫הניזוק המסוים שיכול שיהיה גבוה או נמוך משעור נכותו הרפואית (האובייקטיבית)‪ .‬תוצאת המכפלה של השכר‬
‫ההיפותטי בשיעור אובדן כושר ההשתכרות משקפת את אובדן השכר החודשי בעתיד‪.‬‬

‫לצורך חישוב השכר לאחר העוולה יש להבדיל בין השכר עד המשפט (עבר) לבין השכר לאחר המשפט (עתיד)‪:‬‬

‫עד המשפט (עבר) – נתון עובדתי בו רואים כמה הניזוק הרוויח מהנזק עד המשפט‪.‬‬ ‫•‬

‫לאחר המשפט (עתיד) – בפסיקה פותחה שיטת להערכת השכר העתידי; שכר אלמלא העוולה ‪ X‬אחוז‬ ‫•‬
‫אובדן כושר השתכרות = שכר הניזוק בעתיד‪.‬‬

‫קביעת אחוז אובדן ההשתכרות נקבע ע"י ביהמ"ש לאחר קביעת הנכות הרפואית ע"י הרופאים עפ"י תקנות ביטוח‬
‫קביעת אובדן כושר השתכרות)‪.‬‬ ‫לאומי (קביעת נכות רפואית‬

‫נכות רפואית ‪ :‬נקבעת ע"י ביטוח לאומי‪.‬‬

‫נכות תפקודית‪ :‬למישהו יש ‪ 45%‬אחוזי נכות רפואית‪ ,‬אך במקביל יכול להיות בעל ‪ 100%‬נכות תפקודית‪.‬‬

‫אובדן כושר ההשתכרות‪ :‬אובדן כושר עבודה כפי שנקבע ע"י ביטוח לאומי‪.‬‬

‫ע"א ‪ 4351-13‬כלל חברה לביטוח בע"מ‪ ‬נ'‪  ‬וינטר דבורה ואח' רקע‪ :‬המנוח נהרג בתאונת דרכים שעה שחזר לביקור‬
‫בארץ במהלך תקופה בה עבד בוונצואלה‪ ,‬בשנים קודם לכן‪ ,‬דווח לרשויות המס בארץ כי הוא אינו עובד‪ .‬המחלוקת‬
‫העיקרית שנתגלעה בבימ"ש קמא נסבה על שכרו וכושר השתכרותו של המנוח‪ .‬ביהמ"ש קבע כי יש להעמיד את‬
‫שכרו של המנוח בוונצואלה על ‪ ₪ 18,000‬ולהעריך את תקופת עבודתו בוונצואלה לפרק זמן של כ‪ 4-‬שנים‪ .‬לאחר‬
‫תקופה זו יש לחשב את רכיבי הנזק על בסיס ההנחה כי המנוח היה חוזר לישראל ומשתכר ‪ ₪ 12,000‬נטו עד הגיעו‬
‫לגיל ‪ . 67‬בימ"ש קמא סבר כי אין בהכרח ללמוד על פוטנציאל ההשתכרות של המנוח על פי הכנסותיו המדווחות‬
‫וכי במקרה דנא‪ ,‬בהתחשב בראיות והעדויות בדבר כישוריו ויכולותיו של המנוח שהיו יוצאי דופן‪ ,‬הונחה תשתית‬
‫מספקת לקבוע כי המנוח אכן עבד והשתכר "שכר לא פורמאלי" כדברי אלמנתו‪ ,‬אף יותר מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫הערעורים מעלים את הדילמה לגבי קביעת השתכרות וכושר השתכרות של ניזוק הטוען כי גובה שכרו האמיתי היה‬
‫גבוה מהשכר שדווח לרשויות המס‪ .‬פסק הדין‪ :‬נדחו ערעורים מאוחדים המעלים את הדילמה לגבי קביעת‬
‫השתכרות וכושר השתכרות של ניזוק הטוען כי גובה שכרו האמיתי היה גבוה מהשכר שדווח לרשויות המס;‬
‫בהתאם להלכה הפסוקה‪ ,‬יש לבחון את הכנסתו האמיתית של הניזוק עובר לתאונה ואין להענישו "ובוודאי כך לגבי‬
‫התלויים בו‪ ,‬בשל חטאיו"‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬על התובע הטוען לדיווח כוזב מוטל נטל של ממש להוכיח את השתכרותו‬
‫האמיתית‪ .‬במקרה דנא לא נמצא מקום להתערב בקביעת ביהמ"ש המחוזי לעניין שכרו וכושר השתכרותו של‬
‫המנוח‪.‬‬

‫לעיתים נעשה שימוש (מבלבל) במונח נוסף‪" ,‬נכות תפקודית"‪ ,‬שהיא מידת ההגבלה על התפקוד שיש בדרך כלל (לא‬
‫בהכרח לגבי התובע) בנכות הרפואית שנגרמה לתובע‪ .‬נכות זו מצויה בין הנכות הרפואית לבין אבדן כושר‬
‫ההשתכרות‪.‬‬

‫פס"ד גרוג'סיאן המערערת נפגעה בתאונת דרכים‪ ,‬ונותרה נכה במרפק ידה השמאלית ובברך רגלה‪ .‬מומחה רפואי‬
‫שמינה בית‪-‬המשפט המחוזי קצב לה נכות רפואית של ‪ ,23.5%‬ונכות תפקודית בשיעור ‪ .15%‬עקב התאונה‬

‫‪190‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫וההגבלות שבעקבותיה פוטרה המערערת‪ ,‬בגיל ‪ ,57‬מעבודתה כמנקה‪ ,‬ומאז אינה עובדת‪ .‬בית‪-‬המשפט פסק לה‬
‫פיצויים בעבור הפסד השתכרות בעבר ובעתיד‪ ,‬וכן בעבור נזקים נוספים‪ .‬המערערת מלינה על מיעוט סכום‬
‫הפיצויים שנפסק לה בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד ועל שלא נפסקו לה פיצויים בגין הפסדי פנסיה‪ .‬בפסק הדין‬
‫נקבעו מס' הלכות‪:‬‬

‫ההנחה הכללית לגבי עובדת היא שגיל פרישתה הוא ‪ 65‬וכדי לסטות מחזקה זו יש להוכיח שכך מקובל בענף‬ ‫‪‬‬
‫המקצועי שבו עבדה או שקיימות ראיות מיוחדות במקרה הנדון‬
‫פריט הנזק של הפסד כושר השתכרות בעתיד מעמיד קשיים רבים בפני בית‪-‬המשפט הנדרש לקובעו‬ ‫‪‬‬
‫הנכות הרפואית נקבעת על‪-‬פי המימצאים הרפואיים שנגרמו עקב התאונה כשהם מתורגמים לאחוזים‬ ‫‪‬‬
‫אם ניתן להוכיח את הפסד כושר ההשתכרות הממשי אין נזקקים לשיעור הנכות הרפואית‪ ,‬אך כשאין נתונים‬ ‫‪‬‬
‫אחרים יכול שיעור הנכות לשמש מודד למידת הפגיעה בכושר ההשתכרות‬
‫נכות תפקודית מבטאת את מידת הפגיעה בכושר התפקוד ואינה בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית‬ ‫‪‬‬
‫ע"א ‪ 3222/10‬ביטוח ישיר נ' פלוני (‪;)28.6.2012‬‬

‫תכלית התכליות של דיני הנזיקין‪ ,‬היא "השבת המצב לקדמותו"‪ .‬משהוכח כי לנכות הרפואית של המשיב‪ ,‬עובר‬
‫לתאונה (‪ ) 75%‬לא הייתה השפעה על השתכרותו של המשיב לאורך שנים רבות עד לתאונה‪ ,‬קבלת טענת המערערות‬
‫כי יש לזהות את שיעור ההחמרה בנכותו התפקודית של המשיב עם שיעור ההחמרה בנכותו הרפואית‪ ,‬עומדת‬
‫בסתירה לעקרון של השבת המצב לקדמותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ביהמ"ש מצא להפחית ‪ ₪ 400,000‬בראש הנזק של הפסד‬
‫השתכרות לעבר ולעתיד‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר שסוגית השתכרותו של המשיב במסגרת החברה המשפחתית נותר לוט‬
‫בערפל‪ ,‬ואף בימ"ש קמא התרשם כי ייתכן ועמדו מאחורי משכורתו שיקולים של "מקלט מס"‪ ,‬בהתחשב בכך‬
‫שהמשיב פטור ממס הכנסה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 2577/14‬פלוני נ' הפול ‪ ,‬פס' ‪ )11.1.2015( 6‬המערער נפגע בתאונת דרכים עת שרכב על אופנועו‪ ,‬בעיקר בגבו‬
‫ובגפיו התחתונות‪ .‬המשיבה היא המבטחת של האופנוע והנתבעת בתביעה שהגיש המערער לפי חוק הפיצויים‬
‫לנפגעי תאונות הדרכים‪ .‬הצדדים הגישו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי‪ .‬המלאכה להבחין‬
‫בין הנכות הרפואית‪ ,‬הפגיעה התפקודית והגריעה מההשתכרות או מכושר ההשתכרות מסורה לערכאה הדיונית‪.‬‬
‫אין לקבוע מעין‪-‬חזקה המזהה את הנכות הרפואית עם הנכות התפקודית או עם הגריעה בהשתכרות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫מעין‪-‬חזקה זו נוהגת בפסיקה לאחרונה לגבי קטינים‪ ,‬והיא מקור השראה להערכת הגריעה בכושר ההשתכרות‬
‫כשבנכויות אורתופדיות עסקינן וכשמשלח ידו של הנפגע כרוך בעבודה פיזית‪ .‬כשהנפגע הוא בעל עסק עצמאי‪,‬‬
‫הערכת הגריעה אינה פשוטה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 4248/19‬פלונית נ' הראל חברה לביטוח (‪ .)18.8.2020‬המערערת‪ ,‬ילידת ‪ ,1985‬נפגעה ביום ‪ 7.5.2012‬בתאונת‬
‫דרכים‪ .‬לאחר התאונה המערערת פנתה לחדר מיון והתלוננה על כאבי צוואר‪ ,‬רגל‪ ,‬כתף וסחרחורת‪ .‬לאחר בדיקה‪,‬‬
‫המערערת שוחררה לביתה עם הוראות טיפול ומנוחה‪ .‬כשבועיים לאחר מכן נבדקה המערערת על ידי נוירולוג בחדר‬
‫מיון‪ .‬בבדיקה זו לא נמצא חסר נוירולוגי משמעותי‪ ,‬והיא שוחררה לביתה‪ .‬בהמשך‪ ,‬לאחר שטופלה על ידי רופאי‬
‫משפחה ואורתופדים בקהילה משך מספר חודשים‪ ,‬ולאחר שנשללו מחלות אחרות‪ ,‬אובחנה המערערת כסובלת‬
‫מפיברומיאלגיה בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ .‬המומחה בתחום הראומטולוגיה שמונה בתיק‬
‫קבע כי המערערת סובלת מפיברומיאלגיה שהתפתחה בעקבות תאונת דרכים וקבע כי למערערת נותרה נכות‬

‫‪191‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫רפואית צמיתה מיום התאונה בשיעור של ‪ ,20%‬לפי סעיף ‪()1(35‬ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות‬
‫לנפגעי עבודה)‪ .‬מומחים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה קבעו כי למערערת לא נותרה נכות בתחומים אלה‪.‬‬
‫בימ"ש קמא קיבל את עמדת המומחה לעניין קיומה של פיברומיאלגיה והקשר הסיבתי בין המחלה לתאונה‪,‬‬
‫והעמיד את הנכות הרפואית הצמיתה שלה על ‪ ,20%‬בציינו כי שיעור זה משקף גם את נכותה התפקודית של‬
‫המערערת ואת הפגיעה בכושר השתכרותה‪ .‬על בסיס קביעות אלו נפסק למערערת סך כולל של כ‪ 1.1-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫פסק הדין‪ :‬ערכאת הערעור תתערב בהחלטות בדבר שומת פיצויי נזיקין במשורה‪ ,‬תוך בחינת הסכום הכולל‬
‫שנפסק‪ ,‬בדרך של בחינה ממעוף הציפור אם קיימת חריגה של ממש מהנהוג ומהמקובל באחד מראשי הנזק‬
‫שנפסקו‪ .‬במקרה זה‪ ,‬אף אם ניתן להפחית או להגדיל את הפיצוי ברכיב כזה או אחר‪ ,‬טענות הצדדים "מתקזזות"‬
‫זו כנגד זו וסכום הפיצוי הכולל סביר בנסיבות העניין‪ ,‬ואינו מגלה טעות בולטת שמצדיקה התערבות‪.‬‬

‫‪.3‬תקופת ההשתכרות‪ .‬מהו גיל תחילת הפסד ההשתכרות? מה הדין בתקופת השירות הצבאי? מהו גיל תום תקופת‬
‫ההשתכרות לגבי שכיר ולגבי עצמאי?‬
‫שכירים – חישוב התקופה מבוצע באופן ספציפי ועפ"י הכוח ולא לפי גיל הפרישה ‪ .‬החזקה היא ששכיר יפרוש‬
‫בגיל ‪.67‬‬
‫בתקופת שירות צבאי ‪ -‬אדם שניזוק בתקופה בה היה צריך לבצע שירות צבאי מקבל פיצויים לפי גובה של‬
‫מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫פס"ד אבני (יש להחליף ‪ 65‬ב‪ : )67-‬נפסקו פיצויים כתלויה בבעלה המנוח אשר נפטר כתוצאה מתאונת דרכים‪ .‬בין‬
‫הממצאים שקבע בית‪-‬משפט קמא כבסיס לחישוב סכום הפיצויים נקבע כי המנוח היה צפוי לפרוש מעבודה בגיל‬
‫‪ .65‬מכאן הערעור‪ .‬בית‪-‬המשפט העליון פסק‪:‬‬

‫(‪ ) 1‬הפסיקה מכירה בחזקה‪ ,‬הניתנת לסתירה‪ ,‬ועל‪-‬פיה פרישתו של אדם מעבודה היא בגיל ‪ .65‬זוהי נקודת‬
‫המוצא‪ .‬באין ראיות אחרות ייקבע גיל זה כגיל שבו היה צפוי שהעובד יפרוש מעבודתו לולא התאונה‪ .‬בית‪-‬המשפט‬
‫מעמיד את העובד בחזקתו שיוסיף ויתמיד בתחום עיסוקו לאורך זמן עד לגיל ‪ 65‬שנים בלי שיצטרך להוכיח זאת‬
‫באופן פוזיטיבי‪.‬‬

‫(‪ ) 2‬בצדה של חזקה זו נקבע כלל נוסף‪ ,‬ולפיו רשאים בעלי‪-‬הדין להוכיח נסיבות מיוחדות שעל‪-‬פיהן היה צפוי‬
‫שהעובד המסוים היה פורש מעבודה בגיל צעיר יותר או מבוגר יותר‪ .‬נסיבות היכולות ללמד על גיל פרישה מוקדם‬
‫יותר הן לדוגמה מצב בריאות לקוי של העובד ללא קשר לתאונה‪ ,‬אשר סביר לצפות שיביא לפרישה מוקדמת‪.‬‬
‫במקרים רבים הכירו בתי‪-‬המשפט בגיל פרישה מבוגר יותר‪ ,‬לדוגמה לגבי בעלי מקצועות חופשיים‪ .‬גם העובדה‬
‫שאדם נפגע בגיל מבוגר ועד התאונה עבד במלוא המרץ עשויה לחזק את הטענה שהעובד היה ממשיך לעבוד מעבר‬
‫לגיל הפרישה המקובל של ‪. 65‬‬

‫(‪ )3‬מפסקי‪-‬דין רבים משתמע כי גיל פרישה של ‪ 65‬שנים‪ ,‬ולא מבוגר יותר‪ ,‬אינו משקף עוד את המציאות‪ .‬גיל‬
‫פרישה זה נקבע בעבר על יסוד שני שיקולים‪ :‬האחד‪ ,‬שגיל הפרישה מעבודה בהסכמי עבודה רבים הוא ‪ 65‬והאחר‪,‬‬
‫העובדה שבגיל זה זוכים הפורשים מעבודה לגימלת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי‪ .‬נראה שקביעה זו אינה מעוגנת‬
‫במצב האמיתי בשוק העבודה‪ ,‬ונדמה שהגיעה העת לרביזיה בגישה זו‪ .‬הניסיון מלמד שמרבית העובדים שואפים‬
‫למצוא לעצמם עבודה לפרנסתם גם לאחר הגיעם לגיל ‪.65‬‬

‫(‪ ) 4‬במקרה דנן אין צורך להכריע בשאלת חזקת גיל הפרישה‪ ,‬שכן הוכחו נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו סטייה‬
‫מגיל פרישה של ‪ 65‬שנה והעמדתו על ‪ 70‬שנה‪.‬‬

‫‪192‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ע"א ‪ 2353/21‬פלונים נ' הפול (‪ .)6.7.2021‬המערער נפגע ביום ‪ 21.2.2014‬בתאונת דרכים‪ ,‬עת נהג באופנוע והתנגש‬
‫ברכב אחר שחסם את דרכו‪ .‬כתוצאה מהתאונה נגרמה למערער פגיעת ראש‪ ,‬והוא פונה ממקום התאונה כשהוא‬
‫מחוסר הכרה ומונשם‪ .‬המערער נותח ואושפז עד ליום ‪ 25.3.2014‬ולאחר מכן הועבר למחלקה לשיקום נפגעי ראש‬
‫עד ליום ‪ .28.6.2014‬המשיבה בע"א ‪ 2353/21‬והמערערת בע"א ‪( 3712/21‬להלן‪ :‬המשיבה) היא מבטחת האופנוע‬
‫שעליו רכב המערער‪ .‬אין מחלוקת בשאלת חבותה של המשיבה בנזקי המערער‪ ,‬והדיון התמקד בגובה הנזק‪ .‬פסק‬
‫בדין‪ :‬על אף הנטייה שלא להתערב בסכום הפיצויים שנפסק על ידי הערכאה הדיונית בתביעה לפי חוק הפלת"ד‪,‬‬
‫המקרה דנא מצדיק התערבות בשל שני ההיבטים הבאים‪ :‬א‪ .‬חישוב הפסד השכר לעתיד עד גיל ‪ :67‬בהתחשב בכך‬
‫שביהמ"ש הכיר במערער כמי שעבד באופן עצמאי עובר לתאונה ולא פסק הפסדי פנסיה‪ ,‬היה מקום לחשב את‬
‫הפסדי השכר לעתיד עד הגיעו לגיל ‪ 70‬ולא עד לגיל ‪ ;67‬ב‪ .‬עזרת צד ג' לעתיד‪ :‬לאור מכלול הנכויות של המערער‬
‫והנכות התפקודית שנקבעה‪ ,‬יש להוסיף לפיצוי שנפסק ברכיב זה סך של ‪ ₪ 140,000‬לעתיד‪ ,‬המשקף עזרה של ‪5‬‬
‫שעות שבועיות בממוצע‪.‬‬

‫לגיל פרישת נשים ראו ע"א ‪ 8918/14‬פלונית נ' פלוני (‪ .)27.7.2015‬המערערת נפגעה בתאונת דרכים ביום‬
‫‪ . 26.11.2002‬המערערת עבדה במשרה בכירה בבתי הזיקוק לנפט בחיפה כמנהלת מאגרי מידע באגף המחשבים של‬
‫המפעל‪ .‬בעקבות התאונה אושפזה המערערת למשך כשלושה חודשים‪ .‬נקבע בנוגע לראש הנזק של "הפסדי שכר"‪,‬‬
‫כי לא היה מקום "להקפיא" את גובה שכרה של המערערת ממועד התאונה ועד למועד פרישתה‪ ,‬מבלי לחשב את‬
‫ההתקדמות המובנית בדרגות ובשכר במהלך השנים אצל המעסיק‪.‬‬

‫האם זכאי הניזוק שבשל העוולה נפטר קודם זמנו לפיצוי בשל אבדן השתכרות ב"שנים האבודות"? התשובה לכך‬
‫חיובית וסוגיה זו תידון במסגרת הנושא "יורשים ותלויים"‪.‬‬

‫‪.4‬התאמה לממד הזמן ‪ .‬ריבית והצמדה (עבר) והיוון (עתיד) – ראו להלן‪.‬‬
‫היבטים מיוחדים של הפסד השתכרות‪ .‬כיצד יחושב הפסד השתכרות של קטין?‬

‫בעבר ההנחה היתה שבגלל שהוא קטין הוא יסתגל יותר בקלות למגבלה שלו‪ .‬היום החזקה לגבי קטין שלוקחים‬
‫את הנכות הרפואית וזה אובדן כושר ההשתכרות שלו‪ .‬הבסיס הוא השכר הממוצע במשק‪.‬‬

‫רע"א ‪ 7008/09‬אל רחים נ' אל קאדר פס' ‪ ;))7.9.2010( 14‬מוסבאח עבד אל קאדר‪ ,‬יליד ‪ 5.9.1982‬השתתף במשחק‬
‫קט רגל במסגרת שיעור התעמלות של כיתה י"א בתיכון מקיף טייבה‪ .‬במהלך המשחק ובפרץ של שמחה לאחר‬
‫שהבקיע שער‪ ,‬נתלה על משקוף שער הקט רגל‪ ,‬והשער קרס על המערער וגרם לפציעתו‪ .‬הוא הובהל לבית החולים‬
‫מאיר בכפר סבא‪ ,‬שם אובחן כסובל מפגיעות בריאה הימנית‪ ,‬בכבד ובאחת מכליותיו‪ .‬המערער אושפז עד ליום‬
‫‪ 15.3.99‬ולאחר מכן אושפז מספר פעמים לתקופות של מספר ימים – סה"כ ‪ 43‬ימי אשפוז‪ .‬בימ"ש הטיל אחריות‬
‫לנזק של המערער שנגרם בעקבות תאונה בבית ספרו‪ ,‬על העיריה‪ ,‬המנהל ומורה ב'מעגל הראשון' של המעוולים‪ ,‬ועל‬
‫משרד החינוך ב'מעגל השני'; אעפ"כ‪ ,‬משרד החינוך חויב בפיצוי המערער 'ביחד ולחוד' עם יתר המעוולים; על‬
‫המערער הושת אשם תורם‪.‬‬

‫רע"א ‪ 796/19‬פלוני נ' הפול (‪ ;)28.2.2019‬המבקש‪ ,‬יליד ‪ ,1976‬נפגע ביום ‪ 7.6.2015‬בתאונת דרכים שהוכרה על ידי‬
‫המל"ל כתאונת עבודה‪ .‬ועדה רפואית העמידה את נכותו המשוקללת של המבקש על ‪ 55%‬בגין פגיעה נוירולוגית‬
‫ואורתופדית בקרסול ימין‪ ,‬ובגין נכות פסיכיאטרית‪ .‬לאחר הפעלת תקנה ‪ 15‬לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת‬
‫נכות לנפגעי עבודה)‪ ,‬התשט"ז‪ ,1956-‬הועמדה דרגת נכותו של המבקש על ‪ .83%‬כידוע‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪6‬ב לחוק‬

‫‪193‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה‪ –1975-‬קביעת הוועדה מחייבת בהליך משפטי המתנהל מכוח חוק זה‪.‬‬
‫נדחתה בקשת רשות הערעור על החלטת בימ"ש המחוזי לדחות את בקשת המבקש להבאת ראיות לסתור את‬
‫קביעת המוסד לביטוח לאומי בתחום האנדוקרינולוגיה לפי סעיף ‪6‬ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬ובקשה‬
‫למנות מומחים רפואיים בתחומי רפואה נוספים לפי סעיף ‪6‬א לחוק הנ"ל‪ .‬נפסק כי‪ ,‬עניינו של המבקש רחוק עד‬
‫מאוד מלהיכנס לחריג לפיו תתאפשר הבאת ראיות לסתור מקום בו לא עמדו לפני ועדת המוסד לביטוח לאומי‬
‫עובדות חשובות ומהותיות לגבי מצבו של הניזוק‪.‬‬

‫רע"א ‪ 6572/21‬הפול נ' פלוני (‪ .)20.10.2021‬המשיב‪ ,‬הגיש לבית משפט השלום תביעה נגד המבקשת לפיצויים בגין‬
‫נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים מיום ‪ ,23.8.2015‬שאירעה במהלך עבודתו כעובד שטח בחברת החשמל‬
‫(להלן‪ :‬התאונה)‪ .‬בפסק דינו קבע בית משפט השלום כי בעקבות התאונה נותרה למשיב נכות צמיתה משוקללת‬
‫בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי בשיעור של ‪ .16.64%‬לצד זאת‪ ,‬ציין בית משפט השלום כי "כידוע‪ ,‬אין בהכרח‬
‫זהות בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה התפקודית‪ ,‬ובין אלה לבין הגריעה מההשתכרות או מכושר ההשתכרות של‬
‫הנפגע"‪ .‬על רקע האמור‪ ,‬צוין כי אמנם לאחר התאונה הועבר המשיב לתפקיד פקידותי והכנסתו החודשית פחתה‪,‬‬
‫אך אין לייחס את מלוא הגריעה משכרו לתאונה‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מאחר שהמשיב לא עשה די על מנת להקטין את‬
‫נזקו; צרך קנאביס רפואי באופן החורג מרישיון השימוש שניתן לו; ולא הוכיח כי פעל להקטנת הנזק בדרך של‬
‫מציאת עבודה אחרת בחברת החשמל או מחוצה לה‪ .‬לפיכך‪ ,‬העמיד בית משפט השלום את שיעור הגריעה משכרו‬
‫של המשיב על ‪ . 10%‬פסק הדין‪ :‬שיעורי הנכות התפקודית והגריעה מהשכר‪ ,‬נקבעים עפ"י הנסיבות הפרטניות של‬
‫הניזוק הקונקרטי‪ .‬לכלל זה חריג הנוהג בנזקי קטינים‪ ,‬לגביהם נאלץ בימ"ש להיעזר בהנחת עבודה‪ ,‬הניתנת‬
‫לסתירה‪ ,‬שלפיה שיעור הנכות הרפואית אצל ניזוק קטין משקף את שיעור הנכות התפקודית ושיעור הגריעה‬
‫מהשכר‪ .‬האמור משמש לעיתים אף כמקור השראה לקביעת שיעור הנכות התפקודית והגריעה מהשכר בעניינם של‬
‫בגירים‪ .‬אך זאת רק כאשר מדובר בניזוק שעיסוקו בעבודות פיזיות ונגרמו לו נכויות אורתופדיות; אין בכך כדי‬
‫ליצור במסגרת חישוב נזק של בגיר חזקה‪"/‬מעין חזקה" כדוגמת זו הנוהגת בעניינם של קטינים‪.‬‬

‫כזכור השכר אלמלא הפגיעה (ההיפותטי) לגבי קטינים ואף בגירים צעירים מחושב לפי שכר ממוצע במשק (הלכת‬
‫אטינגר – נושא ‪.)3‬‬

‫ע"א ‪ 459/15‬קרנית נ' פלונית (‪ .)8.8.2019‬המערערת והמשיבה שכנגד היא הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן‪:‬‬
‫קרנית)‪ .‬המשיבה בערעור והמערערת שכנגד (להלן‪ :‬המשיבה)‪ ,‬ילידת חודש יולי ‪ ,1986‬נפגעה קשה בתאונת דרכים‬
‫ביום ‪ 8.1.2008‬בהיותה כבת עשרים ואחת‪ .‬המשיבה סבלה מפגיעה רב מערכתית‪ ,‬הכוללת פגיעות נוירולוגיות‪,‬‬
‫נוירופסיכולוגיות ואחרות‪ ,‬ובמשך תקופה ממושכת אושפזה בבית החולים בילינסון‪ .‬בהמשך‪ ,‬הועברה לשיקום‬
‫בבית החולים לוינשטיין‪ ,‬ולאחר כשנה שוחררה ממנו‪ .‬בשל נסיבות חייה הקשות‪ ,‬ולאור פציעתה הקשה בתאונה‪,‬‬
‫היא הוכרזה כחסויה; דודתה מונתה כאפוטרופוס על גופה ועמותת "גג לנזקק ולחוסה" מונתה כאפוטרופוס על‬
‫רכושה (להלן‪ :‬העמותה)‪ .‬פסק הדין‪ :‬חרף נסיבות חייה הקשות של המשיבה לא נמצא להתערב בהחלטת ביהמ"ש‬
‫קמא להעמיד את בסיס הפסד ההשתכרות לעתיד על השכר הממוצע במשק זאת בהינתן כי בעת התאונה הייתה‬
‫המשיבה כבת ‪ 21.5‬בלבד; לאור חוות הדעת של המומחית בתחום הנפשי; ולנוכח המגמה שלא לסטות מהשכר‬
‫הממוצע במשק לגבי קטינים וצעירים אלא במקרים חריגים‪ .‬מה עוד‪ ,‬שביהמ"ש קמא העמיד את שכרה במשך‬
‫תקופה של כשבע שנים – החל מיום התאונה ועד למתן פסק הדין – על סכום נמוך מהשכר הממוצע במשק‪ ,‬ובכך‬
‫איזן בין הדברים‪ .‬ראש הנזק היחיד שנמצא להתערב בו‪ ,‬הוא עזרת צד שלישי לעבר‪.‬‬

‫‪194‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫האם זכאי הניזוק לפיצוי בשל אבדן פנסיה (שמוקנית כיום לכל)‪ ,‬הפרשות מעביד לדמי מחלה ופיצויי פיטורין?‬

‫ע"א ‪ 2235/96‬כלל חברה לביטוח נ' עזבון שואמרה‪ ,‬פ"ד נד(‪ )2000( 615 )3‬ארבעה עובדים של מפעל "פולגת" בקרית‬
‫גת‪ ,‬תושבי יהודה ושומרון‪ ,‬נהרגו בתאונת דרכים בדרכם לעבודתם‪ .‬המשיבים הם עיזבונותיהם והתלויים בהם‪ .‬הם‬
‫תבעו את המערערים בבית‪-‬המשפט המחוזי בגין הנזקים שנגרמו להם‪ .‬בית‪-‬המשפט קבע כי יש להוסיף לשכר של‬
‫כל אחד מהמנוחים‪ ,‬כבסיס לחישוב אובדן התמיכה של התלויים‪ ,‬תנאים סוציאליים בשיעור של ‪ 37.33%‬מהשכר‪,‬‬
‫הכולל הפרשות להבטחת פנסיה מקיפה בשיעור ‪ ,25%‬פיצויי פיטורין בשיעור ‪ 8.33%‬ופדיון ימי חופשה בשיעור ‪.4%‬‬
‫המערערים טוענים כי יש להעמיד את התוספת על ‪ 12.5%‬בלבד‪ ,‬שכן זהו הסכום ששולם על‪-‬ידי פולגת לשירות‬
‫התעסוקה‪ ,‬שממנו קיבלו המנוחים את שכרם‪ ,‬בעבור תנאים סוציאליים‪ .‬בפסק הדין נקבע ‪ )1 :‬נוסף על השכר‬
‫המשתלם לעובד‪ ,‬מקובל שהמעביד מעניק לו הטבות נוספות שוות כסף‪ )2 .‬תשלום לקרן פנסיה מבטיח לעובד‬
‫שבהגיעו לגיל פרישה‪ ,‬או במקרה שיהיה נבצר ממנו להמשיך מטעמי בריאות לעבוד‪ ,‬יקבל קיצבה חודשית‪)3 .‬‬
‫התשלום לקרן פנסיה בא להבטיח פנסיה לעובד בבוא המועד לכך‪ .‬לפיכך אין העובד זכאי גם לפיצוי בגין הפסד‬
‫ההטבה של תשלום המעביד לקרן פנסיה וגם לפיצוי בגין הפסד פנסיה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 9079/04‬לילך נ' לאופר (‪ .)15.4.2007‬המערערת נפגעה בתאונת דרכים בהיותה חיילת‪ .‬ביהמ"ש פסק לה פיצוי‬
‫בגין הפסד השתכרות חלקי ובגין הפסד פנסיה‪ .‬שני הצדדים ערעור על גובה הפיצוי מטעמים שונים‪ .‬ביהמ"ש דחה‬
‫את הערעורים וקבע כי‪ :‬ראש נזק המשיק לפיצוי בגין אובדן הפנסיה הוא ראש הנזק של אובדן תשלומים‬
‫סוציאליים‪ .‬שני ראשי הנזק הינם חלופיים‪ .‬לצורך חישוב הפיצוי בגין אובדן תשלומים סוציאליים‪ ,‬יונח בפני‬
‫הערכאה המבררת אומדן התשלומים שמפריש המעביד לטובת קרן הפנסיה של עובדו‪ ,‬לצד תשלומים נוספים‬
‫שהמעביד משלם ברגיל לעובדו (כגון ימי חופשה או ימי מחלה)‪ .‬סכום זה ייווסף לפיצוי המוענק לנפגע בגין הפסד‬
‫כושר השתכרותו בעתיד‪ ,‬בהתאם לשיעור הנכות התפקודית שנקבעה לו‪ .‬גם באותם מקרים שבהם הראיות לא‬
‫מאפשרות לערוך חישוב מדויק – כדוגמת מקרים בהם הנפגעים הם קטינים – ניתן לקבוע את הפיצוי לפי הערכה‪,‬‬
‫או בסכום גלובאלי‪ .‬השאלה כיצד נעשית הבחירה בין שני ראשי הנזק‪ ,‬ולפי איזה מהם יש לפסוק פיצוי במקרה‬
‫נתון‪ ,‬לא זכתה למענה חד‪-‬משמעי בפסיקה‪ .‬במקרים שבהם הנפגעים הם קטינים נטיית הפסיקה היא לפסוק להם‬
‫פיצוי בגין אובדן תשלומים סוציאליים ‪ .‬יהא זה נכון לפסוק לקטינים פיצוי לפי ראש נזק זה מקום שבו ניתן‬
‫להעריך את הנתונים המתאימים‪ .‬פיצוי כזה ישיב את המצב לקדמותו באופן מלא יותר וישקף את מצבו האמיתי‬
‫של הנפגע‪ ,‬שעוד עתיד להשתלב בשוק העבודה בהתאם לכושר השתכרותו‬

‫האם הפיצוי ניתן על פי השכר לפני מס (ברוטו) או לאחר ניכוי מס (נטו)? והאם זכאי הניזוק לפיצוי בשל עליית‬
‫השכר הריאלי בעתיד‪.‬‬

‫ע"א ‪ 2099/94‬חיימס נ' איילון‪ ,‬פ"ד (נ"א(‪( ,529 ,)1‬פס' ‪ .)13- 11‬ביום ‪ 25.8.1988‬נפגע ציון חיימס (להלן – המערער)‬
‫בתאונת דרכים‪ .‬איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן – המשיבה) חבה בפיצויו על נזקיו שנגרמו לו בתאונה זו‪ .‬ביום‬
‫‪ 28.2.1994‬ניתן פסק‪-‬דין על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט המחוזי בבאר‪-‬שבע‪ ,‬ובו נקבעו פרטי נזקיו של המערער בתאונה‪,‬‬
‫והמשיבה חויבה בתשלום פיצויים למערער‪ . .‬בערעור שהגישה המשיבה היא טוענת לפיצוי‪-‬יתר של המערער‪ .‬עיקר‬
‫הדיון נסב על שיעור הריבית שעל‪-‬פיו יש להוון את פרטי הפיצויים הנוגעים לנזק עתידי‪ .‬טענת המערער הייתה שיש‬

‫‪195‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫להקטין את שיעור ההיוון המקובל בגלל הגידול הצפוי בשכר הריאלי אל מול ירידת שיעורי התשואות על השקעות‬
‫בטוחות במשק‪.‬‬

‫בעליון נקבעו ההלכות הבאות‪ ) 1 :‬ניזק זכאי לפיצוי על הפסד כושר השתכרותו עקב התאונה שבה נפגע‪ ,‬ואת כושר‬
‫השתכרותו לולא התאונה ניתן לעתים להסיק מהכנסתו מעבודה שבה עבד שנים לפני התאונה‪ )2 .‬בהיעדר נתונים‬
‫לגבי כושר השתכרותו של הניזק לפני התאונה נזקק בית‪-‬המשפט לא אחת להנחה שכושר השתכרותו של הניזק‬
‫זהה לגובה השכר הממוצע במשק; האפשרות של גידול השכר הריאלי במשק ניתנת להוכחה ואם תוכח יינתן לה‬
‫ביטוי במסגרת חישוב הפסד כושר ההשתכרות בעתיד ‪ )3‬קביעת שיעור ההיוון של סכום הפיצוי מתבססת על הנחה‬
‫בדבר יכולתו של הניזוק להשקיע את כספי הפיצוי שהתקבלו בטרם עת בהשקעה בטוחה עד להתגבשות נזקו‪,‬‬
‫והשיעור המקובל הוא ‪ ) 4 .3%‬במסגרת היוון סכומי פיצויים המגיעים לניזק בגין נזק עתידי לא תובא בחשבון‬
‫האפשרות של גידול השכר הריאלי במשק‪ )5 .‬במקרים מתאימים תהיה הצדקה לפצות ניזק גם על הצורך בכך‬
‫שמישהו ידאג לענייני הכספים שלו וליתר ענייניו‪ .‬עם זאת‪ ,‬במסגרת החובה להקטין את הנזק‪ ,‬קיימת חובה למנוע‬
‫תשלום כפל מיותר‪ )6 .‬על‪-‬פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬תשנ"ד‪ ,1994-‬חייב כל תושב להיות חבר בקופת חולים‪,‬‬
‫ומכוח חברותו זו מגיע לו טיפול רפואי על‪-‬פי סל הבריאות שקובע החוק‪ ,‬ללא כל תשלום‪ ,‬אפילו שהטיפולים‬
‫הנדרשים לו הם עקב תאונה‪ .‬לקופת חולים‪ ,‬המספקת את השירות‪ ,‬מוקנית זכות שיפוי מהמזיק על ההוצאות‬
‫הרפואיות אשר נגרמו לה עקב טיפולים שסיפקה לנפגע המבוטח אצלה (סעיף ‪ 22‬לחוק הבריאות)‪ .‬על רקע תשתית‬
‫זו‪ ,‬אין הנפגע זכאי לפיצוי מהמזיק בגין הטיפולים הרפואיים שהוא זכאי לקבלם חינם מקופת החולים שבה הוא‬
‫חבר‪.‬‬

‫נזקים ממוניים אחרים‬

‫ראשי הנזק הממוני האחרים הם בעיקר הוצאות רפואיות; עזרת צד שלישי‪:‬‬

‫ע"א ‪ 11294/05‬מורדוך נ' המגן חברה לביטוח (‪ – )2.7.2008‬המערער נפגע בתאונת דרכים‪ ,‬אשר הוכרה על‪-‬ידי‬
‫המוסד לביטוח לאומי גם כתאונת עבודה‪ .‬המשיבה הינה חברת הביטוח של המערער‪ ,‬אשר אין מחלוקת כי היא‬
‫נושאת באחריות לתשלום הפיצויים‪ .‬בתאונה נפגע המערער בצורה קשה ביותר בחלקי גופו השונים והובהל לבית‬
‫החולים כשהוא מחוסר הכרה ומונשם באופן מלאכותי‪ .‬פסק הדין‪ :‬הלכת אקסלרד קבעה קווים מנחים לפסיקת‬
‫פיצויים עבור עזרת הזולת לה זקוקים נכים שאיבדו את כושר ניידותם‪ :‬עובד זר יתגורר עמו ויבצע הן פעולות‬
‫יומיומיות והן אחזקת משק הבית‪ .‬עובד זה גם ילווה אותו בניידותו‪ .‬יהיה עובד מחליף ישראלי בסופי שבוע ובימי‬
‫העדרות של העובד‪ .‬בהתחשב בסיכון שלעיתים לא יימצא עובד זר‪ ,‬או תהיה הגבלה על הבאת עובדים זרים ארצה‪,‬‬
‫או שעלות העסקתם תגדל‪ ,‬יש להוסיף לעלות של הסיעוד סכום שיבטא סיכון זה‪ .‬כן יש לספק לעובד מקום מגורים‬
‫בבית הנפגע‪ ,‬ולשאת בעלות צרכי היומיום שלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בכל עניין יש לפעול לגופו‪ .‬בענייננו נראה כי עבור מטלות‬
‫היומיום יוכל המערער להסתדר עם מטפל זר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא עשוי להזדקק למס' שעות בשבוע למטפל ישראלי;‬
‫מאחר שבד"כ נדרש שיימצא אדם בקרבת הנכה משך כל שעות היממה‪ ,‬כאשר נדרשת ממנו עזרה בפועל‪ ,‬לסירוגין‬
‫מס' שעות ביממה‪ ,‬יש לפסוק פיצוי בהתאם לעלות עובד שיגור עם המערער ויספק עזרה בפעולות יומיומיות ובמשק‬
‫הבית‪ ,‬שכן הוא יכול לבצע את עבודות הבית כשהוא לא מטפל באופן אקטיבי במערער‪.‬‬

‫תשלום לעובד זר והוצאות אחרות כדיור וניידות‪.‬‬

‫‪196‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫ע"א ‪ 3929/18‬הפניקס נ' פלונית (‪ )28.1.2019‬פלונית נפגעה בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה‪ .‬המשיבה‬
‫אושפזה כשהיא מורדמת ומונשמת‪ ,‬ובהמשך הועברה לבית לוינשטיין שם שהתה כארבעה חדשים עד ששוחררה‬
‫לביתה (סה"כ ‪ 182‬ימי אשפוז)‪ .‬המשיבה תבעה את המערערת בע"א ‪( 3929/18‬להלן גם‪ :‬המבטחת) לפי חוק‬
‫הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה‪( 1975-‬להלן‪ :‬חוק הפיצויים)‪ ,‬והמחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת‬
‫גובה הנזק‪ .‬פסק הדין‪ :‬על אף הנטייה שלא להתערב בגובה הפיצויים שנפסקו ע"י הערכאה הדיונית‪ ,‬המקרה דנא‬
‫מצדיק התערבות‪ ,‬שכן הפיצוי שנפסק לזכות המשיבה הוא חריג‪ ,‬בדגש על ראש הנזק של עזרת צד ג'‪.‬‬

‫ע"א ‪ 7099/16‬פלוני נ' רוזנר( ‪ ))8.8.2019‬רוזנר נהג בשדרות קק"ל מכיוון מזרח למערב‪ .‬בהגיעו לצומת‪ ,‬החל רוזנר‬
‫לפנות שמאלה לכיוון שכונת השקמים מבלי לעצור בקו המסומן על הכביש לפני הפנייה‪ ,‬והתנגש בע' שרכב על‬
‫אופנועו מהכיוון הנגדי בשדרות קק"ל‪ .‬ע'‪ ,‬שהיה בן ‪ 19‬בעת התאונה‪ ,‬נהג באופנוע שטח ללא רישיון נהיגה וביטוח‬
‫חובה‪ .‬על האופנוע לא הותקן פנס תאורה קדמי‪ ,‬ע' לבש חולצה כהה ולא חבש קסדה‪ ,‬ולפי הערכת בית משפט קמא‬
‫נסע במהירות של כ‪ 95-‬קמ"ש בעת התאונה‪ .‬ע' נפגע פגיעה רב‪-‬מערכתית‪ ,‬והובהל לבית החולים רמב"ם כשהוא‬
‫מחוסר הכרה ובמצב אנוש‪ .‬בעקבות התאונה הוא סבל מחבלת ראש קשה‪ ,‬ונזקק למספר ניתוחים ולשיקום‬
‫ממושך‪ .‬התאונה הותירה את ע' עיוור‪ ,‬עם פגיעות גופניות וקוגניטיביות קשות‪ ,‬נעזר בכיסא גלגלים ותלוי לחלוטין‬
‫באחרים‪ .‬להשלמת התמונה‪ ,‬יוער כי בעקבות האירוע המתואר הוגש נגד רוזנר כתב אישום בגין נהיגה בחוסר‬
‫זהירות‪ ,‬התנהגות הגורמת נזק ואי‪-‬מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה‪ ,‬וההליך הסתיים בזיכוי מחמת הספק‪.‬‬

‫נזק לרכוש ונזק כלכלי‬

‫כאשר קיים שוני בין עלות תיקון של נכס שניזוק לבין ירידת ערך השוק שלו – למה זכאי הניזוק (גדיש נ' מוסא)?‬
‫וכיצד יחושב פיצוי על נזק לנכס שיש לו שני שימושים שונים?‬

‫הפסד הכנסה לנכס –‬

‫הוצאות רפואיות למול תיקון נכס שניזוק‪ .‬האם יש שוני בין עלות תיקון נכס שניזוק לבין ירידת ערך השוק שלו?‬

‫‪ 9474-03‬גדיש נ' מוסא המערערות ניהלו פרויקט בנייה בקרקע הסמוכה לחלקתם של המשיבים ‪ .1-3‬עקב טעות‬
‫של המערערות נחפר חלק מחלקתם של המשיבים וערכה ירד‪ .‬בימ"ש קמא פסק כי על המערערות להשיב את מצב‬
‫החלקה לקדמותה‪ ,‬אף שלטענת המערערות עלות השבת המצב לקדמותו גבוהה בהרבה משווי ירידת ערכה של‬
‫החלקה‪ .‬מכאן הערעורים‪ .‬ביהמ"ש קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לביהמ"ש המחוזי בקובעו כי‪:‬‬

‫השבת מצב הדברים לקדמותו הינו עיקרון או ערך בסיסי בתורת הפיצויים בנזיקין‪ .‬משמעות הדבר הינה מתן פיצוי‬
‫מלא לניזוק‪ .‬פיצוי זה לא נועד להעניש את המזיק‪ ,‬או לגלות רגשי הזדהות או סימפטיה לניזוק‪ .‬הפיצוי נועד לפצות‬
‫על הנזק – לא יותר ולא פחות‪ .‬על כן‪ ,‬הפיצוי לא בא לאפשר לניזוק להיטיב את מצבו על חשבון המזיק‪ ,‬כשם שהוא‬
‫לא בא לאפשר למזיק להיטיב מצבו על חשבון הניזוק‪ .‬העיקרון של השבת המצב לקדמותו מתמקד בניזוק‪ ,‬אך‬
‫קיימות נקודות מבט נוספות שיש להתחשב בהן‪ ,‬בעניין הנדון נקודת המבט של המזיק ונקודת המבט של הציבור‬
‫בכלל‪ .‬ההתמקדות בניזוק משמעה שיש ליתן משקל כבד לאינטרסים שלו‪ ,‬ומקום שקיימות כמה דרכים להשיב את‬
‫מצב הדברים לקדמותו‪ ,‬יש להעניק לניזוק את כוח הבחירה בין החלופות השונות‪ .‬אך על הניזוק להפעיל את כוח‬
‫הבחירה שהדין מעניק לו בתום לב‪.‬‬

‫‪197‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מזיק הפוגע במעשה עוולה במקרקעין של הניזוק חייב להשיב את מצב הדברים לקדמותו‪ .‬הערך הכספי של פיצוי‬
‫זה יכול להיקבע על פי ירידת הערך של המקרקעין הנקבע על פי שווי המקרקעין לפני ואחרי העוולה או על פי‬
‫ההוצאות שיש להוציא כדי לתקן את הפגיעה‪ .‬עקרון תום הלב דורש כי מבין החלופות השונות‪ ,‬אשר כל אחת מהן‬
‫יש בה כדי להשיב את מצב הדברים של הניזוק לקדמותו‪ ,‬הניזוק לא יבחר בחלופה המטילה מעמסה כספית בלתי‬
‫סבירה על המזיק‪ .‬כאשר הפיצוי בגין ההוצאות גבוה במידה משמעותית מאובדן הערך‪ ,‬על הניזוק להצביע על‬
‫שיקולים מיוחדים על מנת להצדיק את בחירתו בפיצוי הגבוה יותר‪.‬‬

‫מתוך פסק הדין‪" :‬שני מבחני המשנה בעניין זה – השינוי בערך המקרקעין או הוצאות התיקון – הם אמצעים‬
‫להגשמתה של מטרה זו (ראו פרשת תושיה‪ ,‬עמ' ‪ .)54‬אין הם מטרה לעצמה‪ .‬על כן יש מקום לנקוט באמצעים‬
‫אחרים‪ ,‬אם ניתן בעזרתם להגשים את המטרה של השבת המצב לקדמותו‪ .‬ניתן גם לצרף את ירידת הערך והוצאות‬
‫התיקון‪ ,‬ובלבד שמצבו של הניזוק לא הוטב בשל הפיצוי בגין הנזק שנגרם לו‪ .‬כאשר ישנה הטבה שכזו‪ ,‬על בית‬
‫המשפט לשקול אפשרות של הפחתת הפיצוי‪ ,‬כדי להעמידו על השבת המצב לקדמותו"‬

‫רע"א ‪ 4285/16‬סולטאן נ' מקורות (‪ .)29.9.16‬חקלאים אשר עצי זית שבבעלותם נעקרו מאדמתם (בעקבות עבודת‬
‫תשתית שבצעו המשיבות) – האם לפי שווים של עצים מסוג זה המשמשים להפקת שמן (בהתאם לשימוש שנעשה‬
‫בעצים בנקודת הזמן שבה נגרמו הנזקים האמורים)‪ ,‬או לפי שווי השוק של העצים שניזוקו אילו נמכרו כעצי נוי?‬
‫פסק הדין‪ :‬כלל גדול הוא כי תכלית הפיצוי בדיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו‪ .‬תכלית זו מושגת כאשר‬
‫סכום הפיצוי שניתן לניזוק מעמידו במצב שבו היה עומד אלמלא בוצע כלפיו מעשה העוולה‪ .‬כאשר עסקינן בנזק‬
‫שעניינו שלילת רכושו של אדם (להבדיל מפגיעה ברכוש זה בלבד) משמעות יישומו של הכלל האמור היא כי הניזוק‬
‫יהא זכאי לפיצוי לפי שווי השוק של הנכס שאיבד‪ ,‬כך שיהיה בכוחו לרכוש לעצמו חפץ חדש מאותו הסוג‪ .‬על כן‪,‬‬
‫בענייננו‪ ,‬הפיצוי צריך להינתן בהתאם לשווי השוק של העצים שנעקרו‪ ,‬ללא קשר לשאלה מה היה השימוש‬
‫הקונקרטי שעשו בהם בעליהם במועד התרחשות הנזק‪ ,‬או להתרשמותו של ביהמ"ש מכוונותיהם של הבעלים‬
‫במועד זה‪ .‬זאת ועוד‪ :‬קביעת שיעורו של הפיצוי לפי שווי השוק של הנכס שנפגע מבוססת לעיתים גם על הערכתן‬
‫של התרחשויות עתידיות‪ ,‬אף אם אין לגביהן מידת ודאות מוחלטת‪ .‬לעמדת השופטת ברק‪-‬ארז‪ ,‬הפיצוי צריך‬
‫להינתן בהתאם לשווי השוק של העצים שנעקרו‪ ,‬ללא קשר לשאלה מה היה השימוש הקונקרטי שעשו בהם‬
‫בעליהם במועד התרחשות הנזק‪ ,‬או להתרשמותו של ביהמ"ש מכוונותיהם של הבעלים במועד זה‪.‬‬

‫מתוך פסק הדין‪" :‬בענייננו‪ ,‬ככל שייקבע כי העצים עשויים לשמש כעצי נוי למכירה – ולעניין זה ביהמ"ש מחזיר‬
‫את הדיון לבימ"ש השלום – יש להעריך את שווים ככזה לצורך פיצוי המבקשים בגין אובדנם‪....".‬‬

‫"כשלעצמו‪ ,‬השופט עמית אינו משוכנע כי במצב הדברים הרגיל‪ ,‬ובאספקלריה של דיני הנזיקין (ודיני הביטוח)‪ ,‬יש‬
‫להעריך את החפץ הניזוק – עץ זית במקרה דנן – שלא על פי השימוש הרגיל שנעשה על ידי הבעלים – הניזוק‬
‫(כאשר לשימוש זה‪ ,‬כאחד מבין השימושים המקובלים בחפץ‪ ,‬יש שווי שוק)‪ .‬השופט דנציגר רואה טעם בהערתו של‬
‫השופט עמית‪".‬‬

‫באשר להערכת נזקים כלכליים טהורים במקרים של מכירת‪/‬קניית נכס במחיר (נמוך‪/‬גבוה) ממחיר השוק בשל‬
‫עוולת הנתבע (מצג שווא)‬

‫ע"א ‪ 345/03‬רייכרט נ' יורשי שמש (‪ )7.6.2007‬עניינם של הערעורים בתביעה ייצוגית של מחזיקים בניירות ערך‬
‫לפיצויים בגין נזקים שסבלו בשל מעשי מרמה שבוצעו בחברת רייכרט תעשיות בע"מ (להלן – החברה) ועקב פרטים‬

‫‪198‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מטעים שנכללו בתשקיף ההנפקה ובדוחות הכספיים של החברה‪ .‬בפסה"ד שניתן בתביעה הייצוגית קבע ביהמ"ש‬
‫המחוזי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי המערער בע"א ‪ ,345/03‬שהחזיק במניות החברה המנפיקה ערב ההנפקה‪ ,‬נושא באחריות‬
‫לנזקי קבוצת התובעים מכוח סעיף ‪ 52‬יא לחוק ניירות ערך‪ ,‬המטיל אחריות משנית על בעל שליטה במנפיק כלפי‬
‫מחזיק בניירות ערך בגין הפרות החוק ע"י המנפיק‪ .‬ביהמ"ש הטיל אחריות גם על המשיב ‪ 2‬בע"א ‪ ,359/03‬ששימש‬
‫סמנכ"ל הכספים וחשב החברה‪ .‬עם שאר הנתבעים התפשר מגיש התובענה‪ .‬את גובה הפיצוי לקבוצת התובעים‬
‫חישב ביהמ"ש על דרך האומדנה‪ .‬בהחלטה שנתן ביהמ"ש המחוזי לאחר מתן פסה"ד נקבע שאת כספי הפיצוי יש‬
‫לחלק בין התובעים לפי היקף אחזקותיהם היחסי במניות החברה‪ .‬המערער הגיש ערעור על חיובו בנזקי התובעים‬
‫ועל דרך חישוב הנזק‪ .‬כן הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בדבר דרך חלוקת הפיצוי‪ .‬המשיבים‪ ,‬יורשיו של‬
‫מגיש התביעה הייצוגית‪ ,‬ערערו גם הם על דרך חישוב הנזק‪.‬‬

‫ע"א ‪ 2720/08‬ז'אן נ' ליבמן (‪ )23.8.2012‬שני ערעורים‪ ,‬ושני ערעורים‪-‬שכנגד‪ ,‬על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי‬
‫בחיפה‪ ,‬בגדרו נקבע כי מר סימון ז'אן (להלן‪ :‬ז'אן) ו‪-‬עו"ד איזבלה לייבנגרוב ישלמו למר פיוטר ליבמן ולגב' לידיה‬
‫ליבמן‪ ,‬שהיתה בזמן האירועים‪ ,‬מושא הערעורים‪ ,‬אשתו (להלן‪ ,‬ביחד‪ :‬ליבמן) פיצויים בסכום של ‪ 60,000‬ש"ח‪,‬‬
‫בשיעורים יחסיים של שישים אחוזים וארבעים אחוזים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬הפיצויים נפסקו בשל מו"מ שז'אן ניהל שלא‬
‫בתום לב בהקשר לחוזה העברת חכירה של דירה שנחתם בינו (כמוכר) לבין ליבמן (כקונים) ובגין רשלנות של עו"ד‬
‫לייבנגרוב‪ ,‬אשר ייצגה את ליבמן בעיסקה‪.‬‬

‫ביהמ"ש קיבל את טענתם של ליבמן כי הם הוטעו להאמין שנמכרו להם זכויות בעלות (או זכויות שוות ערך לכך)‬
‫בדירה (בעוד שבפועל נמכרו זכויות חכירת‪-‬משנה המוגבלות בזמן)‪ .‬גובה הפיצוי נקבע על ‪ ₪ 60,000‬לאחר‬
‫שביהמ"ש מצא כי סכום זה משקף את עלות אכיפת ההסכם בהמשך הדרך‪ .‬בנוסף חויבו ז'אן ועו"ד לייבנגרוב‬
‫בתשלום הוצאות בסך כולל של ‪ 22,000‬ש"ח‪ ,‬בצירוף מע"מ‪ ,‬שאמורים להתחלק ביניהם בהתאם לחיובם היחסי‬
‫בפיצויים שנפסקו‪ .‬ז'אן ועו"ד לייבמן משיגים על חיובם בפיצוי‪ ,‬ועל קביעת גובה הפיצוי וגובה שכר הטרחה בו‬
‫חויבו‪ .‬ליבמן‪ ,‬מצדם‪ ,‬טוענים כי נגרם להם נזק גבוה בהרבה מכפי שנקבע על ידי ביהמ"ש המחוזי‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעלים‬
‫גם ליבמן טענות במישור העובדתי‪ :‬לשיטתם היה מקום לקבוע כי ז'אן פעל כדי לרמות אותם‪ ,‬ולא רק התנהל‬
‫בחוסר תום‪-‬לב‪ .‬פסק הדין‪ :‬כפי שקבע ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬ז'אן שדרש מחיר מופקע עבור מכירת זכויותיו בנכס‪ ,‬ולא‬
‫העמיד את הקונים – ליבמן שהיו עולים חדשים – על טעותם‪ ,‬פעל שלא בתום‪-‬לב בשלב המשא ומתן עם ליבמן‪ ,‬פגם‬
‫זה בהתנהלותו של ז'אן לא נרפא‪ ,‬או "נטמע" ברשלנותה בייצוג של עו"ד לייבנגרוב‪ ,‬שמהווה מוקד נוסף לחיוב‬
‫בפיצויים בגין הנזק שנגרם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לערוך שינוי מסוים בתחשיבו של ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬לעניין הנזק‬
‫שנגרם לליבמן‪ ,‬ולעניין החלוקה הפנימית של הנזק בין המזיקים‪.‬‬

‫ההלכות‪ )1 :‬הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום‪-‬לב יכולה ללבוש צורה של מחדל או של אי‪-‬גילוי עובדות‪,‬‬
‫כאשר על פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם‪ ,‬המנהל משא ומתן‪ ,‬יגלה אותן לצד השני‪ )2 .‬האחריות שעל‬
‫פי סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים היא מעין‪-‬נזיקית‪ ,‬ובדומה לעוולת הרשלנות היא נועדה להחזיר את הנפגע למצב שלפני‬
‫הפרת החובה או קיום העוולה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 4948/13‬הרכבי נ' אבני‪ ,‬פס' ‪ )15.3.2015( 43 -41‬אין לייחס לעורך הדין הטעייה זדונית אלא מצג שווא רשלני‬
‫ורשלנות מקצועית‪ ,‬וכי המשיבים אינם זכאים גם להחזיק במגרשים וגם לקבל השבה של תמורתם‪.‬‬

‫רע"א ‪ 3800-15‬טי‪.‬אר‪.‬די אינסטרום בע"מ נ' זאב זאבי (‪ .)8.2.2017‬המבקשת הפרה את חובת הדיווח והגילוי באי‬
‫הגשת דו"ח מיידי על השינוי במדיניות ההשקעות שעליה הצהירה בניגוד לחוק ניירות ערך‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש אפשרות‬
‫סבירה שייקבע כי יש קשר סיבתי בין היעדר דיווח נאות בנוגע לשינוי במדיניות ההשקעות ובין נזקיהם הנטענים‬

‫‪199‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫של חברי הקבוצה המיוצגת‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לאפשר ניהול תובענה ייצוגית נגד המבקשת ומייסדיה‪ ,‬שהפרו את חובות‬
‫הדיווח בעילות הנטענות לפי דיני ניירות ערך ולפי הדין האזרחי הכללי‪ .‬אשר לרואי החשבון של המבקשת‪ ,‬הדיון‬
‫הוחזר לבימ"ש קמא כדי שיחליט האם יש מקום לקבל את בקשת האישור; אשר לדירקטור במבקשת‪ ,‬אין מקום‬
‫להתיר את ניהול התובענה הייצוגית בהעדר ידיעה מצידו‪.‬‬

‫התאמה לממד הזמן‬

‫עתיד‬ ‫עבר‬

‫הקדמה בתשלום = היוון‬ ‫איחור בתשלום = ריבית ‪ +‬הצמדה מול שערוך‬

‫משפט‬ ‫ביצוע העוולה ‪ +‬הנזק‬ ‫ציר הזמן‬

‫נזק שנגרם בעבר – ע"י הצמדה מול שערוך‪ ,‬וריבית‪ .‬הערכת הנזק שנגרם בערכים כספיים של מועד גרימתו ("כלל‬
‫יום ההפרה") מעוררת קושי רב בזמנים של אינפלציה מואצת שבה ערך הכסף נשחק במהירות‪ .‬בתי המשפט‬
‫התמודדו עם קושי זה באמצעות איחור מועד הערכת הנזק ‪ -‬שיערוך ("כלל יום פסק הדין")‪ .‬זאת על בסיס‬
‫עקרונות של ריחוק נזק ‪ .‬המחוקק הגיב בדרך שונה‪ ,‬באמצעות חוק פסיקת ריבית והצמדה המאפשר הצמדת סכום‬
‫שנפסק החל מיום גרימת הנזק‪ .‬מה עדיף לניזוק – שיערוך או הצמדה?‬

‫נזק שייגרם בעתיד – ע"י היוון‪ .‬להקדמת הפיצוי ‪ -‬פיצוי בהווה בשל נזק שייגרם בעתיד – משמעות כלכלית‪.‬‬
‫הקדמת הפיצוי מאפשרת לניזוק ליהנות מפירות סכום הפיצוי המוקדם על חשבון המזיק‪ .‬כדי למנוע פגיעה זו‬
‫במזיק מתבצעת פעולת היוון שהיא למעשה היפוך של פעולת פסיקת ריבית‪.‬‬

‫חוק פסיקת ריבית והצמדה‪ .‬סע' ‪ 2‬קובע‪:‬‬

‫‪200‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף‪ ,‬או שציוותה על ביצועו של פסק כזה‪ ,‬או שקבעה סכום כסף המגיע‬
‫על פי חיקוק‪ ,‬רשאית‪ ,‬לפי שיקול דעתה‪ ,‬לפסוק ריבית על אותו סכום‪ ,‬כולו או מקצתו‪.‬‬

‫חוק פסיקת ריבית והצמדה מתייחס על תשלום חובות בעבר וקובע כאשר נפסק סכום ע"י ביהמ"ש הוא רשאי‬
‫להצמיד לסכום הנזק המקורי ביום גרימת הנזק עד למועד שבו ביהמ"ש מעריך את הנזק ובנוסף לפסוק ריבית‪.‬‬

‫דוגמא לחישוב עבר‪:‬‬

‫שכר‪.10,000 :‬‬

‫אובדן השתכרות ‪30%‬‬

‫= ‪₪ 3,000‬‬

‫‪( 3% *3000‬ריבית) = ‪.3090‬‬

‫‪ 4% *3090‬הצמדה = ‪3,213.6‬‬

‫ברוב המקרים מבצעים הצמדה למחיר אך פס"ד הורוביץ אומר בזמן שהנזק נעשה ע"י תיקון או רכישה של דבר‬
‫ספציפי לא מבצעים הצמדה אלא שערוך ‪.‬‬

‫בחישוב דמי הפיצויים בעתיד מבצעים פעולת היוון שהיא פעולה (הפוכה מריבית) המחשבת ערך הכסף בעתיד‬
‫לתשלום הקרן ללא הרווחה‪ .‬כיום בחישוב דמי הפיצויים לעתיד מחשבים לפי ‪.%3‬‬

‫ביטוח לאומי שמהוון בעבר היה מהוון לפי ‪ ,%3‬אך ועדת וינוגרד קבעה כי יש להקטין ל ‪ ,%2‬ומיד נוצר חוסר‬
‫התאמה בין אחוז הריבית בנזיקין שהוא ‪.%3‬‬

‫‪201‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מהו שעור ההיוון ומה הקשר בינו לבין שעור היוון של המוסד לביטוח לאומי? מהם מרכיבי אחוז ההיוון? לשאלות‬
‫אלה ראו‪:‬‬

‫‪ 3751-17‬המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני המערער נפגע בתאונת דרכים עת רכב על אופנוע‪ .‬המשיב‪,‬‬
‫כמבטח האופנוע‪ ,‬חב באחריות לנזקי המערער לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ .‬בבימ"ש קמא נדונו טענות‬
‫המערער בדבר שיעור ההיוון של הסכומים שנפסקו כפיצוי לעתיד ונקבע כי כיום מקובל שיעור היוון של ‪ ,3%‬ועל‬
‫יסוד קביעה זו העריך בימ"ש קמא את נזקי המערער‪ .‬עיקר הדיון נסב על סוגיית שיעור ההיוון‪ .‬בימ"ש פסק כי‬
‫שיעור ההיוון של פיצויים בתביעות נזיקין יעמוד על ‪.3%‬‬

‫ע"א ‪ 7096/19‬פלוני נ' יצחק שטרן ושות' (‪ .)29.12.2021‬המערער הועסק אצל המשיבה‪ ,‬חברה העוסקת בתחום‬
‫הבנייה‪ ,‬כעובד ניקיון באתר בנייה‪ .‬בעת שעבד באחד הבניינים באתר‪ ,‬הוא נפל מפתח פיר מעלית לא מגודר מגובה‬
‫של ארבע קומות‪ .‬כתוצאה מכך הוא נחבל חבלות גוף קשות שהותירו אותו משותק בפלג גופו התחתון‪ .‬בימ"ש‬
‫המחוזי קבע שהמשיבה נהגה ברשלנות והפרה חובות חקוקות‪ ,‬והשית על המערער ‪ 15%‬אשם תורם‪ .‬בנוסף‪ ,‬בימ"ש‬
‫קמא קבע כי שיעור ההיוון שלפיו יש לחשב את סכומי גמלאות המוסד לביטוח לאומי המנוכים מן הפיצוי הנזיקי‬
‫יעמוד על ‪ . 2%‬פסק הדין‪ :‬המערער נפצע קשה בתאונת נפילה מגובה במהלך עבודתו אצל המשיבה‪ .‬בימ"ש פסק כי‬
‫יש להחמיר עם המעסיק‪ ,‬שיכולתו למנוע תאונות עולה ברגיל על זו של העובד‪ .‬כמובן שנדרש להרתיע גם את העובד‬
‫מהתנהגות לא בטוחה‪ ,‬ויש מקרים בהם ראוי להטיל עליו אשם תורם‪ ,‬אך יש לזכור את מעמדו הנחות ואת‬
‫הנסיבות בהן הוא פועל‪ ,‬כאשר במקרה זה‪ ,‬אין הצדקה להטיל על העובד אשם תורם; מן הפיצוי המגיע למערער‬
‫ינוכו סכומי גמלאות המל"ל שיחושבו לפי שיעור היוון של ‪ ,3%‬ולא לפי שיעור של ‪.2%‬‬

‫נזקים שאינם ממוניים שנלווים לנזקי גוף‬

‫מהם ראשי הנזק שאינו ממוני? איזה תפיסות של נזק הם מייצגים (קנייניות? סובייקטיביות?)? כיצד מוערכים‬
‫הפיצויים בראשי הנזק הלא ממוני בהעדר סרגל מדידה כלשהו? וכיצד יש לפצות "צמח" על נזקו הבלתי ממוני?‬

‫לעיל הובאו ראשי נזק גוף שאינם ממוניים‪ ,‬להלן סוגי המבחנים בכל ראש נזק‪:‬‬

‫כאב וסבל – מבחן סובייקטיבי‪ .‬אבל לדוגמא אם בן אדם בקומה – לא ניתן לדעת ולכן הוא לא יקבל‪ .‬כיצד‬ ‫•‬
‫מעריכים כאב וסבל? בתחילה פסקו פיצוי סימלי‪ ,‬אח"כ העניקו פיצוי מהותי‪ ,‬כיום השתנתה הגישה ופוסקים‬
‫פיצויים משמעותיים והכל תלוי בסוג ובמשך הפגיעה‪.‬‬

‫אובדן הנאות חיים – בתחילה המבחן היה סובייקטיבי‪ ,‬אך מה הדין באדם שהוא צמח ולא ניתן לבצע‬ ‫•‬
‫מבחן סובייקטיבי‪ ,‬פס"ד אגבבה קבע כי מבצעים את מבחן אובייקטיבי‪ .‬באיזה ראש נזק ייכלל הפיצוי בשל‬
‫אבדן הסיכון להינשא בשל צלקת? חלק מאובדן הנאות חיים‪.‬‬

‫קיצור תוחלת חיים – ראש נזק אובייקטיבי‪ .‬השלמה הקלטה ‪ 2‬דקה ‪29‬‬ ‫•‬

‫בע"א ‪ 773/81‬עזבון פרייליך נ' מדינת ישראל פ"ד לו (‪ ,)1982( 816 )4‬פס' ‪ 28 ,24-16 ,5 ,1‬המנוח נפגע בתאונת‬
‫דרכים‪ ,‬שאירעה לפני כניסת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬תשל"ה‪ ,1975-‬לתוקפו‪ .‬הוא איבד את הכרתו‪,‬‬
‫ולאחר עשרים ושמונה ימים‪ ,‬בהם היה נתון במצב של חוסר הכרה‪ ,‬נפטר‪ .‬בית‪-‬משפט השלום קבע‪ ,‬כי אין לפסוק‬
‫לעיזבונו של המנוח‪ ,‬המערער‪ ,‬פיצויים בגין כאב וסבל‪ ,‬שכן המנוח לא סבל ולא כאב‪ .‬ערעור על החלטה זו נדחה‬

‫‪202‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בבית המשפט המחוזי‪ ,‬שהוסיף ודחה גם את הטענה‪ ,‬כי יש לפסוק למערער פיצויים באב הנזק של "איבוד סגולות‬
‫אנוש" או "אבדן הנאות החיים"‪ ,‬שכן אב‪-‬נזק אובייקטיבי זה אינו מוכר בישראל‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬

‫הש' ברק בפסק הדין‪" :‬על‪-‬פי שיטתי שלי‪ ,‬אב הנזק של אבדן תוחלת החיים משתרע לא רק על אבדן החיים בשל‬
‫מות הניזוק‪ ,‬אלא גם על אבדן תוחלת החיים בשל אבדן הכרתו המלאה והקבועה של הניזוק"‬

‫בית המשפט העליון פסק‪:‬‬

‫א‪ .‬בתביעה מכוח סעיף ‪( 19‬א) לפקודת הנזיקין זכאי העיזבון לפיצוי בגין הפסד ההשתכרות ובגין ההוצאות‬
‫הרפואיות‪ ,‬שנגרמו לניזוק‪ ,‬וכן לפיצוי בגין אבדן או קיצור תוחלת החיים של המנוח ולפיצוי בגין כאב וסבל‪ ,‬אם‬
‫הניזוק כאב וסבל כתוצאה ממעשה הנזק‪.‬‬

‫ב‪ ) 1( .‬כאשר הנזק הוא סבל וכאב ומודעות לאבדן הנאות החיים‪ ,‬יינתן לניזוק פיצוי‪ ,‬שיאפשר לו לרכוש הנאות‬
‫אחרות‪ ,‬אשר‪ ,‬במידת האפשר יאזנו את הנזק שנגרם‪.‬‬

‫(‪ ) 2‬הפיצוי בגין כאב וסבל הוא פיצוי על נזק סובייקטיבי‪ ,‬ובאין תחושה של כאב וסבל‪ ,‬אין פיצוי‪ ,‬לכן אין מקום‬
‫לפיצוי על אבדן ההכרה במסגרת אב הנזק כאב וסבל‪.‬‬

‫ג‪ ) 1( .‬במקרה דנן אין אנו עוסקים בשאלה הכללית של פיצוי בגין אבדן הנאות חיים וסגולות האנוש אלא בשאלה‬
‫המצומצמת יותר על פיצוי בגין אבדן הכרה תמידי‪ .‬על‪-‬כן אין לנו צורך להכריע בסוגיה‪ ,‬אם יש מקום להכיר‬
‫בישראל באב‪-‬נזק עצמאי ואובייקטיבי של "אבדן הנאות החיים"‪.‬‬

‫(‪ ) 2‬אבדן הכרה תמיד נזק בר‪-‬פיצוי הוא‪ ,‬שכן הוא שקול כנגד צמצום תוחלת החיים‪ ,‬שהוא נזק בר‪-‬פיצוי‪ ,‬הפיצוי‬
‫איננו על הכאב והסבל שבמודעות לנזק אלא על אבדן החיים כולם‪ ,‬פרט לרוח החיים‪ ,‬בתקופת אבדן ההכרה‪.‬‬

‫(‪ ) 3‬אב הנזק "אבדן תוחלת חיים" משתרע לא רק על אבדן החיים בשל מות הניזוק אלא גם על אבדן תוחלת החיים‬
‫בשל אבדן הכרתו המלאה והקבועה של הניזוק‪ ,‬כשאין לניזוק כל תחושה סובייקטיבית של כאב וסבל‪ ,‬וכשבעקבות‬
‫אבדן ההכרה בא המוות‪.‬‬

‫ולאחר מכן בעניין אגבבה – מה נפסק בעניין אגבבה?‬

‫עא ‪ 4022-08‬מרים אגבבה נ' המועצה המקומית פרדס חנה כרכור ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של ביהמ"ש‬
‫המחוזי בת"א‪ ,‬במסגרתו נקבעה אחריותם של הפנימייה‪ ,‬המתנ"ס והמציל למותו של ניר‪ .‬ניר טבע בבריכת השחיה‬
‫אליה הגיע במסגרת קייטנה מטעם הפנימייה בה למד – פנימייה המכוונת לילדים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬ובעיקר‬
‫לילדים הסובלים מהפרעות התנהגות שונות – הוא נמשה מן המים כשהוא מחוסר הכרה‪ ,‬בלא דופק וללא יכולת‬
‫נשימה‪ .‬בעקבות פעולות ההחייאה חזר ליבו לפעולה‪ ,‬אולם הוא נותר מחוסר הכרה‪ 10 .‬ימים לאחר מכן נפטר‪,‬‬
‫בהיותו בן ‪ 11‬שנים‪ .‬הערעורים מכוונים הן כנגד קביעת האחריות והן כנגד גובה הנזק שנפסק‪ .‬בהקשר אחרון זה‪,‬‬
‫הצדדים חלוקים בעיקר בנוגע לבסיס השכר שצריך לשמש לצורך חישוב הפסד ההשתכרות שנגרם לניר (ילד עם‬
‫צרכים מיוחדים)‪ .‬וכן בנוגע לפיצויי בגין כאב וסבל‪ .‬המערערים סבורים כי יש מקום לבחון מחדש את ההלכה‬
‫שנקבעה בעניין פרייליך (ע"א ‪ ,)773/81‬אשר לפיה אין לפסוק פיצויים בעבור כאב וסבל מקום שהכרתו של הניזוק‬
‫ניטלה ממנו מרגע הפגיעה ועד לרגע המוות‪ .‬פסק הדין‪ :‬מעמדה של התפיסה האובייקטיבית בנוגע לפיצוי בגין אבדן‬
‫הנאות החיים‪ ,‬כראש נזק עצמאי‪ ,‬במשפט הישראלי אינו ברור‪ .‬לשאלה זו משמעות מיוחדת כשהמדובר בנפגע חסר‬
‫הכרה‪ .‬המשנה‪-‬לנשיאה א' ריבלין (בהסכמת הש' רובינשטיין) סבור‪ ,‬כי אבדן הנאות החיים אינו שונה מכל נזק‬

‫‪203‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫בלתי‪-‬ממוני אחר"‪ ,‬אף אם נתקל הוא בקשיי הערכה‪ ,‬ו"אין בקושי‪ ...‬כדי להצדיק את שלילת הפיצוי"‪ .‬לאור סך‬
‫הפיצוי שנפסק מקרה דנן‪ ,‬אין בדברים כדי להשפיע על התוצאה הסופית במקרה זה‪.‬‬

‫ההלכות‪ ) 1 :‬תנאי להפעלתה של דוקטרינת הנזק הראייתי הוא שתתקיים עמימות עובדתית באשר ליסוד שלגביו‬
‫מבקש הניזוק להפעיל את הדוקטרינה‪ )2 .‬ככלל‪ ,‬יש לנקוט זהירות יתרה ביישומה של דוקטרינת הנזק הראייתי‬
‫בנוגע ליסוד הנזק‪ ) 3 .‬אין לשלול לחלוטין את האפשרות ליישם את דוקטרינת הנזק הראייתי גם לגבי רכיבים‬
‫מסוימים בתוך יסוד הנזק‪ ,‬אך זאת רק במקרים חריגים‪ )4 .‬בתוך קבוצת הנזקים הבלתי‪-‬ממוניים ניתן לציין‬
‫שלושה ראשי נזק עיקריים‪" :‬קיצור תוחלת החיים"‪" ,‬כאב וסבל" ו"אבדן הנאות החיים"‪ )5 .‬שאלת ההכרה בראש‬
‫הנזק של אבדן הנאות החיים אצל הניזוק מחוסר ההכרה אינה פשוטה‪ ,‬אך אין בקושי שהיא מעוררת כדי להצדיק‬
‫את שלילת הפיצוי‪ ) 6 .‬קיימת הצדקה כי הפתרון לעמימות העובדתית יהיה פסיקת פיצוי בדרך של אומדנא‪ ,‬למצער‬
‫לעניין גובה הנזק‪ )7 .‬גם המשפט העברי הכיר בכאב וסבל‪ ,‬אף ששומת הנזק קשה היא גם לשיטתו‪.‬‬

‫בהחלטות בעניין עמר נ' קופ"ח ודיין הוחלט להגדיל משמעותית את שיעור הפיצויים הנפסקים בשל נזקים בלתי‬
‫ממוניים שמקורם בנזק גוף –במקביל להתרחבותם בשל נזק נפשי טהור ופגיעה באוטונומיה‪ .‬להגדלת סכומי‬
‫הפיצויים ראו פלוני נ' מ"י‪.‬‬

‫פס"ד עמר השופט אור קובע נזק גבוהה מאוד לכאב וסבל ‪,‬פס"ד דיין עקב טעות רפואית העובר נפל וההורים‬
‫נשארו ללא ילד ‪,‬ביהמ"ש פוסק פיצוי גבוה להורים פיצויים ע"ס בסך ‪ 800‬אלף‪ , .‬פס"ד פלוני נ' מ"י התובע‬
‫משותק בגופו וסובל מפיגור שכלי ונמנע ממנו לצמיתות כלל הנאות החיים ופסקו לו פיצויים בסך ‪ 850‬אלף‪ ,‬בערעור‬
‫הוא דרש ‪ 10‬מיליון‪ .‬העליון דחה את הערעור‪.‬‬

‫ע"א ‪ 9927/06‬פלוני נ' מ"י ערעור וערעור שכנגד על פס"ד מחוזי‪ ,‬בגדרו התקבלה‪ ,‬באופן חלקי‪ ,‬תביעתו של המערער‬
‫והמשיב שכנגד (להלן‪ :‬המערער) לפיצויים בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מניהול לא תקין של תהליך לידתו‪ .‬ערעור‬
‫המערער מכוון להעלות את גובה הפיצויים שנפסקו לטובתו‪ .‬הערעור‪-‬שכנגד מכוון הן כנגד קביעת האחריות‬
‫בנזיקין והן כלפי גובה הפיצויים שנפסקו לטובת המערער‪ .‬פסק הדין‪ :‬על ביהמ"ש לקבוע את הפיצוי הראוי בגין‬
‫כאב וסבל בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה המובא בפניו‪ .‬אין להקיש לכך מחוק הפלת"ד ואין אפשרות‬
‫לקביעת ״מדרגות״ כאלה או אחרות בגין ראש נזק זה; על ערכאת הערעור לבחון‪ ,‬האם הסכום שנפסק חורג באופן‬
‫ניכר מסכומים שנקבעו במקרים דומים‪ ,‬באופן המצדיק התערבות בימ"ש של ערעור‪ ,‬זאת תוך התחשבות בקושי‬
‫המובנה בעצם ההשוואה‪ ,‬שכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬השאלה היא מהו הנזק שנגרם לניזוק הקונקרטי בכל מקרה‪.‬‬

‫לפיצוי של קורבן עבירות מין בשל סבלו‪ .‬ע"א ‪ 8195/09‬פלוני נ' פלונית (‪ .)20.9.2015‬בשנת ‪ 2003‬הוגש לבית המשפט‬
‫המחוזי הנכבד בחיפה כתב אישום‪ ,‬אשר ייחס למערער מסכת ארוכה וקשה של אישומים בעבירות‪ :‬אינוס‬
‫במשפחה‪ ,‬התעללות (נפשית ופיזית‪ ,‬וברובה מינית) בקטינים‪ ,‬בני משפחתו‪ ,‬וביצוע עבירות אלימות שונות‪ ,‬שכוונו‬
‫כלפי אשתו וחמש הבנות‪ ,‬במועדים שונים במהלך ‪ 14‬השנים‪ .‬מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי‬
‫בחיפה בגדרו חויב המערער ז"ל לפצות כל אחת מהמשיבות בסכום של ‪ .₪ 500,000‬די בממצאים ובמסקנות‬
‫שבהכרעת הדין המרשיעה‪ ,‬אף מבלי להיזקק לתסקיר נפגע העבירה‪ ,‬כדי לפסוק למשיבות פיצויים בגין נזק לא‬
‫ממוני מסוג כאב וסבל‪ ,‬שנגרם להן ממעשי המערער; בפסק הדין נתגלעה מחלוקת שופטים בסוגיה האם יש לראות‬
‫בתסקיר הנפגע ראיה קבילה בתביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים לעניין מצבו של נפגע העבירה והנזק‬
‫שנגרם לו כתוצאה ממנה‪ ,‬אשר נותרה בצריך עיון‪ .‬העליון דחה את הערעור‪ :‬הפיצוי עבור ראש‪-‬הנזק של "כאב‬
‫וסבל" ניתן בגין תחושות של חוסר‪-‬נוחות פיזית‪ ,‬או מיחושים‪ ,‬הנגרמים לניזוק כתוצאה מפציעתו‪ ,‬וכן בגין כל‬
‫פגיעה נפשית‪ ,‬כגון צער‪ ,‬עצב או עגמת‪-‬נפש‪ ,‬שנגרמה לו עקב הפגיעה‪ .‬השאלה שיש להכריע בה היא אם ניתן ללמוד‬

‫‪204‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מן הממצאים והמסקנות "שנקבעו במשפט הפלילי" כלשון סעיף ‪42‬ד לפקודה או למצער בהכרעת הדין‪ ,‬כלשון‬
‫סעיף ‪ 42‬א לפקודה (ואף באלה המפורטים בתסקיר הנפגע לשיטת השופט מלצר)‪ ,‬על קיומן של תחושות כנ"ל‬
‫שנגרמו למשיבות‪ ,‬כתוצאה ממעשי המערער‪ .‬במקרה זה‪ ,‬די במקרא האמור בהכרעת הדין (לא כל שכן בתסקיר‬
‫הנפגע) כדי להוביל למסקנה כי התשובה חיובית; אין כל עילה להתערבות בסכום הפיצוי שנפסק‪ ,‬שאיננו חורג‬
‫מסכומי פיצויים שנפסקו במקרים דומים‪.‬‬

‫הערות של פרופ' ישראל גלעד לעניין ראשי הנזק‪ :‬דקה ‪ 32‬הקלטה ‪2‬‬

‫"חיים בעוולה" ו"הולדה בעוולה"‬

‫עם ביטול עילת "החיים בעוולה" בפרשת המר הועתק הפיצוי בשל לידה בלתי רצויה אל ההורים בהסדר מיוחד‬
‫שבו בפועל מפוצים ההורים עבור נזקי הקטין וכן גם על נזקם‪ .‬מהם נזקים אלה?‬

‫שירותי בריאות כללית נ' פלוני‪ .‬המשיבה ‪ 2‬בת ‪ 24‬בהריונה הראשון‪ ,‬החלה להיות מטופלת אצל ד"ר זר בשבוע ה‪-‬‬
‫‪ 13‬להריונה‪ .‬ד"ר זר שלח את האם למספר בדיקות אולטרה סאונד וסקירת מערכות וכן לבדיקות נוספות שלא‬
‫העלו דבר‪ ,‬כמו בדיקת תבחין משולש לקביעת רמת סיכון לתסמונת דאון ומומים נוספים‪ .‬גם האב ביצע בדיקת‬
‫טיי‪-‬זקס שנמצאה תקינה‪ .‬ביום ‪ 25.3.1995‬נולדה המשיבה ‪ 1‬בלידה רגילה בשבוע ה‪ 41-‬להריון במשקל ‪ 3.190‬גרם‪.‬‬
‫בסביבות גיל שנה ההורים שמו לב לאיחור בהתפתחות הילדה‪ ,‬וביום ‪ 1.1.1997‬הילדה אובחנה בבית החולים‬
‫שניידר כסובלת מתסמונת ה‪ X-‬השביר‪ .‬כתוצאה מתסמונת גנטית זו סובלת הילדה מפיגור שכלי‪.‬‬

‫הנזקים‪:‬‬

‫מגורים‬

‫עזרת צד ג' לעתיד‬

‫בלאי ביגוד‬

‫אבדן הנאות צבא‬

‫כאב וסבל ואבדן הנאות חיים יילוד‬

‫הפסדי השתכרות אב ואם‬

‫כאב וסבל הורים ופגיעה באוטונומיה‬

‫במקרים מיוחדים ‪ ...‬דקה ‪ 46‬הקלטה ‪2‬‬

‫ראיות ופרוצדורה‬

‫על מי מוטל נטל הוכחת הנזק? הוכחת הנזק מוטלת על הניזוק‪.‬‬

‫מתי יתערב בית משפט של ערעור בממצאי הערכאה הדיונית? בעת ערעור ביהמ"ש לא מתערב בקביעת עובדות של‬
‫בית משפט קמא‪.‬‬

‫לסוגיה זו ראו ע"א ‪ 741/10‬כהן נ' צים חברת השייט הישראלית (‪" – )12.10.2010‬תורת שלושת השלבים" לבחינת‬
‫הפיצויים בדיון ערעור‪:‬‬

‫‪205‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ . 1‬האם הסכום הכולל שנפסק עומד ביחס סביר לנזק ביחס לגיל‪ ,‬תוחלת חיים‪ ,‬נכות רפואית וכד'‪.‬‬

‫‪ .2‬האם הייתה טעות בחישוב בלתי סביר בראשי הנזק‪.‬‬

‫‪ .3‬חוזר לסכום הכולל שנפסק ובמידה וחושב שסביר אינו מתערב‪.‬‬

‫האם מתחשבים בערעור בהתפתחויות עובדתיות מאז פסק הדין המשליכות על הערכת הנזק? ראו ע"א ‪6996/98‬‬
‫שבשוביץ נ' תורג'מן‪ ,‬פ"ד נד(‪ .)2000( 757 )3‬המשיב נולד בשנת ‪ .1961‬הוא חירש‪-‬אילם מלידה ובעל רמת משכל‬
‫נמוכה‪ .‬ביום ‪ 11.3.1993‬נפגע המשיב בתאונת דרכים‪ .‬כתוצאה מן התאונה הוסבה למשיב חבלה רב‪-‬מערכתית‪ .‬הוא‬
‫נחבל בראשו ושותק בכל גפיו‪ .‬כיום הוא מרותק לכיסא גלגלים‪ ,‬ואין הוא מסוגל ללכת בלא עזרה‪ ,‬אף לא בסיוע‬
‫הליכון‪ .‬הוא אינו שולט בסוגריו‪ ,‬והקשר בינו לבין הסביבה נותק כמעט כליל‪ .‬שיעור נכותו הוערך ב‪.100%-‬‬
‫המומחה הרפואי שנתמנה מטעם בית‪-‬המשפט קבע כי נתקצרה תוחלת חייו‪ .‬המשיב והוריו‪ ,‬תבעו את נזקיהם מידי‬
‫המערערים‪ .‬בית‪-‬המשפט המחוזי פסק למשיבים פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון ובגין נזקי ממון ובהם אובדן‬
‫השתכרות‪ ,‬הוצאות מוגברות לניידות‪ ,‬הוצאות דיור‪ ,‬הוצאות סיעוד והוצאות רכישתן של תרופות ושל אביזרים‬
‫רפואיים‪ .‬את נזקי העבר פסק להם בית‪-‬המשפט בתשלום חד‪-‬פעמי‪ ,‬ואת נזקי העתיד – בתשלומים עתיים‪.‬‬

‫לראיות חדשות ‪:‬‬

‫כהן נ' צים חברת השייט הישראלית‬

‫מורדוך פס' ‪ :15‬הראיות החדשות שהמערער מבקש להגיש לכאורה רק מחזקות את המסקנה האמורה‪ ,‬שכן הן‬
‫כוללות את מכתבה של סגנית מנהל רפואי במחוז ירושלים והשפלה בקופת חולים "מכבי" המבהירה לבא‪-‬כוח‬
‫המערער כי מועד הפגיעה וההכרה הם הרלבנטיים לתחולתו של ההסכם‪ ,‬ולפיכך אין ההסכם חל על המערער והוא‬
‫אינו זכאי מכוחו לשירותי סיעוד‪ .‬אמנם‪ ,‬ההלכה היא כי קבלת ראיות חדשות בשלב הערעור מתאפשרת במשורה‪,‬‬
‫וכי בית המשפט יתיר הגשתן של ראיות חדשות לאחר מתן פסק הדין בערכאה הדיונית רק אם המבקש לא ידע‬
‫על הראיה ולא יכול היה לגלותה בשקידה ראויה‪ ,‬ובלבד שנהג בתום לב‪ .‬עם זאת‪ ,‬כבר הוכרה בבית משפט זה‬
‫האפשרות לסטות מכלל זה בנסיבות חריגות‪ ,‬וכאשר בראיות החדשות יש חשיבות מכרעת לצורך בירור האמת‬
‫העובדתית וקביעת הזכויות המהותיות של בעלי הדין (ראו ע"א ‪ 2723/05‬עאצי נ' רשות הפיתוח ([פורסם בנבו]‪,‬‬
‫‪ .)) 18.12.07‬אכן‪ ,‬במקרה דנן יכול היה המערער להשיג את עמדתה של קופת החולים "מכבי" עוד במהלך ההליכים‬
‫בבית המשפט המחוזי‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני סבורה כי מקרה זה מצדיק בכל זאת את קבלת הראיות החדשות‪ ,‬הן בשל‬
‫חשיבותן לבירור האמת העובדתית בתיק זה‪ ,‬והן בשל מהות העניין העומד על הפרק‪.‬‬

‫ע"א ‪ 443/09‬עאטף נ' כלל חברה לביטוח (‪ .)4.5.2010‬ביהמ"ש יטה להתיר הבאת ראיות נוספות בערעור במשפטי‬
‫נזיקין‪ ,‬מקום שמתברר כי כל הבסיס שעל יסודו נערך חשבון הפיצויים בערכאה הראשונה התערער‪ .‬בענייננו‪ ,‬גם‬
‫אם אין עסקינן בשינוי נסיבות בעל אופי קיצוני‪ ,‬יש להידרש לראיה החדשה‪ ,‬כיון שאין עליה מחלוקת לגופה‪ ,‬וכיון‬
‫שבהתעלמות ממנה יהא כדי לפגום בשורת הצדק‪.‬‬

‫לצורך בקביעת "תעריפים" לנזקים השונים אשר ינחו את בתי המשפט והצדדים ראו ע"א ‪ 3590/08‬המאגר‬
‫הישראלי לביטוחי רכב נ' פת (‪ .)13.5.2010‬המשיב‪ ,‬יליד ‪ ,6.2.59‬נפגע בתאונת דרכים מיום ‪ .30.8.02‬אין חולק כי‬

‫‪206‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫דרגת נכותו הצמיתה של המשיב עומדת על ‪ .100%‬ביהמ"ש המחוזי מינה מומחית בתחום השיקום על מנת‬
‫שתחווה דעתה לגבי צרכיו השיקומיים‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬נפסקו לזכות המשיב סכום כולל של ‪ ,₪ 7,511,048‬ומסכום‬
‫זה נוכו תגמולי מל"ל בגין נכות כללית בסך ‪ ₪ 584,114‬ותגמולי שרותים מיוחדים (שר"מ) בסך ‪ .₪ 932,494‬הן‬
‫המערערים והן המשיב מלינים על סכומי הפיצויים שנפסקו בראשי נזק שונים‪ .‬בפס"ד נקבע שמשיכת כספים‬
‫מחברה שבשליטת הניזוק‪ ,‬אם בתלוש משכורת ואם בדרכים אחרות‪ ,‬צריכה להיבחן בראיה כוללת של מצב החברה‬
‫על מנת לקבוע את בסיס השכר הריאלי של הניזוק; על ביהמ"ש לחשב בנפרד את הפיצוי המגיע לניזוק בגין כל‬
‫ראש נזק ורק לאחר מכן לנכות את תגמולי המל"ל‪ ,‬גם אם כלל התגמולים עולה על שיעור הפיצוי‪.‬‬

‫ייחוד חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וחוק האחריות למוצרים פגומים‬

‫סעיף ‪ 4‬לחוק הפלת"ד‪:‬‬

‫תרופה על נזק גוף‬

‫‪( .4‬א) על זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים ‪ 19‬עד ‪ 76 ,22‬עד ‪ 88 ,86 ,83‬ו‪ 89-‬לפקודת הנזיקין‬
‫[נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין)‪ ,‬ואולם –‬

‫(‪ )1‬בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש‬
‫השכר הממוצע במשק (להלן – הכנסה מרבית); היה שיעור אבדן השתכרותו ואבדן כושר השתכרותו של הנפגע‬
‫פחות ממאה אחוזים‪ ,‬תופחת גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון בחישוב הפיצויים‪ ,‬בשיעור שבו פחת ממאה‬
‫אחוזים;‬
‫לענין פסקה זו‪" ,‬השכר הממוצע במשק" – השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או‬
‫השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬כפי שהם ערב קביעת הפיצוי‪,‬‬
‫הכל לפי הגבוה יותר;‬

‫(‪ ) 2‬היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי‬
‫מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם‪ ,‬ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על ‪ 25‬אחוזים מן ההכנסה‬
‫שלפיה יחושבו פיצויים אלה;‬

‫(‪ ) 3‬הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים‪ ,‬בהתייעצות עם שר האוצר‬
‫ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬רשאי להגדיל סכום זה‪.‬‬

‫(ב) הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(‪ )3‬יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום‬
‫הגדלת הסכום‪ ,‬לפי הענין; שר המשפטים רשאי‪ ,‬באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬לקבוע בתקנות‬
‫מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פסקה‪.‬‬

‫(ג) בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה‪ ,‬אם בעלי הדין הסכימו‬
‫לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר‪.‬‬

‫עקרונות הערכת הנזק שלעיל חלים גם על נזקים הנגרמים בתאונות דרכים ‪ -‬אך בכפוף להוראות מיוחדות שבחוק‬
‫הפיצויים‪ .‬ע"א ‪ 8022/00‬רז נ' צור (‪)19.3.2006‬‬

‫‪207‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הוראות אלה כוללות עקרונות תורת הפיצויים חלים גם על הפלת"ד‪ ,‬אך ס '‪ 4‬קובע כללים מיוחדים‪:‬‬

‫תקרת פיצויים ‪ -‬ס' ‪4‬א‪ - 1‬באובדן השתכרות קיימת תקרה של שילוש השכר הממוצע המשק למי שאיבד‬ ‫•‬
‫‪ %100‬השתכרות‬

‫ניכוי מס‪ -‬ס '‪4‬א‪ – 2‬מבצעים ניכוי מס עד ‪ .%25‬ע"א ‪ 8632/07‬רווה נ' עז' רווה (‪)28.8.2011‬‬ ‫•‬

‫רווה נ' עז' רווה בני הזוג רווה קיפחו את חייהם יחדיו בתאונת דרכים קטלנית‪ .‬ילדיהם – הם יורשיהם של בני‬
‫הזוג המנוחים והיו תלויים בהם למחייתם (להלן‪ :‬התובעים)‪ ,‬תבעו את נזקיהם מן המבטחת אשר כיסתה את‬
‫השימוש ברכב בו ארעה התאונה‪ .‬ביהמ"ש המחוזי פסק לתובעים פיצויים הן כתלויים והן כיורשי העיזבון‪.‬‬
‫התובעים והנתבעים מערערים על פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד וטענותיהם מתמקדות באופן חישוב‬
‫הפיצויים‪ .‬ערעור וערעור שכנגד‪ ,‬המתמקד באופן חישוב הפיצויים נפסק לתובעים כתלויים וכיורשי עיזבון‬
‫הוריהם שנהרגו יחדיו בתאונת דרכים‪ .‬בין היתר‪ ,‬התייחס ביהמ"ש העליון לאופן ניכוי מס הכנסה משכר העולה‬
‫על שילוש השכר הממוצע במשק; שיערוך השכר; ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי המשתלמים עקב מותו‬
‫של עצמאי; והאם הכנסתם הגבוהה של המנוחים‪ ,‬ועובדת מותם כאחד‪ ,‬מצדיקה סטייה משיטת הידות‪.‬‬

‫תקרה על נזק שאינו ממוני ונוסחה לחישובו (‪(4‬א)(‪(4 ,)3‬ב))– בנזק שאינו ממוני עפ"י נוסחה הקיימת‬ ‫•‬
‫בתקנות הקובעת תקרה )בעבר הייתה ‪ 100‬אש"ח( כיום התקרה בסביבות ‪ 180‬אש"ח והחישוב כמה מגיע נעשה‬
‫עפ"י התקנות‪ .‬ע"א ‪ 8452/02‬פלוני נ' כהן נטלי (‪;)15.2.2005‬‬

‫פלוני נ' כהן נטלי המערער נפגע בתאונת דרכים‪ ,‬עת היה כבן שנתיים וחצי‪ .‬המחלוקת בביהמ"ש המחוזי נסבה‬
‫אודות שיעור הפיצויים שהמערער זכאי לו‪ .‬ביהמ"ש המחוזי קבע כי הגריעה מכושר ההשתכרות של המערער‬
‫כתוצאה מנכותו תעמוד על ‪ .45%‬את חישוב הפסד ההשתכרות ביסס בית המשפט על שיעור השכר הממוצע‬
‫במשק‪ .‬בנוסף לכך נפסק למערער פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון ובגין הוצאות סיעוד וניידות‪ .‬הערעור מופנה‬
‫כנגד מיעוט הפיצויים שנפסקו למערער‪.‬‬

‫תשלום תכוף ‪ -‬ס' ‪ – 5‬קובע כי תשלום עבר הוצאות רפואיות ואשפוז עפ"י החייבים בפלת"ד (המתיר‪,‬‬ ‫•‬
‫הנוהג‪ ,‬ביטוח אחריות‪ ,‬ביטוח אישי וקרנית) יהיה תוך ‪ 60‬יום מהודעה בכתב‪ .‬במידה והתברר כי החייב לא היה‬
‫צריך לשלם קרנית תחזיר את הכסף לפי ס '‪5‬ז‪.‬‬

‫הסדר תשלומים ‪ -‬ס '‪ - 6‬קובע הסדר לתשלומים עיתיים בתאונות דרכים‪.‬‬ ‫•‬

‫מומחה רפואי ‪ -‬ס '‪ 6‬א ‪ -‬קובע כי ביהמ"ש ממנה מומחה רפואי בתאונות דרכים (ולא כל צד מביא ממוחה‬ ‫•‬
‫מטעמו)‪.‬‬

‫אחוזי הנכות ‪ -‬ס '‪6‬ב ‪ -‬קובע כי גובה הנכות בתאונות דרכים יהיה לפי קביעת ביטוח לאומי‪ .‬רע"א ‪8908/17‬‬ ‫•‬
‫קרנית נ' פ' (‪.))10.1.18‬‬

‫קרנית נ' פ' משיבה ‪ 1‬נפגעה בתאונת דרכים (להלן‪ :‬התאונה הראשונה) שהוכרה כתאונת עבודה על‪-‬ידי המל"ל‪.‬‬
‫ועדה רפואית לעררים של המל"ל קבעה את נכותה של המשיבה‪ .‬המשיבה הגישה תביעה לבימ"ש המחוזי נגד‬
‫לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה הראשונה‪ ,‬מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪.‬‬
‫המל"ל הצטרף לתביעה ועתר כי קרנית תשפה אותו בגין התגמולים שהוא שילם וישלם למשיבה‪ .‬קרנית הגישה‬
‫בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה מטעמים הנוגעים לעבר הרפואי של המשיבה‪ ,‬שאחד מהם הוא‬

‫‪208‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫תאונת דרכים נוספת בעקבותיה הוחמר מצבה הרפואי‪ ,‬שהוועדה כלל לא הייתה מודעת לה עת קבעה את נכותה‬
‫של המשיבה‪ .‬בימ"ש המחוזי דחה את הבקשה להבאת ראיות לסתור‪ ,‬ומכאן בקשת רשות הערעור‪ .‬בהליך זה‬
‫נפסק כי ככלל‪ ,‬יש להכריע בבקשת רשות לערער על החלטה להתיר או שלא להתיר הבאת ראיות לסתור‪ ,‬ואין‬
‫לדחותה עד לסיום ההליך בערכאה הדיונית; הלכה היא כי הבאת ראיות לסתור את קביעת ועדות המוסד‬
‫לביטוח לאומי תותר אך במקרים חריגים‪ ,‬שאחד מהם הוא כאשר לא עמדו לפני הועדות עובדות חשובות‬
‫ומהותיות בדבר מצב הניזוק עובר לתאונה או לאחריה העשויות היו להביא אותן לשנות ממסקנתן‪ ,‬כפי המקרה‬
‫דנן‪ .‬לפיכך למבקשת תותר הבאת ראיות לסתור את קביעות הוועדות הרפואיות של משיב ‪ 2‬בעניינה של משיבה‬
‫‪.1‬‬

‫חלק מהוראות אלה קיימות בחוק האחריות למוצרים פגומים ‪.1980‬‬

‫צווים‬

‫לצד תרופת הפיצויים קיימת תרופת הציווי )סעיפים ‪ 72-75‬לפקודת הנזיקין(‪ .‬מהו מעמדה בדיני נזיקין בהשוואה‬
‫למעמדה בקניין ובחוזים? במהות תרופה זו עוסק פס"ד אבנרי והשוו ההחלטה שם עם ההחלטה בע"א ‪8954/11‬‬
‫פלוני נ' פלונית )‪ (22.5.2014‬שתידון בהקשר ללשון הרע‪ .‬השאלה נדונה גם בע"א ‪ 6339/97‬רוקר נ' סולומון ‪,‬פ"ד נה)‬
‫‪.(1999) 199 (1‬‬

‫מהו היתרון הקיים מבחינת הניזוק בסעד זה? מהו הניתוח הכלכלי הרלבנטי? לעניין זה חשובה האבחנה בין‬
‫‪ liability rules‬ל – ‪ .property rules‬להסדר המוצע בעתיד ראו סעיף ‪ 447‬בהצעת חוק דיני ממונות‪ ,‬התשע"א –‬
‫‪.2011‬‬

‫האם אדם זכאי לקבל סעד של צו ע"י ביהמ"ש? ס' ‪ 72‬אומר בזמן שהסעד של צו נועד לשם התעמרות לא יעניקו‬
‫אותו‪ ,‬ס' ‪ 73‬קובע את התנאים למתן צו רק במידה ויש שאלה שצריך לדון בה וקרוב לוודאי שהתובע יהיה זכאי‬
‫לתרופה ויהיה קשה לעשות צדק מאוחר יותר ‪.‬‬

‫איזה סעד חזק יותר פיצויים או צו? פס"ד אתא נ' שוורץ )המפעל שעושה רעש לזקן שגר לידו והכריחו אותו‬
‫להפקיע( במקרה זה הסעד של צו גבוה יותר מסעד של פיצויים )סגירת המפעל יקרה יותר מסעד של פיצויים לזקן(‪,‬‬

‫‪ liability rules‬סעד של פיצויים חלש ביחס לסעד של ‪ property rules‬הפסקת הפעילות‪.‬‬

‫פס"ד אבנרי אדם שביקש צו מניעה לפרסום ספר המשחיר את שמו‪ ,‬ביהמ"ש לא העניק סעד של צו מניעה הפרסום‬
‫משום הגבלת חופש הביטוי והשופט ברק אמר שסעד זה הוא משני ולביהמ"ש יש שיקול דעת אם להעניק או לא ‪.‬‬

‫‪209‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נושא ‪15‬ג‪ :‬יורשים ותלויים ו"שנים אבודות"– שיעור ‪08.09.2022‬‬

‫עם מותו של הניזוק בעוולה צומחות עילות תביעה משני סוגים‪ :‬תביעת היורשים (סעיף ‪ 19‬לפקודת הנזיקין)‬
‫ותביעת התלויים (סעיפים ‪ 80-78‬לפקודת הנזיקין)‪ .‬על אף הזהות הפרסונאלית האפשרית בין היורשים והתלויים‬
‫(ילדים ובני זוג)‪ ,‬מדובר בתביעות בעלות אופי והיקף שונים‪.‬‬

‫השפעת מוות על עילת תביעה‬

‫‪( .19‬א) נפטר אדם – כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו‪ ,‬יוסיפו לעמוד בעינן‪ ,‬בכפוף‬
‫להוראות סעיף זה‪ ,‬לטובת עזבונו או נגד עזבונו‪ ,‬הכל לפי הענין‪.‬‬
‫(ב) היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת עזבונו של נפטר‪ ,‬והמעשה או המחדל היוצר את העילה‬
‫גרם למותו‪ ,‬יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם‬
‫לעזבון עקב המוות‪ ,‬אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה‪.‬‬

‫זכותם של תלויים לפיצויים‬

‫‪ .78‬גרמה עוולה למותו של אדם‪ ,‬והיה אותו אדם‪ ,‬אילולא מת‪ ,‬זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת‬
‫גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו‪ ,‬הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה‪.‬‬

‫הזכאי להגיש תובענה‬

‫‪ .79‬תובענה לפיצויים לפי סעיף ‪ 78‬תוגש על ידי מבצע הצוואה‪ ,‬או מנהל העזבון‪ ,‬או היורשים של המת‪ ,‬לטובת בן‬
‫זוגו‪ ,‬הורו וילדו‪ ,‬או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה‬
‫תובענה כאמור – כל מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם או בשם מקצתם‪.‬‬

‫הפיצויים וחישובם‬
‫‪ .80‬בתובענה לפי סעיף ‪ 78‬יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל‬
‫אחד מהם עקב מות הנפגע‪ ,‬והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה‪ ,‬או עתידים לסבול אותו‬
‫למעשה‪ ,‬ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו‬
‫מהנתבע‪ ,‬יקבע בית המשפט בשעת שפיטה‪ ,‬את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר‪.‬‬

‫תביעת היורשים‬
‫היורשים באים בעיקרון בנעלי הניזוק בין שזה נפטר עקב בעוולה ובין אם לאו‪ .‬תביעתם היא תביעה נגזרת מתביעת‬
‫הניזוק – הם באים בנעליו (ראו מנורה נ' כרכבי‪ ,‬פס' ‪ .)10 ,8‬לאיזה סוגי פיצוי זכאים אפוא היורשים? האם קיימת‬
‫בכל זאת ליורשים גם עילה עצמאית בשל נזקיהם האישיים?‬
‫יורשים – ס '‪( 19‬ב) לפקנ"ז – תביעה של הניזוק שעברה ליורשים (סוברוגרציה‪/‬תחלוף) ותובעים את הזכויות על נזק‬
‫שנגרם לנפטר (כולל להוצאות קבורה)‪.‬‬
‫האם נדרש שהמוות של הניזוק ייגרם בעוולה? לא נדרש‪.‬‬

‫‪210‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫מנורה נ' כרכבי ביום ‪ 14.6.2000‬אירעה תאונת דרכים‪ .‬חנא כרכבי ז"ל‪ ,‬נהרג בתאונה ורעייתו ובנו הצעיר נפגעו‬
‫בתאונה‪ .‬לבני הזוג בן בגיר נוסף‪ ,‬שלא היה מעורב בתאונה‪ .‬לבית‪-‬המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה שנסבה על‬
‫נזקי הגוף של המשיבים ‪ 2‬ו‪ 3-‬בתאונה‪ ,‬על נזקיהם של המשיבים ‪ 2‬ו‪ 3-‬כתלויים‪ ,‬וכן על נזקיו של המנוח עצמו‬
‫במסגרת תביעת העיזבון (המשיב ‪ .)1‬המחלוקת התייחסה לשיעור הפיצויים בלבד‪ .‬המבטחת הגישה ערעור על‬
‫פסה"ד והעזבון ובני המשפחה הגישו ערעור שכנגד‪ .‬פסק הדין‪ :‬באופן עקרוני יש להביא בחשבון את "יד החיסכון"‬
‫גם בחישוב הפיצוי לתלויים‪ ,‬כפי שהדבר נעשה בחישוב תביעת העיזבון‪ .‬אלא שהתוצאה המתקבלת לאחר יישום‬
‫מלא ונכון של הוספת "יד החיסכון" תהא זהה מבחינה חשבונית לתוצאה המתקבלת בדין הקיים‪ .‬כך‪ ,‬ששקילות‬
‫התוצאה וטעמים של נוחות (חישוב בדרך מוכרת ומקוצרת) מאפשרים לדבוק בדרך החישוב הקיימת‪ .‬במקרה דנן‪,‬‬
‫ביהמ"ש לא מצא בסיס להתערב בפסיקתו של בית‪-‬המשפט המחוזי בכל הנוגע לפיצוי שנפסק למשיבה עבור עזרת‬
‫הזולת ובקביעתו לעניין קיצור תחולת החיים של המשיבה ‪ .2‬לעומת זאת‪ ,‬לאור העקרונות שהותוו בפס"ד זה‪ ,‬יש‬
‫לתקן את פסק‪-‬הדין ככל שהוא נוגע לפיצוי בגין הפסד התמיכה לתלויים ולפיצוי עבור הפסד ההשתכרות "בשנים‬
‫האבודות" לעיזבון‪ ,‬וכן בכל הנוגע ליחס שבין שתי התביעות‪ .‬כיוון שבמקרה זה היו תלויים במנוח (להבדיל ממקרה‬
‫של רווק חסר תלויים)‪ ,‬נעשה החישוב של הפסדי התמיכה בתביעת התלויים ושל הפסדי ההשתכרות בתביעת‬
‫העיזבון באמצעות שיטת הידות‪.‬‬
‫ההלכות‪ ) 1 :‬תביעת התלויים ותביעת העיזבון הן תביעות מובחנות ומובדלות‪ ,‬אך קיימת חפיפה ביניהן‪ ,‬ובתחום‬
‫החפיפה יש למנוע כפל פיצוי באמצעות קיזוז וניכוי‪ )2 .‬לפי הלכת הניכוי בעוד שמתביעת התלויים יש להוריד את‬
‫תביעת היורשים‪ ,‬אין להוריד מתביעת היורשים את תביעת התלויים; הלכה זו ראויה לביקורת‪ )3 .‬באופן עקרוני‬
‫יש להביא בחשבון את "יד החיסכון" גם בחישוב הפיצוי לתלויים‪ ,‬אולם הדין הקיים מוביל לתוצאה זהה ולכן אין‬
‫צורך בשינוי שיטת החישוב הנוהגת‪.‬‬

‫פס"ד לינדורן השופט ברק קבע כי ידועים בציבור הם בהגדרת בן זוג לפי ס '‪.78‬‬

‫תביעת התלויים‬
‫מיהם התלויים ‪ .‬התלויים הם בני זוג וילדים והורים כהגדרתם בפקודה בסע' ‪" .2‬בני זוג" לרבות "ידועים בציבור"‬
‫(ראו ‪ 5096/21‬פלוני נ' שלמה חברה לביטוח (‪ .)15.12.2021‬ראו ע"א ‪ 11902/04‬חסין נ' כלל (‪ )14.8.2007‬לעניין קשר‬
‫בין גרושים‪ .‬באשר לילדים‪ ,‬תלות קיימת במלואה בתקופת הקטינות‪ .‬באשר לתקופת הבגרות ראו סקירת הפסיקה‬
‫והמחלוקת בפרשת פלוני' המאגר הישראלי לביטוח חובה וכן ע"א ‪ 1503/94‬הפניקס נ' ברמן‪ ,‬פ"ד נא(‪ ,502 )3‬פס' ‪4‬‬
‫(‪.)1997‬‬

‫פלוני נ' שלמה חברה לביטוח המנוחה נהרגה בתאונת דרכים‪ .‬המבקש טען כי עובר לתאונה הוא וארוסתו המנוחה‬
‫חיו תחת קורת גג אחת‪ ,‬תוך שהם מנהלים משק בית משותף‪ ,‬והם התעתדו להינשא כחודשיים לאחר מועד התאונה‬
‫בו קיפחה המנוחה את חייה‪ .‬ביהמ"ש המחוזי קבע (בניגוד לבימ"ש השלום)‪ ,‬כי המבקש אינו זכאי לפיצוי כ"בן זוג"‬
‫שהיה תלוי במנוחה‪ .‬נקבע כי הכרה בבן זוג כידוע בציבור הזכאי לפיצוי כתלוי‪ ,‬מחייבת‪ ,‬לצד הוכחת חיים תחת‬
‫קורת גג אחת וניהול משק בית משותף‪ ,‬גם הוכחת תלות כלכלית בפועל‪ ,‬אשר נקטעה על ידי מעשה הנזיקין‪.‬‬
‫הובהר‪ ,‬כי בניגוד לקביעת בימ"ש השלום‪ ,‬לא ניתן להסתפק אך בתלות עתידית‪ .‬ביהמ"ש המחוזי קבע כי במקרה‬
‫דנן לא הוכחה התקיימותה של מערכת יחסים של תלות בפועל‪ .‬על כך בר"ע זו אשר נדונה כערעור בשל הצורך‬
‫להבהיר ולחדד את המבחנים להכרה בבן זוג כתלוי לעניין סעיף ‪ 78‬לפקודת הנזיקין‪ .‬פסק הדין‪ :‬על‪-‬מנת להכיר‬

‫‪211‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫במבקש כזכאי לפיצויים כבן זוג תלוי מכוח סעיף ‪ 78‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬יש לבחון בשלב ‪ I‬אם בני הזוג היו "ידועים‬
‫בציבור"‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש לבחון האם בני הזוג התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות‪ ,‬ובתוך‬
‫כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין‪ .‬ככל‬
‫שהתשובה שלילית‪ ,‬וייקבע כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור‪ ,‬יש לדחות כבר בשלב זה את התביעה‪ .‬ככל‬
‫שהתשובה חיובית‪ ,‬יש לעבור לשלב ‪ , II‬שבו תיבחן שאלת התלות של המבקש במנוחה‪ .‬ובהקשר זה ניתן יהיה‬
‫להוכיח תלות בפועל או תלות בכוח‪ ,‬והפיצוי שייקבע יהיה בהתאם לתלות שתוכח‪.‬‬

‫חסין נ' כלל ערעורים על פסק‪-‬דינו של ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬שהכריע בשאלות שונות הקשורות בפיצוי המגיע‬
‫למערערים מאת המשיבה בעקבות תאונת דרכים אשר הביאה למותו של חסין‪ .‬ביהמ"ש קיבל בחלקו את ערעור‬
‫המערערים‪ ,‬דחה את ערעור המשיבה וקבע‪ :‬ביהמ"ש המחוזי קבע כי המערערת ‪ ,1‬גרושתו של המנוח‪ ,‬היא בבחינת‬
‫תלויה במנוח‪ ,‬בהיותה "בת זוג" כמשמעותו של ביטוי זה בסעיף ‪ 78‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬הדן בזכותם של תלויים‬
‫לפיצויים‪ .‬אכן‪ ,‬בפסיקת ביהמ"ש העליון נקבע כי הדיבור "בן‪-‬זוגו" בסעיף ‪ 78‬לפקודת הנזיקין משתרע גם על‬
‫ידועים בציבור‪ .‬אולם‪ ,‬במקרה דנן ספק רב אם המערערת ‪ 1‬והמנוח עשויים להיחשב כמי שהיו "ידועים בציבור"‪.‬‬
‫המושג "ידועים בציבור" מתייחד‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬לשניים המקיימים חיי אישות כבעל ואישה וכן מנהלים יחדיו‬
‫משק בית משותף‪ .‬בנסיבות רגילות‪ ,‬הגירושין הם סימן לכך שבני‪-‬הזוג אינם חפצים עוד לקיים חיי משפחה‬
‫משותפים‪ .‬גם אם אפשר שבני זוג שהתגרשו ימצאו את הדרך חזרה זה לזרועותיה של זו עד כי ייחשבו "ידועים‬
‫בציבור"‪ ,‬הרי שנדרשות ראיות משכנעות לכך‪ .‬עצם העובדה שבני זוג גרושים מוסיפים לקיים מערכת יחסים‬
‫כלשהי אינה מלמדת על היותם "ידועים בציבור"‪ .‬בנסיבות העניין נראה כי על אף שהמערערת ‪ 1‬והמנוח נותרו‬
‫בקשר לאחר גירושיהם‪ ,‬אין לומר כי קשר זה עלה כדי היותם "ידועים בציבור" לפי ההגדרה המקובלת של מושג‬
‫זה‪.‬‬
‫הלכת אטינגר בדבר הפסד השתכרות "בשנים האבודות" היא בעלת תוקף רטרוספקטיבי ויש להחילה במקרה דנן‪.‬‬
‫מסקנה זו יש בה‪ ,‬בנסיבות המקרה‪ ,‬כדי לבטל את הצורך בבירור תביעתן של המערערות כתלויות‪ .‬ביהמ"ש המחוזי‬
‫לא פסק למערערות פיצויים בגין מלוא רכיבי פיצויי התלות‪ ,‬אלא רק בגין הפסדי תמיכה‪ .‬בהתחשב בעובדה‬
‫שהמערערות ‪ 2‬ו‪ 3-‬הן יורשותיו של המנוח לפי צו ירושה ובהתחשב בהלכה המורה כי אין לפסוק כפל‪-‬פיצוי עבור‬
‫אובדן תמיכה ועבור הפסד השתכרות בשנים האבודות‪ ,‬יש לפסוק לעיזבון פיצוי עבור הפסד השתכרותו של המנוח‬
‫"בשנים האבודות" תחת הפיצוי בגין הפסדי תמיכה‪ .‬יש להחזיר את הדיון לביהמ"ש המחוזי לצורך בירור סכום‬
‫הפיצוי המגיע לעיזבונו של המנוח בגין הפסד ההשתכרות "בשנים האבודות"‪.‬‬

‫האם ילד מעל גיל ‪ 18‬שגר בביתו של המת עומד בהגדרת תלוי ?‬
‫פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח חובה המנוח נהרג בגיל ‪ ,62‬טרם פרישתו לגמלאות‪ ,‬והותיר אחריו אישה ושני‬
‫ילדים בגירים‪ :‬בת בגיל ‪ ,38‬פסיכולוגית במקצועה‪ ,‬נשואה ואם לשלושה; ובן בגיל ‪ ,30‬מהנדס חשמל‬
‫ואלקטרוניקה‪ ,‬נשוי ואב לשתיים‪ .‬אשתו של המנוח היא היורשת היחידה‪ ,‬וילדיו של המנוח טענו כי הם זכאים‬
‫לפיצוי כתלויים‪ ,‬משום שהוכיחו שהמנוח תמך בהם תמיכה כספית בפועל‪ ,‬ואלמלא התאונה – התמיכה הייתה‬
‫נמשכת‪ .‬לטענתם‪ ,‬התמיכה הכספית של המנוח נועדה לפרנסתם ולמחייתם שלהם ושל ילדיהם‪ ,‬נכדיו של המנוח‪.‬‬
‫אבדן התמיכה הכלכלית מוערך ב‪ ₪ 5,000-‬לחודש עד אחרון ימיו של המנוח לפי תוחלת חייו הצפויה‪ .‬בית המשפט‬
‫המחוזי דחה את תביעת ילדיו של המנוח‪ .‬נקבע כי ילד נחשב "תלוי" במנוח רק אם הוא "סמוך על שולחנו ונעדר‬
‫יכולת עצמאית לכלכל עצמו"‪ .‬לכן‪" ,‬ככלל‪ ,‬אין לראות בילדים בגירים של מנוח כתלויים בו (להוציא תלות חלקית‬
‫בתקופת השירות הצבאי)"‪ ,‬וגם אם הורה נוהג לתמוך כלכלית בילדיו הבגירים‪ ,‬אין הדבר מקים להם עילת תביעה‬
‫כתלויים‬

‫‪212‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נקבע כי ילד נחשב "תלוי" במנוח רק אם הוא "סמוך על שולחנו ונעדר יכולת עצמאית לכלכל עצמו"‪ .‬לכן‪" ,‬ככלל‪,‬‬
‫אין לראות בילדים בגירים של מנוח כתלויים בו (להוציא תלות חלקית בתקופת השירות הצבאי)"‪ ,‬וגם אם הורה‬
‫נוהג לתמוך כלכלית בילדיו הבגירים‪ ,‬אין הדבר מקים להם עילת תביעה כתלויים‪ .‬פסק הדין‪ :‬ערעור המתמקד‬
‫בשאלה האם ילדים בגירים‪ ,‬אשר מסוגלים להתפרנס באופן עצמאי‪ ,‬יכולים להיחשב "תלויים" באדם שנפטר‪,‬‬
‫לצורך הגשת תביעה מכוח סעיף ‪ 78‬לפקודת הנזיקין‪ .‬במסגרת זו נדרש ביהמ"ש לשאלה האם כל ילד זכאי לפיצוי‬
‫במקרה של הפסד תמיכה או רק ילד שהיה "תלוי" בהוריו; ואם נדרשת "תלות" – מהו התוכן המעשי שיש ליצוק‬
‫לדרישה זו‪ .‬השופטים עמית וסולברג סבורים כי יש ללכת בדרך ביניים כאשר השופט סולברג מציג גישה רחבה‬
‫במקצת מזו של השופט עמית‪ .‬לדעת כל ההרכב המערערים לא יכולים להחשב "תלויים" במנוח לצורך סעיף ‪.78‬‬
‫נקבע כי תלות בתקופת השירות הצבאי הוא ‪ 3/1‬תשלום ומעבר לגיל זה חריג‪ ,‬בשנים האחרונות רואים מגמה של‬
‫הרחבה בה יותר גילאים ומצבים שהפסיקה מכירה בהגדרת התלויים‪.‬‬

‫השופ' עמית ‪ :‬דקה ‪ 23‬הקלטה ‪ – 3‬פס' ‪ .12‬האם כל ילד זכאי לפיצוי במקרה של הפסד תמיכה או רק ילד שהיה‬
‫"תלוי" בהוריו; ואם נדרשת "תלות"?‬
‫‪ .1‬אפשרות ראשונה היא להתעלם כליל מאלמנט ה"תלות"‪ .‬זוהי חלופה שמרחיבה את זכות התביעה‪ ,‬מפני שעל‪-‬פיה‬
‫ילדיו של המנוח‪ ,‬באשר הם‪ ,‬יהיו זכאים לפיצוי ובלבד שבפועל נגרם להם הפסד כתוצאה ממותו של המנוח‪.‬‬
‫‪ .2‬האפשרות השניה היא לקבוע כי תנאי להגשת תביעה מצידו של ילד כ"תלוי"‪ ,‬היא קיומה של תלות קיומית בהורה‬
‫המנוח‪ .‬זוהי חלופה פרשנית מצמצמת‪ ,‬ועל פיה‪ ,‬ילד יהיה זכאי לפיצוי כתלוי רק בגין התקופה שבה לא היה‬
‫מסוגל לפרנס את עצמו כלל‪.‬‬
‫‪ .3‬האפשרות השלישית היא אפשרות ביניים‪ .‬לפי אפשרות זו‪ ,‬תנאי מקדמי לזכות התביעה של ילד היא קיומה של‬
‫תלות שנובעת מאחדות התא המשפחתי‪ ,‬כך שהתלוי היה סמוך על שולחנו של המנוח‪ .‬כלומר‪ ,‬לצורך שגרת‬
‫חייו של הילד‪ ,‬הוא נזקק לתמיכתו הכלכלית של ההורה‪ ,‬שדואג לספק את צרכיו הבסיסיים‪.‬‬

‫לצורך המחשה נדגים את שלוש האפשרויות במקרה של נערה שמלאו לה ‪ 18‬והיא מתגוררת בבית הוריה עד למועד‬
‫הגיוס‪ .‬על פי האפשרות המרחיבה‪ ,‬אין ספק שהיא זכאית לתבוע כתלויה בגין תקופה זו; על פי האפשרות השניה‪,‬‬
‫המצמצמת‪ ,‬לא תוכר זכות תביעה עצמאית שהרי הבת מסוגלת לפרנס את עצמה‪ .‬לפי האפשרות השלישית‪ ,‬בית‬
‫המשפט יכיר בקיומה של תלות בתקופה הרלוונטית‪ ,‬שכן למרות יכולתה התיאורטית להשתכר למחייתה‪ ,‬בפועל‬
‫היא עומדת לפני גיוס והוריה ממלאים את כל מחסורה‪.‬‬
‫סיכום של הש' עמית ‪ :‬ילד יוכר כ"תלוי" ויוכל לזכות בפיצוי כתובע עצמאי רק אם הוא תלוי תלות ממשית בהוריו‪,‬‬
‫היינו – נסמך על שולחנם וחסר יכולת להתפרנס כאדם בוגר‪ .‬המבחן הוא מבחן מעשי של עצמאות מול תלות‪.‬‬
‫הפרמטר הראשוני והעיקרי לבחינת קיומה של תלות הוא גיל הילד‪ ,‬שלכל הדעות מהווה אינדיקציה חשובה‪.‬‬
‫במקרי גבול ניתן להיעזר בפרמטרים נוספים‪ ,‬כגון יכולת השתכרות‪ ,‬רכישת מקצוע וקיומו של תא משפחתי עצמאי‪.‬‬
‫הכלל הרגיל הוא שילד עד גיל ‪ 18‬נחשב תלוי בהוריו תלות מלאה‪ ,‬בתקופת השירות הצבאי הסדיר התלות פוחתת‪,‬‬
‫ולאחר מכן הילד אינו נחשב עוד "תלוי" בהוריו‪ .‬במקרים מתאימים ניתן יהיה לפסוק פיצוי בגין אבדן תמיכה‬
‫בתקופת הלימודים לתואר ראשון‪ ,‬שמא לעיתים גם לתואר שני ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ילד מבוגר יותר שיבקש להכיר בו‬
‫כתלוי‪ ,‬יידרש להראות נסיבות מיוחדות‪ ,‬כגון חוסר יכולת השתכרות בגלל מצב רפואי או נפשי‪.‬‬

‫השופט נ' סולברג‪:‬‬

‫כשלעצמי‪ ,‬סבורני כי גישת הביניים היא אכן הדרך הראויה לנקוט בה‪ ,‬אך זאת במידה רחבה במקצת מזו ששרטט‬
‫חברי‪ .‬אמנם נכון‪ ,‬כי ילדים הנעדרים יכולת השתכרות‪ ,‬הם הזקוקים ביתר שאת לתמיכת הוריהם‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬

‫‪213‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן‪ :‬הפקודה) איננה מגדירה תלויים כילדים אשר אין ביכולתם להתקיים באופן‬
‫עצמאי‪ ,‬אלא כאלו התלויים בהוריהם בפועל‪ .‬להשלים פס' ‪.3-9‬‬

‫השופט י' דנציגר‪:‬‬

‫אני סבור כי המקרה שלפנינו הינו מקרה מובהק בו אין מקום לראות בילדיו של המנוח כתלויים‬

‫הפניקס נ' ברמן ‪ :‬המשיבות‪ ,‬שהן אלמנתו ובנותיו של המנוח ברוך ברמן ז"ל (להלן – המנוח) שנהרג בתאונת‬
‫דרכים‪ ,‬תבעו מבית‪-‬המשפט המחוזי את נזקיהן כתלויות במנוח‪ .‬על פסק‪-‬דינו של בית‪-‬המשפט המחוזי הוגשו‬
‫הערעור והערעור שכנגד‪ ,‬ובהם מבקש כל צד לשנות את הסכומים שנפסקו בחלק מפרטי הנזק ואת דרך חישובם‪.‬‬
‫עיקר פסק‪-‬הדין סב על קביעת בית‪-‬המשפט שלפיה בנותיו של המנוח זכאיות לפיצויים‪ ,‬כתלויות למשך כל התקופה‬
‫שבה היה אביהן משתכר‪ ,‬ולא רק עד לתום שירותן הצבאי כמקובל‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט העליון פסק‪ ,‬ההלכות‪:‬‬
‫א‪ .‬תלויים אינם זכאים לקבל פיצויים כתלויים של המנוח ובנוסף לכך את הפיצויים בגין הנזק הבלתי ממוני‬
‫המגיעים להם כיורשיו של המנוח‪ .‬הם זכאים לתשלום סכום הפיצויים הגדול מבין הפיצויים שלהם הם זכאים‬
‫כתלויים או כיורשים‪ ,‬אך לא לשניהם‪.‬‬
‫ב‪ ) 1( .‬ככלל‪ ,‬ייעשה חישוב הפסדם של תלויים על‪-‬פי שיטת הידות‪ .‬לצורך יישומה של שיטת הידות נזקק‬
‫בית‪-‬המשפט גם לשאלה עד איזה גיל היה נזקק ילד בפועל לתמיכת אביו‪ ,‬לולא נפטר בתאונה‪.‬‬
‫(‪ )2‬בעבר‪ ,‬עמדה הנחה שהתמיכה היא עד גיל ‪ 18‬שנים‪ .‬חזקה עובדתית זו לא הניחה את הדעת‪ ,‬לנוכח המציאות‬
‫שעל‪-‬פיה גם לאחר התבגרם של צעירים‪ ,‬ובמשך תקופת שירותם בצבא‪ ,‬הם ממשיכים להיות נתמכים על‪-‬ידי‬
‫הוריהם‪ .‬עם השנים‪ ,‬סטו בתי‪-‬המשפט בהדרגה מחזקה זו עד שבע"א ‪ ]10[ 5/84‬שונתה חזקת גיל התלות מפורשות‬
‫ונקבעה חזקה עובדתית חדשה שלפיה ילדים בישראל תלויים בהוריהם עד לסיום שירותם הצבאי הסדיר ‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬במהלך שירותו מצוי הילד במשך מרבית עתותיו בצבא‪ ,‬שם הוא נהנה ממדים‪ ,‬ממזון ומלבוש למשך תקופת‬
‫הימצאו בשירותו הצבאי‪ ,‬וכן מהטבות נוספות‪ .‬ניתן וראוי אפוא לכמת את שיעור התמיכה בילד בתקופת שירותו‬
‫הצבאי כדי שליש ידה‪ ,‬ולא בשיעור שני שלישי ידה‪ ,‬כפי שנפסק לעתים ‪.‬‬
‫(‪ ) 4‬במקרה דנן‪ ,‬לא היו בפני בית‪-‬המשפט ראיות שיצדיקו סטייה מהכלל‪ ,‬והיה מקום לקבוע שתלותן של‬
‫המשיבות ‪ 3-6‬תהיה בשיעור של ידה אחת עד הגיען לגיל ‪ ,18‬ובשיעור שליש ידה בפרק הזמן שבין גיל ‪ 18‬לגיל ‪.20‬‬
‫בצאתו מהנחה שגם לאחר גיל זה הן היו נתמכות על‪-‬ידי המנוח‪ ,‬חרג בית‪-‬המשפט מעתירתן – ולכך בוודאי לא היה‬
‫מקום‪.‬‬
‫ג‪ ) 1( .‬תלויים זכאים להפסד הממון שנגרם להם עקב מותו של המנוח שבו היו תלויים‪ .‬במסגרת נזק זה נכלל גם‬
‫הפסד שירותים של המנוח אם על‪-‬ידי כך נגרם להם נזק ממון‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬במקרה דנן‪ ,‬לאור עיסוקיו הרבים של המנוח‪ ,‬קשה להלום שנותר בידו לסייע ולעזור במשק הבית עזרה רבה‪.‬‬
‫בשל כך‪ ,‬ובשל העובדה שבית‪-‬המשפט נמנע מלנכות את ידת המנוח בהכנסת האלמנה כפי שזו הייתה ערב התאונה‪,‬‬
‫שכן נאלצה להקדיש זמן רב יותר לעבודות הבית ולטיפול בילדים‪ ,‬יש להפחית את סכום התמיכה החודשי שנפסק‬
‫בשל עזרת המנוח במשק הבית‪.‬‬

‫אופי התביעה ‪ .‬תביעת התלויים‪ ,‬הקיימת רק במקרה של מוות עקב העוולה‪ ,‬היא תביעה עצמאית של התלויים בשל‬
‫נזקם‪ ,‬ולא תביעת הנגזרת מתביעתו של המנוח כתביעת התלויים ‪ -‬ראו סעיף ‪ 69‬לפקודת הנזיקין (ייחוס אשם‬
‫תורם של ניזוק לתלויים מצריך הוראה מיוחדת)‪.‬‬

‫‪214‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫האם נדרש שהמוות של הניזוק ייגרם בעוולה? כן‪ ,‬וכל טענה של אשם תורם מצד הניזוק תעמוד נגד התלויים (ס '‬
‫‪.)69‬‬

‫האם התיישנות תביעת המנוח חוסמת אפוא גם את תביעת התלויים?‬

‫בעבר‪ ,‬פסקו שיש התיישנות‪ .‬אח"כ נקבע כי מרוץ הזמן לתלויים מחושב בנפרד‪.‬‬

‫הנזק בר הפיצוי ‪ .‬זכותם של התלויים מוגבלת לנזק ממוני (כספי) של אבדן תמיכה כספית או שירותים שהיה‬
‫המנוח נותן לתלויים בו אלמלא מותו‪ .‬לפיצוי בשל "אבדן שירותים" ראו רע"א ‪ 6914/14‬פלוני נ' קרנית (‪.)7.2.2014‬‬
‫לתלויים אין זכות לנזקים ממוניים אחרים או לנזקים בלתי ממוניים‪ .‬בן הזוג אינו זכאי אפוא לפיצוי בשל פגיעה‬
‫בהכנסתו מעבודה (גבאי נ' לוזון )‪ .‬כמו כן מהנזק בר הפיצוי יש כעיקרון לנכות הטבות כספיות שצמחו לתלויים‬
‫עקב מותו של המנוח (ראו פס"ד צאייג ודעתו החולקת של השופט ח' כהן)‪ .‬הטבות אלה כוללות הטבות שמקורן‬
‫בצדדים שלישיים (יידון בנושא הבא) והוצאות שהיו מוצאות על ידי המנוח אלמלא העוולה‪ .‬כן כוללות הטבות אלה‬
‫נשואים מאוחרים היוצרים מקור תמיכה חדש להורה שנותר בחיים (ע"א ‪ 7244/97‬חכמי נ' רותם פ"ד נד(‪( 30 )2‬‬
‫‪ .))2000‬באשר להשפעת נישואים מאוחרים על הקטנת הפיצוי לילדי המנוח‪/‬ה בשל קיומו של הורה חורג ראו‬
‫והמחלוקת לעניין זה בין השופטים בעיזבון מרמש נ' הדסה‪.‬‬

‫‪ 6914/14‬פלוני נ' קרנית המבקשים‪ ,‬יורשי ותלויי תושב האזור‪ ,‬שנפטר כתוצאה מפגיעות שנגרמו לו בתאונת‬
‫דרכים (להלן‪ :‬המנוח)‪ ,‬הגישו תביעת פיצויים נגד מספר גורמים ובהם המשיבה‪ .‬בקשת רשות הערעור דנן נסבה‬
‫אודות סכום הפיצוי שנפסק למבקשים בגין ראש הנזק של אבדן שירותי אב ובעל‪ :‬בימ"ש השלום פסק בראש נזק‬
‫זה סכום של ‪ ₪ 250,000‬בהתבסס על הלכת מרמש ; בימ"ש המחוזי קבע כי אין מקום להתבסס על הלכת מרמש‬
‫והפחית את סכום הפיצוי לסך של ‪ ₪ 100,000‬משום שהסכום שנפסק אינו נותן ביטוי לשוני הקיים בין עלויות‬
‫העזרה במדינת ישראל לבין אלו שבשטחים ‪ .‬פסק הדין‪ :‬ניתן לסטות מהסכומים שנקבעו בפסיקה כ"כלל אצבע"‬
‫לצורך אומדן הפיצוי בגין "אבדן שירותים" במדינת ישראל‪ ,‬לסכומי הפיצוי שיש לשלם לניזוקים כאשר מדובר‬
‫באבדן שירותים במקום אחר‪ ,‬בו עלויות העזרה שונות‪ ,‬כגון במקרה דנן שבו המנוח היה תושב האזור‪.‬‬

‫‪ 64/89‬גבאי נ' לוזון בעלה המנוח של המשיבה ‪ ,1‬אביהם של המשיבים ‪5 -2‬שעיזבונו הוא המשיב ‪ 6‬נהרג בתאונת‬
‫דרכים‪ .‬המערערים הודו בחבות כלפי המשיבים בגין תאונה זו‪ .‬המנוח‪ ,‬שבמקורו היה בן מושב והתגורר במושב‬
‫ובעבר אף סייע לאביו בעיבוד משקו‪ ,‬עבד מחוץ למושב ומעולם לא עסק בעצמו בחקלאות‪ .‬בית המשפט המחוזי‬
‫קיבל את טענת המשיבים שהמנוח תכנן ‪ -‬אך לא הספיק להגשים את תכניתו ‪ -‬לעבד את המשק החקלאי שהועמד‬
‫לרשותו וזאת בנוסף לעבודתו מחוץ למושב‪ ,‬וכלל את הפסד ההכנסה הנוספת בחישוב נזקי המשיבים‪ .‬בית המשפט‬
‫התחשב גם בהשתכרות המשיבה ‪1‬שעבדה במשרה מלאה עד לתאונה שבה נספה המנוח ואף לאחר מכן‪ ,‬ורק לאחר‬
‫שנולדה המשיבה ‪ ,5‬הפחיתה המשיבה ‪1‬את שעות העבודה ונאלצה לבסוף לפרוש מעבודתה‪ .‬בית המשפט המחוזי‬
‫החיל את עקרון הקופה המשותפת אך ניכה מן הפיצויים רק מחצית מגובה שכרה של המשיבה ‪1‬ערב פרישתה‬
‫בקובעו כי החלטת המשיבה ‪ 1‬לצמצם את היקף עבודתה מחוץ לביתה (ובכורח הנסיבות אף להפסיקה) אף היא‬
‫נבעה מן המצב החדש שאליו נקלעה עקב מות המנוח‪ .‬מכאן הערער והערעור שכנגד‪.‬‬
‫ההלכות‪ )1 :‬זכות התלויים לפיצויים צומחת ממות המנוח ומאובדן תמיכתו הכספית‪ ,‬אם כי מדובר בזכות‬
‫עצמאית; אין התלויים זכאים לפיצויים אלא על הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות המנוח‪ )2 .‬ניתן לפצות‬
‫את התלויים במנוח‪ ,‬במסגרת עילת התלות‪ ,‬על אובדן השירותים שנהוג לתתם ושקיימת ציפייה לקבלתם במסגרת‬

‫‪215‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫המשפחה‪ ,‬אם האובדן ניתן להערכה כספית‪ ) 3 .‬מקום שבו קיימו בני‪-‬זוג קופה משותפת‪ ,‬יש לחשב נזקי תלותו של‬
‫מי מהם בזולתו תוך התחשבות בקיומה של הקופה המשותפת‪.‬‬

‫‪ 489/79‬אליהו חברה לביטוח נ' עזבון צאייג אשתו של צאייג נפטרה כתוצאה מהתנגשות של מכוניתו ‪-‬בעת‬
‫שהייתה נהוגה על‪-‬ידו ‪ -‬ברמזור‪ .‬המשיבים ‪ -‬עזבון האשה והתלויים ‪ -‬תבעו שלושה חודשים לאחר מכן את חברת‬
‫הביטוח (המערערת)‪ ,‬שביטחה את השימוש במכונית‪.‬‬

‫שתי השאלות העיקריות‪ ,‬שהתעוררו בבית המשפט המחוזי‪ ,‬היו‪:‬‬

‫‪ .1‬האם ניתן בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬תשל"ה‪ ,1975-‬לתבוע את חברת הביטוח של הנוהג‬
‫בלי לצרף את הנוהג עצמו?‬
‫‪ . 2‬האם יש לנכות מדמי הפיצויים הנפסקים לתלויים בגין מות רעייה ואם‪ ,‬את הכספים‪ ,‬שנחסכו במותה?‬
‫בית המשפט המחוזי השיב על השאלה הראשונה בחיוב ועל השנייה בשלילה‪ .‬מכאן הערעורים‪.‬‬
‫בית המשפט העליון פסק‪:‬‬
‫א‪ ) 1( .‬בתביעת הנוהג בגין נזק גוף שנגרם לו‪ ,‬הפיצוי אינו מבוסס על אחריות של נוהג אלא על נזק של ניזוק‪ ,‬ויש‬
‫קשר משפטי ישיר בין הניזוק‪-‬התובע ‪ -‬לבין המבטח‪-‬הנתבע‪ .‬לכן אין צורך בפסק‪-‬דין‪ ,‬כתנאי מוקדם לחיוב‬
‫המבטח‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬בתביעת נפגע שאינו הנוהג בגין נזק גוף שנגרם לו‪ ,‬המושתתת על חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬ובתביעת‬
‫תלויים ויורשיו של נפגע כזה שנפטר‪ ,‬חל סעיף ‪19‬לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש]‪ ,‬תש"ל‪ ,1970-‬הדורש‬
‫פסק‪-‬דין נגד הנוהג המבוטח כתנאי מוקדם להחיב את המבטח‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬בתביעה לתשלום תכוף על‪-‬פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬אין צורך בפסק‪-‬דין נגד הנוהג כדי לחייב את‬
‫מבטחו‪.‬‬
‫ב‪ ) 1( .‬בקביעת סכום הפיצויים‪ ,‬הנחסך לתלויים‪ ,‬יש לקחת בחשבון כגורם המפחית את הנזק את העובדה‪ ,‬כי‬
‫התלויים חסכו עקב מות המנוחה הוצאות על צרכיה ומזונותיה‪.‬‬
‫(‪ )2‬בקביעת סכום הפיצויים אין להתחשב בסיכויי האלמן להינשא בשנית‪.‬‬
‫ג‪( .‬דעת מיעוט ‪ -‬מ"מ הנשיא ח' כהן)‪:‬‬
‫(‪ )1‬את הדיבור "הפסד ממון" שבסעיף ‪80‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] יש לנסות ולפרש מתוך הקשרו בהוראות‬
‫הפקודה עצמה ולהסתייע במשמעותה במקורותיה ובמהלכיה של הלשון העברית‪.‬‬
‫(‪ )2‬הדיבור "הפסד ממון" לעניין סעיף ‪80‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שונה מהדיבור "נזק ממון" באותה פקודה‬
‫ואינו טעון חישוב בלירות ובאגורות‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬הפיצויים הנפסקים לתלויים מוגבלים להפסדים "גשמיים" להבדילם מהפסדים רוחניים או נפשיים‪.‬‬
‫(‪ ) 4‬הפסד שירותיה של המנוחה כעקרת‪-‬בית הוא בגדר הפסד ממון‪ .‬יש לאמדו על בסיס מלוא כוחה של האשה כל‬
‫ימי חייה הפעילים‪ ,‬ואין לאמדו על‪-‬פי קנה המידה של שכר העבודה במשק בית‪.‬‬
‫הש' חיים כהן בדעת המיעוט‪:‬‬
‫"‪ . 9‬טוען בא‪-‬כוח חברת הביטוח ‪ -‬ויש לו‪ ,‬כאמור‪ ,‬אילנות גדולים בבתי המשפט האנגליים ובבית‪-‬משפט זה‬
‫להיתלות בהם ‪ -‬שיש לנכות מהפסד הממון את רווח הממון‪ ,‬שבא להם לאבלים במות עליהם יקירתם‪ :‬סוף סוף‬
‫זוכים הם עתה בחיסכון ניכר על‪-‬ידי שהמנוחה אינה אוכלת עוד לא ארוחת בוקר ולא ארוחת צהריים ולא ארוחת‬
‫ערב ואינה שותה עוד לא יין ולא ליקר‪ ,‬לא תה ולא קפה‪ .‬ולא זו בלבד אלא היא אינה זקוקה עוד לא למלבושים ולא‬
‫לנעליים‪ ,‬לא לתמרוקים ולא לתכשיטים‪ .‬רווחים של ממש הם‪ ,‬ומי יודע אם בחשבון של חיי אשה מטופחת‬
‫ומפונקת אינם עולים בהרבה על הפסד הממון שנגרם במותה‪.‬‬

‫‪216‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫יש בעצם העלאת הטענה‪ ,‬שבמות המנוחה זכו אבליה ברווח ממון‪ ,‬משום פגיעה גסה ברגשותיהם ומשום חילול‬
‫כבודו של המת‪ .‬קל וחומר בן בנו של קל וחומר כשהטענה באה מפיותיהם של אלה הנושאים‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪,‬‬
‫באחריות למות המת‪ .‬הכלל הגדול שאין אדם יכול להיבנות ולהפיק תועלת מעוולתו שלו‪ ,‬צריך היה לחול בראש‬
‫וראשונה על טענה מעין זו ‪ -‬אך הטענה נטענת ומתקבלת כדבר שבשיגרה לגיטימית‪".‬‬

‫‪ 7244/97‬חכמי נ' רותם בעלה של המערערת ‪ 1‬נהרג בתאונת דרכים‪ .‬בית‪-‬המשפט המחוזי פסק לה פיצוי כתלויה‬
‫במנוח‪ ,‬אולם רק בעבור התקופה מאז מות המנוח ועד שנישאה לבעלה השני‪ ,‬סמי שמעיה‪ .‬המערערת טוענת כי‬
‫בפסיקת הפיצוי היה על בית‪-‬המשפט להתחשב בהפרש בין התמיכה שזכתה לה בחיי המנוח לבין זו שהיא זוכה לה‬
‫משמעיה‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט העליון פסק‪:‬‬
‫(‪ ) 1‬הכלל הרחב הוא‪ ,‬כי אלמנה שנישאה מחדש אינה זכאית לפיצויים בגין אובדן מקור התמיכה הכספית היות‬
‫שבנישואיה החדשים היא זוכה למקור תמיכה כספית חדש‪ .‬עקרון "השבת המצב לקדמותו" מחייב התחשבות‬
‫בעובדת הנישואין השניים‪ ,‬אשר שינתה את מצבו של הניזוק והקטינה את נזקו‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬אין לראות את נישואיה של אלמנה בשנית כאירוע המנתק את הזכאות שלה לפיצוי בגין אובדן התמיכה עקב‬
‫פטירת בעלה הקודם‪ .‬הגישה הדוגלת בניתוק כזה מנוגדת לתפיסה הנזיקית החותרת להשבת המצב לקדמותו‪ ,‬ככל‬
‫שהדבר ניתן‪ .‬במקרים מסוג זה‪ ,‬כל שנדרש הוא בחינה של כושר השתכרותו של זה (הבעל המנוח) אל מול כושר‬
‫השתכרותו של זה (הבעל השני)‪ ,‬ואין מניעה עיונית או מעשית מעשות כן ‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬מדיניות משפטית ראויה היא כזו שלא תרתיע אלמנה פלונית מלהינשא לאלמוני רק משום שכושר‬
‫השתכרותו פחות מזה של בעלה המנוח והנישואין יגרמו לה להפסד כלכלי‪ .‬אם יראה בית‪-‬המשפט בנישואין מחדש‬
‫אירוע המנתק את קשר הזכאות‪ ,‬הוא עשוי להביא לתוצאה כזו‪.‬‬

‫נישואים מאוחרים‬
‫‪ 9788/07‬עזבון מרמש נ' הסתדרות מדיצינית הדסה בימ"ש קמא קבע כי המנוחה קיבלה טיפול רפואי רשלני‬
‫לרבות חוסרים מהותיים בתיק הרפואי‪ .‬אף שהתביעה הוגשה למעלה משבע שנים מיום הפטירה‪ ,‬נקבע כי באותו‬
‫מועד לא ידע בעלה של המנוחה כי הטיפול הרשלני הביא למותה‪ ,‬ואין להתחיל את מירוץ ההתיישנות עד שקיבל‬
‫לידיו את המסמכים הרפואיים‪ .‬הערעור מתייחס לגובה הפיצוי שנפסק וכן ערעור המשיבות על עצם הטלת‬
‫האחריות‪.‬‬
‫פסק הדין ‪ :‬דעת הרוב קבעה כי כאשר התובע החל לחקור קיומה של רשלנות רפואית תוך זמן סביר ממועד קרות‬
‫הנזק‪ ,‬תידחה תחילת תקופת ההתיישנות למועד שבו קיבל לידיו את התיק הרפואי‪.‬‬
‫השופט א' פרוקצ'יה בדעת המיעוט‪.‬‬

‫חישוב נזקי התלויים‬

‫שיטת הידות ‪ .‬אופן חישוב נזקי התלויים במצב של ניהול משק בית משותף מבוסס על שיטת "הידות" ‪ -‬ראו פס"ד‬
‫מנורה נ' כרכבי פס' ‪ .9‬וכן לפי שיטה זו מעריכים את תרומתו הכספית של המנוח למשק הבית (עקב אובדן הפסד‬
‫השתכרותו)‪ ,‬ומנכים ממנה את חלקו בשימוש בהכנסה זו (ניכוי "הטבות")‪ .‬ההפרש מתחלק בין התלויים בהנחה‬
‫שצריכתם שווה‪ ,‬ובהנחה שקיימת במשק בית הוצאה קבועה שאינה תלויה במספר הנפשות ("היד הקבועה")‪.‬‬
‫כאשר תלותם של ילדים קטנה או נפסקת משתנה החישוב‪.‬‬

‫‪217‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫‪ 4641/06‬מנורה חברה לביטוח נ' עיזבון כרכבי ביום ‪ 14.6.2000‬אירעה תאונת דרכים‪ .‬חנא כרכבי ז"ל‪ ,‬נהרג‬
‫בתאונה ורעייתו (המשיבה ‪ )2‬ובנו הצעיר (המשיב ‪ )3‬נפגעו בתאונה‪ .‬לבני הזוג בן בגיר נוסף‪ ,‬שלא היה מעורב‬
‫בתאונה‪ .‬לבית‪-‬המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה שנסבה על נזקי הגוף של המשיבים ‪ 2‬ו‪ 3-‬בתאונה‪ ,‬על נזקיהם‬
‫של המשיבים ‪ 2‬ו‪ 3-‬כתלויים‪ ,‬וכן על נזקיו של המנוח עצמו במסגרת תביעת העיזבון (המשיב ‪ .)1‬המחלוקת‬
‫התייחסה לשיעור הפיצויים בלבד‪ .‬המבטחת הגישה ערעור על פסה"ד והעזבון ובני המשפחה הגישו ערעור שכנגד‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קיבל את הערעורים בחלקם‪ .‬במסגרת פסה"ד‪ ,‬סקר ביהמ"ש את הפסיקה הרלוונטית בנוגע‬
‫לתביעת התלויים‪ ,‬תביעת העיזבון‪ ,‬והיחס שביניהן‪ ,‬מהלכת אטינגר ועד היום‪ .‬וכן סיכם את אופן חישוב הפיצוי‬
‫בתביעת התלויים; תביעת העיזבון; ובתביעות מקבילות (מניעת פיצוי כפל במתחם החפיפה על דרך של קיזוז וניכוי‬
‫ובחינת ראשי‪-‬נזק מחוץ לתחום החפיפה)‪.‬‬
‫ביהמ"ש ציין‪ ,‬כי באופן עקרוני יש להביא בחשבון את "יד החיסכון" גם בחישוב הפיצוי לתלויים‪ ,‬כפי שהדבר נעשה‬
‫בחישוב תביעת העיזבון‪ .‬אלא שהתוצאה המתקבלת לאחר יישום מלא ונכון של הוספת "יד החיסכון" תהא זהה‬
‫מבחינה חשבונית לתוצאה המתקבלת בדין הקיים‪ .‬כך‪ ,‬ששקילות התוצאה וטעמים של נוחות (חישוב בדרך מוכרת‬
‫ומקוצרת) מאפשרים לדבוק בדרך החישוב הקיימת‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬ביהמ"ש לא מצא בסיס להתערב בפסיקתו של בית‪-‬המשפט המחוזי בכל הנוגע לפיצוי שנפסק למשיבה‬
‫עבור עזרת הזולת ובקביעתו לעניין קיצור תחולת החיים של המשיבה ‪ .2‬לעומת זאת‪ ,‬לאור העקרונות שהותוו‬
‫בפס"ד זה‪ ,‬יש לתקן את פסק‪-‬הדין ככל שהוא נוגע לפיצוי בגין הפסד התמיכה לתלויים ולפיצוי עבור הפסד‬
‫ההשתכרות "בשנים האבודות" לעיזבון‪ ,‬וכן בכל הנוגע ליחס שבין שתי התביעות‪ .‬כיוון שבמקרה זה היו תלויים‬
‫במנוח (להבדיל ממקרה של רווק חסר תלויים)‪ ,‬נעשה החישוב של הפסדי התמיכה בתביעת התלויים ושל הפסדי‬
‫ההשתכרות בתביעת העיזבון באמצעות שיטת הידות‪.‬‬

‫מתוך פסק הדין‪ ,‬פס' ‪ :9‬א‪ .‬תביעת התלויים‬

‫תביעת התלויים כוללת פיצוי בגין הפסד התמיכה של המנוח בקרוביו‪" .‬הכלל הרחב הוא‪ ,‬שאין התלויים‬ ‫‪.9‬‬
‫זכאים לפיצויים אלא על הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות המנוח‪ ...‬אך גם בגדר הנזקים הממוניים‪ ,‬לא‬
‫כל נזק שנגרם להם הוא בר‪-‬פיצוי‪ ,‬אלא רק אובדן התמיכה הכספית הנובעת מתלותם המשפחתית במנוח" (ע"א‬
‫‪ 64/89‬גבאי נ' לוזון‪ ,‬פ"ד מח(‪ .))1994( 679 )4‬הפסדי תלות אלה מתבטאים בהפסד של החלק בהכנסתו של המנוח‬
‫שהיה משמש לכלכלתם ולמשק הבית (הפסדי התמיכה מהכנסה)‪ ,‬ובהפסד של שירותים נוספים שהיה עשוי לתת‬
‫כבן זוג וכהורה (תמיכה שאינה מהכנסה)‪ .‬חישוב המרכיב הראשון של הפיצוי – הפסד התמיכה שהייתה באה מתוך‬
‫ההכנסה – נעשה‪ ,‬בהיעדר נסיבות המצדיקות הליכה בדרך אחרת‪ ,‬לפי שיטת הידות‪ .‬בבסיס שיטה זו עומדת‬
‫ההנחה‪ ,‬שהיא בגדר חזקה עובדתית המושתתת על אורח החיים של המשפחה הממוצעת‪ ,‬כי הכנסתו של אדם‬
‫משמשת לקיומם של כל בני המשפחה ולהוצאות קבועות כלליות‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬כאשר מיושמת שיטת הידות‬
‫במסגרת תביעת התלויים‪ ,‬מצורפת הכנסתו הפוטנציאלית של הנפגע להכנסת בן‪-‬הזוג‪ ,‬אם ישנה – זו "הקופה‬
‫המשותפת" – והסכום שמתקבל מחולק במספר "ידות" לפי מספר בני המשפחה התלויים‪ ,‬בתוספת יד אחת למנוח‬
‫ויד אחת למשק הבית‪ .‬מספר הידות איננו קבוע‪ ,‬אלא "דינאמי"‪ ,‬כיוון שבהגיע הילדים לבגרות הם אינם נחשבים‬
‫לתלויים עוד‪ ,‬והיד המיוחסת להם אינה מובאת בחשבון (על דרך חישובה של תקופת התלות והמודדים הרלבנטיים‬
‫בעניין זה ראו דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף ‪( 1229-1225‬מהדורה חמישית‪ .))2003 ,‬שיטה זו נועדה לחלץ את‬
‫ערכה הכספי של יד הקיום של הנפגע‪ .‬הפיצוי לתלויים בגין אובדן התמיכה מההכנסה עומד על הכנסתו של הנפגע‬
‫בהפחתת יד הקיום (ראו ע"א ‪ 32/60‬פלקסברג נ' המנהל הכללי של רכבת ישראל‪ ,‬פ"ד יד ‪ ;)1960( 1629‬וכן עניין‬
‫גבאי הנ"ל)‪ .‬כאמור‪ ,‬להפסדי התמיכה מהכנסה עשוי להתווסף מרכיב נוסף של פיצוי עבור אובדן שירותי בן זוג‬

‫‪218‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫והורה (ראו‪ :‬ע"א ‪ 482/89‬עיזבון אביר ז"ל נ' פרבר‪ ,‬פ"ד מז(‪ .))1993(107 )3‬שיעורו של מרכיב זה נקבע לפי נתונים‬
‫שבאו בפני בית‪-‬המשפט‪ ,‬ולעיתים בדרך של אומדנה‪.‬‬

‫המחשת החישוב‪ .‬ראובן בן ‪ 45‬נהרג במקום בתאונת עבודה‪ .‬הוא מותיר אחריו את אלמנתו חוה‪ ,‬בת ‪ , 40‬את בנו‬
‫יעוז‪ ,‬בן ‪ ,15‬ואת בתו יפית בת ה‪ .-10‬שכרו של ראובן לפני מותו היה ‪ 10,000‬ש"ח לחודש‪.‬‬
‫א‪ .‬כיצד יחושב נזק התלויים לפי שיטת הידות?‬
‫ב‪ .‬הניחו כי חוה השתכרה ‪ 7000‬ש"ח באותה עת‪ .‬כיצד ישתנה החישוב? (ראו גבאי נ' לוזון פס' ‪)7‬‬
‫כיצד תשפיע על החישוב העובדה שבמשק הבית הועסק עוזר בשכר של ‪ 3000‬ש"ח לחודש?‬ ‫ג‪.‬‬

‫להשלים טבלה משרון‬

‫האם יש לקחת בחשבון את האפשרות שבן הזוג הנותר יצא לעבודה (לא עבד קודם) לאחר מות הניזוק ? – ראו‬
‫רע"א ‪ 975/16‬פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (‪ .) 4.5.2016‬ביום ‪ 1.11.2010‬נהרג ראיד אבו סנינה בתאונת‬
‫דרכים והותיר אחריו הורים‪ ,‬אישה ושישה ילדים שהיו בני שנתיים עד ‪ 12‬שנה במועד פטירתו‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬תבעו‬
‫המבקשים – הם עיזבונו ובני משפחתו הנזכרים של המנוח – את המשיבה‪ ,‬בגין הנזקים שנגרמו להם עקב התאונה‪,‬‬
‫בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ .‬בין הצדדים שררה הסכמה באשר לחבותּה של המשיבה‬
‫לפצות את עיזבונו של המנוח ואת יורשיו החוקיים (אלמנתו וילדיו)‪ ,‬כאשר המחלוקת התמקדה בשאלה האם על‬
‫המשיבה לפצות את הורי המנוח כתלויים; ובשאלת גובה הנזק ואופן חישובו‪ ,‬כתלות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בבסיס שכרו של‬
‫המנוח‪ ,‬בסיס שכרה של האלמנה‪ ,‬גובה הפיצוי שיש לקבוע בגין אובדן שירותי בעל ואב‪ ,‬והניכויים שיש לבצע‬
‫מהסכום שיתקבל‪.‬‬
‫פסק הדין‪ :‬לעניין הטענה כי אין לנכות את הכנסתה הרעיונית של האלמנה מסכום הפיצוי הנפסק‪ ,‬הרי שנכון כי‬
‫ההלכה שנהגה במשך שנים רבות קבעה כי אין לחייב אלמנה שלא עבדה בחיי בעלה לצאת ולהשתכר לאחר מותו‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ברבות הימים נראה כי תפיסה זו השתנתה ונתחזקה ההנחה בדבר ההתחשבות בפוטנציאל השתכרותה של‬
‫האלמנה בעתיד‪ ,‬כאמור בע"א ‪ 7157/07‬אי‪.‬איי‪.‬גי‪ .‬ביטוח זהב בע"מ נ' עזבון המנוח מ‪.‬א ז"ל ( ‪ .)17.3.2008‬באותו‬
‫מקרה נפסק‪ ,‬כי בבחינת ידיעה שיפוטית שבימינו בדרך כלל עובדים שני בני הזוג‪ ,‬וכי הגם שככלל יש לחשב את‬
‫השתכרותה העתידית של האלמנה לפי הכנסתה בטרם התאונה‪ ,‬הרי שעל בסיס ההנחה כי לאחר תקופה מסוימת‬
‫תצא האלמנה לעבוד יש להפחית בהתאם מסכום הפיצוי שנקבע בגין הפסד השתכרות של המנוח‪.‬‬

‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הסדרים מיוחדים לתלויים בהקשר של תשלום תכוף‪ ,‬נזק שאינו ממוני‪,‬‬
‫ופיצויים עתיים – ראו בחוק ובתקנות‪.‬‬

‫‪09/09/2022‬‬

‫"שנים אבודות"‬
‫שנים אבודות – כאשר אדם מת מעוולה – האם הוא זכאי לפיצוי עקב אובדן השתכרות בשנים שהוא לא יחיה?‬
‫(לדוגמא אדם מת בגיל ‪ ,40‬ויכול לעבוד עד גיל ‪ – 67‬האם זכאי לפיצוי השתכרות בגין ‪ 27‬שנים – שאלו הן השנים‬
‫האבודות)‪ .‬ההלכה אומרת שהיורשים יכולים לתבוע בגין ה"השנים האבודות" של המנוח‪.‬‬
‫בע"א ‪ 140/00‬עזבון אטינגר נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי‪ ,‬פ"ד נח(‪ )2004( 486 )4‬נפסק כי ניזוק‬
‫שנהרג בעוולה או שתוחלת חייו קוצרה בגינה זכאי לפיצוי על הפסד השתכרות כספי ב"שנים האבודות" בניכוי‬

‫‪219‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫הוצאותיו בשנים אלה‪ .‬זאת בניגוד לדין הקודם שלא הכיר בהפסד השתכרות בשנים האבודות‪ .‬פיצוי זה מתוסף‬
‫לפיצוי בשל הנזק הבלתי ממוני של "קיצור תוחלת חיים" (ע"א ‪ 5808/99‬חברת בן בטחון נ' יורשי רותם (‬
‫‪.)11.6.2007‬‬
‫זכותו של הניזוק עוברת לתלוייו עם מותו ולכן במקרים של מוות מיידי התובעים בשל הפסד ההשתכרות בשנים‬
‫האבודות הם היורשים‪ .‬הלכה זו הוחלה רטרוספקטיבית (ראו רע"א ‪ 7179/12‬קבועה נ' קרנית (‪.)29.4.2013‬‬

‫עזבון אטינגר נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי‪ :‬ביום ‪ 27.1.1988‬נפטר הנער מיכאל אטינגר ז"ל‪ ,‬בהיותו‬
‫כבן ‪ 12‬שנה‪ ,‬כתוצאה מנפילה לבור בלתי מגודר בתחומי הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים‪ .‬הערעור הנ"ל נסב‬
‫על שאלת זכותו של אדם שניזוק כתוצאה מעוולה נזיקית‪ ,‬ונתקצרה תוחלת חייו‪ ,‬לפיצוי בגין אובדן יכולת‬
‫ההשתכרות שלו ב"השנים האבודות" – השנים שבהן קוצרה תוחלת חיי העבודה שלו‪ .‬בנם של המערערים ‪ 3-2‬נהרג‬
‫בשל רשלנותם של המשיבים בעת שהיה בן ‪ 12‬שנים‪ .‬בתביעת פיצויים שהגישו המערערים ועיזבונו של המנוח פסק‬
‫בית‪-‬המשפט המחוזי כי בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית‪-‬המשפט העליון בע"א ‪( 295/81‬להלן – הילכת גבריאל [‬
‫‪ ,)] 1‬הרי במשפט הישראלי אין הניזוק‪ ,‬וכפועל יוצא מכך עיזבונו של הניזוק‪ ,‬זכאים לפיצוי בגין אובדן יכולת‬
‫ההשתכרות ב"השנים האבודות"‪ ,‬המערערים מבקשים לשנות את הילכת גבריאל [‪ ]1‬ולפסוק לעיזבון פיצוי כאמור‪.‬‬
‫עוד מערערים המערערים על שבית‪-‬המשפט המחוזי לא פסק כנגד המשיבים פיצויים עונשיים‪ .‬בערעור שכנגד‬
‫משיגים המשיבים על סכום הפיצויים שנפסקו בגין נזקים בלתי ממוניים – ‪ 350,000‬ש"ח‪.‬‬
‫המנוח מיכאל בן ה‪ 12-‬שיחק עם חברו באתר משחקים סמוך למקום מגוריו‪ .‬הוא נפל לבור‪ ,‬נחבל בראשו ונפטר‪,‬‬
‫עזבונו (קרובי משפחתו) תבעו במחוזי פיצויים בגין שנות ההשתכרות האבודות של המנוח‪ .‬המחוזי מסתמך על‬
‫הלכת גבריאל (ע"א ‪ ) 295/85‬הקובעת כי הניזוק וכתוצאה מכך עזבונו של הניזוק לא זכאים לפיצויים בגין יכולת‬
‫ההשתכרות שלו בשנים האבודות (בניגוד לדעת המיעוט של ברק שסבר שכן)‪ .‬המשפחה מערערת לעליון וטוענת כי‬
‫עקב שינויים שחלו במשפט הישראלי עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם‪ ,‬מוצדק לבחון מחדש את אותה הלכה‪ .‬הרי‬
‫פגיעה ביכולת ההשתכרות העתידית מהווה פגיעה בזכות החוקתית לקניין‪.‬‬

‫השאלה המשפטית (‪ 3‬שאלות)‪:‬‬

‫‪: 1‬האם אדם שניזוק עקב מעשה עוולה והתקצרו חייו‪ ,‬זכאי לפיצוי בגין אובדן יכולת ההשתכרות שלו בשנים‬
‫האבודות?‬
‫העליון מפי השופט ריבלין קבע כי עקב השינוי באקלים המשפטי יש לבחון מחדש את הלכת גבריאל‪ ,‬העניין נבחן‬
‫מכמה זוויות‪.‬‬
‫‪: 1‬עקרון "הצדק המתקן" המעמיד את הניזוק במקום בו היה אילולא הנזק‪ ,‬מצדיק את הפיצוי בגין השנים‬
‫האבודות לניזוק החיי‪ .‬הרי זה מה שהיה מקבל אלמלא הנזק (שללנו ממנו את פוטנציאל ההשתכרות שלו)‪ .‬בנוסף‬
‫ללא פיצוי בגין שנים אבודות נוצר מצב אבסורדי בו זול יותר להרוג מאשר לפצוע (לצמח נשלם פיצויים על כל יום‬
‫בו הוא חיי ולמת לא)‪.‬‬
‫‪: 2‬יווצר מצב בו אף שהנזק כבד יהיה מצב בו המזיק פטור מלשלם על חלק ניכר מהנזק‪ ,‬שהם הרווחים אותם היה‬
‫יכול היה להרוויח בשנים האבודות‪ .‬הותרת נזק זה ללא פיצוי תפגע בהרתעה‪.‬‬
‫‪: 3‬לא ניתן לקבל את הטענה ש"באין חיים אין הפסד כושר"‪-‬מאחר שלא יחייה בשנים האבודות אין הצדקה לפצות‬
‫אותו‪ .‬פיצוי הניזוק יתקן את חוזר האיזון שנגרם עקב עוולת המזיק‪.‬‬
‫נקבע כי יש לפצות את הניזוק החיי בגין אובדן פוטנציאל ההשתכרות שלו בשנים האבודות‪.‬‬
‫‪:2‬האם התלויים במנוח יפוצו בשל אובדן כושר ההשתכרות שלו בשנים האבודות?‬

‫‪220‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫התלויים בניזוק‪-‬מנוח עלולים למצא את עצמם בהתאם לס' ‪ 78‬ללא פיצויים מכיוון שלניזוק‪-‬מנוח לא עומדת‬
‫תביעת פיצויים בגין השנים האבודות‪ .‬לכן מכוח פיצוי הניזוק בגין אובדן יכולת ההשתכרות בשנים האבודות‪,‬‬
‫יכולים גם התלויים בו לתבוע פיצוי‪.‬‬
‫‪:3‬האם נפצה בגין השנים האבודות של ילד?‬
‫במקרים רבים כשילד ניזוק ולא יוכל לפרנס את עצמו‪ ,‬בית המשפט קובע פיצויים על יסוד הערכות כגון שכר‬
‫ממוצע וכ"ו‪ .‬לכן אין מניעה לפסוק לו פיצויים לפי השנים האבודות‪.‬‬

‫‪ 5808/99‬חברת בן בטחון נ' יורשי רותם משחק בלתי מבוקר בנשק גרם למותו של המנוח‪ ,‬יריב רותם ז"ל‪ .‬המקרה‬
‫אירע בעת שהמשיב ‪ 2‬ירה‪ ,‬תוך כדי משחק‪ ,‬באקדח שאותו קיבל מן המערערת‪ ,‬חברת שמירה‪ ,‬בתוקף עיסוקו‬
‫במסגרתה‪ .‬את נזקיהם תבעו יורשיו של המנוח מן המשיב ‪ ,2‬מן המערערת וממדינת ישראל‪ ,‬שהנפיקה למשיב ‪ 2‬את‬
‫הרשיון לאחוז בנשק‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט המחוזי מצא את המערערת ואת המשיב ‪ 2‬אחראים לתוצאה הטרגית ופטר את המדינה מאחריות‪.‬‬
‫המערערת סבורה‪ ,‬כי ראוי היה לפטור אותה מאחריות‪ ,‬ומכל מקום‪ ,‬להטיל אחריות גם על המדינה‪ .‬יורשי המנוח‪,‬‬
‫בערעור שהגישו (ע"א ‪ ,)6678/99‬הלינו על‪-‬כך שלא נפסקו להם פיצויים בשל נזקי "השנים האבודות"‪ ,‬ועל‪-‬כך‬
‫שבית‪-‬המשפט פטר את המדינה מכל אחריות‪ .‬נסיון פשרה שנעשה בשלב מוקדם של הערעור לא צלח‪ ,‬ובינתיים‬
‫נשתנתה ההלכה והוכרה הזכאות לפיצויים בגין "השנים האבודות"‪ .‬פסק הדין‪ :‬נפסק בבית‪-‬משפט זה כי מי‬
‫שקוצרה‪ ,‬באופן מלא או חלקי תוחלת חייו‪ ,‬זכאי לפיצוי בגין "השנים האבודות"‪ ,‬וכי זכאות זו תקום לכל מי‬
‫שערעורו תלוי ועומד ופסק‪-‬הדין בעניינו לא הפך חלוט (ראו ע"א ‪ 140/00‬עזבון אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום‬
‫ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ; רע"א ‪ 8925/04‬סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון‬
‫אלחמיד ז"ל‪ .‬דא עקא‪ ,‬שבית‪-‬המשפט המחוזי לא קבע ממצאים בשאלת אבדן ההשתכרות‪ ,‬ובלעדיהם לא ניתן‬
‫לשום את גובה הנזק לעניין "השנים האבודות"‪ .‬אין זה ראוי כי ממצאים אלה יקבעו לראשונה על‪-‬ידי ערכאת‬
‫הערעור‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוחזר התיק לבית‪-‬המשפט המחוזי‪ ,‬על‪-‬מנת שישלים את פסק‪-‬דינו בעניין מרכזי אחד – שיעור‬
‫ההשתכרות שהמנוח היה צפוי לה אלמלא התאונה וגובה הפיצוי הנובע מכך‪ .‬החישוב יערך על‪-‬פי העקרונות‬
‫שנקבעו כבר בהלכת פינץ‪.‬‬

‫‪ 7179/12‬קבועה נ' קרנית בר"ע על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בב"ש‪ ,‬בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו‬
‫של בימ"ש השלום בב"ש‪ ,‬שבו חויב המבקש בתשלום של ‪ 850,00‬ש"ח למשיבה (להלן‪ :‬קרנית)‪ ,‬במסגרת הודעת צד‬
‫ג' שנשלחה אליו‪ ,‬במסגרת תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד שהגישו עיזבון מנוח והוריו‪ .‬זאת על סמך הרשעתו‬
‫במסגרת הליך פלילי‪ ,‬במסגרתו הודה המבקש כי הוא שנהג בטרקטורון‪ ,‬בחושך ללא אורות‪ ,‬ללא רישיון וללא‬
‫ביטוח כשהמנוח ישב מאחוריו‪ ,‬ולאחר שבקשתו להבאת ראיות לסתור נדחתה‪ .‬באשר לגובה הפיצוי‪ ,‬ביהמ"ש קבע‬
‫כי הלכת "השנים האבודות" חלה רטרוספקטיבית גם על חסר ביטוח והוסיף כי לא ייתכן ליצור הבחנה בין מי‬
‫שנפגע בתאונת דרכים בה היה מעורב נהג מבוטח לבין מי שנפגע מול נהג שאינו מבוטח‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי לא נפל‬
‫פגם במסקנת בימ"ש השלום כי אין לסטות מחזקת השכר הממוצע במשק‪ .‬פסק הדין‪ :‬הלכת "השנים האבודות"‬
‫חלה רטרוספקטיבית גם על חסר ביטוח‪ .‬ברע"א ‪ 8925/04‬בעניין סולל בונה קבע בימ"ש זה כי הלכת "השנים‬
‫האבודות" חלה על מעשי נזיקין שהתרחשו בטרם נפסקה‪ .‬הנימוקים המרכזיים שהובאו לכך‪ ,‬בעניין סולל בונה‪,‬‬
‫אינם שונים ביחס למקרה של נהג חסר ביטוח לעומת מקרים אחרים ואין לומר כי קיימת פגיעה באינטרס‬
‫ההסתמכות של המבקש אשר נהג ללא ביטוח חובה‪ .‬לכך יש להוסיף‪ ,‬כי מנקודת מבטו של התובע לפיצויים‪ ,‬אין זה‬
‫מוצדק כי תהייה הבחנה בין נפגע אשר היה מצוי ברכב שאינו מבוטח לבין נפגע שהיה מצוי ברכב מבוטח‪.‬‬

‫‪221‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫באשר לאופן חישוב הפיצוי לניזוק או לעיזבונו‪ ,‬נפסק כי זה זהה מהותית לאופן חישוב הפיצוי לתלויים בשיטת‬
‫הידות ‪ ,‬אך זה בהבדל שנלקחת בחשבון גם יד נוספת והיא יד החיסכון (סכום שנלקח בחשבון לא להוצאות אלא‬
‫לחיסכון – ממשכורת בדר"כ אנשים חוסכים גם)‪ .‬הוספת יד זו מקטינה את חלקו של הניזוק ומגדילה לכן את‬
‫הפיצוי בהשוואה לפיצוי התלויים (אולי בשל ההנחה כי היורשים אך לא התלויים היו נהנים מחסכון זה)‪ .‬לסקירת‬
‫התפתחותה של הלכת אטינגר בנושאי "יד החיסכון" ובנושאים נוספים ראו עיזבון כרכבי‪ .‬נפסק כי כאשר אין‬
‫לניזוק המנוח תלויים ייפסקו לו ‪ 30%‬מהפסד ההשתכרות המנוח‪.‬‬

‫יחס בין תביעת היורשים לתביעת התלויים‬

‫הלכת אטינגר העלתה את הסוגיה הבעייתית של התאמה בין תביעות התלויים לתביעות היורשים ב"שנים‬
‫האבודות" שכן שתי תביעות אלה מסתמכות על הפסד ההשתכרות של המנוח בשנים אלה ולכן חופפות בחלקן‪.‬‬
‫השאלה מתעוררת הן כאשר היורשים והתלויים הם אותם בני אדם או כאשר מדובר באנשים שונים‪ .‬מענה לקושי‬
‫זה ניתן בעניין דוביצקי ‪ .‬מה אפוא נקבע שם לעניין היחס בין תביעת התלויים לתביעת היורשים?‬

‫עזבון דוביצקי נ' רקזאללה המנוח נהרג בתאונת דרכים‪ ,‬כששה שבועות בלבד לאחר עלייתו ארצה מאוקראינה‪.‬‬
‫הנהג ברכב הפוגע היה המשיב ‪ . 1‬בעקבות התאונה הוגשה לביהמ"ש המחוזי תביעה לפיצויים ע"י עיזבונו של המנוח‬
‫וכן ע"י רעייתו – כתלויה במנוח‪ .‬טענותיהם של המערערים בערעור זה מתמקדות בארבע נקודות‪ :‬פוטנציאל‬
‫ההשתכרות של המנוח; סוגיית ההטבות הסוציאליות; גיל הפרישה שלאורו יש לחשב את הפיצוי; והיחס שבין‬
‫תביעת העיזבון לתביעת התלויה‪.‬‬
‫ההלכה ‪ :‬אין לדבוק עוד בהלכת הניכוי‪ ,‬ככל שהיא עוסקת בראשי נזק שאינם "בתחום החפיפה" בין שתביעת‬
‫העיזבון גבוהה יותר ובין שתביעת התלויים גבוהה יותר‪ .‬התביעות של התלויים מזה של העיזבון מזה הן תביעות‬
‫מובחנות ומובדלות‪ ,‬וכל אחת מהן כוללת ראשי נזק שונים (הגם שיש ביניהן גם תחום של חפיפה)‪ .‬התוצאה‬
‫ההגיונית המתחייבת היא שהמזיק צריך לשאת (פעם אחת) בפיצוי עבור כל נזק שגרם (לעיזבון בשם הניזוק‪,‬‬
‫ולתלויים)‪ ,‬וכי אין לנכות "מין בשאינו מינו"‪ .‬תוצאה זו מתבקשת גם לאור העבודה שהזהות בין היורשים לבין‬
‫התלויים היא נתון מקרי‪ .‬אם כן‪ ,‬יש למנוע פיצוי כפל במתחם החפיפה שבין התביעות‪ ,‬זאת על דרך של קיזוז‬
‫וניכוי‪ .‬ואולם‪ ,‬ראשי נזק המצויים מחוץ לתחום החפיפה שבין התביעות לא "ינוכו" ולא "יקוזזו"‪ ,‬אלא ייפסקו‬
‫לתלויים ולעיזבון‪ ,‬לפי העניין ומבלי קשר לשאלה (המקרית) איזו תביעה גבוהה יותר‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬הפיצוי שפסק ביהמ"ש המחוזי בתביעת העיזבון נמוך מהפיצוי שנפסק בתביעת התלויים‪ .‬המרכיב המצוי‬
‫מחוץ לתחום החפיפה הוא מרכיב חסכון אשר יש לפסקו בתביעת העיזבון (במסגרת ראש הנזק של הפסד‬
‫השתכרות "בשנים האבודות") והוא אינו נפסק לתלויים בתביעתם‪-‬שלהם‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר ב"יד‪-‬המשנה"‬
‫המבטאת את חלקו של המנוח בחסכון המשפחתי‪ .‬כאמור‪ ,‬גם כאשר תביעת העיזבון נמוכה מתביעת התלויים‪ ,‬יש‬
‫לפסוק לעיזבון את יד המשנה הזו‪.‬‬

‫‪222‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫נושא ‪15‬ד‪ :‬ריבוי מקורות הפיצוי – שיעור ‪09/09/2022‬‬

‫לעיתים נזקו של הניזוק מוטב על ידי צד שלישי‪ .‬מוטב – חלק מהפיצוי מתקבל על ידי צד שלישי (ביטוח לאומי‪/‬‬
‫חברת ביטוח וכדומה)‪ .‬כיצד משפיעה עובדת ההטבה על זכותו של הניזוק ועל חבותו של המזיק? ומהן זכויותיו של‬
‫המיטיב?‬
‫לשאלה זו ארבע תשובות אפשריות‪:‬‬
‫ניכוי – ההטבה מנוכית מזכאותו של הניזוק ומחבותו של המזיק‪ .‬המזיק נהנה מן ההטבה על חשבון‬ ‫‪.1‬‬
‫המיטיב כשהניזוק מקבל משניהם יחד את מלוא נזקו‪.‬‬
‫המזיק משלם ‪ 80‬לניזוק‪.‬‬
‫המיטיב משלם ‪ 20‬לניזוק‪.‬‬
‫הניזוק קיבל ‪ )80 100‬מהמזיק‪ ,‬ו‪ -20‬מהמיטיב‪).‬‬
‫בשיטה זו המזיק מרוויח‪ ,‬מאחר ולא שילם את כל הנזק‬
‫הצטברות – הניזוק זכאי גם להטבה וגם לפיצוי מן המזיק על מלוא נזקו ולכן נהנה מפיצוי והטבה‬ ‫‪.2‬‬
‫שסכומם גדול מהנזק‪ .‬תתכן גם הצטברות חלקית‪.‬‬
‫המזיק משלם ‪ 100‬לניזוק‪.‬‬
‫המיטיב משלם ‪ 20‬לניזוק‪.‬‬
‫הניזוק קיבל ‪ 100‬מהמזיק‪ ,‬ו‪ -20‬מהמיטיב‪ ,‬סה"כ ‪120.‬‬
‫בשיטה זו הניזוק מרוויח‪ ,‬מאחר וקיבל יותר מהנזק שנגרם‪.‬‬
‫ניכוי עם שיפוי – ההטבה מנוכה מזכאות הניזוק ומחבות המזיק כלפי הניזוק‪ ,‬אך המיטיב זכאי כלפי‬ ‫‪.3‬‬
‫המזיק לשיפוי בגובה ההטבה שנתן לניזוק ולא יותר מחבות המזיק‪ .‬השאלה היא האם המיטיב נכנס בנעלי‬
‫הניזוק (סוברוגציה‪ ,‬תחלוף) או שמא קמה לו זכות עצמאית‪.‬‬
‫המיטיב משלם ‪ 20‬לניזוק אבל מקבל את ה‪ -20‬בחזרה (נותנים למיטיב את הזכות לתבוע את המזיק על ה‬
‫‪ -20‬ששילם לניזוק‪ ),‬אז סה"כ שילם ‪0‬‬
‫המזיק משלם ‪ 80‬לניזוק‪ ,‬ומשלם ‪ 20‬למיטיב‪.‬‬
‫הניזוק מקבל ‪( 100‬קיבל ‪ 80‬מהמזיק ו‪ -20‬מהמיטיב‪).‬‬
‫ברירה והשבה – על הניזוק לבחור בין ההטבה לבין הפיצוי‪ .‬אם בחר בהטבה אין לו זכות בנזיקין אך‬ ‫‪.4‬‬
‫למיטיב תתכן זכות כלפי המזיק להשבת ההטבה שנתן לניזוק עד גובה חבות המזיק‪ .‬לניזוק עומדת‬
‫הברירה לבחור אם לתבוע את הפיצוי מהמזיק או מהמיטיב‪ .‬זו אפשרות שקיימת במקרים המטופלים על‬
‫ידי חוקי התגמולים‪ .‬נניח שחייל נפגע בשירות צבאי‪ ,‬אומרים לו להחליט את מי הוא תובע‪ .‬או שהוא תובע‬
‫את המזיק או שהוא תובע את התגמולים המגיעים לו‪ .‬אם הוא בוחר לתבוע את התגמולים מהמדינה‪ ,‬אז‬
‫קמה למדינה זכות ההשבה‪ ,‬כלומר היא יכולה לחזור אל המזיק‪.‬‬
‫כל סוגי ההסדרים הנ"ל קיימים במשפט הישראלי‪.‬‬

‫שני כללים שחלים בכלל המצבים‪:‬‬

‫מזיק לא משלם יותר מכפי חבותו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ניזוק לא יקבל פחות בשווי נזקו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪223‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫להלן ההסדרים המרכזיים‪:‬‬

‫ביטוח לאומי‬ ‫‪‬‬
‫פס"ד מלמד ‪ -‬המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) משלם גמלאות לניזוקים (תאונות עבודה‪ ,‬נכות)‪ .‬ההסדר‬
‫הדומיננטי הוא של ניכוי עם שיפוי מול המזיק (סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח הלאומי)‪ .‬רואים את המוסד כמי‬
‫שנכנס לנעלי הניזוק (סוברוגציה)‪ .‬השיפוי הוא מהמזיק המסוים אולם לאחרונה נחקקו שני הסדרי שיפוי‬
‫קולקטיביים‪ .‬בשנת ‪ 2008‬בסעיף ‪( 328‬ג) נקבע כי כאשר המזיקים הם המדינה ו‪/‬או עובדיה המפעילים סמכות‬
‫שלטונית‪ ,‬או מוסד רפואי‪/‬קופ"ח ו'‪/‬או עובדיו‪ ,‬השיפוי ייעשה במרוכז על ידי העברת סכומים מהמדינה למוסד‬
‫על פי הסדר הקבוע מראש‪ .‬ראו רע"א ‪ 4146/16‬מכבי נ' תנועת הצופים )‪.)13.10.2016‬בשנת ‪ 2018‬חוקק סעיף‬
‫‪328‬א ובו הסדר מיוחד לגבי תאונות דרכים שלפיו כל מבטח יעביר למוסד מדי שנה סכום שיקבע בתקנות כנגד‬
‫ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי לניזוק מסכום הפיצויים בו מתחייב המבטח‪.‬‬
‫עם זאת קיים גם הסדר של ניכוי כאשר המזיק הוא המעביד והניזוק הוא עובד שנפגע בתאונת עבודה‪ ,‬שאז‬
‫מנכים מן הפיצוי את הגמלאות שהעובד זכאי להן – סעיף ‪ 82‬לפקודת הנזיקין‪ -‬ראו ע"א ‪ 1617/06‬מנורה נ' אור‬
‫(‪ )28.5.2008‬ורע"א ‪ 10453/07‬מל"ל נ' אררט (‪ .)21.1.2010‬עם זאת כאשר המזיק הוא מעביד – לביטוח לאומי‬
‫אין זכות החזרה כי הפיצוי הוא מכספי הביטוח שהמעסיק משלם ולכן קבע בית משפט שאין זכות החזרה‬
‫מהמעביד במקרים כאלו‪.‬‬
‫הסדר זה חל גם כאשר מדובר בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים‪ :‬במקרה זה רואים את מי שמשלם את‬
‫ביטוח החובה על הרכב כמעביד (גם אם הוא שוכר את הרכב) ולמוסד אין זכות השבה כי חל סעיף ‪ – 82‬ראו‬
‫סקירת ההלכה ברע"א ‪ 1695/18‬פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח (‪.)13.9.2018‬‬
‫קיים גם הסדר של הצטברות חלקית עד ל – ‪( 125%‬סעיף ‪ 330‬לחוק הביטוח הלאומי) לפיו מובטחים לניזוק‬
‫המסייע למוסד (לתבוע שיפוי) לקבל מהמזיק ‪ 25%‬מהנזק מן גם אם הגמלה גבוהה מ – ‪ 75%‬מהנזק – ראו‬
‫פלוני נ' ג'ועיה‪ .‬הצטברות חלקית = כשהניזוק מקבל יותר מכפי חלקו‪ .‬במצב הניזוק קיבל ‪ 95%‬פיצוי מביטוח‬

‫‪224‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לאומי – לניזוק אין טעם לפעמים לתבוע את המזיק‪ .‬החוק מעודד את הניזוק לתבוע את המזיק ואומר שבכל‬
‫מקרה יקבל ‪ 25%‬ואז אף יוכל לקבל מעבר ל‪.100%‬‬
‫גמלאות העבר מנוכות כשהן צמודות ונושאות ריבית‪.‬‬
‫עולה קושי במצב מסוים – כאשר הניזוק תובע את המזיק ומקבל ‪ 100%‬פיצוי ואז הניזוק הולך ותובע את‬
‫ביטוח לאומי וביטוח לאומי נותן ‪ .20%‬ביטוח לאומי רשאי הרי לבוא ולתבוע החזרה מהמזיק – אך המזיק לא‬
‫יכול לשלם יותר מכפי חלקו והוא כבר משלם ‪ ,100%‬לכן במקרים כאלו בתביעה בין מזיק לניזוק שיש מטיב‬
‫ע"י המל"ל – התביעה מוקפאת עד אשר הסדר עם המל"ל‪( .‬כאשר הניזוק‪/‬מבוטח תובע ממזיק את מלוא‬
‫הפיצוי לרבות חלקו של המל"ל בתיקון הנזק בעתיד נוהגים מזיקים לבקש כי חלק מסכום הפיצויים יוקפא עד‬
‫לאחר שתתברר זכאות הניזוק‪/‬מבוטח כלפי המל"ל וזו תנוכה מפיצוי הניזוק)‪ .‬כאשר המזיק משלם בכל זאת‬
‫לניזוק את מלוא נזקו כאמור‪ ,‬ואחר כך תובע הניזוק‪/‬מבוטח את המל"ל‪ ,‬עומדת למל"ל זכות לנכות מזכאות‬
‫המבוטח את מה ששולם לו על ידי המזיק ‪ -‬סעיף ‪ 329‬לחוק הביטוח הלאומי ‪ -‬ראו לה נסיונל נ' מל"ל וע"א‬
‫‪ 8322/07‬מל"ל נ' כלל (‪ .)7.7.2011‬אבל אם הוסכם בהסכם פשרה כי הניזוק יוכל לתבוע את המל"ל לא תתבצע‬
‫זקיפה ‪ -‬ראו רע"א ‪ 5415/18‬מל"ל נ' חד אסף מתכות (‪.)30.4.2019‬‬
‫כאשר גמלת נכות משולמת הן עבור נזק שנגרם בעוולת הנתבע והן עבור נזק שלא הנתבע גרם לו‪ ,‬הניכוי‬
‫ובהתאם זכות המוסד לשיפוי נקבעים לפי היחס בין "הנכות העוולתית" לנכות "שאינה עוולתית" ‪ -‬רע"א‬
‫‪ 5123/10‬זטולובסקי נ' המל"ל (‪ `)21.8.2012‬רע"א ‪ 4008/17‬מל"ל נ' קרנית (‪- )19.9.2017‬‬
‫יצוין כי חוקי גמלאות של יוצאי שירות המדינה כחוק שירות צבא ההגנה לישראל (גימלאות)‪ ,‬קובעים הסדר‬
‫דומה לזה שבחוק המל"ל‪ .‬לאחרונה התעוררה בהקשר זה השאלה האם בהיעדר זכות השבה של המדינה נגד‬
‫המזיק יש לנכות בכל זאת אתה גמלאות מחבות המזיק‪ .‬השופט עמית קבע שלא ( רע"א ‪ 1659/21‬יונה נ' כלל (‬
‫‪ ,)39.9.2021‬אך פסק דינו בוטל וההרכב שדן בסוגיה קבע שאין לנכות (‪ – )5.7.2022‬כלומר כי חל הסדר של‬
‫הצטברות‪ .‬הוגשה הבקשה לדיון נוסף‪.‬‬

‫קופות חולים‬ ‫‪‬‬

‫במקרים בהם אדם זכאי ל‪ 100%‬אך קופת טיפלה באדם בסכום של ‪ 20%‬מהפיצוי‪ .‬המזיק ישלם לניזוק ‪80%‬‬
‫ולקופת חולים ‪.20%‬‬
‫כאן חל הסדר הניכוי עם השיפוי ביחס לנזקי גוף‪ .‬ראו סעיף ‪ 22‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד –‬
‫‪ 1994‬ומכבי נ' דובק‪ ,‬פס' ‪ . 60‬עם זאת טרם נקבע אם זכות השיפוי של קופות החולים היא מכוח סוברוגציה או‬
‫זכות עצמאית או מעורבת‪ .‬מכול מקום‪ ,‬החל משנת ‪ ,2009‬שבה החבות לאספקת שירותי סל הבריאות לנפגעי‬
‫תאונת דרכים הועברה במישרין מחברות הביטוח לקופות החולים הפך השיפוי להיות "קולקטיבי" (בדומה‬
‫להשבה "הקולקטיבית" למל"ל שנדונה לעיל)‪ .‬הוא נעשה באמצעות המוסד לביטוח לאומי המשפה את הקופות‬
‫עבור עלויות הוצאות הטיפול בנפגעי תאונות דרכים באמצעות כספים המועברים מקרנית הגובה אותה‬
‫ממבטחים‪ .‬ראו סע' ‪12‬ד – ‪ 12‬ו לפלת"ד‪ .‬ראו יצוין כי הפיצול בין בית המשפט הכללי (שבו נדונה תביעת‬
‫הנזיקין) לבין בית בית הדין לעבודה (שבו נדונות תביעות נגד קופות החולים) מעורר קושי כאשר קיימת אי‬
‫בהירות האם הנפגע זכאי לטיפול לפי סל הבריאות (שאז קופ"ח נושאת בנטל וזה מנוכה מחבות המבטח) או‬
‫שהנפגע אינו זכאי (שאז המבטח נושא בנטל) – ראו רע"א ‪ 7352/12‬הפניקס נ' מכבי (‪.)12.11.2013‬‬

‫ביטוח מסחרי‬ ‫‪‬‬

‫‪225‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫לעיתים נזקים שגורם מזיק לניזוק מכוסים על ידי ביטוח אישי של הניזוק מהו ההסדר החל במצבים אלה?‬
‫התשובה תלויה בסוג הביטוח‪.‬‬
‫כשמדובר בביטוח רכוש או ביטוח המכסה את מלוא נזקי הגוף חל הסדר של ניכוי ‪ +‬שיפוי ‪ :‬ראו סעיף ‪62‬‬
‫וסעיף ‪( 54‬ב) לחוק לחק חוזה הביטוח‪ .1981 ,‬מה נפסק בהקשר זה (רכוש) בפרשת חתמי לוידס נ' נמל אשדוד?‬
‫ראו גם רע"א ‪ 4179/20‬בסט קאר חברה לשירותי דרך נ' איי‪.‬די‪.‬איי (‪ .)18.11.2020‬הסדר התחלוף חל גם על‬
‫מבטח זר – ע"א ‪ 206/20‬טבע נ' טי‪.‬אנד‪.‬אם גושן (‪)13.12.2021‬‬
‫כשמדובר בביטוח חיים ובביטוח בסכום קצוב (תאונות‪ /‬מחלות קשות) של נזקי גוף חל הסדר של הצטברות‪.‬‬
‫(בתביעות הצטברות אין שיפוי כי אין זכות החזרה – המזיק לא ישלם מעבר לחלקו) קראו סע' ‪( 54‬א) לחוק‬
‫חוזה ביטוח וסעיפים ‪ 86‬ו‪ )1( 81 -‬לפקודת הנזיקין‪.‬‬
‫השאלה איזה הסדר חל (הצטברות או ניכוי ‪ +‬שיפוי) כאשר מדובר בתשלומים של קופות חולים במסגרת‬
‫השב"נ (שרותי בריאות נוספים) נדונה בע"א ‪ 4431/17‬פלוני נ' פלוני (‪ .)3.10.2019‬עדיין אין הלכה ברורה בעניין‪.‬‬
‫האם מבטח אחריות של מזיק שחויב בגין פגיעה בנכס של הניזוק יכול לקבל השתתפות ממבטח אישי שביטח‬
‫את הנכס של הניזוק? ראו ע"א ‪ 1332/10‬הכשרת היישוב נ' מגדל (‪.)16.4.2012‬‬

‫מיטיבים אחרים של נזקי גוף – קופות פנסיה וגמל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)‪ ,1964 ,‬קובע‪ ,‬לצד ההסדרים שלעיל‪ ,‬הסדר כללי של‬
‫ניכוי עם שיפוי לגבי הטבת נזקי גוף הנעשית מכוח חיוב או בהתנדבות‪ .‬ההסדר חל רק על הטבות "סבירות" ‪-‬‬
‫סעיף ‪ 5‬לחוק ההטבה‪ .‬האם פינוי בהיטס זו הטבה סבירה? ראו רע"א ‪ 8499/15‬להק תעופה נ' מגדל (‬
‫‪.)28.10.2018‬‬
‫רווחת הדעה כי מדובר בהסדר תחלוף ‪ -‬המיטיב נכנס לנעלי הניזוק‪/‬מוטב – אך נותרה עמימות בעניין (מכבי נ'‬
‫דובק )‪ .‬מכול מקום‪ ,‬לגבי תשלומים שמשלמת קרן הפנסיה שלהם אופי ביטוחי נפסק כי על אלה יחול הסדר‬
‫ההצטברות שבסע' ‪ )1(81‬ו –‪ 86‬בפקנ"ז ולא הסדר הניכוי‪/‬שיפוי שבחוק ההטבה וזאת בהתאם לאופי התשלום‬
‫– מקפת החדשה נ' אנוך‬
‫האם זכאיות קופות החולים כנגד יצרני הסיגריות להשבת עלות הטיפול בחולי לב וסרטן שנפגעו עקב העישון?‬
‫– ראו מכבי נ' דובק‪.‬‬
‫מה דינן של הטבות שניתנו בידי בני משפחה או מתנדב אחר? כשמזיק בא ואומר שהוא לא צריך לתת ‪20%‬‬
‫לבית החולים אלא פחות כי בני משפחתו של הניזוק שהו בבית החולים וסייעו בטיפולו וכך חסכו בהוצאות‬
‫(סייעו לצוות בית החולים בלקלח‪ /‬להאכיל‪ /‬להחליף – חסכו אנשי צוות) ולכן צריך לשפות‪ /‬לנכות פחות‪ .‬אלה‬
‫לא ינוכו אם יש התחייבות להחזירן – הסדר הצטברות‪ .‬בהיעדר התחייבות כזו יש מחלוקת האם ראוי לנכותן‬
‫אם לאו – השוו רע"א ‪" 6971/16‬בית המאירי" נ' נחל נובע (‪ )16.1.2017‬עם ע"א ‪ 7099/16‬פלוני נ' רוזנר (‬
‫‪ .) 8.8.2019‬ההלכה היא שלא מנכים את ה"הנחות" שיצרו בני המשפחה‪ .‬הניזוק מקבל את מלוא הנזק ואם בני‬
‫המשפחה עשו "הנחה" כי סייעו לצוות בית החולים וכדומה – הם ייהנו מהם עכשיו‪ .‬בהטבות שניתנו על ידי‬
‫בני משפחה – חל הסדר של הצטברות (באיזה תירוץ פיקטיבי שבעתיד המזיק יחזיר זאת לבני המשפחה)‬
‫זכות השיפוי של המיטיב חלה גם על תשלומים שישולמו בעתיד – ראו ע"א ‪ 5012/06‬ירקוני נ' מנורה חברה‬
‫לביטוח (‪.)7.1.2009‬‬
‫לזכות השיפוי של מד"א ראו רע"א ‪ 11137/05‬אליהו חברה לביטוח נ' מד"א (‪ – )21.3.2006‬החזר עבור פינוי‬
‫נפגעים בתאונות דרכים‬

‫‪226‬‬
 ‫סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב‬

‫תגמולים למשרתים בכוחות הביטחון‬ ‫‪‬‬

‫פס"ד בן יוחנן ‪ .‬כאשר המדינה מחויבת בתגמולים לנפגעים בגופם עקב שירות בטחון (שאז היא פטורה‬
‫מאחריות בנזיקין ובפלת"ד) )‪ ,‬ולניזוק עילת תביעה נוספת כנגד מזיק אחר‪ ,‬ההסדר החל על פי חוקי התגמולים‬
‫הוא של ברירה והשבה ‪ .‬אם הניזוק בוחר לממש זכותו על פי חוקי התגמולים אין הוא זכאי להיפרע מן המזיק‪.‬‬
‫מנגד מוקנית במקרה זה למדינה זכות עצמאית כלפי המזיק עד לגובה השבת התגמולים‪ .‬אם הניזוק מחליט‬
‫לקבל את התגמולים מהמדינה – המדינה זכאית לשפות את המזיק בהוצאותיה (בפיצוי שנתנה – עד גובה של‬
‫‪ 100%‬פיצוי ולא מעבר)‪.‬‬
‫אם הניזוק יחליט הסדר ברירה קיים גם לגבי נפגעי חיסונים והקרנות נגד גזזת – ראו ע"א ‪ 9106/07‬מדינת‬
‫ישראל נ' פז (‪ .)6.1.2009‬להבחנה בחקיקה בין הסדרי שיפוי‪/‬ניכוי מחד גיסא להסדרי ברירה והשבה מאידך‬
‫גיסא ראו רע"א ‪ 2368/08‬אבנר נ' מדינת ישראל (‪.)10.7.2011‬‬

‫דגשים למבחן – שיעור ‪09/09/2022‬‬

‫לא צריך לכתוב הרבה‪ .‬צריך לכתוב את עיקרי הדברים‪ .‬כן צריך להרחיב טיפה מעבר למה שמופיע בפתרון‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אך לא צריך "לחפור"‪ .‬צריך להראות שמבינים‪.‬‬
‫אם חסרות בשאלות עובדות רלוונטיות – צריך לציין את העובדות ולהגיד מה המשמעות שלהן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בציון פס"ד – רק לתת את מה שנפסק‪ /‬נקבע (לא צריך לצטט)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש צורך לציין ס' חוק בנושאים מרכזיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כשמציינים ס' חוק – צריך להגיד רק בגדול מה הוא אומר‪ ,‬אין צורך להתחיל להיכנס לעומק‪ ,‬הבוחן מכיר‬ ‫‪‬‬
‫את החוק‪.‬‬
‫כשמקבלים אירוע – מבודדים את הניזוקים ובודקים על כל ניזוק – כלפי מי עומדת לו עילת תביעה‬ ‫‪‬‬
‫ומתוקף איזה חוק‪.‬‬

‫‪227‬‬