Professional Documents
Culture Documents
דיני נזיקין
מרצה :פרופ' ישראל גלעד
כל שיעור מקבלים דף נושא ובו הנושאים שדנים בהם באותו שיעור וגם חומרי הקריאה לאותו נושא.
הציון הוא 100%בחינה – הבחינה מתבצעת בחומר פתוח.
נוכחות פיזית בכיתה בימי חמישי נותנת ציון מיטיב.
מושגים
סמכות שבגררא :בית משפט יכול לדון גם בנושא שהוא לא אמור לדון בו זוהי סמכות נגררת. .1
הסדר שלילי :הוא מצב משפטי בו נושא מסוים לא הוכנס לדין באופן מודע ובכוונת תחילה על ידי .2
המחוקק .המטרה של המחוקק היא אי החלת אותו דין על המקרה ,ולכן מדובר בשתיקה מכוונת .בבתי
המשפט נהוג לכנות את ההסדר השלילי כ"שתיקה מדעת" .הסדר שלילי אינו כדין חסר (לאקונה) ואין
להקיש עליו ממקרים דומים.
עניינו של המשפט הוא ביצירת זכויות ומולן חובות משפטיות .מה הייחוד שניתן לאוכפן באמצעות המשפט א.
(להבדיל מחובות מוסריות למשל) .אם לי יש זכות ולאחר יש חובה -אני יכול לאכוף את הזכות שלי מולו
(להבדיל מנורמות מוסריות "אהבת לרעך כמוך").
האכיפה נעשית באמצעות הכרעה של רשויות שיפוטיות בסכסוכים על פי הזכויות והחובות .תביעה לקיום ב.
החובה.
בית משפט יכריע ע"י כך שיבדוק את הטענה שלי (התובעת) שיש לי זכות.
מקובל לחלק את כלל המשפט לשתי קבוצות ענפים :דיוני ומהותי: ג.
1
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
המשפט הציבורי דן ב סכסוכים שלפחות צד אחד להם היא רשות שלטונית המפעילה סמכות שלטונית. o
לא מספיק שמדובר ברשות שלטונית ,אלא צריך שהסכסוך יהיה סביב אופן הפעלת הסמכות השלטונית
של הרשות .הוא כולל ,בין היתר ענפי משפט :פלילי ,מנהלי ,מיסים ,חוקתי ,בי"ל פומבי .למשל :רופא
בבית חולים של המדינה שעשה נזק בניתוח -משפט ציבורי .המשטרה אוסרת על עלייה להר הבית –
ציבורי כי מדובר בשימוש בסמכות השלטונית.
המשפט הפרטי דן בסכסוכים אחרים -כל סכסוך שבו לא מעורבת רשות שלטונית .וענפי היסוד שלו o
הם חוזים ,נזיקין ,קניין (עוסקים בזכויות שקשורות לנכסים -מקרקעין ומיטלטלין) ,עשיית עושר
ומשפחה.
עשיית עושר שלא במשפט :המשמעות :צד אחד מתעשר על חשבון הצד האחר כשהדבר לא מגיע לו.
התעשרות :מדובר על גידול בכמות נכסיו של הזוכה ,כולל אפשרות עתידית להתעשרות.
שלא על פי זכות שבדין :שלא מכוח דין ,חוק או מכוח חוזה .
על חשבון המזכה :התעשרות של הזוכה מנעה התעשרות של המזכה .אם אדם אחד הרוויח וחברו לא
הפסיד ,אין להשיב את ההתעשרות .מצב זה מכונה במשפט העברי "זה נהנה וזה לא חסר".
בנוסף ,ישנם ענפי משפט רבים המורכבים מענפי יסוד שונים של המשפט פרטי והציבורי (כמו תאגידים _חוזים ד.
+נזיקין +משפט ציבורי +פיקוח ציבורי ) עבודה ,הגנת הצרכן) ענפי משפט "היברידיים":
לעיתים קרובות חלים על אותו אירוע עובדתי ענפי משפט שונים .ולכן יש להבחין בין: ה.
אירוע א' :מצב שבו מדובר בתחולה של משפט ציבורי ומשפט פרטי שאז מדובר בעילות שונות (משפט
ציבורי ומשפט פרטי) ,ערכאות שונות ,צדדים שונים ,בפרוצדורה שונה ובסוג החלטות שונה;
אירוע ב' :מצב שבו ישנה תחולת ענפים שונים של המשפט הפרטי (כמו חוזים ,נזיקין וע"ע),שאז קיימת
זהות רבה בין התביעות בהיבטים שלעיל.
באירועים עם ענפי משפט שונים – ישנו שוני גם בערכאות גם בצדדים בפרוצדורה ובהחלטות .
2
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
דוגמא אחת לאירוע א :התנהגות עבריינית המקימה עילה בפלילים וגם עילה בנזיקין (למשל תקיפה או הסגת גבול
או תרמית) .מה השוני בעילות? בצדדים? בפרוצדורה? בהחלטות? במקרה הזה חל הדין הפלילי והדין האזרחי.
למרות זאת ,מטעמים מעשיים ומטעמי צדק ,יש השקה בין התחומים (משפט פלילי ומשפט פרטי) בארבעה
היבטים:
.1סעיף (77א) לחוק העונשין קובע כי בית משפט פלילי רשאי לפסוק פיצוי לקורבנות (למרות שאינם צדדים לדיון)
עד לתקרה של כמה מאות אלפים .ברגע שבית משפט פלילי מרשיע ,למרות שתפקידו זה בעצם לקבוע קנס/
מאסר ,הוא כן יכול לפסוק פיצויים לקורבנות ,למרות שהם בכלל לא צד להליך.
הורשע אדם ,רשאי בית המשפט לחייבו ,בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן ,לשלם לאדם פיצוי :א)
שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
.2סעיף (77א) לחוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט הפלילי לדון בתביעה נזיקית שהגישו הקורבנות (שאינם צד
למשפט הפלילי) לאחר משפט פלילי תוך הסתמכות על ממצאיו (תביעה /סמכות שבגררא).
הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה סמכות אזרחית נגררת לפלילית( .77 :א)
נגדו -ונגדו בלבד -תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע ,מוסמך השופט או
המותב שהרשיעו ,לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט ,לדון בתביעה האזרחית ,אם ביקש זאת מגיש
התביעה; לעניין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית
משפט שלום.
.3נאשם שזוכה זיכוי מלא זכאי לפיצוי מהמדינה לפי קביעת בית המשפט הפלילי מכוח סעיף 80לחוק העונשין.
.4כאשר מזיק גורם נזק ביודעין ובכוונה בית משפט נזיקי רשאי לפסוק פיצויים עונשים .עד עכשיו דיברנו על בית
משפט פלילי שעוסק בעניינים אזרחים .האם בית משפט אזרחי יכול לעסוק בעניינים פליליים? יש הקשר
מסוים שנקרא ":פיצויים עונשיים
3
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
- " .5אם אדם גרם נזק ביודעין ובכוונה רעה (רוב הנזקים לא נגרמים בכוונה – רשלנות )...אז במקרים מסוימים בית
משפט רשאי לפסוק לתובע ,בנוסף לפיצויים הנזיקיים ,גם פיצויים עונשיים( .לאחרונה נפסקו פיצויי מיליונים
נגד הרש"פ בשל פיגועי טרור).
שאלת מחשבה :האם לאחר הרשעת עובד מדינה בנטילת שוחד (משפט פלילי) עומדת למדינה תביעה להשבת
השוחד או ערכו (משפט אזרחי)? ע"א 6266/19מדינת ישראל נ' אבנון ( :)25.8.2021עובד מדינה הורשע בלקיחת
שוחד ונגזר עליו עונש הכולל מאסר וקנס כספי .מה דינה של תביעה אזרחית שהגישה המדינה כנגד לוקח השוחד,
שבמסגרתה היא עתרה לכך שהעובד ישיב לה את הסכום שהתקבל אצלו כשוחד? אין חקיקה ברורה ,בית המשפט
מתלבט לגבי העילה ,אבל באופן עקרוני ,אם אדם הורשע בלקיחת שוחד ,המדינה יכולה להגיש נגדו תביעה אזרחית
לקבל את דמי השוחד .האם מתקיימת עילה שמכוחה יש לחייב את המשיב לשלם למדינה את סכום השוחד? אז
חובת השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט – יכולה לשמש בסיס ,אבל לא בדיוק מכריעים .כנראה שזה הבסיס
הכי מתאים לתביעות מהסוג הזה = .אין חקיקה ברורה ,ביהמ"ש קבע שהוא צריך להחזיר את הכסף למדינה
בגין חובת ההשבה על בסיס עשיית עושר ולא במשפט.
סיכום עד כה :דיברנו על מצב שבו יש תכולה על אירוע עובדתי מסוים (כמו תקיפה) גם במשפט הפלילי וגם במשפט
האזרחי ולמרות השוני המהותי בניהם בעילות ,בפרוצדורה ,בהליך ,בהחלטות ,ראינו שיש השקות מטעמי יעילות
ומטעמי צדק.
דוגמה שניה למצב א( :חלים פרטי וציבורי) היא מצב בו התנהלות רשות ציבורית מפרה חובות כלפי הפרט הן
במישור המנהלי והן במישור הנזיקי .מה השוני בעילות? בצדדים? בפרוצדורה? בהחלטות?
לדוגמא :יהודה גליק :המשטרה לא מאפשרת למדריך תיירים להדריך קבוצות בהר הבית כיון שהופעתו שם
מעוררת מהומות :משפט מנהלי ,ציבורי ואזרחי -מה השוני בעילות .חוסר סמכות ,חריגה מסמכות ,רשלנות
נזיקין (אזרחי).
מה קורה שעל אותו אירוע עובדתי ,חלים ענפים שונים של המשפט הפרטי?
דוגמא למצב ב( :תחולת ענפי משפט שונים של המשפט הפרטי הוא מקרה שבו שוכר ממשיך לשבת במושכר מבלי
לשלם לבעלים .למשכיר קמות שלוש עילות תביעה לפיצויים :חוזים ,נזיקין ,ועשיית עושר .כמו כן קמה
למשכיר עילה בדין הקניין לסילוק השוכר.
פס"ד שממחיש שאלה כללית הוא פס"ד מדינת ישראל נ' חברה קבלנית האחים אהרון אשר דן בנושא בו אדם
לא החזיר את המושכר בתום תקופת החוזה .במקרה כזה ניתן לתבוע בגין הפרת חוזה ,הסגת גבול ועשיית
עושר שהינם ענפי משפט שונים:
. 1אי השבת נכס -הפרת חוזה.
. 2אי השבת נכס – השגת גבול – נזיקין.
.3אי השבת נכס – ע"ע – הוא ישלם על כל חודש שהוא נשאר בדירה.
סעיף 77א' – אם יתבע בגין כולם וכולם שווים (מבחינת הנזק) -יקבל סעד על אחד בלבד – חוזים ,נזיקין ,ע"ע
4
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
אם יתבע בגין כולם והם אינם שווים יקבל את כולם – חוזים ,נזיקין ,ע"ע – את החלקים המשותפים פעם אחת
ואת החלקים הלא משותפים כל אחד בנפרד.
נזיקי
ןנ
אירוע מוליד אחריות בענפי משפט שונים אפשר לקבל פיצוי בכל ענף אך לא פיצוי כפול על אותו נזק. כשאותו ז.
** אין כפל תשלומים – על מנת שלא שתהיה התעשרות בגין הנזק -פס"ד אדרס נ' הרלו – ברק קובע שהתובע
יכול לתבוע סעד ע"פ כל אחת מהעילות בלבד שלא יקבל יותר מנזקו .
קושי נוצר כאשר על אותו אירוע חלים ענפי משפט שונים כשאחד נותן פיצוי על נזק מסוים והאחר אינו מפצה ח.
למרות שחל על אותו אירוע .לדוגמה ,חיקוי מוצר של אחר ומכירתו .אם דיני הנזיקין ודיני הקניין שוללים
פיצוי בנסיבות ,האם אפשר לתת סעד בעשיית עושר ולא במשפט? אפשרות אחת היא "הסדר שלילי גורף" – לא
יינתן סעד בעשיית עושר .אפשרות שניה היא לקבוע שהשלילה בקניין ובנזיקין היא "הסדר שלילי נקודתי"
וניתן להעניק סעד בעשיית עושר.
פס"ד א.ש.י.ר :עוסק בא' שמייצר מוצר ו-ב' שמייצר חיקוי למוצר של א' ,כתוצאה מכך א' מכר פחות ,ניתן לתבוע
בגין:
דיני נזיקין :גניבת עין (הטעיית הקונה) תוך ניצול מונטין (אם אין מוניטין – לא חייב בדיני נזיקין). .1
דיני קניין :מגנים על פטנט (במקרה הזה המוצר לא היה רשום כפטנט). .2
ע"ע :נשאלה השאלה האם א' יכול לתבוע בגין עשיית עושר? קיימות שתי גישות בנושא: .3
גישה ראשונה – ההתייחסות לכל ענף משפטי עומדת בפני עצמה ואף אם בגין ענפים אחרים קיים הסדר שלילי
ולא ניתן לתבוע פיצוי/הגנה לא נשללת האפשרות לתבוע בגין ענף המאפשר" .הסדר שלילי נקודתי"
גישה שניה – במידה וענף מסוים קבע הסדר שלילי ולא מאפשר לתבוע ,נשללת האפשרות לתבוע בגין ענף אחר
(ע"ע) מתוך כך שהמחוקק לא התכוון להעניק פיצוי/הגנה" .הסדר שלילי גורף".
בפס"ד זה שנידון בשנת 1998ביהמ"ש הכריע עפ"י הגישה הראשונה ,אך כיום הגישה הרווחת היא הגישה השנייה
כפי שניתן לראות בפס"ד לשכת סוכני הביטוח בישראל נ' איי.די.איי חברה לביטוח "שוקה" העוסק בתביעת
לשון הרע עקב פרסום הלועג לסוכני הביטוח .ביהמ"ש דחה את התביעה כיוון שהפגיעה היתה כלפי ציבור ולא אדם
ספציפי ,נשאלה השאלה האם ניתן לתבוע בגין ע"ע? ביהמ"ש הכריע לפי הגישה השנייה.
הבחנות חשובות – סוגי זכויות:
5
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
זכות ראשונית (שמולה חובה לא להפר חוזה ,לא לגרום נזק ,לשלם מזונות וכו') לבין זכות שניונית לסעד -
משפטי כשמופרת החובה .קיימים שני סוגי סעד משפטי :סעד של פיצויים על נזק שנגרם שמשלם הנתבע
לתובע ,וסעד של אכיפת זכות התובע על ידי בית המשפט .קיים גם סעד של הצהרה.
זכות ראשונית כלפי כל פרטים בחברה (חפצא) כמו זכויות קניין וזכויות בנזיקין ,נזיקין לבין זכות ראשונית -
כלפי אנשים מסויימים (גברא) כמו בחוזים .הזכות השניונית לאכיפה או לפיצויים היא לעולם זכות גברא:
כלפי מי שפגע בזכות הראשונית.
זכות ראשונית :זכות לעשות או לא לעשות( .שמולה חובה לא להפר חוזה ,לא לגרום נזק ,לשלם מזונות ועוד).
ישנה זכות וישנה חובה שעומדת מולה .זכויות ראשוניות (קניין ,נזיקין )..הן - IN - REMאסור לאף אחד לפגוע
ברכוש שלי ,בגוף שלי ,בשם הטוב שלי .זכויות ראשוניות בחוזים הם - PERSONAN – INאלו זכויות כלפי
אנשים מסוימים שאיתם יש לנו קשר חוזי.
זכות שניונית :הזכות לקבל סעד אם הופרה הזכות הראשונית (הזכות לקבל סעד לאחר הפרת חוזה) .קיימים שני
סוגי סעד משפטי:
זכות חפצא : IN - REMזכות שקיימת כלפי כל העולם (זכויות קניין וזכויות נזיקין.
תפקידם העיקרי של דיני הנזיקין הוא להסדיר את הטיפול המשפטי בנזקים שאדם (מזיק) גורם לאדם אחר
(ניזוק).
"נזק" – כאשר אדם מזיק לאדם אחר .פגיעה במשאבים העומדים לרשות אדם או פגיעה אחרת ברווחתו -גופו ,
רכושו ודברים אחרים שעומדים לרשותו( .הגדרת נזק בפקודת הנזיקין).
דיני נזיקין :להסדר את הטיפול כאשר א' גורם נזק ל -ב' .דיני הנזיקין מטפלים בסיטואציות שבהם לאדם נגרם
נזק ומישהו נפגע .המישהו הזה חושב שיש מישהו שהזיק לו ,ואז הוא הולך לבית המשפט ומבקש פיצויים.
גרימת נזק לפרט יכול שתפגע גם באינטרסים חברתיים אבל הפיצוי ניתן לפרט .המונח "פרט" חל הן על בני אדם
ממש והן על תאגידים למיניהם כולל המדינה (מי שגרם לנזק למדינה מפצה אותה כ"פרט" כשם שהוא מפצה אדם
פיזי).
6
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
דיני הנזיקין מחליטים מתי א' צריך לשלם פיצוי ,ובשלב השני להחליט כמה פיצויים.
איך בית המשפט יקבע?
התנהגות עוולתית (אשם) של הנתבע .1
נזק מוכר בדין אצל התובע .2
קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין השניים. .3
עולה השאלה ,אם קיים חוזה? איפה דיני הנזיקין משתלבים בתוך עולם המשפט חוץ מנזיקין?
האם דיני הנזיקין חלים על המשפט הפרטי או על המשפט הציבורי? הגרסא הקלאסית אומרת שנזיקין שייך
למשפט הפרטי .אך בפעמים רבות נראה אותם שולחים ידיים גם למשפט הציבורי.
כאשר נגרם נזק תפקיד דיני הנזיקין הוא כפול ומתנהל בשני שלבים:
שלב קביעת האחריות .דיני הנזיקין קובעים באלו תנאים הניזוק זכאי כלפי הניזוק לתרופה/סעד – לרוב .1
לפיצוי כספי מהמזיק .בודקים האם ישנה אחריות בנזיקין ואת זה בודקים לי העוולות.
העוולה אומרת באיזה מצבים יש אחריות כש -א' גורם נזק ל -ב'.
שלב הערכת הפיצויים .בית המשפט בוחן את הנזקים שגרם המזיק לניזוק ומעריך את הפיצויים הכספיים .2
שלהם זכאי הניזוק מהמזיק בשל הנזק .כמו כן לעיתים ניתן גם סעד של אכיפה – הפסקת גרימת הנזק).
המונח "עוולה"
המצבים שבהם מוטלת אחריות בנזיקין לצורך פיצוי הניזוק או מניעת הנזק מכונים לרוב "עוולה" – tortאו civil
.wrongהגדרת מצבים בהם גרימת נזק ל-ב' יוצרת את האחריות של א'.
7
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מהן אפוא עוולות הנזיקין ועל איזה אינטרסים הן מגינות מפני נזק? אלה מצויות בפקודת הנזיקין בסע' ,63 - 23
וכן בשורה של דברי חקיקה אחרים מחוץ לפקודה כאלה העוסקים בתאונות דרכים ,מוצרים פגומים ,לשון הרע
והגנת הפרטיות ,הגנת הצרכן ,עוולות מסחריות ,מניעת מפגעים ,מניעת הטרדה מינית ,איסור הפליה ,בנקאות,
ניירות ערך ,מחשבים איסור משלוח ספאם ועוד.
גניבת עין
גניבת עין היא עוולת נזיקית המתבצעת כאשר אדם מנסה להיבנות מהמוניטין של בעל מוצר או בעל שירות כלשהו
באמצעות הטעיית הציבור לחשוב שמקור המוצר או השירות הם של המתחזקה כבעל במוניטין.
גניבת עין פוגעת בבעל המוניטין אשר השקיע ביצירת המוניטין בכך שהיא פוגעת במכירות שלו ,ולעיתים כאשר
המוצר או השירות המתחזה אינו עומד ברמה של בעל המוניטין ,בכך שהיא פוגעת במוניטין שלו.
מבוא:
דיני הנזיקין שלנו מקורן מהמשפט האנגלי .סעיף ההגדרות בפקודת הנזיקין חשוב מאוד .הרבה מושגים שנעזוק
בהם מוגדרים בסעיף ההגדרות .יש עוולות נזיקיות מחוץ לפקנ"ז ומגדירים איזה מצבים של גרימת נזק הם עוולות
נזיקיות.
עוולה :זה מצב שאם הוא מתקיים ,על א' חייב לפצות את ב' על הנזק שנגרם לו.
עוולות בנזיקין :באות להגן על אינטרסים שנפגעות ע"י פגיעה בזכויות ראשוניות.
עוולת תקיפה ס' :23מהי תקיפה? היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא ובמתכוון נגד גופו של אדם .התקיפה היא .1
זכות ראשונית ומגנה על שלמות הגוף .הגנה על הגוף ,יס"נ - שימוש בכוח ...ובמתכוון = מודעות לשימוש
בכוח.
עוולת כליאת שווא ס' :26אסור לשלול חירות .היא מגנה על חופש התנועה (חופש התנועה הוא משאב של .2
אדם) .הגנה על חופש התנועה .יס"נ -לכאורה אין דרישה ליס"נ ,אך הפסיקה דורשת ידיעה בפועל של שלילת
החרות.
עוולת הסגת גבול במקרקעין ס' :29כניסה או גרימת נזק למקרקעין .מגנה על זכותו של אדם במקרקעין .הגנה .3
על זכות קניינית .יס"נ - לא נדרש יס"נ = אחריות חמורה.
הסגת גבול במיטלטלין ס' :31מגנה על זכותו של אדם במיטלטלין .היא יוצרת זכות ראשונית שאף אחד לא .4
יפגע במיטלטלין שלי ואם פגעו קיימת זכות שניונית לפיצוי .לא נידרש יס"נ.
היזק ע"י כלב :עוולה מאוחרת .לא הייתה בנוסח האנגלי .היא מגנה על שלמות הגוף ,לא באופן כללי כמו .5
תקיפה אלא על ידי כלב.
מיטרד לציבור ס' :42עוולה ענקית ,היא מגנה על כל מיני אינטרסים (חיים ,בטיחות ,בריאות ,רכוש ונוחות). .6
מיטרד ליחיד ס' :44מגנה מפני הפרעה בשימוש סביר במקרקעין .רעש – מפריע לי להשתמש במקרקעין שלי. .7
הסגת גבול +מיטרד ליחיד +אור השמש +מניעת תמיכה = עוולות שמגנות על מקרקעין.
8
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
עוולת התרמית ס' :56מגנה על אינטרסים כלכליים( .כתוב נזק ממון -נזק כספי) .לא רק ,בנוסף ,תרמית .8
בהבטחת נישואים וגרימת נזק נפשי וכלכלי ,אז הייתה כאן הטעיה.
עוולת נגישה ס' :60אם Aפותח נגד Bהליך נפל או הליך פלילי חסר בסיס או בפשיטת רגל או פירוק של .9
חברה .ואם כל זה נעשה בזדון >-זוהי עוולת הנגישה .היא מגנה על אינטרסים כלכליים +השם הטוב ויכולה
להגן על חופש התנועה כי אם עוצרים אדם עקב הליך פלילי זה פוגע בתנועה שלו.
גרם הפרת חוזה ס' :62העוולה מגנה על דיני החוזים .אם צד ג' פוגע במוסד החוזה וגורם ל א' להפר חוזה עם .10
ב' אז הוא פוגע במוסד החוזה (חוזים יש לקיים) .ל ב יש תביעה נגד א (מישור חוזי) והוא יכול לתבוע את ג
(מישור נזיקי) על זה שגרם ל א להפר את החוזה איתו).
עד כה ראינו עוולות ספציפיות (פרטיקולריות -ייחודי ,פרטני) .העוולה החשובה ביותר בפקודת הנזיקין היא
עוולת הרשלנות.
עוולת הרשלנות ס ( 35-36עוולת מסגרת) :אם אדם מתנהג באופן בלתי סביר ,ואם יש לו חובה לא להתנהג כך, .11
וכאשר התנהגותו (התרשלותו) גורמת לנזק -1 .התנהגות בלתי סבירה -2 >-יש חובה לא להתרשל -3 >-כאשר
ההתרשלות גורמת לנזק .עוולת הרשלנות -מדובר בעוולה שאין לה גבולות .יכולה להגן על כל תחום בחיים.
מגנה מפני רשלנות – מעשה בלתי סביר עליו רוצים להטיל אחריות.
.12הפרת חובה חקוקה ס' ( 63עוולת מסגרת) :אדם שמפר חובה שמופיעה בחוק בתנאים מסוימים מבצע עוולה.
מדובר בעוולה שאינה מוגבלת לאינטרס מסוים (עוולה כללית).
איך בנויה עוולה ובאיזה תנאים תקום אחריות נזיקית? מה המבנה הכללי של העוולות?
דיברנו שעוולה נזיקית מגדירה את התנאים שבהם תוטל אחריות בנזיקין .כלומר ,באיזה תנאים תקום אחריות
בנזיקין (שלב קביעת האחריות) .מתי קיימת אחריות בנזיקין? במשפט הפלילי :העבירה הפלילית מגדירה מתי
קיימת עבירה פלילית.
העוולה ומרכיביה
9
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מבנה בסיסי .העוולה הנזיקית מגדירה את התנאים שבהם תוטל אחריות בנזיקין (כשם שהעבירה הפלילית
מגדירה את תנאי האחריות הפלילית) .בדרך כלל לעוולה נזיקית שלושה מרכיבים :התנהגות עוולתית ("אשם");
)2נזק; )3זיקה עובדתית ומשפטית בין האשם לנזק (קשר סיבתי) – התנהגות עבריינית שגורמת לנזק.
.1ההתנהגות העוולתית ("אשם") .הבסיס לאחריות הנזיקית הוא התנהגות או פעילות המאופיינת על ידי דיני
הנזיקין כהתנהגות עוולתית .בדומה לעבירה הפלילית ניתן גם בעוולות הנזקיות להבחין בין יסוד עובדתי -
מעשה או מחדל של הנתבע (מה הוא עשה או לא עשה) ונסיבות ההתנהגות (יתכנו מקרים שהנסיבות לא
תלויות בנתבע) אשר משתנות מעוולה לעוולה– לבין יסוד נפשי (מה הוא ידע ומה הוא רצה) המלווה את
ההתנהגות עד כמה שזה נדרש.
היסוד העובדתי :מעשה ומחדל ( :ההתנהגות העוולתית או שהנתבע עשה משהו או לא עשה משהו ובשל כך
נדרם הנזק) היסוד העובדתי הנדרש בעוולות לצורך יצירת אחריות בנזיקין הוא בעיקרו מעשה או מחדל של
הנתבע המוגדרים כעוולתיים .קיימות עמימות מסוימת באשר למהותו של המחדל ובאבחנה בינו לבין המעשה.
אבחנה זו חשובה שכן הנטייה היא להחיל דין מקל יותר על מחדלים מאשר על מעשים (מדוע?).
הציווי במשפט הוא אי -עשייה (אל תעשה – אל תפגע באחרים .אך המשפט מהסס לומר :תעשה משהו למען
אחרים (זה נחשב פגיעה באנטומיה).
נהג לא בלם רכב במועד – מעשה .מי יצר את הסיכון שגרם לנזק? הנהג( .לא משנה אם הנהג בלם או לא א)
בלם) ,לכן זה מעשה.
10
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ב) אי מתן טיפול ראוי לפצוע בחדר מיון – מעשה .מי יצר את הסיכון שגרם לנזק? הרופאים (לא משנה אם
רופאים נתנו טיפול או לא נתנו טיפול).
ג) המשטרה אינה מונעת פשע – מחדל .מי יצר את הסיכון שגרם לנזק? העבריינים והמשטרה לא מנעה
אותו .לכן זה מחדל .אם המשטרה היא זאת שיוצרת את הסיכון (תבואו לפארק כי זה בטוח – אז היא זו
שיצרה את הסיכון ולכן זה מעשה) .מניעת אלימות במגזר העברי (המשטרה לא יצרה את הסיכון ) ולכן זה
מחדל.
לגבי המשטרה :אם מדובר במעשה אז יש למשטרה אחריות מלאה .ואם מדובר במחדל אז האחריות של
המשטרה היא מוגבלת.
מעשה :מצב שבו אדם יצר את הסיכון שגרם לנזק – מעשה אקטיבי.
היסוד הנפשי :מודעות לסיכון והיחס הנפשי לאפשרות התממשותו .ניתן להבחין בין מצב שכלי של ידיעת
טיב ההתנהגות ומשמעותה לבין מצב רגשי של היחס לתוצאה הנובעת מן ההתנהגות .באשר למודעות ליצירת
הסיכון ,זו יכול שתהיה שתהייה בפועל או בכוח .באשר ליחס לתוצאה ,זה מותנה מעצם טבעו בקיומה של
ידיעה בפועל (מה דין עצימת עיניים?) והוא נע בין כוונה לבין פזיזות .מהי משמעות דרישת הזדון מקום שזו
קיימת?
11
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ההיצג יפעל על פיו (יסוד נפשי של כוונה); אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור ,אלא אם היה מכוון להטעות
את התובע ,אף הטעה אותו ,והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון.
-ישנה חסינות לעובדי ציבור אך במקרה של עובד מדינה אזי האשמה על המדינה אחראית.
גרם הפרת חוזה שלא כדין( .ס' 62א)
מי שביודעין (יסוד שכלי – הוא מודע) ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם
שלישי ,הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי ,אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו
אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
(לא כתוב יסוד רגשי אז יכול להיות זדון ,כוונה ,אדישות או קלות דעת) מספיק שיש ביודעין אז לא משנה מה
היסוד הנפשי)
סיכום:
יש עוולות שדורשות יסוד שכלי ויסוד רגשי. -
אם לא נדרש יסוד של מודעות אז ברור לא נדרש יסוד רגשי( .אם אין מודעות אז אין גם רגש לגבי התוצאה). -
יש כמה עוולות שדורשות מודעות בפועל לסיכון (ביודעין) – עוולות די חריגות כמו :תרמית ,נגישה ,גרם הפרת -
חוזה.
יש עוולות שלא מתייחסות לידיעה בפועל של המזיק ,אלא הן מתייחסות ליכולת של אדם סביר לדעת .גם אם -
הנתבע לא היה מודע לסיכון ,אבל אדם סביר במקומו היה יודע אז זה מספיק מבחינת היסוד הנפשי .גם אם אין
מודעות בפועל ,אז יכולת סבירה לדעת גם אם אין מודעות בפועל .מספיק שאדם סביר במקומו היה יודע כדי
שאני אומר שמתקיים בך את היסוד הנפשי של ההתנהגות העוולתית (כמו עוולת הרשלנות -היא מסתפקת
ביכולת סבירה לדעת כדי להטיל אחריות ברשלות (מספיק כדי לקיים בו את היסוד הרגשי).
מצב רגשי שלישי :העדר יכולת סבירה – גם כאשר האדם הסביר וגם האדם (המזיק – במקרה הספציפי) לא
מודעים – יש פעמים שמספיק יסוד עובדתי (לדוגמא -כליאת שווא) .האחריות מוטלת גם אם אתה לא ידעת וגם
אם האדם הסביר לא יכל לדעת.
.1יש עוולות בנזיקין שדורשות מודעות בפועל עם יסוד נפשי כלשהו.
12
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
.2יש עוולות בנזיקין (הרשלנות בראשן) שלא דורשות מודעות בפועל והן
מסתפקות בזה שהאדם הסביר היה יודע .
.3יש עוולות בנזיקין בכלל לא קיים בהן יסוד נפשי .לא משנה אם ידעת או
לא ,מספיק היסוד העובדתי.
מדרג היסוד הנפשי :
אשמה מוסרית – אשמה צרה .היא המצב הכי מצמצם עקב שתוטל אחריות רק אם האדם ידע בפועל/עצם עיניים
אשמה חברתית – תמיד שיש עבירה לא מוסרית ברור שהיא חברתית .אשמה רחבה יותר .היא מצב הביניים בו
תוטל אחריות רק אם לאדם הייתה יכולת לדעת
אשמה חמורה – לא דורשת אשמה מוסרית או חברתית עצם קיומו של יסוד עובדתי .היא אשמה הכי מרחיבה
עקב שמטילה אחריות אפי' אם לאדם אין יכולת לדעת
אשמה חמורה
אשמה חברתית
אשמה
מוסרית
יסוד עובדתי :ההבחנה בין מעשה למחדל בנזיקין :לצורך בחינה יש לבצע את מבחן הסיכון :מי יצר את הסיכון
לגרימת נזק? אם זה המזיק זה מעשה! מחדל הוא מצב בו המזיק לא מנע את הסיכון שאחר יצר) .מי יצר את
הסיכון לגרימת הנזק? עשיית נזק=מעשה .מניעת נזק שאחר יצר=מחדל( יסוד נפשי :יסוד זה מתחלק למצב שכלי
ורגשי
פזיזות –
13
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
אדישות/קלות
דעת
.2נזק .דרישה נוספת כתנאי לאחריות ותנאי לקיומה של עוולה ,היא דרישת הנזק .ראו הגדרת "נזק" בסעיף 2
לפקודת הנזיקין( .הערה :קיימות עוולות שבהן לא נדרש נזק וכאלה שבהן לא צריך להוכיח נזק -לעניין זה יש
להבחין בין עוולות שאינן דורשות נזק (כמו תקיפה והסגת גבול) לבין עוולות בהן ניתן פיצוי גם ללא הוכחת
נזק (כמו לשון הרע והטרדה מינית) כי מניחים שנגרם נזק ולא צריך להוכיח שנגרם נזק.
.3יסוד הקשר הסיבתי .כאמור ליסוד הקשר הסיבתי שני מרכיבים מצטברים– קיומה של זיקה עובדתית בין
ההתנהגות העוולתית לנזק וקיומה של זיקה משפטית בין השניים .נדרש קש"ס עובדתי וקש"ס משפטי.
יש התנהגות עוולתית ויש נזק .צריך להוכיח שההתנהגות העוולתית גרמה לנזק .מה המבחן שבודק את
הקש"ס העובדתי? המבחן הדומיננטי הוא מבחן האלמלא (מבחן הכרחיות) :האם הנזק היה נגרם אלמלא
ההתנהגות העוולתית? "לא" אז יש קש"ס עובדתי .אם התשובה היא "כן" אז אין קש"ס עובדתי.
דוגמה לדרישת קשר סיבתי עובדתי :נהג במכונית הציץ בנייד (התנהגות עוולתית) ואיחר לבלום .נגרם נזק לרכב
אחר .יש אחריות? יש התנהגות עוולתית ויש נזק .יש גם קשר סיבתי? לו התאונה הייתה נגרמת גם אם לא היה
מציץ בנייד אז אין קשר סיבתי עובדתי.
קיימות עוולות שלא נדרש נזק ומספיקה ההתנהגות אם בלשון החוק לא מצוין הנזק (שריד היסטורי שלא קיים
יותר מידי היום) (דוגמה :תקיפה ,הסגת גבול) ,וכן קיימות עוולות שלא דורשות הוכחת נזק (דוגמה :הטרדה מינית,
לשון הרע).
עיקר דיני הנזיקין מתמקדים בשאלה אם האדם היה יכול לדעת מבחינה אובייקטיבית שאשמה זו מכונה אשמה
חברתית .
משטרי האחריות
על בסיס מיון העוולות לפי היסוד הנפשי ניתן לסווגן לשלוש קבוצות:
עוולות ה"כוונה" ו"הפזיזות" .אלה הן עוולות הדורשות ידיעה על הסיכון שמצמיחה ההתנהגות וממילא
יחס נפשי כלשהו לתוצאה (דוגמה :עוולת התרמית) .האם יש חשיבות בהקשר זה למידת ההסתברות של
14
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הנזק? מהן עוולות "הכוונה" בפקודת הנזיקין? מקובל לומר כי עוולות אלה משקפות לרוב תפישה של
אשמה מוסרית.
עוולות "ההתנהגות הבלתי סבירה" .אלה הן עוולות או הסדרי אחריות ,שבמרכזם מצויה עוולת
הרשלנות ,המבוססות על התנהגות בלתי ראויה ,בלתי סבירה ,המכונה "התרשלות" גם כשאין לצידה
מודעות בפועל ליצירת הסיכון ,דהיינו מצבים של היסח דעת .סף האחריות כאן נמוך יותר מזה של אשמה
מוסרית והוא מכונה אשמה "חברתית" .חשוב מאוד להדגיש כי גם מעשים מכוונים ופזיזים נחשבים
ל"התרשלות" וזאת בשונה מהמשפט הפלילי .המבחן לקיומה של "התרשלות" בנזיקין הוא לרוב
אובייקטיבי ("האדם הסביר") ולא סובייקטיבי (מה ההבדל?) .על כך נרחיב בדיון בעוולת הרשלנות.
עוולות האחריות החמורה והמוחלטת .האחריות בעוולות אלה אינה מותנית בהתנהגות בלתי סבירה .מה
מצדיק הטלת אחריות על נזק שגרמה התנהגות ראויה ? התשובות :הגינות ופיזור נזק .מהן עוולות
האחריות החמורה? על רקע התשובה לשאלת ההצדקות לאחריות חמורה ניתן להבחין בין עוולות
מסורתיות של אחריות חמורה ,כעוולות הקניין ,שהצדקתן כיום בעייתית (מדוע?) ,לבין עוולות או הסדרי
אחריות "מודרניים" של אחריות חמורה ומוחלטת (תאונות דרכים ,מוצרים פגומים ,ואף "אחריות
שילוחית") שלהן הצדקות אחרות.
דוגמה :מעביד אחראי לעוולות שביצע העובד כלפי צד שלישי גם אם המעביד אישית היה "בסדר" .מדוע? כי כך
הוגן (המעביד נהנה מעבודת העובד) וזה מקדם פיזור נזק (המעביד מבוטח)
עוולות של זדון ,כוונה ,פזיזות – עוולות של אשמה מוסרית .עצם זה שהאדם מודע לסיכון שהוא יוצר וממשיך
ליצור אותו או בזדון ,או בכוונה או בפזיזות (אדישות או קלות דעת) -כך לא מתנהגים גם מבחינה מוסרית
(המשפט הפלילי מתמקד באשמה מוסרית -מעניש אנשים על כך שהם פועלים ביודעין) .דוגמאות :עוולת התרמית
והנגישה.
עוולות של יכולת סבירה ללא מודעות בפועל – עוולות של אשמה חברתית( .לא פעלת כאדם סביר) .יש אחריות כי
אדם סביר היה יכול לדעת .אשמה חברתית כי לא פעלתה כאדם סביר (עוולת הרשלנות) .דיני נזיקין מתמקדים
באשמה חברתית .מטילים אחריות בנזיקין כיוון שהאנשים פעלו לא בסבירות).
עוולות של העדר יכולת סבירה – עוולת של אשמה חמורה ( .גם אם פעלת באופן סביר) .אחריות מוטלת גם ללא
יסוד נפשי (הסגת גבול ,כליאת שווא ,גזל ,עוולות מחוץ לפקודה כמו ת"ד).
בעיות מבנה :עוולות מסגרת (גדולות) ועוולות פרטיקולריות (קטנות) וסוגיית היחס בין עוולות
עוולות הנזיקין במשפט הישראלי מבוססות על דין הנזיקין האנגלי שבו יצרה הפסיקה תחילה עוולות "קטנות"
מבחינת תחולתן (למשל תקיפה והסגת גבול) ואחר כך עוולות גדולות (רשלנות והפרת חובה חקוקה).
הסבר כללי :מה שמאפיין את המשפט האנגלי הוא ה-קומון לו .מלמטה למעלה .סכסוך מגיע לבית המשפט
והשופט דן בסוגיה ומגיע להחלטה .וכך מצטברות החלטות שמהן מתגבשת הלכה שלפיה ינהגו בעתיד .הכללים
15
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
נבנים לאט לאט על ידי בית המשפט .לכן בהתחלה בית המשפט פיתח את העוולות הקטנות ואחר כך העוולות
הגדולות.
שיטת המשפט הקונטיננטאלי :יש חוקים שנקבעו למעלה על ידי המחוקק והשופט מיישם את החוקים.
העוולות הגדולות יכולות לבלוע את העוולות הקטנות (חפיפה) או להוביל לתוצאות שונות מהעוולות הקטנות.
שאלת היחס בין העוולות זהה במהותה לשאלת היחס בין ענפי המשפט (נושא )1והפתרון שם (א.ש.י.ר ).אומץ גם
בהקשר ליחס בין עוולות (פס"ד גורדון ) (מה קורה אם עוולה אחת אומרת כן והעוולה השנייה אומרת לא .כלומר
כאשר עוולה אחת שוללת אחריות ההחלטה אם הדבר שולל אחריות גם בעוולה אחרת נתונה לשיקול דעתו של בית
המשפט האם זה "הסדר שלילי גורף" או הסדר "נקודתי" .מה נקבע לעניין זה בכרמלי? בפרשת קראוס?
פס"ד גורדון :אדם מחזיק במכונית ומוכר אותה ומתחיל לקבל דוחות .אותו אדם אומר שמכר את האוטו וזה
לא הוא ,ואז שוב מקבל כנסות ושוב אומר שמכר ואז מקבל שוב ובסוף נלקח למעצר כי לא שילם .אותו אדם
תובע את העירייה .העירייה פתחה נגדו הליך פלילי וההליך נגמר לטובתו.
יש במקרה הזה עוולת נגישה אך הוא יצטרך להראות שההליך נפתח נגדו בזדון .ולא היה זדון .אז הולך ותובע
בעוולת הרשלנות .עולה מבית המשפט שאלה אם עוולת הנגיסה אומרת לא האם אפשר דרך רשלנות? האם
הסדר שלילי גורף או הסדר שלילי ספציפי? התשובה שאפשר לעקוף דרך עוולת הרשלנות .זה שאין אחריות
בעוולת הנגישה זה לא אומר שאין אחריות בעוולת הרשלנות .עוולת הנגיסה עוולה מאוד ותיקה שלא מתאימה
לחיים המודרניים .כך הוא (ברק) למעשה מבטל את עוולת הנגישה (אקט אקטיביסטי -הוא מבטל חקיקה על
ידי פסיקה) .לכן בקודיפיקציה עוולת הנגישה נבלעת בתוך עוולת הרשלנות.
פס״ד כרמלי :שוללים חרותה של אישה ע״י אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי ,באותה תקופה קיים כלל שאם
מחזיקים אדם באשפוז כפוי עד 5ימים ,מעבר ל 5ימים צריך אישור פסיכיאטר מחוזי .במקרה הזה המשיכו
מעבר ל 5ימים בלי אישור .אחריות בנזיקין של בית החולים? זו השאלה שעלתה שם .לכאורה הייתה כאן
כליאת שווא ,אבל יש הגנות שמצמצמות את תכולת העוולה .במקרה כזה הוכיחו שמתקיים ,)3( 27הוכיחו
שהייתה סכנה שאם הגברת תשוחרר היא תפגע בעצמה או באחרים .אבל הייתה תביעה של הפרת חובה חקוקה
כי לא קיבלו אישור מהפסיכיאטר מחוזי .יש עוולה שאומרת שאין אחריות כיוון שיש הגנה (כליאת שווא) ויש
חובה שאומרת שיש אחריות (הפרת חובה חקוקה – אישור של הפסיכיאטר) ,אז מה עושים? מטילים אחריות
או לא? התשובה היא שההגנה בסעיף )3( 27היא לא שלילה נקודתית ,היא שלילה בכל המערכות (בכל העוולות).
ההגנה בכליאת שווא שוללת גם את העוולה בהפרת חובה חקוקה .אי אפשר לעקוף .ההגנה תהווה מחסום.
מדובר בהסדר שלילי כללי ולא הסדר שלילי נקודתי.
פס"ד קראוס :מה קורה שעיתון מפרסם מידע שפוגע (מידע אמיתי כאשר הוגש כתב אישום) וזה בסדר ,ואחר
כך שמחליטים לבטל את כתב האישום העיתון לא מפרסם כלום .התובע טען (בלשון הרע דיווחתה וששמי טוהר
לא דיווחתה) .לפי בית המשפט :להטיל חובת עדכון על עיתונים זוהי פגיעה קשה בחופש הביטוי .אז הוא תבע
את העיתון ברשלנות .השופט סירב לעקוף הסדר קיים.
קונטיננטלי האנגלי
יש כלל ועל בסיס הכלל בתי המשפט קובעים. החלטה +החלטה מתוך ההחלטות מתגבש כלל – המשפט
מהכלל גוזרים את ההכרעה שצומחת מהכלל. נבנה ע"י ביהמ"ש השיטה הקזואיסטית צומחת מהמשפט
לכלל.
16
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
קיימים הסדרים רבים מחוץ לפקודת הנזיקין המטילים על גורם נזק חובת פיצויים .חלקם מוגדרים כ"עוולות" ,על
אחרים נאמר שדינם "כדין עוולה" או שמוחלות עליהם הוראות של פקודת הנזיקין ,ולגבי חלקם האחר אין כל
הוראת הפנייה או סיווג עוולתי .ככלל פקודת הנזיקין חלה על הסדרים אלה אלא אם נאמר בהם אחרת או עולה
מהם בברור אחרת .
רק מסיבה חשובה – פס"ד גורדון הוא הפס"ד המחונן – הפס"ד מדובר על אדם שמכר את מכוניתו אך מקבל עליו
עדיין דוחות וקנסות ,שלושה פעמים הוא פונה ומסביר כי הרכב לא שייך לו כבר ולא נמצא ברשותו בפעם
השלישית הוא אף נעצר .הוא תובע את העירייה בגין נגישה לפי ס' 26הבחירה בס' זה היא מפני שהעירייה
פתחה נגדו בהליכים בהם הוא נמצא זכאי ,בס' הוא צריך להוכיח כי יש זדון אך לא היה ניתן להוכיח זאת
ומשום כך הוא מנסה לעקוף בס' הרשלנות וכרגע יש סתירה הנגישה אומרת לא הרשלנות אומרת כן ...
בביהמ"ש ברק קובע בדרך אקטיביסטית כי עוולת הנגישה היא עתיקה ולכן הוא כן עוקף אותה ברשלנות ברק
עוקף דה פקטו באקט שיפוטי.
בטיחות בעבודה ישנה הרבה חקיקה בנושא בדרך של תקנות וחוקים אם אדם פועל בניגוד להסדר או תקנה הוא
מואשם בעוולה חקוקה אדם שפועל לפי תקנות ותובעים אותו ברשלנות – במקרה זה לא ניתן לתבוע.
הנושא הבא יהיה מטרות של דיני הנזיקין – בה נעסוק מתי מטילים אחריות על אדם שגרם נזק לאחר ? שאלה
מורכבת – הסיבות בגדול הם :הגינות ,שוויון חופש ויעילות .
פס"ד קו מחשבה :העוסק בתביעה נגד בזק שהייתה מונופול בשוק התקשורת וגבתה את מחיר המקסימום בחוק,
בזק טענה שקיימת לה הגנה בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים ועשתה לפי הוראות החיקוק ,עלתה השאלה האם
ההגנה חלה גם עוולות שמחוץ לפקודת הנזיקין )במקרה זה חוק ההגבלים העסקיים( ,ביהמ"ש אמר שכן מכיוון
שהגנה הקיימת בפקודות הנזיקין חלה גם על עוולה מחוץ לפקודה ,כלומר הוראת ס ' 6לפקודה חלה גם על כל
עוולות שמחוץ לפקודה מכיוון שהפקודה היא מסגרת
17
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ראינו כי המשפט בא כדי לשרת את החברה ולקדם אותה אז עולה השאלה מה חלקו של דיני נזיקין בתפקיד
המשפט? וראינו גם שתפקידם העיקרי של דיני הנזיקין הוא לקבוע מתי עומדת לניזוק זכות ,כנגד מי שגרם לו
עובדתית נזק ,לקבל סעד בשל אותו נזק .אלא שכידוע לא כל גרימת נזק גוררת אחריה אחריות לפיצויים .השאלה
היא אפוא מהם השיקולים ומהם הקריטריונים המצדיקים ייחוס נזקו של אדם אחד לאדם אחר בדרך של הטלת
אחריות בשל אותו נזק .שיקולים אלה נגזרים מן המטרות שאותן רוצה החברה לקדם באמצעות דיני הנזיקין.
גישה ביקורתית לדיני הנזיקין תבחן אותם על פי המטרות שאליהן הם מכוונים ועל פי מידת הצלחתם בהגשמת
מטרות אלו .ראו עניין יונה נ' כלל.
חשוב להבחין בין מטרות הסדרי האחריות לבין המטרה המנחה של דין הפיצויים – השבת מצב לקדמותו (ראו
גלעד גבולות האחריות .)78-79
ההכרעה בשאלת הטלת האחריות תלויה במידה רבה בתוצאות הטלתה .לעניין זה חשוב להבחין בין תוצאות בעבר
לבין תוצאות בעתיד .מהן תוצאות אלה? ראו רע"א 1607/04אס או אס שירותי רכב בע"מ נ' אנקווה (.)12.5.2004
ראו גבולות האחריות 46 – 44וע"א 3377/16פלונית נ' מדינת ישראל (.)9.8.2016
אם דיני הנזיקין באים לטפל במשהו שקרה בעבר – זהו תיקון .תיקון בין שני פרטים .אחד ניזוק ואחד גרם לנזק
ולכן דיני הנזיקין באים לטפל בנזק שכבר קרה.
סוגיה נוספת זו ההרתעה – ואותה נבחן גם לפי מבחן העבר /עתיד ,כאשר דיני הנזיקין מופנים כלפי העתיד –
הרתעה .הדבר מגיע ביחד – כאשר אני מטפל במשהו בעבר אני בו זמנית מרתיע את כל השאר .כמו כן עצם החיקוק
של משהו או קביעה בפסיקה – מרתיע.
בגלל שדיני הנזיקין בעלי חשיבות גדולה בהרתעה במשפט האזרחי עולה השאלה מה תחום ההתערבות של בית
המשפט ושל המשפט בפרט בעניין ההרתעה – בפס"ד אס או אס שירותי רכב בע"מ נ' אנקווה טען המערער כי אם
הערעור לא יתקבל הדבר ישפיע מאוד על מחירי הטיפולים והבדיקות .עולה שאלה עקרונית – עד כמה בית משפט
יכול לקבוע סטנדרטים של בדיקות רכב ולחייב את הבודקים ולחייב בתשלום את הנבדקים? בפס"ד פלונית נ'
מדינת ישראל המערערת נגד המדינה טוענת שנפגעה מחסם ברזל וטענה שהיו צריכים לשים סרט אדום .עכשיו
עולה השאלה בפני השופט – אם יחליט שצריך סרט אז כל ההפגנות והמחסומים שהמדינה תשים – יהיו סרטים?
הרי באופן אחד בית המשפט מטפל בנושא עבר בין שני פרטים אך קובע נורמה והרתעה בעתיד.
יעילות :הגדלת הרווחה /הרווח .תפיסה פילוסופית שנמצאת בבסיס הכלכלה המודרנית – אנחנו רוצים להביא
למקסימום את הרווחה של בני האדם בחברה מסוימת .תוך כדי הגדלת הרווחה הכוללת.
18
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
דיני הנזיקין עוסקים בפגיעה ברווחה (נזק) ,והסעד שהם מקנים הוא העברת רווחה ממזיקים לניזוקים בכוח או
בפועל .בעוד שדיני הנזיקין המסורתיים מתמקדים בשאלות של חלוקת רווחה ,שיקולי היעילות מתמקדים בהגדלת
הרווחה המצרפית .ראו גבולות האחריות .59 – 54
בערך היעילות לא מסתכלים על הפרט אלא על הכולל .נגיד שיש עוגה של רווחה כוללת .החלוקה של העוגה לפי
היעילות היא לא מעניינת אלא רק הרצון להגדיל אותה כדי להגדיל את הרווחה הכללית של החברה – הרווחה
המצרפית.
מנגד שיקולי הצדק – באים לשאול האם העוגה הכלכלית מתחלקת באופן צודק.
הגינות. .1
שוויון. .2
אז איך דיני הנזיקין יכולים לקדם את ערך היעילות? תועלתנות והגישה הכלכלית לדיני הנזיקין
היעילות מתמקדת כאמור בגודל עוגת הרווחה הכוללת ולא באופן חלוקתה .כיצד יכולים דיני הנזיקין להשפיע על
מצרף הרווחה החברתית? התשובה לכך ,המצויה בניתוחו הקלאסי של פרופ' קלברזי ,היא כי קיימות שלוש דרכי
השפעה:
הרתעה יעילה .דיני הנזיקין יכולים להגדיל את הרווחה המצרפית באמצעות הרתעה (.)deterrence א.
הסנקציה של אחריות לפיצויים אמורה לגרום למזיקים בכוח לשקול כראוי אם לעסוק בפעילות הגורמת
נזק לאחרים ,באיזה היקף ועד כמה להשקיע במניעת הסיכון .יודגש כי המטרה אינה מניעת נזקים באשר
הם ,אלא למניעת נזקים בלתי ראויים ,בלתי יעילים .כיצד מבחינים בין נזק ראוי ויעיל לבין נזק שאינו
ראוי ואינו יעיל? תשובה עקרונית לשאלה זו ניתנת על ידי "נוסחת הנד" המשווה את עלות סיכון הנזק (
)PLלעלות האמצעים למניעתו ( .)Bראו גבולות האחריות .114 – 112אם העלות למניעת נזק היא גבוהה
יותר מהנזק עצמו – אז יעדיף לגרום לנזק עצמו (לדוג אם אדם רוצה למנוע גניבה של הרכב שלו בסך
₪ 100,000וכדי לעשות זאת צריך להשקיע באבטחה ואמצעים ב ₪ 200,000אז יעדיף לקחת את הסיכון
לגניבת הרכב כי יפסיד פחות) וזהו נזק שלא יעיל .נזק שעלותו גבוהה יותר מהאמצעי למניעתו הוא נזק
יעיל.
פיזור יעיל .דיני הנזיקין יכולים להגדיל את הרווחה המצרפית גם על ידי פיזור הנזק על קבוצה גדולה של ב.
קבוצת החשופים לסיכון הנזק ,להבדיל מהטלתו על המזיק או הניזוק .- loss spreadingפיזור הנזק
מתבצע בעיקר באמצעות המנגנון של ביטוח .בהקשר זה נשאלות שתי שאלות .האחת ,מדוע וכיצד תורם
פיזור הנזק להגדלת הרווחה החברתית המצרפית? השנייה ,כיצד מקדמים דיני הנזיקין את פיזור הנזק?
השאלה האחרונה כרוכה באבחנה חשובה בין ביטוח אחריות לבין ביטוח אישי .תשובה לשאלה הראשונה
– פיזור הנזק תורם להגדלת הרווחה החברתית כי לחברה עצמה זו הוצאה קטנה יחסית בניגוד לכך שאם
כל הנזק היה נופל על אדם יחיד זה הפסד רווחה עצום ודבר זה יכול לגרום לקריסה כלכלית.
ביחס לשאלה השנייה – דיני הנזיקין יצרו סוג של ביטוח – שנקרא גם ביטוח אחריות – ביטוח צד ג' .זה
ביטוח על האחריות האישית שלי ,אני מבטח את עצמי שאם אני אגרום נזק .אם לא היו דיני נזיקין לא
היה דבר כזה ביטוח צד ג'.
19
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הקטנת העלות של ההתדיינות המשפטית היא מרכיב נוסף בבדיקת השפעתם של דיני הנזיקין על מצרף ג.
הרווחה החברתית.
מהם הפרמטרים הקובעים את עלות זו? לגבי כל אחד מהיבטי היעילות שלעיל נשאלת השאלה מהו בסיס
האחריות היעיל ביותר (אשמה מוסרית? אשמה חברתית? אחריות חמורה? העדר אחריות?) .האם אחריות
חמורה ,לדוגמא ,מרתיעה יותר מאשר אחריות על בסיס אשמה? האם היא מפזרת טוב יותר? פחות יקרה
להפעלה? בסופו של דבר ההחלטה לגבי יעילותו של בסיס אחריות נתון צריך שתעשה על בסיס ראיית המכלול
של הרתעה ,פיזור והפחתת עלויות.
זכויות .עד כמה תפיסה של זכויות יכולה לשמש כקריטריון להכרעה בסכסוך הנזיקי (למשל ,נטל הנזק יוטל על מי
שזכותו חשובה פחות) .אך האם ניתן לדרג זכויות שונות לפי חשיבותן? כיצד נקבעת חשיבות זו?
שוויון .מהן משמעויותיו השונות של השוויון (בהכנסות? בהזדמנויות? ברווחה?)? עד כמה תפישה של שוויון יכולה
לשמש כקריטריון להכרעה בסכסוך הנזיקי? ראו גבולות האחריות .208 – 182התשובה המקובלת היא שיצירת
שוויון היא לא חלק בדיני נזיקין אלא במשפט חוקתי ,מנהלי ,מיסים ,חינוך וכו' .אך יש תחום אחד שבו דיני נזיקין
יכול לקדם שוויון – מניעת אפליה .ישנם חוקים בנזיקין שהמטרה שלהם היא מניעת אפליה ולקדם שוויון – חוק
איסור אפליה במוצרים ,שירותים וכניסה למקומות ציבוריים והחוק למניעת הטרדה מינית.
חופש ואוטונומיה .מהן משמעויותיו השונות של החופש? האם החופש להזיק הוא גם חופש בעל ערך? עד כמה
תפישה של חופש יכולה לשמש כקריטריון להכרעה בסכסוך הנזיקי – ראו גבולות האחריות .170 – 157
"טובת החברה" ואחווה חברתית .כיצד יכולים דיני הנזיקין לתרום ל"טובת הכלל"? לאחווה חברתית ולאזרחות
הטובה? מתי ערכים אלה מנוגדים לערכים האחרים שנדונו לעיל? ראו גבולות האחריות .181 – 171
הגינות .בסופו של דבר נראה כי בהיבט החלוקתי הקריטריון המנחה הוא קריטריון של הגינות בחלוקת הרווחה
החברתית .איזה סוגים שונים של הגינות שאותם יכולים דיני הנזיקין לקדם ("ואהבת לרעך כמוך? עמידה בצפיות
שאדם יוצר?)? ראו גלעד ,גבולות האחריות .218- 213
במהלך הדיון בנושא 2עמדנו על ההבחנה בין אחריות על בסיס אשמה לאחריות חמורה .הבחנה בסיסית זו
משתלבת בניתוח מטרות האחריות בנזיקין והצדקותיה.
20
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
במשטר של אשמה ההצדקה להטלת אחריות היא בכך שהתנהגותו של הנתבע אינה ראויה ( .)undesirableכאשר
ההתנהגות אינה ראויה כלפי התובע ,הוגן כי הנתבע הוא שיישא באחריות לנזק .אך מהי התנהגות בלתי ראויה?
התשובה לשאלה זו מצויה בערכים שנדונו לעיל .לעומת זאת האחריות החמורה ,על פי הגדרתה ,מוטלת גם על
התנהגות ראויה .את הצדקתה יש אפוא לחפש בשיקולים של הגינות בחלוקת הסיכונים או בשיקולים אחרים
כשיקולי פיזור נזק .סוגיה זו תידון בהמשך.
האם ועד כמה ניתן להצדיק את האחריות הנזיקית ,על בסיס אשמה או חמורה ,בעצם כך שאדם גרם נזק לחברו?
על בסיס של גרימה אקטיבית של נזק? על בסיס של יצירת סיכון שאינו הדדי? או של יצירת סיכון גדול או חריג?
ראו גלעד גבולות האחריות ( 85 – 81סע' .)5.12( 318 – 316 ,)2.17 – 2.14
בין המטרות השונות של דיני הנזיקין קיים לעיתים יחס של חפיפה והשלמה אך לעיתים גם מתח .מתח זה קיים
בתוך הקבוצות – בין שיקולי הצדק השונים לבין עצמם (פרוז'אנסקי ) ובין שיקולי היעילות השונים לבין עצמם.
מתח זה קיים גם בין הקבוצות – בין שיקולי הצדק לבין שיקולי היעילות .בולט במיוחד המתח בין שיקול פיזור
הנזק מחד גיסא ,לבין שיקולי האשמה והרתעה מאידך גיסא .לעיתים נוצרות התנגשות בין מטרות הסדרי
האחריות לבין המטרה העיקרית של דיני הפיצויים – השבת המצב לקדמותו .ההכרעה בשאלות נזקיות מחייבת
אפוא איזון ערכים ואיזון אינטרסים המונח בבסיס ההכרעה הנזיקית – ראו גלעד גבולות האחריות .249 – 225
אין נוסחה חד משמעית מתי לפעול כך ומתי לפעול כך וניתן לראות שופטים שיותר פוסקים לכיוון ערך כזה
ושופטים הפוכים .ישנה הלכה שפוסקת כך וישנה הלכה שפוסקת כך והלכות תמיד משתנות ומתחדשות.
הבנת המטרות השונות של דיני הנזיקין והמתח ביניהן מספקת הסברים להתפתחות דיני הנזיקין לאורך זמן ,כמו
למשל המעבר מהסדרי אשמה להסדרי אחריות חמורה וחוזר חלילה .מדוע הוטלה אחריות חמורה בהקשר של נזקי
גוף בתאונות דרכים ומוצרים פגומים? מדוע ניכרת לאחרונה מגמת נסיגה מסוימת מהסדרי האחריות החמורה?
בתוך דיני הנזיקין קיימים תחומים מסוימים (המשתקפים בחברה – לדוג' נזיקין ברפואה) ובהם יש הלכות ונטיות
משפטיות ,ברפואה למשל – אין נזיקין אלא אם יש התרשלות /אשמה של הרופא .בכל תחום יש החלטה האם
לפעול מתוך הרתעה /תיקון /יעילות או שיקולי צדק.
ככלל הפגין בית המשפט העליון תמיכה בשיקול היעילות אך הקנה לו משקל קטן יחסית בהשוואה לשיקולי הצדק
כמומחש היטב בע"א 44/76אתא נ' שוורץ ,פ"ד ל( .)1976( 785 )3לעמדה המסתייגת הגישה הרואה בדיני נזיקין
מכשיר לקידום יעילות הגם שהוא מקנה משקל לשיקול הפיזור .בעשור האחרון התגברו המדגישות את תפקיד
דיני הנזיקין בקידום השוויון (אטינגר ,פרוז'אנסקי) ולאחרונה רע"א 9247/20רוסו נ' שגב אקספרס (.)24.12021
והאוטונומיה וטובת החברה (פלוני).ראו בהרחבה גלעד גבולות האחריות פרק .5
21
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד אתא נ' שוורץ העוסק במפעל לייצור בגדים שפעל ע"י מכונות המפיקות רעש גדול ,אדם שגר בסמוך למפעל
פנה לביהמ"ש בטענה כי הרעש מפריע לו לישון( ,לא הייתה קיימת אפשרות להקטין את הרעש) ודרש להורות על
סגירת המפעל .עלתה השאלה האם יש להעניק לשכן סעד לסגירת המפעל? ע"פ הגישה הכלכלית במשפט – היעילות
(הרואה את הפסיקה לפי השיקול הכלכלית הטוב ביותר לרווחת המשק) אין לסגור את המפעל ,אך ביהמ"ש מחוזי
פסק שהזכות של אדם לישון גדולה יותר וקבע שיש לסגור את המפעל (ביהמ"ש נתן הוראה זו מתוך מחשבה
שהשכן ייעתר לקבל כעת פיצויים מהמפעל ויעבור דירה ,אך השכן התנגד) לבסוף הרשות המנהלית קבעה שיש
להפקיע את השטח של השכן ובכך מנעה את סגירת המפעל .ניתן לראות בפס"ד זה כי שיקולי יעילות אינם
מתבטלים גם כשקיימים שיקולי צדק.
פס"ד מגדל נ' אבו חנא – רים אבו חנא היא תינוקת ערבייה שנפגעה בתאונת דרכים והפכה למשותקת .איך
מחשבים את כושר ההשתכרות העתידית שלה .בתאונות דרכים של נזקי גוף ,אין אשם תורם ,זה אחריות מוחלטת.
ביהמ"ש מדגים התנגשות בין שיקולי צדק מתקן ושיקולי צדק מחלק .כמה הייתה מרוויחה -מתחשבים בשיקולי
מגדר (אישה) ומוצא (ערביה -מרוויחה פחות מיהודי) ,כמה אישה ערבייה מהכפר שלה מרוויחה (בד"כ לא עובדות),
לכן ההשתכרות שלה אפסית .זה טיעון של צדק מתקן .ריבלין -שיקולי צדק מחלק ,לא מוכן להתייחס לנתונים
החברתיים ,לכן ,כל הנפגעים שאין לגביהם נתונים אישיים (תינוקת) הם האדם הממוצע במשק ,כולם מקבלים
פיצוי שווה .זו ההלכה -פיצוי לילד הוא עפ"י השכר הממוצע במשק( .נפסק ע"פ עקרון השוויון).
פס"ד עזבון אטינגר נ' עיריית ירושלים (שהגיע אחרי פס"ד רים אבו חנא) שמדובר על מקרה הפוך – שבו מדובר על
קטין שנפגע ומת שהי מחונן ופוטנציאל ההשתכרות שלו יכולה להיות גבוהה יותר מהממוצע במשק .בית המשפט
לא אמר הסכים לתת לו יותר מהשכר הממוצע ,גם כחלק מעיקרון השוויון .זו דוגמא נוספת לכך שדיני הנזיקין
רוצים לקדם את עיקרון השוויון.
מה קורה אצל חרדים? הרי התפיסה היא כי החברה הערבית מקופחת ולכן הגיע ההלכה הנ"ל אך בחברה החרדית
ישנה תפיסה כי אדם הוא תלמיד ישיבה מתוך בחירה ולא מתוך אפליה או קיפוח .הוחלט שגם פה אם אדם קטין
הוא יקבל ע"פ הממוצע במשק .ומה קורה אצל אם אתה לא קטין? הרי גם שם יכול להיות שהפוטנציאל לא מומש
– בית המשפט קובע שזו ההבחנה ואם אתה לא קטין נבחן את כושר ההשתכרות הממוצע במגזר.
פס"ד פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ – לחברת לילה טוב הפקות בע"מ ישנו מועדון לילה ,כחלק
ממדיניות המועדון נקבע שגיל הכניסה המינימאלי של גבים הוא 24ואילו נשים .22הגיע אדם בן 22ואמרו לו
שהוא לא יכול להיכנס כי הוא זכר .זה קרה מס' פעמים והגיש תביעה לבית המשפט על אפליה לפי חוק איסור
הפליה בשירותים ,במוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים .אומר בית המשפט המחוזי שיש הפליה אבל היא
מוצדקת כי ע"פ ניסיון החיים הבגרות ויחס המקרים שבוצעו בסביבת אלכוהול ומועדונים הינו שונה בין גברים
לנשים .בית משפט עליון חולק על פסיקה זו ואומר שעיקרון השוויון במשפט הפרטי הוא חשוב וקובע שמדובר פה
בהפליה פסולה .דעת יחיד בפס"ד אומרת שחוק זה באה להגן על אוכלוסייה חלשה אך דעת הרוב אומרת שלא
משנה אם זה כלפי אוכלוסייה חלשה או לא והפליה זו הפליה.
22
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בפס"ד פלוני נ' מגדל חברה לביטוח אדם נפגע קשה בתאונת דרכים ונקבעו לו נכויות מסוימות מה שמנע ממנו
למצוא פרטנרית לקיום יחסי מין ,מבקש פיצוי על התשלום לשירותי ליווי (היה חוקי בזמן הפס"ד) .ריבלין -
עובדתית הוא צודק ,נגרם לו נזק .מבחינת הנזק המתקן יש לתת לו פיצוי .אך מבחינת תקנת הציבור ,אין לעודד
סחר בבני אדם לכן בית משפט אומר בכוונה שהוא יפסוק לו פיצוי חסר (פיצוי שלא יחזיר אותו למצבו הקודם אלא
נמוך יותר) כדי שלא לקדם את סחר בבני אדם למטרות מין .ברק וביניש -לא שוכנעו עובדתית כי באמת הוא יוציא
את הכסף .משאירים את הנושא של צדק חלוקתי /מתקן ב'צריך עיון' .זו דוגמא לפס"ד שמקריב את הניזוק
לטובת האינטרס הציבורי.
כלל פסקי הדין שמופיעים מעלה מציגים את המטרות וההתנגשויות ביניהן בדיני הנזיקין .הרי בדיני נזיקין עיקרון
העל הוא להחזיר את המצב לקדמותו – לפצות את הנפגע על מה שניזוק וערכים אלו ומטרות אלו קמו תוך פגיעה
בעיקרון העל הזה ולכן לעיתים יש קושי לקבל אותם ולהבין אותם .לכן בדיני הנזיקין מטרות אלו חזקות יותר
וקיימים אצל השופט שיקולים נוספים.
כבר למדנו :עוולת הרשלנות ( )negligenceמצויה בס' 36-35לפקודת הנזיקין .זוהי עוולת מסגרת ,שבשל
יסודותיה המופשטים היא בעלת תחום השתרעות רחב ביותר ולכן עלולה ליצור בעיית מבנה של חפיפה עם עוולות
קונקרטיות והתנגשות עימן (עקיפת הסדרים שליליים בהן) .העוולה משקפת רעיונות של אשמה חברתית ואי סבירות
– רעיונות המצויים בליבת דיני הנזיקין והצדקותיהם.
רשלנות (ע"פ ס' :)35התרשלות +חובה לא להתרשל = רשלנות (נקרא גם אשם) .רשלנות +גרימת נזק = עוולת
הרשלנות.
23
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
התרשלות (עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ,או לא עשה מעשה .1
שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות ,או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות ,או לא
נקט מידת זהירות ,שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן
נסיבות – הרי זו התרשלות)
שקיימת חובה לא להתרשל .2
נגרם נזק -כולל קשר סיבתי והוכחת נזק .ברקע דרישה נוספת – עיקרון הצפיות (שאדם סביר .3
יכול היה לצפות את הנזק).
עוולת הרשלנות מבוססת על תפיסה של אשמה חברתית שלפיה מוצדק להטיל אחריות על מי שגרם נזק משום
שהתנהג שלא כראוי – על מי שסטה מסטנדרט חברתי אובייקטיבי ראוי שאותו מייצג "האדם הסביר" .התנהגות
בלתי סבירה שכזו מכונה "התרשלות".
אלא שבהתרשלות לא די .גם אם הוכח כי התרשלות נתונה גרמה עובדתית לנזק (קשר סיבתי עובדתי) הרי שהטלת
האחריות כפופה לשתי דרישות המגבילות את האחריות (דורנבאום).
הדרישה האחת היא קיומה של זיקה משפטית מספקת (בנוסף לסיבתיות העובדתית) בין ההתרשלות לבין הנזק.
דרישה זו " -מסננת הזיקה" -נועדה להבטיח כי הנזק הוא אכן "נזק עוולתי" .היא מכונה קשר סיבתי משפטי.
הדרישה האחרת היא שהטלת האחריות תהיה רצויה (או שלא תהיה בלתי רצויה) .דרישה זו נועדה לאפשר
לבית המשפט לשלול אחריות כאשר כרוכות בה תוצאות שליליות .זוהי "מסננת המדיניות" המופעלת באמצעות
דרישת ה"חובה " .כשהטלת אחריות רצויה מכירים בחובה .כשהטלת אחריות אינה רצויה אין מכירים בחובה.
קיימות בפסיקה מספר גישות באשר למשמעות מרכיבי האחריות (התרשלות ,קשר סיבתי (קש"ס) חובה),
תפקידיהם והיחס ביניהם .הגישה הקלה ביותר להבנה וליישום מצויה בפס"ד דינו של השופט עמית בע"א 4486/11
פלוני נ' פלוני ( ,)15.7.2013פס' .27 – 8מקורה של גשה זו הוא בגלעד ,גבולות האחריות – פרק שישי .לפי גישה זו
יסוד ההתרשלות בוחן האם התנהגות הנתבע רצויה ,יסוד החובה בודק האם הטלת האחריות רצויה ,ויסוד הקשר
הסיבתי בודק האם ההתרשלות גרמה לנזק עובדתית ומשפטית.
כמו כן תנאי לאחריות ברשלנות הוא שאדם סביר יכול היה לצפות את הנזק .זוהי דרישת הצפיות הסבירה (
.) reasonable foreseeabilityדרישה זו היא מרכיב של יסוד ההתרשלות ומרכיב של יסוד הקשר הסיבתי המשפטי
כפי שיובהר בהמשך.
עולה השאלה מיהו האדם הסביר ? תנאי ראשון הוא שהאדם הסביר יהיה מאותו "סוג" של האדם הנתבע (אותו
בעל מקצוע ,באותה רמה וכדומה) ותנאי שני מדבר על רמת הסבירות – הרי אם ניקח איזו סקאלה של סבירות –
בצד אחד שלמות ובצד אחד מוגבלות – איפה אני ממקם את "האדם הסביר" בסקאלה? בשלמות /מוגבלות /ממוצע?
במשפט הפלילי ה"אדם מן היישוב" הינו בממוצע על הסקאלה .אך "האדם הסביר" בדיני נזיקין הוא קצת מעל
הממוצע .מבחן הסבירות זה מבחן אובייקטיבי שלוקח תכונות ואופי שמעל הממוצע ובוחן אם אותו אדם שניזוק
פעל לפי האדם הסביר .ככל שמבחן מחמיר יותר תחום מצבי ההתרשלות גדל.
24
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מתי תיחשב התנהגות ,מעשה או מחדל ,להתרשלות ?carelessness -המבחן לכך מצוי בסעיף 35לפקודת הנזיקין.
בהכללה ניתן לומר כי התרשלות היא התנהגות שבשל תוצאותיה הצפויות החברה מעדיפה כי לא הייתה מתרחשת
וכי לא תישנה בעתיד .מדובר בהתנהגות שבשל הסיכונים הצפויים של גרימת הנזק הכרוכים בה היא בלתי רצויה
מבחינה חברתית.
מתי תיחשב התנהגות כבלתי רצויה ,כבלתי סבירה ,בשל סיכוניה הצפויים? התשובה לכך מצויה במטרות דיני
הנזיקין שנדונו לעיל .שיקולים להכרה בהתנהגות כבלתי ראויה ,כ"התרשלות" ,הם היותה בלתי הוגנת ,בלתי יעילה,
וכזו הפוגעת בחופש ,בשוויון ובטובת הכלל ,מבחינת תוצאותיה הצפויות (פגיעה במטרות דיני הנזיקין) .מנגד יש
לבחון את הצדדים החיוביים שבהתנהגות – תרומתה הצפויה ליעילות ,לשוויון וכו' -ולבצע איזון בין היבטיה
הצפויים החיוביים לבין היבטיה הצפויים השליליים (איזון אינטרסים וערכים) .איזון זה שונה בין כל שופט ושופט.
תהליך זה של הערכת ההתנהגות על פי מכלול תוצאותיה הצפויות ואיזונם הוא תהליך מורכב המוסדר על ידי
שורת כללים :נבחנות רק תוצאותיה הצפויות של התנהגות -מדוע?
צפיותן של התוצאות נבחנת על פי קנה מידה אובייקטיבי (נקודת מבט) של אדם סביר אלא אם יכולות א.
הצפייה האישית של הנתבע גבוהות מאלה של האדם הסביר (פס"ד שטרן) .ראו לאחרונה ע"א 9219/18
פלוני נ' מדינת ישראל ( .)2.7.2020מהי הבעייתיות בהחמרה זו?
פס"ד שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא – הפרקטיקה המקובלת הייתה כי ניתן ללדת בלידה
רגילה לידת עכוז .שיבא אימץ סטנדרט מחמיר יותר שצריך בלידת עכוז ניתוח קיסרי ,למרות העלויות,
ע"מ למנוע את הסיכונים .שטרן היה במצב עכוז ,וביצעו לידה רגילה .נולד עם שיתוק באחת הידיים.
ביהמ"ש הטיל אחריות על שיבא משום שהטיפול ביולדת היה לא סביר -שכחו לעשות לה ניתוח קיסרי,
לא בדקו אותה .אם הייתה החלטה מודעת ,ביהמ"ש היה מקבל זאת .משמע אם אדם נמצא גבוהה יותר
מהסטנדרט אז הוא צריך ללכת על פי הסטנדרט המחמיר יותר .ע"פ הש' ברק:
מכלול התוצאות – השליליות (סיכוני נזק) והחיוביות ,נבחן הן מבחינת הצדדים ,הן מבחינת צדדים ב.
שלישיים והן מבחינת החברה בכללותה ("הערך החברתי" של הפעילות).
בוחנים התרשלות ע"פ מכלול התוצאות לפי "נוסחת הנד" :המשווה את עלות סיכון הנזק /הצדדים
השליליים בהתנהגות ( )PLאל מול העלות האמצעים למניעתו/הצדדים החיוביים בהתנהגות (.)B
אם = PL > Bהתרשלות.
25
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
חמד נ' מדינת ישראל – ילד נפגע בראשו מכדור גומי שנורה ע"י שוטר מג"ב במהלך רדיפה אחר חשוד.
השאלה היא מה יותר גדול – העלות או התועלת – לתפוס מבוקש או להסתכן בפגיעה באנשים .השופטים
מתייחסים לנוסחת הנד .השופט ברק – הנוסחה משקפת רק ערכים כלכליים ,ואתנו ערכים נוספים – צדק,
שוויון ,מוסר:
"...סבירות ההתנהגות בעוולת הרשלנות ("ההתרשלות") אינה נבחנת בחלל ריק .היא תמיד
פונקציה של הנסיבות ("באותן נסיבות" :סעיף 35לפקודה) .אכן" ,מי שנשען על מקל הליכה חייב
לנקוט אמצעים שונים ממי שנשען על מקל דינמיט" נסיבות אלו עשויות להיות "פנימיות"
למזיק ...במרבית המקרים נסיבות אלה הן חיצוניות למזיק ומשקפות את הנתונים (החיצוניים)
שבמסגרתם התרחש האירוע המזיק ...השאלה הינה כיצד היה האדם הסביר הנתון במצבו של
המזיק מתנהג .גם אם בחינת סבירות ההתנהגות נעשית ,מטבע הדברים ,לאחר זמן ,המטרה הינה
לבחון את סבירות ההתנהגות בעת התרחשותה ,על-פי הידוע אותה עת .הבדיקה אינה בראייה של
חוכמה לאחר מעשה .הבדיקה היא בראייה של חוכמה בעת המעשה .נסיבות חיצוניות חשובות
שיש להביאן בחשבון במסגרת המבחן האובייקטיבי של הסבירות ,הן נסיבות החורגות מהתנאים
הנורמליים .כאשר נסיבות כאלה קיימות ,דיני ההתרשלות אינם דורשים מהמזיק לנקוט אמצעי
זהירות מעבר למתבקש בתנאים החריגים .אכן ,יש להתחשב בצורך של המזיק לקבל החלטה
מהירה בלא שיוכל לבחון לעומק את החלופות השונות העומדות לפניו ובלא שיוכל להתכונן לכך
מראש .עצם העובדה שנבחרה על-ידיו חלופה מזיקה – חלופה שבבחינה רגועה לא הייתה נבחרת –
אין בה כדי להצביע על התרשלות"...
בוחנים את מכלול תוצאותיה הצפויות של התנהגות הנתבע בפועל מול חלופות התנהגות סבירות שעמדו ה.
בשעתם בפני הנתבע – אם קיימת חלופה טובה יותר ומסוכנת פחות הרי שזו אינדיקציה להתרשלות .זאת
בשל ההנחה שאדם סביר היה בוחר בחלופה הטובה יותר.
האם קיימת בכל זאת התחשבות בחולשותיו של הנתבע המסוים בבחינת החלופות? האם קיימת ו.
התחשבות בכך שהנתבע הוא מתחת לאדם הסביר? בעיקרון כן ,אך ההתחשבות היא מוגבלת – מתחשבים
בשני דברים (שנבחנים סובייקטיבית):
נכות פיזית .ככל שהמגבלה הפיזית היא רלוונטית .כמו כן מדובר במוגבלות פיזית שנראית לעין( .אין )1
יחס מיוחד למוגבלות נפשית) .לאו דווקא נותן פתור אך השאלה על אדם סביר משתנה וצריך לקחת
בחשבון גם את המגבלה הפיזית.
גיל .יש הבחנה בין אחריות לנזיקין בקטין מתחת לגיל ,12קטין בכללי ובגיר .על קטין השאלה היא לא )2
איך אדם סביר היה מתנהג אלא אדם סביר שהוא קטין היה מתנהג.
26
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הערכת החלופות נעשית על ידי איזון האינטרסים השונים (של צדדים ,של צדדים שלישיים ושל החברה ז.
בכללותה) הנבחנים לאור מטרותיהם השונות של דיני הנזיקין (הגינות ,שוויון ,יעילות ,חופש ,טובת הכלל)
והאיזון הנכון ביניהן -ראו חמד והדיון ב"נוסחת הנד".
אך הדבר מורכב וישנם כמה קריטריונים שעוזרים לבית משפט להחליט אם התנהגות היא סבירה או לא:
הערכת ההתנהגות נעשית גם לפי טיב ההתנהגות ולא רק לפי תוצאותיה (גבולות האחריות .)452 – 449יש ח.
לזכור כי עוולת הרשלנות חלה גם על גרימת נזק ביודעין (אשמה מוסרית היא גם אשמה חברתית) מעשים
מכוונים .כלומר בוחנים את מוסריות ההתנהגות.
בהערכת סבירותה של ההתנהגות בית המשפט מסתייע בנורמות התנהגות חלופיות .סוג אחד של נורמות ט.
הן אלה המצויות בנוהג מקובל (פרקטיקה) בתחום פעילות הנתבע .דוגמא מובהקת לכך היא הפרקטיקה
הרפואית (בתחומי הטיפול והאבחון ,הציוד הרפואי ,הרישום הרפואי ,היחס לחולה ,וכו') .עולה השאלה
כיצד נקבע משקלה של פרקטיקה זו וכיצד ראוי לקבעו? (גבולות האחריות .)516 – 503האם פעולה
בהתאם לפרקטיקה היא בהכרח 'הגנה' מפני התרשלות? לא כל פרקטיקה היא "הגנה" מפני התרשלות
אלא בית משפט יקבע ע"פ כל פרקטיקה וכל מקרה לגופו .אך בית משפט בד"כ לא יקבע שפעולה בהתאם
לפרקטיקה היא התרשלות כי יוצא מנקודת הנחה שבית משפט לא מבין יותר מקהילת הרופאים ולכן
ישנה מעין 'הגנה' מהתרשלות אם אתה פועל בהתאם לפרקטיקה אך הדבר תלוי באיכות הפרקטיקה .בית
המשפט חלק על פרקטיקה ביחס לרישום הרפואי וקבע שהייתה התרשלות למרות שעמדו בפרקטיקה
והרישום הרפואי מאוד השתנה בעקבות התערבות זו – אך ההתערבות היא בפרוצדורה ולא במהותי
(באופן הרישום ולא באופן הניתוח).
אך מה הדין כאשר קיימות פרקטיקות רפואיות שונות? אם קיימות כמה פרקטיקות ורופא נהג לפי
פרקטיקה מסוימת בית משפט לא יקבע כי הייתה התרשלות ,כלומר גם כאשר קיימות מס' פרקטיקות
מספיק שנהגת בפרקטיקה אחת שקיימת.
סיוע נוסף לבית המשפט להכרעה בשאלת סבירותה של התנהגות הנתבע הן נורמות ההתנהגות הקבועות י.
בחיקוק .האם יהיה נכון לקבוע כי כל הפרת נורמת התנהגות חקוקה היא גם התרשלות? אם לא ,מדוע לא?
(גבולות האחריות .) 532 – 528גם הוראות רגולטוריות שאינן חקיקה קובעות נורמות התנהגות רלוונטיות
(חוזרי משרד הבריאות ,חוזרי רשות שוק ההון וכו').
התשובה המתבקשת ביחס לחיקוק היא כמו הנוהג – תלוי עד כמה החיקוק הוא פרטני ויסודי ,עד כמה
הוא מעודכן .תלוי בסוג החיקוק אם הוא מהווה אינדיקציה לדיני נזיקין או לא .לכן כל מצב יבחן לגופו.
אם ניתן לנסוע בכביש עד 90קמ"ש ואדם נסע – 95משמע הוא התרשל? לא בטוח ,צריך לבחון את מכלול
הנסיבות – עומס ,ראות וכדומה .ואם היה ליד בית ספר ומעבר חצייה פעיל? אז גם אם נסע 85יכול להיות
שנקבע שיתרשל .לעיתים חיקוק קובע סטנדרט מינימום/כללי ואילו דיני הנזיקין לפעמים לא מסתפקים
בזה ויש לבחון יותר לעומק.
הערכת ההתנהגות יפה למקרה המסוים וכל מקרה אחר צריך להיבחן לפי נסיבותיו. יא.
בפס"ד גרובנר נ' עיריית חיפה עולה השאלה האם עירייה אחראית בשל נזק שגרם רוכב אופניים בגן ציבורי
להולכת רגל? טענת המערערת היא שלא מספיק שהעירייה שמה שלטים שאסור לרכוב באופניים בפארק אלא
27
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הייתה צריכה לשים פקחים לאכוף .בית משפט קבע כי אין התרשלות לפי נוסחת הנד – כי העלות למניעת הסיכון
יותר גבוהה ( =PL < Bאין התרשלות).
מה נפסק בעניין ההתרשלות בפרשת חוף רסטל? פס"ד רסטל עוסק באדם שהפעיל חניון מסודר בסמוך למקום
שאסור לרחצה ואף קיים שילוט על כך ,אדם אחר נכנס לחוף ומת כתוצאה מסערה בים ,עלתה השאלה אם בעלי
החניון התרשלו בכך שלא עשו צעד אקטיבי יותר בכדי למנוע מאנשים להיכנס לים או שמספיק השילוט האוסר?
ביהמ"ש פסק שבעלי החניון התרשלו מכך שייצרו מציאות מדומה שהחוף מסודר ולא מספיק שיציבו שלטים אלא
גם יימנעו את כניסת האנשים .ניתן להסביר את ההבדל בין פסקי הדין בכך שהתוצאה בפס"ד השני עלולה
להסתיים במוות לעומת הראשון שהסיכון הצפוי הינו פציעה ולכן די בהצבת שלטים .בפס"ד רסטל העלות מניעה
אל מול הנזק היא הרבה יותר נמוכה כי הנזק זה מוות = PL > B -התרשלות .בית המשפט גם אומר שמי שנהנה
מהסיכון – ישלם על הסיכון ,אם יצרת מצב מסוכן שבנית חניון ונהנית מזה שאנשים הולכים לים כי נוח להם כי
יש חניון – אז אתה צריך גם למנוע את הסיכונים שקיימים.
דוגמה לקושי הכרעה אם קיימת רשלנות או לא ניתן לראות בפס"ד בנק ברקליס דיסקונט נ' קוסטמן העוסק בזוג
מבוגרים שהתחתנו ובן הזוג נותן לבן של האישה ייפוי כח לפעול בחשבון הבנק שלו ,הבן משך כספים ללא אישור
הבעל ,לבסוף נתגלתה התנהגותו של הבן ע"י היורשים של הבעל וטענו נגד הבנק כי פעלו ברשלנות בכך שלא פיקחו
ולא נדלקה להם נורה אדומה על משיכות רבות ע"י מיופה כח ,הבנק מנגד טען כי הבעל חתם על ייפוי כח וכי אין
הוא יכול לפקח בנושא ,הנושא נידון בשלושת הערכאות ובכל הכרעה נחלקו השופטים האם הבנק פעל ברשלנות או
לא.
ההלכה בעניין זה ניתנה בפס"ד עמר נ' בנק לאומי לישראל – מה נחשב כהתרשלות מבחינת הבנק ואיפה הגבול?
נקודת המוצא היא שמיופה הכוח בבנק הם אנשים ישרים ולא קמה חובת חקירה על הבנק ,לעומת את ישנם
מקרים ונסיבות בהם על הבנק לפקח אשר משתנים בין מקרה למקרה ולבחן את קיום ההתרשלות ,אם הבנק רואה
פעולות חריגות /חשודות עליו לפקח כי ככל ייתכן ומדובר בפעולות זדוניות ולכן כל מקרה יקבע לגופו (עד כמה
הפעולות היו חריגות ,עבר המשתמשים וכדומה).
לאחר שנקבע כי הנתבע פעל בהתרשלות בעת התנהגותו עקב סיכונים צפויים ובלתי סבירים שיצרה ההתנהגות
נשאלת השאלה האם הוא אחראי עקב כך לנזקים שבגינם מוגשת בדיעבד התביעה .לצורך זה יש לבחון האם
הנזקים הנטענים אכן נגרמו עובדתית על ידי ההתרשלות .זוהי שאלת הסיבתיות העובדתית בה נעסוק בהמשך.
אך גם משנקבע כי נזק מסוים נגרם עובדתית על ידי ההתרשלות אין בכך כדי להביא להטלת אחריות בגינו .עדיין
יש לבחון אם קיימת זיקה משפטית מספקת בין נזק זה לבין ההתרשלות.
המבחן לקבוע את הקש"ס העובדתי – "הסיבה שבלעדיה אין" :מבחן האלמלא (כמו בדיני עונשין) .שואלים
האם הנזק היה נגרם אלמלא ההתרשלות – אם התשובה היא כן אז אין קש"ס עובדתי ,ואם התשובה היא לא אז
יש קש"ס עובדתי וממשיכים לבחון אם קיים קש"ס משפטי.
קש"ס משפטי – רק אם הסיכון שהתממש היה צפוי ובלתי סביר .המבחן בודק האם הסיכון שהתממש בפועל
וגרם לנזק הוא הסיכון שבגינו ההתנהגות אופיינה כהתרשלות – אז עומדים במבחן.
28
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בפרשת לנדרמן נ' סגיב אומצה הגישה לפיה הסיבתיות המשפטית בוחנת בדיעבד ( )ex postאם הנזק שנגרם
בפועל נובע מסיכון עוולתי שיצרה בשעתו ( )ex anteההתנהגות (מבחן הסיכון ) .מאחר שבעוולת הרשלנות הסיכון
העוולתי ex anteהוא סיכון בלתי סביר וצפוי ,יישלל ככלל בדיעבד ex postקשר סיבתי לנזק מסוים כשזה נובע
מסיכון שהיה בשעתו בלתי צפוי או מסיכון סביר) .פסק הדין האמריקאי הידוע בעניין Palsgrafנחשב כדוגמא
קלאסית לדרישה זו .כך גם פרשת בני ציון(.
פס"ד פלונית נ' מרכז רפואי 'בני ציון' חיפה – אישה בהריון הגיעה לביה"ח ,הרופאים קיבלו החלטה לשלוח אותה
לביתה ליומיים .חוזרת לביה"ח ,ובינתיים חבל הטבור של העובר נכרך סביב צווארו והוא נפטר .ההחלטה של
הרופאים הייתה רשלנית משום הסיכונים ,אבל כריכת חבל הטבור לא הייתה אחד מהם ,תופעה זו הייתה יכולה
להתרחש במהלך רוב ההיריון .עובדתית אם היא הייתה נשארת בביה"ח זה לא היה קורה .אך אין קש"ס משפטי
בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם – לכן פטורים מאחריות.
פס"ד לנדרמן נ' סגיב נקבע כי 'מבחן הסיכון' הינו מבחן מסגרת המשקף את מהותה של הסיבתיות המשפטית שלו
פנים אחדות ומשתנות ,בוחן ממבט לאחור אם הנזק שנגרם מהווה התממשות של הסיכונים שהפכו מראש את
ההתנהגות לעוולתית.
גם כאשר קיימת זיקה עובדתית ומשפטית בין ההתרשלות לנזק אפשר שתישלל האחריות בשל "מסננת
המדיניות" המונעת הטלת אחריות שאינה רצויה בשל תוצאותיה השליליות .המכשיר המשפטי לשלילת אחריות
מטעם זה הוא "חובת הזהירות" במשמעות של "חובה שבמדיניות" (דורנבאום).
מתי יהא זה בלתי רצוי להטיל אחריות על אף שהנתבע גרם בהתרשלות נזק שיש לו זיקה עובדתית ומשפטית
להתרשלות זו? גם התשובה לשאלה זו ,כמו לגבי שאלת ההתרשלות ,מצויה במטרות דיני הנזיקין ,והיא
מתקיימת לאחר איזון בין תוצאותיה החיוביות של הטלת האחריות לבין תוצאותיה השליליות (זאת להבדיל
מהתרשלות שבמסגרתה נבחנות תוצאות ההתנהגות ,כלומר בהתרשלות קובעים את היחס בין גובה הנזק לעלות
מניעתו ואילו בהטלת אחריות "חובת הזהירות" בוחנים את התוצאות החיוביות שיהיו לעומת התוצאות
השליליות).
הפסיקה (דורנבאום ) והספרות הכירו בשורת טעמים המצדיקים בהתקיימם שלילת אחריות מנתבע
שגרם לנזק בהתרשלות (גבולות האחריות .)671 – 645טעמים אלה כוללים:
הרתעת-יתר -פגיעה בתמריצים של נתבעים בכוח לעסוק בפעילויות רצויות מבחינה חברתית וזאת, א.
בין היתר ,בשל אי-ודאות באשר לתוצאות ההתדיינות ,בשל עלותה הגבוהה והחשש מתביעות סרק.
החשש יכול להביא להפסקת הפעילות .ניקח לדוג' עובד ציבור שחושש לבצע פעולה מסוימת כי אין לו
וודאות וחושש שיתבע – אז לא יעשה זאת.
עלות חברתית גבוהה של הטיפול בתביעות נזיקין רבות לרבות סכנת "הצפת" בתי משפט. ב.
29
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
"פלישה" של עוולת הרשלנות לענפי משפט אחרים (כחוזים) ולעוולות אחרות ושיבושם. ד.
תופעות שליליות נוספות כמו פגיעה בהפרדת רשויות כאשר מוטלת אחריות על רשויות ציבור בפעילות ה.
השלטונית .יתכן מצב שבו בית משפט יהפוך להיות מבקר יתר של הרשויות ,אמנם זה כן תפקידו אך
עד איזה גבול?
פס"ד נחום נ' דורנבאום -שלוש יסודות הרשלנות ( )1אשם ( )2קש"ס ( )3נזק .האשם הוא פועל יוצא של חובת
הזהירות וההתרשלות -מצטברים .התרשלות סע' - 35סטייה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר .טבעי שהאדם
לא נזהר מליצור סיכונים שאין הוא יכול לצפותם .ההתנהגות תהא בלתי סבירה כאשר התועלת החברתית הגלומה
בהתנהגות פחותה ממחירה החברתי של אותה התנהגות .חובת הזהירות סע' - 36תתקיים רק כאשר היה צריך
לצפות את התרחשות הנזק (צפיות נורמטיבית) ולא רק לצפותו (צפיות טכנית) .שיקולי מדיניות -תחולתן של
ההצדקות הכלליות לקיומה של חובת זהירות ,חשש מפני הרתעת יתר ,עומס תביעות ,השאיפה להגינות ביחס
למזיק.
קיימת מחלוקת בשאלה עד כמה ההנמקות הנ"ל להגבלת האחריות אכן תקפות ומוצדקות לגופן .ואכן ,ככל
שנחלש כוחו של טעם מסוים להגבלת אחריות כך תתרחב האחריות ברשלנות :בית משפט יכיר בחובות זהירות
שקודם לא הוכרו .כך גם היפוכו של דבר .שינויים בהיקפה של האחריות ברשלנות הם אפוא במידה רבה תולדה
של שינויים בהיקפה של חובת הזהירות שמקורם בשינוי הגישה לנימוקים להגבלת אחריות.
המחשה :האם בעל דין יכול לתבוע עד שהעיד נגדו בבית המשפט בטענה שהעדה התרשל בעדותו וגם נזק לבעל
הדין? ראו רויטמן וע"א 884/18בולג נ' אהרון (.)24.7.2018
פס"ד רויטמן (שניתן ב :) 1975-רויטמן תבע אדם שהעיד נגדו וכתוצאה מכך גרם לו נזק ,ביהמ"ש המחוזי דחה את
התביעה מחשש להרתעת יתר בה עדים ימנעו מלהעיד מהחשש שיתבעו אותם.
פס"ד בולג נ' אהרון ביהמ"ש חוזר ומתקף את פס"ד רויטמן שלא ניתן לתבוע עדים שהעידו עדות שקר מחשש
להרתעת יתר.
30
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
כללי
ראינו כי בתי המשפט שולטים על היקף האחריות בעוולת הרשלנות הן באמצעות מרכיב ההתרשלות ,הן
באמצעות מרכיב הסיבתיות אך בעיקר באמצעות מרכיב חובת הזהירות (שלילת אחריות בלתי רצויה על ידי אי
הכרה בחובה) .המגמה ארוכת הטווח היא של הרחבת גבולות האחריות גם אם בתקופות מסוימות גובר כוחה של
גישה שמרנית מצמצמת אחריות .נבחן להלן שלוש גזרות של גבולות האחריות – האם מוגבלות היא נזק? גרימת
נזק כלכלי טהור ,גרימת נזק נפשי טהור ומחדל טהור למנוע נזק מאחר .הדיון יתמקד בניזוק ישיר ולאחר מכן
תידון בקצרה האחריות כלפי ניזוקים עקיפים.
ראינו בשיעורים הקודמים שבית משפט יכול לשלול את חובת הזהירות – כלומר למנוע הטלת אחריות ,וגם לכך
ישנם שיקולים .כאשר בית משפט מחליט לשלול את החובה – ישנם כמה מעגלי בקרת אחריות :כלומר ,מעגלים
בהם בית המשפט מגביל את האחריות .ניתן לשלול אחריות ע"פ סוג המזיק (רק אוכלוסיות מסוימות) ,כלפי
הניזוק (הגדרה ספציפית לניזוק) ,סוג הפעילות (מחדל /מעשה) וסוג הנזק (פיזי ,נפשי ,כלכלי טהור ,נפשי טהור).
31
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
התלבטות זו מומחשת יפה בהמ' 106/54וינשטיין נ' קדימה ,פ"ד ח )1954( 1317בו הוכרה לראשונה אחריות
ברשלנות לנזק כלכלי טהור בשל מצגי שווא רשלניים ,וזאת כאשר קיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים (special
)relationshipsהסתמכות ( )relianceסבירה ונטילת אחריות (( .assumption of responsibilityבית המשפט
הכיר עקרונית באחריות ברשלנות לנזק כלכלי טהור ,אך קבע שורה של מגבלות ,על ידי צמצום מעגלי האחריות,
שמטרתן למנוע את פריצת גבולותיה הראויים של האחריות .מגבלות אלה נשחקו בפסיקה במשך השנים .ראו
סקירת ההלכה בגבולות האחריות (עמ' - 841 – 833חובה); ע"א 666/09בנק דיסקונט נ' מעריב ( ;)19.7.2011ע"א
7440/19חברת אמבלייז בע"מ נ' ).Double U Trading Fund (27.4.2021
כלומר – גבולות האחריות של נזק כלכלי טהור :הסתמכות סבירה של הניזוק +נטילת אחריות של המזיק +
יחסים מיוחדים (קרבה) בין המזיק והניזוק .מה זה יחסים מיוחדים? אין רף מוגדר אלא בית משפט יקבע בכל
מקרה האם עומד בקריטריונים.
האם קיימת חובה לבעלי מקצוע שלא יצרו מצג שווא רשלני ,אלא עשו פעולה שהביאה לנזק אצל לקוחותיהם?
כגון ייעוץ משפטי של עו"ד שבסוף הוביל להפסד? עם הזמן הגישה של בית משפט היא שכן קיימת חובה.
האחריות לנזקים כלכליים בשל מצגי שווא רשלניים הורחבה עד מהרה לאחריות בשל רשלנות מקצועית של בעלי
מקצוע (כעורכי דין) וספקי שירותים (כבנקים) .טעמי אחריות זו ודרכי הגבלתה והתפתחותה דומים ,אם כי לא
זהים ,לאלה של מצג רשלני .כיום זוהי המשבצת העיקרית של אחריות לנזק כלכלי טהור .ראו גבולות האחריות,
.855 – 850לאחריות עורכי דין ראו לדוגמה ע"א 2008/07לוטן נ' ירמייב ( –)14.2.2011דנ"א 168/11מיום
4.8.2011וכן קבוצת גיאת בע"מ נ' גולדפרב וע"א 8124/18יורשי ביישיץ נ' זרוט ( .)4.8.2020לאחריות בנקים ראו
2579/11בנק הפועלים נ' סולכור ( )29.6.2014ועא 1691/11בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי (.)15.12.2015
האם קיימת אחריות גם של יצרני מוצרים בשל נזק כלכלי טהור שגורמים מוצרים פגומים? או שמא ראוי כי
עניין זה יוסדר על ידי חוקי המכר והחוזים כמקובל בעולם? למרות שקיימת עמימות בפסיקה בעניין זה נראה כי
אחריות שכזו הוכרה בפסיקה .ראו גבולות האחריות.882–879 ,
כאשר מדובר באחריות לא כלפי לקוח או קונה ראשון אלא כלפי צד רחוק (כמו בשאלת האחריות של עו"ד כלפי
הצד האחר לעסקה) שאלת האחריות נעשית מורכבת יותר ,לרוב בשל העדרם של יחסים קרובים ,הסתמכות ,או
נטילת אחריות .ראו גבולות האחריות .862–855,לאחריות עורכי דין כלפי צדדים שלישיים ראו הרמן נ' עלדור.
לאחריות בנקים כלפי צדדים שלישיים ראו לדוגמה ע"א 2579/11בנק הפועלים נ' סולכור (.)29.6.14
פס"ד הרמן נ' עלדור ( )2015הוכרה חובת הזהירות של עו"ד כלפי לקוח הצד השני אך לא נקבע מידתה.
פס"ד בנק הפועלים נ' סולכור לגבי בנק נקבע כי בנק אחראי כלפי לקוחותיו ולא לגבי צד שלישי אך בנסיבות
מיוחדות יש חובה כלפי צד שלישי ,קביעה זו נבעה מהמעמד המיוחד של הבנקים הגורם לאנשים להסתמך עליהם
לכן החמירו איתם והכירו במידה מסוימת של אחריות.
בעשור הקודם התרחבה במשפט הישראלי האחריות לנזק כלכלי טהור מעבר למשבצות שלעיל .הוכרה אחריות
בשל :פגיעה בזכות תביעה או בסיכויי הצלחתה; בשל נזק שמקורו בהליך שיפוטי (ראו סקירת ההלכה בכים ניר
ולאחרונה ע"א 8553/19אורן נ' כהן ( ;)17.11.2020בשל אי רישום הערת אזהרה (ע"א 3099/10אבו שקרא נ' חדד
( ))9.10.2012ורע"א 6429/15כהן נ' מזרחי טפחות ( )15.11.15וע"א 368/15ג'וזיף נ' ג'רייס ( ;)12.4.16בשל מחדל
לבטח נזק של אחר – ראו להלן וגבולות האחריות.919 – 904 ,
פס"ד כים ניר שירותי תעופה בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך התקיים דיון משפטי בין הבורסה לניירות ערך בין
חברת כים ניר שרצתה להנפיק מניות .הדיון הסתיים לטובת חברת כים ניר .הבורסה לניירות ערך ערערה לעיון אך
32
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לא ביקשה לדחות /להפחית את ההחלטה (כמקובל בערעורים) אלא לעכב בלבד את ביצועה .ערעור זה גרם נזק
לחברת כים ניר (כי עיכב את ההנפקה כפי שסוכם) .לאור העובדה הזו כים ניר תבעה את הבורסה לניירות ערך על
הנזק שנגרם .בית המשפט לא קיבל את התביעה בגין נזק כלכלי טעון ופסק שעקרונית ניתן שתהיה אחריות של בעל
דין אחד כלפי בעל הדין האחר אך רק במקרים חריגים .מקרים חריגים אלו מקרים שהייתה התרשלות חמורה או
שצד אחד פעל בחוסר תום לב.
משבצת אחריות חשובה וגדולה עוסקת באחריותם ברשלנות של דירקטורים ומנהלים בחברה לנזקים כלכליים
לחברה או לצדדים שלישיים .סוגיה זו תידון בהרחבה במסגרת הקורס בדיני חברות/תאגידים.
נזק בלתי ממוני טהור ( )emotional distressהוא פגיעה בכבוד האדם וגרימת צער ,עוגמת נפש ,סבל נפשי,
ונזקים דומים ,כשכל אלה אינם נובעים מנזק פיזי (אם כי קיים "תחום אפור" שבו האבחנה בין נזק נפשי לנזק
פיזי אינה ברורה) .ככל שמדובר בנזקים נפשיים ,הוצאת נזקים אלה ממעגל האחריות ברשלנות ,בדומה לנזקים
כלכליים טהורים ,פועלת במידה רבה לצמצום האחריות והגבלתה.
כמה סיבות לצמצום האחריות בעוולת הרשלנות:
הצפת בתי משפט .נזק מאוד נפוץ. .1
איך ניתן לכמת את אותם נזקים ולקבוע פיצוי? .2
קושי בלהוכיח .אם נגרם קשר כספי – קל להוכיח ,אך נזק בלתי ממוני טהור – קשה להוכיח .במיוחד קשה .3
להוכיח את הקש"ס.
גם במשפט האנגלי הייתה גישה כי אדם צריך להתמודד עם הרגשות שלו ואין מקום לתביעות על כך .אך גם לגבי
נזקים אלה ניכרת בעשורים האחרונים מגמה של הרחבת תחומי האחריות .תחילתו של תהליך זה היא בשנות ה80-
בפס"ד עירית ירושלים נ' גורדון .תהליך זה הואץ בעקבות התרחבות האחריות בשל פגיעה באוטונומיה שתידון
במסגרת נושא .8פסקי הדין אבנעל ורובינוביץ הם דוגמה להתרחבות זו המוטלת גם במקרים של סכסוכים
משפחתיים ופגיעה שלטונית .ראו גבולות האחריות .962 – 927 ,עם זאת מסתמנת מגמה (מוצדקת לדעתי) להצר
את גבולות האחריות לנזק כלכלי טהור אותה מוביל השופט עמית בביקורתו על פס"ד אבנעל .האם קיימת זכאות
לפיצוי נגד חברת תעופה בשל בשל נזק נפשי שנגרם עקב איחור בהגעת המזוודות? ראו רע"א 8456/19איבריה נ'
פליישר ( – ) 14.6.2022התשובה כן .אך גם פה יש נזק כלכלי כי צריך לקנות ציוד חדש ואף הנזק גם גלוי +יש רצון
להרתיע את חברות התעופה.
פס"ד עירית ירושלים נ' גורדון – (אדם שמכר את רכבו וקיבל המון דו"חות ולא שילם ולכן נעצר ושהה
לילה במעצר ותבע על כך) הכניס לראשונה את האחריות לנזק בלתי ממוני טהור בעוולת הרשלנות .אדם
שקיבל דוחות ,לא שילם ונכנס למעצר .הפס"ד מתחילת שנות ה .80-ביהמ"ש טוען -מדוע אקבל פיצוי על
פחד שפחדתי אם הדבר גרם לכאב בבטני ,אך לא אקבל אם גרם לכאב בנפשי לא כאב בבטני? יש להגן על
האינטרס של הנפגע גם באושר ,שלמות נפשו ונחותו ,ולא רק גופו ורכושו .ברק למעשה משנה את ההלכה
לחלוטין ,פותח את השער לרווחה שכל נזק נפשי בר פיצוי בעוולת הרשלנות.
אחריות זו החלה לאט לאט להתרחב וקיבלה ביטוי מקסימלי בביטוי נזק לאוטונומיה ,שלוחה של הנזק
הנפשי הטהור .מה זה נזק לאוטונומיה? אם אכלתי משהו לא וכתבו עליו שיש בו חומר מסוים שאני לא
33
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
רוצה לצרוך ,פגעו לי באוטונומיה .דוג' נוספת -אדם הסכים לקבל טיפול רפואי אך מבלי שהוסבר לו בדיוק
מהו הטיפול ומה הוא כולל ,פגיעה באוטונומיה.
בפסק דין זה רואים כי קיימים מקרים על-אף שקיים הסדר שלילי בגין עולה פרטיקולריות ניתן להטיל
אחריות בגין עוולת רשלנות.
גורדון מכר את רכבו והמשיך לקבל דוחות ,גורדון לא שילם את הדוחות ובעקבות כך נכנס לכלא ,לאחר
השחרור תבע את העיריה בגין עוולת הנגישה ,אך לא היה ניתן לתבוע בגין עוולה זו עקב שדורשת זדון
ובמקרה עובדתי זה לא היה זדון .נשאלה השאלה האם ניתן לתבוע בגין עוולת הרשלנות? השופט ברק קבע
על אף שקיים הסדר שלילי כלפי עוולה פרטיקולריות (עוולת הנגישה) ניתן לתבוע בגין עוולת הרשלנות .
בפסק דין זה נקבע כי לא כל סיכון שניתן לצפות ,צריך לצפות .הבחנה בין צפיות טכנית= יכולת לצפות,
ובין צפיות נורמטיבית= צורך לצפות.
ברק בפס"ד גורדון – לעניין ההתרשלות ,האם התרשלו כאשר הייתה חובה? חובה שקובעת התרשלות,
כאשר יש חובה שלא פעלו לפיה -יש התרשלות .חובה מושגית ,חובה קונקרטית ,מה ההבדל? חובה מושגית
ענינה בסוג המזיק ,סוג הניזוק ,סוג הנזק ,סוג הפעילות המזיקה ,חובה שבוחנת כל סוג .האם הקבוצה של
המזיק חבה חובת אחריות כלפי קבוצת הניזוק? חובה קונקרטית -מזיק ,ניזוק ,פעילות מזיקה ונזק .האם
המזיק הספציפי חב חובה כלפי הניזוק הספציפי?
פס"ד אבנעל חברה להפצה נ' מדינת ישראל – מצב שבו רשויות המכס מנהלות חקירה נגד יבואן ,לא
משחררים לו את הסחורה ומסתירים ממנו את האמת ,שמתנהלת חקירה .הוא טען לנזק נפשי טהור ,נהגו
בו בחוסר הגינות .הכרעת ביהמ"ש ,הש' ברק ,התקבלה התביעה ובלשונו" :כאשר פרט פלוני בא במגע עם
רשות מינהלית ועובדיה בעניין הנוגע לו ,הוא זכאי ליחס ענייני והוגן .כאשר חובה זו מופרת ,וכאשר ניתנת
הנמקה שגויה תוך שלילת זכות הטיעון ,עשוי להיגרם לו נזק לא רכושי בר פיצוי בנזיקין" .הש' עמית
מותח על כך ביקורת – החלטה שגויה ,לא יכול להיות שרשויות ציבוריות יפצו מקופת המדינה כל אחד,
זאת לא הדרך לטענתו.
פס"ד רובונוביץ נ' עו"ד רוזנבוים – עו"ד נישאל על ידי לקוחה כמה צריך לשלם שבח ,הוא טעה בהערכת
המס אך היא לא נפגעה כספית ,וטענה לנזק נפשי טהור .ביהמ"ש פיצה אותה כי "חיה באשליות לגבי
הסכום שיהיה ברשותה" ,פסקו לה ,₪ 50,000סכום גבוה.
המגמה בשנים האחרונות היא לצמצם את האחריות – נהוג לפעול על פי המודל של הש' עמית בפס"ד אבנעל (תקף
גם בספרות את גישת ברק מפס"ד גורדון).
34
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
גבולות האחריות .983 – 965 ,לבלימת מגמת ההקלה וההרחבה ראו פלוני נ' אורט (קטטה) ופלונית נ' פלוני (נזקים
שמקורם בעבירות מין במשפחה) .לסקירת ההלכה בהקשר הזכאות לפיצויים לקרובי משפחה של נפגעי טרור ראו
ע"א 71/18רשות פלשתינית נ' יורשי בן שלום ( ,)10.3.2021פס' .133 – 114
פס"ד מכבי נ' דובק – תביעה בגין נזק כלכלי טהור לניזוק עקיף .קופת חולים שמהווה צד ג' תבעה את
חברת הטבק בגין הנזק למעשנים ,תביעתה נדחתה.
פס"ד אלסוחה נ' דאהן – ניזוק עקיף בגין נזק בלתי ממוני.
אמצעים להגבלה -לפי הלכת הפס"ד -כיצד ניתן להגביל את האחריות כשמדובר בנזק נפשי לניזוק עקיף?
קירבה מספקת בין המזיק לניזוק -ביהמ"ש קבע כי רק קרובי משפחה מדרגה א' .ישנה דרישה .1
להגבלה של קירבה בין הניזוק הישיר לניזוק העקיף ,יחסים מיוחדים .כיצד מתארים? דרגת
קירבה ראשונה של משפחה ,דרגה שנייה ,שלישית ,חברים טובים ,מכרים וכו' ..מה החליט
ביהמ"ש? מידת הקירבה תהיה רק לדרגה ראשונה של משפחה לפי הפסק דין ,ומשאיר את
האופציה להרחבת המעגל בהמשך.
אופן החוויה – התרשמות ישירה -שהתרשם באופן ישיר מהפגיעה (ראיה ,שמיעה) .לאו דווקא .2
ראשונית ,אלא גם מכלי משני שאינו חושי "העיקר שהתרשם" ,מעגל רחב מאוד .התרשמות ישירה
מהאירוע המזיק -מה זה? הכי ישירה היא שאותו אדם עצמו נמצא בסיכון ,מעגל רחב מזה הינו
שאותו אדם רק ראה ושמע ,יותר רחב שהוא רק שמע או רק ראה וכו' ..אז מה המעגל המקובל
פה? ביהמ"ש קבע כי הדרישה מסתפקת בעדות שמיעה או ראיה.
קרבת זמן ומקום -כאן ביהמ"ש מרחיב -גם אדם הנפגע מעצם הטיפול בניזוק .גם לאחר האירוע .3
ואף באופן הדרגתי ,מעגל רחב מאוד .גם נזק נפשי שתוצאותיו מאוחרות ,גם נזק נפשי מטיפול
מתמשך .מידת הקירבה במקום ובזן למקום המזיק ,קרבת זמן ומקום -מה המעגל הנדרש?
ביהמ"ש קבע כי גם מגע מתמשך עם קרות האירוע עונה על הדרישה ,זאת אומרת שגם עם
התוצאה קרתה באיחור מהאירוע וגם אם לא הייתי שם אלא הושפעתי מכך.
מידת הפגיעה של הנזק -רק נזק נפשי קשה הגובל בהפרעה נפשית מסוג "פסיכוזה" או נוירוזה .4
קשה ,מעגל מצומצם מאוד.
35
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
אלו הם תנאים מצטברים .ככלל אחריות איננה מוכרת עקב השיקולים להגבלת האחריות (הרתעת יתר,
עלות יתר ,הגינות ,נזק רך ,חוסר יכולת לכמת) ,אך כאשר מתקיימים תנאים אלו במצטבר אכן יש
אחריות.
פרופ' גלעד ישראל מציע לצמצם את תנאים 2ו 3ולהרחיב את תנאי .4
פס"ד לבנה לוי נ' המרכז רפואי שערי צדק – ניסיון להרחיב את המעגלים – זוג שנמצא שנים בטיפולי
פוריות והאישה נכנסת להריון .בית החולים מבצע טעות ומפיל את העובר ,תביעה לנזק נפשי .כאן מדובר
במקרה מיוחד -היות והתינוק עוד לא נולד איך הם יכולים להיות נפגעים עקיפים? הוא לא ניזוק ישיר אז
איך ההורים עקיפים? האם יש אחריות לנזק נפשי טהור? לפי המבחנים של הלכת אלסוחה ,האחריות
נופלת בתנאי , 4הנזק .האם הם ניזוקים עקיפים או ישירים? לא ברור ,הוחלט כי עושים חריג להלכת
אלסוחה ,מרחיבים את המעגל גם לפגיעה נפשית משמעותית.
הש' ריבלין יוצר חריג להלכת אלסוחה ומרחיב את התנאי הרביעי עקב הפגיעה המשמעותית .העניין לא
הוכרע ובדיון נוסף הפכו את האם לניזוקה ישירה (שכן העובר היה חלק מגופה) ואת האב לניזוק עקיף,
הש' עמית בפס"ד פלוני נגד אורט ישראל חזר וצמצם לפי הלכת אלסוחה.
דיון נוסף -הוחלט כי ההורים הם ניזוקים ישירים ,ואז עולה השאלה האם האמא היא ניזוקה ישירה יותר
מהאבא? שכן הילד היה חלק מגופה .הוחלט כי האבא ניזוק עקיף ,ואמא ישירה .כך נפסק ,והוחלט כי מגיע
להם פיצויים ,אך ההלכה לא נתפסה בפסיקה הישראלית וממשיכים לפסוק על פי הלכת אלסוחה ,לפי
פלוני נגד אורט ישראל ,הש' עמית.
36
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד פלוני נ' אורט (קטטה) – שני תלמידים שהוכו על ידי נערים בבית הספר ,התובע לא נכח באירוע אך
לטענתו נפגע משמיעת פרטי המקרה ,נזק נפשי טהור .הש' עמית -לא ניתן לראות בהלכת לבנה לוי
"הרחבה לתנאי הנזק" ,התביעה נדחתה שכן לא עמדה בתנאי הקרבה ומידת הנזק.
פס"ד ע"א 1597/15פלונית נ' פלוני (נזקים שמקורם בעבירות מין במשפחה) – אישה בת 40סיפרה שביתה
בת ה 25סיפרה לה שכאשר הילדה הייתה בת 5הדוד פגע בה מינית במשך שלוש שנים .האישה טוענת
שמאז שנודע לה על כך היא הפכה לחרדתית בעלת נטיות אובדניות ופסיכיאטר העריך את הנכות שלה ב
40אחוזים .ביהמ"ש פסק על פי תנאי אלסוחה ,התנאי הראשון מתקיים -יש קרבה מדרגה א' ,התנאי
השני -היא לא התרשמה באופן ישיר מהנזק אלא הרבה שנים אחרי .התביעה נדחתה.
בפס"ד רשות פלשתינית נ' יורשי בן שלום – בפס"ד זה גם הוכרו אחים כקרבה ראשונה ,אך לא הוכח
התנאי הרביעי ע"י נפגעי הטרור ולכן התביעה נדחתה.
לסיכום :אין אחריות בגין נזק נפשי טהור לניזוק עקיף אלא אם עומד בארבעת תנאי הלכת אלסוחה.
37
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד ולעס נ' אגד – בשעת בוקר מוקדמת בירושלים מגיע המערער איש ירא שמים לתחנת האוטובוס בדרך
לעבודה ,בעודו ממתין לאוטובוס הנתבעים החלו להכות אותו ועוברי אורח עזרו לו .התביעה נגד אגד אשר לא
מנעו מהחבורה הזאת לגרום לו נזק ,נעשה מחדל .האם יש אחריות? יחסים מיוחדים -יש ,אתה מזמין מישהו
אלייך משיקולים מסחריים אזי לא ניתן לומר שהוא זר לך לחלוטין ,הסתמכות סבירה -לא כלכך ברור ,נטילת
אחריות -גבולי מאוד ,התרשלות חמורה -האם באמת לא היה אף אחד? האירוע היה ממושך? לא מדויק .הש'
ריבלין -כאשר יש יחסים מיוחדים והמעשה העברייני היה בגדר סיכון צפוי ,אחרת אין אחריות ברשלנות.
מעשה עברייני יכול להיות תמיד ובכל מקום ,האם חובה לנסות לקדם התנהגות זו? מעשה /פשע עלולים
להתרחש בכל מקום ובכל זמן ,העליון -יכול להיות שיש אחריות ויכול להיות שלא ,אך הנתונים לא מספיק
ברורים לכן לא ניתן להכריע .האם בעבר התרחשו במקום אירועים דומים? אם המעשה העברייני היה ייחודי
באופיו או שיגרתי? האם הייתה יכולת בכלל למנוע את האירוע? מה מהות היחסים בין בעלי הדין? האם
התובע יכל להסתמך באופן סביר שהנתבע יינקט אמצעי זהירות? העליון מחזיר למחוזי ,אשר מגיע למסקנה כי
אכן יש אחריות .הש' ריבלין -יש לשמור על האמצעים להגבלה.
פס"ד ניסן נ' בי"ח זיו – מטופלים תוקפים את הצוות הרפואי ,ביהמ"ש טען כי על המוסד לשמור על העובדים
במקום מפני פורעי חוק ,התרחשות שכזו תמיד צפויה ולכן יש לנקוט באמצעי זהירות ,לא הוכחה רשלנות -לא
הוכיחו שהייתה התרשלות ,היו מאבטחים ,לא הוכח כי הכמות שלהם הייתה בלתי סביר ,האירוע לא נמשך
פרק זמן ארוך ,ולא הוכח כי היה גורם שהיה יכול למנוע זאת.
פס"ד ג'ושה נ' בי"ח אלדג'אני – אדם עבד בבית חולים והפסיק את עבודתו ושמר איתו על קשר עבודה הגיעה
מטופלת בתהליך של לידה הוא שלח אותה לבית החולים אשר ביקש ממנו לבוא לעזור כעוזר חיצוני ,הוא בא
לעזור והלידה נכשלה ,בטענה של אחריות משותפת של רופא ושל בית החולים .בית החולים פושט את ההרגל
בינתיים והרופא טען כי אין לו ביטוח ,תבעו אותו ,בדר"כ בית החולים משלם אך הוא פשט רגל לכן הוא תובע
את בית החולים אשר לא ביטח אותו ,האם הם היו צריכים לבטח אותו כאשר הוא לא עובד אצלם באופן
רשמי? מחדל? מצדיק הטלת אחריות על בית החולים כאשר הרופא הוא אמצעי? יחסים מיוחדים -לא,
הסתמכות סבירה -לא ,נטילת אחריות -לא ברור ,התביעה נדחתה .בערעור התהפכה ההחלטה -ברוב דעות,
הדעת מיעוט -הגזמתם ,נכון שבית החולים צריך לדאוג לביטוח גם אם עובד חיצוני וגם אם פנימי ,אך הביטוח
אמור להגן על המטופלים ,אי אפשר לומר ביטוח באופן כללי ,יש להתייחס כלפי מי צריך ביטוח .ביטוח כלפי
רופא שפועל באופן פרטי ויודע שאין לו ביטוח ,אין צורך לבטח אותו.
פס"ד ירושלמי נ' פולריס יבוא כלים – עוד דוגמה לאחר ,ביטוח -פס"ד ירושלמי -יוזמה לעשות תחרות
במוצרים בין חברת מכוניות לבין אופנוען הם עשו הסכם ביניהם הוא היה שותף לפרויקט ולא עובד ,הוא
התהפך ונגרם לו נזק והוא תבע את החברה שבה הוא עבד בטענה שהם התרשלו לא רק בכך שהם לא עשו לו
ביטוח ,אלא גם לא בדקו אם יש לו ביטוח או לא .במקרה זה טען ביהמ"ש כי אין אחריות אם הסתמכת על
מישהו אחר שיעשה לך ביטוח אך פתח פתח לנטילת אחריות במקרים אחרים בהם לא ביטחו מישהו אחר.
דיון נוסף ,עוסק במחדל -התובע הינו ספורטאי אשר נוטל חלק במרוץ אופניים ראלי פרועים שנערך במצרים.
השתתפותו הייתה במסגרת הסכם עם חברת פולאריס ,העותר נפצע במהלך המירוץ ונפגע בנזקי גוף חמורים –
התובע לא היה מבוטח בתביעות אישיות – ושאל למה לא אמרתם לי להיות מבטוח – לא שאלתם אותי אם יש
38
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לי ביטוח או לא – לא הפניתם את תשומת ליבי ונגרם לי נזק לכן אתם אשמים – ביהמ"ש העליון – פוסק אין
אחריות .במקרים מסוימים יכולה להיות אחריות ופה לא כי אתה יזם ולא עובד – פס"ד בעליון לא עומד בקנה
אחד עם ואהבת את רעך כמוך ,התביעה נדחית .אולם יתכנו מקרים שיוכלו להטיל אחריות .ביהמ"ש -זה כן
רשלנות לאחריות חמורה.
פס"ד מציל חיים נ' סלאמה – נהג אמבולנס אשר פועל עבור ארגון מציל חיים ,נוהג ברשלנות וגורם לנזק
רכוש .הארגון תבע אותו כי הוא גרם נזק לאמבולנס ,הנהג טוען כי הארגון התרשל מכוון שלא ביטח אותו.
האם הארגון היה צריך לדאוג לבטח אותו ביטוח מקיף? אם כן הארגון לא יכול לתבוע אותו .הוחלט כי הם
התרשלו ,מהחוזה ביניהם השתמע כי הם היו צריכים לבטח עקב האופי החוזי שהיה ביניהם אשר לפיו הוא
הסתמך בצדק ,הסתמכות סבירה.
פס"ד ע"א 7276/18עזבון פלונית נ' מדינת ישראל המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל – התאבדות של
מאושפזת במהלך משמורת של בית החולים" .אמנם פה אחד הוסכם כי הגם שקיומה של חובת הזהירות
בענייננו אינו מוטל בספק ,אך דעת הרוב ,מפי השופט סולברג ,פסקה כי רכיב ההתרשלות שנמנה על יסודות
עוולת הרשלנות לא הּוכח .דעת הרוב ציינה כי דעת המיעוט קבעה כי התרשלות בית החולים נעוצה בכך שלא
נקט באופן פוזיטיבי באמצעי מנע לוגיסטי כלשהו ,על מנת למנוע את מות המנוחה ,אך לא פירטה מהם אותם
אמצעים שהיה על בית החולים לנקוט ,וכי לא ניתן להטיל אחריות בשל מחדל ,מבלי לפרט מהו המחדל
הרשלני".
בנוסף הם מוסיפים שהש' שטיין לא נותן חלופה אפשרית למה היה יכול בית החולים לעשות כדי למנוע את
המקרה והרי ללא חלופה אפשרית לא ניתן להטיל אחריות ברשלנות.
"איננו מצפים ממחלקה פתוחה בבית חולים פסיכיאטרי ,אשר החשש הנשקף לחיי מטופליה אינו ברף הגבוה
ביותר ,כי תכרות את עציה ,תעקור את ספסליה ,ותכלה את מרזביה .בית החולים מבקש להעניק לבאים
בשעריו ,תחושת חיים 'נורמלית' ככל הניתן .לא מעקב צמוד ,לא דחיקת רגליים ,לא תחושת מחנק .בית
החולים נדרש לאפשר להם להסתובב בחופשיות ,להסב עם בני משפחותיהם בחצר ,וליהנות מעצי-הגן .בהקשר
זה ,חשוב להבחין בין התנהלותה של מחלקה פתוחה ,אשר מחייבת אמנם מידה סבירה של זהירות ופיקוח ,אך
לא סגר מהודק; לבין אופייה השונה ,של מחלקה סגורה".
כללי
סוגיית ה"אשם" בכלל והאשם התורם בפרט מוסדרת בסעיפים 69-64לפקודת הנזיקין .סעיף 64מגדיר אשם תורם
של אדם כ"התרשלות שהזיקה לעצמו" .סעיף 68קובע כי טענת אשם תורם היא הגנה שיש בכוחה להביא להקטנת
39
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
סכום הפיצויים ,דהיינו לחלוקת נטל הנזק בין המזיק לניזוק ,וקובע את מבחני החלוקה .תפישה זו של חלוקת
הנזק סוטה מהתפישה ההיסטורית של המשפט המקובל שהכירה רק בגורם משפטי אחד לנזק – ראו ע"א 9480/17
מ"י נ' דנבר צבעים ( ,)26.9.2019פס' :57
הנמקתו של בית משפט קמא – ולפיו התרשלותם של פרידמן ומיכאלי שוללת את הקשר הסיבתי בין .57
התרשלותה (העצמית) של דנבר לבין הנזק ,ולכן לא ניתן לייחס לדנבר אשם תורם – אינה יכולה להתקבל.
דומה כי תפישתו של בית משפט קמא מהדהדת (גם אם לא במודע) דוקטרינה משפטית שהיתה נהוגה בעבר
במשפט המקובל ,המוכרת בתור "כלל ההזדמנות האחרונה" ( .)last clear chance ruleלפי כלל זה ,כאשר
לנתבע-המזיק היתה "הזדמנות אחרונה" למנוע את הנזק והוא לא עשה כן ,יזכה הניזוק במלוא הפיצוי חרף אשמו
התורם .בהקשר זה ,חשוב להזכיר את הרקע שהוביל לצמיחתה של הדוקטרינה .לפי הדין האנגלי הנוקשה ששרר
בעבר ,אשם תורם של הניזוק העניק למזיק הגנה מלאה שהובילה לשלילה מוחלטת של פיצוי מהניזוק ,וזאת ללא
תלות במידת אשמו של הניזוק .כלל ההזדמנות האחרונה נולד על מנת לרכך את הדין ולאפשר לניזוק-הרשלן לזכות
בפיצוי על נזקו .יובהר ,כי לפי הדין דאז התוצאה היתה בינארית :אם הניזוק התרשל – הוא לא יזכה בפיצוי כלל;
אך אם למזיק היתה הזדמנות אחרונה למנוע את הנזק והוא לא עשה כן – הניזוק יזכה בפיצוי מלא (ראו :יצחק
אנגלרד ,אהרן ברק ומישאל חשין דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית ( 249 ,235-234ג' טדסקי עורך)1976 ,
(להלן :תורת הנזיקין הכללית)).
אין בכוונתי להידרש לשאלה אם כלל ההזדמנות האחרונה (במתכונתו דאז) יושם על ידי בית משפט קמא כהלכה.
זאת ,משום שאין חולק כי כלל זה איבד מתוקפו לאחר חקיקת הLaw Reform (Contributory Negligence) Act-
, 1945שהעניק לבתי המשפט את הסמכות לחלק את האחריות ולהפחית את הפיצויים על פי אחריותם של הצדדים.
כך באנגליה ,וכך בדין הישראלי ,שעיגן את עקרון האשם התורם בסעיף 68לפקודת הנזיקין ,ושהובהר לגביו
בפסיקה כי "ברור שאין כל יסוד ואין כל מקום להחיות אצלנו את הבר-מינן של הכלל בדבר ההזדמנות האחרונה"
(דברי השופט ברנזון בע"א 95/55סלומון נ' אדלר ,פ"ד ט ;)1955( 1909כן ראו תורת הנזיקין הכללית בעמ' 252-
.) THE LAW of TORT 193 (2nd edition, Ken Oliphant ed., 2007);251מכאן ,שההנחה כי רשלנות מאוחרת
בזמן של מזיק ,מאיינת מניה וביה את אשמו התורם של הניזוק ,אין לה אחיזה בדיני הנזיקין של ימינו.
האשם התורם הוא סוג של הגנה על הנתבע .כלומר האשם התורם מתייחס לניזוק – היכן הוא תרם בעצמו לגרימת
הנזק.
אשם תורם זו התרשלות של הניזוק שתרמה לנזק .יש צורך להוכיח קשר סיבתי.
40
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ס' 64מגדיר מיהו אשם תורם ואילו ס' 68מגדיר את התוצאות שיהיו במידה ויש אשם תורם.
אשם תורם יכול להיות מה שגרם לנזק כלומר שבלעדיו לא היה נגרם נזק ,או אף התנהגות שמגדילה את היקף
הנזק.
41
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ישראל (משרד העבודה ,מחלקת עבודות ציבוריות ,נצרת) ,פ"ד לא( ;)1976( 299 )1וכן בדומה ע"א 1952/11אבו
אלהווא נ' עיריית ירושלים [פורסם בנבו] ( .))6.11.2012דוגמה נוספת היא כאשר הניזוק עושה שימוש רשלני במתקן
או באביזר מסוכן שלא תוחזק כהלכה על ידי המזיק-הנתבע (ראו ,לדוגמה ,ע"א 7008/09עבד אל רחים נ' עבד אל
קאדר [פורסם בנבו] ( ,)7.9.2010שם דובר בשער כדורגל בחצר בית ספר שלא קובע לקרקע כנדרש ,ושקרס לאחר
שתלמיד נתלה עליו ,מה שהוביל לפציעת התלמיד .בפסק הדין נקבע (ברוב דעות) כי יש לייחס לתלמיד אשם תורם
בשיעור של .)15%
ייתכן כי פרדיגמה זו של אשם תורם המאוחר לרשלנות המזיק ,היא שהובילה את בית משפט קמא לשלול קיומו
של אשם תורם במקרה דנן .ברם ,בסוגים אחרים של מקרים ,אשמו התורם של הניזוק יקדים את התרשלותו של
המזיק ,כך שציר הזמן הוא אשם תורם של הניזוק – התרשלות המזיק – נזק .כזהו המקרה כאשר הניזוק נמנע
מנקיטת אמצעי זהירות שהיה עליו לנקוט ,ולאחר מכן בא המזיק וברשלנותו גרם לאירוע הנזק .דוגמה קלאסית
לכך היא נהג שאינו חובש קסדה או נמנע מלחגור חגורת בטיחות ,ובהמשך נפגע בתאונה שאירעה בעקבות רשלנותו
של אחר (עמוס הרמן מבוא לדיני נזיקין ( )2006( 358להלן :הרמן)).
אם כן ,השאלה המכריעה לצורך ייחוס אשם תורם אינה מהו היחס בין נקודת הזמן שבה גובש האשם התורם
לבין מועד רשלנותו של המזיק .השאלה הרלוונטית היא מה "מידת אחריותו של התובע לנזק" (כלשון סעיף 68
לפקודת הנזיקין ) .כפי שנפסק" ,אחריות" זו של הניזוק מורכבת משני יסודות :יסוד פיזי-סיבתי ,שעיקרו בשאלה
אם בפועל הוסיפה התנהגותו של הניזוק על הנזק שהסב המזיק; ויסוד נורמטיבי ,הבוחן את ממד האשם המוסרי
של הניזוק אל מול זה של המזיק (ע"א 10078/03שתיל נ' מקורות חברת מים בע"מ ,פ"ד סב( ,803 )1פס' ( 46
;)19.3.2007כן ראו רע"א 2809/18קסברי נ' רוזן[ ,פורסם בנבו] פס' 7-6והאסמכתאות שם ( .))26.11.2018המקרה
שלפנינו ,שבו בית משפט קמא היה נכון להניח כי "המלאי והציוד במפעל אוחסנו באופן רשלני ,מבלי שננקט מיגון
יעיל ונכון מפני אש" ,תוך שהוא מעיר כי "יש ממש בטענות הנתבעות בהקשר זה" ,משקף לכאורה אשם תורם
מצדה של דנבר .על כן ,אילו היינו מוצאים כי יש מקום להטיל אחריות על רשות הכבאות ,היה מקום להתחשב בכך
בעת קביעת שיעור הפיצוי .מכל מקום ,בהינתן מסקנתנו כי לא הוכחה רשלנות מצדה של רשות הכבאות ,מתייתר
הצורך להידרש לשאלת שיעורו של אשם תורם זה.
כלומר ,ע"פ פס"ד מ"י נ' דנבר צבעים – האשם התורם יכול להקדים את אשמו של המזיק או לבוא אחריו.
42
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
שיקולי מדיניות
מהם שיקולי המדיניות מאחורי הגנת האשם התורם? מה מצדיק את הקלת נטל האחריות המוטל על המזיק?
לעיתים ישנם שיקולים של הגינות – כי לא הוגן שיהיה פיזור נזק בין האחראי למי שרק תרם .וגם לא בטוח שזה
טוב להרתעה – ניקח דוגמא של עובד ומעביד שהמעביד התרשל והעובד אשם תורם – אם אני משווה אז אני מוריד
מהרתעת המעביד וזו לא המטרה.
ראו ע"א )1985( )sidaar( 804/80בפס' :18 – 17
. 17מבחינה אנאליטית מבוססים הכללים ,המפחיתים מסכום הפיצויים לו זכאי הניזוק בשל התרשלותו העצמית,
על תחושת הצדק וההגינות ,לפיה ראוי ל לניזוק לשלם מחיר מסוים בגין התרשלותו שלו .שיקול זה תופס לא רק
במקום שהאחריות עצמה מבוססת על רשלנות המזיק ,אלא גם במקום שאחריות המזיק היא ללא רשלנות .המזיק
יצר סיכון ,ועליו לפצות את ניזוק בשל הנזק שהסיכון גרם ,בלא קשר לרלשנותו של המזיק .אך אם הניזוק יצר
ברשלנותו סיכון לעצמו ,אין כל סיבה שלא להטיל עליו נטל כספי מסוים ,המשקף את התרשלתו .יש אף לקוות ,כי
הדבר יביא להגברת אמצעי הבטיחות (ראה מאמרו הנ"ל של .)268fleming, atעם זאת ,אין לעבור מקיצוניות
לקיצוניות .ייתכנו מקרים ,בהם מטרת האחריות ללא אשמה היא לבטח סיכון מסוים ,תוך נכונות להעניק לניזוק
פיצוי מלא גם אם התרשל כלפי עצמו .במקרים אלה אין זה ראוי להתחשב ברשלנותו התורמת של הניזוק .ודאי
שיש לנהוג כך ,מקום שהחוק קובע זאת במפורש .אך גם בהעדר הוראה מפורשת ניתן לעתים לשלול תחולת
הרשלנות התורמת ,אם הכרה בה אינה עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה ,היוצרת אחריות ללא אשמה .על-כן
יש לבחון כל אחריות לגופה ,תוך הבנת מטרתה ומהותה .כך ,למשל,כאשר נדונה שאלת הרשלנות המשווה (
) comparative negligenceבאחריות היצרן למוצרים פגומים ,נבחנה המדיניות המשפטית ,העומדת ביסוד
אחריות ללא אשמה זו ,ונמצא ,כי היא עולה בקנה אחד עם הכרה ברשלנות משווה .אומר השופט מורן ()moran
בפרשת at[49] (1983) .coney v. J. L.g industries, inc: We belive that application of comparative fault ,202
principles" in strict products liability actions would not frustrate Products liability as set out in
suvada. The plaintiff will this court's fundamental reasons for adopting strict Still be relieved of the
proof problems associated with-negligence and warranty actions. Privity and a manu
Compartive fault lessen the manufacturer's duty to produce facturer's negligence continue to be
irrelevant. Nor would Reasonbly safe products. The manufacturer's liability Only its responsibility for
damages is; lessened by the extent the trier of fact finds the remains strict ...consumer's conduct
contributed to the injuries Spread among all consumers. Only that portion due to further, the risk
associated with the product defect is still .plaintiff's own conduct of fault is borne by the plaintiff , we
see no reason to spread the cost of the loss resulting where the allocation of losses properly can be
apportioned ."from plaintiff's own fault on to the consuming public
. 18שיקול ,המובא לעתים נגד הכרה ברשלנות תורמת כמפחיתה פיצויים בגין אחריות ,ללא אשמה ,הוא זה :אין
להשוות כלל את התנהגותו של המזיק ,האחראי גם ללא רשלנות ,עם התנהגותו של הניזוק ,שהתרשל כלפי עצמו.
אומרים ,כי לא ניתן להעמיד על בסיס משווה "תפוחים ותפוזים" ,ושמן ומים אינם מתערבים .על-כן אין כל
אפשרות להפחית את סכום הפיצויים בגין האחריות ללא אשמה על-פי שיקולים של אשמה .טענה זו בעלת משקל
היא ,אך אין היא מכריעה .מציאות החיים המשפטיים טופחת על פניה ,שעה שבתי המשפט מתגברים על הקשיים
יום יום ,ופוסקים פיצויים תוך השוואה בין אחריות ללא אשמה של המזיק לבין התרשלות הניזוק .בעניין זה
פועלים בתי המשפט על-פי הנוסחה הכללית ,כי סכום הפיצויים ייקבע בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק,
בהתחשב במידת האחריות של הניזוק (ראה אנגלרד בקובץ דיני הנזיקין -תורת הנזיקין הכללית ,בעמ' .)266זאת
ועוד :חוק האחריות למוצרים פגומים מטיל אחריות ללא אשם על היצרן .עם זאת נקבע ,כי התרשלות חמורה של
43
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הניזוק תהא הגנה למזיק .בעניין זה "רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהתחשב במידת התרשלותו
(של הניזוק -א' ב')" (סעיף (4ב) ) .אם הפחתה כזו אפשרית בחוק זה ,מדוע לא תהא אפשרית בכל מקרה אחר של
מהילת "תפוחים" ו"תפוזים"?
מה בעצם הנימוקים להגנה? למה אם אדם מסכן את עצמו וגורם לעצמו נזק זה גורם הגנה כלפי המזיק? הרי גם
הוא התרשל וגרם לנזק בדר"כ .יש 2שיקולים שמצדיקים את הגנת האשם התורם.
על פי ע"א sidaar tanker corporation 804/80נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ:
הגינות -הינה שיקול מרכזי ,אם שניהם התנהגו לא בסדר נחלק את האשמה ,חלוקת אחריות ,דהיינו .1
נחלק את "הפיצוי" ביניהם.
הרתעה -הרתעה של הניזוק ,אם הוא לא מגן על עצמו אני רוצה שהוא כן יגן על עצמו ,זוהי הרתעה .2
קדימה ,כדאי לו להיזהר אם הוא רוצה לקבל את מלוא הפיצוי ולא לשאת בנטל.
הרתעה מזיק -אם אני רוצה להרתיע את המזיק יש להטיל עליו את כל הנזק ,ולא רק חלק. .2
הגינות -אם אתה מרוויח מהעובד ,גם תקח חלק מהנטל .העדפת החלש על פני החזק. .3
תאונות עבודה .מאוד שכיח שעובד נפגע וגם הוא תרם לפגיעה.
הגישה של ביהמ"ש לתאונות עבודה היא ,מכוון שמדובר בנזק גוף ,נגד ההגנה בדר"כ .אך מה חשוב יותר ,להרתיע
את העובד או המעביד? המעביד ,שכן הוא יותר חלש מהמעביד שכן הוא תלוי בו.
אם מכירים באשם תורם החלק של העובד הוא חלק קטן יותר ,בדר"כ .אם בכלל מכירים באשם תורם .כלפי
עובדים יש יחס מיוחד.
נקודה מרכזית בהבנת תחומי השתרעותה של הגנת האשם התורם היא שקיים מתח בין מטרותיה של הגנת האשם
התורם מחד גיסא ,לבין מטרותיה של האחריות בנזיקין מאידך גיסא .מהו מתח זה? מתח זה מוביל לכך שגישת
הדין לאשם העצמי התורם של הניזוק מקלה עמו לעיתים בהשוואה לגישת הדין לאשם יוצר האחריות של המזיק.
גישה מקלה זו באה לידי ביטוי הן בעצם ההכרה בקיומו של אשם תורם והן בקביעת מידת ההפחתה בשיעור
הפיצויים בעקבותיו .הדבר בולט במיוחד לגבי אשמם התורם של עובדים כשזה מושווה לאשם המעביד .ראו
פרשות שטרן ודפרון.
פס"ד שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא – היו צריכים לבצע לידת עכוז ,בית החולים ביצע לידה קיסרית על אף המצב
ועל אף שנהוג בבתי החולים לבצע במקרים כאלה לידת עכוז .האם יש להעניש אותם כי הם הכי מתקדמים? נפסק
44
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
שבמקרה שהמזיק הוא מעל האדם הסביר ,יפסקו לו על פי היכולות שלו ולא על פי האדם הסביר( .ההגנה על
האשם התורם באה לידי ביטוי על ההחלטה של העובד (הרופא) ביחס לנהלי בית החולים).
פס"ד ע"א 5850/10חברת דפרון נ' עז' גולובין – עובד שעבד במפעל שבוע ,שתה חומר שאסור לשתייה כי חשב
שהוא משהו אחר ומת .המעביד היה צריך להחזיק את החומר בארון סגור אך השאיר אותו פתוח ,והעובד לא היה
צריך לשתות מהארון .נק' המוצא כי על המעביד לנקוט באמצעים סבירים לשמור על העובד ולהדריך אותו,
המחוזי שלל את טענת האשם התורם בטענה שיש להטיל על העובד אחריות רק לעיתים נדירים ,חלש מול חזק .אך
אם העובד עשה משהו חריג הדבר ישמש כשיקול להטיל עליו לפחות חלק מהאחריות ,מטעם ההגינות" ,אין חובתך
לזולת כחובתך לעצמך" ,המבחנים הינם אובייקטיבים -העובד הסביר אל מול המעביד הסביר .הוחלט כי 25
אחוזים מהאחריות על העובד.
האם קיימת כאן גם סובייקטיביזציה מחמירה מקבילה לזו שבעניין שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא שנדון בהקשר
להתרשלות? ראו ע"א 61/89מדינת ישראל נ' אייגר (קטין) ,פ"ד מה( ,)1990( 580 )1פס' .12-8 ,1
פס"ד מדינת ישראל נ' אייגר (קטין) – ילד שיחק עם טילים ונפגע מטיל ,האם יש אשם תורם של הקטין? הפסיקה
קבעה כי גיל האחריות בנזיקין מגיל ,12אך באשם תורם אין הגבלה של גיל ,והילד במקרה הזה היה מאוד פיקח
ולכן עלתה השאלה האם יש להתייחס אליו בחומרה .ביהמ"ש לא הכריע .ניתן גם לראות את ההתייחסות
הסובייקטיבית של האשם התורם (הילד היה פיקח מאוד למרות גילו הנמוך).
45
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לשון פסק הדין" :ביום עבודתה הראשון של המשיבה במפעל המערערת ,הורתה לה הממונה על המטבח לפרוס
לחם במכונה חשמלית ,לאחר שהדגימה בפניה את פעולת המכונה על-ידי פריסת כיכר לחם אחת .המשיבה הכניסה
את ידה דרך פתח מכסה המגן של המכונה כדי לסייע ביציאת הפרוסות ,וארבע אצבעות ידה השמאלית נקטעו.
מומחה רפואי שנתמנה מטעם בית המשפט קבע ,שהמשיבה ,מסוגלת לקרב את האגודל שלא נפגע מול קצות
האצבעות ובכך מתאפשרת תפיסה עדינה וחזקה ,ולפיכך "באופן תפקודי היד היא שימושית" .בית המשפט המחוזי
הטיל את מלוא החבות לנזק על המערערת".
46
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
5421/03אבו גוש נ' עירית י-ם (( )29.11.2006אדם החליק בפארק ציבורי ובית משפט קבע אשמה של 60%בטענה
שאדם צריך לראות לאן הולך) .מקובל להכיר באשם תורם משמעותי של מנהלים ומפקחים במקום העבודה (ראו
ע"א 14/08אלרחים נ' פלסטניר ( ;50% - )2.12.2009ראו עוד ע"א 5603/11נג'אר נ' נאג'ר (;30%– )15.1.2012
ע"א 1062/15והבי נ' נזאל ( 40% – )10.5.2016לעובד.
לייחוס אשם תורם גבוה בהקשר של נזקים כלכליים ראו לדוגמה :ע"א 324/82עיריית בני ברק נ' רוטברד ,102
( )1991( 123קבלן מול ועדה מקומית – ועדה מקומית מתירה לבנות יותר מהיתרי הבניה ובונה כך .לאחר מכן תובע
את האשמה על הועדה – עולה השאלה האם יש אשם תורם מצד הקבלן? בית המשפט קובע כי יש אשם ואף
אחראית כי היה על הקבלן לבחון את ההיתרים וקובע חלוקת אחריות של 50%/50%בין הקבלן לבין הועדה); ע"א
542/87קופת אשראי וחסכון נ ' בן אחמד( ,פ"ד מד(( )422 )1חלפני כספים); ע"א 1256/13הקדש אל חאג' נ'
אזורים (( )16.1.2020חברות בניה).
לבחינת אשמו התורם של לקוח אל מול עורך דינו שהתרשל ראו הרמן נ' וייס.
ע"א 6277/19הרמן נ' וייס משיב 1לקח על עצמו במסגרת ייצוג המערערים בעסקה לרכישת דירה
מחויבות החורגת מהמעורבות הרגילה של עורך דין בעסקאות רכישת דירה ,והתואמות את מאפייניהם
הייחודיים של המערערים וכי בהתנהלותו הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו והתרשל במילוי תפקידו;
לא היה מקום לייחס למערערים אשם תורם בגין היעדר פיקוח ראוי על פעולות המשיב .1הלקוח אינו
נדרש לבלוש אחר עורך דינו ולוודא כי זה מבצע את מלאכתו כהלכה; המערערים עמדו בנטל הנדרש
להוכחת היקף הנזק שנגרם להם והיה על בימ"ש קמא לבסס את סכום הפיצוי שנפסק על הנתונים שהוכחו
ולהימנע מפסיקת פיצוי על דרך האומדנה.
ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בימ"ש המחוזי ,במסגרתו התקבלה בחלקה תביעה שהגישו
המערערים והמשיבים שכנגד ,תושבי חוץ ,הם הרוכשים ,בטענה שמשיב 1התרשל בייצוגם בעסקה
לרכישת דירת מגורים מחברת מנרב ,והסב להם בגין כך נזקים בסך של כ 2.7-מיליון .₪בימ"ש קמא חייב
את המשיבים ,ביחד ולחוד ,לשלם למערערים כ 369-אלף ש"ח ( 70%מסך הנזקים שנקבעו) ,בצירוף הפרשי
הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה .עיקר הדיון נסב אודות חבות המשיב ,1אודות סוגיית האשם התורם
של המערערים שבימ"ש קמא העמיד על ,30%ואודות פסיקת הנזק בגין תשלומים עודפים על דרך
האומדנה.
בית המשפט העליון (מפי השופט גרוסקופף ובהסכמת המשנה לנשיאה הנדל והשופט אלרון) קיבל את
הערעור ,דחה את הערעור שכנגד.
ואולם ,הלכה היא כי לצורך ביסוס הזכות לקבלת פיצויים לא די בהוכחת עצם קיומו של הנזק, .36
אלא על הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק את היקף הנזק שנגרם
לו ,וכפועל יוצא את שיעור הפיצוי לו הוא זכאי .בהתאם ,במקרים שבהם נכשל הניזוק בהוכחת נזקו ,אין
47
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הוא זכאי לפיצויים .עמד על כך הנשיא אהרן ברק בע"א 1081/00אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת
ישראל ,נט(( )2005( 206 ,193 )5להלן :עניין אבנעל):
"הוכחת הנזק לצורך פסיקת פיצויים בגין נזק רכושי היא תנאי הכרחי ,אך לא מספיק,
לקביעת הפיצוי .על הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם
ניתן להסיק את הפיצוי ,דהיינו את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו".
חריג לכלל האמור מתקיים באותם המצבים שבהם לאור טבעו ואופיו של הנזק ,אשר קיומו הוכח .37
על ידי הניזוק ,לא ניתן להביא נתונים מדויקים באשר להיקפו .במקרים אלו ,בהם קיים קושי אובייקטיבי
להוכיח באופן מדויק את מידת הנזק שנגרם ,נפסק כי לא יהיה בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע
(עניין אניסימוב ,בעמ' ;809ע"א 2688/95פנחס נ' כרם מהנדסים ,פ"ד נ(( )1997( 747 ,742 )5להלן :עניין
פנחס); עניין אבנעל ,בעמ' ;206עניין גדיש ,בעמ' .)628עוד נקבע בפסיקה כי הניזוק אינו נדרש להוכיח את
היקף הנזק שנגרם לו במידת וודאות מוחלטת ,אלא די בכך כי יוכיח את נזקו ,וכפועל יוצא ,את הפיצוי
המגיע לו ,במידת ודאות סבירה ,קרי באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין (עניין אניסימוב,
בעמ' ;809עניין פנחס ,בעמ' ;747ע"א 1172/13שרוט נ' וינר ,פסקה [ 31פורסם בנבו] (.))15.3.2015
בענייננו אנו ,הנזק שנגרם לרוכשים תחת ראש הנזק בדבר התשלומים העודפים הוא נזק כספי .38
אשר לא קיים כל קושי אובייקטיבי להוכיח את היקפו .משכך ,אם הרוכשים הם התובעים בהליך דנן,
כשלו בהוכחת מידת הנזק שנגרם להם ,על בית המשפט קמא היה לדחות את תביעתם .מנגד ,ככל שעלה
בידי הרוכשים להוכיח את היקף הנזק שנגרם להם ,כפי שנטען על ידם ,הרי שהיה על בית המשפט קמא
לבסס את סכום הפיצוי שנפסק על הנתונים שהוכחו ,ולהימנע מפסיקת פיצוי על דרך האומדנה .לכן,
במסגרת הערעור והערעור שכנגד דנן אנו נדרשים להכריע בשאלה האם הרוכשים הוכיחו בהליך קמא את
הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק במידת ודאות סבירה ,כנדרש על פי הדין ,את היקף הנזק שנגרם
להם .לבחינתה של שאלה זו אפנה כעת.
מבחינת האשם התורם – לא התקבלה טענה כנגד המערערים על אשם תורם כי אין שום נוהל או רצון
שקונים יעקבו ויבלשו אחר העו"ד שלהם.
לאשם תורם של מטופל שלא ביצע בדיקות וטיפולים שאליהם הופנה ראו ע"א 2813/06קופ"ח נ' זליג ()11.7.2010
וע"א 2886/05אשכנזי נ' לודמילה (.)8.11.2010
האם ייתכן אשם תורם מכריע של 100%מהנזק? ראו ע"א 3573/15פלוני נ' יפים פרידמן ( )4.6.17פס' 20והדיון
בסיבתיות משפטית בהמשך:
. 20שאלת אשמו התורם של המערער ,ושיעורו – ככל שקיים אשם מצדו ,אינה מונחת בפנינו במסגרת הערעור,
שכן ,כפי שציינתי ,ראוי שזו תתברר במסגרת המשך הדיון בתיק בבית המשפט המחוזי ,לאחר שתעמוד בפני
האחרון "התמונה המלאה" בנוגע לחבויות של כלל הצדדים המעורבים .עם זאת ,לא ניתן שלא להתייחס לקביעת
בית המשפט המחוזי ,כי אף אילו התקבלה תביעת המערער ,ממילא לא היה בכך כדי לשנות את תוצאת פסק דינו
מפאת אשמו התורם המכריע ,ובמילים אחרות ,כי יש לייחס לאחרון רשלנות תורמת בשיעור 100אחוזים .בשים
לב למארג הנסיבות שתואר לעיל ,דומני ,כי אף אם יש לייחס למערער אשם תורם במידה כלשהי (ואיני קובע דבר
48
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בעניין זה) ,על פניו אין מדובר באשם תורם בשיעור מכריע כאמור .בענייננו ,כזכור ,המערער ,שהוזמן לבית על-ידי
בעלי הבית ועלה בעקבות בעל הבית לעליית הגג ,נפגע כתוצאה מנפילה דרך הפתח המסוכן במפלס .4בשים לב
לנסיבות שתוארו ,ובפרט לכך שהמערער היה אותה שעה בגדר מבקר המתארח בבית פרטי ,ושהמפגע שהוביל
לתאונה היה סמוי מן העין ,אין מקום לייחס לו אשם בשיעור 100אחוזים .יוטעם כי נטל ההוכחה בדבר קיומו של
אשם תורם מצד הניזוק רובץ על כתפי המזיק ,ובענייננו לא הוכח ,למשל ,שהמערער הוזהר מראש מפני הסכנה;
שראה את השלט; או שהייתה לו היכרות קודמת עם המקום ,כמו לדוגמא במקרים בהם מדובר בתאונה
המתרחשת במקום עבודתו של הניזוק (השוו :ע"א 417/81מלון רמדה שלום נ' אמסלם ,פ"ד לח(;)1984( 072 )1
ע"א 741/83גוריון נ' גבריאל ,פ"ד לט( .))1985( 266 )4עצם הצורך להתגבר על "מכשולים" בדרך למפלס 4אינו
מלמד על רשלנות כה כבדה מצדו של המערער שבכוחה לגבור על אשמו של יוצר הסיכון (הקבלן) ,בוודאי שכך הוא
כאשר המערער מלווה על-ידי בעל הבית שאמור להכיר טוב יותר את המבנה .כאמור ,איני דן בכל היבטי סוגיית
האשם התורם והדבר כלל אינו עומד בפני ,אלא מונח לפתחה של הערכאה הדיונית שתיטע בו מסמרות במסגרת
המשך הדיון בתיק .כל שאבקש לקבוע עתה הוא ,שנוכח הנסיבות הנ"ל ודאי אין העניין דנא נמנה על סוג המקרים
החריגים בהם יש לייחס לניזוק אשם תורם מכריע .משכך גם איני מוצא להידרש להפניות שסיפקו המשיבות
בנושא שיעור האשם התורם ,וטענותיהן בעניין שמורות.
פס"ד עא 7502/13חוות רודד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' עיריית אילת – אשם תורם בחוזים יש לו את
אותם מבחנים אבל נותנים ביטוי להיבט החוזי .במקרה הזה העירייה סיפקה מים מלוחים .בית המשפט -אם היו
בוחנים לפי מבחן הנד בדיני הנזיקין :היה מקום להכיר בצורך להתפיל ולפסוק פיצוי והיה מקום להכיר בהגנה של
האשם התורם ומקטינים את הפיצוי ,אך כיוון שזה בדיני החוזים אין מקום פה במקרה הזה לאשם התורם לפי
הנסיבות.
במקרה של פסק הדין ,חברה הייתה צריכה לקבל אספקה של מים ברמה מסוימת של מליחות מהעירייה .בפעול
הגיעו מים עם רמת מליחות גבוהה יותר .היה חוזה בין החווה לעירייה .למרות שהחווה יכולה הייתה להתקין
מתקן שמראה את רמת המליחות של המים ,וכשנראה שהם עוברים את הגבול לסגור את הברז ,בית המשפט לא
קובע שיש אשם תורם ,בגלל שיש פה חוזה בין הצדדים.
פס"ד פלוני נ' רוזנר – נקבע כי יש להכריע על פי מבחן מידת האשמה של כל צד באופן יחסי .בנוסף לכך נזקק
ביהמ"ש למבחן האשמה היחסית ,ונותן למבחן זה משקל גדול יותר -כמה התרשל הניזוק בהשוואה לאדם הסביר
49
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
וכמה התרשל המזיק בהשוואה לאדם הסביר .מבחן נוסף איתו עובדת הפסיקה הינו מבחן התרומה הסיבתית
לנזק.
במקרה זה – אופנוען נסע ללא קסדה ,במהירות מופרזת ,ללא ביטוח וללא אורות ,רוזנר פגע בו ונגרם לפלוני נזק
רב .רוזנר טוען לאשם תורם מצד פלוני .בית המשפט קבע כי הדברים היחידים שניתן להחיל עליהם אשם תורם
(מסוג יוצר אחריות) הם דברים שהוסיפו לנזק – מהירות מופרזת ואורות (לא התייחס לקסדה ביחס לנזקי ראש) –
מה הוסיף באופן ישיר לגרימת הסיכון ולא לחומרת הנזק .בתאונות דרכים יש אחריות חמורה ולא מעניין שהנהג
הנפגע לא היה עם קסדה /ביטוח.
נקבע גם בפסיקה כי הגנת האשם התורם לא תחול בחוזי מכר – כלומר הנתבע שלא סיפק מוצר כראוי לא יכול
לטעון לאשם תורם של התובע.
התנהגות הנתבע
. 66מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזק באשמם ,אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של
התובע ,רשאי בית המשפט להגדיל את הפיצויים שהנתבע היה חייב לשלם ,אילולא הוראות סעיף ,64ובלבד
שלא יעלו על הסכום שהיה חייב לשלם לולא גרם גם התובע לנזק באשמו.
מקרה הפוך לס' . 65מקרה בו שני הצדדים הביאו לנזק אך התנהגות הנתבע היא זו שהביאה להתנהגות התובע.
סעיפים 65ו – ( 66אפשר בלעדיהם?) עוסקים במקרים בהם התנהגותו של הנתבע גרמה לאשמו של התובע (סע' 65
– קסברי נ' רוזן פס' ;)8ע"א 8684/11אלקיים נ' עזבון ניב ( ))25.6.2014או שבהם אשמו של התובע גרם לאשמו
של הנתבע
פס"ד קסברי נ' רוזן – דנים בשאלה הזאת ,האם התנהגות שהיא התרשלות כלפי מזיק היא גם התרשלות של אדם
כלפי עצמו? או שאותה התנהגות תהיה התרשלות כלפי אחר אך לא התרשלות עצמית? תאונה דרכים ,הש' עמית
סוקר את הסוגייה וטוען כי יש שתי גישות-
זה אותו דבר ,התרשלות כלפי אדם אחר המסכנת אותו היא גם התרשלות עצמית. .1
יש להישמר מפני חפיפה אוטומטית בין אשם תורם ובין אשם יוצר אחריות ,זאת הגישה הטוענת כי אכן .2
יש הבדל .הש' עמית טוען כי לא ניתן להכריע ,תלוי בנסיבות וכל מקרה לגופו.
50
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לעניין סע' - 66ראו ע"א 10078/03שתיל נ' מדינת ישראל (( )7.3.20007פס'' ,46-47א' לוי) -שבו הרחיב התובע
שטחי גידולים חקלאיים על אף שידע כי הנתבע אינו מספק מים ראויים לכך):
פס"ד שתיל נ' מדינת ישראל – מדובר באחריות של רשות ציבורית שלא סיפקה מים אף על שהבטיחה לחקלאי
מסוים .אותו חקלאי ,על אף שלא קיבל את אספקת המים ,בחר להגדיל את שטח הגידולים שלו ,האם הוא זכאי
לפיצוי על הגידולים על אף שידע שלא יקבל מספיק מים ובכל זאת בחר להגדיל את השטח? ביהמ"ש פסק אחריות
אשם תורם של חמישים אחוזים.
סעיף 69עוסק בטענת באשם תורם של ניזוק שנפטר .לשם מה נחוצה הוראה זו?
.69מת אדם ,עקב אשמו שלו ושל אחר ,ואילו הוגשה תובענה לטובת העזבון לפי סעיף 19היה בית המשפט
מפחית את הפיצויים לפי סעיף (68א) ,הרי אם תוגש תובענה לטובת התלויים באותו אדם לפי סעיף 78יופחתו
הפיצויים בשיעור יחסי.
מציג מקרה שבו העיזבון של המנוח (שמת כתוצאה מהתרשלות) – האם ניתן לייחס את האשם התורם של הניזוק
(המנוח) בתביעת התלויים? התשובה היא לא .כי התלויים תובעים את הנזק שנגרם להם ולא לניזוק (המנוח) והם
לא היו אשמים תורמים.
פס"ד אפל נ' מדינת ישראל – אפל הוציאה כסף מהמדינה בטענות כזב ,נטען כי הם פראיירים ששילמו והוא תבע
אותם באשם תורם .מוסכם שמבחינה פורמאלית ניתן לטעון לאשם תורם ,אך השאלה היא אם ראוי לאפשר כזאת
טענה .פקנ"ז ס' -68חלה בכל העוולות -ביהמ"ש טען כי עקרונית ניתן ,יש אשם תורם אך אם יש שוויון בין הרווח
לנזק לא מכירים באשם תורם שכן המזיק הרוויח ,לא נעניק לו פרס כספי ,נטיל את כל נטל האחריות על אפל
שכן היא ניצלה במודע חולשה של המדינה.
פס"ד המכללה לחינוך נ' ח'יר – פס"ד אשר טוען כי ניתן לגזול כסף – המכללה האקדמית הערבית לחינוך נגד
חיר -הש' כותב פס"ד שהמשמעות שלו היא שגם מעשי תרמית מעילה וכן הלאה זה גזל.
בפס"ד ע"א 609-68אספרנס נתן נ' מאיר עבדאללה (אילן) – מקרה בו איש עשיר ומבוגר מבטיח להינשא לאישה
צעירה ובסוף לא מתחתן איתה ,עולה השאלה האם יש יכולת לטעון לאשם תורם כאשר יש תרמית? מוכרע שלא –
אם רימית /יצרת מצג שווא /הבטחת במרמה – אי אפשר לטעון לאשם תורם כי אתה גרמת לאותו תובע להתנהג
כאשם תורם .בנוסף ,בית המשפט קבע -הבטחת הנישואין שהמשיב נתן למערערת בזמן ,שלידיעתה ,הוא היה נשוי,
היא בלתי־חוקית וחסרת תוקף בהיותה נוגדת את טובת הכלל (ולכן לא יכול לטעון לאשם תורם) .נשארת איפוא
51
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
השאלה ,אם ,למרות זאת ,יכולה המערערת לתבוע את המשיב בעילת תרמית לפי דיני הנזיקין? התשובה לכך
שלילית.
כללי
סעיפים 38עד 41לפקודת הנזיקין (למעט 41א-ג) עוסקים בסוגיית נטל ההוכחה בעוולת הרשלנות .יודגש –
הוראות אלה אינן יוצרות עוולות עצמאיות אלא רק עוסקות בסוגיה מדיני הראיות והיא אופן הוכחת הרשלנות
במצבים המפורטים שם.
ניתוח הסדרים אלה מחייב הכרה בסיסית של סוגיית נטלי ההוכחה והחזקות הראייתיות .דיון באלה תמצאו
בגדלוב נ' הארגז ,בגלעד ,גבולות האחריות ,עמ' 1253-4ובדנ"א 1516/95מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה ,פ"ד
נ( .)1998( 813 )2ראו גם את ספרו המקיף של גיא שני חזקות רשלנות (.)2012
פס"ד ע"א 1530/13גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ – סעיפים 38עד 41לפקודת הנזיקין (למעט 41א-ג)
עוסקים בסוגיית נטל ההוכחה בעוולת הרשלנות .יודגש – הוראות אלה אינן יוצרות עוולות עצמאיות אלא רק
עוסקות בסוגיה מדיני הראיות והיא אופן הוכחת הרשלנות במצבים המפורטים שם .ניתוח הסדרים אלה מחייב
הכרה בסיסית של סוגיית נטלי ההוכחה והחזקות הראייתיות .פסק הדין הנ"ל מקיים דיון בכל זה.
ס' - ,38-41ס' 38עוסק בחזקה של דבר מסוכן ,דבר העלול לגרום לנזק .ס' 40עוסק בבעלי חיים שהביאו לנזק .ס'
39עוסק באש שגרמה לנזק .ס' 41עוסק ב"דבר המדבר בעד עצמו".
מהפסיקה :חזקה שיפוטית :הנזק הראייתי – החזקה הכי חשובה מעבירה לנתבע נטל שכנוע שלא התרשל.
52
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
חזקות:
חזקה ראייתית היא כלל משפטי המאפשר הסקת מסקנה מנתון Xעל קיומו נתון אחר ,Yשהוא הנתון שאותו
מבקשים להוכיח במשפט .בהקשר הנדון כאן Yהיא התרשלותו של הנתבע ,והחזקות הרלבנטיות עוסקות
במצבים עובדתיים Xשמהם מסיק הדין על קיום ההתרשלות .Yיש חזקות שמקורן בחיקוק ויש חזקות שמקורן
בהלכה הפסוקה .מבחינים בין שלושה סוגי חזקות השונות זו מזו בעוצמתן ,כשעוצמה זו נמדדת לפי השפעתם על
נטל ההוכחה (מהחלשה יותר לעוצמתית יותר):
חזקה המעבירה נטל הבאת ראיות (המכונה לעיתים חזקה עובדתית – אטיאס נ' בובליל) .חזקה שקובעת .1
שבמקרה מסוים – נטל הבאת הראיות מוטל על צד מסוים גם אם מאזן ההסתברויות לטובתו.
חזקה המעבירה נטל שכנוע ( .אם ישנה חזקה שמעבירה את נטל השכנוע ובסוף המשפט יש ספק שקול – .2
אז התובע ,שלא חלה עליו החזקה ,הוא מנצח למרות שהוא טען את הטענה).
חזקה חלוטה שאינה ניתנת להפרכה .האחרונה היא למעשה דין מהותי .לדוג' בדיני משפחה לדוג' ילד .3
שנולד לזוג נשוי – החזקה היא שהילד שייך לאבא .על פניו ניתן להפריך עם ביצוע בדיקת DNAאך
המדינה לא מאפשרת בדיקה כזו כדי לא להפוך את הילד לממזר ,ולכן זוהי חזקת חלוטה.
. 41בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה
הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק ,וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו,
ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה
מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק
התרשלות שיחוב עליה.
סעיף 41לפקודת הנזיקין קובע על פי לשונו שלושה תנאים ( )X1, X2, X3בהתקיימם יועבר אל הנתבע הנטל
לשכנע כי לא התרשל ( .) Yסעיף זה עוסק במגוון מצבים כמו :נזק שנגרם למנותח במהלך הרדמה; עובד שנפגע
בשל עצם שנזרק ממכונה; חפץ כבד שנפל על ראשו של עובר אורח ממבנה של הנתבע; התמוטטות של מבנה וכיו"ב.
:X1אי ידיעת העובדות באשר לאופן היווצרות הסיכון שגרם לנזק – עמימות עובדתית .כשהעובדות ידועות .1
אין צורך בחזקות .יש להעריך את העובדות הידועות ולקבוע אם הן עולות כדי התרשלות .אי הידיעה של מי
היא הנבחנת במסגרת תנאי זה? מהו המועד שבו צריכה להתקיים אי ידיעה זו? הפסיקה עונה על שאלה זו –
בכך שדורש את אי ידיעה של בית המשפט בזמן שבית המשפט דן ומחליט (ולא התובע בזמן הנזק) .ראו רע"א
7002/17פלוני נ' פלוני (לסטייה מהלכה זו ראו הדיון בתנאי ב פרשת "מעלה הכרמל" – שבו מתאבדת
מאושפזת ,פוסק בית המשפט שהכלל מתייחס לידיעת התובע בזמן הנזק) .למצב שבו התובע יודע אך מסתיר
זאת מבית המשפט ראו ע"א 9073/15פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי ( .)4.9.2017לא ניתן לטעון עמימות
עובדתית ובו בעת להציג גרסה עובדתית מלאה – ע"א 3158/16פוגל נ' עיריית טבריה (.)25.10.2018
פס"ד רע"א 7002/17פלוני נ' פלוני – אצל ביהמ"ש במועד שבו ביהמ"ש שואל את עצמו האם הוא יודע
מה קורה ,אם אצל ביהמ"ש יש עמימות עובדתית התנאי מתקיים ,אדם נופל מהגובה אל מותו מתאונת
עבודה בשטח הנמצא בשליטה של הנתבע ולא יודעים כיצד הוא נפל ,ישנם שני הסברים -הוא עמד על
פיגום לא תקני ונפל ,הסבר שני -נפל מקיר תומך בגובה 7מטרים כאשר הלך עליו על מנת להשתין .האם
53
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ישנה ידעה שיפוטית או לא? האיש עצמו ידע ,על אף שלפי ס' 41מתכוון לידיעת האיש עצמו ,הניזוק .לפי
פסיקה הכוונה היא לידיעת ביהמ"ש ,ולכן התנאי מתקיים שכן מכוון שהניזוק מת הוא לא יכול לדעת.
עמימות עובדתית נבדקת אצל ביהמ"ש בזמן ההחלטה ,כאשר לא ניתן לדעת מהתובע מה אירע ,שכן
במקרה הזה הוא מת .ביהמ"ש משנה את פרשנות הס' וקובע כי תמיד מתייחס לידיעת ביהמ"ש ולא
לידיעת הניזוק ,עמימות עובדתית של ביהמ"ש שלו אין יכולות לדעת את העובדות בזמן ההכרעה.
לשון פסק הדין" :והדברים מבוארים בדברי ההסבר להצעת החוק" :התנאי הראשון [ ]...שונה בכך
שהביטוי 'לתובע לא היתה ידיעה' הוחלף בביטוי 'ולא התבררו נסיבות המקרה' ,ובכך מובהר כי תנאי זה
לתחולת הכלל נבחן לפי הראיות שהובאו לפני בית המשפט במועד הדיון המשפטי ולא לפי ידיעת התובע
במועד האירוע ,וכי המועד שבו עדיין לא ברורות הנסיבות ,המצדיק את הפעלת הסייג ,הוא מועד הדיון
המשפטי ,ולא מועד האירוע".
:X2הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו .תנאי זה מעלה כמה שאלות .ראשית ,מה .2
נחשב ל"נכס"? שאלה זו נדונה בע"א 206/89רז נ' בית חולים אלישע בע"מ פ"ד מז ( .)1993( 805 )3מהו גדר
הספקות שם? שנית ,מהי השליטה הנדרשת? האם זו צריכה להתקיים בזמן יצירת הסיכון או בזמן גרימת
הנזק? בשאלה זו עוסק ע"א 241/89ישראליפט (שירותים) תשל"ג נ' הינדלי ,פ"ד מט (.)1995( 45 )1
שלישית ,מתי תיחשב שליטה ל"מלאה"? (ראו פרשת ישראליפט).
פס"ד רז נ' בית חולים אלישע בע"מ – פגיעה בבית חולים מזיהום של תינוקת שהתגלתה לאחר הלידה
ולאחר שהאם וביתה השתחררו מבית החולים ,עד לפס"ד הזה נכס נחשב לדבר שגרם במשירין לנזק ,כך
היה נהוג בפסיקה עד כה .איזה נכס גרם לנזק במקרה הזה? חיידק ,האם הוא נמצא בשליטה מלאה של
בית החולים? לא ,לכאורה היה צורך להודיע להכרעה שאין אחריות אך הוחלט אחרת .הש' שמגר הרחיב
את הגדרת המונח נכס – לא רק ערך או חפץ ,אלא גם נכס שגורם בעקיפים לנזק ,בעקיפין בית החולים
הוא זה שגרם לנזק .זוהי הרחבה ומאוד משמעותית של המושג נכס .בית החולים התרשל בכך שלא מנע
את הזיהום? האם מתקיים התנאי השני? נכס שלבית החולים הייתה שליטה מלאה עליו? האם הנזק בכלל
נגרם על ידי נכס של בית החולים? "שליטה" ,מתי? לפי הגישה המסורתית ,בזמן שנגרם הנזק.
פס"ד ישראליפט (שירותים) תשל"ג נ' הינדלי – אדם ניגש למעלית הדלת נפתחת הוא נכנס צעד אחד
לתוכה ,מסתבר שהמעלית לא שם והוא נופל ומת .המשפחה תובעת את חברת המעליות ,הם ייצרו ותחזקו
אותה ולכן הנכס בשליטה שלהם ,אך לטענת החברה המעלית לא הייתה בהחזקתה .בא החידוד -השליטה
לא צריכה להיות בזמן שנגרם הנזק ,אלא בזמן שנגרם הסיכון שגרם לנזק .הנטל עובר עליהם .החידוש
הוא שהשליטה צריכה להיות קיימת לא בהכרח בעת האירוע אלא בעת גרימת הסיכון שגרם לנזק .זאת
הרחבה מאוד מאוד משמעותית" .מלאה" -מרכך את התנאי ,לאו דווקא שליטה בלעדית ,אך שליטה
מהותית ועיקרית.
54
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
:X3מסקנה שהנתבע לא נהג זהירות סבירה .לצורך קיום תנאי זה יש להראות כי לפי ניסיון חיים או נתונים .3
סטטיסטיים (לא הוכחה ישירה ) במרבית המקרים בהם נגרם נזק בנסיבות הכלליות של אירוע צסוג זה הדבר
קורה כתוצאה מהתרשלות של נתבעים .ראו פס"ד שטרנברג נ' ד"ר צ'ציק (פס' . )25 ,23 ,20- 18
פס"ד שטרנברג נ' ד"ר צ'ציק – בודק את הנסיבות הכלליות של המקרה ,ניסיון חיים כללי
וסטטיסטיקות ,לפי זה אם נגרם נזק אזי נגרמה התרשלות ,עצם גרימת הנזק בסוג כזה של מקרים
מעידה על כך שהייתה התרשלות .על בסיס נסיבות כלליות .אלא רכיבים מצטברים .זאת חזקה המעבירה
את נטל השכנוע ,אם גומרים בספק שקול -התובע זוכה .הפס"ד הזה מתייחס לרכיב השלישי של החזקה,
שמסתבר יותר שהנתבע התרשל בהתחשב בנסיבות המקרה.
משהוכחו שלושת התנאים קמה חזקה כי הנתבע אכן התרשל .מהו הרציונל של חזקה זו? כיצד יכול הנתבע להפריך
חזקה זו? התשובה – או על ידי הצבעה על גורם אחר לנזק בהסתברות גבוהה יותר או על ידי הצבעה על נסיבות
מיוחדות של המקרה -למשל מחלות חריגות של מטופל .קיימת נטייה של שופטים להגיע למסקנה באשר
להתרשלות נתבע השולט בחפץ מזיק לא באמצעות הוראת סעיף 41על שלושת תנאיה המורכבים ,אלא בדרך
ישירה ,על ידי הסתמכות על ראיות נסיבתיות .ראו ע"א 7036/19פלונים נ' עיסא ( – )27.4.2022מקרה של פיגוע
חבלני והתביעה היא נגד הרשות הפלסטינת בטענה שהאנשים שביצעו את הפיגוע הועסקו על ידי הרשות
הפלסטינית באחד ממנגנוני הביטחון וטענה שהרשות התרשלה באופן שהעסיקה אותם .בית המשפט קובע
שהנסיבות שכנעו אותו שהתובע צודק והמשיב צריך לשכנע אחרת (חזקת השכנוע נקבעת על ידי בית המשפט בלי
להוכיח את שלושת המבחנים).
ליישום הכלל בהקשר הרפואי ראו רע"א 7699/12מרכז רפואי מדיקל סנטר ב"ש נ' אלפסי ( .)13.11.2012לתחולת
הכלל על אשם תורם ראו ע"א 6332/15צלאח נ' עדוי (.)23.11.2017
פס"ד מרכז רפואי מדיקל סנטר ב"ש נ' אלפסי – מיישם את הכלל שבפס"ד שטרנברג בהקשר הרפואי.
פס"ד צלאח נ' עדוי – תחולת הכלל שבפס"ד שטרנברג על אשם תורם .בפסק דין זה גם נקבע שאם התובע הצליח
להוכיח את שלושת הדברים האלה ,נטל השכנוע עובר אל הנתבע .נטל השכנוע עובר אך ורק לגבי עובדות ,כל
עובדה לא ידועה .הוא לא עובר לגבי אמירה נורמטיבית .למשל אם אנחנו יודעים בדיוק מה קרה ,אך מתחבטים
האם זה רשלנות או לא.
55
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
יצוין כי בית המשפט העליון הקנדי ביטל למעשה את הכלל "הדבר מעיד על עצמו" ובאנגליה וארה"ב מדובר בכלל
חלש יותר המעביר רק נטל הבאת ראיות או פחות מכך.
סעיף :38בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן ,למעט אש או חיה ,או על ידי
שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו ,וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו
נמלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה .ההגדרה לדבר
מסוכן – דבר מסוכן מטבעו (לא על חיות או אש – ס' 39+40מתייחסים אליהם).
שני תנאים:
דבר מסוכן מטבעו. .1
הנתבע הוא בעל שליטה או ממונה על הדבר (גם לא פיזית בזמן הנזק). .2
סעיף זה יוצר שתי חזקות ראייתיות .חזקה אחת עוסקת ב"דברים מסוכנים" .מה הופך דבר למסוכן? מדוע
מוצדקת העברת הנטל במקרה של דבר מסוכן? כיצד ניתן להפריך את חזקת ההתרשלות? האם לא מוצדקת הטלת
אחריות חמורה על נזק שגורמים דברים מסוכנים? בהקשר זה ראו עזבון אלעבד נאצר נ' מדינת ישראל אשר צמצם
את תחולת הסעיף באורח ניכר (מדוע?) ראו לאחרונה ע"א 2775/198מדינת ישראל נ' פלוני ( ,)3.1.2021פס' .15
האם יש להחיל את הסע' כאשר רימון רסס צה"לי מתפוצץ בכפר ערבי בנסיבות שאינן ידועות במהלך תהלוכה
לרגל חג הקורבן? ראו פרשת לוטפי (לרבות דנ"א )24.8.14 - 4798/14והשוו עם דנ"א 3692/16ג'ומעה נ' מ"י (
.)21.6.2016חלקו השני של סעיף 38עוסק ב"דבר העלול לגרום נזק בהימלטו" .למה הכוונה? מים ,גז וכדומה ,זה
לא דבר מסוכן מטבעו אלא מסוכן רק כשהוא נמלט .ראו לדוגמה רע"א 3716/09ג'אנה נ' מאזן (.)21.9.2009
פס"ד עזבון אלעבד נאצר נ' מדינת ישראל – חייל ירה והרג ילד בשוגג ,במסגרת הפרות סדר .טענו להתרשלות
כוחות הבטחון ,ס' 38וכך העבירו את הנטל על הצבא להוכיח כי לא התרשל .ביהמ"ש קבע כי רק במצבים שאינם
מצבי חירום /חריגים ,ולכן הס' לא חל במקרה הזה .ניסיון להגביל את אחריות המדינה .דבר נוסף – בגלל שאדם
שולט בדבר המסוכן אז הגיוני להעביר את הנטל אליו ,אך במצב זה זה אינו סביר .זהו חריג בעקבות הפרות הסדר.
זאת ההלכה הנוהגת מאז ועד היום.
בפסק דין זה אומר השופט ריבלין – אני לא מכיל כאן את הכלל .כלל זה נכון כאשר הדבר המסוכן לא עשה את מה
שאמורים לעשות איתו .במקרה של פליטת כדור ,סימן שלא שמרו על הנשק כמו שצריך .אבל אם חייל לוקח את
הנשק ועושה בדיוק את מה שהדבר המסוכן אמור לעשות ,עובדה זו לא מעידה על התרשלות .הזמן והמקום שבהם
משומש הדבר המסוכן עלול להשפיע על החלת הסעיף.
פס"ד ע"א 2303/11מדינת ישראל נ' לוטפי – תהלוכה בכפר ערבי ,מישהו זרק רימון ואנשים מתים ,לא יודעים מי
זרק את הרימון ,יודעים רק שהוא תוצרת צה"ל ,תובעים את המדינה ברשלנות ,האם הנטל עובר? עם כל
הבעייתיות מכוון שלצה"ל לא הייתה שליטה אלא רק בעלות ,עובר הנטל למדינה להראות שהיא לא התרשלה .הש'
56
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
טוענים כי היא לא הצליחה ,הש' השלישי בדעת מיעוט טוען כי היא כן הצליחה .לדעת הרוב ס' 38כן חל ,לכן יש
אחריות על המדינה.
האם המדינה התרשלה בהשגחה על הרימונים? הוחלט כי כן ,אך ישנו אשם של מי שזרק את הרימון ,האם האשם
שלו שולל את הקש"ס? ביהמ"ש טען כי לא ,והקש"ס מתקיים ,על המדינה לצפות שמי שיגנוב נשק ישתמש בו
בזדון על מנת לגרום נזק.
המבחן הכללי הינו מבחן הסיכון ,ומבחן הצפיות הינו מבחן היישום כאשר מדובר ברשלנות .כאשר מדובר בעוולה
אחרת ,הם לא אותו דבר .כאשר אין התנהגות עוולתית ויש עוולת מחדל הם שונים ,תלוי מה דורשת העוולה .על
מה היא באה להגן.
פס"ד ג'ומעה נ' מ"י – נער שיחק באמצעי לחימה וזה התפוצץ ,האם המדינה אחראית? האם הנזק נגרם על ידי
דבר מסוכן? כן ,ס' 38חל .אך הצבא הצליח להוכיח את הנטל ,לכן אין התרשלות שכן הסיבה לנזק היא שהילד
לקח את הטנק משטח אש לשטח אחר ואז הוא התפוצץ ,לכן אין התרשלות של הצבא .הם הוכיחו את נטל
ההוכחה.
סעיף :39בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש ,וכי הנתבע הבעיר את האש
או היה אחראי להבער האש ,או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע
הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה ,התרשלות שיחוב עליה.
באלו מצבים בדיוק קמה חזקת רשלנות באשר לנזקי אש? האם עובד שנכווה מכבשן המעביד יכול להסתייע
בחזקה זו? ראו מ"י נ' דנבר צבעים ( ,)26.9.2019פס' .59כיצד יכול בעל חלקה שממנה יצאה האש לחלקה שכנה
להפריך את חזקת ההתרשלות? לעניין נזקי אש -ראו ע"א 9212/99ציון נ' מדינת ישראל ,פ"ד נו(.)2002( 906 )2
בפסק הדין הנ"ל חלקה ב' ,שם יש מתקן של הצבא והחיילים השאירו ארגזים ריקים במקום ,יוצא אש מא' עוברת
דרך ב' וממשיכה וגורמת נזק לג' .ב' טען כי לא הוא זה שגרם לאש ,ויכול להיות שבא' גרמו לאש בכוונה ,הטענה
של ג' שהייתה אחריות על ב' לעצור את האש .ביהמ"ש טוען כי זה לא משנה אם בא' גרמו לאש בכוונה ,כל אחד
בחלקה שלו שאם תגרם אש ללא הקשר ממה היא נגמרה ,עליו לעצור אותה .האחריות חלה על הצבא .נטל
ההוכחה .ביהמ"ש טען כי השארת ארגזים במקום גרמה לסיכון.
57
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מה הופך חיה שאינה חיית בר לחיה "מועדת"? מתי תיחשב חיה ידידותית למועדת? מדע חוקק סעיף 41א-ג ,ומה
היחס בינו לבין סעיף ?40למקרה של קוף שתקף מבקר בגן חיות ראו ע"א 4398/06החברה העירונית ראשון לציון
נ' הרשות לשמירת הטבע (.)29.3.2009
ס' 41א41 .ב41+ .ג – .מתייחס להיזק על ידי כלבים (בנפרד מס' .)40
מה קובעת חזקה זו? מהם תנאיה? איזה נטל היא מעבירה? מהם תחומי השתרעותה? ראו שטרנברג נ' צ'ציק.
פס"ד שטרנברג נ' ד"ר צ'ציק – בודק את הנסיבות הכלליות של המקרה ,ניסיון חיים כללי וסטטיסטיקות ,לפי
זה אם נגרם נזק אזי נגרמה התרשלות ,עצם גרימת הנזק בסוג כזה של מקרים מעידה על כך שהייתה התרשלות.
על בסיס נסיבות כלליות .אלא רכיבים מצטברים .זאת חזקה המעבירה את נטל השכנוע ,אם גומרים בספק שקול-
התובע זוכה .הפס"ד הזה מתייחס לרכיב השלישי של החזקה ,שמסתבר יותר שהנתבע התרשל בהתחשב
בנסיבות המקרה.
הש' ריבלין בפס"ד שטרנברג -רשלנות רפואית ,לגבי נזק ראייתי מה שנפסק הוא שכאשר יש עמימות עובדתית,
שמקורה בהתרשלות ראייתית של הנתבע ,עובר הנטל לנתבע שהתרשל ראייתית להראות שעובדה מסוימת שהוא
טוען לה היא אכן כך .בפס"ד זה התגבשה החזקה ,העברת הנטל נעשית לגבי עובדה מסוימת שבה יש עמימות
58
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
עקב התרשלות ראייתית ,החזקה לא מוגבלת בנוגע לתוכן שלה .יכול להיות לנק' מסוימת ,נטל שכנוע לעובדה
מסוימת או יכול להיות וכל נטל ההוכחה יעבור ,תלוי בחסר הראייתי.
כאשר קיימת עמימות עובדתית לעובדה רלוונטית והיא קיימת בגלל התרשלות ראייתית של הנתבע פוטרים את
העמימות הראייתית לטובת התובע ,ונטל השכנוע עובר לנתבע.
החזקה הזאת צמחה בהקשר של רישום רפואי .אי רישום רפואי גרם להעברת נטל השכנוע מה שהמריץ רופאים
לרשום ופסל את הנוהג שלהם לא לרשום .לאחר מכן זה התפתח -מקרה שאחות לא באה להעיד בהקשר של יולדת-
נזק ראייתי.
יצוין כי גרימת נזק ראייתי יכולה לפעול גם נגד התובע ולא רק נגד הנתבע (ראו לדוגמה ע"א 143/08קרצמן נ'
שירות בריאות כללית ( .)26.5.2010יש לזכור כי אי שמירת רישומים ומידע יכולה להוות התרשלות מלאה ולא רק
נתון ראייתי (ראו לדוגמה ע"א 9063/03פלוני נ' הדסה ,פ"ד ס( – )2005( 556 )1אי שמירת רישומים ומידע יכולה
להוות התרשלות מלאה ולא רק נתון ראייתי .אי שמירה על נתונים אלו מעבירה את הנטל להוכחה על הנתבע).
החזקה לא תחול כאשר העובדות "העמומות" התבררו בדיעבד או בדרך כלשהי – ראו לדוגמה ע"א 10218/08
אברמוב סקי נ' סיגל ( )23.8.2012והשוו עם רע"א 7271/11פלוני נגד משרד הבטחון ( .)15.10.2012כן לא תחול
החזקה כאשר לא נרשמו הנימוקים והשיקולים לטיפול שבוצע ,בשל החשש מרפואה מתגוננת ע"א 3538/15
"הדסה" נ' זר ( .)15.1.2017לעיתים החוסר הראייתי דווקא מסייע לתובע -מאוחדת נ' פלוני (לפעמים העדר
רישום רפואי פועל לטובת התובע ,במקרים אלה אם היא עוזרת לתובע לא תחול החזקה).
לשימושים בעיתיים בחזקת הנזק הראייתי ראו גלעד ,גבולות האחריות ,עמ' .1341 – 1335
59
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
כללי
העוולה של הפרת חובה חקוקה בסעיף 63לפקודת הנזיקין ,שלה מבנה ייחודי למשפט הישראלי ,היא מסגרת
הקולטת חובות חקוקות מענפי המשפט האחרים והופכת את הפרתן למקור של אחריות בנזיקין (זאת בנוסף לכל
חבות אחרת שחובות אלה מטילות -פלילית ,מנהלית ,חוזית וכו') .יסודות האחריות בעוולה ,הנדונים להלן ,הם
"תנאי הכניסה" למסגרת זו .הגמשה והקלה בתנאי הכניסה תגדיל את היקף החובות החוץ נזיקיות שהפרתן מקנה
זכאות לפיצויים ואת תחומי השתרעותה וחשיבותה של העוולה .ההחלטה בעניין ועקנין הגדילה בשעתו את
פוטנציאל ההתרחבות של היקף האחריות בעוולה אך בשנים האחרונות מסתמנת מגמת הצרה (פס"ד קונקטיב),
כמפורט להלן.
נדגיש – הפרת חובה חקוקה רלוונטית לחוקים שאינם מדיני הנזיקין! (לדוג' חוק מניעת הטרדה מינית – הוא חלק
מדיני הנזיקין ואז אם יש בו סנקציה מסוימת זה לא אומר שלא עומדים בתנאי 5כפי שנלמד בהמשך) .איך
יודעים? במטרת החוק – ניתן לראות שמטרת החוק (בתחילת החוק) היא כחלק ממטרות הנזיקין (לדוג'" :חוק זה
נועד לקדם את השוויון").
60
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
"חיקוק" – כל חוק וכל תקנה בין שניתנו לפני תחילת תקפה של פקודה זו ובין שניתנו לאחריה; אולם
מקום שהמלה "חיקוק" באה בפקודה או בתקנה שניתנו לפני תחילת תקפה של פקודה זו ,תהא משמעותה
כמשמעות שהיתה נודעת לה אלמלא פקודה זו;
"תקנה" – תקנה ,כלל ,חוק עזר ,מנשר ,אכרזה ,צו ,הוראה ,הודעה ,מודעה ,או מסמך אחר ,שניתנו מאת כל רשות בארץ
ישראל או בישראל ,בין לפני תחילת תקפה של פקודה זו ובין לאחריה ,מכוח חוק ,או מכוח אקט של הפרלמנט הבריטי
או מכוח דבר-המלך-במועצה ,לרבות צו ,הוראה ,הודעה ,מודעה או מסמך אחר שניתנו על יסוד תקנה ,כלל או חוק עזר
כאמור; אולם מקום שהמלה "תקנה" באה בחיקוק שניתן לפני תחילת תקפה של פקודה זו ,תהא משמעותה כמשמעות
שהיתה נודעת לה אלמלא פקודה זו;
מתי תיחשב חובה ככזו הקבועה בחיקוק? האם הפרת החובה לנהוג בתום לב בשימוש בזכות הנובעת מחוזה היא
עוולה לפי סעיף ? 63האם כישלון של המשטרה למנוע עבירות מהווה הפרה של חובה חקוקה לאור האמור בסעיף 3
לפקודת המשטרה שלפיו "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין ,בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין...
ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש" .על המפקח על הבנקים מוטלת בחוק חובה כללית לפעול להבטחת
איתנותם הפיננסית של הבנקים .בשל תרמית ופיקוח לקוי בנק מתמוטט .האם הפר המפקח חובה חקוקה?
התשובה לשאלות הנ"ל – לא .קיימת בפסיקה דרישה לקונקרטיות של החובה החקוקה (ע"א 10508/08דור זהב (
,)4.2.2010פס' , 54והדבר משליך על השימוש בה כמסגרת היוצרת עוולות נזיקין מחוקי היסוד (להלן) כיון שאלה
חוקים הצהרתיים כלליים שאינם מטילים חובות קונקרטיות ,המסביר מה לעשות ומה לא לעשות (לא תנאי כללי).
אז כדי שיתקיים התנאי הראשון החובה בחיקוק – חייבת להיות קונקרטית .לא כללית .עולה השאלה מה קורה עם
חוקי היסוד? בית המשפט קבע שס' 3בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – אינו מהווה עוולה לפי ס' 63לפקודת
הנזיקין (נקבע בפס"ד דור הזהב) .אז אם לא ניתן לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה את האדם הפרטי שפגע לך בזכות
היסוד – האם ניתן לתבוע ישירות בגלל הפרה של חוק יסוד בין אנשים פרטיים? כלל לא (יפורט בהמשך).
פס"ד ע"א 10508/08דור זהב – הש' עמית טוען כי חוקי היסוד אינם בסיס לאחריות בעוולת הפרת חובה חקוקה.
לשון פסק הדין" :על מנת להוכיח קיומה של חובה חקוקה יש להצביע על חובה קונקרטית".
התנהלות של רשות פגעה בחוק כבוד האדם וחירותו של אדם .האם החובה הזו לא לפגוע היא חובת הפרת חובה
חקוקה? זו הצהרה כללית של זכויות אך לא חובה ספציפית ולכן אין מכאן אחריות בנזיקין" .לא הוכיחה קיומה
של חובה חקוקה ,שכן סעיף 3לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו אינו מהווה חובה חקוקה במובנו של סעיף 63
לפקודת הנזיקין .זוהי חובה כללית ועקרונית המקנה לאזרח זכות יסוד ,אך אין עסקינן בחובה ספציפית על פי
דין".
61
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
התנאי השני לא יתקיים כאשר החובה המוטלת בחיקוק באה להגן רק על אינטרס ציבורי ( )public dutyלהבדיל
מאינטרס של פרטים -ראו פסה"ד בעניין ועקנין פס' .)37 – 36בפסק דין זה נדונה גם השאלה הכרוכה האם
העובדה שחובה נתונה חלה כלפי ציבור בלתי מסוים ולא רק כלפי ציבור מסוים הופכת אותה לציבורית בלבד.
בעניין זה קיימות גישות שונות בפסיקה .לפי ברק בועקנין רק חובות מעטות הן ציבוריות בלבד (ראו גם לוטונט)
לגישה המרחיבה יותר את היקף החובות הציבוריות שאינן בסיס לאחריות בעוולה (ולפיכך מצמצמת את תחולת
העוולה) ראו ע"א 6126/92אטלנטיק נ' דג פרוסט ,פ"ד נ( ,)1977( 471 )4וע"א 9183/99פניגשטיין נ' המהפך ,פ"ד
נח( .) 2004( 693 )4לאחרונה התעוררה מחלוקת בסוגיה מהן החובות שהן ציבוריות בלבד (אינן מקימות אחריות
בעוולה) בפרשת קונקטיב גרופ .מהי ההבחנה בין חובות ציבוריות בלבד ,חובות הבאות להגן על פרטים וחובות
"מעורבות" ראו תקשורת וחינוך דתי יהודי.
פס"ד ועקנין נ' המועצה המקומית בית-שמש – הש' ברק :לכאורה כל חיקוק בא הגן על הפרט ,שהרי המדינה
קיימת למען פרטיה ,מחשבתית אם חיקוק מגן על הציבור ,כתוצאה מכך הוא מגן גם על הפרט .תפישתו מאוד
מרחיבה .חיקוק נועד לטובתו של ניזוק כי הניזוק הוא חלק מהציבור .מה לדעתו לא נכנס? הבחנה בין חיקוק
לטובת היחיד ולא לטובתו ,לדעתו חיקוק בא לטובתו אם הוא בא להגן על אינטרס של הפרט ,אז מה לא נכנס?
חיקוקים אשר באופן ברור מגנים על המדינה ,הממשלה ומרקם החיים הקולקטיביים ,ללא נורמות הרלוונטיות
לפרט.
הש' ברק -פסק דין מוביל בפרשנות של חובה חקוקה -המצב באנגליה שונה מישראל ,השאלה היא לא האם חיקוק
חיצוני נועד להעניק סעד אזרחי ,אלא על השופט לשאול האם החובה החקוקה עומדת בתנאים? בשונה מאנגליה,
שם נשאלת השאלה האם החיקוק החיצוני מעניק סעד אזרחי .בארצות הברית העוולה הזאת בכלל לא קיימת.
פס"ד קונקטיב גרופ בע"מ נ' דבוש – אישה שניהלה אתר מכירות הפועל בשיטת מכרזים ,בעת הרכישה אדם היה
משלם על קבלת הזכאות להתמודדות במכרז ,הוגשה תביעה נזיקית כנגדה שייצרה מציאות כאילו ההימור מותר
והביאה את המשתתפים לעבור עבירה פלילית ,השופט מזוז סבר כי נורמה פלילית הקובעת מעשה ומחדל כעבירה
פלילית אינה יכולה להעניק סעד להוראת חיקוק נזיקית ,לעומתו השופטת דפנה ברק ארז סברה כי הזרם המרכזי
של ביהמ"ש אין מניעה שהוראה תגן גם על הציבור וגם על יחידים .נורמה פלילית הקובעת מעשה ומחדל כעבירה
פלילית אינה יכולה להעניק סעד להוראת חיקוק נזיקית.
לאחר שבוצעה אבחנה בין חובה המיועדת לציבור לבין חובה המיועדת לפרט ,עולה השאלה אם חובה שמגינה על
הפרט ומגינה על פרט מסוים יכול להגן על כל פרט?
פס"ד אטלנטיק נ' דג פרוסט – חברה רשומה מקבלת רישיון ליבוא בלי מכס ,לכמות מסוימת ,ולא עומדת
במגבלה .נגרם נזק לדייגים המקומיים שמוכרים פחות והם תובעים .ישנה הפרת חובה חקוקה? חובה ציבורית
בלבד או חובה שבאה להגן גם על הפרטים? ביהמ"ש קובע כי חוק זה לא בא להגן על הדייגים המקומיים ,אלא על
השוק באופן כללי ,באופן ציבורי .התביעה נדחתה .גישה מצמצמת.
פס"ד פניגשטיין נ' המהפך – מנהלים נותנים צקים ללא כיסוי ,מי שקיבל אותם נגרם לו נזק .מה החובה
החקוקה? איסור פלילי .ביהמ"ש טוען כי החוק בא להגן על אינטרס ציבורי ולא על הפרט ,אין הוא בא להגן על
הפרט .גישה מצמצמת.
62
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה בע"מ ואח' נ' אס .בי .סי .פרסום ,שיווק וקידום מכירות בע"מ – עלו
שתי טענות :טענה ראשונה – העיתון השני יצא לאור ללא רישיון ,בניגוד לחוק (ס' 4לפק' העיתונות) .טענה שני –
השם דומה מידי (ס' 21לפק' העיתונות) .לגבי הוצאת רישיון :לא הפרת חובה חקוקה ,כי החובה הינה חובה
ציבורית בלבד ,לא נועד להגן על האינטרס של היחיד אלא של הכלל ,הפוך מברק ,גישה מצמצמת .לגבי השם :זה
אכן בא להגן על הפרט ,הוראה שעוסקת בשם ,להגן על עיתונים ,לכן כן הפרת חובה חקוקה .אם יש ס' שמגן גם על
אינטרס ציבורי וגם על הפרט – הוא כן נכנס .מה שלא נכנס – חוק שמגן רק על אינטרס ציבורי.
פס"ד מפעל הפיס נ' לוטונט – עוסק במשפט הפלילי ,אשר כולו ציבורי ,ולכן בעייתי .ההוראות אשר אוסרות על
הגרלות ,הימורים בלתי חוקיים ,באות להגן על הציבור ועל המפעילים ,נכנס בתוך הפרת חובה חקוקה בתור
פרטים .זאת הטענה .ביהמ"ש -אומנם הורחבה פרשנותה של התנאי בפרשת ועקנין ,יש על ביהמ"ש לשאול האם
החוק בא להגן על היחיד או לא .הוחלט כי מטרתו היא להגן על אינטרס כללי וציבורי ,ולכן נדחתה התביעה .גישה
מצמצמת.
השופט מזוז קובע בפס"ד זה כי נורמה פלילית באה להגן על אינטרס ציבורי ברובם ולא על פרטים (כראיה –
במשפט פלילי זה מדינת ישראל נ' פלוני הנאשם ולא פלוני הניזוק נ' פלוני המזיק) .גם מציין כי במקום שהמחוקק
רצה להוסיף עוולה אזרחית במקביל לנורמה הפלילית – עשה כן מתוך כוונה.
מה הייתה טענת מפעל הפיס בלוטונט? שחברת לוטונט מפרה חובה חקוקה – אסור משחקי הימורים .האם
התקבלה? לא .בית משפט אומר שגם אם נניח ואיסור ההימורים בחוק העונשין בא להגן על פרטים – הרי שהם
האזרחים ולא על מפעל הפיס ,וגם הנזק הנמנע הוא התמכרות ולא אינטרס כלכלי (תנאי שלוש).
גם לאחר שחובה אופיינה כחובה החלה כלפי פרטים ולא רק כלפי האינטרס הציבורי עדיין נשאלת השאלה האם
החובה באה להגן על פרט מסוגו של התובע או שמא על סוג אחר של פרטים .כלומר – כדי שתנאי זה יהיה תקף –
החובה החקוקה צריכה לבוא להגן על סוג האוכלוסייה שהתובע משתייך אליו .האם החובה שלא לפתוח בתי עסק
בשבת באה להגן על רגשות הציבור הדתי? שאלת הניזוק המוגן נדונה גם בפסקי הדין תקשורת וחינוך דתי
ולוטונט .ומה נפסק בהקשר של תכנון ובנייה בפרשת דוויק נ' רלב"ג? ראו גם ע"א 4398/06החברה העירונית
ראשל"צ נ' הרשות לשמירת הטבע ( – )29.3.2009אבחנה בין חובה שבחוק להגן על חיות בר לבין החובה להגן
מפניהן.
פס"ד דוויק נ' רלב"ג – האם דרישת רישיון באה להגן על מי שיש לו אינטרסים בנכס באופן פרטי? לא דיני הבניה
בעיקרם באים להגן על אינטרסים שהם קולקטיביים ,או אינטרסים פרטיים אך לא במסגרת מי שיש לו סכסוך על
הנכס.
האחרית בעוולה ,כל עוד היא נועדה להגן גם על פרטים ,אינה נשללת כאשר החובה החקוקה באה במקורה לעודד
"אכיפה אזרחית" (=ריבוי תביעות שיקדמו אינטרס ציבורי) של איסורים המגנים על אינטרסים ציבוריים ,לדוג'-
איסור עישון במקומות ציבוריים -האם אני יכולה לתבוע על כך שעישנו לידי בציבור?
האם הופרה חובה הקבועה בחיקוק? החובה באה להגן על אדם כפרט וגם על אינטרסים ציבוריים.
63
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד החברה העירונית ראשל"צ נ' הרשות לשמירת הטבע – מקרה של קוף שברח מכלוב ותקף מבקר בגן חיות.
הופרה החובה החקוקה של תנאי הכליאה .על מי באה החובה החקוקה? הוחלט של בעל החיים ולא על הפרט.
נדחתה.
האחרית בעוולה ,כל עוד היא נועדה להגן גם על פרטים ,אינה נשללת כאשר החובה החקוקה באה במקורה
לעודד "אכיפה אזרחית" של איסורים המגנים על אינטרסים ציבוריים .דוגמאות לכך הם האיסורים על עישון
במקומות ציבוריים (רע"א 9615/05שמש נ' פוקצ'טה ( ))5.7.2006ומשלוח "הודעות זבל" (רע"א 2904/14גלסברג
נ' קלאב רמון ( .)27.7.14ראו גם רע"א 3599/18שפירא נ' עופרי ( .)30.5.18האם נדרשת "אכיפה אזרחית" לחובה
החקוקה של חבישת מסיכות בתקופת הקורונה?....
פס"ד שמש נ' פוקצ'טה – אדם שעישן במקום ציבורי ונטען נגדו שהפר הוראת חובה חקוקה ,בית משפט קובע
שזה עומד בתנאי השני ובנוסף מקבל תביעה זו מכיוון שמקדמת אינטרס ציבורי .ראה גם שפירא נ' עופרי ביחס
לשאלה האם נדרשת "אכיפה אזרחית" לחובה החקוקה של חבישת מסכות בתקופת הקורונה?..
פס"ד גלסברג נ' קלאב רמון – משלוח "הודעות זבל" .שליחת ספאמים – פגיעה או לא? (ס' 30א לחוק התקשורת -
שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק) (כמו שפמש נ' פוקצ'טה).
פס"ד שפירא נ' עופרי – דנים ביחס לשאלה האם נדרשת "אכיפה אזרחית" לחובה החקוקה של חבישת מסכות
בתקופת הקורונה ?..גם כן – עונה על ההגדרה וגם מקדם אינטרס ציבורי.
64
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בעין .האדם השני ניזוק כתוצאה מכך .מבחינת קש"ס עובדתי – מתקיים .קש"ס משפטי – לא מתקיים :אומנם יש
חובה חקוקה לכסות בור אך זה בא להגן מפני נפילות ולא לקיחת חומר ושימוש בו לרעה).
סוגיית הסיבתיות תידון ביתר פרוט כנושא נפרד.
פס"ד סולטאן נ' סולטאן – עוסק במוסלמי שגירש את אשתו בעל כורחה המהווה עבירה פלילית ,האם יכולה
לתבוע בהפרת חובה חקוקה ולתבוע נזיקית? לפי הגישה של ברק ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה ,לעומתו גישת
השופט מזוז שאומר שאם החיקוק ביקש להטיל סעד פלילי לא ניתן להעניק סעד נזיקי ,ביהמ"ש קבע שהפרו
הוראת חובה חקוקה.
מתי יש הסכמה שחיקוק מסוים מתכוון לשלול סעד הנזיקי? במקרים שבהם החיקוק מונה שורה של סעדים ולא
מופיע הסעד הנזיקי ,לדוגמה חוק השליחות מונה שורת סעדים המעניקים סעד מלא ולא מזכיר הוראת חובה
חקוקה ושולל את האפשרות להוראת חובה חקוקה.
פס"ד רויטמן נ' בנק המזרחי – אדם העיד בביהמ"ש כנגד הצד השני ,הצד השני הגיש תביעה כנגד העד שהעיד
עדות שקר .ביהמ"ש בכלל לא דן בתביעה הזאת מטעם השיקול של הרתעת יתר ,שכן אנשים יפחדו להעיד .שיקול
נוסף היה עלות מערכתית ,עומס על ביהמ"ש והרבה כסף .גם כטענו להפרת חובה חקוקה (מתן עדות אמת) טענו
לתנאי החמישי – שיש סנקציה שלא כוללת את דיני הנזיקין.
ישנה חזקה שאם התנאי השני לא מתקיים אז גם התנאי החמישי מתקיים .כי אם החיקוק היה רוצה הוא היה
קובע גם את הסעד הנזיקי .הרי אם בחוק מסוים הוגדרו הסנקציות /סעדים – ולא הוזכרו דיני הנזיקין – כנראה
המחוקק לא רצה לקשר את החוק לנזיקין ולכן לא קישר.
אירועים
על המעביד מוטלת ,מכוח פקודת הבטיחות בעבודה ,חובה מוחלטת ל"גדר לבטח" חלקים מסוכנים -
במכונות במפעל .אפרים ,המעביד ,מגדר חלק מסוים במכונה באופן המונע מגע של החלק המסוכן עם גוף
העובד במהלך הרגיל של העבודה .בקטטה שמתפתחת ליד המכונה בין העובדים גד ונתן דוחף גד את נתן
בכוח .כתוצאה מן הדחיפה הגידור נשבר ,ונתן ניזוק עקב מגע עם החלק המסוכן .האם אפרים אחראי?
תנאים:
כן .יש חובה חקוקה קונקרטית. .1
כן .בא להגן על העובדים .גם מסוגו של הניזוק. .2
האם נגד הנזק שנגרם – כן. .3
65
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
קש"ס עובדתי – מתקיים .משפטי – לא .החוק התייחס להתנהגות רגילה ולא בצורה מכוונת. .4
מתקיים. .5
אפרים לא אחראי – ס' 4לא מתקיים.
תקנות הובלה ימית מחייבות בעלי ספינות להפריד באמצעות גידור בין עדרי צאן על הסיפון .התקנה -
הופרה ובשל העדר גידור נשטפו העדרים למים במהלך סופה וטבעו .האם בעל הספינה אחראי?
תנאים:
מתקיים .יש חובה חקוקה קונקרטית. .1
החובה באה להגן על בעלי החיים? כן. .2
מהי מטרת חובת הגידור – כדי למנוע מחלות ולא כנגד נפילה .לא מתקיים. .3
עובדתי – כן .משפטי – לא (לפי תנאי .)3 .4
נניח ומתקיים. .5
סה"כ לא עומדים בכל התנאים.
כשנקבל במבחן שאלה שטוענת שאדם הפר חובה חקוקה – בוחנים קודם את כל התנאים של הפח"ח .במידה ולא
עומד ב 5-התנאים נבחן את עוולת הרשלנות (כי הפח"ח היא אינדיקציה לרשלנות ,אמנם לא אינדיקציה חותכת).
במקרה הפוך שיש שאלה שכתוב שפלוני גרם נזק אך עמד בחיקוק – יש צורך לבחון רק את עוולת הרשלנות.
66
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
.) 26.1.2014ל"הרהורי כפירה" באשר לעצם הצורך בעוולה זו במתכונתה הייחודית לישראל ראו גלעד ,גבולות
האחריות ,בעמ' .1244 – 1234העוולה אינה קיימת כעוולה עצמאית בארה"ב.
כלומר – דיני הרשלנות לרוב כוללים את עוולת הפרת חובה חקוקה ,מלבד תחום קטן של התנהגות חמורה (אך
תחום זה לא מומש מעולם – ולכן זה לא רלוונטי) .בנוסף אם ישנו תחום שהוא רק התרשלות – אזי יכול להיות
כפילות בין התרשלות להפרת חובה חקוקה .גם עולה מתח בין השניים – איך אם אדם קיים את החובה החקוקה –
איך ניתן לתבוע על רשלנות? (פס"ד כהן נ' גדעון).
בנוסף עוולת הרשלנות כוללת התחשבות בנסיבות ואילו הפרת חובה חקוקה לא – אך חייב להתחשב בנסיבות.
פס"ד ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל – אדם נסע מעל המהירות המותרת וקרתה תאונה בגלל המהירות ,האם ניתן
לומר כי הפרת החובה החקוקה לגבי מהירות הנסיעה היא גם רשלנות? ביהמ"ש טוען כי לא – סיבה ראשונה:
ייתכן שהגבלת המהירות אינה ממטרת זהירות ובטיחות ,אלא התייחסות לדלק למשל ,לכן לאו דווקא רשלנות.
טענה שניה היא שרשלנות היא עוולה של נסיבות ,תמיד יש לבחון אותן ,יש לבדוק מתי ואיך נגרם הנזק ,זהירות
לפעמים מחייבת הפרת חובה חקוקה ,אשר לא מתחשבת בנסיבות .החובה החקוקה היא כללית ,בשונה מעוולת
הרשלנות אשר בודקת נסיבות.
פס"ד אמין נ' אמין – האב התנהג כלפי ילדיו בצורה כל כך קיצונית ,כך שלמרות שהחוק אינו קונקרטי ,התנהגותו
הקיצונית מפרה כל חובה .מדובר בהורה שהזניח את ילדיו ,חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,הורים
אחראים לרווחה וכו' של הילדים ואם הם פועלים שלא בתום לב הם מפרים את חובתם כלפי הילדים ,לפי החוק
ההורים לא בסדר רק כאשר הם פועלים בחוסר תום לב .האם ניתן לעקוף את החוק ולתבוע לפי עוולת הרשלנות?
ישנה בעיה כי במצב של עקיפה ,נבטל את המטרה של החוק .ביהמ"ש טוען במידה רבה כי ניתן היה לומר כי
התנהגותו של האב הייתה בסדר לפי החוק ,ולא ניתן לעקוף את המגבלה של החוק דרך עוולת הרשלנות שכן כך
מבטלים את המטרה של החוק .בעקבות הנסיבות ,עקפו את הפרת החובה החקוקה ופסקו לפי עוולת הרשלנות,
על אף הבעייתיות של זה.
67
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד כהן נ' גדעון – פועל בניין שנפגע במהלך עבודתו עקב התרשלות המעביד ,המעביר טען להגנתו כי פעל עפ"י
הוראות הביטוח וממילא לא הפר הוראת חובה חקוקה .נשאלה השאלה האם ניתן לתבוע בגין רשלנות? ביהמ"ש
סבר שלא מכיוון שקיים הסדר שלילי עבור הפרת חובה חקוקה ולכן לא ניתן לתבוע בגין רשלנות.
יש תקנות בטיחות בעבודה והקבלן קיים אותם ,אז אין אחריות בהפרת חובה חקוקה ,ניתן לתבוע ברשלנות? אותה
הבעיה .כאן הוחלט כי לא ניתן לעקוף באמצעות רשלנות.
כאשר אחת מן העוולות שוללת אחריות ,ביהמ"ש נוהג להתייחס לכך כהסדר שלילי שאין לשנות אותו.
מהן ההתפתחויות בעוולת הרשלנות שהפכו אותה לרלוונטית להגנה על זכויות האדם במובן של כבוד ואוטונומיה?
האם יש מקום להפעלת מבחני החוקתיות ברשלנות? ראו הגישות השונות בע"א 10078/03שתיל נ' מדינת ישראל (
.)7.3.2007לאיזון חוקתי בדיני לשון הרע ראו רע"א 10520/03בן גביר נ' דנקנר (מיום ,)12.11.2006פס' 16
(פרוקצ'יה).
דרך ישירה להגנה על זכויות האדם היא באמצעות חקיקה מיוחדת .ראו החוק למניעת הטרדה מינית ,התשנ"ח –
. 1998החוק מבחין בין הטרדה מינית במקום העבודה להטרדה מינית אחרת וחלוקת סמכויות השיפוט היא
בהתאם (ראו ע"א 3347/16פלונית נ' פלוני ( .) )20.2.2018חוק מניעת הטרדה מאיימת ,תשס"ב – ;2001חוק
איסור הפליה במוצרים ,בשירותים ובכניסה לקומות בידור ולמקומות ציבוריים ,התשס"א .2000מה נפסק ברדיו
קול ברמה בע"מ נ' קולך בהקשר לחוק זה? ראו גם רע"א 10011/17מיטל הנדסה ושירותים בע"מ נ' סלאמן (
)19.8.2019וההחלטה ברע"א 9247/20רוסו נ' שגב אקספרס ראשון לציון בע"מ (.)24.1.2021
פס"ד בן גביר נ' דנקנר – קיים הבדל בין פגיעה בפרט לבין פגיעה בציבור מסוים ,הפגיעה בפרט גדולה יותר לפי
שלפרט קשה יותר להתמודד עם פגיעה ולכן מידע שעתיד לפגוע בפרט עשוי להיאסר לפרסום בשונה מאותו מידע
שמיועד על הציבור .הזכות לשם טוב וחופש הביטוי אינם ערכים מוחלטים והם עשויים להתנגש עם זכויות
ואינטרסים אחרים ואף זה בזה ,יש הבדל בין חופש ביטוי הפוגע בציבור ובין זה שפוגע בפרט .חופש הביטוי הינו
רחב יותר כאשר מדובר בפגיעה ברגשות הציבור ,מאשר כשהוא ניצב אל מול זכות פרטית .הפגיעה בציבור חלשה
יותר מאשר פגיעה בפרט .הרי כושר הסיבולת של הציבור גדול משל הפרט .לציבור יש כלים להתמודד ולפרט יכולת
68
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
קטנה .ייתכן כי במקרה נתון לפי ביהמ"ש לא יהיו הגבלות למידע ציבורי אך אם הוא יכול לפגוע בפרט כן יעצרו
אותו .האיזון הזה ייתכן כי ראוי להתייחס אליו בכלים חוקתיים.
במהלך ראיון אמר דנקר על בן גביר שהוא נאצי קטן ומלוכלך .ביהמ"ש השלום קיבל את התביעה ונתן לבן גביר
שקל .המחוזי אמר כי ישנה הגנת תום הלב .העליון -ש' אחד אומר לשון הרע 15אלף ,אחד אומר לא לשון הרע,
השלישי טוען כי כן אך שקל .נפסק שקל.
במהלך ראיון אמר דנקר על בן גביר שהוא נאצי קטן ומלוכלך .האם דנקר אמר זאת כדעה או כעובדה? ביהמ"ש-
שני יסודות נדרשים בפרסום -תום לב והתאמה לחלופה מס' .15קביעה עובדתית או הבעת דעה זאת הכרעה לא
קלה ,כיצד מכריעים? על פי השכל הישר וכללי ההיגיון ,בכל מקרה ככל שבהבעת דעה ישנן עובדות הן צריכות
להיות נכונות ואם לא אזי אין הגנה .המרכיב של הבעת דעה לא חייבה להיות נכון מבחינה עובדתית ,בשונה
מהבעת עמדה המתבססת על עובדות ,הצגת עובדות צריכה להיות נכונה מבחינה עובדתית.
פס"ד רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך -פורום נשים דתיות – הפליה על רקע מגדרי – הייתה מדיניות שהתחנה שלא
תשמיע נשים בשידוריה ,האם זו הפליה אסורה לפי חוק איסור הפליה? מצד אחד לפי החוק אין להפלות על רקע
מין ,אך מצד שני אי ההפרדה תגרום לפגיעה בצריכת המוצר בקרב אוכלוסייה מסוימת .עצם זה שנשים יכולות
להאזין לתחנה מראה כי אין הפליה אך ביהמ"ש דוחה את הטענה הזאת שכן לא זה לב העניין ,ייתכן מצב שנשים
יכולות לשמוע את התחנה אך עדיין יש מולן הפליה .ביהמ"ש טוען כי החוק חל ועצם זה שאוסרים על נשים
להישמע בשידורים מהווה הפליה .האם באמת זאת הפליה מוצדקת בהינתן ההתחשבות במגזר החרדי? האם חריג
בחוק אשר מאפשר הפליה על רקע מין חל במקרה הזה? ביהמ"ש מבקש שיראו לו נורמה דתית המצדיקה או
מחייבת יחס שונה כלפי נשים על מנת שיפסוק כי הדבר מותר .מה משקלה של הנורמה? האם זה מצוי בליבה
ההלכתית או התרבותית של הדת? לא כל נורמה יש לכבד ,זולת היא בעלת משקל .ביהמ"ש קובע כי הנורמה הזאת
אינה מצדיקה את ההפליה ,היא מקובלת בקהילה חרדית כזאת או אחרת ,הרב עובדיה יוסף עצמו קבע כי נורמה
זו היא למחמירים אך לא איסור הלכתי וביהמ"ש טוען שאם זה לא איסור הלכתי הוא אינו מצדיק את החריג.
החריג מדבר על מסגרות נפרדות ,ומצב כזה לא תואם את הסיטואציה .לא לכל פרקטיקה תרבותית יש לתת
מקום ,זולת זה נמצא בליבת התרבות.
לדוג' הפרדת נשים באוטובוסים – האם ביהמ"ש אישר זאת? ביהמ"ש קבע כי זה פסול ,אין לאפשר הפרדה זו
במרחב הציבורי.
פס"ד רוסו נ' שגב אקספרס – במסעדה הייתה הטבה לנשים בלבד בערב המונדיאל -הנשים מקבלות קוקטייל
חינם .גברים שהגיעו למסעדה ביקשו גם לקבל קוקטייל אך המלצר סירב שכן הם לא נכנסים להטבה .בית המשפט
המחוזי פסק פיצוי של 10אש''ח לגברים והעליון אף אישר את זה ,ערך השוויון הכריע פה.
מה קורה במקרים שבהם נגרם זנק ואין אחריות בנזיקין (רשלנות /הפח"ח) אך זה לא פייר להשאיר את הניזוק
ללא פיצוי? זה לא פייר כי יש אינטרס ציבורי להגן על הניזוקים .בפס"ד מלכיה – הצבא ביצע עבודות על גבול לבנון
לשים מערכת ביטחונית ובזמן העבודות יצא הון עפר ונפל על גידולי הקיבוץ מלכיה ופגע ביבול .בית המשפט שולל
69
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
עוולת רשלנות כי זה ביטחוני .אך עוד עולה השאלה – האם זה פייר שמלכיה תפגע מזה? בית המשפט אומר שגם
לא ,בית המשפט אומר שיש מקרים שלמען ההגינות ייפסקו גם פיצויים ללא פסיקת עוולה או אחריות.
. 9ענייננו מעלה את השאלה האם יש מקום לחייב את המדינה בתשלום פיצויים מכוח עוולה חוקתית,
היינו ,בגין פגיעה בזכויות חוקתיות ,וזאת בהיעדר אשם מצד המדינה ,וכאשר קיים הסדר חוקי אשר
מעניק פיצוי לניזוקים כתוצאה ממדיניות המדינה והחלטותיה בנדון.
.10בתמצית ,השיקולים המצדדים בהטלת אחריות על המדינה בגין עוולה חוקתית ובהיעדר אשם
מצדה (בין אם על-ידי חקיקה מתאימה ובין אם על-ידי הכרה פסיקתית בעוולה כאמור) ,נובעים
מטעמים של צדק חלוקתי ומן הצורך לפזר באופן שווה את הנזקים הכרוכים בפעילות שלטונית
המסבה תועלת לכלל הציבור ,כך שלא ייווצר מצב בו אדם פרטי נושא לבדו ,ובאופן לא שוויוני ,בנטל
הפעילות האמורה – ראויה ככל שתהא.
70
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
עוולת תקיפה
ס' 23מגדיר מהי תקיפה (עוולת התקיפה) .ס' 24מציג את ההגנות לעוולה זו.
מבחינת היסוד העובדתי – שימוש בכוח שלא בהסכמת אדם או הסכמה שהושגה בתרמית .יסוד נפשי – במתכוון:
פעל במתכוון בכוח נגד גופו של אדם = מודעות.
המבנה הכללי של האחריות והגנות .עוולת התקיפה מוגדרת בסעיף 23לפקנ"ז (לצד עוולת ה"איום") .מהו היסוד
העובדתי בעוולת התקיפה? מהו היסוד הנפשי בעוולה זו (ראו רע"א 1272/05כרמי נ' סבג (( )2.12.2007פס'
כה–כח) .האם ניתן לומר כי עוולת התקיפה מטילה אחריות חמורה? מהן ההגנות נגד תקיפה? ראו ע"א 11172/05
אלון נ' חדד ( ,)21.10.2009פס' .28 –17
הסכמה פגומה .תנאי לאחריות בעוולת התקיפה הוא העדר הסכמה מצד התובע לשימוש בכוח מצד הנתבע.
לעיתים ניתנת הסכמה ראשונית אך זו לוקה בפגמים .מתעוררת השאלה מהם הפגמים שיש בהם כדי לפסול את
ההסכמה הראשונית ולהפוך את השימוש בכוח לתקיפה .שאלה זו נשאלת לגבי :א) הסכמה שהושגה בתרמית; ב)
הסכמת קטין ופסול דין; ג) הסכמה הנוגדת את תקנת הציבור; ד) הסכמה המבוססת על מידע מטעה או חסר
באשר להיקף השימוש בכוח -תידון להלן; ה) הסכמה המבוססת על מידע מטעה או חסר באשר לתוצאות השימוש
בכוח – תידון להלן.
71
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד כרמי נ' סבג – האם יש פטור בגין מחלת נפש בנזיקין? המערער ,אשר היה עם תינוקת ,דרש מילד שיגיד
שלום לבת שלו כמה פעמים עד שלבסוף הילד ניגש להגיד לה שלום ,המערער שלף סכין ודקר את הילד ולאחר מכן
שיסף את גרונה של ביתו שלו ,במישור הפלילי בית משפט קבע שהנאשם לא כשיר משפטית (אינו בר עונשין)
מתוקף מחלת נפש .הילד תבע את הנאשם .האם גם בנזיקין הוא זכאי לפטור? ביהמ"ש קבע כי מחלת נפש אינה
מהווה הגנה ,על המזיק לפצות את הניזוק .הגנת מחלת נפש תחול רק במקרים בהם האדם איבד שליטה על גופו
כתוצאה מהמחלה לפי ריבלין ,התכלית הנזיקית מחייבת הטלת אחריות נזיקית על חולה נפש ,גם אם עוול
בעטייה של מחלתו ,ואף אם הוכח כי לא יכול היה להמנע מעשיית המעשה .הש' ארבל טוענת כי אף פעם לא
יהיה פטור מאחר ומחלת נפש אינה מהווה הגנה .בפס"ד זה נפסק לחייב את הנאשם באחריות בנזיקין – בתקיפה,
כי הנאשם כן שלט בגופו.
פס"ד אלון נ' חדד – הגנות – אשם תורם הגנת עובדי ציבורי וההגנות בעילות של תקיפה כ"הגנה העצמית" –
פס"ד אלון נ' חדד -אדם שומע בלילה רעשים ,יוצא מביתו ורואה 2דמויות ,לוקח נשק ועולה לגג ,מתקשר
למשטרה והדמויות רואות אותו ,הן מכוונות אליו חפץ כלשהו והוא יורה .המסיג גבול טוען לתקיפה .ביהמ"ש
מנתח את ס' )1(24על מנת לקבוע האם הוא חל או לא ,ואת הנסיבות והסיטואציה כולה .האם הנתבע פעל באופן
סביר? לפי ס' )1(24הוא פעל באופן מידתי ,בנסיבות אלו ביהמ"ש רואה את התנהגותו כסבירה (חשש שהולכים
לירות בו ולכן תגובתו הייתה סבירה).
מה זה "הסכמה שהושגה בתרמית "? היה פס"ד שמישהי התלוננה על בחור שהציג את עצמו כיהודי והיא הסכימה
לקיים יחסי מין ולאחר מכן התברר שערבי .בית משפט קבע שזו תקיפה שהושגה בתרמית .אותו רעיון כלפי אדם
המתחזה למסאז'יסט ומתברר שלא.
פס"ד היועמ"ש נ' בן אכר – ילד בן 8אשר סבל מפגיעה ועמד למות אלא אם כן יבצעו בו טיפול רפואי ,ההורים
מסרבים לטיפול .הרופאים ,בעזרת היועמ"ש ,פנו לבית משפט בענייני משפחה .מוסדר בחוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופסות ,ס' - 68יש לשכנע את ביהמ"ש באמצעות חוות דעת רפואית ,והוא יכול במצבים מסוימים לכפות
טיפול רפואי .במקרה זה הוחלט לכפות על ההורים את הטיפול בילד .אך גם מסביר בית המשפט שהכל תלוי
נסיבות – כי מנגד לבית משפט אין את היכולת לקבוע האם הטיפול נכון או לא מבחינה רפואית ואף מי שיתמודד
עם תוצאות הטיפול אלו ההורים.
פס"ד קורטאם נ' מדינת ישראל – אדם עסק בסחר בסמים ,נתפס ובלע את הסמים לצורך העלמתם .נשקפה סכנה
לחייו אך הוא לא רצה לקבל טיפול רפואי מהחשש שזה יפליל אותו .העניקו לו טיפול רפואי ובכוח הוציאו מגופו
72
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
את הסמים ,הצילו את חייו ,ואז הביאו אותם כראיה נגדו .הוא טען כי מדובר בראיה פסולה ,שכן הדבר נעשה
בניגוד לרצונו -בתקיפה .האן ניתן לתבוע את הרופאים בעוולת התקיפה? בשורה התחתונה קובעים כי לא ניתן
להחיל אחריות על הרופאים בעוולת התקיפה כי מקרה זה דומה להתאבדות ,הנאשם לא היה צלול דעת ובכך סיכן
את חייו ולכן ניתן לכפות טיפול רפואי .הש' ביסקין טען כי קדושת החיים מחייבת לכפות טיפול רפואי ,הש' בך טען
כי רק במקרה חריג ,ככלל הוא בעד כלל האוסר טיפול נגד רצון המטופל .החריג – אדם חסר כושר שיפוט – כאשר
אדם מנסה להתאבד למשל ,אסיר אשר יש להזינו בכוח וקטין ,חוץ מאלו אין לכפות.
מאז נחקק חוק זכויות החולה ,ס' 15מסדיר כמה סוגיות ביניהן את הטיפול הרפואי הכפוי:
73
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
וייגל ,פ"ד מז ( )1993( 497 )2אלא גם כאשר מדובר בתוצאותיו (ד"נ 25/66בר חי ואח' נ' שטיינר ,פ"ד כ(( 327 )4
.)1966
פס"ד רייבי נ' וייגל – עובדות :התובע עבר ניתוח בגב להסרת צלקת שאמור היה להיות במקור ניתוח לאיחוי
חוליות .הניתוח גרם לנזק רב יותר שכן הוא פגע בחוט השדרה ולאי שליטה בסוגרים ולפגיעה בכוחו של התובע.
הנשיא שמגר :עיקרון הפרקטיקה הרפואית המקובלת היא בעלת משקל ,אבל אין לה משקל מכריע ,ואין בכוחה
לקבוע באופן סופי האם הרופא התרשל .זו סמכות שנתונה לשופט .התביעה התקבלה גם בגין אי גילוי מידע
(עוולת התקיפה) .לדברי הש' שמגר – לפני ביצוע ניתוח על הרופא לקבל את הסכמת המנותח .גם לגבי הרחבת
הניתוח – אין לרופא סמכות להרחבת טיפול כאשר קיבל הסכמה לניתוח מסוים .ישנה הגנה רק כאשר (תנאים
מצטברים) :הצורך בהרחבה לא היה צפוי מראש ,לא מגדיל את הסיכון הרפואי ,חיוני לטובת הטיפול הרפואי.
פס"ד בר חי ואח' נ' שטיינר – החליטו שאם לא נמסר מידע לגבי סיכונים /סיכויים למטופל ,זוהי התנהגות
עוולתית ,תחילה אמרו כי עוולת תקיפה ולאחר מכן קבעו כי רשלנות והפרת חובה חקוקה.
בפס"ד הזה מדובר בטיפול שהזיק -אדם מגיע לטיפול ,עובר אותו ואז נגרם לו נזק
רשלנות בטיפול ,טיפול לא טוב .יש להוכיח שהוא זה שגרם לו נזק .סיבתיות -אם הייתם מטפלים בי .1
כראוי לא הייתי ניזוק.
העדר הסכמה מדעת .אם לא מצליחים להוכיח רשלנות ,הבסיס החלופי הינו הוכחת חוסר בהירות במידע .2
הרלוונטי .זה יותר קל .סיבתיות -אם הייתם מוסרים לי את המידע כראוי ,לא הייתי מסכים לניתוח.
74
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
במשך השנים התגבשה מסגרת "טבעית" יותר לתביעות "העדר הסכמה מדעת" -עוולת הרשלנות -ומאז שנת
1996מוסדרת הסוגיה בסע' 13לחוק זכויות החולה המקים למטופל עוולה של הפרת חובה חקוקה .לעניין זה חשוב
להבחין :א .בין אי מסירת מידע ראוי באשר לסיכויי וסיכוני טיפול נתון לבין אי מסירת מידע ראוי כאשר מדובר
בהיקף הטיפול – ראו רייבי (לעיל)וע"א 6153/97שטנדל נ' שדה ,פ"ד נו(.)2002( 746 )4ב .בין טיפול נדרש לטיפול
אלקטיבי -ראו ע"א 1615/11מרפאת עין טל נ' פינקלשטיין (.)6.8.2013
פס"ד שטנדל נ' שדה – עוסק בהיקף – בחור שסובל מבעיות באף ,הולך לרופא המנתח אשר מקבל ממנו אישור
לבצע טיפולים מסוימים אך למעשה מרחיב את הפרוצדורה ועושה דבר מה אשר לא הוסכם ביניהם .האם הרופא
אחראי? ביהמ"ש אמר כי זהו מעשה עוולתי ,פגיעה באוטונומיה אשר באה לידי ביטוי בעוולת תקיפה ורשלנות .הש'
דרונר -הפסיקה החמורה לא מאפשרת את ההרחבה הזאת ,הסטייה מהיקף הטיפול שהוסכם ,פרט לטיפול שהיה
בלתי צפוי ואינו מגדיל את הסיבוכים ומציל חיים ,הקפדה על האוטונומיה.
יש להבחין בין טיפולי אלקטיבי ,טיפולי יופי ,לבין טיפולי הצלת חיים .קיימת החמרה בטיפולים אלקטיביים מכוון
שאין אינטרס רפואי רגיל ,מדובר בתחושה עצמית ולרופא יש אינטרס כלכלי ,כספי ולכן חוששים שלא ימסור את
המידע באופן מלא ,לכן מחמירים יותר .סיכונים /סיכויים – הרבה יותר שכיח.
במהלך השנים הורחבה הגנה על האוטונומיה לאחר שנקבע כי גם חולה שהיה מסכים לטיפול אילו נמסר לו
מידע זכאי לתבוע בשל פגיעה באוטונומיה ( 2781/93דעקה נ' בי"ח "כרמל" פ"ד נג ( )1999( 526 )4והפיצוי אף
75
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הוגדל בהמשך מ 15-אלף למאות אלפים .הורחבה האחריות גם על אי מסירת מידע בנוגע לבדיקות ,לרוב בדיקות
הריון -דנ"א קופ"ח כללית נ' סידי ושב"כ נ' פלונית ואף מעבר לכך (איזה מידע לא נמסר בפרשת היס נ' בן
צבי?) .עם זאת נקבע כי אין להרחיב את הלכת סידי מעבר לרצוי -ראו ע"א 1369/13פ' נ' מרכז רפואי מ.ר.ב (
)23.11.2014וע"א 7416/12קופ"ח מאוחדת נ' פלוני ( )4.11.2014כן הודגש הצורך במסירת מידע ברור הניתן להבנה
(ע"א 1355/11הדסה נ' קופ"ח מאוחדת (.))9.2.2015על גבולות הצורך לוודא כי המידע ומשמעותו הופנמו ראו ע"א
8687/13פלוני נ' קרן המחקרים הרפואיים בתה"ש (.)17.12.2015
פס"ד דעקה נ' בי"ח "כרמל" – מעניק אופציה לתביעה מסוג 3הסכמה הנוגדת את תקנות הציבור .מקרה מיוחד
שבו לא נמסר מידע והיה טיפול ונגרם נזק אבל ביהמ"ש קבע עובדתית שגם אם היה נמסר המידע ,אותה הגברת
הייתה מסכימה לטיפול .משמעות -לכאורה אין חלופה ,אין רשלנות ואין היעדר הסכמה מדעת ,אין קשר סיבתי
לנזק .ביהמ"ש המציא משהו חדש -גם אם מוכיחים שהמטופל היה מסכים לטיפול הוא זכאי לפיצוי בשל פגיעה
באוטונומיה .אם הוא יודע הוא היה מקבל החלטה מודעת ,ברגע שלא אמרו לו מנעו ממנו את האפשרויות לקבל
החלטה מדעת ,פגעו לו באוטונומיה ,גרמו לו נזק שהוא מסוג נזק נפשי ,הוא קיבל החלטה שלא על בסיס מידע
מלא .החלטת הפס"ד שנויה במחלוקת ,הש' עמית מתנגד לו בטענה שזה מוגזם ,ולכן קבעו פיצוי יחסית קטן.
בימה"ש יוצר סטנדרטים לגילוי מידע.
ההלכה הזאת בהמשך הורחבה בנוגע לגילוי בנושא בדיקות ,מאותו טעם -פגיעה באוטונומיה .מסירת מידע
בעיקר בהריונות ,מעבר למידע שבהכרה בעולם הרפואי זה התרחב עוד יותר.
עובדות :רופאים התרשלו בקבלת הסכמתה המלאה והמודעת של מטופלת לעבור ניתוח .הגם שהניתוח עצמו לא
היה רשלני נגרם לה נזק בכתפה .התובעת טענה כי לו הרופאים היו מספקים לה את מלוא המידע ,היא לא הייתה
בוחרת לעבור את הניתוח באותו מועד.
נפסק (הש' אור) :הנזק של התובעת הוא פגיעה בזכות שלה להחליט אם לעבור את הניתוח .הפגיעה בחופש
הבחירה שלה נכללת ב"אובדן נוחות" בהגדרה של "נזק" ,לאור הפסיקה אשר מגינה על אינטרסים לא מוחשיים
של הניזוק .בית המשפט העליון הכיר בנזק שנגרם בגין הפגיעה בחופש הבחירה של הניזוק ,בפגיעה ביכולתו לשלוט
בחייו ולקבל החלטות מודעות כיצד לנהל את חייו.
נוכח פסק דין זה הוכרו תביעות בראש הנזק הזה של פגיעה באוטונומיה גם בהקשרים אחרים ,כמו אלימות בין
בני זוג ,סירוב גט ועוד.
פס"ד קופ"ח של ההסתדרות הכללית נ' סידי – ילד נולד עם בעיה בכף יד ימין ובעיות נשימה ,בדקו ולא מצאו
רשלנות בטיפול .גם זה שלא גילו בהריון שהוא יוולד עם בעיה ביד לא היווה רשלנות ,שכן רק בצורה פרטית היה
ניתן לגלות אותו .הבדיקה לא נעשתה מכוון שהרופא המטפל לא הפנה ולא הציעה לאישה ההרה לפנות לטיפול
נוסף בצורה פרטית .ישנה רשלנות של הרופא? הטענה של התביעה היא שהרשלנות היא שלא גילו את המומים,
ביהמ"ש דחה בטענה כי במסגרת טיפול ציבורי לא היה ניתן לדעת .הגיע ערעור לעליון המיעוט טוען כי המחוזי
צדק ,הרוב בראשות ריבלין חושב כי זה בסדר שלא גילו את הפגם בטיפול הציבורי ,אין בזה רשלנות ,אך עם זאת,
הייתה חובה להודיע להורים על האפשרות לבצע בדיקות נוספות בטיפול פרטי ,הוא קיבל את הטענה של הפגיעה
באוטונומיה .יש על הרופא החובה גם ליידע מה הן החלופות והאפשרויות הנוספות .ריבלין קבע כי הרופא צריך
לציין לא רק בדיקות ברפואה הפרטית אלא גם מעבר לים .ישנו דיון נוסף -הכלל שנקבע בפס"ד של העליון הינו
הלכה חדשה ומהפכנית ,בצורה רטרואקטיבי ,שכן בזמן עבר היו על הרופאים לפעול על סמך ההלכה .ישנו היבט
76
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
סוציאלי בנוסף -רק עשירים יכולים לקבל טיפול כראוי? הבקשה לדיון נוסף נדחתה .בתי המשפט משתדלים לא
ללכת לפי ההלכה המחמירה הזאת ולמצוא פתרון סביר יותר.
פס"ד היס נ' בן צבי – דיון נוסף ,אדם נפטר ,הגופה מנותחת במכון לרפואה משפטית ,האלמנה בהתחלה מתנגדת
מטעמי דת ואז היא מסכימה אך לא מסבירים לה שבניתוח לוקחים איברים ומפזרים אותם בכל מיני מקומות.
לאחר הנתיחה נשאר למכון חלקי רקמות ,אשר לא נקברו אלא נשארו במכון וחלקם נקברו אך לא ביחד עם הגופה.
המשפחה טוענת לפגיעה באוטונומיה שלה ,כי אם היו מוסרים לה את המידע היא לא הייתה מסכימה ,אך מה
הנזק? רק נפשי ,שכן הוא מת .לא מדובר בהיעדר הסכמה מדעת לאישור שניתן לניתוח ,אלא העדר ידיעה לאופן
הניתוח .כאן זה התרחב ליותר .כמה מגיע למשפחה כפיצוי? ביהמ"ש פוסק 150אלף לאם ולבנות 100אלף .הש'
ריבלין מציע להעלות את הפיצוי שכן זוהי פגיעה בלב האוטונומיה .הש' עמית בדעת מיעוט חולק על דעתו של
ריבלין בנוגע לשיעור הפיצוי ,הש' עמית רצה להוריד אותו .קיבלו את הגישה של ריבלין בנושא שיעור הפיצוי.
התפתחות הפסיקה בפגיעה באוטונומיה עקב היעדר הסכמה מדעת שנויה במחלוקת ,בעיקר בין הש' עמית והש'
ריבלין.
פס"ד פ' נ' מרכז רפואי מ.ר.ב – נקבע כי עניין סידי אינו תרופה לכל מכאוב ,ביהמ"ש טוען כי מס' המומים
האפשריים בעובר הוא עצום וכמו גם מס' הבדיקות שניתן לבצע בעת ההריון ,לכן לא ניתן להסיק הלכה כללית
וגורפת כמו הלכת סידי ויש לבחון את הסיכון ואת נגישותה של הבדיקה.
פס"ד ע"א 7416/12קופ"ח מאוחדת נ' פלוני – לפעמים העדר רישום רפואי פועל לטובת התובע ,במקרים אלה אם
היא עוזרת לתובע לא תחול החזקה.
פס"ד ע"א 1355/11הדסה נ' קופ"ח מאוחדת – הרופאים ממליצים להפסיק את ההיריון פעמיים ,יש חשש ללידה
מוקדמת ,ההורים לנוכח המלצת הרב משאירים את ההיריון אך ישנה לידה מוקדמת אשר גרמה למומים .ההורים
טענו שהרופאים היו צריכים ללחוץ עליהם יותר ולגרום להם להפסיק את ההיריון .בימה"ש מחייב את מהערכת
הרפואית שלא לגמרי הסבירה למה כדאי להפסיק את ההיריון ,בעוד העליון טוען הפוך ושולל את האחריות .הש'
עמית טוען כי לא ניתן לקבל את טענת ההורים שכן נאמר להם כי מומלץ שיפסיקו את ההיריון ,אך גם אם היה
מקבל את טענתם היה להורים אשם תורם.
מגמת ההרחבה הייתה שנויה במחלוקות באשר :באשר למבחן הקובע את היקף המידע שיש למסור למטופל
(רופא סביר? חולה סביר ?); באשר להיקף ההכרה בנזק של פגיעה באוטונומיה; באשר לסיווג הנזק של פגיעה
באוטונומיה (ראש נזק עצמאי או כזה הכלול בראשי הנזק הבלתי ממוני); באשר להיקף הפיצוי הראוי (עשרות
אלפים או מאות אלפים) .מחלוקות אלו באו לידי ביטוי בע"א 1303קדוש נ' בית החולים ביקור חולים ()5.3.2012
וכן בעניין היס .ההכרעה בסוגיות שבמחלוקת נעשתה בהדרגה כמפורט להלן.
בעיקר בנוגע לטיפול רפואי -מהו המבחן שלפיו נקבע איזה מידע צריך רופא למסור למטופל? מידע -בקצה .1
אחד ישנו החולה ,מידע שהוא מבקש וכמה שיותר ,החולה המסוים ,בקצה השני מצוי הרופא ,מכוון
שמדברים על רשלנות אזי רופא סביר ,מה המידע שצריך למסור לפי הדין? מה החולה המסוים
הסובייקטיבי רוצה בדרכ? כמה שיותר .מקסימום מידע .איזה מידע הרופא הסביר רוצה לתת? מתחשב
77
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
קודם כל באילוצים ,אילוצים מערכתיים ,שלא לבזבז זמן יקר ,יש עוד חולים .הוא לא רוצה להפחיד את
החולה .זה לא מינימום ,אלא מידע סביר בעיניו ,בצורה סובייקטיבית .מה רף הגילוי הנדרש? מה שהחולה
רוצה או מה שהרופא רוצה? אם זה רשלנות ,אז לפי הרופא הסביר ,אבל החולה רוצה יותר .איזה מידע
מספיק? כאן יש מחלוקת בקדוש -גישה מסורתית -מבחן החולה הסביר .שונה מהחולה המסוים ,כאן זהו
מידע שחולה סביר היה מבקש והרבה פעמים החולה המסוים רוצה יותר מהחולה הסביר .כאן מתחשבים
באילוצי המערכת .בקדוש הש' עמית טוען כי -המבחן הזה לא נראה לו ,הוא מציע את מבחן החולה
המעורב בעיני הרופא הסביר – ניקח את הרופא הסביר במבחן ונגדיל בקצת את המידע כי הוא צריך
להתחשב גם בחולה הסביר וגם במסוים ,זהו מבחן ביניים ,המבחן המעורב .עמית מנסה להוריד את רף
הגילוי הנדרש ,לא לפי חולה סביר אלא לפי רופא סביר אשר ער לציפיות של החולה הסביר והמסוים .הש'
ריבלין -מתנגד ,ורוצה ללכת לפי המסורתי ,לפי החולה הסביר ,העיניים של החולה ולא של הרופא ,לא
הגיע הזמן לשנות את ההלכה המסורתית .הפסיקה נעה לכיוון החולה הסביר.
חוק זכויות החולה – עליו מסתמך ריבלין ,ס' -13הסכמה מעדת לטיפול רפואי -לא ינתן טיפול רפואי זולת נתן
המטופל הסכמה מדעת ,לצורך כך ימסור המטפל למטופל את המידע הדרוש לו באופן סביר על מנת שיחלט אם
מתאים לו הטיפול המוצא ,אם הרופא חושש שמסירת המידע תגרם נזק חמור לבריאות של המטופל ,אז וועדת
האתיקה רשאית לאשר לא למסור מידע.
בוויכוח של עמית ושל ריבלין ,לפי הפסיקה מסתכלים לפי העיניים של החולה ,החולה הסביר ,בא לביטוי והמחשה
בס' 13לחוק זכויות החולה.
כמה פיצוי לפסוק? הגישה של ריבלין הינה נדיבה ושל עמית הרבה פחות ,בא לידי ביטוי בעיקר בפרשת .2
היס.
האם פגיעה באוטונומיה היא נזק מסוג מיוחד העומד בפני עצמו או שזה נבלע בראשי נזק אחרים? בנזקי .3
גוף יש נזקים אשר נקראים ממונים ובלתי ממוניים .ממוני -הפסד השתכרות ,הוצאות רפואיות ,עזרת מד
ג' ועוד .בלתי ממוני -כאב וסבל ,אובדן הנאות חיים ,קיצור תוחלת חיים ,אוטונומיה היא גם? על זה
הוויכוח .בא לידי ביטוי בקדוש .ריבלין טוען שהוא בא לידי ביטוי בפני עצמו ,ראש נזק ייחודי,
אובייקטיבי -לא תלוי במה שמרגיש אותו אדם הנפגע באוטונומיה .גישה אובייקטיבית .הגישה של עמית-
לא בפני עצמו אלא חלק מכאב וסבל ,מבחן סובייקטיבי ,מכוון שזה נזק ריגשי .איזה גישה ניצחה? כבר
בדעקה הגישה הייתה סובייקטיבית ,וגם לאחר מכן ,ההלכה הינה לפי גישתו של עמית ,מבחן
סובייקטיבי ,ואז לכאורה זה משפיע גם על הפיצוי.
באשר למידע שיש למסור ,בעניין קדוש הוחלט כי המבחן הוא מבחן "החולה הסביר" .כן נפסק כי אבחון מוטעה
שנמסר לחולה אינו יכול להיחשב כפגיעה באוטונומיה – ראו ע"א 94/15פלונית נ' פולמן ( .)9.5.2016בע"א 8710/17
פלונית נ' שב"כ נפסק כי חובת מסירת המידע חלה רק על מידע רפואי ולא על מידע דתי .על כך שמסירת מידע
עלולה לגרום עיכוב בטיפול ראו ע"א 6727/15פלוני נ' משרד הבריאות (.)30.7.2017
פס"ד פלונית נ' פולמן – עלתה טענה שאם בית החולים אבחן אבחון מוטעה ,עצם האבחון המוטעה מעיד על פגיעה
באוטונומיה שכן אם האבחון לא היה מוטעה המטופל היה בוחר משהו אחר .עליון -דחו את זה ,אבחון מוטעה אינו
מהווה כשל לכשעצמו כפגיעה באוטונומיה.
78
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד ע"א 6727/15פלוני נ' משרד הבריאות – היבטים נוספים של סוג התביעה ,בגלל החובה למסור מידע התעכב
הטיפול ונגרם נזק .ביהמ"ש קבע כי ישנה חובת גילוי והמשפחה ביקשה יותר ויותר מידע ולפי כך הרופא פעל ,זה
חלק מהמחיר של ההלכה ואין מה לעשות.
באשר לסיווג הנזק והזכאות לו ,בע"א 2278/16פלונית נ' מ"י נפסק פה אחד כי פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה
אינו ראש נזק עצמאי אלא חלק מהפיצוי בשל נזק בלתי ממוני הנובע מנזק גוף .מדוע? חריג לכך הוא הפיצוי בשל
פגיעה באוטונומיה של ההורים בתביעות "הולדה בעוולה" (ראו ע"א 1326/07המר נ' עמית ,פס' ( 73 - 71
,)28.5.2012ע"א 2600/09מכבי נ' ס' ( )10.11.2013ופלונית נ' שב"כ ,פס' ) .24עוד נפסק כי פיצוי על פגיעה
באוטונומיה יינתן רק כאשר הוכח נזק סובייקטיבי לרגשות ,אם כי קיימת חזקה (הניתנת להפרכה) שעצם הפגיעה
(האובייקטיבית) גורמת לנזק סובייקטיבי – ראו פלוני נ' מרכז רפואי העמק .עוד נפסק כי פגיעה באוטונומיה
שמקורה בטיפול רפואי לאחר תאונת דרכים כפופה למגבלות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – רע"א 1519/20
פלונית נ' רעות – שירות נשים סוציאלי ( ,)4.8.2020ואין בחוק זה הגבלה על פגיעה באוטונומיה ולכן במקרה של
טיפול לאחר תאונת דרכים לא ניתן לתבוע על פגיעה באוטונומיה.
גם עובר אינו זכאי לתבוע בשל פגיעה באוטונומיה טרם היוולדו – ....רע"א 1081/22פלונית נ' שב"כ (.)1.9.2021
עמימות קיימת באשר לשאלת הפיצוי כאשר לא נמסר מידע והטיפול הרפואי הצליח.
באשר לגובה הפיצוי קיימות עדיין גישות שונות .לפיצוי בסך ₪ 300,000ראו ע"א פלונית נ' סורוקה (.)25.4.2017
תנובה ב' דיון נוסף -יש מאתים עשרים אלף צרכנים ובשמם התביעה הוגשה ,כמה מהם באמת חשו גועל? נגיד חצי,
אז בהחלטה הראשונה אומרים כי תנובה צריכה לפצות בחמישים ושמונה מיליון ,לבנאדם 250שקלים פיצוי.
הכסף לא הלך לניזוקים ,שכן לא ניתן לדעת מי באמת קנה וניגעל .לבסוף הוחלט בדיון הסופי כי נדחתה הבקשה
לדיון נוסף ,ביהמ"ש פסק כי מס' הבוגרים אשר רכשו את החלב עומד על 220אלף ,לכולם נגרם נזק בגין פגיעה
באוטונומיה ובנוסף בגין תחושת הגועל 250 ,לכל אחד מהצרכנים הבגירים ,ביהמ"ש המחוזי לא הבחין בין מי שחש
תחושות גועל ובין למי לא .לאחר מכן נקבע כי אין לפצל בין סוגי הפיצוי ,זה חלק מכאב וסבל ,כיוון שהמבחן הינו
סובייקטיבי יש להתייחס ל 154אלף צרכנים ולכן הופחת הפיצוי לסך של 38מיליון במקום .55
מצב בו ישנה פגיעה באוטונומיה ,למשל פס"ד תנובה והסיליקון .מה עושים? פס"ד תנובה -2מרככים את דרישת
הקש"ס הסיבתי ,מעבירים לצד השני ,הנתבע .בתחילה על התובעים להוכיח כי לא היו רוכשים את המוצר אילו היו
יודעים על מרכיביו ,אך הדרישה קשה לכן היא מועברת לנתבע .רלוונטי לפגיעות ייצוגיות כמו כאן ,מקרים של
צרכנים נגד חברות גדולות ,צריכת מזון .במידה מסוימת מדובר בביטול של הדרישה ,אף אחד לא יכול להוכיח לא
79
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
את זה ולא ההפך .ניצחון מובטח כביכול של התובעים .פס"ד תנובה -מתייחס לפרדוקס .אינה שוללת בהכרח את
.האפשרות כי מדובר בזוטי דברים ,נבחן את המקרה לגופו ותחול הגנה של זוטי דברים
פס"ד ע"א 4333/11סלמון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ – מצמצם את הלכת תנובה .נמצא חומר בכמות אסורה
במוצר גרבר ,על מנת להוכיח פגיעה באוטונומיה יש להוכיח נזק תוצאתי סובייקטיבי .נדחתה .הש' עמית .פגיעה
באוטונומיה אינה נזק העומד על רגליו לבד.
פס"ד ע"א 8037/06ברזילי נ' פריניר (הדס )1987בע"מ – מוצר ששווק לפני חג הפסח ונכתב עליו כשר לפסח
בהשגחת רבנות מקומית ,בעוד שהרבנות האזורית קבעה שיש חשש מחמץ .ישנה פגיעה באוטונומיה? ביהמ"ש
מבחין בין אלו שנודע להם לפני שצרכו את המוצר ובין אלו שלא ,אלא שגילו את זה לפני שצרכו לא מגיע להם
פיצוי .בית המשפט קבע רק מי שצרך ולאחר מכאן נודע לו שהוא לא כשר ,זכאי לפיצוי.
האם ניתן לתבוע בשל פגיעה באוטונומיה גם במסגרת דיני החוזים? ראו ע"א 7731/11צוריאל נ' אביטן (
.)15.8.2013פסק דין העוסק בשאלה האם ניתן לתבוע בשל פגיעה באוטונומיה גם במסגרת דיני החוזים?
כליאת שווא
מהם היסודות המרכיבים את עוולת כליאת השווא? מהן ההגנות לעוולה זו? להטלת אחריות בעוולה ראו
רע"א 5932/08שירי נ' מדינת ישראל ( )25.8.2010וע"א 5105/17פלוני נ' הרשות הפלסטינית (.)11.5.2021
פס"ד שירי נ' מדינת ישראל – פסק דין העוסק בשאלה מהם היסודות המרכיבים את עוולת כליאת השווא? מהן
ההגנות לעוולה זו? להטלת אחריות בעוולה.
כליאת שווא הינה שלילת חירותו של אדם לתקופת זמן ללא אישור ,עוולה זו מנויה בס' 26לפקודת הנזיקין
ומבקשת להגן על חופש התנועה ,בעוולה זו אין דרישה ליסוד נפשי אך בהצעת הקודקס מצוין שנדרשת להיות
ביודעין ,בחוק מנויים מספר הגנות המתירות כליאה:
כליאה שנועדה להגן על האדם מפני עצמו או הגנה על אחרים מפניו (מחלות נפש וכדומה).
האדם שנכלא ע"י הוריו או אפוטרופוס של הנכלא (ילד) ושלל חירותו לתקופה סבירה (לצורך עונש חינוכי)( .בעבר
הייתה הגנה זו גם בעוולת התקיפה – הורה או מורה של ילד שמכה אותו לצורך חינוך – היה מקובל).
80
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ככלל התובע אינו זכאי לפיצוי בשל נזק שסבל אלא אם כן הוכחה הזיקה הסיבתית הנדרשת בין התנהגותו
העוולתית (אשמו) של המזיק הנתבע לבין נזק זה של התובע (סעיף 64לפקנ"ז) .לזיקה סיבתית זו שני מרכיבים
מצטברים .המרכיב האחד – זיקה סיבתית עובדתית בין האשם לנזק .המרכיב האחר – זיקה סיבתית משפטית בין
האשם לנזק .במרכיב הזיקה המשפטית ראוי להבחין בין הזיקה הנדרשת בין האשם לנזק ראשוני (נזק )1מחד
81
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
גיסא ,לבין הזיקה הנדרשת בין האשם לנזק לניזוק המתפתח מתוך נזקו הראשוני (נזק - )2סוגיה הידועה כסוגיית
"ריחוק הנזק".
82
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ע"א 248/86עזבון חננשוילי נ' רותם חברה לביטוח בע"מ המנוח שעזבונו הוא המערער 5נפגע בתאונת דרכים
עצמית וסבל שברים ברגליו ונגרמה לו נכות צמיתה של . 28%עוד בטרם הספיק להגיש תביעה נגד המבטחת ושעה
שמצבו הרפואי טרם התייצב ולא היה עדיין מסוגל לחזור לעבודתו ,נפגע בתאונת דרכים נוספת ונהרג(אחריות על
מבטחת אחרת) .המחוזי :כל משיבה חייבת רק בנזקים שנגרמו מהתאונה שלה היא אחראית.
83
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
כשמדובר במזיקים במשותף או במזיקים בנפרד שאין אפשרות לחלק את הנזק ,ניתן לחייב כל אחד מהם באופן
מלא ושאלת החלוקה ביניהם תידון בנפרד .כאשר לאחר פגיעה ראשונה יש "פגיעה בידי שמיים" ,אין המזיק
הראשון חייב לשאת בנזקים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה השניה ,שבגללה בלאו הכי נשלל מהניזוק כושר
השתכרותו ,זמנית או לצמיתות.
התביעה נגד מזיק הראשון נקטעת בגין נזקים עתידיים .לעזבונו אין תביעה בגין כושר השתכרותו לאחר מותו.
העזבון יתבע את המזיק ה -2ויפרע ממנו על ההפסד שנגרם לו בכך שנשללה מהמנוח ,עקב מותו ,האפשרות להיפרע
מהאחראי לפציעתו בגין התאונה הראשונה את הנזק הממוני עבור התקופה שבין מועד התאונה השניה לבין מועד
תום תוחלת ההשתכרות של המנוח ,אלמלא ארעה התאונה ה.-2
כוחה של הלכה זו יפה גם במקום שבתאונה השניה לא נהרג הנפצע אלא נגרמה לו נכות שבעטיה הנזק של הפגיעה
בתאונה הראשונה חדל להתקיים.
לא די בקש"ס יש צורך לעמוד במבחן הסיבתיות המשפטית .באחריות על בסיס אשם התנהגות המזיק נבחנת
במבחן הצפיות .מבחן ריחוק הנזק בא לצמצם את סוג הנזק והיקפו ולקבוע למה אחראי המזיק .שאלת היקף הנזק
לו אחראי המזיק נבחנת ע"פ מבחן הצפיות – המזיק אחראי רק לאותו נזק שהוא צריך ויכול היה לצפות.
עמימות סיבתית וסוגיה השונים .עמימות סיבתית היא מצב שבו יש בידי התובע להצביע על הסתברות שהנתבע
גרם עובדתית לנזקו ,אלא שהסתברות זו היא רק 50%או קטנה מכך (כלומר לא עומדת בדרישות נטל ההוכחה).
מצבי העמימות הסיבתית הם חמישה:
קבוצת נתבעים "חשודים" כשידוע שרק חלקם גרם לנזק (;)a .1
קבוצת ניזוקים כשידוע שרק חלקם סבל נזק בעוולה (; )b .2
כאשר לא ידוע אם נתבע מסוים גרם נזק לתובע (; )c .3
כאשר יודעים כי כל הנתבעים תרמו לנזקו של התובע אך אין יודעים מה חלקו של כל נתבע בנזק הכולל (; )d .4
כאשר יודעים כי עוולה וגורם שאינו עוולתי תרמו לנזק ואין ידוע חלקו בנזק של כל גורם )e(.סיווג זה ראו .5
גבולות האחריות ,בעמ' .1394 – 1387
ארבעה סוגי פתרונות אפשריים לבעיית העמימות הסיבתית" )1 :חזקת הנזק הראייתי" (הסדר א בתרשים);)2
"אחריות יחסית" (הסדר ד בתרשים); )3ראיות נסיבתיות (לא בתרשים); )4הנחת סיבתיות (לא בתרשים).
.1חזקת הנזק הראייתי :סוג אחד לפתרון בעיית העמימות הסיבתית הוא שימוש בחזקת הנזק הראייתי שהכרנו
בדיון בנושא 7על ידי הרחבתה מסוגיית הרשלנות גם אל סוגיית הסיבתיות העובדתית .חזקה זו מעבירה
לנתבע (שגרם לתובע נזק ראייתי בהתרשלות) את נטל השכנוע כאשר קיים "ספק שקול" בשאלת קיומה של
סיבתיות עובדתית .אלא שהשימוש בחזקה זו עלול להיות מופרז ובלתי ראוי בעיקר כשמדובר ב"נזק ראייתי
מובנה " כלומר נזק ראייתי באשר להוכחת הסיבתיות שנגרם על ידי ההתרשלות הנטענת עצמה ללא "התרשלות
ראייתית" נפרדת (כמו אובדן רישומים) ראו ,לדוגמה ,את ההחלטה בעניין לאור ואת הביקורת על החלטה זו
בפרשת פלוני נ' משרד הרווחה וכן ע"א 1693/09פלוני נ' ביה"ח אסף הרופא ( ,)3.9.2014ע"א 4584/10מדינת
ישראל נ' שובר ( )4.12.2012וגבולות האחריות ,בעמ' .1372 – 1355למחלוקת בדבר תחולת הדוקטרינה על
84
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
תביעות נגד המדינה בשל גרימת נזק ראו רע"א 2063/16גליק נ' משטרת ישראל ( . )19.1.2017האם ניתן
לעשות שימוש גם בכלל של "הדבר מעיד על עצמו" שבסע' 41לפקודה?
פס"ד ע"א 9328/02מאיר נ' לאור – שתי שאלות סיבתיות עובדתיות -בדיקה שלא נעשתה ,התרשלות
רפואית . 1אם הייתה נעשית הבדיקה האם היו מגלים רגישות בבטן? שאלת האלמלא.
. 2אם היו מגלים את הרגישות ,ניתן היה למנוע את הנזק ,האם הנזק היה נמנע? או שהיה טיפול מונע?
האם שתי החוליות הסיבתיות התקיימו? ביהמ"ש טוען בנוגע לשאלה שנייה ,התשובה הינה חיובית ,אבל לגבי
גילוי רגישות בבטן ,שאלה ראשונה ,חמישים חמישים .ביהמ"ש לא יכול להכריע ,זה מוביל לדחיית תביעת
התובע? שכן הוא לא הצליח להוכיח את שתי החוליות ,יש צורך להוכיח לפחות 51ולא ,50מה קבע ביהמ"ש?
התובע יכול להעביר את הנטל מכוח נזק ראייתי ,במקרה הזה הנזק הראייתי נגרם על ידי אי ביצוע בדיקה,
אך זה גם ההתרשלות ,ישנה זהות כפולה לאותו רכיב .השילוב הזה נקרא נזק ראייתי מובנה ,שההתרשלות
של הנתבע היא לא רק בטיפול ,אלא גם התרשלות ראייתית .נקבע כי לא צריך התרשלות ראייתית בפני
עצמה.
הש' עמית טען כי זה מוגזם ,לא ניתן שאותה התרשלות תהיה בשתי זהויות ,לא ניתן שהתרשלות רפואית
תהיה גם ראייתית.
הש' ריבלין בפס"ד לאור יצר את הגישה של נזק ראייתי מובנה שחלה על סיבתיות עובדתית ,ישנה הסתייגות
כי היא לא דורשת הוכחה בנפרד ,הש' עמית בהתחלה התנגד ואז קיבל אך בזהירות.
במקרה של 50%-50%וכאשר יש נזק ראייתי מובנה – התביעה ככל הנראה תתקבל .אך לא ניתן להסתמך על זה
כאשר אין 50%-50%אלא 30%-70%לטובת הנתבע.
פס"ד ע"א 3114/12פלוני נ' משרד הרווחה – נזק ראייתי מובנה -במקרה הרגיל של נזק ראייתי ניתן להצביע
על שתי פעולות נפרדות ,הפעולה שגרמה לנזק ,למשל התרשלות בטיפול ,ופעולה נוספת שגרמה לנזק הראייתי.
נזק ראייתי מובנה מתקיים כאשר שניהם ביחד ,בדרך זו שתי הפעולות מתמזגות לפעולה אחת .ההתרשלות
הרפואית היא גם התרשלות ראייתי ,מדובר באותה פעולה.
פס"ד "א 4485/10מדינת ישראל נ' שובר – הש' עמית -החלשה של הרכיב הסיבתי ,מספיק להוכיח התרשלות
והוכחת נזק ראייתי ,העברת נטל השכנוע נהפך לקשה לאמידה .בסוף הוא מקבל את הגישה הזאת ,אך בצמצום
מסוים ,גישה זו מחייבת זהירות על מנת לא לפגוע בדרישת הרכיב הסיבתי.
פס"ד רע"א 2063/16גליק נ' משטרת ישראל – מדריך טיולים אשר לא מרשים לו להעלות להר הבית ,טוען
לפגיעה באוטונומיה ומקבל פיצוי בסך ₪ 7500לאחר שהתיק הגיע לביהמ"ש העליון .לא עשה מיצוי הליכים
אשר היו יכולים למנוע נזק.
מדריך תיירים בהר הבית ,מדריך טיולים אשר לא מרשים לו להעלות להר הבית ,טען כי המדינה התרשלה בכך
שלא קיימה שימוע לפני ששללה ממנו את האפשרות לעלות להר הבית ,בימה"ש אומר שלא פעל להקטנת נזק
בכך שאם היה פונה ומערער על ההחלטה ודורש שיקיימו לו שימוע ומצב זה אינו ראוי.
85
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הגישות השונות והמתח ביניהן מצאו ביטוי מובהק בפרשת גליק נ' משטרת ישראל בה נתבעה המשטרה על כך
שלא בחנה מחדש את החלטתה לא לאפשר לתובע לעלות להר הבית ופגעה בהכנסתו .האם מחדלו של התובע
מלפנות לבג"צ והעדפתו את המסלול הנזיקי שומטים את הבסיס מתחת לתביעתו הנזיקית? בפסק הדין נדונו
בפרוטרוט היחס בין המשפט המנהלי לדיני הנזיקין והגישה הראויה לאחריות רשויות ציבור בנזיקין ,וכן סוגיות
של הקטנת נזק וסיבתיות עובדתית בהקשר זה.
אחת הדרכים לצמצמם ולהגביל את האחריות של רשויות הינה חסינות:
חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006הגביל את היכולת להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה ,אך נקבע כי
הגנות אלה הן דיוניות ואינן חוסמות תביעת השתתפות של מעוול אחר
.2אחריות יחסית" :אבדן סיכויי החלמה ו"הטייה נשנית" :סוג שני של פתרון הוא הטלת אחריות יחסית ,חלקית,
בהתאם לגודל ההסתברות שהנתבע גרם לנזק .לעניין זה יש להבחין בין חמשת מצבי העמימות הסיבתית
שפורטו לעיל :עמימות באשר לעצם גרימת הנזק על ידי התובע לנתבע (מצבים ( )a-cועמימות באשר לחלק
הנזק שגרם המזיק מול גורמים אחרים (מצבים .)) d-e
בדנ"א 4693/05בי"ח כרמל נ' מלול ( )29.8.2010נדחתה תפיסה כללית של אחריות היחסית לגבי עצם גרימת
הנזק .לדחייה זו נקבעו שם שני חריגים במצבים של עמימות לגבי עצם גרימת הנזק ( :)3 – 1חריג אחד הוא
אבדן סיכויי החלמה" ולפיו פסקו ופוסקים פיצוי לפי הסתברות למטופל שאינו יכול להוכיח במאזן
ההסתברויות כי היה מחלים אם הטיפול היה נאות .לדוקטרינה זו ולאופן חישוב הפיצוי ראו ו ל.ד .נ' המרכז
הרפואי הלל יפה (דנ"א 595/16בית החולים הלל יפה בחדרה נ' דנינו (.))14.3.2016ראו גם גלעד ,גבולות
האחריות .1430 – 1421 ,מהם יתרונותיה וחסרונותיה של אחריות יחסית זו?
פס"ד דנ"א 4693/05בי"ח כרמל נ' מלול – ההלכה שנפסקה :נדחתה האחריות היחסית ונפסק הכלל הראייתי
הקלאסי של "הכל או לא כלום" ,דהיינו שאין אחריות יחסית ,אלא במקרים מסוימים בלבד ,בהם יש עוולה
סדרתית.
הגברת מלול ההרה הובהלה לבית החולים לאחר שהחלה לדמם ,בעודה בביתה ,עקב היפרדות השליה .בבית
החולים עברה ניתוח קיסרי ,שבעקבותיו נולדה ילדתה ,עדן ,כפגה בסוף השבוע ה 26 -בית החולים השתהה
בעריכת הניתוח .עדן נולדה כשהיא סובלת מנזק .הורי הילדה התקשו להוכיח ,על פי מאזן ההסתברויות,
שהשיהוי בביצוע הניתוח הוא שגרם לנזק .בית המשפט המחוזי בכל זאת קבע כי בית החולים וקופת החולים
אחראים לנזק באופן חלקי ,והשית עליהם חיוב בשיעור %40מן הנזק .על כך ערערו שני הצדדים :הורי הקטינה,
כנגד חיוב בית החולים וקופת החולים רק ב, %40-ואילו האחרונים כנגד עצם החיוב .בפסק הדין בעניין בית
חולים כרמל קבע בית המשפט העליון מפי השופטת נאור כי "דימום יכול על דרך העקרון ...לגרום 1נגד מלול
לנזק ממנו סובלת עדן" .אמנם לא הוכח כי כך אכן קרה במקרה דנן ,אך בית המשפט העליון סבר שיש מקום
לחייב את הנתבעים לשאת באחריות ,גם אם בשיעור מופחת ( %20במקום %40כקביעת בית המשפט במחוזי)
כדי למנוע הטלת אחריות בדרך של "הכול או לא כלום" העלולה להביא לידי חוסר צדק .בית המשפט קבע ,כי
במצבים שבהם מדובר בגורם הידוע כמסוגל תיאורטית לגרום לנזק ,שהיה על הנתבע לצפותו ,אך לא ניתן
להוכיח מה היה תהליך הגרימה בפועל -אפשר להסתפק בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי לנזק שייקבע על פי
ראיות סטטיסטיות או בדרך האומדן .משמע ,אפשר שיינתן פיצוי גם במצבים שבהם הקשר הסיבתי איננו עומד
במאזן ההסתברויות.
86
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ישנה נוסחה שיצרה הפסיקה – אובדן סיכויי החלמה ,פס"ד מלול –( =B. Bּ/)A-Bהסתברות לא להחלים
אחרי ההתרשלות =A .הסתברות לא להחלים לפני ההתרשלות (בי פחות איי חלקי בי).
פס"ד ע"א 3900/14ל.ד .נ' המרכז הרפואי הלל יפה – נוסחת חישוב אבדן כושר החלמה( ,הנוסחה לא תהיה
בבחינה) -מה ההסתברות שהמטופל לא יחלים אחרי ההתרשלות מה ההסתברות שהנתבע לא יחלים לפני
ההתרשלות מה הדין כאשר בסיכויי החלמה הוכח %70הם יקבל הכל או באופן סימטרי ? בפס"ד פתח קבעו
הלכה שמחשבים באופן סימטרי אך השופט עמית פס"ד ל.ד נ' המרכז הרפואי הלל יפה לא הסכים עם כך וקבע
שאם זה מתחת ל %50-משלמים כפי שהוכח ואם זה מעל %50משלמים באופן מלא .
חריג שני שנדון במלול להטלת אחריות יחסית הוא "ההטיה הנשנית".
מבחן ההטיה הנשנית -השאלה העקרונית היא מהן הנסיבות המצדיקות לחרוג מכלל מאזן ההסתברויות
לטובת כלל של פיצוי-לפי-הסתברות .נסיבות אלה יש לגזור על-פי היתרונות והחסרונות של שני הכללים ביחס
להקשר העובדתי .כאמור ,הדוקטרינות שהוצעו בפסיקה עד כה לשם התמודדות עם שאלה זו התאפיינו בהצעת
כללים הבוחנים את העובדות של כל מקרה כשהוא לעצמו .מבחן תוחם מרכזי הנזכר לא פעם בפסיקה עניינו
שיעור ההסתברות לקיומו של קשר סיבתי .ריבלין סובר שראוי להגדיר את מבחן החריגה מכלל מאזן
ההסתברויות לכלל של פיצוי-לפי-הסתברות בדרך שאינה מצויה במישור של המקרה הבודד כי אם במישור רחב
יותר הבוחן את קיומה של הטיה נשנית במחלקה" מוגדרת היטב של מקרים .מבחן ההטיה הנשנית מתגבש
בהתקיים ארבעה יסודות :מזיק ,קבוצת ניזוקים ,סיכון חוזר ומשותף והטיה עקבית בהחלת כלל מאזן
ההסתברויות .חשוב להדגיש שמזיק אינו חייב להיות מזיק יחיד ,במובנו הפשוט ביותר ,אלא עשוי להיות כל
גורם הנושא באחריות – עצמאית או שילוחית -ליצירת הסיכון החוזר והמשותף .כמו כן ,המונח סיכון חוזר
ומשותף כולל שני מצבים אפשריים :הראשון ,מצב שבו מעשה עוולתי יחיד חושף את קבוצת הניזוקים כולה
לסיכון .כך הדבר למשל בדוגמת הזיהום הסביבתי; והשני ,מצב שבו המזיק מבצע מספר מעשים עוולתיים
החושפים כל פעם חלקים מקבוצת הניזוקים לסיכון ובמצטבר את הקבוצה כולה .כך הדבר למשל בדוגמת
המדיניות הרפואית הרשלנית.
כדי להבין חריג זה חשבו על המקרה הבא :רופא מטפל ברשלנות ב – 100חולים הסובלים כל אחד נזק של
.1,000בכל המקרים ההסתברות שהנזק נגרם על ידי הרשלנות היא .40%מה הדין? וכיצד תשתנה התשובה אם
ההסתברות היא .60%בפועל חריג זה לא הופעל מעולם ולמעשה נדחה בעניין עצמון (עמ' .)48 – 44
פס"ד ע"א 6102/13עצמון נ' חיפה כימקלים בע"מ – בפסק דין זה השופט עמית דן באפשרות הזאת ,הסרטן
שתקף את מי שצלל בקישון ,הפסיקה טענה כי הם לא הוכיחו שיש קש"ס בין הזיהום לנזקף קמה וועדה שטענה
אותו דבר .מה עשו? נתנו להם פיצוי לפנים משורת הדין .אך היו גם דייגים אשר ביקשו פיצוי ,עלתה השאלה
האם ניתן להחיל עליהם את מבחן ההטיה הנשנית ,הש' עמית טען כי מקרה לא מצדיק את החריג ,צריך להוכיח
שורה של תנאים על מנת להפעיל אותו ,והם לא הוכחו כאן .אין זהות בין כולם ,תנאים אשר כמעט אף פעם לא
מתקיימים .נדרשת הסתברות זהה.
** עמית טוען כי יש להכריע לפי דעתו של פרופסור גלעד ישראל ,לא להפעיל הטיה נשנית.
87
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בפסק דין זה הודיע השופט עמית על מותה של הלכת קרישוב ,מבטל את ההלכה הזאת -טוען כי יש צורך
להוכיח קודם כל סיבתיות מדעית .המערערים הסתמכו על הלכת קרישוב ,והוא טוען כי ההלכה שנקבע שם
רלוונטית רק לפס"ד הזה .מה הם התנאים להוכיח קשר בין מחלה לגורם? לחומר המסוכן?
עודף תחלואה -האנשים שנחשפו לחומר הרעיל חולים במחלה יותר מאנשים שלא נחשפו. א.
יש להוכיח קשר סיבתי פוטנציאלי /מדעי/כללי -מבחינה מדעית מוכח כי החומר יכול לגרום למחלה ב.
הספציפית הזאת.
אופן החשיפה -מהפה מהעור או מהגב וכו' ,צריך לתאום את אופן החשיפה שבמקרה לאופן החשיפה ג.
שהמדע קבע .תנאים המצמצמים את הלכת קרישוב.
לעומת זאת החלת האחריות היחסית במצב של עמימות באשר לחלק הנזק שגרם המזיק היא פחות בעייתית
ובמצבים מסוימים יתרונותיה גדולים מחסרונותיה .מה נקבע לעניין זה בגולן?
פס"ד ע"א 8279/02גולן נ' עזבון אלברט – רשלנות רפואית ,רופא שהתרשל ,נגרם נזק כתוצאה מכך ,אך
חלק ממנו נגרם על ידי מחלה .למשל ,לחולה יש גידול ,הרופא לא מאבחן אותו ,כתוצאה מכך הגידול גדל.
לרופא יש אחריות לגידול לאחר שהוא גדל ,אך לא יודעים כמה הוא גדל בגלל ההתרשלות ,מה עושים?
ביהמ"ש מנסה להעריך את החלק שעליו הרופא אחראי על מנת שלא ישלם ויפצה על מה שלא הוא אחראי
עליו ,הגידול שהיה גם ככה ללא קשר אליו .נקבע כי הוא ישלם כ 30אחוזים על הנזק .במצבים כאלה ישנן
שתי אפשרויות-
א .כולם אחראים לכל הנזק ,פרשת מלך ,הכלבים ,נטל הוכחה פוזיטיבית ,היו שלושה כלבים שגרמו לנזק ,רק
על שניים יש אחריות ,השניים ישלמו גם על השלישי.
ב .במקרים של טיפול רפואי ,הלכו לשיטת החלוקה ,איך מחלקים? תלוי בביהמ"ש ,פס"ד גולן.
88
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ג .במקרים של עמימות עובדתית ,אשר לא קשורה לטיפולים רפואיים ,לא יודעים מה חלקם של גורמים
אחרים יהיה פיצוי בדרך של אומדנה ,הרציונל הוא שאין הצדקה לקפח את הניזוק ולא להטיל את הנטל רק
על חלק.
פס"ד דנ"א 5707/04מדינת ישראל נ' קרישוב – עובד במוסך שגר בקיבוץ שנחשף לחומר כלשהו וחלה בסרטן,
עלתה השאלה האם הוא חלה בסרטן בעקבו החשיפה? לפי הגישה המקובלת עליו להוכיח שני דברים-
סיבתיות כללית/מדעית -האם בכלל החומר הזה מסוגל לסרטן? אם מבחינה מדעית אין ממצא שתומך בכך
שכן ,התביעה נופלת .במידה ויש את הרכיב הזה יש להראות גם סיבתיות ספציפית -שבמקרה המסוים,
החשיפה לחומר המסוים גרמה למחלה המסוימת .מתוך 20שעבדו במוסך חלו 6בסרטן ,אחד מהם תבע
89
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
וביקשו שיוכיח סיבתיות .הוא טען כי את הסיבתיות המדעית הוא לא יכול להוכיח ,אך ביהמ"ש טען כי הוא
יסתפק בהוכחת סיבתיות ספציפית .הסיבתיות המדעית דורשת באופן כללי 97אחוזי וודאות ,בפס"ד הזה עשו
קפיצת דרך ולמעשה ויתרו על הסיבתיות הכללית ,המדעית ,והסתפקו בסיבתיות ספציפית ,יותר סביר
שהסרטן נגרם מהחשיפה לאותו החומר מאשר ממשהו אחר.
הולדה בעוולה -ההורים באים וטוענים כי אם היו יודעים על המום של הילוד הם היו מפילים אותו ,אם לא
יראו ויוכיחו את זה התביעה תיפול כביכול .אך כיצד מוכיחים? מצב בעייתי ,לא נעים .פתרון -אם הוועדה
שמאשרת הפלות הייתה מאשרת הפלה במקרה הזה אזי ההורים לא צריכים להוכיח שהם היו מפילים ,האישור
של הוועדה מספיק שכן היא לא מאשרת בקלות .אך מכאן עלתה בעיה נוספת -מה קורה עם הציבור החרדי?
שכן אם הוא הולך לרב והוא אומר לא להפיל האם הם יכולים להעיד שהם כן היו מפילים בכל זאת? כיצד
יוכיחו? ביהמ"ש קבע כי אם ישנה הוכחה ברורה שבגלל כל השקפה ,גם מטעמי דת וגם מטעמים אחרים,
שבמקרה המסוים הם קיבלו עצה או הכוונה לא להפיל מהמורה הרוחני/הרב שלהם אזי אין קש"ס עובדתי
למרות שהוועדה הייתה מאשרת ,שכן הם בכל מקרה היו פועלים לפי עצת הרב או המורה הרוחני שלהם אז
הם לא זכאים.
פס"ד ע"א 10085/08תנובה נ' עזבון ראבי – פגיעה באוטונומיה התפשטה גם מעבר להקשר הרפואי ,מצבים
של צריכת מזון למשל -
תנובה א ערעור אזרחי -מוסיפים סיליקון לחלב עמיד ,לא מהווה סיכון בריאותי ,תנובה לא מגלה את זה
והתביעה היא של אדם שהגעיל אותו .נוצרה תביעה ייצוגית בגין פגיעה באוטונומיה ,לא ממוני ,תחושות
שליליות וגועל .הש' טוענת כי הטעיה בדבר תחולת החלב מהווה פגיעה באוטונומיה ,אישרו את התביעה
הייצוגית.
תנובה ב' דיון נוסף -יש מאתים עשרים אלף צרכנים ובשמם התביעה הוגשה ,כמה מהם באמת חשו גועל? נגיד
חצי ,אז בהחלטה הראשונה אומרים כי תנובה צריכה לפצות בחמישים ושמונה מיליון ,לבנאדם 250שקלים
פיצוי .הכסף לא הלך לניזוקים ,שכן לא ניתן לדעת מי באמת קנה וניגעל .לבסוף הוחלט בדיון הסופי כי נדחתה
הבקשה לדיון נוסף ,ביהמ"ש פסק כי מס' הבוגרים אשר רכשו את החלב עומד על 220אלף ,לכולם נגרם נזק
בגין פגיעה באוטונומיה ובנוסף בגין תחושת הגועל 250 ,לכל אחד מהצרכנים הבגירים ,ביהמ"ש המחוזי לא
הבחין בין מי שחש תחושות גועל ובין למי לא .לאחר מכן נקבע כי אין לפצל בין סוגי הפיצוי ,זה חלק מכאב
90
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
וסבל ,כיוון שהמבחן הינו סובייקטיבי יש להתייחס ל 154אלף צרכנים ולכן הופחת הפיצוי לסך של 38מיליון
במקום .55
מצב בו ישנה פגיעה באוטונומיה ,למשל פס"ד תנובה והסיליקון .מה עושים? פס"ד תנובה -2מרככים את
דרישת הקש"ס הסיבתי ,מעבירים לצד השני ,הנתבע .בתחילה על התובעים להוכיח כי לא היו רוכשים את
המוצר אילו היו יודעים על מרכיביו ,אך הדרישה קשה לכן היא מועברת לנתבע .רלוונטי לפגיעות ייצוגיות כמו
כאן ,מקרים של צרכנים נגד חברות גדולות ,צריכת מזון .במידה מסוימת מדובר בביטול של הדרישה ,אף אחד
לא יכול להוכיח לא את זה ולא ההפך .ניצחון מובטח כביכול של התובעים.
פס"ד תנובה -מתייחס לפרדוקס .אינה שוללת בהכרח את האפשרות כי מדובר בזוטי דברים ,נבחן את
המקרה לגופו ותחול הגנה של זוטי דברים.
ע"א 4333/11סלומון נ' גורי –,)12.3.2014( ,מצמצם את הלכת תנובה .נמצא חומר בכמות אסורה במוצר
גרבר ,על מנת להוכיח פגיעה באוטונומיה יש להוכיח נזק תוצאתי סובייקטיבי .נדחתה .הש' עמית .פגיעה
באוטונומיה אינה נזק העומד על רגליו לבד.
מתוך פסק הדין פס' :22
קשר סיבתי והסתמכות
לעניין הוכחת קשר סיבתי נקבע בעניין תנובה ב' כי ככל שמדובר בעילה של הטעיה במחדל יש בכך .22
כדי להצדיק ריכוך והגמשה לעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתנהלות העוולתית ובין הנזק הנטען .יתרה
מכך ,כאשר הנזק הנטען הינו נזק לא ממוני מסוג פגיעה באוטונומיה נקבע כי אין צורך להוכיח קשר סיבתי
בין אי גילוי המידע לבין בחירתו של הניזוק (עניין תנובה ב' ,פסקה ;36ראו גם ע"א 10262/05אביב
שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ,ההנהלה הראשית[ ,פורסם בנבו] פסקה .))11.12.08( 10עם
זאת ,גם אם נאמר שיש מקום לדרוש הוכחת הסתמכות ככל שמדובר בפגיעה באוטונומיה המלווה ברגשות
שליליים (ראו מאמרם של יובל פרוקצ'יה ואלון קלמנט "הסתמכות ,קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות
בגין הטעיה צרכנית" ,עתיד להתפרסם בעיוני משפט לז( ,))1הרי שבהתאם לעניין תנובה ב' ניתן להסתפק
בהוכחת "קשר סיבתי קבוצתי" .במקרה דנן מבוסס קשר סיבתי כזה על ההנחה הלכאורית שהורים
לתינוקות היו נמנעים מרכישת מחית המכילה קדמיום בריכוז גבוה ,כפי שפירטתי לעיל .במהלך ניהול
התביעה הייצוגית ניתן יהיה לבסס הנחה זו באמצעות סקר ,למשל ,בדומה לעניין תנובה ב' .יוער כי באותו
עניין אף נדחתה טענתה של תנובה כי הפרסומים בתקשורת בעקבות הפרשה ניתקו את הקשר הסיבתי בין
מעשיה לבין התחושות השליליות של הצרכנים (עניין תנובה ב' ,פסקה .)38
בהקשר זה ראו גם ע"א 8037/06ברזילי נ' פריניר ( .)4.9.2014הגמשה משמעותית של דרישת הקשר הסיבתי
מצויה בהקשר של "הולדה בעוולה" -המר נ' עמית – אך זו רוככה לאחרונה בע"א 7416/12קופ"ח מאוחדת נ'
פלונית ( )4.11.14וכן בע"א 2360/14אלקרים נ' בצר ( .)8.2.2016במה מדובר? הנחת סיבתיות עובדתית
הוזכרה גם בהקשר של נזק בשל ירידת שוויין של ניירות ערך שרכש התובע בעקבות אי גילוי ואי דיווח נדרשים
של הנתבע – ראו רע"א 3800/15טי.אר.די אינסטרום נ' זאבי ((.)8.2.2017
פס"ד "א 8037/06ברזילי נ' פריניר (הדס )1987בע"מ – מוצר ששווק לפני חג הפסח ונכתב עליו כשר לפסח
בהשגחת רבנות מקומית ,והיא טענה שיש חשש מחמץ .ישנה פגיעה באוטונומיה? ביהמ"ש מבחין בין אלה שנודע
להם לפני שצרכו את המוצר ובין אלא שלא ,אלא שגילו את זה לפני שצרכו לא מגיע להם פיצוי .רק מי שצרך
ולאחר מכאן נודע לו שהוא לא כשר ,זכאי לפיצוי.
91
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד ע"א 1326/07המר נ' עמית – הולדה בעוולה .פסקו כי אין יותר חיים בעוולה ,שכן איך ניתן לומר שעדיף
היה לא להיוולד כלל ,מצב של אי חיים מאשר חיים בעוולה? זה לא בר השוואה .במקום יש רק הולדה בעוולה,
ורק ההורים יכולים לתבוע על הנזק שנגרם להם ,אך הילד עצמו לא יכול לתבוע בטענה כי היה מעדיף לא
להיוולד כלל ,אך להורים יש זכות לתבוע בגין הולדה בעוולה.
שתי התביעות חיים בעוולה והולדה בעוולה השלימו זו את זו והוגשו ביחד .בפס"ד המר נ עמית הש' ריבלין
מבטל את האפשרות של חיים בעוולה שבו הילד יכול לתבוע ,הוא מעביר את הכסף שהילד היה אמור לקבל
להורים גם מעבר לגיל 18שהם כבר לא אחראים עליו ,מסיבה שלרופאים אין חובת זהירות מושגית כלפיי
היילוד עצמו.
פסק הדין בביטול "חיים בעוולה" יצר בעיות לבית המשפט שבו לילד אין גישה לכסף וקיימת האפשרות שיגיע
לגיל שבו ירצה את הכסף והקופה תהיה ריקה כתוצאה משימוש של ההורים בכסף.
פס"ד ע"א 7416/12קופ"ח מאוחדת נ' פלונית – לפעמים העדר רישום רפואי פועל לטובת התובע ,במקרים אלה
אם היא עוזרת לתובע לא תחול החזקה.
נזכיר כי מקובל להבחין בין שני מרכיבים של סיבתיות משפטית :כללי הקש"ס משפטי בין ההתנהגות העוולתית
לנזק הראשוני (סעיף 64לפקנ"ז) וכללי ריחוק הנזק החלים על נזקים נוספים.
קש"ס משפטי
מבחני הקשר הסיבתי המשפטי .סעיף 64לפקנ"ז אינו מגדיר את מבחני הקשר סיבתי משפטי .הפסיקה (פאר נ'
סילובט) ,בהקשר סעיף ,) 2(64ייבאה מהמשפט האנגלי לצורך פרשנות הסעיף שלושה מבחני סיבתיות :צפיות,
סיכון ושכל ישר .מה תוכנו של כל מבחן? האם מבחנים אלה חלים במצטבר או שמא קיימת "חלוקת עבודה"
ביניהם ומהי?
פס"ד ע"א 2028/99פאר נ' חברה לבניין סילובט ( )1964בע"מ – פסיקה משנת 1999שנעזרה במשפט האנגלי
ומגדירה את מבחני הסיבתיות (קש"ס משפטי):
.1מבחן הסיכון -אם הנזק שהתממש הוא בגדר הסיכונים שבגללם התנהגות היא עוולתית ,אם הסיכון שיתממש
הנזק ,שייך לאותם סיכונים שבגללם ההתנהגות הוגדרה כעוולתית .הסיכון שהתממש (הנזק שנעשה בדיעבד)
שייך לסיכונים העוולתיים .מבחן הסיכון -אם הנזק נפל בתחום הסיכון ,מתיר את מבחן הצפיות.
.2מבחן הצפיות -הנזק ייחשב כקשור סיבתית משפטית אם הנזק היה צפוי ,האדם הסביר.
.3מבחן השכל הישר -פס"ד פאר -שכל ישר מתייחס למצבים מסוימים בהם נכון לשלול סיבתיות משפטית ,שני
מצבים מצויים בס' ,64ומצב שלישי הפסיקה יצרה .מתי אין קש"ס ,מתי ישלל?
92
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
כאשר יש מאורע טבע בלתי רגיל -לא ניתן היה לצפות אותו ,את התוצאות ולמנוע את התוצאות א.
מראש .מבחן מיותר שכן גם ככה לא עומד במבחן הצפיות ,הוא נבלע שם גם ככה.
אשם מכריע מעורב בתהליך הגרימה -גם הוא מיותר .אם בתהליך הגרימה ישנו אשם אנושי ב.
נוסף ,אם הוא אשם מכריע ניתק הקש"ס .אשם מכריע כאשר הוא בלתי צפוי .שוב ,מבחן מיותר
שכן אם אין צפיות גם ככה הקש"ס מנתק.
מקריות -נקבע בפסיקה .דוג' -אדם נוסע בחשמלית נוסע מהר מידי ,והגיע לנק' בה נופל עליו עץ ג.
ונפגעים הנוסעים .האם הוא התרשל? כן נסע מהר מיד .קש"ס עובדתי? כן ,אם לא היה נוסע
מהר לא היה נופל עליו העץ ,יש קש"ס משפטי? לא ,זה עניין של צירוף מקרים ,העץ שנפל עליו
לא קשור לנסיעה המהירה שלו ,היא לא תרמה לנפילת העץ ,ייתכן כי הוא היה נוע לאט ועדיין
כאשר היה מגיע היה נופל עליו העץ .זה מקרי בלבד.
בסופו של דבר הפסיקה אימצה רק מבחן אחד – מבחן הסיכון .למבחן הסיכון כמה משמעויות .במשמעותו הראויה
מבחן הסיכון בוחן אם תהליך הגרימה שהתרחש בפועל הוא כזה שמפניו באה האחריות בנזיקין להגן .ראינו כי
מבחן זה חל בעוולת הרשלנות (נושא ,)4וכן בעוולה של הפרת חובה חקוקה (נושא .)9מבחן זה הוחל גם בתאונות
דרכים – שולמן נ' ציון .כן הוחל המבחן בהסדרי אחריות חמורה מחוץ לפקודה .ראוי אפוא לראות במבחן הסיכון
את מבחן הסיבתיות הכללי כשהמבחנים האחרים נגזרים ממנו או משמשים לו כמבחני עזר .כך אכן נקבע בלנדרמן
נ' סגיב וכך עולה גם מסע' 365להצעת חוק דיני ממונות ,התשע"א – 2011וכן מן הריסטיימנט השלישי
האמריקאי .לגיבוש המבחן תוך הבחנה בין סוגי הסיכונים השונים ראו פלוני נ' פלוני .
93
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד ע"א 358/83שולמן נ' ציון חברה לביטוח בע"מ – רכב ממלוכד ,אדם מתניע והרכב מתפוצץ .תאונת דרכים?
"עקב השימוש ברכב מנועי"? האם חוק הפעלת רכב בא להגן מפני מלכוד רכב? ברק טען כי כן בגישה מרחיבה,
בתגובה המחוקק שינה את החוק.
פסק דין זה עוסק בסיבתיות משפטית כאשר מדובר בפקנ"ז – מבחן הסיכון הוא המבחן שראוי לקחת בחשבון ,אם
התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שבגללו ההתנהגות עוולתית.
המחוקק שינה את החוק לאחר פס"ד זה – וקבע כי אין קש"ס משפטי במלכוד רכב.
פס"ד רע"א 4394/09לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות' – מבחן הסיכון הינו מבחן מסגרת כלי המשקף את מהותה של
הסיבתיות המשפטית .הינו בוחן במבט לאחור אם הנזק שנגרם מהווה התממשות של סיכון צפוי .אם כן ,יש קש"ס
משפטי .בפס"ד זה נקבע מבחן הסיכון.
לפי ההסדר המשפטי הרלוונטי ,ברשלנות מדובר בסיכונים צפויים ,אחריות חמורה היא על סיכונים סבירים .לפי
ההסדר המגדיר את הסיכון.
הש' ריבלין -מבחן הסיכון בוחן במבט לאחור האם הנזק שנגרם הוא התממשות של תוצאה בעלת סיכון בלתי סביר
שהייתה צפויה במועד ההתנהגות -שאם לא כן ,הרי שלא מתקיים כשל משפטי.
בודקים את סבירות ההתנהגות לא רק בנק' הזמן בה הוא פעל ,אלא גם בהתחשב בנסיבות בהן הוא פעל על מנת
להתחשב בהגינות .למשל ,כוחות הביטחון ,לא ניתן להתעלם מכך שהם פועלים בתנאים של לחץ ומצוקה.
המקרה בפס"ד לנדרמן נ' סגיב -עובד שנפגע ואחרי תקופה נפגע שוב ,האם המעסיק אחרי על הפגיעה השנייה גם?
המבחן הכללי הינו מבחן הסיכון ,אך ישנם שני שיקולים מתנגשים -ישנה עוולה ,מצד אחד אם מגיעים לריחוק
הנזק זה אומר שהנתבע ביצע עוולה וביצע את נזק א' ,אז ניתן להחמיר איתו כי הוא גרם לנזק .מצד שני ,אם נגיד
שכל נזק המשך הוא בגבול אחריות ,אין סוף לאחריות ,וזה לא פייר כלפי המזיק .בהינתן כל זה ,הש' ריבלין קבע כי
יש להפעיל את מבחן הסיכון ,מצד אחד המזיק לא בסדר לכן אולי ניתן להכיר בריחוק נזק ,אך מצד שני אם
ניפסוק פיצויים בגין נזק נוסף בלתי צפוי אין סוף .פתרון הינו מבחן הסיכון כמבחן כללי ,ומבחני המשנה הינם:
מכיוון שיש שיקולים סותרים הוא מפעיל את מבחני המשנה בנוסף למבחן הכללי .במקרה של הפס"ד ריבלין טוען
כי זה נזק רחוק שלא עומד במבחני המשנה ,הש' הנדל מחזק את מבחני המשנה של הש' ריבלין.
מה קורה שמנזק א' מתפתח נזק ב' ? פס"ד לנדרמן נ' סגיב -מבצעים את מבחן הסיכון .האם בא להגן רק על
תאונת הדרכים או גם על נזקים מתפתחים? בימה"ש אומר אם הנזק הנוסף נגרם ללא כוונה רואים את הנזק השני
כהמשך של הנזק הראשון והמעוול הראשון חייב גם על הנזק הנוסף.
פס"ד ע"א 4486/11פלוני נ' פלוני -טוען בהתאם ללנדרמן ,חוזר ומקבע את מבחן הסיכון.
94
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
עוולת הרשלנות ומבחן הצפיות .מאחר שהסיכון העוולתי בעוולת הרשלנות הוא סיכון בלתי סביר וצפוי ,יישומו
של מבחן הסיכון בעוולה זו אמור לשלול אחריות בשל נזקים בלתי צפויים ובשל סיכונים סבירים .מבחן הצפיות
שאימצה הפסיקה בעוולת הרשלנות זה מכבר שולל אכן אחריות לסיכונים בלתי צפויים (נושא 4וההחלטה בעניין
בני ציון ) .יודגש כי הצפיות הנדרשת אינה מתייחסת לאופן המדויק שבו נגרם הנזק אלא לתהליך התרחשות הנזק
בקווים כלליים (בן שמעון נ' ברדה) .כאשר הסיכון הוא צפוי אך סביר קיימות בפסיקה דרכים שונות לשלול את
האחריות -כמו הקביעה כי אין "צורך" לצפות את הסיכון .
מבחן הסיכון הוא מבחן קש"ס משפטי ואילו מבחן הצפיות הוא יישום מבחן הסיכון בעוולת הרשלנות בלבד
(בפס"ד בני ציון היה מקרה בו לא העריכו נכון משקל של עובר ולא יילדו ,לאחר מכן העובר הסתבך בחבל הטבור
ומת .מבחינת קש"ס עובדתי קיים אך קש"ס משפטי במבחן הצפיות – לא היה ניתן לצפות את זה ולכן לא התקבל
כעוולה).
פס"ד ע"א 576/81בן שמעון נ' ברדה -ככל שמדובר במבחן הצפיות ,כאשר הוא נדרש על ידי העוולה (תמיד
ברשלנות) הצפיות הנדרשת הינה לפי דרגת ההפשטה ,אם יורדים לפרטים של המקרה הוא לא צפוי .אם עושי לפי
דרגת הפשטה גבוה ,מעט פרטים ,הכל צפוי .הרמה הנדרשת הינה צפיות סבירה ,מה האנשים הסבירים היו צופים.
ללא יותר מידי פרטים ,צפיות כללית .הצפיות צריכה להתייחס לדרך עלילות ותהליך גרימתו הכללים של הזנק,
להבדיל מהפרטים הספציפיים ,פרטי ההתרחשויות און לא הוא צריך לצפות ,עליו לראות את ההתרחשות בקווים
כללים ,את היסודות והעיקר .לא תמיד קל לקבוע מה יש לצפות ומה לא.
מבחן הסיכון כמבחן כללי ,היישום בעוולת ההתרשלות הינו הצפיות ,לכן )1(64ו 2 -מיותרים ,צפיות לא על כל
העובדות אלא בכללי ,בהסדר אחריות שלא דורשים אשמה ,המבחן הינו מבחן הסיכון ושואלים מפני איזה סיכון
בא החיקוק להגן ,כמו הפרה חובה חקוקה .מבחן השכל הישר הוא מיותר ככל שמדובר בשני התנאים של החוק,
ומקריות רלוונטי כי תורם לקבוע אם יש תקומה סיבתית משפטית ,אן ההתנהגות העולתית לא תורמת להסתברות
שיגרן הנזק ,אלא מקרית ,אין קש"ס משפטי.
ריחוק נזק -מה קורה א' ,הנזק הבסיס גדול יותר ובלתי צפוי ,היקף שלו ,ומה קורה כאשר שזה מוביל נזק ב',
ולנזק ג' וכן הלאה.
מתי יש אחריות להיקף בלתי צפוי לנזקים המשכיים? ס' )1( 76עוסק בזה.
נניח אדם נפגע בתאונה ,בית החולים גורמים לו לנזק בטיפול ,יש נזק א' בסיסי -התאונה ,יש נזק ב' -מהטיפול,
המעסיק אחראי גם על הנזק שגרם בי החולים? האם נזק ב' קרוב ואז המעביד אחראי ,או רחוק ואז המעביד לא
אחראי.
מה מבחני ההיקף הבלתי צפוי? גולגולת דקה ,מה קורה כאשר פוגעים במישהו והנזקק הרבה יותר מה שצפוי?
מבחן הצפיות כבר לא רלוונטי ,ויש אחריות לגולגולת דקה ,אם יש לניזוק חולשות בלתי רגילות ובלתי צפויות ,זו
בעיה של המזיק ויש אחריות.
95
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מבחן השכל הישר וחריגי סעיף . 64על פי פרשנותו בפסיקה ("האם התכונות המאפיינות את ההתנהגות העוולתית
תרמו בפועל לתוצאה המזיקה") קשה להבין מה השוני בין מבחן זה למבחן הסיכון .דווקא חריגי סעיף 64מצביעים
על תוכנו המקורי של המבחן (פאר נ' סילובט).
ראשית ,סעיף )1( 64שולל קשר סיבתי כאשר הנזק נגרם על ידי מאורע טבע בלתי רגיל .אלא שלמעשה זהו סעיף
מיותר .מדוע? שנית ,סעיף )2( 64שולל קשר סיבתי כאשר בהליך הגרימה מעורב "אשם המכריע" של אחר .מהו
"אשם מכריע" – האם מדובר באשם חמור ,באשם בלתי צפוי ,אן באשם מסוג אחר? סוגיית האשם המכריע נדונה,
לדוגמה ,בהקשר של התאבדות (ע"א 7021/99ויצמן נ' סלע ,פ"ד נו( ,))2001( 822 )1ושל רצח (ע"א 11419/03
חברת השמירה נ' שטרן ( .)11.12.2007ראו גם ע"א 2303/11מדינת ישראל נ' לוטפי ( )24.6.2014ורע"א 4673/15
בר נוי נ' סביר ( .)8.3.2016שלישית ,חשיבותו הגדולה של מבחן השכל הישר בפסיקה הישראלית מצויה בכך שהוא
שולל אחריות כאשר תרומת האשם מתמצית בזמן ובמקום בלבד (הבאת הצדדים לזירת האירוע) .לדוגמה ,הקשר
הסיבתי בתאונת דרכים נשלל כאשר הרכב שימש רק "זירה" להתרחשות ולא תרם לה מעבר לכך (יילמד בהמשך).
פס"ד ע"א 7021/99ויצמן נ' סלע – תלמיד שהענישו אותו בבית ספר והתאבד .עשה בלאגן בכיתה בלילה ואמרו לו
לא להגיע כמה ימים לבית ספר .נניח שהעונש היה חמור מידי ,האם ישנו קש"ס ביו העונש להתאבדות? האם יש
לבית ספר אחריות למוות שלו? ביהמ"ש טוען כי גם אם הם התרשלו ,ההתאבדות הייתה בלתי צפויה ולכן הקש"ס
מתנתק.
פס"ד ע"א 11419/03חברת השמירה נ' שטרן – שומר שנמצא בשער של מפעל ,אחד העובדים רוצה לצאת ,השומר
יורה בו בעודו ברכב .האם חברת השמירה אחראית? הרי היא הציבה את השומר ,אך לא היה צפוי שהוא ירה
ויהרוג אותו? אך מסתבר שיש לו עבר בעייתי ,מס' חודשים קודם היה השומר מעורב בהתרחשות חמורה ,ירה
בכלבו מס' רב של כדורים וחברת השמירה לא עשתה כלום .ביהמ"ש טוען כי גם החברה וגם המדינה התרשלה
שלא עשו כלום ,שכן בעקבות הרקע הבעייתי של השומר ,שהיה ידוע ,היה צפוי שיעשה דבר כזה שוב .החברה
התרשלה שלא ביררה מספיק ובדקה עם מעסיקיו הקודמים /בירור אישיות של העובד.
פס"ד ע"א 2303/11מדינת ישראל נ' לוטפי – תהלוכה בכפר ערבי ,מישהו זרק רימון ואנשים מתים ,לא יודעים מי
זרק את הרימון ,יודעים רק שהוא תוצרת צה"ל ,תובעים את המדינה ברשלנות ,האם הנטל עובר? עם כל
הבעייתיות מכוון שלצה"ל לא הייתה שליטה אלא רק בעלות ,עובר הנטל למדינה להראות שהיא לא התרשלה .הש'
טוענים כי היא לא הצליחה ,הש' השלישי בדעת מיעוט טוען כי היא כן הצליחה .לדעת הרוב ס' 38כן חל ,לכן יש
אחריות על המדינה.
האם המדינה התרשלה בהשגחה על הרימונים? הוחלט כי כן ,אך ישנו אשם של מי שזרק את הרימון ,האם האשם
שלו שולל את הקש"ס? ביהמ"ש טען כי לא ,והקש"ס מתקיים ,על המדינה לצפות שמי שיגנוב נשק ישתמש בו
בזדון על מנת לגרום נזק.
המבחן הכללי הינו מבחן הסיכון ,ומבחן הצפיות הינו מבחן היישום כאשר מדובר ברשלנות .כאשר מדובר בעוולה
אחרת ,הם לא אותו דבר .כאשר אין התנהגות עוולתית ויש עוולת מחדל הם שונים ,תלוי מה דורשת העוולה .על
מה היא באה להגן.
96
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד רע"א 4673/15בר נוי נ' סביר – באינטרנט יצא פרסום שהשתמע ממנו שעו"ד שהיה תובע בלשכה הוא
שביצע את העברות ,העבירות של זה שנתבע ייחסו לעו"ד שתבע .הוא פנה לגוגל וביקש שיורידו .לא הסכימו.
ביהמ"ש טען כי היה לשון הרע.
מספיק שיש אפשרות שתהיה פגיעה ובחוק אין דרישה ליסוד נפשי או רשלנות .האם מדובר באחריות חמורה?
לכאורה כן ,אין אשמה .אך ס' – 15יש הגנת תום לב ,לא ידע ולא היה חייב לדעת .
פטור -פרסום מותר -ס' .13הגנה מוחלטת מפני תביעה .מונה 11מצבי הגנה:
סעיף זה מספק הגנה מוחלטת במהותה מפני תביעה לפי חוק איסור לשון הרע ,גם בהעדר תום לב ,לפרסומים
המפורטים בו שנעשו ע"י חברי כנסת ,בישיבות ממשלה ,ע"י מבקר המדינה ,ע"י ממלאי תפקידים שיפוטיים ומעין
שיפוטיים ,בעלי דין ועוד .הפטורים מותנים במעמד המפרסם ובזיקה בין הפרסום לבין מעמדו .הנטל על הנתבע
להוכיח כי נכנס לאחת החלופות של ס' .13
-)5( 13כל ידי שופט או אדם בעל סמכות שיפוטית בעל דין או בא כוחו או עד ,שנעשה תוך כדי הדיון כאמור .אם
במסגרת הליך משפטי ,פרסום מותר.
הפסיקה הגדירה שמבחן השכל הישר הוא מבחן עזר למבחן הסיכון .מבחן זה בוחן את הזמן והמקום .לדוג' אדם
יוצא מירושלים ברכבו ונוסע במהירות גבוהה ונתקע ברכב כי הרכב שמקדימה סטה לנתיב בפתאומיות .על פניו
האדם התרשל שנסע מהר ,וגם מבחינת קש"ס עובדתי עומד .אך מבחן השכל הישר אומר שהרי מה שגרם לתאונה
זה לא ההתרשלות של הנהג המהיר אלא הסטייה הפתאומית והנסיעה המהירה היא רק עניין של זמן ומקום
(שאותו אדם שהתרשל היה) .אז מסייע להגדיר שאין קש"ס משפטי .עוד דוגמא – רכבת נוסעת במהירות יתרה,
פתאום נופל עץ וגורם לה לתאונה ולפצועים .האם הרכבת התרשלה? כן נסעה מהר מן המצופה ,קש"ס עובדתי יש
אך משפטי? מה שגרם לתאונה הוא לא בגלל המהירות ,נכון שאם לא הייתה נוסעת מהר כל כך אז אולי העץ לא
היה נופל עליה והייתה יכולה לבלום אך זה רק עניין של זמן ומקום אין קשר באמת להתרשלות של הרכבת (נסיעה
מהירה) – לכן אין קש"ס משפטי .מבחן זה עוזר להגדיר.
ריחוק הנזק
כאמור כללי ריחוק הנזק עוסקים בקשר סיבתי משפטי בין אשם הנתבע לנזקים נוספים שהתפתחו מן הנזק
הראשוני .כללים אלה מצויים בלשונו המעורפלת של סעיף )1( 76לפקודת הנזיקין .הפסיקה הגישה המוצעת של
הביקורת אומצה לאחרונה בחלקה בפרשת לנדרמן נ' סגיב הנדסה .מהם מבחני ריחוק הנזק שקבע השופט ריבלין
97
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ועל איזה רקע עובדתי? ליישום נוסף ראו ע"א 6894/15זלצר נ' אבירם ( – )7.9.2017בית המשפט ממשיך את הקו
בלנדרמן ,ופלונית נ' רעות .סוציאלי.
איך בוחנים אם הנזק המשני מגיע באורח טבעי? מבחן ריחוק הנזק בוחן זאת .אם מדובר בנזק 1ב (התרחבות
הנזק הצפוי לנזק לא צפוי) ,נזק נוסף – יש אחריות בנזיקין.
לדוג' אדם פגע ברכב ,בתוך הרכב היה רכוש יקר ערך .הפגיעה ברכב זה נזק ראשוני שהיה צפוי ואילו הנזק לרכוש
יקר הערך זה נזק נוסף – גם יש אחריות.
אך מה קורה כשנזק אחר (שגם התרחבות של הנזק הראשוני) קורה מסיבתיות שונה? לדוג' נזק 1א הוא פגיעה בגב
של עובד כתוצאה מנפילה .לאחר שנתיים העובד מגלה פגיעה ברגל כתוצאה מהפגיעה בגב – האם ישנה אחריות?
הרי מבחינה עובדתית יש קש"ס .מבחינה משפטית?
גישה ראשונה היא להחיל אחריות מרחיבה .גישה שניה היא לצמצם כי אין גבול לכך.
98
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לכן הוגדרו מבחני ריחוק הנזק :הפסיקה בסופו של דבר אימצה מבחן ריחוק נזק – מבחן הסיכון (שמיושם אחרת)
– נקבע בלנדרמן נ' סגיב :בימה"ש אומר אם הנזק הנוסף נגרם ללא כוונה רואים את הנזק השני כהמשך של הנזק
הראשון והמעוול הראשון חייב גם על הנזק הנוסף.
המקרה בפס"ד לנדרמן נ' סגיב – עובד שנפגע ואחרי תקופה נפגע שוב ,האם המעסיק אחרי על הפגיעה השנייה גם?
המבחן הכללי הינו מבחן הסיכון ,אך ישנם שני שיקולים מתנגשים -ישנה עוולה ,מצד אחד אם מגיעים לריחוק
הנזק זה אומר שהנתבע ביצע עוולה וביצע את נזק א' ,אז ניתן להחמיר איתו כי הוא גרם לנזק .מצד שני ,אם נגיד
שכל נזק המשך הוא בגבול אחריות ,אין סוף לאחריות ,וזה לא פייר כלפי המזיק .בהינתן כל זה ,הש' ריבלין קבע כי
יש להפעיל את מבחן הסיכון (ביישום שונה מקש"ס משפטי) ,מצד אחד המזיק לא בסדר לכן אולי ניתן להכיר
בריחוק נזק ,אך מצד שני אם ניפסוק פיצויים בגין נזק נוסף בלתי צפוי אין סוף .פתרון הינו מבחן הסיכון כמבחן
כללי ,ומבחני המשנה הינם:
מכיוון שיש שיקולים סותרים הוא מפעיל את מבחני המשנה בנוסף למבחן הכללי .במקרה של הפס"ד ריבלין טוען
כי זה נזק רחוק שלא עומד במבחני המשנה ,הש' הנדל מחזק את מבחני המשנה של הש' ריבלין.
הקטנת הנזק
ההגנה של הקטנת הנזק שוללת מן הניזוק זכאות נזק שלא הוקטן על ידו באורח סביר (כחזרה לעבודה או אי
ביצוע טיפול רפואי).
מהו הקשר בין הקטנת נזק לבין ריחוק נזק? כלומר מה קורה אם נזק 2נגרם כתוצאה מנזק 1ובנוסף כתוצאה מאי
הקטנת נזק של הניזוק?
מתי ייחשב סירוב לעבור טיפול רפואי לבלתי סביר? האם המבחן הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי או מעורב? (ראו
פלונית נ' עיריית כפר קאסם).
לחובה לבטל חוזה כדי להקטין את הנזק ראו ע"א 2413/06מגדלי כספי נ' מנהל מקרקעי ישראל (.)10.1.2009
האם סירוב לחתום על ערבות המוביל למעצר הסרבן הוא אשם תורם או אי הקטנת נזק? ראו רע"א 6572/14פלוני
נ' מדינת ישראל (.)14.1.2015
לחובת ניזוק בתאונת עבודה להקטין את נזקו על ידי תביעת גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי ראו ע"א 3901/15
נחום בסה אביב תעשיות מתכת נ' בשאראת ((.1.2.2016
לחובת הקטנת הנזק כאשר אדם לא ממצה הליך מנהלי נגד רשות ופונה לתביעת נזיקין ראו רע"א 2063/16גליק נ'
משטרת ישראל ( :)19.1.2017בית המשפט קבע שכן – טען שגליק היה יכול ללכת לבית משפט מנהלי ולמנוע את
האיסור להדריך טיולים בהר הבית כמו שהמדינה מנעה ממנו – ולכן דוחה את תביעתו בנזיקין.
האם נטל קטנת הנזק חל כאשר הניזוק זכאי להטבות מקופת חולים במסגרת השב"נ? ראו המחלוקת בע"א
4431/17פלוני נ' פלוני (.)3.10.2019
99
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הפסיקה קובעת כי כל מקרה נקבע לגופו .המבחן הוא מבחן של סבירות אך הינו מבחן אובייקטיבי-סובייקטיבי
(מעורב).
פס"ד ע"א 544/10פלונית נ' עירית כפר קאסם – אישה נופלת לתוך בור ,נטען כי בעקבות כך היא במצב דיכאוני
ופוסט טראומתי המגיעים ל 70אחוזי נכות ,העירייה שהשאירה את הבור פתוח .המשפחה לא אשפזה עקב טיעוני
מגזר .מה ההקטנת נזק? שלא אשפזו אותה בית חולים לחולי נפש .אך במגזר הערבי זה לא נהוג .ביהמ"ש טוען כי
לאחר תקופה מסוימת זה כבר לא סביר לא לאשפז ולכן מלאחר התקופה הזאת חלה הקטנת נזק .בכל מקרה היה
צורך לאשפז ללא קשר למגזר.
אחריותו בנזיקין של הנתבע לנזק הנגרם עובדתית לתובע על ידי התנהגותו של אדם אחר היא בעיקרה משני
סוגים :אישית ושילוחית .אחריות אישית למעשי הזולת היא אחריות רגילה .מעשי הזולת רק מקיימים חלק
מהתנאים הנדרשים כדי שהנתבע יבצע עוולה מלאה ושלמה .לדוג' עובד א' גרם נזק לעובד ב' – גם למעביד יש
אחריות אישית כלפי האירוע ,כלפי עובד ב' – כי לא מנע /הסדיר נהלים בארגון כדי למנוע מקרים כאלו.
אחריות שילוחית למעשה הזולת ,לעומת זאת ,מבוססת על תפישת אחריות שונה שלפיה אחריות של אדם אחד
מיוחסת גם לאדם אחר בשל הקשר ביניהם .זוהי אחריות לאחריות .לדוג' אחריות של מעביד למעשיו של העובד,
מתוקף היותו העובד שלך( .באחרית אישית יש לך אחרית על מחדל שלא ביצעת ,לעומת זאת באחריות שילוחית יש
לך אחרית מתוקף תפקידך).
יתכן מצב שבו אדם יהיה חב גם על אחרית אישית וגם על אחרית שילוחית.
100
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פקודת הנזיקין מכירה בשני סוגי אחריות שילוחית :אחריות מעביד לעוולות עובד (סעיף ,)13ואחריות שולח
לעוולות שלוח (סעיף .) 14הסדרי אחריות אישית מיוחדים הם אחריות המשדל והמסייע (למעשים עוולתיים של
אחר (סעיף (12ואחריות המעסיק לעוולות הקבלן העצמאי (סעיף ?)15סוג נוסף של אחריות נתבע לנזק שגורם
הזולת היא אחריות על פי תורת האורגנים השייכת לדיני התאגידים (אחריות תאגיד לעוולות של הפועלים מטעמו).
כיום בפקודת הנזיקין יש אחריות שילוחית גם מתוקף עבודה (מעביד ועובד) .בישראל אין אחרית שילוחית להורים
כלפי מעשי הילדים שלהם (אלא אם יוכח התרשלות של ההורים – אחריות אישית .אך שילוחית אין).
כאשר הנתבע הוא שותף מלא וישיר לעוולה שביצע הזולת כלפי הניזוק אחריותו של הנתבע נובעת מהתנהגותו
העוולתית ,ניתן לחייבו גם ללא סעיף 12מכוח סעיף 11לפקודה (ע"א 269/82הילמן נ .כרמי פ"ד מא (;)1987( 1 )4
רע"א 3776/12האפרתי נ' ז'קונט (.))15.7.2012
101
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
כאשר תרומת הנתבע לעוולה היא חלקית ועקיפה – סיוע ,ייעוץ ,שידול – מקור האחריות הוא בסעיף .12האם
האחריות היא אישית? שילוחית? ראו הדיון בסעיף 12בויינר נ' מויאל .ראו לאחרונה ע"א 4691/18סועאד נ'
טבאש ( .)25.8.2021זוהי אחריות אישית מיוחדת.
פס"ד ע"א 269/82הילמן נ .כרמי – ילד לוקח אקדח מהמגרה של אבא שלו ,יוצא עם חבר לשחק בזה,
החבר שלו יורה למישהו בעין ,האם יש שידול מזה שלקח את האקדח ,שניהם שותפים לא צריך את ס' .12
שניהם עשו אותו מעשה לא משנה מי ירה.
במצבים בהם המעורבות לא כלכך חזקה על מנת שנייחס את הכל ,חלקית בלבד .תרומה חלקית.
פס"ד רע"א 3776/12האפרתי נ' ז'קונט – אדם ייצר תוכנת מחשב פולשנית ואשתו השתמשה בה לרעה
שהשתילה אותה לאדם אחר ,ביהמ"ש אומר שיש כאן שותפות מלאה .אם כך מתי צריך את ס' 12בעניין
משדל? מתי שהמעורבות שלו לא כ"כ חזקה צריך את ס ' 12לקשור אותו גם לעבירה לדוגמה :המשתף
עצמו ,מסייע ,מייעץ או מפתה.
פס"ד ע"א 3024/10ויינר נ' מויאל – אדם עושה מעשה תרמית כלפי אחרים והבת שלו ידעה ולא מגלה
להם ואף נהנית ממעשה התרמית ,עולה השאלה אם היא אחראית עם אביה? אומר ביהמ"ש יש מקום
להטיל עליה אחריות מכח ס' 12בכך שלא גילתה על מעשיה של אביה וזה בגדר האשרור הכתוב בחוק .
פסק דין זה דן בעניין הכוונה -טענו שאין כוונה ולכן מדובר באשמה חברתית ,ביהמ"ש קובע שכאשר יש
אשמה מוסרית (ידיעה בפועל) מקל וחומר יש אשמה חברתית ,כלומר כאשר יש ידיעה בפועל (אשמה
מוסרית) מקל וחומר שישנה אשמה חברתית.
השימוש שנעשה עד כה בפסיקה בהוראת סעיף 12היה מצומצם ותלוי הקשר .בפרשת נאשישיבי נ' רינאווי לדוגמה
לא הוטלה אחריות מכוח סע' 12בהקשר של אחריות מנהלים בתאגיד ,אך בפרשת האוניברסיטה העברית נ' שוקן
הוטלה אחריות מכוח הוראה זו בשל פגיעה בזכות יוצרים .תנאי האחריות כפי שהוצגו בפרשת שוקן הם :קיומה
בפועל של הפרה ישירה אצל הזולת; מודעות "המשדל" לביצוע ההפרה; תרומה ממשית ומשמעותית לביצוע
ההפרה (אך לא נדרשת סיבתיות עובדתית בין "השידול" לביצוע העוולה ע"י הזולת) .כמו כן נקבע בפסיקה פעמים
רבות כי מושא "השידול" צריך שיהיה המעשה העוולתי או מעשה שעלול להצמיח נזק עוולתי בהסתברות גבוהה.
מהי הבעייתיות שיוצרת חלופת האשרור ומה נקבע לעניין זה בויינר נ' מויאל? לאחריות אתר אינטרנט בשל
פרסומי לשון הרע באתר ראו רע"א 8562/16הכט נ' לבנה (.)27.12.2016
פס"ד ע"א 313/08נשאשיבי נ' רינראוי – מראה את הפוטנציאל של ס' – 12מנהל בחברה נותן צקים בלי
כיסוי ,דחויים ,החברה חייבת ,האם גם המנהל חייב? ס' ,12הוא נופל לתוך אחת החלופות שכן הוא מנהל
בחברה .הש' נחלקים ,הרוב כולל השופט דנציגר קובע כי לא ואסור להרחיב את ס' 12למצבים כאלה.
102
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הרתעת יתר .ואין למנהלים אחריות .לאור המורכבות במילה המנויה בסעיף אשרור בהצעת הקודיפיקציה
הורידו מילה זו.
פס"ד ע"א 5977/07האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ – מרצה
שפרסמו תכנים שלו ,פגעו בזכויות יוצרים שלו .זה נעשה על ידי הסטודנטים שלו ,הוזלת ,הם גרמו לעוולה.
על מי ראוי להטיל את האחריות? האוניברסיטה? נדונה סוגיית האחריות של משדל.
דנ"פ – אין אחריות על האוניברסיטה .האגודה שנתנה להם את מכונת הצילום ידעה אז חייבו אותה.
צמצמום ס' ,12ניתן לעשות בו שימוש זהיר -ביהמ"ש -חייב ידיעה בפועל ,ידיעה אמיתית.
נניח שהזולת היה גורם לאותו נזק בלי השידול ,זה פותר את המשדל?
הפסיקה עמומה בנוגע לזה .אין תשובה חד משמעית מכוון שיש בחוק חלופה של "מאשרר" ,ההבדל בין
זה לאישור בזמנים= אישור זה באותו רגע ואישרור זה בדיעבד.
פס"ד רע"א 8562/16הכט נ' לבנה – העוסק בפרסומי לשון הרע באתר אינטרנט ,האם האתר עצמו
אחראי? ביהמ"ש אומר שהכל תלוי בנסיבות אם זה אתר שבודק את החומרים טרם הפרסום ניתן להטיל
אחראיות בחלופה של מרשה ,אך אם לא בודק את החומרים לא ניתן להטיל אחריות.
מה זה מאשרר? אישור – זה מראש .אישרור זה בדיעבד ,אישור בדיעבד .קיימת בעייתיות עם לשון החוק – איך
מטילים אחרית על מעשה בדיעבד? על אישור יש הבנה ,אך על אישרור? קיימת תמיהה בנוגע לכך בפסיקה ולכן
בקודקס מוצע להוריד את האישרור .כמו כן ,ניתן לחוב את המאשרר במקרים כמו פרסומי לשון הרע באתר
אינטרנט שבדקת ולא הורדת.
בדיני נזיקין יש משקל גדול יותר למסייע – חב אחריות מלאה (בניגוד למשפט הפלילי שם העונש הוא חצי
מהמבצע).
103
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
סעיף 15לפקודה שולל ברישא את אחריותו של בעל חוזה לעוולה שביצע קבלן עצמאי .האם הוראה זו יוצרת
חסינות למי שמעסיק קבלן עצמאי? למרות שכך נפסק כעולה מפרשת דוד נ' כהן התשובה הראויה היא שלילית
וכך יש לפרש את הסיפא לסעיף המפרטת 5מצבים שבהם חב בעל החוזה לעוולת הקבלן -ראו במיוחד סעיף ( 15
.) 4האם יש בכלל צורך וטעם בהוראת סע' 15על הרישא והסיפא? בפסיקה מובעות דעות שונות לעניין זה .נראה
כי הגישה הראויה ,בה תמך השופט ברק ,היא שאין כלל צורך בהוראת סע' .15גישה זו אומצה בהצעת חוק דיני
ממונות ,תשע"א ( 2011 -הקודיפיקאציה) ,בה הושמטה הוראה זו .מהו אפוא מקור אחריותו של המעסיק לעוולות
הקבלן? התשובה :דין הנזיקין הכללי :יש לבחון אם המעסיק ביצע עוולה "רגילה" .גישה זו קיבל חיזוק לאחרונה
בעניין סמארטקלאב נ' כהן שם נדונה שאלת אחריות המעסיק חברת פרסום למשלוח ספאמים על ידה הגם
שהסוגיה הושארה בצריך עיון (בפס' .)20
לדוג' בפס"ד דוד נ' כהן בעל מוסך שכורת חוזה עם קבלן לתיקון גג המוסף .הקבלן מביא עובד שזה נופל מהגג.
האם יש אחריות לבעל המוסך? הפסיקה קבעה שלא כל עוד לבעל המוסך לא הייתה שום תרומה למקרה ,כלומר
לא היה במקום ואמר לעובד לעלות או לא מנע וכדומה .אם הקבלן לא נכח במקום אין הוא חב (אלא אם חל עליו
אחד הסייגים בס' .)15
דוג' נוספת היא אם מאמן ספורט מעסיק אדם נוסף פרטנית להעביר שיעור ואותו אדם מעביר שיעור לא נכון ונגרם
נזק גופני למתאמנים – גם אם לא נכח במקום חל עליו האחריות כי עומד בסייג .)4( 15
הלכה שמקורה במשפט האנגלי היא שכאשר קבלן עצמאי יוצר סיכון מיוחד ברשות הרבים אחראי לכך מעסיקו
בעל החוזה גם אם האחרון לא התרשל בבחירת הקבלן או בהשגחה עליו וכו' .מהו בסיסה של אחריות חמורה זו?
כי יצר מטרד לציבור .מהו היקפה הראוי? ראו לעניין זה ע"א 748/82עיריית ת"א -יפו נ' מורד ,פ"ד מ(( 74 )3
104
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
,)1986עמ' 79ב .80 -האם מי ששכר חברת הובלות להעברת תכולת דירתו אחראי לנזק שנגרם עקב התפזרות
המטען על הכביש בשל רשלנות המוביל?
פס"ד דנ"א 950/14דוד נ' כהן – בעל מוסך מזמין קבלן לבצע תיקון בגג ,העובד עולה לגג ואחד מגגות
האסבסט נשברים והעובד נחבל ,עולה השאלה אם בעל המוסך אחראי? ביהמ"ש אומר גם אם בעל המוסך
היה רשלן שאפשר לו לעלות יש את ס ' 15הפוטר אותו מאחריות.
פרופ' גלעד מבקר את הפרשנות שנוצרה לאחרונה בפסיקה עקב שיוצא שס' 15מעניק לכאורה חסינות
לבעל חוזה שהתרשל.
פס"ד ע"א 748/82עיריית ת"א -יפו נ' מורד – קבלן שהשאיר פיילה של סיד בחוץ ומישהו עבר שם ונפגע
מהסיד בעין ,האם המזמין אחראי לכך שהקבלן הוציא את הפיילה ופעל ברשלנות? האם יש אחריות של
המזמין? ביהמ"ש קבע כי כן יש אחריות ,הוא יצר מיטרד לציבור .מי שמזמין קבלן לעבוד ,המעסיק
אחראי להתרשלות הקבלן.
הבסיס הרעיוני :מהי ההצדקה במטרות דיני הנזיקין להטלת אחריות שילוחית על מעביד בשל עוולה שביצע עובדו
על אף שהמעביד עצמו לא ביצע עוולה? שיקול הגינות – המעביד נהנה מהעבודה של העובד אז שיהיה אחראי גם
למעשיו .יש פה גם שיקול של הרתעה כדי שהמעסיק ימנע מעשים רשלניים .גם שיקול של פיזור נזק – בדר"כ
למעביד יש ביטוח.
105
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
קשר עבודה :מהי הזיקה המצדיקה הטלת אחריות שילוחית על הנתבע כ"מעביד"? האם יש להכיר א.
באחריות זו גם כאשר לזולת שיקול דעת מלא בביצוע תפקידו? ראו הגדרת "מעביד" בסעיף 2לפקהנ"ז
שבה הדגש הוא על מושג "השליטה " .באיזו שליטה מדובר? האם קיים קשר עבודה בין :שופטים למדינה?
חייל לצבא? מהם אפוא המבחנים הרלוונטיים לקיומו של קשר עבודה? מהי הזיקה בינם לבין מבחנים
דומים בענפי משפט אחרים (כמו דיני עבודה)? לעניין מבחני קשר העבודה ראו מור נ' בית הדין הארצי
לעבודה .המבחן שאומץ בהצעת חוק דיני ממונות לעניין זה (סע' )362הוא מבחן הכולל הן שליטה והן
השתלבות .מכול מקום – כיום הפקודה מכירה רק במעביד אחד (ניסים ,בעמ' .)760
ע"פ ס' 2בפקודת הנזיקין:
פס"ד בג"צ 5168/93מור נ' בית הדין הארצי לעבודה – המבחנים לקביעת קיומם של יחסי עובד
ומעביד אינם קבועים וברורים בעיקר בעקבות מציאות חיים משתנה ,ההתפתחויות הללו מחייבות
הגמשה של המבחנים ,שכן כיום נהוגים יחסי אמון ופחות יחסי כוח ושליטה אשר איבדו מכוחם
כמאפיינים הכרחיים ,לכן יצרו מבחן מעורב בראשו עומד מבחן ההשתלבות בראשו זכויות
סוציאליות ,זמני הביצוע ,שכר ,מקום העבודה ,ותק בעבודה וכו'.
פסק דין זה הביא פתרון להוראה מצמצמת זאת ואימצה מבחן השתלבות/שליטה ארגונית
שמכסה את המקרים הנוספים ,המבחן :נדרש לראות כי קיימת שליטה מבחינה ארגונית שיש
קשר בניהול הארגוני בין העובד למעביד.
כל מקרה יבחן לגופו .למרות ההרחבה של השליטה הגמורה – הפסיקה הגדירה כי לכל עובד יהיה
מעביד אחד (למרות שעל פניו על פי מבחן ההשתלבות ניתן שיהיה לעובד מס' מעבידים).
ביצוע עוולה על ידי העובד :חייב שהעובד יבצע עוולה .אך האם יחוב המעביד באחריות שילוחית כאשר יש ב.
לעובד טענת הגנה נגד תביעת הניזוק הפוטרת אותו מן החובה לפצות את הניזוק? מהו ההבדל בהקשר זה
בין חסינות דיונית של העובד לחסינות מהותית שלו? סוגיה זו תידון בנושא 15במסגרת הדיון באחריות
עובדי רשויות ציבור.
בחסינות דיונית לא ניתן לתבוע את העובד אך למעביד יש אחרית שילוחית שניתן לתבוע ממנה .בחסינות
מהותית אין אחריות בנזיקין ולא ניתן לתבוע את העובד /מעביד.
106
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ביצוע עוולה "תוך כדי" העבודה :בסעיף (13ב) קבועים המבחנים לקיומה של זיקה בין קשר העבודה ג.
לעוולה שביצע העובד.
מה קורה אם עובד המפר הוראה של מעביד מבצע עוולה "תוך כדי עבודתו"? מה נפסק בהקשר זה בעניין
שורוש נ' שליאן?
פס"ד ע"א 8027/14שורוש נ' שליאן – חייל או שוטר מגיע הביתה משחק עם נשק מכוון יורה
ופגע ,האם הוא פעל תוך כדי עבודה? קשר עבודה יש וגם ביצוע עוולה ,האם התנאי השלישי
מתקיים? האם ראוי לחייב את המדינה באחריות שילוחית על חייל /שוטר שירה בביתו עם
הנשק? ביהמ"ש קבע כי אין אחריות שילוחית שכן החייל חרג מהתפקיד שלו.
ביהמ"ש קובע שהחייל שיחק בנשק לשם התרברבות אישית ולא כתוצאה מטעות ועבר על כלל
החוקים הצבאיים ולכן נפסק שאין אחריות שילוחית למעביד (המדינה).
בפס"ד קודם לאירוע זה ,שמוזכר בפס"ד זה – פס"ד מירו – בו שוטר לקח נשק בחופשה למפגש
חברים ושם את הנשק עם מחסנית טעונה על שולחן במפגש .אחד החברים לוקח את הנשק ולא
יודע על המחסנית ,טוען ולוחץ על ההדק ונהרג צד שלישי .עולה השאלה האם למדינה אחריות
שילוחית? בפס"ד זה נפסק שכן .כי אופי העובדה של שוטר הוא שהוא עובד ,24/07הוא שוטר כל
הזמן כולל בחופשה .נטילת הנשק האישי היא פעולה שהמשטרה אישרה כי זה מה שמצופה כי הוא
שוטר 24/7ולכן פה יש ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד (המשטרה) .אך זה שונה מפס"ד
שורוש נ' שליאן.
פסה"ד ע"א 338/60פ"ד טו )1569מדינת ישראל נ' מדר (חייל שהסיע טרמפיסט אזרח בניגוד להוראות) וע"א
445/88כונס הנכסים הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' שטיבל פ"ד מד (( )1990( 331 )3מנהל בנק שגנב כספים
שהופקדו בבנק באמצעותו) מרחיבים את אחריותו השילוחית של המעביד במצבים שאינם נתפסים לכאורה כעונים
על דרישת ה"תוך כדי" העבודה .באותו עניין ראו כתבן נ' בנק ירושלים בע"מ.
פס"ד מדינת ישראל נ' מדר – חייל שמסיע חיילים ברכב צבאי ,לוקח טרמפיסט ,ישנה תאונת דרכים והא
נפגעי ותובע את המדינה בטענה כי אסור היה לחייל לאסוף טרמפיסטים ,האם יש אחריות על הצבא?
הפס"ד יוצר את רכיב הסטייה הקלה ,הוא עצר רק לרגע להעלות אותו ,ישנה אחריות שילוחית.
חייל ,הסיע חיילים ובדרך חזרה לבסיס לקח טרמפיסטים .הוא נהג ברשלנות ,נגרמה תאונה
והטרמפיסטים (האזרחים) נפגעו .מודגש הסייג לאחריות המעביד המצוי בסיפא של ס' (13ב) המגדיר מתי
מעשה של עובד נחשב "תוך כדי עבודתו" .כשעובד מגשים אינטרס פרטי שלו ,ולא אינטרס של המעביד
או לתפקיד שלו הוסמך ע"י המעביד ,אין אחריות של המעביד .אם כדרך אגב הוגשמו גם מטרות של
המעביד ,המעביד יהיה אחראי .במקרה דנן ,נקבע כי על החייל היה להחזיר את הרכב לבסיס ,ובמסגרת
תפקידו זה לקח טרמפיסטים .המדינה נמצאה חייבת .החייל נמצא בשליטה גמורה של הצבא .כלומר,
107
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
שהדבר נעשה במסגרת התפקיד שאליו הוא הוכשר בצבא ,ואין לראות בלקיחת הטרמפיסטים חריגה כה
קיצונית מהתפקיד שמוחקת את האחריות השילוחית.
פס"ד ע"א 445/88כונס הנכסים הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' שטיבל – בנק צפון אמריקה פשט
את הרגל ,ישנו מנהל בבנק ומגיע אליו לקוח שהוא איש עסקים נותן לו כספים להפקדה ואותו מנהל לוקח
את הכסף ובמקום לתת לו אסמכתא ,הוא נותן לו סתם פתק וככה מפקיד סכומים ענקיים .בסוף מסתבר
שהוא לקח את הכסף לכיס וברח ,אותו איש עסקים תובע את הבנק .האם ישנו קשר עבודה בין העובד
לבנק? כמובן ,האם הוא ביצע עוולה? כן ,תוך כדי עבודה? לא ,ישנו חריג שהוא עומד בו -הוא סטה סטייה
מהותית ,פעל למטרה עצמית .אך לא פייר שהבנק יצא פטור ,לכן הפס"ד יצר את רכיב קשר עבודה נחזה,
הוא יצר מצג מטעה שהוא פועל תוך כדי עבודה ,לכן ישנה אחריות שילוחית .הוא פעל לתוך עצמו לכן
כביכול נכנס לחריג ,אך המעביד מנוע מלטעון כך כי המעביד יצר מצב שהעובד פועל תוך כדי העבודה
כביכול .מצג שווא.
עלתה בפרשת שטיבל -לא היה עליו לחשוד? דעות חלוקות .התנאי של קשר עבודה נחזה תקף רק אם זה
סביר להסתמך עליו.
פס"ד ע"א 1796/10כתבן נ' בנק ירושלים בע"מ – מה עושה בנק שרואה שלוקח משכנתא לא מחזיר את
ההלוואה? מגיע להסדר שיוחזר הכסף בדר כזאת או אחרת ,מי פועל בשם הבנק? עו"ד אשר הבנק שוכר.
מה קורה עם העו"ד לוקח את הכסף מהלווים מהבנק ונעלם איתו? האם יש אחריות שילוחית של הבנק?
הבנק יצר מצג שהם עובדים ביחד ,שהוא פועל תוך כדי עבודה עם הבנק ,לכן יש אחריות שילוחית של
הבנק .הבנק קשר עבודה נחזה ,הצד השלישי הסתמך על המצג בתום לב ונפגע לרעה.
יודגש :השלוח הוא מי שאינו עובד או קבלן .מעמד שיורי .במה שונה זיקת השליחות מזיקת קשר העבודה מחד
גיסא ומזיקת הקשר החוזי גרידא מאידך גיסא?
דיון מפורט בסוגיית קשר השליחות ומבחני היבט זה של האחריות השילוחית מצוי בפס"ד ניסים שם נדונה שאלת
אחריות הצבא לנזק שגרם נהג אזרח (גולדמן) שהסיע חיילים ברכבו ונשלח על ידי חברה (אייל) שהעסיקה אותו.
האם צה"ל אחראי לעוולה שביצע נהג באוטובוס "אגד" שעה שזה מסיע חיילים לביתם?
108
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מהם שיקולי המדיניות המצדיקים אחריות שילוחית זו? האם מוכר דירה חב באחריות שילוחית לעוולה שביצע
עורך-דינו כלפי קונה הדירה?
לעניין קשר השליחות ראו עוד ע"א 6871/99רינת נ' רום פ"ד נו (.)2002( 72 )4
פס"ד ע"א 502/78מדינת ישראל נ' ניסים – הצבא היה צריך נהגים ,אז מי מבצע הובלות עבור הצבא?
אגד ,ויש אחרים .במקרה הזה באותה תקופה הצבא היה מתקשר עם חברת הובלות ,בשם אייל במקרה
הזה ,והיא הייתה מתקשרת עם נהג ,במקרה הזה קראו לו גולדמן ,הטנדר בו נוסעים שייך לגולדמן ,בעל
עסק עצמאי .מה הקשר ביניהם? הנהג מגיע למקום ומבצע הסעה וגורם לתאונה .אם אדם שנפגע תובע את
הנהג ,הוא יכול לתבוע גם את הצבא? אם יש קשר של שליחות הוא יכול ואם לא אז לא .הנהג לא עובד של
החברה ,אלא בעל עזק משלו עם הטנדר .נוסע עבור הצבא וגורם לתאונה .מי שנפגע יכול לתבוע רק אותו
או גם את הצבא ואייל? מה הקשר בין כל הגורמים? מה המעמד של כל אחד מהשלושה ביחס לאחר? זה
חשוב כי זה מתקשר עם התוצאה הסופית .היכולת של הנפגע לתבוע גם את הצבא מותנית אם בין הצבא
לגולדמן יש קשר של שליחות או עבודה .מבחן היד הארוכה לא תקף כי לגולדמן יש עסק בפני עצמו .הצבא
אחראי כלפי הנפגע ניסים ,אחריות שילוחית ,למה? בין הצבא ובין גולדמן קיים קשר של שליחות .ס' 14
חל .מעבר לזה יש אפילו אולי קשר של עבודה ביניהם ,למה? מבחן קודם כל של שליטה גמורה ,לכן למרות
שהוא לא עובד מבחינה ארגונית ,יש שליטה גמורה .זוהי אמירת אגב ,רואים אותו כשלוחו של הצבא .ברק
מתייחס למבחן מה זה שליחות -יש כאן שלושה עסקים אחד בתוך השני" ,זהיו של אדם כשלו מותנה
במעמדו ובמידת העצמאות שלו ניתן לפתח מבחן עזר במקרה זה אם פעולתו של פלוני אינה נעשית באופן
עצמאי אלא במסגרת עילות עסקית של אלמוני ,פעולתו של פלוני הינה חלק פנימי לכן ניתן לראות אותו
כחלק מהפעילות כולה .כאשר גולדמן עושה מה שהוא עושה הוא בעצם פועל במסגרת עסקו או כמי
שמשולב בפעילות של בצבא? יש לבדוק את מידת העצמאות .ברק טוען כי על מנת לקבוע יש להפעיל את
מבחן ההשתלבות הארגונית ,אשר נבחנת בצורה שונה קצת ,יש לבדוק בלי קשר עבודה .האם היה קשר של
שליחות ,האם נעשתה עוולה ואם היא נעשתה תוך כדי השליחות .מבחן מאוד קשה ומעורפל .איפה גולדמן
משולב ,באיזה עסק הוא פעיל יותר בצורה דומיננטית .בנוגע לאגד ,אין אחריות שילוחית .פס"ד זה משנות
ה 70והוא הכי דומיננטי בנושא הזה ,שכן לא דנים בו הרבה ,הוא לא שכיח .הצבא הוא שולח של גולדמן
ויכול להיות שהוא גם מעביד ,מה היחסים בין אייל לבין גולדמן? גם ס' ,14לפי הנסיבות .מה היחסים
בין הצבא לאייל? קבלן ,ס' .15
הרחבה לפסק דין זה :המדינה צריכה לבצע משימות הובלה ,לשם כך התקשרה עם חברת אייל .לאייל היה
הסדר עם נהגים עצמאיים שהופנו לעבודות שונות .במקרה זה גולדמן (נהג) נסע יחד עם ניסים (אע"צ),
קרתה תאונה ולניסים נגרם נזק.
השופט ברק :לעניין השליחות בנזיקין שלוח הוא ידו הארוכה של השולח ,המבצע במקומו פעולה,
המוטלת עליו .פלוני ייחשב כידו הארוכה של אלמוני -ועל כן כשלוחו לעניין האחריות השילוחית בנזיקין –
אם פעולתו של פלוני אינה נעשית באופן עצמאי משלו ,אלא אם היא נעשית במסגרת הפעולות העסקיות
של אלמוני ,באופן שאין היא בחינת שירות חיצוני ,הניתן לאלמוני ,אלא פעילות המהווה חלק פנימי
ואינטגראלי לפעולתו העסקית של אלמוני .אין הגדרה אחת ויחידה אשר משמשת אמת מידה לקביעת
יחסי מעביד-עובד ,אלא קיימות הגדרות רבות ומגוונות ,הכל בהקשר הדברים ,בו מתעוררת השאלה.
פקודת הנזיקין מגדירה "מעביד" ו"עובד" עפ"י מבחן השליטה הגמורה .כאשר עובד מושאל ע"י מעבידו
109
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הקבוע למעביד אחר ,מוטלת האחריות אך על אחד מהשניים עפ"י מבחני השליטה הגמורה .למרות זאת,
אין כל סיבה שלא להכיר בשני שולחים ,האחראים שילוחית לעוולת שלוח ,הפועל בשירותו של כל אחד
מהם .האחריות השילוחית לעוולות השלוח אינה מבוססת על עקרון השליטה ,אלא על עקרון השליחות
(היד הארוכה) .אין מניעה שאדם יפעל כידם הארוכה של מספר שולחים – ס' .14המדינה ואייל אחראים
שילוחית למעשיו של גולדמן .הם מעוולים יחד – ס' - 11וקיימת ביניהם זכות שיפוי.
פס"ד ע"א 6871/99רינת נ' רום – פסק דין המדבר לעניין קשר השליחות ,מהו שלוח? דוגמה :אדם אומר
לאחר קח רכב ותבצע עבורי משימה ונגרם נזק .לצורך הגדרת שלוח נקבע מבחן היד הארוכה :כאשר אדם
פועל כיד ארוכה עבור אדם אחר רואים אותו כשלוח.
אירוע :שירותי בריאות כללית מתקשרת בהסכם עם רופא עצמאי למתן שירותי רפואת משפחה .הרופא מפנה
יולדת לרופא אחר ,מיילד ,ונגרם נזק בלידה כתוצאה מהתרשלותו .האם הכללית אחראית כלפי היולדת? ראו ע"א
1815/16פלוני נ' שירותי בריאות כללית (.)3.1.2018
פס"ד ע"א 1815/16פלוני נ' שירותי בריאות כללית – שירותי בריאות כללית מתקשרת בהסכם עם רופא
עצמאי למתן שירותי רפואת משפחה .
הרופא מפנה יולדת לרופא אחר ,מיילד ,ונגרם נזק בלידה כתוצאה מהתרשלותו .האם הכללית אחראית
כלפי היולדת?
ביהמ"ש אומר שאין פה שליחות כי קופת החולים לא הייתה צריכה לצפות שרופא עצמאי שהתקשרה עמו
בחוזה יפנה לרופא חיצוני.
אין שליחות .קופת חולים לא הייתה צריכה לצפות כי א' יחרוג מההסכם עימה ויפנה את המטופלים
לרופא אחר העוסק בתחום אחר ולא עובד עם הכללית .כללית ,מטופלת פנתה לרופא א' ,הפנה אותה
לרופא ב' ,נוצרה עוולה .נזק למטופלת.
כללי
כאשר לנזקיו של התובע אחראי בנזיקין יותר ממעוול אחד מתעוררות השאלה האם ניתן לראות במעוולים קבוצת
מעוולים אחת – מעוולים יחד -או שמא מדובר במעוולים שאחריותם נפרדת .אם אכן מדובר בקבוצת מעוולים
אחת ולא במעוולים נפרדים מתעוררות שתי שאלות נוספות – האחת ,מהי מערכת היחסים בין הניזוק לבין קבוצת
110
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
המעוולים? השאלה השנייה היא מהי מערכת היחסים הפנימית בתוך קבוצת המעוולים בינם לבין עצמם .סוגיות
אלה יידונו להלן.
מעוולים שונים שגרמו לתובע נזק יחשבו כמעוולים יחד ,כקבוצת מעוולים ,כאשר ,לחלופין:
מדובר במזיקים במשותף -כלומר ביצעו עוולה אחת משותפת (;)joint tortfeasors א)
המזיקים עוולו בנפרד – עוולות נפרדות -אך הנזקים שגרמו התמזגו לנזק אחד שאינו ניתן להפרדה ב)
לגורמיו השונים.
לעומת זאת כאשר מדובר בעוולות נפרדות ונזקים נפרדים (כמו נזק ליד אצל מעביד א ונזק לרגל אצל מעביד ב)
יחוב כל מזיק לנזק שגרם ואין מדובר בקבוצה .ראו פס"ד אדרי נ' עזיזיאן וכן אל רחים (פס' .)39 – 36נדון בהמשך
רק בשני הסוגים של מעוולים יחד.
פס"ד ע"א 22/75אדרי נ' עזיזיאן – אירוע :המערער נפגע בת"ד ע"י 2כלי רכב זה אחר זה -קטנוע ואח"כ
מכונית; המחוזי חילק הנזק לשלושה שלישים ,בין המע' ושני המשיבים ,אך לא קבע כיצד חילק בדיוק,
ומכאן -האם חייבים בנפרד או ביחד?; בקביעת הפיצויים ,חייב כ"א בחצי ,ולא בהכל; הערעור כפול -
הנפגע על שלא חוייבו ביחד ולחוד ,והמש' [ 2+3נהג הרכב וחב' הביטוח] -על עצם חיובם.
111
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
השאלה -האם לחייב כמעוולים ביחד [לפי ס' 11לפקנ"ז] -אחראים הדדית לכל הנזק ,או כל אחד לפי
חלקו בלבד?
ברנזון:
בהעדר אפשרות ממשית לקביעת חלק יחסי של כ"א בנזק -מחלקים לחלקים שווים [;]704
בספר של טדסקי ,החלוקה -לשלושה סוגים:
.1מזיקים במשותף :גורמים יחד נזק שלא ניתן לחלוקה ,מבחינת הליך הגרימה; נזק אחד ועוולה
אחת [;]705
.2מזיקים הגורמים נזק אחד שלא ניתן לחלוקה ,אך בהליך גרימה נפרד; נזק אחד ,כמה עוולות;
למשל -כמו כאן [;]705
.3נזקים נפרדים -המקרה הקל; נזק נפרד ,והליך גרימה נפרד ,ולכן -ניתן לחלק האשמה די
בדיוק [;]706
במצב כאמור -כל אחד מהמעוולים אחראי על כל הנזק ,ביחד ולחוד [;]707
שמגר :מסכים;
2עוולות ,אך נזק אחד בלתי ניתן להפרדה; חלוקה [לפי ברק ,בספר של טדסקי] של סוגי מזיקים
במשותף:
.1פעולה משותפת או מתואמת ,למטרה אחת ,ע"י כל המזיקים;
.2שניים או יותר החייבים כלפי הניזוק ,וגורמים את הנזק ע"י הפרת החובה;
.3מעוול +בעל אח' שלוחית למעשיו ,או המעוול +המסייע /מעודד /משדל /מייעץ.
מזיקים נפרדים :עוולות נפרדות אך נזק אחד [כמה מכוניות הפוגעות באותו הולך רגל בגלל
רשלנות נהגיהן] ,או -עוולות נפרדות ונזק נפרד; תוצאת מקרה א' -יחידת נזק אחת שאינה נינת
לחלוקה יחסית לצדדים המעורבים ,מבחינת אשמה; לא נדרש שהגרימה תהיה באותו זמן ,אלא
המבחן -האם הנזק ניתן להפרדה ,או משותף? [;]708
כל סוגי המזיקים הנ"ל אחראים לכל הנזק ,ביחד ולחוד [ ;]709בכפוף לתנאי § ,77המונע פיצוי
כפול לניזוק.
מקרה חריג ייתכן ,כאשר מזיק אחד אחראי לכול [חלקו +חלקם של השאר] ,והשני -רק לחלקו
הוא [ - ]709למשל ,כאשר נגרם מוות [;]713
עיגון פוז'[ 11§ :דעת ברק ,במיעוט] או הרכבה של §(84§ + 64א) לפקנ"ז [דעת שמגר והרוב ,כי §11
מתייחס ל"מעשה פלוני" -אותו מעשה ,כנראה];
המבחן = האם הנזק ניתן להפרדה לפי אשמת הצדדים [ ,]710והבעיה = מעשית [לאבחן בין חלקי
הנזק][;]711
מקום בו לא ניתן לחלק בצורה מספקת -אחראים יחד ולחוד ,בחלוקה כפי שתיקבע ע"י השופט,
ואין להטיל על הניזוק הנטל להוכיח חלקו המדויק של כל מזיק בנזק [{ ;]711משתמע מכאן -
הנטל ,אם רוצים לחלק ,הוא על המזיקים להוכיח חלקם המדויק בנזק ,ע"מ שחבותם תוגבל
לחלק זה בלבד}.
קריטריון לצורך זה [ויתקון ,ע"א 304/68גינוסר ] -האם הגרימה הייתה פעולה משותפת או לא [
;]711
112
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ברק [טדסקי] -אם נגרם נזק משותף ע"י פעולה נפרדת ,נטל הראיה להוכחת חלקו של כל מזיק
בנזק -על הניזוק ,וללא הוכחה -לא יפוצה [[ ]712בדיוק כמו פס"ד ארוג'י]; כך ההלכה בארה"ב,
וכדי חצמצם הנטל הנ"ל ,הפכו ביהמ"ש בארה"ב מעוולים נפרדים למעוולים ביחד ע"י פיקציה של
"פעולה מתואמת" ,וכל זאת -ע"מ להוריד נטל הוכחת חלקם היחסי באשם מהניזוק [צדק,
צדק;]713[ ]...
הגישה המתגבשת :מקום בו לא ניתן לחלק הנזק בדרך סבירה ויעילה -תחול אחריות
סולידארית [ביחד ולחוד]; היינו -כאשר פעלו ביחד ובמתואם ,להשגת אותה כוונה ,או כאשר פעלו
בנפרד אך הנזק בלתי ניתן להפרדה [;]715
מעוולים יחד -מזיקים במשותף .מתי ייחשבו מזיקים שונים כמזיקים במשותף ,דהיינו ככאלה שביצעו אותה
עוולה כנגד הניזוק? לעניין זה מבחינים בין שלושה סוגי מצבים של שיתוף .מהם מצבים אלה? ראו אדרי נ' עזיזיאן.
מעוולים יחד -מזיקים בנפרד שגרמו נזק שאינו ניתן לחלוקה .כאשר נזק נתון נגרם על ידי מעוולים שונים אך לא
ניתן לקבוע מהו חלקו של כל מזיק בנזק הכולל ,מועבר נטל ההוכחה "פוזיטיבי" לכל מעוול להוכיח איזה חלק נזק
לא נגרם על ידו .ראו תרשים הדיון על הקש"ס העובדתי – מצב dפתרון .'2כאשר הנטל לא מורם ,נחשבים
המזיקים למעוולים יחד וכל אחד מהם חב למלוא הנזק (אחריות יחד ולחוד).
התוצאה של חבות מלאה (יחד ולחוד) ,של כל מעוול בקבוצת המזיקים שגרמו נזק נפרד שאינו ניתן לחלוקה
למלוא הנזק למרות שגרם רק לחלקו או תרם תרומה סיבתית חלקית ,מובילה לתוצאה בעייתית בשלושה מצבים:
חלק מהנזק נגרם על ידי גורם ללא אשם (מצב eבתרשים הקש"ס העובדתי); א.
כאשר מדובר במספר גדול של מזיקים שתרומתו של כל אחד מהם לנזק קטנה; ב.
כאשר קיים "אשם עיקרי" ולצידו "אשם משני" .למשל כאשר האשם העיקרי הוא של מנהל שמעל בכספי ג.
התאגיד והאשם המשני הוא של רואה החשבון שלא גילה את המעילה.
האם במצבים אלה ראוי להטיל "אחריות יחסית" ,כך שמעוול יחוב כלפי הניזוק רק לחלק מהנזק? הדבר אפשרי
אם החלוקה תעשה לפי הסיכון שיצר כל מעוול מראש ולא לפי היכולת לחלק את הנזק בדיעבד .הפסיקה
מתעקשת על מבחן נזק פיזי – שכל צד צריך להוכיח את הנזק שגרם ,אך הדבר הזה בעייתי (לדוג' שני בעלי כלבים
שתקפו את אותו אדם לא יוכלו להוכיח איזה נשיכה נגרמה מאיזה כלב) ,אך כן התפתח עוד מבחן – יצירת הסיכון
של כל מעוול מראש ,ולא גרימת הנזק בדיעבד.
סוגיה זו נדונה בד"נ 15/88מלך נ .קורנהויזר פ"ד מד ( – )1990( 89 )2ניזוק שהותקף על ידי קבוצת כלבים כשלאחד
מהם לא היו בעלים .הדעות שם היו חלוקות ולבסוף נשללה אחריות יחסית .הסוגיה נדונה שוב באל רחים( ,פס' 40
– )47כלל נ' ב.י.מ (פס' )33 – 29וזלצר נ' אבירם (פס' .)22ההחלטה היתה שלא להכיר באחריות חלקית (יחסית)
אלא להיצמד לאחריות מלאה של כל מעוול למרות הקשיים ,למעט במקרים חריגים ביותר .ראו גם רע"א 3089/16
113
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מועדי נ' עזבון חרבאוי ( )9.8.2016וע"א 1256/13הקדש אל חאג' נ' אזורים ( ,)16.1.2020פס' .33 ,32מה ההצדקה
במצבים אלה לחיובו של כל מעוול למלוא הנזק (יחד ולחוד)?
פס"ד ע"א 7008/09אל רחים נ' אל קאדר :מקרה של תלמיד שהתנדנד על שער וכתוצאה מכך השער נפל
ולתלמיד נגרם נזק .התביעה היא נגד הבית ספר (מעוול ראשי) ונגד העירייה שלא פיקחה (מעוול משני).
בפס"ד זה השופט עמית מציג את הבעיה שמצרפים את המדינה להרבה תביעות בנזיקין ,כי מספיק שתחוב
ב 10אחוז מהאחריות אזי תהיה חייבת בפיצויים מלאים (מעוולים יחד ולחוד) ,במיוחד שמדובר בנתבעת
בעלת "כיס רחב" (המדינה) – בית המשפט דן באחריות המדינה ומחליט לא להתערב בס' 11לחוק ואומר
שאם המחוקק רוצה שישנה את החוק .בפס' 31עולה השאלה האם הנזק ניתן לחלק באופן סביר האם ניתן
לחלק את הפיצוי או האחריות? ובית המשפט עונה שלא ,כי הפסיקה בחרה במבחן פיזי ומכיוון שלא ניתן
להוכיח מה הנזק שנגרם ע"י המדינה ומה ע"י הבית ספר – אז שאלה זו נדחית ולא ניתן לחלק את
האחריות.
אז מתי מעוולים שונים ,שלא גרמו את הנזק יחד בשותפות – יחשבו כמעוולים יחד "ביחד ולחוד"? שלא
ניתן לחלק את הנזק פיזית( .דוג' שכן יהיה ניתן להפריד – שני כלבים תקפו אותו אדם – אחד נשך ברגל
ואחד ביד וניתן להוכיח זאת).
פס"ד מלך נ' קורנהויזר – ניזוק שהותקף על ידי קבוצת כלבים כשלאחד מהם לא היו בעלים .כולם נשאו
באחריות ,גם על הכלב ללא הבעלים.
והאם תוצאה זו צודקת כאשר מדובר במספר גדול של מזיקים שתרומתו של כל אחד מהם לנזק קטנה?
סוגיה זו נדונה בהרחבה בהקשר של הסיבתיות העובדתית והדברים יפים גם כאן ,כלומר ,יש מצבים
שבהם ראוי למצוא מבחן חלוקה נוח שיאפשר חלוקה של הנזק אל מול הניזוק גם לפי גודל הסיכון שיצר
מלכתחילה כל מעוול או מידת אשמתו של כל מעוול ,וזאת תוך ראייתם כמעוולים נפרדים ולא כמעוולים
יחד.
הרחבה לפסק הדין :אירוע :העותר הותקף במשך 20דקות ע"י שלושה כלבים ,בנזקים חמורים; שניים
מהכלבים שייכים למש' ,והשלישי -כלב רחוב; המחוזי חייב את המש' במלוא הנזק; שופטי הערעור
בעליון חייבו רק ב 2/3מהנזק ,ע"ב הטיעון כי הם מזיקים בנפרד שגרמו לנזק ניתן לחלוקה; שופטת
המיעוט -מזיקים בנפרד אך הנזק לא בר חלוקה ,ולכן -ביחד ולחוד; נכאן הד"הנ.
ש' לוין:
ב"פ בערעור [חלק מהרוב] -מחייבים יחד ולחוד רק אם "כלו כל הקיצין" ,ולא אפשרי כלל להפריד
הנזק [;]93
השאלות :פעולה במשותף -של הבעלים ,או שמספיק רק של הכלבים? וגם אם בנפרד -האם יש להחיל
כאן את ההלכה לפיה מחייבים ביחד ולחוד?
הבעייתיות :או שהמש' יישאו בכל הנזק [ואולי 1/3מתוך כך ללא הצדקה] ,או שניזוק ייצא עם 2/3
פיצוי בלבד ,ויספוג עוד נזק [ ;]95שאלת מדיניות.
114
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ההחלטה תעשה לאור מטרת הפיצויים בחוק ,הנגזרת ממטרת הנזיקין בכלל ,והיא -לא ברורה;]95[ ...
ככלל ,המטרה המעשית = להעמיד הניזוק מקום בו היה לולא הנזק [השבת הגלגל] [;]96
האבחנה בין מעוולים במשותף שגרמו נזק בלתי נפרד לבין נפרדים שגרמו נזק בלתי ניתן להפרדה
מיותרת בדין מ"י -היחס זהה לשניהם ,חבים ביחד ולחוד [ ;]97החשיבות היא רק אם הנזק בר הפרדה,
כי אז חבים ביחד ולחוד רק אם פעלו במשותף.
באנגליה נפסק כי אם בע"ח פועלים ביחד ,בעליהם חבים ביחד ,מכוח "מעוולים במשותף" דרך החיות,
כביכול [ ;]98ברק שולל דעה זו ,וחושב הפוך -אם פעלו הבעלים בנפרד ,נטל הוכחת הנזק היחסי עח
הניזוק ,ואם לא הצליח -לא יזכה [;]99
במצ"י -ההלכה לא אומצה ,ולדעתו לא צריך לאמצה; אין כל בסיס הגיוני להשקפה לפיה בעלי
הכלבים הם "מעוולים במשותף" רק משום שכלביהם פעלו יחד [ ;]101משמע -מעוולים בנפרד.
מזיקים בנפרד ,כשהנזק לא ניתן לחלוקה ,חייבים בכולו ביחד ולחוד -זו ההלכה במ"י ,למרות אי
הנוחות העקרונית שבדבר [;]103
פס"ד ע"א 7436/12כלל חברה לביטוח נ' ב.י.מ .חברה לבנייה – נקבע מבחן פיזי .גלישת קרקע באתר בו
החברה ביצעה עבודות ,איך מחלקים את האחריות בין כולם? ביהמ"ש – האם ניתן לחלק בין הנתבעים
השונים? שכל אחד אחראי לחלק נפרד? הנזק נגרם במשותף הוחלט כי החלוקה תהיה לפי המבחן הפיזי,
לא ניתן לייחוס נפרד לכל אחד ולא ניתן להפריד את הנזק.
כאשר הם מהווים קבוצה בין במשותף או בנפרד ,הם אחראים ביחד ולחוד ,אם הם ביחד והם גורמים נזק
אז כל אחד מהם אחראי למלוא הנזק .כלפי הניזוק כל אחד אחראי למלוא הנזק כי הם מעוולים יחד או
במשותף או נזק שלא ניתן להפרדה .הניזוק יכול לתבוע כל אחד ואחד מהם לכל הנזק .יחד ולחוד עקרון
מנחה .לשאול את המרצה.
נניח יש מזיק אחד שפועל בכוונה והשני בתום לב ,הוגן כי יתבעו משניהם את אותו סכום?
כרגע המצב שאין הבדל ביניהם ,ניתן לתבוע כל מזיק גם אם אשמתו הכי פחותה על מאה אחוזים מהנזק.
משנקבע כי מדובר בקבוצת מעוולים יחד ,קובע הדין כי אחריותם כלפי הניזוק היא "יחד ולחוד" (סעיף 11
לפק"נז) .משמעותו של מונח זה היא שהניזוק יכול לתבוע כל אחד מהמזיקים שבקבוצה לפצותו על מלוא נזקו.
זאת ,כמובן ,בכפוף לכך שהניזוק לא יפוצה יותר מפעם אחת על נזק נתון -סע' (77א) לפקנ"ז קובע כי "אין
נפרעים אלא פעם אחת בלבד " .חסינות של מעוול כלפי הניזוק אינה מונעת מהניזוק לתבוע מעוול אחר (ראו הדיון
בנושא חסינות עובדי ציבור – נושא.) 13
התפיסה היא שאם מדובר בקבוצה שגרמה נזק – מבחינת הוגנות ,הניזוק יכול לקבל את הפיצוי אפילו רק מאחד
המעוולים ולא לתבוע שליש/שליש/שליש .פעלתם יחד? תישאו באחריות ותפתרו ביניכם – אבל הניזוק יקבל את
115
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מלוא נזקו – אלא עד פעם אחת בלבד .במקרה בו הניזוק קיבל 80אחוז מאחד המזיקים (מתוך שלושה) הוא יכול
לתבוע עוד 20אחוז מהשניים האחרים אך לא יותר מזה.
השאלה היא האם תתכנה תביעות עוקבות ,דהיינו האם ניתן לתבוע מזיק אחד לאחר שנתבע מזיק אחר? (לדוגמה,
כאשר המזיק שנתבע ראשון שילם רק חלק מהנזק) .והאם יש לעניין זה שוני בין תביעה שהצליחה לבין תביעה
שנכשלה?
התשובה היא שבעיקרון תיתכנה תביעות עוקבות להשלמת הפיצוי גם כאשר התובע זכה נגד מזיק אחד (סע'
(83א)) ,כאשר הנתבע הפסיד נגד מזיק וכאשר הנתבע התפשר עם מזיק .העיקרון הוא של "מספר עילות כמספר
החייבים" .עם זאת קיימות מגבלות שבדין המצמצמות את היכולת להצליח בתביעת המשך שכזו ולכן רצוי לא
לפצל תביעות.
שתי מגבלות מצויות בסע' ( 83ב) .המגבלה האחת היא שבמשפט מאוחר נגד מזיק בקבוצה לא ניתן לקבל יותר
ממה שנקבע במשפט מוקדם נגד מזיק כנזק כולל אחר בקבוצה .המחשה להפעלת הוראה זו מצויה ברע"א 2769/09
מרצפות המשולש בע"מ נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ ( .)23.12.09המגבלה האחרת היא שבמשפט מאוחר נגד מזיק
אחר בית משפט לא יפסוק לתובע הוצאות.
פס"ד רע"א 2769/09מרצפות המשולש בע"מ נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ – תביעות עוקבות:
83ס' (א) לפקנ"ז ,תביעות שותפות -ניתן לתבוע כל אחד בנפרד ,אך בהגבלות -לא יקבל יותר מהתביעה
הראשונה ,לא יקבל הוצאת משפט (ס' ( 83ב)) ,וכן יכול להיות מעשה בית דין ,השתק עילה והשתק
פלוגתא.
מה קורה כאשר הניזוק תובע את מזיק א' ומקבל מה שמקבל ואח"כ רוצה לתבוע את מזיק ב'? אם הוא
קיבל מא' מאה אחוזי נזק ברור שלא יוכל לתבוע גם את ב' ,אך אם הוא לא קיבל הכל מא' ,האם הוא יכול
בלי שום הפרעה לתבוע את ב'? אין אינטרס מערכתי להגביל את התביעות?
116
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
למרות שהאחריות של כלל המזיקים היא ביחד ולחוד ולניזוק קיימת אפשרות לתבוע כל אחד בנפרד נוצרו
סייגים לכך מתוך מטרה לצמצם תביעות נפרדות:
יוצרים לכך תמריץ למניעת ריבוי תביעות ,ס' ( 83ב) -תביעה ושפוי במעוולים יחד -קובע כי ניזוק )1
שתבע מזיק א' לא יוכל לקבל יותר מכך בתביעה נפרדת שתבע את מזיק ב' וכן מהתביעה השנייה
והלאה לא יקבל הוצאות משפט .
פס"ד מרצפות המשולש בע"מ נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ -ממחיש את הפעלת הוראה זו.
סנקציה נוספת הינה מעשה בית דין /סופיות הדיון – דיון בעילה מסוימת יהיה פעם אחת ולא )2
יותר -משייכים אותו לסדר דין אזרחי.
איזה סוגים של מעשי בית דין?
ישנם שני סוגים-
השתק עילה – אם הצלחת העילה שהייתה לך נבלעה בתוך הפס"ד ואם נוצר מחסום דיוני ,אינך
יכול לטעון שוב אותה טענה .בדר"כ בין אותם צדדים.
השתק פלוגתא – אם עובדה מסוימת הוכרעה במשפט מוקדם ,לרעת א' ומשפט מאוחר בין א' לג'
א' לא יכול להתכחש לממצא נגדו במשפט הקודם עם ב' .בין צדדים שונים.
דוגמה :ניזוק תובע את העובד ונקבע שאין קש"ס ,אח"כ הניזוק תובע את המעביד ההכרעה שאין
קש"ס תעמוד נגד הניזוק גם במשפט השני.
ברגע שמתדיינים וביהמ"ש מגיע לתוצאה מסוימת ,לא ניתן לפתוח עוד משפט באותו עניין .סופיות הדיון.
לדוג' אדם שנפגע על ידי מזיק ,מגיש תביעה ראשונה על מזיק א' ואז מזיק ב' ואז מזיק ג ,על אותו עניין יש
ארבעה תביעות .הוא פוגע בנתבע וישנה סכנה לממצאים סותרים .לכן מי שמפצל את התביעות שלו,
מסתכן שיקבע לרעתו.
המזיקים יכולים לתבוע אחד את השני .עקרונות בסיסים של יושר והגינות ,במקרה והניזוק קיבל את
שלו ,השלב הבא הינו לעשות צדק בין המזיקים .יחס של השתתפות ,תביעות ,כאשר מי ששילם מאה נגיד
מקבל ארבעים ממישהו אחר ,ואם מישהו ששילם מאה מקבל מאה קוראים לזה שיפוי.
מי ששילם יכול לקבל ממזיקים אחרים או חלק או כל מה ששילם שזה שיפוי.
לפי איזה מבחן מחלקים את הנזקים? איך ביהמ"ש מחליט כיצד מחלקים בין המזיקים?
ס' – 84שיפוי בין מעוולים ,ביהמ"ש יקבע על פי הצדק והיושר בהתחשב במידת אחריותו של כל מזיק.
אמירה מאוד כללית ולא ברורה.
הפסיקה פיתחה מבחני חלוקה בין מעוולים -בדיוק כמו אשם תורם
המבחן העיקרי הינו אשמה יחסית ,גודל האשמה של כל אחד מהמזיקים ,לפי זה מחלקים את הנזק.
מבחן נוסף הינו מבחן התרומה הסיבתית ,בודקים גם את גודל התרומה הסיבתית לנזק של כל אחד.
117
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מגבלה חשובה אחרת על תביעות עוקבות נגד מזיקים שונים להשלמת הפיצוי מצויה בכלל הדיוני הידוע
כ"השתק פלוגתא" ( ) issue estopelהשייך לקבוצת כללי סופיות הדיון המכונים כללי "מעשה בית דין" .בע"א
1041/97סררו נ' נעלי תומרס בע"מ (פ"ד נד ( )2000( 642 )1מתומצתת ההלכה לפיה השתק פלוגתא יוצר מחסום
דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית או משפטית שהוכרעה במשפט קודם מול בעל דין אחר.
זאת בתנאים המצטברים הבאים :הייתה הכרעה מפורשת נגדו ,חיונית לתוצאה ,ולבעל הדין "היה יומו" במשפט
המוקדם ביחס לאותה הכרעה .האם ניזןק שתביעתו נגד העובד נחתה בשל ממצא של היעדר קש"ס עובדתי לנזק
יוכל לתבוע בהמשך את המעביד באחריות שילוחית? ראו גם רע"א 9771/16נובל אנרג'י נ' נזרי (.)29.9.17
פס"ד ע"א 1041/97סררו נ' נעלי תומרס בע"מ – בפסק דין זה מתומצתת ההלכה לפיה השתק פלוגתא
יוצר מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית או משפטית שהוכרעה במשפט קודם
מול בעל דין אחר .זאת בתנאים המצטברים הבאים :הייתה הכרעה מפורשת נגדו ,חיונית לתוצאה ,ולבעל
הדין "היה יומו" במשפט המוקדם ביחס לאותה הכרעה.
פס"ד רע"א 9771/16נובל אנרג'י נ' נזרי – תביעה נגד חברות גז שפעלו עפ"י מתווה הגז ,החברות טענו כי
פעלו עפ"י דין.
למזיק ששילם לניזוק את מלוא הנזק מוקנית מכוח סעיף ( 84א) לפקנ"ז זכות השתתפות כלפי מזיק אחר החבר
בקבוצת המעוולים יחד .מהו מקורה של זכות זו? האם תביעת ההשתתפות היא תביעת נזיקין?
מזיק ששילם למעלה בכפי חלקו – יכול ללכת לשאר המזיקים ולתבוע אותם .זכות השתתפות מכוח דיני עשיית
עושר .אך זה אל מול הניזוקים בלבד – מול הניזוק כל אחד אחראי במלוא הנזק ,אך נניח כי הניזוק קיבל את מלוא
הפיצוי רק ממעוול אחד – הניזוק ששילם את כל ה 100%יכול ללכת ולתבוע את שאר המזיקים כל אחד על חלקו
ומידת אשמו – ע"פ מבחן החלוקה :אשמה יחסית ותרומה לנזק – בזהה לס' ( 68אשם תורם).
118
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
כאשר עומדת לאחד המעוולים חסינות דיונית נגד התובע הניזוק אין הדבר שולל את תביעת ההשתתפות שתוגש
נגד החסין על ידי מעוול אחר .הזכות המהותית להשתתפות גוברת על החסינות הדיונית .בהקשר זה נפסק כי
ההגנות העומדות למדינה כנגד תובענה ייצוגית הן דיוניות ולא פוגעות בזכות ההשתתפות (למשל נפסק כי חסינות
משרד התחבורה מפני תביעות ייצוגיות בשל אישור הפרדה מגדרית בקוי אגד אינה מונעת מאגד לתבוע את משרד
התחבורה כמעוול יחד -
פס"ד ע"א 7115/14סירוגה ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ – העוסק בכך שחברת אגד אישרה הפרדה בין
גברים לנשים באוטובוס לאחר שקיבלה אישור לכך ממשרד התחבורה ,אגד נתבעה וביקשה לתבוע את
המדינה בגין שיפוי/השתתפות בתשלום עבור התביעה ,ביהמ"ש אומר שלמדינה יש חסינות דיונית ולכן
המדינה לא חסינה מתביעת שיפוי מצד אגד .
כיצד יחולק הנזק בין המעוולים יחד ? כלומר כיצד ייקבע חלקו של כל מעוול בנזק הכולל במערכת היחסים
הפנימיים שביניהם? מבחני החלוקה מופיעים בסע' ( 84ב) והם "על פי הצדק והיושר" וכן "בהתחשב עם מידת
אחריותו של האדם לנזק" .הפסיקה קבעה כי מבחני חלוקה אלו כמוהם כמבחני החלוקה בין ניזוק למזיק במסגרת
הגנת האשם התורם (סע' .)68מבחנים אלה כזכור הם מבחן האשמה היחסית כמבחן יחיד או יחד עם מבחן
התרומה הסיבתית כמבחן משני .ראו האמור באל רחים ,בפס' .40המחשות להחלת מבחני חלוקה אלה מצויים
בע"א 8199/01עזבון מירו נ' מירו ,פ"ד נז( )2003( 796 ,785 )2ובאל רחים (פס' .)41
פס"ד ע"א 8199/01עזבון מירו נ' מירו – שוטר מגיע הביתה שם על הספה את האקדח עם המחסנית ,בא
בין משפחה לקח וירה ,בוצע תוך כדי עבודת של השוטר? ישנה אחריות שילוחית של המדינה ושל
המשטרה .איך חילקו בין המדינה לשוטר את האחריות? וזה שירה? אף אחד לא פעל בכוונה ,אשמה
יחסית .שוטר ומדינה ביחד 30אחוזים וזה שירה 70אחוזים .יחסי=אשמה מוסרית .הגיעו כמעט עד
הקצה ,פס"ד קצת קיצוני ומרחיק לכת.
מהו הדין כאשר אין יודעים מהו חלקו של כל מעוול בנזק? הפתרון האלגנטי הוא חלוקתו של הנזק בחלקים
שווים .ראו ע"א 600/86עמיר ואח' נ' קונפינו ,פ"ד מו (.)1992( 251 ,233 )3
פס"ד ע"א 600/86עמיר ואח' נ' קונפינו – מצבים של גרימה נפרדת הגורמת לנזק שלא ניתן להפרדה-
מצב ראשון – מעוולים במשותף ,ביצעו עוולה אחת משותפת .מזיק א' ומזיק ב' ,הפעולה המשותפת שלהם
גורמת לנזק .א' לא עוצר באדום ,ב' נוסע בעקבותיו ,נגרם נזק לג' .כל אחד אחראי למאה אחוז מהנזק.
ביחד ולחוד – ס' .11
119
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מצב שני – מעוולים בנפרד – עוולות נפרדות ,אך הנזקים שגרמו התמזגו לנזק אחד שאינו ניתן להפרדה
לגורמיו השונים .יש מעוול א' ,ב' ,שניהם גורמים לנזק אך אני לא יודע מי גרם לאיזה נזק .מי אחראי למה.
מהו הדין כאשר אין יודעים מהו חלקו של כל מעוול בנזק? הפתרון האלגנטי הוא חלוקתו של הנזק
בחלקים שווים .מועבר נטל ההוכחה אל המזיקים להוכיח מי גרם לאיזה חלק מהנזק .כאשר הנטל לא
מורם ,נחשבים המזיקים למעוולים יחד וכל אחד מהם חב למלוא הנזק ,אחריות יחד ולחוד .פס"ד עמיר
ואח' נ' קונפינו.
נניח עתה כי לתובע נגרם נזק של 100וכי חלקו של כל אחד משני המזיקים הוא .50התובע התפשר עם מזיק א
על 40ופטר אותו מאחריות .מה יקרה בהמשך? וכאשר הפשרה עם המזיק הראשון היא על ?60%ראו
לאחרונה רע"א 7848/18מדינת ישראל נ' פלונית (.)21.12.2018
האם תביעת השתתפות של מעוול נגד מעוול אחר חייבת להיעשות במשפט נפרד מאוחר? האם אפשר לחבר מראש
תביעת השתתפות עם תביעת נזיקין? התשובה היא שניתן לחברן באמצעות מכשיר דיוני המכונה "הודעה לצד
שלישי".
מתי תובעים תביעת השתתפות? נלמד בסדרי הדין האזרחיים .בעיקרון מתבצע לאחר התביעה בין הניזוק למזיק.
אך ניתן לעשות את זה גם תוך כדי – על ידי "הודעה לצד שלישי" – תוך כדי התביעה בין הניזוק למזיק – המזיק
שולח הודעה לשאר המזיקים שידעו שאם יהיה חב בנזיקין לניזוק – הוא יטען שהם מעוולים יחד והוא יתבע מהם
את החלק שלהם.
מהם השיקולים בעד ונגד הגשת הודעה לצד שלישי (ג) שאותה ניתן להגיש הן כלפי מזיק שנתבע והן כלפי מזיק
שלא נתבע? כאשר עושים זאת תוך כדי תביעה בית המשפט יכול לחלק מראש את הנטל או להחליט לצרף את
המזיקים האחרים גם לדיון ולתביעה הנוכחית .אחד השיקולים זה תשלום אגרה – כאשר אני מבצע הודעה
לצד שלישי אני משלם אגרה כי זה כמו פתיחת תביעה ,או שאני רוצה קודם לראות מה נפסק במשפט ולאחר
מכן אגיש תביעת השתתפות.
פס"ד ע"א 5222/17פלוני נ' פלונית – האם תביעת השתתפות של מעוול נגד מעוול אחר חייבת להיעשות
במשפט נפרד מאוחר ? האם אפשר לחבר מראש תביעת השתתפות עם תביעת נזיקין? התשובה היא שניתן
לחברן באמצעות מכשיר דיוני המכונה" הודעה לצד שלישי" .מהם השיקולים בעד ונגד הגשת הודעה לצד
שלישי (ג) שאותה ניתן להגיש הן כלפי מזיק שנתבע והן כלפי מזיק שלא נתבע? ראו בהקשר זה את
ההחלטה בפלוני נ' פלונית.
האם לא קיימת בעיה שיש תביעת השתתפות (בין המשלם לשאר המזיקים)לבין תביעת הנזיקין
(המשלם והניזוק) ,האם לא מומלץ לאחד את ההליכים ולמנוע סתירה במשפט? קיימת אפשרות
לאיחוד הדיונים ע"י הודעה לצד שלישי בה מודיע הנתבע למעוולים הנוספים "אם אני יחויב אני אטען
שאתם צריכים להשתתף איתי" וביהמ"ש מכניס גם את המעוולים הנוספים לתביעה .
120
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
להודעות צד ג בנזיקין ראו האם ניתן לקבוע השתתפות בין מעוולים כבר במשפט הנזיקין נגדם? תשובה חיובית,
שאינה מתיישבת עם פסיקה קודמת ,ניתנה בעניין זלצר נ' אבירם לעיל .כך עולה גם מרע"א 4474/20נון נ'
הרשקוביץ (.)1.11.2020
אירוע
עובד במפעלי אסבסט נחשף לאבק האסבסט אצל שלושה מעבידים שונים שאצלם עבד לאורך השנים ברמות
חשיפה שונות .מתפתחת אצלו מחלת ריאות קשה שהיא תוצאה של הצטברות החשיפות אך מבלי יכולת לשייך
סימפטום או נזק מסוים לחשיפה ספציפית .ידוע כי המעבידים התרשלו ו/או הפרו חובה חקוקה בהגנה על
עובדיהם מפני אבק האסבסט .העובד תובע שני מעבידים ,א ו – ב ,אך לא את מעביד ג .תביעתו מתקבלת נגד
מעביד א אך נדחית נגד מעביד ב .עתה הוא מבקש לתבוע את מעביד ג .מהן בשלב זה זכויות ההשתתפות של מעביד
א נגד ב ו – ג?
כללי
מהן גבולות אחריותן בנזיקין של רשויות ציבור המפעילות סמכות שלטונית (להבדיל מפעילות בעלת אופי
"פרטי" -כמו רופא שעובד בבית חולים ציבורי שמתרשל וזו תביעה פרטית)? סוגיה זו ,המצויה בתחום החפיפה
שבין משפט פרטי לציבורי ,ממחישה שורת נושאים שבהם עסקנו בהרחבה בעבר :מהות ומבנה עוולת הרשלנות;
גבולות האחריות ברשלנות; הפרת חובה חקוקה; אחריות למעשי הזולת וריבוי מעוולים .בנושא זה ,המצוי בחזית
דיני הנזיקין בישראל ובעולם ,שלובות גם שאלת ההבחנה בין אחריות הרשות הציבורית עצמה לבין אחריות העובד
הפועל מטעמה ,וכן שאלת החסינויות הסטטוטוריות של רשויות הציבור ועובדיהן.
121
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ברשויות ציבור המפעילות סמכות שלטונית? בהרתעת יתר השיקול נחלש – אין כוונה שהרשות "תפחד" לפעול,
אותו דבר גם מבחינת הצפה.
האם קיימים שיקולי מדיניות נוספים הייחודיים לתחום זה ,כהפרדת רשויות? לאן מצביעים שיקולים אלה?
הגישות השונות לשיקולי מדיניות אלה באות לידי ביטוי בפסקי הדין זוהר ווע"א 243/83עירית ירושלים נ' גורדון,
לט( )1985( 113 )1מחד גיסא – השופט ברק לא חושש מהרתעת יתר /הצפה כי לא הוכח כי המקרה יגרום לכך ,מול
ע"א 915/91מדינת ישראל נ' לוי פ"ד מח ( )1994( 45 )3מאידך גיסא – השופט שמגר שכן טוען כי המקרה עשוי
לגרום להרתעת יתר והצפה .הפסיקה מאוחרת נעה בין הקצוות .שיקול נוסף להגבלת אחריות הוא שהטלת אחריות
על רשויות ציבור יכולה לגרום להפליה בין מגזרים שונים.
פס"ד מדינת ישראל נ' לוי – נקבע בעקבות המשפט האנגלי כי לחובה יש שני תנאים – קירבה בין מזיק לניזוק +
צודק הוגן וסביר להטיל אחריות.
המבחן שהכריע בפסיקה – הדרך הראויה להכרעה אם קיימת חובה או לא ,המתיישבת עם תפישתו של ברק,
היא להפעיל את שיקולי המדיניות לשלילית האחריות באמצעות מרכיביה השונים של הסיטואציה הנזיקית:
מזיק ,פעילות מזיקה ,נזק וניזוק .כך לדוג' ניתן לקבוע כי אין חובה ולכן אין אחריות בגין סוג נזק מסוים .יש
לבצע איזון אינטרסים בין ניזוק ,נזק ,פעילות מזיקה ומזיק.
הש' שמגר :איפה שיש לרשות המנהלית שיקול דעת לא מתאים לביקורת שיפוטית .חוסר שפיטות מוסדית.
מתייחס לריבוי תביעות ,הצפות ,קושי בהוכחת התרשלות בהחלטה שעוסקת במדיניות ,עלויות גדולות של
הציבור ,הרתעת יתר ,הדבר יוביל למדיניות הססנית ואיטית ,ישנו חשש מתביעה אזרחית אשר עלול שלא כדין
להטות את הכף כנגד הרשות .גישה מצמצמת ,נקבע כי בהמ"ש לא יתערב בהחלטות של רשויות מנהל שיש בהן
משום הפעלת שיקול דעת רחב .כאשר רשות מנהלית מפעילה שיקול דעת רחב ביהמ"ש לא יתערב ,זולת שיקול
הדעת נעשה בחוסר סבירות קיצוני ,רשלנות קיצונית .זהו החריג .שיקול הדעת מחייב הכרעה בין שיקולים
כלכליים פוליטיים וחברתיים אחרים .ביהמ"ש לא רשאי להתערב ,לא יכול.
פס"ד ע"א 7008/09אל רחים נ' אל קאדר -שער בבית ספר ,שלא מוצב טוב ,לא יציב ,ילד מתנדנד עליו נופל ונפגע.
אחריות בית הספר המנהלים והעירייה שלא דאגה לתקינות של השער .הש' עמית -מפנה לס' ,11מעוולים יחד.
קבעו כי מעוולים במשותף.
בשעתו לא ניתן לדעת כמה ירווח לכן נקבע לו פיצוי בשיטת האומדנה ,אם נפגע קטין אז הוא יסתגל לנכות שלו
ולכן לא יפגע כלכך הוא עדיין יכול להתאים את עצמו לשוק העבודה .לאחר מכאן נקטו שיטה אחרת -שכר אלמלא
העוולה -ממוצע במשק ,אובדן -לפי נכות רפואית .הפיצוי הינו שכר ממוצע במשק כפול נכות רפואית .
122
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הדין בישראל
ניתן להבחין בחמש תקופות שונות בהתפתחות הדין בישראל .ראו רשות לניירות ערך ,פס' .2
רקע עובדתי
. 2עסקינן במספר משקיעים אשר התקשרו בהסכמי השקעה עם חברת יוטרייד פרימיום בע"מ (להלן :יוטרייד או
החברה) ,אשר הציעה שירותי ניהול השקעות ממוחשב .שירות זה ,הקרוי גם מסחר אלגוריתמי ,מאפשר לבצע
פעולות מסחר באופן אוטומטי באמצעות אלגוריתמים לקבלת החלטות השקעה .המשקיעים הפקידו את כספם
אצל יוטרייד ,אשר השקיעה אותו בעבורם באמצעות הפלטפורמה המתוארת .המשיבים בהליך זה התקשרו עם
החברה בהסכמי השקעה מטיב זה בתקופה שבין מרץ 2015ליולי .2015
עד לשנות ה – 80אחריותן של רשויות ציבור הייתה בעיקרה מוגבלת בהיקפה (תקופה ראשונה) .בפסקי הדין גורדון
וזוהר (ע"א 862/80פ"ד לז( ))1983( 757 )3חל מהפך בגישה ונוצר פוטנציאל הרחבה משמעותי (שניה) –ההחלטה
בעניין לוי קראה תגר על הגישה המרחיבה ,ויצרה את חריג שיקול הדעת לאחריות (שלישית) – שיקול דעת רחב
במקרה בו אין סטנדרטים או שיקולים ספציפיים בתחומים חברתיים /פוליטיים או כלכליים מתחרים .נוכח
השוני במגמות וברטוריקה בין זוהר לגורדון מחד גיסא לבין לוי מאידך גיסא ,ניכרו בפסיקה גישות שונות במשפט
הישראלי לאחריות רשויות ציבור בנזיקין ,מרחיבה וזהירה ,כאשר בתי משפט מנסים למצוא את הסינתזה הראויה
ביניהן (רביעית) .הגישות השונות והמתח ביניהן מצאו ביטוי מובהק בפרשת גליק נ' משטרת ישראל בה נתבעה
המשטרה על כך שלא בחנה מחדש את החלטתה לא לאפשר לתובע לעלות להר הבית ופגעה בהכנסתו .האם מחדלו
של התובע מלפנות לבג"צ והעדפתו את המסלול הנזיקי שומטים את הבסיס מתחת לתביעתו הנזיקית? בפסק הדין
נדונו בפרוטרוט היחס בין המשפט המנהלי לדיני הנזיקין והגישה הראויה לאחריות רשויות ציבור בנזיקין ,וכן
סוגיות של הקטנת נזק וסיבתיות עובדתית בהקשר זה .ראו גם דנ"א .)27.7.2017( 1523/17לאחרונה נראה כי
גוברת ידה של הגישה המצמצמת (חמישית) .ראו פרשות רשות לניירות ערך ופלונית נ' מדינת ישראל .שינוי
הגישה נובע גם ואולי בעיקר מתפישות עולם שונות של שופטים מובילים (ברק וריבלין מרחיבים עמית מצמצם).
באשר לאחריות המדינה להונאות ראו ע"א 2394/18פלונים נ' משטרת ישראל (.)10.4.2019
גליק נ' משטרת ישראל בה נתבעה המשטרה על כך שלא בחנה מחדש את החלטתה לא לאפשר לתובע
לעלות להר הבית ופגעה בהכנסתו .האם מחדלו של התובע מלפנות לבג"צ והעדפתו את המסלול הנזיקי
שומטים את הבסיס מתחת לתביעתו הנזיקית? בפסק הדין נדונו בפרוטרוט היחס בין המשפט המנהלי
לדיני הנזיקין והגישה הראויה לאחריות רשויות ציבור בנזיקין ,וכן סוגיות של הקטנת נזק וסיבתיות
עובדתית בהקשר זה.
אחת הדרכים לצמצמם ולהגביל את האחריות של רשויות הינה חסינות :חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו –
2006הגביל את היכולת להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה ,אך נקבע כי הגנות אלה הן דיוניות ואינן
חוסמות תביעת השתתפות של מעוול אחר.
התביעה נדחתה בגלל שגליק לא פעל (פנה לבג"צ) ופשוט המתין והגדיל את הנזק.
פס"ד ע"א 2394/18פלונים נ' משטרת ישראל – בחור בשם גרגורי לרנר שכנע 2500משקיעים להשקיע
בחברה שלו ,אך למעשה הציע הונאה .אלו שנפגעו תבעו את המדינה ,הרשות לניירות ערך משטרת ישראל
ורשות בתי הסוהר בטענה שיכלו למנוע את ההונאה .זה מחדל ,ונזק כלכלי טהור .ביהמ"ש דוחה את
התביעה באמצעות הכלים להגבלת האחריות.
123
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006הגביל את היכולת להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה (ראו סע' ,3
(5ב)(8,ב)((20 ,9 ,)1ד)( ) 21 ,)1אך נקבע כי הגנות אלה הן דיוניות ואינן חוסמות תביעת השתתפות של מעוול אחר –
ראו ע"א 7115/14סירוגה ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ ( :)3.7.2017פסק דין העוסק בכך שחברת אגד אישרה
הפרדה בין גברים לנשים באוטובוס לאחר שקיבלה אישור לכך ממשרד התחבורה ,אגד נתבעה וביקשה לתבוע את
המדינה בגין שיפוי/השתתפות בתשלום עבור התביעה ,ביהמ"ש אומר שלמדינה יש רק חסינות דיונית ולכן המדינה
לא חסינה מתביעת שיפוי מצד אגד .
עד שנת 2005היה ניתן לתבוע את העובד ואת המדינה באחריות שילוחית – אחריות הרשות נובעת מאחריות
העובד .הדבר אפשר גל תביעות נגד עובדי הציבור ואף שימשו כסחיטה ואיומים נגד עובדי ציבור .לאור הצורך
להוריד את האופציה והלחץ של עובדי הציבור – חוקק הס' שמונע את האפשרות לתבוע את עובד הציבור על מעשה
שעה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני.
החסינות היא חסינות דיונית בלבד (חסינות מהותית – מבטלת את האחריות ,חסינות דיונית מכירה באחרית אך
מונעת את ההליך המשפטי).
הרציונל הוא שהעובד פעל לטובת המדינה ולכן לא ראוי לחייב אותו .גם לתובע אומרים – מה אכפת לך מהעובד
עצמו – אם נפגעת תתבע את המדינה( .כמובן שיש גם שיקולים של הרתעת יתר ,עומס יתר וכדומה).
כדי לבטל את החסינות התובעים יטענו שהעובד פעל מתוך ידיעה או אדישות – גם כאן כדי למנוע תביעות אישיות
חוקק ס' 7ב – על פיו הרשות יכולה להגיד לתובע שהיא לוקחת את כל האחריות עליה ומוציאה את הנתבע (עובד
הציבור) מהתביעה .אך גם פה התובע יכול לטעון שלא ניתן לרשות לעשות זאת כי עובד הציבור פעל ביודעין או
124
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
באדישות אך כאן נטל ההוכחה על התובע .כמו כן יכולה המדינה להחליט לא לקחת את כל האחריות אך כן
להיכנס "כשותפה" בתביעה (כנתבעת).
במידה והעובד כן נתבע והמדינה לא לוקחת את המקרה עליה – רשאי עובד הציבור לטעון בבית המשפט ולדרוש
את החסינות שלו בעצמו.
במידה והמדינה לקחת את המקרה עליה ולאחר מכן התברר שהעובד פעל ביודעין או באדישות – רשאית המדינה
לדרוש פיצוי מצד עובד הציבור (ס' 7ו).
מקנה חסינות לא רק לעובדי ציבור – אלא גם לאזרחים .אך דבר זה לא תקף לגבי עוולת הרשלנות ומרבית
התביעות בנזיקין נ' המדינה – הינן בגין עוולת הרשלנות.
עד כמה חסינויות סטטוטוריות מגבילות את אחריותן של רשויות ציבור ? עיינו בחוק הנזיקין האזרחיים
(אחריות המדינה) ,תשי"ב – .1952לחסינות שבסעיף 6לפקודה ראו ע"א 404/80בני עטרות נ' מדינת ישראל ,פ"ד
לח( ,)1984( 30 )4פס' 17- 13ונובל אנרג'י נ' נזרי .לעניין חסינות המדינה בתביעות בשל שירות בטחוני ראו רע"א
2223/14מ"י נ' פלוני (.)17.1.17
סוגיה רגישה היא רוחב החסינות בשל "פעולה מלחמתית" המוקנית בסעיף 5לחוק הנזיקים האזרחיים
(אחריות המדינה) ,התשי"ב – .1952הגדרה זו תוקנה מספר פעמים ולאחרונה ב – .2012סקירת התפתחות הדין
בסוגיה זו מצויה בחראדן נ' מדינת ישראל ובעקבותיו ע"א 8279/12אלדאיה נ' מדינת ישראל ( )29.6.2014ע"א
6982/12רייצ'ל קורי נ' מדינת ישראל (. )12.2.2015ראו גם בג"צ 8276/05עדאלה נ' שר הבטחון ( )12.12.2006בו
בוטלה הוראת חסינות רחבה כבלתי חוקתית) ודנ"א 5698/11מדינת ישראל נ' דיראני ( )15.1.2015בו בוטלה
ההכרה בזכאות של חבר ארגון טרור לתבוע בישראל.
סוגיה אחרת היא חסינות הרשות השופטת:
האם זו חסינות דיונית או מהותית? ומה היקפה? הניסוח שחוק מתפרש כחסינות דיונית (ס' .)8סוגיה זו הוכרעה
בעליון רק לאחרונה בפרשת מדינת ישראל נ' עלי אדם .מה נפסק שם? ראו לאחרונה רע"א 118/21וינברג נ' מדינת
ישראל (.)21.1.2021
125
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד מ"י נ' עלי אדם :במשך שנים רבות אף אחד לא תבע שופטים ולא הייתה בעיה עד שיום אחד קם אדם וטען
שזו חסינות דיונית ע"פ ס' 8וניתן לתבוע את המדינה ולא את השופט – עלה קושי ברור שבו השופטים צריכים
לקבל החלטה על עצמם .גישה אחת שעלה היא שהאחריות היא מהותית ולא ניתן לתבוע את המדינה ,גישה שניה
היא שניתן לתבוע את המדינה אך רק במקרים חריגים.
שיקולים שצוינו:
אם שופט עליון יתבע הוא יגיע לדיון בשלום /מחוזי ואין ראוי הדבר ששופט מערכאה גבוהה ידון -
בערכאה נמוכה.
סופיות הדיון – לארח שנגמר הדיון לא ייתכן ויקום דיון חדש על פסק הדין. -
שמירה על תפקוד תקין של מערכת השפיטה. -
עצמאות השופט בקבלת ההחלטות. -
בית המשפט קובע שמכלול השיקולים שצוינו לעיל – מכריע כי מדובר בחסינות מהותית – זו ההלכה כיום (ייתכן
ולא תחול שיוכח כי השופט פעל בזדון /כוונה).
בפס"ד וינברג נ' מדינת ישראל נתבעה המדינה בגין תשלום שכר טרחה גבוה כתוצאה מאיטיות מערכת המשפט –
המדינה טענה שעתיד התביעה להידחות מכוח ס' ,8התובע טען כי ס' 8מדבר על החלטות שיפוטיות ואל שם הדבר
אלא איטיות מערכת המשפט .בית המשפט קבע כי ס' 8כולל את כל ההחלטות השיפוטיות כולל החלטות
אדמיניסטרטיביות כי זה חלק מאופן התפקוד השיפוטי.
פס"ד רע"א 3359/18מדינת ישראל נ' עלי אדם – בימ"ש קובע כי לשופטים קיימת חסינות מהותית ומונה את
הסיבות לכך -המשיב ,אזרח סודני ,הגיש תביעה נזיקית לבימ"ש השלום נגד שר הפנים ,הממונה על ביקורת
הגבולות במשרד הפנים ,שירות בתי הסוהר ,בית הדין לביקורת משמרות של שוהים שלא כדין ,צה"ל ומדינת
ישראל .המדינה הגישה כתב הגנה שבמסגרתו עתרה לסילוק על הסף של התביעה נגד בית הדין בשל קיומה של
חסינות שיפוטית .הבקשה נדחתה ומכאן בקשת רשות הערעור .הבקשה נסבה אודות החסינות השיפוטית שבסעיף
8לפקודת הנזיקין ,ובפרט אודות השאלה האם ניתן לחייב את המדינה בנזיקין בשל מעשה או מחדל של נושא
משרה שיפוטית .בימ"ש פסק כי ,החסינות של נושא משרה שיפוטית כנגד תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו,
לפי סעיף 8לפקודת הנזיקין ,היא חסינות מהותית ,וכי לא ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית בגין עוולה
של נושא משרה שיפוטית; לאור האמור ,טענות המשיב בתביעתו ,המיוחסות למדינה בשל מעשים או מחדלים של
בית הדין לביקורת משמורת יימחקו מכתב התביעה ,בית הדין יימחק מהתביעה כנתבע .לשופטים יש חסינות
מהותית.
חוק הנזקים האזרחיים (אחרית המדינה) ,תשי"ב – 1952-קובע (בס' )2קודם כל שדין המדינה ,לעניין אחריות
בנזיקים ,כדין כל גוף מואגד ,פרט לאמור להלן בחוק זה .החוק מגדיר הגבלות ואחריות של המדינה במקרים
ספציפיים.
ס' 7מגדיר את אחריות המדינה נזיקים במוות שאירע בשירות צבאי – אחד השיקולים מהגבלת האחרית הוא
הרצון למנוע מבתי משפט אזרחיים לדון במקרים צבאיים (שיצטרכו להיכנס לעיניים ביטחוניים).
ס' 5בחוק זה זוכה לדיון אינטנסיבי בפסיקה כתוצאה מהאינתיפאדה – פעולה מלחמתית:
126
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד בג"צ 8276/05עדאלה נ' שר הבטחון – ירי על חפים מפשע בשכם ,נקבע כי הזכות לתבוע בנזיקין זה זכות
יסוד ,כבוד האדם.
פס"ד דנ"א 5698/11מדינת ישראל נ' דיראני – העוסק בפלסטיני ששוחרר מהכלא ותבע בנזיקין ,בעקבות זה
נחקק ס' ( 5ב) לחוק אחריות המדינה שלא מאפשר תביעה.
ס' 38ו – 41שמעבירים את נטל ההוכחה לנתבע שלא התרשל – לא חלים במצבים של הפרות סדר ופעולות
ביטחוניות( .במקרים של ספק שקול ההחלטה תהיה נגד התובע ולא נגד הנתבע).
127
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
"נזק גוף " -מוות ,מחלה ,פגיעה או ליקוי גופני ,נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי
הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;
"שימוש ברכב מנועי " -נסיעה ברכב ,כניסה לתוכו או ירידה ממנו ,החנייתו ,דחיפתו או גרירתו ,טיפול-דרך או
תיקון-דרך ברכב ,שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו ,לרבות הידרדרות או
התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה
כאמור מרכב עומד או חונה ,שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או
פריקתו ,כשהרכב עומד;
"נפגע" -אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים ,למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי
פעולות איבה ,התש"ל;1970-
"רכב מנועי" או "רכב " -רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית ,לרבות רכבת,
טרקטור ,מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי ,ולמעט כסא גלגלים,
עגלת נכים ומדרגות נעות.
128
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מאורע :האם מי שניזוק בגבו עקב שנים רבות של נהיגה במשאית זכאי לפיצויים מכוח ההסדר המיוחד שבחוק? -
ראו רע"א 4211/21ביטוח חקלאי נ' אל אל (.)8.7.2021
פס"ד ביטוח חקלאי נ' אל אל :במהלך פעולת החלפת גלגל משאית שארכה כשעה או לאחריה החל המשיב
לחוש בהדרגה בכאבים בגבו .במשרעת שבין נזק שהצטבר ונגרם לאורך זמן לבין נזק שאירע במקום ובזמן
מסוים ובאופן פתאומי ,המקרה דנן קרוב לאחרון .לפיכך ,לא נמצא להרחיב בסוגיה של נזק שנגרם
כתוצאה משימוש ברכב מנועי באופן מצטבר ומתמשך ובמיקרו-טראומות ,לגביהם הובעה עמדה כי הם
אינם עולים כדי "מאורע" כמשמעותו בחוק הפיצויים.
כלי רכב :קראו את הגדרת המונח "כלי רכב" .האם החלופה של "מכונה ניידת הכשירה "....אינה "בולעת" את כל
החלופות האחרות? הדרישה העיקרית בהגדרה הראשית היא שעיקר הייעוד יהיה לתחבורה יבשתית .פסק הדין
המנחה בסוגיה זו הוא ע"א 5847/96חברה ישראלית לקירור והספקה נ' סובח ,פ"ד נ( ,)1996( 819 )3ובהמשך לו
ע"א 2455/06חראנבה נ' בדארנה ( ,)19.3.2008פס' .21 – 15ראו קיבוץ עין חרוד .מי מהבאים הוא "כלי רכב"?
מכבש ,מלגזה ,עגורן ,מחפרון ,דחפור ,קומביין ,קורקינט מיכני ,מעלית ,טרקטורון ,סגאווי ,קלנועית? תלוי במטרת
כלי הרכב – מכבש אין לו היתר נסיעה רגיל על הכביש ולכן לא עומד בהגדרה .מלגזה – תלוי איזה (אם רק מעלה
ומורידה ציוד כמו מעלית אז לא ,אם נעה בכביש אז כן .עגורן ,מחפרון ,דחפור – ללא מטרות הסעת נוסעים /ציוד –
לא .טרקטורון – כן .קלנועית – נקבע שיותר קרובה לכיסא גלגלית ואיננה כלי רכב.
129
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ראו ע"א 7023/19עז' אסולין נ' דרויש ( )12.10.2020לעניין אופניים וקורקינט חשמלי ודנ"א 7340/20פלונית נ'
פלוני (.)4.3.2021
פס"ד ע"א 5847/96חברה ישראלית לקירור והספקה נ' סובח – עלתה השאלה האם מעלית היא בהגדרת
כלי רכב? ביהמ"ש אומר שמעלית אכן משמשת להובלת אנשים ומטענים ממקום למקום אך מכיוון שאין
לה צירי אורך ורוחב ,רק אורך ,אינה עומדת בהגדרה של כלי רכב ,הדין גם במדרגות נעות לפי שהם
נמצאות באותו מבנה .משמע שתנועה אנכית אינה מוגדרת ככלי רכב (מעלית) לעומת תנועה אופקית שכן
מוגדרת ככלי רכב.
חראנבה נ' בדארנה האם קומביין הינו "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
התשל"ה( 1995-להלן" :החוק")? בעת פעילות חקלאית נתפסה רגלו של המערער בתוך מיכל קיבול של
קומביין ,שבו נהג המשיב .1כתוצאה מכך נפצע המערער ברגלו ,ונקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור של
. 52%ביום התאונה ,הקומביין לא היה מבוטח בביטוח חובה .ביהמ"ש המחוזי פסק כי הקומביין אינו
"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק ,ועל כן האירוע נשוא התביעה אינו מהווה "תאונת דרכים" .לטענת המערער,
הקומביין עונה להגדרה הבסיסית של "רכב מנועי" ,ולחלופין ,עונה הוא על שתיים מן ההגדרות המרבות,
שהן "טרקטור" ,ו"מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש" .ביהמ"ש העליון (מפי השופט ד' חשין
ובהסכמת השופטים א' פרוקצ'יה ומ' נאור) דחה את הערעור.
עז' אסולין נ' דרויש ביהמ"ש העליון פסק ברוב דעות כי אופניים חשמליים (תקניים ושאינם תקניים)
מצויים מחוץ לגדרו של "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים .משמעות קביעה זו
היא כי בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים ,דינו של רוכב אופניים חשמליים יהא כדין הולך
רגל ,והוא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד ממבטח הרכב .מן העבר השני ,הולך רגל שייפגע
מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מכוח חוק הפלת"ד ,ועלול למצוא עצמו מפוצה באופן חלקי על נזקיו
או להיוותר ללא פיצוי אם לא יימצא מזיק ממנו יוכל להיפרע.
נשאלת השאלה מדוע נקבעה קביעה זו – הרי אופניים חשמליים עומדים בהגדרת כלי רכב על פניו – אך
אם היו מגדירים ככלי רכב היה צורך שכל רוכב אופניים חשמליים יהיה בעל רישיון ,ביטוח וכדומה .כעת
אין ביטוחי פוליסה כאלו ולכן קביעה זו תהיה שגויה והתובע יישאר ללא פיצוי .בית המשפט משאיר את
ההסדרה למחוקק.
מה הדין כאשר מוצאת פוליסת ביטוח למכונה שאינה "כלי רכב" כהגדרתו בחוק? ראו ע"א 7487/00מנסור נ'
חויג'ראת ,פ"ד נז(.)2003( 541 )3
הגדרת "תאונת דרכים" לעיל מורכבת משני מרכיבים :מהגדרת בסיס שהיא "מאורע בו נגרם לאדם נזק עקב
השימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" ,ומהגדרה כוללת אשר מחד גיסא מוסיפה על ההגדרה הבסיסית מצבים
130
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
נוספים הנחשבים כ"תאונת דרכים" ומאידך גיסא מוציאה מהגדרת "תאונת דרכים" מצבים מסוימים גם כשאלה
נתפסים בהגדרת הבסיס.
בפרשת אוסם ניתנה תשובה מרחיבת אחריות לשאלה זו .נפסק עקרונית כי כאשר מצב מסוים נתפס הן בהיבט
"החיובי" של הגדרת הבסיס הן בהיבט "השלילי" שלה גובר ההיבט החיובי (=מקרי גבול) .ליישום הלכת אוסם
על מקרה נפילה במהלך חיבור עגלה למשאית ראו רע"א 11043/05מאג'ד נ' אריה ( .)20.9.2006להחלת הלכת
אוסם ראו המגן נ' פלוני .לסייגים להלכת אוסם (מצבים שבהם חריג הטעינה והפריקה גובר) ראו פטקין (פס' 10-
.)11האם פציעה בעת תדלוק היא "תאונת דרכים"? ראו שלמה חברה לביטוח.
פס"ד ע"א 826/03אוסם תעשיות מזון נ' סמג'ה – משאית פורקת מטען בסופר ביוקנעם ואחד המובילים
ירד מהארגז האחורי דרך המדרגות ונפל ,השופט ריבלין קובע שהפלוס (ירידה) גובר על המינוס (פריקה
וטעינה) ,העמידה בתנאי הבסיס למול עמידה במצבי המיעוט ,ורואים בכך תאונת דרכים ,אך נקבע חריג
אחד כשיש נפילה של מטען כשהרכב עומד במהלך פריקה וטעינה הפריקה וטעינה גוברת ואין זה כתאונת
דרכים .כלומר ,בפרשת אוסם ניתנה תשובה מרחיבת אחריות לשאלה זו .נפסק עקרונית כי כאשר מצב
מסוים נתפס הן בהיבט "החיובי" של הגדרת הבסיס הן בהיבט "השלילי" שלה גובר ההיבט החיובי.
פס"ד רע"א 11043/05מאג'ד נ' אריה -יישום הלכת אוסם על מקרה נפילה במהלך חיבור עגלה למשאית .
מישהו מוביל מטען בשמאית מסוג טרייל ומחוברת עגלה נגררת הנהג מפרק את המטען ומבקש לחבר את
העגלה למשאית ותוך כדי נופל ונחבל ,האם זה תאונת דרכים? השלום אומר כן ,המחוזי אומר לא .למה?
האם יש משהו שגובר על פריקה וטעינה? זה חלק מהנסיעה השלום אומר ,המחוזי אומר שזה חלק
מהפריקה והטעינה ולכן לא תאונת דרכים.
מכאן עולה השאלה ,מה זה נסיעה? איזה פעולות הן שימושי לוואי לנסיעה ,תורת השלבים לפי הפסיקה
במקרה זה השלום טוען כי זה חלק מהנסיעה ,קודם לה ,שלב לקראתה ,לכן כן תאונת דרכים .מחוזי אומר
כי לא ,זה חלק מהפריקה והטעינה ולכן זה לא תאונת דרכים.
קביעת תחומי "השימוש" וחריגיו תלויה דם בהיקף ההסתמכות על "תורת השלבים" (שימושי לוואי)
שלפיה בוחנים אם יש לראות בפעולות שלפני ואחרי "השימוש" כחלק של "השימוש" הנכלל בהגדרה או
של "הפריקה והטעינה" המוחרגים מההגדרה.
אז מה הגבולות ,איפה הנסיעה מתחילה ואיפה היא נגמרת? כאן יש מחלוקות .תלוי אם מפרשים את זה
רחב או צר.
העליון במקרה הזה חשב כי זה בדיוק כמו כניסה וירידה ,עליה וירידה .הפעולה הזאת מבחינתו היא
חלק מכניסה וירידה מהרכב לכן זה אכן תאונת דרכים.
131
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד רע"א 6936/11המגן חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני – העמיס מכולות פסולות על המשאית ,טיפס על
סולם במטרה למתוח את הברזנט שכיסה את הסחורה ,תוך כדי הטיפוס ניתק שלב מהסולם הוא נפל
ונפגע .תאונת דרכים או לא? האם העלייה על מנת למתוח את הברזנט היא חלק מפעולת הטעינה או שזה
חלק מעליה וירידה לרכב ,חלק מפעולת לוואי לנסיעה .ביהמ"ש טוען כי ניתן לומר גם וגם ,אך בנסיבות
העניין נעשתה פעולה עצמאית של כניסה למשאית ולכן זה אכן תאונת דרכים.
כדי שהפעולה תיפול לתוך כניסה וירידה ותגבר על פריקה וטעינה ,צריך לראות שהכל נעשה למטרות
תחבורה.
שלמה חברה לביטוח :נהג משאית ירד לתדלק את המובילית (משאית שמובילה רכבים) וכשסיים לתדלק
את המובילית נפל ממנה ונפגע .האם דבר זה מוגדר תאונת דרכים? פס"ד זה לא משנה את ההלכה וקובע
כי פעולת התדלוק לא מוגדרת כתאונת דרכים כי אינה חלק אינטגרלי מהפעולות הנדרשות בעת הכניסה/
נסיעה ברכב.
תנאי חשוב לתחולת החוק המגביל את היקפה היא הדרישה כי ה"שימוש" יהיה ל"מטרות תחבורה" .ראו רע"א
9084/05אגד נ' ינטל ( – )29.10.2007סריקה ביטחונית של אוטובוס לפני נסיעה; רע"א 361/17פלוני נ' כלל (
- )5.2.2017נפילה ממשאית לאחר בדיקת תיקון שנעשה בה במסגריה; תחומי התחולה של הדרישה המצמצמת
שהשימוש יהיה "למטרות תחבורה" מצויה בפרשת הפניקס נגד המוסד לביטוח לאומי .מה נקבע שם? ראו גם
רע"א 2457/19פלונית נ' כלל חברה לביטוח ( .)30.6.2019האם פגיעה בתינוק עקב השארתו ברכב נעול היא "תאונת
דרכים"? ראו ע"א 2726/20פלוני נ' אולוס (.)7.2.2022
היום המגמה היא לצמצם את "פעולות הלוואי" שקשורות לשימוש הרכב למטרות תחבורה .הדרישה היא על כל
הפעולות כולל ההרחבות.
פס"ד רע"א 9084/05אגד נ' ינטל – הסורק הבטחוני של האוטובוס נתקע במכשול ונופל ,האם זה שימוש
ברכב מנועי? ניתן לומר כי זה חלק מהנסיעה ,שכן בסוף המסיעה בודקים ,אך הוא כבר חנה .זה לא עונה
על התנאי של למטרות תחבורה בכלל ,לכן לא .זה למטרות בטחון.
על מנת שאירוע מסוים יכנס לאחת החלופות של תאונת דרכים ,יש צורך שזה יהיה למטרות התחבורה.
האם זה תקף גם להתדרדרות והתהפכות? הפלוסים? התוספות? זאת התרחשות ,אין כאן מטרה הנטייה
היום בפסיקה שהחלופות הללו ,התוספות ,לא מצריכות שזה יהיה למטרות תחבורה.
פס"ד רע"א 361/17פלוני נ' כלל ( – )5.2.2017נפילה ממשאית לאחר בדיקת תיקון שנעשה בה במסגרייה,
ביהמ"ש פסק שלא נחשב למטרות תחבורה ואין זה תאונה כי העלייה הייתה במטרה לקחת מצית ולא
למטרות תחבורה .
פלוני נ' אולוס אין לראות באירוע של מות פעוטה ,ביתם המנוחה של מערערים ,2-1שנשכחה ברכב
הסעה כ"תאונת דרכים" ,כהגדרת המונח בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,התשל"ה .1975-לנוכח
132
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הלכת רחימי והמגמה לצמצם את צורות ה'שימוש ברכב מנועי' לאלו הנופלות בדרך הטבעית והפשוטה של
המונח ,הימצאותה המתמשכת של המנוחה ברכב ההסעה ,שעות לאחר הדממת מנוע הרכב ונעילת
דלתותיו ,אינה עולה כדי שימוש ברכב מנועי ,אם בחלופת ה"נסיעה" אם בחלופת ה"החנייה".
פלונית נ' כלל חברה לביטוח – מקרה בו מורה עולה לוודא תלמידים באוטובוסים טרם יציאה לנסיעה,
כאשר יורדת מהאוטובוס השלישי נופלת וניזוקה .בית משפט קובע שזה אינו אירוע המוגדר תאונת דרכים
כי זה לא היה בזמן תחבורה /שימוש לטובת תחבורה.
קביעת תחומי "השימוש" וחריגיו תלויה גם בהיקף ההסתמכות על "תורת השלבים" ("שימושי לוואי) שלפיה
בוחנים אם יש לראות בפעולות שלפני ואחרי "השימוש" כחלק של "השימוש" הנכלל בהגדרה או של "הפריקה
והטעינה" המוחרגים מההגדרה .ראו רע"א 7460/07ביטוח חקלאי נ' אייזנברג ( ;)27.3.2008רע"א 5099/08נביל נ'
הדר ( ;)4.2.2009הכשרת היישוב נ' פטקין; מדינת ישראל נ' פלוני .כמו שצוין – היום המגמה היא לצמצם את
"תורת השלבים/פעולות הלוואי" שקשורות לשימוש הרכב למטרות תחבורה.
פס"ד רע"א 7460/07ביטוח חקלאי נ' אייזנברג – אדם בא עם מלגזה עם מכלים והוא אמור לשקול אותם
עם מתקן השקילה ,אשר לא אופס כהלכה הוא יורד מהמלגזה לאפס אותו ,בעודו עומד על המלגזה נפל
מכל גז ופגע בו .תאונת דרכים או לא? בעת קרות הנזק המלגזה הייתה למטרת נסיעה ,תורת השלבים .ניתן
לייחס פעולה זו לרצף פעולות שמטרתם תחבורתי .פריקה וטעינה לא חלים במקרה זה עקב הנסיבות.
נקבע כי תאונת דרכים.
פס"ד רע"א 5099/08נביל נ' הדר – אין לומר כי קשירת מטען לקראת נסיעה למשאית היא הינה חלק
מתורת השלבים של נסיעה ,היא חלק מטעינה ,לכן לא תאונת דרכים.
בפסק דין זה ,כאמור ,קשרו מטען על רכב וטרם תחילת הנסיעה נפל וגרם נזק ,ביהמ"ש אמר שמצב זה
אינו עומד בהגדרת 'מטרות תחבורה' ולא ניתן לממש את תורת השלבים לפי שזה עומדת בהגדרת פריקה
וטעינה בלבד.
פס"ד ע"א 10157/09הכשרת היישוב נ' פטקין – אדם עבר ליד משאית פורקת שנפל ממנה מטען ונפגע
ברגליו (רגליו נקטעות) ,בימה"ש מיישם את החריג שמקרה זה נחשב כפריקה וטעינה ואין זה תאונת
דרכים .לאור הלכת אוסם – זה החריג בו המינוס גובר על הפלוס ולכן לא הוכר המקרה כתאונת דרכים.
פס"ד רע"א 8744/18מדינת ישראל נ' פלוני – אדם החנה רכב בשדה התעופה יורד מהרכב ,פתח את
הדלת האחורית ,מוריד מזוודה וסוגר את הדלת על האצבע שלו ,כלל השופטים אומרים שאין זה תאונת
דרכים והשופטת וילנר מנמקת שיש שני קצוות של מצבים :כניסה טרם החלה והירידה הושלמה ,וקבעה
כי ברצף הזה המקרה שלו קרוב יותר לירידה הושלמה .מרגע שירד מדלת הנהג והתייצב הקרקע – נגמרה
פעולת הלוואי של הירידה ,פתיחת הדלת האחורית לא אינטגרלית בשימוש ברכב.
133
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לדיון בחלופות של "טיפול דרך" ו"תיקון דרך" ,ראו דהן נ' אריה ורע"א 372/10הראל נ' ספנייב (.))16.6.2010
לפרשנויות השונות של מצבי "טיפול במסגרת העבודה" ראו פטקין (פס' .)10
פס"ד ע"א 3392/09דהן נ' אריה חברה לביטוח – נהג משאית נוסע ונופל לו מטען ,הוא קורא לאח שלו
שבא עם משאית אחרת והם מעבירים את המטען אל המשאית שלו .הוא נפל מהמשאית במהלך העברת
המטען ונפגע עת עמד על המשאית שלו והועבר אליו המטען .תיקון דרך או טיפול דרך? ביהמ"ש מגדיר מה
זה – תנאים מצטברים:
טיפול או תיקון שהתרחש בדרך עקב אירוע פתאומי. .1
אירוע פתאומי. .2
הטיפול נעשה בסמיכות לפעולת הנסיעה או במהלכה. .3
לא מדובר בתקלה שמצריכה איש מקצוע . .4
מהות הטיפול -נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי ,תקלות אשר מחייבות את הנהג .5
לתקן על מנת שיוכל להמשיך לנהוג.
הטיפול התבצע ברכב עצמו או באחד ממרכיביו. .6
התשובה במקרה הזה לא עומד בתנאים ,לא עומד בתנאי ,6שכן לא תיקנו את הרכב או חלק ממנו.
פס"ד רע"א 372/10הראל נ' ספנייב – ל אדם עם משאית הועמסו חלקי קונסטרוקציה ממתכת ,הוא
מסתכל במראה ורואה שחלק בולט החוצה במהלך הנסיעה ,יורד מהמשאית וניגש להוריד את החלק ,הוא
נופל מהמשאית תוך כדי .טיפול דרך או לא? ביהמ"ש בודק את התנאים – מדובר בתאונת דרכים ,עומד
בתנאים ,טיפול דרך .מתעלמים מהתנאי השישי שנקבע בפרשת דהן לפיו ,בבחינת ההגדרה בין תיקון דרך
או טיפול דרך נדרש שהטיפול התבצע ברכב עצמו או באחד ממרכיביו
יש להוכיח קש"ס משפטי ועובדתי בין השימוש ברכב לבין הנזק (כמו בכל דרישת פיצוי בנזיקין).
134
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד רע"א 9996/06מנורה נ' עזבון כהן – אדם שמת כתוצאה ממבנה שהורם ע"י מנוף של משאית ונפל
עליו ,ביהמ"ש אומר שאין זה בגדר תאונת דרכים לפי שהמשאית שהרימה לא הייתה מיועדת לכך ובוצע
אילתור בשטח לטובת ההרמה .פסק דין זה עוסק במקרה של נזק שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של
הרכב גם שלא למטרות תחבורה הוא מקור לאחריות כאשר יש לרכב "ייעוד" מקורי נוסף אך לא שינה
את ייעודו המקורי (במקרה דנן הייעוד המקורי של המנוף היה להעמיס דברים עצמית ולא דברים כבדים
כמו שבוצע).
פס"ד רע"א 6779/97מנופי יהודה נ' מזל – עבודות מתכת – עוסק במקרה בו אדם נהג בטרקטור אשר
מחובר למשאבה ותוך כדי טיפול בה נגרם לו נזק ,ידו נתקעה במנוף .האם מדובר בניצול הכוח המכני של
הרכב? נק' המוצא הייתה לא ,כי זאת הייתה עבודה חקלאית ,לא תחבורתית .ברק הרחיב את ההגדרה
וטען כי אם נעשה שימוש בכוח המכני של הרכב ,גם אם לא למטרה תחבורתית אלא למטרה אחרת,
הדבר יחשב כתאונת דרכים .אם יש לרכב ייעוד נוסף וכתוצאה מהשימוש בייעוד הנוסף נגרם נזק ,הדבר
יחשב כתאונת דרכים .המנוף היה חלק מהיעוד המקורי של הרכב ,ולעניין מקור הכוח לא חייב כי המקור
יהיה זה לפעולה התחבורתית ולפעולה האחרת .מדובר בניצול כוח מכני.
פס"ד ע"א 4430/12הכשרת היישוב נ' אלעסווי – שני אנשים יושבים ברכב שחונה בחניית אוטובוסים,
מגיע נהג אוטובוס ,הוא הרים את הטלפון שנפל לו ובינתיים האוטובוס התנגש ברכב ,הפך אותו ,המשיך
להתדרדר ,עקר תחנת אוטובוס ,הפיל עמוד חשמל ואשר גרם לשריפה .אחד מהם נהרג .לאיזה חריג זה
נופל? הם יושבים ברכב ,מצב של חניה ,האם הם השתמשו ברכב שלהם? לא ,אז לאיזה חריג זה נופל? ישנם
שניים -אחד הוא שהם חנו במקום אסור ,אך יש לזכור שבכל חלופה יש קש"ס בין החניה במקום האסור
ובין התאונה ,ובמקרה זה נפסק כי אין קש"ס ,שכן הסיבה לתוצאה הייתה שהנהג של האוטובוס הרים את
הטלפון ולא בגלל שהם החנו בתחנת האוטובוס .נכון שחנו במקום אסור אך יש צורך בחנייה במקום אסור
ומסוכן :הכוונה למקוום אסור לפי הפסיקה הינה חניה שיוצרת סיכון בטיחותי ללא קשר לחוק .חלופה
135
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
נוספת ,רלוונטית יותר ,התפוצצות או התלקחות .בגלל החשמול של הרכב הייתה שריפה .מתוקף החריג
השני – הוחלט כי מדובר בתאונת דרכים.
"עקב השימוש" – הקשר הסיבתי המשפטי שבין ה"שימוש" לנזק – כולל ההגדרות המרחיבות.
מבחני הקש"ס המשפטי בהגדרת "תאונת דרכים" הם מבחן "הסיכון" (המבחן הכללי של סיבתיות משפטית –
נושא – 12האם הסיכון שהתממש זה הסיכון שמפניו המחורר ניסה ורצה להגן) ומבחן "השכל הישר" השולל
קש"ס משפטי כאשר תרומת ה"שימוש ברכב" או תרומת החזקות המרבות לתאונה היא מקרית כך שאין לראות
את הנזק ככזה שנגרם "עקב השימוש" או "עקב החזקה המרבה" (מבחן זה הוא מבחן עזר למבחן הסיכון ,נשאלת
השאלה האם החלופה הרלוונטית הייתה תרומה מהותית או ממשית לנזק ,אם נקבע שהרכב הוא תרם רק מבחינת
זמן ומקום ,רק שיש 'זירה' לאירוע – מבחן השכל הישר מראה בנסיבות הללו כי לא מפני כך המחוקק רצה להגן
ולכן אין עמידה במבחן הסיכון ואין קש"ס משפטי – נושא .)12ראו הפניקס (פס' .)16
מהו הרקע להוראה ההחרגה בעניין גרימת נזק מכוונת? מתי שולל מעשה מכוון את היותו של אירוע מסוים
"תאונת הדרכים"? כלל במקרים בהם הנזק נגרם במתכוון ובמישרין – לא מוגדר כתאונת דרכים ,גם עם עומד בכל
הקריטריונים.
האם השלילה היא יחסית לאדם מושא הכוונה או שמא חלה גם על מי שלא התכוונו לפגוע בו? מהי המשמעות שיש
לסעיף )1(7לחוק? – ראו עניין בלבן (לרבות דנ"א .))28.3.2010( 8144/09פסק הדין "המכונן" בסוגיית ה"כוונה"
הוא ע"א 2199/99עיזבון לזר נ' רשות הנמלים והרכבות ,פ"ד נו( .)2001( 938 )1ראו עוד רע"א 10907/08סאמי נ'
קרנית ( )19.10.2009וע"א 9108/11ברששת נ' קרנית ( .)13.3.2012מה דינו של נהג שתוי? (רע"א 9384/05מגדל נ'
עסאם ( .))4.4.2007מה דינה של פציעה במהלך שוד של כלי רכב (רע"א 9706/08כלל נ' נח ( ?))2.2.2009להכבדה על
הוכחת קיומה של "כוונה" השוללת את תחולת החוק במקרה של התאבדות ראו ע"א 8313/06ג' א' נ' מגדל (
.)29.3.2009מלכוד רכב – לא מוגדר כתאונת דרכים כי הוא מבוצע בכוונה (פעם הוגדר כתאונת דרכים והשתנה).
פס"ד קרנית נ' בלבן – המשיב 1שהה במשתלה ולפתע ראה אדם זר יושב ברכבו והוא ניסה לתפוס את
הרכב על מנת שלא יגנבו אותו ,הגנב המשיך לנסוע בזיגזגים ולבסוף המשיב נפל ונפצע .תאונת דרכים?
ביהמ"ש עליון קבע כי מדובר במעשה מכוון של הגנב ,הייתה כוונה לעשות מעשה שיכול לגרום נזק לכן לא
מוגדר כתאונת דרכים.
פס"ד ע"א 2199/99עיזבון לזר נ' רשות הנמלים והרכבות – פס"ד מכונן בסוגיית הכוונה – אדם מניח את
הראש על פסי רכבת על מנת להתאבד הצליח ,תאונת דרכים? ביהמ"ש עליון קבע שלא כתוב בחוק אם
רלוונטי להתאבדות ,אך אין זה משנה אם המעשה עברייני או התאבדות ,כל עוד זו הייתה הכוונה של
הנפגע .לכן לא תאונת דרכים.
במקרה של פס"ד לזר היה ברור שמדובר ברצון מות ,אך במקרים אחרים כיצד יודעים אם זה התאבדות?
ביהמ"ש מחמיר צריך להיות ברמת שכנוע ממש גבוהה ,ואם לא אז לא התאבדות.
פס"ד רע"א 10907/08סאמי נ' קרנית – שני אנשים עושים עסקת סמים מי שקיבל את הכסף רואה
שהכסף מזויף הוא קופץ על הרכב תוך כדי נסיעה במטרה לעצור את הרכב והוא נופל ונפטר מהפגיעה.
האם זו כוונה? ביהמ"ש אומר שכן אבל זה שהרג אותו לא רצה להרוג אותו רק לברוח ,אך כמו בלבן –
136
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מדובר בכוונה .לא תאונת דרכים .לא חשוב מה המניע .דהיינו ,אומר ביהמ"ש אומר שכן יש כוונה לפי שיש
כוונה לעשות את המעשה שגורם את הנזק.
כלל נ' נח "שוד הדרכים" שלו נפלה המשיבה קרבן ,מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי
תאונות דרכים ,התשל"ה( 1975-להלן :חוק הפיצויים).
פס"ד רע"א 9384/05מגדל נ' עסאם – שני אנשים שתויים בכפר רבים עם עוד כמה אנשים ,עוזבים את
הכפר ובכניסה הם מסתובבים וחוזרים אחורה ודורסים כמה חברה מהכפר ,האם כוונה? תאונת דרכים?
על אף שלא רצו לדרוס מישהו מסוים ,הם רצו לדרוס .יש כוונה ,לא תאונת דרכים .רמת השכרות שלהם
לא הייתה על כדי כך שלא ידעו מה הם עושים לכן יש כוונה.
8313/06ג' א' נ' מגדל החזקה הממעטת שבהגדרת "תאונת דרכים" חלה גם על אדם המתכוון להתאבד.
הנטל להוכחת התקיימותה של החזקה הממעטת חל על הטוען לתחולתה ,כאשר הטענה שהנפגע התאבד
לא מתקבלת בקלות .במקרה הנדון ,לא הוכח ברף של מאזן הסתברויות הנדרש כי המנוחה התכוונה
להתאבד.
להפעלת מבחן "השכל הישר" ראו רותם נ' מזאוי ,הפניקס נ' המוסד לביטוח לאומי; דנ"א 9634/06חברת זלמן
בראשי נ' אליהו חברה לביטוח ;))18.2.2007סילאוי נ' שירביט.
פס"ד דנ"א 4015/99רותם נ .מזאווי – יושב חייל ברכב נפלט כדור ונפגע נוסע ,האם תאונת דרכים?
ביהמ"ש העליון קובע כי כן .בדיון נוסף הוחלט שלא – הרכב שימש רק כזירה .לא הייתה שום תרומה
לרכב /לנסיעה לפליטת הכדור ולכן אין מדובר בתאונת דרכים( .דנ"פ – לא תאונת דרכים כי זה שהכדור
נפלט לא הגביר את ההסתברות שהתרחש האירוע ,מבחן הזירה -הרכב שימש רק כזירה להתרחשות ולא
תרם לה .אם זה זירה ,זה לא מספיק על מנת שיהיה קש"ס .באותה מידה הכדור יכל להפלט בכל מקום
אחר .דנ"פ קובע כי לא תאונת דרכים).
פס"ד רע"א 7163/17הפניקס נ' המל"ל – תאונת עבודה ,החברה עוסקים בחיפוי בניין ואבן .משאית
מובילה אותם ,הם בטוח סל והמשאית מרימה אץ הסל .טרם הרמת הסל ,קובעה המשאית למקומה
באמצעות זרועות תומכות שלא תזוז ,לאחר שהורם הסל שהה המנוף במצב נייח ,הוא היה עצור .לפתע
התנתק הסל ונפל לקרקע עם שני העובדים .תאונת דרכים או לא? הרכב קובע ,המנוף הרים את הסל אשר
לפתע נופל ,איפה זה נכנס בהגדרה הבסיסית? נפילה של מטען שנופל מהרכב .ביהמ"ש טוען כי החלופה
היא התנתקות או נפילה ברכב חונה או עומד ,השאלה היא האם זה למטרות תחבורה? שכן זה חלק
מההגדרה הבסיסית .ביהמ"ש המחוזי קבע אכן למטרות תחבורה ,העליון הסכים .הוא לא מוצא עילה
להתערב ,אך גם טוען כי המקרה הזה די גבוליים.
******* התנתקות או התדרדרות או התהפכות או נפילה הן החלופות שלפי הפסיקה אין צורך שיהיו
למטרות תחבורה ,שאר החלופות מחויבות שיהיו למטרות תחבורה.
אם מרחיבים את פריקה וטעינה מצמצמים את הגדרת תאונת הדרכים ,תחולת החוק.
137
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
תורת השלבים/שימושי לוואי – מצב בו רואים גם פעולות המבוצעת לקראת מטרת התחבורה כחלק
מתחבורה.
פס"ד דנ"א 9634/06חברת זלמן בראשי נ' אליהו חברה לביטוח -דנ"פ – בעבודת בניה עושים פיצוץ,
עפים סלעים ופוגעים ברכב .האם נחשב כתאונת דרכים? ביהמ"ש טוען כי זה נופל במבחן הזירה ,גם הולכי
רגל היו יכולים להיפגע גם אם לא היו ברכב.
פס"ד ע"א 8238/14סילאוי נ' שירביט חברה לביטוח -התפוצץ מטען חבלה שהוצמד לרכב ,תאונת
דרכים? הנסיעה לא גרמה כי הוא הופעל בלחיצת כפתור ולא בגלל הנסיעה ,אז אין קש"ס.
לקשר הסיבתי בין השימוש בכוח המכני של הרכב לבין הנזק ראו עניין צעיר וכן ע"א 7006/97ברקן נ' עיזבון מוסה
פ"ד נו( .)2001( 776 )1לעניין הוצאת "פגיעת איבה" מתחולת החוק ראו רע"א 2925/05הכשרת היישוב חברה
לביטוח נ' פינטו ( – .)24.10.2007כלל פעולות איבה לא מוגדרות כתאונת דרכים ולהם עומד חוק התגמולים לנפגעי
פעולות איבה תש"ל.1970-
פס"ד רע"א 9147/05כלל חברה לביטוח נ' צעיר – מעלים אדם במפעל על ידי כלוב ומלגזה לגובה של
שלושה מטר ,כאשר התכופף לקחת ארגז הוא נפל .יש ניצול מכני של הרכב ,אך לא תאונת דרכים .קודם
כל אילתור ולא יעוד מקורי ,וגם הכוח המכני כבר לא פעל שכן ההרמה כבר הופסקה והכלוב כבר היה
באוויר ,המלגזה לא זזה כאשר הוא נפל .עצם ההמצאות בגובה הזה בעקבות הרמת הזרוע לא מהווה
קש"ס בין הזרוע ובין הנזק שכן הנזק נגרם רק לאחר שהזורע הפסיקה לזוז.
פס"ד ע"א 7006/97ברקן נ' עיזבון מוסה – אדם עובד ביציקת בטון ,הזרוע שמרימה אותו פוגעת בעמוד
חשמל והוא מתחשמל ,תאונת דרכים? האם יש שימוש בכוח המכני? כן! יש שימוש בכוח מכני! האם זה
היעוד? כן! זהו השימוש המקורי! אך האם יש קש"ס? תרומה של זירה או תרומה ממשית? כן! כאן מדובר
בתאונת דרכים משום שההתחשמלות הייתה כאשר הזרוע זזה ,החשמול נוצר בעקבות תזוזת הזרוע
שהיתה בתנועה וקיים קשר בין השימוש בכח המכני להתחשמלות של העבוד ולכן יש קש"ס.
פס"ד רע"א 2925/05הכשרת היישוב חברה לביטוח נ' פינטו -כאשר מדובר בנפגעי פעולות איבה,
בהגדרה בחוק ,לא מדובר בתאונת דרכים כי יש חוק מיוחד שחל על זה.
מהם מבחני ריחוק הנזק המוחלים על החוק? ראו ע"א 8109/95קרנית נ' גינת ,פ"ד נב( )1998( 637 )5והתייחסות
להחלטה זו בעניין לנדרמן נ' סגיב .סוגיית היחס בין סוגיית ריחוק הנזק לסוגיית "ייחוד העילה" (סעיף 8לפלת"ד)
תידון בנושא הבא.
פס"ד ע"א 8109/95קרנית נ' גינת – בית המשפט אומר שזה לא רצוי להישאר עם מבחן הצפיות עם עוולת
אחריות חמורה .רצוי שבעוולת אחריות חמורה המבחן יהיה דווקא מבחן הסיכון .למה? כי לפי הפלת"ד,
לנושא הצפיות אין שום תפקיד לצפיות בהטלת האחריות .אז אם החוק לא רוצה ,למה שנכניס את הצפיות
138
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בדלת האחורית? לכן בפסק הדין יש להחיל את מבחן הסיכון .אין הלכה בנושא הזה כי גם בלנדרמן וגם
בקרנית ,מדובר על אמירות באוביטר (בדרך אגב) .יש מחלוקת בעליון בשאלה של מה רצוי.
ניתוח אירועים
עובד מתחשמל כתוצאה ממגע הנוצר בינו לבין כבל חשמלי לאחר שהעובד הוגבה על ידי מנוף המותקן א.
ברכב לצורך ביצוע העבודות -וכן ע"א 7006/97ברקן
שריפה פורצת בחוות גז כאשר גז שדלף ממיכלי גז מתלקח כתוצאה ממגע עם מערכת חשמלית פתוחה של ב.
מלגזה שחנתה במקום .עובדים נפגעים – ע"א 7984/99זאהי.
רכב חונה כדין בשולי דרך בינעירונית בשל תקלה .רכב נוסע סוטה ממסלולו ופוגע בנוסעי הרכב החונה. ג.
כנגד מי תוגש תביעתם? רע"א 1953/03אדרי.
סבא ,עובד מוסך ,המראה לנכדו טרקטור החונה במוסך כשמנועו כבוי ונוגע באחת מידיותיו .עקב כך ד.
והכף משתחררת ופוגעת בנכד – ע"א " 9474/02אבנר"
אוטובוס פגע ברכב פרטי שחנה בחניית אוטובוסים ,הפך אותו ,גרר אותו עד שנעצרו בעמוד חשמל שחוטיו ה.
גרמו לשריפת הרכב הפרטי ופציעת נוסעיו – ע"א 4430/12הכשרת היישוב () 1.7.14
רקע כללי
עד לחקיקת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ב – ( 1975להלן – החוק) הוסדר פיצויים של נפגעי תאונות דרכים
בעיקר באמצעות עוולת הרשלנות .הסדר אחריות זה אפשר פיצוי חלקי בלבד (מדוע?) ,באיחור משמעותי ,בפיזור
חלקי ,ובעלות גבוהה של התדיינות .ההסדר המשולב הקבוע בחוק (בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים –
פלת"ד) ובפקודת ביטוח רכב מנועי (להלן – הפקודה) ,נועד להתגבר על חולשות אלה .זאת באמצעות ההסדרים
הבאים :הטלת אחריות מוחלטת (סעיף 2לחוק) ,הרחבת הכיסוי הביטוחי (סעיף 3לפקודה) ,הבטחת פיצוי (סעיף
,)12פיצוי מהיר (סעיף 5לחוק) ,ושורת הסדרים שנועדה להקטין את עלויות ההתדיינות (סע' 8 ,3ו– 9לחוק).
ההסדר המשולב קידם מאוד את מטרות הפיצוי/פיזור והפחתת עלויות אך זאת על חשבון ההרתעה (מדוע?) .באשר
139
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לצדק – יש בחוק שילוב של צדק קולקטיבי (?) עם צדק אינדיבידואלי (סע' 9 - 7לחוק) אך ההתעלמות משיקול
האשם עדיין גורמת קושי – ראו הדיון בע"א 4430/12הכשרת היישוב נ' אלעסווי (.)1.7.2014
פס"ד גולדמן נ' הסנה – מצב של נהיגה מיוחדת מסוג מיוחד .שמים טרקטור על נהיגה אוטומטית ולידו
הולכים כמה נערים ,לאחר שנגמרה העבודה גולדמן נהג .כאשר הטרקטור הגיע לכביש ביקש גולדמן
מהנער להחליף אותו ,הוא יושב בחיבור בין הטרקטור לעגלה ,תוך כדי נהיגה אוטומטית איטית ,הנער
מתחיל לעלות ,גולדמן עובר לצד השני ,כאשר הגיע הנער להגה שם לב כי גולדמן נפל ונפטר (לגולדמן לא
היה ביטוח) .לא יודעים בוודאות כיצד זה קרה .ביהמ"ש דן בשאלה האם יש כאן נהיגה משותפת? כן,
נראה כי אין מניע להגיע למסקנה כי לשניהם הייתה שליטה ברכב .מבחן מידת הפיקוח כאשר יש מידת
פיקוח על הרכב אז רואים את מי שיש לו מידת פיקוח כמשתמש .מהו פרק הזמן בו יש פיקוח? בסיטואציה
הזאת בה אחד עולה ואחד יורד ,ניתן לראות אות כנוהגים במשותף .הנהיגה לא בהכרח ייחודית לנוהג
אחד.
יתכן שיוכר בשני משתמשים גם במקרים של שיעורי נהיגה /מלווה.
"המתיר" (סעיף ( 2ב) לחוק) – מהי טיב אחריות המתיר? האם אחראי המתיר כלפי הנוהג? האם ראובן שהתיר
במפורש רק לשמעון לנהוג ייחשב כמתיר כאשר שמעון מסר את ההגה ללוי? ראו
ע"א 360/80מיכון חברה למטע בע"מ נ' קרנית ,פ"ד לה( 390 – 385 ,)1981( 383 )2ו ע"א 494/89אסרף נ' אליהו,
פ"ד מו( .)1992( 397 )3לעניין נטל ההוכחה של מתן הרשות או העדרה ראו רע"א 8744/08קרנית נ' ויצמן (
.)21.11.2010
פס"ד ע"א 360/80מיכון חברה למטע בע"מ נ' קרנית – פסק דין משנות ה :80האם יכול נוהג לתבוע את
המתיר? נקבע שלא .האחריות אינה אחריות אישית שכן התנהגותו האישית אינה אסורה .האחריות של
המתיר באה בנוסף לאחריות הנוהג ולא בנפרד .יש מעין אחריות שילוחית בכך שהתיר את השימוש בו.
מה נחשב כהיתר? (דוגמה נתתי למישהו רכב ואמרתי לו לא לנסוע בשבת ונסע) צריך לבדוק ספציפית את
ההיתר? האם האחריות השילוחית של המתיר קיימת רק כאשר הנוהג פעל בתוך מסגרת ההיתר?
פס"ד ע"א 494/89אסרף נ' אליהו – נפסק כי ההיתר ,להבדיל מאחריות שילוחית ,די בהיתר ראשוני ,גם
אם מקבל ההיתר חורג מתנאי ההיתר .החברה להשכרת רכב קובעת כי רק השוכר יכול לנהוג בו ,מי ששכר
את הרכב נותן לאדם אחר לנהוג ברכב .נגרמת תאונה .תובעים את המתיר ,חברת הביטוח ,שטוענת כי היא
לא התירה .האם היא חייבת? לאור התפישה המרחיבה ביהמ"ש קבע כי כן כי מספיק בהיתר ראשוני.
140
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מבטח האחריות (סעיף (3א)( )1לפקודה – מהו מקור וטיב אחריות של מבטח האחריות? האם ניתן לתבוע אותו
בלבד ללא הנוהג?
המבטח האישי (סעיף (3א)( )2לפקודה – מהו מקור וטיב אחריות של המבטח האישי? מהו היקף חבותו כלפי
המבוטח (ראו סעיף (3ב) לפקודה) .בתשע"ב הוסף סעיף 3א המאפשר ,בתנאים הנקובים ,הסדר של השתתפות
עצמית מצד הנוהג.
מובהר כי ביטוח אחריות הוא ביטוח כלפי הנזקים שאני גורם לאחרים .ואילו ביטוח אישי הינו ביטוח אישי כלפיי.
סע' 3לפקודת ביטוח רכב מנועי מחייבת זו:
נהג מחויב לעשות את שני הביטוחים – ביטוח החובה מכסה את שני סוגי ביטוחים האלו (ביטוח צד ג' לדוגמא הוא
על צד שלישי אך על נזקי רכוש ואילו הפלת"ד מתייחס לנזקי גוף בלבד לכן אין להתבלבל).
"קרנית" (סעיף 12לחוק) – חבותה של זו (הממומנת על ידי חברות הביטוח מפרמיות המבוטחים) נועדה במקור
להוות גיבוי לחבותו של מבטח אחריות כלפי הנפגע כשאין אפשרות מעשית לתבעו).
קרנית -קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים היא תאגיד שהוקם ב 1975-מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות
דרכים ותפקידו להבטיח פיצוי לנפגע שנגרמו לו נזקי גוף בתאונת דרכים שאינו יכול לקבל פיצוי מחברת
ביטוח.
הנוהג האחראי לפיצוי אינו ידוע -למשל נפגעי תאונות "תאונת פגע וברח".
אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח -נפגעים מרכב שהיה נהוג על ידי נהג חסר רישיון נהיגה
או רכב גנוב או רכב שנעשה בו שימוש בניגוד לתנאי הפוליסה (דוגמת עסק של הסעת נוסעים
בשכר) נפגעים על ידי רכב שלא בוטח כחוק (עקב אי תשלום הפרמיה) .במקרה זה חברת
הביטוח של הרכב הפוגע אינה צריכה לפצות את הנפגע אלא קרנית ,אולם קרנית יכולה לאחר
141
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מכן לתבוע בהודעת צד ג את הנהג שנהג ברכב הפוגע ו/או את בעל הרכב הפוגע עבור הסכום
ששילמה לנפגע.
המבטח עצמו חדל פירעון - נפגעים מרכב שהיה מבוטח בחברת ביטוח אשר נכנסה להליכי
פירוק.
אבנר (איגוד לביטוח נפגעי רכב) גם היה תאגיד שקם במקביל לקרנית ע"י המפקח על הביטוח ,פעל עד
שנת .2011
עניין זה חוקק בפרק ג' בפלת"ד (סע' 10עד 15א) .כאשר ס' 12מגדיר את תפקידי הקרן.
לעניין סעיף (12א)( – ) 1מתי ייחשב הנהג הפוגע כבלתי ידוע לנפגע? למבחן "השקידה הסבירה" בהקשר זה ראו
רע"א 3909/08קרנית נ' קורן ( .)3.11.2009במשך הזמן הורחבה חבות קרנית גם לחבות ראשונית כלפי הנפגע:
ראו סעיפים 7א (אי ידיעת נוהג על העדר הביטוח -רע"א 9478/12קרנית נ' )7 ,)AIG (24.1.2013ב (תלויים
בנוהג)( 12 ,ג) לחוק ואילך -סע' העוסקים בתאונה בשטחים המוחזקים -קיימת הבחנה בין נפגע ישראלי לנפגע
פלסטיני (כולל נוהג) ובין פוגע פלסטיני לפוגע ישראלי :ראו ע"א 153527/הקרן הפלסטינית נ' שמסייה ;)1.11.16
רע"א 4290/16ה"פול" נ' פלוני (.)25.1.2017
פס"ד רע"א 3909/08קרנית נ' קורן -מתי ייחשב הנהג הפוגע כבלתי ידוע לנפגע לפי ס' ( 12א) (?)1
מבחן "השקידה הסבירה":
המקרה הברור ביותר הינו פגע וברח ,בלבד שהנפגע עשה את הפעולות המתבקשות לאחר התאונה
על מנת לברר את זהותו של הפוגע .אם היה אפשר לברר את זהותו של הפוגע אך הנפגע לא יכל לעשות כך
עקב מצבו ,אז רואים אותו כמי שלא יכל לברר לכן הוא תובע את קרנית .מצב נוסף הינו מצב בו הניפגע
יכול היה מבחינה פיזית ליטול את הזהות של הפוגע אך לא עשה זאת עקב סיבות סובייקטיביות ,למשל
תקיפות הנהג הפוגע .מצבים בהם לא יוכלו לתבוע את קרנית -אם בחר הנהג באופן מודע לא לבקש פרטים
מהנהג הפוגע מטעמי נוחות או אי נעימות לא זכאים לתבוע את קרנית.
כאשר אין לפוגע אפשרות לשלם .למשל ,חברה שפושטת רגל.
כאשר הנהג הפוגע לא עשה ביטוח אחריות ,ניתן לתבוע את קרנית.
בשלב מסוים הוסיפו ל"קרנית" אחריות-
חבות ראשונית כלפי הנפגע -ס' 7א לפלת"ד -אי ידיעת נוהג על העדר הביטוח -קיימים שני סוגי )1
נוהגים :ידעו או היו יכולים לדעת שאין ביטוח -אין להם זכות תביעה לקרנית ,הסוג השני שלא ידעו או
לא היו צריכים לדעת שאין ביטוח -יכולים לתבוע את קרנית.
לפי מה קובעים אם אדם ידע או היה עליו לדעת ולהפך? הפסיקה בתחילה אמרה שבמצבים שהנוהג לא
ידע ולא היה עליו לדעת הם מצבים של קירבה משפחתית וביחסי עבודה שלא צריך להתחיל לבדוק אם יש
ביטוח ,אך הפסיקה הרחיבה בפס"ד קרנית נ ' AIG -אדם נסע על אופנוע שהיה עם ביטוח אבל רק
לבעלים של האופנוע ,ביהמ"ש מחוזי אומר שהיה צריך לדעת כי גם לנפגע היה ביטוח כזה על האופנוע שלו,
ביהמ"ש עליון אומר שלא היה עליו לדעת מכיוון שהבעלים ביקש שיחליף אותו פעם ראשונה בצורה
אקראית .ס' 7ב -תלויים בנהג" -תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע
עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף ,7ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או
כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה ,יהיו זכאים לתבוע כאמור את קרנית".
142
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ס' ( 12ג) והילך ,תאונות דרכים שנגרמות בשטחים – קיימת הבחנה בין נפגע ישראלי לנפגע )2
ישראלי (כולל נוהג) ובין פוגע פלסטיני לפוגע ישראלי .רכב ישראלי שפגע ברכב ישראלי אחר חל הדין
הישראלי ,אך במידה ורכב פלסטיני פגע ברכב ישראלי (יש קרנית פלסטינית ,אשר מעניקה פיצוי נמוך
מקרנית בישראל) תפקיד הקרנית הישראלית להשלים את הפיצויים שקיבל מקרנית הפלסטינית.
מי הם הזכאים בהסדר המשולב?
הנוהג -גם אם לא נהג בפועל עת התאונה .בודקים מה היה מעמדו כאשר היה מחוץ לרכב ,בודקים .1
האם הזיקה בינו ובין הרכב לא נותקה.
נוסע -שבודקים מה היה מעמדם כשהם מחוץ לרכב ,אדדם שיוצא להרים מכסה מנוע ונפגע רואים .2
אותו כמי שנוהג .הזיקה בינו לבין הרכב לא נותקה .כנ"ל לנוסע.
נפגע מחוץ לכלי הרכב -למשל הולך רגל וגם נוהג או נוסע שיצאו מהרכב ונותקה הזיקה ביניהן ובין .3
כלי הרכב.
מי תובע את מי?
ס' ( 3א) לפלת"ד -כאשר יש כמה מעורבים בתאונה תחול על כל נוהג האחריות של מי שנסע ברכב שלו,
נוסע ברכב אחד לא יכול לתבוע את הנוהג ברכב השני.
ס' ( 3ב) לפלת"ד -נפגע אדם מחוץ לרכב כאשר כמה מעורבים בתאונה נהג לא יכול לתבוע נהג אחר ,ולגבי
נפגעים אחרים כלל הפוגעים אחראים ביחד ולחוד ומתחלקים באופן שווה.
מתי נחשבים מעורבים ככמה מעורבים? אם יש מגע פיזי בין שני כלי הרכב לנפגע או בין רכב לרכב ולנפגע
(תאונת שרשרת למשל) .
טרם הקביעה שמתקיים ס ' 3לפלת"ד יש לבחון כמה רכבים מעורבים בתאונה וכמה מהם בהגדרת
תאונת דרכים (לפי נושא 16בדפים של המרצה) והאם ישנו קש"ס.
פס"ד רע"א 9478/12קרנית נ' - AIGאדם נסע על אופנוע שהיה עם ביטוח אבל רק לבעלים של האופנוע
(ביטוח יחיד) ,ביהמ"ש המחוזי קובע שהיה צריך לדעת כי גם לנפגע היה ביטוח כזה על האופנוע שלו,
ביהמ"ש העליון קובע שלא היה עליו לדעת מכיוון שהבעלים ביקש שיחליף אותו פעם ראשונה בצורה
אקראית .ס' 7ב -תלויים בנהג" -תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע
עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף ,7ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או
כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה ,יהיו זכאים לתבוע כאמור את קרנית".
פס"ד ע"א 153527/הקרן הפלסטינית נ' שמסייה -תאונות דרכים שנגרמות בשטחים – רכב ישראלי
שפגע ברכב ישראלי אחר חל הדין הישראלי ,אך במידה ורכב פלסטיני פגע ברכב ישראלי (יש קרנית
פלסטינית) תפקיד הקרנית הישראלית להשלים את הפיצויים שקיבל מקרנית הפלסטינית.
ע"פ הפלת"ד באירוע המוגדר כתאונת דרכים אין צורך בהוכחת אשמה .לא מעניין אם קיים אשם לנהג /אשם
תורם .הפלת"ד בא להסדיר את הפיצויים וקובע שמי שישלם הוא חברת הביטוח /קרנית .ס' 2ג קובע כי קיימת
אחריות מוחלטת לנהג (לכן נושא זה שונה מהתרשלות ,התרשלות מחייבת אשם):
143
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בגלל שאין צורך באשמה – גם אין צורך לבחון את "הלכת הצפיות" (דיני עונשין) – שנהג נוסע בניגוד לחוקי
התנועה וכדומה.
כאשר בתאונה מעורבים פיזית (ולא משפטית) מספר רכבים חל סעיף (3ב) לחוק:
בשלב ראשון יש לקבוע אם אמנם יותר מרכב אחד היה "מעורב" משפטית בתאונה לפי הגדרת "תאונת דרכים"
(נושא 13א) .לדוגמה ,כאשר משאית פוגעת ברכב החונה כדין ופוגעת ביושבים בו ,הרכב החונה אינו נחשב כמעורב
משפטית למרות שהוא מעורב פיזית ו (3ב) לא יחול.
בשלב שני יש לקבוע את מעמדו של כל ניזוק אל מול הרכבים המעורבים משפטית .לדוגמה ,יש לקבוע האם הניזוק
המסוים היה נוהג ,נוסע או נפגע מחוץ לכלי הרכב ביחס לרכבים המעורבים.
בשלב השלישי תיקבע החבות בשל כל כלי רכב מעורב משפטית .לפסיקה שעניינה סעיף (3ב) ראו קרנית נ' פלוני.
להרחבה ולהמחשה נוספים ראו ע"א 8090/16אוחנה נ' פלונית ( ;)22.10.2018רע"א 9115/11מנורה חברה לביטוח
נ' עז' חראזי ( ;)2.4.2012רע"א 7501/11אברמוב נ' בכר ( ,)6.3.2012ע"א 1675/06אררט נ' מנורה (- 31.10.2007
דנ"א 9656/07מיום ,)29.6.2008רע"א 9112/06ביטוח חקלאי נ' המל"ל ( ,)8.11.2007רע"א 3436/09ביטוח ישיר
נ' הפניקס ( .)12.6.2009ורע"א 9136/17פלונית נ' פלוני ( .)4.3.2018ביחסים הפנימיים בין מבטחים חלים סעיפים
( 3ג)(ד) לחוק (אופנוע) וצו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצוי בין מבטחים) ,תשס"א –
.2001
144
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד רע"א 7501/11אברמוב נ' בכר מנורה נ' חראזי ואוחנה נ' פלונית – שני אנשים רוכבים על קטנוע
מתהפכים ומחכים בשוליים למד"א ,רכב סוטה ופוגע בקטנוע שפוגע באישה ,בימה"ש קבע כי רק הרכב
הפוגע מעורב בתאונה מכוון שעבר זמן מהשימוש האחרון בקטנוע עד לפגיעה ,הזיקה לרכב נותקה .
פס"ד רע"א 9115/11מנורה חברה לביטוח נ' עז' חראזי – אדם רוכב על אופנוע ועוצר בצד הכביש ומזמין
גרר אופנועים ,רכב חונה בשוליים מאחורי האופנוע ,הגרר מגיע וחונה ביניהם ,מגיעה משאית ופוגעת בכל
כלי הרכב 2,הרוגים ו 2-פצועים .בשלב הראשון בוחנים אם כלי הרכב מעורבים על ידי בחינת קש"ס.
ביהמ"ש קבע כי כלל כלי הרכב מעורבים מכוון שלא ניתן לקבוע מה מידת מעורבותו של כל אחד ,לפי ס'
3לפלת"ד.
פס"ד ע"א 8090/16אוחנה נ' פלונית – טרקטורון עם ביטוח נוסע בשטח ועולה על פסי רכבת ונתקע ,נעשה
ניסיון חילוץ עם טרקטורון אחר ,רכבת עוברת והורגת אותם ,האם הטרקטורון השני מעורב בתאונה ?
דנים בשאלה האם יש תיקון/טיפול דרך? ביהמ"ש אומר שאפשר לקבוע כי עומד בהגדרות של טיפול דרך
של נפגע מחוץ לרכב והרכבת והטרקטורון חייבים.
רע"א 9136/17פלונית נ' פלוני ( – )4.3.2018בת שנתקעה בדרך הזמינה את האבא על האופנוע ,הם המתינו
לגרר .עבר רכב נוסף שפגעה ברכב של הבת וזה פגע בהם ובאופנוע .מה מעמדם של האב והבת? האם הם
נפגעו בתאונת רבת משתתפים? בית המשפט קבע שכן .במקרה זה כל כלי הרכב היו מעורבים בתאונת
דרכים.
תשובה (בתרשים):
החיצים מציגים ממי כל אחד תובע פיצויים (ומאיזה כוח ס') .רכב שתיים תובע אותו דבר כמו רכב אחד – אך יש
לשים לב שאין תביעות צולבות (בין נהג /נוסע מרכב אחד לבית נהג /תובע מרכב שתיים ולהיפך ,כל אחד תובע את
הביטוחים /נהג ברכב שהוא נכח בו בלבד).
נפגע בחוץ לכלי הרכב יכול לתבוע מרכב אחד או מרכב שתיים (מעוולים ביחד ולחוד ,בינם לבין עצמם יישאו בנטל
החיוב בחלקים שווים) ואם אין כאלו – יכול לתבוע את קרנית.
145
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
שלילת זכאות
קראו את חלופות סעיף 7לחוק:
.7נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:
( )1מי שגרם לתאונה במתכוון;
( )2מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות) ,תשכ"ד ,1964 -וכן מי שהיה
מצוי ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור;
( )3מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו ,למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה
שהוטלה לפי פרק ו' 1לחוק ההוצאה לפועל ,התשכ"ז;1967 -
( )4מי שהרכב שימש לו ,או סייע בידו ,לביצוע פשע.
( )5מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח ,או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;
( )6בעל הרכב או המחזיק בו ,שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש
לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה ,בין בהיותו ברכב ובין
מחוצה לו.
מאז ההחלטה בפרשת קרנית נ' פרח חל הכלל שלפיו שלילת זכאות מכוח סעיף 7בחלופותיו השונות מותנית
בקיומה של אשמה אצל מי שזכאותו נשללת – לפחות התרשלות .כמו כן לא נדרש קשר סיבתי עובדתי בין החלופה
לבין קרות התאונה.
– )1(7לא כל תאונה שנגרמה במתכוון היא "תאונת דרכים" כהגדרתה בסע' .1לפיכך תחולתו של סע' )1(7מוגבלת
בעיקר לגרימה "עקיפה".
146
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
– )2(7ראו ע"א 4913/11מוחתסב נ' אסמעיל ( :)18.2.2013בן שלוקח את הרכב של אימו מבלי שאמר לה פוגע
בנוסע ,הנוסע תובע את הילד על אף שידע שהבן לקח את הרכב מבלי לבקש ,לכן לא זכאי לפיצוים .אם לא היה
יודע שהנער לקח את הרכב ללא רשות הוא היה זכאי לפיצוים.
הפסיקה נתנה פרשנות מרחיבה לתכולת החוק ,בפסיקה ישנם שיקולים סוציאלים רבים.
ס' - )3( 7שולל זכאות אם הנוהג ברכב נוהג ללא רישיון נהיגה (לא כולל אדם שלא חידש את התשלום לרישיון עד
30יום).
מה הדין לגבי אדם שנהג ללא רישיון מתאים? למשל הגה כוח ,ידית הילוכים ידנית ,משקפיים וכו'? הפסיקה
נקטה בגישה סוציאלית מצמצמת וקובע כי הסעיף חל רק במקרים שנהג בסוג רכב שאינו תואם מבחינת הממדים
הפיזיים ,גודל הרכב ,נפח מנוע וכד' (= שוני בדרגת רישיון) ,אך אם נהג ללא משקפיים או ללא מלווה או ידני
במקום אוטומט וכד' לא חל ס' זה.
פס"ד רע"א 2853/96קרנית נ' פרח -הוסיפו דרישה של אשמה גם בס' ,)6( 7שהוא ידע או היה עליו
לדעת שאין ביטוח ,אם הוא מתיר ללא אשמה הזכאות שלו לא נשללת .היא תישלל רק אם ידע או היה
עליו לדעת ,רק אם יש עליו אשמה .במקרה זה הוא היה צריך לדעת כאדם סביר לכן לא מגיע לו פיצויים.
- )3(7הפסיקה ,משיקולים סוציאליים ,הקלה מאוד על מי שחורג מתנאי הרישיון ,כמומחש בפרשת הפניקס נ'
קרנית (בעקבות דנ"א 10017/02קרנית נ' מגדל ( . ))2.6.2004ראו גם ע"א 5405/10תאסירי נ' הפול (.)11.3.2012
בהקשר של פסילת רישיון נפסק כי יש צורך בהודעה לנוהג (ע"א 11924/05שומרה נ' ממו )20.6.2007ומנגד כי
הזכאות תישלל גם אם הפסילה בוטלה ללא ידיעת הנוהג– דנ"א 5531/12טל נ' מגדל חברה לביטוח (.)22.11.2012
מנגד ,הפסיקה החמירה עם נוהג ברישיון זר שאינו תקף בישראל (ע"א 4874/04רביבו נ' אליהו ()8.2.2007
פס"ד דנ"א 10017/02קרנית נ' מגדל – ס' )3( 7יחול רק על הפרת תנאי או הגבלה בדרגת הרישיון
שענייניה סוג הרכב של הנהג הנוהג בו ,ממדיו הפיזיים של הרכב אשר משליכים על דרגת הרישיון
הנדרשת על פי תקנון התעבורה .אם יש לאדם רישיון מסוג מסוים ונהג ברכב הדורש רישיון מסוג אחר,
ישללו את זכותו לפיצויים וס' )3( 7יחול .הפסיקה החמירה.
פס"ד ע"א 4874/04רביבו נ' אליהו – צרפתי אשר לא היה לו רישיון בארץ ,נשללה ממנו הזכות לזכאות על
אף שהיה לו רישיון בצרפת .הפסיקה החמירה.
פס"ד ע"א 5308/09הפניקס הישראלי – חברה לביטוח נ' קרנית – בעקבות פרשת מגדל – הרישיון שלה
הוגבל לתיבת הילוכים אוטומטית ונהגה בידני ,ביהמ"ש קבע כי הזכאות לא נשללת מכוון שאין שינוי
בממדים הפיזיים של הרכב וס' )3( 7לא חל ולא ישללו לה את הזכות לפיצויים .הפסיקה הקלה.
הבעיה בפסיקה הזאת היא שההגבלות של החוק לא באו סתם ,אם לאדם יש רישיון לאוטומט והוא נוהג
על ידני ,הדבר מגביר את הסיכון שתגרם תאונת דרכים .דוג' ,משקפיים ,מלווה ,אלו דברים שלא סתם
נדרשים מהאנשים שצריכים את ההגבלות האלה ,אך הפסיקה סוציאלית ורוצה לפצות.
האם תישלל הזכאות במקרה של נהג חדש הנוהג ללא מלווה (ע"א 8183/01ספיאשוילי נ' מנורה חברה לביטוח,
פ"ד נח( ?)2004( 106 )6במקרה של נוהג שפסילת רישיונו בוטלה בדיעבד?
147
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
– )4(7מה דינו של מי שהרכב שימש לו לביצוע עבירה של הסתננות לישראל (רע"א 7959/09אטבישה נ' קרנית (
.)12.5.2010
– )5(7סויג על ידי 7א.
– )6(7ראו ההחלטה בפרח וכן רע"א 3221/09רוזנברג נ' קרנית ( .)21.7.10האם קיימת זכות חזרה גם כלפי מי
שאינו רשום כבעלים? ראו ע"א 8107/16פ' נ' פ.)4.1.18( ,
האם קיימת עילת תביעה נזיקית "רגילה" למי שזכאותו נשללה מכוח סע' – ?7ראו ע"א 2591/09אלנסארה נ'
שליסל (.)22.2.2011
להסדר ייחוד העילה השפעה חשובה על סוגיית ריחוק הנזק :הניחו כי בית חולים החמיר ברשלנות את נזקיו של
נפגע בתאונת דרכים .מי יישא בעלות ההחמרה? האם הנזק המאוחר הוא "קרוב" או "רחוק" (ראו נושא
148
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הסיבתיות) .אם הנזק הוא קרוב – חברת הביטוח תחוב .אם הנזק רחוק – בית החולים אם תוכח התרשלות של
בית החולים /מכוון.
ראו לאחרונה רע"א 1519/20פלונית נ' רעות – שרות נשים סוציאלי (.)11.8.2020להסתייגות מעקרון ייחוד העילה
ראו :רע"א 10721/05אליהו נ' יונאן (מיום ,)9.11.2006סע' ט; קרנית נ' ויצמן (לעיל) ,פס' .14 – 11יצוין כי הסדר
ייחוד עילה בפיצוי מפוני רצועת עזה הוכרז כבלתי חוקתי .על רקע זה השוו בין פסה"ד חוסיין נ' טורם לפס"ד
ליפשיץ נ' מדינת ישראל.
פס"ד ע"א 3765/95חוסיין ואח' נ' טורם – נקבע כי אין תביעת השתתפות מכוון שס' 8יוצר חסינות
מהותית לצדדים שלישיים ,לצד שהתרשל ,ולכן אינם מוגדרים כמעוולים יחד ולא ניתן לתבוע בהשתתפות.
השופט רובינשטיין בדעת מיעוט הסתייג מקביעה זו שכן יוצא שאנשים שהתרשלו פטורים מאחריות.
הסדר זה אינו חל אם הצד השלישי ביצע את הנזק במתכוון ,והנפגע יכול לתבוע את הצד שהתרשל ואת
חברת הביטוח ,במידה והנפגע תבע את חברת הביטוח בלבד היא יכולה לתבוע את הצד שהתרשל
בהשתתפות.
פס"ד ע"א 8535/01ליפשיץ נ' מדינת ישראל – תאונה גרמה נזק א' והניזוק תבע בגין נזק א' ,אחרי שהוא
תבע וקיבל מה שהוא קיבל נגרם לו נזק ב' על ידי בית החולים ,עלתה השאלה האם הוא יכול לתבוע את
בית החולים ברשלנות? מכוון שהנזק קרוב לא ,זה ייחוד העילה .אך יש חריג ,לא חל ייחוד העילה מכוון
שלאחר שנגמר הדיון בגין נזק א' ,נגרם הנזק ב' ,משום שהתביעה הראשונה כללה רק את נזק א' .ביהמ"ש
– במקרה זה כאשר העילה על פי חוק הפיצויים לא עומדת לנתבע כי הוא כבר מיצה אותו בפס"ד סופי,
אין לשלול את זכותו בדיני הנזיקין על נזק שנגרם לו לאחר מתן הפס"ד.
149
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
סעיף 9קובע הסדר מיוחד של חזרה בין חייבים על פי החוק – הסדר השונה מהסדר ההשתתפות הכללי בין מעולים
(ראו נושא .)14זכות החזרה הוגבלה בהסדר המשולב .מדוע? כי רוצים להקטין את מס' התביעות .ס' 9שולל את
זכות ההחזרה מס' 84לפקודת הנזיקין (זכות לתבוע השתתפות כשמדובר במעוולים יחד ולחוד).
מתי מוקנית בכל זאת זכות החזרה – ראו החריגים לסע' :9מצבים בהם ניתן לדרוש את זכות החזרה.
שימו לב כי זכות החזרה מוקנית בעיקר כאשר נשללת זכאות לפי סע' ( 7מדוע? כי הוא לא זכאי לפיצוי אזי הוא גם
לא "נהנה" מההגבלה של זכות ההחזרה) ולכן הנהנה העיקרי מזכות החזרה היא קרנית .עם זאת זכות זו קיימת
לעיתים גם בין חייבים אחרים – ראו רע"א 10386/08אטיאס נ' קרנית ( .)19.4.2009להגבלת זכות החזרה בעקבות
פרח ראו ע"א 7580/03קרנית נ' צורדקר ( .)18.1.2007למגבלות תביעות חזרה והשתתפות (בנזיקין) של נוהג בלתי
מבוטח ראו ע"א 9165/09כתריאל נ' חדד עלי (.)18.11.2011
משהוקנתה זכות החזרה ,כיצד יחולק הנזק בין החבים לפיצוי (ע"א 483/84קרנית נ' אברהם ,פ"ד מא(( 754 )4
( )1987פס' .)8- 4 ,2מהו היחס הראוי בין סעיפים ( 9ב) ו – ( 3ב) לחוק בהקשר זה?
להכרה בזכות שיפוי חוזית של מבטח ששילם פיצויים לנפגע ראו ע"א 10832/06אבנר נ' ארזים – הנדסה
וטכנולוגיות (.)25.11.12
פס"ד ע"א 10832/06אבנר נ' ארזים – הנדסה וטכנולוגיות – פסק דין העוסק בהכרה בזכות שיפוי חוזית של
מבטח ששילם פיצויים לנפגע.
פטור מחובת ביטוח ותאונות דרכים בהם מעורבים כלי רכב צבאיים וחיילים
פטור מחובת ביטוח:
150
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פקודת הביטוח פוטרת את המדינה במצבים הקבועים בסע' 6מחובת ביטוח .מהו הרציונל לכך? ראו סעיף 6א
לפקודה – .בגלל שלמדינה "כיס מספיק עמוק" כדי שלא תזדקק לחברת ביטוח פרטית /מסחרית.
במקרה ויש תאונת דרכים – המדינה מתפקדת כחברת ביטוח לעצמה ומפצה כאילו היא חברת ביטוח.
כלי רכב צבאיים וחיילים .נתחו את האירוע הבא – חייל נוהג וחייל נוסע נפגעים בתאונה בעת נסיעתם בתפקיד
ברכב צבאי .החיילים אינם זכאים ע"פ הפלת"ד אך זכאים לפיצויים ע"פ חוק אחריות המדינה.
מהי זכאותם? התשובה לשאלה זו מצויה בשילוב ההוראות הבאות :חוק אחריות המדינה סעיפים 7 – 6ב; סעיף 22
לחוק; סעיף ( 8ב) לחוק.
151
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מה לגבי ביטוח איש? ניתן להגביל – מכוח חופש החוזים .אך ניתן להגביל רק במגבלות שלא נוגדות את תקנות
הציבור( .ניתן להגביל את גיל הנהג וזמן נהיגה; לא ניתן להגביל – במקרים של התרשלות /עבירה על חוקי תנועה
וכדומה).
האם יכול מבטח אישי להגביל את חבותו כלפי הנוהג כך שתחול רק על נהיגה ביום חול? או למטרות עסקו של בעל
הרכב? ראו ע"א 11081/02דולב חברה לביטוח נ' קדוש ( .)25.6.2007האם ניתן להגביל ביטוח במצבי נהיגה
בשיכרות? השוו רע"א 2843/18הכשרה נ' פוליקוב ( – 15.10.2018ביטוח רכוש) השאלה היא הן שאלה של פרשנות
חוזה הביטוח והן שאלה של הגבלת חופש החוזים .לשאיפה להתאמה בין הפן הנזיקי לחוזי ראו עניין ספיאשוילי
לעיל.
פס"ד ע"א 11081/02דולב חברה לביטוח נ' קדוש – היה ביטוח לבעלים וביטוח של הבעלים חל בפעילות
עסקית וגם בפעילות אחרת ,והכיסוי תקף לאדם אחר רק אם הנהיגה היא למטרות בילוי ולא עסק .קרה
מקרה שאדם נסע ברכב למטרות עסק והביטוח אומר כי הוא לא מכסה את הנזק .ביהמ"ש קבע כי
המגבלה הזאת לא תופסת ,ישנן שתי דרכים-
לפרש את החוזה באופן שהמגבלה לא תתפוס ,בדרך של פרשנות לקבוע כי אין מגבלה כזאת ,זאת .1
הדרך שביהמ"ש מעדיף.
לקבוע כי התנאי הזה בפוליסה בטל משיקולי תקנת הציבור ,דיני החוזים ,הגבלה שכזאת נוגדת .2
את תקנת הציבור אך ביהמ"ש נמנע מזה כי זאת התערבות גסה מידי בחופש החוזים.
חובת הביטוח זה חובה שמוטלת על המבוטחים ואנחנו נניח שאדם שעושה ביטוח עושה ביטוח שמתאים
להיקף החובה מבלי לצמצם את מה שהחוק דורש ,פרשנות רחבה .כאן נקבע כי נסיעה משפחתית ועסקית
152
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הן אותו דבר ,אין הבדל מבחינת ביהמ"ש וכך עקפו את המגבלה בפוליסה ,אך עדיין מכסה את מה שהחוק
דורש לפי הפרשנות.
הגנות
הגנת האשם התורם ,הקטנת הנזק ,ההגנות בעילות של תקיפה (כ"הגנה העצמית – אלון נ' חדד פס' – 19 – 17
בקריאת חובה) וכליאת שווא וההגנות בחוק על רשויות ציבור ועובדיהן כבר נדונו.
הפסיקה קבעה שאם הנזק שנגרם לניזוק קרה בזמן שהניזוק פעל בפעילות שאינה חוקית – אז אין לו עילה
לתביעה .נניח ששני גנבים פורצים לכספת – ובזמן הפריצה פורץ א גורם לפיצוץ ופורץ ב' נפגע – לפורץ ב' אין עילה
לתביעה והוא לא זכאי לפיצויים.
בפס"ד אלון נ' חדד (אדם שראה שנכנסו לו לשטח ,עולה לגג ,מזהיר ויורה – פוגע למסיג גבול /פורץ) הנתבע טען
להגנה של "העילה בת עלווה".
כדי שתעמוד ההגנה -
התנהגות באמת בלתי ראויה /בלתי חוקית /נוגדת תקנת ציבור. א.
להראות קש"ס הדוק בין ההתנהגות לבין הנזק שנגרם לניזוק. ב.
בפס"ד אלון נ' חדד בית המשפט לא קיבל את ההגנה אך כן קבע כי מדובר בהגנה עצמית.
153
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הסתכנות מרצון
( . 5א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך ,או יש להניח שידע והעריך ,את מצב הדברים
שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי-מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע
מכוח חיקוק.
(ג) ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל
מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה.
פס"ד אלון נ' חדד – הגנות -אשם תורם הגנת עובדי ציבורי וההגנות בעילות של תקיפה כ"הגנה
העצמית" – פס"ד אלון נ' חדד -אדם שומע בלילה רעשים ,יוצא מביתו ורואה 2דמויות ,לוקח נשק ועולה
לגג ,מתקשר למשטרה והדמויות רואות אותו ,הן מכוונות אליו חפץ כלשהו והוא יורה .המסיג גבול טוען
לתקיפה .ביהמ"ש מנתח את ס' 1על מנת לקבוע האם הוא חל או לא ,ואת הנסיבות והסיטואציה כולה.
האם הנתבע פעל באופן סביר? לפי ס' 1הוא פעל באופן מידתי ,בנסיבות אלו ביהמ"ש רואה את התנהגותו
כסבירה.
הגנת "העילה בת עוולה" אינה מעוגנת בחוק וקביעת גבולותיה תלויה בהשקפת עולמו המוסרית של
השופט .הסבר -אם למזיק נגרם נזק תוך כדי ביצוע עוולה ,למשל פרץ לדירה ותוך כדי נגרם לו נזק ,והוא
רוצה לתבוע בגין אותו נזק ,למעשה עילת התביעה שלו נובעת מתוך ביצוע העוולה שלו .פס"ד אלון נ' חדד.
עקרונות היישום-
מניעת פיצוי אינה עונש על התנהגות בלתי סבירה או לא חוקית.
פגם מוסרי קשה.
קש"ס הדוק.
הגנת "ההסתכנות מרצון" (ס' 5לפקנ"ז) מגינה על מזיק רק במקרים נדירים ביותר .לא ניתן לומר על
ילד מתחת לגיל 12כי הסתכן מרצון.
קשיים-
קושי מוסרי -אדם לא יכול לוותר על זכותו לשמור על גופו ,קדושת החיים.
יעילות כלכלית -אדם לא יכול שלא לבטח את עצמו.
עקרונות היישום-
ידיעה -ידיעה בדבר מצב הדברים יוצרי הסיכון .ישנו וויכוח אם הידיעה צריכה להיות אובייקטיבית
או סובייקטיבית.
פעולה -חשיפה עצמית למצב הדברים יוצרי הסיכון.
154
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לקיחת סיכון -יודע שיש לו זכות להישמר ובוחר להיחשף לסיכון .לקיחת הסיכון היא גם ויתור על
פיצויי העוולה שהסיבה נזק .לקחת על עצמך את הסיכון שלא רק תיפגע פיזית אלא גם הסכמת
לוותר על הזכות לתבוע את המזיק בגין פיצוי .המצבים הללו שאדם גם מוותר על הזכות המשפטית
הם מצבים נדירים.
פס"ד אלון נ' חדד -המזיק -היורה .ניזוק -פורץ .יש צורך בקש"ס עובדתי ומשפטי.
לא מספיקה עוולה קטנה ומינורית על מנת להקנות הגנה לפוגע .באופן פורמאלי אמנם הייתה הסגת גבול,
אך היא הייתה מינורית ולא נשקפה סכנה או חומרה המצדיקה ירייה .יש לו זכות לבצע פעולות סבירות על
מנת להתגונן אך לא להעניש ,אם פעל בצורה סבירה ייתכן כי תהיה לו הגנה.
לקיחת הסיכון – לקחת על עצמך את הסיכון שלא רק תיפגע פיזית אלא גם הסכמת לוותר על הזכות לתבוע את
המזיק בגין פיצוי .המצבים הללו שאדם גם מוותר על הזכות המשפטית הם מצבים נדירים .כי כאשר אדם הולך
להתאגרף בקרב אגרוף – אשר לומר שהסתכן מרצון ,אך מה קורה כשהיריב לא פועל על פי הנהלים ונותן מכות
במקומות שאסור? טענה זו לא תעמוד כי אומנם הסתכן אך לא ויתר על זכות משפטית בהתרשלות.
בשורה התחתונה הגנה זו תעמוד כאשר בית משפט קובע שהניזוק לקח את הסיכון לא רק בפגיעה פיזית אלא גם
בזכות המשפטית.
מה הקשר בין הגנה זו לבין תניות פטור חוזיות? ומה נאמר בהקשר זה בפרשת רפטינג נ' חרובי? שלא מחילים
הסתכנות מרצון במקרי ספורט כי הניזוק לא מודע בפועל לכל הסיכונים ולא ויתר על הזכות המשפטית ,למרות
שידע שקיימת סכנה מסוימת.
הטענה תתקבל בכל זאת כאשר התובע פועל בחוסר תום לב – ראו דנ"א 920/14חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת
ישראל ( ,)18.8.2014עובדות ,פס' .5
רפטינג נ' חרובי תביעה שהוגשה על ידי אלמנתו וילדיו של שלמה חרובי ז"ל ,אשר נהרג במהלך מסע שייט
"רפטינג" בנהר הוואטוט שבפפואה-גיניאה החדשה .במסע זה קיפחו את חייהם ,פרט למנוח ,שני אנשים
נוספים .בית המשפט קבע כי מארגני המסע – מי שהיו הנתבעים בפניו ,חברת נהרות משלחות רפטינג
בע"מ (להלן – "נהרות") – וכן בעלי החברה ,נושאים באחריות לאירוע שבו קיפח המנוח את חייו ,וקבע את
סכומי הפיצוי.
לפנינו שני ערעורים :ערעורם של בני משפחת המנוח (התובעים) המבקשים כי נגדיל את גובה הפיצוי
שנקבע להם בגין הפסד השתכרות (ע"א [ )3092/12פורסם בנבו] וערעורם של הנתבעים (ע"א .)3388/12
הנתבעים טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעותיו כי הם התרשלו; עוד טענו כי המנוח הסתכן
מרצון בעצם הצטרפותו למסע קשה ומסוכן שאת הסיכון שאפשר שלא יחזרו ממנו – ידע; ומכל מקום
שאשם תורם של המנוח היה כאן; עוד טענו כי בית המשפט שגה בכך שחייב את הנתבעים בפיצוי אף על פי
שהמנוח חתם על תנית פטור .נקבע כי אין מקום להתערב בפסק דינה של הערכאה הראשונה.
155
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת ישראל מקרה של חקלאי שקיבל מים מליחים ולא מתאימים לגידול.
אותו חקלאי ידע זאת ובכל זאת הגדיל את שטחי הגידול שלו .טענה המדינה שזוהי הסתכנות מרצון ,לגבי
הגדלת שטחי הגידול .במקרה זה התקבלה טענת המדינה.
בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דין של בימ"ש העליון (להלן :פסק הדין) בו התקבלו חלקית שניים מבין
שלושה ערעורים שהוגשו על פסק-דין של בימ"ש המחוזי בו נקבע כי המשיבות חבות בנזיקין כלפי
המבקשים בגין רשלנות בשל אי הספקת מי הקולחין של משיבה 2לחוות הצברים שהקים המבקש 2
(להלן :החווה) .הבקשה נוגעת לכך שבמסגרת פסק הדין אושרה קביעת בימ"ש המחוזי כי יש מקום לפצות
את המבקשים רק בגין הנזק שארע לחלק הראשון של החווה ,וכי לגבי חלק נוסף שהורחב יש לראות את
המבקש 2כמי ש"הסתכן מרצון" והגדיל את החווה אף שידע כי קיימת בעיה בהספקת מי קולחין ,ומכאן
שאין להטיל את הנזק על המשיבות .המבקשים טוענים כי מדובר בפסק דין תקדימי ,אשר במסגרתו
נתקבלה לראשונה בפסיקת בימ"ש העליון טענה בדבר הסתכנות מרצון .נדחתה בקשה להורות על קיומו
של דיון נוסף בפסק דין בו נקבע ,בין היתר ,כי המבקש " 2הסתכן מרצון" ,מאחר שעל פני הפסק לא
נתגלתה הלכה חדשה או קשה.
גם כשיש חוזה שפוטר את המזיק מפיצויים או עילות תביעה – לא תקף בחוזים (תנאי מקפח) ולא תקף גם
בנזיקין (מתקבל במקרים חריגים מאוד כאשר מוכח שבאמת הייתה כוונה לוויתור הזכות המשפטית מצד הניזוק)
– לא תקף בנזיקין כי אולי אדם לקח סיכון לפגיעה אך לא וויתר על הזכות המשפטית.
כשאדם מקריב את עצמו לטובת אדם אחר ומנסה להציל אדם אחר – יכול לתבוע את ביטוח לאומי בנזקי גוף ,נזקי
רכוש יכול לתבוע מהמוצל כאשר סייע /הפחית את נזק הרכוש של המוצל .לא תעמוד הגנה לביטוח לאומי /מוצל
"הסתכנות מרצון".
עלתה פעם שאלה – האם העובדה שעובד מודע לסיכוני העבודה ,ובכל זאת מבצע את העבודה – האם זה מקנה
טענת הגנה למעביד "הסתכנות מרצון"? במאה ה 19-התשובה הייתה חיובית .אך כמובן שלאחר שהעובד נהיה
במרכז ,לפני מאה שנים לערך ,שללו את טענה זו.
הגנת הקטין:
האם ההגנה על הקטין (סע' 9לפק"נז) היא מהותית או דיונית? מהו הגיונה?
קטין
( . 9א) לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.
(ב) מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול לתבוע על עוולה ,ובכפוף לסעיף קטן (א) – להיתבע עליה; אולם אין
להגיש נגדו תובענה על עוולה הנובעת ,במישרין או בעקיפין ,מחוזה שעשה.
אמנם הלשון של הס' היא חסינות דיונית אך בפועל החסינות היא מהותית .אין אחריות לנזיקין מתחת לגיל .12
אך עולה השאלה מה קורה באשם תורם? האם מזיק שפגע בניזוק קטין – יכול לטעון לאשם תורם? כן ,טענת אשם
תורם קיימת גם מתחת לגיל , 12כלומר אם קטין ניזוק בתרומה של אשמו – תוכל לעמוד נגדו טענה של האשם
התורם.
156
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ראו רע"א 1272/05כרמי נ' סבג ( – )2.12.2007פס' א-ב ,ל-לד רובינשטיין) .השופט רובינשטיין סובר היעדר
שליטה על תנועות גוף וכן מקרה של אוטומטיזם מהווה הגנה בנזיקין ,השופטת ארבל לעומת זאת מחייבת הטלת
אחריות בנזיקין גם על חולי נפש וסוברת כי מחלת נפש ככלל לא מהווה הגנה ואין שום קשר לאחריות בנזיקין
לעומת פלילית.
בפס"ד זה התקבלה טענה רק כאשר אין שליטה על הגוף כתוצאה ממחלת נפש .גם אם מחלת נפש מונעת את
היכולת להבדיל בין טוב לרע אך ללא היעדר שליטה – אין הגנה בנזיקין.
בנזיקין אין מטרה להעניש את המזיק והניזוק לא אשם.
מהו הרציונל מאחורי הגנת "זוטי הדברים" שבסעיף 4לפקנ"ז וכיצד הוא מושפע על ידי הסדרי התובענות
הייצוגיות? אם נגרם נזק מאוד קטן – המערכת לא רוצה להפעיל את כל המנגנון הדיוני והפרוצדוראלי בשביל
סכום /נזק נורא קטן.
מה מוגדר כ"זוטי דברים"? אין סכום מוגדר ,אך הכל ע"פ השכל הישר ,בהתאם לנסיבות.
הגנת זוטי דברים בתובענות ייצוגיות :עולה השאלה מה קורה להגנת זוטי דברים כאשר מדובר בתביעות ייצוגיות
כאשר לכל ניזוק הנזק קטן אך ביחד זה נזק גדול? הפסיקה קובעת שגם בתובענות ייצוגיות אם הנזק הוא כל כך
קטן לכל מזיק – תתקבל ההגנה של זוטי דברים.
יתכן שבהתאם לנסיבות מסוימות תדחה תביעה ייצוגית אך תוכר תביעה אישית בין ניזוק מסוים שבנסיבותיו אלו
אינם זוטי דברים.
כדי למנוע מחברות גדולות להתעלם (או לבצע בכוונה) גרימת זוטי דברים – הפסיקה קבעה כי הרשות האחראית
(הרשות להגנת הצרכן וכדומה) תקנוס את אותה חברה בקנס מנהלי כדי להרתיע את החברות.
ראו ע"א 7488/16זליגמן נ' הפניקס ( :)31.5.18ערעור ובקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש מחוזי בגדרה
התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית (שהגישו המשיבים ברע"א ,9788/16אשר חלק מהם הם המערערים בע"א
( 7488/16להלן :המבקשים)) ,שעניינה גביית תשלום נוסף בגין פריסה לתשלומים חודשיים של התשלום המוטל על
המבוטח .מדובר בתשלום המכונה "תת שנתיות" וגבייתו הוסדרה בשני חוזרים שהוציא המפקח על הביטוח .לנוכח
מחלוקת הצדדים בדבר הפרשנות הראויה של החוזרים ,אשר יש בה להשליך על חוקיות גביית "תת שנתיות" ,ובשל
עמימות נורמטיבית ,הורה ביהמ"ש המחוזי למפקח על הביטוח ,להגיש עמדתו לגבי הפרשנות הראויה .על פניו,
עמדת המפקח תומכת בעמדת חברת הביטוח ואולם ,ביהמ"ש המחוזי קבע כי עמדתו של המפקח אינה בהכרח
חד-משמעית וכי מכל מקום ,על אף שיש לתת לעמדת המפקח משקל ,הרי שמי שאמון בסופו של דבר על פרשנות
החוזרים הוא ביהמ"ש .קביעה זו הובילה את ביהמ"ש המחוזי לאשר את התובענה הייצוגית .מכאן ההליכים
שבכותרת ,המעוררים מספר סוגיות הדורשות הכרעה ,והמרכזית שבהן עוסקת במעמד שיש לתת לעמדת המאסדר
(הרגולטור) ביחס לפרשנות הנחיותיו.
ביהמ"ש העליון הורה על ביטול אישורה של תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח שעניינה גביית תשלום נוסף בגין
פריסה לתשלומים חודשיים של התשלום המוטל על המבוטח וזאת בשל עמדת הבכורה שיש לתת לפרשנות
157
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
המאסדר – המפקח על הביטוח בענייננו – ביחס לפרשנות הנחיותיו .נפסק כי אם מצא ביהמ"ש כי עמדתו של
המאסדר סבירה ומתיישבת עם לשון הנחיותיו ,ברירת המחדל תהיה לאמץ עמדה זו .סטייה מברירת המחדל
האמורה ,תתאפשר בהתקיים טעמים כבדי משקל ,למשל מקום בו עמדת המאסדר נובעת משיקולים שאינם
ענייניים או נגועה בניגוד עניינים.
פס' :51- 49
הגנת "זוטי דברים" קבועה בסעיף 4ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע כי לא יראו עוולה .49
במעשה "שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא
היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך" .השאלה האם וכיצד יש ליישם הגנה זו במסגרת תובענות
ייצוגיות ,אשר נועדו ,בין היתר ,למקרים בהם נזקו של כל אחד מחברי הקבוצה מזערי מכדי להצדיק
הגשת תביעה אישית ,נדונה בפסיקה ,ונקבע לגביה כי:
"העובדה שקבוצת תובעים גדולה טוענת בתובענה ייצוגית לצבר של
נזקים קטנים ,היא כשלעצמה אינה שוללת בהכרח את האפשרות כי
מדובר בזוטי דברים גם בהיבט הקבוצתי .כפי שצוין ,לא ניתן לתחום
מראש את גבולותיו של מושג זה וגם בהליך של תובענה ייצוגית התשובה
לשאלה אימתי מדובר בפגיעה מזערית שאינה מצדיקה פיצוי ,תלויה
בנסיבותיו של המקרה והיא עשויה להשתנות בהתחשב במכלול הנסיבות
האופפות אותו" ( ע"א 10085/08תנובה -מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק
ראבי ז"ל[ ,פורסם בנבו] פסקה ( )4.12.2011 ( 32להלן :עניין תנובה)).
מכאן ,כי הגנת "זוטי דברים" חלה אף בהליכי תובענות ייצוגיות ,אלא שבחינתה תיעשה מנקודת מבטה
של הקבוצה כולה :כאשר מדובר במעשה שרוב חברי הקבוצה יראו בו עניין "פעוט וקל ערך ,שלא היה
עולה בדעתם להגיש בגינו תובענה ייצוגית" תחול ההגנה (ראו :ת"א (מחוזי ת"א) יורשי המנוח תופיק
ראבי ז"ל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ[ ,פורסם בנבו] פסקה ( 53
;)7.10.2008עניין תנובה ,פסקה ;29אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 233והאסמכתאות שם
( ( )2017להלן :תובענות ייצוגיות)).
אני סבורה כי יישום מבחן זה על ענייננו מוליך למסקנה כי לו הייתה עילת תביעה זו עומדת .50
לבדה בפני חברי הקבוצה ,רובם לא היו טורחים להגיש אך בגינה תובענה ייצוגית .כאמור ,הנזק הנטען
עומד על ארבע אגורות לחודש למבוטח ,היינו – פחות משלושה וחצי שקלים לשבע שנים .בנסיבות אלה,
נראה כי אף אם חברי הקבוצה היו מניחים כי תביעתם בגין עילה זו הייתה מתקבלת (דבר המוטל בספק
לנוכח קביעת בית המשפט המחוזי לפיה טענות המבקשים כלפי הפניקס "עוסקות בנזקים זעירים ...אם
בכלל " (ההדגשה אינה במקור ,י.ו ,)).נראה כי הוצאות ניהול ההליך היו עולות על הפיצוי בסופו ,באופן
אשר היה הופך את הגשת התובענה ללא כדאית לחברי הקבוצה (ראו :תובענות ייצוגיות.)235-234 ,
לצד האמור ,יש להדגיש כי אין לראות בדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל הגנת "זוטי .51
דברים" משום השלמה עם גביית יתר – אף אם זניחה – שלא כדין .התעשרותם של גופים במשק על-ידי
גביית יתר פעוטה מיחידים עלולה להוביל ברבות השנים להתעשרותה בסכומים לא מבוטלים .זאת,
כמובן ,יש למנוע אף במקרים בהם הנזק לכל אחד מחברי הקבוצה הוא זניח ביותר .עם זאת ,ייתכן כי
הכלי היעיל והכדאי לשם מניעת מקרים אלו הוא פנייה למאסדר לשם הפעלת סמכויותיו ולמניעת
התעשרות זו ,ולא לנהל הליכים שעלותם תהיה גבוהה יותר מהנזק שנגרם לציבור ושתכליתם העיקרית
היא פגיעה בנתבעים (ראו :תובענות ייצוגיות.)235 ,
158
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מעניינים בהקשר זה דבריו של השופט ע' גרוסקופף במקרה אחר שעסק בהטעיה צרכנית בו צוינו
הקשיים בכלי התובענה הייצוגית אף כאשר הנזק המצטבר חורג מגדר "זוטי דברים":
השווו עניין תנובה (סילקון בחלב) וראו גם ע"א 4333/11סלומון נ' גורי ( ,)12.3.2014פס' :37
הערעור שבפנינו אינו פשוט כפי שעולה מחוות דעתה החולקת של חברתי השופטת ארבל ,במיוחד מאחר .37
שבמזון לתינוקות עסקינן .להלן ,אתייחס בקצרה למספר נקודות שעלו בחוות דעתה של חברתי.
הנימוק הראשון בגינו סברתי כי יש לדחות את הערעור ,אינו בשל היות הפגיעה בגדר זוטי דברים .כפי שציינתי
בראשיתו של פרק הדיון וההכרעה ,ככל שהמערערים אכן חוו תחושות שליליות לזמן קצר (וכאמור ,בית משפט
קמא נמנע מלקבוע זאת) ,הרי שמדובר בתחושות אשר נבעו ממצג עובדתי שנתברר בדיעבד כשגוי .זאת ,שהרי
התביעה הוגשה על בסיס האמור בהודעת משרד הבריאות הראשונה והפרסום ב Ynet-שבא בעקבותיו (כזכור,
פרסומים אלה התייחסו לתוצאות בדיקת המעבדה השגויות ,אשר הצביעו בטעות על ריכוז קדמיום הגבוה בשיעור
של פי 15לערך מהכמות שנמצאה במוצר בפועל) .השאלה אם מדובר בפגיעה העשויה להיחשב זוטי דברים היא
חוליה הממוקמת לאחר הדיון בעצם הפגיעה .בהקשר זה ציינתי כי אם בכלל מדובר בפגיעה ,הרי שעוצמתה נמצאת
על הצד הנמוך ,ובהתחשב בכך שמדובר בסוג בנזק שמלכתחילה אינו קל לכימות ויש בו היבט
אינדיבדואלי-סובייקטיבי בעל משקל ,הרי שהפגיעה עשויה להיחשב כזוטי דברים (פיסקה 16לעיל).
159
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
חסינות נוספת שהוכרה בפסיקה היא בשל נזקים שנגרמו בשל הליך ביצועו של פסק דין גם אם זה שונה או בוטל.
חסינות זו היא נזיקית וחוזית אך אינה מונעת תביעת בשל עשיית עושר –
ראו רע"א 4982/16הכהן נ' ניסן ( :)7.3.2017המבקש פינה את המשיב מנכס מושכר בעקבות פסק דין לפינוי.
פסה"ד נהפך על ידי ערכאת הערעור .המשיב לא שב לנכס והגיש תביעת פיצויים כנגד המבקש בעילה חוזית.
ביהמ"ש פסק למשיב פיצויים מוסכמים עפ"י הסכם השכירות ,המבטאים לשיטתו תשלום בעבור נכס חלופי
ופיצויים על עגמת הנפש שנגרמה למשיב מהפינוי ומן ההליכים .ניתנה רשות ערעור רק לעניין השאלה האם ניתן
לפסוק פיצויים בעילת הפרת חוזה בעבור נזק שנגרם בעקבות ביצועו של פסק דין בר תוקף ,אשר נהפך לימים
בערעור .לטענת המבקש ,על פי ההלכה הפסוקה (ע"א 280/73עניין פלאימפורט וע"א 541/89בעניין סרנה) ,מי
שביצע פסק דין בר תוקף לא ישלם פיצוי בגין נזקים שנגרמו לצד השני מביצועו ,גם אם פסק הדין בוטל או שונה
לאחר מכן בערכאת הערעור .מכאן טוען המבקש שאין לחייבו בפיצויים על הוצאת המשיב מהנכס .מאידך המשיב
תומך בעמדת ביהמ"ש המחוזי כי הלכות אלו עוסקות אך בפיצויים על פי עוולות נזיקיות ולא על פי עילות חוזיות,
ולכן אין הן רלבנטיות בענייננו.
ביהמ"ש העליון קובע כי יש להחיל את ההלכה שנפסקה בעניין פלאימפורט ובעניין סרנה – שעל פיה לא ניתן לקבל
פיצויים בעבור נזקים שנגרמו מביצועו של פסק דין בר תוקף שבוטל בערכאת הערעור ,אך ניתן לתבוע בעילת עשיית
עושר ולא במשפט – גם במקרים בהם נתבעים הפיצויים על פי עילה חוזית.
עד כאן נלמד בנושא ,14כל השאר טרם נלמד ולא ייכלל במבחן.
אחריות חמורה
סוגי האחריות החמורה
קיימים שני סוגים של אחריות חמורה – "טהורה" וזו המבוססת על אשמה .מהן ההצדקות להטלת אחריות
חמורה "טהורה" על שני סוגיה?
160
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בקבוקים פגומים באופן חזוי ,מילוי בבירה על-ידי מערכת אוטומטית המתאמת גם לחץ גזים ופיקוק באמצעות
מכונה .הבקבוק המלא עובר תהליך פיסטור במנהרה שבה קיים לחץ גבוה המביא לכך שבקבוקים שאינם כשירים
מתפוצצים .עם זאת ,חרף תהליכי ביקורת אלה ,מגיעים לשוק בקבוקים פגומים ,והיו כאלה שהתפוצצו אצל
המשיבה 2עוד בטרם שווקו.
בית המשפט המחוזי חילק את האחריות בין המשיבה 2לבין המערערות ,דחה טענת התרשלות תורמת של המשיב
1ופסק פיצויים למשיב 1.מכאן הערעורים .הערעור שכנגד של המשיב 1מתייחס לחיובה של המשיבה 2באחריות
רק לפי חוק האחריות למוצרים פגומים תש"ם1980 -ולאי-חיובה בעילת רשלנות לפי פקודת הנזיקי
וראו לאחרונה רע"א 6230/14אסלאן שיווק נ' פוליסטרס ,פס' ט ( :)16.11.2014המשיבה ערכה קניות במרכז
קניות השייך למבקשת .לטענתה ,בין המוצרים שקנתה היה בקבוק אקונומיקה פגום ,ללא תווית וללא סוגר
ביטחון ,וכאשר העבירה את המוצרים מעגלת הקניות לתא המטען שברכבה ,נפתח הפקק והאקונומיקה הותזה
לעברה ולעבר בן זוגה ,ובין היתר פגעה בשתי עיניה ונזקקה לטיפול רפואי .המשיבה הגישה תביעה כספית לבימ"ש
השלום נגד המבקשת לפי סעיף (2א) ו(2-ג) לחוק האחריות למוצרים פגומים (להלן :החוק) .התביעה נדחתה ואף
נקבע כי המבקשת נהנית מן ההגנה שבסעיף (4א)( )4לחוק .בערעור על פסק הדין התקבלה תביעת המשיבה .לאחר
מתן פסק הדין תוקן סכום ההוצאות שנפסקו למשיבה .בקשת רשות הערעור מכוונת כנגד פסק הדין וההחלטה
בדבר תיקונו.
העליון קבע כי אין לקבוע כלל גורף לפיו בכל פעם שערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדתיות או בממצאי
מהימנות של הערכאה הדיונית ,יהיה בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי; בימ"ש המחוזי פירש את
סעיף 2לחוק האחריות למוצרים פגומים בהתאם לתכליתו ואין מקום להתערב בכך.
מתוך פסק הדין ,פס' ט:
אומר מה לגופם של דברים .חוק האחריות למוצרים פגומים נחקק כדי להרחיב את אחריותם של יצרנים ט.
למוצרים ,ובכך להגדיל את היקף הזכאות לפיצוי של הנפגעים משימוש במוצרים (ראו ישראל גלעד "אחריות
חמורה למוצרים – חוק האחריות למוצרים פגומים תש"ם "1980-מחקרי משפט ח' (תש"ן) עמ' .)179זאת – מתוך
הבנת חוסר השוויון הבסיסי בין הצדדים ,היוצר חוסר איזון כלכלי ומשפטי ,והצורך בין היתר ,להגן על הצרכן עקב
מעמדו הנחות כלפי היצרן (ד"ר איילת בן-עזר אחריות למוצרים פגומים :ברירת הדין עמ' ( )2003עמ' .)59-57
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי האחריות החמורה – דרך ביניים בין אחריות מוחלטת לאחריות הדורשת
הוכחת רשלנות – מושתת נוכח ההבנה ,כי "גם אם עול ההוכחה הוא על היצרן תהיה ידו של זה על העליונה ,ולא
רק בגלל בעיות הראיה והפרוצדורה שעליהן חייב הנפגע להתגבר .לרשות הנפגע עומדים ,בדרך כלל פחות ידע ,פחות
אמצעים ופחות מומחים המוכנים להעיד לטובתו בעת שהוויכוח נטוש על אמצעי הזהירות שנקט היצרן" (הצעת
חוק האחריות למוצרים פגומים ,התשל"ט ,1978-הצעות חוק תשל"ט .)29 ,חוקי צרכנות יש לפרש באופן שיתן
ממשות לתכליתם ,הגנה על הצרכן ,וכדברי פרופ' ס' דויטש דיני הגנת הצרכן ב' (" 1 ,)2012קיימת הסכמה בציבור
שיש צורך בהגנה על הצרכנים ,וזאת בשל שיקולים של הגינות בעסקאות ,שויון ומטעמים נוספים כגון הגנה על
ציפיית הצדדים ,תיקון כשלי שוק ,צדק חלוקתי והגנה על ערכים חברתיים" -כמובן ככל שבית המשפט משתכנע
כי בטענות הצרכן אמת .פרופ' ד' מור במאמרו "אחריות למוצרים פגומים – שיקולי מדיניות" ,עיוני משפט ו
(תשל"ח) , 84-80 ,78נדרש למורכבות השיקולים ,וראו גם ד"ר אורנה דויטש ,מעמד הצרכן במשפט (תשס"ג)2002-
126-125לשיקולי פיזור הנזק בנושא האחריות למוצרים פגומים .נוכח כל אלה ,את סעיף 2לחוק ,המטיל על יצרן
"לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר ...ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד
היצרן" ,יש לפרש באופן המתיישב עם תכלית החקיקה ,קרי כי לאחר שהוכח שהיה פגם במוצר ושיוצר על-ידי
161
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הנתבע ,עובר הנטל לנתבע .בית המשפט המחוזי נמנע בנידון דידן מפרשנות דווקנית לסעיף 2לחוק ,והעניק לו
פרשנות בהתאם לתכלית החקיקה האמורה; כך ,למשל ,כאשר לא זקף לחובת המשיבה את העובדה שלא שמרה
על המוצר הפגום ,והיה מוכן להסיק על קיומו של הפגם במוצר מן הראיות האחרות שהובאו ,ובהן בין היתר,
התמונה שצילם בן זוגה של המשיבה ,הקבלה המעידה על רכישת המוצר אצל המבקשת ,בצירוף לוח הזמנים הקצר
שנלמד ממועד הרכישה של המוצר ומועד הביקור בבית החולים .לאחר העיון איני רואה דופי בגישתו ,שניתן
להסבירה בהצטברות של כל הרכיבים ,ועם זאת אוסיף במבט לעתיד את קולי לעניין הצורך ככלל לשמור את
המוצר הפגום ולא להסתפק בראיה משנית כמו תמונה .במרבית המקרים הדבר אינו בעייתי כלל ,גם אם ניתן
לעתים להבין ללבו של מי שבשעת מעשה ביקש להיפטר ממה שגרם לו נזק ,ורק משהתאושש .ולעתים כעבור זמן –
עלה בדעתו לתבוע .על כן יבחן בית המשפט את הנושא לפי נסיבות כל מקרה ,ויכריע אם היה צורך בראיה החפצית
או די בראיה משנית .ואשר להגנה לפי סעיף (4א)( )4לחוק ,שלפיה "הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך
בו ,וחשף עצמו מרצון לסיכון זה" ,דומני במקרה דנא כי טענת הגנה זו מרחיקת לכת בנסיבות ,כפי שתואר על ידי
בית המשפט המחוזי .חרף כל אלה לא אמנע לומר ,כי היה ראוי שבן זוגה של המשיבה אכן יעיד ,מה שלא נעשה,
ומחדל זה יכול היה להתבטא בהוצאות ,אלא שאלה נפסקו על הצד הנמוך ממילא.
עוולות הקניין הן הסגת גבול במקרקעין (סע' 29לפקנ"ז) המגנה על ההחזקה במקרקעין על שלמותם ,עוולות הגזל,
עיכוב נכס שלא כדין ,והסגת גבול במיטלטלין (סע' )31 ,49 ,52הן המגנות על ההחזקה במיטלטלין ועל שלמותם,
ועוולות המיטרד המגנות בעיקר על השימוש במקרקעין (סע' 48 – 42ב).
החזרת המעוכב
. 51בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין רשאי בית המשפט ,לפי הנסיבות ,לצוות על החזרת הנכס המעוכב ,בנוסף
על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור.
מיטרד לציבור
. 42מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית ,כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים,
הבטיחות ,הבריאות ,הרכוש או הנוחות של הציבור ,או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.
162
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לפי לשונן עוולות הקניין מטילות אחריות חמורה (לא נדרשת התרשלות) .להחמרה זו עם נתבעים הסבר היסטורי
(התפתחות השפט האנגלי) אך כיום וכאן אין היא מוצדקת .היא מקנה לרכוש הגנה חזקה יותר מזו המוקנית לגוף.
ראו לדוגמה ע"א 515/63נגר נ' דהרי פ"ד יח ( 169 )2אחריות של בעלי סוס מסיג גבול שפגע בילדה).
פס"ד נגר נ' דהרי סוס מסיג גבול וילדה נותנת לו מכה במטרה להזיז אותו והוא בועט בה ,ברשלנות לא ניתן
לתבוע כי הבעל של הסוס לא התרשל אך בהסגת גבול כן וניתן להטיל אחריות על נזק הגוף שנגרם לה .רואים מכך
את הבעייתיות בין הרשלנות להסגת גבול.
הנטייה בפסיקה זה מכבר וכן ובקודיפיקאציה היא לסגת מהאחריות החמורה ככל שמדובר בפיצויים ולבססה על
אשמה חברתית (התרשלות) .ככל שמדובר באכיפת הזכות לקניין ,שאז האחריות החמורה מוצדקת ,קיימת כיום
163
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
חפיפה בעייתית בין האכיפה בחוקי הקניין (חוק המקרקעין וחוק המיטלטלין) לבין זו שבפקודת הנזיקין .ראו סע'
75 – 72 ,55לפקנ"ז.
החזרת הגזלה
. 55בתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט ,לפי הנסיבות ,לצוות על החזרת הגזלה ,בנוסף על כל תרופה אחרת
שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור.
ציוויים
.72ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא-תעשה ,לשעה או לתמיד.
תנאים למתן ציווי
. 73בית המשפט לא יתן ציווי לשעה אלא אם ראה להנחת דעתו ,על פי תצהיר או בדרך אחרת ,כי קיימת שאלה של
ממש שיש לדון בה ,וקרוב לודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה ,או אי אפשר ,לעשות מלוא הצדק בשלב
מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה.
מקום שאין ליתן ציווי
. 74בית המשפט לא יתן ציווי ,אם הוא סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף
ולפיצוי מספיק בתשלום כסף ,ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע ,אך רשאי הוא לפסוק פיצויים.
שמירת סמכויות
.75הוראות סעיפים 72עד 74באות להוסיף על סמכויות בתי המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע
מהן.
לאכיפה ראו רע"א 3533/09נציגות הבית המשותף ברחוב הפרחים 7רמת השרון נ' עיון ( ,)1.9.2009פס' – 9 ,2 –1
.) 19
לעולת הסגת הגבול במקרקעין ראו ע"א 8661/10נעמה נ' טורקיה ( ,)19.2.2012פס' ( 15- 10פלישה קלה של מבנה
למקרקעין השייכים לאחר).
פס"ד נעמה נ' טורקיה המערער הינו בעלים של נכס מקרקעין ,המשיבה הינה בעלת הזכויות בנכס מקרקעין הגובל
בנכס המערער מכיוון מזרח .במהלך השנים בוצעו עבודות בניה לצורך הגדלת נכס המשיבה לכיוון מערב .הרחבת
הבניה חיברה ,ככל הנראה ,אל מטבח ביתה של המשיבה ואל החצר הקדמית שלה פיר פתוח שהיה ממוקם בין
הבתים ושימש עד אותה עת לצרכי ניקוז .לגרסת המערער מחצית משטח הפיר כלולה בנכס שלו המערער הגיש
לביהמ"ש המחוזי תביעה ובה עתר לסילוק ידה של המשיבה משטח הפלישה הנטען ולמתן צו להריסת כל הבנוי
עליו .כמו כן עתר המערער למתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה או מי מטעמה לעשות שימוש בשטח הפלישה,
לחיוב המשיבה בתשלום דמי שימוש עבור שטח הפלישה ,וכן לחיובה בתשלום פיצויים בגין ההוצאות ועגמת הנפש
שנגרמו לו .ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה ,ומכאן הערעור.
העליון פסק כי להגנה על הקניין מפני פגיעה יש לה מעמד חוקתי .יחד עם זאת ,בעלים של נכס ובכלל זה נכס
מקרקעין ,אינו נהנה מאוטונומיה מוחלטת בבואו להגן על החזקתו בנכס ואין לו זכות בלתי מסויגת ל"שרירות
בעלים" .יתכנו ,אפוא ,מקרים שבהם מכוח עקרון תום הלב יוגבלו הסעדים להם זכאי בעל זכות קניינית ,הגם שזו
נפגעה ע"י הזולת .במקרה הנדון נמצא כי יש לשלול את הסעדים של הריסת הבנוי וסילוק ידה של המשיבה בחלק
משטח הפלישה לשטחו של המערער.
164
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לאחריות עו"ד לעוולת הסגת הגבול במקרקעין ראו רע"א 5058/99כספי נ' דויטש ,פ"ד נה( .529 )4האם תוכר
טענת פולש לפיה המחזיק במקרקעין קודם לפלישה הוא בעצמו מסיג גבול? ראו רע"א 1798/16אלדבעאת נ'
אלג'ברי ( – )14.3.2017השוו סע' 54לפקנ"ז.
8304/99צ'רקוב נ .חברת השמירה המבקש העוסק בניכיון שיקים קיבל לידיו שיק מעובד של המשיבה לאחר
שהאחרון זייף את חתימת מנכ"ל המשיבה על גבי השיק .המבקש פרע את השיק ומסר את תמורתו בחזרה לעובד,
בניכוי עמלה .לאחר שנתגלה הזיוף ,תבעה המשיבה את העובד ואת המבקש .בית-משפט השלום דחה את התביעה
נגד המבקש לאחר שלא הוכח כי היה שותף למעשה הזיוף .לדבריו נאמר לו כי כספי השיק מיועדים לעובד ,אך
בתיאום עם המשיבה נרשם השיק לפקודתו ,והוא פעל בתום-לב .המשיבה ערערה לבית-המשפט המחוזי ,ובהנחה
כי המבקש לא היה שותף למעשי העוולה של העובד ,שינתה את מערך הטענות שלה .היא טענה כי בעצם קבלת
הכסף על-ידי המבקש היה משום ביצוע עוולה של גזל ,שכן תום-הלב אינו משמש הגנה מפני אחריות בנזיקין
במסגרת עוולה זו ,אלא אם התקיימו תנאי תקנת השוק .עוד טענה ,כי היא זכאית להשבת סכום השיק בעילה של
עשיית עושר ולא במשפט .בית-המשפט דחה את הטענה הראשונה ,אך קיבל את השנייה .מכאן הבקשה לרשות
ערעור.
בית-המשפט העליון פסק:
יש לקבל את ערעורו של המבקש על חיובו בהשבת סכום השיק למשיבה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.
שכן ,בנסיבות שבהן קיבל הנפרע את סכום השיק בתמורה ובתום-לב ,רשאי הנפרע-הזוכה ,על-פי סעיף 3לחוק
עשיית עושר ולא במשפט ,תשל"ט" ,1979-לנכות ממה שעליו להשיב את מה שהוציא או התחייב להוציא או
השקיע באופן סביר להשגת הזכיה" .במקרה דנן אין ספק שזכייתו של המבקש הצטמצמה לסכום העמלה
בלבד ,לאחר שמסר את רוב תמורת השיק לעובד (47א).
אשר לסכום העמלה ,יש לפטור את המבקש מהשבתו ,וזאת מכוח שיקול-הדעת המוענק לבית-המשפט ,לפי
סעיף 2לחוק עשיית עושר ולא במשפט ,שכן הוא נתן שירות של גביית שיק וסכום העמלה נראה סביר.
בנסיבות אלה אין זה צודק כי יוכרח לוותר על העמלה (47ב).
165
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מסקנות אלה פוטרות מן הצורך להכריע בשאלה ,שאיננה קלה ,אם המשיבה היא בכלל בבחינת "מזכה"
במובן חוק עשיית עושר ולא במשפט .שכן ,בפועל הכסף לא הגיע למבקש מן המשיבה ,אלא מן הבנק הגובה,
שגבה אותו מן הבנק הנמשך .מאחר שהעיקרון הוא שהבנק הנמשך אינו זכאי לחייב את חשבונו של הלקוח
שחתימתו זויפה (ובמקרה דנן לא נתבררו הנסיבות שלפיהן נשאר חיוב חשבון המשיבה בעינו ,אם אכן נשאר),
קיים ספק בדבר היות הלקוח "מזכה" לצורך העילה של עשיית עושר.
ע"א 8232/09פולורון סיסטם ישראל נ' תיווך משכן נכסים בע"מ :ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של ביהמ"ש
המחוזי ועל פסק דינו המשלים ,שעניינם בהסכמים שנערכו בין המערערת "( 1פולורון") למשיבה "( 1משכן") בדבר
הקמת פרויקט בניה בבית שמש .ע"פ קביעת ביהמ"ש המחוזי ,ההסכמים הופרו ע"י פולורון והמערערים עוולו כלפי
המשיבים בגזל וברשלנות .נפסק שעל המערערים להשיב לחשבון הפרויקט כספים שנטלו ממנו שלא כדין ולפצות
את המשיבים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממעשיהם .ערעורה של פולורון ומנהליה מופנה כלפי שורה ארוכה
של קביעות של בימ"ש קמא והחיובים שהושתו עליהם .הערעור שכנגד מכוון כלפי הקביעה לפיה במסגרת
ההתחשבנות הכוללת יש להביא בחשבון לזכות פולורון דמי ניהול בשיעור .7%נפסק כי הצדדים התקשרו
בהסכמים שעניינם הקמת פרויקט בניה בבית שמש .האופן שבו נוהלו חשבונות הפרויקט ע"י המערערים מהווה
הפרה של ההסכמים בהיבט החוזי וגם התרשלות בהיבט הנזיקי .ברם ,התנהלות זו לא היא שהובילה שהוביל
לקריסתו של הפרויקט .לפיכך ,אין המשיבים זכאים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מקריסת
הפרויקט ומכינוס בנכסים.
9178/12המכללה האקדמית הערבית נ' ח'יר :המערערת הגישה תביעה כספית נגד המשיב ,אשר הועסק אצלה
כחשב כללי .במסגרת התביעה נטען כי המשיב העביר לידיו כספים שלא כדין באופן שיטתי ועל פני תקופה ארוכה,
ואף המחה כספים לצדדים שלישיים ,מבלי שניתנה לו הרשאה לכך ומבלי שהיה מוסמך לעשות כן ,תוך ניצול
סמכויותיו והאמון שניתן בו .התביעה נדחתה ,מבלי להשית הוצאות על המערערת .מכאן הערעור והערעור שכנגד.
נקבע כי במקרים בהם מועלת טענת מרמה או זיוף ע"י אחד הצדדים מוטל עליו נטל השכנוע להוכיח את טענתו,
כאשר רף הראיות הנדרש לגבי טענת זו הינו גבוה יותר ומחייב את ביהמ"ש לבחון את הראיות בזהירות יתרה;
אדם שגזל איננו יכול לטעון לאשם תורם מצד הנגזל.
7225/19עז' חאג' אחמד נ' עז' חאג' אחמד :שני ערעורים על פסק דין של בימ"ש המחוזי בו נקבע כי המערער בע"א
עו"ד ביאדסה ,המערער (סמיר) ועו"ד אשרף ג'סאר גזלו מהמשיבים 11-2בע"א ,7415/19מניות שהאחרונים היו
זכאים להן ,מניות יסוד ומניות הטבה של הבנק הערבי ,וכי השלושה מכרו את המניות והתעשרו שלא כדין על
חשבון המשיבים .לפיכך נפסק כי השלושה חייבים ,ביחד ולחוד ,להשיב למשיבים סך של .₪ 775 ,2,308נדחה
ערעור על פסק דין שקבע כי המערערים ואדם נוסף גזלו מהמשיבים מניות שהיו זכאים להן ,וכי השלושה מכרו את
המניות והתעשרו שלא כדין על חשבון המשיבים .לפיכך ,הם חייבים בהשבה ביחד ולחוד ,בכפוף לתיקון סכום
ההשבה; טענת התיישנות התביעה שהעלו המערערים נדחתה ,נוכח תחולת סעיף 7לחוק ההתיישנות בנסיבות
המקרה דנן.
עוולת המטרד ליחיד מגנה על השימוש הסביר במקרקעין (אין הגנה מקבילה על השימוש במיטלטלין) .כרוך בה
איזון אינטרסים המומחש היטב בע"א 436/60עזרי נ' קליין ,פ"ד טו - )1961( 1177הפעלת בתי מלאכה באזור
מגורים .מהו איזון זה וכיצד הוא נעשה?
166
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
436/60עזרי נ' קליין המערערים גרים בבניין שבו נמצאים בתי מלאכה ,סובלים מהם רעש .תעשיה המתנהלת
בצורה שאינה מונעת מהבריות כל אפשרות לגור באותו אזור -מטרד .אדם יוצר מטרד ליחיד כאשר הוא פוגע
במידה מהותית בשימוש הסביר של שכנו בנכסיו והפקת הנאה מהם .המבחן הוא מבחן של סבירות ,הסטנדרט
משתנה עם הנסיבות .הזמן ,המקום טיב הנכסים והשימוש בהם .אין ספק כי הרעש מהווה מטרד לדיירים .נקבע כי
צריך לעשות איזון בין הדברים בכל הנוגע להפרעה של רעש וריח או כל הפרעה האחרת ,בחינת האיזון תעשה על ידי
מבחן מקום וטיב המקרקעין .האיזון נעשה בזכות צווים המגבילים את הפעילות הבעייתית וכך נשמר האיזון בין
איכות חיים הבסיסים לבין החיים של הכלכלה.
חיזוק לעוולות המטרד מצוי בחוק למניעת מפגעים ,תשכ"א – ,1961ובתקנות על פיו .ראו ע"א 190/69חברת
החשמל בע"מ נ' אבישר ,פ"ד כג( )1969( 314 )2וע"א 151/84חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרשט ,פ"ד לט(( 1 )3
.)1985ראו גם החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) ,תשנ"ב ( 1992 -במיוחד סע' )14-9 ,4-1
וחוקים המגנים על הסביבה -איתנית נ' מדינת ישראל.
190/69חברת החשמל בע"מ נ' אבישר בבית-משפט השלום תבעו המשיבים צו-מניעה שיאסור על המערערת
להקים את תחנת רדינג ד' בצפון תל אביב .התביעה הושתתה על שתי עילות :סעיף 13לחוק למניעת מפגעים,
תשכ"א ,1961-ועילת מטרד ליחיד לפי סעיף ( 44א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] .בבית-משפט השלם נדחתה
התביעה על-הסף מחוסר עילה.
151/84חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרשט המשיבים הגישו בבית משפט השלום ,תל אביב יפו ,תביעה למתן
צו מניעה ,שיאסור על המערערת ,חברת החשמל לישראל בע"מ ,להקים את תחנת הכוח החדשה בצפון תל אביב
(תחנת רדינג ד') .התביעה הוגשה שעה שאך הוחל בהקמת התחנה .בפרשת תביעתם טענו ארבעת המשיבים שהעשן
והגזים שייפלטו מן התחנה יכסו את האזור המאוכלס של צפון תל אביב ובו דירות המגורים של המשיבים,
הנמצאות במרחק של לא יותר מששה קילומטרים ממקום התחנה ,שהעשן והגזים יסכנו את בריאות המשיבים וכן
יגרמו לריח מחניק ויזיקו לצמחיה שבמקומות המגורים של המשיבים ,עד כדי השחתה טוטלית .עוד טוענים
המשיבים (פיסקה ( 9ב) לפרשת התביעה) כי " -הפעלת התחנה תגרום להפרעה ניכרת בשימוש הסביר של התובעים
בדירות מגוריהם ,או בהנאה הסבירה אותה הם זכאים להפיק מהן ,הפרעה המהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין
האזרחיים".
מבחינה משפטית מבוססת תביעת המשיבים על שתי עילות:
א) על הסעיף 13לחוק למניעת מפגעים ,תשכ"א( 1961-חוק כנוביץ);
ב) על עילת מטרד ליחיד ,לפי סעיף ( 44א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
פס"ד בג"צ 6971/11איתנית מוצרי בניה נ' מדינת ישראל -סעיף בחוק המחויב מפעלי אסבסט לשלם מחצית
מהניקוי ,מפעל עתר על חוקיותו של החוק כי מטיל עליה אחריות חמורה לתשלום 150מיליון ₪ולא נקבע כי
קיימת להם חובת זהירות ,ביהמ"ש מציין מספר נימוקים להצדקת הטלת אחריות חמורה – צדק והוגנות ,הרתעה
ובשביל לרכך את טענתם מבצע את מבחן הצפיות שהיו יכולים לצפות בזמן שייצרו כי עלולים לגרום נזק .
למסקנה רוב המקרים להטיל אחריות חמורה הם גם משיקולי הוגנות וגם במקום שלא ניתן לה והתובע לא צריך
להוכיח אשמה.
167
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לסע' 48ב ראו רע"א 8199/14אמיתי ובניו נ' עירית עפולה ( .)20.4.2015המבקשת הגישה תביעה לפיצויים בגין
נזקים שנגרמו לה ,לטענתה ,עקב עבודות שיפוצים בכביש בו ממוקמת תחנת הדלק שהפעילה .הבר"ע היא על פסק
דינו של ביהמ"ש המחוזי ,בגדרו התקבל ערעור המשיבה 1על פסק דינו של בימ"ש השלום שקבע כי דין תביעת
המבקשת נגד המשיבה , 1להידחות .בעליון נפסק כי הערכאות הקודמות קבעו ,על יסוד ממצאים עובדתיים ,כי
יסודות הרשלנות לא התקיימו .אין מדרכו של בימ"ש שלערעור להתערב בסוגיות מעין אלו ,קל וחומר שעה שאנו
עוסקים בדיון במסגרת גלגול שלישי .אף הטענה לפיה יש להטיל אחריות על המשיבה 1מכוח סעיף )4(15לפקודת
הנזיקין ,דינה להידחות.
שימוש הדרוש לטובת הציבור
48ב .שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין סימן זה ,אף אם הוא גורם נזק למקרקעין
שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם ,ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש
נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום
חד-פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון.
ליחס בין דיני הפיצוי בשל הפקעת מקרקעין לבין דיני המטרד ראו רע"א 6483/15נתיבי ישראל נ' קטן ):)2.8.2016
מדובר בתביעה בגין נזקים נטענים שנגרמו ושנגרמים למערערים עקב סלילת כביש .471עילות התביעה שנטענו הם
רשלנות ,מטרד והפרת חובה חקוקה .ראשי הנזק שנתבעו הם הוצאות חשמל מוגברות ,הוצאות ניקיון עודפות,
נזקים הנדסיים כתוצאה מעבודות הסלילה ,ונזק כללי לנכסים .המקרקעין שבבעלות חלק מהמערערים גובלים עם
תחום התכנית של הכביש; ואילו המקרקעין שבבעלות חלק אחר אינם גובלים עם תחום התכנית .בקשת נתיבי
ישראל לסלק על הסף את התביעה התקבלה בחלקה ומכאן ערעור המערערים; כן עסקינן בבקשת רשות ערעור של
נתיבי ישראל ,המבקשת לקבוע כי יש לסלק חלקים נוספים מהתביעה על הסף .עיקר הדיון נוגע ליחס שבין תביעת
פיצויים מכוח סעיף 197לחוק התכנון והבניה (להלן :סעיף ;197החוק) לבין תביעת פיצויים על בסיס דיני הנזיקין
הכלליים
ההגנה על אינטרסים כלכליים נעשית באמצעות שורת עוולות "ייעודיות" שחלקן מצוי בחוק העוולות המסחריות
בסיוע עוולות הרשלנות (מצג רשלני) והפרת חובה חקוקה וכן עוולת התרמית (למרות שזו בולה למעשה בפרשת
גורדון) .לתרמית ראו ע"א 1206/16יהלומי סמואל נ' מדינת ישראל ( :)9.10.2018שלושה ערעורים המופנים נגד
פסק דין ופסק דין משלים של ביהמ"ש המחוזי שעניינם בכספי מענק שניתנו ע"י משרד התמ"ת למערערת בע"א
"( 1206/16חברה א") לטובת עידוד השיווק בחו"ל ,ובטענת המדינה לפיה בעלי מניותיה של חברה א' העבירו את
פעילותה לחברות אחרות על מנת להימנע מתשלום תמלוגים .המערערים (שלוש חברות ושני בעלי מניות) משיגים
על חיובם בתשלום תמלוגים למדינה .המדינה משיגה על אי-מתן הסעד העיקרי לו עתרה בכתב התביעה ,קרי ביטול
המענק שניתן לחברה א' והשבת מלוא הסכום ,בתוספת ריבית והצמדה .הערעורים והערעור שכנגד עניינם בכספי
מענק שניתנו לחברה ע"י משרד התמ"ת לטובת עידוד השיווק בחו"ל ,ובטענת המדינה לפיה בעלי מניותיה של
החברה העבירו את פעילותה לחברות אחרות על מנת להימנע מתשלום תמלוגים .השופטים נחלקו בניתוח הסוגיות
168
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
השונות ,ובשורה התחתונה חויבו המערערים להשיב למדינה ,ביחד ולחוד ,סך של ,$89,658בתוספת ריבית
והצמדה.
עוולה מרכזית בהקשר זה "גרם הפרת חוזה " -סע' 62לפקודת הנזיקין .פסק הדין המכונן בעוולה זו הוא ע"א
123/50באורנפרוינד נ .דרזנר פ"ד ה ,)1951( 1559עמ' 1565 - 1561א1571 ,ג ואילך .המשך עיצובו של הדין נעשה
בע"א 628/77חסיד נ' קנופף ,פ"ד לד (.)1980( 225 )2
123/50באורנפרוינד נ .דרזנר נקבע התנאים שבהן ניתן לתבוע ושוללים את האחריות .1 :צריך שייכרת חוזה כדין
.2 ,הפרת החוזה .3,הנתבע הוא צד חיצוני לחוזה )צד שלישי( .4,הגרימה צריכה להיות עם יסוד נפשי
ביודעין )לגבי עצימת עיניים במקרה זה נקבע שזו ידיעה( – שני סוגים של גרימה ביודעין :גרימה ישירה – ג משכנע
את א להפר את החוזה ,לדוגמא תעשה איתי את העסקה אני אתן לך תנאים יותר טובים .גרימה עקיפה -ג מונע
מ א' לקיים את החוזה ,לדוגמא עובדים שחוסמים שער של המפעל הוא לא מנע במישורין אלא בעקיפין מנע מ א'
לקיים את החוזה .
. 5צידוק מספיק לדוגמא מקדם עניין ציבורי.
628/77חסיד נ' קנופף עסק בשוכר בשם בן-שחר שלא פינה נכס שהשכיר במועד שנקבע לכך וגרם למשכיר הנכס -
קנופף ,להפר חוזה שכירות חדש עליו חתם עם אדם בשם חסיד .חסיד תבע את בן-שחר על כך שגרם להפרת חוזה
השכירות בינו לבין קנופף .השאלה המרכזית שעלתה בפסק הדין היא האם בן שחר ידע על קיומו של חוזה שכירות
חדש בין קנופף לחסיד .השופטת בן-פורת קבעה שעל מנת לגבש יסוד זה ,מספיק להוכיח שהמתערב ידע עובדות
שאדם סביר היה מסיק מהן על קיומו של חוזה ,אך החליט "לעצום את עיניו" ולא לברר האם אכן קיים חוזה.
קביעה זו מקלה על גיבוש היסוד וחוסכת מהתובע את הצורך להוכיח כי הנתבע עצמו ידע באופן ממשי על קיומו
של חוזה .שאר השופטים בפס"ד זה נמנעו מלהכריע האם ניתן להשתמש ב"עצימת עיניים" לגבי מודעות לקיום
החוזה עצמו ,אך הסכימו כי אם הצד המתערב מודע לקיומו של חוזה ,ניתן להחיל "עצימת עיניים" לגבי התניות
שבחוזה .החוזה בפס"ד זה החיל תנייה שפטרה את הצד שהפר את החוזה ממתן פיצויים לנפגע .כפי שראינו לעיל,
בית המשפט קבע שתנית פטור זו איננה חלה על גורם ההפרה ,והנפגע יוכל להיפרע ממנו .ללא קיומה של העוולה,
הנפגע במקרה זה היה נותר ללא פיצוי .יתרון נוסף הצומח בהקשר זה ,הוא שאם הצדדים לחוזה קבעו סכום
פיצויים מוסכם אך נזקו של הנפגע היה גדול ממנו ,הוא יוכל להיפרע מגורם ההפרה .זאת מכיוון שכשם שגורם
ההפרה אינו נהנה מתנית הפטור ,כך גם לא יוכל להסתמך על הסכום המוסכם שנקבע בין הצדדים לחוזה.
בפס"ד באורנפרויד נ דרזנר נקבע התנאים שבהן ניתן לתבוע ושוללים את האחריות:
צריך שייכרת חוזה כדין .1
הפרת החוזה .2
הנתבע הוא צד חיצוני לחוזה (צד שלישי) .3
הגרימה צריכה להיות עם יסוד נפשי ביודעין (לגבי עצימת עיניים במקרה זה נקבע שזו ידיעה) – .4
שני סוגים של גרימה ביודעין :גרימה ישירה – ג משכנע את א להפר את החוזה ,לדוגמא תעשה
איתי את העסקה אני אתן לך תנאים יותר טובים .גרימה עקיפה -ג מונע מ א' לקיים את החוזה,
169
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לדוגמא עובדים שחוסמים שער של המפעל הוא לא מנע במישרין אלא בעקיפין מנע מ א' לקיים
את החוזה .
צידוק מספיק לדוגמא מקדם עניין ציבורי .5
מהו האינטרס שעליו מגינה עוולה זו? תנאי האחריות הם א .קיומו של חוזה מחייב כדין ב .הפרת החוזה על ידי
אחד הצדדים לו (האם לא די בהתערבות בחוזה? מהי בדיוק הפרה?) ג .הנתבע הוא צד חיצוני לחוזה שגרם להפרה
(גרימה ישירה או עקיפה?) ד .הגרימה להפרה נעשתה ביודעין ה .ללא צידוק מספיק .בפרשת חסיד נקבע כי:
נדרשים ידיעה בפועל או עצימת עיניים של הנתבע לגרימת ההפרה; תניית פטור אינה משחררת צד שלישי מחובתו
לא להפריע לחוזה; הגנה על אינטרס אישי ,להבדיל מהגנה על אינטרס ציבורי ,אינה צידוק לגרם הפרת חוזה .מהם
החריגים לאחריות בסעיף ( 62ב)?
גרם הפרת חוזה שלא כדין
( . 62א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי ,הריהו עושה
עוולה כלפי אותו אדם שלישי ,אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך
נזק ממון.
(ב) לענין סעיף זה ,היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה ,ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה.
בע"א 628/77חסיד נ' קנופף -אירוע :המערער חתם חוזה שכירות על נכס נדל"ן ,שנועד למסירה ב,1/5/71 -
למרות שידע כי קיימת אפשרות שהשוכר הנוכחי לא יוכל לפנות במועד; הנכס אמנם לא התפנה ,ובדיעבד נחתם
חוזה ארכה בין בעל הנכס לשוכר המקורי (שניהם משיבים); הנכס נמסר למע' ,תחת חוזה חדש ,במרץ ;'72
טענת המע' :כנגד השוכר -שגרם הפרת חוזה בינו לבין הבעלים ע"י אי-פינוי במועד כנדרש;
טענת המש' :המע' כתב וחתם על מכתב לבעלים ,הפוטר אותו מכל אחריות לאיחור ביציאתו של השוכר הנוכחי
מהנכס; לפיכך -אין אחריות.
גניבת עין
עוולה מרכזית נוספת המגנה על אינטרסים כלכליים היא עוולת "גניבת עין" ( .)passing offהמצויה כיום בסע' 1
לחוק העוולות המסחריות (עניינה הוא הגנת המוניטין במוצרים ובשירותים כסוג של קניין רוחני (הצרכנים
מוגנים מפני הטעיה ואי גילוי בחוק הגנת הצרכן ובחוקים צרכניים אחרים -בנקאות וניירות ערך).
גניבת עין
( . 1א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן ,ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר
או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב ,לשם מכירת נכס או מתן שירות ,לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.
מהו האיזון הנדרש בעוולה זו? לדיון ביסודות האחריות ראו דיאליט נ' הרר וע"א 5689/94ורגוס נ' נגה ,פ"ד נב()1
;)1998( 521ע"א 5066/10שלמה א .אנג'ל בע"מ נ' א .ברמן בע"מ ( ,)30.5.2013עובדות ,פס' ;26 – 7רע"א 1521/18
רמי לוי שיווק השקמה נ' ) ,Barilla (22.4.2018פס' .38 – 27 7- 1
עד כמה ראוי להגן על תכונות אסתטיות או פונקציונאליות של מוצר (ראו ע"א 4030/02עמיחי טרייד נ' שרש ,פ"ד
נח ( ,632 )5פס' .)10 – 7ההגנה הקניינית המקבילה על המוניטין נעשית באמצעות דיני "סימני המסחר" (ראו רע"א
170
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
2960/15הרצוג נ' ) ,Pkamo (7.9.2015פס' .11לסוגיית האיזון בין חשיבות היבוא המקביל לבין הגנת המוניטין
של יצרנים ויבואנים ראשיים ראו דנ"א 8619/14טומי הילפיגר נ' סויסה (.)15.2.2015
דיאליט נ' הרר המערערת עוסקת בייצור מכונות לליטוש יהלומים (להלן :דיאליט) .בבעלות משיב ( 1להלן :הרר)
חברה המייצרת ,משווקת ומוכרת מכונות ייצור לענף היהלומים המלוטשים .דיאליט הגישה לבימ"ש המחוזי
שלוש תביעות נגד הרר :בתביעה הראשונה טענה דיאליט כי הרר גרם להפרת שני הסכמים שנחתמו בינה לבין
חברה הודית (להלן :סהג'ננד) -הסכם הפצה והסכם מכונות; בתביעה השנייה טענה דיאליט שהרר הפר את זכויות
היוצרים שלה במכונת GSושרטוטיה ,עת שהעתיק אותם למכונות מתוצרת החברה שבבעלותו .עוד טענה דיאליט
כי הרר ,בייצור מכונות הבלוקר והלוח הישנות הפר פטנט וביצע עוולת גניבת עין; בתביעה השלישית טענה דיאליט
כי הרר הפר מדגם ,הפר פטנט וביצע עוולת גניבת עין בייצור מכונות הבלוקר והלוח החדשות .בימ"ש המחוזי דחה
את כל התביעות ומכאן הערעור .המערערת הגישה שלוש תביעות נגד המשיב 1בטענה כי העתיק וחיקה את מכונות
ליטוש היהלומים שייצרה ,וכן גרם לאחד ממפיציה להפר עמה הסכמים .בימ"ש פסק ,בדעת רוב ,כי התקיימה
עוולת גרם הפרת חוזה ,ופה אחד דחה את טענות המערערת להפרת זכויות יוצרים ,פטנט ומדגם וגניבת עין.
5689/94ורגוס נ' נגה המערערת והמשיבה מייצרות כלי עבודה ידניים ,לעבודות גימור של חלקי מתכת תעשייתיים.
המערערת אשר סברה כי סדרת כלים אשר מייצרת המשיבה מאופיינת בידיות אחיזה הדומות לידיות שמייצרת
היא ,הגישה לבית-המשפט המחוזי תובענה למתן צו-מניעה כנגד ייצור הידיות על-ידי המשיבה .זאת בהסתמך על
העילה של גניבת עין ,לפי סעיף 59לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) .בית-המשפט המחוזי דחה
את התובענה ומכאן הערעור.
המערערת הוכיחה שיש לה מוניטין בידיות שהיא מייצרת ,אולם לא עלה בידיה להוכיח את החשש להטעיית ציבור
הלקוחות .האם חוסה הגנת המוניטין שלה תחת כנפיהם של דיני עשיית עושר ולא במשפט ,כאשר אין הגנת
המוניטין חוסה תחת כנפיה של עוולת גניבת העין שבפקודת הנזיקין? השאלה נכבדה היא מאוד ,אולם לאור
המסקנות שאליהן הגענו אין צורך להשיב עליה .זאת משום שלא הוכח שהמשיבה זכתה בזכייה כלשהי על חשבון
המערערת כתוצאה מחיקוי מוצריה.
פס"ד אנג'ל נ' ברמן – לחם הוציאה לחם ייחודי עם חיטה מסוימת ,חברה ברמן לעניין הוציאה משהו דומה ותבעה
בגין חיקוי של מוצר דומה ,נקבע כי אין פה גניבה בעין.
פס"ד רמי לוי נגד ברילה – רמי לוי מוכר פסטה ורטבים באריזות שדומות לחברת ברילה ,חברת ברילה מנגד
טוענת שיש פה גניבת עין ,בית המשפט קובע שיש פה גניבה עין כי סוג המוצר הלקוחות זהים בית המשפט מורה
להחליף את האריזות.
4030/02עמיחי טרייד נ' שרש המשיבה הגישה לבית-המשפט המחוזי תביעה נגד המערערים ,ובה טענה כי
המערערים ייצרו מוצר הדומה למוצר המיוצר על-ידי המשיבה ,ובכך ביצעו עוולה של גניבת עין .בית-המשפט קיבל
את התביעה וקבע כי נתקיימו במערערים תנאיה של עוולת גניבת העין היות שהוכח קיומו של מוניטין במוצר
המשיבה ,וכן הוכח חשש סביר להטעיה של הצרכנים .מסקנתו של בית-המשפט בנוגע להטעיית הצרכנים התבססה
על כוונתם ליהנות מן המוניטין שצברה המשיבה .בית-המשפט העליון פסק:
( ) 1לשם ביסוס יסודותיה של עוולת גניבת העין יש להראות התקיימותם של שני יסודות עיקריים – קיומו של
מוניטין וחשש סביר להטעיית הציבור כי טובין שמציע הנתבע לציבור הם של התובע או שהם קשורים אליו (635ו).
171
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
( ) 2בחינת החשש הסביר להטעיה צריכה להתבסס על אמת מידה אובייקטיבית .הוכחת כוונה לחקות עשויה
להקל על הוכחת חשש להטעיה מן הבחינה האובייקטיבית ,משום שחיקוי מכוון של מוצרו של המתחרה מעיד
לכאורה על חשש להטעיה של ציבור הלקוחות .במקרה דנן הוכח חשש סביר (אובייקטיבי) כי צרכנים עלולים
לטעות ולסבור כי המוצר מתוצרת המערערים אינו אלא המוצר המיוצר על-ידי המשיבה.
2960/15הרצוג נ' Pkamoבקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש מחוזי ,בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן
סעדים זמניים .רקע :המבקשים הם בעלי זכויות במשחק הקופסא .Rummikubהמשיבה 1היא חברת סטרט-אפ
העוסקת בתכנון ופיתוח משחקי מחשב והעלאתם על גבי רשת האינטרנט ,הרשתות החברתיות וכיו"ב (להלן:
פי-כמה) .בין הצדדים נכרת הסכם רישיון לפיו הוענקה לפי-כמה הזכות לפתח ולהפעיל את משחק הרמיקוב
המקוון כנגד תשלום תמלוגים למבקשים .לאחר סיום ההתקשרות (ביוזמת המבקשים בגין אי תשלום תמלוגים)
התקשרו המבקשים בהסכם רישיון להפעלת משחק הרמיקוב המקוון עם חברה אחרת והתברר כי פי-כמה החלה
להפעיל משחק בשם "רמי וורלד" ,אשר לטענת המבקשים זהה לחלוטין למשחק הרמיקוב המקוון .לאחר שפניית
המבקשים למשיבים לחדול מהפעלת משחק "רמי וורלד" נדחתה ,הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבים ובקשה
לסעדים זמניים ,בין היתר ,בעילות של הפרת זכויות יוצרים ,הפרת סימני מסחר ,גניבת עין ,הפרת סעיפים בהסכם
הרישיון ועוד .כאמור ,ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת המבקשים לסעדים זמניים .נקבע כי שני הרכיבים
העיקריים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו ליתן סעד זמני הם קיומה של עילת תביעה ,ואם מאזן הנוחות נוטה לטובת
מבקש הסעד הזמני .במקרה דנא ,שלא כבימ"ש קמא ,ביהמ"ש סבור כי עלה בידי המבקשים להציג ראיות
מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה בעוולה של גניבת עין .ואולם ,חרף זאת ,ביהמ"ש אינו מוצא להתערב
בתוצאה שלא להעניק למבקשים סעד זמני ,בשל אי בהירות מסוימת בהסכם שבין הצדדים ובעיקר בשל מאזן
הנוחות.
פס"ד טומי הילפינגר נגד אלעד מנחם סוויסה – פתח עסק ומציג את עצמו כיבואן של טומי הילפינגר היבואן
המורשה טוען לגניבת עין ,בית המשפט מחדד נקודה שיבוא מקביל מעודד את השוק הישראלי ואין זה גניבה בעין
ובית המשפט קובע פיצוי ומורה לשנות את השם.
2600/90עלית נ .סרנגה המשיב 1היה בעל מסגרייה עצמאי וביצע שנים רבות באופן שוטף עבודות אחזקה ועבודות
שונות אחרות בציוד לייצור קפה במפעלן של המערערות .הייתה לו גישה חופשית לכל השלבים והתהליכים של
ייצור הקפה ,ולצורך עבודתו הוא קיבל מדי פעם תכניות ,תרשימים ומסמכים שונים ,הנוגעים למערך הציוד
172
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ולתהליכי הייצור של הקפה .הוא חתם על התחייבות שכונתה "הצהרת סודיות" ,ובה התחייב שלא לגלות או
למסור לשום אדם אחר או גוף אחר כל תכניות או ידיעות בקשר לקווי ייצור ,שינוע ,מרשמים ,תהליכים ושיטות
ייצור הנוגעים למוצר כלשהו המיוצר במפעלי המערערות ולא להשתמש בהם לטובתו שלו או לטובת צד שלישי.
תקופת ההתחייבות הייתה כל תופת עבודתו אצל המערערות וחמש שנים נוספות לאחר השלמת ביצוע העבודה
האחרונה שיבצע בעבור המערערות .כשנה ושמונה חודשים לפני שסיים את עבודתו אצל המערערות ,חבר המשיב
1עם המשיב 2לשותפות -המשיבה ,3ואלה הקימו מפעל קפה משל עצמם וייצרו בו קפה שחור במערך ייצור זהה
לזה של המערערות .המערערות עתרו לבית המשפט המחוזי בתובענה בגין הפרת ההתחייבות האמורה .בית
המשפט קבע כי הופר כאן סוג מסחרי הראוי להגנה וכן שהמשיב 1העתיק את קו הייצור של הקפה מן המערערות.
חרף זאת קבע בית המשפט המחוזי כי ההתחייבות בטלה ,משום שהיא רחבה מדיי בהיקפה ובמשך הזמן שנקבע
בה ,ולפיכך נדחתה תביעת המערערות.
במקרה דנן ,המערערות והמשיב 1ראו במידע שרכש המשיב 1אצל המערערות מידע קונפידנציאלי ,וביחסים
ביניהם -יחסי אמון .בכך יש כדי לחזק מנקודת מבט סובייקטיבית של הצדדים -את הקביעה ,שמדובר בסוד
מסחרי.
3322/16איי די איי חברה לביטוח נ' נ' לשכת סוכני הביטוח בישראל שני ערעורים על פס"ד מחוזי ,בו נתקבלה
בחלקה תביעתה של לשכת סוכני הביטוח נגד איי די איי חברה לביטוח בע"מ וניתן צו מניעה האוסר על האחרונה,
בין היתר ,להמשיך בקמפיין שיווקי הידוע בכינויו "קמפיין שוּקה" (להלן גם :הקמפיין) .למען הנוחות ,המערערים
בע"א ( 3322/16חברת הביטוח ומנהליה) כונו יחדיו המערערת או החברה ,ולשכת סוכני הביטוח ושמונת הסוכנים
(המערערים בע"א ) 4313/16כונו המשיבים או הסוכנים .החברה משווקת את פוליסות הביטוח שלה שלא
באמצעות סוכני ביטוח ,אלא באמצעות הטלפון והאינטרנט ומחזיקה ,בין היתר ,במותגים " 9מיליון" ו"ביטוח
ישיר" .אין חולק כי בקמפיין השוקה ,סוכן הביטוח ומזכירתו מוצגים כ"אנכרוניסטים" ו"מאותגרים טכנולוגית",
וכי דמותו של סוכן הביטוח ,מצטיירת כדמות "נהנתנית" .מוטיב מרכזי נוסף בקמפיין הוא הקריאה לציבור
הצופים "להפסיק לממן סוכן" ולחסוך כסף באמצעות מַ עֲבָ ר ל 9-מיליון .השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא
אם הטקטיקה בה עשתה החברה שימוש אמנם מהווה הפרה של הוראת דין כלשהי ועל כן אין להתירה .ביהמ"ש
העליון קיבל את ערעור איי די איי חברה לביטוח בע"מ וקבע כי קמפיין הפרסומות הידוע בכינוי "קמפיין
השוקה" חוסה תחת חופש הביטוי המסחרי ,ואין עילה בדין המצדיקה למנוע מן החברה את פרסומו.
חשיבות מיוחדת יש לסעדים המיוחדים הקבועים בחוק העוולות המסחריות לרבות ,פיצוי בלא הוכחת נזק (ראו
ע"א 3559/02מועדון מנויי טוטו זהב נ' המועצה להסדר הימורים בספורט ,פ"ד נט ( ,873 )1סע' :)17המערערת
הינה מועדון חברים השולח טופסי הגרלות מזל שונות בארץ ובחוץ-לארץ בשם כל חבריו .למשיבה ( 1להלן –
המועצה) סימן מסחר רשום "טוטו" להימורים ,להגרלות ולארגון תחרויות ספורט .בית-המשפט המחוזי קבע כי
המערערת מפרה את סימן המסחר של המועצה ומבצעת עוולה של גניבת עין .באשר לארגון הימורים בחוץ-לארץ
נקבע כי פעילות זו אינה חוקית ,ולפיכך המערערת ביצעה עוולה של הפרת חובה חקוקה כלפי המועצה .מכאן
הערעור.
איסור ההימורים ועריכת ההגרלות בחוק העונשין ,תשל"ז 1977-נועד להגן על החברה מהשפעותיה הרעות של
תופעת ההימורים .החוק להסדר ההימורים בספורט,תשכ"ז ,1967-אשר ייסד את המועצה ואשר העניק לה מעמד
173
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מונופוליסטי בשוק הימורי הספורט ,ביקש ליצור חריג לאיסור שבחוק העונשין על דרך של הסדרת פעילותה של
המועצה .אלמלא אותו חריג היו גם ההימורים שהמועצה מארגנת אסורים .החוק להסדר ההימורים בספורט לא
נועד להיטיב עם המועצה אלא ליצור פשרה בין הרצון להגן על הציבור מפני התופעות השליליות הנלוות להימורים
לבין הצורך בגיוס כספים למטרות חיוניות בצורה הוגנת ובפיקוח ממלכתי .מאחר שאין מטרתו של ההיתר ביסוס
מעמדה הכלכלי של המועצה כמונופול ,אין מתקיים התנאי הראשון להתהוותה של עוולת הפרת חובה חקוקה
הקבוע בסעיף 63לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ,ולפיו החיקוק נועד לטובת המועצה ולהגנתה .גם התנאי השני
להתגבשות העוולה ,שלפיו הנזק הוא מסוגו של זה שאליו נתכוון החיקוק ,איננו מתקיים.
באשר למצבי חיקוי מוצר שאין בהם גניבת עין או פגיעה בזכות קניין רוח ,בע"א 5066/10שלמה א .אנג'ל בע"מ
נ' א .ברמן בע"מ ( ,)30.5.2013פס' ,53- 50ניכרת מגמה ברורה לצמצמם את הלכת א.ש.י.ר -ראו ע"א 945/06
General Mills Incנ' משובח תעשיות מזון ( ,)1.10.2009פס' ;23 – 17ע"א 3894/03דויטש נ' ישראפאורס (
;)23.8.12ע "א 1248/15פישר פרייס נ' דוורון ( ,)31.8.2017פס' פג –פו .ראו גם רע"א 1451/13שחר נ' רדמרד (
)13.1.2014פס' ( 6 – 4שימוש ברשימת לקוחות) ואי.די.איי (לשון הרע ותיאור כוזב)
שלמה א .אנג'ל בע"מ נ' א .ברמן בע"מ הערעור נסב אודות מוצר של המערערת המכונה "לחם עינן" ,המיוצר
מקמח מגרעיני חיטה טרום נבוטה .בימ"ש המחוזי דחה את תביעת המערערת נגד המשיבה ,המייצרת מוצר דומה
ל"לחם עינן" בשם "ברמן לענין" ,בעילות של הפרת סימן מסחר ,גניבת עין ,עשיית עושר ולא במשפט וגזל .בימ"ש
דחה את ערעור המערערת ,המייצרת את "לחם עינן" ,על דחיית תביעתה נגד המשיבה ,המייצרת מוצר דומה בשם
"ברמן לענין" ,בעילות של גניבת עין ,הפרת סימן מסחר והפרת "סימן מסחר מוכר היטב" ,עשיית עושר ולא
במשפט ,גזל ,תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת.
General Mills Incנ' משובח תעשיות מזון ערעור שעניינו בחטיף "אפרופו" ובשני חטיפים המעוצבים בצורה
דומה .השאלה היא אם ייצור החטיפים הדומים מקים עילה משפטית לפיצוי המערערת ,יצרנית חטיף המאכל
המשווק בישראל תחת השם "אפרופו" בידי חברת אסם השקעות בע"מ .ביהמ"ש המחוזי בשלילה ,ומכאן הערעור.
עילות התביעה הן גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט .נקבע כי המערערת לא הראתה כי המשיבים עוולו כלפיה
בגניבת עין או כי יש להעניק לה סעד מכוח דיני עשיית עושר .אכן ,חיקוי של מוצר עשוי לעורר תחושה לא נוחה.
אולם בנסיבות העניין ,ולאור חשיבות חופש התחרות ,אין להעניק למערערת סעד בגין חיקוי חלקי ,שאינו מטעה,
של החטיף "אפרופו".
דויטש נ' ישראפאורס ישראפלורס בע"מ ,הגישה תביעה בה נטען כי היא עוסקת בעיצוב ,ייצור ,פיתוח ושיווק
תכשיטים ובכלל זה פרחים מבדי פשתן שונים ,אותם היא משלבת בשרשראות ,בעגילים ,בצמידים ,בסיכות שונות,
בנעלים ועוד .נטען כי עד תחילת ייצור פרחי פשתן על ידה ,לא היו מצויים בשוק פרחים כאלה וכי היא השקיעה זמן
ומחשבה רבה בפיתוחם ובפיתוח הרעיון הראשוני של ייצור השרשראות והסיכות שבשילוב פרחים אלה .נטען ,כי
174
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
המערערת ,גב' הניה דויטש ,העתיקה את מוצרי ישראפלורס ומייצרת ו/או מוכרת ו/או מפיצה מוצרים הדומים
להם .נטען כי היא מפרה את זכויות היוצרים של ישראפלורס ,מתעשרת על חשבונה שלא כדין ומבצעת עוולת
גניבת עין .ביהמ"ש המחוזי החליט ליתן את פסק דינו בשני חלקים :חלק ראשון בו נקבעה אחריותה של גב' דויטש
ובו הוצא צו מניעה קבוע (פסק הדין החלקי) וחלק שני ,בו נפסק סכום ההשבה (פסק הדין המשלים) .בפסק הדין
החלקי נקבע כי מוצרי ישראפלורס היו הראשונים בשוק ,וגב' דויטש אכן העתיקה את עיצובי ישראפלורס .נקבע כי
אין לישראפלורס זכויות יוצרים במוצרים .כן נדחתה טענת ישראפלורס לפיה גב' דויטש ביצעה עוולת גניבת עין.
עם זאת ,נקבע כי גב' דויטש עשתה עושר ולא במשפט על חשבון ישראפלורס .גב' דויטש טוענת בערעור כי בימ"ש
קמא טעה בקביעתו שעשתה עושר ולא במשפט .אך אף בהינתן עילה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט ,נפלו לטענת
גב' דויטש פגמים בצו המניעה שהוצא ואף בעניין סעד ההשבה .בימ"ש קמא קבע כי המערערת העתיקה את עיצובי
המשיבה ,וקבע כי עשתה על חשבונה עושר ולא במשפט .הוצא צו מניעה קבוע ואף סעד השבה .אין להתערב
בקביעה כי מתקיימת עילת עשיית עושר ולא במשפט ,וזאת גם אם המשיבה לא רשמה מדגם על העיצובים .דין
הערעור להידחות ,אולם זאת בכפוף לכך שצו המניעה יפוג עם מתן פסק דין זה .לא היה מקום לכך שבימ"ש קמא
יוציא ,בעילת עשיית עושר ולא במשפט ,צו מניעה קבוע שאינו מוגבל בזמן.
פישר פרייס נ' דוורון ערעור על פס"ד מחוזי במסגרתו נדחתה תביעת המערערות (הבעלים של המותג "Fisher-
)" Priceכנגד המשיבים בגין הפרת זכויות יוצרים בכסא הנדנדה של המערערות .אין חולק כי העיצוב המקורי של
האריה המופיע בריפוד שני הכיסאות וחוברת ההדרכה מקורם במערערות ובעובדיהן ,וכי הכסאות שיובאו שווקו
ע"י המשיבים תחת השם " " Infantiהם עותקים מפרים ,לפי הגדרת החוק .עיקר הדיון עסק בשאלת היחס בין דיני
המדגמים לדיני זכויות היוצרים והאם ניתן להעניק זכות יוצרים ליצירה שהיא חלק מחפץ הכשיר להירשם
כמדגם? בהמשך לכך נבחנו השאלות האם בענייננו יש מקום להעניק זכות יוצרים לציור האריה גם אם כסא
הנדנדה לא נרשם כמדגם; האם המשיבים הם מפרים ישירים או עקיפים של זכויות היוצרים של המערערות ,והאם
עומדת להם הגנת מפר תמים; הנדרש
יסוד נפשי בהפרת סימן מסחר; ולבסוף ,האם בענייננו התקיימה עוולת גניבת העין או עילת תביעה מכוח דיני
עשיית עושר ולא במשפט .נפסק כי מדגמים רשומים או מוצרים הכשירים להירשם כמדגמים לא יזכו להגנה של
דיני זכויות יוצרים; זאת – למעט החריג של מוצרים שאינם מיוצרים באופן תעשייתי או מכוונים להיות מיוצרים
באופן תעשייתי .אולם ,ביהמ"ש קובע כי ישנם מקרים ,בהם יצירת אמנות המקובעת על גבי חפץ הכשיר להירשם
כמדגם תזכה להגנת זכות יוצרים וזאת בהתאם למבחנים שנקבעו בפס"ד זה.
שחר נ' רדמרד בר"ע על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א ,אשר קיבל את ערעור המשיב על פסק דינו של בימ"ש
השלום בת"א ,במסגרתו התקבלה תובענה כספית של המבקש לפיצוי על נזק שנגרם לו בגין עשיית עושר ולא
במשפט .רקע :המבקש הוא בעל אתר אינטרנט "ג'וב קליק" העוסק בהשמת עובדים מחפשי עבודה וקישורם
לחברות ולמעסיקים .המשיב ( 1להלן :המשיב) ,היה בזמנים הרלוונטיים מנהל ובעל שליטה של חברה מתחרה
("אולפרייס בע"מ" ולהלן :המשיבה) ,שמפעילה אתר אינטרנט בשם "ג'וב ניוז" .המבקש טען בתביעתו ,כי ב-
,12/2006המשיב נרשם לאתר האינטרנט של המבקש ,התחזה לעובד המחפש עבודה ושלח 100הודעות למעסיקים
הרשומים באתר ,בגדרן הציע להם להיעזר בשירותיו ובשירותי האתר המתחרה .לטענתו ,נגרמו לו נזקים כבדים
כאשר 62לקוחות שעבדו עימו ,נטשו אותו ונמצאו מפרסמים באתר המשיבה .טענת המבקש במסגרת הבקשה דנא,
נוגעת לשאלה האם בשליחת ההודעות על-ידי המשיב ללקוחותיו של המבקש מהווה עשיית עושר ולא במשפט.
בימ"ש השלום ענה על כך בחיוב אך ביהמ"ש המחוזי ענה על כך בשלילה .נפסק כי נדחתה בר"ע שעניינה בשאלה:
האם שליחת ההודעות על-ידי המשיב ללקוחותיו של המבקש תוך שימוש במנגנון האתר של המבקש ,מהווה עשיית
175
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
עושר ולא במשפט? ביהמ"ש המחוזי ענה על כך בשלילה ולא נמצא כי שגה ביהמ"ש המחוזי במידה המצדיקה מתן
רשות ערעור בגלגול שלישי.
לשימוש בדיני עשיית עושר בהקשר של תחרות בלתי הוגנת ראו Nestleנ' אספרסו קלאב; איי די איי נ' לשכת
סוכני הביטוח ,פס' .76 – 70ע"א 347/90סודהגל נ' ספילמן פ"ד מז ( ,)1993( 459 )3פס' ( 22-20 ,4-1מכירת מיכלי
סודה למוצר של אחר) וע"א 4437/99א.ד.י .מערכות סטריאו ואזעקות לרכב בע"מ נ .אפריל טקליין ,פ"ד נה (( 2 )2
( )2001ניצול מסע פרסום של אחרים) .ראו גם ע"א 8483/02אלוניאל בע"מ נ' מקדולנד ,פ"ד נח ( ,314 )4סע' ,48-35
( 59-56ריבלין) לעניין ניצול דמותו של אדם על ידי אחר למטרות מסחריות.
ע"א Nestle 3425/17נ' אספרסו קלאב במוקד הערעור ניצבת פרסומת למכונות קפה .הטענה היא כי מדובר
ב"חיקוי פסול" של פרסומת אחרת למוצרי קפה ,בה מככב השחקן ג'ורג' קלוני ,כשבפרסומת מושא המחלוקת
מופיע כפיל של קלוני .תביעת המערערות בבימ"ש המחוזי בגין סרטוני הפרסומת בעילות של הפרת זכויות יוצרים,
הפרת סימן מסחר ,דילול מוניטין ,גניבת עין והתעשרות שלא כדין ,נדחו ,ומכאן הערעורים .בימ"ש דן בפרסומת
של המשיבה למוצרי קפה בכיכוב כפיל של השחקן ג'ורג' קלוני ,נוכח טענת המערערות כי מדובר בפרסומת שמפרה
בעילות שונות פרסומות מטעמן בכיכוב השחקן ,ופסק כי לא הוכח שימוש בסימן מסחר של המערערות ,וכי
השימוש שנעשה בפרסומות לא היה בגדר העתקה אלא בגדר פרודיה ,כאשר לא הוכח כי הפרודיה הינה בלתי
הוגנת .אף לא הוכח שפורסם מידע כוזב או שהוסבו מכירות מהמערערות למשיבה ולא נמצא כי המשיבה התעשרה
שלא כדין על חשבון המערערות.
סודהגל נ' ספילמן המערערת עסקה בשיווק מכשירים ביתיים להכנת מי סודה .העבירה החברה את זכויות השיווק
של מכשירי ההגזזה ומיכלי הגז למערערת .ביהמ"ש -יצרן או ספק יכול לשווק את מוצריו תוך שימור בעלותו
במכל הניתנים לשימוש חוזר .במקרה זה מכרה המערערת את המכלים והתיימרה לשייך לעצמה מעין בעלות.
ביקשה למנוע ממתחריה לרכוש מכלים אלה .הבעיה היא שהזכות שביקשה לשייך לעצמה אינה מוכרת בדין.
תחרות מסחרית כשלעצמה -גם אם היא מלווה בהפרה של הליכות המסחר המקובלות -אינה מעמידה לנפגע עילה
קניינית או נזיקית .כך חיקוי כשלעצמו ,שאין בו פגיעה במוניטין ,אינו מהווה עוולה .אך תחרות הפוגעת בציפייה
עסקית לגיטימית של והמצמיחה למתחרה ,על חשבון הנפגע ,רווח או טובת הנאה ,עשויה להעמיד לנפגע עילת
תובענה בשל עשיית עושר ולא במשפט במקרה דנן ,המשיב התחרה במערערת 2ופגע בציפייתה להמשך קשריה עם
לקוחותיה.
פס"ד מערכת סטריאו ואזעקות לרכב בע''מ נגד אפריל טקליין :שתי החברות עוסקות בייבוא מוצרים שונים
לרכב ובשיווקם .המשיבה פתחה במסע פרסום דו שלבי .לאחר מכן יצאה המערערת במסע פרסום שבו השתמשה
באותו מונח "אזעקת אמת" .ביהמ"ש -המערערת לא הוכיחה זכות יוצרים בסיסמה "אזעקת אמת" לא נוצר קשר
אסוציאטיבי ברור בין צירוף המילים למוצריה .בהציבה את השלטים עשתה המערערת שימוש לתועלתה בפרסום
של המשיבה .היא השיגה טובת הנאה בכך שמימשה את האפקט הפרסומי והתעשרה על חשבונה .סע' 1לחוק
עשיית עושר כולל שילוב של 3יסודות ( )1קבלת זכות בנכס ( )2שירות או טובת הנאה ( )3ההתעשרות באה לזוכה
מהמזכה ושהמעשה נעשה שלא עפ"י זכות שבדין .שלושת היסודות התקיימו.לעניין ההשבה -תביעה בעילה של
עשיית עושר להבדיל מתביעה נזיקית מטרתה להשיב לתובע את שווי ההתעשרות שעשה הזוכה על חשבונו .הערעור
התקבל.
176
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס"ד אלוניאל נגד מקדולנד – בורגר קינג פרסם שאוכל במקדולנס ולא בבורגר קינג ומקדולנס הציגה אותו
וצילמה אותו שהוא אוכל בחברה המתחרה שלו ,הוא טוען לעוולה ולפגיעה בפרטיות ",נעשה שימוש בדמות שלי
שלא בהסכמתי" ,בית משפט טען שאתה לא אדם פרטי כולם מכירים אותך וזה לא פגיעה פרטיות כי אתה דמות
ציבורית אלא עשיית אושר ובנסיבות העניין החליטו לתת לו פיצויים .לסיכום עשיית אושר היא כלי משפטי בשביל
להגן על תחרות בלתי הוגנת
סוגי פיצויים
הפיצויים ( )damagesשבהם נתמקד הם אלה שמטרתם היא תיקון הנזק ( .)compensationבנוסף נפסקים לעיתים
גם פיצויים עונשיים ( ,)Punitiveפיצויים מוגברים יש בהם שביהמ"ש רוצה לתת פיצוי עונשי גבוה יותר ובית
המשפט משתמש בנסיבות המחמירות שבהם עשה מה שעשה המזיק ופוסק עקב נזק נפשי -פיצויים גבוהים יותר.
ופיצויים נומינליים .מהי מטרת פיצויים אלה? לדיון בפיצויים עונשיים ראו הרשות הפלסטינית נ' יורשי בן
שלום; 2144/13עזבון מנטין נ' הרשות הפלסטינית ( ,)6.2.17פס' ( 122 – 107דנ"א ;)21.4.2021 9977/17ע"א
1080/07פ' נ' משטרת ישראל ()11.2009.פי; ע"א 4576/08בן-צבי נ' היס ( ,)7.7.2011פס' .)41 – 35לאי פסיקת
פיצויים עונשיים לאחר הרשעה פלילית ראו דנ"א 7565/09פלונית נ' פלוני ( ;)1.4.10ע"א 132/21פלונית נ' פלוני (
.)13.4.2022כן נפסק כי פיצויים עונשיים לא ייפסקו נגד המאשרר (סע' 12לפקנ"ז) -ע"א 2362/19פלונים נ'
הרשות הפלסטינית (.)10.4.2022
יש דיון בפסיקה האם יש להחיל פיצויים עונשיים בדיני נזיקין (פיצוי נוסף או תשלום נוסף ללא קשר לפיצוי הניזוק
מהעוולה) – מוכרע שכן; כדי להרתיע וגם מבחינת צדק והוגנות – אם אדם עשה משהו בזדון הוא צריך להיענש.
במידה ונפסק גם ענישה פלילית עבור אותו מעשה שמוגדר גם כעוולה – לא ניתן לפסוק גם פיצוי עונשי.
עבור מי שמאשרר (אישר בדיעבד) – לא ניתן לפסוק פיצויים עונשיים.
הרשות הפלסטינית נ' יורשי בן שלום ביהמ"ש העליון קובע :הזכאים לתשלום פיצויים עונשיים הם
הניזוקים הישירים והניזוקים המשניים העומדים בכל תנאיה של הלכת אלסוחה; יש לראות באחיו של
ניזוק ישיר ובאחיותיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה העומדים בתנאי הראשון הקבוע בהלכת אלסוחה;
מספר הניזוקים משפיע על חומרת המעשה ועל גובה הפיצויים העונשיים; ממצאים ומסקנות אשר נקבעו
בהכרעות דין מרשיעות של בתי משפט צבאיים באים בגדרי סעיף 42א(א) לפקודת הראיות.
2144/13עזבון מנטין נ' הרשות הפלסטינית המחבל שרצח את עמית מנטין ז"ל ,טכנאי "בזק" ,אומן
על-ידי הרשות הפלסטינית .הוכח קיומו של קשר סיבתי בין האימונים לבין הרצח ולפיכך ,בדין חויבה
הרשות הפלסטינית ,החבה חובת זהירות ,בנזיקין בגין אחריותה לרצח; מקרה זה ,בו הוכח כי הרשות
177
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הפלסטינית אימנה מחבל רוצח בנשק ,תוך שהיא מעבירה לו תכנים מעודדי טרור ,הוא מקרה חריג
המצדיק פסיקת פיצויים עונשיים ,וזאת בסך של 3מיליון ש"ח.
דנ"א 9977-17הרשות הפלסטינית נ' עזבון המנוח מנטין עמית עמוס ז"ל נדחתה בקשה לדיון נוסף בפס"ד
אשר דחה את ערעורה של הרש"פ בנוגע לחיובה באחריות לרצח עמית עמוס מנטין ז"ל שנרצח בפיגוע ירי
ב 2003-וקיבל את ערעורה של משפחת המנוח בנוגע להשתת תשלום פיצויים עונשיים על הרש"פ .בימ"ש
זה לא קבע בפסק הדין הלכה חדשה ,אלא יישם את ההלכות שנפסקו עד אז והחיל אותן – על המקרה
שבנדון.
4576/08בן-צבי נ' היס בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי ערעור על פסק דין שעניינו תביעת פיצויים
בגין נזק בלתי ממוני שנגרם עקב עריכת נתיחה שלאחר המוות בקובעו ,כי כפי שיש לקבל הסכמה מדעת
לטיפול רפואי יש לקבל הסכמה מדעת לנתיחה שלאחר המוות ,והסכמה שניתנת מתוך אילוץ או ללא הבנת
משמעות ההחלטה ,כפי שארע במקרה דנן ,לאו הסכמה היא.
7565/09פלונית נ' פלוני נדחתה עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של ביהמ"ש העליון ,בו נקבע כי המשיב,
שהורשע במסגרת הליך פלילי בביצוע מעשה מגונה בעותרת ( 1הייתה בת 6בעת ביצוע העבירה) ,אינו חייב
בתשלום פיצויים עונשיים ,וכן אינו חייב בתשלום פיצוי עבור הגברת הסיכון לגרימת נזק נפשי בעתיד
לעותרת .1
ע"א 132/21פלונית נ' פלוני :ביהמ"ש העליון דחה ערעור על גובה הפיצוי שנפסק לזכות המערערת –
כמיליון ,₪במסגרת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים .מדובר בפרשה חמורה בה ביצעה חבורת
נערים קטינים ,עבירות מין קשות בקטינה בת 12.5שנים ,בעלת מוגבלות ,תוך ניצול מצבה ,תמימותה
וגילה הצעיר .בהינתן אחוזי הנכות הנפשית שנקבעו למערערת ( ,)10%בעלת נכות קודמת של ,50%לא
נמצא להתערב בפיצוי שנפסק ברכיבי הנזק השונים .הוטעם כי הפיצוי הכולל חורג מכל רף מקובל
בתביעות נזיקין ,כך שברי כי סכום זה ,כשלעצמו ,בא להביע את הסלידה מהמעשים הנתעבים שביצעו
המשיבים.
2362/19פלונים נ' הרשות הפלסטינית :סעיף 12לפקודת הנזיקין מרחיב את מעגל האחראים בנזיקין גם
ל"מאשרר" .מדובר בנטע זר ונדיר בדיני הנזיקין ,שמעולם לא נעשה בו שימוש בפסיקה; דעת הרוב פסקה
כי ניתן לחייב את הרשות הפלסטינית כ"מאשרר" לפי סעיף 12לפקודה .תשלום כספים על ידי הרשות
לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם ,מהווה "אשרור" של פעולות הטרור שביצעו האסירים ,ומשכך
הרשות שותפה לעוולות שביצעו האסירים-המפגעים וחבה באחריות נזיקית כלפי המערערים; אשר
לשאלה אם יש מקום לחייב את הרשות גם בפיצויים עונשיים בגין פעולת האשרור ,השופט עמית סבר כי
אין מקום לעשות כן ,השופט מינץ סבר כי יש מקום לעשות כן ,והשופט גרוסקופף הותיר את השאלה
בצריך עיון ,אך במישור האופרטיבי הצטרף לשופט עמית.
ישנם גם פיצויים נומינליים (= נומינלי – נקוב ללא קשר לערך .כלומר פסיקת פיצוי מתוקף האבחנה שנדרש פיצוי
אך בפחות מערכה של חומרת העוולה) – כאשר גם מתייחסים להתנהגות הניזוק /אשם תורם .לדוג' בפס"ד בן גביר
178
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
נ' דנקנר בעילת לשון הרע – נפסק שהיה לשון הרע ונפסק פיצויים של ₪ 1לטובת בן גביר לאור ההתנהגות המבזה
של בן גביר (התובע).
פיצויים
. 76פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם –
( ) 1סבל התובע נזק ,יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא
במישרין מעוולת הנתבע;
( ) 2סבל התובע נזק ממון ,לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו.
אובדן הנכס
הוצאות נוספות
(ניידות ,דיור)
179
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פס' ,9 – 6וע"א 4948/13הרכבי נ' אבני ,)15.3.2015( ,פס' .27להגבלת מימוש המטרה של השבת המצב לקדמותו
בשל התנגשות עם מטרות הסדרי האחריות זו ראו הדיון בסוגיית מטרות דיני הנזיקין (שלילת פיצוי בשל עלות
שירותי ליווי וקביעת בסיס שוויוני לפיצוי קטינים) – נושא .3
גדיש נ' מוסא המערערות ניהלו פרויקט בנייה בקרקע הסמוכה לחלקתם של המשיבים ( 1-3להלן –
המשיבים) .עקב טעות של המערערות נחפר חלק מחלקתם של המשיבים וערכה ירד .בימ"ש קמא פסק כי
על המערערות להשיב את מצב החלקה לקדמותה ,אף שלטענת המערערות עלות השבת המצב לקדמותו
גבוהה בהרבה משווי ירידת ערכה של החלקה .ביהמ"ש קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לביהמ"ש
המחוזי בקובעו כי:
השבת מצב הדברים לקדמותו הינו עיקרון או ערך בסיסי בתורת הפיצויים בנזיקין .משמעות הדבר הינה
מתן פיצוי מלא לניזוק .פיצוי זה לא נועד להעניש את המזיק ,או לגלות רגשי הזדהות או סימפטיה לניזוק.
הפיצוי נועד לפצות על הנזק – לא יותר ולא פחות .על כן ,הפיצוי לא בא לאפשר לניזוק להיטיב את מצבו
על חשבון המזיק ,כשם שהוא לא בא לאפשר למזיק להיטיב מצבו על חשבון הניזוק .העיקרון של השבת
המצב לקדמותו מתמקד בניזוק ,אך קיימות נקודות מבט נוספות שיש להתחשב בהן ,בעניין הנדון נקודת
המבט של המזיק ונקודת המבט של הציבור בכלל .ההתמקדות בניזוק משמעה שיש ליתן משקל כבד
לאינטרסים שלו ,ומקום שקיימות כמה דרכים להשיב את מצב הדברים לקדמותו ,יש להעניק לניזוק את
כוח הבחירה בין החלופות השונות .אך על הניזוק להפעיל את כוח הבחירה שהדין מעניק לו בתום לב.
מזיק הפוגע במעשה עוולה במקרקעין של הניזוק חייב להשיב את מצב הדברים לקדמותו .הערך הכספי של
פיצוי זה יכול להיקבע על פי ירידת הערך של המקרקעין הנקבע על פי שווי המקרקעין לפני ואחרי העוולה
או על פי ההוצאות שיש להוציא כדי לתקן את הפגיעה .עקרון תום הלב דורש כי מבין החלופות השונות,
אשר כל אחת מהן יש בה כדי להשיב את מצב הדברים של הניזוק לקדמותו ,הניזוק לא יבחר בחלופה
המטילה מעמסה כספית בלתי סבירה על המזיק .כאשר הפיצוי בגין ההוצאות גבוה במידה משמעותית
מאובדן הערך ,על הניזוק להצביע על שיקולים מיוחדים על מנת להצדיק את בחירתו בפיצוי הגבוה יותר.
4948/13הרכבי נ' אבני ביהמ"ש העליון קובע כי אין מקום לפסוק פיצויי קיום בתביעת נזיקין בגין מצג
שווא רשלני .כן נקבע כי לא היה מקום להורות על השבת כל הסכומים ששילמו המשיבים עבור המגרשים,
כשאלה נותרו בידיהם מבלי ששווים הוכח על ידי המשיבים.
מתוך פסק הדין ,פס' :27
פיצויי ציפייה בגין מצג שווא רשלני?
.27המשיבים טענו כי לאור הלכת ע"א 6370/00קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ .רעננה לבניה והשכרה בע"מ ,נו ()3
( ) 2002( 289להלן :עניין קל-בנין) ,היה על בית המשפט לפסוק לזכותם פיצויים חיוביים ,פיצויי קיום בגין
מצג שווא רשלני ,בגין הפרת חובות האמון והזהירות הנזיקיות ,ובגין חבות מדיני החוזים בגין השירותים
המשפטיים שהעניק .לטענת המשיבים ,לאור הדומיננטיות של העילות החוזיות על פני הנזיקיות ,היה על
בית המשפט להעדיף פסיקת פיצויי קיום.
180
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
נזק ממוני ושאינו ממוני :באיזה סוג נזק תיתכן השבת מצב מלאה? השבה מלאה תיתכן בנזק ממוני בלבד .אך
בנזק שאינו ממוני לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו וההחלטה לכמה לפסוק היא קשה – הרי לא ניתן לבטל את
הכאב של אדם.
ניכוי טובות הנאה :כאשר העוולה גם מיטיבה עם הניזוק יש לנכות הטבה זו – הפיצוי יהיה בניכוי הפער בין המצב
הקדום לעוולה .אם הנזק לא גרם כל נזק ולא שינה את מצב השתכרותו של הניזוק(.ע"א 5610/93זלסקי נ' הועדה
המקומית לתכנון ובניה ,רשלא"צ ,פ"ד נא( ,)1997( 68 )1פס' .13יורחב
תפישות פיצויים שונות – האם מובטל כרוני שנפצע זכאי לפיצוי על הפסד השתכרות (גישה מוחשית מול גישה
מופשטת-מופשטת במידה ואינו עובד אבל אולי יום אחד בעתיד ירצה )? בישראל קיימת גישה מוחשית – נכון
שהאדם נפצע ואינו יכול להשתכר – אבל ממילא הוא לא היה יכול להשתכר אז אין צורך לפצותו בכך.
האם יש נזק בלתי ממוני כאשר אדם אינו מודע למצבו (גישה סובייקטיבית מול גישה אובייקטיבית)? האם יש טעם
בפיצוי אדם שלא יוכל לעשות שימוש בכספי הפיצוי – האם לפצות אדם ששרוי במצב של "צמח" בגין אובדן הנאות
החיים (גישה פונקציונאלית מול גישה קניינית)? השאלה האחרונה מתעוררת לדוגמה כאשר שיקום בבית יקר
משמעותית משיקום במוסד – האם זכאי אדם לפיצוי מלא (פיצוי בסך שהותו בבית – יקר יותר) או לפיצוי הוגן
(פיצוי בסך שהות במוסד רפואי – זול יותר)? -ראו עמר וע"א 3807/05שוקרון נ' מגדל (( )5.9.07עלות ביקורי
המשפחה אצל מאושפז) .השאיפה היא לפיצוי מלא אך לעיתים דבר זה יקר מדי ואז נקבע פיצוי הוגן בתוספות
פשרה (תוספת לביקורי משפחה וכדומה).
היא מתעוררת לגבי טיפולים בחו"ל – ראו רע"א 1271/12הכשרת היישוב חברה לביטוח נ' פלונים ( .)8.4.2012אך
ייתכו שלעיתים טיפול במוסד יהיה עדיף (ע"א .)1952/11
3807/05שוקרון נ' מגדל ערעורים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בנוגע לגובה הפיצויים המגיעים
למערערים בגין תאונת-דרכים שהמערער היה מעורב בה ,עת נהג ברכב שהיה מבוטח אצל המשיבה.
ביהמ"ש העליון (מפי המשנה לנשיאה א' ריבלין ובהסכמת השופטים מ' נאור וד' חשין) קיבל את
הערעורים באופן חלקי לעניין ראשי נזק הבאים:
יש לתקן את דרך חישוב החיסכון הנובע משהותו של המערער במוסד ,שאותו יש לנכות מהפסד
השתכרותו .ה"חיסכון" הוא במנת הצריכה והקיום ש"נחסכת" בעקבות מימון הוצאות אלה במסגרת
השהות במוסד .בעניין זה ,בחירתו של בית-המשפט המחוזי ללכת בשיטת הידות היא נכונה וראויה אך
ישום השיטה היה שגוי .יש ליישם את השיטה בדרך המקובלת ,קרי :חילוץ ידת הנפגע לאחר שמביאים
בחשבון את הקופה המשותפת ,המורכבת גם מהכנסת בת-הזוג .בנוסף לכך ,יש להביא בחשבון את
השינויים הדינמיים במצב המשפחה ,קרי :יציאתם של הילדים מהבית בבגרותם .הצדדים יערכו חישוב
מתוקן על-פי הדרך הזו.
בנוסף ,על אף שלא נמצאה עילה להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי שלא להקצות פיצוי מיוחד עבור
יציאה אפשרית של המערער מן המוסד לביתו בסופי שבוע (המוערכת במיליוני שקלים) ,הרי שבה בעת
גוברת חשיבות הביקור של בני-משפחתו במוסד .יש לראות בהוצאות הכרוכות בקיום מפגשים עקיבים בין
המערער לבין יקיריו ,ולו בבית-החולים ,כהוצאות שהן פועל יוצא של התאונה ,וכי הסכום שנפסק על-ידי
הערכאה המבררת אין בו די לעניין זה .ביהמ"ש הורה על הוספת סכום של 400,000ש"ח בגין ראשי הנזק
האלה .סכום נוסף של 100,000ש"ח ,הוסף עבור טיפולים ועזרים שעשויים להקל על המערער ולשפר את
מצבו .כן התקבל ערעור המשיבה בנוגע ל :שערוך עלות השהות במוסד ,ביטול פסיקת שכר-הטרחה בגין
מימון הוצאות האשפוז במוסד :צירופה של אבנר באופן פורמאלי להליך.
181
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
1271/12הכשרת היישוב חברה לביטוח נ' פלונים בימ"ש דחה בקשת רשות ערעור וקבע כי המבקשת
תישא במסגרת תשלום תכוף בעלות ניתוח המשיבה בבית חולים בחו"ל .זאת ,בהעדר מקום להתערב
בקביעות בימ"ש קמא בנוגע לחוות דעת המומחים שהוצגו ,לאור השיקולים הרפואיים ,ומאחר שהניתוח
אינו מכוסה לכאורה על ידי קופת חולים .בית המשפט העליון (המשנה לנשיא א' ריבלין) דחה את הבקשה
למתן רשות ערעור ופסק כי :בהעדר נסיבות חריגות ייטה בימ"ש שלערעור שלא להתערב בשיקול דעת
הערכאה המבררת ביחס להכרעה בבקשה לתשלום תכוף .החלטת בימ"ש קמא להורות על עריכת הניתוח
בבוסטון מבוססת על ממצאים רפואיים ,העולים מחוות דעת מומחים .אין מקום להתערב במסקנת
בימ"ש קמא לפיה קיימת אינדיקציה רפואית לצורך בעריכת הניתוח בבוסטון ואף לא בהחלטתו לפיה אין
מקום לשמיעת דעתו של מומחה נוסף.
ע"א 1952-11חאלד אבו אלהווא נ' עיריית ירושלים המערער נפגע קשה בעת שהלך בכביש צר ששימש
הולכי רגל בשכונת א-טור בירושלים ,וצנח למפלס נמוך בשולי הכביש בעומק של כארבעה מטר .במקום לא
היה גידור למניעת נפילה ,לא הייתה תאורה ולא הוצבו במקום שלטי אזהרה מפני סכנת הנפילה .בעקבות
התאונה המערער הפך לנכה בשיעור ,100%סובל מעיוורון ואובדן השליטה בסוגרים ,מרותק לכיסא
גלגלים ,מוזן באמצעות זונדה ואינו מסוגל לתקשר עם הסביבה .כשבע שנים לאחר התאונה הגיש המערער
(באמצעות אפוטרופוסיו) תביעה כנגד המשיבות ,לפיצוי על נזקיו .הערעור דנא הינו על גובה הפיצוי
שנפסק .המערער טוען כי בפסק הדין נפלו שתי שגיאות מהותיות שיש בהן כדי להשפיע מהותית על גובה
הפיצוי .האחת – בכך שביהמ"ש ייחס לו רשלנות תורמת בשיעור של .20%השנייה – בכך שלא נעתר
לבקשת המערער להוציאו מהמוסד ולהחזירו לטיפול בחיק המשפחה .בנוסף ,הלין המערער על מיעוט
הפיצוי שנפסק לזכותו בראשי הנזק השונים
פיצוי עיתי (מעת לעת) או פיצוי חד פעמי? האם ראוי לפצות את הנפגע בסכום אחד עבור מכלול נזקי העבר
והעתיד או שמא ראוי לפצותו מעת לעת לפי התפתחות נזקו? מהם היתרונות והחסרונות של כל שיטה? ומתי ומדוע
יחליט בית המשפט לשנות את סכום הפיצויים? לסוגיות אלה ראו פרשות עמר (פס' )7וסעיד (לרבות דנ"א 1706/12
( .)8.4.2012נדירים הפיצויים העיתיים (סכום מדוייק יותר).
השיטה במשפט הישראלי היא פיצוי חד פעמי הכולל את נזקי העבר ונזקי העתיד .פיצוי עיתי לא רצוי על אף אחד
מהצדדים ,אך ישנם מצבים מסוימים שלמרות שכלל הצדדים עדיפים פיצוי חד פעמי – בית המשפט בכל זאת
יפסוק פיצוי עיתי :במצבים שבהם לא יודעים מה יקרה ואילו נזקי עתיד יתפתחו .שיקול נוסף הוא שאם ישלמו
פיצוי חד פעמי הכסף יעלם – הניזוק יבזבז אותו או כדומה ,גם במצבים בהם אדם לא יכול להשתכר ואז יש צורך
להבטיח את הכנסתו על ידי פיצוי עיתי.
נקודה נוספת לכך שעדיף פיצוי חד פעמי – לצורך עידוד הניזוק להשתקם .הרי אם יש לו פיצוי עיתי מכורח מצבו –
הוא ירצה להישאר במצב זה ולא להשתקם כדי שהפיצוי לא יפסק.
עמר נ' קופת חולים הכללית השאלה :לניזוק הזקוק לעזרה צמודה – האם יש לחשב את הפיצוי על יסוד
ההנחה כי הניזוק ישהה בביתו או במוסד – שיקולי בית-המשפט – הבחירה בין תשלום פיצויים באופן
חד-פעמי ובין תשלומים עתידיים.
182
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
עקב רשלנות מצד רופאי המשיבה נולדה המערערת כשהיא נכה בשיעור .100%בית-המשפט המחוזי קבע
את גובה נזקיה של המערערת ,ומכאן הערעור והערעור שכנגד.
בית-המשפט העליון פסק:
בשאלה אם יש לחשב את הפיצויים בהנחה שהניזוק ישהה בביתו או בהנחה שישהה במוסד ,דין הוא
שקביעת הפיצוי בנזיקין תיעשה על יסוד בחינת מצבו של הניזוק העומד בפני בית-המשפט ומתוך ניסיון
לקבוע את הדרך הנכונה לפיצויו בהתאם לנסיבותיו המיוחדות ,כשלנגד עיני בית-המשפט עומדת
המטרה להשיב את המצב לקדמותו (924ד – ו).
אם השהות של הניזוק בביתו ולא במוסד תחזיר את מצבו לקדמותו בצורה הטובה ביותר ,די בכך כדי
להצדיק פתרון זה ,אפילו כרוך הדבר בהוצאה כספית נוספת משמעותית למזיק .במסגרת זו ייתן
בית-המשפט את דעתו גם על כך ששהות הניזוק בבית תאפשר לו נגישות רבה יותר אל אחרים ,דבר
אשר יאפשר לו לשמור על אורח חיים התואם את מצבו ומאפשר לו גירוי אינטלקטואלי ואפשרות
ליהנות מאותם עיסוקים ומגעים עם אחרים אשר הוא מסוגל להם בנכותו.
בנסיבות המקרה דנן אין הצדקה לשלול מן המערערת את מנת האושר של מגורים בקרבת בני משפחה
אוהבים ומסורים ,אחת מהמעטות שנותרו לה בשל נכותה הקשה ,רק כדי להקטין את הפיצוי שבו
תחויב המשיבה .מה גם ,שלא הוכח בפני בית-המשפט אם עלות זו קטנה יותר ובכמה.
נימוק נוסף בעל חשיבות בהחלטה שלא להעביר את המערערת למוסד הוא העובדה שהשהות במוסד
עלולה להביא לקיצור תוחלת חייה .
אחד השיקולים להעדפת תשלומים עתידיים ,אולי העיקרי שבהם ,הוא שסכום הפיצויים יישאר צמוד
למגבלותיו ולהפסדיו של הניזוק ,כשניתן להתאימו מדי פעם למצבו הרפואי והתפקודי של הניזוק
על-ידי שינוי גובהו של התשלום העתידי.
לאחר ניתוח העובדות והמסקנות הרלוונטיות ,נראה שאין מרכיבים החשובים לעניין חישוב הפיצויים
אשר הינם נעלמים.
השיקולים התומכים בתשלום חד-פעמי הם סופיות הדיונים ,החוסכים זמן וממון; הניזוק יודע מהו
סכום הפיצוי העומד לרשותו ועומד לרשותו סכום המאפשר לו לתכנן את עתידו; הנפגע אינו סמוך עוד
אל שולחן הדיונים כדי לקבל את המגיע לו ואינו נדרש להוכיח את נכותו ומוגבלותו מחדש ,דבר
המהווה תמריץ לשיקומו ,ונמנע החשש הקיים במקרה של תשלומים עיתיים ,שמא בשל מעמדו הכלכלי
של הנתבע יועמד המשך תשלומם של התשלומים העיתיים בסכנה .שיקולים אלה מתקיימים ,כמעט
כולם ,במקרה דנן
183
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ע"י המדינה .ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה ,והגדיל את התשלום העיתי ב ₪ 8,000-לחודש (סה"כ ₪ 26,000
לחודש) .על פסק דין זה הוגש ערעור מטעם המדינה וערעור שכנגד מטעם המשיב.
נקבע כי אין ממש בערעור המדינה לעניין עצם הגדלת התשלום העיתי .האם הוגדל הסכום באופן סביר? נראה כי
הסכום שנקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי הוא אמנם על הצד הגבוה במידה מסוימת ,אך לא במידה המצדיקה את
התערבותה של ערכאת הערעור .אשר לניכוי שיעור ההשתתפות של קופ"ח בהוצאות המשיב .נטל ההוכחה של
הטענה כי הניזוק יכול לקבל את הטיפולים או האביזרים הרפואיים הדרושים לו מקופת החולים מוטל על המזיק.
במקרה הנדון לא עמדה המדינה בנטל המוטל עליה להוכיח שהמשיב יכול לקבל טיפול כזה או אחר חינם מקופת
החולים שלו.
דנ"א 1706-12מדינת ישראל -משרד הבריאות נ' סלים סעיד עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של ביהמ"ש
העליון ,בגדרו נדחו ערעור וערעור שכנגד על החלטת ביהמ"ש המחוזי לקבל את בקשת המשיב 1להגדיל את
שיעורם של תשלומים עיתיים המשולמים לו ע"י העותרת בהתאם לפסק דין שניתן בתביעת הנזיקין שהגיש.
השאלה המרכזית שהתעוררה הייתה מהן הנסיבות שבהן תקום הצדקה לשינוי שיעורם של תשלומים עיתיים
המשולמים לניזוק כפיצויים בגין נזקי גוף בתביעת נזיקין "רגילה" .היינו ,שלא ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות
דרכים .בנסיבות המקרה דנא ,ומבלי לקבוע מסמרות בעניין הנסיבות שיצדיקו שינוי בשיעור התשלומים העיתיים,
נפסק כי בדין נעתר ביהמ"ש המחוזי לבקשת המשיב .בימ"ש זה קבע ,תוך יישום ההלכה שנקבעה בעניין מוסקוביץ
ופותחה בפסקי דין נוספים ,כי לצורך פנייה לביהמ"ש בבקשה לשינוי בשיעור התשלומים העיתיים ,נדרש שינוי
מהותי במצבו של הניזוק .צוין כי אין להגביל את השינוי הנדרש לשינויים הנעוצים במצבו הרפואי של הניזוק
בלבד .כן צוין ,כי שינויים הנובעים מתמורות בתמונת המצב הכוללת ,עשויים להצדיק אף הם פנייה .ביחס למועד
שבו ניתן יהיה לפנות לביהמ"ש ,אומצה השיטה שנקבעה בעניין מוסקוביץ ,לפיה יוגבל המועד לפנייה חוזרת
לביהמ"ש .לטענת העותרת ,נקבעה בפסק הדין הלכה תקדימית בנוגע לנסיבות בהן תתאפשר פנייה מחודשת
לבימ"ש לצורך הגדלת תשלומים עיתיים.
אמדן "מדויק" או הערכה גלובלית/אומדנה ? זה מכבר הוחלט כי יש לדבוק ככל האפשר בשיטה המדויקת וכי יש
מקום לאומדנה (הערכה גלובלית) רק כאשר חישוב מדויק הוא ספקולטיבי ,קשה אובייקטיבית או מכביד שלא
לצורך .ראו לדוגמה רע"א 4577/11פלוני נ' מדינת ישראל ( ;)15.4.2012ע"א 6277/19הרמן נ' וייס (,)15.3.2022
פס' .38 – 35על אומדנה להתבסס על נתונים סבירים ושכל ישר .נזקקים לאומדנה לצורך חישוב הפסד רווחים
עקב פגיעה באינטרסים כלכליים -ראו ע"א 909/16פרי נ' לוין (( )27.2.2019וכן ע"א 8588/06דלג'ו נ' אכ"א
לפיתוח ( )11.11.2010וע"א 1203/13טומשובר נ' ארט אופיק (.))6.6.2015
רע"א 4577/11פלוני נ' מדינת ישראל המנוח שם קץ לחייו בתא המעצר .המבקשים הגישו לבימ"ש השלום תביעה
נזיקית נגד המשיבה ,במסגרתה טענו כי המדינה התרשלה בפיקוח על המנוח .המדינה הודתה בחבותה הנזיקית,
והמחלוקת נסבה סביב גובה הפיצוי המגיע למבקשים .בעיקר התמקדה המחלוקת בגובה הפיצוי בגין ראש הנזק
של השנים האבודות ,ובפרט בשניים אלה :האחד – האם יש להפחית את סכום הפיצוי בשל הסיכוי כי המנוח היה
מורשע בעבירת הרצח ומעביר את מרבית חייו בין כתלי הכלא; והשני – האם יש להגדיל את סכום הפיצוי בשל
ה"חיסכון" שנגרם למדינה עם פטירתו של המנוח .על השאלה הראשונה השיב בימ"ש השלום בחיוב .על השאלה
השנייה השיב בימ"ש השלום בשלילה .על פסק הדין של בימ"ש השלום ערערו שני הצדדים .ביהמ"ש המחוזי דחה
את שני הערעורים .לעניין הפחתת הפיצוי לנוכח סיכויי הרשעתו של המנוח ,קבע ביהמ"ש המחוזי כי לא היה מקום
לגזור את הפיצוי באופן הסתברותי מן הסכום שנתקבל בחישוב אקטוארי מלא .תחת זאת ,כך נפסק ,צריך היה
184
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לקבוע את סכום הפיצוי באופן גלובאלי ,בין היתר ,בהתחשב באפשרות הרשעתו של המנוח .אעפ"כ ,בסופו של יום,
נמנע ביהמ"ש המחוזי מלהתערב בסכום הפיצוי שנפסק לטובת המבקשים בראש הנזק של השנים האבודות .בעניין
ה"חיסכון" שנגרם למדינה בעקבות פטירת המנוח ,אימץ ביהמ"ש המחוזי את קביעות בימ"ש השלום במלואן.
המבקשים אינם משלימים עם הקביעות של הערכאות הקודמות ,ומכאן בקשת רשות הערעור.
ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה וקבע אין חולק כי הערכת פיצויים בנזיקין לגבי תקופה שבעתיד (למשל ,בגין
ראש הנזק של השנים האבודות) מבוססת פעמים רבות על תחזיות ואומדנים ,שלא אחת מצויים על גבול
הספקולציה .אולם מציאות זו אינה יכולה להרתיע את ביהמ"ש מלתת סעד .כאשר הראיות דלות ואי-הוודאות
גדולה ,עליו לקבוע סכום פיצויים גלובאלי; דיני הנזיקין ודיני עשיית העושר אינם מכירים בפיצוי בגין ה"חיסכון"
שנגרם למדינה עם פטירת המנוח.
ע"א 6277/19הרמן נ' וייס משיב 1לקח על עצמו במסגרת ייצוג המערערים בעסקה לרכישת דירה מחויבות
החורגת מהמעורבות הרגילה של עורך דין בעסקאות רכישת דירה ,והתואמות את מאפייניהם הייחודיים של
המערערים וכי בהתנהלותו הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו והתרשל במילוי תפקידו; לא היה מקום לייחס
למערערים אשם תורם בגין היעדר פיקוח ראוי על פעולות המשיב .1הלקוח אינו נדרש לבלוש אחר עורך דינו
ולוודא כי זה מבצע את מלאכתו כהלכה; המערערים עמדו בנטל הנדרש להוכחת היקף הנזק שנגרם להם והיה על
בימ"ש קמא לבסס את סכום הפיצוי שנפסק על הנתונים שהוכחו ולהימנע מפסיקת פיצוי על דרך האומדנה.
ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בימ"ש המחוזי ,במסגרתו התקבלה בחלקה תביעה שהגישו המערערים
והמשיבים שכנגד ,תושבי חוץ ,הם הרוכשים ,בטענה שמשיב 1התרשל בייצוגם בעסקה לרכישת דירת מגורים
מחברת מנרב ,והסב להם בגין כך נזקים בסך של כ 2.7-מיליון .₪בימ"ש קמא חייב את המשיבים ,ביחד ולחוד,
לשלם למערערים כ 369-אלף ש"ח ( 70%מסך הנזקים שנקבעו) ,בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת
התביעה .עיקר הדיון נסב אודות חבות המשיב ,1אודות סוגיית האשם התורם של המערערים שבימ"ש קמא
העמיד על ,30%ואודות פסיקת הנזק בגין תשלומים עודפים על דרך האומדנה.
בית המשפט העליון (מפי השופט גרוסקופף ובהסכמת המשנה לנשיאה הנדל והשופט אלרון) קיבל את הערעור,
דחה את הערעור שכנגד.
ואולם ,הלכה היא כי לצורך ביסוס הזכות לקבלת פיצויים לא די בהוכחת עצם קיומו של הנזק ,אלא על .36
הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק את היקף הנזק שנגרם לו ,וכפועל יוצא
את שיעור הפיצוי לו הוא זכאי .בהתאם ,במקרים שבהם נכשל הניזוק בהוכחת נזקו ,אין הוא זכאי לפיצויים .עמד
על כך הנשיא אהרן ברק בע"א 1081/00אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל ,נט(( )2005( 206 ,193 )5להלן:
עניין אבנעל):
185
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
"הוכחת הנזק לצורך פסיקת פיצויים בגין נזק רכושי היא תנאי הכרחי ,אך לא מספיק ,לקביעת
הפיצוי .על הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק את
הפיצוי ,דהיינו את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו".
חריג לכלל האמור מתקיים באותם המצבים שבהם לאור טבעו ואופיו של הנזק ,אשר קיומו הוכח על ידי .37
הניזוק ,לא ניתן להביא נתונים מדויקים באשר להיקפו .במקרים אלו ,בהם קיים קושי אובייקטיבי להוכיח באופן
מדויק את מידת הנזק שנגרם ,נפסק כי לא יהיה בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע (עניין אניסימוב ,בעמ'
;809ע"א 2688/95פנחס נ' כרם מהנדסים ,פ"ד נ(( )1997( 747 ,742 )5להלן :עניין פנחס); עניין אבנעל ,בעמ' ;206
עניין גדיש ,בעמ' .) 628עוד נקבע בפסיקה כי הניזוק אינו נדרש להוכיח את היקף הנזק שנגרם לו במידת וודאות
מוחלטת ,אלא די בכך כי יוכיח את נזקו ,וכפועל יוצא ,את הפיצוי המגיע לו ,במידת ודאות סבירה ,קרי באותה
מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין (עניין אניסימוב ,בעמ' ;809עניין פנחס ,בעמ' ;747ע"א 1172/13שרוט נ'
וינר ,פסקה [ 31פורסם בנבו] (.))15.3.2015
בענייננו אנו ,הנזק שנגרם לרוכשים תחת ראש הנזק בדבר התשלומים העודפים הוא נזק כספי אשר לא .38
קיים כל קושי אובייקטיבי להוכיח את היקפו .משכך ,אם הרוכשים הם התובעים בהליך דנן ,כשלו בהוכחת מידת
הנזק שנגרם להם ,על בית המשפט קמא היה לדחות את תביעתם .מנגד ,ככל שעלה בידי הרוכשים להוכיח את
היקף הנזק שנגרם להם ,כפי שנטען על ידם ,הרי שהיה על בית המשפט קמא לבסס את סכום הפיצוי שנפסק על
הנתונים שהוכחו ,ולהימנע מפסיקת פיצוי על דרך האומדנה .לכן ,במסגרת הערעור והערעור שכנגד דנן אנו נדרשים
להכריע בשאלה האם הרוכשים הוכיחו בהליך קמא את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק במידת ודאות
סבירה ,כנדרש על פי הדין ,את היקף הנזק שנגרם להם .לבחינתה של שאלה זו אפנה כעת.
ע"א 909/16פרי נ' לוין התביעות הכספיות שבמוקד הערעורים הוגשו בעקבות הרשעתם של ישראל פרי והארגון
למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה) בשורה של עבירות מרמה .ברקע ניצבת האמנה על
ביטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה) ,מכוחה היו רשאים תושבי ישראל שמילאו אחר תנאים מסוימים,
להצטרף לתכנית לביטוח פנסיה של המוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה (להלן :התכנית) .ההצטרפות
לתכנית הותנתה בהפקדה רטרואקטיבית של מלוא סכום הפרמיות שהיו אמורות להשתלם בין 1956ל1980-
(להלן :הפרמיות הרטרואקטיביות) .פרי ואדם נוסף הקימו את הארגון ,שמטרתו העמדת מנגנון שיאפשר לזכאים
המעוניינים להצטרף לתכנית לעמוד בדרישת התשלום של פרמיות העבר ,תוך הפקת רווחים לעצמם .לשם כך,
השיגו פרי והארגון הסכמה של בנק גרמני להעמיד אשראי לרשות זכאים שיבקשו לקבל הלוואות לצורך השתלבות
בתכנית .פרי והארגון עמדו בתנאי הבנק הגרמני להקצאת האשראי .בהמשך התברר כי בפועל ,הכספים שנוכו על
ידי חברות האשראי שהוקמו לטובת תשלום פרמיות הביטוח ,לא שולמו לחברת ביטוח חיצונית ,אלא נותרו בידי
פרי .המערערות בע"א 5303/17והמערערות שכנגד בע"ע 909/16הגישו תביעות כספיות נגד פרי והארגון (להלן:
המשיבים) ,שהתקבלו בחלקן.
דעת רוב פסקה :דיני החוזים הם החולשים על מערכות היחסים בין הצדדים .המשיבים ,ישראל פרי והארגון
למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה) ,הפרו חוזים שנכרתו עם המערערות שהצטרפו לתכנית
לביטוח פנסיה של המוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה הפרה יסודית ,שהקימה להן זכות לביטול החוזה,
שמומשה באמצעות הגשת תביעות כספיות נגד המשיבים .בעקבות ביטול החוזים קמה לשני הצדדים חובת השבה,
וזאת ככל שהדבר נוגע לביטוח החיים שרכשו המערערות .הדיון הוחזר לבתי המשפט המחוזיים ,כדי שיקבעו את
סכומי ההשבה ההדדיים ,נוכח ביטול החוזים.
186
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
8588/06דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח שני ערעורים מאוחדים על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה במסגרתו נקבע כי
חוזה השירות בין חברת ד"ר מיזוג בע"מ (להלן :החברה) ובעליה (להלן :דלג'ו) (להלן יכונו יחד :המערערים) לבין
המשיבה ( 1להלן :אכ"א) ,בוטל שלא כדין ,בעקבות היריבות האישית שנוצרה בין המשיב ,2מנכ"ל אכ"א (ולהלן:
מורג) לדלג'ו ,ונדחתה טענת המשיבים לביטול החוזה בגין הפרה יסודית מטעם המערערים .לפיכך נקבע כי החברה
זכאית לפיצוי עבור הנזקים שנגרמו לה עקב ביטול זה .עם זאת ,ביהמ"ש פסק כי אין מקום לפסוק למערערים
פיצויי קיום למלוא התקופה החוזית שלא מומשה עקב ביטול החוזה ,קרי – למשך 7שנים נוספות ,וזאת עקב
מחדלה של החברה להקטין את נזקיה .כך ,בדרך של אומדנא ,הועמד הפיצוי על סך של 927,835ש"ח ,כשהוא
מחושב על בסיס פיצוי לתקופה של שנתיים .המערערים מבקשים להגדיל את סכום הפיצוי שנקבע להם וכן לחייב
את מורג ביחד ולחוד עם אכ"א בתשלום הפיצויים .המשיבים משיגים לעניין החבות ולחלופין ,על דרך הערכת
הפיצוי בשיטת האומדנא ,וטוענים כי בהעדר הוכחה קונקרטית של מלוא הנזקים ,לא היה מקום להעניק פיצוי
כלשהו.
ביהמ"ש העליון (מפי השופטת א' פרוקצ'יה ,בהסכמת המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופט י' דנציגר) דחה את שני
הערעורים.
1203/13טומשובר נ' ארט אופיק המשיבה מייצרת מסגרות משקפיים ייחודיות תחת מותג מסויים .המערערים
שימשו כסוכני מכירות של המותג בארה"ב .המשיבה הגישה תביעה לבימ"ש המחוזי בטענה כי המערערים שיווקו
גם מסגרות מזויפות ,אשר מחקות את המסגרות המקוריות של המשיבה .התביעה התקבלה נקבע כי שיווק
המסגרות המזויפות מהווה גניבת עין ועוולה של עשיית עושר ולא במשפט .למשיבה נפסק פיצוי כספי על דרך
האומדנא .הערעור נסב על השאלה האם נכון היה לקבוע את הפיצוי על דרך האומדנא ,להבדיל מחישוב מדויק ,ועל
השאלה ,ככלל שזהו הכלי החישובי המתאים ,האם נערך אומדן נכון של גובה הפיצוי.
דעת רוב :בהליך אזרחי דרך המלך לחישוב גובה הפיצויים היא בחינת חומר הראיות ועמידה בהוכחה לפי מאזן
הסתברויות .על הנפגע להוכיח את הנתונים העובדתיים מהם ניתן להסיק את הפיצוי .פסיקת פיצוי על דרך
אומדנא תיעשה במקרים חריגים .דעת המיעוט הסתייגה מהקביעה לפיה יש לפסוק על דרך אומדנא רק במקרים
חריגים וציינה כי דרך זו מקובלת בתחומים משפטיים שונים .פה אחד :במקרה זה היה מקום לפסיקה על דרך
אומדנא ,אך החישוב שגוי.
הפסד השתכרות
ראש נזק ממוני (ניתן לכמת בכסף) כאשרה מדובר בנזקי גוף.
עבר – עבר מצומצם .ממועד העוולה ועד למועד הדיון המשפטי" .נזק ממוני מיוחד" (ניתן למדוד באופן מדוייק)
הנוסחה הכללית.
187
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
תחילה על בית המשפט להעריך מה היה שכרו של התובע ,בעבר ובעתיד ,אלמלא הנזק לגוף .זהו נתון .1
היפותטי.
לאחר מכן על בית המשפט לקבוע מה היה ויהיה שכרו בפועל של התובע בהינתן הנזק .הפער בין השניים הוא .2
הפסד ההשתכרות לתקופה (לרוב חודש).
בשלב הבא הפסד ההשתכרות לחודש מוכפל במספר חודשי אבדן ההשתכרות. .3
בשלב האחרון ההפסד הכולל מותאם למימד הזמן :ריבית והצמדה בנזקי העבר ,היוון של הפיצויים לנזקים .4
בעתיד (ראו להלן).
עבר – עובדתי
- שכר לאחר העוולה
עתיד – שכר אלמלא Xאחוז הפסד כושר השתכרות
יצוין כי גם פגיעה בכושר עבודה במשק הבית נכללת בראש נזק זה בנסיבות מתאימות – ע"א 8022/00רז נ' צור (
.)19.3.2006הדיון נסב אודות השאלה האם הלכת "השנים האבודות" (הלכת אטינגר) חלה גם על תביעות שעילתן
בחוק הפלת"ד (להלן גם – החוק) .אורלי רז ,נפגעה בתאונת דרכים והיא בת 26שנים .פגיעותיה קשות ביותר .היא
סובלת ,כהגדרת בית המשפט קמא" ,מקוודרופלגיה ומאי שליטה על סוגריה ,במצב וגטטיבי ,ונכותה 100אחוזים
לצמיתות" .שאלת החבות לא היתה שנויה במחלוקת ,ופסק-דינו של בית המשפט המחוזי ,כמו-גם הערעורים
שבפנינו ,מתמקדים בשאלת גובה הנזק .נפסק שיש להחיל את הלכת אטינגר גם על תביעות שעילתן בחוק
הפלת"ד ,מכמה טעמים :ההלכה שנתחדשה בעניין אטינגר לא ייחדה עצמה ,על-פי לשונה ,לתביעות על-פי פקודת
הנזיקין דווקא .כמו-כן ,סוגיית "השנים האבודות" היא סוגיה הנוגעת לדיני הפיצויים – להבדיל מדיני האחריות
– ובכגון דא המשטרים דומים ,בכפוף להוראות ספציפיות נבדלות .העובדה שהפקודה דוברת במשטר של אשם
ואילו החוק במשטר של היעדר אשם הביאה אמנם לקביעת גבולות סטטוטוריים לפיצוי בראשי נזק מסוימים ,אך
בכפוף לגבולות אלה ,לא נקבע שינוי פסיקתי בהערכת הפיצוי ובדרכי חישובו .כך לגבי ראשי הנזק השונים ,וכך יש
לנהוג גם ביחס לראש הנזק של אובדן יכולת השתכרות .המסקנה בדבר תחולת הלכת אטינגר על תביעות לפי
החוק נובעת גם מהנימוקים המהותיים שעמדו בבסיס ההלכה ,ובראשם – המטרות התרופתיות של דיני הנזיקין.
ככלל ,פסיקת פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות אין בה כדי לשלול את הזכאות לפיצוי גם בגין הפגיעה בכושר
לתרום במשק הבית – יש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו.
188
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ביהמ"ש העליון הותיר בצריך עיון את השאלה כיצד תותאם שיטת התשלום העתי בתביעות לפי פקודת הנזיקין
להלכת אטינגר – האם לכלול ,בכל תשלום חודשי בשנות חייו של הניזוק ,סכום מסוים המשקף חלק יחסי מן
הפיצוי המגיע לו עבור השנים האבודות; או שמא לא להפסיק את התשלום עם מות הנפגע.
.1השכר אלמלא העוולה .כיצד נדע מה היה שכרו (ההיפותטי) של הניזוק בעבר ובעתיד אלמלא התאונה? מהם
מרכיבי השכר הרלבנטיים? האם עליית שכר ריאלי במשק תילקח בחשבון? עד כמה מתחשבים בהצהרות
לרשויות המס .עפ"י שיטת האומדן מנסים להביא לדיון בחישוב השכר אלמלא העוולה ,אינטרס של הניזוק
להגדיל את השכר ואינטרס של המזיק להקטין את השכר.
ע"א 4816/20לסקוב נ' פלונית ( .)10.3.2021ערעור וערעור שכנגד בגדרם נדרש ביהמ"ש ל"כללי האצבע" שנקבעו
בפסיקה לפסיקת פיצויים לפי חוק הפלת"ד במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת ("בשחור") .ביישום
ביהמ"ש מוצא להפחית מגובה הפיצוי שנפסק לטובת התלויות לאחר שנקבע שיש לחשב את הפיצוי על בסיס שכר
נמוך יותר מזה שקבע ביהמ"ש קמא וללא הפסדי פנסיה .השופט עמית מפנה לפסיקה בה עמד על הדילמה
המתעוררת במצבים שבהם הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת .ברמת העיקרון ,על פי ההלכה הנוהגת ,הפיצוי לניזוק
ייגזר מההכנסה האמיתית שהוכחה ,ו"אין להעניש את הניזוק ,ובוודאי כך לגבי התלויים בו ,בשל חטאיו" .עם
זאת ,על הניזוק הטוען להכנסה לא מדווחת מוטל נטל גבוה במיוחד להוכחת טענותיו" ,שהרי כבר הראה ,שכשנוח
לו הדבר ,הוא מוכן להצהיר הצהרות שאינן אמת".
ניתן להצביע על מספר "כללי אצבע" בבוא ביהמ"ש לפסוק פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת
("בשחור"):
( )-על הניזוק-התובע נטל הוכחה מוגבר להוכחת גובה השתכרותו הלא מדווחת.
( )-אין מקום להשתמש בנקודות מוצא כמו שכר מינימום או שכר ממוצע במשק לצורך הערכת גובה ההכנסה הלא
מדווחת.
( )-גם משהוכחה ההכנסה הלא מדווחת ,יש להפחיתה לצורך חישוב הפיצויים ,ולו במעט לאור השיקולים
האמורים לעיל.
( )-יש להתייחס בחומרה רבה יותר למצג פוזיטיבי של אי השתכרות כלפי הרשויות (למשל ,דיווח כוזב לביהמ"ש
בהליך אחר או דיווח כוזב לביטוח הלאומי לשם קבלת קצבה) להבדיל מאי דיווח "פסיבי" ,בבחינת מעין יישום של
דוקטרינת ההשתק השיפוטי.
( )-יש להתייחס בחומרה רבה יותר לאי דיווח של עצמאי מאשר לאי דיווח של שכיר שמעבידו לא הנפיק לו תלוש
משכורת.
( )-יש להתייחס בחומרה רבה יותר לניזוק החי מאשר לתביעת אלמנה ותלויים.
.2הפגיעה בשכר החודשי עקב הנזק .לעניין הערכת אבדן השכר עקב הפגיעה מבחינה הפסיקה בין אבדן השתכרות
בעבר לבין אובדן השתכרות בעתיד.
באשר לעבר מפחיתים השכר החודשי שהתקבל בפועל בעבר לאחר הפגיעה (נתון עובדתי) מן השכר ההיפותטי
החודשי אלמלא הפגיעה ,וההפרש הוא הפסד השכר בחודש בעבר.
189
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
באשר לעתיד מכפילים את השכר ההיפותטי לחודש אלמלא הפגיעה בשיעור (באחוז) אובדן כושר ההשתכרות
שנקבע על ידי בית המשפט .לצורך קביעה זו בודק בית המשפט תחילה את שיעור הנכות הרפואית שנקבע על ידי
מומחה רפואי ושעור זה הוא נקודת מוצא לקביעה הסופית של שעור אובדן כושר ההשתכרות האינדיווידואלי של
הניזוק המסוים שיכול שיהיה גבוה או נמוך משעור נכותו הרפואית (האובייקטיבית) .תוצאת המכפלה של השכר
ההיפותטי בשיעור אובדן כושר ההשתכרות משקפת את אובדן השכר החודשי בעתיד.
לצורך חישוב השכר לאחר העוולה יש להבדיל בין השכר עד המשפט (עבר) לבין השכר לאחר המשפט (עתיד):
עד המשפט (עבר) – נתון עובדתי בו רואים כמה הניזוק הרוויח מהנזק עד המשפט. •
לאחר המשפט (עתיד) – בפסיקה פותחה שיטת להערכת השכר העתידי; שכר אלמלא העוולה Xאחוז •
אובדן כושר השתכרות = שכר הניזוק בעתיד.
קביעת אחוז אובדן ההשתכרות נקבע ע"י ביהמ"ש לאחר קביעת הנכות הרפואית ע"י הרופאים עפ"י תקנות ביטוח
קביעת אובדן כושר השתכרות). לאומי (קביעת נכות רפואית
נכות תפקודית :למישהו יש 45%אחוזי נכות רפואית ,אך במקביל יכול להיות בעל 100%נכות תפקודית.
אובדן כושר ההשתכרות :אובדן כושר עבודה כפי שנקבע ע"י ביטוח לאומי.
ע"א 4351-13כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וינטר דבורה ואח' רקע :המנוח נהרג בתאונת דרכים שעה שחזר לביקור
בארץ במהלך תקופה בה עבד בוונצואלה ,בשנים קודם לכן ,דווח לרשויות המס בארץ כי הוא אינו עובד .המחלוקת
העיקרית שנתגלעה בבימ"ש קמא נסבה על שכרו וכושר השתכרותו של המנוח .ביהמ"ש קבע כי יש להעמיד את
שכרו של המנוח בוונצואלה על ₪ 18,000ולהעריך את תקופת עבודתו בוונצואלה לפרק זמן של כ 4-שנים .לאחר
תקופה זו יש לחשב את רכיבי הנזק על בסיס ההנחה כי המנוח היה חוזר לישראל ומשתכר ₪ 12,000נטו עד הגיעו
לגיל . 67בימ"ש קמא סבר כי אין בהכרח ללמוד על פוטנציאל ההשתכרות של המנוח על פי הכנסותיו המדווחות
וכי במקרה דנא ,בהתחשב בראיות והעדויות בדבר כישוריו ויכולותיו של המנוח שהיו יוצאי דופן ,הונחה תשתית
מספקת לקבוע כי המנוח אכן עבד והשתכר "שכר לא פורמאלי" כדברי אלמנתו ,אף יותר מהשכר הממוצע במשק.
הערעורים מעלים את הדילמה לגבי קביעת השתכרות וכושר השתכרות של ניזוק הטוען כי גובה שכרו האמיתי היה
גבוה מהשכר שדווח לרשויות המס .פסק הדין :נדחו ערעורים מאוחדים המעלים את הדילמה לגבי קביעת
השתכרות וכושר השתכרות של ניזוק הטוען כי גובה שכרו האמיתי היה גבוה מהשכר שדווח לרשויות המס;
בהתאם להלכה הפסוקה ,יש לבחון את הכנסתו האמיתית של הניזוק עובר לתאונה ואין להענישו "ובוודאי כך לגבי
התלויים בו ,בשל חטאיו" ,ומאידך גיסא ,על התובע הטוען לדיווח כוזב מוטל נטל של ממש להוכיח את השתכרותו
האמיתית .במקרה דנא לא נמצא מקום להתערב בקביעת ביהמ"ש המחוזי לעניין שכרו וכושר השתכרותו של
המנוח.
לעיתים נעשה שימוש (מבלבל) במונח נוסף" ,נכות תפקודית" ,שהיא מידת ההגבלה על התפקוד שיש בדרך כלל (לא
בהכרח לגבי התובע) בנכות הרפואית שנגרמה לתובע .נכות זו מצויה בין הנכות הרפואית לבין אבדן כושר
ההשתכרות.
פס"ד גרוג'סיאן המערערת נפגעה בתאונת דרכים ,ונותרה נכה במרפק ידה השמאלית ובברך רגלה .מומחה רפואי
שמינה בית-המשפט המחוזי קצב לה נכות רפואית של ,23.5%ונכות תפקודית בשיעור .15%עקב התאונה
190
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
וההגבלות שבעקבותיה פוטרה המערערת ,בגיל ,57מעבודתה כמנקה ,ומאז אינה עובדת .בית-המשפט פסק לה
פיצויים בעבור הפסד השתכרות בעבר ובעתיד ,וכן בעבור נזקים נוספים .המערערת מלינה על מיעוט סכום
הפיצויים שנפסק לה בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד ועל שלא נפסקו לה פיצויים בגין הפסדי פנסיה .בפסק הדין
נקבעו מס' הלכות:
ההנחה הכללית לגבי עובדת היא שגיל פרישתה הוא 65וכדי לסטות מחזקה זו יש להוכיח שכך מקובל בענף
המקצועי שבו עבדה או שקיימות ראיות מיוחדות במקרה הנדון
פריט הנזק של הפסד כושר השתכרות בעתיד מעמיד קשיים רבים בפני בית-המשפט הנדרש לקובעו
הנכות הרפואית נקבעת על-פי המימצאים הרפואיים שנגרמו עקב התאונה כשהם מתורגמים לאחוזים
אם ניתן להוכיח את הפסד כושר ההשתכרות הממשי אין נזקקים לשיעור הנכות הרפואית ,אך כשאין נתונים
אחרים יכול שיעור הנכות לשמש מודד למידת הפגיעה בכושר ההשתכרות
נכות תפקודית מבטאת את מידת הפגיעה בכושר התפקוד ואינה בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית
ע"א 3222/10ביטוח ישיר נ' פלוני (;)28.6.2012
תכלית התכליות של דיני הנזיקין ,היא "השבת המצב לקדמותו" .משהוכח כי לנכות הרפואית של המשיב ,עובר
לתאונה ( ) 75%לא הייתה השפעה על השתכרותו של המשיב לאורך שנים רבות עד לתאונה ,קבלת טענת המערערות
כי יש לזהות את שיעור ההחמרה בנכותו התפקודית של המשיב עם שיעור ההחמרה בנכותו הרפואית ,עומדת
בסתירה לעקרון של השבת המצב לקדמותו .עם זאת ,ביהמ"ש מצא להפחית ₪ 400,000בראש הנזק של הפסד
השתכרות לעבר ולעתיד .זאת ,מאחר שסוגית השתכרותו של המשיב במסגרת החברה המשפחתית נותר לוט
בערפל ,ואף בימ"ש קמא התרשם כי ייתכן ועמדו מאחורי משכורתו שיקולים של "מקלט מס" ,בהתחשב בכך
שהמשיב פטור ממס הכנסה.
ע"א 2577/14פלוני נ' הפול ,פס' )11.1.2015( 6המערער נפגע בתאונת דרכים עת שרכב על אופנועו ,בעיקר בגבו
ובגפיו התחתונות .המשיבה היא המבטחת של האופנוע והנתבעת בתביעה שהגיש המערער לפי חוק הפיצויים
לנפגעי תאונות הדרכים .הצדדים הגישו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי .המלאכה להבחין
בין הנכות הרפואית ,הפגיעה התפקודית והגריעה מההשתכרות או מכושר ההשתכרות מסורה לערכאה הדיונית.
אין לקבוע מעין-חזקה המזהה את הנכות הרפואית עם הנכות התפקודית או עם הגריעה בהשתכרות .עם זאת,
מעין-חזקה זו נוהגת בפסיקה לאחרונה לגבי קטינים ,והיא מקור השראה להערכת הגריעה בכושר ההשתכרות
כשבנכויות אורתופדיות עסקינן וכשמשלח ידו של הנפגע כרוך בעבודה פיזית .כשהנפגע הוא בעל עסק עצמאי,
הערכת הגריעה אינה פשוטה.
ע"א 4248/19פלונית נ' הראל חברה לביטוח ( .)18.8.2020המערערת ,ילידת ,1985נפגעה ביום 7.5.2012בתאונת
דרכים .לאחר התאונה המערערת פנתה לחדר מיון והתלוננה על כאבי צוואר ,רגל ,כתף וסחרחורת .לאחר בדיקה,
המערערת שוחררה לביתה עם הוראות טיפול ומנוחה .כשבועיים לאחר מכן נבדקה המערערת על ידי נוירולוג בחדר
מיון .בבדיקה זו לא נמצא חסר נוירולוגי משמעותי ,והיא שוחררה לביתה .בהמשך ,לאחר שטופלה על ידי רופאי
משפחה ואורתופדים בקהילה משך מספר חודשים ,ולאחר שנשללו מחלות אחרות ,אובחנה המערערת כסובלת
מפיברומיאלגיה בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים .המומחה בתחום הראומטולוגיה שמונה בתיק
קבע כי המערערת סובלת מפיברומיאלגיה שהתפתחה בעקבות תאונת דרכים וקבע כי למערערת נותרה נכות
191
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
רפואית צמיתה מיום התאונה בשיעור של ,20%לפי סעיף ()1(35ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות
לנפגעי עבודה) .מומחים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה קבעו כי למערערת לא נותרה נכות בתחומים אלה.
בימ"ש קמא קיבל את עמדת המומחה לעניין קיומה של פיברומיאלגיה והקשר הסיבתי בין המחלה לתאונה,
והעמיד את הנכות הרפואית הצמיתה שלה על ,20%בציינו כי שיעור זה משקף גם את נכותה התפקודית של
המערערת ואת הפגיעה בכושר השתכרותה .על בסיס קביעות אלו נפסק למערערת סך כולל של כ 1.1-מיליון .₪
פסק הדין :ערכאת הערעור תתערב בהחלטות בדבר שומת פיצויי נזיקין במשורה ,תוך בחינת הסכום הכולל
שנפסק ,בדרך של בחינה ממעוף הציפור אם קיימת חריגה של ממש מהנהוג ומהמקובל באחד מראשי הנזק
שנפסקו .במקרה זה ,אף אם ניתן להפחית או להגדיל את הפיצוי ברכיב כזה או אחר ,טענות הצדדים "מתקזזות"
זו כנגד זו וסכום הפיצוי הכולל סביר בנסיבות העניין ,ואינו מגלה טעות בולטת שמצדיקה התערבות.
.3תקופת ההשתכרות .מהו גיל תחילת הפסד ההשתכרות? מה הדין בתקופת השירות הצבאי? מהו גיל תום תקופת
ההשתכרות לגבי שכיר ולגבי עצמאי?
שכירים – חישוב התקופה מבוצע באופן ספציפי ועפ"י הכוח ולא לפי גיל הפרישה .החזקה היא ששכיר יפרוש
בגיל .67
בתקופת שירות צבאי -אדם שניזוק בתקופה בה היה צריך לבצע שירות צבאי מקבל פיצויים לפי גובה של
מהשכר הממוצע במשק.
פס"ד אבני (יש להחליף 65ב : )67-נפסקו פיצויים כתלויה בבעלה המנוח אשר נפטר כתוצאה מתאונת דרכים .בין
הממצאים שקבע בית-משפט קמא כבסיס לחישוב סכום הפיצויים נקבע כי המנוח היה צפוי לפרוש מעבודה בגיל
.65מכאן הערעור .בית-המשפט העליון פסק:
( ) 1הפסיקה מכירה בחזקה ,הניתנת לסתירה ,ועל-פיה פרישתו של אדם מעבודה היא בגיל .65זוהי נקודת
המוצא .באין ראיות אחרות ייקבע גיל זה כגיל שבו היה צפוי שהעובד יפרוש מעבודתו לולא התאונה .בית-המשפט
מעמיד את העובד בחזקתו שיוסיף ויתמיד בתחום עיסוקו לאורך זמן עד לגיל 65שנים בלי שיצטרך להוכיח זאת
באופן פוזיטיבי.
( ) 2בצדה של חזקה זו נקבע כלל נוסף ,ולפיו רשאים בעלי-הדין להוכיח נסיבות מיוחדות שעל-פיהן היה צפוי
שהעובד המסוים היה פורש מעבודה בגיל צעיר יותר או מבוגר יותר .נסיבות היכולות ללמד על גיל פרישה מוקדם
יותר הן לדוגמה מצב בריאות לקוי של העובד ללא קשר לתאונה ,אשר סביר לצפות שיביא לפרישה מוקדמת.
במקרים רבים הכירו בתי-המשפט בגיל פרישה מבוגר יותר ,לדוגמה לגבי בעלי מקצועות חופשיים .גם העובדה
שאדם נפגע בגיל מבוגר ועד התאונה עבד במלוא המרץ עשויה לחזק את הטענה שהעובד היה ממשיך לעבוד מעבר
לגיל הפרישה המקובל של . 65
( )3מפסקי-דין רבים משתמע כי גיל פרישה של 65שנים ,ולא מבוגר יותר ,אינו משקף עוד את המציאות .גיל
פרישה זה נקבע בעבר על יסוד שני שיקולים :האחד ,שגיל הפרישה מעבודה בהסכמי עבודה רבים הוא 65והאחר,
העובדה שבגיל זה זוכים הפורשים מעבודה לגימלת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי .נראה שקביעה זו אינה מעוגנת
במצב האמיתי בשוק העבודה ,ונדמה שהגיעה העת לרביזיה בגישה זו .הניסיון מלמד שמרבית העובדים שואפים
למצוא לעצמם עבודה לפרנסתם גם לאחר הגיעם לגיל .65
( ) 4במקרה דנן אין צורך להכריע בשאלת חזקת גיל הפרישה ,שכן הוכחו נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו סטייה
מגיל פרישה של 65שנה והעמדתו על 70שנה.
192
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ע"א 2353/21פלונים נ' הפול ( .)6.7.2021המערער נפגע ביום 21.2.2014בתאונת דרכים ,עת נהג באופנוע והתנגש
ברכב אחר שחסם את דרכו .כתוצאה מהתאונה נגרמה למערער פגיעת ראש ,והוא פונה ממקום התאונה כשהוא
מחוסר הכרה ומונשם .המערער נותח ואושפז עד ליום 25.3.2014ולאחר מכן הועבר למחלקה לשיקום נפגעי ראש
עד ליום .28.6.2014המשיבה בע"א 2353/21והמערערת בע"א ( 3712/21להלן :המשיבה) היא מבטחת האופנוע
שעליו רכב המערער .אין מחלוקת בשאלת חבותה של המשיבה בנזקי המערער ,והדיון התמקד בגובה הנזק .פסק
בדין :על אף הנטייה שלא להתערב בסכום הפיצויים שנפסק על ידי הערכאה הדיונית בתביעה לפי חוק הפלת"ד,
המקרה דנא מצדיק התערבות בשל שני ההיבטים הבאים :א .חישוב הפסד השכר לעתיד עד גיל :67בהתחשב בכך
שביהמ"ש הכיר במערער כמי שעבד באופן עצמאי עובר לתאונה ולא פסק הפסדי פנסיה ,היה מקום לחשב את
הפסדי השכר לעתיד עד הגיעו לגיל 70ולא עד לגיל ;67ב .עזרת צד ג' לעתיד :לאור מכלול הנכויות של המערער
והנכות התפקודית שנקבעה ,יש להוסיף לפיצוי שנפסק ברכיב זה סך של ₪ 140,000לעתיד ,המשקף עזרה של 5
שעות שבועיות בממוצע.
לגיל פרישת נשים ראו ע"א 8918/14פלונית נ' פלוני ( .)27.7.2015המערערת נפגעה בתאונת דרכים ביום
. 26.11.2002המערערת עבדה במשרה בכירה בבתי הזיקוק לנפט בחיפה כמנהלת מאגרי מידע באגף המחשבים של
המפעל .בעקבות התאונה אושפזה המערערת למשך כשלושה חודשים .נקבע בנוגע לראש הנזק של "הפסדי שכר",
כי לא היה מקום "להקפיא" את גובה שכרה של המערערת ממועד התאונה ועד למועד פרישתה ,מבלי לחשב את
ההתקדמות המובנית בדרגות ובשכר במהלך השנים אצל המעסיק.
האם זכאי הניזוק שבשל העוולה נפטר קודם זמנו לפיצוי בשל אבדן השתכרות ב"שנים האבודות"? התשובה לכך
חיובית וסוגיה זו תידון במסגרת הנושא "יורשים ותלויים".
.4התאמה לממד הזמן .ריבית והצמדה (עבר) והיוון (עתיד) – ראו להלן.
היבטים מיוחדים של הפסד השתכרות .כיצד יחושב הפסד השתכרות של קטין?
בעבר ההנחה היתה שבגלל שהוא קטין הוא יסתגל יותר בקלות למגבלה שלו .היום החזקה לגבי קטין שלוקחים
את הנכות הרפואית וזה אובדן כושר ההשתכרות שלו .הבסיס הוא השכר הממוצע במשק.
רע"א 7008/09אל רחים נ' אל קאדר פס' ;))7.9.2010( 14מוסבאח עבד אל קאדר ,יליד 5.9.1982השתתף במשחק
קט רגל במסגרת שיעור התעמלות של כיתה י"א בתיכון מקיף טייבה .במהלך המשחק ובפרץ של שמחה לאחר
שהבקיע שער ,נתלה על משקוף שער הקט רגל ,והשער קרס על המערער וגרם לפציעתו .הוא הובהל לבית החולים
מאיר בכפר סבא ,שם אובחן כסובל מפגיעות בריאה הימנית ,בכבד ובאחת מכליותיו .המערער אושפז עד ליום
15.3.99ולאחר מכן אושפז מספר פעמים לתקופות של מספר ימים – סה"כ 43ימי אשפוז .בימ"ש הטיל אחריות
לנזק של המערער שנגרם בעקבות תאונה בבית ספרו ,על העיריה ,המנהל ומורה ב'מעגל הראשון' של המעוולים ,ועל
משרד החינוך ב'מעגל השני'; אעפ"כ ,משרד החינוך חויב בפיצוי המערער 'ביחד ולחוד' עם יתר המעוולים; על
המערער הושת אשם תורם.
רע"א 796/19פלוני נ' הפול ( ;)28.2.2019המבקש ,יליד ,1976נפגע ביום 7.6.2015בתאונת דרכים שהוכרה על ידי
המל"ל כתאונת עבודה .ועדה רפואית העמידה את נכותו המשוקללת של המבקש על 55%בגין פגיעה נוירולוגית
ואורתופדית בקרסול ימין ,ובגין נכות פסיכיאטרית .לאחר הפעלת תקנה 15לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת
נכות לנפגעי עבודה) ,התשט"ז ,1956-הועמדה דרגת נכותו של המבקש על .83%כידוע ,בהתאם לסעיף 6ב לחוק
193
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,התשל"ה –1975-קביעת הוועדה מחייבת בהליך משפטי המתנהל מכוח חוק זה.
נדחתה בקשת רשות הערעור על החלטת בימ"ש המחוזי לדחות את בקשת המבקש להבאת ראיות לסתור את
קביעת המוסד לביטוח לאומי בתחום האנדוקרינולוגיה לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,ובקשה
למנות מומחים רפואיים בתחומי רפואה נוספים לפי סעיף 6א לחוק הנ"ל .נפסק כי ,עניינו של המבקש רחוק עד
מאוד מלהיכנס לחריג לפיו תתאפשר הבאת ראיות לסתור מקום בו לא עמדו לפני ועדת המוסד לביטוח לאומי
עובדות חשובות ומהותיות לגבי מצבו של הניזוק.
רע"א 6572/21הפול נ' פלוני ( .)20.10.2021המשיב ,הגיש לבית משפט השלום תביעה נגד המבקשת לפיצויים בגין
נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים מיום ,23.8.2015שאירעה במהלך עבודתו כעובד שטח בחברת החשמל
(להלן :התאונה) .בפסק דינו קבע בית משפט השלום כי בעקבות התאונה נותרה למשיב נכות צמיתה משוקללת
בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי בשיעור של .16.64%לצד זאת ,ציין בית משפט השלום כי "כידוע ,אין בהכרח
זהות בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה התפקודית ,ובין אלה לבין הגריעה מההשתכרות או מכושר ההשתכרות של
הנפגע" .על רקע האמור ,צוין כי אמנם לאחר התאונה הועבר המשיב לתפקיד פקידותי והכנסתו החודשית פחתה,
אך אין לייחס את מלוא הגריעה משכרו לתאונה .זאת ,בין היתר ,מאחר שהמשיב לא עשה די על מנת להקטין את
נזקו; צרך קנאביס רפואי באופן החורג מרישיון השימוש שניתן לו; ולא הוכיח כי פעל להקטנת הנזק בדרך של
מציאת עבודה אחרת בחברת החשמל או מחוצה לה .לפיכך ,העמיד בית משפט השלום את שיעור הגריעה משכרו
של המשיב על . 10%פסק הדין :שיעורי הנכות התפקודית והגריעה מהשכר ,נקבעים עפ"י הנסיבות הפרטניות של
הניזוק הקונקרטי .לכלל זה חריג הנוהג בנזקי קטינים ,לגביהם נאלץ בימ"ש להיעזר בהנחת עבודה ,הניתנת
לסתירה ,שלפיה שיעור הנכות הרפואית אצל ניזוק קטין משקף את שיעור הנכות התפקודית ושיעור הגריעה
מהשכר .האמור משמש לעיתים אף כמקור השראה לקביעת שיעור הנכות התפקודית והגריעה מהשכר בעניינם של
בגירים .אך זאת רק כאשר מדובר בניזוק שעיסוקו בעבודות פיזיות ונגרמו לו נכויות אורתופדיות; אין בכך כדי
ליצור במסגרת חישוב נזק של בגיר חזקה"/מעין חזקה" כדוגמת זו הנוהגת בעניינם של קטינים.
כזכור השכר אלמלא הפגיעה (ההיפותטי) לגבי קטינים ואף בגירים צעירים מחושב לפי שכר ממוצע במשק (הלכת
אטינגר – נושא .)3
ע"א 459/15קרנית נ' פלונית ( .)8.8.2019המערערת והמשיבה שכנגד היא הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן:
קרנית) .המשיבה בערעור והמערערת שכנגד (להלן :המשיבה) ,ילידת חודש יולי ,1986נפגעה קשה בתאונת דרכים
ביום 8.1.2008בהיותה כבת עשרים ואחת .המשיבה סבלה מפגיעה רב מערכתית ,הכוללת פגיעות נוירולוגיות,
נוירופסיכולוגיות ואחרות ,ובמשך תקופה ממושכת אושפזה בבית החולים בילינסון .בהמשך ,הועברה לשיקום
בבית החולים לוינשטיין ,ולאחר כשנה שוחררה ממנו .בשל נסיבות חייה הקשות ,ולאור פציעתה הקשה בתאונה,
היא הוכרזה כחסויה; דודתה מונתה כאפוטרופוס על גופה ועמותת "גג לנזקק ולחוסה" מונתה כאפוטרופוס על
רכושה (להלן :העמותה) .פסק הדין :חרף נסיבות חייה הקשות של המשיבה לא נמצא להתערב בהחלטת ביהמ"ש
קמא להעמיד את בסיס הפסד ההשתכרות לעתיד על השכר הממוצע במשק זאת בהינתן כי בעת התאונה הייתה
המשיבה כבת 21.5בלבד; לאור חוות הדעת של המומחית בתחום הנפשי; ולנוכח המגמה שלא לסטות מהשכר
הממוצע במשק לגבי קטינים וצעירים אלא במקרים חריגים .מה עוד ,שביהמ"ש קמא העמיד את שכרה במשך
תקופה של כשבע שנים – החל מיום התאונה ועד למתן פסק הדין – על סכום נמוך מהשכר הממוצע במשק ,ובכך
איזן בין הדברים .ראש הנזק היחיד שנמצא להתערב בו ,הוא עזרת צד שלישי לעבר.
194
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
האם זכאי הניזוק לפיצוי בשל אבדן פנסיה (שמוקנית כיום לכל) ,הפרשות מעביד לדמי מחלה ופיצויי פיטורין?
ע"א 2235/96כלל חברה לביטוח נ' עזבון שואמרה ,פ"ד נד( )2000( 615 )3ארבעה עובדים של מפעל "פולגת" בקרית
גת ,תושבי יהודה ושומרון ,נהרגו בתאונת דרכים בדרכם לעבודתם .המשיבים הם עיזבונותיהם והתלויים בהם .הם
תבעו את המערערים בבית-המשפט המחוזי בגין הנזקים שנגרמו להם .בית-המשפט קבע כי יש להוסיף לשכר של
כל אחד מהמנוחים ,כבסיס לחישוב אובדן התמיכה של התלויים ,תנאים סוציאליים בשיעור של 37.33%מהשכר,
הכולל הפרשות להבטחת פנסיה מקיפה בשיעור ,25%פיצויי פיטורין בשיעור 8.33%ופדיון ימי חופשה בשיעור .4%
המערערים טוענים כי יש להעמיד את התוספת על 12.5%בלבד ,שכן זהו הסכום ששולם על-ידי פולגת לשירות
התעסוקה ,שממנו קיבלו המנוחים את שכרם ,בעבור תנאים סוציאליים .בפסק הדין נקבע )1 :נוסף על השכר
המשתלם לעובד ,מקובל שהמעביד מעניק לו הטבות נוספות שוות כסף )2 .תשלום לקרן פנסיה מבטיח לעובד
שבהגיעו לגיל פרישה ,או במקרה שיהיה נבצר ממנו להמשיך מטעמי בריאות לעבוד ,יקבל קיצבה חודשית)3 .
התשלום לקרן פנסיה בא להבטיח פנסיה לעובד בבוא המועד לכך .לפיכך אין העובד זכאי גם לפיצוי בגין הפסד
ההטבה של תשלום המעביד לקרן פנסיה וגם לפיצוי בגין הפסד פנסיה.
ע"א 9079/04לילך נ' לאופר ( .)15.4.2007המערערת נפגעה בתאונת דרכים בהיותה חיילת .ביהמ"ש פסק לה פיצוי
בגין הפסד השתכרות חלקי ובגין הפסד פנסיה .שני הצדדים ערעור על גובה הפיצוי מטעמים שונים .ביהמ"ש דחה
את הערעורים וקבע כי :ראש נזק המשיק לפיצוי בגין אובדן הפנסיה הוא ראש הנזק של אובדן תשלומים
סוציאליים .שני ראשי הנזק הינם חלופיים .לצורך חישוב הפיצוי בגין אובדן תשלומים סוציאליים ,יונח בפני
הערכאה המבררת אומדן התשלומים שמפריש המעביד לטובת קרן הפנסיה של עובדו ,לצד תשלומים נוספים
שהמעביד משלם ברגיל לעובדו (כגון ימי חופשה או ימי מחלה) .סכום זה ייווסף לפיצוי המוענק לנפגע בגין הפסד
כושר השתכרותו בעתיד ,בהתאם לשיעור הנכות התפקודית שנקבעה לו .גם באותם מקרים שבהם הראיות לא
מאפשרות לערוך חישוב מדויק – כדוגמת מקרים בהם הנפגעים הם קטינים – ניתן לקבוע את הפיצוי לפי הערכה,
או בסכום גלובאלי .השאלה כיצד נעשית הבחירה בין שני ראשי הנזק ,ולפי איזה מהם יש לפסוק פיצוי במקרה
נתון ,לא זכתה למענה חד-משמעי בפסיקה .במקרים שבהם הנפגעים הם קטינים נטיית הפסיקה היא לפסוק להם
פיצוי בגין אובדן תשלומים סוציאליים .יהא זה נכון לפסוק לקטינים פיצוי לפי ראש נזק זה מקום שבו ניתן
להעריך את הנתונים המתאימים .פיצוי כזה ישיב את המצב לקדמותו באופן מלא יותר וישקף את מצבו האמיתי
של הנפגע ,שעוד עתיד להשתלב בשוק העבודה בהתאם לכושר השתכרותו
האם הפיצוי ניתן על פי השכר לפני מס (ברוטו) או לאחר ניכוי מס (נטו)? והאם זכאי הניזוק לפיצוי בשל עליית
השכר הריאלי בעתיד.
ע"א 2099/94חיימס נ' איילון ,פ"ד (נ"א(( ,529 ,)1פס' .)13- 11ביום 25.8.1988נפגע ציון חיימס (להלן – המערער)
בתאונת דרכים .איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן – המשיבה) חבה בפיצויו על נזקיו שנגרמו לו בתאונה זו .ביום
28.2.1994ניתן פסק-דין על-ידי בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ,ובו נקבעו פרטי נזקיו של המערער בתאונה,
והמשיבה חויבה בתשלום פיצויים למערער . .בערעור שהגישה המשיבה היא טוענת לפיצוי-יתר של המערער .עיקר
הדיון נסב על שיעור הריבית שעל-פיו יש להוון את פרטי הפיצויים הנוגעים לנזק עתידי .טענת המערער הייתה שיש
195
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
להקטין את שיעור ההיוון המקובל בגלל הגידול הצפוי בשכר הריאלי אל מול ירידת שיעורי התשואות על השקעות
בטוחות במשק.
בעליון נקבעו ההלכות הבאות ) 1 :ניזק זכאי לפיצוי על הפסד כושר השתכרותו עקב התאונה שבה נפגע ,ואת כושר
השתכרותו לולא התאונה ניתן לעתים להסיק מהכנסתו מעבודה שבה עבד שנים לפני התאונה )2 .בהיעדר נתונים
לגבי כושר השתכרותו של הניזק לפני התאונה נזקק בית-המשפט לא אחת להנחה שכושר השתכרותו של הניזק
זהה לגובה השכר הממוצע במשק; האפשרות של גידול השכר הריאלי במשק ניתנת להוכחה ואם תוכח יינתן לה
ביטוי במסגרת חישוב הפסד כושר ההשתכרות בעתיד )3קביעת שיעור ההיוון של סכום הפיצוי מתבססת על הנחה
בדבר יכולתו של הניזוק להשקיע את כספי הפיצוי שהתקבלו בטרם עת בהשקעה בטוחה עד להתגבשות נזקו,
והשיעור המקובל הוא ) 4 .3%במסגרת היוון סכומי פיצויים המגיעים לניזק בגין נזק עתידי לא תובא בחשבון
האפשרות של גידול השכר הריאלי במשק )5 .במקרים מתאימים תהיה הצדקה לפצות ניזק גם על הצורך בכך
שמישהו ידאג לענייני הכספים שלו וליתר ענייניו .עם זאת ,במסגרת החובה להקטין את הנזק ,קיימת חובה למנוע
תשלום כפל מיותר )6 .על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ,תשנ"ד ,1994-חייב כל תושב להיות חבר בקופת חולים,
ומכוח חברותו זו מגיע לו טיפול רפואי על-פי סל הבריאות שקובע החוק ,ללא כל תשלום ,אפילו שהטיפולים
הנדרשים לו הם עקב תאונה .לקופת חולים ,המספקת את השירות ,מוקנית זכות שיפוי מהמזיק על ההוצאות
הרפואיות אשר נגרמו לה עקב טיפולים שסיפקה לנפגע המבוטח אצלה (סעיף 22לחוק הבריאות) .על רקע תשתית
זו ,אין הנפגע זכאי לפיצוי מהמזיק בגין הטיפולים הרפואיים שהוא זכאי לקבלם חינם מקופת החולים שבה הוא
חבר.
ע"א 11294/05מורדוך נ' המגן חברה לביטוח ( – )2.7.2008המערער נפגע בתאונת דרכים ,אשר הוכרה על-ידי
המוסד לביטוח לאומי גם כתאונת עבודה .המשיבה הינה חברת הביטוח של המערער ,אשר אין מחלוקת כי היא
נושאת באחריות לתשלום הפיצויים .בתאונה נפגע המערער בצורה קשה ביותר בחלקי גופו השונים והובהל לבית
החולים כשהוא מחוסר הכרה ומונשם באופן מלאכותי .פסק הדין :הלכת אקסלרד קבעה קווים מנחים לפסיקת
פיצויים עבור עזרת הזולת לה זקוקים נכים שאיבדו את כושר ניידותם :עובד זר יתגורר עמו ויבצע הן פעולות
יומיומיות והן אחזקת משק הבית .עובד זה גם ילווה אותו בניידותו .יהיה עובד מחליף ישראלי בסופי שבוע ובימי
העדרות של העובד .בהתחשב בסיכון שלעיתים לא יימצא עובד זר ,או תהיה הגבלה על הבאת עובדים זרים ארצה,
או שעלות העסקתם תגדל ,יש להוסיף לעלות של הסיעוד סכום שיבטא סיכון זה .כן יש לספק לעובד מקום מגורים
בבית הנפגע ,ולשאת בעלות צרכי היומיום שלו .עם זאת ,בכל עניין יש לפעול לגופו .בענייננו נראה כי עבור מטלות
היומיום יוכל המערער להסתדר עם מטפל זר .עם זאת ,הוא עשוי להזדקק למס' שעות בשבוע למטפל ישראלי;
מאחר שבד"כ נדרש שיימצא אדם בקרבת הנכה משך כל שעות היממה ,כאשר נדרשת ממנו עזרה בפועל ,לסירוגין
מס' שעות ביממה ,יש לפסוק פיצוי בהתאם לעלות עובד שיגור עם המערער ויספק עזרה בפעולות יומיומיות ובמשק
הבית ,שכן הוא יכול לבצע את עבודות הבית כשהוא לא מטפל באופן אקטיבי במערער.
196
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
ע"א 3929/18הפניקס נ' פלונית ( )28.1.2019פלונית נפגעה בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה .המשיבה
אושפזה כשהיא מורדמת ומונשמת ,ובהמשך הועברה לבית לוינשטיין שם שהתה כארבעה חדשים עד ששוחררה
לביתה (סה"כ 182ימי אשפוז) .המשיבה תבעה את המערערת בע"א ( 3929/18להלן גם :המבטחת) לפי חוק
הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,התשל"ה( 1975-להלן :חוק הפיצויים) ,והמחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת
גובה הנזק .פסק הדין :על אף הנטייה שלא להתערב בגובה הפיצויים שנפסקו ע"י הערכאה הדיונית ,המקרה דנא
מצדיק התערבות ,שכן הפיצוי שנפסק לזכות המשיבה הוא חריג ,בדגש על ראש הנזק של עזרת צד ג'.
ע"א 7099/16פלוני נ' רוזנר( ))8.8.2019רוזנר נהג בשדרות קק"ל מכיוון מזרח למערב .בהגיעו לצומת ,החל רוזנר
לפנות שמאלה לכיוון שכונת השקמים מבלי לעצור בקו המסומן על הכביש לפני הפנייה ,והתנגש בע' שרכב על
אופנועו מהכיוון הנגדי בשדרות קק"ל .ע' ,שהיה בן 19בעת התאונה ,נהג באופנוע שטח ללא רישיון נהיגה וביטוח
חובה .על האופנוע לא הותקן פנס תאורה קדמי ,ע' לבש חולצה כהה ולא חבש קסדה ,ולפי הערכת בית משפט קמא
נסע במהירות של כ 95-קמ"ש בעת התאונה .ע' נפגע פגיעה רב-מערכתית ,והובהל לבית החולים רמב"ם כשהוא
מחוסר הכרה ובמצב אנוש .בעקבות התאונה הוא סבל מחבלת ראש קשה ,ונזקק למספר ניתוחים ולשיקום
ממושך .התאונה הותירה את ע' עיוור ,עם פגיעות גופניות וקוגניטיביות קשות ,נעזר בכיסא גלגלים ותלוי לחלוטין
באחרים .להשלמת התמונה ,יוער כי בעקבות האירוע המתואר הוגש נגד רוזנר כתב אישום בגין נהיגה בחוסר
זהירות ,התנהגות הגורמת נזק ואי-מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה ,וההליך הסתיים בזיכוי מחמת הספק.
כאשר קיים שוני בין עלות תיקון של נכס שניזוק לבין ירידת ערך השוק שלו – למה זכאי הניזוק (גדיש נ' מוסא)?
וכיצד יחושב פיצוי על נזק לנכס שיש לו שני שימושים שונים?
הוצאות רפואיות למול תיקון נכס שניזוק .האם יש שוני בין עלות תיקון נכס שניזוק לבין ירידת ערך השוק שלו?
9474-03גדיש נ' מוסא המערערות ניהלו פרויקט בנייה בקרקע הסמוכה לחלקתם של המשיבים .1-3עקב טעות
של המערערות נחפר חלק מחלקתם של המשיבים וערכה ירד .בימ"ש קמא פסק כי על המערערות להשיב את מצב
החלקה לקדמותה ,אף שלטענת המערערות עלות השבת המצב לקדמותו גבוהה בהרבה משווי ירידת ערכה של
החלקה .מכאן הערעורים .ביהמ"ש קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לביהמ"ש המחוזי בקובעו כי:
השבת מצב הדברים לקדמותו הינו עיקרון או ערך בסיסי בתורת הפיצויים בנזיקין .משמעות הדבר הינה מתן פיצוי
מלא לניזוק .פיצוי זה לא נועד להעניש את המזיק ,או לגלות רגשי הזדהות או סימפטיה לניזוק .הפיצוי נועד לפצות
על הנזק – לא יותר ולא פחות .על כן ,הפיצוי לא בא לאפשר לניזוק להיטיב את מצבו על חשבון המזיק ,כשם שהוא
לא בא לאפשר למזיק להיטיב מצבו על חשבון הניזוק .העיקרון של השבת המצב לקדמותו מתמקד בניזוק ,אך
קיימות נקודות מבט נוספות שיש להתחשב בהן ,בעניין הנדון נקודת המבט של המזיק ונקודת המבט של הציבור
בכלל .ההתמקדות בניזוק משמעה שיש ליתן משקל כבד לאינטרסים שלו ,ומקום שקיימות כמה דרכים להשיב את
מצב הדברים לקדמותו ,יש להעניק לניזוק את כוח הבחירה בין החלופות השונות .אך על הניזוק להפעיל את כוח
הבחירה שהדין מעניק לו בתום לב.
197
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מזיק הפוגע במעשה עוולה במקרקעין של הניזוק חייב להשיב את מצב הדברים לקדמותו .הערך הכספי של פיצוי
זה יכול להיקבע על פי ירידת הערך של המקרקעין הנקבע על פי שווי המקרקעין לפני ואחרי העוולה או על פי
ההוצאות שיש להוציא כדי לתקן את הפגיעה .עקרון תום הלב דורש כי מבין החלופות השונות ,אשר כל אחת מהן
יש בה כדי להשיב את מצב הדברים של הניזוק לקדמותו ,הניזוק לא יבחר בחלופה המטילה מעמסה כספית בלתי
סבירה על המזיק .כאשר הפיצוי בגין ההוצאות גבוה במידה משמעותית מאובדן הערך ,על הניזוק להצביע על
שיקולים מיוחדים על מנת להצדיק את בחירתו בפיצוי הגבוה יותר.
מתוך פסק הדין" :שני מבחני המשנה בעניין זה – השינוי בערך המקרקעין או הוצאות התיקון – הם אמצעים
להגשמתה של מטרה זו (ראו פרשת תושיה ,עמ' .)54אין הם מטרה לעצמה .על כן יש מקום לנקוט באמצעים
אחרים ,אם ניתן בעזרתם להגשים את המטרה של השבת המצב לקדמותו .ניתן גם לצרף את ירידת הערך והוצאות
התיקון ,ובלבד שמצבו של הניזוק לא הוטב בשל הפיצוי בגין הנזק שנגרם לו .כאשר ישנה הטבה שכזו ,על בית
המשפט לשקול אפשרות של הפחתת הפיצוי ,כדי להעמידו על השבת המצב לקדמותו"
רע"א 4285/16סולטאן נ' מקורות ( .)29.9.16חקלאים אשר עצי זית שבבעלותם נעקרו מאדמתם (בעקבות עבודת
תשתית שבצעו המשיבות) – האם לפי שווים של עצים מסוג זה המשמשים להפקת שמן (בהתאם לשימוש שנעשה
בעצים בנקודת הזמן שבה נגרמו הנזקים האמורים) ,או לפי שווי השוק של העצים שניזוקו אילו נמכרו כעצי נוי?
פסק הדין :כלל גדול הוא כי תכלית הפיצוי בדיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו .תכלית זו מושגת כאשר
סכום הפיצוי שניתן לניזוק מעמידו במצב שבו היה עומד אלמלא בוצע כלפיו מעשה העוולה .כאשר עסקינן בנזק
שעניינו שלילת רכושו של אדם (להבדיל מפגיעה ברכוש זה בלבד) משמעות יישומו של הכלל האמור היא כי הניזוק
יהא זכאי לפיצוי לפי שווי השוק של הנכס שאיבד ,כך שיהיה בכוחו לרכוש לעצמו חפץ חדש מאותו הסוג .על כן,
בענייננו ,הפיצוי צריך להינתן בהתאם לשווי השוק של העצים שנעקרו ,ללא קשר לשאלה מה היה השימוש
הקונקרטי שעשו בהם בעליהם במועד התרחשות הנזק ,או להתרשמותו של ביהמ"ש מכוונותיהם של הבעלים
במועד זה .זאת ועוד :קביעת שיעורו של הפיצוי לפי שווי השוק של הנכס שנפגע מבוססת לעיתים גם על הערכתן
של התרחשויות עתידיות ,אף אם אין לגביהן מידת ודאות מוחלטת .לעמדת השופטת ברק-ארז ,הפיצוי צריך
להינתן בהתאם לשווי השוק של העצים שנעקרו ,ללא קשר לשאלה מה היה השימוש הקונקרטי שעשו בהם
בעליהם במועד התרחשות הנזק ,או להתרשמותו של ביהמ"ש מכוונותיהם של הבעלים במועד זה.
מתוך פסק הדין" :בענייננו ,ככל שייקבע כי העצים עשויים לשמש כעצי נוי למכירה – ולעניין זה ביהמ"ש מחזיר
את הדיון לבימ"ש השלום – יש להעריך את שווים ככזה לצורך פיצוי המבקשים בגין אובדנם....".
"כשלעצמו ,השופט עמית אינו משוכנע כי במצב הדברים הרגיל ,ובאספקלריה של דיני הנזיקין (ודיני הביטוח) ,יש
להעריך את החפץ הניזוק – עץ זית במקרה דנן – שלא על פי השימוש הרגיל שנעשה על ידי הבעלים – הניזוק
(כאשר לשימוש זה ,כאחד מבין השימושים המקובלים בחפץ ,יש שווי שוק) .השופט דנציגר רואה טעם בהערתו של
השופט עמית".
באשר להערכת נזקים כלכליים טהורים במקרים של מכירת/קניית נכס במחיר (נמוך/גבוה) ממחיר השוק בשל
עוולת הנתבע (מצג שווא)
ע"א 345/03רייכרט נ' יורשי שמש ( )7.6.2007עניינם של הערעורים בתביעה ייצוגית של מחזיקים בניירות ערך
לפיצויים בגין נזקים שסבלו בשל מעשי מרמה שבוצעו בחברת רייכרט תעשיות בע"מ (להלן – החברה) ועקב פרטים
198
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מטעים שנכללו בתשקיף ההנפקה ובדוחות הכספיים של החברה .בפסה"ד שניתן בתביעה הייצוגית קבע ביהמ"ש
המחוזי ,בין היתר ,כי המערער בע"א ,345/03שהחזיק במניות החברה המנפיקה ערב ההנפקה ,נושא באחריות
לנזקי קבוצת התובעים מכוח סעיף 52יא לחוק ניירות ערך ,המטיל אחריות משנית על בעל שליטה במנפיק כלפי
מחזיק בניירות ערך בגין הפרות החוק ע"י המנפיק .ביהמ"ש הטיל אחריות גם על המשיב 2בע"א ,359/03ששימש
סמנכ"ל הכספים וחשב החברה .עם שאר הנתבעים התפשר מגיש התובענה .את גובה הפיצוי לקבוצת התובעים
חישב ביהמ"ש על דרך האומדנה .בהחלטה שנתן ביהמ"ש המחוזי לאחר מתן פסה"ד נקבע שאת כספי הפיצוי יש
לחלק בין התובעים לפי היקף אחזקותיהם היחסי במניות החברה .המערער הגיש ערעור על חיובו בנזקי התובעים
ועל דרך חישוב הנזק .כן הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בדבר דרך חלוקת הפיצוי .המשיבים ,יורשיו של
מגיש התביעה הייצוגית ,ערערו גם הם על דרך חישוב הנזק.
ע"א 2720/08ז'אן נ' ליבמן ( )23.8.2012שני ערעורים ,ושני ערעורים-שכנגד ,על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי
בחיפה ,בגדרו נקבע כי מר סימון ז'אן (להלן :ז'אן) ו-עו"ד איזבלה לייבנגרוב ישלמו למר פיוטר ליבמן ולגב' לידיה
ליבמן ,שהיתה בזמן האירועים ,מושא הערעורים ,אשתו (להלן ,ביחד :ליבמן) פיצויים בסכום של 60,000ש"ח,
בשיעורים יחסיים של שישים אחוזים וארבעים אחוזים ,בהתאמה .הפיצויים נפסקו בשל מו"מ שז'אן ניהל שלא
בתום לב בהקשר לחוזה העברת חכירה של דירה שנחתם בינו (כמוכר) לבין ליבמן (כקונים) ובגין רשלנות של עו"ד
לייבנגרוב ,אשר ייצגה את ליבמן בעיסקה.
ביהמ"ש קיבל את טענתם של ליבמן כי הם הוטעו להאמין שנמכרו להם זכויות בעלות (או זכויות שוות ערך לכך)
בדירה (בעוד שבפועל נמכרו זכויות חכירת-משנה המוגבלות בזמן) .גובה הפיצוי נקבע על ₪ 60,000לאחר
שביהמ"ש מצא כי סכום זה משקף את עלות אכיפת ההסכם בהמשך הדרך .בנוסף חויבו ז'אן ועו"ד לייבנגרוב
בתשלום הוצאות בסך כולל של 22,000ש"ח ,בצירוף מע"מ ,שאמורים להתחלק ביניהם בהתאם לחיובם היחסי
בפיצויים שנפסקו .ז'אן ועו"ד לייבמן משיגים על חיובם בפיצוי ,ועל קביעת גובה הפיצוי וגובה שכר הטרחה בו
חויבו .ליבמן ,מצדם ,טוענים כי נגרם להם נזק גבוה בהרבה מכפי שנקבע על ידי ביהמ"ש המחוזי .בנוסף ,מעלים
גם ליבמן טענות במישור העובדתי :לשיטתם היה מקום לקבוע כי ז'אן פעל כדי לרמות אותם ,ולא רק התנהל
בחוסר תום-לב .פסק הדין :כפי שקבע ביהמ"ש המחוזי ,ז'אן שדרש מחיר מופקע עבור מכירת זכויותיו בנכס ,ולא
העמיד את הקונים – ליבמן שהיו עולים חדשים – על טעותם ,פעל שלא בתום-לב בשלב המשא ומתן עם ליבמן ,פגם
זה בהתנהלותו של ז'אן לא נרפא ,או "נטמע" ברשלנותה בייצוג של עו"ד לייבנגרוב ,שמהווה מוקד נוסף לחיוב
בפיצויים בגין הנזק שנגרם .יחד עם זאת ,יש לערוך שינוי מסוים בתחשיבו של ביהמ"ש המחוזי ,לעניין הנזק
שנגרם לליבמן ,ולעניין החלוקה הפנימית של הנזק בין המזיקים.
ההלכות )1 :הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב יכולה ללבוש צורה של מחדל או של אי-גילוי עובדות,
כאשר על פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם ,המנהל משא ומתן ,יגלה אותן לצד השני )2 .האחריות שעל
פי סעיף 12לחוק החוזים היא מעין-נזיקית ,ובדומה לעוולת הרשלנות היא נועדה להחזיר את הנפגע למצב שלפני
הפרת החובה או קיום העוולה.
ע"א 4948/13הרכבי נ' אבני ,פס' )15.3.2015( 43 -41אין לייחס לעורך הדין הטעייה זדונית אלא מצג שווא רשלני
ורשלנות מקצועית ,וכי המשיבים אינם זכאים גם להחזיק במגרשים וגם לקבל השבה של תמורתם.
רע"א 3800-15טי.אר.די אינסטרום בע"מ נ' זאב זאבי ( .)8.2.2017המבקשת הפרה את חובת הדיווח והגילוי באי
הגשת דו"ח מיידי על השינוי במדיניות ההשקעות שעליה הצהירה בניגוד לחוק ניירות ערך .בנוסף ,יש אפשרות
סבירה שייקבע כי יש קשר סיבתי בין היעדר דיווח נאות בנוגע לשינוי במדיניות ההשקעות ובין נזקיהם הנטענים
199
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
של חברי הקבוצה המיוצגת .לפיכך ,יש לאפשר ניהול תובענה ייצוגית נגד המבקשת ומייסדיה ,שהפרו את חובות
הדיווח בעילות הנטענות לפי דיני ניירות ערך ולפי הדין האזרחי הכללי .אשר לרואי החשבון של המבקשת ,הדיון
הוחזר לבימ"ש קמא כדי שיחליט האם יש מקום לקבל את בקשת האישור; אשר לדירקטור במבקשת ,אין מקום
להתיר את ניהול התובענה הייצוגית בהעדר ידיעה מצידו.
עתיד עבר
נזק שנגרם בעבר – ע"י הצמדה מול שערוך ,וריבית .הערכת הנזק שנגרם בערכים כספיים של מועד גרימתו ("כלל
יום ההפרה") מעוררת קושי רב בזמנים של אינפלציה מואצת שבה ערך הכסף נשחק במהירות .בתי המשפט
התמודדו עם קושי זה באמצעות איחור מועד הערכת הנזק -שיערוך ("כלל יום פסק הדין") .זאת על בסיס
עקרונות של ריחוק נזק .המחוקק הגיב בדרך שונה ,באמצעות חוק פסיקת ריבית והצמדה המאפשר הצמדת סכום
שנפסק החל מיום גרימת הנזק .מה עדיף לניזוק – שיערוך או הצמדה?
נזק שייגרם בעתיד – ע"י היוון .להקדמת הפיצוי -פיצוי בהווה בשל נזק שייגרם בעתיד – משמעות כלכלית.
הקדמת הפיצוי מאפשרת לניזוק ליהנות מפירות סכום הפיצוי המוקדם על חשבון המזיק .כדי למנוע פגיעה זו
במזיק מתבצעת פעולת היוון שהיא למעשה היפוך של פעולת פסיקת ריבית.
200
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף ,או שציוותה על ביצועו של פסק כזה ,או שקבעה סכום כסף המגיע
על פי חיקוק ,רשאית ,לפי שיקול דעתה ,לפסוק ריבית על אותו סכום ,כולו או מקצתו.
חוק פסיקת ריבית והצמדה מתייחס על תשלום חובות בעבר וקובע כאשר נפסק סכום ע"י ביהמ"ש הוא רשאי
להצמיד לסכום הנזק המקורי ביום גרימת הנזק עד למועד שבו ביהמ"ש מעריך את הנזק ובנוסף לפסוק ריבית.
שכר.10,000 :
= ₪ 3,000
4% *3090הצמדה = 3,213.6
ברוב המקרים מבצעים הצמדה למחיר אך פס"ד הורוביץ אומר בזמן שהנזק נעשה ע"י תיקון או רכישה של דבר
ספציפי לא מבצעים הצמדה אלא שערוך .
בחישוב דמי הפיצויים בעתיד מבצעים פעולת היוון שהיא פעולה (הפוכה מריבית) המחשבת ערך הכסף בעתיד
לתשלום הקרן ללא הרווחה .כיום בחישוב דמי הפיצויים לעתיד מחשבים לפי .%3
ביטוח לאומי שמהוון בעבר היה מהוון לפי ,%3אך ועדת וינוגרד קבעה כי יש להקטין ל ,%2ומיד נוצר חוסר
התאמה בין אחוז הריבית בנזיקין שהוא .%3
201
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מהו שעור ההיוון ומה הקשר בינו לבין שעור היוון של המוסד לביטוח לאומי? מהם מרכיבי אחוז ההיוון? לשאלות
אלה ראו:
3751-17המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני המערער נפגע בתאונת דרכים עת רכב על אופנוע .המשיב,
כמבטח האופנוע ,חב באחריות לנזקי המערער לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים .בבימ"ש קמא נדונו טענות
המערער בדבר שיעור ההיוון של הסכומים שנפסקו כפיצוי לעתיד ונקבע כי כיום מקובל שיעור היוון של ,3%ועל
יסוד קביעה זו העריך בימ"ש קמא את נזקי המערער .עיקר הדיון נסב על סוגיית שיעור ההיוון .בימ"ש פסק כי
שיעור ההיוון של פיצויים בתביעות נזיקין יעמוד על .3%
ע"א 7096/19פלוני נ' יצחק שטרן ושות' ( .)29.12.2021המערער הועסק אצל המשיבה ,חברה העוסקת בתחום
הבנייה ,כעובד ניקיון באתר בנייה .בעת שעבד באחד הבניינים באתר ,הוא נפל מפתח פיר מעלית לא מגודר מגובה
של ארבע קומות .כתוצאה מכך הוא נחבל חבלות גוף קשות שהותירו אותו משותק בפלג גופו התחתון .בימ"ש
המחוזי קבע שהמשיבה נהגה ברשלנות והפרה חובות חקוקות ,והשית על המערער 15%אשם תורם .בנוסף ,בימ"ש
קמא קבע כי שיעור ההיוון שלפיו יש לחשב את סכומי גמלאות המוסד לביטוח לאומי המנוכים מן הפיצוי הנזיקי
יעמוד על . 2%פסק הדין :המערער נפצע קשה בתאונת נפילה מגובה במהלך עבודתו אצל המשיבה .בימ"ש פסק כי
יש להחמיר עם המעסיק ,שיכולתו למנוע תאונות עולה ברגיל על זו של העובד .כמובן שנדרש להרתיע גם את העובד
מהתנהגות לא בטוחה ,ויש מקרים בהם ראוי להטיל עליו אשם תורם ,אך יש לזכור את מעמדו הנחות ואת
הנסיבות בהן הוא פועל ,כאשר במקרה זה ,אין הצדקה להטיל על העובד אשם תורם; מן הפיצוי המגיע למערער
ינוכו סכומי גמלאות המל"ל שיחושבו לפי שיעור היוון של ,3%ולא לפי שיעור של .2%
מהם ראשי הנזק שאינו ממוני? איזה תפיסות של נזק הם מייצגים (קנייניות? סובייקטיביות?)? כיצד מוערכים
הפיצויים בראשי הנזק הלא ממוני בהעדר סרגל מדידה כלשהו? וכיצד יש לפצות "צמח" על נזקו הבלתי ממוני?
לעיל הובאו ראשי נזק גוף שאינם ממוניים ,להלן סוגי המבחנים בכל ראש נזק:
כאב וסבל – מבחן סובייקטיבי .אבל לדוגמא אם בן אדם בקומה – לא ניתן לדעת ולכן הוא לא יקבל .כיצד •
מעריכים כאב וסבל? בתחילה פסקו פיצוי סימלי ,אח"כ העניקו פיצוי מהותי ,כיום השתנתה הגישה ופוסקים
פיצויים משמעותיים והכל תלוי בסוג ובמשך הפגיעה.
אובדן הנאות חיים – בתחילה המבחן היה סובייקטיבי ,אך מה הדין באדם שהוא צמח ולא ניתן לבצע •
מבחן סובייקטיבי ,פס"ד אגבבה קבע כי מבצעים את מבחן אובייקטיבי .באיזה ראש נזק ייכלל הפיצוי בשל
אבדן הסיכון להינשא בשל צלקת? חלק מאובדן הנאות חיים.
קיצור תוחלת חיים – ראש נזק אובייקטיבי .השלמה הקלטה 2דקה 29 •
בע"א 773/81עזבון פרייליך נ' מדינת ישראל פ"ד לו ( ,)1982( 816 )4פס' 28 ,24-16 ,5 ,1המנוח נפגע בתאונת
דרכים ,שאירעה לפני כניסת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,תשל"ה ,1975-לתוקפו .הוא איבד את הכרתו,
ולאחר עשרים ושמונה ימים ,בהם היה נתון במצב של חוסר הכרה ,נפטר .בית-משפט השלום קבע ,כי אין לפסוק
לעיזבונו של המנוח ,המערער ,פיצויים בגין כאב וסבל ,שכן המנוח לא סבל ולא כאב .ערעור על החלטה זו נדחה
202
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בבית המשפט המחוזי ,שהוסיף ודחה גם את הטענה ,כי יש לפסוק למערער פיצויים באב הנזק של "איבוד סגולות
אנוש" או "אבדן הנאות החיים" ,שכן אב-נזק אובייקטיבי זה אינו מוכר בישראל .מכאן הערעור.
הש' ברק בפסק הדין" :על-פי שיטתי שלי ,אב הנזק של אבדן תוחלת החיים משתרע לא רק על אבדן החיים בשל
מות הניזוק ,אלא גם על אבדן תוחלת החיים בשל אבדן הכרתו המלאה והקבועה של הניזוק"
א .בתביעה מכוח סעיף ( 19א) לפקודת הנזיקין זכאי העיזבון לפיצוי בגין הפסד ההשתכרות ובגין ההוצאות
הרפואיות ,שנגרמו לניזוק ,וכן לפיצוי בגין אבדן או קיצור תוחלת החיים של המנוח ולפיצוי בגין כאב וסבל ,אם
הניזוק כאב וסבל כתוצאה ממעשה הנזק.
ב ) 1( .כאשר הנזק הוא סבל וכאב ומודעות לאבדן הנאות החיים ,יינתן לניזוק פיצוי ,שיאפשר לו לרכוש הנאות
אחרות ,אשר ,במידת האפשר יאזנו את הנזק שנגרם.
( ) 2הפיצוי בגין כאב וסבל הוא פיצוי על נזק סובייקטיבי ,ובאין תחושה של כאב וסבל ,אין פיצוי ,לכן אין מקום
לפיצוי על אבדן ההכרה במסגרת אב הנזק כאב וסבל.
ג ) 1( .במקרה דנן אין אנו עוסקים בשאלה הכללית של פיצוי בגין אבדן הנאות חיים וסגולות האנוש אלא בשאלה
המצומצמת יותר על פיצוי בגין אבדן הכרה תמידי .על-כן אין לנו צורך להכריע בסוגיה ,אם יש מקום להכיר
בישראל באב-נזק עצמאי ואובייקטיבי של "אבדן הנאות החיים".
( ) 2אבדן הכרה תמיד נזק בר-פיצוי הוא ,שכן הוא שקול כנגד צמצום תוחלת החיים ,שהוא נזק בר-פיצוי ,הפיצוי
איננו על הכאב והסבל שבמודעות לנזק אלא על אבדן החיים כולם ,פרט לרוח החיים ,בתקופת אבדן ההכרה.
( ) 3אב הנזק "אבדן תוחלת חיים" משתרע לא רק על אבדן החיים בשל מות הניזוק אלא גם על אבדן תוחלת החיים
בשל אבדן הכרתו המלאה והקבועה של הניזוק ,כשאין לניזוק כל תחושה סובייקטיבית של כאב וסבל ,וכשבעקבות
אבדן ההכרה בא המוות.
עא 4022-08מרים אגבבה נ' המועצה המקומית פרדס חנה כרכור ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של ביהמ"ש
המחוזי בת"א ,במסגרתו נקבעה אחריותם של הפנימייה ,המתנ"ס והמציל למותו של ניר .ניר טבע בבריכת השחיה
אליה הגיע במסגרת קייטנה מטעם הפנימייה בה למד – פנימייה המכוונת לילדים בעלי צרכים מיוחדים ,ובעיקר
לילדים הסובלים מהפרעות התנהגות שונות – הוא נמשה מן המים כשהוא מחוסר הכרה ,בלא דופק וללא יכולת
נשימה .בעקבות פעולות ההחייאה חזר ליבו לפעולה ,אולם הוא נותר מחוסר הכרה 10 .ימים לאחר מכן נפטר,
בהיותו בן 11שנים .הערעורים מכוונים הן כנגד קביעת האחריות והן כנגד גובה הנזק שנפסק .בהקשר אחרון זה,
הצדדים חלוקים בעיקר בנוגע לבסיס השכר שצריך לשמש לצורך חישוב הפסד ההשתכרות שנגרם לניר (ילד עם
צרכים מיוחדים) .וכן בנוגע לפיצויי בגין כאב וסבל .המערערים סבורים כי יש מקום לבחון מחדש את ההלכה
שנקבעה בעניין פרייליך (ע"א ,)773/81אשר לפיה אין לפסוק פיצויים בעבור כאב וסבל מקום שהכרתו של הניזוק
ניטלה ממנו מרגע הפגיעה ועד לרגע המוות .פסק הדין :מעמדה של התפיסה האובייקטיבית בנוגע לפיצוי בגין אבדן
הנאות החיים ,כראש נזק עצמאי ,במשפט הישראלי אינו ברור .לשאלה זו משמעות מיוחדת כשהמדובר בנפגע חסר
הכרה .המשנה-לנשיאה א' ריבלין (בהסכמת הש' רובינשטיין) סבור ,כי אבדן הנאות החיים אינו שונה מכל נזק
203
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
בלתי-ממוני אחר" ,אף אם נתקל הוא בקשיי הערכה ,ו"אין בקושי ...כדי להצדיק את שלילת הפיצוי" .לאור סך
הפיצוי שנפסק מקרה דנן ,אין בדברים כדי להשפיע על התוצאה הסופית במקרה זה.
ההלכות ) 1 :תנאי להפעלתה של דוקטרינת הנזק הראייתי הוא שתתקיים עמימות עובדתית באשר ליסוד שלגביו
מבקש הניזוק להפעיל את הדוקטרינה )2 .ככלל ,יש לנקוט זהירות יתרה ביישומה של דוקטרינת הנזק הראייתי
בנוגע ליסוד הנזק ) 3 .אין לשלול לחלוטין את האפשרות ליישם את דוקטרינת הנזק הראייתי גם לגבי רכיבים
מסוימים בתוך יסוד הנזק ,אך זאת רק במקרים חריגים )4 .בתוך קבוצת הנזקים הבלתי-ממוניים ניתן לציין
שלושה ראשי נזק עיקריים" :קיצור תוחלת החיים"" ,כאב וסבל" ו"אבדן הנאות החיים" )5 .שאלת ההכרה בראש
הנזק של אבדן הנאות החיים אצל הניזוק מחוסר ההכרה אינה פשוטה ,אך אין בקושי שהיא מעוררת כדי להצדיק
את שלילת הפיצוי ) 6 .קיימת הצדקה כי הפתרון לעמימות העובדתית יהיה פסיקת פיצוי בדרך של אומדנא ,למצער
לעניין גובה הנזק )7 .גם המשפט העברי הכיר בכאב וסבל ,אף ששומת הנזק קשה היא גם לשיטתו.
בהחלטות בעניין עמר נ' קופ"ח ודיין הוחלט להגדיל משמעותית את שיעור הפיצויים הנפסקים בשל נזקים בלתי
ממוניים שמקורם בנזק גוף –במקביל להתרחבותם בשל נזק נפשי טהור ופגיעה באוטונומיה .להגדלת סכומי
הפיצויים ראו פלוני נ' מ"י.
פס"ד עמר השופט אור קובע נזק גבוהה מאוד לכאב וסבל ,פס"ד דיין עקב טעות רפואית העובר נפל וההורים
נשארו ללא ילד ,ביהמ"ש פוסק פיצוי גבוה להורים פיצויים ע"ס בסך 800אלף , .פס"ד פלוני נ' מ"י התובע
משותק בגופו וסובל מפיגור שכלי ונמנע ממנו לצמיתות כלל הנאות החיים ופסקו לו פיצויים בסך 850אלף ,בערעור
הוא דרש 10מיליון .העליון דחה את הערעור.
ע"א 9927/06פלוני נ' מ"י ערעור וערעור שכנגד על פס"ד מחוזי ,בגדרו התקבלה ,באופן חלקי ,תביעתו של המערער
והמשיב שכנגד (להלן :המערער) לפיצויים בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מניהול לא תקין של תהליך לידתו .ערעור
המערער מכוון להעלות את גובה הפיצויים שנפסקו לטובתו .הערעור-שכנגד מכוון הן כנגד קביעת האחריות
בנזיקין והן כלפי גובה הפיצויים שנפסקו לטובת המערער .פסק הדין :על ביהמ"ש לקבוע את הפיצוי הראוי בגין
כאב וסבל בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה המובא בפניו .אין להקיש לכך מחוק הפלת"ד ואין אפשרות
לקביעת ״מדרגות״ כאלה או אחרות בגין ראש נזק זה; על ערכאת הערעור לבחון ,האם הסכום שנפסק חורג באופן
ניכר מסכומים שנקבעו במקרים דומים ,באופן המצדיק התערבות בימ"ש של ערעור ,זאת תוך התחשבות בקושי
המובנה בעצם ההשוואה ,שכן ,כאמור ,השאלה היא מהו הנזק שנגרם לניזוק הקונקרטי בכל מקרה.
לפיצוי של קורבן עבירות מין בשל סבלו .ע"א 8195/09פלוני נ' פלונית ( .)20.9.2015בשנת 2003הוגש לבית המשפט
המחוזי הנכבד בחיפה כתב אישום ,אשר ייחס למערער מסכת ארוכה וקשה של אישומים בעבירות :אינוס
במשפחה ,התעללות (נפשית ופיזית ,וברובה מינית) בקטינים ,בני משפחתו ,וביצוע עבירות אלימות שונות ,שכוונו
כלפי אשתו וחמש הבנות ,במועדים שונים במהלך 14השנים .מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בחיפה בגדרו חויב המערער ז"ל לפצות כל אחת מהמשיבות בסכום של .₪ 500,000די בממצאים ובמסקנות
שבהכרעת הדין המרשיעה ,אף מבלי להיזקק לתסקיר נפגע העבירה ,כדי לפסוק למשיבות פיצויים בגין נזק לא
ממוני מסוג כאב וסבל ,שנגרם להן ממעשי המערער; בפסק הדין נתגלעה מחלוקת שופטים בסוגיה האם יש לראות
בתסקיר הנפגע ראיה קבילה בתביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים לעניין מצבו של נפגע העבירה והנזק
שנגרם לו כתוצאה ממנה ,אשר נותרה בצריך עיון .העליון דחה את הערעור :הפיצוי עבור ראש-הנזק של "כאב
וסבל" ניתן בגין תחושות של חוסר-נוחות פיזית ,או מיחושים ,הנגרמים לניזוק כתוצאה מפציעתו ,וכן בגין כל
פגיעה נפשית ,כגון צער ,עצב או עגמת-נפש ,שנגרמה לו עקב הפגיעה .השאלה שיש להכריע בה היא אם ניתן ללמוד
204
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מן הממצאים והמסקנות "שנקבעו במשפט הפלילי" כלשון סעיף 42ד לפקודה או למצער בהכרעת הדין ,כלשון
סעיף 42א לפקודה (ואף באלה המפורטים בתסקיר הנפגע לשיטת השופט מלצר) ,על קיומן של תחושות כנ"ל
שנגרמו למשיבות ,כתוצאה ממעשי המערער .במקרה זה ,די במקרא האמור בהכרעת הדין (לא כל שכן בתסקיר
הנפגע) כדי להוביל למסקנה כי התשובה חיובית; אין כל עילה להתערבות בסכום הפיצוי שנפסק ,שאיננו חורג
מסכומי פיצויים שנפסקו במקרים דומים.
הערות של פרופ' ישראל גלעד לעניין ראשי הנזק :דקה 32הקלטה 2
עם ביטול עילת "החיים בעוולה" בפרשת המר הועתק הפיצוי בשל לידה בלתי רצויה אל ההורים בהסדר מיוחד
שבו בפועל מפוצים ההורים עבור נזקי הקטין וכן גם על נזקם .מהם נזקים אלה?
שירותי בריאות כללית נ' פלוני .המשיבה 2בת 24בהריונה הראשון ,החלה להיות מטופלת אצל ד"ר זר בשבוע ה-
13להריונה .ד"ר זר שלח את האם למספר בדיקות אולטרה סאונד וסקירת מערכות וכן לבדיקות נוספות שלא
העלו דבר ,כמו בדיקת תבחין משולש לקביעת רמת סיכון לתסמונת דאון ומומים נוספים .גם האב ביצע בדיקת
טיי-זקס שנמצאה תקינה .ביום 25.3.1995נולדה המשיבה 1בלידה רגילה בשבוע ה 41-להריון במשקל 3.190גרם.
בסביבות גיל שנה ההורים שמו לב לאיחור בהתפתחות הילדה ,וביום 1.1.1997הילדה אובחנה בבית החולים
שניידר כסובלת מתסמונת ה X-השביר .כתוצאה מתסמונת גנטית זו סובלת הילדה מפיגור שכלי.
הנזקים:
מגורים
בלאי ביגוד
ראיות ופרוצדורה
מתי יתערב בית משפט של ערעור בממצאי הערכאה הדיונית? בעת ערעור ביהמ"ש לא מתערב בקביעת עובדות של
בית משפט קמא.
לסוגיה זו ראו ע"א 741/10כהן נ' צים חברת השייט הישראלית (" – )12.10.2010תורת שלושת השלבים" לבחינת
הפיצויים בדיון ערעור:
205
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
. 1האם הסכום הכולל שנפסק עומד ביחס סביר לנזק ביחס לגיל ,תוחלת חיים ,נכות רפואית וכד'.
האם מתחשבים בערעור בהתפתחויות עובדתיות מאז פסק הדין המשליכות על הערכת הנזק? ראו ע"א 6996/98
שבשוביץ נ' תורג'מן ,פ"ד נד( .)2000( 757 )3המשיב נולד בשנת .1961הוא חירש-אילם מלידה ובעל רמת משכל
נמוכה .ביום 11.3.1993נפגע המשיב בתאונת דרכים .כתוצאה מן התאונה הוסבה למשיב חבלה רב-מערכתית .הוא
נחבל בראשו ושותק בכל גפיו .כיום הוא מרותק לכיסא גלגלים ,ואין הוא מסוגל ללכת בלא עזרה ,אף לא בסיוע
הליכון .הוא אינו שולט בסוגריו ,והקשר בינו לבין הסביבה נותק כמעט כליל .שיעור נכותו הוערך ב.100%-
המומחה הרפואי שנתמנה מטעם בית-המשפט קבע כי נתקצרה תוחלת חייו .המשיב והוריו ,תבעו את נזקיהם מידי
המערערים .בית-המשפט המחוזי פסק למשיבים פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון ובגין נזקי ממון ובהם אובדן
השתכרות ,הוצאות מוגברות לניידות ,הוצאות דיור ,הוצאות סיעוד והוצאות רכישתן של תרופות ושל אביזרים
רפואיים .את נזקי העבר פסק להם בית-המשפט בתשלום חד-פעמי ,ואת נזקי העתיד – בתשלומים עתיים.
מורדוך פס' :15הראיות החדשות שהמערער מבקש להגיש לכאורה רק מחזקות את המסקנה האמורה ,שכן הן
כוללות את מכתבה של סגנית מנהל רפואי במחוז ירושלים והשפלה בקופת חולים "מכבי" המבהירה לבא-כוח
המערער כי מועד הפגיעה וההכרה הם הרלבנטיים לתחולתו של ההסכם ,ולפיכך אין ההסכם חל על המערער והוא
אינו זכאי מכוחו לשירותי סיעוד .אמנם ,ההלכה היא כי קבלת ראיות חדשות בשלב הערעור מתאפשרת במשורה,
וכי בית המשפט יתיר הגשתן של ראיות חדשות לאחר מתן פסק הדין בערכאה הדיונית רק אם המבקש לא ידע
על הראיה ולא יכול היה לגלותה בשקידה ראויה ,ובלבד שנהג בתום לב .עם זאת ,כבר הוכרה בבית משפט זה
האפשרות לסטות מכלל זה בנסיבות חריגות ,וכאשר בראיות החדשות יש חשיבות מכרעת לצורך בירור האמת
העובדתית וקביעת הזכויות המהותיות של בעלי הדין (ראו ע"א 2723/05עאצי נ' רשות הפיתוח ([פורסם בנבו],
.)) 18.12.07אכן ,במקרה דנן יכול היה המערער להשיג את עמדתה של קופת החולים "מכבי" עוד במהלך ההליכים
בבית המשפט המחוזי .עם זאת ,אני סבורה כי מקרה זה מצדיק בכל זאת את קבלת הראיות החדשות ,הן בשל
חשיבותן לבירור האמת העובדתית בתיק זה ,והן בשל מהות העניין העומד על הפרק.
ע"א 443/09עאטף נ' כלל חברה לביטוח ( .)4.5.2010ביהמ"ש יטה להתיר הבאת ראיות נוספות בערעור במשפטי
נזיקין ,מקום שמתברר כי כל הבסיס שעל יסודו נערך חשבון הפיצויים בערכאה הראשונה התערער .בענייננו ,גם
אם אין עסקינן בשינוי נסיבות בעל אופי קיצוני ,יש להידרש לראיה החדשה ,כיון שאין עליה מחלוקת לגופה ,וכיון
שבהתעלמות ממנה יהא כדי לפגום בשורת הצדק.
לצורך בקביעת "תעריפים" לנזקים השונים אשר ינחו את בתי המשפט והצדדים ראו ע"א 3590/08המאגר
הישראלי לביטוחי רכב נ' פת ( .)13.5.2010המשיב ,יליד ,6.2.59נפגע בתאונת דרכים מיום .30.8.02אין חולק כי
206
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
דרגת נכותו הצמיתה של המשיב עומדת על .100%ביהמ"ש המחוזי מינה מומחית בתחום השיקום על מנת
שתחווה דעתה לגבי צרכיו השיקומיים .בסופו של יום ,נפסקו לזכות המשיב סכום כולל של ,₪ 7,511,048ומסכום
זה נוכו תגמולי מל"ל בגין נכות כללית בסך ₪ 584,114ותגמולי שרותים מיוחדים (שר"מ) בסך .₪ 932,494הן
המערערים והן המשיב מלינים על סכומי הפיצויים שנפסקו בראשי נזק שונים .בפס"ד נקבע שמשיכת כספים
מחברה שבשליטת הניזוק ,אם בתלוש משכורת ואם בדרכים אחרות ,צריכה להיבחן בראיה כוללת של מצב החברה
על מנת לקבוע את בסיס השכר הריאלי של הניזוק; על ביהמ"ש לחשב בנפרד את הפיצוי המגיע לניזוק בגין כל
ראש נזק ורק לאחר מכן לנכות את תגמולי המל"ל ,גם אם כלל התגמולים עולה על שיעור הפיצוי.
ייחוד חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וחוק האחריות למוצרים פגומים
( .4א) על זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים 19עד 76 ,22עד 88 ,86 ,83ו 89-לפקודת הנזיקין
[נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) ,ואולם –
( )1בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש
השכר הממוצע במשק (להלן – הכנסה מרבית); היה שיעור אבדן השתכרותו ואבדן כושר השתכרותו של הנפגע
פחות ממאה אחוזים ,תופחת גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון בחישוב הפיצויים ,בשיעור שבו פחת ממאה
אחוזים;
לענין פסקה זו" ,השכר הממוצע במשק" – השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או
השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] ,התשכ"ח ,1968-כפי שהם ערב קביעת הפיצוי,
הכל לפי הגבוה יותר;
( ) 2היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי
מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם ,ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25אחוזים מן ההכנסה
שלפיה יחושבו פיצויים אלה;
( ) 3הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים ,בהתייעצות עם שר האוצר
ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,רשאי להגדיל סכום זה.
(ב) הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)( )3יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום
הגדלת הסכום ,לפי הענין; שר המשפטים רשאי ,באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,לקבוע בתקנות
מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פסקה.
(ג) בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה ,אם בעלי הדין הסכימו
לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר.
עקרונות הערכת הנזק שלעיל חלים גם על נזקים הנגרמים בתאונות דרכים -אך בכפוף להוראות מיוחדות שבחוק
הפיצויים .ע"א 8022/00רז נ' צור ()19.3.2006
207
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הוראות אלה כוללות עקרונות תורת הפיצויים חלים גם על הפלת"ד ,אך ס ' 4קובע כללים מיוחדים:
תקרת פיצויים -ס' 4א - 1באובדן השתכרות קיימת תקרה של שילוש השכר הממוצע המשק למי שאיבד •
%100השתכרות
ניכוי מס -ס '4א – 2מבצעים ניכוי מס עד .%25ע"א 8632/07רווה נ' עז' רווה ()28.8.2011 •
רווה נ' עז' רווה בני הזוג רווה קיפחו את חייהם יחדיו בתאונת דרכים קטלנית .ילדיהם – הם יורשיהם של בני
הזוג המנוחים והיו תלויים בהם למחייתם (להלן :התובעים) ,תבעו את נזקיהם מן המבטחת אשר כיסתה את
השימוש ברכב בו ארעה התאונה .ביהמ"ש המחוזי פסק לתובעים פיצויים הן כתלויים והן כיורשי העיזבון.
התובעים והנתבעים מערערים על פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד וטענותיהם מתמקדות באופן חישוב
הפיצויים .ערעור וערעור שכנגד ,המתמקד באופן חישוב הפיצויים נפסק לתובעים כתלויים וכיורשי עיזבון
הוריהם שנהרגו יחדיו בתאונת דרכים .בין היתר ,התייחס ביהמ"ש העליון לאופן ניכוי מס הכנסה משכר העולה
על שילוש השכר הממוצע במשק; שיערוך השכר; ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי המשתלמים עקב מותו
של עצמאי; והאם הכנסתם הגבוהה של המנוחים ,ועובדת מותם כאחד ,מצדיקה סטייה משיטת הידות.
תקרה על נזק שאינו ממוני ונוסחה לחישובו ((4א)((4 ,)3ב))– בנזק שאינו ממוני עפ"י נוסחה הקיימת •
בתקנות הקובעת תקרה )בעבר הייתה 100אש"ח( כיום התקרה בסביבות 180אש"ח והחישוב כמה מגיע נעשה
עפ"י התקנות .ע"א 8452/02פלוני נ' כהן נטלי (;)15.2.2005
פלוני נ' כהן נטלי המערער נפגע בתאונת דרכים ,עת היה כבן שנתיים וחצי .המחלוקת בביהמ"ש המחוזי נסבה
אודות שיעור הפיצויים שהמערער זכאי לו .ביהמ"ש המחוזי קבע כי הגריעה מכושר ההשתכרות של המערער
כתוצאה מנכותו תעמוד על .45%את חישוב הפסד ההשתכרות ביסס בית המשפט על שיעור השכר הממוצע
במשק .בנוסף לכך נפסק למערער פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון ובגין הוצאות סיעוד וניידות .הערעור מופנה
כנגד מיעוט הפיצויים שנפסקו למערער.
תשלום תכוף -ס' – 5קובע כי תשלום עבר הוצאות רפואיות ואשפוז עפ"י החייבים בפלת"ד (המתיר, •
הנוהג ,ביטוח אחריות ,ביטוח אישי וקרנית) יהיה תוך 60יום מהודעה בכתב .במידה והתברר כי החייב לא היה
צריך לשלם קרנית תחזיר את הכסף לפי ס '5ז.
הסדר תשלומים -ס ' - 6קובע הסדר לתשלומים עיתיים בתאונות דרכים. •
מומחה רפואי -ס ' 6א -קובע כי ביהמ"ש ממנה מומחה רפואי בתאונות דרכים (ולא כל צד מביא ממוחה •
מטעמו).
אחוזי הנכות -ס '6ב -קובע כי גובה הנכות בתאונות דרכים יהיה לפי קביעת ביטוח לאומי .רע"א 8908/17 •
קרנית נ' פ' (.))10.1.18
קרנית נ' פ' משיבה 1נפגעה בתאונת דרכים (להלן :התאונה הראשונה) שהוכרה כתאונת עבודה על-ידי המל"ל.
ועדה רפואית לעררים של המל"ל קבעה את נכותה של המשיבה .המשיבה הגישה תביעה לבימ"ש המחוזי נגד
לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה הראשונה ,מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
המל"ל הצטרף לתביעה ועתר כי קרנית תשפה אותו בגין התגמולים שהוא שילם וישלם למשיבה .קרנית הגישה
בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה מטעמים הנוגעים לעבר הרפואי של המשיבה ,שאחד מהם הוא
208
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
תאונת דרכים נוספת בעקבותיה הוחמר מצבה הרפואי ,שהוועדה כלל לא הייתה מודעת לה עת קבעה את נכותה
של המשיבה .בימ"ש המחוזי דחה את הבקשה להבאת ראיות לסתור ,ומכאן בקשת רשות הערעור .בהליך זה
נפסק כי ככלל ,יש להכריע בבקשת רשות לערער על החלטה להתיר או שלא להתיר הבאת ראיות לסתור ,ואין
לדחותה עד לסיום ההליך בערכאה הדיונית; הלכה היא כי הבאת ראיות לסתור את קביעת ועדות המוסד
לביטוח לאומי תותר אך במקרים חריגים ,שאחד מהם הוא כאשר לא עמדו לפני הועדות עובדות חשובות
ומהותיות בדבר מצב הניזוק עובר לתאונה או לאחריה העשויות היו להביא אותן לשנות ממסקנתן ,כפי המקרה
דנן .לפיכך למבקשת תותר הבאת ראיות לסתור את קביעות הוועדות הרפואיות של משיב 2בעניינה של משיבה
.1
צווים
לצד תרופת הפיצויים קיימת תרופת הציווי )סעיפים 72-75לפקודת הנזיקין( .מהו מעמדה בדיני נזיקין בהשוואה
למעמדה בקניין ובחוזים? במהות תרופה זו עוסק פס"ד אבנרי והשוו ההחלטה שם עם ההחלטה בע"א 8954/11
פלוני נ' פלונית ) (22.5.2014שתידון בהקשר ללשון הרע .השאלה נדונה גם בע"א 6339/97רוקר נ' סולומון ,פ"ד נה)
.(1999) 199 (1
מהו היתרון הקיים מבחינת הניזוק בסעד זה? מהו הניתוח הכלכלי הרלבנטי? לעניין זה חשובה האבחנה בין
liability rulesל – .property rulesלהסדר המוצע בעתיד ראו סעיף 447בהצעת חוק דיני ממונות ,התשע"א –
.2011
האם אדם זכאי לקבל סעד של צו ע"י ביהמ"ש? ס' 72אומר בזמן שהסעד של צו נועד לשם התעמרות לא יעניקו
אותו ,ס' 73קובע את התנאים למתן צו רק במידה ויש שאלה שצריך לדון בה וקרוב לוודאי שהתובע יהיה זכאי
לתרופה ויהיה קשה לעשות צדק מאוחר יותר .
איזה סעד חזק יותר פיצויים או צו? פס"ד אתא נ' שוורץ )המפעל שעושה רעש לזקן שגר לידו והכריחו אותו
להפקיע( במקרה זה הסעד של צו גבוה יותר מסעד של פיצויים )סגירת המפעל יקרה יותר מסעד של פיצויים לזקן(,
פס"ד אבנרי אדם שביקש צו מניעה לפרסום ספר המשחיר את שמו ,ביהמ"ש לא העניק סעד של צו מניעה הפרסום
משום הגבלת חופש הביטוי והשופט ברק אמר שסעד זה הוא משני ולביהמ"ש יש שיקול דעת אם להעניק או לא .
209
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
עם מותו של הניזוק בעוולה צומחות עילות תביעה משני סוגים :תביעת היורשים (סעיף 19לפקודת הנזיקין)
ותביעת התלויים (סעיפים 80-78לפקודת הנזיקין) .על אף הזהות הפרסונאלית האפשרית בין היורשים והתלויים
(ילדים ובני זוג) ,מדובר בתביעות בעלות אופי והיקף שונים.
הפיצויים וחישובם
.80בתובענה לפי סעיף 78יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל
אחד מהם עקב מות הנפגע ,והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה ,או עתידים לסבול אותו
למעשה ,ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו
מהנתבע ,יקבע בית המשפט בשעת שפיטה ,את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר.
תביעת היורשים
היורשים באים בעיקרון בנעלי הניזוק בין שזה נפטר עקב בעוולה ובין אם לאו .תביעתם היא תביעה נגזרת מתביעת
הניזוק – הם באים בנעליו (ראו מנורה נ' כרכבי ,פס' .)10 ,8לאיזה סוגי פיצוי זכאים אפוא היורשים? האם קיימת
בכל זאת ליורשים גם עילה עצמאית בשל נזקיהם האישיים?
יורשים – ס '( 19ב) לפקנ"ז – תביעה של הניזוק שעברה ליורשים (סוברוגרציה/תחלוף) ותובעים את הזכויות על נזק
שנגרם לנפטר (כולל להוצאות קבורה).
האם נדרש שהמוות של הניזוק ייגרם בעוולה? לא נדרש.
210
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
מנורה נ' כרכבי ביום 14.6.2000אירעה תאונת דרכים .חנא כרכבי ז"ל ,נהרג בתאונה ורעייתו ובנו הצעיר נפגעו
בתאונה .לבני הזוג בן בגיר נוסף ,שלא היה מעורב בתאונה .לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה שנסבה על
נזקי הגוף של המשיבים 2ו 3-בתאונה ,על נזקיהם של המשיבים 2ו 3-כתלויים ,וכן על נזקיו של המנוח עצמו
במסגרת תביעת העיזבון (המשיב .)1המחלוקת התייחסה לשיעור הפיצויים בלבד .המבטחת הגישה ערעור על
פסה"ד והעזבון ובני המשפחה הגישו ערעור שכנגד .פסק הדין :באופן עקרוני יש להביא בחשבון את "יד החיסכון"
גם בחישוב הפיצוי לתלויים ,כפי שהדבר נעשה בחישוב תביעת העיזבון .אלא שהתוצאה המתקבלת לאחר יישום
מלא ונכון של הוספת "יד החיסכון" תהא זהה מבחינה חשבונית לתוצאה המתקבלת בדין הקיים .כך ,ששקילות
התוצאה וטעמים של נוחות (חישוב בדרך מוכרת ומקוצרת) מאפשרים לדבוק בדרך החישוב הקיימת .במקרה דנן,
ביהמ"ש לא מצא בסיס להתערב בפסיקתו של בית-המשפט המחוזי בכל הנוגע לפיצוי שנפסק למשיבה עבור עזרת
הזולת ובקביעתו לעניין קיצור תחולת החיים של המשיבה .2לעומת זאת ,לאור העקרונות שהותוו בפס"ד זה ,יש
לתקן את פסק-הדין ככל שהוא נוגע לפיצוי בגין הפסד התמיכה לתלויים ולפיצוי עבור הפסד ההשתכרות "בשנים
האבודות" לעיזבון ,וכן בכל הנוגע ליחס שבין שתי התביעות .כיוון שבמקרה זה היו תלויים במנוח (להבדיל ממקרה
של רווק חסר תלויים) ,נעשה החישוב של הפסדי התמיכה בתביעת התלויים ושל הפסדי ההשתכרות בתביעת
העיזבון באמצעות שיטת הידות.
ההלכות ) 1 :תביעת התלויים ותביעת העיזבון הן תביעות מובחנות ומובדלות ,אך קיימת חפיפה ביניהן ,ובתחום
החפיפה יש למנוע כפל פיצוי באמצעות קיזוז וניכוי )2 .לפי הלכת הניכוי בעוד שמתביעת התלויים יש להוריד את
תביעת היורשים ,אין להוריד מתביעת היורשים את תביעת התלויים; הלכה זו ראויה לביקורת )3 .באופן עקרוני
יש להביא בחשבון את "יד החיסכון" גם בחישוב הפיצוי לתלויים ,אולם הדין הקיים מוביל לתוצאה זהה ולכן אין
צורך בשינוי שיטת החישוב הנוהגת.
פס"ד לינדורן השופט ברק קבע כי ידועים בציבור הם בהגדרת בן זוג לפי ס '.78
תביעת התלויים
מיהם התלויים .התלויים הם בני זוג וילדים והורים כהגדרתם בפקודה בסע' " .2בני זוג" לרבות "ידועים בציבור"
(ראו 5096/21פלוני נ' שלמה חברה לביטוח ( .)15.12.2021ראו ע"א 11902/04חסין נ' כלל ( )14.8.2007לעניין קשר
בין גרושים .באשר לילדים ,תלות קיימת במלואה בתקופת הקטינות .באשר לתקופת הבגרות ראו סקירת הפסיקה
והמחלוקת בפרשת פלוני' המאגר הישראלי לביטוח חובה וכן ע"א 1503/94הפניקס נ' ברמן ,פ"ד נא( ,502 )3פס' 4
(.)1997
פלוני נ' שלמה חברה לביטוח המנוחה נהרגה בתאונת דרכים .המבקש טען כי עובר לתאונה הוא וארוסתו המנוחה
חיו תחת קורת גג אחת ,תוך שהם מנהלים משק בית משותף ,והם התעתדו להינשא כחודשיים לאחר מועד התאונה
בו קיפחה המנוחה את חייה .ביהמ"ש המחוזי קבע (בניגוד לבימ"ש השלום) ,כי המבקש אינו זכאי לפיצוי כ"בן זוג"
שהיה תלוי במנוחה .נקבע כי הכרה בבן זוג כידוע בציבור הזכאי לפיצוי כתלוי ,מחייבת ,לצד הוכחת חיים תחת
קורת גג אחת וניהול משק בית משותף ,גם הוכחת תלות כלכלית בפועל ,אשר נקטעה על ידי מעשה הנזיקין.
הובהר ,כי בניגוד לקביעת בימ"ש השלום ,לא ניתן להסתפק אך בתלות עתידית .ביהמ"ש המחוזי קבע כי במקרה
דנן לא הוכחה התקיימותה של מערכת יחסים של תלות בפועל .על כך בר"ע זו אשר נדונה כערעור בשל הצורך
להבהיר ולחדד את המבחנים להכרה בבן זוג כתלוי לעניין סעיף 78לפקודת הנזיקין .פסק הדין :על-מנת להכיר
211
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
במבקש כזכאי לפיצויים כבן זוג תלוי מכוח סעיף 78לפקודת הנזיקין ,יש לבחון בשלב Iאם בני הזוג היו "ידועים
בציבור" .לשם כך ,יש לבחון האם בני הזוג התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות ,ובתוך
כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין .ככל
שהתשובה שלילית ,וייקבע כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור ,יש לדחות כבר בשלב זה את התביעה .ככל
שהתשובה חיובית ,יש לעבור לשלב , IIשבו תיבחן שאלת התלות של המבקש במנוחה .ובהקשר זה ניתן יהיה
להוכיח תלות בפועל או תלות בכוח ,והפיצוי שייקבע יהיה בהתאם לתלות שתוכח.
חסין נ' כלל ערעורים על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי ,שהכריע בשאלות שונות הקשורות בפיצוי המגיע
למערערים מאת המשיבה בעקבות תאונת דרכים אשר הביאה למותו של חסין .ביהמ"ש קיבל בחלקו את ערעור
המערערים ,דחה את ערעור המשיבה וקבע :ביהמ"ש המחוזי קבע כי המערערת ,1גרושתו של המנוח ,היא בבחינת
תלויה במנוח ,בהיותה "בת זוג" כמשמעותו של ביטוי זה בסעיף 78לפקודת הנזיקין ,הדן בזכותם של תלויים
לפיצויים .אכן ,בפסיקת ביהמ"ש העליון נקבע כי הדיבור "בן-זוגו" בסעיף 78לפקודת הנזיקין משתרע גם על
ידועים בציבור .אולם ,במקרה דנן ספק רב אם המערערת 1והמנוח עשויים להיחשב כמי שהיו "ידועים בציבור".
המושג "ידועים בציבור" מתייחד ,בעיקרו של דבר ,לשניים המקיימים חיי אישות כבעל ואישה וכן מנהלים יחדיו
משק בית משותף .בנסיבות רגילות ,הגירושין הם סימן לכך שבני-הזוג אינם חפצים עוד לקיים חיי משפחה
משותפים .גם אם אפשר שבני זוג שהתגרשו ימצאו את הדרך חזרה זה לזרועותיה של זו עד כי ייחשבו "ידועים
בציבור" ,הרי שנדרשות ראיות משכנעות לכך .עצם העובדה שבני זוג גרושים מוסיפים לקיים מערכת יחסים
כלשהי אינה מלמדת על היותם "ידועים בציבור" .בנסיבות העניין נראה כי על אף שהמערערת 1והמנוח נותרו
בקשר לאחר גירושיהם ,אין לומר כי קשר זה עלה כדי היותם "ידועים בציבור" לפי ההגדרה המקובלת של מושג
זה.
הלכת אטינגר בדבר הפסד השתכרות "בשנים האבודות" היא בעלת תוקף רטרוספקטיבי ויש להחילה במקרה דנן.
מסקנה זו יש בה ,בנסיבות המקרה ,כדי לבטל את הצורך בבירור תביעתן של המערערות כתלויות .ביהמ"ש המחוזי
לא פסק למערערות פיצויים בגין מלוא רכיבי פיצויי התלות ,אלא רק בגין הפסדי תמיכה .בהתחשב בעובדה
שהמערערות 2ו 3-הן יורשותיו של המנוח לפי צו ירושה ובהתחשב בהלכה המורה כי אין לפסוק כפל-פיצוי עבור
אובדן תמיכה ועבור הפסד השתכרות בשנים האבודות ,יש לפסוק לעיזבון פיצוי עבור הפסד השתכרותו של המנוח
"בשנים האבודות" תחת הפיצוי בגין הפסדי תמיכה .יש להחזיר את הדיון לביהמ"ש המחוזי לצורך בירור סכום
הפיצוי המגיע לעיזבונו של המנוח בגין הפסד ההשתכרות "בשנים האבודות".
האם ילד מעל גיל 18שגר בביתו של המת עומד בהגדרת תלוי ?
פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח חובה המנוח נהרג בגיל ,62טרם פרישתו לגמלאות ,והותיר אחריו אישה ושני
ילדים בגירים :בת בגיל ,38פסיכולוגית במקצועה ,נשואה ואם לשלושה; ובן בגיל ,30מהנדס חשמל
ואלקטרוניקה ,נשוי ואב לשתיים .אשתו של המנוח היא היורשת היחידה ,וילדיו של המנוח טענו כי הם זכאים
לפיצוי כתלויים ,משום שהוכיחו שהמנוח תמך בהם תמיכה כספית בפועל ,ואלמלא התאונה – התמיכה הייתה
נמשכת .לטענתם ,התמיכה הכספית של המנוח נועדה לפרנסתם ולמחייתם שלהם ושל ילדיהם ,נכדיו של המנוח.
אבדן התמיכה הכלכלית מוערך ב ₪ 5,000-לחודש עד אחרון ימיו של המנוח לפי תוחלת חייו הצפויה .בית המשפט
המחוזי דחה את תביעת ילדיו של המנוח .נקבע כי ילד נחשב "תלוי" במנוח רק אם הוא "סמוך על שולחנו ונעדר
יכולת עצמאית לכלכל עצמו" .לכן" ,ככלל ,אין לראות בילדים בגירים של מנוח כתלויים בו (להוציא תלות חלקית
בתקופת השירות הצבאי)" ,וגם אם הורה נוהג לתמוך כלכלית בילדיו הבגירים ,אין הדבר מקים להם עילת תביעה
כתלויים
212
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
נקבע כי ילד נחשב "תלוי" במנוח רק אם הוא "סמוך על שולחנו ונעדר יכולת עצמאית לכלכל עצמו" .לכן" ,ככלל,
אין לראות בילדים בגירים של מנוח כתלויים בו (להוציא תלות חלקית בתקופת השירות הצבאי)" ,וגם אם הורה
נוהג לתמוך כלכלית בילדיו הבגירים ,אין הדבר מקים להם עילת תביעה כתלויים .פסק הדין :ערעור המתמקד
בשאלה האם ילדים בגירים ,אשר מסוגלים להתפרנס באופן עצמאי ,יכולים להיחשב "תלויים" באדם שנפטר,
לצורך הגשת תביעה מכוח סעיף 78לפקודת הנזיקין .במסגרת זו נדרש ביהמ"ש לשאלה האם כל ילד זכאי לפיצוי
במקרה של הפסד תמיכה או רק ילד שהיה "תלוי" בהוריו; ואם נדרשת "תלות" – מהו התוכן המעשי שיש ליצוק
לדרישה זו .השופטים עמית וסולברג סבורים כי יש ללכת בדרך ביניים כאשר השופט סולברג מציג גישה רחבה
במקצת מזו של השופט עמית .לדעת כל ההרכב המערערים לא יכולים להחשב "תלויים" במנוח לצורך סעיף .78
נקבע כי תלות בתקופת השירות הצבאי הוא 3/1תשלום ומעבר לגיל זה חריג ,בשנים האחרונות רואים מגמה של
הרחבה בה יותר גילאים ומצבים שהפסיקה מכירה בהגדרת התלויים.
השופ' עמית :דקה 23הקלטה – 3פס' .12האם כל ילד זכאי לפיצוי במקרה של הפסד תמיכה או רק ילד שהיה
"תלוי" בהוריו; ואם נדרשת "תלות"?
.1אפשרות ראשונה היא להתעלם כליל מאלמנט ה"תלות" .זוהי חלופה שמרחיבה את זכות התביעה ,מפני שעל-פיה
ילדיו של המנוח ,באשר הם ,יהיו זכאים לפיצוי ובלבד שבפועל נגרם להם הפסד כתוצאה ממותו של המנוח.
.2האפשרות השניה היא לקבוע כי תנאי להגשת תביעה מצידו של ילד כ"תלוי" ,היא קיומה של תלות קיומית בהורה
המנוח .זוהי חלופה פרשנית מצמצמת ,ועל פיה ,ילד יהיה זכאי לפיצוי כתלוי רק בגין התקופה שבה לא היה
מסוגל לפרנס את עצמו כלל.
.3האפשרות השלישית היא אפשרות ביניים .לפי אפשרות זו ,תנאי מקדמי לזכות התביעה של ילד היא קיומה של
תלות שנובעת מאחדות התא המשפחתי ,כך שהתלוי היה סמוך על שולחנו של המנוח .כלומר ,לצורך שגרת
חייו של הילד ,הוא נזקק לתמיכתו הכלכלית של ההורה ,שדואג לספק את צרכיו הבסיסיים.
לצורך המחשה נדגים את שלוש האפשרויות במקרה של נערה שמלאו לה 18והיא מתגוררת בבית הוריה עד למועד
הגיוס .על פי האפשרות המרחיבה ,אין ספק שהיא זכאית לתבוע כתלויה בגין תקופה זו; על פי האפשרות השניה,
המצמצמת ,לא תוכר זכות תביעה עצמאית שהרי הבת מסוגלת לפרנס את עצמה .לפי האפשרות השלישית ,בית
המשפט יכיר בקיומה של תלות בתקופה הרלוונטית ,שכן למרות יכולתה התיאורטית להשתכר למחייתה ,בפועל
היא עומדת לפני גיוס והוריה ממלאים את כל מחסורה.
סיכום של הש' עמית :ילד יוכר כ"תלוי" ויוכל לזכות בפיצוי כתובע עצמאי רק אם הוא תלוי תלות ממשית בהוריו,
היינו – נסמך על שולחנם וחסר יכולת להתפרנס כאדם בוגר .המבחן הוא מבחן מעשי של עצמאות מול תלות.
הפרמטר הראשוני והעיקרי לבחינת קיומה של תלות הוא גיל הילד ,שלכל הדעות מהווה אינדיקציה חשובה.
במקרי גבול ניתן להיעזר בפרמטרים נוספים ,כגון יכולת השתכרות ,רכישת מקצוע וקיומו של תא משפחתי עצמאי.
הכלל הרגיל הוא שילד עד גיל 18נחשב תלוי בהוריו תלות מלאה ,בתקופת השירות הצבאי הסדיר התלות פוחתת,
ולאחר מכן הילד אינו נחשב עוד "תלוי" בהוריו .במקרים מתאימים ניתן יהיה לפסוק פיצוי בגין אבדן תמיכה
בתקופת הלימודים לתואר ראשון ,שמא לעיתים גם לתואר שני .לעומת זאת ,ילד מבוגר יותר שיבקש להכיר בו
כתלוי ,יידרש להראות נסיבות מיוחדות ,כגון חוסר יכולת השתכרות בגלל מצב רפואי או נפשי.
213
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן :הפקודה) איננה מגדירה תלויים כילדים אשר אין ביכולתם להתקיים באופן
עצמאי ,אלא כאלו התלויים בהוריהם בפועל .להשלים פס' .3-9
הפניקס נ' ברמן :המשיבות ,שהן אלמנתו ובנותיו של המנוח ברוך ברמן ז"ל (להלן – המנוח) שנהרג בתאונת
דרכים ,תבעו מבית-המשפט המחוזי את נזקיהן כתלויות במנוח .על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הוגשו
הערעור והערעור שכנגד ,ובהם מבקש כל צד לשנות את הסכומים שנפסקו בחלק מפרטי הנזק ואת דרך חישובם.
עיקר פסק-הדין סב על קביעת בית-המשפט שלפיה בנותיו של המנוח זכאיות לפיצויים ,כתלויות למשך כל התקופה
שבה היה אביהן משתכר ,ולא רק עד לתום שירותן הצבאי כמקובל.
בית-המשפט העליון פסק ,ההלכות:
א .תלויים אינם זכאים לקבל פיצויים כתלויים של המנוח ובנוסף לכך את הפיצויים בגין הנזק הבלתי ממוני
המגיעים להם כיורשיו של המנוח .הם זכאים לתשלום סכום הפיצויים הגדול מבין הפיצויים שלהם הם זכאים
כתלויים או כיורשים ,אך לא לשניהם.
ב ) 1( .ככלל ,ייעשה חישוב הפסדם של תלויים על-פי שיטת הידות .לצורך יישומה של שיטת הידות נזקק
בית-המשפט גם לשאלה עד איזה גיל היה נזקק ילד בפועל לתמיכת אביו ,לולא נפטר בתאונה.
( )2בעבר ,עמדה הנחה שהתמיכה היא עד גיל 18שנים .חזקה עובדתית זו לא הניחה את הדעת ,לנוכח המציאות
שעל-פיה גם לאחר התבגרם של צעירים ,ובמשך תקופת שירותם בצבא ,הם ממשיכים להיות נתמכים על-ידי
הוריהם .עם השנים ,סטו בתי-המשפט בהדרגה מחזקה זו עד שבע"א ]10[ 5/84שונתה חזקת גיל התלות מפורשות
ונקבעה חזקה עובדתית חדשה שלפיה ילדים בישראל תלויים בהוריהם עד לסיום שירותם הצבאי הסדיר .
( ) 3במהלך שירותו מצוי הילד במשך מרבית עתותיו בצבא ,שם הוא נהנה ממדים ,ממזון ומלבוש למשך תקופת
הימצאו בשירותו הצבאי ,וכן מהטבות נוספות .ניתן וראוי אפוא לכמת את שיעור התמיכה בילד בתקופת שירותו
הצבאי כדי שליש ידה ,ולא בשיעור שני שלישי ידה ,כפי שנפסק לעתים .
( ) 4במקרה דנן ,לא היו בפני בית-המשפט ראיות שיצדיקו סטייה מהכלל ,והיה מקום לקבוע שתלותן של
המשיבות 3-6תהיה בשיעור של ידה אחת עד הגיען לגיל ,18ובשיעור שליש ידה בפרק הזמן שבין גיל 18לגיל .20
בצאתו מהנחה שגם לאחר גיל זה הן היו נתמכות על-ידי המנוח ,חרג בית-המשפט מעתירתן – ולכך בוודאי לא היה
מקום.
ג ) 1( .תלויים זכאים להפסד הממון שנגרם להם עקב מותו של המנוח שבו היו תלויים .במסגרת נזק זה נכלל גם
הפסד שירותים של המנוח אם על-ידי כך נגרם להם נזק ממון.
( ) 2במקרה דנן ,לאור עיסוקיו הרבים של המנוח ,קשה להלום שנותר בידו לסייע ולעזור במשק הבית עזרה רבה.
בשל כך ,ובשל העובדה שבית-המשפט נמנע מלנכות את ידת המנוח בהכנסת האלמנה כפי שזו הייתה ערב התאונה,
שכן נאלצה להקדיש זמן רב יותר לעבודות הבית ולטיפול בילדים ,יש להפחית את סכום התמיכה החודשי שנפסק
בשל עזרת המנוח במשק הבית.
אופי התביעה .תביעת התלויים ,הקיימת רק במקרה של מוות עקב העוולה ,היא תביעה עצמאית של התלויים בשל
נזקם ,ולא תביעת הנגזרת מתביעתו של המנוח כתביעת התלויים -ראו סעיף 69לפקודת הנזיקין (ייחוס אשם
תורם של ניזוק לתלויים מצריך הוראה מיוחדת).
214
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
האם נדרש שהמוות של הניזוק ייגרם בעוולה? כן ,וכל טענה של אשם תורם מצד הניזוק תעמוד נגד התלויים (ס '
.)69
הנזק בר הפיצוי .זכותם של התלויים מוגבלת לנזק ממוני (כספי) של אבדן תמיכה כספית או שירותים שהיה
המנוח נותן לתלויים בו אלמלא מותו .לפיצוי בשל "אבדן שירותים" ראו רע"א 6914/14פלוני נ' קרנית (.)7.2.2014
לתלויים אין זכות לנזקים ממוניים אחרים או לנזקים בלתי ממוניים .בן הזוג אינו זכאי אפוא לפיצוי בשל פגיעה
בהכנסתו מעבודה (גבאי נ' לוזון ) .כמו כן מהנזק בר הפיצוי יש כעיקרון לנכות הטבות כספיות שצמחו לתלויים
עקב מותו של המנוח (ראו פס"ד צאייג ודעתו החולקת של השופט ח' כהן) .הטבות אלה כוללות הטבות שמקורן
בצדדים שלישיים (יידון בנושא הבא) והוצאות שהיו מוצאות על ידי המנוח אלמלא העוולה .כן כוללות הטבות אלה
נשואים מאוחרים היוצרים מקור תמיכה חדש להורה שנותר בחיים (ע"א 7244/97חכמי נ' רותם פ"ד נד(( 30 )2
.))2000באשר להשפעת נישואים מאוחרים על הקטנת הפיצוי לילדי המנוח/ה בשל קיומו של הורה חורג ראו
והמחלוקת לעניין זה בין השופטים בעיזבון מרמש נ' הדסה.
6914/14פלוני נ' קרנית המבקשים ,יורשי ותלויי תושב האזור ,שנפטר כתוצאה מפגיעות שנגרמו לו בתאונת
דרכים (להלן :המנוח) ,הגישו תביעת פיצויים נגד מספר גורמים ובהם המשיבה .בקשת רשות הערעור דנן נסבה
אודות סכום הפיצוי שנפסק למבקשים בגין ראש הנזק של אבדן שירותי אב ובעל :בימ"ש השלום פסק בראש נזק
זה סכום של ₪ 250,000בהתבסס על הלכת מרמש ; בימ"ש המחוזי קבע כי אין מקום להתבסס על הלכת מרמש
והפחית את סכום הפיצוי לסך של ₪ 100,000משום שהסכום שנפסק אינו נותן ביטוי לשוני הקיים בין עלויות
העזרה במדינת ישראל לבין אלו שבשטחים .פסק הדין :ניתן לסטות מהסכומים שנקבעו בפסיקה כ"כלל אצבע"
לצורך אומדן הפיצוי בגין "אבדן שירותים" במדינת ישראל ,לסכומי הפיצוי שיש לשלם לניזוקים כאשר מדובר
באבדן שירותים במקום אחר ,בו עלויות העזרה שונות ,כגון במקרה דנן שבו המנוח היה תושב האזור.
64/89גבאי נ' לוזון בעלה המנוח של המשיבה ,1אביהם של המשיבים 5 -2שעיזבונו הוא המשיב 6נהרג בתאונת
דרכים .המערערים הודו בחבות כלפי המשיבים בגין תאונה זו .המנוח ,שבמקורו היה בן מושב והתגורר במושב
ובעבר אף סייע לאביו בעיבוד משקו ,עבד מחוץ למושב ומעולם לא עסק בעצמו בחקלאות .בית המשפט המחוזי
קיבל את טענת המשיבים שהמנוח תכנן -אך לא הספיק להגשים את תכניתו -לעבד את המשק החקלאי שהועמד
לרשותו וזאת בנוסף לעבודתו מחוץ למושב ,וכלל את הפסד ההכנסה הנוספת בחישוב נזקי המשיבים .בית המשפט
התחשב גם בהשתכרות המשיבה 1שעבדה במשרה מלאה עד לתאונה שבה נספה המנוח ואף לאחר מכן ,ורק לאחר
שנולדה המשיבה ,5הפחיתה המשיבה 1את שעות העבודה ונאלצה לבסוף לפרוש מעבודתה .בית המשפט המחוזי
החיל את עקרון הקופה המשותפת אך ניכה מן הפיצויים רק מחצית מגובה שכרה של המשיבה 1ערב פרישתה
בקובעו כי החלטת המשיבה 1לצמצם את היקף עבודתה מחוץ לביתה (ובכורח הנסיבות אף להפסיקה) אף היא
נבעה מן המצב החדש שאליו נקלעה עקב מות המנוח .מכאן הערער והערעור שכנגד.
ההלכות )1 :זכות התלויים לפיצויים צומחת ממות המנוח ומאובדן תמיכתו הכספית ,אם כי מדובר בזכות
עצמאית; אין התלויים זכאים לפיצויים אלא על הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות המנוח )2 .ניתן לפצות
את התלויים במנוח ,במסגרת עילת התלות ,על אובדן השירותים שנהוג לתתם ושקיימת ציפייה לקבלתם במסגרת
215
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
המשפחה ,אם האובדן ניתן להערכה כספית ) 3 .מקום שבו קיימו בני-זוג קופה משותפת ,יש לחשב נזקי תלותו של
מי מהם בזולתו תוך התחשבות בקיומה של הקופה המשותפת.
489/79אליהו חברה לביטוח נ' עזבון צאייג אשתו של צאייג נפטרה כתוצאה מהתנגשות של מכוניתו -בעת
שהייתה נהוגה על-ידו -ברמזור .המשיבים -עזבון האשה והתלויים -תבעו שלושה חודשים לאחר מכן את חברת
הביטוח (המערערת) ,שביטחה את השימוש במכונית.
216
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
יש בעצם העלאת הטענה ,שבמות המנוחה זכו אבליה ברווח ממון ,משום פגיעה גסה ברגשותיהם ומשום חילול
כבודו של המת .קל וחומר בן בנו של קל וחומר כשהטענה באה מפיותיהם של אלה הנושאים ,במישרין או בעקיפין,
באחריות למות המת .הכלל הגדול שאין אדם יכול להיבנות ולהפיק תועלת מעוולתו שלו ,צריך היה לחול בראש
וראשונה על טענה מעין זו -אך הטענה נטענת ומתקבלת כדבר שבשיגרה לגיטימית".
7244/97חכמי נ' רותם בעלה של המערערת 1נהרג בתאונת דרכים .בית-המשפט המחוזי פסק לה פיצוי כתלויה
במנוח ,אולם רק בעבור התקופה מאז מות המנוח ועד שנישאה לבעלה השני ,סמי שמעיה .המערערת טוענת כי
בפסיקת הפיצוי היה על בית-המשפט להתחשב בהפרש בין התמיכה שזכתה לה בחיי המנוח לבין זו שהיא זוכה לה
משמעיה.
בית-המשפט העליון פסק:
( ) 1הכלל הרחב הוא ,כי אלמנה שנישאה מחדש אינה זכאית לפיצויים בגין אובדן מקור התמיכה הכספית היות
שבנישואיה החדשים היא זוכה למקור תמיכה כספית חדש .עקרון "השבת המצב לקדמותו" מחייב התחשבות
בעובדת הנישואין השניים ,אשר שינתה את מצבו של הניזוק והקטינה את נזקו.
( ) 2אין לראות את נישואיה של אלמנה בשנית כאירוע המנתק את הזכאות שלה לפיצוי בגין אובדן התמיכה עקב
פטירת בעלה הקודם .הגישה הדוגלת בניתוק כזה מנוגדת לתפיסה הנזיקית החותרת להשבת המצב לקדמותו ,ככל
שהדבר ניתן .במקרים מסוג זה ,כל שנדרש הוא בחינה של כושר השתכרותו של זה (הבעל המנוח) אל מול כושר
השתכרותו של זה (הבעל השני) ,ואין מניעה עיונית או מעשית מעשות כן .
( ) 3יתר-על-כן ,מדיניות משפטית ראויה היא כזו שלא תרתיע אלמנה פלונית מלהינשא לאלמוני רק משום שכושר
השתכרותו פחות מזה של בעלה המנוח והנישואין יגרמו לה להפסד כלכלי .אם יראה בית-המשפט בנישואין מחדש
אירוע המנתק את קשר הזכאות ,הוא עשוי להביא לתוצאה כזו.
נישואים מאוחרים
9788/07עזבון מרמש נ' הסתדרות מדיצינית הדסה בימ"ש קמא קבע כי המנוחה קיבלה טיפול רפואי רשלני
לרבות חוסרים מהותיים בתיק הרפואי .אף שהתביעה הוגשה למעלה משבע שנים מיום הפטירה ,נקבע כי באותו
מועד לא ידע בעלה של המנוחה כי הטיפול הרשלני הביא למותה ,ואין להתחיל את מירוץ ההתיישנות עד שקיבל
לידיו את המסמכים הרפואיים .הערעור מתייחס לגובה הפיצוי שנפסק וכן ערעור המשיבות על עצם הטלת
האחריות.
פסק הדין :דעת הרוב קבעה כי כאשר התובע החל לחקור קיומה של רשלנות רפואית תוך זמן סביר ממועד קרות
הנזק ,תידחה תחילת תקופת ההתיישנות למועד שבו קיבל לידיו את התיק הרפואי.
השופט א' פרוקצ'יה בדעת המיעוט.
217
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
4641/06מנורה חברה לביטוח נ' עיזבון כרכבי ביום 14.6.2000אירעה תאונת דרכים .חנא כרכבי ז"ל ,נהרג
בתאונה ורעייתו (המשיבה )2ובנו הצעיר (המשיב )3נפגעו בתאונה .לבני הזוג בן בגיר נוסף ,שלא היה מעורב
בתאונה .לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה שנסבה על נזקי הגוף של המשיבים 2ו 3-בתאונה ,על נזקיהם
של המשיבים 2ו 3-כתלויים ,וכן על נזקיו של המנוח עצמו במסגרת תביעת העיזבון (המשיב .)1המחלוקת
התייחסה לשיעור הפיצויים בלבד .המבטחת הגישה ערעור על פסה"ד והעזבון ובני המשפחה הגישו ערעור שכנגד.
ביהמ"ש העליון קיבל את הערעורים בחלקם .במסגרת פסה"ד ,סקר ביהמ"ש את הפסיקה הרלוונטית בנוגע
לתביעת התלויים ,תביעת העיזבון ,והיחס שביניהן ,מהלכת אטינגר ועד היום .וכן סיכם את אופן חישוב הפיצוי
בתביעת התלויים; תביעת העיזבון; ובתביעות מקבילות (מניעת פיצוי כפל במתחם החפיפה על דרך של קיזוז וניכוי
ובחינת ראשי-נזק מחוץ לתחום החפיפה).
ביהמ"ש ציין ,כי באופן עקרוני יש להביא בחשבון את "יד החיסכון" גם בחישוב הפיצוי לתלויים ,כפי שהדבר נעשה
בחישוב תביעת העיזבון .אלא שהתוצאה המתקבלת לאחר יישום מלא ונכון של הוספת "יד החיסכון" תהא זהה
מבחינה חשבונית לתוצאה המתקבלת בדין הקיים .כך ,ששקילות התוצאה וטעמים של נוחות (חישוב בדרך מוכרת
ומקוצרת) מאפשרים לדבוק בדרך החישוב הקיימת.
במקרה דנן ,ביהמ"ש לא מצא בסיס להתערב בפסיקתו של בית-המשפט המחוזי בכל הנוגע לפיצוי שנפסק למשיבה
עבור עזרת הזולת ובקביעתו לעניין קיצור תחולת החיים של המשיבה .2לעומת זאת ,לאור העקרונות שהותוו
בפס"ד זה ,יש לתקן את פסק-הדין ככל שהוא נוגע לפיצוי בגין הפסד התמיכה לתלויים ולפיצוי עבור הפסד
ההשתכרות "בשנים האבודות" לעיזבון ,וכן בכל הנוגע ליחס שבין שתי התביעות .כיוון שבמקרה זה היו תלויים
במנוח (להבדיל ממקרה של רווק חסר תלויים) ,נעשה החישוב של הפסדי התמיכה בתביעת התלויים ושל הפסדי
ההשתכרות בתביעת העיזבון באמצעות שיטת הידות.
218
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
והורה (ראו :ע"א 482/89עיזבון אביר ז"ל נ' פרבר ,פ"ד מז( .))1993(107 )3שיעורו של מרכיב זה נקבע לפי נתונים
שבאו בפני בית-המשפט ,ולעיתים בדרך של אומדנה.
המחשת החישוב .ראובן בן 45נהרג במקום בתאונת עבודה .הוא מותיר אחריו את אלמנתו חוה ,בת , 40את בנו
יעוז ,בן ,15ואת בתו יפית בת ה .-10שכרו של ראובן לפני מותו היה 10,000ש"ח לחודש.
א .כיצד יחושב נזק התלויים לפי שיטת הידות?
ב .הניחו כי חוה השתכרה 7000ש"ח באותה עת .כיצד ישתנה החישוב? (ראו גבאי נ' לוזון פס' )7
כיצד תשפיע על החישוב העובדה שבמשק הבית הועסק עוזר בשכר של 3000ש"ח לחודש? ג.
האם יש לקחת בחשבון את האפשרות שבן הזוג הנותר יצא לעבודה (לא עבד קודם) לאחר מות הניזוק ? – ראו
רע"א 975/16פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ( .) 4.5.2016ביום 1.11.2010נהרג ראיד אבו סנינה בתאונת
דרכים והותיר אחריו הורים ,אישה ושישה ילדים שהיו בני שנתיים עד 12שנה במועד פטירתו .בעקבות זאת ,תבעו
המבקשים – הם עיזבונו ובני משפחתו הנזכרים של המנוח – את המשיבה ,בגין הנזקים שנגרמו להם עקב התאונה,
בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים .בין הצדדים שררה הסכמה באשר לחבותּה של המשיבה
לפצות את עיזבונו של המנוח ואת יורשיו החוקיים (אלמנתו וילדיו) ,כאשר המחלוקת התמקדה בשאלה האם על
המשיבה לפצות את הורי המנוח כתלויים; ובשאלת גובה הנזק ואופן חישובו ,כתלות ,בין היתר ,בבסיס שכרו של
המנוח ,בסיס שכרה של האלמנה ,גובה הפיצוי שיש לקבוע בגין אובדן שירותי בעל ואב ,והניכויים שיש לבצע
מהסכום שיתקבל.
פסק הדין :לעניין הטענה כי אין לנכות את הכנסתה הרעיונית של האלמנה מסכום הפיצוי הנפסק ,הרי שנכון כי
ההלכה שנהגה במשך שנים רבות קבעה כי אין לחייב אלמנה שלא עבדה בחיי בעלה לצאת ולהשתכר לאחר מותו.
אולם ,ברבות הימים נראה כי תפיסה זו השתנתה ונתחזקה ההנחה בדבר ההתחשבות בפוטנציאל השתכרותה של
האלמנה בעתיד ,כאמור בע"א 7157/07אי.איי.גי .ביטוח זהב בע"מ נ' עזבון המנוח מ.א ז"ל ( .)17.3.2008באותו
מקרה נפסק ,כי בבחינת ידיעה שיפוטית שבימינו בדרך כלל עובדים שני בני הזוג ,וכי הגם שככלל יש לחשב את
השתכרותה העתידית של האלמנה לפי הכנסתה בטרם התאונה ,הרי שעל בסיס ההנחה כי לאחר תקופה מסוימת
תצא האלמנה לעבוד יש להפחית בהתאם מסכום הפיצוי שנקבע בגין הפסד השתכרות של המנוח.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הסדרים מיוחדים לתלויים בהקשר של תשלום תכוף ,נזק שאינו ממוני,
ופיצויים עתיים – ראו בחוק ובתקנות.
09/09/2022
"שנים אבודות"
שנים אבודות – כאשר אדם מת מעוולה – האם הוא זכאי לפיצוי עקב אובדן השתכרות בשנים שהוא לא יחיה?
(לדוגמא אדם מת בגיל ,40ויכול לעבוד עד גיל – 67האם זכאי לפיצוי השתכרות בגין 27שנים – שאלו הן השנים
האבודות) .ההלכה אומרת שהיורשים יכולים לתבוע בגין ה"השנים האבודות" של המנוח.
בע"א 140/00עזבון אטינגר נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי ,פ"ד נח( )2004( 486 )4נפסק כי ניזוק
שנהרג בעוולה או שתוחלת חייו קוצרה בגינה זכאי לפיצוי על הפסד השתכרות כספי ב"שנים האבודות" בניכוי
219
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
הוצאותיו בשנים אלה .זאת בניגוד לדין הקודם שלא הכיר בהפסד השתכרות בשנים האבודות .פיצוי זה מתוסף
לפיצוי בשל הנזק הבלתי ממוני של "קיצור תוחלת חיים" (ע"א 5808/99חברת בן בטחון נ' יורשי רותם (
.)11.6.2007
זכותו של הניזוק עוברת לתלוייו עם מותו ולכן במקרים של מוות מיידי התובעים בשל הפסד ההשתכרות בשנים
האבודות הם היורשים .הלכה זו הוחלה רטרוספקטיבית (ראו רע"א 7179/12קבועה נ' קרנית (.)29.4.2013
עזבון אטינגר נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי :ביום 27.1.1988נפטר הנער מיכאל אטינגר ז"ל ,בהיותו
כבן 12שנה ,כתוצאה מנפילה לבור בלתי מגודר בתחומי הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים .הערעור הנ"ל נסב
על שאלת זכותו של אדם שניזוק כתוצאה מעוולה נזיקית ,ונתקצרה תוחלת חייו ,לפיצוי בגין אובדן יכולת
ההשתכרות שלו ב"השנים האבודות" – השנים שבהן קוצרה תוחלת חיי העבודה שלו .בנם של המערערים 3-2נהרג
בשל רשלנותם של המשיבים בעת שהיה בן 12שנים .בתביעת פיצויים שהגישו המערערים ועיזבונו של המנוח פסק
בית-המשפט המחוזי כי בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית-המשפט העליון בע"א ( 295/81להלן – הילכת גבריאל [
,)] 1הרי במשפט הישראלי אין הניזוק ,וכפועל יוצא מכך עיזבונו של הניזוק ,זכאים לפיצוי בגין אובדן יכולת
ההשתכרות ב"השנים האבודות" ,המערערים מבקשים לשנות את הילכת גבריאל [ ]1ולפסוק לעיזבון פיצוי כאמור.
עוד מערערים המערערים על שבית-המשפט המחוזי לא פסק כנגד המשיבים פיצויים עונשיים .בערעור שכנגד
משיגים המשיבים על סכום הפיצויים שנפסקו בגין נזקים בלתי ממוניים – 350,000ש"ח.
המנוח מיכאל בן ה 12-שיחק עם חברו באתר משחקים סמוך למקום מגוריו .הוא נפל לבור ,נחבל בראשו ונפטר,
עזבונו (קרובי משפחתו) תבעו במחוזי פיצויים בגין שנות ההשתכרות האבודות של המנוח .המחוזי מסתמך על
הלכת גבריאל (ע"א ) 295/85הקובעת כי הניזוק וכתוצאה מכך עזבונו של הניזוק לא זכאים לפיצויים בגין יכולת
ההשתכרות שלו בשנים האבודות (בניגוד לדעת המיעוט של ברק שסבר שכן) .המשפחה מערערת לעליון וטוענת כי
עקב שינויים שחלו במשפט הישראלי עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם ,מוצדק לבחון מחדש את אותה הלכה .הרי
פגיעה ביכולת ההשתכרות העתידית מהווה פגיעה בזכות החוקתית לקניין.
220
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
התלויים בניזוק-מנוח עלולים למצא את עצמם בהתאם לס' 78ללא פיצויים מכיוון שלניזוק-מנוח לא עומדת
תביעת פיצויים בגין השנים האבודות .לכן מכוח פיצוי הניזוק בגין אובדן יכולת ההשתכרות בשנים האבודות,
יכולים גם התלויים בו לתבוע פיצוי.
:3האם נפצה בגין השנים האבודות של ילד?
במקרים רבים כשילד ניזוק ולא יוכל לפרנס את עצמו ,בית המשפט קובע פיצויים על יסוד הערכות כגון שכר
ממוצע וכ"ו .לכן אין מניעה לפסוק לו פיצויים לפי השנים האבודות.
5808/99חברת בן בטחון נ' יורשי רותם משחק בלתי מבוקר בנשק גרם למותו של המנוח ,יריב רותם ז"ל .המקרה
אירע בעת שהמשיב 2ירה ,תוך כדי משחק ,באקדח שאותו קיבל מן המערערת ,חברת שמירה ,בתוקף עיסוקו
במסגרתה .את נזקיהם תבעו יורשיו של המנוח מן המשיב ,2מן המערערת וממדינת ישראל ,שהנפיקה למשיב 2את
הרשיון לאחוז בנשק.
בית-המשפט המחוזי מצא את המערערת ואת המשיב 2אחראים לתוצאה הטרגית ופטר את המדינה מאחריות.
המערערת סבורה ,כי ראוי היה לפטור אותה מאחריות ,ומכל מקום ,להטיל אחריות גם על המדינה .יורשי המנוח,
בערעור שהגישו (ע"א ,)6678/99הלינו על-כך שלא נפסקו להם פיצויים בשל נזקי "השנים האבודות" ,ועל-כך
שבית-המשפט פטר את המדינה מכל אחריות .נסיון פשרה שנעשה בשלב מוקדם של הערעור לא צלח ,ובינתיים
נשתנתה ההלכה והוכרה הזכאות לפיצויים בגין "השנים האבודות" .פסק הדין :נפסק בבית-משפט זה כי מי
שקוצרה ,באופן מלא או חלקי תוחלת חייו ,זכאי לפיצוי בגין "השנים האבודות" ,וכי זכאות זו תקום לכל מי
שערעורו תלוי ועומד ופסק-הדין בעניינו לא הפך חלוט (ראו ע"א 140/00עזבון אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום
ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ; רע"א 8925/04סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון
אלחמיד ז"ל .דא עקא ,שבית-המשפט המחוזי לא קבע ממצאים בשאלת אבדן ההשתכרות ,ובלעדיהם לא ניתן
לשום את גובה הנזק לעניין "השנים האבודות" .אין זה ראוי כי ממצאים אלה יקבעו לראשונה על-ידי ערכאת
הערעור .לפיכך ,מוחזר התיק לבית-המשפט המחוזי ,על-מנת שישלים את פסק-דינו בעניין מרכזי אחד – שיעור
ההשתכרות שהמנוח היה צפוי לה אלמלא התאונה וגובה הפיצוי הנובע מכך .החישוב יערך על-פי העקרונות
שנקבעו כבר בהלכת פינץ.
7179/12קבועה נ' קרנית בר"ע על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בב"ש ,בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו
של בימ"ש השלום בב"ש ,שבו חויב המבקש בתשלום של 850,00ש"ח למשיבה (להלן :קרנית) ,במסגרת הודעת צד
ג' שנשלחה אליו ,במסגרת תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד שהגישו עיזבון מנוח והוריו .זאת על סמך הרשעתו
במסגרת הליך פלילי ,במסגרתו הודה המבקש כי הוא שנהג בטרקטורון ,בחושך ללא אורות ,ללא רישיון וללא
ביטוח כשהמנוח ישב מאחוריו ,ולאחר שבקשתו להבאת ראיות לסתור נדחתה .באשר לגובה הפיצוי ,ביהמ"ש קבע
כי הלכת "השנים האבודות" חלה רטרוספקטיבית גם על חסר ביטוח והוסיף כי לא ייתכן ליצור הבחנה בין מי
שנפגע בתאונת דרכים בה היה מעורב נהג מבוטח לבין מי שנפגע מול נהג שאינו מבוטח .כמו כן ,נקבע כי לא נפל
פגם במסקנת בימ"ש השלום כי אין לסטות מחזקת השכר הממוצע במשק .פסק הדין :הלכת "השנים האבודות"
חלה רטרוספקטיבית גם על חסר ביטוח .ברע"א 8925/04בעניין סולל בונה קבע בימ"ש זה כי הלכת "השנים
האבודות" חלה על מעשי נזיקין שהתרחשו בטרם נפסקה .הנימוקים המרכזיים שהובאו לכך ,בעניין סולל בונה,
אינם שונים ביחס למקרה של נהג חסר ביטוח לעומת מקרים אחרים ואין לומר כי קיימת פגיעה באינטרס
ההסתמכות של המבקש אשר נהג ללא ביטוח חובה .לכך יש להוסיף ,כי מנקודת מבטו של התובע לפיצויים ,אין זה
מוצדק כי תהייה הבחנה בין נפגע אשר היה מצוי ברכב שאינו מבוטח לבין נפגע שהיה מצוי ברכב מבוטח.
221
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
באשר לאופן חישוב הפיצוי לניזוק או לעיזבונו ,נפסק כי זה זהה מהותית לאופן חישוב הפיצוי לתלויים בשיטת
הידות ,אך זה בהבדל שנלקחת בחשבון גם יד נוספת והיא יד החיסכון (סכום שנלקח בחשבון לא להוצאות אלא
לחיסכון – ממשכורת בדר"כ אנשים חוסכים גם) .הוספת יד זו מקטינה את חלקו של הניזוק ומגדילה לכן את
הפיצוי בהשוואה לפיצוי התלויים (אולי בשל ההנחה כי היורשים אך לא התלויים היו נהנים מחסכון זה) .לסקירת
התפתחותה של הלכת אטינגר בנושאי "יד החיסכון" ובנושאים נוספים ראו עיזבון כרכבי .נפסק כי כאשר אין
לניזוק המנוח תלויים ייפסקו לו 30%מהפסד ההשתכרות המנוח.
עזבון דוביצקי נ' רקזאללה המנוח נהרג בתאונת דרכים ,כששה שבועות בלבד לאחר עלייתו ארצה מאוקראינה.
הנהג ברכב הפוגע היה המשיב . 1בעקבות התאונה הוגשה לביהמ"ש המחוזי תביעה לפיצויים ע"י עיזבונו של המנוח
וכן ע"י רעייתו – כתלויה במנוח .טענותיהם של המערערים בערעור זה מתמקדות בארבע נקודות :פוטנציאל
ההשתכרות של המנוח; סוגיית ההטבות הסוציאליות; גיל הפרישה שלאורו יש לחשב את הפיצוי; והיחס שבין
תביעת העיזבון לתביעת התלויה.
ההלכה :אין לדבוק עוד בהלכת הניכוי ,ככל שהיא עוסקת בראשי נזק שאינם "בתחום החפיפה" בין שתביעת
העיזבון גבוהה יותר ובין שתביעת התלויים גבוהה יותר .התביעות של התלויים מזה של העיזבון מזה הן תביעות
מובחנות ומובדלות ,וכל אחת מהן כוללת ראשי נזק שונים (הגם שיש ביניהן גם תחום של חפיפה) .התוצאה
ההגיונית המתחייבת היא שהמזיק צריך לשאת (פעם אחת) בפיצוי עבור כל נזק שגרם (לעיזבון בשם הניזוק,
ולתלויים) ,וכי אין לנכות "מין בשאינו מינו" .תוצאה זו מתבקשת גם לאור העבודה שהזהות בין היורשים לבין
התלויים היא נתון מקרי .אם כן ,יש למנוע פיצוי כפל במתחם החפיפה שבין התביעות ,זאת על דרך של קיזוז
וניכוי .ואולם ,ראשי נזק המצויים מחוץ לתחום החפיפה שבין התביעות לא "ינוכו" ולא "יקוזזו" ,אלא ייפסקו
לתלויים ולעיזבון ,לפי העניין ומבלי קשר לשאלה (המקרית) איזו תביעה גבוהה יותר.
בענייננו ,הפיצוי שפסק ביהמ"ש המחוזי בתביעת העיזבון נמוך מהפיצוי שנפסק בתביעת התלויים .המרכיב המצוי
מחוץ לתחום החפיפה הוא מרכיב חסכון אשר יש לפסקו בתביעת העיזבון (במסגרת ראש הנזק של הפסד
השתכרות "בשנים האבודות") והוא אינו נפסק לתלויים בתביעתם-שלהם .למעשה ,מדובר ב"יד-המשנה"
המבטאת את חלקו של המנוח בחסכון המשפחתי .כאמור ,גם כאשר תביעת העיזבון נמוכה מתביעת התלויים ,יש
לפסוק לעיזבון את יד המשנה הזו.
222
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לעיתים נזקו של הניזוק מוטב על ידי צד שלישי .מוטב – חלק מהפיצוי מתקבל על ידי צד שלישי (ביטוח לאומי/
חברת ביטוח וכדומה) .כיצד משפיעה עובדת ההטבה על זכותו של הניזוק ועל חבותו של המזיק? ומהן זכויותיו של
המיטיב?
לשאלה זו ארבע תשובות אפשריות:
ניכוי – ההטבה מנוכית מזכאותו של הניזוק ומחבותו של המזיק .המזיק נהנה מן ההטבה על חשבון .1
המיטיב כשהניזוק מקבל משניהם יחד את מלוא נזקו.
המזיק משלם 80לניזוק.
המיטיב משלם 20לניזוק.
הניזוק קיבל )80 100מהמזיק ,ו -20מהמיטיב).
בשיטה זו המזיק מרוויח ,מאחר ולא שילם את כל הנזק
הצטברות – הניזוק זכאי גם להטבה וגם לפיצוי מן המזיק על מלוא נזקו ולכן נהנה מפיצוי והטבה .2
שסכומם גדול מהנזק .תתכן גם הצטברות חלקית.
המזיק משלם 100לניזוק.
המיטיב משלם 20לניזוק.
הניזוק קיבל 100מהמזיק ,ו -20מהמיטיב ,סה"כ 120.
בשיטה זו הניזוק מרוויח ,מאחר וקיבל יותר מהנזק שנגרם.
ניכוי עם שיפוי – ההטבה מנוכה מזכאות הניזוק ומחבות המזיק כלפי הניזוק ,אך המיטיב זכאי כלפי .3
המזיק לשיפוי בגובה ההטבה שנתן לניזוק ולא יותר מחבות המזיק .השאלה היא האם המיטיב נכנס בנעלי
הניזוק (סוברוגציה ,תחלוף) או שמא קמה לו זכות עצמאית.
המיטיב משלם 20לניזוק אבל מקבל את ה -20בחזרה (נותנים למיטיב את הזכות לתבוע את המזיק על ה
-20ששילם לניזוק ),אז סה"כ שילם 0
המזיק משלם 80לניזוק ,ומשלם 20למיטיב.
הניזוק מקבל ( 100קיבל 80מהמזיק ו -20מהמיטיב).
ברירה והשבה – על הניזוק לבחור בין ההטבה לבין הפיצוי .אם בחר בהטבה אין לו זכות בנזיקין אך .4
למיטיב תתכן זכות כלפי המזיק להשבת ההטבה שנתן לניזוק עד גובה חבות המזיק .לניזוק עומדת
הברירה לבחור אם לתבוע את הפיצוי מהמזיק או מהמיטיב .זו אפשרות שקיימת במקרים המטופלים על
ידי חוקי התגמולים .נניח שחייל נפגע בשירות צבאי ,אומרים לו להחליט את מי הוא תובע .או שהוא תובע
את המזיק או שהוא תובע את התגמולים המגיעים לו .אם הוא בוחר לתבוע את התגמולים מהמדינה ,אז
קמה למדינה זכות ההשבה ,כלומר היא יכולה לחזור אל המזיק.
כל סוגי ההסדרים הנ"ל קיימים במשפט הישראלי.
223
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
224
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לאומי – לניזוק אין טעם לפעמים לתבוע את המזיק .החוק מעודד את הניזוק לתבוע את המזיק ואומר שבכל
מקרה יקבל 25%ואז אף יוכל לקבל מעבר ל.100%
גמלאות העבר מנוכות כשהן צמודות ונושאות ריבית.
עולה קושי במצב מסוים – כאשר הניזוק תובע את המזיק ומקבל 100%פיצוי ואז הניזוק הולך ותובע את
ביטוח לאומי וביטוח לאומי נותן .20%ביטוח לאומי רשאי הרי לבוא ולתבוע החזרה מהמזיק – אך המזיק לא
יכול לשלם יותר מכפי חלקו והוא כבר משלם ,100%לכן במקרים כאלו בתביעה בין מזיק לניזוק שיש מטיב
ע"י המל"ל – התביעה מוקפאת עד אשר הסדר עם המל"ל( .כאשר הניזוק/מבוטח תובע ממזיק את מלוא
הפיצוי לרבות חלקו של המל"ל בתיקון הנזק בעתיד נוהגים מזיקים לבקש כי חלק מסכום הפיצויים יוקפא עד
לאחר שתתברר זכאות הניזוק/מבוטח כלפי המל"ל וזו תנוכה מפיצוי הניזוק) .כאשר המזיק משלם בכל זאת
לניזוק את מלוא נזקו כאמור ,ואחר כך תובע הניזוק/מבוטח את המל"ל ,עומדת למל"ל זכות לנכות מזכאות
המבוטח את מה ששולם לו על ידי המזיק -סעיף 329לחוק הביטוח הלאומי -ראו לה נסיונל נ' מל"ל וע"א
8322/07מל"ל נ' כלל ( .)7.7.2011אבל אם הוסכם בהסכם פשרה כי הניזוק יוכל לתבוע את המל"ל לא תתבצע
זקיפה -ראו רע"א 5415/18מל"ל נ' חד אסף מתכות (.)30.4.2019
כאשר גמלת נכות משולמת הן עבור נזק שנגרם בעוולת הנתבע והן עבור נזק שלא הנתבע גרם לו ,הניכוי
ובהתאם זכות המוסד לשיפוי נקבעים לפי היחס בין "הנכות העוולתית" לנכות "שאינה עוולתית" -רע"א
5123/10זטולובסקי נ' המל"ל ( `)21.8.2012רע"א 4008/17מל"ל נ' קרנית (- )19.9.2017
יצוין כי חוקי גמלאות של יוצאי שירות המדינה כחוק שירות צבא ההגנה לישראל (גימלאות) ,קובעים הסדר
דומה לזה שבחוק המל"ל .לאחרונה התעוררה בהקשר זה השאלה האם בהיעדר זכות השבה של המדינה נגד
המזיק יש לנכות בכל זאת אתה גמלאות מחבות המזיק .השופט עמית קבע שלא ( רע"א 1659/21יונה נ' כלל (
,)39.9.2021אך פסק דינו בוטל וההרכב שדן בסוגיה קבע שאין לנכות ( – )5.7.2022כלומר כי חל הסדר של
הצטברות .הוגשה הבקשה לדיון נוסף.
225
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לעיתים נזקים שגורם מזיק לניזוק מכוסים על ידי ביטוח אישי של הניזוק מהו ההסדר החל במצבים אלה?
התשובה תלויה בסוג הביטוח.
כשמדובר בביטוח רכוש או ביטוח המכסה את מלוא נזקי הגוף חל הסדר של ניכוי +שיפוי :ראו סעיף 62
וסעיף ( 54ב) לחוק לחק חוזה הביטוח .1981 ,מה נפסק בהקשר זה (רכוש) בפרשת חתמי לוידס נ' נמל אשדוד?
ראו גם רע"א 4179/20בסט קאר חברה לשירותי דרך נ' איי.די.איי ( .)18.11.2020הסדר התחלוף חל גם על
מבטח זר – ע"א 206/20טבע נ' טי.אנד.אם גושן ()13.12.2021
כשמדובר בביטוח חיים ובביטוח בסכום קצוב (תאונות /מחלות קשות) של נזקי גוף חל הסדר של הצטברות.
(בתביעות הצטברות אין שיפוי כי אין זכות החזרה – המזיק לא ישלם מעבר לחלקו) קראו סע' ( 54א) לחוק
חוזה ביטוח וסעיפים 86ו )1( 81 -לפקודת הנזיקין.
השאלה איזה הסדר חל (הצטברות או ניכוי +שיפוי) כאשר מדובר בתשלומים של קופות חולים במסגרת
השב"נ (שרותי בריאות נוספים) נדונה בע"א 4431/17פלוני נ' פלוני ( .)3.10.2019עדיין אין הלכה ברורה בעניין.
האם מבטח אחריות של מזיק שחויב בגין פגיעה בנכס של הניזוק יכול לקבל השתתפות ממבטח אישי שביטח
את הנכס של הניזוק? ראו ע"א 1332/10הכשרת היישוב נ' מגדל (.)16.4.2012
226
סיכום דיני נזיקין – פרופ' ישראל גלעד | שגיא אוליאל | קיץ תשע"ב
לא צריך לכתוב הרבה .צריך לכתוב את עיקרי הדברים .כן צריך להרחיב טיפה מעבר למה שמופיע בפתרון,
אך לא צריך "לחפור" .צריך להראות שמבינים.
אם חסרות בשאלות עובדות רלוונטיות – צריך לציין את העובדות ולהגיד מה המשמעות שלהן.
בציון פס"ד – רק לתת את מה שנפסק /נקבע (לא צריך לצטט).
יש צורך לציין ס' חוק בנושאים מרכזיים.
כשמציינים ס' חוק – צריך להגיד רק בגדול מה הוא אומר ,אין צורך להתחיל להיכנס לעומק ,הבוחן מכיר
את החוק.
כשמקבלים אירוע – מבודדים את הניזוקים ובודקים על כל ניזוק – כלפי מי עומדת לו עילת תביעה
ומתוקף איזה חוק.
227