‫קורס‪ :‬סייבר ומשפט‬

‫בר שקד‪ ,‬ת‪.‬ז‪200964468 .‬‬ ‫מגישים‪:‬‬

‫הדס וליש‪ ,‬ת‪.‬ז ‪028938975‬‬
‫‪2821‬‬ ‫סה"כ מילים‪:‬‬

‫משפט פלילי‪ :‬רע"פ ‪ 1201/12‬יוסף קטיעי נ' מדינת ישראל‬

‫מבוא‪:‬‬
‫מדובר בבקשת ערעור (שהדיון בה אוחד עם רע"פ ‪ )7589/12‬בגין ביצוע עבירות מין באמצעות רשת‬
‫האינטרנט‪ .‬פרטי המקרה נסובים על תחקיר שביצע ערוץ ‪ 10‬שעסק ביצירת קשרים עם קטינות‬
‫ע"י גברים באמצעות רשת האינטרנט‪ .‬לצורך התחקיר נעשה שימוש בהתחזות לקטינים‪/‬ות ע"י‬
‫התחקירנים‪ .‬הערעור נסוב סביב ‪ 3‬סוגיות שעיקרן בפן המהותי של הדין ובפן הפרוצדוראלי‬
‫בהתייחס לסביבת העבירה בתחומי האינטרנט‪.‬‬
‫בפרשת קטיעי‪ ,‬עלו שלוש שאלות משפטיות‪ .‬הראשונה דנה בטענת "הגנה מן הצדק"‪ .‬השנייה‪,‬‬
‫מתייחסת לסוגיית המחשבה הפלילית הנדרשת בעבירות אינטרנט נגד קורבן אנונימי‪ .‬והשלישית‪,‬‬
‫דנה בפומביות הדיון ופרסום תכניו נוכח היקף החשיפה הטמונה באינטרנט‪.‬‬
‫בעבודה זו‪ ,‬נעסוק בשתי השאלות האחרונות‪.‬‬

‫בשאלת סוגיית המחשבה הפלילית הנדרשת בעבירת הטרדה מינית המבוצעת באופן אנונימי‬
‫באמצעות האינטרנט‪ ,‬קבע בית המשפט בערעור דנן כי המבקש שיזם את השיחות המיניות היה‬
‫מודע לנסיבות עבירת הניסיון להטרדה מינית‪ ,‬לרבות גילה המוצג‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעשיו של המבקש‬
‫בהגיעו לפגישה עם הקטינה לכאורה‪ ,‬בצירוף כוונתו המוכחת להשלים את העבירה יצאו משלב‬
‫ההכנה והגיעו כדי ניסיון לבצע מעשה מגונה‪ .‬על כן הוחלט להותיר את פסק דינו המרשיע של‬
‫ביהמ"ש המחוזי על כנו‪.‬‬

‫בשאלת "איסור הפרסום" בית המשפט הכריע‪ ,‬כי הוא מכיר בכך שיתכנו מקרים בהם יהיה‬
‫מקום לשקול את הנזק שיגרם כתוצאה מהפרסום המקוון במסגרת האיזון בין פומביות הדיון ובין‬
‫הזכות לפרטיות של הנאשם שהורשע בפלילים‪ .‬זאת כאשר מדובר במידע רגיש הנוגע בצנעת‬
‫הפרט‪ ,‬אך מיקרים אלו הם חריגים לכלל הפרסום‪ .‬בפסק הדין דנן נקבע‪ ,‬כי קיים אינטרס ציבורי‬
‫בפרסום פסקי הדין מרשיעים‪ ,‬ואין מקום להוציא צו איסור פרסום‪.‬‬
 ‫קורס‪ :‬סייבר ומשפט‬
‫בר שקד‪ ,‬ת‪.‬ז‪200964468 .‬‬ ‫מגישים‪:‬‬
‫הדס וליש‪ ,‬ת‪.‬ז ‪028938975‬‬
‫‪2821‬‬ ‫סה"כ מילים‪:‬‬

‫האם מעטה האנונימיות ברשת דורש מבחנים חדשים לקביעת "כלל עצימת‬
‫העיניים"?‬

‫רקע ל"כלל עצימת העיניים"‬

‫חוק העונשין‪ 1‬מגדיר את כלל עצימת העיניים‪ .‬סעיף זה מהווה חלופה לדרישת המודעות בהוכחת‬
‫היסוד הנפשי בעבירה‪ .‬לשון החוק מצביעה על דרישה לחשד סובייקטיבי באשר לקיומה של‬
‫נסיבה‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬בחלק מהפסיקות החשד נובע מהמבחן האובייקטיבי‪ .‬בפרשת בארי‪ ,2‬פסק‬
‫השופט שמגר כי יש להרשיע את הנאשם על בסיס הסתכלות אובייקטיבית על נסיבות העבירה‪.‬‬
‫בדבריו קבע‪ ,‬כי אדם סביר בחיקוי התנהגות הנאשם היה מסיק כי התנהגותה של הנאנסת עונה‬
‫על הנסיבה "שלא בהסכמתה החופשית"‪ .‬דרישה נוספת הקיימת בכלל עצימת העיניים היא רמת‬
‫חשד הנעה בין "סבירה" ל"גבוהה"‪.‬‬
‫בפרשת קטיעי‪ ,‬הנאשם קרא תיגר על אפשרות החלת המבחן האובייקטיבי בשתי הדרישות‪.‬‬
‫הנאשם טען כי לא ניתן להחיל דרישות אלו במרחב האינטרנטי‪ .‬בהמשך נבחן את טענתו‪.‬‬

‫הטענה ה"ווירטואלית"‬
‫טענת "ההגנה הווירטואלית"‪ ,‬שהועלתה לראשונה בפרשת קטיעי הייתה טענה חדשה בדין‬
‫הישראלי‪ .‬הנאשם טען שתחת מעטה האנונימיות ברשת האינטרנט‪ ,‬כל אדם יכול להתחזות לאחר‪,‬‬
‫ולכן לא ניתן להכיל את כללי המחשבה הפלילית בביצוע העבירה (היסוד הנפשי)‪ .‬היסוד הנפשי‬
‫מוגדר בחוק‪ 3‬ודרישת קיומו היא חובה לכל עבירה פלילית בה אשם הנאשם‪.‬‬
‫בהתאם לדרישות היסוד הנפשי‪ ,‬נדרשת מודעות לקיום הנסיבות וביניהן ניתן למנות את גיל‬
‫הקורבן כנסיבה עיקרית לביצוע העבירה‪ .‬למרות שהתחקירנית הציגה את עצמה כבת ‪ ,13‬טוען‬
‫הנאשם‪ ,‬כי אין להסתמך על אמירתה כיוון שגולשים רבים נוהגים להתחזות במרחב הווירטואלי‪.‬‬
‫טענת ה"הגנה הווירטואלית" אומנם הייתה ראשונית בדין הישראלי‪ ,‬אך כבר בדין המשווה ניתן‬
‫היה לראות ניצנים קודמים שלה‪ .‬כך למשל בפרשת ‪ , Yates4‬הנאשם נכנס לצ'אט שבו התקנון‬
‫אוסר על כניסה של קטינים (מתחת לגיל ‪ )18‬והחל לפתח מערכת יחסים עם בלש שהתחזה לילדה‬
‫בת ‪ .15‬טענותיו היו כי לא הייתה בידו דרך אובייקטיבית לקבוע את גילה וכן‪ ,‬האמין בתום לב‬
‫שמדובר באדם בוגר המתחזה לקטינה‪ .‬טענות אלו לא התקבלו בפס"ד ‪ .Yates‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫השופט לא התייחס לשאלת הדרך האובייקטיבית לבירור גילה‪ ,‬אלא פסק כי הנאשם היה בעל‬
‫מודעות מלאה לגבי גילה‪.‬‬
‫טענה נוספת‪ ,‬אליה מצטרף גם בית משפט השלום‪ ,‬היא שאין בידי המבקש דרך אובייקטיבית‬
‫לברר את גילו של האדם שמצוי מאחורי המסך (כלומר לא ניתן להחיל את כלל עצימת העיניים)‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קבע כי קביעה זו אינה מתיישבת עם ההיגיון והחקיקה‪ .‬כדי לתמוך בטענה‬

‫‪ 1‬ס' ‪(20‬ג)(‪ )1‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪1977-‬‬

‫‪ 2‬ע"פ ‪ 5612/92‬מדינת ישראל נ' בארי פ"ד מח(‪, 302 )1‬פס' ‪( 3‬פורסם בנבו ‪)1993‬‬
‫‪ 3‬ס' ‪ 20 ,19‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪1977-‬‬
‫‪State v. Yates, 15 So.3d 1260, 1264 (La. Ct. App. 2009) 4‬‬
 ‫קורס‪ :‬סייבר ומשפט‬
‫בר שקד‪ ,‬ת‪.‬ז‪200964468 .‬‬ ‫מגישים‪:‬‬
‫הדס וליש‪ ,‬ת‪.‬ז ‪028938975‬‬
‫‪2821‬‬ ‫סה"כ מילים‪:‬‬

‫זו‪ ,‬בית המשפט העליון קבע כי המבחן שראוי להחיל במקרה זה הוא מבחן הגולש הקונקרטי‬
‫(המבחן הסובייקטיבי) ולא מבחן הגולש הסביר (המבחן האובייקטיבי)‪ .‬בהמשך נראה כי ניתן היה‬
‫להחיל גם את מבחן הגולש הסביר במרחב הווירטואלי‪.‬‬

‫המרחב הווירטואלי מול המרחב הפיזי‬

‫באנונימיות‪.5‬‬ ‫ההבדל המשמעותי בין המרחב האינטרנטי והמרחב הפיזי‪ ,‬הוא האפשרות להתבטא‬
‫אפשרות זו יוצרת תחושה כי המרחב האינטרנטי הינו מעין "מערב פרוע"‪ ,‬מרחב וירטואלי שבו‬
‫אין תחולה לכללי המשפט החלים על העולם הממשי‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬אפשרות זו מעניקה חופש ביטוי‬
‫רחב יותר‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬האנונימיות משמשת כ‪"-‬עיר מקלט" עבור עוולות ופשעים‪.‬‬
‫כאשר נבדוק את מעטה האנונימיות‪ ,‬עלינו לבחון מקרים נוספים שנופלים בסוגייה זו‪ .‬בפרשת‬
‫‪ 6Ashcroft‬קבע בית המשפט שלמרות שהחזקת חומר פורנוגרפי המכיל חומרים על ילדים‬
‫וקטינים היא אסורה‪ ,‬הכלל אינו חל כאשר מדובר במבוגרים המתחזים לקטינים‪ .‬מכאן‪ ,‬נדמה כי‬
‫ההכרעה נסובה סביב היסוד העובדתי בעבירה‪ .‬אך אם נדמה מצב היפותטי בו אדם יחזיק בחומר‬
‫פורנוגרפי הכולל מעשי תועבה בקטינים‪ ,‬אך בתום לב יאמין כי מדובר במבוגרים המתחזים‬
‫לילדים ‪ -‬האם נוכל לטעון לחפותו תחת החזקה "ההגנה הווירטואלית?"‬
‫המגמה השלטת כיום בבתי המשפט בישראל ובחברה המערבית בכלל‪ ,‬רואה בחוקי "העולם‬
‫האמיתי" כחוקים שאפשר וצריך ליישם גם בעולם הווירטואלי‪ ,‬גם אם יישום זה טומן בחובו‬
‫קשיים וסיבוכים‪ .‬לצורך הדיון‪ ,‬נניח כי האינטרנט זהה למרחב הפיזי והצ'אט שבו התקשרו‬
‫הנאשם והילדה הוא בהגדרתו "מקום‪ ."7‬נוסיף לכך כי לפי תקנון הצ'אט‪ ,‬יש להצהיר כי גילו של‬
‫המשתמש הוא מעל ‪( 18‬כפי שהיה בפרשת ‪ .)Yates‬אם היינו משווים זאת לכללי המרחב הפיזי‪,‬‬
‫היה ניתן להשוות זאת למועדון אשר מתיר כניסה רק לאדם שגילו מעל ‪ .18‬אם כך‪ ,‬עלינו לבדוק‪,‬‬
‫מה היה הדין כאשר על אדם חל מעטה האנונימיות בעולם הפיזי?‬
‫בעולם הפיזי אנו מבחינים במידות גוף‪ ,‬מגע וקול כדי לקבוע את זהותו של הצד השני‪ .‬רכיבים אלו‬
‫הם אמות המידה להחלת המבחן האובייקטיבי בכלל "עצימת העיניים"‪ .‬רכיבים נוספים יכולים‬
‫להיות מסמכים‪ ,‬השתייכות למסגרת ומעגלים חברתים‪ ,‬אף על פי שגם אותם ניתן לזייף‪ .‬כאשר‬
‫ניתן ליצור מצג שווא בעולם הפיזי ולעיתים להטעות את הצד האחר‪ ,‬אין שונה הדבר‪ ,‬מאנונימיות‬
‫ברשת‪ .‬המבחן האובייקטיבי צריך לקבוע את הדרך הראויה וערכי המוסר המחייבים בהתחשב‬
‫בזירת האירוע‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מעטה האנונימיות‪ ,‬אינו מצריך ויתור על המבחן האובייקטיבי בכלל עצימת העיניים‪ ,‬כפי‬
‫שעשה כבוד השופט הנדל‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬יש להחיל את המבחן הזה לפי הגולש הסביר‪.‬‬

‫‪ 5‬עו"ד ירון אונגר "חשיפת זהותו של המעוול האנונימי ברשת האינטרנט‪ ,‬סקירה משווה" הלשכה המשפטית של הכנסת‪-‬תחום חקיקה ומחקר‬
‫משפטי‪ ,‬פרק ‪ 14( 2.3‬בפברואר ‪.)2012‬‬
‫‪ASHCROFT V. FREE SPEECH COALATION 535 U.S. 234, 122 S.CT.1389 (2002) 6‬‬
‫‪ 7‬עע"מ ‪ 3782/12‬מפקד מחוז ת"א נ' איגוד האינטרנט הישראלי‪ ,‬פס' ‪( 20‬פורסם בנבו‪)24.3.2013 ,‬‬
 ‫קורס‪ :‬סייבר ומשפט‬
‫בר שקד‪ ,‬ת‪.‬ז‪200964468 .‬‬ ‫מגישים‪:‬‬
‫הדס וליש‪ ,‬ת‪.‬ז ‪028938975‬‬
‫‪2821‬‬ ‫סה"כ מילים‪:‬‬

‫כיצד להחיל את המבחן האובייקטיבי במרחב הווירטואלי?‬

‫כפי שציינו לעיל‪ ,‬הדין הישראלי נוהג לערוך השוואה בין המרחב הפיזי למרחב האינטרנטי‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬השוואה זו חוטאת בזיהוי השוני והמורכבות בין שני המרחבים‪ .‬המרחב הפיזי‪ ,‬בכל מה‬
‫שקשור לתקשורת בין בני אדם‪ ,‬מתבסס על מגע פיזי‪ ,‬טון ודיבור‪ .‬לעומתו המרחב הווירטואלי‪,‬‬
‫ברובו‪ ,‬מתבסס על תקשורת כתובה‪ .8‬טענתנו היא שמבחני "כלל עצימת העיניים"‪ ,‬החלים בדין‬
‫הפלילי‪ ,‬צריכים להתקיים במרחב הווירטואלי בדגש מיוחד להתייחסות אודות השוני הקיים‬
‫במרחב זה‪ .‬כך למשל‪ ,‬אמירותיה הכתובות של פלונית יהיו בעלות משקל רב יותר מאשר הסכמתה‬
‫למדיניות אתר אלמוני‪ .‬תיעדוף רכיב הכתב על פני רכיב הסכמת מדיניות שימוש תהיה נכונה‬
‫יותר‪ ,‬כיוון שגולש סביר מודע לזילות ההסכמה למדיניות זו‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬דעתנו היא שיש להחיל את מבחני הפסיקה בעניין היסוד הנפשי במרחב האינטרנטי‪ ,‬על‬
‫אף מעטה האנונימיות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר עלינו להחיל את מבחן האובייקטיבי בסוגיית המרחב‬
‫הווירטואלי יש להתייחס ל"גולש הסביר" ולא "לאדם הסביר" כיוון שמגבלות האינטרנט שונות‬
‫מהמרחב פיזי‪.‬‬

‫‪ 8‬אסף הרדוף‪ ,‬הפשע המקוון (הוצאה לאור שריגים‪-‬ליאון‪ ,‬נבו הוצאה לאור‪ ,‬תש"ע ‪)2010‬‬
 ‫קורס‪ :‬סייבר ומשפט‬
‫בר שקד‪ ,‬ת‪.‬ז‪200964468 .‬‬ ‫מגישים‪:‬‬
‫הדס וליש‪ ,‬ת‪.‬ז ‪028938975‬‬
‫‪2821‬‬ ‫סה"כ מילים‪:‬‬

‫האם נדרש לבחון את האיזון הקיים בין הזכות לפרטיות ועקרון הפומביות בתיקים‬
‫פליליים לאור השימוש באינטרנט כאמצעי לפרסומם?‬

‫לפנינו קונפליקט הנוצר בין הזכות לפרטיות לבין עקרון הפומביות בפרסום פסקי דין באמצעות רשת‬
‫האינטרנט‪ .‬עיקר הקונפליקט נובע מתוך הקושי בהגשמת עקרון הפומביות תוך פגיעה בזכות יסוד‬
‫הנתונה גם לנאשמים והיא הזכות לפרטיות‪ .‬קונפליקט זה יצר את "שפת האיזונים"‪.9‬‬

‫מדובר בשני ערכים שחשיבותם גבוהה מבחינה ערכית וחוקתית‪ .‬מחד גיסא הזכות לפרטיות היא‬
‫זכות חוקתית הנתונה לכל אדם ומאידך גיסא‪ ,‬עקרון הפומביות משמש אמצעי להגברת אמון‬
‫הציבור במערכת המשפט ומקנה לה לגיטימציה לקיומה על ידי מניעת משפט שרירותי ומשוא‬
‫פנים‪ .10‬עקרון זהה פועל גם במדינות אחרות הפועלות על פי המשפט המקובל ועקרון הפומביות‬
‫נתפס כעקרון יסוד חוקתי שמטרתו לקדם את שלטון החוק ואת תכלית הדמוקרטיה‪.‬‬
‫שני ערכים אלו המוגדרים כעקרונות מצויים בחוקי היסוד של מדינת ישראל‪.11‬‬

‫התפתחות ערך "פומביות הדיון" בעקבות השינויים הטכנולוגיים‬

‫על פי שיטת המשפט העיברי‪ ,‬עוד בימי הסנהדרין‪ ,‬לא היה מקובל ואף לא נעשה השימוש בפומביות‬
‫פרסום פסקי דין הכוללים שמות‪ .‬העקרון המנחה את המשפט העברי הוא שמירה על פרטיותו האדם‬
‫והגנה על כבודו תוך הימנעות מגרימה לעלבונו‪ .‬שיטה זו פחות מקובלת בעולם והיא מהווה חריג‬
‫בהשוואה לכלל שיטות המשפט הקיימות‪.12‬‬
‫בישראל‪ ,‬נדונה לראשונה סוגיית פומביות הפרסום ועמדתו של ביהמ"ש העליון בשנת ‪ 1964‬היתה‬
‫חדה וברורה‪" :‬פומביות הדיון דרושה לא רק לשם עשיית צדק‪ ,‬כי אם לשם ראיית הצדק‬
‫בעשייתו"‪ 13‬עם זאת‪ ,‬השופט כהן החריג מצבים כגון דיון היכול לפגוע בביטחון המדינה ו‪/‬או שלומו‬
‫של קטין‪.‬‬
‫יש לזכור כי באותה התקופה‪ ,‬טרום קיומה של רשת האינטרנט‪ ,‬כמות פסקי הדין המפורסמים‬
‫הייתה פחותה לעומת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בבתי המשפט דאז‪ .‬ועדת גרוס (לאחר חקיקת‬
‫חוקי היסוד) המליצה על רפורמה שתביא את פומביות הדיון לקדמת ערכי הדמוקרטיה (במקום‬
‫תקנות הארכיון משנת ‪ .14)1935‬עם זאת‪ ,‬חשוב לזכור כי בעבר פסקי הדין המועטים שפורסמו בכרכי‬

‫‪ 9‬מיכאל בירנהק "הנדסה חוקתית‪ :‬המתודולוגיה של בית המשפט העליות בהכרעות ערכיות" מחקרי משפט יט ‪591‬‬
‫(‪.)2003‬‬
‫‪ 10‬תומר מוסקוביץ "ההגנה על הפרטיות בפרסומי בתי המשפט – האם ראוי לפרסם שמות בפסקי דין" משפטים י״ח‪,‬‬
‫‪( 439‬תשמ״ט)‪.‬‬
‫‪ 11‬ס' ‪ 3‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‪ .‬ס' ‪ 68‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד‪ .1984-‬ס' ‪ 7‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‬
‫וחירותו‪.‬‬
‫‪ 12‬תומר מוסקוביץ‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪.442‬‬
‫‪ 13‬על"ע ‪ 1/64‬מרגלית נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד יח (‪.)1964( 603 ,601 )2‬‬
‫‪ 14‬הוועדה לבדיקת הגישה לתיקי בתי‪-‬המשפט והעיון בהם – דין וחשבון (ועדת גרוס) (תמוז תשנ"ד – יוני ‪.)1994‬‬
‫‪https://law.acri.org.il/pdf/vaadatgross.pdf‬‬
 ‫קורס‪ :‬סייבר ומשפט‬
‫בר שקד‪ ,‬ת‪.‬ז‪200964468 .‬‬ ‫מגישים‪:‬‬
‫הדס וליש‪ ,‬ת‪.‬ז ‪028938975‬‬
‫‪2821‬‬ ‫סה"כ מילים‪:‬‬

‫פ"ד המודפסים לא היו נגישים לציבור והיה בלתי אפשרי למצוא פס"ד לפי מתדיין מאחר והם נכרכו‬
‫לפי נושאים‪ .‬על כן‪ ,‬למרות שזכות העיון ניתנה לכל‪ ,‬הפגיעה בפרטיות הייתה מידתית‪ 15‬וכמעט‬
‫חסרת משמעות‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬התפתחות מערכת המשפט והטכנולוגיה האינטרנטית (שאינה ניתנת לעצירה) העלתה‬
‫את הצורך בהגדרה מחודשת של שני ערכי היסוד הנדונים בשאלתנו – פרטיות מול פומביות הדיון‪.‬‬
‫העידן האינטרנטי הביא עימו סוגיות חדשות שיש להתמודד עימן‪ ,‬לדוגמא‪" :‬נצחיות המידע" שיש‬
‫בו כדי להוות פגיעה מתמשכת ואף נצחית בפרטיות העלולה לפגוע בשיקום הצדדים המעורבים בדין‪.‬‬
‫לא רק זאת‪ ,‬אלא פרסום פסקי דין פליליים ע"י רשת האינטרנט יש בה גם לפגוע בקרובי הנאשם‪,‬‬
‫כך שהפגיעה היא אף רחבה יותר ולעיתים מוטל "אות קלון" על קרובי הנאשם כאשר כל "פשעם"‬
‫הוא קירבה משפחתית אליו‪.16‬‬
‫בכדי להגיע לאיזון בין שני ערכים אלו‪ ,‬יש לבחון את התכלית של כל ערך‪.‬‬

‫תכלית הזכות לפרטיות‪:‬‬

‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי הזכות לפרטיות היא זכות יסוד "כל אדם זכאי לפרטיות‬
‫ולצנעת חייו"‪ .‬אולם‪ ,‬החוק אינו מגדיר מהו מושג הפרטיות ומהי צנעת חייו‪ .‬ניראה כי ערך הפרטיות‬
‫מושפע משני גורמים עיקריים והם נורמות חברתיות וטכנולוגיה‪ .17‬שני תחומים אלו הם דינמיים‬
‫בעצמם ועל כן יוצרים עמימות נוספת על הקיימת סביב המשגת הערך פרטיות‪ ,‬לכן תכלית הפרטיות‬
‫בעייתית להמשגה‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬טרם התפתחה הטכנולוגיה ותפוצת המידע הפכה להיות נגישה לכל‪ ,‬הדיון על פגיעה בערך‬
‫הפרטיות היה מועט‪ .‬במרוצת השנים‪ ,‬עם התפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬הדיון הורחב מאחר ונוצרה‬
‫"התנגשות" בין הזכות לפרטיות לבין עקרון הפומביות שהושפע מהשימוש באינטרנט כאמצעי‬
‫לפרסום פסקי דין‪ .‬בעקבות התפתחות זו עולות השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ -‬האם אופן פרסום פס"ד באינטרנט צריך להישקל מחדש בשל מידת הפגיעה בפרטיות‬
‫הנוצרת כתוצאה מנגישותם לציבור?‬
‫‪ -‬האם מושג הפרטיות צריך לקבל הגדרה חדשה וברורה יותר כאשר מדובר בנאשמים?‬
‫‪ -‬האם יש להפריד בין הזכות לפרטיות בפלילים לבין הזכות לפרטיות בדינים אחרים?‬
‫‪ -‬האם ניתן להגדיר הגדרה כזו שתקפותה תהה לשנים רבות קדימה בשל ההנחה שהיא‬
‫תלוית טכנולוגיה?‬

‫‪ 15‬התנועה לזכויות דיגיטליות‪ " ,‬נייר עמדה בנושא גילוי וחיסוי שמות הצדדים בפסקי דין" (‪ )5.3.2013‬שנשלח אל‬
‫ה"וועדה לבחינת שאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי‪-‬דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בית‬
‫המשפט הנהלת בתי המשפט"‪ ,‬הלשכה המשפטית‪ .‬נייר עמדה נוסף פורסם בתאריך ‪ 15.6.2020‬לאור הקפאת פעילות‬
‫הוועדה‪ ,‬והוא כולל בהמשכו את המכתב משנת ‪.2013‬‬
‫‪https://csrcl.huji.ac.il/sites/default/files/csrcl/files/nyyr_mdh_gylvy_shmvt_tsddym1.pdf‬‬
‫‪ 16‬רע"פ ‪ 1201/12‬יוסף קטיעי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פס' ‪ 20‬לפסק דינו של נ' הנדל (פורסם בנבו‪.)09.01.2014 ,‬‬
‫‪ 17‬מיכאל בירנהק‪ ,‬מרחב פרטי‪ :‬הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה (תשע"א)‪ ,‬שער ראשון ‪ -‬מהותה של הזכות‬
‫לפרטיות‪( 35-36 ,‬הוצאת אוניברסיטת בר‪-‬אילן והוצאת נבו‪.)2010 ,‬‬
 ‫קורס‪ :‬סייבר ומשפט‬
‫בר שקד‪ ,‬ת‪.‬ז‪200964468 .‬‬ ‫מגישים‪:‬‬
‫הדס וליש‪ ,‬ת‪.‬ז ‪028938975‬‬
‫‪2821‬‬ ‫סה"כ מילים‪:‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק הגנת הפרטיות מגדיר מהם המצבים שיש בהם כדי להוות פגיעה בפרטיות‪ .‬לא כל‬
‫פגיעה בפרטיות עולה כדי פגיעה חמורה בפרטיות ולכן נשאלת השאלה מהי "פגיעה חמורה" שכן‬
‫זהו מושג עמום שלא הוגדר בחוק והפסיקה הקיימת אודותיו מועטה ולא ממצה‪.18‬‬

‫תכלית המושג "פומביות הדיון"‬

‫ערך הפומביות הגדרתו ציבורי‪ ,‬נחלת הכלל‪ .‬תכלית עקרון הפומביות הינו‪ :‬הבטחת משפט צדק‪,‬‬
‫חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט‪ ,‬תרומה לחופש הביטוי‪ ,‬תרומה בתחום הידע והוא אבן יסוד‬
‫בממשל דמוקרטי‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫החוק הגדיר סייגים לפומביות הדיון ומצבים מסוימים בהם יוטל "איסור פרסום" ‪ ,‬אך גם‬
‫לאיסורים אלו נדרשת פרשנות השופט‪ ,‬ופרשנות מטבעה משתנה ממקרה למקרה ומשופט אחד‬
‫לאחר‪ .20‬כגון‪ :‬האם הפגיעה חמורה? מה היא פגיעה חמורה? האם השלכות הפרסום ישפיעו על‬
‫סביבתו של הנאשם ובאיזו מידה?‬
‫אם כן‪ ,‬הדיון הוא על שני מושגים (פרטיות מול פומביות) הקשורים זה בזה אך מנוגדים זה לזה‬
‫בצורה מובהקת‪.‬‬

‫מסקנות וסיכום‪:‬‬

‫השאלה העומדת לנגד עיננו היא תכלית שני ערכי יסוד במערכת המשפט מול ההתפתחות‬
‫הטכנולוגית המביאה עימה נגישות רבה לפס"ד‪ .‬איזו תכלית חשובה יותר? איזו תכלית תפקידה‬
‫לשמור עלינו כחברה מוסרית? לומדת? מתפתחת? והאם פגיעה בפרטיותו של נאשם שלצידה פגיעה‬
‫בשיקומו היא מוצדקת? בימינו כאשר התפשטות המידע היא כה מהירה ונרחבת‪ ,‬וידע נחשב כערך‬
‫חיובי‪ ,‬נשאלת השאלה מה הגבול שיש "לשרטט" בכדי להגיע לאיזון ברור‪ ,‬אחיד ותקפותו תהיה‬
‫לאורך שנים רבות‪.‬‬
‫כחברה דמוקרטית‪ ,‬אנו זקוקים לגבולות ברורים ואין זה נכון להשאיר בידי השופט את זכות‬
‫הפרשנות לקבוע מתי פגיעה בפרטיות נחשבת חמורה וחוטאת למטרה המותרת בפרסום פסק דין‬
‫פלילי‪.21‬‬
‫לעמדת ביהמ"ש‪ ,22‬כל עוד אין שינוי חקיקתי האיזון הקיים הוא ניטראלי‪ .‬אין בפרסום באינטרנט‬
‫כדי פגיעה חמורה יותר מאשר פרסום שמו של נאשם בדרך אחרת‪ .‬לעניין זה נעיר‪ ,‬כי גם השימוש‬
‫בתיאור ניטראלי הוא עמום ולא ברור מהי אותה ניטראליות אליה התכוון השופט הנדל‪ ,‬אך הנה‬
‫בפסק דין אחר‪ 23‬בו נאסר פרסום שמות מתלוננות שווא על אונס מחשש לפגיעה בשמן הטוב למרות‬

‫‪ 18‬איסור פרסום "לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות" הנחיית המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים(‪.‬‬
‫הנחיה מס' ‪ –– 18.14‬סעיף ‪(70‬ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)‪( 8 ,‬התשמ"ד‪.)1984-‬‬
‫‪ 19‬ס' ‪ 70 ,68‬לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)‪ ,‬תשמ"ד‪.1984-‬‬
‫‪ 20‬רע"פ קטיעי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,8‬פס' ‪.19‬‬
‫‪ 21‬לימור עציוני "הציץ ונפגע‪ :‬בחינת הזכות לפרטיות של נפגעי עבֵ רה אל מול מציצנותו של הציבור" עיוני משפט לו‬
‫‪.)2015( 789‬‬
‫‪ 22‬רע"פ קטיעי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,21‬בעמ' ‪.3‬‬
‫‪ 23‬ע"א ‪ 7426/14‬פלונית נ' עו"ד אורי דניאל פס' ‪ 75‬לפסק דינה של השופטת דינה ברק‪-‬ארז (פורסם בנבו‪.)14.03.2016 ,‬‬
 ‫קורס‪ :‬סייבר ומשפט‬
‫בר שקד‪ ,‬ת‪.‬ז‪200964468 .‬‬ ‫מגישים‪:‬‬
‫הדס וליש‪ ,‬ת‪.‬ז ‪028938975‬‬
‫‪2821‬‬ ‫סה"כ מילים‪:‬‬

‫התארגנותן כקבוצה והעללת סיפורי אונס על עורך דין‪ .‬שיקול בית המשפט במקרה זה היה לא‬
‫ליצור הרתעה מלהגיש תלונות אמת אודות אונס‪ ,‬שיקול שלדעתנו חוטא למטרה וצריך להיות מניעת‬
‫תלונות שווא תוך הרס שמו של אחר‪.‬‬

‫דעתנו האישית‪ ,‬אף אם היא קשה‪ ,‬היא שערך הפומביות בעל משקל רב יותר מערך הפרטיות‪.‬‬
‫החשיבות בשמירה על ערכי הדמוקרטיה כה גבוהה וקיום איזון שווה וברור בין שני המושגים הללו‪,‬‬
‫כמעט ובלתי אפשרי‪.‬‬
‫פרסום שמות בפסקי דין צריך להוות "נורת אזהרה" עבור כל מי שידו במעשים פלילים‪ ,‬כאשר יש‬
‫להמשיך ולאסור את פרסום שמות הקורבנות‪ .‬כפי שאדם יודע מה יהיה עונשו בביצוע פשע מסוים‪,‬‬
‫כך הוא צריך לדעת ששמו יתפרסם ופרסום זה ילווה אותו – כלומר‪ ,‬גורם הרתעה‪.‬‬
‫לעניין זה הדעות חלוקות באקדמיה והן נעות בין תכלית הפרסום הגוררת "ביוש" ומגבילה את‬
‫השיקום‪ ,‬לבין השיקול לפרסום שם המהווה חלק מתכלית הפומביות (חיזוק האמון במערכת‬
‫המשפט)‪.‬‬
‫אופן חיפוש המידע בפסקי דין‪ ,‬שונה בין קבוצה לקבוצה ומאופיין במטרות ובמהות שונה‪ .‬כך‪ ,‬אנשי‬
‫מערכת המשפט יבצעו חיפוש על פי מס' הליך או על פי הלכה מסויימת‪ ,‬אך אדם פרטי לרוב יבצע‬
‫חיפוש ע"פ שם כאשר מטרתו היא אחרת משל עו"ד לדוגמא‪.24‬‬
‫אכן‪ ,‬השם הספציפי לא מאוד נחוץ אלא רק למטרת החיפוש של פס"ד ספציפי‪ ,‬אך אם כל פסקי‬
‫הדין יקראו "פלוני נגד פלוני" מטרת הפומביות תאבד מחוזקה‪" .‬פלוני" הוא עלום שלא ניתן לעולם‬
‫לדעת אם הוא באמת קיים ושיטה כזו עלולה להחליש את האמון הרצוי בפרסום‪.‬‬
‫נקודה נוספת למחשבה‪ ,‬היא ההשוואה לחוקי יסוד אחרים הנשללים מנאשם כגון חופש התנועה או‬
‫חירות ואפילו חופש העיסוק‪ .‬כך ניתן להגדיר את פומביות הפרסום של שמות בפסקי דין כמטרה‬
‫המשרתת את החברה‪ ,‬הדמוקרטיה והשלטון על פי כללים מסוימים וקבועים ובדרך זו להגיע‬
‫לאחדות בפסקי הדין‪ 25‬מבלי להיזקק לפרשנות השופט‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הצעתנו היא לבצע שינויים דרך החקיקה‪ .‬הפסיקה נתונה לפרשנותו של השופט וכאשר אין‬
‫חקיקה מתאימה‪ ,‬הפרשנות היא בעלת צבעים רבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאחר ותהליך החקיקה מאוד איטי‬
‫– יש להגדיר מחדש את הערכים המדוברים בעזרת ועדה מתאימה שתמליץ את המלצותיה (תהליך‬
‫מהיר יותר)‪ ,‬ובעזרתן להחריג את סעיפי "איסור הפרסום" כאשר מדובר בפלילים‪ .‬אולי יש מקום‬
‫להגדיר זאת ע"פ סעיפי העונשין הקיימים‪ .‬כלומר "להכשיר" פרסום שמות של נאשמים במעשי‬
‫אונס‪ ,‬רצח ועבירות קשות גם בכדי להרתיע וגם בכדי להשיג את אותן מטרות שלשמן קיים "עקרון‬
‫הפומביות"‪.26‬‬

‫‪ 24‬מיכאל בירנהק "חשיפה מקוונת וחשיפה משפטית‪ :‬על פרטיות ופומביות של פסקי דין ברשת" משפטים מח‪85 ,‬‬
‫(‪.)5/1/2019‬‬
‫‪ 25‬עדיאל זימרן "מגמות במשפט החוקתי‪-‬פלילי בישראל לאור ניתוח מושגי של 'כבוד האדם'' משפטים מח‪390 ,‬‬
‫(‪.)18.9.2019‬‬
‫‪ 26‬אסף הרדוף "בשם הילד‪ :‬שינויים בהרגלי ההפללה‪ .‬על תיקון ‪ 118‬לחוק העונשין והאיסור לצפות בחומר תועבה"‬
‫מאזני משפט י‪( 249 ,‬תשע"ה)‪.‬‬