‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫דיני נזיקין שנה ב' – סיגל מנשירוב‬

‫שיעור ראשון – ‪27.10.21‬‬
‫מושגי יסוד בדין הנזיקי‪:‬‬
‫עוולה ‪ -‬קבוצת תנאים הקבועים בדין ש בהתקיימם מוטלת אחריות נזיקית‪ .‬זה דומה לעבירה במשפט הפלילי‪.‬‬
‫המעוול ‪ -‬הגורם שהתנהגותו מקיימת את אותם תנאים המאפשרים להטיל עליו אחריות נזיקית‪ .‬זה דומה למורשע‬
‫במשפט הפלילי‪.‬‬
‫המזיק‪ -‬מזיק הוא כל מי שגורם לכם נזק אבל הוא לא בהרכב המעוול כלומר לא ביצע עוולה(אדם נועץ בי מבטים ואני‬
‫ארגיש לא בנוח וזה נזק שנגרם לי ללא עוולה)‬
‫פקודת הנזיקין‪ -‬החיקוק הנזיקי המרכזית בדיני הנזיקין‪.‬‬
‫דוגמאות לחקיקה נזיקית חיצונית לפקודה ‪:‬‬

‫חוק האחריות למוצרים פגומים התש"ם ‪.1980‬‬ ‫‪‬‬

‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה ‪.1975‬‬ ‫‪‬‬
‫חוק איסור הפליה במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה למקומות בידו ומקומות ציבוריים‪ ,‬התשס"א ‪. 2000‬‬ ‫‪‬‬
‫חוקי לוויון ‪ -‬זו חקיקה נזיקית שנמצאת מחוץ לפקודה אך מקיימת קשר עם פקודת הנזיקין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיקום דיני הנזיקין במפת המשפט‪-‬‬
‫המשפט המהותי הוא קובע את הזכויות והחובות שלנו קובע את ה‪ -‬מה‪.‬‬
‫מחולק ל ‪ 2‬חלקים‬
‫משפט ציבורי‬
‫מערכת היחסים שבין הפרט לשלטון‪ ,‬לריבון לרבות שלטון מקומי‪ ,‬עוסק בין מערכות יחסים בינן לבין עצמן‬
‫דוגמאות‪ :‬משפט חוקתי‪ ,‬משפט מנהלי‪ ,‬משפט פלילי ועוד‪..‬‬
‫משפט פרטי‬
‫המשפט הפרוצדורלי‪-‬הסדרת זכויות והחובות הקיימות בין הפרטים לבין עצמם‪.‬‬
‫קובע את איך ‪ ,‬איך לממש את הזכויות והחובות איך לממש את המשפט המהותי‪.‬‬
‫נחלק ל‪ 2‬ענפים‪ -‬דיני קניין ודיני חיובים‪.‬‬
‫דיני קניין‪ -‬מערכת זכויות של אדם בנכס‬
‫דיני חיובים – מערכת הזכויות והחובות בין שני פרטים א חייב ל ב'‬
‫דיני החיובים נחלקים ל ‪ 4‬קטגוריות לפי הסיבה שיצרה את החיוב וניכר כי ענף אחד נבדל מענף אחר לפי הסיבה שיצרה‬
‫את החיוב‪.‬‬
‫חיובים סטטוטוריים – מכוח הדין הסטטוטורי‪ ,‬למה אני חייב לך? כי ככה קובע הדין‪ .‬חיובים מכוח הדין שאינם‬
‫מבוססים על נזק או קבלת טובת הנאה כגון מזונות‪.‬‬
‫דיני עשיית עושר‪ -‬חיובים מכוח הדין‪ ,‬בסיס‬
‫דוגמא‪ :‬אוספים כסף לחבר ליום הולדת‪ ,‬כל אחד ‪ 500‬שח ואני מעביר ל‪ X‬באפליקציה‪ ,‬ואז מתברר לי ש ‪ X‬לא אוסף‬
‫את הכסף‪ ,‬אבל ‪ X‬ברח מהארץ ולקח את הכסף‪ .‬הוא לא גרם לי נזק ולא הפר כלפיי חוזה‪ -‬אם יש בסיס להחזרת הכסף‬
‫לדרוש את הכסף אם אפשר לומר ש ‪X‬חב כלפי מכוח דיני החיובים‪ ,‬קבלת טובת הנאה לא על פי זכות בדין‪.‬‬
‫דיני נזיקין‪ -‬חיובים מכוח הדין אין הסכמה ‪ ,‬גרימת נזק ע"י המעוול יוצרת את החובה‪.‬‬
‫‪-‬הסכמה צדדים בין הפרטים‪ .‬ולכן את חבה כלפיי‬

‫[‪]1‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫מה‬
‫ההבדל בין המשפט הפלילי למשפט האזרחי?‬
‫מבחינת הצדדים להליך‬
‫במשפט האזרחי הנזיקי\ חוזי נקרא לצד אחד תובע והצד השני הוא נתבע ואילו במשפט הפלילי יש לנו מאשימה המדינה‬
‫ונאשמת‪.‬‬
‫מבחינת סופו של ההליך המשפטי‪-‬‬
‫במשפט האזרחי המינוח הינו אחראי או לא אחראי ואילו במשפט הפלילי יש לנו אשם או זכאי‪.‬‬
‫דיני נזיקין יקרו פעמים בהם לא היה אשמים אך נהיה אחראים‪.‬‬
‫רף ההוכחה הנדרש בבית המשפט‪-‬‬
‫במשפט האזרחי אנחנו מסתפקים במה שאנו מכנים עודף מאזן ההסתברויות – ‪ 51%‬ומעלה כלומר הגענו לבית המשפט‬
‫אני התובע אתה הנתבע‪ ,‬אם בסוף היום בית המשפט משתכנע שהגרסה שלי קצת סבירה יותר אני ‪ 51%‬אתה ‪ 49%‬אני‬
‫ניצחתי (מספיק להיות יותר משכנע)‪.‬‬
‫לעומת זאת משפט הפלילי על מת להרשיע צריך לשכנע את בית המשפט שהוא עשה את מה שמיוחס לו למעלה מהספק‬
‫הסביר ‪ 90%‬כדי להאשים אדם בפלילים‪ ,‬צריך יותר מספק סביר‪ ,‬ראיות‪ ,‬הוכחות‪.‬‬
‫סנקציות‪ ,‬סעד‪-‬‬
‫המשפטי האזרחי דיני הנזיקין הדבר העיקרי שנזיקין נותנים זה פיצוי או ציווי למשל מפעל מזהם אני רוצה אל תעשה‬
‫ואל תזהם ‪ .‬כלומר גם פיצויים על הנזק שנגרם לי וגם כביכול לסגור את המפעל‪.‬‬
‫המשפט הפלילי לעומת זאת לא נותן סעדים אלא סנקציות‪ ,‬מאסר ‪ ,‬עבודות שירות‪ ,‬עונש מוות‪ ,‬המשפט הפלילי מעניש‪.‬‬
‫דיני עונשין‬
‫מי הוא בית המשפט שדן בתיק?‬
‫ההבדל האחרון‪ :‬מיהו בית המשפט שדן בתיק‪.‬‬
‫במשפט האזרחי יכול להיות או בית משפט שלום או מחוזי‪ .‬תלוי בסכום התביעה‪ .‬מעל ‪ 2.5‬מיליון‪.‬‬
‫בפלילי עד ‪ 7‬שנות מאסר כולל זה שלום ומעל זה בית משפט מחוזי‪.‬‬
‫מי שדן באזרחי זה בית משפט אזרחי ומי שדן במשפט הפלילי זה בית משפט פלילי‪ ,‬שופטים שונים‪ ,‬בתי משפט שונים‬
‫‪.‬‬
‫דמיון ושוני בין דיני נזיקין לבין דיני חוזים‪:‬‬
‫פס"ד הוקינס נגד מקגיי‪:‬‬
‫עובדות ‪ :‬הילד הוקינס וכף היד שלו הצטלקה בזמן שהדליק את האור בחדר הוריו‪.‬‬
‫הוקינג באמצעות אביו צארלס ופונה לד"ר בשם מקגיי על מנת שיבצע הליך רפואי ויסיר את הצלקת ‪ ,‬מה שמיוחד‬
‫בפסד זה ‪ ,‬זה שד"ר מקגיי הבטיח לילד בתום ההליך הרפואי תהיה יד תקינה ב ‪ . 100%‬נציין כי ד"ר מקגיי השתמש‬
‫בטכניקה שלא היה מומחה בה‪ ,‬תוצאת הניתוח הייתה שד"ר מקגיי ביצע השתלת עור בידו של הילד שגדלות בו שיערות‪.‬‬
‫שאלה משפטית‪ :‬האם זו תביעה נזיקית או חוזית? האם יש הבדל בתביעות הללו? האם נעשתה כאן התרשלות?‬

‫[‪]2‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫חיוב תוצאה‪ -‬חיוב שאני נוטל על עצמי את החיוב בכדי להשיג תוצאה מסוימת‪ ,‬לדוג' שהרופא אמר שתהיה לי י תקינה‬
‫בסיום ההליך‪.‬‬
‫חיוב השתדלות‪ -‬זה חיוב שבו אני מתחייב להשקיע מאמצים סבירים כדי להשיג תוצאה מסוימת בלי להתחייב להשיג‬
‫את התוצאה‪.‬‬
‫במקרה הנ"ל הרופא נטל על עצמו את חיוב התוצאה‬
‫כדי להבין את ההבדל וההבחנה בין הפיצוי החוזי לנזיקי‬
‫דיני נזיקין מיועדים לחזיר את הניזוק אל העבר‪ ,‬במצב שבו הוא היה לפני שפגש את המזיק ( בנקרה הנ"ל המזיק הינו‬
‫הרופא)‬
‫לעומת זאת דיני חוזים לוקחים אותנו אל העתיד ‪ ,‬אל המצב שבו היינו אלמלא החוזה לא היה מופר‪.‬‬

‫הצעת חוק דיני ממנות‪ ,‬התשע"א ‪2011‬‬

‫הצעת חוק גדלה‪ ,‬וכוללת למעלה מ‪ 1000‬סעיפים‪ ,‬רביזיה כוללת ויסודית מתוך מטרה לאחד את ענפי המשפט האזרחי‬
‫וליצור קודקס מלא‪ ,‬קוהנטי והרמוני ‪ .‬מתיימרת לעשות שינוי גדול מאוד ‪.‬‬
‫ההצעה כוללת פרק חדש שעניינו האחריות בנזיקין‪ ,‬אשר עתיד להחליף את הפקודה הנוכחית‪.‬‬
‫דיני החוזים והנזיקין קובצו לקטגוריה משפטית אחת‪ -‬דיני חיובים‪.‬‬
‫בקרב המומחים בארץ אין הסכמנה אחת להגדרה של דיני הנזיקין‪ ,‬מגדירים את זה באופן שיורי(מה זה לא) דיני הנזיקין‬
‫עוסקים באחיות אזרחית שאינה נופלת לענף משפטי אחר ( חוזים‪ ,‬עשיית עושר)‬
‫חשיבות ההגדרה‪ :‬לשאלה זו יש משמעות פרקטית‪ ,‬למשל באשר כללי ההתיישנות‪ ,‬הסעדים ועוד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לא קיימת הגדרה מוסכמת בספרות לשאלה מהם דיני הנזיקין‪.‬‬
‫דיני הנזיקין עוסקים באחריות אזרחית שאינה נופלת לענף משפטי אחר‪ ,‬וקיימת כאשר התנהגותו של אדם מהווה‬
‫התנהגות אסורה על פי דין ( עוולה ) וגוררת חיוב בפיצויים או בסילוק גורם הנזק באמצעות ציווי‪.‬‬
‫סוגי אחריות בדיני נזיקין‪:‬‬
‫החלוקה הקלאסית לסוגי אחריות‪.‬‬

‫אחריות אשם‬ ‫‪‬‬

‫אחריות מוגברת‬ ‫‪‬‬
‫אחריות חמורה‬ ‫‪‬‬
‫אחריות מוחלטת‬ ‫‪‬‬
‫אחריות מבוססת אשם‪ -‬קטגוריה שבה אשמו של מזיק הוא תנאי להטלת אחריות עליו‪ ,‬כלומר‪ -‬האחריות תקום‬
‫כשהמזיק פעל בכוונה (אשם מוסרי) או ברשלנות(אשם חברתי) לדוגמא‪ :‬עלוותה התרמית‪ ,‬עוולת כוונה‪ -‬ועוולת‬
‫הרשלנות‪ .‬מתי נאמר ש‪ X‬אשם בנזק שגרם ל‪ ?Y‬נציין כי החוק מסוג את סוג האשם‪-‬‬
‫כשהוא גרם נזק באפן מקוון\זדון‪ -‬לדוגמא להרביץ למישהו\לשרוף למישהו את האוטו‪.‬‬
‫המזיק הפר את החובה לפעול בזהירות סבירה ( רופא שהתרשל) כלומר‪ ,‬הרופא לא פעל בזהירות רבה‪ .‬מדובר באשם‬
‫אך לא בכוונה‪.‬‬

‫[‪]3‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫לדוגמא סעיף ‪ 3‬לפקודת הנזיקין‪ -‬יש צורך להראות דוגמא נוספת לעלווה שדורשת כוונה‪ -‬ס' ‪ 60‬עוולת הנגישה‪.‬‬
‫אחריות מוגברת‪ -‬אחריות שמבוססת על אשם אך בשל הבחנה מסוימת שהדין מבצע זאת הופכת להיות מאחריות‬
‫"רגילה " שמבוססת על אשם‪ ,‬לאחריות מוגברת שגם היא מבוססת על אשם וההבחנה היא ההבחנה הבאה‪ :‬המוציא‬
‫מחברו עליו הראייה ‪.‬‬
‫קטגוריה שבה הדין מעביר לכתפיו של הנתבע את נטל השכנוע להוכיח כי לא התרשל‪ .‬האחריות מוגברת מתהפך כי נטל‬
‫השכנוע כך שהכלל הופך להיות הכלל הבא ‪:‬במקום שהתובע יצטרך להוכיח את החיוב כלומר שהנתבע אכן התרשל ‪,‬‬
‫הנתבע יצטרך להוכיח את השלילה כלומר שלא התרשל‪.‬‬
‫דוגמאות שנתבע יוכיח שהוא לא התרשל‪ :‬הסעיפים הרלוונטיים סעיפים ‪ 38-41‬לפקודת הנזיקין ‪.‬‬
‫ס'‪ 39‬לפקודת הנזיקין " בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן‪ ,‬למעט אש או חיה‪ ,‬או על‬
‫ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו‪ ,‬וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט‬
‫הדבר – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה‪".‬‬
‫אחריות חמורה‪ -‬אין הבחנה מוסכמת בין אחריות מוחלטת לאחריות חמורה‪ .‬אחריות זו מתאפיינת בהיותה אחריות‬
‫ללא אשם אבל יש בצידה הגנות‪ .‬אחריות שאינה דורשת אשם מצד המזיק אך יש בה גם הגנות העומדות בפנייה‪ .‬אחריות‬
‫מוחלטת היא ללא אשם וללא הגנות כמו בחוק הפלת"ד אחריות החמודה היא ללא אשם אבל יש בה הגנות שניתן‬
‫להתגונן באמצעותן‪ .‬משפט הישראלי זהו חוק לוויון(כמו הפלת"ד) חוק האחריות למוצרים פגומים ‪1980‬‬
‫‪2‬א יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן ‪ -‬הנפגע)‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או‬
‫לא היה אשם מצד היצרן‪.‬‬

‫‪4‬א בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא באחת מאלה‪...‬‬
‫ניתן לראות כי בדיני העונשין אכן הייתה משמעות לאשם אך בדיני הנזיקין זה שונה לחלוטין‪.‬‬
‫אחריות מוחלטת‪ -‬האחריות הקשה ביותר אשמו של הנתבע אינו מהווה תנאי לאחריות מצדו בגין העוולה ‪ .‬אחריות‬
‫שיש לה שני מאפיינים‪ ,‬היא ללא אשם וללא הגנות‪ ,‬כלומר האחריות מוטלת על המזיק בין אם הוא אשם ובין אם לא‪.‬‬
‫ובנוסף לכך אין או אין כמעט טענות הגנה שניתן להתגונן באמצעותן‪.‬‬
‫אחריות שאינה דורשת אשם ואין בה הגנות ( די בהתקיימות נזק כדי להקים את האחריות) לדוגמא‪ :‬חוק הפלת"ד (חוק‬
‫הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) קובע כי נפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזק גוף גם אם אין אשם מצד הפוגע‪.‬‬
‫סעיף ‪2‬א‬
‫המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב‪.‬‬
‫סעיף ‪2‬ג‬
‫האחריות היא מוחלטת ומלאה‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או‬
‫אשם תורם של אחרים‪.‬‬
‫שיעור מספר ‪3.11 – 2‬‬
‫ע"א ‪SIDAR TANKER CO. 804/80‬נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ‪,‬‬
‫העובדות – חברת סידר היא הבעלים של מכלית דלק המופעלת ע"י חברת צים‪ ,‬אשר נכנסה לנמל הנפט באשקלון‬
‫המופעל ע"י חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ‪ .‬בעת שהמכלית צפה קשורה בחבלים בנמל לשם טעינתה בדלק‪ ,‬רוח‬
‫עזה הסיטה אותה ממקומה ובשל כך החבלים נותקו וצינורות התדלוק נקרעו‪ .‬הנתב אשר מועסק ע"י חברת קצא"א‪,‬‬
‫שהה על סיפון המכלית בזמן האירוע‪ .‬חברת קצא"א תבעה את חברת סידר‪ ,‬חברת צים ואת רב החובל (הנתב) על הנזק‬
‫שנגרם כתוצאה מניתוק הצינורות מהמכלית לפי ס' ‪ 2‬פקודת הנזיקין הנגרמים על ידי ספינות בניווט‪ .1939 ,‬המשיבה‬
‫טענה כי המערערים נושאים באחריות וכן הפרו את החובה שבחוק‪ .‬ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענתה של המשיבה‪,‬‬
‫בפסיקתו הסתמך על העובדה שנתב הנמל שהה על סיפון המכלית לצורך מילוי תפקידו – ללא שאלת סוג התפקיד –‬
‫הספינה הייתה תחת אחריותו של נתב הנמל ולכן חלה החובה החקוקה‪ .‬לציין כי הספינה בפועל לא הייתה בניתוב‪ ,‬אך‬
‫בשל תנאי מזג האוויר הספינה נחשבת לספינה תחת ניתוב‪.‬‬

‫עילת התביעה‪ :‬סעיף ‪ 2‬לפקודת הנזיקין הנגמרים ע"י ספינות בניווט ‪1939‬‬

‫אחריות בעליה או רב חובלה של ספינה בניווט לנזק שנגרם על ידה‬

‫[‪]4‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .2‬למרות כל האמור בכל חוק עותומני או בכל חוק אחר או פקודה אחרת‪ ,‬הרי הבעלים או רב החובל של כל ספינה‬
‫בניווט‪ ,‬בין שהניווט הוא מאונס ובין שהוא בצורה אחרת‪ ,‬יהא אחראי לכל אבדן או היזק שנגרמו ע"י הספינה או ע"י‬
‫משגה בנהיגת הספינה‪.‬‬

‫פקודת הניווט כוללת שני סעיפים ונראה כי עקב כך אין בפקודה זו טענות הגנה אלא הן נמצאות בחוק הנזיקין‪.‬‬

‫בנסיבות מסוימות ניתן לשאוב מחוק הנזיקין את הטענות ולהחיל אותן על פקודת הנזיקין למה אנו צריכים טענות‬
‫הגנה?‬

‫הסיבה ששאלת טענות ההגנה קשורה לנושא הנ"ל משום אם בפקודת הניווט מטילה אחריות מוחלטת לפי מה שידענו‬
‫עד פס"ד סידר טנקר‪ .‬הרי שלא ניתן לעלות טענות הגנה‪.‬‬

‫על פי סעיף‪ 2‬בין אם זה נעשה לרצונך או לא‪ ,‬עדיין תוטל עלייך אחריות‪ .‬נראה כך שיש כאן אחריות ללא אשם‪.‬‬

‫ההנחה שעל פיה מתנהל הדיון ‪ :‬האחריות המוטלת מכוח פקודת הניווט היא אחריות מוחלטת בגלל שהצדדים הסכימו‬
‫לנהל כך את הדיון ‪.‬‬

‫ההלכה הנכונה כיום נקבע בפסיקה בפס"ד רשות הנמלים והרכבות נ' צים נקבע שהפקודה משנת ‪ 1939‬מטילה אחריות‬
‫שילוחית‪.‬‬

‫בית המשפט פק בניגוד להסכמת הצדדים כי פקודת הנווט טילה אחריות שילוחית‪.‬‬

‫גישתם של השופטים נתניהו וברק מציגים לנו תפיסה חדשה למונח אחריות וחלטת על אף שפסקי הדין שלהם שונים‪,‬‬
‫למונח אחריות מוחלטת אין משמעות אפריורית (מקדמי וקבוע מראש ) והוא משתנה על פי ההקשר שבו הוא מופיע‬
‫והמטרה שאותה הוא בא לשרת‪ .‬הגישה שמוצגת על ידי ברק ונתניהו היא מאפשרת להם שלא לדחות על הסף את ההגנה‬
‫ולדון בהן במסגרת אחריות מוחלטת ואפילו להכיר באחת מטענות ההגנה ‪.‬‬

‫גישה זו אומצה גם ב‪ EXIMIN‬תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה –‬

‫חשיבות התפישה המוצגת בפס"ד – במקרים הנדירים שבהם התפיסה הבסיסית היא של אחריות מוחלטת ועדיין עולות‬
‫שאלות של מהות האחריות שאין להן תשובה ברורה בחוק או בפסיקה הופך המונח " אחריות מוחלטת" למונח מרוכך‬
‫וגמיש‪.‬‬

‫הערת מרצה ‪ :‬קשר סיבתי הוא תמיד או ליתר דיוק כמעט תמי ד תנאי להטלת אחריות בדיני נזיקין‪ ,‬קשר סיבתי בין‬
‫העוולה לבין הנזק הוא תנאי הכרחי ‪ .‬תמיד ניתן לעלות טענה לניתוק קשר סיבתי גם במקרים של אחריות מוחלטת‬
‫קבועה בחוק‪ ,‬קשר סיבתי הינו אחד מיסודות העוולה‪.‬‬

‫[‪]5‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫אחריות שילוחית מהי ?‬

‫אחריות ישירה ‪ :‬דרש להגדיר קודם לכן את המושג "אחריות ישירה " מוטלת על אדם חברה או כל דבר אחר מאחר‬
‫שמעשיו שלו או מחדליו שלו נלכדו באחת מן העוולות הקבועות בפוקדת הנזיקין או באחת מן העוולות הקבועות‬
‫בחיקוקים חיצוניים ( לוויון)‪.‬‬

‫אחריות שילוחית – מוטלת על אדם\ חברה בגין עוולתו של אחר‪ ,‬למרות שא' במעשיו מחדליו לא מגבש אחריות ישירה‬
‫ע"פ הפקודה\ חוקי לוויון‪.‬‬

‫מטילים עלינו אחריות בגלל מעשיו של מישהו אחר אבל המישהו הזה הוא לא איש זר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬העובד שלו ‪ ,‬חבר‬
‫מהבית‬

‫האחיות השילוחית מוטלת על מי שנקרא המעוול המשני(המעביד‪ ,‬השולח) האחראי לעוולתו של המעוול העיקרי (‬
‫העובד‪ ,‬השלוח)‬

‫מה הבעיה המרכזית בשיטת האחריות השילוחית?‬

‫אם מטילים על ‪ X‬אחריות למרות שהוא לא אשם‬

‫אחריות מוחלטת היא אחריות ישירה לדוגמה אני מעוברת בתאונת דרכים ככה או ככה אני אהיה אשמה‬

‫אל האחריות שילוחית גם אם אני לא מעורבת אני עדיין אהיה אחראית – אחריות משנית‬

‫גישה זו עומדת בניגוד לגישה המקובלת בדיני הנזיקין של הטלת אחריות על אדם עקב אשמו‪,‬‬

‫ההבדל עם אחריות מוחלטת – אחריות מוחלטת הינה ישירה אשר מוטלת על אדם ללא קשר לאשם‪ ,‬באחריות שילוחית‬
‫אין מוערבות בעוולה מדובר על אחריות משנית א שר נשענת כולה על אחריות העיקרית ללא קשר לאשמו של המעוול‬
‫השני ‪.‬‬

‫כיצד ניתן להצדיק את המושג האחריות שילוחית בשיטת המשפט הישראלית ?‬

‫הצדקה מוסרית‪ -‬אם א' נהנה ומפיק תועלת מפעילויותיו העוולתית נזיקה של ב' הקשור אליו ( עובד שלו‬ ‫‪.1‬‬
‫שליח שלו) מוצדק הדבר שהוא גם יישא העלויות של הפעילויות ‪ ,‬הוא יהיה גם אחרא לנזקים שגורמת‬
‫לפעולתו של ב'‪ .‬פעילות עוולתית יכולה להיות נהיגה‪ ,‬רפואה‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫ההצדקה המוסרית מסבירה מדוע המשפט הישראלי מטיל אחריות שילוחית על שולח או מעביד‪ ,‬גם השולח‬
‫וגם המעיד נהנים מעוולתם של השולח ועל העובד אך לפי ההצדקה המוסרית אנחנו היינו אמורים להטיל‬
‫אחריות גם על מזמין הגין עוולה שביצע קבל עצמאי ( אני עכשיו רוצה לשפץ בבית את המקלחת‪ ,‬הזמנתי‬
‫קבלן שיפוצים ומבצע איזה שהיא עוולה וכתוצאה מכך אורח שלי ניזוק‪ ,‬על פי המשפט הישראלי כאשר אנחנו‬
‫במסגרת של מזמין קבלן עצמאי אין אחריות שילוחית‪.‬‬
‫הצדקה כלכלית ‪ -‬במקרים שבהם יכול א לשאת בצורה טובה יותר את הנטל הכלכלי שנוצר כתוצאה‬ ‫‪.2‬‬
‫מפעולותיו של ב הקשור אליו‪ ,‬מוצדק להטיל עליו אחריות בכדי למנוע עלויות משניות ‪.‬‬

‫ההצדקה זו רלוונטי יותר במערכת יחסים של עובד מעביד‪:‬‬

‫א‪ .‬למעבידים יש יכולת לשאת בפיצויים‪ ,‬הם כיס עמוק ולכן יכולים לשאת בנזק‪ ,‬נטל שמטיל בית המשפט‬
‫ב‪ .‬יש למעסיקים יכולת לפזר את הנזק ‪ :‬פיזור הנזק באמצעות גלגולו אחורה זה קיצוץ המשכורת של העובדים‪,‬‬
‫פיזור הנזק באמצעות גלגול קדימה‪ ,‬לייקר את עלויות המוצר והשירות‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביטוח‪ -‬רוב הסיכויים שמעבידים מבוטחים ‪.‬‬

‫הצדקה כלכלית מוסרית‪ -‬באותם מקרים שבהם א' הוא המונע את הנזק הטוב ביותר(פרופסור קלנברזי) רצוי להטיל‬
‫עליו את האחריות‪ ,‬וזאת כדי להפחית עלויות תאונה עיקריות‪.‬‬

‫[‪]6‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫נקבע כי במצבים מסוימים יש להטיל אחריות על מונע הנזק הטוב ביותר‪.‬‬

‫מונע הנזק הטוב ביותר – המעביד יכול להגיד לעובר כיצד לבצע אתת העבודה‪ ,‬לספק ציוד מתאים ובכך הוא‬ ‫ד‪.‬‬
‫מונע את הנזק המקסימלי‪ -‬אם המעב יד הסביר לי איך לבצע עבודה מסוימת הוא מנע נזק כיוון שאם לא‬
‫הייתי יודעת איך לבצע את העבודה ככל הנראה הייתי גורמת לנזק ‪.‬‬

‫מספר הערות כלליות‪ -‬מבוא אחריות שילוחית‬

‫האחריות השילוחית היא אחריות משנית‪ ,‬על מנת שתוטל אחריות שילוחית אתם בית המשפט חייבים להגיע‬ ‫‪.1‬‬
‫למסקנה שיש איזה שהוא מעוול עיקרי בעולם שאכן ביצע עוולה (שבדרך כלל זו תהיה עוולת רשלנות כיוון‬
‫שהעובד התרשל)‬
‫אחריות שילוחית היא אחריות משנית שכן נשענת כל עולה על האחריות הישירה ובלעדיה אין לה קיום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫זו הסיבה שמעביד \השולח נקראים המעוול המשני ואילו העובד\ השלוח מכונים המעוול העיקרי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התביעה כולה שתוגש כנגד כל אחד מהמעוולים וכנגד שניהם יחד‪ ,‬שכן חבותם היא ביחד ולחוד – הם מעוולים‬ ‫‪.4‬‬
‫משותפים לפי ס' ‪ 11‬המסביר את העניין באמצעות כללה האחריות ביחד ולחוד כך שכל אחד מהם חב על‬
‫הסכום לבדו וביחד הם חבים על כולו‪ .‬דוגמא‪ :‬א עולה לכביש שיכור ובהשפעת סמים‪ ,‬דורס ילד‪ .‬א' ניסה‬
‫לבלום אולם הבלמים לא עובדים כתוצאה מרשלנות היצרן ‪ ,‬ישנם שני גורמים לתאונה – א והיצרן‪ .‬מדובר‬
‫בנזק שלא ניתן לחלוקה – לא ניתן להפרדה בין הגורמים המעורבים וכאן חל סעיף ‪ 11‬כלל האחריות ביחד‬
‫ולחוד‪ .‬במצבים כאלה שהנזק לא ניתן להפרדה וייחסו הניזק רשאי לתבוע רק את המזיק הראשון ( הנהג)‬
‫הוא יכול לתבוע רק את המזיק השני (היצרן)‪ .‬אם הוא יתבע את שניהם‪ -‬אז עדיין יקבל את אותו הפיצוי‪ .‬כל‬
‫אחד מהמזיקים אחראי לבדו על הסכום ושניהם ביחד על כל הסכום שיחולק בין שני המזיקים‪ .‬האחריות‬
‫של המעוול העיקרי והמשני הם ביחד ולחוד ‪.‬‬
‫מעוולים יחד ס ‪11‬‬
‫היה כל אחד משני בני‪ -‬אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו‪ ,‬על מעשה פלוני‪ ,‬והמעשה הוא עוולה‪ ,‬יהיו‬
‫חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד‪.‬‬

‫האחריות השילוחית לא באה במקום האחריות הישירה ואינה מחליפה את האחריות הישירה‪ -‬ישנם מקרים שעל מעביד‬
‫תוטל אחריות שילוחית וישירה יחד‪ ,‬עו בד שהתרשל בעבודתו יישא באחריות ישירה ומעבידו באחריות שילוחית‪,‬‬
‫במקרה בו המעביד התרשל גם הוא וכתוצאה מכך התרשל העובד‪ -‬תוטל אחריות שילוחית על העובד הגין רשלנות‬
‫העובד וישירה בגין רשלנותו שלו‪.‬‬

‫שאנו עוסקים באחריות שילוחית אנחנו צריכים לעבור שני שלבים‪:‬‬ ‫•‬

‫לסווג באופן נכון את מערכת היחסים שבין המעוול העיקרי למעוול המשני‬ ‫‪.1‬‬

‫לאחר שסיווגנו את מערכת היחסים אנחנו צריכים לבדוק האם מתקיימים התנאים להטלת אחריות שילוחית‬ ‫‪.2‬‬

‫סיווג מערכת היחסים שבין המעוול העיקרי למעוול המשני‪-‬‬

‫הסעיפים הרלוונטיים הם ‪:13-15‬‬

‫סעיף ‪ – 13‬חבות מעביד עוסק באחריותו השילוחית של מעביד לעוולה שביצע עובדו‪ -‬עוולה שבוצעה על ידי עובד‬
‫שמועסק על ידי מעביד ו מדובר בס' בסיסי אשר בהתקיימו נשללת החופות האחרות‪ .‬אדם יכול להיות גם שלוח וגם‬
‫עובד‪ .‬בהתקיימות מע' יחסית של עובד מעביד יחול תמיד סעיף ‪.13‬‬

‫סעיף‪ – 14‬חבותו של שולח עוסק באחריותו השילוחית של שולח לעוולה שביצע שלוחו – עוולה שביצע שלוח של מסיק‬
‫שאינו עובד אצל המעסיק‪.‬‬

‫סעיף ‪ 15‬חבותו של בעל חוזה‪ -‬עוסק באחריותו של מזמין לעוולה שביצע קבלן עצמאי‪ – .‬עוולה של מזמין שבוצעה ע"י‬
‫קבלן עצמאי ( הקבלן האינו שלוח ואינו עובד מאחר ואין מע' יחסים של עובד ומעביד)‬

‫[‪]7‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫מדוע חשוב לדעת מתי חל כל אחד מהסעיפים?‬

‫התנאים להטלת אחריות בכל סעיף הם שונים‬

‫חשוב שנדע מדי אנו בגדרו של איזה סעיף מאחר וכל אחד מהסעיפים קובע תנאים שונים להטלת אחריות שילוחית על‬
‫המעוול המשני‪.‬‬

‫סעיף ‪ 13‬חבות מעביד‪ -‬הוא הסעיף הבסיסי היסודי ביותר אשר בהתקיימו נשללות החלופות האחרות‪ -‬אדם‬ ‫‪‬‬
‫יכול להיות באופן תיאורטי וגם באפן מעשי ‪ ,‬כלומר להיות גם שלוח וגם עובד‪ .‬אם מתקיימת מערכת יחסים‬
‫של עובד מעביד המשמעות היא שנלכדתם בתוך סעיף ‪ 13‬ואתם אינכם יכולים לפנות לסעיפים האחרים ‪14-‬‬
‫‪.15‬‬

‫איך מסווגים מערכת יחסים של עובד מעביד?‬

‫נניח שיש לנו את ‪ X‬שמבצע מטלה עבור ‪ Y‬לבקשתו של ‪ X .Y‬מקבל את משכורתו מ ‪ Y‬מידי חודש לאחר ניכויים‬
‫הכרחיים ( מס הכנסה וכו') קיים ביניהם חוזה עבודה מן המניין ועל ‪ X‬חלים חוקי המגן ( חוק שכר מינימום וכו' )‬
‫והשאלה האם ‪ X‬נחשב העובד של ‪ ? Y‬לא בהכרח כן‪ ,‬על פניו בדוגמא הנ"ל מתקיימים כל המאפיינים של מע' יחסים‬
‫בין עובד ומעביד אבל השאלה מיהו עובד ומינו מעביד לצורך אחריות שילוחית בדיני נזיקין מוכרעת על פי ההגדרה של‬
‫פקודת הנזיקין ולא על פי ענפי הדין אחרים כלומר לא הולכים לפי דיני העבודה‪.‬‬

‫לצורך העניין אדם יכול להיחשב עובד ומעביד לפי דין אחד ולא ייחשב ככה לפי דין אחר‪.‬‬

‫דוגמא נוספת ‪:‬‬

‫דוגמה נוספת‪ X -‬עובדת בעסק של ‪ Y,‬לא קיים בניהם חוזה עבודה‪ ,‬היא לא עובדת באופן קבוע‪ ,‬ךא מקבלת תשלום‬
‫חודשי אלא תשלום שעתי ולפעמים מגיעה בהתנדבות‪.‬‬

‫האם אפשר לומר ש‪ X‬עובדת של ?‪Y‬לא בהכרח לא לצורך אחריות שילוחית אנחנו מגדירים עובד ומעביד רק‬ ‫‪-‬‬
‫על פי ההגדרה של דיני הנזיקין‪.‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לפקודת הנזיקין‬

‫הגדרתם של עובד ומעביד לעניין זה מופיעה בסעיף ‪( 2‬סעיף ההגדרות) לפקודת הנזיקין‪" .‬מעביד" הוא מי שיש לו ביחסיו‬
‫עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבה אדם אחר מבצע עבודה בשבילו‪ ,‬ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי‬
‫אותה עבודה‪" .‬עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור‬

‫"מעביד – " מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו‪ ,‬ואילו הוא‬
‫עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה‪ ,‬ו"עובד "הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות‬
‫של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר – לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות;‬

‫[‪]8‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫המבחן שעולה מסעיף זה הוא מבחן השליטה הגמורה ומכך אנו מסיקים ‪ 3‬מסקנות משנה‪:‬‬

‫אין חשיבות הכרחית לשאלה אם קיים חוזה עבודה פורמלי ( ניתן להגיד שחוזה מחזק שליטה גמורה אך לא‬ ‫‪.1‬‬
‫הכרחי )‬
‫מבחן השליטה הגמורה לא טומן בתוכו יסוד של שכר – יכולה להיות שליטה גמורה גם אם זה בהתנדבות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אין חשיבות למשך השליטה‪ ,‬היא לא חייבת להיות אחידה ורצופה אלא היא צריכה להיות רלוונטית לרגע‬ ‫‪.3‬‬
‫העוולה‪ ,‬לרגע הנתון באותה נקודת זמן‪.‬‬

‫שליטת המעסיק צריכה להיות על אופן ודרך ביצוע העבודה ולא העוולה‪ .‬מקרה בו אדם שולט על דרך עבודתו‬
‫וביצועה של אחר – הרי שהוא מעסיקו על פי פקודת הנזיקין‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪ -‬נניח שיש בית חולים ובית חולים הזה מביא רופא שעבודתו עוסקת בסינוסים במיקומם ליד המוח‪,‬‬
‫הרופא מתחיל לנתח ומבצע את הניתוחים על פי רשימת הניתוחים שמקבל מן ההנהלה הוא משמש בכלים של בית‬
‫החולים ובכוח האם של בית החולים‬

‫השאלה את מי לנ תח אינה נתונה לשיקול דעתו‪ .‬עליו לדווח להנהלה על תוצאות הניתוחים שביצע‪ .‬ההנהלה יכולה‬
‫להעבירו מביצוע ניתוח אל ביצוע ניתוח ב'‪ .‬עם זאת אופן ביצוע הניתוח עצמו נתון לשיקול דעתו המלא ובלעדי ‪.‬‬

‫צורך הדיון ביה"ח לא ביצע שום עוולה‪ -‬האם מבחן השליטה הגמורה מתקיים?‬

‫אין כאן שליטה גמורה על אופן או ביצוע העבודה כיוון שהעבודה היא ביצוע הניתוח וזאת כיוון שאופן הביצוע‬ ‫•‬
‫נתון לשיקול דעתו של הרופא לא של ביה"ח‪.‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לפקודת הנזיקין‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫יחסי עובד מעביד‪-‬‬

‫מעביד" – מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו‪ ,‬ואילו הוא‬
‫עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה‪ ,‬ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות‬
‫של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר – לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות"‬

‫המבחן שעולה מסעיף זה הוא מבחן השליטה הגמורה על אופן או דרך ביצוע העבירה ומכך אנו מסיקים ‪ 3‬מסקנות‬
‫משנה‪:‬‬

‫אין חשיבות הכרחית לשאלה אם קיים חוזה עבודה פורמלי (ניתן להגיד שחוזה מחזק שליטה גמורה אך לא‬ ‫‪.1‬‬
‫הכרחי)‬

‫מבחן השליטה הגמורה לא טומן בתוכו יסוד של שכר – יכולה להיות שליטה גמורה גם אם זה בהתנדבות‬ ‫‪.2‬‬

‫אין חשיבות למשך השליטה‪ ,‬היא לא חייבת להיות אחידה ורצופה אלא היא צריכה להיות רלוונטית לרגע‬ ‫‪.3‬‬
‫העוולה‪.‬‬

‫עוד משהו שנראה מהסעיף ‪ -‬השליטה צריכה להיות על דרך ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה ובזמן הזה‬ ‫•‬
‫אנו ניחשב כמעבידיו לפי פקודת הנזיקין‪.‬‬

‫מבחן השליטה הגמורה מתאים לעולם הישן‪ -‬כיום בעולם החדש זה בלתי אפשרי מכל מיני סיבות‪:‬‬ ‫•‬

‫יש לנו תאגידי ענק‪ -‬מי שנמצא בראש הפירמידה לא בעל שליטה על מי שנמצא בתחתית הפירמידה‬ ‫‪.1‬‬

‫מגמת התמקצעויות‪ -‬יש היום תתי התמחויות‪ -‬עובדים נהיי ם יותר ויותר מקצועיים הם יודעים כבר טוב‬ ‫‪.2‬‬
‫יותר מהמעסיק שלהם‪.‬‬

‫ולכן המבחן עלול להוביל לכך שלא תוטל אחריות שילוחית בעולם המתקדם‬ ‫•‬

‫הפסיקה מציגה לנו אלטרנטיבות כלומר‪ ,‬יוצרת שתי פתרונות למבחן השליטה הגמורה (המבחנים הם חלופיים ולא‬
‫מצטברים)‬

‫[‪]9‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫"מבחן השליטה הארגונית"‪ -‬על פי מבחן זה ‪ ,‬השליטה הגמורה על דרך‪ /‬אופן ביצוע העודה יכול שתתבטא‬ ‫•‬
‫גם בכך שהמעביד הוא בעל שליטה על המסגרת הארגונית הטכנית שבה פועל העובד‪ ,‬וזאת להבדיל משליטה על אופן‬
‫ביצוע העבודה עצמה‪.‬‬

‫מבחן הזכות לשליטה גמורה‪ -‬בהתאם למבחן הזכות לשליטה גמורה‪ -‬שליטה גמורה על אופן‪ /‬דרך ביצוע‬ ‫•‬
‫העבירה יכולה להתקיים בשני אופנים‪:‬‬

‫כפי שהיה בעולם הישן ‪ /‬שליטה גמורה בפועל‪ -‬אני שולט בעובד שלי‪ ,‬אני מפכח על כל צעד שלו‬ ‫א‪.‬‬

‫הזכות לשליטה גמורה‪ -‬בהתאם למבחן הזה מספיק שלמעביד יש זכות לשליטה גמורה גם אם הוא לא ממש‬ ‫ב‪.‬‬
‫אותה‬

‫פקודת הנזיקין מגדירה לנו מי הוא עובד ומי הוא מעביד ‪ ,‬וזאת על פי מבחן השליטה הגמורה כעת נדון על סעיף ‪.14‬‬

‫איך נבדיל בין עובד מעביד לבין שולח שלוח ומזמין – קבלן עצמאי ‪ :‬לפי מבחן השליטה הגמורה‪.‬‬

‫אך איך נבדיל בין שולח שלוח לבין מזמין לקבלן עצמאי ? לפי הפסיקה כיוון שפקודת הנזיקין לא מסדירה זאת‪.‬‬

‫בהנחה שלא מתקיים מבחן שלי טה הגמורה‪ ,‬כי אם יתקיים זה יהיה עובד מעביד‪ ,‬הפסיקה אימצה את העניין‬

‫שולח שלוח את מבחן היד הארוכה‪:‬‬

‫מבחן היד הארוכה‪ - :‬שלוח נבדל מקבלן בכך ששלוח מבצע את שליחותו בעד אדם אחר ובמקומו של זה כזרועו הארוכה‬
‫של אותו אחר‬

‫לעומת זאת קבלן עצמאי מתאפיין בכך שביצוע העוב דה הוא עסקו שלו והוא מבצע אותה בשמו שלו אך מבצעה עבור‬
‫המזמין – ראו ב ע"א ‪ 40/54‬גורדון פילרסקי וע"א מ"י נ' ניסים‪.‬‬

‫דוגמא לשולח שלוח – אני צריך להחזיר ספר לספריה ונניח שלא יוצא לי להגיע לספריה‪ ,‬אני יודע שחבר שלי מדמו‬
‫לכאן(מגיע לכאן) ואני מבקש ממנו שייקח את הס פר שלי ושיסביר לספריה שהוא נשלח על ידי בגדי להחזיר את הספר‬
‫מקרה הזה חבר שלי נשלח על ידי והוא ייחשב כשלוח כיוון שביצע את עבודתי כזרועי הארוכה‪.‬‬

‫דוגמא לקבלן עצמאי‪ -‬לי לא נעים לבקש מחב ר שלי אז אני פונה לחברת שליחים ויש לה עסק‪ ,‬העברת חבילות ממקום‬
‫למקום‪ ,‬נכרת בנינו חוזה שלפיו אני משלם כסף לחברת השליחים וכחלק מהעסקה שלה ( העברת חבילות ממקום‬
‫למקום) תחזיר את הספר לספריה הרי אני שימשתי כמזמין עבודתה‪ ,‬ואילו חברת השליחים ( למרות ששמה הוא כזה)‬
‫היא קבלן עצמאי‪.‬‬

‫דוגמא שמסבירה למה מבחן היד הארוכה הוא קצת עמום‪ -‬נניח שיש לנו את ‪ X‬והוא בעל קרקע ‪ X ,‬מקבל את כל‬
‫האישורים וההיתרים על מנת לבנות בית על הקרקע‪ X ,‬מוכן לשלם קצת יותר בכדי לקבלת קבלן מפתח( קבל שמתחייב‬
‫לבנות את הבית מההתחלה ועד הסוף) ואז מתקשר עם‪ Y‬ולבסוף ‪ Y‬הוא לא קבלן מפתח והוא לקח עוד קבלן משנה‬
‫כדי שיעזור לו לבנות‬

‫בזמן בניית הבית קרתה בעיה ו ‪ X‬רוצה לתבוע את ‪, Y‬‬

‫עולה השאלה מה מערכת היחסים בין הקבלן העצמאי לבין קבלן המשנה? האם הקבלן הראש הוא שולח וקבלן משנה‬
‫הוא שלוח? כלומר‪ ,‬האם מתקיים כאן מבחן היד הארוכה או לא ?‬

‫תשובה‪ :‬מצד אחד כאשר מסתכלים מנקודת מבט של ‪ X‬הוא התקשר עם קבלן מפתח(ראשי)ומבחינתו כאשר הוא נכנס‬
‫לשטח‪ ,‬כל העובדים בנמצאים בשטח הם ידו הארוכה של ‪ Y‬הקבלן הראשי ‪ .‬עם זאת אין ספק שהניתוח הזה פשטני‪,‬‬
‫הוא לא נכנס לפרטים כי אם נכנס לפרטים אז נגיע למסקנה שלקבלן המשנה יש עסק משל עצמו שלא קשור לעסקיו‬
‫של קבלן ‪ Y‬ואנו מבינים שחייב לצקת תוכן למבחן היד הארוכה‪.‬‬

‫בפסק דין ניסים‪ -‬נאמר ש ‪ X‬ייחשב כידו הארוכה של ‪ Y‬וכל כן השלוח אם פעילותו של ‪ X‬אינה נעשית באופן עצמאי‬
‫משלו אלא במסגרת וחלק מהפעילות של ‪ Y‬באופן שפעילותו של ‪ X‬אינה מהווה שירות חיצוני שניתן ל ‪Y‬אלא מהווה‬
‫חלק אינטגרלי פנימי של ‪Y‬ץ‬

‫[‪]10‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫אם אני נותן שירות חיצוני אני נחשב קבלן אך אם אני כבר חלק בלתי נפרד נטמעתי בתוך הפעילות שלו ואני חלק‬
‫אינטגרלי פנימי אני כבר ייחשב כשלוח‪.‬‬

‫איך אני מבחין בין שירות חיצוני לבין חלק אינטגרלי פנימי?‬

‫נשאל את עצמינו של מי כלי העבודה? האם כלי העבודה הם של ‪ X‬ואני ‪ Y‬אז אני שלוח של ‪.X‬‬

‫של מי חומרי העבודה?‬

‫מי קונה את חומרים לביצוע העבודה?‬

‫מי מספק את כוח האדם? אם ‪ X‬מסיע את הפועלים או ‪ Y‬יהיה שלוח ולא קבלן כי הוא נטמע בתוך העבודה של ‪X‬‬

‫האם מבצע העבודה יכול לשלוח מחליף במקומו? אם אני יכול לשלוח מחליף או כנראה אני שלוח‬

‫האם אני שייך למסגרת הארגונית של המקום?‬

‫של מי הידע והמומחיות בביצוע העבודה?‬

‫האם תכנון העבודה נתון לשיקול דעו של המבצע?‬

‫לאחר שסיווגנו את מערכת היחסים בין ‪ X‬ל ‪ Y‬אנחנו עוברים לתנאי האחריות השילוחית פי סעיפים ‪ (13+14‬כיוון‬
‫שלקבלן אין אחריות שילוחית)‪.‬‬

‫שני שלבים‪:‬‬

‫שלב ‪ : 1‬סיווג מערכת היחסים‪ :‬עובד מעביד ‪ ,‬שילח שלוח‪ ,‬קבלן עצמאי‬

‫שלב ‪ :2‬הטלת האחריות לפי הסעיף המותאם‪ -13 .‬עובד מעביד‪ -14 .‬שליח שלוח‪ 15 .‬קבלן עצמאי‪.‬‬

‫** ללמוד לבד את התנאים להטלת אחריות לפי ס' ‪ 14‬ו ‪.15‬‬

‫נלמד רק את סעיף ‪ 13‬בכיתה‪ :‬האחריות היא לא אוטומטית אלא הסעיף קובע את התנאים לכך‪:‬‬

‫יחסי עובד מעביד‬

‫סעיף ‪ 13‬לפקודת הנזיקין מטיל אחריות שילוחית על המעביד בהתקיים אחת משת החלופות הבאות ‪:‬‬

‫החלופה הראשונה‪-‬סעיף ‪13‬א‪ 1‬אם המעביד הרשה או אשרר את המעשה – נניח שאני מעסיק שיש לי מוסך אני אומר‬
‫לעובד שלי תשפוך את השמן כאן‪ -‬אני מעביד אישרתי את העוולה‪ ,‬ולכן תוטל עליי אחריות ישירה ‪.‬‬

‫סעיף ‪ 12‬לפקודת הנזיקין הוא המקביל של מבצעים בצוותא של דיני העונשין – מי שהיה חלק מביצוע העבירה תוטל‬
‫עליו האחריות הישירה‪.‬‬

‫סעיף ‪13‬א‪ – 2‬באמת מטיל אחריות שילוחית על המעביד – מטיל אחריות על המעביד אם העובד עשה את המעשה תוך‬
‫כדי עבודתו‪ .‬אם העובד עשה את המעשה תוך כדי העבודה‪.‬‬

‫מאילו חלקה מורכבת חלופה זו?‬

‫היא מורכבת משלושה מרכיבים מצטברים ‪:‬‬

‫"מעשה"‪ :‬מונה המתייחס למעשה האסור‪ ,‬כלומר לעוולה שאותה העובד ביצע ואותה לא הוסמך לבצע ולא מפורשות‬
‫ולא מכללא ( באופן עקיף)‪ .‬לא מראש ולא בדיעבד‪.‬‬

‫"עבודתו" ‪ :‬מושג המתייחס לכל אותן פעולות שאינן מהוות עוולה‪ ,‬אך כן מהווה חלק מפעולתו של העובד וככאלה יש‬
‫הסכמה מפורשת\ מכללא לביצוען‪.‬‬

‫" תוך כדי"‪ -‬ביטוח המעיד על הצורך בקיומו של יחס מיוחד בין העוולה שביצע העובד ובין עבודתו של העובד ‪.‬‬

‫[‪]11‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫מכאן עולה שעל מנת להטיל אחריות מכוחות של סעיף זה ( סעיף ‪(13‬א)(‪ )2‬עלינו לעבור ‪ 3‬שלבים‪ :‬עובד מעביד‬

‫שלב ראשון‪ :‬עלינו לבחון מה כוללת עבודתו של המעביד‪.‬‬

‫שלב שני‪ :‬יש לברר אין עוולה הוא ביצע‬

‫שלב שלישי‪ :‬יש לבדוק אם מתקיים היחס הנדרש בין עבודתו של העובד ובין העוולה שביצע‪.‬‬

‫כעת נדון על השלב הראשון‪ -‬מה כוללת עבודתו של עובד?‬

‫סעיף ‪13‬ב‪ -‬משתמש בביטוי " את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה"‬

‫מכאן שהמונח עבודתי של עובד כוללת שני סוגית של תפקידים‪:‬‬

‫קבוצה ראשונה‪ :‬תפקידים רגילים‪ -‬נחלקים ל ‪ 3‬קבוצות משנה‪:‬‬

‫תפקידים מפורשים‪ -‬תפקידו המפורשים של העובד כוללים את כל התפקידים שהועבד הוסמך לבצע‬ ‫‪‬‬
‫מפורשות‪.‬‬
‫על תפקידו המפורשים של העובד ניתן ללמוד מחוזה עבודתו או מחיקוק מסוים המטפל התחום העבודה‬
‫הנדון ומטיל עליו חובות‪.‬‬
‫אין זה מספיק שעסקינן בפעולה שעליה הורה מפורשות המעביד‪ ,‬וזאת צריכה להיות פעולה שגם מקדמת‬
‫את עסקי המעביד‪.‬‬
‫על מנת שתפקיד אכן יהיה מפורש וחלק מתפקידו של העובד הוא צריך להתאפיין ב‪ 2‬מאפיינים מצטברים ‪:‬‬
‫מפורשת‪.‬‬ ‫הסמכה‬ ‫להיות‬ ‫צריכה‬ ‫אכן‬
‫זאת צריכה להיות פעולה אשר מקדמת את עסקי המעביד‬
‫דוגמא ‪ :‬נניח שאני מעביד ואני אומר לעובד החרוץ שלי אני מאפשר לך לקחת את הרכב של העבודה לחתונה‪,‬‬
‫העובד נוהג ברשלנות ובדרך לחתונה וגורם נזק לרכוש‪ ,‬האם הייתה לו הסמכה מפורשת? לא‪ ,‬כיוון שהוא לא‬
‫מקבת את עסקי המעביד‪.‬‬

‫תפקידים שיש סמכות מכללא ( באופן עקיף) לבצע אותן‪ -‬קבוצת משנה= תפקידים שיש סמכות מכללא‬ ‫‪‬‬
‫לבצעם‪ ,‬אלו הם תפקידים שהעובד לא הוסמך לבצע מפורשות אך קיימת סמכות מכללא לבצעם‪ ,‬על הקיומה‬
‫של סמכות מכללא ניתן ללמוד מ היקף התפקידים המפורשים של העובד‪ ,‬וכן מנסיבות המקרה‪ ,‬לדוגמא' פרץ‬
‫נ' קקל‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬אם אני בעל מוסך ואני אומר לעובד שלי יש לך סמכות לבדוק את המנוע ( יש לך סמכות מפורשת) ‪.‬‬
‫אז כנראה שיש לך סמכות מכללא להזיז את הרכב ממקום למקום‪.‬‬
‫אין די שנסיק על קיומה של הסמכה מכל לא מצד המעביד לביצוע הפעולה ויש צורך שהפעולה תהיה לקיום‬
‫עסקי המעביד ‪.‬‬

‫תפקידים נחזים – תפקידים שהעובד נחזה כמוסמך לבצעם‪ .‬כלומר‪ -‬אין לו סמכות לבצע אותם לא מפורשות‬ ‫‪‬‬
‫ולא מכללא‪ ,‬אבל העובד נחזה כמי שמוסמך לבצע אותם ‪ ,‬כלומר נוצר כאן מצג שווא‪ ,‬לא אמיתי שייצר‬
‫המעביד ויכול לטעון זאת מי שהסתמך על המצג באופן סביר וניזוק‪.‬‬

‫[‪]12‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫פסק דין ברלינסקי נ' אהרון – ‪233/49‬‬

‫עובדות‪ :‬מסופר על בית מלון שהוא נחשב למעביד וישנו את העובד( עברנו את מבחן השליטה הגמורה)‪ .‬מה שקרה זה‬
‫שאחד האורחים בבית המלון ביקש מהפקיד בקבלה לשמור לו על התכשיטים ‪ .‬האורח נתן את התכשיטים לפקיד‬
‫הקבלה ובסוף המשמרת הפקיד גנב אתה תכשיטים ברח ונעלים‪.‬‬

‫בית המלון טע שלא התבצעה כאן עבודה‪ ,‬העובד לא הוסמך לשמור על תכשיטים של עובדים‪ ,‬לא מפורשות ולא מכללא‪.‬‬
‫אין כאן עבודה ולא ניתן להטיל אחריות שילוחית על בית המלון‪ .‬ברור שיש כאן עוולה‪ ,‬גנבה התרשלות ‪ ,‬בפסק דין‬
‫ברלינסקי הפסיקה מייבאת לנו סוג נוסף של תפקידים‪ .‬ואילו הם פקידים נחזים‪ ,‬תפקידים נחזים הם תפקידים שהעובד‬
‫נחזה כמוסמך לבצע ‪ ,‬הוא לא באמת מבצע‬

‫קבוצה שנייה תפקידים כרוכים‪.‬‬

‫מה כוללת עבודתו של העובד?‬

‫תפקידים הכרוכים בעבודת העובד‪.‬‬

‫מדובר בתפקידים שהם אינצידנטליים לתפקידיו המפורשים של העובד‬

‫תפקיד אינצידנטלי הוא תפקיד הדרוש באופן סביר לבצוע התפקידים הרגילים של העובד ושעוד מסוגו צריך לבצע על‬
‫מנת לקדם את עסקי המעביד‪.‬‬

‫שתי בעיות מתעוררות בקשר זה באשר להיקף עבודתו של העובד‪:‬‬

‫הבעיה ה‪ : 1‬נוגעת לפעולות האישיות של העובד‪.‬‬

‫האם עישון זה תפקיד אינצידנטלי? האם נטילת ידיים לאחר אכילה זה אינצידנטלי?‬

‫עובד מעשן סיגריה וכאשר הוא זורק אותה הוא מציית בניין שלם‪ -‬אם אנחנו אומרים שכל הפעולות האישיות האלו‬
‫הם פקידים כרוכים‪ -‬אז הרי שהעוולה קשורה אליהם תהיה אחריות שילוחית על המעבד‪.‬‬

‫מה כוללת עבודתו של העובד? דוגמאות האיש בעובד במוסך‪ -‬ואומר למכונאי שלי אני אוסר עליך לטפל ברכב ‪.‬‬
‫הואשמתי באחריות שילוחית‪.‬‬

‫בפסק דין מדר נערכת אבחנה בין איסורים מצמצים לבין איסורים מגבילים‪:‬‬

‫איסורים מצמצמים‪ :‬הם איסורים שיש בכוחם להוציא מעשה מסוים לחלוטין מתחום התפקיד של העובד‪.‬‬

‫איסורים מגבילים‪ :‬הם איסורים ‪/‬פעולה בניגוד אליהם נחשבת כביצוע לא מורשה של פעולה מותרת וכזו הפעולה‬
‫נחשבת לחלק מעבודתו של עובד‪.‬‬

‫לכן בין עוולה הקשורה אליה יכול שתוטל אחריות שילוחית‬

‫השלב השני‪ :‬הנחת העבודה שלנו להמשך הדין תהיה כי העובד ביצע עוולה כלשהי למשל הוא התרשל‪ ,‬מכאן שהשלב‬
‫השני מתקיים‬

‫השלב השלישי‪ -‬מה משמעות הדרישה כי המעשה יבוצע *תוך* כדי העבודה?‬

‫שלב שלישי‪ :‬יש לבדוק אם מתקיים היחס הנדרש בין עבודתו של העובד ובין העוולה שביצע‪.‬‬

‫סעיף ‪(13‬ב) הוא הסעיף שקובע מתי נראה מעשה כאסור כלומר מתי נראה עוולה כפי שבוצעה " תוך כדי עבודתו" של‬
‫העובד" " רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד‪ ,‬אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים‬
‫של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו‬
‫כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לעניין המעביד‪".‬‬

‫מעיון בסעיף ‪ 13‬ב עולה שעל מנת שיתקיים הקשר הדרוש צריכים להתקיים ‪ 2‬תנאים מצטברים‪:‬‬

‫[‪]13‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫העוולה צריכה להיות ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד‬ ‫‪.1‬‬

‫המעשה שעשה העובד אינו רק למטרות עצמו‬ ‫‪.2‬‬

‫כיום הפסיקה בפסד מדר הכריעה כי אין כבר ‪ 2‬מבחנים מצטברים אלא רק מבחן אחד‪ ,‬המבחן לטובת המעביד‪.‬‬

‫אם העובד עשה את המעשה האסור ולנגד עיניו טובת עצמו בלבד‪ ,‬זה לא תוך כדי העבודה ולכן לא תוטל על המעביד‬
‫אחריות שילוחית‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬לי יש מפעל‪ ,‬ובמפעל הזה יש כל מיני פטנטים וחומרים סודיות שאני לא רוצה שיחשפו למתחרים שלי ולכן‬
‫בלילות אני מעסיק שומר והמפעל שלי מגודר ויש לי שומר שמפטרל‪.‬‬

‫אני לא התרשלתי‪ ,‬בדקתי טוב את העובד שלי אין לו עבר פלילי ‪ .‬לפני שבועיים באחד הלילות‪ ,‬הוא התנפל על אדם‬
‫שהיה שם בקרבי המפעל עובר אורח והוא נתנפל עליו והכה אותו וגרם לו נזקים קשים‪.‬‬

‫תבעו את השומר לשומר אין כסף‪ ,‬אני המנהל חטפתי תביעה בעניין האחריות השילוחית‪ ,‬אני מכין כי יש כאן עוולת‬
‫רשלנות של העובד‪ ,‬אני מבין שאני המעביד שלו‪ ,‬הייתה כאן עבודה והוא ביצע את התפקידים הכרוכים הרגילים ‪,‬‬
‫הייתה כאן העוולה אבל הטענה שלי היא שהעוולה האסורה "המכות" לא בוצעה תוך כדי העבודה המותרת‪.‬‬

‫השאלה האם העוולה האסורה בוצעו תוך כדי העבודה המותרת לפי פסק דין מדר ‪ .‬עולה השאלה ‪ :‬מדוע אותו עובר‬
‫אורח הותקף? אם התשובה תהיה שהוא הותקף כי רצה לפרוץ למפעל – כן מתקיים מבחן טובת המעביד ולכן זה " תוך‬
‫כדי" ‪ .‬לעומת זאת אם התקיפה הייתה ממניעים אחרים ‪ ,‬אז זה לא תוך כדי‪.‬‬

‫אם מטרתו הייתה הגנת רכוש המעביד‪ -‬המבחן מתקיים‬

‫אך אם מטרתו הייתה נקמה אישית וכו' אזי שהמבחן לא מתקיים‪.‬‬

‫כאשר העובד פועל מתוך אינטרס כפול – אישי וביצוע תפקידיו כפי שהוטלו עליו וקידום עסקי המעביד – אם לא ניתן‬
‫להפקיד בין המוטיבים לפי חלקי הפעולה המגמה הא שהמבחן הביוי שלא נאות מתקיים ‪.‬‬

‫יש שהציעו כמו בפסד מדר‪ ,‬את מבחן המטרה הדומיננטית‪ -‬שלפיה כשהמטרה הדומיננטית הייתה טובת המעביד‪ -‬אז‬
‫מתקיים המבחן‪.‬‬

‫אם זה גם וגם אז מתקיים מבחן טובת המעביד ‪ ,‬אם השומר גם שנא את עובר האורח והוא הוא נישא לפרוץ אז מתקיים‪.‬‬
‫המבחן הנוסף הוא מבחן המטרה הדומיננטית זהו לא המבחן השולט‪ .‬ועוד מבחן הוא הפרדת המוטיבים‪ .‬האגרוף‬
‫נעשה בגלל שאני לא אוהב אותו והבעיטה על מנת להרחיק אותו מהמפעל‪.‬‬

‫תנאים להטלת אחריות שילוחית על שולח לעוולתו של שלוח – ס' ‪ 14‬לפקודת הנזיקין‪:‬‬

‫"לעני ין פקודה זו‪ ,‬המעסיק שלוח‪ ,‬שאיננו עובדו‪ ,‬בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו‪ ,‬יהא חב על כל דבר שיעשה‬
‫השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם‪".‬‬

‫ס' ‪ 14‬מטיל אחריות שילוחית כלפי שולח על עוולה שביצע שלוחו‪ .‬דרישת ס' זה היא שנדרש קשר הדוק בין העוולה לבין‬
‫השליחות שבוצעה ע"י השלוח‪.‬‬

‫על מנת שתתקיים זיקה להטלת אחריות שילוחית על שולח נדרש כי יתקיימו היסודות הבאים‪:‬‬

‫העסקת שלוח שאיננו עובד‬ ‫‪‬‬

‫ביצוע עוולה ע"י השלוח‬ ‫‪‬‬
‫עשיית העוולה במסגרת השליחות שמבוצעת בשם השולח ע"י השלוח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בשונה מס' ‪ 13‬אין קשר של עובד ומעביד ולכן השימוש במבחן השליטה אינו נדרש במצב דברים כאמור‪ .‬המבחן המקובל‬
‫בפסיקה לשם הטלת אחריות שילוחית על שולח הוא מבחן היד הארוכה – השלוח הוא ידו הארוכה של השולח‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫השלוח פעל על מנת לקדם אינטרס של השולח‪.‬‬

‫[‪]14‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫כיצד ניתן להבדיל בין שליח לקבלן? התשובה לכך תלויה במעמדו של השלוח כלפי השולח‪ ,‬ובמידת עצמאותו כלפיו‪.‬‬
‫כאשר עבודת השליחות היא עסקו של השלוח ייחשב כקבלן עצמאי‪ .‬כאשר השלוח מבצע שליחות לטובת השולח כחלק‬
‫מפעולתו העסקית או המשפטית של השולח ושימש כזרועו הארוכה‪ ,‬ייחשב כשלוח‪.‬‬

‫יחסי מזמין קבלן‪-‬עצמאי‬

‫סעיף ‪ 15‬שונה מסעיפים ‪ :13,14‬השוני בא לידי ביטוי בכך שהכלל שקבוע בסעיף ‪ 15‬הוא‪ ,‬שלמזמין אין אחריות‬
‫שילוחית לעוולתו של הקבלן אלא בחריגים הקבועים בחוק‪ .‬כאשר מתקיימים חריגים אלו הם למעשה מעין‬
‫אחריות ישירה‪ ,‬משום שמשמעותם היא שהמזמין מתערב באיזשהו אופן בעבודת הקבלן‪ .‬מה שמאפיין את‬
‫כל החריגים למעט החריג ‪ , 5‬הוא שבכולם אנחנו דורשים קשר סיבתי בין ההתנהגות הקלוקלת של המזמין‬
‫לבין העוולה של הקבלן‪ .‬כלומר אנו צריכים לדעת לגבי מזמין באשר לקשר שלו לקבלן העצמאי זה שהמזמין‬
‫איננו חב באחריות שילוחית‬
‫לעוולות הקבלן למעט חמשת החריגים‪:‬‬

‫‪ .1‬הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו‪ :‬כשאנו מזמינים לבצע עבודת קבלן מסוים‪ ,‬תוטל עלינו אחריות שילוחית‬
‫אם התרשלנו בבחירת הקבלן‪ ,‬בעל חוזה‪ .‬אם התרשלנו בחירת הקבלן תוטל אחריות שילוחית? לא‪.‬‬
‫דוגמה ‪ : 1‬נניח שהחלטתי שלא בא לי לנהוג והחלטית להזמין נהג העובד בעסק‪ ,‬ונניח שאני מעסיק אותו‬
‫בידיעה שאין לו רישיון נהיגה וכמובן הוא נוהג ברשלנות וגורם לנזק ורוצים לתבוע אותו‪.‬‬

‫דוגמה ‪ : 2‬נניח שאדם מעסיק מישהו שאין לו רישיון נהיגה והמעסיק יודע שאין לעובד שלו רישיון נהיגה‬
‫ובמהלך הנסיעה הוא זורק בדל סיגריה וגורם להצתת שדה סמוך‪ .‬ורוצים להגיע אל המעביד‪.‬‬

‫האם ישנו הבדל בין שני המקרים?‬

‫במקרה הזה לא תוטל אחריות שילוחית‪ .‬לעומת זאת בוודאי שיש קשר בין זה שאין לו רישיון נהיגה לבין זה‬
‫שהוא אינו יודע לנהוג‪ ,‬יש קשר סיבתי ולכן צריך לזכור כאשר מערכת יחסים של מזמין קבלן‪ -‬עצמאי צריך‬
‫להיות אחריות שילוחית למעט החריגים‪.‬‬

‫‪ .2‬תוטל אחריות על מזמין אם המזמין התערב בעבודת הקבלן באופן שגרם לפגיעה או לנזק‪:‬‬
‫דרוש קשר סיבתי בין ההתערבות של המזמין לבין הנזק שגרם הקבלן‪ .‬ולכן אם ההתערבות שלי לא קשורה‬
‫לנזק‪ ,‬לא תוטל עליי אחריות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אני מזמין קבלן עצמאי לתקן את השירותים בבית‪ .‬ואני מתערב בעבודה שלו‪ .‬מתברר שהקבלן הזה‬
‫הוא רשלן‪ ,‬הוא לא עושה את עבודתו כמו שצריך‪ .‬קרה לי נזק בעקבות עבודתו הרשלנית ואני נפגע מכך‪.‬‬
‫האם ההתערבות שלי קשורה לנזק? לא‪ .‬כשמדובר במזמין קבלן עצמאי רק לחריגים שהם בכלל לא אחריות‬
‫שילוחית‪.‬‬

‫‪ .3‬תוטל אחריות‪ ,‬אם המזמין הרשה או אשרר את המעשה שגרם לנזק‪(.‬הרשה זה מראש‪ ,‬אשרר זה‬
‫בדיעבד)‪.‬‬
‫זה נכון שהמחוקק מדבר על אחריות של מזמין קבלן‪-‬עצמאי במונחים של אחריות שילוחית סעיף ‪ 15‬אומר‬
‫שאין אחריות שילוחית פרט לחריגים (וגם החריגים הם לא אחריות שילוחית)‪.‬‬
‫למעשה אנו לא צריכים את החריגים ברגע שיש לנו את סעיף ‪ 12‬החריג לא מוסיף שום דבר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬נניח שמגיע קבלן הביתה והוא התרשל בעבודתו והרשינו לו להתרשל רז תוטל עלינו אחריות ישירה‪.‬‬

‫‪ .4‬המזמין יהיה אחראי במצבים שבהם הוא אחראי מכוח חיקוק לעשיית מעשה שאת ביצועו הוא מסר‬
‫לקבלן עצמאי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬נניח שמכוח פקודת הבטיחות בעבודה‪ ,‬מעביד חייב לגדר חלקים מסוכנים בעבודה‪ .‬אני מעביד ואני‬
‫לא עוסק בגידור‪ ,‬ויש לי חלק מסוכן במקום העבודה לכן אני מזמין עובד קבלן שיעשה זאת‪ .‬הקבלן מתרשל‬

‫[‪]15‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫בעבודתו ובעקבות כך‪ ,‬עובד אחר במקום העבודה נפגע מהתרשלותו של הקבלן‪ .‬הקבלן הזה נעלם מהארץ‬
‫ופשט רגל‪.‬‬
‫למה שיהיה אפשר להגיע אליי? מה הרציונל כאן?‬
‫בעצם ברגע שמוטל ת על גורם מסוים אחריות לבצע מעשה‪ ,‬והוא מוסר את ביצוע המעשה לגורם אחר העברת‬
‫הביצוע אינה פותרת את המזמין מביצוע החובה כיאות‪ .‬האצלת סמכות‪ ,‬לא פותר אותנו מהחובה המוטלת‬
‫עלינו‪ .‬אם אנו רוצים לבצע את החובה באמצעות עובד אחר‪ ,‬אין עם זה בעיה‪ ,‬אבל זוהי חובה שלנו ואנו‬
‫נותרים אחראים שהעבודה תבוצע כיאות‪ .‬גם כשהיא מבוצעת באמצעות אחר‪ .‬צריך להיות קשר סיבתי בין‬
‫הסמכות שאותה העברנו לבין הנזק שנגרם‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬נניח שמכוח פקודת העיריות‪ ,‬חובתה של רשות לבצע תחזוקה שוטפת של מערכת הביוב בעיר‪ .‬מכוח‬
‫החוק מוטלת החובה על העיריה‪ .‬נניח שהעירייה סוחרת את שירותיו של קבלן עצמאי על מנת שיתחזק את‬
‫מערכות הביוב בעיר‪ .‬כלומר החובה מוטלת על העירייה‪ ,‬העירייה מבצעת זאת באמצעות קבלן עצמאי‪ .‬וכעת‬
‫קורים שני תרחישים‪:‬‬

‫א‪ .‬אותו קבלן עצמאי שרוצה לתחזק את המערכות‪ ,‬יוצא מביתו בבוקר על מנת לבצע את תחזוקת מערכות‬
‫הביוב הוא מעמיס את הצינורות לצורך העבודה ועושה זאת ברשלנות וכתוצאה מכך הצינור פוגע במישהו‪.‬‬
‫אין זיקה‪.‬‬

‫ב‪ .‬בזמן שהקבלן מבצע את עבודות התחזוקה הוא מתרשל‪ ,‬הוא לא מחבר את הצינור כיאות והצינור גורם‬
‫נזק‪ ,‬הצפה לעסק הסמוך‪ .‬יש זיקה‬
‫בכל החריגים צריך להיות קשר סיבתי או איזושהי סיבה בין המעשה של המזמין לבין הנזק שגרם הקבלן‪.‬‬

‫‪ .5‬תוטל אחריות שילוחית‪ ,‬כאשר הסיבה להתקשרות ביניהם בין המזמין לבין הקבלן העצמאי היא עומדת‬
‫בניגוד לחוק‪ ,‬היא על מנת לבצע מטרה לא חוקית‪.‬‬
‫בפס"ד עמרם מדינה נ' כהן‪ :‬הסתבר כי קבלן שהועסק לצורך בניית גדר נדרש לקבל היתר מהעירייה‪ .‬ההיתר‬
‫לא ניתן‪ ,‬ולפיכך ההתקשרות לא הייתה חוקית‪ .‬הגדר נבנתה ברשלנות ולבסוף התמוטטה וגרמה נזק לצד ג'‪,‬‬
‫ביהמ"ש הטיל אחריות על המזמין‪ .‬האם יש קשר בין‬
‫החריג החמישי ורק בו‪ ,‬ביהמ"ש מקפיד פחות על קשר סיבתי בין אי החוקיות לבין הנזק‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫גישה עונשית‪ ,‬אנו רוצים להעניש את המזמין מכיוון שיש כאן עבירה על החוק‪.‬‬

‫[‪]16‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫תיאוריות ומטרות בדיני הנזיקין‬

‫רקע כללי‪ :‬כשאנחנו מדברים על תיאוריות ומטרות בדיני הנזיקין יש ‪ 2‬גישות‪.‬‬

‫גישות מוניסטיות ‪ :‬גישות שלפיהן דיני הנזיקין נועדו לשרת מטרה אחת‪.‬‬

‫המלומד ויינריב האמין בגישה זו‪.‬‬

‫גישות פלורליסטיות‪ :‬גישות המנסות להציג איזון בין המטרות השונות‪.‬‬

‫יגידו הדין הנזיקי צריך לשלב כמה מטרות‪ ,‬ולא צריך לצמצם את עצמו למטרה אחת‬

‫למשל ‪ :‬גם לפצות וגם לשלוח מסר‪.‬‬

‫השאלה היא שאלה אחת –מה המטרה של דיני הנזיקין ?‬

‫הם דינים שיש בצידם עלות מאוד גבוה‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬שופטים‪ ,‬מגשרים‪ ,‬בוררים וכו''‪ .‬אז למה לא לוותר על דיני הנזיקין‬
‫? כמו שעשו בניו זילנד‪ ,‬ויתרו לגמרי על הדין הנזיקי ושם יש קרן סטטוטורית שהאורחים מפרישים לשם סכום כספי‬
‫מידי חודש ובמידה ואחד האורחים נפצע‪ ,‬אוטומטית מפרישים לו סכום כסף מתוך הקרן ושם נסגר הסיפור ‪ ,‬נגרם לכם‬
‫נזק? יש קרן והיא תפצה אתכם‪ ,‬לא צריך אחריות שילוחית\מוחלטת‪.‬‬

‫הפסיקה הישראלית‪ :‬אימוץ קו פלורליסטי שאינו אחיד‪.‬‬

‫אז מה הן המטרות המרכזיות שבבסיס דיני הנזיקין?‬

‫מטרת הפיצוי‪ -‬אחת מהמטרות המובהקות הדומיננטיות והאינטואיטיביות של דיני הנזיקין‪.‬‬

‫מטרת הפיצוי באה לידי ביטוי בדין הישראלי גם בחקיקה וגם בפסיקה‪:‬‬

‫‪-‬חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה ‪1975‬‬

‫אם א גרם נזק באופן עוולי לב' – הגיוני שהוא יפצה אותו‪ .‬א יפצה את ב ‪.‬‬

‫הדרך הטובה ביותר להסביר את הפסיקה באמצעות מטרת הפיצוי – דוגמאות‪:‬‬

‫ע"א ‪ 236/81‬לסרי נ' ציון חברה לביטוח בע"מ‬

‫מדובר על ‪ 3‬משפחות שנסעו לטיול בכנרת‪ ,‬הם הגיעו למקום וחנו את המכוניות שלהם בצורת ח‪ ,‬מעל המכוניות מתחו‬
‫בד וזה יצר להם סוג של אוהל‪.‬‬

‫למחרת התעורר אחד הנופשים והכין קפה על גזייה‪ ,‬והייתה דליפת גז‪ ,‬הרגע שהוא הצית את הגזייה נוצרה דליקה‬
‫והציתה את הבד מהבד הגיע אל המכוניות והמכוניות הרכו למלכודת אש‪ ,‬וכולם היו במכוניות כנראה ישנו‪ ,‬חלקם‬
‫מצאו את מותם אחרים נחבלו קשות ‪.‬‬

‫בית המשפט פסק שמדובר בתאונת דרכים‪ :‬הם הגיעו עם המכוניות תכננו לעזוב עם המכוניות אך זה לא מאוד משכנע‪,‬‬
‫בית המשפט מבין שאם הוא לא יקבע שמדובר בתאונת דרכים ‪ ,‬אין כאן מי שיפצה את הנפגעים ולכן נקבע שזו תאונת‬
‫דרכים ‪.‬‬

‫פסק דין רביד נ' קליפורד‬

‫עובדות‪ :‬ילדה מגיעה לטיפול שניים שגרתי‪ ,‬עושים לה זריקת הרדמה קורה משהו שהוא עלול לקרות‪ ,‬מה שקורה זה‬
‫שהמחט חודרת לעורק הלסת שזו תופעה ידועה ומה שזה גורם בדרך כלל זה השתתקות של המקום למשך זמן מה ‪.‬‬
‫במקרה הזה התממש סיכון מאוד נדיר‪ ,‬ועל פי המתואר בפסק דין תוך כמה דקות הופך צידה השמאלי של הילדה הופך‬
‫למשותק לנצח‪ .‬מתברר שהרופא נהג לפי פרקטיקה רפואית המקובלת‪ .‬לצורך הדיון ישנם ‪ 2‬סוגי מזרקים מזרק רגיל‬
‫ומזרק שואב והשואב יכל להפחית את הסיכון‪ .‬הפרקטיקה המקובלת ומה שהיה נהו זה המזרק הרגיל‪ .‬הרופא לא‬
‫התרשל ונהג לפי הפרקטיקה המקובלת ולא סטה ‪.‬‬

‫[‪]17‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫בית המשפט קבע שהפרקטיקה המקובלת היא לא סבירה וצריך להשתמש במזרקים שואבים ‪.‬בית המשפט רואה לנגד‬
‫עיניו רופא ומרפה שלבטח מבוטחים שלדה שגם ככה חיה נהרסו ואם היא לא תקבל את הפיצוי המהיר היא לא תוכל‬
‫לתפקד ובית המשפט אומר אני מעדיף את הכיס העמוק והמפזר הטוב במקום שחייה של ילדה יהרסו‪ .‬שואפים לפצות‬
‫ככל שהחוק מאפשר‪ .‬התובעת הגישה תביעה נזיקית‪ .‬הרופא טען בביהמ"ש שלא התרשל כי שימוש במזרקים לא‬
‫שואבים היה נפוץ בישראל באותה עת‪ .‬ביהמ"ש העליון דחה את הטענה שלו וקבע שהתרשל למרות הפרקטיקה‬
‫הרפואית הנוהגת‪ ,‬כי לא עמד בסטנדרט ההתנהגות הנדרש‪.‬‬
‫קיימים מנגנוני פיצוי נוספים‪:‬‬

‫ביטוח לאומי‬ ‫‪‬‬

‫אגף השיקום של משרד הביטחון‬ ‫‪‬‬
‫תשלום לנפגעי פעולות איבה‬ ‫‪‬‬
‫תשלום לנפגעי הנאצים‬ ‫‪‬‬

‫‪ 17.11.21‬שיעור‬

‫מטרה נוספת של דיני הנזיקין‪ -‬היא הגדרה של זכויות‪ -‬דיני הנזיקים מגדירים לנו זכויות מוגנות‪.‬‬

‫‪-‬דוגמה‪ -‬אדם נכנס לניתוח‪ ,‬אמורים לנתח לו את החוליות בגב‪ .‬בזמן שהאדם על שולחן הניתוחים הרופא מגלה שללא‬
‫קשר לניתוח החוליות יש לו גם גידול סרטני‪ ,‬הרופא שכמובן רוצה את טובתו של המטופל‪ ,‬מנתח גם את הגידול וכורת‬
‫אותו‪ .‬הניתוח מסתיים בהצלחה‪ ,‬כאשר המטופל מתעורר מספרים לו על הניתוח הנוסף‪.‬‬

‫המטופל משתחרר לביתו ומתחיל להרגיש תחושת אי נוחות בכך שביצעו בו טיפול רפואי ללא הסכמתו‪.‬‬

‫נראה שעל פניו לא נגרם לו שום נזק אך להפך‪ ,‬לא נגרם לו נזקי גוף כיוון שהניתוח עבר בהצלחה אז ישנו נזק באוטונומיה‬
‫של האדם‪( .‬ביצעו בו ניתוח ללא הסכמתו)‬

‫דוגמא מהפסיקה להגנה על זכות הקניין‪:‬‬

‫פס״ד אתא חברה לטקסטיל בע"מ נגד שוורץ‪ -‬מפעל טקסטיל של אתא שהפעיל מערכות קירור‪ ,‬והמערכות עשו רעש‬
‫מאוד חזק‪ ,‬הרעש הזה כך התברר חדר לחדר השינה לחדר השינה של התובע שוורץ‪ .‬בית המשפט בפסק הדין עושה‬
‫משהו שהוא נדיר בדיני הנזיקין‪ -‬הוא נותן צו שיורה לאתא להסיר את המטרד‪ .‬בית המשפט מגדיר זכויות ונותן להם‬
‫הגנה של צו‪.‬‬

‫פיצוי הוא צופה בדרך כלל פני כבר) אך לא תמיד) הפיצוי מסתכל על הנזק שנגרם בעבר ומפצה עליו‪ .‬ציווי לעומת זאת‬
‫צופה פני עתיד‪ -‬אומר לך מעכשיו ואילך תתנהג בצורה אחרת‪ ,‬צורה ראויה‪.‬‬

‫המטרה השלישית של דיני הנזיקין – תיאוריות של תגמול‪ -‬צדק רטרביוטיבי‬

‫יש האומרים שדיני הנזיקין מסייעים במניעת מעשי נקם‪ -‬דיני הנזיקין יוצרים איזה שהיא מערכת‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫הניזוק תובע את המזיק ‪ .‬במקרים המתאימים ביהמ"ש מכריז על אשמתו של המזיק ומחייב אותו לפצות את הניזוק‪.‬‬
‫יש הטוענים שבכך בעצם התהליך הזה הניזוק משתחרר מהתחושות הקשות שלו והיותו ניזוק‪ ,‬מכירים באופן פומבי‬
‫בעוול שנגרם לו‪.‬‬

‫דוגמא אדם נוהג ברכבו ומסתכל על הזמן על הדרך ‪ ,‬ילד קופץ לכביש באור אדום והורג אותו‪ -‬עדיין הייתה מוטלת על‬
‫הנהג אחריות מוחלטת למרות שנהג לפי הזהירות (פלת״ד)‬

‫הקשיים בתיאוריה‪:‬‬

‫בדיני הנזיקין אין קורלציה מתאם הכרחי בין שיעור הפיצוי לבין שיעור האשם‪ -‬חישבו על מצב שבו אדם מתנהג‬
‫ברשלנות קשה עולה שיכור להגה מסומם לחלוטין ביער חורפי אשר יש גשם כבד ונוהג מעבר למהירות המותרת‪-‬‬
‫העקבות רשלנותו הקשה הוא פוגע בערוגת הפרחים של ‪ X‬והורס לו את הכלניות‪ -‬הנזק הוא בסך ‪ ₪ 15‬האם הוא יפצה‬
‫יותר? לא‪ ,‬כי בדיני הנזיקין הפיצוי הוא על הנזק שנגרם‪ -‬לא ניתן להתעשר בעקבות התאונה‪.‬‬

‫[‪]18‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫דוגמה הפוכה‪ -‬אדם נוהג ברכב ומסתכל כל הזמן על הדרך‪ ,‬ילד קופץ לכביש באור אדום והוא פוגע בו והורג אותו‪ -‬עדיין‬
‫הייתה מוטלת על הנהג אחריות מוחלטת למרות שנהג לפי כללי הזהירות‪.‬‬

‫אדם אחראי עולה לרכב שהוא לחלוטין כשיר לנהיגה‪ ,‬הרכב עבר לפני כמה ימים בדיקת טסט האדם נוהג בזהירות ועל‬
‫פי חוקי התנועה ולרגע מסתכל בפלאפון‪ -‬בעקבות כך הנהג פוגע בילד והורג אותו ( גורם נזק של כמה מיליונים) מבחינה‬
‫מוסרית הרשלנות שלו מאוד קלה אך הוא ישלם את אותם מיליונים לפי הנזק שנגרם‪.‬‬

‫אנחנו בדין הנזיקי מפצים לפי הנזק שנגרם‪ -‬דיני נזיקין הם לא דינים מענישים הם דינים מפצים‪.‬‬

‫אם אנחנו רוצים לדבר על תגמול אז צריך להיות מותאם בין חומרת המעשה לפיצוי‪ -‬וזו סיבה ראשונה לכך שתיאוריית‬
‫התגמול לא מסבירה כל כך את דיני הנזיקין‪-‬‬

‫הקשיים בתיאוריה ‪:‬‬

‫אין בהכרח קורלציה בין שיעור האשם לבין הפיצוי‪ -‬אנחנו לא יודעים אם שבירת רגל שווה_ כסף או ‪ X‬כסף‬

‫הטיעון אינו מתיישב עם אחריות שאינה מבוססת אשם מנגד‪ ,‬הטיעון עשוי להסביר השתת פיצויים עונשים‪.‬‬

‫אנחנו לא צריכים להשיב לאדם על גמולו אם הוא לא אשר כיוון שהתיאוריה של התגמול‬

‫הרתעה והכוונת התנהגות‪-‬‬

‫לדיני הנזיקין אפקט הרתעתי ב דמות התשלום שעל המזיק לשלם בגין העוולות שביצע‪ -‬בגלל שאנחנו מראש רוצים‬
‫להימנע מהתשלום אנחנו לא נבצע עוולות‪.‬‬

‫אם אנחנו מניחים שאנשים הם רציונליים‪ -‬רציונליות אומרת שכל אחד מהפרטים הנחת הרציונליים מניחה שאנשים‬
‫ממקסמים רציונליים‪ -‬כלומר עושים שתי דברים למען דבר אחד‪ -‬למקסם את העושר ולמזער את הסבל‪.‬‬

‫ישנם קשיים בטיעון ההרתעתי‪:‬‬

‫אנשים פועלים בהיסח דעת‬ ‫‪‬‬

‫אם הדין הנזיקי מרתיע באמצעות כסף‪ ,‬תשלום אז לאנשים שונים יש יחס שונה לכסף‪ .‬אדם עשיר מול אדם‬ ‫‪‬‬
‫עני‪ .‬אנשים עני ים יכולים להוביל אותם להרתעת יתר‪ .‬כשאנחנו אומרים הכוונת התנהגות או הרתעה זה אותו‬
‫דבר? צריך שיהיה אופטימלי בדיוק במקום הנכון‪ ,‬לא הרתעת ייתר!! וגם לא להיות הרתעת חסר‪ .‬הרתעה‬
‫אופטימלית‪ -‬באמצע‪.‬‬
‫הטיעון ההרתעתי יוצא מנקודת הנחה שמה שמרתיע זה לשלם פיצוי‪ ,‬כדי לשלם פיצוי צריך לתבוע את ‪X‬‬ ‫‪‬‬
‫ולנהל תהליך ארוך בבית משפט אחוז קטן בלבד מהניזוקים מגיש תביעות ‪ :‬עלות היקרה של ההליך‪ ,‬קשה‬
‫להוכיח קשיים ראייתיים‪ ,‬הסכמי פרשה קיומו של ביטוח‪.‬‬

‫למה קיומו של ביטוח זו הרתעת חסר?‪ -‬יש הטוענים שביטוח גורם להרתעת חסר כיוון שברגע שיש לנו ביטוח אנחנו‬
‫אדישים ‪ ,‬אני יוצא מנק' הנחה שגם אם אעשה תאונה הביטוח יישא בפיצוי אך זה לא נכון והסיבה לכך כי בערבותה‬
‫שנים המבטחים פיתחו מנגנונים – תפקידם למנוע את אדישות המבוטח למשל‪ :‬השתתפות עצמית שתדעו שגם אתם‬
‫צריכים להשתתף‬

‫ישנם שתי מטרות מרכזיות שהן עמודי הבועז והיכין ( העמודים המרכזיים של בית המקדש) –‬

‫צדק מתקן ויעילות כלכלית‪-‬‬

‫גישה אחת בדיני נזיקין שואפים לצדק ‪ ,‬והגישה השנייה דיני הנזיקין שואפים ליעילות כלכלית‪.‬‬

‫בהתאם לגישה זו דיני הנזיקין שואפים להשיג נזק מסוים בעולם‪.‬‬

‫כשאנחנו מדברים על צדק בדיני נזיקין אנחנו מדברים על שני סוגים‪:‬‬

‫‪.1‬צדק מתקן‬

‫[‪]19‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .2‬צדק חלוקתי‬

‫צדק מתקן‬

‫מסביר את עקרון השבת המצב לקדמותו במקרה שבו ל א' נגרם נזק כתוצאה מעוולתו של ב' ‪.‬‬

‫לצדק המתקן יש תכונה שנקראת קורלטיביות‪ -‬והיא הולכת ככה‪ :‬אם ‪ X‬גרם נזק ל ‪ Y‬ו ‪ Y‬סבל מהנזק מ ‪ X‬אז ‪X‬‬
‫יצטרך לשלם ל‪Y‬יצטרך לקבל מ ‪ X‬כפי הנזק שנגרם‪.‬‬

‫‪ X‬ישלם ל ‪ Y‬רק על הנזק שנגרם ולא על הנזק שלא נגרם( פס"ד מלך נ קורנהוייזר‬

‫זה צדק שמדבר על העולם הישן‬

‫זו תיאוריה א‪ -‬אינסטרומנטלית‪-‬‬

‫תיאוריה אינסטרומנטלית‪ -‬אומרת שדיני הנזיקין הן מכשיר להשגת מטרות אחרות למשל באמצעות דיני הנזיקין אני‬
‫רוצה להשיג הרתעה‪.‬‬

‫א אינסטרומנטלית‪ -‬אומרת שלדיני הנזיקין אין מטרות חיצוניות ‪ .‬התפקיד של דיני הנזיקין הוא להיות דיני נזיקין (‬
‫לפי המומר ווינריב)‪.‬‬

‫שאלת המרצה‪ -‬אם אנחנו מקבלים את תיאורית הצדק המתקן‪ ,‬א ז עכשיו יש אישה מבוגרת ועניה שפגעה עם רכבה‬
‫באדם עשיר‪ ,‬היא צריכה לפצות אותו? כן! דיני הנזיקין לא יבדקו אם אנחנו עשירים או עניים הם עושים צדק מתקן‪.‬‬
‫למשפט לא אכפת אם איש נבל הזיק לאיש הגון או איש הגון הזיק לנבל‪.‬‬

‫אם עושים צדק מתקן זה אומר לקבל את חלוקת העושר בעולם – קבלת הסטטוס קוו‪.‬‬

‫דוגמאות לקושי בתיאוריה‪:‬‬

‫מקרים בהם זהות המזיק אינה ידועה‪.‬‬

‫אחריות לפי נתח שוק‬

‫לפני שנים מקרה שאירע בארה"ב‪ -‬שווקה תרופה על ידי מספר חברות(‪ )3‬שתפקידה היה למנוע\ לצמצם להקטין את‬
‫הסיכון להפלות – התברר לאחר שנים שנשים שצרכו את התרופה הן לא סבלו מנזק אלא ילדים שנולדו היה בסיכון‬
‫מוגבר לפיתוח מומים קשים בהמשך חייהם‪.‬‬

‫על פניו נראה כי הניזוקים הינם התינוקות והמזיקים הם החברות‪ -‬הבעיה היא לאחר מספר שנים רבות אין להם ידע‬
‫על מה נטלו והיכן רגשו‪ .‬לא יודעם מי הזיק למי‪.‬‬

‫בית המשפט בהחלטה נכונה מפתח בפסק הדין מונח שנקרא אחריות לפי נתח שוק אנחנו יודעים לאמוד ברמה טובה‬
‫מה יהיה נתח השוק של כל חברה ‪ .‬מי שמפגע בכם זה זה שיפצה אתכם‪ ( .‬עקרון הקורלטיביות )‬

‫בית המשפט מחלק את הפיצוי‪-‬‬

‫מתך הסיפור מעלה‪ -‬אילו קריטריונים של צדק מתקן מתקיימים?‬

‫בהנחה שנתח השוק משקף את הנזקים שנגרמו המזיק ישלם בערך לפי הנזק שנגרם‪ ,‬בצדק מתקן הניזוק‬ ‫‪.1‬‬
‫צריך לקבל בדיוק כמה שהוא סבל וזה אכן קורה אך מה שלא מתקיים זה לקשור בין המזיק המסוים לניזוק‬
‫המסוים ( הנשים שלקחו את החיסון לא יודעות איזו חברה בדיוק חיסן אותם) ( מי המזיק הישיר) ‪ -‬בועז‬
‫המרצה אומר שזה הצדק המתקן חושב שזו הדרך הטובה ביותר כיוון שזה הכי קרוב שאפשר‪.‬‬

‫צדק חלוקתי‪:‬‬

‫צדק מתקן מקבל את הסטטוס קוו במדינה ובעולם ואם הופר‬

‫צדק מחלק מדבר על אופן חלוקתם הצודק של על הדברים הניתנים לחלוקה בין פרטים בחברה‪ ,‬בהתאם‬
‫לקריטריון של שוויון יחסי‪.‬‬

‫[‪]20‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫אנחנו יכולים להחליט שצריך לתת יותר לעניים ופחות לעשירים‪.‬‬

‫אנחנו יכולים להחליט שצריך לתת פחות למי שמסכים ויותר למי שלא מסכים‪.‬‬

‫נבחר קריטריון שנראה לנו נכון ושלפיו יחולקו המשאבים בחברה‬

‫אך ראה כי דיני המס עוסקים בעניין זה‪ -‬לוקחים מס הכנסה יותר גבוה לעשירים מאשר לעניים‪.‬‬

‫איך מחלקים את העושר בחברה?‬

‫דוגמא מהפסיקה‪:‬‬

‫פס"ד מלך נ' קורנהוייזר‬

‫עובדות‪ :‬בשעות הבוקר בסביון מר מלך יוצא לעשות הליכה‪ ,‬באיזה שהוא שלב הוא מותקף באופן קשה ביותר על‬
‫ידי ‪ 3‬כלבים‪ ,‬במשך כ ‪ 20‬דק הכלבים פשוט טורפים אותו בעוצמה מפילים אותו לקרקע ‪ ,‬נוגסים בו וגוררים אותו‬
‫בתור חסר אונים אל שולי הדרך‪ .‬למלך נגרות פגיעות קשות ביותר אורתופדיות‪ ,‬כירורגיות‪ ,‬וכמובן נזקים נפשיים‪.‬‬
‫בדיעבד אי אפשר לקשור או לייחס איזה כלב גרם לאיזה נזק‪ ,‬נגרם פה נזק ונזקי גוף שאי אפשר לשחזר‪.‬‬

‫אי אשר לומר איזה נשיכה של איה כלב ספציפי‪ .‬לבסוף מתברר ששניהם מהכלבים הם שייכים לזוג קורנהוייזר‬
‫והבלים של הכלב השלישי לא ידועים‪.‬‬

‫מר מלך מגיש תביעה נגש הזוג קורנהוייזר‬

‫ביהמ"ש המחוזי מחייב את בני הזוג לפצות את מלך על כל נזק שנגרם לו גם הנזקים של הכלב השלישי (בהתאם‬
‫לצדק מתקן)‪ ,‬לאחר הערעור שהוגש לביהמ"ש העליון השופטים טוענים כי בני הזוג קורנהוייזר צריכים לפצות‬
‫את מר מלך על ‪ 2/3‬מן הפיצויים‪( .‬בהתאם לצדק מחלק)‬

‫מבחינה משפטית יש לנו דרך ל‪ 3‬תוצאות‪:‬‬

‫מי נושא שליש הנוסף‪ -‬מר מלך יישא בשליש‬ ‫‪.1‬‬

‫אפשרות לדחות את התביעה בהיעדר קשר סיבתי‬ ‫‪.2‬‬
‫אפשרות כלל האחריות יחד ולחוד‪ ,‬בני זוג קורנהוייזר יישאו בכל הנזק בהיותם אחראים לו יחד ולחוד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫במסגרת הדיון הנוסף ביהמ"ש העליון מחליט שבני הזוג קורנהוייזר יישאו בכל הנזק‪ ,‬עניין זה לא צדק מתקן?) יש‬
‫כאן מצב שבו המזיק משלם יותר מהנזק שנגרם לניזוק וזה לא צדק מתקן כיוון שבני הזוג קורנהוייזר משלמים על‬
‫שליש נוסף של נזק שלא נגרם ע"י הכלבים שלהם‪ ,‬זה צדק חלוקתי‪ -‬בית המשפט לוקח מהצד האשם ומעביר לצד‬
‫שלא אשם‪.‬‬

‫דוגמא הפוכה‬

‫פס״ד גינוסר נגד דחאברה‬

‫עובדות‪:‬‬

‫בקיבוץ גינוסר יש עדרים שדות וכו''‪ .‬ביום א נכנס אליו עדר ששייך ל א' ומזיק לו‪ -‬ביום נכנס אליו עדר ששייך לב' ומזיק‬
‫לו‪ ,‬ביום שלאחר מכן נכנס עדר ג' ומזיק לו‪ -‬זה נזק שלא ניתן ליחסו‪ -‬אי אפשר לומר מי עשה איזה נזק ומתי‪.‬‬

‫ידועה רק זהות של רועה צאן אחד וביהמ״ש אומר שאותו רועה צאן ישלם על שליש מהנזק הכולל‪.‬‬

‫זוהי בדיוק דוגמא הפוכה מהפס״ד הקודם‬

‫מדוע בפסד מלך בית המשפט עושה צדק חלוקתי ובפסד גינוסר עושה צדק מתקן ולא חלוקתי?‬

‫‪.1‬תלוי בסוג הנזק – בפס"ד מלך האדם סבל מנזקי גוף חמורים וחייו כבר לא יוכלו לשוב ולהיות כמו שהיו‪ .‬המעט‬
‫שהחברה יכולה לעשות במצב זה הוא לפצות אותו על הנזק שנגרם לו כדי שיוכל להמשיך בחייו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פס"ד‬
‫גינוסר עסק בנזקי רכוש ‪.‬‬

‫[‪]21‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .2‬סוג הניזוק‪ ,‬סוג המזיק זהות הצדדים‪ -‬בפס"ד גינו סר מדובר על רועה צאן שאינו כיס עמוק ואין לו מנגנוני פיזור‬
‫נזק והיכולת שלו לפצות את הניזוק היא מוגבלת‪ .‬לעומת זאת ‪,‬כשמדובר בפס"ד מלך נ' קורנהויזר מדובר על תושבים‬
‫מסביון‪ ,‬ייתכן שעמידים יותר ‪.‬אלה הם ההסברים שעולים באופן אינטואיטיבי כאשר נשאלת השאלה על השוני בין‬
‫החלטת ביהמ"ש בפסקי דין אלה‪.‬‬

‫כל השיקולים הם שיקולי מדיניות וניתן לבין זאת מין השורות‪.‬‬

‫להלן דוגמאות לשיקולי מדניות‪:‬‬

‫פס"ד מגדל נגד אבוא חנא‪ -.‬דוגמה מסכמת לצדק מחלק וצדק מתקן‬

‫קרתה תאונה דרכים תינוקת שהייתה בת חודשים נפגשה בתאונת דרכים – אם אדם מת מתקצרת לו תחולת חייו אז‬
‫יש לנו ראש נזק אובן השתכרות עתיד אם א' הרג את ב' אז עיזבון שנכנס בנעליו של ב' סובל מאובדן השתכרות לעתיד‪.‬‬
‫הוא לא כ"כ בעייתי אם יש ניסיון תעסוקתי רב והפיצוי יהיה רב אך אם הרג עובד ממוצע ישלם פיצוי כספי ממוצע‪.‬‬

‫חברת הביטוח התבקשה לפצות על ראש הנזק של אובדן השתכרות לעתיד‪ ,‬תינוקת חמישה חודשים וחברת ביטוח‬
‫אומרת‪ :‬כשאני מסתכלת על הכפר שבו נמצאת וגודלת אבו חנא‪ ,‬נשים בכפר הזה כשמגיעות לבגרות‪ -‬לא יוצאות לעבודה‬
‫וגם אם יצאו הן מרוויחות למטה מהשכר הממוצע הם הביאו נתונים שלפיהם נ שות הכפר בו מתגוררת הילדה לא‬
‫יוצאות בכלל לעבודה‪ .‬ראש הנזק שלה בין אובדן השתכרות לעתיד עומד על ‪ 0%‬אז חברת הביטוח אומרת על מה אני‬
‫אפצה אותה אם היא לא תצא לעבוד בעתיד ?‬

‫השאלה המשפטית‪ -‬כיצד מחשבים את הפס"ד ההשתכרות של קטינה ממגזר מסוים שבו רמת ההשתכרות נמוכה‬
‫באפן משמעותי מהשכר המוצע במשק הישראלי?‬

‫בית המשפט המחוזי קובע שבראש הנזק לשל אובן השתכרות בעתיד יש להביא בחשבון את השכר הממוצע בכפר ואת‬
‫הרקע הסוציו אקונומי של התינוקת‪ .‬מוגש ערעור לבית משפט העליון ובית משפט העליון הופך את החלטת המחוזי‬
‫ופוסק לה לפי השכר הממוצע במשק‪.‬‬

‫איזה צדק נתן בית המשפט המחוזי ואיזה צדק נתן בית משפט העליון ?‬

‫בהחלטת בית המשפט המחוזי נעשה צדק מתקן‪ -‬כיוון שבית המשפט כיוון להגיע לנפגעת את הסכום שמגיע לה ותו לא‬
‫המזיק לא גרם פה נזק ולכן הניזוק לא סבל פה נזק ולכן הוא צריך לפצות לפי הנזק שנסבל‪ . 0 -‬אם אכן נשים בכפר‬
‫הזה לא יוצאות לעבודה בהגיען לגיל ‪ 18‬המשמעות של החלטת בית משפט העליון הינה שהמזיק משלם יותר מהנזק‬
‫שהוא גרם‪ ,‬והניזוק מפוצה יותר מהנזק שהוא סבל‪.‬‬

‫נקוה חשובה מהמרצה‪ :‬כשבית המשפט עושה חלוקתי לבית המשפט העליון לא נוח לומר שהוא עושה צדק‬
‫חלוקתי‪ ,‬אני מחלק את העושר בחברה? דיני נזיקין?‬

‫[‪]22‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ולכן בית המשפט העליון אשר עושה צדק חלוקתי מסביר את החלטתו באמצעות צדק מתקן – ביהמ"ש העליון‬
‫אומר ‪ :‬אנחנו צריכים לאפשר לניזוק לכתוב את סיפור חייו‪ ,‬אתם כשהיא בת ‪ 5‬חודשים מחליטים בשבילה‬
‫שבעוד ‪ 18‬שנים היא תהיה מובטלת? לאור המגמות בחברה‪ ,‬השינויים החברים שמחוללים ‪ ,‬ביהמ"ש קובע שבעוד‬
‫‪ 18‬שנים כבר יתחוללו תהליכים חברתיים ונשים כן תצאנה לעבודה‪ ,‬ולכן העליות עושה צדק מתקן‪ ,‬וצריך לצאת‬
‫מנקודת הנחה שבעוד ‪ 18‬שנה המצב במדינה יהיה שונה‪ .‬אין לצפות את עתידו של אדם אלא לתת לו לספר את‬
‫סיפור חייו‪.‬‬
‫המרצה‪ :‬אני חושב שמדובר בהחלטה צודקת‬

‫תיאוריות כלכליות של דיני הנזיקין‪ -‬הקדמה‬

‫הגישה הכלכלית רואה בדיני הנזקין אמצעי להשגת רווחה כלכלית וחברתית מרבית על ידי השגת יעילות כלכלית‪.‬‬

‫נקודת המוצא של תיאוריה זו היא בתורת התועלתנות‪ ,‬של ג"רי בנטאום שאומר‪ :‬אנחנו הפרטים שואפים לעשות שני‬
‫דברים ששווים לדבר אחד‪ ,‬למקסם את האושר ולמזער את הסבל‪ .‬ואומר בנטאום זה מצוין כי אם כולנו נשאף למקסם‬
‫את האושר ולמזער את הסבל זה ישיג את המטרה החברתית שלנו אז נשיג את הרווחה החברתית יש פה התאמה בין‬
‫רצוי למצוי‪.‬‬

‫הנחת יסוד של הגישה כלכלית‪ -‬קיימת התאמה בין הדחף של כל פרט ופרט למקסם את האושר האישי שלו‪ ,‬לבין‬
‫השאיפה למקסם את האושר המצרפי‪.‬‬

‫בעיית ההחצנות‪ -‬מצב דברים שבו אדם פועל תוך שפעילותו יוצרת עלויות( נזקים וסיכונים) לאנשים אחרים מבלי‬
‫שעלויות אלו נלקחות בחשבון על ידו‪ ,‬יתכן חוסר התאמה בין מה שגורם לפרט בודד לאושר לבין מה שטוב לחברה‬
‫בכללותה‬

‫דוגמאות המעשן‪:‬‬

‫החברה‬
‫החברה נהנית‪ 80 ,‬אחוז של אושר כי‬
‫רק הוא נהנה מהעישון שלו‪.‬‬
‫בעקבות הנזקין שלו‪ ,‬החברה סובלת‬
‫‪120‬‬
‫הפרט‬
‫הוא נהנה‪ 80 -‬יחידות של אושר‬
‫הוא סובל‪ 20 -‬יחידות של אושר‬

‫ההנאה של הפרט בתוך החברה ‪.‬‬

‫אם אנחנו רואים לעניינו את האושר בפרטי אנחנו נמשיך לבצע את אותן פעולות שגורמות לסבל בעני האדם‬
‫השני –‬

‫איך ניתן להתערב?‬

‫באמצעות פתרון שהציע המלומד פיג'ו – לסגור את הפער בין העלות הפרטית לעלות החברתית ולהטיל את‬
‫ההפרש על הפר שמבצע את הפעולה‪ .‬על מנת להביא ליעילות כלכלית יש צורך להילחם בתופעת ההחצנות ‪ .‬על‬
‫מנת להביא ליעילות כלכלית יש צורך להילחם בתופעת ההחצנות איך נופל בה? ע״י פעולה שנקראת ״הפנמה״‬
‫שבה אנו מפנימים את העלות החברתית ולוקחים אותה בחשבון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬״ההחצנה״ היא מצב שבה‬
‫הפעילות שאני עושה היא טובה לי אך היא גורמת לנזקים בחברה ואני מתעלמת מהנזקים האלה‪ .‬זה שמזיק‬
‫יראה לנגד עניו את הנזק שהוא גורם לחברה וע״י כך הוא יתחשב בחברה ויפסיק‪.‬‬

‫תיאוריות כלכליות של דיני הנזיקין‪ -‬המודל הכלכלי של פוזנר‬

‫באמצעות פתרון שהציע המלומד פוזנר אומר שבית המשפט צריך לאמץ כללי‬
‫אחריות שיוצרים תמריצים לצדדים למנוע תאונות דרכים בדרך הזולה ביותר‪.‬‬
‫כיצד? ע"י הנוסחה של ‪-Learned HAND‬‬

‫[‪]23‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫לדוגמא הכלל המשפטי‪ :‬כשאני בית המשפט בודק האם אתם התנהגתם כיאות או לא הוא מעריך שלושה‬
‫משתנים שיוצרים נוסחה בת שני אופנים ‪:‬‬

‫הסתברות קרות התאונה ‪ P‬שיעור הנזק הצפוי ‪ L‬תוחלת הנזק ‪ PL‬עלות נקיטת אמצעי הזהירות ‪B‬‬

‫‪.1‬הסתברות התרחשות התאונה – ‪ – .Probability‬נהיגה היא פעילות מזיקה אך רצויה כירורגיה זו פעיות מזיקה‬
‫אך רציה‬

‫‪ .2‬שיעור הנזק הצפוי אם התאונה תתרחש – ‪ – .Loss‬כמה נזק ייגרם? מה הצפוי?‬

‫ההסתברות להתרחשות כפול שיעור הנזק הצפוי = תוחלת הנזק – ‪ .PL‬תחולת הנזק זה כמה רע יגרם לעולם‬
‫בעקבות הפעולה‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬על כל מאה אנשים שעוברים ניתוח מוח ‪ 10‬מהם יסבלו נזק ששווה ל ‪ .1000‬תחולת הנזק תהיה ‪100‬‬
‫כיוון שיש לנו ‪ 10%‬מול ‪1000‬‬

‫‪. 3‬הנטל של נקיטת אמצעי זהירות שיש שהם כדי למנוע את התאונה‪ -‬העלות של אמצעי הזהירות שימנע את‬
‫התאונה – ‪.Burden‬‬

‫כאשר עלות אמצעי המניעה נמוכה מתחולת הנזק אי נקיטה באמצעי הזהירות מהווה התרשלות‬

‫לעומת זאת כאשר עלות אמצעי המניעה גבוהה מתחולת הנזק אי נקיטה באמצעי הזהירות אינה מהווה‬
‫התרשלות‪.‬‬

‫‪ : PL<B‬אי נקיטת אמצעי זהירות במקרה שבו העלות של אמצעי הזהירות קטנה יותר מתוחלת הנזק ‪,‬מהווה‬
‫התרשלות ‪.‬‬

‫‪ : B>PL‬אי נקיטת אמצעי זהירות במקרה שבו עלותו של האמצעי יקר יותר מתוחלת הנזק ‪,‬אינה מהוות‬
‫התרשלות‪.‬‬

‫דוגמת הזגוגית השקופה‪:‬‬

‫נניח שפתחתי מספרה ורציתי שהמספרה תהיה מרשימה ותזמין לקוחות להיכנס אליה‪ ,‬ועיצבתי זכוכית שקופה קיר‬
‫שקוף והוא מייצר תוחלת נזק – אנשים יכולים להיתקל בזה ולשבור את האף תוחלת הנזק שהקיר השקוף מייצר הוא‬
‫הסתברות להתרחשות התאונה ‪.10% – P‬‬
‫שיעור הנזק הצפוי ‪.1000 – L‬‬
‫‪.PL = 100‬‬
‫אנחנו יכולים להדביק על הקיר זכוכית מדבקה שמזהירה שיש פה קיר זכוכית כדי למזער את הנזק ותוחלת הנזק‬
‫עומדת על ‪ .20‬זאת אומרת שאם אני משקיעה ‪ 10‬כדי לרכוש את המדבקה‪ ,‬הרווחתי ‪.80‬‬
‫‪100=PL‬‬
‫‪10=B‬‬
‫‪20=PL‬‬
‫‪10>80‬‬
‫האם לחברה כדאי לנקוט באמצעי זהירות של ‪ 10‬כדי לחסוך ‪ ?80‬כמובן שכן‪ .‬ולכן‪ ,‬אי‪-‬נקיטת אמצעי הזהירות מהווה‬
‫התרשלות‪.‬‬
‫השאלה החשובה ‪ -‬מה גבוה יותר‪ ,‬עלות אמצעי המניעה או ההפחתה שתיווצר בתוחלת הנזק כשננקוט באמצעי המניעה‪.‬‬
‫‪24/11/21‬שיעור –‬

‫תיאוריות כלכליות של דיני הנזיקין‪ -‬גישתו של קלברזי‬

‫קלברזי בדומה לפוזנר‪ -‬דיני הנזיקין נועדו למטרה רחבה‪ -‬הפחתת סך העלויות התאונה ועלויות‬
‫מניעתה‪.‬‬

‫לפי קלברזי‪ -‬על מנת שדיני הנזיקין ישיגו יעילות כלכלית‪ ,‬הם צריכים להפחית את סך עלויות‬
‫התאונה ‪+‬עלויות המניעה של התאונה‪.‬‬

‫[‪]24‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫המטרה הרחבה של ההפחתה‪ -‬נחלקת לפי קלברזי ל ‪ 3‬מטרות משנה‪:‬‬

‫הפחתת עלויות התאונה עיקריות‪ -‬באמצעות הרתעה‬ ‫‪-1‬‬

‫הפחתת עלויות תאונה משניות למינימום‪ ,‬באמצעות הטלת אחריות על כיסים עמוסים ומפזרי נזק טובים‪.‬‬ ‫‪-2‬‬
‫הפחתת עלויות תאונה מנהליות – באמצעות צמצום מספר ההידיינויות בבית המשפט והמשך שלהם‪.‬‬ ‫‪-3‬‬

‫אם דיני הנזיקין יפחיתו כמה שיותר את כל אחד מאלה תושג יעילות כלכלית‪.‬‬

‫המטרה הראשונה‪ -‬הפחתת עלויות תאונה עיקריות (‪ )PL+ B‬תוחלת הנזק‪ +PL‬עלות אמצעי המניעה של הנזק‬
‫‪ B‬דיכוי פעולות מועדות לתאונה ולהחליפן בפעולות הבטוחות יותר או לגרום שהן תבוצענה בדרך בטוחה יותר‬
‫‪.‬‬

‫‪ =PL‬תוחלת הנזק‪ ,‬כמה נזק יגרם?‬

‫‪=B‬עלות אמצי המניעה של הנזק‬

‫לדוגמא ‪ :‬אני שרת התחבורה‪ -‬הרפרנט בא אלינו ואומר כי ישנו מקום במדינת ישראל שמייצר תוחלת נזק‪ -‬כביש‬
‫עם פסי רכבת וצריך לחשוב מה עושים כיוון שיש תאונות‪ .‬הוא מציע ‪ 3‬אפשרויות‪:‬‬

‫‪-‬לא לעשות כלום‪ -‬אמצעי המניעה הוא כלום וזה יעלה לנו ‪B=0) ( 0‬ואת תוחלת הנזק תהיה שווה ל‪100-‬‬

‫‪-‬יש אפשרות להציב ליד המקום אדם ש עליו להתריע למכוניות כל פעם שהרכת מתקרבת ובנוסף יהיה מחסום‬
‫חשמלי‪ -‬אמצעי המניעה שווה ל‪ PL ,25-‬יהיה שווה ‪75‬‬

‫‪ -‬פתרון דו מפלסי אנחנו נשקע את הכביש מתחת לפסי הרכבת ככה שהכביש יהיה מתחת לרכבת‪ -‬תחולת הנזק‬
‫תהיה ‪ 0‬אך ה‪ B-‬הופך להיות שווה ל ‪100‬‬

‫קלברזי היה בוחר באופציה האמצעית כיוון שהוא דובר ביעילות כלכלית – העלויות העיקריות מייצרת הן ה ‪B‬‬
‫וה‪.PL‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪PL‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫פקח )מתנדב(‬

‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מחסום‬

‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מחלף‬

‫לפי גישתו של קלברזי נבחר לשים מחסום היות ועלותו היא המינימלית מבין כל אמצעי הזהירות הקיימים ועדיין‬
‫תוחלת הנזק פוחתת באופן משמעותי ‪.‬‬

‫ל פי גישתו של קלברזי דיני הנזיקין צריכים להוביל את המזיק למצב שבו ה‪ B-‬וה‪ PL-‬יהיו הנמוכים ביותר‬
‫ע"י הרתעה‪ .‬כיצד משיגים הרתעה? ע"פ קלברזי יש שתי אפשרויות לכך‪:‬‬

‫הרתעה קולקטיבית\ ספציפית‪ -‬מנגנון הכוונה מרכזי למשל הכנסת‪ ,‬הכנסת תחוקק חוק ותקבע סנקציות מצדו‬
‫לגבי האופן והדרגה שבה אנו מעוניינת שפעולות תבוצענה ‪ ,‬יקבע איזשהו כלל בקשר לאופן ולדרגה שבה אנחנו‬
‫רוצים לאפשר פעילות מסוכנת‪ .‬כלומר הכנסת צריכה לבדוק איפה תוחלת הנזק ‪ PL‬ועלות ‪ B‬נמוך יותר ותחוקק‬
‫בהתאם לכך) המתווה את האופן והדרגה שבהם החברה מעוניינת שפעולה מסוימת תתבצע‪.‬‬

‫הרתעת השוק‪ -‬הרעיון הוא לא להיכנס לפרטים של הציבור ‪ ,‬אנחנו לא נתערב לציבור בצורה מאוד פטרנליסטית‬
‫" אתם חייבים ככה וככה" ‪ ,‬אנחנו ניתן לשוק להביא לתוצאה יעילה השוק לבד יכול להוביל את המזיקים‬
‫הפוטנציאלים לתוצאה יעילה בתנאי שהמחיר של כל פעולה יהיה תוחלת הנזק שלה‪ .‬אם המחיר של כל פעולה‬
‫יהיה תוחלת הנזק שאותה היא מייצרת‪ ,‬המזיקים יגיעו בעצמם לתוצאה היעילה ‪.‬‬

‫מה הרעיון של הרתעת השוק? קלברזי אומר יש לי רעיון איך השוק לבד יוביל אתכם להתנהגות אופטימלית‪,‬‬
‫יגרום לכך שתוחלת הנזק ועלות‬

‫[‪]25‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫אם אני אגיד לפרטים(ציבור) אתם תעשו מה שאתם רוצים * אבל‪ ,‬המחיר של הפעולות שלכם הוא תוחלת הנזק‬
‫שאתם מייצרים‪ ,‬ואתם נושאים במחיר הזה רוצים לנסוע ‪ 200‬קמ"ש תיסעו‪ ,‬אבל המחיר של הפעולה הוא תוחלת‬
‫הנזק והמזיק נושא בה‪ ,‬לא חברת ביטוח לא המדינה‪ ,‬אתם‪ -‬הציבור‪.‬‬

‫יש סיכוי לא רע שהשוק לבד יוביל לתוצאה אופטימלית‪.‬‬

‫בשפה פשוטה ‪:‬‬

‫דוגמה – מדינה בה משטר האחריות משתף כך שמחיר הפעולות משקף את עלויות התאונה להן גורמות (גישתו‬
‫של קלברזי) – עלויות החזקת רכב במדינה כאמור‪ :‬יהיו גם עלויות החזקה שוטפות ‪ +‬עלויות התאונה לה יגרום‬
‫הרכב‪ .‬תוחלת הנזק של רכבים היא גבוהה‪ .‬במידה ויחליט לנסוע ברכבת – בהנחה שא' יהיה ממקסם רציונלי‬
‫(מקסום עושר ומזעור סבל) הוא ייסע ברכבת‪.‬‬

‫מדינה בה משטר האחריות אינו משקף את עלויות התאונה להן גורמות‪ ,‬אך כלל האזרחים משלמים מס קבוע ‪-‬‬
‫עלויות החזקת רכב‪ :‬תשלום על האחזקה בלבד ללא תוחלת הנזק‪ .‬אולם‪ ,‬ישלם מס קבוע המוטל על כולם‪ .‬במידה‬
‫ויחליט לנסוע ברכבת – הוא ישלם על עלות הנסיעה כולל המס הקבוע‪.‬‬

‫לפי קלברזי – בהנחה שהפרטים הם ממקסמים רציונליים – השוק יסתדר מעצמו‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪:‬‬

‫תוחלת הנזק עם בלמים משופרים‪ -‬תוחלת הנזק של הרכב תהיה נמוכה יותר וכך פרמיית הביטוח תרד‪ -‬בהנחה‬
‫שא' הוא ממקסם רציונלי‪ ,‬השוק לבד יגרום לו לפעול ולהפחית את תוחלת הנזק וכך עלות התאונה תרד‪ .‬תוחלת‬
‫הנזק‪ +‬התקנת הבלמים ( מניעת הנזק הצפוי)‬

‫לפי קלברזי‪ -‬הרתעת השוק תביא אתכם להתנהג באופן מטיבי אבל יש לזה תנאי המחיר של כל מה שאתם‬
‫עושים זו תוחלת הנזק שאתם מייצרים זה המחיר של הפעולות‪ ,‬השוק כבר יסדר את עצמו‪.‬‬

‫לפי קלברזי‪ -‬על מנת שאנחנו נפחית את תוחלת הנזק‪ +‬עלויות המניעה למינימום‪ -‬אנחנו צריכים להרתיע את‬
‫המונע הנזק הטוב ביותר‪ -‬מי שיש לו ידיעה ושליטה על מצב העניינים‪.‬‬

‫[‪]26‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫שוקל הנזק הטוב ביותר הוא מי שיכול לשקול כיצד למנוע את הנזק באופן היעיל ביותר ויכול לפעול על סמך‬
‫תוצאת שקילתו‪ ( .‬השיקול שלו)‬

‫כעת דיברנו על המטרה ה‪ 1‬הפחתת עלויות התאונה עיקריות למינימום תוחלת נזק ‪ +‬מניעת הנזק ‪ PL‬באמצעות‬
‫הרתעה מונע הנזק הטוב ביותר‪.‬‬

‫עכשיו נדבר על המטרה ה ‪-2‬‬

‫הפחתת עלויות תאונה משניות למינימום‪ ,‬באמצעות הטלת אחריות על כיסים עמוסים ומפזרי נזק טובים‪.‬‬

‫תאונה נזיקית מייצרת גם עלויות משניות‪ ,‬מה זה עלויות משניות לפי קלברזי ‪:‬‬
‫עלויות משניות יכולות להיגרם מ‪ 2‬סיבות ‪:‬‬
‫‪ .1‬ראשית‪ ,‬נזק שלא טיפלנו בו והוא החמיר חוסר היכולת לתקן נזק שתיקונו אפשרי ורצוי‪ ,‬בשל העדר‬ ‫‪‬‬
‫משאבים‪ -‬נזק שלא טיפלנו והוא החמיר‪.‬‬
‫‪.2‬שאנחנו מטילים את העלויות העיקריות על גורם לא נכון‪ ,‬לא יעיל‪ -.‬הפסד הרווחה כרוך בעלות גיוסם של‬
‫המשאבים הנדרשים למניעת העלות הנוספת‬

‫דוגמא‪ -‬א' דורס ילד ויישא בנזקים של כמה מיליונים כיוון שא' נהג ברשלנות ‪ ,‬אומרים ל א' שהוא צריך‬
‫לפצות את הילד ב ‪ 10‬מיליון ‪ ₪‬ל א' אין את הסכום לשלם ולכן השלב הבא הינו הוצאה לפועל ומעכלת לו‬
‫את כל נכסיו‪ ,‬ילדיו עוברים לרווחה ‪ .‬בכך יצרנו עלויות משניות כלפי המזיק והניזוק – המזיק נכנס לחובות‬
‫והניזוק לא קיבל את הפיצוי שמגיע לו‪.‬‬
‫כאשר המזיק‪ ,‬מי שהיה צריך לפצות את הניזוק‪ ,‬הגיע להתמוטטות כלכלית מה שגרם לנזקים‬

‫לשיטתו של קלברזי‪ ,‬על מנת להפחית עלויות תאונה משניות‪ ,‬אפשר לנקוט בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪.1‬הטלת עלויות התאונה המשניות על "כיס עמוק"– חברות ביטוח‪ ,‬מעסיקים‪ ,‬תאגידים גדולים וכד ‪'.‬הם‬ ‫‪‬‬
‫ככל הנראה לא יתמוטטו אם יוטלו עליהן עלויות התאונה המשניות‪.‬‬

‫‪.2‬פיזור עלויות התאונה בין מספר רב של אנשים (פיזור בין‪-‬אישי)‪ ,‬או לאורך זמן‪ .‬כלומר‪ ,‬להטיל את‬ ‫‪‬‬
‫העלויות על גורמים שיכולים לפזר את הנזק‪) .‬דוגמה‪ :‬מעסיק גדול‪ ,‬חברת תרופות‪ ,‬שהוטלה עליו חובת‬
‫פיצוי )ללא קשר להיותו "כיס עמוק"( יכול לגלגל את הנזק קדימה– לייקר את מחירי המוצר ואז מי שנושא‬
‫בפיצוי הוא בעצם צרכני התרופות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יכול לגלגל את הנזק אחורה‪ -‬לקצץ במשכורות העובדים)‬

‫דכים להשגת פיזור בין אישי לאורך זמן‪:‬‬

‫ביטוח‬
‫הטלת העלויות על גורמים שביכולתם לגלגל חלק מעלויות התאונה לגורמים אחרים‪.‬‬

‫המטרה השלישית ‪ -‬הפחתת עלויות תאונה מנהליות – באמצעות צמצום מספר ההידיינויות בבית המשפט והמשך‬
‫שלהם‪.‬‬

‫עלויות מערכת‪ -‬כמתחרשת תאונה נזיקית ואתם רוצים לטפל בעלויות המשניות או עיקריות אם פונים לבית משפט‪,‬‬
‫ההפעלה של דיני הנזיקין כרוכה בעלויות‪ -‬עו"ד‪ ,‬זמן שיפוטי‪ ,‬מגשרים‪/‬בוררים וכד'‬

‫ולכן קלברזי אומר דיני הנזיקין צריכים לקבוע כללים שיובילו להפחתה במספר ההידיינויות המשפטיות‪ ,‬והמשך‬
‫שלהן לצמצם את עלויות המערכת למינימום‪.‬‬

‫לדוגמא‪ -‬אנחנו צופים עכשיו בגמר מונדיאל מתוך מיליונים האצטדיון קורס ואנשים נרמסים‪ .‬הסיבה‬
‫שהאצטדיון קרס כי שהקבלן או המהנדס התרשלו‪ .‬מי שסובל מנזקי הגוף או דיני הנזיקין יפצו אותו‪ ,‬אך בוא‬
‫נניח שיש אנשים שצפו במשחק בקהל יש קרוב משפחה שלנו‪ .‬לפתע האצטדיון קורס והאנשים ניזוקים נזקי גוף‬
‫קשים‪ .‬אנחנו בתור צופים חווים פחד‪/‬מועקה‪" -‬נזק נפשי טהור" ‪ .‬יש חשש בנזק נפשי טהור אנשים שיגידו סתם‬
‫‪ ,‬תביעות סרק‪ ,‬הצפת בית המשפט‪ ,‬חשש ממתחזים‪ ,‬תיווצר הצפה בלתי אפשרית של מערכת המשפט בתביעות‪.‬‬
‫במקרים אלה קלברזי אומר אנשים שניזוקו נזק נפשי טהור לא יקבלו מענה בדיני הנזיקין על מנת ליצור מצב בו‬
‫מס' ההידיינויות יצומצם וכן המשך שלהן‪ -‬דיני הנזיקין צריכים גם להפחית עלויות תאונה עיקריות משניות‬
‫ומערכת‪ -‬באחריות ללא אשם(חמורה ומוחלטת) הליך מקוצר מאחר ולא צריך להוכיח את אשמו של המזיק‪.‬‬
‫נאמר כי המטרות הללו סותרות אחת את השנייה‪:‬‬
‫דוגמא לכך שהמטרה הראשונה והשלישית מתנגשות‪ -‬נניח שבתחום הרשלנות אי אפשר להגיש לבית המשפט‪,‬‬
‫עלויות המערכת יהיו ‪ 0‬כיוון שלא ניתן להגיע לבית המשפט‪.‬‬
‫מטרות המשנה אינן מתיישבות זו עם זו השאיפה להשיג מטרה אחת עלולה לעמו בניגוד לשאיפה להשיג מטרה‬
‫אחרת ‪ ,‬לפי קלברזו‪ :‬מטרת העל בדיני הנזיקין היא להשיג הסדר אופטימלי את האיזון ‪ ,‬להפחית כמה שיותר כל‬
‫אחת מסוג העלויות התאונה ועלויות מניעתה‪.‬‬

‫[‪]27‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫נושא חדש יחסי הגומלין בין העוולות‪-‬חפיפה בין עוולות‪:‬‬

‫מטרת השיעור‪ -‬לעמוד על יחסי הגומלין בין העוולות ולבחון כיצד יחסים אלו משפיעים על תביעת הניזוק‪.‬‬

‫לפני שנרחיב את הנושא נדר על סוגי העוולות בדיני הנזיקין‪:‬‬

‫יחסי הגומלין בין העוולות‬

‫כתובעים‪ ,‬נרצה לתבוע נזיקין בכל תחום אפשרי‪ ,‬בכמה שיותר עילות‪ .‬מדובר בגישה שעליה וקוץ בה – ככל שזה לא‬
‫מופרך זה נכון לתבוע בכמה שיותר עילות‪ ,‬אך בתי המשפט לא אוהבים את זה‪ .‬כאשר מדובר בדיני הנזיקין ישנם‬
‫כללים באיזה עילה ניתן לתבוע‪ ,‬ולכן לתבוע בכמה שיותר זה לא מדויק וזה יכול לצאת לא טוב בבית המשפט‪ ,‬בית‬
‫המשפט עשוי להעיר על כך‪ .‬לעתים עילה אחת חוסמת עילה אחרת‪ ,‬יש בין העילות יחסים‪.‬‬

‫חפיפה בין עוולות זה בעצם מצב בו אירוע נזיקי מסוים זוכה להגנה‪ ,‬זוכה לתחולה של שתי עוולות או יותר ‪.‬בין‬
‫העוולות השונות קיימת תופעה ניכרת של חפיפה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אותו אירוע נזיקי זוכה להגנה מלאה או חלקית של שתי‬
‫עוולות או יותר‪.‬‬

‫ישנן שני סוגי עוולות‪:‬‬

‫עוולות פרטיקולריות(ספציפית) – למשל עוולת התרמית‪ ,‬עוולת התקיפה‪ ,‬עוולת המטרד השגת גבול ועוד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עוולות מסגרת – עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה )פרט לעוולות אלה‪ ,‬יתר העוולות הן עוולות‬ ‫‪.2‬‬
‫פרטיקולריות) ‪.‬‬

‫יחסי גומלין בין העוולות – הקשרים בין העוולות השונות ולבחון כיצד הקשרים משפיעים על אפשרויות התביעה של‬
‫הניזוק‪:‬‬

‫דיני הנזיקין מגדירים שני סוגים של עוולות‪:‬‬

‫עוולות פרטיקולריות‪ /‬ספציפיות – העוולות הפרטיקולאריות הן בעיקרן עוולות "סגורות" המונות יסודות‬ ‫•‬
‫עובדתיים כתנאי להיווצרותן‪ .‬לדוגמה‪ :‬עוולת התרמית‪ ,‬מטרה‪ ,‬הסגת גבול‪.‬‬

‫השופט ברק בפס"ד גורדון – מציין עוולות הפרטיקולריות נחשבות לסגורות מכיוון שהן חלות על מערכת עובדתית‬
‫מסוימת‪ ,‬יש תנאים ספציפיים שנקבעו ע"י המחוקק על מנת שהעוולה תתקיים‪ .‬כאשר תנאי או יסוד מסוים לא חל –‬
‫אזי העוולה לא מתקיימת‪.‬‬

‫עוולות מסגרת ‪ -‬עוולת המסגרת מבטאת תפיסה משפטית של היקף האחריות בנזיקין‪ ,‬ומשתרעת על‬ ‫•‬
‫מערכות משתנות של מצבים‪ .‬בית המשפט יוצק תוכן אל תוך עוולת המסגרת וכן מתאים את מידת האחריות שעל‬
‫המזיק לשאת‪ ,‬בהתאם לנסיבות העניין‪ .‬דוגמה‪ :‬רשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה בלבד!‬

‫לפי ברק – עוולות פתוחות שניתן להחיל בכל מצב עובדתי‪ .‬עוולות המסגרת מתבססות על יסודות משפטיים‪.‬‬

‫השופטת נתניהו בפס"ד כרמלי מציינת שעוולות המסגרת קובעות יסודות שמהווים את המסגרת העוולתית‪ ,‬בית‬
‫המשפט ממלא את עוולות המסגרת בתוכן וכך לפתח את דיני הנזיקין ולהתאים אותם לחיים המשתנים‪.‬‬

‫פרופסור דני מור במאמרו "פקודת הנזיקין בראי ארבעים שנות פסיקה" מסכם לנו פחות או יותר את הדברים‬
‫ומצביע על שלושה הבדלים‪ ,‬בין עוולות המסגרת לעוולות הפרטיקולריות‪.‬‬

‫הבדל ראשון‪ -‬האינטרס המוגן – העוולות הפרטיקולריות בדר"כ מגנות על אינטרס בודד האינטרס המוגן כאן הוא‬
‫שלמות הגוף‪ .‬לעומת זאת עוולת המסגרת חובקת מכלול של אינטרסים מגנות על כולם ( עוולת הרשלנות יכולה להגן‬
‫על הגוף אינטרסים רכושים ‪ ,‬אינטרסים נפשיים‪ ,‬כלכליים נפגע חשבון הבנק ‪ ,‬יכולים להיות מוגנים באמצעות עוולת‬
‫הרשלנות כיוון שהיא עוולת מסגרת‪.‬‬

‫הבדל שני‪ -‬הטרמינולוגיה או המינוח‪ -‬עוולות המסגרת מתאפיינות במינוח מיוחד להן‪ ,‬כוללות מושג שסתום כמו‬
‫חובה‪ ,‬סבירות‪ ,‬המאפשרים פרשנות וגמישות לבית המשפט‬

‫הבדל שלישי‪ -‬מרחב התמרון של בית המשפט‪ -‬במסגרת העוולות הפרטיקולריות שבית המשט דן בהם‪ ,‬מרחב התמרון‬
‫שלהם באופן יחסי הוא מצומם במובן הזה שהוא טכני‪ ,‬הוא צריך לבדוק אם מקימים קריטריונים מסוימים הוא לא‬
‫יכול להמציא את עצמו או לסטות מהדרך‪.‬‬

‫בעוולת מסגרת מרחב התמרון הוא רחב בית המשפט לא מוגבל‪ ,‬מפעיל את כוחו היוצר‪ .‬פעולה פרשנית מאוד‪.‬‬

‫[‪]28‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫סוגי החפיפה ‪:‬‬

‫כפי שמציין השופט ברק בפס"ד גורדון – יש לנו בדיני הנזיקין תופעה של חפיפה ניכרת וברורה ומשמעותית בין‬
‫העוולות השונות‪ ,‬למה הכוונה? מצב שבו אותו אינטרס זוכה להגנה על ידי שתי עוולות או יותר‪ .‬ואז אנחנו במצב של‬
‫חפיפה‪.‬‬

‫מצב שבו א' חודר ברשלנות למקרקעין של ב' ומפריע לב' ליהנות באופן סביר מהמקרקעין שלו ‪.‬‬

‫א' חדר‪ -‬זו עוולת השגת גבול ( פרטיקולרית)‬

‫א' ברשלנות‪( -‬מסגרת)‬

‫א' הפריע לו ליהנות ‪ ,‬במטרד‪( -‬פרטיקולרית)‬

‫כאן מתקיים מצב בו מתקיימות ‪ 3‬עוולות יחד‪,‬‬

‫כאשר אנחנו מדברים על סוגים של חפיפה נדון בכמה סוגים‪:‬‬

‫חפיפה חלקית‪ -‬מצב שבו אירוע נזיקי מסוים מקיים את כל יסודותיה של עוולה אחת אך רק חלק‬ ‫‪.1‬‬
‫מיסודותיה של עוולה אחרת‪.‬‬
‫חפיפה מלאה‪ -‬מצב שבו אירוע נזיקי מסוים מקיים את כל היסודות של יותר מעוולה אחת‬ ‫‪.2‬‬

‫רוב הפעמים החפיפה תתקיים בין עוולת מסגרת לבין עוולה פרטיקולריות כיוון שעוולת מסגרת היא מאוד כללית‬
‫ובתוכה יכולים להיות סתירות של עוולות פרטיקולריות‪.‬‬

‫אפשרות התביעה במקרה של חפיפה חלקית –‬

‫דוגמת חיווי דעת רשלני‪-‬‬

‫נניח שיש חברה שקוראים לה לפיד‪ ,‬ומעוניינת לקנות חברה בשם מטף במצבים כאלה נהוג לעשות בדיקת נאותות‬
‫(עורכי דין יושבים בחברה הנרכשת ועוברים על מסמכי החברה בכדי שהחברה רוכשת תבדוק אם כדאי לה לשכור)‬
‫חברת לפיד פונה למשרד עורך דין אבן צור‪ -‬הוא עושה את הבדיקות הנאותות ובאופן רשלני נכללים בחוות הדעת שלו‬
‫נתונים שמהם עולה שמצבה המשפטי והכלכלי של החברה נרכשת(חברת מטף) הוא מעולה ‪ .‬נניח שאותו עו"ד לא בדק‬
‫היטב את כלל הנתוני ם שהתבקש לבדוק וכתוצאה מכך הוא גיבש חוות דעת מוטעית שממנה עלה שמצבה המשפטי‬
‫והפיננסי של החברה הוא מעולה אך הדבר לא כך‪ .‬בעקבות חוות הדעת הזו ‪,‬חברת הלפיד רוכשת את חברת המטף‬
‫שמס' חודשים לאחר מכן מתמוטטת כתוצאה מריבוי תביעות כנגדה בעקבות זאת‪ ,‬חברת הלפיד סופגת נזקים‬
‫כלכליים קשים‪.‬‬
‫•חברת לפיד באה אלינו ורוצה לתבוע את משרד אבן צור‪ -‬אנחנו נציג לה שיש עוולה ספציפית שעוסקת במצבי סרק‬
‫שנקראת "עוולת התרמית" סעיף ‪ .56‬אם אנחנו נתבע לפי סעיף ‪ 56‬אנחנו נפסיד כיוון שאין כוונה‪ .‬אבן צור לא רצה‬
‫להטעו ת את הלקוח שלו‪ .‬יש לנו פה מצב של עוולה פרטיקולרית שתפורה למקרה הזה אבל אחד מיסודותיה לא‬
‫מתקיים (היסוד הנפשי)‪ .‬לעומת זאת יש לנו עוולת מסגרת שמתקיימת במלואה (עוולת הרשלנות)‬
‫•פה נראה חפיפה חלקית‪ -‬מתקיימים כל היסודות של העוולה כללית אך לא כל היסודות ל העוולה הפרטיקולרית‪.‬‬
‫• האם נכון לאפשר לתובע לעקוף את התנאים המיוחדים שקבע המחוקק בעוולת התרמית (במקרה הזה כוונה) ולפנות‬
‫לעוולה כללית יותר שהיא עוולת הרשלנות? (מסגרת) תרמת רשלנית‬
‫•אם נאמר כן‪ -‬אנחנו בעצם מחוקקים עוולה חדשה שלה נקרא תרמית רשלנית‪.‬‬
‫השאלה היא‪ :‬האם בפניה להסדר כללי‪ ,‬אנחנו לא עוקפים את ההסדר הספציפי ומרוקנים מתוכן את כוונת המחוקק?‬
‫הרי המחוקק קבע שנדרשת כוונה על מנת לתבוע בעוולת התרמית ‪ .‬ככלל בעולם המשפט‪ ,‬כאשר קיים כלל ספציפי‪,‬‬
‫הוא גובר על כלל כללי‪.‬‬
‫ע"א ‪ 83/243‬עיריית ירושלים נ' גורדון‪ :‬מר גורדון מכר את מכוניתו לאדם אחר‪ .‬הבעלות במכונית עוברת כדין‬
‫במשרד הרישוי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מר גורדון מתחיל לקבל דוחות חניה ששייכים לקונה‪ .‬פניותיו לעירייה לא עזרו לו‬
‫ולבסוף הוצא נגדו צו מעצר והוא נעצר ושוחרר רק לאחר ששילם את הקנס על דוחות שלא שייכים לו לאחר‬
‫שהרכב הועבר כדין במשר ד הרישוי‪ .‬לאחר ששוחרר הוא הגיש תביעה כנגד עיריית ירושלים לפיצוי על הנזקים‬
‫שנגרמו לו עקב מעצרו העוולות הרלוונטיות‪ :‬עוולת הנגישה‪ -‬ס' ‪ 60‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬ועוולת הרשלנות‪ .‬עוולת‬
‫הנגישה דורשת התקיימות של הליך נפל בזדון‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬מדובר בחפיפה חלקית ולא מלאה משום שמתקיימים‬
‫כל יסודות עוולת הרשלנות אך לא מתקיימים כל היסודות של עוולת הנגישה משום שחסר רכיב ה"זדון"‪.‬‬

‫[‪]29‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫העירייה לא פעלה בזדון‪ .‬לטענתה‪ ,‬המחוקק קובע שסעיף ‪ 60‬יחול רק עם הליך הנפל התרחש בזדון‪ .‬העירייה‬
‫טוענת שלמעשה גורדון "מחוקק" עוולה חדשה שהיא "נגישה רשלנית" אך דבר כזה איננו קיים כלל ‪.‬השאלה‬
‫שהתעוררה בפס"ד זה ביחס לחפיפה חלקית היא‪ :‬האם במקרה הזה ניתן לתבוע בעוולת הרשלנות מבלי שנעקוף‬
‫את כוונתו המיוחד של המחוקק בעוולת הנגישה הקבועה בסעיף ‪ 60‬דרישת זדון?‬

‫ביהמ"ש‪ ,‬מפי השופט ברק ‪ ,‬אומר על מנת להשיב על השאלה הזו יש לחלק את הדיון ל‪ 2-‬רמות‪:‬‬

‫רמה עקרונית‪ :‬לפני שאני בודק את העוולות הספציפיות‪ ,‬לפני שאני בודק את עוולת הנגישה והרשלנות‪ ,‬אני צריך‬
‫לשאול את עצמי האם נכון לאפשר מעבר בין מסגרת למסגרת‪ ,‬או האם העוולות יוצרות הסדרים שלילים?‬
‫הסדר שלילי‪ -‬שאנחנו מדברים על זה אנחנו מתלבטים בין שני דברים‪ -‬הסדר שלילי לעומת לקונה(חוסר)‬
‫בדיני חוזים‪ ,‬א' כרת חוזה עם ב' והם לא קבעו בחוזה על פיצויים מוסכמים על איחור בפיצוי‪ - ,‬הסדר שלילי‬
‫יאמר אם לא נקבע גלום אז א' לא צריך לשלם לב' כלום‪ .‬הוא לא צריך לשלם לו על כל איחור פיצוי מוסכם‪ ,‬בית‬
‫המשפט לא מתערב בהסדר שלילי‪.‬‬
‫לקונה‪ -‬זה לא נכון שאין כאן כלום‪ ,‬ישנו חוסר שצריך להשלים אותו על ידי פרשנות(פס"ד אפרופים) בלקונה‬
‫בית המשפט מתערב ויוצק תוכן‪.‬‬
‫הסדר שלילי ‪ -‬בדיני נזיקין כאשר יש הסדר שלילי‪ -‬המשמעות היא שאם עוולה לא מתקיימת אין אחריות בדיני‬
‫נזיקין‪ ,‬אי אפשר לעבור לעוולה אחרת‪.‬‬
‫לקונה תגיד‪ -‬אם העוולה הזו לא מתקיימת זה לא אומר שאין אחריות בדיני הניקין‪ ,‬נבדוק האם מתקיימת‬
‫עוולה אחרית‪.‬‬
‫ברק‪ -‬ברמה העקרונית העוולות השונות לא יוצרות הסדרים שליליים‪ .‬העוולות השונות לא כוללות סביבן‬
‫חומות של ה סדרים שלילים‪ ,‬לא ניתן להגיד מראש אם אין נגישה אין אחריות‪ ,‬אם אין תרמית אז אין אחריות‪.‬‬
‫הוא לא יגיד את זה באופן מקדמי אלא יבדוק כל מקרה לגופו‪ .‬ברמה העקרונית אם לא מתקיימת עוולה אחת‬
‫נחפש אחרת‪.‬‬
‫הגישה של ברק קיבלה חיזוק בפס"ד אשיר נגד פורום אביסרים‬ ‫‪-‬‬
‫ברק אומר לאחר שפתרתי לכם את הדילמה ברמה העקרונית נעבור לדילמה ברמה הקונקרטית‪ -‬שואלים האם‬
‫יש משהו בעוולה שלא מתקיימת‪ ,‬באופן ספציפי ‪,‬שמונע את הפנייה לעוולה הנוספת? ברמה זו אנחנו הולכים‬
‫לעוולה שלא מתקיימת‪ ,‬לעוולה שלא מאפשרת להטיל אחריות בפס"ד גורדון לעוולת הנגישה בדוגמת הצל עוולת‬
‫התרמית‪ .‬אנחנו נשאל את עצמנו האם העוולה הספציפית הזו יוצרת הסדר שלילי?‬
‫נשיב על שאלה זו בעזרת לשון החוק‪ ,‬דברי ההסבר‪ ,‬החלטת המחוקק‬
‫ואז ברק אומר כשאני מסתכל על עוולת הנגישה‪ ,‬אני לא רואה בעוולה זו שום דבר שיצר הסדר שלילי ולכן‪ ,‬אם‬
‫לא מתקיימים כל היסודות של עוולת הנגישה מותר לתובע ללכת לעוולה אחרת כמו עוולת הרשלנות‬
‫בפס"ד כרמלי לא ניתן לעבור מעוולה לעוולה‪,‬‬
‫השופט ברק אומר שזה הדרך לנתח את הדברים ומתייחס גם לחפיפה לקית וגם לחפיפה מלאה‪ -‬אנחנו מנתחים‬
‫את שתי החפיפות אותו דבר‪.‬‬
‫כאשר אנו נתקלים במצב של חפיפה חלקית‪/‬מלאה‪:‬‬
‫א‪ .‬רמה עקרונית – ברמה העקרונית‪ ,‬ברק מציין כי לאור הרקע של החקיקה הנזיקית‪ ,‬יש בפקודה תופעה של‬
‫חפיפה ניכרת בין העוולות‪ .‬פעמים רבות עלול אותו אינטרס לזכות בהגנה על ידי שתי עוולות או יותר‪ .‬ברמה‬
‫העקרונית והתיאורטית‪ ,‬העוולות לא יוצרות הסדרים שליליים בינן לבין עצמן‪ .‬הסדר שלילי משמעותו שלא ניתן‬
‫לפנות לכמה עוולות במקביל‪ ,‬העוולה יוצרת לעצמה ייחודיות שלא מאפשר פנייה לעוולות אחרות‪ .‬גישה זו היא‬
‫הכרחית על מנת שדיני הנזיקין יתאימו את עצמם לצרכי החיים המשתנים וכן כדי ליצור מעבר קל ממסגרת‬
‫למסגרת מדיני הנזיקין (על ידי בדיקת תנאיה של כל עוולה ועוולה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמה קונקרטית – ברמה הקונקרטית יש לבדוק את המקרה הספציפי ואת העוולה שלא מתקיימת שממנה‬
‫אנו רוצים לעבור לעוולה אחרת ולברר האם לאור כוונת המחוקק‪/‬לשון החוק‪/‬מטרת החקיקה וכו' היא יוצרת‬
‫הסדר שלילי שלפיה ניתן לעבור למסגרת אחר‪ .‬כשאנו מסתכלים על עוולת הנגישה‪ ,‬אין לנו אינדיקציה המצביעה‬
‫על הסדר שלילי באשר לתחולתה של עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ברק טוען שאחרי שקבע שברמה העקרונית הוא רואה שאין הסדרים שליליים וברמה הקונקרטית גם אין‬
‫הסדר שלילי – הוא מאפשר לתבוע בגין עוולת הרשלנות את עיריית ירושלים‬
‫סיכום גישתו של השופט ברק בעניין גורדון‪ :‬במקרים של חפיפה מלאה או חלקית‪ ,‬ברמה‬
‫העקרונית ניתן לעבור מעוולה לעוולה והעוולות אינן יוצרות חגורות של הסדרים שליליים ‪.‬אך‬

‫[‪]30‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ברמה הקונקרטית צריך להתייחס לכל מקרה לגופו‪ .‬צריך להתייחס לכל עוולה בנפרד ולבדוק‬
‫האם נוצר או משתמע ממנה שלא ניתן לפנות לעוולה האחרת ‪.‬‬

‫כאשר מתקיימת חפיפה מלאה בין עוולות‪ ,‬יש להבדיל בין שני מצבים‪:‬‬
‫‪ .1‬חפיפה מלאה המביאה לתוצאה זהה – דהיינו‪ ,‬תביעה בגין כל אחת מהעוולות בנפרד‬
‫תוביל להטלת אחריות‪ .‬במקרה זה‪ ,‬רשאי התובע לתבוע באיזו עילה שיבחר‪.‬‬
‫‪ .2‬חפיפה מלאה המובילה לתוצאה שונה – דהיינו מתקיימים יסודות שתי העוולות‪ ,‬אך‬
‫בשל הסדר חקיקתי מסויים (בעיקר הגנות) התוצאה תהיה שונה‪ .‬בפרשת כרמלי נקבע‬
‫שבדומה לחפיפה חלקית‪ ,‬גם במקרה זה מבחינה עקרונית אין הסדר שלילי‪ ,‬אולם יש‬
‫לבחון זאת קונקרטית לפי תכלית החקיקה‪.‬‬

‫שיעור‪01/12/2021‬‬

‫עוולת הרשלנות‪ :‬הקדמה‬

‫עוולת מסגרת‪ ,‬תחולתה היא על אינספור מצבים עובדתיים‪ ,‬קבועה בס' ‪ 35-36‬לפקנ"ז –‬

‫ס' ‪ 35‬לפקנ"ז‪ :‬רשלנות ‪ -‬עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם‬
‫סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם‬
‫סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור‬
‫ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו‬
‫עושה עוולה‪.‬‬

‫[‪]31‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ס' ‪ 36‬לפקנ"ז‪ :‬חובה כלפי כל אדם – החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס‪ ,‬כל אימת‬
‫שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל‬
‫המפורשים באותו סעיף‪.‬‬

‫עוולת הרשלנות היא עוולת מסגרת‪ ,‬היא אחת משתי עוולות המסגרת לצד הפרת חובה חקוקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההכרעות בעוולת הרשלנות היא יכולה לחול על אינספור מצבים עובדתיים‪ ,‬ההכרעות בעוולה זו הן תוצר של זיהוי‬ ‫‪‬‬
‫ערכים ואינטרסים ואיזון ביניהם – אקטיביזם שיפוטי‬
‫דוגמה‪ -‬חשבו על מצב שבו יש לנו עובד במפעל‪ ,‬העובד הזה מוצא באחד מן חדרי המפעל בקבוק שמכיל נוזל שקוף‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫העובד חושב שמדובר בוודקה‪ ,‬הוא שותה את תחולת הבקבוק‪ ,‬מרגיש קצת לא טוב ונרדם‪ .‬באיזשהו שלב המעביד‬
‫רואה שהעובד מנומנם‪ ,‬מרגיש לא טוב והוא שולח את העובד הביתה‪ .‬לאחר זמן מה מתברר שלא מודבר בבקבוק‬
‫וודקה אלא בבקבוק מטנון שנחשב לחומר רעיל‪ .‬לבסוף העובד נפטר כתוצאה מהרעלה‪.‬‬

‫בואו נניח שאשתו נמצאת בהיריון‪ ,‬מתקשרים לבשר לה על מות הבעל‪ ,‬כאשר האישה ההרה שומעת את הבשורה היא‬
‫מפילה את העובר שברחמה וסובלת מדיכאון קשה‪ .‬המרצה אומר לנפות ניזוקים ומזיקים‬
‫הניזוקים כאן הם העובד והאישה (העובר לא מאחר וטרם נולד)‬
‫האם היחסים בין הצדדים אכן מצדיקים הטלת אחריות על המעביד?‬ ‫‪-‬‬
‫מהם אמצעי הזהירות שעל המעביד היה לנקוט בנסיבות המקרה?‬ ‫‪-‬‬
‫האם המעביד אחראי גם כלפי אשתו של העובד?‬ ‫‪-‬‬
‫כיצד סוג הנזק שנגרם משפיע על שאלת האחריות?‬ ‫‪-‬‬
‫כדי לענות נבחן את יסודות העוולה‪ -‬יסודות עוולה זו קובעת ‪ 4‬יסודות מצטברים שעל התובע‬ ‫‪‬‬
‫להוכיח על מנת לזכות בתביעה שמבוססת על עוולת הרשלנות‪:‬‬
‫‪ .1‬חובת זהירות‪ -‬צריך להוכיח שקיימת חובת זהירות בין המזיק לניזוק‬
‫‪ .2‬ההתרשלות ‪ /‬הפרת חובת הזהירות‬
‫‪ .3‬נזק‪ -‬שהוא בר פיצוי‬
‫‪ .4‬קשר סיבתי בין יסודות ‪ 2+3‬בין ההתרשלות לנזק‬

‫היסודות מעלה משקפים את המודל הקלאסי אך לאורך השנים ניתנו מודלים אחרים בפסיקה‪ .‬המודל הקלאסי של‬
‫ברק בגורדון הוא המודל השולט בפסיקה‬

‫המרצה מביע ספק האם באמת הסדר של היסודות צריכים להיות ככה ולכן הוא מתחיל לנתח מהיסוד השני מיסוד‬
‫ההתרשלות‪:‬‬

‫יסוד ההתרשלות‪:‬‬

‫מה זה רשלנות?‬

‫סטייה מסטנדרט הסבירות – סטייה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר‪ .‬כאמור‪ ,‬מי שסטה מסטנדרט זה – התרשל‪.‬‬
‫לא כל אדם שמתרשל תוטל עליו אחריות ברשלנות‪.‬‬

‫הסבירות אינה דורשת נקיטה בכל האמצעים הזהירות האפשריים על מנת להסיר את הסיכון‪ .‬כאשר עלות אמצעי‬
‫המניעה יהיה גבוה מתוחלת הנזק (כאשר ה – ‪ B‬גבוה מה – ‪ )PL‬יסוד ההתרשלות לא מתקיים‪.‬‬

‫מי שסוטה מסטנדרט הסבירות ייחשב כמי שהתרשל (נציין שעדיין צריך לגבש את ארבעת היסודות)‬ ‫‪-‬‬
‫ס' ‪ 35‬קובע את סטנדרט הסבירות – "אדם נבון וסביר" אולם עדיין מדובר במושג שסתום‪ .‬בית המשפט הוא‬ ‫‪-‬‬
‫האדם הסביר‪ ,‬והוא יכווין את הכלל מהי רמת הזהירות הנדרשת בהתאם לנסיבות העניין בנעלי האדם הסביר‪.‬‬
‫מה זה אמצעים סבירים?‬ ‫‪-‬‬

‫[‪]32‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫אנחנו מבינים שהאדם הסביר הוא ביהמ"ש‪ -‬ביהמ"ש הוא מי שמשרטט לנו את קווי דמותו של האדם הסביר‪ ,‬הוא‬
‫מכתיב לנו איך האדם הסביר אמור להתנהג ואיך הוא לא אמור להתנהג‬
‫נבחן כעת את הגורמים המשפיעים על ההכרה בסוגית ההתרשלות‪:‬‬

‫בדיקה לפי זמן התנהגות‬ ‫‪.1‬‬

‫נסיבות המקרה‬ ‫‪.2‬‬
‫מה מידת האובייקטיביות (האדם הסביר) או מידת הסובייקטיביות של מבחן הסבירות?‬ ‫‪.3‬‬
‫האם יסוד ההתרשלות כולל בחובו מעשה נזק שבוצע בכוונה?‬ ‫‪.4‬‬
‫מהם השיקולים הנלקחים בחשבון בהכרעה בשאלת סבירות התנהגות המזיק?‬ ‫‪.5‬‬
‫מה היחס בין סטנדרט ההתנהגות הקבוע בהוראת חוק ושאלת ההתרשלות?‬ ‫‪.6‬‬
‫מה היחס בין נוהג‪ /‬מנהג לבין סטנדרט ההתנהגות הנדרש על פי עוולת הרשלנות?‬ ‫‪.7‬‬
‫ההבדל בין סעיף ‪ 6‬ו‪:7-‬‬ ‫‪‬‬
‫שאלנו ב‪ 6-‬מה היחס בין חוק להתרשלות ב‪ 7-‬נשאל מה היחס בין נוהג להתרשלות ‪.‬‬

‫בדיקה לפי זמן התנהגות?‬

‫האחריות היא לא אחריות ישירה אלא אחריות מבוססת אשמה‬ ‫‪‬‬

‫עוולת הרשלנות מושתת על רעיון האשם והוא נמצא בתוך יסוד ההתרשלות אז אנחנו מבינים כי חייב להגיע‬ ‫‪‬‬
‫למסקנה שבדיקת ההתנהגות (אם התנהגנו באופן סביר או לא) היא תמיד על פי זמן עשייתה‪.‬‬
‫דוגמת חברת התרופות‪ -‬משווקת תרו פה ולפני שיווק התרופה היא עושה את כל המחקרים והבדיקות שקיימות‬ ‫‪-‬‬
‫על מנת לוודא שהתרופה ניתנת לשימוש‪.‬‬
‫עכשיו נניח כי אחרי ‪ 30‬שנה שמופסק השיווק של התרופה אנחנו מגלים שהנכדים של האימהות שצרכו את התרופה‬
‫הם בסיכון מוגבר להתקפי לב בבגרותם‪ .‬עוד נגיד כי היום ‪ 30‬שנה אחרי אף חברה לא הייתה מייצרת תרופה כזו‬
‫כיוון שיש טכנולוגיה חדשה שמראה כי השימוש בתרופה הזו זה לא בטיחותי‪ .‬האם אנחנו יכלים לייחס את המידע‬
‫שיש כיום לחברה שלפני ‪ 30‬שנה? לא‪ ,‬ההחלטה של החברה לפי מה שידוע אז לא הייתה רשלנית‪ .‬עוולת הרשלנות‬
‫לא בודקת התנהגות רטרואקטיבית‪( .‬תקופת ההתיישנות במשפט האזרחי הוא ‪ 7‬שנים)‬

‫בנסיבות המקרה? (תנאי המצב המיוחדים והספציפיים של המקרה)‬

‫המבחן בבדיקת זמן ההתנהגות הוא מבחן האדם הסביר האובייקטיבי בהתחשב בנסיבות המקרה הסובייקטיביות‬
‫יסוד ההתרשלות לא נבחן בחלל ריק‪ ,‬הוא נבחן בהתאם לנסיבות המקרה – האדם הסביר (אובייקטיבי) בנסיבות‬
‫המקרה (סובייקטיבי)‪.‬‬

‫הראשון זה נסיבות המקרה (תנאי המצב המיוחדים הספציפיים של המקרה) ונציין כי יסוד ההתרשלות הוא תמיד‬ ‫‪‬‬
‫פונקציה של נסיבות המקרה‪.‬‬
‫דוגמת שני הרופאים‪ -‬שיש להם את אותה ההכשרה‪ .‬לביהמ"ש מוגשות שתי תביעות שונות שמבוססות על עוולת‬ ‫‪-‬‬
‫הרשלנות‪ ,‬הן על שני רופאים שיש להם את אותה ההכשרה‪ .‬שני הרופאים הללו טיפלו בשני פצועים שסבלו אותן‬
‫פציעות בדיוק‪ ,‬שני הרופאים נתנו טיפול זהה‪ ,‬שני הרופאים מודים בכך שהפרוצדורה הרפואית המדויקת מעט‬

‫[‪]33‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫שונה‪ .‬הם היו צריכים לפעול קצת אחרת‪ ,‬אז אם אנחנו מסתכלים על התמונה שואלים מה ההבדל אז ההבדל הינו‬
‫בנסיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬רופא שההתמחות שלו היא של חדרי מיון אחד טיפל בפצוע שהגיע לחדר המיון‬
‫‪ .2‬הרופא השני היה במקרה ליד פיגוע ירי‪ ,‬הוא טיפל בפצוע בפיגוע שמעל ראשו מתנהלים חילופי ירי ויש עוד‬
‫‪ 20‬פצועים שמחכים לטיפול רפואי‪.‬‬

‫האם ביהמ"ש ייבחן אותם לפי שיקולים אחרים?‬

‫אכן יש כאן מאפיינים דומים ושונים‪ ,‬השיקולים שבימה"ש ייקח בחשבון‪ -‬יש כאן שני אנשים שעברו הכשרה‬ ‫‪-‬‬
‫רפואית‪ ,‬שניהם צריכים על פי תורת הרופאים לתת את הטיפול הכי טוב שאפשר אך מאידך גיסא ביהמ"ש יתחשב‬
‫בעובדה שהנסיבות שאופפות את שני המקרים שונות בתכלית‪.‬‬
‫לפיכך ביהמ"ש גם יתחשב בשיקולים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בצורך של המזיק לקבל החלטה מהירה מבלי לבחון לעומק את החלופות השונות העומדות בפניו‬ ‫‪-‬‬
‫בצורך לנקוט באמצעים יוצאים דופן‬ ‫‪-‬‬
‫בצורך לבצע פעולות במהירות ובחוסר זהירות יתרה‬ ‫‪-‬‬
‫ישנם שני מצבים שבהם מצבי חירום לא מרכך את סטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר והם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬כאשר עצם הכניסה למצב החירום או יצירתן ע"י המזיק מהווה רשלנות‪.‬‬
‫‪ .2‬התחשבות במיומנויות מיוחדות שבהן מחזיק המזיק‪ .‬כאשר למזיק יש מיומנויות מיוחדות – הסטנדרט יורד‪,‬‬
‫אולם בדיוק בשביל המטרה הזו הוא הוכשר ולכן הסטנדרט יעלה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מידת האובייקטיביות או מידת הסובייקטיביות של מבחן הסבירות‪:‬‬

‫הנחת המוצא‪ :‬אמת המידה לבחינת יסוד ההתרשלות היא אמת מידה אובייקטיבית‪ -‬האדם הסביר‪ .‬יש לאדם כל‬ ‫‪‬‬
‫מיני תכונות סובייקטיביות‪.‬‬
‫האם שאנחנו בודקים את המזיק מול האדם הסביר האם האדם הסביר לובש את מכלול התכונות המיוחדות של‬ ‫‪‬‬
‫המזיק? או שמא מדובר באדם סביר אובייקטיבי שמנותק מתכונותיו המיוחדות של המזיק?‬
‫האם כשאנחנו בודקים את סבירות ההתנהגות‪ ,‬האם שאנחנו בודקים את המזיק אל מול האדם הסביר‪ ,‬האם‬ ‫‪‬‬
‫האד ם הסביר לובש לצורך כך את מכלול התכונות המיוחדות של המזיק או שמא מדובר באדם סביר אובייקטיבי‬
‫שמנותק מתכונותיו המיוחדות של המזיק?‬
‫דוגמה‪ -‬ילד תובע בים ואדם שוחה כדי להציל אותו כמו האדם הסביר אך הוא לא מצליח והילד תובע ומת‪ .‬עד‬ ‫‪-‬‬
‫כאן אין כאן התרשלות אך האדם הזה ששחה כדי להציל אותו הוא מציל בעל חוזק גופני אדיר שיכול היה לשחות‬
‫הרבה יותר מהר מהאדם הסביר‪ .‬האם צריך לעשות את מבחן האדם הסביר על המציל או לעלות את הרף מכיוון‬
‫שהוא מציל ושרירי?‬
‫כדי לענות על השאלה על איזו תכונות של המזיק לייחס לאדם הסביר הדבר הראשון שנעשה הוא להפריד בין‬ ‫‪‬‬
‫חוזקות לחולשות‪ .‬נק' המוצא – יש להבחין בין חולשות לבין חוזקות‪ :‬ברגע שמייחסים לאדם הסביר תכונות‬
‫מיוחדות‪ ,‬אנחנו כבר לא בוחנים את האדם הסביר‪.‬‬

‫הכלל‪ :‬עוולת הרשלנות אינה מאפשרת בדרך כלל התחשבות בחולשותיו האנושיות‪ ,‬השכליות‪ ,‬הגופניות‬ ‫‪‬‬
‫והאחרות של המזיק אלא במקרים נדירים מאוד‪( .‬כרמי נ סבג) נראה למטה‪.‬‬
‫השאלה היא אינה האם המזיק סטה מרמת ההתנהגות שלה הוא מסוגל (כלומר התרשלות סובייקטיבית) אלא‬ ‫‪‬‬
‫השאלה היא האם המזיק סטה מרמת ההתנהגות שנתפסת כראויה בחברה (בעיניי האדם הסביר כלומר התרשלות‬
‫אובייקטיבית)‬
‫הקשיים הטמונים בכלל שלעיל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬צדק‪ -‬הכלל אומר שיש נורמת התנהגות שיכול להיות היא לא תתאים לכם וזה מה יש (אם יש אדם חלש שלא‬
‫יכול לבצע פעולה שאדם שרירן כן)‬
‫‪ .2‬יעילות כלכלית‪ -‬אנחנו אומרים לאנשים אל תצאו מהבית‪ ,‬ישנה הרתעת יתר‬

‫[‪]34‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫מה ההסברים לכלל?‬

‫‪. 1‬אם אנחנו עכשיו בכל תיק רשלנות נתחיל לדון בשאלה האם הוא חלש או חזק‪ ,‬בעל אינסטינקט איטי או מהיר‪ ,‬כל‬
‫הדיונים הללו כרוכים בעלויות התדיינות מרובות (המטרה השלישית של קלברזי עלויות מנהליות) ‪ -‬הכרה בחולשותיו‬
‫המיוחדות של כל ניזוק כרוכה בעליות התדיינות מרובות – גישתו של קלברזי‪ ,‬דוגמת האצטדיון‪ .‬בית המשפט בוחן את‬
‫החברה מול האדם הסביר ולא כל אחד בנעליו שלו‪.‬‬

‫‪.2‬הציפיה שלנו מהעולם זה שיתנהגו כלפינו בסבירות‪ -‬זה מצב לגיטימי אך כאשר בא אליי אדם ברחוב‪ ,‬אני עכשיו לא‬
‫יודע אם הוא בעל אינסטינקטים איטיים‪ ,‬חכם‪ ,‬טיפש אלא התשובה היא לא כיוון שיש לי ציפייה אחת ממנו והיא שהוא‬
‫יתנהג אליי בסבירות‪.‬‬

‫על מנת להדגים עד כמה הכלל הינו הגיוני המרצה נותן את הדוגמה הבאה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמה‪ :‬אנחנו שוכרים עו"ד בעניין תיק ירושה ולבסוף אנחנו מפסידים בתיק‪ ,‬הלכה לנו הירושה‪ .‬מתברר לנו‬ ‫‪-‬‬
‫שהעו"ד ש שכרנו את שירותיו לא טען טענה משפטית שהייתה מובילה לניצחון בתיק‪ ,‬עוד מתברר לפי חוות דעת‬
‫שקיבלנו היא שכל עו"ד סביר היה טוען את הטענה הזו‪ .‬האם הוא התרשל לפי מבחן הסבירות? כן כיוון שנאמר‬
‫שכל עו"ד סביר היה טוען את הטענה הזו‪.‬‬
‫אנחנו מגישים תביעת רשלנות כנגד העו"ד‪ .‬עו"ד שלו טוען כי הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר‪ ,‬הוא הרבה למטה‬ ‫‪-‬‬
‫מן הממוצע ובכלל לא ניתן היה לצפות ממנו שהוא יטען את הטענה הזו‪ -‬השאלה שעולה היא האם אנחנו בתור‬
‫שופטים נרכך את הסטנדרט? לא כיוון שכשאני שוכר את שירותיו של עו"ד אני לא נכנס למה אפשר לצפות ממנו‬
‫אלא הציפייה שלי לכל הפחות כניזוק פוטנציאלי היא שהוא יפעל בתור עו"ד סביר‪.‬‬

‫פס"ד כרמי נגד סבג זוהי דוגמה בה ביהמ"ש הולך רחוק ולא מייחס חולשות‪ ,‬הוא לא מוריד את הסטנדרט‪ :‬מדובר‬
‫בחולה נפש שלא הכריזו עליו שהוא פסול דין‬

‫עובדות המקרה‪ :‬המזיק‪ ,‬אשתו והתינוקת שלהם יושבים בגן ציבורי‪ ,‬באיזשהו שלב המזיק קורא לניזוק (הניזוק היה‬
‫אז על פי המתואר ילד בן ‪ 8‬שנים)‪ .‬המזיק קורא לו ומתואר כי המזיק דורש מהילד להגיד שלום לתינוקת שלו‪ .‬הילד‬
‫ניגש אל האבא ואז מתואר מתוך פס"ד כך ‪" -‬המזיק האב שלף סכין וחתך חתכים עמוקים את הילד בצווארו בטנו‬
‫וידיו‪....‬הניזוק הובהל לביה"ח שם נותח במשך כמה ימים וכמה ניתוחים"‬

‫ההכרעה של השופט רובינשטיין‪-‬‬

‫סייגים לכלל‪ -‬ישנם מקרים שבהם התעלמות מחולשותיו של המזיק תגרום לחוסר צדק והרתעת יתר‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמה‪ -‬לו נייחס לעיוור כמו לאדם הרואה‪ ,‬ונפסוק כי כאשר הוא נתקע בי עם המקל שלו אני אוכל לתבוע אותו‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫זה לא פייר ואנחנו נגרום להרעת יתר לעיוורים‬
‫באילו מקרים בתי המשפט יתחשבו בחולשות המזיק? לכלל הנ״ל יש ‪ 2‬חריגים‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .1‬גיל‬
‫סעיף ‪ 9‬לפקודת הנזיקין קובע‪" -‬לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שהוא עשה בטרם מלאו לו ‪ 12‬שנים"‬ ‫‪‬‬
‫גיל האחריות האזרחית הוא ‪ 12‬מתחתיו גם אם נעשתה עוולה והוא מתחת לגיל ‪ 12‬לא נעשתה עוולה‬
‫נניח עכשיו שבא מולנו ילד בן ‪ 12‬ושעתיים‪ -‬הוא נמצא בתוך גיל האחריות‪ .‬מה הציפייה שלנו בתור ניזוקים‬ ‫‪-‬‬
‫פוטנציאלים? ניזוקים בכוח ‪ /‬קונסטרוקטיבית‬
‫דוגמת הילד‪ :‬אנחנו הולכים ברחוב ועובר מולנו ילד שנראה קטן‪ -‬הציפייה שלנו כניזוקים פוטנציאליים הוא יתנהג‬ ‫‪-‬‬
‫אלינו בתור אדם סביר‬
‫הפסיקה הישראלית מכירה בכך שכאשר מדובר בילדים אנחנו מייחסים לאדם הסביר את מאפיין הגיל שהוא‬
‫מאפיין סובייקטיבי ומה שנדרש מהמזיק במקרה הזה זה סטנדרט של ילד סביר בגילו‪ .‬פ"ד אייגר נ' מ"י‪.‬‬

‫[‪]35‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ע"א ‪ 61/89‬מדינת ישראל נ' אייגר (קטין)‬

‫חייל גנב ציוד לחימה מבסיס והחביאו על גג בית משותף‪ .‬אייגר‪ ,‬בן התשע וחצי‪ ,‬וחברו מצאו את ציוד הלחימה‪ ,‬הבינו‬
‫שמדובר בציוד לחימה וטיפלו בטיל‪ .‬הם לא התכוונו להביא לפיצוצו אך הטיל התפוצץ וכתוצאה מכך נקטעה רגלו‬
‫השמאלית של אייגר מעל הברך‪ .‬המחוזי פסק למשיב פיצויי נזיקין לאחר שהפחית ‪ 20%‬מהם בגין אשם תורם‪ .‬לאייגר‬
‫יוחס אשם תורם בשל רמת המשכל הגבוהה שלו‪.‬‬
‫עליון‪ :‬קטינים נשפטים לא עפ"י סטנדרט האדם הסביר‪ ,‬אלא ע"י סטנדרט הקטינים בני גילם‪ :‬כלומר הולכים‬
‫לקבוצת הגיל הרלוונטית ‪ .‬קטין נבדק לא רק לפי גילו הכרונולוגי‪ ,‬אלא גם עפ"י מידת התפתחותו‪ ,‬ולכן אפשר‬
‫שהסובייקטיבציה תפעל לרעת הניזוק‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬כאשר מדובר בקשישים‪ ,‬האם נכון להוריד את הסטנדרט? כאשר מדובר בקשישים – אין ריכוך סטנדרט‬ ‫‪-‬‬
‫הסבירות‪ .‬ציפיית הניזוק הפוטנציאלי – הוא אינו מודע לחולשותיו של הקשיש – שמיעה‪ ,‬ראיה – הניזוק מצפה‬
‫מהקשיש לנהוג בו במידת סבירות‪.‬‬
‫דוגמת הקשיש‪ :‬מנגד כאשר מדובר בקשישים הפסיקה שלנו לא מרככת את הסטנדרט‪ -‬כמו שאנחנו מוצאים ילד‬ ‫‪-‬‬
‫סביר אז לא נמצא בפסיקה הקשיש הסביר‬
‫לפי המרצה‪ -‬זה תלוי בציפיית הניזוק‪ ,‬כאשר בא אדם ברחוב אני רואה שהוא מבוגר אך אני לא יודעת אם כושר‬ ‫‪-‬‬
‫השמיעה שלו ירד‪ ,‬כושר הראייה אלא אנחנו מצפים שהוא יתנהג כמו אדם סביר‪.‬‬
‫‪ .2‬מוגבלויות גופניות משמעותיות‬
‫מגבלות גופניות משמעותיות – קיומם של מאפיינים גופניים‪ :‬שיתוק‪ ,‬חירשות וכיו"ב – אצל הנתבע‪ ,‬עשויים‬ ‫‪‬‬
‫להשפיע על יכולותיו ופוטנציאל הסיכון שהוא יוצר‪ .‬באיזה מידה בית המשפט יתחשב במגבלה? מצד אחד –‬
‫החברה מצפה שגם בעלי מומים ישתלבו בחברה באופן מיטבי ומלא‪ ,‬מנגד – מי שנפגע כתוצאה מכך שציפה‬
‫להתנהגות סבירה מצד המזיק‪ ,‬זכאי לפיצוי‬
‫השאלה היא באיזו מידה מתחשב בית המשפט במגבלה זו?‬ ‫‪‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬כחברה אנו מעוניינים שגם בעלי מומים ישתלבו בחברה באופן מיטבי ומלא‬ ‫‪-‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬מי שנפגע כתוצאה מכך שציפה להתנהגותו של אדם סביר ממי שבסופו של דבר הזיק לו בהתנהגות‬ ‫‪-‬‬
‫בלתי סבירה זכאי לקבל פיצוי‪.‬‬

‫‪8.12.21‬‬

‫פס"ד חמד נגד מ"י עובדות‪ -‬מדובר בילד תושב מחנה פליטים בג'נין שניזוק מכדור גומי במהלך פעולות שביצע מג"ב‪.‬‬
‫בין היתר עלתה טענה מצד המדינה שמדובר במקרה זהה בנסיבות של מצב חירום‪.‬‬

‫הערת מרצה ‪ :‬כאשר דיברנו על נסיבות המקרה (תת פרק ‪ )2‬אמרנו שהאדם הסביר אף פעם לא נבחן בחלל הריק‬ ‫‪-‬‬
‫זוהי תמיד פונקציה של נסיבות המקרה‪ ,‬אנחנו לא בודקים מה היה עושה האדם הסביר שאנחנו בודקים התרשלות‬
‫אנחנו בודקים מה היה עושה האדם הסביר בנסיבות המקרה המיוחדות שבהן נתון המזיק‪ .‬עוד ראינו שהנסיבות‬
‫של מצב חירום יכולות לרכך‪ /‬להוריד את הסטנדרט _דוגמת שני הרופאים‪ -‬רופא אחד שמטפל בחדר מיון ואחד‬
‫במצב חירום בשטח)‬
‫בפס"ד חמד המדינה אמרה שצריך לרכך את הסטנדרט כי מדובר בנסיבות של מצב חירום‪ ,‬היינו במחנה הפליטים‬
‫בג'נין‪.‬‬
‫ביהמ"ש אומר‪ -‬במקצועות מסוימים כגון כיבוי אש‪ ,‬שיטור נדרשת וקיימת מיומנות לטיפול במצבים שלגביי כלל‬
‫האוכלוסייה הם בגד מצב חירום‪.‬‬
‫ביהמ"ש אומר לנו במילים פשוטות‪ -‬היה מצב חירום‪ ,‬מצב חירום מוריד את הסטנדרט אבל רגע‪ ,‬אתה אומנת‬
‫והוכשרת בדיוק למצבים אלו אז בשבילך זה לא מצב חירום ולכן הסטנדרט עולה בחזרה‪ .‬כבאי לא יכול לטעון‬
‫ענה של מצב חירום כנ"ל לשוטר ורופא‪ .‬משמע‪ -‬מצפים ממני בתור לוחמת מגב‪ ,‬כי הוכשרתי למצבים שכאלה‪,‬‬
‫שאדע להתמודד עם מצבי חירום‪ -‬לכן הסטדנרט במקרה הזה עולה! כלומר‪ -‬אין ריכוך של הסטנדרט‪ -‬הסטנדרט‬
‫הוא רגיל‪ ,‬מאוזן‪.‬‬

‫האם יסוד ההתרשלות כולל בחובו מעשה נזק שבוצעו בכוונה?‬

‫מחד גיסא כאשר אנחנו מדברים על התרשלות אנחנו לא מדברים על מצבים שבוצעו בכוונה תחילה‬ ‫‪-‬‬
‫מאידך גיסא המונח התרשלות אובייקטיבית הוא מונח טכני משפטי שהיקפו אינו משתנה ע"י המצב הנפשי‬ ‫‪-‬‬
‫המלווה פעולה מסוימת‪ -‬בשפה הנזיקית התרשלות היא סטירה מסטנדרט התנהגות של האדם הסביר‬

‫[‪]36‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫האם ניתן להתנהג שלא כמו האדם הסביר באופן מכוון? כן‪ ,‬אם המבחן הוא מבחן התוצאה לבד‪ -‬לא פעלת כמו‬ ‫‪-‬‬
‫האדם הסביר‪ ,‬היסוד הנפשי אינו מעלה ולא מוריד‪ ,‬אפשר לפעול שלא כמו האדם הסביר באופן מכוון‪ -‬זוהי הגישה‬
‫של הפסיקה בישראל (פס"ד מפעלי רכב אשדוד בע"מ נגד ציזיק ‪-‬הייתה שביתה‪ ,‬לא אפשרו לפרוק מכולות באופן‬
‫מכוון כדי לגרום נזק‪ ,‬ביהמ"ש לא מרגיש שאסור לו לקבוע כי מדובר בהתרשלות‪ .‬המעשה יכול להיות בהתרשלות‬
‫על אף שהיה מכוון)‬

‫השיקולים הנלקחים בחשבון בהכרעה בשאלת סבירות התנהגות המזיק‪-‬‬

‫הגישה התועלתנית (הדומיננטית)‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫התרשלות נבחנת עפ"י נוסחת ההתרשלות הכלכלית של לרנ הנד של פוזנר (‪ ) B+PL‬כאשר אנחנו בודקים האם‬ ‫‪-‬‬
‫המזיק התרשל אנחנו בודקים מחד גיסא את ה‪ B‬כלומר את עלות אמצעי המניעה ומאידך גיסא את עלות תוחלת‬
‫הנזק כלומר ‪.PL‬‬
‫ה‪ PL-‬מורכב מ ‪ P-‬כלומר הסתברות לקרות הנזק ומה‪ L-‬כלומר שיעור הנזק הצפוי ‪ /‬הנזק הניתן לצפייה‪.‬‬
‫דוגמה‪ -‬נניח שאנחנו סטודנטים למשפטים ונניח שיש לנו מרצה שרוצה להעמיק את חווית הלמידה והוא לוקח‬ ‫‪-‬‬
‫אותנו לסיור לימ ודי בביהמ"ש‪ .‬קבוצת הסטודנטים מגיעים לביהמ"ש ובכניסה הם מחכים בחלק של הבידוק‬
‫הביטחוני‪ .‬כעת נניח שבשגגה נפלט כדור מאקדחו של המאבטח פוגע באחד הסטודנטים הורג אותו‪ ,‬עכשיו נניח‬
‫שהעיזבון של התלמיד לא רוצה לתבוע את מערכת בתי המשפט אלא הם תובעים את המרצה‪.‬‬
‫אחת האפשרויות לדחות את התביעה נגד המרצה היא לומר שהמרצה לא התרשל‪ ,‬אך איך זה יכול להיות?‬ ‫‪-‬‬
‫נבחן זאת עפ"י נוסחת הנד‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫האם יש תועלת ביציאה לסיור? אכן כן‪ ,‬העשרת הידע‪ ,‬העמקת המקצוע‪PL .‬‬ ‫‪-‬‬
‫אך מה עם העלות? ‪ B‬מוות של סטנדרט הו א גבוה ולכן על פניו המרצה התרשל‪ ,‬הוא לא פעל כמו מרצה סביר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הדרך שלנו להוכיח שהוא לא התרשל זה אם נגיד כי הנזק לא היה ניתן לצפייה‪ ,‬והוא לא ילקח בחשבון בשאלת‬ ‫‪-‬‬
‫ההתרשלות ואז בעצם אין נזק‬

‫לאורך השנים ביהמ"ש העליון אומר נוסחת פוזנר כבודה במקומה מונח אך ישנם שיקולים נוספים שעומדים ליד נוסחת‬
‫ההתרשלות הכלכלית וגם אותם צריך לקחת בחשבון‪-‬‬

‫דוגמה לכך היא פס"ד קיבוץ מלכיה נגד מ"י‪-‬‬

‫עובדות המקרה‪ :‬המקום נמצא על גדר הגבול ישראל לבנון‪ ,‬צה"ל מבצע פעולות טשטוש של האדמה ליד הגבול‬ ‫‪-‬‬
‫על מנת לזהות חדירת מחבלים‪.‬‬
‫קיבוץ מלכיה טוען כי פעולות הטשטוש שצה"ל מבצע גורם לענני אבק‪ ,‬ענני האבק הללו יורדים על מטעי התפוחים‬
‫של הקיבוץ ומזיקים לו‪ -‬הם גורמים לירידה בתפוקה‪.‬‬
‫קיבוץ מל כיה תובע בתביעה אזרחית את צה"ל ומ"י בגין כך שהפעילות הביטחונות שנעשית גורמת לו נזק‪.‬‬
‫בימה"ש דוחה את התביעה נגד המדינה ואומר כך לצד תוחלת הנזק ועלות מניעתו כלומר לצד נוסחת ההתרשלות‬ ‫‪-‬‬
‫הכלכלית צריך להביא בחשבון עוד משהו שעומד לצד הנוסחה לדעתו של בימה"ש‪ .‬צריך להביא בחשבון את‬
‫התועלת החברתית שצומחת מפעילות המזיק‪ .‬כאשר אנחנו בודקים את שאלת ההתרשלות אנחנו צריכים להביא‬
‫בחשבון את התועלת החברתית שנובעת מפעילותו של המזיק‪ .‬התועלת החברתית שנוצרת מפעילות המזיק זה‬
‫ביטחון לכל הפחות לתושבי הצפון ולכל תושבי המדינה בפרט‪.‬‬
‫אני סבור שניתן לשקלל את הפרמטר הזה כלומר לשקלל את הביטחון בתוך נוסחת ההתרשלות הכלכלית‪.‬‬
‫איך נעשה זאת?‬ ‫‪-‬‬
‫מה זה בעצם ה‪ – B-‬זה עלות אמצעי המניעה‪ ,‬כמה עולה לנו אם ננקוט באמצעי המניעה? אם אמצעי המניעה זה‬ ‫‪-‬‬
‫לא לטשטש העלות זה פחות ביטחון‪ ,‬העלות של אמצעי המניעה לא לטשטש זה להפסיד את התועלת החברתית‬
‫שצומחת מפעילותו של המזיק הביטחון זה ה‪ B-‬אם לא נטשטש נפסיד ביטחון ונשקלל את זה בתוך הנוסחה‪.‬‬

‫דוגמה‪ -‬יש פעילות שכל הציבור מרוויח ממנה‪ -‬באמצעות הפעילות המזיקה (הרצויה) הקימו תחנת כוח מסרטנת‪ -‬כל‬
‫תשובי המדינה מרוויחים ביטחון‪.‬‬

‫[‪]37‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫המרצה שואל אותנו האם לא נכון לומר את הדבר הבא‪ -‬פעולה שכולנו מרווחים ממנה גורמת להפסד לפרט בודד במקרה‬
‫הנ"ל לקיבוץ מלכיה‪ ,‬האם לא נכון שאם כולנו מרוויחים ומישהו אקראי נפגע שכולנו נפצה אותו כי כולנו הרווחנו? איך‬
‫נפצה אותו? מיסים‪ ,‬ובכך נפזר את הנזק של הפרט שנפגע באופן אקראי‪.‬‬

‫לא נאמר למדינה אל תספקי ביטחון אלא נאמר לה שכאשר היא מזיקה לפרט אקראי במהלך הביטחון‪ ,‬אנחנו נפצה‬
‫אותו‪ -‬זוהי ביקורתה של פרופסור דפנה ברק ארז‪.‬‬

‫פס"ד גרובנר נגד עיריית חיפה‬

‫עובדות‪ -‬גברת גרובנר טיילה בגן ציבורי בעיר חיפה ולפתע פגע בה רוכב אופניים וגרם לה לנזקי גוף‪( ,‬רוכב האופניים‬ ‫‪-‬‬
‫הוא לא כיס עמוק ולכן היא תובעת את עיריית חיפה) העירייה אומרת שנקטה באמצעי זהירות בכך שהיה בגן‬
‫הציבורי שלטים ותמרורים שקבעו את האיסור לנסוע באופניים המרחבי הגן הציבורי‪.‬‬
‫הטענה של גברת גרובנר הייתה שההתרשלות של העירייה הייתה בכך שהיא לא הציבה בגן הציבורי פקחים שיאכפו‬
‫את איסור הרכיבה על האופניים שנקבע בתמרורים‪.‬‬
‫התביעה נדחתה‪ -‬ביהמ"ש אומר שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את השיקול הציבורי של חלוקת משאבים נאותה‬
‫והאפשרות שחיוב הרשות להציב פקחים בגנים ציבוריים תגרום לפגיעה במטרות ציבוריות אחרות בהתחשב‬
‫בתקציביה המוגבלים של הרשות‪.‬‬
‫ביהמ"ש אומר אני מכיר את טיעון השמיכה הקצרה‪ -‬אתה מושך לכסות כל אחד ואתה חושף מקום אחר‪ ,‬הרשות‬
‫לא יכולה לעשות הכל (שירותים טובים‪ ,‬עירוניים וכו') ביהמ"ש אומר‪ ,‬אני מבין שאם נגיד לרשות תציבי פקחים‬
‫זה יגרום להוצאות אחרות ולכן הרשות תוותר על משהו אחר בהתחשב בתקציביה המוגבלים של הרשות‪.‬‬
‫את השיקול הזה צריך להציב מחוץ לנוסחה‪ -‬הטיעון הזה בפס"ד גרובנר הוא נכון אך אפשר לשקלל אותו בתוך‬
‫הנוסחה‪.‬‬
‫איך נעשה זאת?‬
‫השיקול הזה שווה ל‪ . B-‬ביהמ"ש אומר שהאמצעי שגב' גרובנר מבקשת זה ה‪ .B-‬אם נשים פקח העלות תהיה‬
‫שהזנחנו מטרה אחרת ז"א ההזנחה של המטרה האחרת זאת העלות של הפקח‪.‬‬
‫פגיעה במטרה ציבוריות אחרות זה ה‪ B-‬זה מה שנצטרך לשלם אם נציב שם פקח‪.‬‬

‫פס"ד חמד נגד מדינת ישראל – יש שיקולים אחרים חוץ מנוסחת פוזנר (העובדות מעלה)‪ .‬ביהמ"ש אומר בעניין‬
‫השיקולים נוסחה זו שימושית היא אבל אין בכוחה לתת פתרון כולל לכל בעיות הסבירות בעוולת הרשלנות‪....‬אכן אין‬
‫לקבע את מושג הסבירות בנוסחה זו או אחרת‪( ,‬ביקורת)‪ -‬האדם הסביר אינו רק האדם היעיל‪ ,‬זהו גם האדם הצודק‪,‬‬
‫ההוגן והמוסרי‪.‬‬

‫לדעת המרצה‪ -‬להסתכל על נוסחת ההתרשלות הכלכלית כנוסחת אלגברה זו פשוט שגיאה‪ ,‬זה לעשות עוול לנוסחה‪.‬‬
‫נוסחת ההתרשלות הכלכלית היא איננה אלגברה היא באה לבטא רעיון‪ ,‬עלות מול תועלת‪ .‬ברגע שאנחנו מבינים את זה‬
‫נפתחת בפנינו האפשרות לשקלל בתוך הנוסחה גם ערכים כמו צדק‪ ,‬הוגנות ומוסר‪ .‬נוסחת ההתרשלות הכלכלית‬
‫מאפשרת לשלב בתוכה ערכים‪.‬‬

‫השופט ריבלין אומר את זה במפורש בפס"ד חמד‪ -‬צריך להתחשב שיקולי צדק הוגנות ומוסר אבל בפס"ד חמד‬ ‫‪-‬‬
‫ריבלין בשונה מברק מציב את השיקולים ה ללו בכל הנוסחה‪ ,‬הוא אומר הנוסחה לא חייבת להיות רק מספרים ‪/‬‬
‫ערכים כלכליים‪.‬‬
‫ברק אומר הנוסחה היא מבטאת רק ערכים כלכלים ולכן יש דברים מחוץ לנוסחה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫גישת הצדק המתקן‪-‬‬

‫לפי גישת הצדק המתקן אדם התרשל במקום שבו הוא גרם לנזק כתוצאה מסיכון אשר הסתברות התממשותו (של‬ ‫‪-‬‬
‫הסיכון) היא סבירה תהיה עלות המניעה כמו שתהיה‬
‫זוהי הגישה הלא דומיננטית‪ -‬אנחנו נוקטים בגישה התועלתנית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מה היחס בין סטנדרט ההתנהגות הקבוע בהוראת חוק ושאלת ההתרשלות?‬

‫[‪]38‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫המחוקק בספר החוקים מתווה לנו כיצד לפעול‪ -‬לדוגמה בדרך בין עירונית מסוימת מותר לנהוג עד ‪ 90‬קמ"ש‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫אסור לגנוב וכו''‪ .‬בספר החוקים הישראלי יש הוראות שמסבירות לנו כיצד לנהוג אך השאלה היא כזאת‪ -‬מה‬
‫היחס בין הסטנדרט החקוק לבין שאלת ההתרשלות או במילים אחרות (זו שאלה דו כיוונית) האם אדם שעמד‬
‫במה שכתוב בחוק הוא לא רשלן? והאם אדם הפר את החוק הוא כן רשלן?‬
‫נניח שדיני תעבורה קובעים שבדרך מסוימת מותר לנסוע עד ‪ 90‬קמ"ש‪ -‬האם אדם שנסע ‪ 110‬קמ"ש התרשל? ואדם‬ ‫‪-‬‬
‫שנסע ‪ 70‬קמ"ש לא הרשל?‬
‫בעבר הגישה של הפסיקה הייתה שכל סטייה מן הקבוע בחוק היא התרשלות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגישה כיום אומרת‪ -‬מה שקבוע בחוק זוהי אינדיקציה למה נדרש מהאדם הסביר אך אין חפיפה מלאה בין‬ ‫‪-‬‬
‫הסטנדרט החקוק לבן שאלת ההתרשלות ויש לכך שני הסברים‪:‬‬
‫סטנדרט ההתנהגות שדורש יסוד ההתרשלות זה סטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר‪ ,‬לעומת זאת הסטנדרט‬ ‫‪.1‬‬
‫החקוק יכול לדרוש רמת התנהגות גבוהה יותר‪ ,‬זהה או נמוכה יותר משל האדם הסביר מכל מיני סיבות שעליהן‬
‫חשב המחוקק‪.‬‬

‫המחוקק קבע כאן סטנדרט התנהגות‬

‫גבוה משל האדם הסביר‪ -‬אתה תהיה‬
‫חייב לגדר‪.‬‬

‫לא כל חוק יכול להתאים לכל הנסיבות‪ -‬החוק לא יכול לצפות את כל הנסיבות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דוגמת המכונית‪ -‬נניח שפקודת התעבורה קובעת שמותר לנסוע בכביש בין עירוני מסוים עד ‪ 90‬קמ"ש‪ -‬אדם נהג‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 110‬קמ"ש האם הוא הפר את פקודת התעבורה? כן‬
‫חישבו על מצב שבו זה נכון שהוא נהג ‪ 110‬אבל מדובר קבוע כביש ישר‪ ,‬יום שמש בהיר‪ ,‬מכונית תקינה וחדשה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫הוא עצמו נהג מרוצים מורשה ומיומן הוא נוסע במטרה להביא איברים בזמן להשתלה מצילה חיים‪ -‬האם הוא‬
‫התנהג לפי בסטנדרט האדם הסביר? לא בטוח שלא‬
‫אדם נסע במהירות של ‪ 80‬קמ"ש אך נסע בליל ברד סוחף‪ ,‬כביש מפותל‪ ,‬ערפל כבר‪ ,‬מכונית בת ‪ 30‬והוא קיבל את‬ ‫‪-‬‬
‫הרישיון יום קודם והוא שיכור ומסומם‪ -‬הוא אמנם לא הפר את פקודת התעבורה אך לא התנהג כמו האדם‬
‫הסביר‪.‬‬
‫המסקנה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות שעמדה בסטנדרט הקבוע בחוק עדיין עשויה להיחשב כבלתי סבירה ולהיפך‪ ,‬התנהגות שהפרה את‬ ‫‪-‬‬
‫הסטנדרט הקבוע בחוק עדיין יכולה להיחשב כסבירה‪.‬‬
‫יתרה מכך עצם העובדה שחיקוק פלוני המטיל חובה לנקוט באמצעי זהירות אינו חל על מזיק אלמוני אינה מחייבת‬ ‫‪-‬‬
‫את המסקנה כי אותו מזיק פטור מנקיטת אמצעי זהירות המנויים בחוק‪.‬‬
‫פס"ד קיבוץ אפיקים נגד כהן ‪ ,‬רנד נגד חב לאומנות תרבות וספורט חיפה‬

‫מה היחס בין נוהג‪ /‬מנהג לבין סטנדרט ההתנהגות הנדרש על פי עוולת הרשלנות?‬ ‫‪.1‬‬
‫נוהג מקצועי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הוא בהחלט אינדיקציה למה נדרש מבעל המקצוע הסביר כלומר‪ ,‬רף הזהירות בהחלט מושפע הדוקות מהנוהג‬ ‫‪-‬‬
‫המקצועי בענף‪.‬‬
‫נהוג לומר‪ -‬בעל מקצוע שפעל לפי המקובל בענף בדרך כלל פעל כשורה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ברשלנות רפואית אנחנו בודקים את הרשלנות הרפואית לפי הפרקטיקה הסבירה (יש חריג‪ -‬פס"ד קליפורד)‬ ‫‪-‬‬
‫דוגמה‪ -‬מהנדס בונה גשר‪ ,‬כעבור חמש שנים מתגלים סדקים בגשר‪ .‬המהנדס טוען שהוא פעל לפי המקובל בענף‬ ‫‪-‬‬
‫בדיוק בהתאם לכתבו בספרי הלימוד‪ ,‬בהתאם לכתוב בחומרים המקצועיים אך מנגד התובעים טוענים שאכן‬
‫המהנדס פעל לפי מה שכתוב בספרים ובכתבי העת אך הם טוענים כי הספרות המקצועית לא נכונה‪ .‬לשיטתם של‬
‫התובעים יש לשנות את כל הנוהג המקובל בענף (קליפורד) במרבית המקרים הטענה הזו תידחה כיוון שבדרך כלל‬
‫מה שניתן לדרוש מבעל מקצוע הוא לנהוג כבעל מקצוע סביר‪.‬‬

‫[‪]39‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫בתחומים שדורשים מומחיות מיוחדת יש לפרקטיקה המקובלת משקל כמעט קונקלוסיבי (מכריע) בשאלת‬ ‫‪-‬‬
‫ההתרשלות‪.‬‬
‫נוהג שאינו מקצועי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫השופט ברק בפס"ד וקנין נגד המועצה המקומית בית שמש אומר כי האדם הסביר הוא אינו ביהמ"ש אלא‬ ‫‪-‬‬
‫ביהמ"ש הוא מי שיקבע את ההתנהגות הראויה‪ .‬והסטנדרט הוא לא ההתנהגות המקובלת אלא ההתנהגות הראויה‬
‫בעיני ביהמ"ש‪ -‬יש כאן הבחנה ברורה בין האדם הסביר המצוי לבין האדם הסביר הרצוי‬
‫פס"ד היועץ המשפטי נגד ב"ש‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫עד עכשיו דיברנו על יסוד אחד מתוך ארבעה – יסוד ההתרשלות וכעת נדון על יסוד חובת הזהירות‪.‬‬
‫יסוד חובת הזהירות‪:‬‬
‫מה זה חובת זהירות? היא מלמדת אותנו על כך שהמשפט מוכן להכיר בכך שבין הצדדים יש קשר משפטי‬ ‫‪-‬‬
‫שמשמעותו היא שעל ‪ X‬נותן את החובה לנהוג בזהירות סבירה כלפי ‪.Y‬‬
‫אם מחר ביהמ"ש יקבע שלמרצה יש חובת זהירות כלפי הסטודנטים המשמעות היא שלבועז המרצה יש חובה‬ ‫‪-‬‬
‫משפטית לנהוג כלפינו בזהירות סבירה‪.‬‬
‫עולה כאן שאלה‪ -‬לשם מה נדרשת חובת הזהירות? מה היסוד הזה מוסיף לי? מה תפקידה של חובת הזהירות?‬ ‫‪-‬‬
‫חובת הזהירות בעצם אומרת בהנחה המזיק התרשל‪ ,‬בהנחה שיש סטייה מסטנדרט הסבירות‪ -‬האם רצוי להטיל‬ ‫‪-‬‬
‫עליו אחריות? האם התועלת שבהטלת האחריות גבוהה מהעלות?‬
‫דוגמה‪ -‬א' נהג משאית והוא נוהג באופן רשלני עקב כך המשאית מתהפכת‪ ,‬באורח נס אין נזקי גוף אך הוא סותם‬ ‫‪-‬‬
‫את כביש איילון‪ .‬עשרות אלפי אנשים מאחרים לעבדותם – נגרמים להם נזקים כלכליים‪ ,‬הם מפסידים יום עבודה‪,‬‬
‫הם מפסידים את הסיכוי לכורת חוזים מניבים‪ ,‬עסקאות מתפספסות‪.‬‬
‫האם הייתה כאן התרשלות? כן כיוון שהוא נהג באופן רשלני‪ .‬האם נגרם כאן נזק? כן‬ ‫‪-‬‬
‫האם יש קש"ס? בגלל ההתרשלות שלו אנשים לא הגיעו לעבודתם והנזק הוא עשרות מיליונים‬ ‫‪-‬‬
‫האם רצוי להטיל עליו אחריות? האם רצוי להגי ד לו תשלם עכשיו את עשרות המיליונים שאנשים הפסידו בגלל‬ ‫‪-‬‬
‫המקרה הנ"ל ותפצה את כל האנשים שאיחרו לעבודה? או שנכון יותר לומר שמדובר בסיכונים שהתפזרו על פני‬
‫כל הפרטיים והם יספגו אותם?‬

‫הסיבה שהמרצה מל מד אותנו את היסוד הזה שני במקום ראשון היא שהאם באמת רצוי שהמשפט יטיל כאן אחריות?‬

‫חובת הזהירות משמשת כמסננת‪ ,‬היא מסננת את המקרים בהם רצוי להטיל אחריות‬

‫יש מקרים שבהם על אף שהייתה התרשלות (כלומר היסוד השני מתקיים) לא ראוי להטיל אחריות‪ -‬דוגמה לכך היא‬
‫פס"ד נחום נגד דורנבאום‬

‫איך בודקים את קיומה של חובת הזהירות?‬

‫שמסתכלים על סעיפים ‪ 55-56‬לפקודת הנזיקין נראה כי החוק לא קובע כלל של איך בודקים חובת זהירות‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫העובדה הזאת הביאה את ביהמ"ש העליון לצור מודלים שונים ומגוונים‪.‬‬
‫אנחנו נתייחס ל‪ 3‬פסקי דין מרכזיים שקבעו את המודלים לחובת הזהירות ונציין כי פס"ד שעוסק במודל חובת‬ ‫‪-‬‬
‫הזהירות בדרך כלל נותן מענה לשתי שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה הוא המודל לחובת הזהירות? איך בודקים חובת זהירות?‬
‫‪ .2‬מה הוא סדר יסודות העוולה? האם זה אכן חובת זהירות ‪,‬התרשלות‪ ,‬נזק‪ ,‬קש"ס או אולי זה בסדר שונה?‬

‫המודל הנפוץ לבדיקתה של חובת זהירות בעולת הרשלנות הוא המודל הדו שלבי של השופט ברק בפס"ד גורדון‪.‬‬

‫[‪]40‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫עובדות המקרה‪ -‬גורדון מוכר את מכ וניתו לאדם אחד ולמרות שהבעלות במכונית עוברת במשרד הרישוי גורדון מתחיל‬
‫לקבל דוחות של הקונה של הרכב‪ .‬גורדון פונה לעירייה בטענות אלו אך הם לא מקשיבים לו‪ .‬עקב אי תשלום הקנס‬
‫גורדון נאסר ומשתחרר רק לאחר שהוא משלם את הקנס והוא מגיש תביעה נגד עיריית ירושלים‪.‬‬

‫השופט ברק בפס"ד זה מציג לנו את המודל לבדיקתה של חובת זהירות וזהו המודל המכונה עד היום המודל הדו שלבי‪.‬‬

‫נזכיר כי ישנם שני שאלות שצריך לענות עליהן‪:‬‬

‫מה הוא המודל לחובת הזהירות? איך בודקים חובת זהירות?‬ ‫‪.1‬‬
‫מה הוא סדר יסודות העוולה? האם זה אכן חובת זהירות ‪,‬התרשלות‪ ,‬נזק‪ ,‬קש"ס או אולי זה בסדר שונה?‬ ‫‪.2‬‬

‫ברק עונה על השאלה השנייה ואומר‪ -‬עוולת הרשלנות נבחנת לפי סדר יסודות העוולה – ברק אומר כי בודקים את‬
‫יסודותיה של עוולה הרשלנות בסדר הרגיל‪ .1 :‬חובת הזהירות‪ .2 ,‬הפרת החובה התרשלות‪ .3 ,‬נזק‪ .4 ,‬קש"ס בין‬
‫ההתרשלות גורדון‪.‬‬

‫איך בודקים חובת זהירות? החוק לא קובע? ואז ברק הוגה את המודל הדו שלבי‪ -‬בודקים אותה לפי שני שלבים‪:‬‬

‫השלבים‪:‬‬

‫חובת זהירות מושגית‪ -‬במסגרת חובה זו בודקים האם קיימת חובת זהירות כללית בין‪ -‬סוג המזיקים לבין סוג‬ ‫‪.1‬‬
‫הניזוקים ביחס לסוג הנזקים בהתחשב בנסיבות הכלליות של המקרה‪.‬‬

‫דוגמה‪ -‬האם לרופא (המזיק) יש חובת זהירות כלפיי מטופל (סוג הניזוק) שנגרם לו נזק נפשי (סוג הנזק) כתוצאה מטיפול‬
‫רפואי רשלני (נסיבות המקרה הכלליות)‬

‫דוגמה לשאלה מושגית שנשאל לפי ארבעת הקריטריונים‪ -‬האם למרצים יש חובת זהירות כלפיי סטודנטים שנגרם‬
‫להם נזק נפשי המלך פעילות אקדמית?‬

‫כאשר אנחנו בודקים אם קיימת חובת זהירות אנחנו עובדים לפי שתי שאלות של הפשטה‪:‬‬

‫א‪ .‬הראשונה תהיה כללית שמתייחסת לארבעה קריטריונים‪ -‬המזיק‪ ,‬הניזוק‪ ,‬סוד הנזק‪ ,‬הנסיבות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשאלה השנייה אנחנו נכנסים לתוך סוג המקרה‪ -‬בודקים באופן קונקרטי‪.‬‬

‫רק אם הגענו למסקנה שיש חובת זהירות מושגית (בדרך כלל יש) אנחנו עוברים לבדוק את חובת הזהירות הקונקרטית‬

‫חובת זהירות קונקרטית השאלה הבאה תהיה האם קיימת חובת זהירות בין ארבעת הקריטריונים‪ -‬בין המזיק‬ ‫‪.2‬‬
‫המסוים לניזוק המסוים ביחס לנזק המסוים ובהתייחס לנסיבות המקרה הקונקרטיות?‬

‫אנחנו מגיעים לחובת הזהירות הקונקרטית רק כאשר גיבשנו החלטה כי קיימת חובת זהירות כללית‪ /‬מושגית‪.‬‬

‫על מנת להשיב על השאלה שניסחנו אנחנו נשתמש במבחן הצפיות‪ -‬כאן אומר ברק‪ ,‬מבחן הצפיות נחלק לשניים‪:‬‬

‫א‪ .‬צפיות טכנית‪ -‬עניין טכני‪ ,‬כן או לא‪ ,‬במסגרת הצפיות הטכנית אנחנו נשאל האם הנתבע או נתבע סביר‪ ,‬יכול היה‬
‫לצפות את התרחשות הנזק?‬
‫ב‪ .‬צפיות נורמטיבית‪ -‬במסגרת הצפיות הנורמטיבית נברר האם צריך היה‪ -‬האם הנתבע או נתבע סביר צריך היה‬
‫לצפות את התרחשות הנזק?‬
‫מבחנים אלו הם גם בחובת הזהירות המושגית וגם‬ ‫‪-‬‬
‫בקונקרטית‬

‫כדי להגיע למסקנה שיש חובת זהירות צריך להגיע למסקנה‬

‫כי יש חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית‪-‬‬
‫שתיהן מתייחסות לארבעה פרמטרים‪ :‬מזיק‪ ,‬ניזוק‪ ,‬נזק‪,‬‬
‫נסיבות‬

‫לאחר שברק פורס את המודל הדו שלבי הוא מניח בפנינו את חזקת החובה‬

‫[‪]41‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫חזקת החובה‪ -‬כל זמן שהנזק צפוי כעניין טכני הוא צפוי גם כעניין נורמטיבי אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות‬
‫ששוללים זאת‪.‬‬

‫כל פעם שיש צפיות טכנית יש בהכרח באופן אוטומטי גם צפיות נורמטיבית אלא אם כן יש שיקולי מדיניות ששוללים‬
‫זאת‬

‫במילים של המרצה חזקת החובה אומרת כך‪ -‬נניח ‪ X‬תובע מוסד רפואי בגין נזק שנגרם לו במהלך טיפול רשלני‪ ,‬נוכיח‬
‫בפני ביהמ"ש כי יש צפיות טכנית כלומר‪ -‬ביה"ח יכול היה לצפות את הנזק וזה אומר שבאופן אוטומטי קיימת גם‬
‫צפיות נורמטיבית כלומר שביה"ח צריך היה לצפות את הנזק ולכן נטל השכנוע עובר לביה"ח‪ -‬ביה"ח צריך לשכנע שאין‬
‫צפיות נורמטיבית‪.‬‬

‫‪15/12/21‬‬

‫ברק בפס"ד גורדון קובע את חזקת החובה שאומרת שכל אימת שהנזק צפוי כעניין טכני (יכול היה) ‪,‬הנזק צפוי גם‬
‫כעניין נורמטיבי (צריך היה) אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות ששוללים זאת‪ .‬ברק מעביר את נטל השכנוע לנתבע ‪.‬‬

‫לסיכום ‪,‬בהתאם לחובת הזהירות שקבע השופט ברק בעניין גורדון אנו נחלק את החובה לשתיים‪:‬‬

‫מושגית וקונקרטית‪ .‬בחובת זהירות מושגית‪ ,‬נחלק אותה לשני מבחנים‪ :‬טכנית ונורמטיבית‪ .‬כנ"ל גם בחובת הזהירות‬
‫הקונקרטית‪ ,‬האם המזיק יכול היה לצפות את הנזק? האם המזיק צריך היה לצפות את הנזק?‬

‫על אף הביקורת שהוטחה בו‪ ,‬זהו המודל הרווח בפסיקה כיום‪.‬‬

‫המודל התלת‪-‬שלבי של השופט שמגר בעניין לוי‬

‫ע"א ‪ 91/915‬מדינת ישראל נ' לוי – פס"ד זה עסק בתאונת דרכים שחוק הפלת"ד לא חל עליה משום שהתאונה התרחשה‬
‫לפני שנוצר‪ .‬מר לוי נהרג בתאונת דרכים לאחר שנדרס ע"י רכב שהיה מכוסה ע"י חברת ביטוח זרה שהייתה‬
‫בגירעונות(חדלת פרעון) ‪ .‬חברת הביטוח נכנסת לפירוק ואין לעיזבון של מר לוי את מי לתבוע וממי לקבל פיצוי‪ .‬העיזבון‬
‫תבע את הרגולטור (המפקח על הביטוח במשרד האוצר) בטענה שהוא התרשל בכך שלא שלל את רישיון החברה ולא‬
‫הזהיר מספיק זמן מראש את המבוטחים‪ .‬התובעים דרשו פיצויים מהרגולטור‪ .‬ביהמ"ש העליון צריך להכריע בשאלה‪:‬‬
‫האם הרגולטור התרשל?‬

‫המודל התלת‪-‬שלבי בוחן את עוולת הרשלנות לפי סדר יסודותיה הרגיל‪.‬‬

‫המבחן התלת‪ -‬שלבי מבטל את החלוקה בין חובת זהירות מושגית לחובת זהירות קונקרטית‪ .‬לפי השופט שמגר‪ ,‬חובת‬
‫הזהירות המושגית מתקיימת תמיד ויש לבחון רק את חובת הזהירות הקונקרטית ‪.‬‬

‫שמגר דוחה גם את חזקת החובה‪ ,‬למעט במקרים הפשוטים ביותר‬

‫שמגר‪ -‬מציג בפנינו את המודל התלת השלבי כמו ברק בגורדון סבור שעוולת הרשלנות נבחנת על פי הסדר הרגיל שלה‪.‬‬
‫חובת זהירות‬ ‫‪.1‬‬
‫התרשלות‬ ‫‪.2‬‬
‫נזק‬ ‫‪.3‬‬
‫קש"ס‬ ‫‪.4‬‬
‫סדר הדיון לפי שמגר‪:‬‬

‫[‪]42‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫בדיקת צפיות טכנית בנסיבות המקרה‪ .‬האם המזיק הסביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מבחן השכנות – במסגרת מבחן זה נבדוק האם קיימת שכנות או קרבה משפטית בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫על מנת לבדוק זאת נבחן כמה היבטים‪:‬‬
‫הבחנה בין מחדל למעשה‪ -‬אם מדובר בהתרשלות שבמעשה זה מחזק קיומה של שכנות‪ .‬בפס״ד לוי מדובר במחדל‬ ‫‪-‬‬
‫האם הנזק נגרם ישירות ע"י הנתבע או ע"י צד ג' (אם ע"י הנתבע – מקרב שכנות)‪ .‬בפס״ד לוי מי שגרם לנזק הוא‬ ‫‪-‬‬
‫צד ג‬
‫סוג הנזק (גוף או כלכלי)‪ -‬ככל שמדובר בנזקים נפשיים או כלכלים טהורים זה לא כמו לנזק פיזי או רכוש‪ ,‬כלכלים‬ ‫‪-‬‬
‫ונפשיים טהורים – הנכונות להטיל אחריות פחותה‪ .‬פיזי גוף או רכוש‪ -‬גבוהה ‪ .‬נזק פיזי לגוף או רכוש מחזק‬
‫שכנות‪ ,‬כלכלי או נפשי מחליש שכנות‬
‫‪-----‬קריטריונים אלה הם אינם מצטברים‪-------‬‬
‫‪ .3‬נדרשת מסקנה שיפוטית כי הוגן‪ ,‬צודק וסביר שתוטל חובת זהירות נורמטיבית מכוח הדין‪.‬‬

‫שלב זה מקביל לשאלת הצפיות הנורמטיבית של ברק ‪.‬‬

‫תוקפו של המודל‪:‬‬

‫אומץ במספר פסקי דין‪ ,‬אך ככל שחלף הזמן‪ ,‬כך גלשה הפסיקה שוב לעבר המודל הדו‪-‬שלבי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ביטול חזקת החובה – המצב המשפטי בנושא זה עדיין עמום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מבחן השכנות‪ :‬איבד את זהותו העצמאית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המבחן המשולש לא מוזכר כיום בפסיקה ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫המודל ההפוך של השופט עמית בעניין פלוני‬

‫פס"ד פלוני‪ -‬עובדות המקרה‪ :‬אם ובנה התינוק הגישו תביעה נגד קופת חולים כללית ונגד בית החולים שבו‬
‫התינוק נולד‪ ,‬התינוק נולד עם מום‪ ,‬הם תבעו אותם בהתרשלות שהרופא לא הודיע לאימא על התסמונת של‬
‫התינוק ובעצם לא נתן לה את זכות הבחירה אם לבחור ללדת או לא‪.‬‬

‫עסק בשאלה האם רופא שהתרשל וגרם להולדה בעוולה אחראי לנזק שהוא לא היה יכול לצפות‪ .‬הקושי‬
‫בהוכחת תביעות של הולדה בעוולה הוא גדול כי על התובע להוכיח שאילו היה יודע על המומים של הילוד הם‬
‫היו בוחרים שלא להביאו לעולם‪ .‬דרישת הקשר הסיבתי‪ ,‬התובע צריך להוכיח שאם היה יודע על המומים שיהיו‬
‫לו היה עדיף לו לא לחיות‪ .‬או להבדיל ההורים צריכים להוכיח שאם היו יודעים על המומים של הילוד לא היו‬
‫מביאים אותו לעולם‪.‬‬

‫ע"א ‪ 11/4486‬פלוני נ' שירותי בריאות כללית ואח' – פס"ד זה עסק בסוגיית "הולדה בעוולה ‪".‬‬
‫לפי השופט עמית‪ ,‬אין מודל אחד שמתאים לכל מצבי העולם‪ .‬עלינו להבחין בין שני סוגים של מצבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מקרים פשוטים (בהיבט המשפטי)שאינם מעוררים שאלות יסוד של דיני הנזיקין‪.‬‬
‫כאשר מדובר במקרים פשוטים שבהם אנחנו יודעים שקיימת חובת זהירות כללית (מושגית) שלא לנהוג באופן‬
‫עוולתי‪.‬‬
‫סדר הדין ביסודות העוולה במקרים אלו‪:‬‬
‫א‪ .‬בחינת יסוד ההתרשלות‪ ,‬לרבות קיומה של צפיות טכנית ‪ .‬סטייה מסטנדרט הסבירות‬
‫ב‪ .‬יסוד הקשר הסיבתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬יסוד הנזק‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחינת קיומה של חובת זהירות (צפיות נורמטיבית)‬

‫‪ .2‬מקרים קשים (בהיבט המשפטי)המעוררים שאלות יסוד מורכבות של דיני הנזיקין‪.‬‬

‫במקרה חדש אומר השופט עמית שבעצם נלך לפי מודל גורדון ז"א נבדוק את יסודות העוולה לפי הסדר הרגיל‬
‫שלהם‪:‬‬
‫בחינת קיומה של חובת זהירות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בחינת יסוד ההתרשלות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יסוד הקשר הסיבתי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫[‪]43‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫יסוד הנזק‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫חזקת החובה ‪ :‬השופט עמית מביע ספק באשר לתוקפה של חזקת החובה אך אינו מכריע בה ואינו מבטל אותה‬
‫ולכן חזקת החובה נשארת ‪.‬‬
‫דוגמה ליישום המודל‪ :‬ע"א ‪ 12/8489‬פלוני נ' פלוני ‪ .‬התביעה עסקה בבן זוג נבגד שתבע בתביעת נזיקין את‬
‫המאהב של אשתו‪ .‬במקרה זה עלתה השאלה האם למאהב יש חובת זהירות כלפי הנבגד? שאלה זו שעלתה‬
‫בפסק הדין הינה בגדר שאלה חדשה שלא דנו בה לפני פסק דין זה ולכן ברגע שמדובר בשאלות יסוד שעדיין‬
‫לא דנו בהן וטרם הייתה הכרעה בנושא כזה‪ ,‬אומר השופט עמית שנפנה למודל הדו‪-‬שלבי של ברק בעניין‬
‫גורדון ואכן כך פעל השופט עמית בפס"ד זה ‪.‬‬

‫דוגמה ליישום המודל בע"א ‪ 12/8489‬פלוני נ' פלוני ‪ :‬מי שתבע זה בן זוג נבגד והנתבע המזיק הוא המאהב‬
‫של אשתו‪ .‬השופט עמית קובע שזו סוגיה קשה והיא משתייכת למקרים הקשים ולכן יש לבדוק אותה לפי‬
‫המודל של השופט ברק‪.‬‬

‫תוקפו של המודל ההפוך – אינו מהווה הלכה הוא הושאר בצריך עיון ולא אומץ בהמשך ע״י הפסיקה‬
‫‪.1‬ההתייחסות למודל עוולת הרשלנות ולמודל חובת הזהירות בפס"ד פלוני ע"י השופט עמית‪ ,‬לא נדרשה‬
‫לצורך הכרעה‪.‬‬
‫‪.2‬המודל הושאר בצריך עיון ולא אומץ ע"י שופטים אחרים‪.‬‬

‫המודל של השופט הנדל בעניין וגנר‬

‫במודל זה הנדל מאפיין לנו שלושה מקרי עולם‪:‬‬
‫מקרים שמשתייכים לליבת דיני הנזיקין – המקרים הפשוטים בדיני הנזיקין (כמו במודל של‬ ‫‪.1‬‬
‫השופט עמית‪).‬‬
‫מקרים שבהם מתעוררת שאלת קיומה של חובת זהירות חדשה – המקרים הקשים בדיני הנזיקין‬ ‫‪.2‬‬
‫(כמו במודל של השופט עמית‪).‬‬
‫מקרים גבוליים ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא נרחיב עוד על מודל זה‪.‬‬

‫צפיות טכנית‬
‫מה היא? שואלת את השאלה הבאה‪:‬‬
‫האם המזיק המסוים כלומר הנתבע צפה בפועל שהפעילות שבה בחר תגרום לנזק או שהמזיק הסביר יכול‬
‫היה לצפות זאת גם אם המזיק המסוים לא צפה?‬
‫דוגמת הרופא‪ :‬ניקח לצורך העניין רופא שאינו מתעדכן בספרות הרפואית ולכן הרופא המסוים שלנו‬
‫ד"ר ישראל ישראלי‪ ,‬נניח שהוא לא יודע לצורך הדוגמה ששימוש בגלולות נגד הריון עלול לגרום‬
‫לקרישי דם ‪.‬האם המזיק הרופא בעניינינו צפה בפועל את גרם הנזק ?לא‪ .‬הוא אינו צפה את הנזק‬
‫משום שאינו מתעדכן בספרות הרפואית ובכלל לא ידע את העובדה הזאת‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬מתקיימת‬
‫צפיות טכנית משום שהרופא הסביר יכול היה לצפות על אף שהרופא המסוים לא צפה‪ .‬כלומר‪ ,‬על‬
‫מנת שהמזיק הנתבע יוכל להוכיח שאין צפיות טכנית הוא צריך להוכיח שהוא לא צפה את הנזק‬
‫בפועל וגם שהרופא הסביר לא יכול היה לצפות אותו כלומר‪ ,‬לשלול את שתי האפשרויות שהיא עצמה‬
‫לא צפתה‪ ,‬ושרופא סביר לא יכול היה לצפות ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לניזוק התובע מספיק להוכיח את אחת‬
‫האופציות ‪( .‬המזיק צריך לשלול את ‪ 2‬האפשרויות‪ ,‬הניזוק רק אחת מהן)‬

‫ניתן לומר שהצפיות הטכנית היא בעצם סוג של יסוד נפשי‪ .‬מבחן הצפיות הטכנית מגלם את רעיון‬
‫האשם‪ .‬המשמעות של האשם בעניין זה היא שאדם ראה לנגד עיניו שתי חלופות‪ ,‬אחת מזיקה ואחת‬
‫לא ‪.‬‬

‫דוגמה מהפסיקה ‪ -‬ע"א ‪ 96/4704‬עו"ד מקרין נ' נציבות שירות בתי הסוהר‪ :‬עובדות המקרה‪:‬‬
‫ב מקרה זה עו"ד מקרין‪ ,‬שעוסק בפלילים‪ ,‬ייצג אסיר‪ .‬בין עו"ד לאסיר התפתחה מחלוקת בנוגע לשכר‬
‫הטרחה עבור שירותי עריכת הדין של עו"ד‪ .‬עו"ד מקרין ושותפו נפגשו עם האסיר אותו הם מייצגים‬
‫בבית הכלא ובמהלך אותה פגישה התנפל עליהם האסיר ובאמצעות סכין שהייתה ברשותו הוא גרם‬
‫להם לחתכים בפנים באמצעות סכין ‪ .‬השניים הגישו תביעת נזיקין נגד נציבות שירות בתי הסוהר)‬
‫ד"ר סגל מזכיר שלא תובעים את האסיר אלא את בתי הסוהר משום שבדיני הנזיקין מחפשים אחר‬
‫כיסים עמוקים ומפזרי הנזק הטובים ביותר(‪ .‬העוולה בתביעה זו הייתה עוולת הרשלנות‪ .‬לא נערכה‬
‫בדיקה לאסיר והאסיר לא נשמר כיאות‪ .‬השאלה העולה בפס"ד זה היא האם נציבות שירות בתי‬
‫הסוהר יכולה הייתה לצפות מראש שהאסיר עלול לתקוף את המערערים במהלך הפגישה? הנציבות‬
‫טענה שיש לדחות את התביעה‪ .‬עו"ד מקרין טען שההתרשלות‪ ,‬ביטויה בכך שלא נערכה בדיקה‬
‫מספקת ב כלי האסיר לפני הפגישה והאסיר לא נשמר כיאות במהלך הפגישה‪ .‬עו"ד טען להתרשלות‬
‫כפולה במקרה זה‪ .‬ביהמ"ש העליון קבע שלא משום שבמקרה הזה לא היה בעברו של האסיר או‬

‫[‪]44‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫בהתנהגותו בבית הסוהר שום דבר שהיה יכול להצביע על סכנה מצדו‪ .‬לכן‪ ,‬על פי פסיקת ביהמ"ש‬
‫העליון‪ ,‬לא הייתה צ פיות טכנית ומכאן שלא הייתה חובת זהירות ואם לא הייתה חובת זהירות לא‬
‫ניתן לגבש את היסודות לעוולת הרשלנות ‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 00/7832‬יעקובוב נ' מדינת ישראל ‪ :‬מדובר במקרה בו אשתו של המערער התאבדה בקפיצה‬
‫מהחלון לאחר שבאותו בוקר הוא הכה אותה‪ ,‬איים עליה וגרם נזק לרכושם המשותף‪ .‬המערער טען‬
‫שהוא לא היה יכול לצפות את התוצאה הנוראית שהתרחשה‪ .‬הוא עצמו לא צפה והאדם הסביר לא‬
‫יכול היה לצפות‪ .‬ביהמ"ש קובע ש"האדם הסביר" הוא לא "האדם מן היישוב"‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם הסביר‬
‫הוא בדרגת מוסריות גבוהה יותר‪ .‬כאשר ביהמ"ש בודק מיהו האדם הסביר‪ ,‬הוא אינו בודק מה היא‬
‫ההתנהגות המקובלת‪ .‬בפס"ד זה אומר ביהמ"ש שהאדם הסביר אכן יכול היה לצפות את הנזק‬
‫שנגרם והוא תומך את קביעתו בכך שאומר שבמקרה זה ‪ ,‬המנוחה שמה קץ לחיה מתוך ייאוש לאחר‬
‫שהמערער התעלל בה במשך ‪ 8‬שנים‪ .‬מוסיף ואומר ביהמ"ש ‪ ,‬שתגובתה לא הייתה חריגה או מיוחדת‬
‫אלא אופיינית לאישה מוכה ולאדם הסביר יש יכולת לצפות את זה ביהמ"ש מבסס את קביעתו על‬
‫סמך מחקרים שמראים שנשים מוכות נוטות למעשים קיצוניים מאין אלה‪ .‬פס"ד זה מחדד את‬
‫העובדה שהאדם הסביר הוא לא בהכרח האדם הממוצע‪.‬‬

‫לכן בית המשפ ט קובע שבמקרה הזה קיימת צפיות טכנית‪.‬‬

‫למה הצפיות הטכנית צריכה להתייחס?‬

‫ע"א ‪ 90/2061‬מרצלי נ' מדינת ישראל ‪ ,‬משרד החינוך והתרבות ‪.‬טיול של בית ספר תיכון לבנות‪.‬‬
‫הבנות הוסעו בטיולית‪ .‬המערערת הייתה תלמידה בכיתה ט ‪'.‬הטיולית הגיעה ליעדה ואז הבנות רצו‬
‫לצאת מהטיולית דרך הפתח האחורי‪ .‬לא הוצב סולם בין הטיולית לקרקע‪ .‬בעת הקפיצה לקרקע‬
‫הטבעת שלה נתקעה הסתבכה במשהו באוטובוס ונקטעה לה האצבע ונקרעה עד שורש כף היד ‪.‬האם‬
‫משרד החינוך היה יכול לצפות התרחשות כזו? בית המשפט קובע בפסק הדין כי אין צורך לצפות את‬
‫כל פרטי האירוע באופן נקודתי‪ .‬די לצפות את סוג הנזק בהיקפו בקווים כלליים‪ .‬בית המשפט בעצם‬
‫אומר שכשמדברים על צפיות לא מדברים על ראיית הנולד על כל פרטיו המדויקים אלא צפיות‬
‫בפרטים כללים בלבד‪ .‬אם אני יוצאת ליול עם תלמידים‪ ,‬יכול להיות בחשבון שיהיה נזק כלשהו‪.‬‬
‫קווים כלליים‪.‬‬

‫האם אפשר לצפות שבטיול שנתי תלמידות יקפצו ויגרם להם נזק גוף ?‬

‫התשובה היא כן‪ .‬השאלה מהם הקווים הכללים היא שאלה מאוד קשה למשל יכולתי אולי לצפות‬
‫נזק גוף האם גם יכולתי לצפות מוות? זו שאלה מורכבת‪ .‬פס"ד מרצלי לא עונה על השאלה הזו‪ .‬בפס"ד‬
‫זה נקבע שכן הייתה צפיות טכנית‪.‬‬

‫ע"א ‪ 09/9073‬אסותא‪-‬מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף‬

‫תביעת רשלנות שהגיש עובד אסותא הוא היה טכנאי ‪ MRI‬ו ‪ CT‬אסותא כיוון שנגרם לו אוטם שריר‬
‫הלב התקף לב במהלך וויכוח סוער בינו לבין עובדים נוספים‪ .‬במהלך הוויכוח חווה התקף לב‪ ,‬האם‬
‫יש צפיות טכנית ? ביהמ"ש העליון מהשופט עמית בפס"ד זה האם מעביד יכול לצפות שייגרם לחץ‬
‫לעובדים בעבודה עד כדי ויכוחים רוגז וכעס? כן ‪ .‬אומר שהוא מקבל את הלכת מרצ'לי ואומר שצריך‬
‫לצפות בקווים כללים ולא את כל פרטי האירוע‪ .‬בנסיבות המקרה מקובל על בית המשפט שהמעסיקה‬
‫הייתה צריכה לצפות שעלול להתעורר וויכוח בעבודה ושבגלל הוויכוח עובד יתרגז ויחוש כעס האם‬
‫המעסיקה‪ ,‬אסותא‪ ,‬יכולה לצפות שבעקבות ויכוח נוקב בין אותם עובדים יגרם לאחד מהם כעס כה‬
‫חריג שיוביל לכדי התקף לב? על שאלה זו משיב השופט עמית בשלילה ‪.‬לדבריו של ד"ר סגל‪ ,‬גם אם‬
‫נניח שקיימת יכולת צפייה ואסותא יכולה לצפות התרחשות שכזו ‪,‬האם היא צריכה לצפות?‬

‫‪ 04-2271‬עזבון המנוחה תמר ז"ל נ' ביתילי בע"מ‬

‫הוגשה תביעה נזיקית באמצעות העיזבון של המנוחה‪ .‬תמר מגיעה לחנות של ביתילי (ועוד חברה) בבני‬
‫ברק ‪ .‬היא סיירה בחנות ועלתה לקומת הגג של החנות‪ .‬בקומת הגג נמכר ריהוט גן על ידי חברה שנקרת‬
‫קלסיק גן קיבל את פניה אדם בשם אקסלרוד שעבד במקום‪ .‬בשלב מסוים על פי המתואר והמוכח‬
‫אקסלרוד התנפל עליה בכוונה לאנוס אותה‪ .‬היה מאבק אלים מאוד ביניהם הוא שלף סכין ודקר‬
‫אותה מספר פעמים‪ .‬כשהיא כבר לא הגיבה הוא ביצע בה מעשה סדום וגלגל את גופתה בשטיח כדי‬
‫להסתיר אותה‪ .‬הגופה התגלתה כעבור שבועיים‪ .‬הוא הועמד לדין פלילי והורשע ברצח המנוחה‪ .‬האם‬
‫מבחינה נזיקית האם הייתה יכולה ביתילי לצפות שהעובד יעשה את מה שעשה? אקסלרוד לא הביע‬
‫בע בר שום כוונה לתקוף ולא היה לו עבר פלילי‪ .‬מצד אחד קשה לקבוע שיש פה צפיות טכנית ומצד‬
‫שני שולחים את הניזוקה העיזבון ללא פיצוי? השופטת גנות קובעת שאדם סביר ובעניין זה מעסיק‬
‫סביר צריך לצפות מעשה פלילי במבנה מבודד‪ .‬ביהמ"ש אומר‪ :‬האדם הסביר היה צופה מעשים‬
‫פלילים ב בניין מבודד‪ ,‬אם הקלסיק גן היה בתוך החנות אני מסכימה שאין יכולת צפיות‪ ,‬מה מול‬
‫כולם יאנוס? אבל בגלל שזה בגג ללא השגחה‪ ,‬אל תיתן את התנאים של להיות במבנה מבודד‪ .‬יש‬

‫[‪]45‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫צפיות טכנית! השופטת גנות אומרת ש"פרצה קוראת לגנב"‪ .‬המעסיק יצר את האפשרות לאקסלרוד‬
‫לבצע את הפשע‪ .‬זו לא הלכה מחייבת מפני שזה היה במחוזי ולא הגיע לעליון‪.‬‬

‫צפיות נורמטיבית‬
‫בגדרה של הצפיות הנורמטיבית נשאל את השאלה האם מזיק סביר צריך היה לצפות את גרם הנזק?‬
‫האם כעניין ערכי‪ ,‬נורמטיבי ועניין של שיקולי מדיניות ראוי להטיל חובת זהירות ואחריות משפטית‬
‫?‬
‫דוגמה מהפסיקה‪ :‬ע"א ‪ 09/9073‬אסותא‪-‬מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף‪ :‬בעניין אסותא ביהמ"ש‬
‫קובע שאפילו אם הייתה צפיות טכנית הרי שאין כאן צפיות נורמטיבית‪" .‬מטעמים של מדיניות‬
‫משפטית ‪,‬שבבסיסם שיקולים של הרתעת‪-‬יתר‪ ,‬הכבדת‪-‬יתר על מזיקים והחשש לריבוי תביעות בשל‬
‫הרחבת מעגל הניזוקים‪ ,‬אין להכיר בתביעתו של המשיב ‪".‬‬
‫כאשר אנחנו עוסקים בשאלה האם צריך להכיר בחובת זהירות אנו למעשה שואלים את עצמנו לאיזו‬
‫מסקנה מובילים אותנו שיקולי המדיניות? האם צריך להכיר בקיומה של חובת זהירות משפטית או‬
‫שמא להשאיר את המקרה מחוץ לעולם המשפט ?לדבריו של ד"ר סגל‪ ,‬כאשר מדובר בצפיות‬
‫נורמטיבית שמאחוריה עומדים שיקולי מדיניות רבים‪ ,‬יש לזכור ששיקולי המדיניות משתנים מעת‬
‫לעת בהתאם למקום ולזמן ‪.‬‬

‫‪22/12/21‬‬

‫צפיות נורמטיבית‬

‫פס"ד אסותא זוהי דוגמא לכך שאין צפיות נורמטיבית‬

‫ביהמ"ש אומר‪ :‬אין צפיות נורמטיבית‪ ,‬אפילו אם הייתם משכנעים אותי שהוא יכול היה לצפות למרות‬
‫שזה לא ניתן הוא לא היה צריך לצפות‪ ,‬כלומר אין צפיות נורמטיבית‪.‬‬
‫כאשר עוסקים בצפיות נורמטיבית נשאל אילו שיקולים האם רלוונטיים מכלל התיאוריות והמטרות‬
‫של דיני המזיקין‬
‫התשובה הינה מורכבת ומשתנה ממקרה למקרה‪ ,‬שיקולים שאולי פחות שמנו לב אליהם בעבר יהיו‬
‫יותר רלוונטים‪.‬‬
‫ישנם ארבעה מאפיינים אשר משפיעים על השאלה האם קיימת חובת זהירות ( הם יחסית קבועים‬
‫ורלוונטיים תמיד)‬
‫במסגרת הצפיות הנורמטיבית קיימים ארבעה פרמטרים של שיקולי מדיניות שאותם יש לבחון תמיד‪:‬‬

‫‪ 1‬סוג המזיק;‬
‫‪ 2‬סוג הניזוק;‬
‫‪ 3‬סוג הפעילות המזיקה;‬
‫‪ 4‬סוג הנזק ‪.‬‬
‫כאשר אנחנו מדברים על סוג הפעילות המזיקה צריכה להידלק לנו נורה אדומה כאשר הרשלנות‬
‫הנטענת ( כאשר מי שתובעים אותו טוענים כלפיו לרשלנות) שביטויה הינו מחדל טהור‬
‫סוג הפעילות המזיקה‪:‬‬
‫יש לנו שלושה סוגים של פעולות מזיקות‪:‬‬
‫מעשה‬ ‫‪.1‬‬
‫מחדל טהור – מצב שבו המזיק הנתבע הוא הכי רחוק מהנזק‪ ,‬הכי רחוק מהניזוק‪ ,‬זה מצב שב‬ ‫‪.2‬‬
‫הנתבע \ מזיק לא מונע נזק ( מחדל) והנזק הזה הוא תולדה של סיכון שלא נגרם על ידו ולכן זה‬
‫טהור‪.‬‬
‫דוגמא נוספת מחדל טהור מתקיים בסיטואציה שבה המזיק הנתבע לא מונע נזק שהוא תולדה של סיכון שלא‬
‫נגרם על ידו‪ .‬כלומר‪ ,‬המזיק הוא הכי רחוק מהנזק‪ .‬לדוגמה‪ :‬א' עובר ליד חוף הים ורואה ילד שאינו יודע‬
‫לשחות והוא תובע וא' אינו מגיע לעזרתו‪ .‬קיים פה מחדל משום שאינו מגיע לעזרתו ויחד עם זאת הסיכון‬
‫לילד לא קרה על ידי א '– זהו מחדל טהור‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ -‬יסמין פיינגדולד התהפכה מסירה בירקון וטבעה‪ ,‬אנשים שהיו בסביבה לא נכנסו להציל‬
‫אותה‪ -‬מדובר במחדל טהור‬

‫[‪]46‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫מחדל לא טהור‪ -‬מצב שבו הנתבע לא מונע נזק(מחדל) אבל הנזק הוא תולדה של סיכון שהוא ייצר‬ ‫‪.3‬‬
‫אותו‪.‬‬

‫דוגמא למחדל לא טהור ‪:‬‬

‫חברת תרופות מייצרת תרופה שאם צורכים אותה לא כיאות או במינון וצורה לא נכונה‪ ,‬עלול להיגרם נזק‬
‫גוף‪ ,‬נניח שחברת התרופות לא מצרפת עלון לתרופה לגבי איך משתמשים בה‪.‬‬
‫אי צירוף העלון זה מחדל‪ ,‬זה אפס מעשה‪ ,‬מחדל‪ ,‬אי מעשה‪ .‬אב אם יתממש נזק הוא תולדה של הסיכון‬
‫שהחברה יצרה‬
‫דוגמא לקושי אבחנה‪ -‬מקרים אפורים בתחום המחדל –‪ :‬בגדנ"ע בה קיים חדר נשקים‪ ,‬חדר סגור ונעול אבל‬
‫יש חלון שלא סגור כמו שצריך ‪ ,‬ילדים פורצים לחדר הנשקים וגונבים נשקים בהתחלה הם יורים בחיות‪ ,‬ואז‬
‫נפלט כדור באחד מן הילדים רוצים לתבוע את הגדנ"ע וברור שלא מדובר במעדה כיוון שהיא לא נתנה להם‬
‫נשקים ואמרה להם תשחקי אלא זה מחדל כיוון שהם פרצו לשם‪ .‬מדובר במחדל מצד הגדנ"ע משום שחדר‬
‫הנשקים לא אובטח כראוי‪.‬‬
‫האם מדובר במחדל טהור או אינו טהור? כשאנחנו מתייחסים לעוולת הרשלנות יש לפתח רגישות לאיפה נכון‬
‫לסווג את הדברים‪ ,‬אם אנחנו אומרים " אבל אפשר למנוע את הנזק‬
‫הגישה המסורתית היא כאשר מדובר במחדל טהור יש להימנע מהטלת אחריות אלא אם מתקיימות נסיבות‬
‫מיוחדות שמצדיקות הכרה בקיומה של חובה ( החריגים)‬
‫כאשר מדובר במעידה או מחדל לא טהור אין קושי עם חובת הזהירות‪ ,‬הקושי מתחיל במקרים שבהם מדובר‬
‫במחדל טהור‪.‬‬
‫נסיבות מיוחדות מצדיקות הכרה בקיומה של חובה גם במחדלים טהורים?‬
‫החריגים שבהם עדיין יש חובת זהירות כאשר מדובר במחדל טהור‪:‬‬
‫על הנתבע מוטלת "חובת עשה" מכוח חיקוק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חוק "לא תעמוד על דם רעך‪ ".‬במצבים מסוים מחייב אדם לנקוט בפעולה הצלה‬ ‫‪‬‬
‫חוק העונשין‪ -‬חובות כלפי חסרי ישע‪ ,‬קשישים‪ ,‬חוסים ( תחת חסותו)‬ ‫‪‬‬
‫חובות חקוקות המוטלות על הרשויות ציבוריות‪ -‬החובה לפנות אשפה וכו'‬ ‫‪‬‬
‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ -‬מטיל על הורים חובות עשה כלפי ילדיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קיומו של יחס מיוחד‪ ,‬זיקה בין המזיק הנתבע לבין הניזוק או כלפי מזיק נוסף או כלפי המקרקעין‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ניתן להבחין בין ‪ 3‬קטגוריות‪:‬‬

‫מקרים שבהם קיימים בין הניזוק לבין המזיק יחסים מיוחדים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יחסי משמורת והשגחה כגון הורה‪-‬ילד‪ ,‬מטפל‪-‬מטופל‪ ,‬בעל מעון‪-‬חוסה‪ ,‬בית סוהר‪/‬משטרה‪-‬אסיר‪/‬עצור‪,‬‬
‫מעביד‪-‬עובד‪ ,‬בתי אבות‪-‬דיירים‪ ,‬מורה‪-‬תלמיד‪ .‬במקרים אלה קיומו של מחדל טהור לא ישמש כטענה חזקה‬
‫משום שהמזיק בד"כ הוא מונע הנזק הטוב ביותר‪.‬‬
‫דוגמה מהפסיקה – ע"א ‪ 96/6649‬הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד אדם מגיע לביה"ח לאחר ניסיון‬
‫התאבדות‪ ,‬הוא מאושפז במחלקה אך לשם המשך הטיפול בו יש צורך להעבירו למחלקה אחרת להמשך טיפול‪,‬‬
‫נותנים לו לעלות למחלקה אחרת ללא ליווי‪ ,‬והוא קופץ אל מותו מבית החולים‪ .‬המשפחה מגישה תביעת‬
‫נזיקין נגד בית החולים‪.‬‬
‫אין ספק שמדובר פה במחדל‪ ,‬המחדל פה הוא באי שמרה‪ ,‬אי פיקוח על המטופל‪ .‬ניתן להתווכח על השאלה‬
‫אם זה מחדל טהור או לא טהור‪.‬‬
‫לצורך הדיון נניח שזה מחדל טהור‪ -‬ביה"ח לא יצר את הסיכון כמו חברת התרופות שלא יצרה עלון‪.‬‬
‫גם אם זה מחדל טהור אנו נכיר כאן בחובת זהירות כיוון שיש יחס מיוחד בין המזיק לניזוק‪ ,‬יש כאן יחסי‬
‫השגחה\ משמורת ‪ .‬ביה"ח אחראי עליו בייחוד שהמטופל הגיע לשם אחרי ניסיון התאבדות‪.‬‬
‫דוגמה נוספת מהפסיקה – ע"א ‪ 11/1167‬פלוני נ 'פלוני‪ :‬חברי קיבוץ תבעו את הקיבוץ בתביעת נזיקין בטענה‬
‫שהקיבוץ לא מנע את עבירות המין שבוצעו כלפיהם בקיבוץ‪ .‬מדובר במחדל של אי מניעת עבירות המין‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע שאפילו אם מדובר במחדל טהור‪ ,‬ניתן להתגבר על הקושי המשפטי הזה כיוון שמדובר‬
‫בהתיישבות שיתופית‪ .‬היא אינה מתאפיינת רק בצורת מגורים אלא גם במחויבות של חבריה אחד כלפי השני‪.‬‬
‫הם מקבלים שירותים מהקיבוץ ומסתמכים על כך שיקבלו הגנה מהקיבוץ ‪.‬‬

‫מקרים שבהם יש מערכת יחסים מיוחדת בין המזיק הראשונה למזיק המשני‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫[‪]47‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫שני מזיקים‪ ,‬מזיק ישיר ומזיק עקיף‪ ,‬אתם תובעים את המזיק העקיף בגלל מערכת היחסים‬
‫שלו עם המזיק הישיר למשל‪:‬‬
‫יחסי משמורת והשגחה‪ ,‬חובת פיקוח על הרשות של הנתבע הישיר‪ ,‬מעביד‪-‬עובד ‪,‬הורה‪-‬ילד‪ ,‬שב"ס‪-‬אסיר‪,‬‬
‫מורה‪-‬תלמיד ‪.‬‬
‫השונה מהקבוצה הראשונה‪ -‬בה מי שהתובע זה האסיר( הוא זה שניזוק והוא תובע את שב"ס) בקטגוריה ‪2‬ב‬
‫כאן המזיק הוא אסיר‪.‬‬
‫מצב שתלמיד מזיק לתלמיד אחר וביה"ס נתבע‪ ,‬וביה"ס אומר מה אתם רוצים ממני זה מחדל טהור‪ ,‬אתה לא‬
‫יכול לטעון במצב שיש לך פיקוח והשגחה למחדל טהור‪.‬‬
‫במקרים של אי‪ -‬פיקוח על המזיק‪ ,‬מדובר במחדל‪ .‬במקרים כאלה נכיר בחובת זהירות אפילו אם מדובר‬
‫במחדל טהור ‪ .‬לכן צפיות נורמטיבית תיקבע‪.‬‬

‫דוגמא להבנת ההבדלים בין קטגוריה א ל ב'‬

‫בקבוצה א' מי שניזוק זה האסיר ושבס לא יוכל לטעון למחדל טהור כיוון שיש לו חובת משמורת‪ .‬ובב' יש לנו‬
‫מצב שהאסיר הוא המזיק וג' תובע את שבס כיוון ששב"ס אחראי על האסיר‪.‬‬

‫מקרים שבהם לנתבע יש שליטה במקרקעין והנזק הוא תוצר של סיכון סטטי במקרקעין או‬ ‫ג‪.‬‬
‫של פעילות שהתקיימה במקרקעין ביוזמתו‪ ,‬ברשותו ובידיעתו של בעל המקרקעין‪:‬‬

‫דוגמת מאגר המים סיכון סטטי ‪ :‬לא' יש שטח חקלאי בצפון ובו קיים מאגר מים‪ .‬הוא יודע שבלילות נכנסים‬
‫חברה צעירים ושוחים באופן קבוע א' מודע לכך‪ .‬ולא עושה כלום‪ ,‬זה מחדל טהור הטבע יצר את מאגר המים‬
‫הזה לא הוא‪ ,‬אם אחד הילדים טובע טענת מחדל הטהור לא תתקיים‪ .‬יש לך שליטה על המקרקעין הנזק הוא‬
‫תוצר של סיכון סטטי שאתה יודע עליו ( תגדר‪ ,‬תקרא למשטרה שילדים פורצים ונכנסים למאגר המים )‪.‬‬
‫מדובר במחדל טהור משום שא' לא מנע את הנזק אך הנזק הוא אינו תולדה של סיכון שהוא בעצמו יצר‪.‬‬
‫למרות זאת ‪,‬היות ומאגר המים הוא מקרקעין שהיה ברשותו של א'‪ ,‬תוטל עליו קיומה של חובת זהירות ‪.‬‬
‫דוגמה מהפסיקה – ע"א ‪ 80/145‬ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש‪ :‬מדובר בנער בן ‪ 15‬שקפץ קפיצת‬
‫ראש לבריכת שחייה שהייתה בבעלות המועצה‪ .‬במקום היו מים רדודים והנער נחבל באופן קשה בראשו‬
‫ונגרמו לו נזקים כבדים‪ .‬ביהמ"ש הטיל את חובת הזהירות על המועצה המקומית וקבע שמדובר במחדל‬
‫והמקרקעין לא שימשו רק כזירה ‪.‬‬
‫דוגמה נוספת מהפסיקה – ע"א ‪ 99/3510‬ולעס נ' אגד‪ :‬מדובר באדם חרדי שחיכה לאוטובוס בשעות הבוקר‬
‫בתחנה המרכזית וקבוצה של בחורים בריונים תקפה אותו וגרמה לו נזקים קשה ‪.‬הניזוק תבע תביעת נזיקין‬
‫את אגד שבבעלותה הייתה תחנת האוטובוס‪ .‬במקרה זה מדובר במחדל טהור היות והנזק הוא לא תולדה של‬
‫סיכ ון שנוצר ע"י אגד‪ .‬לאגד יש שליטה על המקרקעין בה התרחש הנזק והמקרקעין לא שימש רק כזירה‬
‫לאירוע אלימות ולכן קבע ביהמ"ש שיש להטיל חובת זהירות על אגד משום שהמקרקעין הוא בבעלותה היא‬
‫מחזיקה במקרקעין שיש בו פעילות ציבורית שוקקת ‪ ,‬אם זאת ביהמ"ש אומר שבאו לקבוע אם יש או אין‬
‫חובת זהירות הוא יתחשב בכל מיני פרמטרים למשל אם היו אירועים דומים במקום‪ ,‬האם שכיחים במקום‬
‫הזה אירועים פלילים‬
‫המכנה המשותף לכולם‪ ,‬ביתילי ולעס וקנין – בית המשפט לא חושב שיש קשיים משמעותיים בהכרה בחובת‬
‫זהירות‪ .‬מה יכול להיות קושי משמעותי בלהכיר חובת זהירות?‬
‫בתי המשפט יוצפו בתביעות אך לא נראה כי זה מתממש‪.‬‬
‫מבחינת שיקולי מדיניות הם לא מעוררים קושי בהכרה של חובת זהירות‪ ,‬אין כאן חשש להצפה להרתעת‬
‫יתר – הם לא יקרוס כלכלית‪.‬‬
‫סוג המזיק‪:‬‬
‫עד עכשיו דיברנו על סוג הפעילות המזיקה וכעת נדבר על סוג המזיק‪ -‬אנו יודעים שלסוג המזיק יש השפעה‬
‫ניכרת על השאלה אם יש או אין חובת זהירות‪.‬‬
‫רשויות ציבוריות פועלות בכשירותן השלטונית‪ -‬רשות ציבורית יכולה לפעול בשני כובעים‪:‬‬
‫כאשר היא פועלת בכשירותה הפרטית‪ -‬כאשר רשות פועלת בכשירותה הפרטית היא פועלת כשחקן‬ ‫‪.1‬‬
‫במשפט הפרטי והיא מפעילה סמכויות שיש גם לפרטים‪.‬‬
‫דוגמא‪ -‬פסד וקנין המועצה המקומית נתבעה על בריכת שחייה גם אדם רגיל יכול לבנות בריכת שחייה בבית‪.‬‬
‫כאשר הרשות פועלת בכשירותה הפרטית אין בעיה להטיל עליה אחריות‪ ,‬היא מתנהלת כמו אדם רגיל‪.‬‬

‫[‪]48‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫כאשר היא פועלת בכשירות או בכובען השלטוני ‪-‬כשרשות פועלת בכשירותה השלטונית היא‬ ‫‪.2‬‬
‫מפעילה סמכויות שאין בידי הפרטים‪ ,‬זו סמכות שלטונית‪.‬‬
‫דוגמא‪ -‬יוצאת למלחמה מעלה מיסים עושה רגולציה ואז לא יהיה ניתן לדבר על עקרון השוויון כי אנו‬
‫משווים רשות לרשות ולא רשות לפרט‪.‬‬
‫השאלה שעולה היא מה עושים עם תבעת נזיקית כזאת? האם העובדה שמדובר ברשות ציבורית תומכת‬ ‫‪-‬‬
‫בחובת זהירות או להיפך‪ ,‬האם זה דווקא נורת אזהרה לא להכיר בחובת זהירות? בדומה לפס"ד לוי‬

‫ישנם שיקולי מדיניות מיוחדים שמושכים לשני הכיוונים‪ .‬מצד אחד לקיומה של חובת הזהירות ואחריות‬
‫רחבה‪ .‬מצד שני להטלת אחריות מצומצמת לסגירת האחריות‪.‬‬
‫נבדוק את ב‪ -‬פועלת בכשירותן השלטונית‪:‬‬
‫מה קורה לשיקולים הרגילים כאשר הם מיושמים למזיקים ציבוריים‪:‬‬
‫הרתעת יתר‪ -‬בהתאם לטיעון הרתעה יתר‪ ,‬צריך להיזהר מאוד מהתרעת יתר כאשר המזיק הוא מזיק‬ ‫‪.1‬‬
‫ציבורי‪ .‬הטיעון אומר שלמעשה המדינה ידה בכל ויד כל בה‪ .‬היא מעורבת בחיינו‪ ,‬היא נמצאת בכל מקום‪.‬‬
‫אם נטיל אחריות נזיקית רחבה מאוד על המדינה הדבר יגרום לפקידי הציבור להיות הססנים‪ ,‬לפעול בלי‬
‫יוזמה ובלי יצירתיות‪ .‬הדבר יגרום לקיפאון‪ ,‬סטגנציה במגזר הציבורי‪.‬‬
‫מנגד‪ -‬אם לא תוטל אחריות יוביל להרתעת חסר ברשויות הציבוריות קיים חשש שבעצם הפקידים יפעלו‬
‫בזלזול או בפזיזות ולכן טיעון הרתעת היתר הוא לא משכנע ‪.‬‬

‫פס"ד גורדון‪ ,‬פס"ד סוהן ופס"ד זוהר – בפסקי דין אלו ניתן לראות מדוע טיעון הרתעת היתר לא משכנע מספיק‪.‬‬
‫טיעון ההצפה‪ -‬עומס על בית המשפט‪ -‬אם נאפשר הטלת אחריות על המדינה זה יציף את בתי המשפט‬ ‫‪.2‬‬
‫בגל של תביעות‪ ,‬יהיו ה מון תביעות וגם תביעות סרק כיוון שהמדינה היא כיס עמוק והמערכת תסתם‬
‫בגל של תביעות‪.‬‬
‫שמגר בפסד לוי מדבר על עניין זה אך מנגד ברק בפסד גורדון וגם בסוהן אומר שהחשש אינו מבוסס ( דוגמת‬
‫האצטדיון הקורס) הוא אומר גם אם נאפשר להטיל אחריות על רשויות ציבוריות החשש אינו מבוסס ויש‬
‫מחקרים שגם מקרים אחרת שבתי המשפט לא יוצפו ואכן זה מה שקורה בפועל‪.‬‬
‫עומס על הקופה הציבורית –אם תוטל אחריות על המדינה היא תצטרך לשלם אך עוד לפני כן כדי לא‬ ‫‪.3‬‬
‫לפצות המדינה תשקיע הרבה מאוד כסף על אמצעי מניעה‪.‬‬
‫אם היא מדיינת היא צריכה להוציא כסף על הליך השיפוטי‪ ,‬אך זה לא מדינה כי הפרקליטות‬
‫אחראית על הליך זה והמדינה לא משלמת לפרקליטות‪.‬‬
‫הטיעון הוא לא משכנע כיוון שאנחנו מאפשרים תביעות נזיקים נגד המדינה והמדינה לא קרסה‪.‬‬

‫כל הטיעונים לעיל לא מספיק משכנעים‪ .‬הטיעונים לדעת המרצה יכולים להיות משכנעים אם הם מצטרפים‬
‫על טיעונים נוספים וכעת נדון עליהם‪:‬‬

‫פרופר עברי גלעד מכנה אותו הפסקת פיקוח וולונטרי‪ -‬יש מקומות שבהם המדינה חייבת לפקח מכוח‬ ‫‪.4‬‬
‫חוק כמו בנקים חברות ביטוח אך ישנם מקומות שעליהם מדינה לא חייבת לפקח מכוח חוק‪ .‬במקרים‬
‫שבהם אין למדינה חובת פיקוח כיוון שהיא לא נטלה חובת פיקוח‪ -‬התביעה תידחה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מוה ל שביצע ברית מילה ולאחר מכן התבצע נזק באיבר מין של התינוק תובע את המדינה בגין אי‬
‫הסדרת מוהלים‪.‬‬
‫ברק אומר שאי אפשר לתבוע אותה נזיקין כיוון שאין חוק‪.‬‬
‫המרצה מספר לנו את כל זה כיוון שאם היא לא מפקחת על תחום מסוים היא לא אחראית על זה ‪ .‬המדינה‬
‫עלולה לומר את הדבר הבא‪ :‬במקום שאני לא חייבת לפקח אך בכל זאת פיקחתי ואתה תבעת אותי תביעת‬
‫נזיקין בית המשפט חייב אותי מחר בבוקר אני אפסיק את הפיקוח הוולונטרי וזה סוג של הרתעת יתר‪.‬‬
‫אחת ההשלכות של דיני הנזיקין עלולה להיות שהמדינה תפסיק פיקוח וולונטרי איפה שהיא לא חייבת היא‬
‫לא תפקח כיוון שהיא חשופה לתביעות וזה גורם להרתעת יתר‪.‬‬
‫טענה זו עלתה בע"א ‪ 85/126‬ר‪.‬ג‪.‬מ מרט ואח' נ' מדינת ישראל‪:‬‬
‫העובדות‪ :‬העסק הוא מלטשת יהלומים שמתקיימת בו פריצה ונגנב רכוש יקר ערך‪ .‬המפצה היא חברת הביטוח‬
‫אשר מחפשת תביעת שיבוב ‪.‬מתברר כי המשטרה התחברה לבית העסק ונתנה לו שירות שמירה כך שהאזעקה‬
‫מופעלת זה מתריע במשטרה‪ .‬מאיזושהי סיבה האזעקה לא הופעלה ובפסק הדין מוטלת אחריות על המשטרה‪.‬‬

‫[‪]49‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫המשמעות של פסק דין זה היא שמשטרה לא תתחבר יותר לבתי עסק (פיקוח וולונטרי) המשטרה תטען כי‬
‫סיימה עם הדב ר הזה ולא נותנת יותר שירותי שמירה על בתי עסק כי זה שירות וולונטרי בית העסק שוכר‬
‫שירותי שמירה וזה עולה לו כסף כתוצאה מכך הוא מעלה את מחיר הצרכן ומפיל את העלות של השמירה על‬
‫הצרכנים‪ . .‬לדעת המרצה‪ ,‬יש גם השלכות שליליות בהטלת אחריות על המדינה כי איפה שהיא לא מחויבת‬
‫לפקח – זה יגרום לכך שהיא לא תפקח במקומות שבהם אין חובת פיקוח‪ .‬מבדיקה בפסיקה ע"י ד"ר בעז סגל‬
‫‪-‬במקומות כאלה שלא הייתה חובת פיקוח ‪ -‬אכן לא הוטלה אחריות‪.‬‬
‫פרופ' ישראל גלעד מציג שיקול נוסף‪ -‬עיוות שיקול הדעת השלטוני(הרתעת יתר) ‪-‬רשויות ציבור הן לא‬ ‫‪.5‬‬
‫כמו מזיקי פרטיים‪ ,‬כשהן מקבלות החלטות כאלה ואחרות בהתאם לטיעון הזה‪ ,‬הן מפעילות שיקול דעת‬
‫שלטוני לטובת צדדים שלישיים‪ ,‬לטובת החברה‪ ,‬הקהילה‪ ,‬הטענה אומרת‪ :‬אם אנחנו נטיל אחריות‬
‫נזיקין על רשויות ציבוריות אנחנו נעוות את שיקול דעתן‪ ,‬נכניס למערך השיקולים שלהם שיקול זר‪,‬‬
‫החשש מתביעות נזיקין‪.‬‬
‫הדוגמא של פרופ' ישראלי גלעד ‪ :‬חישבו על וועדת שר התרופות והיא שוקלת האם להכניס תרופה חדשה‬
‫וניסיונית לסל הבריאות‪ .‬נניח שבתרופה הזאתי יש תועלת נדירה‪ 95%,‬שייטלו אותה באופן קבוע חייהן ינצלו‪,‬‬
‫אך יש בו גם סיכון זניח שאנשים שייטלו אותה ‪ % 5‬מהם מצבם הבריאותי ידרדר עוד יותר ואי אפשר לדעת‬
‫זאת מראש‪.‬‬
‫אם לוועדת התרופות אין שיקול נזיקי היא תשקול עלויות ותאשר את התרופה‪ .‬אך תארו לעצמכם מצב שבו‬
‫עובדי הציבור יודעים שהם חשופים לתביעות נזיקין הם אומרים מה אני צריך פס"ד שיקבע שאני התרשלתי‬
‫ואז התוצאה עלולה להיות שתרופה שראוי לאשר אותה מבחינת לרנד הנד (עלות תועלת) לא תאושר‪ .‬יכולנו‬
‫לטעון שזה א מיוחס לניקים ציבוריים ופרופ' ישראל גלעד טוען שזה כן מיוחד לפרופסורים ציבוריים ‪ .‬ישנה‬
‫חברת תרופות ששוקלת האם לייצר תרופה בדיוק בנתונים שהוצגו‬
‫איך קרה שכאשר מדובר במזיק ציבורי לא שיווקו את התרופה אך כאשר מדובר במזיק פרטי כן תתקבל‬
‫ההחלטה לשווק את התרופה? בגלל שיקולי רווח‪ -‬זה נובע מכך שלפקיד ציבור אין עניין אישי אם התרופה‬
‫תאושר או לא‪ ,‬הוא לא מושפע מהרווח או ההספד של הרווח‪ .‬לעומת זאת מנכל של חברת תרופות יש עניין‬
‫אישי בהצלחת התרופה ולכן הטענה היא שאן אנחנו נטיל אחריות רחבה מידי על פקידי ציבור זה יוביל לעיוות‬
‫שיקול הדעת השלטוני‬
‫עמימות באשר לקיומה של סטייה מסטנדרט הסבירות בהיעדר סטנדרט להשוואה – לפעמים שיקול‬ ‫‪.6‬‬
‫הדעת שהמדינה מפעילה הוא מאוד רחב‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬איפה להציב את כיפת ברזל‪ -‬ישנם שיקולים מאוד כבדים ורחבים‪.‬‬
‫הטענה אומרת שכאשר מדובר בשיקול דעת רחב קשה לביהמ"ש לקבוע מה הסטנדרט הראוי‪.‬‬
‫רשויות ציבוריות מקבלות הרבה החלטות‪ ,‬חלק מהן שיקול דעת צר אין בעיה שדיני הנזיקין יתערבו כי אני‬
‫יודע לומר אם פעלת ע"פ חוק או לא‪ .‬אבל כשמדובר ברחב הטענה היא שקשה לקבע מה סביר ומה לא סביר‪,‬‬
‫ואז מבחינת דיני הנזיקין יש להזהיר‪.‬‬
‫גם כשמדובר בשיקולי רחב זה לא שזה לא שפיט! ‪ -‬אלא שדיני נזיקין צריכים להיות זהירים‬
‫דוגמא לשיקול דעת רחב‪:‬‬
‫פסד שטנברג נ עירית בני ברק‪ -‬מר שטנברג מיהר לכולל והגיע לרחוב ראשי התברר שהרחוב מוצף במיי ביוב‪,‬‬
‫מר שטרנברג אחז בארבעת המינים וידיו היו תפוסות ‪ ,‬שטנברג קפץ מעל השלולית הגדולה‪ ,‬החליק מעד נפל‬
‫ונגרמו לו נזקי גוף‪ ,‬בירך ברגל ואושפז ונותח היה נזק רציני הוגשה תביעת נזיקית נגד עירית בני ברק ‪ ,‬בגלל‬
‫שלא תחזקה כיאות את מערכות הביוב ולא נוקזו המים‪.‬‬
‫אם נחשוב על כך בצורה מעמיקה‪ ,‬כאשר נאמר כי ביהמ"ש צריך להיות זהיר בהתערבות זה נראה הגיוני אך‬
‫זה בדיוק המקרה הזה‪ -‬עברנו לרמה העירונית‪ .‬דיברנו עד עכשיו על הרמה המדינית כמו רשויות ועכשיו עברנו‬
‫לדבר על מסגרת עירונית אם ביהמ"ש מטיל פה אחריות נזיקית מה שהוא אומר לעירית בני ברק את צריכה‬
‫להקצות אחרת את המשאבים‪ .‬תני פחות לפינוי זבל ותקצי יותר לתשתיות ביוב‪.‬‬
‫בימה"ש בפס"ד זה מטיל אחריות על העירייה‪.‬‬
‫עד פס"ד גורדון הגישה הייתה יותר מצומצמת‬
‫הבחנה בין מקרי פיקוח וביצוע – (אין צורך)‬ ‫‪.7‬‬
‫מחדל טהור‬ ‫‪-‬‬
‫הרתעת חסר כלפי המזיקים הישירים‬ ‫‪-‬‬
‫שיקולים של הגינות וצדק‬ ‫‪-‬‬

‫אי השפיטות ‪ -‬כאשר מדברת על רשויות ציבוריות בנזיקים ואנחנו טוענים את הטיעון אי שפיטות זו‬ ‫‪.8‬‬
‫יציאה למלחמה‪ .‬כאשר אנו רוצים לקיים דיון רציני בטיעון השפיטות נבחין בין שני טענות אי שפיטות‬
‫שונות שלעיתים נטענות בערבוביה אך הן שונות‪.‬‬

‫[‪]50‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫‪ ‬אי שפיטות מוסדית‪ -‬ביהמ"ש הוא לא המוסד המתאים להכריע בסוגיה זו‪ ,‬הוא סובל‬
‫מנחיתות מוס דית‪ .‬ביהמ"ש לא מכיר את כל השיקולים של הרשות הנבחרת‪ ,‬אין לו את רוחב‬
‫הירייה למשל איך לחלק תקציב או האם לצאת למלחמה אלא מי שבעצם יודע לעשות זאת‬
‫כמו שצריך זאת הרשות‪ .‬כיוון שביהמ"ש לא בקיא בכל השיקולים האלו הוא לא המוסד‬
‫המתאים להכריע בסכסוך‪.‬‬
‫א פילו אם טיעון זה משכנע מישהו‪ ,‬הוא לא משכנע כשהוא נטען נגד ביהמ"ש המנהלי או בג"ץ והסיבה לכך‬
‫היא שביהמ"ש המנהלי שזה אחד משניים או בהמ"ש לעניינים מנהליים כלומר המחוזי או בג"ץ‪ .‬הסיבה לכך‬
‫שהטיעון לא משכנע שהוא נטען בפני ביהמ"ש המנהלי היא משום שהמומחיות של ביהמ"ש המנהלי היא‬
‫בהעברת ביקורת שיפוטית על רשויות המנהל‪.‬‬
‫שופטים מנהליים צוברים במהלך עבודתם ידע ומומחיות בכדי להעביר ביקורת שיפוטית על רשויות המנהל‪.‬‬

‫פן חוקתי‪ -‬אי שפיטות נורמטיבית‬

‫טיעון זה אומר אפילו אם ביהמ"ש לא סובל מנחיתות מסודית הוא כן מוסד שיכול להכריע בסכסוך‪ ,‬לא ראוי‬
‫שהוא ייעשה זאת‪.‬‬
‫אפילו אם אין בעיה של אי שפיטות מוסדית‪ ,‬ביהמ"ש יכול להשפיע סכסוך ולהכריע‪ ,‬לא ראוי שהוא יתערב‬
‫בתחומים מסוימים שרצוי‪ /‬ראוי שיתקבלו על ידי רשות נבחרת‪.‬‬
‫זה בעצם טיעון של הפרדת רשויות‪ ,‬כבוד הדדי בין רשויות‪ ,‬יש החלטות שנאמר כי זה לא בהחלטת ביהמ"ש‪.‬‬
‫‪-‬דוגמה לשאלה שלא ראוי שביהמ"ש שיתערב‪ :‬האם לצאת למלחמה‪ -‬נשאיר זאת לרשות הנבחרת‬
‫‪ -‬טענת אי השפיטות על שני פניה היא נחשלת כאשר היא נטענת נגד בית המשפט המנהלי‪ .‬הסיבה לכך‬
‫היא שביהמ"ש המנהלי זו המומחיות שלו‪.‬‬
‫ראינו שיש ש יקולים סותרים‪ ,‬מצד אחד המדינה כיס עמוק אז בוא נטיל עליה אחריות אך מצד שני אולי‬
‫השיקולים הללו כמו אי שפיטות הרתעת יתר וכו' מובילים את בתי המשפט להתלבטויות וגם אצלנו המציאות‬
‫המשפטית מתלבטת והפסיקה הישראלית ביחס לרשויות ציבוריות היא כמטוטלת‪ ,‬היא נעשה בין הגישה‬
‫המצרה את האחריות לבים הגישה המרחיבה‪.‬‬
‫מדובר רק על העליון‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬מפלס האחריות נמוך‪ ,‬בתי המשפט העליון לא כ"כ מטיל אחריות על המדינה‪ .‬בשנות ה‪-‬‬
‫‪ 80‬פס"ד גורדון פתח את המחסום ואנחנו עוברים לגישה מרחיבה‪ ,‬נראה הטלת אחריות על המדינה כמו תמר‬
‫סורן‪ ,‬גורדון‪ ,‬עיריית חדרה נגד זוהר‪ ,‬שטרנברג‬
‫שמגר בפס"ד לוי מייבא אל המשפט הישראלי מן הדין האנגלי את חריג שיקול הדעת אומר‪:‬‬
‫"במקרים שבהם פעילות המדינה ‪ /‬הרשות מתאפיינת בשיקול דעת רחב‪ ,‬אנחנו בתי המשפט צריכים להיות‬
‫זהירים בהטלת אחריות נזיקית עליה"‪.‬‬
‫אולי פס"ד לוי הוא מבשר השינוי? אולי בעקבותיו נחזור לגישה הישנה? פס"ד לוי הינו חריג והפסיקה‬
‫בביהמ"ש העליון ממשיכים להטיל על המדינה להטיל אחריות‪ -‬עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ‪,‬‬
‫שתיל נ' מ"י)‪.‬‬
‫היום ניתן לראות שפסיקה חדשה בייחוד אבל לא רק של השופט עמית מביהמ"ש העליון מנשבת ממנה רוח‬
‫חדשה של חזרה אחורה לגישה המסורתית שמצמצמת אחריות (אימפורט‪ ,‬כים‪-‬ניר נ' הבורסה לניירות ערך‬
‫החלטות הנושאות בחובן שיקולי מדיניות רחבים צריכות להתקבל ע"י רשויות נבחרות‪.‬‬

‫עקרון הפרדת רשויות ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מנגד – ביהמ"ש ממילא מתערב בהחלטות הרשות במישור המנהלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביקורת שיפוטית נזיקית‪ -‬כשמדברים על טענת אי השפיטות נחלקת למוסדית ונורמטיבי‪ ,.‬המרצה‬ ‫‪‬‬
‫חושב על שני פניה גם מוסדית וגם נורמטיבית היא נחלשת כאשר מדובר בבית משפט מנהלי‪.‬‬

‫‪29/12/21‬‬

‫צפיות נורמטיבית‪ :‬סוג הניזוק‬

‫ישנם ניזוקים שעצם העובדה שהם ניזוקים זה שיקול שתומך בקיומה של חובת זהירות‪ ,‬שיקול שאומר‬
‫שיש צפיות נורמטיבית מתחלקים ל ‪ 2‬קבוצות ‪.‬‬

‫[‪]51‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ילדים וחסרי ישע‪ :‬דוגמא‪ :‬מטווח אימונים והוא מצוי בתוך עיר ליד בית ספר‪ ,‬גן ילדים‪ .‬בעל‬ ‫‪.1‬‬
‫המטווח צריך לקחת בחשבון ששלט אזהרה לא בהכרח ירתיע את הילדים ככל שהם יודעים לקרוא‬
‫אולי הם בכיתה א ולא יודעים לקרוא‪ ,‬הם בכל מקרה עלולים לטפס על גדר או להיכנס דרך פרצה‬
‫קטנה‪ .‬עצם העובדה שמדובר בילד זה שיקול שתומך בקיומה של חובת זהירות ועל כן‪ ,‬נוכחות של‬
‫ילדים וחסרי ישע במקום בו קיימת סכנה צריכה להוות שיקול משמעותית בקיומה של חובת‬
‫זהירות ‪.‬‬
‫ילדים וחסרי ישע הם אינם מונעי נזק טובים ‪.‬‬
‫הצדקות לקיומה של חובת זהירות‪:‬‬
‫מדובר באוכלוסייה פגיעה; שיעור הנזק הצפוי גבוה ‪L‬‬
‫שיקול דעתם אינו מיטבי ולכן ההסתברות לקרות הנזק גבוהה ‪P‬‬
‫מי המונע הנזק הטוב ביותר? בעל המקום ‪.‬‬
‫משמורת והשגחה‪ :‬מק רים בהם למזיק יש כלפי הילד חובת משמורת והשגחה‪ -‬הורה‪ :‬ילד‪ ,‬הורה‪-‬תלמיד‪,‬‬
‫חסי משמורת והשגחה תמיד תומכים בחובת זהירות‪.‬‬
‫עובדים‪ :‬מקרים בהם המזיק הוא המעסיק של הניזוק‪ .‬הפסיקה בישראל נוטה לקבוע כי למעסיק‬ ‫‪.2‬‬
‫יש חובת זהירות כמעט תמיד‪.‬‬
‫ההצדקות לחובת זהירות‪:‬‬
‫המעביר הוא המונע הנזק והשוקל הנזק הטוב ביותר‬
‫אין לעובד את מלוא המידע‪.‬‬
‫יכולתו של העובד לשנות את מצב הדברים מוגבלת‪.‬‬
‫דוגמת המתנול ‪ :‬חשבו על מצב שבו יש לנו עובד במפעל‪ ,‬העובד הזה מוצא באחד מן חדרי המפעל‬
‫בקבוק שמכיל נוזל שקוף‪ .‬העובד חושב שמדובר בוודקה‪ ,‬הוא שותה את תחולת הבקבוק‪ ,‬מרגיש‬
‫קצת לא טוב ונרדם‪ .‬באיזשהו שלב המעביד רואה שהעובד מנומנם‪ ,‬מרגיש לא טוב והוא שולח את‬
‫העובד הביתה‪ .‬לאחר זמן מה מתברר שלא מודבר בבקבוק וודקה אלא בבקבוק מטנון שנחשב‬
‫לחומר רעיל‪ .‬לבסוף העובד נפטר כתוצאה מהרעלה‪.‬‬

‫סוג הנזק‪:‬‬
‫ישנם נזקים שתומכים בחובת זהירות‪ :‬נזק פיזי לגוף‪ ,‬רכוש‪ .‬נזקים אלו לא מהווים קושי להטלת אחריות‬
‫כלפי המזיק‪ .‬אולם ‪ ,‬ישנם נזקים המערימים קשיים להטלת אחריות‪:‬‬

‫נזקים כלכליים טהורים‪ -‬דוגמת הפקקים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫נזקים נפשיים טהורים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ההשפעה של סוג הנזק על יסודות העוולה‪:‬‬
‫יסוד הנזק – ברק בעניין גורדון קבע לנו שלהגדרת המושג נזק שבסעיף ‪ 2‬לפקודת הנזיקין‪ -‬ההגדרה רחבה‬
‫מספיק על מנת לכלול את כל זוגי הנזקים‪.‬‬
‫יסוד חובת הזהירות – נז ק הוא אחד מהשיקולים שצריך לדון בהם במסגרת הצפיות הנורמטיבית ולכן יש‬
‫לקבוע האם קיימת חובת זהירות בשל סוג הנזק ‪:‬‬
‫יש סוגי נזקים שביחס אליהם אין קושי להכיר בחובת זהירות‪ .‬לדוגמא‪ :‬נזק גוף‪ ,‬סוג נזק שכזה תומך בקיומה‬
‫של חובת זהירות‪.‬‬
‫אך ישנם נזקים שבהם אנו נתלבט יותר לדוגמא‪:‬‬
‫‪-‬נזקים כלכליים טהורים‬
‫‪-‬נזקים נפשיים‪ :‬עוגמת נפש‪ ,‬דיכאון‪ ,‬צער‪ ,‬סבל‪ ,‬כאב פוסט טראומה‪ ,‬הטרדה‪ ,‬מחלת נפש וכד'‪.‬‬
‫כאשר ביהמ"ש בא להכריע בשאלה האם יש חובת זהירות בכל הנוגע לנזק נפשי? עליו לעשות הבחנה בין‬
‫שני דברים‪:‬‬

‫סוג הנזק הנפשי ‪:‬נזק נפשי טהור‪/‬נזק נפשי לא טהור‬

‫נזק נפשי לא טהור‪ -‬לא מהווה קושי להטלת אחריות‪ .‬על פי ישראל גלעד " נזק פרזיטי" אדם צעיר הולך‬
‫ברחוב וכתוצאה מרשלנות העירייה יש כתם שמן על המדרכה‪ .‬כתוצאה מכך נגרם לו נזק גוף קשה כתוצאה‬
‫מהנזק הפיזי נגרם לו נזק נפשי‪ .‬הנזק הנפשי שנלווה לנזק הפיזי שנגרם לו הוא אינו טהור‪ .‬כל נזק נפשי שנלווה‬
‫לנזק הפיזי לא ייחשב לנזק טהור ‪.‬‬

‫[‪]52‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫נזק נפשי טהור‪ :‬נזק נפשי שאינו נלווה לנזק פיזי לגוף או לרכוש‪ .‬דוגמת האצטדיון הקורס ( לעיל) הוא נזק‬
‫עצמאי ואינו תולדה של נזק אחר ‪.‬הניזוקים לא סבלו נזק רכוש\גוף‪ .‬יש לבחון האם מדובר בניזוק הישיר או‬
‫בניזוק העקיף‪ -‬האם מדובר במי שנמצא במעגל הסיכונים הראשוני‪ ,‬בליבת האירוע הנזיקי‪ ,‬או שמא מדובר‬
‫במי שנמצא במעגל הסיכונים המשני ("פריפריית האירוע המזיק")‬
‫הבחנה חשובה מאחר ובנזק נפשי לא טהור‪ ,‬אין קושי להוכחה או להתחזות ולהטלת אחריות כלפי המזיק‪.‬‬
‫במקרה כאמור‪ ,‬הנטייה היא לפצות‪.‬‬
‫כאשר מדובר בנזק נפשי "פרזיטי" לא טהור‪ ,‬אין בעיה ודיני הנזיקין מפצים אותו‪ .‬הבעיה היא כאשר מדובר‬
‫בנזק נפשי טהור‪.‬‬
‫ניזוק ישיר או עקיף‪:‬‬
‫ניזוק ישיר – מי שנגרם לו נזק נפשי משום שהיה נוכח באירוע עצמו ‪.‬‬
‫דוגמת המכונית השועטת‪ :‬אדם עובר במעבר חצייה‪ .‬רכב נוסע לעברו במהירות‪ .‬מרוב פחד האדם ‪:‬קופא"‬
‫במקום ‪.‬המכונית עצרה בדקה ה‪ 99‬ולא פגעה באדם ‪,‬הוא מצליח לבלום‪ .‬כתוצאה מבהלתו נגרם לו נזק נפשי‪.‬‬
‫האם מדובר בנזק נפש טהור? כן ‪ ,‬מאחר ואין פגיעה בגוף או ברכוש‪ .‬האדם ממוקדם בליבת האירוע המזיק(‬
‫ניזוק פוטנציאלי ישיר)‪ .‬דיני הנזיקין יפצו מקרה כזה מאחר ומדובר בנזק נפשי טהור לניזוק הישיר‪.‬‬
‫שינוי דוגמא‪ :‬יש עוד ניזוק בסיפור הזה‪ ,‬אדם נוסף שישב במרפסת שלו וראה את המחזה‪ .‬והאדם הזה הוא‬
‫מסתכל וברגע האחרון מזל שלא קרה כלום‪ ,‬והוא קשה לו‪ ,‬לא נרדם בלילה ומדוכדך‪ -‬כתוצאה מהאירוע הוא‬
‫ניזוק נפשית נזק נפשי טהור‪ ,‬אולם הוא אינו ממוקם בליבת האירוע‪ -‬ניזוק משני עם נזק נפשי טהור‪.‬‬
‫כלל אפשרי שיעזור להבחין בין ניזוק ישיר או עקיף ‪ :‬נשאל את עצמינו האם ניזוק סביר היה חושש במצב‬
‫כזה לפגיעה פיזית בגופו או ברכושו? בדוגמא הראשונה עם הולך הרגל הניזוק כן היה חושש כאמור הוא ניזוק‬
‫ראשוני ‪ ,‬הדוגמא השנייה אין חשש לפגיעה כאמור ולכן הניזוק הוא משני‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬הקשיים בכלל‪ -‬רכבת עוצמתית רוכבת במהירות ולפתע נהג הרכבת מבחין באדם שנשכב על‬
‫פסי הרכבת ברור לו שהוא לא יספיק לעצור‪ .‬מתריע בצופר‪ ,‬ונניח לנהג הרכבת שאם הוא פוגע באדם לרכבת‬
‫לא יקרה כלום והנהג לא חושב לגופו או לרכושו‪ ,‬כי כתוצאה מהפגיעה לא יקרה כלום לרכבת‪ .‬הנהג סובל‬
‫מנזקים נפשיים בשל אותו מקרה‪ .‬לכאורה‪ ,‬אין חשש לגוף ולרכוש‪ .‬אולם אינטואיטיבית מדובר בניזוק ישיר‪-‬‬
‫הוא ממוקם בליבת האירוע הנזיקי‪ .‬הכלל המוצע אינו גורף ישנם מצבים שיש להפעיל שיעול דעת גם במקרה‬
‫שאין חשש לפגיעת רכש או גוף‪.‬‬
‫נזק נפשי טהור לניזוק עקיף מעלה קשיים‪:‬‬
‫דוגמה‪ -‬אדם עובר במעבר חצייה‪ ,‬מכונית שועטת לעברו ודורסת אותו‪ .‬אדם אחר צפה במתרחש מהמרפסת‪,‬‬
‫כתוצאה מכך סובל מנזק נפשי טהור‪ -‬ניזוק עקיף‪ .‬האם הניזוק העקיף יפוצה?‬

‫בית המשפט אומר ‪ ,‬הכלל הוא כי ניזוק עקיף לא יפוצה אלא בהתקיים‬
‫נסיבות מסוימות‪:‬‬
‫פסד גורדון‪ :‬החששות שמעלה בית המשפט‪:‬‬

‫נזק ערטילאי‬ ‫‪-‬‬

‫קשיי הערכה‬ ‫‪-‬‬
‫קשיי אימות‬ ‫‪-‬‬
‫חשש מפני הצפה בתביעות‬ ‫‪-‬‬
‫קושי להוכיח קשר סיבתי‬ ‫‪-‬‬
‫עניין גורדון ‪ :‬אין מניעה מלהכיר בקיומה של חובת זהירות כלפי הניזק ישיר בגים נזק נפשי טהור‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫הקשיים קיימים גם בנזק נפשי לא טהור‬
‫יצירת הרמוניה בין הדינים‬
‫ניזוק עקיף משני – מי שנגרם לו נזק נפשי על אף שלא היה נוכח באירוע עצמו‪.‬‬

‫נזק נפשי טהור‪ :‬גישת הפסיקה‪.‬‬

‫ישנם מצבים בהם נרצה לפצות אף שמדובר בנזק טהור לניזוק עקיף‪ .‬ביהמ"ש חושש ממתחזים‪ ,‬מתביעות‬
‫סרק‪ ,‬מהצפת בתי המשפט‪ .‬ביהמ"ש אומר שכשמדובר בנזק נפשי טהור לניזוק עקיף לא מפצים אלא אם‬
‫כן‪...‬‬

‫[‪]53‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫רע"א ‪ 87/444‬אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן‪ :‬בית משפט דן במאוחד בשני ערעורים שהעלו שאלה זהה‬
‫המקרה הראשון דובר בילד דויד דהאן שנפגע בתאונת דרכים ביום האירוע טרם מלאו לו ‪ 6‬שנים‪ .‬הוריו של‬
‫דויד לא היו אתו במהלך האירוע ( נזקים משניים) כשנודע להם על כך‪ ,‬נסעו לבית החולים‪ .‬דויד גסס במשך‬
‫‪ 24‬שעות עד שהלך לעולמו‪ .‬הוריו טענו שנגרם להם נזק נפשי טהור כתוצאה מהשהייתה ליד מיטתו והצפייה‬
‫בייסוריו הנוראים‪.‬‬
‫המקרה השני‪ :‬אישה שנפגעה ממשאית וכתוצאה מכך נהרגה‪ .‬בתה תובעת נזיקית באותה העילה בשל נזקים‬
‫נפשיים‪ -‬התובעת פיתחה מחלת נפש‪ .‬התובעת לא נכחה בזירת התאונה אך בירה את אמה בבית החולים תוך‬
‫כדי אשפוזה עד שהובאה לקבורה וטוענת התובעת( הילדה) שנגרמה לה מכך מחלת נפש‪.‬‬
‫בשני המקרים הנ יזוקים המשניים לא נכחו בזירת האירוע ולא סבלו פגיעה פיזית ברכושם או בגופם‪.‬‬
‫השאלה המשפטית – האם קיימת אחריות נזיקית לנזק נפשי שנגרם לקרוב משפחה‪ ,‬אשר אדם יקר לו נפצע‪,‬‬
‫נהרג או הועמד בסכנת פגיעה כאמור‪ ,‬בגין מעשה או מחדל רשלני של הנתבע‪ ,‬כאשר אותו נזק נפשי נגרם בשל‬
‫אותה פגיעה או של תוצאותיה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬האם יש לפצות ניזוק משני בגין נזק נפשי טהור?‬
‫מצד אחד ישנה דילמה האם לפצות את הניזוקים בשל החששות שנמנו לעיל‪ .‬מנגד‪ ,‬יש קושי שלא לפצות את‬
‫הניזוקים העקיפים‪.‬‬
‫בית המשפט פסק כי הפיצוי יינתן בהתקיים ‪ 4‬תנאים מצטברים‪( :‬פיצוי בגין נזק נפשי טהור עקיף משני)‬
‫‪.1‬זהות התובע – הפיצוי יינתן רק לניזוקים שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה – הורים‪ ,‬ילדים‪ ,‬בני זוג‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬מדובר בקרבה אינטימית בית המשפט לא פוסל אפשרות לפצות ניזוקים שאינם קרבה ראשונה‪ ,‬אך‬
‫קרובי משפחה נוספים‪ .‬בית המשפט שם דגש על מידת האינטימיות של הקשר‪.‬‬
‫‪.2‬התרשמות ישירה מן האירוע המזיק – כיצד בית המשפט מתרשם מחומרת האירוע לעניין הנזק הנפשי‬
‫שנגרם‪ .‬תנאי זה הוגמש לאורך השנים‪ .‬על מנת לקבל פיצוי יש להתרשם מהאירוע התרשמות ישירה‪ -‬תחושה‬
‫אישי סובייקטיבית‪ .‬אולם‪ ,‬בית המשפט מציין כי תנאי זה גמיש גם הוא‪.‬‬
‫‪.3‬מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק – הנזק הנפשי צריך לקרות במועד קרוב למועד התרחשות‬
‫התאונה המזיקה כאשר התנאי הקובע הוא הקרבה הסיבתית‪ .‬תנאי גמיש‪ .‬בית המשפט מבין שלעיתים נזקים‬
‫נפשיים מתאפיינים באפקט מצטבר עד שניתן להגדירם‪ .‬למשל‪ :‬אדם שחווה התקף פוסט טראומתי מספר‬
‫שעות לאחר שהיה באירוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬בית המשפט מוכן להכיר בכך שלוקח זמן עד שנזק מתגבש וזה לא בהכרח‬
‫יהיה מידי‪ ,‬התנאי הוא גמיש‬
‫‪.4‬סוג הנזק הנפשי – נדרש נזק נפשי חמור מסוג פסיכוזיס‪ /‬נוירוזיס‪ .‬בית המשפט נכון לצמצם דיונים ועלויות‬
‫מערכת באמצעות קביעה זו‪ .‬תנאי קשיח‪ .‬בית המשפט לא יפצה על נזקים קלי ערך‪ .‬כאשר מדובר בנזק נפשי‬
‫טהור לניזוק עקיף‪ -‬בית המשפט דורש שיהיה מדובר בנזק מהותי‪.‬‬
‫ע"א ‪ 05/754‬לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק‪:‬‬
‫העובדות‪ :‬גברת לוי הרתה באמצעות הפריית מבחנה לאחר שלוש שנות טיפולי פוריות‪ .‬בשלב מתקדם של‬
‫הריונה היא חשה צירי לידה‪ .‬הגיע לביה"ח ונבדקה‪ .‬הצוות הרפואי הורה לה לצאת ולהסתובב מעט על מנת‬
‫לזרז את הלידה‪ .‬בשלב מסו ים לאחר שחזרה‪ ,‬מבדיקה שבוצעה התברר כי לעובר אין דופק‪ .‬חבל הטבור של‬
‫העובר הדוק סביב צווארו וחנק אותו למוות‪ .‬בעת המשפט המחוזי קבע כי בית החולים אחראי ביחס לשאלת‬
‫מותו של העובר‪ ,‬אולם דחה את תביעה ההורים לפיצויים בגין אובדן הכנסותיו של העובר ב"שנים אבודות"‬
‫בשל קיומו של ס‪ 1‬לחוק הכשרות האפוטרופסות שלפיו העובר אינו נושא בחבות משפטית‪ ,‬והקושי בהוכחת‬
‫התנאי הרביעי שנקבע בהלכת אלסוחה‪.‬‬
‫השאלה המשפטית‪ :‬האם יש לראות בהורי היילוד כניזוקים עקיפים ובקיומה של הלכת אלסוחה לצורך‬
‫תביעת פיצויים בגים הנזקים הנפשיים?‬
‫בית המשפט פסק –" אין ספק כי בית חולים סביר‪ ,‬וצוותו הרפואי בחדר לידה‪ ,‬יכולים וצריכים היו לצפות‪.‬‬
‫אין עריכת בדיקת חוזרות תוך שעתיים עלולה לפגוע בתובעת המערערת ובעוברה ללא תקנה‪ ,‬העובר היה ניצל‬
‫לו הייתה מבוצעת הבדיקה"‪ .‬בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרופסות אדם כשיר וזכאי לזכויות מגמר לידתו‬
‫ועד מותו‪ .‬לכן העובר לא זכאי לזכויות וחובות כי לא הגיע למצב של גמר לידתו כי לא נולד‪ .‬הבעיה‪ -‬אין ניזוק‬
‫שנגרם לו נזק פיזי‪ .‬הנזקים שנגרמו לאם אינם מתאפיינים בנזקים גופניים‪ .‬העובר אינו בר תביעה‪ ,‬נותרנו עם‬
‫ההורים אשר סובלים מנזק נפשי‪ -‬הם לא סובלים מנזק פיזי או רכושי‪ ,‬העובר הוא לא רכושם כי מדובר באדם‬
‫ואדם הוא אינו רכוש‪ .‬הנזק שנגרם להורים‪ -‬נזק נפשי‪ ,‬אולם אינם עומדים בהלכת אלסוחה‪ .‬על מנת לפצות‬
‫את ההורים בגין הנזק הנפשי הטהור שהם סבלו ניתן לעשות כך בשני דרכים‪:‬‬
‫ההורים הם ניזוקים ישירים‪ -‬במקרה כאמור הלכת אלסוחה לא תחול מאחר והם ניזוקים ישירים‪ .‬ניזוק‬
‫ישיר זכאי לפיצוי בגין נזק נפשי טהור‪ (.‬קל יותר לפצות במקרה כזה) דעת מיעוט השופטת חיות‪ :‬ניתן להרחיב‬
‫את מעגל הניזוקים בראשוני ולכלול בו את שני ההורים‪ ,‬כך שימוקמו במעגל הניזוקים הראשוני ושניהם‬
‫ניזוקים ישירים ועיקריים‪ ,‬הר ציונל הוא הכרה באירוע הלידה כשיאו של תהליך ההולדה‪ ,‬וכחווה מרכזית‬
‫ומכוננת מבחינת שני ההורים כאחד‬

‫[‪]54‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ע ל מות העובר אין פיצוי היות ולא נולד‪ ,‬לו היה נולד ואז נפטר‪ ,‬הייתה עומדת עילה לפיצוי בשל אובדן‬
‫השתכרות לעתיד ‪.‬‬
‫ההורים הם ניזוקים משניים והעובר הוא ראשי‪ " -‬נזק נפשי טהור" לניזוק עקיף‪ .‬הבעיה‪ -‬יש לרכך את התנאי‬
‫ה ‪ 4‬שנקבע בהלכת אלסוחה כ ך שניתן לפצות בגין נזקים נפשיים חמורים פחות מאלה שנקבעו‪ .‬דעת הרוב‬
‫מפי השופט ריבלין‪ -‬אם העובר נמצאת על קו הגבול בין ניזוק משני לעיקרי‪ ,‬מצד אחד ברור שהעובר ממוקם‬
‫בליבת האירוע המרכזי‪ .‬מנגד‪ ,‬הבדיקה שלא בוצעה ברשלנות‪ ,‬הייתה אמורה להיות הגופה‪ ,‬העובר מת ברחמה‪,‬‬
‫ובכל מקרה בית המשפט סבור כי גם האם וגם האב זכאים לפיצוי‪ ,‬אל אף שלא עומדים בתנאי ה‪ 4‬בהלכת‬
‫אלסוחה‬
‫בית המשפט מוצא לנכון לפצות את ההורים על הנזק הנפשי הטהור שנגרם להם על אף שלא עמדו בתנאי ‪4‬‬
‫לפי הלכת אלסוחה‬

‫קשר סיבתי עובדתי – דרישת הסיבתיות העובדתית‪:‬‬

‫סיבתיות‬
‫כל ההסדרים הנזיקיים דורשים קשר סבתי בין ההתנהגות העוולתית של הנתבע‪ ,‬לבין הנזק שנגרם לתובע‬
‫סעיף ‪ 64‬לפקנ"ז‪-‬דרישת הסיבתיות‪ " -‬רואים אדם כמי שגרם לנזק בַּ אֲ שָ מֹו‪ ,‬אם היה האשם הסיבה או אחת‬
‫הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה…"‬
‫מקובל כי דרישת הקשר הסיבתי נחלקת לשני תנאים מצטברים שיש להוכיח‪:‬‬

‫סיבתיות עובדתית‬ ‫‪-‬‬

‫סיבתיות משפטית‬ ‫‪-‬‬

‫כאשר מדובר במעשים‪ ,‬נשאל‪ :‬האם אלמלא היה הנתבע פועל כפי שפעל‪ ,‬היה התובע ניזוק?‬
‫כאשר מדובר במחדלים‪ ,‬נשאל‪ :‬לו היה הנתבע פועל באופן מסוים‪ ,‬האם היה נמנע נזקו של התובע ?‬

‫סיבתיות עובדתית‪" -‬סיבה בלעדיה אין" נבחנת באמצעות מבחן ה אלמלא‪.‬‬

‫שאלת ה אלמלא במעשה‪ :‬האם אלמלא היה הנתבע פועל כפי שפעל‪ ,‬היה תובע הניזוק? לדוגמא‪ :‬אדם עובר‬
‫ליד המזח ורואה את ב' מסתכל על הים‪ .‬אדם דוחף אותו אל הים הגועש‪ ,‬וב' טובע‪ .‬כאן מבחן ה אלמלא‬
‫מתקיים‪ .‬כאשר פעילות הנתבע גרמה לנזק‪ -‬יש קשר סיבתי‪.‬‬
‫כאשר מדוברת בשאלת ה אלמלא במחדל‪ :‬לו היה הנתבע פועל באופן מסוים‪ ,‬האם היה נמנע נזקו של‬
‫התובע? לדוגמא‪ :‬א עובר ליד חוף הים והים גועש ורואה ילד שכוחותיו האחרונים מנסה להגיע אל החוף‪ ,‬א‬
‫מחליט לא לסייע לילד‪ ,‬התשובה למבחן ה אלמלא במקרה זה מורכבת יותר מאחר שבית המשפט צריך‬
‫להכריע ביחס לאיזו שהיא התרחשות היפותטית‪ .‬דוגמא‪ :‬במצב של חובת מסירות מידע לגבי סיכון שמצוי‬
‫בטיפול רפואי‪ ,‬השאלה שנשאלת‪ -‬לו היה נמסר המידע האם המטופל היה מחליט אחרת בהליך הרפואי? אם‬
‫הייתם אומרים לי אולי הייתי מחליט אחרת‪ ,‬אם היה נמסר לי מלוא המידע‪ ,‬לא הייתי מאפשר __ ‪.‬‬
‫כשהתשובה במבחן ה אלמלא היא שלילית במעשים – יש קשר סיבתי‬
‫ישנם מצבים שבהם מבחן ה אלמלא מוביל לתוצאות אבסורדיות ומלווה עמו מס' קשיים‪:‬‬
‫דוגמא‪ :‬גורמים חלופיים‪ :‬שני חברים יוצאים יחד לציד‪ .‬מבחינים בדמות שנראית להם כמו דוב‪ ,‬בו זמנית‬
‫יורים לכיוונה של הדמות‪ ,‬כדור אחד פגע בראשו של הדמות‪ ,‬והכדור השני פוגע בליבה של הדמות‪ .‬בדיעבד‬
‫התברר כי מדובר באדם‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬אלמלא הכדור א היה נגרם נזק לדמות? כן‪ ,‬הכדור של האדם השני‪.‬‬
‫מבחן ה אלמלא לא מתקיים‪ .‬אין קשר סיבתי‪ ,‬מדובר בתוצאה אבסורדית לא להכיר בקשר סיבתי במקרה‬
‫הנ"ל‪ .‬הוא בכל מקרה היה מת‪ .‬שניהם לא יכלו לצאת פטורים מאחריות‪ .‬אם התשובה היא לא‪ -‬ישנו קשר‬
‫סיבתי‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ -‬אדם שיצא לטיול ולוקח איתו מימייה עם עוד שני חברים‪ .‬חבר א מרעיל לו את המימייה ‪,‬‬
‫חבר ב' מחורר את המימייה כך שתתרוקן‪ .‬בסוף מת מהתייבשות מדובר בגורמים משלימים‪.‬‬
‫האם אלמלא ההרעלה‪ ,‬האדם היה מת? כן‪ ,‬כתוצאה מהתייבשות‪ .‬האם אלמלא ניקוב המימייה האדם היה‬
‫מת? כן‪ ,‬כתוצאה מההרעלה‪ ,‬במעשים נדרש להגיע לתשובה שלילית על מנת לקבוע שמתקיים קשר סיבתי‪.‬‬
‫הפתרון‪ :‬כאשר ישנם מס' גורמים לנזק וכל אחד מהם הוא גורם מספיק כדי לגרום לנזק‪ ,‬מבחן ה אלמלא‬
‫יוחלף במבחן הדיות ( מבחן הגורם המספיק) שלפיו נשאלת השאלה – האם די בכל אחד מן הגורמים המזיקים‬
‫החלופיים כדי לגרום לתוצאה המזיקה? כן‬
‫במבחן הדיות נדרשת תשובה חיובית על מנת לקבוע קשר סיבתי‪.‬‬
‫סדר בשבילי‪:‬‬
‫מבחן ה אלמלא ‪ -‬כאשר התשובה היא שלילית במעשים‪ -‬יש קשר סיבתי‪.‬‬

‫[‪]55‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫מבחן הדיות ‪ -‬כאשר יש כמה גורמים די לכל אחד מהם לגרום לנזק‪ ,‬האם ללא גורם א היה גורם נזק? כן‪,‬‬
‫התשובה היא חיובית אז יש קשר סיבתי‪.‬‬

‫סיבתיות משפטית‪-‬‬
‫הפסיקה‪ ,‬בנוסף לסיבתיות העובדתית‪ ,‬דורשת סיבתיות משפטית היות והסיבתיות העובדתית מובילה למצב‬
‫שלמרות שזיהינו את הגורמים העובדתיים שבלעדיהם אין‪ ,‬אולם נותרנו עם מזיקים נוספים שניתן לומר‬
‫שבלעדיהם לא היה נגרם נזק‪ .‬דוגמת אדם וחווה‪ .‬הקשר הסיבתי המשפטי מהווה מסננת נוספת לגורמים‬
‫העובדתיים‪ ,‬ומוציא מתוכם את הגורמים עליהם אנו חפצים להטיל אחריות‪.‬‬
‫איך עושים את זה?‬
‫המבחנים לבדיקת קיומו של קשר סיבתי משפטי‪ :‬שלושה מבחנים ‪:‬‬

‫המבחן המרכזי והנפוץ ביותר‪ -‬מבחן הצפיות‪ -‬נבדקת ‪ 3‬פעמים בעוולת הרשלנות‪ -‬בשאלת חובת‬ ‫‪-‬‬
‫הזהירות‪ ,‬טכנית\נורמטיבית‪ ,‬בשאלת ההתרשלות‪ :‬צפיות הנזק‪ ,‬סטייה מסטנדרט הסבירות ‪,‬ובשאלת‬
‫הקשר הסיבתי‪.‬‬
‫מבחן הסיכון‬ ‫‪-‬‬
‫מבחן השכל הישר‬ ‫‪-‬‬
‫כעת נרחיב‪:‬‬
‫מבחן הצפיות‪-‬‬
‫בודק האם מנקודת המבט של המזיק קיימת צפיות ביחס ל‪ 3-‬דברים ניתן לצפות שהאירוע התרחש ביחס‬
‫לניזוק ולסוג הנזק‬
‫בעזרת מבחן הצפיות אנחנו למעשה בודקים את הדבר הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬האירוע המזיק‪.‬‬
‫‪.2‬הניזוק‪.‬‬
‫‪.3‬סוג הנזק שנגרם‪.‬‬

‫האם המזיק כאדם סביר‪ ,‬יכול היה וצריך היה לצפות כי אשמו יביא לנזקו של הניזוק?‬
‫השאלה מוחלת כלפי כל המזיקים העובדתיים לנזק‪ ,‬ובוררים מתוכה רק את הגורמים שיש בניהם‬
‫קרבה משפטית‪ .‬דוגמא‪ :‬דוגמת הגדנ"ע – ילדים נכנסו לחדר הנשקים של הגדנ"ע וגנבו נשק ונפלט‬
‫כדור וילד מת‪ .‬החבר ששכנע את הילדים להיכנס לחדר הנשקים עשה זאת בגלל אביו שמחזיק נשק‬
‫בבית‪ ,‬עובדה שיצרה אצל החבר את התשובה להתעסקות בנשקים‪ .‬האם האב היה צריך לצפות שהבן‬
‫שלו ישכנע את החברים שלו לפרוץ לחדר הנשקים‪ ,‬וכתוצאה מכך ישחקו ויפגעו על אף שיש סיבתיות‬
‫עובדתית‪ ,‬אין סיבתיות משפטית‪ .‬מאחר ואדם סביר לא היה צופה ולא היה צריך צפות כי אשמו יביא‬
‫לנזקו של הניזוק‪.‬‬
‫מבחן הסיכון‪-‬‬
‫מותאם לעוולות עם אחריות מוחלטת (שלא דורשות אשם)‪ .‬מבחן הצפיות מגלם בתוכו את רעיון‬
‫האשם להטלת אחריות‪ ,‬אולם לא כל העוולות דורשות אשם מטילים אחריות גם על נזקים לא צפויים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬פלת"ד מטיל אחריות מוחלטת ועדיין יש דרישה לקשר סיבתי משפטי‪ .‬הבעיה‪ -‬מבחן הצפיות‬
‫מגלם את שאלת האשם‪ .‬כשמדובר בעוולות שלא דורשות אשם (אחריות מוחלטת\חמורה) יש להחיל‬
‫את מבחן הסיכון במקום מבחן הצפיות‪.‬‬
‫בעוולות בהן סוגי האחריות הן אחריות חמורה או מוחלטת‪ ,‬מבחן הצפיות לא יתאים (משום שלא‬
‫מחפשים אשם)ולכן יש צורך במבחן חלופי שהוא מבחן הסיכון‪.‬‬
‫מבחן הסיכון הוא מבחן שבד"כ נשתמש בו לבדוק סיבתיות משפטית בעוולות שאינן מבוססות אשם‪.‬‬
‫השאלה שנשאלת במבחן הסיכון‪ -‬היא האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגות‬
‫המזיק?‬
‫דוגמא‪ :‬תאונת דרכים‪ ,‬הדורס טוען לאי קיום קשר סיבתי בגלל שנכנסה דבורה לרכב‪ ,‬הדורס אלרגי‬
‫לדבורים‪ ,‬וכתוצאה מכניסת הדבורה איבד שליטה ודרס את הילד‪ .‬הטענה נשענת על כך שגם בפלת"ד‬
‫יש דרישה לסיבתיות‪ ,‬כי לא יכל לצפות שתיכנס דבורה לרכב‪.‬‬
‫מבחן הצפיות לא מתאים ולא מתעסק בגורמים המתערבים הזרים המיוחדים (הדבורה)‪ ,‬ולכן נפעיל‬
‫את מבחן הסיכון‪ .‬במסגרת מבחן זה נשאל האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה‬
‫התנהגותו של המזיק‪ .‬כלומר‪ ,‬האם הפגיעה בהולך הרגל היא בתחום הסיכון של נהיגה ברכב ?בוודאי‬

‫[‪]56‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫שכן‪ .‬במקרה כזה יש סיבתיות משפטית במילים אחרות " לא מעניין אם נכנסה דבורה או לא" אתה‬
‫אשם‪ .‬כל תוצאה שהיא בתחום הסיכון של ההתנהגות המזיקה של המזיק‪ ,‬קיימת סיבתיות משפטית‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שמבחן הסיכון הוא קש"ס משפטי בעוולות שאינן מבוססות אשם‪.‬‬
‫מבחן השכל הישר –‬
‫מבחן של היגיון‪ ,‬החלנו את מבחן הצפיות‪ ,‬את מבחן הסיכון‪ ,‬ועדיין מתלבטים? מבחן השכל הישר בא לעזור‬
‫במקרים אפורים כמבחן עזר נוסף והוא מבחן של היגיון‪.‬‬
‫נקבע על ידי השופט ברק ולפיו נשאלת השאלה האם כל התכונות המציינות את אשמו של המזיק‪ ,‬תרמו‬
‫בפועל להתהוות התוצאה המזיקה‪.‬‬
‫האם בפועל המזיק תרם לקרות הנזק וראוי להטיל על המזיק אחריות?‬
‫יש לבחון האם אשמו של הנתבע מהווה גורם משפטי לנזק במישור ההגיוני‬
‫‪5/1/22‬‬
‫ניתוק הקשר הסיבתי – מתי ניתן לקבוע שאין סיבתיות‪ ,‬שהקשר הסיבתי בנזיקין נותק?‬
‫סעיף ‪ 64‬לפק' הנזיקין קובע את העיקרון‪ :‬שלפיו אדם אשר גרם נזק אם אשמו הוא אחת הסיבות לנזק‪,‬‬
‫שלושה מצבים חריגים שקבע המחוקק שבהם הקשר הסיבתי נותק‪ .‬עולה השאלה איך מתייחסים לחריגים‬
‫האלה? יש לנו ‪ 2‬גישות‪:‬‬
‫קיימות שתי גישות פרשניות לעניין המעמד‪/‬סדר הבדיקה של חריגים אלו‪:‬‬
‫גישה אחת ‪,‬תורת שוויון הגורמים פרופסור אנגלרד‪ :‬לפי גישה זו‪ ,‬יש לאמץ לתוך הרישא של הסעיף כלל‬
‫שלפיו במקום שבו מתקיים קשר סיבתי עובדתי‪ ,‬יש בהכרח גם סיבתיות משפטית אלא אם כן מתקיים אחד‬
‫מהחריגים‪ .‬כלומר‪ ,‬בהתאם לגישה זו‪ ,‬אם קיים קש"ס עובדתי‪ ,‬קיים בהכרח גם קש"ס משפטי ואין צורך‬
‫לבדוק אותו אלא אם כן מתקיימים אחד החריגים ‪.‬‬
‫הקושי בגישה זו‪ :‬סיבתיות משפטית מעניקה שיקול דעת חשוב לביהמ"ש ולמעשה‬
‫תורה זו מצמצמת את שיקול הדעת של ביהמ"ש‪ .‬שיקול הדעת יוענק לביהמ"ש רק‬
‫בהתקיים אחד מהחריגים ‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬דנ"א ‪ 98/7794‬רביד נ' קליפורד‪ -‬טיפול שיניים שהסתבך – נניח שלא נכון‬
‫לקבוע שיש קשר סיבתי משפטי‪ ,‬שהרופא לא יכול היה לצפות זאת – לגישתו של‬
‫אנגלרד‪ ,‬גם אם ביהמ"ש סבור שאין פה צפיות ושרופא לא התרשל ושלא נכון‬
‫להטיל אחריות ואין קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק‪ ,‬נניח שאתם רוצים‬
‫לקבוע את זה – הגישה הזו מאוד מצמצמת את שיקול הדעת של בית המשפט ואת‬
‫השיפוטיות שלו‪ .‬גישה זו אינה הגישה השולטת‪.‬‬
‫הגישה השנייה‪ -‬על פי גישה זו‪ ,‬גורם עובדתי שיש לגביו קשר סיבתי עובדתי ‪,‬ייחשב לגורם משפטי רק אם‬
‫הוא יעמוד במבחן נוסף‪ :‬סיבתיות משפטית בהתאם למבחן הצפיות‪ ,‬וזאת בכל מקרה ולא רק במסגרת‬
‫החריגים המנויים בסעיף‪ .‬כלומר בהתאם לגישה זו ‪,‬בכל מקרה יש לבדוק קודם סיבתיות עובדתית ואם‬
‫מתקיימת‪ ,‬צריך לבדוק סיבתיות משפטית ורק לאחר שנקבע ששתיהן מתקיימות‪ ,‬ניתן לומר שיש קש"ס‪.‬‬
‫הקושי בגישה זו היא מייתרת את הצורך בחריגים גורמת לצורך בחריגים להיות מיותר‪.‬‬
‫החריגים לפי סעיף ‪: 64‬‬
‫החריג הראשון‪ :‬סעיף ‪) 1(64‬סעיף זה קובע כי‪" :‬הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל‪ ,‬שאדם‬ ‫‪.1‬‬
‫סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה " על פי‬
‫החריג הזה‪ ,‬כאשר כוח עליון היה גורם הכרחי לנזק – יישלל הקשר הסיבתי אם אי אפשר היה‬
‫למנוע את התוצאה של הכוח העליון בזהירות סבירה‪ .‬כוח עליון במנתק קשר סיבתי לפי הפסיקה‬
‫ייבחן באמצעות מבחן הצפיות‪ :‬על מנת שהנתבע המזיק יוכל ליהנות מהחריג הוא צריך להוכיח‬
‫שמזיק סביר לא יכול היה לצפות את הכוח העליון ובהמשך לכך‪ ,‬שאדם סביר לא יכול היה למנוע‬
‫את תוצאותיו בזהירות סבירה‪ .‬מעמדו של חריג זה בעיניי ביהמ"ש – ניתן ללמוד מן הפסיקה‬
‫שכאשר הנתבע מבקש "ליהנות "מחריג זה‪ ,‬לא די בכך שיוכיח שמדובר בגורם טבעי בלתי רגיל‪,‬‬
‫אלא הוא צריך גם להוכיח שמזיק סביר לא יכול היה לצפתו מראש ולמנוע את תוצאותיו גם‬
‫בזהירות סבירה‬
‫דוגמה – ע"א ‪ 93/2757‬שרון נ' או‪.‬אר‪.‬אס‬
‫העובדות‪ :‬עובדים של החברה הוזמנו לתקן שער חשמלי שהתקלקל בכניסה לחניון‪ .‬השער היה כבד‬
‫העובדים פירקו את השער הכבד והשעינו אותו על הקיר‪ .‬רוחות מאוד חזקות וכנראה חריגות הסיתו את‬
‫השער ממקומו והוא נפל על אחד העובדים ומחץ אותו‪ .‬אחת הטענות שעלתה בפסק הדין זה שנותק‬
‫הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק בשל כך שהשער נפל בגלל משבי רוח חריגים )דבר שאושר על‬
‫ידי השירות המטאורולוגי – הייתה טענה שמדובר בכוח עליון כמשמעו בסעיף ‪) 1 (64‬לפקודה והדבר‬

‫[‪]57‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ניתק את הקשר הסיבתי‪ .‬בית המשפט לא מקבל את הטענה ואומר שניתן היה למנוע את הנזק‬
‫באמצעים פשוטים וזולים‪ .‬מבחינת הניתוח המשפטי‪ ,‬יש כאן קשר סיבתי עובדתי – מבחן ה אלמלא‬
‫מתקיים‪ .‬בית המשפט מכריע שניתן היה לצפות שהשער ייפול ומתקיים פה מבחן הצפיות והחריג‬
‫בדבר ‪) 1 (64‬איננו מתקיים‪.‬‬
‫כלומר שעל מנת "ליהנות" מחריג זה‪ ,‬צריך להוכיח שנהגו בזהירות סבירה נוכח הכוח העליון‪.‬‬
‫סעיף ‪ )1(64‬מאפשר לנתבע לטעון לניתוק קשר הסיבתי אם יוכח שנהג בזהירות סבירה נוכח פני המקרה הטבעי‬
‫הבלתי רגיל‪ -‬יוצא שחריג זה הוא חסר משמעות בתביעות שעילתן היא עוולת הרשלנות‪ .‬אם הנתבע הצליח‬
‫להוכיח שנהג בזהירות סבירה‪ ,‬משמע שהתובע לא הצליח להוכיח התרשלות(אם הייתה זהירות סבירה אין‬
‫התרשלות‪).‬‬

‫החריג השני ‪ )2(64‬סעיף זה עוסק במקרים שבהם" אשמו של אדם אחר הוא שהיה סיבה המכרעת‬ ‫‪.1‬‬
‫לנזק"‪ -‬גורם זר מתערב ‪ :‬חריג זה אומר שהקשר הסיבתי התנתק אם אשמו של אדם אחר הוא‬
‫שהיה הסיבה המכרעת לנזק‪ .‬מדובר בסיטואציה שבה התערב אדם אחר והאשמה שלו הוא הסיבה‬
‫העיקרית והמכריעה לנזק שנגרם לניזוק ואז מתנתק הקשר הסיבתי‪ .‬חריג זה מתייחס למצבים‬
‫שבהם יש אדם נוסף מלבד המזיק הנתבע והאשם שלו היווה גורם בלעדיו אין לנזק (בלעדיו לא היה‬
‫נגרם נזק)‪.‬‬
‫חריג זה מתייחס לסיטואציה שבה אשמו של אדם נוסף מלבד האשם של הנתבע עצמו‪ ,‬היווה גורם‬
‫שבלעדיו אין לנזק ‪.‬‬
‫החריג אינו קובע כיצד תוכרע שאלת אשמו של אדם אחר אך בהתאם לפסיקה‪ ,‬שאלה זו תוכרע‬
‫ע"י מבחן הצפיות‪.‬‬
‫דוגמאות מהפסיקה‪:‬‬
‫ע"א ‪ 96/6649‬הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד עובדות המקרה‪ :‬מדובר באדם שהגיע לביה"ח‬
‫לאחר ניסיון התאבדות‪ .‬אפשרו לאותו אדם לעלות למחלקה ללא ליווי והוא קפץ אל מותו‪ .‬אחת‬
‫הטענות שניתנו שם ‪ ,‬שאין קשר סיבתי והוא נותק‪ .‬ניתן לומר שאלמלא היו נותנים לו לעלות ללא‬
‫ליווי הוא לא יכל לקפוץ‪ .‬מדובר במעשה מכוון לכן קיים מצב שאשמו של אדם אחר ( הניזוק) הוא‬
‫זה שהיווה סיבה מכרעת לנזק‬
‫המזיק הנוסף הוא הניזוק בעצמו‪ .‬הניזוק תורם לנזק‪ ,‬אם הוא לא היה קופץ אל מותו הוא לא היה‬
‫מת‪ .‬בהתאם לסעיף ‪) – 2(64‬הקשר הסיבתי נותק‪.‬‬
‫בית המשפט מכריע כי גם סעיף ‪) 2(64‬כולל בתוכו את בחינת מבחן הצפיות‪ .‬בית החולים צריך היה‬
‫לצפות שאדם שהגיע לשם בשל ניסיון התאבדות ושנותנים לו ללכת לבדו – צפוי שהוא ינסה‬
‫להתאבד שוב‪ .‬ביהמ"ש קובע שחובת הזהירות שהוטלה על ביה"ח נועדה למנוע בדיוק את המעשה‬
‫הזה ולכן הוא צפוי‪ .‬ביהמ"ש משתמש במבחן הצפיות על מנת לבדוק האם אשמו של אדם אחר‬
‫הוא הסיבה המכרעת לקרות הנזק‪.‬‬
‫ע"א ‪ 81/576‬בן שמעון נ' ברדה‪:‬‬
‫עובדות המקרה‪ :‬מדובר במחנה של גדנ"ע שהיה בו חדר נשקים והחלון שלו היה מקולקל‪ .‬נערים‬
‫פרצו למחנה‪ ,‬נכנסו לחדר הנשק ויצאו ממנו עם נשק‪ .‬בהתחלה הם שיחקו משחק של ירי בחוגלות‬
‫ולאחר מכן הם התחילו לשחק במשחק מלחמה שבמהלכו אחד הנערים נפצע קשה בראש‪ .‬הוגשה‬
‫תביעה כנגד האחראים של הגדנ"ע – הם טענו לחריג של סעיף ‪). 2(64‬הנערים ששיחקו עם הנשק הם‬
‫הסיבה המכריעה לנזק וכאן נותק הקשר הסיבתי‪ .‬בית המשפט קבע כי נשק מושך בני נוער וכי‬
‫החלון הפתוח אפשר להם להיכנס ולפעול באין מפריע ולכן ההתרחשות צריכה הייתה להיות‬
‫צפויה‪ ,‬כלומר קובע שמבחן הצפיות התקיים כאן‪.‬‬
‫ע"א ‪ 77/350‬כיתן נ' וייס עובדות המקרה‪ :‬מדובר על עובד שהועסק כשומר ע"י כיתן‪ ,‬הוא נטל כלי‬
‫נשק שהגיע לידיו בעקבות העבודה והוא השתמש בנשק על מנת לרצוח את עו"ד וייס‪ .‬התברר‬
‫שהרוצח איבד את בנו בתאונת דרכים והוא כעס על עו"ד וייס על הפיצוי הנמוך שהתקבל ולכן רצח‬
‫אותו‪ .‬כיתן טוענת לסעיף ‪): 2(64‬נכון שהם נתנו לו נשק כי הוא עובד כשומר אבל אשמו של השומר‬
‫שעבד שם היא הסיבה המכרעת‪ ,‬הוא הרוצח ולכן מתנתק הקשר הסיבתי‪ .‬בית המשפט קובע כי‬
‫דרישת הקשר הסיבתי במקרה הזה אינה מתקיימת‪ ,‬כיתן לא הייתה יכולה או צריכה לצפות זאת‪.‬‬

‫[‪]58‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫כשיש עוד גורם שאחראי לנזק‪ ,‬למשל פס"ד בן שמעון נ' ברדה‪ ,‬גם הגדנ"ע לא בסדר אך כמובן שגם‬
‫הנער שנכנס פנימה ולקח נשק ושיחק איתו – הוא בוודאי אשם‪.‬‬

‫בהתאם לנלמד עד כה‪ ,‬יש בדין הנזיקי ‪ 2‬פתרונות להתמודדות עם מצב כזה‪:‬‬
‫פתרון אחד – היה בכיתן אבל לא נפוץ‪ ,‬לומר שנותק הקשר הסיבתי‪ ,‬אם אין קשר סיבתי את לא‬
‫מעוולת‪ .‬פתרון רדיקלי – הכל או כלום‪ .‬לומר שנותק הקשר הסיבתי אחת מטענות ההגנה היא כי‬
‫אשמו של הרוצח הוא הסיבה המכרעת לנזק וכי הקשס נותן‪ -‬ביהמ"ש קיבל טענה זו‪.‬‬
‫פתרון שני דרך ביניים‪ ,‬לומר ששניהם אחראים – כלל האחריות ביחד ולחוד – מחלקים ביניהם‬
‫את האחריות גרמו לנזק שאינו ניתן להפרדה וייחוס בית המשפט יטיל אחריות בהתאם לגורם‬
‫הנזק של כל מעוול‪ ,‬את הפתרון הזה דיני הנזיקין מאוד אוהבים‪ .‬ההחלטה בפסד כיתן פחות שכיח‪.‬‬
‫על החריג השלישי לא דנים‪.‬‬

‫תאונות דרכים ‪ -‬פלת"ד‪:‬‬

‫מבוא‪:‬‬
‫הרקע לחקיקת החוק‪:‬‬

‫בשנת ‪ 1975‬נחקק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים‪.‬‬

‫החוק נועד לתת מענה למספר שאלות העומדות ביסוד הסדר הפיצויים ובהן‪:‬‬
‫מהי תאונת דרכים?‬
‫מי זכאי לפיצויים?‬
‫מי חייב בפיצויים?‬
‫כיצד יחושבו הפיצויים?‬
‫מהם סדרי הדין וכללי הראיות המשמשים בהסדר מיוחד זה?‬
‫המבנה הכללי של ההסדר שאומץ בחוק הפלת"ד‪:‬‬

‫ניתן לתאר את ההסדר שאומץ בחוק הפלת"ד כמי שמבוסס על ‪ 4‬עמודים‪:‬‬

‫עיקרון האחריות המוחלטת (משמע אין צפיות כי אין אשם);‬ ‫‪.1‬‬
‫ביטוח אישי וביטוח אחריות ‪(.‬חובה סטטוטורית על כל אדם בעולם הפלת"ד);‬ ‫‪.2‬‬
‫קרנית;‬‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬עקרון הבלעדיות ‪.‬‬

‫עמוד ראשון – עקרון האחריות המוחלטת‪:‬‬

‫עיקרון יסוד בחוק הפלת"ד ובעולם הפלת"ד הוא עקרון האחריות המוחלטת‪ .‬עקרון זה מוצא ביטויו בחוק בסעיף‬
‫‪ 2‬ג לחוק הקובע כי‪" :‬האחריות היא מוחלטת ומלאה‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם‬
‫היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים‪".‬‬

‫האחריות על פי החוק אינה מותנת בהוכחת אשם מצד הנהג‪ .‬עצם העובדה שהיה מעורב בתאונת הדרכים היא‬
‫מספיקה להטלת אחריות ‪ .‬בודקים אם אתה אחראי או לא אחראי‬

‫זאת אומרת‪ ,‬האחריות על פי החוק לא מותנית בהוכחת אשם מצד הנוהג‪ ,‬אם נכנסה לנהג דבורה לרכב והוא אלרגי‬
‫לדברים – זה לא רלוונטי‪ ,‬כי זה מכוון לשאלת האשם‪ ,‬והאשם כאן לא רלוונטי‪ .‬מדובר באחריות מוחלטת שאינה‬
‫מבוססת על אשם!‬

‫בנוסף‪ ,‬החוק מוציא מתכולתו כמעט את כל פקודת הנזיקין על ההגנות שבה‪ .‬אין אשם = אין הגנות‪ .‬הסעיף‬
‫מוסיף וקובע כי לנוהג(הנתבע)לא תעמוד טענת רשלנות תורמת כנגד הנפגע (התובע)‬
‫מסעיף ‪4‬א לחוק – המונה מספר סעיפים מפקודת הנזיקין החלים בתביעות עפ"י חוק הפלת"ד – עולה כי‬
‫סעיפים אחרים מפקודת הנזיקין לא יחולו בתביעות לפי חוק הפלתד על ההגנות שלה‪ ,‬ובכלל את טענות ההגנה‬
‫הקבועות בפקודת הנזיקין‪.‬‬

‫[‪]59‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫עמוד שני – חובת ביטוי אישי וביטוח אחריות‪:‬‬

‫בשונה ממרבית הביטוחים (בריאות‪ ,‬תכולה‪ ,‬מבנה ועוד) שהם ביטוחי רשות‪ ,‬בפלת"ד יש חובת ביטוח מנדטורית מכוח‬
‫פקודת ביטוח רכב מנועי בו המחוקק מחייב לעשות ביטוח‪ .‬הסדר זה נקבע על ידי כמה חוקים‪ :‬חוק הפלת"ד והתקנות‬
‫שהותקנו בתוכו ‪ +‬פקודת ביטוח רכב מנועי‪ .‬הסעיפים שקובעים את חובת הביטוח הם סעיפים ‪ 3-2‬לפקודת ביטוח‬
‫רכב מנועי המטילים חובת ביטוח על פי דרישות הפקודה ‪ ,‬בגין אחריות לנזק גוף בתאונת דרכים של צד ג' ובגין נזקי‬
‫גוף לנהג עצמו‪.‬‬

‫ביטוח ה"חובה" כולל שני ביטוחים – ביטוח אישי וביטוח אחריות ‪.‬‬ ‫•‬
‫חובת הביטוח קבועה בפקודת רכב מנועי {נוסח חדש{‪ ,‬התשל"ה‪ 1970-‬שהיא פקודה המשלימה את חוק הפלת"ד ‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ישנם מספר גופים הפטורים מחובת ביטוח לפי סעיפים ‪ 4-6‬לפקודת ביטוח רכב מנועי‪ ,‬כגון רשויות מקומיות‬
‫שקיבלו לכך אישור‪ ,‬תאגידים שקיבלו לכך אישור‪ ,‬המדינה והמשטרה‪ ,‬אלא שמכוח סעיף ‪6‬א לפקודה גופים אלו‪,‬‬
‫הפטורים מחובת ביטוח והם חייבים לתת כל פיצוי שמבטח רגיל חייב היה לתת אילו הייתה קיימת פוליסת ביטוח‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬המחוקק מבין שעל מנת ליישם את העמוד הראשון – חייבים את העמוד השני‪ :‬חייב שיהיה מבטח שיפצה‬
‫ולכן יש חובת ביטוח‪ ,‬מדובר בחובה מנדטורית‪.‬‬
‫את מי על פוליסת הביטוח לבטח ומפני מה ?‬
‫הנטייה הרווחת היא לפרש את הסעיף כמטיל חובה לבטל את הבעלים והנוהג ברכב בהיתר בלבד‪.‬‬

‫כשאנו עושים ביטוח חובה – אנו רוכשים ‪ 2‬שכבות של ביטוח‪:‬‬

‫‪.1‬ביטוח אחריות – סעיף ‪3‬א(‪)1‬לפקודת ביטוח רכב מנועי‪ :‬ביטוח שמבטח צדדים שלישיים מפני נזקי גוף שעלולים‬
‫להיגרם בתאונת דרכים‪ .‬למשל‪ :‬אם אני הנוהגת ויש נוסע שיושב לידי ויש תאונת דרכים והנוסע נפגע‪ ,‬הנוסע נחשב צד‬
‫שלישי וה ביטוח יכסה על הנזק גוף שנגרם לו‪ .‬צדדים שלישיים יכולים להיות גם הולכי רגל‪ .‬הנזקים של הצדדים‬
‫השלישיים מכוסים על ידי פוליסת החובה באמצעות שכבת ביטוח האחריות‬

‫‪.2‬ביטוח אישי – סעיף ‪3‬א(‪ )2‬לפקודת ביטוח רכב מנועי‪ :‬גם הוא שכבה בביטוח החובה והוא מכסה שני שחקנים‪ :‬בעל‬
‫הרכב ואת הנוהג בו בהיתר‬

‫זאת אומרת‪ ,‬שבתאונת דרכים באמצעות ביטוח החובה שנחלק לביטוח אחריות ‪3‬א(‪)1‬ולביטוח אישי ‪3‬א(‪) 2‬אנחנו‬
‫מכסים את כולם‪ :‬בעל הרכב והנוהג בו בהיתר (ביטוח אישי) ואת הולכי הרגל והנוסעים ברכב (ביטוח אחריות ‪(.‬בעולם‬
‫ביטוחי הרכב יש עוד כל מיני סוגי ביטוחים שהם רשות‪ :‬ביטוח צד ג' המבטח מפני נזקי רכוש שעלולים להיגרם לצדדים‬
‫שלישיים אבל הם לא קשורים לנזקי גוף‪ .‬עולם הפלת"ד חל רק על נזקי גוף ‪.‬בנוסף‪ ,‬יש ביטוח מקיף המבטח אותנו מפני‬
‫כל נזק רכוש שאנו עלולים לגרום לעצמנו ולצדדים שלישיים‪ .‬אלו הם ביטוחי רכוש והם לא קשורים לענייננו‪.‬‬

‫הגבלות בפוליסת הביטוח‪:‬‬

‫לעיתים‪ ,‬גם חברת הביטוח והמבוטח רוצים להכניס התניות בפוליסה כדי להוזיל את הפרמיה (נהג יחיד וכד')‪ .‬על מנת‬
‫שתניה בפוליסה תהיה תקפה )תניה = הוראה שמצמצמת את תכולת הפוליסה ‪(,‬היא צריכה לעבור דרך ‪ "3‬מסננות‪":‬‬

‫מסננת ראשונה‪ :‬פקודת ביטוח רכב מנועי – פקודה זו קובעת כל מיני הגבלות ביחס להתניות בפוליסה‪ .‬כך למשל לפי‬
‫סעיף ‪ 15‬לפקודה הגבלה על שטחים מסוימים שבהם משתמשים ברכב היא חסרת תוקף‪ .‬על כן‪ ,‬תניה לפיה הפוליסה‬
‫חלה בבחינה בשטחי הקו הירוק חסרת תוקף‪.‬‬

‫מסננת שנייה‪ :‬חוק החוזים – פוליסת ביטוח היא חוזה בין חברת הביטוח למבוטח וחוק החוזים חל עליה‪ .‬סעיף ‪30‬‬
‫לחוק החוזים‪ ,‬למשל‪ ,‬קובע כי חוזה שכריתתו‪ ,‬תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים ‪,‬בלתי מוסריים או סותרים את תקנות‬
‫הציבור – בטל‪.‬‬

‫מסננת שלישית‪ :‬הלכות מחייבות של ביהמ"ש‪:‬‬

‫ע"א ‪ 83/420‬אשור נ' מגדל‬

‫העובדות‪ :‬ניזוק שהוא נהג טרקטור ברצועת עזה‪ ,‬במסגרת פעילות ביטחונית נגד מחבלים הוא עלה על מוקש והוא ניזוק‬
‫ונפגע נזקי גוף‪ .‬החברה המבטחת שהוציאה את הפוליסה סירבה לשלם לו פיצויים מאחר שנקבעה הגבלה בפוליסה כי‬

‫[‪]60‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫הביטוח לא תהיה אחראית אם מדובר בתאונת דרכים שנגרמה על ידי פעולת איבה‪.‬‬ ‫חברת‬

‫השופט ברק בפסק הדין מבחין בין ‪ 2‬סוגים של התניות בפוליסה ‪:‬‬
‫הסוג הראשון – מדובר בתנאי שמגביל את אחריות חברת הביטוח והוא נמצא בשליטתו ובמודעותו של הנוהג‪ .‬למשל‪:‬‬
‫ביני לבין חברת הביטוח הוסכם שברכבי לא ייסעו יותר מחמישה אנשים‪ ,‬לי יש שליטה אם ייסעו יותר מחמישה‬
‫אנשים‪ .‬כשמדובר בהתניות שנמצאות בשליטתו ובמודעותו של הנהג – אין איתם קושי‪.‬‬

‫הסוג השני – מדובר בתנאי שמגביל את אחריות חברת הביטוח והוא אינו בשליטת הנהג‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬מדובר בתנאי‬
‫שהנהג לא יכול להשפיע על השאלה אם הוא יתרחש או לא‪ .‬מדובר בתנאי שלנהג אין שליטה לגביו אם יהיה עבריין‬
‫פלילי או לא‪.‬‬

‫ההלכה לא ניתן להכיר בתנאים מן הסוג השני‪ ,‬אין להם תוקף מאחר שבעל הפוליסה אינו יכול לדאוג לכך‬
‫שהתנאים המגבילים לא יתרחשו ואם ייעשה כן ‪,‬לא יעבור עבירה פלילית‪ .‬ברק טוען שזה לא הגיוני ולהתניות‬
‫כאלה אין תוקף‪ .‬שכן בעל הפוליסה אינו יכול לדאוג לכך שהתנאים המגבילים לא יתרחשו‪ ,‬ואם יעשה כן לא‬
‫יעבור עבירה פלילית של נהיגה ללא ביטוח חובה ‪.‬‬
‫ברק בפסק הדין הזה אומר שצריך להבחין בין שתי סוגים של תניות בפוליסטה‪ ,‬ההגבלה הראשונה היא‬
‫הגבלת אחריות הביטוח הנמצאת בידיעתו ושליטתו של הנהג‪ -‬שהנהג יודע ושולט ‪ -‬כמו למשל נהג שאומר‬
‫אני לא נוהג בשלג ‪ ,‬בשבת‪ ,‬באיזה שהוא מקרה שזה בשליטתו ( זה בעצם בשליטה שלו ) הגבלה שניה זו‬
‫הגבלת אחריות הביטוח לדברים שההתרחשות שלהם לא בשליטת הנהג ואם כיביכול אין לו ביטוח זה הופך‬
‫את הנהג למבצע עבירה פלילית ( למשל ‪ ,‬אם נהג נוהג ברגע שיש טילים‪ ,‬או אזעקה או איזו מלחמה) הנהג‬
‫לא באמת יכול לשלוט מתי יהיה פעולות איבה‪ ...‬והוא אומר שחברות הביטוח לא יכולות להפוך נהגים‬
‫לעבריינים ‪ .‬לכן אם הנהג לא שולט התניה מתבטלת ואין לה תוקף‪.‬‬

‫עמוד שלישי – קרנית‪:‬‬

‫על אף שני העמודים הראשונים‪ :‬אחריות מוחלטת ‪ +‬חובת ביטוח‪ ,‬עדיין יכול להיות שלא יהיה את מי לתבוע‪,‬‬
‫למשל‪ :‬אדם שלא עשה ביטוח‪ ,‬פגע וברח או כשהנהג האחראי אינו מבוטח או שביטוחו אינו מכסה את אירוע‬
‫התאונה‪ ,‬כשהמבטיח עצמו נמצא חדל פירעון‪ .‬העמוד השלישי ששמו קרנית נועד לתת מענה למצבים שלמרות‬
‫שני העמודים הראשונים‪ ,‬עדיין לא ניתן יהיה לתבוע מישהו‬
‫הקרן (קרנית) הוקמה מכוח חוק ראשי של הכנסת‪ ,‬סעיף א לחוק הפלת"ד ותפקידה של הקרן הוא לפצות‬
‫נפגעים שזכאים לפיצוי עפ"י החוק אבל מסעיפים המנויים בסעיף‪ ,‬אין בידם לתבוע פיצויים מאת המבטח‪.‬‬
‫הקרנית מנהלת תביעות כמו מבטח ושומרת על הקופה הציבורית‪ ,‬היא מעלה טענות כמו של מבטח‪.‬‬
‫תפקידה של הקרן‪ ,‬למעט בשני מקרים חריגים‪ ,‬הוא משני ולפיכך‪ ,‬נפגע אשר מסיבה כלשהי אינו בעל עילת‬
‫תביעה עפ"י החוק או כנגד ביטוח אישי‪ ,‬אינו יכול להיוושע מהקרן‪.‬‬
‫קרנית ממומנת באמצעות אחוז מסוים מרווחי הביטוח המשולמים לחברות הביטוח‪.‬‬
‫‪------‬נהג שלא ביטח את עצמו לא זכאי לפיצויים מכוח הקרנית‪------‬‬
‫עמוד רביעי – עקרון הבלעדיות‪:‬‬

‫עיקרון הבלעדיות קבוע בסעיף ‪ 8‬לחוק הפלת"ד וקוראים לו כלל ייחוד העילה‪ .‬כלל זה שולל מהזכאי לפיצוי‬
‫מכוח חוק הפלת"ד כל עילת תביעה נזיקית אחרת‪ .‬לצד הרווח בעולם הפלת"ד יש גם הפסד‪ ,‬מפסידים את‬
‫יתר העילות שבגינן אפשר לתבוע כי סעיף זה לא מאפשר לתבוע בגין עילות אחרות מלבד הפלת"ד‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬אדם נפגע מפלת"ד והפרמדיק של מד"א החמיר את הנזק כי נהג ברשלנות‪ ,‬לא ניתן לתבוע גם בגין‬
‫עוולת הרשלנות או אדם שנפגע מפלת"ד כי היצרן של המכונית סיפק מכונית עם בלמים פגומים – לא ניתן‬
‫לתבוע את היצרן בדין הישראלי‪ ,‬בפלת"ד מפסידים את יתר העילות‪.‬‬
‫באילו מקרים תתעורר שאלת ייחוד העילה?‬
‫במקרין שבהם הייתה תאונת דרכים אשר הסבה נזק גוף‪ ,‬כך שחוק הפלת"ד חל‪ ,‬אך בנוסף נגרם הנזק גם‬
‫מרשלנות אחרת‪ ,‬רשלנות שאינה מתבטאת בתאונה עצמה ‪.‬‬
‫עקרון ייחוד העילה מבוסס אפוא על שני יסודות‪:‬‬
‫חיובי – קיום עילה לפי חוק הפלת"ד ‪.‬‬
‫שלילי – אובדן תביעה עפ"י פקודת הנזיקין ‪.‬‬

‫ע"א ‪ 95/3765‬חוסיין נ' טורם‪:‬‬

‫עסק בשאלה האם חברת הביטוח שנשאה בתשלום יש לה זכות שיפוי (תביעת חזרה) כלפי מזיק במשותף‬

‫[‪]61‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫העובדות ‪ :‬הייתה תאונת דרכים שגרמה לנזק גוף‪ .‬הנפגע קיבל טיפול רפואי והרופא החמיר את הנזק בהתרשלות‪.‬‬
‫בית המשפט ‪ :‬קובע שלפי כלל ייחוד העילה‪ ,‬הניזוק אינו יכול לתבוע את הרופא ולכן גם חברה הביטוח לא יכולה לתבוע‬
‫את הרופא‬

‫האם חברת הביטוח שנשאה בתשלום – האם יש לה זכות שיפוי (תביעת חזרה) כלפי מזיק במשותף?‬
‫פס"ד זה מדבר על אדם שנפגע בתאונת דרכים ואז הוא הובהל לטיפול והרופא שטיפל בו החמיר את מצבו ברשלנות‪.‬‬
‫האם חברת הביטוח תצטרך לפצות גם על נזקי ההחמרה? ההלכה‪ :‬מדובר בפלת"ד ועל חברת הביטוח לפצות גם על‬
‫הנזקים שנגרמו בתאונת הדרכים וגם על ההחמרה שהייתה לאחר מכן‪.‬‬

‫בית המשפט טוען לכלל ייחוד העילה‪ :‬הניזוק לא יכול לתבוע את הרופא ולכן גם חברת הביטוח שפיצתה‬
‫ונכנסה בנעליו אינה יכולה לתבוע את הרופא בגין כלל ייחוד העילה‪ .‬חברת הביטוח נכנסת בנעלי הנפגע ולכן‬
‫לא יכולה לתבוע את הרופא שהחמיר את המצב‪ .‬כלומר‪ ,‬גם חברת הביטוח‪ ,‬כמו הנהג‪ ,‬לא יכולה לחזור בחזרה‬
‫לעילת תביעה אחרת‪ .‬ההחמרה נכנסת בפלתד‬

‫ע"א ‪ 01/8535‬ליפשיץ נ' מ"י‬

‫העובדות ‪ :‬נפגעה ניזוקה בתאונת דרכים‪ .‬היא הגישה תביעה לפי חוק הפלת"ד ‪.‬בית המשפט פוסק לה פיצויים‬
‫לפי פלת"ד וחברת הביטוח משלמת‪ .‬כעבור זמן מה‪ ,‬חלה החמרה במצבה והיא נזקקה לניתוח‪ .‬הצוות הרפואי‬
‫שטיפל בה התרשל וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף נוספים ‪.‬בית המשפט קובע במקרה זה שיש להבחין בין‬
‫שני תסריטים אפשריים‪ ,‬שני מצבים‪:‬‬
‫התסריט הראשון – מקרים שבהם הרשלנות הרפואית התרחשה בטרם הסתיים תהליך התביעה לפי חוק‬
‫הפלת"ד (לפני שנסגרה התביעה מול חב' הביטוח)כמו בפס"ד חוסיין נ' טורם‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬הביטוח מפצה‬
‫התסריט השני – מקרים שבהם עילת התביעה של נזק הגוף נולדה כולה לאחר שעילת התביעה על פי חוק‬
‫הפלת"ד כבר מוצתה ואז אי אפשר לחזור לחברת הביטוח לקבל פיצויים‪ ,‬מדובר בתביעת רשלנות רפואית‬
‫הרשלנות הרפואית התרחשה לאחר שהסתיים ההליך המשפטי‬
‫לכן‪ ,‬השאלה שתמיד יש לשאול היא האם ההחמרה קרתה לפני או אחרי תום ההליך המשפטי‬
‫במסגרת חוק הפלת"ד ‪.‬‬

‫הערות המרצה לסיום‬

‫בהתאם לסיפא של סעיף ‪8‬א לחוק הפלת"ד קיים חריג לייחוד העילה והוא גרימת תאונה במתכוון‪ .‬אירוע‬ ‫‪-‬‬
‫שנגרם כתוצאה ממעשה מכוון – אינו מהווה תאונת דרכים– ‪.‬‬
‫סעיף ‪ 7‬מדבר על משוללי פיצוי – מדובר על אנשים שנפגעו בתאונת דרכים ואינם זכאים לפיצוי על פי‬ ‫‪-‬‬
‫החוק‪.‬‬
‫בפלת"ד אין זכות חזרה סעיף ‪ 9‬לחוק פוסק בזכות החזרה‪ :‬הכלל בפלת"ד הוא שאין זכות חזרה (חוסיין‬ ‫‪-‬‬
‫נ' טורם (למעט החריגים‪.‬‬

‫[‪]62‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫‪12/1/22‬‬

‫מהי תאונת דרכים?‬

‫הגדרת תאונת דרכים–‬
‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה – ‪1975‬‬
‫השאלה האם מדובר בתאונת דרכים או מהי תאונת דרכים מוגדרת בסעיף ‪ 1‬לחוק הפלת"ד‬
‫"תאונת דרכים – "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת‬
‫דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב‪ ,‬שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר‬
‫אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו‪ ,‬אף אם אירעו על‪-‬ידי גורם שמחוץ לרכב‪ ,‬וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה‬
‫ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב ‪,‬ובלבד שבעת‬
‫השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה‬
‫ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם‪ ,‬והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא‬
‫על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי"‪...‬‬
‫ההגדרה מורכבת משלושה חלקים‪:‬‬

‫[‪]63‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ההגדרה הבסיסית‪" :‬מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‬ ‫‪.1‬‬

‫שלוש חזקות מרבות‪ ( :‬הוספה)‬ ‫‪.2‬‬

‫מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב‬ ‫‪.1‬‬
‫מאורע שנגרם עקב פגיעת רכב שחנה במקום שאסור לחנות בו‬ ‫‪.2‬‬
‫מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב‬ ‫‪.3‬‬

‫החזקה הממעטת‪ (-‬דהיינו אני לא תאונת דרכים)‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדיי לגרום נזק‪.‬‬
‫פסק דין עוזר‪ ,‬עוזר לנו להבין איך בודקים אם אירוע מסוים מהווה תאונת דרכים‪.‬‬
‫רע"א ‪ 95/8061‬עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ‪ -‬עובדות המקרה‪ :‬ניזוק שסבל נזקי גוף והוא בעצם עסק בפריקה‬
‫וטעינה של מטען מהמשאית ע"י מנוף שהותקן עליה‪ .‬במהלך פעולת הפריקה וההעמסה כשהרים את המטען הוא נפגע‬
‫ונגרם לו נזק גוף‪ .‬עלתה השאלה האם מדובר בתאונת דרכים?‬
‫המקרה עורר קושי מההיבט הבא – מחד גיסא ברור לגמרי שההגדרה הבסיסית לא מתקיימת‪ .‬ההגדרה הבסיסית‬
‫מורכבת מ‪ 6-‬יסודות שאחד מהם הוא "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‪ ,‬המחוקק אומר כי היסוד הזה לא‬
‫התקיים‪ ,‬טעינתו ופריקתו של מטען כאשר הרכב עומד אינו מהווה שימוש ברכב מנועי‪ .‬אך מאידך גיסא התקיימה אחת‬
‫משלוש החזקות המרבות (ניצול הכוח המכני של הרכב)‪.‬‬
‫השופט ברק מגדיר איך בודקים לגבי אירוע מסוים האם זוהי תאונת דרכים‪.‬‬
‫השופט ברק קובע בפס"ד שכאשר רוצים לבדוק אם אירוע מסוים מהווה תאונת דרכים צריך לעבור דרך‬
‫שלושה שלבים ‪ :‬ראשית‪ ,‬האם האירוע שלפנינו מקיים את ההגדרה הבסיסית? כפי שראינו ההגדרה הבסיסית‬
‫כוללת שישה יסודות מצטברים‪ .‬מאורע‪ ,‬נזק גוף‪ ,‬עקב‪ ,‬שימוש‪ ,‬ברכב מנועי‪ ,‬למטרות תחבורה‪ .‬אלו הם יסודות‬
‫מצטברים ‪ .‬אם מתקיימים כל היסודות המצטברים קופצים לשלב השלישי והוא האם מתקיימת החזקה‬
‫הממעטת‪ .‬אם לא מתקיימים כל היסודות המצטברים כמו שקרה בעוזר יכול עדיין להיות שזו תאונת דרכים‬
‫ויש להידרש לשלב השני‪ ,‬האם מתקיימת אחת מהחזקות המרבות‪ .‬אם האירוע לא עונה להגדרה הבסיסית‬
‫ולא מקיים אף אחד מהחזקות המרבות המשמעות היא שלא מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬
‫היה וויכוח אם מדובר בפלת"ד או לא? מחד גיסא משום שלפי ההגדרה הבסיסית "עקב שימוש ברכב למטרות‬
‫תחבורה" ובמקרה זה‪ ,‬לא מתקיים השימוש לפי הגדרה השימוש‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬מתקיימת החזקה המרבה‬
‫המדברת על שימוש בכוח המכני של הרכב‪.‬‬

‫כיצד נבחן אם אירוע עונה להגדרת תאונת דרכים?‬

‫‪ 6‬יסודות‬
‫מצטברים‬

‫שלב ראשון‪ -‬בודקים האם אירוע עונה להגדרה הבסיסית?‬

‫יש שישה יסודות מצטברים שברק בפסק דין הרחיב מהמחוקק‪:‬‬

‫"מאורע" – אירוע תחום בזמן‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫"נזק גוף "– "מוות‪ ,‬מחלה‪ ,‬פגיעה או ליקוי גופני‪ ,‬נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד‬ ‫‪.2‬‬
‫אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים"‬
‫פלתד כולל גם נזק נפשי‪ -‬הבעיה מתעוררת כאשר יש נזק נפשי טהור עקיף שאינו מעורב בתאונה ע"א‬
‫‪ 87/444‬אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן; ע"א ‪ 05/754‬לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק‪.‬‬
‫"שימוש ברכב מנועי" – יסוד השימוש הוא אחד מהיסודות המורכבים ביותר בדיני הנזיקין‪ .‬ישנה‬ ‫‪.3‬‬
‫הגדרה למונח "שימוש" והיא הגדרה מורכבת ‪ " .‬נסיעה ברכב‪ ,‬כניסה לתוכו או ירידה ממנו‪ ,‬החנייתו‪,‬‬
‫דחיפתו או גרירתו‪ ,‬טיפול‪-‬דרך או תיקון‪-‬דרך ברכב‪ ,‬שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא‬
‫במסגרת עבודתו‪ ,‬לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או‬

‫[‪]64‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה‪ ,‬שלא תוך כדי טיפולו של אדם‬
‫ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו‪ ,‬כשהרכב עומד;"‬
‫עולה השאלה – מה דינן של פעולות שאינן מנויות באופן מפורש בהגדרת המונח "שימוש"‪:‬‬
‫פ"ד אג"ד נ' ינטל‪ :‬נהג אוטובוס שסבל נזק גוף כתוצאה מחבלה בזמן סריקה ביטחונית שעשה באוטובוס‪,‬‬
‫לפני תחילת הנסיעה‪ .‬בית המשפט העליון פסק כי סריקה ביטחונית אינה נחשבת לשימוש‪ .‬בית המשפט קבע‬
‫כלל – רק פעולות מנויות ייחשבו לשימוש – רשימה סגורה‪ .‬חריג לכלל – אם מדובר בפעולה שאינה מנויה –‬
‫הנעה של הרכב לדוגמה – יכול להיות שתיחשב לשימוש‪ ,‬אם היא מהווה חלק מפעולה מנויה‪.‬‬
‫רע"א ‪ 08/5099‬נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ‪ -‬פעולה לא מנויה יכולה להוות שימוש‪ ,‬אם היא חלק‬
‫אינטגרלי מפעולה מנויה לפי המבחן המשולש‪:‬‬
‫קרבה בזמן‪ ,‬במקום ותכלית הפעולה‬
‫מבחנים חלופיים הנבחנים ע"פ משקלם‪.‬‬
‫יישום ההלכה‪ :‬האם הנעה של הרכב היא שימוש? מדובר בפעולה לא מנויה בהגדרה‪ .‬אולם יש חריג – כאשר‬
‫היא מהווה חלק אינטגרלי מפעולה מנויה‪ .‬אדם מניע את הרכב על מנת לנסוע (מנויה)‪ ,‬האם הנעה היא חלק‬
‫אינטגרלי מהנסיעה‪ ,‬ע"פ המבחן המשולש‪:‬‬
‫קרבה בזמן – אדם מניע את הרכב ומיד לאחר מכן מתחיל לנסוע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קרבה במקום – המניע נמצא בתוך הרכב בזמן ההנעה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תכלית הפעולה – הנעת הרכב היא לצורך נהיגה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המונחים שלא ייחשבו לשימוש‪:‬‬
‫טע ינתו ופריקתו של מטען כאשר הרכב עומד‪ .‬דוגמה‪ :‬מחלק עיתונים בזמן נסיעה ייחשב לשימוש‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫הדגש הוא על זה שהרכב עומד‪.‬‬
‫טיפולים ותיקונים ברכב שבוצעו בידי אדם במסגרת עבודתו (מוסכניק)‪ ,‬וכן תיקונים שאינם‬ ‫‪-‬‬
‫תיקונים תיקוני דרך (לא חשוב בידי מי בוצעו)‪.‬‬
‫רק תיקוני דרך שבוצעו ע"י מי שהוא לא בעל מקצוע‪ ,‬ייחשבו לשימוש‪.‬‬
‫הפסיקה קבעה קריטריונים שבהתקיימותם‪ ,‬תיקון ייחשב לשימוש‪( :‬נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ)‬
‫טיפול שהתרחש בדרך אגב הנסיעה‪.‬‬ ‫•‬
‫הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי ובלתי צפוי‪ ,‬ונועד לאפשר את המשך הנסיעה‪.‬‬ ‫•‬
‫לא מדובר בתקלה הדורשת איש מקצוע‪.‬‬ ‫•‬
‫הטיפול לא בוצע ע"י מי שמקצועו הוא תיקון רכבים‪.‬‬ ‫•‬
‫התיקון חייב להתבצע ברכב או באחד ממרכיביו‪.‬‬ ‫•‬
‫פעולה של תיקון או טיפול ברכב להבדיל מהמתנה לאיש מקצוע‪.‬‬ ‫•‬

‫דוגמאות שלי ‪ :‬אם למשל עצרתי באמצע נסיעה לגיא לתקן את הרדיו ועשיתי תאונה כלשהי‪ -‬זה לא תיקון‬
‫דרך כי לא נועדד לאפשר את המשך הנסיעה!! כי זה לא חיוני לנסיעה‪ ,‬אם לחילופין יש לי פנצ'ר זה כן‬
‫ייחשב תיקון דרך מאחר וזה חיוני לנסיעה שלי‪ .‬אם לצורך העניין ילך המנוע‪ ,‬זה תקלה של איש מקצוע זה‬
‫לא יחשב תיקון דרך‬

‫מה הדין במקרה של סתירה בין חלקיה השונים של הגדרת המשנה?‬

‫דוגמה‪ :‬תיקון דרך של רכב‪ ,‬ולצורך התיקון כדי להגיע למקור התקלה‪ ,‬הוא צריך לפרוק את הדברים מתוך‬
‫הרכב – פריקה וטעינה‪ :‬לא שימוש‪ ,‬מנגד – תיקון‪ :‬כן שימוש‪.‬‬
‫רכב שהתהפך במהלך פריקה וטעינה של הרכב‪.‬‬
‫פ"ד אוסם נ' סמג'ה‪ :‬אדם שסיים לפרוק מטען (לא שימוש) וסגר את דלתות המשאית (שימוש)‪ .‬בית המשפט‬
‫פסק בכל מקרה של סתירה בין חלקי ההגדרה של שימוש‪ ,‬ייגבר החלק המרבה – כאשר מדובר בשימוש ולא‬
‫שימוש‪ :‬השימוש ייגבר‪.‬‬
‫סגירת הדלתות היא חלק מסוים מפעולת הטעינה והפריכה ולפיכך בגדר "שימוש ‪".‬‬
‫יש התנגשות "פנימית" בין אחת מדרכי השימוש המוכרת בהגדרה לבין חריג הטעינה והפריקה‪.‬‬
‫גם אם פעולת העלייה לרכב או הירידה ממנו היא פעולת לוואי לטעינה או לפריקה לא תישלל תחולת החוק‪.‬‬
‫בכל מקרה של סתירה בין חלקיה של ההגדרה יגבר חלקה של ההגדרה שמכוחה הפעולה מהווה שימוש‪.‬‬
‫"עקב "– הנזק נגרם עקב השימוש ברכב‪ .‬ע"א ‪ 83/358‬שולמן נ' ציון חברה לביטוח מר שולמן נכנס‬ ‫‪.4‬‬
‫למכוניתו ומניע את הרכב כדי להתחיל לנהוג‪ ,‬וכתוצאה מההנעה מתפוצץ מטען שהוטמן ברכב במסגרת‬

‫[‪]65‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫חיסול חשבונות בעולם התחנן וכמובן הפיצוץ הוביל למותו של מר שולמן‪ .‬היום כשיש את החזקה‬
‫הממעטת זה לא היה מוגדר כתאונת דרכים‪ .‬אבל זה היה לפני תיקון ‪ 8‬לחוק הפלת"ד‪ .‬הבעיה הייתה‬
‫שההנעה של הרכב מוגדרת כשימוש‪ ,‬ההתפוצצות והמוות זה נזק גוף‪ .‬עולה השאלה האם ההתנעה היא‬
‫שגרמה לנזק גוף‪ .‬היא הפעילה את מטען הנפץ והוא זה שהוביל למוות‪ .‬יש פה למעשה גורם זר מתערב‬
‫ועולה השאלה האם הוא מנתק את הקשר הסיבתי‪ .‬השופט ברק מסביר בפס"ד זה בעצם איך בודקים‬
‫קשר סיבתי בפלת"ד‪ .‬נדרש להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין השימוש ברכב המנועי לבין נזק‬
‫הגוף‪ .‬נזק הגוף נגרם בעקבות השימוש‪ .‬אם לא היה שימוש לא היה נזק גוף‪ .‬הקש"ס העובדתי מתמלא‬
‫בתוכן על ידי מבחן ה אלמלא וברור שהוא מתקיים במקרה הזה‪ .‬אם הוא לא היה מניע מטען הצד לא‬
‫היה מופעל והוא לא היה מת‪ .‬ברור שקש"ס עובדתי יש פה‪ .‬עולה השאלה באשר לקש"ס משפטי – השופט‬
‫ברק בודק האם מבחן הצפיות מתאים בפלת"ד? התשובה היא לא‪ .‬הקש"ס המשפטי מגלם בתוכו את‬
‫רעיון האשם אולם‪ ,‬בפלת"ד זו אחריות שאינה מבוססת על אשם‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אם אני בודק את הקשר‬
‫הסיבתי המשפטי באמצעות מבחן הצפיות אני מכניס בדלת האחורית את רעיון האשם וזה לא מה‬
‫שהמחוקק רצה ‪.‬לכן‪ ,‬אומר ברק ‪ ,‬מבחן הצפיות כשמדובר בפלת"ד אינו מתאים‪ .‬ברק מאמץ את מבחן‬
‫הסיכון‪ .‬בעצם מבחן הסיכון אומר שא ם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של‬
‫המזיק הרי שיש קשר סיבתי בין אם הדבר צפוי ובין אם לאו‪ .‬זה מבחן שלמעשה מנטרל גורם זר מתערב‪,‬‬
‫כל השאר לא מעניין‪ .‬נניח שהיינו אומרים שאין פלת"ד ואנחנו בודקים תאונות דרכים לפי אשם‪.‬‬
‫לדוגמא אדם נוסע ברכבו ונכנסת דבורה לרכבו והוא אלרגי ברמה מסכנת חיים‪ .‬זה גורם לכך שהוא‬
‫מאבד שליטה וניזוק‪ .‬חברת הביטוח לא רוצה לפצות ‪.‬מבחן הסיכון יגיד לחברת הביטוח שיש לבחון‬
‫קש"ס משפטי בפלת"ד כך ‪ :‬האם בנהיגה ברכב יש סיכון לאיבוד שליטה? כן‪ .‬שאלת הגורם הזר המתערב‬
‫לא רלוונטי במבחן הסיכון כי זה מבחן שלא מגלם את רעיון האשם‪ .‬עולה השאלה מה לא בתחום הסיכון?‬
‫תחשבו על אדם שנוסע ברכב ופוגע בו מטאור‪ .‬האם סיכון של נפילת מטאור הוא חלק מתחום השימוש?‬
‫התשובה היא לא וגם בית המשפט קבע שלא‪ .‬תהליך הגרימה המיוחד לא משנה‪ .‬משנקבע מתחם הסיכון‬
‫הרי שכל תוצאה מזיקה שנופלת לתוכו מקיימת קש"ס משפטי ‪.‬אין נפקות לתהליך הגרימה המיוחד‪.‬‬
‫מבחן עזר נוסף – מבחן השכל הישר האם כל התכונות המציינות את התנהגות המזיק תרמו בפועל‬
‫להתהוות הסיכון שאותו בא החוק להסדיר ? מבחן ההיגיון שנועד להגמיש את מבחן הסיכון (דנ"א‬
‫‪ 99/4015‬רותם חברה לביטוח נ' מזאוי) יישום ‪:‬הדרישה לקשר סיבתי מתקיימת‪ .‬כיום התוצאה הייתה‬
‫שונה לאור החזקה הממעטת‪ .‬הלכת שולמן לעניין דרישת הקש"ס נותרה רלוונטית גם לאחר תיקון מס'‬
‫‪ ( 8‬ע"א ‪ 98/4204‬המוסד לביטוח לאומי נ' משרד הבינוי והשיכון) הביטוי עקב מופיע בכל חלקי ההגדרה‬
‫ויפורש תמיד בהתאם להלכת שולמן‪.‬‬
‫מבחן השכל הישר‪ -‬מבחן השכל הישר קובע כי הקשר הסיבתי מתקיים כאשר התכונות הרשלניות שבמעשה‬
‫גרמו עובדתית לנזק‪ ,‬והקשר הסיבתי נשלל רק אם בתהליך הגרימה מעורב גורם בלתי צפוי בעליל כגון‬
‫מאורעות טבע בלתי רגילים‪ ,‬צירוף מקרים או מעשיהם הרצוניים של אחרים ובלבד שההתערבות התרחשה‬
‫לאחר ביצוע הפעולה הרשלנית‪ .‬על‪-‬פי מבחן זה‪ ,‬נסיבות שהיו קיימות לפני ביצוע המעשה אינן מנתקות את‬
‫הקשר הסיבתי‪ .‬השאלה שנשאלת בעניין זה היא האם כל הגורמים המאפיינים את התנהגות המזיק‪ ,‬תרמו‬
‫בפועל לתוצאה המזיקה‪ .‬מבחן השכל הישר הוא מבחן עמום ולכן ניתן לסווג את משמעותו הלכה למעשה‬
‫לשלושה חריגים בהם נשלל הקשר הסיבתי לאור מבחן זה‪ :‬אירוע טבע בלתי רגיל‪ ,‬סיטואציות של זמן ומקום‬
‫והגורם המתערב‪.‬‬
‫למרות שהלכת שולמן חזקה ממעטת נדחה‪ ,‬ולמרות שזכתה לביקורות רבות במרכאות‪ ,‬השאלה כיצד‬
‫בודקים סיבתיות בפלת"ד נותרה בהתאם להלכת שולמן‪ -‬לעניין סיבתיות בפלת"ד עודנה תקפה‪ .‬גם היום‪.‬‬
‫עיקרי הקושי ברכיב זה – מקרים שבהם הרכב שימש כזירה בלבד ‪.‬אלו מקרים בהם נראה לנו על פניו שהרכב‬
‫משמש רק כזירה לאירוע‪.‬‬
‫התאונה הייתה יכולה לקרות גם בזירות אחרות‪.‬‬
‫ואז למעשה אין קשר סיבתי‪.‬‬
‫דוגמא – מצב שבו יש חייל שנוסע באוטובוס ובשלב מסוים כדור נפלט מהרובה שלו ופוגע באחת הנוסעות‪ .‬על‬
‫פניו נראה שאין פה קשר סיבתי‪ .‬כיוון שהתאונה יכלה לקרות גם בזירות אחרות ולכן כאשר הרכב משמש‬
‫כזירה בלבד אנחנו נגיד שלא מדובר בתאונת דרכים כי אין קשר סיבתי‪.‬‬
‫בתי המשפט נדרשו לשאלה מתי הרכב ישמש כזירה‪.‬‬
‫האם הרכב שימש רק כזירה לאירוע או האם השימוש בו גרם לאירוע המזיק ?‬
‫ע"א ‪ 98/4204‬המוסד לביטוח לאומי נ' משרד הבינוי והשיכון – נהג המנוח ברכבו בכביש המהיר מתל אביב‬
‫לירושלים‪ .‬במחלף שפירים בוצעו עבודות תחזוקה קורות הבטון התמוטטו ונפלו על הרכב ומחצו אותו‪ .‬חברת‬
‫הביטוח טענה שהרכב הייתה רק זירה לאירוע‪ ,‬וזה היה יכול לקרות גם להולכי רגל‪ .‬בית המשפט קובע‬
‫שהרכב לא רק זירה במקרה זה‪ .‬מדובר בסיכון שמיוחד למערכות כבישים והרכב לא היה פה רק זירה‪ .‬הסיכון‬
‫התעברותי נובע מהשימוש ברכב‪.‬‬
‫אבל אז מגיע פסק דין אחר שמגיע למסקנה הפוכה‬

‫[‪]66‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫רע"א ‪ "05/10721‬אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יונאן – דובר בשני אנשים שנסעו במכוניתם‪ .‬ופתאום עפו‬
‫עליהם משום מקום סלעים ופגעו בהם וגרמו להם נזקי גוף‪ .‬התברר שהסלעים הללו עפו כתוצאה מפיצוץ יזום‬
‫שביצעו בדרך אחרת כדי לאפשר סלילה של הכביש‪ .‬הסלעים עפו במרחק של בערך ‪ 200‬מטר‪ .‬עלתה הטענה‬
‫למבחן הזירה‪ .‬יכלו לעוף סלעים גם אם היו יושבים בבית קפה‪ .‬בית המשפט מקבל את הטענה‪ ,‬אין מדובר‬
‫בתאונת דרכים שכן לא ניתן לאתר קשר רלוונטי ממשי בין התרחשות הנזק לשימוש ברכב ‪ .‬הוא קובע שנכון‬
‫במוסד לביטוח לאומי זה לא היה זירה אבל כאן הרכב היה רק זירה לאירוע‪ .‬אפשר באינטואיציה להצדיק‬
‫את זה‪ .‬יש דברים שלא יקרו בבית קפה‪ .‬אבל סלעים שעפים משום מקום זה תאורטית יכל לקרות גם למי‬
‫שיושב בבית סמוך לכביש‪ .‬בית המשפט‪ :‬אין מדובר בתאונת דרכים שכ ן לא ניתן לאתר קשר רלוונטי ממשי‬
‫בין התרחשות הנזק לשימוש ברכב ‪ .‬פסקי הדין במידה מסוימת סותרים זה את זה‪.‬‬
‫כיצד בעצם פסק דין זה מתיישב עם הלכת המוסד לביטוח לאומי?‬
‫בפרשת גשר השפירים הרכב נוסע עבר תחת גשר הנבנה‪ ,‬והיה נתון בסיכון של קריסתו‪ ,‬ואילו כאן יכלו‬
‫שברי הסלע להתעופף לכל עבר‬
‫מבחן האלמנט הזר מה השכיחות והסיכוי שהאלמנט הזר שגרם לאירוע נמוכה ולא שונה מהמעורבות‬
‫האפשרית ב זירות אחרות‪ ,‬כלומר אם יש סיכוי שהמקרה שקרה יכול לקראות גם במקרה אחר‪ -‬זו לא תאונת‬
‫דרכים‬
‫יישום‪ :‬בנסיבות המקרה אין מדובר בסיכון ייחודי לעוברי דרכים הנובע משימוש ברכב‬

‫ההגדרה הבסיסית – "רכב מנועי"‬ ‫‪.5‬‬

‫"רכב מנועי" או "רכב" – "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש‬
‫לתחבורה יבשתית‪ ,‬לרבות רכבת ‪,‬טרקטור‪ ,‬מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני‬
‫בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי‪ ,‬ולמעט כיסא גלגלים ‪,‬עגלת נכים‬
‫ומדרגות נעות"‬
‫ייעוד עיקרי תחבורתי – הובלת אנשים או מטען ממקום יבשתי אחד למשנהו‪.‬‬
‫יש בפסיקה כל מיני מקרים אפורים שבהם היה דיון האם מדובר ברכב מנועי או לא‬

‫למשל בעניין אופניים חשמליים‪ :‬לא רכב מנועי ע"א ‪ 7023/19‬עזבון המנוחה אסולין‬
‫נ' דרויש)‪ :‬בית המשפט פסק בניתוח של השופט עמית ומסביר בין תביעת נזיקין רגיל‬
‫לבין פלתד‪.‬‬
‫מלגזה‪ :‬רע"א ‪ 95/613‬קרנית נ' עופר נחום‬
‫טרקטורון;‬
‫קרטינג;‬
‫קורקינט מכני ע"א ‪ 06/2606‬שפורן נ' תורג'מן‪.‬‬
‫ההגדרה בפקודת התעבורה אינה מחייבת לצורך החוק‪.‬‬
‫הגדרה הבסיסית "למטרות תחבורה" – הרכיב הנוסף במסגרת תיקון מס '‪.8‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הרעיון הוא שהתוספת הזו מוציאה מהכניסה הראשית רכבים דו ייעודיים או רב תכליתיים‬
‫המבחן הייעודי הוחלף במבחן תחבורתי ‪.‬‬
‫כאשר הנזק נגרם על ידי הייעוד הלא תחבורתי‪ .‬לדוג' רכב שהוא גם מנוף והנזק נגרם בשל השימוש במנוף‬
‫אז השימוש לא היה למטרות תחבורה‪ .‬או למשל משאית שהיא גם משאית בטון והנזק נגרם בגלל מערבל‬
‫הבטון‪ .‬יש נזק גוף אבל השימוש לא למטרות תחבורה‪ .‬דרך הכניסה הראשית חסומה בפני רכבים דו‬
‫ייעודיים או רב תכליתיים כשהנזק נגרם עקב הייעוד הלא תחבורתי‪ .‬הדלת כניסה בלבד כי ייתכן שיכנס‬
‫דרך החזקה המרבה‪.‬‬

‫אע"א ‪ 96/8548‬פדידה נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ – אדם עולה למשאית כי הוא שכח שם‬
‫את המצית והוא נפל‪ .‬בית המשפט אמר שהיה פה אירוע של נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי אבל לא‬
‫למטרות תחבורה‪ .‬הכניסה לרכב הייתה כדי להביא את הסיגריות ולא כדי להתחיל בנסיעה‪ .‬פעולה‬
‫מנויה! אבל לא היה למטרות תחבורה‪ ,‬לא נכנס כדי להתחיל בנסיעה‪.‬‬

‫חזקות מרבות‬
‫חזקה ראשונה– התפוצצות או התלקחות של הרכב גם אם לפי ההגדרה הבסיסית לא מדובר בתאונת דרכים‬
‫יש לבחון אם מתקיימת אחת מהחזקות המרבות‪.‬‬

‫[‪]67‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫"יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב‪ ,‬שנגרמו בשל רכיב של הרכב‬
‫או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו‪ ,‬אף אם אירעו על‪-‬ידי גורם שמחוץ לרכב"‬
‫יישום בפסיקה‪:‬‬
‫פס"ד לסרי נ' ציון חברה לביטוח – היו שלוש משפחות בנופש‪ .‬בשלב מסוים מתואר שהם הגיעו לאתר‬
‫הקמפינג והם העמידו שלוש מכוניות בצורת ח' ומתחו יריעת בד מעל וזה שימש כמעין מאהל‪ .‬הדופן הרביעי‬
‫נסגרה באמצעות סירה‪ .‬בשלב מסוים תואר שאחד האבות החליף בלון גז ששימש את הנופשים והייתה דליפת‬
‫גז ולאחריה פרצה דלקה כנראה בשל בערה במיכל הקפה‪ .‬אש אחזה ביריעה ובמכוניות והיא התגברה והפכה‬
‫לאסון בשל הדלק שנמצא במכוניות‪ .‬כתוצאה מהשריפה נהרגו אב ושניים מילדיו ואחריו נפצעו‪ .‬בית המשפט‬
‫אומר שמדובר בתאונת דרכים‪ .‬זה היה לפני תיקון מס' ‪. 8‬בית המשפט קובע שכן היה שימוש כי הם הגיעו‬
‫באמצעות הרכבים למקום והתכוונו לעזוב‪ .‬זה קצת הרחבה פרשנית‪ .‬צריך להבין שאם בית המשפט לא היה‬
‫מגיע למסקנה הזו לא היה לניזוקים ממי להישפות‪ .‬המחוקק ביקש לאמץ את פס"ד לסרי‪ .‬ולכן‪ ,‬הוא הוסיף‬
‫את החזקה המרבה הזו‪.‬‬
‫לעיתים המחוקק מאמץ הלכות מסוימות ולפעמים הוא דוחה הלכות מסוימות‪ .‬מאמץ את הלכת לסרי‬
‫באמצעות חזקה מרבה ודוחה את הלכת שולמן באמצעות חזקה ממעטת ‪.‬‬
‫תנאי החזקה זכו לפרשנות מצמצמת‪:‬‬
‫ע"א ‪ 03/5408‬אבו קטיפאן נ' כהן – היו שני ילדים שישבו ברכב חונה‪ .‬הם שיחקו עם המצית של הרכב‪ .‬בשלב‬
‫מסוים מתואר שאש אחזה בבגדים שלהם‪ ,‬במושבים וילד אחד נהרג והשני נכווה קשות‪ .‬הסיפור הזה לא עונה‬
‫על ההגדרה הבסיסית לא שימוש ברכב מנועי ולא למטרות תחבורה והדרך היחידה היא לבחון דרך החזקות‬
‫המרבות‪ .‬ב ית המשפט קובע שהחזקה המרבה לא חלה‪ .‬זאת מפני שההתקלחות היא של המושבים והם לא‬
‫רכיב חיוני לנסיעה‪ .‬על מנת שבית המשפט יקבע שזה רכיב חיוני הוא צריך להיות חיוני לכושר התנועה של‬
‫הרכב‪ .‬מה יכול להיות חיוני לכושר הנסיעה? הדלק‪ ,‬השמן‪ ,‬מערכת ההצתה‪ ,‬המצבר‪ ,‬המנוע‪ ,‬הצמיגים‪,‬‬
‫הגלגלים‪ .‬בית המשפט אומר שעקרונית רכב יכול לנסוע בלי מושבים זה לא חיוני לכושר התנועה שלו‪ .‬דיני‬
‫נזיקין זו חשיבה של שיקולי מדיניות והרעיון כאן הוא בעצם לצמצם את האחריות על חברות הביטוח‪ .‬פסקו‬
‫שזו לא תאונת דרכים‬
‫אליהו חברה לביטוח נ' זאהי‪ -‬אין די בכך שרכיב חיוני להפעלתו של הרכב גרם להתלקחות‪ .‬יש לפרש את‬
‫החזקה באופן דווקני ע"א ‪ 99/7984‬אליהו חברה לביטוח נ' זאהי – נקבע שזה לא מספיק שרכיב חיוני‬
‫להפעלתו של הרכב הוא שגרם להתלקחות צריך שההתלקחות או ההתפוצצות יהיה ברכב‪ .‬בית המשפט לכן‬
‫אומר שזו לא תאונת דרכים‪.‬‬
‫יש לפרש את החזקה באופן דווקני ומצומצם‪ .‬בנוסף נדרש שהרכיב יהיה חיוני להפעלתו של הרכב‪.‬‬
‫החזקה השנייה מדברת על נזק שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו‪.‬‬
‫"מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו"‬
‫אני רוצה שאתם תדעו דבר אחד‪ -‬מה זה רכב שחנה בחניה שאסור לחנות בה?‬
‫‪.‬רע"א ‪ 03/1953‬הכשרת היישוב חברה לביטוח נ' אדרי – יש לפרש את המונח "חניה אסורה" כחניה במקום‬
‫או באופן היוצרים סיכון תחבורתי בהתאם להלכה מפס"ד לא דיני התעבורה הם אלו שיכריעו לכם אם הרכב‬
‫חנה במקום אסור או לא אסור ‪ ,‬אומר פסק דין את המונח חנייה אסורה במקרה החזקה המרבה השנייה‪,‬‬
‫צריך לפרש כחנייה שיוצרת סיכון תחבורתי‪ .‬זאת אומרת נניח שהרכב חנה באפור‪ -‬מותר לחנות‪ ,‬אבל חנה‬
‫באופן בולט שמפריע לזרימה בתנועה‪ -‬בהחלט ייתכן שהחזקה המרבה תחול‪.‬‬
‫השאלה היא האם הוא יצר סיכון תעבורתי‪ .‬נניח שהוא חנה במקום שמותר לחנות בו אבל באופן בולט‬
‫שמפריע בזרימת התנועה אז הוא חנה באופן אסור‪.‬‬
‫החזקה שלישית בה נעשה השימוש הרכב ביותר הוא – מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב‬
‫" מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב‪ ,‬ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו‬
‫המקורי‪".‬‬
‫החזקה מאפשרת להכניס לגדר החוק מקרים שבהם לא התקיים יסוד ה"שימוש" או שהשימוש לא היה‬
‫"למטרות תחבורה"‪ .‬כלומר‪ ,‬מקרים שלא עמדו בהגדרה הבסיסית ‪.‬כאשר יש רכב דו‪-‬ייעודי והנזק נגרם על‬
‫ידי הייעוד הלא תעבורתי (מערבל הבטון‪ ,‬המנוף וכ"ו‪ )..‬ולכן המקרה לא מקיים את ההגדרה הבסיסית כיוון‬
‫שלא היה שימוש‪ ,‬וגם אם היה שימוש לא היה למטרת תחבורה‪ ,‬ערבוב בטון הרמת מנוף וכאלה‪.‬‬
‫זאת אומרת שהחזקה של ניצול הכח המכני מאפשרת לעיתים‪ ,‬להכניס לתוך תאונת דרכים נזקים שנגרמו על‬
‫ידי השימוש הלא תחבורתי שיש ברכב‪ ,‬יכול להיות שזה יהיה תאונת דרכים באמצעות החזקה המרבה הזו‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬יש להקפיד על כך שהרכב לא ישנה את ייעודו המקורי‪ .‬וזה סייג מאוד חשוב‪.‬‬
‫מנופי יהודה בע"מ נ' מזל עבודות מתכת‪ :‬ניסו לטעון שלא היה ניצול של כח מכני של רכב כי יש ‪ 2‬מנועים‪,‬‬
‫בית המשפט אומר גם אם יש ‪ 2‬מנועים אחד לרכב ואחד למנוף‪ ,‬ככה היצרן עשה‪ .‬מה קורה אם לרכב יש שני‬
‫מנועים‪ ,‬אחד לרכב ואחד למנוף? עדיין יהיה ניצול הכוח המכני? אין הכרח שהכוח המכני המנוצל יהיה זה‬
‫שיניע את הרכב ‪.‬‬

‫[‪]68‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫חייב שניצול הכוח המכני יהיה מייעודו של הרכב‪-.‬‬

‫מצבים בהם ביהמ״ש קבע כי הרכב שינה את ייעודו המקורי‬
‫ע"א ‪ 00/7481‬פטאפטה נ' אבו עבד – מקרה של אדם שעסק בביצוע עבודות עפר‪ .‬במהלך עבודתו הוא היה‬
‫מצוי בתעלה שעומקה ‪ 2‬מטרים‪ .‬מחפרון עמד על שפת התעלה‪ .‬צריך להניח בתוך התעלה צינור כבד וגדול‬
‫במיוחד‪ .‬צריך היה להביא מנוף וכדומה‪ ,‬אבל בישראל לא‪ -‬היה להם רעיון אחר כדי לעשות זאת תלו את‬
‫הצינור באמצעות כבל על השיניים של המחפרון‪ ,‬מעמיסים את הצינור הקשור אל תוך התעלה ‪.‬בעת הורדת‬
‫הצינור נקרעה הרצועה הצינור נקרע ומחץ למוות את המנוח‪.‬‬
‫באו לבית המשפט וביקשו להגיד שזו תאונת דרכים ‪ .‬ההגדרה הבסיסית כמובן לא מתקיימת כי אין כאן שימוש‬
‫ברכב מנועי למטר תחבורה‪ .‬אבל אולי מתקיימת החזקה המרבה כי היה שימוש בכוח המכני ‪.‬בית המשפט‬
‫קובע שזה לא עומד בהגדרה‪ .‬המטרה של מחפרון זה לא לשמש כמנוף‪ .‬כלומר‪ ,‬הרכב שינה את ייעודו המקורי‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע‪ :‬החזקה השלישית לא מתקיימת כיוון שאסור שישנה את ייעודו המקורי‪ ,‬וזה לא פלת"ד‬
‫פ"ד קוואסמה‪ :‬החזקה לא תחול במקרה שבו ניצול הכוח המכני של הרכב אינו חלק מייעודו המקורי של‬
‫הרכב‪.‬‬
‫רע"א ‪ 06/999‬מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' כהן‪ :‬הפכו עגורן להעמסה עצמית‪ ,‬למנוף לצורך הנפת מבנים‬
‫באמצעות אלתור ‪ .‬אין פה הגדרה בסיסית‪ .‬היה שימוש בכוח המכני של הרכב והמנוף נשאר מנוף ‪ .‬בית המשפט‬
‫אומר שהרכב שינה את ייעודו המקורי‪ .‬המטרה של המנוף הייתה לעזור להזיז את משטחי הריצוף ולא מבנה‬
‫כבד כמו זה‪ .‬העגורן לא משמש להנפת מבנים אלא היה פה אלתור ולכן החזקה המרבה לא מתקיימת‪.‬‬
‫החזקה אומרת ניצול הכח המכאני של הרכב‪ ,‬הנזק צריך להיגרם כתוצאה או בזמן הכוח המכני‪ .‬פס"ד זעיר‬
‫רע"א ‪ 9147/05‬היה מנוף שהרים אדם לגובה והגיע לגובה ופעולת ההרמה הסתיימה‪ .‬אותו אדם שנמצא בגובה‬
‫בלי קשר ‪ ,‬ניצול הכח המכאני הסתיים וגם כאן אומר ביהמ"ש החזקה המרבה לא מתקיימת‪.‬‬
‫‪19/1‬‬
‫חזקה ממעטת‬
‫הגדרת תאונת דרכים מורכבת משלושה חלקים‪: 1‬‬
‫‪.1‬ההגדרה הבסיסית "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‪ .‬יש פה ‪6‬‬
‫יסודות מצטברים‪.‬‬
‫‪ . 2‬שלוש חזקות מרבות‪ :‬מרבות כלומר‪ ,‬גם זה תאונה דרכים‪ .‬מאורע עקב התפוצצות או התקלחות של הרכב‪,‬‬
‫מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו‪ ,‬מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של‬
‫הרכב‪.‬‬
‫‪.3‬חזקה ממעטת‪ :‬לא יראו תאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה מכוון‪.‬‬
‫החזקה הממעטת – "לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה‬
‫במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם‪ ,‬והנזק נגרם ע"י המעשה עצמו ולא‬
‫ע"י השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי ‪".‬‬
‫כל מה שכתוב כאן‪ -‬לא יוגדר כפלת"ד!!!‬
‫כאשר מדובר במעשה מכוון – לא יהיה פלת"ד‪ -‬החזרה מוציאה מגדר החוק מעשים מכוונים שנועדו לפגוע‬
‫באדם אחר‪ ,‬או חיסול חשבונות בין עבריינים‪.‬‬
‫דחיה חלקית של הלכת שולמן‪ -‬הפסיקה קבעה שאם בחרתי לפגוע באדם אקראי‪ ,‬החזקה כן תחול וזו לא‬
‫תהיה תאונת דרכים ‪.‬‬
‫מעשיי טרור מוצאים מגדר החוק באמצעות הגדרת "נפגע"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם מדובר במקרה טרור ‪,‬זה בשום מצב‬
‫לא יהיה פלת"ד‪.‬‬
‫החזקה לא חלה על אדם שנפגע בטעות כתוצאה מהמעשה המכוון ‪.‬‬
‫החזקה תחול אם המזיק התכוון לפגוע באדם אקראי(רע"א ‪ 05/9384‬מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עסאם)‪.‬‬
‫החזקה תחול גם אם הכוונה לפגוע באדם אחר הייתה משנית לכוונתו העיקרית של המזיק( רע"א ‪09/1117‬‬
‫קרנית נ' בלבן)‪.‬‬
‫נכנס לחנות משקפיים כדי לגמוב מהבן אדם סחורה‪ ,‬עשה בכוונה לפגוע‪ .‬האדם שנגנב ממנו הסחורה רדף‬
‫אחרי הגנב‪ ,‬אחרי הרכב שלו וניסה למנוע ממנו לנסוע באוטו‪ ,‬נעמד מקדימה וניסה לעצור אותו ‪ ,‬המזיק נסע‬
‫ונגרם לבלבן נזק‬
‫בית המשפט אמר שהכוונה העיקרית הייתה לפגוע בניזוק בכך שהוא גנב סחורה‪ ,‬וכוונה משנית הייתה לפגוע‬
‫בו עם המכונית כדי לאפשר את הנסיעה ולברוח לו‪.‬‬
‫אמרו שגם במקרה כזה תחול החזקה הממעטת וזה לא ייחשב כפלתד‪ -‬לא פלתד!‬
‫גם אם הכוונה העיקרית הייתה לגנוב סחורה בזמן שאתה בורח שמנסה לחסום אותך ואתה בכל זאת נוסע‪-‬‬
‫זה בכוונה‪ -‬ובכוונה זה לא תאונת דרכים והניזוק לא יכול לתבוע פלתד‬

‫[‪]69‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫האם החזקה חלקה על מתאבד? יש תסריט שנכנסתם בתור ניזוקים לפלת"ד ואתם עדיין לא תקבלו פיצוי‪,‬‬
‫זה יקרה אם יחול עליכם ס'‪ 7‬לחוק הפלתד הוא סעיף שמדבר על משוללי פיצוי‪ ,‬אתה כבר בתוך מדינת הפלת"ד‬
‫ואתה עדיין לא זכאי לפיצוי כי אתה נכנס לאחת הקטגוריות של ס'‪.7‬‬
‫הפסיקה קבעה שהחזקה תחול הרי שהתלויים במתאבד זכאים לפיצוי מכוח סעיף ‪7‬ב ‪.‬ע"א ‪ 99/2199‬עזבון‬
‫המנוח לזר נ' רשות הנמלים והרכבות ‪ :‬החזקה חלה גם במקרים שבהם מבצע המעשה המכוון התכוון לפגוע‬
‫בעצמו ‪.‬‬
‫החזקה א ינה חלה כאשר הנזק אינו תוצאה ישירה של המעשה המכוון‪ ,‬אלא תוצאה של השפעת המעשה‬
‫המכוון על השימוש ברכב ‪.‬‬
‫החזקה חלה גם כאשר יש זהות מלאה בין המעשה המכוון לבין השימוש ברכב המנועי( רע"א ‪ 04/855‬דולב‬
‫חברה לביטוח בע"מ נ' אלאס)‬
‫הגבלת זכאותם של נפגעים‪ -‬משוללי פיצוי!‬
‫‪7.‬נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה‪:‬‬
‫)‪(1‬מי שגרם לתאונה במתכוון;‬
‫)‪(2‬מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות)‪ ,‬תשכ"ד‪ ,1964-‬וכן מי שהיה‬
‫מצוי ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור;‬
‫)‪(3‬מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו‪ ,‬למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה‬
‫שהוטלה לפי פרק ו'‪ 1‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪;1967-‬‬
‫)‪(4‬מי שהרכב שימש לו‪ ,‬או סייע בידו‪ ,‬לביצוע פשע‪.‬‬
‫)‪(5‬מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח‪ ,‬או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;‬
‫)‪(6‬בעל הרכב או המחזיק בו ‪ ,‬שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח‬
‫שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה‪ ,‬בין בהיותו ברכב ובין‬
‫מחוצה לו‪.‬‬
‫שהחזקה הממעטת תחול ושזה לא תהיה תאונת דרכים‪-‬‬
‫החזקה אינה חלה כאשר הנזק אינו תאונה יש ירה של המעשה המכוון‪ ,‬אלא תוצאה של המעשה המכוון על‬
‫שימוש הרכב‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצב שבו זורקים אבן והאבן בכלל לא פוגעת ברכב אבל כתוצאה מכך האדם נבהל ומאבד שליטה‬
‫ופוגע באדם‪ ,‬בהולך רגל החזקה הממעט לא תחול‪ .‬זו כן תהיה תאונת דרכים על פניו כיוון שהנזק לא נגרם על‬
‫ידי המעשה אלא על ידי ההשפעה שלו על השימוש‪ ,‬על הנהיגה‪.‬‬
‫כאשר זה מתרחק מהמעשה המכוון לא תהיה חזקה ממעטת‪ ,‬זה כיביכול השפעה על השימוש והנהיגה‪ -‬זה כן‬
‫יהיה תאונת דרכים‬
‫זכאים וחייבים‬
‫הקדמה‪-‬‬
‫ביטוח החובה מכוח סעיפים ‪2‬ו‪ 3‬לפקודת ביטוח רכב מנועי כולל‪:‬‬
‫קיימות שתי שכבות של ביטוח חובה‪:‬‬
‫ביטוח אישי‪ :‬סעיף‪3‬א‪ 2‬לפקודה‪ -‬מבטח את בעל הרכב וכל מי שנוהג בו בהיתר מפני נזקי גוף שנגרם להם‬
‫בתאונת דרכים‪.‬‬
‫ביטוח אחריות‪ :‬סעיף‪3‬א‪ 1‬לפקודה‪ -‬מבטח את בעל הרכב והנוהג בו מפני כל נזק גוף שעלול להיגרם לצד ג'‬
‫עקב השימוש ברכב מנועי‪.‬‬
‫ביטוחי רשות‬
‫ביטוח צד ג'‪ :‬מבטח מפני נזקי רכוש שנגרמו לצד ג'‬
‫מקיף‪ :‬מבטח מפני נזקי רכוש שנגרמו לצד ג' ולמבוטח עצמו‪.‬‬
‫שאלת הזכאים והחייבים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוכרעת לפי זהות הניזוק‪ ,‬סוג התאונה‪,‬‬
‫וקיומו של ביטוח‪.‬‬
‫ישנן ‪ 4‬קטגוריות מרכזיות – מצבי עולם – כל קטגוריה תתחלק פעמיים‪:‬‬
‫‪ .1‬תאונה בה מעורב רכב מנועי אחד רכב מדרדר לטהום‪ ,‬נפגע בעץ‪ ,‬כל תאונת דרכים שמעורב רכב אחד בלבד‬
‫(עם או בלי ביטוח);‬

‫[‪]70‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫‪ .2‬תאונה מעורבת בה מעורב יותר מרכב מנועי אחד ( תאונה שבה מעורבים מס' כלי רכב‪ ,‬תאונת שרשרת‪ ,‬או‬
‫חזיתית‪ ,‬עקיפה וכדומה (עם או בלי ביטוח)‪.‬‬
‫קטגוריה ‪ : 1‬משתמש שהוא בעל הרכב שנפגע עקב שימוש שלו ברכב‬
‫משתמש ברכב מנועי (לפי הפסיקה)‪ :‬מי שהוא בעל השליטה והפיקוח הממשיים על הרכב וחייבים לתבוע אותו עפ‬
‫התקנות‪ ,‬הוא לא יפצה‪ -‬אבל הוא נתבע‪.‬‬
‫בעל הרכב‪ -‬נכנס בבוקר לרכב‪ ,‬נוסע לעבודה‪ ,‬נוהג ברכב‪ ,‬ונפגע בתאונת דרכים‪-‬‬
‫תאונה עצמית‪:‬‬
‫לנוהג יש ביטוח אישי‪:‬‬
‫בעל הרכב יכול לתבוע רק את הביטוח האישי שלו והוא יישא בנזקיו‪ (.‬ע"א ‪ 360/80‬מיכון למטע בע"מ נ' קרנית)‬
‫מהמצגת של בועז ‪ -‬חבות המבטח כלפי הנוהג כמה מכוח סעיפים ‪(3‬א) (‪ )2‬ו ‪ 12-‬לפקודת ביטוח רכב מנועי‪.‬‬
‫לנוהג אין ביטוח אישי‪:‬‬
‫החבות של קרנית היא רק כלפי מי שזכאי לפיצוי מכוח החוק אך אין בידו לתבוע‬
‫אין לו אפשרות לתבוע את קרנית‪( .‬קרנית מכוח ס ‪ 12‬לכוח הפלת"ד הוא לפצות את הזכאי לפיצוי מכוח החוק‪ ,‬אבל‬
‫אין לו את מי לתבוע‬
‫אין את מי לתבוע על פי חוק הפלת"ד = לא חל חוק הפלת"ד ולכן לא חל חוק ייחוד העילות וניתן לתבוע לפי עילות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫בעל רכב יכול לתבוע את קרנית רק אם הוא ביטח את עצמו וחברת הביטוח נכנסה לחדלות פירעון – סעיף ‪ 12‬קובע‬
‫שקרנית תפצה‪.‬‬
‫נהג חסר ביטוח לא יוכל לתבוע את נזקיו מקרנית מכח סעיף זה‪.‬‬
‫אין עילת תביעה מכוח החוק‪ ,‬כלל ייחוד העילה לא חל‬
‫אין לראות בנהג שלא ביטח את עצמו כמי שזכאי לפיצויים מכוח החוק‪ ,‬ובנוסף החלופה בס‪12‬א‪ 2‬מתייחסת לנהגים‬
‫כפוגעים ולא נפגעים ( אברהם נ' המאגר הישראלי לביטוח‪ ,‬גלדמן נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬סלמון נ' תאגיד לפי‬
‫חוק הפלת"ד‪ ,‬סוויה נ' קרנית)‬
‫לנוהג תהיה עילת תביעה נגד קרנית רק אם המבטח נמצא בפירוק(חדל פירעון) או שאינו יכול לקיים את‬
‫התחייבותו‪.‬‬
‫תאונת דרכים מעורבת‬
‫א קמה בבוקר‪ ,‬ונוסעת ברכבה‪ ,‬היא בעלת הרכב ומשתמשת ברכב‪ ...‬כשהיא נוסעת לתומה על פי חוקי התנועה‪,‬‬
‫ברשלנות איומה מגיע ב' ופגע בה חזיתית – שאלת רשם לא רלוונטית(אם ברשלנות או לא) הם מתנגשים‪ ,‬א סובלת‬
‫מנזקי גוף‪ ,‬חווה תאונת דרכים מעורבת‪ .‬יש לה ביטוח‪ ,‬ביטוח אישי‪ .‬מבטח את המשתמש ונוהג הרכב בהתאם‪.‬‬
‫במצב כזה של תאונות דרכים מעורבות יש את ס' ‪ 3‬לחוק‪ -‬הפלת"ד "בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מס' כלי רכב‪,‬‬
‫תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו" –‬
‫מה זה אומר? מה שא' יכולה לעשות זה דבר ‪ 1‬בלבד צריכה לתבוע את הביטוח האישי שלה‪ .‬ס‪3‬א לחוק‪ +‬ס‪3‬א‪2‬‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫תאונה מעורבת‪:‬‬
‫לנוהג יש ביטוח אישי‪:‬‬
‫חל סעיף ‪ 3‬לחוק הפלת"ד‪ :‬הנהג יתבע את הביטוח האישי שלו בלבד‪ (.‬שעשוע נ' מועלם)‬
‫לנוהג אין ביטוח אישי‪:‬‬
‫אין עילת תביעה נגד קרנית מכוח סעיף ‪( 12‬א) (‪ ( .)2‬סוויסה נ' קרנית)‬
‫אין לו אפשרות לתבוע את הנהגים האחרים והמבטחים שלהם‪.‬‬
‫אין לו שום עילת תביעה תחת חוק הפלת"ד‪ .‬כלל יחוד העילה אינה חל ( כהנקא נ "סהר" חברה לביטוח בעמ‪,‬‬
‫אלנסארה נ' שליסיף)‬
‫קטגוריה ‪: 2‬משתמש שהוא נוהג בהיתר אשר נפגע עקב שימוש שלו ברכב‬

‫[‪]71‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫נוהג בהיתר ‪ :‬אבא שנתן את הרכב לבן שלו‪ ,‬הבן נהג הדרדר לטהום ונפגע בתאונת דרכים עצמית‪ ,‬או מעורבת ופגע בו‬
‫רכב אחד‪.‬‬
‫אם יש ביטוח זה פשוט‪ -‬הוא תובע את הביטוח האישי! חל על בעל הרכב והנוהג בו בהיתר‪ ,‬פה זה הנוהג בהיתר ( הבן)‬
‫תאונה עצמית או תאונה מעורבת‪:‬‬
‫לנוהג יש ביטוח‪:‬‬
‫הביטוח האישי מבטח את בעל הרכב וכל אדם הנוהג בו בהיתר‪.‬‬
‫הנפגע יתבע את הביטוח האישי בין אם מדובר בתאונה עצמית ובין אם מדובר בתאונה מעורבת‪.‬‬
‫לנוהג אין ביטוח אישי‪:‬‬
‫אבא נתן את הרכב לבן‪ ,‬הבן נפגע בעצמית או מעורבת‪ ,‬כאן יש טוויסט בעלילה‪,‬‬
‫האם יוכל לתבוע את מתיר השימוש? אבל חובת מתיר השימוש ברכב משתרעת רק על צד שלישי‬
‫סעיף ‪ )5(7‬שולל את הזכאות לפיצוי מכוח החוק ממי שנוהג ללא ביטוח‪.‬‬
‫האם ניתן לתבוע את קרנית ?‬
‫בן לקח את הרכב מאבא‪ ,‬עשה תאונת דרכים‪ -‬מסתבר שאין ביטוח‪ ,‬האם יכול לתבוע את קרנית?‬
‫למשבצת המיוחדת הזו‪ -‬משתמש בהיתר חסר ביטוח יש סעיף מיוחד‬
‫זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויים‬
‫‪7‬א ‪.‬על אף האמור בסעיף ‪ ,) 5(7‬מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו‪ ,‬ללא ביטוח לפי פקודת‬
‫הביטוח‪ ,‬או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב‪ ,‬והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע‪,‬‬
‫יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף ‪(12‬ב)‪.‬‬
‫סעיף ‪7‬א לחוק הפלת"ד‪ :‬מתייחס למשתמש בהיתר ברכב כשלרכב אין ביטוח והנהג לא ידע או לא היה סביר שידע‬
‫שאין ביטוח יהיה זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן‪.‬‬
‫פרשנות ביהמ"ש בעניין זה היא מאוד מצמצמת‪ .‬ביהמ"ש כדי לצמצמם עלויות מנהליות הוא נוטה לקבוע כי‬
‫המשתמש ידע או לכל הפחות היה עליו לדעת אם יש או אין ביטוח‪ .‬מי שלא עומד בתנאי סעיף ‪7‬א אינו זכאי לפיצויים‬
‫מכוח החוק‪ ,‬כלל ייחוד העילה אינו חל‪.‬‬
‫לא ניתן לתבוע את מתיר השימוש כי הפסיקה קבעה שהאחרית של מתיר השימוש משתרעת רק כלפי צדדים‬
‫שלישיים‪ :‬אחד משניים ‪ -‬נוסע ברכב או הולך רגל‪.‬‬
‫הבדיקה מסתיימת בסעיף ‪7‬‬
‫קטגוריה ‪ : 3‬הנפגע הוא הולך רגל‬
‫הולך רגל על פי החוק‪ :‬לא קשור לאף רכב‪ ,‬אדם שנמצא מחוץ לכלי הרכב‪.‬‬
‫הכללים לגביו קצת שונים‪ .‬נניח שנפגע ע"י מכונית אחת‪ ,‬הולך רגל חוצה ברמזור אדום ברשלנות נוראית ופוגע בו רכב‪,‬‬
‫האם רשלונתו רלוונטית? לא!‬
‫הולך הרגל נכנס לפלת"ד ‪ ,‬הוא נפגגע ממכונית אחת ונגרמו לו נזקי גוף‪.‬‬
‫יש ביטוח אחריות‪ -‬מכסה צדדים שלישיים‪ ,‬הולך הרגל והנוסע‪.‬‬
‫תאונה עצמית – הולך רגל שנפגע על ידי מכונית אחת‬
‫לרכב הפוגע יש ביטוח אחריות‬
‫הולך הרגל תובע את המשתמש ואת המבטח‪ ,‬ביטוח אחריות (חברת הביטוח)‪.‬‬
‫הנפגע חייב לתבוע את המבטח והמשתמש ביחד ‪ (.‬אליהו חב' לביטוח בעמ נ' צאיג)‬
‫אם מי שפגע בו זה משתמש בהיתר – יש לצרף לתביעה גם את מתיר השימוש ס‪2‬ב לחוק‬
‫זכאותו של הולך רגל יכולה להישלל מכוח סעיף ‪.7‬‬
‫אםם לא נשללה זכאותו לפיצויים מכוח החוק‪ -‬חל כלל ייחוד העילה‪.‬‬
‫לנוהג אין ביטוח אחריות‪:‬‬
‫בהנחה שלא נשללה זכאותו מכוח סעיף ‪ ,7‬יכול לתבוע את קרנית‪.‬‬

‫[‪]72‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫להולך רגל תמיד יש את מי לתבוע‪-‬‬

‫תאונה מעורבת – מספר מכוניות‬
‫הולך רגל שנפגע בתאונה מעורבת‪.‬‬
‫ס‪3‬ב לחוק‪ ":‬נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב‪ ,‬בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב‪ ,‬יהיו הנוהגים חייבים‬
‫כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף‬
‫קטן זה‪ ,‬רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין‬
‫הנפגע‪".‬‬
‫יש ביטוח‬
‫תובע את‪ :‬כל המשתמשים‪ ,‬את כל המבטחים בביטוח אחריות‪ ,‬ואם יש מתירי שימוש אז גם אותם‬
‫החבות תהא חבות יחד ולחוד‬
‫אין ביטוח‪:‬‬
‫הולך רגל יכול לתבוע את קרנית רק אם לכל הנהגים שפגעו בו אין ביטוח‪.‬‬
‫זכאי לתבוע פיצויים מכל אחד מהמשתמשים המעורבים ‪ ,‬סעיף‪3‬ב לחוק‪ ,‬וממבטחיהם( ס‪3‬א‪ ,1‬ו‪ 19-21‬לפקודה) וכן‬
‫את מתירי השימוש מכוח ס‪2‬ב לחוק‪.‬‬
‫מעמדם של האחראים השונים כלפי הנפגע הוא של חייבים ביחד ולחוד‪.‬‬
‫יוכל לתבוע את קרנית רק אם לכל הנהגים שפגעו בו אין ביטוח אחריות‬
‫אם זהות הנהג אינה ידועה אך ידועה זהות הבעלים(מתיר השימוש)‪ -‬לא עומדת להולך רגל עילה נ' קרנית‪.‬‬

‫קטגוריה רביעית – נוסע‬

‫נוסע‪ :‬כל מי שנמצא ברכב ואינו הנהג‬
‫תאונה עצמית‪:‬‬
‫לרכב שבו נסע יש ביטוח אחריות‬
‫תובעים את ביטוח האחריות‪ .‬מכוח סעיף‪2‬א לחוק‪ ,‬ואת מבטחו בביטוח אחריות מכח סעיפים ‪3‬א‪ 1‬ו‪ 19-21‬לפקודת‬
‫ביטוח רכב מנועי‪ ,‬וכן מתיר השימוש מכח ס‪2‬ב לחוק‬
‫תובעים את המשתמש ואת מתיר השימוש (אם קיים)‬
‫גם זכאותו של נוסע עלולה להישלל מכוח סעיף ‪.7‬‬
‫אם לא נשללה זכאותו לפיצויים מכוח סעיף ‪ 7‬כלל חל ייחוד העילה‬
‫לרכב שבו נסע אין ביטוח אחריות‬
‫אין לנוסע את הנטל שמוטל על משתמש בהיתר (ידע או צריך היה לדעת)‬
‫הנוסע זכאי פיצוי מקרנית מכוח ס‪12‬א‪ 2‬לחוק‬
‫אם לא נשללה זכאותו לפיצויים מכוח סעיף ‪ 7‬כלל חל ייחוד העילה‬
‫תאונה מעורבת‬
‫לרכב שבו נסע יש ביטוח אחריות‬
‫ס‪3‬א‪" -‬בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב‪ ,‬תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי‬
‫הרכב שלו"‪.‬‬
‫תובעים את המשתמש ס‪3‬א לחוק ‪,‬ואת מתיר השימוש ואת ביטוח האחריות של הרכב בו שימש כנוסע‪.‬‬
‫אם לא נשללה זכאותו לפיצויים מכוח סעיף ‪ 7‬כלל חל ייחוד העילה‬
‫לרכב שבו נסע אין ביטוח אחריות‬

‫[‪]73‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫הנוסע זכאי לקבל פיצוי מקרנית‪ .‬מכוח ס‪12‬א‪ 2‬לחוק‬

‫אינו זכאי לתבוע את המשתמשים והמבטחים של כלי הרכב האחרים שהיו מעורבים בתאונה ס‪3‬א לחוק‬
‫אם לא נשללה זכאותו לפיצויים מכוח סעיף ‪ 7‬כלל חל ייחוד העילה‬
‫משותף לכל הקטגוריות‬
‫זכאותם של כל הנפגעים עלולה להישלל מכוח סעיף ‪7‬‬
‫ושוב‪ :‬סעיף ‪7‬‬
‫הגבלת זכאותם של נפגעים‪ -‬משוללי פיצוי!‬
‫‪7.‬נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה‪:‬‬
‫)‪(1‬מי שגרם לתאונה במתכוון;‬
‫)‪(2‬מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות)‪ ,‬תשכ"ד‪ ,1964-‬וכן מי שהיה‬
‫מצוי ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור;‬
‫)‪(3‬מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו‪ ,‬למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה‬
‫שהוטלה לפי פרק ו'‪ 1‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪;1967-‬‬
‫)‪(4‬מי שהרכב שימש לו‪ ,‬או סייע בידו‪ ,‬לביצוע פשע‪.‬‬
‫)‪(5‬מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח‪ ,‬או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;‬
‫)‪ (6‬בעל הרכב או המחזיק בו‪ ,‬שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח‬
‫שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה‪ ,‬בין בהיותו ברכב ובין‬
‫מחוצה לו‪.‬‬
‫משולל פיצוי שנהרג‪ ,‬זו תאונת דרכים לגביו אבל הוא משולל פיצוי‪ ,‬התלויים בו זכאים לפיצוי‬
‫סעיף ‪7‬ב לחוק קובע – תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע עצמו לא היה‬
‫זכאי לכך לפי סעיף ‪ ,7‬ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח‬
‫אינו מכסה את החבות הנדונה‪ ,‬יהיו זכאים לתבוע כאמור מן הקרן( את קרנית)‬
‫תלויים‪ -‬מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף ‪ 78‬לפקודת הנזיקין‬
‫זכותם של תלויים לפיצויים‬
‫‪"78.‬גרמה עוולה למותו של אדם‪ ,‬והיה אותו אדם‪ ,‬אילולא מת‪ ,‬זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו‬
‫בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו‪ ,‬הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה‪".‬‬
‫גם אם זכאותו של הנפגע לפיצויים נשללה מכח סעיף‪ 7‬הרי שאם נהרג‪ -‬תלוייו יהיו זכאים לפיצוי מכוח‬
‫ס‪7‬ב לחוק‬
‫דוגמא‪ :‬אדם שדד בנק ונמלט ברכב מבוטח‪ ,‬נפגע בתאונת דרכים‪ ,‬הוא אמנם לא זכאי לפיצוי אם הוא‬
‫נפצע‪ .‬אם הוא נהרג התלויים בו זכאים לפיצוי‪.‬‬
‫אם מגיעים למסקנה שאינו זכאי לפיצוי או כי זו לא תאונת דרכים‪ ,‬או כי הוא משולל פיצוי – לא חל חוק‬
‫הפלת"ד ולכן לא חל כלל ייחוד העילה‪.‬‬
‫תאונה מעורבת‬ ‫תאונה עצמית‬ ‫קטגוריה‬
‫אין ביטוח‬ ‫יש ביטוח‬ ‫אין ביטוח‬ ‫יש ביטוח‬
‫בעל הרכב יכול אין לו אפשרות‬ ‫בעל הרכב יכול לתבוע‪ F‬רק אין לו אפשרות‬ ‫משתמש‬
‫לתבוע את‬ ‫לתבוע רק את‬ ‫לתבוע את קרנית‪.‬‬ ‫את הביטוח האישי והוא‬ ‫שהוא בעל‬
‫הביטוח האישי קרנית‪.‬‬ ‫יישא בנזקיו‪.‬‬ ‫הרכב שנפגע‬
‫שלו והוא יישא‬ ‫עקב שימוש‬
‫בנזקיו‪.‬‬ ‫שלו ברכב‬
‫אין לו אפשרות‬
‫לתבוע את‬
‫הנהגים‬
‫האחרים‬
‫והמבטחים‬
‫שלהם‪.‬‬
‫בעל הרכב יכול משתמש‬ ‫משתמש בהיתר‬ ‫בעל הרכב יכול לתבוע רק‬ ‫משתמש‬
‫בהיתר ברכב‬ ‫לתבוע רק את‬ ‫ברכב כשלרכב אין‬ ‫את הביטוח האישי והוא‬ ‫שהוא נוהג‬
‫הביטוח האישי כשלרכב אין‬ ‫ביטוח והנהג לא ידע‬ ‫יישא בנזקיו‪.‬‬ ‫בהיתר‬

‫[‪]74‬‬
 ‫דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל‬ ‫בס"ד‬

‫ביטוח והנהג‬ ‫והוא יישא‬ ‫או לא היה סביר‬ ‫שנפגע עקב‬

‫לא ידע או לא‬ ‫בנזקיו‪.‬‬ ‫שידע שאין ביטוח‬ ‫שימוש שלו‬
‫היה סביר‬ ‫יהיה זכאי לתבוע‬ ‫ברכב‬
‫שידע שאין‬ ‫פיצויים מן הקרן‪.‬‬
‫ביטוח יהיה‬
‫זכאי לתבוע‬
‫פיצויים מן‬
‫הקרן‪.‬‬
‫בהנחה שלא‬ ‫תובעים את‪:‬‬ ‫בהנחה שלא נשללה‬ ‫הולך הרגל תובע את‬ ‫הולך רגל‬
‫נשללה זכאותו‬ ‫א)כל‬ ‫זכאותו מכוח סעיף‬ ‫המשתמש ואת המבטח‬
‫הולך רגל יכול‬ ‫המשתמשים‬ ‫‪ ,7‬יכול לתבוע את‬ ‫(חברת הביטוח)‪.‬‬
‫לתבוע את‬ ‫ב)את כל‬ ‫קרנית‬
‫קרנית רק אם‬ ‫המבטחים‬
‫לכל הנהגים‬ ‫בביטוח‬
‫שפגעו בו אין‬ ‫אחריות‪ ,‬ג) אם‬
‫ביטוח‪.‬‬ ‫יש מתירי‬
‫שימוש אז גם‬
‫אותם‪.‬‬
‫החבות תהא‬ ‫אם מדובר במשתמש בהיתר‬
‫חבות יחד ולחוד‬ ‫ניתן לצרף לתביעה את‬
‫מתיר השימוש‬
‫זכאותו של הולך רגל יכולה‬
‫להישלל מכוח סעיף ‪.7‬‬
‫בהנחה שלא‬ ‫תובעים את‪:‬‬ ‫בהנחה שלא נשללה‬ ‫תובעים את ביטוח‬ ‫נוסע‬
‫נשללה זכאותו‬ ‫א)המשתמש‬ ‫זכאותו הנוסע מקבל‬ ‫האחריות‬
‫הנוסע מקבל‬ ‫ב)מתיר‬ ‫פיצוי מקרנית‬ ‫תובעים את‪:‬‬
‫פיצוי מקרנית‬ ‫השימוש (אם‬ ‫א) המשתמש‪.‬‬
‫יש)‬ ‫ב) מתיר השימוש (אם‬
‫ג) את ביטוח‬ ‫קיים)‪.‬‬
‫האחריות של‬ ‫זכאותו של נוסע עלולה‬
‫הרכב בו שימש‬ ‫להישלל מכוח סעיף ‪.7‬‬
‫כנוסע‬
‫בסוף הבדיקה חייבים לעבור דרך סעיף ‪ 7‬שיכול לשלול פיצויים ממשתמש‪ ,‬משתמש בהיתר‪ ,‬הולך‬
‫רגל או נוסע‪.‬‬

‫היידהההה בהצלחה!‬

‫[‪]75‬‬