Professional Documents
Culture Documents
[]1
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
מה
ההבדל בין המשפט הפלילי למשפט האזרחי?
מבחינת הצדדים להליך
במשפט האזרחי הנזיקי\ חוזי נקרא לצד אחד תובע והצד השני הוא נתבע ואילו במשפט הפלילי יש לנו מאשימה המדינה
ונאשמת.
מבחינת סופו של ההליך המשפטי-
במשפט האזרחי המינוח הינו אחראי או לא אחראי ואילו במשפט הפלילי יש לנו אשם או זכאי.
דיני נזיקין יקרו פעמים בהם לא היה אשמים אך נהיה אחראים.
רף ההוכחה הנדרש בבית המשפט-
במשפט האזרחי אנחנו מסתפקים במה שאנו מכנים עודף מאזן ההסתברויות – 51%ומעלה כלומר הגענו לבית המשפט
אני התובע אתה הנתבע ,אם בסוף היום בית המשפט משתכנע שהגרסה שלי קצת סבירה יותר אני 51%אתה 49%אני
ניצחתי (מספיק להיות יותר משכנע).
לעומת זאת משפט הפלילי על מת להרשיע צריך לשכנע את בית המשפט שהוא עשה את מה שמיוחס לו למעלה מהספק
הסביר 90%כדי להאשים אדם בפלילים ,צריך יותר מספק סביר ,ראיות ,הוכחות.
סנקציות ,סעד-
המשפטי האזרחי דיני הנזיקין הדבר העיקרי שנזיקין נותנים זה פיצוי או ציווי למשל מפעל מזהם אני רוצה אל תעשה
ואל תזהם .כלומר גם פיצויים על הנזק שנגרם לי וגם כביכול לסגור את המפעל.
המשפט הפלילי לעומת זאת לא נותן סעדים אלא סנקציות ,מאסר ,עבודות שירות ,עונש מוות ,המשפט הפלילי מעניש.
דיני עונשין
מי הוא בית המשפט שדן בתיק?
ההבדל האחרון :מיהו בית המשפט שדן בתיק.
במשפט האזרחי יכול להיות או בית משפט שלום או מחוזי .תלוי בסכום התביעה .מעל 2.5מיליון.
בפלילי עד 7שנות מאסר כולל זה שלום ומעל זה בית משפט מחוזי.
מי שדן באזרחי זה בית משפט אזרחי ומי שדן במשפט הפלילי זה בית משפט פלילי ,שופטים שונים ,בתי משפט שונים
.
דמיון ושוני בין דיני נזיקין לבין דיני חוזים:
פס"ד הוקינס נגד מקגיי:
עובדות :הילד הוקינס וכף היד שלו הצטלקה בזמן שהדליק את האור בחדר הוריו.
הוקינג באמצעות אביו צארלס ופונה לד"ר בשם מקגיי על מנת שיבצע הליך רפואי ויסיר את הצלקת ,מה שמיוחד
בפסד זה ,זה שד"ר מקגיי הבטיח לילד בתום ההליך הרפואי תהיה יד תקינה ב . 100%נציין כי ד"ר מקגיי השתמש
בטכניקה שלא היה מומחה בה ,תוצאת הניתוח הייתה שד"ר מקגיי ביצע השתלת עור בידו של הילד שגדלות בו שיערות.
שאלה משפטית :האם זו תביעה נזיקית או חוזית? האם יש הבדל בתביעות הללו? האם נעשתה כאן התרשלות?
[]2
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
חיוב תוצאה -חיוב שאני נוטל על עצמי את החיוב בכדי להשיג תוצאה מסוימת ,לדוג' שהרופא אמר שתהיה לי י תקינה
בסיום ההליך.
חיוב השתדלות -זה חיוב שבו אני מתחייב להשקיע מאמצים סבירים כדי להשיג תוצאה מסוימת בלי להתחייב להשיג
את התוצאה.
במקרה הנ"ל הרופא נטל על עצמו את חיוב התוצאה
כדי להבין את ההבדל וההבחנה בין הפיצוי החוזי לנזיקי
דיני נזיקין מיועדים לחזיר את הניזוק אל העבר ,במצב שבו הוא היה לפני שפגש את המזיק ( בנקרה הנ"ל המזיק הינו
הרופא)
לעומת זאת דיני חוזים לוקחים אותנו אל העתיד ,אל המצב שבו היינו אלמלא החוזה לא היה מופר.
[]3
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
לדוגמא סעיף 3לפקודת הנזיקין -יש צורך להראות דוגמא נוספת לעלווה שדורשת כוונה -ס' 60עוולת הנגישה.
אחריות מוגברת -אחריות שמבוססת על אשם אך בשל הבחנה מסוימת שהדין מבצע זאת הופכת להיות מאחריות
"רגילה " שמבוססת על אשם ,לאחריות מוגברת שגם היא מבוססת על אשם וההבחנה היא ההבחנה הבאה :המוציא
מחברו עליו הראייה .
קטגוריה שבה הדין מעביר לכתפיו של הנתבע את נטל השכנוע להוכיח כי לא התרשל .האחריות מוגברת מתהפך כי נטל
השכנוע כך שהכלל הופך להיות הכלל הבא :במקום שהתובע יצטרך להוכיח את החיוב כלומר שהנתבע אכן התרשל ,
הנתבע יצטרך להוכיח את השלילה כלומר שלא התרשל.
דוגמאות שנתבע יוכיח שהוא לא התרשל :הסעיפים הרלוונטיים סעיפים 38-41לפקודת הנזיקין .
ס' 39לפקודת הנזיקין " בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן ,למעט אש או חיה ,או על
ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו ,וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט
הדבר – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה".
אחריות חמורה -אין הבחנה מוסכמת בין אחריות מוחלטת לאחריות חמורה .אחריות זו מתאפיינת בהיותה אחריות
ללא אשם אבל יש בצידה הגנות .אחריות שאינה דורשת אשם מצד המזיק אך יש בה גם הגנות העומדות בפנייה .אחריות
מוחלטת היא ללא אשם וללא הגנות כמו בחוק הפלת"ד אחריות החמודה היא ללא אשם אבל יש בה הגנות שניתן
להתגונן באמצעותן .משפט הישראלי זהו חוק לוויון(כמו הפלת"ד) חוק האחריות למוצרים פגומים 1980
2א יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן -הנפגע) ,ואין נפקא מינה אם היה או
לא היה אשם מצד היצרן.
4א בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא באחת מאלה...
ניתן לראות כי בדיני העונשין אכן הייתה משמעות לאשם אך בדיני הנזיקין זה שונה לחלוטין.
אחריות מוחלטת -האחריות הקשה ביותר אשמו של הנתבע אינו מהווה תנאי לאחריות מצדו בגין העוולה .אחריות
שיש לה שני מאפיינים ,היא ללא אשם וללא הגנות ,כלומר האחריות מוטלת על המזיק בין אם הוא אשם ובין אם לא.
ובנוסף לכך אין או אין כמעט טענות הגנה שניתן להתגונן באמצעותן.
אחריות שאינה דורשת אשם ואין בה הגנות ( די בהתקיימות נזק כדי להקים את האחריות) לדוגמא :חוק הפלת"ד (חוק
הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) קובע כי נפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזק גוף גם אם אין אשם מצד הפוגע.
סעיף 2א
המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.
סעיף 2ג
האחריות היא מוחלטת ומלאה ,ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או
אשם תורם של אחרים.
שיעור מספר 3.11 – 2
ע"א SIDAR TANKER CO. 804/80נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ,
העובדות – חברת סידר היא הבעלים של מכלית דלק המופעלת ע"י חברת צים ,אשר נכנסה לנמל הנפט באשקלון
המופעל ע"י חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ .בעת שהמכלית צפה קשורה בחבלים בנמל לשם טעינתה בדלק ,רוח
עזה הסיטה אותה ממקומה ובשל כך החבלים נותקו וצינורות התדלוק נקרעו .הנתב אשר מועסק ע"י חברת קצא"א,
שהה על סיפון המכלית בזמן האירוע .חברת קצא"א תבעה את חברת סידר ,חברת צים ואת רב החובל (הנתב) על הנזק
שנגרם כתוצאה מניתוק הצינורות מהמכלית לפי ס' 2פקודת הנזיקין הנגרמים על ידי ספינות בניווט .1939 ,המשיבה
טענה כי המערערים נושאים באחריות וכן הפרו את החובה שבחוק .ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענתה של המשיבה,
בפסיקתו הסתמך על העובדה שנתב הנמל שהה על סיפון המכלית לצורך מילוי תפקידו – ללא שאלת סוג התפקיד –
הספינה הייתה תחת אחריותו של נתב הנמל ולכן חלה החובה החקוקה .לציין כי הספינה בפועל לא הייתה בניתוב ,אך
בשל תנאי מזג האוויר הספינה נחשבת לספינה תחת ניתוב.
עילת התביעה :סעיף 2לפקודת הנזיקין הנגמרים ע"י ספינות בניווט 1939
[]4
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
.2למרות כל האמור בכל חוק עותומני או בכל חוק אחר או פקודה אחרת ,הרי הבעלים או רב החובל של כל ספינה
בניווט ,בין שהניווט הוא מאונס ובין שהוא בצורה אחרת ,יהא אחראי לכל אבדן או היזק שנגרמו ע"י הספינה או ע"י
משגה בנהיגת הספינה.
פקודת הניווט כוללת שני סעיפים ונראה כי עקב כך אין בפקודה זו טענות הגנה אלא הן נמצאות בחוק הנזיקין.
בנסיבות מסוימות ניתן לשאוב מחוק הנזיקין את הטענות ולהחיל אותן על פקודת הנזיקין למה אנו צריכים טענות
הגנה?
הסיבה ששאלת טענות ההגנה קשורה לנושא הנ"ל משום אם בפקודת הניווט מטילה אחריות מוחלטת לפי מה שידענו
עד פס"ד סידר טנקר .הרי שלא ניתן לעלות טענות הגנה.
על פי סעיף 2בין אם זה נעשה לרצונך או לא ,עדיין תוטל עלייך אחריות .נראה כך שיש כאן אחריות ללא אשם.
ההנחה שעל פיה מתנהל הדיון :האחריות המוטלת מכוח פקודת הניווט היא אחריות מוחלטת בגלל שהצדדים הסכימו
לנהל כך את הדיון .
ההלכה הנכונה כיום נקבע בפסיקה בפס"ד רשות הנמלים והרכבות נ' צים נקבע שהפקודה משנת 1939מטילה אחריות
שילוחית.
בית המשפט פק בניגוד להסכמת הצדדים כי פקודת הנווט טילה אחריות שילוחית.
גישתם של השופטים נתניהו וברק מציגים לנו תפיסה חדשה למונח אחריות וחלטת על אף שפסקי הדין שלהם שונים,
למונח אחריות מוחלטת אין משמעות אפריורית (מקדמי וקבוע מראש ) והוא משתנה על פי ההקשר שבו הוא מופיע
והמטרה שאותה הוא בא לשרת .הגישה שמוצגת על ידי ברק ונתניהו היא מאפשרת להם שלא לדחות על הסף את ההגנה
ולדון בהן במסגרת אחריות מוחלטת ואפילו להכיר באחת מטענות ההגנה .
חשיבות התפישה המוצגת בפס"ד – במקרים הנדירים שבהם התפיסה הבסיסית היא של אחריות מוחלטת ועדיין עולות
שאלות של מהות האחריות שאין להן תשובה ברורה בחוק או בפסיקה הופך המונח " אחריות מוחלטת" למונח מרוכך
וגמיש.
הערת מרצה :קשר סיבתי הוא תמיד או ליתר דיוק כמעט תמי ד תנאי להטלת אחריות בדיני נזיקין ,קשר סיבתי בין
העוולה לבין הנזק הוא תנאי הכרחי .תמיד ניתן לעלות טענה לניתוק קשר סיבתי גם במקרים של אחריות מוחלטת
קבועה בחוק ,קשר סיבתי הינו אחד מיסודות העוולה.
[]5
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
אחריות שילוחית – מוטלת על אדם\ חברה בגין עוולתו של אחר ,למרות שא' במעשיו מחדליו לא מגבש אחריות ישירה
ע"פ הפקודה\ חוקי לוויון.
מטילים עלינו אחריות בגלל מעשיו של מישהו אחר אבל המישהו הזה הוא לא איש זר ,לדוגמא :העובד שלו ,חבר
מהבית
האחיות השילוחית מוטלת על מי שנקרא המעוול המשני(המעביד ,השולח) האחראי לעוולתו של המעוול העיקרי (
העובד ,השלוח)
אחריות מוחלטת היא אחריות ישירה לדוגמה אני מעוברת בתאונת דרכים ככה או ככה אני אהיה אשמה
אל האחריות שילוחית גם אם אני לא מעורבת אני עדיין אהיה אחראית – אחריות משנית
גישה זו עומדת בניגוד לגישה המקובלת בדיני הנזיקין של הטלת אחריות על אדם עקב אשמו,
ההבדל עם אחריות מוחלטת – אחריות מוחלטת הינה ישירה אשר מוטלת על אדם ללא קשר לאשם ,באחריות שילוחית
אין מוערבות בעוולה מדובר על אחריות משנית א שר נשענת כולה על אחריות העיקרית ללא קשר לאשמו של המעוול
השני .
הצדקה מוסרית -אם א' נהנה ומפיק תועלת מפעילויותיו העוולתית נזיקה של ב' הקשור אליו ( עובד שלו .1
שליח שלו) מוצדק הדבר שהוא גם יישא העלויות של הפעילויות ,הוא יהיה גם אחרא לנזקים שגורמת
לפעולתו של ב' .פעילות עוולתית יכולה להיות נהיגה ,רפואה ,וכו'.
ההצדקה המוסרית מסבירה מדוע המשפט הישראלי מטיל אחריות שילוחית על שולח או מעביד ,גם השולח
וגם המעיד נהנים מעוולתם של השולח ועל העובד אך לפי ההצדקה המוסרית אנחנו היינו אמורים להטיל
אחריות גם על מזמין הגין עוולה שביצע קבל עצמאי ( אני עכשיו רוצה לשפץ בבית את המקלחת ,הזמנתי
קבלן שיפוצים ומבצע איזה שהיא עוולה וכתוצאה מכך אורח שלי ניזוק ,על פי המשפט הישראלי כאשר אנחנו
במסגרת של מזמין קבלן עצמאי אין אחריות שילוחית.
הצדקה כלכלית -במקרים שבהם יכול א לשאת בצורה טובה יותר את הנטל הכלכלי שנוצר כתוצאה .2
מפעולותיו של ב הקשור אליו ,מוצדק להטיל עליו אחריות בכדי למנוע עלויות משניות .
א .למעבידים יש יכולת לשאת בפיצויים ,הם כיס עמוק ולכן יכולים לשאת בנזק ,נטל שמטיל בית המשפט
ב .יש למעסיקים יכולת לפזר את הנזק :פיזור הנזק באמצעות גלגולו אחורה זה קיצוץ המשכורת של העובדים,
פיזור הנזק באמצעות גלגול קדימה ,לייקר את עלויות המוצר והשירות.
ג .ביטוח -רוב הסיכויים שמעבידים מבוטחים .
הצדקה כלכלית מוסרית -באותם מקרים שבהם א' הוא המונע את הנזק הטוב ביותר(פרופסור קלנברזי) רצוי להטיל
עליו את האחריות ,וזאת כדי להפחית עלויות תאונה עיקריות.
[]6
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
מונע הנזק הטוב ביותר – המעביד יכול להגיד לעובר כיצד לבצע אתת העבודה ,לספק ציוד מתאים ובכך הוא ד.
מונע את הנזק המקסימלי -אם המעב יד הסביר לי איך לבצע עבודה מסוימת הוא מנע נזק כיוון שאם לא
הייתי יודעת איך לבצע את העבודה ככל הנראה הייתי גורמת לנזק .
האחריות השילוחית היא אחריות משנית ,על מנת שתוטל אחריות שילוחית אתם בית המשפט חייבים להגיע .1
למסקנה שיש איזה שהוא מעוול עיקרי בעולם שאכן ביצע עוולה (שבדרך כלל זו תהיה עוולת רשלנות כיוון
שהעובד התרשל)
אחריות שילוחית היא אחריות משנית שכן נשענת כל עולה על האחריות הישירה ובלעדיה אין לה קיום. .2
זו הסיבה שמעביד \השולח נקראים המעוול המשני ואילו העובד\ השלוח מכונים המעוול העיקרי. .3
התביעה כולה שתוגש כנגד כל אחד מהמעוולים וכנגד שניהם יחד ,שכן חבותם היא ביחד ולחוד – הם מעוולים .4
משותפים לפי ס' 11המסביר את העניין באמצעות כללה האחריות ביחד ולחוד כך שכל אחד מהם חב על
הסכום לבדו וביחד הם חבים על כולו .דוגמא :א עולה לכביש שיכור ובהשפעת סמים ,דורס ילד .א' ניסה
לבלום אולם הבלמים לא עובדים כתוצאה מרשלנות היצרן ,ישנם שני גורמים לתאונה – א והיצרן .מדובר
בנזק שלא ניתן לחלוקה – לא ניתן להפרדה בין הגורמים המעורבים וכאן חל סעיף 11כלל האחריות ביחד
ולחוד .במצבים כאלה שהנזק לא ניתן להפרדה וייחסו הניזק רשאי לתבוע רק את המזיק הראשון ( הנהג)
הוא יכול לתבוע רק את המזיק השני (היצרן) .אם הוא יתבע את שניהם -אז עדיין יקבל את אותו הפיצוי .כל
אחד מהמזיקים אחראי לבדו על הסכום ושניהם ביחד על כל הסכום שיחולק בין שני המזיקים .האחריות
של המעוול העיקרי והמשני הם ביחד ולחוד .
מעוולים יחד ס 11
היה כל אחד משני בני -אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו ,על מעשה פלוני ,והמעשה הוא עוולה ,יהיו
חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד.
האחריות השילוחית לא באה במקום האחריות הישירה ואינה מחליפה את האחריות הישירה -ישנם מקרים שעל מעביד
תוטל אחריות שילוחית וישירה יחד ,עו בד שהתרשל בעבודתו יישא באחריות ישירה ומעבידו באחריות שילוחית,
במקרה בו המעביד התרשל גם הוא וכתוצאה מכך התרשל העובד -תוטל אחריות שילוחית על העובד הגין רשלנות
העובד וישירה בגין רשלנותו שלו.
שאנו עוסקים באחריות שילוחית אנחנו צריכים לעבור שני שלבים: •
לסווג באופן נכון את מערכת היחסים שבין המעוול העיקרי למעוול המשני .1
לאחר שסיווגנו את מערכת היחסים אנחנו צריכים לבדוק האם מתקיימים התנאים להטלת אחריות שילוחית .2
סעיף – 13חבות מעביד עוסק באחריותו השילוחית של מעביד לעוולה שביצע עובדו -עוולה שבוצעה על ידי עובד
שמועסק על ידי מעביד ו מדובר בס' בסיסי אשר בהתקיימו נשללת החופות האחרות .אדם יכול להיות גם שלוח וגם
עובד .בהתקיימות מע' יחסית של עובד מעביד יחול תמיד סעיף .13
סעיף – 14חבותו של שולח עוסק באחריותו השילוחית של שולח לעוולה שביצע שלוחו – עוולה שביצע שלוח של מסיק
שאינו עובד אצל המעסיק.
סעיף 15חבותו של בעל חוזה -עוסק באחריותו של מזמין לעוולה שביצע קבלן עצמאי – .עוולה של מזמין שבוצעה ע"י
קבלן עצמאי ( הקבלן האינו שלוח ואינו עובד מאחר ואין מע' יחסים של עובד ומעביד)
[]7
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
חשוב שנדע מדי אנו בגדרו של איזה סעיף מאחר וכל אחד מהסעיפים קובע תנאים שונים להטלת אחריות שילוחית על
המעוול המשני.
סעיף 13חבות מעביד -הוא הסעיף הבסיסי היסודי ביותר אשר בהתקיימו נשללות החלופות האחרות -אדם
יכול להיות באופן תיאורטי וגם באפן מעשי ,כלומר להיות גם שלוח וגם עובד .אם מתקיימת מערכת יחסים
של עובד מעביד המשמעות היא שנלכדתם בתוך סעיף 13ואתם אינכם יכולים לפנות לסעיפים האחרים 14-
.15
נניח שיש לנו את Xשמבצע מטלה עבור Yלבקשתו של X .Yמקבל את משכורתו מ Yמידי חודש לאחר ניכויים
הכרחיים ( מס הכנסה וכו') קיים ביניהם חוזה עבודה מן המניין ועל Xחלים חוקי המגן ( חוק שכר מינימום וכו' )
והשאלה האם Xנחשב העובד של ? Yלא בהכרח כן ,על פניו בדוגמא הנ"ל מתקיימים כל המאפיינים של מע' יחסים
בין עובד ומעביד אבל השאלה מיהו עובד ומינו מעביד לצורך אחריות שילוחית בדיני נזיקין מוכרעת על פי ההגדרה של
פקודת הנזיקין ולא על פי ענפי הדין אחרים כלומר לא הולכים לפי דיני העבודה.
לצורך העניין אדם יכול להיחשב עובד ומעביד לפי דין אחד ולא ייחשב ככה לפי דין אחר.
דוגמה נוספת X -עובדת בעסק של Y,לא קיים בניהם חוזה עבודה ,היא לא עובדת באופן קבוע ,ךא מקבלת תשלום
חודשי אלא תשלום שעתי ולפעמים מגיעה בהתנדבות.
האם אפשר לומר ש Xעובדת של ?Yלא בהכרח לא לצורך אחריות שילוחית אנחנו מגדירים עובד ומעביד רק -
על פי ההגדרה של דיני הנזיקין.
הגדרתם של עובד ומעביד לעניין זה מופיעה בסעיף ( 2סעיף ההגדרות) לפקודת הנזיקין" .מעביד" הוא מי שיש לו ביחסיו
עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבה אדם אחר מבצע עבודה בשבילו ,ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי
אותה עבודה" .עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור
"מעביד – " מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו ,ואילו הוא
עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה ,ו"עובד "הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות
של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר – לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות;
[]8
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
המבחן שעולה מסעיף זה הוא מבחן השליטה הגמורה ומכך אנו מסיקים 3מסקנות משנה:
אין חשיבות הכרחית לשאלה אם קיים חוזה עבודה פורמלי ( ניתן להגיד שחוזה מחזק שליטה גמורה אך לא .1
הכרחי )
מבחן השליטה הגמורה לא טומן בתוכו יסוד של שכר – יכולה להיות שליטה גמורה גם אם זה בהתנדבות. .2
אין חשיבות למשך השליטה ,היא לא חייבת להיות אחידה ורצופה אלא היא צריכה להיות רלוונטית לרגע .3
העוולה ,לרגע הנתון באותה נקודת זמן.
שליטת המעסיק צריכה להיות על אופן ודרך ביצוע העבודה ולא העוולה .מקרה בו אדם שולט על דרך עבודתו
וביצועה של אחר – הרי שהוא מעסיקו על פי פקודת הנזיקין.
דוגמא נוספת -נניח שיש בית חולים ובית חולים הזה מביא רופא שעבודתו עוסקת בסינוסים במיקומם ליד המוח,
הרופא מתחיל לנתח ומבצע את הניתוחים על פי רשימת הניתוחים שמקבל מן ההנהלה הוא משמש בכלים של בית
החולים ובכוח האם של בית החולים
השאלה את מי לנ תח אינה נתונה לשיקול דעתו .עליו לדווח להנהלה על תוצאות הניתוחים שביצע .ההנהלה יכולה
להעבירו מביצוע ניתוח אל ביצוע ניתוח ב' .עם זאת אופן ביצוע הניתוח עצמו נתון לשיקול דעתו המלא ובלעדי .
צורך הדיון ביה"ח לא ביצע שום עוולה -האם מבחן השליטה הגמורה מתקיים?
אין כאן שליטה גמורה על אופן או ביצוע העבודה כיוון שהעבודה היא ביצוע הניתוח וזאת כיוון שאופן הביצוע •
נתון לשיקול דעתו של הרופא לא של ביה"ח.
מעביד" – מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו ,ואילו הוא
עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה ,ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות
של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר – לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות"
המבחן שעולה מסעיף זה הוא מבחן השליטה הגמורה על אופן או דרך ביצוע העבירה ומכך אנו מסיקים 3מסקנות
משנה:
אין חשיבות הכרחית לשאלה אם קיים חוזה עבודה פורמלי (ניתן להגיד שחוזה מחזק שליטה גמורה אך לא .1
הכרחי)
מבחן השליטה הגמורה לא טומן בתוכו יסוד של שכר – יכולה להיות שליטה גמורה גם אם זה בהתנדבות .2
אין חשיבות למשך השליטה ,היא לא חייבת להיות אחידה ורצופה אלא היא צריכה להיות רלוונטית לרגע .3
העוולה.
עוד משהו שנראה מהסעיף -השליטה צריכה להיות על דרך ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה ובזמן הזה •
אנו ניחשב כמעבידיו לפי פקודת הנזיקין.
מבחן השליטה הגמורה מתאים לעולם הישן -כיום בעולם החדש זה בלתי אפשרי מכל מיני סיבות: •
יש לנו תאגידי ענק -מי שנמצא בראש הפירמידה לא בעל שליטה על מי שנמצא בתחתית הפירמידה .1
מגמת התמקצעויות -יש היום תתי התמחויות -עובדים נהיי ם יותר ויותר מקצועיים הם יודעים כבר טוב .2
יותר מהמעסיק שלהם.
ולכן המבחן עלול להוביל לכך שלא תוטל אחריות שילוחית בעולם המתקדם •
הפסיקה מציגה לנו אלטרנטיבות כלומר ,יוצרת שתי פתרונות למבחן השליטה הגמורה (המבחנים הם חלופיים ולא
מצטברים)
[]9
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
"מבחן השליטה הארגונית" -על פי מבחן זה ,השליטה הגמורה על דרך /אופן ביצוע העודה יכול שתתבטא •
גם בכך שהמעביד הוא בעל שליטה על המסגרת הארגונית הטכנית שבה פועל העובד ,וזאת להבדיל משליטה על אופן
ביצוע העבודה עצמה.
מבחן הזכות לשליטה גמורה -בהתאם למבחן הזכות לשליטה גמורה -שליטה גמורה על אופן /דרך ביצוע •
העבירה יכולה להתקיים בשני אופנים:
כפי שהיה בעולם הישן /שליטה גמורה בפועל -אני שולט בעובד שלי ,אני מפכח על כל צעד שלו א.
הזכות לשליטה גמורה -בהתאם למבחן הזה מספיק שלמעביד יש זכות לשליטה גמורה גם אם הוא לא ממש ב.
אותה
פקודת הנזיקין מגדירה לנו מי הוא עובד ומי הוא מעביד ,וזאת על פי מבחן השליטה הגמורה כעת נדון על סעיף .14
איך נבדיל בין עובד מעביד לבין שולח שלוח ומזמין – קבלן עצמאי :לפי מבחן השליטה הגמורה.
אך איך נבדיל בין שולח שלוח לבין מזמין לקבלן עצמאי ? לפי הפסיקה כיוון שפקודת הנזיקין לא מסדירה זאת.
בהנחה שלא מתקיים מבחן שלי טה הגמורה ,כי אם יתקיים זה יהיה עובד מעביד ,הפסיקה אימצה את העניין
מבחן היד הארוכה - :שלוח נבדל מקבלן בכך ששלוח מבצע את שליחותו בעד אדם אחר ובמקומו של זה כזרועו הארוכה
של אותו אחר
לעומת זאת קבלן עצמאי מתאפיין בכך שביצוע העוב דה הוא עסקו שלו והוא מבצע אותה בשמו שלו אך מבצעה עבור
המזמין – ראו ב ע"א 40/54גורדון פילרסקי וע"א מ"י נ' ניסים.
דוגמא לשולח שלוח – אני צריך להחזיר ספר לספריה ונניח שלא יוצא לי להגיע לספריה ,אני יודע שחבר שלי מדמו
לכאן(מגיע לכאן) ואני מבקש ממנו שייקח את הס פר שלי ושיסביר לספריה שהוא נשלח על ידי בגדי להחזיר את הספר
מקרה הזה חבר שלי נשלח על ידי והוא ייחשב כשלוח כיוון שביצע את עבודתי כזרועי הארוכה.
דוגמא לקבלן עצמאי -לי לא נעים לבקש מחב ר שלי אז אני פונה לחברת שליחים ויש לה עסק ,העברת חבילות ממקום
למקום ,נכרת בנינו חוזה שלפיו אני משלם כסף לחברת השליחים וכחלק מהעסקה שלה ( העברת חבילות ממקום
למקום) תחזיר את הספר לספריה הרי אני שימשתי כמזמין עבודתה ,ואילו חברת השליחים ( למרות ששמה הוא כזה)
היא קבלן עצמאי.
דוגמא שמסבירה למה מבחן היד הארוכה הוא קצת עמום -נניח שיש לנו את Xוהוא בעל קרקע X ,מקבל את כל
האישורים וההיתרים על מנת לבנות בית על הקרקע X ,מוכן לשלם קצת יותר בכדי לקבלת קבלן מפתח( קבל שמתחייב
לבנות את הבית מההתחלה ועד הסוף) ואז מתקשר עם Yולבסוף Yהוא לא קבלן מפתח והוא לקח עוד קבלן משנה
כדי שיעזור לו לבנות
עולה השאלה מה מערכת היחסים בין הקבלן העצמאי לבין קבלן המשנה? האם הקבלן הראש הוא שולח וקבלן משנה
הוא שלוח? כלומר ,האם מתקיים כאן מבחן היד הארוכה או לא ?
תשובה :מצד אחד כאשר מסתכלים מנקודת מבט של Xהוא התקשר עם קבלן מפתח(ראשי)ומבחינתו כאשר הוא נכנס
לשטח ,כל העובדים בנמצאים בשטח הם ידו הארוכה של Yהקבלן הראשי .עם זאת אין ספק שהניתוח הזה פשטני,
הוא לא נכנס לפרטים כי אם נכנס לפרטים אז נגיע למסקנה שלקבלן המשנה יש עסק משל עצמו שלא קשור לעסקיו
של קבלן Yואנו מבינים שחייב לצקת תוכן למבחן היד הארוכה.
בפסק דין ניסים -נאמר ש Xייחשב כידו הארוכה של Yוכל כן השלוח אם פעילותו של Xאינה נעשית באופן עצמאי
משלו אלא במסגרת וחלק מהפעילות של Yבאופן שפעילותו של Xאינה מהווה שירות חיצוני שניתן ל Yאלא מהווה
חלק אינטגרלי פנימי של Yץ
[]10
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
אם אני נותן שירות חיצוני אני נחשב קבלן אך אם אני כבר חלק בלתי נפרד נטמעתי בתוך הפעילות שלו ואני חלק
אינטגרלי פנימי אני כבר ייחשב כשלוח.
איך אני מבחין בין שירות חיצוני לבין חלק אינטגרלי פנימי?
נשאל את עצמינו של מי כלי העבודה? האם כלי העבודה הם של Xואני Yאז אני שלוח של .X
מי מספק את כוח האדם? אם Xמסיע את הפועלים או Yיהיה שלוח ולא קבלן כי הוא נטמע בתוך העבודה של X
האם מבצע העבודה יכול לשלוח מחליף במקומו? אם אני יכול לשלוח מחליף או כנראה אני שלוח
לאחר שסיווגנו את מערכת היחסים בין Xל Yאנחנו עוברים לתנאי האחריות השילוחית פי סעיפים (13+14כיוון
שלקבלן אין אחריות שילוחית).
שני שלבים:
שלב : 1סיווג מערכת היחסים :עובד מעביד ,שילח שלוח ,קבלן עצמאי
שלב :2הטלת האחריות לפי הסעיף המותאם -13 .עובד מעביד -14 .שליח שלוח 15 .קבלן עצמאי.
** ללמוד לבד את התנאים להטלת אחריות לפי ס' 14ו .15
נלמד רק את סעיף 13בכיתה :האחריות היא לא אוטומטית אלא הסעיף קובע את התנאים לכך:
סעיף 13לפקודת הנזיקין מטיל אחריות שילוחית על המעביד בהתקיים אחת משת החלופות הבאות :
החלופה הראשונה-סעיף 13א 1אם המעביד הרשה או אשרר את המעשה – נניח שאני מעסיק שיש לי מוסך אני אומר
לעובד שלי תשפוך את השמן כאן -אני מעביד אישרתי את העוולה ,ולכן תוטל עליי אחריות ישירה .
סעיף 12לפקודת הנזיקין הוא המקביל של מבצעים בצוותא של דיני העונשין – מי שהיה חלק מביצוע העבירה תוטל
עליו האחריות הישירה.
סעיף 13א – 2באמת מטיל אחריות שילוחית על המעביד – מטיל אחריות על המעביד אם העובד עשה את המעשה תוך
כדי עבודתו .אם העובד עשה את המעשה תוך כדי העבודה.
"מעשה" :מונה המתייחס למעשה האסור ,כלומר לעוולה שאותה העובד ביצע ואותה לא הוסמך לבצע ולא מפורשות
ולא מכללא ( באופן עקיף) .לא מראש ולא בדיעבד.
"עבודתו" :מושג המתייחס לכל אותן פעולות שאינן מהוות עוולה ,אך כן מהווה חלק מפעולתו של העובד וככאלה יש
הסכמה מפורשת\ מכללא לביצוען.
" תוך כדי" -ביטוח המעיד על הצורך בקיומו של יחס מיוחד בין העוולה שביצע העובד ובין עבודתו של העובד .
[]11
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
מכאן עולה שעל מנת להטיל אחריות מכוחות של סעיף זה ( סעיף (13א)( )2עלינו לעבור 3שלבים :עובד מעביד
שלב שלישי :יש לבדוק אם מתקיים היחס הנדרש בין עבודתו של העובד ובין העוולה שביצע.
סעיף 13ב -משתמש בביטוי " את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה"
תפקידים מפורשים -תפקידו המפורשים של העובד כוללים את כל התפקידים שהועבד הוסמך לבצע
מפורשות.
על תפקידו המפורשים של העובד ניתן ללמוד מחוזה עבודתו או מחיקוק מסוים המטפל התחום העבודה
הנדון ומטיל עליו חובות.
אין זה מספיק שעסקינן בפעולה שעליה הורה מפורשות המעביד ,וזאת צריכה להיות פעולה שגם מקדמת
את עסקי המעביד.
על מנת שתפקיד אכן יהיה מפורש וחלק מתפקידו של העובד הוא צריך להתאפיין ב 2מאפיינים מצטברים :
מפורשת. הסמכה להיות צריכה אכן
זאת צריכה להיות פעולה אשר מקדמת את עסקי המעביד
דוגמא :נניח שאני מעביד ואני אומר לעובד החרוץ שלי אני מאפשר לך לקחת את הרכב של העבודה לחתונה,
העובד נוהג ברשלנות ובדרך לחתונה וגורם נזק לרכוש ,האם הייתה לו הסמכה מפורשת? לא ,כיוון שהוא לא
מקבת את עסקי המעביד.
תפקידים שיש סמכות מכללא ( באופן עקיף) לבצע אותן -קבוצת משנה= תפקידים שיש סמכות מכללא
לבצעם ,אלו הם תפקידים שהעובד לא הוסמך לבצע מפורשות אך קיימת סמכות מכללא לבצעם ,על הקיומה
של סמכות מכללא ניתן ללמוד מ היקף התפקידים המפורשים של העובד ,וכן מנסיבות המקרה ,לדוגמא' פרץ
נ' קקל.
דוגמא :אם אני בעל מוסך ואני אומר לעובד שלי יש לך סמכות לבדוק את המנוע ( יש לך סמכות מפורשת) .
אז כנראה שיש לך סמכות מכללא להזיז את הרכב ממקום למקום.
אין די שנסיק על קיומה של הסמכה מכל לא מצד המעביד לביצוע הפעולה ויש צורך שהפעולה תהיה לקיום
עסקי המעביד .
תפקידים נחזים – תפקידים שהעובד נחזה כמוסמך לבצעם .כלומר -אין לו סמכות לבצע אותם לא מפורשות
ולא מכללא ,אבל העובד נחזה כמי שמוסמך לבצע אותם ,כלומר נוצר כאן מצג שווא ,לא אמיתי שייצר
המעביד ויכול לטעון זאת מי שהסתמך על המצג באופן סביר וניזוק.
[]12
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
עובדות :מסופר על בית מלון שהוא נחשב למעביד וישנו את העובד( עברנו את מבחן השליטה הגמורה) .מה שקרה זה
שאחד האורחים בבית המלון ביקש מהפקיד בקבלה לשמור לו על התכשיטים .האורח נתן את התכשיטים לפקיד
הקבלה ובסוף המשמרת הפקיד גנב אתה תכשיטים ברח ונעלים.
בית המלון טע שלא התבצעה כאן עבודה ,העובד לא הוסמך לשמור על תכשיטים של עובדים ,לא מפורשות ולא מכללא.
אין כאן עבודה ולא ניתן להטיל אחריות שילוחית על בית המלון .ברור שיש כאן עוולה ,גנבה התרשלות ,בפסק דין
ברלינסקי הפסיקה מייבאת לנו סוג נוסף של תפקידים .ואילו הם פקידים נחזים ,תפקידים נחזים הם תפקידים שהעובד
נחזה כמוסמך לבצע ,הוא לא באמת מבצע
תפקיד אינצידנטלי הוא תפקיד הדרוש באופן סביר לבצוע התפקידים הרגילים של העובד ושעוד מסוגו צריך לבצע על
מנת לקדם את עסקי המעביד.
האם עישון זה תפקיד אינצידנטלי? האם נטילת ידיים לאחר אכילה זה אינצידנטלי?
עובד מעשן סיגריה וכאשר הוא זורק אותה הוא מציית בניין שלם -אם אנחנו אומרים שכל הפעולות האישיות האלו
הם פקידים כרוכים -אז הרי שהעוולה קשורה אליהם תהיה אחריות שילוחית על המעבד.
מה כוללת עבודתו של העובד? דוגמאות האיש בעובד במוסך -ואומר למכונאי שלי אני אוסר עליך לטפל ברכב .
הואשמתי באחריות שילוחית.
בפסק דין מדר נערכת אבחנה בין איסורים מצמצים לבין איסורים מגבילים:
איסורים מצמצמים :הם איסורים שיש בכוחם להוציא מעשה מסוים לחלוטין מתחום התפקיד של העובד.
איסורים מגבילים :הם איסורים /פעולה בניגוד אליהם נחשבת כביצוע לא מורשה של פעולה מותרת וכזו הפעולה
נחשבת לחלק מעבודתו של עובד.
השלב השני :הנחת העבודה שלנו להמשך הדין תהיה כי העובד ביצע עוולה כלשהי למשל הוא התרשל ,מכאן שהשלב
השני מתקיים
השלב השלישי -מה משמעות הדרישה כי המעשה יבוצע *תוך* כדי העבודה?
שלב שלישי :יש לבדוק אם מתקיים היחס הנדרש בין עבודתו של העובד ובין העוולה שביצע.
סעיף (13ב) הוא הסעיף שקובע מתי נראה מעשה כאסור כלומר מתי נראה עוולה כפי שבוצעה " תוך כדי עבודתו" של
העובד" " רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד ,אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים
של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו
כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לעניין המעביד".
מעיון בסעיף 13ב עולה שעל מנת שיתקיים הקשר הדרוש צריכים להתקיים 2תנאים מצטברים:
[]13
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
כיום הפסיקה בפסד מדר הכריעה כי אין כבר 2מבחנים מצטברים אלא רק מבחן אחד ,המבחן לטובת המעביד.
אם העובד עשה את המעשה האסור ולנגד עיניו טובת עצמו בלבד ,זה לא תוך כדי העבודה ולכן לא תוטל על המעביד
אחריות שילוחית.
דוגמא :לי יש מפעל ,ובמפעל הזה יש כל מיני פטנטים וחומרים סודיות שאני לא רוצה שיחשפו למתחרים שלי ולכן
בלילות אני מעסיק שומר והמפעל שלי מגודר ויש לי שומר שמפטרל.
אני לא התרשלתי ,בדקתי טוב את העובד שלי אין לו עבר פלילי .לפני שבועיים באחד הלילות ,הוא התנפל על אדם
שהיה שם בקרבי המפעל עובר אורח והוא נתנפל עליו והכה אותו וגרם לו נזקים קשים.
תבעו את השומר לשומר אין כסף ,אני המנהל חטפתי תביעה בעניין האחריות השילוחית ,אני מכין כי יש כאן עוולת
רשלנות של העובד ,אני מבין שאני המעביד שלו ,הייתה כאן עבודה והוא ביצע את התפקידים הכרוכים הרגילים ,
הייתה כאן העוולה אבל הטענה שלי היא שהעוולה האסורה "המכות" לא בוצעה תוך כדי העבודה המותרת.
השאלה האם העוולה האסורה בוצעו תוך כדי העבודה המותרת לפי פסק דין מדר .עולה השאלה :מדוע אותו עובר
אורח הותקף? אם התשובה תהיה שהוא הותקף כי רצה לפרוץ למפעל – כן מתקיים מבחן טובת המעביד ולכן זה " תוך
כדי" .לעומת זאת אם התקיפה הייתה ממניעים אחרים ,אז זה לא תוך כדי.
כאשר העובד פועל מתוך אינטרס כפול – אישי וביצוע תפקידיו כפי שהוטלו עליו וקידום עסקי המעביד – אם לא ניתן
להפקיד בין המוטיבים לפי חלקי הפעולה המגמה הא שהמבחן הביוי שלא נאות מתקיים .
יש שהציעו כמו בפסד מדר ,את מבחן המטרה הדומיננטית -שלפיה כשהמטרה הדומיננטית הייתה טובת המעביד -אז
מתקיים המבחן.
אם זה גם וגם אז מתקיים מבחן טובת המעביד ,אם השומר גם שנא את עובר האורח והוא הוא נישא לפרוץ אז מתקיים.
המבחן הנוסף הוא מבחן המטרה הדומיננטית זהו לא המבחן השולט .ועוד מבחן הוא הפרדת המוטיבים .האגרוף
נעשה בגלל שאני לא אוהב אותו והבעיטה על מנת להרחיק אותו מהמפעל.
תנאים להטלת אחריות שילוחית על שולח לעוולתו של שלוח – ס' 14לפקודת הנזיקין:
"לעני ין פקודה זו ,המעסיק שלוח ,שאיננו עובדו ,בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו ,יהא חב על כל דבר שיעשה
השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם".
ס' 14מטיל אחריות שילוחית כלפי שולח על עוולה שביצע שלוחו .דרישת ס' זה היא שנדרש קשר הדוק בין העוולה לבין
השליחות שבוצעה ע"י השלוח.
על מנת שתתקיים זיקה להטלת אחריות שילוחית על שולח נדרש כי יתקיימו היסודות הבאים:
בשונה מס' 13אין קשר של עובד ומעביד ולכן השימוש במבחן השליטה אינו נדרש במצב דברים כאמור .המבחן המקובל
בפסיקה לשם הטלת אחריות שילוחית על שולח הוא מבחן היד הארוכה – השלוח הוא ידו הארוכה של השולח .כלומר,
השלוח פעל על מנת לקדם אינטרס של השולח.
[]14
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
כיצד ניתן להבדיל בין שליח לקבלן? התשובה לכך תלויה במעמדו של השלוח כלפי השולח ,ובמידת עצמאותו כלפיו.
כאשר עבודת השליחות היא עסקו של השלוח ייחשב כקבלן עצמאי .כאשר השלוח מבצע שליחות לטובת השולח כחלק
מפעולתו העסקית או המשפטית של השולח ושימש כזרועו הארוכה ,ייחשב כשלוח.
סעיף 15שונה מסעיפים :13,14השוני בא לידי ביטוי בכך שהכלל שקבוע בסעיף 15הוא ,שלמזמין אין אחריות
שילוחית לעוולתו של הקבלן אלא בחריגים הקבועים בחוק .כאשר מתקיימים חריגים אלו הם למעשה מעין
אחריות ישירה ,משום שמשמעותם היא שהמזמין מתערב באיזשהו אופן בעבודת הקבלן .מה שמאפיין את
כל החריגים למעט החריג , 5הוא שבכולם אנחנו דורשים קשר סיבתי בין ההתנהגות הקלוקלת של המזמין
לבין העוולה של הקבלן .כלומר אנו צריכים לדעת לגבי מזמין באשר לקשר שלו לקבלן העצמאי זה שהמזמין
איננו חב באחריות שילוחית
לעוולות הקבלן למעט חמשת החריגים:
.1הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו :כשאנו מזמינים לבצע עבודת קבלן מסוים ,תוטל עלינו אחריות שילוחית
אם התרשלנו בבחירת הקבלן ,בעל חוזה .אם התרשלנו בחירת הקבלן תוטל אחריות שילוחית? לא.
דוגמה : 1נניח שהחלטתי שלא בא לי לנהוג והחלטית להזמין נהג העובד בעסק ,ונניח שאני מעסיק אותו
בידיעה שאין לו רישיון נהיגה וכמובן הוא נוהג ברשלנות וגורם לנזק ורוצים לתבוע אותו.
דוגמה : 2נניח שאדם מעסיק מישהו שאין לו רישיון נהיגה והמעסיק יודע שאין לעובד שלו רישיון נהיגה
ובמהלך הנסיעה הוא זורק בדל סיגריה וגורם להצתת שדה סמוך .ורוצים להגיע אל המעביד.
במקרה הזה לא תוטל אחריות שילוחית .לעומת זאת בוודאי שיש קשר בין זה שאין לו רישיון נהיגה לבין זה
שהוא אינו יודע לנהוג ,יש קשר סיבתי ולכן צריך לזכור כאשר מערכת יחסים של מזמין קבלן -עצמאי צריך
להיות אחריות שילוחית למעט החריגים.
.2תוטל אחריות על מזמין אם המזמין התערב בעבודת הקבלן באופן שגרם לפגיעה או לנזק:
דרוש קשר סיבתי בין ההתערבות של המזמין לבין הנזק שגרם הקבלן .ולכן אם ההתערבות שלי לא קשורה
לנזק ,לא תוטל עליי אחריות.
לדוגמה :אני מזמין קבלן עצמאי לתקן את השירותים בבית .ואני מתערב בעבודה שלו .מתברר שהקבלן הזה
הוא רשלן ,הוא לא עושה את עבודתו כמו שצריך .קרה לי נזק בעקבות עבודתו הרשלנית ואני נפגע מכך.
האם ההתערבות שלי קשורה לנזק? לא .כשמדובר במזמין קבלן עצמאי רק לחריגים שהם בכלל לא אחריות
שילוחית.
.3תוטל אחריות ,אם המזמין הרשה או אשרר את המעשה שגרם לנזק(.הרשה זה מראש ,אשרר זה
בדיעבד).
זה נכון שהמחוקק מדבר על אחריות של מזמין קבלן-עצמאי במונחים של אחריות שילוחית סעיף 15אומר
שאין אחריות שילוחית פרט לחריגים (וגם החריגים הם לא אחריות שילוחית).
למעשה אנו לא צריכים את החריגים ברגע שיש לנו את סעיף 12החריג לא מוסיף שום דבר.
לדוגמה :נניח שמגיע קבלן הביתה והוא התרשל בעבודתו והרשינו לו להתרשל רז תוטל עלינו אחריות ישירה.
.4המזמין יהיה אחראי במצבים שבהם הוא אחראי מכוח חיקוק לעשיית מעשה שאת ביצועו הוא מסר
לקבלן עצמאי.
לדוגמה :נניח שמכוח פקודת הבטיחות בעבודה ,מעביד חייב לגדר חלקים מסוכנים בעבודה .אני מעביד ואני
לא עוסק בגידור ,ויש לי חלק מסוכן במקום העבודה לכן אני מזמין עובד קבלן שיעשה זאת .הקבלן מתרשל
[]15
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
בעבודתו ובעקבות כך ,עובד אחר במקום העבודה נפגע מהתרשלותו של הקבלן .הקבלן הזה נעלם מהארץ
ופשט רגל.
למה שיהיה אפשר להגיע אליי? מה הרציונל כאן?
בעצם ברגע שמוטל ת על גורם מסוים אחריות לבצע מעשה ,והוא מוסר את ביצוע המעשה לגורם אחר העברת
הביצוע אינה פותרת את המזמין מביצוע החובה כיאות .האצלת סמכות ,לא פותר אותנו מהחובה המוטלת
עלינו .אם אנו רוצים לבצע את החובה באמצעות עובד אחר ,אין עם זה בעיה ,אבל זוהי חובה שלנו ואנו
נותרים אחראים שהעבודה תבוצע כיאות .גם כשהיא מבוצעת באמצעות אחר .צריך להיות קשר סיבתי בין
הסמכות שאותה העברנו לבין הנזק שנגרם.
לדוגמה :נניח שמכוח פקודת העיריות ,חובתה של רשות לבצע תחזוקה שוטפת של מערכת הביוב בעיר .מכוח
החוק מוטלת החובה על העיריה .נניח שהעירייה סוחרת את שירותיו של קבלן עצמאי על מנת שיתחזק את
מערכות הביוב בעיר .כלומר החובה מוטלת על העירייה ,העירייה מבצעת זאת באמצעות קבלן עצמאי .וכעת
קורים שני תרחישים:
א .אותו קבלן עצמאי שרוצה לתחזק את המערכות ,יוצא מביתו בבוקר על מנת לבצע את תחזוקת מערכות
הביוב הוא מעמיס את הצינורות לצורך העבודה ועושה זאת ברשלנות וכתוצאה מכך הצינור פוגע במישהו.
אין זיקה.
ב .בזמן שהקבלן מבצע את עבודות התחזוקה הוא מתרשל ,הוא לא מחבר את הצינור כיאות והצינור גורם
נזק ,הצפה לעסק הסמוך .יש זיקה
בכל החריגים צריך להיות קשר סיבתי או איזושהי סיבה בין המעשה של המזמין לבין הנזק שגרם הקבלן.
.5תוטל אחריות שילוחית ,כאשר הסיבה להתקשרות ביניהם בין המזמין לבין הקבלן העצמאי היא עומדת
בניגוד לחוק ,היא על מנת לבצע מטרה לא חוקית.
בפס"ד עמרם מדינה נ' כהן :הסתבר כי קבלן שהועסק לצורך בניית גדר נדרש לקבל היתר מהעירייה .ההיתר
לא ניתן ,ולפיכך ההתקשרות לא הייתה חוקית .הגדר נבנתה ברשלנות ולבסוף התמוטטה וגרמה נזק לצד ג',
ביהמ"ש הטיל אחריות על המזמין .האם יש קשר בין
החריג החמישי ורק בו ,ביהמ"ש מקפיד פחות על קשר סיבתי בין אי החוקיות לבין הנזק .הסיבה לכך היא
גישה עונשית ,אנו רוצים להעניש את המזמין מכיוון שיש כאן עבירה על החוק.
[]16
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
גישות מוניסטיות :גישות שלפיהן דיני הנזיקין נועדו לשרת מטרה אחת.
יגידו הדין הנזיקי צריך לשלב כמה מטרות ,ולא צריך לצמצם את עצמו למטרה אחת
הם דינים שיש בצידם עלות מאוד גבוה ,עורכי דין ,שופטים ,מגשרים ,בוררים וכו'' .אז למה לא לוותר על דיני הנזיקין
? כמו שעשו בניו זילנד ,ויתרו לגמרי על הדין הנזיקי ושם יש קרן סטטוטורית שהאורחים מפרישים לשם סכום כספי
מידי חודש ובמידה ואחד האורחים נפצע ,אוטומטית מפרישים לו סכום כסף מתוך הקרן ושם נסגר הסיפור ,נגרם לכם
נזק? יש קרן והיא תפצה אתכם ,לא צריך אחריות שילוחית\מוחלטת.
מטרת הפיצוי באה לידי ביטוי בדין הישראלי גם בחקיקה וגם בפסיקה:
אם א גרם נזק באופן עוולי לב' – הגיוני שהוא יפצה אותו .א יפצה את ב .
מדובר על 3משפחות שנסעו לטיול בכנרת ,הם הגיעו למקום וחנו את המכוניות שלהם בצורת ח ,מעל המכוניות מתחו
בד וזה יצר להם סוג של אוהל.
למחרת התעורר אחד הנופשים והכין קפה על גזייה ,והייתה דליפת גז ,הרגע שהוא הצית את הגזייה נוצרה דליקה
והציתה את הבד מהבד הגיע אל המכוניות והמכוניות הרכו למלכודת אש ,וכולם היו במכוניות כנראה ישנו ,חלקם
מצאו את מותם אחרים נחבלו קשות .
בית המשפט פסק שמדובר בתאונת דרכים :הם הגיעו עם המכוניות תכננו לעזוב עם המכוניות אך זה לא מאוד משכנע,
בית המשפט מבין שאם הוא לא יקבע שמדובר בתאונת דרכים ,אין כאן מי שיפצה את הנפגעים ולכן נקבע שזו תאונת
דרכים .
עובדות :ילדה מגיעה לטיפול שניים שגרתי ,עושים לה זריקת הרדמה קורה משהו שהוא עלול לקרות ,מה שקורה זה
שהמחט חודרת לעורק הלסת שזו תופעה ידועה ומה שזה גורם בדרך כלל זה השתתקות של המקום למשך זמן מה .
במקרה הזה התממש סיכון מאוד נדיר ,ועל פי המתואר בפסק דין תוך כמה דקות הופך צידה השמאלי של הילדה הופך
למשותק לנצח .מתברר שהרופא נהג לפי פרקטיקה רפואית המקובלת .לצורך הדיון ישנם 2סוגי מזרקים מזרק רגיל
ומזרק שואב והשואב יכל להפחית את הסיכון .הפרקטיקה המקובלת ומה שהיה נהו זה המזרק הרגיל .הרופא לא
התרשל ונהג לפי הפרקטיקה המקובלת ולא סטה .
[]17
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
בית המשפט קבע שהפרקטיקה המקובלת היא לא סבירה וצריך להשתמש במזרקים שואבים .בית המשפט רואה לנגד
עיניו רופא ומרפה שלבטח מבוטחים שלדה שגם ככה חיה נהרסו ואם היא לא תקבל את הפיצוי המהיר היא לא תוכל
לתפקד ובית המשפט אומר אני מעדיף את הכיס העמוק והמפזר הטוב במקום שחייה של ילדה יהרסו .שואפים לפצות
ככל שהחוק מאפשר .התובעת הגישה תביעה נזיקית .הרופא טען בביהמ"ש שלא התרשל כי שימוש במזרקים לא
שואבים היה נפוץ בישראל באותה עת .ביהמ"ש העליון דחה את הטענה שלו וקבע שהתרשל למרות הפרקטיקה
הרפואית הנוהגת ,כי לא עמד בסטנדרט ההתנהגות הנדרש.
קיימים מנגנוני פיצוי נוספים:
17.11.21שיעור
מטרה נוספת של דיני הנזיקין -היא הגדרה של זכויות -דיני הנזיקים מגדירים לנו זכויות מוגנות.
-דוגמה -אדם נכנס לניתוח ,אמורים לנתח לו את החוליות בגב .בזמן שהאדם על שולחן הניתוחים הרופא מגלה שללא
קשר לניתוח החוליות יש לו גם גידול סרטני ,הרופא שכמובן רוצה את טובתו של המטופל ,מנתח גם את הגידול וכורת
אותו .הניתוח מסתיים בהצלחה ,כאשר המטופל מתעורר מספרים לו על הניתוח הנוסף.
המטופל משתחרר לביתו ומתחיל להרגיש תחושת אי נוחות בכך שביצעו בו טיפול רפואי ללא הסכמתו.
נראה שעל פניו לא נגרם לו שום נזק אך להפך ,לא נגרם לו נזקי גוף כיוון שהניתוח עבר בהצלחה אז ישנו נזק באוטונומיה
של האדם( .ביצעו בו ניתוח ללא הסכמתו)
פס״ד אתא חברה לטקסטיל בע"מ נגד שוורץ -מפעל טקסטיל של אתא שהפעיל מערכות קירור ,והמערכות עשו רעש
מאוד חזק ,הרעש הזה כך התברר חדר לחדר השינה לחדר השינה של התובע שוורץ .בית המשפט בפסק הדין עושה
משהו שהוא נדיר בדיני הנזיקין -הוא נותן צו שיורה לאתא להסיר את המטרד .בית המשפט מגדיר זכויות ונותן להם
הגנה של צו.
פיצוי הוא צופה בדרך כלל פני כבר) אך לא תמיד) הפיצוי מסתכל על הנזק שנגרם בעבר ומפצה עליו .ציווי לעומת זאת
צופה פני עתיד -אומר לך מעכשיו ואילך תתנהג בצורה אחרת ,צורה ראויה.
יש האומרים שדיני הנזיקין מסייעים במניעת מעשי נקם -דיני הנזיקין יוצרים איזה שהיא מערכת ,שבמסגרתה
הניזוק תובע את המזיק .במקרים המתאימים ביהמ"ש מכריז על אשמתו של המזיק ומחייב אותו לפצות את הניזוק.
יש הטוענים שבכך בעצם התהליך הזה הניזוק משתחרר מהתחושות הקשות שלו והיותו ניזוק ,מכירים באופן פומבי
בעוול שנגרם לו.
דוגמא אדם נוהג ברכבו ומסתכל על הזמן על הדרך ,ילד קופץ לכביש באור אדום והורג אותו -עדיין הייתה מוטלת על
הנהג אחריות מוחלטת למרות שנהג לפי הזהירות (פלת״ד)
הקשיים בתיאוריה:
בדיני הנזיקין אין קורלציה מתאם הכרחי בין שיעור הפיצוי לבין שיעור האשם -חישבו על מצב שבו אדם מתנהג
ברשלנות קשה עולה שיכור להגה מסומם לחלוטין ביער חורפי אשר יש גשם כבד ונוהג מעבר למהירות המותרת-
העקבות רשלנותו הקשה הוא פוגע בערוגת הפרחים של Xוהורס לו את הכלניות -הנזק הוא בסך ₪ 15האם הוא יפצה
יותר? לא ,כי בדיני הנזיקין הפיצוי הוא על הנזק שנגרם -לא ניתן להתעשר בעקבות התאונה.
[]18
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
דוגמה הפוכה -אדם נוהג ברכב ומסתכל כל הזמן על הדרך ,ילד קופץ לכביש באור אדום והוא פוגע בו והורג אותו -עדיין
הייתה מוטלת על הנהג אחריות מוחלטת למרות שנהג לפי כללי הזהירות.
אדם אחראי עולה לרכב שהוא לחלוטין כשיר לנהיגה ,הרכב עבר לפני כמה ימים בדיקת טסט האדם נוהג בזהירות ועל
פי חוקי התנועה ולרגע מסתכל בפלאפון -בעקבות כך הנהג פוגע בילד והורג אותו ( גורם נזק של כמה מיליונים) מבחינה
מוסרית הרשלנות שלו מאוד קלה אך הוא ישלם את אותם מיליונים לפי הנזק שנגרם.
אנחנו בדין הנזיקי מפצים לפי הנזק שנגרם -דיני נזיקין הם לא דינים מענישים הם דינים מפצים.
אם אנחנו רוצים לדבר על תגמול אז צריך להיות מותאם בין חומרת המעשה לפיצוי -וזו סיבה ראשונה לכך שתיאוריית
התגמול לא מסבירה כל כך את דיני הנזיקין-
אין בהכרח קורלציה בין שיעור האשם לבין הפיצוי -אנחנו לא יודעים אם שבירת רגל שווה_ כסף או Xכסף
הטיעון אינו מתיישב עם אחריות שאינה מבוססת אשם מנגד ,הטיעון עשוי להסביר השתת פיצויים עונשים.
אנחנו לא צריכים להשיב לאדם על גמולו אם הוא לא אשר כיוון שהתיאוריה של התגמול
לדיני הנזיקין אפקט הרתעתי ב דמות התשלום שעל המזיק לשלם בגין העוולות שביצע -בגלל שאנחנו מראש רוצים
להימנע מהתשלום אנחנו לא נבצע עוולות.
אם אנחנו מניחים שאנשים הם רציונליים -רציונליות אומרת שכל אחד מהפרטים הנחת הרציונליים מניחה שאנשים
ממקסמים רציונליים -כלומר עושים שתי דברים למען דבר אחד -למקסם את העושר ולמזער את הסבל.
למה קיומו של ביטוח זו הרתעת חסר? -יש הטוענים שביטוח גורם להרתעת חסר כיוון שברגע שיש לנו ביטוח אנחנו
אדישים ,אני יוצא מנק' הנחה שגם אם אעשה תאונה הביטוח יישא בפיצוי אך זה לא נכון והסיבה לכך כי בערבותה
שנים המבטחים פיתחו מנגנונים – תפקידם למנוע את אדישות המבוטח למשל :השתתפות עצמית שתדעו שגם אתם
צריכים להשתתף
ישנם שתי מטרות מרכזיות שהן עמודי הבועז והיכין ( העמודים המרכזיים של בית המקדש) –
גישה אחת בדיני נזיקין שואפים לצדק ,והגישה השנייה דיני הנזיקין שואפים ליעילות כלכלית.
.1צדק מתקן
[]19
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
.2צדק חלוקתי
צדק מתקן
מסביר את עקרון השבת המצב לקדמותו במקרה שבו ל א' נגרם נזק כתוצאה מעוולתו של ב' .
לצדק המתקן יש תכונה שנקראת קורלטיביות -והיא הולכת ככה :אם Xגרם נזק ל Yו Yסבל מהנזק מ Xאז X
יצטרך לשלם לYיצטרך לקבל מ Xכפי הנזק שנגרם.
Xישלם ל Yרק על הנזק שנגרם ולא על הנזק שלא נגרם( פס"ד מלך נ קורנהוייזר
תיאוריה אינסטרומנטלית -אומרת שדיני הנזיקין הן מכשיר להשגת מטרות אחרות למשל באמצעות דיני הנזיקין אני
רוצה להשיג הרתעה.
א אינסטרומנטלית -אומרת שלדיני הנזיקין אין מטרות חיצוניות .התפקיד של דיני הנזיקין הוא להיות דיני נזיקין (
לפי המומר ווינריב).
שאלת המרצה -אם אנחנו מקבלים את תיאורית הצדק המתקן ,א ז עכשיו יש אישה מבוגרת ועניה שפגעה עם רכבה
באדם עשיר ,היא צריכה לפצות אותו? כן! דיני הנזיקין לא יבדקו אם אנחנו עשירים או עניים הם עושים צדק מתקן.
למשפט לא אכפת אם איש נבל הזיק לאיש הגון או איש הגון הזיק לנבל.
אם עושים צדק מתקן זה אומר לקבל את חלוקת העושר בעולם – קבלת הסטטוס קוו.
לפני שנים מקרה שאירע בארה"ב -שווקה תרופה על ידי מספר חברות( )3שתפקידה היה למנוע\ לצמצם להקטין את
הסיכון להפלות – התברר לאחר שנים שנשים שצרכו את התרופה הן לא סבלו מנזק אלא ילדים שנולדו היה בסיכון
מוגבר לפיתוח מומים קשים בהמשך חייהם.
על פניו נראה כי הניזוקים הינם התינוקות והמזיקים הם החברות -הבעיה היא לאחר מספר שנים רבות אין להם ידע
על מה נטלו והיכן רגשו .לא יודעם מי הזיק למי.
בית המשפט בהחלטה נכונה מפתח בפסק הדין מונח שנקרא אחריות לפי נתח שוק אנחנו יודעים לאמוד ברמה טובה
מה יהיה נתח השוק של כל חברה .מי שמפגע בכם זה זה שיפצה אתכם ( .עקרון הקורלטיביות )
בהנחה שנתח השוק משקף את הנזקים שנגרמו המזיק ישלם בערך לפי הנזק שנגרם ,בצדק מתקן הניזוק .1
צריך לקבל בדיוק כמה שהוא סבל וזה אכן קורה אך מה שלא מתקיים זה לקשור בין המזיק המסוים לניזוק
המסוים ( הנשים שלקחו את החיסון לא יודעות איזו חברה בדיוק חיסן אותם) ( מי המזיק הישיר) -בועז
המרצה אומר שזה הצדק המתקן חושב שזו הדרך הטובה ביותר כיוון שזה הכי קרוב שאפשר.
צדק חלוקתי:
צדק מחלק מדבר על אופן חלוקתם הצודק של על הדברים הניתנים לחלוקה בין פרטים בחברה ,בהתאם
לקריטריון של שוויון יחסי.
[]20
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
אנחנו יכולים להחליט שצריך לתת פחות למי שמסכים ויותר למי שלא מסכים.
אך ראה כי דיני המס עוסקים בעניין זה -לוקחים מס הכנסה יותר גבוה לעשירים מאשר לעניים.
דוגמא מהפסיקה:
עובדות :בשעות הבוקר בסביון מר מלך יוצא לעשות הליכה ,באיזה שהוא שלב הוא מותקף באופן קשה ביותר על
ידי 3כלבים ,במשך כ 20דק הכלבים פשוט טורפים אותו בעוצמה מפילים אותו לקרקע ,נוגסים בו וגוררים אותו
בתור חסר אונים אל שולי הדרך .למלך נגרות פגיעות קשות ביותר אורתופדיות ,כירורגיות ,וכמובן נזקים נפשיים.
בדיעבד אי אפשר לקשור או לייחס איזה כלב גרם לאיזה נזק ,נגרם פה נזק ונזקי גוף שאי אפשר לשחזר.
אי אשר לומר איזה נשיכה של איה כלב ספציפי .לבסוף מתברר ששניהם מהכלבים הם שייכים לזוג קורנהוייזר
והבלים של הכלב השלישי לא ידועים.
ביהמ"ש המחוזי מחייב את בני הזוג לפצות את מלך על כל נזק שנגרם לו גם הנזקים של הכלב השלישי (בהתאם
לצדק מתקן) ,לאחר הערעור שהוגש לביהמ"ש העליון השופטים טוענים כי בני הזוג קורנהוייזר צריכים לפצות
את מר מלך על 2/3מן הפיצויים( .בהתאם לצדק מחלק)
במסגרת הדיון הנוסף ביהמ"ש העליון מחליט שבני הזוג קורנהוייזר יישאו בכל הנזק ,עניין זה לא צדק מתקן?) יש
כאן מצב שבו המזיק משלם יותר מהנזק שנגרם לניזוק וזה לא צדק מתקן כיוון שבני הזוג קורנהוייזר משלמים על
שליש נוסף של נזק שלא נגרם ע"י הכלבים שלהם ,זה צדק חלוקתי -בית המשפט לוקח מהצד האשם ומעביר לצד
שלא אשם.
דוגמא הפוכה
עובדות:
בקיבוץ גינוסר יש עדרים שדות וכו'' .ביום א נכנס אליו עדר ששייך ל א' ומזיק לו -ביום נכנס אליו עדר ששייך לב' ומזיק
לו ,ביום שלאחר מכן נכנס עדר ג' ומזיק לו -זה נזק שלא ניתן ליחסו -אי אפשר לומר מי עשה איזה נזק ומתי.
ידועה רק זהות של רועה צאן אחד וביהמ״ש אומר שאותו רועה צאן ישלם על שליש מהנזק הכולל.
מדוע בפסד מלך בית המשפט עושה צדק חלוקתי ובפסד גינוסר עושה צדק מתקן ולא חלוקתי?
.1תלוי בסוג הנזק – בפס"ד מלך האדם סבל מנזקי גוף חמורים וחייו כבר לא יוכלו לשוב ולהיות כמו שהיו .המעט
שהחברה יכולה לעשות במצב זה הוא לפצות אותו על הנזק שנגרם לו כדי שיוכל להמשיך בחייו .לעומת זאת ,פס"ד
גינוסר עסק בנזקי רכוש .
[]21
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
.2סוג הניזוק ,סוג המזיק זהות הצדדים -בפס"ד גינו סר מדובר על רועה צאן שאינו כיס עמוק ואין לו מנגנוני פיזור
נזק והיכולת שלו לפצות את הניזוק היא מוגבלת .לעומת זאת ,כשמדובר בפס"ד מלך נ' קורנהויזר מדובר על תושבים
מסביון ,ייתכן שעמידים יותר .אלה הם ההסברים שעולים באופן אינטואיטיבי כאשר נשאלת השאלה על השוני בין
החלטת ביהמ"ש בפסקי דין אלה.
פס"ד מגדל נגד אבוא חנא -.דוגמה מסכמת לצדק מחלק וצדק מתקן
קרתה תאונה דרכים תינוקת שהייתה בת חודשים נפגשה בתאונת דרכים – אם אדם מת מתקצרת לו תחולת חייו אז
יש לנו ראש נזק אובן השתכרות עתיד אם א' הרג את ב' אז עיזבון שנכנס בנעליו של ב' סובל מאובדן השתכרות לעתיד.
הוא לא כ"כ בעייתי אם יש ניסיון תעסוקתי רב והפיצוי יהיה רב אך אם הרג עובד ממוצע ישלם פיצוי כספי ממוצע.
חברת הביטוח התבקשה לפצות על ראש הנזק של אובדן השתכרות לעתיד ,תינוקת חמישה חודשים וחברת ביטוח
אומרת :כשאני מסתכלת על הכפר שבו נמצאת וגודלת אבו חנא ,נשים בכפר הזה כשמגיעות לבגרות -לא יוצאות לעבודה
וגם אם יצאו הן מרוויחות למטה מהשכר הממוצע הם הביאו נתונים שלפיהם נ שות הכפר בו מתגוררת הילדה לא
יוצאות בכלל לעבודה .ראש הנזק שלה בין אובדן השתכרות לעתיד עומד על 0%אז חברת הביטוח אומרת על מה אני
אפצה אותה אם היא לא תצא לעבוד בעתיד ?
השאלה המשפטית -כיצד מחשבים את הפס"ד ההשתכרות של קטינה ממגזר מסוים שבו רמת ההשתכרות נמוכה
באפן משמעותי מהשכר המוצע במשק הישראלי?
בית המשפט המחוזי קובע שבראש הנזק לשל אובן השתכרות בעתיד יש להביא בחשבון את השכר הממוצע בכפר ואת
הרקע הסוציו אקונומי של התינוקת .מוגש ערעור לבית משפט העליון ובית משפט העליון הופך את החלטת המחוזי
ופוסק לה לפי השכר הממוצע במשק.
איזה צדק נתן בית המשפט המחוזי ואיזה צדק נתן בית משפט העליון ?
בהחלטת בית המשפט המחוזי נעשה צדק מתקן -כיוון שבית המשפט כיוון להגיע לנפגעת את הסכום שמגיע לה ותו לא
המזיק לא גרם פה נזק ולכן הניזוק לא סבל פה נזק ולכן הוא צריך לפצות לפי הנזק שנסבל . 0 -אם אכן נשים בכפר
הזה לא יוצאות לעבודה בהגיען לגיל 18המשמעות של החלטת בית משפט העליון הינה שהמזיק משלם יותר מהנזק
שהוא גרם ,והניזוק מפוצה יותר מהנזק שהוא סבל.
נקוה חשובה מהמרצה :כשבית המשפט עושה חלוקתי לבית המשפט העליון לא נוח לומר שהוא עושה צדק
חלוקתי ,אני מחלק את העושר בחברה? דיני נזיקין?
[]22
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
ולכן בית המשפט העליון אשר עושה צדק חלוקתי מסביר את החלטתו באמצעות צדק מתקן – ביהמ"ש העליון
אומר :אנחנו צריכים לאפשר לניזוק לכתוב את סיפור חייו ,אתם כשהיא בת 5חודשים מחליטים בשבילה
שבעוד 18שנים היא תהיה מובטלת? לאור המגמות בחברה ,השינויים החברים שמחוללים ,ביהמ"ש קובע שבעוד
18שנים כבר יתחוללו תהליכים חברתיים ונשים כן תצאנה לעבודה ,ולכן העליות עושה צדק מתקן ,וצריך לצאת
מנקודת הנחה שבעוד 18שנה המצב במדינה יהיה שונה .אין לצפות את עתידו של אדם אלא לתת לו לספר את
סיפור חייו.
המרצה :אני חושב שמדובר בהחלטה צודקת
הגישה הכלכלית רואה בדיני הנזקין אמצעי להשגת רווחה כלכלית וחברתית מרבית על ידי השגת יעילות כלכלית.
נקודת המוצא של תיאוריה זו היא בתורת התועלתנות ,של ג"רי בנטאום שאומר :אנחנו הפרטים שואפים לעשות שני
דברים ששווים לדבר אחד ,למקסם את האושר ולמזער את הסבל .ואומר בנטאום זה מצוין כי אם כולנו נשאף למקסם
את האושר ולמזער את הסבל זה ישיג את המטרה החברתית שלנו אז נשיג את הרווחה החברתית יש פה התאמה בין
רצוי למצוי.
הנחת יסוד של הגישה כלכלית -קיימת התאמה בין הדחף של כל פרט ופרט למקסם את האושר האישי שלו ,לבין
השאיפה למקסם את האושר המצרפי.
בעיית ההחצנות -מצב דברים שבו אדם פועל תוך שפעילותו יוצרת עלויות( נזקים וסיכונים) לאנשים אחרים מבלי
שעלויות אלו נלקחות בחשבון על ידו ,יתכן חוסר התאמה בין מה שגורם לפרט בודד לאושר לבין מה שטוב לחברה
בכללותה
דוגמאות המעשן:
החברה הפרט
החברה נהנית 80 ,אחוז של אושר כי הוא נהנה 80 -יחידות של אושר
רק הוא נהנה מהעישון שלו.
בעקבות הנזקין שלו ,החברה סובלת הוא סובל 20 -יחידות של אושר
120
אם אנחנו רואים לעניינו את האושר בפרטי אנחנו נמשיך לבצע את אותן פעולות שגורמות לסבל בעני האדם
השני –
באמצעות פתרון שהציע המלומד פיג'ו – לסגור את הפער בין העלות הפרטית לעלות החברתית ולהטיל את
ההפרש על הפר שמבצע את הפעולה .על מנת להביא ליעילות כלכלית יש צורך להילחם בתופעת ההחצנות .על
מנת להביא ליעילות כלכלית יש צורך להילחם בתופעת ההחצנות איך נופל בה? ע״י פעולה שנקראת ״הפנמה״
שבה אנו מפנימים את העלות החברתית ולוקחים אותה בחשבון .לעומת זאת ,״ההחצנה״ היא מצב שבה
הפעילות שאני עושה היא טובה לי אך היא גורמת לנזקים בחברה ואני מתעלמת מהנזקים האלה .זה שמזיק
יראה לנגד עניו את הנזק שהוא גורם לחברה וע״י כך הוא יתחשב בחברה ויפסיק.
באמצעות פתרון שהציע המלומד פוזנר אומר שבית המשפט צריך לאמץ כללי
אחריות שיוצרים תמריצים לצדדים למנוע תאונות דרכים בדרך הזולה ביותר.
כיצד? ע"י הנוסחה של -Learned HAND
[]23
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
לדוגמא הכלל המשפטי :כשאני בית המשפט בודק האם אתם התנהגתם כיאות או לא הוא מעריך שלושה
משתנים שיוצרים נוסחה בת שני אופנים :
הסתברות קרות התאונה Pשיעור הנזק הצפוי Lתוחלת הנזק PLעלות נקיטת אמצעי הזהירות B
.1הסתברות התרחשות התאונה – – .Probabilityנהיגה היא פעילות מזיקה אך רצויה כירורגיה זו פעיות מזיקה
אך רציה
ההסתברות להתרחשות כפול שיעור הנזק הצפוי = תוחלת הנזק – .PLתחולת הנזק זה כמה רע יגרם לעולם
בעקבות הפעולה.
לדוגמא :על כל מאה אנשים שעוברים ניתוח מוח 10מהם יסבלו נזק ששווה ל .1000תחולת הנזק תהיה 100
כיוון שיש לנו 10%מול 1000
. 3הנטל של נקיטת אמצעי זהירות שיש שהם כדי למנוע את התאונה -העלות של אמצעי הזהירות שימנע את
התאונה – .Burden
כאשר עלות אמצעי המניעה נמוכה מתחולת הנזק אי נקיטה באמצעי הזהירות מהווה התרשלות
לעומת זאת כאשר עלות אמצעי המניעה גבוהה מתחולת הנזק אי נקיטה באמצעי הזהירות אינה מהווה
התרשלות.
: PL<Bאי נקיטת אמצעי זהירות במקרה שבו העלות של אמצעי הזהירות קטנה יותר מתוחלת הנזק ,מהווה
התרשלות .
: B>PLאי נקיטת אמצעי זהירות במקרה שבו עלותו של האמצעי יקר יותר מתוחלת הנזק ,אינה מהוות
התרשלות.
נניח שפתחתי מספרה ורציתי שהמספרה תהיה מרשימה ותזמין לקוחות להיכנס אליה ,ועיצבתי זכוכית שקופה קיר
שקוף והוא מייצר תוחלת נזק – אנשים יכולים להיתקל בזה ולשבור את האף תוחלת הנזק שהקיר השקוף מייצר הוא
הסתברות להתרחשות התאונה .10% – P
שיעור הנזק הצפוי .1000 – L
.PL = 100
אנחנו יכולים להדביק על הקיר זכוכית מדבקה שמזהירה שיש פה קיר זכוכית כדי למזער את הנזק ותוחלת הנזק
עומדת על .20זאת אומרת שאם אני משקיעה 10כדי לרכוש את המדבקה ,הרווחתי .80
100=PL
10=B
20=PL
10>80
האם לחברה כדאי לנקוט באמצעי זהירות של 10כדי לחסוך ?80כמובן שכן .ולכן ,אי-נקיטת אמצעי הזהירות מהווה
התרשלות.
השאלה החשובה -מה גבוה יותר ,עלות אמצעי המניעה או ההפחתה שתיווצר בתוחלת הנזק כשננקוט באמצעי המניעה.
24/11/21שיעור –
קלברזי בדומה לפוזנר -דיני הנזיקין נועדו למטרה רחבה -הפחתת סך העלויות התאונה ועלויות
מניעתה.
לפי קלברזי -על מנת שדיני הנזיקין ישיגו יעילות כלכלית ,הם צריכים להפחית את סך עלויות
התאונה +עלויות המניעה של התאונה.
[]24
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
אם דיני הנזיקין יפחיתו כמה שיותר את כל אחד מאלה תושג יעילות כלכלית.
המטרה הראשונה -הפחתת עלויות תאונה עיקריות ( )PL+ Bתוחלת הנזק +PLעלות אמצעי המניעה של הנזק
Bדיכוי פעולות מועדות לתאונה ולהחליפן בפעולות הבטוחות יותר או לגרום שהן תבוצענה בדרך בטוחה יותר
.
לדוגמא :אני שרת התחבורה -הרפרנט בא אלינו ואומר כי ישנו מקום במדינת ישראל שמייצר תוחלת נזק -כביש
עם פסי רכבת וצריך לחשוב מה עושים כיוון שיש תאונות .הוא מציע 3אפשרויות:
-לא לעשות כלום -אמצעי המניעה הוא כלום וזה יעלה לנו B=0) ( 0ואת תוחלת הנזק תהיה שווה ל100-
-יש אפשרות להציב ליד המקום אדם ש עליו להתריע למכוניות כל פעם שהרכת מתקרבת ובנוסף יהיה מחסום
חשמלי -אמצעי המניעה שווה ל PL ,25-יהיה שווה 75
-פתרון דו מפלסי אנחנו נשקע את הכביש מתחת לפסי הרכבת ככה שהכביש יהיה מתחת לרכבת -תחולת הנזק
תהיה 0אך ה B-הופך להיות שווה ל 100
קלברזי היה בוחר באופציה האמצעית כיוון שהוא דובר ביעילות כלכלית – העלויות העיקריות מייצרת הן ה B
וה.PL
B PL
לפי גישתו של קלברזי נבחר לשים מחסום היות ועלותו היא המינימלית מבין כל אמצעי הזהירות הקיימים ועדיין
תוחלת הנזק פוחתת באופן משמעותי .
ל פי גישתו של קלברזי דיני הנזיקין צריכים להוביל את המזיק למצב שבו ה B-וה PL-יהיו הנמוכים ביותר
ע"י הרתעה .כיצד משיגים הרתעה? ע"פ קלברזי יש שתי אפשרויות לכך:
הרתעה קולקטיבית\ ספציפית -מנגנון הכוונה מרכזי למשל הכנסת ,הכנסת תחוקק חוק ותקבע סנקציות מצדו
לגבי האופן והדרגה שבה אנו מעוניינת שפעולות תבוצענה ,יקבע איזשהו כלל בקשר לאופן ולדרגה שבה אנחנו
רוצים לאפשר פעילות מסוכנת .כלומר הכנסת צריכה לבדוק איפה תוחלת הנזק PLועלות Bנמוך יותר ותחוקק
בהתאם לכך) המתווה את האופן והדרגה שבהם החברה מעוניינת שפעולה מסוימת תתבצע.
הרתעת השוק -הרעיון הוא לא להיכנס לפרטים של הציבור ,אנחנו לא נתערב לציבור בצורה מאוד פטרנליסטית
" אתם חייבים ככה וככה" ,אנחנו ניתן לשוק להביא לתוצאה יעילה השוק לבד יכול להוביל את המזיקים
הפוטנציאלים לתוצאה יעילה בתנאי שהמחיר של כל פעולה יהיה תוחלת הנזק שלה .אם המחיר של כל פעולה
יהיה תוחלת הנזק שאותה היא מייצרת ,המזיקים יגיעו בעצמם לתוצאה היעילה .
מה הרעיון של הרתעת השוק? קלברזי אומר יש לי רעיון איך השוק לבד יוביל אתכם להתנהגות אופטימלית,
יגרום לכך שתוחלת הנזק ועלות
[]25
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
אם אני אגיד לפרטים(ציבור) אתם תעשו מה שאתם רוצים * אבל ,המחיר של הפעולות שלכם הוא תוחלת הנזק
שאתם מייצרים ,ואתם נושאים במחיר הזה רוצים לנסוע 200קמ"ש תיסעו ,אבל המחיר של הפעולה הוא תוחלת
הנזק והמזיק נושא בה ,לא חברת ביטוח לא המדינה ,אתם -הציבור.
דוגמה – מדינה בה משטר האחריות משתף כך שמחיר הפעולות משקף את עלויות התאונה להן גורמות (גישתו
של קלברזי) – עלויות החזקת רכב במדינה כאמור :יהיו גם עלויות החזקה שוטפות +עלויות התאונה לה יגרום
הרכב .תוחלת הנזק של רכבים היא גבוהה .במידה ויחליט לנסוע ברכבת – בהנחה שא' יהיה ממקסם רציונלי
(מקסום עושר ומזעור סבל) הוא ייסע ברכבת.
מדינה בה משטר האחריות אינו משקף את עלויות התאונה להן גורמות ,אך כלל האזרחים משלמים מס קבוע -
עלויות החזקת רכב :תשלום על האחזקה בלבד ללא תוחלת הנזק .אולם ,ישלם מס קבוע המוטל על כולם .במידה
ויחליט לנסוע ברכבת – הוא ישלם על עלות הנסיעה כולל המס הקבוע.
דוגמא נוספת:
תוחלת הנזק עם בלמים משופרים -תוחלת הנזק של הרכב תהיה נמוכה יותר וכך פרמיית הביטוח תרד -בהנחה
שא' הוא ממקסם רציונלי ,השוק לבד יגרום לו לפעול ולהפחית את תוחלת הנזק וכך עלות התאונה תרד .תוחלת
הנזק +התקנת הבלמים ( מניעת הנזק הצפוי)
לפי קלברזי -הרתעת השוק תביא אתכם להתנהג באופן מטיבי אבל יש לזה תנאי המחיר של כל מה שאתם
עושים זו תוחלת הנזק שאתם מייצרים זה המחיר של הפעולות ,השוק כבר יסדר את עצמו.
לפי קלברזי -על מנת שאנחנו נפחית את תוחלת הנזק +עלויות המניעה למינימום -אנחנו צריכים להרתיע את
המונע הנזק הטוב ביותר -מי שיש לו ידיעה ושליטה על מצב העניינים.
[]26
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
שוקל הנזק הטוב ביותר הוא מי שיכול לשקול כיצד למנוע את הנזק באופן היעיל ביותר ויכול לפעול על סמך
תוצאת שקילתו ( .השיקול שלו)
כעת דיברנו על המטרה ה 1הפחתת עלויות התאונה עיקריות למינימום תוחלת נזק +מניעת הנזק PLבאמצעות
הרתעה מונע הנזק הטוב ביותר.
תאונה נזיקית מייצרת גם עלויות משניות ,מה זה עלויות משניות לפי קלברזי :
עלויות משניות יכולות להיגרם מ 2סיבות :
.1ראשית ,נזק שלא טיפלנו בו והוא החמיר חוסר היכולת לתקן נזק שתיקונו אפשרי ורצוי ,בשל העדר
משאבים -נזק שלא טיפלנו והוא החמיר.
.2שאנחנו מטילים את העלויות העיקריות על גורם לא נכון ,לא יעיל -.הפסד הרווחה כרוך בעלות גיוסם של
המשאבים הנדרשים למניעת העלות הנוספת
דוגמא -א' דורס ילד ויישא בנזקים של כמה מיליונים כיוון שא' נהג ברשלנות ,אומרים ל א' שהוא צריך
לפצות את הילד ב 10מיליון ₪ל א' אין את הסכום לשלם ולכן השלב הבא הינו הוצאה לפועל ומעכלת לו
את כל נכסיו ,ילדיו עוברים לרווחה .בכך יצרנו עלויות משניות כלפי המזיק והניזוק – המזיק נכנס לחובות
והניזוק לא קיבל את הפיצוי שמגיע לו.
כאשר המזיק ,מי שהיה צריך לפצות את הניזוק ,הגיע להתמוטטות כלכלית מה שגרם לנזקים
לשיטתו של קלברזי ,על מנת להפחית עלויות תאונה משניות ,אפשר לנקוט בשתי דרכים:
.1הטלת עלויות התאונה המשניות על "כיס עמוק"– חברות ביטוח ,מעסיקים ,תאגידים גדולים וכד '.הם
ככל הנראה לא יתמוטטו אם יוטלו עליהן עלויות התאונה המשניות.
.2פיזור עלויות התאונה בין מספר רב של אנשים (פיזור בין-אישי) ,או לאורך זמן .כלומר ,להטיל את
העלויות על גורמים שיכולים לפזר את הנזק) .דוגמה :מעסיק גדול ,חברת תרופות ,שהוטלה עליו חובת
פיצוי )ללא קשר להיותו "כיס עמוק"( יכול לגלגל את הנזק קדימה– לייקר את מחירי המוצר ואז מי שנושא
בפיצוי הוא בעצם צרכני התרופות .בנוסף ,יכול לגלגל את הנזק אחורה -לקצץ במשכורות העובדים)
המטרה השלישית -הפחתת עלויות תאונה מנהליות – באמצעות צמצום מספר ההידיינויות בבית המשפט והמשך
שלהם.
עלויות מערכת -כמתחרשת תאונה נזיקית ואתם רוצים לטפל בעלויות המשניות או עיקריות אם פונים לבית משפט,
ההפעלה של דיני הנזיקין כרוכה בעלויות -עו"ד ,זמן שיפוטי ,מגשרים/בוררים וכד'
ולכן קלברזי אומר דיני הנזיקין צריכים לקבוע כללים שיובילו להפחתה במספר ההידיינויות המשפטיות ,והמשך
שלהן לצמצם את עלויות המערכת למינימום.
לדוגמא -אנחנו צופים עכשיו בגמר מונדיאל מתוך מיליונים האצטדיון קורס ואנשים נרמסים .הסיבה
שהאצטדיון קרס כי שהקבלן או המהנדס התרשלו .מי שסובל מנזקי הגוף או דיני הנזיקין יפצו אותו ,אך בוא
נניח שיש אנשים שצפו במשחק בקהל יש קרוב משפחה שלנו .לפתע האצטדיון קורס והאנשים ניזוקים נזקי גוף
קשים .אנחנו בתור צופים חווים פחד/מועקה" -נזק נפשי טהור" .יש חשש בנזק נפשי טהור אנשים שיגידו סתם
,תביעות סרק ,הצפת בית המשפט ,חשש ממתחזים ,תיווצר הצפה בלתי אפשרית של מערכת המשפט בתביעות.
במקרים אלה קלברזי אומר אנשים שניזוקו נזק נפשי טהור לא יקבלו מענה בדיני הנזיקין על מנת ליצור מצב בו
מס' ההידיינויות יצומצם וכן המשך שלהן -דיני הנזיקין צריכים גם להפחית עלויות תאונה עיקריות משניות
ומערכת -באחריות ללא אשם(חמורה ומוחלטת) הליך מקוצר מאחר ולא צריך להוכיח את אשמו של המזיק.
נאמר כי המטרות הללו סותרות אחת את השנייה:
דוגמא לכך שהמטרה הראשונה והשלישית מתנגשות -נניח שבתחום הרשלנות אי אפשר להגיש לבית המשפט,
עלויות המערכת יהיו 0כיוון שלא ניתן להגיע לבית המשפט.
מטרות המשנה אינן מתיישבות זו עם זו השאיפה להשיג מטרה אחת עלולה לעמו בניגוד לשאיפה להשיג מטרה
אחרת ,לפי קלברזו :מטרת העל בדיני הנזיקין היא להשיג הסדר אופטימלי את האיזון ,להפחית כמה שיותר כל
אחת מסוג העלויות התאונה ועלויות מניעתה.
[]27
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
כתובעים ,נרצה לתבוע נזיקין בכל תחום אפשרי ,בכמה שיותר עילות .מדובר בגישה שעליה וקוץ בה – ככל שזה לא
מופרך זה נכון לתבוע בכמה שיותר עילות ,אך בתי המשפט לא אוהבים את זה .כאשר מדובר בדיני הנזיקין ישנם
כללים באיזה עילה ניתן לתבוע ,ולכן לתבוע בכמה שיותר זה לא מדויק וזה יכול לצאת לא טוב בבית המשפט ,בית
המשפט עשוי להעיר על כך .לעתים עילה אחת חוסמת עילה אחרת ,יש בין העילות יחסים.
חפיפה בין עוולות זה בעצם מצב בו אירוע נזיקי מסוים זוכה להגנה ,זוכה לתחולה של שתי עוולות או יותר .בין
העוולות השונות קיימת תופעה ניכרת של חפיפה ,כלומר ,אותו אירוע נזיקי זוכה להגנה מלאה או חלקית של שתי
עוולות או יותר.
עוולות פרטיקולריות(ספציפית) – למשל עוולת התרמית ,עוולת התקיפה ,עוולת המטרד השגת גבול ועוד. .1
עוולות מסגרת – עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה )פרט לעוולות אלה ,יתר העוולות הן עוולות .2
פרטיקולריות) .
יחסי גומלין בין העוולות – הקשרים בין העוולות השונות ולבחון כיצד הקשרים משפיעים על אפשרויות התביעה של
הניזוק:
עוולות פרטיקולריות /ספציפיות – העוולות הפרטיקולאריות הן בעיקרן עוולות "סגורות" המונות יסודות •
עובדתיים כתנאי להיווצרותן .לדוגמה :עוולת התרמית ,מטרה ,הסגת גבול.
השופט ברק בפס"ד גורדון – מציין עוולות הפרטיקולריות נחשבות לסגורות מכיוון שהן חלות על מערכת עובדתית
מסוימת ,יש תנאים ספציפיים שנקבעו ע"י המחוקק על מנת שהעוולה תתקיים .כאשר תנאי או יסוד מסוים לא חל –
אזי העוולה לא מתקיימת.
עוולות מסגרת -עוולת המסגרת מבטאת תפיסה משפטית של היקף האחריות בנזיקין ,ומשתרעת על •
מערכות משתנות של מצבים .בית המשפט יוצק תוכן אל תוך עוולת המסגרת וכן מתאים את מידת האחריות שעל
המזיק לשאת ,בהתאם לנסיבות העניין .דוגמה :רשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה בלבד!
לפי ברק – עוולות פתוחות שניתן להחיל בכל מצב עובדתי .עוולות המסגרת מתבססות על יסודות משפטיים.
השופטת נתניהו בפס"ד כרמלי מציינת שעוולות המסגרת קובעות יסודות שמהווים את המסגרת העוולתית ,בית
המשפט ממלא את עוולות המסגרת בתוכן וכך לפתח את דיני הנזיקין ולהתאים אותם לחיים המשתנים.
פרופסור דני מור במאמרו "פקודת הנזיקין בראי ארבעים שנות פסיקה" מסכם לנו פחות או יותר את הדברים
ומצביע על שלושה הבדלים ,בין עוולות המסגרת לעוולות הפרטיקולריות.
הבדל ראשון -האינטרס המוגן – העוולות הפרטיקולריות בדר"כ מגנות על אינטרס בודד האינטרס המוגן כאן הוא
שלמות הגוף .לעומת זאת עוולת המסגרת חובקת מכלול של אינטרסים מגנות על כולם ( עוולת הרשלנות יכולה להגן
על הגוף אינטרסים רכושים ,אינטרסים נפשיים ,כלכליים נפגע חשבון הבנק ,יכולים להיות מוגנים באמצעות עוולת
הרשלנות כיוון שהיא עוולת מסגרת.
הבדל שני -הטרמינולוגיה או המינוח -עוולות המסגרת מתאפיינות במינוח מיוחד להן ,כוללות מושג שסתום כמו
חובה ,סבירות ,המאפשרים פרשנות וגמישות לבית המשפט
הבדל שלישי -מרחב התמרון של בית המשפט -במסגרת העוולות הפרטיקולריות שבית המשט דן בהם ,מרחב התמרון
שלהם באופן יחסי הוא מצומם במובן הזה שהוא טכני ,הוא צריך לבדוק אם מקימים קריטריונים מסוימים הוא לא
יכול להמציא את עצמו או לסטות מהדרך.
בעוולת מסגרת מרחב התמרון הוא רחב בית המשפט לא מוגבל ,מפעיל את כוחו היוצר .פעולה פרשנית מאוד.
[]28
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
כפי שמציין השופט ברק בפס"ד גורדון – יש לנו בדיני הנזיקין תופעה של חפיפה ניכרת וברורה ומשמעותית בין
העוולות השונות ,למה הכוונה? מצב שבו אותו אינטרס זוכה להגנה על ידי שתי עוולות או יותר .ואז אנחנו במצב של
חפיפה.
מצב שבו א' חודר ברשלנות למקרקעין של ב' ומפריע לב' ליהנות באופן סביר מהמקרקעין שלו .
חפיפה חלקית -מצב שבו אירוע נזיקי מסוים מקיים את כל יסודותיה של עוולה אחת אך רק חלק .1
מיסודותיה של עוולה אחרת.
חפיפה מלאה -מצב שבו אירוע נזיקי מסוים מקיים את כל היסודות של יותר מעוולה אחת .2
רוב הפעמים החפיפה תתקיים בין עוולת מסגרת לבין עוולה פרטיקולריות כיוון שעוולת מסגרת היא מאוד כללית
ובתוכה יכולים להיות סתירות של עוולות פרטיקולריות.
נניח שיש חברה שקוראים לה לפיד ,ומעוניינת לקנות חברה בשם מטף במצבים כאלה נהוג לעשות בדיקת נאותות
(עורכי דין יושבים בחברה הנרכשת ועוברים על מסמכי החברה בכדי שהחברה רוכשת תבדוק אם כדאי לה לשכור)
חברת לפיד פונה למשרד עורך דין אבן צור -הוא עושה את הבדיקות הנאותות ובאופן רשלני נכללים בחוות הדעת שלו
נתונים שמהם עולה שמצבה המשפטי והכלכלי של החברה נרכשת(חברת מטף) הוא מעולה .נניח שאותו עו"ד לא בדק
היטב את כלל הנתוני ם שהתבקש לבדוק וכתוצאה מכך הוא גיבש חוות דעת מוטעית שממנה עלה שמצבה המשפטי
והפיננסי של החברה הוא מעולה אך הדבר לא כך .בעקבות חוות הדעת הזו ,חברת הלפיד רוכשת את חברת המטף
שמס' חודשים לאחר מכן מתמוטטת כתוצאה מריבוי תביעות כנגדה בעקבות זאת ,חברת הלפיד סופגת נזקים
כלכליים קשים.
•חברת לפיד באה אלינו ורוצה לתבוע את משרד אבן צור -אנחנו נציג לה שיש עוולה ספציפית שעוסקת במצבי סרק
שנקראת "עוולת התרמית" סעיף .56אם אנחנו נתבע לפי סעיף 56אנחנו נפסיד כיוון שאין כוונה .אבן צור לא רצה
להטעו ת את הלקוח שלו .יש לנו פה מצב של עוולה פרטיקולרית שתפורה למקרה הזה אבל אחד מיסודותיה לא
מתקיים (היסוד הנפשי) .לעומת זאת יש לנו עוולת מסגרת שמתקיימת במלואה (עוולת הרשלנות)
•פה נראה חפיפה חלקית -מתקיימים כל היסודות של העוולה כללית אך לא כל היסודות ל העוולה הפרטיקולרית.
• האם נכון לאפשר לתובע לעקוף את התנאים המיוחדים שקבע המחוקק בעוולת התרמית (במקרה הזה כוונה) ולפנות
לעוולה כללית יותר שהיא עוולת הרשלנות? (מסגרת) תרמת רשלנית
•אם נאמר כן -אנחנו בעצם מחוקקים עוולה חדשה שלה נקרא תרמית רשלנית.
השאלה היא :האם בפניה להסדר כללי ,אנחנו לא עוקפים את ההסדר הספציפי ומרוקנים מתוכן את כוונת המחוקק?
הרי המחוקק קבע שנדרשת כוונה על מנת לתבוע בעוולת התרמית .ככלל בעולם המשפט ,כאשר קיים כלל ספציפי,
הוא גובר על כלל כללי.
ע"א 83/243עיריית ירושלים נ' גורדון :מר גורדון מכר את מכוניתו לאדם אחר .הבעלות במכונית עוברת כדין
במשרד הרישוי .למרות זאת ,מר גורדון מתחיל לקבל דוחות חניה ששייכים לקונה .פניותיו לעירייה לא עזרו לו
ולבסוף הוצא נגדו צו מעצר והוא נעצר ושוחרר רק לאחר ששילם את הקנס על דוחות שלא שייכים לו לאחר
שהרכב הועבר כדין במשר ד הרישוי .לאחר ששוחרר הוא הגיש תביעה כנגד עיריית ירושלים לפיצוי על הנזקים
שנגרמו לו עקב מעצרו העוולות הרלוונטיות :עוולת הנגישה -ס' 60לפקודת הנזיקין ,ועוולת הרשלנות .עוולת
הנגישה דורשת התקיימות של הליך נפל בזדון .במקרה דנן ,מדובר בחפיפה חלקית ולא מלאה משום שמתקיימים
כל יסודות עוולת הרשלנות אך לא מתקיימים כל היסודות של עוולת הנגישה משום שחסר רכיב ה"זדון".
[]29
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
העירייה לא פעלה בזדון .לטענתה ,המחוקק קובע שסעיף 60יחול רק עם הליך הנפל התרחש בזדון .העירייה
טוענת שלמעשה גורדון "מחוקק" עוולה חדשה שהיא "נגישה רשלנית" אך דבר כזה איננו קיים כלל .השאלה
שהתעוררה בפס"ד זה ביחס לחפיפה חלקית היא :האם במקרה הזה ניתן לתבוע בעוולת הרשלנות מבלי שנעקוף
את כוונתו המיוחד של המחוקק בעוולת הנגישה הקבועה בסעיף 60דרישת זדון?
ביהמ"ש ,מפי השופט ברק ,אומר על מנת להשיב על השאלה הזו יש לחלק את הדיון ל 2-רמות:
רמה עקרונית :לפני שאני בודק את העוולות הספציפיות ,לפני שאני בודק את עוולת הנגישה והרשלנות ,אני צריך
לשאול את עצמי האם נכון לאפשר מעבר בין מסגרת למסגרת ,או האם העוולות יוצרות הסדרים שלילים?
הסדר שלילי -שאנחנו מדברים על זה אנחנו מתלבטים בין שני דברים -הסדר שלילי לעומת לקונה(חוסר)
בדיני חוזים ,א' כרת חוזה עם ב' והם לא קבעו בחוזה על פיצויים מוסכמים על איחור בפיצוי - ,הסדר שלילי
יאמר אם לא נקבע גלום אז א' לא צריך לשלם לב' כלום .הוא לא צריך לשלם לו על כל איחור פיצוי מוסכם ,בית
המשפט לא מתערב בהסדר שלילי.
לקונה -זה לא נכון שאין כאן כלום ,ישנו חוסר שצריך להשלים אותו על ידי פרשנות(פס"ד אפרופים) בלקונה
בית המשפט מתערב ויוצק תוכן.
הסדר שלילי -בדיני נזיקין כאשר יש הסדר שלילי -המשמעות היא שאם עוולה לא מתקיימת אין אחריות בדיני
נזיקין ,אי אפשר לעבור לעוולה אחרת.
לקונה תגיד -אם העוולה הזו לא מתקיימת זה לא אומר שאין אחריות בדיני הניקין ,נבדוק האם מתקיימת
עוולה אחרית.
ברק -ברמה העקרונית העוולות השונות לא יוצרות הסדרים שליליים .העוולות השונות לא כוללות סביבן
חומות של ה סדרים שלילים ,לא ניתן להגיד מראש אם אין נגישה אין אחריות ,אם אין תרמית אז אין אחריות.
הוא לא יגיד את זה באופן מקדמי אלא יבדוק כל מקרה לגופו .ברמה העקרונית אם לא מתקיימת עוולה אחת
נחפש אחרת.
הגישה של ברק קיבלה חיזוק בפס"ד אשיר נגד פורום אביסרים -
ברק אומר לאחר שפתרתי לכם את הדילמה ברמה העקרונית נעבור לדילמה ברמה הקונקרטית -שואלים האם
יש משהו בעוולה שלא מתקיימת ,באופן ספציפי ,שמונע את הפנייה לעוולה הנוספת? ברמה זו אנחנו הולכים
לעוולה שלא מתקיימת ,לעוולה שלא מאפשרת להטיל אחריות בפס"ד גורדון לעוולת הנגישה בדוגמת הצל עוולת
התרמית .אנחנו נשאל את עצמנו האם העוולה הספציפית הזו יוצרת הסדר שלילי?
נשיב על שאלה זו בעזרת לשון החוק ,דברי ההסבר ,החלטת המחוקק
ואז ברק אומר כשאני מסתכל על עוולת הנגישה ,אני לא רואה בעוולה זו שום דבר שיצר הסדר שלילי ולכן ,אם
לא מתקיימים כל היסודות של עוולת הנגישה מותר לתובע ללכת לעוולה אחרת כמו עוולת הרשלנות
בפס"ד כרמלי לא ניתן לעבור מעוולה לעוולה,
השופט ברק אומר שזה הדרך לנתח את הדברים ומתייחס גם לחפיפה לקית וגם לחפיפה מלאה -אנחנו מנתחים
את שתי החפיפות אותו דבר.
כאשר אנו נתקלים במצב של חפיפה חלקית/מלאה:
א .רמה עקרונית – ברמה העקרונית ,ברק מציין כי לאור הרקע של החקיקה הנזיקית ,יש בפקודה תופעה של
חפיפה ניכרת בין העוולות .פעמים רבות עלול אותו אינטרס לזכות בהגנה על ידי שתי עוולות או יותר .ברמה
העקרונית והתיאורטית ,העוולות לא יוצרות הסדרים שליליים בינן לבין עצמן .הסדר שלילי משמעותו שלא ניתן
לפנות לכמה עוולות במקביל ,העוולה יוצרת לעצמה ייחודיות שלא מאפשר פנייה לעוולות אחרות .גישה זו היא
הכרחית על מנת שדיני הנזיקין יתאימו את עצמם לצרכי החיים המשתנים וכן כדי ליצור מעבר קל ממסגרת
למסגרת מדיני הנזיקין (על ידי בדיקת תנאיה של כל עוולה ועוולה).
ב .רמה קונקרטית – ברמה הקונקרטית יש לבדוק את המקרה הספציפי ואת העוולה שלא מתקיימת שממנה
אנו רוצים לעבור לעוולה אחרת ולברר האם לאור כוונת המחוקק/לשון החוק/מטרת החקיקה וכו' היא יוצרת
הסדר שלילי שלפיה ניתן לעבור למסגרת אחר .כשאנו מסתכלים על עוולת הנגישה ,אין לנו אינדיקציה המצביעה
על הסדר שלילי באשר לתחולתה של עוולת הרשלנות.
לכן ,ברק טוען שאחרי שקבע שברמה העקרונית הוא רואה שאין הסדרים שליליים וברמה הקונקרטית גם אין
הסדר שלילי – הוא מאפשר לתבוע בגין עוולת הרשלנות את עיריית ירושלים
סיכום גישתו של השופט ברק בעניין גורדון :במקרים של חפיפה מלאה או חלקית ,ברמה
העקרונית ניתן לעבור מעוולה לעוולה והעוולות אינן יוצרות חגורות של הסדרים שליליים .אך
[]30
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
ברמה הקונקרטית צריך להתייחס לכל מקרה לגופו .צריך להתייחס לכל עוולה בנפרד ולבדוק
האם נוצר או משתמע ממנה שלא ניתן לפנות לעוולה האחרת .
כאשר מתקיימת חפיפה מלאה בין עוולות ,יש להבדיל בין שני מצבים:
.1חפיפה מלאה המביאה לתוצאה זהה – דהיינו ,תביעה בגין כל אחת מהעוולות בנפרד
תוביל להטלת אחריות .במקרה זה ,רשאי התובע לתבוע באיזו עילה שיבחר.
.2חפיפה מלאה המובילה לתוצאה שונה – דהיינו מתקיימים יסודות שתי העוולות ,אך
בשל הסדר חקיקתי מסויים (בעיקר הגנות) התוצאה תהיה שונה .בפרשת כרמלי נקבע
שבדומה לחפיפה חלקית ,גם במקרה זה מבחינה עקרונית אין הסדר שלילי ,אולם יש
לבחון זאת קונקרטית לפי תכלית החקיקה.
שיעור01/12/2021
ס' 35לפקנ"ז :רשלנות -עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ,או לא עשה מעשה שאדם
סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות ,או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות ,או לא נקט מידת זהירות ,שאדם
סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור
ביחס לאדם אחר ,שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג ,הרי זו רשלנות ,והגורם ברשלנותו נזק לזולתו
עושה עוולה.
[]31
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
ס' 36לפקנ"ז :חובה כלפי כל אדם – החובה האמורה בסעיף 35מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס ,כל אימת
שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל
המפורשים באותו סעיף.
עוולת הרשלנות היא עוולת מסגרת ,היא אחת משתי עוולות המסגרת לצד הפרת חובה חקוקה.
ההכרעות בעוולת הרשלנות היא יכולה לחול על אינספור מצבים עובדתיים ,ההכרעות בעוולה זו הן תוצר של זיהוי
ערכים ואינטרסים ואיזון ביניהם – אקטיביזם שיפוטי
דוגמה -חשבו על מצב שבו יש לנו עובד במפעל ,העובד הזה מוצא באחד מן חדרי המפעל בקבוק שמכיל נוזל שקוף. -
העובד חושב שמדובר בוודקה ,הוא שותה את תחולת הבקבוק ,מרגיש קצת לא טוב ונרדם .באיזשהו שלב המעביד
רואה שהעובד מנומנם ,מרגיש לא טוב והוא שולח את העובד הביתה .לאחר זמן מה מתברר שלא מודבר בבקבוק
וודקה אלא בבקבוק מטנון שנחשב לחומר רעיל .לבסוף העובד נפטר כתוצאה מהרעלה.
בואו נניח שאשתו נמצאת בהיריון ,מתקשרים לבשר לה על מות הבעל ,כאשר האישה ההרה שומעת את הבשורה היא
מפילה את העובר שברחמה וסובלת מדיכאון קשה .המרצה אומר לנפות ניזוקים ומזיקים
הניזוקים כאן הם העובד והאישה (העובר לא מאחר וטרם נולד)
האם היחסים בין הצדדים אכן מצדיקים הטלת אחריות על המעביד? -
מהם אמצעי הזהירות שעל המעביד היה לנקוט בנסיבות המקרה? -
האם המעביד אחראי גם כלפי אשתו של העובד? -
כיצד סוג הנזק שנגרם משפיע על שאלת האחריות? -
כדי לענות נבחן את יסודות העוולה -יסודות עוולה זו קובעת 4יסודות מצטברים שעל התובע
להוכיח על מנת לזכות בתביעה שמבוססת על עוולת הרשלנות:
.1חובת זהירות -צריך להוכיח שקיימת חובת זהירות בין המזיק לניזוק
.2ההתרשלות /הפרת חובת הזהירות
.3נזק -שהוא בר פיצוי
.4קשר סיבתי בין יסודות 2+3בין ההתרשלות לנזק
היסודות מעלה משקפים את המודל הקלאסי אך לאורך השנים ניתנו מודלים אחרים בפסיקה .המודל הקלאסי של
ברק בגורדון הוא המודל השולט בפסיקה
המרצה מביע ספק האם באמת הסדר של היסודות צריכים להיות ככה ולכן הוא מתחיל לנתח מהיסוד השני מיסוד
ההתרשלות:
יסוד ההתרשלות:
מה זה רשלנות?
סטייה מסטנדרט הסבירות – סטייה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר .כאמור ,מי שסטה מסטנדרט זה – התרשל.
לא כל אדם שמתרשל תוטל עליו אחריות ברשלנות.
הסבירות אינה דורשת נקיטה בכל האמצעים הזהירות האפשריים על מנת להסיר את הסיכון .כאשר עלות אמצעי
המניעה יהיה גבוה מתוחלת הנזק (כאשר ה – Bגבוה מה – )PLיסוד ההתרשלות לא מתקיים.
מי שסוטה מסטנדרט הסבירות ייחשב כמי שהתרשל (נציין שעדיין צריך לגבש את ארבעת היסודות) -
ס' 35קובע את סטנדרט הסבירות – "אדם נבון וסביר" אולם עדיין מדובר במושג שסתום .בית המשפט הוא -
האדם הסביר ,והוא יכווין את הכלל מהי רמת הזהירות הנדרשת בהתאם לנסיבות העניין בנעלי האדם הסביר.
מה זה אמצעים סבירים? -
[]32
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
אנחנו מבינים שהאדם הסביר הוא ביהמ"ש -ביהמ"ש הוא מי שמשרטט לנו את קווי דמותו של האדם הסביר ,הוא
מכתיב לנו איך האדם הסביר אמור להתנהג ואיך הוא לא אמור להתנהג
נבחן כעת את הגורמים המשפיעים על ההכרה בסוגית ההתרשלות:
המבחן בבדיקת זמן ההתנהגות הוא מבחן האדם הסביר האובייקטיבי בהתחשב בנסיבות המקרה הסובייקטיביות
יסוד ההתרשלות לא נבחן בחלל ריק ,הוא נבחן בהתאם לנסיבות המקרה – האדם הסביר (אובייקטיבי) בנסיבות
המקרה (סובייקטיבי).
הראשון זה נסיבות המקרה (תנאי המצב המיוחדים הספציפיים של המקרה) ונציין כי יסוד ההתרשלות הוא תמיד
פונקציה של נסיבות המקרה.
דוגמת שני הרופאים -שיש להם את אותה ההכשרה .לביהמ"ש מוגשות שתי תביעות שונות שמבוססות על עוולת -
הרשלנות ,הן על שני רופאים שיש להם את אותה ההכשרה .שני הרופאים הללו טיפלו בשני פצועים שסבלו אותן
פציעות בדיוק ,שני הרופאים נתנו טיפול זהה ,שני הרופאים מודים בכך שהפרוצדורה הרפואית המדויקת מעט
[]33
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
שונה .הם היו צריכים לפעול קצת אחרת ,אז אם אנחנו מסתכלים על התמונה שואלים מה ההבדל אז ההבדל הינו
בנסיבות:
.1רופא שההתמחות שלו היא של חדרי מיון אחד טיפל בפצוע שהגיע לחדר המיון
.2הרופא השני היה במקרה ליד פיגוע ירי ,הוא טיפל בפצוע בפיגוע שמעל ראשו מתנהלים חילופי ירי ויש עוד
20פצועים שמחכים לטיפול רפואי.
אכן יש כאן מאפיינים דומים ושונים ,השיקולים שבימה"ש ייקח בחשבון -יש כאן שני אנשים שעברו הכשרה -
רפואית ,שניהם צריכים על פי תורת הרופאים לתת את הטיפול הכי טוב שאפשר אך מאידך גיסא ביהמ"ש יתחשב
בעובדה שהנסיבות שאופפות את שני המקרים שונות בתכלית.
לפיכך ביהמ"ש גם יתחשב בשיקולים הבאים:
בצורך של המזיק לקבל החלטה מהירה מבלי לבחון לעומק את החלופות השונות העומדות בפניו -
בצורך לנקוט באמצעים יוצאים דופן -
בצורך לבצע פעולות במהירות ובחוסר זהירות יתרה -
ישנם שני מצבים שבהם מצבי חירום לא מרכך את סטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר והם:
.1כאשר עצם הכניסה למצב החירום או יצירתן ע"י המזיק מהווה רשלנות.
.2התחשבות במיומנויות מיוחדות שבהן מחזיק המזיק .כאשר למזיק יש מיומנויות מיוחדות – הסטנדרט יורד,
אולם בדיוק בשביל המטרה הזו הוא הוכשר ולכן הסטנדרט יעלה.
.3
מידת האובייקטיביות או מידת הסובייקטיביות של מבחן הסבירות:
הנחת המוצא :אמת המידה לבחינת יסוד ההתרשלות היא אמת מידה אובייקטיבית -האדם הסביר .יש לאדם כל
מיני תכונות סובייקטיביות.
האם שאנחנו בודקים את המזיק מול האדם הסביר האם האדם הסביר לובש את מכלול התכונות המיוחדות של
המזיק? או שמא מדובר באדם סביר אובייקטיבי שמנותק מתכונותיו המיוחדות של המזיק?
האם כשאנחנו בודקים את סבירות ההתנהגות ,האם שאנחנו בודקים את המזיק אל מול האדם הסביר ,האם
האד ם הסביר לובש לצורך כך את מכלול התכונות המיוחדות של המזיק או שמא מדובר באדם סביר אובייקטיבי
שמנותק מתכונותיו המיוחדות של המזיק?
דוגמה -ילד תובע בים ואדם שוחה כדי להציל אותו כמו האדם הסביר אך הוא לא מצליח והילד תובע ומת .עד -
כאן אין כאן התרשלות אך האדם הזה ששחה כדי להציל אותו הוא מציל בעל חוזק גופני אדיר שיכול היה לשחות
הרבה יותר מהר מהאדם הסביר .האם צריך לעשות את מבחן האדם הסביר על המציל או לעלות את הרף מכיוון
שהוא מציל ושרירי?
כדי לענות על השאלה על איזו תכונות של המזיק לייחס לאדם הסביר הדבר הראשון שנעשה הוא להפריד בין
חוזקות לחולשות .נק' המוצא – יש להבחין בין חולשות לבין חוזקות :ברגע שמייחסים לאדם הסביר תכונות
מיוחדות ,אנחנו כבר לא בוחנים את האדם הסביר.
הכלל :עוולת הרשלנות אינה מאפשרת בדרך כלל התחשבות בחולשותיו האנושיות ,השכליות ,הגופניות
והאחרות של המזיק אלא במקרים נדירים מאוד( .כרמי נ סבג) נראה למטה.
השאלה היא אינה האם המזיק סטה מרמת ההתנהגות שלה הוא מסוגל (כלומר התרשלות סובייקטיבית) אלא
השאלה היא האם המזיק סטה מרמת ההתנהגות שנתפסת כראויה בחברה (בעיניי האדם הסביר כלומר התרשלות
אובייקטיבית)
הקשיים הטמונים בכלל שלעיל:
.1צדק -הכלל אומר שיש נורמת התנהגות שיכול להיות היא לא תתאים לכם וזה מה יש (אם יש אדם חלש שלא
יכול לבצע פעולה שאדם שרירן כן)
.2יעילות כלכלית -אנחנו אומרים לאנשים אל תצאו מהבית ,ישנה הרתעת יתר
[]34
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
. 1אם אנחנו עכשיו בכל תיק רשלנות נתחיל לדון בשאלה האם הוא חלש או חזק ,בעל אינסטינקט איטי או מהיר ,כל
הדיונים הללו כרוכים בעלויות התדיינות מרובות (המטרה השלישית של קלברזי עלויות מנהליות) -הכרה בחולשותיו
המיוחדות של כל ניזוק כרוכה בעליות התדיינות מרובות – גישתו של קלברזי ,דוגמת האצטדיון .בית המשפט בוחן את
החברה מול האדם הסביר ולא כל אחד בנעליו שלו.
.2הציפיה שלנו מהעולם זה שיתנהגו כלפינו בסבירות -זה מצב לגיטימי אך כאשר בא אליי אדם ברחוב ,אני עכשיו לא
יודע אם הוא בעל אינסטינקטים איטיים ,חכם ,טיפש אלא התשובה היא לא כיוון שיש לי ציפייה אחת ממנו והיא שהוא
יתנהג אליי בסבירות.
על מנת להדגים עד כמה הכלל הינו הגיוני המרצה נותן את הדוגמה הבאה:
דוגמה :אנחנו שוכרים עו"ד בעניין תיק ירושה ולבסוף אנחנו מפסידים בתיק ,הלכה לנו הירושה .מתברר לנו -
שהעו"ד ש שכרנו את שירותיו לא טען טענה משפטית שהייתה מובילה לניצחון בתיק ,עוד מתברר לפי חוות דעת
שקיבלנו היא שכל עו"ד סביר היה טוען את הטענה הזו .האם הוא התרשל לפי מבחן הסבירות? כן כיוון שנאמר
שכל עו"ד סביר היה טוען את הטענה הזו.
אנחנו מגישים תביעת רשלנות כנגד העו"ד .עו"ד שלו טוען כי הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר ,הוא הרבה למטה -
מן הממוצע ובכלל לא ניתן היה לצפות ממנו שהוא יטען את הטענה הזו -השאלה שעולה היא האם אנחנו בתור
שופטים נרכך את הסטנדרט? לא כיוון שכשאני שוכר את שירותיו של עו"ד אני לא נכנס למה אפשר לצפות ממנו
אלא הציפייה שלי לכל הפחות כניזוק פוטנציאלי היא שהוא יפעל בתור עו"ד סביר.
פס"ד כרמי נגד סבג זוהי דוגמה בה ביהמ"ש הולך רחוק ולא מייחס חולשות ,הוא לא מוריד את הסטנדרט :מדובר
בחולה נפש שלא הכריזו עליו שהוא פסול דין
עובדות המקרה :המזיק ,אשתו והתינוקת שלהם יושבים בגן ציבורי ,באיזשהו שלב המזיק קורא לניזוק (הניזוק היה
אז על פי המתואר ילד בן 8שנים) .המזיק קורא לו ומתואר כי המזיק דורש מהילד להגיד שלום לתינוקת שלו .הילד
ניגש אל האבא ואז מתואר מתוך פס"ד כך " -המזיק האב שלף סכין וחתך חתכים עמוקים את הילד בצווארו בטנו
וידיו....הניזוק הובהל לביה"ח שם נותח במשך כמה ימים וכמה ניתוחים"
סייגים לכלל -ישנם מקרים שבהם התעלמות מחולשותיו של המזיק תגרום לחוסר צדק והרתעת יתר
לדוגמה -לו נייחס לעיוור כמו לאדם הרואה ,ונפסוק כי כאשר הוא נתקע בי עם המקל שלו אני אוכל לתבוע אותו- -
זה לא פייר ואנחנו נגרום להרעת יתר לעיוורים
באילו מקרים בתי המשפט יתחשבו בחולשות המזיק? לכלל הנ״ל יש 2חריגים: -
.1גיל
סעיף 9לפקודת הנזיקין קובע" -לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שהוא עשה בטרם מלאו לו 12שנים"
גיל האחריות האזרחית הוא 12מתחתיו גם אם נעשתה עוולה והוא מתחת לגיל 12לא נעשתה עוולה
נניח עכשיו שבא מולנו ילד בן 12ושעתיים -הוא נמצא בתוך גיל האחריות .מה הציפייה שלנו בתור ניזוקים -
פוטנציאלים? ניזוקים בכוח /קונסטרוקטיבית
דוגמת הילד :אנחנו הולכים ברחוב ועובר מולנו ילד שנראה קטן -הציפייה שלנו כניזוקים פוטנציאליים הוא יתנהג -
אלינו בתור אדם סביר
הפסיקה הישראלית מכירה בכך שכאשר מדובר בילדים אנחנו מייחסים לאדם הסביר את מאפיין הגיל שהוא
מאפיין סובייקטיבי ומה שנדרש מהמזיק במקרה הזה זה סטנדרט של ילד סביר בגילו .פ"ד אייגר נ' מ"י.
[]35
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
אולם ,כאשר מדובר בקשישים ,האם נכון להוריד את הסטנדרט? כאשר מדובר בקשישים – אין ריכוך סטנדרט -
הסבירות .ציפיית הניזוק הפוטנציאלי – הוא אינו מודע לחולשותיו של הקשיש – שמיעה ,ראיה – הניזוק מצפה
מהקשיש לנהוג בו במידת סבירות.
דוגמת הקשיש :מנגד כאשר מדובר בקשישים הפסיקה שלנו לא מרככת את הסטנדרט -כמו שאנחנו מוצאים ילד -
סביר אז לא נמצא בפסיקה הקשיש הסביר
לפי המרצה -זה תלוי בציפיית הניזוק ,כאשר בא אדם ברחוב אני רואה שהוא מבוגר אך אני לא יודעת אם כושר -
השמיעה שלו ירד ,כושר הראייה אלא אנחנו מצפים שהוא יתנהג כמו אדם סביר.
.2מוגבלויות גופניות משמעותיות
מגבלות גופניות משמעותיות – קיומם של מאפיינים גופניים :שיתוק ,חירשות וכיו"ב – אצל הנתבע ,עשויים
להשפיע על יכולותיו ופוטנציאל הסיכון שהוא יוצר .באיזה מידה בית המשפט יתחשב במגבלה? מצד אחד –
החברה מצפה שגם בעלי מומים ישתלבו בחברה באופן מיטבי ומלא ,מנגד – מי שנפגע כתוצאה מכך שציפה
להתנהגות סבירה מצד המזיק ,זכאי לפיצוי
השאלה היא באיזו מידה מתחשב בית המשפט במגבלה זו?
מחד גיסא ,כחברה אנו מעוניינים שגם בעלי מומים ישתלבו בחברה באופן מיטבי ומלא -
מאידך גיסא ,מי שנפגע כתוצאה מכך שציפה להתנהגותו של אדם סביר ממי שבסופו של דבר הזיק לו בהתנהגות -
בלתי סבירה זכאי לקבל פיצוי.
8.12.21
פס"ד חמד נגד מ"י עובדות -מדובר בילד תושב מחנה פליטים בג'נין שניזוק מכדור גומי במהלך פעולות שביצע מג"ב.
בין היתר עלתה טענה מצד המדינה שמדובר במקרה זהה בנסיבות של מצב חירום.
הערת מרצה :כאשר דיברנו על נסיבות המקרה (תת פרק )2אמרנו שהאדם הסביר אף פעם לא נבחן בחלל הריק -
זוהי תמיד פונקציה של נסיבות המקרה ,אנחנו לא בודקים מה היה עושה האדם הסביר שאנחנו בודקים התרשלות
אנחנו בודקים מה היה עושה האדם הסביר בנסיבות המקרה המיוחדות שבהן נתון המזיק .עוד ראינו שהנסיבות
של מצב חירום יכולות לרכך /להוריד את הסטנדרט _דוגמת שני הרופאים -רופא אחד שמטפל בחדר מיון ואחד
במצב חירום בשטח)
בפס"ד חמד המדינה אמרה שצריך לרכך את הסטנדרט כי מדובר בנסיבות של מצב חירום ,היינו במחנה הפליטים
בג'נין.
ביהמ"ש אומר -במקצועות מסוימים כגון כיבוי אש ,שיטור נדרשת וקיימת מיומנות לטיפול במצבים שלגביי כלל
האוכלוסייה הם בגד מצב חירום.
ביהמ"ש אומר לנו במילים פשוטות -היה מצב חירום ,מצב חירום מוריד את הסטנדרט אבל רגע ,אתה אומנת
והוכשרת בדיוק למצבים אלו אז בשבילך זה לא מצב חירום ולכן הסטנדרט עולה בחזרה .כבאי לא יכול לטעון
ענה של מצב חירום כנ"ל לשוטר ורופא .משמע -מצפים ממני בתור לוחמת מגב ,כי הוכשרתי למצבים שכאלה,
שאדע להתמודד עם מצבי חירום -לכן הסטדנרט במקרה הזה עולה! כלומר -אין ריכוך של הסטנדרט -הסטנדרט
הוא רגיל ,מאוזן.
[]36
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
האם ניתן להתנהג שלא כמו האדם הסביר באופן מכוון? כן ,אם המבחן הוא מבחן התוצאה לבד -לא פעלת כמו -
האדם הסביר ,היסוד הנפשי אינו מעלה ולא מוריד ,אפשר לפעול שלא כמו האדם הסביר באופן מכוון -זוהי הגישה
של הפסיקה בישראל (פס"ד מפעלי רכב אשדוד בע"מ נגד ציזיק -הייתה שביתה ,לא אפשרו לפרוק מכולות באופן
מכוון כדי לגרום נזק ,ביהמ"ש לא מרגיש שאסור לו לקבוע כי מדובר בהתרשלות .המעשה יכול להיות בהתרשלות
על אף שהיה מכוון)
לאורך השנים ביהמ"ש העליון אומר נוסחת פוזנר כבודה במקומה מונח אך ישנם שיקולים נוספים שעומדים ליד נוסחת
ההתרשלות הכלכלית וגם אותם צריך לקחת בחשבון-
עובדות המקרה :המקום נמצא על גדר הגבול ישראל לבנון ,צה"ל מבצע פעולות טשטוש של האדמה ליד הגבול -
על מנת לזהות חדירת מחבלים.
קיבוץ מלכיה טוען כי פעולות הטשטוש שצה"ל מבצע גורם לענני אבק ,ענני האבק הללו יורדים על מטעי התפוחים
של הקיבוץ ומזיקים לו -הם גורמים לירידה בתפוקה.
קיבוץ מל כיה תובע בתביעה אזרחית את צה"ל ומ"י בגין כך שהפעילות הביטחונות שנעשית גורמת לו נזק.
בימה"ש דוחה את התביעה נגד המדינה ואומר כך לצד תוחלת הנזק ועלות מניעתו כלומר לצד נוסחת ההתרשלות -
הכלכלית צריך להביא בחשבון עוד משהו שעומד לצד הנוסחה לדעתו של בימה"ש .צריך להביא בחשבון את
התועלת החברתית שצומחת מפעילות המזיק .כאשר אנחנו בודקים את שאלת ההתרשלות אנחנו צריכים להביא
בחשבון את התועלת החברתית שנובעת מפעילותו של המזיק .התועלת החברתית שנוצרת מפעילות המזיק זה
ביטחון לכל הפחות לתושבי הצפון ולכל תושבי המדינה בפרט.
אני סבור שניתן לשקלל את הפרמטר הזה כלומר לשקלל את הביטחון בתוך נוסחת ההתרשלות הכלכלית.
איך נעשה זאת? -
מה זה בעצם ה – B-זה עלות אמצעי המניעה ,כמה עולה לנו אם ננקוט באמצעי המניעה? אם אמצעי המניעה זה -
לא לטשטש העלות זה פחות ביטחון ,העלות של אמצעי המניעה לא לטשטש זה להפסיד את התועלת החברתית
שצומחת מפעילותו של המזיק הביטחון זה ה B-אם לא נטשטש נפסיד ביטחון ונשקלל את זה בתוך הנוסחה.
דוגמה -יש פעילות שכל הציבור מרוויח ממנה -באמצעות הפעילות המזיקה (הרצויה) הקימו תחנת כוח מסרטנת -כל
תשובי המדינה מרוויחים ביטחון.
[]37
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
המרצה שואל אותנו האם לא נכון לומר את הדבר הבא -פעולה שכולנו מרווחים ממנה גורמת להפסד לפרט בודד במקרה
הנ"ל לקיבוץ מלכיה ,האם לא נכון שאם כולנו מרוויחים ומישהו אקראי נפגע שכולנו נפצה אותו כי כולנו הרווחנו? איך
נפצה אותו? מיסים ,ובכך נפזר את הנזק של הפרט שנפגע באופן אקראי.
לא נאמר למדינה אל תספקי ביטחון אלא נאמר לה שכאשר היא מזיקה לפרט אקראי במהלך הביטחון ,אנחנו נפצה
אותו -זוהי ביקורתה של פרופסור דפנה ברק ארז.
עובדות -גברת גרובנר טיילה בגן ציבורי בעיר חיפה ולפתע פגע בה רוכב אופניים וגרם לה לנזקי גוף( ,רוכב האופניים -
הוא לא כיס עמוק ולכן היא תובעת את עיריית חיפה) העירייה אומרת שנקטה באמצעי זהירות בכך שהיה בגן
הציבורי שלטים ותמרורים שקבעו את האיסור לנסוע באופניים המרחבי הגן הציבורי.
הטענה של גברת גרובנר הייתה שההתרשלות של העירייה הייתה בכך שהיא לא הציבה בגן הציבורי פקחים שיאכפו
את איסור הרכיבה על האופניים שנקבע בתמרורים.
התביעה נדחתה -ביהמ"ש אומר שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את השיקול הציבורי של חלוקת משאבים נאותה
והאפשרות שחיוב הרשות להציב פקחים בגנים ציבוריים תגרום לפגיעה במטרות ציבוריות אחרות בהתחשב
בתקציביה המוגבלים של הרשות.
ביהמ"ש אומר אני מכיר את טיעון השמיכה הקצרה -אתה מושך לכסות כל אחד ואתה חושף מקום אחר ,הרשות
לא יכולה לעשות הכל (שירותים טובים ,עירוניים וכו') ביהמ"ש אומר ,אני מבין שאם נגיד לרשות תציבי פקחים
זה יגרום להוצאות אחרות ולכן הרשות תוותר על משהו אחר בהתחשב בתקציביה המוגבלים של הרשות.
את השיקול הזה צריך להציב מחוץ לנוסחה -הטיעון הזה בפס"ד גרובנר הוא נכון אך אפשר לשקלל אותו בתוך
הנוסחה.
איך נעשה זאת?
השיקול הזה שווה ל . B-ביהמ"ש אומר שהאמצעי שגב' גרובנר מבקשת זה ה .B-אם נשים פקח העלות תהיה
שהזנחנו מטרה אחרת ז"א ההזנחה של המטרה האחרת זאת העלות של הפקח.
פגיעה במטרה ציבוריות אחרות זה ה B-זה מה שנצטרך לשלם אם נציב שם פקח.
פס"ד חמד נגד מדינת ישראל – יש שיקולים אחרים חוץ מנוסחת פוזנר (העובדות מעלה) .ביהמ"ש אומר בעניין
השיקולים נוסחה זו שימושית היא אבל אין בכוחה לתת פתרון כולל לכל בעיות הסבירות בעוולת הרשלנות....אכן אין
לקבע את מושג הסבירות בנוסחה זו או אחרת( ,ביקורת) -האדם הסביר אינו רק האדם היעיל ,זהו גם האדם הצודק,
ההוגן והמוסרי.
לדעת המרצה -להסתכל על נוסחת ההתרשלות הכלכלית כנוסחת אלגברה זו פשוט שגיאה ,זה לעשות עוול לנוסחה.
נוסחת ההתרשלות הכלכלית היא איננה אלגברה היא באה לבטא רעיון ,עלות מול תועלת .ברגע שאנחנו מבינים את זה
נפתחת בפנינו האפשרות לשקלל בתוך הנוסחה גם ערכים כמו צדק ,הוגנות ומוסר .נוסחת ההתרשלות הכלכלית
מאפשרת לשלב בתוכה ערכים.
השופט ריבלין אומר את זה במפורש בפס"ד חמד -צריך להתחשב שיקולי צדק הוגנות ומוסר אבל בפס"ד חמד -
ריבלין בשונה מברק מציב את השיקולים ה ללו בכל הנוסחה ,הוא אומר הנוסחה לא חייבת להיות רק מספרים /
ערכים כלכליים.
ברק אומר הנוסחה היא מבטאת רק ערכים כלכלים ולכן יש דברים מחוץ לנוסחה. -
לפי גישת הצדק המתקן אדם התרשל במקום שבו הוא גרם לנזק כתוצאה מסיכון אשר הסתברות התממשותו (של -
הסיכון) היא סבירה תהיה עלות המניעה כמו שתהיה
זוהי הגישה הלא דומיננטית -אנחנו נוקטים בגישה התועלתנית. -
מה היחס בין סטנדרט ההתנהגות הקבוע בהוראת חוק ושאלת ההתרשלות?
[]38
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
המחוקק בספר החוקים מתווה לנו כיצד לפעול -לדוגמה בדרך בין עירונית מסוימת מותר לנהוג עד 90קמ"ש, -
אסור לגנוב וכו'' .בספר החוקים הישראלי יש הוראות שמסבירות לנו כיצד לנהוג אך השאלה היא כזאת -מה
היחס בין הסטנדרט החקוק לבין שאלת ההתרשלות או במילים אחרות (זו שאלה דו כיוונית) האם אדם שעמד
במה שכתוב בחוק הוא לא רשלן? והאם אדם הפר את החוק הוא כן רשלן?
נניח שדיני תעבורה קובעים שבדרך מסוימת מותר לנסוע עד 90קמ"ש -האם אדם שנסע 110קמ"ש התרשל? ואדם -
שנסע 70קמ"ש לא הרשל?
בעבר הגישה של הפסיקה הייתה שכל סטייה מן הקבוע בחוק היא התרשלות. -
הגישה כיום אומרת -מה שקבוע בחוק זוהי אינדיקציה למה נדרש מהאדם הסביר אך אין חפיפה מלאה בין -
הסטנדרט החקוק לבן שאלת ההתרשלות ויש לכך שני הסברים:
סטנדרט ההתנהגות שדורש יסוד ההתרשלות זה סטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר ,לעומת זאת הסטנדרט .1
החקוק יכול לדרוש רמת התנהגות גבוהה יותר ,זהה או נמוכה יותר משל האדם הסביר מכל מיני סיבות שעליהן
חשב המחוקק.
לא כל חוק יכול להתאים לכל הנסיבות -החוק לא יכול לצפות את כל הנסיבות. .2
דוגמת המכונית -נניח שפקודת התעבורה קובעת שמותר לנסוע בכביש בין עירוני מסוים עד 90קמ"ש -אדם נהג -
110קמ"ש האם הוא הפר את פקודת התעבורה? כן
חישבו על מצב שבו זה נכון שהוא נהג 110אבל מדובר קבוע כביש ישר ,יום שמש בהיר ,מכונית תקינה וחדשה, -
הוא עצמו נהג מרוצים מורשה ומיומן הוא נוסע במטרה להביא איברים בזמן להשתלה מצילה חיים -האם הוא
התנהג לפי בסטנדרט האדם הסביר? לא בטוח שלא
אדם נסע במהירות של 80קמ"ש אך נסע בליל ברד סוחף ,כביש מפותל ,ערפל כבר ,מכונית בת 30והוא קיבל את -
הרישיון יום קודם והוא שיכור ומסומם -הוא אמנם לא הפר את פקודת התעבורה אך לא התנהג כמו האדם
הסביר.
המסקנה:
התנהגות שעמדה בסטנדרט הקבוע בחוק עדיין עשויה להיחשב כבלתי סבירה ולהיפך ,התנהגות שהפרה את -
הסטנדרט הקבוע בחוק עדיין יכולה להיחשב כסבירה.
יתרה מכך עצם העובדה שחיקוק פלוני המטיל חובה לנקוט באמצעי זהירות אינו חל על מזיק אלמוני אינה מחייבת -
את המסקנה כי אותו מזיק פטור מנקיטת אמצעי זהירות המנויים בחוק.
פס"ד קיבוץ אפיקים נגד כהן ,רנד נגד חב לאומנות תרבות וספורט חיפה
מה היחס בין נוהג /מנהג לבין סטנדרט ההתנהגות הנדרש על פי עוולת הרשלנות? .1
נוהג מקצועי:
הוא בהחלט אינדיקציה למה נדרש מבעל המקצוע הסביר כלומר ,רף הזהירות בהחלט מושפע הדוקות מהנוהג -
המקצועי בענף.
נהוג לומר -בעל מקצוע שפעל לפי המקובל בענף בדרך כלל פעל כשורה. -
ברשלנות רפואית אנחנו בודקים את הרשלנות הרפואית לפי הפרקטיקה הסבירה (יש חריג -פס"ד קליפורד) -
דוגמה -מהנדס בונה גשר ,כעבור חמש שנים מתגלים סדקים בגשר .המהנדס טוען שהוא פעל לפי המקובל בענף -
בדיוק בהתאם לכתבו בספרי הלימוד ,בהתאם לכתוב בחומרים המקצועיים אך מנגד התובעים טוענים שאכן
המהנדס פעל לפי מה שכתוב בספרים ובכתבי העת אך הם טוענים כי הספרות המקצועית לא נכונה .לשיטתם של
התובעים יש לשנות את כל הנוהג המקובל בענף (קליפורד) במרבית המקרים הטענה הזו תידחה כיוון שבדרך כלל
מה שניתן לדרוש מבעל מקצוע הוא לנהוג כבעל מקצוע סביר.
[]39
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
בתחומים שדורשים מומחיות מיוחדת יש לפרקטיקה המקובלת משקל כמעט קונקלוסיבי (מכריע) בשאלת -
ההתרשלות.
נוהג שאינו מקצועי:
השופט ברק בפס"ד וקנין נגד המועצה המקומית בית שמש אומר כי האדם הסביר הוא אינו ביהמ"ש אלא -
ביהמ"ש הוא מי שיקבע את ההתנהגות הראויה .והסטנדרט הוא לא ההתנהגות המקובלת אלא ההתנהגות הראויה
בעיני ביהמ"ש -יש כאן הבחנה ברורה בין האדם הסביר המצוי לבין האדם הסביר הרצוי
פס"ד היועץ המשפטי נגד ב"ש- -
עד עכשיו דיברנו על יסוד אחד מתוך ארבעה – יסוד ההתרשלות וכעת נדון על יסוד חובת הזהירות.
יסוד חובת הזהירות:
מה זה חובת זהירות? היא מלמדת אותנו על כך שהמשפט מוכן להכיר בכך שבין הצדדים יש קשר משפטי -
שמשמעותו היא שעל Xנותן את החובה לנהוג בזהירות סבירה כלפי .Y
אם מחר ביהמ"ש יקבע שלמרצה יש חובת זהירות כלפי הסטודנטים המשמעות היא שלבועז המרצה יש חובה -
משפטית לנהוג כלפינו בזהירות סבירה.
עולה כאן שאלה -לשם מה נדרשת חובת הזהירות? מה היסוד הזה מוסיף לי? מה תפקידה של חובת הזהירות? -
חובת הזהירות בעצם אומרת בהנחה המזיק התרשל ,בהנחה שיש סטייה מסטנדרט הסבירות -האם רצוי להטיל -
עליו אחריות? האם התועלת שבהטלת האחריות גבוהה מהעלות?
דוגמה -א' נהג משאית והוא נוהג באופן רשלני עקב כך המשאית מתהפכת ,באורח נס אין נזקי גוף אך הוא סותם -
את כביש איילון .עשרות אלפי אנשים מאחרים לעבדותם – נגרמים להם נזקים כלכליים ,הם מפסידים יום עבודה,
הם מפסידים את הסיכוי לכורת חוזים מניבים ,עסקאות מתפספסות.
האם הייתה כאן התרשלות? כן כיוון שהוא נהג באופן רשלני .האם נגרם כאן נזק? כן -
האם יש קש"ס? בגלל ההתרשלות שלו אנשים לא הגיעו לעבודתם והנזק הוא עשרות מיליונים -
האם רצוי להטיל עליו אחריות? האם רצוי להגי ד לו תשלם עכשיו את עשרות המיליונים שאנשים הפסידו בגלל -
המקרה הנ"ל ותפצה את כל האנשים שאיחרו לעבודה? או שנכון יותר לומר שמדובר בסיכונים שהתפזרו על פני
כל הפרטיים והם יספגו אותם?
הסיבה שהמרצה מל מד אותנו את היסוד הזה שני במקום ראשון היא שהאם באמת רצוי שהמשפט יטיל כאן אחריות?
חובת הזהירות משמשת כמסננת ,היא מסננת את המקרים בהם רצוי להטיל אחריות
יש מקרים שבהם על אף שהייתה התרשלות (כלומר היסוד השני מתקיים) לא ראוי להטיל אחריות -דוגמה לכך היא
פס"ד נחום נגד דורנבאום
שמסתכלים על סעיפים 55-56לפקודת הנזיקין נראה כי החוק לא קובע כלל של איך בודקים חובת זהירות, -
העובדה הזאת הביאה את ביהמ"ש העליון לצור מודלים שונים ומגוונים.
אנחנו נתייחס ל 3פסקי דין מרכזיים שקבעו את המודלים לחובת הזהירות ונציין כי פס"ד שעוסק במודל חובת -
הזהירות בדרך כלל נותן מענה לשתי שאלות:
.1מה הוא המודל לחובת הזהירות? איך בודקים חובת זהירות?
.2מה הוא סדר יסודות העוולה? האם זה אכן חובת זהירות ,התרשלות ,נזק ,קש"ס או אולי זה בסדר שונה?
המודל הנפוץ לבדיקתה של חובת זהירות בעולת הרשלנות הוא המודל הדו שלבי של השופט ברק בפס"ד גורדון.
[]40
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
עובדות המקרה -גורדון מוכר את מכ וניתו לאדם אחד ולמרות שהבעלות במכונית עוברת במשרד הרישוי גורדון מתחיל
לקבל דוחות של הקונה של הרכב .גורדון פונה לעירייה בטענות אלו אך הם לא מקשיבים לו .עקב אי תשלום הקנס
גורדון נאסר ומשתחרר רק לאחר שהוא משלם את הקנס והוא מגיש תביעה נגד עיריית ירושלים.
השופט ברק בפס"ד זה מציג לנו את המודל לבדיקתה של חובת זהירות וזהו המודל המכונה עד היום המודל הדו שלבי.
מה הוא המודל לחובת הזהירות? איך בודקים חובת זהירות? .1
מה הוא סדר יסודות העוולה? האם זה אכן חובת זהירות ,התרשלות ,נזק ,קש"ס או אולי זה בסדר שונה? .2
ברק עונה על השאלה השנייה ואומר -עוולת הרשלנות נבחנת לפי סדר יסודות העוולה – ברק אומר כי בודקים את
יסודותיה של עוולה הרשלנות בסדר הרגיל .1 :חובת הזהירות .2 ,הפרת החובה התרשלות .3 ,נזק .4 ,קש"ס בין
ההתרשלות גורדון.
איך בודקים חובת זהירות? החוק לא קובע? ואז ברק הוגה את המודל הדו שלבי -בודקים אותה לפי שני שלבים:
השלבים:
חובת זהירות מושגית -במסגרת חובה זו בודקים האם קיימת חובת זהירות כללית בין -סוג המזיקים לבין סוג .1
הניזוקים ביחס לסוג הנזקים בהתחשב בנסיבות הכלליות של המקרה.
דוגמה -האם לרופא (המזיק) יש חובת זהירות כלפיי מטופל (סוג הניזוק) שנגרם לו נזק נפשי (סוג הנזק) כתוצאה מטיפול
רפואי רשלני (נסיבות המקרה הכלליות)
דוגמה לשאלה מושגית שנשאל לפי ארבעת הקריטריונים -האם למרצים יש חובת זהירות כלפיי סטודנטים שנגרם
להם נזק נפשי המלך פעילות אקדמית?
כאשר אנחנו בודקים אם קיימת חובת זהירות אנחנו עובדים לפי שתי שאלות של הפשטה:
א .הראשונה תהיה כללית שמתייחסת לארבעה קריטריונים -המזיק ,הניזוק ,סוד הנזק ,הנסיבות.
ב .בשאלה השנייה אנחנו נכנסים לתוך סוג המקרה -בודקים באופן קונקרטי.
רק אם הגענו למסקנה שיש חובת זהירות מושגית (בדרך כלל יש) אנחנו עוברים לבדוק את חובת הזהירות הקונקרטית
חובת זהירות קונקרטית השאלה הבאה תהיה האם קיימת חובת זהירות בין ארבעת הקריטריונים -בין המזיק .2
המסוים לניזוק המסוים ביחס לנזק המסוים ובהתייחס לנסיבות המקרה הקונקרטיות?
אנחנו מגיעים לחובת הזהירות הקונקרטית רק כאשר גיבשנו החלטה כי קיימת חובת זהירות כללית /מושגית.
על מנת להשיב על השאלה שניסחנו אנחנו נשתמש במבחן הצפיות -כאן אומר ברק ,מבחן הצפיות נחלק לשניים:
א .צפיות טכנית -עניין טכני ,כן או לא ,במסגרת הצפיות הטכנית אנחנו נשאל האם הנתבע או נתבע סביר ,יכול היה
לצפות את התרחשות הנזק?
ב .צפיות נורמטיבית -במסגרת הצפיות הנורמטיבית נברר האם צריך היה -האם הנתבע או נתבע סביר צריך היה
לצפות את התרחשות הנזק?
מבחנים אלו הם גם בחובת הזהירות המושגית וגם -
בקונקרטית
לאחר שברק פורס את המודל הדו שלבי הוא מניח בפנינו את חזקת החובה
[]41
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
חזקת החובה -כל זמן שהנזק צפוי כעניין טכני הוא צפוי גם כעניין נורמטיבי אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות
ששוללים זאת.
כל פעם שיש צפיות טכנית יש בהכרח באופן אוטומטי גם צפיות נורמטיבית אלא אם כן יש שיקולי מדיניות ששוללים
זאת
במילים של המרצה חזקת החובה אומרת כך -נניח Xתובע מוסד רפואי בגין נזק שנגרם לו במהלך טיפול רשלני ,נוכיח
בפני ביהמ"ש כי יש צפיות טכנית כלומר -ביה"ח יכול היה לצפות את הנזק וזה אומר שבאופן אוטומטי קיימת גם
צפיות נורמטיבית כלומר שביה"ח צריך היה לצפות את הנזק ולכן נטל השכנוע עובר לביה"ח -ביה"ח צריך לשכנע שאין
צפיות נורמטיבית.
15/12/21
ברק בפס"ד גורדון קובע את חזקת החובה שאומרת שכל אימת שהנזק צפוי כעניין טכני (יכול היה) ,הנזק צפוי גם
כעניין נורמטיבי (צריך היה) אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות ששוללים זאת .ברק מעביר את נטל השכנוע לנתבע .
לסיכום ,בהתאם לחובת הזהירות שקבע השופט ברק בעניין גורדון אנו נחלק את החובה לשתיים:
מושגית וקונקרטית .בחובת זהירות מושגית ,נחלק אותה לשני מבחנים :טכנית ונורמטיבית .כנ"ל גם בחובת הזהירות
הקונקרטית ,האם המזיק יכול היה לצפות את הנזק? האם המזיק צריך היה לצפות את הנזק?
ע"א 91/915מדינת ישראל נ' לוי – פס"ד זה עסק בתאונת דרכים שחוק הפלת"ד לא חל עליה משום שהתאונה התרחשה
לפני שנוצר .מר לוי נהרג בתאונת דרכים לאחר שנדרס ע"י רכב שהיה מכוסה ע"י חברת ביטוח זרה שהייתה
בגירעונות(חדלת פרעון) .חברת הביטוח נכנסת לפירוק ואין לעיזבון של מר לוי את מי לתבוע וממי לקבל פיצוי .העיזבון
תבע את הרגולטור (המפקח על הביטוח במשרד האוצר) בטענה שהוא התרשל בכך שלא שלל את רישיון החברה ולא
הזהיר מספיק זמן מראש את המבוטחים .התובעים דרשו פיצויים מהרגולטור .ביהמ"ש העליון צריך להכריע בשאלה:
האם הרגולטור התרשל?
המבחן התלת -שלבי מבטל את החלוקה בין חובת זהירות מושגית לחובת זהירות קונקרטית .לפי השופט שמגר ,חובת
הזהירות המושגית מתקיימת תמיד ויש לבחון רק את חובת הזהירות הקונקרטית .
שמגר -מציג בפנינו את המודל התלת השלבי כמו ברק בגורדון סבור שעוולת הרשלנות נבחנת על פי הסדר הרגיל שלה.
חובת זהירות .1
התרשלות .2
נזק .3
קש"ס .4
סדר הדיון לפי שמגר:
[]42
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
בדיקת צפיות טכנית בנסיבות המקרה .האם המזיק הסביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק. .1
מבחן השכנות – במסגרת מבחן זה נבדוק האם קיימת שכנות או קרבה משפטית בין הצדדים. .2
על מנת לבדוק זאת נבחן כמה היבטים:
הבחנה בין מחדל למעשה -אם מדובר בהתרשלות שבמעשה זה מחזק קיומה של שכנות .בפס״ד לוי מדובר במחדל -
האם הנזק נגרם ישירות ע"י הנתבע או ע"י צד ג' (אם ע"י הנתבע – מקרב שכנות) .בפס״ד לוי מי שגרם לנזק הוא -
צד ג
סוג הנזק (גוף או כלכלי) -ככל שמדובר בנזקים נפשיים או כלכלים טהורים זה לא כמו לנזק פיזי או רכוש ,כלכלים -
ונפשיים טהורים – הנכונות להטיל אחריות פחותה .פיזי גוף או רכוש -גבוהה .נזק פיזי לגוף או רכוש מחזק
שכנות ,כלכלי או נפשי מחליש שכנות
-----קריטריונים אלה הם אינם מצטברים-------
.3נדרשת מסקנה שיפוטית כי הוגן ,צודק וסביר שתוטל חובת זהירות נורמטיבית מכוח הדין.
תוקפו של המודל:
אומץ במספר פסקי דין ,אך ככל שחלף הזמן ,כך גלשה הפסיקה שוב לעבר המודל הדו-שלבי. .1
ביטול חזקת החובה – המצב המשפטי בנושא זה עדיין עמום. .2
מבחן השכנות :איבד את זהותו העצמאית. .3
המבחן המשולש לא מוזכר כיום בפסיקה . .4
פס"ד פלוני -עובדות המקרה :אם ובנה התינוק הגישו תביעה נגד קופת חולים כללית ונגד בית החולים שבו
התינוק נולד ,התינוק נולד עם מום ,הם תבעו אותם בהתרשלות שהרופא לא הודיע לאימא על התסמונת של
התינוק ובעצם לא נתן לה את זכות הבחירה אם לבחור ללדת או לא.
עסק בשאלה האם רופא שהתרשל וגרם להולדה בעוולה אחראי לנזק שהוא לא היה יכול לצפות .הקושי
בהוכחת תביעות של הולדה בעוולה הוא גדול כי על התובע להוכיח שאילו היה יודע על המומים של הילוד הם
היו בוחרים שלא להביאו לעולם .דרישת הקשר הסיבתי ,התובע צריך להוכיח שאם היה יודע על המומים שיהיו
לו היה עדיף לו לא לחיות .או להבדיל ההורים צריכים להוכיח שאם היו יודעים על המומים של הילוד לא היו
מביאים אותו לעולם.
ע"א 11/4486פלוני נ' שירותי בריאות כללית ואח' – פס"ד זה עסק בסוגיית "הולדה בעוולה ".
לפי השופט עמית ,אין מודל אחד שמתאים לכל מצבי העולם .עלינו להבחין בין שני סוגים של מצבים:
.1מקרים פשוטים (בהיבט המשפטי)שאינם מעוררים שאלות יסוד של דיני הנזיקין.
כאשר מדובר במקרים פשוטים שבהם אנחנו יודעים שקיימת חובת זהירות כללית (מושגית) שלא לנהוג באופן
עוולתי.
סדר הדין ביסודות העוולה במקרים אלו:
א .בחינת יסוד ההתרשלות ,לרבות קיומה של צפיות טכנית .סטייה מסטנדרט הסבירות
ב .יסוד הקשר הסיבתי.
ג .יסוד הנזק.
ד .בחינת קיומה של חובת זהירות (צפיות נורמטיבית)
[]43
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
דוגמה ליישום המודל בע"א 12/8489פלוני נ' פלוני :מי שתבע זה בן זוג נבגד והנתבע המזיק הוא המאהב
של אשתו .השופט עמית קובע שזו סוגיה קשה והיא משתייכת למקרים הקשים ולכן יש לבדוק אותה לפי
המודל של השופט ברק.
תוקפו של המודל ההפוך – אינו מהווה הלכה הוא הושאר בצריך עיון ולא אומץ בהמשך ע״י הפסיקה
.1ההתייחסות למודל עוולת הרשלנות ולמודל חובת הזהירות בפס"ד פלוני ע"י השופט עמית ,לא נדרשה
לצורך הכרעה.
.2המודל הושאר בצריך עיון ולא אומץ ע"י שופטים אחרים.
צפיות טכנית
מה היא? שואלת את השאלה הבאה:
האם המזיק המסוים כלומר הנתבע צפה בפועל שהפעילות שבה בחר תגרום לנזק או שהמזיק הסביר יכול
היה לצפות זאת גם אם המזיק המסוים לא צפה?
דוגמת הרופא :ניקח לצורך העניין רופא שאינו מתעדכן בספרות הרפואית ולכן הרופא המסוים שלנו
ד"ר ישראל ישראלי ,נניח שהוא לא יודע לצורך הדוגמה ששימוש בגלולות נגד הריון עלול לגרום
לקרישי דם .האם המזיק הרופא בעניינינו צפה בפועל את גרם הנזק ?לא .הוא אינו צפה את הנזק
משום שאינו מתעדכן בספרות הרפואית ובכלל לא ידע את העובדה הזאת .במקרה הזה ,מתקיימת
צפיות טכנית משום שהרופא הסביר יכול היה לצפות על אף שהרופא המסוים לא צפה .כלומר ,על
מנת שהמזיק הנתבע יוכל להוכיח שאין צפיות טכנית הוא צריך להוכיח שהוא לא צפה את הנזק
בפועל וגם שהרופא הסביר לא יכול היה לצפות אותו כלומר ,לשלול את שתי האפשרויות שהיא עצמה
לא צפתה ,ושרופא סביר לא יכול היה לצפות .לעומת זאת ,לניזוק התובע מספיק להוכיח את אחת
האופציות ( .המזיק צריך לשלול את 2האפשרויות ,הניזוק רק אחת מהן)
ניתן לומר שהצפיות הטכנית היא בעצם סוג של יסוד נפשי .מבחן הצפיות הטכנית מגלם את רעיון
האשם .המשמעות של האשם בעניין זה היא שאדם ראה לנגד עיניו שתי חלופות ,אחת מזיקה ואחת
לא .
דוגמה מהפסיקה -ע"א 96/4704עו"ד מקרין נ' נציבות שירות בתי הסוהר :עובדות המקרה:
ב מקרה זה עו"ד מקרין ,שעוסק בפלילים ,ייצג אסיר .בין עו"ד לאסיר התפתחה מחלוקת בנוגע לשכר
הטרחה עבור שירותי עריכת הדין של עו"ד .עו"ד מקרין ושותפו נפגשו עם האסיר אותו הם מייצגים
בבית הכלא ובמהלך אותה פגישה התנפל עליהם האסיר ובאמצעות סכין שהייתה ברשותו הוא גרם
להם לחתכים בפנים באמצעות סכין .השניים הגישו תביעת נזיקין נגד נציבות שירות בתי הסוהר)
ד"ר סגל מזכיר שלא תובעים את האסיר אלא את בתי הסוהר משום שבדיני הנזיקין מחפשים אחר
כיסים עמוקים ומפזרי הנזק הטובים ביותר( .העוולה בתביעה זו הייתה עוולת הרשלנות .לא נערכה
בדיקה לאסיר והאסיר לא נשמר כיאות .השאלה העולה בפס"ד זה היא האם נציבות שירות בתי
הסוהר יכולה הייתה לצפות מראש שהאסיר עלול לתקוף את המערערים במהלך הפגישה? הנציבות
טענה שיש לדחות את התביעה .עו"ד מקרין טען שההתרשלות ,ביטויה בכך שלא נערכה בדיקה
מספקת ב כלי האסיר לפני הפגישה והאסיר לא נשמר כיאות במהלך הפגישה .עו"ד טען להתרשלות
כפולה במקרה זה .ביהמ"ש העליון קבע שלא משום שבמקרה הזה לא היה בעברו של האסיר או
[]44
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
בהתנהגותו בבית הסוהר שום דבר שהיה יכול להצביע על סכנה מצדו .לכן ,על פי פסיקת ביהמ"ש
העליון ,לא הייתה צ פיות טכנית ומכאן שלא הייתה חובת זהירות ואם לא הייתה חובת זהירות לא
ניתן לגבש את היסודות לעוולת הרשלנות .
ע"פ 00/7832יעקובוב נ' מדינת ישראל :מדובר במקרה בו אשתו של המערער התאבדה בקפיצה
מהחלון לאחר שבאותו בוקר הוא הכה אותה ,איים עליה וגרם נזק לרכושם המשותף .המערער טען
שהוא לא היה יכול לצפות את התוצאה הנוראית שהתרחשה .הוא עצמו לא צפה והאדם הסביר לא
יכול היה לצפות .ביהמ"ש קובע ש"האדם הסביר" הוא לא "האדם מן היישוב" .כלומר ,האדם הסביר
הוא בדרגת מוסריות גבוהה יותר .כאשר ביהמ"ש בודק מיהו האדם הסביר ,הוא אינו בודק מה היא
ההתנהגות המקובלת .בפס"ד זה אומר ביהמ"ש שהאדם הסביר אכן יכול היה לצפות את הנזק
שנגרם והוא תומך את קביעתו בכך שאומר שבמקרה זה ,המנוחה שמה קץ לחיה מתוך ייאוש לאחר
שהמערער התעלל בה במשך 8שנים .מוסיף ואומר ביהמ"ש ,שתגובתה לא הייתה חריגה או מיוחדת
אלא אופיינית לאישה מוכה ולאדם הסביר יש יכולת לצפות את זה ביהמ"ש מבסס את קביעתו על
סמך מחקרים שמראים שנשים מוכות נוטות למעשים קיצוניים מאין אלה .פס"ד זה מחדד את
העובדה שהאדם הסביר הוא לא בהכרח האדם הממוצע.
ע"א 90/2061מרצלי נ' מדינת ישראל ,משרד החינוך והתרבות .טיול של בית ספר תיכון לבנות.
הבנות הוסעו בטיולית .המערערת הייתה תלמידה בכיתה ט '.הטיולית הגיעה ליעדה ואז הבנות רצו
לצאת מהטיולית דרך הפתח האחורי .לא הוצב סולם בין הטיולית לקרקע .בעת הקפיצה לקרקע
הטבעת שלה נתקעה הסתבכה במשהו באוטובוס ונקטעה לה האצבע ונקרעה עד שורש כף היד .האם
משרד החינוך היה יכול לצפות התרחשות כזו? בית המשפט קובע בפסק הדין כי אין צורך לצפות את
כל פרטי האירוע באופן נקודתי .די לצפות את סוג הנזק בהיקפו בקווים כלליים .בית המשפט בעצם
אומר שכשמדברים על צפיות לא מדברים על ראיית הנולד על כל פרטיו המדויקים אלא צפיות
בפרטים כללים בלבד .אם אני יוצאת ליול עם תלמידים ,יכול להיות בחשבון שיהיה נזק כלשהו.
קווים כלליים.
האם אפשר לצפות שבטיול שנתי תלמידות יקפצו ויגרם להם נזק גוף ?
התשובה היא כן .השאלה מהם הקווים הכללים היא שאלה מאוד קשה למשל יכולתי אולי לצפות
נזק גוף האם גם יכולתי לצפות מוות? זו שאלה מורכבת .פס"ד מרצלי לא עונה על השאלה הזו .בפס"ד
זה נקבע שכן הייתה צפיות טכנית.
תביעת רשלנות שהגיש עובד אסותא הוא היה טכנאי MRIו CTאסותא כיוון שנגרם לו אוטם שריר
הלב התקף לב במהלך וויכוח סוער בינו לבין עובדים נוספים .במהלך הוויכוח חווה התקף לב ,האם
יש צפיות טכנית ? ביהמ"ש העליון מהשופט עמית בפס"ד זה האם מעביד יכול לצפות שייגרם לחץ
לעובדים בעבודה עד כדי ויכוחים רוגז וכעס? כן .אומר שהוא מקבל את הלכת מרצ'לי ואומר שצריך
לצפות בקווים כללים ולא את כל פרטי האירוע .בנסיבות המקרה מקובל על בית המשפט שהמעסיקה
הייתה צריכה לצפות שעלול להתעורר וויכוח בעבודה ושבגלל הוויכוח עובד יתרגז ויחוש כעס האם
המעסיקה ,אסותא ,יכולה לצפות שבעקבות ויכוח נוקב בין אותם עובדים יגרם לאחד מהם כעס כה
חריג שיוביל לכדי התקף לב? על שאלה זו משיב השופט עמית בשלילה .לדבריו של ד"ר סגל ,גם אם
נניח שקיימת יכולת צפייה ואסותא יכולה לצפות התרחשות שכזו ,האם היא צריכה לצפות?
הוגשה תביעה נזיקית באמצעות העיזבון של המנוחה .תמר מגיעה לחנות של ביתילי (ועוד חברה) בבני
ברק .היא סיירה בחנות ועלתה לקומת הגג של החנות .בקומת הגג נמכר ריהוט גן על ידי חברה שנקרת
קלסיק גן קיבל את פניה אדם בשם אקסלרוד שעבד במקום .בשלב מסוים על פי המתואר והמוכח
אקסלרוד התנפל עליה בכוונה לאנוס אותה .היה מאבק אלים מאוד ביניהם הוא שלף סכין ודקר
אותה מספר פעמים .כשהיא כבר לא הגיבה הוא ביצע בה מעשה סדום וגלגל את גופתה בשטיח כדי
להסתיר אותה .הגופה התגלתה כעבור שבועיים .הוא הועמד לדין פלילי והורשע ברצח המנוחה .האם
מבחינה נזיקית האם הייתה יכולה ביתילי לצפות שהעובד יעשה את מה שעשה? אקסלרוד לא הביע
בע בר שום כוונה לתקוף ולא היה לו עבר פלילי .מצד אחד קשה לקבוע שיש פה צפיות טכנית ומצד
שני שולחים את הניזוקה העיזבון ללא פיצוי? השופטת גנות קובעת שאדם סביר ובעניין זה מעסיק
סביר צריך לצפות מעשה פלילי במבנה מבודד .ביהמ"ש אומר :האדם הסביר היה צופה מעשים
פלילים ב בניין מבודד ,אם הקלסיק גן היה בתוך החנות אני מסכימה שאין יכולת צפיות ,מה מול
כולם יאנוס? אבל בגלל שזה בגג ללא השגחה ,אל תיתן את התנאים של להיות במבנה מבודד .יש
[]45
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
צפיות טכנית! השופטת גנות אומרת ש"פרצה קוראת לגנב" .המעסיק יצר את האפשרות לאקסלרוד
לבצע את הפשע .זו לא הלכה מחייבת מפני שזה היה במחוזי ולא הגיע לעליון.
צפיות נורמטיבית
בגדרה של הצפיות הנורמטיבית נשאל את השאלה האם מזיק סביר צריך היה לצפות את גרם הנזק?
האם כעניין ערכי ,נורמטיבי ועניין של שיקולי מדיניות ראוי להטיל חובת זהירות ואחריות משפטית
?
דוגמה מהפסיקה :ע"א 09/9073אסותא-מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף :בעניין אסותא ביהמ"ש
קובע שאפילו אם הייתה צפיות טכנית הרי שאין כאן צפיות נורמטיבית" .מטעמים של מדיניות
משפטית ,שבבסיסם שיקולים של הרתעת-יתר ,הכבדת-יתר על מזיקים והחשש לריבוי תביעות בשל
הרחבת מעגל הניזוקים ,אין להכיר בתביעתו של המשיב ".
כאשר אנחנו עוסקים בשאלה האם צריך להכיר בחובת זהירות אנו למעשה שואלים את עצמנו לאיזו
מסקנה מובילים אותנו שיקולי המדיניות? האם צריך להכיר בקיומה של חובת זהירות משפטית או
שמא להשאיר את המקרה מחוץ לעולם המשפט ?לדבריו של ד"ר סגל ,כאשר מדובר בצפיות
נורמטיבית שמאחוריה עומדים שיקולי מדיניות רבים ,יש לזכור ששיקולי המדיניות משתנים מעת
לעת בהתאם למקום ולזמן .
22/12/21
צפיות נורמטיבית
1סוג המזיק;
2סוג הניזוק;
3סוג הפעילות המזיקה;
4סוג הנזק .
כאשר אנחנו מדברים על סוג הפעילות המזיקה צריכה להידלק לנו נורה אדומה כאשר הרשלנות
הנטענת ( כאשר מי שתובעים אותו טוענים כלפיו לרשלנות) שביטויה הינו מחדל טהור
סוג הפעילות המזיקה:
יש לנו שלושה סוגים של פעולות מזיקות:
מעשה .1
מחדל טהור – מצב שבו המזיק הנתבע הוא הכי רחוק מהנזק ,הכי רחוק מהניזוק ,זה מצב שב .2
הנתבע \ מזיק לא מונע נזק ( מחדל) והנזק הזה הוא תולדה של סיכון שלא נגרם על ידו ולכן זה
טהור.
דוגמא נוספת מחדל טהור מתקיים בסיטואציה שבה המזיק הנתבע לא מונע נזק שהוא תולדה של סיכון שלא
נגרם על ידו .כלומר ,המזיק הוא הכי רחוק מהנזק .לדוגמה :א' עובר ליד חוף הים ורואה ילד שאינו יודע
לשחות והוא תובע וא' אינו מגיע לעזרתו .קיים פה מחדל משום שאינו מגיע לעזרתו ויחד עם זאת הסיכון
לילד לא קרה על ידי א '– זהו מחדל טהור.
דוגמה נוספת -יסמין פיינגדולד התהפכה מסירה בירקון וטבעה ,אנשים שהיו בסביבה לא נכנסו להציל
אותה -מדובר במחדל טהור
[]46
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
מחדל לא טהור -מצב שבו הנתבע לא מונע נזק(מחדל) אבל הנזק הוא תולדה של סיכון שהוא ייצר .3
אותו.
קיומו של יחס מיוחד ,זיקה בין המזיק הנתבע לבין הניזוק או כלפי מזיק נוסף או כלפי המקרקעין. .2
ניתן להבחין בין 3קטגוריות:
מקרים שבהם קיימים בין הניזוק לבין המזיק יחסים מיוחדים: א.
יחסי משמורת והשגחה כגון הורה-ילד ,מטפל-מטופל ,בעל מעון-חוסה ,בית סוהר/משטרה-אסיר/עצור,
מעביד-עובד ,בתי אבות-דיירים ,מורה-תלמיד .במקרים אלה קיומו של מחדל טהור לא ישמש כטענה חזקה
משום שהמזיק בד"כ הוא מונע הנזק הטוב ביותר.
דוגמה מהפסיקה – ע"א 96/6649הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד אדם מגיע לביה"ח לאחר ניסיון
התאבדות ,הוא מאושפז במחלקה אך לשם המשך הטיפול בו יש צורך להעבירו למחלקה אחרת להמשך טיפול,
נותנים לו לעלות למחלקה אחרת ללא ליווי ,והוא קופץ אל מותו מבית החולים .המשפחה מגישה תביעת
נזיקין נגד בית החולים.
אין ספק שמדובר פה במחדל ,המחדל פה הוא באי שמרה ,אי פיקוח על המטופל .ניתן להתווכח על השאלה
אם זה מחדל טהור או לא טהור.
לצורך הדיון נניח שזה מחדל טהור -ביה"ח לא יצר את הסיכון כמו חברת התרופות שלא יצרה עלון.
גם אם זה מחדל טהור אנו נכיר כאן בחובת זהירות כיוון שיש יחס מיוחד בין המזיק לניזוק ,יש כאן יחסי
השגחה\ משמורת .ביה"ח אחראי עליו בייחוד שהמטופל הגיע לשם אחרי ניסיון התאבדות.
דוגמה נוספת מהפסיקה – ע"א 11/1167פלוני נ 'פלוני :חברי קיבוץ תבעו את הקיבוץ בתביעת נזיקין בטענה
שהקיבוץ לא מנע את עבירות המין שבוצעו כלפיהם בקיבוץ .מדובר במחדל של אי מניעת עבירות המין.
ביהמ"ש קבע שאפילו אם מדובר במחדל טהור ,ניתן להתגבר על הקושי המשפטי הזה כיוון שמדובר
בהתיישבות שיתופית .היא אינה מתאפיינת רק בצורת מגורים אלא גם במחויבות של חבריה אחד כלפי השני.
הם מקבלים שירותים מהקיבוץ ומסתמכים על כך שיקבלו הגנה מהקיבוץ .
מקרים שבהם יש מערכת יחסים מיוחדת בין המזיק הראשונה למזיק המשני: ב.
[]47
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
שני מזיקים ,מזיק ישיר ומזיק עקיף ,אתם תובעים את המזיק העקיף בגלל מערכת היחסים
שלו עם המזיק הישיר למשל:
יחסי משמורת והשגחה ,חובת פיקוח על הרשות של הנתבע הישיר ,מעביד-עובד ,הורה-ילד ,שב"ס-אסיר,
מורה-תלמיד .
השונה מהקבוצה הראשונה -בה מי שהתובע זה האסיר( הוא זה שניזוק והוא תובע את שב"ס) בקטגוריה 2ב
כאן המזיק הוא אסיר.
מצב שתלמיד מזיק לתלמיד אחר וביה"ס נתבע ,וביה"ס אומר מה אתם רוצים ממני זה מחדל טהור ,אתה לא
יכול לטעון במצב שיש לך פיקוח והשגחה למחדל טהור.
במקרים של אי -פיקוח על המזיק ,מדובר במחדל .במקרים כאלה נכיר בחובת זהירות אפילו אם מדובר
במחדל טהור .לכן צפיות נורמטיבית תיקבע.
מקרים שבהם לנתבע יש שליטה במקרקעין והנזק הוא תוצר של סיכון סטטי במקרקעין או ג.
של פעילות שהתקיימה במקרקעין ביוזמתו ,ברשותו ובידיעתו של בעל המקרקעין:
דוגמת מאגר המים סיכון סטטי :לא' יש שטח חקלאי בצפון ובו קיים מאגר מים .הוא יודע שבלילות נכנסים
חברה צעירים ושוחים באופן קבוע א' מודע לכך .ולא עושה כלום ,זה מחדל טהור הטבע יצר את מאגר המים
הזה לא הוא ,אם אחד הילדים טובע טענת מחדל הטהור לא תתקיים .יש לך שליטה על המקרקעין הנזק הוא
תוצר של סיכון סטטי שאתה יודע עליו ( תגדר ,תקרא למשטרה שילדים פורצים ונכנסים למאגר המים ).
מדובר במחדל טהור משום שא' לא מנע את הנזק אך הנזק הוא אינו תולדה של סיכון שהוא בעצמו יצר.
למרות זאת ,היות ומאגר המים הוא מקרקעין שהיה ברשותו של א' ,תוטל עליו קיומה של חובת זהירות .
דוגמה מהפסיקה – ע"א 80/145ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש :מדובר בנער בן 15שקפץ קפיצת
ראש לבריכת שחייה שהייתה בבעלות המועצה .במקום היו מים רדודים והנער נחבל באופן קשה בראשו
ונגרמו לו נזקים כבדים .ביהמ"ש הטיל את חובת הזהירות על המועצה המקומית וקבע שמדובר במחדל
והמקרקעין לא שימשו רק כזירה .
דוגמה נוספת מהפסיקה – ע"א 99/3510ולעס נ' אגד :מדובר באדם חרדי שחיכה לאוטובוס בשעות הבוקר
בתחנה המרכזית וקבוצה של בחורים בריונים תקפה אותו וגרמה לו נזקים קשה .הניזוק תבע תביעת נזיקין
את אגד שבבעלותה הייתה תחנת האוטובוס .במקרה זה מדובר במחדל טהור היות והנזק הוא לא תולדה של
סיכ ון שנוצר ע"י אגד .לאגד יש שליטה על המקרקעין בה התרחש הנזק והמקרקעין לא שימש רק כזירה
לאירוע אלימות ולכן קבע ביהמ"ש שיש להטיל חובת זהירות על אגד משום שהמקרקעין הוא בבעלותה היא
מחזיקה במקרקעין שיש בו פעילות ציבורית שוקקת ,אם זאת ביהמ"ש אומר שבאו לקבוע אם יש או אין
חובת זהירות הוא יתחשב בכל מיני פרמטרים למשל אם היו אירועים דומים במקום ,האם שכיחים במקום
הזה אירועים פלילים
המכנה המשותף לכולם ,ביתילי ולעס וקנין – בית המשפט לא חושב שיש קשיים משמעותיים בהכרה בחובת
זהירות .מה יכול להיות קושי משמעותי בלהכיר חובת זהירות?
בתי המשפט יוצפו בתביעות אך לא נראה כי זה מתממש.
מבחינת שיקולי מדיניות הם לא מעוררים קושי בהכרה של חובת זהירות ,אין כאן חשש להצפה להרתעת
יתר – הם לא יקרוס כלכלית.
סוג המזיק:
עד עכשיו דיברנו על סוג הפעילות המזיקה וכעת נדבר על סוג המזיק -אנו יודעים שלסוג המזיק יש השפעה
ניכרת על השאלה אם יש או אין חובת זהירות.
רשויות ציבוריות פועלות בכשירותן השלטונית -רשות ציבורית יכולה לפעול בשני כובעים:
כאשר היא פועלת בכשירותה הפרטית -כאשר רשות פועלת בכשירותה הפרטית היא פועלת כשחקן .1
במשפט הפרטי והיא מפעילה סמכויות שיש גם לפרטים.
דוגמא -פסד וקנין המועצה המקומית נתבעה על בריכת שחייה גם אדם רגיל יכול לבנות בריכת שחייה בבית.
כאשר הרשות פועלת בכשירותה הפרטית אין בעיה להטיל עליה אחריות ,היא מתנהלת כמו אדם רגיל.
[]48
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
כאשר היא פועלת בכשירות או בכובען השלטוני -כשרשות פועלת בכשירותה השלטונית היא .2
מפעילה סמכויות שאין בידי הפרטים ,זו סמכות שלטונית.
דוגמא -יוצאת למלחמה מעלה מיסים עושה רגולציה ואז לא יהיה ניתן לדבר על עקרון השוויון כי אנו
משווים רשות לרשות ולא רשות לפרט.
השאלה שעולה היא מה עושים עם תבעת נזיקית כזאת? האם העובדה שמדובר ברשות ציבורית תומכת -
בחובת זהירות או להיפך ,האם זה דווקא נורת אזהרה לא להכיר בחובת זהירות? בדומה לפס"ד לוי
ישנם שיקולי מדיניות מיוחדים שמושכים לשני הכיוונים .מצד אחד לקיומה של חובת הזהירות ואחריות
רחבה .מצד שני להטלת אחריות מצומצמת לסגירת האחריות.
נבדוק את ב -פועלת בכשירותן השלטונית:
מה קורה לשיקולים הרגילים כאשר הם מיושמים למזיקים ציבוריים:
הרתעת יתר -בהתאם לטיעון הרתעה יתר ,צריך להיזהר מאוד מהתרעת יתר כאשר המזיק הוא מזיק .1
ציבורי .הטיעון אומר שלמעשה המדינה ידה בכל ויד כל בה .היא מעורבת בחיינו ,היא נמצאת בכל מקום.
אם נטיל אחריות נזיקית רחבה מאוד על המדינה הדבר יגרום לפקידי הציבור להיות הססנים ,לפעול בלי
יוזמה ובלי יצירתיות .הדבר יגרום לקיפאון ,סטגנציה במגזר הציבורי.
מנגד -אם לא תוטל אחריות יוביל להרתעת חסר ברשויות הציבוריות קיים חשש שבעצם הפקידים יפעלו
בזלזול או בפזיזות ולכן טיעון הרתעת היתר הוא לא משכנע .
פס"ד גורדון ,פס"ד סוהן ופס"ד זוהר – בפסקי דין אלו ניתן לראות מדוע טיעון הרתעת היתר לא משכנע מספיק.
טיעון ההצפה -עומס על בית המשפט -אם נאפשר הטלת אחריות על המדינה זה יציף את בתי המשפט .2
בגל של תביעות ,יהיו ה מון תביעות וגם תביעות סרק כיוון שהמדינה היא כיס עמוק והמערכת תסתם
בגל של תביעות.
שמגר בפסד לוי מדבר על עניין זה אך מנגד ברק בפסד גורדון וגם בסוהן אומר שהחשש אינו מבוסס ( דוגמת
האצטדיון הקורס) הוא אומר גם אם נאפשר להטיל אחריות על רשויות ציבוריות החשש אינו מבוסס ויש
מחקרים שגם מקרים אחרת שבתי המשפט לא יוצפו ואכן זה מה שקורה בפועל.
עומס על הקופה הציבורית –אם תוטל אחריות על המדינה היא תצטרך לשלם אך עוד לפני כן כדי לא .3
לפצות המדינה תשקיע הרבה מאוד כסף על אמצעי מניעה.
אם היא מדיינת היא צריכה להוציא כסף על הליך השיפוטי ,אך זה לא מדינה כי הפרקליטות
אחראית על הליך זה והמדינה לא משלמת לפרקליטות.
הטיעון הוא לא משכנע כיוון שאנחנו מאפשרים תביעות נזיקים נגד המדינה והמדינה לא קרסה.
כל הטיעונים לעיל לא מספיק משכנעים .הטיעונים לדעת המרצה יכולים להיות משכנעים אם הם מצטרפים
על טיעונים נוספים וכעת נדון עליהם:
פרופר עברי גלעד מכנה אותו הפסקת פיקוח וולונטרי -יש מקומות שבהם המדינה חייבת לפקח מכוח .4
חוק כמו בנקים חברות ביטוח אך ישנם מקומות שעליהם מדינה לא חייבת לפקח מכוח חוק .במקרים
שבהם אין למדינה חובת פיקוח כיוון שהיא לא נטלה חובת פיקוח -התביעה תידחה.
דוגמא :מוה ל שביצע ברית מילה ולאחר מכן התבצע נזק באיבר מין של התינוק תובע את המדינה בגין אי
הסדרת מוהלים.
ברק אומר שאי אפשר לתבוע אותה נזיקין כיוון שאין חוק.
המרצה מספר לנו את כל זה כיוון שאם היא לא מפקחת על תחום מסוים היא לא אחראית על זה .המדינה
עלולה לומר את הדבר הבא :במקום שאני לא חייבת לפקח אך בכל זאת פיקחתי ואתה תבעת אותי תביעת
נזיקין בית המשפט חייב אותי מחר בבוקר אני אפסיק את הפיקוח הוולונטרי וזה סוג של הרתעת יתר.
אחת ההשלכות של דיני הנזיקין עלולה להיות שהמדינה תפסיק פיקוח וולונטרי איפה שהיא לא חייבת היא
לא תפקח כיוון שהיא חשופה לתביעות וזה גורם להרתעת יתר.
טענה זו עלתה בע"א 85/126ר.ג.מ מרט ואח' נ' מדינת ישראל:
העובדות :העסק הוא מלטשת יהלומים שמתקיימת בו פריצה ונגנב רכוש יקר ערך .המפצה היא חברת הביטוח
אשר מחפשת תביעת שיבוב .מתברר כי המשטרה התחברה לבית העסק ונתנה לו שירות שמירה כך שהאזעקה
מופעלת זה מתריע במשטרה .מאיזושהי סיבה האזעקה לא הופעלה ובפסק הדין מוטלת אחריות על המשטרה.
[]49
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
המשמעות של פסק דין זה היא שמשטרה לא תתחבר יותר לבתי עסק (פיקוח וולונטרי) המשטרה תטען כי
סיימה עם הדב ר הזה ולא נותנת יותר שירותי שמירה על בתי עסק כי זה שירות וולונטרי בית העסק שוכר
שירותי שמירה וזה עולה לו כסף כתוצאה מכך הוא מעלה את מחיר הצרכן ומפיל את העלות של השמירה על
הצרכנים . .לדעת המרצה ,יש גם השלכות שליליות בהטלת אחריות על המדינה כי איפה שהיא לא מחויבת
לפקח – זה יגרום לכך שהיא לא תפקח במקומות שבהם אין חובת פיקוח .מבדיקה בפסיקה ע"י ד"ר בעז סגל
-במקומות כאלה שלא הייתה חובת פיקוח -אכן לא הוטלה אחריות.
פרופ' ישראל גלעד מציג שיקול נוסף -עיוות שיקול הדעת השלטוני(הרתעת יתר) -רשויות ציבור הן לא .5
כמו מזיקי פרטיים ,כשהן מקבלות החלטות כאלה ואחרות בהתאם לטיעון הזה ,הן מפעילות שיקול דעת
שלטוני לטובת צדדים שלישיים ,לטובת החברה ,הקהילה ,הטענה אומרת :אם אנחנו נטיל אחריות
נזיקין על רשויות ציבוריות אנחנו נעוות את שיקול דעתן ,נכניס למערך השיקולים שלהם שיקול זר,
החשש מתביעות נזיקין.
הדוגמא של פרופ' ישראלי גלעד :חישבו על וועדת שר התרופות והיא שוקלת האם להכניס תרופה חדשה
וניסיונית לסל הבריאות .נניח שבתרופה הזאתי יש תועלת נדירה 95%,שייטלו אותה באופן קבוע חייהן ינצלו,
אך יש בו גם סיכון זניח שאנשים שייטלו אותה % 5מהם מצבם הבריאותי ידרדר עוד יותר ואי אפשר לדעת
זאת מראש.
אם לוועדת התרופות אין שיקול נזיקי היא תשקול עלויות ותאשר את התרופה .אך תארו לעצמכם מצב שבו
עובדי הציבור יודעים שהם חשופים לתביעות נזיקין הם אומרים מה אני צריך פס"ד שיקבע שאני התרשלתי
ואז התוצאה עלולה להיות שתרופה שראוי לאשר אותה מבחינת לרנד הנד (עלות תועלת) לא תאושר .יכולנו
לטעון שזה א מיוחס לניקים ציבוריים ופרופ' ישראל גלעד טוען שזה כן מיוחד לפרופסורים ציבוריים .ישנה
חברת תרופות ששוקלת האם לייצר תרופה בדיוק בנתונים שהוצגו
איך קרה שכאשר מדובר במזיק ציבורי לא שיווקו את התרופה אך כאשר מדובר במזיק פרטי כן תתקבל
ההחלטה לשווק את התרופה? בגלל שיקולי רווח -זה נובע מכך שלפקיד ציבור אין עניין אישי אם התרופה
תאושר או לא ,הוא לא מושפע מהרווח או ההספד של הרווח .לעומת זאת מנכל של חברת תרופות יש עניין
אישי בהצלחת התרופה ולכן הטענה היא שאן אנחנו נטיל אחריות רחבה מידי על פקידי ציבור זה יוביל לעיוות
שיקול הדעת השלטוני
עמימות באשר לקיומה של סטייה מסטנדרט הסבירות בהיעדר סטנדרט להשוואה – לפעמים שיקול .6
הדעת שהמדינה מפעילה הוא מאוד רחב.
לדוגמא -איפה להציב את כיפת ברזל -ישנם שיקולים מאוד כבדים ורחבים.
הטענה אומרת שכאשר מדובר בשיקול דעת רחב קשה לביהמ"ש לקבוע מה הסטנדרט הראוי.
רשויות ציבוריות מקבלות הרבה החלטות ,חלק מהן שיקול דעת צר אין בעיה שדיני הנזיקין יתערבו כי אני
יודע לומר אם פעלת ע"פ חוק או לא .אבל כשמדובר ברחב הטענה היא שקשה לקבע מה סביר ומה לא סביר,
ואז מבחינת דיני הנזיקין יש להזהיר.
גם כשמדובר בשיקולי רחב זה לא שזה לא שפיט! -אלא שדיני נזיקין צריכים להיות זהירים
דוגמא לשיקול דעת רחב:
פסד שטנברג נ עירית בני ברק -מר שטנברג מיהר לכולל והגיע לרחוב ראשי התברר שהרחוב מוצף במיי ביוב,
מר שטרנברג אחז בארבעת המינים וידיו היו תפוסות ,שטנברג קפץ מעל השלולית הגדולה ,החליק מעד נפל
ונגרמו לו נזקי גוף ,בירך ברגל ואושפז ונותח היה נזק רציני הוגשה תביעת נזיקית נגד עירית בני ברק ,בגלל
שלא תחזקה כיאות את מערכות הביוב ולא נוקזו המים.
אם נחשוב על כך בצורה מעמיקה ,כאשר נאמר כי ביהמ"ש צריך להיות זהיר בהתערבות זה נראה הגיוני אך
זה בדיוק המקרה הזה -עברנו לרמה העירונית .דיברנו עד עכשיו על הרמה המדינית כמו רשויות ועכשיו עברנו
לדבר על מסגרת עירונית אם ביהמ"ש מטיל פה אחריות נזיקית מה שהוא אומר לעירית בני ברק את צריכה
להקצות אחרת את המשאבים .תני פחות לפינוי זבל ותקצי יותר לתשתיות ביוב.
בימה"ש בפס"ד זה מטיל אחריות על העירייה.
עד פס"ד גורדון הגישה הייתה יותר מצומצמת
הבחנה בין מקרי פיקוח וביצוע – (אין צורך) .7
מחדל טהור -
הרתעת חסר כלפי המזיקים הישירים -
שיקולים של הגינות וצדק -
אי השפיטות -כאשר מדברת על רשויות ציבוריות בנזיקים ואנחנו טוענים את הטיעון אי שפיטות זו .8
יציאה למלחמה .כאשר אנו רוצים לקיים דיון רציני בטיעון השפיטות נבחין בין שני טענות אי שפיטות
שונות שלעיתים נטענות בערבוביה אך הן שונות.
[]50
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
אי שפיטות מוסדית -ביהמ"ש הוא לא המוסד המתאים להכריע בסוגיה זו ,הוא סובל
מנחיתות מוס דית .ביהמ"ש לא מכיר את כל השיקולים של הרשות הנבחרת ,אין לו את רוחב
הירייה למשל איך לחלק תקציב או האם לצאת למלחמה אלא מי שבעצם יודע לעשות זאת
כמו שצריך זאת הרשות .כיוון שביהמ"ש לא בקיא בכל השיקולים האלו הוא לא המוסד
המתאים להכריע בסכסוך.
א פילו אם טיעון זה משכנע מישהו ,הוא לא משכנע כשהוא נטען נגד ביהמ"ש המנהלי או בג"ץ והסיבה לכך
היא שביהמ"ש המנהלי שזה אחד משניים או בהמ"ש לעניינים מנהליים כלומר המחוזי או בג"ץ .הסיבה לכך
שהטיעון לא משכנע שהוא נטען בפני ביהמ"ש המנהלי היא משום שהמומחיות של ביהמ"ש המנהלי היא
בהעברת ביקורת שיפוטית על רשויות המנהל.
שופטים מנהליים צוברים במהלך עבודתם ידע ומומחיות בכדי להעביר ביקורת שיפוטית על רשויות המנהל.
29/12/21
[]51
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
ילדים וחסרי ישע :דוגמא :מטווח אימונים והוא מצוי בתוך עיר ליד בית ספר ,גן ילדים .בעל .1
המטווח צריך לקחת בחשבון ששלט אזהרה לא בהכרח ירתיע את הילדים ככל שהם יודעים לקרוא
אולי הם בכיתה א ולא יודעים לקרוא ,הם בכל מקרה עלולים לטפס על גדר או להיכנס דרך פרצה
קטנה .עצם העובדה שמדובר בילד זה שיקול שתומך בקיומה של חובת זהירות ועל כן ,נוכחות של
ילדים וחסרי ישע במקום בו קיימת סכנה צריכה להוות שיקול משמעותית בקיומה של חובת
זהירות .
ילדים וחסרי ישע הם אינם מונעי נזק טובים .
הצדקות לקיומה של חובת זהירות:
מדובר באוכלוסייה פגיעה; שיעור הנזק הצפוי גבוה L
שיקול דעתם אינו מיטבי ולכן ההסתברות לקרות הנזק גבוהה P
מי המונע הנזק הטוב ביותר? בעל המקום .
משמורת והשגחה :מק רים בהם למזיק יש כלפי הילד חובת משמורת והשגחה -הורה :ילד ,הורה-תלמיד,
חסי משמורת והשגחה תמיד תומכים בחובת זהירות.
עובדים :מקרים בהם המזיק הוא המעסיק של הניזוק .הפסיקה בישראל נוטה לקבוע כי למעסיק .2
יש חובת זהירות כמעט תמיד.
ההצדקות לחובת זהירות:
המעביר הוא המונע הנזק והשוקל הנזק הטוב ביותר
אין לעובד את מלוא המידע.
יכולתו של העובד לשנות את מצב הדברים מוגבלת.
דוגמת המתנול :חשבו על מצב שבו יש לנו עובד במפעל ,העובד הזה מוצא באחד מן חדרי המפעל
בקבוק שמכיל נוזל שקוף .העובד חושב שמדובר בוודקה ,הוא שותה את תחולת הבקבוק ,מרגיש
קצת לא טוב ונרדם .באיזשהו שלב המעביד רואה שהעובד מנומנם ,מרגיש לא טוב והוא שולח את
העובד הביתה .לאחר זמן מה מתברר שלא מודבר בבקבוק וודקה אלא בבקבוק מטנון שנחשב
לחומר רעיל .לבסוף העובד נפטר כתוצאה מהרעלה.
סוג הנזק:
ישנם נזקים שתומכים בחובת זהירות :נזק פיזי לגוף ,רכוש .נזקים אלו לא מהווים קושי להטלת אחריות
כלפי המזיק .אולם ,ישנם נזקים המערימים קשיים להטלת אחריות:
נזק נפשי לא טהור -לא מהווה קושי להטלת אחריות .על פי ישראל גלעד " נזק פרזיטי" אדם צעיר הולך
ברחוב וכתוצאה מרשלנות העירייה יש כתם שמן על המדרכה .כתוצאה מכך נגרם לו נזק גוף קשה כתוצאה
מהנזק הפיזי נגרם לו נזק נפשי .הנזק הנפשי שנלווה לנזק הפיזי שנגרם לו הוא אינו טהור .כל נזק נפשי שנלווה
לנזק הפיזי לא ייחשב לנזק טהור .
[]52
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
נזק נפשי טהור :נזק נפשי שאינו נלווה לנזק פיזי לגוף או לרכוש .דוגמת האצטדיון הקורס ( לעיל) הוא נזק
עצמאי ואינו תולדה של נזק אחר .הניזוקים לא סבלו נזק רכוש\גוף .יש לבחון האם מדובר בניזוק הישיר או
בניזוק העקיף -האם מדובר במי שנמצא במעגל הסיכונים הראשוני ,בליבת האירוע הנזיקי ,או שמא מדובר
במי שנמצא במעגל הסיכונים המשני ("פריפריית האירוע המזיק")
הבחנה חשובה מאחר ובנזק נפשי לא טהור ,אין קושי להוכחה או להתחזות ולהטלת אחריות כלפי המזיק.
במקרה כאמור ,הנטייה היא לפצות.
כאשר מדובר בנזק נפשי "פרזיטי" לא טהור ,אין בעיה ודיני הנזיקין מפצים אותו .הבעיה היא כאשר מדובר
בנזק נפשי טהור.
ניזוק ישיר או עקיף:
ניזוק ישיר – מי שנגרם לו נזק נפשי משום שהיה נוכח באירוע עצמו .
דוגמת המכונית השועטת :אדם עובר במעבר חצייה .רכב נוסע לעברו במהירות .מרוב פחד האדם :קופא"
במקום .המכונית עצרה בדקה ה 99ולא פגעה באדם ,הוא מצליח לבלום .כתוצאה מבהלתו נגרם לו נזק נפשי.
האם מדובר בנזק נפש טהור? כן ,מאחר ואין פגיעה בגוף או ברכוש .האדם ממוקדם בליבת האירוע המזיק(
ניזוק פוטנציאלי ישיר) .דיני הנזיקין יפצו מקרה כזה מאחר ומדובר בנזק נפשי טהור לניזוק הישיר.
שינוי דוגמא :יש עוד ניזוק בסיפור הזה ,אדם נוסף שישב במרפסת שלו וראה את המחזה .והאדם הזה הוא
מסתכל וברגע האחרון מזל שלא קרה כלום ,והוא קשה לו ,לא נרדם בלילה ומדוכדך -כתוצאה מהאירוע הוא
ניזוק נפשית נזק נפשי טהור ,אולם הוא אינו ממוקם בליבת האירוע -ניזוק משני עם נזק נפשי טהור.
כלל אפשרי שיעזור להבחין בין ניזוק ישיר או עקיף :נשאל את עצמינו האם ניזוק סביר היה חושש במצב
כזה לפגיעה פיזית בגופו או ברכושו? בדוגמא הראשונה עם הולך הרגל הניזוק כן היה חושש כאמור הוא ניזוק
ראשוני ,הדוגמא השנייה אין חשש לפגיעה כאמור ולכן הניזוק הוא משני.
דוגמא נוספת :הקשיים בכלל -רכבת עוצמתית רוכבת במהירות ולפתע נהג הרכבת מבחין באדם שנשכב על
פסי הרכבת ברור לו שהוא לא יספיק לעצור .מתריע בצופר ,ונניח לנהג הרכבת שאם הוא פוגע באדם לרכבת
לא יקרה כלום והנהג לא חושב לגופו או לרכושו ,כי כתוצאה מהפגיעה לא יקרה כלום לרכבת .הנהג סובל
מנזקים נפשיים בשל אותו מקרה .לכאורה ,אין חשש לגוף ולרכוש .אולם אינטואיטיבית מדובר בניזוק ישיר-
הוא ממוקם בליבת האירוע הנזיקי .הכלל המוצע אינו גורף ישנם מצבים שיש להפעיל שיעול דעת גם במקרה
שאין חשש לפגיעת רכש או גוף.
נזק נפשי טהור לניזוק עקיף מעלה קשיים:
דוגמה -אדם עובר במעבר חצייה ,מכונית שועטת לעברו ודורסת אותו .אדם אחר צפה במתרחש מהמרפסת,
כתוצאה מכך סובל מנזק נפשי טהור -ניזוק עקיף .האם הניזוק העקיף יפוצה?
בית המשפט אומר ,הכלל הוא כי ניזוק עקיף לא יפוצה אלא בהתקיים
נסיבות מסוימות:
פסד גורדון :החששות שמעלה בית המשפט:
[]53
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
רע"א 87/444אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן :בית משפט דן במאוחד בשני ערעורים שהעלו שאלה זהה
המקרה הראשון דובר בילד דויד דהאן שנפגע בתאונת דרכים ביום האירוע טרם מלאו לו 6שנים .הוריו של
דויד לא היו אתו במהלך האירוע ( נזקים משניים) כשנודע להם על כך ,נסעו לבית החולים .דויד גסס במשך
24שעות עד שהלך לעולמו .הוריו טענו שנגרם להם נזק נפשי טהור כתוצאה מהשהייתה ליד מיטתו והצפייה
בייסוריו הנוראים.
המקרה השני :אישה שנפגעה ממשאית וכתוצאה מכך נהרגה .בתה תובעת נזיקית באותה העילה בשל נזקים
נפשיים -התובעת פיתחה מחלת נפש .התובעת לא נכחה בזירת התאונה אך בירה את אמה בבית החולים תוך
כדי אשפוזה עד שהובאה לקבורה וטוענת התובעת( הילדה) שנגרמה לה מכך מחלת נפש.
בשני המקרים הנ יזוקים המשניים לא נכחו בזירת האירוע ולא סבלו פגיעה פיזית ברכושם או בגופם.
השאלה המשפטית – האם קיימת אחריות נזיקית לנזק נפשי שנגרם לקרוב משפחה ,אשר אדם יקר לו נפצע,
נהרג או הועמד בסכנת פגיעה כאמור ,בגין מעשה או מחדל רשלני של הנתבע ,כאשר אותו נזק נפשי נגרם בשל
אותה פגיעה או של תוצאותיה .במילים אחרות :האם יש לפצות ניזוק משני בגין נזק נפשי טהור?
מצד אחד ישנה דילמה האם לפצות את הניזוקים בשל החששות שנמנו לעיל .מנגד ,יש קושי שלא לפצות את
הניזוקים העקיפים.
בית המשפט פסק כי הפיצוי יינתן בהתקיים 4תנאים מצטברים( :פיצוי בגין נזק נפשי טהור עקיף משני)
.1זהות התובע – הפיצוי יינתן רק לניזוקים שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה – הורים ,ילדים ,בני זוג.
בפועל ,מדובר בקרבה אינטימית בית המשפט לא פוסל אפשרות לפצות ניזוקים שאינם קרבה ראשונה ,אך
קרובי משפחה נוספים .בית המשפט שם דגש על מידת האינטימיות של הקשר.
.2התרשמות ישירה מן האירוע המזיק – כיצד בית המשפט מתרשם מחומרת האירוע לעניין הנזק הנפשי
שנגרם .תנאי זה הוגמש לאורך השנים .על מנת לקבל פיצוי יש להתרשם מהאירוע התרשמות ישירה -תחושה
אישי סובייקטיבית .אולם ,בית המשפט מציין כי תנאי זה גמיש גם הוא.
.3מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק – הנזק הנפשי צריך לקרות במועד קרוב למועד התרחשות
התאונה המזיקה כאשר התנאי הקובע הוא הקרבה הסיבתית .תנאי גמיש .בית המשפט מבין שלעיתים נזקים
נפשיים מתאפיינים באפקט מצטבר עד שניתן להגדירם .למשל :אדם שחווה התקף פוסט טראומתי מספר
שעות לאחר שהיה באירוע .עם זאת ,בית המשפט מוכן להכיר בכך שלוקח זמן עד שנזק מתגבש וזה לא בהכרח
יהיה מידי ,התנאי הוא גמיש
.4סוג הנזק הנפשי – נדרש נזק נפשי חמור מסוג פסיכוזיס /נוירוזיס .בית המשפט נכון לצמצם דיונים ועלויות
מערכת באמצעות קביעה זו .תנאי קשיח .בית המשפט לא יפצה על נזקים קלי ערך .כאשר מדובר בנזק נפשי
טהור לניזוק עקיף -בית המשפט דורש שיהיה מדובר בנזק מהותי.
ע"א 05/754לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק:
העובדות :גברת לוי הרתה באמצעות הפריית מבחנה לאחר שלוש שנות טיפולי פוריות .בשלב מתקדם של
הריונה היא חשה צירי לידה .הגיע לביה"ח ונבדקה .הצוות הרפואי הורה לה לצאת ולהסתובב מעט על מנת
לזרז את הלידה .בשלב מסו ים לאחר שחזרה ,מבדיקה שבוצעה התברר כי לעובר אין דופק .חבל הטבור של
העובר הדוק סביב צווארו וחנק אותו למוות .בעת המשפט המחוזי קבע כי בית החולים אחראי ביחס לשאלת
מותו של העובר ,אולם דחה את תביעה ההורים לפיצויים בגין אובדן הכנסותיו של העובר ב"שנים אבודות"
בשל קיומו של ס 1לחוק הכשרות האפוטרופסות שלפיו העובר אינו נושא בחבות משפטית ,והקושי בהוכחת
התנאי הרביעי שנקבע בהלכת אלסוחה.
השאלה המשפטית :האם יש לראות בהורי היילוד כניזוקים עקיפים ובקיומה של הלכת אלסוחה לצורך
תביעת פיצויים בגים הנזקים הנפשיים?
בית המשפט פסק –" אין ספק כי בית חולים סביר ,וצוותו הרפואי בחדר לידה ,יכולים וצריכים היו לצפות.
אין עריכת בדיקת חוזרות תוך שעתיים עלולה לפגוע בתובעת המערערת ובעוברה ללא תקנה ,העובר היה ניצל
לו הייתה מבוצעת הבדיקה" .בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרופסות אדם כשיר וזכאי לזכויות מגמר לידתו
ועד מותו .לכן העובר לא זכאי לזכויות וחובות כי לא הגיע למצב של גמר לידתו כי לא נולד .הבעיה -אין ניזוק
שנגרם לו נזק פיזי .הנזקים שנגרמו לאם אינם מתאפיינים בנזקים גופניים .העובר אינו בר תביעה ,נותרנו עם
ההורים אשר סובלים מנזק נפשי -הם לא סובלים מנזק פיזי או רכושי ,העובר הוא לא רכושם כי מדובר באדם
ואדם הוא אינו רכוש .הנזק שנגרם להורים -נזק נפשי ,אולם אינם עומדים בהלכת אלסוחה .על מנת לפצות
את ההורים בגין הנזק הנפשי הטהור שהם סבלו ניתן לעשות כך בשני דרכים:
ההורים הם ניזוקים ישירים -במקרה כאמור הלכת אלסוחה לא תחול מאחר והם ניזוקים ישירים .ניזוק
ישיר זכאי לפיצוי בגין נזק נפשי טהור (.קל יותר לפצות במקרה כזה) דעת מיעוט השופטת חיות :ניתן להרחיב
את מעגל הניזוקים בראשוני ולכלול בו את שני ההורים ,כך שימוקמו במעגל הניזוקים הראשוני ושניהם
ניזוקים ישירים ועיקריים ,הר ציונל הוא הכרה באירוע הלידה כשיאו של תהליך ההולדה ,וכחווה מרכזית
ומכוננת מבחינת שני ההורים כאחד
[]54
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
ע ל מות העובר אין פיצוי היות ולא נולד ,לו היה נולד ואז נפטר ,הייתה עומדת עילה לפיצוי בשל אובדן
השתכרות לעתיד .
ההורים הם ניזוקים משניים והעובר הוא ראשי " -נזק נפשי טהור" לניזוק עקיף .הבעיה -יש לרכך את התנאי
ה 4שנקבע בהלכת אלסוחה כ ך שניתן לפצות בגין נזקים נפשיים חמורים פחות מאלה שנקבעו .דעת הרוב
מפי השופט ריבלין -אם העובר נמצאת על קו הגבול בין ניזוק משני לעיקרי ,מצד אחד ברור שהעובר ממוקם
בליבת האירוע המרכזי .מנגד ,הבדיקה שלא בוצעה ברשלנות ,הייתה אמורה להיות הגופה ,העובר מת ברחמה,
ובכל מקרה בית המשפט סבור כי גם האם וגם האב זכאים לפיצוי ,אל אף שלא עומדים בתנאי ה 4בהלכת
אלסוחה
בית המשפט מוצא לנכון לפצות את ההורים על הנזק הנפשי הטהור שנגרם להם על אף שלא עמדו בתנאי 4
לפי הלכת אלסוחה
סיבתיות
כל ההסדרים הנזיקיים דורשים קשר סבתי בין ההתנהגות העוולתית של הנתבע ,לבין הנזק שנגרם לתובע
סעיף 64לפקנ"ז-דרישת הסיבתיות " -רואים אדם כמי שגרם לנזק בַּ אֲ שָ מֹו ,אם היה האשם הסיבה או אחת
הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה…"
מקובל כי דרישת הקשר הסיבתי נחלקת לשני תנאים מצטברים שיש להוכיח:
כאשר מדובר במעשים ,נשאל :האם אלמלא היה הנתבע פועל כפי שפעל ,היה התובע ניזוק?
כאשר מדובר במחדלים ,נשאל :לו היה הנתבע פועל באופן מסוים ,האם היה נמנע נזקו של התובע ?
[]55
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
מבחן הדיות -כאשר יש כמה גורמים די לכל אחד מהם לגרום לנזק ,האם ללא גורם א היה גורם נזק? כן,
התשובה היא חיובית אז יש קשר סיבתי.
סיבתיות משפטית-
הפסיקה ,בנוסף לסיבתיות העובדתית ,דורשת סיבתיות משפטית היות והסיבתיות העובדתית מובילה למצב
שלמרות שזיהינו את הגורמים העובדתיים שבלעדיהם אין ,אולם נותרנו עם מזיקים נוספים שניתן לומר
שבלעדיהם לא היה נגרם נזק .דוגמת אדם וחווה .הקשר הסיבתי המשפטי מהווה מסננת נוספת לגורמים
העובדתיים ,ומוציא מתוכם את הגורמים עליהם אנו חפצים להטיל אחריות.
איך עושים את זה?
המבחנים לבדיקת קיומו של קשר סיבתי משפטי :שלושה מבחנים :
המבחן המרכזי והנפוץ ביותר -מבחן הצפיות -נבדקת 3פעמים בעוולת הרשלנות -בשאלת חובת -
הזהירות ,טכנית\נורמטיבית ,בשאלת ההתרשלות :צפיות הנזק ,סטייה מסטנדרט הסבירות ,ובשאלת
הקשר הסיבתי.
מבחן הסיכון -
מבחן השכל הישר -
כעת נרחיב:
מבחן הצפיות-
בודק האם מנקודת המבט של המזיק קיימת צפיות ביחס ל 3-דברים ניתן לצפות שהאירוע התרחש ביחס
לניזוק ולסוג הנזק
בעזרת מבחן הצפיות אנחנו למעשה בודקים את הדבר הבא:
.1האירוע המזיק.
.2הניזוק.
.3סוג הנזק שנגרם.
האם המזיק כאדם סביר ,יכול היה וצריך היה לצפות כי אשמו יביא לנזקו של הניזוק?
השאלה מוחלת כלפי כל המזיקים העובדתיים לנזק ,ובוררים מתוכה רק את הגורמים שיש בניהם
קרבה משפטית .דוגמא :דוגמת הגדנ"ע – ילדים נכנסו לחדר הנשקים של הגדנ"ע וגנבו נשק ונפלט
כדור וילד מת .החבר ששכנע את הילדים להיכנס לחדר הנשקים עשה זאת בגלל אביו שמחזיק נשק
בבית ,עובדה שיצרה אצל החבר את התשובה להתעסקות בנשקים .האם האב היה צריך לצפות שהבן
שלו ישכנע את החברים שלו לפרוץ לחדר הנשקים ,וכתוצאה מכך ישחקו ויפגעו על אף שיש סיבתיות
עובדתית ,אין סיבתיות משפטית .מאחר ואדם סביר לא היה צופה ולא היה צריך צפות כי אשמו יביא
לנזקו של הניזוק.
מבחן הסיכון-
מותאם לעוולות עם אחריות מוחלטת (שלא דורשות אשם) .מבחן הצפיות מגלם בתוכו את רעיון
האשם להטלת אחריות ,אולם לא כל העוולות דורשות אשם מטילים אחריות גם על נזקים לא צפויים.
דוגמא :פלת"ד מטיל אחריות מוחלטת ועדיין יש דרישה לקשר סיבתי משפטי .הבעיה -מבחן הצפיות
מגלם את שאלת האשם .כשמדובר בעוולות שלא דורשות אשם (אחריות מוחלטת\חמורה) יש להחיל
את מבחן הסיכון במקום מבחן הצפיות.
בעוולות בהן סוגי האחריות הן אחריות חמורה או מוחלטת ,מבחן הצפיות לא יתאים (משום שלא
מחפשים אשם)ולכן יש צורך במבחן חלופי שהוא מבחן הסיכון.
מבחן הסיכון הוא מבחן שבד"כ נשתמש בו לבדוק סיבתיות משפטית בעוולות שאינן מבוססות אשם.
השאלה שנשאלת במבחן הסיכון -היא האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגות
המזיק?
דוגמא :תאונת דרכים ,הדורס טוען לאי קיום קשר סיבתי בגלל שנכנסה דבורה לרכב ,הדורס אלרגי
לדבורים ,וכתוצאה מכניסת הדבורה איבד שליטה ודרס את הילד .הטענה נשענת על כך שגם בפלת"ד
יש דרישה לסיבתיות ,כי לא יכל לצפות שתיכנס דבורה לרכב.
מבחן הצפיות לא מתאים ולא מתעסק בגורמים המתערבים הזרים המיוחדים (הדבורה) ,ולכן נפעיל
את מבחן הסיכון .במסגרת מבחן זה נשאל האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה
התנהגותו של המזיק .כלומר ,האם הפגיעה בהולך הרגל היא בתחום הסיכון של נהיגה ברכב ?בוודאי
[]56
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
שכן .במקרה כזה יש סיבתיות משפטית במילים אחרות " לא מעניין אם נכנסה דבורה או לא" אתה
אשם .כל תוצאה שהיא בתחום הסיכון של ההתנהגות המזיקה של המזיק ,קיימת סיבתיות משפטית.
מכאן ,שמבחן הסיכון הוא קש"ס משפטי בעוולות שאינן מבוססות אשם.
מבחן השכל הישר –
מבחן של היגיון ,החלנו את מבחן הצפיות ,את מבחן הסיכון ,ועדיין מתלבטים? מבחן השכל הישר בא לעזור
במקרים אפורים כמבחן עזר נוסף והוא מבחן של היגיון.
נקבע על ידי השופט ברק ולפיו נשאלת השאלה האם כל התכונות המציינות את אשמו של המזיק ,תרמו
בפועל להתהוות התוצאה המזיקה.
האם בפועל המזיק תרם לקרות הנזק וראוי להטיל על המזיק אחריות?
יש לבחון האם אשמו של הנתבע מהווה גורם משפטי לנזק במישור ההגיוני
5/1/22
ניתוק הקשר הסיבתי – מתי ניתן לקבוע שאין סיבתיות ,שהקשר הסיבתי בנזיקין נותק?
סעיף 64לפק' הנזיקין קובע את העיקרון :שלפיו אדם אשר גרם נזק אם אשמו הוא אחת הסיבות לנזק,
שלושה מצבים חריגים שקבע המחוקק שבהם הקשר הסיבתי נותק .עולה השאלה איך מתייחסים לחריגים
האלה? יש לנו 2גישות:
קיימות שתי גישות פרשניות לעניין המעמד/סדר הבדיקה של חריגים אלו:
גישה אחת ,תורת שוויון הגורמים פרופסור אנגלרד :לפי גישה זו ,יש לאמץ לתוך הרישא של הסעיף כלל
שלפיו במקום שבו מתקיים קשר סיבתי עובדתי ,יש בהכרח גם סיבתיות משפטית אלא אם כן מתקיים אחד
מהחריגים .כלומר ,בהתאם לגישה זו ,אם קיים קש"ס עובדתי ,קיים בהכרח גם קש"ס משפטי ואין צורך
לבדוק אותו אלא אם כן מתקיימים אחד החריגים .
הקושי בגישה זו :סיבתיות משפטית מעניקה שיקול דעת חשוב לביהמ"ש ולמעשה
תורה זו מצמצמת את שיקול הדעת של ביהמ"ש .שיקול הדעת יוענק לביהמ"ש רק
בהתקיים אחד מהחריגים .
לדוגמה :דנ"א 98/7794רביד נ' קליפורד -טיפול שיניים שהסתבך – נניח שלא נכון
לקבוע שיש קשר סיבתי משפטי ,שהרופא לא יכול היה לצפות זאת – לגישתו של
אנגלרד ,גם אם ביהמ"ש סבור שאין פה צפיות ושרופא לא התרשל ושלא נכון
להטיל אחריות ואין קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק ,נניח שאתם רוצים
לקבוע את זה – הגישה הזו מאוד מצמצמת את שיקול הדעת של בית המשפט ואת
השיפוטיות שלו .גישה זו אינה הגישה השולטת.
הגישה השנייה -על פי גישה זו ,גורם עובדתי שיש לגביו קשר סיבתי עובדתי ,ייחשב לגורם משפטי רק אם
הוא יעמוד במבחן נוסף :סיבתיות משפטית בהתאם למבחן הצפיות ,וזאת בכל מקרה ולא רק במסגרת
החריגים המנויים בסעיף .כלומר בהתאם לגישה זו ,בכל מקרה יש לבדוק קודם סיבתיות עובדתית ואם
מתקיימת ,צריך לבדוק סיבתיות משפטית ורק לאחר שנקבע ששתיהן מתקיימות ,ניתן לומר שיש קש"ס.
הקושי בגישה זו היא מייתרת את הצורך בחריגים גורמת לצורך בחריגים להיות מיותר.
החריגים לפי סעיף : 64
החריג הראשון :סעיף ) 1(64סעיף זה קובע כי" :הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל ,שאדם .1
סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה " על פי
החריג הזה ,כאשר כוח עליון היה גורם הכרחי לנזק – יישלל הקשר הסיבתי אם אי אפשר היה
למנוע את התוצאה של הכוח העליון בזהירות סבירה .כוח עליון במנתק קשר סיבתי לפי הפסיקה
ייבחן באמצעות מבחן הצפיות :על מנת שהנתבע המזיק יוכל ליהנות מהחריג הוא צריך להוכיח
שמזיק סביר לא יכול היה לצפות את הכוח העליון ובהמשך לכך ,שאדם סביר לא יכול היה למנוע
את תוצאותיו בזהירות סבירה .מעמדו של חריג זה בעיניי ביהמ"ש – ניתן ללמוד מן הפסיקה
שכאשר הנתבע מבקש "ליהנות "מחריג זה ,לא די בכך שיוכיח שמדובר בגורם טבעי בלתי רגיל,
אלא הוא צריך גם להוכיח שמזיק סביר לא יכול היה לצפתו מראש ולמנוע את תוצאותיו גם
בזהירות סבירה
דוגמה – ע"א 93/2757שרון נ' או.אר.אס
העובדות :עובדים של החברה הוזמנו לתקן שער חשמלי שהתקלקל בכניסה לחניון .השער היה כבד
העובדים פירקו את השער הכבד והשעינו אותו על הקיר .רוחות מאוד חזקות וכנראה חריגות הסיתו את
השער ממקומו והוא נפל על אחד העובדים ומחץ אותו .אחת הטענות שעלתה בפסק הדין זה שנותק
הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק בשל כך שהשער נפל בגלל משבי רוח חריגים )דבר שאושר על
ידי השירות המטאורולוגי – הייתה טענה שמדובר בכוח עליון כמשמעו בסעיף ) 1 (64לפקודה והדבר
[]57
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
ניתק את הקשר הסיבתי .בית המשפט לא מקבל את הטענה ואומר שניתן היה למנוע את הנזק
באמצעים פשוטים וזולים .מבחינת הניתוח המשפטי ,יש כאן קשר סיבתי עובדתי – מבחן ה אלמלא
מתקיים .בית המשפט מכריע שניתן היה לצפות שהשער ייפול ומתקיים פה מבחן הצפיות והחריג
בדבר ) 1 (64איננו מתקיים.
כלומר שעל מנת "ליהנות" מחריג זה ,צריך להוכיח שנהגו בזהירות סבירה נוכח הכוח העליון.
סעיף )1(64מאפשר לנתבע לטעון לניתוק קשר הסיבתי אם יוכח שנהג בזהירות סבירה נוכח פני המקרה הטבעי
הבלתי רגיל -יוצא שחריג זה הוא חסר משמעות בתביעות שעילתן היא עוולת הרשלנות .אם הנתבע הצליח
להוכיח שנהג בזהירות סבירה ,משמע שהתובע לא הצליח להוכיח התרשלות(אם הייתה זהירות סבירה אין
התרשלות).
החריג השני )2(64סעיף זה עוסק במקרים שבהם" אשמו של אדם אחר הוא שהיה סיבה המכרעת .1
לנזק" -גורם זר מתערב :חריג זה אומר שהקשר הסיבתי התנתק אם אשמו של אדם אחר הוא
שהיה הסיבה המכרעת לנזק .מדובר בסיטואציה שבה התערב אדם אחר והאשמה שלו הוא הסיבה
העיקרית והמכריעה לנזק שנגרם לניזוק ואז מתנתק הקשר הסיבתי .חריג זה מתייחס למצבים
שבהם יש אדם נוסף מלבד המזיק הנתבע והאשם שלו היווה גורם בלעדיו אין לנזק (בלעדיו לא היה
נגרם נזק).
חריג זה מתייחס לסיטואציה שבה אשמו של אדם נוסף מלבד האשם של הנתבע עצמו ,היווה גורם
שבלעדיו אין לנזק .
החריג אינו קובע כיצד תוכרע שאלת אשמו של אדם אחר אך בהתאם לפסיקה ,שאלה זו תוכרע
ע"י מבחן הצפיות.
דוגמאות מהפסיקה:
ע"א 96/6649הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד עובדות המקרה :מדובר באדם שהגיע לביה"ח
לאחר ניסיון התאבדות .אפשרו לאותו אדם לעלות למחלקה ללא ליווי והוא קפץ אל מותו .אחת
הטענות שניתנו שם ,שאין קשר סיבתי והוא נותק .ניתן לומר שאלמלא היו נותנים לו לעלות ללא
ליווי הוא לא יכל לקפוץ .מדובר במעשה מכוון לכן קיים מצב שאשמו של אדם אחר ( הניזוק) הוא
זה שהיווה סיבה מכרעת לנזק
המזיק הנוסף הוא הניזוק בעצמו .הניזוק תורם לנזק ,אם הוא לא היה קופץ אל מותו הוא לא היה
מת .בהתאם לסעיף ) – 2(64הקשר הסיבתי נותק.
בית המשפט מכריע כי גם סעיף ) 2(64כולל בתוכו את בחינת מבחן הצפיות .בית החולים צריך היה
לצפות שאדם שהגיע לשם בשל ניסיון התאבדות ושנותנים לו ללכת לבדו – צפוי שהוא ינסה
להתאבד שוב .ביהמ"ש קובע שחובת הזהירות שהוטלה על ביה"ח נועדה למנוע בדיוק את המעשה
הזה ולכן הוא צפוי .ביהמ"ש משתמש במבחן הצפיות על מנת לבדוק האם אשמו של אדם אחר
הוא הסיבה המכרעת לקרות הנזק.
ע"א 81/576בן שמעון נ' ברדה:
עובדות המקרה :מדובר במחנה של גדנ"ע שהיה בו חדר נשקים והחלון שלו היה מקולקל .נערים
פרצו למחנה ,נכנסו לחדר הנשק ויצאו ממנו עם נשק .בהתחלה הם שיחקו משחק של ירי בחוגלות
ולאחר מכן הם התחילו לשחק במשחק מלחמה שבמהלכו אחד הנערים נפצע קשה בראש .הוגשה
תביעה כנגד האחראים של הגדנ"ע – הם טענו לחריג של סעיף ). 2(64הנערים ששיחקו עם הנשק הם
הסיבה המכריעה לנזק וכאן נותק הקשר הסיבתי .בית המשפט קבע כי נשק מושך בני נוער וכי
החלון הפתוח אפשר להם להיכנס ולפעול באין מפריע ולכן ההתרחשות צריכה הייתה להיות
צפויה ,כלומר קובע שמבחן הצפיות התקיים כאן.
ע"א 77/350כיתן נ' וייס עובדות המקרה :מדובר על עובד שהועסק כשומר ע"י כיתן ,הוא נטל כלי
נשק שהגיע לידיו בעקבות העבודה והוא השתמש בנשק על מנת לרצוח את עו"ד וייס .התברר
שהרוצח איבד את בנו בתאונת דרכים והוא כעס על עו"ד וייס על הפיצוי הנמוך שהתקבל ולכן רצח
אותו .כיתן טוענת לסעיף ): 2(64נכון שהם נתנו לו נשק כי הוא עובד כשומר אבל אשמו של השומר
שעבד שם היא הסיבה המכרעת ,הוא הרוצח ולכן מתנתק הקשר הסיבתי .בית המשפט קובע כי
דרישת הקשר הסיבתי במקרה הזה אינה מתקיימת ,כיתן לא הייתה יכולה או צריכה לצפות זאת.
[]58
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
כשיש עוד גורם שאחראי לנזק ,למשל פס"ד בן שמעון נ' ברדה ,גם הגדנ"ע לא בסדר אך כמובן שגם
הנער שנכנס פנימה ולקח נשק ושיחק איתו – הוא בוודאי אשם.
בהתאם לנלמד עד כה ,יש בדין הנזיקי 2פתרונות להתמודדות עם מצב כזה:
פתרון אחד – היה בכיתן אבל לא נפוץ ,לומר שנותק הקשר הסיבתי ,אם אין קשר סיבתי את לא
מעוולת .פתרון רדיקלי – הכל או כלום .לומר שנותק הקשר הסיבתי אחת מטענות ההגנה היא כי
אשמו של הרוצח הוא הסיבה המכרעת לנזק וכי הקשס נותן -ביהמ"ש קיבל טענה זו.
פתרון שני דרך ביניים ,לומר ששניהם אחראים – כלל האחריות ביחד ולחוד – מחלקים ביניהם
את האחריות גרמו לנזק שאינו ניתן להפרדה וייחוס בית המשפט יטיל אחריות בהתאם לגורם
הנזק של כל מעוול ,את הפתרון הזה דיני הנזיקין מאוד אוהבים .ההחלטה בפסד כיתן פחות שכיח.
על החריג השלישי לא דנים.
עיקרון יסוד בחוק הפלת"ד ובעולם הפלת"ד הוא עקרון האחריות המוחלטת .עקרון זה מוצא ביטויו בחוק בסעיף
2ג לחוק הקובע כי" :האחריות היא מוחלטת ומלאה ,ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם
היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים".
האחריות על פי החוק אינה מותנת בהוכחת אשם מצד הנהג .עצם העובדה שהיה מעורב בתאונת הדרכים היא
מספיקה להטלת אחריות .בודקים אם אתה אחראי או לא אחראי
זאת אומרת ,האחריות על פי החוק לא מותנית בהוכחת אשם מצד הנוהג ,אם נכנסה לנהג דבורה לרכב והוא אלרגי
לדברים – זה לא רלוונטי ,כי זה מכוון לשאלת האשם ,והאשם כאן לא רלוונטי .מדובר באחריות מוחלטת שאינה
מבוססת על אשם!
בנוסף ,החוק מוציא מתכולתו כמעט את כל פקודת הנזיקין על ההגנות שבה .אין אשם = אין הגנות .הסעיף
מוסיף וקובע כי לנוהג(הנתבע)לא תעמוד טענת רשלנות תורמת כנגד הנפגע (התובע)
מסעיף 4א לחוק – המונה מספר סעיפים מפקודת הנזיקין החלים בתביעות עפ"י חוק הפלת"ד – עולה כי
סעיפים אחרים מפקודת הנזיקין לא יחולו בתביעות לפי חוק הפלתד על ההגנות שלה ,ובכלל את טענות ההגנה
הקבועות בפקודת הנזיקין.
[]59
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
בשונה ממרבית הביטוחים (בריאות ,תכולה ,מבנה ועוד) שהם ביטוחי רשות ,בפלת"ד יש חובת ביטוח מנדטורית מכוח
פקודת ביטוח רכב מנועי בו המחוקק מחייב לעשות ביטוח .הסדר זה נקבע על ידי כמה חוקים :חוק הפלת"ד והתקנות
שהותקנו בתוכו +פקודת ביטוח רכב מנועי .הסעיפים שקובעים את חובת הביטוח הם סעיפים 3-2לפקודת ביטוח
רכב מנועי המטילים חובת ביטוח על פי דרישות הפקודה ,בגין אחריות לנזק גוף בתאונת דרכים של צד ג' ובגין נזקי
גוף לנהג עצמו.
ביטוח ה"חובה" כולל שני ביטוחים – ביטוח אישי וביטוח אחריות . •
חובת הביטוח קבועה בפקודת רכב מנועי {נוסח חדש{ ,התשל"ה 1970-שהיא פקודה המשלימה את חוק הפלת"ד .
עם זאת ,ישנם מספר גופים הפטורים מחובת ביטוח לפי סעיפים 4-6לפקודת ביטוח רכב מנועי ,כגון רשויות מקומיות
שקיבלו לכך אישור ,תאגידים שקיבלו לכך אישור ,המדינה והמשטרה ,אלא שמכוח סעיף 6א לפקודה גופים אלו,
הפטורים מחובת ביטוח והם חייבים לתת כל פיצוי שמבטח רגיל חייב היה לתת אילו הייתה קיימת פוליסת ביטוח.
זאת אומרת ,המחוקק מבין שעל מנת ליישם את העמוד הראשון – חייבים את העמוד השני :חייב שיהיה מבטח שיפצה
ולכן יש חובת ביטוח ,מדובר בחובה מנדטורית.
את מי על פוליסת הביטוח לבטח ומפני מה ?
הנטייה הרווחת היא לפרש את הסעיף כמטיל חובה לבטל את הבעלים והנוהג ברכב בהיתר בלבד.
.1ביטוח אחריות – סעיף 3א()1לפקודת ביטוח רכב מנועי :ביטוח שמבטח צדדים שלישיים מפני נזקי גוף שעלולים
להיגרם בתאונת דרכים .למשל :אם אני הנוהגת ויש נוסע שיושב לידי ויש תאונת דרכים והנוסע נפגע ,הנוסע נחשב צד
שלישי וה ביטוח יכסה על הנזק גוף שנגרם לו .צדדים שלישיים יכולים להיות גם הולכי רגל .הנזקים של הצדדים
השלישיים מכוסים על ידי פוליסת החובה באמצעות שכבת ביטוח האחריות
.2ביטוח אישי – סעיף 3א( )2לפקודת ביטוח רכב מנועי :גם הוא שכבה בביטוח החובה והוא מכסה שני שחקנים :בעל
הרכב ואת הנוהג בו בהיתר
זאת אומרת ,שבתאונת דרכים באמצעות ביטוח החובה שנחלק לביטוח אחריות 3א()1ולביטוח אישי 3א() 2אנחנו
מכסים את כולם :בעל הרכב והנוהג בו בהיתר (ביטוח אישי) ואת הולכי הרגל והנוסעים ברכב (ביטוח אחריות (.בעולם
ביטוחי הרכב יש עוד כל מיני סוגי ביטוחים שהם רשות :ביטוח צד ג' המבטח מפני נזקי רכוש שעלולים להיגרם לצדדים
שלישיים אבל הם לא קשורים לנזקי גוף .עולם הפלת"ד חל רק על נזקי גוף .בנוסף ,יש ביטוח מקיף המבטח אותנו מפני
כל נזק רכוש שאנו עלולים לגרום לעצמנו ולצדדים שלישיים .אלו הם ביטוחי רכוש והם לא קשורים לענייננו.
לעיתים ,גם חברת הביטוח והמבוטח רוצים להכניס התניות בפוליסה כדי להוזיל את הפרמיה (נהג יחיד וכד') .על מנת
שתניה בפוליסה תהיה תקפה )תניה = הוראה שמצמצמת את תכולת הפוליסה (,היא צריכה לעבור דרך "3מסננות":
מסננת ראשונה :פקודת ביטוח רכב מנועי – פקודה זו קובעת כל מיני הגבלות ביחס להתניות בפוליסה .כך למשל לפי
סעיף 15לפקודה הגבלה על שטחים מסוימים שבהם משתמשים ברכב היא חסרת תוקף .על כן ,תניה לפיה הפוליסה
חלה בבחינה בשטחי הקו הירוק חסרת תוקף.
מסננת שנייה :חוק החוזים – פוליסת ביטוח היא חוזה בין חברת הביטוח למבוטח וחוק החוזים חל עליה .סעיף 30
לחוק החוזים ,למשל ,קובע כי חוזה שכריתתו ,תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים ,בלתי מוסריים או סותרים את תקנות
הציבור – בטל.
העובדות :ניזוק שהוא נהג טרקטור ברצועת עזה ,במסגרת פעילות ביטחונית נגד מחבלים הוא עלה על מוקש והוא ניזוק
ונפגע נזקי גוף .החברה המבטחת שהוציאה את הפוליסה סירבה לשלם לו פיצויים מאחר שנקבעה הגבלה בפוליסה כי
[]60
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
הביטוח לא תהיה אחראית אם מדובר בתאונת דרכים שנגרמה על ידי פעולת איבה. חברת
השופט ברק בפסק הדין מבחין בין 2סוגים של התניות בפוליסה :
הסוג הראשון – מדובר בתנאי שמגביל את אחריות חברת הביטוח והוא נמצא בשליטתו ובמודעותו של הנוהג .למשל:
ביני לבין חברת הביטוח הוסכם שברכבי לא ייסעו יותר מחמישה אנשים ,לי יש שליטה אם ייסעו יותר מחמישה
אנשים .כשמדובר בהתניות שנמצאות בשליטתו ובמודעותו של הנהג – אין איתם קושי.
הסוג השני – מדובר בתנאי שמגביל את אחריות חברת הביטוח והוא אינו בשליטת הנהג .זאת אומרת ,מדובר בתנאי
שהנהג לא יכול להשפיע על השאלה אם הוא יתרחש או לא .מדובר בתנאי שלנהג אין שליטה לגביו אם יהיה עבריין
פלילי או לא.
ההלכה לא ניתן להכיר בתנאים מן הסוג השני ,אין להם תוקף מאחר שבעל הפוליסה אינו יכול לדאוג לכך
שהתנאים המגבילים לא יתרחשו ואם ייעשה כן ,לא יעבור עבירה פלילית .ברק טוען שזה לא הגיוני ולהתניות
כאלה אין תוקף .שכן בעל הפוליסה אינו יכול לדאוג לכך שהתנאים המגבילים לא יתרחשו ,ואם יעשה כן לא
יעבור עבירה פלילית של נהיגה ללא ביטוח חובה .
ברק בפסק הדין הזה אומר שצריך להבחין בין שתי סוגים של תניות בפוליסטה ,ההגבלה הראשונה היא
הגבלת אחריות הביטוח הנמצאת בידיעתו ושליטתו של הנהג -שהנהג יודע ושולט -כמו למשל נהג שאומר
אני לא נוהג בשלג ,בשבת ,באיזה שהוא מקרה שזה בשליטתו ( זה בעצם בשליטה שלו ) הגבלה שניה זו
הגבלת אחריות הביטוח לדברים שההתרחשות שלהם לא בשליטת הנהג ואם כיביכול אין לו ביטוח זה הופך
את הנהג למבצע עבירה פלילית ( למשל ,אם נהג נוהג ברגע שיש טילים ,או אזעקה או איזו מלחמה) הנהג
לא באמת יכול לשלוט מתי יהיה פעולות איבה ...והוא אומר שחברות הביטוח לא יכולות להפוך נהגים
לעבריינים .לכן אם הנהג לא שולט התניה מתבטלת ואין לה תוקף.
עיקרון הבלעדיות קבוע בסעיף 8לחוק הפלת"ד וקוראים לו כלל ייחוד העילה .כלל זה שולל מהזכאי לפיצוי
מכוח חוק הפלת"ד כל עילת תביעה נזיקית אחרת .לצד הרווח בעולם הפלת"ד יש גם הפסד ,מפסידים את
יתר העילות שבגינן אפשר לתבוע כי סעיף זה לא מאפשר לתבוע בגין עילות אחרות מלבד הפלת"ד.
לדוגמה :אדם נפגע מפלת"ד והפרמדיק של מד"א החמיר את הנזק כי נהג ברשלנות ,לא ניתן לתבוע גם בגין
עוולת הרשלנות או אדם שנפגע מפלת"ד כי היצרן של המכונית סיפק מכונית עם בלמים פגומים – לא ניתן
לתבוע את היצרן בדין הישראלי ,בפלת"ד מפסידים את יתר העילות.
באילו מקרים תתעורר שאלת ייחוד העילה?
במקרין שבהם הייתה תאונת דרכים אשר הסבה נזק גוף ,כך שחוק הפלת"ד חל ,אך בנוסף נגרם הנזק גם
מרשלנות אחרת ,רשלנות שאינה מתבטאת בתאונה עצמה .
עקרון ייחוד העילה מבוסס אפוא על שני יסודות:
חיובי – קיום עילה לפי חוק הפלת"ד .
שלילי – אובדן תביעה עפ"י פקודת הנזיקין .
עסק בשאלה האם חברת הביטוח שנשאה בתשלום יש לה זכות שיפוי (תביעת חזרה) כלפי מזיק במשותף
[]61
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
העובדות :הייתה תאונת דרכים שגרמה לנזק גוף .הנפגע קיבל טיפול רפואי והרופא החמיר את הנזק בהתרשלות.
בית המשפט :קובע שלפי כלל ייחוד העילה ,הניזוק אינו יכול לתבוע את הרופא ולכן גם חברה הביטוח לא יכולה לתבוע
את הרופא
האם חברת הביטוח שנשאה בתשלום – האם יש לה זכות שיפוי (תביעת חזרה) כלפי מזיק במשותף?
פס"ד זה מדבר על אדם שנפגע בתאונת דרכים ואז הוא הובהל לטיפול והרופא שטיפל בו החמיר את מצבו ברשלנות.
האם חברת הביטוח תצטרך לפצות גם על נזקי ההחמרה? ההלכה :מדובר בפלת"ד ועל חברת הביטוח לפצות גם על
הנזקים שנגרמו בתאונת הדרכים וגם על ההחמרה שהייתה לאחר מכן.
בית המשפט טוען לכלל ייחוד העילה :הניזוק לא יכול לתבוע את הרופא ולכן גם חברת הביטוח שפיצתה
ונכנסה בנעליו אינה יכולה לתבוע את הרופא בגין כלל ייחוד העילה .חברת הביטוח נכנסת בנעלי הנפגע ולכן
לא יכולה לתבוע את הרופא שהחמיר את המצב .כלומר ,גם חברת הביטוח ,כמו הנהג ,לא יכולה לחזור בחזרה
לעילת תביעה אחרת .ההחמרה נכנסת בפלתד
העובדות :נפגעה ניזוקה בתאונת דרכים .היא הגישה תביעה לפי חוק הפלת"ד .בית המשפט פוסק לה פיצויים
לפי פלת"ד וחברת הביטוח משלמת .כעבור זמן מה ,חלה החמרה במצבה והיא נזקקה לניתוח .הצוות הרפואי
שטיפל בה התרשל וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף נוספים .בית המשפט קובע במקרה זה שיש להבחין בין
שני תסריטים אפשריים ,שני מצבים:
התסריט הראשון – מקרים שבהם הרשלנות הרפואית התרחשה בטרם הסתיים תהליך התביעה לפי חוק
הפלת"ד (לפני שנסגרה התביעה מול חב' הביטוח)כמו בפס"ד חוסיין נ' טורם .במקרים כאלה ,הביטוח מפצה
התסריט השני – מקרים שבהם עילת התביעה של נזק הגוף נולדה כולה לאחר שעילת התביעה על פי חוק
הפלת"ד כבר מוצתה ואז אי אפשר לחזור לחברת הביטוח לקבל פיצויים ,מדובר בתביעת רשלנות רפואית
הרשלנות הרפואית התרחשה לאחר שהסתיים ההליך המשפטי
לכן ,השאלה שתמיד יש לשאול היא האם ההחמרה קרתה לפני או אחרי תום ההליך המשפטי
במסגרת חוק הפלת"ד .
[]62
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
12/1/22
[]63
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
ההגדרה הבסיסית" :מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" .1
[]64
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה ,שלא תוך כדי טיפולו של אדם
ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו ,כשהרכב עומד;"
עולה השאלה – מה דינן של פעולות שאינן מנויות באופן מפורש בהגדרת המונח "שימוש":
פ"ד אג"ד נ' ינטל :נהג אוטובוס שסבל נזק גוף כתוצאה מחבלה בזמן סריקה ביטחונית שעשה באוטובוס,
לפני תחילת הנסיעה .בית המשפט העליון פסק כי סריקה ביטחונית אינה נחשבת לשימוש .בית המשפט קבע
כלל – רק פעולות מנויות ייחשבו לשימוש – רשימה סגורה .חריג לכלל – אם מדובר בפעולה שאינה מנויה –
הנעה של הרכב לדוגמה – יכול להיות שתיחשב לשימוש ,אם היא מהווה חלק מפעולה מנויה.
רע"א 08/5099נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ -פעולה לא מנויה יכולה להוות שימוש ,אם היא חלק
אינטגרלי מפעולה מנויה לפי המבחן המשולש:
קרבה בזמן ,במקום ותכלית הפעולה
מבחנים חלופיים הנבחנים ע"פ משקלם.
יישום ההלכה :האם הנעה של הרכב היא שימוש? מדובר בפעולה לא מנויה בהגדרה .אולם יש חריג – כאשר
היא מהווה חלק אינטגרלי מפעולה מנויה .אדם מניע את הרכב על מנת לנסוע (מנויה) ,האם הנעה היא חלק
אינטגרלי מהנסיעה ,ע"פ המבחן המשולש:
קרבה בזמן – אדם מניע את הרכב ומיד לאחר מכן מתחיל לנסוע. .1
קרבה במקום – המניע נמצא בתוך הרכב בזמן ההנעה. .2
תכלית הפעולה – הנעת הרכב היא לצורך נהיגה. .3
המונחים שלא ייחשבו לשימוש:
טע ינתו ופריקתו של מטען כאשר הרכב עומד .דוגמה :מחלק עיתונים בזמן נסיעה ייחשב לשימוש, -
הדגש הוא על זה שהרכב עומד.
טיפולים ותיקונים ברכב שבוצעו בידי אדם במסגרת עבודתו (מוסכניק) ,וכן תיקונים שאינם -
תיקונים תיקוני דרך (לא חשוב בידי מי בוצעו).
רק תיקוני דרך שבוצעו ע"י מי שהוא לא בעל מקצוע ,ייחשבו לשימוש.
הפסיקה קבעה קריטריונים שבהתקיימותם ,תיקון ייחשב לשימוש( :נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ)
טיפול שהתרחש בדרך אגב הנסיעה. •
הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי ובלתי צפוי ,ונועד לאפשר את המשך הנסיעה. •
לא מדובר בתקלה הדורשת איש מקצוע. •
הטיפול לא בוצע ע"י מי שמקצועו הוא תיקון רכבים. •
התיקון חייב להתבצע ברכב או באחד ממרכיביו. •
פעולה של תיקון או טיפול ברכב להבדיל מהמתנה לאיש מקצוע. •
דוגמאות שלי :אם למשל עצרתי באמצע נסיעה לגיא לתקן את הרדיו ועשיתי תאונה כלשהי -זה לא תיקון
דרך כי לא נועדד לאפשר את המשך הנסיעה!! כי זה לא חיוני לנסיעה ,אם לחילופין יש לי פנצ'ר זה כן
ייחשב תיקון דרך מאחר וזה חיוני לנסיעה שלי .אם לצורך העניין ילך המנוע ,זה תקלה של איש מקצוע זה
לא יחשב תיקון דרך
[]65
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
חיסול חשבונות בעולם התחנן וכמובן הפיצוץ הוביל למותו של מר שולמן .היום כשיש את החזקה
הממעטת זה לא היה מוגדר כתאונת דרכים .אבל זה היה לפני תיקון 8לחוק הפלת"ד .הבעיה הייתה
שההנעה של הרכב מוגדרת כשימוש ,ההתפוצצות והמוות זה נזק גוף .עולה השאלה האם ההתנעה היא
שגרמה לנזק גוף .היא הפעילה את מטען הנפץ והוא זה שהוביל למוות .יש פה למעשה גורם זר מתערב
ועולה השאלה האם הוא מנתק את הקשר הסיבתי .השופט ברק מסביר בפס"ד זה בעצם איך בודקים
קשר סיבתי בפלת"ד .נדרש להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין השימוש ברכב המנועי לבין נזק
הגוף .נזק הגוף נגרם בעקבות השימוש .אם לא היה שימוש לא היה נזק גוף .הקש"ס העובדתי מתמלא
בתוכן על ידי מבחן ה אלמלא וברור שהוא מתקיים במקרה הזה .אם הוא לא היה מניע מטען הצד לא
היה מופעל והוא לא היה מת .ברור שקש"ס עובדתי יש פה .עולה השאלה באשר לקש"ס משפטי – השופט
ברק בודק האם מבחן הצפיות מתאים בפלת"ד? התשובה היא לא .הקש"ס המשפטי מגלם בתוכו את
רעיון האשם אולם ,בפלת"ד זו אחריות שאינה מבוססת על אשם .זאת אומרת ,אם אני בודק את הקשר
הסיבתי המשפטי באמצעות מבחן הצפיות אני מכניס בדלת האחורית את רעיון האשם וזה לא מה
שהמחוקק רצה .לכן ,אומר ברק ,מבחן הצפיות כשמדובר בפלת"ד אינו מתאים .ברק מאמץ את מבחן
הסיכון .בעצם מבחן הסיכון אומר שא ם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של
המזיק הרי שיש קשר סיבתי בין אם הדבר צפוי ובין אם לאו .זה מבחן שלמעשה מנטרל גורם זר מתערב,
כל השאר לא מעניין .נניח שהיינו אומרים שאין פלת"ד ואנחנו בודקים תאונות דרכים לפי אשם.
לדוגמא אדם נוסע ברכבו ונכנסת דבורה לרכבו והוא אלרגי ברמה מסכנת חיים .זה גורם לכך שהוא
מאבד שליטה וניזוק .חברת הביטוח לא רוצה לפצות .מבחן הסיכון יגיד לחברת הביטוח שיש לבחון
קש"ס משפטי בפלת"ד כך :האם בנהיגה ברכב יש סיכון לאיבוד שליטה? כן .שאלת הגורם הזר המתערב
לא רלוונטי במבחן הסיכון כי זה מבחן שלא מגלם את רעיון האשם .עולה השאלה מה לא בתחום הסיכון?
תחשבו על אדם שנוסע ברכב ופוגע בו מטאור .האם סיכון של נפילת מטאור הוא חלק מתחום השימוש?
התשובה היא לא וגם בית המשפט קבע שלא .תהליך הגרימה המיוחד לא משנה .משנקבע מתחם הסיכון
הרי שכל תוצאה מזיקה שנופלת לתוכו מקיימת קש"ס משפטי .אין נפקות לתהליך הגרימה המיוחד.
מבחן עזר נוסף – מבחן השכל הישר האם כל התכונות המציינות את התנהגות המזיק תרמו בפועל
להתהוות הסיכון שאותו בא החוק להסדיר ? מבחן ההיגיון שנועד להגמיש את מבחן הסיכון (דנ"א
99/4015רותם חברה לביטוח נ' מזאוי) יישום :הדרישה לקשר סיבתי מתקיימת .כיום התוצאה הייתה
שונה לאור החזקה הממעטת .הלכת שולמן לעניין דרישת הקש"ס נותרה רלוונטית גם לאחר תיקון מס'
( 8ע"א 98/4204המוסד לביטוח לאומי נ' משרד הבינוי והשיכון) הביטוי עקב מופיע בכל חלקי ההגדרה
ויפורש תמיד בהתאם להלכת שולמן.
מבחן השכל הישר -מבחן השכל הישר קובע כי הקשר הסיבתי מתקיים כאשר התכונות הרשלניות שבמעשה
גרמו עובדתית לנזק ,והקשר הסיבתי נשלל רק אם בתהליך הגרימה מעורב גורם בלתי צפוי בעליל כגון
מאורעות טבע בלתי רגילים ,צירוף מקרים או מעשיהם הרצוניים של אחרים ובלבד שההתערבות התרחשה
לאחר ביצוע הפעולה הרשלנית .על-פי מבחן זה ,נסיבות שהיו קיימות לפני ביצוע המעשה אינן מנתקות את
הקשר הסיבתי .השאלה שנשאלת בעניין זה היא האם כל הגורמים המאפיינים את התנהגות המזיק ,תרמו
בפועל לתוצאה המזיקה .מבחן השכל הישר הוא מבחן עמום ולכן ניתן לסווג את משמעותו הלכה למעשה
לשלושה חריגים בהם נשלל הקשר הסיבתי לאור מבחן זה :אירוע טבע בלתי רגיל ,סיטואציות של זמן ומקום
והגורם המתערב.
למרות שהלכת שולמן חזקה ממעטת נדחה ,ולמרות שזכתה לביקורות רבות במרכאות ,השאלה כיצד
בודקים סיבתיות בפלת"ד נותרה בהתאם להלכת שולמן -לעניין סיבתיות בפלת"ד עודנה תקפה .גם היום.
עיקרי הקושי ברכיב זה – מקרים שבהם הרכב שימש כזירה בלבד .אלו מקרים בהם נראה לנו על פניו שהרכב
משמש רק כזירה לאירוע.
התאונה הייתה יכולה לקרות גם בזירות אחרות.
ואז למעשה אין קשר סיבתי.
דוגמא – מצב שבו יש חייל שנוסע באוטובוס ובשלב מסוים כדור נפלט מהרובה שלו ופוגע באחת הנוסעות .על
פניו נראה שאין פה קשר סיבתי .כיוון שהתאונה יכלה לקרות גם בזירות אחרות ולכן כאשר הרכב משמש
כזירה בלבד אנחנו נגיד שלא מדובר בתאונת דרכים כי אין קשר סיבתי.
בתי המשפט נדרשו לשאלה מתי הרכב ישמש כזירה.
האם הרכב שימש רק כזירה לאירוע או האם השימוש בו גרם לאירוע המזיק ?
ע"א 98/4204המוסד לביטוח לאומי נ' משרד הבינוי והשיכון – נהג המנוח ברכבו בכביש המהיר מתל אביב
לירושלים .במחלף שפירים בוצעו עבודות תחזוקה קורות הבטון התמוטטו ונפלו על הרכב ומחצו אותו .חברת
הביטוח טענה שהרכב הייתה רק זירה לאירוע ,וזה היה יכול לקרות גם להולכי רגל .בית המשפט קובע
שהרכב לא רק זירה במקרה זה .מדובר בסיכון שמיוחד למערכות כבישים והרכב לא היה פה רק זירה .הסיכון
התעברותי נובע מהשימוש ברכב.
אבל אז מגיע פסק דין אחר שמגיע למסקנה הפוכה
[]66
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
רע"א "05/10721אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יונאן – דובר בשני אנשים שנסעו במכוניתם .ופתאום עפו
עליהם משום מקום סלעים ופגעו בהם וגרמו להם נזקי גוף .התברר שהסלעים הללו עפו כתוצאה מפיצוץ יזום
שביצעו בדרך אחרת כדי לאפשר סלילה של הכביש .הסלעים עפו במרחק של בערך 200מטר .עלתה הטענה
למבחן הזירה .יכלו לעוף סלעים גם אם היו יושבים בבית קפה .בית המשפט מקבל את הטענה ,אין מדובר
בתאונת דרכים שכן לא ניתן לאתר קשר רלוונטי ממשי בין התרחשות הנזק לשימוש ברכב .הוא קובע שנכון
במוסד לביטוח לאומי זה לא היה זירה אבל כאן הרכב היה רק זירה לאירוע .אפשר באינטואיציה להצדיק
את זה .יש דברים שלא יקרו בבית קפה .אבל סלעים שעפים משום מקום זה תאורטית יכל לקרות גם למי
שיושב בבית סמוך לכביש .בית המשפט :אין מדובר בתאונת דרכים שכ ן לא ניתן לאתר קשר רלוונטי ממשי
בין התרחשות הנזק לשימוש ברכב .פסקי הדין במידה מסוימת סותרים זה את זה.
כיצד בעצם פסק דין זה מתיישב עם הלכת המוסד לביטוח לאומי?
בפרשת גשר השפירים הרכב נוסע עבר תחת גשר הנבנה ,והיה נתון בסיכון של קריסתו ,ואילו כאן יכלו
שברי הסלע להתעופף לכל עבר
מבחן האלמנט הזר מה השכיחות והסיכוי שהאלמנט הזר שגרם לאירוע נמוכה ולא שונה מהמעורבות
האפשרית ב זירות אחרות ,כלומר אם יש סיכוי שהמקרה שקרה יכול לקראות גם במקרה אחר -זו לא תאונת
דרכים
יישום :בנסיבות המקרה אין מדובר בסיכון ייחודי לעוברי דרכים הנובע משימוש ברכב
למשל בעניין אופניים חשמליים :לא רכב מנועי ע"א 7023/19עזבון המנוחה אסולין
נ' דרויש) :בית המשפט פסק בניתוח של השופט עמית ומסביר בין תביעת נזיקין רגיל
לבין פלתד.
מלגזה :רע"א 95/613קרנית נ' עופר נחום
טרקטורון;
קרטינג;
קורקינט מכני ע"א 06/2606שפורן נ' תורג'מן.
ההגדרה בפקודת התעבורה אינה מחייבת לצורך החוק.
הגדרה הבסיסית "למטרות תחבורה" – הרכיב הנוסף במסגרת תיקון מס '.8 .6
הרעיון הוא שהתוספת הזו מוציאה מהכניסה הראשית רכבים דו ייעודיים או רב תכליתיים
המבחן הייעודי הוחלף במבחן תחבורתי .
כאשר הנזק נגרם על ידי הייעוד הלא תחבורתי .לדוג' רכב שהוא גם מנוף והנזק נגרם בשל השימוש במנוף
אז השימוש לא היה למטרות תחבורה .או למשל משאית שהיא גם משאית בטון והנזק נגרם בגלל מערבל
הבטון .יש נזק גוף אבל השימוש לא למטרות תחבורה .דרך הכניסה הראשית חסומה בפני רכבים דו
ייעודיים או רב תכליתיים כשהנזק נגרם עקב הייעוד הלא תחבורתי .הדלת כניסה בלבד כי ייתכן שיכנס
דרך החזקה המרבה.
אע"א 96/8548פדידה נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ – אדם עולה למשאית כי הוא שכח שם
את המצית והוא נפל .בית המשפט אמר שהיה פה אירוע של נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי אבל לא
למטרות תחבורה .הכניסה לרכב הייתה כדי להביא את הסיגריות ולא כדי להתחיל בנסיעה .פעולה
מנויה! אבל לא היה למטרות תחבורה ,לא נכנס כדי להתחיל בנסיעה.
חזקות מרבות
חזקה ראשונה– התפוצצות או התלקחות של הרכב גם אם לפי ההגדרה הבסיסית לא מדובר בתאונת דרכים
יש לבחון אם מתקיימת אחת מהחזקות המרבות.
[]67
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
"יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב ,שנגרמו בשל רכיב של הרכב
או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו ,אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב"
יישום בפסיקה:
פס"ד לסרי נ' ציון חברה לביטוח – היו שלוש משפחות בנופש .בשלב מסוים מתואר שהם הגיעו לאתר
הקמפינג והם העמידו שלוש מכוניות בצורת ח' ומתחו יריעת בד מעל וזה שימש כמעין מאהל .הדופן הרביעי
נסגרה באמצעות סירה .בשלב מסוים תואר שאחד האבות החליף בלון גז ששימש את הנופשים והייתה דליפת
גז ולאחריה פרצה דלקה כנראה בשל בערה במיכל הקפה .אש אחזה ביריעה ובמכוניות והיא התגברה והפכה
לאסון בשל הדלק שנמצא במכוניות .כתוצאה מהשריפה נהרגו אב ושניים מילדיו ואחריו נפצעו .בית המשפט
אומר שמדובר בתאונת דרכים .זה היה לפני תיקון מס' . 8בית המשפט קובע שכן היה שימוש כי הם הגיעו
באמצעות הרכבים למקום והתכוונו לעזוב .זה קצת הרחבה פרשנית .צריך להבין שאם בית המשפט לא היה
מגיע למסקנה הזו לא היה לניזוקים ממי להישפות .המחוקק ביקש לאמץ את פס"ד לסרי .ולכן ,הוא הוסיף
את החזקה המרבה הזו.
לעיתים המחוקק מאמץ הלכות מסוימות ולפעמים הוא דוחה הלכות מסוימות .מאמץ את הלכת לסרי
באמצעות חזקה מרבה ודוחה את הלכת שולמן באמצעות חזקה ממעטת .
תנאי החזקה זכו לפרשנות מצמצמת:
ע"א 03/5408אבו קטיפאן נ' כהן – היו שני ילדים שישבו ברכב חונה .הם שיחקו עם המצית של הרכב .בשלב
מסוים מתואר שאש אחזה בבגדים שלהם ,במושבים וילד אחד נהרג והשני נכווה קשות .הסיפור הזה לא עונה
על ההגדרה הבסיסית לא שימוש ברכב מנועי ולא למטרות תחבורה והדרך היחידה היא לבחון דרך החזקות
המרבות .ב ית המשפט קובע שהחזקה המרבה לא חלה .זאת מפני שההתקלחות היא של המושבים והם לא
רכיב חיוני לנסיעה .על מנת שבית המשפט יקבע שזה רכיב חיוני הוא צריך להיות חיוני לכושר התנועה של
הרכב .מה יכול להיות חיוני לכושר הנסיעה? הדלק ,השמן ,מערכת ההצתה ,המצבר ,המנוע ,הצמיגים,
הגלגלים .בית המשפט אומר שעקרונית רכב יכול לנסוע בלי מושבים זה לא חיוני לכושר התנועה שלו .דיני
נזיקין זו חשיבה של שיקולי מדיניות והרעיון כאן הוא בעצם לצמצם את האחריות על חברות הביטוח .פסקו
שזו לא תאונת דרכים
אליהו חברה לביטוח נ' זאהי -אין די בכך שרכיב חיוני להפעלתו של הרכב גרם להתלקחות .יש לפרש את
החזקה באופן דווקני ע"א 99/7984אליהו חברה לביטוח נ' זאהי – נקבע שזה לא מספיק שרכיב חיוני
להפעלתו של הרכב הוא שגרם להתלקחות צריך שההתלקחות או ההתפוצצות יהיה ברכב .בית המשפט לכן
אומר שזו לא תאונת דרכים.
יש לפרש את החזקה באופן דווקני ומצומצם .בנוסף נדרש שהרכיב יהיה חיוני להפעלתו של הרכב.
החזקה השנייה מדברת על נזק שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו.
"מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו"
אני רוצה שאתם תדעו דבר אחד -מה זה רכב שחנה בחניה שאסור לחנות בה?
.רע"א 03/1953הכשרת היישוב חברה לביטוח נ' אדרי – יש לפרש את המונח "חניה אסורה" כחניה במקום
או באופן היוצרים סיכון תחבורתי בהתאם להלכה מפס"ד לא דיני התעבורה הם אלו שיכריעו לכם אם הרכב
חנה במקום אסור או לא אסור ,אומר פסק דין את המונח חנייה אסורה במקרה החזקה המרבה השנייה,
צריך לפרש כחנייה שיוצרת סיכון תחבורתי .זאת אומרת נניח שהרכב חנה באפור -מותר לחנות ,אבל חנה
באופן בולט שמפריע לזרימה בתנועה -בהחלט ייתכן שהחזקה המרבה תחול.
השאלה היא האם הוא יצר סיכון תעבורתי .נניח שהוא חנה במקום שמותר לחנות בו אבל באופן בולט
שמפריע בזרימת התנועה אז הוא חנה באופן אסור.
החזקה שלישית בה נעשה השימוש הרכב ביותר הוא – מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב
" מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב ,ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו
המקורי".
החזקה מאפשרת להכניס לגדר החוק מקרים שבהם לא התקיים יסוד ה"שימוש" או שהשימוש לא היה
"למטרות תחבורה" .כלומר ,מקרים שלא עמדו בהגדרה הבסיסית .כאשר יש רכב דו-ייעודי והנזק נגרם על
ידי הייעוד הלא תעבורתי (מערבל הבטון ,המנוף וכ"ו )..ולכן המקרה לא מקיים את ההגדרה הבסיסית כיוון
שלא היה שימוש ,וגם אם היה שימוש לא היה למטרת תחבורה ,ערבוב בטון הרמת מנוף וכאלה.
זאת אומרת שהחזקה של ניצול הכח המכני מאפשרת לעיתים ,להכניס לתוך תאונת דרכים נזקים שנגרמו על
ידי השימוש הלא תחבורתי שיש ברכב ,יכול להיות שזה יהיה תאונת דרכים באמצעות החזקה המרבה הזו.
אבל ,יש להקפיד על כך שהרכב לא ישנה את ייעודו המקורי .וזה סייג מאוד חשוב.
מנופי יהודה בע"מ נ' מזל עבודות מתכת :ניסו לטעון שלא היה ניצול של כח מכני של רכב כי יש 2מנועים,
בית המשפט אומר גם אם יש 2מנועים אחד לרכב ואחד למנוף ,ככה היצרן עשה .מה קורה אם לרכב יש שני
מנועים ,אחד לרכב ואחד למנוף? עדיין יהיה ניצול הכוח המכני? אין הכרח שהכוח המכני המנוצל יהיה זה
שיניע את הרכב .
[]68
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
[]69
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
האם החזקה חלקה על מתאבד? יש תסריט שנכנסתם בתור ניזוקים לפלת"ד ואתם עדיין לא תקבלו פיצוי,
זה יקרה אם יחול עליכם ס' 7לחוק הפלתד הוא סעיף שמדבר על משוללי פיצוי ,אתה כבר בתוך מדינת הפלת"ד
ואתה עדיין לא זכאי לפיצוי כי אתה נכנס לאחת הקטגוריות של ס'.7
הפסיקה קבעה שהחזקה תחול הרי שהתלויים במתאבד זכאים לפיצוי מכוח סעיף 7ב .ע"א 99/2199עזבון
המנוח לזר נ' רשות הנמלים והרכבות :החזקה חלה גם במקרים שבהם מבצע המעשה המכוון התכוון לפגוע
בעצמו .
החזקה א ינה חלה כאשר הנזק אינו תוצאה ישירה של המעשה המכוון ,אלא תוצאה של השפעת המעשה
המכוון על השימוש ברכב .
החזקה חלה גם כאשר יש זהות מלאה בין המעשה המכוון לבין השימוש ברכב המנועי( רע"א 04/855דולב
חברה לביטוח בע"מ נ' אלאס)
הגבלת זכאותם של נפגעים -משוללי פיצוי!
7.נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:
)(1מי שגרם לתאונה במתכוון;
)(2מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות) ,תשכ"ד ,1964-וכן מי שהיה
מצוי ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור;
)(3מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו ,למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה
שהוטלה לפי פרק ו' 1לחוק ההוצאה לפועל ,התשכ"ז;1967-
)(4מי שהרכב שימש לו ,או סייע בידו ,לביצוע פשע.
)(5מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח ,או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;
)(6בעל הרכב או המחזיק בו ,שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח
שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה ,בין בהיותו ברכב ובין
מחוצה לו.
שהחזקה הממעטת תחול ושזה לא תהיה תאונת דרכים-
החזקה אינה חלה כאשר הנזק אינו תאונה יש ירה של המעשה המכוון ,אלא תוצאה של המעשה המכוון על
שימוש הרכב.
דוגמא :מצב שבו זורקים אבן והאבן בכלל לא פוגעת ברכב אבל כתוצאה מכך האדם נבהל ומאבד שליטה
ופוגע באדם ,בהולך רגל החזקה הממעט לא תחול .זו כן תהיה תאונת דרכים על פניו כיוון שהנזק לא נגרם על
ידי המעשה אלא על ידי ההשפעה שלו על השימוש ,על הנהיגה.
כאשר זה מתרחק מהמעשה המכוון לא תהיה חזקה ממעטת ,זה כיביכול השפעה על השימוש והנהיגה -זה כן
יהיה תאונת דרכים
זכאים וחייבים
הקדמה-
ביטוח החובה מכוח סעיפים 2ו 3לפקודת ביטוח רכב מנועי כולל:
קיימות שתי שכבות של ביטוח חובה:
ביטוח אישי :סעיף3א 2לפקודה -מבטח את בעל הרכב וכל מי שנוהג בו בהיתר מפני נזקי גוף שנגרם להם
בתאונת דרכים.
ביטוח אחריות :סעיף3א 1לפקודה -מבטח את בעל הרכב והנוהג בו מפני כל נזק גוף שעלול להיגרם לצד ג'
עקב השימוש ברכב מנועי.
ביטוחי רשות
ביטוח צד ג' :מבטח מפני נזקי רכוש שנגרמו לצד ג'
מקיף :מבטח מפני נזקי רכוש שנגרמו לצד ג' ולמבוטח עצמו.
שאלת הזכאים והחייבים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוכרעת לפי זהות הניזוק ,סוג התאונה,
וקיומו של ביטוח.
ישנן 4קטגוריות מרכזיות – מצבי עולם – כל קטגוריה תתחלק פעמיים:
.1תאונה בה מעורב רכב מנועי אחד רכב מדרדר לטהום ,נפגע בעץ ,כל תאונת דרכים שמעורב רכב אחד בלבד
(עם או בלי ביטוח);
[]70
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
.2תאונה מעורבת בה מעורב יותר מרכב מנועי אחד ( תאונה שבה מעורבים מס' כלי רכב ,תאונת שרשרת ,או
חזיתית ,עקיפה וכדומה (עם או בלי ביטוח).
קטגוריה : 1משתמש שהוא בעל הרכב שנפגע עקב שימוש שלו ברכב
משתמש ברכב מנועי (לפי הפסיקה) :מי שהוא בעל השליטה והפיקוח הממשיים על הרכב וחייבים לתבוע אותו עפ
התקנות ,הוא לא יפצה -אבל הוא נתבע.
בעל הרכב -נכנס בבוקר לרכב ,נוסע לעבודה ,נוהג ברכב ,ונפגע בתאונת דרכים-
תאונה עצמית:
לנוהג יש ביטוח אישי:
בעל הרכב יכול לתבוע רק את הביטוח האישי שלו והוא יישא בנזקיו (.ע"א 360/80מיכון למטע בע"מ נ' קרנית)
מהמצגת של בועז -חבות המבטח כלפי הנוהג כמה מכוח סעיפים (3א) ( )2ו 12-לפקודת ביטוח רכב מנועי.
לנוהג אין ביטוח אישי:
החבות של קרנית היא רק כלפי מי שזכאי לפיצוי מכוח החוק אך אין בידו לתבוע
אין לו אפשרות לתבוע את קרנית( .קרנית מכוח ס 12לכוח הפלת"ד הוא לפצות את הזכאי לפיצוי מכוח החוק ,אבל
אין לו את מי לתבוע
אין את מי לתבוע על פי חוק הפלת"ד = לא חל חוק הפלת"ד ולכן לא חל חוק ייחוד העילות וניתן לתבוע לפי עילות
אחרות.
בעל רכב יכול לתבוע את קרנית רק אם הוא ביטח את עצמו וחברת הביטוח נכנסה לחדלות פירעון – סעיף 12קובע
שקרנית תפצה.
נהג חסר ביטוח לא יוכל לתבוע את נזקיו מקרנית מכח סעיף זה.
אין עילת תביעה מכוח החוק ,כלל ייחוד העילה לא חל
אין לראות בנהג שלא ביטח את עצמו כמי שזכאי לפיצויים מכוח החוק ,ובנוסף החלופה בס12א 2מתייחסת לנהגים
כפוגעים ולא נפגעים ( אברהם נ' המאגר הישראלי לביטוח ,גלדמן נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ ,סלמון נ' תאגיד לפי
חוק הפלת"ד ,סוויה נ' קרנית)
לנוהג תהיה עילת תביעה נגד קרנית רק אם המבטח נמצא בפירוק(חדל פירעון) או שאינו יכול לקיים את
התחייבותו.
תאונת דרכים מעורבת
א קמה בבוקר ,ונוסעת ברכבה ,היא בעלת הרכב ומשתמשת ברכב ...כשהיא נוסעת לתומה על פי חוקי התנועה,
ברשלנות איומה מגיע ב' ופגע בה חזיתית – שאלת רשם לא רלוונטית(אם ברשלנות או לא) הם מתנגשים ,א סובלת
מנזקי גוף ,חווה תאונת דרכים מעורבת .יש לה ביטוח ,ביטוח אישי .מבטח את המשתמש ונוהג הרכב בהתאם.
במצב כזה של תאונות דרכים מעורבות יש את ס' 3לחוק -הפלת"ד "בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מס' כלי רכב,
תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו" –
מה זה אומר? מה שא' יכולה לעשות זה דבר 1בלבד צריכה לתבוע את הביטוח האישי שלה .ס3א לחוק +ס3א2
לפקודה.
תאונה מעורבת:
לנוהג יש ביטוח אישי:
חל סעיף 3לחוק הפלת"ד :הנהג יתבע את הביטוח האישי שלו בלבד (.שעשוע נ' מועלם)
לנוהג אין ביטוח אישי:
אין עילת תביעה נגד קרנית מכוח סעיף ( 12א) ( ( .)2סוויסה נ' קרנית)
אין לו אפשרות לתבוע את הנהגים האחרים והמבטחים שלהם.
אין לו שום עילת תביעה תחת חוק הפלת"ד .כלל יחוד העילה אינה חל ( כהנקא נ "סהר" חברה לביטוח בעמ,
אלנסארה נ' שליסיף)
קטגוריה : 2משתמש שהוא נוהג בהיתר אשר נפגע עקב שימוש שלו ברכב
[]71
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
נוהג בהיתר :אבא שנתן את הרכב לבן שלו ,הבן נהג הדרדר לטהום ונפגע בתאונת דרכים עצמית ,או מעורבת ופגע בו
רכב אחד.
אם יש ביטוח זה פשוט -הוא תובע את הביטוח האישי! חל על בעל הרכב והנוהג בו בהיתר ,פה זה הנוהג בהיתר ( הבן)
תאונה עצמית או תאונה מעורבת:
לנוהג יש ביטוח:
הביטוח האישי מבטח את בעל הרכב וכל אדם הנוהג בו בהיתר.
הנפגע יתבע את הביטוח האישי בין אם מדובר בתאונה עצמית ובין אם מדובר בתאונה מעורבת.
לנוהג אין ביטוח אישי:
אבא נתן את הרכב לבן ,הבן נפגע בעצמית או מעורבת ,כאן יש טוויסט בעלילה,
האם יוכל לתבוע את מתיר השימוש? אבל חובת מתיר השימוש ברכב משתרעת רק על צד שלישי
סעיף )5(7שולל את הזכאות לפיצוי מכוח החוק ממי שנוהג ללא ביטוח.
האם ניתן לתבוע את קרנית ?
בן לקח את הרכב מאבא ,עשה תאונת דרכים -מסתבר שאין ביטוח ,האם יכול לתבוע את קרנית?
למשבצת המיוחדת הזו -משתמש בהיתר חסר ביטוח יש סעיף מיוחד
זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויים
7א .על אף האמור בסעיף ,) 5(7מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו ,ללא ביטוח לפי פקודת
הביטוח ,או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב ,והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע,
יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף (12ב).
סעיף 7א לחוק הפלת"ד :מתייחס למשתמש בהיתר ברכב כשלרכב אין ביטוח והנהג לא ידע או לא היה סביר שידע
שאין ביטוח יהיה זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן.
פרשנות ביהמ"ש בעניין זה היא מאוד מצמצמת .ביהמ"ש כדי לצמצמם עלויות מנהליות הוא נוטה לקבוע כי
המשתמש ידע או לכל הפחות היה עליו לדעת אם יש או אין ביטוח .מי שלא עומד בתנאי סעיף 7א אינו זכאי לפיצויים
מכוח החוק ,כלל ייחוד העילה אינו חל.
לא ניתן לתבוע את מתיר השימוש כי הפסיקה קבעה שהאחרית של מתיר השימוש משתרעת רק כלפי צדדים
שלישיים :אחד משניים -נוסע ברכב או הולך רגל.
הבדיקה מסתיימת בסעיף 7
קטגוריה : 3הנפגע הוא הולך רגל
הולך רגל על פי החוק :לא קשור לאף רכב ,אדם שנמצא מחוץ לכלי הרכב.
הכללים לגביו קצת שונים .נניח שנפגע ע"י מכונית אחת ,הולך רגל חוצה ברמזור אדום ברשלנות נוראית ופוגע בו רכב,
האם רשלונתו רלוונטית? לא!
הולך הרגל נכנס לפלת"ד ,הוא נפגגע ממכונית אחת ונגרמו לו נזקי גוף.
יש ביטוח אחריות -מכסה צדדים שלישיים ,הולך הרגל והנוסע.
תאונה עצמית – הולך רגל שנפגע על ידי מכונית אחת
לרכב הפוגע יש ביטוח אחריות
הולך הרגל תובע את המשתמש ואת המבטח ,ביטוח אחריות (חברת הביטוח).
הנפגע חייב לתבוע את המבטח והמשתמש ביחד (.אליהו חב' לביטוח בעמ נ' צאיג)
אם מי שפגע בו זה משתמש בהיתר – יש לצרף לתביעה גם את מתיר השימוש ס2ב לחוק
זכאותו של הולך רגל יכולה להישלל מכוח סעיף .7
אםם לא נשללה זכאותו לפיצויים מכוח החוק -חל כלל ייחוד העילה.
לנוהג אין ביטוח אחריות:
בהנחה שלא נשללה זכאותו מכוח סעיף ,7יכול לתבוע את קרנית.
[]72
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
[]73
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
[]74
דיני נזיקין תשפ"ב סיגל מנשירוב – מרצה בועז סגל בס"ד
היידהההה בהצלחה!
[]75