You are on page 1of 30

‫‪( 09/11/2011‬שיעור ראשון)‬

‫דיני עונשין‪ /‬עו"ד ינון היימן‬


‫‪Inonh.com‬‬
‫אקדמיה‪ -‬דיני עונשין‪ -‬מכללת נתניה‬
‫סיסמא‪.7901 :‬‬

‫משפט אזרחי‪ -‬השופט פותר את הסכסוכים‪ .‬מאזן ההתסברויות‪.‬‬


‫המוציא מחברו עליו הראיה – נטל ההוכחה הוא על התובע‪.‬‬
‫נטל ההוכחה – מי שנטל ההוכחה עליו בדר"כ מפסיד‪.‬‬
‫משפט מנהלי ‪ -‬האדם נגד הרשות‪.‬‬
‫משפט פלילי – המדינה נגד האזרח בדר"כ זו חירותי של האדם‪ ,‬מה שמוטל על הפרק‪ ,‬יש אפשרות לקנס או עבודות ציבור‪.‬‬
‫ההוכחה היא מעבר לכל ספק סביר‪.‬‬

‫יש מספר מקרים בהם האינהרנטית ביהמ"ש לא אמור להאמין לאדם שעומד מולו‪.‬‬

‫תוספות ראיות שכיחות‪:‬‬


‫א‪ .‬חובה הנמקה‪ -‬נימוק של השופט מדוע קיבל גרסא א' ולא ב' ולהיפך‪.‬‬
‫ב‪ .‬דבר מה – כשיש נאשם שמודה במשטרה‪ ,‬מחוץ לביהמ"ש ואז מגיע לביהמ"ש וחוזר בהודאה שלו‪ ,‬אז התובע‪,‬צריך‬
‫להביא דבר מה שמשקלו קל כנוצה כדי לאושש את ההודאה במשטרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיזוק – בדר"כ כששותף מעיד כנגד השותף שלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬סיוע – תוספת שאמורה להיות חיצונית לעדות‪,‬לסבך את הנאשם בעבירה עצמה ולהיות רלוונטית לנקודה השנויה‬
‫במחלוקת‪.‬‬

‫השתלשלות ההליכים בהליך הפלילי‪:‬‬


‫‪ .1‬אירוע פלילי מתרחש‪/‬הגשת תלונה‪.‬‬
‫‪ .2‬חקירה במשפט‪.‬‬
‫‪ .3‬אפשרות למעצר‪ /‬עיכוב‪ /‬שחרור (במשטרה)‪.‬‬
‫‪ .4‬הליכי מעצר בבית המשפט‪.‬‬
‫‪ .5‬הגשת כתב אישום (ניתן לבקש בקשה למעצר עד תום ההליכים)‪.‬‬
‫‪ .6‬הקראה – מקריאים לנאשם את כתב האישום‪.‬‬
‫‪ .7‬באם הנאשם אינו מודה‪.‬‬
‫‪ .8‬פרשת התביעה‪.‬‬
‫‪ .9‬פרשת ההגנה‪.‬‬
‫‪ .10‬הכרעת דין‪ :‬הרשעה‪/‬אי הרשעה‪ /‬זיכוי‪.‬‬
‫‪ .11‬באם יש הרשעה – קיימים ראיות וטיעונים לעונש‪.‬‬
‫‪ .12‬גזר דין‪.‬‬

‫‪16/11/2011‬‬

‫(שיעור שני)‬

‫"אין עונשין על דברים שבלב" כלומר‪ ,‬אין ענישה על מחשבות‪ .‬אבל מרגע שהתבצעה פעולה אז יש משעמות עצומה למה‬
‫שחשבו בלב‪ .‬יש הבדל לביצוע למה שחושבים בלב פנימה‪.‬‬

‫‪ .298‬הריגה ‪ :‬הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם‪ ,‬יאשם בחרגיה‪ ,‬ודינו – מאסר עשרים שנה‪.‬‬
‫‪ .304‬גרימת מוות ברשלנות ‪ :‬הגורם ברשלנות למותו של אדם‪,‬דינו מאסר ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫‪ .300‬רצח ‪ :‬א‪ .‬העושה אחת מאלה יאשם ברצח בדינו מאסר עולם ועונש זה בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורם בכוונת תחילה למותו של אדם‪.‬‬

‫רצח = כוונה תחילה‪,‬העדר קינטור ותכנון (קינטור=להסתלבט)‬

‫האם במדינת ישראל ניתן להרשיע על ראיות נסיבתיות בלבד?‬


‫ראייה נסיבתית – כאשר לא רואים את העבירה מול העיניים‪,‬אבל כל מה שמסביב מצביע על אשמתו של אדם ‪.X‬‬

‫הסיטואציה ‪ :‬פס"ד ‪ :‬ע"פ ‪ 79\543‬נגר נגד מ"י‪ ,‬פד"י לה (‪.)1‬‬

‫קורפוס דליקטי – מקרה הכי "חמור" של ראיות נסיבתיות לרצח למרות שאין גופה‪ .‬אפשר להרשיע על ראיות נסיבתיות‬
‫בלבד‪.‬‬

‫מדוע אנו מענישים?‬


‫‪ .1‬מניעה ‪ :‬ע"י מניעה אנו מעוניינים למנות הישנות הפשע ע"י אותו האדם‪.‬הבעיה הנה שהענישה מתבצעת רק לאחר‬
‫שהפשע כבר התרחש‪,‬לכן איננה אפקטיבית כאמצעי מניעה‪.‬‬

‫‪ .2‬הרתעה‪ :‬ההצדקה העיקרית לענישה‪.‬מטרת ההרתעה היא להמחיש את אימת הדין‪.‬ע"י הרתעה אנו רוצים למנוע את‬
‫הישנות הפשע ע"י אותו אדם וע"י אנשים אחרים‪.‬‬

‫• הסכנה בהרתעה הנה הסכנה הטמונה בד"כ במשטרים טוטליטריים אשר בהם אנשים מוצאים להורג קבל עם ועדה‬
‫לא תמיד כאשר אשמתם מוכחת במלואה‪ .‬כך נוצר אומנם אלמנט של הרתעה ואולם באופן שאינו עולה בקנה אחד‬
‫עם משפט צדק‪.‬‬

‫נקמה ‪ :‬צידוק להטלת עונש הנקמה דורשת שדם יגאל בדם‪ ,‬אך הצדק מאבד את ערכו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫שיקום‪ :‬מטרתנו הנה בין היתר לשקם את העבריין‪ ,‬על מנת שלא ישוב למעגל השפע‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יש לזכור שהתנאי היחיד לענישה הוא אשמתו של אדם (ספציפי) – והענישה הינה גמול על האשמה‪( .‬לאותו אדם ספציפי)‪.‬‬

‫קובלנה פרטית – סיטואציה שבין אדם לחברו‪,‬אין עירוב של המדינה‪ ,‬אדם פרטי מגיש מאין כתב אישום נגד אדם פרטי אחר‬
‫מדובר בעבירות מאוד קלות‪,‬לדוג' אדם נכנס למקרקעין בלי רשות‪,‬לשון‬
‫הרע‪.‬‬

‫חלוט – סופי‪/‬לוקח‪.‬‬
‫חזקה חלוטה – חזקה שהיא סופית‪.‬‬
‫חזקה שאינה חלוטה – חזקה שאינה סופית‪.‬‬

‫ההבדל בין משפט אזרחי למשפט פלילי ‪:‬‬


‫משפט אזרחי הנו בד"כ ויכוח בין שני צדדים אשר פונים לבית המשפט על מנת לפתור את הסכסוך בניהם‪.‬‬
‫בית המשפט שומע את הצדדים ומחליט מי לדעתו יותר צודק‪.‬‬
‫ההחלטה של בית המשפט מושפעת ממאזן ההסתברויות‪ .‬כלומר קיימות שתי גרסאות‪ ,‬גרסה לכל צד‪ ,‬ומי שמשכנע את בית‬
‫המשפט בצדקתו ברמת סבירות של ‪ 51%‬הוא זה שזוכה במשפט‪.‬‬
‫בד"כ סכסוכים אזרחיים הנם סכסוכים הרלבנטיים לכסף‪.‬‬
‫מטרת ההליך האזרחי הנה לעשות צדק עם שני הצדדים‪.‬‬

‫ההליך הפלילי הינו שונה בתכלית השוני‪:‬‬


‫מטרת ההליך הפלילי הנה לעשות צדק עם הנאשם‪.‬‬
‫בד"כ בהליך הפלילי המדינה היא התובעת‪ .‬ההליך הפלילי עוסק ביחסים שבין החוק לבין הנאשם‪.‬‬
‫קיימת אפשרות להגיש קובלנה פרטית – הגשת קובלנה פלילית מוגשת ע"י אדם פרטי‪ .‬המאפיין את העבירות שבגינן ניתן‬
‫להגיש קובלנה פרטית הנו קלותן של העבירות – למשל כניסה למקרקעין בדרך אלימה‪ ,‬איומים מהומה ועלבון במקום‬
‫ציבורי‪.‬‬

‫מונחי יסוד‪ :‬מערכת בתי המשפט בישראל‬

‫בית המשפט העליון ‪:‬‬


‫בית משפט הניצב בראש ההיררכיה המשפטית המדינה‪ ,‬ואשר מוסמך לדון בערעורים על פסקי דין‬
‫והחלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים‪ ,‬לתת סעד בשבתו כבית משפט גבוה לצדק וכן לדון‬
‫בערעורים על פסקי דין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין‪.‬‬

‫בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ)‪:‬‬


‫בית‬
‫בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ אשר מוסמך לדון ולתת סעד בכל עניין אשר אינו בסמכותו של בית משפט אחר‪ ,‬כגון מתן‬
‫צו נגד רשות שלטונית‪ ,‬המורה לה לעשות או להימנע מעשות פעולה המפורטת‬
‫בעתירה‪ .‬לדוגמא אם מנהל מקרקעי ישראל מחליט לסלול כביש מתחת לביתו של פלוני אזי פלוני יכול לעתור לבג"ץ כנגד‬
‫סלילת הכביש‪.‬‬

‫בבית המשפט העליון מכהנים כ – ‪ 13‬שופטים במינוי קבע ואחד במינוי זמני‪ .‬בד"כ בכל תיק דנים ‪ 3‬שופטים‪ ,‬אבל כאשר‬
‫מתעוררת בעיה מיוחדת לנשיא בית המשפט העליון יש סמכות להורות על הרכב‬
‫רחב יותר‪ .‬תמיד מספר השופטים יהיה מספר לא זוגי‪.‬‬

‫סמכויות יחודייות‪:‬‬
‫צו הביאס קורפוס‪:‬‬

‫בג"צ מוסמך לתת צווים ולשחרר אנשים אשר נעצרו או נאסרו שלא כדין‪.‬‬
‫צווי עשה וצווי מניעה לגופים מנהליים‪:‬‬

‫בג"צ מוסמך לתת לרשויות המדינה‪ ,‬לרשויות מקומיות‪ ,‬לפקידיהן‪ ,‬ולגופים ולאנשים הממלאים תפקידם עפ"י דין את הצווים‬
‫הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם עפ"י דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול‪.‬‬

‫צווי בירור לגופים שיפוטיים‪:‬‬


‫בג"צ מוסמך לתת לבתי משפט‪ ,‬לבתי דין‪ ,‬לגופים ולאנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות את הצווים הבאים‪:‬‬
‫צו לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון או להוסיף ולדון בעניין פלוני‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צו לבטל דיון שהתקיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .‬צו לבטל החלטה שניתנה שלא כדין‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בית משפט מחוזי ‪:‬‬


‫בית משפט המוסמך לדון בעבירות פליליות שהעונש המרבי הקבוע עליהן עולה על ‪ 7‬שנים‪ ,‬בתביעות אזרחיות בהן סכום‬
‫התביעה עולה על ‪ 2.5‬מליון ‪ ,₪‬בענייניי מקרקעין ( למעט אלה שבסמכות בית משפט שלום) ובערעורים על פסקי דין‬
‫והחלטות אחרות של בית משפט שלום‪.‬‬
‫ברחבי הארץ פזורים ‪ 6‬בתי משפט מחוזיים (חיפה‪ ,‬נצרת‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬פתח תקווה ובאר שבע)‪ .‬מכהנים בהם כ –‬
‫‪ 100‬שופטים‪.‬‬

‫בית משפט השלום ‪:‬‬


‫בית משפט הפועל כערכאת שיפוט ראשונה בתביעות אזרחיות ששווין עד ‪ 2.5‬מליון ‪ ,₪‬בעבירות פליליות שהעונש‬
‫המקסימלי שלהן הוא עד ‪ 7‬שנות מאסר‪ ,‬וכן בעניינים הנוגעים לחזקה‪ ,‬לשימוש או לחלוקת מקרקעין‪.‬‬
‫ברחבי הארץ פזורים בתי משפט השלום כמעט בכל עיר מרכזית‪ ,‬החל בקרית שמונה ועד אילת‪.‬‬
‫מכהנים בהם ‪ 300‬שופטים‪.‬‬

‫חשיבותו של המשפט הפלילי ‪:‬‬


‫• קבוצת החוקים המכונה המשפט הפלילי או דיני עונשין‪ ,‬עוסקת בהגנה על אינטרסים חברתיים חשובים‪ ,‬שהחברה‬
‫סבורה שהם חיוניים לצורך קיומה התקין והנאות של חברה בת תרבות‪ :‬כגון ‪ :‬אינטרס החיים‪.‬‬
‫כל אדם זכאי לחיות‪ .‬אינטרסים קרדינאליים נוספים הינם אינטרס החירות‪ ,‬הכבוד‪ ,‬הפרטיות וכו'‪.‬‬
‫• החברה קובעת כי קיימות התנהגויות שהן פסולות ואסורות והמפר והפועל בניגוד לאותם איסורים צפוי לעונש‪.‬‬
‫כלומר המשפט הפלילי הוא כלי בידי החברה להגן על אינטרסים חיוניים‪.‬‬
‫• המשפט הפלילי מיוחד בכך שהתרופה שניתנת בו‪ ,‬היא תרופה חריפה ביותר – מאסר‪ ,‬פגיעה ברכוש‬
‫(בעסקאות סמים ניתן לקחת את הרכוש שנקנה מכספי הסמים)‪.‬‬
‫קיימת בעיה‪ ,‬כי מטרת החיקוקים היא להגן על האינטרסים החיוניים הללו‪ ,‬ולמעשה דרך ההגנה שלנו היא ע"י פגיעה באותם‬
‫האינטרסים‪.‬‬
‫לכל מדינה יש דברים בסיסים עליהם היא מושתת – חוקה ‪ .‬בישראל אין חוקה אל קיימים חוקי יסוד‬
‫שיתכן ויגובשו בעתיד לחוקה‪.‬‬

‫החוק הרלבנטי לענייננו הנו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ‪ :‬חוק זה מפרט את אותם אינטרסי העל‪ ,‬שחובה עלינו לשמרם‪:‬‬
‫זכויות האדם בישראל מושתתות על הכרה בערך האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן חורין והן יכובדו ברוח העקרונות‬
‫שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬

‫מטרת החוק –‬
‫חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית‪.‬‬
‫אין פוגעים בכבודו ובגופו של אדם באשר הוא‪.‬‬

‫‪ ‬לכאורה קיימת בעיה‪ :‬שהרי בחוקקנו חוקים בהתאם לחוק העונשין למשל הרי שאנו מאפשרים פגיעה בכבודו ובחירותו‬
‫של אדם ע"י כך שאנו מושיבים אדם מאחורי סורג ובריח‪.‬‬

‫‪ ‬כיצד זה אם כן ניתו לחוקק למרות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו חוקים המגבילים את התנהגותו של אדם?‬
‫הפתרון הוא בסעיף ‪ 8‬לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו פסקת ההגבלה ‪:‬‬
‫‪ ‬אין פוגעים בזכויות יסוד שלפי חוק זה‪ ,‬אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה‬
‫שאינה עולה על הנדרש מכוח הסמכה מפורשת בו‪.‬‬

‫‪ ‬כלומר ‪ :‬האיסור יש שיהיה מכוח חוק או תקנה‪ ,‬כאשר תכלית האיסור הנה ראויה ובאה להגשים את זכויות האדם או‬
‫מטרה חשובה לקיומה של המסגרת החברתית המגינה על זכויות האדם‪ .‬כאשר אנו רוצים לפגוע‪ ,‬להעניש גם כאשר‬
‫התכלית ראויה‪ ,‬צריכה להיות פרופורציה בין האינטרס עליו אנו רוצים להגן לבין העונש שאנו רוצים להטיל‪ ,‬ופסקה ‪8‬‬
‫מספקת את האיזון הנדרש‪.‬‬

‫‪23/11/2011‬‬
‫(שיעור שלישי)‬

‫השיטה לישראל היא שיטה אדווסרית‪ ,‬כלום שני הצדדים מנהלים את הדיון ביניהם והשופט לכאורה לא מתערב‪ .‬הצדדים‬
‫רבים אל מול השופט‪ ,‬השופט עצמו אחראי שיהיה סדר‪ ,‬הוא לא מתערב ופוסק בסוף בישראל השופט מנהל את העניינים‬
‫רק כשיש מקרה מוות ‪ .‬בארצות אחרות השיטה היא איקוויסטורית‪ ,‬כאשר השופט כן מנהל את הדיון‪ .‬השופט שואל את‬
‫השאלות ומנהל את העניינים‪.‬‬

‫כל שופםט יש לו את האופי שלו ואת הדרך שלו‪ ,‬יש שופטים שלכאורה הם נוטים להתערב ולחקור את העדים ולשאול‬
‫שאלות משלימות (בשיטה האדווסרית)‪.‬‬

‫מבנה דיני עונשין‪:‬‬


‫החלק המהותי (מהי עבירה)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סדרי דין (איך מתנהל הליך פלילי)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ראיות (כיצד ומה מוכיחים?)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ 3‬חלקים‬
‫חלק מקדמי – סעיפים ‪1-17‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חלק זה קובע עקרונות כלליים לדיני עונשין בישראל‪ ,‬כגון עיקרון החוקיות ואיסור על חקיקה למפרע‪.‬‬
‫החלק הכללי ‪18-90‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חלק זה מגדיר את העביר הפלילית על מרכביה‪ ,‬את הסייגים לביצוע עבירה פלילי ואת העבירות הנגזרות‪.‬‬

‫עבירה נגזרת – עבירה שלא הושלמה‪.‬‬

‫העבירות המפורטות לאורך הסעיפים ‪91 - 18‬‬ ‫‪.3‬‬


‫סעיפים ‪ ,91-132‬דנים בעבירות נגד בטחון המדינה‪ ,‬יחסי חוץ וסודות רשמיים‪.‬‬
‫סעיפים ‪ ,133-235‬דנים בעבירות פגיעה בסדרי המשטר והחברה‪..‬‬
‫סעיפים ‪ ,236-297‬דנים בעבירות פגיעה בסדרי השלטון והמשפט‪.‬‬
‫סעיפים ‪ ,298-382‬דנים בעבירות פגיעה בגוף של אדם‪.‬‬
‫סעיפים ‪ ,383-460‬דנים בעבירות רכוש‪.‬‬
‫סעיפים ‪ ,461-488‬דנים העבירות זיוף בספים ובולים‪.‬‬
‫סעיפים ‪ ,489-496‬דנים בעבירות במוגדרות כקלות‪.‬‬
‫סעיפים ‪ ,497-500‬דנים בעבירות הכנה וקשר‪.‬‬
‫סעיפים ‪ ,501-505‬הוראות שונות‪.‬‬

‫עקרון החוקיות‪:‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק העונשין ‪ :‬אין ענשיה אלא לפי חוק‪.‬‬ ‫•‬
‫אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו‪.‬‬ ‫•‬

‫משמעות הסעיף ‪:‬‬


‫אין פשע בהיעדר חוק‪ .‬העבירה חייבת להיות הפרה ברורה של חוק‪ ,‬היא אינה רק גרימה של נזק‪ ,‬חייב להיות בה‬ ‫•‬
‫יותר מכך – עיקרון של הפרת חוק האוסר על ההתנהגות האמורה‪ .‬הענישה היא התגובה להפרה של החוק‪ .‬אם אין איסור‬
‫מפורש בחוק אנו נימנע מענישה‪ .‬עיקרון החוקיות דורש גם היעדר רטרואקטיביות במשפט הפלילי‪ ,‬ופרסום החוק ברשומות‬
‫– כלומר יידוע הציבור לגבי החוק‪.‬‬
‫לדוג'‪ ,‬אפ אני מודה שאינני מרשה שישמעו צלצולי פלאפון בכיתה ומטיל סנקציה בגין צלצול טלפון כאמור‪ ,‬ולפתע פתאום‬
‫מצלצל אצל אחד הסטודנטים שעון מעורר – האם אני רשאי להטיל עליו את הסנקציה?‬

‫דבר נוסף שיש לדעת הנו כי חוק העונשין קוצב בד"כ עונשי מקסימום והשופטים רשאים ליתן כל עונש שיעלה בדעתם אשר‬
‫לא יעלה על התקופה המנויה בחוק‪:‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫סעיף ‪ 250‬השפעה לא הוגנת‬

‫המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי‪ ,‬בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית‬
‫המשפט דינו – מאסר שנה אחת‪.‬‬
‫כלומר העונש המקסימלי לעניינו הנו שנה אחת‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪:‬‬
‫סעיף ‪ 249‬הטרדת עד‬ ‫•‬

‫המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם‪ ,‬או עומד למסור‪ ,‬בחקירה על פי דין‪ ,‬או בנוגע לעדות שמסר האדם‪ ,‬או‬ ‫•‬
‫עומד למסור בהליך שיפוטי‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬

‫כאן עונש מקסימלי הנו ‪ 3‬שנים‪.‬‬ ‫•‬

‫אלה סוגי העבירות לפי חומרתן‪:‬‬

‫פשע – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה ‪ 3‬שנים‪.‬‬ ‫•‬


‫עוון – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים‪.‬‬ ‫•‬
‫חטא – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים‪....‬‬ ‫•‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק העונשין אין עונשין למפרע‪:‬‬


‫‪ ‬חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו לפי המאוחר‪.‬‬
‫‪ ‬חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה‪ ,‬לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו‬
‫כדין או לפני תחילתו‪ ,‬לפי המאוחר‪ :‬אך אין רואים בעדכון שיעור של קנס‬
‫החמרה בעונש‪.‬‬

‫• שאלת הרטרואקטיביות מתעוררת לגבי החלה רטרואקטיבית של עבירה‪ .‬כלומר אדם ביצע מעשה ברגע א'‪ ,‬כאשר‬
‫האדם ביצע את המעשה המעשה היה לגיטימי‪ ,‬וברגע ב'‪ ,‬מאוחר יותר הועבר חוק שאוסר על ההתנהגות הזו‪.‬‬
‫• הנחת היסוד של דיני העונשין היא‪ ,‬שעברות אינן חלות באופן רטרואקטיבי‪ .‬אם לא היה איסור חוקי על התנהגות בזמן‬
‫שהיא התבצעה‪ ,‬לא ניתן להחזיק את האדם כאחראי בפלילים‪.‬‬
‫• ואולם לכלל זה קיימים חריגים‪:‬‬

‫לדוגמא‪ :‬ע"פ ‪ 336/61‬אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה‬


‫• בפסק דין זה נטען כי המעשים שביצע אייכמן בזמנו לא היו אסורים כלל‪ ,‬מה גם שמדינת ישראל לא הייתה קיימת‪ ,‬ולא‬
‫היה קיים חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ .‬בכל זאת הוא הועמד לדין‪.‬‬
‫• באופן עקרוני חוקים הם פוזיטיבסטיים‪ ,‬ואולם בתנאים מסויימים ניתן להרחיב את ההגדרה של חוק פוזיטיביסטי ולטעון‬
‫כי קיימים חוקים שהיו קיימים מאז ומעולם (מעין חוקי טבע) – כך שמעשיו של אייכמן היוו פשע מאז ומעולם‪.‬‬
‫עקורונות נוספים‪:‬‬
‫• אין עבירה ללא מעשה ‪ :‬כלומר אין עונשין על דברים שבלב‪.‬‬
‫• אין עבירה בהיעדר אשמה ‪ :‬עצם הביצוע של המעשה (‪ )REUS‬לא מספיק בשביל להחזיק אדם אחראי בפלילים‪ ,‬יש‬
‫צורך גם באשמה‪ .‬אדם יכול לגרום למותו של אדם אחר‪ ,‬ובכל זאת להיות חף מכל אשמה‪.‬‬

‫• כשירות משפטית‪ :‬ההנחה של המשפט היא שאדם הוא כשיר לעמוד לדין‪ ,‬ואם אינו כשיר הרי שאי כשירותו מהווה‬
‫הגנה‪.‬‬
‫• עקרון הרצייה‪ :‬יש הבדל בין כוונה לרציה‪ .‬רציה מתייחסת לעצם האפשרות לבחור חלופות שונות של התנהגות (לדוגמא‬
‫פעולת אדם מתוך שינה – אם הגורמת נזק לתינוקה בעודה ישנה)‪.‬‬

‫סעיף ‪ 4‬לחוק העונשין ‪ :‬ביטול העבירה לאחר עשייתה‬


‫נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה‪ :‬ההליכים שהוחל בהם יופסקו‪ ,‬ניתן גזר‬
‫דין – יופסק ביצועו‪ :‬ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות הנובעות מן ההרשעה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 5‬שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה‪:‬‬


‫נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק דין חלוט לגביה‪ ,‬חל שינוי בנוגע להגדרה או לאחריות לה‪ ,‬או בנוגע לעונש שנקבע‬ ‫א‪.‬‬
‫לה‪ ,‬יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה‪ " :‬אחריות לה" ‪ -‬לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה‪.‬‬

‫הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש‪ ,‬שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה‬ ‫ב‪.‬‬
‫שהוטל עליו – יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק‪ ,‬כאילו הוטל מלכתחילה‪.‬‬

‫• דוגמא דני דה ויטו הורשע בעברת שוד‪.‬‬


‫נגזר על מר דה ויטו עונש של ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫מר דה ויטו מרצה ימיו בכלא כבר במשך ‪ 2‬שנים‬
‫לפתע פתאום נפל דבר במדינת ישראל ונקבע כי העונש המקסימלי בגין עבירת שוד הוא שנה וחצי‪.‬‬
‫התוצאה תהא כי מר דה ויטו ישוחרר מן הכלא על אתר‪.‬‬
‫סעיף ‪ : 6‬עבירות שהזמן גרמן‬
‫הוראות סעיפים ‪ 4‬ו – ‪ 5‬לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת‪ ,‬או שנובע‬
‫מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫• למר דה ויטו יש בריכת שחיה אולימפית‪ .‬בקיץ נוכח הבצורת בישראל הנמשכת זה ‪ 7‬שנים הוחלט לחוקק חוק האוסר על‬
‫מילוי בריכות פרטיות במים‪.‬‬
‫• מר דה ויטו נוכח היותו אדם שאינו שומר חוק הורה ביום ‪ 18.8.04‬למלא את בריכתו עד תום במי ברז צלולים‪ .‬זאת ועוד‬
‫מר דה ויטו הנו אדם היגייני בצורה יוצאת דופן ולכן הורה לרוקן ולמלא את הבריכה מדי יום ביומו‪.‬‬
‫• פקחי העירייה תפסו את מר דה ויטו בקללתו‪ .‬משפטו של מר דה ויטו נקבע ליום ‪.2.3.05‬‬

‫בנתיים החורף בשנת ‪ 2004-2005‬היה גשום ביותר כך שבוטל החוק באשר לאיסור מילוי הבריכות הפרטיות‪.‬‬ ‫•‬

‫האם מר דה ויטו יצא זכאי?‬ ‫•‬


‫נורמות עונשיות ונורמות מוסריות‬
‫הנורמות המוסריות יותר תובעניות מהעונשיות‪ .‬הסטנדרטים שנדרשים לנורמות מוסריות יכולים להיות גבוהים יותר‬ ‫•‬
‫מאשר של דיני עונשין‪ .‬הנורמה המוסרית שואפת להביא את האדם לעשות טוב‪ ,‬בעוד שתפקיד דיני העונשין הוא להזהיר‬
‫אנשים מעשיית רע‪ .‬לכן יש נורמות מוסריות רבות שלא קיימת להן מקבילה בדיני העונשין‪ ,‬כמו איסור לשקר; חובת הצלה‬
‫כללית (עד חקיקת "חוק לא תעמוד על דם רעך" ב‪ ;)1998-‬ואיסור עלבון‪.‬‬
‫• המשפט הפלילי הקלאסי היה בנוי על הנורמות המוסריות שבלעדיהן חברה לא יכולה להתקיים‪ .‬עם התיעוש והשינוי‬
‫בחברה המודרנית התרחב המשפט הפלילי והוא כולל כעת שני סוגי עבירות‪:‬‬
‫‪30/11/2011‬‬

‫‪Mala prohibita - Mala in se‬‬


‫‪ –Mala in se‬רע כשלעצמו‪ –in se :‬רע כשלעצמו‪ :‬אלה עבירות שמשקפות דברים שהם רעים מכוח עצמם‪ ,‬והיו‬ ‫•‬
‫נחשבים רעים גם אם המשפט לא היה אוסר אותם‪.‬‬
‫‪ –Mala prohibita‬רע כי נאסר‪ :‬איסורים שהרוע בהם נובע מכך שיש איסור‪ .‬לא מדובר בתופעות אנטי מוסריות‬ ‫•‬
‫כשלעצמן‪ ,‬אלא הן נעשות רעות מכך שהחוק אוסר על עשייתן (לדוג' האיסור לנהוג ללא רשיון נהיגה)‪.‬‬

‫השאלה הנתונה למחלוקת היא‪ ,‬האם ראוי לקבוע עבירה פלילית כדי למנוע התנהגות שאיננה גורמת נזק אך היא‬ ‫•‬
‫מנוגדת למוסר המקובל בחברה? למשל‪ ,‬הומוסקסואליות‪ ,‬זנות בהסכמה וכו' לעיתים יש גם מחלוקת לגבי האם‬
‫נגרם נזק או לא‪ -‬כגון‪ :‬הפלות‪.‬‬

‫פטרנליזם‬
‫• שאלה נוספת עולה בעניין פטרנליזם‪ :‬כאשר אדם פוגע באדם אחר יש זכות להענישו‪ ,‬אולם קיים ויכוח האם ניתן‬
‫להשתמש במשפט הפלילי כדי למנוע מאדם להזיק לעצמו‪ .‬יש האומרים שאם האדם רוצה להסתכן זה לא עניינה של‬
‫החברה‪ ,‬ולכן אסור להגביל את חירותו‪ .‬למשל‪ :‬האיסור לנסוע על אופניים ללא קסדת מגן‪ ,‬ניסיון התאבדות‪ ,‬הימורים‪ ,‬שימוש‬
‫עצמי בסמים‪ .‬גם כאן יש וויכוח האם לא נגרם נזק לאחרים‪ -‬שהרי‪ ,‬אם מישהו משתמש בסמים‪ ,‬הוא עלול להתמכר ולהזיק‬
‫לחברה‪ .‬לכן‪ ,‬המטרה באיסור הפלילי היא מניעת נזק לחברה‪.‬‬

‫פטרנליזם – מלשון אבא‪ :‬המדינה מתייחסת לאזרחים כאילו היתה ההורה שלהם ולכן היא מחיבת אותם להגן על‬ ‫‪-‬‬
‫עצמם‪.‬‬

‫עבירות פליליות קיימות גם בחוקים אחרים‬


‫העבירות הפליליות העיקריות מרוכזות בחלק הספציפי של חוק העונשין‪ ,‬אך קיימות גם עבירות רבות מאוד מחוץ לחוק‬
‫העונשין ‪ -‬בחוקים אחרים‪ .‬עבירות אלו הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין‪ .‬יש חוקים שלמים שעוסקים בעבירות מתחום‬
‫מסוים‪ ,‬והם נמצאים בנפרד מחוק העונשין‪ .‬למשל ‪" -‬פקודת הסמים המסוכנים" עוסקת בעברות סמים כגון שימוש בסמים‪,‬‬
‫סחר בסמים והחזקת סמים‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬יש חוקים העוסקים בנושא מסוים‪ ,‬ובמסגרת העיסוק בנושא הנדון מופיעות גם עבירות‪ .‬למשל‪ :‬חוק איסור לשון הרע‬
‫עוסק בתופעה של לשון הרע‪ .‬הוא עוסק בה גם מבחינת דיני הנזיקין (הוא קובע עוולה נזיקית של לשון הרע ומפרט את‬
‫דיניה)‪ ,‬והוא קובע גם עבירה פלילית של לשון הרע‪ ,‬ומפרט את דיניה‪ .‬חוק הירושה עוסק ברובו הגדול במשפט האזרחי ‪ -‬מי‬
‫יורש‪ ,‬כמה הוא יורש‪ ,‬כיצד כותבים צוואה וכדומה‪ ,‬אך מופיעים בו גם סעיפים בודדים הקובעים עבירות פליליות הקשורות‬
‫לנושא הירושה‪ .‬כך גם לגבי פקודת מס הכנסה שיש בה גם מעט סעיפים הקובעים עבירות של העלמת הכנסה וכדומה‪.‬‬
‫עבירות פליליות קיימות לא רק בחוקי הכנסת‪ ,‬אלא גם בחקיקת משנה ‪ -‬בתקנות‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬שעבירות פליליות קיימות גם בחוקים אחרים‪ .‬אין לטעות ולחשוב שרק מה שמצוי בחוק העונשין הוא עבירה‬
‫פלילית‪ .‬בעניין זה חשוב להכיר את סעיף ‪34‬כג לחוק העונשין‪" :‬באין בחוק הוראה לסתור‪ ,‬יחולו הוראות החלק‬
‫המקדמי והחלק הכללי גם על עבירות שלא לפי חוק זה"‪.‬‬

‫עבירות פנים ועבירות חוץ‬


‫ס' ‪ :12‬עבירות פנים‬
‫דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת פנים‪.‬‬

‫הגדרה של עבירת פנים‪:‬‬


‫• סעיף ‪ 7‬העבירות לפי מיקומן‬
‫• (א) עבירות פנים‬
‫• (‪ )1‬עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל‪:‬‬
‫• (‪ )2‬מעשה הכנה לעבור עבירה‪ ,‬ניסיון‪ ,‬ניסיון לשדל אחר‪ ,‬או קשירת קשר לעבור עבירה‪ ,‬שנעשו מחוץ לשטח ישראל‪,‬‬
‫ובלבד שהעבירה כולה או מקצתה‪ ,‬היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל‪.‬‬
‫• (ב) עבירת חוץ – עבירה שאיננה עבירת פנים‪.‬‬
‫• (ג) שטח ישראל‪ ,‬לעניין סעיף זה – שטח הריבונות של מדינת ישראל כול רצועת מימי החופין שלה‪ ,‬וכן כל השיט וכל‬
‫הטיס הרשומים בישראל‪.‬‬

‫פנים ‪ -‬גם שגרירות‪,‬גם רצועת מימי החופים‪ ,‬מטוסים שרשומים על ישראל (לדוגמא אל על)‪ ,‬ספינות שרשומות בישראל כל‬
‫אלה נחשבים שטח ישראל‪ ,‬כאשר יש עבירה במקומות אלה זה נחשב עבירת פנים‪.‬‬

‫• העיקרון הבסיסי בשיטתנו המשפטית ככל שהדבר נוגע לדיני העונשין היה מאז ומעולם העיקרון הטריטוריאלי‪ .‬כאשר‬
‫במושג טריטוריה נכללים גם מימי החופים‪ ,‬המרחב האווירי וכן אוניות ומטוסים הרשומים בישראל‪.‬‬

‫העיקרון הטריטוריאלי אינו מחייב שהעבירה בשלמותה תבוצע בישראל‪ ,‬די בכך שחלק מן העבירה יבוצע בארץ‪.‬‬ ‫•‬

‫מעבר לזיקה הטריטוריאלית קיימות זיקות נוספות לתחולה דיני העונשין של מדינת ישראל‪:‬‬
‫‪.1‬הזיקה הפרויקטיבית‪.‬‬
‫‪.2‬הזיקה הפרסונאלית הפסיבית‪.‬‬
‫‪.3‬הזיקה הפרסונאלית האקטיבית‪.‬‬
‫‪.4‬הזיקה האוניברסאלית‪.‬‬

‫הזיקה הפרוטקטיבית‪:‬‬
‫סעיף ‪ : 13‬עברינות נגד המדינה או העם היהודי‪:‬‬
‫א‪ .‬דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות‪-‬חוץ נגד ‪-‬‬
‫‪.1‬בטחון המדינה‪ ,‬יחסי החוץ שלה או סודותיה;‬
‫‪.2‬סדרי המשטר שבמדינה;‬
‫‪.3‬הפעילות התקינה של רשויות המדינה;‬
‫‪.4‬רכוש המדינה‪ ,‬כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות;‬
‫‪.5‬רכוש‪ ,‬זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג)‪.‬‬

‫ב‪ .‬דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות‪-‬חוץ נגד ‪-‬‬


‫‪ .1‬חיי אזרח ישראלי‪ ,‬תושב ישראל או עובד הציבור‪ ,‬גופו‪ ,‬בריאותו‪ ,‬חירותו או רכושו‪ ,‬באשר הוא כזה;‬
‫‪ .2‬חיי יהודי‪ ,‬גופו‪ ,‬בריאותו‪ ,‬חירותו או רכושו‪ ,‬באשר הוא יהודי‪ ,‬או רכוש מוסד יהודי‪ ,‬באשר הוא כזה‪.‬‬
‫ג‪" .‬איגוד או גוף" לענין סעיף קטן (א)(‪- )5‬‬
‫‪ .1‬הציונית העולמית;‬
‫‪ .2‬הסוכנות היהודית לארץ ישראל;‬
‫‪ .3‬קרן קיימת לישראל;‬
‫‪ .4‬קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל‪.‬‬
‫‪ .5‬גוף מבוקר‪ ,‬כמשמעו בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב]‪ ,‬התשי"ח – ‪.1958‬‬
‫שר המשפטים רשאי‪ ,‬באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬לקבוע בתקנות איגודים או גופים נוספים לעניין סעיף‬
‫זה‪.‬‬

‫זיקה זו באה לידי ביטוי בקביעה כי החוק הפלילי יחול בגין מעשים שלו היו מבוצעים בישראל היו מהווים עבירה הפוגעת‬ ‫•‬
‫בביטחון המדינה או בתשתיתה החברתית והכלכלית או ביוקרתה‪.‬‬

‫זיקה פרסונאלית פסיבית‪:‬‬


‫• סעיף ‪ : 14‬עבירות נגד אזרח ישראל או תושב ישראל‬
‫(א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות חוץ נגד חי אזרח ישראלי או תושב ישראל‪ ,‬גופו‪ ,‬בריאותו או חירותו‪,‬‬ ‫•‬
‫שהעונש המרבי עליהן הוא שנה או יותר‪.‬‬
‫דהיינו על מעמדו המיוחד של קורבן העבירה‪ .‬כאן נקבעה תחולת החוק על מעשה בחו"ל‪ ,‬שהיה עבירה אילו נעשה‬ ‫•‬
‫בישראל‪ ,‬והמעשה פגע או היה מיועד לפגוע בחייו בגופו‪ ,‬בבריאותו של אזרח ישראלי או תושב ישראלי‪.‬‬
‫יש צורך בתנאי פליליות כפולה כלומר שהמעשה יהווה עבירה גם בהתאם לדיני המדינה בו בוצע המעשה‪.‬‬ ‫•‬

‫זיקה פרסונלית אקטיבית‪:‬‬


‫• סעיף ‪ :15‬עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל‬

‫• (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות חוץ מסוג פשע או עוון‪ ,‬שנעברה בידי אדם שהיה בשעת עשיית העבירה או‬
‫לאחר מכן‪ ,‬אזרח ישראל יאו תושב ישראל‪.....‬‬

‫• מכח זיקה זו מוטלים דיני העונשין על אזרחים ותושבי ישראל‪ ,‬שעשו בחו"ל מעשים אשר אילו נעשו בישראל היו‬
‫נחשבים לעברות בנות הסגרה‪.‬‬
‫הזיקה האוניברסלית‪:‬‬
‫• סעיף ‪ 16‬עבירות נגד משפט העמים‬

‫• (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה‪ ,‬באמנות בי"ל רב צדדיות ופתוחות‬
‫להצטרפות‪ ,‬להעניש עליהן‪ :‬והוא‪ ,‬אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל‪ ,‬ויהא מקום עשיית העבירה‬
‫אשר יהא‪.‬‬
‫• עבירות נגד האנושות או עבירות נגד משפט העמים‪ ,‬כל מדינה חייבת לתת את ידה לענישת עבירות כאלה‪ .‬כך שקיימת‬
‫סיטואציה בה החוק הפלילי בישראל יחול על עבירות מסוימות שבוצעו בחו"ל גם אם למבצעיהן או לקורבנותיהם אין כל זיקה‬
‫לישראל‪.‬‬

‫⚫ לדוגמא עבירות לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם תש"י – ‪ ,1950‬פירטיות ימית ועוד‪.‬‬

‫הגנות במשפט הפלילי בקליפת האגוז‪( :‬קליפת האגוז – בקצרה)‬


‫א‪ .‬ילד מתחת לגיל ‪ 12‬לא ישא באחריות פלילית‪.‬‬
‫ב‪ .‬היעדר שליטה (אם הישנה ליד תינוקה והורגת אותו בשוגג מתוך‬
‫שינה)‪.‬‬
‫הכוונה לעניינו הנה כי אדם מבצע פשע כלשהו ואולם למרות ביצוע הפשע לא ניתן להרשיעו‪:‬‬
‫ג‪ .‬אי שפיות הדעת‪.‬‬
‫ד‪ .‬שכרות‪.‬‬
‫ה‪ .‬הגנה עצמית‪.‬‬
‫ו‪ .‬צורך‪ ,‬כורח וצידוק‪.‬‬

‫בנוסף נחזור לרגע קט לעיקרון החוקיות‬


‫• מה אנו זוכרים ככל שהדבר נוגע לעיקרון החוקיות?‬

‫• אין פשע בהיעדר חוק‪ .‬העבירה חייבת להיות הפרה ברורה של חוק‪ ,‬היא אינה רק גרימה של נזק‪ ,‬חייב להיות בה יותר‬
‫מכך – עיקרון של הפרת חוק האוסר על ההתנהגות האמורה‪ .‬הענישה היא התגובה להפרה של החוק‪ .‬אם אין איסור מפורש‬
‫בחוק אנו נימנע מענישה‪ .‬עיקרון החוקיות דורש גם היעדר רטרואקטיביות במשפט הפלילי‪ ,‬ופרסום החוק ברשומות – כלומר‬
‫יידוע הציבור לגבי החוק‪.‬‬

‫ואולם מה קורה אם מתקיים שינוי בדיני הראיות?‬


‫לדוגמא כיום לא ניתן להסתמך על מכונת אמת במשפט הפלילי‪.‬‬

‫הסיטואציה הנה כדלקמן‪:‬‬


‫• אדם מואשם ברצח שהתרחש בשנת ‪ .2001‬מתנהל כנגד אותו אדם משפט עד לימים אלו ממש‪ .‬לפתע פתאום קבע‬
‫המחוקק כי שימוש במכונת אמת מהווה חלק אינטגרלי וקביל ככל שהדבר נוגע לדיני הראיות‪.‬‬

‫• האם תעמוד לנאשם טענתו שאינו מוכן להיבדק במכונת אמת באשר בזמן בו הוא נחשד בביצוע הרצח מכונת אמת לא‬
‫הייתה קבילה מבחינת דיני ראיות?‬
‫התשובה לכך היא לא‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬כא –פרשנות‬


‫• ניתן דין לפרושים סבירים אחדים לפי תכליתו‪ ,‬יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות‬
‫פלילית לפי אותו הדין‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬כב – נפקותו של ספק‬


‫(א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר‪.‬‬
‫(ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית‪ ,‬והספק לא הוסר‪ ,‬יוחל הסייג‪.‬‬

‫מעשה ומחדל‬
‫מעשה‪ -‬רצח‪ ,‬גניבה וכ'ו‬

‫עבירות ניתן לבצע בשני אופנים – מעשה ומחדל‪.‬‬


‫סעיף ‪ 18‬ג לחוק העונשין‪:‬‬
‫"מחדל" – הימנעות מעשייה שהיא לפי כל דין או חוזה או היוצר מצב מסוכן‪.‬‬

‫דוגמא למעשה‪:‬‬
‫סעיף ‪:169‬‬
‫העושה מעשה של שוד ים או מעשה הקשור לשוד ים או כיוצא בו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים‬
‫שנים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 195‬השחתת מודעות‪:‬‬
‫המוריד‪ ,‬משחית או משמיד‪ ,‬במזיד וללא רשות כראוי‪ ,‬הודעה‪ ,‬מודעה או תעודה שהודבקו‪ ,‬או נועדו להיות מודבקים‪ ,‬אל בניין‬
‫ציבורי על פי דין או עלפי הוראת עובד הציבור‪ ,‬דינו – מאסר שלושה חודשים‪.‬‬

‫דוגמא למחדל‪:‬‬
‫בשנת ‪ ,1964‬בסמטה אפלה ברחובות ניו יורק‪.‬‬
‫הקורבן קתרין קיטי ג'ינוביס‪ ,‬ברמנית צעירה שנדקרה למוות בשכונתה‬
‫בהתקפה שנמשכה ‪ 35‬דקות‪.‬‬
‫התוקף דקר אותה וברח למשמע צעקותיה‪.‬‬
‫התוקף הבין שקריאותיה לא זוכות למענה חוזר ותוקף אותה שנית‪.‬‬
‫הוא עוזב‪ ,‬היא עולה לביתה‪ ..‬התוקף עולה לביתה ותוקף אותה בשלישית‪,‬‬
‫ולבסוף היא מתה‪.‬‬
‫הטלפון למשטרה הגיע רק לאחר מספר שעות‪ ,‬מאחד השכנים‪ ,‬שהסביר‬
‫שלא התקשר כי לא רצה להיות מעורב‪.‬‬

‫האם זו היתה דוגמא קלאסית למחדל?‬


‫• האם ניתן להאשים את השכנים בעבירה כלשהי? האם השכנים היו מחויבים לעזור?‬
‫• באם אנו הולכים על שפת הים ורואים אדם טובע – האם אנו מחויבים לעזור לו ?‬
‫חוק לא תעמוד על דם רעך‪ ,‬תשנ"ח – ‪1998‬‬
‫חובת הצלה והושטת עזרה‬

‫(א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עניו‪ ,‬עקב אירוע פתאומי‪ ,‬בסכנה מיידית וחמורה לחייו‪ ,‬לשלמות גופו‬
‫או לבריאותו‪ ,‬כאשר לאל ידו להושיט את העזרה‪ ,‬מבלי להסתכן או לסכן את זולתו‪.‬‬
‫(ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת‪ ,‬יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה‪:‬‬
‫בסעיף זה "רשויות" – משטרת ישראל‪ ,‬מגן דוד אדום ושירות הכבאות‪.‬‬
‫‪.4‬עונשין‬
‫העובר על הוראות סעיף ‪ 1‬לחוק זה‪ ,‬דינו – קנס‪.‬‬

‫‪07/12/2011‬‬

‫גם במקרים בהם אדם לא עשה מעשה עדיין אפשר להטיל עליו אחריות פלילית‪ ,‬במקרה שבו הייתה לו חובה לעשותו‪.‬‬
‫ההבחנה היא לא בין עשייה לאי עשייה‪ ,‬אלא בין עשייה ואי עשייה אסורות‪ ,‬לבין עשייה ואי עשייה מותרות‪.‬‬
‫באילה מקרים ניתן לראות אדם כאשם גם אם לא עשה מאומה ?‬
‫שאלת המפתח כאמור אינה אם אדם עשה או לא עשה מעשה‪ ,‬אלא האם הייתה מוטלת עליו חובה לעשות או לא לעשות‬
‫והוא הפר את החובה הזו‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫אם אדם דוחף אדם אחר לבריכה והאדם האחר טובע‪ ,‬ניתן להאשים את הדוחף ברצח או בהריגה‪.‬‬
‫אם אדם מחליק לבריכה וטובע‪ ,‬ואדם אחר עומד בצד ולא מסייע לו – אי אפשר להאשימו ברצח או בהריגה‪.‬‬
‫לעומת זאת אם המציל לא מסייע לטובע‪ ,‬ניתן להאשים את המציל בגרימת מותו של הטובע‪.‬‬
‫המציל הנו מקרה קל כי ברור לכאורה שמוטלת על המציל חובה להציל‪ ,‬למשל מתוקף חוזה העבודה שלו שמטיל עליו‬
‫אחריות‪.‬‬

‫מדוע קיים הבדל אם אני דוחף משהו לתוך הבריכה לבין אם אני לא עוזר למישהו להיחלץ מן הטביעה?‬
‫• הזכויות הבסיסיות של בני האדם בחיים‪ ,‬הן הזכות של האדם לחיים‪ ,‬זכות לגוף וזכות לרכוש‪ .‬אבל‪ ,‬הזכויות האלו‬
‫מטילות חובות מאוד מסוימות – אילו חובות שליליות‪ .‬הזכויות האלו מקימות חובה לא לפגוע בהן – אסור לאדם אחר לפגוע‬
‫בחייו גופו או רכוש של אדם אחר‪.‬‬
‫• אין לאדם זכות ביחס לאחרים‪ ,‬שנאריך את חייו או שנטפח את גופו או שנגדיל את רכושו‪ .‬לאדם יש חיים‪ ,‬גוף ורכוש‬
‫קיימים ואסור לי לפגוע בהם‪.‬‬
‫• כשאישה זקנה הולכת במדרכה ליד הכביש יש לה הגנה מסוימת משום שלבעלי הרכבים יש חובה שלא לפגוע בה‪.‬‬
‫כשאני עומד ליד בריכה ואדם אחר טובע‪ ,‬אין לו זכות כלפי שאני אציל את חייו‪ .‬יש לו את הזכות שלא אטביע אותו ואולם אין‬
‫לו את הזכות שאציל אותו‪.‬‬

‫דוגמא לסעיף בחוק המתייחס למחדל‪:‬‬


‫• ‪ 362‬הזנחת ילדים ומושגחים אחרים‬

‫הוריו של ילד שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו (בסעיף זה ובסעיף הבא –‬ ‫•‬
‫מושגחים)‪ ,‬וכל המחוייב על פי דין או על פי הסכם לדאוג לצרכי חייו של מושגח הנתון להשגחתו‪ ,‬והוא אינו מספק מזון‪,‬‬
‫לבוש צרכי לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו‪ ,‬דינו מאסר שלוש שנים‪ ,‬זולת אם‬
‫הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם‪.‬‬

‫עלינו להבין כי להורה יש אחריות מוחלטת ביחס לילדיו‪.‬‬


‫האם לילד יש אחריות מוחלטת ביחס להוריו?‬

‫פס"ד דיוויס‪:‬‬
‫הבת חיה אצל אמא‪ ,‬על חשבון כספי הסעד של האם החולה‪ .‬בסופו של דבר גילו את האם במצב מאוד קשה‪ ,‬והתברר שהיא‬
‫הורעבה‪ ,‬סבלה מתת תזונה וקפאה מקור‪ .‬האם מתה כתוצאה מכך‪ ,‬והבת הואשמה בגרימת מוות ברשלנות‪ .‬השאלה היא‬
‫האם הייתה על הבת חובה חיובית‪.‬‬
‫התשובה העקרונית היא שלילדים אין חובה מיוחדת ביחס להוריהם‪.‬‬

‫במקרה ספציפי זה בית המשפט מרשיע את הבת בגרימת מוות ברשלנות‪ ,‬בגלל הפרת חוזה – לא מפורש אלא משתמע‪.‬‬
‫האם נתנה לבת לגור אצלה ‪ +‬העבירה לביתה את הזכות לשימוש בתלושי המזון שלה‪ .‬מתוקף זה נוצר חוזה שמחייב את‬
‫הבת לדאוג לצרכיה הבסיסיים של האם‪.‬‬

‫פס"ד מילר‪:‬‬
‫מילר הצית סיגריה ונרדם על מזרן קש‪.‬‬ ‫•‬
‫הסיגריה הציתה את המזרן‪.‬‬ ‫•‬
‫מילר מתעורר ומגלה שהמזרן עולה באש‪.‬‬ ‫•‬
‫מילר עובר לחדר אחר והבית נשרף‪.‬‬ ‫•‬
‫האם ניתן להאשים את מילר בהצתה?‬ ‫•‬
‫כן‪..‬‬ ‫•‬
‫למרות שמילר גרם להצתה בסיטואציה של חוסר רציה‪ ,‬הרי שנוכח התנהגותו שאינה תקינה היה עליו לכבות את‬ ‫•‬
‫השריפה‪ .‬התנהגותו הלא תקינה של מילר הייתה בכך שהלך לישון עם סיגריה בוערת בידיו‪.‬‬

‫ע"פ ‪ 6811/01‬אחמד נ' מ"י‪ ,‬פ"ד נז(‪:26 )1‬‬


‫המערער‪ ,‬נהג משאית החליף את צמיגי משאיתו בשני האופנים האחוריים במשאיתו במוסך לתיקון תקרים‪ .‬לאחר שהוחלפו‬
‫הצמיגים הבהיר בעל המוסך למערער‪ ,‬שעליו לחזור ולהדק את הברגים אחרי נסיעתו הראשונה‪ .‬המערער לא עשה זאת‪.‬‬
‫שלושה ימים לאחר מכן השתחררו האופנים במהלך נסיעה בכביש מהיר‪ ,‬אחד מן האופנים עבר בתנופה את מעקה‬
‫ההפרדה חדר מבעד לרכב שהמנוח נהג בו והמיתו‪.‬‬
‫‪ ‬בית המשפט העליון קבע כי תנאי להיווצרות עבירה של מחדל הוא שהמחדל יתבטא בהפרות חובה מפורשת‬
‫לפעול‪ ,‬בין שחובה זו מקורה בדין ובין שחובה זו מקורה בחוזה‪.‬‬
‫‪ ‬אם אין מקור שהחובה נובעת ממנו‪ ,‬אין מקום לקבוע שהנאשם הפר את החובה בכך שנמנע מביצוע הידוק חוזר של‬
‫הברגים‪ .‬במקרה זה לא הוכח מקור החובה והמערער זוכה בדינו‪.‬‬

‫האם החובה הזו שאומרת שהייתי עד לתאונה או רצח או ידעתי שמתכננים רצח או שוד‪ ,‬ולא עשיתי דבר‪ ,‬אהיה אשם באותה‬
‫עבירה שבוצעה ?‬

‫ס' ‪ 262‬אי מניעת פשע‪:‬‬


‫מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או השלמתו‪ ,‬דינו – מאסר‬
‫שנתיים‪.‬‬

‫‪ ‬העבירה הפלילית בנויה מ – ‪ 2‬יסודות‪ ,‬היסוד העובדתי והיסוד הנפשי‪.‬‬

‫‪ ‬היסוד העובדתי – ההתרחשות העובדתית‪ ,‬הפיזית שאירעה בזמן ביצוע העבירה הפלילית‪ .‬יסוד זה יכול להיות‬
‫מורכב משלושה חלקים‪:‬‬

‫‪ .1‬התנהגות ‪ :‬מעשה ו‪/‬או מחדל‪( .‬פועל= הרג‪,‬רצח‪,‬השמיד‪,‬גנב)‬


‫‪ .2‬נסיבות‪( .‬מה שבין ההתנהגות לבין התוצאות‪+‬אם נשנה את העבירה את הנסיבות תתקבל‬
‫עבירה אחרת לגמרי)‪.‬‬
‫‪ .3‬מרכיב תוצאתי‪( .‬שינוי בעולם החיצון)‪.‬‬

‫דוגמא לעבירה‪:‬‬
‫‪ 273‬תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו‬
‫התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר‪ ,‬דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים‪.‬‬

‫התנהגות‪ :‬התוקף‪.‬‬ ‫•‬


‫נסיבות ‪ :‬שוטר כשהוא ממלא תפקידו‪ ,‬או אדם אחר העוזר לשוטר‪.‬‬ ‫•‬
‫אין כאן תוצאה – אין נפקות לשאלה האם נפגע השוטר אם לאו‪.‬‬ ‫•‬

‫סעיף ‪ 333‬חבלה חמורה‪ :‬החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין‪ ,‬דינו מאסר שבע שנים‪.‬‬
‫• התנהגות‪ :‬החובל‪.‬‬
‫• נסיבות ‪ :‬חברו ‪ +‬שלא כדין‪.‬‬
‫• תוצאה חבלה חמורה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 334‬פציעה‪ :‬הפוצע חברו שלא כדין‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬
‫התנהגות‪ :‬פוצע‪.‬‬ ‫•‬
‫נסיבות ‪ :‬חברו ‪ +‬שלא כדין‪.‬‬ ‫•‬
‫תוצאות ‪ :‬פציעה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 298‬הריגה‪ :‬הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם‪ ,‬יאשם בהריגה‪ ,‬ודינו מאסר עשרים שנה‪.‬‬
‫• התנהגות ‪ :‬הגורם במעשה או במחדל‪.‬‬
‫• נסיבות‪ :‬אדם‪.‬‬
‫• תוצאה ‪ :‬מוות‪.‬‬

‫היסוד הנפשי – התהליכים ההכרתיים (המודעות) והאמוציונליים שאירעו בנפשו של מבצע העבירה‪.‬‬ ‫•‬

‫• אדם נחשב כמבצע עבירה רק אם עשה אותה במחשבה פלילית‪ ,‬אלא אם כן נקבע בחוק שהיסוד הנפשי הוא רשלנות או‬
‫שהעבירה היא מסוג העבירות שיש לגביהן "אחריות קפידה"‪.‬‬

‫‪14/12/2011‬‬

‫(שקופית מס ‪29-44‬‬

‫‪12/03/2024‬‬

‫היסוד העובדתי – הקשר הסיבתי‬

‫קשר סיבתי אמור לחבר בין ההתנהגות לבין התוצאה‪ .‬עבירה מורכבת מהתנהגות‪ ,‬נסיבות ולעיתים מתוצאה‪.‬‬
‫• ההתנהגות – פועל‬
‫• תוצאה – שינוי בעולם החיצון‬
‫• נסיבות – מה שבין ההתנהגות לבין התוצאה – אם נחליף אותו זה ישנה את כל העברה‪ .‬אם נחליף נסיבה אדם בנסיבה‬
‫כסא זה ישנה את כל העונש‪ .‬קשר סיבתי לאו דווקא מעיד על אשמה‪.‬‬
‫דוגמא לקשר סיבתי בלי אשמה‪ :‬המרספת בקומה השלישית של המכללה‪ .‬נניח שדורית עומדת במרפסת על המעקה כמו‬
‫בטיטאניק והיא אוהבת שהאוויר זורם על פניה ושערה‪ .‬טל‪ ,‬הולכת ועומדת לידה ומניחה את הסקייטבורד שלה ליד‪ .‬נידה‪,‬‬
‫אומרת לטל בואי דחוף אני חייבת להגיד לך משהו וטל משאירה את הסקייטבורד שלה‪ .‬סאנה‪ ,‬הולכת ומחליקה על‬
‫הסקייטבורד ונוגעת בדורית – שנופלת מהקומה השלישית‪ .‬הקשר סיבתי הוא‪ :‬אם משהו לא היה לא הייתה קורת התוצאה‪.‬‬
‫התוצאה – מוות של דורית‪ .‬אם לא היה סקייטבורד לא הייתה מחליקה‪ .‬אם לא הייתה מישהי קוראת היא לא הייתה משאירה‬
‫את הסקייטבורד‪ .‬ואם מישהי לא הייתה מחליקה על הסקייטבורד גם לא היה מתרחש הנזק‪ .‬הקשר הסיבתי הוא בין כל‬
‫שלושת האנשים השאלה היא האם יש אשמה לכולם? כל אחד מהאנשים אם לא היה קיים דורית הייתה חייה‪ ,‬אבל זה לא‬
‫אומר שכולם אשמים‪ .‬יכול להיות שכולם קשורים לעבירה יש קש"ס בין ההתנהגות לעבירה אבל הם לא אשמים‪.‬‬
‫על העורך דין לנתק את הקשר הסיבתי בין הלקוח שלו לבין האירוע ואז יש ללקוח סיכוי לצאת זכאי‪.‬‬

‫ע"פ ‪ 341/82‬בלקר נ' מדינת ישראל‪.‬‬


‫מר בלקר שפך על אשתו נפט ולא הצליח להרוג אותה אז הניח אותה על עדן החלון ודחף אותה למטה‪ .‬כתוצאה מזה קרה‬
‫מוות מוחי‪ .‬האשה בביה"ח‪ ,‬בעלה בא לבקר אותה‪ ,‬מבחינתו שתהיה ככה עד ‪ ☺ 120‬הוא אומר לעצמו בלב חבלה חמורה –‬
‫עד ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫סצנה שניה‪ ,‬בביה"ח מנתקים אותה מהמכשירים והבעל טוען שברגע שהם ניתקו את המכונות הם ניתקו את הקשר הסיבתי‬
‫בין מעשיו לבין המוות שלה ושאותו יש להאשים אך ורק בחבלה חמורה‪.‬‬
‫ביהמ"ש – מוות מוחי הוא מוות רגיל‪ ,‬גם אם לא זה אינו מהווה ניתוק קשר סיבתי‪.‬‬
‫שינוי הסיטואציה – האשה שוכבת מחוברת למכשירים‪ .‬אחות באה וקורטת את ראשה של האשה – זהו גורם זר שמתערב‬
‫ומנתק את הקשר הסיבתי‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪:‬‬
‫אבי נתן לרינה לשתות רעל ומדובר בכמות לא גדולה שיכולה לגרום למוות לחלק מהאנשים ולחלק אחר רק קלקול קיבה‪.‬‬
‫רינה שתתה ומתה‪ .‬אם פתולוג יקבע שהיא מתה מההרעלה – אזי יש פה גירמת מוות‪ .‬אולם‪ ,‬אם יתברר שהיא מתה‬
‫מהתקף לב שבכלל לא קשור להרעלה‪ ,‬אז לא משנה שאבי נתן לה רעל‪.‬‬
‫אם פטולוג יקבע שהיא מתה כתוצאה מההרעלה – יש סיכוי שיואשם ברצח‪.‬‬

‫דוגמא ב'‪ :‬דני ירה בארלה‪ .‬לאחר שבוע ארלה מת‪ .‬אם ארלה מת מהירייה – יש קשר סיבתי‪ .‬אם הוא מת מהמחלה שאיינה‬
‫קשורה לירי‪ ,‬אז הקשר הסיבתי מתנתק‪ .‬במקרה שביהמ"ש יפסוק שהקשר הסיבתי נותק דני יואשם אך לא במוות אלא‬
‫בחבלה חמורה למשל‪.‬‬

‫גרימה בדרך עקיפה מאוד או לפי המעשה הקודם – מצגת‬

‫בשביל להאשים מישהו חייב להוכיח קשר סיבתי ועלינו לנתק אותו מהקשר הסיבתי‪.‬‬

‫הגורם למותו של‪...‬‬


‫מחדל – כי הוא נרדם‪.‬‬
‫מעשה – החוק מוגדר ‪ :‬הגורם למותו של אדם – בכך שנרדם גרם למותו של אדם‪.‬‬
‫סוגיה נוספת – האם זו מודעות או רשלנות?‬
‫רשלנות – האדם הסביר שעשה את המעשה לא מבין שעשה משהו רע אך כל אדם סביר היה מבין‪.‬‬
‫בנאדם שנרדם על ההגה מנקר ולא נרדם בפתאומיות והוא מודע לכך שהוא מסכן אדם אחר‪.‬‬

‫קונקרטיות בהפעלת מבחן‪......‬‬

‫האדם היה אמור למות יום למחרת אך ביהמ"ש טוען שהיה קשר סיבתי בין היריה לבין המוות – הוא הקדים את מותו ביום‪.‬‬

‫אופן שקופית ‪45‬‬


‫ברק בשמים‪ ,‬ברק אדם ספציפי‪.‬‬
‫לנסות לנסח את הקשר הסיבתי פעם כשזה אדם פרטי ופעם כשזה ברק‪.‬‬

‫שקופית ‪:46‬‬
‫כבר לפני היריה לא יכל יורגן להגיב‪.‬‬
‫בין היריה לבין המוות יש קש"ס? לא‪ .‬יורגן מת מהעריפה‪.‬‬

‫לעומת זאת אם יורגן לא משותק‪ ,‬אדם יורה בו וגורם לו להיות מרותק‪.‬‬


‫דורית באה ועורפת את ראשו – פה יש קש"ס סיבתי בין הירי לבין המוות‪ .‬בעקבות השיתוק שנגרם כתוצאה מהיריה לא יכל‬
‫להגיב‪.‬‬

‫שקופית ‪:47‬‬
‫לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי‪ ,‬שניהם אשמים‪.‬‬

‫שקופית ‪:48‬‬
‫‪2‬בנות מפוצצות במכות את קובי‪ .‬קובי מת‪ .‬כל אחת מהבנות יטענו שהשניה אחרונה‪ .‬טענה נוספת של אחת הבנות‪ :‬אם רק‬
‫אני הייתי מכה אותו הוא היה מת תוך ‪ 7‬שעות‪ .‬ובגלל שגם השניה הכתה אותו הוא מת מוקדם יותר‪ .‬העורך דין ינסה לנתק‬
‫את הקשר הסיבתי – ישחק על משחק הזמנים‪ .‬עורך הדין ירה לכל הכיוונים כי לפעמים גם טענות פחות הגיוניות עלולות‬
‫לתפוס‪.‬‬
‫בביהמ"ש לא יקבלו זאת ויפסקו ששתיהן אשמות כי יחד גרמו למוות‪.‬‬

‫שקופית ‪ :48‬א יטען‪ :‬שגם אם האקדח שלו לא היה שם אז הילד היה לוקח את האקדח של ב' והיה יורה‪ .‬הוא טוען שאם הוא‬
‫היה מוציא את אקדחו עדיין הבנאדם היה מת והוא אינו הסיבה בלעדיה אין‪ ,‬הוא אינו מקשר בלעדית בין ההתנהגות לבין‬
‫התוצאות‪ ,‬אם לא אני זה היה ב' לכן אתם לא יכולים להאשים אותי‪.‬‬
‫את ביהמ"ש לרוב מעניין מה קרה בפועל‪ .‬גם אם ירשיעו את א'‪ ,‬השופט יכול להגיד לעצמו אם היה שם אקדח אחד אני‬
‫מרשיע אותו במאה אחוז אם היו שם שניים אני ארשיע אותו אבל בעונש אלך לקראתו ויקל עליו בעונש‪.‬‬

‫שקופית ‪ :49‬משחק נוסף עם קשר סיבתי‪:‬‬


‫במצב זה כל אחד מהם היה מספיק לבדוק כדי לגרום לתוצאה‪.‬‬
‫טענת ההגנה שלהם‪ :‬גם אם השני היה נכנס לבד זה הייתה פורצת שרפה‪.‬‬
‫ביהמ"ש – לא מעניין אנו מסתכלים על התוצאה שקרתה בפועל‪.‬‬

‫כאשר יש מקרה‪.....‬‬
‫סיבה בלעדיה אין – אם תוציא את הסיבה אין קשר סיבתי‪.‬‬
‫במקרה זה לא ניתן לעשות זאת ולהוציא את הקשר הסיבתי‪.‬‬

‫שקופית ‪:50‬‬
‫בכל אחד מן ‪....‬‬
‫לא משנה____ אתה‪/‬את תואשמו במוות‪.‬‬

‫מצגת ‪52‬‬

‫‪ 3‬במצגת ‪ :‬ליז היא אשה מכה‪ ,‬היא הכירה את בעלה בלימודי המשפטים‪ .‬עד החתונה הכל היה בסדר אבל יום אחרי החופה‬
‫התחילה להכות את בן בעלה‪ .‬הם קנו בית וגרים בקומה ה‪ .10‬יום אחד ליז חזרה מהפאב שיכורה ועצבנית‪ .‬היא שוברת את‬
‫דלת הבית ובן בורח לחדר‪ .‬בן אומר לעצמו המפלט היחיד שלי הוא לצאת מהחלון ולעבור לשכנים‪ .‬בן יוצא מהחלון ולדאבונו‬
‫מועד למטה ומת‪ .‬מה יגיד עורך הדין שמייצג את ליז?‬
‫ליז לא העריכה שיש סיכוי שיקפוץ מהחלון‪ .‬לא העלתה בדעתה ואין קש"ס בין מה שעשתה לבין הנפילה‪.‬‬
‫סעיף זה אומר שיש קשר סיבתי‪.‬‬

‫‪ 1‬במצגת‪:‬‬

‫דוגמא‪ -‬משה הולך ברחוב ופוגש את דניאל‪ ,‬דניאל זוכרת את משה לרעה ולכן היא לוקחת סכין וחותכת את השריר של‬
‫מת מזיהום‪ .‬השאלה היא האם ניתן להאשים את דניאל במותו?‬
‫נצטרך לטעון שזה לא נעשה במיומנות רגילה‪ .‬הטיפול נעשה בתום לב לא היו לרופאה כוונות רעות‪ .‬אך להגיד שזו מיומנות‬
‫רגילה להשאיר אצל מישהו מספרים בתוך השריר זה קצת בעייתי‪ .‬אם נניח היינו אומרים שהרופאה הייתה שיכורה אז זה‬
‫כבר בטוח מנתק את הקשר הסיבתי‪ .‬או לדוגמא" הרופאה גם מכירה אותו והיא אמרה לעצמה יש פה הזדמנות טובה‬
‫להתנקם בו ולהרוג אותו ומזריקה לו רעל‪ .‬האם פה עדיין ניתן להאשים את דניאל במוות שלו? לא‪.‬‬

‫סעיף ‪ 2‬במצגת‪:‬‬
‫כלי סדוק שנשבר (בנזיקין) דוגמא‪ :‬אמיר הוא מעשן כבד‪ .‬הראות שלו שחורות מפיח‪ .‬בא אליו אחמד מתעצבן עליו ונותן לו‬
‫כאפה לתוך החזה‪ .‬אם היה נותן את הכאפה לחזה של מרום לא היה קורה לו כלום כי אינו מעשן והוא בחור חסון‪ .‬מה קרה‬
‫לאמיר? הוא מת‪ .‬מה לכאורה תהיה טענת הגנה של אמיר? זה שהוא עישן והראות שלו היו הרוסות זה ניתק את הקשר‬
‫הסיבתי בין הכאפה לבין המוות שלו‪.‬‬

‫‪ . 4‬זוהי דוגמא להמתת חסד‪ .‬אין דבר כזה היה אמור למות בעוד יומיים וכדי לגאול אותו מכאביו הרגתי אותו – זה טיעון‬
‫שאינו תופס‪.‬‬

‫מצגת ‪:53‬‬

‫❖ השאלה היא‪ :‬כיתן היא זו שסיפקה לו נשק‪ .‬האם כיתן אשמה במוות? האם כיתן הייתה צריכה לצפות שיש‬
‫סיכוי שבנאדם ששותה לשוכרה שהוא במצוקה נפשית יכול להשתמש בנשק שהיא נתנה לו ולהרוג אדם אחר?‬
‫ע"א – זהו ערעור אזרחי זאת אומרת שכבר הוחלט לפני שהיא כן הייתה יכולה לצפות‪.‬‬

‫מצגת ‪ :54‬ע"א זה משולב גם עונש וגם פיצויים‪.‬‬

‫מצגת ‪:55‬‬

‫האם אפשר להגיד שיש קשר סיבתי שלא חותך אותו כלום‪ ,‬בין זה שהיא נתנה לבנאדם נק לבין זה שהוא רצח‬
‫את העורך דין שלו? לאץ ישנן עשרות חברות שמספקות לאלפי שומרים נשק‪ .‬האם כל פעם ששומר יחליט‬
‫לקחת את נשקו ויחליט לרצוח ניתן להאשים את החברה שסיפקה במוות שלא אדם אחר? לא‪.‬‬

‫מצגת ‪:56‬‬
‫סיטואציה א' ‪ -‬אם נסעתי באוטו‪ ,‬נרדמתי והיו באוטו מולי ‪ 5‬אנשים – הרגתי את כולם‪.‬‬
‫סיטואציה ב'‪ .‬נרדמתי באוטו ממול הרגתי בנאדם אחד בלבד‪.‬‬
‫האם אתה במצב בעייתי יותר כשהיו חמישה מאשר אדם אחד? התשובה היא חד משמעית כן‪.‬‬
‫כל בנאדם מהווה ערך חברתי בפני עצמו‪ .‬השאלה היא כמה ערכים חברתיים נפגעו‪ .‬פונטציאל להריגהש של‬
‫‪ 20‬אנשים – ‪ 20‬מעשים‪.‬‬

‫לדוגמא" חזי נועץ סכין בליבה של ריקה‪ ,‬וריקה מתה‪ ,‬הוא יואשם ברצח‪.‬‬
‫ואם הוא נועץ והיא רק נפצעת נאשים אותו בחבלה חמורה‪.‬‬
‫אך הוא מבחינתו עשה את אותה פעולה לכן לתוצאה יש משמעות‪.‬‬

‫מצגת ‪ :57‬פס"ד דרורי‪ :‬נפגעו ‪ 125‬ערכים חברתיים ולכן יקבל ‪ 125‬מעשים נפרדים‪.‬‬

‫מקרים דומים‪ :‬מעשה אחד ערך נפגע אחד‪.‬‬

‫מצגת ‪ :58‬עמי לחץ על ההגה בפעולה אחת היה נשק אוטומטי אך נפגעו ‪ 17‬ערכים‪ .‬מדובר במעשה אחד או‬
‫בסדרת מעשים? מדובר במעשה אחד אך נפגעו ‪ 17‬ערכים‪.‬‬

‫‪ :59‬ישנו דבר שנקרא נורמה רגיל ונורמה מיוחדת‪.‬‬


‫נורמה רגילה – נניח אדם מבצע גניבה רגילה – ‪ 3‬שנים‪ .‬גניבה ממעביד – ‪ 7‬שנים‪.‬‬
‫ההסתכלות היא על רמת האמון‪ .‬אם גנבת סתם אין לך קשר עם זה שגנבת ממנו בדר"כ‪ .‬אך אם גנבת‬
‫מהמעביד יש רמת אמון גבוה מאוד‪ .‬אם מישהו גונב ממעביד אתה לא מאשים אותו גם בגניבה רגילה וגם‬
‫בגניבה ממעביד אלא רק בגניבה ממעביד‪.‬‬

‫מצגת חדשה‪ :‬היסוד נפשי‬

‫אביטל הולך לדיסקוטק‪ .‬הוא רוקד בתנועות מגניבות לפתע פתאום לתדהמתו מישהי מסתכלת עליו‪ .‬אביטל‬
‫בהלם‪ ,‬לא קרה לו מעולם ☺ הוא מתקרב אליה בצעדי ריקוד עם כוס פטל ומציע לה את הפטל והיא שותה‬
‫מהפטל‪ .‬לפתע פתאום היא אומרת לאביטל‪ :‬בוא אליך הביתה‪ .‬אביטל בהלם אומר לה סבבה‪ ,‬לוקח את אופניו‬
‫מרכיב אותה לביתו הפרטי ופותח את הדלת אומר לה שקט ההורים ישנים‪ .‬נכנס על קצות האצבעות והדברים‬
‫זורמים בנחישות‪ .‬מגיע הבוקר והבחורה מתעוררת בבהלה ואומרת לו אני חייבת ללכת לבית הספר‪ .‬אביטל‬
‫בהלם שואל בת כמה היא? היא עונה כבר בת ‪ .14‬ואז אביטל מואשם בבעילת קטינה‪ .‬אביטל יגיד לטענתו‬
‫לשופט שלא היה עליו לדעת שהבחורה הזו שנראית מבוגרת ממנו רק בת ‪ .14‬השופט יגיד לו‪ :‬זה שנכנסת‬
‫למסיבה שהיה רשום עליה מסיבת בר מצווה כיתה ח' זה יכול לתת לך אינדקציה לגיל האוכלוסיה במסיבה‪ .‬פה‬
‫נכנס היסוד הנפשי‪ .‬האם היה עליו לדעת שהילדה בת ‪?14‬‬

‫אם היא הייתה מזייפת תעודה במסיבה של סטודנטים למשל לא היה לו יסוד נפשי והוא היה יוצא מזה זכאי‪.‬‬

‫עמוד ‪ : 2‬המשחק מתחיל ככה‪ :‬אין עונשין על דברים שבלב‪ .‬אך ברגע שאתה עושה משהו חיצוני מעניין אותנו‬
‫מה חשבת בליבך‪ .‬כל עוד רק תחשוב זה בסדר ולא ניתן להעניש‪ .‬זהו אינו דבר טריוויאלי‪ ,‬דיברנו על‬
‫האינקוויזיציה שהספרדים לא אהבו אותנו והם שנתנצר ואנו אמרנו להם שאנחנו נוצרים ואני איתנו‪ .‬הם טענו‬
‫שהם לא מאמינים והיא אומרת שהם לא מאמינים לה‪ .‬בליבך פנימה את יהודיה ולכן נהרוג אותך‪.‬‬
‫בישראל אין עונשין על דברים בשלב‪ .‬מדוע?‬

‫מצגת ‪:3‬‬
‫סאנה חולת נפגש והיא רוצחת את שי‪ ,‬היסוד העובדתי בוצע – שי מת‪ .‬אך היסוד הנפשי לא מתקיים כי סאנה‬
‫לא בריאה בנפשה‪.‬‬

‫עמוד ‪:4‬‬
‫חופש הבחירה הוא מוגבל‪ ,‬אם יש לנו את קארין שהיא מולטימיליונרית ולידה יש לנו את אביב שהוא עני מרוד‪,‬‬
‫שניהם מגיעים לשוק‪ .‬אביב לא אכל יומיים ושניהם רואים תפוח אדום נוצץ מגניב‪ .‬מי יש סיכוי יותר גדול שיגנוב‬
‫את התפוח? העני‪ .‬אך עדיין לשניהם יש יכולת בחירה‪ ,‬לא נשללה ממנו יכולת הבחירה לא לגנוב את התפוח‪.‬‬
‫אם הוא חולה נפגש אין לו יכולת בחירה‪ .‬אם הוא קטין מתחת לגיל ‪ – 12‬גם אז נתייחס כאילו אין לו יכולת‬
‫בחירה‪.‬‬

‫עמוד ‪ :6‬ההתיחסות להעדר יכולת בחירה מתבטאת כך‪( :‬מצגת)‬


‫פיגור שכלי – לדורין יש פיגור שכלי‬
‫אי שפיות – תפיסת מציאות שונה מהרגיל – להגיד שאדם חיזר‪.‬‬
‫פיגור שכלי – אדם מבוגר שמתנהג כמו ילד‪.‬‬
‫העדר יכולת שליטה – לדוכמא טל תופסת את היד של דורין שמה בתוך היד שלה סכין מחזיקה חזק ונועצת את‬
‫הסכין במזל (שהיא חסרת מזל ☺ ) לא ניתן להאשים את דורין כי טל שלטה לה בתנועה‪.‬‬

‫עמוד ‪:13‬‬

‫סעיף ‪ 20‬הסעיף הכי חשוב – מחשבה פלילית – בחוק העונשין‪.‬‬

‫עמוד ‪( :14‬יחד עם ‪)13‬‬

‫אין נפקא מינה – לא משנה‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬אדם גר בקומה שניה‪ .‬שירלי גרה בקומה ‪ .3‬שירלי לא סובלת את ינון כי כל יום שלישי בשעה ‪ 2‬בלילה‬
‫ינון חזור עם כדור זוהר ממסיבה ואז היא יודעת ששעה אחר כך תהיה מסיבה עד אור הבוקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬שירלי‬
‫היא גם חובבת ניקיון מושבעת‪ ,‬כל היום מנקה‪ .‬לשירלי יש עציץ ענק במפרסת ובו עץ אלון‪ .‬לילה אחד שירלי‬
‫מנקה את הבית והיא מוטשת מעייפות בשעה ‪ 2‬בלילה ינון מגיע עם הכדור‪ .‬שירלי נותנת מכה לעציץ עם‬
‫המטאטא והוא נופל על ינון והוא מת‪ .‬זוהי כוונה במטרה לגרום את התוצאות‪ .‬היא זרקה אותו כי רצתה שינון‬
‫ימות‪ .‬סעיף ‪.1‬‬
‫סיטואציה ‪ :2‬שירלי רואה שינון מגיע‪ ,‬מנקה את העציץ‪ ,‬רואה שהעציץ מתנדנד ואומרת לעצמה מה אכפת לי?‬
‫אני זורמת עם הניקיון וממשיכה לנקות והעציץ נופל ונופל על ראשו של ינון והוא מת‪ .‬זוהי אדישות – סעיף א‪.‬‬
‫לא היה אכפת לשירלי‪.‬‬

‫סיטואציה ‪ : 3‬שירלי מחבבת את ינון ולעולם לא הייתה לה תעוזה לגשת אליו‪ .‬הוא חוזר ב‪ 2‬בלילה עם דורית‪.‬‬
‫שירלי מתעצבנת ואומרת לעצמה שזו הזדמנות שהיא תזרוק את העציץ תתאפר ותתארגן ארד למטה אתפוס‬
‫את העציץ ואציל את חייו‪ .‬זורקת את העציץ אך לא רוצה שיקרה לינון משהו אלא להציל אותו ושיאהב אותה‪.‬‬
‫ינון מת ודורית בוכה על בנדודה שמת‪ – .‬קלות דעת (ב) – היא רצתה להציל את ינון אך הסיכון שלקחה היה‬
‫בלתי סביר‪.‬‬
‫ב – לעניין כוונה‪ ........‬דוגמא קלאסית‪ :‬יגאל עמיר – ירה ‪ 3‬כדורים בגבו של ראש הממשלה ואז אמר שלא רצה‬
‫לרצוח אותו רק רצה לשתק אותו ואת תהליך השלום‪ .‬אמרו לו שעם כל הכבוד אם אתה הולך לבנאדם מבוגר‬
‫ומתווך ‪ 0‬יורה לו ‪ 3‬כדורים בגב הוא ימות‪ .‬זה משול לכוונה – סעיף ‪.1‬‬

‫עמוד ‪:14‬‬
‫ג (‪ – )1‬אתי מתבקמבקשת מ אנדריי‪ .‬היא יודעת שאנדריי הוא סוחר סמים גדול ביותר להעביר מזוודה ריקה‬
‫לנטע‪ .‬נטע יודעת שאתי סוחרת סמים גדולה בחדרה‪ .‬אתי באה להרים את המזוודה ומרגישה שהיא כבדה‬
‫מאוד וגם אומר לה אנדריי שכשהיא תעביר את המזוודה תיתן לה נטע חצי מליון שקלים‪ .‬מבחינת מודעות היא‬
‫לא יודעת מה יש במזוודה‪ .‬היא לוקחת אותה עוצר אותה שוטר ומגלה סמים‪ .‬האם היא תוכל להגיד שלא היה‬
‫לה יסוד נפשי של מה יש במזוודה? הטענה ההגיונית שלה היא שאין לה יסוד נפשי והיא לא ידעה ולכן אינה‬
‫אשמה‪ –.‬סוחר סמים אחד סוחר סמים ‪ 2‬ומזוודה כבדה – לא תוכל להגיד שלא מתקיים היסוד הנפשי‪.‬‬

‫סעיף ‪ – 2‬טל מכוונת אקדח לעבר דורין‪ .‬דורין מורידה את הראש והכדור פוגע במזל‪ .‬מה תהיה הטענה של‬
‫טל? טל תגיד זה לא רצח כי אין לי כוונה להרוג את מזל התכוונתי להרוד את דורין‪ .‬האם היא תוכל לטעון‬
‫שבגלל שאין לה כוונה לפגוע במזל יורידו לה מרצח להריגה?‬

‫‪12/03/2024‬‬

‫עמוד ‪ 9‬במצגת‪:‬‬
‫דוגמא ליסוד נפשי ביחס לנסיבות‪:‬‬

‫התוקף שלא‪....‬‬
‫ההתנהגות‪ :‬תוקף‬
‫נסיבות‪ :‬שלא כדין ‪ +‬חברו‬
‫תוצאה‪ :‬אין‪ .‬לא צריכה להיות תוצאה‪.‬‬

‫עמוד ‪– 10‬‬
‫סיטואציה‪ :‬שי הולך לסרט עם אדוה דורית וסאנה‪ .‬הן מסיעות אותו באוטו נגמר הסרט והן מחזירות אותו‪ .‬שי‬
‫מפחד לחזור לבד הביתה ומבקש שילוו אותו‪ .‬בפתח הדלת באים ‪ 2‬גברים לבושים מעילי עור ומבקישם שיבוא‬
‫איתם‪ .‬שי בוכה‪ ,‬הבנות מכות אותם‪ .‬למחרת מתברר שהבנות הכו שוטרים שבאו לתשאל את שי‪.‬‬
‫האם ניתן להאשים אותם בסעיף ‪ ?274‬לא מפני שלא הייתה להן מודעות לנסיבות‬
‫הנסיבות – שוטר שממלא תפקידו‪.‬‬
‫לא היה לבנות יסוד נפשי ביחס לנסיבות‪ .‬הבנות לא ידעו שהם שוטרים ולכן לא היה יסוד נפשי בקשר לנסיבות‬
‫שהן תקיפת שוטר‪.‬‬

‫ניתוח העברה‪:‬‬
‫התוקף‪ :‬זו ההתנהגות‪.‬‬
‫הנסיבות‪ :‬שוטר שממלא תפקידו‪.‬‬
‫התוצאה‪ :‬אין תוצאה‪.‬‬
‫הבנות לא ידעו שאלו שוטרים אז הם לא ידעו את הנסיבות (נסיבות העבירה) שהם‪ :‬תקיפת שוטר הממלא‬
‫תפקיד‪.‬‬

‫עמוד ‪:12‬‬

‫ברישות המחשבה הפלילית‪.‬‬


‫‪ 19‬דרישת מחשבה‪....‬‬

‫אחריות מוחלטת‪ :‬אין יותר בישראל‪ .‬משמע אם החוק קיים לא משנה דבר‪ ,‬אם הפרת אותו תשא בתוצאות‪.‬‬
‫בדוגמא על פסטרנק‪.‬‬
‫דוגמא נוספץ" צומת וקו עצירה לבן‪( .‬פס"ד גדיסי)‬

‫אחריות קפידה (פס"ד גדיסי) קיים בישראל‪ .‬אם עשית כמיטב יכולתך למנוע את העברה – אתה יוצא נקי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬היבה עוצרת מרימה אמברקס‪ ,‬יש את השוטר קובי ואת איתי‪ .‬איתי מקרטע לכיוון היבה ונותן לה מכה‬
‫קטנה קדימה‪ ,‬באחריות קפידה היבה עשתה כל מה שיכולה ולכן לא תצא באחריות‪.‬‬

‫דורית נוסעת באוטו ולפני הנסיעה היא רואה ש‪ 2‬הפנסים עובדים‪ .‬אחרי רבע שעה עוצר אותה קובי השוטר‬
‫ואומר שהפנס הקדמי הימני לא עובד‪ .‬היא לא ידעה שהפנס לא עובד – מכאן שלא צריך מודעות באחריות‬
‫קפידה‪ .‬מבחינה לוגית‪ :‬אם כל פעם שמישהו הפנסים שלו לא יעבדו ועוצר אותו שוטר הוא יוכל לומר שלא ידע‬
‫וזה לא נראה הגיוני לכן מה שקורה שהשמחק באחריות קפידה שהיא לא צריכה לדעת משמע מודעות אבל אם‬
‫היא עושה כמיטב יכולתה כדי למנוע את הדבר הזה (שיהיה לה באוטו פנס רזרבי) אז השוטר יסייע לה להחליף‬
‫את הפנס‪.‬‬

‫רשלנות (פס"ד באש)‬


‫רשלנות – אני עשיתי משהו רע‪ ,‬אני לא הבנתי שעשיתי משהו רע אבל כל אדם סביר היה מבין שעשיתי משהו‬
‫רע‪.‬‬
‫פס"ד באש – עם המקררים‪ .‬הואשם בגרימת מוות ברשלנות לילדים‪ .‬הוא ניסה להראות שעשה משהו רע ולא‬
‫הבין את זה אבל כל אדם סביר היה מבין את זה‪ .‬כל השכנים נוהגים ככה והם האדם הסביר בעייניו‪.‬‬
‫גם באחריות מוחלטת‪/‬פקידה‪/‬רלשנות – אין מודעות – הבנאדם לא צריך להבין שעשה משהו רע‪ .‬המודעות‬
‫מגיעה בסעיף ‪ .20‬היסוד הנפשי מגיע רק במודעות‪.‬‬

‫אחריות קפידה לרוב זה קנס ולא מאסר‪ .‬אך רשלנות העונש המקסימלי ‪ 3‬שנים‪ .‬המחוקק אמר לעצמו שהוא‬
‫למוכן שאדם יכנס ליותר מ‪ 3‬שהוא לא הבין בכלל שעשה משהו רע‪.‬‬

‫עמוד ‪:13‬‬
‫כמוה כמטרה לגרמן (פס"ד יגאל אמיר)‬
‫שני רוטשיילד גרה בסביון‪ .‬הגיעה לגיל ‪ ,17‬הוציאה רשיון נהיגה ומחכה לה בחניה פורש‪ .‬שני לא אוהבת את‬
‫השכנים שלה כי היא טוענת שהם נוברשים (התעשרו רק עכשיו) והיא דור שלישי לכסף‪ .‬היא יוצאת למשא‬
‫נקמה ‪ ,‬שמה על הפורש חודים במראות ונוסעת בשדרת המכוניות מחוץ לביתה ומחוררת אותן‪.‬‬

‫כוונה במטרה לגרום –‬


‫שני עשתה זאת בכוונה‪.‬‬

‫סיטואציה נוספת‪ :‬שני קיבלה את האוטו והיא יודעת שהיא נוהגת גרוע ועברה טסט ‪ .8‬היא רואה שהמכוניות‬
‫בשדרה נראו לה קרובות מדי זו לזו אבל אומרת לעצמה שלא אכפת לה מה שיהיה יהיה והיא נוסעת‪ .‬היא‬
‫מעקמת קלות את המכוניות – אדישות בשוויון נפש‪....‬‬
‫קלות דעת – שני אומרת לעצמה שהיא יודעת שהיא נהגת גרועה והמכוניות צמודות ואין לה סיכוי לא לפגוע‬
‫אבל תעשה במיטב יכולת כדי לא לגרום נזק‪ .‬היא נוסעת ופוגעת במכוניות ומעקמת אותן קלות‪.‬‬
‫דוגמא משיעור שעבר עם הכדור מסיבות‪.‬‬

‫לעיתיים יש מקרים במשפט שקלות דעת ואדישות עולות כדי כוונה‪.‬‬

‫אותה תוצאה אך היסוד הנפשי שונה בכולן‪.‬‬


‫אדישות יותר חמורה מקלות דעת ברף המשפטי‬
‫ההבדל בין אדישות לא מעניין לא אכפת לי בכלל התוצאה לקלות דעת – אולי בכל זאת אצליח למנוע למרות‬
‫שלא כלכך אכפת לי‪ .‬פא"ק‪ .‬פזיזות‪ ,‬אדישות‪ ,‬קלילות‪.‬‬

‫שקופית ‪:14‬‬

‫הדוגמא עם אביטל – בעילה אסורה בהכסמה‪.‬‬


‫אביטל יטען שלא היה לו יסוד נפשי לגבי הנסיבות (שהיא קטינה) ביהמ"ש היא טוען שהיה כתוב מסיבת בצ‬
‫מצווה ולכן זה יהיה מוגדר כסעיף ‪ – 1‬עצימת עיניים‪ .‬עצמת עיינך מראות את המובן מאליו‪.‬‬
‫דוגמא שניה עם סוחרי סמים‪.‬‬

‫אין נפקה מינא (לא משנה) ‪...‬‬


‫בעבירת רצח חייב להיות אלמנט הכוונה להרוג מישהו‪ .‬במקרה זה התכוונה להרוג מישהו אחר והרבה בטעות‬
‫אדם אחר ולכאורה תנסה להוריד זאת מרצח להריגה אך זה לא יעבוד‪" .‬לא משנהנפקה מינא אם המעשה‪"...‬‬

‫למחשבה הפלילית ‪ 2‬משורים‪:‬‬


‫מודעות – ידיעה‪ .‬האדם פועל‪ ,‬מתנהג בדרך כלשהי כשהוא יודע ומכיר במה שהוא עושה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫אני מודע ויודע מה אני עושה‪.‬‬

‫החלק הרגשי – יש יחס רגשי והוא בא לידי ביטוי בעבירה תוצאתית – אני רוצה שהוא ימות ו‪/‬או לא איכפת לי שהוא‬ ‫‪2‬‬
‫ימות‪.‬‬
‫האלמנט‪ :‬עד כמה אני רוצה שזה יקרה‪.‬‬
‫פזיזות קלות דעת וכוונה – בכל השלבים אנו מודעים למעשינו‪.‬‬

‫כלומר מחשבה פלילית הנה‪:‬‬


‫מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ,‬הנמנים עם פרטי העבירה‪.‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫כלומר עסקינן בידיעה בפועל‪ ,‬ידיעה סובייקטיבית של מבצע העבירה‪ ,‬זוהי הידיעה בפועל למרכיבי היסוד העובדתי‬ ‫•‬
‫הקבועים בעבירה‪.‬‬

‫בסעיף קטן (ג)(‪ )1‬עצימת עיינים‪ :‬קיימת הרחבה של יסוד המודעות‪ -‬רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או‬ ‫•‬
‫בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם‪ ,‬אם נמנע מלבררם‪.‬‬
‫הסיפור עם הדיסקוטק והמזוודה עם הסמים‪.‬‬
‫משהו נוסף למזוודה של הסמים‪.‬‬
‫אם לדוגמא במזוודה של הסמים היה ראש כרות‪ .‬האם ניתן היה לטעון עצימת עיניים בקשר לראש הכרות?‬
‫סוחר סמים א' וב' וטל‪ .‬סוחר סמים א' אומר לה להעביר מזוודה ריקה לב'‪ .‬ותקבלי מליון דולרץ היא מעבירה‬
‫ותופסים אותה ומגלים שיש סמים‪ .‬האם תוכל להגיד שלא הייתה לה מודעות לעובדה שיש סמים? לא כי מדובר‬
‫בסוחרי סמים וזה נקרא עצימת עיניים‪ .‬אם היא חשדה הייתה חייבת לברר‪( .‬אם יש ספק אין ספק)‪.‬‬
‫אם היו מוצאים ראש כרות במזוודה‪ ,‬האם היה אפשר להאשים אותה בקשר לזה? לא כי היא לא יכולה להעלות על‬
‫דעתה שמדובר בגופה בהקשר סוחרי הסמים‪ .‬אבל אם טל הייתה מעבירה מזוודה מרוצח לרוצח אז ראש כרות ניתן‬
‫היה להאשימה על כך‪.‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬

‫•‬
‫ע"פ ‪ 5612/92‬מדינת ישראל נ' בארי ואח' פ"ד מח(‪302 )1‬‬ ‫•‬
‫פס"ד שעור טלטלה בחברה הישראלית שהגדיר שוב את עבירת האונס מחדש‪.‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ארבעת הנאשמים בני ‪ 17‬בזמן האירוע הואשמו האינוס של נערה בת ‪ .14.5‬לטענת המשיבים נעשו‬ ‫•‬
‫המעשים שעליהם התלוננה הנערה‪ ,‬בהסכמתה המלאה ללא כל הבעת התנגדות וללא כל איום מצדם‪.‬‬ ‫•‬
‫המנהיג של הקבוצה שכב איתה והעביר אותה בקבוצות מקבוצת חברים לקבוצה ואמר שאם תשכב איתם זה יראה‬ ‫•‬
‫לו שהיא אוהבת אותו ויעמיק בינהם את הקשר‪ .‬כל הזמן איימו שאם תספר יוציאו דיבה רעה בקיבוץ‪ .‬החברים סגרו‬
‫אותה כמה ימים בבית בקצה הקיבוץ‪/‬מחסן ואנסו אותה בתורות כשהם טענו שהיא לא סרבה‪ .‬היא לא אמרה לא כי‬
‫היא רצתה למצוא חן בעייני החבר‪ .‬במחוזי הם יצאו זכאיים‪ .‬בעליון אמרו שזו עצימת עיניים חד משמעית‪ .‬לא יכול‬
‫להיות שיקחו בחורה צעירה ישימו אותה בחדר יעבירו אותה מיד ליד כחפץ ובסוך תגידו שזה היה בהכסמה‪.‬‬
‫•‬
‫כלומר לשיטתם לא היה להם את רכיב המודעות באשר לסירובה של הנערה לקיים עימם יחסי מין‪.‬‬ ‫•‬

‫סעיף ‪ 345‬אינוס‬ ‫•‬


‫(א) הבועל אישה‪-‬‬ ‫•‬
‫(‪ )1‬שלא בהסכמתה החופשית‪.‬‬ ‫•‬
‫סעיף זה השתנה פעמים רבות אבל ההתנהגות‪ :‬בועל‪ ,‬נסיבות‪:‬אשה‪+‬שלא בהסכמה (אי אפשר לאנוס גבר) אצל‬ ‫•‬
‫גבר זה נקרא מעשה סדום‪ .‬מה הם טענו הנערים? לא היינו מודעים לנסיבות כלומר שזה לא בהסכמתה החופשית‪.‬‬
‫•‬
‫כלומר הנערים טענו שהבעילה התבצעה בהסכמתה החופשית של הנערה‪.‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫בית המשפט קבע כי הבועלים עצמו את עיניהם על בסיס נסיבות העבירה שמהן ניתן היה ללמוד כי האדם‬ ‫•‬
‫הסביר‪ ,‬בחקותו את הנאשמים היה מבין כי עסקינן בבעילת אישה שלא בהסכמתה‪.‬‬ ‫•‬
‫כלומר הנערים למרות שטענו לכאורה כי הבעילה הייתה בהסכמה – בית המשפט בבוחנו את מכלול‬ ‫•‬
‫נסיבות האירוע קבע כי הנערים עצמו עיניהם מראות את סירובה של הנערה ואולם עצימת עניים זו הייתה‬ ‫•‬
‫משולה למודעות באשר ‪" :‬רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי‬ ‫•‬
‫שהיה מודע להם‪ ,‬אם נמנע מלבררם‪".‬‬ ‫•‬
‫היה מקרה לא דומה ממש‪ ,‬בבסיס נבטים‪ .‬הבסיס מחולק ל‪ 4‬חלקים‪ .‬הטייסות‪ ,‬מגורי משפחות‪ ,‬מגורי קצינים ומגורי‬ ‫•‬
‫חילים‪ .‬יש הפרדה מוחלטת בין כולם‪ .‬הייתה ילדה בת ‪ 14‬שגרה בשיכון המשפחות‪ .‬היא הסתובבה במגורי החיילים‬
‫וקיימה יחסי מין עם מספר חיילים‪ .‬כשהדבר התגלה‪ ,‬רצו להגיד שהחילים ביצעו בעילה אסורה בהכמסה‪ .‬החיילים‬
‫טענו שלא ידעו ולא יכלו לדעת שהיא לא חיילת בבסיס‪ .‬מדוע? היא לא אמרה לאף אחד בת כמה היא ושהיא גרה‬
‫בשיכון תוך כדי שמסתובבת בין החילים‪ .‬אחה"צ בבסיסי חיל אוויר מסתובבים על אזרחי‪ .‬הם טענו שאין להם יסוד‬
‫נפשי לדעת שהיא קטינה והטענה התקבלה‪ .‬ולכן אף אחד לא עמד לדין‪.‬‬
‫דוגמא נוספת אדם בן ‪ 30‬אשר הולך לדיסקוטק ופוגש קטינה‪ .‬האדם אינו שואל אותה לגילה‪ ,‬ואולם ידוע‬ ‫•‬
‫שעסקינן בדיסקוטק לילדי תיכון‪ :‬לימים מתברר שהקטינה היא בת ‪.15.5‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫סעיף ‪ 346‬בעילה אסורה בהסכמה‪.‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫(א) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים‪ ,‬והיא אינה נשואה לו‪ ,‬או הבועל‬ ‫•‬
‫קט ינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים‪ ,‬תוך ניצול יחסי תלות‪ ,‬מרות‪ ,‬חינוך או‬
‫השגחה‪ ,‬או תוך הבטחת שווא לנישואין‪ ,‬דינו – מאסר חמש שנים‪.‬‬
‫אם הפער לא עולה על ‪ 3‬שנים הסעיף לא רלוונטי כלומר אם היא בת ‪ 14‬והוא בן ‪ 17‬זה בסדר‪.‬‬ ‫•‬
‫עד גיל ‪ 16‬לא מתעסקים בכלל‪ .‬בגיל ‪ 16‬היא כביכול נהיית חוקית וחייב להיות קשר לדוגמא‪ :‬קיריל מקבל עבודה‬ ‫•‬
‫של מורה מחליף בתיכון אתה לא מתקרב לבנות ‪ 17‬כי יש יחסי מרות‪ .‬ואם אין יחסי מרות מגיל ‪ 16‬מבחינת הגבר‬
‫הבחורה חוקית‪.‬‬
‫•‬

‫האם ניתן יהיה להרשיע אדם זה בבעילה אסורה בהסכמה למרות שלא ידע את גילה המדויק של הקטינה?‬ ‫•‬

‫כן – עצימת עניים‪.‬‬ ‫•‬

‫מודעות מועתקת‪ ,‬מודעות השלכתית (סעיף (‪()20‬ג)(‪)2‬‬


‫אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר‪ ,‬מזה שלגביו אמור היה‬ ‫•‬
‫המעשה להיעשות‪.‬‬
‫מודעות מועתקת – לכוון את הנשק לאדם אחר ולפגוע באדם אחר‪ .‬אם אני מוכן לפגוע בערך חברתי של חיי אדם‬
‫לא משנה את מי הרגתי העיקר שהייתי מוכן להרוג בנאדם‪.‬‬

‫כלומר אם אדם מודע לעובדה שהוא הולך לעשות מעשה שיגרום נזק ל – ‪ X‬אך בפועל המעשה גורם נזק לאדם ‪,Y‬‬ ‫•‬
‫אזי ניתן להרשיעו בגרימת נזק לאדם ‪ .Y‬למרות שלכאורה לא היה לו יסוד נפשי של פגיעה באדם ‪.Y‬‬

‫ע"פ ‪ 406/72‬שניר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד כ"ח(‪234 )1‬‬


‫שניר הורשע ברצח חמותו ובניסיון לרצוח את אשתו‪ ,‬גיסו וחברה של אשתו‪ .‬לטענתו הכוונה להרוג התייחסה‬ ‫•‬
‫לאשתו ולא לחמותו ויש בטעות בזהות הקורבן כדי להפחית את עבירתו מרצח להריגה‪.‬‬

‫מדוע זה רצה מר שניר לשנות את העבירה מרצח להריגה?‬ ‫•‬


‫מדוע טען טענה זו? עבירת רצח מצריכה כוונה‪ ,‬הוא טען שכוונת התחילה שלו לא הייתה להרוג את איקס אלא את‬ ‫•‬
‫ואי ולכן ניסה להוריד את אלמנט הכוונה‪.‬‬

‫מה נפסק? נפסק בביהמ" ש שזו מודעות מועתקת‪.‬‬ ‫•‬

‫אין נפקה מינה באשר לזהות הנרצח‪ ,‬ואין נפקה מינה לעניין האחריות הפלילית אם הכוונה הפלילית היתה מכוונת‬ ‫•‬
‫במישרין אם לאו‪ .‬אין רואים כוונה פלילית כאילו הייתה מכוונת לאדם מסוים דווקא אלא לפגיעה בערך חברתי‪.‬‬
‫בעניינו הערך החברתי הוא ערך חיי אדם‪.‬‬ ‫•‬
‫מה למדנו על מודעות עד עכשיו‪:‬‬
‫מודעות = ידיעה בפועל‪ .‬אתה יודע שאתה עושה דבר בעיתי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫•‬
‫מודעות = עצימת עניים‪ ,‬חשד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫•‬
‫שנמנעים לברר‪.‬‬ ‫•‬
‫מודעות = מודעות מועתקת – לאביטל נמאס מבן‪ ,‬להעתיק מדורית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫•‬

‫מה קורה בעברות תוצאה? (יש שינויבעולם החיצון) ויש קשר סיבתי בין ההתנהגות לתוצאה‪.‬‬
‫בעברות תוצאה אנו זקוקים לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ..‬ולעניין התוצאות גם אחת מאלה‬ ‫•‬
‫כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫•‬
‫פזיזות שבאחת מאלה‪:‬‬
‫אדישות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫•‬
‫קלות דעת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫•‬
‫פא"ק‪.‬‬ ‫•‬

‫לעניין כוונה‪ ,‬ראיה מראש את התרחשות התוצאות‪ ,‬כאפשרות קרובה לוודאי‪ ,‬כמוה כמטרה לגרמן – כלומר (ניקח את מקרה‬
‫הריגול של מנבר – אשר טען נחרצות שלא רצה לגרום כל נזק למדינת ישראל‪ ...‬בית המשפט קבע ואמר שאם סייעת להקים‬
‫מפעל כימי באיראן בעבור בצע כסף הרי שאין ולא יכול להיות ספק שראית מראש את התרחשות התוצאות של נזק למדינת‬
‫ישראל כאפשרות קרובה לוודאי‪ ,‬כך שלמרות שלטענתך לא התכוונת לגרום נזק הרי לעניין היסוד הנפשי ראיית התוצאות‬
‫מראש כמוה ככוונה)‪.‬‬

‫מנבר מכר בחינניות לאיראנים חומר כימי שאיתו יכינו פצצות וישגרו אלינו סביר להניח‪.‬‬

‫מנבר טוען שלהפך‪ ,‬הוא לא רצה לפגוע בישראל אלא לעזור לישראל‪.‬‬

‫שקופית ‪:29‬‬

‫א – יש בישראל עונש מוות – לא משתמשים בו אך הוא קיים‪ .‬החוק נותן את האפשרות אבל זה מצב בעייתי‪ .‬למה למחבלים‬
‫לא נותנים עונש מוות? אם יש מחבל שיש אצלו ‪ 20‬שבויים והוא יודע שהוא יקבל עונש מוות לא משנה מה יקרה‪ .‬אוטומטית‬
‫הוא יהרוג אותם‪ .‬אם הוא יודע שיש מצב שהוא לא יקבל עונש מוות אולי הוא לא יהרוג אותם‪.‬‬

‫שקופית ‪:30‬‬

‫צבי מכוון אקדח לראש של פסטרנק‪ .‬פסטרנק חוטפת את הכדור ומתה‪ .‬האם יוכל לטעון שרצה להעביר לה וויש בשיער? לא‬
‫כי מודעות לתוצאה אפשרית כמוה הן כוונה‪.‬‬

‫שקופית ‪ :31‬פזיזות מחולקת ל‪:2‬‬

‫אדישות וקלות דעת‪.‬‬


‫המשחק הרבה פעמים‪ ,‬הוא איך אני הופך את האדישות לקלות הדעת לכוונה‪ .‬אם אהפוך אותה לכוונה האדם יקבל עונש‬
‫חמור ויש עבירות מסויימות שמצריכות כוונה‪.‬‬

‫אדישות – לא אכפת‪.‬‬

‫קלות דעת – אכפת אבל לקחתי סיכון בלתי סביר ולא הצלחתי למנוע‪.‬‬

‫הכי חמור כוונה ואז אדישות ואז קלות דעת‪.‬‬

‫שקופית ‪:32‬‬

‫‪:33‬‬

‫זהו משחק בין רשלנות לבין מודעות‪.‬‬

‫רשלנות עד ‪ 3‬שנים בכלא‬

‫מודעות – עד ‪ 20‬שנים‬

‫כאשר הוא ירה האם היה בסכנת חיים? לא‪.‬‬

‫שקופית ‪:34‬‬

‫פזיז = מודעות‪.‬‬

‫‪:35‬‬

‫רשלנות רבתי עולה לכדי מודעות‪.‬‬

‫בתוך מודעות – אדישות וקלות דעת‪.‬‬

‫פזיזות ואי אכפתיות – אדישות‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬נועה באה לעידו ומחבקת איתו ואומרת לו שקיבלה ‪ 72‬בדיני עונשים‪ .‬עידו שולף את האקח ויורה ירית שמחה‪.‬‬
‫לדאבון הלב בקו האש נמצאת מור והיא מתה‪ .‬הוא היה מודע לכך שמסכן אנשים ולכן מרשלנות זה עובר למודעות‪.‬‬

‫‪:36‬‬

‫‪:37‬‬

‫‪ :38‬קלות דעת – מודעות‪.‬‬

‫ביהמ"ש טען ‪ :‬שמר קומן לא רצה להרוג אותו בעטת לו בצוואר והוא מת‪ .‬אנחנו אומרים שזה לא רצח וזה גם לא היה‬
‫באדישות אלא בקלות דעת‪ .‬לא רצית שהוא ימות אבל בעטת בו והייתה לך מודעות‪( .‬זו לא רשלנות – מישהו שבעט לאחר‬
‫בצוואר לא ניתן להגיד שהרג אותו ברשלנות כי כשהוא בעט לו בצוואר הוא הבין שהוא עשה משהו מסוכן ומאותו רגע שהוא‬
‫הבין והיה מודע זה לא רשלנות)‪.‬‬

‫‪:39‬‬
‫‪12/03/2024‬‬

‫אבי ביצע פשע‪ ,‬נגזר עליו לשבת בכלא ‪ 6‬שנים‪ ,‬בשנה החמישית בה ישב אבי בכלא לפתע פתאום שונה העונש המקסימלי‬
‫ביחס לאותה עבירה שביצע אבי‪ .‬סטטוס נוכחי‪ :‬העונש המקסימלי הוא ‪ 3‬שנים בגין העבירה שאותה ביצע אבי‪.‬‬

‫מהו הסטטוס של אבי?‬

‫אבי ישוחרר לאלתר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬


‫הדבר לא ישפיע על אבי כלל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הדבר ישפיע על אבי ויקל עליו לבקש משפט חוזר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הדבר ישפיע על אבי ויקל עליו לבקש ערעור על התנהגות טובה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫אביפלץ הינו אזרח פקיסטני שגנב ‪ 200$‬מאזרח לבנוני במטוס של חברת אל – על שרשום בישראל‪ .‬האם ניתן להעמיד לדין‬
‫את אביפלץ בישראל?‬

‫לא‪ ,‬אבילפלץ הוא אזרח פקיסטני‪.‬‬ ‫א‪.‬‬


‫לא‪ ,‬אבילפלץ גנב מאזרח לבנוני – מדינה שאין לנו קשר מדיני איתה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כן‪( .‬מטוס ששייך לבעלות ישראלית – לא משנה איפה יטוס זה יחשב כאילו זה התרחש במדינה מטוס של‬ ‫ג‪.‬‬
‫אלעל רשום בישראל ולכן נחשב לשטח טריטוריאלי של ישראל)‪.‬‬
‫כן‪ ,‬רק אם הגניבה נעשה מעל שמי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫על מנת להרשיע אדם במשפט פלילי‪ ,‬יש צורך להוכיח את אשמתו‪:‬‬

‫למעלה מכל ספק סביר‪ ( .‬לא ניתן לחמק באופן אבסולוטי באחוזים מעבר לכל ספק סביר‪ ,‬במשפט אזרחי‬ ‫א‪.‬‬
‫זה מאזן ההסתברויות)‪.‬‬
‫בהתאם למאז ההסתברויות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בהסתברות של למעלה מ‪.95%‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מעבר להסתברות של ‪.99%‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫עם תחילת שירותה בצה"ל‪ ,‬הוצבה מיכל ביחידה במרכז הארץ בה נאלצה להתמודד עם דודי‪ ,‬מפקד מרושע ואכזר‪ .‬באחד‬
‫הערבים במהלך תורנות שמירה בבסיס‪ ,‬גמרה בליבה של מיכל החלטה לחסל את דודי‪ ,‬בשל כך החליטה מיכל לפנות אל‬
‫נינט המכשפה המתגוררת בקרבת מקום ותמורת סכום כסף נינט הסכימה להפעיל כישוף וודו שיביא לחיסולו של דודי‪ .‬האם‬
‫ניתן לדעתכם להעמיד את מיכל לדין בגין עבירת נסיון לרצח?‬

‫כן‪ ,‬אם היא האמינה שהכישוף יפעל אזי מתקיים היסוד הנפשי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לא‪ ,‬מכיוון שעם כישוף לא ניתן להרוג אדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫שתי התשובות אינן נכונות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫הניחו עתה שמיכל החליטה לחסל את דודי באמצעות הוספת קוביות סוכר מורעלת לכוס הקפה שהכינה לו עם הגיעו למשרד‬
‫בבוקר‪ .‬למזלו של דודי (ולרוע מזלו של מיכאל קצין השלישות בבסיס) בטרם הספיק דודי לשתות את הקפה‪ ,‬שתה מיכאל‬
‫מהכוס עד תום‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מת מיכאל בו במקום‪ .‬במה ניתן להאשים את מיכל?‬

‫גרימת מוות ברשלנות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬


‫הריגה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נסיון לרצח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫רצח‪( .‬מודעות מועתקת – בדיוק הדוגמא שבה ניב מכוון אקדח לראשו של אביב‪ ,‬אביב מוריד את הראש‬ ‫ד‪.‬‬
‫והכדור פוגע בצבי והוא מת‪ .‬לכאורה‪ ,‬עורך דינו של ניב יגיד שרצח זה אלמנט שמצריך כוונה אבל המשחק במודעות‬
‫מועתקת הוא שאם יש לך נכונות לפגוע בערך חברתי מסוג חברתי (באותו יסוד נפשי) לא משנה אם פגעת בבנאדם‬
‫הספציפי או באדם אחר)‪.‬‬

‫אבי הכה נמרצות את פרויקה‪ .‬פרויקה התעלף והובל לביה"ח‪ .‬במהלך הטיפול הרפואי אותו קיבל פרויקה אשר נעשה בתום‬
‫לב ובמיומנות רגילה הלך פרויקה לעולמו בשל טעות של הרופא המטפל‪ .‬האם ניתן להאשים את אבי במותו של פרויקה?‬

‫א‪ .‬כן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרט ‪ ,‬הדגם‪ ,‬הסבר – סעיף ‪ ,309‬כן‪.‬‬
‫גרימת מוות – מהי‬
‫[א‪ .309 ]219/‬בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר‪ ,‬אף אם מעשהו או מחדלו‬
‫לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר‪:‬‬
‫(‪ )1‬הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק‪ ,‬ואין נפקא‬
‫מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות‪ ,‬שאם לא נעשה‬
‫כן ‪ -‬לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;‬
‫(‪ )2‬גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או‬
‫אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;‬
‫(‪ )3‬באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו‪ ,‬כשהמעשה נראה לנפגע‬
‫כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;‬
‫(‪ )4‬במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו‬
‫גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;‬
‫(‪ )5‬מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות‪ ,‬אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג‬
‫או של אדם אחר‪.‬‬

‫האם ניתן להרשיע אדם ברצח כאשר היסוד הנפשי שלו הוא רשלנות?‬
‫א‪ .‬כן‪.‬‬
‫ב‪ .‬כן בנסיבות מסויימות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא‪ .‬אין קשר בין רשלנות לבין רצח (חד משמעית)‪ .‬גם אין דבר כזה הריגה ברשלנות‪ .‬הריגה זה מתוך מודעות‪,‬‬
‫רשלנות – האדם לא מודע לכך שעושה דבר רע‪ .‬יש גרימת מוות ברשלנות‪.‬‬

‫רובי התבקש ע"י סוחר סמים מספר ‪ 1‬בעירו להעביר מזוודה ריקה לסוחר הסמים מספר ‪ 2‬בעירו‪ .‬סוחר הסמים ‪ 1‬אמר‬
‫לרובי שכאשר הוא יעביר את המזוודה הוא יקבל מסוחר הסמים ‪ 2‬הוא יקבל ממנו (‪ )2‬מליון‪ .$‬רובי הרים את המזוודה‬
‫הכבדה ובדרכו לסוחר סמים ‪ , 2‬נעצר ע"י המשטרה‪ .‬האם רובי יוכל לטעון שאין לו אחריות פלילית ויסוד נפשי להמצאותם של‬
‫סמים במזוודה האמורה‪.‬‬

‫א‪ .‬כן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא‪ .‬פס"ד בארי – עצימת עיניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אף תשובה לא נכונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שתי התשובות נכונות‪.‬‬
‫פרט הסבר ונמק‪.‬‬

‫מצגת צדדים לעבירה (שיעורים ‪ 9 +‬ו‪.)10‬‬

‫עבירה בדרך כלל לא מתבצעת לבד‪ ,‬לדוגמא שוד בנק מתוחכם‪ .‬בתאל היא המוח‪ ,‬אינדיס היא הצופה השומרת‪ ,‬לינה‬
‫הנהגת‪ ,‬דניאל זו שאוחזת בנשק ומאיימת על השומר‪ ,‬דורין פורצת את הכספת‪ ,‬מזל מחביאה השלל לאחר המעשה‪ .‬בעצם‬
‫כולם איכשהו שותפות לעבירה באיזשהו אופן‪ ,‬האם כולן מקבלות את אותו עונש? האם מישהי תקבל עונש חמור יותר?‬
‫סיטואציה נוספת‪ :‬אביב הוא ילד מפגר וניב הוא פושע מתוחכם שרואה את אביב ואומר לו שיעלה למעלה למרזב ויפתח לו‬
‫את הדלת זה הבית שלו (כדי לפרוץ)‪ ,‬אביב עושה זאת ומתברר שניב פורץ ומרוקן את כל הבית‪ .‬האם אביב אשם? לא‪ ,‬זה‬
‫נקרא מבצע באמצעות אחר – לאחר אין מודעות (למשדל יש מודעות – דורין חברה של פופי ולדאבון ליבה של דורין לפופי‬
‫יש היסטוריה מאוד מסיבית בכתה הוא מגה דינמי ☺ ולפני שהוא יצא עם דורין הייתה לו את הזכות לצאת עם נועה‪ .‬דורין לא‬
‫מרוצה מהמשולש ולכן מחליטה לכן חופרת ללא הפסקה לפופי שיהרוג את נועה‪ .‬היא נוטעת בליבו של פופי את הרעיון‬
‫לחסל את נועה ובסופו של דבר פופי שמוכן לעשות הכל בשביל שדורין תפסיק לחפור הוא הורג את נועה‪ .‬פופי – יודע מה‬
‫הוא עושה‪ ,‬דורין משדלת את פופי‪ .‬שידול להבדיל ממבצע באמצעות אחר‪ ,‬למשודל יש מודעות והוא יכול לבחור אם לבצע או‬
‫לא‪ .‬במצבע באמצעות אחר אין לו מודעות – ואין לו בחירה ויסוד נפשי‪.‬‬

‫אם יש כומר שמתיר דמה של אוכלוסיה מסויימת ולאחר חצי שנה מישהו מקהל היעד שהקשיב קם ועושה מעשה‪ ,‬האם ניתן‬
‫להאשים את הכומר בשידול? אדם שכותב ספר שמתיר לרצוח‪ ,‬האם הוא משדל?‬

‫מהם הצדדים לעבירה?‬

‫מבצע העבירה עצמו – בדרך כלל אדם שמבצע את העבירה לבד בלי הפרעות ואנשים סביבו‪ ,‬לדוגמא‪ :‬קארין רוצה‬ ‫•‬
‫לבצע שוד מזויין‪ ,‬גונבת אקדח נכנסת לבנק לבד‪ ,‬דופקת לקופאית כדור בראש לוקחת את השלל ובורחת עם האופנוע‬
‫שלה‪ .‬איש לא עזר וסייע לה (אין כמעט כאלו עבירות)‪.‬‬
‫מבצע בצוותא – מספר אנשים המשתפים פעולה בביצוע העבירה‪ .‬לדוגמא‪ :‬ליז דומה לעדן‪ ,‬עדן מתעצבנת ולוקחת‬ ‫•‬
‫איתה ‪ 5‬חברות וכל אחת מהחברות אוחזת בגפה אחרת של ליז ועדן מפוצצת לה את הצורה במכות‪ .‬כולן מבצעות‬
‫בצוותא כשההתיחסות למבצע בצוותא ‪ -‬הסתכלות על מבצע העבירה כתמנון רב זרועות – כל זרוע אחראית על דבר‬
‫אחר (תפקיד)‪.‬‬
‫מבצע באמצעות אחר – שלאחר אין מודעות‪ .‬וזה להבדיל ממשל‪:‬‬ ‫•‬
‫משדל – משידול שיש למשודל יסוד נפשי – מודעות‪.‬‬ ‫•‬
‫מסייע – אדם שהוא בקטנה‪ ,‬המשחק הוא תמיד כעורך דין בין מסייע לבין מבצע בצוותא‪ ,‬כי מסייע מקבל חצי עונש!!!‬ ‫•‬
‫מבצע בצוותא מקבל עונש מלא‪( .‬מבצע בצוותא שווה למבצע העבירה מבחינת העונש)‪.‬‬

‫מבצע‪:‬‬

‫◼ בעבירות פשוטות נעברת עבירה פלילית ע"י מבצע אחד ישיר שאינו מושפע מאף אחד‪.‬‬
‫◼ מבצע זה שבלבו התקיים היסוד הנפשי הדרוש להרשעה‪ ,‬הוא זה שמילא בהתנהגותו אחר הרכיב ההתנהגותי‬
‫שבעבירה ובנסיבות שבה‪ .‬במידה שעסקינן בעברת תוצאה הוא זה שגרם בהתנהגותו להתרחשות התוצאה‪.‬‬
‫◼ כך שבמקרה זה מבצע העבירה ראה בביצועה את ענינו שלו העבירה התגבשה בליבו ללא השפעתו החיצונית של‬
‫אדם אחר‪ ,‬מבצע העבירה לא זכה לכל עזרה סיוע פיזי או עידוד רוחני בזמן ביצוע העבירה או בעת ההכנה‬
‫לעשייתה‪( .‬סוליקו לגמרי לבד)‪.‬‬

‫◼ במציאות העברות מורכבות הרבה יותר ברוב העבירות מעורבים שני אנשים או יותר בעת ביצוע העבירה (מבצעים‬
‫בצוותא)‪.‬‬

‫◼ ההבחנה בין המעורבים בעבירה היא על פי מידת תרומתם להגשמת העבירה‪.‬‬

‫◼ קיימים שותפים ישירים – המבצעים בצוותא‪.‬‬

‫סעיף ‪( :29‬א) מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר‪.‬‬ ‫◼‬
‫(ב) המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה‪ ,‬הם מבצעים בצוותא‪ ,‬ואין נפקה מינה אם כל‬ ‫◼‬
‫המעשים נעשו ביחד‪ ,‬או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר‪.‬‬
‫(ג) מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על ידי אדם אחר שעשהו ככלי בידיו‪ ,‬כשהאחר היה‬ ‫◼‬
‫נתון במצב כגון אחד מהמצבים הבאים (רשימה בלתי סגורה יכול להיות שיש עוד מצבים שלא מופיעים פה וזה חל‬
‫עליהם)‪ ,‬כמשמעותם בחוק זה‪:‬‬
‫(‪)1‬קטינות או אי שפיות הדעת‬ ‫◼‬
‫(‪)2‬העדר שליטה‬ ‫◼‬
‫(‪)3‬ללא מחשבה פלילית‬ ‫◼‬
‫(‪ )4‬טעות במצב הדברים‬ ‫◼‬
‫(‪ )5‬כורח או צידוק‬ ‫◼‬
‫(ד) לענין סעיף קטן (ג) אם העבירה מותנית בעושה מיוחד‪ ,‬יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד‬ ‫◼‬
‫מתקיים באדם האחר בלבד‪.‬‬

‫גניבה ממעביד להבדיל מגניבה רגילה יותר חמורה‪ .‬סיטואציה‪:‬‬


‫מיטל עובדת בבנק‪ ,‬מגיע אוהד השודד האכזר ואומר לה‪ " :‬אני צריך שתעבירי לי מיד את הכסף שנמצא בכספת"‬
‫(לבוש מדים והכל בדקה תעודה ברפרוף‪ )...‬אוהד לא עובד בבנק ניתן להאשים אותו בגניבה רגילה עד ‪ 3‬שנים‪ ,‬היא‬
‫עובדת בבנק אבל לא ניתן לעבוד איתה כי לא היה לה מושג‪ ,‬בעניין סעיך קטן (ג) ניתן להאשים את אוהד בגניבה‬
‫ממעביד‪ .‬העושה המיוחד – מיטל עובדת הבנק‪ .‬אדם – אוהד‪.‬‬
‫אוהד נכנס בנעליה של מיטל ולמרות שאוהד איננו עובד הבנק ניתן יהיה להאשים אותו בגניבה ממעביד‪.‬‬

‫השותפים העקיפים‪:‬‬

‫נוטלים חלק עקיף בביצוע העקרי של העבירה‪ ,‬אלה הם המשדלים (סעיף ‪ )30‬והמסייעים (סעיף ‪.)31‬‬

‫המשדל מקבל את מלוא העונש מכיוון שלמשדל יש את אותה נכונות לפגוע בערך החברתי כמו למבצע עצמו‪ ,‬אם לדוגמא‬
‫דורין משדלת את פופי לרצוח את שושה אז יש לה את הנכונות לפגוע בערך בדיוק כמו שיש לפופי!!! המשדל אמור לנטוע‬
‫במוחו‪/‬ליבו של המשודל (מבצע) את הרעיון‪.‬‬

‫המסיע מקבל רק מחצית מהעונש של המבצע בצוותא!!! מחצית – הכוונה חצי מהעונש המקסימלי ולא חצי מהעונש של‬
‫המבצע)‪.‬‬

‫במקרה של רוזי נגיד שהאמא שידלה את הסבא לרצוח את הילדה ולכן קיבלה עונש זהה (עונש זה בלבד – מאסר עולם)‪.‬‬

‫סעיף ‪ :30‬שידול‪:‬‬

‫המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע‪ ,‬בעידוד‪ ,‬בדרישה‪ ,‬בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ‪ ,‬הוא משדל‬
‫לדבר עבירה‪.‬‬

‫סעיף ‪ :31‬מסייע‪:‬‬

‫מי אשר‪ ,‬לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה‪ ,‬עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע‪ ,‬להקל עליו או לאבטח אותו‪,‬‬
‫או למנוע את תפיסת המבצע‪ ,‬גילוי העבירה או שללה‪ ,‬או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבריה הוא‬
‫מסייע‪.‬‬

‫הקלאסיקה של הסיוע זה אם זה או לפני או אחרי‪ .‬נגיד הכנת דרך מילוט ‪ -‬לפני החבאת שלל – אחרי‪ .‬בדרך כלל אין בעיה‬
‫וזה מוגדר כסיוע‪ .‬אם זה נעשה במקביל יש בעיה‪.‬‬

‫קיימת חשיבות עצומה להבדלים בין הצדדים לעבירה נוכח העובדה שבגין סיוע מקבלים אך ורק מחצית העונש‪ ,‬ואילו‬
‫המשדל והמבצע בצוות מקבלים את מלוא העונש הקבוע בחוק (סעיף ‪)32‬‬

‫לפני תיקון ‪ 39‬המשדל היה מקבל מחצית העונש והמסייע היה מקבל את העונש המלא‪" .‬מה לי מבצע מה לי מסייע" אך‬
‫לאחר התיקון המסייע מקבל רק חצי מהעונש‪.‬‬

‫סעיף ‪ ,32‬עונש של סיוע‪:‬‬


‫הסיוע לעבור עבירה‪ ,‬עונשו – מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי‪ :‬ואולם (אלא) אם נקבע לה‪-‬‬

‫שנה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬עונש מיתה או מאסר עולם חובה – עונשו מאסר עשרים‬

‫(‪ )2‬מאסר עולם – עונשו מאסר עשר שנים‪:‬‬

‫(‪ )3‬עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי‪:‬‬

‫תהא עונש מזערי‪.‬‬ ‫(‪ )4‬עונש חובה כלשהו – הוא יהיה העונש המירבי‪ ,‬ומחציתו‬

‫אם יש תקיפת שוטר זה מחודש עד ‪ 3‬שנים‪ .‬ואם זה נסיון זה ‪ 0‬עד ‪ 3‬שנים‪.‬‬

‫אם זה סיוע לתקיפת שוטר משבועיים עד ‪ 3‬שנים‪( .‬חצי מחודש)‪.‬‬

‫אחריותם של השותפים העקיפים היא מעין "אחריות נגזרת" מביצוע העברה המושלמת ע"י המבצע‪ .‬כך שאם אין‬
‫עבירה עיקרית אין עבירה נגזרת‪ .‬לכל אחת מצורות השותפות לעבירה יסודות עובדתיים ונפשיים משלה‪ .‬אם מילא אדם‬
‫אחרי שני היסודות‪ ,‬הוא הפך לצד בעבירה וישא באחריות לביצועה‪ ,‬גם אם לא מילא בפועל את מלוא הרכיב ההתנהגותי‬
‫באותה עבירה מושלמת‪.‬‬

‫◼ לדוגמא ‪ :‬נהג רכב המביא שודדים לבנק – הוא מסייע ויישא במחצית העונש הקבוע לעבירת השוד‪.‬‬

‫◼ קיימים הבדלים עליהם נעמוד בין הביצוע בצוות לבין הסיוע (החשיבות היא כאמור בסוגיית העונש) בנוסף נעמוד על‬
‫ההבדלים בין המשדל לבין המבצע באמצעות אחר‪.‬‬

‫◼ יש לציין כי יתכן שאותו אדם יישא בשתי תוויות לדוגמא ‪ :‬אדם יכול להיות מבצע ומשדל או משדל ומסייע‪.‬‬

You might also like