Professional Documents
Culture Documents
מטרת הענישה היא להרתיע.
ההרתעה קיימת משחר ההיסטוריה למען יראו וייראו ולא רק כדי להעניש את העבריין ,הם רוצים
להראות לסביבה את העונש כדי שהם יפחדו לעשות את אותה העבירה.
אפלטון טען שלא מענישים עבריין בגלל שהוא פגע אלא בכדי להרתיע את הסביבה מלחזור על
מעשים דומים (למען יראו ויראו).
תומס הובס טען שמטרת הענישה היא להטיל אימה ובאופן זה להרתיע את הרשעים.גישה זו
מתבוססת על רציונליות ,כלומר שיקולי רווח והפסד .אם אני יודעת שהעונש חמור אחשוב שוב אם
זה כדאי לי או לא.
בנתהאם טען שההרתעה היא מטרת הענישה היחידה שיש לה צידוק מוסרי ,ולדעתו המניע העיקרי
של בני אדם לכל פעולה הוא שאיפה למקסימום סיפוק ועונג ומינימום סבל .הנחת היסוד שלו היא
שהאדם הוא יצור רציונלי המשתמש בשיקולי רווח והפסד .הוא טען גם שאם הרווח הצפוי אינו
מצדיק את העונש ,אז יירתע העבריין מביצוע העבירה ולכן העונש צריך להיות חמור מהרווח במטרה
להפוך את העבירה לאטרקטיבית פחות.
ככל שהחוק הופנם יותר באוכלוסייה ,ככל שהחוק מובן יותר כך צריך פחות הרתעה וההפך .כאשר
האוכלוסייה מבינה את הרציונל של החוקים בלי תלות בשוטר חיצוני .ככל שאנחנו גדלים ומתפתחים
נוצר בתוכנו שוטר פנימי שמקנה לנו מוסר ,מצפון וערכים .השוטר הפנימי הזה מתפתח אצל כל אדם
ואדם בצורה שונה תלוי בסביבה בה הוא גדל ,הנורמות והחוקים של מה מותר ומה אסור מושרש
באופן הדרגתי .השוטר הפנימי הוא מעין מחסום שנוצר בתוכנו שעוצר אותנו מלבצע את המעשה
האסור גם כשאין אף אחד שיעצור אותי ,התלות בשוטר החיצוני פוחת .לכן יש פחות צורך בהרתעה,
באיום ובעונשים כי יש בתוכנו משהו פנימי -קול שפוי שעוצר אותנו.
כאשר הגבולות לא ברורים ,יש בלבול וחוסר עקביות יש יותר צורך לשוטר החיצוני.
המודל של רנגר רומטוויט -רמות הפנמת נורמות
כאשר נורמה מופנמת ברמה נמוכה אין הבנה של למה יש חוקים ומה המשמעות שלהם ,הפחד
מעונש יהיה דומיננטי ושם נצטרך הרתעה ,לעומת זאת כאשר הנורמה מופנמת בצורה עמוקה אז
פחות נהיה זקוקים להרתעה.
1
.
סוגי עבירות
עבירות אינסטרומנטאליות -העבירה משמשת רק כאמצעי והמטרה היא הרכוש המושג באמצעותה.
דוגמה -עבירות רכוש ,פריצה ,שוד וגניבות .כשאין לעבירות אלו הרתעה -הן מתגברות.
עבירות אקספרטיביות -עבירות המבטאות רגש בעל עוצמה גבוהה ,מעשה העבירה שמשיג סיפוק
או מפיג מתח רגשי ,הוא המטרה .דוגמה -תפס את אשתו בוגדת ורצח או פגע באשתו ובפרטנר .היא
פועלת מתוך הרגש ,ופחות על השכל הישר ושיקולים.
ההרתעה יעילה מאוד בעבירות אינסטרומנטליות שמתגברות כשאין הרתעה ,אבל היא כמעט
ולא משפיעה על עבירות אקספרסיביות-רגשיות.
ההרתעה מתבססת על
היגיון -על רווח מול הפסד.
ברגע שזה לא מתבסס-
ההרתעה לא רלוונטית .לכן
זה לא יהיה רלוונטי לרוב
בעבירות אקספרסיביות.
ההבדל בין המערכת
הרציונלית לרגשית -זה מה
שיעשה את ההבדל בין
יעילות ההרתעה.
מחקרו של שוהם -מצא כי
עונש המאסר על תנאי
הרתיע יותר את בעלי
העבירות האינסטרומנטליות
(עבירות למען תועלת)
מאשר את בעלי העבירות
האקספרסיביות (עבירות
מתוך רגש).
סלין -בחן את העונש החמור ביותר שקיים כיום -עונש המוות ובדק את מידת ההרתעה שלו .הוא בחן
את שיעור הרציחות במדינות שהתקיים בהם עונש מוות לעומת מדינות שביטלו אותו ,ולא מצא הבדל
בשיעור מעשי הרצח .הוא גם השווה את שיעורי מעשי הרצח במדינות בארהב ובאירופה לפני ביטול
עונש המוות ולאחריו -ושוב לא מצא הבדל.
מסקנותיו -אין בעונש המוות הרתעה מפני ביצוע רצח .חוקרים רבים הסיקו מסקנות זהות לשל סלין.
קרימינולוגים בכירים ביותר בארה"ב הגיעו למסקנות חד משמעיות -הוצאות להורג אינן מפחיתות את
מספרי מקרי הרצח .רובם הכולל שלל את אפקט הפחד של עונש המוות .הם שללו את אפקט הפחד
שהעונש המרתיע ביותר מונע עבירות רצח .לא רק שעונש מוות לא מצליח להרתיע ,ישנן אפילו
מדינות שבהן יש עונש מוות -שנמצאו בהן יותר מקרי רצח ממדינות שאין עונש מוות.
הטיעון של ההרתעה -אינו עומד במבחן המציאות .לטעון שעונש מוות הוא מרתיע -לא מצליח לשרת
את המטרה שלשם כך הוא נקבע.
מחקר של פילפוטס ולנקוקי בדק מה הסבירות של אדם לחזור על פשיעה -רצידביזם.
מסקנות-העונשים החמורים ביותר הם אלו שמעודדים חזרה לפשע .מי שקיבל עונש קנס -יכול להיות
שמהתחלה העבירה הייתה יותר פשוטה -לא בא מעולם העבריינות הכבדה ,ומי שקיבל מאסר בפועל
יכול להיות שיש לו אורח חיים עברייני-ולכן יתקיים רצידיביזם יותר גבוהה.
ביקורת על המחקר
. 1העבריינים שנשפטו למאסר בפועל הם עבריינים שעברו עבירות הרבה יותר חמורות מאשר אלו
שנשפטו לקנס ולכן סיכוייהם גבוהים יותר לחזור לפשע.
. 2המחקר לא מבחין בין עבריינים שזו העבירה הראשונה שלהם ,לבין עבריינים בעלי רישום פלילי.
. 3החוקרים במחקר התייחסו לכל קשת הגילאים ולא עשו הפרדה והבחנה בין גילאים.
מחקרו של וולט -עבירות תנועה
מסקנה ע"פ הנתונים -העונש המרתיע ביותר היה הקנס כי הרצידביזם שלו הכי נמוך.
.1ככל שגיל העבריין היה צעיר יותר ,המעצר הרתיע הכי פחות.
.2אצל אסירים בעלי עבר פלילי של 5עבירות ויותר בכל סוגי העונשים -הרצידיביזם היה גבוה מאוד
ללא קשר לסוג העונש .הסבירות שיחזור לעבירה -גבוה .סוג העונש כבר אינו משחק תפקיד .ממצאי
המחקר מצביעים כי גילו של העבריין והעבר הפלילי שלו קובעים יותר את הרצידיביזם מאשר את סוג
העונש וחומרת העונש .העבריין הרצידיביסט ,זה שחוזר ויוצא מהכלא ,נענש כל פעם מחדש-
ההרתעה כמעט ולא מופעלת .הסבירות שיחזור לפשיעה גבוהה מאוד ,לא משנה איזה עונש יינתן לו.