‫פילוסופיה פוליטית‬

‫‪09/11/08‬‬

‫אינדיבידואליזם מתודולוגי‪ ,‬המתודולוגיה של המסורת האמנתית –‬

‫המסורת החוזית‪.‬‬

‫ההנחה המאוד פשוטה‪ ,‬כמעט מדעית‪ ,‬שהפילוסופיה הפוליטית‬

‫המערבית בד"כ מניחה שחברה היא אוסף של אינדיבידואל‪ .‬וכל‬
‫האמיתות אודות חברה נתונה אינן אלא סך האמיתות הרלוונטיות‬
‫אודות האינדיבידואלים שמרכיבים אותה‪.‬‬

‫בשביל להבין מדוע המדינה היא לגיטימית (מה שהפילוסופיה‬

‫הפוליטית מנסה לעשות‪ ,‬להסביר מה הסמכות של המדינה‪ ,‬כולל‬
‫משטרה ובתי משפט ומאיפה היא באה)‪ ,‬האינדיבידואליזם‬
‫המתודולוגי אומר שיש לפנות אל היחידים שמרכיבים את החברה‬
‫שבה יש לגופים האלה סמכות‪ .‬למה טוב ומשתלם לאינדיבידואלים‬
‫האלה שגופים כמו ממשלה‪ ,‬משטרה‪ ,‬בתי משפט‪ ,‬ישלטו בהם‪.‬‬

‫בד"כ הפילוסופיה האמנתית שמשתמשת באינדיבידואליזם‬

‫המתודולוגי מבקשת לדמיין מצב ללא מוסדות פוליטיים וחברה‬
‫בכלל‪ ,‬מספרת איך נראה המצב‪ ,‬קוראת לו "המצב הטבעי"‪ ,‬מונה את‬
‫חסרונותיו הרבים ולאחר מכן מסבירה איך המדינה והחברה משפרות‬
‫את איכות החיים של הפרטים במצב הטבעי‪.‬‬

‫ברור לחלוטין שבשביל שהאדם יוכל לממש את עצמו‪ ,‬לפי אריסטו‪,‬‬

‫הוא צריך לחיות בחברה‪ .‬אך המימוש העצמי אצל אריסטו נעשה‬
‫באופן מבודד לחלוטין‪.‬‬

‫למה אנחנו צריכים מדינה לפי לוק? הזכויות הן מולדות‪ ,‬ולכן‬

‫לא צריך מדינה שתעניק את הזכות לחיים‪ .‬אלא שאנחנו צריכים‬
‫מדינה שתגן עלינו מהנטייה שלנו להעדיף את עצמנו על פני‬
‫אחרים‪ ,‬שיכולה להביא למצב של מלחמה‪.‬‬
‫מרגישים סבילים ביחס לחוק ומנסים למקסם את הרווח שלנו‬
‫מהקהילה המדינית ולהקטין את התשלום שלנו לטובת הקהילה‪.‬‬

‫הפילוסופיה ההגליאנית תגיד שזה תיאור לא נכון באופן רדיקלי‬

‫של המציאות‪ .‬הקהילה האנושית היא קהילה תורמת שרוצה להצליח‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה המוסרית שלנו היא לא מין אגואיזם מתפשר‪ ,‬לא‬
‫מערך נורמות כפוי‪ ,‬אלא יש לתפוס את החוק כמסדיר את שיתוף‬
‫הפעולה כמשהו שמעצים אותנו והופך אותנו למה שאנחנו‪ .‬לכן‬
‫אנחנו מזדהים עם החוק‪.‬‬

‫הטענה השלישית של פנר‪ ,‬הפילוסופיה המוסרית של רולס היא חלק‬

‫מהקונספציה השגויה שהוא יורש מהובס ומלוק‪ ,‬פילוסוף אמנתי‪,‬‬
‫שותף לתמונה המעוותת של הפילוסופיה האמנתית‪.‬‬
 ‫כעת נתמודד עם הטענות של פנר‪.‬‬

‫בעצם הפילוסופיה האמנתית רגישות לכל התימות שמועלות‬

‫בפילוסופיה ההגליאנית‪ .‬נגן על התיאוריה האמנתית‪ ,‬בה נעסוק‬
‫מהשבוע הבא‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה המוסרית שעומדת ביסוד הפילוסופיה האמנתית מכירה‬
‫באינטרס העצמי כאחד מהמניעים המרכזיים שמסבירים את ההתנהגות‬
‫האנושית‪ .‬אנחנו יצורים אנוכיים‪ .‬אנחנו דואגים לעצמנו‪ .‬אבל –‬
‫למרות העובדה הזאת‪ ,‬אנחנו מסוגלים להתגברות עצמית‪ ,‬לצאת‬
‫מגבולות האינדיבידואליות שלנו ולתרום לזולת תרומה שמניעה‬
‫אלטרואיסטי לחלוטין מצד אחד‪ ,‬ומצד שני אנחנו יכולים להתגבר‬
‫על האגוצנטריות שלנו‪ .‬מדובר בפסיכולוגיה דואליסטית – אנחנו‬
‫דואגים גם לעצמנו‪ ,‬אבל מאידך רגישים לצרכי ואינטרסי הזולת‬
‫ברגעים מסוימים‪.‬‬

‫הובס לא יסכים עם זה‪ .‬בכ"ז יש מאמרים של מייקל וולצר על כמה‬

‫דברים‪ ,‬וגם בפרק ‪ 14‬הובס אומר שללא המסגרת המדינית‪ ,‬החיים‬
‫יהיו לא אנושיים‪-‬בהמיים‪ .‬החיים יהיו נטולי ידע בכלל וידיעה‬
‫גיאוגרפית בפרט‪ ,‬ללא היסטוריה‪ ,‬אומנות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬חברה‪ .‬רואה‬
‫במסגרת המדינית תנאי להשגת ערכים אנושיים כלליים‬
‫אוניברסליים‪.‬‬

‫לאנשים אכפת מערכים של צדק‪.‬‬

‫התמונה האמנתית עובדת כך‪ :‬ברור ששיתוף פעולה הכרחי ליצירת‬

‫תרבות וכו'‪.‬‬
‫בכדי שנוכל לשתף פעולה כדי ליצור ערכים‪ ,‬נצטרך איזושהי תורה‬
‫של צדק שתאפשר לנו לחלק את אותם ערכים נלווים לפרויקט‬
‫האנושי‪ ,‬כי אחרת לא נוכל לשתף פעולה‪ .‬אנחנו מסוגלים לשתף‬
‫פעולה ומדובר בדבר אנושי‪ ,‬אך לא נצליח לשתף פעולה לולי אמנה‬
‫חברתית שתחלק את אותם ערכים סובייקטיביים ששיתוף הפעולה הזה‬
‫מוליד גם כן‪ ,‬כמו כסף וכבוד‪ ,‬שכן עליהם תמיד נתחרה‪.‬‬

‫‪16/11/08‬‬

‫הובס‬

‫הכלכלה המודרנית ע"פ גוטהיר על הובס – המרכזיות של הובס היא‬

‫בקבלת ‪ 3‬הנחות‪:‬‬
‫‪.1‬ערך = תועלת = אושר = סיפוק סובייקטיבי‪ .‬לא נאמר‬
‫אושר‪ ,‬אלא תועלת‪ ,‬והתועלתנות היא אושר‪.‬‬
‫‪.2‬רציונליזם היא חתירה למקום = ראציונל = מקסום‪,‬‬
‫אדם רציונלי ממקסם את הערך‪.‬‬
 ‫‪.3‬ההעדפות של האדם לא אלטרואיסטיות – האדם לא‬
‫מתעניין באינטרס של האחר‪.‬‬

‫רציונליזם – סיפוק ההעדפה‪.‬‬

‫אין לנו שום העדפה שנוגעת אותנטית בזולת‪ .‬כאשר יש לנו‬
‫אינטרסים הנוגעים לזולת זה נגזרת של אינטרס אישי‪.‬‬

‫התפיסה הזו נובעת מתוך התפיסה המכניסטית שהאדם הוא אובייקט‬

‫בטבע שמנסה לשמר את עצמו‪.‬‬

‫מדוע ההנחות אלו חשובות לפילוסופיה פוליטית?‬

‫הזכות להגנה עצמית נובעת מהזכות של האדם לשמור על האינטרסים‬
‫שלו – האדם המגן על עצמו הוא זרוע ביצוע של המדינה – זוהי‬
‫התפיסה הקהילתנית‪.‬‬
‫הזכות קיימת בהקשר של מדינה‪.‬‬
‫הפילוסופיה המדינית צריכה לקחת בחשבון שהאדם רוצה לדאוג‬
‫לאינטרסים שלו – צריך לקיים מסגרת מדינית שתדאג לכלל –‬
‫כלומר לזכויות הלגיטימיות של האדם‪ ,‬כלומר האינטרסים‪ .‬לפי‬
‫זה‪ ,‬תהיה טעות מוסרית להתייחס לאדם – לא כאמצעי אלא‬
‫כסוביקט‪ ,‬כאשר האדם הזה משתמש במוסריות לרווחתו‪ ,‬טעות‬
‫מוסרית להיות אלטרואיסט בעולם של אגואיסטים‪.‬‬

‫ההנחות האלו על האינטרסנטיות של האדם חשובות בפילוסופיה‬

‫פוליטית – כדי שתגן על זכויותיהם של האדם שמנוצל ע"י אנשים‬
‫אינטרסנטיים גם אם יש אנשים אלטרואיסטים – יש לקבל את ההנחה‬
‫הזאת כדי להגן עליהם‪.‬‬
‫התפיסה הקהילתנית רואה את הזכויות כנגזרת מהאינטרס הציבורי‪,‬‬
‫התפיסה של הובס קושרת את הזכות לאינטרס האישי של הפרט‪.‬‬

‫כדי להגן על התפיסה המוסרית הפילוסופים התנגדו לטענה ‪.II‬‬

‫הפילוסופים הללו טענו שאדם גם פועל לשם מוסר ולא רק לשם‬
‫תועלת‪ .‬ישנם פילוסופים המתנגדים לטענה שהאדם פועל רק תוך‬
‫האינטרס העצמי‪.‬‬

‫הובס‪ :‬נצא מנקודת הנחה שכולם אגואיסטים – השוני היחיד שיכול‬

‫להיות ביניהם הוא ביכולת לקדם את האינטרס האישי שלהם – ובכן‬
‫אין הבדל מהותי – מכאן שכל בני אדם שווים באופן טבעי‪.‬‬

‫במצב הטבעי‪ ,‬ללא חברה‪ ,‬אדם צריך להישמר מכל סיכון ולכן מכל‬
‫אדם ולכן בכל רגע נתון מנסה לצבור כוח על פני אחרים – ולכן‬
‫בנקודה הזאת ברצון ובצורך להגנה עצמית‪ ,‬אנו שווים‪.‬‬
‫במצב הטבעי לא מאפשר התפתחות אנושית תרבותית – כי במצב הזה‬
‫נהיה בחוסר ביטחון תמידי – וכל החיים יופנו להגנה עצמית ע"י‬
‫מלחמה‪ ,‬אנרכיה‪.‬‬
‫כי כאשר שני בני אדם רוצים באותו דבר – יהיה להם סיבה לשעבד‬
‫זה את זה או להילחם‪ ,‬ומכיוון שתמיד יש סיכוי שתרצה באותו‬
‫דבר כמו שאני רוצה – סיבה לראות את השני כאויב‪.‬‬
‫מלחמה לא רק לחימה בפועל אלא תודעה של סיכון לחימה גם אם יש‬
‫סטטוס קוו – מאזן אימה‪ ,‬מלחמה קרה‪.‬‬
‫בדידות‪ ,‬אין חברה – אין אומנויות‪ ,‬מלאכות‪ ,‬עושר חיים‪ ,‬כי כל‬
‫הדברים הללו שיתוף פעולה וכאשר אין אמון‪ ,‬מסגרת מדינית היא‬
‫תנאי לשיתוף פעולה וזה הופך את בני האדם לאנושיים‪.‬‬

‫‪07/12/08‬‬

‫המסגרת המדינית איננה יציבה אם כל אחד מקבל את החוק אבל‬

‫חושב שיש לו את הזכות להפר אותו‪ .‬סיטואציה בה כל אחד יפר‬
‫את ה"אמנה‪ ,‬אנחנו נחזור למצב הטבעי‪.‬‬
‫בעיה זאת נפתרת ברגע שיש ריבון שמגן על האמנה‪ .‬מעניש את‬
‫מי שמפר אותה‪.‬‬

‫קריאות לדבריו של הובס בהקשר‪" :‬הצדק איננו מנוגד לשכל"‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫•תזכרו שגם כאשר אדם מהמר על הבית שלו מתוך תקווה‬
‫שירוויח וההימור מספיק מסוכן‪ ,‬היה זה מעשה מטופש גם‬
‫אם ניצח בהימור (הגיע לתוצאות הרצויות)‪.‬‬
‫•מלחמת הכול בכל זה מצב נורא‪ .‬אדם שמכריז שהצדק מנוגד‬
‫לשכל‪ ,‬ידחה מחברה שבה התאגדו אנשים במטרה לשמור על‬
‫השלום‪.‬‬
‫•הנבל לא מכריז אלא אומר בליבו שלא מתכוון להקפיד על‬
‫האמנה‪.‬‬

‫הצדק אכן מנוגד לשכל‪.‬‬

‫‪.2‬‬
‫•הרעיון של האמנה החברתית הוא להפוך את העולם החברתי‬
‫לבית שלנו‪ ,‬לשקוף‪ ,‬למובן‪...‬‬

‫קריאה שטראווסיאנית‪" :‬הצדק אכן מנוגד לשכל"‪ :‬בהבדל‬

‫לראשונה‪ ,‬הובס לא רוצה שהמסר יהיה ברור‪ .‬אם המסר לא ברור‬
‫הוא יובן רק ע"י חכמים‪ .‬לכן כותב מה שנדמה כסתירה‪.‬‬

‫•‬
‫•אדם שבסופו של דבר אומר לעצמו שהצדק מנוגד לשכל אכן‬
‫יטה לנצל את החוקים ובשלב מסוים‪ ,‬הוא ייתפס‪.‬‬
‫•הדרך הטובה ביותר לא להיות מודר זה להפנים את הכלל‬
‫שעליו מבוססת האמנה ‪ .‬המצפון‪ .‬משתלם לעמוד בדיבורך‪,‬‬
‫לגלות יושר‪ .‬אם תגלה יושר ולא תחשוב‪ ,‬כל הזמן‪ ,‬כדאי‬
‫לי להפר את החוק או לא?‪ ,‬אז אתה לא תיתפס‪ .‬אם תחשוב‬
‫כך‪ ,‬תתגלה כמי שמאמין‪ ,‬מכריז‪ ,‬על ניצולו של החברה‬
‫המאוגדת ותודר‪.‬‬
 ‫הצדק איננו מנוגד לשכל‪.‬‬

‫סיגלנו לעצמנו לכבד התחייבויות הדדיות‪ ,‬האזרחיות (אותן‬

‫חברות שמייצרות את החברה) ע"מ לשרוד טוב יותר‪ .‬לכן‬
‫האבולוציה יצרה בנו רגשות אשמה‪ .‬אנחנו סובלים מהעובדה‬
‫שהפרנו הבטחה גם אם אף אחד לא נפגע‪.‬‬
‫יצורים אלו הנם‪ ,‬אומר גוטייר‪.Constraint maximizers ,‬‬
‫הוא טוען גם‪" :‬הסבל הזה הוא המצפון"‪ .‬ע"מ להראות זאת‬
‫(נותן הסבר מדעי‪ ,‬ביולוגי) הביא גוטייר מחקר ביולוגי‬
‫האומר שניתן למצוא מקום במוח בו נמצאות רגשות האשם‪.‬‬

‫ע"פ הובס‪ ,‬כל חוזה מכניס אותנו לדילמה‪ .‬אם א' מקיים את‬
‫החוזה וב' לא אז לב' לא יהיו יותר חוזים‪ .‬לכן יש ריבון‬
‫שיציל אותנו מה דילמה‪.‬‬

‫מה הובס שכח?‬

‫יש מענה פשוט יותר לקושייה של ה"נבל"‪:‬‬

‫יש הרבה מצבים של אי שיווי משקל ולכן צריך ריבון שיחליט‪,‬‬

‫יגדיר‪ ,‬מה יהיה‪ .‬העובדה שמישהו קיים את החוק‪ ,‬בשבילי‪ ,‬זה‬
‫מניע לקיים את החוק ולא לפר אותו‪.‬‬
‫‪ #1‬מאבק המינים‪ :‬גבר ואישה‪* .‬הכי חשוב לשניים זה הבילוי‬
‫ביחד‪ .‬הגבר רוצה לראות משחק כדורגל והאישה בלט‪.‬‬
‫•קופסה שמאלית‪ ,‬למעלה‪ :‬בלט‪ :‬האישה נהנית (‪)6‬‬
‫והגבר לא‪ ,‬אבל הוא כן נהנה מלהיות עם האישה (‪.)1‬‬
‫•קופסה ימנית‪ ,‬למטה‪ :‬כדורגל‪ :‬הגבר נהנה (‪)6‬‬
‫והאישה נהנית רק מחברתו של הגבר (‪.)1‬‬
‫•שתי הקופסאות האחרות‪ :‬כל אחד הולך לבד לשלו ולכן‬
‫לא נהנים כלל‪.‬‬
‫‪ #2‬קונוונציה רגילה‪ :‬שני צידי הכביש; אם כולם ייסעו באותו‬
‫צד (תיבות‪ ,‬עליונה‪/‬שמאלית ותחתונה‪/‬ימנית) אז כולם שמחים (‪)1‬‬
‫אם כל אחד ייסע איך שהוא רוצה נמצא את עצמנו בתיבות האחרות‬
‫(‪)0‬‬

‫*(‪ )0,0‬כל אחד‬ ‫*(‪ )1,1‬כולם באותו צד של הכביש‬

‫נוהג איפה שרוצה‪.‬‬

‫‪ #3‬מראה לנו איך הריבון מציל אותנו ממצב של שיווי משקל שבו‬
‫שני הצדדים נהנים פחות מאשר במצב של אי שיווי משקל‪.‬‬
‫חזרה למקרה של הגבר והאישה‪:‬‬
 ‫•קופסה עליונה‪/‬שמאלית‪ - 2,6 :‬משחק כדורגל‬
‫‪( -‬כמו בריבוע הראשון) האישה נהנית עצם‬
‫העובדה שהיא מבלה עם הגבר‪ .‬היא עולה‬
‫בעוד נקודה משום שהבילוי מחוץ לבית‪.‬‬
‫•קופסה אמצעית‪ - 6,2 :‬בלט ‪ -‬הגבר נהנה‬
‫עצם היותו עם האישה ומוסיף נקודה על‬
‫היציאה מהבית‪.‬‬
‫•קופסה תחתונה‪/‬ימנית‪ - 1,1 :‬כאן נכנס‬
‫ה"ריבון" שני הצדדים נהנים באותה מידה‬
‫למרות שנהנים פחות יחסית ליציאה (לא‬
‫משנה לאן)‪.‬‬
‫•מה התרומה של הקופסה (התערבות‬
‫הריבון) אם רמת ההנאה נמוכה‬
‫יותר אצל שני הצדדים?‬
‫•בעיית קואורדינציה‪:‬‬
‫אנחנו עלולים למצוא את עצמנו לבד‬
‫למרות ששנינו יודעים שיש מצב טוב‬
‫יותר‪.‬‬
‫הגבר רוצה ללכת לכדורגל ולכן קונה‬
‫כרטיסים למשחק והאישה‪ ,‬במקביל קונה‬
‫כרטיסים לבלט‪ .‬עכשיו נתקעו הגבר‬
‫והאישה עם שני כרטיסים לא שמישים‬
‫ולכן הפסידו‪.‬‬
‫במצב של הקופסה השלישית‬
‫(תחתונה‪/‬ימנית)‪ ,‬מצב של שיווי משקל‪,‬‬
‫הגבר והאישה אכן נהנים ברמה פחותה‬
‫אבל הנאתם‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬מובטחת‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫ע"פ הובס‪ ,‬תפקידו של הריבון הוא לאכוף את החוק‪.‬‬

‫ע"פ בעיות הקואורדינציה תפקידו של הריבון מורכב יותר‬

‫מסתם אכיפת החוק‪ .‬תפקידו של הריבון הוא לתאם בנינו‪.‬‬
‫לעזור לנו להגיע למצב "טוב יותר" לשני הצדדים‪ ,‬יחדיו‪,‬‬
‫מהמצב אליו היינו מגיעים ללא עזרתו‪.‬‬

‫‪14/12/08‬‬

‫מושג הקונוונציה של לואיס‪:‬‬

‫השפה היא קונוונציונאלית‪.‬אין קשר בין המילה לבין מה‬

‫שהוא מציין‪.‬‬
 ‫* אם השפה היא קונוונציונאלי‪ ,‬האם אי פעם נפגשנו‬
‫וסיכמנו (חתמנו על אמנה) ע"מ להחליט שזו היא השפה‪.‬‬
‫* נניח שזה כן קרה‪ .‬ע"מ לעשות זאת אלינו לדעת לתקשר‪.‬‬

‫אם באמת לאמנה חברתית יש תוקף מתוך העובדה שהסכמנו‬

‫עליה‪ ,‬מחייב אותנו‪:‬‬
‫•להצביע על הרגע בו התבצעה הסכמה‪.‬‬

‫קונוונציה‪:‬‬
‫•נוהג = ‪ ,R‬אוכלוסיה = ‪ ,P‬כאשר הם מוצאים את עצמם‬
‫בסיטואציה = ‪,S‬‬

‫•בכל מצב כולם נוהגים ‪R‬‬

‫•כולם מצפים מכולם לנהוג ‪R‬‬
‫•אני מעדיף לנהוג לפי הנוהג בתנאי שכל‬
‫האחרים עושים זאת גם‪.‬‬

‫•‪ A‬ו‪ B-‬חותרים בסירה ‪ -‬שנהם רוצים להגיע מ‪-‬א' ל‪-‬‬

‫ב' התווך זמן קצר ככל האפשר‪.‬‬
‫‪ - A‬מתחיל לחתור‪.‬‬
‫‪ - B‬יתחיל לחתור באותו אופן‪.‬‬
‫העובדה ש‪ A-‬נהי באופן מסוים היא סיבה ל‪ B-‬לנהוג באותה‬
‫צורה‪.‬‬

‫•‪ A‬ו‪ B-‬נפגשו ב ‪ 12‬בתחנה המרכזית‪ .‬התברר לשניהם‬

‫שעליהם להיפגש גם היום‪ B .‬שכח לחתום על הצ'ק‬
‫שנתן ל‪ .A-‬אם ‪ A‬לא יקבל את הצ'ק חתום הוא לא‬
‫יפקיד את הכסף ולכן ‪ B‬לא יקבל את המוצר‪.‬‬
‫השניים יפגשו‪ ,‬מתוך הקונוונציה‪ ,‬ב ‪ 12‬בתחנה המרכזית‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫= ‪R = Convention regarding behavior in Situation‬‬

‫‪.S. I'm a Person = P in S‬‬

‫•רוב ה ‪ P‬שהם חלק מ ‪ S‬ינהגו ע"פ ‪.R‬‬

‫•אני מעדיף שאם כל ‪ P‬מצייתים ל ‪ R‬גם אני‬
‫אציית‪.‬‬
‫•רוב ‪ P‬מצפים שאני אנהג כמותם אם הם‬
‫מצייתים ל ‪ R‬גם אני אציית‪.‬‬
‫•כל ‪ P‬מעדיף שכל ‪ P‬יציית ל ‪ R‬ולכן גם הוא‬
‫יציית‪.‬‬
‫•אנחנו מאמינים בכל ‪ 4‬המסכנות הקודמות‪.‬‬

‫יוצא שמצפים ממני לנהוג לפי הקונוונציה והציפייה‬

‫הזאת הינה רציונאלית‪.‬‬

‫ולונטריזם‪:‬‬
 ‫אוצוקה‪:‬‬
‫"מתוקף מה יש לממשלה את הזכות לשלוט?"‬

‫•התוקף של האמנה בא לה מתוך זה שהסכמנו עליה‪.‬‬

‫לא מוטלת עלינו החובה לציית כי לא נתנו את ההסכמה‪ .‬יכול‬

‫להיות שהממשלה טובה לי אבל היא לא לגיטימית אם לא נתתי‬
‫לה את ההסכמה‪.‬‬

‫מדוע היחס שלנו אל הממשלה‪,‬למרות שלא הסכמנו ובמובן‬

‫ברור‪ ,‬כרוך בהסכמה?‬

‫‪04/01/09‬‬

‫‪Hume‬‬ ‫‪Otsuka‬‬ ‫‪Simmons‬‬ ‫‪Locke‬‬ ‫‪Hobbes‬‬

‫אם מה שאתה‬ ‫התפיסה‬ ‫"החוק לא‬ ‫"האמנה‬ ‫"האמנה‬
‫הלוקינית אינה מחפש זה רצון‬ ‫מחייבת רק מחייב‬ ‫מחייבת‬
‫להישאר במסגרת‬ ‫את אותם אותנו משום אנרכיסטית‪.‬‬ ‫משום‬
‫המדינית אז‬ ‫שמעולם לא למה? "אנחנו‬ ‫אנשים‬ ‫שרציונל‬
‫יוצא ש(גם אדם‬ ‫מקבלים את‬ ‫קיבלנו‬ ‫שולט בה‪ ,‬שקיבלו‬
‫שהובא לתוך‬ ‫אותו בצורה הסמכות של‬ ‫אותה"‬ ‫הרציונל‬
‫ספינה) במצב‬ ‫המדינה בגלל‬ ‫מפורשת"‪.‬‬ ‫שבמצב‬
‫שאנחנו נשארים שחלקנו יודעים‬ ‫הטבעי‬
‫רק שפה אחת‪,‬‬ ‫בגבולות‬ ‫גרוע יותר‬
‫חלקנו חיים אם‬ ‫המדינה" (‬ ‫מהמצב‬
‫אותם דברים‬ ‫‪.)Locke‬‬ ‫האמנתי‪".‬‬
‫המאפשרים לנו‬
‫רק "לחיות"‪.‬‬
‫ההישארות בתוך‬
‫המסגרת אינה‬
‫מעידה על הסכמה‬
‫כמו שהישארות‬
‫על הספינה ואי‬
‫הקפיצה למים‬
‫אינה מעידה על‬
‫הרצון או‬
‫ההסכמה להישאר‬
‫על הספינה‪.‬‬
‫"מתי אדם‬ ‫יש לנו‬ ‫"החוק‬
‫זכות על מקבל על‬ ‫מחייב‬
‫עצמו את‬ ‫באשר הוא אותם‬
‫החוק? ‪-‬‬ ‫דברים‬ ‫מועיל‬
‫כאשר הוא‬ ‫ששיכים‬ ‫(לך‪,‬‬
‫לנו באופן אומר 'אני‬ ‫אישית)"‬
 ‫קיבלתי על‬ ‫טבעי‪.‬‬
‫עצמי את‬
‫החוק‪"'...‬‬
‫אדם יכול לפעול‬ ‫"יש תביעה‬ ‫המצב‬
‫מתוך רצונו‬ ‫הטבעי הוא נגד אחרים‬
‫החופשי למרות‬ ‫שלא יפגעו‬ ‫מצב ריק‬
‫שאין לו‬ ‫ברכוש‬ ‫משפטי‬
‫אלטרנטיבה (חלק‬ ‫שלי‪/‬בי"‪.‬‬
‫‪ V‬הערה ‪.)44‬‬
‫" ‪."Voluntary‬‬

‫האנלוגיה לנער‬ ‫א‪ .‬גם הסכמה‬ ‫הישארות‬

‫הסיפון‪.‬‬ ‫שאינה חופשית‬ ‫במדינה‬
‫מחייבת‬ ‫כמוה‬
‫לגיטימיות‪.‬‬ ‫כהסכמה‬
‫ב‪ .‬ברור‪ ,‬כוחה‬ ‫לחוקיה‪.‬‬
‫של הסכמה‬
‫חופשית רב‬
‫יותר‪.‬‬

‫אנלוגיה לנער סיפון‪:‬‬

‫האם הסכמה הכרחית שמערכת חוקים תהיה קיימת?‬

‫תגובת אוטסוקה ליום ‪-‬‬

‫נניח שאדם צריך ניתוח דחוף והמנתח אומר "או שאתה מוכר את‬
‫הבית ואני אנתח או שלא‪ - "...‬אם הסכים‪ ,‬האם צריך לשלם?‬

‫לאדם אין "‪ ."Free Consent‬אם לא ימכור את הבית‪ ,‬ימות‪.‬‬

‫‪11/01/09‬‬

‫נוזיק‬
‫פרק ‪ 7‬בספר "אנרכיזם ואוטופיה"‪ -‬באתר‪.‬‬
‫הוא נחשב (במידה רבה של צדק) לפרשן החילוני של לוק‪ .‬לא מציג‬
‫עצמו כפרשן‪ ,‬אך התיאוריה שלו נחשבת לביטוי הכי מודרני‬
‫ומתוחכם של לוק‪.‬‬
 ‫מה שמדהים בתיאוריה של נוזיק הוא‪ ,‬שמתפיסה שהיא כמעט דתית‬
‫ביחס לצדק של לוק (פסוקים מהמקרא‪ ,‬מושג הבעלות מכונן את‬
‫הצדק המקראי)‪ ,‬נוזיק ממשיך את זה‪ -‬זכויות טבעיות ועוד כמה‪,‬‬
‫אך הוא מאמץ זאת בלי לתת דין וחשבון על השאלה כיצד הוא יודע‬
‫שיש זכות טבעית בעולם ושהמשפט הטבעי מצווה זכויות קנייניות‪.‬‬
‫אך הוא משמיט את החובה לתת צדקה‪.‬‬
‫נדון מאוחר יותר במאמר של ג'רמי וולדורן שמשווה את לוק‬
‫ונוזיק‪ .‬המאמר מראה שלפי לוק החלוקה הראשונית יכולה להיות‬
‫לא שוויונית‪ -‬חרוצים יותר או יותר בני מזל‪ .‬הצדקה באה לתקן‬
‫זאת אצל לוק‪ .‬לנצרך‪ ,‬לנזקק‪ ,‬יש תביעה בשפע של האחר‪ .‬וזה‬
‫אלמנט שלא קיים בתזה של נוזיק‪.‬‬
‫נוזיק‪ -‬של העולם הקפיטליסטי שצמח והתפתח בעקבות לוק ועוד‪.‬‬
‫בחשיבה הליברלית יש אבחנה בין החובה שלי לא‬
‫לגנוב‪/‬להרוג‪/‬לפגוע בשלמותו הגופנית של האחר‪ ,‬לבין החובה של‬
‫לתת צדקה‪ .‬לפי קריאה פשוטה בנוזיק‪ ,‬אין אבחנה כזאת‪ .‬לקט‬
‫שכחה ופאה‪ -‬לכל בעל רכוש יש חובה לתת צדקה; זה חלק שכלל לא‬
‫שייך לו‪.‬‬
‫(עוסק באתיקה של הגנה עצמית‪ .‬הגנה עצמית חסרת תכלית‪ .‬כמה‬
‫הכבוד שווה‪).‬‬
‫מה זה שפע? האם לעני יש תביעה מעשיר מסוים? מה זה עוני? האם‬
‫חוק זה מעודד בטלה?‬
‫המשפט הטבעי לא נותן לכך תשובה‪.‬‬

‫טרג'די אוף קומון‪ -‬הטרגדיה של הקיבוץ‪ ,‬מי שעובד יוצא פראייר‬

‫ולא רוצה לעבוד‪ .‬אם השדה לא שייך לאף אחד‪ ,‬כולם ירצו לאכול‬
‫ואף אחד לא ירצה לעבוד‪.‬‬
‫מיסוי רווחים מעבודה הוא בעצם עבודה כפויה‪ .‬משפט שאנשים כמו‬
‫תאצ'ר ורייגן מוכנים לחתום עליו‪.‬‬

‫הבעיה בפילוסופיה של נוזיק‪ -‬נקודת הפתיחה השוויונית הזאת‬

‫נעלמת לגמרי‪ .‬אצל לוק זה חוזר באמצעות חובת הצדקה‪.‬‬
‫קושיה על נוזיק‪ -‬אם מישהו נולד ככה לעולם‪ ,‬מה הוא אשם?‬

‫‪ 3‬עקרונות של צדק‪:‬‬
‫‪ .1‬מי שמחזיק משהו לפי עקרונות הצדק של הרכישה‪ ,‬יש לו זכות‬
‫במה שהוא מחזיק בו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ .3‬הדרך לקבל בעלות על דבר כלשהו‪ ,‬עוברת דרך ‪ 1‬או דרך ‪2‬‬
‫בלבד‪.‬‬

‫הטענה של נוזיק היא כזו‪ :‬משהו מסובך‪ .‬אלף איי ואלף אחד‪.‬‬
‫ואלף שתיים גם‪ .‬אני רוצה לישון‪.‬‬
‫נוזיק‪ -‬מותר לרכוש הכל כל עוד נשאר מספיק לאחרים‪.‬‬
‫השאלה היא אינדיבידואלית‪ -‬כיצד הרכוש נרכש‪ ,‬האם בצורה צודקת‬
‫ולפי הכללים? הרי אז הוא זכאי לבעלות והחלוקה צודקת‪.‬‬

‫‪18/01/09‬‬
 ‫תאוריתיקנים המתעסקים בצדק‬

‫נוזיק‪:‬‬
‫‪.1‬צדק אינו מצב יחסי‪ .‬זה של‪-‬א' יש הרבה ול‪-‬ב'‬
‫יש מעט לא מעיד על חוסר צדק‪ .‬שאלות של‬
‫השוואה לא רלוונטיות‪.‬‬
‫‪.2‬לא צריך להסתכל על ה ‪ .End Results‬האופן שבו‬
‫מחולקים המשאבים בעולם‪.‬‬

‫צריך להסתכל על "איך המשאבים הגיעו ל‪-‬א' או ל‪-‬ב'‪...‬‬

‫* בשביל נוזיק הצדק הוא מוסג היסטורי‪ .‬מה צריך לבדוק‬

‫בכדי לדעת האם זה צודק של‪-‬א' יש ‪.X‬‬
‫ברגע שמגיעים למסכנה שיש אי‪-‬צדק כי‪ ,‬לפני ‪ 5‬דורות מישהו‬
‫אבות אבותיו של א' גנב מאבות אבותיו של ב'‪ ,‬העובדה הזו‬
‫דורשת תיקון‪ ,‬ע"פ נוזיק‪ ,‬של האבל ההיסטורי‪.‬‬

‫איך עושים צדק היסטורי? צריך לחזור אחורה‪ ,‬לראות מה היה‬

‫קורה אלמלא חוסר הצדק‪ ,‬לשאר‪ ,‬איך היה העולם של היום‬
‫אלמלא חוסר הצדק ולתקן‪.‬‬

‫•זיהוי האבל‬
‫•מה היה קורה לולא האבל‪.‬‬
‫•‪ - REALISATION‬מימוש מצב הדברים אלמלא‬
‫היה נעשה האבל‪.‬‬

‫* מדוע אי אפשר לצפות מה יהיה? מה שיהיה תלוי בהחלטות‬

‫של כל האנשים מהרגע שנעשה האבל ועד היום‪.‬‬

‫לעולם‪ ,‬מושגי צדק שהם מותי תוצאה מסוימת‪ ,‬יהפכו את‬

‫המדינה לדיקטטוריות‪.‬‬

‫נניח שיש דפוס חלוקה צודק (‪ .)D1‬ב ‪ D1‬לכל אחד כמות השכר‬
‫שלו‪ .‬נניח שווילט צ'מברלין‪ ,‬לכל משחק שהוא משחק הוא‬
‫מרוויח רבע מההכנסות של מכירת הכרטיסים‪.‬‬
‫מכירות הכרטיסים בשיאם וצ'מברלין מתעשר‪ .‬מה קורה ל ‪?D1‬‬
‫החלוקה היא מיטבית מנק' המבט של הצדק‪ .‬מה קורה בסוף‬
‫העונה? ‪ - D2‬לצ'מברלין יש ‪ x‬פלוס רווחים ולכל השאר יש‬
‫קצת פחות‪ .‬המדינה תשאף ל ‪ D1‬דרך החזרת צ'מברלין למצבו‬
‫הקודם (דרך מיסוי‪ .)...‬העובדה שהמדינה מתערבת היא‬
‫פגיעה עמוקה מאוד בזכויות הפרט‪ .‬כל ניסיון לחפות חלוקה‬
‫מסוימת‪ ,‬דינה לפגוע בפרט‪.‬‬

‫‪ -‬כל אחד יהיה מעוניין להחליף עם צ'מברלין‬

‫(החלוקה איננה חופשית מקנאה)‪.‬‬

‫* חירות‪ :‬מדוע מטרידה אותו הפגיעה בחירות של בני‪-‬אדם?‬

 ‫נכון שיש פגיעה בזכויות‪ ,‬אבל‪ ,‬הפגיעה לא מאוד חמורה‬
‫ומצד שני זה אינטרס של החברה לפגוע כי זה מועיל‬
‫לכלל‪ .‬האינטרס החברתי מצדיק את הפגיעה‪ .‬פגיעה קלה‬
‫המשמשת‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬לשיפוץ כבישים‪ ,‬לא עוזרת רק לשיפוץ‬
‫הכביש אלא גם תעזור להציל חיים‪.‬‬

‫נוזיק מתנגד‪ :‬מאמין שברגע שאתה פוגע בזכויות אדם אתה‬

‫משתמש באדם הזה כמכשיר לטובת הכלל‪.‬‬
‫מבקריו אומרים‪ ,‬נכון‪ ,‬הפכנו את צ'מברלין ל"עבד"‪ .‬אבל‬
‫הגנו על זכות החיים של המון אנשים‪.‬‬
‫נוזיק‪ :‬זכויות זה לא משהו שאנחנו סוכמים או ממקסמים‪.‬‬
‫לזכויות אין משקל‪ .‬ברגע שאתה מסתכל על הזכות כ"‪side‬‬
‫‪ "constraint‬אתה רואה שהדרך בה אתה פוגע בזכויות אדם‬
‫אינה קיימת עבורך‪.‬‬

‫‪25/01/09‬‬

‫נוזיק‪:‬‬

‫בשיעור שעבר‪:‬‬

‫צדק היסטורי‪ :‬אי אפשר לגזור שחלוקה מסוימת צודקת או לא‬

‫צודקת משום שמוסג הצדק הוא אינדיבידואלי והיסטורי‪.‬‬
‫על מנת לגזור האם יש צדק בכך של‪-‬א' יש את ‪'A‬‬
‫עלינו להסתכל איך א' קיבל את ‪.'A‬‬

‫כנגד (‪ :)J. Waldron‬אם מושג הצדק הוא היסטורי גם מושג‬

‫האי‪-‬צדק הוא היסטורי‪ .‬ז"א‪ ,‬תיקון אי‪-‬צדק הוא תיקון אבל‬
‫היסטורי‪.‬‬

‫איך מתקנים אבל היסטורי? לשאלה 'איך מתקנים אבל מלפני כך‬
‫וכך שנים?' אין תשובה‪.‬‬

‫זכות‪' )A. Sen( :‬נניח שאתה שוטר במשטרה המקומית‪ .‬אתה‬

‫יודע שראיות מפלילות נגד רוצח נמצאות בביתו של אדם חף‬
‫מפשע‪ .‬האדם היה מרשה להיכנס אליו הביתה אילו הייתה מבקש‪.‬‬
‫אותו אדם לא נמצא בבית‪ .‬אתה נכנס ללא אישור וכך מפר את‬
‫זכות האדם לקניין ובכך מציל את חייהם של ‪ 5‬אנשים‪'.‬‬

‫•זכות כקו לבן (‪:)Side Constraint‬‬

‫לטענת נוזיק‪ .‬אין משקל לזכויות‪ .‬הן‬
 ‫לא דבר שאנו יכולים להרשות לעצמנו‬
‫להתעלם ממנו‪ .‬אי אפשר להשתמש באדם‬
‫כמכשיר‪ ,‬כאמצעי למטרה‪ .‬לא משנה מה‬
‫המטרה‪.‬‬
‫זכויות הן אותו דבר המגדיר את האובייקט‬
‫האנושי‪.‬‬

‫•מושג הזכות המשפטית‪ :‬לכל זכות יש‬

‫משקל‪ .‬משקל הזכות הקניינית נמוך יותר‬
‫ממשקל הזכות לחיות‪.‬‬
‫•‪ .'Dworkin: 'Rights are trumps‬נניח‬
‫שאתה מיחס לאדם את הזכות לחופש‬
‫הביטוי‪ .‬אתה מגיע למסקנה שהנאום עלול‬
‫להביא לאלימות משני הצדדים (תומכיו‬
‫ומתנגדיו)‪ .‬משפטית ‪ -‬חופש הדיבור אל‬
‫מול האינטרס‪/‬זכות של הציבור לשלווה‪.‬‬
‫מה שיוצר איזון אופקי ועלינו לבדוק‬
‫משקלה של איזו זכות כבד יותר‪.‬‬
‫שזכויות אין לציבור‬ ‫‪ Dworkin‬טוען‬
‫אלא ליחיד‪ .‬לציבור יש אינטרסים‪.‬‬
‫'הפגיעה בזכות היא פגיעה‬
‫בכבוד האדם‪ ,‬בהיותו אדם‪'.‬‬
‫מה מבחין בין הזכות לבין האינטרס‬
‫הציבורי? האינטרס הוא משהו שאפשר לבחון‬
‫אותו‪ ,‬לשקול אותו‪.‬‬
‫נוזיק‪ :‬בשום מקרה אסור לפגוע בזכויות‬
‫האדם‪.‬‬
‫‪ :Dworkin‬במקום לפגוע בנועם‪ ,‬אגביר את‬
‫כמות השוטרים‪ ,‬אגביהה את הגדרות‪ ,‬אעשה‬
‫הכל כדי לא לפגוע בזכויות האדם‪ .‬אבל‪ ,‬אם‬
‫מה שהאיש רוצה לומר‬
‫יוביל לאסון ניתן 'לסתום לו‬
‫את הפה'‪.‬‬

‫כללי הצדק‪:‬‬
‫‪.2‬אדם שרוכש משהו לפי כללי הצדק של הרכישה הראשונית‪,‬‬
‫זכאי לאותו דבר‪.‬‬
‫‪.2‬אדם שקיבל משהו ממישהו אחר תוך כללי הצדק של ההעברה‪,‬‬
‫זכאי לדבר‪.‬‬
‫‪.3‬הדרך היחידה לקבל משהו כדין זה באמצעות רכישה ראשונית‬
‫או קניה ממישהו שהחפץ שייך לו‪.‬‬

‫מה לא קיים בשוק החופשי? הניכוס הראשוני‪ .‬העולם במצבו‬

‫הראשוני לא שייך לאף אחד‪ .‬איך אפשר לרכוש משהו?‬
‫•ע"פ ‪ :Locke‬עלייך לעבוד‪ .‬לא מספיק ללכת‬
‫ו"לתקוע דגל"‪ .‬עלייך לבנות‪ ,‬לשפר‪,‬‬
‫לשנות‪ .‬ככל שהשקעת יותר התביעה שלך לקרקע‬
‫חזקה יותר‪.‬‬
‫•‪ :Nozik‬אם יש לאחר מקום אחר ללכת אליו‪,‬‬
‫אם מצבו לא הורע כתוצאה מעבודתי שלי‪ ,‬אין‬
 ‫לו זכות לתבוע אותי לחלק‪ Z .‬לא יכול‬
‫לשייך לעצמו משהו אם ל ‪ X‬אין מספיק או לא‬
‫מספיק טוב בשבילו עצמו‪.‬‬

‫‪01/02/09‬‬

‫‪John Rawls‬‬

‫עקרון השוויון האריסטוטלי (העיקרון היסודי של החלוקה‬

‫הצודקת) (להתייחס לשווים באופן שווה ולשונים באופן שונה)‬
‫לעומת עקרון השוויון בפני החוק (הליברלי)‪.‬‬
‫ההיסטוריה מלאה בפגיעה בעיקרון השוויון האריסטוטלי כנגד‬
‫נשים‪ ,‬למרות שההבחנה בין גברים לנשים לא הייתה רלוונטית‬
‫להקשר הנידון‪ .‬זה לא נכון לעומת‪ ,‬למשל‪ ,‬פגם בראייה‪.‬‬

‫הליברליזם נאבק באפליה על רקע דת‪ ,‬גזע ומין‪ .‬אלו אבחנות‬

‫שברוב המקרים אינן רלוונטיות‪ ,‬ולכן כל התייחסות לא שוויונית‬
‫לאדם על רקע אבחנות אלה‪ ,‬אינן מוסריות ואין להן שום הצדקה‬
‫פוליטית לפיהם‪.‬‬
‫הליברליזם אסר מלחמה על סוג מסוים של אפליות‪ -‬סיווג אותן‬
‫כאפליות "חשודות"‪ .‬החוק הליברלי מצווה על השופט‪ ,‬הרשויות‬
‫השלטוניות‪ ,‬להצדיק באופן מאוד פרטני מדוע הוא מתייחס לאנשים‬
‫בני גזע מסוים בדרך אחרת מאשר לבני גזע אחר וכו'‪ .‬ברגע‬
‫שמוסד שלטוני מסוים מבצע אפליה כנגד שחורי עור‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא‬
‫צריך להצדיק אותה‪ .‬היא בולטת ודורשת הצדקה מיוחדת‪.‬‬
‫עקרון השוויון בפני החוק‪ :‬יש לפרש את החוק באופן הוגן‬
‫ולהכיל אותו באופן אוניברסלי‪ ,‬כך שאם החוק מצווה עליך שלא‬
‫להמליך מלך על ישראל שאיננו מזרעו של דוד‪ ,‬כי אז‪ ,‬אם עשית‬
‫את זה‪ ,‬פגעת בעקרון השוויון בפני החוק‪ .‬החוקה הליברלית‬
‫מבקשת לנקות מהחוק אבחנות שנראות לה לא רלוונטיות‪ ,‬וממילא‪,‬‬
‫היא תאמר שאבחנות על רקע דת‪/‬גזע‪/‬מין הן אסורות‪ .‬ולמה? הן‬
‫פוגעות בעיקרון השוויון האריסטוטלי ולכן החוק אוסר אותן‪.‬‬
‫לכן יבנו חוק שהוא עיוור צבעים‪ ,‬שהופך כל אפליה שכזאת‬
‫לאפליה "חשודה"‪.‬‬
‫יש אבחנות שהחוק עשוי לעשות מעצמו‪ ,‬כך שאין פגיעה בעיקרון‬
‫השוויון בפני החוק‪ ,‬אך אפשר לומר שהחוק עצמו לא צודק‪ ,‬ופוגע‬
‫בעקרון השוויון האריסטוטלי‪.‬‬
‫אפליית נשים‪ -‬פגיעה בעיקרון השוויון בפני החוק‪ ,‬בחוק יסוד‬
‫כבוד האדם וחירותו‪ .‬התייחסות שונה לאדם בלי צדק‪.‬‬
‫הסיבה שאנחנו מזהים אפליה כנגד נשים במיוחד‪ ,‬קשורה‬
‫להיסטוריה של החוק הליברלי‪.‬‬
‫יש זיקה בין עיקרון התועלת לבין עיקרון השוויון האריסטוטלי‪.‬‬
‫ברגע שמגיעים למסקנה שהעדפת גברים חוסכת בעלויות‪ ,‬האבחנה‬
‫הזאת היא מנומקת‪ ,‬ובכ"ז חשודה‪.‬‬
‫עיקרון התועלת‪ :‬מעשים הם ישרים במידה והם מגדילים את סך‬
‫הרווחה המצרפית‪.‬‬
‫לעיקרון התועלת יש עוצמה אדירה‪ .‬נתפס כעומד בניגוד לעקרונות‬
‫הצדק‪ .‬אך בסופו של דבר‪ ,‬עקרון התועלת נתפס ע"י תועלתנים‬
‫כעקרון היסודי ביותר של הצדק‪ .‬הוא אומר שיש לקחת את האינטרס‬
‫של כל אחד ואחד בחשבון‪ .‬לא אכפת מהו המעמד של כל אחד ואחד‪.‬‬
‫יותר מזה‪ :‬האדם שראוי לשלטון הוא אותו אדם שמסוגל להביא את‬
‫התועלת הגדולה ביותר לבני האדם‪.‬‬

‫טענה‪ :‬ברגע שניתנת לאפליה הצדקה‪ ,‬אזי אין בה משום פגיעה‬

‫בעיקרון השוויון האריסטוטלי‪.‬‬

‫מדובר בתועלתנות די צרה‪.‬‬

‫רולס אומר את הדבר הבא‪ :‬גם אם עקרון התועלת מצווה על העדפה‬
‫שיוצרת פער בהכנסות‪ ,‬במעמד או בהזדמנויות‪ ,‬והפער הזה הוא‬
‫שרירותי‪ ,‬משום שהוא נובע מהבדלים מולדים שאין לאף אחד‬
‫מהצדדים אחריות עליהם‪ ,‬כי אז הפער הזה הוא לא הוגן‪.‬‬
‫למשל‪ :‬יכולת מולדת להיות טייס‪ .‬לא מצדיק פער בשכר בין‬
‫טייסים ומכונאים‪.‬‬
‫עיקרון התועלת חשוב מאוד‪ ,‬והליברליזם שבנוי עליו הוא אחד‬
‫מההישגים החשובים ביותר של המסורת הפוליטית שלנו‪ ,‬אך הוא לא‬
‫היחיד‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬אנו מצוויים על פי עקרון השוויון‬
‫הסובסטנטיבי לחלק את העוגה בצורה הוגנת‪ .‬החלוקה ההוגנת היא‬
‫חלוקה שאיננה רגישה לחלוקה השרירותית של הכישורים שבסופו של‬
‫דבר הטבע‪ ,‬בעיוורונו‪ ,‬יצר‪.‬‬
‫יש להתחשב באבחנות שרירותיות‪ ,‬אין לזרוק לחלוטין את עיקרון‬
‫התועלת‪ .‬השאלה היא שאלה של משקל‪.‬‬
‫הפערים האלה לא הוגנים ומאוד יתכן שהם שרירותיים‪.‬‬

‫‪15/03/09‬‬

‫דנים ברולס‪ .‬לקרוא‪ :‬הפרק בספר של קימליקה קונטמפורי‬

‫פוליטיקל פילוסופי‪ ,‬פרק ליברל אקווליטי‪ .‬דן בתורת הצדק של‬
‫רולס ועוד אחד‪ ,‬שהיא פיתוח ושדרוג שלה‪Contemporary .‬‬
‫‪political philosophy‬‬
‫התחלנו בדיון במושג השוויון שקראנו לו עקרון השוויון‬
‫האריסטוטלי‪ .‬עומד בזיקה לעקרון התועלת‪ .‬היום יסביר עד כמה‬
‫עקרון התועלת חשוב‪ .‬רוצה לטעון שהעיקרון הזה בעצם עומד‬
‫ביסוד שלושה עקרונות יסוד יותר קונקרטיים‪ .1 :‬שוויון‬
‫פוליטי‪ .2 .‬שוויון הזדמנויות‪ .3 .‬שוויון כלכלי‪.‬‬
 ‫העקרון שמסביר את שלושת אלה הוא בעל חשיבות עצומה‪ .‬זהו‬
‫עקרון התועלת‪ .‬נותן פשר למחויבות שאנו חשים בה לשלושת‬
‫עקרונות אלה‪.‬‬
‫עקרון התועלת‪ :‬מעשים הם ישרים במידה והם נוטים להגדיל את‬
‫העושר הכללי‪ .‬שום דבר לא חשוב מלבד סך הרווחה המצרפית‪.‬‬
‫מוסריותם של מעשים נבחנת דרך פריזמה אחת ויחידה‪ :‬כמה עושר‬
‫המעשים האלה הביאו‪.‬‬
‫למה זה מוביל לשוויון פוליטי?‬
‫לכל האינטרסים של כל בני האדם יש מעמד שווה‪ .‬גם לאינטרסים‬
‫של עשירים ועניים‪.‬‬

‫שוני מצדיק התייחסות שונה כאשר מדיניות שמבחינה בין שניים‬

‫על בסיס השוני הזה מגדילה את סך הרווחה המצרפית‪.‬‬
‫מתייחסים לאפליה על רקע גזע‪/‬דת‪/‬מין באופן חשדני במיוחד כי‬
‫בד"כ היא לא נעשית משיקולי רווחה‪ .‬עקרון התועלת בד"כ עומד‬
‫בסתירה לאפליות אלו‪ .‬הוא מבקר אותן‪ .‬הכוח הפוליטי צריך‬
‫להיות שווה‪( .One man one vote .‬תועלתנים לא מקדשים שום‬
‫עיקרון‪).‬‬
‫מגדיר את עקרון הכרעת הרוב‪ .‬עקרון התועלת נותן פשר ברור‬
‫ופשוט לכוח של עקרון הכרעת הרוב‪ .‬אם זה מה שהרוב אומר‪,‬‬
‫כנראה שזו התועלת הכי גדולה‪.‬‬
‫מצד אחד עקרון הכרעת הרוב מובן יפה ע"י עיקרון התועלת‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬אנחנו מגלים כך את המגבלות של עקרון התועלת‪ .‬שהרי‬
‫עקרון הכרעת הרוב יכול להתיר את עריצות הרוב‪ .‬אפליה של‬
‫המיעוט‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬יש בקיעים בעקרון התועלת‪.‬‬

‫שוויון הזדמנויות‬
‫המשרות חייבות להיות פתוחות לכולם‪ .‬כל המשרות‪ .‬בנוי על‬
‫כישרון ויכולת‪ .‬מקצוענות‪.‬‬
‫יש הפרדה בין משרה פוליטית (פחות צריך כישרון) למשרה‬
‫מקצועית‪.‬‬
‫בחברה האמריקנית יש לזה כוח עצום כי הם חשים שהם בנו חברה‬
‫שבה מה שחשוב זה מה האדם מביא‪.‬‬

‫שוויון כלכלי‬
‫ניקח את עוגת ההכנסות‪ .‬התועלתן חולם לחלק את העוגה באופן‬
‫שוויוני‪.‬‬
‫"העבד המאושר"‪ .‬חברה אופטימית‪ .‬אי שוויון לא יוצר מתחים‬
‫חברתיים‪ .‬ועדיין התועלתן יעדיף חלוקת העוגה בצורה שוויונית‪.‬‬
‫ולמה?‬
‫דולר ברשותו של עני שווה יותר תועלת מדולר אחד ברשותו של‬
‫עשיר‪ .‬ככל שאתה יותר עשיר‪ ,‬דולר שווה פחות בעיניך‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הניצול הטוב ביותר של העוגה יהיה אם לכולם יהיה אותו הדבר‪.‬‬

‫רולס‪ :‬עוד בסיס לשוויון הזדמנויות‪ .‬כשיחיד מופלה‪ ,‬והיכולת‬

‫שלו למימוש עצמית נפגעת‪ ,‬רק בגלל תכונות מולדות‪ ,‬זה לא‬
‫נעים‪ .‬וזה יסוד חוסר הצדק‪ .‬הסיפור התועלתני הוא משני‪.‬‬
‫וכשהחברה האמריקאית מסתכלת על הכוח שלה‪ ,‬שמהגרים הופכים‬
‫למיליארדרים‪ ,‬חושבים שיש כאן צדק כי האיש הזה זכה להזדמנות‪.‬‬
‫לא מסתכלים על כמה הוא תרם לחברה‪ .‬כשמזהים אי צדק‪ ,‬מזהים‬
 ‫אנשים אינדיבידואלים שנפגעו מחוסר צדק‪ ,‬שהופלו על לא עוול‬
‫בכפם‪ ,‬בשרירות‪ .‬מכאן‪ ,‬אומר רולס‪ ,‬אני גוזר עקרון הרבה יותר‬
‫תובעני מעקרון שוויון ההזדמנויות‪ .‬כמו שזה לא הוגן שנולדת‬
‫במקום לא מוערך‪ ,‬זה לא הוגן שנולדת לא מוכשר‪ .‬העובדה שנולדת‬
‫לא מוכשר‪ ,‬היא לא אשמתך‪ .‬ואם באמת מבינים את הכוח של שוויון‬
‫ההזדמנויות בחברה‪ ,‬מבינים שהכוח של העיקרון הזה נובע מהכבוד‬
‫שיש לנו ליחיד‪ ,‬מהעובדה שאנחנו מעוניינים לכבד את היחיד‬
‫ולהקנות לו את אותה הזדמנות שיש לכל אחד אחר‪ .‬אבל זה אומר‬
‫שצריך לא להפלות כנגד הטיפשים והלא מוכשרים‪ .‬לכן צריך להכיר‬
‫בעובדה שהפער בין הטייסים למכונאים הוא לא הוגן‪ ,‬כיוון‬
‫שהמכונאי נמצא בעמדה שלו לא כי הוא לא התאמץ אלא כי הוא‬
‫פחות מוכשר‪.‬‬

‫‪22/03/09‬‬

‫תועלתנות וכו'‪.‬‬
‫האיסור להרוג אחד כדי להציל חמישה יכול להיכנס‪ ,‬ואף נכנס‪,‬‬
‫לגדר התועלתנות‪ .‬תועלתנות לטווח ארוך‪ .‬רבים תופסים את‬
‫התועלתנות כאמת טריוויאלית‪ .‬מה צריכה להיות התכלית החברתית‬
‫של הממשלה‪ ,‬של המחוקק‪ ,‬של היועץ הכלכלי ל ‪ ,X‬התשובה הפשוטה‬
‫היא – בואו לנסות להגדיל את סך הרווחה המצרפי‪ .‬זה לא כל‬
‫הכלכלה‪.‬‬
‫הטעות הכי עמוקה של הפיל' התועלתנית‪ ,‬לדעתו של רולס‪ ,‬היא‬
‫שהיא עושה פרסוניפיקציה של החברה‪ .‬כלומר‪ ,‬רצונותיהם של בני‬
‫האדם והעדפותיהם נתפסים כדבר בעל משקל‪ ,‬אך האבחנה בין בני‬
‫האדם נעלמת לחלוטין‪ .‬אפשר לראות את זה בטיעון של ג'ון‬
‫סטיוארט מיל‪ -‬מהיכן אני גוזר את עקרון האושר? כל אחד רוצה‬
‫את האושר האישי שלו‪ .‬לכן החברה רוצה את האושר הכללי‪.‬‬
‫תועלתנים נוטים לומר כך‪ :‬הריבון מתייחס באופן ראוי לנתיניו‬
‫ע"י התייחסות לכל העדפה של כל נתין כאילו היא העדפה שלו‬
‫בעצמו‪ .‬כך הוא מייצג את נתיניו‪ .‬איך הוא מכריע? יש את אלמנט‬
‫הרוב ויש את אלמנט עוצמת הרצון‪.‬‬
‫איך מכמתים את עוצמת הרצון? שאלה שהכלכלה אוהבת לעסוק בה‪.‬‬
‫"תורת המשחקים" של אחד מפרינס ואחד מהארוורד‪.‬‬
‫עצלנים גאוני היי‪-‬טק מול נכים‪ ,‬למי נסלול כביש?‬
‫מהי תחושת הצדק? איך יודעים מהי?‬
‫פרסוניפיקציה של החברה‪ -‬ברגע שמבטלים את האבחנה‪ ,‬ניתן‬
‫להתייחס לכולם כאילו הם שווים‪ .‬יכול לייצג אותם ע"י אימוץ‬
‫העדפותיהם‪ ,‬ומכריע ללא התייחסות לאבחנה אלא באמצעות חוזק‬
‫ההעדפה שלו‪ .‬בלי בני האדם שעומדים מאחוריהם‪.‬‬
‫כמו שדיברנו בשבוע שעבר על כך שרולס מתלונן על כך שהפרשנות‬
‫התועלתנית לעקרון שוויון ההזדמנויות היא לא תועלתנית‪ .‬להביא‬
‫את הטובים ביותר למקום בו הם יכולים לתרום לחברה בצורה‬
 ‫האופטימלית‪ .‬רולס‪ :‬כשאדם מוכשר נולד בפריפריה‪ ,‬נעשה לו‬
‫אישית עוול‪.‬‬
‫לרולס‪ ,‬גודל העוגה הם הבסיס העמוק לקיומה של החברה‪.‬‬
‫התיאוריה של הצדק היא תיאוריה אידיאלית‪ ,‬מניחה שחברה היא‬
‫הכרחית גם כאשר בני אדם מתנהגים באופן מוסרי‪ .‬דנה באנשים‬
‫שיש להם חוש צדק‪ ,‬שלא יהרגו האחד את השני למען רווחתם‬
‫האישית‪ .‬ובכ"ז‪ ,‬לפי רולס‪ ,‬הם יתאגדו התאגדות חברתית‪ .‬ולמה?‬
‫כי אתה לא יכול לעשות את הכל לבד‪ .‬אפילו התחרות עצמה בנויה‬
‫על שיתוף פעולה‪ .‬התחרות בריאה כל עוד לא מרמים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬רולס טוען שגם במצב אידיאלי נצטרך חברה כדי להשיא‬
‫את רווחתנו האישית‪ .‬ומה אז? נוצרו דברים שעומדים לחלוקה‬
‫שנוצרו כתוצאה משיתוף פעולה‪( .‬נקודה חשובה להבנת הוויכוח עם‬
‫נוזיק‪ ):‬גם אם יש דברים ששייכים לאדם מכוח הצדק הטבעי‪,‬‬
‫עדיין רוב הדברים נוצרו בזכות המסגרת המדינית שמאפשרת שיתוף‬
‫פעולה‪ .‬וממילא‪ ,‬לשאלה "למי זה שייך" אין תשובה שניתן לגזור‬
‫מתורת הצדק של לוק ונוזיק (שמאמינים שיש דברים בעולם‬
‫ששייכים לאדם הפרטי מכוח החוק הטבעי)‪ .‬שאלת צדק של חלוקה‪.‬‬

‫שני אנשים עובדים‪ ,‬האחד חזק פי ‪ 2‬מהשני ועושה עבודה כפולה‬

‫מהשני‪ .‬איך לחלק את השכר?‬

‫ספר‪ .Equality or Priority -‬של ‪ .D. Parfit‬התקציר פורסם‬

‫בכתב עת בריטי‪ .‬כתוב שם אחד החיבורים היפים‪ .‬אומר את הדבר‬
‫הפשוט הבא‪ :‬יש לנו אינטואיציות חזקות ביחס למה התשובה‬
‫הנכונה גם אם לא מספרים את סיפורי הרקע שאפשר לספר‪ .‬מן יורד‬
‫מן השמיים‪ -‬האינטואיציה ההוגנת היא שווה בשווה‪.‬‬
‫חלוקה תועלתנית תהיה במקרה הזה לא הוגנת‪ .‬תתחשב בתרומת‬
‫החברים לפרויקט המשותף‪ -‬הצלת החבורה‪ .‬יתנו פחות לחלש‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬תועלתנות עשויה להביא לתוצאות בלתי הוגנות‪.‬‬

‫חלוקה לפי כישורים עשויה להביא לתוצאות בלתי הוגנות‪.‬‬

‫אין שיטת בחירות או שיטת משטר שהתועלתנות יכולה להמליץ עליה‬

‫בפה מלא‪ .‬היא לא ממש מעשית בהרבה תחומים בחיים‪.‬‬
‫‪.Utilitarianism‬‬
‫לסיכום‪,‬‬
‫‪.1‬אנטי תועלתנות‪.‬‬
‫‪.2‬אנטי חלוקה לפי כישרון‪.‬‬
‫‪.3‬רוב הדברים עומדים לחלוקה כיוון שהם תוצר של‬
‫שיתוף פעולה‪ .‬גם אם יש משפט טבעי שמסדיר חלוקה‬
‫של חפצים ששייכים לאדם זה או אחר באופן טבעי‪ ,‬זה‬
‫מיעוט‪.‬‬

‫מנסים להילחם בשרירות כמו להיוולד בפריפריה אבל כן מרשה‬

‫למוכשרים לנצח‪ ,‬ההגיון של הטיעון יאמר שיש לתת לחרוץ‬
‫להרוויח יותר מלעצלן‪ ,‬כי זה תלוי בהם‪.‬‬
‫רולס לא מבחין בין העצלן והלא מוכשר‪.‬‬
‫ההגיון מבחין בין טיפשים לבטלנים‪ .‬תורת הצדק של רולס‪ :‬אם הם‬
‫למטה – הם למטה‪ .‬הם זכאים לפיצוי‪.‬‬
 ‫אח הדרכים להסבר הפיצוי‪ :‬לא יודעים להבחין בין עצלנים‬
‫אמיתיים לעומת עצלנים מכיוון שהם טיפשים‪ .‬לכן לא שווה לנסות‬
‫להבחין‪ .‬לכן שווה לחתוך את החברה לעשירונים בלי אבחונים‪.‬‬
‫גם המתודולוגיה הרולסיאנית מרתקת‪ .‬מתחיל בלהציע את תורת‬
‫הצדק שהוא ממליץ עליה‪ .‬עושה את זה באופן הבא‪ :‬הנה יש‬
‫אינטואיציות‪ .‬להתייחס אליהן ברצינות‪( .‬סוף המאה העשרים‬
‫תחילת המאה ה‪ ,21-‬פילוסופיה פוליטית‪ ,‬הערות שוליים על‬
‫רולס‪).‬‬
‫רולס מסתכל על חוש הצדק שלנו ומתחיל מהמסורת המשפטית מוסרית‬
‫שבה הוא נמצא‪ ,‬האתוס המוסרי שמכונן את החברה המערבית‪ .‬מבודד‬
‫‪ 2‬עקרונות‪:‬‬
‫(רולס מצוטט אצל קימליקה‪):‬‬
‫‪ .Equality of priority .1.1‬עקרון החירות‪ -‬לכל אדם‬
‫יש חירות פוליטית‪ .‬לא מסוגלים לחשוב על חברה‬
‫צודקת ללא מגוון רחב של חירויות פרט‪ .‬זכות‬
‫להצביע בבחירות‪ ,‬חופש התנועה‪.‬‬
‫‪ .2‬שוויון הזדמנויות‪ .‬חלוקת החירויות‬
‫וההזדמנויות חייבת להיות שוויונית לחלוטין‪.‬‬
‫‪.2‬צדק בחלוקת משאבים‪ -‬עקרון המקסימום‪ .‬צדק חלוקתי‪.‬‬
‫חלוקה הוגנת של משאבים צריכה להיות בעצם‬
‫שוויונית‪ ,‬אבל‪ -‬אם בסופו של דבר מי שמרוויח מאי‬
‫השוויון זה האדם שמחולק בתחתית הסולם החברתי‪ ,‬כי‬
‫אז יש הצדקה לאי‪-‬השוויון הזה‪ .‬עקרון ההפרשים‪.‬‬
‫עקרון הפער‪.‬‬
‫(או"פ‪" -‬בעיות בפילוסופיה של המוסר" נקרא שם עקרון הפער‪.‬‬
‫תרגום יותר טוב‪).‬‬

‫עוד מטא‪-‬עקרונות שמסדירים את היחס בין ‪ 2‬העקרונות האלה‪:‬‬

‫‪.1‬אסור לפגוע בחירות פוליטית כדי להשיג צדק‬
‫חלוקתי‪ .‬זה אומר שחייבים לחזור לשיטה‬
‫הקפיטליסטית של תמרוץ המוכשרים שיוכלו להגדיל את‬
‫העוגה‪.‬‬
‫‪.2‬צדק חלוקתי חשוב יותר משיקולים של תועלת חברתית‪.‬‬
‫‪.3‬שוויון הזדמנויות חשוב יותר מצדק חלוקתי‪.‬‬

‫המדרג ברור‪:‬‬
‫‪.1‬חירות‬
‫‪.2‬שוויון הזדמנויות‬
‫‪.3‬צדק חלוקתי‬
‫‪.4‬תועלת‪.‬‬
‫לפי מה הוא קבע את המדרג הזה? אינטואיציוניזם‪ .‬יש לנו חוש‬
‫של צדק ואנחנו יכולים לחוש חלוקה מסוימת‪ .‬יש לנו‬
‫אינטואיציות על מהי חברה צודקת‪ .‬זאת האינטואיציה שלו‪.‬‬
‫רולס אומר‪ :‬סדר העדיפויות הזה זה לא סדר חשיבות‪ ,‬אלא שיש‬
‫להם עדיפות מוחלטת על פני האחר‪ .‬סדר לקסיקלי‪.‬‬

‫ההבדל בין חלוקה צודקת לחלוקה תועלתנית (‪.)3/4‬‬

‫שלושה מצבי דברים‪:‬‬

‫‪1. 10:8:1‬‬
 ‫‪2. 7:6:2‬‬
‫‪3. 5:4:4‬‬
‫העיקרון הגדול והבסיסי של רולס‪ :‬מקסימין‪ :‬מקסם את סך‬
‫המשאבים של אלה שנמצאים בתחתית הסולם החברתי‪ .‬כאן אופציה ‪3‬‬
‫תיבחר‪.‬‬
‫רולס‪ :‬מקסימין עדיף על החלוקה שהתועלתנות ממליצה עליה‪.‬‬
‫התועלתנות תשאל על הסך הכל המרבי‪ ,‬ותבחר באופציה ‪.1‬‬
‫עוד אופציה‪:‬‬
‫‪9:6:4 .`1‬‬
‫נעדיף את ‪ 1‬טאג‪ ,‬מכיוון שזה בסדר לפי מקסימין‪ ,‬אפשר להכניס‬
‫את העניין של התועלת‪.‬‬

‫רולס‪ :‬אין ספק שהאינטואיציה מצביעה על סדר העדיפויות‬

‫שאמרתי‪ .‬צריך תיאוריה להפרדה בין צדק חלוקתי ותועלת‪.‬‬
‫חומר לקרוא באתר‪.‬‬

‫‪29/03/09‬‬

‫דיברנו על רולס‪ .‬הנגדנו לעמדה התועלתנית‪ .‬ההבדלים בין עקרון‬

‫החלוקה התועלתני לרולס‪.‬‬
‫פרפיט‪ :‬רולס נוטה להציג את התורה שלו כמנוגדת לתועלתנות‪.‬‬
‫אבל בסופו של דבר‪ ,‬האויב הגדול של רולס באמת הוא‬
‫הליברטריאן‪ .‬נוזיק‪ .‬ומדוע? גם רולס וגם התועלתנות מסוגלים‬
‫לשפוט שיפוטים של צדק על אודות חלוקה‪ .‬החלוקה עשויה להיראות‬
‫או צודקת או בלתי צודקת‪ .‬הליברטריאניזם פשוט לא מקבל את זה‬
‫וחושב שהשיפוטים האלה הם לא ממין העניין‪ .‬חלוקה באשר היא‬
‫היא לא מוסרית ולא לא מוסרית‪ .‬מה הליברטריאן שואל? לא האם‬
‫החלוקה הוגנת או לא‪ ,‬אלא רק איך הגענו לשם‪ .‬מושא צדק‬
‫היסטורי‪ .‬וממילא‪ ,‬אנשים כמו נוזיק יכולים לומר‪ -‬כן‪ ,‬העובדה‬
‫שמישהו נולד לעולם שבו אין לו שום תביעה כלפי אף אחד עבור‬
‫שום טובין שהם‪ ,‬הוא צריך לבקש טובה כדי לנשום‪ ,‬העובדה הזאת‬
‫לא מרשימה את נוזיק‪ .‬מאוד יתכן שיווצר מצב כזה‪ .‬זה לא יהיה‬
‫צודק‪/‬לא‪ ,‬השאלה היא רק איך הגענו למצב הזה‪.‬‬

‫האינטואיציות שהצלחנו להגיע אליהן באמצעות הטיעון‬

‫האינטואיטיבי‪.‬‬
‫רולס‪ :‬אי שוויון במשאבים שהוא תוצאה של חלוקה שרירותית של‬
‫משאבים הוא לא הוגן‪ .‬איך הוא מגיע למסקנה הזאת? הוא אומר‬
‫כך‪ :‬תחשבו על קבוצה של בני אדם שמבקשים לבנות חברה צודקת‪.‬‬
‫יש להם חוש של צדק שמכיר בכך שאי שוויון בכישורים הוא לא‬
‫הוגן‪ .‬מחוקקים חוקים בלי התחשבות ביתרונות היחסיים שיש‬
‫לאנשים מסוימים על אחרים‪ .‬בונים חוקה שלא תתחש ב באי‬
‫השוויון בין החברים בקבוצה‪.‬‬
 ‫הטיעון מהאמנה החברתית נתפס ע"י רבים כתרגיל ריק‪ ,‬הרי בסוף‬
‫כשמכניסים אנשים מאחורי מסך הבערות אתה מניח את המבוקש‪ ,‬כי‬
‫אתה אומר לאנשים לבחור חוזה שהייתם מרוויחים ממנו אם הייתם‬
‫שווים אבל אתם לא שווים מטבעכם‪ .‬למה‪ ,‬שואלים המבקרים‪ ,‬אנשים‬
‫ירצו להיכנס מאחורי מסך הבערות (= לא יודע אם אתה למעלה או‬
‫למטה)?‬
‫והתשובה‪ :‬פעם אנשים באמת נטו לחשוב ש הטיעון מהחוזה החברתי‬
‫אמור לגזור‪ ,‬המסקנה שלו צריכה להיות חלוקה שוויונית‪ .‬אך‬
‫ברור שזה לא נכון‪ .‬מכניס לתוך מצב שאומר לאנשים‪ -‬תחשבו שאתם‬
‫שווים‪ .‬שהעובדה שיש ביניכם הבדלים לא צריכה לשנות לחוקים‪.‬‬
‫אך למה שנתעלם מהיתרונות היחסיים שיש בינינו? למה לקבל את‬
‫עקרון אי הידיעה? בלי החוזה המדיני מצבנו היה פחות טוב‪.‬‬
‫הטיעון מהאמנה החברתית צריך להראות שלכולנו משתלם להיכנס‬
‫לשם‪.‬‬
‫רולס אומר‪ :‬בכלל לא‪ .‬אני משתמש בטיעון מהאמנה החברתית אך גם‬
‫מכריח את אלו שנכנסים להתעלם מהיתרונות היחסיים שלהם‪ .‬האם‬
‫זה משתלם להם? לא‪ .‬הטיעון לחוזה החברתי לא אמור להסביר לנו‬
‫למה זה משתלם לחיות בתוך חברה‪ ,‬וזה בניגוד למסורת של הובס‬
‫ולוק שאומרים למה זה משתלם תמיד‪ .‬רולס מצמיח מסורת אחרת‪ ,‬עם‬
‫שורשים אצל קאנט‪ .‬משתמש בחוזה כדי לחלוץ חוקה שמכבדת את‬
‫האינטואיציות השוויוניות שלנו על אודות הצדק‪ .‬משתמשים בחוזה‬
‫החברתי על מנת לנסח בצורה טובה יותר וממושטרת יותר את‬
‫האינטואיציות אליהן הגענו בטיעון האינטואיטיבי‪.‬‬

‫למה צריך את מסך הבערות אם יש חוש צדק?‬

‫קריאה הובסיאנית ברולס‪ -‬בינמור‪ -‬כיום אנחנו כבר מאחורי מסך‬

‫הבערות‪ .‬אי אפשר באמת לדעת מה יהיה מחר‪ .‬אם אתה רוצה חוקה‬
‫שתגן גם על ילדיך‪ ,‬תרצה חוקה שלא תפלה אף אחד‪ .‬כך החוקה היא‬
‫מעין ביטוח שמאפשרת שוק חופשי בו אפשר לנצל את יתרונותינו‬
‫היחסיים‪.‬‬

‫קריאה אחרת ברולס‪ ,‬שבנבג'י מעדיף‪ :‬מצד אחד יש לנו את‬

‫האינטואיציה שרולס הצליח לזקק דרך ההתבוננות בעקרון שוויון‬
‫ההזדמנויות‪ .‬יש לנו חוש צדק‪ .‬מצד שני‪ ,‬אנחנו מחפשים איזושהי‬
‫מסגרת חברתית שבה יש איזושהי חלוקת עבודה‪ ,‬אני לא מוכנה‬
‫לחשוב על צדק בכל רגע נתון‪ ,‬רוצה לדאוג לעצמי‪ ,‬לבנות חיים‬
‫שיש להם משמעות עם פרויקטים אישיים שאני לוקחת על עצמי‬
‫ומחויבת להם‪ ,‬ולהם אין שום זיקה לשאלות של צדק‪ .‬ברור שברגע‬
‫שחוש הצדק יהווה המדריך היחיד בחיי‪ ,‬כי אז יכולתי לבנות‬
‫חיים בעלי משמעות‪ ,‬חיים עם תוכנית חיים ומימוש עצמי‪ ,‬תיפגע‬
‫באופן מאוד עמוק‪ .‬צריכים לבנות חברה שיש בה הגיון מוסרי גם‬
‫בכך שהיא מאפשרת לאדם לממש את עצמו‪ .‬הדרך הכי מעניינת לעשות‬
‫זאת היא לבנות חוקה שבה יש את המתח‪ -‬מצד אחד מתעלמים‬
‫מהיתרונות היחסיים שלנו‪ ,‬ומצד שני כשנכנסים מאחורי מסך‬
‫הבערות דואגים לעצמנו‪ .‬ולמה? כי בכך אנחנו מאפשרים לבני אדם‬
‫להיות בתוך מסגרת חברתית שמתייחסת אליהם באופן שוויוני‪,‬‬
‫ומצד שני לעשות מה שרוצים‪.‬‬
‫לא מדובר רק בנקודת פתיחה שוויונית‪ ,‬אלא בונים מוסד חברתי‬
‫שעליו מוטלת החובה לממש את האידיאל של הצדק‪ .‬וכיוון שכך‪,‬‬
 ‫אנחנו נשארים במרחב כדי לבנות את חיינו באופן עצמאי בלי‬
‫לשאול שאלות של צדק‪.‬‬

‫‪26/04/09‬‬

‫‪ :Leveling down‬אידיאל שנותן דרום לרגשות הקנאה שלנו והצדקה‬

‫לפגיעה באחר לטובת השוויון הכללי הוא פסול‪.‬‬

‫‪Parfit: Priority View‬‬

‫‪"Benefiting people matters more, the worse off these‬‬

‫"‪people are.‬‬

‫* הטבה עם אדם חשובה יותר מבחינה מוסרית ככל שמצבו של‬

‫אדם זה גרוע יותר‪.‬‬

‫* החשיבות המוסרית השולית של התועלת הולכת ופוחתת‪ ,‬ככל‬

‫שמצבו טוב יותר‪.‬‬

‫‪ Parfit‬מנסה להסביר שהתביעה של האדם הסובל חזקה יותר‬

‫מזו של האדם שמצבו טוב‪.‬‬

‫התועלתן‪:‬‬

‫‪V)u( = u‬‬

‫‪ .I‬כולם ב‪50-‬‬
‫‪ .II‬חצי ב‪ ,50-‬חצי ב‪100-‬‬
‫‪ .III‬כולם ב‪75-‬‬

‫ע"פ עקרון השוויון המצב הכי גרוע הוא ‪.II‬‬

‫מנק' מבטו אין הבדל בממצבים ‪ I‬ו‪.III-‬‬

‫עדיפותן‪:‬‬

‫‪V)u( = )K / l( • u‬‬
 ‫‪ .I‬כולם ב‪50-‬‬
‫‪ .II‬חצי ב‪ ,50-‬חצי ב‪100-‬‬
‫‪ .III‬כולם ב‪75-‬‬

‫ע"פ העדיפותנות המצב הכי טוב בין ‪ I‬ל‪ II-‬הוא ‪.II‬‬

‫בין ‪ II‬ל‪ III-‬הוא יעדיף את ‪.III‬‬

‫* רולס אומר שצריך לפתח שיטה עם מנגנון שיטיב בחלשים‬

‫על גבי החזקים‪ .‬החשיבות המוסרית של תועלת המוענקת‬
‫לאלו שנמצאים בתחתית הסולם היא גבוהה מאוד‪.‬‬

‫התיקון של דוורקין‬

‫‪.1‬בעיית הנכה ‪ -‬איך מזהה רולס את אלו שנמצאים‬

‫בתחתית הסולם החברתי? אלו שמרוויחים הכי מעט‪.‬‬
‫אחרי שהחברה מבטיחה שוויון פוליטי‪ ,‬אחרי שהיא‬
‫מבטיחה שוויון הזדמנויות‪ ,‬היא צריכה לבנות מנגנון‬
‫מיסוי שמטרתו להעביר מה"עשירים" ל"עניים" ‪ -‬אלו‬
‫שיש בהם מינימום ה"טובין הראשוניים"‪.‬‬
‫‪‬יוצא‪ ,‬שנכה שמרוויח ‪ 50‬אלף דולר בשנה‬
‫הוא לא משויך לעשירון התחתון (אם הם‬
‫מרוויחם רק ‪ 20‬אלף) גם אם הוא מוציא‬
‫‪ 50‬אלף דולר על הוצאות בריאותיות עוד‬
‫לפני שהגיע לקניית אוכל וכו'‪.‬‬
‫‪‬שוויון של טובין ראשוניים ‪ >-‬שוויון‬
‫של רווחה‪.‬‬
‫‪‬הליברליזם מבקש להימנע מהשאלה "מה‬
‫גורם לאנשים להיות יותר מאושרים?"‬
‫‪‬רולס טוען ששוויון של רווחה הוא‬
‫אידיאל לא מוסרי‪.‬‬
‫‪‬בעיית הטעם היקר‪" :‬אדם שגדל בבית‬
‫אצולה אנגלי והוא סובל בלי ביצי יען‬
‫ויין יקר כל ערב‪ .‬הוא יורד מנכסיו‬
‫ואז הוא בא לשלטונות ששללו ממנו את‬
‫נכסיו ותובע מהם שוויון של רווחה‪".‬‬
‫דוורקין אומר‪" :‬זה לא סביר על פניו‪.‬‬
‫לא סביר ששוויון של רווחה משמעו‬
‫סיפוק של טעמים יקרים"‪.‬‬
‫‪‬אנחנו נרתעים מלספק טעמים יקרים בגלל‬
‫שהאדם אחראי להם‪ .‬כתגובה אומרים רולס‬
‫ודוורקין‪" :‬נניח שאדם נולד עם נפש‬
‫רגישה‪ ,‬כישרון מיוחד מאוד‪ .‬לאותו איש‬
‫אין טעם בחיים ללא מימוש היכולות‪.‬‬
‫רולס חושב שהניסיון של החברה לממש‬
‫אינו מוסרי‪ .‬האדם הופך להיות קורבן‬
‫של הטעמים שלו‪.‬‬
 ‫‪10/05/09‬‬

‫טעמים יקרים‪:‬‬
‫* איך דוורקין פותר בעיה זו?‬
‫חלוקה חופשית מקנאה‪ :‬לא ארצה לקחת שום דבר מאף אחד‪.‬‬

‫‪:Moral Hazard‬‬

‫למה לא נבטח נגד בטלנות?‬

‫(מרצה) נניח שהוא שווה כמו המאמר האחרון שלו‪ .‬אתה‬
‫עושה ביטוח בטלנות ‪ >-‬סוג של אובדן קושר העבודה‪.‬‬

‫חברת ביטוח לא תבטח נגד בעיות מסוג זה כי ברגע שיש‬

‫לך טעם יקר אתה תפתח אותו‪.‬‬

‫אסור לפתח נגד דברים שאם יש לך ביטוח נגדם יש לך‬

‫סיבה להביאם עליך‪ .‬הביטוח הוא התמריץ‪.‬‬

‫‪.1‬תיאוריה מעשית‪ :‬בטלנים צריכים להישאר בתחתית‬

‫הסולם החברתי‪ .‬אם אתה סובל מאי שוויון כתוצאה‬
‫במזה אז החברה לא תבוא לעזרתך‪ .‬אבל אתה חרוץ כמו‬
‫חברך אבל אתה מרוויח פחות אז על החברה לבוא‬
‫לעזרתך‪.‬‬
‫יש אדם שרוצה להחליף עם אדם אחר שבראשית הסולם ועל‬ ‫‪.i‬‬
‫הממשלה לחלק את השכר בשווה כך שאין קנאה יהיה עליו‬
‫להוכיח שהוא טיפש‪ .‬טוען וולף‪ :‬איזו מערכת חודרנית זה‬
‫דורש‪ .‬עליך לבוא עם מסמכים המוכיחים את טיפשותך‪.‬‬
‫בשני המקרים בהם אתה מחפש ולא מוצא כי אתה בלתי‬ ‫‪.ii‬‬
‫נחוץ‪ ,‬ואין לך סיבה לחפש כי אתה בעל מוגבלות כי לא‬
‫יקבלו אותך בכל מקרה‪ ,‬המערכת מסמנת אותך כמוגבל‪.‬‬

‫‪.2‬אנדרסון‪:‬‬
‫תורת הצדק אומרת לקבוצה מסוימת של אנשים "אתם פחות‬ ‫‪.i‬‬
‫שווים מאחרים"‪.‬‬

‫‪.3‬אנדרסון שוב‪:‬‬
‫הנכה‪ :‬מבחינת דוורקין נפצה אותו בכסף לפי כמה שהיה‬ ‫‪.i‬‬
‫מבטח את עצמו‪ .‬אנדרסון טוענת שעלינו לפצות אותו דרך‬
‫שיפור הסביבה‪ ,‬בניית מתקנים חשובים המאפשרים לו גישה‬
‫בחברה והנכה יוכל לקנות לעצמו טלוויזיה ולא לעזוב את‬
‫הבית ולהיות חלק מהחברה‪ .‬מבחינת דוורקין אותם משאבים‬
‫שיכולים לעזור לנכים להפוך לחלק מהקהילה לא חשובים‪.‬‬
‫מבחינת דוורקין הוא יכול לעשות עם הכסף שניתן מה שבא‬
‫לו‪ ,‬כולל בניית מרתף בו יבלה את כל זמנו‪.‬‬
‫דוורקין אומר‪ :‬למה לוקחים מהנכים את האפשרות לבחור?‬ ‫‪.ii‬‬
‫אנדרסון‪ :‬הרגישות הזאת להעדפות היא יותר מידי‬
 ‫קיצונית‪ .‬אנו מעוניינים בחיי קהילה‪ ,‬באחידות חברתית‬
‫ולחברה יש את המחויבות לפתח בחבריה את הקשר לקהילה‪.‬‬
‫ברגע שהנכות הופחת להיות יתרון ואין אתוס של תרומה‬
‫לחברה אז הנכות של הנכה לא קיימת‪ .‬אם אנחנו מסתכלים‬
‫על הנכים כחברים מלאים בחברה‪ ,‬כאתגר לחברה שמעוניינת‬
‫לשותפות מלאה של החברים בה‪.‬‬

‫‪.4‬אנדרסון‪:‬‬
‫ערבוב של צדק חלוקתי וצדק ענשתי‪ :‬אנדרסון מייחסת‬ ‫‪.i‬‬
‫לדוורקין‪ :‬אדם שסובל מאי שוויון כתוצאה ממעשה שהוא‬
‫אחראי לו לא מגיע לו פיצוי‪ .‬נהג ונוסע ‪ -‬הנהג נהג‬
‫ברשלנות‪ .‬הוא ונוסעו נפגעו קשה‪ .‬ע"פ דוורקין העדיפות‬
‫תלך לנוסע‪ .‬שני חולי סרטן (מעשן ומעשן פסיבי) למעשן‬
‫הפסיבי מגיע פיצוי‪.‬‬
‫‪.1‬לנהג לא מגיע כלום כי הוא‬
‫האחראי לתאונה‪ .‬שוויונאי מזל‬
‫‪ -‬הכותרת שנותנת אנדרסון‬
‫לתומכיו של דוורקין‪ .‬היא‬
‫מאשימה אותם שזו תיאוריה‬
‫ימנית נוסח הרפובליקנים‬
‫האמריקאים (אדם שיכור‪ ,‬שהכניס‬
‫את עצמו למצב זה‪ ,‬הוא מקבל את‬
‫מה שמגיע לו)‪ .‬אם גיליתי שאתה‬
‫אחראי למצבך אני לא אושית לך‬
‫יד כי אתה הבתה את עצמך למצב‬
‫הזה‪ .‬אומרת אנדרסון‪ ,‬חס‬
‫וחלילה‪ ,‬ברגע שאתה רואה מישהו‬
‫כזה‪ ,‬צריך "לחבק" אותו‪ .‬הגישה‬
‫השנייה מעידה על ניקור חברתי‪.‬‬
‫אותם אנשים שהכניסו את עצמם‬
‫למצב‪ ,‬מגיע להם סוג מסוים של‬
‫עונש‪ .‬אבל עלינו להבדיל בין‬
‫זה לבין התגובה לעיל‪.‬‬

‫‪17/05/09‬‬

‫שוויון של רווחה לאומת שוויון של משאבים‪.‬‬

‫ע"פ רולס ודוורקין ‪ -‬אין מה להתחשב ברווחה‪ .‬רק במשאבים‪.‬‬
‫‪.Welfare vs. Resources‬‬

‫•רווחה ‪ -‬ככל שאתה יותר מאושר הרווחה גבוהה‬

‫יותר‪.‬‬
‫•משאבים ‪ -‬ככל שיש לך יותר מהא\שבים‪.‬‬

‫לדעתם המדינה לא צריכה להתחשב בטעמים אישיים‪ ,‬אושר‬

‫האנשים‪.‬‬
 ‫ל ‪ A. Sen‬ול‪ M. Nusbaum-‬מציגים משתנה חדש ‪ -‬יכולות‪ .‬הם‬
‫חוזרים לאריסטו ובוחנים מהו האדם‪ .‬לא נמיר את כושר‬
‫הקריאה שלנו בכסף‪.‬‬

‫כהן‪:‬‬

‫יש כאן שני קריטריונים שונים‪ .‬הסיבה לכך שאנשים כמו‬

‫רולס ודוורקין דוחים שוויון של רווחה? האשמה בטעמים‬
‫היא של האדם עצמו‪.‬‬
‫•נכון‪ :‬אנשים לא יכולים לבוא בתביעות על‬
‫חסר שיש להם אם הביעו אותו על עצמם‪ .‬החברה‬
‫לא צריכה לפצות אותו‪.‬‬
‫•משם עושים צעד לא נכון‪ :‬כיבן שאין לפצות‬
‫אדם‪ ,‬האידיאל של שוויון של רווחה הוא‬
‫פסול‪ .‬לדעת כהן זה הוא מהלך לא נכון‪ .‬יש‬
‫הרבה טעמים יקרים שאדם לא אחראי עליהם‪.‬‬
‫לדוג' נכה‪ ,‬לא יכול להגיע לשום מקום ללא‬
‫כיסא גלגלים‪ ,‬החברה חייבת לו כיסא‪ .‬אדם‬
‫שיכול ללכת אבל כל תנועה שלו עולה לו‬
‫כאבים נוראיים‪ .‬הוא יכול ללכת אבל לא‬
‫יכול‪ .‬כהן רואה בזה טעם יקר‪ .‬זו סיטואציה‬
‫שהחסר הוא חסר ברווחה אבל הטעם לא‬
‫בשליטתו‪.‬‬
‫ההגדרה של חסר היא הרבה יותר רחבה‪.‬‬
‫יכולה להיות חסר ברווחה ובמשאבים‪ .‬לכן‬
‫הקישור של דוורקין בין ‪ Option Luck‬לבין‬
‫חסר ברווחה לא נכון‪.‬‬

‫חירות ‪ -‬בני אדם ייהנו ממקסימום חירויות פוליטיות‪.‬‬

‫העמדות הנחשקות פתוחות לכל‪.‬‬
‫עקרון השוויון הכלכלי ‪ -‬אלו שלא מוכשרים‪ ,‬גם הם‬
‫צריכים ליהנות ממינימום לש רמת חיים‪.‬‬

‫שוויון פוליטי ‪ -‬לכולם מגיעה זכות ההצבעה‪ .‬נסתכל על‬

‫מבנה המשפחה‪ .‬האם עקרון החברה של רולס באה לביטוי‬
‫שם‪ .‬חלוקת העבודה הפנימית היא כזו שהגברים יוצאים‬
‫לעבודה והנשים נשארות בבית‪ .‬נניח שזה לא צודק באופן‬
‫קיצוני‪ ,‬לא מכוח החלטתן‪.‬‬
‫האם תורת הצדק של רולס יכולה לומר משהו‬
‫בעניין זה? לא‪ ,‬למה? אם האתוס החברתי הוא‬
‫כזה שנשים נשארות בבית וגברים יוצאים אז‬
‫לחוק של החברה לא יכולה לכפות אחרת‪ .‬לא‬
‫יכולה להתערב בטעמים האישיים‪ .‬החברה של‬
‫רולס ודוורקין מאפשרת אתוס חברתי לא צודק‪.‬‬
‫מדוע מתיר רולס אי‪-‬שוויון? הדרך היחידה‬
‫לגרום לתחרות היא דרך אי‪-‬שוויון‪ .‬מצד שני‬
‫החברה הזאת בונה מוסדות המחלקות מחדש את‬
‫האושר והצדק מוגדר כמינימום אי‪-‬שוויון‪.‬‬
 ‫כהן שואל ‪ -‬למה אנשים מתומרצים ע"י אי‪-‬‬
‫שוויון‪.‬‬
‫החברה הצודקת עובדת באופן מוזר‪ .‬החלשים‬
‫שווים ליהודים בחברה אנטישמית‪ .‬איזה פיתרון‬
‫יש לבעיה? בניית גטו‪.‬‬
‫עלינו לבנות מנגנון ע"מ לפתור את בעיית‬
‫החלשים‪ .‬עלינו לחלק את המשאבים כך שאי‬
‫השוויון משחק לטובת החלשים‪ .‬אין דרך‬
‫לתחום את הפוליטי ולהפריד אותו מהאישי‪.‬‬
‫אם האתוס הוא אתוס לא נכון תמיד יהיה‬
‫אפשר לפרש את החוק בצורה שתתאים לאתוס‪.‬‬

‫‪24/05/09‬‬

‫•הגישה הקוסמופוליטית‪ :‬איך צריכה להתחלק העודה בין כל‬

‫בני האדם בעולם ולא בחברה ספציפית‪.‬‬
‫•השאלה שמעסיקה את רולס (הגישה המדינתית)‪ :‬איך צריכה‬
‫להראות תורת צדק מדינית? איך צריכים מוסדות מדיניים‬
‫לחלק את העוגה?‬

‫רולס‬

‫תיאוריה של צדק‪:‬‬

‫שוויון של חירות‬
‫שוויון הזדמנויות‬
‫שוויון בחלוקת משאבים‬
‫החוק הבינלאומי מגן על הריבון של המדינה‪ .‬אלו שביקרו את‬
‫רולס אמרו‪ :‬החוק הבינלאומי מייצג מדינות ולא אנשים‪ .‬אין‬
‫חפיפה בין האינטרסים של השניים‪.‬‬
‫ברגע שמדינות יחליטו להתכנס ולהחליט על האופן בו‬
‫פועלות בין עצמן ה"בנגלדשים" יחליטו לוותר על‬
‫ההשתתפות ולא להרוויח ‪ 3000‬במקום ‪.1000‬‬

‫החברה הבינלאומית היא חוזה בה המדינות עושות שני דברים‪:‬‬

‫‪1‬בני אדם בונים מדינות ובוחרים חוקה‪.‬‬
‫‪2‬המדינות האלו מתכנסות ושואלות כיצד הן צריכות לנהל את‬
‫עצמן ביחסיהן אחת עם השנייה (מאחורי המסך הבהרות)?‬

‫התשובה של רולס היא שהן היו מגיעות לחוק הבינלאומי‬

‫כיצד שהוא עכשיו‪.‬‬
‫‪1‬כל העסק בנוי על שמירת העצמאות של המדינה‪.‬‬
‫‪2‬יש סל של זכויות אדם בסיסיות עליהן צריכות המדינות‬
‫לשמור‪.‬‬
‫‪3‬עמים מחייבים לצאת לעזרה של עמים שחיים במצב קשה‬
‫המונע מהם את האפשרות למוסדות צודקים ומשטר חברתי‪.‬‬
 ‫בשום מצב לא נוצר ריבון על שמשפיע על החירויות של‬
‫המדינות‪.‬‬
‫למדינה יש אינטרס לשמור על השלמות הטריטוריאלית שלה‪,‬‬
‫העצמאות הפוליטית שלה‪ .‬בעשייתן כך הן מייצגות את האינטרס‬
‫של האזרחים שלה‪.‬‬

‫* הביקורת של רולס אומרת שאין קשר הכרחי בין האינטרסים‬

‫של המדינה לאלו של אזרחיה‪.‬‬

‫מבקריו טוענים שההנחה הראשונית של רולס בה הוא מעמיד את‬

‫המדינות מאחורי המסך היא שגויה‪ .‬היה עליו להעמיד את‬
‫האינדיבידואל מאחורי המסך‪.‬‬

‫* ביוקנן‪ :‬הדבר בראשון שהאזרחים ישימו לב אליו הוא שיש‬

‫‪ - Global Basic Structure‬מבנה חברתי המשפיע על החיים‬
‫שלנו באופן דרמתי‪ .‬כמו שיש ‪ Basic Structure‬עולמי יש גם‬
‫מדיני‪ .‬אם המבנה של החברה מפלה כנגד יחידים אז החברה‬
‫הופכת להיות לא צודקת‪.‬‬

‫* רולס‪ :‬התביעה של הצדק לתקן את אי השוויון הזה גדולה‬

‫מאוד‪ .‬אחד הדברים שקובעים את סיכוייך לחיות חיים טובים‬
‫הוא איפה נולדת במדינה ואחר הוא באיזו מדינה נולדת‪.‬‬

‫* ביוקנן‪ :‬אותם דברים אפשר להגיד על החברה הגלובלית‪ .‬יש‬

‫מרכז ופריפריה בחברה הגלובלית‪ .‬צריך לבנות משטר בינלאומי‬
‫שתפקידו להקטין את הפערים בין המרכז לפריפריות‪.‬‬

‫‪07/06/09‬‬

‫כיצד צריכה להראות הקהילה הבינלאומית ע"פ רולס?‬

‫אותם שיקולים שתובעים שוויון בין אנשים ברמה המדינית‬

‫צריכים להיות גם ברמה הבינלאומית (הפיל'‬
‫הקוסמופוליטית)‪.‬‬

‫מדוע הפאר אינו צודק? מפני שהוא מעשה ידי אדם‪ .‬מסיבה‬
‫זו הקהילה אחראית עליו‪.‬‬

‫בספר השלישי שלו הוא מתאר את האופן שבו החוק‬

‫הבינלאומי צריך להתקבל‪ .‬איך? כמו שהחוקה המדינית‬
‫מתקבלת ע"י יחידים מאחורי מסך הבהרות‪ ,‬כך גם המדינות‬
‫ולא יחידים יקבלו את החוק שמסדיר את היחסים מאחורי‬
‫מסך הבהרות (‪.)Second Session‬‬
 ‫מה קורה בסידור כזה? המדינה תדאג לסוברניות שלה ולא‬
‫לאנשיה‪ .‬הן תשמורנה על הזכות שלהן להתקיים‪ ,‬גם‬
‫באמצעות אי התערבות בהתנהלות הפנימית של מדינה אחרת‪.‬‬

‫מנגד‪ :‬האינטרס של המדינה באיזשהו מובן מגדיר אותה‪.‬‬

‫המדינה אכן מכוננת ע"י הפרטים שמרכיבים אותה‪ .‬אבל‬
‫עובדה שכל מדינה דואגת לעצמה‪ .‬לא משנה שאנשיה עניים‬
‫או לא‪.‬‬
‫* פוגי (‪- "Thomas Poge( "Realizing Rawls‬‬
‫תעשו ‪ session‬אחד‪ .‬למה קודם לבנות את החוקה‬
‫המדינית ואז את הבינלאומית? למה לא לגזור את‬
‫החוקה מתוך מסך בהרות גלובלי?‬

‫ביוקנן‪:‬‬
‫"העולם שרולס מדמיין הוא עולם ווסטפליאני‪ .‬קבוצה‬
‫של מדינות עם סמכות בתוך גבולות המדינה וכל‬
‫תקשורת בניהם נעשית ע"י המדינות ולכן כל מגע של‬
‫אזרח עם מדינה אחרת צריך להיות באישורה של‬
‫המדינה בה הוא גר‪ .‬ההסכם הזה נחשב ליום ההולדת‬
‫של הסוברניות המדינות כפי שאנו מכירים אותה‬
‫היום‪ .‬מדינה שהעצמאות שלה כמעט בלתי מוגבלת‪ ,‬אין‬
‫לה סמכות במדינה אחרת‪ .‬המדינות הם "‪self‬‬
‫‪( "contained‬ע"פ ביוקנן)‪.‬‬

‫התמונה הזאת אפשרית רק כאשר הפוליטיקה היא‬

‫לוכאלית‪ .‬ברגע שיש "‪ "basic structure‬שחורג‬
‫מהגבולות המדינה‪ ,‬כל הסיפור הזה כבר לא רלוונטי‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬גם אם נרצה שמדינות תייצגנה אותנו‪ ,‬ההסכם‬
‫שהן יגיעו אליו צריך להיות הרבה יותר עשיר‬
‫מההסכם שהגיעו אליו בפוליטיקה הבינלאומית‪ .‬הוא‬
‫לא יכול רק להגן על הסוברניות של המדינות‪.‬‬

‫למה מדינות הופכות להיות עניות? בגלל ההתנהלות הלא‬

‫נכונה שלהן‪.‬‬

‫רולס אומר שאין מדינות אשר מתנהלות בחוכמה אשר הופכות‬

‫להיות עניות עד כדי אובדן ‪.integrity‬‬

‫ביוקנן‪ :‬יתכן ומדינות ימצאו את עצמן בתחתית הסולם‪.‬‬

‫תחשבו על החברה המקומית‪ .‬גם אם אדם מתנהל כשורה ובחכמה‬
‫הוא יכול למצוא את עצמו בתחתית הסולם‪ .‬כך גם עם מדינות‪.‬‬

‫רולס‪ :‬שתי מדינות‪ ,‬אחת מתעשת את עצמה למוות‪ .‬מצד שני יש‬
‫מדינה כמו נורווגיה‪ ,‬בעלת שתי ערים מרכזיות בלבד‪.‬‬
‫הנסיעה בין שתי הערים נעשית על כביש צר ומסוכן בגלל שהם‬
‫לא רוצים להרוס את הטבע‪ .‬המתועשת הופכת להיות הרבה יותר‬
‫עשירה מהפסטוראלית‪ .‬רולס שואל‪" ,‬האם צריך לחלק את העושר‬
‫בין שתי המדינות באופן שווה?"‪.‬‬
‫פערים בין מדינות לא יכולים להיות מוסברים ע"י‬
‫‪.misfortune‬‬
‫אם באמת ההסבר לפער קשור לתיעוש הוא אינו פער שלילי‪.‬‬
‫בגדול‪ ,‬פערים יבחנו ע"י הבחירות של המדינה‪ ,‬הפעולות‬
‫הפוליטיות‪.‬‬
‫* נניח שמדינת ישראל נמצאת בתחתית הסולם החברתי בגלל‬
‫חרם גלובלי‪ .‬הסיבה היא אבל שנעשה לנו והתעלמות מהחוק‬
‫הבינלאומי שהגדיר רולס‪ .‬ואז מאוד יתכן שהקהילה‬
‫הבינלאומית חייבת לנו פיצוי‪.‬‬
‫אלו שנמצאים בתוך הפוליטיקה הגלובאלית‪ ,‬עליהם האחריות‬
‫להגיב לאירועים הגלובאליים‪.‬‬
‫אסונות טבע‪ :‬אי אפשר לומר שהמדינה הייתה צריכה‬
‫להתמודד או לנבא את האסונות‪ .‬ברגע שאופיים כמדינה‬
‫באה לידי סיכון בגלל איום זה יש על החברה הבינלאומית‬
‫לעמוד לצידה‪.‬‬
‫היחידים לא אחראים ע"כ שהם סובלים מאי‪-‬שוויון אבל יש‬
‫חובה של המדינה להיענות לטביעתם של אזרחיה‪.‬‬
‫האזרח לא יכול לצאת בטביעה נגד מדינתו מתי? כאשר היא‬
‫כבר מפוררת‪ .‬ואז אנו נמצאים במצב שהקהילה הבינלאומית‬
‫צריכה להתערב‪ .‬המדינה נהיית "‪."burden society‬‬

‫* מילר‪ :‬נכון שהאבות המייסדים עשו בחירות שגויות‪ .‬אבל‬

‫על האזרח קיימת אחריות על הבחירות האלו כיוון שהחוק‬
‫הבינלאומי שמטיל אחראיות על מדינות ותושביהן על‬
‫ההתנהגות של המדינה הוא חוק יעיל כיוון שיוצר מניע חזק‬
‫לשותפות פוליטית‪ .‬החוק טובע מאזרחים לקחת אחריות על‬
‫גורלם‪.‬‬

‫אחריות קפידה (‪ )strict liability‬זה מצב שבו המזיק‬

‫משלם‪ ,‬לניזוק יש טביעה כלפיו בלי שאלה האם הנזק נעשה‬
‫באשמת המזיק‪ .‬מדוע הוא חייב? יעילות‪ ,‬שווה לנו להטיל‬
‫אחריות זו כיוון שזו הדרך היעילה ביותר לשמור על‬
‫זהירותם של בני האדם‪.‬‬