‫וובר‪-‬פעולה חברתית‪:‬‬

‫מקס וובר{‪-}1860-1920‬קורות חיים‪:‬‬

‫‪.1‬דוקטור למשפטים‪-‬דוקטורט על ארגונים בימי הביניים‪-.‬צריך להשלים את זה מהמצגת‪.‬‬
‫מקס וובר‪ ‬היה ממנסחי הפעולה החברתית‪ .‬הוא היה פעיל חברתי‪.‬‬
‫הספר החשוב ביותר שלו‪ :‬נקרא‪ . Economy &Society ‬ספר מגוון ועשיר ורב תחומי שניתן‬
‫למצוא את כל התיאוריות הסוציולוגיות בנות זממנו בספר ולכן הוא נחשב לעדכני ביותר מבין‬
‫הסוציולוגים שלמדנו עד כה‪.‬‬
‫וובר לא היה תיאורטיקן של עובדות חברתיות הוא לא חיפש קשר אובייקטיבי וקבוע בין‬
‫תופעות או חוקי טבע‪ ,‬אלא חיפש כסוציולוג את המושג של פעולה חברתית‪.‬וובר מדגיש את‬
‫ההיבט הדינאמי של הפעולה את חקר התהליכים וזו תרומה חשובה שלו לסוציולוגיה‪.‬‬
‫פעולה חברתית‪-‬הגדרה‪:‬‬
‫‪. 1‬פעולה המתרחשת מתוך מודעותו של היחיד לתביעות החברתיות והפרשנות שהוא‬
‫נותן למציאות‪ .‬יש מערך שלם של ציפיות שאנחנו מגיבים אליו‪ ,‬אבל‪ ,‬בנוסף{וזו תרומתו‬
‫שחשובה של וובר}‪ ,‬יש פרשנות‪ .‬אני אומנם מגיבה‪ ,‬אבל הפעולה שלי היא הבנה שלי של‬
‫הציפיות מתווכת דרך פרשנות שאני נותנת‪ .‬הוא שם דגש על הפרשנות בפעולה חברתי‪.‬‬
‫פעולה חברתית מתחוללת תמיד בצורה אינטר סובייקטיבית במפגש בין אנשים והיא תמיד‬
‫מתווכת ע"י פרשנות‪.‬אנשים פועלים מתוך הפרשנות שהם נותנים לפעולה חברתית‪.‬‬
‫וובר עושה חלוקה אנאליטית‪ .‬טיפולוגיה אנאליטית‪.‬סוגים של פעולות חברתיות הזמינות לנו‬
‫והוא מדבר על ‪ 4‬כאלו‪:‬‬
‫‪.2‬סוגי‪ ‬הפעולה החברתית ע"פ וובר‪:‬‬
‫א‪.‬פעולה אמוציונאלית‪ :‬פעולה שמונעת מרגשות‪.‬‬
‫ב‪.‬פעולה מסורתית‪ :‬חשובה לרוח הקפיטליזם והאתיקה הפרוטסטנטית‪.‬פעולה לפי נורמות‪.‬‬
‫למשל דתיים שהולכים ומתחתנים ברבנות הם מבצעים פעולה מסורתית‪ .‬החשיבות של‬
‫המושג של פעולה מסורתית הוא שאנשים לפני הפרוטסטנטיות פעלו בצורה מסורתית ודרך‬
‫פעולה מקובלת ולא שאלו עצמם שאלות לגבי התוצאות של דרך פעולה זו‪.‬וובר אומר שלפני‬
‫האתיקה הפרוטסטנטית דרכי הפעולה שאפיינו את מרבית השחקנים החברתיים היו‬
‫אמוציונאליות ומסורתיות‪ .‬אנשים עלו מתוך רגש ומתוך מסורת מדפוס פעולה נורמטיבי מה‬
‫שמקובל‪.‬‬
‫וובר מכנה פעולה שמתחשבים בתוצאה שלה כפעולה רציונאלית ומבחין בין ‪ 2‬סוגים‪:‬‬
‫ג‪.‬פעולה רציונאלית של ערכים‪ :‬אדם יודע שהוא נבחר ע"י האל ע"פ הצלחתו בעולם הזה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם הוא מצליח בעולם הזה‪ ,‬הוא יגיע לגן עדן‪ ,‬ואם הוא לא מצליח‪ ,‬הוא הולך הגהנום‪.‬‬
‫זה בסיס החשיבה הפרוטסטנטית‪ .‬הרצון להשיג מטרה זו‪ ,‬להצליח בעולם הזה זו רציונאליות‬
‫של ערכים‪ .‬מכוונת להשיג ערך שאנחנו מאמינים בו‪ .‬האמצעים שנבחרים הם אמצעים שאנו‬
‫שופטים אותם באופן מוסרי‪ .‬הרציונאליות של המעשים קשורה האופן הדוק לסוגיות של‬
‫מוסר‪ .‬מערכת הערכים שלנו מכתיבה לנו את סוג המטרות שאנו מציבים לעצמנו ואת סוג‬
‫האמצעים שנשתמש בהם ע"מ להשיג את המטרות הללו‪.‬התפיסה הערכית מכתיבה לנו את‬
‫הפעולות שלנו‪.‬‬
‫ד‪.‬פעולה רציונאלית של אמצעים ומטרות‪{:‬אינסטרומנטלית}‪ :‬לאט לאט הערכים הולכים‬
‫ונעשים פחות חשובים וצומח סוג חדש של רציונאליות שמאפיינת את העידן המודרני‪.‬‬
‫רציונאליות זו‪ ,‬של האמצעים והמטרות היא רציונאליות שלא קשורה יותר בערכים אלא‬
‫מתמקדת בתחום הצר של מטרות ואמצעים‪ .‬כל השאלות שלנו מופנות לבדיקה לאם‬
‫האמצעים שבחרנו יבטיחו את השגת המטרה‪ .‬האם לימודים יבטיחו לי משרה בחירה אח"כ‪.‬‬
‫עולם כזה הוא עולם הקשר בין אמצעים למטרות‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬כלוב הברזל של הרציונאליות‪:‬‬
‫‪. 1‬תהליך מיסוד‪-‬רעיון מרכזי שצומח מן הדיון באתיקה הפרוטסטנטית‪-‬המגבלות על‬
‫הפעולה האנושית שצומחות מתוך הפעולה האנושית עצמה‪..‬דרך שבה דפוס אחד הופך‬
‫לדפוס המרכזי‪.‬‬
‫‪. 2‬בעוד שבחברות מוקדמות יותר פעולה חברתית אמוציונאלית ומסורתית היו בולטות‬
‫ורווחות יותר‪ ,‬בעידן המודרני אנחנו פונים לכיוון פעולה רציונאלי‪.‬האתיקה הפרוטסטנטית‬
‫מביאה לדרך חשיבה שבה אני צריך להוכיח שהצלחתי בעולם הזה‪ .‬דרך הייעוד שלי‪ ,‬שהוא‬
‫לרוב ייעוד מקצועי‪.‬אני רוצה לדעת שנבחרתי ע"י האל ואני צריך ביטוי חיצוני להצלחה שלי‪.‬‬
‫והביטוי הוא בהצלחה מקצועית‪ .‬ביטוי חומרי וכספי‪ .‬כמה אני מרוויח הוא סימן להצלחה שלי‬
‫בעולם הבא‪.‬אז במילים אחרות‪ ,‬בתקופה הישנה יש יותר זיקה לפעולה מסורתית‬
‫ואמוציונאלית‪ ,‬אבל בגלל ניסוחה של האתיקה הפרוטסטנטית‪ ,‬הצלחה חומרית‪ ,‬הופכת לחלק‬
‫מהתרבות‪ .‬ובכך הפעולה נעשית יותר ויותר רציונאלית‪ .‬הדבקות באל היא שמדריכה את‬
‫הפרוטסטנטים בראשית דרכם‪ .‬כלומר הפעולה היא רציונאלית אבל בגלל הערכים‪.‬‬
‫‪.3‬אבל זו רציונאליות אינסטרומנטלית‪ ,‬מנותקת מערכים‪.‬עם הזמן‪ ,‬מתנתקים מהאמונה‪,‬‬
‫ומחפשים ומתמקדים האמצעים הטובים ביותר להשגת מטרותינו‪ .‬וזו החשיבה‪ .‬וובר עסוק‬
‫בעבודה הזו‪ ,‬במודרניות‪ .‬שככל שהחברה הופכת מודרנית יותר כך היא מתנתקת מערכים‬
‫ומתמקדת ברציונאל של אמצעים ומטרות‪.‬וובר מנסה להבין מה מאפיין את המודרניות‪-‬והוא‬
‫מגיע לזה שזה החתירה לחשיבה רציונאלית‪ ,‬אינסטרומנטלית‪.‬‬
‫‪.4‬חזרה לביקורות המודרניות והסרת הקסם‪ .‬התפיסה הבסיסית שעומדת במוקד החשיבה‬
‫של וובר היא שיש לנו מגבלות‪ ,‬הפעולה האנושית היא מוגבלת‪ ,‬זה לא שיש לנו חופש פעולה‬
‫לעשות מה שאנחנו רוצים‪ ,‬אבל המגבלות על החשיבה האנושית צומחות מתוך הפעולה‬
‫עצמה‪ .‬הפרשנות מתמסדת והופכת למציאות חיצונית‪ ,‬כאילו היא משהו שנכפה בחוץ‬
‫ומפרשים אותו‪ .‬הפרשנות שאנחנו נותנים למגבלות שהחברה מטילה עלינו הוא מרכיב‬
‫סטרוקטוראלי של החברה‪.‬‬
‫עקרונות מרכזיים‪-‬מהחיבור בין אתיקה פרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם‪:‬‬
‫‪.1‬היסטוריציזם‪-‬אנטי דטרמיניסטי‪ :‬העבודה של וובר מאופיינת מהסתמכות על היסטוריה‪.‬‬
‫הדוקטורט של וובר עסק בימי הביניים‪ .‬וובר מחפש נקודת מבט היסטורית‪ .‬סוג המחקר שלו‪,‬‬
‫הוא מחקר שמחיה ציוויליזציה‪ ,‬תרבות כלשהי לאורך הדורות‪ .‬הוא נעזר בתהליכים‬
‫היסטוריים של חברות ובמובן הזה הוא שונה ממרקס כי הוא לא דטרמיניזם‪-‬שהכל נקבע‬
‫מראש‪ ,‬הכל סגור‪ .‬מרקס היה דטרמיניסטי כי הוא חשב שהוא יכול לצפות את כיוון‬
‫ההתפתחות של ההיסטוריה כי הכיוון הוא קבוע‪ ,‬אבל וובר שלל את זה‪ .‬הוא טען שאין‬
‫דטרמיניזם‪ ,‬אלא צריך לבחון את ההליך ההיסטורי‪ ,‬ומשם לגזור את הבנתנו את העולם‪.‬‬
‫אנחנו לא יכולים לנבא את התפתחות העולם כי הוא לא מתפתח בכיוון אחד הכרחי‪ .‬אם כן‬
‫מה עלינו לעשות?‬
‫‪.2‬דגש על פעולה חברתית‪ :‬עלינו לשים דגש על הליך הפעולה החברתית והרציונאליזציה‬
‫של העולם‪.‬‬
‫‪.3‬דגש על תהליך הרציונליזציה של העולם‪-‬הסרת הקסם‪ :‬אנשים בעבר האמינו בכוח‬
‫מכונן‪ ,‬בתהליכים שיד האדם אינה מעורבת בהם והם קורים מעצמם‪ .‬הם קוסמולוגיים‪.‬‬
‫לעומת זאת העידן המודרני מתאפיין ברצון להבהיר הליכים חברתיים ומה בדיוק גורם למה‬
‫ולהפסיק להאמין בקסם לגבי תהליכים‪.‬אלא לנסות להסביר את הפעולות שלנו במשהו‬
‫קונקרטי רציונאלי‪ .‬וובר מתייחס לעידן המודרני שעידן שבו נעלם הקסם ואנחנו כלואים בכלוב‬
‫ברזל של רציונאליות ואנחנו צריכים להיות אחראיים לתהליכים או לאירועים שמחוללים את‬
‫חיינו‪.‬‬
‫‪.4‬קשרי גומלים בין כלכלה ואידאות‪ :‬התרבות והחומר מזינים זה את זה ולא החומר קובע‬
‫את עולם הרעיונות‪ .‬כאן הוא יוצא נגד מרקס‪ .‬אם מרקס טען שההוויה קובעת את התודעה‪,‬‬
‫וובר תודען שהיא מזינה אותה והן משלימות זו את זו‪.‬התופעות החברתיות מרובות פנים‬
‫והקשר ביניהן הוא לא קשר קבוע אלא מאפיין של חברה ספציפית‪ .‬וובר מנסה לנסח עבורנו‬
‫טיפולוגיות והקשר משתנה מחברה לחברה‪ ,‬יש ריבוי של תופעות חברתיות ומורכבות של‬
‫תופעות חברתיות‪.‬‬
‫‪.5‬משלים את עבודתו של‪ ‬מרקס‪ ‬של הקפיטליזם מתוך ביקורת‪:‬ההוויה היא שיוצרת את‬
‫התודעה‪-‬מרקס‪.‬הוויה משלימה ומאזנת את התודעה‪-‬וובר‪.‬‬
‫‪.6‬מתגלם באתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם‬
‫תפיסת המבנה החברתי{מעמד‪ ,‬סטטוס ומפלגה)‪:‬‬
‫‪.1‬המבנה החברתי מעוגן בהקשר היסטורי‪ .‬אין תפיסה דטרמיניסטית של המאפיינים‬
‫החברתיים אלא חלוקה אנאליטית‪  .‬יש כל מיני סוגים של מעמדות וקבוצות סטטוס וקבוצות‬
‫כוח והקבוצות הללו חיות זו לצד זו בריבוי של מערכים חברתיים ומה שמעניין את וובר זה‬
‫לקחת את המושגים הללו ולשחק אותם על מציאות קונקרטית‪ .‬למשל מי הם המעמדות‬
‫המעניינים אותנו כדי להבין את המציאות החברתית בישראל בשנת ‪ .2010‬לקחת את‬
‫המושגים האנאליטיים המופשטים ליישם אותם לניתוח של חברה ספציפית‪.‬ובר קטלג‪ ,‬חילק‬
‫לקטגוריות את תפיסת המבנה החברתי שלו‪:‬‬
‫א‪.‬מעמדות‪-‬מאורגנים ע"פ הסיכוי בשוק‪-‬אינם קבוצות אלא אוסף של יחידים‪.‬כמה ‪ ‬כסף אני‬
‫יכול השיג ולא רק כמה יש לי באופן אישי‪ .‬מעמדות הן קטגוריות חברתיות שלאנשים יש סיכוי‬
‫דומה בשוק‪.‬יש קבוצה מעמדים שיכולה להרשות לעצמה עוף כל השבוע‪ ,‬יש כאלה שרק‬
‫בשבת ויש כאלה שלא יכולים לקנות עוף בכלל‪ .‬הסיכוי שלנו לקנות עוף בשוק מאופן מטפורי‬
‫כמובן משקף את הקטגוריה המעמדית אליה אנו שייכים‪.‬המעמד הוא לא קבוצה אלא‬
‫קטגוריה‪ .‬מעמדות מבינים שיש להם אינטרס זהה ופועלים יחד כדי להגיע לאיזשהו הישג‪.‬‬
‫אנשים ששייכים לאותו מעמד חברתי יש להם אינטרס זהה אבל לא משותף‪ .‬וזו נקודה‬
‫חשובה‪.‬כלומר לאנשים וקבוצות שנאבקות על אינטרסים לא כי האינטרס הוא משותף אלא כי‬
‫האינטרס הוא זהה‪.‬פועלים אותו דבר אבל בנפרד‪ .‬‬

‫ב‪.‬קבוצת סטאטוס‪-‬חותרות להשגת יוקרה באמצעות סגירות והדרה‪ .‬התרומה המעניינת‬

‫בינותר של וובר להבנתנו הסוציולוגית‪ .‬קבוצות של אנשים שיש להם משהו משותף‪ ,‬למשל‬
‫גרים באותה שכונה‪ ,‬שהם ג'ינג'ים‪ ,‬עורכי דין או סוציולוגים וכו'‪...‬יש להם משהו משותף‪.‬‬
‫קבוצת סטאטוס מה שיש להם במשותף זה המאפיין‪ ,‬הסטאטוס המשותף‪ ,‬אבל הם משחקות‬
‫בשוק של יוקרה‪ .‬הן חותרות להגדיר את היוקרה של מאפיין הסטאטוס הזה‪ .‬האינטרס הוא‬
‫לא זהה אלא משותף!! אנחנו רוצים לעלות יוקרה‪ .‬צריך לפעול ביחד ובמשותך כדי להעלות‬
‫יוקרה של חברי אותו הסטאטוס‪ .‬כסף לא שווה יוקרה‪.‬קיימות שתי אסטרטגיות משלימות‬
‫שבאמצעותן פועלות קבוצות הסטאטוס‪ .‬האחד סגירות והשנייה‪ ,‬המשלימה‪ ,‬היא הדרה‪ .‬אלו‬
‫שני מושגים מרכזיים וחשובים להבנת תהליכים חברתיים‪.‬ככל שהשערים גבוהים יותר כך‬
‫היוקרה לשנו תעלה‪ .‬לא כל אחד יכול היכנס לקבוצה שלנו‪ .‬כמו סלקטור כזה‪ .‬והדרה היא‪-‬את‬
‫מי אנחנו לא רוצים‪ .‬יש קבוצות שאם הן יכנסו הן יורידו את היוקרה שלנו‪ .‬אם מזרחים יכנסו‬
‫אלינו הם יורידו את הרמה למשל{אשכנזים}‪ .‬‬
‫ג‪.‬מפלגה‪ -‬חותרות להשגת כוח‪ :‬קבוצות שמתחרות ביניהן בשדה הכוח‪ .‬הן פועלות במשותף‪.‬‬
‫יש להן אינטרס‪ .‬הן רוצות לשלוט ולעצב את הסדר החברתי‪ .‬הן מנסות לזכות לא ביוקרה‬
‫אלא בתמיכה‪ .‬מי ששולט באמצעי הייצור שולט בתרבות‪ ,‬בפוליטיקה ובכלל החברה‪ .‬‬
‫לסיכום בין ‪ 3‬הקטגוריות‪:‬‬
‫‪---‬דפוסי ההמרה בין שלושת הממדים מעוגנים בהקשר החברתי הספציפי ‪---‬מנגנון ההמרה‬
‫של מרקס הוא חד מימדי‪ ,‬חד כיווני‪ .‬הבעלות על האמצעים קובעת את הסדר החברתית אבל‬
‫אצל וובר יש תמונה יותר מורכבת ורבת פנים‪ ,‬יש אפשרות לתרגם‪ ,‬להמיר משאבים שיש לנו‬
‫בתחום אחד של הסדר החברתי למשאבים אחרים‪.‬מתחום אחד לתחומים אחרים של הסדר‬
‫החברתי‪ .‬למשל כסף רוכש השכלה והשכלה משפרת יוקרה‪ .‬עד עכשיו דפוסי ההמרה היו‬
‫אנאליטיים אבל אח"כ הוא מכניס גם עניין אמפירי‪ :‬כדי להבין את החברה האמריקנית כסף‬
‫קונה יוקרה‪ ,‬אבל בחברות אירופאיות השכלה היא יוקרה‪.‬יש לחקור את השינוי בצורה‬
‫אמפירית‪ .‬כמה כסף יקנה לי סוג שליוקרה‪ ,‬איך כמה השכלה תקנה לי יוקרה וכו' וכו'‪...‬‬
‫המאפיינים הם של חברה ספציפית קונקרטית ואותם צריך לחקור‪:‬‬
‫‪. 2‬תפיסת קונפליקט בין סוגים שונים של קבוצות‪.‬משולב ביחד עם נקודה ‪ .3‬כדי להבין‬
‫חברה עלינו להבין את הקונפליקטים‪ ,‬את המאבקים המתקיימים בתוכה או בין הקבוצות‬
‫בתוכה‪.‬וובר מפנה אותנו להסתכל על השאלות הללו באופן אמפירי וקונקרטי לחברה שאנו‬
‫חוקרים‪.‬להבין את המאפיינים הייחודים של הקבוצה או החברה מול חברות או קבוצות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫‪. 3‬הקבוצות השונות נאבקות בצורות שונות לקראת השגת מטרות שונות‪  .‬לכל אחת יש‬
‫אסטרטגיות שונות אבל כולן נלחמות על‪ .‬כדי להבין חברה אנחנו צריכים להסתכל על‬
‫הקבוצות הנאבקות בתוכה הן אם הוא סימבולי והן אם הוא חומרי‪ .‬מה נחשב טוב יותר?‬
‫להיות עם יותר ידע או עם יותר כסף?‬