‫הגישה הפונקציונליסטית ‪ -‬החברה כגוף חי ‪ -‬מערכות צריכות לשמור על איזון ולמנוע יציאה ממנו‪ ,‬קיימת סולידריות בחברה לצורכי

לכידות חברתית‪ ,‬למנוע‬

‫סטייה ולהדגיש את הקונצנזוס ולחזק אותו; פרדיגמת הקונפליקט ‪ -‬החברה כשדה קרב‪ ,‬תודעה כוזבת‪ ,‬בורגנים מול פרולטריון ‪ -‬מרקסיזם; שעתוק בחברה ‪ -‬שימור‬
‫האי‪-‬שוויון בחברה‪ ,‬הסדר החברתי (ילדים עשירים מהמרכז שמגיעים ל‪ 8200-‬ומשמרים את הכח של מעמד האליטה הכלכלית בחברה); אינטראקציה סימבולית ‪-‬‬
‫אין מציאות אובייקטיבית‪ ,‬אנחנו מפרשים את המציאות ומנסים להגיע להגדרת מצב משותפת‪ .‬מנתחים אירועי מיקרו (שעוסקים ביחידים) ומסיקים מכך על החברה‬
‫כולה‪ .‬האינטרקציות שיש בין האנשים יוצרות את החברה (מחקר ישיבה ב‪ 3-‬כיתות)‬
‫זויות בחינוך‪ :‬כלכלית (תפוקות ביחס לתשומות); פוליטית (ביה"ס משפיע ומושפע מפוליטיקה‪ .‬רפורמות משרתות אינטרסים פוליטיים); פסיכולוגית (התמקדות‬
‫בתלמיד‪ ,‬ברגשות‪ ,‬בהתמודדות פסיכולוגית); פילוסופית (התמקדות בשאלות מוסריות‪ ,‬כלליות‪ .‬מי רשאי לקבוע מה נכון‪/‬לא נכון? מי אחראי על החינוך?); סוציולוגית‬
‫(חינוך ממבט חברתי‪ .‬עוסקים ב‪ :‬סוציאליזציה‪/‬חיברות – הפרט מקבל את ערכי החברה‪ ,‬במיקרו – איך חינוך מעצב את אישיות האדם? במאקרו – מה חשוב שהאזרח‬
‫יידע?)‬
‫התפתחות ‪ -‬תבנית השינויים החלים באדם מרגע ההפרייה ועד המוות ברמה הכמותית (יותר ידע‪ ,‬ניסיון‪ ,‬כישורים) והאיכותית (הבנה עמוקה יותר של המציאות)‪.‬‬
‫התפתחות נורמטיבית ‪ -‬השינויים החלים על מרבית הילדים במהלך גדילתם (גיל ההליכה‪/‬הדיבור); התפתחות אישית – השוואת הפרט להתפתחות הנורמטיבית‪.‬‬
‫התפתחות תלויה ב‪ :‬גנטיקה (מחלות מההורים); היסטוריה התפתחותית (מחלות בילדות‪ ,‬היריון); תנאי סביבה (אנשים‪ ,‬תרבות‪ ,‬מעמד‪ ,‬גירויים); השפעות מאקרו‬
‫(חברה ותרבות)‪ ,‬מיקרו (השפעות רגשיות‪/‬השלכות גופניות מטראומות)‬
‫חקר התפתחות ‪ -‬ניסוי (חוקר עושה מניפולציה על משתנה בלתי תלוי‪ .‬למשל ניסוי ‪ – DWECK‬ילדים שמקבלים מחמאות על מאמץ או על ביצועים); תצפית;‬
‫מחקר אורך (חקר שינויים לאורך זמן‪ .‬מחקר מרשמלו ‪ -‬דחיית סיפוקים = יכולת מנבאת הצלחה בעתיד); מחקר רוחב (משווים בין קבוצות של אנשים שונים באותו‬
‫הזמן‪ .‬ניסוי דינוזאור סגול ‪ -‬ככל שהגיל עולה יותר ילדים משקרים‪ .‬השקר מראה יכולות מנטליות מפותחות); מערך אורכי מואץ (הבנה עמוקה יותר של המציאות);‬
‫מחקר ‪ – BABIES‬אורכי וגם רוחבי כי לאורך זמן ובכמה מדינות בו זמנית‪.‬‬
‫גדילה – עלייה במספר התאים; בשילה – שלב התפתחותי בו מבצעים פעולות חדשות (ניסוי תאומות שמטפסות במדרגות); למידה – סביבתי‪ ,‬למה נחשפנו‪ ,‬איך‬
‫וכמה (ילדי פרא לא נחשפו לבני אדם ולא התפתחו בצורה תקינה) אקולוגיה ‪ -‬סביבות האדם העוטפות אותו‪ ,‬הפרט מקיים פעולות גומלין עם סביבתו‪ .‬בכל אחת‬
‫מהסביבות מושפע הפרט מסוכני חיברות ומאינטראקציות ייחודיות בין סוכני חיברות שונים שלו‪ .‬האדם הוא מערכת בפני עצמה המורכבת בסיסים‪ :‬רגשי‪ ,‬ביולוגי‪,‬‬
‫קוגניטיבי המצויים בקשרי הגומלין זה עם זה‪ .‬מערכת ויסות ‪ -‬מערכת שמאזנת את ההשפעות החיצוניות ומכוונת את ההתנהגות‪ ,‬מאפשרת לאדם להסתגל לשינויים‬
‫בסביבתו‪ ,‬הפרט מושפע מלבוש‪ ,‬סגנון דיבור‪ ,‬בחירות מסוימות וכו'‪ .‬מעגלים אקולוגיים ‪ )1 -‬מערכת מיקרו ‪ -‬הסביבה הקרובה של הילד (משפחה‪ ,‬כיתה‪ ,‬קבוצת‬
‫חברים); ‪ )2‬מערכת מסו ‪ -‬מורכבת מקשרים הדדיים בין יחידות מיקרו שונות (הקשר בין הורי הילד למורים בביה"ס); ‪ )3‬מערכת אקסו ‪ -‬אירועים וקשרים שהפרט אינו‬
‫לוקח בהם חלק פעיל (מקום העבודה של ההורים והקהילה); ‪ )4‬מערכת מאקרו ‪ -‬הסביבה בה אנו נמצאים (מדיניות חברתית פוליטית‪ ,‬אידאולוגית‪ ,‬תרבות‪ ,‬דת)‪.‬‬
‫סוגי מעברים ‪ )1 -‬מעברים פשוטים ‪ -‬הפרט עובר בחייו בין ובתוך סביבה אקולוגית אחת או בין הסביבות (מעבר מדינה‪ ,‬מעבר דירה‪ ,‬מעבר ביה"ס‪ ,‬נישואין‪ ,‬הולדת‬
‫ילדים‪ ,‬כניסה לעבודה); ‪ )2‬מעברים מורכבים ‪ -‬מתרחשים בסביבה שבה הפרט נמצא אך אינם תלויים בו אישית‪ ,‬בדר"כ במישור המאקרו (שינויים פוליטיים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬
‫כלכליים שעוברים על החברה ומשפיעים על הפרט ‪ -‬תהליך ההינתקות)‪ .‬קשרי ההתפתחות ‪ -‬גנטיקה של אדם‪ ,‬תרבות בה נולדים‪ ,‬מופעי היסטוריה בה ילד חי‪,‬‬
‫המשפחה‪ ,‬בית ספר‪.‬‬
‫המודל של פרונפנברנר ‪ -‬טבעת ‪ - 1‬ההקשר הביולוגי ‪ -‬הירושה הגנטית של הילד; אינטראקציה בין הגנים לסביבה; טראומות שעוברות בגנים (תאומים‬
‫זהים‪/‬אחווה; ילדי פרא‪ ,‬ילדים שגדלו בבידוד)‪ .‬תורשה היא תנאי הכרחי‪ ,‬אך לא מספיק בהתפתחות הלמידה‪ .‬טבעת ‪ - 2‬הסביבה הקרובה ‪ -‬התנהגותו של כל אחד מבני‬
‫המשפחה תלויה בין השאר בהתנהגותם של האחרים‪ ,‬מצבו או מוגבלותו של אח אחד בהכרח תשפיע על אחיו‪ .‬לאב ולאחים יש השפעה ישירה על הילדים (חינוך‪ ,‬מודל‬
‫לחיקוי)‪.‬‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד ‪ ) 1 -‬האדם מונע ע"י דחפיו (אינסטינקט החיים {ארוס} ואינסטינקט המוות {סנטוס})‪ .‬אינס' החיים שורשיו באנרגיה‬
‫המינית‪ ,‬יצר לחיות; ‪ )2‬מרכיבי האישיות ‪ -‬א) איד (סתמי) ‪ -‬נשלט ע"י עקרון העונג והימנעות מכאב‪ ,‬החלק היחידי שמולד מכיל את כל הדחפים (תינוק שפועל‬
‫מתוך הדחפים); ב) אגו (אני) ‪ -‬נשלט ע"י עקרון המציאות‪ ,‬דחיית סיפוקים‪ ,‬חלק המווסת בין הדחפים לדרישות החברה; ג) סופר‪-‬אגו (האני העליון) ‪ -‬נשלט ע"י עקרונות‬
‫המוסר‪ ,‬מה מותר‪/‬אסור‪ ,‬מצפון (הילד לומד את זה מהבית)‪.‬‬
‫המודל הטופוגרפי ‪ -‬החלק המודע ‪ -‬מה שמתרחש ברגע נתון; החלק השני סמוך למודע; חלק שלישי הוא הלא מודע‪ ,‬יש בו זיכרונות‪ ,‬חוויות‪ ,‬תשוקות‪ ,‬רגשות‪,‬‬
‫אירועים טראומטיים‪.‬‬
‫‪ 5‬שלבים פסיכוסקסואליים ‪ )1 -‬השלב האוראלי (טווח של ‪ 0-2‬שנים) ‪ -‬עקרון ההנאה והכאב‪ ,‬עיסוק אובססיבי סביב הפה‪ ,‬החזקת חפץ בפה‪ ,‬נשיכה בפריקת‬
‫תוקפנות; ‪ )2‬השלב האנאלי (גילאי ‪ - ) 2-3‬הילד נגמל מהטיטול ולומד להתפנות לבד‪ ,‬דוחה סיפוקים‪ ,‬מתאפיין בתכונות מופנמות‪ ,‬סגירות‪ ,‬קמצנות ולחילופין שחרור‬
‫מוחלט שמתאפיין בפזרנות‪ ,‬מוחצנות‪ ,‬פתיחות;‬
‫‪ )3‬השלב הפאלי (גילאי ‪ - ) 3-5‬מאבק אדיפאלי בו הילד מפתח משיכה וקירבה להורה מהמין השני‪ .‬תסביך אדיפוס ‪ -‬חיפוש אצל בנות זוג את הדמות של אמו‪ ,‬תסביך‬
‫אלקטרה ‪ -‬הייצוג הנשי לתסביך אדיפוס; ‪ )4‬שלב החביון (גילאי ‪ - )6-12‬שקט שאחרי הסערה‪ ,‬שלב בו האנרגיות המיניות מודחקות; ‪ )5‬השלב הגניטאלי (גיל‬
‫ההתבגרות) ‪ -‬אם כלל השלבים עברו בצורה תקינה‪ ,‬בשלב זה הוא יצליח לקיים קשר משמעותי שיחזיק לאורך זמן‪ ,‬מלווה ברגשות‪ ,‬יצליח לממש את הקשר מבחינה‬
‫מינית‪ ,‬אחרת בעיה שישפיע בהמשך על הקשרים‪.‬‬
‫ביקורת על התאוריה של פרויד ‪ -‬תוקף –ממצאי התאוריה אינם תקפים‪ ,‬התאוריה אינה אמפירית המשתנים אינם ניתנים להגדרה ומדידה)‪ ,‬הפרכת חלק מן‬
‫הטיעונים‪.‬‬
‫תיאוריות אינטראקציוניסטיות (מיד) ‪ -‬העצמיות של האדם (‪ )SELF‬מתגבשת ונוצרת באמצעות התנסויות חברתיות‪ ,‬אינטראקציה חברתית‪ ,‬מתחלק ל‪ I -‬ו‪-‬‬
‫‪( ME; I‬האני) ספונטני‪ ,‬יצירתי; ‪) ME‬העצמי) ‪ -‬הדימוי העצמי‪ ,‬הפנמת העמדות של אחרים שמאמצים לעצמנו‪ .‬שלבים בהתפתחות העצמי ‪ )1 -‬חיקוי ‪ -‬שלב לא‬
‫חברתי‪ ,‬התינוק מחקה קולות ותנועות ללא הקניית משמעות לדברים; ‪ )2‬משחק פשוט ‪ -‬נטילת תפקיד‪ ,‬הילד לומד תפקידים חברתיים מאחרים (הורים‪ ,‬גננת)‪ ,‬לומד‬
‫לחשוב על עצמו מנקודת מבט של אחרים שאותם הוא מחקה‪ ,‬תחילת ההתגבשות העצמית; ‪ )3‬משחק מורכב ‪ -‬השתלבות במשחקי תפקידים מרובי משתתפים ומורכבים‬
‫(שחקנים‪ ,‬שופטים‪ ,‬צופים); ‪" )4‬אחר משמעותי" ‪ -‬הילד בודק איך הסביבה הקרובה תגיב אליו או איך הוא יגיב לפעולה של הסובבים אותו‪ .‬הכרה ב"אחר המוכלל" ‪-‬‬
‫אימוץ נקודת מבט כללית‪ ,‬של העולם החברתי כולו; ‪" )5‬האני במראה" ‪ -‬האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא" ‪ -‬דימוי עצמי שלנו נבנה על פרשנות שלנו‬
‫לתגובות של הסביבה‪ .‬הגישה האוניברסלית להורות ‪ -‬קהילת המאיה בחצי האי יוקטן ‪ -‬ההורה מתבונן בילד ומתאים את עצמו אליו; אנשי האינואיט בחוג‬
‫הארקטי ‪ -‬הסביבה האנושית שלווה במיוחד ונטולת כעס‪ ,‬רגזנות היא סימן לחוסר בגרות; שבט ההדזבה בטנזניה ‪ -‬אין היררכיה‪ ,‬מאמינים ב"כלכלת מתנות"‪ ,‬חיים ע"ב‬
‫נתינה‪ ,‬ללא הוראות לילדים‪ .‬הורות מערבית ‪ -‬שני קצוות דיכוטומיים‪ ,‬ההורה מנהל את הילד‪ ,‬שולט‪ ,‬מפקח עליו כל הזמן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הורות מתירנית‪ ,‬שבה הילד‬
‫מחליט וקובע‪ ,‬וההורים כמעט שלא מפקחים על פעילויותיו‪.‬‬
‫הגורמים לשינוי במע' החינוך ‪ )1 -‬הפצת רעיונות ליברליים ודמוקרטיים (שוויון לכולם); ‪ )2‬תיעוש מהיר (יצירת כוח עבודה מיומן לחברה התעשייתית); ‪)3‬‬
‫הצורך לשלוט בהמונים‪.‬‬
‫אילוץ בכפייה מוסדית‬ ‫דמיון צורני (איזו‪-‬מורפיזם) ‪ -‬קיים דמיון צורני בין ארגונים‪ ,‬הם נתונים בכלוב ברזל (ובר)‪ :‬אילוץ בלקוחות (מאבק על לקוחות);‬
‫(צורך במשאבים ‪ -‬לימוד בבי"ס בחיפה מחייב תושבות); אילוץ במומחים (עולם ידע זהה ‪ -‬בוחן צבאי)‪.‬‬
‫המודל הבירוקרטי של ובר ‪ -‬המודל מושתת על מודל עקרון הפחתת אי‪-‬הוודאות‪ .‬טיפוס טהור ‪ -‬השוואה בין מודל הארגון‪ ,‬נהלים‪ .‬ריטואליזם (קונפורמיות‬
‫יתר= התנהגות לפי נורמות) ‪ -‬הבירוקרטיה הופכת את הכללים למטרה‪ ,‬הפיכה לרובוט (הניסוי של קופים‪ ,‬סולם ובננות ‪ /‬משפט אייכמן); בננה טיים (עבודה‬
‫ומשמעות) ‪ -‬יצירת עניין נוסף במקום העבודה מלבד עבודה עצמה (החבאת אוכל של עובד לצורך יציאה מהשגרה)‪ .‬מוטיבציה פרו‪-‬חברתית ‪ -‬לעשות מעבר‬
‫לנדרש‪ .‬לפעולה שאני עושה יש ערך‪ ,‬משמעות ביחס לאחרים‪.‬‬
‫חוקי פרקינסון ‪ -‬כמות הפקידים בארגון גדלה ללא קשר לכמות העבודה; העבודה מתרחבת בהתאם לכמות הזמן שהוקצה מראש להשלמתה; הזמן שמוקדש לקבלת‬
‫החלטה הוא ביחס הפוך לחשיבות שלה; הזמן המוקדש לכל סעיף שעל סדר היום ביחס הפוך לסכום הנדון בו‪ .‬תקשורת בין מעגלי מומחיות ‪ -‬כל אחד בתחומו‬
‫נאבק על עמדתו ועל חשיבותה‪ ,‬מומחים שאינם מבינים אחד את השני; ביורו‪-‬פתולוגיה ‪ -‬מחלת משרד; כשל מיומן ‪ -‬נדרש להשתלם כל הזמן‪ ,‬הידע עלול להיות‬
‫אינו רלוונטי אם לא מתחדשים; העיקרון הפיטרי ‪ -‬ממחיש שעובד מתקדם מדרגת הכישרון שלו לדרגת חוסר הכישרון שלו‪ .‬כשמקדמים אדם עפ"י הצלחתו‪ ,‬הוא לא‬
‫בהכרח מתאים לתפקידו החדש אליו קודם‪.‬‬
‫התפתחות מוסרית (קולברג) ‪ )1 -‬רמת קדם המוסכמות ‪ -‬רמה שמאפיינת ילדים‪ ,‬בה האדם מחליט על מוסרי‪ /‬לא מוסרי לפי שכר ועונש (על מה הילד נענש נתפס‬
‫כרע‪/‬מקבל בונוס כטוב); ‪ )2‬רמת המוסכמות ("גישת הילד הטוב") ‪ -‬רוב האוכלוסייה הבוגרת‪ ,‬המוסריות נקבעת לפי החוקיות‪ ,‬הכללים‪ ,‬הנורמות; ‪ )3‬רמת העל‬
‫מוסכמות ‪ -‬ביצוע הפעולה מוסרי או לא‪ ,‬השלכת הפעולה על אחרים והשלכתה לאורך טווח‪ .‬ביקורת ‪ -‬הבירוקרטיה מאופיינת ע"י רמה ‪ .2‬לעיתים קרובות ארגונים‬
‫בירוקרטיים מנציחים את הבינוניות‪.‬‬
‫קבוצה ‪ -‬אנשים שמקיימים יחסי גומלין שיטתיים לאורך זמן‪ ,‬קיים מבנה חברתי וסטטוס בתוך הקבוצה‪ ,‬זהות קבוצתית‪ ,‬תלות הדדית ומכנה תרבותי משותף‪ .‬מי לא‬
‫קבוצה? ‪ -‬אגרגט חברתי (המון) וקטגוריה חברתית (תור‪ ,‬קהל)‪ .‬קטגוריה ‪ -‬נגדים בצה"ל‪ .‬גודל הקבוצה (דיאדה) ‪ -‬קבוצה של ‪ 2‬אנשים כשיש ביניהם אינטראקציה‬
‫כלשהי (הורה‪ -‬ילד); טריאדה ‪ -‬קבוצה של ‪ 3‬אנשים בעלי קשר‪ .‬דפוסי תקשורת‪ :‬כוכב ‪ -‬אין תקשורת ישירה בין האנשים אלא רק דרך אדם אחד; מעגל‪/‬רשת‬
‫מסועפת ‪ -‬אין קבוצה שבה כולם שווים; היררכיה ‪ -‬כל אחד מחברי הקבוצה יודע בדיוק למי הוא רשאי לפנות‪.‬‬
‫קבוצה סגורה ‪ -‬תנאי קבלה נוקשים יחסים מאוד חזקים‪ ,‬גאווה‪ ,‬שייכות ומחויבות; קבוצה פתוחה ‪ -‬כולם יכולים להתקבל; קבוצה ראשונית (הבעת רגשות) ‪-‬‬
‫קבוצה חברתית קטנה עם פעילויות משותפות רחבות (משפחה‪ ,‬זוג חברים); קבוצה משנית (מכוון מטרה) ‪ -‬היחסים אינם אישיים‪ ,‬עם נאמנות ורגשות בעצימות‬
‫נמוכה (כיתת לימודים‪ ,‬מחלקה בצבא); קבוצת השתייכות חיובית‪/‬שלילית ‪ -‬רוצים להידמות‪/‬להתרחק; תחושת קיפוח יחסי ‪ -‬נוצרת כאשר משווים את עצמנו‬
‫לקבוצת התייחסות חיובית‪ ,‬קבוצה הזוכה ליחס ותוספות מעבר למה שאנו זוכים לו; קבוצת התייחסות נורמטיבית ‪ -‬קבוצה שהאדם מבקש להיות חלק ממנה ולא‬
‫מסתפק רק בלהידמות אליה‪.‬‬
‫מנהיגות ‪ -‬מאפייני מנהיגים מוצלחים ‪ -‬אינטליגנציה‪ ,‬דחף‪/‬אמביציה‪ ,‬בטחון עצמי‪ ,‬עמידות במצבי לחץ‪ ,‬צורך בכוח‪ ,‬מראה חיצוני מרשים‪.‬‬

‫גישה התנהגותית ‪ -‬בוחנת התנהגויות‪/‬תכונות בפועל של מנהיגים במקום את הפוטנציאל להתנהג‪ )1 :‬התמקדות באנשים; ‪ )2‬התמקדות במשימה‪.‬‬
‫מנהיג משימתי ‪ -‬קובע את יעדי הקבוצה ומעלה רעיונות כיצד לממשם‪ ,‬מוביל את הדיונים בתוך הקבוצה‪ ,‬קובע אמצעים למימוש יעדי הקבוצה;‬
‫מנהיג חברתי ‪ -‬מפשר בין מתחים בקבוצה‪ ,‬בעל יכולת לשתף את חברי הקבוצה בתהליכים‪ ,‬מגלה אמפתיה לחברי הקבוצה‪.‬‬
‫סטייה ‪ -‬חריגה מהנורמה החברתית המקובלת‪ ,‬תלויה בזמן ובמיקום‪ ,‬אינה פשע‪ .‬לפי הגישה הפונקציונליסטית‪-‬תפקודית הסטייה מלכדת את החברה‪ ,‬מסמנת את המותר‬
‫והאסור ושומרת על הסדר החברתי ללא מידה ניכרת של כפייה‪ .‬לפי הגישה המרקסיסטית קיימת שליטה על מנגנוני הפיקוח החברתי כדי להבטיח את הקונפורמיות‬
‫לנורמות ולחוקים‪ .‬ישנם מנגנוני פיקוח פורמליים (משטרה‪ ,‬בתי סוהר‪ ,‬בתי משפט)‪ ,‬בלתי פורמליים (חברים‪ ,‬ביה"ס‪ ,‬קהילה) ופורמליים למחצה ע"י המלצתם‬
‫והשתתפותם בפעילות ומעורבותם של עובדים סוציאליים‪ ,‬פסיכולוגים‪ ,‬פסיכיאטריים‪.‬‬
‫מנגנוני פיקוח ‪ ) 1 -‬זיקה לקהילה ‪ -‬מפחיתים את הסטיות כי האדם מתחבר לקהילה דרך הטקס ומרגיש שייך (טקס חברתי פומבי וטקס יום‪-‬יומי אישי); ‪)2‬‬
‫סנקציות ‪ -‬שומרות עלינו מפני התנהגות לא נורמטיבית (בגידה‪ ,‬אונס) ומרתיעות אך לא תמיד יעילות בגלל כוח הרתעה מוגבל; ‪ )3‬פניקה מוסרית ‪ -‬פניקה‬
‫תקשורתית סביב אדם‪ ,‬קבוצה‪ ,‬רעיון או פעילות שקיומם נתפס כאיום על מערכת הערכים המקובלת ועל הסדר החברתי; ‪ )4‬שסתומי ביטחון ממוסדים ‪ -‬תפקידם‬
‫להקל על החברים לשמור על המסגרות הממוסדות ולמעשה הם דרכים ממוסדות המיועדות למתן ביטוי ופורקן למתחים ביחסים החברתיים‪ :‬זנות‪ ,‬ספורט‪ ,‬הומור; ‪)5‬‬
‫חברות (תודעה( ‪ -‬הפנמה ולמידה של הגבולות של המותר והאסור‪.‬‬
‫הסברים לסטייה (מרטון)‬

‫סטייה נלמדת ‪ -‬קבוצות אינטימיות‪ ,‬למידת טכניקות (פריצה למכונית)‪ ,‬מניעים (לגיטימיות עיתוי לבצע פשע מסוים)‪ ,‬לחצים‪ ,‬משתנים שיכולים להשפיע (תלות בגיל‪,‬‬
‫משך ואינטנסיביות הקשר(‪ .‬רציונליזציה ‪ -‬איך מצדיקים את המעשה הסוטה שנעשה כדי להמשיך לחיות עם זה‪.‬‬
‫תיאוריית הפיקוח (הירשי) ‪ -‬התרופפות‪/‬ניתוק קשרים עם מוסדות החברה‪ ,‬אנשים חופשיים לסטות כאוות נפשם; חוסר אינטרס לקשרים = אינטרס לסטייה‪4 .‬‬
‫סוגי קשרים‪ )1 :‬קשרים אישיים ‪ -‬איך הסטייה תקרין על הרשת החברתית והמיקום בחברה; ‪ )2‬מחויבות לעתיד ‪ -‬חשיבה על העתיד‪ ,‬זוגיות‪ ,‬משפחה‪ ,‬ילדים; ‪)3‬‬
‫מעורבות במערכות חברתיות ‪ -‬לאנשים יש מה להפסיד בגלל השתייכותם למסגרות; ‪ ) 4‬אמונות נורמטיביות ‪ -‬ככל שמזדהים פחות עם תפיסות החברה יהיה קל לפתח‬
‫סטייה‪.‬‬
‫גישת תיוג ‪ -‬גישה נון‪-‬פיזיטיביסטית‪ ,‬אינה מתמקדת באדם אלא בתגובה החברתית למעשיו‪ ,‬מבוססת על ההנחה שאדם מתבונן ותופס את עצמו דרך עיניהם של‬
‫אחרים‪ ,‬מדגישה את העובדה שהמשמעות צומחת מתוך האינטראקציה עם אחרים משמעותיים ומשתנה ע"ס פרשנויות של הסביבה‪ 4 .‬קביעות עיקריות‪1 )1 :‬סטייה אינה‬
‫תיוג וסטיגמה הם מכשירים של פיקוח חברתי המופעלים‬ ‫מציאות אובייקטיבית אלא סובייקטיבית שתלויה בהערכה ובשיפוט של קבוצה חברתית כלשהי; ‪)2‬‬
‫כנגד בני אדם חסרי כוח (מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך); ‪ ) 3‬תיוג האדם המחולל שינוי בזהותו ומחריף את סטייתו‪ ,‬שהופך להיות חלק מזהותו האישית; ‪ )4‬הקרימינליות‬
‫כנגזרת מאינטראקציה לא הוגנה בין האדם לחברה (סטייה ראשונית ‪ -‬הפרה אקראית של החוק או הנורמה; טקס קלון שמטרתו להשפיל את בעל הסטייה; סטייה משנית‬
‫בה האדם רואה עצמו כפושע וסוטה‪ .‬ביקורת ‪ -‬הגישה דטרמיניסטית‪ ,‬נוקשה וקיצונית‪ ,‬מציגה את הסוטה ככלי ריק שאינו אחראי להתנהגותו‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה ‪ -‬סטייה של כל מה שחורג מהנורמה ( ‪ 9‬לא בריאים מול ‪ 1‬בריא)‪ .‬מיהו נורמלי? ‪ -‬בכל חברה מצופה שיהיו לאדם נורמלי מס' מאפיינים פסיכולוגיים‬
‫וחברתיים‪ :‬בוחן מציאות תקין ‪ -‬תפיסה נכונה של היכולת העצמית ושל המציאות החיצונית; מודעות למניעים ולרגשות של אדם את עצמו; יכולת להפעיל שליטה‬
‫עצמית; תחושות של ערך עצמי וקבלה עצמית; יכולת ליצור מערכות יחסים מעניקות סיפוק ובלתי הרסניות; יכולת לפעול בסביבה ביעילות‪.‬‬
‫מדיקליזציה ‪ -‬סטייה דרך מושגים רפואיים‪ ,‬האדם שהתנהגותו מאפיינת אותו כזקוק לטיפול או לתשומת לב רפואית‪ .‬מדיקליזציה מלמטה ‪ -‬מדיקליזציה עצמית או‬
‫התחזות כחולה‪ ,‬שבה הפרט עוטה את התפקיד של פציינט כדי לקבל בדרכים שונות הן התייחסות וטיפול והן לקבל תירוץ מנטל סוגי אחריות שונים; מדיקליזציה‬
‫מלמעלה ‪ -‬מדיקליזציה של האחר כדי לפקח או להעניש‪ ,‬טיפול" או אמצעי כפייה אחרים עם או בלי הסכמת האדם‪.‬‬
‫‪ - DSM-5‬הפרעה נפשית‪ ,‬סינדרום המאופיין בהפרעה משמעותית מבחינה קלינית בקוגניציה‪ ,‬ויסות רגשי או בהתנהגות של האדם‪ ,‬משקפת תפקוד לא תקין בתהליכים‬
‫פסיכולוגיים‪ ,‬ביולוגיים או התפתחותיים (ללא אובדן אדם יקר וקונפליקטים פוליטיים)‪.‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז ‪ -‬התופעה נעוצה בליקוי התפתחותי‪-‬אורגני ומקורה משפחתי‪-‬גנטי‪ .‬סוגים‪ )1 :‬הפרעת חוסר קשב ‪ -‬חוסר תשומת לב לפרטים והקשבה‪ ,‬קשיי‬
‫התארגנות; ‪ )2‬הפרעת היפראקטיביות ואימפולסיביות ‪ -‬חוסר שקט ותנועתיות רבה‪ ,‬התפרצויות; ‪ )3‬הפרעה משולבת ‪ -‬שילוב שני הסוגים הנ"ל‪ .‬ביקורת (איליץ') ‪-‬‬
‫הממסד הרפואי הפך לסכנה גדולה‪.‬‬
‫שוויון ‪ -‬דמיון גמור‪ ,‬היעדר כל הבדל‪ ,‬היות שווה בכל לאחר (שוויון מוסרי‪ ,‬שוויון כערך‪ ,‬שוויון פוליטי וחברתי‪ ,‬שוויון בפני חוק(‪.‬‬
‫מריטוקרטיה ‪ -‬קבלה למקום עבודה‪/‬לימודים בהתאם לקישורים אישיים ולא כפרוטקציה‪ ,‬מעמד‪ ,‬דת‪ ,‬גזע‪ ,‬צבע ומין‪.‬‬
‫יישום מדיניות במערכת החינוך ‪ - 1950-60-‬אחידות‪ ,‬ריכוזיות גבוהה בחינוך ייסודי‪ ,‬סלקציה בהשכלה גבוהה; ‪ - 1960-70‬מערכת דיפרנציאלית (=הסללה) עפ"י‬
‫מוצא אתני וגיאוגרפי; ‪ - 1970-80‬מדיניות האינטגרציה‪ ,‬הקמת חטה"ב‪ ,‬ביטול בידול בית ספרי‪ ,‬גיוון בתוכניות הלימודים; ‪ - 1980-90‬חופש בחירה‪ ,‬מעורבות הורים‪,‬‬
‫אוטונומיה למנהלים‪ ,‬הפרטת המערכת‪.‬‬
‫"סינגפור במקום כרכור? מבחני הישג בין לאומיים והגלובליזציה של יעדי החינוך"‬
‫החולשה היחסית של תלמידי ישראל היא צפויה‪ ,‬אותה ניתן לנבא בהתאם לנתונים הכלכליים והחברתיים‪ .‬ניתן לשפר את מקומנו במבחנים אך הדבר דורש השקעות כמו הגברת המוטיבציה‬
‫של התלמידים להשתתף במבחן‪ ,‬קביעת תכנית פעולה ושיתוף המורים ובתי הספר ועוד‪.‬‬
‫"הגביע הוא שלנו‪ :‬תרומת מועדון הספורט לבית הספר לדעת תלמידים‪ ,‬מורים ומנהלים"‬
‫תלמידים‪ ,‬מורים ומנהלים‪ ,‬מעורבים ולא מעורבים‪ ,‬רואים בספורט כפונקציונלי‪ .‬קיים שוני בעמדותיהם של התלמידים לגבי הספורט‪ .‬ממצאים מראים כי מורים‪ ,‬תלמידים ומנהלים‪-‬‬
‫תופסים את הספורט כבעל תרומה חיובית‪ .‬ככל שביה"ס ישכיל להפעיל את הארגון בשיתוף גורמים רבים וגם במסגרת פנאי‪ ,‬התרומות הפונקציונאליות של מועדון הספורט יעלו על‬
‫הדיס‪-‬פונקיונאליות‪.‬‬
‫"הקשר בין תפיסות אקלים בית‪-‬ספרי לבין מעורבות באלימות‪ ,‬התנהגויות סיכון ונשירה סמויה"‬
‫התלמידים יביעו תפיסות בית‪-‬ספריות חיוביות יותר מתלמידים במגזר היהודי‪ ,‬היות והם מושפעים מהתרבות הערבית הרגישה במיוחד והמכבדת את בתי‪-‬הספר כמוסד את ההוראה כמקצוע‬
‫ואת המורים כמבוגרים מוערכים בחברה הערבית‪ .‬במגזר הערבי‪ ,‬הפער בין התמות החיוביות והשליליות כלפי החוויה היומיומית בבית‪-‬הספר היה גדול בהרבה בהשוואה לפער במגזר‬
‫היהודי‪ .‬ניתוח התוכן העלה ארבעה נושאים מרכזיים שייכות לבית‪-‬הספר‪ ,‬יחסי מורים‪-‬תלמידים‪ ,‬יחסים בין התלמידים וחוקים וכללים‪.‬‬

‫"גן הילדים הפרטי"‬

‫המאמר מתאר מחקר אתנוגרפי שבוצע בגן ילדים פרטי‪ .‬הגן נבדל מגנים אחרים בתכנים שהוא מעביר לילדים ‪ -‬התנגדות לתרבות הצריכה המודרנית‪ ,‬למסחור‪ ,‬שיווק של מותגים לילדים‪.‬‬
‫במקום זה הגן מעודד משחקים עם דברים מהטבע‪ .‬הגננת מנסה להתחרות עם גנים אחרים ביצירות בנושא חגים‪ ,‬כך הגן בעצם מתחרה בגנים אחרים למרות שהוא נגד תחרות קפיטליסטית‪.‬‬
‫בידול הגן יוצר לו נישה מיוחדת שמאפשרת לו להתקיים למרות שהוא יקר מאוד בהשוואה לגנים אחרים‪.‬‬