‫מפגש תשע – גישת התכונות (סיום המפגש הקודם –יציבות ומקור) מודל חמד הגדולות ואישיות‬

‫סמכותנית‪ .‬וגם הכנה למבחן (ניתוח מקרה)‬

‫אז יחידה חמש מדברת על הבדלים בין אישיים מה הם וכיצד בודקים אותם‪ .‬על היחס בין גישת‬
‫התכונות לגישתה מצב‪ .‬וכעת נשאר לנו לדבר על יציבות ומקור התכונות‪.‬‬

‫יציבות לאורך זמן‪ .‬אם יש תכונות אז אתה מניח שזה מכוון את ההתנהגות בצורה יציבה‪ .‬אם הוא חם‬
‫הוא יהיה תמיד נעים‪ ,‬ולא יום כן ויום לא‪ .‬קשה מאוד למדוד אם יציב‪ .‬יציבות לאורך זמן נמדדת‬
‫בדרכים הבאות‪( .‬למשל לפי פרויד האישיות מתעצבת עד גיל חמש‪ .‬היום קשה להאמין שהילד אפוי‬
‫עד גיל חמש‪ ).‬אבל לפי גישת התכונות – התכונות צריכות להתעצב בעיזה שלב‪ .‬לעומת גישת המצב‬
‫אין צורך בעיצוב התכונות כי המצבים משתנים אז גם ההתנהגות‪ .‬למשל בנדורה‪ .‬הוא טען‬
‫שהקונגניציה שלנו מושפעת מהפרשנות ולא דווקא ממה שקורה‪ .‬אז איך בודקים‪ .‬יש בעיות‬
‫מתדולוגיות לעשות זאת‪( .‬קודם כל צריך להגדיר מה מחפשים) יציבות בתוך האדם – לבדוק בתוך‬
‫האדם שהתכונה הזו באה לידי ביטוי בכל מיני צרות‪ .‬למשל שהאינטיליגנציה נשארת זהה למשך‬
‫החיים‪ .‬דרך שנייה לבדוק זה ביחס לאחרים – יציבות יחסית לאחרים – איך היחיד עומד מול אחרים‬
‫במשך השנים‪ .‬איך האינטילגנציה שלנו נשמרת ביחס לאחרים לאורך השנים‪ .‬זה מורכב מאוד‪ .‬לבדוק‬
‫למשל תחרותיות ועוד‪.‬‬

‫מהו הגיל של התיצבות התכונות – חוקרים אחדים אומרים שהמזג הוא כבר בגיל שתיים או שלוש‪.‬‬
‫חוקרים אחרים אומרים בסוף גיל ההתבגרות ‪ 18‬עד עשרים וחמש ואולי אפילו שלושים‪( .‬יש משהו‬
‫משונה במונח של גיל ההתבגרות – בגרות מתהווה זה מושג חדש בפסיכולוגיה‪ ,‬וזה עד גיל‬
‫השלושים‪ .‬עוברים התמודדויות עם תסכול‪ ,‬ויתור משמעות‪ ,‬שעמום ועוד‪ .‬ולפעמים זה גם גיל ‪).45‬‬
‫וגם כאן יש את השאלה האם למדוד ביחס לעצמו או ביחס לאחרים‪ .‬לפעמים הדרך שבו הילד מגיב‬
‫לעולם יכולה להיות מאופיינת בגיל צעיר‪ .‬יש ילד שקל להרגיע ויש ילד שקשה‪ .‬זה טמפרמנט‪( .‬אבל‬
‫זה אולי גם תלוי בהורים – האם זה הורה ראשון או לא‪ ).‬יש חוקרים שאומרים שזה נקבע כמעט בגיל‬
‫הלידה‪ .‬וזה יכול להשפיע גם על התסכול בגיל מבוגר‪ .‬אבל ויתור זה דבר שנלמד כל החיים‪ .‬עוד דוג'‬
‫של התיצבות האישיות זה ערכים – במה אתה מאמין‪ ,‬עמדות‪.‬‬

‫אבל יש תכונות יציבות – יציבות רגשית‪ ,‬חברותיות‪ ,‬פתיחות לחוויות‪ .‬אבל יש מחקרים שמראים שגם‬
‫אלו לא יציבות‪ .‬אז אולי פשוט אין לנו תכונות‪( .‬יש תפיסה של יעוד‪ ,‬מטרת על‪ ,‬מי אתה לאן אתה‬
‫הולך‪ .‬אבל מצד שני אנשים הרבה פעמים מתארים את החיים שלהם בתור גילגולים‪ ,‬במיוחד‬
‫בתרבות שלנו והשפע שיש היום‪ ).‬אנחנו עוסקים במלאכה מי אנחנו‪\ .‬‬

‫אז יש כמה מחקרי אורך‪ .‬השוואה של תכונות לאורך החיים – מחקרי אורך (מחקר של אותם אנשים‬
‫לאורך חייהם)‪ .‬יש אדם שליווה ילדים למשך שישים שנה‪ .‬הוא הראה הרבה דברים מעניינים‪ .‬צריך‬
‫את אותם צופים וחוקרים‪ ,‬כי אולי המדידות יהיו שונות בגלל שינוי הנסיין‪ .‬ציפיות‪ ,‬השערת המחקר‬
‫ועוד‪.‬במקום נסיינים אפשר להעביר שאלון זהה‪ .‬כאן יש בעיה של ניסוח השאלות‪ ,‬כי אי אפשר לדבר‬
‫עם ילד בן שש כמו ילד בן ‪ .16‬מחקרי אורך הם קשים כי הם נותנים תשובות לקשיים הקשים הללו‪.‬‬
‫מחקר אחר זה השוואת קבוצות גיל – פחות מורכב לביצוע‪ .‬הילדים כבר מוכנים‪ .‬גישה מהותית שונה‪.‬‬
‫לא בוחנת את ההבדל בין גילאים שונים‪ ,‬אלא בין אנשים שונים‪ .‬אז אולי ההבדל נובע מהאישיות‪ .‬ולא‬
‫מהגיל‪.‬‬

‫מקור התכונות‪( .‬בהנחה שיש תכונות)‪ .‬מה הופך ילד אחד לתקוע וילד אחר שכל הקיץ שלו פעיל‪ .‬מה‬
‫ההבדל‪ .‬פסיכולוגים עוסקים ביחיד‪ .‬זה שאלה של מליון דולר‪ .‬אם מניחים שהתנהגות כזו נובעת‬
‫מאישיות – אז מה גורם לתכונה‪ .‬שלוש אפשרויות – גנטיקה‪ ,‬נוירופסיכולוגיה‪ ,‬תרבות‪ .‬נתחיל‬
‫בתורשה‪ .‬יש דנ"א‪ .‬לכל תא יש עשרים ושש זוגות של כרומוזומים‪ ,‬חוץ מתאי המין‪ ,‬שהם מתחברים‬
‫ונוצרת זיגוטה‪ .‬יש בערך שלושים אלף גנים‪ .‬יש גם דומיננטי ורצסיבי‪( .‬למשל עיניים כחולות וחומות)‪.‬‬
‫ושאלה הסביבה ותורשה הולכת עם הפסיכולוגיה הרבה שנים‪ .‬יש כמה דרכים לחקור את השפעת‬
‫התורשה‪ .‬תאומים מונוזיגוטים (מאותה ביצית) לעומת דיזיגוטיים (תאומי אחוה גנטיקה כמו אחים‬
‫רגילים‪ .‬ולא תאומים זהים)‪ .‬אם התאומים הזהים הופרדו כמה שיותר קרוב ללידה אפשר לבחון את‬
 ‫התכונות לאור הגנטיקה כי הסביבה שונה‪ .‬זה לא כל כך פשוט אבל זה הרעיון‪ .‬טכניקה נוספת זה‬
‫מחקרי אימוץ – סביבה משותפת ומטען גנטי שונה (כי האח הוא מאומץ עם מטען מאוד שונה) – זה‬
‫הפוך למחקר התאומים‪ .‬עוד נושע שקשור לכאן הוא בררה טבעית של גנים ‪ -‬יש מוטציות של שכפול‬
‫חומר גנטי או מתאי המין וכן של בררה טבעית‪.‬‬

‫נוירופסיכולוגיה‪ .‬היכן נמצאת האישיות‪ .‬פרנולוגיה – פרנץ יוסף גל‪ .‬לוקליזציה של אישיות‪ .‬האישיות‬
‫נמצאות במקום של הקורטקס‪ ,‬ולא הוליזם‪ .‬הוא למשל טען שאצל אנשים עם מצח בולט יש תכונה של‬
‫שינון בעל פה‪ .‬זה היה מאוד חזק בזמן שלו (מה ה‪ 18‬ו‪ .)19‬אבל יש כאן כמה בעיות‪ .‬בראשונה‪ ,‬כי‬
‫מבנה הגולגולת לא משקף את מבנה המוח‪ .‬יש כאן הגיון בסיסי‪ .‬המוח יכול לכלול את התכונות‪ ,‬וגם‬
‫מוח מפותח יותר אולי יכול לכלול תכונות מפותחות יותר‪ .‬אבל הקשר למבנה של הגולגולת הוא‬
‫מופרך‪ .‬אז היום אף אחד לא תומך בזה‪ .‬אבל יש דימות מוח‪ MRI .‬ועוד – האם יש פעילות מוחית‬
‫שונה‪ .‬למשל התקפי זעם ואישיות גבולית – יש לו פעילות מוחית שונה‪ .‬הבעיה כאן עדיין קיימת‪ .‬כל‬
‫פעם שאתה בא לבדוק איך המוח משקף את המוח אתה נתקל בבעיית הגוף נפש‪ .‬מה זה אומר‬
‫הפעילות הזו‪ .‬אתה עוסק בחומר‪ .‬אפשר אפילו להכיר את הפעילות המוחית בצורה מלאה – עדיין‬
‫יהיה קשה לדעת מתי הפעילות המוחית הופכת לזעם‪ .‬זה מצב תודעתי – איך דבר שקורה בחומר‬
‫משפיע על משהו נפשי‪ .‬זה לא נוגע בחוויה‪ .‬למשל מדען שיודע הכל על צבע אבל הוא עיוור צבעים‪.‬‬
‫וגם עדיין יש כאן את השאלה של תורשה וסביבה‪ .‬גם עולה הרבה כסף וגם קשה להגדיר חד‬
‫משמעית מה זה תכונה‪.‬‬

‫תרבות – מערכת מעוגנת של חוקים הנוגעים לבני אדם בחברה‪ .‬מנטליות סביבתית‪ .‬איך זה משפיע‬
‫על התכונות? למשל אינדיוידואליזם לעומת קולקטיביזם‪ .‬המבנה התרבותי קובע מי אתה‪ .‬למשל‬
‫ניקיון‪ .‬ברוב המקרים של השירותים בישראל במקום ציבורי זה מטונף‪ ,‬לעומת מקומות באסיה‪ .‬היחס‬
‫של חרדים וחילונים לשעמום (זה נושא שחקרתי ביחס לחומרי לימוד שחוזרים על עצמם)‪ .‬לתרבות‬
‫יש השפעה – האדם נוטה לבחור ממה שהתרבות מציעה לו‪ .‬זה מזכיר את אריקסון‪ .‬יש מתח בין‬
‫הילד והסביבה‪ .‬הוא צריך למצוא את הנישה שלו בתוך התרבות‪ .‬זה הנישה הייחודית שלו‪ ,‬אבל בתוך‬
‫מה שהתרבות מאפשרות‪.‬‬

‫אנחנו עוברים ליחידה שש –‬

‫מאז שנות התשעים הפסיכולוגים מקבלים את הרעיון של חמש התכונות הגדולות‪( .‬עדיין אין מה‬
‫להתלהב כי יש ספק רב בקשר לאם יש תכונות‪ ).‬נועם הליכות‪ ,‬מוחצנות‪ ,‬מצפוניות‪ ,‬נוירוטיות‪,‬‬
‫פתיחות‪ .‬הקהילה המדעית מקבלת את קוסטה ומקריי‪.‬‬

‫המאפיינים המשותפים לחמש הגדולים – יש שני קטבים תכונה והיפוכה‪ .‬מכנים את התכונה בשם‬
‫אחת הקצוות‪ .‬תכונות רחבות שהשם שניתן לא ממצה את המשמעות‪ .‬נותנים שמות כי קל לדבר‪.‬‬

‫מוחצנות‪ .‬יעדי השקעת האנרגיה – משקיעים אנרגיה בסביבה החיצונית‪ .‬חברותיים מעורב נלהב אבל‬
‫יכול להיות אימפולסיבי ומזלזל‪ .‬לעומת מופנם שקט נסוג מהוהר‪ .‬נמצא קשר בין מוחצנות לחברותיות‪.‬‬
‫מוחצנים מרוצים יותר בסביבותם‪ ,‬אבל בלימודים הם פחות טובים‪.‬‬

‫נועם הליכות – אופן השקעת האנרגיה‪ .‬נעימים – נחמד אמפתי ידידותי חם משתף פעולה‪ .‬לעומת לא‬
‫נעים – לוחמניים מניפולטייבים שקרניים גסי רוח אכזריים‪ .‬יש קשר בין נועם הליכות ליחס רומנטי‬
‫והצלחה מקצועית (זה קצת מוטל בספק‪ ,‬כי דווקא הלא נעימים מצליחים בשכר והתקדמות‪ ,‬אבל‬
‫בתחושת הרגשת הצלחה ושבע רצון – הנעימים מרוצים יותר‪).‬‬

‫תחושת חובה – שליטה תכנון ארגון‪ .‬בעלי תחושת חובה הם בעלי שליטה עצמית‪ ,‬מאורגן יעיל הגיוני‪,‬‬
‫דייקן‪ ,‬לעומת חסר תחושת חובה עצלן הססן ראוותן‪ .‬מי שיש לו תחושת חובה יש לו יותר הצלחה‬
‫בלימודים וקריירה וגם תוחלת חיים ואמונה דתית (זה קצת מורכב)‪.‬‬
 ‫פתיחות להתנסויות – רפלקטיביות (נוטים לחשוב מה אני מרגיש) יצירתיות‪ ,‬סקרנות‪ .‬פתוחים הם‬
‫רפלקטייבים לגבי רגשות ומחשבות בעלי דמיון מפותח רגשת אסטתים העדפה למורכבות – מקורי‬
‫בעל דמיון לא שגרתי סקרן עצמאי‪ .‬כל העניין של מסורת לא מתאים לפתיחות‪ .‬בארה"ב נמצא קשר‬
‫חזק בין עמדות פוליטיות לפתיחות‪ .‬וגם להעדפה מוזיקלית – פשוט או מורכב‪.‬‬

‫נוירוטיות – ביטוי של רגשות שליליים‪ .‬ניורוטיים מודאגים עצבניים חרדתיים חסרי ביטחון עצובים או‬
‫דכאונים‪ .‬יש לו חיכוך לא טוב עם המציאות‪ .‬לא רוצה מנה גדולה מדי ממה שקורה‪ .‬יש בו חוסר שקט‪.‬‬
‫לעיתים יש עיסוק רק בילדות‪ .‬יש כאלה שלקחו זאת למקום של אומנות‪ .‬לעומת הלא נוירוטים – רגוע‬
‫מתון בטוח בעצמו מאושר יציב רגשית‪ .‬נמצא קשר בין נוירוטיות לסגנוני הורות (וגם למוחצנות)‪ .‬צריך‬
‫לקחת בחשבון שיש עוד שלוש תכונות שמשפיעות על ההורות אז זה מאוד מורכב‪ .‬סמכותי – יש‬
‫גבולות בבית (וגם חום) מעורב רגשית – יכול להכיל את הרגש של הילד (לעומת אדם נוירוטי שלא‬
‫יוכל לעמוד בזה)‪ .‬נוירוטי זה מי שתובע הערצה של סמכות ‪ -‬הוא לא במקום יציב‪ ,‬כיוון שהוא לא יודע‬
‫מה לדרוש הוא דורש הערצה עיוורת‪ ,‬המציאות מאיימת עליו‪.‬‬

‫האישיות הסמכותנית‪.‬‬

‫המחקר התחיל בעקבות האנטישמיות‪ .‬לאחר מכן התרחב לדיון בדעות קדומות בכלל‪ .‬לאחר מכן‬
‫לתיאור נטיות פשיסטיות (לאומנות)‪ .‬ההסבר הפסיכואנליטי מגיע מאסכולת פרנקפורט – הפשיסטיות‬
‫נובעת מרגשות שנאה כלפי דמויות סמכותניות בילדות‪ .‬היה צריך לדכא את הכעס‪ ,‬וזה מושלך‬
‫החוצה (עיין במנגנוני הגנה של פרויד)‪ .‬תוך כדי אידיאליזציה של דמות סמכותנית והתקה של השנאה‬
‫כלפי קבוצות חלשות‪ .‬מדד ‪F‬הוא מדד לסמכותנות‪ .‬מ‪ +3‬עד ‪ -3‬ל‪ 29‬שאלות‪ .‬אנחנו לא קובעים לפי‬
‫סעיף אחד‪ ,‬אלא מקבלים פרופיל לאור כל התשובות‪ .‬אדם סמכותני הוא בעל שנאה לזר‪ ,‬למי שלא‬
‫מציית לתפיסה דוגמתית‪ .‬יש אמת והיא אחת‪ ,‬ואנשים יכולים לפגוע במציאות אם הם חורגים מכך‪.‬‬
‫אפשר להתייס לשאלות במדד בתור סימפטומים‪( .‬מטבע הדברים יחסים הם שיש שני צדדים‪ ,‬לעומת‬
‫סמכותנות שהיא מעל‪).‬‬

‫מאפיינים ‪ :‬שמרנות (צורך בערכים חיצונים מערך מוסרי פנימי חלש) ‪ .‬ציות סמכותי‪ .‬תוקפנות‬
‫סמכותית‪ .‬הימנעות מאינטרוספקציה (חשש מביטוי רגשי‪ ,‬צמצום)‪ .‬אמונות טפלות‪ ,‬וחשיבה‬
‫סטריאוטיפית‪ .‬כוח וקשירות‪ .‬הרסנות וציניות‪ .‬השלכה‪ .‬מין (תמיד יש בעיה עם מיניות‪ .‬זה המאיים‬
‫הגדול ביותר‪ .‬פרויד נגע בזה שיש קשר בין סמכותנות למיניות‪).‬‬

‫שלוש חלקים‪ ,‬חלק א ניתוח מקרה ‪ 40‬נקודות‪ .‬חלק ב ‪ 2‬מתוך ‪ 3‬גם ‪ 40‬נקודות‪ .‬חלק ג' יש לבחור‬
‫‪ 10‬מתוך ‪ 20 12‬נקודות‪ .‬חלק מההגדרה‬

‫‪ 234‬הם בשביל ניתוח מקרה‪ .‬יחידה ‪ 1‬רק במושגים‪ 356 .‬בב' וג‪.‬‬

‫התיאוריות הקוגניטיביות והתנהגויותיות הם פחות אישיותים ולכן יותר קשר לנתח מקרה איתם‪ .‬עמוד‬
‫זה סביר‪ .‬יש הדרכות מדוייקות במבחן‪.‬‬

‫יש רשימת מושגים‪ .‬צריך לדעת מה כל אחד‪ ,‬לא צריך לזכור בעל פה‪ .‬מקבלים גם במבחן‪.‬‬

‫יש דפי מיקוד‪ .‬לא מקבלים במבחן‪ .‬כדאי לעבור בתחילת הלמידה למבחן‪.‬‬

‫הנחיות לניתוח מקרה (הרי זה מבוא לפסיכולוג קליני)‪ .‬אני אתן תבנית‪ ,‬בה לפחות אני הייתי ניגש‪.‬‬
‫המטרה העיקרית להסביר את הבעיות של הדמות המופיעה המתוארת באמצעות מונחים שלקוחים‬
‫מהגישה התאורטית שנבחרה (פסיכואנליזה או ביהביוריסטי‪-‬קוג' או הומ'‪-‬אקס') אפשר לבחור איזה‬
‫תאוריה מתוך הפסיכואנליזה‪ .‬זה די פתוח‪ .‬אבל לא כדאי לעשות סלט‪ .‬זה הכיף ‪ -‬אפשר לראות אדם‬
‫מכמה זוויות‪.‬‬

‫אפשר לפתוח בתואר העולם החיצוני של הדמות בהווה‪ .‬לא את הפנימיות‪ .‬התנהגויות תסמינים‬
‫פתלוגיים‪ ,‬יחסים בין אישיים‪( .‬דוג' במצגת)‬

‫אחר כך עוברים לקשר בין העולם החיצוני לעולם הפנימי המשוער לפי הגישה התוארטית‪( .‬דוג'‬
‫במצגת) לא צריך להסביר את המושגים‪ ,‬זה ידוע כבר‪.‬‬

‫צריך לבחור במה להתמקד‪ ,‬לא צריך לכתוב עכשיו ספר על הדמות‪ .‬אי אפשר לתת סקירה מלאה‪.‬‬

‫לאחר כל זאת ‪ -‬לקשור בין מאפייני הגיבור בהווה לעבר וילדותו‪ .‬כאן אפשר להכניס את העניין‬
‫ההתפתחותי בתיאוריה הנבחרת‪ .‬כמובן בהתאם למקום של ההשפעה של ההתפתחות‪( .‬דוג'‬
‫במצגת)‬

‫אם הסיפור מסתיים באזכור של טיפול פסיכולוגי ‪ -‬אפשר להתייחס ם לשאלה של סוג הטיפול‬
‫והאפשרות לשינוי או תיקון‪( .‬דוג' במצגת) אפשר להיעזר בדף של המושגים‪.‬‬

‫לכל דבר רע יש סוף‪ ,‬גם לקורס הזה יש סוף‪.‬‬

‫אשמח לשמור על קשר‪.‬‬