‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬

‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪1‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫פסיכולוגיה ‪3.11.05‬‬
‫הפסיכולוגיה כמדע ושיטות המחקר בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫האם הפסיכולוגיה היא מדע? כדי לענות על זה צריך לענות מהי פסיכולוגיה‪.‬‬
‫פסיכולוגיה= תורת הנפש )פסיכו= נפש‪ ,‬לוגיה= תורה(‬
‫הפסיכולוגים הראשונים היו פילוסופים שחשבו שיש נפש באדם ויש גוף‪ -‬שני יישויות נפרדות‬
‫עצמאיות והם רצו להבין את הנפש שלא ניתנת לתצפית )נפש מקביל לנשמה ביהדות(‪.‬‬
‫מדע זה הסתכלות בתופעה שניתנת לתפיסה באחד מחושינו‪ -‬בצורה ישירה או עקיפה‪ .‬ההסתכלות‬
‫חייבת להיות שיטתית כדי להגיע למסקנות נכונות‪ ,‬כדי שלא תהיה הטעיה בתפיסת התופעות‬
‫שאנו מסתכלים עליהם‪ .‬דבר שלא ניתן לתפיסה בחושים בצורה ישירה או ע"י מכשיר לא שייך‬
‫למדע‪) .‬למשל המאדים‪ -‬פעם לא יכלנו לצפות בו‪ ,‬כיום יש מכשירים שאפשר לשלוח ולצפות בו אז‬
‫זה כיום נקרא מדע(‪.‬‬
‫על הנשמה‪ ,‬הנפש‪ ,‬אי אפשר לצפות‪ ,‬אי אפשר לבדוק באמצעות אחד החושים‪ ,‬זה לא שייך למדע‬
‫אלא לאמונה‪.‬‬
‫במדע צריך לוודא שההסתכלות לא מוטעית‪ .‬צריך להגיע לתצפיות אמיתיות ולבסס עליהן את‬
‫המחקר‪ .‬הסתכלות שיטתית בתופעה שניתנת לתפיסה בחושים‪.‬‬
‫בהיסטוריה‪ -‬עושים תצפית על ממצאים ארכיאולוגיים‪ ,‬לכן זה מדע‪ .‬מביאים אסמכתאות‬
‫מהתקופה‪ .‬חוקר ספרות משווה סיפורים מתקופות שונות ומביא עדויות על הבדלים בין הזמנים‬
‫לאחר תצפיתו‪ .‬המתמטיקה זה לא מדע‪ .‬המדע מתייחס לדברים שקיימים במציאות‪ .‬חוקר את‬
‫המציאות‪ .‬המחקרים חייבים להיות פומביים במדע כך שאם מישהו לא מאמין‪ ,‬מערער הוא יכול‬
‫לבדוק זאת מחדש‪ .‬זה לא מספיק שמישהו אחר ראה ושזה כתוב איפה שהוא‪ ,‬צריך להיות אפשרי‬
‫לבדוק את זה ולהוכיח‪ .‬הדת זו אמונה‪ ,‬המדע חייב להיות אובייקטיבי‪ -‬מישהו אחד בדק וראה‬
‫משהו ומישהו אחר מגיע לאותה מסקנה‪ ,‬רואה אותו דבר‪.‬‬
‫למדע יש ‪ 3‬מטרות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬להבין את התופעות השונות במציאות‪ .‬רוב המחקרים לא תורמים מבחינה מעשית )כמו‬
‫חקר המאדים(‪ ,‬אך הם עוזרים לנו להבין תופעות שונות בחיים‪ ,‬את העולם בזמנים‬
‫שונים‪ .‬האדם סקרן‪ ,‬רוצה להבין‪.‬‬
‫‪ .2‬לנסות להשתלט על התופעות השונות של המציאות‪ ,‬לשנות את המציאות לפי צורך‬
‫האדם‪ .‬להגיע לשליטה על המציאות )התפתחות הטכנולוגיה‪ -‬נשק‪ ,‬רכבים‪ ,‬תרופות(‪.‬‬
‫‪ .3‬ניבוי תופעות שונות‪ .‬לדעת מתי ירד גשם‪ ,‬מתי תהיה רעידת אדמה וכו'‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה זה חקר התנהגות האדם והתנהגות בע"ח‪ .‬לא רק התנהגויות מוטוריות אלא תחום‬
‫רחב של פעולות‪ -‬כל פעילות שניתנת לתפיסה בחושים‪ .‬אי אפשר לעשות תצפית על חרדה‪ ,‬חלומות‪,‬‬
‫צריך להסתמך על דיווח של הנחקר‪ ,‬מכאן לייבוביץ אמר שהפסיכולוגיה לא יכולה להיות מדע‪.‬‬
‫הפסיכולוגים לא קיבלו את דעת ליבוביץ‪ ,‬הם טוענים שזה כן מדע כי הם עושים מחקרים‪ ,‬תצפיות‬
‫על גלי דלתא‪ .‬אם דבר מסוים לא ניתן לתפיסה ישירה משתמשים בכלים נוספים כדי לבדוק אם‬
‫המסקנות לגבי התופעה נכונות או לא‪ .‬אי אפשר להסתכל על חלום של מישהו אחר אז משתמשים‬
‫בדברים אחרים‪ -‬בגלי דלתא או גלים אחרים‪ ,‬או תנועות עיניים מהירות‪ .‬אם בגלי דלתא הוא‬
‫אומר שחולים ובגלים אחרים לא הוא כנראה לא משקר‪.‬‬
‫יש שני סוגי אישויות‪ :‬מדחיקים ורגשניים‪ .‬יש שאלון שכולל ‪ 127‬שאלות שבאמצעותו אפשר לחלק‬
‫את האנשים לשני סוגי האישיות‪ .‬אנשים מדחיקים מתארים עצמם בצורה חיובית )לא רגשניים‪,‬‬
‫לא תוקפניים‪ ,‬חכמים‪ (..‬והרגשניים הפוך‪ -‬אומרים על עצמם דברים שליליים‪ .‬הפסיכולוגיה‬
‫חוקרת את ההתנהגות‪ .‬גם המילולית‪ .‬כאב‪ ,‬חרדה‪ ,‬חלומות‪ .‬כדי להבין טוב יותר את האדם‪.‬‬
‫לפסיכולוגיה ‪ 3‬מטרו עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬הבנה‪ :‬למה יש הבדלים בין אישיות בני האדם‪ ,‬מהן הסיבות‪ ,‬להבין מחשבות והתנהגויות‬
‫‪ .2‬יישומי‪ :‬למצוא כלים לשפר ולעזור לחינוך‪ ,‬טיפול‪ ,‬שינוי התנהגות‬
‫‪ .3‬ניבוי‪ :‬לנבא את ההתנהגות‪ .‬לחזות מי עלול לפתח הפרעה נפשית למשל‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה ניבאה מבחנים לנבא מי יצליח בתפקידים שונים )בעבודות‪ ,‬בצבא‪ (...‬בפסיכולוגיה‬
‫יש גם תיאוריות‪ .‬השערות לא מוכחות‪ .‬תיאוריה מדעית זו מערכת הנחות לוגיות שמתייחסת‬
‫לתופעה שניתנת לתפיסה בחושים ואפשר לבדוק אותה‪ .‬תיאוריה דתית היא מערכת הנחות לוגית‬
‫שמתייחסת לתופעה שלא ניתנת לתפיסה בחושים‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה היא מדע לא מדויק עקב ‪ 2‬סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬עיקר המחקרים בפסיכולוגיה התחילו אחרי מלחה"ע השניה‪ .‬לא נעשו מספיק מחקרים‬
‫ולא בטוח שהמסקנות מדויקות‪.‬‬
‫‪ .2‬ההתנהגות של האדם נקבעת ע"י הרבה גורמים‪ ,‬מורכבת‪ ,‬מושפעת מהרבה ולכן‬
‫הפסיכולוגיה תישאר תמיד מדע לא מדויק אבל המסקנות שלה מדויקות בדרך כלל לגבי‬
‫הקבוצה‪ -‬ולא לגבי אדם יחיד‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪ -‬הפסיכולוגיה חוקרת קודם התנהגות של בע"ח לבדוק את התנהגותם שלהם ובכדי להבין‬
‫דרכם את התנהגות בני האדם ותהליכים שעוברים על בני האדם‪ .‬הרבה פסיכולוגים‬
‫טוענים שיש תהליכים דומים בין בע"ח לאדם ולכן בודקים עליהם דברים‪.‬‬

‫‪10.11.05‬‬
‫שיטות מחקר בפסיכולוגיה‬

‫ניסוי‪ :‬הניסוי הוא סוג של מחקר שבו החוקר מארגן את הסביבה שאותה הוא רוצה לחקור‪ .‬קובע‬
‫תנאים‪ ,‬משתדל לשלוט על כל המשתנים הרלוונטיים שעלולים להשפיע על התוצאה‪ ,‬פרט‬
‫למשתנה אחד שאותו הוא מפעיל על מנת לבדוק את השפעת המשתנה הזה על התופעה שהוא‬
‫חוקר‪ .‬החוקר אקטיבי ויוצר את תנאי המחקר ומוודא שלא יהיו גורמים מקריים שישפיעו על‬
‫התוצאה‪.‬‬
‫המשתנה שאותו הוא חוקר נקרא "המשתנה הבלתי תלוי" והתופעה שהוא חוקר נקראת‬
‫"המשתנה התלוי"‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬חוקר מעוניין לבדוק אם אפשר למנוע חלומות‪ .‬הוא אוסף נבדקים‪ ,‬קבוצת ניסוי ומעיר‬
‫אותה כל פעם שהוא רואה שהם חולמים )רואה זאת ע"י תנועת עיניים מהירה וגלי דלתא(‪ ,‬לאחר‬
‫מכן בודק מה קורה עם אנשים אלו יום אחרי‪ .‬ההתנהגות של האדם למחרת זה משתנה תלוי‪.‬‬
‫שלילת החלום‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪.‬‬
‫עורך הניסוי לא יכול להשיג תוצאת אמת רק על ידי בדיקה זאת‪ ,‬הוא צריך לקחת קבוצת‬
‫ביקורת‪ -‬להשוות אותם לקבוצה דומה שלא נשלל מהם החלום )אותו מין‪ ,‬עדה‪ ,(...‬אך את קבוצת‬
‫הביקורת צריך להעיר בשלב אחר על מנת שגם להם יהיה חוסר בשינה ושינה לא סדירה‪ ,‬אך לא‬
‫באמצע חלום‪.‬‬
‫• רוצים לבדוק השפעת תרופות בשיטת טיפול‪ -‬תרפיית חשיפה‪.‬‬
‫ניקח ‪ 3‬קבוצות של ‪) OCD‬מחלת נפש שכל הזמן שומרים על הגיינה ושותפים ידיים( אקראיות‪.‬‬
‫עם קבוצה אחת מדבר קצת על כל מיני נושאים‪ -‬קב' הביקורת‪ -‬לא תקבל טיפול מיוחד חוץ‬
‫משיחות אישיות להחשף למטפל‪.‬‬
‫לקבוצה השניה ניתן גם חשיפה למטפל וגם תרופות אנטידכאוניות‬
‫לקבוצה השלישית ניתן טיפול חשיפה )כמו להגיד לאדם שחולה בזה וכל הזמן הגייני ונקי‪ ,‬לשים‬
‫את ידיו בלכלוך ולהשאר ככה שעה שלמה ולא מדברים איתו‪ -‬שיתמודד לבד(‪.‬‬
‫בודקים אצל כולם אחרי כמה פגישות אם חלה ירידה בכמות שטיפת הידיים‪ .‬מחקרים בד"כ‬
‫מראים שתרפיית החשיפה הכי מועילה‪ ,‬אח"כ התרופות‪ ,‬הטיפול הציבורי בלבד בקושי משנה את‬
‫מצבם‪ .‬מכאן תרפיית החשיפה מועילה בטיפו לבאנשים עם סכיזופרניה‪ .‬אם אחרי תקופה נפסיק‬
‫את הטיפול‪ ,‬אז מי שמקבל תרופות ויפסיקו לו אותן יחזור למצבו הקודם בד"כ‪ .‬בתרפיית חשיפה‬
‫זה פחות קורה‪ -‬פחות יחזרו לאחור אם יפסיקו להם את הטיפול‪ .‬שלושת הקב' היו שונות בהכל‪,‬‬
‫כך שניתן להסיק את השפעת שיטת הטיפול בלבד ולהבין ששיטת הטיפול מאוד משמעותית‪.‬‬
‫• חוקר טוען שלמידת חומר חדש גורם לשכוח דברים‪ .‬כדי לבדוק השערה זאת הוא עושה‬
‫ניסוי‪:‬‬
‫בדיקה‬ ‫למידה ב'‬ ‫למידה א'‬
‫‪ 50‬מילים‬ ‫‪ 50‬מילים‬ ‫ניסוי‬
‫ידעה יותר טוב‬ ‫‪ 50‬מילים‬ ‫‪ 50‬מילים‬ ‫ביקורת‬

‫פתרון בתשבץ נועד על מנת למנוע מהקבוצה ללמוד ולשנן את ‪ 50‬המילים שלהן‪.‬‬
‫מחקר שדה‪:‬‬
‫החוקר לא נוגע בכלום‪ ,‬רק מתבונן וצופה על התנהגות‪ .‬אין כאן משתנים תלויים‪ .‬לסכיזופרנים‬
‫)בבית חולים לחולי נפש( יש חומר ביוכימי במוח שנמצא בשיעור קטן יותר מאשר אצל אנשים‬
‫רגילים )דוקמין(‪ .‬הבעיה היא שלא יודעים אם סכיזופרניה גרמה לירידה בדופמין או להפך‪-‬‬
‫החוסר בדופמין ירד כתוצאה מהסכיזופרניה‪ .‬או אולי הם קשורים בכלל לגורם שלישי ולא‬
‫סיבתיים אחד לשני‪.‬‬

‫בניסוי שלטנו על כל התופעות שחקרנו וידענו חד משמעית שלמידת חומר חדש למשל גורמת‬
‫לשיכחה‪ ,‬המסקנות סיבתיות ואמינות‪ .‬במחקר שדה אי אפשר להגיע למסקנה סיבתית בקלות‪,‬‬
‫צריכים לשם כך להיות ‪ 3‬תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬צריך למצוא קשר בין ‪ 2‬הגורמים להוכיח שהם קשורים‬
‫‪ .2‬צריך להוכיח שהסיבה קדמה לתוצאה‪ -‬ששימוש בדופמין קדם להופעת הסכיזופרניה‬

‫‪3‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪ .3‬צריך להוכיח שאין גורם אחר‪ .‬להוציא מכלל חשבון גורמים שעלולים להשפיע על‬
‫התוצאה‪.‬‬

‫לניסוי יש חיסרון‪ :‬הוא נערך במצבים לא טבעיים‪ .‬לכן לא תמיד משקף בצורה אמיתית את המצב‬
‫בחיים‪ .‬הניסויים לכן לא הרבה פעמים מביאים להטעיות‪.‬‬

‫‪17.11.05‬‬
‫תחומים עיקריים בפסיכולוגיה‪:‬‬
‫• פסיכולוגיה אבנורמלית‪ :‬אדם מופרע‪ ,‬בעל בעיות נפשיות‪ .‬תחום זה חוקר את הסיבות‬
‫להפרעות הנפשיות ודרכי הטיפול בהפרעות הללו‪ .‬הפסיכולוגים שמטפלים בהפרעות‬
‫הנפשיות נקראים פסיכולוגים קלינים ומהווים ‪ 36%‬מכלל הפסיכולוגים‪ .‬יש גם‬
‫פסיכיאטרים שעיקר לימודים ברפואה והתמחו בהפרעות נפשיות‪ .‬הפסיכיאטרים רשאים‬
‫לתת תרופות ומנהלים בד"כ בתי חולי של חולי נפש‪.‬‬
‫• פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬תחום שחוקר את התפתחות האדם הרגיל‪ ,‬הנורמאלי‬
‫מתקופת ההריון‪/‬העוברות עד לזיקנה‪ .‬יש פסיכולוגים של הילד שמטפלים בילדים‬
‫נורמאלים‪ ,‬בודקים את התפתחותם‪.‬‬
‫• פסיכולוגיה חברתית‪ :‬חוקר את התנהגות היחיד בחברה‪ .‬איך היחיד משפיע על הקבוצה‪/‬‬
‫החברה ואיך החברה משפיעה על התנהגות היחיד‪ .‬תחום זה שונה מסוציולוגיה שחוקרת‬
‫התנהגות של חברות והבדלים בין חברות שונות ולא את היחיד‪.‬‬
‫• פסיכולוגיה ארגונית‪ /‬תעשייתית‪ :‬ענף מתוך הפסיכולוגיה החברתית שחוקר את‬
‫התנהגות האדם בתוך ארגון‪ ,‬איך אפשר לייעל את התעשייה‪ ,‬להגביר את התפוקה‪ ,‬לתקן‬
‫בעיות בארגון ושיבוץ אנשים לתפקידים שונים‪.‬‬
‫• פסיכולוגיה פיזיולוגית‪ :‬חוקר את הקשר בין תהליכים פסיכולוגים וביולוגים אצל האדם‬
‫הנורמאלי‪ -‬איך אזורים שונים במוח משפיעים על ההתנהגות‪ ,‬הזיכרון‪ ,‬החשיבה‪,‬‬
‫התפיסה‪ .‬איך אנו תופסים את העולם‪.‬‬

‫גישות מרכזיות בפסיכולוגיה‪:‬‬

‫• פסיכואנליטית‪ :‬פותחה ע"י זיגמונד פרויד‪ ,‬טוענת שהתנהגות של אדם נקבעת בעיקר ע"י‬
‫תהליכים תת הכרתיים‪ ,‬אדם הוא ביסודו לא רציונאל‪ .‬האדם בפתאומיות נהפך להיות‬
‫מופרע בלי שיכולים להסביר זאת )מפתח פתאום אגרופוביה‪ -‬פחד לצאת למקומות‬
‫ציבוריים למשל(‪ .‬הוא טיפל באנשים אלו‪ ,‬הזכיר להם את חוויות העבר הטראומטיות‬
‫ואמר שזה גרם להם להתנהג כך ואחרי הטיפול יצאו מזה‪ ,‬מה שחיזק לו את הדעה‬
‫שההפרעות הנפשיות זה תוצאה של תהליכים תת הכרתיים‪.‬‬
‫• גישה התנהגותית‪ :‬בהביוריסטית ‪ -behavior psychology‬מייסדה ‪) jhon Watson‬בן‬
‫דוד של פרויד(‪ ,‬גישה זו אומרת שבני אדם שונים זה מזה במערכת ההרגלים‪ ,‬ההתנהגויות‬
‫שלהם‪ ,‬ההתנהגות של אדם היא תוצאה של השפעות סביבתיות )אדם יכול לפתח פחד‬
‫מכלבים כי איזה כלב נשך אותו‪ ,‬יפחד לצאת למקומות ציבוריים עקב חוויה טראומטית‬
‫שקרתה לו וכו'(‪ .‬יש לבני אדם לפעמים הרגלים רעים שמפריעים לתפקוד היומיומי והם‬
‫למדו אותם וכדי לטפל בהם צריך או לסלק את ההרגלים האלה או להקנות להם הרגלים‬
‫יותר טובים‪ .‬גישה זו מבוססת על מחקר בע"ח‪ ,‬רובו נעשה על עכברים‪ -‬בדקו איך עכברים‬
‫רכשו התנהגויות שונות‪ ,‬איך ניתן לשפר את התנהגויותם ומכאן ניסו להסיק לגבי בני‬
‫אדם‪ .‬גישה זו שוללת את רעיון תת ההכרה של פרויד‪ ,‬טוענת שטענותיו של פרויד לא‬
‫מדעיות ולא הגיע למסקנותיו ע"י מחקרים‪ .‬גישה זו מוצלחת בטיפול בהפרעות נפשיות‪-‬‬
‫יותר מהפסיכואנליזה )אם לאדם יש אגרופוביה‪ -‬יחשפו אותו למקומות ציבוריים בכוח‬
‫כדי להרגיל אותו אליהם(‪.‬‬
‫• גישה ביולוגית‪ :‬מנסה לייחס את התנהגות האדם לגורמים ביולוגיים ותורשתיים‪ .‬לפי זה‬
‫הבדלי האישיות בין בני האדם הם עקב סיבות תורשתיות‪ .‬גישה זו מודגשת לגבי הפרעות‬
‫נפשיות‪ -‬בהסברתן וטיפולן‪ .‬היום היא "באופנה"‪ .‬אומרת שההפרעות הנפשיות הן תוצאה‬
‫של גורמים ביולוגיים וליקויים במוח וצריך לטפל בהם ע"י תרופות‪.‬‬
‫• גישה קוגנטיבית‪ :‬אדם רוכש‪ ,‬לומד מחשבות ואמונות מוטעות‪ ,‬מחשבות אלו קובעות את‬
‫ההתנהגות המופרעת )אגרופוביה‪ -‬כאן מאמין שאם יצא מהבית עלול למות‪ ,‬לחטוף‬
‫התקף לב וכדומה(‪ .‬הגישה הזאת מוצלחת בטיפול בדיכאון ובפאניקה‪ .‬הגישה‬
‫הקוגנטיבית מדגישה את המחשבות של האדם‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫• הגישה הרציונאלית‪:‬פותחה ע"י פסיכולוגים אקריצטנציאליצטית‪ .‬אומרת שהאדם הוא‬
‫ביסודו רציונאלי והגיוני‪ ,‬והוא בוחר את ההתנהגויות שלו וקובע את החיים שלו‪ .‬הם‬
‫מתנגדים לגישה של פרויד )לתת הכרה(‪.‬‬
‫• הגישה הפסיכוביזרית‪ :‬גישה זו טוענת שהאדם בוחר לשגע את עצמו‪ .‬אדם גורם לעצמו‬
‫גם לא לדעת שהוא בחר את ההפרעות הנפשיות‪ .‬האדם נתקל בבעיות מאוד קשות‪ ,‬צרות‬
‫גדולות ומגיע למצב של דיכאון בלתי נסבל ובמקרה כזה אופציות התגובה שלו הן‬
‫מוגבלות‪ :‬הוא יכול להתאבד‪ ,‬להתמכר לסמים כדי לצמצם את הדיכאון שלו‪ ,‬להמשיך‬
‫לסבול‪ ,‬או לשגע את עצמו‪ .‬לפי גישה זו אנשים הם רציונאליים ויכולים לשלוט על‬
‫ההתנהגויות שלהם‪.‬‬
‫תאוריה )גישה( פסיכואנליטית‬
‫פרויד הגיע למסקנה שהאדם הוא תת הכרתי‪ .‬אישיות האדם מורכבת מ‪ 3 -‬תת מערכות‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת האיד‪id -‬‬
‫‪ .2‬אגו= אני= היצר‬
‫‪ .3‬סופר אגו= אני עליון‬
‫‪ 3‬כוחות פנימיים שקובעים את ההתנהגות‪ -‬דינאמי‪) .‬הגישה ההתנהגותית אמרה שאין כוחות‪-‬‬
‫הכל מושפע מהסביבה(‪ .‬אנרגיות פנימיות‪.‬‬
‫האיד= היצרים הביולוגים הבהמיים שאדם נולד איתם‪ ,‬דחפים‪ ,‬אינסטינקטים )דחף המין‪,‬‬
‫התוקפנות‪ ,‬הרעב‪ ,‬המנעות מכאב וחרדה(‪ .‬האיד זה המניע של האישיות‪ .‬אדם נולד בלי שכל‬
‫וסקרנות‪ ,‬רק עם יצרים‪ .‬היצר‪ ,‬האיד‪ ,‬פועל עפ"י עיקרון התענוג‪ .‬כאשר מתעורר דחף יש עליה‬
‫ברמת האנרגיות‪ ,‬נוצר מתח באישיות והאדם רוצה לשחרר את המתח ולהגיע למצב רגיעה‪ .‬סילוק‬
‫מתחים והרגשות לא נעימות יוצר תענוג‪.‬‬
‫לרשות האיד עומדים ‪ 2‬מנגנונים לשחרור המתח‪ :‬רפלקסים ותהליכים ראשוניים‪ .‬רפלקסים=‬
‫מנגנון ביולוגי שטבוע באדם מלידה‪ -‬כמו יניקה כשרעב‪ ,‬סילוק ידיים מנגיעה במקום חם וכדומה‪,‬‬
‫בכך מצמצם מתחים‪ .‬תהליכים ראשוניים= כאשר אדם מעלה בעיני רוחו אובייקטים שיכולים‬
‫לספק צרכים הזיות‪ ,‬חלומות )תינוק לא יכול לעשות כך כי לא מכיר אובייקטים‪ ,‬רק מבוגר יכול(‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬מחסום מיני‪ -‬כשלא מסופק מינית יכול להעלות הזיות מיניות‪ ,‬היצר גורם לכך שהוא מעלה‬
‫בעיני רוחו אובייקטים שיכולים לספק את היצר הזה‪ .‬הפוטנציאל לחלום ולהזות קיים בנו מלידה‪.‬‬

‫אדם פסיכוטי אדם שמנותק מהמציאות‪ .‬שומע קולות‪ ,‬רואה בהזיות מלאכים‪.‬‬
‫אדם סכיזופרני אדם בעל פיצול אישיות‪ .‬אין ניתוק מהמציאות‪ ,‬אלא יש אישיות אחת ובתוכה‬
‫יש פיצול בין מחשבות לרגשות‪ .‬אישיות האדם מורכבת ממחשבות‪ ,‬אמוציות והתנהגויות‪ .‬יש כאן‬
‫הפרעות בחשיבה‪ ,‬אין תיאום‪.‬‬
‫ניורוזה ריבוי אישיות‪ .‬מתחלף מאשיות אחת לאחרת‪ -‬יכול להיות מלא אישיות באדם אחד‪ .‬אם‬
‫לאדם יש‪ (1) :‬הלוצינציות )הזיות שווא‪ ,‬רואה דברים שלא במציאות‪ ,‬חוויה חושית שאין לה בסיס‬
‫במציאות(‪ (2) ,‬דלוזיות )אמונות שווא‪ ,‬מאמין שהוא נפוליאון או שרודפים אחריו‪ ,‬אמונות שלא‬
‫קורות במציאות(‪ (3) ,‬הפרעות בחשיבה )דיבור לוקה עקב כך ומבולבל‪ ,‬אין סדר בחשיבה(‪ .‬אם‬
‫לאדם יש את אחד הדברים האלו הוא סכיזופרני‪ ,‬בעל פיצול אישיות‪ .‬לפי פרויד האיד קיים‬
‫מלידה‪ ,‬הם באים לביטוי בשלב מאוחר יותר ובצורה קיצונית אצל הפסיכוטים‪.‬‬

‫‪24.11.05‬‬
‫הומוסטאזי= שיווי משקל אנרגטי‪ .‬אדם שואף להגיע למצב זה‪ ,‬למצב של רגיעה‪ ,‬שלווה‪ ,‬חוסר‬
‫מתח ועושה זאת במקור ע"י ‪ 2‬תהליכים שבנויים באדם מלידה‪ -‬רפלקסים ותהליכים ראשוניים‬
‫שבאים לידי ביטוי בהזיות וחלומות ובמצב קיצוני במצב פסיכוטי‪ .‬ההזיות והחלומות לא באים‬
‫מהשכל‪ ,‬אלא קשור ליצרים שלנו‪ ,‬נולדנו איתם ככה וכדי להבין את האישיות הרבה פעמים‬
‫צריכים להכיר הזיות וחלומות שבהם באים לידי ביטוי יצרים בסיסיים של אדם‪ .‬טענת פרויד‬
‫שאדם מונע להגיע לשלווה לא מתיישבת עם הרבה דעות שאנשים דווקא מחפשים מתח‬
‫והרפתקאות‪ .‬כשאין לו מה לעשות יש לו תחושת ריקנות‪ ,‬שעמום‪ ,‬מכאן שהוא לא מחפש להגיע‬
‫אך ורק לרוגע ושלווה‪ .‬פרויד טען גם שמתח מיותר זה דבר לא טוב‪ ,‬לא טוב להדחיק דחפים‪ -‬אם‬
‫יש כעס למשל לא טוב להשאיר אותו בפנים ולדכא אותו‪ ,‬צריך לפרוק אותו וחשוב שפורקן זה‬
‫יהיה באמצעות התנהגויות חברתיות‪ -‬למשל רופאים יכולים להוציא את כעסם ע"י "פגיעה"‬
‫באנשים שבעצם מטפלים בהם‪ ,‬מתעלים את הכעס‪ -‬צעקות במגרש כדורגל וכדומה‪ ,‬בצורות שלא‬
‫פוגעות באנשים‪ -‬היטהרות= קטרזיס‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫אדם שמבטא הרבה כעס אבל לומד להיות כעסן ויכול לפגוע בעצמו עקב כך‪ -‬מגביר נטיה למחלות‬
‫לב‪ ,‬להעלאת לחץ דם‪ ,‬אדם שצועק במשחקי כדורגל לא יחזור שליו לגמרי אח"כ אלא גם ילמד‬
‫דרך כאן להיות כעסן‪ ,‬אז טענת פרויד לא הכי נכונה‪ .‬פרויד ראה אנשים עם בעיות נפשיות שהרבה‬
‫פעמים היו קשורות לדחפים אנטי חברתיים ואם הפנימו זאת זה הוביל להפרעות בחייהם‪.‬‬
‫דילר ומילר‪ -‬שני פסיכואנליטיקאים ידועים תרגמו את פרויד לניסוחים בהביוריסטיים‪ .‬הם‬
‫שייכים בבסיסם לפסיכואנליזה‪ .‬הם ותנים דוגמא לאשה מופרעת ניורוטית‪ ,‬זמן קצר אחרי‬
‫שהתחתנה היתה הולכת לפאבים עד שעות מאוחרות ואח"כ מנסה לעצור טרמפים עם נהגי‬
‫משאיות ש"ניצלו אותה"‪ .‬כיוון שלא יכלה לקיים יחסים עם בעלה‪ ,‬היתה הולכת וסופרת את‬
‫פעימות ליבה מפחד שתקבל התקף לב לאחר שאלו ניצלו אותה‪ .‬הוריה המאמצים היו מענישים‬
‫אותה באמרה ביטויים של מין‪ /‬תוקפנות מצידה‪ .‬נוצר אצלה קונפליקט‪ -‬מצד אחד דחף מיני חזק‪,‬‬
‫מצד שני חרדה אך אם מישהו כופה עליה אז זה "בסדר"‪ .‬הבהביוריסטים הביאו אותה למצב בו‬
‫היא מודעת למעשיה‪ .‬ההנחה היא שהדחקת מין ותוקפנות עשויה להביא אדם למצב בו הוא מזיק‬
‫לעצמו באופן שיטחי וכפייתי‪ .‬פרויד טוען שאנשים הסובלים מהפרעות תוקפניות ואלימות גדלו‬
‫בסביבה כזו‪ ,‬היא יחס התנהגויות אלה והצביע על הסביבה כגורם המביא את אותם אנשים‬
‫למצבים האלה‪.‬‬
‫הדחפים המרכזיים של האיד הם תוקפנות‪ ,‬מין ואוכל‪ .‬פרויד אומר שתוקפנות ומין אלו הם‬
‫הסיבות הבסיסיות להפרעות נפשיות ומכאן שהאיד שולט עלינו בנסיבות מסוימות )הרבה‬
‫מהבעיות הנפשיות קשורות לדברים אלו(‪.‬‬
‫האגו מתפתח לפי פרויד בגיל ‪ 6‬ח' בערך‪ .‬זו מערכת שמנסה לכוון את התנהגות האדם בהתאם‬
‫למציאות‪ .‬כלומר‪ ,‬האגו מנסה לדכא התנהגויות ולמנוע שעלולות להביא לעונש או נזק כלשהו‪.‬‬
‫הילד לומד שיש דברים שלא טוב להכניס לפה‪ ,‬בגיל יותר גדול לומד לא לעשות מה שההורים לא‬
‫מרשים כדי לא לקבל עונש וכן הלאה‪.‬‬
‫זו מערכת הגיונית‪ -‬מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬שיפוט‪ .‬דברים שבאמצעותם תופסים את המציאות‪ ,‬האגו‬
‫כולל גם התנהגויות שעל ידיהם מספקים את המטרות שלנו )כמו השגת כסף(‪ .‬התפקיד המרכזי‬
‫של האגו הוא לספק את דרישות האיד‪ ,‬את הדחפים שלנו בצורה מציאותית כי אחרת יהיה מתח‬
‫באישיות ותסכול שיתבטא אח"כ בהתנהגויות לא טובות והפרעות נפשיות‪ .‬דוחף אותנו ללמוד‬
‫מיומנויות‪ ,‬לקנות ידע‪ ,‬לחזק יכולות טובות והפרעות נפשיות‪ .‬דוחף אותנו ללמוד מיומנויות‪,‬‬
‫לקנות ידע‪ ,‬לחזק יכולות חברתיות‪ .‬האדם הנורמאלי יודע להסתגל כי יש לו אגו טוב‪ .‬הוא‬
‫מתמודד עם המציאות ויש לו היכולות לכך‪ .‬מטרה שנייה של האגו לפעמים היא לבלום‪ ,‬לדכא את‬
‫האיד‪ .‬אם ילד מרגיש כעס כלפי אביו הוא צריך לבלום זאת‪ ,‬להתאפק‪ .‬אדם אימפולסיבי מביא‬
‫לעצמו צרות‪ ,‬לכן צריך להתאפק‪ ,‬להיות סבלני‪.‬‬
‫מטרה שלישית של האגו היא לקדם התנהגויות שתואמות את מערכת הערכים שלנו‪ ,‬את הסופר‬
‫אגו‪ .‬אצל אדם דתי האגו יגרום לו ללכת להתפלל בכדי שהאדם ירגיש טוב ויתנהג בהתאם לערכיו‪.‬‬
‫האגו צריך לדכא לפעמים את האיד על חשבון הסופר אגו )רצון לאכול לעומת צורך לצום עקב‬
‫הדת למשל‪ ,‬אדם הומוסקסואל שבערכיו זה לא מקובל ינסה לדכא זאת(‪ .‬אדם מסתגל זה אדם‬
‫שיש לו אגו שיודע להסתדר עם האיד‪ ,‬הסופר אגו‪ ,‬עם המציאות‪ .‬זו מערכת שמפקחת על חיינו‬
‫וצריכה להסתדר )האגו(‪ ,‬אם היא לא מסתדרת יש בעיות‪ .‬יש באגו מנגנוני הגנה‪ .‬אם יש קונפליקט‬
‫שאי אפשר להסתדר איתו וגורמות חרדה ובעיות שלא אפשר לפתור בצורה רציונאלית מסלקים‬
‫אותם מהתודעה‪ ,‬מחביא אותם בתת מודע בכדי לא להתעסק איתם‪ .‬מנגנוני הגנה הם מנגנוני‬
‫הונאה עצמית‪ .‬אני מסלק את הבעיות שמטרידות אותי לתת ההכרה והן נשארות שם ויגרמו‬
‫למתחים‪ ,‬חרדה ועלולות להוביל להפרעות נפשיות‪ .‬זה נעשה אוטומטית‪ ,‬באינסטינקט‪ .‬הסילוק‬
‫מהתודעה חמור‪ ,‬זו פצצת זמן שיכולה להתעורר בהמשך חיינו ולעורר בעיות‪ .‬פתרנו כאן בעיה‬
‫רגעית שכרגע לא נחשוב על הבעיה‪ ,‬אך בעתיד זה פתאום ישתלט עלינו מהתת מודע ולא נדע‬
‫להשתחרר מזה‪ .‬פרויד אומר שמסתתר שד מאחורי הפרגוד‪ ,‬אתה לא יודע עליו ואל תתן לו נשק‪-‬‬
‫לתת לשד הזה דברים שמפריעים בהכרה ולהעביר אותם לתת בהכרה זה מסוכן‪ ,‬השד יגדל‬
‫ויתחזק ועלול בשלב מאוחר יותר למרר את חיינו‪ .‬אי אפשר לשלוט על שד זה‪ .‬זה גורם תהיות‬
‫האם אנחנו לא שולטים על חיינו? מצד שני נשמע הגיוני להסבר תופעות שונות‪.‬‬
‫אי אפשר לחיות בלי תת הכרה ואי אפשר לקבל את תת ההכרה‪.‬‬
‫מחקרים מראים לעומת טענת פרויד שאנשים שמוציאים את האגרסיות שלהם בתוקפנות לא‬
‫מצמצמים את תוקפנותו‪ ,‬אלא דווקא מלמדת את האדם להיות תוקפן וכעסן יותר‪.‬‬

‫‪6‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪1.12.05‬‬

‫לפי פרויד אדם לא יכול לברוח מבעיותיו וחייב להיות מודע אליהם כדי להתמודד איתם‪ .‬לפי‬
‫גישות אחרות הדחקה זה דווקא מנגנון יעיל‪.‬‬
‫אידיאל האגו והמצפון הם שתי מערכות באגו‪ .‬אידיאל האגו נועד לכוון את המצפון לפי דרישות‬
‫החברה )להיות מוסרי‪ ,‬להקריב עצמו לחברה וכו'( אם האדם עומד בציפיותיו הוא מרגיש סיפוק‬
‫עצמי‪ .‬המצפון זה ההתנהגויות שהאדם צריך להמנע מהם וכשהוא עובר עליהם מרגיש חרטה‪,‬‬
‫נקיפות מצפון‪ ,‬פחד מעונש‪ .‬שתי תת המערכות האלו יכולות לגרום להפרעה באישיות‪ .‬המשימה‬
‫המרכזית של פרויד היתה להבין כיצד ניתן להבין את ההפרעות הנפשיות‪.‬‬
‫פירסון בריק‪ ,‬שמופיע במאמר של וויט פיתח הפרעה התנהגותית ולפי ההסבר הפסיכואנליטי‬
‫במאמר זה נבע מאידיאל‪ ,‬אגו שלא יכל להגשים‪ -‬ציפיות גבוהות מדי מעצמו שבעקבותן פיתח‬
‫הפרעה נפשית‪ .‬פירסון בריק היה מטיל פצצות במלחמת העולם השנייה ובאחת ההתקפות הותקף‬
‫ע"י מטוסי אויב‪ ,‬המטוס שלו הטלטל ובריק נפצע‪ .‬הוא המשיך לתפקד‪ ,‬מטוסו הגיע ליעד והשליך‬
‫את הפצצות כמתוכנן‪ .‬אחרי שחזר לבסיס בריק אושפז בבי"ח לשבועיים בערך והחלים מפצעיו‪,‬‬
‫אך אמר שלא יכול לטוס מעל גובה של ‪ 10,000‬רגל‪ -‬שאין לו פחד אבל מעל גובה זה הוא מתעלף‪.‬‬
‫לפי פרויד זה נקרא נוירוזה= היסטריה= כאשר לאדם יש בעיה נפשית‪ ,‬מדחיק אותה ובעקבות כך‬
‫יש ליקוי בתפקוד הביולוגי‪ -‬בלי בסיס ביולוגי וסיבה ביולוגית נמצאת‪.‬‬
‫להיסטריה קראו רחם כי חשבו שזה אצל נשים‪ ,‬שהרחם נודדת בגוף )היפוקרטס(‪.‬‬
‫פרויד טען שהאנרגיה של החומר המודחק‪ -‬הפסיכולוגית‪ -‬מומרת לבעיה פיזיולוגית אז הוא שינה‬
‫את המילה להפרעה מומרת‪.conversion disorder -‬‬
‫בריק לא היה מודע לבעיותיו‪ ,‬האמין שזה ביולוגי וצריך לטפל בו בכדי שיפסיק להתעלף‪ .‬שלחו‬
‫אותו לפסיכיאטר שם עבר היפנוזה לנסות לבדוק מה נמצא בתת ההכרה שלו‪ ,‬איזו טראומה עבר‬
‫והתברר שהוא לא זוכר שום דבר‪ .‬אז נתנו לו זריקה‪ -‬סודיום פנטוטל‪" -‬זריקת אמת"‪ ,‬שאמורה‬
‫לגרום לאדם לרופף‪ ,‬להחליש את מנגנון ההדחקה ואז אנשים נזכרים בחוויותיהם הקשות‪ ,‬אך גם‬
‫זה לא עזר לפירסון בריק להיזכר במשהו טראומתי‪ .‬הפסיכיאטר טס עם פירסון כדי לראות מה‬
‫קורה‪ ,‬כשראה שכשהמטוס ממריא פירסון מתחיל להרגיש לא טוב שלח אותו הביתה‪ ,‬שחררו‬
‫אותו מהצבא‪ .‬בבית היו לו נקיפות מצפון‪ ,‬היה לו קשה לתפקד וחזר לפסיכיאטר לעוד היפנוזה )כי‬
‫רצה לחזור לצבא(‪ ,‬ואז נזכר בהתקפת מטוסי האויב ונזכר בטראומה שהיתה לו‪ .‬הפסיכיאטר‬
‫מנסה לברר למה פירסון חווה טראומה ולא יכל לבוא ולהגיד שהוא פוחד לטוס אלא הדחיק את‬
‫זה‪ .‬הפסיכיאטר חקר את העבר‪ ,‬התברר שהיה לפירסון אבא שלילי‪ -‬שיכור‪ ,‬לא הרבה בבית‪,‬‬
‫ופירסון הפנים את דמות האבא‪ .‬בגיל ‪ 12‬הסבא אמר לילד שאם ימשיך בהתנהגות זו לא יהיה לו‬
‫טוב ודיבר איתו קשות על התנהגותו והטיף לו מוסר שלא יהיה כמו האבא‪ .‬בעקבות שיחה זו הילד‬
‫שינה את התנהגותו‪ ,‬הדחיק את האידיאל הקודם שלו ופיתח אידיאל אגו הפוך ממנו‪ -‬עכשיו רוצה‬
‫להיות הפוך מהאבא שהבין שבעל דמות שלילית ופיתח לעצמו ציפיות לא להיות כמו האבא‪.‬‬
‫בעקבות מקרה המטוס הוא גילה פחד פתאום ולא יכל לשאת חולשה זאת‪ ,‬לא יכל לקבל שהוא‬
‫גילה פחד כי כך יכול להיות כמו אביו ולכן הדחיק את החוויה הזו שהיתה טראומתית מאוד אצלו‬
‫בגלל האידיאל שהדחיק‪.‬‬
‫פרויד אומר שאסור להדחיק‪ -‬זה עלול להתנקם בך‪ .‬פירסון הדחיק והדחיק ובסוף זה התפרץ אצלו‬
‫דרך ההתעלפויות‪.‬‬
‫חוקרים רבים אומרים שהיפנוזה זה תהליך הכרתי ורציני של האדם שרוצה לרצות את המהפנט‪,‬‬
‫ולפעמים אף משקר‪.‬‬
‫פרויד אומר שההדחקה היא שיכחה הכרתי מוחלטת )אם ישאלו אדם על טראומה שעבר הוא לא‬
‫יזכור(‪ .‬הוא אמר שאבן הפינה של הפסיכולוגיה האנליטית היא הדחקה‪ ,‬על זה מושתתת התאוריה‬
‫שלו‪ .‬אם פירסון בריק ואחרים לא מדחיקים וזוכרים‪ ,‬רק מעדיפים לשקר בהיפנוזה‪ ,‬זה מערער‬
‫את היסוד של פרויד‪ .‬לדעה אחרת‪ ,‬אולי פירסון היה נשוי עם משפחה וחשש למות ולא רצה‬
‫להראות את פחדו ובכך להשתמט מהתפקיד וניצל הזדמנות הפציעה כדי להגיד שיש לו בעיה‬
‫פיזית‪ .‬אפשרות זו אומרת שהכל נעשה על ידו בכוונה תחילה להתחמק מהתפקיד הזה‪ ,‬והוא השיג‬
‫את מטרתו‪ ,‬חזר הביתה‪ ,‬הרגיש לא טוב שהוא בבית ולא בצבא‪ ,‬לא היה לו קל ורצה לחזור‪ ,‬כעת‬
‫היה צריך להמציא סיפור לפסיכיאטר כדי שיהיה מרוצה וכך חזר לצבא והחליפו לו תפקיד‪ -‬השיג‬
‫את מטרתו‪ .‬פרויד הציג אדם זה כמסכן‪ -‬כקורבן לתת ההכרה שלו‪ .‬לפי דעות אחרות הוא מצא‬
‫דרך נבונה להשיג את מטרתו‪.‬‬
‫• מקרה זה היה בהקשר לאידיאל האגו‬
‫• פרויד אומר ששלושת המערכות‪ -‬איד‪ ,‬אגו וסופר אגו‪ ,‬קובעות אם האדם‪.‬‬
‫אגו חלש זה כאשר אדם לא יכול להתמודד עם הקונפליקטים שלו או לא עומד בציפיות שהציב‬
‫לעצמו ואז האגו מציב לעצמו מנגנוני הגנה ומדחיק את הדברים‪) .‬קונפליקטים נובעים מסופר אגו‬

‫‪7‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫חזק שלא מקבל את האיד שלהם(‪ .‬אצל אדם נורמאלי האיד הוא חזק ומתחתיו‪ ,‬בשליטתו‬
‫נמצאים האגו והסופר אגו‪ .‬אצל אדם נוירוטי‪ -‬הסופר אגו חזק‪ ,‬תחתיו האיד והאגו חלש )מנגנוני‬
‫הגנה(‪.‬‬
‫ניורוזה‪ :‬הפרעה בתפקוד היומיומי של האדם כשזה לא מלווה בניתוק מהמציאות‪ .‬ניתוק‬
‫מהמציאות מתבטא באלוצינציות )חוויות חושיות בלי בסיס במציאות‪ +‬הזיות(‪ .‬רק פסיכוטים‬
‫סובלים מניתוק מהמציאות‪ ,‬דלוזיות )אמונות שווא בלי בסיס במציאות( ובאלוצינציות‪.‬‬
‫יש קב' של נוירוזות‪:‬‬
‫‪ .1‬אגרופוביה ופניקה )פחד לצאת למקומות חיצוניים והתקפי חרדה קיצוניים‪ ,‬אין מצב‬
‫מוגדר שמביא את הפניקה(‪.‬‬
‫‪ .2‬אובססיביות‪ -‬קומפלסיביות )‪) (ocd‬שטיפת הידיים וניקיון ללא הפסקה(‬
‫‪ .3‬הפרעה מומרת‬
‫‪ .4‬ריבוי אישיות )‪ (did‬הפרעת זהות מנותקת‪ .‬כשאישיות אחת מנותקת מהשנייה‬

‫‪8.12.05‬‬
‫אטקינסון‪ :‬עמ' ‪) 599 -524‬תיקון לסילבוס(‬
‫לפי פרויד‪ ,‬אדם נורמאלי בעל אגו מעל האיד והסופר אגו לא סובל מבעיות‪ ,‬חייו נורמאליים עם‬
‫הסתגלות נורמאלית‪ .‬לאדם הנוירוטי יש סופר אגו חזק‪ ,‬האיד מתחתיו והאגו חלש‪ ,‬מפעיל מנגנוני‬
‫הגנה‪ ,‬זה אדם שמערכת הערכים שלו חזקה‪ ,‬יש לו בעיות הסתגלות שנובעות מהדחפים שלו‬
‫שקשורים בעיקר לתוקפנות ומין‪ ,‬יש לו קונפליקטים‪ ,‬לא יכול לפתור את בעיותיו בצורה‬
‫רציונאלית ומפעיל מנגנוני הגנה כהתמודדות רציונאלית עם הבעיות‪ .‬תהליך זה לא הגיוני‪ ,‬זה לא‬
‫פתרון של הבעיה במציאות‪ ,‬האגו כאן גורם להונאה עצמית‪ -‬האדם בורח מהבעיה‪ ,‬לא פותר אותה‬
‫והיא ממשיכה להטריד אותו במישור של חרדות‪ ,‬חוסר ביטחון אצל אדם נורמאלי‪ ,‬אצל נוירוטי‬
‫זה יבוא לידי ביטוי בהפרעות בתפקוד היומיומי‪ ,‬יכול להתבטא ב‪:‬‬
‫• אגרופוביה ופאניקה‪ :‬אדם לא יכול לצאת מהבית למקומות ציבוריים או מקבל התקפים‬
‫קיצוניים של חרדה ולא יודע מה לעשות‪.‬‬
‫יש פאניקה מצבית ופאניקה לא מצבית‪ :‬פאניקה מצבית= אגרופוביה‪ ,‬כאשר האדם יצא‬
‫מהבית ויגיע למקום ציבורי הוא יקבל התקף פאניקה קיצוני‪ ,‬כל עוד יישאר בבית יהיה‬
‫בסדר‪ ,‬אנשים אלה יכולים להסתדר עם ליווי של אנשים קרובים בד"כ‪ .‬אגרופוביה יכולה‬
‫להיות גם ללא פאניקה לפעמים‪ .‬פאניקה לא מצבית= אדם מקבל התקף פאניקה בלי‬
‫קשר למצב או גירוי מסוים‪ ,‬פתאום מקבל באמצע הלילה או בזמן כלשהו‪ ,‬יכול להרגיש‬
‫שסובל מבעיה קיצונית בלב ועומד למות בדרך כלל‪ ,‬תרופות אנטי דיכאוניות עוזרות‬
‫לאנשים אלו‪.‬‬
‫• אובססיביות קומפולסיביות )‪ =(OCD‬מחשבות כפייתיות‪ ,‬אובססיביות‬
‫• היסטריה‪ ,‬הפרעה מומרת= כאשר יש ליקוי בתפקוד ביולוגי ללא סיבה ביולוגית‪.‬‬
‫• ריבוי אישיות ‪ =disassciative identify disorder‬לאדם יש הרבה אישיות‪ ,‬כל אישיות‬
‫הרמונית‪ ,‬כל יחידה נורמאלית בפני עצמה *ומכיוון שיש הרבה אישיות והאדם לא יודע‬
‫באישות אחת על קיום השאר זה לא נורמאלי‪.‬‬
‫• פיוג= ניתוק‪ ,‬כאשר אדם נוטש את מקום מגוריו ועובר למקום אחר ושוכח לגמרי את‬
‫עברו‪ ,‬את ההיסטוריה האישית שלו‪ .‬אנשים אלה לפי פרויד באמת לא זוכרים כלום‬
‫מעברו האישית‪.‬‬
‫• אמנזיה פסיכוגנית= כאשר אדם שוכח פרטים בקשר לזיהוי העצמי שלו‪ -‬שמו‪ ,‬כתובתו‪,‬‬
‫שמות ילדיו )גני= מקור( כאשר אדם סובל מאמנזיה היא מתבטאת בהרבה מישורים בלי‬
‫שליטה‪ ,‬באמנזיה הפסיכוגנית לפי פרויד השיכחה היא סלקטיבית ונובעת מהדחקה‪.‬‬
‫• אנורקסיה ובולימיה= )בתקופת פרויד היה רק אנורקסיה‪ ,‬פסיכואנליטיקאים חיברו‬
‫אותם יחדיו אח"כ(‬

‫מדריך האבחון האמריקאי ‪ ,DSM-4‬נפוץ בכל העולם והחליט להוציא את המונח נוירוזה ב‪1994 -‬‬
‫כמונח דיאגנוסטי‪ ,‬אמרו שזה מונח לא מדעי וצריך למחוק אותו כקטגוריה אבחונית שלא נכונה‪.‬‬
‫טוענים שפרויד הגדיר את הנוירוזה כהפרעה שנובעת מחרדה‪ /‬קונפליקט תת הכרתית‪DMS-3 .‬‬
‫טענו שאין כלים‪ ,‬אין דרך כדי לקבוע חרדה תת הכרתית‪ ,‬אם היא קיימת אצל מישהו‪ .‬הם לא‬

‫‪8‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מתערבים בתיאוריה של פרויד‪ ,‬אך רוצים שיהיה להם איך לבדוק את החרדה הזו ואין להם שום‬
‫כלי לבדוק זאת‪ .‬אז החליטו לשנות את שם המושגים‪:‬‬
‫• הפרעות חרדה= אגרופוביה‪ ,‬פאניקה ואובססיביות קומפולסיביות‪ ,‬פחדים פשוטים‪.‬‬
‫לבדיקת דברים אלו יש להם כלי מדידה‪.‬‬
‫• הפרעות שדומות להפרעות גופניות= היסטריה‪ ,‬הפרעה מומרת‪ .‬באלו יש ליקוי גופני‪,‬‬
‫ביטוי גופני‪ .‬כולל גם היפוכונדרייה )כאשר אדם פונה הרבה לרופאים‪ ,‬מתלונן תכופות על‬
‫בעיות רפואיות שלפי בדיקות רפואיות לא קיימות באמת(‬
‫• הפרעות שיש בהן ניתוק ‪ =disasscociative disorders‬ריבוי אישיות‪ ,‬פיוג ואמנזיה‪.‬‬
‫‪ ,Disassociative disorders‬האדם מתנתק בתוך האישיות‪ -‬בריבוי אישיות אישות אחת‬
‫לא יודעת על אחרת‪ ,‬בפיוג ואמנזיה יש ניתוק מזיכרונות העבר‪.‬‬
‫• הפרעות אכילה= אנורקסיה ובולימיה‪ ,‬השמנת יתר‪.‬‬

‫פרויד קרא לכל הפרעות אלו נוירוזות‪ ,‬מדריך האבחון האמריקאי ובו איגוד פסיכיאטרים‬
‫אמריקאים לא היו מוכנים לקבל את המונח נוירוזה‪ .‬הפסיכואנליטיקאים ממשיכים להשתמש‬
‫במונח נוירוזה ולהתנגד לאיגוד זה‪ .‬בכל ההפרעות שפרויד קרא להן נוירוזה אין בהן הלוצינציות‬
‫)הזיות(‪ ,‬דלוזיות )אמונות שווא‪ ,‬אמונות רדיפה או גדלות( והפרעות חשיבה )החשיבה לא הגיונית‪,‬‬
‫מילים לא מאורגנות‪ ,‬מבולבל(‪.‬‬
‫פסיכוזות‪ ,‬פסיכוזפרניה‪ ,‬מניה דפרסיה‪ ,‬פרנויה‪.‬‬

‫אדם פסיכוזי‪ :‬מרים ידיים‪ ,‬לא יכול להתמודד עם בעיותיו‪ .‬בנוירוזה אדם עדיין מחזיק קשר עם‬
‫המציאות‪ ,‬ממשיך להתמודד עם בעיותיו‪ ,‬לא מרים ידיים‪ ,‬יש לו בעיות עם עצמו והוא מדחיק את‬
‫זה ומצליח איכשהו להתמודד‪ ,‬מפעיל עדיין את השכל והמיומנויות שלו בכדי להתמודד עם‬
‫המציאות‪ .‬בפסיכוזה אדם מאבד את הקשר עם המציאות‪ ,‬השכל וההיגיון לא מתפקד‪ .‬האגו‬
‫כמעט נמצא מחוץ לפעילות‪ .‬אם אדם שומע קולות ואין שום קול במציאות הוא חי בעולם פנימי‬
‫שלו‪ ,‬אם הוא חושב והמילים יוצאות בלי ביקורת כלשהי פנימית כלומר האגו לא מתפקד‪ .‬לאדם‬
‫הפסיכוזי יש דחפים חזקים )האיד( שמספק בעזרת הדמיון‪ ,‬ההזיות )בעיקר תוקפנות ומין(‪.‬‬
‫דוגמא לאדם פסיכוזי‪ :‬פרסי קינג אומר שהוא קשור לכמה דמויות שגורמות לו כל מיני‬
‫התנהגויות שלא רוצה בהן‪ -‬למחשבות הומוסקסואליות‪ ,‬אוננות‪ ,‬קב' זו השתלטה על חייו ורק‬
‫הוא רואה אותם ויודע לקיומן וקב' זו גורמת לו להתנהגויות שגויות‪ .‬הוא שולח מכתבים לסנאט‬
‫להרתיע מפני הקב' הזו ובטוח שיום יבוא ויודו לו על ההתרעה הזו )הסופר אגו קיים אצלו עדיין‬
‫ברמה מסוימת(‪ .‬הוא מספק את האיד שלו בעולם ההזיות‪ .‬הוא סבל מסכיזופרניה פרנואידית‪.‬‬
‫יש כמה רמות של פסיכוזה‪:‬‬
‫האדם הכי מופרע זה בעל סכיזופרניה לא פרנואידית‪ ,‬לאדם זה אין שום הגיון במעשיו‪ ,‬התנהגותו‬
‫לא ברורה ובעל הפרעות קשות‪.‬‬
‫סכיזופרניה פרנואידית‪ ,‬לאדם זה יש הפרעות חשיבה שממוקדות לתחום אחד‪ -‬אדם זה מתמקד‬
‫בתחום אחד‪ ,‬הוא מאשים קב' מסוימת ברדיפה‪ ,‬יש לו דלוזיות רדיפה שקב' זו רוצה להתנקם בו‪,‬‬
‫אמונות אלו יותר הגיוניות אצל הפרנואידי‪.delusional disorder -‬‬
‫מניה דפרסיה‪ -‬יש חילופים במצב הרוח מעליזות יתר לדיכאון קשה למשל‪ ,‬יש מעברים דחופים‪.‬‬
‫נקרא גם הפרעה דו‪-‬פולרית‪ ,‬דו‪-‬קוטבית‪ .‬זו הפרעה קשה אך ההיגיון של אדם זה עדיין פועל‪,‬‬
‫כשהוא נמצא בעליזות יתר הוא יכול לעשות התנהגויות בעלות הרס עצמי בלי שיפוט טוב אבל‬
‫עונה לעניין ועדיין מדבר בהגיון כשהוא לא במניה‪.‬‬
‫פרנויה‪ -‬ההפרעה הקלה ביותר‪ -‬אדם שכאשר מדברים איתו נראה נורמאלי לחלוטין‪ ,‬מדבר לעניין‬
‫ואם מזכירים את עניין הדלוזיה או הוא נזכר בקב' שחושב שרודפת אותו הוא נכנס לתפקוד לקוי‪.‬‬
‫אדם פסיכופט‪ :‬האגו אצלו חזק‪ ,‬יש לו איד כמו כל אדם ואין לו סופר אגו‪ .‬נקרא גם אישיות‬
‫אנטי‪-‬סוציאלית‪ .‬אדם זה עושה רושם מצוין על האחרים‪ ,‬אינטיליגנט ואנשים מסמפתים אותו עד‬
‫שמגלים שהוא לוחם‪ .‬אין לו שום נקיפות מצפון‪ ,‬יכול להרוג‪ ,‬לאנוס אם יהיה בטוח שלא יקבל‬
‫עונש‪ .‬יש לו מיומנויות חברתיות טובות‪ ,‬יודע לדבר עם אנשים‪ .‬מורתע רק מעונש‪ ,‬אם יאמין‬
‫שהסיכוי שייענש נמוך יקדם את הרצונות שלו‪ ,‬האיד שלו‪ .‬הוא אגואיסט מושלם‪ .‬האגו שלו עובד‬
‫בשירות האיד בלבד‪) .‬אצל הפסיכוטי יש עדיין סופר אגו‪ ,‬אצל הפסיכופט אין בכלל( אלו הנוכלים‬
‫הטיפוסיים בחברה שלנו ויכולים להיות גם מנהיגים פוליטיים בכל חברה שיכולים לעשות מעשי‬
‫שחיתות קיצוניים ביותר בלי נקיפות מצפון‪ .‬הרבה פעמים הם נתפסים ונענשים‪ ,‬אך יש כאלו‬
‫שמצליחים לסבות את האישיות האנטי סוציאלית שלהם‪ ,‬לרמות את הציבור ולהגיע לעמדות‬
‫חברתיות מרכזיות )היטלר הוא דוגמא לכך(‪.‬‬

‫‪9‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫יש מניה דפרסיה‪ bipolas disorder -‬ודיכאון ראשי‪ ,unipolas disorder -‬שניהם קשורים ל‪-‬‬
‫‪ :affective disorders‬הפרעות שקשורות לרגש‪ ,‬לאפקט‪.‬‬
‫יש גם הפרעה גם של דיכאון וגם של הפרעות קשות בחשיבה כמו סכיזופרניה ביחד שנקראת‬
‫‪) .schizoaffective disorder‬אלמנטים של סכיזופרניה ודיכאון ביחד‪ ,‬הפרעות קשות בחשיבה עד‬
‫דיכאון(‪.‬‬

‫‪15.12.05‬‬
‫)פרויד( לאגו יש מנגנונים שבאמצעותם מתמודד עם חרדה או בעיות שלא יכול לפתור‪ .‬המנגנונים‬
‫הם מנגנוני הונאה עצמית‪ -‬בורח מהבעיה במקום להתמודד איתה‪ ,‬מסלק אותה מהתודעה שלו‬
‫וכך מפחית חרדה הכרתית‪ .‬באופן תת הכרתי הבעיה ממשיכה להטריד אותו בכל מיני צורות והם‬
‫פוטנציאל לפתח הפרעות נפשיות בעתיד‪ .‬אחד המנגנונים זה הדחקה‪ .‬פסיכואנליטיקאים מביאים‬
‫דוגמאות להוכיח שהדחקה היא מקור לבעיות נפשיות‪ :‬לדוגמא המקרה של לאונרד‪ -‬אדם שכתב‬
‫ספר שנקרא "הרכבת האלוקית" ב‪ ,1927 -‬היה פרופ' באחת האונ' בארה"ב לאנגלית‪ ,‬אשתו‬
‫התאבדה כשהיה בן ‪ 35‬והקהילה נידתה אותו בעקבות ההתאבדות )אמרו שהוא אדם נבזה‪,‬‬
‫האישה היתה טובה מאוד וכל מה שקרה לה היה בגללו(‪ ,‬כעשרה ימים לאחר מכן הוא הולך עם‬
‫חבר אגרונום לחורשה סמוכה‪ ,‬החבר הולך לעשות בדיקות קרקע‪ ,‬הוא עומד על שפת אגם ורואה‬
‫מרחוק רכבת משא ואז לאונרד מקבל התקף חריף מאוד של פאניקה שהרכבת עולה עליו ורוצה‬
‫לדרוס אותו ואומר לעצמו שיפסיק שהיא רחוקה אבל הוא חסר אונים‪ ,‬מוצף כולו בחרדה‪ ,‬מנסה‬
‫להכות עצמו במקל כדי לצאת מזה ולא מצליח לעצור את רגשות החרדה‪ ,‬הוא צועק וקורא לחבר‬
‫שלו שמגיע ומתחנן לפניו שיקח אותו הביתה לבית הוריו‪ .‬הוא אומר להורים שעומד למות‪ ,‬הולך‬
‫לישון‪ ,‬למחרת ניסה לצאת מהבית ולא הצליח‪ ,‬חטף חרדה קיצונית מאוד‪ .‬ראש המחלקה שלו‬
‫בפקולטה שולח לו הודעה שאם הוא לא יגיע יצטרכו לפטר אותו‪ .‬הוא שוכר דירה עם ההורים ליד‬
‫האונ' ומשם הצליח לצאת לעבודה ולחזור הביתה‪ ,‬אבל לא הצליח ללכת לשום מקום אחר‪ .‬הוא‬
‫מנדב עצמו למחקר באונ' לראות למה הוא פיתח את זה‪ ,‬הולך למטפלים כולל פסיכואנליטיקאים‬
‫שלא עוזרים לו‪ .‬אחרי כ‪ 11 -‬שנים מכניס עצמו להיפנוזה ומגלה שכאשר היה בגיל שנתיים הוא‬
‫כמעט ונדרס ע"י רכבת‪ ,‬לאחר מכן הוא מברר עם אימו והיא רשמה את זה ביומן שרשמה בשבילו‪.‬‬
‫לאחר מכן גילה שכשהיה בן ‪ 9‬הרטיב את מכנסיו בכיתה וכל הכיתה צחקה עליו‪ .‬מכאן גילה‬
‫שהסיבות לטראומות שלו גרמו לו להיות רגיש לביקורת הקהילה ולעזוב את הקהילה )עקב העניין‬
‫בכיתה( ועניין הרכבת הוא הסיבה הראשית לפאניקות‪.‬‬
‫אנשים‪ ,‬כולל ילדים‪ ,‬לא שוכחים חוויות קשות‪ ,‬לא הגיוני שלאונרד שכח את המקרה‪ -‬אמא שלו‬
‫כתבה את זה ביומן והקריאה לו את זה שוב ושוב‪ ,‬אז לא יכול להיות שהוא שכח את זה‪.‬‬
‫הפרוידיאני מביאים כל מיני מקרים כאלו כדי לאשר את טענתם שהדחקה זה הגורם הראשי‬
‫להפרעות נפשיות וגורם לצרות‪ .‬אך לא הכי ברור למה עקב פחד מרכבות יש לו גם פחד לצאת‬
‫מהבית‪ ,‬מעבר לזה‪ -‬עד גיל ‪ 37‬הוא כן נסע ברכבות‪ ,‬אז לא הגיוני שהיתה לו חרדה מרכבות‪ .‬מכאן‬
‫יש קשיים לקבל תיאוריה זו‪.‬‬
‫בגבי פרסם ב‪ 1928 -‬מאמר על ‪ 2‬פחדים שנובעים מתת ההכרה‪ .‬מקרה אחד אודות ילדה שיצאה‬
‫עם הדודה שלה לטייל ביער‪ ,‬האימא הזהירה את הילדה שלא תתרחק מהדודה אבל הילדה‬
‫התרחקה‪ ,‬נפלה לנחל וכל השמלה שלה התרטבה והיתה בחרדה גדולה לגבי תגובת האימא‬
‫והדודה הבטיחה לה שלא תספר לאמא שום דבר‪ .‬הילדה חזרה הביתה‪ ,‬הדודה בינתיים עברה‬
‫לעיר אחרת‪ .‬הילדה פיתחה פחד קיצוני ממים זורמים ולא יכלה להתקלח אפילו הרבה זמן‪ .‬אחרי‬
‫זמן מה )שנה‪ -‬שנתיים( הדודה חוזרת וכשרואה את הילדה אומרת שהיא אף פעם לא סיפרה‪.‬‬
‫הילדה נזכרת פתאום בחוויה הטראומטית ולאט לאט הפחד נמוג‪ .‬גם זה לא נראה סיפור מהימן‬
‫ומתקבל על הדעת‪ -‬בגבי כנראה שמע ממישהו אחר את הסיפור‪ ,‬הוא לא טיפל בילדה‪ ,‬כמו כן לא‬
‫יתכן שכשהילדה נזכרה בחוויה הפחד נעלם‪ -‬כשיש לאדם פחדים גם אם הוא יודע את הסיבה הם‬
‫לא נעלמים מאליהם‪ .‬הטיפול הפסיכואנליטי גם לא יעיל בטיפול בילדים‪.‬‬
‫כשלוקחים קבוצה עם פחדים או חרדות שעברה טיפול פסיכואנליטי לעומת קב' אחרת שקיבלה‬
‫טיפול תרופתי או התנהגותי )ללמד את האדם לחשוף עצמו לגירוי המפחיד( )ולא מקרים בודדים(‬
‫ואנשים שלא יעברו שום טיפול ומשווים ביניהם מתברר שהטיפול הפסיכואנליטי לא עוזר‪ -‬זה‬
‫כאילו האדם לא מקבל טיפול‪ .‬רק תרופות וטיפול התנהגותי עוזר בעיקר‪ .‬הסיפורים על היחידים‬
‫שיש נראים משכנעים אבל לא מספיק‪.‬‬
‫בגבי מביא מקרה נוסף‪ :‬אדם בשנות החמישים שכל הזמן היה מסתכל מה קורה מאחוריו‪ .‬היה‬
‫יושב בקולנוע בכיסאות האחרונים‪ .‬יום אחד הוא ביקר את עיירת ילדותו‪ ,‬עבר ליד חנות‪ ,‬בעל‬
‫החנות אומר לו שרוצה להגיד לו משהו‪ -‬כשהיית ילד היית עובר כאן ליד החנות‪ ,‬היו כאן תמיד‬
‫פיצוחים וכל פעם היית לוקח חופן‪ ,‬פעם אחת הסתתרתי ותפסתי אותך מאחורה‪ ,‬מאז לא חזרת‬
‫על זה‪ .‬מכאן הוא הבין למה כל הזמן הפחד לראות מה מאחוריו‪ .‬גם זה לא נראה מהימן במיוחד‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מקנלי‪ ,‬פופ‪ ,‬פייפה וגרונאום הם חוקרים מובילים שבדקו בצורה סיסטמאתית את הנושא‪ ,‬את‬
‫העבודות של פרויד ואומרים שאין בסיס לרעיון ההדחקה של פרויד והטיפול שלו לא יעיל‪ .‬אך יש‬
‫עדיין וויכוח בין החוקרים כי חלק מביאים מחקרים שתומכים ברעיון ההדחקה של פרויד‪ ,‬אבל‬
‫הנזכרים לעיל עברו על המחקרים ואמרו שהם בעיתיים‪ ,‬שלא בדקו בצורה נכונה את ההדחקה‪.‬‬
‫רוב החוקרים כיום דוחים את רעיון ההדחקה של פרויד‪ .‬יש חוקר בשם איסנק שסקר את כל‬
‫המחקרים בתחום‪ ,‬הרבה שנים‪ ,‬הגיע למסקנה חד משמעית‪ ,‬שאין בסיס ליעילות הטיפול‬
‫הפסיכואנליטי של פרויד‪ .‬הטיפול הפסיכואנליטי מגדיל את ניסיונות ההתאבדות בכ‪...20% -‬‬
‫מנגנון הגנה נוסף הוא ‪ ,Reaction Formation‬היפוך תגובה‪ :‬כשאדם לא יודע להתמודד עם בעיה‬
‫הוא מפתח התנהגות שהפוכה מהדחף האמיתי‪ .‬ילד ששונא את אחיו הקטן‪ ,‬פוחד מעונש‪ ,‬מדחיק‬
‫את השנאה והתוקפנות וע"מ להבטיח שהשנאה לא תצא מהכוח אל הפועל והילד לא יגרום נזק‬
‫לאחיו הוא מפתח את ההיפך‪ -‬חיבה מופרזת לאחיו‪ :‬מחבק אותו כל הזמן‪ .‬דוגמא אחרת‪ :‬אדם עם‬
‫דחפים הומוסקסואלים שלא עולים בקנה אחד עם האמונות שלו הוא הופך להיות דון ז'ואן‪,‬‬
‫לרדוף יותר אחרי נשים‪ .‬דוגמא פתולוגית‪ :‬המקרה של קרן‪ -‬ששנאה את ילדיה בעקבות הפרעה‬
‫אובססיבית קומפולסיבית הפכה את זה לדאגה מופרזת לילדים‪ ,‬מעין תפילה שאם תעשה אם‬
‫הדברים הדאגניים לא יקרה כלום לילדיה‪ .‬קולמן מביא מקרה על איש שהולך לבקר את ילדיו‬
‫בבי"ס מס' פעמים ביום וקונה כל יום מתנות שהילדים והאישה לא רצו בהם‪ ,‬התברר שהיתה לו‬
‫פילגש ורצה לעזוב את אשתו והילדים הפריעו לו בהגשמת מאוויו אז בשביל שהשנאה לא תבוא‬
‫לידי ביטוי הוא הפך את התנהגותו‪ ,‬כל הזמן הראה להם חיבה וקנה להם מתנות‪.‬‬
‫מנגנון נוסף הוא בידוד‪ :‬כאשר אדם מנתק את המחשבות המאיימות מהאמוציה‪ ,‬מהרגש ומבודד‬
‫אותם‪ .‬המחשבות הלא נעימות נשארות בתודעה‪ .‬כאשר אדם מרגיש איום‪ ,‬דחף בלתי מתקבל‪ ,‬לא‬
‫יכול להדחיק את זה לגמרי כי השנאה יותר מידי חזקה אז הוא מרחיק רק את האמוציה‪ .‬למשל‪:‬‬
‫אם אמא שונאת את ילדיה ורוצה להרביץ להם בגלל כל מיני בעיות )היתה בדיכאון‪ ,‬בבעיות עם‬
‫הבעל( והדחיקה את השנאה והיו לה מחשבות של שנאה‪ .‬יש לאדם מחשבות מאוד תוקפניות‪ ,‬או‬
‫מיניות קיצוניות‪ ,‬אין לו אמוציה מתאימה ולא רוצה את המחשבות האלו‪ .‬יש לאדם מחשבות‪-‬‬
‫האלמנט הקוגנטיבי‪ +‬אמוציה‪ -‬הרגשות‪ ,‬שנאה‪ ,‬משיכה מינית‪ .‬הוא לא יכול להדחיק את‬
‫המחשבות אבל את האמוציה הוא מעביר לתת ההכרה‪ .‬מבודד את ההרגשות‪) .‬האימא אומרת‬
‫שרוצה לרצוח את הילדים שלה אבל מרגישה שהיא אוהבת אותם כי הדחיקה את רגש השנאה‬
‫אליהם(‪ .‬אנשים שסובלים ממחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן שוב ושוב‪ ,‬יש סיבה אמיתית‬
‫למחשבות האלו‪ ,‬יש שנאה מדבר מסוים שהוא בודד‪ .‬כשמוציאים אדם להורג הוא לא מרגיש‬
‫חרדה כי הדחיק אותה‪ .‬ויקטור פרנקין מספר בספרו שכאשר הנאצים הוציאו אותו ערום לשלג לא‬
‫היתה לו שנאה או חרדה‪ ,‬הוא לא הרגיש שום דבר‪ -‬רגשות הפחד‪ ,‬חרדה וכאב שלו הודחקו‬
‫ו"נעלמו"‪ -‬הוא הצליח לעמוד במצב הקשה הזה בגלל שלא הרגיש כאב שלפי הפירוש הפרוידיאני‬
‫היה מודחק‪ .‬ילדים שעוברים התעללות מינית ברגע ההתעללות יודע שההורה מתעלל בו אבל‬
‫מבודד את הרגש‪ ,‬מדחיק אותו‪ ,‬לכן ילדים כאלה מפתחים בעתיד ריבוי אישיות‪ ,‬לפי‬
‫הפרוידיאנים‪ ,‬אישות אחת יודעת שהאבא מתעלל והשניה אומרת שזה קורה למישהו אחר‪ ,‬לא לו‬
‫ומכאן מתחיל ריבוי האישיות‪.‬‬
‫מנגנון אחר הוא כפרה ‪ Undoing‬או ביטול ‪ :Athonment‬מצב שבו אדם עושה התנהגות טקסית‬
‫שנועדה לבטל או לכפר על מעשה שאדם לא היה רוצה בו שגרם לו רגשות חרדה ואשם‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אדם שגנב והוא דתי ומרגיש חרטה‪ ,‬אשמה‪ ,‬ביצע מעשה לא טוב‪ ,‬רוצה לכפר על זה‪ ,‬כאילו לבטל‬
‫את המעשה שעשה‪ ,‬אז נותן צדקה לעניים‪ .‬המעשה הטקסי הזה של מתן צדקה לעניים נועד לבטל‬
‫את ההתנהגות הזו‪ .‬עוד דוגמא‪ :‬ליידי מקבת רצחה את המלך והרגישה רגשות אשם‪ ,‬היא רוחצת‬
‫את הידיים בניסיון לטהר עצמה מהחטא‪ .‬מכאן זה קשור לאובססיביות קומפולסיבית ‪OCD‬‬
‫)שרוחצים ידיים הרבה פעמים ביום(‪.‬‬
‫מנגנון נוסף הוא רציונליזציה‪ :‬כאשר אדם משתמש בתירוץ הגיוני‪ ,‬הסבר הגיוני כדי להסוות‬
‫הרגשת כישלון או התנהגות בלתי מתקבלת‪ .‬הורה שמרביץ לילד שלו מתוך כעס יכול להגיד שעשה‬
‫זאת כדי לחנך את הילד‪ ,‬אך עשה זאת למעשה כדי להוציא את הכעס‪ .‬אדם שלא הוזמן למסיבה‬
‫שרצה להיות בה ומרגיש כישלון יכול להגיד שהמסיבה לא היתה מוצלחת בטח ולא מעניינת‪,‬‬
‫מוצא תירוצים שלא רצה כביכול ללכת אליה בכלל‪ .‬אנורקטיות טוענות בשלבים הראשונים‬
‫לפחות שעושות את התנהגותן כדי לרדת במשקל‪ ,‬מפני ששמנות מידי‪ ,‬הן לא מודעות לסיבה‬
‫האמיתית שהיא רגשות דיכאון‪ ,‬רצון לתשומת לב וכדומה‪ .‬האדם מנסה לתרץ את התנהגותו‬
‫הסוטה בצורה הגיונית‪.‬‬
‫מנגנון נוסף הוא השלכה ‪ :Projective‬כאשר אני מעביר למישהו אחר את הרצונות הדחפים שאני‬
‫לא רוצה בהם‪ ,‬שגורמים לי חרדה‪ .‬המקרה הקיצוני הוא אדם שסובל מהפרעה פרנואידית‬
‫‪ :Delusional Disorder‬יש לו דחפים תוקפניים‪ ,‬מדחיק אותם‪ ,‬הם ממשיכים לגרום לחרדה אז‬
‫משליכים את זה על מישהו אחר )אומר שמישהו רודף אחריו למשל(‪ .‬יש מבחני השלכה‪-‬‬
‫‪ :Projective techniques‬כמו מבחן רורשך‪ -‬מבחן של כתמי דיו שאדם צריך להסתכל ולהגיד מה‬

‫‪11‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫הוא רואה והוא רואה את התמונות לפי הרהורי ליבו‪ ,‬לפי דחפים תת הכרתיים שלו‪ .‬כאשר אדם‬
‫נכשל בבחינה הוא מאשים את המרצה בכישלון שלו‪.‬‬
‫מנגנון נוסף הוא הכחשה ‪ :Denial‬אדם מתעלם לגמרי מהעובדות‪ .‬אדם חושב שאחרים ימותו אבל‬
‫הוא לא‪ .‬אדם שמעשן סיגריות אומר שהוא יודע שזה מזיק‪ ,‬זה יזיק לאחרים אבל לו זה לא‪ .‬פרסי‬
‫קינג שאחיה מת רואה אותו לפניו‪ ,‬מדברת איתו‪ ,‬היא מתכחשת לכך שהוא מת‪.‬‬
‫פרויד אמר שלאנשים סכיזופרניים אין הדחקה‪ .‬אצל אדם פסיכוטי האגו לא פועל‪ ,‬כלומר‬
‫המיומנויות השכליות שבאמצעותן פותר בעיות בחייו לא יעילות וחלק מהמנגנון השכלי זה מנגנוני‬
‫הגנה‪ .‬למרות שאדם במנגנוני הגנה מסלק את הבעיה מהתודעה זו הונאה עצמית אך בכל זאת‬
‫פיתרון רציונאלי‪ .‬גם את זה הפסיכוטיים לא יכולים לעשות וחיים בעולם הדמיונות‪.‬‬
‫מנגנוני הגנה הם יעילים רק במקרה אחד לפי דעת פרויד‪ :‬כאשר יש עידון‪ -‬סובלימציה‪ -‬מצב שבו‬
‫דחף בלתי מתקבל מקבל ביטוי מקובל מבחינה חברתית‪ .‬אדם שיש לו דחף להרוג הופך להיות‬
‫לשוחט‪ ,‬מנתח וכדומה‪.‬‬
‫פרויד אומר שמנגנוני הגנה לא טובים משתי סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬גורמים לאיבוד המציאות‪ .‬יש בעיה‪ ,‬במקום לפתור אותה בצורה נורמאלית אני נפטר‬
‫ממנה‪ .‬אם לא נדע על קיום הבעיה לא נוכל לפתור אותה‪.‬‬
‫‪ .2‬גורמים לעיכוב רגשות )למתח(‪ .‬אם הדחקתי משהו יש בתוכי מתח שיכול לגרום לבעיות‪-‬‬
‫לחץ דם‪ ,‬הפרעה מומרת שנגרמת כי המתח בתת ההכרה מתחלפת באנרגיה ביולוגית‬
‫המנגנון הטוב היחיד הוא אם אני מצליח לשחרר את המתח ע"י כלים שאפשריים מבחינה‬
‫חברתית זה בסדר‪.‬‬
‫מחקרים מראים שבניגוד לטענת פרויד אשליה זה דבר חשוב ‪ :Illusion of control‬אדם מסיח‬
‫את עצמו מהבעיות הקשות של החיים ודרך כך יכול להתמודד יותר בקלות עם הדברים‪ .‬פרויד‬
‫אומר שצריך להוציא הכול בצורה מעודנת שמתאימה לחברה‪ -‬אם אדם יבטא את הרגשותיו ולא‬
‫יעכב אותם יהיה לו יותר טוב‪ ,‬אבל חוקרים אחרים אומרים שזה לא טוב כי ביטוי כעס יכול‬
‫לגרום לאדם להיות יותר אלים אז צריך לעכב את הכעס‪.‬‬
‫* כעס לא טוב בשתי הצורות‪ -‬לא אם נשאר פנימי ולא אם מבטאים אותו‪ ,‬בכל מקרה פוגע‬
‫בבריאות האדם‪..‬‬

‫‪22.12.05‬‬
‫פרויד מיקד את עיקר התעניינותו בהפרעות נפשיות‪ .‬הוא ניסה להכליל את המסקנות שלו על חולי‬
‫הנפש על כלל האוכלוסייה‪ .‬הוא הגיע למסקנה שהתפתחות האישיות עובדת בכמה שלבים‪ .‬הוא‬
‫חשב שמקור להפרעות נפשיות הוא בתקופת הילדות )זו המסקנה הלוגית שהגיע אליה(‪.‬‬
‫ההתפתחות עוברת כמה שלבים‪:‬‬
‫השלב האוראלי‪ ,‬זהו שלב שהנאות של האדם מקבלים ביטוי באזור הפה‪ ,‬השפתיים‪ ,‬יש‬
‫לאדם אנרגיה מינית שנמצאת כבר אצל התינוק והילד מקבל את הפורקן לדחפים המיניים שלו‬
‫באזור הפה‪ .‬הילד מצמצם מתחים‪ ,‬מוציא אנרגיות דרך הפה )מציצה‪ /‬יניקה‪ (..‬לאנרגיה מינית זו‬
‫קרא לובידיו‪ .‬חשוב שתקופה זו תעבור בצורה טובה‪ ,‬אחרת יבצר קיבעון באישיות‪ -‬כלומר אותם‬
‫תכונות שמאפיינות את הילד כמו תלות‪ ,‬חוסר בטחון‪ ,‬ימשיכו לאפיינו גם בגיל יותר מאוחר‪ ,‬הילד‬
‫לא יתבגר‪) .‬זה שלב מהלידה עד שנה וחצי(‪ ,‬עלול להתמכר לאלכוהול‪ ,‬עישון‪ ,‬דברים שיתנו לו‬
‫הנאה דרך הפה‪ .‬לא טוב גם שהילד יקבל עודף סיפוקים אוראליים‪ ,‬מצד שני גם לא טוב לשלול‬
‫זאת מזה‪ -‬צריך למצוא שביל זהב‪ .‬פרויד קשר את הפסיכוזה )סכיזופרניה‪ ,‬מניה‪-‬דפרסיה(‬
‫לתקופה האוראלית‪ .‬מהקיבעון האדם עלול לפתח פסיכוזה‪ ,‬הפסיכוטי דומה לתינוק‪ -‬מנותק‬
‫למציאות‪ ,‬לא פועל לפי השכל‪ ,‬אין לו אגו‪ ,‬מכאן הגיע למחשבה שהפסיכוזה קשרוה לתקופה‬
‫האוראלית )לא היו עדויות מיוחדות להוכיח זאת( אין תמיכה מדעית לרעיון של פרויד הזה‪ .‬חוקר‬
‫בשם סילברמן לקח סכיזופרנים והראה להם במכשיר טכיסטוסקופ )מכשיר בפסיכולוגיה‬
‫שמראים מילים‪ ,‬משפטים‪ ,‬תמונות וכדומה במהירות והאדם צריך להגיד מה הוא רואה‪ ,‬בודק‬
‫את סף ומהירות התפיסה של האדם(‪ ,‬סילברמן הראה במכשיר זה משפט "אני ואמא אחד הם"‪,‬‬
‫קב' אחת ראתה את זה מעל סף התפיסה‪ ,‬הקב' השנייה ראתה את המשפט מתחת לסף התפיסה‪,‬‬
‫כלומר לא יכלו לומר מה הם רואים‪) .‬סאבלימינל פרספשיין( מסרים תת‪-‬סיפיים‪ .‬בשתי הקב'‬
‫סילברמן בדק את ההיגיון המחשבתי של הסכיזופרנים לפני ואחרי המסר‪ ,‬הוא מצא שכאשר‬
‫המסר היה מעל לסף התפיסה‪ ,‬שהנבדקים זיהו מה שהראו להם מהר זה לא השפיע על מידת‬
‫החשיבה ההגיונית‪ .‬לעומת זאת בקב' התת סיפית החשיבה נעשתה הגיונית יותר‪ ,‬כאשר לא יכלו‬
‫להגיד מה הם רואים‪ .‬סילברמן טוען שהמסר הזה שינה תכנים תת הכרתיים‪ ,‬שהסכיזופרנים‬
‫בעלי בעיות עם האמא מתקופת הינקות‪ ,‬מהתקופה האוראלית והמסר הזה שינה את הבעיות‬
‫האלה ולכן החשיבה שלהם נעשתה הגיונית יותר‪ .‬מכאן שהמסר התת סיפי גרם לחשיבה טובה‬

‫‪12‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫יותר‪ .‬מחקר זה נעשה ב‪ 1976 -‬וחוקרים אחרים חזרו על המחקר הזה ויש חוסר עקביות בין‬
‫החוקרים‪ ,‬חלק ניכר מהחוקרים לא יכל לחזור על הממצא שלו וחלק הגיעו לאותם ממצאים‪,‬‬
‫כאשר המסר היה "דקרתי את אימי" זה החריף את החשיבה המופרעת של הסכיזופרנים‪.‬‬
‫הפסיכואנליטיקאים מאמינים שיש מערכת שנקראת תת הכרה וכאשר תת ההכרה מרגישה טוב‪,‬‬
‫כאשר משחררים דברים טראומתיים זה עוזר לאדם‪ .‬אבל הרבה חוקרים לא מצאו שום אישור‬
‫לתופעה הזו‪.‬‬
‫אם הסיבה לסכיזופרניה זה אכן בעיות בתת ההכרה הינו צריכים לצפות שהטיפול הפסיכואנליטי‬
‫יהיה יעיל אצל סכיזופרנים‪ ,‬שיעזור להם‪ .‬מתברר שברוב המקרים הטיפול הפסיכואנאנליטי לא‬
‫יעיל לגבי סכיזופרנים ופסיכוטים בכלל ויש חוקרים רבים שמצאו שהטיפול הזה אף מחמיר את‬
‫הבעיות של הסכיזופרנים ומעלה את שיעור ההתאבדות בקרבם ב‪ .20% -‬בטיפול הפסיכואנליטי‬
‫המטרה היא לגרום שלאדם תהיה תובנה‪ ,‬אם האדם ידע מה נמצא בתת ההכרה יוכל לטפל בכך‬
‫בצורה הגיונית‪ .‬אם בתוך תת ההכרה יש משקעים רעים לגבי האמא צריך לחשוף אותם כדי‬
‫שהאדם יוכל לטפל בזה בצורה הגיונית‪ -‬או לחשוף אותם או להביא לכך שתת ההכרה ישתחרר‬
‫מהמשקע הזה‪.‬‬
‫השלב הבא‪ :‬התקופה האנאלית‪ :‬מגיל שנה וחצי עד שלוש וחצי‪ ,‬בגיל זה הילד מקבל את‬
‫הנאותיו וסיפוקיו באמצעות חינוך לניקיון‪ .‬ההפרשות שלו באזורים שגורמים לו להנאה )פה‪ ,‬פי‬
‫הטבעת‪ ,(..‬בגיל זה הילד מרוכז בהפרשות שלו ואם חינוך הניקיון מלווה בעונשים זה יכול ליצור‬
‫פיקצציה‪ .‬ילדים שהחינוך לניקיון היה מלווה בפחד‪ ,‬חרדה‪ ,‬עונשים‪ ,‬מפתחים אישיות אנאלית‪.‬‬
‫אישיות אנאלית זו אישיות שמאופיינת ע"י כמה תכונות‪:‬‬
‫‪ .1‬פדנטיות‪ :‬הקפדה קיצונית על סדר וניקיון‪ .‬אם הילד לא שמר על ניקיון קיבל עונש‪ ,‬אז‬
‫למד להקפיד על סדר וניקיון בצורה קיצונית‪ ,‬חולנית‬
‫‪ .2‬כניעה לסמכות‪ :‬הילד למד לפחד מההורים בעלי הכוח המענישים‪ ,‬ילד זה לומד לקבל‬
‫מרות בלי ביקורת וגם להטיל את מרותו על אחרים בצורה קיצונית‪ .‬יהיה מאוד דומיננטי‬
‫ביחסי הנישואים שלו‪.‬‬
‫‪ .3‬קמצנות‪ :‬כיוון שהילד בתקופה האנאלית מפתח עצירות הוא לא רוצה לתת להורים שלו‬
‫את מה שמבקשים‪ ,‬כדי למרוד נגדם מפתח עצירות כי כועס עליהם )רוצים שיעשה את‬
‫הצרכים בזמן ואם לא עושה כועסים עליו(‪ ,‬מכאן לא ירצה לתת בגיל יותר מאוחר‬
‫לאחרים את הרכוש שלו‪ ,‬נהיה קמצן‪.‬‬
‫הפסיכואנאלטיקאים קישרו את ההפרעה אובססיביות קומפולסיביות לתקופה הזו‪ .‬לפי דעת‬
‫פרויד אדם שהיתה לו בתקופה האנאלית פינקצציה בגיל מאוחר יותר אם יקלע לצרות )בעיות‬
‫בעבודה‪ /‬נישואין‪ (..‬יפתח אובססיביות קומפולסיבית‪.‬‬
‫מחקרים לא מאשרים טענה זו‪ .‬מצד אחד אין אישור לטענות של פרויד‪ ,‬מצד שני קשה להסביר‬
‫את ההפרעה הזו בלי התיאוריה של פרויד‪.‬‬
‫השלב האדיפאלי‪ :‬מגיל ‪ 3.5‬עד ‪ .6‬בתקופה הזו יש עליה בדחפים המיניים‪ .‬הילד משתוקק‬
‫לאימו‪ ,‬נמשך אליה והבת לאבא‪ .‬על רקע זה מתפתח חרדת הסירוס‪ .‬הילד מפחד שאביו יסרס‬
‫אותו וזה מביא להדחקת התשוקות המיניות שלו )מאחר ורואה שלבת אין את האיבר שיש לו(‪,‬‬
‫דבר המביא אותו לפיתוח זהות גברית ורצון להזדהות לאבא‪ ,‬כי בצורה כזו יוכל בצורה תת‬
‫הכרתית להשיג את אמא‪ .‬אם ההדחקה היא חזקה מידי )נובע מחרדת סירוס מאוד חזקה(‪ ,‬הוא‬
‫עלול לפתח נטיות הומוסקסואליות‪ ,‬ההומו לא יוכל לסבול את נוכחות המין השני כמבוגר‪ ,‬כיוון‬
‫שזה יזכיר לו את הסירוס‪ .‬סיבה שנייה להופעת הומוסקסואליות זה מצב שבו הילד לא יכול‬
‫לפתח זהות גברית‪ ,‬נובע בגלל העדר אב בבית בתקופה האנדיפאלית )הילד עלול לא לפתח חרדת‬
‫סירוס או שלא תהיה לו דמות שיוכל לפתח זהות גברית איתה(‪ ,‬מצב נוסף הוא כאשר האמא היא‬
‫הדומיננטית ביחסים‪ ,‬האבא הוא דמות חלשה‪ ,‬מכאן הילד ירצה להיות כמו האמא‪ .‬בגיל הזה יש‬
‫עליה בהורמונים המיניים והילדים מתעניינים מאוד בהבדלים בין המינים בגיל זה‪ ,‬שואלים‬
‫הרבה שאלות בנדון ומתעסקים בעצמם‪ .‬בשלב זה יש תמיכה מסוימת ברעיונות של פרויד‪ .‬מצד‬
‫שני יש הרבה מקרים שאדם מפתח הומוסקסואליות כשאין שום מקרה מהנק' שפרויד אומר‬
‫שמובילות מזה‪ .‬יש מחקרים שמראים שבנים חולמים על אובדן ופציעות יותר מאשר בנות‪,‬‬
‫הפרוידיאניים אומרים שזה קשור לחרדת הסירוס‪ ,‬אבל זה גם יכול לנבוע מכך שהם יותר‬
‫אגרסיביים‪ .‬אצל הבנות יש משיכה לאבא והבת גם שונאת את אמא‪ ,‬יש יחס אמביוולנטי כלפי‬
‫האמא‪ ,‬אוהבת ושונאת אותה‪ ,‬מאשימה אותה בסירוס‪ -‬שהיא לא כמו הבן ועקב כך מדחיקה את‬
‫התשוקות המיניות שלה‪ .‬לפי פרויד בשביל שתהיה התחקה צריכה להיות חרדה‪ ,‬אך אצל הבת אין‬
‫חרדה )היא כבר סורסה ע"י האמא לדעתה‪ ,‬לא צריכה לפחד מסירוס(‪ ,‬יש קנאת הפין‪ ,‬רוצה‬
‫להיות כמו הבן‪ .‬יכולה לפתח נטיות לסביות אם הקשר עם האב יהיה חזק מידי ותרצה להיות‬
‫כמוהו‪ ,‬תעדיף כאן קריירה מאשר הקמת משפחה‪ .‬נטיות לסביות יכולות להתפתח גם אם ההורים‬
‫ציפו לבן ונולדה בת ומתייחסים אליה כאילו היתה בן‪ -‬מלבישים אותה כאילו היתה בן וכדומה‪.‬‬
‫פרויד טיפל בילד שקראו לו הנס הקטן שהיה בן ‪ 5‬ופיתח פוביה מסוסים‪ .‬האבא של הנס היה‬

‫‪13‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫תלמיד של פרויד ושלח מכתבים לפרויד שבהם תיאר את ההתפתחות של הנס הקטן ובמכתבים‬
‫חיזק את דעותיו של פרויד שהילד נמשך לאמו‪ ,‬יש לו חרדת סירוס ופרויד על סמך המכתבים הגיע‬
‫למסקנה שהנס הקטן היה בעל חרדה קיצונית מהאבא‪ ,‬פחד שהאבא יסרס אותו‪ ,‬החרדה היתה‬
‫כ"כ גדולה שהדחיק אותה‪ ,‬הדחקה זו לא היתה מספקת‪ ,‬עדיין היתה חרדה ואז הילד העתיק את‬
‫הפחד מהאבא לסוסים ופיתח פוביה מסוסים‪ .‬הסוס ביטא בצורה סימבולית את האבא משתי‬
‫סיבות‪ .1 :‬אביו של הנס הרכיב משקפיים וגם לסוס יש עיגולים מסביב לעיניים‬
‫‪ .2‬הנס הקטן נהג לרכב על אביו כאילו היה סוס אז הסוסים הזכירו לו את האבא‪.‬‬
‫קשה לקבל את רעיונותיו של פרויד בעניין זה‪ 2 .‬חוקרים בשמות רכמן ווולפי ב‪ 1960 -‬כתבו מאמר‬
‫שבו מראים את החוסר מדעיות של התיאוריה של פרויד תוך ניתוח המקרה של הנס‪ ,‬אומרים‬
‫שפרויד ביסס את התיאוריה על סמך ידיעות מעוותות שנמסרו ע"י האבא שהיה משוחד‬
‫מהתיאוריות של פרויד‪ ,‬לא היה בעל הסתכלות אובייקטיבית‪ .‬טוענים שניתן להסביר את הפוביה‬
‫של הנס הקטן בצורה יותר פשוטה‪ ,‬שהילד טייל ברחובותיה של אוסטריה עם האומנת שלו )כפי‬
‫שפרויד מדווח(‪ ,‬ראה לפתע מרכבה עם סוס מתהפכת‪ .‬התניה קלאסית‪ .‬הסוס גרם פחד לילד עקב‬
‫התהפכות המרכבה ואין קשר לאב‪.‬‬
‫מצד שני יש הרבה פחדים שלא ניתן להסביר אותם ע"י טענת הביהביוריסטיים‪ -‬ע"י ההתניה‬
‫הקלאסית‪ .‬למשל אישה שמפתחת פחד נוראי מסכינים או מדברים אחרים שעלולים להזיק בבית‪,‬‬
‫או מבריכות אפילו‪ ,‬בלי שעברו חוויה לא טובה‪ .‬לפעמים באופן תת הכרתי אדם שונא מישהו‬
‫ומפתח פחדים )מרגיש ששונא את אשתו ורוצה להטביע אותה אז ידחיק זאת ויפתח פחד מבריכה(‬
‫רכמן ווולפי אומרים שכל פחד אפשר להסביר שקרה עקב משהו שקרה לאדם‪ ,‬אבל יש פחדים לא‬
‫מובנים שאי אפשר להסביר ע"י אירועים שקרו‪ ,‬כך שאי אפשר לזלזל בטענות של פרויד ולבטלן‪.‬‬

‫‪29.12.05‬‬
‫שלב החביון‪ :‬היצרים המיניים מודחקים‪ ,‬תקופה שקטה‪ .‬הילד פטר את הקונפליקט‪ .‬סוג‬
‫ההפרעה שאדם מפתח בעתיד נקבע עד גיל ‪ ,6‬כמו גם אופיו‪ ,‬אח"כ בשלב החביון הילד מחזק את‬
‫הסופר אגו שלו‪ ,‬את מערכת הערכים של הבית‪ ,‬הסביבה‪.‬‬
‫השלב הגניטאלי‪) :‬גיל ההתבגרות( חלים שינויים פיזיולוגיים אצל האדם‪ .‬תקופה עם‬
‫משברים‪ ,‬בעיות‪ .‬פרויד לא ייחס חשיבות לגיל הזה‪ .‬כאן היצרים המיניים מתעוררים‪ .‬תקופה עם‬
‫הרבה לחצים‪ .‬הסכיזופרניה מתחילה בגיל ‪ ,15‬שעור ההתאבדויות הכי גבוה בתקופה זו‪ .‬מניה‬
‫דפרסיה מתחילה בגיל ה‪ ...20 -‬כל ההפרעות הנוירוטיות קשורות לגיל הזה‪ ,‬פרט לפרנויה או‬
‫הפרעה דודזיונית שמתחילות בגיל ‪.40‬‬
‫בשנות ה‪ 50 -‬נעשו הרבה מחקרים על הדחקה‪ ,‬בעיקר ע"י חוקר בשם זילר‪ .‬זילר לקח סטודנטים‪,‬‬
‫נתן להם ללמוד רשימה של מילים‪ ,‬לאחר מכן לחצי קבוצה גרם איום על האגו‪ ,‬אמר שזה בודק‬
‫אינטליגנציה והסטודנטים שלא הצליחו להתמודד עם הבעיה שלא ניתנת לפיתרון חשבו שהם לא‬
‫אינטליגנטים מספיק‪ .‬לחצי הקבוצה השנייה נתנו משימה שכן ניתנת לפתרון ולא היתה להם‬
‫תחושת כישלון‪ .‬אח"כ בדקו את הזכירה של המילים שנלמדו לפני הטיפול הניסויי‪ ,‬לפני יצירת‬
‫האיום‪ ,‬והתברר שהקב' הראשונה זכרה פחות טוב את המילים בהשוואה לקב' השנייה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יומיים אחרי המבחן גילו לסטודנטים את האמת‪ ,‬הסירו את האיום )אמרו לקב' הראשונה שלא‬
‫היה פתרון לבעיה שניתנה להם(‪ ,‬הסירו את ההדחקה‪ ,‬לאחר זאת שתי הקב' היו באותה רמה‬
‫בזכירת המילים‪ .‬מכאן זילר הגיע למסקנה שתיאורית ההדחקה של פרויד נכונה‪.‬‬
‫בעקבות זאת נעשו מס' ניכר של מחקרים‪ ,‬עד ‪ ,1962‬שחיזקו את הטענה של זילר‪ ,‬עד שבשנה זו‬
‫חוקר בשם דזרילה חזר על ניסוי דומה לשל זילר‪ -‬נתן ללמוד רשימת מילים ואח"כ מבחן של רושה‬
‫)כתמי דיו( ל‪ 2 -‬קב'‪ .‬לקב' ‪ 1‬אמר שהתגובות שלהם מראות שיש להם נטיות הומוסקסואליות‪,‬‬
‫נטיות חולניות‪ .‬לקב' השנייה נתן פידבק ניטרלי‪ ,‬לא מאיים‪ .‬לאחר מכן בדק את זכירת המילים‬
‫והתברר שהקב' הראשונה זכרה פחות טוב את המילים‪ ,‬אבל הוא גם שאל את הנבדקים בשתי‬
‫הקב' על מה חשבו לאחר ששמעו את תגובותיו ממבחן רושה‪ ,‬התברר שמה שהעסיק אותם הכי‬
‫הרבה בתום הניסוי היה הדברים של הנסיין‪ -‬תגובות הבוחן במבחן הרושה‪ .‬מכאן דזרילה הגיע‬
‫למסקנה שלא יתכן שהיתה כאן הדחקה‪ ,‬אם היתה הדחקה הנבדקים היו צריכים לא לחשוב בכלל‬
‫על זה‪ ,‬לא לחשוב על האיום עצמו אך הוא הטריד אותם כל הזמן‪ .‬דזרילה הגיע למסקנה שהשכחה‬
‫של המילים הגיע לא מהדחקה אלא מהיסח דעת‪ ,‬היו מוטרדים מדברי הנסיין ולכן היתה ירידה‬
‫בזכירה‪.‬‬
‫חוקר נוסף‪ ,‬בשם הולמס ‪ Holmes‬ב‪ 1974 -‬נתן לסטודנטים גם כן ללמוד רשימת מילים‪ ,‬ל‪ 3 -‬הקב'‬
‫גם נתן מבחן רושה‪ .‬לקב' הראשונה אמר שיש נטיות חולניות )קב' איום על האגו‪ (ego-treat -‬לקב'‬
‫השנייה אמר דברי שבח‪ ,‬שהמבחן מראה שיש להם כושר מנהיגות‪ ,‬שהם אנשים מיוחדים וכדומה‬
‫)‪ ,(ego enhancement‬לקב' השלישית נתן פידבק ניטרלי‪ .‬בדק את הזכירה בשלושת הקב' והתברר‬

‫‪14‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫ששתי הקב' הראשונות זכרו פחות טוב את המילים מאשר קב' הביקורת וכאשר לאחר מכן גילה‬
‫להם את האמת חל שיפור בזכירת המילים בשתי הקב' הראשונות והן השתוו ברמתן לקב'‬
‫הניטרלית )קב' הביקורת(‪ .‬המסקנה של הולמס היתה שהשכחה נגרמה בשתי הקב' ע"י היסח‬
‫דעת‪ ,‬לא הדחקה‪ .‬השכחה בכל הניסויים על ההדחקה אם כך נבעה מהיסח דעת‪ ,‬לא מהדחקה‪.‬‬
‫המחקרים האלו היוו בעיה לפסיכואנליטיקאים כיוון שהולמס הגיע למסקנה שאין הדחקה‪,‬‬
‫שמושג ההדחקה של פרויד לא נכון‪ ,‬אז הפסיכואנליטיקאים החלו לטעון שאי אפשר לבדוק‬
‫הדחקה במעבדה‪ ,‬הולמס ענה להם שכאשר הניסויים בהתחלה של זילר וחבריו היו נוחים להם‬
‫השתמשו בזה כדי לחזק את התיאוריה שלהם ואת מעמדם‪ .‬הרבה מחקרים מראים שגם מחוץ‬
‫למעבדה אנשים זוכרים את החוויות המאיימות שלהם‪ ,‬לא שוכחים אותם‪.‬‬
‫יש מקרים מעטים שאדם שוכח את החוויות הקשות‪ ,‬בד"כ בהתעללות מינית והמחקרים מציינים‬
‫ברובם שדבר זה קורה בגלל שכחה מכוונת‪ -‬אדם לא רוצה לזכור את הדבר אז בוחר לשכוח אותו‪,‬‬
‫בד"כ אבל אדם זוכר חוויות קשות )בניגוד לדעותיו של פרויד(‪ ,‬במעט מאוד מקרים אנשים‬
‫שוכחים‪ .‬גם השכחה הזו לא בהכרח תוצאה של הדחקה‪ ,‬אין שום עדות לתת הכרה "כל יכול"‪,‬‬
‫לכל היותר עדויות מראות שיש תהליכים תת הכרתיים מאוד פשוטים‪ ,‬פרימיטיביים‪.‬‬
‫כל זמן שהפסיכואנליטיקאים לא מוצאים פתרון יותר טוב‪ ,‬תיאוריות יותר טובות‪ ,‬אי אפשר‬
‫לעזוב את פרויד ולהתעלם מהתיאוריות שלו‪.‬‬
‫לפרויד היתה בעיה‪ ,‬ראה לפניו חולי נפש שלא ידעו להסביר למה מתנהגים כפי שמתנהגים‪ ,‬לכן‬
‫אמר שיש תת הכרה‪ ,‬דבר אפל שלא ידע להסביר והתפרש כמו שד‪ .‬יש כאן בעיה ומי שמתחמק‬
‫ממנה‪ -‬ביהביוריסטים וביולוגיים לא מתמודדים עם לב הבעיה‪ .‬בד"כ יוצאים נגד פרויד בכך שלא‬
‫מדחיקים זיכרונות וחוויות קשות‪ ,‬אבל פרויד דיבר גם על הדחקת רגשות‪ -‬כאן הקליניקאים‬
‫מקבלים את גישת פרויד‪ ,‬ולא יכולים לקבל את ממצאי החוקרים המתנגדים לו‪.‬‬
‫הגישה ההתנהגותית )ביהביוריסטים(‬
‫פבלוב ולאחר מכן ג'ון ווטסון ואחרים ניסו להסביר איך הפרעות נפשיות מתפתחות‪ ,‬אמרו שזה‬
‫התנהגות נלמדת וביססו את מחשבותיהם על ממצאים מבע"ח‪ ,‬רצו להיות מדענים‪ .‬אך בע"ח‬
‫שונים מאוד מבני אדם‪ .‬פבלוב פיתח את המושג התניה קלאסית‪ ,‬החשיבות של המושג הזה אצל‬
‫הביהביוריסטים זה כמו ההדחקה אצל פרויד‪ -‬בעל חשיבות עצומה‪ .‬פבלוב השמיע לכלב צלצול‪,‬‬
‫נתן לו בשר שגורם הפרשת ריר וכתוצאה מכל הכלב למד להפריש ריר מהצלצול‪.‬‬
‫הצלצול הוא גירוי מותנה‪ .conditional stimulus‬הבשר הוא גירוי לא מותנה ‪unconditional‬‬
‫‪ .stimulus‬הפרשת הריר היא תגובה בלתי מותנית ‪.unconditional response‬‬
‫התניה קלאסית זהו סוג הלמידה הכי פשוט אצל בני אדם ובעלי חיים‪.‬‬
‫בהתניה הקלאסית יש כמה מונחים‪:‬‬
‫‪ .1‬גירוי מותנה‪ :‬גירוי שבאופן טבעי לא מעורר את התגובה הבלתי מותניה‪ ,‬זהו גירוי נטרלי‬
‫שלא מעורר תגובה מיוחדת‪ .‬הצלצול באופן טבעי לא גורם להפרשת ריר‪.‬‬
‫‪ .2‬גירוי לא מותנה‪ :‬גירוי שבאופן טבעי‪ ,‬מלידה‪ ,‬מעורר איזו תגובה אוטומטית‪ ,‬רפלקס‪,‬‬
‫במקרה כאן הפרשת ריר‪.‬‬
‫‪ .3‬תגובה בלתי מותנית‪ :‬רפלקס‪ .‬לאורגניזם אין שליטה על תגובה זו‪ ,‬אוטומטית‪ ,‬מתעוררת‬
‫באופן טבעי‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובה מותנית‪ :‬דומה לבלתי מותנית‪ ,‬אבל שונה בעוצמתה ובמהירות התגובה‪.‬‬
‫בהתניה קלאסית נוצר קשר אוטומטי בין הגירוי המותנה לתגובה המותנית עקב הופעה חוזרת‬
‫ונשנית של הגירוי המותנה עם הגירוי הבלתי מותנה‪ .‬נוצא קשר בין גירוי לתגובה ‪) S-R‬זה הסמל‬
‫של הביהביוריסטים גם(‪.‬‬
‫הכללה‪ :‬כאשר אורגניזם מעביר את התגובה הנלמדת )הפרשת הריר( לגירויים דומים‪,‬‬
‫מכליל את התגובה לגירויים דומים‪ .‬בעקבות הניסוי פבלוב גילה שהכלב הזיל ריר לא רק‬
‫לנוכח הצלצול הזה אלא גם לנוכח צלצולים דומים‪ .‬כמות ההפרשה הכי גדולה היתה‬
‫בצלצול המקורי‪ .‬ככל שהצלצול היה דומה יותר למקורי כמות ההפרשה יותר גדולה‪ ,‬ככל‬
‫שהדמיון נעשה יותר קטן כמות הפרשת הריר יורדת‪.‬‬
‫דעיכה‪ :‬כאשר הכלב מפסיק להזיל ריר לצלצול המקורי‪ .‬הדעיכה מושגת על ידי כך‬
‫שמשמיעים את הצלצול‪ -‬נותנים את הגירוי המותנה בלי לתת בשר‪ .‬אם תמיד נפסיק לתת‬
‫בשר הכלב עם הזמן יפסיק להפריש ריר לשמע הצלצול‬
‫הבחנה‪ :‬כאשר בע"ח לומד להבחין בין הגירוי המקורי לגירוי דומה ולתת את התגובה רק‬
‫לגירוי המקורי‪ .‬מלמדים את הכלב להפריש ריר רק לצלצול המקורי ולא לצלצולים‬
‫דומים‪ .‬הבחנה מושגת ע"י נתינת חיזוק‪ -‬בשר‪ -‬כל פעם שהכלב נותן את התגובה המותנית‬
‫לגירוי המקורי ואם הוא מפריש ריר לגירוי אחר לא יקבל חיזוק‪ -‬בשר‪ .‬מחזקים בזאת את‬
‫התגובה לגירוי המקורי ומחלישים את התגובה לגירויים אחרים‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪5.1.06‬‬
‫החלמה ספונטאנית‪ -‬מתייחסת למצב שבו התגובה המותנית מופיעה מחדש באופן ספונטאני אחרי‬
‫שחלה דעיכה )אחרי שהכלב הפסיק להפריש ריר כתוצאה מהדעיכה(‪ .‬התגובה לפתע מופיעה‬
‫מחדש באופן ספונטאני‪ .‬הסברים לתופעה‪:‬‬
‫‪ .1‬גישה קוגניטיבית‪ -‬ע"פ גישה זו הכלב מצפה שבכל פעם שיופיע צלצול יופיע בשר‪ ,‬לאחר‬
‫שמשמיעים לו צלצול ללא בשר חלה דעיכה‪ ,‬זמן מה לאחר הדעיכה‪ ,‬הוא עדיין מצפה‬
‫ציפייה בעקבות הצלצול יופיע בשר‪ .‬הכלב‬
‫ֿ‪‬‬ ‫לקבל את החיזוק‪ .‬ע"פ גישה זו הכלב לומד‪:‬‬
‫רכש ידע שבעקבות הצלצול יופיע בשר‪ ,‬לאחר דעיכת האמונה שיופיע בשר‪ .‬גירוי )אוכל(‬
‫‪ S-S‬גירוי‪/‬ציפייה )צלצול(‬
‫‪ .2‬הגישה הביהביוריסטית‪ -‬הכלב רכש תגובה אוטומטית לכך שכל פעם שיש ‪S‬יש ‪ R‬תגובה‪-‬‬
‫צלצול‪ .‬הגירוי מביא לתגובה ולא לציפייה‪ .‬עפ"י תיאוריה זו הדעיכה חלה כיון ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הכלב לומד להימנע מהפרשת ריר בכל פעם שמשמיעים צלצול ללא בשר‬
‫ב‪ .‬הדעיכה נוצרת כיוון שהאורגניזם לומד תגובה חדשה שמנוגדת לתגובה הקודמת‬
‫ומנטרלת אותה‪ ,‬ככל שמחזקים את התגובה החדשה מקטינים את הסיכוי‬
‫להופעת התגובה הישנה‪ .‬הלמידה החדשה‪ :‬עכבה נלמדת ועכבה תגובתית עייפות‬
‫פיזית ומנטאלית מהגירוי‪ ,‬עייפות פיזית ומנטאלית פגה עם הזמן‪ .‬ע"מ שהדעיכה‬
‫תהיה תמידית יש לחזק את העכבה התמידית‪ .‬לפי הגישה השנייה ההחלמה‬
‫הספונטאנית נובעת כיוון שיש גורם נוסף‪.‬‬
‫יישומים של התניה קלאסית לאמוציות חיוביות‪ :‬בע"ח ובני אדם רוכשים אמוציה חיובית‪,‬‬
‫משיכה לכל מיני גירויים שהם לא תוצאה ביולוגית‪ -‬לא תבועה בהם מלידה‪ .‬כל אחד לומד לאכול‬
‫את המאכלים של הבית ומפתח אליהם חיבה מיוחדת‪ .‬ההבדלים בין בני אדם לגבי העדפות של‬
‫מזון הם תוצאה של התניה קלאסית‪ .‬כנ"ל לגבי דחייה ממזון‪.‬‬
‫צורה ‪ ucs‬צריכת המזוןֿ  ‪ ucr‬נעימות‪ ,‬הקאה‪ -‬סילוק הרגשות לא‬ ‫ֿ‬ ‫)‪ cs‬טעם‪ ,‬ריח‪,‬‬
‫נעימות(‪.‬המזון דחית מזון אצל אנורקסיה לא יכול להיות מוסבר בהתניה קלאסית כי זה פתאומי‪.‬‬
‫אדם יכול ללמוד לאהוב אלכוהול בגלל רצון לסילוק הרגשות לא נעימות או מנעימות‪ ,‬במסיבה‪,‬‬
‫הטעם הריח והצריכה גורמת לנעימות‪ .‬במכוני גמילה נותנים לאדם כמות קטנה של אלכוהול‪,‬‬
‫אח"כ נותנים חומר שגורם להקאה )במקום צריכת המזון( שגורם לאי נעימות ומכאן תהיה‬
‫גמילה‪ .‬האדם לומד לפתח גועל מהאלכוהול‪ -‬למידה חדשה‪ ,‬קודם האלכוהול הרגיע אותו וכעת‬
‫עכב חומרי השוק או ההקאה הוא ייגמל מהאלכוהול‪ .‬כמו כן לא מספיק להמשיך בתהליך זה זמן‬
‫קצר‪ ,‬בכדי שלא יחזור להתנהגות הקודמת צריך להמשיך את תרגילי הדעיכה עד שתתפתח‬
‫התנגדות חזקה לאלכוהול‪.‬‬
‫גם קשרי אהבה בין בני זוג ובין אם לבנה זו התניה קלאסית‪ :‬הרגשה האימהי הוא בחלקו טבעו‬
‫ובחלקו נלמד‪ .‬קשר בין בני זוג הוא בחלקו ביולוגי )סיפוק צרכים מיניים( וחלק ניכר נלמד‪ .‬הקשר‬
‫ביניהם ידעך‪ ,‬לאחר אובדן של ילד או בני זוג מגיע שלב מסוים שמתגברת על הכאב‪ -‬יש כאב‬
‫ודיכאון ועם הזמן הם נפסקים‪ ,‬לומדים להתגבר עליהם‪ .‬לפי הגישה ההתנהגותית פיתחנו תלות‬
‫ומשיכה כלפי האדם האהוב‪ ,‬כשיש אובדן האובדן עצמו זה כמו שוק חשמלי‪ ,‬כל פעם שמעלה את‬
‫האדם בדמיונו מרגיש שוק חשמלי ולומד לאט לאט "לשנוא"‪ ,‬לפתח הרגשות לא נעימות כלפי‬
‫הדמות האהובה )שהיתה קשורה רק לאירועים נעימים לפני כן( )עכבה נלמדת(‪ ,‬האדם גם לא‬
‫אוכל‪ ,‬לא ישן )עכבות תגובתיות(‪ ,‬במהלך הלמידה שבו אדם לומד להתגבר על הגעגועים על‬
‫האובדן מתרחשים שני דברים‪ -‬עכבה נלמדת ועכבה תגובתית‪ .‬האדם רוכש תגובה מותנית חדשה‪,‬‬
‫בתהליך הזה אדם מרגיש לא טוב וילמד עם הזמן להתגבר על האובדן‪.‬‬
‫ההתניה הקלאסית זה סוג של טיפול‪ ,‬ניסו להשתמש בה כדי לשנות נטיות הומוסקסואליות‬
‫במחקרים )הציגו לפניו גבר ונתנו לו שוק חשמלי‪ ,‬הציגו לפניו אישה ודברים נעימים איתה‪ ,‬אך זה‬
‫לא עבד(‪.‬‬
‫הסבר פחדים ע"פ התניה קלאסית‪:‬‬
‫הביהביוריסטים השתמשו בהתניה הקלאסית להסברת פחדים וחרדות‪ .‬הם מנסים להסביר פחד‬
‫פשוט‪ ,‬פאניקה וכל מיני חרדות )וגם לא כ"כ בהצלחה(‪ .‬החוקר הראשון היה ג'ון וטסון‪ ,‬לקח ילד‬
‫בשם אלברט )בן ‪ ,(2.59‬שאהב לשחק עם עכברושים‪ ,‬וטסון רצה ללמד את הילד פחד מעכברושים‪,‬‬
‫כל פעם שהילד ראה את העכברוש וטסון השמיע רעש חזק וכך הילד למד לפחד מהעכברוש והפחד‬
‫הזה הוכלל לכל מיני בע"ח חיים שעירים )אולי אף מהזקן של סבו(‪ ,‬במשך השנים נכתבו הרבה‬
‫מאמרים עליו‪.‬‬

‫‪16‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪ Wolb‬ו‪ :rechman -‬הסבירו את המקרה של הנס הקטן ע"פ הגישה הביהביוריסטית להסביר את‬
‫הפחד מסוסים )ראה עגלה מתהפכת מסוסים ופיתח פחד מהם(‪ .‬כנ"ל לגבי אגרופוביה ופאניקה‬
‫שנוצרים בעקבות אירוע לא נעים שקשור לאותו מקום ציבורי‪.‬‬
‫המודל הזה בעייתי‪ -‬לרוב אנשים לא מפתחים פחדים בעקבות אירועים טראומתיים‪ .‬רכמן סיפר‬
‫על מקרים רבים במלחמה"ע הראשונה שאנשים לא פיתחו פחד לאחר המלחמה )שם הספר‪ :‬פחד‬
‫ואומץ(‪ .‬בעיה שנייה היא שאנשים מפתחים לפעמים קשיים קשים מאוד בלי שחוו אירוע‬
‫טראומתי משמעותי )מהרכבת‪ /‬סופר‪ .(..‬גם לא ברור איך בחלק מהתופעות‪ ,‬מהפחדים‪ ,‬תרופות‬
‫עוזרות ובחלק לא‪ .‬טענה שלישית נגד הגישה ההתנהגותית היא העובדה שילדים קטנים מפתחים‬
‫פחד מבע"ח או ממקומות גבוהים למשל בלי שקרה להם אירוע טראומתי‪ ,‬יש פחדים שמתפתחים‬
‫עקב התניה קלאסית‪.‬‬
‫הסבר לא למידתי )אסוציאטיבי(‪ :‬הפחדים שלנו מתפתחים בלי למידה‪ .‬הגישה הזו ביולוגית אבל‬
‫לא קוראת לעצמה כך כי אין הוכחות ישירות ביולוגיות לגרימת הפחדים‪ ,‬אבל יש להם הוכחות‬
‫שהפחד לא נגרם מלמידה‪ ,‬רוצים להוכיח שזה תורשתי‪.‬‬

‫‪12.1.06‬‬
‫בקרב הפסיכולוגים יש אחידות דעים‪ ,‬שלהתניה קלאסית יש יכולת להסביר את כל הפחדים‪ ,‬יותר‬
‫מכל תיאוריה אחרת‪.‬‬
‫לאורית מוכנות‪ -‬זליגמן‪ :‬עיקרון ההתניה קלאסית נכונה‪ ,‬ויש גירויים שמהירות התנייתם גדולה‬
‫יותר‪ .‬לבע"ח ואדם יש מוכנות ביולוגית תורשתית ללמוד מהר‪ ,‬רפלקס מותנה מגירויים שמביאים‬
‫לסכנה קיומית לחייו‪ .‬למשל‪ ,‬נחשים גורמים למוות‪ ,‬במהלך ההיסטוריה ע"י תהליך אבולוציוני‬
‫פיתחו בע"ח יכולת פחד מהירה שמונעת מהם להינזק ממנו‪ .‬הפחד מנחש טבוע בנו כיום‪ ,‬צריך‬
‫ללמוד זאת‪ -‬לא היה מולד‪ .‬אם יש אירוע קטן שבו אתה נחשף לו אתה מוציא את הפחד‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬מטוס יכול להזיק ולהפציץ למרות שזה יגרום פחד זה לא יגרום לפוביה‪ .‬התיאוריה של‬
‫זליגמן באה להסביר את הבעייתיות שבהתניה הקלאסית‪ ,‬לפיה כל אדם שחווה טראומה יפתח‬
‫פוביה‪ .‬במציאות לפי התיאוריה של זליגמן‪ ,‬יש חלוקה בן הנטייה הביולוגית שיכולה לפתח פוביה‬
‫לבין דברים שלא טבועים‪.‬‬
‫נעשו הרבה ניסויים לבדוק את התיאוריה של זליגמן‪ ,‬רובם ע"י הואמנס‪ .‬בניסויים אלו ניסו‬
‫להתנות סטודנטים לתמונה של נחש ותמונה של פרח )ללמד אותם לפחד מהם(‪ ,‬נחש בעל מוכנות‬
‫גבוהה ופרח בעל מוכנות נמוכה )אין סיבה שיפחדו ממנו(‪ ,‬לאחר שהראה את הנחש נתן שוק‬
‫חשמלי מתון וכך גם לאחר מראה הפרח ובדק את ה‪ -‬ג'י אס אר ‪ :GSR‬מדד של חרדה שבודק את‬
‫המוליכות החשמלית של העור‪ .‬התברר שקצב ההתניה לשני הגירויים היה דומה‪ ,‬כלומר מס'‬
‫הפעמים שבו הציגו לסטודנט את הגירוי ואת השוק עד שנוצר שינוי במוליכות החשמלית של העור‬
‫היה דומה בשני המצבים‪) .‬לא כל המחקרים מצאו זאת‪ ,‬בחלק מהם מצאו שקצב ההתניה היה‬
‫הרבה יותר מהיר לנחש‪ -‬לקח פחות זמן כדי לפחד מתמונה של נחש בלי שוק מאשר מהפרח(‪ .‬אך‬
‫כמעט כל המחקרים מצאו שתהליך הדעיכה היה איטי יותר לגבי התמונה של הנחש‪ ,‬היה צריך‬
‫להציג את התמונה של הנחש הרבה יותר פעמים בלי שוק עד שה‪ GSR -‬יחזור למצבו הקודם‬
‫ויפסיקו להראות פחד מהתמונה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלה ירידה בהתעניינות בתיאוריה הזו כיוון שיש סטירה בין המחקרים וחלק‬
‫ניכר מראים שאין הבדל במהירות הלמידה‪ ,‬מה גם שניסויי המעבדה לא יכולים לחקור פחדים‬
‫במציאות‪ -‬במציאות קשה מאוד לבטל פחד של אדם )במעבדה אם יגידו לאדם שהפעם אחרי‬
‫שיראה את התמונה לא יקבל שוק הפחד ירד‪ ,‬במציאות אם אדם יראה נחש ויגידו לו שהוא לא‬
‫נושך בכל זאת הפחד לא ירד(‪ .‬התיאוריה של זליגמן גם לא יכולה להסביר את העובדה‪ ,‬שהרבה‬
‫מחקרים מראים בשנים אחרונות‪ ,‬שילדים מראים פחד מנחש‪ /‬עכביש וכדומה מהפעם הראשונה‬
‫שהם רואים אותם‪ ,‬בלי שעברו אירוע טראומתי לגביהם‪.‬‬
‫יש גישה שמתנגדת לחלוטין לתיאורית ההתניה‪ -non associative account :‬התיאוריה הלא‬
‫אסוציאטיבית‪ :‬הפחדים לדעתם רובם טבועים באדם מלידה‪ ,‬גנטיים‪ .‬אין להם הוכחה אבל שזה‬
‫ביולוגי‪ ,‬רק הוכחה שזה מלידה‪.‬‬
‫ידיעות מחקריות מראות שהפחדים הנוירוטיים )פאניקה ואגרופוביה( מתפתחים לפתע‪ ,‬בלי בסיס‬
‫גנטי או למידה או משהו שקרה לאדם‪.‬‬
‫התיאורטיקנים הביהביוריסטים ניסו להתמודד עם הבעיה לגבי אגורפוביה ופאניקה‪ ,‬אומרים‬
‫שזה מהתניה והביאו את תיאורית ההתניה החדשה‪ -‬אומרים שהתניה נוצרת בגלל חרדה שגרמה‬
‫להיפר‪-‬וונטילציה )קוצר נשימה‪ ,‬אדם לא יכול לנשום ויש לו עוררות גבוהה כאילו קיבל מכת‬
‫חשמל(‪) .‬במקרה במקום ציבורי מסוים אדם קיבל התקף של קשיי נשימה עקב צרות בחייו‪ ,‬בלי‬
‫קשר לאותו מקום שבו הוא נמצא‪ ,‬וזה גורם לו לפחד ממקום שבו הוא נמצא או מקומות דומים‬
‫לו(‪ .‬אגרופוביה‪ -‬הפרעת פאניקה מצבית‪ ,‬הפחד קשור רק למצבים ספציפיים‪ .‬ויש פאניקה לא‬

‫‪17‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מצבית‪ ,‬בבית מקבלים התקף פאניקה‪ ,‬פתאום באמצע הלילה‪ ,‬יכול להיות בכל מקום‪ -‬מגיע‬
‫מחוויה ראשונית נוראה וגורם לפחדים פנימיים‪ .‬כל מצב שיעלה לי את רמת ההתעוררות‬
‫הפיזיולוגית )כמו חלומות זוועה‪ /‬שתיית קפה‪ /‬ספורט שגורמים לדופק לעלות(‬
‫אם ניתן לאדם רגיל ‪ co2‬לא יקרה לו כלום‪ ,‬אם ניתן את זה לאדם עם פאניקות הוא מיד‬
‫יקבל התקף פאניקה‪ -‬זה גירוי מותנה בשבילו‪.‬‬
‫יש אנשים שהיו בפיגועים למשל ולא מפתחים פוביה או פאניקה‪ .‬רק קבוצה קטנה מסוימת מתוך‬
‫הרבה אנשים שעוברים חוויות קשות מפתחים פאניקה או פוביה‪ .‬לפי תיאורית ההתניה הקלאסית‬
‫היתה צריכה להתפתח פאניקה אצל כל מי שחווה טראומה מסוימת‪ .‬אצל אנשים בעלי אסטמה‬
‫בערך אצל ‪ 15%‬יש פאניקה רק‪ .‬רק על פאניקה ואגרופוביה התרופות גם עוזרות‪ ,‬לעומת הפרעות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫יש תיאוריה נוספת של ג'יקוב ונדל ‪ ,1985‬שאומרת שאגרופוביה ופאניקה זה תוצאה של‬
‫התניה‪ .‬יחד עם זאת אומרים שאין שום אירוע עכשווי‪ ,‬מיוחד שגרם לכך‪ .‬כנראה החוויה‬
‫הטראומטית התרחשה בילדות‪ ,‬בתקופה כזו שעדיין ההיפוקמפוס )חלק במוח שרושם את‬
‫הזיכרונות( לא התפתח עדיין‪ ,‬לפני גיל ‪ .3‬לכן יש אמנזיה ינקות ‪ , infancy amnesia‬לא‬
‫זוכרים כלום מה שקרה מלפני גיל ‪ .3‬הפחד החבוי הפך להיות גלוי כתוצאה ממשהו‬
‫שקרה ועורר את הפחד‪.‬‬
‫גישה קוגניטיבית‪ :‬אומרים שהפחדים הם תוצאה של מחשבות לא טובות‪ .‬מנסים ליישם‬
‫את זה בפחדים פשוטים‪ ,‬יש פחד מנחש כי חוששים שינשך‪ ,‬ישר כשרואים אותו‬
‫מתעוררות מחשבות לא טובות‪ .‬הם מביאים מחקרי מעבדה כדי להראות שהתיאוריה‬
‫שלהם צודקת‪ .‬התיאוריה לגבי פאניקה פותחה ע"י קלארק‪ :‬תיאורית הייחוס המוטעה‪.‬‬
‫לפי טענת קלארק אדם שפיתח הפרעת פאניקה יש לו מחושים בחזה בגלל כל מידי בעיות‬
‫ודאגות שלהם‪ ,‬חוששים ישר שהולכים למות שיש להם התקף לב‪ -‬מפרשים בהגזמה את‬
‫המחושים‪ ,‬בגלל הפענוח המוטעה הזה הם מקבלים התקף פאניקה‪ .‬הטיפול הקוגניטיבי‬
‫הוא הכי יעיל בפחדים‪ -‬בפאניקה‪ ,‬אותו קלארק פיתח‪ .‬הוא מלמד אנשים לפרש בצורה‬
‫נכונה את המחושים שלהם‪ ,‬מחנך אותם לחשוב בצורה נכונה‪ ,‬ריאליסטית‪.‬‬

‫‪19.1.06‬‬
‫פחדים וחרדות‪:‬‬
‫יש כל מיני שיטות טיפול בפחדים‪ ,‬אחד מהם זה שיטות התנהגותיות‪ ,‬אחת מן השיטות‬
‫ההתנהגותיות נקראת דיסנסיטזציה‪ :‬הקהיית הרגישות לגירוי‪ .‬סנסטיזציה= רגישות‪ ,‬די‪ -‬הפוך‪:‬‬
‫ביטול הרגישות לגירוי‪ .‬הפחדים יוצרים תגובות אוטומטיות‪ ,‬רפלקס‪ ,‬כמו מתח בשרירים‪ ,‬הגברת‬
‫דופק‪ ,‬קצב הנשימה וכו'‪ .‬צריך לקשור לגירוי תגובות אוטומטיות הפוכות‪ -‬שגורמות להרפיה של‬
‫השרירים‪ ,‬צריך לשם כך ליצור תנאים מתאימים‪ :‬ללמד אדם תרגילי הרפיה‪ ,‬אדם שמגיע לטיפול‬
‫ביהביוריסטי לומד קודם כל תרגילי הרפיית שרירים ויש כל מיני שיטות לכך‪ -‬בשפה העממית‬
‫נקרא מדיטציה‪.‬‬
‫אחת השיטות נקראת ‪ - Jacobson relaxation technique‬טכניקת הרפית השרירים של‬
‫ג'יקובסון‪ ,‬פותחה ב‪ ,1938 -‬בשיטה זו מלמדים אדם איך לזהות את המתח שקיים אצלו בשרירים‪.‬‬
‫לפי ג'יקובסון פחד וחרדה הם מתח של שרירים אז אדם צריך‪ ,‬כדי לדעת אם הוא חרד‪ ,‬לדעת‬
‫איזה שרירים מתוחים אותו ולהרפות אותם‪ ,‬צריך להגביר את המודעות‪ ,‬לשם כך עושים‬
‫תרגילים‪ -‬מתבקשים לשכב על מזרון במקום שקט‪ ,‬לשכב רגוע‪ ,‬לחשוב על דברים רגועים‪ -‬דמיון‬
‫מודרך‪ ,‬מדריכים אותו לחשוב בצורה חיובית‪ ,‬להיות משוחרר מדאגות‪ ,‬לעצום עיניים‪ ,‬אח"כ‬
‫המנחה יגיד לו למתוח רק יד ימין למשל ולבדוק איפה הוא מרגיש מתח ביד‪ .‬אם הוא הרגיש‬
‫איפשהו מתח ביד הזו המדריך יגיד לו שישים לב אליה‪ ,‬אם הרגיש את המתח כמה פעמים באותה‬
‫יד‪ .‬אם המנחה יגלה שהמתח ביד יגיד לו למתוח את היד כמה פעמים תוך כדי השלווה לכמה‬
‫כיוונים‪ ,‬כך שיתרכז באיפה המקום המתוח‪ .‬מלמדים אותו להשתחרר ממחשבות מעיקות לשעה‬
‫ביום בערך ולזהות איפה השרירים הכואבים שלו )מותח איבר‪ ,‬משחרר‪ ,‬בודק איפה הציק(‪ ,‬אדם‬
‫לומד לזהות חלקים מתוחים בשרירים בכל הגוף‪ -‬זו מדיטציה מלווה תרגילים שמטרתה גם ללמד‬
‫את האדם לחשוב דברים חיוביים‪ ,‬להשתחרר ממחשבות ולזהות מתי הוא מתוח‪ -‬בחיי היום יום‬
‫יש דאגות‪ ,‬קוגנטיב היה אומר לאדם שיש לו כאב ראש שיבדוק איפה ה"מכונה"‪ -‬הגוף שלו מתוח‪.‬‬
‫השיטה הזו עובדת‪ .‬יש מרכזים בעולם שמטפלים בעזרתה‪ .‬גם בטיפול בלחץ דם‪.‬‬
‫יש היום הרבה ספרים על רפואה התנהגותית ‪ ,behavioral medicine‬בהם תמיד אחת השיטות‬
‫המופיעות זו טכניקת ההרפיה‪ .‬השיטה של ג'יקובסון הוכיחה עצמה כאחת היעילות להפגת‬
‫מתחים‪ ,‬זו שיטה יעילה אבל לא יכולה לפתור את כל הבעיות חיים של אנשים‪ .‬שיטה זו נחשבת‬
‫כאחד הכלים שנמצאת אצל המטפלים‪ ,‬אבל לא ככלי הבלעדי‪ ,‬יש הרבה אנשים בעלי בעיות קשות‬

‫‪18‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫ביחסים‪ ,‬בתוך המשפחה‪ ,‬בעיות עם עצמם שצריכים לפתור אותם בעוד צורות‪ -‬אפשר אולי‬
‫להשתמש בכלי הזה בנוסף‪ ,‬אבל לא בלבד במקרים כאלו‪.‬‬
‫השלב השני‪ :‬מחלק את הגירוי לחלקים קטנים‪ .‬הבחינה או הנחש הם גירוי גדול‪ .‬המילה נחש ‪,S1‬‬
‫נחש בשדה ‪ ,S2‬נחש בחדר ‪ ,S3‬החזקת נחש ‪ -S4‬עושים היררכיה של מצבים מפחידים מהקל‬
‫לכבד‪ .‬זה במקרה של פחד ספציפי‪ .‬בפחד מבחינות‪ ,‬עושים חלוקה לכמה זמן יש עד הבחינה למשל‪.‬‬
‫כל המצבים האלה בדמיון‪ -‬לא באמת לשים לו נחש בחדר אלא שיחשוב על זה‪ ,‬ובכל שלב של‬
‫חשיבה על הנחש בצורות שונות שיתרפה‪.‬‬

‫שיטה נוספת היא שיטת החשיפה ‪ Exposure Therapy‬זו לעומת השיטה של ג'יקובסון שהיא רק‬
‫בדמיון היא שיטה בפועל‪ ,‬בחיים‪ .‬כדי שהשיטה הזו תוכל להצליח חייב להיות ‪prolonged‬‬
‫‪ exposure‬ולא ‪ -brief exposure‬חשיפה קצרה תגביר את המתח‪ ,‬הפחד‪) ,‬אם אדם פוחד מנחש‬
‫וישימו אותו לרגע מול נחש הפחד רק יגבר‪ ,‬אם יהיה חשוף אליו הרבה זמן הוא יתרגל והמתח‬
‫ירד( חייבת להיות כאן חשיפה ארוכה והתמדה עד שמגיע להרגשה טובה‪ .‬לגבי אגרופוביה יש‬
‫מחקרים שמראים שגם חשיפה קצרה יכולה להועיל בכל זאת‪ ,‬וקשה לביהביוריסטים להסביר‬
‫זאת‪ .‬תרפיית החשיפה )הארוכה( עוזרת גם לאובססיביות הקומפולסיבית‪ .‬הטיפול הזה גם יעיל‬
‫לגבי פאניקה כשבני אדם נחשפים על ידי כל מיני טכניקות לעוררות פיזיולוגית‪ ,‬חושפים את‬
‫האנשים האלו לעליה במתח בשרירים‪ ,‬מחושים באזור החזה וכד' ע"י מכשירי ספורט אולי‬
‫ומראים להם שזה בסדר‪ .‬במצב זה צריך לעשות חשיפה מדורגת‪ ,‬הדרגתית‪ .‬לאדם שיש רק‬
‫מחשבות כפייתיות אובססיביות מקליטים את המחשבות‪ -‬אומרים לאדם שיגיד את המחשבות‬
‫האלו בקול רם‪ ,‬מקליטים אותם‪ ,‬ומשמיעים לו אותם בטייפ כל הטיפול‪ .‬חוקר בשם סלקו וקיס‬
‫עשה זאת‪ ,‬חשף אדם למחשבות הנוראיות שלו וזה עזר‪.‬‬
‫תרפיית החשיפה יכולה לעזור רק אם אדם מתמיד בה‪ ,‬צריך ללוות אותו הרבה זמן‪ ,‬לחשוף אותו‬
‫במשך תקופה‪ ,‬ליצור לו מצבים נעימים כדי להרגיע את הפחד‪.‬‬

‫‪26.1.06‬‬
‫סוציוקוגנטיב מודם )הגישה הסוציוקוגנטיבית( אומרת שריבוי האישיות במידה הניכרת הוא‬
‫תוצאה של שטיפת המוח של הפסיכואנלטיקאים‪ .‬אומרים שהאדם עושה זאת בכוונה‪ .‬אנשים‬
‫נמצאים בצרה גדולה ולא יודעים מה לעשות‪ ,‬שמעו על איזה הפרעות של ריבוי אישיות או אכילה‬
‫לדוגמא‪ -‬מחפשים בעצם הפרעה נפשית בתור דרך להתמודד עם הקשיים שלהם ולפעמים‬
‫התקשורת ההמונית או אפילו המטפל עצמו מציע איזו הפרעה לפתח ואפילו איך לפתח אותה‪.‬‬
‫תקשורת לא תשפיע על שינוי מחלות פיזיות‪ ,‬אבל עובדה היא שהתקשורת כן משפיעה על התפוצה‬
‫של המחלות הנפשיות‪ ,‬כולל המטפל‪ .‬זה עולה בקנה אחת עם תיאוריה שהאדם בוחר על עצמו את‬
‫ההפרעה הנפשית‪ ,‬כנ"ל לגבי התאבדות‪ -‬אדם בוחר לבד אם להתאבד‪ ,‬ולפעמים אם קשה לו ולא‬
‫רוצה להתאבד אבל לא רוצה להמשיך לסבול הוא מתחבר להפרעה נפשית‪.‬‬
‫פסיכואנליזה הכי יעילה בטיפול בריבוי אישיות‪ ,‬היא גם יוצרת בחלק ניכר מהמקרים ע"י המטפל‬
‫את ריבוי האישיות‪.‬‬
‫)השלמה‪(:‬‬
‫הגישה הקוגנטיבית של קלארק ובק‪ :‬מלמדים את האדם לחשוב בצורה קוגנטיבית‪ .‬מחנכים את‬
‫האדם לחשוב בצורה נכונה‪ .‬אך מדוע האדם לא חושב באופן טבעי בצורה רציונאלית? האדם‬
‫ראציונלי מטבעו‪.‬‬
‫הגישה הקוגנטיבית לא מאמינה בתת מודע כמו פרויד‪ .‬לכן קשה להבין מה צריך לחנך את האדם‬
‫לא לחשוש ולפחד ממכאוביו‪ .‬העובדות מראות שהגישה עובדת‪ .‬בעיקר יחד עם טיפול תרופתי‪.‬‬
‫כ"כ אם מלמדים את האדם להתמודד עם בעיותיו בחיים‪ .‬מיומנויות אימון‪ 0‬ללמד את האדם‬
‫להתמודד עם לחציו בחיי היומיום‪.‬‬
‫השיטה הפריודיאנית לטיפול בפחדים‪ -‬העלאת חוויות מהעבר ע"י אסוציאציות חופשיות או‬
‫היפנוזה‪.‬‬
‫לכל מילה שהאדם אומר יש משמעות‪ .‬אנשים לא אומרים דברים סתם‪.‬‬
‫חוקר בשם מוס ניסה לטפל באישה בצורה פסיכואנלטיקנית‪ .‬בשיטה הפרוידיאנית ע"מ שלא‬
‫תפחד מכלבים הוא מכוון אותה לאסוציאציות וזכרונות מהעבר )גם ע"י הפנוזה(‪ .‬לכל דבר שהיא‬
‫אומרת יש משמעות‪ .‬הפסיכואנלטיקני מנסה להביא לכך שההכרה שלה תוכל להבין את התת‬
‫הכרה‪ .‬המומחה מנסה להוציא את החומרים מתת ההכרה‪ .‬חוויות מתקופת הילדות‪ ,‬שנאה‬
‫להורים וכו'‪.‬‬
‫השיטה של הפנוזה יעילה בעיקר בריבוי אישיות‪.‬‬
‫הגישות ההתנהגותיות והתקוגנטיביות משתלבות כיוון ששתיהן מדברות על למידה מחדש‪.‬‬
‫סוציו קוגנטיב מודל‪ -‬גישה זו טוענת שהפסיכואנלטיקאים מכניסים לראש המטופלים דברים‪.‬‬

‫‪19‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫לתקשורת יש השפעה על תפוצת ההפרעות הנפשיות‪ .‬אדם רואה כתבה על אנורקסיה‪ ,‬ומחליט‬
‫לאמץ לעצמו את הדפוס הזה‪.‬‬
‫במדינות הבלתי מפותחות‪ ,‬הרופא אליל הוא היעיל ביותר‪.‬‬
‫טיפול פרוידיאני‪ -‬דונלד ומילר האלו בתת הכרה ע"י אסוציאציות חופשיות שהוריה התנהגו איתה‬
‫בקשיחות בנושא מין ולכן בבגרותה קיימה יחסים מוזרים עם נהגי משאיות‪ .‬הם פתרו את‬
‫בעיותיה ע"י אסוציאציות חופשיות‪.‬‬
‫מוס טיפולן בהיפנוזה באישה שפחדה מכלבים‪ .‬היא עשתה מס' הפנוזות ורק בפגישה הרביעית‬
‫נזכרה בחוויה שקרתה לה בילדות‪ :‬כאשר היתה בת ‪ ,4‬כלב התנפל עליה‪.‬‬
‫פרויד טוען שלפעמים יש התנגדות לאנפורמציה שמזכירה לה את העבר‪ .‬הטיפול נמשך ‪ 12‬פגישות‪,‬‬
‫והוא אמר לה להשתדל להתקרב לכלבים‪ .‬במשך ‪ 12‬הפגישות לאט לאט הפחד שלה עבר‪ .‬בחלק‬
‫ניכר מהמקרים בהיפנוזה אנשים ממציאים דברים‪ .‬יכול להיות שהיא המציאה את הבעיה‪.‬‬
‫המטופלת צריכה גם להוכיח לעצמה שהמאמץ היה כדאי‪ ,‬ולכן בראשה‪ -‬היא חייבת להצליח‪ ,‬שלא‬
‫סתם שילמה וכו'‪.‬‬
‫הטיפול לא הצליח בהכרח בגלל המטפל‪ ,‬אולי גם בגלל החשיפה לכלבים )שהיתה בעזרת בתה(‪.‬‬
‫עצם הדיבור על הפחד‪ ,‬כבר עוזר ומפחית מהלחץ סביב הפחד‪.‬‬
‫הגישה של סקונר שיטה‪/‬טיפול בתוך הטיפול ההתנהגותי בהביוריסטי קיצוני‪.‬‬
‫לטענתו אין צורך להסתכל בתת הכרה‪ ,‬במחשבות של אדם‪ .‬האדם הוא מכונה שפולטת תגובות‪.‬‬
‫צריך לבדוק אילו גירויים בסביבה גורמים למכונה הזו להגיב‪.‬‬
‫‪ 2‬סוגי תגובות לאדם‪ :‬א‪ .‬תגובות רספוצנטיות‪ ,‬תגובות שאין לנו שליטה עליהם‪ ,‬אוטומטיות‬
‫)כשנותנים משב אויר לעיניים‪ ,‬העיניים נסגרות אוטומטית‪ ,‬נגיעה במקום חם‪ ,‬יגרום לסילוק היד‬
‫אוטומטית(‪ .‬ב‪ .‬תגובות אופרנטיות‪ -‬לא רואים משהו בסביבה שכופה על האורגניזם לתת דווקא‬
‫את התגובה הזו‪.‬‬
‫הוא בנה תיבה‪ ,‬כשהעכבר לחץ בה על מנוף בפנים‪ ,‬נפל פרור מזון‪.‬‬
‫תגובות אופרנטיות‪ -‬כשהאדם עצמו צריך לפעול‪.‬‬
‫התאוריה שלו לא מתייחסת לתגובות הרספוצנטיות‪ -‬ניתנות להסבר ע"י ההתניה הקלאסית ולכן‬
‫אין לו עניין להסביר אותן‪.‬‬

‫סמסטר ב'‬
‫‪2.3.06‬‬
‫סקינר‪ :‬מבחין בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית‪ .‬התניה אופרנטית‪ :‬מתייחס להתנהגויות‬
‫רצוניות‪ -‬האורגניזם חייב לעשות פעולה כדי לקבל חיזוק )כמו לחיצה על המנוף‪ ,‬אין משהו‬
‫שיכריח את העכבר ללחוץ עליו‪ -‬זה תלוי ברצון שלו ורק אם ילחץ עליו יקבל חיזוק‪ ,‬פירוק של‬
‫מזון‪ .‬החיזוק תלוי בפעולה של האורגניזם(‪ .‬בהתניה קלאסית הוא לא חייב לעשות שום פעולה‬
‫לשם קבלת חיזוק‪ -‬ברגע שמשמיעים צלצול בניסוי של פבלוב הוא מייד מקבל חיזוק לא משנה אם‬
‫הוא מגיב )מפריש ריר או לא(‪.‬‬
‫התניה קלאסית מתאימה להסברת איך פחדים נרכשים‪ -‬זהו רפלקס‪ ,‬לא נשלט‪.‬‬
‫התמכרות לדבר מסוים זה תוצאה של התניה קלאסית‪ .‬אדם לומד לפחד מכלב בגלל‬
‫התניה קלאסית ואדם לומד לאהוב את המאכלים של הבית בגלל התניה קלאסית‪ .‬זהו‬
‫רפלקס‪.‬‬
‫כשילד לומד להגיד את המילה הראשונה אבא זה לא רפלקס והוא מקבל חיזוק על כך ‪ ,‬זו‬
‫התניה אופרנטית‪ :‬התנהגויות רצוניות‪ ,‬שלא קשורות לאמוציות‪ .‬הרגלים שונים שאנו‬
‫לומדים כמו תוקפנות‪ .‬אדם מתמכר להימורים כי הרבה פעמים קיבל חיזוק על‬
‫ההתנהגות הזו‪.‬‬
‫הרגל שנקשר לגירוי‪ :‬סקינר אומר שההתנהגות של בני אדם ובעלי החיים נשלטים ע"י הסביבה‪.‬‬
‫בני אדם ובע"ח הם מכונות של התנהגויות‪ ,‬יש כול מיני גירויים שכופים עליהם את ההתנהגויות‬
‫)לכן מכונות(‪ .‬אם כלב נשך אותי עכשיו כשאני אראה אותו הוא יגרום לי לברוח‪ .‬אני קם בבוקר‬
‫ומצחצח את השיניים‪ -‬זו תגובה אופרנטית שלמדתי אותה אבל נקשרה לאט לאט לשעה מסוימת‪,‬‬
‫בני אדם נשלטים על ידי גירוי הסביבה‪.‬‬
‫בני אדם שונים אחד מהשני במבנה האישיות‪ -‬במבנה של ההרגלים שלהם‪ ,‬בהרגלים שהם פיתחו‪.‬‬
‫זה כולל כל מיני התנהגויות אופרנטיות‪ ,‬לא רק קלאסיות‪ .‬תוקפנות‪ :‬יש בני אדם שכשמישהו‬
‫מרגיז אותם הם מיד נהיים תוקפניים ויש שלא‪ .‬יש בני אדם שלמדו לנסוע במהירות‪ ,‬כאלו שלמדו‬
‫להיות חברותיים ולחייך לאחרים‪ -‬כי קיבלו חיזוקים לכך‪.‬‬

‫‪20‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫האישיות זה אילוף‪ .‬כמו שמאלפים כלבים‪ -‬כל פעם שנגיד לכלב "שב" ונגרום לו לשבת ניתן לו‬
‫חיזוק‪ ,‬נאלף אותו‪ ,‬נשנה את אישיותו‪ .‬אותו דבר בני אדם‪ -‬הם יצורים אוטומטיים נשלטים ע"י‬
‫כל מיני גירויים של הסביבה‪ .‬פרויד היה אומר תת הכרה‪ ,‬אבל אצל סקינר אין דבר כזה‪ -‬הכול‬
‫תלוי בסביבה‪ ,‬אנחנו יצורים אוטומטיים‪ .‬אם אני רוצה להרגיל ילד לקרוא ספר לדעת סקינר לא‬
‫יעזור שאומר לו כמה חשוב ללמוד ואסביר לו‪ ,‬אלא אני צריך להרגיל אותו‪ -‬להביא אותו לידי כך‬
‫שייתן את התגובה האופרנטית‪ ,‬כאשר אני אומר לקרוא שיקרא‪ -‬אני צריך ליצור סיטואציה‪,‬‬
‫להעמיד לו דרישות שיוכל לבצע אותם‪ .‬צריך כול פעם להגיד לו לשבת לקרוא קצת ולתת לו‬
‫חיזוקים על כך‪ ,‬להעמיד דרישות נמוכות בתחילה‪ ,‬שיוכל לעמוד בהם והוא ירכוש את ההרגל‪.‬‬
‫צריך לרכוש תנאים מתאימים כדי שהאורגניזם יבצע את הפעולה‪.‬‬
‫עיצוב התנהגות‪ :‬ליצור תנאים כאלו שהאורגניזם יבצע לאט את התגובה‪ .‬אם אני רוצה‬
‫ללמד ילד אוטיסטי לדבר‪ -‬אין לו את התגובה של דיבור‪ ,‬חוקרים שדגלו בשיטת סקינר‬
‫הרעיבו את הילד‪ ,‬אומרים לו שיגיד מילה מסוימת כמו "מאמא" ומחזיקים לו את‬
‫השפתיים בצורה שתעזור לו להגיד זאת‪ ,‬אם מצליח להגיד מספיק דומה יקבל סוכרייה‪.‬‬
‫אח"כ יצטרך להגיד "מה" בלי שיחזיקו לו את השפתיים ויותר מאוחר את המילה כול‬
‫מאמא בלי עזרה‪.‬‬
‫האורגניזם יקבל חיזוק רק אם ייתן את הפעולה המבוקשת גירוי מבחין‪ -‬כשמופיע‬
‫גירוי ירוק והוא לוחץ )העכבר( יקבל חיזוק‪ ,‬כשמופיע אור אדום שלחץ לא יהיה חיזוק‪.‬‬
‫כשהילד יגיד כל פעם אבא יקבל חיזוק‪ ,‬אח"כ רק כשיגיד את המילה אבא לאבא שלו‬
‫יחזקו אותו ואם יקרא כך למישהו אחר לא יקבל חיזוק‪ -‬יגידו לו שזהו לא אבא‪ .‬זה מעין‬
‫סוג של אילוף‪ -‬זו שיטת החינוך שסקינר אומר שמתרחש בכול בית ובית ובכל בית ספר‪-‬‬
‫ע"י נתינת חיזוקים מאלפים את הילדים‪ ,‬הילד מתנהג יפה והמורה אומרת לו יופי‪,‬‬
‫מחייכת אליו‪ -‬בכך מחזקת אותו‪ .‬החינוך הוא תוצאה של התניות אופרנטיות‪ ,‬הילדים‬
‫לומדים לדבר‪ ,‬להכין שיעורים‪ ,‬להיות בקשרים טובים עם הסביבה‪ -‬בגלל שקיבלו‬
‫חיזוקים על התנהגויות חיוביות‪ .‬כך פיתחו מערכת הרגלים טובה‪ .‬יש כאלו שמפתחים‬
‫מערכת הרגלים שגויה כי קיבל חיזוקים על התנהגויות רעות‪ .‬מורים והורים טובים הם‬
‫שיודעים איך לעצב את אישיות הילד‪ -‬איך לחלק חיזוקים על התנהגויות טובות‪ ,‬להגיד‬
‫מילים טובות‪ ,‬לתת שכר על התנהגויות טובות ולא לתת על רעות‪.‬‬
‫כשסקינר מדבר על חיזוקים‪ -‬מבדיל בין שליליים לחיוביים‪ .‬חיזוק זה כול דבר שמביא‬
‫לעלייה בקצב התגובות‪ .‬חיזוק חיובי‪ :‬כאשר נתינת דבר מביא לעלייה בקצב התגובות‪,‬‬
‫למשל אצל תיבת סקינר כל פעם שהעכבר לוחץ על המנוף הוא מקבל מזון‪ ,‬נתינת הדבר‬
‫הזה מעלה את קצב התגובות של העבר‪ -‬הוא יחל ללחוץ יותר ויותר על המנוף‪ .‬חיזוק‬
‫שלילי‪ :‬כאשר סילוק של דבר מביא לעליה בקצב התגובות‪ ,‬למשל בתיבת סקינר אני‬
‫מחשמל את רצפת התא‪ ,‬כל פעם שהעכבר לוחץ על המנוף הזרם נפסק‪ ,‬אני מסלק גירוי‪.‬‬
‫סקינר לא מתייחס לאספקטים חברתיים חיוביים ושליליים‪ ,‬ילד שחוטף משהו וזה מעלה‬
‫את קצב התגובות‪ -‬זה חיזוק חיובי למרות שהתוצאה שלילית‪ .‬לא להתייחס לאספקטים‬
‫של התגובה‪ .‬כאשר מאיימים זה חיזוק שלילי‪ :‬אם אני רוצה שהילד ירים קליפת בננה‬
‫מהריצפה ואני מחזיק לו באוזן ומכאיב לו עד שהוא עושה זאת זה חיזוק שלילי‪ -‬כאשר‬
‫הוא זורק את הקליפה אני עוזב את האוזן‪ ,‬אני משחרר את האיום‪ .‬עונש‪ :‬מתן דבר שלילי‬
‫בעקבות עשייה מסוימת‪ .‬מתן מגביר שלילי‪ .‬הילד זרק קליפת בננה על הרצפה ואני נותן‬
‫לו סטירה‪ .‬זה עונש‪ .‬אם לעומת זאת אני יאיים עליו שאם הוא לא ירים את הבננה הוא‬
‫יקבל סטירה זהו חיזוק שלילי‪ .‬לעונש לפי דעת סקינר יכולות להיות תוצאות לא טובות‪,‬‬
‫לא טוב להשתמש בעונש מכמה סיבות‪ :‬עונש יוצר תגובות לא נעימות בקרב האורגניזם‪,‬‬
‫לילד כואב והוא מרגיש לא טוב‪ ,‬אנו לא רוצים להתנקם בילד וכאשר מענישים גורמים‬
‫איזה נזק שלא רוצים בו‪ .‬דבר שני‪ ,‬האורגניזם לומד לשנוא את המעניש וילמד לשנוא את‬
‫התגובה שקשורה לעונש )בהתניה קלאסית‪ -‬אמוציות שנקשרות לעונש ולמעניש ואת מה‬
‫שצריך לעשות‪ ,‬למשל הלימודים(‪ .‬השפעת העונש היא זמנית‪ ,‬אחרי תקופה מסוימת‬
‫החרדה פגה והילד חוזר לסורו‪ .‬אם נתתי לילד סטירה על זריקת הקליפה כל זמן שאני‬
‫בשטח הוא ימנע מלעשות זאת אבל אח"כ ימשיך לעשות זאת‪ ,‬אם באמצעות חיזוק שלילי‬
‫הייתי מביא אותו ללמוד לזרוק אותה לפח אני אלמד אותו תגובה‪ -‬הרגל חדש וההשפעה‬
‫של זה תהיה יותר טובה‪.‬‬
‫אין חיזוק שמתאים לכולם‪ .‬זהו דבר אישי‪ .‬סוכרייה זה חיזוק שמסלק הרגשות לא‬
‫טובות‪ ,‬אבל סקינר אומר שלאנשים ששונאים סוכריות זה יהיה עונש‪ .‬מי שמקבל הרבה‬
‫סוכריות בבית או שזה לא דבר חשוב להם זה לא יהווה חיזוק‪ .‬כדי לטפל במישהו אני‬
‫חייב לזהות מהם הדברים שהוא מעוניין בהם ולהשתמש בחיזוק הזה‪ -‬האישי‪ -‬כדי לעצב‬
‫את ההתנהגות שלו‪ .‬ולכן בעקבות סקינר התפתח מושג שנקרא כלכלת אסימונים‪:‬‬
‫התפתח בעקבות מחקרים על קופים‪ -‬אפשרו לקופים ללחוץ על מנוף לקבל אסימון ואח"כ‬
‫יכלו לשים את האסימון במכונה אחרת ומקבל מיץ ענבים‪ .‬החלו לתת לילדים במסגרות‬

‫‪21‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫של חינוך מיוחד ובתי חולים אסימונים כאשר היו עושים דבר מסוים שצריכים‪ .‬אסירים‬
‫גם כן‪ -‬אספו אסימונים ויכלו להמיר אותם ולקנות סיגריות‪ ,‬אוכל טוב וכדומה‪.‬‬
‫באמצעות האסימונים אני מאפשר לנבדק לבחון את החיזוקים האישיים שהוא מעוניין‬
‫בהם‪ ,‬אני נותן לו אסימון שהוא יקנה לו מה שרוצה‪ .‬החלו לעצב התנהגויות של חולים‬
‫בבתי חולים‪ -‬כל פעם שעשה התנהגות טובה קיבל אסימון וקבעו לו התנהגויות טובות‪-‬‬
‫לכל אחד‪ ,‬לפי התנהגויות שיכול לעמוד בהם קיבל משימה‪ .‬ילד שקשה לו לקרוא נגיד לו‬
‫לקרוא ‪ 2‬עמ' ואז יקבל אסימון‪ .‬עוזר לשיקום אסירים בבתי סוהר‪ ,‬טיפול בחולי נפש‪,‬‬
‫שיקום חולים בבית חולים מיוחד‪.‬‬

‫‪9.3.06‬‬
‫הטיפול הבהביוריסטי מושפע מג'ון וקסון שעשה ניסוי על אלברט הקטן‪ ,‬שגרם לו לפחד ע"י‬
‫התניה‪ ,‬וגם ע"י סקינר‪ .‬התמקדו בהסברת פחדים וחרדות‪ .‬יש כל מיני שיטות טיפול‬
‫בהביוריסטיות שמטפלות בפחדים וחרדות‪ .‬כשאדם מגיע לטיפול המטפל הבהביוריסטי קודם כול‬
‫מאבחן מה מטריד את המטופל‪ ,‬מה הבעיות העיקריות‪ .‬אם זה חרדות ופחדים עיקר הטיפול זה‬
‫ע"י שיטות הטיפול השונות בפחדים‪.‬‬
‫נדודי שינה‪ -‬הטיפול הבהביוריסטי‪ -‬העקרונות העיקריים‪.‬‬
‫‪ .1‬מהם הדברים הלא תקינים אצל אותו אדם‬
‫‪ .2‬מהם הגירויים המבחינים‪ -‬באילו סיטואציות קורות ההתנהגויות הלא טובות‬
‫‪ .3‬אילו חיזוקים מתאימים לאותו אדם‬

‫הבהביוריסטים משתמשים בעונשים כאשר הדרכים האחרות לא הועילו וכאשר יש חיוניות‬

‫להשתמש במצב הזה‪ .‬בד"כ נמנעים מעונשים אבל לעיתים נדירות בעיקר לטיפול בהיסטריה‬
‫והפרעות אחרות כן משתמשים בעונש לדכא את ההתנהגות הזו‪ .‬לפעמים גם משתמשים בחיזוקים‬
‫שליליים‪ ,‬למשל מקרה של ילד בן ‪ 9‬ח' שכל דבר שהיה אוכל היה מקיא וכל הטיפולים הרפואיים‬
‫לא הועילו לילד והיה סכנה לחייו‪ ,‬בדקו איזה שרירים מופעלים בזמן ההקאה‪ ,‬הצמידו‬
‫אלקטרודות לשרירים האלה‪ ,‬כל פעם שהילד אחרי אוכל התחיל להקיא נתנו לו שוק חשמלי‪ ,‬כל‬
‫זמן שהפעולה הלא טובה נמשכה‪ ,‬ההקאה‪ ,‬היה שוק ‪ ,‬כשלא היה מקיא לא היה שוק ולכן הפסיק‬
‫להקיא חיזוק שלילי )כשמבטלים את השוק הוא מפסיק(‪.‬‬
‫הטיפולים הבהביוריסטים שהושפעו מווטסון סקינר וקלאורק‪:‬‬
‫‪ .1‬הטיפול באנורקסיה‪ -‬נבע משיטתו של סקינר גם כן‪ ,‬הטיפול מונע חופש‪ ,‬או את הדברים‬
‫להם זכאי החולה‬
‫‪ .2‬הנאה‪ -‬שוק חשמלי‬
‫‪ .3‬אוטיזם‪ -‬שוק חשמלי‬
‫‪ .4‬סיגריות‪ -‬חיזוק שלילי‪ ,‬צריך לעשן ‪ 5‬סיגריות‪ ,‬לתת צדקה= עונש‬
‫‪ .5‬היסטריה‪ -‬לא מתייחסים אל התופעה‬
‫כיום הטיפול הבהביוריסטי הינו השיטה הכי יעילה‪ .‬טיפול תרופתי חיוני‪ .‬הטיפול הקוגנטיבי עוסק‬
‫בניסיון לשנות למשל במקרה האנורקסיה‪.‬‬
‫מחקרים מראים שהטיפול הבהביוריסטי בהיסטוריה עובד הכי טוב‪.‬‬
‫פרויד למעשה טיפל בעיקר בהיסטריה והטכניקה שלו היתה לגלות מה מתרחש בתת ההכרה של‬
‫המטופל‪.‬‬

‫גירוי מבחין= גירוי מסוים קשור לתגובה מסוימת‪.‬‬

‫נדודי שינה‪ :‬גירוי מבחין חדר השינה‪ ,‬גירוי מבחין שמתקשר לשינה‪.‬‬
‫כשאדם סובל מנדודי שינה הפסיכולוג אומר שכשהוא מתעורר שיצא מחדר השינה‪ ,‬חדר השינה‬
‫צריך להוות מקום רק לשינה‪ .‬אם עייף לא להירדם בסלון אלא רק בחדר השינה‪ .‬לקשר את גירויי‬
‫השינה עם המיטה שלך וחדר השינה שלך‪ ,‬כך כל פעם שיהיה בחדר במיטה ילך לישון‪ .‬אז אם‬
‫מתעורר באמצע הלילה מדאגות או מכל סיבה ולא נרדם הוא כנראה למד להיות ער בחדר השינה‬
‫וצריך להחזיר את המצב לקודמו‪ -‬שילמד לישון בלבד בחדר השינה‪.‬‬
‫חדר השינה צריך להיות מקום עם גירוי שמביא אותך לישון‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫פסיכולוג אחר היה אומר שצריך לבדוק למה הוא לא מצליח לישון‪ ,‬אילו בעיות בחיים מפריעות‬
‫לאותו אדם לישון‪ ,‬אבל הבהביוריסטים אומרים שלא מעניין אותם מה הסיבות‪.‬‬
‫אותו הדבר בעניין אוכל‪ :‬אומרים שאדם יכול להתרגל לאכול כשקורא עיתון‪ ,‬כשרואה טלוויזיה‬
‫וכדומה וכך מתרגל לאכול הרבה‪ ,‬האדם צריך לשנות את זה‪ ,‬שהאכילה תהיה קשורה רק לגירוי‬
‫ספציפי ולא בכל מיני סיטואציות כמו שהתרגלנו‪ -‬שיאכל רק במטבח או אפילו ישים איזו מפה רק‬
‫כאשר אוכל ואח"כ יוריד אותה‪ .‬שהאוכל יתקשר לגירוי מסוים ספציפי‪ .‬הכוונה לשנות את הרגלי‬
‫האכילה‪ -‬שתגובת האוכל‪ ,‬ההתנהגות האופרנטית‪ ,‬תהיה קשורה לגירוי ספציפי‪.‬‬

‫גטרי‪ :‬לחזור שוב ושוב על אותה פעולה לא נעימה עד שאותו אדם ינטוש אותה‪ .‬למשל אישה‬
‫שלוקחת בבית החולים מגבות לחדר שלה כל פעם והיו צריכים לבוא אליה לחפש את המגבות‪ ,‬רצו‬
‫לדכא את זה אז הביאו לה כל הזמן מלא מגבות‪ -‬בהתחלה שמחה ואח"כ נמאס לה וצעקה שלא‬
‫יביאו לה יותר‪ ,‬המאיסו עליה את המגבות עד שלא רצתה יותר בכלל‪.‬‬

‫כשאדם מתנהג בצורה טובה הסביבה משנה את היחס שלה לפעמים‪ ,‬אני לומד הרגל חדש‪ ,‬נוכח‬
‫לדעת שכדאי לי‪ .‬לכן השיטות האלו יעילות‪.‬‬
‫כל השיטות של שינוי ההתנהגות‪ ,‬ע"י חיזוקים‪ /‬עונשים‪ /‬שינוי הגירויים המבחינים הם שיטות‬
‫יעילות מאוד בטיפול בכל מיני הפרעות ובעיות התנהגותיות‪ .‬אומרים שלא תמיד יש למה ללמוד‬
‫מה מסתתר מאחורי ההתנהגויות האלו‪ ,‬אלא ללמוד הרגלים רעים ולשנות אותם‪ .‬מתייחסים‬
‫לאדם כיצור לא רציונאלי‪ ,‬כמו חיות‪ ,‬שלומדים התנהגויות‪ .‬כשלבעל חיים יש התנהגות רעה שהוא‬
‫התרגל אליה אנו מאלפים אותו לשנות אותה‪ ,‬כך גם אצל בני אדם‪ .‬כמו שבתיבת סקינר אני מלמד‬
‫את העבר שרק במצב מסוים מותר לו ללחוץ על המנוף אני מלמד אדם שכאשר יראה את המיטה‬
‫בשעה מסוימת הוא ילך לישון אוטומטית‪.‬‬
‫התיאוריה של רופא‪:‬‬

‫"הרציונאליות של ההפרעות הנפשיות" ספר של רופא‪ .‬התיאוריה הפסיכוביזארית‪ :‬התיאוריות‬

‫המסורתיות הגיעו למבוי סתום בהסברת הפרעות נפשיות‪ .‬יש הרבה בעיות שמאיבות על תקיפותן‬
‫של התיאוריות האלו‪.‬‬
‫ראינו אצל פרויד שאין עדות להדחקה‪ -‬להפך‪ ,‬בני אדם זוכרים את החוויות הקשות‪ ,‬אין עדות‬
‫לתת הכרה והרבה חוקרים אומרים לסלק את המושג הזה‪ ,‬שהוא חסר היגיון‪ -‬מצד שני אי אפשר‬
‫לסלק את המושגים האלו כי יהיו בעיות התנהגותיות שלא ניתן יהיה להסביר אותן בצורה שונה‪.‬‬
‫הטיפול של הפסיכואנליזה לא טובה גם כן‪ .‬לבהביוריסטים יש גם צרות‪ -‬הם אומרים שיכולים‬
‫להסביר פחדים‪ ,‬אבל יש פחדים בסיסיים ופשוטים שלא יכולים להסביר‪ ,‬כמו פחד מנחשים‬
‫שמופיע ממש מלידה‪ ,‬חושבים שאנו יצורים אוטומטיים כמו בע"ח‪ ,‬תיאורית ההתניה פועלת‬
‫לפעמים‪ ,‬אבל הרבה פעמים לא פועלת לגבי בני אדם ואצל בעלי חיים לעומת זאת כן תמיד פועלת‪.‬‬

‫‪16.3.06‬‬
‫פרויד שכנע את העולם שהאדם הוא לא רציונאלי‪ -‬כי אין הסברים ביולוגיים להתנהגויות‬
‫קיצוניות של בני אדם או אחרים שנותנים תשובות‪ -‬אין פיתרון‪ .‬לגישות השונות יש נכסים‬
‫מסוימים‪ ,‬יש הצעות לטיפול ולהסבר לתופעות אבל צריך לעשות שילוב בין ההצעות להגיע להכלל‬
‫וזה לא אפשרי‪.‬‬

‫התיאוריה של רופא‪ :‬התיאוריה הפסיכוביזארית‬

‫לנטוש את הרעיון שהפרעות נפשיות הן לא רציונאליות‪ .‬זה נראה לכאורה הגיוני להגיד שהאדם‬
‫סובל מבעיות שונות שהוא לא אשם‪ ,‬אבל סברה זו לא מובילה אותנו לשום מקום אז צריך לנטוש‬
‫את המחשבה הזו ולהסתכל על הפציינטים לא כטיפשים‪ ,‬כקורבנות‪ -‬אלא כגם מסכנים וגם‬
‫רמאים‪ .‬הם רימו את עצמם‪ .‬מאוד מתוחכמים‪ .‬פרויד אמר שהם רק מסכנים ולכן חיפש סיבה‬
‫שלא בשליטתם‪ ,‬מצא אלטרנטיבה כאשר אדם נקלע למצב חיים קשה וסובל מדיכאון או חרדה‬
‫האופציות שלו מצומצמות )להתאבד‪/‬לסבול‪/‬להרוג( אם אדם לא רוצה אחת מאופציות אלו הוא‬
‫עשוי לשגע את עצמו‪ ,‬אם הוא מוכן לשלם את המחיר שכרוך בכך‪ .‬לכל דבר שיבחר יש מחיר‪ ,‬הוא‬
‫צריך לבחור איזה מחיר מוכן לשלם‪.‬‬
‫הפרעות נפשיות= מנגנוני התמודדות שאדם בוחר במודע כדי לצמצם או לבטל הרגשות לא‬
‫נעימות‪ ,‬להתמודד עם לחצים מסוימים‪ .‬יש עקרונות מסוימים שמנחים אותו ברכישת המוצר‬
‫הזה‪ -‬ההפרעה‪ .‬אם אני אדע שבחרתי את ההתנהגות הביזארית הזו זה יעזור לי אולי לקבל יחס‬

‫‪23‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מהסביבה אבל לא יעזור לי לעצמי להתמודדות עם הלחצים שלי‪ .‬אנשים לא מודעים ל‪-‬למה‬
‫עושים דברים ביזארים או לפחות אומרים שלא יודעים‪ ,‬אבל תיאוריה זו אומרת שהאדם כן בוחר‬
‫את התנהגותו‪ -‬אז איך הם אומרים שלא מודעים לזה? איזו תועלת הוא מפיק מבחירת התנהגות‬
‫של שיגוע עצמי? מה זה שיגעון? איך אני גורם לעצמי לחוסר מודעות? איך אני בוחר את השיגעון?‬
‫למה יש שיטות טיפול שונות שלפעמים עוזרים ולפעמים לא?‬
‫הדחקה זה המפתח להבנת ההפרעות הנפשיות לפי התיאוריה הפסיכוביזארית‪ .‬ההדחקה זה‬
‫אמצעי התמודדות שבו אדם משתמש בכל מיני אמצעים של הסח דעת כדי לסלק מחשבות לא‬
‫נעימות שקשורות ללחץ בחיים שלו‪ .‬תהליך אקטיבי רצוני של הסח דעת‪ ,‬הכרתי‪ -‬אני מודע לזה‪.‬‬
‫זה עולה בקנה אחד עם ההגדרה של הדחקה לפי פרויד עצמו בתחילת דרכו ואח"כ שינה את דעתו‬
‫לכך שהדחקה זה תת הכרה‪.‬‬
‫אני מסיח את דעתי ממצב לחץ לא נעים‪.‬‬
‫זה עולה בקנה אחד עם המחקרים שבדקו את מהות ההדחקה )הולמס ודינרילה(‪ ,‬הולמס אומר‬
‫בתחילת שנות ה‪ ,50 -‬כשהמחקרים הראו שהדחקה זה תהליך אוטומטי תת הכרתי‪ ,‬להתעלם‬
‫מהממצאים שהדחקה זה הסח דעת כמו שהסיקו לפני כן‪.‬‬
‫פרופ' רופא נמצא עם גישת ההתחלה של פרויד‪.‬‬
‫צריך להבחין בין ‪ 2‬סוגי הדחקה‪:‬‬
‫‪ .1‬הדחקה נורמאלית‪ -‬כאשר האדם משתמש באמצעים מקובלים מבחינה חברתית להסח‬
‫דעת )עובד קשה‪ ,‬נמצא הרבה עם חברים וכד'(‪ .‬התנהגות זו עוזרת לאדם להתמודד עם‬
‫הלחץ‪ ,‬להוריד את רמת הדיכאון שלו‪ .‬אדם לא משתמש בהסח דעת בצורה גורפת )לא ילך‬
‫לסרט היום כשמחר יש מבחן ויגיד יהיה טוב( אם הוא יכול להתמודד עם המצב הוא ינסה‬
‫להתמודד איתו‪ ,‬לא ישר יברח ויחפש הסח דעת‪ .‬האדם הוא יצור רציונאלי‪ ,‬חושב‪ ,‬מעריך‬
‫את מצבו‪ .‬הסח דעת זה מנגנון הגיוני וטוב‪.‬‬
‫‪ .2‬הדחקה פתולוגית‪ -‬כאשר האדם משתמש באמצעים ביזאריים להסחת דעתו‪ .‬כשאדם‬
‫נקלע למצב לחץ בלתי נסבל והסחי דעת רגילים לא מועילים כי המחשבות מציקות ולא‬
‫מצליחים להיפטר מהן‪ .‬המחשבות הרעות משתלטות על הקשב שלו‪ -‬לא יעזור שילך‬
‫לחברים או לספר לשינוי מחשבתו‪.‬‬

‫בניגוד לפרויד שאמר שהדחקה גורמת למחלות נפשיות‪ -‬מדחיקים ובעתיד נשלם מחיר‪ ,‬רופא‬
‫אומר להפך‪ :‬אתה בכוונה תחילה בוחר התנהגות פתולוגית וזה מוביל להדחקה‪.‬‬
‫פרויד‪ :‬הדחקת עכשיו אתה מפתח מחלת נפש‪.‬‬
‫רופא‪ :‬בחרת מחלה נפשית כי יש לך צרות בקשב ואתה לא מצליח להדחיק ההפרעה גורמת‬
‫להדחקה‪ .‬זהו אמצעי של הסח דעת‪ .‬זה יעזור להדחקה רק אם אהיה בחוסר מודעות שאני בחרתי‬
‫את ההתנהגות שלי‪ .‬אם אדע שאני בחרתי את ההתנהגות הביזארית זה לא יעזור לי להסח דעת‪.‬‬
‫יש תהליכים מתוחכמים שבאמצעותם האדם גורם לעצמו לחוסר מודעות‪ .‬האדם הוא יצור‬
‫מתוחכם מאוד‪.‬‬
‫מבחינה חיצונית בשני המקרים )פרויד ורופא( האדם לא מודע לבעיות שהפריעו לו‪ ,‬הם סולקו‬
‫מהקשב‪ ,‬הוא לא מודע לתהליך ההדחקה מכאן כלפי חוץ התוצאה של פרויד ורופא זהה‪.‬‬
‫פרויד ראה את ההפרעות הנפשיות כהיסטוריה שהודחקה‪ ,‬רופא רואה את ההפרעות כדחייה‬
‫בהווה‪.‬‬
‫פרויד תת הכרתי קודם הדחקה ואח"כ הפרעות‬
‫רופא הכרתי‪ ,‬רצוני קודם ההפרעות ואח"כ ההדחקה‪.‬‬

‫שיגעון זה התנהגות ביזארית‪ ,‬משונה‪.‬‬

‫התיאוריות הקודמות לא יכלו להגדיר מי זה משוגע‪ -‬אמרו שכל אחד מאיתנו קצת מופרע‪ ,‬ההבדל‬
‫בין אדם "נורמאלי" ל"מופרע" זה בדרגה‪ .‬ונגרמים על ידי אותם תהליכים‪ -‬פחד מכלב או פחד‬
‫מלצאת מהבית נגרם מאותו דבר‪ .‬רופא אומר שצריך לעשות קטגוריזציה‪ -‬אי אפשר להסביר חום‬
‫וסרטן מאותו מקום‪ .‬ה"משוגעים" )כמו אגנופוביה( בעלי בעיות אחרות מאשר הסטיות‬
‫הנורמאליות כמו פחד מכלב‪ .‬אם תשים בסל אחד את שני הסוגים לא תוכל להבין אף אחד מהם‪.‬‬

‫יש ‪ 5‬קריטריונים להגדרת שיגעון כדי לאבחן אותו‪ .‬צריך שכולם יהיו כדי שהאדם יקרא משוגע‪:‬‬
‫‪ .1‬התנהגויות ביזאריות מטילות נטל כבד על הקשב‪ ,‬התפקוד היומיומי‪ :‬אנורקסיה‪ ,‬ריבוי‬
‫אישיות‪ :‬מעסיק את האדם כל היום ומפריע לתפקודו )שלא כמו פחד מכלבים(‪.‬‬
‫‪ .2‬אופן הופעה ספונטני‪ :‬התנהגויות ביזאריות מתפרצות בספונטאניות‪ .‬אין אירוע סביבתי‬
‫או ביולוגי שקשור באופן בלעדי ויכול להוות סיבה מספקת להופעת ההתנהגות‬
‫הביזארית‪ .‬אין אירוע מסוים שהביא לזה‪.‬‬

‫‪24‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪23.3.06‬‬
‫המשך הקריטריונים להגדרת שיגעון‪:‬‬
‫‪ .3‬חוסר מודעות‪ .‬האדם לא יכול להסביר למה מתנהג בצורה כזו‪.‬‬
‫‪ .4‬ההתנהגויות הביזאריות הן נדירות‪ -‬פחות מ‪.3% -‬‬
‫‪ .5‬יש סטיגמה חברתית‪ .‬אנשים אומרים על האדם הזה שהוא חולה נפש או משוגע או בעל‬
‫בעיה גופנית‪.‬‬
‫אם כל ‪ 5‬הקריטריונים מופיעים האדם נחשב למשוגע‪ ,‬לביזארי‪ ,‬וההתנהגויות האלו הם קב'‬
‫נפרדת שצריכה להיות מוסברת על פי תיאוריה אחת‪ ,‬אי אפשר לערבב אותה עם סטיות אחרות‬
‫התנהגותיות‪ .‬אי אפשר לערבב את ההתנהגויות הביזאריות עם סטיות אחרות כמו פחד מכלבים‪,‬‬
‫גמגום‪ ,‬הומוסקסואליות‪ ,‬הפרעה פוסט טראומטית )כמו אישה שנאנסה(‪ .‬צריך לעשות‬
‫קוטגריזציה נכונה של ההפרעה שרוצים לחקור‪.‬‬
‫נוירוזות ופסיכוזות הן התנהגויות ביזאריות‪ ,‬ההבדל הוא שבפסיכוזות יש הפרעות בחשיבה‬
‫ובתפיסה‪ ,‬כמו שיבושים בשפה‪ -‬המשפטים שלהם לא מובנים‪ ,‬לא עונים לעניין‪ ,‬במילים מתבטא‬
‫חשיבה שונה‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬הלוצינציה‪ -‬האדם שומע קולות‪ ,‬שלא קיימים‪ ,‬מראה שהתפיסה שלו לא‬
‫בסדר‪ ,‬יכול להיות הלוצינציה של שמיעה או מראה‪.‬‬
‫הלוצינציה= חוויה חושית שאין לה בסיס במציאות‪ ,‬החושים של האדם הזה לא בסדר‪.‬‬
‫אם לאדם יש מחשבות שווא והוא אומר שהוא נפוליאון או שהרוסים שולטים על המחשבות שלו‬
‫זה מטריד אותו כל היום‪.‬‬
‫אם כל ‪ 5‬הקריטריונים של ההתנהגות הביזארית מתבטאים בצורה של הלוצינציה או של‬
‫שיבושים בשפה זה מראה שהאדם משוגע‪ .‬ההתנהגות הביזארית היא בתהליכי החשיבה‪ .‬האנשים‬
‫האלו מנותקים מהמציאות‪ ,‬כי ההתנהגויות הביזאריות שלהם הם בחשיבה‪ ,‬אם החשיבה שלי לא‬
‫מסודרת אני מנותק מהסביבה‪.‬‬
‫אצל הנוירוטיים אין הפרעות בחשיבה ובתפיסה‪ .‬אם אני רואה אדם עם ריבוי אישאיות הוא ידבר‬
‫לעניין‪ ,‬אין לו הלוצינציות‪ ,‬אם הייתי מדבר עם מישהו כזה לא הייתי יכול לדעת שאתמול היה‬
‫מישהו אחר‪ ,‬נראה נורמאלי‪ .‬השפה שלו בסדר‪ .‬אותו הדבר אם לאדם יש מחשבות אובססיביות‪,‬‬
‫האישה שרוצה להרוג את הילדים שלה יודעת שמשהו לא תקין בה אבל אין לה הפרעות בתהליכי‬
‫החשיבה‪ .‬אם אדם אומר שראה חייזרים יכול להיות שזה הלוצינציה אבל זה לא אומר שהוא‬
‫פסיכוטי כי חייבים להיות כל ‪ 5‬הקריטריונים‪ -‬שיגיד את זה כל הזמן ויתעסק בזה כל הזמן וזה‬
‫ישבש את מהלך חייו וכו'‪.‬‬
‫פרויד אומר שנוירוזה זה הפרעות בהתנהגות שנובעות מחרדה או קונפליקטים תת הכרתיים‪.‬‬
‫‪) d.s.m 4‬ראשי הפסיכולוגיה בעולם( אמרו שאין לנו קריטריון לבחון אם אדם סובל מהפרעה‬
‫נפשית‪ ,‬צריך כלי למדוד את זה‪ ,‬אז המציאו קטגוריזציה חדשה שאין לה שום בסיס תיאורטי‪ -‬על‬
‫דעת עצמם‪ ,‬עשו חלוקה‪:‬‬
‫‪) Pbt‬רופא(‬ ‫פרויד‬ ‫‪Dsm-4‬‬
‫נוירוזה‬ ‫ניורוזה‬ ‫אגרופוביה‪ ,‬פניקה‪,‬‬ ‫הפרעות חרדה‬
‫וכל השאר חוץ מפחד מוציא פחד‬ ‫‪ ,OCD‬פחד מבע"ח‪,‬‬
‫מבע"ח והפרעות‬ ‫מבע"ח‬ ‫הפרעות פוסט‬
‫פוסטראומטיות‬ ‫טראומטיות‪PDST ,‬‬
‫נוירוזה‬ ‫‪ Somatoform disorders‬היסטריה‪,‬‬
‫‪convenssion disorder‬‬
‫נוירוזה‬ ‫ריבוי אשיות‪ ,‬פיוג‪,‬‬ ‫הפרעות‬
‫אמנזיה פסיכואנית‬ ‫דיסוסציאטיביות‬

‫פרויד צדק‪ -‬לכל ההפרעות יש הסבר אחד‪ ,‬לכולם אותה סיבה‪ ,‬אנשים בחורים את ההתנהגויות‬
‫האלו‪ .‬רופא מקבל במובנים מסוימים את פרויד אך ‪ dsm‬צדקו בכך שלא היה להם קריטריונים‪.‬‬
‫צריך להחזיר את המונח נוירוזה לקטגוריה רפואית‪ .‬התיאוריה של רופא מתנגדת לשימוש בבע"ח‬
‫כשימוש לחקור בעיות נפשיות‪ ,‬אין אצל בע"ח שיגעון‪ ,‬ההפרעות הביזאריות הן ייחודיות לאדם‪,‬‬
‫לא מוצאים אצל בע"ח אנורקסיה‪ /‬בולמיה‪ /‬ריבוי אישיות או את ‪ 5‬הקריטריונים‪ ..‬אם עכבר אחד‬
‫יפתח הפרעה מסוימת כל העכברים בקב' איתו יפתחו את אותה הפרעה‪ .‬אצל בני אדם יש פחות‬
‫מ‪ 3 -‬אחוז שפתאום מפתחים הפרעה מסוימת‪.‬‬

‫‪25‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫בשנות ה‪ 40-50 -‬לקחו כלבים‪ ,‬נתנו להם שוקים חשמליים חזקים ואמרו ששיגעו בכך את הכלבים‬
‫ויצרו אצלם נוירוזה אכספרימנטלית אבל הם בעצם התעללו בהם ולכן הם הגיבו כך‪ ,‬היה מוזר‬
‫אם לא היו מגיבים מוזר להתעללות כזו‪ ,‬לכן אין להשתמש בבע"ח לחקירה על בני אדם‪ -‬זה לא‬
‫יקדם בכלום‪.‬‬

‫‪30.3.06‬‬
‫אטקינסון ‪ 2000‬פריט מס' ‪ :6‬עמוד ‪) 599 -524‬פרקים ‪.(16 -15‬‬
‫לא צריך את החלק שקשור למבנה העין והאוזן וצבעים )בפרק של תפיסה(‬

‫למה ה‪ dsm4 -‬הורידו את הניורוזה? לפי הגישה הפסיכוביזארית צריך להחזיר את הניורוזה‪ .‬יש‬
‫מכנה משותף לכל ההפרעות הניורוטיות )לא חרדה תת הכרתית כמו שפרויד דיבר על כך(‪.‬‬
‫אין ‪ 5‬קריטריונים של ביזאריות אצל בע"ח‪ ,‬אצל בע"ח אין תופעות ביזאריות כמו שמוצאים אצל‬
‫בני אדם ולכן הבהביוריסטים שחקרו בע"ח בכדי להשליך את הממצאים על בני אדם טעו טעות‬
‫בסיסית‪ .‬השיגעון של בני אדם זה לא אותו שיגעון של בע"ח‪ -‬זה משהו מיוחד שהאדם יוצר אצלו‪,‬‬
‫אלו לא תגובות אוטומטיות‪.‬‬
‫אדם בוחר התנהגויות בזאריות כדי לסלק את המחשבות הרעות מהקשב‪ .‬זו הדחקה‪ .‬כל התנהגות‬
‫ביזארית יכולה להתאים למטרה זו‪ ,‬למה הוא בוחר דווקא התנהגות ביזארית ספציפית ולא‬
‫אחרת? איך הוא נעשה לא מודע אם הוא זה שבוחר את ההתנהגויות שלו? אילו שיטות טיפול יש‬
‫לכך?‬

‫בחירת ההתנהגות הביזארית‪ /‬השיגעון‪ :‬העקרונות המנחים הם ‪:3‬‬

‫‪ .1‬שליטתיות‬
‫‪ .2‬זמינות‬
‫‪ .3‬עלות תועלת‬
‫עקרונות אלו דומים לעקרונות כלכליים כשאדם מחליט לקנות מוצר‪ .‬האדם יקנה את המוצר אם‬
‫הוא זמין בראשו )למשל שמע פרסומת על המוצר( ויתחשב במחירו‪ .‬שליטתיות‪ :‬כשאדם נתון‬
‫בצרה יש לו צורך לא רק להדחיק את המחשבות המפריעות אלא גם לשלוט על מצב הלחץ‪ ,‬לשנות‬
‫את המצב הזה לפי האינטרסים שלו‪ .‬כשאדם נמצא בצבא והוא מפחד למות זה לא יתאים לו אם‬
‫יפתח אנורקסיה‪ -‬הצבא יגיד שימשיך ללחום‪ ,‬או אם יפתח אגרופוביה יכניסו אותו לבית סוהר‬
‫למשל‪ ,‬אבל אם יפתח היסטריה או ישתק את הידיים שלו ישחררו אותו‪ .‬פירסון בריק אמר שהוא‬
‫מתעלף אז אמרו שהוא לא יכול להלחם‪ .‬סימפטומים היסטריים יפעילו שליטה על הגורם הלוחץ‬
‫)הצבא כאן(‪.‬‬
‫אותו דבר לנרד‪ :‬לנרד פחד מה יגידו עליו באוניברסיטה שאשתו התאבדה וגם מה יגיד להוריו‪,‬‬
‫הרי הקהילה נידתה אותו‪ ,‬אז הוא אמר שפוחד לצאת מהבית‪.‬‬
‫אדם מפתח התנהגות אם זה עוזר לו להגביר את השליטה על מצב הלחץ‪ .‬הלחץ יכול להיות לא רק‬
‫חיצוני מגורמים חיצוניים אלא גם גורמים פנימיים‪ .‬אם יש למישהי תוקפנות להרוג את הילדים‬
‫שלה‪ -‬היא בדיכאון נוראי עקב התייחסות משפחתה אליה ורוצה להרוג את ילדיה למרות שאוהבת‬
‫אותם‪ ,‬פתרון אחד זה לנסות ללכת לפסיכולוג אבל לא תמיד עוזר‪ ,‬פתרון שני שהוא רציונאלי‪,‬‬
‫הגיוני‪ ,‬הוא להגדיר בחשבה תחילה את המחשבות שאני רוצה להרוג את הילדים שלי‪ -‬אני אחשוב‬
‫על זה כל הזמן‪ ,‬אגביר את המחשבות הטורדניות לרמה של ביזאריות‪ ,‬אחשוב על זה כל הזמן‪ ,‬דבר‬
‫זה יאפשר לי להסיח את הדעת מהבעיות עם הבעל )למה התחתנה איתו‪ ,‬מה יהיה איתה‪,‬‬
‫להתאבד(‪ ,‬אשיג הדחקה של הבעיות שגרמו לדיכאון ושליטתיות‪.‬‬
‫שליטתיות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגברת המודעות אודות הסכנה העצמית‪.‬‬
‫‪ .2‬סילוק מכשירים מסוכנים‪ .‬האיזה הזו הוציאה את הסכינים שהיו לה מהבית‪ ,‬כך זה‬
‫מקטין את הסכנה שתפגע בילדים‬
‫‪ .3‬הגברת פיקוח סביבתי‪ .‬מודיעה לכולם שהיא מסוכנת‪ .‬את המחשבות ההכרה יוצאת‬
‫בכוונה תחילה והן משוללות רגש‪ -‬אומרת ששד השתלט על המוח שלה‪ ,‬שהיא מסוכנת‬
‫והיא לא אשמה‪ .‬כשהילדים הרגיזו אותה היא היתה כועסת גם על עצמה למה יש לה‬
‫מחשבות כאלו על ילדיה‪ ,‬כעת היא מאשימה את השד שהשתלט עליה ואומרת שהיא‬
‫מסוכנת ובכך מבודדת את המחשבות המסוכנות מהרגש‪.‬‬
‫תגובת הפך‪ -‬מונח של פרויד‪ ,‬שינוי המחשבות אדם חושב על איך להגן על הילדים שלו‪ .‬זו‬
‫אסטרטגיה נבונה‪ .‬אם יש לאדם חרדה שהוא יפגע בילדים שלו‪.‬‬
‫אם האישה היתה משתקת את הרגליים או מפתחת ריבוי אישיות זה לא היה עוזר לה‪.‬‬

‫‪26‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫לאובססיביות קומפלסיביות יש קשר גבוה לתוקפנות‪ ,‬פרויד אמר שזה בגלל השלב האנאלי‪-‬‬
‫ההורים בטח עינו או הפחידו את הילדים בשלב האנאלי והיה כעס מודחק ולכן פיתחו כיום את‬
‫ההפרעה‪ ,‬אבל לסברה זו אין ביסוס‪ .‬אם יש לי פחד לעשות משהו ההתנהגות הכי יעילה וחסכונית‬
‫זה לפתח אובססיביות קומפלסיביות‪..‬‬
‫יש לה כל הזמן מחשבות שרוצה להרוג את הילדים שלה אבל יודעת שהיא לא באמת תעשה את‬
‫זה כי הרגש לא קשור לזה‪ -‬כאשר הכעיסו אותה כן הרגישה את זה‪ ,‬אבל אח"כ המשיכה עם‬
‫המחשבות למרות שהרגשות נרגעו כבר‪ .‬מרגישה שעדיין מסוכנת בגלל הרגשות שהיו לה כשהם‬
‫עיצבנו אותה‪.‬‬
‫‪ -Isolation‬רגשות משוללות רגש‪.‬‬
‫בוחרת סוג של התנהגות שעוזר לה להפחית את הסכנה‪ .‬פרויד חשב שההפרעות האלו חסרות‬
‫היגיון‪ ,‬שמישהו אחר עושה לה את זה והשאלה הנותרת היא מי עושה לה את זה‪ -‬איזה שד‬
‫השתלט עליה? יש בתוכה מפלצת שיוצרת את המחשבות האלו והאישה המסכנה הזו נתפסה ע"י‬
‫המפלצת הזו‪ .‬רופא אומר שהאישה אכן מסכנה אך מתוחכמת ויצרה את המחשבות האלו לבד‪.‬‬
‫התיאוריה הביולוגית לא תתפוס כאן בכל מקרה‪ ,‬לא יכול להיות שיש חומר ביולוגי שמכריח‬
‫אותה להגיע למחשבות האלו‪ .‬לרופא נראה שהתיאוריה שלו יותר הגיונית‪ ,‬יותר סבירה‪ ,‬יותר‬
‫הומנית‪...‬‬
‫המקרה של דונלד ומילר‪ -‬האישה שהיתה יוצאת עם נהגי משאיות וחוזרת בשעה מאוחרת‪ ,‬דונלד‬
‫ומילר אמרו שהיא מסכנה‪ ,‬שתת ההכרה גורם לה לבוא בשעות מאוחרות‪ ,‬לעצור טרמפים‪ ,‬ונהגי‬
‫המשאיות היו מנצלים אותה‪ ,‬היא לא היתה אשמה בכלל‪ -‬היא לא שפויה והנהגים ניצלו את זה‪.‬‬
‫אך זה לא נכון‪ -‬היה לה תאווה מינית לא קטנה‪ ..‬אולי הבעל לא ענה כ"כ לצרכיה והיא לא כ"כ‬
‫היתה מרוצה בחודשים הראשונים של הנישואים‪ ,‬היתה הולכת כל הזמן לאמא שלו לבכות לה‬
‫והיא גם היתה קשה‪ .‬אז היתה הולכת לפאבים בכדי לקבל תאווה מינית בכוונה תחילה ובצורה‬
‫כזו התנהגות זו הטרידה אותה והיא ברחה מהבעיות שלה עם הבעל והחמה‪ ,‬זה הסיח אותה‬
‫מבעיותיה והשיגה סיפוק מיני גם כן‪ .‬היא לא בובה שמישהו השתלט עליה וניצל אותה‪ -‬היא‬
‫המשיכה לעשות כך כל לילה‪ ,‬אך זה לא כך‪ -‬היא הלכה במודעות מלאה‪ ,‬לא שכחה מה היה ערב‬
‫קודם‪ ,‬ידעה מה יהיה בערב הבא גם בכוונה תחילה‪ .‬אנחנו שולטים על ההתנהגויות שלנו‪ -‬הטובות‬
‫והרעות‪ ,‬בעלי הבית של ההתנהגויות שלנו‪ ,‬ולא אף אחד אחר )לפי רופא(‪.‬‬
‫זמינות‪ :‬אם אני הולך לקנות עגבניות או בושם יש לי צורך‪ .‬אבל אני אקנה סחורה שנמצאת‬
‫במערכת החוויות ההכרתיות שלי‪ .‬אם שמעתי בטלוויזיה שמוכרים בושם מסוים אני אלך לחנות‬
‫ואבקש אותו‪ .‬אותו הדבר פה‪ -‬אחד המקורות לזמינות זו התקשורת‪ .‬התקשורת הביאה למודעות‬
‫ההמונים את הבולמיה‪ ,‬את ריבוי האישיות וכדומה‪ ,‬זה יכול להסביר את עליית התופעות האלו‪-‬‬
‫קודם אנשים לא היו מודעים לכך וכאשר יודעים כבר שזה קיים כאשר אדם יקלע לצרה הוא‬
‫יבדוק אולי ההתנהגות שקרא עליה או שמע עליה תתאים לו אז הוא ינסה לאמץ אותה‪ .‬אני נמצא‬
‫בצרה ולא יודע מה לעשות עם עצמי‪ ,‬אני עלול להשתמש במשהו ששמעתי עליו כמו בולמיה‪,‬‬
‫אנורקיסה‪ ,‬ריבוי אישיות וכדומה‪ .‬גם במשפחה‪ -‬אם אצל אחד ההורים או בן משפחה היתה איזו‬
‫הפרעה ביולוגית אפילו בגיל מאוחר כשאני זקוק לאיזו הפרעה אני אבחר את ההתנהגות הזו‬
‫שראיתי בבית‪ .‬יש הרבה דוגמאות שאנשים שיש להם היסטריה ראו זאת אצל ההורים או אולי‬
‫סבלו את זה בגיל צעיר‪ .‬מישהו שהיתה לו אפילפסיה כשהיה צעיר וזה עבר לו בתור מבוגר אם יש‬
‫לו בעיות יכול פתאום שוב לפתח אותה‪ -‬לא ביולוגית‪ .‬המשפיעים‪ .1 :‬תקשורת‪ .2 ,‬משפחה‪.3 ,‬‬
‫רפרטואר התנהגותי‪.‬‬
‫אם אני עושה הרבה טקסים כמו הרבה דיאטות כשרע לי אני אפתח התנהגות ביזארית בצורה של‬
‫דיאטה קיצונית‪ .‬אם הטקס הוא נישוק מזוזה כעת האדם ינשק את המזוזה יותר ויותר‪ .‬התנהגות‬
‫אובססיבית קומפלסיבית קיימת יותר אצל דתיים‪ .‬קרן היתה דתית‪ -‬בכנסיה‪ .‬כי יש יותר טקסים‬
‫כמו נשיקת המזוזה‪ .‬אדם שעושה דיאטות יש לו יותר סיכוי לפתח כהפרעה אנורקסיה לעומת‬
‫אדם שלא עושה הרבה דיאטות‪ .‬אם אדם אף פעם לא ראה או לא שמע על התנהגות מסוימת הוא‬
‫לא יפתח אותה‪.‬‬
‫יש התנהגויות ביזאריות אך שבקושי רואים אותם‪ ,‬אישה אחת פיתחה פוביה ממחלות מחיידקים‬
‫של חולדות וכל הזמן שתפה את ידיה שמא יהיה לה איזה חיידקים של חולדות‪ .‬מתברר שהיתה‬
‫בת ‪ 13‬אחיה החורג נטפל אליה במוסך וניסה לנצל אותה מינית וראתה שם חולדה באותו זמן וזה‬
‫עורר בה גועל‪ ,‬זה עבר אך אח"כ כשהתחתנה והיה לה ילד בעלה בגד בה ואז פיתחה את ההתנהגות‬
‫הזו‪ .‬זה משרת באופן סימבולי‪ -‬מזכיר לה את הבעל המגעיל כמו שהחולדה מגעילה אותה‪ -‬לקחה‬
‫מה שראתה‪ ,‬הפכה את זה להתנהגות ביזארית‪ .‬אמרה שחוששת להתקרב לילד שלא "ידבק"‬
‫ממנה ובכך כפתה על הבעל שבגד בה לטפל בילד ובבית ובהכול‪ -‬כך השיגה שליטתיות‪ .‬כמו כן בכך‬
‫סילקה מהמחשבות שלה מחשבות טורדניות כמו למה התחתנה איתו ומה יהיה איתה‪ ,‬ועכשיו‬

‫‪27‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫עסוקה בסימפטום שלה‪ .‬אם אני רוצה סחורה מסוימת ואני לא נתקל בה בשוק אני ייצר אותה‪,‬‬
‫אבל זה קורא לעיתים נדירות‪ .‬אנו אנשים חושבים‪.‬‬
‫אדם עושה משהו‪ ,‬גורם לעצמו לחוסר מודעות לכך שזה באחריותו‪ ,‬אבל גם בהמשך הדרך וגם‬
‫כשהוא חוזר על כך זה ממשיך להיות בידיו ובאחריותו כל הזמן והוא ממשיך לגרום לעצמו לחוסר‬
‫מודעות‪.‬‬
‫רופא‪ :‬פרויד קרא את השקר שלך‪ .‬אני לא קורא את השקר שלך‪ -‬הכול באחריותך‪ .‬ה' ברא אותנו‬
‫עם שליטה על חיינו עם מודעות מלאה‪ -‬אי אפשר להאשים אותו או על מישהו אחר‪.‬‬
‫המונח מחלה משמעו שמשהו ביולוגי או מישהו גרם לך להיות חולה‪ ,‬לכן לא מקבל את המונח‬
‫הזה‪ -‬הוא לא מתאים לתיאוריה של רופא‪ .‬הוא קורא לזה שיגעון‪.‬‬
‫רופא אומר שאין אי שפיות זמנית‪ -‬זה נראה לכאורה לאחרים שזה קיים‪ ,‬אבל אף אחד אחר לא‬
‫גרם לך לעשות זאת‪ -‬היית בדיכאון והיה לך רע אז עשית מעשה שנראה כאי שפיות אבל הוא‬
‫בשליטה‪ .‬כשאנשים הולכים להתאבד‪ -‬הערבים‪ ,‬יודעים בדיוק מה הם עושים אין להם אי שפיות‬
‫זמנית‪ .‬השופט יכול להתייחס לכך שהיה לאדם רע או קשה אבל עדיין זה אשמתו‪.‬‬

‫‪) 27/4/06‬השלמה(‬
‫כל ההפרעות הנוירוטיות נפוצות יותר אצל הנשים‪.‬הגברים פחות בוחרים‬
‫באגרופוביה‪,‬מחלות‪...‬הם מפחדים שיפטרו אותם מהעבודה‪.‬גברים יותר מתאבדים בגלל אובדן‬
‫עבודה )אובדן עבודה גורמת לפגיעה בדימוי העצמי של הגבר(‪.‬למרות שיש יותר שוויון בין הגברים‬
‫לנשים‪,‬לא מגנים את האישה אם היא לא הולכת לעבודה‪.‬גברים משלמים מחיר גבוה יותר אם הם‬
‫בוחרים בהתנהגות ביזארית‪,‬לכן לא כדאי להם‪.‬‬
‫לסטר אומר כי הגבר מתאבד מפני שהוא לא יכול לחיות עם הבושה שהוא לא הצליח‪.‬‬
‫הגבר מפתח אובססיביות קומפולסיביות מפני שהיא התנהגות גמישה‪.‬לכן ב‪ o.c.d -‬אין הבדל בין‬
‫גברים לנשים‪.‬גברים לא בוחרים בבולימיה ואנורקסיה מפני שזה לא זמין אצלם‪.‬האובססיביות‬
‫קומפוליסיביות נפוצה אצל אנשים דתיים מפני שיש להם טקסים‪,‬זה יותר זמין אצלם‪.‬הדבר דומה‬
‫במקרה של נשים ודיאטה‪,‬דבר שזמין לאישה ויכול לגרום לאנורקסיה אם זה לא מבוקר‪.‬‬
‫כאשר אנשים משתקים את הידיים או רגליים‪,‬הם עושים את זה דווקא ביד שמאל מפני שהם‬
‫טוענים כי תת‪-‬ההכרה נמצא בצד ימין ומשפיע על יד שמאל‪,‬אך אין שום עדויות לכך‪.‬רוב האנשים‬
‫צריכים את היד‪/‬רגל ימין שלהם על מנת לתפקד‪.‬‬
‫יש ממצא עקבי אצל אגרופובים שיש להם רשרוש בלב‪,‬זה לא מפריע להם‪.‬הם משתמשים ברשרוש‬
‫הזה כדי לומר שיש להם נטייה למחלות לב‪.‬כמו כן‪,‬חולה אסטמה מפתח פאניקה בגלל שזה יותר‬
‫זמין לו‪,‬הוא משתמש במחלה שלו כתירוץ לפיתוח המחלה‪.‬‬
‫הפרעות נוירוטיות‪-‬לפני גיל ‪ 8‬כמעט ואין אנשים שחולים במחלות האלו‪.‬הוא לא מספיק מפותח‬
‫בשביל לפתח‪/‬להמציא שיגעון‪.‬בגיל ‪ 8-9‬נפוץ יותר ההיסטריה‪.‬אם יש לו בעיות בבית‪-‬הספר‪,‬הוא‬
‫יכול לפתח מחלה‪,‬לשתק את הידיים‪...‬זה יותר זמין אצלו‪.‬ילד שנמצא בצרה‪,‬יפתח אגרופוביה בית‬
‫ספרית‪,‬לא אגרופוביה רגילה‪.‬הוא מצמצם את הפחד שלו רק לבית הספר‪.‬מתברר שאם הילד הזה‬
‫ממשיך עם הצרות‪,‬בגיל ההתבגרות זה הופך לאגרופוביה‪.‬כשהוא כבר לא צריך ללכת לבית הספר‬
‫והצרכים משתנים‪,‬אך הדיכאון עדין נשאר‪,‬הוא מפתח אגרופוביה‪.‬‬
‫התיאוריה הפסיכו‪-‬ביזארית אומרת כי אם לאדם יש תוקפנות פנימית‪,‬הוא רוצה להרוג את ילדו‬
‫אך מצד שני הוא אוהב אותו‪,‬האפשרות הכי טובה בשבילו היא לפתח ‪.o.c.d‬‬
‫גבר שאשתו עזבה אותו‪,‬ראה את אשתו עם גבר אחר והוא רצה להרוג אותו‪.‬אך במקום להרוג‬
‫אותה הוא פיתח שיתוק ברגליים‪.‬זה המחיר הכי נמוך‪.‬הוא מקטין את הסיכון בלפגוע באשתו‬
‫ופותר את הבעיה שלו‪.‬‬
‫אישה שיש לה מחשבות תוקפניות ביחס לילדים שלה‪,‬היא רוצה לפגוע בהם אך מצד שני אוהבת‬
‫אותם‪,‬זה לא יעזור לה ללכת לפסיכולוג‪.‬התגובה הכי הגיונית היא שתפתח ‪.o.c.d‬‬
‫לכן ניתן לראות שה‪ o.c.d-‬קשור הכי הרבה פעמים לתוקפנות‪.‬‬
‫דיכאון זה תגובה ללחץ‪.‬אותו מצב לחץ יכול לגרום לאדם אחד לקבל התקף לב‪,‬ולאחר לא‪.‬זה תלוי‬
‫גם במערכת הערכים‪.‬‬
‫אם לאדם יש הפרעה נפשית ומישהו מגביר לו את המחיר‪,‬הוא יפסיק את ההתנהגות‬
‫הביזארית‪.‬לדוג'‪-‬אדם חולה ומביאים לו תרופות מסריחות‪,‬מגבילים אותו להרבה דברים עד שהוא‬
‫כבר לא יכול לסבול את זה והוא מפסיק את ההתנהגות הביזארית‪.‬‬
‫תהליך ההונאה עצמית‪:‬‬
‫איך האדם לא יודע שהוא בחר בהתנהגות הביזארית? –פרויד נותן תשובה פשוטה ואומר כי יש‬
‫תת‪-‬הכרה‪.‬פרויד טוען כי יש מישהו שכופה על האדם לעשות דברים‪.‬הוא אמר כי האדם יוצר‬

‫‪28‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מחשבות שהוא רוצה להרוג את ילדיו ומישהו גורם לו לפתח התנהגות ביזארית‪ .‬אך זה לא שייך‬
‫לעניין הזה שמישהו כופה עליו התנהגות ביזארית‪.‬האדם אחראי למעשיו‪.‬‬
‫כאשר אדם מזיז את היד שלו‪,‬יש לו מודעות‪.‬אם האדם מסלק את האינפורמציה הזו מהקשב‬
‫שלו‪,‬הוא יגיד שהוא לא יודע מי הזיז את היד שלו‪.‬‬
‫לפי התיאוריה הפסיכו‪-‬ביזארית‪,‬חוסר מודעות נובע מסילוק האינפורמציה אודות המעורבות‬
‫העצמית בבחירת ההתנהגות הביזארית מהקשב‪.‬‬

‫‪.3‬עיצוב חוסר המודעות‬ ‫‪.2‬שמירת חוסר‬ ‫‪.1‬יצירת חוסר‬

‫המודעות‬ ‫מודעות‪:‬‬
‫אדם חוזר על ההתנהגות שלו שוב ושוב‪,‬איך‬ ‫א‪.‬אמונה הונאתית של‬ ‫א‪.‬גורמים מפריעים‬
‫הוא לא יודע שהוא עושה את זה במודע?‬ ‫מחלה‪:‬‬ ‫להצפנת‬
‫איך הוא לא מודע למרות שעשה את‬ ‫אינפורמציה‪/‬הפרעות ‪.1‬התנהגות סוטה‪.‬‬
‫המעשה אלפי פעמים?‬ ‫‪.2‬חוסר שליטה‪.‬‬ ‫בקידוד‪.‬‬
‫‪.3‬תרופות‪.‬‬ ‫‪.1‬דיכאון וחרדה‪.‬‬
‫הוא יודע שהוא‬ ‫‪.2‬שכיחה מכוונת‪.‬‬
‫חולה‪.‬הפציינט יוצר‬ ‫‪.3‬אמונות מסיחות‪.‬‬
‫אמונה שהוא חולה‬
‫במחלה נפשית והמטפל‬
‫מעודד את אותה מחלה‬
‫שפיתח‪.‬‬
‫ב‪.‬אמונה הונאתית של‬
‫הכחשה‪,‬לדוג'‪-‬‬
‫אנורקסיה‪:‬‬
‫‪.1‬התנהגות מקובלת‬
‫מבחינה חברתית‪.‬‬
‫‪.2‬הקלה אמוציונלית‬
‫)ירידה ברמת הדיכאון(‪.‬‬
‫‪.3‬תגמולים חברתיים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הוא יגיד שהוא לא‬
‫חולה‪.‬‬
‫‪.2‬גורמים‪/‬מנגנונים‬
‫מעכבי זכירה‪:‬‬
‫‪.1‬שינוי מצב הגירוי‪.‬‬
‫‪.2‬שכחה מכוונת‪.‬שני‬
‫ביטויים ‪:‬קליטת‬
‫האינפורמציה‬
‫‪,‬אינפורמציה‬
‫ששוננה אך נשכחה‪.‬‬
‫‪.3‬אמנזיה היפנוטית‬

‫‪-Encoding‬הצפנה‪ .‬יש כמה גורמים שיכולים להפריע בהצפנה‪.‬מישהו יכול לנסות לזכור משהו‬
‫בעל פה ובאמצע מישהו שואל אותו משהו‪.‬הצפנה זה לקיחה מזיכרון לטווח קצר‪-‬והעברתו‬
‫לאחסון לטווך ארוך‪.‬‬
‫דיכאון וחרדה הם אחד הדברים שמחלישים את האדם מללמוד או להצפין אינפורמציה‪.‬הוא‬
‫פחות יזכור את האינפורמציה מאשר מישהו שלא סובל מדיכאון )מפני שהוא מוטרד בדברים‬
‫אחרים(‪.‬יש לו הרבה אינפורמציות בקשב שמתמודדות על צומת הלב שלו‪.‬‬
‫שכיחה מכוונת‪-(directive forgetting) -‬אדם לא רוצה לדעת על משהו מסוים‪,‬הוא בכוונה‬
‫מתעלם מהם‪.‬הוא מצנזר אינפורמציה‪.‬‬
‫האינפורמציה תהיה חלשה‪,‬גם אם הוא יזכור אותה‪,‬בגלל שהוא מנע מעצמו לדעת שהוא ביצע את‬
‫ההתנהגויות האלו‪.‬‬
‫אחת הסיבות לשכחה זה השינוי במצב הגירוי‪.‬כשאדם מנסה לזכור משהו‪,‬הוא מנסה להחזיר את‬
‫עצמו לאותה סיטואציה קודמת כאשר הוא למד את הגירוי‪.‬ברגע שמשנים את המקום‪,‬הוא זוכר‬
‫פחות טוב‪.‬אדם זוכר יותר טוב כאשר הוא נמצא באותו מצב רגשי שהוא היה בו בזמן הגירוי‪.‬‬
‫כשהאדם בוחר התנהגות ביזארית‪,‬יש ירידה ברמת הדיכאון‪,‬זה מסיח את דעתו מהבעיות‬
‫שלו‪.‬ההתנהגויות הביזאריות מקלות על החרדה של האדם‪.‬הוא מחליף את הבעיה המקורית שלו‬

‫‪29‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫בבעיה אחרת‪,‬פחות קשה‪.‬כאן יש שינוי במצב הגירוי‪.‬הוא לא יזכור בדיוק מתי הוא התחיל עם‬
‫ההתנהגות הביזארית‪.‬יש שינוי אמוציונלי‪,‬קוגניטיבי ופיזי‪.‬‬

‫‪) 4/5/06‬השלמה(‬
‫השכחה בזמן ההיפנוזה היא תוצאה של היסח דעת‪,‬האדם מתרכז במשהו אחר‪.‬לכן הוא לא זוכר‬
‫את האינפורמציה‪.‬המהופנט משתף פעולה עם המהפנט‪.‬‬
‫היפנוזה‪-‬האדם ממקד את הקשב שלו במשהו אחר‪.‬יכולה להיות היפנוזה עצמית )התרכזות בדבר‬
‫מסוים(‪.‬ההתנהגויות הביזאריות הן התנהגויות שדורשות המון תשומת לב‪,‬הן מסיחות את דעתו‬
‫למשהו אחר‪.‬ישנן ‪ 2‬ידיעות‪:‬‬
‫"אני עשיתי את ההתנהגות‪) ".‬איש מודיעין(‬
‫חל שינוי קיצוני בהתנהגות‪,‬יש מצב קשה‪) .‬תאונה(‬
‫אין מחקר שהפציינט מספר איך ההפרעה שלו התפתחה‪.‬אך במקרה של לנארד‪,‬הוא מספר ב‪400-‬‬
‫עמ' איך הוא פיתח את ההפרעה הנפשית שלו‪.‬הוא מתאר את כל מה שקרה לו )מהצד של‬
‫הפציינט(‪.‬‬
‫בולימית אומרת שהיא חולה לעומת אנורקסית אומרת שהיא לא חולה‪.‬זה לא מקרי שיש‬
‫שחושבים שהם חולים ויש שלא‪.‬שתיהן מגיעות למסקנות לוגיות לגבי אם הן חולות או‬
‫לא‪.‬האנורקסית תשנה את אמונתה רק כאשר היא תגיע לבית החולים בגלל שהיא חולה מאד‪.‬רק‬
‫אז הן רואות את העובדות‪.‬הדרך היחידה שלהן להימלט מהדיכאון זה להתאבד‪.‬שתיהן עושות‬
‫אסטרטגיות נבונות‪.‬בולימית אומרת שהיא לא חולה‪.‬אנורקסית יודעת להבחין בין משהו רזה‬
‫לעבה‪.‬היא עושה דברים שמקובלים בחברה‪-‬היא עושה דיאטה‪,‬מקבלת תגמולים חברתיים‬
‫וכו'‪.‬לאנורקסית לא תהיה הקלה ולא תקבל תגמולים חברתיים אם היא תגיד שהיא חולה‪,‬ולכן‬
‫היא פועלת בצורה נבונה‪.‬‬
‫אמונה הונאתית תשמור על החוסר מודעות‪.‬‬
‫זמינות‪-‬כאשר האדם בוחר התנהגות ביזארית מתוך מאגר החוויות ההכרתיות שלו )לא תת‪-‬‬
‫הכרתיות(‪.‬מקור אחר לזמינות זה החוויות מהעבר‪ .‬אני בוחר את ההתנהגות הביזארית מתוך‬
‫שמיעה או התקלות באפשרות הזו וההחלטה לאמץ אותה אליו‪.‬‬

‫שלב הטיפול‪ :‬שיטות טיפול שונות‪:‬‬

‫חבלה באמונה הונאתית‪:‬‬
‫‪.1‬חשיפה‪ :‬אדם שמפחד מכלבים ואומרים לו לשבת ליד כלב ולא לעשות כלום‪ .‬ברגע שהוא מצליח‬
‫לעשות זאת ולא קורה לו כלום‪ ,‬זה הורס את האמונה של החולה שהוא חולה‪.‬זה מחבל באמונה‬
‫ההונאתית‪ .‬הבהוויוריסטים אומרים שהם מלמדים את האדם לא לפחד מהסופרמרקט‪,‬אך מה‬
‫שהם באמת עושים זה שלוקחים אותו לשם ואומרים לו להישאר וכו'‪ .‬החולה מבצע את החשיפה‪,‬‬
‫ובכך בעצם מערער את האמונה שלו במחלה שלו וכך נרפא‪.‬‬
‫‪.2‬טיפול פסיכואנליטי‪.‬בריבוי אישיות יש ‪ 2‬דברים שעוזרים‪ :‬תרופות‪,‬פסיכואנליטי )או שניהם(‪.‬עם‬
‫זה האדם לא יכול להמשיך לטעון שהתת‪-‬הכרה שלו גורם לו להיות עם ריבוי אישיות‪ .‬המטפל‬
‫מכניס את המטופל להפנוזה שבה המטפל אומר לו ששני האישיות שלו יהיו לאחד‪ .‬המטפל אומר‬
‫שהוא ניקה לו את התת מודע‪ .‬הפסיכואנליט משכנע את החולה ע"י היפנוזה שעכשיו אין לו כמה‬
‫אישיות‪.‬‬
‫‪ .3‬רופא אליל‪ :‬מוצלח יותר בארצות לא מפותחות כי הם יותר מאמינים בטקסים ובאמונה עצמה‬
‫של הריפוי הזה‪.‬‬
‫‪ .4‬פלסיבו‪ :‬לפעמים עצם הטיפול עוזר כי זה נותן לי תירוץ הונאתי להפסיק את ההתנהגות‬
‫הביזארית שלי‪ .‬למשל אישה שצלעה ‪ 17‬שנה וכבר לא היתה צריכה את ההפרעה הזאת הלכה‬
‫לרופא גדול שע"י הטיפול שלו היא נרפאה )המטפל לא עשה משהו מיוחד אבל האישה ניצלה את‬
‫מעמדו ואת הטיפול שלו כדי להפטר מההפרעה שלה(‪.‬‬

‫‪11.5.06‬‬
‫חבלה בהונאה‬
‫‪ .1‬פסיכואנליזה‪ -‬ריבוי אישיות‬
‫‪ .2‬תרפיית חשיפה‪ -‬אובססיביות קומפלסיביות‪ ,‬אגרופוביה‬
‫‪ .3‬תרפיה קוגנטיבית‪ -‬פניקה‬
‫‪ .4‬רופא אליל‬

‫‪30‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫הגברת מחיר הסימפטום‪ :‬ענישה ושלילת תגמולים‬
‫‪ .1‬טיפול התנהגותי בהסטריה‬
‫‪ .2‬טיפול התנהגותי אנורקסיה ובולמיה‬
‫‪ .3‬טיפול התנהגותי אובססיביות קומפלסיביות‬

‫‪ 25%‬מהפציינטים שבאים לפגישה הראשונה רואים מה הוא רוצה לעשות ולא רוצים‪ ,‬אבל אם הם‬
‫כבר באים ונשארים בטיפול המטפל מצליח להרוס את האמונה שלו‪.‬‬
‫התיאוריות השונות לא יכולות להסביר אחת את השניה למה השניה עוזרת‪ -‬את הממצאים אחד‬
‫של השני‪ .‬התיאוריה הפסיכוביזארית יכולה להסביר למה כל אחת מהשיטות האלו מצליחה או‬
‫לא מצליחה‪ -‬איפה היא יכולה להצליח ואיפה לא‪.‬‬
‫אם לאדם יש פאניקה ובא לקליניקה לקופ"ח הרופא שלא מוצא אצלו כלום ורוצה לעזור לו שולח‬
‫אותו לפסיכולוג או תרופתי‪.‬‬
‫רוב התרופות הן תרופות אנטי דכאוניות= אנטי דפרסאנט‪ .‬אם יתנו לו ‪ 3‬ח' תרופות זה לא יספיק‪.‬‬
‫התרופות גם עולות כסף וגם יכולות לגרום נזק ביולוגי‪ .‬יש להן תופעות לוואי‪ .‬התרופות היום‬
‫הפכו להיות בגלל ה"אופנה" הזו שהכל ביולוגי שיתייחסו אליהם בקלות דעת‪ .‬אבל הכול לא‬
‫ביולוגי‪ -‬לאנשים יש צרות‪.‬‬
‫גם אם יפתור את הבעיות שלו‪ ,‬בעתיד אם שוב יהיו לו בעיות יחזור להתנהגות שלו אז זה לא‬
‫יפתור את הבעיה‪ -‬אנחנו צריכים לדעת לפתור את הבעיות שלנו ולא להישבר מיד‪ .‬לחפש דרך איך‬
‫להתמודד לבד ולא לרוץ לחפש הפרעה נפשית כדרך להתמודד עם דיכאון‪ .‬אולי צריך לעשות‬
‫קורסים איך להתמודד עם דיכאון בכדי שאנשים ידעו להתמודד עם זה במקום לרוץ לחפש‬
‫הפרעות נפשיות‪.‬‬
‫התרפיה הפסיכואנליטית אמורה לגרום תובנה שהאדם ידע למה הוא חרד‪ ,‬למה יש לו פאניקה‪,‬‬
‫למה הוא מפחד מכל מיני דברים‪ .‬אינסייד‪ .‬אומרים לאדם שיגיד אסוציאציות חופשיות‪ ,‬שיגיד מה‬
‫שעולה על דעתו והפסיכואנלטיקאי המומחה לתת ההכרה מנסה להבין את המילים שהפציינט‬
‫מוציא‪ .‬מגיע לאיזה אירוע בתת ההכרה ואומר שזו הבעיה‪ .‬גישה של פרויד שאנשים צריכים‬
‫לפתור את הבעיות שלהם בצורה רציונאלית אחרי שיבינו מה הבעיה‪ .‬אנשים הונו את עצמם‬
‫בצורה תת הכרתית‪ ,‬יש להם בעיה בתוך תת ההכרה‪ ,‬צריך לחשוף אותה כדי שהפציינט יהיה מודע‬
‫לה ויטפל בה‪ .‬אבל המטפל לא יכול ישר להבין מה הבעיה ולהגיד למטופל כי הוא יברח‪ -‬הוא צריך‬
‫ליצור קשר עם המטופל ולגרום לו לדעת על הבעיות שלו‪.‬‬
‫מה שהביא את האדם לבעיות נפשיות הן בעיות עכשוויות לפי רופא‪ .‬התיאוריה הפסיכוביזארית‬
‫מנסה להביא את האדם למודעות לגבי הבעיות העכשוויות שלו כדי שיוכל לפתור אותן בצורה‬
‫רציונאלית‪.‬‬

‫‪18.5.06‬‬
‫הפסיכואנליזה עולה רק בריבוי אישיות כי האדם מאמין שההפרעה נגרמה ע"י תת ההכרה שלו‪.‬‬
‫אדם צריך לדעת למה הוא לוקח תרופות‪ ,‬שיגידו לו את האמת‪ -‬שההפרעה הזו היא לא גופנית‬
‫אלא יש לו בעיות בחיים ועל התרופות הוא משלם מחיר‪ .‬האדם צריך לבחור באיזו דרך להתמודד‬
‫ועדיף לא לקחת תרופות אלא להתמודד בדרך יותר מוסרית‪ ,‬נבונה עם בעיותיו‪ -‬עם השיטה‬
‫הפסיכוביזארית‪..‬‬
‫תאוריה זו קיבלה ביטוי ב‪ 2 -‬מקומות מכובדים שסוקרים פסיכיאטריה ופסיכולוגיה‪ .‬היא עדיין‬
‫לא מקובלת על חלק נרחב של הקהילה המדעית אבל אולי זה יופץ עם הזמן‪.‬‬

‫תיאורית ההתחברות‪ :‬התחברות במצבי לחץ‬

‫כשאדם נמצא בלחץ האם הוא רוצה לדבר על זה עם חבריו או להיות לבד ולא לדבר על זה?‬
‫‪ ,1959‬שכטר לקח סטודנטיות‪ ,‬כשבאו לחדר הניסוי איים עליהן בשוקר חשמלי )היה לבוש חלוק‬
‫לבן והרבה מכשירים חשמליים בחדר(‪ ,‬אמר שיכנסו עוד מעט כל אחת בנפרד לניסוי ויקבלו‬
‫שוקים חשמליים שיכאיבו מאוד אבל לא יגרמו נזק‪ .‬לקב' הביקורת הוא אמר שיקבלו שוקים‬
‫חשמליים אבל לא יכאיבו‪ ,‬יגרמו קצת הרגשה לא טובה רק‪ -‬שוקים קלים ולא רציניים‪ .‬הוא שאל‬
‫את ‪ 2‬הקב' איפה הם רוצים להמתין עד תחילת הניסוי‪ -‬לבד או להיות עם אחרים שמקבלים גם‬

‫‪31‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫שוקים עוד מעט‪ .‬התברר שהקב' הראשונה‪ -‬קב' הניסוי שהיתה בחרדה גבוהה העדיפה להיות עם‬
‫אחרים ובקב' השניה הרוב העדיפו להמתין לבד‪.‬‬
‫לאחר מכן חזר על העניין ונתן להם ‪ 3‬אופציות‪ :‬להמתין לבד‪ /‬עם אחרים שממתינים לקבל שוקים‬
‫חשמליים‪ /‬עם אחרים שלא שייכים לניסוי‪.‬‬
‫שכטר מכאן תבע את המושג‪" :‬המסכן אוהב את נחמת המסכן" צרת רבים חצי נחמה‪.‬‬
‫ניסה להסביר את הממצאים האלו ע"י תיאורית ההשוואה החברתית של פסטיגר )‪ (1952‬שנקראת‬
‫"תיאוריה השוואה חברתית" שאומרת שאנשים רוצים להשוות את עצמם עם אלה שדומים להם‬
‫לראות אם החרדה שלהם נורמאלית‪ .‬מכאן ניסה להסביר למה אדם רוצה להיות עם אלו שדומים‬
‫לו‪ -‬כדי לראות אם התגובות שלהם נורמאליות‪ ,‬אם החרדה שלהם חריגה או כמו של כולם‪.‬‬
‫הסבר שני ששכטר נתן לממצאים שלו הוא לפי "תיאורית צמצום חרדה" של חוקר בשם מאהורר‪-‬‬
‫תיאוריה זו אומרת שאדם מחפש דרכים לפרוק את צרותיו ורוצה להיות עם אחרים כדי לדבר על‬
‫הנושא ולפרוק את המתח שלו‪.‬‬
‫שכטר עשה עוד ניסוי אח"כ ואמר שאם הם רוצים לחכות עם אנשים אסור להם לדבר על נושא‬
‫החרדה‪ -‬על הניסוי שמחקה להם‪ ,‬אלא על כל דבר אחר ואז הוא חשב שאנשים לא ירצו להיות עם‬
‫אחרים והתברר לו שהוא טועה‪ .‬שכטר חשב שאם לא נותנים לאנשים לדבר על הנושא שקשור‬
‫למתח שלהם‪ ,‬מונעים מאדם לדבר על הבעיה זה מצמצם את הרצון שלו להיות עם אחרים‪ ,‬אבל‬
‫הוא טעה‪ .‬חלק רוצים להיות עם אחרים כדי לפרוק את הצרות שלהם אבל הרוב כשנמצאים‬
‫בצרה עדיין גם כאשר לא נותנים להם לדבר על הנושא רוצים עדיין להיות עם אנשים שנמצאים‬
‫באותה צרה‪.‬‬
‫ב‪ ,1961 -‬שני חוקרים נוספים‪ ,‬סרנוף וזינברדו‪ ,‬רצו לפתח את הרעיון של שכטר‪ ,‬הם אמרו שצריך‬
‫להבחין בין פחד לחרדה‪ ,‬צריך לעשות הבחנה‪ .‬פחד זה מצב מאיים שיכול לגרום נזק אמיתי‪ ,‬או‬
‫כאב אמיתי‪ .‬וחרדה זה מצב מאיים שאין לו שום בסיס במציאות‪ -‬חרדה זו הרגשה לא טובה‬
‫שנוצרת ממצב מאיים שלא יכול לגרום נזק‪) .‬כמו אגרופוביה‪ ,‬הפוביות לפי דעתם של סרנוף‬
‫וזינברדו הם חרדה כי נוצרים מגירוי שלא יכול לגרום נזק כלשהו(‪ .‬לכן הם טענו שבמצב של פחד‬
‫אנשים רוצים להיות עם אחרים אם בגלל השוואה חברתית או רצון לצמצם את הפחד‪ ,‬לעומת‬
‫זאת בחרדה הם אומרים שהאדם רוצה להיות לבד עם עצמו‪ .‬הם ניסו לבדוק את התיאוריה‬
‫שלהם וניסו לייצור מצב של חרדה )בדרך קצת תמוהה(‪ :‬הם האמינו בתיאוריה של פרויד‪ .‬הזמינו‬
‫סטודנטים לניסוי ואמרו לכל אחד מהם שבניסוי הזה הוא יצטרך למצוץ שד מלאכותי‪ ,‬כשהגיעו‬
‫לחדר הניסוי ראו תמונות של תינוקות עם מוצצים‪ ,‬הם טענו שזה יוצר חרדה אוראלית‪ .‬שאלו‬
‫אותם אם מעדיפים לחכות לניסוי לבד או עם אחרים שגם מחכים לניסוי‪ .‬רובם רצו להיות לבד‪.‬‬
‫בצרה הזו שנקלעו אליה שגרמה להם חרדה הם רצו להיות עם עצמם‪.‬‬
‫נעשו הרבה מחקרים על הנושא הזה‪ .‬חוקרת נוספת ב‪ 1973 -‬בשם טייכמן באונ' ת"א אמרה‬
‫שסנרוף וזינברדו לא בדקו מצב של חרדה‪ ,‬אלא יצרו בושה‪ ,‬מבוכה בקרב הסטודנטים‪ .‬היא רצתה‬
‫ליצור ניסוי כן עם חרדה‪ ,‬אז היא העבירה סידרה של שאלונים לפני הניסוי לסטודנטים )בנים‬
‫ובנות(‪ -‬שאלוני אישיות‪ ,‬כשהנבדק הגיע לחדר ניסוי היא אמרה לו שיחברו אותו למכונת אמת‪-‬‬
‫לאלקטרודות שמגלות שקר‪ -‬והוא ישאל שאלות מאוד אישיות ומביכות בנוכחות אדם זר שאתה‬
‫לא מכיר ואנחנו רוצים שתגיד את האמת‪ .‬היא יצרה כאן חרדה ושאלה את הסטודנט אם מעדיף‬
‫להמתין לניסוי לבד או עם נבדקים אחרים שמחכים לאותו ניסוי‪ .‬התברר שרוב הנבדקים רצו‬
‫להיות עם אחרים‪ ,‬ואז היא טענה שזה לא משנה אם חרדה או פחד‪ -‬גם פחד וגם חרדה מגבירים‬
‫את הרצון להיות עם אחרים‪ .‬מבוכה או בושה מוריד את הרצון להיות עם אחרים‪.‬‬
‫‪ 1977‬רופא )ואחרים( עשה מחקר באותו נושא‪ .‬בדק נשים הרות לפני ואחרי לידה‪ .‬נשים לפני לידה‬
‫נמצאות בלחץ‪ .‬בדק נטיות התחברות של נשים במצב זה והתברר שרוב הנשים לפני הלידה‪ ,‬כשהיו‬
‫בחדר צירים רצו להיות לבד‪ .‬הן היו חרדות מאוד לפני הלידה ואח"כ לא היו חרדות כבר אבל רק‬
‫אחרי הלידה רצו להיות עם אחרות‪ .‬פה היו הבדל בין נשים סנסטיביות‪ -‬רגשניות לבין נשים‬
‫רפרסיוויות‪ -‬מדחיקות‪.‬‬
‫הסנסטיביות רצו יותר להיות עם אחרים לפני הלידה‪ ,‬למרות שגם אצלן הרוב רצו להיות לבד‪.‬‬
‫המדחיקים רובם רצו להיות לבד‪.‬‬
‫אחרי רצח הנשיא קנדי שצני וקנמן ב‪ 1964 -‬שאלו אנשים אם רוצים לדבר על הנושא‪ ,‬להיות עם‬
‫אנשים או לשתוק ולהיות לבד‪ .‬התברר שהלבנים בדרום ששנאו את הנשיא בגלל הרפורמות שלו‬
‫רצו לדבר על הנושא‪ ,‬על הבעיה‪ .‬הכושים‪ ,‬שאהדו את הנשיא ולא יכלו לישון בלילה בגלל שהוא‬
‫מת דווקא רצו להיות עם עצמם ולא לדבר על הנושא‪ .‬למה במצב כזה‪ ,‬מוות של אדם יקר‪ ,‬לא‬
‫רוצים לדבר על הנושא‪.‬‬
‫חוקרים נוספים‪ ,‬לטנה ווילר‪ ,1966 ,‬בדקו את נטיית ההתחברות בקרב סטודנטים שאספו חלקי‬
‫גופות בעקבות התרסקות של מטוס‪ .‬שאלו אותם אם הם רצו לדבר על זה או לא‪ .‬התברר שאלו‬
‫שלהם זו היתה חוויה טראומתית לא רצו לדבר על הנושא‪ ,‬לעומת זאת היו סטודנטים שבשבילם‬
‫זו לא היתה טראומה ורצו כן לדבר על הנושא‪ .‬מי שהיה מוטרד לא רצה לדבר ואחרים כן רצו‪.‬‬

‫‪32‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫בעקבות מחקרים אלו רופא פיתח תיאוריה "תיאורית התועלתנות"‪ :‬צריך לדבר על סטרס ולא על‬
‫פחד וחרדה‪ .‬גם בפחד וגם בחרדה אנשים רוצים להיות עם אחרים‪ .‬נטיות ההתחברות של אדם‬
‫נקבעות ע"י מידת התועלת שתצמח לאדם מהשהות עם האחר‪ .‬האדם עושה חישוב אם כדאי או‬
‫לא כדאי לו להיות עם אחרים‪ .‬ניסויים במעבדה לא יכולים לעזור להבין את הרצון של האדם‬
‫להתחבר‪ ,‬צריך לראות מה קורה במצב טבעי‪ .‬הכלל הוא שככול שהסיכוי שהשהות עם אחרים‬
‫יגבירו את ההרגשות הלא נעימות של האדם הוא יעדיף להיות לבד‪ .‬אם יש סיכוי שהשהות עם‬
‫האחר יעזור לו טוב יותר להתמודד עם הלחץ הוא ירצה להיות עם אחר‪ .‬שיקול של עלות תועלת‪.‬‬
‫וכדי להבין את נטיות ההתחברות צריך להבחין בין ‪ 3‬מצבי לחץ‪ 3 -‬סוגים‪:‬‬
‫‪" .1‬מצב סכנה שניתן למניעה" מצב סכנה שיכול לגרום נזק ממשי לרכוש‪/‬פיזית כמו‬
‫מלחמה‪ ,‬אסונות טבע‪ .‬במצב זה בני האדם רוצים להיות עם אחרים‪ .‬טובים השניים מן‬
‫האחד‪ .‬כי השני יכול לעזור לי‪ .‬ירצה גם להיות עם אחרים וגם לדבר על הנושא‪.‬‬
‫‪" .2‬מצב מביך שניתן למניעה" כשאדם נתון במצב לחץ הוא לא יכול לברוח ברוב‬
‫המקרים‪ -‬בזמן סכנה‪ ,‬אבל הוא יכול לעשות משהו כדי לצמצם את מימדי הנזק‪ .‬הניסוי‬
‫הוא מצב שניתן למניעה‪ -‬אפשר לבחור לא לעשות את הניסוי‪ .‬מצב לחץ מביך‪ :‬כאשר‬
‫אדם נקלע לצרה אישית )מואשם בהטרדה מינית‪/‬בעיות בנישואין‪ (..‬זה מצב מביך אז‬
‫תהיה לו פחות נטיה להיות עם אנשים כי לא רוצה כך לחשוף עצמו אל אחרים‪ ,‬במצב זה‬
‫ירצה להיות עם אדם זר אולי‪ ,‬לא עם אדם קרוב‪.‬‬
‫‪" .3‬מצב לחץ שלא ניתן למניעה"‬

‫יש ‪ 3‬גורמים שמשפיעים על ההתחברות‪ :‬באיזה מצב לחץ אני נמצא‪ ,‬עם מי אני הולך להתחבר‬
‫ומה התכונות האישיות שלי‪.‬‬

‫‪25.5.06‬‬
‫את הרעיון שקיימת מערכת התקשרות הגה ג'ון בולבי שצמח מבית המדרש של מלאני קליין‬
‫ותאורטיקנים של תורת האובייקט‪ .‬אחרי פרויד היתה אסכולה מרכזית באנגליה שדיברה על‬
‫היחסים בין התינוק לאובייקט )אמא‪-‬אבא(‪ ,‬מלאני קליין היתה הגדולה מכולם שפיתחה את‬
‫הרעיונות של פרויד בעיקר‪ .‬האדם מונע מתוך דחפים שמוליכים אותו להתנהגויות קיצוניות לפי‬
‫____‪ .‬בולבי אומר שאי אפשר להתעלם מההתנהגות החיצונית כשרוצים להבין את האדם‪ ,‬אז‬
‫באנגליה זה היה רעיון יוצא דופן‪ .‬וויניקוט כתב בשנת ‪ 60‬שלא מבין למה הכתבים של בולבי‬
‫מעוררים בו בחילה‪ ,‬יש כאן משהו שלא יכלו לקבל‪ -‬את תפקיד המציאות החיצונית‪ .‬אצל בולבי‬
‫מדובר על ריקוד בשניים‪ -‬המציאות החיצונית והפנימיות‪ ,‬ההתנהגות‪ .‬בולבי הוציא ספר על‬
‫תאורית ההתקשרות ב‪ ,69 -‬ההנחה שעמדה בבסיס התיאוריה היא שכולנו מכירים את הפחד‬
‫והחרדה שהתינוק חווה כשהאם עוזבת אותו‪ ,‬בולבי טען שזה לא רק בגלל הצורך של התינוק‬
‫למזון אלא גם תחושה של התינוק שהוא חשוף לסכנות‪ .‬טען שההתקשרות של התינוק עם האמא‬
‫נובעת מהצורך להשגת ביטחון ולא מהצורך להשגת צרכים פיזיים‪ .‬בולבי השתמש במחקרים על‬
‫קופים לבסס את השערתו‪ ,‬כמו מחקר הקופים של הרלו והרלו‪ -‬קירבה כהגנה )הצגת אמהות‬
‫חילופיות לאמהות הקופים‪ ,‬הקופים הלכו לאם המספקת הגנה לא רק אוכל(‪ .‬את ההגנה התינוק‬
‫מסיג ע"י קירבה‪ .‬ההגדרה שבולבי נתן להתקשרות‪ :‬הצורך להגנה מפני איומים וסכנות ע"י השגת‬
‫קירבה לדמות חכמה וחזקה יותר‪ .‬בולבי טען שמערכת ההתקשרות לא פועלת רק בינקות )אם מול‬
‫ילד( אלא לאורך כל החיים‪ ,‬עד הקבר‪.‬‬
‫מאפייני מערכת ההתקשרות‪:‬‬
‫מערכת ההתקשרות כמערכת התנהגותית מערכת התנהגותית היא מערכת פנימית הנמצאת‬
‫אצל כולנו ומפעילה אותנו באופן לא מודע‪ .‬אם המערכת לא היתה יעילה לנו היתה בטח נעלמת‬
‫בשלב מסוים באבולוציה‪ ,‬אבל היא ממשיכה להתקיים‪ -‬היא פונקציונלית אבולציונית‪ .‬גם בזמן‬
‫האדם הקדמון וגם כיום זה מסוכן להשאיר תינוק לבד‪ ,‬זה פתח להרבה סכנות‪ .‬במערכת‬
‫התנהגותית יש כמה מאפיינים‪ :‬צריך שיהיה טריגר‪ ,‬שיהיה איזה גירוי שיפעיל את המערכת‪ .‬ילד‬
‫בן שנה וחצי שילד רץ אליו ונובח לפתע נבהל מאוד‪ -‬זה איום בשבילו )זה גירוי שמוטבע בנו‪ -‬פחד‬
‫מחיות טרף(‪ .‬המאפיין השני הוא תגובות אפשריות לגירוי‪ ,‬אילו תגובות יש למערכת כדי להתמודד‬
‫עם הטריגר‪ :‬יש תגובות מאוד אקטיביות כמו בכי‪ ,‬רעד‪ -‬חרדה‪ ,‬לעומת זאת יש תגובות פאסיביות‬
‫יותר "אוי‪ ,‬קשה לי"‪ -‬פרצופים‪ ,‬אנחות‪ ,‬תגובות שבאות כתגובה לאיום‪ .‬המטרה שהמערכת‬
‫ההתנהגותית צריכה להשיג היא קירבה‪ ,‬השגת ביטחון דרך הקירבה למעשה‪ .‬המערכת גם צריכה‬
‫להיות מאופיינת בהבחנה בין מה מולד למה נלמד‪ ,‬לכל תינוק יש את היכולת והרצון והצורך‬
‫לעשות התקשרות‪ ,‬הדרכים שבהם ישיג את הקרבה וההתקשרות נלמד לאורך החיים‪.‬‬
‫דמות ההתקשרות‪:‬‬

‫‪33‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫המערכת ההתקשרותית נתפסת לדמויות שונות‪ ,‬דמות ההתקשרות לא נשארת אותה אחת למשך‬
‫כל החיים‪ .‬אם בגיל שנתיים התינוק מתקשר טוב עם אימו זה לא אומר שהיא תהווה דמות‬
‫משמעותית שאליה אפנה בהכרח במשך כל חיי בשעת איום להשגת בטחון‪ .‬דמות ההתקשרות‬
‫הראשונית היא המטפל הראשוני‪ -‬בד"כ האם‪ .‬בגיל ההתבגרות יש בד"כ מעבר מהאם לקב'‬
‫השווים‪ ,‬הזמן מתי תלוי ברמת ההתפתחות של הילד‪ ,‬ובבגרות בן או בת הזוג בקשר הרומנטי‪.‬‬
‫העקרונות שדמות ההתקשרות צריכה למלא‪:‬‬
‫‪ .1‬חיפוש אחר קירבה זו דמות שאני צריך לרצות את קרבתה כאשר נוצר מצב של איום‪.‬‬
‫‪ .2‬בסיס בטוח דמות קבועה‪ ,‬לא משתנה‪ ,‬שאני יודע שתמיד תהיה שם‪ ,‬שאפשר לפנות‬
‫אליה בזמן האיום כדי להירגע‪ .‬איזה מקום ניטרלי שאני יכול להירגע בו‪.‬‬
‫‪ .3‬מחסה איזה מקום שאחרי שאני נמצא בו יש לי חזרה את הכוח והיכולת להמשיך בחיי‬
‫אחרי שהמערכת הגיעה למצב של רגיעה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מטפל‪-‬מטופל כאשר מטפל מגיע לטיפול הדבר הראשון שהם צריכים לעבוד עליו זה‬
‫להשיג דפוס התקשרות פתוח‪ ,‬שהמטפל ימלא אחר שלושת הפונקציה האלו‪ -‬שהמטופל יוכל‬
‫לפנות אל המטפל בשעת איום‪ ,‬שיוכל להרגיש בטוח שם ושכשיוצא ממנו יוכל לצאת להתמודד עם‬
‫המשך חייו‪.‬‬

‫הגדרות אופרציונליות של התקשרות‪:‬‬

‫‪ :1978 ,Ainsworth‬מצב הזר הראשונה שניסתה למדוד את מערכת ההתקשרות וגלתה ‪3‬‬
‫תגובות אופייניות שהתינוק מגיב כלפי אמא שלו אחרי שהוא בחדר עם מישהי אחרת שהוא לא‬
‫הכיר‪:‬‬
‫‪ .1‬דפוס בטוח‪ :‬שמחא לקראת אימו‪ ,‬נותן לה להרים אותו‪ ,‬נרגע לאחר זמן מה וממשיך‬
‫לשחק כרגיל‪ .‬קיים אצל ‪ 55%‬מהתינוקות‪.‬‬
‫‪ .2‬דפוס חרדתי‪-‬אמביוולנטי‪ :‬התינוק לא נרגע‪ .‬נותן לאמא להרים אותו על הידיים אבל‬
‫נוכחות האם לא מרגיעה אותו‪ .‬כלומר‪ ,‬מערכת ההתקשרות ממשיכה לפעול‪ ,‬לא נרגעת‪.‬‬
‫הדפוס הזה קיים אצל ‪ 20%‬מהתינוקות‪.‬‬
‫‪ .3‬דפוס הנמנע‪ :‬האם חוזרת‪ ,‬התינוק מסרב שהיא תרם אותו על הידיים‪ .‬מסרב לכל מגע‬
‫אבל בסופו של דבר נרגע בעצמו‪ .‬לא זקוק לקרבה‪ ,‬לבסיס הבטוח ולמחסה‪ ,‬הוא מוצא‬
‫אותם בתוך עצמו‪ .‬קיים אצל ‪ 25%‬מהתינוקות פחות או יותר‪.‬‬
‫חזן ושייבר‪ :‬היו הראשונים שהעלו את הרעיון שהתקשרות בבגרות מתבצעת באמצעות בן או בת‬
‫הזוג הרומנטי‪ .‬הם בדקו זאת וגילו שהדפוסים של מצב הזר נפוצים במידה רבה גם אצל מבוגרים‬
‫כמו אצל תינוקות‪.‬‬
‫במחקר יותר מאוחר‪,‬‬
‫יש שני צירים‪ -‬אנכי של המנעות ואופקי של חרדה‪ ,‬אדם שהוא מאוד נמנע ומאוד חרד יהיה יותר‬
‫מבולבל‪ ,‬מאוד נמנע אך פחות חרד יהיה נמנע‪ ,‬מאוד חרד ופחות נמנע יהיה חרד ומי שלא כ"כ חרד‬
‫וגם לא כ"כ נמנע יהיה בטוח‪.‬‬
‫לא נמצא קשר בין דפוס התקשרות בינקות לדפוס התקשרות בבגרות‪ .‬תינוק שהיה חרד‬
‫בסיטואציה מסוימת לא בהכרח יהיה קשר גם כשגדל‪.‬‬
‫דפוס התקשרות חרד‪-‬אמביוולנטי‪:‬‬
‫מה מאפיין אדם בוגר בדפוסי התקשרות‪:‬‬
‫דפוס התקשרות חרד‪:‬‬
‫‪ .1‬היפראקטיבציה של המערכת ההתנהגותית מערכת ההתקשרות ממשיכה לפעול גם‬
‫כשיש קירבה‪.‬‬
‫‪ .2‬אדם עם דפוס התקשרות חרד מונע כל הזמן להשיג קירבה‪ ,‬מאפיין אותו במערכת‬
‫היחסים ואז יש פחד בכישלון מהקרבה הזו‪ .‬עסוקים בהשגת קירבה ובפחד שהקרבה הזו‬
‫תעלם גם כשהיא מושגת‪ .‬אדם חרד יעדיף לתת רמזים‪ ,‬לא יגיד ישירות שקשה לו כי‬
‫יחשוש מהתעלמות אבל יראה את זה ואם יעזרו לו ירגיש בטוח‪.‬‬
‫‪ .3‬שבעות רצון נמוכה מקשרים רומנטיים‪ -‬ככל שרמת החרדה בהתקשרות עולה כך שביעות‬
‫הרצון מהקשר הרומנטי יורדת‪ .‬האדם החרד בשעת קונפליקט יעצים את הקונפליקט ולא‬
‫יראה אותו כתלוי סיטואציה‪ ,‬כלומר הוא לא יגיד שבן הזוג שלו ככה כי היה לו יום קשה‬
‫בעבודה‪ ,‬אלא יראה את זה כפן אישי‪ -‬הוא לא אוהב אותי‪ ,‬אני לא חשוב לו‪ ,‬ויעצים את‬
‫הפן הזה בגלל הפחדים שלו‪.‬‬
‫‪ .4‬פתולוגיות אופייניות‪ :‬מחלות נפש כמו דיכאון אחרי פרידה מאפיינות אדם חרד‪ .‬הפרעות‬
‫אישיות‪ .‬לחרד יהיה הרבה יותר קשה להתגבר על מערכות קשרים‪ ,‬הוא ילעס את זה כל‬
‫הזמן‪ .‬נהיה תלותי‪ .‬אחד הגורמים המניעים את ההפרעות האישיות הם צורך בקשר‪,‬‬
‫בקרבה‪.‬‬

‫‪34‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫דפוס התקשרות נמנע‪:‬‬
‫‪ .1‬דה‪-‬אקטיבציה של המערכת ההתנהגותית‪ :‬האדם הנמנע מאופיין כאדם שלא זקוק‬
‫לקרבה‪ ,‬לדמות התקשרות‪ .‬המערכת לא פועלת‪ ,‬גם כשצריכה לפעול‪ .‬גם התינוק וגם‬
‫המבוגר למדו שכשהם כן חיפשו קרבה בסיטואציות מסוימות לא השיגו אותה )בגלל‬
‫אמא‪/‬בן הזוג‪ (..‬ולכן הם למדו להירגע לבד ולא זקוקים לקרבה‬
‫‪ .2‬אין נגישות למחשבות על קרבה ופרידה‪ :‬לא מראים שום נגישות לזה‪ ,‬נמצא עמוק בפנים‬
‫ולא קיים מבחינתו‪ .‬במערכות רומנטיות כמו בחרדה‪ ,‬ככל שהנמנעות עולה שביעות הרצון‬
‫מהקשר יורדת‪ .‬קיים גם חוסר יכולת לסלוח בקשר לאדם הנמנע‪ ,‬אחרי בגידה כשיש לו‬
‫חוסר אמון בסיסי בכל הקשור לקרבה גם ככה‪ ,‬זה פוגע עוד יותר בו ובקשר‪ .‬מאוד קשה‬
‫לאדם נמנע לסלוח וגם אם יסלח הקשר יפגם‪.‬‬
‫‪ .3‬קשרים רומנטיים‪ :‬תשוקה זו קירבה‪ ,‬הראת רגשות‪ ,‬אם יגידו לנמנע שאוהבים אותו הוא‬
‫ילך לאיבוד‪ -‬אין לו יכולת להכיל את זה וגם לא יראה רגשות‪ .‬הרגלים נמנעים של אדם‬
‫נמנע‪ -‬יעדיף סטוצים ולא מערכות יחסים‪.‬‬
‫‪ .4‬האדרה של העצמי והתבודדות מהאחר‪ -‬הפרעת אישיות נרקסיסטית שמאפיינת דפוס זה‪.‬‬

‫‪8.6.06‬‬
‫תיאורית התעלתנות‪:‬‬
‫אדם נקשר לאחרים בגלל התועלת שההתקשרות תיתן לו‪ .‬ההתקשרות תלויה ב‪ 3 -‬גורמים‪ :‬סוג‬
‫מצב הלחץ‪ ,‬סוג האדם שאיתו עומדים להתחבר‪ ,‬תכונות האישיות של המתחבר עצמו‪.‬‬
‫מצב לחץ מסוכן שניתן למניעה‪ ,‬מצב לחץ מביך שניתן למניעה‪ ,‬מצב לחץ מסוכן שלא ניתן למניעה‪.‬‬
‫מבחין בין מניעה לבריחה‪ .‬בד"כ בחיים קשה מאוד לברוח ממצב הלחץ‪ .‬אם אדם יברח ממלחמה‬
‫יכניסו אותו לבית סוהר‪ ,‬גם אם יש מלחמה והוא עובד הוא לא יכול לברוח‪ -‬יש לו מלחמה‪ ,‬ילדים‬
‫וכדומה‪ .‬בניסוי אדם יכול לברוח בלי בעיה‪ .‬מצבי לחץ בחיים הם מסוכנים וניתנים למניעה אבל‬
‫לא לבריחה‪ ,‬הם שונים מניסויים‪ .‬אז במצב כזה אדם רוצה להיות מישהו אחר‪ -‬כי מישהו אחר‬
‫יכול לעזור לי להקטין את הנזק‪ .‬המקרה של שכטר היה מצב לחץ מסוכן שניתן למניעה‪:‬‬
‫הסטודנטים יכלו להגיד שלא רוצים להמשיך בניסוי והנזק לא היה משמעותי‪.‬‬
‫לכן התיאוריה של שכטר לא מתאימה להסברת לחץ בחיים האמיתיים‪ -‬זה לא השיקול האמיתי‬
‫להסברת לחץ בחיים‪.‬‬
‫מה אני צריך לעשות כדי להקטין את הנזק? – התועלת האישית‪ -‬זה מה שמטריד‪ .‬אני רוצה‬
‫להתחבר עם מישהו חזק‪ .‬אישה תרצה להתחבר עם גבר במצב מלחמה כי תרגיש מוגנת‪ .‬לפי‬
‫התיאוריה של שכטר נשים יגידו שרוצות להיות עם אישה אחרת כדי להשוות עצמה אליה‪ ,‬כי הן‬
‫באותו מצב אך במציאות היא תעדיף להיות עם גבר‪ ,‬חזק יותר‪ .‬ילד גם יעדיף להיות עם אדם‬
‫מבוגר שיכול אולי לעזור לו להתמודד עם המצב‪ .‬גם אנשים ירצו לדבר על מצב הלחץ ולאסוף‬
‫אינפורמציה‪.‬‬
‫האדם יכול במצב זה להפיק רק תועלת‪.‬‬
‫כשמאשימים אדם בעבירות זה מצב לחץ מביך שניתן להבנה‪ ,‬אפשר להתייעץ מה לעשות במצב‬
‫כזה‪ ,‬אחר יכול לתת לי עצה‪ -‬אך מצד שני זו אי נעימות‪ .‬האדם נמצא כאן בקונפליקט מה לעשות‪,‬‬
‫אם להתחבר עם מישהו אחר או לא‪ .‬אז במצב זה יעדיף להיות עם אדם זר‪ ,‬כמו פסיכולוג שלא‬
‫מכיר אותי ואני יכול לשתף אותו בכל הבעיות שלי ואח"כ אני לא אראה אותו‪ .‬או עו"ד‪ .‬מישהו‬
‫שיכול לתת לי עצה טובה בלי שאני אנזק מהחשיפה שלי כי הוא זר‪ .‬אך לפעמים אנשים גם במצב‬
‫לחץ מביך מעדיפים להיות עם חברים ואז אם ילכו להיות עם החבר ירצו לדבר על זה‪ .‬אם למישהו‬
‫יש בעיות בנישואים או עבירות חברתיות והולך להיות עם אחר כי רע לו אז הוא ידבר עם אותו‬
‫אחר על הנושא שרע לו‪.‬‬
‫במצב לחץ שלא ניתן למניעה האדם חייב לחיות עם העובדות המרות‪ .‬הוא לא יכול למנוע את מצב‬
‫הלחץ‪ .‬מתייחס למצב של אובדן של אדם יקר‪ ,‬או רכוש‪ -‬אין מה לעשות בנדון‪ .‬אישה שנמצאת‬
‫בהריון‪ -‬לידה זה מצב לחץ שלא ניתן למניעה‪ ,‬אין מה לעשות בנדון‪ .‬כמו גם מחלות חשוכות‬
‫מרפא‪ .‬במצב כזה הנטייה להתחברות תהיה הכי מעטה‪ .‬מעט מאוד אנשים ירצו להיות עם‬
‫אחרים‪ -‬הכי פחות מאשר המצבים הקודמים‪ ,‬כי לא יצא להם מזה כלום‪ .‬אדרבה‪ ,‬כאשר אנשים‬
‫נמצאים עם אחרים באותו מצב זה יכול רק להגביר להם את ההרגשות הרעות‪ .‬אם אישה בלידה‬

‫‪35‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫עם אחרת אחת צועקת זה יכול להגביר את האי נעימות‪ .‬כמו גם שני אנשים חולי סרטן‪ .‬במצב זה‬
‫אנשים יעדיפו להיות לבד‪ ,‬לא לדבר על מצב הלחץ ולהסיח את דעתם‪ .‬ירצו לשכוח את העניין‪.‬‬
‫אנשים גם מעדיפים במצב זה להיות עם מישהו שיכול להשלות אותם שהכול יהיה בסדר‪ -‬רב‪/‬‬
‫כומר‪ .‬אם האדם הגיע למסקנה שאין מה לעשות הוא לא ירצה להיות עם מישהו חולה אחר‪ ,‬אלא‬
‫אם יוכל להפיק ממנו תועלת‪ ,‬איזה מידע איך יוכל להקטין את הנזק של המחלה‪ -‬אבל לא בכדי‬
‫להשוות את עצמו או לראות תגובות של אחרים למחלה‪ .‬מעניין אותו רק להקטין את המצוקה‬
‫הנפשית‪ .‬אחרת ירצה להיות רק עם אדם בריא‪ .‬כשאדם בריא נמצא עם אדם חולה עדיף שלא‬
‫ידבר איתו על המחלה אלא על דברים אחרים רק )אלא אם אתה רופא שיכול להועיל לו(‪ ,‬עדיף‬
‫להסיח את דעתו ולא להחזיר אותו למצב הלחץ‪.‬‬
‫אדם לא רוצה לחוות חרדה‪ ,‬כאב‪ -‬זה לא נעים לו‪ .‬הכול זה עניין של תועלת‪ .‬שיקול רציונאלי‬
‫מוביל את האדם‪.‬‬
‫לפי התיאוריה של ווילס אנשים רוצים להשוות עצמם למישהו שסובל יותר‪ ,‬שרע לו יותר‪ ,‬זה נותן‬
‫להם הרגשה טובה יותר שהם לא הכי מסכנים ויש יותר מסכנים מהם‪.‬‬
‫הגורם השלישי‪ :‬התכונות של האדם עצמו ‪ :‬מיהו המתחבר? האפיונים האישיותיים של המתחבר‪.‬‬
‫נטיות ההתחברות נקבעות גם על פי צרכי המתחבר עצמו ואישיותו‪.‬‬
‫‪ .1‬נשים באופן כללי יותר מעוניינות להתחבר מגברים )עם גברים(‪ .‬אחוז גדול יותר של נשים‬
‫רצו להיות עם אחרים מאשר גברים על פי הרבה מחקרים‪ ,‬זאת מפני שבמצב של חושך‬
‫נשים זקוקות יותר למישהו שיוכלו להתגונן איתו‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬לגברים לא נעים להודות‪-‬‬
‫זה מביך‪ -‬שמרגישים חרדה‪ ,‬כי מצפים מהגבר להיות חזק‪ ,‬לכן גם אם הם רוצים להיות‬
‫עם אחר הם פחות יודו בצורך הזה‪.‬‬
‫‪ .2‬בכור רוצה להיות עם אחרים יותר מלא בכורים )ממצא של שכטר(‪ .‬האם שומרת על הילד‬
‫הבכור יותר מידי‪ ,‬הוא לא מפתח מספיק ביטחון עצמי‪ .‬הממצא הזה אבל לא עקבי‪ -‬נערכו‬
‫מחקרים שלא מצאו הבדל גם‪.‬‬
‫‪ .3‬ילדים ירצו יותר להתחבר מאשר מבוגרים‪ .‬יש קצת מחקרים שתומכים בזה‪.‬‬
‫‪ .4‬אנשים בעלי אישיות סנסטיבית לעומת רפרסורס )רגשניים לעומת מדחיקים(‪ .‬ע"י שאלון‬
‫אישיות של וירס אפשר להבדיל בין ‪ 2‬סוגי אישיות אלו‪ ,‬שאלון זה כולל ‪ 127‬שאלות‬
‫אישיות שבהם אדם צריך להגיד נכון או לא נכון‪ .‬אנשים שמתארים עצמם בצורה חיובית‬
‫מאוד הם מדחיקים‪ ,‬אנשים שמתארים עצמם בצורה שלילית מאוד הם רגשניים והיתר‬
‫הם בינוניים‪ .‬המדחיקים פחות הולכים לטיפול פסיכולוגי‪/‬רפואי‪ ,‬יש להם יותר חברים‪.‬‬
‫בסה"כ המדחיקים יותר מסתגלים‪ ,‬האחרים אוהבים אותם יותר‪ .‬הרגשניים מתארים‬
‫את עצמם בצורה שלילית ומדברים על צרותיהם אז אנשים לא רוצים להתחבר אליהם‪.‬‬
‫בכל אחד משלושת המצבים הרגשניים‪ ,‬יחסית לעצמם‪ ,‬ירצו להיות עם אחרים‪ :‬במצב‬
‫לחץ מסוכן הכי הרבה רוצים להתחבר‪ ,‬במצב השני פחות‪ ,‬במצב השלישי הכי פחות‪ .‬אך‬
‫אם משווים אותם לרפרסיבים אז בכל שלושת המצבים הם רוצים יותר להיות עם אחרים‬
‫מאשר המדחיקים‪.‬‬
‫‪ .5‬תלוי גם בכמה האדם משוכנע שהוא חסר תקווה‪ ,‬עד כמה מאמינים שאפשר עדיין‬
‫לעשות‪/‬לשנות משהו‪.‬‬

‫למבחן‪:‬‬
‫לא צריך על מבנה העין והאוזן והצבעים‪) .‬ביחידה ‪ -3‬תפיסה(‪.‬‬
‫לא צריך‪ :‬פסיכולוגיה חברתית )יחידה ‪(9‬‬
‫פופ והדסון‪ -‬על ההדחקה‪ -‬לא צריך‬
‫זכירה‪ -‬כן צריך‪) .‬יחידה ‪(5‬‬
‫‪ -524-599‬צריך‪ :‬פרקים ‪) 15-16‬אטקינסון(‬
‫רופא‪ -‬צריך‬
‫זכירה‪ -‬כן צריך‪) .‬יחידה ‪(5‬‬
‫רחמן וזליגמן‪ -‬צריך‬
‫מבחן פתוח )!( יש ‪ 2-3‬שאלות בחלק ראשון של מה שנלמד בכיתה )‪ (50%‬וחלק שני על המאמרים‬
‫ומה שצריך לקרוא )‪.(50%‬‬

‫‪36‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫יסודות פיזיולוגיים של ההתנהגות‪ :‬והגישה הביולוגית של ההפרעות הנפשיות‪.‬‬

‫ההתנהגות של האדם נקבעת גם ע"י גורמים ביולוגיים‪ .‬האדם הוא יחידה פסיכופיזיולוגית‪,‬‬
‫כלומר‪ :‬גורמים ביולוגיים משפיעים על ההתנהגות וגורמים פסיכולוגים משפיעים על התפקוד‬
‫הביולוגי של האדם‪.‬‬
‫פעם חשבו שיש הפרדה בין גוף ונפש‪ ,‬אך אין דבר כזה‪ .‬יש השפעה הדדית של שני הגורמים האלו‪.‬‬
‫אין ספק שגורמים ביולוגיים משפיעים על ההתנהגות‪ .‬ליקויים במוח למשל יכולים לגרום לכך‬
‫שאדם לא יוכל לדבר‪ ,‬הרס יכולת החשיבה‪ ,‬הזיכרון‪ ,‬מחלת אלצהיימר גורמת שהאדם לא יוכל‬
‫לתפקד מבחינה שכלית‪ .‬אין ספק שגורמים ביולוגיים נפשיים משפיעים על מחלות נפשיות‪ .‬אם יש‬
‫תאומים זהים שאחד חולה סכיזופרניה ‪ 50%‬סיכוי שגם השני יפתח‪ .‬תאומי אחווה שנולדו יחדיו‬
‫אך לא זהים‪ :‬אם אחד התאומים חולה סכיזופרניה הסיכוי שגם השני יפתח הוא ‪ 25%‬או פחות‪,‬‬
‫ככל שהדמיון התורשתי עולה הסיכוי למחלה יעלה‪ .‬פעם חשבו שיש דמיון של ‪ 90-100‬אחוז‪ ,‬אך‬
‫אח"כ התברר שזה לא נכון‪.‬‬
‫התורשה גם קובעת לגבי אנורקסיה‪ ,‬בולימיה‪ ,‬דיכאון וזה הביא הרבה פסיכולוגים לטעון שמחלות‬
‫הנפש הן ביסודם מחלות ביולוגיות גופניות‪ ,‬אך זה לא נכון לדעת רופא‪ .‬רופא לוקח בחשבון את‬
‫הגורמים הפסיכולוגיים בהסברת המחלות הנפשיות אך לא הגורמים שגורמים לסימפטומים אלא‬
‫האדם עצמו בוחר בהפרעה בכל זאת‪.‬‬
‫אצל תאומים זהים הדמיון באנטלגנציה דומה מאוד‪ ,‬גם אם לא יגדלו יחד ובאותו אזור‪.‬‬

‫גם גורמים פסיכולוגיים משפיעים על התנהגות האדם‪ ,‬על תפקוד ביולוגי‪ .‬מחלות לב למשל הן‬
‫יותר שכיחות בקרב אנשים שנקראים אישיות סוג ‪ - A‬אנשים תחרותיים מאוד‪ ,‬רגזניים‪ ,‬שאין‬
‫להם זמן לנוח‪ ,‬קריריסטיים‪ ,‬כל הזמן מכוונים לעבודה והשגיות‪ .‬יש להם יותר סיכוי לפתח‬
‫מחלות לב‪ .‬אנשים שנמצאים בסטרס‪ -‬בלחץ‪ -‬הלחץ דם שלהם עולה‪.‬‬
‫לגבי רוגז‪ ,‬רוב המחקרים מראים שזה מגדיל את הסיכוי למחלות לב‪ .‬לגבי יתר לחץ דם המחקרים‬
‫חלוקים בדעותיהם‪ -‬יש יותר מחקרים שמראים שביטוי של כעס מגדיל את הסיכוי לפתח יתר לחץ‬
‫דם ויש כמה שלא מצאו קשר בין יתר לחץ דם והדחקה או ביטוי של רוגז‪.‬‬
‫סטרס‪ ,‬לחץ‪ ,‬אנשים למשל שמהגרים לארץ חדשה‪ -‬זה גם מגביר את לחץ הדם‪ .‬פיטורים‬
‫מהעבודה‪ .‬גם אצל בע"ח‪ -‬אם שמים חתול הרבה זמן מול כלב נובח לחץ הדם שלו יעלה‪.‬‬
‫רוב המחקרים מראים שאם אתה כועס ומביע את הכעס בכל מיני צורות זה מגביר את האדם‬
‫להיות יותר תוקפן‪ ,‬זה לא מפחית את המתח שלו‪.‬‬

‫‪15.6.06‬‬
‫פסיכולוגיה‪-‬ביולוגיה‪..‬‬
‫אברי תחושה‬
‫אברי התגובה‬
‫מערכת העצבים‪ -‬מתווכים בין אברי התחושה ואברי התגובה‪.‬‬
‫אברי התחושה קולטים גירויים מהעולם החציון והפסיכולוגיה מתעניינת באיברים האלה כי‬
‫התחושות שלנו הן חוויה פסיכולוגית‪ -‬אין אנו שומעים‪ ,‬תופסים צבעים‪ ,‬חוש הריח‪ .‬הביולוגיה‬
‫מתעניינת בתהליכים הכימיים ולא בצד הפסיכולוגי‪.‬‬
‫אברי התגובה גם חשובים לפסיכולוגיה כיוון שהתגובות שלנו משפיעות על ההרגשות‪ ,‬למשל מתח‬
‫בשרירים יגרום לנו להרגיש לא טוב וההיפך‪ -‬מצב חרדה ואיום גורמים לשרירים שלנו להיות‬
‫מתוחים‪ .‬הבהביוריסטים מתעניינים בשרירים‪ -‬הם שתמשו בשיטות להרפות שרירים והמחקרים‬
‫מראים שהשיטות האלה יעילות לטיפול במתח וחרדה‪ .‬אדם שרגוע בשרירים שלו ירגיש פחות‬
‫חרדות‪ .‬לפי התיאוריה הפסיכוביזארית השיטות האלה של הרפיית שרירים לא יעזרו כי האדם‬
‫כבר פיתח לעצמו שיטות לצמצום הלחץ‪.‬‬

‫אברים בגוף שמפרישים את החומרים שהם מיצרים לחוץ או לתוך חלל הגוף‪ ,‬למשל בלוטות הזעה‬
‫ובלוטות הקיבה שמפרישים את המיצים לחלל הגוף‪ ,‬הפסיכולוגיה מתעניינת בבלוטות האלה‪,‬‬
‫בלוטות ההזעה זה מדד לחרדה‪ .‬במכונות האמת בודקים את המוליכות החשמלית של העור‪-‬‬
‫‪ G.C.R‬כשאדם נמצא במצב של מתח יש עליה בדופק הלב ולחץ הדם ויש הפעלה של בלוטות‬
‫הזעה והמוליכות החשמלית של האוד משתנה‪ .‬יש אנשים שיכולים לשלוט על זה‪ ,‬למשל פסיכופת‬

‫‪37‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫לא נכנס למתח ממצבי לחץ נמוכים )שאלות מאיימות( ויש כאלה שיכולים לאמן את עצמם לא‬
‫להתרגש‪.‬‬
‫כשאדם נמצא במתח ואין לו אוכל בקיבה‪ -‬יש אנשים שמפתחים אולקוס‪ ,‬מיצי הקיבה אוכלים‬
‫את הקיבה‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה מתעניינת בעיקר בבלוטות האינדוקריניות שמפרישות את החומרים שהן מייצרות‬
‫ישר לדם ההורמונים‪ .‬להורמונים יש השפעה רבה מאוד על הגוף‪ ,‬בלוטות ההפרשה הפנימיות‬
‫האלה לא קשורות למערכת העצבים‪ ,‬יותרת המוח מפקחת על הבלוטות באמצעות ההיפופיזה‬
‫כלומר למערכת העצבים יש השפעה עקיפה על הבלוטות הפנימיות‪.‬‬
‫סוגי הבלוטות‪:‬‬
‫בלוטת האדרנל‪ -‬מפרישה חומר שנקרא אדרנלין שמופרש במצבי מתח‪ ,‬לחץ‪ ,‬כעס והוא גורם‬
‫להגברת המשאבים האנרגטיים של האורגניזם להתמודד עם מצב הלחץ‪ .‬מעלה את לחץ הדם‪,‬‬
‫מגביר את דופק הלב‪ ,‬את קצה הנשימה‪ ,‬את הפרשת הסוכרים מהכבד אל הדם ומצמצם את‬
‫זרימת הדם לקיבה וכו'‪.‬‬
‫האדרנלין עוזר להתמודד עם מצב בלחץ אבל אם הוא נמשך הרבה זמן ההשפעה שלו היא שלילית‬
‫כי תהיה הפרשת אדרנלין לאורך זמן שתגרום למחלות לב‪ ,‬אולקוס וכו'‪ ...‬כאשר הגוף נמצא‬
‫בעוררות יתר זה לא תקין‪ ,‬האדם צריך להיות רגוע באופן רגיל ורק כשהוא נמצא במצבים של לחץ‬
‫בלוטת האדרנלין צריכה לפעול‪.‬‬
‫בלוטת הלבלב‪) -‬או הפוקרס‪/‬אינסולין( נמצאת מתחת לקיבה‪ ,‬גדולה יחסית והיא מפרישה‬
‫אינסולין שמווסת את כמויות הסוכר בדם‪ ,‬עודף אינסולין מוריד את כמויות הסוכר בדם‪ .‬אם אין‬
‫מספיק אינסולין האדם סובל מסכרת= יש רמה גבוהה של סוכרים בדם שמופרשים החוצה מהגוף‬
‫ואין חומר שמאפשר את הספיגה שלהם‪ ,‬הרמה הגבוהה של הסוכרים תגרום נזק רציני לגוף‪.‬‬
‫עד שנות ה‪ 50 -‬השתמשו בשוק אינסולין לסכיזופרנים וזה גרם לכך שהם איבדו את הכרתם‪ ,‬הם‬
‫חשבו שהשיטה הזאת תגרום להחלמה של הסכיזופרנים‪.‬‬
‫בלוטת התירואיד‪) -‬התריס‪ ,‬המגן( נמצאת ליד סחוס כלי הנשימה והיא מפרישה הורמון שנקרא‬
‫תרוקסין‪ .‬ההורמון הזה חשוב לחלוף החומרים בגוף‪ ,‬בעיקר לבניין חדש של תאים‪ ,‬התפתחות‬
‫הגוף‪ .‬אם הבלוטה הזו לא מפרישה מספיק הורמונים בחודשים הראשונים לאחר הלידה זה יכול‬
‫לגרום לנזק ואף לפיגור שכלי‪ ,‬אין לו מספיק תרוקסין‪ ,‬מבלה הרבה שעות בשינה ומערכת העצבים‬
‫לא מתפתחת כי אין בניין חדש של תאים‪ .‬אם מגלים את הבעיה בזמן ומזריקים את ההורמון הזה‬
‫לא יגרם לילד כל נזק‪ ,‬אפשר לעצור את נזק‪ .‬חוסר בהורמון יגרום להתפתחות של פיגור שכלי אצל‬
‫הילד‪ -‬קרטניזם‪.‬‬
‫תירוקסין זה סוג של יוד‪ .‬אצל אדם מבוגר שיש לו חוסר בהורמון הזה בגלל מחלה אז יש לו עלייה‬
‫במשקל‪ ,‬הצטברות של נוזלים מתחת לעור‪ ,‬הוא ירגיש עייפות‪ ,‬ואי שקט‪ ,‬אפשר לטפל בזה ע"י‬
‫הזרקת תירוקסין‪ .‬עודף של הפרשת התירוקסין יגרום לירידה במשקל ולעצבנות יתר‪ ,‬אי שקט‪,‬‬
‫נשירת שערות‪ -‬אפשר לטפל‪.‬‬
‫הבלוטה מושפעת ממצבי הלחץ‪ -‬אחד הגורמים שמביאים לעודף תירוקסין זה מצבי לחץ וחרדה‪.‬‬
‫בלוטת יותרת המגן‪ -‬הפרה תירואיד‪ .‬מפרישה הורמון שמווסת את כמויות הסידן בדם‪ .‬עודף סידן‬
‫בדם זה לא טוב‪ .‬ההורמון הזה עוזר לספיגת הסידן בגוף‪ ,‬עודף סידן בדם גורם לנזק גופני‪ ,‬שיניים‬
‫חלשות ושרירים שבירים‪.‬‬
‫בלוטת המין‪ -‬אצל הזכר אשכים ואצל הנקבה שחלות‪ ,‬מפרישים הורמונים מיניים‪ .‬הורמון‬
‫האנדרוגן ואסטרוגן‪ .‬האנדרוגן אצל הגבר והאסטרוגן אצל האישה‪ .‬ההורמונים האלה קובעים את‬
‫סימני המין המשניים כמו כרבולת אצל תרנגול‪.‬‬
‫אצל בעלי החיים התשוקה המינית נקבעת בעיקר ע"י רמה גבוהה של ההורמון בגוף‪ -‬תקופת‬
‫הייחום‪ .‬אצל בני אדם התשוקה המינית נקבעת ע"י גורמים פסיכולוגים יותר‪ .‬לא מוצאים קשר‬
‫בין עוצמת התשוקה המינית לשיעור גבוה של הורמונים בדם‪.‬‬
‫גם הסטיות המיניות לא קשורות להורמונים האלה‪.‬‬
‫* לפי התיאוריה הפסיכוביזארית ההומואים הם סוטים‪ -‬סטיה התנהגותית אבל לא מוגדרים‬
‫כחולים נפשית‪.‬‬

‫‪38‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫בלוטת התימוס‪ -‬מפרישה הורמונים שמעקבים את הפרשות הורמוני המין מעקבים את‬
‫ההתפתחות המינית‪ -‬ובעקבות כך את המוכנות המינית בגיל ‪ 12‬אצל בנות ו‪ 13 -‬אצל בנים‪.‬‬
‫הבלוטה הזאת מתנוונת ואז יש זירוז של אותם תהליכים ביולוגיים שמביאים לבשלות מינית‪ ,‬אם‬
‫היא מתנוונת בגיל יותר מוקדם אפשר לראות סימנים של התפתחות מינית מוקדמת‪.‬‬

‫מערכת העצבים‪:‬‬
‫נוהגים לחלקה לכמה מצבים‪.‬‬
‫אחת החלוקות זו מערכת עצבים פריפריאלית )מ‪ -‬פריפריה(‪ ,‬היקפית‪ /‬מרכזית כוללת את‬ ‫‪-‬‬
‫כל העצבים שנמצאים מחוץ למוחות‪ ,‬המוח הגדול‪ -‬הראש וחוט השידרה‪ ,‬כלומר מוח‬
‫השידרה‪ .‬כל מה שנמצא מחוץ לשני אלה נקרא מערכת עצבים היקפית‪.‬‬
‫חלוקה שניה זה מערכת עצבים סומטית‪ ,‬גופנית‪ ,‬פעולות רצויות‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫מע' עצבים אוטונומית‪ ,‬כוללת את המע' הסימפטטית והפרהסימפטטית‪ .‬עצמאיות‪ ,‬אין לנו‬
‫שליטה עליה‪.‬‬
‫מע' סימפטטית‪ -‬אין לנו שליטה‪ ,‬כמו אדרנלין המע' הכי מגבירה את דופק הלב‪ ,‬נכנסת‬
‫לפעולה כאשר האדם נמצא במצב של מתח‪ .‬אם המע' פועלת יתר על המידה יגרם נזק לגוף‪.‬‬
‫מע' זו פועלת בבת אחת‪ .‬יש לה גושי עצבים‪ ,‬שנמצאים לאורך חוט השידרה והגושים האלה‬
‫מגיעים לאברים שהמע' הסימפטטית משפיעה עליהם‪ .‬גושים אלה נקראים גנגליונים‪.‬‬
‫כאשר האורגניזם נמצא במתח כל הגושים פועלים בבית אחת‪.‬‬
‫מע' פרה‪-‬סימפטטית‪ -‬תלפקוד הפוך‪ .‬מרגיעה את האורגניזם‪ ,‬פועלת בעת ובעונה אחת‪ .‬לא‬
‫כל הגלגליונים פועלים בבת אחת‪ ,‬יותר סלקטיבית‪ .‬אדם נולד עם כל העצבים‪ .‬אין גדילה‬
‫של תאי עצב‪ .‬הקשרים בין התאים מסתעפים‪ .‬אם תא עצב מת הוא לא מתחדש‪ ,‬לתא עצב‬
‫יש שלושה חלקים‪ .‬אבר חוש‪ -‬קולט את הגירוי‪ .‬אקסון‪ -‬החלק הארוך של תא העצב‪ .‬מרכז‬
‫התא ושלוחות קטנות נקראות דנטדריטים שהם קשורות לתא עצב אחר‪ .‬בין עצב אחד לשני‬
‫יש רווח שנקרא סנפסה‪ -‬בין אקסון לדנטדרוט‪ .‬כל תא עצב קשור בצורה ישירה‪/‬עקיפה‬
‫לתא עצב אחר‪ .‬יש פעילות חשמלית שמעבירה את הגירוי‪ .‬אין הבדל בין אקסון אחד לשני‪.‬‬
‫הגירוי שעובר באקסון זה פעילות חשמלית‪ .‬אין הבדל בין אקסון של שמיעה‪ ,‬לאקסון של‬
‫ראיה‪ .‬החוויה החושית תלויה באזור שאליה מגיע הגירוי העצבי‪ .‬אם היא מגיעה לאונה‬
‫האחורית אנחנו רואים אור‪ ,‬אם הוא מגיע לאונה הרכתית אז יש לנו חווית שמיעה‪ .‬האזור‬
‫שאליו מגיע הגירוי‪ -‬שם ההבדל בהוויה החושית‪.‬‬

‫‪ -22.6.06‬שיעור אחרון‬

‫נוהגים לחלק את המוח ל‪ 3 -‬חלקים‪:‬‬

‫‪ .1‬מוח תחתון‬
‫‪ .2‬מוח תיכון‬
‫‪ .3‬מוח עליון‬

‫מוח תחתון‪ :‬אזור שכלול בו כמה חלקים חשובים‪ .‬הוא המשך של חוט השדרה‪ .‬הוא כולל בתוכו‬
‫את המדולה‪ -‬אזור גזע המוח‪ .‬המדולה נקראת מרכז החיים‪ .‬שם יש מרכזים שמפקחים על דופן‬
‫הלב‪ ,‬קצב הנשימה‪ ,‬לחץ הדם וכו' ואם המרכז נהרס בע"ח לא יכול להמשיך לחיות‪.‬‬
‫סרבלו‪ -‬מוח קטן‪ ,‬אזור דמוי ביצה )אליפסה(‪ ,‬הוא מפקח על כמה פונקציות חשובות‪ .‬אחת‬
‫הפונקציות חוש שיווי המשקל‪ .‬איבר החוש עצמו נמצא באוזן הפנימית ויש שם נוזל והנוזל הזה‬
‫משנה את המצב שלו כאשר אנו משנים את התנוחה שלנו והוא מעביר גירויים לסרבלו ואז אנו‬
‫יודעים באיזה מצב אנו נמצאים‪.‬‬
‫הסרבלו אחראי גם על טונוס של השרירים‪ -‬השרירים שלנו מתוחים‪ .‬אם הסרבלו נפגע אז כל הגוף‬
‫רפוי‪.‬‬
‫הסרבלו גם מפקח על קורדינציה בין הפעולות שלנו‪ .‬התאמה בין תנועות הרגליים והידיים‪ .‬אצל‬
‫העופות האזור הזה מאוד חשוב‪ ,‬אם הוא נפגע‪ ,‬הם לא יכולים לעוף‪.‬‬
‫מוח התיכון‪ :‬אזור קטן יחסית שדרכו עוברים סיבי עצבים מאברי החוש שלנו למוח ויורדים סיבי‬
‫עצבים מהמוח לאזורים שונים של הגוף‪ .‬במוח התיכון יש מרכזים ששולטים על רפלקסים של‬
‫העין‪ ,‬תנועות אפיים‪ ,‬רפלקסים של האישון‪.‬‬

‫‪39‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מוח עליון‪ -‬חלק חשוב ביותר של המוח‪ ,‬הוא חשוב מבחינה פסיכולוגית‪ -‬המחשבות‪ ,‬הרגשות שלנו‬
‫בתפישת העולם‪.‬‬
‫הוא כולל כמה חלקים‪:‬‬
‫"היפותלמוס"‪ :‬אזור יחסית קטן שיש בו פונקציות חשובות‪ .‬יש בו מרכזים שאחראים על‬
‫האכילה‪ -‬מרכז הרעב ומרכז השובע‪:‬‬
‫בע"ח רגילים ורעבים מוכנים לסבול שוק כדי להגיע למזון‪ .‬אחרים לא עושים את המאמץ הזה‪-‬‬
‫אם מרכז השובע פגוע אצלם לא יעשו מאמץ מיוחד כדי להגיע למזון בהשוואה לבע"ח רגילים‪.‬‬
‫אבל אם שמים מול ‪ 2‬הקב' אוכל והם לא צריכים לעשות מאמץ להגיע למזון‪ ,‬אלו שהמרכז שובע‬
‫אצלם נפגע אוכלים יותר כמויות של מזון‪ .‬כנראה שזה אחד הסיבות להבדלי אכילה בין אנשים‬
‫רגילים לעומת אנשים שהם שמנים‪ -‬ליקויים באזור הזה‪ .‬עשו ניסוי שלקחו סטודנטים רגילים‬
‫וסטודנטים שמנים וחילקו אותם ל‪ 2 -‬קב'‪ ,‬נתנו להם למלא שאלונים ושמו להם שקדים ואגוזים‪.‬‬
‫בקב' אחת השקדים והאגוזים היו מקולפים ובשניה לא ואמרו להם שהם יכולים לאכול כמה‬
‫שירצו‪ .‬כאשר האגוזים לא היו מקולפים השמנים אכלו פחות‪ ,‬כשהם היו מקולפים השמנים אכלו‬
‫יותר כשלא היה צריך לעשות מאמץ השמנים אכלו יותר‪ ,‬אם היה צריך להתאמץ הם וויתרו על‬
‫האוכל או אכלו פחות‪ .‬כשיש מזון מוכן בבית השמנים יאכלו יותר‪ ,‬אבל אם צריך לבשל אותו או‬
‫ללכת לקנות למשל הם יאכלו יותר‪ .‬יש הבדלים ביולוגיים בין בני אדם שמנים ורזים‪ ,‬שאחת‬
‫הסיבות שהם אוכלים יותר בגלל שהמנגנון שאומר להם להפסיק לאכול לקוי‪ ,‬לא מספיק יעיל‪,‬‬
‫צריך כמויות ממש גדולות של מזון כדי שיפעל‪.‬‬
‫זה לא אחראי לגבי בולמיה ואנורקסיה‪ .‬ההבדלים הביולוגים האלו לא יכולים להסביר את‬
‫התופעה של בולמיה ואנורקסיה‪ ,‬כי מעל ‪ 90%‬מחולים בזה הן נשים ואין דרך להוכיח שיש להן‬
‫ליקוי במוח‪ .‬בשנים האחרונות יש עליה במחלות אלו ולא הגיוני שבשנים האחרונות חל ליקוי‬
‫במוח בארצות מסוימות ובארצות אחרות ובשנים אחרות פחות‪.‬‬
‫אבל בהחלט יכול להיות שכשאשר אדם נמצא בדיכאון בחייו בגלל בעיות בחייו ומסיבות שונות‬
‫של זמינות הוא בוחר הפרעות אכילה‪ ,‬אלה שיש להם יותר נטייה ביולוגית לאכול יותר‪ -‬שמרכז‬
‫השובע שלהם לקוי‪ -‬בזמן לחץ יפתחו בולמיה‪ .‬אלו שמרכז הרעב שלהם פגום יפתחו אנורקסיה‪.‬‬
‫לפי התיאוריה של רופא‪ ,‬הפרעות אכילה הן בחירה של האדם אבל הנטייה הביולוגית יכולה‬
‫להשפיע אולי‪.‬‬
‫בהיפותלמוס יש מרכז קשב‪ .‬אם מגלים את מרכז הקשב בע"ח נעשה ערני ואם הורסים את מרכז‬
‫הקשב בעה"ח נעשה רדום‪ ,‬עייף‪ ,‬וקשה מאוד להרדים אותו‪.‬‬
‫יש גם מרכז שאחראי על תחושת הצימאון ורוויה‪ -‬אם שמים במרכז זה טיפת מים מלוחים בע"ח‬
‫נעשה צמא ומתחיל לשתות‪ ,‬אם שמים טיפת מים מזוקקים הוא מפסיק לשתות ומרגיש רווי‬
‫כשחלה עליה ברמת המליחות בדם יש לנו תחושת צימאון‪ ,‬כששותים הרבה מים רמת המליחות‬
‫יורדת‪ .‬המרכז הזה מגורה ע"י רמת המליחות בדם‪.‬‬
‫ישנו גם מרכז של תוקפנות‪ .‬אם הורסים את המרכז הזה בע"ח נעשה רגוע‪ ,‬אם מתעסקים איתו‬
‫הוא נעשה אלים‪ .‬אצל בני אדם אלימות היא יותר תוצאה של למידה‪ -‬גורמים חינוכיים‪ .‬יש נטיות‬
‫של בני אדם להיות אלימים‪ ,‬אבל התנהגות חברתית של האדם וריסון האלימות או תוקפנות יותר‬
‫מושפעת מהסביבה‪.‬‬
‫המערכת הלימפית )המערכת הגבולית(‪:‬‬
‫קרובה להיפותלמוס ושולטת במידה רבה על האמוציות )הרגשות(‪ .‬של בע"ח ובני אדם‪.‬‬
‫יש בתוכה אזור שנקרא מרכז ה"תענוג"‪ .‬אם שמים אלקטרודה במרכז התענוג ונותנים לעכבר‬
‫ללחוץ על מנוף כדי לקבל גירוי באזור הזה אותם עכברים לוחצים ללא הרף ומתמכרים להרגשה‬
‫הזו‪ ...‬נעשו גם מחקרים על בני אדם‪ ,‬במיוחד על אפילפטים שעברו ניתוח מוח בכדי להפסיק את‬
‫ההתקפות של אובדן ההכרה שלהם ובזמן הניתוח הם ערים )הרדמה מקומית( וכדי לא לפגוע‬
‫באזורים חשובים אדם צריך להגיד מה הוא מרגיש‪ ,‬אז עשו ניסוי וגירו באזור התענוג ושאלו‬
‫אותם על התחושות שלהם‪ ,‬הם ענו שמעדיפים את הגירוי הזה מאשר אוכל שהכי ערב לחיקם‪.‬‬
‫מדווחים על תענוג עילאי במקום הזה‪ .‬כנראה שהתענוגות שלנו במידה רבה קשורות למרכז‬
‫התענוג במוח‪ ,‬במערכת הלימפית‪.‬‬
‫יש גם מרכז כאב‪ .‬בע"ח ששתלו לו אלקטרודות במקום הזה כשמקבל בו גירוי חשמלי ויכול‬
‫להפסיק את הגירוי ע"י מנוף‪ ,‬ברגע שהוא מרגיש שמקבל גירוי במקום הזה לוחץ מיד על המנוף‬
‫להפסיקו‪.‬‬
‫תחושות הכאב שלנו הם לא רק פונ' ביולוגיות‪ -‬בני אדם שונים בתחושותיהם גם בגלל חינוך‪,‬‬
‫מבנה האישיות של האדם‪ .‬יש אנשים שמחושלים יותר נגד כאבים וצרות וגברים פחות מדווחים‬
‫על כאב‪ -‬גם בגלל שלא נעים להם להודות על תחושות וגם מחנכים אותם להיות יותר חזקים‬
‫לעמוד בפני כאב‪ .‬תחושות הכאב גם קשורות לכמה הקשב של האדם מוסח מהמצב‪ -‬כמה הוא‬

‫‪40‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫עסוק בדברים אחרים‪ .‬יש הרבה מחקרים שמראים שאם מסיחים את דעתו של האדם בשעת כאב‬
‫)טיפול שיניים‪ /‬זמן לידה( זה מצמצם בתחושה ניכרת את תחושת הכאב וזה יכול להסביר מדוע‬
‫לפעמים בזמן מלחמה או כשאדם נמצא בטראומה קיצונית הוא לא מרגיש כאב‪.‬‬
‫אזור נוסף במערכת הלימפית‪ :‬מקום שנקרא אמיגדלה‪ :‬אזור ששולט על תחושות של כעס‬
‫ואלימות‪ .‬אם מגרים את האזור הזה בעה"ח נעשה אלים‪ .‬יש אזור שנקרא סמפטום שאם מגרים‬
‫אותו הוא נעשה רגוע ‪ 2 -‬האזורים קרובים מאוד אחד לשני והפוכים אחד לשני‪ .‬האלימות והכעס‬
‫אצל אדם שוב נראים כיותר מלמידה ופחות ביולוגיות‪.‬‬
‫אזור נוסף בתוך המערכת הלימפית נקרא היפוקמפוס‪ :‬אזור שקשור לזיכרון לטווח קצר‪ .‬אם‬
‫האזור הזה נפגע יש פגיעה בזיכרון לטווח קצר‪.‬‬
‫אזור אחר במוח הוא קורטס= קליפת המוח‪ :‬זה חלק של המוח העליון‪ ,‬נמצא מתחת לגולגולת‪ .‬יש‬
‫גושים גדולים של תאי עצב שמקופלים אחד בתוך השני אפורים‪ ,‬הקיפול הזה נועד להגדיל את‬
‫שטח הפנים של קליפת המוח‪ -‬האזור החשוב ביותר מבחינת השפה‪ ,‬החשיבה‪ ,‬התחושות שלנו‬
‫והוא בנוי מ‪ 2 -‬חלקים‪ 2 ,‬המיספרות )קליפת המוח(‪ 2 -‬חצאי כדור‪ :‬המיספרה ימנית והמיספרה‬
‫שמאלית‪ .‬בהמיספרה השמאלית יש איזור שקשור למרכז הדיבור‪ -‬אזור ברוקה‪ ,‬אם אזור זה נפגע‬
‫הבן אדם לא יכול לדבר‪ .‬לפעמים יש מקרים שיכולת השפה‪ ,‬הדיבור חוזרת והיא עוברת כנראה‬
‫להמיספרה הימנית‪ .‬בחלק הקדמי של ההמיספרה השמאלית והימנית‪ -‬החלק הקדמי של קליפת‬
‫המוח‪ ,‬הנקרא "האונה המצחית"‪ ,‬זהו מרכז השולט על הפעולות המוטוריות שלנו‪ .‬צד ימין‪-‬‬
‫האונה המצחית בהמיספרה הימנית שולטת על צד שמאל של הגוף והצד השמאלי )האונה‬
‫המצחית בהמיספרה השמאלית( שולטת על צד ימין של הגוף‪.‬‬
‫ככל שאנו יכולים לעשות עושר גדול יותר של תנועות באיבר מסוים‪ ,‬האזור במוח שמפקח עליו‬
‫הוא יותר גדול‪ .‬האזור ששולט על כף היד הוא הכי גדול‪ ,‬לעומת האזור ששולט על הגב שמאוד‬
‫קטן‪ .‬וכאשר אזור מסוים באונה המצחית נפגע‪ ,‬נהרס‪ ,‬האדם נעשה משותק באותו מקום לכל ימי‬
‫חייו‪ ,‬אי אפשר לשקם את זה‪.‬‬
‫בעבר היו הורסים את האונה המצחית כי חשבו שזה אזור שגורם לסכיזופרניה‪ ,‬אך הפסיקו זאת‬
‫כי זה לא עזר‪.‬‬
‫אזור אחורי של ההמיספרה נקרא "אונה עורפית"‪ ,‬אחורית‪ .‬היא שולטת על חוש הראיה‪ .‬אם‬
‫האזור הזה נפגע בע"ח או אדם נעשה עיוור‪ .‬גירויים באזור הזה גורמים לתחושות של אור‪.‬‬
‫ההמיספרה השמאלית קשורה ליכולת הפשטה והימנית יותר לאומנות‪.‬‬
‫יש אונה רכתית‪ :‬משני צדי האוזניים‪ ,‬שולטת על חוש השמיעה‪ .‬אם היא נפגעת האדם נעשה חרש‬
‫ואין מה לעשות‪.‬‬
‫ישנה גם אונה קודקודית‪ :‬שולטת על חוש הריח‪ ,‬חוש הטעם וחוש הכאב‪.‬‬
‫‪ 2‬המיספרות קשורות אחת לשניה ע"י גוש של תאי עצב שנקרא "קורה"‪ .‬אם הקורה הזו נפגעת‬
‫אין ירידה ביכולת הכללית של האדם‪ ,‬אין ירידה בפעולות החשיבה או המוטוריות‪ ,‬אבל יש הבדל‬
‫בין אלה שנקראים "חצויי מוח" )שנפגעה אצלם הקורה(‪ ,‬אם נותנים להם להחזיק מפתחות ביד‬
‫שמאל ומכסים את העיניים שלהם ושואלים מה מחזיקים ביד הם לא ידעו לענות כי מרכז הדיבור‬
‫נמצא בהמיספרה השמאלית וכשהמפתחות נמצאות ביד שמאל והוא לא יודע מה מחזיק ביד כי‬
‫לא ראה את זה המידע הזה מגיע להמיספרה הימינית שלא תדע לקרוא את זה )מרכז הדיבור‬
‫בשמאלית‪ -‬צריך לעבור לשמאלית מהימנית( כי הקורה מנותקת‪ .‬אך אם יפתח את העיניים – כל‬
‫עין קשורה ל‪ 2 -‬ההמיספרות‪ ,‬לכן אם יפתח את העיניים יוכל לדעת מה מחזיק ביד‪ .‬האינפורמציה‬
‫שנמצאת בהמיספרה הימנית לא תוכל לעבור לשמאלית אם הקורה מנותקת‪ -‬הוא יבין מה הוא‬
‫יחזיק אבל לא יוכל להגיד מה זה כי השמאלית אחראית על הדיבור‪.‬‬
‫הקורה נקראת גם "קומפוס קלוסיום" )באנגלית(‪ .‬קליפת המוח זה האזור שנמצאים בו תהליכי‬
‫החשיבה‪ ,‬האינטליגנציה של האדם‪ ,‬הידיעות שלו‪ .‬אין אזור שהוא מושב האינטלגנציה‪ ,‬היא‬
‫תוצאה של תהליכים ביולוגיים בכל קליפת המוח‪ ,‬כולה קשורה לתהליכים של חשיבה‬
‫ואינטליגנציה‪.‬‬
‫לא מצאו גם קשר בין משקל המוח או גודלו לאינטלגנציה‪ .‬פרט למקרים קיצוניים‪ ,‬יש מקרים‬
‫שהמוח מפסיק להתפתח בתקופת העוברות ונשאר קטן‪ -‬נקרא "מיקרוספנוס" או לעומת זאת‬
‫מקרה הפוך שנקרא "הידרוספנוס"‪ .‬אלו מקרים קיצוניים של פיגור שכלי‪.‬‬
‫אזור נוסף נקרא "המערכת הרשתית" ‪ :‬רשת של עצבים שפזורה לאורך גזע המוח )החלק התחתון‬
‫של המוח( והיא קשורה גם לקליפת המוח‪ .‬מערכת זו שולטת על הקשב של בע"ח‪ ,‬ערנות שלהם‪.‬‬
‫כשיש גירוי מונוטוני שחוזר על עצמו בהתחלה המערכת הרשתית שולחת אותות לקליפת המוח‬

‫‪41‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬

 ‫החוג המשולב למדעי החברה – מסלול פרט‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ /‬פרופ' יעקב רופא‬
‫סיכום הרצאות ‪2006‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫וקליפת המוח אם הגירוי הוא מונוטוני שולח הוראות שמדכא את הפעילות של המערכת הרשתית‪,‬‬
‫שיפסיק לשלוח גירויים‪ .‬אם יש גירוי חדש שמעורר את תשומת ליבו של האורגניזם הגירוי החדש‬
‫הזה יכול לעורר את קליפת המוח מחדש‪ .‬אם המערכת הזו דוכאה אבל יש גירוי חדש זה מפעיל‬
‫מחדש את קליפת המוח‪ .‬גירוי חדש יפסיק את הדיכוי של המערכת הרשתית‪ .‬קליפת המוח תדכא‬
‫את המערכת הרשתית רק אם הגירוי הוא מונוטוני‪ ,‬משעמם‪ ,‬לא מעניין‪...‬‬
‫ככל הנראה אצל הסכיזופרנים האזור הפגוע זה המערכת הרשתית‪ ,‬כיוון שהם לא יכולים‬
‫להתרכז‪ ,‬הקשב שלהם פגום )כבר מגיל קטן מאוד(‪.‬‬

‫‪42‬‬ ‫חומר נוסף‪©www.logistics.up.co.il :‬‬ ‫כתיבה‪:‬שירי‪ ,‬עריכה‪ :‬הילה סובול‬