‫בס"ד‬

‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫למחקר הפסיכולוגי יש השלכות מידיות ומכריעות על היבטים חשובים בחיי היום‪-‬יום שלנו‪.‬‬

‫בריאותנו הגופנית והנפשית‬ ‫•‬

‫יכולתנו ליצור יחסי קרבה ולשמור עליהם לאורך זמן‬ ‫•‬
‫יכולת הלמידה שלנו והתפתחותנו האישית‬ ‫•‬
‫מה זו פסיכולוגיה? הפסיכולוגיה מוגדרת כמדע החוקר את ההתנהגות של היחידים ואת התהליכים‬
‫המנטליים העוברים עליהם‪ .‬ארבעת המרכיבים בהגדרה זו‪:‬‬
‫מדע‪ -‬יש מורכבות כי האדם הוא מורכב והתהליכים מורכבים אבל הפסיכולוגיה מה שמבסס‬ ‫‪.1‬‬
‫אותה ה הפסיכולוגיה כמדע‪ .‬לנסות לנבא (האם יש קשר בין אופי מסוים ליכולת להצליח‬
‫תפקיד?)‪.‬‬
‫התנהגות‪ -‬האופן שבו מסתגל האורגניזם לסביבתו‪ ,‬בהקשר חברתי ובהקשר תרבותי וכך להעריך‬ ‫‪.2‬‬
‫את ההתנהגות של הפרט‪.‬‬
‫יחיד‪ -‬העניין של הניתוח הפסיכולוגי הוא היחיד‪ ,‬האינדיבידואל (כל אחד עובר תהליכים וחווה‬ ‫‪.3‬‬
‫אותם בצורה שונה וממניעים שונים)‪.‬‬
‫תהליכים מנטליים‪ -‬הפסיכולוגיה טוענת שעל מנת להבין פעולות אנושיות חובה להבין איך המוח‬ ‫‪.4‬‬
‫האנושי פועל‪ .‬לפי זה נבין איך האדם חווה את המציאות‪ .‬הדגש הוא על ההימצאות של היחיד‬
‫בתוך הקשר החברתי‪-‬תרבותי‪.‬‬
‫מטרות הפסיכולוגיה‬
‫לתאר את ההתנהגות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬תצפית מדויקת על ההתנהגות ברמה הכוללת של הניתוח ברמות מפורטות יותר‪ .‬כמה‬
‫רמות של ניתוח‪:‬‬
‫▪ רמה כוללת‪ :‬לבחון התנהגות של אדם בהקשר של תרבות כוללת‪.‬‬
‫▪ ברמה מפורטת יותר‪ -‬התמקדות ביחידות יותר קטנות ומצומצמות של‬
‫ההתנהגות (מהירות תגובה לרמזור אדום‪ /‬שגיאות שפה אצל ידלים)‪.‬‬
‫▪ רמה מפורטת יותר‪ -‬פיענוח שינויים ביוכימיים של המוח בלמידה‪.‬‬
‫להסביר את ההתנהגות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬במטרה לגלות כיצד מתרחשת התנהגות‪ -‬למה אדם צוחק ברגעים לא צפויים (לדוג'‬
‫מישהו נופל) או למה אדם רוצה להתאבד? ישנם כמה גורמים שמשפיעים על ההתנהגות‬
‫והפסיכולוגיה מנסה להסביר אותם‪:‬‬
‫▪ גורמים בתוך היחיד‪ -‬מבנה גנטי‪ /‬מוטיבציה‪ /‬אינטיליגנציה‪ /‬הערכה עצמית‪.‬‬
‫▪ גורמים שמקורם מחוץ לאורגניזם‪ -‬למה אנשים מתחילים לעשן (אוהבים‬
‫לקחת סיכונים‪ /‬לחץ חברתי)‬
‫לנבא את ההתנהגות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬במטרה לשער סיכוי להימצאות קשר מסוים בין משתנים (ניבוי התרחשות של התנהגות‬
‫מסוימת)‪.‬‬
‫▪ מה הסיכוי שבעקבות שיעור כימיה נחליט להפסיק את לימודי הסיעוד?‬
‫▪ אם שותפי לשיחה ביישן האם יהיה לו קשה לפתח שיחה עם אנשים זרים?‬
‫לפקח על ההתנהגות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬פיקוח ושליטה בהקשר פ סיכולוגי היא לגרום לפעילות להתקיים או לחדול‪ .‬היכולת‬
‫לשלוט בהתנהגות חשובה מאוד במקצוע הסיעוד (התנהגות אחרי ניתוח‪ /‬התנהגות‬
‫מקדמת בריאות)?‬
‫▪ אי ך אפשר לגרום לחולה סוכרת לגייס כוחות פסיכולוגיים על מנת לשמר אורח‬
‫חיים בריא לאורך זמן?‬
‫▪ איך הורים יכולים לשמר קשר בריא וממושך עם הילדים שלהם?‬
‫קשר עם דיסציפלינות אחרות‬
‫אמנם בפסיכולוגיה יש קשר עם היחיד אבל יש הרבה ממשקים של תחומים אחרים עם עולם הפסיכולוגיה‪.‬‬

‫סוציולוגיה‪ -‬מדע העוסק בתחום החברה ואיך הפרט בתוך החברה?‬ ‫•‬
‫ביולוגיה‪ -‬תהליכים שמתרחשים במוח‪.‬‬ ‫•‬
‫מדעי המחשב‪ -‬איך עובדת הבינה המלאכותית‪.‬‬ ‫•‬

‫‪1‬‬
 ‫בס"ד‬

‫תחומים נוספים (רפואה‪ ,‬חינוך‪ ,‬משפטים‪.)...‬‬ ‫•‬

‫הממשקים הללו שואפים לשפר את רווחת הכלל וכו'‪.‬‬
‫מגוון של תת חלוקות בפסיכולוגיה‪:‬‬

‫פסיכולוגיה קלינית‪ /‬יועצת‪ -‬חקר המקור של ההפרעות הפסיכולוגיות‪ /‬הסתגלות אישית והטיפול‬ ‫•‬
‫בהן‪.‬‬
‫פסיכולוגים שיקומיים‪ -‬אבחון אנשים עם לקויות‪ /‬ייעוץ לבן אדם חולה (פסיכו‪-‬נוירולוגיה)‪.‬‬ ‫•‬
‫פסיכולוגים ביולוגיים‪ /‬פסיכו‪-‬פרמקולוגיים‪ -‬שינויים ביוכימיים בהתנהגות‪.‬‬ ‫•‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ -‬חקר של תהליכים מנטאליים (זיכרון‪ ,‬תפיסה‪ ,‬קבלת החלטות)‪.‬‬ ‫•‬
‫פסיכולוגים אישיותיים‪ -‬מפתחים תיאוריות על מנת להבין שוני באישיות‪.‬‬ ‫•‬
‫פסיכולוגים התפתחותיים‪ -‬שינויים באדם באספקטים השונים‪.‬‬ ‫•‬
‫פסיכולוגים ארגוניים‪ -‬הגורמים המשפיעים על התפקוד במערכת העבודה‪.‬‬ ‫•‬
‫פסיכולוגים חינוכיים‪ -‬חקר נושאי הלמידה (התהליך ושיפורו)‬ ‫•‬
‫פסיכולוגים משפטיים‪-‬‬ ‫•‬
‫פסיכולוגים של הספורט‪ -‬שיפור רמות תפקוד של ספורטאים‪.‬‬ ‫•‬

‫גישות בפסיכולוגיה‬
‫שבע גישות של פסיכולוגיה שכל אחת מהן מהווה נקודת מבט פסיכולוגית ולכן כל אחת מגדירה אחרת את‬
‫הסיבות להתנהגות ואת ההתנהגות עצמה‪ .‬רוב הגישות צמחו אחת מתוך השנייה כביקורת‪.‬‬
‫‪ .1‬הגישה הפסיכו‪-‬דינאמית‪psychodynamic perspective /‬‬
‫התנהגות כביטוי של דחפים בלתי מודעים‪ .‬כל הת נהגות שתיבחן‪ ,‬מקורה הוא בדחף בלתי מודע‪ .‬ההתנהגות‬
‫נובעת מכוחות פנימיים‪ ,‬בעלי עצמה ורוב הפעמים לא מודעים‪ .‬ההתנהגות הזו היא תוצאה של קונפליקטים‬
‫פנימיים שמובילים את ההתנהגות שלנו‪:‬‬

‫מחסור‪.‬‬ ‫•‬
‫עוררות פיזיולוגית‪.‬‬ ‫•‬
‫מטרתה העיקרית של כל פעולה היא הפחתת מתח‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬

‫תוקפנות‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬ניתנת להסבר על ידי חווית תסכול ממכשול לפני הנעה (יש משהו אני רוצה ואני לא‬
‫מצליחה להשיג את זה ולכן אני נהיית תוקפנית)‪ .‬המניע הוא מניע פנימי‪.‬‬
‫▪ הילדים בקניון שההורים לא קונים להם ממתק‪.‬‬
‫▪ עוינות של ילד כלפיי הילדים בגן‪ -‬נובע מתסכול שהם לא יכלו להוציא על‬
‫ההורים בבית‪.‬‬
‫▪ הסבר של הגישה הפסיכו‪ -‬דינאמית לעשות הסבה מקצועית לסיעוד‪:‬‬
‫• עניין פנימי לא פתור (חוסר הגשמה עצמית)‪.‬‬
‫• צורך לעזור לאחרים‪.‬‬
‫• לעשות דברים על מנת לרצות את עצמינו ולא את הסביבה (הורים‬
‫וכו')‪.‬‬
‫‪ .2‬הגישה הביהוויוריסטית‬
‫הגירויים הגורמים להתנהגות ותוצאותיה (לתגובה)‪ .‬איך גירויי סביבה ספציפיים שולטים בהתנהגות‬
‫ספציפית‪ .‬ניתוח כיצד גירויי סביבה גורמים לתגובה מסוימת‪ ,‬לנסות לצפות מה תהיה התגובה ואיך אפשר‬
‫למנוע אותה‪ .‬הגישה היא מאוד אבייקטיבית‪ -‬מסתכלת על ההתנהגות ומה הגירוי שגרם לה‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬

‫תוקפנות‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬ילדים להורים מתעללים לפעמים גדלים להיות הורים מתעללים‪.‬‬
‫▪ מה קורה בעקבות הגישה הזו?‬

‫‪2‬‬
 ‫בס"ד‬

‫• האם מעודדים התנהגות אלימה בבית‪.‬‬

‫מה הגירוי שגרם לעשות הסבה לסיעוד?‬ ‫‪o‬‬
‫▪ חוויה מוצלחת ממפגש עם אחות‪.‬‬
‫▪ הורים מתוסכלים כי לא הגשימו חלומות בקריירה‪.‬‬
‫▪ הורים מאושרים כי הגשימו את עצמם במהלך הקריירה‪.‬‬
‫▪ שמעתי ב בית הרבה דברים חיוביים על המקצוע שגרמו לי לרצות לעסוק‬
‫במקצוע‪.‬‬
‫איך הגירויים יגרמו לתגובה?‬

‫תוקפנות‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬אם יהיה חם בחוץ תהיה תוקפנות יותר‪.‬‬
‫‪ o‬ילד שמשתולל בקניון ואמא שלו מביאה לו את מה שהוא רוצה‪ -‬לא לומד את הלקח‬
‫ופעם הבאה הוא יעשה את אותה התנהגות‪.‬‬
‫‪ .3‬הגישה ההומניסטית‬
‫גישה מאוחרת יותר‪ ,‬שמה דגש על חוויות אנושיות ופוטנציאל אנושי‪ ,‬דפוסי חיים‪ ,‬ערכים ומטרות‪ .‬בני‬
‫אדם לא מופעלים על ידי דחפים או סביבה‪ .‬כל בן אדם הוא טוב מיסודו ועל פי זה הוא פועל ושואף כל‬
‫הזמן לגדול ולהתפתח לכיוון הזה‪ .‬העניין הוא להתחקות אחר דפוסים בחיים של אנשים‪ .‬שיטה הוליסטית‬
‫שדורשת מידע על הנפש של האדם‬
‫ההנחה‪ :‬המשימה העיקרית של בני האדם היא השאיפה להתפתחות חיובית‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫הלכתי ללמוד סיעוד כי אני‪-‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬רוצה להיות טובה יותר ויותר להשלים את עצמי‪.‬‬
‫תוקפנות‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬דברים שליליים באופן כללי‪ ,‬על פי הגישה הזו‪ ,‬המטרה היא לשפר חוויות‪.‬‬
‫המתות חסד‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬האדם לא רוצה להיות נטל על הסביבה שלו‪ ,‬הוא רוצה להשאיר את הטוב שלו בעולם‪.‬‬
‫‪ .4‬הגישה הקוגניטיבית‬
‫גישה מאוד טרנדית היום‪ ,‬יחסית חדשה‪ .‬המוקד שמסביר התנהגויות של אנשים (שצריך להסתכל עליו)‬
‫קשור לתהליכים מנטאליים‪ .‬הגישה הקוגניטיבית התפתחה כקריאת תיגר על הגישה הביהוויוריסטית‪.‬‬
‫אנשים פועלים כי הם חושבים‪ .‬לפ י הגישה הקוגניטיבית מעט מאוד מההתנהגות שלנו נקבעת מגורמים‬
‫חיצוניים (חוויות‪ /‬סביבה) והרוב מושפע מחשיבה‪ .‬האדם לא מגיב לסביבה בצורה אובייקטיבית אלא מגיב‬
‫לסביבה בצורה סובייקטיבית מנקודת המבט שלו ‪ .‬פסיכולוגים קוגניטיביים חוקרים תהליכים מנטאליים‬
‫ברמה גבוהה שמשפיעי ם על האישיות (זיכרון‪ ,‬הסקת מסקנות שימוש בשפה וכו')‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫תוקפנות‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬לנסות להבין איזה תהליכי חשיבה גורמים לנו להתנהג בתוקפנות (סרטים שראינו‪,‬‬
‫חוויות בצבא וכו')‪.‬‬
‫אילו תהליכי מחשבה גרמו לי לעשות הסבה לסיעוד?‬ ‫•‬
‫‪ o‬רוצה לשנות מקצוע‪.‬‬
‫‪ o‬לא קיבלתי ציון טוב בפסיכומטרי‪.‬‬
‫איך אגיב אם המדריכה הקלינית תשפיל אותי בסוף ההתנסות?‬ ‫•‬
‫‪ o‬אנסה להוכיח בפעם הבאה‪.‬‬
‫‪ o‬אכעס על המדריכה הקלינית‪.‬‬
‫איך אפרש מהו רופא טוב?‬ ‫•‬
‫‪ o‬רופא שמבחינה סטטיסטית יש לו אחוזי הצלחה גבוהים בפרוצדורות בלי יחס ליחסי‬
‫האנוש‪.‬‬
‫‪ o‬רופא אנושי ושיש לו יחסי אנוש מצוינים ומסביר על הפרוצדורה בלי יחס לרמת‬
‫המקצועיות שלו‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בס"ד‬

‫‪ .5‬הגישה הביולוגית‬
‫העיקר של ההתנהגות שלנו זה בסיס ביוכימי להתנהגויות ותהליכים מנטאליים‪ .‬כשאנחנו נחפש סיבות‬
‫להתנהגות של האינדיבידואל נמצא אותו במערכות הגוף (נוירולוגיה‪ ,‬אנדוקרינולוגיה‪ ,‬בגנטיקה וכו')‪ .‬כל‬
‫ההתנהגויות שלנו הן תוצאה של פעולות חשמליות וכימיות במערכת העצבים ובין התאים‪.‬‬
‫דוגמאות‬

‫למה הלכתי ללמוד סיעוד?‬ ‫•‬

‫‪ o‬לנשים יש את המבנה הביולוגי של הסיוע מעצם היותן לומדות (לא בהכרח נכון)‪.‬‬
‫‪ o‬יש בי באופי את העניין של עזרה‪ ,‬של ‪.caring‬‬
‫האם זוג גברים‪ /‬זוג נשים יכולים לגדל ילד כזוג הורים?‬ ‫•‬
‫האם נשים יכולות לנהוג טוב יותר מגברים?‬ ‫•‬
‫‪ .6‬הגישה האבולוציונית‬
‫מנגנונים מנטאליים במונחים של פונקציות הסתגלות‪ .‬גישה מחברת בין פסיכולוגיה מודרנית לבין תיאוריה‬
‫עתיקה של צ'רלס דרווין‪ .‬היכולת המנטאלית התפתחה במהלך מיליוני שנים על מנת לשרת מטרות‬
‫הסתגלות ספציפיות ‪ .‬ההתנהגות של אנשים נובעת מדברים שקרו מיליוני שנים אחורה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫תפקידים מגדריים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬נשים‪ -‬עקרות בית ולכן הן פתחו את יכולת הרגישות וה‪?caring-‬‬
‫‪ o‬גברים‪ -‬פיתחו את יכולת ההישרדות ו את יכולות הציד וההגנה על הנשים והילדים‪.‬‬
‫תוקפנות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬מתי האדם הקדמון היה משתמש בתוקפנות?‬
‫▪ כשהוא רואה משהו שמאיים עליו (אריה‪ ,‬אדם גדול ממנו וכו')‪.‬‬
‫למה בחרתי ללמוד סיעוד?‬ ‫•‬
‫‪ o‬יש אח‪/‬ות במשפחה‪.‬‬
‫‪ o‬לשמר את החברה‪ ,‬להסתגל לסביבה (לשמר את הברירה הטבעית)‬
‫‪ .7‬הגישה החברתית‪-‬תרבותית‬
‫הגישה המודרנית ביותר מבין כל שאר הגישות‪ ,‬שמה גדש על ההיבטים הייחודיים והאוניברסאליים‬
‫בתרבות‪ .‬עיקר המחקר הוא הבדלים בין תרבותיים‪ .‬רוב הגישות בפסיכולוגיה פותחו על ידי ועל סמך‬
‫גברים מזרח אירופאים ממעמד הביניים‪ .‬הגישה הזו היא שוברת את השרשרת הזו‪ .‬הגישה הזו אומרת‬
‫שעל מנת לבחון התנהגות יש לבחון את הקשר החברתי תרבותי שלה (איך התרבות משפיעה על ההסתכלות‬
‫שלנו על העולם‪ ,‬אי ך היא משפיעה על ההתנהגות שלנו וכו')‪.‬‬
‫דוגמאות‬

‫תוקפנות‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬פירוש התוקפנות בצורה שונה על ידי תרבויות שונות‬
‫למה בחרתי ללמוד סיעוד?‬ ‫•‬
‫‪ o‬למה גברים התחילו ללמוד יותר סיעוד‪.‬‬
‫▪ התרבות התפתחה והמקצוע הפך להיות פחות נשי‪.‬‬
‫‪ o‬ההבנה שגברים מטפלים לא פחות טוב מנשים‪.‬‬
‫האם התרבות הישראלית מעריכה מקצועות טיפוליים?‬ ‫•‬
‫‪ o‬תקיפה של צוותים רפואיים‪.‬‬
‫‪ o‬תחושה של מגיע לי ותן לי‪.‬‬

‫רגש‪ ,‬לחץ ובריאות‬

‫רגשות‪ -emotions /‬רגשות נחשבים מהיסודות של ההתנהגות האנושות‪ .‬דפוסים מורכבים של‬ ‫•‬
‫שינויים גופנים ונפשיים‪ ,‬בהם עוררות פיזיולוגית‪ ,‬הרגשות‪ ,‬תהליכים קוגניטיביים‪ ,‬ביטויים‬
‫ניכרים לעין‪ ,‬ותגובות התנהגותיות על מצבים הנתפסים בעלי חשיבות אישית‪ .‬בד"כ עוצמתם רבה‬
‫יחסית חולפים מהר יחסית תגובות לאירועים ספציפיים‪ .‬בשונה ממצבי רוח‪ ,‬רגש עצמתו גדולה‬
‫ועובר יחסית מהר ‪ .‬רגש‪ ,‬לרוב יהיה תגובה לאירוע ספציפי‪.‬‬
‫מצבי רוח‪ -mood /‬בד"כ בעלי עוצמה פחותה יכולים להימשך זמן רב יותר לא תמיד יש קשר‬ ‫•‬
‫בינם לבין אירוע המעורר אותם‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מקורות התגובה הרגשית‬

‫לפי הגישה האבולוציונית (צ'רלס דרווין)‪ -‬רגשות הן מצבים מנטאליים מובחנים שעוברים‬ ‫•‬
‫בירושה ומהותם לטפל במצבים הולכים ושבים בעולם (יש ציפייה שרגשות מסוימים יופיעו בכל‬
‫התרבויות בעולם)‪:‬‬
‫‪ o‬עצב‪ -‬משהו מולד שעובר בירושה מדור לדור ולא צריך ללמד ילד קטן להיות עצוב‪.‬‬
‫רגש ממקורות מולדים‬
‫• סילבן טומקין‪ -‬עשה רעש חזק ליד תינוקות והם נורא נבהלו ובכו‪ .‬המסקנה‪ -‬פחד זה משהו מולד‬
‫ולא נרכש‪.‬‬
‫• קמרס ואחרים‪ -‬מחקר בין תרבותי על תינוקות בני ‪ 5‬ו‪ 12-‬חודשים מארה"ב ויפן‪ .‬חיזק את‬
‫המסקנה שתגובות רגשיות שונות בין תרבויות ולכן יש להם בסיס מולד משמעותי‪.‬‬
‫• פול אקמן‪ -‬במידה מסוימת כל בני האדם שותפים לקבוצה מסוימת של הבעות פנים שמראות ‪7‬‬
‫תגובות מסוימות (שמחה‪ ,‬הפתעה‪ ,‬כעס‪ ,‬גועל‪ ,‬פחד‪ ,‬עצב‪ ,‬בוז)‪.‬‬
‫רגש ממקורות נרכשים‬
‫• קמרס ואחרים‪ -‬תרבויות משפיעות על הרגש והם נלמדים מהסביבה והרגש‪.‬‬
‫• אקמן‪ -‬מעבר לביולוגיה האוניברסאלית יש גם לתרבות השפעה על הרגש‪.‬‬
‫לתרבויות שונות יש נורמות שונות בנוגע לביטוי רגשות (לדוגמה הבעת סימני כאב‪ ,‬שמחה וכו')‪ .‬מחקר‬
‫שנעשה בארה"ב מדד אמריקאים‪ ,‬איטלקים ויהודים במחלקה נוירולוגית‪-‬‬

‫האיטלקים והיהודים‪ -‬הראו יותר סימני כאב‪.‬‬ ‫•‬

‫האמריקאים‪ -‬העדיפו לחרוק שיניים מאשר להראות סימני כאב‬ ‫•‬
‫המסקנה‪ -‬ביטוי סימני כאב משתנה מתרבות לתרבות‪.‬‬
‫ביטויים של רגשות יכולים לסמן עניינים שונים מתרבות לתרבות (הבעה ישראלית של הפתעה יכולה להביע‬
‫רגשות בוז במדינות אירופאיות שונות או סימני אבל בתרבויות השונות)‪.‬‬
‫גיל‪ ,‬תרבות‪ ,‬חברה גם משפיעים על הרגש‪.‬‬

‫סטנלי שכטר‪ -‬עוררות פיזיולוגית והערכה קוגניטיבית‪ -‬תולה את אנחנו מעריכים את העוררות‬ ‫•‬
‫הפיזיולוגית שלנו בניסיון לגלות מה אנחנו מרגישים‪ ,‬מה התווית הרגשית המתאימה ביותר ומה‬
‫משמעות התגובה שלנו בתוך ההקשר שבו אנחנו חווים אותה‪.‬‬
‫ריצ'ארד לזרוס‪ -‬יחסי הגומלין הנמשכים עם הסבי בה מתרחשת פעמים רבות ללא מחשבה‬ ‫•‬
‫מודעת‪ -‬אי אפשר להבין חוויה רגשית רק במונחים של מה שמתרחש בתוך האדם אלא היא‬
‫צומחת גם במונחים של יחסי גומלין עם הסביבה‪.‬‬
‫שכטר ולזרוס אומרים שרגש לא נובע רק מעוררות פיזיולוגית אלא יש בזה גם הערכה קוגניטיבית‪.‬‬
‫מחקר‪ :‬גברים חצו גשר ואחר כך נתנו להם לכתוב תיאור של אישה‪:‬‬

‫חצי חצו גשר רעוע ובסיפור שלהם היו פי ארבע דימויים מיניים‪.‬‬ ‫•‬
‫חצי חצו גשר יציב‪.‬‬ ‫•‬
‫ההתעוררות הפיזיולוגית שהם חוו הייתה קשורה להערכה הקוגניטיבית שלהם ורק ככה הם יכלו לחוות‬
‫את הרגש‪.‬‬
‫סטרס‪ /‬לחץ‪ /‬עקה‬
‫סימנים ללחץ‪ :‬חוסר מנוחה‪ ,‬חוסר שינה‪ ,‬כאבים‪ ,‬אי שקט‪.‬‬

‫עקה (‪ -)stress‬דפוס התגובות של אדם לאירועים שמפרים את האיזון שלו שמפריעים ליכולתו‬ ‫•‬
‫להתמודד‪.‬‬
‫גורם עקה (‪ -)stressor‬אירוע התובע מהאדם תגובת הסתגלות כלשהי‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬דיכאון וחרדה הרבה פעמים הם ביטויים ללחץ‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫בס"ד‬

‫בני אדם נוהגים לחשוב על סטרס במונח שלילי אבל יש גם היבט חיובי‪:‬‬

‫לחץ חיובי‪ -‬לחץ שעולה עד לרמה מסוימת שאחריה יש ירידת לחץ‪ /‬ירידת מתח‪.‬‬ ‫•‬
‫▪ לחץ לפני מבחן‪.‬‬
‫▪ לחץ לפני אירוע‪.‬‬
‫‪ o‬למה זה חיובי‪ -‬הלחץ גורם לנו לאגור את כל הכוחות נפש שלנו לקראת הסטרסור‪.‬‬
‫לחץ שלילי‪ -‬לחץ שעולה‪ ,‬מגיע לרמה מסוימת ולא יורד‪ .‬יש לו משמעויות גבוהות על כל מה‬ ‫•‬
‫שקשור לבריאות וחולי‪.‬‬
‫‪ o‬למה הוא שלילי‪ -‬הוא פוגע ביכולת ההתמודדות שלי עם מערכות אחרות‪.‬‬
‫▪ דיכאון אחרי לידה‪.‬‬
‫▪ הלם קרב‪.‬‬
‫▪ מחלה כרונית יכולה להפוך ללחץ שלילי עבור החולה‪ /‬הסביבה שלו‪.‬‬
‫עקה אקוטית‪ -‬מצבי לחץ חולפים בעלי נקודות התחלה ויום‪.‬‬ ‫•‬
‫עקה כרונית‪ -‬לחץ שמלווה אותנו לאורך זמן‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬עקה כתוצאה מנישואין‪.‬‬
‫‪ o‬עקה כתוצאה מדוקטורט‪.‬‬
‫גורמי לחץ‬
‫‪ .1‬רוחניים‪ -‬אבדן מרטה‪ /‬משמעות‪ ,‬חוסר תקווה וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬פסיכולוגיים‪ -‬אבדן עבודה‪ /‬אבדן של בן משפחה‪ /‬אבדן של בעל חיים‪ ,‬שינוי משמעותי במגורים‪,‬‬
‫מצב כלכלי‪ ,‬לחצים בעבודה‪ ,‬לימודים וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬גופניים‪ -‬מחלה‪ ,‬טראומה‪ /‬פציעה‪ /‬כאב (מחזור‪ ,‬שיניים‪ ,‬פיברומאלגיה)‪ ,‬חוסר שינה‪ ,‬מצב‬
‫קוגניטיבי ירוד‪.‬‬
‫מודל מבוסס גירוי‪ -‬אירועי חיים קריטיים‪)holmes & rahe, 1967( ,‬‬
‫אי רועי חיים מלחיצים= גירוי המפר הומיאוסטאזיס‪ .‬לכל אירוע החיים משקל מספרי המשקף את השפעת‬
‫הדחק הפוטנציאלית‪ .‬אירועי החיים יכולים להיות חיוביים‪ /‬שליליים וגורמי דחק הדורשים שינוי‬
‫משמעותי באורך חיי הפרט הם בעלי השפעה רבה יותר‪.‬‬
‫סולם אירועי חיים‪:‬‬
‫הערכת מידת ההשפעה של הסטרס על הבריאות‬
‫הנפשית והפיזית (יותר סטרס= יותר מחלות)‪:‬‬

‫‪ +300‬נקודות‪ -‬סיכון גבוה לחולי‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 200-299‬נקודות‪ -‬סיכון בינוני‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ -150-200‬סיכון מתון‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 149‬ומטה‪ -‬סיכון נמוך‪.‬‬ ‫•‬
‫מה שמוביל זה הנושא של השינוי וההסתגלות מחדש‬
‫אבל כל הקריטריונים מראים על שינויים‪ .‬הרבה‬
‫פעמים במצב של חולי משמעותי יש שינויים‬
‫משמעותיים באירועי חיים (חברים מתרחקים‪ ,‬עבודה‬
‫משתנה וכו')‪ .‬אירועי חיים משפיעים על בריאות‬
‫ובריאות משפיעה על אירועי חיים‪.‬‬
‫‪ /response base model‬מודל התגובה (‪)selye, 1976‬‬
‫מודל ביולוגי שאומר שכל פעם שניתקל בסטרסור (פסיכולוגי‪ /‬פיזיולוגי) הגוף יגיב בתגובה פיזיולוגית‪.‬‬
‫שלושה שלבים של )‪:GAP (general adaptation syndrome‬‬
‫‪ .1‬שלב האזעקה‪ -‬שלב קצר של התעוררות גופנית שמפעיל את כל מערכות ההגנה של הגוף על מנת‬
‫להגיב לסטרס‪ .‬יש תגובה של מערכת העצבים האוטונומית (הפרשת אדרנלין‪)fight or flight -‬‬
‫‪ .f‬זמם קרישה מתקצר‪.‬‬ ‫‪ .a‬הרחבת אישונים‪.‬‬
‫‪ .g‬ירידה בתפוקת שתן‪.‬‬ ‫‪ .b‬חיוורון‪.‬‬
‫‪ .h‬פה יבש‪.‬‬ ‫‪ .c‬הזעה מרובה‪.‬‬
‫‪ .i‬עליית רמת הסוכר בדם‪.‬‬ ‫‪ .d‬עליית קצב הלב‪.‬‬
‫‪ .j‬עליית טונוס השרירים‪.‬‬ ‫‪ .e‬כיווץ כלי דם‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫בס"ד‬

‫‪ .2‬שלב ההתנגדות‪ -‬עוררות מתונה יותר‪ ,‬יש איזשהו ניסיון התרגלות לסטרסור תוך ניסיון לצמצם‬
‫את הנזק‪ /‬האיום‪.‬‬
‫‪ .3‬אפיסת כוחות‪ -‬אם גורם העקה נמשך או שעצמתו למורה‪ ,‬משאבי הגוף מתרוקנים והאדם נכנס‬
‫לסוג של תשישות (אפיסת כוחות‪:)exhaustion -‬‬
‫‪ .d‬מצב רוח ירוד‪.‬‬ ‫‪ .a‬עייפות‪.‬‬
‫‪ .e‬חוסר איזון הורמונאלי‪.‬‬ ‫‪ .b‬חולשה‪.‬‬
‫‪ .f‬בעיות עור‪.‬‬ ‫‪ .c‬דיכוי מערכת חיסונית‪.‬‬
‫חולי הוא תגובה בלתי נמנעת לסטרס‪ Selye .‬מגיע מתחום האנדוקרינולוגיה ואומר שהקשר בין סטרס‬
‫לבעיות פיזיולוגיות הוא בלתי נמנע‪ ,‬אוטומטי‪ ,‬צפוי וטבעי‪.‬‬

‫)‪Transaction based model (Lazarus & Folkman 1984,1991‬‬

‫מודל מאוד קוגניטיבי‪ .‬החשיבה שונה כי השנים מאוחרות יותר‪ .‬המודל אומר שסטרסור ותגובת הפרט‬
‫לסטרסור זה תהליך דו סטרי‪ .‬תהליך אינטראקטיבי שמערב את התגובה לסטרסור ואת הסטרסור‪.‬‬
‫הסטרסור האובייקטיבי הוא לא המרכיב של תגובת הדחק אלא שני מרכיבים בלעדיים (‪ 2‬סוגי הערכות‬
‫שאנחנו עושים)‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכה ראשונית‪ -‬הערכה קוגניטיבית של הפרט לאירוע הלחץ‪ -‬עד כמה אני מאמינה שהסטרסור‬
‫יגרום לי לנזק‪.‬‬
‫‪ .2‬הערכה שניונית‪ -‬תפיסת הפרט את מיומנות ההתמודדות האישית שלו ואת נגישות המשאבים‬
‫החברתיים והסביבתיים הנחוצים להפחית את השפעת הסטרסור‪ -‬הערכת המשאבים החיצוניים‬
‫והפנימיים העומדים לרשותך להתמודדות עם הסטרס‪.‬‬
‫שתי ההערכות יכולות לבוא יחד ולא חייבות לבוא אחת אחרי השנייה‪.‬‬
‫ההערכות שלנו (הערכה ראשונית והערה שניונית) תלויות ב‪:‬‬

‫חינוך (עם הסתייגות מסוימת)‪.‬‬ ‫•‬

‫אופי‪.‬‬ ‫•‬
‫דימוי עצמי‪.‬‬ ‫•‬
‫ועוד‪..‬‬ ‫•‬
‫שתי קבוצות של דרכי התמודדות עם לחץ‪:‬‬
‫‪ .1‬התמודדות מכוונת בעיה‪ -‬יש משהו שעושה לנו סטרס‪ ,‬בואו נתמודד איתו (אין לי עבודה‪ -‬נשב כל‬
‫יום ונחפש עבודה)‪.‬‬
‫‪ .2‬התמודדות מכוונת רגש‪ -‬לא להילחם בסטרס אלא בתחושה שלנו‪ .‬לא לפתור את הסטרס אלא‬
‫במועקה על ידי כל מיני דברים חיצוניים‪:‬‬
‫‪ .d‬לסדר מחדש את המחשבות‪.‬‬ ‫‪ .a‬יוגה‬
‫‪ .e‬פסיכולוג‪.‬‬ ‫‪ .b‬ספורט‬
‫‪ .f‬עוד‬ ‫‪ .c‬הסחות דעת‬

‫אישיות‪personality /‬‬
‫שני מושגים שמייחדים אישיות של אדם מסוים ויכולים להעיד אחד על השני ‪-‬‬
‫‪ .1‬ייחודיות‬
‫‪ .2‬דפוסי התנהגות אופייניים‬
‫מערך מורכב של תכונות פסיכולוגיות המשפיע על דפוסי ההתנהגות האופייניים לאדם במצבים שונים‬
‫ולאורך זמן‪.‬‬
‫תיאוריות אישיות‪ -‬קביעת רעיונות מבנה על האישיות של האדם ועל התפקוד שלה‪ .‬משרתות מטרות‬
‫פסיכולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬להבין את מבנה האישיות והמקורות שלה‪.‬‬
‫‪ .2‬לנבא את ההתנהגויות והאירועים בחיי האישיות על סמך הידע שיש לנו לגבי האישיות‪.‬‬
‫התיאוריות הפסיכודינאמיות‬
‫תיאוריות האישיות הפסיכודינאמיות מדגישות כוחות מנוגדים בתוך האדם המוסילות אותו לשינוי‬
‫ולהתפתחות‪ .‬משקל נמוך י ותר על הסביבה ומשקל גבוה יותר על קונפליקטים אישיים‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫בס"ד‬

‫פסיכואנליזה פרוידיאנית (זיגמונד פרויד‪)1911,1920 ,‬‬

‫אירועים תוך נפשיים‪ -‬אירועים המתחוללים באדם פנימה המניעים את ההתנהגות‪.‬‬
‫אנרגיה נפשית‪ -‬אינסטינקטים או דחפים מולדים שהם מערכות מתח שהגוף יוצר‬
‫שלושה דחפים‪:‬‬
‫‪ .1‬דחף לשימור עצמי‪ -‬נמצא אצל כל אדם‪.‬‬
‫‪ .2‬ארוס‪ -‬אנרגיה לדחפים מיניים לעונג חושני ומצבים אחרים‪.‬‬
‫‪ .a‬ליבידו‪ -‬המקור של האנרגיה‪.‬‬
‫‪ .3‬תנטוס‪ -‬אינסטינקט המוות‪ .‬כוח שלילי שנמצא אצל כל אחד מאתנו‪ .‬סוג של הרס עצמי‪.‬‬
‫כל הדחפים הללו נמצאים אצלנו לא תמיד בצורה מודעת והם מכתיבים את ההתנהגות שלנו‪ .‬כל אחד‬
‫מתמודד עם הדחפים הללו בצורה שונה‪.‬‬
‫ישנם שלושה חלקי אישיות‪:‬‬
‫‪ .1‬סתמי (‪ -)id‬החלק הבהמי שבנו‪ .‬סיפוק רגשי מידי בלי חשיבה על התוצאות (אוכל‪ ,‬שינה וכו')‪.‬‬
‫‪ .2‬האני העליון (‪ -)super-ego‬מאגר הערכים של האדם וכולל עמדות מוסריות שלמדנו מהחברה‬
‫(הורים‪ ,‬חברה)‪ .‬מתפתח כשהילד מתחיל להכיל איסורים ולהפוך אותם לערכי שלו‪ .‬בתקופתו של‬
‫פרויד זה התפתח בגיל ‪ ,6‬היום זה הרבה יותר מוקדם‪.‬‬
‫האני (‪ -)ego‬האספקט של העצמי שמתווך בין הסתני לאני העליון‪ .‬פשרה שתואמת את המציאות‪ .‬זו‬
‫הצורה שבה מתעצבת האישיות‪.‬‬
‫ההבדל באי אנחנו עושים את הפשרה (האגו) הוא זה שגורם לאישיות א' להיות בצורה מסוימת ולאישיות‬
‫ב' להיות בצורה אחרת‪.‬‬
‫דוגמאות‪-‬‬

‫במידה וגדלתי בבית של עורכי דין והציפייה ממני להיות עורכת דין למרות שאני רוצה להיות‬ ‫•‬
‫ציירת‪:‬‬
‫‪ o‬סתמי משלט‪ -‬אני אלך להיות ציירת למרות מה שמצופה ממני כי זה האינסטינקט‬
‫הראשוני שלי‪.‬‬
‫‪ o‬הסופר אגו משתלט‪ -‬אלך להיות עורכת דין למרות מה שאני רוצה באמת‪.‬‬
‫‪ o‬האגו‪ -‬אנסה לשלב בין השניים‪.‬‬
‫משפחת המלוכה האנגלית‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬הנסיך וויליאם‪ -‬ביטוי של הסופר אגו‪.‬‬
‫‪ o‬הנסיך הארי‪ -‬ביטוי של הסתמי‪.‬‬
‫הנשיא קצב (ומטרידים מינית באופן כללי)‪ -‬הסתמי שלו נתן לו את הפריווילגיה לעשות את מה‬ ‫•‬
‫שהוא עשה מתוקף מעמדו ומתוקף העובדה שהסתמי השתלט על הסופר‪-‬אגו‪.‬‬
‫מנגנוני ההגנה של האני‪ -‬אסטרטגיות מנטאליות שהאני נוקט בהן על מנת לגשר על הקונפליקט המתמיד‬
‫בין הסתמי לסופר אגו‬

‫הדחקה‪ -‬דחיקת מחשבות מטרידות‪ ,‬מכאיבות או מסוכנות אל התת מודע כי אם יש לי ביומיום‬ ‫•‬
‫את הקונפליקט הזה אני אדחוק את המחשבות האלו הצידה ולא אצטרך כל הזמן לחשוב על זה‪.‬‬
‫‪ o‬לדוג' פדופיל‪ -‬שידחיק את המחשבה‪ /‬הצורך הבסיסי שהוא רוצה להיות עם ילדים‪.‬‬
‫התקה‪ -‬פריקת רגשות עצורים על אובייקטים אחרים‪ ,‬מסוכנים פחות‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬הבוסית מעצבנת אותי היום אבל אני לא יכולה לצעוק עליה כי יש לי סכנה למקום‬
‫העבודה שלי אז אני מוציאה את העצבים על קרובים שלי ששם אין לי סכנה‪.‬‬
‫פנטזיה‪ -‬סיפוק תחושות שלא סופקו בהישגים דמיוניים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬פדופיל‪ -‬הוא יעשה את כל מה שהוא רוצה רק בדמיונות שלו‪.‬‬
‫הזדהות‪ -‬הגדלת תחושת ערך ע"י הזדהות עם אחר או מוסד בעל מעמד גבוה‪.‬‬ ‫•‬
‫השלכה‪ -‬ייחוס תשוקות אסורות לאחרים או האשמתם‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬בריב‪ -‬כשאומרים "את‪/‬ה התחלת‪ /‬זה בגללך"‬
‫רציונליזציה‪ -‬ניסיון של האדם להוכיח שהתנהגותו הגיונית‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬כשאני בדיאטה ומשיהו מביא עוגת קצפת שלוש שכבות‪ -‬האיד משתלט ואני מנסה לתרץ‬
‫את זה בסיבות רציונאליות כמו זה לא מנומס אם לא אקח‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫בס"ד‬

‫תיאוריות פסיכודינאמיות פוסט‪-‬פרוידיאניות‬

‫התיאוריות הפרוידיאניות אמנם הן מיושנות וכבר לא ממש נלמדות אבל הן מהוות אבן יסוד להרבה‬
‫תאוריות נוספות‪ .‬מדגישות במיוחד את תפקיד ה"אני" ‪ ,‬התפתחות עצמית‪ ,‬תהליכי חשיבה מודעים שליטה‬
‫עצמית‪ .‬הכניסו לתמונה כבר גם משתנים חברתיים (תרבות‪ ,‬משחה וכו') וטוענות שהן גם מאוד משפיעות‬
‫על האישיות‪ .‬הן מייחסות חשיבות פחותה לדחפים המיניים ומרחיבות את תקופת ההתפתחות האישית‬
‫מתקופת הילדות למשך כל החיים‪.‬‬

‫אלפרד אדלר (‪ -)1929‬ממשיך דרכו של פרויד‪ ,‬אמר שני דברים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬טוען שלכל אחד מאתנו יש רגשי נחיתות‪ .‬אנשים מפתחים שיטות מיוחדות להתגבר על‬
‫הקונפליקט שלהם‪.‬‬
‫‪ o‬סדר הלידה באדם משפיע על האישיות בהמון תחומי חיים (ילד בכור שונה משמעותית‬
‫באופי שלו מהילד השני וכו')‪.‬‬
‫▪ אחוז גבוה מהמנכ"לים של ‪ 500‬חברות גדולות בארה"ב בכורים‪.‬‬

‫זיכרון‬
‫הזיכרון הוא היכולת לאחסן מידע ולשלוף אותו‪ .‬פסיכולוגים קוגניטיביים חוקרים את הזיכרון כסוג של‬
‫עיבוד מידע‪ .‬הוא מאפשר לנו גישה מודעת לעבר האישי והקולקטיבי ומאפשר לנו לחוות את החיים כרצף‪.‬‬

‫זיכרון חבוי‪ -‬כאשר מתעורר הצורך להשתמש במידע המאוחסן בזיכרון‪ .‬לפעמים המידע זמין ללא‬ ‫•‬
‫מאמץ מודע‪.‬‬
‫זיכרון גלוי‪ -‬כשצריך לעשות מאמץ מודע כדי לשלוף אותו‪.‬‬ ‫•‬
‫שלושה התליכי זיכרון‬
‫ישנם שלושה תהליכים ביצירת הזיכרון ויכול להיות שיבוש בכל אחד מהשלבים‪:‬‬

‫‪ /Encoding .1‬קידוד‪ -‬העיבוד הראשוני של מידע שמביא להיווצרות ייצוג בזיכרון‪ -‬להפוך משהו‬
‫חיצוני לקידוד מנטאלי‪.‬‬
‫‪ .a‬הקידוד הוא הרבה פעמים סלקטיבי (אם אני רואה הרבה פרסומות‪ ,‬אני אקודד את מה‬
‫שרלוונטי אלי באותו רגע‪ -‬אם אני צריכה מכונית אני אקודד פרסומות של מכוניות ולא‬
‫פרסומת של מטרנה)‪.‬‬
‫‪ /Storage .2‬אחסון‪ -‬שמירת החומר המקודד לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .a‬יכול להיות שלא שומרים את החומר בגלל עודף מידע וכו'‬
‫‪ /Retrieval .3‬שליפה‪ -‬הוצאת מידע המאוחסן במועד מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ .a‬יכול להיות בעיות בשליפה כתוצאה מלחץ‪ ,‬עודף מידע וכו'‪.‬‬

‫זיכרון חושי ‪ ‬זיכרון לטווח קצר‪ /‬זיכרון עבודה‪ ‬זיכרון לטווח ארוך (‪‬זיכרון עבודה)‪.‬‬
‫ישנו קידוד ראשוני של המידע בזיכרון החושי ובזיכרון העבודה‪ .‬ישנו מעבר של מידע לזיכרון לטווח הארוך‬
‫לשם אחסון ויש מעבר של הזיכרון לטווח הארוך אל זיכרון העבודה לשם שליפה‪.‬‬
‫זיכרון לטווח הקצר‬
‫מנגנון מובנה הממקד משאבים קוגניטיביים בקבוצה קטנה של ייצוגים מנטאליים‪ .‬יש מגבלה שלנו לשמור‬
‫יותר מכמות קטנה של מידע במצב של זיכרון פעיל ביכרון לטווח הקצר‪.‬‬
‫שתי טכניקות להגדלת קידוד המידע בזיכרון לטווח הקצר‬

‫‪ .1‬שינון לשם תחזוקה‪.‬‬

‫‪ .2‬אסטרטגיית ארגון במקבצים‪ -‬כל דבר שיעזור לנו לארגן בצורה מסוימת את המידע‪.‬‬
‫זיכרון עבודה‬
‫הזיכרון שאנחנו משתמשים בו כדי לבצע מטלו‪ .‬העמסה על משאבי הזיכרון בדרישות נוס]פות יקשה עלינו‬
‫לזכור‪ .‬זיכרון העבודה מספ ק בסיס לזרימה שוטפת של מחשב ופעולה‪ .‬הוא קובע באיזה הקשר למקם‬
‫אירועים חדשים וקושר התרחשויות נפרדות לכדי סיפור מתמשך‪.‬‬
‫אם מישהו מכתיב לי מספר טלפון‪ -‬הזיכרון לטווח קצר יאפשר לי לזכור למספר שניות את המספר וזיכרון‬
‫העבודה יאפשר לי למצוא דף ועט על מנת לשמור המספר‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בס"ד‬

‫בנוסף הוא עוזר לשמור על ההווה הפסיכולוגי שלנו‪ -‬מאפשר לשמור משהו משתנה ולעשות אותו‪ -‬קשירה‬
‫כל מידע חדש למידע קודם‪ .‬זיכרון העבודה משמש צינור למידע הנכנס לזיכרון לטווח הארוך ולמידע‬
‫היוצא ממנו‪ -‬מאפשר אחסון של מידע של הזיכרון לטווח האורך לצורך שליפה מהירה‪.‬‬
‫זיכרון לטווח הארוך‬
‫מחסן של כל החוויות‪ ,‬האירועים‪ ,‬המידע‪ ,‬הרגשות‪ ,‬המיומנויות‪ ,‬המילים‪ ,‬הקטגוריות‪ ,‬הכללים והדעות‬
‫שנרכשו מזכרונות חושיים ומזיכרון לטווח הקצר‪ .‬כולל את כל המידע לאדם על עצמו ועל העולם‪.‬‬
‫כיצד מוצאים זיכרון?‬

‫רמזי שליפה‪ -‬הגירויים העומדים לרשותנו כאשר אנחנו מחפשים זיכרון מסוים‪ .‬לדוגמה‪ -‬שאלה‬ ‫•‬
‫במבחן מזכירה את החומר‪ .‬ישנם רמזים חיצוניים ורמזים שנוצרים בתוכנו‪.‬‬
‫‪ o‬היזכרות‪ -‬שחזור מידע שנחשפנו אליו בעבר (לדוג' מי היה ראש הממשלה לפני ביבי)‪.‬‬
‫‪ o‬היכר‪ -‬ההבנה כבר ראינו או שמענו בעבר מאורע או גירוי מסוים (לדוג' שאלה‬
‫אמריקאית כשרואים את ארבע התשובות התשובה הנכונה תזכיר לנו את המידע)‪.‬‬
‫הלם ההקשר‪ -‬היכולת שלנו לזכור היא הכי טובה כאשר יש התאמה טובה בין הנסיבות בהן‬ ‫•‬
‫קודדנו את המידע לבין הנסיבות בהן אנחנו מנסים לשלוף אותו‪ .‬לדוג' אני רואה מישהו במקום‬
‫והקשר שאני לא רגילה לראות אותו (רופא בלי המדים מחוץ לבית חולים)‪.‬‬
‫‪ o‬עקרון ייחודיות הקידוד‪ -‬זכרונות מתעוררים ביעילות מרבית כאשר קשר השליפה תואם‬
‫את הקשר הקידוד‪.‬‬
‫מודל רמות העיבוד‪ -‬ככל שרמת עיבוד המידע עמוקה יותר‪ ,‬יש למידע סיכוי גדול יותר להישמר‪.‬‬ ‫•‬
‫הדרך בה אנחנו מכניסים מידע לזיכרון משפיעה על היכולת שלנו לזכור מידע אחר כך‪.‬‬
‫הפרעות‬
‫יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על הזיכרון כמו סטרס‪ ,‬רעש‪ ,‬גיל‪,‬‬

‫הפרעה למוקדם (הפרעת זיכרון רטרואקטיבית)‪ -‬רכי שת מידע חדש מקשה עלינו לזכור מידע‬ ‫•‬
‫קודם‪.‬‬
‫‪ o‬אם למדתי נהיגה על הילוכים והחלפתי רכב לאוטומט‪ ,‬יהיה לי קשה לחזור להילוכים‬
‫אחר כך‪.‬‬
‫הפרעה למאוחר (הפרעת זיכרון פרואקטיבית)‪ -‬מידע שלמדנו בעבר מקשה עלינו לזכור מידע‬ ‫•‬
‫חדש‪.‬‬
‫‪ o‬החלפה של סוג טלפון (מערכת הפעלה שונה)‪ -‬לוקח הרבה זמן להתרגל למערכת ההפעלה‬
‫חדשה‪.‬‬

‫ארגון התפיסה‪ ,‬זיהוי והיכר וקשב‬

‫חישה‪ ,‬ארגון‪ ,‬זיהוי והיכר‬
‫תפיסה‪ -‬התהליך הכולל של הכרת העצמים וההתרחשויות בסביבה‪ .‬איך אנחנו מזהים את‬ ‫•‬
‫העצמה בסביבה‪ ,‬איך אנחנו מפרשים אותו‪.‬‬
‫‪ o‬איך אני מוכנה לקנות שעון יקר בהמון כסף‪ -‬זה כמה שזה נתפס בעיני‪.‬‬
‫מתפס‪ -‬מה שנתפס‪ ,‬התופעה או ההתנסות שהיא התוצאה של תהליך התפיסה‪.‬‬ ‫•‬
‫שלב ראשון‪ -‬חישה‬
‫תהליך שבו בעקבות גרייה של קולטני חישה (בעיניים‪ ,‬באוזניים או באיברים האחרים שלנו) נוצרים‬
‫דחפים עצביים המייצגים אירועים בתוך הגוף או מחוצה לו‪ .‬החישה היא זו שמספקת לנו את הפלטים‬
‫הראשוניים מחוש הראייה לדוג'‪.‬‬
‫שלב שני‪ -‬ארגון התפיסה‬
‫השלב שבו נוצר ייצוג פנימי של עצם ומתפתח מתפס של הגירוי החיצוני‪ .‬הייצוג מהווה עבור התופס ייצוג‬
‫מנטאלי של סביבתו החיצונית‪.‬‬
‫שלב שלישי‪ -‬הזיהוי וההיכר‬
‫בשלב זה המתפס מקבל משמע ות‪ .‬שאלת התפיסה‪" :‬כיצד נראה העצם" משתנה לשאלת הזיהוי "מהו עצם‬
‫זה"‪ .‬בשלב זה נדרשים תהליכים קוגניטיביים גבוהים יותר המערבים את התיאוריות ‪ ,‬הזיכרונות‪,‬‬
‫הערכים‪ ,‬האמונות והעמדות שלנו באשר לאותו העצם‪ .‬לדוגמה אני רואה בן אדם מולי אני מסווגת אם‬
‫הוא בן או בת וכו'‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫בס"ד‬

‫תהליכים של ארגון התפיסה‪ -‬בעולם שלא היינו מצליחים לארגן את כל המידע שאנחנו מקבלים על ידי‬
‫חוש הראייה לא היינו מצליחים לחיות בצורה נורמאלית‪ .‬תהליכים המקשרים בין חלקי המידע כדי‬
‫להעניק לנו תפיסה של עקביות‪ .‬ארגון תפיסה זה כל הדרך מהרגע שיש גירוי חיצוני עד שהוא מתפרש‬
‫אצלינו בצורה קוגניטיבית כאיזשהו עצם‪.‬‬
‫תהליכי קשב‬
‫משקפת את בחירת העצמים שבהם נמקד את הקשב‪ ,‬כפונקציה של המטרות שלנו‪ .‬שני סוגים של תהליכי‬
‫קשב‪:‬‬

‫‪ .1‬בחירה מכוונת מטרה‪ -‬הקשב שלנו ילך למקום ששם הוא משרת את המטרות שלנו (עכשיו‬
‫המטרה שלי לעבור את המבחן בפסיכולוגיה ולכן כל הקשב שלי מופנה למבחן בפסיכולוגיה)‪.‬‬
‫משקפת את בחירת העצמים שבהם נמקד את הקשב ‪ ,‬כפונקציה של המטרות שלנו ‪ ,‬משקף את‬
‫הרעיון שבחירת העצמים לבדיקה קפדנית יותר תלויה בנו‪ .‬בחירת העצמים תלויה בנו‪.‬‬
‫‪ .2‬לכידה שמקורה בגירוי‪ -‬מתרחשת כאשר המאפיינים של הגירויים עצמם‪ -‬עצמים בסביבה הם‬
‫אלו שאוטומטית לוכדים את הקשב שלנו בלי תלות במטרות המידיות שלנו כתופסים‪ .‬בתנאים‬
‫מסוימים הבחירה שמקורה בגירוי גוברת על הבחירה מכוונת מטרה (אני רוצה ללמוד למבחן‬
‫בפסיכולוגיה אבל פתאום נכנס לי חרגול לחדר) בחירת העצמים אינה תלויה בנו‪.‬‬
‫‪ .a‬תופעת מסיבת הקוקטייל‪ -‬גירוי חיצוני חדש‪ /‬וכר יתפוס את הקשב (אם אני שומעת את‬
‫השם שלי גם אם בהרצאה מונוטונית ומשעממת אני ישר אפנה את תשומת ליבי)‪.‬‬
‫עקרונות ההקבצה התפיסתית‬
‫חסידי פסיכולוגיית הגשטאלט (‪ -gestalt phycology‬השלם גדול מסך חלקיו) אפשר להבין תופעות‬
‫פסיכולוגיות רק אם בוחנים אוצם כשלמויות מאורגנות ומובנות ולא כשהן מפורקות ליחידות תפיסה‬
‫ראשונית‪ .‬השלם‪ ,‬לעיתים קרובות עולה על סך החלקים המרכיבים אותו‪.‬‬
‫עקרון הסמיכות‪ -‬קיימת נטייה לקבץ יחד עצמים זה לזה‬

‫עקרון הדמיון‪ -‬קיימת נטייה ל קבץ יחד את העצמים הדומים ביותר‬

‫‪11‬‬
 ‫בס"ד‬

‫עקרון ההמשכיות הטובה‪ -‬קיימת נטייה לתפוס קווים כרצופים אפילו אם הם קטועים‬

‫עקרון הסגירות‪ -‬קיימת נטייה למלא פערים קטנים כדי לתפוס עצמים בשלמותם‪.‬‬

‫עקרון הגורל המשותף‪ -‬קיימת נטייה לקבץ אובייקטים כנעים לאותו כיוון‪.‬‬

‫תהליכי זיהוי והיכר‬

‫השלב הסופי של העיבוד התפיסתי‪ .‬התפיסות מקבלות את משמעותן באמצעות תהליכים‪.‬‬

‫עיבוד מלמטה למעלה‪ -‬כאשר אנחנו מזהים עצם‪ ,‬עלינו להתאים את מה שאנחנו רואים לידע‬ ‫•‬
‫המאוחסן אצלנו בזיכרון‪ .‬קליטת המידע החושי מן הסביבה ושיגורו למוח לשם חילוץ המידע‬
‫הרלוונטי ועיבודו‪.‬‬
‫‪ o‬עיבוד שמקורו בנתונים‪ -‬נקודת המוצא לזיהוי היא העדות החושית שאנו מקבלים מן‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫▪ לדוג' אם אני רואה כיסא קשיח‪ ,‬אני אוטומטית חושבת שהוא לא נוח‪.‬‬
‫▪ לדוג' אם אני רואה נפיחות‪ ,‬אודם‪ ,‬כאב וכו' אני מניחה שיש זיהום מקומי‪.‬‬
‫עיבוד מלמעלה למטה‪ -‬מתרחש כאשר הציפיות שלנו משפיעות על התפיסה‪ .‬לעיבוד זה שותפים‬ ‫•‬
‫ניסיונות העבר שלנו‪ ,‬הידע‪ ,‬המוטיבציות והרקע התרבותי המונח בבסיס תפיסת העולם שלנו‪.‬‬
‫‪ o‬עיבוד שמקורו במושגים‪ -‬המושגים המאוחסנים בזיכרון משפיעים על פירוש הנתונים‬
‫החושיים‪.‬‬
‫▪ לדוג' אם אני נמצאת בתערוכת ציורים שהצייר לקח השראה ממלחמה‪ -‬כתם‬
‫צבע אדום ישר יתפרש לי ככתם דם‪.‬‬
‫▪ אם מגיע אליי מטופל מלוכלך ומסריח ישר אני אחשוב שהוא מוזנח וכו'‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫בס"ד‬

‫השפעתם של הקשרים (‪ )context‬ושל ציפיות‬

‫ההקשר של הזמן והמרחב שבו אנחנו מזהים עצמים‪ ,‬יוצר ציפיות אודות העצמים שאנו עשויים לראות או‬
‫לא לראות בסביבתנו הקרובה ‪ .‬הציפיות שלנו מאוד משפיעות על התפיסה שלנו‬

‫לדוג' אם אני מטפלת במטופל שלא בא לי טוב בעין אוטומטית כשאני אכנס אליו אני אהיה‬ ‫•‬
‫עצבנית‪.‬‬
‫אם אני רואה אדם עם חלוק לבן וסטטוסקופ שאומר לי שיש לי משהו בעין וכדאי לי ללכת‬ ‫•‬
‫לבדוק‪:‬‬
‫‪ o‬אם הוא בבית חולים‪ -‬סביר להניח שהייתי הולכת לבדוק אותו למרות שלא ביררתי אם‬
‫הוא באמת רופא או לא‪.‬‬
‫‪ o‬אם זה קורה בקניון‪ -‬רוב הסיכויים שאני אחשוב שהוא סוג של חולה נפש‪.‬‬
‫למידה‬
‫תהליך שתוצאתו שינוי קבוע יחסית בהתנהגות או בפוטנציאל ההתנהגות והוא מבוסס על ההתנסות שלנו‬

‫שינוי בהתנהגות‪ -‬אני יודעת בוודאות שהתקיימה למידה אם אני יכולה להציג תוצאות שלה‬ ‫•‬
‫(נהיגה)‪.‬‬
‫פוטנציאל התנהגות‪ -‬עמדות וערכים שרכשנו במהלך החיים שאין להם השפעה על אורח החיים‬ ‫•‬
‫שלנו אבל תהיה להם השפעה על התנהגויות עתידיות (תובנות פילוסופיות על החיים)‪.‬‬
‫שינוי עקבי‪ -‬למידה של משהו שאני רוכשת והוא עקבי לתקופת זמן מסוימת (רכיבה על אופניים)‪.‬‬ ‫•‬
‫תהליך מבוסס על התנסות (לעיתים רק לאחר בשילה)‪ -‬אם אני לומדת משהו שמבוסס על‬ ‫•‬
‫התנסות‪ -‬ראיתי תכנית טלוויזיה על בישול ואדע בשל רק אחרי שאנסה‪.‬‬
‫‪ o‬למידה רק אחרי בשילה‪ -‬יש דברים בחיים שאי"א ללמוד בכל גיל (לדוג' תינוק קטן לא‬
‫יוכל ללמוד לכתוב)‪.‬‬
‫התנייה קלאסית‬
‫צורת למידה בסיסית‪ ,‬שבה גירוי או אירוע אחד מנבא את התרחשותו של גירוי או אירוע אחר‪ .‬הפרט לומד‬
‫קישור חדש או אסוציאציה חדשה בין שני גירויים‪.‬‬
‫המחקר של פאבלוב‪ -‬פיזיולוג רוסי שחקר את ההפרשות של מע' העיכול וביקש מהעוזרים שלו לשים אוכל‬
‫בפה של הכלבים‪ .‬הוא שם לב שהופרש לכלבים רק שהם ראו את המזון לפני שהם קיבלו את האוכל‪ .‬הגילוי‬
‫של פבלוב‪ -‬המוח יודע לעשות תגובות כתוצאה מקישור בין ‪ 2‬גירויים‪ .‬אחר כך הוא הביא אוכל עם צליל של‬
‫פעמון והוא שם לב שכל פעם שהיה צליל של פעמון הכלבים התחילו לרייר‪.‬‬

‫תגובת אוריינטציה‪ -‬הכלב זקף את הראש והזיז את הראש כדי לבדוק מאיפה הצליל‪.‬‬ ‫•‬
‫זיווג חוזר של שתי הפעולויות התגובה המותנית הותנתה לגירוי מותנה כלשהו‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬אחרי שהיו שני גירויים‪ ,‬כבר הכלב רייר‪.‬‬
‫הכללת גירויים‪ -‬ההרחבה האוטומטית של התגובתיות לגירוי שמעולם לא זווג עם הגירוי הבלתי‬ ‫•‬
‫מותנה‪.‬‬
‫‪ o‬כשהם שמעו פעמון אחר (לא הרגיל שהם היו רגילים אליו) הם התחילו לרייר‪ .‬בטבע‪ -‬רק‬
‫אירועים חשובים מסוימים על עצמם במדויק‪ .‬רוב הדברים לא קורים בצורה מדויקת‬
‫והמוח שלנו יודע להקיש ממה שהוא יודע‪.‬‬
‫לדוג' אם ילד יגע בסיר רותח וייכווה‪ ,‬פעם הבאה הוא לא ייגע בזה‪.‬‬
‫יישום התניה קלאסית על רגשות והעדפות‪:‬‬

‫האם תסכים לאכול שוקולד שנראה כמו צואה?‬ ‫•‬

‫האם היית מוכן לשתות משקה שנמזג מבקבוק שבטעות נכתב עליו רעל?‬ ‫•‬
‫האם היית שותה משקה שנטבל בתוכו ג'וק שעבר חיטוי?‬ ‫•‬
‫תגובות קלאסיות מותנות שולטות עלינו (רגשות גועל‪ ,‬סכנה‪ ,‬פחד) והן נוצרות לא באמצעות חשיבה מודעת‪.‬‬
‫זה נוצר באמצעות זיווג של גירויים וממנו מושפעים הרבה דברים בחיים שלנו‪.‬‬

‫מה יותר מפחיד? ‪ AIDS‬או הפטיטיס ‪( ? B‬איידס נתפס כמפחיד יותר למרות שהפטיטיס יכולה‬ ‫•‬
‫להיות קטלנית יותר)‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫בס"ד‬

‫התניה אופרנטית‬
‫אדוארד ל' תורנדייק‪ -‬עשה ניסוי שבו הוא צפה בחתולים שניסו לצאת מתיבה‪ .‬אחת התגובות שלהן גרמה‬
‫להן לפתוח את הדלת‪ .‬ברגע שהדלת נפתחה‪ ,‬כל התגובות האחרות נעלמו ורק התגובה של פתיחת הדלת‬
‫נשארה‪.‬‬

‫גירוי קשר תגובה‪ -‬הלמידה היא יצירת הקשר בין גירויי המצב לבין התגובה שלומדים‬ ‫•‬
‫(החתולים) להגיב‪ .‬למידת הקשר גירוי‪ -‬תגובה מתרחשת בהדרגה‪ ,‬באופן אוטומטי ומכאני‪ ,‬תוך‬
‫כדי ניסוי וטעייה‪.‬‬
‫‪ o‬גירוי‪ -‬קליאה בתיבה‪.‬‬
‫‪ o‬תגובה‪ -‬לחיצה על כפתור‪.‬‬
‫חוק התוצאה‪ -‬הסבירות להתרחשות תגובה שתוצאותיה משביעת רצון הולכת וגדלה‪ ,‬ואילו הסבירות‬
‫להתרחשותה של תוצאה שתוצאותיה אינן משביעות רצון הולכת וקטנה‪.‬‬

‫אם למדתי עד הבוקר בספרייה וקיבלתי ‪ 100‬במבחן‪ ,‬למבחן הבא גם כן אני אלמד עד מאוחר כי‬ ‫•‬
‫יש לי חוויה חיובית‪.‬‬
‫התנהגות תלוית חיזוקים‪ /‬ב"פ סקינר‪-‬‬
‫יונה ניקרה דיסק וכל פעם שהיא ניקרה היא קיבלה גרגיר מזון‪.‬‬

‫התנהגות תלויית חיזוקים היא קשר עקבי בין תגובה לבין השינויים בסביבה שיוצרת התגובה‪.‬‬ ‫•‬
‫על מנת להגביר את ההסתברות להתרחשות התנהגות מסוימת‪ ,‬עלינו להשתמש במחזק (חיזוק‪-‬‬ ‫•‬
‫מתן מחזק לאחר התגובה)‪.‬‬
‫חיזוקים‪ -‬העלאת הסבירות להתרחשות התגובה המופיעה לפניהם‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬חיזוק חיובי‪ -‬הצגת גירוי נעים לאחר התגובה‬
‫▪ מדבקה לילד בגן לאחר התנהגות טובה‪.‬‬
‫‪ o‬חיזוק שלילי‪ -‬באמצעות הסרה‪ /‬הפחתה או מניעה של גירוי לא נעים לאחר התגובה‬
‫▪ אם אנחנו מאוד לא אוהבים מבחנים המרצה אומרת שאם נלמד יפה כל‬
‫השיעור יתבטל המבחן‪.‬‬
‫▪ אם הילד לא אוהב לסדר את החדר אז נגיד לו שאם תחזור הביתה בזמן לא‬
‫תסדר את החדר בערב‪.‬‬
‫עונשים‪ -‬הקטנת הסבירות לביצוע התגובה‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬עונש חיובי‪ -‬הגירוי שניתן לאחר התגובה הוא עונש לא נעים‪.‬‬
‫▪ אומרים לילד קטן אתה נוגע בתנור אתה תקבל מכה על היד‪.‬‬
‫‪ o‬עונש שלילי‪ -‬אירוע שבעקבות תגובה מוסר גירי נעים‪.‬‬
‫▪ אם הרבצת לאח הקטן שלך לא תקבל דמי כיס‪.‬‬
‫למידה באמצעות צפייה‬
‫השפעות קוגניטיביות על למידה‪ -‬ההתנהגות הן בחלקן תוצרים של תהליכים קוגניטיביים ‪.‬‬

‫קוגניציה‪ -‬היא כל פעולה מנטאלית הקשורה בייצוג של ידע ובעיבודו כמו חשיבה‪ ,‬זכירה‪ ,‬תפיסה‬ ‫•‬
‫ושימוש בשפה‪ .‬חלק מההתנהגויות שלנו הן תוצרים של תהליכים קוגניטיביים‪.‬‬
‫‪ o‬למידה חברתית היא לא משהו שאפשר להסביר אותו בעזרת אף אחת מהדרכי למידה‬
‫הקודמות‪.‬‬
‫▪ אני בהתנסות במחלקות ואחד השותפים לקבוצה ניגש למטופל בלי לשטוף‬
‫ידיים והמדריכה הקלינית צעקה עליו אני לא אעשה את הטעות הזו שוב‪.‬‬
‫▪ אם מטופל מתפר ע לי במחלקה ואני רואה אחות וותיקה מצליחה להרגיע אותו‬
‫אני אנסה לחקות את ההתנהגות‪.‬‬
‫למידה היא תהליך שכדאי להבין ולהפנים אותו על מנת ללמוד טכניקות ולמצוא את הדרך הנכונה לייצר‬
‫שינוי אצלי ואצל המטופלים שלי (יש שינויים שמאוד קשה לעבור כמו טופל שלא מפסיק לאכול וחטף שבץ‬
‫מוחי בגלל סוכרת יהיה קשה לפעמים לשנות לו סגנון חיים)‪.‬‬
‫אינטליגנציה והערכתה‬
‫אינטליגנציה‪ -‬משכל ‪ .‬יכולת כללית מאוד המאפשרת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להסיק מסקנות‪ ,‬לתכנן‪ ,‬לפתור בעיות‪,‬‬
‫לחשוב באופן מופשט‪ ,‬להבין רעיונות מהר וללמוד מהניסיון‪.‬‬
‫האם אינטיליגנציה ניתנת למדידה?‬

‫‪14‬‬
 ‫בס"ד‬

‫אינטליגנציה והערכתה‬
‫אלפרד בינה‪( -1905 ,‬צרפת) הדו"ח הראשון של מבחן משכל שימושי‪ .‬מבחן של ביצועים אינטלקטואליים‬
‫שנועד להיות אובייקטיבי‪ .‬מטרה ראשונית‪ -‬שמוש למיון ילדים שיש להם לקות התפתחותית ולהפרדתם‬
‫מתלמידים נורמליים‪ .‬כדי למיין את ה ילדים הוא חיבר מספר בעיות מותאמות לגיל (שכלי‪ /‬כרונולוגי) שלא‬
‫יושפעו מגורמים אחרים (שיושפעו משיפוט והסקת מסקנות ולא משינון לדוג)‪.‬‬

‫בעיות מותאמות גיל או תשובות שענו עליהן ילדים רבים שאפשרו השוואה‪.‬‬ ‫•‬
‫בעיות שאפשר לנקד באופן אובייקטיבי כנכונות או כשגויות שלא הושפ עו מהסביבות השונות של‬ ‫•‬
‫הילדים‪.‬‬
‫ביצועיו של כל ילד מושווים לממוצע של כל הילדים האחרים בני גילו‪.‬‬ ‫•‬
‫המבחן בחן כמות גדולה של ילדים וחילק אותם לגילאים ועשה ממוצע של כל הגילאים‪ .‬במידה והציון של‬
‫הילד שווה לציון הממוצע של ילדים בני חמש‪ ,‬הגיל השכלי שלו תואם לגיל ילדים בני חמש בלי התאמה‬
‫לגיל הכרונולוגי‪.‬‬
‫מבחני מנת משכל‬
‫למבחן של בינה הייתה השפעה גדולה מאוד על החיים בארה"ב ששם הייתה הגירה גדולה והם ניסו‬
‫למצוא מבחן שימיין מנת משכל של מבוגרים‪ .‬והם פיתחו את מבחני ה‪.IQ-‬‬

‫מבחני מנת משכל בארה"ב (‪)IQ‬‬

‫שתי משפחות של מבחני מנת משכל‪:‬‬

‫סולם המשכל של סטנפורד בינה‪-‬לואיס טרמן‪ :)1916( -‬פותח בארה"ב ומהווה עד היום כלי‬ ‫•‬
‫למדידה שם‪.‬‬
‫גיל שכלי‬
‫אופן החישוב‪ :‬גיל כרונולוגי × ‪ = 100‬מנת משכל‬ ‫‪o‬‬
‫סולם המשכל של וקסלר (דיוויד וקסלר‪ -)1939 ,‬סולם משכל ששילב תת מבחנים מילוליים ותת‬ ‫•‬
‫מבחנים לא מילוליים ביצועיים‪ .‬שאף לתקן את התלות בפריטים מילוליים‪.‬‬
‫‪ o‬תת מבחנים מילוליים‪ -‬ידע‪ ,‬הבנה‪ ,‬צד שווה‪ ,‬חשבון‪ ,‬זכירת ספרות‪ ,‬אוצר מילים‪.‬‬
‫▪ ידע‪ -‬באיזו מדינה נמצאת הלסינקי?‬
‫▪ הבנה‪ -‬למה שמים את הכסף בפיקדון בבנק?‬
‫▪ צד שווה‪ -‬מה משותף לחולים וספר?‬
‫▪ אוצר מילים‪ -‬מה זה מטאבוליזם?‬
‫‪ o‬תת מבחנים ביצועיים‪( -‬התוספת המשמעותית) קידוד מספר‪-‬סימן‪ ,‬השלמת תמונות‪,‬‬
‫סידור קוביות‪ ,‬סידור תמונות‪ ,‬הרכבת עצמים‪.‬‬
‫▪ השלמת חלק חסר בתמונות‪.‬‬
‫▪ התאמת צורות‪.‬‬
‫▪ הרכבת עצמים (פאזל וכו')‪.‬‬
‫מפיק מנת משכל מילולית‪ ,‬מנת משכל ביצועית ומנת משכל כוללת בכל רמות הגיל‪ .‬הוא מספק‬
‫ציונים ברי השו ואה של תת מבחנים המאפשרים התחקות אחר התפתחותן של יכולות‬
‫אינטלקטואליות במרוצת הזמן‪.‬‬
‫‪ o‬ציוני משכל קיצוניים‪:‬‬
‫▪ בין ‪ -90-100‬נורמליים‪.‬‬
‫▪ ‪ -100‬מנת משכל ממוצעת (אצל רוב האנשים)‪.‬‬
‫▪ ‪ 70-75‬או פחות‪ -‬פיגור שכלי‪.‬‬
‫• היום אומרים שעל מנת להגדיר מישהו שכבעל פיגור שכלי יש להדגים‬
‫לקויות של ממש (פרקטית) בשניים או יותר מיומנויות הסתגלות‪:‬‬
‫תקשורת‪ ,‬השגחה עצמית‪ ,‬חיים בבית‪ ,‬מיומנויות חברתיות‪ ,‬בריאות‬
‫ובטיחות‪ ,‬עבודה ועוד‪.‬‬
‫▪ לקות למידה‪ -‬מקרים שציוני מנת המשכל אינם תואמים את רמת הביצוע בחיי‬
‫היומיום‪.‬‬
‫▪ מחוננות‪ -‬מעל ‪130‬‬
‫• היום מחפשים תנאים נוספים‪ ,‬למשל צריך יכולת יצירתיות ומחויבות‬
‫בביצוע מטלות‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫בס"ד‬

‫תיאוריות ריבוי סוגי משכל‬

‫תיאוריות בנות זמננו יותר‪ ,‬תיאוריות המרחיבות את הגדרת המשכל מעבר למיומנות שמבחן מנת המשכל‬
‫מכסה‪.‬‬
‫הרווארד גרדנר (‪ -)1983,1999‬תאוריה מרכזית מאוד‪ .‬זיהה סוגים אחדים של משכל המכסים טווח רחב‬
‫של הניסיון האנושי‪ .‬האינטליגנציה לדבריו היא היכולת לפתור בעיות או לעצב תוצרים במסגרת חברתית‪-‬‬
‫תרבותית נתונה‪ .‬הערך של כל אחד מהצרכים הבאים משתנה לפי החברה (המוסכמות החברתיות בחברה‬
‫הרלוונטית וכו')‬
‫שמונת סוגי הכישורים לפי גרנדר‪-‬‬

‫לוגי‪ -‬מתמטי‪ -‬היה במבחנים הקודמים‪ .‬לחושב בצורה הגיונית ומסודרת‪ ,‬לפתור דברים‪ ,‬להבין‬ ‫‪.1‬‬
‫מהלכים של תופעות (מחלות‪ ,‬טיפולים) וכו'‪.‬‬
‫לשוני‪ -‬היכולת הבין ולהשתמש במילים ומשפטים‪ .‬רגישות לדקויות ומשמעות‪ .‬כושר שכנוע‬ ‫‪.2‬‬
‫והסבר‪ ,‬חשיבה הגיונית מילולית‪.‬‬
‫נטורליסטי‪ -‬יכולת התמודדות עם איתני הטבע ותופעות טבע‪ .‬היכולת שלנו להבין את המציאות‬ ‫‪.3‬‬
‫ולהתמודד איתה‪ -‬להבדיל בין סוגים של חיות‪ ,‬צמחים וכו‪.‬‬
‫מוסיקאלי‪ -‬היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה‪ ,‬לצורות מוזיקליות שונות‪ ,‬להבחין בטונים וכו'‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מרחבי‪ -‬היכולת לתפוס את העלום החזותי‪ -‬מרחבי בצורה מדויקת‪ ,‬לנווט‪ ,‬להתמצא במרחב‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫גופי‪-‬קינסתטי (תנועתי)‪ -‬היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מושלמת‪ ,‬טיפול מיומן בחפצים‬ ‫‪.6‬‬
‫בעזרת איברי הגוף‪ ,‬היכולת לשלוט ולהבין דקויות של שפת גוף‬
‫בין אישי‪(-‬אינטיליגנציה אישית) היכולת לאמוד אנשים אחרים (כוונות‪ ,‬מצברוח‪ ,‬מניעים)‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫רגישות לזולת‬
‫תוך אישי‪ -‬הבנה עצמית‪ ,‬הערכה עצמית‪ ,‬משמעת עצמית וכו'‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫הבעיה הגדולה מאוד במבחן הזה הוא שהוא קשה מאוד למדידה‪ .‬יש צורך לצפות האדם בסיטואציות‬
‫מסוימות ולהבין אותן כך‪.‬‬
‫שאלות גדולות שעולות‪:‬‬

‫האם לאינטליגנציה יש קשר ל‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬תרבות‬
‫‪ o‬דת‬
‫‪ o‬מגדר‬

‫גישות‬
‫הרעיון של גישות הוא שיטות טיפול ששונות במהותן אבל המשותף לכולן הוא התערבות בחיי אדם שנועדו‬
‫על מנת לשנות את תפקודו בדרך כלשהי‪:‬‬
‫ארבעה ייעודים מרכזיים‪:‬‬
‫המחשה באמצעות דוגמה‪ :‬אמא לילד בן ‪ 12‬אומרת לפסיכולוג שלילד יש רק שני חברים ואת רוב שעות‬
‫הערות שלו הוא מבלה מול המחשב‪.‬‬

‫אבחון‪ -‬להגיע לאבחון של הבעיה‪ ,‬להבין מה היא?‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ .a‬אולי תפיסה לא נכונה של המציאות? טראומה? אולי אין בעיה בכלל?‬
‫אטיולוגיה‪ -‬מה הסיבה‪ /‬במקור של הבעיה?‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .a‬אולי הוא מתפתח מבחינה חברתית ולימודית דרך המחשב? האם זה חיובי? האם זה טוב‬
‫לו?‬
‫פרוגנוזה‪ -‬הערכה של התפתחות בעיה בנוכחות ובהיעדר הטיפול‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .a‬אולי זה חלק מגיל ההתבגרות שלו? האם הוא מגיב לפעילויות ספורטיביות בכיתה‬
‫לדוג'?‬
‫טיפול‪ -‬כל מה שאומר האם לטפל ואם כן‪ ,‬איך?‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ .a‬לק בוע מה הטיפול והאם יש צורף על מנת לצמצם ואף להעלים את התסמינים של‬
‫הבעיה‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫בס"ד‬

‫‪ 2‬קבוצות של שיטות טיפול‬

‫לרוב‪ ,‬למטפלים פסיכולוגיים יש כיוון תיאורטי מרכזי (לפעמים הם משלבים אבל לרוב יש שיטה עיקרית)‪.‬‬
‫הרבה פעמים משלבים בין שתי הגישות (פסיכיאטריה)‪.‬‬
‫שיטה ‪ -1‬שיטות טיפול ביו רפואי‬
‫שינוי של המנגנונים המפעילים את מערכת העצבים המרכזית‪ .‬התערבויות כימיות או פיזיות‪ ,‬בניהן‪:‬‬
‫ניתוחים‪ ,‬תרופות‪ ,‬טיפול בהלם חשמלי וגרייה מגנטית‪.‬‬
‫מתחבר יותר לגישה הביולוגית‬
‫שיטה ‪ -2‬שיטות טיפול פסיכולוגיות ונקראות בשם הכללי‪ -‬פסיכותרפיה‬
‫מתמקדות בשינוי התנהגות לקויות שהאדם למד‪ -‬מילים‪ ,‬מחשבות וכו'‪ .‬מי שמשתמש בעיקר בשיטות הללו‬
‫אלו הפסיכולוגים הקליניים‪ ,‬הפסיכיארטרים ובתור אחיות נוכל להתנהג בצורה טובה יותר על ידי שימוש‬
‫בשיטה הזו‪.‬‬
‫ארבעה סוגים עיקריים של פסיכותרפיה‪:‬‬
‫‪ .3‬קוגניטיבית‪.‬‬ ‫‪ .1‬פסיכודינמית‪.‬‬
‫‪ .4‬הומניסטית‪.‬‬ ‫‪ .2‬התנהגותית‪.‬‬
‫טיפול פסיכודינמי‪-‬‬
‫סבל נוירוטי הוא סימן חיצוני לטראומות ולקונפליקטים פנימיים בלתי פתורים‪ .‬הטיפול נעשה על ידי‬
‫"ריפוי בדיבור"‪ -‬המטפל עוזר לאדם להגיע להבנה על הקשר שבין התסמינים החיצוניים לבין קונפליקטים‬
‫חבויים לא פתורים שהם מקור התסמינים ‪ .‬מבוסס על ההנחה שהגורם לבעיות האדם הוא המתח בין‬
‫הדחפים הלא מודעים של האדם לבין האילוצים והמגבלות שלו‪ .‬השיטות הפסיכודינמיות מחפשות את‬
‫השורש לבעיות הללו‪.‬‬
‫‪ o‬פסיכואנליזה‪ -‬שיטת הטיפול הקלאסית בפסיכודינמיקה‪.‬‬
‫פסיכואנליזה‪ -‬פרויד‪ :‬טכניקה אינטנסיבית וארוכת טווח לגילוי מוטיבציות לא מודעות‬ ‫•‬
‫וקונפליקטים לא מו דעים בקרב בני אדם נוירוטיים ובעלי חרדה‪ .‬המטרה היא ליצור הרמוניה תוך‬
‫נפשית (להיות מודעים יותר לכוחות של האיד) שמרחיבה את המודעות לכוחות של הסתמי (‪,)id‬‬
‫מפחיתה ציות יתר לדרישות הסופר אגו (האני העליון) ומחזקת את תפקידו של האני‪ .‬צריך לנסות‬
‫להבין איך המטופל משתמש בשיטת ההדחקה‪ .‬טכניקות אפשריות‪ -‬שימוש באסוציאציות‪,‬‬
‫היפנוזה (להביא לרבדים לא מודעים)‪ ,‬ניתוח חלומות ועוד‪..‬‬
‫‪ o‬לדוג'‪ -‬אם יש בחור שהוא לא מצליח להתחתן עד גיל מאוחר‪ -‬האם זה בגלל שיש לו‬
‫חרדות? האם זה בגלל שההורים לוחצים?‬
‫‪ o‬דוגמה של פרויד‪ -‬מטופלת שהגיעה משותקת מהאגן ומטה והרופאים לא מצאו שום‬
‫הצדקה רפואית לבעיה הזו‪ .‬בהיפנוזה פרויד הצליח להבין שאביה התעלל בה מינית‬
‫בשנות הילדות שלה וככה באה הטראומה הזו לידי ביטוי‪.‬‬
‫‪ o‬השמנה אצל נפגעות תקיפה מינית‪ -‬הגנה פיזית של הגוף ורצון שאף אחד לא יימשך‬
‫אליהן‪.‬‬
‫‪ o‬לפני מבחן הגוף חולה מאוד‪ -‬נובע ממתח פנימי אמיתי‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי‪-‬‬
‫מתאים לגישה הביהביוריסטית‪ .‬הבעיה היא ההתנהגות (ולא ההתנהגות נובעת מבעיות נסתרות)‪.‬‬
‫ההתנהגויות עצמן הן ליקויים שיש לשנותם‪ .‬הפרעות הן דפוסי התנהגות בלתי רצויים‪ .‬הבעיות הן דפוסי‬
‫התנהגות נלמדים ובעיות שונות ניתן לפתור בדרכים שונות‪ ,‬לדוג'‪:‬‬

‫שינוי הקשר בין חיזוקים לתגובות רצויות‪.‬‬ ‫•‬

‫שינוי הקשר בין חיזוקים לתגובות בלתי רצויות‪.‬‬ ‫•‬
‫מה שמעניין זה התנהגויות גלויות‪ .‬ההתנהגויות הלא נורמליות נרכשות בדיוק כמו ההתנהגויות‬
‫הנורמאליות דרך תהליך למידה שנעשה על ידי התניה‪ .‬שיטת הטיפול נעשית על ידי שימוש שיטתי בדרכי‬
‫למידה‪ .‬טכניקות אפשריות‪ -‬טיפול חשיפה‪ ,‬התניית נגד‪ ,‬אסטרטגיה‪ ,‬חיזוקים חיוביים ועוד‪.‬‬

‫לדוג‪:‬‬ ‫•‬
‫למה שמים בקיץ מקררי גלידה מחוץ לחנות על המדרכה?‬ ‫‪o‬‬
‫▪ הגישה של הטיפול ההתנהגותי לא תתייחס לזה שיש מקרר בחוץ אלא לזה‬
‫שהיא אוכלת ואיך מטפלים בזה‪ .‬לדוג' לעשות יומן אכילה‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫בס"ד‬

‫חשיפה בהדרגה לפחד (לדוג' ילד שמפחד מכלבים)‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫התניית נגד‪ -‬תגובה חדשה שסותרת את התגובה הקודמת (כל פעם שמגיע ליצן ברחת‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫עכשיו מגיע ליצן ותישאר בחדר‪ -‬לא אכפת מאיפה נובע הפחד)‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי‪-‬‬
‫מנסה לבנות מחדש את האופן שבו בני אדם חושבים ומפרשים את המציאות‪ .‬דפוסי התנהגות אבנורמליים‬
‫ומצוקה רגשית נובעים מבעיות בדברים שבני אדם חושבים (תוכן קוגניטיבי) ובאופני החשיבה שלהם‬
‫(תהליך קוגניטיבי)‪ .‬טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי תהליכים קוגניטיביים ובמתן דרכים לבנייה‬
‫קוגניטיבית מחדש‪ .‬טכניקות אפשריות‪ -‬שינוי אמונות שגויות‪ ,‬בנייה קוגניטיבית מחדש‪.‬‬

‫לדוג' אני רוצה להתחתן אבל אף אחד בסביבה שלי לא שווה‪ /‬אי"א למצוא היום בן זוג נורמאלי‪.‬‬ ‫•‬
‫יכול להיות שזה באמת נכון ויכול להיות שיש לי בעיה בדפוס המחשבה‪.‬‬
‫חבורה שיוצאת לדייט‪ ,‬היא מבסוטית אבל הבחור לא מתקשר יום‪ -‬יומיים אחרי‪ .‬איך היא תפרש‬ ‫•‬
‫את המציאות (הוא לא מספיק ג'נטלמן בשבילי או שהוא בחור שרוט או שאני לא מספיק טובה‬
‫ושווה)‪.‬‬
‫ברגע שהמטפל מזהה עיוות קוגניטיבי‪ -‬חשיבה לא רציונאלית אפשר לשנות את אופן החשיבה על אותו‬
‫אירוע‪ .‬אופן החשיבה הו א זה שיגרום להרגיש ולהתנהג אחרת‪.‬‬

‫שגרמה לרגש‬ ‫גרם לחשיבה מסוימת‬ ‫אירוע‬

‫מחשבה לא רציונאלית‪.‬‬ ‫•‬

‫עיוות קוגניטיבי‪.‬‬ ‫•‬
‫טיפול הומניסטי‪-‬‬
‫הגישה ההומניסטית מאמינה שהאדם הוא טוב מיסודו‪ .‬אדם רוצה להגשים ולממש את עצמו וכל‬
‫ההתנהגויות שלו מכוונות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬שיטות הטיפול ההומניסטיות שמות הרבה דגש על התנהגות‬
‫והערכים של המטופל‪ .‬מטרתן היא מימוש עצמי‪ ,‬צמיחה פסיכולוגית‪ ,‬פיתוח יחסים בין‪-‬אישיים‬
‫משמעותיים יותר וקידום חופש הבחירה של האדם‪ .‬האדם השלם נמצא בתהליך משמתך של שינוי ושל‬
‫התהוות‪ .‬אנחנו כל הזמן חופשיים לבחור מה אנחנו על ידי חופש הבחירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬חופש הבחירה מביא‬
‫איתו עול של אחריות ובגלל שאנחנו לא תמיד מודעים להשלכות של כל ההתנהגויות שלנו‪ -‬מרגישים רגשות‬
‫אשם על כך שהחמצנו הזדמנויות‪ ,‬חרדים מכך שלא היינו מודעים עד הסוף להשלכות של הפעולות שלנו‪.‬‬
‫הטיפול ההומניסטי מטרתו לטפח את הייחודיות‪ ,‬את האני החווה של האדם‪ ,‬לגלות דרכים למימוש מלוא‬
‫הפוטנציאל‪.‬‬
‫לדוג'‪ -‬מה יגרום לבחורה לממש את עצמה? האם היא באמת רוצה להתחתן? אולי חתונה לא תהפוך אותה‬
‫למאושרת אלא פשוט ההורים שלה לוחצים יותר מידי?‬
‫הרעיון‪ ,‬בכל אחת משיטות הטיפול הוא למצוא איך להגיע למימוש העצמי לדוג' אם יש בחורה בת ‪+30‬‬
‫שהיא רוצה לצאת כל ערב עם גבר אחר וכו'‪ -‬זה מה שעושה אותה שמחה באמת‪ -‬האם היא חייבת להתחתן‬
‫כי זו המוסכמה החברתית?‬

‫טיפול ממוקד באדם‪ -‬רוג'רס‪ :‬היעד הוא לטפח את צמיחתו הפסיכולוגית של האדם‪ .‬בני האדם‬ ‫•‬
‫טובים ביסודם‪ ,‬משימת המטפל היא לעזור בהסרת המחסומים המגבילים את ביטויה של הנטייה‬
‫הטבעית הזו‪ .‬המטפל מאפשר לחושות ולמחשבות שלו להיות גליות לאד ומשתמש באמפתיה‬
‫מוחלטת לאדם‪ .‬הטיפול נעשה בכבוד לאדם‪ ,‬באווירה לא שיפוטית‪ .‬המטפל עוזר לו לחפש את‬
‫עצמו ולקבל את עצמו‪.‬‬
‫‪ o‬הגל המשמעותי שיש היום שלא היה מתקבל בעולם בשנים הקודמות‪ -‬מי שלא רוצה‬
‫שלא תהיה אמא (עדיף מאשר שהאישה תתחרט על האימהות שלה)‪.‬‬

‫מוטיבציה‬
‫מספר שאלות שהפסיכולוגים דנים בהן הרבה‪:‬‬

‫מה מניע אנשים לשעות דברים מסוימים?‬ ‫•‬

‫‪18‬‬
 ‫בס"ד‬

‫‪ o‬מה גורם לאדם לצאת לריצה כמה שעות ביום?‬

‫מה גורם לנו לדחות דברים?‬ ‫•‬
‫מוטיבציה היא מונח כללי לכל התהליכים המעורבים בהתחלת פעילויות פיזיות ופסיכולוגיות‪ ,‬בהכוונתן‬
‫ובהתמדתה בהן‪.‬‬
‫תפקידם של מושגי המוטיבציה‬
‫החוקרים מציגים חמישה תפקידים של המוטיבציה‪:‬‬

‫לקשר בין ביולוגיה להתנהגות‪ -‬הקשר של ההישרדות שלנו‪ .‬יש לנו מנגנונים פנימיים שמווסתים‬ ‫•‬
‫את הפעילות שלנו‪.‬‬
‫‪ o‬למה התעוררנו בבוקר‪.‬‬
‫להסביר שונות התנהגותית‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬למה אני מצליחה ביום א לעשות משהו וביום ב אנחנו נכשלים בו‪.‬‬
‫‪ o‬למה שני ילדים עם אותה רמות אינטיליגנציה מקבלים ציונים שונים במבחן‪.‬‬
‫להקיש על מצבים פרטיים מתוך התנהגות פומבית‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬למה משקיעים שעות בתחביבים (בבישול‪ /‬בציור)‪.‬‬
‫לייחס אחריות לפעולות‪ -‬אחריות אישית היא נקודת מוצא‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬מתי אדם (פושע לדוג') לא אחראי לפעולות שלו‪.‬‬
‫‪ o‬מתי מפחיתים מאחריות של אנשים להתנהגות שלהם?‬
‫להסביר התמדה למרות הקושי‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬למה אנשים שנכשלים מתעקשים לנסות למרות שהם לא מצליחים שוב ושוב?‬
‫מקורות המוטיבציה‬
‫התנהגות אינסטינקטיבית‬
‫אחד ההסברים הראשוניים‬
‫אינסטינקטים‪ -‬נטיות קיימות מראש החיוניות להישרדות‪ .‬האינסטינקטים מספקים אוסף של התנהגויות‬
‫שהוא חלק מהמטען הגנטי של כל בעל חיים‪ .‬התיאוריות של התפקוד האנושי נתנו הרבה משקל‬
‫לאינסטינקטים (דחפים מולדים)‬
‫וויליאם ג'יימס‪ -1980 ,‬בני אדם מתבססים‪ ,‬אפילו יותר משאר בעלי החיים האחרים‪ ,‬על אינסטינקטים‪.‬‬
‫כמו לבעלי החיים‪ ,‬לבני האדם יש אינסטינקטים ביולוגיים אבל הייחודיות שלו היא האינסטינקטים‬
‫החברתיים‪ .‬האינסטינקטים נועדו לשרת מטרות או תפקידים חשובים בהסתגלותו של האורגניזם‬
‫לסביבתו‪.‬‬
‫זיגמונד פרויד‪ -1915 ,‬מצבי דחף נובעים משני סוגי אינסטינקטים‪:‬‬

‫‪ .1‬אינסטינקטים של חיים‪-‬‬
‫‪ .a‬ארוס‪ -‬רובו מיניות‬
‫‪ .2‬אינסטינקטים של מוות‪-‬‬
‫‪ .a‬תנטוס‪ -‬רובו תוקפנות‪.‬‬
‫דחפים אינסטינקטיביים מכווני אנרג יה נפשית לסיפוק צרכים גופניים‪ .‬כאשר אי אפשר לפרוק אנרגיה זו‪,‬‬
‫נוצר מתח הדוחף אנשים לפעולות שיפחיתו אותו‪.‬‬
‫תיאוריית הפחתת המתח‬
‫קארלק האל‪ -1952 ,1943 ,‬דחפים פנימיים הם המניעים להתנהגויות מצבים פנימיים המתעוררים בתגובה‬
‫על צרכיו הפיזיים של האדם‪ .‬שואפים לשמור על האיזון (או הומאוסטאזיס) מתעוררים כאשר מחסור‬
‫כלשהו מפר את האיזון ונוצר מתח‪ .‬האורגניזם שואף להיות שהומיאוסטאזיס ולכן האורגניזם מופעל‬
‫לכיוון של הפחתת המתח‪.‬‬

‫אני צמאה‪ ,‬יש לי חסר במים ולכן יש לי את המוטיבציה ללכת לקולר ולשתות‪ .‬כאשר מילאתי את‬ ‫•‬
‫הצורך הזה‪ ,‬אני באיזון ולכן אין לי את המוטיבציה ללכת לשתות מים יותר‪.‬‬
‫ציפיות והגישה הקוגניטיבית למוטיבציה‬
‫מוטיבציה לא נובעת מהמציאות האובייקטיבית בעולם החיצון אלא מפירוש סובייקטיבי שלנו את‬
‫המציאות‪ .‬הפעולות שלנו נשלטות על ידי האמונות שלנו‪ -‬מה יצליח‪ /‬לא יצליח בעתיד ומה הם אחוזי‬
‫ההצלחה‪ /‬מה היה אחראי להצלחות שלי בעבר?‬

‫‪19‬‬
 ‫בס"ד‬

‫אני הולכת ללמוד סיעוד כי אני מפרשת את זה שההצלחות שלי בעבר נבעו מכך שלמדתי דברים‬ ‫•‬
‫חדשים‬
‫ג'וליאן רוטר‪ -1954 ,‬חשיבותן של ציפיות בהנעת התנהגות‪ .‬נקבעת על ידי הציפייה שלנו להשיג מטרה‬
‫שתבוא בעקבות הפעילות ועל פי מידת הערך האישי שאנו מייחסים למטרה‪:‬‬

‫מה הציפייה שלנו להשיג את המטרה?‬ ‫•‬

‫‪ o‬למה יש לי מוטיבציה ללמוד? מה אני מצפה להשיג מהלימודים שלי?‬
‫מה מידת הערך האישי שאני שאני מייחסת למטרה?‬ ‫•‬
‫‪ o‬עד כמה אני מוכנה להקדיש על מנת להגשים את המטרה?‬
‫פרץ היידר‪ -1958 ,‬יש קשר בין ציפיות לכו חות פנימיים וחיצוניים של מוטיבציה‪ .‬אפשר לייחס תוצאות של‬
‫התנהגות לנטיות פנימיות או לגורמים מצביים חיצוניים‪ .‬תלוי בפרשנות הסובייקטיבית שאנחנו נותנים‬
‫למציאות ‪ .‬ייחוסים אלו משפיעים על הדרך בה נתנהג‪.‬‬

‫עשינו מבחן וקיבלתי ציון נמוך‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬בגלל שאין לי יכולת‪ ,‬בגלל שאני לא למדתי מספיק טוב‪.‬‬
‫▪ יגרום לי ללמוד יותר‪ ,‬להיות יותר נוכחת בשיעורים‪.‬‬
‫‪ o‬בגלל שהייתה מרצה איומה ונוראה‪ ,‬מבחן לא תואם את החומר‪.‬‬
‫▪ יגרום לי לא ללכת אליה שוב לקורס‪ ,‬יגרום לי לא ללמוד למבחן הבא‬
‫(להתייאש מראש)‪.‬‬
‫תיאוריית מדרג הצרכים של מאסלו‬
‫אברהם מאסלו (‪ )1970‬משתייך לגישה ההומניסטית‪ .‬כולנו נולדים עם צרכים קבועים הצרכים מאורגנים‬
‫ברצף מהחל מהפרימיטיביים ביותר ועד למתקדמים ביותר‪ .‬בכל שלב במדרג הצרכים צריכים לבוא על‬
‫סיפוקם על מנת שהצורך הבא יוכל לבוא על סיפוקו‪.‬‬

‫מימוש‬
‫עצמי‬
‫כבוד‬
‫והערכה‬
‫שייכות‪ ,‬זהות‬
‫ואהבה‬
‫ביטחון בקיום הפיזי‬

‫צרכים פיזיולוגיים בסיסיים‬

‫צרכים ביולוגיים‪ /‬פיזיולוגיים‬ ‫•‬
‫‪ o‬מים‪ ,‬מזון‪ ,‬חמצן שינה‪ ,‬ביטוי מיני ושחרור מתח‪.‬‬
‫צרכי ביטחון‬ ‫•‬
‫‪ o‬ביטחון‪ ,‬נוחות‪ ,‬רגיעה‪ ,‬שחרור מפחד‪.‬‬
‫שייכות ואהבה‬ ‫•‬
‫‪ o‬שייכות‪ ,‬התחברות‪ ,‬לאהוב ולהיות נאהב‪.‬‬
‫צרכי הערכה‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬בטחון עצמי‪ ,‬תחושת ערך ויכולת‪ ,‬הערכה עצמית וכבוד לזולת‪.‬‬
‫מימוש עצמי‪-‬‬ ‫•‬

‫‪20‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מילוי פוטנציאל אישי והשגת מטרות משמעותיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫לדוגמה‪ -‬אני הולכת ללמוד סיעוד כי אני רוצה לספק צרכים ביולוגיים (משכורת טובה)‪ ,‬לספק צורכי‬
‫ביטחון (רגיעה וכו')‪ ,‬צרכי היקשרות‪ ,‬שייכות ואהבה (מקצוע נחשב)‪ ,‬צרכי הערכה ומימוש עצמי‪.‬‬

‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫דיסציפלינות שונות עובדות יחד עם הפסיכולוגיה והפסיכולוגיה החברתית נמצאת בממשק שבין‬
‫הפסיכולוגיה לסוציולוגיה ועונה על השאלה מה קורה לאדם כאשר הוא בחברה‪.‬‬
‫חקר הדרכים שבהן המחשבות‪ ,‬הרגשות‪ ,‬התפיסות‪ ,‬המניעים וההתנהגויות שלנו מושפעים מהקשרים‬
‫הבין‪ -‬אישיים שלנו ומיחסי הגומלין בין בני האדם‪.‬‬

‫האם אנחנו מתנהגים אותו הדבר כאשר אנחנו בבית ובכיתה?‬ ‫•‬
‫איך עובדת הפסיכולוגיה החברתית?‬

‫ההקשר החברתי‪ -‬כולל את נוכחותם הממשית‪ ,‬המדומה או הסמלית של בני אדם אחרים‪ ,‬את‬ ‫•‬
‫היחסים הבין אישיים המתקיימים‪ ,‬ואת מאפייני הסביבה שבה מתרחשת ההתנהגות‪ .‬איך בן‬
‫אדם מתנהג בתוך קונטקסט מסוים?‬
‫‪ o‬אם היינו לומדים ב שנתון אחר בכיתה האם היינו מתנהגים אותו הדבר?‬
‫‪ o‬אם היינו לומדים באוניברסיטה ולא בבית הספר‪ ,‬האם היינו מתנהגים אותו הדבר?‬
‫‪ o‬אם היינו לומדים סיעוד בכיתה שכולם בני ‪ ,19‬האם היינו מתנהגים אותו הדבר?‬
‫קוגניציה חברתית‪ -‬התהליכים שבאמצעותם בני אדם בוחרים‪ ,‬מפרשים וזוכרים מידע חברתי‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬איך גיבשתי עמדה כלפיי הומוסקסואליים?‬
‫‪ o‬האם נטייה מינית יכולה להתעצב בגלל סביבה (בתל אביב יש יותר הומוסקסואליים‬
‫ולכן אם יש הומו בתל אביב זה בגלל שהוא גר בתל אביב ויש שם פתיחות גדולה יותר או‬
‫שהוא נולד ככה?)‬
‫השפעתו של המצב החברתי‬
‫הפסיכולוגים החברתיים טוענים ש הגורם העיקרי להתנהגות הוא טבעו של המצב החברתי שבו מתרחשת‬
‫ההתנהגות‪ -‬פחות חשוב מה האופי שלי אלא מהי הסיטואציה בה אני נמצאת מבחינה מה מסביר את‬
‫ההתנהגות שלי‪ .‬למצב החברתי יש השפעה כל כך גדולה על האדם שלפעמים זה אפילו משפיע על האמונות‪,‬‬
‫הערכים והאישיות שלהם‪.‬‬

‫ילדים טובים שבגיל ההתבגרות עשו מעשים וונדליסטיים‪.‬‬ ‫•‬

‫למה גברים ישראליים בתאילנד שהם מאוד נאמנים הולכים בתאילנד לבית זונות?‬ ‫•‬
‫אישיות של עולה חדש שמשתנה בסביבה הישראלית‪.‬‬ ‫•‬
‫נורמות חברתיות‬
‫קבוצות מפתחות ציפיות רבות בנוגע לאופן בו החברים בהן צריכים להתנהג‪ .‬הציפיות לגישות ולהתנהגויות‬
‫מקובלות מבחינה חברתית מתבטאות בכללים המפורשים או המשתמעים של הקבוצה‪.‬‬

‫לדוגמה‪ -‬האם מקובל ללכת ולהלשין על חבר שהעתיק במבחן?‬ ‫•‬

‫ההשתייכות לקבוצה כרוכה בהבנת הנורמות החברתיות‪:‬‬

‫‪ .1‬דמיון בהתנהגות מסוימת של חברי הקבוצה‪-‬‬

‫‪ .a‬אם יש י לד שעושים לו יום הולדת עם מפעילים וכו' בהרבה כסף‪ ,‬הילדים האחרים גם כן‬
‫עושים את זה‪.‬‬
‫‪ .b‬אם ילד מביא לכיתה כדור‪ ,‬יום למחרת כל הילדים יביאו כדור‪.‬‬
‫‪ .2‬סנקציות של הפרת נורמות חברתיות‪ -‬אין רשימת כללים ברורה אבל יינקטו סנקציות שליליות‬
‫שיבהירו לאותו האדם ולקבוצה כולה שההתנהגות לא מקובלת‪.‬‬
‫‪ .a‬אם מישהו ילך וילשין על מישהו שהעתיק במבחן יעשו עליו אמבוש‪.‬‬
‫קונפירמיות‬
‫הנטייה לאמץ את ההתנהגות והדעות של חברי הקבוצה האחרים‪ .‬להתנהג ‪ /‬לחשוב כמו כולם כי כולם‬
‫מתנהגים‪ /‬חושבים ככה‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫בס"ד‬

‫אם כולם מתלבשים בצורה רשמית‪ ,‬האם אני אלך גם כן ככה או אלך בלבוש שאנטי יותר? למרות‬ ‫•‬
‫שאף אחד לא עשה סנקציות וכו'‪.‬‬
‫שני כוחות שעשויים להביא לידי קונפירמיות (‪:)Solomon asch, 1940, 1956‬‬

‫תהליכי השפעת המידע‪ -‬הרצון לפעול בצור נכונה ולהבין את דרך הפעולה ההולמת במצב נתון‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬אם אני הולכת לארוחה אצל מלכת אנגליה‪ ,‬אני אסתכל ימינה ושמאלה לראות באיזו‬
‫צלח‪ ,‬איזה סכין ואיזה מזלג כולם משתמשים‪.‬‬
‫‪ o‬למי להצביע? האם אשנה את הדעה שלי בהתאם לקבוצה?‬
‫‪ o‬למרות כל מה שלמדנו‪ ,‬בכל פעם שנעשה פעולה במחלקות נסתכל על האחיות הוותיקות‬
‫ונלמד מהן‪.‬‬
‫תהליכי השפעת הנורמה‪ -‬הרצון שאחרים יחבבו אותנו ויאהבו אותנו‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬אם כולם מדברים על זה שלא טוב ללמוד מקצוע מוסים‪ ,‬אני לא אדבר אחרת כדי שלא‬
‫ישנאו אותי‪.‬‬
‫ניסוי‪ -‬היו מספר אנשים שרק אחד מהם הוא נבדק‪ .‬הוא מראה לכולם כרטיס בצבע אדום וכולם אומרים‬
‫שזה כחול (במכוון) אז גם הנבדק עצמו יגיד שזה כחול למרות שהוא יודע שזה אדום‪ .‬במחקרו של אש הוא‬
‫בדק כמה אנשים פעלו בקונפורמיות (כמה אמרו שזה כחול) וכמה שלא (כמה יאמרו שזה אדום)‪ .‬הוא ראה‬
‫שהרוב פעלו בקונפורמיות (כי לא יכול להיות שכולם טועים ורק אני צודק)‪.‬‬
‫דוגמאות להתנהגויות קונפורמיות‬

‫דעות פוליטיות‪.‬‬ ‫•‬

‫שתיית אלכוהול‪ /‬קעקועים אצל בני נוער‪.‬‬ ‫•‬
‫נסיעה על אופניים חמשליים בלי קסדה‪.‬‬ ‫•‬
‫אלטרואיזם והתנהגוית פרו‪-‬חברתיות‬
‫התנהגות פרו‪-‬חברתית‪ :‬התנהגות שמטרתה להושיט עזרה לאנשים אחרים‪.‬‬
‫אלטרואיזם‪ :‬התנהגות סוג של פרו‪ -‬חברתית שאדם מבצע מבלי להתחשב בביטחונו או באינטרסים שלו‬
‫(לפעמים אפילו נגד הביטחון‪ /‬האינטרסים שלו)‪.‬‬
‫הפסיכול וגיה החברתית מנסה לענות על השאלה למה בן אדם מוותר על הביטחון והאינטרסים שלו בשביל‬
‫ערך מקודש?‬

‫לדוג' רועי קליין קפץ על רימון במלחמת לבנון השנייה?‬ ‫•‬

‫דניאל בסטון‪ -1994 ,‬יש הבדל בין אלתרואיזם כלפיי בן משפחה לכאלו שלא בני משפחה‪ .‬ארבעה כוחות‬
‫שמעוררים בני אדם לפעול למען הכלל‪:‬‬

‫אלטרואיזם‪ -‬רצון אמתי לעזור לזולת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫אגואיזם‪ -‬התנהגויות פרו‪-‬חברתיות שנועדו לשרת את התועלת של האדם הפועל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קולקטיביזם‪ -‬התנהגות פרו‪-‬חברתית למען אינטרסים של קבוצה שאני משתייכת אליה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .a‬ישראלים נוטים לעזור לישראלים‪.‬‬
‫דבקות בעקרונות‪ -‬התנהגות פרו חברתית שמטרתה לממש עקרונות (זה בגלל שיש לי עקרונות)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ .a‬התנדבות בעמותה (אגודת אפרת)‪.‬‬

‫אלטרואיזם הדדי (‪ -)trivers, 1971‬הציפייה להדדיות מעניקה לאלטרואיזם ערך של הישרדות‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים את האלתרואיזים כדי לשפר את יכולת ההישרדות‪.‬‬
‫דוגמה אמיתית‪ :‬בחברה מסוימת סכום מסוים נאסף בקופסה מסוימת שכאשר אדם נקלע למצב כלכלי‬
‫קשה הוא קיבל את הכסף מהקופסה במתנה‪.‬‬
‫השפעת המצב על התנהגות פרו‪-‬חברתית‪:‬‬
‫בקווינס בניו יורק במשך ‪ 38‬דקות המון אנשים צפו ברוצח עוקב אחרי אישה ודוקר אותה‪ .‬אף אחד לא‬
‫התקשר למשטרה‪.‬‬
‫ביב לטנה וג'ון דרלי‪ -1970 ,‬מחקר שצמח כתוצאה מהמקרה הנ"ל‪ .‬התערבות של הצופה מהצד היא‬
‫תוצאה של פיזור אחריות‪ .‬כמו בדוגמה‪ ,‬כל האנשים חשבו שיש המון אנשים אחרים התקשרו‪ .‬כאשר יש‬
‫יותר מאדם אחד במקרה חירום‪ ,‬כל אחד ב טוח שהרבה אנשים אחרים דיווחו עליו‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ציות לסמכות‬
‫מה גורם לאנשים לציית? למה אנשים מצייתים?‬

‫אם באמצע השיעור המרצה תבקש להוריד את כל העטים?‬ ‫•‬

‫אם באמצע השיעור המרצה תבקש לשים ולקפוץ על רגל אחת?‬ ‫•‬
‫סטנלי מילגרם‪ -1974 ,1965 ,‬הציות נובע מכוחם של מצבים‪.‬‬
‫עשה מחקר שלקח אנש ים ואמר להם שיש מבחן זיכרון ובפועל הוא רצה לבדוק איך ענישה משפיעה על‬
‫למידה‪ .‬הם נכנסו לכיתה והם ראו איש שמחובר לכיסא חשמלי‪ .‬כל פעם שהאיש ענה תשובה לא נכונה נתנו‬
‫לו שוק וכל פעם התלמיד היה צריך להעלות את רמת השוק‪ .‬החוקר אנר לתלמידים שהאיש בן חמישים‬
‫והוא סובל מהפרעה לבבית‪ .‬מה שקרה בפועל זה שרוב התלמידים (‪ )65%‬הגיעו עד לרמת השוק המרבית‬
‫למרות שהם ראו שהוא נורא סובל‪ .‬השאלה היא למה הם צייתו?‬
‫מילגרם אומר שהציות העיוור של הנאצים במלה"ע השנייה לא נובע מהאופי הנאצי אלא מאופי‬
‫הסיטואציות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש שאלה שעולה‪ -‬אם יש כזה מ נגנון חזק של ציות‪ ,‬עד כמה אפשר להאשים אנשים? מה קורה בצבא‪/‬‬
‫בבית חולים איש בעל סמכות אומר לעשות משהו לא הגיוני‪ .‬המחקר של סטנלי מילגרם הוכיח עד כמה זה‬
‫מנגנון חזק שמשפיע על מצבים מסוימים‪.‬‬

‫סיכום הקורס‬
‫על ידי הכלים שלמדנו עד עכשיו נוכל להבין התנהגויות של מטופלים ולנסות לחולל שינוי‪.‬‬

‫מבחן‬
‫מבחן אמריקאי‪ 40 ,‬שאלות‪ .‬אין שאלות מתוחכמות ואין מסיחים מתחכמים‪ .‬כל חומר הקורס מיוצג‬
‫בבחינה‪ .‬המצגות לא מספיקות‪ .‬חשוב להבין את הדוגמאות והניתוחי מקרים‪.‬‬
‫מבחינת הלמידה‪ -‬לעבור על החומר לא רק ברגע האחרון אלא לנסות לעבור עליו מההתחלה‪ .‬לדעת את‬
‫שמות החוקרים‪ .‬בכל נושא‪ ,‬לנסות לחשוב על דוגמאות מהחיים‪.‬‬
‫מספר סוגים של שאלות‪:‬‬

‫‪ .1‬סיפור מקרה‪.‬‬
‫‪ .2‬מושג‪ /‬פירוש של מושג‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה (הרמה תהיה גבוהה יותר)‪-‬‬
‫רנא חזרה הביתה מיום הלימודים ופתחה את יוטיוב והייתה שם הרצאה בתחום הפסיכולוגיה‪ .‬היא עומדת‬
‫לפני מבחן בפסיכולוגיה ולכן שמעה את כל ההרצאה עד הסוף‪ .‬זה נקרא‪:‬‬

‫בחירה מכוונת מטרה‬ ‫‪.1‬‬

‫בחירה שמקורה בגירוי‬ ‫‪.2‬‬
‫רגש אבסולוטי‬ ‫‪.3‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫‪.4‬‬
‫מהי בחירה מכוונת מטרה‬

‫‪ .1‬בחירת עצמים לפי מטרות‬

‫‪ .2‬גירוי חיצוני שנכנס לחדר‬
‫תהליך קשב שנוצר כפונקציה של המטרות שלנו נקרא‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירה מכוונת מטרה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחירה שמקורה בגירוי‪.‬‬
‫רחלי החליטה להיות פונדקאית עבור מישהי שהיא לא מכירה‪ .‬היא החליטה לעשות את זה כי האמא היא‬
‫מרצה באוניברסיטה והיא עשתה את זה על מנת לקבל הטבות‪ .‬על פי באצון‪ ,‬איזה כוח הניע את רחלי?‬
‫‪ .1‬אגואיזם‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫בס"ד‬

‫‪ .2‬אלתרואיזם‪.‬‬
‫עשייה פרו חברתית שמקורה במניע לפעול למען הזולת‪:‬‬

‫אלטרואיזם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אגואיזם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קולקטיביזם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דבקות בעקרונות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סטודנטית קיבלה הוראה לפעול בניגוד להנחיות שהיא קיבלה בכיתה‪ .‬האם ההתנהגות הקונפירמית נובעת‬
‫מ‪:‬‬

‫השפעת הנורמה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫השפעת המידע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫השפעת המדים הירוקים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בזמן שיעור פסיכולוגיה‪ ,‬למרות שהיה חומר חשוב מאוד‪ ,‬מישהו קיבל לפתע הודעה שתפסה את תשומת‬
‫ליבו והסיטה את הקשב שלו מהשיעור‪ .‬האם מדובר ב‪:‬‬

‫בחירה מכוונת מטרה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בחירה שמקורה בגירוי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בחירה לא שיטתית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בחירה פונקלציונאלית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בזמן שיעור פסיכולוגיה‪ ,‬הבן של מישהו היה באמצע מבחן‪ .‬הוא קיבל לפתע הודעה על המבחן של הבן שלו‬
‫את תשומת ליבו והסיטה את הקשב שלו מהשיעור‪ .‬האם מדובר ב‪:‬‬

‫בחירה מכוונת מטרה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בחירה שמקורה בגירוי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בחירה לא שיטתית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בחירה פונקלציונאלית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪24‬‬