‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪

:‬‬ ‫מדינת ישראל ‬

‫קיץ תשע"ח‪2018 ,‬‬ ‫מועד הבחינה ‪:‬‬ ‫משרד החינוך ‬
‫‪043381‬‬ ‫מספר השאלון‪ :‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫ביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬

‫ בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫פרק ראשון — ‪ 32‬נקודות‬
‫— ‪ 35‬נקודות‬ ‫פרק שני ‬
‫ פרק שלישי — ‪ 18‬נקודות‬
‫— ‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי ‬
‫ סה"כ — ‪ 100‬נקודות‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫את תשובותיך על השאלות בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬ ‫ ‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬בפרק השלישי ובפרק הרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה ‪ 20‬שאלות‪.20-1 ,‬‬
‫עליך לענות על כל השאלות‪ .‬אם תענה נכון על ‪ 17‬שאלות לפחות‪ ,‬תקבל את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחר בתשובה המתאימה ביותר‪.‬‬

‫* את התשובה שבחרת סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬ ‫ ‬
‫* בכל שאלה סמן בעט במשבצת שמתחת לאות (א‪-‬ד) המייצגת את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫דוּגמה‪:‬‬
‫‪ . 47‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫א‪ .‬‬
‫אדמת‬ ‫ב‪ .‬‬
‫מלריה‬ ‫ג‪ .‬‬
‫שעלת‬ ‫ד‪ .‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בתשובון כך‪:‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪.47‬‬

‫בכל שאלה יש לסמן אחד בלבד‪.‬‬ ‫* ‬ ‫ ‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את כל המשבצת כך‪ :‬‬ ‫* ‬ ‫ ‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫*‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות קודם בשאלון עצמו‪,‬‬
‫ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬
‫ענה על כל השאלות ‪.20-1‬‬
‫לפניך משפט וארבע אפשרויות (א‪-‬ד) להשלמתו‪ .‬בחר באפשרות הנכונה‪.‬‬ ‫‪. 1‬‬
‫לעיסה ממושכת של מזון מזרזת את תהליך העיכול‪ ,‬משום שככל שפירורי המזון קטנים יותר‪,‬‬
‫כך פירורי המזון חודרים בקלות רבה יותר לדם‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫כך שטח המגע של פירורי המזון עם האנזימים גדול יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫כך פירוק החלבונים בפה נעשה במהירות רבה יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫כך פירורי המזון מופרשים מן הגוף ביעילות רבה יותר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫מה מאפיין נגיפים (וירוסים)?‬ ‫‪ . 2‬‬

‫יש נגיפים טפילים ויש כאלה שאינם טפילים‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫הם רגישים לחומרים אנטיביוטיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫קצב חילוף החומרים שלהם מהיר מאוד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫הם מתרבים רק בתאים חיים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫חמוֹ ר‪ ,‬עכבר ופיל נמצאים במצב מנוחה בטמפרטורת סביבה זהה‪ .‬קבע באיזו מן האפשרויות א‪-‬ד בעלי החיים‬ ‫‪ .3‬‬
‫מסודרים על פי רמת הצריכה של חמצן ליחידת משקל גוף‪ ,‬מן הרמה הגבוהה עד הרמה הנמוכה‪.‬‬
‫פיל‪ ,‬חמור‪ ,‬עכבר ‬ ‫א‪ .‬‬
‫עכבר‪ ,‬חמור‪ ,‬פיל ‬ ‫ב‪ .‬‬
‫חמור‪ ,‬עכבר‪ ,‬פיל ‬ ‫ג‪ .‬‬
‫פיל‪ ,‬עכבר‪ ,‬חמור‬ ‫ד‪ .‬‬

‫מה נכון לומר על האות העוֹ ֵבר בתאי עצב תחושתיים?‬ ‫‪ .4‬‬
‫הוא עובר כאות חשמלי לאורך התא‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫הוא עובר כאות כימי לאורך התא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫הוא עובר כגל קול לאורך התא בתאי עצב תחושתיים באוזן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫באותו תא עצב תחושתי יכולים לעבור אותות מסוגים שונים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫היכן נמצא הגורם הקובע את הזוויג (מין) של העוּבר באדם?‬ ‫‪. 5‬‬
‫ב־ ‪ DNA‬שבתא הזרע‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫ב־ ‪ DNA‬שבתא הביצה (ביצית)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שבכל תאי הגוף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫ב־ ‪ RNA‬שבתא הביצה (ביצית) ובתא הזרע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫איזו מן התופעות האלה אינה קשורה להומאוסטזיס?‬ ‫‪ .6‬‬

‫הרחקת מזון לא מעוכל מן הגוף באמצעות מערכת העיכול‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫ ‬
‫ִהיצָ רות של כלי דם הקרובים לעור בסביבה שבה הטמפרטורה נמוכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫הפרשה מוגברת של ההורמון ‪ ADH‬בתגובה לאיבוד מים רבים מן הגוף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫עלייה של ריכוז המלחים בשתן לאחר אכילת מזון עשיר במלח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫אצל ארנבונים חומים יכולה להתרחש מוטציה הגורמת להופעת ארנבונים לבנים‪ .‬האם צפוי שקצב התרחשות‬ ‫‪. 7‬‬
‫המוטציה יהיה דומה באוכלוסיית ארנבונים חומים החיה באזור מושלג ובאוכלוסייה כזאת החיה באזור מדברי?‬
‫לא‪ .‬קצב התרחשות המוטציה יהיה גבוה יותר באזור מושלג‪ ,‬משום שפרווה לבנה היא התאמה לתנאי שלג‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫כן‪ .‬כי גם ארנבונים לבנים וגם ארנבונים חומים יכולים לשרוד בשני האזורים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫כן‪ .‬התרחשות מוטציה היא אירוע אקראי שאינו תלוי באקלים השורר בבית הגידול‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫לא‪ .‬קצב התרחשות המוטציה יהיה גבוה יותר באזור מדברי‪ ,‬משום שפרווה לבנה קולטת פחות חוֹ ם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫אדם חלה במחלה הפוגעת בכבד‪ .‬איזו יכולת עלולה להיפגע אצלו בעקבות הפגיעה בכבד?‬ ‫‪. 8‬‬
‫היכולת לקשור חמצן להמוגלובין‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫היכולת ליצור שתנן מאמוניה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫היכולת לווסת את זרימת הדם לרקמות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫היכולת להפריש אינסולין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫מאיזה מן החומרים שלפניך התא מפיק את הכמות הגדולה ביותר של אנרגייה?‬ ‫‪ .9‬‬
‫גלוקוז‬ ‫א‪ .‬‬
‫חומצה לקטית (חומצת חלב)‬ ‫ב‪ .‬‬
‫חמצן‬ ‫ג‪ .‬‬
‫פחמן דו־חמצני‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫‪ .10‬איזה מן המשפטים שלפניך מתאר חיסון פעיל טבעי?‬
‫היווצרות נוגדנים בתגובה להזרקת גורמי מחלה מומתים‪.‬‬ ‫ א‪ .‬‬
‫היווצרות נוגדנים בתגובה לחשיפה לאדם חולה‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬‬
‫הזרקת נוגדנים לגורמי המחלה‪.‬‬ ‫ ג‪ .‬‬
‫מעבר נוגדנים מן האם לתינוק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪ . 11‬איזה מן המשפטים שלפניך מתאר נכון מעבר אנרגייה במערכת אקולוגית?‬

‫כל היצורים (אורגניזמים) מקבלים אנרגייה מיצורים אחרים‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫כל האנרגייה הנפלטת מיצורים מנוצלת על ידי יצורים אחרים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫אנרגייה עוברת בין יצורים באמצעות הזנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫כמות האנרגייה הולכת וגדלה במעבר מיצרנים לצרכנים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪ .12‬מה מאפיין את הדם הנכנס לעליות בלב? ‬

‫הדם הנכנס לעלייה הימנית עשיר יותר בחמצן לעומת הדם הנכנס לעלייה השמאלית‪.‬‬ ‫ א‪ .‬‬
‫הדם הנכנס לעלייה השמאלית עשיר יותר בחמצן לעומת הדם הנכנס לעלייה הימנית‪.‬‬ ‫ ב‪ .‬‬
‫הדם הנכנס לעלייה הימנית דל יותר בפחמן דו־חמצני לעומת הדם הנכנס לעלייה השמאלית‪.‬‬ ‫ ג‪ .‬‬
‫בדם הנכנס לשתי העליות יש אותה כמות של פחמן דו־חמצני‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪ .13‬אחוז הנוקלאוטידים המכילים אדנין )‪ (A‬ב־ ‪ DNA‬בתאים של יצור מסוים הוא ‪ 20%‬מכלל הנוקלאוטידים‪.‬‬
‫מה אפשר לקבוע בנוגע להרכב הנוקלאוטידים ב־ ‪ DNA‬שבתאים אלה?‬
‫אחוז האורציל )‪ (U‬הוא ‪. 20%‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫אחוז התימין )‪ (T‬הוא ‪. 30%‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫אחוז הציטוזין )‪ (C‬הוא ‪ . 20%‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫אחוז הגואנין )‪ (G‬הוא ‪. 30%‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪ .14‬על איזו מן הפעולות שלפניך קליפת המוח הגדול אינה אחראית?‬

‫חשיבה וזיכרון‬ ‫א‪ .‬‬
‫הליכה‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ויסות לחץ הדם‬ ‫ג‪ .‬‬
‫למידת שפה‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬
‫‪ .15‬מה המשותף לתהליך הנשימה התאית ולתהליך הפוטוסינתזה?‬
‫בשניהם משתתפים אנזימים‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫שניהם מתרחשים גם ביום וגם בלילה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫בשניהם מתפרקים סוכרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫שניהם מתרחשים במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪ .16‬מה מאפשרות התעלות בקרום התא?‬

‫מעבר חומרים רק לתוך התא‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫יציאת חומרים רק מן התא לסביבתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫מעבר חומרים בניגוד למפל הריכוזים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫מעבר חומרים לפי מפל הריכוזים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪ . 17‬האם כמות הדם הזורמת לאיברים השונים בגוף משתנה במעבר ממנוחה לפעילות גופנית מאומצת?‬
‫לא‪ .‬כמות הדם המוזרמת לכל איבר נשארת תמיד קבועה‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫לא‪ ,‬מכיוון שכמות הדם הכללית בגוף אינה משתנה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫כן‪ .‬כמות הדם המוזרמת לשרירים עולה‪ ,‬ואילו כמות הדם המוזרמת למערכת העיכול יורדת‪ .‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫כן‪ .‬כמות הדם המוזרמת לשרירים עולה‪ ,‬וגם כמות הדם המוזרמת למערכת העיכול עולה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬
‫ ‬
‫‪ .18‬מהי ההתאמה של צמחים גאופיטים לאקלים ים תיכוני?‬
‫הם מפיצים זרעים בכל עונות השנה‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫הם מתרבים רק ברבייה אל־זוויגית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫בקיץ נשארים מהם רק איברי אגירה תת־קרקעיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫העלים שלהם חסרי פיוניות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪ . 19‬לפניך קבוצות של מאפיינים‪ .‬באיזו מן הקבוצות שלפניך כל המאפיינים משותפים לכל היצורים החיים?‬
‫בניית חלבונים‪ ,‬חילוף חומרים (מטבוליזם)‪ ,‬מערכת הובלה‬ ‫א‪ .‬‬
‫הזנה אוטוטרופית‪ ,‬הומאוסטזיס‪ ,‬קיום חומר תורשתי‬ ‫ב‪ .‬‬
‫רבייה‪ ,‬התאמה בין מבנה לתפקוד‪ ,‬טמפרטורת גוף קבועה‬ ‫ג‪ .‬‬
‫קיום חומר תורשתי‪ ,‬רבייה‪ ,‬חילוף חומרים (מטבוליזם)‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫‪ .20‬הגרפים שלפניך מתארים תוצאות ניסוי שבו גודלו שני מינים של חד־תאיים‪ ,‬מין א ומין ב‪ ,‬בשלושה טיפולים‪.‬‬
‫ בטיפול ‪ 1‬גדל מין א לבד‪.‬‬
‫ בטיפול ‪ 2‬גדל מין ב לבד‪.‬‬
‫ בטיפול ‪ 3‬גדלו שני המינים יחד‪ .‬בכל הטיפולים הייתה צפיפות התחלתית זהה‪.‬‬
‫מה הם יחסי הגומלין האפשריים בין שני המינים?‬
‫תחרות‬ ‫א‪ .‬‬
‫קומנסליזם‬ ‫ב‪ .‬‬
‫טריפה‬ ‫ג‪ .‬‬
‫הדדיות‬ ‫ד‪ .‬‬

‫טיפול ‪1‬‬ ‫טיפול ‪2‬‬ ‫טיפול ‪3‬‬

‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫מספר‬

‫הפרטים‬ ‫הפרטים‬ ‫הפרטים‬
‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫מין א‬

‫מין א‬ ‫מין ב‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬
‫מין ב‬

‫‪0‬‬ ‫זמן‬ ‫‪0‬‬ ‫זמן‬ ‫זמן‬

‫)שבועות(‬ ‫‪) 0‬שבועות(‬ ‫)שבועות(‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬
‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬
‫בפרק זה שבע שאלות‪.27-21 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫‪ .21‬חוקרים ערכו ניסוי‪ :‬הם הכניסו לכמה מבחנות כמות זהה של תאי לבלב‪ .‬לכל אחת מן המבחנות הכניסו תמיסת גלוקוז‬
‫בריכוז שונה‪ .‬כל שאר התנאים בניסוי היו זהים‪ .‬לאחר ‪ 20‬דקות מדדו החוקרים את ריכוז ההורמון אינסולין ואת ריכוז‬
‫ ההורמון גלוקגון שהופרשו מתאי הלבלב שבמבחנות‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫השפעת ריכוז גלוקוז על הפרשת הורמונים מתאי לבלב‬
‫ריכוז ההורמון‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫ב‬
‫א‬

‫ריכוז גלוקוז‬
‫)גרם‪/‬ליטר(‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫א‪ )1( .‬קבע איזה עקום‪ ,‬א או ב‪ ,‬מציג את ריכוז האינסולין‪ ,‬ואיזה מציג את ריכוז הגלוקגון‪ .‬נמק את קביעתך בנוגע‬
‫לאחד מן ההורמונים‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬בחר באחד משני ההורמונים‪ ,‬והסבר דרך אחת שבאמצעותה הוא גורם לעלייה או לירידה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫ב‪ .‬בלבלב יש תאים המייצרים אינסולין ותאים אחרים המייצרים גלוקגון‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך מוצגים רכיבים שנמצאים בתא מייצר אינסולין או בתא מייצר גלוקגון או בשניהם‪.‬‬ ‫ ‬
‫העתק את הטבלה שלפניך למחברתך‪ ,‬והשלם בה את המידע החסר (יש או אין)‪ 3.5( .‬נקודות)‬
‫רכיבים הנמצאים בתא מייצר אינסולין ובתא מייצר גלוקגון‬
‫תא מייצר גלוקגון‬ ‫תא מייצר אינסולין‬ ‫רכיבים בתא‬
‫גן מקודד לאינסולין (יש ‪ /‬אין)‬
‫גן מקודד לגלוקגון (יש ‪ /‬אין)‬
‫‪ RNA‬שליח )‪(mRNA‬‬
‫שמתורגם לאינסולין (יש ‪ /‬אין)‬
‫‪ RNA‬שליח )‪ (mRNA‬‬
‫שמתורגם לגלוקגון (יש ‪ /‬אין)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬

‫‪ .22‬האיור שלפניך מתאר שושלת של משפחה‪ .‬באיור זה מסומנים בשחור פרטים החולים במחלה תורשתית הגורמת‬
‫להיווצרות ציפוי לא תקין של השן )‪. (amelogenesis imperfecta‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫נקבה בריאה‬
‫נקבה חולה‬
‫זכר בריא‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫זכר חולה‬

‫החוקרים שיערו שהאלל למחלה נמצא בכרומוזום ‪. X‬‬

‫(‪ )1‬לפי השערה זו‪ ,‬רשוֹ ם את הגנוטיפים של הפרטים ‪.4 , 3 , 2 , 1‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫(‪ )2‬לפי השערה זו‪ ,‬האם אפשר לקבוע את הגנוטיפ של פרט ‪ ? 5‬נמק‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫הצע הסבר אחד מדוע אי־אפשר להוכיח רק לפי שושלת זו את ההשערה שהאלל למחלה נמצא בתאחיזה‬ ‫ב‪ .‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫לכרומוזום ‪. X‬‬

‫האנזים ‪ A‬מזרז ייצור של דו־סוכר מחד־סוכרים‪ .‬בניסוי הכניסו לשלוש מבחנות כמות זהה של אנזים ‪A‬‬ ‫‪ .23‬א‪ .‬‬
‫וכמות זהה של חד־סוכרים‪ .‬כל אחת מן המבחנות הוכנסה לאמבט מים בטמפרטורה אחרת‪ ,‬כמפורט בטבלה‪ .‬‬ ‫ ‬
‫לאחר כמה דקות עצרו את התהליכים במבחנות ובדקו את כמות החד־סוכרים שנשארה בכל מבחנה‪.‬‬ ‫ ‬

‫כמות החד־סוכרים במבחנה‬ ‫הטמפרטורה‬ ‫המבחנה‬

‫בסוף הניסוי‬ ‫‪^oCh‬‬
‫בינונית‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1‬‬
‫אין‬ ‫‪35‬‬ ‫‪2‬‬
‫גדולה‬ ‫‪60‬‬ ‫‪3‬‬

‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫הסבר את תוצאות הניסוי שהתקבלו בכל אחת משלוש הטמפרטורות‪.‬‬
‫כשמעבירים זבובים (חרקים) מסביבה שבה הטמפרטורה היא ‪ 35 oC‬לסביבה שבה הטמפרטורה היא ‪, 10oC‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫קצב התנועה שלהם משתנה‪.‬‬
‫הסבר את הקשר בין השינויים האלה‪ :‬השינוי בטמפרטורת הסביבה‪ ,‬השינוי בטמפרטורת הגוף של הזבובים‪,‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫השינוי בקצב התנועה של הזבובים‪ .‬בתשובתך התייחס גם למושג אנזימים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬
‫‪ .24‬מין מסוים מעמיד בכל דור צאצאים רבים‪ .‬אם כל הצאצאים יעמידו אף הם צאצאים רבים‪ ,‬תגדל אוכלוסיית המין ללא‬
‫הגבלה‪ .‬אבל בטבע האוכלוסיות אינן גדלות ללא הגבלה‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין שני גורמים שונים המגבילים גידול של אוכלוסיות בטבע‪ 2( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬אוכלוסיית מדינת ישראל מונה בתשע"ח יותר מ־ ‪ 8.7‬מיליון תושבים‪ ,‬לעומת כ־ ‪ 0.8‬מיליון תושבים שהיו בה‬
‫עם קום המדינה‪ .‬‬
‫(‪ )1‬בגלל ריבוי האוכלוסייה הורחבו שטחי החקלאות האינטנסיבית‪ .‬הבא נימוק אחד בעד הרחבת שטחי‬
‫החקלאות האינטנסיבית‪ ,‬ונימוק אחד נגדה‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬מהי עמדתך בנוגע להרחבת שטחי החקלאות האינטנסיבית? הבא נימוק אחד התומך בעמדתך‪ ,‬מלבד‬
‫הנימוק שהבאת בתת־סעיף (‪.)1‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫‪ .25‬א‪ .‬הכליה היא איבר הומאוסטטי‪ .‬ציין תפקוד הומאוסטטי אחד של הכליה‪( .‬נקודה אחת)‬
‫ב ‪ .‬בבדיקת הדם הזורם בעורק הכליה של אדם בריא מסוים נמצא גלוקוז בריכוז של ‪ 90‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל דם‪.‬‬
‫— קבע מהו ריכוז הגלוקוז שיימצא בתסנין שבנפרון של אדם זה — ‪ 90‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל נוזל‪ ,‬או‬
‫‪ 0‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל נוזל‪.‬‬ ‫ ‬
‫— קבע מהו ריכוז הגלוקוז שיימצא בשתן של אדם זה — ‪ 90‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל נוזל‪ ,‬או‬ ‫ ‬
‫‪ 0‬מ"ג ב־ ‪ 100‬מ"ל נוזל‪.‬‬ ‫ ‬
‫נמק את קביעותיך‪ 3( .‬נקודות)‬
‫ג‪ .‬לפניך איור של תא מסוים בכליה הסופג גלוקוז ביעילות‪.‬‬
‫ספיגת גלוקוז‬

‫מיטוכונדרייה רבים‬

‫לפי האיור‪ ,‬ציין שתי התאמות במבנה התא ובאברוניו המאפשרות ספיגה יעילה של גלוקוז‪ .‬הסבר כיצד כל אחת מן‬
‫ההתאמות מייעלת את ספיגת הגלוקוז‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬
‫‪ .26‬צמחים טורפים הם צמחים ירוקים הלוכדים חרקים ובעלי חיים קטנים אחרים וניזונים מהם‪ .‬צמחים אלה גדלים‬
‫בדרך כלל בקרקעות דלות בתרכובות חנקן‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫לאילו רמות הזנה בפירמידה אקולוגית משתייכים הצמחים הטורפים? הסבר את קביעתך‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫א‪ .‬‬
‫(נקודה אחת)‬ ‫ב‪ .‬ציין חומר אחד שהצמח מייצר ויש בו חנקן‪.‬‬
‫ג‪ )1( .‬מהו מקור החנקן של צמחים טורפים?‬
‫(‪ )2‬צמחים שאינם טורפים תלויים בחיידקים שבקרקע כדי לקבל חנקן‪ .‬הסבר כיצד חיידקים אלה תורמים ‬
‫לאספקת חנקן לצמח‪.‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫‪ .27‬במהלך ניסוי בדקו חוקרים השפעה של ֶהרכּ בים שונים של גזים על קצב הנשימה‪.‬‬
‫בהרכב אחר במשך ‪ 3‬דקות‪ ,‬ולאחר מכן בדקו את קצב הנשימה שלו‪.‬‬ ‫בכל פעם ָש ַאף הנבדק גזים ֶ‬ ‫ ‬
‫לפניך טבלה המציגה את תוצאות הניסוי‪.‬‬
‫השפעת הרכב הגזים על קצב הנשימה אחרי ‪ 3‬דקות‬
‫קצב הנשימה‬ ‫הרכב הגזים‬ ‫ההרכב‬
‫(מספר הנשימות בדקה)‬ ‫(‪)%‬‬
‫פחמן דו־חמצני‬ ‫חמצן‬
‫‪^CO2h‬‬ ‫‪^O2h‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪96‬‬ ‫א‬
‫‪15‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ב*‬
‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ג‬
‫* ֶהרכב זה זהה להרכב החמצן וה־ ‪ CO2‬באוויר שסביבנו‪.‬‬ ‫ ‬

‫על פי הטבלה‪ ,‬קבע איזה גז — חמצן או ‪ — CO2‬גרם לעלייה בקצב הנשימה‪ .‬נמק את קביעתך‪ .‬בסס את הנימוק‬ ‫א‪ .‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫על קצב הנשימה בשלושת ההרכבים א‪-‬ג‪.‬‬
‫בניסוי המתואר גרמו החוקרים לשינויים בקצב הנשימה בבני אדם‪ .‬מה דעתך על עריכת ניסויים בבני אדם?‬ ‫ב‪ .‬‬
‫(נקודה אחת)‬ ‫הצג נימוק אחד התומך בדעתך‪.‬‬
‫במעבר ממנוחה לפעילות גופנית נמרצת ֶהרכב הגזים בדם משתנה‪ ,‬ועקב כך קצב הנשימה מתגבר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫בריאות‪.‬‬
‫לפניך שלבים בתהליך זה — מן השינוי בהרכב הגזים בדם עד להגברת קצב הנשימה ֵ‬ ‫ ‬
‫העתק את השלבים למחברתך לפי סדר התרחשותם‪.‬‬
‫— עיבוד המידע במרכז הנשימה במוח‬
‫— העברת אות בתא עצב תנועתי‬
‫— העברת אות בתא עצב תחושתי‬
‫— הפעלת הסרעפת ושרירים בין־צלעיים‬
‫— קליטת גירוי בתאי חישה‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬
‫המשך בעמוד ‪/12‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫(‪ 18‬נקודות)‬ ‫פרק שלישי‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.30-28 ,‬‬
‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 30-28‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּ ם בסופו)‪.‬‬

‫תקשורת בין צמחים‬

‫(מעובד על פי ‪O. Falik et al, "Rumor Has It...: Relay Communication of Stress Cues in Plants".‬‬
‫‪(PLoS ONE. November, 2011. from: www.plosone.org‬‬

‫בטבע מתקיימת תקשורת בין צמחים ובין בעלי חיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פרח שיש לו צבע בולט או צורה מיוחדת מושך אליו חרקים‬
‫המסייעים ַ‬
‫לה ֲא ָב ָקה שלו; פרי צבעוני מושך אליו בעלי חיים והם אוכלים אותו‪ ,‬מפרישים את הזרעים וכך מסייעים להפצתם‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נחקרת גם תקשורת בין צמחים‪ ,‬ונמצא כי לעיתים מידע הקשור לתנאי הסביבה עובר מצמח אחד לצמח אחר‪.‬‬
‫כמו כל היצורים החיים‪ ,‬צמחים מותאמים בדרך כלל לסביבה שהם חיים בה‪ ,‬אך לעיתים הצמחים נחשפים לתנאים הגורמים‬
‫להם ָע ָקה‪.‬‬
‫עקה )‪ (stress‬היא מצב של מצוקה שהאורגניזם נמצא בו בעקבות חשיפה לתנאי סביבה קיצוניים כמו טמפרטורה גבוהה‪ ,‬מחסור‬
‫במים או מליחות גבוהה‪ ,‬העלולים לפגוע בתפקודו וביכולתו לשרוד‪.‬‬
‫מחסור במים בקרקע הוא אחד הגורמים לעקת יובש‪ .‬תגובת הצמח למצב זה היא שינוי בפתחי הפיוניות‪.‬‬

‫מידע‪ :‬כאשר לצמח הגדל באור יש כמות מספיקה של מים‪ ,‬הפיוניות בעלים פתוחות‪,‬‬
‫קטנים‪.‬‬
‫וכאשר הצמח נמצא בעקת יובש‪ ,‬פתחי הפיוניות ֵ‬ ‫ ‬

‫פתח הפיונית‬

‫פיונית סגורה‬ ‫פיונית פתוחה‬

‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר מהו היתרון שיש לצמח בהקטנת פתחי הפיוניות בתנאי יובש‪.‬‬ ‫‪ .28‬א‪ .‬‬
‫‪ CO2‬נקלט בצמח דרך פתחי הפיוניות‪ .‬הסבר מדוע סגירה של הפיוניות במשך רוב שעות היום עלולה לפגוע‬ ‫ב‪ .‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫בגדילת הצמח‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬
‫חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ערכו ניסוי‪ ,‬ובו בדקו אם אותות עוברים מצמחים שנחשפו לתנאי יובש אל צמחים שכנים‬
‫שלא נחשפו לאותם תנאים‪.‬‬
‫מערך הניסוי‪:‬‬
‫שלב א‬
‫החוקרים לקחו כמה צמחי אפוּן שלכל אחד מהם היו שני שורשים שווים בגודלם‪ .‬צמחי האפון נשתלו בשורת עציצים סמוכים‬
‫זה לזה‪ ,‬באופן שבו בכל אחד מן העציצים ‪ 6-2‬נשתלו שני שורשים משני צמחים שונים‪ .‬תנאי הגידול של כל הצמחים היו זהים‪.‬‬
‫החוקרים יצרו תנאים הגורמים לעקת יובש לצמח הראשון בעציץ מספר ‪( 1‬הצמח המטופל)‪ :‬רק אחד משני השורשים של צמח‬
‫זה נחשף לתנאי יובש‪ .‬השורש השני של הצמח המטופל‪ ,‬וכן כל השורשים של חמשת הצמחים השכנים‪ ,‬לא נחשפו לאותם תנאי‬
‫יובש (ראה איור ‪.)1‬‬

‫איור ‪ :1‬מערך הניסוי בשלב א‬

‫הצמח‬ ‫ָשכֵ ן א‬ ‫שכן ב‬ ‫שכן ג‬ ‫שכן ד‬ ‫שכן ה‬
‫המטופל‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬

‫הבקרה הייתה מערך זהה של צמחי אפון בעציצים‪ ,‬אך כל השורשים (הן של הצמח הראשון‪ ,‬הן של חמשת השכנים) לא נחשפו‬
‫לתנאי יובש‪.‬‬
‫החוקרים עקבו אחר התגובה של הצמח הראשון ואחר התגובות של חמשת הצמחים השכנים בניסוי ובבקרה‪ .‬התגובה של כל‬
‫ צמח נבדקה באמצעות שתי מדידות‪ :‬מדידה ראשונה של רוחב פתחי הפיוניות בעלים בתחילת הניסוי‪ ,‬ומדידה שנייה כעבור‬
‫‪ 15‬דקות מתחילת הניסוי‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫ במדידה הראשונה בתחילת הניסוי נמצא שבכל הצמחים היו הפיוניות פתוחות‪ .‬התוצאות של המדידה השנייה מוצגות‬
‫בגרף שלפניך‪.‬‬

‫מידת הפתיחה של הפיוניות בצמח הראשון ובצמחים השכנים‬

‫ממוצע רוחב‬
‫פתחי הפיוניות‬
‫)‪(nm‬‬

‫‪12‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪10‬‬ ‫הניסוי‬
‫הבקרה‬
‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫שכן א הצמח הראשון‬ ‫שכן ב‬ ‫שכן ג‬ ‫שכן ד‬ ‫שכן ה‬
‫מיקום הצמחים השכנים ביחס לצמח הראשון‬

‫מתוצאות הניסוי אפשר להסיק כי הצמח שנחשף לתנאי יובש בקרקע מעביר אות לצמח השכן (שכן א) שלא נחשף‬ ‫‪ .29‬א‪ .‬‬
‫לאותם תנאים‪.‬‬ ‫ ‬
‫בסס מסקנה זו על התוצאות שהתקבלו במערכת הניסוי ובבקרה‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫קבע מה אפשר להסיק מן התוצאות במערכת הניסוי (איור ‪ )1‬על העברת אותות בין כל הצמחים שלא נחשפו‬ ‫ב ‪.‬‬
‫לתנאי יובש (שכנים א‪-‬ה)‪ .‬נמק את קביעתך‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬
‫שלב ב‬
‫בהמשך לשלב א של הניסוי העמידו החוקרים עוד מערכת של צמחי אפון בשורת עציצים סמוכים זה לזה‪ .‬כמו בשלב א‪ ,‬רק הצמח‬
‫הראשון נחשף לתנאים הגורמים לעקת יובש (הצמח המטופל)‪ ,‬ושאר הצמחים השכנים לא נחשפו לתנאים האלה‪.‬‬
‫שלא כמו בשלב א‪ ,‬שני השורשים של כל אחד מן הצמחים נשתלו בעציץ אחד‪ ,‬וכך השורשים של שני צמחים שכנים לא היו באותו‬
‫עציץ (ראה איור ‪.)2‬‬
‫איור ‪ :2‬מערך הניסוי בשלב ב‬

‫הצמח‬ ‫שכן א‬ ‫שכן ב‬ ‫שכן ג‬ ‫שכן ד‬ ‫שכן ה‬

‫המטופל‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫העברת אותות בין צמחים יכולה להתרחש בדרכים שונות‪ .‬לפניך שתי דרכים‪:‬‬ ‫‪ .30‬א‪ .‬‬
‫דרך ‪ — 1‬אותות עוברים מן השורשים של צמח אחד דרך האדמה אל השורשים של צמח שכן‪.‬‬
‫דרך ‪ — 2‬אותות עוברים מן העלים של צמח אחד דרך האוויר אל העלים של צמח שכן‪.‬‬
‫החוקרים מדדו את רוחב פתחי הפיוניות של כל הצמחים בשלב ב‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ֵ )1‬אילו תוצאות בשלב ב היו יכולות להביא את החוקרים למסקנה שהאות עובר בדרך ‪?1‬‬ ‫ ‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ֵ )2‬אילו תוצאות בשלב ב היו יכולות להביא את החוקרים למסקנה שהאות עובר בדרך ‪?2‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫כדי ליצור במעבדה תנאים הגורמים לצמח עקת יובש (בשני שלבי הניסוי) הוסיפו לקרקע בעציץ ‪1‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫תמיסת סוכר היפרטונית לתאי השורש‪ .‬הסבר מדוע טיפול זה גורם להיווצרות תנאים הגורמים לעקת יובש‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫בסופו של המחקר הגיעו החוקרים למסקנה שהאות הקשור לעקת יובש עבר בין השורשים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫פרק רביעי (‪ 15‬נקודות)‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪ :‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית; פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי;‬
‫חיידקים ונגיפים בגוף האדם‪ .‬עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 31‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 31‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .31‬לפניך איור המתאר בקרה באופרון הלקטוז בחיידקים‪.‬‬

‫חלבון מווסת )דכאן(‬

‫קטע ‪6‬‬ ‫קטע ‪5‬‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫קטע ‪3‬‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫קטע ‪1‬‬

‫קבע ֵאילו מששת הקטעים ‪ 6-1‬באיור מקודדים ליצירת חלבונים‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫א‪ .‬‬
‫בזן מוטנטי מסוים של החיידק ‪ E.coli‬מיוצרים בקביעות אנזימים לפירוק הלקטוז‪ ,‬גם בהיעדר לקטוז‪ .‬באיזה‬ ‫ב ‪.‬‬
‫קטע מן הקטעים המתוארים באיור יכולה להיות המוטציה בזן זה? הסבר‪ 4( .‬נקודות)‬
‫על מצע מזון שהכיל לקטוז וגלוקוז גידלו זן אחר של חיידקי ‪ , E.coli‬שפעילות אופרון הלקטוז שלהם תקינה‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬
‫עם הזמן הלך וירד ריכוז הגלוקוז במצע‪.‬‬
‫כיצד תשפיע ירידת ריכוז הגלוקוז במצע על מידת ייצור האנזימים לניצול לקטוז בחיידקים אלה? הסבר‪.‬‬ ‫ ‬
‫ בתשובתך התייחס לדרך השפעת הגלוקוז על אופרון הלקטוז‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.33-32‬‬
‫‪ .32‬בעת האחרונה אושר לטפל בחולי סרטן (מסוגים מסוימים) בתאי דם לבנים מהונדסים (אימונותרפיה)‪.‬‬
‫תאי הדם הלבנים נלקחים מדם של חולה‪ ,‬ולאחר תהליך של ִהנדוּס מוחזרים לגופו‪ .‬התאים מהונדסים לייצור קולטנים‬ ‫ ‬
‫חלבוניים הנקשרים באופן ייחודי (ספציפי) לתאים הסרטניים‪ .‬בעקבות היקשרות זאת התאים הסרטניים נהרסים‪.‬‬
‫כדי ליצור את תאי הדם הלבנים המהונדסים נעזרו החוקרים בנגיפים שהחומר התורשתי שלהם הוא ‪. RNA‬‬ ‫א ‪.‬‬
‫להנדוּס תאי הדם הלבנים‪ 4( .‬נקודות)‬
‫נגיפים אלה מכילים אנזים המתעתק במהופך‪ .‬הסבר מדוע אנזים זה חיוני ִ‬
‫בטיפול המתואר בפתיח מהנדסים את התאים ממערכת החיסון של החולה עצמו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫הסבר מדוע רצוי להשתמש בתאים שנלקחו מגוף החולה עצמו‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .33‬חיידקי בצילוס )‪ (Bt‬מייצרים רעלן הפוגע בחרקים מסוימים המזיקים לצמחים‪.‬‬

‫כדי שיווצרו צמחים שלא ייפגעו מן החרקים האלה‪ ,‬בונים בשיטות של הנדסה גנטית פלסמיד שבו הגנים המקודדים‬ ‫ ‬
‫לרעלן זה‪ ,‬ומחדירים אותו לצמח‪.‬‬
‫לפניך תרשים של חלק מן הפלסמיד‪.‬‬

‫מקרא‪:‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קטע ‪ — 1‬אזור בקרה להתחלת התעתוק‬

‫קטע ‪ — 2‬גן ממיין (בורר)‬
‫קטע ‪ — 3‬גנים המקודדים ליצירת הרעלן ‪Bt‬‬

‫קבע בנוגע לכל אחד משלושת הקטעים ‪ 3-1‬אם הוא הכרחי או אינו הכרחי ליצירת הרעלן בצמח‪ .‬נמק את‬ ‫א‪ .‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫קביעותיך‪.‬‬
‫הגנים המקודדים ליצירת הרעלן הוחדרו לכלורופלסטים של תאי הצמח‪ ,‬ולכן הם התבטאו רק‬ ‫ב ‪.‬‬
‫בתאי הצמח הירוקים‪.‬‬
‫בתאי הצמח הירוקים יש גם גנים של הצמח עצמו שמתבטאים רק בתאים אלה‪.‬‬
‫(‪ )1‬הבא דוגמה אחת לגן של הצמח עצמו המתבטא רק בתאי הצמח הירוקים‪.‬‬
‫(‪ )2‬הבא דוגמה אחת לגן של הצמח עצמו המתבטא בכל תאי הצמח‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 34‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 34‬חובה)‪.‬‬

‫פיזיולוגיה‬
‫לפניך איור של דג החי במים מתוקים ואיור של דג החי במים מלוחים‪ .‬החיצים מייצגים כניסה של חומרים לדג או ‬ ‫‪ .34‬א ‪.‬‬
‫יציאתם ממנו‪.‬‬ ‫ ‬

‫איור ‪ :2‬דג החי במים מלוחים‬ ‫איור ‪ :1‬דג החי במים מתוקים‬
‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ ‬
‫מים‬

‫מים‬

‫חים‬
‫מל‬
‫מים‬

‫שתיית‬ ‫שתיית‬
‫מים‬ ‫מים‬
‫חים‬
‫מל‬

‫שתן‬

‫שתן‬
‫חים‬

‫‪4‬‬

‫חים‬
‫מל‬

‫מל‬
‫זימים‬ ‫זימים‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫(‪ ) 1‬ציין בנוגע לכל אחד מחמשת החיצים ‪ 5-1‬שבאיורים‪ ,‬אם הוא מתאר העברה פעילה (אקטיבית) או דיפוזיה‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬איזה מן החיצים הממוספרים שבאיור ‪ 1‬מציין תהליך התורם לשמירת ההומאוסטזיס בדג החי במים‬
‫מתוקים? הסבר‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫מהו ההבדל בנפח השתן ובריכוזו בין דג החי במים מתוקים ובין דג החי במים מלוחים? הסבר‪ .‬בסס את ההסבר על‬ ‫ב‪ .‬‬
‫כמות התסנין או על הספיגה החוזרת‪ 2( .‬נקודות)‬
‫מינים שונים של צבים מפרישים סוגים שונים של פסולת חנקנית‪ :‬אמוניה‪ ,‬שתנן או חומצת שתן‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬
‫צבים שחיים במים מפרישים בעיקר אמוניה‪ ,‬ואילו צבים שחיים ביבשה מפרישים בעיקר חומצת שתן‪.‬‬
‫הסבר את ההתאמה בין סוג הפסולת החנקנית שהצב מפריש ובין סביבת החיים של הצב (מים או יבשה)‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.36-35‬‬
‫ההתפתחות של מערכות רבייה זוויגית בבעלי חיים קשורה למעבר מחיים במים לחיים ביבשה‪.‬‬ ‫‪ .35‬א‪ .‬‬
‫הסבר את הקשר בין סביבת החיים ובין המספר — גדול או קטן — של תאי הביצה (ביציות) בכל מחזור רבייה‪,‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬ ‫בדגים המטילים ביצים ובאדם‪.‬‬
‫אצל האדם התפתחות העוּבר מסתיימת בלידה‪ ,‬ואצל מקצת מן הדגים – בהשרצה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫העתק את הטבלה שלפניך למחברתך והשלם בה את המידע החסר (כן או לא)‪.‬‬
‫התפתחות הע ּובר של האדם ושל הדגים‬
‫דג שאינו משריץ‬ ‫דג משריץ‬ ‫אדם‬
‫העוּבר מתפתח בגוף האם‬
‫(כן ‪ /‬לא)‬
‫העוּבר מתפתח בביצה‬
‫(כן ‪ /‬לא)‬

‫במהלך האבולוציה התפתחו יצורים רב־תאיים מיצורים חד־תאיים‪ .‬אחת מן המערכות שהתפתחו ביצורים‬ ‫‪ .36‬א‪ .‬‬
‫רב־תאיים גדולים היא מערכת ההובלה‪ .‬הסבר מדוע מערכת ההובלה חיונית לתפקוד תקין של יצורים רב־תאיים ‬ ‫ ‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫גדולים‪.‬‬ ‫ ‬
‫ציין שני הבדלים בין מערכת ההובלה של החרקים ובין מערכת ההובלה של הזוחלים‪ :‬הבדל אחד במבנה המערכת‬ ‫ב ‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫והבדל אחד בתפקוד הדם‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 37‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 37‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .37‬החיידק הגורם למחלת הכולרה מפריש רעלן (טוקסין) המורכב משתי תת־יחידות‪ A :‬ו־ ‪ . B‬תת־יחידה ‪ B‬נקשרת‬
‫לקרום של תאי המעי ומאפשרת את חדירת תת־יחידה ‪ A‬לתאים‪ .‬כאשר תת־יחידה ‪ A‬נמצאת בתוך תאי המעי היא‬
‫גורמת ליציאת מלחים מתאים אלה אל חלל המעי‪ ,‬והשפעתה על תאי המעי ממושכת‪.‬‬
‫אחד מן התסמינים (סימפטומים) של מחלת הכולרה הוא שלשול שגורם לגוף לאבד כמויות גדולות של מים‬ ‫א‪ .‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫(עד ‪ 20‬ליטר מים ביממה)‪ .‬הסבר כיצד רעלן הכולרה גורם לגוף לאבד מים‪.‬‬
‫היעזר בפתיח וענה על התת־סעיפים (‪.)2(-)1‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ (‪ ) 1‬טיפול אנטיביוטי שפוגע בחיידקי הכולרה אינו משפיע מיד על תסמיני המחלה‪ .‬הסבר מדוע הפגיעה‬
‫בחיידקי הכולרה אינה משפיעה מיד על תסמיני המחלה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ ) 2‬חוקרים ניסו לפתח חיסון נגד כולרה‪ ,‬שפוגע רק בתת־יחידה ‪ B‬של הרעלן ולא בתת־יחידה ‪ . A‬הסבר כיצד‬
‫חיסון כזה יהיה יעיל נגד המחלה אף על פי שתת־יחידה ‪ A‬לא נפגעת‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫ציין שתי דרכים שבהן חיידקים במעי האדם מועילים לו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ח‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 21 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.39-38‬‬
‫(‪ )1‬ציין ארבעה שלבי ִהתרבות המשותפים לכל הנגיפים התוקפים תאי אדם‪.‬‬ ‫‪ .38‬א‪ .‬‬
‫(‪ )2‬יש קושי למצוא תרופות נגד נגיפים‪ .‬הצע הסבר אחד לקושי זה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫נגיף ‪ HIV‬גורם למחלת האיידס באדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫באילו תאים בגוף האדם מתרבה נגיף ‪? HIV‬‬
‫ֵ‬ ‫(‪ )1‬‬
‫(‪ )2‬מה מאפשר לנגיף ‪ HIV‬לתקוף תאים אלה ולא תאים אחרים?‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫‪ִּ .39‬כיב קיבה (אולקוס) הוא פצע בדופן הקיבה‪ .‬בעבר היה מקובל לחשוב שחומציות גבוהה בקיבה היא הגורם לכיב‪.‬‬
‫החוקרים וורן ומרשל ניסו להוכיח שהגורם לכיב הוא חיידק‪ .‬החוקרים זיהו את החיידק הליקובקטר פילורי בדגימות‬
‫שנלקחו מחולי כיב קיבה וגידלו אותו במצע מזון‪ .‬מכיוון שלא נמצאה חיית ניסוי מתאימה‪ ,‬החליט אחד החוקרים‬
‫לשתות בעצמו תמיסה ובה החיידק שבּ וּדד‪ .‬הוא שתה את התמיסה וחלה בכיב קיבה‪.‬‬
‫שלבי העבודה של החוקרים תואמים את שלושת העקרונות הראשונים של קוך‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫(‪ ) 1‬ציין מה הם שלושת העקרונות הראשונים של קוך‪.‬‬
‫(‪ )2‬הסבר מהי הפעולה שיש לעשות על פי העיקרון הרביעי של קוך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫אפשר לגדל חיידקים במצע מזון מוצק או במצע מזון נוזלי‪ .‬ציין יתרון אחד לשימוש בכל אחד ממצעי המזון‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫הצעה לפתרון בחינת הבגרות בביולוגיה‬
‫מועד קיץ תשע"ח ‪2018‬‬

‫סמל שאלון ‪43381‬‬

‫הפתרון נכתב על ידי‬

‫ד"ר עומר חורש‬
‫מצוות מורי רשת החינוך אנקורי‬

‫המורים שפתרו את הבחינה מחכים לכם פה‬

‫‪www.ankori.co.il/ask‬‬
‫פרק ראשון‬

‫שאלות ‪.20-1‬‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬

‫ב‬ ‫‪1‬‬

‫ד‬ ‫‪2‬‬

‫ב‬ ‫‪3‬‬

‫א‬ ‫‪4‬‬

‫א‬ ‫‪5‬‬

‫א‬ ‫‪6‬‬

‫ג‬ ‫‪7‬‬

‫ב‬ ‫‪8‬‬

‫א‬ ‫‪9‬‬

‫ב‬ ‫‪10‬‬

‫ג‬ ‫‪11‬‬

‫ב‬ ‫‪12‬‬

‫ד‬ ‫‪13‬‬

‫ג‬ ‫‪14‬‬

‫א‬ ‫‪15‬‬

‫ד‬ ‫‪16‬‬

‫ג‬ ‫‪17‬‬

‫ג‬ ‫‪18‬‬

‫ד‬ ‫‪19‬‬

‫ד‬ ‫‪20‬‬
 ‫פרק שני‬

‫‪ .21‬א‪ )1( .‬עקום א‪ :‬גלוקגון‪ ,‬עקום ב‪ :‬אינסולין‬

‫(‪ )2‬יש לבחור אחד משני ההורמונים‪:‬‬

‫דרך ויסות רמת גלוקוז בדם‬ ‫ההורמון‬

‫הגדלת חדירות קרומי התאים לגלוקוז‪ ,‬כך‬ ‫אינסולין (ירידה)‬

‫שיותר גלוקוז חודר (באמצעות נשאים) מהדם‬
‫אל התאים‪ ,‬לכן ריכוזו בדם יורד‪.‬‬

‫הגברת הפירוק של גליקוגן לגלוקוז בכבד‪ ,‬כך‬ ‫גלוקגון (עליה)‬

‫שיותר גלוקוז חודר לדם‪ ,‬לכן ריכוזו עולה‪.‬‬

‫ב‪ .‬רכיבים הנמצאים בתא מייצר אינסולין ובתא מייצר גלוקגון‪.‬‬

‫תא מייצר גלוקגון‬ ‫תא מייצר אינסולין‬ ‫רכיבים בתא‬

‫יש‬ ‫יש‬ ‫גן מקודד לאינסולין‬

‫יש‬ ‫יש‬ ‫גן מקודד לגלוקגון‬

‫אין‬ ‫יש‬ ‫‪ RNA‬שליח )‪(mRNA‬‬

‫שמתורגם לאינסולין‬

‫יש‬ ‫אין‬ ‫‪ RNA‬שליח )‪(mRNA‬‬

‫שמתורגם לגלוקגון‬
 ‫‪ .22‬א‪ )1( .‬נסמן ב‪ A -‬את האלל התקין וב‪ a -‬את האלל הפגום‪.‬‬

‫הערה‪ :‬ניתן להסיק כי האלל הפגום הוא רצסיבי‪ ,‬משום שתכונה המופיעה אצל‬
‫הצאצאים לא מופיעה אצל אף אחד מהוריהם (כמתואר בשושלת)‪.‬‬

‫גנוטיפ‬ ‫פרט‬

‫‪XA Xa‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪XA Y‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪XA Y‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪XaY‬‬ ‫‪4‬‬

‫(‪ )2‬לפי השערה זו לא ניתן לקבוע את הגנוטיפ של פרט ‪ .5‬ננמק באמצעות טבלה‪:‬‬

‫אב‬ ‫‪XA‬‬ ‫‪Y‬‬

‫אם‬

‫‪XA‬‬ ‫‪XA XA‬‬ ‫‪XA Y‬‬

‫נקבה בריאה‬

‫‪Xa‬‬ ‫‪XA Xa‬‬ ‫‪XaY‬‬

‫נקבה בריאה‬

‫על פי הטבלה‪ ,‬יש שני גנוטיפים אפשריים לנקבה בריאה (פרט ‪ ,)5‬לכן לא ניתן לקבוע‬
‫בוודאות את הגנוטיפ של פרט זה‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬משום שניתן לקבל את אותם פנוטיפים גם אם הגן הוא אוטוזומלי‪ ,‬כלומר אינו אחוז‬
‫בכרומוזום ‪ . X‬נדגים באמצעות טבלה‪ ,‬נסמן את האלל התקין ב‪ A -‬ואת הפגום ב‪.a -‬‬

‫אב‬ ‫‪A‬‬ ‫‪a‬‬

‫אם‬

‫‪A‬‬ ‫‪AA‬‬ ‫‪Aa‬‬

‫פרט בריא – זכר או נקבה‪.‬‬ ‫פרט בריא – זכר או נקבה‪.‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬

‫פרט בריא – זכר או נקבה‪.‬‬ ‫פרט חולה – זכר או נקבה‪.‬‬

‫הנחה זו מקיימת את תנאי השושלת‪ ,‬כלומר מתאימה לפנוטיפים של הפרטים‪ ,‬לכן יכולה לשלול‬
‫את האפשרות שהגן אחוז בכרומוזום ‪.X‬‬

‫‪ .23‬א‪ .‬נענה באמצעות טבלה‪:‬‬

‫הסבר‬ ‫טמפרטורה כמות החד‬ ‫מבחנה‬

‫סוכרים‬ ‫)‪(oC‬‬

‫זוהי אינה הטמפרטורה המיטבית לפעילות האנזים‪ ,‬לכן בה‬ ‫בינונית‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1‬‬
‫הוא פעיל בקצב איטי יותר‪ .‬בטמפרטורה זו (בשל תנועה‬
‫איטית יותר של המולקולות) מתקיימים פחות מפגשי אנזים‬
‫– סובסטרט‪ ,‬לכן אנזים מזרז יצור דו סוכרים מחד סוכרים‬
‫בקצב איטי יותר‪ ,‬לפיכך בתום הניסוי נותרו חד סוכרים‬
‫(סובסטרט) במבחנה‪ ,‬כי לא כל החד סוכרים הפכו לתוצר‬
‫(דו סוכרים)‪.‬‬

‫זוהי הטמפרטורה המיטבית לפעילות האנזים‪ ,‬בה הוא מזרז‬ ‫אין‬ ‫‪35‬‬ ‫‪2‬‬
‫יצור דו סוכרים מחד סוכרים בקצב המהיר ביותר‪ ,‬לכן‬
‫בתום הניסוי לא נותרו חד סוכרים (סובסטרט) במבחנה‪ ,‬כי‬
‫כל החד סוכרים הפכו לתוצר (דו סוכרים)‬

‫בטמפרטורה זו האנזים (שהוא חלבון) עובר דנטורציה‪,‬‬ ‫גדולה‬ ‫‪60‬‬ ‫‪3‬‬

‫כלומר שינוי במבנה המרחבי של החלבון‪ .‬מבנה האתר‬
‫הפעיל משתנה באופן שהאנזים אינו יכול לזרז יצירת דו‬
‫סוכרים מחד סוכרים‪ ,‬לכן בתום הניסוי נמצא כמות גדולה‬
‫של חד סוכרים (סובסטרט) לדו סוכרים (תוצר)‪.‬‬
‫ב‪ .‬זבוב (חרק) הוא יצור פויקילותרמי‪ .‬אין לו מנגנונים לוויסות חום הגוף ולכן טמפרטורת‬
‫הגוף שלו משתנה בהתאם לטמפרטורת הסביבה‪ .‬ירידה בטמפרטורת הסביבה (מ‪ -‬מ‪35oC -‬‬
‫מובילה לירידה בטמפרטורת הגוף של הזבוב‪ ,‬לכן לירידה בקצב פעילות‬ ‫ל‪)10oC -‬‬
‫האנזימים בתאים ‪ .‬כך למשל חלה ירידה בקצב האנזימים הפעילים בתהליך הנשימה‬
‫התאית‪ ,‬תהליך בו מופקת אנרגיה זמינה לתהליכים‪ ,‬כגון כיווץ השרירים האחראים‬
‫לתנועת הזבוב‪ .‬לכן חלה ירידה ‪ /‬חל שינוי בקצב התנועה של הזבובים‪.‬‬

‫‪ .24‬א‪ .‬ניתן לציין שניים מהגורמים‪ :‬טריפה‪ ,‬תחרות‪ ,‬טפילות‪ ,‬מחלות‪ ,‬כמות מזון‪ ,‬כמות מים‪,‬‬
‫כמות חמצן‪ ,‬שטח מחייה והתרבות ועוד‪.‬‬

‫ב‪ )1( .‬נימוק בעד הרחבת שטחי החקלאות האינטנסיבית‪ :‬ייצור יעיל של מזון והגדלת היבול‬
‫אשר יכולים לקיים את אוכלוסיית האדם הגדלה (את קצב הגידול באוכלוסיית האדם)‪.‬‬

‫נימוק נגד הרחבת שטחי חקלאות‪ :‬פגיעה במערכות אקולוגיות ‪ /‬בתי גידול טבעיים ‪/‬‬
‫הפרת האיזון האקולוגי ‪ /‬צמצמום מגוון המינים ‪ /‬ניצול יתר משאבי מים ‪ /‬שימוש‬
‫במקורות אנרגיה מזהמים ‪ /‬שימוש יתר בחומרי הדברה מזהמים או בהדברה ביולוגית‬
‫אשר עלולה להפר את האיזון האקולוגי ‪ /‬שימוש מופרז בחומרי דישון – זיהום קרקע‬
‫ומקורות מים‪.‬‬

‫(‪ )2‬כל תשובה מנומקת על פי הוראות השאלה תתקבל‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫אני נגד הרחבת שטחי החקלאות האינטנסיבית‪ .‬מלבד הנימוק שהבאתי‪ ,‬ניצול יתר של‬
‫מקורות מים שפירים (וכתוצאה מכך הרס בתי גידול)‪ ,‬יש שימוש נרחב יותר בחומרי‬
‫הדברה כימיים‪ ,‬אשר עלולים לגרום לזיהום (אוויר‪ ,‬קרקע‪ ,‬מים) וכתוצאה מכך פגיעה‬
‫במגוון המינים‪ ,‬או האצת קצב התפתחות מינים עמידים לחומרי הדברה‪.‬‬

‫אני בעד הרחבת החקלאות האינטנסיבית – מלמד הנימוק שהבאתי‪ ,‬הגדלת הייצור‬
‫החקלאי לטובת האדם‪ ,‬פיתוח החקלאות מהווה בסיס למחקרים שיובילו להתפתחות‬
‫המין האנושי‪ ,‬למשל גידול תרופות בצמחים שהונדסו גנטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬דווקא שימוש‬
‫בחקלאות אינטנסיבית עשוי לצמצם את השימוש בשטחים טבעיים‪ ,‬שכן נעשה שימוש‬
‫חוזר באותו השטח לגידול יבול רב‪ .‬ניתן לפתח שיטות שיביאו לצמצום השימוש בחומרי‬
‫הדברה‪ ,‬ובכך למזער את הנזק לסביבה‪.‬‬

‫לציין אחד מהתפקידים‪ :‬וויסות מאזן המים בגוף ‪/‬וויסות מאזן המלחים בגוף ‪ /‬סיוע‬ ‫‪ .25‬א‪.‬‬
‫בוויסות לחץ הדם ‪ /‬הפרשת תוצרי פסולת כגון שתנן ‪ /‬וויסות רצת החומציות בדם‪.‬‬

‫בתסנין‪ 90 :‬מ"ג ב‪ 100 -‬מ"ל‪ .‬גלוקוז היא מולקולה קטנה אשר מסתננת מהפקעית אל‬ ‫ב‪.‬‬
‫הקופסית‪ ,‬לכן הגלוקוז שהיה בדם עובר אל התסנין הראשוני וריכוזם דומה‪.‬‬

‫בשתן‪ 0 :‬מ"ג ב‪ 100 -‬מ"ל‪ .‬בנפרון קיימת ספיגה חוזרת של כל הגלוקוז מהתסנין אל‬
‫הדם‪ ,‬כך שאצל אדם בריא לא ימצא גלוקוז בשתן‪.‬‬
‫התאמה ‪ :1‬קפלים בקרום התא הסופג גלוקוז‪ -‬מגדילים את שטח פני התא‪ ,‬דרכו יכול‬ ‫ג‪.‬‬
‫להיספג גלוקוז‪ ,‬ביחס לנפחו‪ ,‬כך שהגלוקוז יכול להיספג יותר ביעילות‪.‬‬

‫התאמה ‪ :2‬ריבוי מיטוכונדריה‪ .‬חלק מהגלוקוז נספג בחזרה (מהתסנין לדם) באמצעות‬
‫העברה פעילה‪ ,‬כנגד מפל הריכוזים‪ ,‬פעולה הצורכת אנרגיה זמינה‪ ,‬המופקת בעיקר‬
‫במיטוכונדריה‪ .‬ככל שלתא יהיו יותר מיטוכונדריה כך תופק יותר אנרגיה זמינה להעברה‬
‫פעילה של גלוקוז דרך קרום התא‪ ,‬כלומר ספיגתו תתייעל‪.‬‬

‫יצרנים‪ :‬צמחים אלה הם ירוקים‪ ,‬כלומר מכילים כלורופיל‪ ,‬המאפשר להם לקלוט את‬ ‫‪ .26‬א‪.‬‬
‫אנרגיית האור ולבצע פוטוסינתזה‪ ,‬בה הם הופכים תרכובות אנאורגניות לאורגניות‪,‬‬
‫כמאפיין יצרנים‪.‬‬

‫צרכנים שניוניים‪ :‬הם מקבלים מזון (תרכובות אורגניות ואנאורגניות) מהחרקים‬

‫(צרכנים ראשוניים) שהם טורפים‪.‬‬

‫לציין אחד מהחומרים‪ :‬חלבון‪ ,‬נוקלאוטיד‪ ,ATP ,RNA ,DNA ,‬חומצות אמיניות (או אחר)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫חיידקים אלה הם מפרקים‪ ,‬כלומר בתהליכי חילוף חומרים הם הופכים תרכובות‬ ‫ג‪.‬‬
‫אורגניות‪ ,‬המכילות חנקן‪ ,‬לתרכובות אנאורגניות המכילות חנקן‪ .‬רק התרכובות‬
‫האנאורגניות יכולות להיקלט על ידי שורשי הצמחים‪.‬‬

‫הערה‪ :‬ניתן להתייחס גם לחיידקים מקבעי חנקן אטמוספרי המצויים בקרקע‪.‬‬

‫הגז הגורם לעליה בקצב הנשימה הוא ‪ .CO2‬על פי הנתונים בטבלה‪ ,‬ככל שעולה ריכוז ה‪-‬‬ ‫‪ .27‬א‪.‬‬
‫‪ CO2‬באוויר הנשאף‪ ,‬כך עולה קצב הנשימה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עליה בריכוז החמצן אינה‬
‫גורמת בהכרח לעלייה בקצב הנשימה‪ ,‬לדוגמה כשמשווים בין הרכב א להרכב ג‪.‬‬

‫כל תשובה שתנומק על בסיס ביולוגי תתקבל‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫אני בעד‪ :‬כל יצור אחר שבו יבוצעו הניסויים שונה במידת מה‪ ,‬במטען הגנטי ובתפקוד‬
‫המערכות מהאדם‪ ,‬כך שלא ניתן להסיק מניסויים בבעלי חיים בוודאות מלאה לגבי‬
‫מנגנונים והשפעה עליהם באדם‪.‬‬

‫אני נגד‪ :‬גיוס בני אדם לניסויים הוא קשה‪ ,‬לא מוסרי לערוך ניסויים בבני אדם ויש‬
‫תהליכים רבים הדומים מאד בבני אדם וביצורים קרובים אליהם (כגון יונקים)‪ ,‬כך‬
‫שניתן להשתמש ביצורים אחרים‪ ,‬ובכמות גדולה יותר לביצוע ניסויים‪ ,‬כך שמהימנות‬
‫הניסוי תגדל עקב חזרות רבות‪.‬‬

‫סדר ההתרחשות‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫קליטת גירוי בתאי חישה ‪ >-‬העברת אות בתא עצב תחושתי ‪ >-‬עיבוד המידע במרכז‬
‫הנשימה במוח ‪ >-‬העברת אות בתא עצב תנועתי ‪ >-‬הפעלת הסרעפת ושרירים בין‬
‫צלעיים‪.‬‬
 ‫פרק שלישי‬
‫‪ .28‬א‪ .‬הקטנת פתחי הפיוניות (בתנאי יובש) גורמת לצמצום איבוד מים מהצמח בתהליך‬
‫הדיות‪.‬‬

‫ב‪ CO2 .‬הוא מגיב בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬בו נוצרות תרכובות אורגניות המשמשות את‬
‫הצמח לבניית תרכובות נוספות‪ ,‬החיוניות לגדילה ולהתפתחות (תוספת תאים) וגם‬
‫להפקת אנרגיה זמינה‪ ,‬החיונית לגדילה ולהתפתחות‪ .‬סגירת הפיוניות תוביל לצמצום‬
‫הקליטה של ‪ ,CO2‬ולהקטנת היצרנות בפוטוסינתזה‪.‬‬

‫‪ . 29‬א‪ .‬ניתן לבסס מסקנה זו על הממצא שבצמח שנחשף לתנאי יובש ממוצע רוחב הפיוניות‬
‫היה קטן יותר ביחס לצמח שלא נחשף לתנאי יובש (ביקורת)‪ .‬גם בצמחים השכנים לו‪,‬‬
‫א‪-‬ד שלא נחשפו לתנאי יובש‪ ,‬ממוצע רוחב הפיוניות היה קטן ביחס לצמחים‬
‫המקבילים בקבוצת הביקורת‪ ,‬כלומר הועבר אות לעקת יובש מהצמח שנחשף לתנאים‬
‫אלה‪.‬‬

‫ב‪ .‬ניתן להסיק כי באות אכן עובר מצמח לצמח אך עוצמת האות הולכת ונחלשת‪ ,‬ככל‬
‫שמתרחקים מהצמח שנחשף ליובש‪ ,‬שכן‪ ,‬ככל שהצמח השכן רחוק יותר‪ ,‬כך רוחב פתח‬
‫הפיוניות גדול יותר‪.‬‬

‫‪ .30‬א‪ )1( .‬לא יחול צמצום ברוחב הפיוניות בצמחים השכנים א‪-‬ה‪ ,‬משום שאין חיבור ‪ /‬מגע‬
‫בין שורשי הצמחים‪ ,‬לכן במקרה כזה אל יעבור אות המורה על צמצום פתחי הפיוניות‪.‬‬

‫(‪ )2‬יחול צמצום ברוחב הפיוניות בצמחים השכנים א‪-‬ה (סביר להניח שרוחב פתח‬
‫הפיוניות יגדל ככל שמתרחקים מהצמח המטופל)‪ .‬אם האות עובר מן העלים דרך‬
‫האוויר‪ ,‬הוא יעבור גם אם אין חיבור ‪ /‬מגע בין שורשי הצמחים‪ ,‬כפי שמתואר‪ ,‬לכן‬
‫ישפיע גם על הצמחים השכנים‪.‬‬

‫בעקבות יצירת סביבה היפרטונית בקרקע‪ ,‬מסביב לתאי השורשים‪ ,‬מים יוצאים‬ ‫ב‪.‬‬
‫מתאי השורשים אל הקרקע‪ ,‬בתהליך אוסמוזה‪ ,‬וכך אובדים מים מהצמח ונגרמת‬
‫עקת יובש‪.‬‬
 ‫פרק רביעי‬
‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫‪ .31‬א‪ .‬קטעים ‪.6 ,5 ,4 ,1‬‬

‫ב‪ .‬יכולה להיות למשל‪:‬‬

‫בקטע ‪ :1‬כך שלא נוצר דכאן‪ ,‬או שנוצר דכאן שאינו יכול להיקשר לקטע ‪( 3‬האתר‬
‫המפעיל‪/‬אופרטור)‪.‬‬

‫בקטע ‪ :3‬מוטציה בקטע זה (אתר מפעיל‪/‬אופרטור) עלולה להביא לכך שהדכאן לא יקשר‬
‫בקטע זה‪.‬‬

‫אם אין קישור דכאן לאתר המפעיל‪ ,‬מכל סיבה שהיא‪ ,‬לאנזים המתעתק יש‬
‫אפשרות לתעתק את הגנים המבניים שיתורגמו לחלבונים המעורבים בניצול‬
‫לקטוז בתא‪.‬‬

‫ג‪ .‬עם הירידה בריכוז הגלוקוז תעלה מידת הייצור של האנזימים לניצול לקטוז‪ .‬בנוכחות‬
‫גלוקוז הקשר בין האנזים המתעתק לאתר המקדם (פרומוטר) הוא רופף יחסית‪ ,‬לכן‬
‫האנזים "נופל" מהאתר המקדם וכמעט לא מתבצע תעתוק‪ .‬בהעדר גלוקוז נוצר בתא‬
‫חומר )‪ (cAMP‬אשר בנוכחותו מתחזק הקשר בין האנזים המתעתק לאתר המקדם‪.‬‬
‫מכיוון שבמצע נוכח לקטוז‪ ,‬הדכאן אינו קשור לאתר המפעיל‪ ,‬וכך עם הירידה בכמות‬
‫הגלוקוז עולה קצב תעתוק הגנים המבניים‪ ,‬המתורגמים לאנזימים הפעילים בניצול‬
‫לקטוז‪ .‬זוהי בקרה חיובית באופרון הלקטוז‪.‬‬

‫‪ .32‬א‪ .‬כי באמצעות האנזים המתעתק במהופך‪ ,‬ניתן ליצור ‪ cDNA‬המכיל רק את הרצפים‬
‫המקודדים לחלבון (ללא האינטרונים)‪ ,‬תוך שימוש ב‪ RNA -‬שליח )‪ (mRNA‬שהופק‬
‫מתאים המבטאים את הקולטנים החלבוניים הנקשרים באופן ספציפי לתאי סרטן‪,‬‬
‫והוחדר לנגיפים (שבחומר התורשתי שלהם הוא ‪.)RNA‬‬

‫ב‪ .‬משום שתאים ממקור אחר עלולים להיות מזוהים כאנטיגן בגוף החולה ולעורר תגובה‬
‫חיסונית‪.‬‬

‫‪ .33‬א‪ .‬קטע ‪ – 1‬אזור בקרה להתחלת התעתוק – הכרחי ליצירת הרעלן‪ ,‬ללא אזור זה הגנים‬
‫המקודדים לייצור הרעלן לא יתועתקו‪ ,‬ולא ייווצר ‪ mRNA‬אשר יתורגם לחלבון‬
‫(הרעלן)‪.‬‬

‫קטע ‪ – 2‬גן ממיין (בורר) – אינו הכרחי ליצירת הרעלן‪ .‬תפקידו הוא לברור את התאים‬
‫אליהם חדר הפלסמיד‪.‬‬

‫קטע ‪ – 3‬גנים המקודדים ליצירת הרעלן ‪ -‬הכרחי ליצירת הרעלן‪ ,‬ללא אזור זה הגנים‬
‫המקודדים ליצירת הרעלן לא יתועתקו‪ ,‬ולא ייווצר ‪ mRNA‬אשר יתורגם לחלבון(ים)‬
‫הקשורים ביצירת הרעלן‪.‬‬
‫ב‪ )1( .‬הגן המקודד לאנזימים ליצירת כלורופיל (יש דוגמאות נוספות)‪.‬‬

‫(‪ )2‬גן המקודד לאנזים הפעיל בתהליך הנשימה התאית (יש דוגמאות נוספות)‪.‬‬
 ‫נושא ‪ –II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫‪ .34‬א‪ -1 )1( .‬דיפוזיה‪ -2 ,‬דיפוזיה‪ -3 ,‬העברה פעילה‪ -4 ,‬העברה פעילה‪ -5 ,‬דיפוזיה‪.‬‬

‫(‪ )2‬חץ מספר ‪( 3‬הכנסת מלחים דרך הזימים)‪.‬‬

‫הסבר‪ :‬בדגים שחיים במים מתוקים ריכוז המלחים בתאי הגוף גבוה יותר מריכוז המלחים‬
‫בסביבתם (על אף שמלחים יוצאים מתאי הדגים בדיפוזיה)‪ .‬המים חודרים לתאי הדג‬
‫ועלולים לגרום למותם עקב התפוצצות התאים‪ .‬החדרת מלחים לתאים באופן פעיל‬
‫מאפשרת יצירת סביבה איזוטונית בתאי הדג ביחס לסביבה החיצונית ומסייעת לשמירה על‬
‫מאזן המים ‪ /‬הומאוסטאזיס בגוף הדג‪.‬‬

‫ב‪ .‬נסכם באמצעות טבלה‪:‬‬

‫הסבר‬ ‫ריכוז השתן‬ ‫נפח‬ ‫סוג הדג‬

‫השתן‬

‫נפח התסנין גדול ‪ /‬מידת הספיגה החוזרת‬ ‫נמוך‬ ‫גדול‬ ‫מים מתוקים‬
‫קטנה ולכן ריכוז השתן נמוך‪ .‬מאפשר לדג‬
‫להיפטר מעודפי מים‪.‬‬

‫מידת הספיגה החוזרת גבוהה ולכן ריכוז‬ ‫גבוה‬ ‫קטן‬ ‫מים מלוחים‬
‫השתן נמוך (נפחו קטן)‪ .‬מאפשר לדג לצמצם‬
‫איבוד מים‪.‬‬

‫ג‪ .‬צבים החיים במים מפרישים אמוניה – אמוניה היא חומר רעיל מאד ומסיס מאד במים‪.‬‬
‫צבים החיים בסביבה מימית מפרישים אותה לסביבה‪ ,‬היא מתמוססת במים (ונמהלת)‬
‫והצבים אינם סובלים מההשפעות המזיקות שלה (במקרה זה יש יתרון בהפרשת אמוניה‪ ,‬גם‬
‫בגלל שהיא תוצר לוואי של פירוק חלבונים ולא נדרשת השקעת אנרגיה נוספת להפיכתה‬
‫לתוצר רעיל פחות כגון שתנן או חומצת שתן)‪.‬‬

‫צבים החיים ביבשה מפרישים חומצת שתן‪ :‬חומר זה אינו רעיל כמו אמוניה ומסיסותו‬
‫במים זניחה‪ .‬חומצת השתן מתגבשת ונפרדת מהשתן‪ ,‬וכך מתאפשרת יותר ספיגה חוזרת של‬
‫מים‪ ,‬לכן הפרשתה חוסכת איבוד מים בבתי גידול יבשתיים‪.‬‬
 ‫‪ .35‬א‪ .‬נענה באמצעות טבלה‪:‬‬

‫הסבר‬ ‫מספר תאי ביצה‬ ‫אורגניזם‬

‫(יחסי)‬

‫בדג מטיל ביצים ההפריה היא (לרוב) חיצונית בגוף‬ ‫גדול‬ ‫דג מטיל‬
‫המים‪ .‬מספר גדול של תאי ביצה מעלה את הסיכוי‬ ‫ביצים‬
‫למפגש עם גמטות זכריות (וגם מעלה את הסיכוי‬
‫לשרידות בעקבות טריפה)‬

‫ההפריה היא בסביבה לחה פנימית‪ .‬הסיכוי למפגש‬ ‫קטן‬ ‫אדם‬

‫גמטה זכרית עם נקבית גדול יותר‪ ,‬תאי הביצה מוגנים‬
‫יותר‪ ,‬אין יתרון לייצור כמות גדולה יחסית של תאי‬
‫ביצה‪.‬‬

‫ב‪ .‬התפתחות העובר של האדם ושל הדגים‬

‫דג שאינו משריץ‬ ‫דג משריץ‬ ‫אדם‬

‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫העובר מתפתח בגוף‬

‫האם‬

‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫העובר מתפתח‬

‫בביצה‬

‫‪ . 36‬א‪ .‬היצורים רב תאיים גדולים המרחק בין המקום בו נקלטים חומרים חיוניים מהסביבה‬
‫החיצונית (למשל חמצן בריאות או חומרי מזון במערכת העיכול) גדול מאד‪ ,‬כך שמשך‬
‫הזמן הארוך שבו החומרים היו מגיעים אל קרומי התאים בדיפוזיה בלבד (כפי שקורה‬
‫בחד תאיים) היה ארוך מכדי לקיים את תהליכי חילוף החומרים בתאים‪ .‬מערכת הובלה‬
‫מאפשרת העברה מהירה‪ ,‬תוך השקעת אנרגיה של החומרים הנחוצים לתאים‪ ,‬ממקום‬
‫קליטתם מהסביבה החיצונית‪.‬‬

‫הבדל במבנה‪ :‬בזוחלים – מערכת דם סגורה‪ ,‬בחרקים – מערכת דם פתוחה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הבדל בתפקוד‪ :‬בזוחלים – חמצן מובל ע"י מערכת ההובלה‪ ,‬בחרקים‪ :‬החמצן אינו מובל‬
‫על ידי מערכת ההובלה (אלא בטרכיאות)‪.‬‬

‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‪.‬‬

‫‪ .37‬א‪ .‬הרעלן גורם ליציאה של מלחים מהתאים אל חלל המעי‪ .‬כתוצאה מכך סביבת התאים‬
‫נהיית היפרטונית (ריכוז מומסים גבוה ביחס לריכוז המומסים בתאים) ולכן מים יוצאים‬
‫מהתאים (ומהנוזל הבין תאי) אל חלל המעי ומשם אובדים מהגוף (דרך פי הטבעת)‪.‬‬

‫ב‪ )1( .‬משום שגם אם האנטיביוטיקה פוגעת בחיידק (והורגת אותו)‪ ,‬עדיין נותר רעלן בסביבת‬
‫התאים‪ .‬הרעלן אינו מושפע מהאנטיביוטיקה ולכן ממשיך לפעול ולגרום לתסמיני המחלה‪.‬‬
‫(‪ )2‬פגיעה בתת יחידה ‪ B‬תמנע קישור של הרעלן לקרום התא‪ ,‬וכתוצאה מכך תימנע חדירת‬
‫תת יחידה ‪ A‬לתא‪ ,‬ולא תיגרם יציאת מלחים מהתאים‪.‬‬

‫מהווים תחרות לחיידקים פתוגניים ‪ /‬מסייעים בעיכול חומרי מזון ‪ /‬מייצרים ויטמינים‬ ‫ג‪.‬‬
‫חיוניים לאדם‪.‬‬

‫‪ .38‬א‪ )1( .‬היקשרות הנגיף לקרום התא המאכסן‪ ,‬החדרת החומר התורשתי של הנגיף לתא‬
‫המאכסן‪ ,‬יצירת עותקים של החומר התורשתי של הנגיף‪ ,‬יצירת חלבוני הנגיף ויצירת‬
‫נגיפים שלמים ‪ /‬התפוצצות התא ויציאת הנגיפים‪.‬‬

‫(‪ )2‬הסבר ‪ :1‬הם אינם בעלי מבנה תאי ואינם מקיימים חילוף חומרים‪ ,‬לכן לא ניתן‬
‫למצוא‪/‬להשתמש ב ‪ ..‬תרופה הפוגעת בתהליכים אלה‪.‬‬

‫הסבר נוסף‪ :‬הם עוברים שינויים גנטיים (מוטציות) בקצב מהיר יחסית‪ ,‬ולכן קצב‬
‫התפתחות הזנים העמידים לתרופה מסוימת גבוה יחסית‪.‬‬

‫הסבר נוסף‪ :‬הם מנצלים את מנגנוני חילוף החומרים וההתרבות של התאים המאכסנים‪,‬‬
‫פגיעה במנגנונים אלה‪ ,‬על מנת לפגוע בהתרבות הנגיפים‪ ,‬תביא לפגיעה גם בתאי היצור‬
‫עליו רוצים להגן מפני הנגיפים‪.‬‬

‫(‪ )1‬בתאי דם לבנים (תאי ‪ T‬עוזרים‪ ,‬תאי ‪.)T4‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫(‪ )2‬לתאים אלה קולטן ייחודי )‪ (CD4‬אליו נקשר הנגיף‪ ,‬מה שמאפשר החדרת החומר‬
‫התורשתי (והאנזים המתעתק במהופך) לתא‪ .‬קולטן זה אינו מצוי בתאים אחרים‪.‬‬

‫‪ .39‬א‪ 3 .1 )1( .‬עקרונות קוך הראשונים הם‪:‬‬

‫‪ .1‬החיידק הנחשד כגורם מחלה נמצא בכל החולים במחלה‪.‬‬

‫‪ .2‬ניתן לבודד את החיידק החשוד מכל החולים במחלה ולגדלו בתרבית טהורה‪.‬‬

‫‪ . 3‬כאשר מחדירים את החיידק שגודל בתרבית טהורה לפרטים בריאים הם לוקים‬

‫במחלה‪.‬‬

‫יש לבודד את החיידק שוב מהחולים (שלב ‪ )3‬ולגדלו בתרבית טהורה ולהראות שהוא‬ ‫(‪)2‬‬
‫זהה לחיידק החשוד כגורם למחלה‪.‬‬

‫ב‪ .‬יתרון למצע מזון מוצק (לציין אחד)‪ :‬אפשרות להבדיל בין חיידקים חיים למתים (לספור‬
‫חיידקים חיים)‪ /‬אפשרות לבודד חיידק בתרבית טהורה ‪ /‬אפשרות להבדיל בין סוגי‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫יתרון למצע מזון נוזלי (לציין אחד)‪ :‬גידול מהיר של חיידקים בכמות גדולה ‪ /‬מתאים יותר‬
‫לתהליכים של ייצור חומרים בחיידקים‪.‬‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪ :‬‬ ‫מדינת ישראל ‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ז‪2017 ,‬‬ ‫משרד החינוך ‬
‫מספר השאלון ‪043381 :‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫ביולוגיה‬
‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬
‫שאלות בנושאי ההעמקה‬

‫הוראות לנבחן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬

‫ בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫‪ 32‬נקודות‬ ‫פרק ראשון — ‬
‫‪ 35‬נקודות‬ ‫— ‬ ‫פרק שני ‬
‫‪ 18‬נקודות‬ ‫ פרק שלישי — ‬
‫‪ 15‬נקודות‬ ‫פרק רביעי — ‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫ סה"כ — ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫את תשובותיך על הסעיפים בפרק הראשון סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬ ‫ ‬
‫את תשובותיך על השאלות בפרק השני‪ ,‬השלישי והרביעי כתוב במחברת הבחינה‪.‬‬ ‫ ‬

‫כתוב במחברת הבחינה בלבד‪ ,‬בעמודים נפרדים‪ ,‬כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים‪ ,‬חישובים וכדומה)‪.‬‬
‫רשוֹ ם "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה‪ .‬רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫פרק ראשון (‪ 32‬נקודות)‬
‫בפרק זה שאלה אחת‪ ,‬ובה הסעיפים א‪-‬כ‪.‬‬
‫עליך לענות על כל הסעיפים‪ .‬אם תענה נכון על ‪ 17‬סעיפים לפחות‪ ,‬תקבל את מלוא ‪ 32‬הנקודות‪.‬‬

‫שאלה ‪ 32( 1‬נקודות)‬

‫לכל סעיף מוצעות ארבע תשובות‪ .‬בחר בתשובה המתאימה ביותר‪.‬‬
‫* את התשובה שבחרת סמן בתשובון שבסוף מחברת הבחינה (עמוד ‪.)19‬‬ ‫ ‬
‫במשבצת שמתחת למספר (‪ )4-1‬המייצג את התשובה שבחרת‪.‬‬ ‫* בכל סעיף סמן בעט‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫דוּגמה‪:‬‬
‫נט‪ .‬איזו מחלה מועברת על ידי יתוש?‬
‫צהבת‬ ‫‪ .1‬‬
‫אדמת‬ ‫‪ .2‬‬
‫מלריה‬ ‫‪ .3‬‬
‫שעלת‬ ‫‪ .4‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬תסמן את תשובתך בתשובון כך‪:‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נט‪.‬‬

‫בכל סעיף יש לסמן אחד בלבד‪.‬‬ ‫* ‬ ‫ ‬

‫כדי למחוק סימון יש למלא את כל המשבצת כך‪:‬‬ ‫* ‬ ‫ ‬
‫אסור למחוק בטיפקס‪.‬‬ ‫* ‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-3-‬‬
‫שים לב‪ :‬כדאי להימנע ככל האפשר ממחיקות בתשובון‪ .‬לכן מומלץ לסמן את התשובות הנכונות‬
‫קודם בשאלון עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לסמן אותן בתשובון‪.‬‬
‫ענה על כל הסעיפים א‪-‬כ‪.‬‬
‫מה המשותף לתא זרע ולתא ביצה (ביצית)?‬ ‫א ‪.‬‬
‫שניהם התאים הקטנים ביותר בגוף‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫שניהם התאים הגדולים ביותר בגוף‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫לכל אחד מהם יש בגרעין ‪ n‬כרומוזומים‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫לכל אחד מהם יש בגרעין ‪ 2n‬כרומוזומים‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫בבית גידול מדברי צפוי למצוא בעיקר‪:‬‬ ‫ב‪ .‬‬

‫בעלי חיים הפעילים ביום‪ ,‬וצמחים שיש להם שורשים מסועפים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫בעלי חיים הפעילים בלילה‪ ,‬וצמחים שיש להם שורשים מסועפים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫בעלי חיים שיש להם פרווה דלילה‪ ,‬וצמחים שיש להם עלים גדולים ורחבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫בעלי חיים שיש להם פרווה צפופה‪ ,‬וצמחים שיש להם עלים שבהם הפיוניות בצד העליון‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫אדם נוגע בסיר חם ומיָד מרחיק ממנו את ידו בתגובת רפלקס‪ .‬מה מפעיל את התגובה‬ ‫ג‪ .‬‬
‫הזאת?‬
‫מוח השדרה‬ ‫‪ .1‬‬
‫גזע המוח‬ ‫‪ .2‬‬
‫קליפת המוח‬ ‫‪ .3‬‬
‫מרכז ויסות הטמפרטורה במוח‬ ‫‪ .4‬‬

‫מהי הקביעה הנכונה בנוגע לאנזימים?‬ ‫ד ‪.‬‬

‫הם פעילים בתאים אאוקריוטים ולא בתאים פרוקריוטים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫הם פעילים רק בתוך התאים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫בתגובה אנזימטית ריכוזם עולה ככל שריכוז הסובסטרט (מצע) יורד‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫בתגובה אנזימטית ריכוזם נשאר קבוע‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫בשעת פעילות גופנית קצב הנשימה (חילוף גזים) עולה‪ .‬מהו הגורם לכך?‬ ‫ה‪ .‬‬
‫ירידה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫עלייה בריכוז החומצה הפחמתית בדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫ירידה בטמפרטורת הדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫עלייה בריכוז החמצן בדם‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫שטח היערות על פני כדור הארץ הולך ומצטמצם‪.‬‬ ‫ו ‪.‬‬

‫לְ מה יכול לגרום צמצום שטח היערות?‬ ‫ ‬
‫לעלייה באפקט החממה‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫לדלדול האוזון באטמוספרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫לעלייה בריכוז החמצן באוויר‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫לעלייה במגוון המינים על פני כדור הארץ‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫אצל עכברים האלל לצבע פרווה אפור הוא דומיננטי‪ ,‬והאלל לצבע פרווה לבן הוא רצסיבי‪.‬‬ ‫ז‪ .‬‬
‫הכליאו עכבר לבן עם עכברה אפורה הומוזיגוטית‪ ,‬ואת צאצאיהם (דור ‪ ) F1‬הכליאו בינם‬
‫לבין עצמם‪.‬‬
‫מה הסיכוי לקבל בדור ‪ F2‬צאצאים שהם הומוזיגוטים?‬ ‫ ‬
‫‪50%‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫‪25%‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫‪75%‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫ח‪ .‬שתן של אדם בריא אינו מכיל חלבון‪ .‬מהי הסיבה לכך?‬
‫החלבון נספג חזרה מן התסנין לדם‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫החלבון לא עובר מן הדם לתסנין‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫החלבון מנוצל לנשימה תאית בתסנין‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫לשתנן בתסנין‪.‬‬
‫החלבון הופך ִ‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫איזה מבין ההיגדים שלפניך מתאר בצורה נכונה נשימה תאית של צמחים ושל בעלי חיים?‬ ‫ט ‪.‬‬
‫הנשימה התאית בצמחים היא פוטוסינתזה‪ ,‬שלא כמו בבעלי חיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫נשימה תאית בבעלי חיים מתרחשת ביום ובלילה‪ ,‬ובצמחים היא מתרחשת רק בלילה‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫בשניהם רוב האנרגייה מופקת בתהליכים המתרחשים במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫בשניהם ‪ CO2‬משמש מקור אנרגייה‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫ מה יקרה אם יזריקו לדמו של אדם חלבון מחלב פרה?‬ ‫י‪ .‬‬

‫הגוף ישתמש בחלבון להפקת אנרגייה‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫הגוף יפריש את החלבון בשתן‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫הגוף לא ייצוֹ ר נוגדנים מכיוון שמקור החלבון הוא בבעל חיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫הגוף ייצוֹ ר נוגדנים שיתקשרו לחלבון‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫יא‪ .‬טמפרטורת הגוף של אדם נשמרת קבועה בקירוב‪ ,‬גם כאשר טמפרטורת הסביבה נמוכה‪.‬‬
‫מהי הסיבה לכך?‬
‫התרחבות כלי הדם ההיקפיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫הגברת קצב הנשימה התאית‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫חום מן השמש נקלט בגוף‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫שתייה חמה מספקת חום לגוף‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫יב‪ .‬מה קובע את סדר החומצות האמיניות בחלבון המיוצר בתא?‬

‫כמות ‪ RNA‬שליח ( ‪ ) mRNA‬המצויה בגרעין‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫מספר מולקולות ‪ RNA‬מוביל ( ‪.) tRNA‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫הסוגים של החומצות האמיניות המצויות בתא‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫רצף הבסיסים החנקניים ב־ ‪ RNA‬שליח ( ‪.) mRNA‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-6-‬‬
‫יג‪ .‬גידול במספר הצבאים באוכלוסייה הנמצאת בשטח נתון עשוי לגרום בטווח זמן קצר‪:‬‬
‫לעלייה במספר המינים של צרכנים ראשוניים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫לעלייה בכמות הצמחים המשמשים מזון לצבאים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫להתגברות התחרות בין הצבאים‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫לירידה במספר המינים הטורפים את הצבאים‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫יד‪ .‬לפניך שלוש תופעות הקיימות אצל חלק מן החולים בסוכרת‪:‬‬

‫(‪ )1‬חוסר באינסולין‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ )2‬הפרשת כמות גדולה של שתן‪ .‬‬
‫(‪ )3‬עלייה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫מהו סדר ההתרחשות של התופעות האלה?‬
‫‪)1( ! )3( ! )2( .1‬‬
‫‪ )3( ! )2( ! )1( .2‬‬
‫‪)1( ! )2( ! )3( .3‬‬
‫ ‪ )2( ! )3( ! )1( .4‬‬

‫טו‪ .‬בנגיפים אין ריבוזומים‪ .‬מה נובע מכך? ‬

‫הם משתמשים בסוכרים במקום בחלבונים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫אין בהם חומר תורשתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫אין בהם חלבונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫הם זקוקים לתא מאכסן כדי ליצור חלבונים‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫טז‪ .‬איזו מן המוטציות האלה תשפיע יותר על האבולוציה של מין מסוים?‬

‫מוטציה שאינה משנה את הכשירות של הפרט‪ ,‬ומתרחשת בתא רבייה (גמטה)‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫מוטציה שאינה משנה את הכשירות של הפרט‪ ,‬ומתרחשת בתא גוף‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫מוטציה המעלה את הכשירות של הפרט‪ ,‬ומתרחשת בתא רבייה (גמטה)‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫מוטציה המעלה את הכשירות של הפרט‪ ,‬ומתרחשת בתא גוף‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫יז‪ .‬זרע של צמח מפיק את האנרגייה הדרושה לנביטתו ישירות מן —‬
‫המינרלים שמצויים בו‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫החמצן שבאוויר‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫התרכובות האורגניות שמצויות בו‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫המים שבקרקע‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫בררה טבעית באוכלוסייה מסוימת?‬

‫יח‪ .‬איזה מבין המשפטים שלפניך נכון בנוגע לתהליך של ֵ‬
‫פרטים מסוימים משנים את עצמם‪ ,‬ומעבירים לצאצאיהם את התכונות שרכשו‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫הפרטים מסתגלים במשך חייהם לשינויים בסביבה‪ ,‬ולכן כולם שורדים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫רק תכונות המקנות יתרון הישרדותי עוברות בתורשה‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫יש שונוּת גנטית בין הפרטים‪ ,‬ורק חלקם שורדים לאחר שינויים בסביבה‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫יט‪ .‬איזו קבוצה מקבוצות החומרים שלפניך נמצאת בדם של אדם בריא?‬
‫אנזימים‪ ,‬עמילן‪ ,‬שומנים‬ ‫‪ .1‬‬
‫חמצן‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬הורמונים‬ ‫‪ .2‬‬
‫חמצן‪ ,‬רב־סוכר‪CO2 ,‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫נוגדנים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬גליקוגן‬ ‫‪ .4‬‬

‫איזה מבין התהליכים שלפניך צורך אנרגייה?‬ ‫כ‪ .‬‬

‫מעבר של מים דרך קרום התא‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫מעבר של ‪ CO2‬מתאי הגוף אל נימי הדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫ייצור אנזימים בתאי הגוף‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫יציאת אוויר מן הריאות במנוחה‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫פרק שני (‪ 35‬נקודות)‬

‫בפרק זה שבע שאלות‪.8-2 ,‬‬
‫בחר בחמש שאלות‪ ,‬וענה עליהן במחברת הבחינה (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬

‫הדופן של החדר השמאלי של הלב עבה יותר מן הדופן של החדר הימני‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫הסבר כיצד ההבדל בעובי הדופן בין חדר ימין לחדר שמאל קשור לתפקוד של כל אחד‬ ‫ ‬
‫משני החדרים‪ 4( .‬נקודות)‬
‫האם ליקוי במסתמים שבין העליות ובין חדרי הלב עלול לגרום לדם עשיר בחמצן‬ ‫ב ‪.‬‬
‫ להתערבב בדם דל בחמצן? נמק‪ 3( .‬נקודות)‬

‫"זבובי סוס" עוקצים יונקים שונים ומוצצים את דמם‪ .‬זבובי סוס מעבירים גורמי מחלות אל בעלי‬ ‫‪ .3‬‬
‫החיים שנעקצו‪ .‬בעקבות המחלות יורד מספר הפרטים של בעלי החיים האלה באוכלוסייה‪.‬‬
‫כדי לפגוע בזבובי הסוס אפשר להשתמש בשתי שיטות‪ :‬יבוא של צרעות התוקפות אותם‬ ‫א‪ .‬‬
‫או הדברה כימית‪.‬‬
‫(‪ )1‬באיזו שיטה כדאי לדעתך להשתמש כדי לפגוע בזבובים? הבא נימוק אחד בעד‬
‫השימוש בשיטה שאתה מעדיף‪ ,‬ונימוק אחד נגדה‪ .‬‬
‫(‪ ) 2‬הסבר מדוע אתה מעדיף את השיטה שבחרת למרות החיסרון שציינת‪.‬‬
‫(‪ 4.5‬נקודות)‬
‫זברה היא מין ממשפחת הסוסיים‪ ,‬שעל גופה השחור יש פסים לבנים‪ .‬חוקרים מצאו כי‬ ‫ב‪ .‬‬
‫זבובי סוס עוקצים זברות פחות משהם עוקצים סוסים שחורים‪ .‬‬
‫מניחים כי זברות התפתחו מסוסים שחורים במהלך האבולוציה‪.‬‬
‫לפניך שני היגדים‪ .‬קבע מהו ההיגד המתאר נכון את השפעת הסביבה על הימצאות פסים‬
‫לבנים בפרווה שחורה של סוסים‪ ,‬ונמק את קביעתך‪.‬‬
‫סביבה שיש בה מספר גדול של זבובי סוס גרמה ליצירת מוטציות בסוסים שחורים‪,‬‬ ‫‪ .I‬‬
‫מוטציות אלה גרמו להופעה של פסים לבנים‪.‬‬
‫בעבר התרחשו בסוסים שחורים מוטציות שגרמו להופעת פסים לבנים‪ .‬בסביבה‬ ‫‪ .II‬‬
‫שהיו בה הרבה זבובי סוס‪ ,‬שרדו יותר פרטים בעלי פסים לבנים‪.‬‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪-9-‬‬
‫בנגיף שפעת התרחשה מוטציה נקודתית בגֵ ן האחראי ליצירת חלבון המעטפת של ‬ ‫‪ . 4‬א‪ .‬‬
‫הנגיף‪ .‬באיזה מסוגי המוטציות — החלפת בסיס‪ ,‬השמטת בסיס‪ ,‬הוספת בסיס — יש ‬ ‫ ‬
‫הסיכוי הקטן ביותר להיווצרות חלבון השונה מחלבון המעטפת? נמק‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫בנגיפי שפעת מתרחשות מוטציות רבות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫מומלץ לחזור ולהתחסן מדי שנה נגד נגיפי השפעת‪ .‬הסבר את הקשר בין המוטציות‬ ‫ ‬
‫בנגיפי השפעת ובין המלצה זו‪.‬‬ ‫ ‬
‫בתשובתך התייחס למאפיין של מערכת החיסון‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫בניסוי גידלו צמחים מאותו מין בכלים זהים‪ ,‬שקופים וסגורים‪ .‬עוצמת האור בכל אחד מן הכלים‬ ‫‪ .5‬‬
‫ הייתה שונה‪ .‬מדדו את כמות החמצן בכל אחד מן הכלים בתחילת הניסוי ובסופו‪.‬‬
‫בתחילת הניסוי הייתה אותה כמות חמצן בכל אחד מן הכלים‪.‬‬
‫כמויות החמצן שנמדדו בסוף הניסוי‪ ,‬יחסית לכמות החמצן ההתחלתית‪ ,‬מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬ ‫ ‬

‫כמות החמצן שנקלטה בצמחים או נפלטה מהם‪ ,‬בעוצמות אור שונות‬

‫כמות החמצן בכלי*‬
‫)יחידות שרירותיות(‬

‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫פליטת ‪O2‬‬
‫מן העלים‬ ‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬ ‫עוצמת האור‬
‫‪5 10 15 20 25 30‬‬ ‫)יחידות שרירותיות(‬
‫קליטת ‪O2‬‬ ‫‪-5‬‬
‫על ידי העלים‬
‫‪- 10‬‬

‫* יחסית לכמות ההתחלתית‬

‫הסבר את התוצאות שהתקבלו בעוצמות אור ‪ . 20 , 10 , 0‬בתשובתך התייחס לתהליכי‬ ‫א‪ .‬‬
‫הנשימה והפוטוסינתזה‪ 4.5( .‬נקודות)‬
‫הביומסה של בעלי החיים בשכבת המים העליונה באוקיינוסים‪ ,‬שאור חודר אליה‪ ,‬גדולה‬ ‫ב‪ .‬‬
‫יותר מזאת שבשכבות העמוקות יותר‪ .‬הסבר את הקשר בין עוצמת האור ובין הביומסה של‬
‫בעלי החיים‪ 2.5( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫ ‬ ‫בלוטות הרבייה (שחלות ואשכים) הן איברי מטרה של הורמונים מסוימים‪ ,‬והן מפרישות‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫הורמונים אחרים‪.‬‬ ‫ ‬
‫בחר באחת מבלוטות הרבייה באדם‪ ,‬וציין הורמון אחד שבלוטה זו היא איבר מטרה שלו‬ ‫ ‬
‫והורמון אחד שהבלוטה מפרישה‪.‬‬
‫תאר השפעה אחת של כל אחד מן ההורמונים שציינת‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫בבלוטות הרבייה נוצרים תאי רבייה (גמטות)‪ .‬מתאי רבייה של אותו זוג הורים נוצרים‬ ‫ב‪ .‬‬
‫צאצאים שיש ביניהם שונוּת גנטית‪ .‬ציין שני גורמים לשונות זו‪ 3( .‬נקודות)‬

‫אצה חד־תאית מסוימת גדלה במי ים‪ .‬התבונן בטבלה שלפניך וענה על שני סעיפי השאלה‬ ‫‪ .7‬‬
‫שאחריה‪.‬‬
‫ריכוז הנתרן והאשלגן בתוך תא האצה ובמי ים‬ ‫ ‬

‫במי הים ( ‪) mM‬‬ ‫בתוך התא ( ‪) mM‬‬ ‫מומסים‬

‫‪470‬‬ ‫‪90‬‬ ‫נתרן‬
‫‪10‬‬ ‫‪500‬‬ ‫אשלגן‬
‫ ‬
‫הסבר כיצד ריכוזי המומסים בתוך תא האצה (המפורטים בטבלה) נשמרים קבועים‪ ,‬בקירוב‪ ,‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫ ‬
‫לאורך זמן‪ 3.5( .‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫מה יקרה אם יכניסו את תאי האצה לכלי שבו מים מזוקקים — האם התאים יתנפחו מעט‪,‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫יתכווצו מעט או יתפוצצו? הסבר‪ 3.5( .‬נקודות)‬

‫לעתים מוצאים נבטים של צמחי תירס לבקנים (שאינם ירוקים)‪ .‬נבטים אלה שורדים זמן קצר‬ ‫‪ .8‬‬
‫בלבד ואינם מגיעים לשלב של יצירת זרעים‪.‬‬
‫הסבר מדוע נבטים אלה אינם שורדים זמן רב‪ 3.5( .‬נקודות)‬ ‫א‪ .‬‬
‫לבקנות בצמחים היא תכונה תורשתית‪ .‬הסבר כיצד ייתכן שתכונה זו תופיע בדורות הבאים‪,‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫אף על פי שלצמחים הלבקנים אין צאצאים‪ .‬בתשובתך הצע הסבר שאינו התרחשות מוטציה‪ .‬‬
‫(‪ 3.5‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫פרק שלישי (‪ 18‬נקודות)‬

‫בפרק זה שלוש שאלות‪.11-9 ,‬‬
‫קרא את תיאור המחקר שלפניך‪ ,‬וענה על כל השאלות ‪( 11-9‬מספר הנקודות לכל סעיף רשוּם בסופו)‪.‬‬

‫התנהגות הורית‬
‫(מעובד על פי ‪Scott, N. et al [2015]. A sexually dimorphic hypothalamic circuit controls maternal care and‬‬
‫‪)oxytocin secretion. Nature, 525. 519-522.‬‬

‫נקבות עכברים‪ ,‬כמו יונקים רבים אחרים‪ ,‬מציגות התנהגות הורית עוד לפני ההמלטה אך בעיקר אחריה‪.‬‬
‫לפני ההמלטה ההתנהגות ההורית שלהן מתבטאת בבחירת מקום מתאים להמלטה ולבניית קן‪ ,‬ולאחר‬
‫ההמלטה היא מתבטאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בטיפול בגורים ובהגנה עליהם‪ .‬התנהגות הורית מושפעת מפעילות‬
‫באזורים מסוימים במוח‪ .‬פעילות זו באה לידי ביטוי בהעברת אותות עצביים‪.‬‬
‫בתהליך העברת האות העצבי מתא עצב אחד לתא עצב אחר יש כמה שלבים‪.‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .9‬‬
‫ציין שלושה מן השלבים‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ציין הבדל אחד בין העברת אות עצבי לאורך תא העצב (נוירון) ובין העברתו בסינפסה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫אצל העכברים‪ ,‬כמו אצל יונקים רבים אחרים‪ ,‬הנקבות מטפלות בגורים רוב הזמן‪ ,‬ואילו הזכרים מטפלים‬
‫בהם רק מעט‪ .‬חוקרים מצאו הבדלים בהתנהגות ההורית גם בין פרטים שהם הורים ובין פרטים שאינם‬
‫הורים‪.‬‬
‫חוקרים ממכון ויצמן למדע החליטו לבדוק אם הבדלים בהתנהגות הורית אצל עכברים קשורים להבדלים ‬
‫בין זכרים לנקבות במבנה המוח ובתפקוד שלו‪.‬‬
‫החוקרים התמקדו באזור קטן במוח הנקרא ‪ , AVPV‬מכיוון שאזור זה במוח של נקבות שונה מאותו‬
‫אזור במוח של זכרים‪ .‬פעילות מוחית באזור זה מתבטאת בהפרשת הנוירוטרנסמיטר דופאמין לסינפסות‪.‬‬
‫דופאמין נוצר בתהליך שבו משתתף האנזים ‪ .)Tyrosine Hydroxylase) TH‬כדי לקבוע את רמת‬
‫הדופאמין‪ ,‬בחרו החוקרים לבדוק את רמת ה־‪ ,TH‬וכך לקבוע את רמת הפעילות המוחית‪.‬‬
‫בשלב הראשון של המחקר בדקו החוקרים את מספר תאי העצב המייצרים את האנזים ‪ TH‬באזור ‬
‫‪ AVPV‬במוח‪ ,‬בארבע קבוצות של עכברים‪ :‬נקבות אימהות‪ ,‬נקבות שאינן אימהות‪ ,‬זכרים שהם אבות‬
‫וזכרים שאינם אבות‪ .‬כל העכברים היו באותו גיל וגודלו באותם כלובים ובתנאי סביבה זהים‪.‬‬
‫(המשך הקטע בעמוד הבא)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 12 -‬‬
‫תוצאות השלב הראשון במחקר מוצגות בגרף ‪ 1‬שלפניך‪.‬‬

‫גרף ‪ :1‬מספר תאי העצב באזור ‪ AVPV‬במוח המייצרים את האנזים ‪TH‬‬

‫מספר תאי העצב המייצרים ‪TH‬‬ ‫מקרא‪:‬‬

‫‪800‬‬ ‫עכברים שהם הורים‬
‫‪700‬‬
‫עכברים שאינם הורים‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫נקבות‬ ‫זכרים‬

‫קבע אם יש קשר בין מספר תאי העצב המייצרים ‪ TH‬ובין זוויג (מין) העכבר‪ .‬נמק את‬ ‫‪ .10‬א‪ .‬‬
‫קביעתך לפי הגרף‪ 2.5( .‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫קבע אם יש קשר בין מספר תאי העצב המייצרים ‪ TH‬ובין היות הפרט הורה‪ .‬בתשובתך‬ ‫ב‪ .‬‬
‫התייחס הן לנקבות‪ ,‬הן לזכרים‪ .‬נמק את קביעתך לפי הגרף‪ 2.5( .‬נקודות)‬

‫בשלב השני של המחקר בדקו החוקרים את ההשפעה של רמת האנזים ‪ TH‬על ההתנהגות ההורית של‬
‫לאם להחזיר גור שהונח בפינת‬
‫נקבות החיות בכלובים‪ .‬ההתנהגות ההורית נבדקה לפי משך הזמן שנדרש ֵ‬
‫הכלוב אל קן הרבייה‪ ,‬שהוא מקום מוגן בכלוב‪.‬‬
‫החוקרים לקחו נקבות אימהות וחילקו אותן לשתי קבוצות‪ :‬‬
‫הנקבות בקבוצה אחת עברו טיפול להפחתת ייצור האנזים ‪ TH‬בתאי עצב באזור ‪, AVPV‬‬
‫ובאחרת — הן לא עברו טיפול‪ .‬החוקרים מדדו את הזמן שנדרש לנקבות להחזיר לקן הרבייה גורים‬
‫שהונחו בפינת הכלוב‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בגרף ‪ 2‬שבעמוד הבא‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 13 -‬‬
‫גרף ‪ :2‬הזמן שנדרש לאימהות שבמוחן רמת ‪ TH‬תקינה או מופחתת להחזיר גורים לקן‬

‫זמן החזרה ממוצע‬

‫)שניות(‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫תקינה‬ ‫מופחתת‬ ‫רמת ‪TH‬‬

‫מה אפשר להסיק מתוצאות הניסוי על הקשר בין רמת ‪ TH‬ובין ההתנהגות ההורית?‬ ‫‪ .11‬א‪ .‬‬
‫בסס את תשובתך על הנתונים המוצגים בגרף ‪ 3( .2‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫לפניך היגד‪" :‬רמת הדופאמין המופרש במוח של נקבת העכבר קשורה להיותה ֵאם ומשפיעה‬ ‫ב‪ .‬‬
‫על ההתנהגות ההורית"‪.‬‬
‫הסבר כיצד המידע המובא בעמוד הראשון של תיאור המחקר (עמוד ‪ )11‬והתוצאות‬ ‫ ‬
‫המוצגות בגרפים ‪ 1‬ו־‪ 2‬תומכים בהיגד זה‪ 5( .‬נקודות)‬

‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫פרק רביעי (‪ 15‬נקודות)‬

‫בפרק זה שאלות בשלושה נושאים‪ :‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית; פיזיולוגיה השוואתית בהיבט‬
‫התפתחותי; חיידקים ונגיפים בגוף האדם‪ .‬עליך לבחור בנושא אחד ולענות בו על שתי שאלות‪ ,‬על פי‬
‫ההנחיות המפורטות בנושא שבחרת‪.‬‬

‫נושא ‪ — I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 12‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.14-13‬‬
‫ענה על שאלה ‪( 12‬חובה)‪.‬‬
‫‪ .12‬בכל תא יש כמה מנגנוני בקרה המשפיעים על ביטוי הגנים בו‪.‬‬
‫מספר סוגי החלבונים הנוצרים בתאים אאוקריוטים גדול ממספר הגנים המתבטאים‬ ‫א‪ .‬‬
‫בתאים אלה‪ .‬ציין מהו התהליך המאפשר זאת‪ ,‬והסבר בקצרה כיצד הוא גורם לייצור סוגים‬
‫שונים של חלבונים על פי אותו גן‪ 2.5( .‬נקודות)‬
‫הסבר מדוע יש חלבונים הנוצרים רק בתאים מסוימים בגוף האדם ואינם נוצרים בתאים‬ ‫ב‪ .‬‬
‫אחרים‪ 2.5( .‬נקודות)‬
‫כאשר אדם עולה לגבהים‪ ,‬מספר תאי הדם האדומים בדמו משתנה בהשפעת ההורמון‬ ‫ג‪ .‬‬
‫אריתרופויטין‪ .‬יצירת הורמון זה‪ ,‬שהוא חלבון‪ ,‬מבוקרת ברמת התעתוק‪ .‬‬
‫לפניך רשימה של שינויים המתרחשים בגוף האדם כאשר הוא עולה לגבהים‪ .‬‬
‫(‪ )1‬העתק למחברתך את השינויים לפי סדר התרחשותם‪.‬‬
‫שינוי בריכוז ההורמון אריתרופויטין‪.‬‬ ‫— ‬ ‫ ‬
‫שינוי בכמות תאי הדם האדומים‪.‬‬ ‫— ‬ ‫ ‬
‫שינוי בכמות החמצן הנכנס לריאות‪.‬‬ ‫— ‬ ‫ ‬
‫שינוי ברמת התעתוק של הגן המקודד להורמון אריתרופויטין‪.‬‬ ‫— ‬ ‫ ‬
‫(‪ ) 2‬קבע בעבור כל אחד מארבעת השינויים‪ ,‬מהי מגמת השינוי — עלייה או ירידה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 15 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.14-13‬‬
‫‪ .13‬במחלה התורשתית "אנמיה חרמשית" חולים פרטים שהם הומוזיגוטים רצסיביים לגן מסוים‪.‬‬
‫האם שוב בהיריון‪ ,‬וההורים מעוניינים לדעת אם העו ָ ּּבר הוא‬
‫לזוג הורים בריאים יש ילד חולה‪ֵ .‬‬
‫הומוזיגוט רצסיבי לגן המחלה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהעובר הוא הומוזיגוט רצסיבי? נמק‪ .‬תוכל לנמק באמצעות תרשים או‬ ‫א‪ .‬‬
‫טבלה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫הוחלט לערוך אבחון גנטי של העובר בשיטת האלקטרופורזה בג'ל‪ ,‬שבה מפרידים בין‬ ‫ב ‪.‬‬
‫האללים של הגן הנבדק‪.‬‬
‫באבחון הגנטי של העובר זיהו את האללים שלו‪ ,‬והשוו אותם לאללים של שני ההורים‬ ‫ ‬
‫ולאללים של הילד החולה‪.‬‬
‫התוצאות שהתקבלו מוצגות באיור שלפניך‪.‬‬

‫תוצאות של בדיקת אלקטרופורזה בג'ל לזיהוי האלל לאנמיה חרמשית‬

‫אם‬ ‫אב‬ ‫עובר ילד חולה‬

‫אלל ב‬

‫אלל א‬

‫לפי תוצאות הבדיקה של העובר‪ ,‬קבע אם הילד שייוולד יהיה בריא או חולה‪ .‬נמק את‬ ‫ ‬
‫קביעתך‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫‪ . 14‬אפשר להפיק הורמון גדילה של האדם באמצעות הנדסה גנטית של חיידקים‪ :‬מחדירים פלסמיד ‬
‫לחיידקים שאנטיביוטיקה מסוג ‪ X‬הורגת אותם‪ .‬הפלסמיד מכיל גן המקוֹ דד להורמון גדילה וגם ‬
‫גן לעמידות בפני אנטיביוטיקה מסוג ‪. X‬‬
‫א‪ .‬למצע הגידול של החיידקים האלה מוסיפים את האנטיביוטיקה מסוג ‪ . X‬הסבר מדוע‪ .‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 2.5‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫ב‪ .‬הגן המקוֹ דד להורמון הגדילה שמוכנס לפלסמיד אינו הגן המקורי שבּ וּדד מתאי אדם‪ .‬הסבר ‬
‫מדוע אי־אפשר להשתמש בגן המקורי‪ 3.5( .‬נקודות)‬

‫נושא ‪ — II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 15‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.17-16‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 15‬חובה)‪.‬‬

‫‪ .15‬א‪ .‬התבונן בתרשימים שלפניך‪ .‬החצים שבתרשימים מייצגים את כיוון זרימת הדם‪.‬‬
‫מבנה הלב של בעלי חיים ממחלקות שונות‬

‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫צד‬ ‫‪3‬‬ ‫צד‬ ‫צד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫צד‬

‫‪1‬‬ ‫ימין‬ ‫שמאל‬ ‫ימין‬ ‫שמאל‬

‫דג‬ ‫דו‪-‬חי‬ ‫עוף‬

‫קבע בעבור כל אחד מן המדורים המסומנים בספרות ‪ , 6-1‬אם הדם הזורם בו הוא דם דל ‬ ‫ ‬
‫בחמצן‪ ,‬דם עשיר בחמצן או דם מעורב‪ 3( .‬נקודות)‬
‫באיזו מבין המחלקות — דו־חיים או עופות — בעלי החיים הם הומאותרמיים? הסבר את ‬ ‫ב‪.‬‬
‫הקשר בין מבנה הלב שלהם ובין היותם הומאותרמיים‪ 3( .‬נקודות)‬
‫בגלל מבנה מערכת ההובלה בדגים‪ ,‬הדם זורם אל הרקמות שבגופם בלחץ נמוך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הסבר מדוע‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 17 -‬‬
‫ענה על אחת מן השאלות ‪.17-16‬‬
‫העתק את הטבלה שלפניך למחברתך והשלם בה את המידע החסר‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫‪ .16‬א ‪.‬‬
‫איברי חילוף הגזים וסוג מערכת ההובלה בבעלי חיים שונים‬ ‫ ‬

‫יונק‬ ‫דג‬ ‫דו־חי בוגר‬ ‫חרק‬

‫האיברים שדרכם מתרחש‬
‫חילוף הגזים‬
‫סוג מערכת ההובלה‬
‫( פתוחה ‪ /‬סגורה )‬
‫השווה בין מערכת חילוף הגזים בחרקים ובין מערכת חילוף הגזים ביונקים‪ .‬בתשובתך‬ ‫ב‪ .‬‬
‫התייחס לתכונה אחת המבדילה בין שתי המערכות ולתכונה אחת המשותפת למבנה של‬
‫שתי המערכות‪ 3( .‬נקודות)‬

‫‪ . 17‬יונקים ועופות הם בעלי חיים המותאמים לחיים ביבשה‪.‬‬

‫ציין התאמה אחת לחיים ביבשה הקיימת בתהליך הרבייה ומשותפת ליונקים ולעופות‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫הסבר את ההתאמה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫הירבוע והאדם שניהם יונקים החיים ביבשה‪ .‬שיעור המים בגופם דומה‪ .‬התבונן בגרף שלפניך‬ ‫ב‪ .‬‬
‫וענה על השאלה שאחריו‪.‬‬
‫ריכוז המלחים וריכוז השתנן בשתן של האדם ובשתן של ירבוע‬
‫הריכוז בשתן‬
‫)יחידות שרירותיות(‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫שתנן‬
‫מלחים‬

‫אדם‬ ‫ירבוע‬

‫למי יש התאמה טובה יותר לסביבה יבשה‪ ,‬לאדם או לירבוע? הסבר את תשובתך על פי‬ ‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬ ‫הגרף‪ 3( .‬נקודות)‬
‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫נושא ‪ — III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬
‫ענה על שתי שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 18‬חובה) ועל אחת מן השאלות ‪.20-19‬‬

‫ענה על שאלה ‪( 18‬חובה)‪.‬‬

‫שהתרבותם תלויה בתא המאכסן‪.‬‬
‫‪ . 18‬נגיפים הם טפילים מוחלטים ִ‬
‫ציין שלושה חומרים מסוגים שונים הנמצאים בתא המאכסן שהנגיף מנצל כדי להתרבות‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫נגיפי האיידס ( ‪ ) HIV‬מתרבים בתאי לימפוציטים של האדם‪ .‬חוקרים ערכו ניסוי‪:‬‬ ‫ב ‪.‬‬
‫בטיפול ‪ I‬הדביקו תאי לימפוציטים בנגיפי ‪ HIV‬שלמים‪ ,‬והנגיפים התרבו בתאים‪.‬‬
‫בטיפול ‪ II‬החדירו ללימפוציטים רק את החומר התורשתי של הנגיפים ולא רכיבים נוספים‪,‬‬
‫והנגיפים לא התרבו‪.‬‬
‫ציין את הרכיב של הנגיף שחסרונו בטיפול ‪ II‬מנע את התרבות הנגיפים‪ ,‬והסבר את‬ ‫ ‬
‫חשיבותו של רכיב זה להתרבות הנגיפים‪ 4( .‬נקודות) ‬
‫הה ְרפס‪.‬‬
‫תרופה מסוימת מעכבת את שכפול ה־ ‪ DNA‬של נגיף ֶ‬ ‫ג ‪.‬‬
‫האם התרופה יעילה בשלב הפעיל של הנגיף או בשלב הרדום שלו? הסבר‪ 3( .‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫ענה על אחת מן השאלות ‪.20-19‬‬

‫לעתים מתרחשות בחיידקים מוטציות המקנות להם עמידות בפני אנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫‪ .19‬א‪ .‬‬
‫עמידות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים‪ ,‬שכל אחת מהן מונעת את השפעת‬ ‫ ‬
‫האנטיביוטיקה על החיידקים‪ .‬ציין שתיים מן הדרכים האלה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫בחר באחת מן התרופות האנטיביוטיות האלה‪ :‬פניצילין‪ ,‬אריתרומיצין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫תאר כיצד התרופה פוגעת בחיידקים‪ ,‬והסבר מדוע היא אינה פוגעת בתאי האדם‪ .‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫ביולוגיה‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪043381‬‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫‪ .20‬א‪ .‬במערכת העיכול של אדם בריא יש מינים רבים של חיידקים‪ .‬אחד מהם הוא קלוסטרידיום‬
‫דיפיצילה‪ .‬במעי של אדם בריא מספר החיידקים ממין זה הוא קטן‪ ,‬והם אינם גורמים נזק‪.‬‬
‫כאשר האוכלוסייה של החיידק הזה במעי גדולה מאוד‪ ,‬היא גורמת דלקת מעיים קשה‪.‬‬
‫(‪ ) 1‬במערכת העיכול של אנשים בריאים אוכלוסיית החיידק קלוסטרידיום דיפיצילה‬ ‫ ‬
‫נשארת קטנה‪ .‬הסבר מה גורם לכך‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬הצע הסבר מדוע לאנשים הנוטלים אנטיביוטיקה זמן רב החיידק קלוסטרידיום‬
‫דיפיצילה עלול לגרום דלקת מעיים‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫נמצא כי לעתים חיידקים הרגישים לאנטיביוטיקה מסוימת‪ ,‬שגדלים עם חיידקים העמידים‬ ‫ב ‪.‬‬
‫לאותה אנטיביוטיקה‪ ,‬נעשים גם הם עמידים לאנטיביוטיקה זו‪ .‬מהו התהליך הגורם לכך?‬
‫(נקודה אחת)‬ ‫ ‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
 ‫הצעה לפתרון בחינת הבגרות בביולוגיה‬
‫שאלות וניתוח מחקר מדעי בנושאי הליבה‬

‫סמל שאלון ‪043381‬‬

‫מועד קיץ תשע"ז ‪2017‬‬

‫הפתרון נכתב על ידי עומר חורש‬

‫המורים שפתרו את הבחינה מחכים לכם פה‬

‫‪www.ankori.co.il/ask‬‬
‫הפתרון מוגש ע"י ד"ר עומר חורש מצוות מורי רשת אנקורי‬

‫פרק ראשון‬

‫‪.1‬‬

‫תשובה‬ ‫סעיף‬

‫‪3‬‬ ‫א‬

‫‪2‬‬ ‫ב‬

‫‪1‬‬ ‫ג‬

‫‪4‬‬ ‫ד‬

‫‪2‬‬ ‫ה‬

‫‪1‬‬ ‫ו‬

‫‪1‬‬ ‫ז‬

‫‪2‬‬ ‫ח‬

‫‪3‬‬ ‫ט‬

‫‪4‬‬ ‫י‬

‫‪2‬‬ ‫יא‬

‫‪4‬‬ ‫יב‬

‫‪3‬‬ ‫יג‬

‫‪4‬‬ ‫יד‬

‫‪4‬‬ ‫טו‬

‫‪3‬‬ ‫טז‬

‫‪3‬‬ ‫יז‬

‫‪4‬‬ ‫יח‬

‫‪2‬‬ ‫יט‬

‫‪3‬‬ ‫כ‬
 ‫פרק שני‬

‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬ככל שהדופן עבה כך יש בה יותר שרירים והוא מסוגל להתכווץ חזק יותר‪ .‬החדר‬
‫השמאלי דוחף את הדם למרחק גדול )לכל חלקי הגוף( וגם בחלק מהמקרים‪ ,‬נגד כוח‬
‫הכובד )לחלקי הגוף הגבוהים מהלב( ולכן הוא צריך להיות שרירי ‪ /‬להתכווץ בעוצמה‬
‫חזקה יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החדר הימני דוחף את הדם למרחק קצר )במחזור הקטן ‪/‬‬
‫לריאות(‪ ,‬ולכן יש בו פחות שרירים‪.‬‬

‫ב‪ .‬לא‪ .‬מניעת ערבוב דם עשיר בחמצן עם דם דל בחמצן מתקיימת הודות הפרדה בין‬
‫הצד הימני של הלב לצד השמאלי על ידי מחיצה שרירית‪ ,‬ולא על ידי מסתמים בין‬
‫החדרים לעליות‪ ,‬אשר תפקידם הוא ניתוב זרימת הדם )דל בחמצן או עשיר בחמצן(‬
‫בכיוון אחד‪ ,‬מהעליות לחדרים‪.‬‬

‫שאלה ‪:3‬‬

‫א‪.‬‬

‫‪ (1‬שאלת הבעת דעה ‪ /‬עמדה‪ .‬אפשריות כמה תשובות – בעד או נגד‪ ,‬בתנאי שעונות על‬
‫דרישות השאלה ומכילות נימוקים ביולוגיים‪ .‬למשל‪ :‬אני תומך ביבוא של צרעות התוקפות‬
‫את זבובי הסוס‪ ,‬כלומר שימוש בהדברה ביולוגית‪ .‬נימוק אחד בעד‪ :‬לעומת הדברה כימית‪,‬‬
‫הדברה ביולוגית אינה גורמת לזיהום הסביבה )קרקע‪ ,‬מקורות מים‪ ,‬אוויר(‪ ,‬לרוב פוגעת‬
‫במין ספציפי )בניגוד להדברה כימית(‪ ,‬והיא מצמצמת את הפגיעה במגוון מינים בבית‬
‫הגידול‪ .‬נימוק אחד נגד‪ :‬יש לבדוק נתונים רבים לגבי הצרעות התוקפות‪ ,‬למשל‪ ,‬מהו‬
‫מזונן‪ ,‬מהו כושר הסתגלותן לבית הגידול‪ ,‬שכן הן עלולות להפוך למין פולש בבית הגידול‬
‫ובכך לגרום לנזק למגוון המינים )לעתים יותר מאשר הדברה כימית(‪.‬‬

‫‪ (2‬אני מעדיף את השיטה שבחרתי משום שהיא מצמצמת את הנזק לסביבה‪ ,‬ומשפיעה פחות‬
‫לרעה על מגוון המינים‪ .‬על הקושי הטמון בה ניתן להתגבר באמצעות מחקר על ביולוגיה‬
‫של הצרעות התוקפות )אורח חייהן‪ ,‬קצב ההתרבות שלהן‪ ,‬מזונן וכו'(‪ ,‬או וויסות השימוש‬
‫בהן כמדביר ביולוגי‪ ,‬באופן שלא יהפכו להיות מין פולש‪.‬‬

‫ב‪ .‬היגד ‪ II‬הוא הנכון‪ .‬לפי התיאוריה האבולוציונית המקובלת כיום‪ ,‬השונות‬
‫באוכלוסייה ‪ /‬הופעת המוטציות קודמת לשינוי הסביבתי המוביל לברירה טבעית‬
‫‪,‬כמתואר בהיגד ‪.II‬‬
 ‫שאלה ‪:4‬‬

‫א‪ .‬מוטציה של החלפת בסיס‪ .‬לרוב החומצות האמיניות יש יותר מקודון אחד המקודד להן‪.‬‬
‫בהחלפת בסיס‪ ,‬יתכן כי יוחלף קודון לחומצה אמינית מסוימת בקודון אחר לאותה חומצה‬
‫אמינית‪ ,‬כך שלא יחול שינוי בחלבון הנוצר‪ ,‬ולא תהיה היווצרות מעטפת שונה‪ .‬במוטציות‬
‫החלפה או הוספת בסיס משתנה מסגרת קריאת הקודונים‪ ,‬כך שהסיכוי לאי השפעה על מבנה‬
‫החלבון הוא אפסי‪.‬‬

‫ב‪ .‬מערכת החיסון מתאפיינת בייחודיות‪ .‬לכל אנטיגן‪ ,‬שהוא למעשה )במקרה זה( חלבון מעטפת‬
‫של הנגיף‪ ,‬יש תגובה ייחודית ונוצר זיכרון ייחודי לו‪ .‬ריבוי מוטציות בנגיף מביא לכך שחלים‬
‫שינויים תדירים בחלבוני המעטפת שלו‪ ,‬כך שמערכת החיסון מזהה בכל פעם את הנגיף‬
‫כאנטיגן חדש‪ ,‬ומתפתחת תגובה ראשונית כנגד אנטיגן זה )אשר אינה מונעת לרוב מחלה(‪,‬‬
‫כלומר הזיכרון החיסוני שנוצר כנגד נגיפים קודמים אינו יעיל‪ .‬בכל שנה מפתחים חיסון פעיל‬
‫חדש‪ ,‬המותאם ליצירת זיכרון חיסוני כנגד נגיפים "חדשים" שנוצרו‪ ,‬ובכך מגדילים את יכולת‬
‫המערכת החיסונית להגיב בתגובה שניונית לנגיפים חדשים‪.‬‬

‫שאלה ‪:5‬‬

‫א‪ .‬בעוצמת אור ‪ :0‬לא מתקיים תהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬לכן לא נוצר חמצן‪ ,‬אך מתקיים תהליך‬
‫הנשימה התאית לכן נצרך חמצן‪ ,‬הנקלט דרך העלים‪.‬‬

‫בעוצמת אור ‪ :10‬קצב הפוטוסינתזה שווה לקצב הנשימה התאית‪ ,‬לכן כמות החמצן הנפלטת‬
‫בפוטוסינתזה שווה לכמות חמצן הנקלטת בנשימה התאית – נטו אין קליטה או פליטה של‬
‫חמצן‪.‬‬

‫בעוצמת ‪ :20‬קצב הפוטוסינתזה גבוה מקצב הנשימה התאית‪ ,‬לכן כמות החמצן הנפלטת‬
‫בפוטוסינתזה גדולה מכמות חמצן הנפלטת בנשימה התאית – עודפי החמצן נפלטים דרך‬
‫העלים‪.‬‬

‫ב‪ .‬בשכבה העליונה של האוקיינוס יש חדירה של אור בעוצמה גבוהה יחסית‪ .‬הצמחים )יצרנים(‬
‫בשכבה זו מבצעים פוטוסינתזה ומייצרים חומרים אורגניים‪ ,‬וגם חמצן‪ .‬סביבה זו עשירה יותר‬
‫בחומרי מזון וחמצן‪ ,‬לכן מתקיימים בה גם יותר צרכנים ביחס לשכבות עמוקות אליהן לא‬
‫חודר אור‪ ,‬כך שרוב ביצורים החיים באוקיינוס )הביומסה( מרוכזים בשכבת המים העליונה‪.‬‬
 ‫שאלה ‪:6‬‬

‫א‪ .‬יש לבחור בלוטה אחת והורמון אחד‪ ,‬דוגמאות אפשריות בטבלה‪:‬‬

‫השפעה‬ ‫הורמון שמפרישה‬ ‫הורמון שהיא איבר‬ ‫בלוטת רבייה‬

‫מטרה שלו‬

‫ייצור תאי זרע באשך‬ ‫טסטוסטרון‬ ‫טסטוסטרון‬ ‫אשך‬

‫עיכוב הפרשת ‪FSH‬‬ ‫טסטוסטרון‬ ‫‪LH / FSH‬‬ ‫אשך‬

‫ו‪ LH -‬מההיפופיזה‬
‫)טסטוסטרון(‪ ,‬ייצור‬
‫טסטוסטרון – ‪LH‬‬
‫‪FSH‬‬

‫פרוגסטרון ואסטרוגן‬ ‫פרוגסטרון ‪/‬‬ ‫‪LH / FSH‬‬ ‫שחלה‬

‫עיבוי רירית הרחם ‪/‬‬ ‫אסטרוגן‬
‫עיכוב הפרשת ‪LH,‬‬
‫‪ FSH‬מההיפופיזה‪.‬‬

‫‪- LH, FSH‬‬

‫התפתחות זקיקים‪,‬‬
‫ביוץ‬

‫ב‪ .‬שני גורמים אפשריים‪:‬‬

‫מפגש אקראי של תא זרע ותא ביצה מתוך מגוון )גנטי( אדיר של תאים אלה‬

‫שונות בגמטות עקב תהליכים במיוזה )שחלוף‪ ,‬היפרדות בלתי תלויה של כרומוזומים(‬

‫שאלה ‪:7‬‬

‫א‪ .‬בקרום התא יש משאבות המוציאות יונים אל מחוץ לתא‪ ,‬בניגוד למפל הריכוזים ותוך השקעת‬
‫אנרגיה‪ ,‬כמו למשל את יון הנתרן‪ ,‬לכן ריכוז הנתרן נשאר נמוך לאורך זמן בתא האצה ביחס‬
‫לריכוזו במי הים‪.‬‬

‫במקרה של אשלגן‪ ,‬מוכנסים יוני אשלגן לתא‪ ,‬על ידי משאבות‪ ,‬תוך כדי השקעת אנרגיה בניגוד‬
‫למפל הריכוזים‪.‬‬

‫ב‪ .‬התאים יתנפחו מעט‪ .‬מים מזוקקים מהווים סביבה היפוטונית לתאי האצה‪ ,‬לכן מים יכנסו‬
‫לתאי האצה ונפחם יגדל‪ .‬אולם‪ ,‬לתאי האצה יש דופן )תאי צמח( אשר ימנע התנפחות יתר‬
‫והתפוצצות התאים‪.‬‬

‫הערה‪ :‬יתכן שתתקבל גם התשובה – התאים יתפוצצו‪ ,‬וזאת משום שיש מיני אצות להן אין‬
‫דופן תא‪ ,‬לכן אין מה שימנע מהן להתפוצץ‪ ,‬עקב כניסת מים לתאים‪.‬‬
 ‫שאלה ‪:8‬‬

‫א‪ .‬לנבטים אלה אין כלורופיל ‪ /‬אין ייצור של כלורופיל‪ ,‬לכן הם אינם מסוגלים לקלוט את‬
‫אור השמש ולבצע פוטוסינתזה‪ ,‬כלומר לייצר חומרים אורגניים החיוניים לגדילה‬
‫ולהתפתחות שלהם ולהפקת אנרגיה לתהליכי החיים‪ ,‬לכן הם מתים‪.‬‬

‫ב‪ .‬משום שתכונה זו נקבעת על ידי אלל רצסיבי‪ ,‬הבא לידי ביטוי רק בפרטים הומוזיגוטים‪.‬‬
‫האלל קיים באוכלוסייה אצל נשאים הטרוזיגוטים‪ ,‬אשר יש להם אלל תקין לכן הם‬
‫מייצרים כלורופיל‪ ,‬והם מסוגלים להעביר את האלל הלא תקין לדורות הבאים‪.‬‬

‫פרק שלישי‬
‫שאלה ‪:9‬‬

‫א‪ .‬מדובר על מעבר האות בסינפסה )מתא עצב אחד לשני(‪ .‬יש לציין שניים מהשלבים הבאים‪:‬‬

‫‪ -‬שחרור נוירוטרנסמיטר מהתא הפרה סינפטי‪.‬‬

‫‪ -‬מעבר הנוירוטרנסמיטר המרווח הסינפטי )דיפוזיה(‪.‬‬

‫‪ -‬קשירת הנוירוטרנסמיטר לקוטנים בתא הפוסט סינפטי‪.‬‬

‫‪ -‬שחרור ‪ /‬פירוק ‪ /‬ספיגה חוזרת של הנוירוטרנסמיטר מהקולטנים בתא הפוסט סינפטי‪.‬‬

‫יתכן שיקבלו גם תשובות הכוללות את מעבר האות כאות חשמלי בנוירון‪.‬‬

‫ב‪ .‬לציין אחד מההבדלים‪:‬‬

‫‪ -‬הדחף עובר כאות חשמלי לאורך תא העצב וכאות כימי בסינפסה‪.‬‬

‫‪ -‬הדחף לאורך תא העצב מהיר בהרבה ממהירות העברתו בסינפסה‪.‬‬

‫שאלה ‪:10‬‬

‫א‪ .‬כן‪ .‬על פי הנתונים‪ ,‬אצל נקבות )הורים ושאינן הורים( יש יותר תאי עצב מייצרי ‪ TH‬מאשר‬
‫אצל זכרים )הורים ושאינם הורים(‪.‬‬

‫ב‪ .‬אצל זכרים‪ :‬אין קשר‪ .‬מספר תאי העצב המייצרים ‪ TH‬זהה אצל הורים ושאינם הורים‪.‬‬

‫אצל נקבות‪ :‬יש קשר‪ .‬אצל נקבות שהן אימהות רמת התאים המייצרים ‪ TH‬גבוהה‬
‫מאשר אצל נקבות שאינן אימהות‪.‬‬
 ‫שאלה ‪:11‬‬

‫א‪ .‬אפשר להסיק שרמת ‪ TH‬תקינה מסייעת ‪ /‬חשובה להתנהגות הורית‪ ,‬משום שלאימהות‬
‫שבהן הופרשה רמה תקינה‪ ,‬לקח פחות זמן בממוצע להחזרת הגורים לקן = התנהגות‬
‫הורית‪.‬‬

‫ב‪ .‬האנזים ‪ TH‬קשור לייצור של דופמין‪ .‬על פי הנתונים בגרף ‪ ,2‬רמה תקינה של ‪ TH‬משפרת‬
‫התנהגות הורית‪ .‬רמה תקינה של ‪ TH‬פירושה רמה תקינה של דופמין ולפיכך דופמין קשור‬
‫להיות אם ומשפיע על התנהגות הורית‪.‬‬

‫פרק רביעי‬

‫נושא ‪ – I‬בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬

‫שאלה ‪:12‬‬

‫א‪ .‬המנגנון הוא שחבור חלופי של ‪ .RNA‬בתהליך זה מגן אחד )רצף ב‪ (DNA -‬יכולים להיווצר‬
‫מספר מולקולות ‪ RNA‬שליח שיתורגמו לחלבונים שונים‪ ,‬מכיוון שהגן מכיל אינטרונים‬
‫)רצפים אינם מתורגמים(‪ ,‬המוצאים בתהליך השחבור‪ ,‬ורצפים המתורגמים )אקסונים(‬
‫יכולים להיות מחוברים במספר אופנים שונים‪ ,‬כך שיתקבלו מולקולות ‪ RNA‬שונות‪ .‬כך‬
‫יכול ליצור הגוף הרבה יותר חלבונים מכמות הגנים המבוטאים‪.‬‬

‫ב‪ .‬בתאים יש בקרת ביטוי גנים ברמת התעתוק או ברמת ה‪) DNA -‬השתקת גנים(‪.‬‬

‫‪ .1+2‬שינוי בריכוז ההורמון אריתרופויטין – ‪ ,3‬עולה‬ ‫ג‪.‬‬

‫שינוי בכמות תאי הדם האדומים – ‪ ,4‬עולה‬

‫שינוי בכמות החמצן הנכנס לריאות – ‪ ,1‬יורד‬

‫שיני ברמת התעתוק של הגן המקודד להורמון אריתרופויטין – ‪ ,2‬עולה‬

 ‫שאלה ‪:13‬‬

‫א‪ .‬הסיכוי הוא ‪ .(25%) 1/4‬ניתן להסיק מכך שלהורים בריאים יש ילד חולה ששניהם‬
‫הטרוזיגוטים‪ .‬נסמן את האלל התקין ב‪ A -‬ואת הרצסיבי ב‪ .a -‬נערוך טבלת גמטות‪:‬‬

‫הורה ‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪a‬‬

‫הורה ‪2‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪AA‬‬ ‫‪Aa‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬

‫רק אחת מתוך ארבע אפשרויות היא הומוזיגוט רצסיבי‪.‬‬

‫ב‪ .‬הילד שייוולד הוא בריא )הומוזיגוט דומיננטי(‪ ,‬משום שעל פי תוצאות הבדיקה‪ ,‬הוא אינו‬
‫נושא את האלל הרצסיבי‪ ,‬המצוי אצל אחיו החולה ‪.‬‬

‫שאלה ‪:14‬‬

‫א‪ .‬מכיוון שיעילות החדירה של הפלסמיד לתאי החיידקים אינה ‪ ,100%‬מטרת הוספת‬
‫האנטיביוטיקה היא לברור‪ ,‬מכלל החיידקים‪ ,‬את החיידקים שהפלסמיד חדר אליהם )לכן הם‬
‫עמידים לאנטיביוטיקה בניגוד לשאר החיידקים(‪.‬‬

‫ב‪ .‬בגן המקורי של האדם יש רצפי אינטרונים‪ ,‬אשר לא מתורגמים לחלבון‪ .‬לחיידק אין מנגנון‬
‫שחבור‪ ,‬שבו מוצאים האינטרונים ומתחברים האקסונים )החלקים המתורגמים לחלבון(‪ ,‬לכן‬
‫מוחדר לחיידק ‪ DNA‬משלים‪ ,cDNA ,‬הכולל רק את החלקים המתורגמים של הגן‪ ,‬ולא הגן‬
‫המקורי‪.‬‬
 ‫נושא ‪ –II‬פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‬

‫שאלה ‪:15‬‬

‫‪ - 1‬עני בחמצן‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪ -2‬עני בחמצן‬

‫‪ -3‬דם מעורב‬

‫‪ -4‬עשיר בחמצן‬

‫‪ -5‬עני בחמצן‬

‫‪ -6‬עשיר בחמצן‬

‫ב‪ .‬מבין המחלקות הנ"ל מחלקת העופות היא של בעלי חיים הומאותרמיים‪ .‬בעלי חיים‬
‫הומאותרמיים שומרים על טמפרטורת גוף הגבוהה מטמפרטורת הסביבה על ידי קצב נשימה‬
‫תאית מוגבר‪ .‬קצב נשימה מוגבר מצריך יעילות אספקת חמצן גבוהה ‪ .‬לב בעלי החיים‬
‫ההומאותרמיים מחולק לשני אזורים‪ ,‬המופרדים על ידי מחיצה‪ .‬אזור העני בחמצן ואזור‬
‫העשיר בחמצן‪ .‬הפרדה זו מעלה את יעילות אספקת החמצן לתאים מה שמאפשר קצב נשימה‬
‫תאית גבוה יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הדם היוצא מן הלב אצל דג עושה רק מחזור אחד בגוף לפני שהוא חוזר אל הלב‪ .‬אין מה‬
‫ש"ידחוף" את הדם בדרכו מן הזימים‪ ,‬דחיפה ‪ /‬כוח אשר מעלה את לחץ הדם‪ ,‬לכן הדם זורם‬
‫מהזימים לרקמות בלחץ נמוך‪.‬‬

‫שאלה ‪:16‬‬

‫א‪.‬‬

‫יונק‬ ‫דג‬ ‫דו חי בוגר‬ ‫חרק‬

‫ריאות‬ ‫זימים‬ ‫ריאות ועור‬ ‫טרכיאות‬ ‫האיברים דרכם‬

‫מתרחש חילוף‬
‫הגזים‬

‫סגורה‬ ‫סגורה‬ ‫סגורה‬ ‫פתוחה‬ ‫סוג מערכת‬

‫ההובלה‬
 ‫ב‪.‬‬

‫מערכת חילוף הגזים ביונקים‬ ‫מערכת חילוף גזים בחרקים‬

‫הוצאה וכניסה של גזים‬ ‫כניסת והוצאת גזים בדיפוזיה‬ ‫הבדל‬

‫כתוצאה משינויים בלחץ עקב‬ ‫)ללא השקעת אנרגיה(‬
‫פעילות שרירים )עם השקעת‬
‫אנרגיה(‬

‫פתח יחיד לסביבה החיצונית‬ ‫מספר רב של פתחים לסביבה‬

‫החיצוני‬

‫הגדלת שטח פני ביחס לנפח‬ ‫הגדלת שטח פנים ביחס לנפח‬ ‫תכונה משותפת‬

‫שרירים המאפשרים פתיחה‬ ‫שרירים המווסתים פתיחה‬

‫וסגירה של קנה הנשימה‬ ‫וסגירת הטרכיאות‬
‫)מיתרי הקול(‬

‫טבעות סחוסיות המקנות‬ ‫לאורך הטרכיאות ישנן‬

‫חוזק מכני לקנה הנשימה‬ ‫"טבעות" המקנות חוזק מבני‬
‫המונעות קריסה שלו בלחץ‬ ‫למניעת סגירת הטרכיאות‬
‫נמוך‬

‫שאלה ‪:17‬‬

‫א‪ .‬ההתאמה‪ :‬הפרייה פנימית‪ .‬הפריה מחייבת סביבה לחה‪ .‬במעבר לחיים ביבשה היה צורך‬
‫לקיום ההפריה בסביבה לחה‪ .‬אצל יצורים‪ ,‬כגון עופות ויונקים‪ ,‬התפתחה הפריה פנימית‪,‬‬
‫המתקיימת בסביבה לחה בתוך הגוף‪ ,‬וכך השתחררו מהתלות במקור מים לצורך רבייה‪,‬‬
‫ויכלו לכבוש בתי גידול נוספים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לירבוע התאמה טובה יותר לסביבה יבשה‪ .‬על פי הנתונים בגרף‪ ,‬ריכוז המלחים והשתנן‬
‫בשתן של ירבוע גבוה מאשר אצל האדם‪ ,‬כלומר אצלו מתקיימת יותר ספיגה חוזרת של‬
‫מים בכליות‪ ,‬וכך מצטמצם איבוד המים בשתן – התאמה לחיסכון במים בסביבה יבשה‪.‬‬
 ‫נושא ‪ – III‬חיידקים ונגיפים בגוף האדם‪.‬‬

‫שאלה ‪:18‬‬

‫א‪ .‬לציין ‪ 3‬מהחומרים הבאים‪ :‬נוקלאוטידים‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,ATP ,‬אנזימים‪.DNA ,RNA ,‬‬
‫ב‪ .‬המרכיב החסר הוא אנזים מתעתק במהופך )‪ .(Reverse transcriptase‬חשיבותו היא בכך‬
‫שהוא משתתף בהפיכת החומר התורשתי של הנגיף‪ RNA ,‬למולקולת ‪ DNA‬היכולה להשתלב‬
‫בגנום התא המאכסן‪ ,‬שלב החיוני להתרבות הנגיף‪.‬‬
‫ג‪ .‬תרופה זו יעילה בשלב הפעיל‪ ,‬כי רק בשלב זה משתכפל ה‪ DNA -‬של נגיף ההרפס‪.‬‬

‫שאלה ‪:19‬‬

‫א‪ .‬אפשר לציין לדוגמה )צריך שניים(‪:‬‬

‫‪ -‬הופעת אנזים המפרק את האנטיביוטיקה‪.‬‬

‫‪ -‬הופעת משאבה בקרום התא המוציאה את האנטיביוטיקה מהתא‪.‬‬

‫‪ -‬שינוי במבנה של תעלה ‪ /‬נשא באמצעותם חודרת האנטיביוטיקה לתא‪.‬‬

‫‪ -‬שינוי באחד מהאנזימים עליהם משפיעה האנטיביוטיקה‪ ,‬כך שהיא לא נקשרת יותר לאנזים זה‪.‬‬

‫‪ -‬שינוי במבנה הריבוזום‪ ,‬כך שהאנטיביוטיקה אינה נקשרת לריבוזום‪.‬‬

‫ב‪ .‬פניצילין‪ :‬מפרקת ‪ /‬פוגעת בסינתזת דופן של חיידקים‪ .‬החיידקים מתפוצצים )בסביבה‬
‫היפוטונית(‪ /‬אינם יכולים להתרבות עקב היעדר היכולת לבנות דופן חדש‪ .‬אינה פוגעת בתאי‬
‫האדם כי לתאי האדם‪ ,‬בניגוד לתאי החיידקים‪ ,‬אין דופן‪.‬‬

‫אריתרומיצין‪ :‬פוגעת בשלב תרגום החלבונים )ביציאת שרשרת החלבון מהריבוזום‪.‬‬

‫החיידקים מתים כי לא נוצרים חלבונים החיוניים לקיום הומאוסטאזיס ‪ /‬חילוף חומרים ‪/‬‬
‫לא נוצרים אנזימים ‪ /‬לא נוצרים חלבוני קרום התא‪ .‬אינה פוגעת בתאי האדם משום שבתאי‬
‫האדם יש ריבוזומים‪ ,‬השונים במבנה שלהם מהריבוזומים בתאי החיידקים‪ ,‬לכן‬
‫האנטיביוטיקה אינה משפיעה ‪ /‬נקשרת לריבוזומים באדם‪.‬‬
 ‫שאלה ‪:20‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ (1‬במערכת העיכול של האדם יש אוכלוסיות חיידקים רבות‪ ,‬אשר מהוות תחרות‬
‫לאוכלוסיית הקלוסטרידיום דיפיצילה‪ ,‬ומגבילות בשל כך את גודל האוכלוסייה של חיידק‬
‫ממין זה‪.‬‬
‫‪ (2‬האנטיביוטיקה משמידה את רוב החיידקים במעיים‪ ,‬אולם ככל הנראה בין חיידקי‬
‫הקלוסטרידיום יש חיידקים עמידים‪ ,‬לכן הם שורדים‪ ,‬ובהיעדר תחות )כי החיידקים‬
‫האחרים מתו(‪ ,‬הם מתרבים לכדי כמות שעלולה לגרום לדלקת‪.‬‬

‫ב‪ .‬קוניוגציה‪.‬‬