‫יחידה ‪ – 1‬הילד המאושפז‬

‫המשפחה חייבת להיות מעורבת בכל מה שמתרחש אצל הילד‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫לספק הזדמנויות ‪ /‬אפשרויות – לצמוח ולרכוש ידע‪.‬‬
‫העצמת המשפחה – להאמין שיש להם שליטה על החיים שלהם‬
‫עקרונות בטיפול ‪ :‬שיתוף מרבי של ההורים ‪ ,‬צמצום השפעות שליליות של האשפוז – כמו באשפוז כרוני‪ .‬ככל‬ ‫‪-‬‬
‫שהילד קטן יותר כך האשפוז מפר את ההתפתחות הרגשית שלו‪ .‬ילדים יכולים לבצע נסיגה‪.‬‬
‫מקסום נקודות חיוביות – ילד חוזר בריא ושלם‪ ,‬קיבל כלים להתמודדות ‪ ,‬התנסויות חברתיות חדשות (כיתות לימוד‪)..‬‬
‫שמירה על שגרה‪ ,‬הבאת חפצים מהבית – חפצים אהובים להמשיך "טכסים" בעת האשפוז‪ ,‬אמצעים אלקטרונים –‬
‫לתקשורת עם חברים ‪ ,‬לאפשר ביטוי רגשות ולהקנות תחושת שליטה‪ ,‬למקם ילדים עם בני גילם באותו חדר‪,‬‬
‫הימנעות בשימוש בטרמינולוגיה (שפה מקצועית "מידי") – מעלה חרדה! תכנון והתאמת תכנית שחרור לילד‬
‫ומשפחתו‪ -‬מומלץ בכתב‪ ,‬שלא ישכחו פרטים‪.‬‬
‫סטרס‪ :‬לילדים יכולת מוגבלת של מנגנוני התמודדת כנגד הסטרס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בעיקר מפרידה מההורים‪ ,‬מפגש עם סביבה זרה‪ ,‬פחד מהבלתי ידוע בקשר למחלה‪ ,‬אובדן השליטה והאוטונומיה‬
‫בעקבות נהלים באשפוז‪ ,‬ילדים מפחדים מפגיעה בגוף ופוחדים מהמוות‪.‬‬
‫התמודדות עם סטרס וחרדה – יכולה להיות על ידי משחקים‪ ,‬תעסוקה וכו'‪.‬‬
‫הילד לא מסוגל להבחין בין הסבל הנגרם על ידי המחלה לבין הסבל כתוצאה מאשפוז‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יחס ההורים והסביבה אל הילד משתנה בדרך כלל באשפוז‪( .‬בעיות ומשברים בעבר > קושי בהתמודדות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פגיעה חלקית או זמנית בשליטת ה"אני" – יכול להיות רגרסיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫באשפוז יש חוסר אפשרות לפורקן הגירויים ושחרור מתוקפנות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כל מחלה עלולה להוות משבר בחיי הילד – אצל רוב הילדים ‪ ,‬עם חלוף המחלה > חולפות התגובות הנפשיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחלה כרונית‪/‬חשוכת מרפא > האכזבות הקשות ביותר !‬ ‫‪-‬‬
‫אחות חייבת להכיר את שלבי קבלת המחלה על ידי הילד‪ ,‬כדי לדעת להתייחס בצורה הנכונה לירידה במצבו הרגשי של‬ ‫‪-‬‬
‫הילד ‪.‬‬
‫שלבי התפתחות הילוד ‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫חודש ראשון – האשפוז מפר את הבונדינג‪ ,‬ופוגע בהתפתחות "אמון בסיסי מול חשד בסיסי"‪ .‬לספק גירויים‬ ‫‪o‬‬
‫סנסוריים ומוטוריים‪.‬‬
‫‪ 1-4‬חודשים – התינוק מתחיל לבטא חרדה – בכי ‪ ,‬אי שקט‪ .‬להמשיך לספק גירויים סנסוריים מוטוריים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ 8-12‬חודשים – יצירת תלות יתר באמא‪ .‬להמשיך לספק גירויים סנסוריים מוטוריים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פעוט (‪ 1-3‬שנים) – פירוד מההורים בחרדה עצומה‪ .‬מבטא הרגשה של חוסר ביטחון‪ .‬הפעוט מוגבל‬ ‫‪o‬‬
‫בתנועתיות דווקא בשיא הפעילות שלו‪ ,‬מאבד את ה"טכסיות"‪.‬‬
‫לפעוט אין תפיסה והבנה מלאה כלפי גופו – פגיעה בשלמות הגוף גורמת לחרדה‪ ,‬כעס‪ ,‬פחדים‪.‬‬
‫להדריך את ההורים‪ :‬להיות כנים עם הפעוט‪ ,‬לאפשר טכסיות על ידי חפצים‪ ,‬להסביר על תופעת הנסיגה –‬
‫טבעי‪.‬‬
‫לאפשר עצמאות לפעוט על ידי הענקת בחירה‪ .‬אהבה והבנה יאפשרו לשקם את חוסר האמון וחוסר הביטחון‪.‬‬
‫בגיל זה הילדים הכי "תוקפניים" כלפי הצוות‪ ,‬יש להקנות ביטחון ואמון ו"ליצור קשר" עם הפעוט‪.‬‬
‫גיל הגן (‪ - )3-5‬ריבוי פנטזיות‪ ,‬חשיבה מאגית‪ .‬פוחדים מפגיעה גופנית ופגיעה בשלמות הגוף – יש הבנה‬ ‫‪o‬‬
‫לעומת פעוט! יש להשתמש בתרפיות שונות‪ ,‬להסביר ללמד על הבדיקות והפרוצדורות (במידה וניתוח‪ -‬איפה‬
‫נעשה‪).‬‬
‫גיל בית ספר (‪ – )6-12‬זקוקים למידע ולאפשרות לדבר‪ .‬יכולים לדמיין שהם או הוריהם גרמו למחלה‪ .‬דרישה‬ ‫‪o‬‬
‫גוברת לצניעות ופרטיות‪ -‬מופרת‪ .‬נכפית עליהם פסיביות שמרגישה להם כעונש וחוסר שליטה על גופם‪.‬‬
‫ביטויים של רגשות על ידי דיכאון‪ ,‬התנהגות אובסיסית ‪ ,‬נטייה לפוביות (חושך‪ ,‬תרופות‪) ..‬‬
‫התערבות‪ -‬לעודד ביקורי חברים‪ ,‬לספק פרטיות‪ ,‬להסביר שהילד ‪/‬ההורה לא אשמים במחלה‪ ,‬להכין את‬
‫המשפחה לשינויים אחר האשפוז – פוביות‪ ,‬רגרסיה‪ ,‬הפרעות באכילה ובלימודים‪.‬‬
‫גיל ההתבגרות (‪ – ) 12-18‬מגיבים בכעס‪ .‬קשת רחבה של תגובות לסיטוציה – מצד אחד התמודדות עם‬ ‫‪o‬‬
‫מצבים קשים ומצד שני הכחשה וסירוב לטיפול‪ .‬פגיעה בפרטיות פוגעת במיניות ובדימוי גוף‪ .‬יכולים להופיע‬
‫דיכאון וחרדה עקב הפרידות ממסלול החיים הנורמטיבי‪ .‬בזמן שנלחמים על עצמאותם – נאלצים לקבל‬
‫מרות מדמויות סמכות שונות‪.‬‬
‫התערבות‪ -‬לעודד ביקורי חברים‪ ,‬לספק פרטיות‪ ,‬לעזור להתמודד עם המבוכה כתוצאה מצינורות‪ ,‬קטטרים‪.‬‬
‫ללמד ולהסביר על המחלה (אחר הסבר הרופא)‪ ,‬לעודד טיפול עצמי‪ ,‬במידה ויש אמון – ניתן לדבר על מיניות‪.‬‬
‫לעזור להורים להבין את הצורך לא לחבל בעצמאותם המתפתח‪.‬‬
‫דברים שונים משפיעים על תגובת ההורים וההתמודדות שלהם עם המחלה (מלא שיט)‪ ,‬יש לזהות חרדות‪ ,‬פחדים‬ ‫‪-‬‬
‫וכעסים של ההורים ולאפשר להם להביע אותם‪ .‬יש לספק להורים ידע !!‬
‫רגשי אשמה מצד ההורים יכולים לפתח עויונות ותוקפנות כלפי הצוות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫ילדים מגיל הינקות האמצעית‪ ,‬פעוט וגיל הגן הפגיעים ביותר להשפעה שלילית של פירוד מההורים (שיא בין ‪16-30‬‬ ‫‪-‬‬
‫חודשים)‪ ,‬יש לאפשר להורים שהות ליד ילדיהם‪ .‬תמיד לחשוב על צרכי ההורים (ישנו בלילה‪ ,‬אכלו)‬
‫הילד מרגיש את מה שההורה שלו מרגיש ולכן להפחית חרדות מיותר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מיומניות טיפול פדיאטריות סיעודיות‪:‬‬

‫‪ – A traumatic care‬ליצור כמה שפחות טראומה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫לדוגמא הכנה לפרוצדורות – אבחנתית וטיפולית‪.‬‬
‫המטרה היא ליצור הכנה נפשית של הילד – ולהפחית חרדה‪ .‬יכול להתבצע על ידי טכניקות שונות‪ :‬בועות סבון (עוזר‬
‫למשהו בנשימה)‪" ,‬הזרקות"‪ .‬הסחת דעת‪ ,‬העלאת שיתוף פעולה‪ ,‬הסברים‪ ,‬מקום לביטוי רגשות‪.‬‬
‫במחלקת ילדים יש חדר פרוצדרות שמנתק את הילד מהמקום אשפוז לבין החדר עם "הפעולות הכואבות"‪.‬‬
‫תמיד לתת להם כמה שיותר אינפורמציה לגבי הבדיקה של הילד שצריכה להגיע‪ ,‬מתי‪ ,‬איפה‪ ,‬כמה זמן‪ ,‬מה הבדיקה‪.‬‬
‫הכנה פיזית – מאלחשים שונים‪ – EMLA ,‬חצי שעה קודם‪ .‬להשתדל כמה שפחות לתת מאלחש בזריקה‪.‬‬

‫טיפול סיעודי‪:‬‬
‫שמירה על היגיינה – מניעת פצעי לחץ‪ ,‬טיפול פה – בזונדה חשוב לשים לב שלא מתפתחת פטריה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יכול להיות כינמת‪ ,‬פדיקולוזיס‪ .‬יש כמה סוגים‪ :‬קפיטיס (ראש)‪ ,‬קורפוס (גוף)‪ ,‬פוביס (מפשעות)‪.‬‬
‫סקאביאס – גרדת ופריחה‪ .‬אמפטיגו – פצעים על העור‪.‬‬
‫תזונה – אובדן ‪/‬חוסר תיאבון בעת מחלה‪ .‬חשוב לבדוק שהילד לא יתייבש‪ .‬הוראה רפואית למתן נוזלים‪ .‬הנקה‪ -‬הכי‬ ‫‪-‬‬
‫מועדף‪ ,‬לפעמים תופסק‪.‬‬
‫זונדה – כמו אצל מבוגרים‪ .‬לשים לב לפצעי לחץ‪ ,‬נתינת מוצץ – כדי שהוא ישכח את פעולת המציצה‪.‬‬
‫‪ – gastric drip‬הטפטוף מתבצע לבד על ידי המכשיר ויש לחשב את קצב הטפטוף‪.‬‬
‫‪ – gastrostomy‬האכלה ישירות לקיבה כשאין אפשרות להאכלה דרך הפה‪ .‬דרך זולה ובטוחה יותר מ‪. TPN‬‬
‫‪ – nosocomial infection‬זיהום נרכש בבית חולים‪ .‬חולה יכול להתאשפז ממחלה אחת‪ ,‬והוא יצא עם מחלה‬ ‫‪-‬‬
‫אחרת‪.‬‬
‫‪ – Cross infection‬זיהום צולב‪ .‬מספר ילדים חולים באותה מחלה מדביקים אחרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ – Standard precaution‬אמצעי זהירות בסיסיים שיש לנקוט‪( .‬לא מדובר על חולה בבידוד! )‬ ‫‪-‬‬
‫סוגי בדיקות‪ :‬דם‪ ,‬שתן ‪ ,‬צואה‪ – LP ,‬דיקור מותני בחשד למננגיטיס‪ ,‬משאף אף לוירוסים‪ ,‬כיח ‪ ,‬מח עצם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫במקרים נדירות – קושרים את הילד קשירה עדינה במהלך הבדיקה על מנת למנוע פגיעה‪ ,‬הוראה רפואית!‬ ‫‪-‬‬
‫אומדן כאב‪ :‬פעם חשבו שילדים לא מרגישים כאב‪ .‬כיום אם קיים ספק האם התינוק חש כאב יש לנהוג לפי הכלל שאם‬ ‫‪-‬‬
‫הדבר המסויים גורם לכאב במבוגר ובילד כנראה הוא מכאיב גם לתינוק‪.‬‬
‫המסר בכאב‪ -‬הכאב אינו עונש‪ ,‬יש דרכים לשלוט בכאב‪.‬‬
‫אומדן כאב‪ :‬מבוסס על שינויים פיזיולוגים – עלייה בלחץ דם עלייה בדופק ותצפית על הילד עצמו‪ .‬יש מקום רב לתיאור‬
‫הילד! ישנם סולמות שונים לכאב‪ .‬התייחסות לפנים‪ ,‬בכי ‪ ,‬רגליים‪ ,‬פעילות ‪ ,‬היכולת להירגע‪.‬‬
‫תפיסת כאב‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ – 2-7‬כאב כחוויה פיזית‪ .‬כאב כעונש על התנהגות רעה‪ ,‬בעל נטייה להטיל אחריות לכאב על מישהו אחר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חשיבה במושגים מאגים על הופעה והיעלמות הכאב‪.‬‬
‫‪ – 7-10‬כאב כחוויה פיזית‪ ,‬מסוגל לתפוס פסיכולוגי‪ .‬מפחד מפגיעה בגוף‪ .‬לעיתים ‪ -‬כאב כעונש‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫גיל התבגרות‪ -‬כאב פיזי ופסיכולוגי‪ .‬מסוגל לחשוב על סיבה וגורם לכאב (לא עונש‪).‬‬ ‫‪o‬‬
‫טיפול בכאב‪ :‬תרופתי ולא תרופתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טיפול תרופתי המטרה היא מינון מינימלי והשפעה מקסימלית‪ .‬כשיש אומדן כאב ‪ 3‬אפשר להתחיל טיפול תרופתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חסרונות – יצירת תלות‪ .‬טשטוש כאב עלול להקשות על זיהוי הבעיה והטיפול בבעיה עצמה‪.‬‬
‫סוגים ‪.Nsais, opioid , coanlgetic , emla -‬‬
‫אופייטים זה לטיפול יותר קשה‪ -‬כמו טיפול בכוויות‪ ,‬סרטן‪ .‬הבעיה שהם עושים עצירות‪ ,‬והם יכולים לעשות את הדיכוי‬
‫הנשימתי‪ .‬תרופות קואנלגטיות – באות בשילוב עם ‪ NASID‬ואופייטים‪.‬‬
‫בדיקה כפולה ‪.Toxica , Insulin, KCL -‬‬
‫דיגוקסין – יש לבדוק לפני דופק‪ .‬אסור לתת דיגוקסין בברדיקרדיה‪ .‬אם הילד הקיא לאחר מתן דיגוקסין – כנראה מינון‬
‫לא נכון יש לבדוק שוב עם הרופא לפני נתינה חוזרת‪.‬‬
‫‪ – PO‬להגביה את הראש כדי למנוע אספירציה‪.‬‬
‫להשתדל לתת בהתאם לאינטרקציה עם המזון – ברזל לא נותנים עם ביצים‪ ,‬תה או חלב‪ .‬אנטיביוטיקה שעה או‬
‫שעתיים לפני אוכל‪.‬‬
‫טיפות עיניים‪/‬אוזניים – חד צדדי או דו צדדי‪.‬‬
‫תרופות דרך זונדה ‪ /‬רקטום – ‪.pz pr‬‬
‫‪ – IM‬לא מזריקים בשרירי העכוז עד גיל ‪ .3‬מזריקים ב‪ vasus laterlais‬ברבע עליון חיצוני של הירך ב‪ 45-‬מעלות‬
‫לכיוון הברך‪.‬‬
‫‪ – IV‬מיהול מדוייק של התרופה (מינימום נוזלים‪).‬‬
 ‫היענות לטיפול – ‪ Non compliance‬אבחנה סיעודית ! גורמים רבים משפיעים על ההיענות ‪ :‬החולה‪ ,‬המשפחה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫ערך עצמי גבוה‪ ,‬משפחה תומכת‪ ,‬שביעות רצון מהמטפלים‪ ,‬המשכיות הטיפול‪ ,‬הדרכה והדגמה‪ ,‬זמן המתנה קצר‪,‬‬
‫הוראות ברורות‪ ,‬השתדלות לשינוי מתון‪.‬‬
‫הכנה לשחרור ‪ -‬מספיק זמן מראש‪ ,‬מפורטת (מומלץ בכתב)‪ ,‬מתאימה למטופל ולמסוגלות שלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫יחידה ‪ – 2‬התעללות‬

‫תסמונת התינוק המטולטל – ‪ shaken baby syndrom‬לפי סטטיסטיקות ראו שזה קורה יותר מצד האבות‪.‬‬
‫חוסר שליטה והתפרצות מתוך תסכול על בכי בלתי נפסק‪ .‬הטלטול יכול לגרום לקריעה של הנוירונים‪ ,‬דימום פנימי במוח‪ ..‬ללא‬
‫סימנים חיצוניים‪ .‬הטלטול עצמו יכול גם לשבור עצמות‪ ,‬שרירי הצוואר חלשים‪ .‬מה יכולות להיות ההשלכות? הכי גרוע יהיה‬
‫מוות‪ .‬אבל יכולה להיות מוגבלית שכלית ועיוורון‪ .‬ההשלכות הן קשות ביותר‪ .‬הסימנים שיכולים להיות – אי שקט‪ ,‬אפתיה‪ ,‬אובדן‬
‫הכרה‪ ,‬בראדי קרדיה‪ ,‬אפניאה ומוות‪..‬‬
‫פגיעה מינית הרבה יותר שכיחה ממה שמקובל לחשוב‬
‫רבע מהילדים נפגעי התעללות סבלו התעללות מינית‪.‬‬
‫מעשים מגונים כוללים – נגיעה וליטוף איברי מין‪ ,‬חשיפה לאקט מיני‪ ,‬חדירה או ניסיון לחדירה גם ללא שימוש בכוח‬
‫הזנחה – לפחות מחצית ממקרי ההזנחה הם ילדים עד גיל שנתיים‪.‬‬
‫חוסר שגשוג ב ‪ 50‬אחוז מהמקרים הוא כתוצאה מהזנחה‬
‫‪ 3‬סוגי הזנחה ‪ :‬הזנחה פיזית‪ ,‬הזנחה חינוכית והזנחה רגשית‪/‬נפשית‪.‬‬

‫תסמונת מיכהנזון‬
‫הספקטרום האוטיסטי – הפרעה נוירוהתפתחותית מורכבת בתפקוד המוחי המלווה בבעיות אינטלקטואליות והתנהגותיות‬
‫מסוגים שונים ורמות חומרה שונות‪.‬‬
‫מופיעה בילדות מודמת בין ‪ 18-36‬חודשים‪ ,‬בד"כ האבחון נעשה רק לאחר גיל שנה‪ .‬יותר שכיחה בבנים‪ ,‬אין קשר למצב‬
‫סוציואקונמי‪.‬‬
‫סימנים – הפרעות קשות בקשרים חברתיים‪ ,‬תקשורת‪ .‬לחלקם מוגבלות שכלתית התפתחותית‪ ,‬ולחלק כישרונות יוצאי דופן‪.‬‬
‫עיכוב התפתחותי בשפה ובתשורת‪ .‬התנהגות ריטואליסטית – תנועות שחוזרות על עצמם‪.‬‬

‫‪ – ADHD‬חוסר התאמה מבחינתה התפתוחתית ‪ :‬חוסר ריכוז ‪ ,‬אימפולסיביות והיפראטקיביות‪.‬‬

‫בחלק מהמקרים האבחנה מופיעה לפני גיל ‪ 7‬שנים‪ .‬קשה לאבחן לפני גיל ‪ .4‬שכיח יותר בבנים‪.‬‬
‫ילדים חסרי ממנוחה בעלי סף תסכול נמוך‪ ,‬בעלי הישגים לימודיים נמוכים ולכן בעלי דימוי עצמי נמוך‪.‬‬
‫טיפול תרופתי – ריטלין‪ .‬הרבה תופעות לוואי‪ .‬מתחילים עם מינונים נמוכים עד שמגיעים להשפעה הרצויה‪.‬‬

‫ליקויי למידה – הישגיים לימודים מתחת למצופה על פי הגיל‪ ,‬ביה"ס ורמת אינטלגנציה‪.‬‬
‫דיסקלציה‪ -‬קושי בקריאה‪ ,‬דיסגרפיה‪ -‬קושי בכתיבה דיסקלקוליה‪ -‬קושי בפעיליות חישוביות‪.‬‬

‫‪ - Conversion reaction‬אירוע סטרסוגני על רקע נפשי שגרם לתגובה פתאומית‪ .‬שכיח אצל בנות‪.‬‬
‫פרכוסים מדומים – ‪ EEG‬תקין‪ .‬טריגרים – נפשיים‪ ,‬משבר משפחתי‪,‬גירושין וכו'‪ .‬טיפול – הדרכה ולימוד טכניקות התמודדות‪,‬‬
‫זיהוי הגורם‪.‬‬
‫דיכאון בילדים – קשה לזיהוי בילדים‪.‬‬
‫דיככאון זמני – בעקבות אובדן‪ ,‬אשפוז‪..‬‬
‫דיכאון כרוני – מופיע במצבי סטרס כרוני‪ ,‬מחלה‪/‬מוגבלות כרוניים‪.‬‬
‫טיפול – על ידי צוות בריאותי‪ .‬טיפול תרופתי כולל תרופות נוגדות דיכאון ‪ ,‬תרופות ממשפחת ‪. SSRI‬‬

‫‪– Recurent abdominal pain‬‬

‫כאבי בטן חוזרים שלושה או יותר במהלך ‪ 3‬חודשים‪ .‬שיא התופעה בין ‪ 10-12‬שנים‪ ,‬יותר בבנות‪ .‬נדיר מתחת לגיל ‪.5‬‬
‫רק במיעוט המקרים קשור לבסיס אורוגני‪ .‬הסיבה לרוב תנועתיות יתר של המעי בחלקים מסויימים ‪.‬‬
‫הילדים שקשורים לזה – הם ילדים עם סטרס‪ ,‬פרפקטיניזם‪ ,‬חרדות יתר‪ .‬לשלול בסיס אורוגני !!!‬
‫מטפלים בסימפטומים‪ .‬קשיי עיכול – מעכבי חומצה ‪.PPI‬‬
 ‫טיקים – בנים פי ‪ 3‬מבנות‪ .‬עובר במשפחה‪ .‬יכולים להופיע בכל תקופה לאורך הילדות‪.‬‬
‫טיקים תנועתיים ‪ /‬צליליים ‪ /‬משולבים – תסמונת טורט‪.‬‬
‫לעיתים ייעלמו תוך חודשים או עד שנה‪ .‬מעל שנה – טיקים כרוניים!‬
‫טיקים מתגברים בזמן סטרס או התרגשות – התנהגות כפייתית כמו רחיצת ידיים‪ ,‬ארגון חפצים בסדר מסויים‪.‬‬
‫טורט –‬
‫הפרעה מורכבת וחמורה ביותר מבין התיקים‪ .‬מתחילה בגיל ‪ 2-16‬ונמשכת לכל החיים!‬
‫תנועות והשמעת צלילים פתאומיים מהירים ורבים (טיקים משולבים)‬
‫הסיבה אינה ידועה – אולי שיבוש בנוירוטרנסמיטורים‪.‬‬
‫יכולות להתלוות הפרעות נוספות – ‪ , ADHD‬ליקויי למידה‪..‬‬

‫יחידה ‪ -3‬ילד עם צרכים מיוחדים‬

‫מחלה כרונית – יותר משלושה חודשים בשנה של הפרה בתפקוד ‪ /‬מעל חודש של אשפוז בשנה‪.‬‬
‫מוגבלות – ירידה לטווח ארוך ביכולת הילד לבצע פעילויות יומיומיות‪.‬‬
‫מוגבלות מולדת – לא בהכרח תורשתית‪.‬‬
‫עיכוב התפתחותי – ילד שמפגין רמה תפקודית מתחת לנצפה בילדים בריאים באותו גיל‪.‬‬
‫תפקיד האחות – לתמוך ולגייס תמיכה‪ ,‬לזהות ולהתערב מוקדם ‪ ,‬להחזיר את הילד לפעילות שגרתית לחיי הקהילה – לשלב‬
‫עם ילדים "רגילים"‪.‬‬
‫האחות מתאמת ‪ cooridinator‬בין הגורמים השונים המעורבים בטיפול‪.‬‬

‫דפוסי התמודדות של הורה – הסתגלות‪ /‬חוסר הסתגלות‪.‬‬

‫הסתגלות – קבלה של המצב‪ ,‬נורמליזציה ניסיון לחזור לשגרה ולשלב את הילד כמה שניתן במסגרות רגילות‪ ,‬זה בסדר להביע‬
‫רגשות שליליים‪ .‬אין פנטזיות על טיפול בלתי ריאלי‪.‬‬
‫חוסר הסתגלות ‪ -‬רגשות שליליים כלפי הילד‪ ,‬כעס ‪ ,‬אין הכרה בחומרת מצבו של הילד‪ ,‬יש סירוב לקבלת טיפול – שום רצון‬
‫להתקדמות מצד ההורים‪,‬הענשה עצמית בגלל רגשות אשם‪ ,‬התעלמות מהמצב‪ ,‬ניתוק מהעולם החיצוני והסתגרות‪ ,‬הפניית‬
‫משאבים למקומות לא נכונים – דת‪ ,‬פילוסופיה‪..‬‬

‫מוגבלות שכלתית התפתחותית – ‪ IQ‬מתחת ל‪.70-75‬‬

‫פגיעה מולדת בתאי המוח ‪ /‬פגיעה מאוחרת בתאי המוח שנוצרו באופן תקין‪.‬‬
‫יכול להיות המון גורמים – לפני הלידה‪ ,‬במהלכה ואחריה‪ .‬בגדול – חוסר חמצון למוח‪ ,‬טראומה‪ ,‬זיהומים‪ ,‬בעיות כרומוזומליות‪,‬‬
‫דימום מוחי וכו'‪.‬‬
‫מניעה – ייעוץ גנטי‪ ,‬בדיקות תקופתיות בהיריון‪.‬‬
‫מניעה ראשונית‪ -‬חומצה פולית בהיריון (מונע מנינגוצלה)‪ ,‬תזונה תקינה‪ ,‬להמנע אלכוהול סמים‪...‬‬
‫מניעה שניונית – גילוי מוקדם‪ ,‬טיפול מוקדם – סקר ילודים ‪ ,‬היפותרואידיזם חסר ב‪ t3‬גורם לפגיעה מוחית‪.‬‬
‫מניעה שלישונית – הפחתת סיבוכים‪.‬‬
‫‪ – Adaptive behavior‬מתייחסים לחולשות והחוזקות של הילד על הסתגלות לסביבה‪ .‬שלבי התפתחות תקינים‪ ,‬יכולת‬
‫להתסדר בכוחות עצמו‪.‬‬
‫ישנם סולמות להערכת התנהגותית הסתגלותית על פי גיל‪ ..‬רק ילדים עם חוסר ברמה התפתחותית אינטלקטואלית וגם‬
‫ברמת התנהגות הסתגלותית יסווגו כבעלי מוגבלות שכלית תפתחותית‪.‬‬
‫ב‪ 75%-‬מהמקרים אין סימנים פיזיים‬
‫שיעור גבוה של פגיעות תחושתיות‪ ,‬הפרעות בשפה‪ ,‬הפרעות נוירומוסקולריות‪ ,‬פרכוסים ומומים מולדים‬
‫האבחון – לוקח זמן ובדיקות רבות‪.‬‬
‫טיפול – רב מקצועי‪ .‬מטרת הטיפול לקדם התפתחות אופטימלית של הפרט במשפחה ובקהילה‪ .‬יש לספק גרייה מנטלית‪,‬‬
‫מוטורית חברתית‪ ,‬ללמד מיומניות בסיסיות לעצמאות מרבית ולחזק התנהגות רצוייה‪.‬‬
‫לאפשר לכך שהקהילה כן תקבל אותם‪.‬‬
‫ולפעול בצורה מדינית כדי לגרום שהציבור הרחב כן יקבל אותם‪.‬‬
‫תסמונת דאון – הסינדרום השכיח ביותר של אבנורמליות כרומוזמלית‪ .‬מראה פיזי אופייני ומוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫בדרגות שונות‪.‬‬
‫סימנים – פה פתוח‪ ,‬לשון בולטת‪ ,‬מבנה עיניים מיוחד ואפייני‪ ,‬צוואר קצר‪ ,‬גניטליה קצרה אצל זכרים‪ ,‬חוסר רפלקס מורו‬
‫ואחרים‪ ,‬בד"כ מופיעים מומים נוספים – מומי לב מולדים‪ ,‬חסימות במערכת היעכול‪ ,‬בעיות תפקוד בלוטת התריס‪.‬‬
‫היפוטוניה – חולשת שרירים‪ ,‬התפתחות אינטקלטואליות איטית‪ ,‬עיכוב בדיבור‪ ,‬בעיות במערכת החושית‪.‬‬
‫סיבוכים – זיהומים חוזרים במערת הנשימה‪ ,‬זיהומים בעור‪,‬סיבוכים משניים למומים מולדים‪ ,‬בעיות התנהגות קשות עד‬
‫אלימות‪.‬‬
 ‫אבחנה נעשית רק על ידי בדיקה כרומוזומלית‪ 80% .‬שורדים עד גיל ‪.30‬‬
‫אין צורך להעניק לו תשומת לב כל הזמן ויש לשים גבולות ולקיים משמעת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בד"כ מגיעים לאשפוז בגלל סיבוכים לרוב בעיות במערכת הנשימה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ליקויי שמיעה‪-‬‬
‫רמה חמורה של אובדן שמיעה מונעת התפתחות דיבור כי הילדים לא יכולים לחקות צלילים‪.‬‬
‫‪ 80‬מאחו מכל בעיות השמיעה קשורות לבעיות בהולכה‪ .‬בעיות בהולכה קשורות לדלקת של האוזן התיכונה‪.‬‬
‫יכול להיות מזיהומים תוך רחמיים (אדמת ‪ .)CMV‬שימוש בתרופות אוטוטוקסיות – גנטמיצין‪.‬‬

‫יש לטפל מיד עם האחבנה כי זו התקופה הפעילה ביותר מבחינת התפתחות השפה‪.‬‬
‫מניעה – גילוי מוקדם ומניעה של דלקות חוזורת באוזן‪.‬‬
‫בעיות ראייה –‬

‫הכי שכיח אצל ילדים זה פזילה‪ ,‬ו‪ Conjuctivitis -‬שזה דלקת מאד מדבקת שגורמת לגירוד של העין‪.‬‬

‫קטרקט‪ ,‬גידול – נדיר‪ ,‬טראומה לעין ‪ ,‬גלאוקמוה – עליה בלחץ תוך עיני‪ ,‬בד"כ מופיעה עם פגמים מולדים נוספים‪.‬‬
‫פגים – עם רמות גבוהות של חמצן‪ ,‬חמצן עלול לפגוע בראייה‪.‬‬
‫מניעה – מתן חמצן בזהירות ‪ ,‬חיסונים למחלות שיגרמו למחלות בראייה‪.‬‬

‫מחלות נשימה –‬
‫ויראלי‬ ‫חיידקי‬
‫‪Acute nasopharyngitis‬‬ ‫‪Acute streptococcal pharyngitis‬‬
‫‪Bronchiolitis‬‬ ‫‪ – Acute epiglottitis‬חלק מ‪croup‬‬
‫‪Tonsillitis‬‬
‫‪Pneumonia‬‬
‫‪Croup syndrome‬‬

‫‪Acute nasopharyngitis‬‬
‫‪Rsv ,adonovirus ,influenza‬‬
‫חום ‪ ,‬אי שקט ‪ ,‬תיאבון מופחת‪ ,‬נשימה בפה פתוח‪.‬‬
‫המחלה עוברת בדרך כלל תוך ‪ 4-10‬ימים ללא סיבוכים‪.‬‬
‫כדי לזהות מוקדם סיבוכים – חום גבוה מעבר ליומיים‪, ,‬שיעול מתגבר‪ ,‬חוסר תיאבון אצל תינוקות ואי שקט‪.‬‬

‫‪Acute streptococcal pharyngitis‬‬

‫מחלה חיידקית לא קשה‪ ,‬אך יכולה לגרום לסיבוכים – ראומטיק פיבר ‪ – AGN ,‬גלומרולנפריטיס‪.‬‬
‫הנוכחות של הסטרפטוקוק מעוררת תהליך אוטואמיני‪.‬‬
‫טיפול פניצילין!! חשוב לסיים עשרה ימים גם אם מצבו של הילד משתפר!‬
‫יש לקחת תרבית מהלוע – זוהי האבחנה‪.‬‬
‫בילדים בוגרים – גרגור של מי מלח יעזור‪.‬‬
‫הילד אינו מדבק ‪ 24‬שעות מתחילת הטיפול האנטיביוטי‬
‫יש להחליף מברשת שיניים ולנקות היטב אביזרים אורטודנטים‪.‬‬

‫‪Tonsillitis‬‬
‫רקמה לימפואידית שמגנה על דרכי הנשימה מפני חדירת מזהמים‪ .‬המחלה נובעת מתהליך דלקתי שגורם להגדלה של השקדים‬
‫ויכול לחסום מעבר אוויר ומזון‪.‬‬
‫כאשר יש נפיחות יכול לחסום את מעבר הנוזלים מהאוזן התיכונה – ‪.otitis media‬‬
‫טיפול –‬
‫ויראלי – סימפטומטי‬
‫חיידקי – אנטיביוטיקה‪ .‬מטפלים בפנצילין ולמי שרגיש אריטרומיצין‪/‬אזניל‪.‬‬
‫ניתוח – אינדקציה ‪:‬כשיש נחירות בלילה ‪ ,‬הפסקות נשימה בשינה‪ .‬משתדלים לא לעושת לפני גיל ‪ 3-4‬כי יש סכנה לדימום!‬
‫לא עושים ניתוח כשיש דלקות חוזרות – כי הרקמה יכולה לחזור‪.‬‬
‫לאחר ניתוח‪ -‬תנועות בליעה מתמשכות‪ ,‬ואפילו בלילה – סכנה לדימום !!! (הילד בולע את הדם‪)..‬‬
 ‫‪Acute epiglottitis‬‬
‫חלק מסינדרום קרופ‪ .‬מצב קשה ומסכן חיים! נגרם על ידי המופילוס אינפלואנזה (חיידק!)‬
‫מחלה המתקדמת במהירות עד לאי ספיקה נשימתית‪.‬‬
‫סימנים ‪:‬סטרידור‪ ,‬ריור‪ ,‬העדר שיעול‪ ! Tripod .‬העדר שיעול – חסימה נשימתית גבוהה‪.‬‬
‫יש לתת חמצן ‪ ,‬אנטביוטיקה‪ ,‬סטרואידים ‪.IV ,‬‬
‫כשיש חשד לזה אסור לעשות בדיקה עם שפדל כי הוא יכול לגרום לגירוי וספזם של דרכי נשימה עליונות‪.‬‬

‫‪Pneumonia‬‬

‫סימנים – חום ‪ ,‬שיעול‪ ,‬קולות נשימה עם מעט צפצופים‪ ,‬צילום חזה מתאים‬
‫אקיוט ברונכיאוליטיס‬

‫אוטיטיס מדיה –‬
‫דלקת אוזן תיכונה ‪ .‬ויראלית או חיידקית – המופילוס אינפולאנזה וסטרפטוקוקוס‪ , .‬מרקסואלה‪.‬‬
‫במקרים רבים דלקת חיידקית תתפתח לאחר ‪.RSV‬‬
‫חום כאבי אוזניים‪ ,‬אי שקט‪ ,‬גוד ש באף‪ ,‬הפרשת מוגלתית מהאוזן‪.‬‬
‫צינור אוסטכיוס – צינור שמחבר בין הנזופרינקס לאוזן התיכונה עלול להחסם ולהצטבר שם נוזלים ולעבור לאוזן התיכונה ולגרום‬
‫ליצירת חיידקים‪.‬‬
‫פניצילין קו ראשון ‪ 7-10‬ימים ‪ ,‬אם לא מסתדר קו שני – צפלוספורינים או אוגמטנין‪.‬‬
‫לטווח הרחוק פגיעה בשמיעה‪.‬‬
‫‪ – TYMPANSTOMY‬ניתוח כפתורים ‪ ,‬חור קטן באוזן שמכניסים אליו צינורית שמוציאה את הנוזל‪.‬‬

‫אסתמה‬
‫‪ – Exacebation‬התקלוחיות‪ ,‬אפידזות של החרפה‬
‫סטטוס אסטמטיקוס – התקף אסטמה קשה וממושך הדורש אשפוז ולפעמים עלול להסתיים במוות‪.‬‬
‫אינהליות בטא אגוניסטים – וונטלין וטרבוטלין ‪.‬‬
‫ניתן להוסיף לאחד מהם איוורונט – אנטי כולינרגי‪, .‬‬
‫סטראוידים בשאיפה או סיסטמים‪.‬‬

‫‪CF‬‬
‫זיהומים ריאתיים – פאוסדומונס וסטפילוקוקוס אראוס‪.‬‬
‫‪ - Steatorrhea‬שומן בצואה‬
‫‪ - Azotorrhea‬חלבון בצואה‬
‫שיעול יבש כרוני ולא פרודקטיבי‪ .‬הפרשת ליחה צהובה‬

‫יחידה ‪ – 5‬הפרעות במערכת העיכול‬

‫‪ – FTT‬ליקוי בגדילה הפיזית הנובע מחוסר יכולת לשמור ‪ /‬או להשתמש בקלוריות הדרושות לגדילה‪.‬‬
‫‪ .1‬ירידה מתחת לאחוזון ה‪ 5‬על פי מדדי משקל וגובה‬
‫‪ .2‬שבירת ‪ 2‬עקומות לאחר התייצבות‪.‬‬
‫בעבר סווג לפי אורגני ולא אורגני ‪-‬‬
‫אורגני‪ -‬בעיות בגוף‪ ,‬בעיות ספיגה‪ ,‬רפלוקס וכו'‪.‬‬
‫לא אורגני – שכיח יותר ‪ 50‬אחוז שמדובר בהזנחה רגשית של הילד על ידי הוריו‪ .‬לרוב בשנתיים הראושנות‪.‬‬
‫כיום – חלוקה מקובלת עפ גורמים‪ :‬קבלה בלתי מספקת של קלוריות – עוני‪ ,‬הזנחה‪.‬‬
‫ספיגה לא תקינה – מחלות כבד‪ CF ,‬צליאק‪ .‬עלייה במטבוליזם – בזבוז אנרגיה וחוסר גדילה היפרתרואידיזם ‪ ,‬מומי לב‬
‫מולדים‪.‬‬
‫ליקוי ביכולת השימוש בקלוריות – הפרעות גנטית‪ /‬מטבוליות = חוסר ספיגה‪.‬‬

‫‪ -Marasmus‬תת תזונה קלורי‬

‫‪ -Kwashiorkor‬תת תזונה חלבוני‬
 ‫שלשול‪:‬‬
‫לרוב השלשולים נגרמים על ידי וירוסים – רוטה וירוס‪ /‬אדנווירוס‪.‬‬
‫‪ 10-15‬אחוז זה חיידקים‪.‬‬
‫שלשול יכול להיגרם בגלל זיהומים מחוץ למערכת העיכול ‪ ,‬או גורמים לא זיהומיים – הפרעות אכילה מומים אנטומים הפרעות‬
‫ספיגה וכו'‪.‬‬
‫ילד משלשל‪ -‬מאזן נוזלים !‬
‫טיפול בנוזלים ראשוני ‪ +‬טיפול נוזלים אחזקתי‪ .‬חשוב לשים לב שהילד נותן שתן !‬
‫ראשוני – נורמל סליין או רינגר ‪ 20cc‬לק"ג‪( .‬אם נתן שתן > ממשיכים לאחזקה‪ ,‬אם לא נתן > מנה נוספת)‪.‬‬
‫רק כאשר הילד נתן שתן אנחנו נותנים לו ‪.KCL‬‬

‫יש ‪ 2‬אופציות למנת אחזקה ‪( :‬בשניהם מחזירים ‪ KCL‬במידה ויש היפוקלמיה והתינוק נתן שתן )‪.‬‬
‫תמיסת סטנדרט (‪ 1/3 1/2 > )NACL + glu‬או פול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לתת ‪ : ORS‬נותנים את זה במצב של דההידרציה קלה עד בינונית‪ .‬תמיסה שניתנת דרך הפה להחזיר אלקטרוליטים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מעדיפים לתת יותר ‪ ORS‬כיום כאופציית למנת אחזקה במצב של שלשול‪.‬‬
‫לא נותנים ‪ ORS‬במצב של של דהידרציה בינונית עם הקאות או דהידרציה קשה – במקרה זה ניתן ‪.IV‬‬
‫החישוב להוספת ‪ KCL‬הוא ‪ 1ml‬שתן = ‪ meq 2‬של ‪.KCL‬‬
‫פחות מ‪ 0.5‬מ"ל לק"ג של נתינת שתן = אוליגוריה‪.‬‬
‫בילדים עוקבים אחר מתן נוזלים כל שעה!‬
‫הערכה מתמשכת – בדיקה גופנית‪ ,‬שקילה‪ ,‬מתן שתן ‪ ,‬משקל סגולי של השתן כל ‪ 6-8‬שעות‪.‬‬

‫מעקב משקל‪ :‬כ‪ 80%-‬ממשקל גופו של התינוק מהווים הנוזלים לעומת המבוגר כ‪(60%-‬חוסר בשלות כלייתית מקשה על יכולת‬
‫לשמור על מאזן נוזלים ואלקטרוליטים‬

‫צליאק – כרסת‬
‫אי סבילות לחלבון הגלידי‪----‬‬

‫צליאיק קרייסס – במצב של משבר‪ .‬שלשולים מיימים‪ ,‬הקאות‪ ,‬דהידרציה‪ ,‬ליקוי במאזן נוזלים‪...‬‬

‫יחידה ‪ – 7‬מערכת עצבים‬

‫מנינגיטיס‬

‫דלקת חריפה של קרומי המוח ו‪ , csf‬יכול להיגרם על ידי חיידקים ‪ ,‬וירוסים או שונות (פטריות‪ ,‬ילדים עם דיכוי חיסוני ושאנט)‪.‬‬
‫חיידקים‪ -‬פנאומוקוק‪ ,‬מנינגוקוק‪.‬‬
‫וירוסים – לפעמים יתחילו טיפול אנטביוטי ואז תחזור תרבית ויראו שלא צמח כלום‪.‬‬
‫שאנט – נקז לילדים עם הידרוצפלוס שיכול להחסם ולגרום לזיהומים‪.‬‬
‫רוב המקרים יופיעו אצל ילדים קטנים‪.‬‬
‫תמונה קלינית סוערת עם חום גבוה‪ ,‬דהידרציה בעקבות הקאות‪ ,‬פרכוסים‪.‬‬
‫גם בין הגילאים יש חלוקה של גורמים‪ .‬בילודים ותינוקות ‪ 0‬סטרפטוקוק ‪ B‬וחיידקים גרם שליליים בגילאי ‪ 3-5‬יורת שכיח‬
‫פנאומוקוק ומנינגוקוק‪( .‬בעבר גם המופליוס אינפלאנזה אבל יש היום חיסון)‪.‬‬
‫ככל שהילד צעיר יותר סימנים פחות אופיינים – תמונה כללית תינוק אפטי‪.,‬‬
‫בילוד כל מחלת חום לא מוסברת וכל חשד לספסיס חשוד גם למנינגטיס‪,.‬‬
‫יילוד‪ -‬יכול להיות היפותרמיה !!‬
‫גיל ‪ 3‬חודשים ומעלה – הילד נראה רע חום גבוה בחילות הקאות פוטופוביה פרכוסים ‪ ,‬קישיון עורף – מנסים להעלאות לו את‬
‫הראש אבל הוא מתנגד‪ .‬פריחה פטכיאלית – אם מדובר במנינגוקוק‪( .‬פריחה כזו היא קטנה מ‪ 3‬מ"מ)‪.‬‬
‫אבחנה‪ -‬יכולה להיות תמונה קלינית של מחלה לא סוערת‪ ,‬זיהום במערכת העיכול או זיהום בנשימה ופתאום תמונה סוערת‪.‬‬
‫אבחנה מתבבסת על אנמנזה‪ ,‬תמונה קלינית‪ ,‬מאפייני ‪ CSF‬על ניקור מותני‪.‬‬
 ‫ניקור מותני קונטרהאינדקציות ‪ :‬סימני עליית ‪ ! ICP‬כדי לבדוק סימנים אלו יש לעשות בדיקת פונדוסים בעין‪ .‬בנוסף סימנים‬
‫קלינים – לחץ דם גבוה דופק נמוך ושינויים בדפוסי נשימה‪ .‬במצב זה עושים ‪ CT‬ראש‪.‬‬
‫לא עושים ניקור מותני – כשיש שאנט‪ ,‬חסר נוירולוגי ממוקד‪.‬‬

‫תוצאות‪ -‬עושים תרבית ומחכים לצמיחת חיידק‪.‬במנינגיטיס חיידקית רואים פחות סוכר ב‪ CSF‬לעומת בדם – החיידק "אכל את‬
‫כל הסוכר"‪ .‬חלבון ב‪ CSF‬גבוה‪ ,‬ריבוי לויקוציטים‪.‬‬
‫סיבוכים – נדירים ‪ ,‬תופסים את זה מוקדם‪.‬‬
‫יכול להיות פגיעה של חירשות‪ ,‬פיגור שכלי‪ ,‬הידרוצפלוס חסימתי כתוצאה מהדלקת‪.‬‬
‫מנינגיטיס אספטית‪:‬‬

‫חלבון ב‪ CSF‬תקין‪ ,‬רמת סוכר ב‪ CSF‬תקינה‪ ,‬תאים לימפוציטים‬

‫טיפול סימפטומטי‪.‬‬
‫טיפול‪:‬‬
‫טיפול אנטביוטי מסיבי – צפלוספורינים‪ ,‬ונקומיצין (פנאומוקוק)‪.‬‬
‫מתן סטרואידים – במקרה של עליית ‪.ICP‬‬
‫טיפול מונע מומלץ למי שנחשף – אנטביוטיקה ריפאמפין‪.‬‬
‫עקרונות טיפול סיעודי‪:‬‬
‫בידוד נשימתי !!! לפחות ‪ 24‬שעות מתחילת האנטיביוטיקה‪.‬‬
‫שמירה על הידרציה ומעקב נוזלים ‪ ,‬נתינת שתן – מצד אחד הילד מקיא ומיובש וצריך להחזיר נוזלים אך מצד שני פוחדים‬
‫מהעמסת יתר‪.‬‬
‫הפחתת ‪ ICP‬אם עלה – סטרואידים‪.‬‬
‫בנוסף לאנטביוטיקה הילד יכול לקבל טיפול אנטיקואגולסנטי – נגד פרכוסים‪.‬‬
‫תרופות אנטיפירטיות – להורדת חום‪.‬‬
‫להימנע מגירויים – לילדים אלה יש פוטופוביה‪ ,‬יש להמנע מאור רעש הזזת הראש‪...‬‬
‫יש להפחית חרדה אצל ההורים‪.‬‬
‫‪ NPO‬בשלב האקוטי‪.‬‬

‫מעקב אחר השחרור בקהילה ‪ :‬בדיקת חסרים נוירולוגים ‪ ,‬בדיקת שמיעה – חשש לחירשות !‬

‫טיפול תרופתי פרכוס‬

‫)‪Lorazepam (Ativan‬‬ ‫‪-‬‬

‫)‪Diazepam (valum‬‬ ‫‪-‬‬
‫)‪Phenytoin (dilantin‬‬ ‫‪-‬‬
‫)‪Vlporate soudium (orfiriil‬‬ ‫‪-‬‬
‫)‪Phenobarbital (luminal‬‬ ‫‪-‬‬

‫אי אפשר בלי אביטל ולריה דילן עופרי ולומי בזמן פרכוס‪.‬‬
‫ילד עם פרכוסים תג זיהוי !!‪1‬‬
‫טיפול קבוע – נגד אפילפסיה‪ :‬לנסות למנוע התקפים אפילפטים ולאפשר חיים נורמלים‪.‬‬
‫סטטוס אפילפטיקוס – פרכוסים לא פוסקים אחרי ‪ 20‬דקות‪ .‬הטיפול הוא תרופות וחמצן ואפילו החייאה‪.‬‬

‫סכרת בילדים‬
‫אוכל אינו כלי חינוכי‪ ,‬לא מענישים על ידי מניעתו ולא גומלים על התנהגות טובה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טיפול בהיפוגלקמיה ‪ ,‬בהכרה – משו מתוק‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לא בהכרה‪ IV -‬גלוקוז ‪ 50%‬או זריקת גלוקגון ‪ IM‬או ‪.SC‬‬
‫התערבות סיעודית ‪ :‬לספק מיומניות של הזרקת אינסולין‪ .‬היום הכי מועדף זה משאבת אינסולין‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סכרת תקינה = צמיחה לגובה והתפתחות תקינה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בגיל ההתבגרות – יכול להיות מרדנות על ידי אי טיפול של המחלה‬ ‫‪-‬‬
‫במקרה שחולה נמצא לבד ויש תופעה היפוגלקמית ניתן להעזר בכך שהיה לו כרטיס חולה סוכרת‪/‬נשיאת סוכר בתיק‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫טיפול בקטואצידוזיס (מעל ‪ 300‬מ"ג גלוקוז בדם‪ ,‬הופעת קטונים בשתן ‪ ,‬אצידוזיס מטבולי וביקרבונט ‪: ).15‬‬ ‫‪-‬‬
‫מתחילים עם נוזלים מגדילים את הנפח ומורידים את הגלוקוז‬
‫אחר כך כמגיעים לערך של ‪ 250‬נותנים סטדנרט (עם גלוקוז) ואז זה מוריד את הנפח לאט ובהדרגה‪ .‬אם נוריד מהר‬
‫מידי חשש לבצקת מוחית‪ .‬ונותנים גם אינסולין‪.‬‬
‫לאחר קבלת ערכי קליום בדם – נותנים אלקטרוליטים‪.‬‬
‫טיפול ‪ :‬נוזלים‪ ,‬אינסולין ואלקטרוליטים‪.‬‬
‫באצידוזיס קשה מומלץ לתת ביקרבונט‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סיבוכי קטואצידוזיס ‪ :‬חוסר תיקון של הקליום בעיה קרדיאלית‪ .‬אירועים טרומבואמבוליים – בגלל עליה בשפעול‬ ‫‪-‬‬
‫הטסיות‪ .‬יש סכנה להתפתחות בצקת מוחית‬

‫היפרתרואידיזם – יותר על רקע אימוני‪ .‬שכיח פי ‪ 5‬בבנות שכיחות בגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - Thyrotoxic crisis‬חוסר איזון שיתבטא בהיפרתמרמיה ‪ ,‬טכיקרדיה קיצונית עד איבוד הכרה ומוות ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מטפלים ב‪ PTU‬במידה ולא עוזר ‪subtotal thyroidectomy‬‬ ‫‪-‬‬
‫יוד רדיואקטיבי – פחות נפוץ בילדים מפני שמפחדים מקרצינומה עתידית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫היפופרהתרואידיזם – יש קלציום נמוך ו‪ PTH‬נמוך‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫על רקע אימוני‪ ,‬חולף ‪ ,‬אפלזיה של הבלוטה‪.‬‬
‫כאבי שרירים ‪ ,‬פרכוסים‪ ,‬הקאות‪ ,‬עור יבש ‪ ,‬שינויים באקג‪ ,‬צפיפות עצם מוגברת ברנטגן‪.‬‬
‫כלכלה דלת פוספט‪ .‬מעקב בדיקות דם של קלציום ופוספט‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טיפול תרופתי בעת פרכוס – מתן קלציום גלוקונט ‪ IV‬בקצב איטי עם מוניטור – יכול לגרום לברדיקרדיה‪ .‬ואחר כך‬ ‫‪-‬‬
‫טיפול כרוני ‪.PO‬‬
‫היפרפרהתירואידיזם – רקע ראשוני נדיר ‪ ,‬או שניוני בגלל רמות קלציום נמוכות שמעלות ‪. PTH‬‬ ‫‪-‬‬
‫אנורקסיה‪ ,‬עצירות ‪ ,‬חולשת שרירים‪ ,‬דפורציות בעצמות‪ ,‬פגיעה בתפקודי כליה (אבנים בדרכי השתן – אבני קלציום‪).‬‬

‫קרדיו ילדים –‬
‫אצל ילדים קטנים הקושי במאמץ יתבטא בקושי באכילה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בצקת ריאות מצע טוב לחיידקים וגורם לדלקות בנשימהץ‬ ‫‪-‬‬
‫‪ AV CANNAL‬אופייני לתסמונת דאון‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טכיקרדיה מתמדת – סימן לאי ספיקת לב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בעיות לבבית בעקבות לקיחת נוגדי דיכאון בעיקר בשליש הראשון של ההריון ‪ ,‬אדמת‪ , CMV ,‬מחלות כרוניות סכרת‬ ‫‪-‬‬
‫לופוס‪.‬‬
‫אי ספיקת לב ומומים כחלוניים > האטה בהתפתחות ובגדילה ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫היצרות במוצאי החדרים > לא גורמים להאטה בהתפתחות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מדידת סימנים חיוניים – נשווה גפיים עליונות לתחתונות – קוארקטציה של האורטה = שוני בין הסימנים‪ ,‬בגפיים יותר‬ ‫‪-‬‬
‫גבוה‪.‬‬
‫תינוקות קטנים זקוקים לתוספת קלוריות כי הלב עובד קשה ובנוסף קשה להם לאכול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - Clubbing‬בעקבות מום לב כחלוני > היפוקסיה > קלאבינג‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה – גם יכול להיות סימן למחלות לב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫רנטגן – גודל לב ‪ ,‬אק"ג – פעילות חשמלית‪ ,‬הולטר‪ 24 -‬שעות ברצף פעילות חשמלית‪ ,‬אקו לב‪ -‬מבני‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫צנתור – מודד לחצים‪ ,‬זרימה‪ ,‬רמות חמצון‪ ..‬עושים תחת שיקוף‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סיבוכים – דימום ‪ ,‬היעדר דופק בגפה‪ ,‬הקאות ‪ ,‬בחילות‪ ,‬הפרעות קצב‪.‬‬
‫לפני צנתור יש לברר משקל וגובה ‪ -‬גודל הקטטר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בירור רגישיות – לבדוק שהוא לא רגיש לחומר הניגוד זה יוד‪.‬‬
‫זיהוי סימפטומים של זיהום – לפעמים מונעים צנתור בזיהום כדי למנוע זיהום דרך הדם‪.‬‬
‫סימון דפקים בגפיים התחתונות – כדי להשוות לעליונות בעקבות שוני בין הסימנים‪.‬‬
‫טיפול באי ספיקת לב‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫שיפור התפקוד הלבבי ‪:‬‬
‫דיגוקסין ‪ ,‬משפר את קצב ההתכוצוות ומוריד את קצב הלב ‪ ,‬מגביר פרופזיה לכליות ואפקט משתן‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫המנה על ‪ 1‬מ"ל‪ .‬יכולה להגיע להרעלה מאוד מהר‪ ,‬צריך לחבר למוניטור יומיים‪.‬‬
‫לעקוב אחרי רמת אשלגן – היפוקלמיה > מגביר דיגוקסין‪ .‬היפרקלמיה > מוריד ‪.‬‬
‫פוסיד עם דיגוקסין = היפוקלמיה !!‬
 ‫לא נותנים עם האוכל‪( .‬אם לא יאכלו הכל‪ ,‬יפספסו מנה וזו תרופה מסוכנת‪ ).‬לא נותנים לאחר הקאה‪.‬‬
‫היעדר נתינה פעמיים – לא נותנים !‬
‫קפטופן – קפטופריל – חוסמי ‪ ,ACE‬מרחיבים כלי דם‪ ,‬מורידים אפטרלואוד‪ .‬יש לעקוב אחר רמת אשלגן!‬ ‫‪o‬‬
‫הפחתת עומס על שריר הלב‪:‬‬
‫פוסיד – משתן‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫לא לתת עם דיגוקסין‪ .‬פוסיד עושה היפוקלמיה והיפוכלורמיה ויכול לגרום להרעלת דיגוקסין‪.‬‬
‫ניתן בשילוב עם אלדוקטון‪ .‬יש לבצע אומדן נוזלים מדוייק‪ ,‬שקילה כל יום‪.‬‬
‫בילדים גדולים – תזונה עשירה באשלגן‪.‬‬
‫לפעמים נגביל נוזלים‪ – .‬קצת מסוכן‪..‬‬ ‫‪o‬‬
‫הגבלת סודיום – כמעט לא קורה‪ ..‬כי אז הילדים יהיו חסרי תיאבון‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הפחתת המאמץ הלבבי – מניעת היפו‪/‬היפר תרמיה ‪ ,‬מניעה וטיפול בזיהומים – נשתדל לא לשים ילד עם מחלת לב‬
‫עם חולה מזוהם ‪ ,‬ניתן מרגיעות באי שקט‪ ,‬תזונה – ארוחות קטנות ובלה בלה‪..‬‬

‫אבחנות ‪ :‬תפוקת לב ירודה‪ ,‬דפוס נשימה לא יעיל‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מתן תזונה עשירה בקלוריות‪ .‬ארוחות קטנות לעיתים קרובות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫קוואסקי – גורמת לפגיעה בדפנות כלי דם ווסקוליטיס‪ .‬שיא ההופעה בין שנה ל‪ , 3‬נפוצה בילדים מתחת גיל ‪.5‬‬
‫מחלה שנפוצה בבנים ‪ ,‬עונות חורף אביב ולא מדבקת‪.‬‬
‫יכול לגרום לנמק בכלי הדם ופגיעה בעורקים הקורונרים‪.‬‬