‫שאלות לתרגול וחזרה – ‪2‬‬

‫הסבירו את המושגים הטמעה והתאמה מהתיאוריה של פיאז'ה באמצעות דוגמה‪ .‬הסבירו כיצד‬ ‫‪.1‬‬
‫האיזון והשילוב ביניהם מובילים לשינוי התפתחותי‪ .‬היעזרו במושג ה"סכמה"‪.‬‬
‫תשובה‬
‫בתיאוריה של ז'אן פיאז'ה‪ ,‬הטמעה והתאמה הם שני תהליכים מרכזיים בהתפתחות הקוגניטיבית‪.‬‬
‫הטמעה היא תהליך בו אדם מנסה להתאים גירוי חדש לידע הקיים שלו‪ .‬התאמה היא תהליך בו‬
‫אדם משנה את הידע הקיים שלו כדי להתאים לגירוי חדש‪.‬‬

‫דוגמה להטמעה היא תינוק בן שנה שמתנסה בכדור בפעם הראשונה‪ .‬התינוק כבר יש לו סכמה של‬
‫אובייקטים‪ ,‬שכוללת ידע על צורתם‪ ,‬גודלם ויכולת התנועה שלהם‪ .‬כאשר התינוק רואה את‬
‫הכדור‪ ,‬הוא מנסה להתאים את הסכמה הזו לכדור‪ .‬הוא מבין שהכדור הוא עגול‪ ,‬שהוא יכול לגלגל‬
‫אותו‪ ,‬והוא יכול לתפוס אותו‪.‬‬

‫דוגמה להתאמה היא ילד בן שלוש שמתנסה בכדורגל בפעם הראשונה‪ .‬הילד כבר יש לו סכמה של‬
‫כדור‪ ,‬אבל הכדורגל שונה מהכדורים שהילד מכיר‪ .‬הכדורגל גדול יותר‪ ,‬הוא עשוי מחומר קשה‬
‫יותר‪ ,‬והוא יכול לעוף‪ .‬הילד מבין שהכדורגל לא יכול לגלגל כמו הכדורים האחרים‪ ,‬והוא צריך‬
‫ללמוד איך לבעוט בו כדי להעיף אותו‪.‬‬

‫האיזון בין הטמעה והתאמה הוא מרכיב חיוני בהתפתחות הקוגניטיבית‪ .‬כאשר יש איזון בין שני‬
‫התהליכים‪ ,‬האדם יכול ללמוד ולהתפתח בצורה יעילה‪ .‬אם יש הטמעה בלבד‪ ,‬האדם לא יוכל‬
‫להתמודד עם גירויים חדשים‪ ,‬מכיוון שהוא ינסה להתאים אותם לידע הקיים שלו‪ ,‬גם אם הם לא‬
‫מתאימים‪ .‬אם יש התאמה בלבד‪ ,‬האדם יהיה גמיש מדי‪ ,‬והוא לא יהיה מסוגל ליצור סכמות‬
‫חדשות‪ .‬השילוב בין הטמעה והתאמה מוביל לשינוי התפתחותי‪ .‬כאשר האדם נתקל בגירוי חדש‪,‬‬
‫הוא מנסה להתאים אותו לסכמות הקיימות שלו‪ .‬אם הגירוי אינו מתאים לסכמות הקיימות‪ ,‬האדם‬
‫צריך לשנות את הסכמות כדי להתאים לגירוי‪ .‬שינוי זה מוביל לשינוי התפתחותי‪ ,‬מכיוון שהוא‬
‫מרחיב את הידע וההבנה של האדם‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬כאשר התינוק בן השנה נתקל בכדור בפעם הראשונה‪ ,‬הוא מטמיע את הכדור בסכמת‬
‫האובייקטים שלו‪ .‬זהו שינוי התפתחותי‪ ,‬מכיוון שהתינוק הרחיב את הידע שלו על אובייקטים‪.‬‬
‫כאשר הילד בן השלוש נתקל בכדורגל בפעם הראשונה‪ ,‬הוא משנה את סכמת הכדור שלו כדי‬
‫להתאים לכדורגל‪ .‬זהו גם שינוי התפתחותי‪ ,‬מכיוון שהילד הרחיב את הידע שלו על כדור‪ ,‬והוא‬
‫למד כיצד לתפעל כדורגל‪.‬‬
‫הטמעה והתאמה הם תהליכים מורכבים ומתמשכים שמתרחשים לאורך כל חיינו‪ .‬הם מאפשרים לנו ללמוד‬
‫ולהתפתח‪ ,‬ולהתמודד עם אתגרים חדשים בסביבתנו‪.‬‬

‫ליאת בת ‪ ,2.5‬חוזרת הביתה מהגן ואומרת לאביה‪" :‬איך היה היום כיף בגן‪ ,‬נכון? נכון שבניתי‬ ‫‪.2‬‬
‫יפה את מגדל הקוביות?"‪ .‬אביה מתפלא על השאלה‪ ,‬משום שהוא עצמו בכלל היה בעבודה כל‬
‫היום‪ .‬הסבירו את התופעה באמצעות התיאוריה הקוגניטיבית של פיאז'ה‪.‬‬
‫תשובה‬
‫על פי התיאוריה הקוגניטיבית של ז'אן פיאז'ה‪ ,‬ילדים בגיל הטרום‪-‬לוגי (שנים ‪ )2-7‬נמצאים‬
‫בשלב החשיבה הקדם אופרציונלי‪ .‬בשלב זה‪ ,‬יש לילד קושי לטפל במספר מימדים במקביל קושי‬
‫שבא לידי ביטוי במה שנקרא‪" :‬חשיבה אגוצנטרית" הילדים מתקשים להבין את נק' המבט של‬
‫האחר‪ ,‬והם נוטים להתרכז בעצמם ובחוויות שלהם‪.‬‬
 ‫במקרה של ליאת‪ ,‬היא חוזרת מהגן ומספרת לאביה על היום שלה‪ .‬היא מתארת את היום ככיפי‪,‬‬
‫ואת מגדל הקוביות שהיא בנתה‪ .‬אביה מתפלא על התיאוריה‪ ,‬משום שהוא עצמו לא היה בגן‪.‬‬

‫ניתן להסביר את התופעה באמצעות התיאוריה של פיאז'ה‪ .‬ליאת מתקשה להבין את נק' המבט של‬
‫אביה‪ .‬היא חושבת שאביה היה בגן איתה‪ ,‬וששניהם חוו את אותו היום‪ .‬היא מתארת את היום‬
‫שלה מנקודת המבט שלה‪ ,‬בלי לקחת בחשבון את נק' המבט של אביה‪.‬‬
‫עם התבגרותם‪ ,‬ילדים מתחילים לפתח את היכולת להבין את נקודת מבט של האחר‪ .‬הם מתחילים להבין‬
‫שהעולם הוא מקום מורכב‪ ,‬שבו אנשים שונים חווים אותו בדרכים שונות‪.‬‬

‫כיצד מכונה ההישג ההתפתחותי המאפשר לילד להבין שאובייקטים ממשיכים להתקיים גם כאשר‬ ‫‪.3‬‬
‫הם אינם חשים בהם? באיזה שלב התפתחותי של פיאז'ה התפתחות זו מתרחשת לרוב?‬
‫תשובה‬
‫ההישג ההתפתחותי נקרא "קביעות האובייקט‪ ,‬מתרחש סמוך לגיל ‪ 8‬חודשים‪ .‬העולם החיצוני מופנם‬
‫ומתחיל להתקיים בתוך עולמו הפנימי של הילד‪.‬‬
‫הסבירו כיצד ילדים בשלב הקדם‪-‬אופרציונלי יתמודדו עם מטלת שימור האובייקט (נוזל‬ ‫‪.4‬‬
‫בכוחות)?‬
‫תשובה‬
‫על פי התיאוריה הקוגניטיבית של ז'אן פיאז'ה‪ ,‬ילדים בשלב הקדם‪-‬אופרציונלי (גיל ‪)2-7‬‬
‫מתקשים להבין את עקרונות שימור כמות‪ ,‬משקל וצפיפות‪ .‬הם נוטים להיות מושפעים‬
‫מהתרשמות החזותית שלהם‪ ,‬ולא מההבנה הפנימית שלהם לגבי כמות החומר‪.‬‬

‫במטלת שימור האובייקט (נוזל בכוחות)‪ ,‬הילדים נחשפים לכוסות שקופות עם כמות זהה של נוזל‪.‬‬
‫החוקרים מבקשים מהילדים לומר אם יש כמות זהה של נוזל בשתי הכוסות‪.‬‬

‫ילדים בשלב הקדם‪-‬אופרציונלי נוטים לענות שלא‪ .‬הם עשויים לומר שהכוס הגבוהה יותר מכילה‬
‫יותר נוזל‪ ,‬מכיוון שהיא נראית גבוהה יותר‪ .‬הם עשויים גם לומר שהכוס הצרה יותר מכילה יותר‬
‫נוזל‪ ,‬מכיוון שהיא נראית מלאה יותר‪.‬‬

‫הסיבה לכך היא שילדים בשלב הקדם‪-‬אופרציונלי עדיין לא פיתחו את היכולת לחשוב באופן‬
‫מושגי‪ .‬הם מתקשים להבין את המושג של כמות קבועה‪ ,‬גם אם היא מופיעה בצורות שונות‪.‬‬

‫עם התבגרותם‪ ,‬ילדים מתחילים לפתח את היכולת לחשוב באופן מושגי‪ .‬הם מתחילים להבין‬
‫שהכמות של נוזל נשארת קבועה‪ ,‬גם אם היא מופיעה בכוסות שונות‪.‬‬

‫כדי לעזור לילד בשלב הקדם‪-‬אופרציונלי להבין את עקרון שימור האובייקט‪ ,‬ניתן להשתמש‬
‫במשחקים ופעילויות שונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן להציע לילד לשחק עם קלפים או קוביות‪ .‬ניתן גם‬
‫להסביר לילד את המושג של כמות קבועה באמצעות דוגמאות פשוטות‪.‬‬

‫הסבירו את תוצאות הניסוי של הרלו ואת משמעותן לתיאוריית ההתקשרות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫תשובה‬

‫הניסוי של " הרלו" הוא ניסוי בפסיכולוגיה שנעשה בקופי רזוס בשנות החמישים‪ .‬הניסוי בדק את‬
‫החשיבות של מגע רך וחום גוף לאינטראקציה בין אם לתינוק‪.‬‬
 ‫בניסוי‪ ,‬החוקרים הפרידו קופי רזוס תינוקות מאמותיהם ושמו אותם בכלובים עם שתי בובות‬
‫דמויות קופת רזוס בוגרת‪ .‬בובה אחת הייתה עשויה מחוטי תיל והכילה בקבוק חלב (ֵאם התיל)‪.‬‬
‫הבובה השנייה הייתה עשויה מספוג רך וצופתה במגבת (ֵא ם המגבת)‪.‬‬

‫התוצאות הראו שתינוקות הקופים נקשרו לאם המגבת הרבה יותר מאשר לאם התיל‪ .‬הם בילו את‬
‫רוב זמנם עם אם המגבת‪ ,‬ורק היו הולכים לאם התיל כדי לאכול‪.‬‬

‫תוצאות הניסוי האלה תומכות בתיאוריית ההתקשרות של ג'ון בוולבי‪ .‬על פי התיאוריה‪ ,‬תינוקות‬
‫זקוקים למגע רך וחום גוף כדי לפתח תחושת ביטחון וקשר עם ההורים שלהם‪ .‬מגע רך וחום גוף‬
‫מספקים לתינוקות תחושה של ביטחון ויציבות‪ ,‬ומסייעים להם להתפתח רגשית‪.‬‬

‫הניסוי של הרלו מראה שגם קופים זקוקים למגע רך וחום גוף כדי לפתח קשר עם ההורים שלהם‪.‬‬
‫תינוקות קופים שלא קיבלו מגע רך וחום גוף היו בעלי התנהגויות חרדתיות והתקפיות‪.‬‬

‫הניסוי של הרלו היה בעל השפעה משמעותית על המחקר בתחום ההתקשרות‪ .‬הוא הביא למודעות‬
‫הציבורית לחשיבות של מגע רך וחום גוף עבור התפתחות תינוקות‪ .‬אבל גם זכה לביקורת על‬
‫האכזריות בהפרדת התינוקות מאימותיהן מאחר שקופי רזוס הם יצורים מאוד דומים לאדם וחשים‬
‫סבל דומה בנסיבות דומות‪.‬‬

‫על פי הפרדיגמה של "מצב הזר"‪ ,‬כיצד סביר שיראו התגובות של ילד עם התקשרות‬ ‫‪.6‬‬
‫חרדה‪-‬אמביוולנטית?‬
‫תשובה‬
‫על פי הפרדיגמה של "מצב הזר" של מארי איינסוורת'‪ ,‬ילדים עם התקשרות חרדה‪-‬אמביוולנטית יגלו דפוס‬
‫התנהגותי לא עקבי וסוער‪ .‬הם עשויים להראות חרדה ומצוקה כבר בעת הפרידה מהמטפל‪ ,‬והם עשויים‬
‫להתנגד למפגש מחודש איתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם עשויים גם להימשך אליו באופן אינטנסיבי‪ ,‬וייתכן שיציעו לו‬
‫אהבה וחום‪.‬‬

‫בפרט‪ ,‬ילדים עם התקשרות חרדה‪-‬אמביוולנטית עשויים להראות את התגובות הבאות במצב הזר‪:‬‬

‫התנהגות חרדה ודאגה בעת הפרידה מהמטפל‪ :‬הם עשויים לבכות‪ ,‬לצרוח‪ ,‬או להסתובב אחריהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות לא עקבית בעת המפגש המחודש עם המטפל‪ :‬הם עשויים להצמד אליו בחוזקה‪ ,‬אך גם‬ ‫‪‬‬
‫להתנגד לו או לדחוף אותו משם‪.‬‬
‫התנהגות אמביוולנטית כלפי המטפל‪ :‬הם עשויים להראות אהבה וחום כלפיו‪ ,‬אך גם כעס‬ ‫‪‬‬
‫ונקמנות‪.‬‬

‫ילדים עם התקשרות חרדה‪-‬אמביוולנטית מתקשים לסמוך על המטפל שלהם‪ ,‬מכיוון שהם חווים אותו‬
‫כבלתי צפוי ולא עקבי‪ .‬הם חווים רגשות מעורבים כלפיו‪ ,‬של אהבה‪ ,‬כעס ופחד‪ .‬התנהגותיהם במצב הזר‬
‫משקפת את הרגשות הללו‪.‬‬

‫חשוב לציין כי התגובות של ילדים במצב הזר עשויות להשתנות בהתאם לגורמים שונים‪ ,‬כגון גיל הילד‪,‬‬
‫התנהגות המטפל במהלך הניסוי‪ ,‬וגורמים אחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬דפוס ההתנהגות הכללי של ילדים עם‬
‫התקשרות חרדה‪-‬אמביוולנטית הוא זה שמתואר לעיל‪.‬‬
 ‫דני הינו אדם עם סגנון התקשרות נמנע‪ .‬תארו את האופן שבו סגנון זה יבוא לידי ביטוי בחייו‬ ‫‪.7‬‬
‫הבוגרים בשלושת ההיבטים הבאים‪ :‬תפיסת העצמי‪ ,‬הויסות הרגשי וחיי הזוגיות‪.‬‬
‫תשובה‬
‫דני‪ ,‬אדם עם סגנון התקשרות נמנע‪ ,‬צפוי להראות את התכונות הבאות בחייו הבוגרים‪:‬‬
‫תפיסת העצמי‪ :‬דני צפוי להרגיש לא ראוי לאהבה‪ ,‬תמיכה או קבלה‪ .‬הוא עשוי להאמין שהוא לא מספיק‬
‫טוב‪ ,‬או שהוא לא שווה אהבה‪ .‬הוא עשוי גם להרגיש שהוא צריך להיות חזק ועצמאי‪ ,‬ושהוא לא יכול‬
‫להסתמך על אחרים‪.‬‬
‫הויסות הרגשי‪ :‬דני צפוי להסתיר את רגשותיו‪ ,‬במיוחד רגשות של פגיעות‪ ,‬חולשה או תלות‪ .‬הוא עשוי‬
‫להרגיש צורך לשלוט ברגשותיו‪ ,‬ולהימנע מלבטא אותם‪ .‬הוא עשוי להרגיש אשמה‪ ,‬בושה או בושה על‬
‫רגשותיו‪.‬‬
‫חיי הזוגיות‪ :‬דני צפוי להימנע ממערכות יחסים אינטימיות‪ .‬הוא עשוי לפחד ממחויבות‪ ,‬או שהוא עשוי‬
‫להאמין שהוא לא מסוגל לנהל מערכות יחסים מוצלחות‪ .‬הוא עשוי להעדיף מערכות יחסים שטחיות או לא‬
‫מחייבות‪.‬‬
‫דוגמאות ספציפיות‪:‬‬
‫תפיסת העצמי‪ :‬דני עשוי להאמין שהוא לא מספיק טוב כדי למצוא אהבה‪ .‬הוא עשוי לחשוב שהוא לא‬
‫מושך או מעניין‪ ,‬או שהוא לא מספיק מוצלח‪ .‬הוא עשוי גם להרגיש שהוא לא שווה אהבה‪ ,‬או שהוא לא‬
‫יכול להחזיר אהבה‪.‬‬
‫הויסות הרגשי‪ :‬דני עשוי להסתיר את רגשותיו של פחד או חרדה‪ .‬הוא עשוי להרגיש צורך להיראות חזק‬
‫ועצמאי‪ ,‬גם כאשר הוא מרגיש פגיע‪ .‬הוא עשוי גם להרגיש בושה על רגשותיו‪ ,‬ולנסות להסתיר אותם‬
‫מאחרים‪.‬‬
‫חיי הזוגיות‪ :‬דני עשוי להימנע ממערכות יחסים אינטימיות‪ .‬הוא עשוי לפחד ממחויבות‪ ,‬או שהוא עשוי‬
‫להאמין שהוא לא מסוגל לנהל מערכות יחסים מוצלחות‪ .‬הוא עשוי להעדיף מערכות יחסים שטחיות או לא‬
‫מחייבות‪ ,‬או שהוא עשוי להימנע מקשרים רומנטיים לחלוטין‪.‬‬
‫חשוב לציין כי לא כל האנשים עם סגנון התקשרות נמנע יראו את כל התכונות הללו‪ .‬עם זאת‪ ,‬התכונות‬
‫הללו הן שכיחות בקרב אנשים עם סגנון זה‪.‬‬
‫הסבירו את הטענה כי ההתקשרות היא גם תיאוריה של וויסות רגשי‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫תשובה‬
‫הטענה כי ההתקשרות היא גם תיאוריה של וויסות רגשי מבוססת על ההנחה כי קשר בטוח עם ההורים‬
‫או האפוטרופוסים מספקת לילדים תחושת ביטחון ויציבות‪ .‬תחושה זו מאפשרת להם להתמודד עם‬
‫מצבים מלחיצים ורגשות שליליים‪.‬‬
‫במחקרים שנערכו בנושא‪ ,‬נמצא כי ילדים עם קשר בטוח להוריהם הם בעלי יכולת טובה יותר לויסות‬
‫רגשי‪ .‬הם מסוגלים להרגיע את עצמם במצבים מלחיצים‪ ,‬ואינם נוטים להפגין התנהגויות חרדתיות או‬
‫אגרסיביות‪.‬‬
‫ילדים עם קשר לא בטוח‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתקשים בויסות רגשי‪ .‬הם נוטים יותר לחוות רגשות שליליים‬
‫עזים‪ ,‬ואינם מסוגלים להרגיע את עצמם‪ .‬הם עשויים להפגין התנהגויות חרדתיות‪ ,‬אגרסיביות או‬
‫התנהגויות סימפטומטיות אחרות‪.‬‬
‫הקשר בין התקשרות לויסות רגשי מתבטא במספר דרכים‪:‬‬
 ‫ילדים עם קשר בטוח לומדים מהוריהם כיצד להתמודד עם מצבים מלחיצים‪ .‬ההורים מספקים‬ ‫‪‬‬
‫להם תמיכה רגשית‪ ,‬ומלמדים אותם כיצד להרגיע את עצמם‪.‬‬
‫ילדים עם קשר בטוח מרגישים בטוחים ויציבים‪ .‬תחושה זו מאפשרת להם להתמודד עם מצבים‬ ‫‪‬‬
‫מלחיצים מבלי להרגיש חרדה או פחד‪.‬‬
‫ילדים עם קשר בטוח יודעים שהם יכולים לסמוך על ההורים שלהם‪ .‬תחושת אמון זו מאפשרת‬ ‫‪‬‬
‫להם להרגיש ביטחון‪ ,‬גם כאשר הם נמצאים במצבים מלחיצים‪.‬‬
‫התובנות הללו מצביעות על כך שהתקשרות היא גורם חשוב בהתפתחות הויסות הרגשי‪ .‬ילדים עם‬
‫קשר בטוח להוריהם הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח יכולת טובה לויסות רגשי‪ ,‬וזאת בשל ההשפעות‬
‫החיוביות של הקשר על התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית‪.‬‬

‫לפי התיאוריה של קוהלברג‪ ,‬כיצד מתמודדים ילדים בשלבי התפתחות שונים עם הדילמה של‬ ‫‪.9‬‬
‫היינץ? תארו כל אחד מהשלבים‪.‬‬
‫תשובה‬
‫תת שלב ‪ :1‬צייתנות וענישה‬
‫ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו‬
‫שתתיישב עם החוק‪ .‬הם מאמינים שחשוב לציית לחוק‪ ,‬גם אם זה אומר לעשות משהו שעלול‬
‫להיראות לא מוסרי‪.‬‬
‫ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ לא צריך לגנוב את התרופה‪,‬‬
‫מכיוון שזה יהיה הפרה של החוק‪ .‬הם עשויים לומר שהחוק קיים כדי להגן על אנשים‪ ,‬ושהפרתו‬
‫יכולה להוביל לתוצאות שליליות‪.‬‬
‫תת שלב ‪ :2‬הדוניזם נאיבי‬
‫ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו‬
‫שתגרום להם הכי הרבה הנאה‪ .‬הם מאמינים שהמוסריות היא עניין של סיפוק צרכים אישיים‪.‬‬
‫ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ צריך לגנוב את התרופה‪ ,‬מכיוון‬
‫שזה יבטיח את חיי אשתו‪ .‬הם עשויים לומר שהמוות של אשתו יהיה אסון גדול עבור היינץ‪ ,‬ולכן‬
‫הוא צריך לעשות הכל כדי למנוע אותו‪.‬‬
‫תת שלב ‪ :3‬אוריינטציה של הילד הטוב‬
‫ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו‬
‫שתגרום להם להיות אהובים ומכובדים על ידי אחרים‪ .‬הם מאמינים שהמוסריות היא עניין של‬
‫להיות אדם טוב וראוי‪.‬‬
‫ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ צריך לגנוב את התרופה‪ ,‬מכיוון‬
‫שזה יראה שהוא אדם טוב שמוכן לעשות הכל כדי להציל את אשתו‪ .‬הם עשויים לומר שהם היו‬
‫רוצים שמישהו יעשה את זה עבורם אם היו במצב של היינץ‪.‬‬
‫תת שלב ‪ :4‬מוסריות של שימור הסדר החברתי‬
‫ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו‬
‫שתתמוך בסדר החברתי‪ .‬הם מאמינים שהמוסריות היא עניין של שמירה על חוקים וערכים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ לא צריך לגנוב את התרופה‪,‬‬
‫מכיוון שזה יהיה הפרה של החוק‪ .‬הם עשויים לומר שהחוק קיים כדי להגן על החברה‪ ,‬ושהפרתו‬
‫יכולה לגרום לבעיות חברתיות‪.‬‬
‫תת שלב ‪ :5‬מוסריות חוזית משפטית‬
 ‫ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו‬
‫שתהיה צודקת גם אם לא תהיה חוקית‪ .‬הם מאמינים שהמוסריות היא עניין של עקרונות‬
‫אוניברסליים‪ ,‬שאינם תמיד תואמים את החוק‪.‬‬
‫ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ צריך לגנוב את התרופה‪ ,‬מכיוון‬
‫שזה יהיה הדבר הצודק לעשות‪ .‬הם עשויים לומר שהחוק לא תמיד צודק‪ ,‬ושהוא יכול להיות‬
‫מוגבל‪.‬‬
‫תת שלב ‪ :6‬עקרונות אתיים אוניברסליים‬
‫אנשים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו‬
‫שתשקלל את כל הגורמים המעורבים‪ ,‬ותהיה מוצדקת מבחינה אתית‪ .‬הם מאמינים שהמוסריות‬
‫היא עניין של עקרונות אוניברסליים‪ ,‬שצריכים להנחות את ההתנהגות שלנו‪.‬‬
‫אנשים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ צריך לגנוב את התרופה‪ ,‬מכיוון‬
‫שזה יהיה הדבר הצודק לעשות‪ .‬הם עשויים לומר שחיי אדם הם ערך עליון‬

‫הסבירו את הטענה כי התיאוריה של קוהלברג מוטה כנגד נשים‪.‬‬ ‫‪.10‬‬

‫במחקרה של קרול גיליגן‪" ,‬בקול שונה‪ :‬התאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האישה" (‪ ,)1982‬היא טוענת‬
‫כי התיאוריה של קוהלברג מוטה כנגד נשים‪ .‬גיליגן מבוססת את טענתה על שלושה גורמים עיקריים‪:‬‬
‫תשובה‬
‫המחקר עליו מבוססת התיאוריה נערך בעיקר על גברים‪ .‬קוהלברג ועמיתיו בחנו את התפתחות החשיבה‬
‫המוסרית של ילדים ונערים‪ ,‬אך לא ערכו מחקר דומה על ילדות ונערות‪ .‬הדבר גורם לכך שתיתכן הטיה‬
‫בתוצאות המחקר‪ ,‬שכן ייתכן שנשים פותחות את שלבי ההתפתחות המוסרית שלהן באופן שונה מגברים‪.‬‬
‫התיאוריה מבוססת על תפיסות מסורתיות של מוסר קוהלברג טוען כי התפתחות החשיבה המוסרית‬
‫מתרחשת ככל שהאדם מבין את המושגים של חוקים‪ ,‬סמכות וזכויות‪ .‬תפיסות אלו הן תפיסות מסורתיות‪,‬‬
‫שעשויות להיות מוטה כנגד נשים‪ ,‬שכן נשים נוטים להיות מיוצגות פחות בתפקידי סמכות ובתפקידי קבלת‬
‫החלטות‪.‬‬
‫התיאוריה אינה לוקחת בחשבון הבדלים תרבותיים קוהלברג טוען כי ההתפתחות המוסרית היא תהליך‬
‫אוניברסלי‪ ,‬שאותו עוברים כל בני האדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם הבדלים תרבותיים במושגים של מוסר‪ ,‬וייתכן‬
‫שנשים בתרבויות מסוימות פותחות את שלבי ההתפתחות המוסרית שלהן באופן שונה מנשים בתרבויות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫על בסיס טענות אלו‪ ,‬גיליגן טוענת כי התיאוריה של קוהלברג אינה מדויקת לגבי נשים‪ ,‬וכי היא אינה‬
‫לוקחת בחשבון את ההבדלים בין גברים לנשים‪ .‬היא מציעה תיאוריה משלה של התפתחות מוסרית‪,‬‬
‫המבוססת על תפיסות של קשר‪ ,‬הבנה הדדית ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫גיליגן טוענת כי נשים נוהגות לחשוב באופן מוסרי באופן שונה מגברים‪ .‬נשים נוטים להתמקד יותר‬
‫ביחסים ובקשרים‪ ,‬בעוד שגברים נוטים להתמקד יותר בחוקים ובסמכות‪ .‬גיליגן מכנה את צורת החשיבה‬
‫המוסרית של נשים "קול שונה"‪.‬‬

‫גיליגן מציעה כי קול שונה זה הוא לא פחות מוסרי מקול הגברים‪ ,‬אלא הוא פשוט שונה‪ .‬היא טוענת כי‬
‫חשוב להכיר ולהעריך את קול שונה זה‪ ,‬שכן הוא יכול להוביל לקבלת החלטות מוסריות מורכבות יותר‪.‬‬

‫טענותיה של גיליגן זכו לביקורת מצד חוקרים רבים‪ .‬יש הטוענים כי מחקרה של גיליגן מבוסס על מדגם‬
‫קטן של נשים‪ ,‬וכי הוא אינו משקף את המגוון הרחב של נשים בחברה‪ .‬אחרים טוענים כי גיליגן מקדמת‬
 ‫תפיסות סטראוטיפיות של גברים ונשים‪ ,‬וכי היא אינה לוקחת בחשבון את האפשרות שנשים יכולות‬
‫לחשוב באופן מוסרי באופן דומה לגברים‪.‬‬

‫למרות הביקורת‪ ,‬עבודתה של גיליגן הייתה משפיעה מאוד על המחקר של התפתחות מוסרית‪ .‬היא עוררה‬
‫דיון חשוב על ההבדלים בין גברים לנשים בהתפתחות מוסרית‪ ,‬ותרמה להבנה שלנו של אופן קבלת‬
‫ההחלטות המוסריות של נשים‪.‬‬