‫התפתחות התינוק הקוגניטיבית‬

‫‪ ‬פיאז'ה מדבר על ילד שהוא מטבעו אקטיבי‬

‫‪ ‬התנהגותו של התינוק בנויה על סכמות ( תרשים‪ ,‬מפה)‬
‫‪ ‬במהלך ההתפתחות חלים שינויים בסכמות האלה ובהדרגה‬
‫הן מתחילות להשתלב במערכות קוגניטיביות רחבות יותר‪,‬‬
‫המשקפות רמה התפתחותית גבוהה יותר‬
‫‪ ‬מפעולה ברמת הרפלקסים לתכנון פעולות רגשיות ותנועתיות‬
‫‪ ‬הניסוי והטעות וקביעות האובייקט‬
‫‪ ‬במחצית תקופה זו תהיינה פעולות ומעשי התינוק קשורות‬
‫למטרות‬
 ‫הרפלקסים‬
‫‪ ‬התינוק בא לעולם מצויד במנגנון של רפלקסים או‬
‫תנועות בלתי רצויות או בלתי מכוונות‬

‫‪ ‬אבל כאשר תינוקות גדלים והמוח שלהן מתבגר ‪,‬‬

‫מערכת העצבים נהית בשילה והרפלקסים האלה‬
‫נעלמים ובמקומם יש תנועות רצויות‪ ,‬מכוונות ויש להן‬
‫מטרה‬
 ‫‪ ( MORO REFLEX‬מורו)‬
‫‪ ‬הבודק עושה תנועה פתאומית להפתיע את התינוק‪ .‬תגובת התינוק בכך‬
‫שהוא פושט ידיים ורגליים לצדדים ושוב מחזיר אותם בפעולה דומה‬
‫לחיבוק עצמי‬
‫‪ ‬חוסר והעדר תגובה זו‪,‬פירושו הפרעה של המערכת המוטורית או‬
‫הפרעה כללית של מערכת העצבים‪ .‬נעלם מורו רפלקס בחודש ה‪-‬‬
‫החמישי‪.‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=PTz-iVI2mf4 ‬‬
 ‫‪( ROOTING REFLEX‬הפניית ראש)‬
‫‪ ‬אחרי נגיעה בלחי ‪ ,‬התינוק מפנה את ראשו לכיוון האצבע ‪ ,‬פותח‬
‫את פיו כי ניסיון למצוץ את האצבע‪ .‬זה נעלם בחודש השביעי או‬
‫השמיני‪.‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=b0CLcNtOOEQ ‬‬
 ‫‪ ( PALMER REFLEX‬לפיתה ביד)‬

‫‪ ‬תגובה מידית לתפוס כל דבר שנוגיע בכף היד כמו להחזיק באצבע‬
‫הבודק שנגעה בכף ידו של התינוק‪ .‬נעלמת בין ‪ 6-12‬שבועות‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=moIUcOa0t-w ‬‬
‫רפלקס ‪BABINSKI‬‬

‫רפלקס בבינסקי מתקבל על ידי‬ ‫‪‬‬

‫גירוי החיצוני של כף הרגל‪,‬‬
‫מתחילים בעקב אל בסיס הבהונות‪.‬‬
‫גרימת הארכה של הבוהן הגדולה‬
‫תוך כדי מניפה את בהונות אחרות‪.‬‬
‫נעלם בחודש השישי‪.‬‬
‫המשך התופעה אחרי החודש‬ ‫‪‬‬
‫השישי מהווה עידוד לקיום בעיה‬
‫במערכת העצבים‪ .‬כאשר בודקים‬
‫והתינוק מכופף את אצבעותיו‬
‫הגדולה כלפי פנים (זאת אומרת‬
‫לכיוון הנוגע באדמה בעת‬
‫הליכה)‪,‬התופעה נקראת בבינסקי‬
‫שלילי‪.‬‬
‫‪https://www.youtube.com/wat‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ch?v=b2QKXOzD8sA‬‬
‫רפלקס ‪STEPPING‬‬

‫‪ ‬רפלקס צעידה‪.‬‬
‫‪ ‬אם מחזיקים את התינוק‬
‫זקוף עם הרגליים על‬
‫משטח שטוח‪ ,‬הוא ירים‬
‫רגל אחת ולאחר מכן את‬
‫השנייה‪.‬‬
‫‪ ‬נעלם בחודש השלישי עד‬
‫שישי‪.‬‬
‫‪https://www.youtube.c ‬‬
‫‪om/watch?v=mJIcKkxx‬‬
‫‪7wg‬‬
 ‫המשך רפלקסים‬

‫‪ ‬מצמוץ‪ :‬גירוי אור חזק בעין התינוק גורם למצמוץ‬

‫בעין‪ .‬נשאר לאורך החיים‬
‫‪ ‬מציצה‪ :‬אם מכניסים אצבע לפה‪ ,‬תגובת התינוק היא‬
‫מציצה או יניקה‪.‬‬
‫‪ ‬רתיעה (‪:(Withdrawal‬דקירה או חום חזק בכף הרגל גורם‬
‫לרתיעה‪ ,‬נשאר לאורך החיים‪.‬‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=1EGyR-NqXco ‬‬
 ‫רפלקסים‬
‫נעלם עד גיל‪...‬‬ ‫התגובה‬ ‫הגירוי‬ ‫הרפלקס‬
‫‪ 3-4‬חודשים‬ ‫פשיטת גפיים לצדדים והחזרתם לגוף‬ ‫שינוי תנוחה פתאומי או‬ ‫מורו (‪)Moro‬‬
‫במעין חיבוק עצמי‬ ‫רעש חזק‬
‫גיל ‪ 9-12‬חודשים‬ ‫התפרסות אצבעות‬ ‫ליטוף בצד כף הרגל‬ ‫בבינסקי‬
‫כף הרגל‬ ‫(‪)babinski‬‬

‫‪ 12‬חודשים‬ ‫נגיעה בכף היד באמצעות לפיתת היד סביב האצבע‪/‬חפץ‬ ‫לפיתה ביד‬
‫אצבע‪/‬חפץ‬ ‫‪Palmer‬‬
‫)‪)grasp‬‬
‫‪ 3-4‬חודשים‬ ‫מציצה‪/‬יניקה‬ ‫נגיעה בפה‬ ‫מציצה‬
‫‪ 3-4‬חודשים‬ ‫הנעת הרגליים בתנועת הליכה‬ ‫העמדת התינוק כשכפות‬ ‫צעידה‬
‫הרגליים נוגעות ברצפה‬ ‫(‪)Stepping‬‬

‫‪ 3-4‬חודשים‬ ‫הפנית הראש לכיוון המקור וניסיון‬ ‫נגיעה בלחי‬ ‫הפנית הראש‬
‫לינוק אותו‬ ‫(‪)Rooting‬‬
‫נשאר לאורך החיים‬ ‫עצימת העין‬ ‫אור חזק לעין‬ ‫מצמוץ‬
‫(‪)Blinking‬‬
‫נשאר לאורך החיים‬ ‫רתיעה‬ ‫דקירה או חום חזק בכף‬ ‫רתיעה‬
‫התפתחות הלשונית (רכישת שפה) ‪:‬‬

‫‪ -‬השפה פותחת דרכים חדשות ויעילות ביותר‬

‫לתקשורת‪.‬‬
‫‪ -‬התפתחות השפה היא דוגמה אחת ליכולת‬
‫של ביטוי סימבולי‪.‬‬
‫‪ -‬השימוש בצורות ובקולות ורמזים נוספים‬
‫המתייחסים לחפצים ולאירועים‪.‬‬
‫‪ -‬יכולת זו מתפתחת כשי הילד בגיל פעוט‬
‫ונמשכת מגיל ‪ 12‬חודשים עד ‪ 30‬חודשים‪.‬‬
‫כדי לשלוט בשפה ילדים צריכים שני מיומנויות‪:‬‬

‫‪-1‬מיומנויות יוצרות(‪ )productive‬אשר‬

‫מתרגמים רעיונות למילים‪.‬‬
‫‪ -2‬מיומנויות קבלה(‪ )receptive‬אשר‬
‫משתמשים בה להבין מה אנשים אחרים‬
‫אומרים‪.‬‬
‫הורים רבים מאמינים כי ילדים מבינים‬
‫הרבה ממה שהם שומעים לפני ממה שהם‬
‫מסוגלים לבטא‪ .‬ובכך מיומנויות הקבלה‬
‫מופיעות לפני מיומנויות היוצרות‪.‬‬
‫במהלך השנתיים הראשונות אפשר להבחין בחמישה‬
‫שלבים בהתפתחות הלשונית‪:‬‬

‫‪ 0 )1‬חודש‪ :‬קולות בכי (‪.)crying‬‬

‫‪1-6 )2‬חודשים‪ :‬קשקוש )‪ )cooing‬השמעת‬

‫עיצורים והברות בסיסיים‪.‬‬

‫‪ 6-12 )3‬חודשים‪ :‬מלמול ופטפוט ‪babbling‬‬

‫הברות מגובשות כמו (באבא ודאדא)‪.‬‬
 ‫‪ 12-18 )4‬חודשים‪ :‬מילים ראשונות‪ .‬שימוש‬
‫במילים כסמל ולא כהברת מקרים‬
‫(האו האו בתגובה לכלב וחתול )‪.‬‬
‫המילים הראשונות קשורות בדברים החשובים‬
‫בעיני הילד‪ ,‬חפצים ואנשים ואירועים שונים‬
‫בסביבתו‪.‬‬
‫‪ 18-24 )5‬חודשים‪ :‬משפטים קצרים‪ .‬עליה‬
‫מהירה בהיקף אוצר המילים‪ .‬שימוש‬
‫במשפטים (איפה כדור)‬
 ‫סביר לומר ששפת הילד משקפת‬
‫במידה רבה את מה שהוא יודע על‬
‫העולם‪.‬‬
‫ההתפתחות הלשונית משקפת את‬
‫ההתפתחות הקוגניטיבית‪.‬‬
‫גישות תיאורטיות להתפתחות לשונית‪:‬‬
‫‪ .1‬השפה כתכונה נלמדת (סקינר‪ ,‬התאוריה‬
‫הבהביוריסטית)‪.‬‬

‫‪ .2‬השפה כתכונה מולדת (תיאורית חומסקי)‪.‬‬

‫‪ .3‬השפה כתוצר אינטראקציה בין הילד ובין‬

‫הסביבה (ויסוצקי ובלום)‪.‬‬
 ‫‪ .1‬השפה כתכונה נלמדת‪:‬‬

‫סקינר מניח שהילד לומד את השפה באמצעות‬

‫מעורר ותגובה (‪(stimulus – Response‬‬

‫לפי סקינר כשילדים ממלמלים הורים מחייכים‬

‫נותנים תשומת לב (מחזקים אותם) ומגיבים‬
‫לילדים בהתאם‪.‬‬

‫תגובות ההורים מעודדות הילדים למלמל‬

‫‪/‬לגמגם‪.‬‬
 ‫‪ .2‬השפה כתכונה מולדת‪:‬‬
‫לעומת זאת חומסקי העביר ביקורת על טענות של‬
‫סקינר‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬בלתי אפשרי שהתינוק ילמד שפה אך ורק על‬
‫ידי חיזוקים והתניה ‪conditioning‬‬
‫ילדים מייצרים משפטים (שונים) רבים‪ ,‬אשר כל אחד‬
‫לא נלמד על ידי חיזוקים‪.‬‬
‫ילדים לא בקלות חוזרים על המילים‪ /‬משפטים של‬
‫אחרים‪ ,‬אבל הם מרכיבים מילים כדי לבטא דברים‬
‫שמועלם לא שמעו מאף אחד‪.‬‬
‫חומסקי הדגיש את היכולת הביולוגית המוטבעת בקרב‬
‫הילדים לרכישת שפה לא רק על ידי חיזוקים וחיקוי‪.‬‬
‫‪ .3‬השפה כתוצר אינטראקציה בין הילד ובין הסביבה‪:‬‬

‫‪ ‬לפי בלום ההורים משקיעים מאמץ רב בעידוד‬

‫התפתחות הדבור של ילדיהם‪ ,‬תנאי שעוזר גם‬
‫אם לא מחייב ללמידת שפה‪.‬‬

‫‪ ‬הוא הדגיש על חשיבות האינטראקציה בין ילד‬

‫לסביבתו‪.‬‬
 ‫לסיכום‬

‫לפי סקינר‪ :‬השפה כתכונה נלמדת נרכשת כמו כל התנהגות‬

‫אחרת דרך חיזוקים וחיקוי‪.‬‬

‫לפי חומסקי‪ :‬השפה כתכונה מולדת כל הילדים נולדים עם‬

‫יכולת למידת שפה חזקה שמאפשרת להם לרכוש מספר שפות‬
‫בבהירות רבה בשנותיהם הראשונות‪.‬‬
‫לפי בלום‪ :‬השפה כתוצר אינטראקציה בין הילד ובין הסביבה‬
‫גישת הצורך החברתי‪.‬‬
‫השפה היא כלי שהילד מאמץ לשם השגת רצונו מול הסביבה‪.‬‬
‫ההתפתחות הנפשית והחברתית של התינוק‬

‫המושג התקשרות (‪( )Bonding or Attachment‬קשר רגשי הדוק‬

‫ומתמשך בין שני אנשים המבוסס על רגשות הדדים של חיבה‬
‫ואהבה)‪ .‬תופעת ההתקשרות בין הילד ובין דמויות מפתח בסביבה‬
‫היא נושא מרכזי בפסיכולוגיה ההתפתחותית‪.‬‬
‫‪ ‬למדנו שהמודלים של אריקסון ופרויד רואים‬
‫בדמות האם את המקור העיקרי של ביטחון‬
‫רגשי ומיחסים חשיבות רבה מאוד‬
‫לאינטראקציה בין הילד ובין האם בתקופת‬
‫הינקות‪.‬‬
‫‪ ‬הקשר הזה הוא גורם חשוב מאוד בעיצוב‬
‫הקשרים ומערכת היחסים החברתיים של‬
‫הפרט בכל תקופת חייו‪( .‬מחקרים של הרלו‬
‫עמוד ‪.)141‬‬
‫‪ ‬כאשר התינוק ילמד להתקשר רגשית עם אמו ‪,‬‬
‫יהיה לו קל להתקשר עם אדם אחר בחייו‬
‫וההפך נכון‪.‬‬
‫‪ ‬אריקסון אומר‪ :‬באם הטפול בתינוק בתקופה‬
‫זו אינו מספיק‪ ,‬ולא יציב או כולל‬
‫דחייה‪,‬מתפתחת אצלו הרגשה של חוסר‬
‫בטחון‪,‬חשדנות‪,‬ופחד מכלל האנשים‪.‬‬
 ‫המזג (הטמפרמנט) כי גורם מרכזי‬
‫בהתפתחות של הילד‪:‬‬

‫יש הבדלים מולדים אינדיווידואליים במזג‬

‫בין ילדים שונים המתבטאים בהבעה‬
‫הרגשית ובתגובות של הילדים על מגוון של‬
‫גירויים‪.‬‬
 ‫מחקר (עמוד ‪ )161‬אפשר לאפיין את‬
‫הטמפרמנט של הילדים לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫‪ -1‬ילדים נוחים‪:)40%( (Easy children) :‬‬

‫הילדים מקיימים סדר יום קבוע‪ ,‬יש להם‬

‫שעות קבועות שבהן אוכלים‪ ,‬עושים את‬
‫צורכיהם‪ ,‬הם נהנים ממצב רוח טוב‪ ,‬אוהבים‬
‫אוכל חדש ומוכנים לשחק עם צעצועים‬
‫חדשים‪.‬‬
 ‫‪ -2 ‬ילדים קשים( ‪:) 10%( )Difficult children‬‬

‫הם מרבים לבכות‪ ,‬יש להם התקפי רוגז מדי‬

‫פעם‪.‬‬
‫נראים עצובים ובלתי מרוצים‪ ,‬יש להם קשיי‬
‫הסתגלות למצבים חדשים‪.‬‬
‫‪ -3‬ילדים איטיים )‪: )15%( )Slow to warm up‬‬

‫הם דומים לילדים הקשים‪ ,‬דורשים זמן‬

‫להסתגל למצבים חדשים‪ ,‬פסיביים‪.‬‬
 ‫‪‬החוקרים מציינים שכבר בשבועות הראשונים‬
‫אחרי הלידה אפשר למצוא סימנים לטמפרמנט‬
‫של הילד‪ ,‬בלא קשר לדרך הטיפול של ההורים‪.‬‬
‫‪‬הם אומרים‪ :‬שההלימה בין הציפיות והדרישות‬
‫של הסביבה ובין תכונותיו של האדם‬
‫(‪ )goodness of fit‬היא גורם מרכזי מאוד‬
‫בהתפתחות האישיות‪.‬‬
 ‫לסיכום‬

‫יש חשיבות רבה (בנוסף לדמות‬

‫האם)‪ ,‬גורמים אחרים כמו‬
‫הטמפרמנט במערכת האינטראקציה‬
‫בין הילד ובין הסביבה‪.‬‬
 ‫חרדת זרים וחרדת פרידה‪:‬‬

‫‪‬תופעה התפתחותית מוכרת‪ .‬מופיעה‬

‫לראשונה בגיל ‪ 8-7‬חודשים‪ ,‬גוברת‬
‫לקראת גיל שנה ונעלמת בהדרגה במהלך‬
‫השנה השנייה‪ ,‬מגיעה לשיא בגיל ‪15‬‬
‫חודשים‪.‬‬