‫קוגנטיבית חברתית‬ ‫קוגנטיבית התפתחותית‬ ‫הסתגלותית‬ ‫למידה‬ ‫פסיכואנליטית‬ ‫אבן הדרך\‬

‫תיאוריה‬

‫‪ Kagan‬הניח כי החיוך מופיע אירוע סביבתי ‪ ‬אינה מסבירה את הופעת‬ ‫‪‬‬ ‫הופעה של חיוך היא סימן‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬הופעת החיוך החברתי מיוחסת‬ ‫תחושת ההנאה אשר נגרמת‬ ‫‪‬‬ ‫חיוך חברתי‬
‫החיוך החברתי‬ ‫מתאים לסכמה מרכזית קיימת אצל התינוק‪.‬‬ ‫לבשלות ביולוגית ומעידה על‬ ‫לכך שמאפייני הפנים מקושרים‬ ‫לתינוק כאשר צרכיו מסופקים‬
‫החיוך משקף את יכולת התינוק להיזכר‪.‬‬ ‫תקופה רגישה להתפתחות תהליך‬ ‫על ידי תהליך של התניה‬ ‫מקשרת את המטפל ובעיקר את‬
‫הטמעה מזהה‪ :‬התינוק נתקל בגירוי מוכר‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההתקשרות אשר יש לו ערך‬ ‫קלאסית עם סיפוק צרכיו של‬ ‫פניו לחוויה נעימה‪.‬‬
‫מאמץ הזיהוי שלו גורם למתח וההפגה ע"י‬ ‫הישרדותי‪.‬‬ ‫התינוק כתוצאה של האכלה‬ ‫בהתאם ל‪ Spitz‬החיוך החברתי‬ ‫‪‬‬
‫זיהוי גורמת להופעת חיוך(נובע מהקלה)‬ ‫הוכחה לבשלות נשענת על רצף‬ ‫‪‬‬ ‫ושמירה על חום‪.‬‬ ‫מבשר את את שלב קדם‬
‫גירוי מוכר‪ ‬מאמץ זיהוי‪ ‬מתח‪‬הפגה‬ ‫‪‬‬ ‫התפתחותי‪ .‬בתחילה חיוך ב‪REM‬‬ ‫‪ ‬עלייה בשכיחות החיוך החברתי‬ ‫האובייקט‪.‬‬
‫ע"י זיהוי‪‬חיוך חברתי‬ ‫ובגיל ‪ 4-6‬חוד' חיוך מרצון לגירוי‬ ‫מיוחסת להתניה אופרנטית‬ ‫חיוך חברתי יופיע מוקדם יותר‬ ‫‪‬‬
‫חיוך לגירויים לא חברתיים מוסבר על יכולת‬ ‫‪‬‬ ‫חברתי‪.‬‬ ‫בעקבות התגובה של‬ ‫אצל תינוקות שגדלו בבתים‬
‫תפיסה של גירויים עם קו מעוקל והטמעה‬ ‫ברגע שהתינוק בשל החיוך‬ ‫‪‬‬ ‫ההורה(חיזוק)‪.‬‬ ‫ומשפחות שקיבלו טיפול הולם‬
‫מזהה שלהם‪.‬‬ ‫החברתי יופיע כמגייס את פעולת‬ ‫‪ ‬ביקורת‪ :‬חיקוי ולמידה מסבירים‬ ‫מאשר תינוקות שגדלו במוסדות‪.‬‬
‫ההקשר הרגשי‪ :‬אותו גירוי יכול להפיק‬ ‫‪‬‬ ‫ההורים‪ -‬ערך הישרדותי‪.‬‬ ‫את השונות אך אינם מסבירים‬ ‫ביקורת‪ :‬מתקשה להסביר חיוך‬ ‫‪‬‬
‫תגובות רגשיות שונות(אם ‪ Vs‬זר עם‬ ‫ביקורת‪ :‬יש הסבר מדוע החיוך‬ ‫‪‬‬ ‫הופעה של חיוך חברתי משום‬ ‫כלפי גירויים לא חברתיים כמו‬
‫מסיכה)‬ ‫מופיע אך לא למנגנונים‬ ‫שהמחקרים מראים כי גם‬ ‫מרכז מטרה\קווים מעוקלים‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬קושי בהסבר הופעת חיוך לגירויים‬ ‫‪‬‬ ‫הפסיכולוגים והקוגניטיביים‬ ‫תינוקות עיוורים מתחילים לחייך‬
‫לא חברתיים‪ -‬עדויות מעטות ליכולת לתפוס‬ ‫מאחוריו‪.‬‬ ‫להוריהם בגיל זהה לתינוקות‬
‫קווים מעולים‪.‬‬ ‫רואים‪.‬‬

‫‪ ‬הגירוי חושף את התינוק‬ ‫חרדת הזרים מופיעה משום שקיים פער‬ ‫‪‬‬ ‫לחרדת הזרים יש תפקיד‬ ‫לפי ‪ Spitz‬חרדת הזרים מבוססת ‪ ‬לא מסבירה את התופעה כי אי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חרדת זרים‬
‫למצב של אי‪-‬בהירות‬ ‫אצל התינוק בין מאפייני הזר ובין הזיכרון‬ ‫הסתגלותי שמטרתו להימנע‬ ‫אפשר לדבר על התניה‪.‬‬ ‫על תהליך של השוואת הזר לייצוג‬
‫(אמביוולנטיות)‪ ,‬אשר מוביל‬ ‫הפנימי‪.‬‬ ‫מסכנות אפשריות‪.‬‬ ‫הפנימי של האם(מספקת הצרכים) ‪ ‬במרבית המקרים זרים לא‬
‫את התינוק לחפש אחר‬ ‫קושי לערוך הטמעה מזהה‪ -‬אין התאמה בין‬ ‫‪‬‬ ‫בנוסף תפקיד חרדת הזרים הוא‬ ‫‪‬‬ ‫פוגעים בתינוקות‪...‬‬ ‫הזר מסמן לתינוק שהאם נעדרת‬ ‫‪‬‬
‫רמזים לפתור מצב זה‬ ‫מאפייני הזר ובין הסכמה של הגירויים‬ ‫חיפוש אחר קרבת ההורה‪.‬‬ ‫‪ ‬התינוק מניח שלא יהיה סיפוק ‪ ‬ההורים גם הם לרוב לא פוחדים‬
‫בפניהם של הוריו‪.‬‬ ‫שכבר נתקל בהם ולכן מופיעה חרדה‪.‬‬ ‫הפחד מתווך ע"י בריחה ולכן הוא‬ ‫‪‬‬ ‫מזרים ולכן אין למידת חיקוי‪.‬‬ ‫לצרכיו‪ ‬מצוקה‬
‫למרות היכולת של התינוק להבחין בין הוריו ‪ ‬כאשר האם נראית חשה או‬ ‫‪‬‬ ‫לא מופיע עד שקיימת יכולת‬ ‫בדומה לחיוך החברתי תהיה‬ ‫‪‬‬
‫בלתי מרוצה התינוק מסיק‬ ‫לזרים כבר בחודש השלישי חרדת הזרים‬ ‫תנועה‪.‬‬ ‫עלייה בשכיחות הביטוי של חרדת‬
‫שיש לפחד או להימנע‬ ‫מתפתחת רק כ‪ 4-5‬חוד' לאחר מכן‪ -‬ניתן‬ ‫בולבי טוען ששום חרדה לא‬ ‫‪‬‬ ‫זרים כאשר איכות הקשר בין‬
‫מהזר‪.‬‬ ‫להסבר מכיוון שתינוקות מפתחים את‬ ‫תופיע לפני בשלות של הילד‬ ‫התינוק והמבוגר המטפל טובה‬
‫‪ ‬ביקורת‪ :‬ישנם מצבים‬ ‫היכולת להכליל היפותזות בין גיל ‪.6-9‬‬ ‫להתמודד איתה‪.‬‬ ‫יותר‪.‬‬
‫שתעורר תגובה כזו בלי‬ ‫הכללת היפותזות‪ :‬הניסיון להבין כיצד‬ ‫‪‬‬ ‫יחסי גומלין בין תחושת הסכנה של‬ ‫‪‬‬ ‫ביקורת‪ :‬חרדת זרים מופיעה ביחד‬ ‫‪‬‬
‫חיפוש אחר אמא‪ ,‬בנוסף‬ ‫פועלת הסביבה‪.‬‬ ‫התינוק לגובה הזר‪.‬‬ ‫עם פחדים אחרים(גבהים‪,‬מסיכות)‬
‫תינוקות מזהים את רגשות‬ ‫עד ‪ 8‬חודשים הפער מייצר עניין‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫‪‬‬ ‫מדגישה את ההבדלים הבין‬ ‫‪‬‬ ‫ולא סביר שפחדים אלו יהיו‬
‫האם מגיל ‪ 5\3‬חודשים‬ ‫הפער בין הסכמה לזר מייצרת מצוקה ופחד‪.‬‬ ‫אישיים(מרכיבים גנטיים)‬ ‫מתווכים ע"י איכות הקשר‪.‬‬
‫ותגובת הפחד מופיעה רק‬ ‫כאשר הקשר ברור לתינוק(מבין לאן אמא‬ ‫‪‬‬ ‫ביקורת‪ :‬מסבירה מדוע מופיע‬
‫לאחר מכן‪.‬‬ ‫הולכת) פחות חרדה‬ ‫הפחד אך לא את המנגנונים‬
‫הציפייה הינה שהופעת החרדה תופיע‬ ‫‪‬‬ ‫שעומדים מאחוריו‪.‬‬
‫באותו הגיל בלי קשר לאיכות הקשר‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬תהליך התפיסה הוא היפותטי ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬תיאוריה זו אינה מסבירה‬ ‫תיאוריה זו מניחה כי חרדת הפרידה‬ ‫‪‬‬ ‫לחרדת הפרידה יש תפקיד‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬הופעת חרדת הפרידה מייצגת‬ ‫‪ ‬ההתפתחות זיכרון בגיל ‪ 6-8‬חוד'‬ ‫חרדת פרידה‬
‫את חרדת הפרידה‪.‬‬ ‫מופיעה משום שקיים פער אצל התינוק בין‬ ‫הסתגלותי‪ -‬מסמנת לתינוק לזמן‬ ‫נסיגה‪/‬ניתוק הן ממקור סיפוק‬ ‫מאפשרת לתינוק להיזכר באם‬ ‫מההורים‬
‫‪ ‬מדגישה ההסבר של‬ ‫הסכימה המוכרת בה האם נוכחת לאירוע‬ ‫את ההורה הנעדר חזרה לקרבתו‪.‬‬ ‫חיובי והן ממקור תגובה‪ .‬דמות‬ ‫כשהיא נעדרת ולצפות שהיא לא‬
‫הבדלים בין‪-‬אישיים בתגובות‬ ‫החדש ‪ -‬היעדרותה‪.‬‬ ‫נשענת על קביעות אובייקט ויכולת‬ ‫האם קשורה על‪-‬ידי תהליך של ‪‬‬ ‫תוכל להיענות לצרכיו‪.‬‬
‫למפגש המחודש עם האם‪.‬‬ ‫הכללת היפותזות כתשובה לפערי הגיל‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫לייסד יחסים חברתיים(דומה‬ ‫התניה קלאסית עם סיפוק צרכיו‬ ‫‪ ‬קביעות אובייקט‪ -‬טענה שהיכולת‬
‫ביקורת‪ :‬לתהליך הכללת ההנחות בגיל זה ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפסיכואנליטית)‬ ‫של התינוק‪.‬‬ ‫של תינוק להבין קביעות של בני‬
‫אין הוכחות מחקריות‬ ‫תהיה פחות חרדה אם יהיה אדם‬ ‫‪ ‬הביקורת ‪ :‬תגובות תינוקות כלפי ‪‬‬ ‫אדם מוקדמת ליכולת להבין‬
‫אחר שימלא אחר הצרכים‪.‬‬ ‫פרידה ממושכת מראות שגם‬ ‫קביעות אובייקטים(‪ 18-24‬חוד')‬
‫ביקורת‪ :‬אין הוכחה מדעית‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר יש סיפוק צרכי התינוק‬ ‫‪ ‬ביקורת‪ :‬ההנחה שקביעות האם‬
‫לקביעות אובייקט מוקדמת‪ .‬הסבר‬ ‫נראה חרדתיות ולכן מניחות‬ ‫קודמת לקביעות האובייקט לא‬