‫ממן ‪ 12‬אישיות‪ .

‬מנשה צימרמן ת"ז ‪302132386‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫נסביר לפי הגישות השונות של הפסיכואנליזה מדוע ילדים מוכים הופכים להורים מכים‪.‬‬

‫פרויד ‪ -‬מספר סיבות יכולות להסביר תופעה זו‪ .‬בשלב האנלי (‪ )1-3‬הסיפוק היצרי של הילד‬

‫מתרכז באיזור ההפרשות והשליטה עליהם‪ .‬ההורים מנסים לחברת את הילד ולגרום לו‬

‫להיות נקי ומסודר‪ .‬הכאה בשלב הזה יכולה לגרור תוצאה הדומה לעשיית צרכים ללא בקרה‬

‫‪ -‬אימפולסיביות והתפרצות של התקפי זעם ולכן מתקבל על הדעת שילד כזה שיגדל יהיה‬

‫הורה מכה‪ .‬באם הילד מוכה בשלב הפאלי (‪ )3-5‬זה בוודאי עלול לגרום לו להיות הורה מכה‪,‬‬

‫כיוון שבשלב זה נוצרת אצל הילד הזדהות עם אביו‪ ,‬אהבה כלפיו וקבלתו (זו תוצאה של‬

‫מנגנון הגנה כנגד הרצון לסלק את אביו מן העולם ולממש את הדחף של השליטה באם) ודבר‬

‫זה יכול לגרום לו לחשוב שהכאת ילדים היא דבר רצוי‪ .‬ילד המוכה בשלב החביון (‪ 6‬עד‬

‫תחילת ההתבגרות המינית) עלול להיות הורה מכה כיוון שבשלב זה (שיחסית אין בו‬

‫התמודדות עם דחפים פנימים) הילד רוכש מיומנויות חברתיות ותפקודיות‪ .‬ההכאה יכולה‬

‫להתפרש אצלו כהתנהגות חברתית נורמטיבית‪ .‬היה מקום להסביר את התופעה הצגת‬

‫התאוריייה הפסיכוסקסואלית על כל חלקיה מיותרת המיקוד צריך להיות במשמעות של‬

‫ההזדהות וההפנמה עם היות ההורה ילד מכה שהופך להורה מכה‬

‫אדלר ‪ -‬לפי אדלר האדם הוא יצור החותר להצלחה ועליונות כתחליף לתחושת הנחיתות‬

‫והפחיתות המלווים אותו מלידתו‪ .‬יש כאן תסביך נחיתות‪ ,‬הילד הוא חסר אונים ביחס‬

‫למבוגרים השולטים בו‪ ,‬והוא צריך להשתחרר מהתלות הזו וליצור לעצמו עליונות ועצמאות‪.‬‬

‫אצל ילד מוכה יתכן שבמקום לפתח קשר עם בני אדם ודאגה לזולת‪ ,‬שהם עניין חברתי‬

‫המועיל לרכישת עליונות‪ ,‬הוא יישאר במצב של נחיתות‪ .‬כתוצאה מכך הילד שיהפוך למבוגר‬

‫ירגיש שהוא נחות ביחס לילד שלו‪ ,‬ירגיש חסר אונים וחסר יכולת לגדל ולחנך בצורה לא‬

‫אלימה‪ ,‬וישתמש באלימות כמפלט אחרון וכביטוי של מצוקתו‪ .‬עוד סיבה לאלימות היא‬
‫שדווקא האלימות כלפי הילד היא אופן בו הוא תופס את העליונות של המבוגר‪ ,‬שהרי זה מה‬

‫שהוא חווה בתור ילד‪ ,‬ולכן הוא ישתמש באלימות ביחס לילדיו על מנת להרגיש עליונות‪.‬‬

‫הורניי ‪ -‬לפי הורניי לאדם יש יכולת ורצון לפתח את עצמו בכיוון חיובי של מימוש עצמי‪ .‬אמנם‬

‫יכולת זו יכולה להחסם בגלל גורמים חיצוניים‪ .‬ילד מוכה חווה מחסום רציני‪ ,‬ויש לכך השפעה‬

‫מכרעת על אישיותו המתפתחת‪ ,‬כיוון שהילד תלוי בהורה‪ .‬הילד המוכה מפתח עוינות‬

‫בסיסית ביחס להורה‪ .‬העוינות הבסיסית מתנגדת לרגשות אחרים של הילד שהם חיוביים‬

‫כלפי ההורה‪ ,‬וזה יוצר אצלו חרדה בסיסית‪ .‬אחת האפשרויות של התגברות על החרדה היא‬

‫תנועה מוגזמת כנגד בני אדם‪ ,‬המתבטאת בתוקפנות‪ .‬ילד מוכה עלול לגדול כאדם הרואה‬

‫את העולם כמקום עוין ומסוכן‪ ,‬והחיפוש אחר ביטחון הוא דרך שליטה על הזולת‪ .‬בוודאי‬

‫שמצב כזה יגרור תוצאה של הורה מכה‪ ,‬כיוון שזו הדרך שבה הוא מרגיש ביטחון בעולם ‪-‬‬

‫הוא שולט על הילד שלו בצורה מלאה ויכול אפילו לנהוג באלימות כלפיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬רגשות של‬

‫חוסר אונים אצל הזולת מודחקים אצל אדם כזה‪ ,‬כיוון שהם מזכירים לו את רגשותיו‬

‫המודחקים‪ ,‬ולכן יהיה פחות רגיש לחוסר האונים של הילד המוכה שלו‪.‬‬

‫קליין ‪ -‬לפי קליין ההתמודדות המרכזית בחיים היא כנגד דחף התוקפנות והמוות‪ .‬דחף‬

‫התוקפנות הזה כבר כולל בתוכו אובייקט שנוא ושונא‪ ,‬הוא מופיע תמיד למעשה בתוך הקשר‬

‫בין אישי‪ .‬הדחף התוקפני מקבל ייצוג בפנטזיות (שאינם מהוות בריחה מן המציאות אלא‬

‫מקיימות השפעה הדדית עם המציאות) של יחסים עם אובייקט שנוא ושונא רודף ומאיים‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬כבר מגיל צעיר ילד מוכה חווה בצורה מאוד משמעותית את ההכאה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬שני‬

‫דברים נוספים מחזקים את הוודאות שילד מוכה יהיה הורה מכה‪ :‬אידיאליזציה ‪ -‬הילד‬

‫המוכה רואה רק את הטוב בהכאה‪ ,‬הוא עלול לשכנע את עצמו שזה חשוב שתהיה סמכות‬

‫הורית מלאה ללא שום עוררין‪ ,‬ויתעלם מהצדדים המאוד בעייתים‪ .‬הזדהות השלכתית ‪-‬‬

‫האב שומע את הילד הבוכה‪ .‬נוצר כאן מצב של הזדהות עם תחושת הילד שהושלכה אליו ‪-‬‬

‫"זה בלתי נסבל"‪ .‬בעקבות עברו‪ ,‬במקום להרגיע את עצמו הוא נוטה לא להכיל את עוצמת‬

‫החוויה‪ ,‬נלחץ עוד ועוד‪ ,‬ופועל בצורה עצבנית ולחוצה ‪ -‬ומכה‪ .‬מהם שלבי ההתפתחות‬

‫הרלוונטים הלא תקינים שמובילים לכך?‪ 30‬נ‬

 ‫שאלה ‪2‬‬

‫נתאר בקצרה את הגורמים העיקריים להפרעות הנפשיות לפי התיאוריות הבאות‪:‬‬

‫פרויד ‪ -‬הפרעות נפשיות הם תוצאה ישירה של מאבקים וקונפליקט של כוחות נפש פנימיים‬

‫המושכים לכיוונים שונים‪ .‬לפי פרויד גם אצל אדם בריא ישנם ביטויים של הפרעות נפשיות‪,‬‬

‫ומצב פתלוגי הוא פשוט מצב יותר קיצוני על הספקטרום של ההפרעות הנפשיות‪ .‬מנגנון‬

‫הגנה שעובד קשה יתר על המידה ודורש משאבים רבים גם יכול לגרור לתוצאה פתלוגית‪.‬‬

‫אמנם עיקר ההפרעות הנפשיות נובעות מחרדות נסתרות הנמצאות בלא מודע‪ .‬לא מספיק‬

‫מדויק‬

‫קוהוט ‪ -‬התפתחות לקויה של העצמי גוררת הפרעות נפשיות‪ .‬ישנם שלוש התנסויות‬

‫שהעצמי זקוק להם על מנת להתפתח בצורה תקינה ‪ -‬זולתעצמי משקף‪ ,‬זולתעצמי אידיאלי‪,‬‬

‫וזולתעצמי של תאומות‪ .‬בתהליך של הפנמה ממירה העצמי רוכש את הפונקציות הנדרשות‬

‫לו על ידי ההתנסויות הללו‪ ,‬ובכך נמנעות ההפרעות הנפשיות‪ .‬להרחיב מה היא משמעות‬

‫הנרקסיזם בהתפתחות של ההפרעה ההנפשית?‬

‫אריקסון ‪ -‬האגו העצמי מופקד על יצירת הזהות (ייחודיות‪ ,‬סינטזה עם צדדים שונים‬

‫באישיות‪ ,‬המשכיות‪ ,‬וסולידריות חברתית) והשמירה עליה‪ .‬כאשר תהליך זה אינו מתבצע‬

‫כשורה מתרחשת הפרעה נפשית כתוצאה מערפול ובלבול הזהות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כל שלב‬

‫בחיים גורר בהכרח משבר‪ ,‬ואם לא מתגברים עליו כראוי ולא משיגים מעלה ותכונה חיובית‬

‫כתוצאה משלב זה ‪ -‬אזי יכולה להיווצר הפרעה נפשית בהתאם לייחודיות של השלב‪.‬‬

‫סאליבן ‪ -‬ההפרעות הנפשיות של האדם נובעות מיחסיו הבין־אישיים‪ .‬יחסים קשים ומעוררי‬

‫חרדה גורמים לפתולוגיות‪ .‬היצור האנושי שתול בתוך רשת סבוכה של אינטראקציות‬

‫בין־אישיות ולכן יש להבין את ההפרעות הנפשיות על בסיס הקשרים בהם האדם חי‪ .‬להרחיב‬

‫קליין ‪ -‬ההפרעות הנפשיות מושתתים על מנגנוני הגנה מוקדמים‪ .‬העמדה‬

‫הפרנואידית‪-‬סכיזואידית והעמדה הדפריסיבית‪ ,‬שהם עמדות בשנת חייו הראשונה של‬

‫התינוק‪ ,‬גם מאוד משמעותיות ביצירת הפרעות אישיות‪ ,‬ובפעולת מנגנוני ההגנה‪ .‬להרחיב‬
 ‫‪ 25‬נ‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫דני בן ה‪ 5‬ראה את אביו חונק את אמו כמעט עד מוות ולאחר מכן אביו ברח‪ .‬אירוע זה בוודאי‬

‫יכול לעורר אצלו רגשות עזים ושלילים‪ .‬לפי פרויד מסתבר שיתעוררו אצל דני דחפים בלא‬

‫מודע‪ ,‬שיאיימו על חיי הנפש של דני אילו יעלו למודעות‪ .‬לכן דני ישתמש במנגנוני הגנה על‬

‫מנת למנוע את ביטוי הדחפים הללו כפי שהם‪ .‬נציין מנגנוני הגנה שיכולים להופיע אצל דני‪,‬‬

‫בעקבות כך שהוא יכול לחוש רצון להרוג את אביו ושנאה עזה כלפיו‪ .‬דרך אגב‪ ,‬תחושה זו‬

‫מתאימה ביותר לשלב ההתפתחותי בו דני נמצא‪ .‬עוד יתכן שדני ירגיש פחד שאדם קרוב לו‬

‫גם ינסה לחנוק אותו‪.‬‬

‫א‪ .‬במקום להוציא את הדחף של השנאה כפי שהוא יתכן שהוא יסתיר אותו על ידי הפעלת‬

‫מגנון ההגנה של תגובה הפוכה‪ .‬דני יאהב מאוד את אביו‪ ,‬ירצה שהוא יחזור‪ ,‬ידאג מאוד‬

‫לשלומו וטובתו‪.‬‬

‫ב‪ .‬עוד מנגנון הגנה אפשרי בפני השנאה והפחד הוא מנגנון ההדחקה ‪ -‬דני יסלק כל מחשבה‬

‫ורגש הקשורים לאביו ולמאורע‪ .‬הוא ישכח את המאורע‪ ,‬ישכח את אביו‪ ,‬ישכח כל קשר אליו‪.‬‬

‫ג‪ .‬עוד מנגנון הגנה אפשרי הוא התקה ‪ -‬דחף התוקפנות שהתעורר אצל דני ביחס לאביו‬

‫יופנה כלפי אחרים‪ .‬הוא יהיה אלים כלפי אחותו בצורה עזה במקום להוציא את הדחף הזה‬

‫ביחס לאביו שזו תופעה מסוכנת‪ .‬יתכן שהאלימות תתבטא בו בגיל יותר מבוגר והוא יהיה‬

‫נער אלים המבצע מעשי וונדליזם‪.‬‬

‫ד‪ .‬עוד מנגנון הגנה הוא נסיגה ‪ -‬דני יסוג לשלב התפתחותי מוקדם יותר כתוצאה מכך שהוא‬

‫לא מסוגל להכיל את המצב כפי שהוא על שלל הרגשות המורכבים העולים ממנו‪ .‬הוא יתחיל‬

‫להתנהג כמו תינוק או ילד קטן (עד גיל שלוש) במקום להתנהג כמתאים לגילו ‪ -‬הוא לא יצליח‬

‫לשלוט את היציאות שלו‪ ,‬לא יצליח לתפקד באופן עצמאי ועוד‪.‬‬

 ‫ה‪ .‬מנגנון הגנה רצוי ומסתגל מבחינת דני יהיה עידון ‪ -‬דני יוציא את הרגש של התוקפנות‬

‫ולהט השנאה בצורה מעודנת המקובלת מבחינה חברתית‪ .‬למשל‪ ,‬דני ילמד אומנות לחימה‬

‫הדורשת ביטוי של כוחות תקיפה ולהט‪ 20.‬נ‬