‫תיאוריות על גיל ההתבגרות‬

‫נושא מס' ‪2‬‬

 ‫גיל ההתבגרות‬
‫• גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים רבי עוצמה המתרחשים בו זמנית בכל‬
‫תחומי ההתפתחות (בגוף‪ ,‬בחשיבה‪ ,‬במערכות היחסים ובעולם הרגשי)‬
‫ומעמידים במבחן את התשתית האישיותית שהתפתחה בעשור הראשון של‬
‫החיים‪ .‬השינויים יוצרים עומס אדיר הן על המערכת הפיזיולוגית (שינויים‬
‫גופניים‪ ,‬הורמונים‪,‬צמיחה ‪ ,‬הופעה של סממנים מגדריים) ‪ ,‬הם צורכים‬
‫אנרגיה‪ ,‬מטלטלים‪ ,‬ומציפים בתחושות של בלבול‪ ,‬חרדה ואובדן שליטה‪.‬‬
‫• "שלב ההתבגרות הוא תקופה של מעבר מסטאטוס הילדות ותלות בהורים‬
‫לסטאטוס של בגרות ‪ .‬כלומר‪ ,‬ההתבגרות היא תקופה של שינוי חברויות‬
‫בסיסיות בקבוצות חברתיות‪ ,‬הכולל איבוד של חלק מתפקידי העבר‬
‫תפקידים חדשים"‪.‬‬ ‫וטרנספורמציה של אחרים‪ ,‬לצד רכישה של‬
‫גיל ההתבגרות ועבריינות נוער‪:‬‬
‫• גיל ההתבגרות זוהי המצאה מודרנית‪ ,‬בעבר נער שהגיע‬
‫לבשלות מינית התחתן והביא ילדים‪ .‬לא התייחסו למושג‬
‫גיל ההתבגרות‪ .‬נשאלת השאלה מאיפה צץ מושג זה?‬
‫• יש כמה סיבות‪:‬בעקבות העוני והשפע שהיו בעולם כל‬
‫עוד והיה עוני‪ -‬הזדקקו לידיים עובדות‪.‬‬
‫• בעקבות המהפכה התעשייתית ובעקבות השפע‪ -‬התברר‬
‫שיש שיעור אבטלה מאוד גבוה‪ ,‬מעדיפים לקחת נערים‬
‫ולא מבוגרים‪ .‬בעקבות כך הבינו שצריך לקחת את ילדים‬
‫ולהוציא אותם משוק העבודה‪ ,‬אבל אז לא היה להם מה‬
‫לעשות‪ -‬וכך למעשה האריכו להם את גיל ההתבגרות‪.‬‬
 ‫המשך‬
‫• כמו כן‪ ,‬מדינה דיקטטורית שלא מבוססת על אנשים‬
‫משכילים‪ ,‬לא צריכה להשקיע בהשכלה‪ ,‬אם רוצים משטר‬
‫דמוקרטי שמבוסס על אנשים משכילים‪ ,‬צריך להרחיב את‬
‫השכלה‪ ,‬וליצור ציבור שמבין לכן השאירו את הילדים זמן‬
‫נוסף בבית הספר‪.‬‬
‫• בנושא הזוגיות מחפשים אנשים שדומים לנו‪ ,‬אנשים‬
‫משכילים‪ ,‬לכן נוצר הצורך להאריך לימודים‪ ,‬להאריך את גיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫• גיל ההתבגרות מתחיל בערך בגיל ‪ 12‬לבנות‪ ,‬ובגיל ‪ 13‬לבנים‪,‬‬
‫אם כי היום ניתן לומר שהגיל ירד‪ ,‬כי אפשר למצוא בנות‬
‫שכבר בגיל ‪ 11‬מקבלות מחזור‪.‬‬
 ‫המשך‬
‫• מתי גיל ההתבגרות מסתיים?‬
‫‪ .1‬בשלות מינית‪ -‬כאשר נער‪/‬נערה מגיעים לבשלות מינית (פוריים)‪.‬‬
‫בממוצע גיל ‪ . 15-16‬גיל ההתבגרות נמשך ‪ 4-5‬שנים‪.‬‬
‫‪ .2‬היבט חברתי‪-‬כל חברה קובעת קריטריונים למי הוא בוגר‪ .‬במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬גיל ‪ 18‬הוא הגיל של סיום גיל ההתבגרות ( רישיון נהיגה‪,‬‬
‫צבא‪ -‬נשק)‪ .‬יש מקומות בהם הגיל הוא‪.20-21‬‬
‫‪ .3‬היבט כלכלי‪ -‬רק ביום שבו הגבר או האישה יכולים לפרנס את‬
‫עצמם‪ ,‬לעמוד בכוחות עצמם ולתמוך בעצמם‪ .‬אז הם נחשבים‬
‫בוגרים‪ .‬בחברה הישראלית בגלל הצבא‪ ,‬הגיל נדחה ל‪ 21-‬לעומת‬
‫מדינות אחרות‪.‬‬
‫‪ .4‬בגרות נפשית‪ -‬שלב שבו הנער‪/‬נערה יודעים לענות על השאלה‬
‫"מי אני"? כאשר הם יודעים להגיד מה מאפיין אותם‪ ,‬מה הם‬
‫רוצים ללמוד‪ ,‬במה לעסוק למעשה‪ ,‬אז ניתן לומר כי הם מגובשים‬
‫בזהותם‪.‬‬
 ‫איך בודקים בגרות נפשית?‬
‫• אריקסון היה הראשון שדיבר על בגרות נפשית‪ ,‬כאשר הוא‬
‫דיבר על שלב של פיזור זהות מול גיבוש זהות‪ .‬הוא דיבר על‬
‫דיכוטומיה‪.‬‬
‫• הפזור בנפשו הוא אותו נער שמחפש את עצמו‪ ,‬מי אני‪ ,‬מה‬
‫אני‪,‬במה אני טוב או לא טוב‪ ,‬מתבגר בתחילת דרכו אך לא‬
‫תמיד‪ .‬כשהוא יודע מי הוא אז הוא מגובש ובשל‪.‬‬
‫• מרסייה טוען שהוא לא מדבר על דיכוטומיה‪ ,‬אלא על ‪4‬‬
‫מצבים‪ :‬פיזור זהות‪ ,‬שיעבוד‪ ,‬מורטוריום‪ ,‬גיבוש זהות‪.‬‬
‫מרסייה טוען שלא כולם מתחיליים את גיל ההתבגרות בפיזור‬
‫זהות‪ ,‬היות ויש כאלה שכבר לפני כן גיבשו לעצמם זהות‪,‬‬
‫וכשהם נכנסים לגיל ההתבגרות הם ישר נכנסים לשלב של‬
‫שיעבוד‪ .‬אפשר לדלג על שלבי פיזור ושיעבוד‪ .‬לא בהכרח רצים‬
‫קדימה בציר‪ ,‬אפשר לסגת‪ ,‬יש נסיגת אחורה‪.‬‬
 ‫אריקסון‬ ‫•‬
‫‪1902-1994‬‬ ‫•‬
‫פסיכולוג יהודי אמריקאי‬ ‫•‬
‫מהחשובים במאה ה‪20-‬‬
‫בתחום הפסיכולוגיה‬
‫ההתפתחותית‪.‬‬
‫יליד גרמניה‪.‬‬ ‫•‬
‫טיפל בהלומי קרב‪ -‬חרדה‬ ‫•‬
‫וטראומה והקשר והשפעתם‬
‫על הזהות‪.‬‬
‫הינקות ‪ -‬אמון לעומת חשדנות (גיל ‪)0-1‬‬
‫אמון‪ ‬בסיסי לעומת חשדנות‪.‬‬ ‫•‬
‫הורות יציבה‬ ‫•‬
‫יכולתו של התינוק לשמור על שלווה גם כאשר‬ ‫•‬
‫ההורה נעלם או מתרחק‪.‬‬
‫התפרצות סכיזופרניה לפי אריקסון‪.‬‬ ‫•‬
 ‫הילדות המוקדמת ‪ -‬אוטונומיה לעומת‬
‫)‬ ‫‪1-3‬‬ ‫(גיל‬ ‫בושה‬
‫• שליטה על הסוגרים‪ ,‬וחינוך לניקיון‪.‬‬
‫• העדר הצלחה עשוי ליצור תחושת‪ ‬בושה בתהליך‬
‫החינוך לניקיון‪.‬‬
‫• הילד רוכש אוטונומיה בסיסית‪ ,‬תחושת כוח‪,‬‬
‫עצמאות וביטחון‪.‬‬
‫• דחיה או זלזול יצרו בושה‪.‬‬
‫המשחק ‪ -‬יוזמה לעומת אשמה (גיל ‪)3-6‬‬
‫• גילויי יוזמה וסקרנות‪ ‬אצל הילד‪.‬‬
‫• חינוך נוקשה מדי גורם לילד לאבד את היוזמה‪.‬‬
‫• תסביך אדיפוס פתור בשלב זה יהווה פתרון‬
‫חיובי‪.‬‬
‫המשחק ‪ -‬יוזמה לעומת אשמה (גיל ‪)3-6‬‬
‫• גילויי יוזמה וסקרנות‪ ‬אצל הילד‪.‬‬
‫• חינוך נוקשה מדי גורם לילד לאבד את היוזמה‪.‬‬
‫• תסביך אדיפוס פתור בשלב זה יהווה פתרון‬
‫חיובי‪.‬‬
‫יצרנות‪-‬חריצות לעומת רגשי נחיתות‬
‫(גיל ‪)6-12‬‬
‫• הישגיות ורכישת‪ ‬ערך עצמי‪.‬‬
‫• הצלחות במשימות ייצרו תחושת ערך עצמי‪,‬‬
‫יכולת ומסוגלות עצמית‪.‬‬
 ‫זהות האני בגיל ההתבגרות‬
‫תחושה סובייקטיבית פנימית הכוללת ידיעת הפרט את‬
‫עצמו ואת מטרותיו בחיים‪ .‬היא מושפעת מ‪:‬‬
‫• שינויים פיזיים‪ -‬שינוי הורמונלי‪-‬אנדרוגן ואסטרוגן‬
‫(השפעה על ההתנהגות)‬
‫• שינויים קוגנטיביים‪ -‬התפתחות מואצת בתהליכי‬
‫החשיבה‪ .‬הסקת מסקנות‪ .‬הבנת מוסכמות חברתיות‪.‬‬
‫• שינויים רגשיים‪ -‬תנועה בין שמחה לכעס או עצב‪,‬‬
‫התקפי זעם‪.‬‬
 ‫מרסייה ((‪Marcia 1980‬‬
‫בהתבססו על התיאוריה של אריקסון‪ ,‬טען כי זהות האני‬
‫מורכבת משני ממדים עיקריים‪:‬‬
‫• מחויבות‪-‬חוסר מחויבות‪.‬‬
‫• אקספלורציה‪-‬העדר אקספלורציה‪.‬‬
 ‫זהות העצמי לפני מרסייה‬
‫• הנער לומד מהתנסויותיו להכיר את עצמו‪ ,‬בוחן ומעריך‬
‫דרך אינטרוספקציה ובדיקה עצמית‪.‬‬
‫• מגלה את מאפייניו‪ ,‬יכולתיו ומגבלותיו‪.‬‬
‫• משני ממדים אלה יצר טיפולוגיה של‬
‫ארבעה מיצבי 'זהות האני'‪:‬‬
‫‪‬משיגי זהות‬
‫‪‬פזורי הזהות‬
‫‪‬בעלי סגירות מוקדמת‬
‫‪‬מורטוריום‬
 ‫פירוט‪:‬‬
‫משיגי הזהות‪:‬‬
‫(‪ )identity achievement‬עברו תהליכי‬
‫משבר‪ ,‬התלבטות ואקספלורציה‬
‫(בדיקה); הם מרגישים מחויבים והגיעו‬
‫להחלטות בעלות משמעות לטווח ארוך‬
‫בנושאים מקצועיים ואידאולוגיים‪.‬‬
 ‫פירוט‪:‬‬
‫פזורי הזהות‪:‬‬
‫‪ ))identity diffusion‬אינם עוסקים‬
‫בשאלות זהותם ולא פיתחו מחויבות‬
‫הנוגעת לנושאים שונים בחייהם‪.‬‬
 ‫פירוט‪:‬‬
‫משועבד‪ ,‬סגירות מוקדמת‪:‬‬
‫‪ -)foreclosure( ‬מבטאים החלטות ברורות‪ ,‬אך‬
‫הם לא הגיעו אליהן דרך תהליכי בדיקה‬
‫וספֵ קות אלא ע"י היענות לציפיות ההורים או‬
‫החברה‪.‬‬
‫‪ ‬מעדיפים שסמכות גבוהה תכתיב להם את‬
‫כיוון חייהם‪ ,‬נוטים להיות נוקשים ובלתי‬
‫גמישים‪.‬‬
‫‪ ‬יחוו בעתיד תהליכי ספֵ קות ומשברים‪.‬‬
 ‫פירוט‪:‬‬
‫בעלי אורכה‪)moratorium( :‬‬
‫‪ ‬למתבגרים אלה אין עדיין מחויבויות‬
‫ברורות וחד משמעיות‪.‬‬
‫‪ ‬הם עוסקים באינטנסיביות בחיפוש‬
‫דרכם‪.‬‬
‫‪ ‬נמצאים במשבר תוך מאבק לבחור את‬
‫הנתיב בחייהם‪.‬‬
 ‫"היסחפות"‬
‫עם תחילתו של תהליך גיבוש הזהות‬
‫העצמית חווים המתבגרים פיזור תפקידים‬
‫שבמהלכם הם עשויים להזדהות עם דמויות‬
‫שונות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫גיבורי סרטים‪ ,‬ספורטאים‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬אך גם‬
‫דמויות סוטות ולעתים עברייניות‪.‬‬
 ‫היסחפות אחר‬
‫אובדן זהות‬ ‫הזדהות עם‬ ‫גורמים‬
‫עצמית‬ ‫דמות שלילית‬ ‫שליליים‬
‫(עבריינים)‬

‫משיכה להשקפות עולם קיצוניות‬

‫המספקות זהות קיצונית וברורה יותר‬
‫(‪.)Marcia, 1980‬‬
 ‫המשך‬
‫פיזור‪ -‬לא יכול להתחייב‪ ,‬עסוק בחיפוש אחר עצמו‪.‬‬ ‫•‬
‫שיעבוד‪ -‬אותו נער שמכופף את עצמו לסמכות אחרת‪,‬‬ ‫•‬
‫דמות אחרת‪ .‬אין לו זהות משלו‪ .‬לוקח דמות ומלביש‬
‫את עצמו על אותה סמכות‪ .‬יש שיעבוד חיובי‪ ,‬לדוגמא‬
‫כאשר משתעבדים לרצונות ההורים‪ ,‬דמות רב‪ .‬זהות‬
‫לכאורה ‪ ,‬לא זהות אמיתית‪( .‬דוגמא‪ ,‬אם שהשתעבדה‬
‫לרב)‪.‬‬
‫מורטוריום‪ -‬שלב של ניסוי ‪,‬טעייה ותהייה‪ .‬מנסים ‪,‬‬ ‫•‬
‫טועים ‪ ,‬מנסים שוב ‪ ,‬וכו'‪ .‬בגיל ההתבגרות יש התנסות‬
‫של כל מיני חוויות‪ ,‬וחיפוש עצמי‪.‬‬
‫גיבוש זהות‪ -‬הנער יודע מי הוא‪.‬‬ ‫•‬
 ‫המשך‬
‫לפי מרסייה אי אפשר להגיע לגיבוש זהות ללא שלב מורטוריום‪,‬‬ ‫•‬
‫אבל במציאות נראה אפשרות של דילוג השלב‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬ילד נולד לאבא רופא‪ ,‬ומאז היותו ילד הטביעו בו את‬ ‫•‬
‫העובדה שהוא יהיה רופא‪ .‬הוא בשלב שיעבוד‪ ,‬אי אפשר לומר שהוא‬
‫מגובש ועבר מורטוריום‪ ,‬כי זה לא מה שהוא בחר לעשות‪,‬אלא מה‬
‫שאביו רצה‪.‬‬
‫פיזור זהות הוא מקור לצרות בגיל ההתבגרות‪ ,‬אותו נער שלא יודע‬ ‫•‬
‫מי הוא‪ ,‬דימוי עצמי לא מבוסס‪ ,‬יכול להוביל לדיכאון‪ ,‬חרדה‬
‫בעקבות כך שהם לא מוצאים את עצמם‪ .‬בקרב נערים עבריינים ניתן‬
‫לראות כי‪ ,‬הם נמצאים בשלב של פיזור זהות‪.‬‬
‫גם שלב של מורטוריום שבו יש ניסוי וטעייה יכול להוביל‬ ‫•‬
‫לעבריינות‪ ,‬התנסות של פשיעה‪ ,‬גניבה‪ ,‬פריצה לרכבים‪ .‬יש ילדים‬
‫שיש להם נטייה להתמכרות ואז בשלב זה ‪ ,‬הנושא עוד יותר בעייתי‪,‬‬
‫מאחר והם יכולים להתמכר למעשים השלילים‪.‬‬
‫גיבוש זהות לא חייב להיות חיובי‪.‬‬ ‫•‬
 ‫המשך‬
‫• גם כאשר אנו מגבשים זהות ועברנו את שלב‬
‫המורטוריום יש שינויים‪ ,‬אפשר לחזור אחורה‬
‫ולגבש זהות חדשה‪ .‬יכול להיות שאנו חושבים‬
‫שהגענו לגיבוש זהות‪ ,‬אבל למעשה היינו בשלב‬
‫של שיעבוד‪.‬‬
‫• המעבר בין השלבים מאוד דינמי‪ -‬אפשר‬
‫להתקדם קדימה ואחורה‪.‬‬
 ‫סיכום‪ :‬גיבוש זהות ( אריקסון ‪ +‬מרסיה)‬
‫פיזור זהות‪ -‬מתבגר לא יודע מה הוא ומה הוא רוצה‬ ‫•‬
‫להיות – בחיפוש פיתרון אפשר להגיע לסמים או‬
‫לעבריינות‪.‬‬
‫שיעבד (זהות לכאורה)‪ -‬כל החיים הורים אמרו לילד‬ ‫•‬
‫שהוא יהיה טייס‪ ...‬מעריץ מוגזם‪ ...‬יכול להגיע לכתות‪,‬‬
‫סמים‪...‬‬
‫מורטוריום‪ -‬התנסות בתחומים שונים‪ .‬יש התנסות גם‬ ‫•‬
‫בסמים ובעבריינות‪...‬‬
‫גיבוש זהות‪ -‬אם רוכשים זהות שלא מתאימה חוזרים‬ ‫•‬
‫למורטוריום‪.‬‬
 ‫המשך‬
‫בגיל ההתבגרות ילד יותר מושפע מחברים‪ ,‬כאשר‬
‫ישנם ‪3‬‬
‫סוגים של מתבגרים‪:‬‬
‫• ילד המקובל‪ -‬מציב נורמות‪ ,‬ילד קונפורמי‪ -‬הולך‬
‫עם הנורמות‪ ,‬ילד דחוי‪ -‬מחוץ לחברה‪.‬‬
‫• לרוב הורים של המתבגרים נמצאים במשבר של גיל‬
‫ה‪( 40-‬האם זה מה שרציתי בחיים?) ו לכן גם מתבגר‬
‫וגם הורים נמצאים בשלבים של גיבוש זהות‪ .‬‬
‫• קונפליקטים בגיל ההתבגרות הם הכרחיים‬
‫להתפתחות נורמאלית‪ ,‬כאשר בעזרתם מתבגר מגבש‬
‫את זהותו‪.‬‬