‫משפחות פתולוגיות ועבריינות נוער‪:‬‬

‫כשמדברים על נוער עבריין‪ ,‬מנותק יש כל מיני רמות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נערים הבורחים מהבית וחסרי בית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫נערים מנותקים‪ ,‬בסיכון אלו נערים שיש להם נטייה לצאת מהבית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש כל מיני סוגים של לצאת מהבית‪.‬‬
‫יש כל מיני סוגים של "נוער חסר קורת גג"‬ ‫‪‬‬

‫"בורחים" בני נוער שנמצאים מחוץ לבית לפחות במשך לילה אחד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ללא רשות הורה או מטפל אחראי‪.‬‬
‫ילד שברח מהבית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ע"פ חוק ברגע שנער ברח מהבית‪ ,‬המשטרה מחויבת לחפש אותו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ילדים אלו בד"כ יחזרו באמצעות משטרה‪ ,‬חברים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מצב זה פחות חמור אבל יכול להידרדר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חסרי בית‪ -‬נערים שאין להם (נפשית)בית הורים‪ ,‬מטפל או מוסד‬ ‫‪‬‬
‫ללא בית אלטרנטיבי לשהות בו‪.‬‬
 ‫המשך‬
‫חייבים למצוא מקום אחר לחיות בו‪ ,‬כי הם לא מוכנים לחזור‬ ‫‪‬‬
‫הביתה‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬תלוי בן כמה הנער‪ ,‬מנסים למצוא בית חלופי‪,‬‬
‫פנימייה‪ ,‬משפחה‪.‬‬
‫סביר להניח במקרה הזה שהרשויות ידעו על אותם נערים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫"ילדי רחוב"‪ -‬בני נוער שלא מתכוונים להיעזר בשום מסגרת‪ .‬הם‬ ‫‪‬‬
‫ילדים שגרים ברחוב‪,‬האוכלוסייה הכי קשה‪ .‬התייאשו מהחברה‬
‫הנורמטיבית‪ ,‬לא רוצים לחזור לחברה הנורמטיבית‪.‬‬
‫התרגלו לטפל ולדאוג לעצמם‪ .‬נערים שהגיעו למצב הזה‪ ,‬קשה‬ ‫‪‬‬
‫למצוא להם משפחות שיסכימו לקחת אותם‪ .‬גם החברה התייאשה‬
‫מלנסות לשקם אותם‪ .‬חלקם משתמשים בסמים‪ ,‬כדי לברוח‬
‫מהבעיות‪ ,‬מהמחשבות‪.‬‬
‫נערות שעוסקות בזנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫מאפייני הנערים הבורחים‪:‬‬
‫‪ ‬מדברים על נערים בגילאי ‪ , 14-18‬שבורחים בד"כ לא לשעה‪-‬שעתיים‪ ,‬אלא‬
‫לימים ואף שבועות‪.‬‬
‫‪ ‬מדובר בעיקר בבנים‪ ,‬שבורחים לרחובות‪ ,‬גנים‪ ,‬אילת‪ .‬חלק מהם בורחים‬
‫למשפחה ‪:‬סבתא‪,‬דודה‪.‬‬
‫‪ ‬נערים אלו בד"כ הם ברמות תפקוד יחסית נמוכות‪ ,‬מדובר באוכלוסייה‬
‫שלמשפחה יהיה יותר קשה לטפל באותם נערים לאחר שברחו ונמצאו‪ .‬מכל‬
‫שכבות האוכלוסייה‪ ,‬שכבות האתניות‪.‬‬
‫‪ ‬רמות תפקוד‪ -‬הכוונה לילד או להורה‪ ,‬משפחה לא מתפקדת‪.‬‬
‫‪ ‬הורים נרקומנים‪ ,‬הורים ששקועים בעבודה הרבה מאוד זמן‪ ,‬הורים‬
‫גרושים‪ ,‬או לחילופין ילד שלא לומד או לא עובד‪" .‬נושר סמוי"‪.‬‬
‫‪ ‬מצב משפחתי‪ -‬משפחות הרוסות‪ ,‬חד הוריות או גרושות‪ .‬יותר שכיח אצל‬
‫משפחות הרוסות‪ ,‬חד הוריות‪ ,‬גרושות‪.‬‬
‫‪ ‬אבל ניתן למצוא גם בקרב משפחות שלא בהכרח מפורקות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬משפחה ובה ילד שסובל מדיסלקציה‪ ,‬יהיה לו קשה להסתדר אם‬
‫הוא מגיע ממשפחות אקדמאיות‪ .‬עצם העבודה שהוא בא ממשפחה משכילה‪,‬‬
‫הילד מרגיש אומלל‪ ,‬מאחר ומצפים ממנו להרבה מאוד‪.‬‬
 ‫המשך‬
‫במקרה כזה הילד מרגיש באופן קבוע שהוא מאכזב את ההורים שלו‪,‬‬
‫גורם לדימוי עצמי מאוד נמוך‪ .‬מצבו יותר גרוע מאשר ילד למשפחה‬
‫פחות משכילה שהנושא הזה פחות מפריע להם‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬משפחות פתולוגיות‬
‫• משפחות פתולוגיות הינן משפחות עם תהליך סוציאליזציה לקוי‬
‫כאשר כתוצאה מכך ילד יכול להגיע לעבריינות‪.‬‬
‫• נוער חסר קורת גג‪:‬‬
‫‪ ‬בורחים‪ -‬ילד שבילה לפחות לילה אחד בחוץ ללא השגחה‪...‬‬
‫‪ ‬חסרי בית‪ -‬ילדים ללא בית (גורשו)‪ -‬רוצים הביתה‪.‬‬
‫‪ ‬ילד רחוב‪ -‬גדל ברחוב‪ -‬לא רוצה הביתה‪ -‬בית זה רחוב!‬
 ‫סיבות לבריחה‪:‬‬
‫חרדות מבחינות‪ ,‬דיכאון‪/‬חרדות‪/‬פחדים‪-‬רקע נפשי‪ ,‬כישלון בבית‬ ‫‪‬‬
‫הספר‪ ,‬לחץ‪ ,‬התפרקות משפחה‪,‬‬
‫בנות‪ -‬הריון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כשבני נוער בורחים‪ ,‬חלק גדול מהם חוזר‪ ,‬בד"כ עם הגשם הראשון הם‬ ‫‪‬‬
‫יחזרו הביתה קשה לחיות ברחוב‪ .‬כשהתנאים קשים יותר‪ ,‬תהיה חזרה‬
‫הביתה‪.‬‬
‫במקרים הקשים הם לא יחזרו הביתה בכלל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אם הנערים קטינים ‪ ,‬חובה על שירותי הרווחה‪ ,‬משטרה‪ ,‬פקידי סעד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫על החוק להחזירם הביתה‪ ,‬ואם אי אפשר הביתה אז לכל מסגרת‬
‫אחרת‪.‬‬
‫מבחינה סטטיסטית‪ -‬בארה"ב מדברים על ‪ 2‬מיליון בני נוער שבורחים‬ ‫‪‬‬
‫מהבית‪ ,‬הווה אומר ‪ 1‬מכל ‪ 9‬נערים‪.‬‬
‫(‪ )3%‬מאלו שברחו לא יחזרו הביתה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בארץ מדברים על כך שבשנת‪ 2020‬נרשמו ‪447‬‬ ‫‪‬‬

‫פניות של בני נוער רק למקלט בת"א‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫סיכום‪ :‬מאפיינים של נערים הבורחים‬
‫ניתוק עם ביה"ס‪ -‬בד"כ נמשך בין ‪ 3‬חודשים ל‪3 -‬‬ ‫•‬
‫שנים‪.‬‬
‫בנות (סיבות לבריחה)‪ -‬בעיקר הריון וגילוי עריות‬ ‫•‬
‫לאן בורחים‪ -‬קרובים‪ ,‬חברים‪ ,‬פנימייה‪ ,‬אילת‪...‬‬ ‫•‬
‫משך הבריחה‪ 8 -‬שעות עד מספר חודשים‬ ‫•‬
‫‪ -80%-50%‬חוזרים עקב תנאים פיזיים קשים‪,‬‬ ‫•‬
‫משטרה‪( ,‬ניידת שעוזרת) יחידות לקידום נוער‪.‬‬
‫‪https://13tv.co.il/item/news/the-system/season-‬‬ ‫•‬
‫‪/01/episodes/noar-sikun‬‬
‫עבריינות בני מהגרים וקבוצות‬
‫מיעוט ‪ ,‬משבר הגירה‬
‫נושא מס' ‪7‬‬
 ‫רמת הפשיעה במדינות הגירה‬
‫בקרב בני‬
‫מהגרים‪-‬הגבוהה‬
‫ביותר‬

‫אוכלוסייה‬
‫מקומית‬

‫מהגרים‬
 ‫רמת הפשיעה במדינות הגירה‬
‫הבט תרבותי‪ -‬בני מהגרים עוברים הטמעות הגורמת לאיבוד‬ ‫•‬
‫הערכים התרבותיים‪.‬‬
‫הוריהם‪ -‬שמרו על ערכיהם הקודמים ולא זנחו אותם‪.‬‬ ‫•‬
‫בני מהגרים שאינם משתלבים לומדים דפוסי התנהגות עבריינים‬ ‫•‬
‫מקבוצת שווים סוטה‪.‬‬
‫הוריהם לא באים במגע עם קבוצות אלה‪ ,‬ולכן אין למידה של‬ ‫•‬
‫התנהגות סוטה‪ ,‬חדשה‪.‬‬
 ‫המבנה החברתי‬
‫• לפי גישת המבנה החברתי‪-‬הילד המהגר משווה את מצבו‬
‫הסוציואקונומי לקבוצת השווים ורואה שישנם פערים‪.‬‬
‫• הוריו משווים את מצבם הכלכלי החדש למצבם הקודם במדינת‬
‫המקור‪ ,‬שבהרבה מקרים היה קשה יותר‪.‬‬
‫תיאוריית מתח ואנומיה‪strain theory -‬‬
‫בני מהגרים עוברים תהליך של מתח‪/‬התנגשות בין התרבות‬ ‫•‬
‫המקומית לתרבות הקודמת‪ .‬הם עלולים לתפוש את הוריהם‬
‫כמיושנים‪ ,‬ובורים‪.‬‬
‫נוצרת אנומיה בקרב הנוער– בלבול זהות ושייכות‪.‬‬ ‫•‬
‫תחושת אנומיה (בלבול נורמות) וניכור כלפי החברה‪ ,‬מעלה את‬ ‫•‬
‫רמת הפשיעה‬
‫הוריהם חשים זיקה למקור‪.‬‬ ‫•‬
‫זיקה ושייכות לערכים ונורמות ברורים ומגובשים מפחיתים את‬ ‫•‬
‫הסיכון לפנות לעבריינות‬
 ‫פתרונות‬
‫• קיליאן מציעה מניעת פשיעה תוך שילוב של תאוריית התרבות‪-‬‬
‫לא לזנוח את תרבות המקור‪.‬‬
‫פיקוח חברתי (הירשי)‬

‫מעורבות‬ ‫מחויבות‬

‫אמונה‬ ‫התקשרות‬
 ‫כאשר הפיקוח החברתי חלש‬

‫תיוג שלילי‬
‫החלפת הרשת‬
‫נשירה מבית‬ ‫הסתבכות עם‬ ‫והדרה‬
‫החברתית‬ ‫פנייה לפשע‬
‫הספר‬ ‫החוק‬ ‫מהסביבה‬
‫בקבוצה סוטה‬
‫הנורמטיבית‬
 ‫המשך פתרונות‪...‬‬
‫• מתורגמן ‪-‬למנוע משבר במשפחה וחילופי תפקידים‬
‫• חיברות פרו‪-‬אקטיבית‪ -‬ליזום תכניות קליטה‪ .‬להכיר למהגר את‬
‫הנורמות והמנהגים בחברה החדשה‬
 ‫מסקנה דו‪ -‬תרבותית‬
‫• לא לעודד ילדי מהגרים לזנוח את תרבות המקור‪ ,‬כי אז הם‬
‫נותרים ללא מערכת ערכים ונורמות מגובשים שיכוונו אותם‪.‬‬
‫• דבר זה מעלה את הסיכון להתדרדרותם של נוער מהגר לפשיעה‪.‬‬
 ‫מסקנה דו‪ -‬תרבותית‬

‫הכנופייה הנאו‪-‬נאצית‬
‫הישראלית‪ :‬היבט קרימינולוגי‬
‫ומשפטי‪/‬סקה ושדי‬
‫• בשלהי ‪ 2005‬קבוצה של ‪ 9‬נערים יהודים עולים מברה"מ לשעבר‬
‫ביצעה עבירות ברוח האידיאולוגיה הנאו‪-‬נאצית‪.‬‬
‫• העבירות כללו הסתה לגזענות‪ ,‬אלימות‪ ,‬תקיפת עוברי אורח על‬
‫רקע גזעני ועוד‪.‬‬
‫• הם כינו עצמם "פטרול ‪ ,"36‬ערכו ימי הולדת להיטלר שלוו‬
‫בשתייה ובמועל יד נאצי‪.‬‬
 ‫טכניקות ניטרול (סייקס ומצא)‬
‫• הנערים במחקר השתמשו בטכניקות הניטרול של סייקס ומצא‬
‫תוך שהם מנסים להצדיק את מעשיהם‪.‬‬
‫• למשל‪ :‬חלקם תארו את מעשיהם כגורמים הנמצאים מחוץ‬
‫לשליטתם כגון‪ :‬קורבנות‪ ,‬התמכרות לסמים‪ ,‬משפחה הרוסה‪,‬‬
‫אלכוהוליזם‪.‬‬
‫• חלקם תארו את מעשיהם על רקע דילמת הנאמנות וההשתייכות‬
‫לקבוצה‪.‬‬
 ‫הגירת בני נוער‬
‫• הגירה מלווה בלחצים שונים‪:‬‬
‫‪ ‬גיל ההתבגרות‪ -‬הנער שואף לאוטונומיה‪ ,‬ובשל משבר ההגירה‬
‫חלקם מאמצים התנהגות אנטי‪ -‬סוציאלית המאופיינת‬
‫בקבוצה מאורגנת‪.‬‬
‫‪ ‬בני הנוער 'נקרעים' לעיתים בין תרבות המקור לתרבות‬
‫הקולטת‬
‫‪ ‬מתח מול האוכלוסייה המקומית על רקע של מקורות תעסוקה‬
‫‪ ‬מתח על רקע רצון המהגרים‪/‬העולים לשמר את מורשתם‬
‫התרבותית‬
‫‪ ‬חווית דחייה ואנומיה‪.‬‬
 ‫המשך‬
‫• הגירה מלווה בלחצים שונים‪:‬‬
‫‪ ‬אוירה משפחתית רווית מתחים על רקע קשיי פרנסה‬
‫והשתלבות‪ ,‬הסטטוס ההורי נפגע‪ ,‬מצוקות דיור‪.‬‬
‫‪ ‬החלשות הסמכות ההורית‬
‫‪ ‬חלק מהנוער גדל בשכונות מצוקה מבלי להיחשף לכלל‬
‫האוכלוסייה‬
‫‪ ‬נוצר דימוי מעוות של החברה הישראלית היות והאוכלוסייה‬
‫אליה הם נחשפים חלשה יותר‪.‬‬
 ‫מאפייני נערי ה"כנופיה"‬
‫מהגרים או בני מהגרים‬ ‫•‬
‫מעמד חברתי כלכלי נמוך‬ ‫•‬
‫משפחות חד הוריות‬ ‫•‬
‫התנהלות משפחתית לקויה‬ ‫•‬
‫מעורבות נמוכה בחיי הנער‬ ‫•‬
‫העדר יחסים קרובים בין ההורה לנער (התקשרות)‬ ‫•‬
‫פיקוח הורי לקוי ותסכול מעמדי (כהן)‬ ‫•‬
‫מאפיינים ארגוניים של הכנופיה‬
‫ארגון היררכי‬ ‫•‬
‫מנהיג בלתי מעורער‬ ‫•‬
‫קשר מתמשך‬ ‫•‬
‫מרחב טריטוריאלי‬ ‫•‬
‫מטרה משותפת‬ ‫•‬
‫עוברי חוק‬ ‫•‬
‫מאפיינים התנהגותיים שנמצאו במחקרים‬
‫קרירות רגשית‬ ‫•‬
‫אמפתיה נמוכה‬ ‫•‬
‫אנטי‪ -‬סוציאליות‬ ‫•‬
‫מחשבות פרנואידיות‬ ‫•‬
‫חוסר יציבות רגשית‬ ‫•‬
‫תחושת קורבנות ונוירוטיות‬ ‫•‬
 ‫תהליכים שעובר החבר בכנופיה‬
‫אידיאולוגיה פוליטית חברתית‬ ‫•‬
‫נקראת גם תת‪-‬תרבות טרוריסטית‬ ‫•‬
‫שייכת לתחום של "פשעי שנאה"‪Hate Crime -‬‬ ‫•‬
‫פשע שנאה כולל בתוכו אירוע אלים או פולשני המבוצע על‬ ‫•‬
‫רקע השתייכותו הקבוצתית של הקורבן‪ .‬הפשע מונע מדעות‬
‫קדומות וקנאות‪.‬‬
‫מנהיג‪ ,‬סמלים‪ ,‬חפצים‪ ,‬קעקועים‪ ,‬גרפיטי‪ ,‬תפילות טקסים‪.‬‬ ‫•‬
‫היררכיה וחלוקת עבודה‪.‬‬ ‫•‬
‫בסיס של כח בדלנות גזעית ודתית‪.‬‬ ‫•‬
 ‫מאפיינים של כנופיה נאו‪-‬נאצית‬
‫• דה אינדוידואציה‬
‫• הזדהות‬
‫• "חשיבה קבוצתית"‪ -‬הקב' נלחמת לשימור‬
‫הסטטוס קוו ונמנעת מחשיבה ביקורתית‪.‬‬
 ‫יחס החוק בישראל‬
‫ייחדו קטגוריה נפרדת לפשעי שנאה ‪-‬עבירת גזענות או‬
‫עוינות על רקע דתי‪ ,‬מוצא‪ ,‬נטייה מינית או עובדת היותו‬
‫של הקורבן עובד זר‪ ,‬דינה כפל העונש הקבוע לאותה‬
‫עבירה‪ ,‬או מאסר של ‪ 10‬שנים‪.‬‬