‫חוברת עזר לקורס‬

‫אוריינות אקדמית‬

‫עורך‪ :‬עמית אבידר – רכז פקולטה מנהל עסקים‬

‫‪Aguda.academic@gmail.com‬‬

‫‪0546223923‬‬
 ‫תוכן עניינים‬
‫‪5...................................................................................................................................‬‬
‫סיכום ‪5............................................................................................................................‬‬
‫אוריינותאקדמית – סיכום ‪5..................................................................................................‬‬
‫ניתוחפיסקהלדוגמה ‪19.......................................................................................................‬‬
‫אוריינותאקדמית ‪23...........................................................................................................‬‬
‫מבחניםלדוגמה ‪23.............................................................................................................‬‬
‫מבחןלדוגמה ‪24................................................................................................................‬‬
 ‫סיכום‬
‫מרצה ‪ :‬ירון גלזר‬

‫ענת לרנר‬

‫סלמן שגיא עופר‬

 ‫אוריינות אקדמית – סיכום‬

‫מהי אוריינות‪:‬‬

‫אוריינות הינה רכישת הידע המהותי והמיומנויות המאפשרות לאדם להשתתף בפעילויות שבהן‬
‫נדרשות קריאה וכתיבה כדי לתפקד בצורה יעילה בקבוצה ובקהילה‬

‫אוריינות אקדמית היא היכולת לקרוא ולכתוב בשפת האקדמיה‪ ,‬על פי המוסכמות של ה"שיח‬
‫האקדמי"‪.‬‬

‫הנושאים הנלמדים בקורס‪:‬‬

‫פירוט‬ ‫נושא‬

‫כתיבה אישית וכתיבה ייצוגית‬ ‫סוגי כתיבה‬

‫ההבדל בין מאמר מחקרי למאמר עיוני‬ ‫מאפייניו של החיבור המדעי‬

‫(הסתמכות על עובדות ועל מחקרים‪ ,‬אי‬
‫שימוש בתכנים ריגושיים‪ ,‬שפה תקנית‪ ,‬כללי‬
‫ציטוט)‬

‫בהירות‪ ,‬קיצור‪ ,‬רצף‪ ,‬אובייקטיביות‪ ,‬סימוכין‬ ‫מאפייני סגנון הכתיבה המדעית‬

 ‫ושילוב לוחות ואיורים‬

‫משפט‪ ,‬פסקה‪ ,‬סעיף‪ ,‬פרק‪( .‬מבנה חיצוני‬ ‫היררכיה של הטקסט‬

‫ופנימי והקשר ביניהם)‬

‫איתור המידע (הרצאת אורח ‪ -‬מידענית‬ ‫כללי צורה בכתיבה מדעית‬

‫מהספרייה)‪ ,‬הבחנה בין תחום לשאלת‬ ‫ושימוש במגוון אסטרטגיות‬
‫מחקר‪ ,‬כתיבת כותרת‪ ,‬ראשי פרקים‪.‬‬ ‫לאיסוף מידע (תהליכי הכנת‬
‫עבודה מדעית)‬

‫שער‪ ,‬תוכן‪ ,‬מבוא‪ ,‬סקירת ספרות‪ ,‬דיון‬ ‫מבנה המאמר המדעי‬

‫(ברמה בסיסית)‪ ,‬מיומנויות לכתיבת סיכום‬
‫(היחס הכמותי בין המקור וסיכום‪ ,‬מבנה‬
‫ותכנים עיקריים) וכללים לכתיבת‬
‫ביבליוגרפיה‪.‬‬

‫סוגי כתיבה‬

‫כתיבה אישית‬

‫כתיבה ייצוגית‬

‫כתיבה מדעית‬

‫כתיבה שאינה מדעית‬

‫בכתיבת חיבור יש לשים לב ל‪:‬‬

‫מבנה‪ -‬מהו הרצף בטקסט (מבנה לוגי)‬

‫כוונה‪ -‬מהי כוונת המחבר (עמדת המחבר)‬

‫לשון‪ -‬מהן האמצעים הלשוניים שבהם משתמש המחבר‪.‬‬

‫תוכן‪ -‬מה נאמר הטקסט‬

‫תוכן‪:‬‬

‫התוכן מתייחס להיבטים כגון‪:‬‬

‫מהם הגורמים ל‪?....‬‬

‫מה נאמר על‪?....‬‬

‫מה הסיבה ל‪?....‬‬

‫מהם היתרונות ב‪?....‬‬

 ‫מבנה‪:‬‬

‫מהו הרצף הלוגי על פיו בנוי הטקסט?‬

‫רצף כרונולוגי‬

‫רצף של תופעה והגורמים לה‬

‫רצף של סיבה והתוצאה שלה‬

‫רצף של בעיה והפתרונות שלה‬

‫רצף של עימות (בעד ונגד)‬

‫רצף המציג זוויות ראייה שונות‬

‫מהו הרצף הלוגי בין הפסקאות?‬

‫כוונה‬

‫לזהות את כוונתו של כותב הטקסט‪ .‬לכן‪ ,‬יש לשאול שתי שאלות עיקריות‪:‬‬

‫מדוע נכתב הטקסט‪ :‬מהו המסר אותו הכותב רוצה להעביר לקוראים‬

‫סיבות אפשריות‪ :‬העברת מידע‪ ,‬ביקורת על תופעה‪ ,‬תלונה על תופעה‪ ,‬הסכמה או התנגדות לטענה‬
‫מסוימת‪ ,‬שכנוע‪ ,‬לדרבן את הנמען לפעול‪ ,‬דיון בבעיה ובפתרונותיה)‪.‬‬

‫מהי עמדתו של הכותב לגבי הנושא עליו הוא כותב?‬

‫ניתן לדעת מהי עמדתו של הכותב באמצעות התייחסות להיבטים הבאים‪:‬‬

‫שמות התואר בהם משתמש המחבר‬

‫באמצעות שימוש בגוף ראשון ושני שיוצרים קרבה בין הכותב לקוראים‬

‫שימוש בציווי ובביטויים הקוראים לפעולה‬

‫הסגר‬

‫לשון‬

‫ההתייחסות ללשון בטקסט כוללת מספר היבטים‪:‬‬

‫שימוש באמצעים רטוריים‪ ,‬מילים טעונות‪ ,‬לשון ציורית‪ ,‬הגזמה‪ ,‬אירוניה‪ ,‬חזרה‪ ,‬שאלה רטורית‪ ,‬פניה‬
‫לנמען‪ ,‬חריזה‪.‬‬

‫שימוש בביטויים שונים בהקשר של הטקסט‬

‫סימני פיסוק‬
 ‫ההבדלים בין כתיבה אישית לכתיבה ייצוגית ‪:‬‬

‫כתיבה אישית היא‪:‬‬

‫כתיבהסובייקטיבית‪ ,‬כתיבה לאחד משמעית ‪ ,‬לשון מגוונת ועשירה‪.‬‬

‫כתיבה ייצוגית היא‪:‬‬

‫כתיבהאובייקטיבית ‪,‬כתיבה מדויקת‪ ,‬לשון פשוטה ובהירה‪.‬‬

‫ההבדלים בין כתיבה מדעית לכתיבה לא מדעית‪:‬‬

‫כתיבה מדעית היא ‪:‬‬

‫מתבססת על מקורות מידע מהימנים‬

‫מתבססת על עובדות‬

‫מסוכמת בתמצית מילולית‪/‬גראפית‬

‫כתיבה לא מדעית היא‪:‬‬

‫אינה חייבת להתבסס עלמקורות מידע מהימנים‪.‬‬

‫אינה מתבססת על עובדות‬

‫אין דרך מסוימתלסיכום‪.‬‬

‫מבנה המאמר‪:‬‬

‫‪.1‬הפרק‬

‫‪,2‬הפסיקה‬

‫‪.3‬המשפט‬

‫כללים חשובים לכתיבה מדעית ‪:‬‬

 ‫יש להקפיד על סדר המילים במשפט (נושא‪ ,‬נשוא‪ ,‬מושא)‪.‬‬

‫כאשר ניתן פירוט‪ ,‬על סדר הפריטים להיות הגיוני‪.‬‬

‫משפט קצר וברור עדיף על מורכב וארוך‪.‬‬

‫העדפת מילים עבריות על לועזיות‪.‬‬

‫עקביות בצורת הביטוי לאורך המשפט‪.‬‬

‫הקפדה על דיוק במילים‪.‬‬

‫הימנעות ממילים כלליות וחסרות משמעות‪.‬‬

‫מהי פסקה‪:‬‬

‫הפסקה היא יחידה מגובשת‪ ,‬אשר מורכבת ממערכת משפטים בעלי רצף הגיוני‪.‬‬

‫הפסקה הינה חלק מתוך מאמר שלם‪ ,‬והנושא המרכזי של הפסקה צריך להתקשר בצורה ברורה‬
‫והגיונית לנושא הכללי של המאמר‪.‬‬

‫הפסקה מבוססת על משפט‪-‬מפתח אחד‪ ,‬אשר מטרתו היא לבטא את הרעיון המרכזי של הפסקה‪.‬‬

‫המשפטים הנוספים בפסקה (משפטים תומכים) מאפשרים לקורא להבין את משמעות משפט‬
‫המפתח‪ .‬המשפטים התומכים עונים על שאלות שעשויות להתעורר אצל הקורא לגבי הנושא המרכזי‬

‫סוגי פסקאות‬

‫פסקת פירוט‪ -‬פסקה שהמשפטים התומכים בה מפרטים את הרעיון המרכזי שמובע במשפט‬
‫המפתח‪.‬‬

‫פסקת הדגמה ‪ -‬פסקה המסבירה את הרעיון המרכזי שמובע במשפט המפתח‪.‬‬

‫פסקת הנמקה ‪ -‬פסקה שיש בה נימוקים‪ ,‬המבססים את הרעיון המרכזי שבמשפט המפתח‪.‬‬

‫פסקת עימות‪ -‬פסקה שיש בה עימות‪ ,‬ניגוד והשוואה בין דעות שונות‪ ,‬טיפוסים שונים או בין יתרונות‬
‫לחסרונות‪.‬‬

‫מה פיסקה צריכה לכלול‪:‬‬

‫רעיון אחיד – כל המשפטים בפסקה צריכים להתקשר למשפט המרכזי‪.‬‬

 ‫רעיון שלם – המשפטים המרכזיים צריכים לפתח את המשפט המרכזי בצורה מלאה ומקיפה‪.‬‬

‫כתיבה רציפה ‪ -‬קורא זורם בקריאתו ממשפט אחד אל המשפט הבא אחריו (מילות קישור ופיסוק‪,‬‬
‫עוזרים בשמירה על רצף)‪.‬‬

‫רצף הגיוני ‪ -‬סדר המשפטים בפסקה צריך להיות ברצף הגיוני‪.‬‬

‫דוגמאות לרצף הגיוני בפסקה‪:‬‬

‫תיאור כרונולוגי ‪ -‬מן האירוע המוקדם אל האירוע המאוחר‪.‬‬

‫מתיאור כללי אל תאור פרטני (מהכלל אל הפרט)‪.‬‬

‫מתיאור מקרה בודד אל הצגת המסקנה הכללית (מהפרט אל הכלל)‪.‬‬

‫משאלה אל התשובה‪.‬‬

‫מתיאור סיבה לתיאור התוצאה‪.‬‬

‫מהצהרה כללית להצגת דוגמאות או הוכחות‪.‬‬

‫קריאה נכונה של טקסט‪:‬‬

‫קריאה מקדימה היא פעולה המאפשרת לקורא לקבל רושם ראשוני על הטקסט מבלי לקרוא אותו‪.‬‬

‫לפני שקוראים טקסט יש להתייחס לנתונים החיצוניים שלו‪ .‬נתונים חיצוניים אלה מהווים את תעודת‬
‫הזהות של הטקסט‪.‬‬

‫כותרת הטקסט ‪ -‬הכותרת מציגה את עיקר תוכנו של הטקסט ומרמזת על עיקרו של הקטע‪ .‬בעזרת‬
‫הכותרת יכול הקורא לנבא מהו תוכנו של הטקסט‪.‬‬

‫שם כותב המאמר (המוען)‬

‫קהל היעד (הנמען)‬

‫הזמן בו נכתב הטקסט‬

‫המקור ממנו נלקח הטקסט‪.‬‬

‫כבר בשלב זה ניתן לזהות אם המאמר תואם את הצרכים שלנו‪:‬‬

‫קריאת הפסקה הראשונה אשר תפקידה להציג את הרעיון המרכזי של המאמר כולו‪.‬‬

‫קריאת משפט ראשון בכל פיסקה (בד"כ זהו המשפט המציג את הרעיון המרכזי של הפסקה)‬

‫קריאת הפסקה האחרונה המהווה סיכום או מסקנה למאמר‪.‬‬

 ‫בשלב זה קוראים את הטקסט כולו‪ ,‬מסמנים משפט מפתח בכל פסקה‪.‬‬

‫בסוף‪ ,‬קוראים את השאלות‪.‬‬

‫בהירות‪:‬‬

‫ניסוח משפטים ברורים‪ ,‬פשוטים‪ ,‬חד‪-‬משמעיים ובהירים‪.‬‬

‫כתיבה שמאפשרת קריאה שוטפת (הפניות והערות בתחתית)‪ ,‬נספחים‬

‫מבנה משפטים תקין (הקפדה על כללי הפיסוק)‬

‫הימנעות משימוש ברמזים‪ ,‬בקיצורי‪-‬תיבות‪ ,‬שלוש נקודות‪...‬‬

‫אין להשתמש בראשי תיבות‬

‫הגדרת המושגים המרכזיים‬

‫דיוק‪:‬‬

‫הבאת עובדות מדויקות‬

‫שימוש בהגדרות‬

‫שימוש בהוכחות ולא בהכללות ("כולם יודעים ש‪.)"...‬‬

‫הבאת טענות מבוססות על ידי סימוכין [ראה לקמן]‪.‬‬

‫מה שמופיע ללא סימוכין מתפרש כטענה מקורית של הכותב‬

‫קיצור‪:‬‬

‫לשון תמציתית ומדויקת‬

‫מיעוט דוגמאות (יש להסתפק בדוגמה אחת או שתיים)‬

‫הבאת פרטים רלוונטיים לנושא הנדון‬

‫פירוט ‪ -‬רק למה שמשרת את הטיעון המרכזי (פירוט מוגזם פוגע בחוט המחשבה)‬

‫הימנעות מחזרות מיותרות‬

‫רצף הגיוני‪:‬‬
 ‫נבנות זו על גבי זו‬

‫סדר הצגת הדברים צריך להיות ברור בתוך כל תת פרק‬

‫הפרקים במאמר מסודרים על פי רצף הגיוני‬

‫המטרה בכתיבה אקדמית היא העברת מסר‪.‬‬

‫לשלושת העקרונות הראשונים ישנה מטרה משותפת‪ ,‬העברת המסר באופן היעיל ביותר‪.‬‬

‫אובייקטיביות‪:‬‬

‫אין להשתמש בגוף ראשון יחיד (יש לכתוב בגוף שלישי או סתמי‪ .‬לדוג'‪ :‬נראה כי‪)...‬‬

‫השוואה לעובדות יוצרת אובייקטיביות‬

‫אין להציג גילוי דעת אישי ופוליטי‬

‫יש להימנע משימוש במילים בעלות מטען ערכי ורגשי‪.‬‬

‫יש להשתמש בהוכחות ולא בהכללות (אין לכתוב‪" :‬כולם יודעים ש‪.)"...‬‬

‫סימוכין‪:‬‬

‫שימוש במקורות ספרותיים אקדמיים‬

‫חיבור בין העבודה הנוכחית למחקרים שנעשו בעבר‬

‫הסימוכין משמשים לביסוס הטענות‬

‫ההנחה היא שטקסט המופיע ללא סימוכין הוא טקסט מקורי של המחבר‪.‬‬

‫הסימוכין צריכים להופיע בקיצור (עיקרי הדברים בלבד)‪.‬‬

‫מצגת מס ‪ -2‬סוגי מאמרים אקדמיים‪:‬‬

‫מאמר אמפירי – מאמר שמטרתו לדווח על תוצאות מחקר שערך כותב המאמר בעצמו‪.‬‬

‫מאמר עיוני – מאמר שמטרתו לסקור מאמרים שנכתבו בעבר כדי להגיע למסקנות חדשות‪.‬‬

‫בשני סוגי המאמרים חייב הכותב להקפיד על כתיבה על פי עקרונות הכתיבה האקדמית‪.‬‬

‫מכיוון שהמאמרים שונים זה מזה בתוכן ובמטרת הכתיבה – מבנה המאמר שונה‪.‬‬
 ‫כותרת‪:‬‬

‫תפקיד הכותרת‪:‬‬

‫מעבירה לקורא את הרעיון המרכזי של הטקסט‬

‫מעוררת עניין וסקרנות אצל הקורא‬

‫סוגי כותרות‪:‬‬

‫כותרת מוסרת מידע – הכותרת מתארת את המידע העיקרי שבטקסט‪.‬‬

‫דוגמה‪" :‬ההתגבשות החברתית והתרבותית של הקהילה הרוסית בישראל"‬

‫כותרת נוקטת עמדה – הכותרת מספקת מידע לגבי מסקנותיו של הכותב‪.‬‬

‫דוגמה‪" :‬העלייה הגדולה בשנות החמישים‪ :‬כישלונו של כור ההיתוך"‬

‫כותרת פיקנטית – מטרתה ליצור סקרנות אצל הקורא‪.‬‬

‫דוגמה‪" :‬ארץ שסועה‪ :‬האם מלחמת תרבות היא בלתי נמנעת?"‬

‫מהי כותרת טובה‪:‬‬

‫מטרתה‪ :‬יידוע הקורא על קיום המחקר‪.‬‬

‫אורך מומלץ‪ :‬עד ‪ 12‬מילים‪.‬‬

‫רכיבים‪:‬א‪ .‬הצגה תמציתית של הנושא העיקרי‬

‫ב‪ .‬הצגה של המשתנים או הסוגיות התיאורטיות שנחקרו והקשר ביניהן‪.‬‬

‫שימושים‪:‬‬

‫זיהוי מאמרים במאגרי מידע ממוחשבים‪.‬‬

‫כיון שכך יש חשיבות רבה לבחירת כל מלה בכותרת‪ .‬מלים שאינן‬

‫מאפיינות במדויק את תוכן המאמר עלולות לגרום לטעויות בסיווג המאמר‬

‫לתחום תוכן ‪.‬‬

‫דוגמא לכותרות שונות‪:‬‬

‫"מהירות הקריאה"‬ ‫•‬

‫"השפעת מהירות קריאה על הבנת הנקרא"‪.‬‬ ‫•‬

 ‫"מחקר על השפעת מהירות קריאה על הבנת הנקרא" ‪-V‬זוהי הכותרת הטובה האחרות‬ ‫•‬
‫ארכות מידי או קצרות מידי‪,‬בכותרת צריך לשים דגש על שני מאפיינים על הזמן והמקום‪.‬‬

‫"השפעת מהירות קריאה על הבנת הנקרא בגילאי ‪."14-18‬‬ ‫•‬

‫"השפעת גיל על הקשר בין מהירות קריאה להבנת הנקרא"‪.‬‬ ‫•‬

‫מבוא‪:‬‬

‫הצגת נושא המאמר‬

‫הצגת שאלת המחקר‪ ,‬מטרת המאמר ותרומתו של המאמר‬

‫תיאור הסוגיה הנדונה במאמר‪ ,‬באופן ספציפי‪ .‬לרוב מדובר בסוגיה שנויה במחלוקת‪.‬‬

‫תיחום הנושא בממדים של זמן ומקום‪.‬‬

‫סקירת ספרות מהי?‬

‫סקירת הספרות היא סיכום של מקורות אקדמיים הרלוונטיים לנושא עליו נכתב המאמר‪ .‬סיכום‬
‫המקורות יציג את עיקרי הטענות באופן ממוקד‪.‬‬

‫מטרת סקירת הספרות היא להוות רקע לדיון – שיוצג בהמשך‪.‬‬

‫הסקירה כוללת הגדרות‪ ,‬תיאוריות וממצאי מחקרים קודמים‬

‫סקירת הספרות צריכה לעמוד בעקרונות הבאים‪:‬‬

‫רלוונטיות – הנושאים הנסקרים צריכים להיות רלוונטיים לנושא המאמר‪.‬‬

‫ביקורתיות – הכותב צריך להיות ביקורתי כלפי המקורות שאותם הוא סוקר‪.‬‬

‫אינטגרטיביות – הצגת המקורות תעשה בצורה משולבת‪ ,‬על פי הנושאים‪.‬‬

‫מבנה לוגי – הסקירה בנויה על פי רצף קבוע (מהכללי לספציפי)‪.‬‬

‫כללי ציטוט סימוכין‪:‬‬

‫כאשר כותבים סקירת ספרות יש לציין במדויק (ועל פי כללים קבועים) מהם המקורות עליהם‬
‫מתבססת הסקירה‪.‬‬

‫עבור כל מקור ומקור בגוף הטקסט (בסקירת הספרות עצמה)‪ .‬יש לציין את שם המשפחה של המחבר‬
‫ואת שנת פרסום המקור‪ .‬משפטים המצוטטים במדויק חייבים להיות בתוך מירכאות‪.‬‬
 ‫מחבר ‪: 1‬‬

‫כאשר המקור הוא בעברית ניתן לציין את המקור באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן (‪ )2003‬טוען כי השמש זורחת ביום‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש זורחת ביום (כהן‪)2003 ,‬‬

‫מקור לועזי ניתן לציין באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן (‪ )Cohen, 2003‬טוען כי השמש זורחת ביום‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש זורחת ביום (‪)Cohen, 2003‬‬

‫שני מחברים‪:‬‬

‫כאשר המקור הוא בעברית ניתן לציין את המקור באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן ולוי (‪ )2004‬מצאו כי השמש שוקעת בערב‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש שוקעת בערב (כהן ולוי‪)2004 ,‬‬

‫מקור לועזי ניתן לציין באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן ולוי (‪ )Cohen & Levi, 2004‬מצאו כי השמש שוקעת בערב‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש שוקעת בערב (‪)Cohen & Levi, 2004‬‬

‫שלושה עד חמישה מחברים‪:‬‬

‫בפעם הראשונה בו יוזכר המקור‬

‫כאשר המקור הוא בעברית ניתן לציין את המקור באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן‪ ,‬לוי וישראלי (‪ )2005‬טוענים כי הלילה חשוך‪.‬‬

‫ב‪ :‬הלילה חשוך (כהן‪ ,‬לוי וישראלי‪)2005 ,‬‬

‫מקור לועזי ניתן לציין באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן‪ ,‬לוי וישראלי (‪ )Cohen, Levi & Israeli, 2005‬טוענים כי הלילה חשוך‪.‬‬
 ‫ב‪ :‬הלילה חשוך (‪)Israeli&Cohen, Levi, 2005‬‬

‫בפעם השנייה בו יוזכר המקור‬

‫כאשר המקור הוא בעברית ניתן לציין את המקור באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן ואחרים (‪ )2005‬טוענים כי השמש מאירה‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש מאירה (כהן ואחרים‪)2005 ,‬‬

‫מקור לועזי ניתן לציין באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן ואחרים (‪ )Cohen et al., 2005‬טוענים כי השמש מאירה‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש מאירה (‪).Cohen et al, 2005‬‬

‫שישה מחברים ומעלה‪:‬‬

‫כאשר המקור הוא בעברית ניתן לציין את המקור באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬לוי ואחרים (‪ )2006‬טוענים כי השמש שוקעת במערב‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש שוקעת במערב (לוי ואחרים‪)2006 ,‬‬

‫מקור לועזי ניתן לציין באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬לוי ואחרים (‪ )Levi et al., 2006‬טוענים כי השמש שוקעת במערב‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש שוקעת במערב (‪)Levi et al., 2006‬‬

‫מספר מקורות שונים שהגיעו לאותה המסקנה‪:‬‬

‫הירח עגול (כהן‪ ;2004 ,‬לוי‪.)2005 ,‬‬

‫כאשר המקורות בעברית אפשר גם‪:‬‬

‫לוי (‪ ,)2005‬כהן (‪ )2004‬מצאו כי הירח עגול‪.‬‬

‫מקור משני‪:‬‬

‫ניתן לציין את המקור באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ :‬כהן (‪ ;2004‬בתוך לוי‪ )2007 ,‬מצא כי השמש זורחת במזרח‪.‬‬

‫ב‪ :‬השמש זורחת במזרח (כהן ‪ ;2004‬בתוך לוי‪)2007 ,‬‬

 ‫מאמר אמפירי שיטה‪:‬‬

‫על הכותב לנהוג בשקיפות מלאה ולהציג במדויק כיצד נערך המחקר‪ .‬בפרק השיטה ישנם שלושה‬
‫תתי‪-‬פרקים‪ :‬הנבדקים‪ ,‬כלי המחקר והליך המחקר‪.‬‬

‫באמצעות הצגה מדויקת של שיטת המחקר ודרך איסוף הנתונים משיג הכותב שתי מטרות‪:‬‬

‫א‪ .‬חשיפת המחקר לביקורת חיצונית‬

‫ב‪ .‬מתן אפשרות לחוקרים אחרים לשחזר את המחקר‬

‫ממצאים ‪:‬בפרק הממצאים מציג הכותב את הנתונים שאסף‪ .‬הנתונים מוצגים בטבלאות‪ ,‬בגרפים‬
‫ובתיאור מילולי‪.‬‬

‫פרק הדיון‪:‬‬

‫בפרק הדיון הכותב מציג את מסקנותיו‪ .‬המסקנות מבוססות על עובדות‪ ,‬ואין מקום לדעתו האישית‬
‫של הכותב‪.‬‬

‫במאמר עיוני מבסס הכותב את מסקנותיו על עובדות ועל מחקרים קודמים המוזכרים בסקירת‬
‫הספרות‪.‬‬

‫המאמר אמפירי מבסס הכותב את מסקנותיו הן על סקירת הספרות והן על תוצאות המחקר שערך‬
‫בעצמו‪.‬‬

‫הדיון מתייחס להיבטים הבאים‪:‬‬

‫מסקנות החוקר – מה ניתן להסיק מתוצאות המחקר או מהמחקרים שנסקרו בסקירת הספרות‪.‬‬

‫המלצות אופרטיביות – כיצד מומלץ לנהוג בפועל לאור המסקנות‪.‬‬

‫המלצות למחקרי המשך – מה עוד מומלץ לחקור בנושא‪.‬‬

‫מגבלות המחקר (במאמרים אמפיריים) – ביקורת של הכותב על המחקר שערך‪.‬‬

‫רשימה ביבליוגרפית‪:‬‬

‫הרשימה הביבליוגרפית הינה הרחבה של המקורות המופיעים בגוף הטקסט‪.‬‬

‫מטרתה של הרשימה הביבליוגרפית היא שקוראי המאמר יוכלו לגשת למקורות בעצמם‪ ,‬ולכן‬
‫הרשימה מכילה פרטים על שמות המקורות‪ ,‬שמות המחברים ועוד‪.‬‬

‫יש ליצור התאמה מלאה בין המקורות המופיעים בגוף הטקסט למקורות המופיעים ברשימה‬
‫הביבליוגרפית‪.‬‬

‫אין לציין מקורות שלא נעשה בהם שימוש בעבודה עצמה ‪,‬וגם לא מקורות משניים רק ראשיים‪.‬‬

‫כללי רישום‪:‬‬

‫רשימת המקורות תופיע לאחר פרק הסיכום ולפני הנספחים‪.‬‬

 ‫רשימת המקורות תחולק לפי שפות כאשר תחילה יופיעו מקורות בעברית ואחר כך מקורות לועזיים‬
‫(כל שפה תופיע בפני עצמה)‪.‬‬

‫בכל חלק‪ ,‬לפי השפה‪ ,‬יצוינו המקורות לפי א‪-‬ב שם המשפחה של המחבר הראשון‪.‬‬

‫מקורות שנכתבו על‪-‬ידי כותבים שונים בעלי שמות משפחה זהים יופיעו בסדר אלפביתי לפי האות‬
‫הראשונה של שמם הפרטי‪  .‬‬

‫יש להתאים את אופן כתיבת המקור וסוג המקור‪ .‬ישנם כללים שונים לכתיבת מקורות מסוגים שונים‬
‫(ספר‪ ,‬מאמר‪ ,‬מקור מהאינטרנט‪ .)...‬בכל סוג של מקור כלולים פרטים אחרים רלוונטיים‪.‬‬

‫אין למספר את המקורות ברשימה הביבליוגרפית‪  .‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪ ‬ספר – מחבר אחד‬

‫שם משפחה‪ ,‬שם פרטי‪( .‬שנה)‪ .‬שם הספר‪ .‬מקום ההוצאה‪ :‬שם ההוצאה לאור‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫שפירא‪ ,‬א'‪ .)1992( .‬חרב היונה – הציונות והכוח‪ .1881-1948‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪.Piaget, J. (1952). Judgment and reasoning in the child. New York: The Humanities Press‬‬

‫ספר – שניים עד שישה מחברים‬

‫שם משפחה‪ ,‬שם פרטי‪ ,‬ושם משפחה‪ ,‬שם פרטי‪( .‬שנה)‪ .‬שם הספר‪ .‬מקום ההוצאה‪ :‬שם ההוצאה‬
‫לאור‪ .‬‬

‫‪ ‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫שיף‪ ,‬ז'‪ ,‬ויערי‪ ,‬א'‪( .‬תש"ן)‪ .‬אינתיפאדה‪ .‬ירושלים‪ :‬שוקן‪.‬‬

‫ברס‪ ,‬צ'‪ ,‬ספראי‪ ,‬י'‪ ,‬ושטרן‪ ,‬מ'‪ .)1984( .‬ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי –‬
‫היסטוריה מדינית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪ .‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן צבי‪.‬‬

‫‪Amara, M. H., & Mar'I, A. A. (2002). Language education policy: the Arab minority in Israel.‬‬
‫‪.Dordrecht: Kluwer‬‬

‫מאמר מתוך כתב עת‬

‫שם משפחה‪ ,‬שם פרטי‪( .‬שנה)‪" .‬שם המאמר"‪ .‬שם כתב‪-‬העת מספר כרך(מספר החוברת)‪,‬‬
‫עמודים‪.‬‬
 ‫‪ ‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫ביגר‪ ,‬ג'‪" .)1996( .‬ירושלים בתקופת השלטון הבריטי ‪ ."1948-1917‬אריאל ‪.154-136 ,112‬‬

‫קניאל‪ ,‬ש'‪" .)2001( .‬העברה בלמידה‪ :‬תקוות חדשות"‪ .‬מגמות ‪.321-301 ,)3(41‬‬

‫‪.Breunn, D. (1987) "A World Of Peace", Journal Of Geography86, 262-274‬‬

‫שם משפחה‪ ,‬שם פרטי‪( .‬שנה)‪ .‬שם המאמר‪ .‬נדלה ב‪ ...‬שם האתר‪ .‬קישור לאתר‪.‬‬ ‫•‬

‫דוגמה‪:‬‬ ‫•‬

‫כץ‪ ,‬ניצה‪ .)2002( .‬היחידה להוראת יישומי מחשב בחינוך‪ .‬נדלה ב‪ 30 -‬ספטמבר‪,2002 ,‬‬ ‫•‬
‫מאתר מכללת סמינר הקיבוצים‪http://www.smkb.ac.il/privweb/karen_ben :‬‬

‫ניתוח פיסקה לדוגמה‬

‫באוקטובר ‪ ,1973‬עם סיום המלחמה‪ ,‬נתונה הייתה החברה הישראלית במשבר אמון עמוק‪ .‬ההנהגה‬
‫הואשמה בכך שלא צפתה את הסכנה‪ ,‬לא הזהירה את העם וברחה מאחריות‪ ,‬ופיקוד הצבא ‪ -‬בכך‬
‫שלא התכונן כראוי מבחינת תוכניות וציוד‪ .‬הייתה תחושה שטעינו ושגינו‪ ,‬שהמנהיגות נכשלה‪ ,‬ושצריך‬
‫לערוך שינויים פוליטיים עמוקים ובדק בית בצה"ל‪ .‬מנגד התייצב הממסד הפוליטי‪ ,‬שניסה להגן על‬
‫עמדותיו ומעמדו בשתי דרכים‪ :‬האחת ‪ -‬טענה שאמנם היו תקלות והיו אשמים‪ ,‬אך הלקחים הופקו‬
‫והאשמים הודחו‪ ,‬ולמעשה היה זה הניצחון הגדול בתולדותינו ואפשר לחזור לעסקים כרגיל; האחרת ‪-‬‬
‫מאמץ להבטיח שפע ורווחה כלכליים‪ ,‬כדי להקהות את הזעם והמרירות שהולידה המלחמה‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬

‫האם הקטע הנ"ל עומד בקריטריונים של כתיבה אקדמית? כתבו את תשובתכם בפסקה‪ ,‬עפ"י כללי‬
‫כתיבת הפסקה‪.‬‬

‫תשובה לדוגמה‪:‬‬

‫על מנת לקבוע האם הפסקה הינה אקדמית‪ ,‬נבדוק האם הפסקה כתובה על פי הקריטריונים‬
‫המחייבים את סגנון הכתיבה האקדמי‪ .‬ראשית‪,‬הפיסקה מלוכדת‪ .‬היא פותחת במשפט מפתח המכיל‬
‫את תמצית הדברים – משבר האמון העמוק שבו היתה נתונה החברה הישראלית עם סיום המלחמה‪.‬‬
‫לאחר מכןמובאים משפטים נוספים המפרטים ומתמכים אמירה זו ‪ -‬ההאשמות נגד ההנהגה וצמרת‬
‫הצבא‪ ,‬ותגובת ההנהגה כנגד האשמות אלו‪ .‬הפיסקה גם עומדת ברוב מאפייני הכתיבה האקדמית‪:‬‬
‫היא עומדת בעיקרון הבהירות‪ ,‬מכיוון שהמשפטים כתובים בצורה ברורה ובהירה המאפשרת קריאה‬
‫שוטפת‪ ,‬ומבנה המשפטים תקין‪ .‬עוד עולה כי הפסקה כתובה עפ"י עיקרון הרצף ההגיוני‪ .‬כותב‬
 ‫המאמר מתחיל את הפסקה בטענה כללית כי החברה הישראלית היתה נתונה במשבר‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫מפרט טענה זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬כתובה הפסקה הנ"ל עפ"י עיקרון הקיצור‪ .‬הכותב מפרט רק את הטענות‬
‫אשר משרתות את הטיעון‪ ,‬אינו מרבה בדוגמאות ואינו מרחיב יתר על המידה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הפסקה‬
‫אינה עומדת בעיקרון האובייקטיבית‪ .‬הכותב אינו מבסס את טענותיו על נתונים אובייקטיביים‪ ,‬על‬
‫מחקר או על סימוכין מתוך מחקרים שערכו חוקרים אחרים‪ ,‬ולכן נראה כי המסקנות המופיעות‬
‫בפסקה הינן מסקנות סובייקטיביות של הכותב‪ .‬בנוסף‪ ,‬משתמש הכותב בגוף ראשון רבים ("טעינו"‪,‬‬
‫"שגינו") ולא בגוף שלישי רבים‪ ,‬המתחייב מעיקרון האובייקטיביות‪ .‬לסיכום‪ ,‬מניתוח הפסקה עולה כי‬
‫הפסקה עומדת אמנם בעיקרון הלכידות‪ ,‬הבהירות‪ ,‬הקיצור והרצף ההגיוני‪ ,‬אולם היא אינה עומדת‬
‫בעקרונות חשובים אחרים‪ :‬שימוש בסימוכין ואובייקטיביות‪.‬‬

‫מבנה המבחן ‪:‬‬

‫שאלה ראשונה ‪ :‬לבדוק אם מדובר במאמר אקדמי עפ"י ‪ 6‬המאפיינים ‪:‬‬
‫סימוכין – (ברי ‪( ,)2004‬לוינסקי ‪)2003‬‬
‫בהירות – ניסוח נשפטים ברורים‪ ,‬פשוטים‪ ,‬חד משמעיים ‪ ,‬הסברים והגדרות למושגם‬
‫מרכזיים‪.‬‬
‫דיוק – מתקשר לסימוכין‪ ,‬שימוש בעובדות מיתוך הטקסט שיהיו עובדות מדויקות‪ .‬אם יש‬
‫סימוכין אז גם דיוק מתקיים‪.‬‬
‫קיצור – מיעוט בדוגמאות‪ ,‬יעילות בכתיבה‪ ,‬הימנע מחזרה על דברים‪.‬‬
‫רצף הגיוני – יש לבנות מבנה למאמר ורק אז לגשת לכתיבה‪ .‬יש לבחון אם הכתיבה היא עפ"י‬
‫רצף הגיוני מכלל אל הפרט‪.‬‬
‫אובייקטיביות – אין דעה אישית של הכותב הכל עובדות המלוות בסימכוין‪.‬‬

‫שאלה שניה‪ :‬זיהוי החלק במאמר‪ ,‬צריך לזהות את החלק מהמאמר ומהיכן הוא לקוח ‪.‬‬
‫(סיכום‪ ,‬דיון‪ ,‬מבוא וכו')‬

‫כמו בדוגמה למעלה‪ 40( .‬נקודות במבחן)‬ ‫שאלה ‪:3‬‬

‫הגדרת נושא כללי‬ ‫‪‬‬
‫ניסוח כותרת למאמר‬ ‫‪‬‬
‫ניסוח שאלת מחקר‬ ‫‪‬‬
‫גזירת השערות המחקר האפשריות (מה החוקר מצפה למצוא במחקר)‬ ‫‪‬‬
‫שיטת המחקר הרצויות בעינינו (מחקר איכותי\ כמותי‪ ,‬מחקר עיוני\ מחקר שדה)‪ ,‬מהו‬ ‫‪‬‬
‫הכלי שהשתמשתי לבחון את שאלת המחקר ‪ -‬שאלון (כמותי) ‪ ,‬ראיון עומק (איכותי)‪,‬‬
‫האם הכלי הוא מחקר שדה או עיוני – עיוני‪ :‬שימוש בדברים עיוניים – ניתוח טקסטים‬
‫או מאמרים‪ .‬שדה ‪ -‬יציאה לשטח ולבדוק ע"י יצירת החומר לבד‪ ,‬דוגמא – יציאה‬
 ‫ל"שדה" ולחלק שאלונים‪ ,‬לפנות לאנשים להשתתף במחקר‪( .‬מחקר כמותי הוא יותר‬
‫ספציפי לעומת מחקר איכותי שנותן הסתכלות רחבה יותר והרבה פחות מדויקת)‪.‬‬
‫לפחות ארבע כותרות לסקירת הספרות ‪ -‬כיצד היינו מחלקים את המאמר לפרקי משנה‬ ‫‪‬‬
‫בהסתמך על הכתוב בקטע‪.‬‬

‫לדוגמה ‪:‬‬

‫שקופית ‪ – 71‬תרגיל ‪ ,‬בדיוק כמו שיופיע במבחן ‪-‬‬

‫נושא כללי של המחקר ‪ -‬שילוב ילדים לקויי למידה למערכת החינוך הרגילה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כותרת ‪ -‬השפעתו של קורס הכנה למורים ללקויי למידה על עיצוב עמדות חיוביות וחיזוק‬ ‫‪.2‬‬
‫המסוגלות‪( .‬תלוי ‪ -‬עמדות‪ ,‬בלתי תלוי ‪ -‬הקורס)‬
‫שאלת המחקר –מהי השפעתו של קורס הכנה למורים ללקויי למידה על עמדותיהם כלי תלמידים‬ ‫‪.3‬‬
‫אלה?‬
‫השערות המחקר האפשריות ‪ -‬ככל שמורים יעברו קורס הכנה מקיף להוראות לקוי למידה כך‬ ‫‪.4‬‬
‫יהיו עמדותיהם כלפי תלמידים חיוביות יותר ‪ .‬או – ככל שמורים יעברו קורס מקיף להוראת‬
‫לקויי למידה כך תחזק תחושת המסוגלות החינוכית שלהם כלפי תלמידים אלה‪.‬‬
‫שיטות המחקר הרצויות‪ -‬בניית שאלונים למורים אשר עברו קורס הכנה ללקויי מידה (כמותי)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫עוד אפשרות ‪ -‬ביצוע ראיונות עומק עם קבוצת מורים (איכותי)‪.‬‬
‫כותרות לסקירת הספרות ‪-‬‬ ‫‪.6‬‬
‫התפתחות המחקר בנושא ליקויי למידה‬ ‫א‪.‬‬
‫שילוב ליקויי למידה במערכת חינוך רגילה‬ ‫ב‪.‬‬
‫עמדות מורים כלפי תלמידים לקויי למידה‬ ‫ג‪.‬‬
‫תחושות המסוגלות של מורים ביחס להוראת תלמידים לקויי למידה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫שאלה‪ : 4‬שאלת בפרק ביבליוגרפיה‪ ,‬נותנים לנו רשימה ביבליוגרפית וצריך לסדר אותה עפ"י סדר‬
‫שיופיע בעבודה‬

‫שאלת מושגים‪ ,‬יש באתר קובץ מושגים למבחן‬ ‫שאלה ‪: 5‬‬

‫מבחנים לדוגמה‬
 ‫מבחן לדוגמה‬

‫שאלה מס' ‪ 25( 1‬נקודות)‬

‫קראו בעיון את הקטע שלפניכם‪.‬‬

‫"תופעת הדוב הלבן המכונה ‪ ,The white bear phenomenon‬היא תופעה המסבירה את חוסר‬
‫היכולת להימנע מהקצאת משאבים לאלמנטים מסוימים בעקבות הוראה מפורשת להתעלם מהם‪.‬‬

‫המדווח על תופעה זו הינו וגנר (‪ .)1989Wegner‬וגנר הסביר את התופעה על בסיס ההנחה‪ ,‬כי‬
‫ההוראה המפורשת להתעלם מאלמנט או ממסיח‪ ,‬היא זו הנותנת את התזכורת לעצם קיומו של‬
‫המסיח או של האלמנט‪ ,‬וכך כל התאמצות ל"התעלם" מהמחשבה על אותו נתון מעוררת אותו באופן‬
‫אקטיבי לחלוטין עד כדי ביצוע תהליך מחשבתי כזה המנוגד לחלוטין להוראת ההתעלמות‪.‬‬

‫הייס (‪ ) Hayes 1987‬במחקרו עסק באופן ספציפי בהדחקת מחשבות בלתי רצויות‪ ,‬וטען כי הדחקת‬
‫מחשבות אלו לרוב אינה מצליחה‪ ,‬שכן עצם המאמץ "לא לחשוב על ‪ "X‬ממקד את המחשבה במטרה‬
‫או באותה מחשבה לא רצויה‪.‬‬

‫מאיזה חלק במאמר (מבוא‪ ,‬סקירת ספרות‪ ,‬דיון או סיכום) לקוח חלק זה? נמק את תשובתך‪ ,‬וכן‬
‫כתוב את תשובתך כפסקה‪ ,‬עפ"י כללי כתיבת הפסקה‬

‫שאלה מספר ‪ 30( 2‬נקודות)‬

‫קראו בעיון את הקטע שלפניכם‪.‬‬

‫"מרבית החברות המודרניות ומרבית מדינות הלאום הן רב תרבותיות (ברי‪ .)2004 ,‬טיילור (‪)2003‬‬
‫מבחין בין ההיבט המבני לבין ההיבט הערכי של תופעת הרב‪-‬תרבויות‪ .‬ההיבט המבני מתייחס למצב‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬כלומר–קיומן של שתי קהילות תרבויות נפרדות לפחות‪ .‬ההיבט הערכי מתייחס להכרה‬
‫בזכויותיהן של הקהילות וביחס חיובי לשונות התרבותית‪.‬‬

‫ישנם שני מודלים עיקריים להתמודדותה של חברה המורכבת מתרבויות שונות‪ .‬המודל הראשון הינו‬
‫"כור ההיתוך"‪ .‬על פי מודל זה‪ ,‬החברה מורכבת מיחידה דומיננטית או מזרם מרכזי‪ ,‬ובשוליו נמצאות‬
‫קבוצות המיעוט השונות‪ .‬ההנחה היא שקבוצות אלה צריכות להיטמע בזרם המרכזי ולוותר על ייחודן‪.‬‬
‫המודל השני הינו מודל הרב‪-‬תרבויות‪ .‬הוא מתייחס לחברה כאל פסיפס של קבוצות תרבויות אשר כל‬
‫אחת מהן משמרת את זהותה הייחודית‪ ,‬וכל הקבוצות יחד חולקות נורמות משותפות בחלקן על אופן‬
‫החיים יחד (ברי‪.)2004 ,‬‬

‫האם הקטע הנ"ל עומד בקריטריונים של כתיבה אקדמית? יש להתייחס לכל הקריטריונים שנלמדו‪.‬‬
‫כתוב את תשובתך כפסקה ‪ ,‬עפ"י כללי כתיבת הפסקה‪.‬‬
 ‫שאלה מספר ‪ 30( 3‬נקודות)‬

‫קראו בעיון את תקצירי המאמרים המצורפים לבחינה‪":‬מרכז ופריפריה" מאת אלי אברהם משנת‬
‫‪ 2000‬ו"כיכר השוק הומה? על הגיוון התרבותי בערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל ועל הדרכים‬
‫לשיפורו"‪  ,‬מאת‪ :‬פירסט ואברהם משנת ‪.2007‬‬

‫כתבו סקירת ספרות באורך ‪ 2‬פסקאות הדנה בשאלה‪" :‬כיצד באה לידי ביטוי התפיסה הסובייקטיבית‬
‫של העיתונאים בסיקור החדשותי בישראל?"‬

‫‪ ‬‬

‫שאלה מספר ‪ 15( 4‬נקודות)‬

‫לפניכם רשימה של מקורות‪ .‬סדרו מקורות אלא לפי סדר הופעתם ברישום הביבליוגרפי‪:‬‬

‫קפלן‪ ,‬ק‪ .)2007( .‬בסוד השיח החרדי‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שזר לתולדות ירושלים‪.‬‬

‫בן‪-‬רפאל‪ ,‬א‪ .)2000( .‬זהות קולקטיבית בישראל‪ .‬בתוך‪ :‬ח‪ .‬הרצוג (עורכת)‪ .‬חברה במראה (‪489-‬‬
‫‪ .)514‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת רמות‪.‬‬

‫אברהם‪ ,‬א‪ ,.‬פירסט‪ ,‬ע‪ .‬ולפלר‪ ,‬נ‪ .)2004( .‬הנעדרים והנוכחים בזמן צפיית שיא‪ ,‬מחקר מעקב‪.‬‬
‫הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪.‬‬

‫חנין‪ ,‬ז‪ .)2007( .‬האךיטה החדשה של דוברי רוסית בישראל‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬בן‪-‬רפאל וי‪ .‬שטרנברג‬
‫(עורכים)‪ .‬אליטת חדשות בישראל‪ ,)377-393( .‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.‬‬

‫אלמוג‪ ,‬ע‪ .)2004( .‬פרידה משרוליק‪ :‬שינוי ערכים באליטה הישראלית‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‬
‫וזמורה ביתן‪.‬‬

‫ג'רבי‪ ,‬א‪ ,.‬ולוי‪ ,‬ג‪ .)2000( .‬השסע החברתי‪-‬כלכלי בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬

‫גרינשפן‪ ,‬ל‪" .)1999( .‬נאש קונטרול"‪ .‬אותות ‪.12-13 ,226‬‬

‫אדלר‪ ,‬ש‪ ,‬וכהן‪ ,‬ע‪ .)2004( ..‬סקר עמדות השוואתי – עולי בריה"מ לשעבר מול ותיקים‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫המשרד לקליטת עלייה‪.‬‬
 ‫שלג‪ ,‬י‪ .) 2004( .‬יהודים שלא כהלכה‪ :‬על סוגיית העולים הלא יהודים בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון‬
‫הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬

‫כהן‪ ,‬א‪ .) 2006( .‬יהודים לא‪-‬יהודים‪ :‬זהות יהודית ישראלית ואתגר הרחבת הלאום היהודי בישראל‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מכון שלום הרטמן‪.‬‬

‫מאוטנר‪ ,‬מ‪, .‬שגיא‪ ,‬א‪ ,.‬ושמיר‪ ,‬ר‪ .)1998( .‬הרהורים על רב תרבותיות בישראל‪ .‬מתוך‪ :‬מ‪ .‬מאוטנר‪,‬‬
‫א‪ .‬שגיא ור‪ .‬שמיר (עורכים)‪ .‬רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית (‪ .)67-76‬תל‪-‬אביב‪ :‬רמות‪.‬‬

‫טוקטלי‪ ,‬א‪ .)2000( .‬מדיניות תקשורת בישראל‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫סבר‪ ,‬ר‪ .) 2000( .‬וקיבצתי אתכם מהעמים‪ :‬תהליכי עלייה וקליטה‪ .‬בתוך‪ :‬י‪ .‬קופ (עורך)‪ .‬פלורליזם‬
‫בישראל‪ :‬מכור היתוך ל"מעורב ירושלמי" (‪.)165-184‬ירושלים‪ :‬המכון לחקר המדיניות החברתית‬
‫בישראל‪.‬‬

‫סיכום מאמר‪ :‬התקשורת בישראל – מרכז ופריפריה – אלי אברהם‬

‫מאמר זה מציג את אסכולת הבניית המציאות‪ .‬התקשורת מסקרת את עיירות הפיתוח ומדגישה‬
‫בעיקר מרכיבים שליליים‪ .‬העובדה שרוב החדשות אודות עיירות הפיתוח הן חדשות שליליות גורמת‬
‫לקורא העיתונות להאמין כי רוב האירועים המתרחשים בעיירות הפיתוח הם שליליים ‪" :‬אירועי אי‬
‫סדר" עפ”י אלי אברהם‪ .‬סיקור המתמקד באירועי "אי סדר" מציג את עיירות הפיתוח כמרכזי פשע‪,‬‬
‫אלימות‪ ,‬שביתות‪ ,‬אבטלה והפרות סדר‪.‬‬

‫העיתונות משמשת צינור שדרכו מתוודעים הקוראים לאזורים הרחוקים‪ .‬המידע המרכזי על המקום‬
‫מגיע אליהם באמצעות העיתונות והוא הגורם המרכזי המשפיע על התייחסותם אל אזורים אלה ואל‬
‫האנשים הגרים שם‪.‬‬

‫( לדברי נלי אליאס ) – לקורא התל אביבי יש מושג כלשהו לגבי עיירות פיתוח והוא מקבל השלמה‬
‫דרך העיתונות = הבניית המציאות‪.‬‬

‫המאמר בודק כתבות שפורסמו על עיירות פיתוח ומוצא מוטיבים מרכזיים המאפיינים את‪"  ‬עיירות‬
‫הפיתוח של העיתונות" ‪:‬‬

‫אלימות‪ ,‬פשע‪ ,‬חוסר שקט חברתי‬ ‫‪.1‬‬

‫לכלוך והזנחה‬ ‫‪.2‬‬

‫חוסר שליטה על גורל ועתיד מעורפל – ( "מקום שהעתיד נגמר בו"‪)...‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הכללת חוסר יהודיות וזיהוי עדתי פוליטי – (מייחסים כל מקרה לכלל התושבים ‪+‬כולם‬ ‫‪.4‬‬
‫מזרחיים ימניים‪ ,‬כביכול )‬
 ‫הטלת ספק ביכולת להיות "כמונו" – (פקפוק ביכולתן של עיירות הפיתוח לאמץ נורמות של‬ ‫‪.5‬‬
‫המרכז)‬

‫פרימיטיביות– (תושבי עיירות הפיתוח מוצגים כצרכנים של מסורת עממית בלבוש מודרני‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫בעלי אמונות טפלות וחסרי תרבות)‬

‫העיתונאים מגיעים לעיירות הפיתוח עם מטען אישי משלהם‪ ,‬מתוך מחשבה ששם צריכה להיות‬
‫אלימות‪ .‬כאשר הם מצפים לאלימות ולהפרות סדר ומגלים שהכל בסדר שם‪ ,‬הם נותנים לכך ביטוי‬
‫באופי הסיקור‪" :‬מי שציפה לאלימות ולמהומות אמש בדימונה‪ ,‬התבדה…"‪" ,‬ביקורו של השר בבית‬
‫שמש עבר ללא כל הפרעות…"‬

‫תפיסה עיתונאית נוספת המוצגת במאמר ‪:‬‬

‫סיפורי המסכנות למיניהם באים לכלל סיפוק צרכים פסיכולוגים של הקוראים‪ ,‬כמו הצורך באמפתיה‪,‬‬
‫ויותר מכך‪ ,‬הצורך להרגיש בטחון על כך שבניגוד לגיבורי הסיפור שבעיתון‪ ,‬הם מצידם יודעים לנהל‬
‫את חייהם כראוי‪ ,‬ולהם זה לא יקרה‪.‬‬

‫כותבי הידיעות מקשרים באופן מפורש בין עוני‪ ,‬קיפוח ומצוקה לבין עיירות הפיתוח‪.‬‬

‫קריאה בכתבות מעלה תחושה כי העיתונות כבר החליטה מהו גורלן של עיירות הפיתוח‪ ,‬כאילו הוא‬
‫נקבע מראש ‪" :‬מקום שהעתיד נגמר בו"‪"...‬נתיבות עצמה נראית כמקום שזקוק לשירותו של המשיח‬
‫"‪.‬‬

‫התקשורת של האירועים מציגה את המציאות בצורה מעוותת‪ ,‬כי בדרך הצגת המתרחש תמיד קיימת‬
‫מידה מסוימת של התערבות מצד העיתונאי בהמחשת המציאות‪.‬‬

‫העיתונאי מחליט מי טוב ומי רע‪ ,‬מה מעניין את הקהל ומה לא‪ ,‬מי איתנו ומי נגדנו‪ .‬כתב אינו יכול‬
‫להעביר את המידע בצורה אובייקטיבית‪ ,‬אינו יכול להעביר את המציאות הריאלית לקוראיו בלי‬
‫מעורבות כלשהי מצידו‪ .‬הצגת המציאות היא תהליך של בחירה מתוך מבחר קיים של נושאים ושל‬
‫דרכי הצגה והמחשה‪ ,‬לעיתים עמדותיהם של הכתבים באות לידי ביטוי בדרך עקיפה כאשר הם‬
‫מביאים דברי מרואיינים שהם מזדהים עימם‪ .‬גם כאשר מובאים ציטוטים מפי אנשים וגופים הם‬
‫משקפים סובייקטיביות ואת מעורבות הכתב‪ .‬הכתבים מסקרים עיירות פיתוח מתוך נקודת מוצא‬
‫שברור מאליו כי שם מתרחשות עבירות על החוק או תופעות שליליות‪ ,‬והתוצאה היא שכאשר‬
‫מסקרים מקרה של עבירה על החוק ע"י מישהו מעיירת פיתוח‪ ,‬המסר הוא שכל העיר שותפה‬
‫לאשמה‪.‬‬

‫“כיכר השוק הומה? על הגיוון התרבותי בערוצי הטלוויזיההמסחריים בישראל ועל הדרכים לשיפורו”–‬
‫מאת‪ :‬פירסט ואברהם‪.‬‬

‫במסגרת מחקר שנערך בעקבות מכרז לערוץ ‪ 2‬התבקשו המתמודדים לשפר את פנייתם לקהלים‬
‫שאינם נראים באופן תדיר על המסך‪.‬‬

‫מלאכת הייצוג‪ ,‬מסגרות מדיה והבנייתן‪:‬‬

‫אמצעי התקשורת הם ציבוריים ופומביים‪ ,‬וראוי שתכניהם יתאפיינו בנראות‪ .‬טבעם זה מסייע בידינו‬
‫לבנות את תפיסתנו באשר לתהליכים תרבותיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪ .‬המציאות הסמלית בה‬
‫מתרחש תהליך הייצוג מורכבת מצורות ביטוי שונות‪ ,‬ובכללן סוגות טלוויזיה שונות‪ .‬תהליך הייצוג כולל‬
‫סטריאוטיפים‪ ,‬ונעשה בו שימוש באסטרטגיה של חלוקה בין "נורמאלי ו"מקובל" לבין ה"לא‬
‫נורמאלי"וה"אחר"‪ .‬כך מתעוותת "המציאות החברתית" של קבוצות חברתיות‪ ,‬והן הופכות בעל כורחן‬
‫לדימויי מדיה‪.‬‬
 ‫הדיון באופן הייצוג כולל לפחות ‪ 3‬ממדים‪:‬‬

‫‪ .1‬האם הקבוצה מופיעה על המרקע או “מוכחדת” ממנו?–ספירת ראשים‪ .2 .‬כאשר קבוצה מופיעה‬
‫על המסך‪ ,‬כיצד היא מופיעה? מה טיב נראות של האחר? ‪ .3‬מערכת האינטראקציה שבין חברי‬
‫קבוצת הרוב לבין חברי קבוצת המיעוט‪ .‬קבוצה יכולה להופיע חדשות לבקרים על המרקע‪ ,‬אך‬
‫הופעתה סטריאוטיפית‪ ,‬ולכן היא סובלת מהכחדה סמלית איכותנית‪ .‬השלב המשמעותי ביותר אך גם‬
‫הבעייתי ביותר‪ ,‬הוא שלב החשיפהשל מערכת היחסים שבין קבוצת המיעוט לקבוצת הרוב‪ .‬מערכת‬
‫זו "מנורמלת" בחיי היומיום ולכן נתפסת כמהותנית ולא כתוצר של הבנייה תרבותית פוליטית‪ .‬שלב‬
‫זה הוא החוליה המקשרת בגלוי בין התכנים לבין מייצריהם‪.‬‬

‫תהליך המסגור כולל את שיבוצן ואת הכנסתן של "עובדות" או של רכיבים הנתפסים כ"מציאות"‬
‫למסגרות המעניקות להן קוהרנטיות‪ ,‬הצגת הסבר סיבתי או הערכה מוסרית או המלצה לפתרון‪.‬‬
‫נקודת המבט–המסגור– טומנת בחובה מנגנונים של ייצוג–מסגור‪ .‬כךהוצאתו של האחר מהתמונה‬
‫מסייעת בתהליך ההדרה‪ ,‬והצגתו כדמון מאפשרת את הזרתו של האחר‪ ,‬המתרחשת בהקשר סמלי‬
‫חברתי מסוים‪ .‬יצרני התכנים עושים שימוש במנגנוני המסגור ובקודים החברתיים הידועים‪ ,‬ובכך הם‬
‫הופכים נרטיבים מגוונים לסיפורים "טבעיים"‪ ,‬מובנים ומקובלים‪.‬‬

‫ממצאים‪:‬‬

‫‪ . 1‬בחדשות ובתוכניות האקטואליה "הוכחדו" כמותית ואיכותית כל ה"אחרים"!!!‬

‫הייתה הצגה חלקית ביותר של כל קבוצות המיעוט בכל הסוגות‪ .‬קבוצות אלו סבלו מהכחדה סמלית‬
‫ברורה ונעדרו לחלוטין מתוכניות דרמה‪ ,‬אירוח ושעשועונים‪.‬‬

‫‪ . 2‬בשעשועונים ובדרמות נראה כי אנו חיים במדינה יהודית חילונית נטולת הגירה!!!‬

‫כמו בסוגיות קודמות‪ ,‬המעמד הנמוך נעדר‪ ,‬עם זאת למעמד הבינוני בכורה בסוגיה זו‪ .‬בדרמה‬
‫הקבוצה הדומיננטית היא יהודית‪ ,‬שעתוק הקבוצה החזקה – גבר‪ ,‬יהודי‪ ,‬חילוני‪ ,‬אשכנזי‪ ,‬ותיק‪.‬‬

‫‪ .3‬מזרחיים ונשים–ה"אחרים" בדרמות ובאופרות סבון?!‬

‫כל קבוצה ממוסגרת בתוך מגוון סטריאוטיפיים אנכרוניסטיים ומוכרים‪.‬‬

‫לקראת רב‪-‬קוליות בכיכר השוק‪:‬‬

‫גם בישראל הולכת וגוברת ההכרה בחשיבותו של הייצוג במדיה‪ ,‬ובייחוד בטלוויזיה‪ .‬ייצוגן של קבוצות‬
‫מיעוט עדיין אינו מספק ביחס לחלקן באוכלוסייה‪ .‬הם מודרים בד"כ מעל המרקע הטלוויזיוני‪,‬‬
‫ובמקומות שהם מופיעים הם מוצגים במסגרת סטריאוטיפית הטומנת בחובה יחסי כפיפות תרבותית‬
‫וחברתית‪ .‬אין ספק כי שינויין של התפיסות באשר לאחרים בחברה בעלת תפיסה אתנו‪-‬לאומית אינו‬
‫יכול להתרחש בזמן קצר ובאופן שטחי‪ .‬בראשית המאה ה‪ 21-‬התמונה מופיעה על המסך בישראל‬
‫עדיין מורכבת בעיקר מקבוצה דומיננטית של גברים יהודים חילוניים וותיקים‪ .‬החברה הישראלית היא‬
‫פסיפס של קבוצות וראוי להן להיראות ולהישמע במרחב הציבורי הסמלי‪.‬‬