‫בי"ס יסודי אלביאן – אלסייד‬

‫ללמוד על הפועל‬
‫לכתה ו'‬
‫בניין קל‪+ ,‬תרגיל מתוקשב‬
‫===============================‬
‫זמנים בפועל‬
‫הפועל‬
‫↓‬
‫זמנים בפועל‬
‫↓‬
‫הפועל היא מילה המציינת פעולה או מצב הקשורים בזמן‬
‫↓‬
‫הפעולה יכולה להתרחש בארבעה מצבים‪/‬זמנים‪:‬‬
‫(‪ )1‬עבר (‪ )2‬הווה (‪ )3‬עתיד (‪ )4‬צווי‬

‫צווי****‬ ‫עתיד***‬ ‫הווה**‬ ‫עבר*‬

 ‫ַּספֵּר(!)‬ ‫(הוא) יְ ַּספֵּר‬ ‫(הוא) מְ ַּס ֵּפר‬ ‫(הוא) ִספֵּר‬
‫ַּהקְשִ יבִי(!)‬ ‫(היא) ִהקְשִ יבָּה (היא) מַּ קְשִ יבָּה (היא) תַּ קְשִ יב‬
‫ַּהנִיחּו את‬ ‫(הם) יִזְכְרּו‬ ‫(הם) נִזְכ ִָּרים‬ ‫(הם) נִזְכְרּו‬
‫הנשק(!)‬

‫* סימן לזכירה‪ :‬הוסיפו את המילה אתמול‪ :‬אתמול ← הוא ספר‪,‬‬

‫אתמול ← הם נזכרו‪.‬‬
‫** סימן לזכירה‪ :‬הוסיפו את המילה כעת‪/‬עכשיו‪ :‬כעת ← הוא‬
‫מספר‪ ,‬עכשיו ← היא מקשיבה‬
‫*** סימן לזכירה‪ :‬הוסיפו את המילה מחר‪ :‬מחר ← הוא יספר‬
‫מחר ← הם יזכרו‬
‫****סימן לזכירה כמו פקודה עם סימן קריאה! ספר! הניחו את‬
‫הנשק!‬

‫בצעו את התרגיל הבא‪:‬‬

‫שבצו בתוך המסגרות את הפעלים על פי הזמן המתאים‪:‬‬

‫(רמז‪ :‬בדקו אם המשפט והפועל הם‪ :‬עכשיו‪ ,‬אתמול‪ ,‬מחר‪ ,‬או‬
‫פקודה)‬
‫‪ .1‬הילדים שמרו על ניקיון החצר‪.‬‬
‫‪" .2‬הקשיבו לדברי!" קרא המפקד‪.‬‬
‫‪ .3‬הרובוט החדש יטחן‪ ,‬יקציף וגם יבשל‪ ,‬לנוחיות עקרת‪-‬הבית‪.‬‬
‫‪ .4‬החיילים הסתדרו בשורה עורפית אחר‪-‬כך צעדו בשורה בקצב‬
‫אחיד‪.‬‬

‫הפועל‬
‫↓‬
‫גופים בפועל‬
‫↓‬
‫הגופים בפועל‪:‬‬
‫מדבר‪ ,‬מדברת‪ ,‬מדברים‪ ,‬מדברות‬
‫נוכח‪ ,‬נוכחת‪ ,‬נוכחים‪ ,‬נוכחות‬
‫נסתר‪ ,‬נסתרת‪ ,‬נסתרים‪ ,‬נסתרות‬
‫אני יֹושֵּ ב‬ ‫מְ דַּ בֵּר‬ ‫‪ 1‬אני ← גוף ראשון זכר‬
‫אני יֹושֶּ בֶּת‬ ‫מְ דַּ ב ֶֶּּרת‬ ‫אני ← גוף ראשון נקבה‬

‫אתה שֹומֵּ ַּע‬ ‫נֹוכֵּח‬ ‫‪ 2‬אתה ← גוף שני‪ ,‬זכר‬

‫את רֹוצָּה‬ ‫נֹו ַּכחַּת‬ ‫את ← גוף שני‪ ,‬נקבה‬
‫הוא מֵּ בִין‬ ‫נִסְתַּ ר‬ ‫‪ 3‬הוא ← גוף שלישי‪ ,‬זכר‬
‫היא קֹו ֶּפצֶּת‬ ‫היא ← גוף שלישי‪ ,‬נקבה נִסְתֶּ ֶּרת‬
‫אנחנו יֹושְ בִים‬ ‫מְ דַּ ב ְִרים‬ ‫אנחנו ← גוף ראשון רבים‬ ‫‪1‬‬
‫אנחנו יֹושְ בֹות‬ ‫מְ דַּ בְרֹות‬ ‫זכר‬
‫אנחנו ← גוף ראשון רבים‬
‫נקבה‬
‫אתם נִזְכ ִָּרים‬ ‫מְ דַּ ְב ִרים‬ ‫אתם – גוף שני רבים זכר‬ ‫‪2‬‬
‫אתן נִזְכָּרֹות‬ ‫מְ דַּ בְרֹות‬ ‫אתן – גוף שני רבים נקבה‬

‫שֹומְרים‬
‫ִ‬ ‫הם‬ ‫נִסְתָּ ְרים‬ ‫הם – גוף שלישי רבים זכר‬ ‫‪3‬‬
‫הן שֹומְ רֹות‬ ‫נִסְתָּ רֹות‬ ‫הן – גוף שלישי רבים נקבה‬
 ‫תרגיל א'‬
‫השלימו את סימני‪-‬ההיכר לכל אחד מכנויי הגוף‪:‬‬

‫מדבר ← אני ‪,‬יחיד‪ ,‬זכר‬

‫מדברת ← ____ ____ _____‬
‫גוף ראשון‬ ‫מדברים ← ____ ____ _____‬
‫מדברות ← ____ ____ _____‬

‫נוכח ← אתה‪ ,‬יחיד‪ ,‬זכר‬

‫גוף שני‬ ‫נוכחת ← ____ ____ _____‬
‫נוכחים ← ____ ____ _____‬
‫נוכחות ← ____ ____ _____‬

‫נסתר ← הוא‪ ,‬יחיד‪ ,‬זכר‬

‫גוף שלישי‬ ‫נסתרת ← ____ ____ _____‬
‫נסתרים ← ____ ____ _____‬
‫נסתרות ← ____ ____ _____‬
 ‫בניין קל‬

‫מקור נטוי‬ ‫ציווי‬ ‫עתיד‪:‬‬ ‫בינוני‬ ‫עבר‬

‫אית"נ ‪-‬‬
‫לִּ ְקשֹׁר‬ ‫ְקשֹׁר‬ ‫אֶ ְקשֹׁר‬ ‫ָק ַׁש ְר ִּתי‬

‫ִּק ְש ִּרי‬ ‫ִּת ְקשֹׁר‬ ‫קו ֵֹׁׁשר‬ ‫ָק ַׁש ְר ָת‬

‫משקל‬
‫נוסף‪:‬‬ ‫ִּק ְשרּו‬ ‫ִּת ְק ְש ִּרי‬ ‫קו ֶֹׁש ֶרת‬ ‫ָק ַׁש ְר ְת‬
‫לִּ ְשכַׁב‬

‫ְקש ְֹׁרנָה‬ ‫יִּ ְקשֹׁר‬ ‫קו ְֹׁש ִּרים‬ ‫ָק ַׁשר‬

‫ִּת ְקשֹׁר‬ ‫קו ְֹׁשרוֹׁת‬ ‫ָק ְש ָרה‬

‫נִּ ְקשֹׁר‬ ‫ָק ַׁש ְרנּו‬

‫ִּת ְק ְשרּו‬ ‫ְק ַׁש ְר ֶתם‬

‫ִּת ְקש ְֹׁרנָה‬ ‫ְק ַׁש ְר ֶתן‬

‫יִּ ְק ְשרּו‬ ‫ָק ְשרּו‬

‫ִּת ְקש ְֹׁרנָה‬ ‫ָק ְשרּו‬

 ‫הערות לבניין קל‬
‫חוק החיטוף מתקיים בבניין קל ולמעשה‪ ,‬בכל‬ ‫‪.1‬‬
‫הבניינים‪ :‬כשהמילה מתארכת וההטעמה "זזה" לפנים‪,‬‬
‫נוטות תנועות להתקצר (להיחטף) לשווא נע‪.‬‬
‫למשל‪ :‬בעבר ‪ָ -‬שמַׁ ר‪ָ ,‬ש ְמ ָרה‪ְ ,‬שמַׁ ְר ֶתם;‬
‫בבינוני ‪ -‬שוֹׁמֵׁ ר‪ ,‬שו ְֹׁמ ִּרים‬
‫בעתיד ‪ִּ -‬ת ְשמֹׁר‪ִּ ,‬ת ְש ְמרּו‬
‫‪ .2‬כזכור‪ ,‬צורות הבינוני במערכת הפועל העברי הן מיוחדות‪:‬‬
‫מבחינת הצורה ‪ -‬הן ְמתַׁ ְפ ְקדוֹׁת כשם‪-‬עצם‪ .‬למשל‪:‬‬
‫ה ‪ +‬שומר ‪ +‬שלי‪.‬‬
‫מבחינת הנטייה הן ְמתַׁ ְפ ְקדוֹׁת כשם‪-‬עצם‪ .‬למשל‪:‬‬
‫יחיד = סוס = שומר‬
‫יחידה = סוסה = שומרת‬
‫רבים = סוסים = שומרים‬
‫רבות = סוסות = שומרות‬

‫מבחינת המשמעות הן ְמתַׁ ְפ ְקדוֹׁת כזמן הווה‪ :‬אתמול‬

‫שמרתי; מחר אשמור; היום אני שומר‪.‬לכן נקראות‬
‫הצורות האלה בשם בינוני = בין שם‪-‬העצם לבין הפועל‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל מערכת הפועל העברי ‪ -‬בעתיד מופיעות לפני השורש‬
‫התחיליות אית"נ‪ .‬התחיליות האלה מייצגות את הגופים‬
‫השונים‪ :‬אני אשמֹׁר‪ ,‬אתה תשמֹׁר וכו'‪.‬‬
‫הציווי נוצר ‪ -‬כשנוטלים את צורות הַׁ ּנוֹׁכֵׁחַׁ (גם נוכחת‪,‬‬ ‫‪.4‬‬

‫נוכחים‪ ,‬נוכחות) בעתיד ומשמיטים את אותיות אית"נ‪ .‬וכך‪:‬‬

‫בפועל ִּת ְשמֹׁר ‪ -‬שווא נח;‬ ‫ִּת ְשמֹׁר < (ת)שמר < ְשמֹׁר;‬

‫בפועל ְשמֹׁר ‪ -‬שווא נע‪.‬‬

‫ִּת ְשמ ְֹׁרנָה < (ת)שמרנה < ְשמ ְֹׁרנָה; בפועל ִּת ְשמ ְֹׁרנָה ‪-‬‬

‫שווא נח; בפועל ְשמ ְֹׁרנָה‬

‫שווא נע‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫*ש ְמ ִּרי < ִּש ְמ ִּרי‬

‫ִּת ְש ְמ ִּרי < (ת)שמרי < ְ‬

‫*ש ְמרּו < ִּש ְמרּו‬

‫ִּת ְש ְמרּו < (ת)שמרו < ְ‬

‫בַׁ פעלים ִּת ְש ְמ ִּרי‪ִּ ,‬ת ְש ְמרּו שווא נח ושווא נע‪ .‬בפעלים‬
‫*ש ְמרּו שני שוואים נעים רצופים‪.‬‬
‫*ש ְמ ִּרי‪ְ ,‬‬
‫ְ‬
 ‫תרגיל ‪:1‬‬

‫‪ִּ . 1‬הפכו בבניין קל מעבר לעתיד ומעתיד לעבר באותו גוף ‪:‬‬

‫יִּ בְ ְדקּו‪ָ ,‬ד ַׁרכְ נּו‪ִּ ,‬ת ְבלְ ִּטי‪ ,‬כָ תַׁ ְבתָ ‪ִּ ,‬תזְ כ ְֹׁרנָה‪ ,‬צָ ַׁד ְק ִּתי‪,‬‬
‫יִּ ְטבֹׁל‪ְ ,‬שתַׁ ְק ֶתן‪ִּ ,‬ת ְרד ְֹׁפנָה‪ ,‬גְ ַׁר ְמ ֶתם‪ ,‬יִּ ְש ְקלּו‪ ,‬נִּ גְ זֹׁר‪ָ ,‬ק ְטפּו‪,‬‬
‫ִּתכְ ְתבּו‪ָ ,‬ש ְפ ָטה‪ ,‬נִּ ְשקֹׁט‪ִּ ,‬ת ְמ ְשלִּ י‪ָ ,‬ק ְשרּו‪ ,‬יִּ כְ תֹׁב ‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫יִּ בְ ְדקּו ‪ -‬בָ ְדקּו;‬
‫ָד ַׁרכְ נּו ‪ -‬נִּ ְדרְֹׁך‪.‬‬

‫======= ======================================================‬

‫תרגיל ‪:2‬‬
‫כתוב את הפועל בצורה נכונה בבניין קל(פעל)‬

‫ח‪.‬ל‪.‬פ‪ .‬עבר מדברות______________‬

‫צ‪.‬ד‪.‬ק‪ .‬עתיד מדבר _______________‬

‫נ‪.‬ח‪.‬ת‪ .‬עבר מדברת _________________‬

‫ת‪.‬ק‪.‬פ‪ .‬עתיד נוכח __________________‬

‫ב‪.‬ט‪.‬ל‪ .‬בינוני יחיד _________________‬

‫ש‪.‬ב‪.‬ת‪ .‬צווי נוכחות ________________‬

‫ט‪.‬מ‪.‬נ‪ .‬צווי נוכחות _________________‬

‫ר‪.‬ש‪.‬מ‪ .‬עתיד נוכחת ________________‬

‫י‪.‬ש‪.‬נ‪ .‬עבר מדברים ________________‬

‫נ‪.‬ז‪.‬פ‪ .‬צווי נוכחים _________________‬

‫ל‪.‬מ‪.‬ד‪ .‬עתיד נסתרות _______________‬

‫צ‪.‬ד‪.‬ק‪ .‬עתיד מדבר ________________‬

‫ש‪.‬ב‪.‬ר‪ .‬עתיד מדברת _______________‬

‫י‪.‬ר‪.‬א‪ .‬בינוני רבות ________________‬