‫כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫הרבעון עדכן אסטרטגי מיועד להעשיר ולהפרות את הדיון הציבורי בנושאים‬

‫העומדים‪ ,‬או אמורים לעמוד‪ ,‬על סדר היום הביטחוני של ישראל והמזרח־התיכון‪.‬‬
‫המאמרים המופיעים בעדכן נכתבים על־ידי חוקרי המכון ואורחיו‪ .‬המאמרים‬
‫מאופיינים בהיותם מכווני מדיניות‪ .‬הדעות המובעות בהם הן של המחבר לבדו‪.‬‬

‫עורך ראשי‬
‫תא"ל (מיל‪ ).‬איתי ברון‬

‫עורכים‬
‫ד"ר קובי מיכאל וד"ר עומר עינב‬

‫עורכת משנה‬
‫ד"ר ג'ודי רוזן‬

‫יו"ר המערכת‬
‫אלוף (מיל‪ ).‬עמוס ידלין‬

‫חברי המערכת‬
‫תא"ל (מיל‪ ).‬שלמה ברום‪ ,‬ד"ר יואל גוז'נסקי‪ ,‬פרופ' עזר גת‪ ,‬אפרים הלוי‪,‬‬
‫ד"ר מרק הלר‪ ,‬פרופ' תמר הרמן‪ ,‬פרופ' אייל זיסר‪ ,‬ד"ר גליה לינדנשטראוס‪,‬‬
‫פרופ' עמנואל סיוון‪ ,‬פרופ' אשר ססר‪ ,‬ד"ר עודד ערן‪ ,‬ד"ר ענת קורץ‪ ,‬ד"ר אפרים קם‪,‬‬
‫פרופ' איתמר רבינוביץ‘‪ ,‬ד"ר ג'ודי רוזן‪ ,‬שמעון שטיין‪ ,‬פרופ' שמעון שמיר‪,‬‬
‫פרופ' גבי שפר‬

‫עורכת לשון‪ :‬מירה ילין‬

‫עיצוב גרפי‪ :‬מיכל סמו־קובץ ויעל ביבר‪ ,‬המשרד לעיצוב גרפי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬

‫עיצוב לוגו‪b-way digital :‬‬

‫דפוס‪ :‬דיגיפרינט‬

‫המכון למחקרי ביטחון לאומי (חל"צ)‬

‫רח' חיים לבנון ‪, 40‬ת"ד ‪, 39950‬תל־אביב ‪6997556‬‬
‫טל' ‪, 03-6400400‬פקס' ‪, 03-7447590‬דוא"ל‪sa-editors@inss.org.il :‬‬

‫עדכן אסטרטגי מתפרסם בעברית ובאנגלית‬

‫© כל הזכויות שמורות‬

‫‪ISSN 0793-8950‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫הבמה המחקרית‬
‫האתגרים המרכזיים הניצבים בפני המודיעין האסטרטגי‬
‫‪3‬‬ ‫איתי שפירא ‬

‫סכסוכים אלימים במזרח־התיכון‪ :‬מאפיינים‪ ,‬מגמות ודרכי סיום בפרספקטיבה כמותית‬

‫‪17‬‬ ‫מורן דיטש וכרמית ולנסי ‬

‫התפקיד החדש שממלא הציבור בפוליטיקה של האקלים‪ :‬השפעת הרשתות החברתיות‬

‫‪34‬‬ ‫גלעד שר ואדלייד דקט ‬

‫מלחמת ההתשה‪ :‬שלוש מלחמות‪ ,‬סיפור אחד‬

‫‪42‬‬ ‫דב תמרי ‬

‫ניתוח מדיניות‬
‫על טריפה וטורפים בעידן הפוסט־בריתות‬
‫‪55‬‬ ‫פרנסואה הייסבורג ‬

‫רוסיה ומאזן הכוחות הגלובלי מנקודת המבט של המזרח התיכון‬

‫‪60‬‬ ‫איגור יורגנס ‬

‫מה פגום בהליך מינוי הרמטכ"ל בישראל?‬

‫‪64‬‬ ‫יגיל לוי ‬

‫היעדים הלאומיים של ישראל — פרספקטיבה כוללת‬

‫‪68‬‬ ‫דן שיפטן ‬

‫סקירה אקדמית‬
‫בינה מלאכותית ומדיניות — תמונת מצב בפתח ‪2020‬‬
‫‪74‬‬ ‫לירן ענתבי וענבר דולינקו ‬

‫ביקורת ספרים‬
‫‪80‬‬ ‫ה‬
‫דיוויד לוי על כיצד להסתיר אימפריה‪ :‬היסטוריה של ארצות הברית הגדול ‬

‫‪82‬‬ ‫אלדד שביט על "סופה" בדרך לאיראן ‬

‫יוסי קופרווסר על ‪ 25‬שנה לתהליך אוסלו‪ :‬ציון דרך בניסיונות ליישוב הסכסוך‬
‫‪84‬‬ ‫הישראלי‪-‬פלסטיני ‬

‫‪87‬‬ ‫ענת קורץ על כל גבולות ישראל ‬

 ‫דבר העורכים‬
‫קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬

‫גיליון ינואר ‪ 2020‬של כתב העת עדכן אסטרטגי — כתב עת־רב־תחומי לביטחון לאומי‪ ,‬הוא‬
‫הגיליון הראשון במתכונת החדשה והמורחבת של כתב העת של המכון למחקרי ביטחון לאומי‪,‬‬
‫הרואה אור מאז ‪.1998‬‬
‫אנו רואים בכתב העת במה אקדמית ומקצועית לשיח מקיף ומעמיק במגוון הסוגיות הקשורות‬
‫לביטחון לאומי‪ ,‬במובנו הרחב ביותר‪ .‬לצד הדגש שיינתן לאתגרי הביטחון הלאומי של ישראל‬
‫בממדים השונים והרחבים ביותר של המושג‪ ,‬נבקש לפתח את התשתית התיאורטית של התחום‬
‫ולהעשיר את הקוראים ואת השיח גם בכתיבה ובנושאים המתייחסים לניסיון המצטבר בתחום‬
‫במקומות אחרים בעולם‪.‬‬
‫כתב העת‪ ,‬שהחל מגיליון ינואר ‪ 2020‬כולל מאמרים שעברו הליך שיפוט אקדמי (עיוור כפול)‪,‬‬
‫ממשיך להתפרסם באופן דו־לשוני‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ ,‬ופונה לקהל רחב של קוראים וחוקרים‬
‫בישראל ומחוצה לה‪ .‬בנוסף למאמרים אקדמיים מורחבים‪ ,‬שיופיעו במדור הבמה המחקרית‪,‬‬
‫יופיעו במתכונת החדשה מדורים נוספים שירחיבו את היריעה מבחינת המגוון התוכני‪ .‬ניירות‬
‫מדיניות מורחבים ומוערים במסגרת המדור ניתוח מדיניות‪ ,‬סקירות ספרות מקצועית בנוגע למגוון‬
‫תחומי הידע הקשורים בביטחון לאומי במדור סקירה אקדמית‪ ,‬ראיונות עומק עם מומחים ובכירים‬
‫מעולמות הידע של הביטחון הלאומי במדור במת שיח ובנוסף מדור ביקורת ספרים‪.‬‬
‫כל גיליונות העבר הועלו לאתר החדש‪ ‬של כתב העת‪ ,‬בו יפורסמו גם הגיליונות הבאים‪ .‬חידוש‬
‫נוסף הוא בפרסום מאמרים בגרסה מקוונת עוד טרם פרסום הגיליון אליו ישויכו בהמשך (‪first‬‬
‫‪ .)published on-line‬אתר כתב העת יאפשר עיון נוח במאמרים במגוון של חתכים ויהפוך למקור‬
‫מידע חיוני‪ ,‬נגיש וערכי לחוקרים ולמתעניינים בתחומי הידע של ביטחון לאומי‪ .‬האתר גם ישמש‬
‫מעתה פלטפורמה באמצעותה יוגשו מאמרים למערכת‪.‬‬
‫אנו מבקשים לנצל הזדמנות זו להודות לעורך היוצא של כתב העת‪ ,‬ד"ר מרק הלר‪ ,‬על תרומתו‬
‫ארוכת השנים לביסוס מעמדו של העדכן‪ .‬תודה גם לחברי המערכת‪.‬‬
‫אנו מקווים שכתב העת במתכונתו החדשה והמעודכנת אכן יתרום לצורך הגובר בשיח עמוק‪,‬‬
‫ביקורתי ומקיף במגוון הסוגיות הקשורות לביטחון לאומי‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬

‫ד"ר קובי מיכאל וד"ר עומר עינב‬

‫עורכי עדכן אסטרטגי — כתב־עת רב־תחומי לביטחון לאומי‬

‫ינואר ‪2020‬‬
‫טבת תש"ף‬
‫תל אביב‬
 ‫הבמה המחקרית‬

‫דובר צה"ל‬

‫האתגרים המרכזיים הניצבים בפני‬

‫המודיעין האסטרטגי‬
‫איתי שפירא‬
‫מאמר זה מנתח את האתגרים המרכזיים והייחודיים שעומדים כיום בפני המודיעין האסטרטגי‪,‬‬
‫בעיקר בישראל ובארצות הברית‪ .‬אלו נובעים מירידת האמון במוסדות המדינתיים; מירידה‬
‫במעמדה של האמת‪ ,‬כחלק מעידן של פוסט־אמת ופייק ניוז; מ"התמכרות" של מפקדים‬
‫וקברניטים למודיעין מבצעי וטקטי‪ ,‬עד כדי תלות בו; וממגבלה אינהנרטית של המודיעין להשפיע‬
‫על החזון והאידיאולוגיה של המנהיגים‪ .‬הגם שאין מדובר באתגרים חדשים‪ ,‬מאפייני התקופה‬
‫והשילוב בין האתגרים מעצימים אותם‪ .‬המודיעין האסטרטגי‪ ,‬בעידן של טכנולוגיות מתקדמות‬
‫ונתוני עתק‪ ,‬מתקשה להצדיק את הבסיס האפיסטמולוגי והמקצועי שלו‪ .‬המאמר ממליץ על‬
‫רפלקציה מתודולוגית וקפיצת מדרגה טכנולוגית במודיעין האסטרטגי‪ ,‬שנדרש לעבור מהפכה‬
‫בענייני מודיעין‪ .‬דווקא לאור ריבוי האתגרים והסביבה המורכבת — זוהי שעתו הקשה ביותר‪,‬‬
‫אך גם היפה ביותר‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬מודיעין‪ ,‬מודיעין אסטרטגי‪ ,‬פוסט־אמת‪ ,‬פייק ניוז‪ ,‬מתודולוגיה של המודיעין‪ ,‬מודיעין קברניט‪ ,‬פוליטיזציה של‬
‫המודיעין‪ ,‬טרור‪ ,‬מב"ם‬

‫מבוא‬
‫כיוונים מרכזיים להתמודדות עימם‪ .‬הוא עוסק בעיקר‬ ‫מאמר זה מנתח את האתגרים המרכזיים הניצבים כיום‬
‫בישראל ובארצות הברית‪ ,‬ומכיוון שקיים שוני בין תרבויות‬ ‫בפני המודיעין האסטרטגי‪ ,‬מדגיש את הייחודיות שלהם‬
‫מודיעיניות לאומיות שונות (‪ ,)Crosston, 2016‬הוא‬ ‫ביחס לאלו של המודיעין המבצעי והטקטי וממליץ על‬
 ‫אריפש יתיא | יגטרטסאה ןיעידומה ינפב םיבצינה םייזכרמה םירגתאה‬
‫מתקדמות‪ .‬בדומה למודיעין המבצעי והטקטי‪ ,‬עליו‬
‫לעבור את "המהפכה בענייני מודיעין"‪.‬‬
‫לא יוצג במאמר דיון מקיף באופיו של המודיעין‬
‫רקע‬
‫מאמר שפורסם לאחרונה מתאר בצורה חדה את‬
‫האתגרים של המודיעין האסטרטגי ‪“in the post-‬‬
‫”‪ everything age‬ומרמז להשלכות של פוסט־מודרניזם‪,‬‬
‫פוסט־אמת ופייק ניוז‪ :‬הראשון — המודיעין האסטרטגי‬
‫מתחרה על הקשב של מקבלי ההחלטות עם גורמים‬
‫אחרים שמייצרים מידע‪ ,‬ידע ותובנות אסטרטגיים;‬
‫השני — המודיעין המסורתי התפתח בעידן המודרני שבו‬
‫יש חשיבות לבירור האמת‪ ,‬אך בעידן הפוסט־מודרני יש‬
‫ערעור על מעמדה של האמת והיא מוחלפת בנרטיבים;‬
‫השלישי — המודיעין המסורתי התפתח על בסיס תפיסה‬
‫שחשיפת סודות תסייע להשלמת התַ צרֵ ף‪ ,‬אך כיום נדרש‬
‫לעסוק יותר בתעלומות ובמורכבויות; הרביעי — המודיעין‬
‫המסורתי התמקד במדינות ובישויות סדורות‪ ,‬אך כיום‬
‫יש צורך לעסוק בישויות לא־סדורות ולא־מדינתיות‪,‬‬
‫ולאתר התהוויות מפתיעות; החמישי — חלק נכבד‬
‫מההחלטות של הקברניטים מתבסס כיום על דעות‪,‬‬
‫תפיסות ואמונות‪ ,‬ובמשתמע — לא על מודיעין; השישי —‬
‫המודיעין האסטרטגי נדרש לתמוך בהחלטות שכבר‬
‫התקבלו‪ ,‬ובפועל מסייע לקברניט "לשווק" נרטיבים‬
‫לציבור; והשביעי — ארגוני המודיעין שואפים להגביר‬
‫את השפעתם באמצעות מודיעין אסטרטגי‪ ,‬בעוד מקבלי‬
‫ההחלטות מעוניינים בעיקר במודיעין אופרטיבי וטקטי‪,‬‬
‫ואף משתמשים במודיעין לצרכים אחרים כגון דיפלומטיה‬
‫חשאית (‪ .)Palacios, 2018‬נשתמש בניתוח זה כבסיס‬
‫לאתגרים השונים שנציג בהמשך‪.‬‬
‫מעידן של פוסט־אמת ופייק ניוז ושינויים טכנולוגיים סביב‬
‫האתגרים למודיעין האסטרטגי — עד כמה‬
‫הם מושפעים מתופעות חדשות של פוסט־‬
‫אמת‪ ,‬פייק ניוז ומנהיגות פופוליסטית‪,‬‬
‫ומשינויים בסביבה האסטרטגית?‬
‫תחרות על הקשב של הקברניטים ואובדן המונופול‬
‫כלכליות ממוקדות וכדומה — אין למודיעין הביטחוני תחרות‬
‫של המודיעין הביטחוני‬
‫נושאים אלו מוזכרים בשנים האחרונות בעיקר לאור‬
‫גודש המידע (‪ )Treverton, 2004‬והזמינות של המידע‬
‫והמודיעין הגלויים (‪ .)William & Blum, 2018‬בשנת ‪2005‬‬
‫אף הוצגה האפשרות שהניתוח המודיעיני יהפוך להיות‬
‫פחות רלוונטי עבור מקבלי ההחלטות (‪Teitelbaum,‬‬
‫‪ .)2005‬יש שהתייחסו ל"עלייתו ושקיעתו של המודיעין"‬
‫במאה ה־‪ ,)Warner, 2014( 20‬ואחרים טוענים כי מודיעין‬
‫הוא כיום תחום עיסוקם של גורמים רבים מלבד המודיעין‬
‫הביטחוני‪ ,‬בין השאר לאור התפתחות הבינה מלאכותית‬
‫‪4‬‬
‫מוטה ל"אנגלוספירה" (ארצות הברית ומדינות המערב)‬
‫(‪.)Aldrich & Kasuku, 2012‬‬
‫האסטרטגי או ביחסים בין המודיעין לקברניט; שני‬
‫הנושאים כבר זכו למחקר מקיף (לדוגמה‪;Gazit, 2004 :‬‬
‫‪ .)Johnson, 2003‬מודיעין אסטרטגי‪ 1,‬לצורך מאמר זה‪,‬‬
‫ראשית — משרת את דרג קבלת ההחלטות האסטרטגי‬
‫(בישראל‪ :‬הדרג המדיני‪ ,‬ובמובן מסוים גם המטכ"ל‬
‫בצה"ל וראשי הארגונים בקהילת המודיעין); שנית —‬
‫עוסק בסביבה האסטרטגית (הדרגים האסטרטגיים של‬
‫האויבים‪ ,‬היריבים והידידים; ותופעות שמשפיעות על‬
‫האסטרטגיה — יציבות משטרים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬טכנולוגיות‪,‬‬
‫וכדומה)‪ .‬ייעודו המרכזי הוא לספק מידע‪ ,‬אך בעיקר‬
‫לייצר ידע ותובנות שיהיו רלוונטיים לתכנון‪ ,‬ליישום‬
‫ולבחינה ביקורתית של האסטרטגיה‪ .‬הוא אחראי גם‬
‫על בירור המציאות ברובד האסטרטגי‪ 2‬וגם על יצירת‬
‫תובנות להשפעה על האסטרטגיה; זו אמורה‪ ,‬מצידה‪,‬‬
‫להביא לשינוי במציאות (מרכז דדו‪.)2016 ,‬‬
‫המאמר יציג מגוון של אתגרים‪ :‬סוציולוגיים‪,‬‬
‫פילוסופיים‪ ,‬מתודולוגיים‪ ,‬טכנולוגיים‪ ,‬אתגרים הקשורים‬
‫לאופיים של הקברניטים וכאלה הקשורים לסביבה שבה‬
‫עוסק המודיעין‪ .‬הוא מפתח באופן אינדוקטיבי השערה‬
‫שרוב האתגרים נובעים מקושי של המודיעין האסטרטגי‪,‬‬
‫בשונה מהמודיעין המבצעי והטקטי‪ ,‬לבסס סמכות‬
‫אפיסטמולוגית ומקצועית‪ .‬רוב האתגרים אומנם אינם‬
‫חדשים‪ ,‬אך נראה שהשינויים בסביבה האסטרטגית לצד‬
‫השיפור המשמעותי במודיעין המבצעי והטקטי‪ ,‬אופיים‬
‫הייחודי של חלק ממקבלי ההחלטות‪ ,‬ערעור על מעמדן‬
‫של האמת והעובדות בתהליכי קבלת ההחלטות כחלק‬
‫עידן המידע (‪ — )Information Age‬כל אלה מעצימים‬
‫אתגרים מוכרים‪.‬‬
‫יש להניח כי במקרים שבהם דרוש מודיעין מבצעי וטקטי —‬
‫לתקיפה מהאוויר‪ ,‬לסיכול פיגוע טרור‪ ,‬להפעלת סנקציות‬
‫של ממש‪ ,‬אך ברובד האסטרטגי המצב שונה‪.‬‬
‫לאחרונה אומנם תוארה "תקרת זכוכית" של‬
‫המודיעין האסטרטגי הביטחוני‪ ,‬תוך הצעה ללמידה‬
‫מעולם העסקים (ברנע‪ ,)2019 ,‬אך מאמר זה טוען‬
‫שדווקא בעידן הנוכחי עולה חשיבותו וגדל הערך המוסף‬
‫שהוא יכול לספק למפקדים ולמנהיגים‪ .‬כדי להתמודד‬
‫עם אתגרים אלו נדרש המודיעין האסטרטגי הביטחוני‬
‫בעיקר לעסוק ברפלקציה מתודולוגית וליישם טכנולוגיות‬
‫‪5‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫המנהיגות של חלק ממקבלי ההחלטות כיום מעצים‬ ‫ולמידת המכונה (‪ .)Brantly, 2018‬במילים אחרות‪:‬‬
‫אותה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬נראה שבקרב הקברניטים לא קיימת‬ ‫נראה שבעשור האחרון המודיעין האסטרטגי נלחם על‬
‫גישה כזאת כלפי המודיעין המבצעי והטקטי‪ .‬המודיעין‬ ‫מקומו‪ .‬להלן נבחן טענה זו‪.‬‬
‫האסטרטגי‪ ,‬במידה שהשערה זו נכונה‪ ,‬מתקשה לבסס‬ ‫יש להניח כי במקרים שבהם דרוש מודיעין מבצעי‬
‫ולהצדיק את הבסיס האפיסטמולוגי שלו‪ ,‬ולהמחיש‬ ‫וטקטי — לתקיפה מהאוויר‪ ,‬לסיכול פיגוע טרור‪ ,‬להפעלת‬
‫לקברניטים את הערך המוסף הייחודי שלו‪ .‬הסעיף‬ ‫סנקציות כלכליות ממוקדות וכדומה — אין למודיעין‬
‫הבא בהקשר זה עוסק בתפקידו של המודיעין בכלל‬ ‫הביטחוני תחרות של ממש‪ ,‬אך ברובד האסטרטגי‬
‫והאסטרטגי בפרט‪ ,‬בכל הקשור לגילוי ולחשיפת האמת‪.‬‬ ‫המצב שונה‪.‬‬
‫מרחב תחרות פוטנציאלי ראשון קשור לאפשרות‬
‫שהמנהיגים אינם נעזרים רק במודיעין לבירור המציאות‪,‬‬
‫האתגר המרכזי‪ ,‬לפיכך‪ ,‬נובע מהאפשרות שחלק ממקבלי‬
‫ומתבססים גם על הבנתם את הסביבה האסטרטגית‬
‫ההחלטות מרגישים שיש למודיעין האסטרטגי תחליף‪ .‬ייתכן‬
‫באופן בלתי אמצעי‪ .‬כך לדוגמה‪ :‬נשיא ארצות הברית‬
‫שתחושה זו התקיימה גם בעבר‪ ,‬אך סגנון המנהיגות של חלק‬
‫טראמפ‪ ,‬בתגובה להערכה של קהילת המודיעין‬
‫ממקבלי ההחלטות כיום מעצים אותה‪.‬‬
‫האמריקאית שהוצגה בינואר ‪ 2019‬על כך שאיראן‬
‫אינה מבצעת את הצעדים הנדרשים לפיתוח פרויקט‬
‫ירידה בחשיבותה של האמת ועלייה בחשיבותם של‬ ‫גרעין צבאי‪ ,‬טען שאנשי המודיעין ‪“should go back‬‬
‫נרטיבים‬ ‫”‪ ,to school‬מכיוון שלדעתו הם נאיבים ופסיביים‬
‫על פי התפיסה המקובלת‪ ,‬המודיעין הוא מוסד לבירור‬ ‫(‪ .)Oprysko, 2019‬טראמפ הציג הערכה שונה לגבי‬
‫המציאות ולגילוי האמת (ברון‪ .)2015 ,‬ביטוי מובהק לכך‬ ‫איראן‪ ,‬ונראה שאין מדובר בהטיה מכוונת או פוליטיזציה‬
‫הוא האופן שבו מתארת קהילת המודיעין האמריקאית‬ ‫של המודיעין (‪ ,)Hastedt, 2013‬אלא בהערכה עצמאית‬
‫את מערכת היחסים בינה לבין בכירים בממשל‪“truth :‬‬ ‫של הקברניט לגבי הסביבה האסטרטגית‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫”‪ .)Morrell, 2018( to power‬ברון ורויטמן (‪)2019‬‬ ‫"התעלמות" של קברניטים ממודיעין שאינו תואם‬
‫טוענים שבעידן של פוסט־אמת ופייק ניוז קיים קושי לברר‬ ‫לתפיסותיהם אומנם אינה תופעה חדשה (‪Handel,‬‬
‫את המציאות והדבר פוגע בקבלת ההחלטות בתחומי‬ ‫‪ ;)1989‬עם זאת‪ ,‬נראה שבשנים האחרונות גברה‬
‫הביטחון הלאומי‪ .‬לטענתם‪ ,‬החלטות אלו מתקבלות‬ ‫הנגישות של הקברניטים לסביבה האסטרטגית‪ ,‬בין השאר‬
‫לא פעם על בסיס אמונות‪ ,‬דעות ורגשות‪ ,‬ולאו דווקא‬ ‫באמצעות המפגשים הבלתי אמצעיים בין הקברניטים‬
‫על בסיס תהליך סדור שמבוצע על ידי גורמי המקצוע‬ ‫עצמם‪ ,‬ועל בסיס הטכנולוגיה שמאפשרת להם לצרוך‬
‫(שהמודיעין המדינתי הוא אחד מהם) — כחלק ממגמה‬ ‫מידע "מותאם אישית"‪ .‬לכן‪ ,‬אפשר שמועצמת תחושת‬
‫רחבה יותר של אובדן האמון במוסדות המדינתיים‪ .‬מכון‬ ‫המנהיגים שאין למודיעין האסטרטגי ערך מוסף ביחס‬
‫‪ RAND‬האמריקאי אף כינה תופעות אלו בשם "דעיכת‬ ‫להבנתם שלהם את הסביבה‪.‬‬
‫האמת" (‪ .)Kavanagh & Rich, 2018‬ברהמס (‪)2019‬‬ ‫מרחב שני של תחרות פוטנציאלית קשור לגופי ומכוני‬
‫תיארה את הזיקה בין פוסט־אמת והקושי לגלות אמת‬ ‫המחקר הביטחוניים והאזרחיים‪ ,‬שבפועל עוסקים בניתוח‬
‫אובייקטיבית לבין עידן הטכנולוגיה וגודש המידע‪ .‬מיכלין־‬ ‫אסטרטגי‪ .‬תוצרים רבים של מכונים אלו נועדו להשפיע‬
‫שפיר ופדן (‪ )2019‬משתמשות במושג 'מודרניות נזילה'‬ ‫על אסטרטגיה ומדיניות‪ 3.‬הם כוללים היבטים בין־זירתיים‬
‫וטוענות שכיום הגישה הרווחת היא שאין אמת אחת‬ ‫ועל־זירתיים; עוסקים בהיבטים שאינם רק צבאיים;‬
‫אלא מגוון של נרטיבים‪ ,‬ואין סמכות מרכזית שיכולה‬ ‫מנתחים טכנולוגיות מתפתחות; ומייצרים הערכה וחיזוי‬
‫לשפוט מהו הנרטיב הנכון‪ .‬סוגיות אלו רלוונטיות לדיון‬ ‫לטווח הארוך‪ .‬הם גם כוללים‪ 4‬הערכה‪/‬חשיבה רשתית‬
‫במודיעין האסטרטגי‪.‬‬ ‫(‪( )net assessment‬לדוגמה ‪ — )Marshall, 1972‬נושא‬
‫המודיעין הביטחוני אכן התפתח בעידן המודרני שבו‬ ‫שלעיתים נעדר מהתוצרים של המודיעין הביטחוני‪,‬‬
‫הוענקה חשיבות לאמת‪ ,‬והמדע נחשב מוסד מרכזי‬ ‫שכביכול לא אמור לנתח את "הצד הכחול"‪ .‬בבריטניה‪,‬‬
‫לגילויה‪ .‬במובן זה מדובר בתוצר מובהק של תקופת‬ ‫לדוגמה‪ ,‬התוצר שמייצר ניתוח לטווח הארוך של הסביבה‬
‫הנאורות (‪ .)Hayden, 2017‬גם בישראל הודגש הצורך‬ ‫האסטרטגית לא נכתב על ידי גוף מודיעיני (‪Ministry‬‬
‫להשתמש בשיטות מדעיות בפרקטיקה המודיעינית‬ ‫‪.)of Defence, 2018‬‬
‫(בן־ישראל‪ ,)1999 ,‬והטרמינולוגיה שבה משתמשת‬ ‫האתגר המרכזי‪ ,‬לפיכך‪ ,‬נובע מהאפשרות שחלק‬
‫קהילת המודיעין האמריקאית — על בסיס המורשת‬ ‫ממקבלי ההחלטות מרגישים שיש למודיעין האסטרטגי‬
‫של קנט (‪ ,)Kent, 1949‬שראה במודיעין דיסציפלינה‬ ‫תחליף‪ .‬ייתכן שתחושה זו התקיימה גם בעבר‪ ,‬אך סגנון‬
 ‫אריפש יתיא | יגטרטסאה ןיעידומה ינפב םיבצינה םייזכרמה םירגתאה‬
‫והחזירו את השבויים האמריקאים‪ ,‬ועוד (‪Oprysko,‬‬
‫‪ .)2019‬בפועל הנשיא לא הציג נרטיבים שאינם תלויים‬
‫באמת‪ ,‬אלא התמקד בעובדות ובאמיתות שבראייתו‬
‫‪6‬‬
‫תומכות בנרטיבים שלו‪.‬‬
‫הערעור על חשיבות האמת אומנם מהווה אתגר עבור‬
‫המודיעין בכלל והמודיעין האסטרטגי בפרט‪ ,‬שייתכן כי‬
‫התעצם לאחרונה‪ ,‬אך נראה שהמנהיגים לאו דווקא‬
‫מערערים על הבסיס האונטולוגי של האמת‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ייתכן שהם מטילים ספק בבסיס האפיסטמולוגי‪ ,‬המוסדי‬
‫והמתודולוגי של המודיעין לגילוי האמת‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫מכיוון שבבסיסו מתמודד המודיעין האסטרטגי בעיקר‬
‫עם תופעות מופשטות שניתנות לפרשנות ופחות עם‬
‫עובדות פיזיקליות שהתנהגותן סדורה וגנרית (‪Shapira,‬‬
‫‪ ,)2019‬קשה יותר להחיל עליו את המושגים 'אמת' או‬
‫'עובדות'‪ .‬לכן נראה שהמודיעין האסטרטגי מתקשה‬
‫להצדיק את הבסיס האפיסטמולוגי שלו‪ ,‬בעיקר לצורך‬
‫תיאור מופשט של הסביבה האסטרטגית‪ .‬המודיעין‬
‫המבצעי והטקטי לא מתמודד עם אתגר דומה‪ ,‬שהרי‬
‫הוא עוסק בעיקר בגילוי ובחשיפת אמיתות עובדתיות‬
‫ופיזיקליות‪ .‬הוא עוסק בעיקר בסודות‪ ,‬בעוד המודיעין‬
‫האסטרטגי מתמקד גם (לא רק) בחידות ובתעלומות‪.‬‬
‫בכך עוסק הסעיף הבא‪.‬‬
‫סודות‪ ,‬חידות ותעלומות‬
‫ולסייבר‪ .‬כדי לאתר התפתחויות בתחומים אלו נדרש מודיעין‬
‫רבים טוענים שכיום נדרש המודיעין לעסוק בעיקר‬
‫בתעלומות‪ ,‬שמייצגות רמת מורכבות גבוהה (‪Treverton,‬‬
‫‪ ,)2004‬ואילו בעבר — בהתמודדות עם ברית המועצות‬
‫בתקופת המלחמה הקרה בהקשר האמריקאי‪ ,‬או באיתור‬
‫הכנות צבאיות למלחמה מצד סוריה ומצרים בהקשר‬
‫הישראלי (גזית‪ — )2003 ,‬עסק המודיעין בעיקר בחשיפת‬
‫סודות‪.‬‬
‫ואולם נראה שהמודיעין האסטרטגי מתמודד מזה‬
‫שנים עם תעלומות (‪ .)Hulnick, 1999‬עיון בארכיון‬
‫הערכות המודיעין הלאומיות בארצות הברית ממחיש‬
‫זאת‪ ,‬ותופעה דומה קיימת גם בבריטניה (‪Cradock,‬‬
‫‪ .)2002‬עם זאת נראה שהתעלומות הופכות בשנים‬
‫האחרונות להיות מורכבות יותר‪ .‬המודיעין האמריקאי‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מציג בהערכות המודיעין הלאומיות שלו סוגיות‬
‫הקשורות לטכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬לבינה מלאכותית‪,‬‬
‫לאנרגיה‪ ,‬לאקלים‪ ,‬לפשע מאורגן ולסייבר‪ .‬כדי לאתר‬
‫התפתחויות בתחומים אלו נדרש מודיעין אסטרטגי‬
‫שונה מזה שיוצר בעבר‪ ,‬אשר נועד בעיקר לעסוק‬
‫בהתרעה על מלחמה או על יציבות משטרים‪ .‬וכפי‬
‫שנראה בסעיף הבא‪ ,‬חלק גדול מתעלומות אלו אינן‬
‫ממוקדות כיום רק במדינה אחת‪ ,‬אלא קשורות גם‬
‫לישויות שאינן מדינתיות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מדעית — ממחישה שזו חרתה על דגלה את החיפוש‬
‫‪5‬‬
‫אחר האמת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בספרות קיימת הכרה במגבלות של המודיעין‬
‫לתפקד רק כ"מוסד לגילוי האמת"‪ .‬כבר בראשית שנות‬
‫השישים של המאה ה־‪ 20‬כתב וסרמן (‪Wasserman,‬‬
‫‪ )1960‬על הנחות יסוד שגויות — ריאליזם נאיבי (‪naïve‬‬
‫‪ ,)realism‬ואינדוקציוניזם (‪ — )inductionism‬הגורמות‬
‫לכשלים מודיעיניים‪ .‬וסרמן תוקף את התפיסה שאותה‬
‫אכנה "אובייקטיביסטית" — שלפיה לא רק שהאמת קיימת‬
‫באופן אובייקטיבי‪ ,‬אלא המודיעין יכול לגלות אותה בשיטות‬
‫מדעיות‪ .‬בישראל היה גרנית (‪ )2006‬מהבולטים שתקפו‬
‫גישה זו‪ ,‬אשר לה הוא קרא "הפרדיגמה הריאליסטית"‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בשנים האחרונות מוזכר המונח 'מודיעין‬
‫פוסט־מודרני' (‪ ,)Rathmell, 2002‬ומחקרים טוענים שיש‬
‫לשלב בין גישות מדעיות לבין גישות יצירתיות (‪Cavelty‬‬
‫‪ .)& Mauer, 2009‬ייתכן שהמודיעין נותר נטוע בגישה‬
‫פוזיטיביסטית‪ ,‬ואילו דווקא דיסציפלינות אחרות בתחומי‬
‫מדעי החברה והמדעים המדויקים משתחררות בשנים‬
‫האחרונות מפרדיגמה זו (‪.)Manjikian, 2013‬‬
‫המודיעין האמריקאי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מציג בהערכות המודיעין‬
‫הלאומיות שלו סוגיות הקשורות לטכנולוגיות מתקדמות‪,‬‬
‫לבינה מלאכותית‪ ,‬לאנרגיה‪ ,‬לאקלים‪ ,‬לפשע מאורגן‬
‫אסטרטגי שונה מזה שיוצר בעבר‪ ,‬אשר נועד בעיקר לעסוק‬
‫בהתרעה על מלחמה או על יציבות משטרים‪.‬‬
‫ואולם בפועל לא נראה שהקברניטים מפסיקים‬
‫לדרוש מהמודיעין לחשוף את האמת‪ .‬ראש הממשלה‬
‫נתניהו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיאר בשנת ‪ 2018‬את המבצע של‬
‫קהילת המודיעין הישראלית לחשיפת ארכיון הגרעין‬
‫האיראני‪ .‬הוא טען שאיראן שיקרה לקהילה הבינלאומית‬
‫לגבי פרויקט הגרעין הצבאי שלה (חי‪ ,)2018 ,‬וגם חשף את‬
‫האתרים המשמשים את חזבאללה בלבנון לצורך הסבת‬
‫רקטות לטילים מדויקים (אזולאי‪ .)2018 ,‬במשתמע‪ ,‬לא‬
‫רק שראש הממשלה מייחס חשיבות לאמת‪ ,‬הוא אף נעזר‬
‫במודיעין כדי לחשוף אותה‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬תקופת‬
‫הנשיא טראמפ אומנם נתפסת כביטוי של פוסט־אמת‬
‫ושקרים מכוונים (‪ ,)Cassidy, 2018‬אך נראה כי גם‬
‫הנשיא האמריקאי אינו מערער על חשיבותן ומקומן של‬
‫האמת והעובדות‪ ,‬אלא טוען כי המודיעין לא עסק בבירור‬
‫העובדות הרלוונטיות‪ .‬הנשיא טען — בניגוד לעובדות‬
‫שהוצגו על ידי קהילת המודיעין בינואר ‪ — 2019‬כי‬
‫האיראנים ביצעו ניסויים ברקטות‪ ,‬הכלכלה האיראנית‬
‫קורסת‪ ,‬הצפון־הקוריאנים הפסיקו את הניסויים בטילים‬
‫‪7‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫גרעיני או יציבות המשטר והמצב הכלכלי‪ .‬על המודיעין‬ ‫מודיעין על ישויות לא־סדורות ולא־מדינתיות‪,‬‬
‫האמריקאי לנתח — נוסף על כך ולא במקום — גם‬ ‫ואתגרים חדשים בנושא הסייבר‬
‫תרחישים הקשורים לשימוש בממד הסייבר‪ .‬זהו במידה‬ ‫מחקרים רבים מדגישים את הצורך להתאים את המודיעין‬
‫רבה אתגר חדש‪.‬‬ ‫להתמודדות עם הטרור (‪ ,)Herman, 2003a‬וגורסים‬
‫הספרות אומנם רוויה במחקרים על הסייבר כממד‬ ‫שהאתגרים המרכזיים נובעים כיום מישויות לא־סדורות‬
‫לחימה (‪ ;)Sharma, 2010‬על הצורך לייצר "מהפכה‬ ‫(‪ .)Freedman, 2006‬ארגוני טרור‪ ,‬ארגוני האקרים‬
‫בענייני מודיעין" ביחסי הגומלין בין האיסוף למחקר‬ ‫בסייבר וחברות טכנולוגיה בינלאומיות הם דוגמאות‬
‫(סימן טוב ואלון‪ ;)2018 ,‬על הקושי לייחס התקפת סייבר‬ ‫מובהקות לישויות כאלה‪ ,‬אך נראה כי בעשורים האחרונים‬
‫לתוקף (‪ ;)Rid & Buchanan, 2015‬על המודיעין כבסיס‬ ‫כבר מתבצעים בארגוני המודיעין שינויים לשם התאמה‪,‬‬
‫ליצירת הגנה בסייבר (‪ ;)Mattern et al., 2014‬על‬ ‫ולכן אין מדובר באתגר חדש עבור המודיעין האסטרטגי‪.‬‬
‫האתגר המודיעיני בהתקפות סייבר על תשתיות לאומיות‬ ‫בישראל‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מהווה ההתרעה מפני מלחמה‬
‫(‪ ;)Rudner, 2013‬על האתגר במיצוי הסייבר למעקב‬ ‫מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון (‪)Hershkovitz, 2017‬‬
‫אחר מימון של ארגוני טרור (‪ ;)Winston, 2007‬על אתגר‬ ‫ובאסטרטגיית צה"ל (צה"ל‪ ,)2018 ,‬אך בשנים האחרונות‬
‫הסייבר שמייצרות מדינות (‪ )Brantly, 2014‬ועוד‪ ,‬אך‬ ‫נדרש שינוי בתפקידי המודיעין בהקשר זה‪ .‬קופרווסר‪,‬‬
‫קשה למצוא בסיס תיאורטי עשיר לדיון על הזיקה בין‬ ‫לדוגמה‪ ,‬תיאר שינויים שבוצעו בעשור הראשון של שנות‬
‫המודיעין האסטרטגי לבין ממד הסייבר‪ .‬האם המושגים‬ ‫האלפיים (‪ ;)Kupperwasser, 2007‬כוכבי ואורטל (‪)2014‬‬
‫'התרעה אסטרטגית' או 'הפתעה בסגנון פרל הארבור'‬ ‫וגם ברון (‪ ,)2015‬תיארו שינוי באגף המודיעין (אמ"ן) של‬
‫רלוונטיים לתחום הסייבר (‪ ?)Wirtz, 2018‬האם הקשר‬ ‫צה"ל החל משנת ‪ ,2011‬שבבסיסו בין השאר הצורך‬
‫בין מודיעין אופרטיבי‪/‬צבאי שעוסק ביכולות לבין מודיעין‬ ‫לייצר תפוקות נוספות על התרעה מפני מלחמה‪ .‬בפועל‬
‫אסטרטגי שעוסק בכוונות רלוונטי גם לממד הסייבר?‬ ‫נראה כי המודיעין הישראלי הצליח להתאים את עצמו‬
‫כיצד אמור המודיעין האסטרטגי לעסוק‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫לאתגרי הטרור (כביר‪ ,)Shpiro, 2012 ;2019 ,‬והוא‬
‫בקבוצות האקרים רוסיות או צפון־קוריאניות; והאם‬ ‫עוסק מזה שנים בישויות לא־סדורות ותת־מדינתיות‪,‬‬
‫מדובר במתודולוגיה דומה לזו המשמשת לצורך מעקב‬ ‫שפעולתן באה לידי ביטוי גם בתופעות בין־זירתיות‬
‫אחר הביטויים האופרטיביים להגיונות האסטרטגיים‬ ‫ועל־זירתיות (א"ע‪ .)2016 ,‬סוגיה זו כשלעצמה אינה‬
‫של רוסיה וצפון־קוריאה? הפער בספרות שמתמודדת‬ ‫מייצרת אתגר חדש‪.‬‬
‫עם סוגיות אלו ועם המושג 'מודיעין סייבר אסטרטגי'‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬דווקא כיום שב ועולה הצורך לעסוק‬
‫ממחיש במידה רבה את עוצמת האתגר‪.‬‬ ‫בסוגיות מדינתיות וסדורות‪ ,‬במידה רבה בדומה לתקופת‬
‫נעבור לקבוצה אחרת של אתגרים‪ ,‬הנובעת מהקשר‬ ‫המלחמה הקרה (‪ .)Hennigan, 2018‬עיון במסמכים‬
‫בין המנהיגים לבין אנשי המודיעין‪.‬‬ ‫שפרסם הממשל האמריקאי בסוגיות ביטחון לאומי בשנים‬
‫‪ 7 2019–2015‬ממחיש את העדיפות שניתנת להתמודדות‬
‫עם שתי מדינות המייצרות תחרות אסטרטגית (‪great‬‬
‫המודיעין האסטרטגי ממשיך להתמודד עם אתגר מוכר‬
‫‪ — )power competition‬סין ורוסיה — ובעדיפות‬
‫מהעבר — העליונות שמייחסים הקברניטים לתפיסות העולם‬
‫נמוכה יותר עם שתי מדינות סוררות — צפון קוריאה‬
‫ולאידיאולוגיה שלהם ביחס לניתוח המקצועי — ודאי כזה‬
‫ואיראן‪ .‬גם ראשת ה־‪ CIA‬ציינה באפריל ‪ 2019‬כי הסוכנות‬
‫המתיימר להיות אובייקטיבי‪ .‬נראה שהמודיעין המבצעי‬
‫התמקדה בשנים האחרונות בלוחמה בטרור ובתמיכה‬
‫והטקטי אינו עומד בפני אתגר דומה‪ ,‬מכיוון שהוא נועד‬
‫בעיקר לאפשר יישום של מדיניות‪ ,‬ולא להשפיע עליה או‬ ‫במבצעים צבאיים‪ 8,‬אך הזניחה את יכולותיה המסורתיות‬
‫לשנות אותה‪.‬‬ ‫מול מדינות (‪.)Central Intelligence Agency, 2019‬‬
‫לכן‪ ,‬לכאורה נראה שהצורך להתמודד עם ישויות‬
‫לא־סדורות ולא־מדינתיות‪ ,‬במקביל להכרח לעסוק‬
‫המודיעין תומך בהחלטות שכבר התקבלו על ידי‬ ‫פעם נוספת במודיעין מסורתי על מדינות‪ ,‬אינם מייצרים‬
‫המנהיגים — על בסיס אמונות‪ ,‬דעות ורגשות‬ ‫אתגרים חדשים למודיעין האסטרטגי‪ .‬ואולם בחינה‬
‫גם תופעה זו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬התקיימה בעבר (‪Freedman,‬‬ ‫של האתגרים שבפניהם עומד המודיעין האסטרטגי‬
‫‪ .)Herman, 2003b ;Bar-Joseph, 1998 ;1997‬מצא‪,‬‬ ‫האמריקאי מול מדינות כגון רוסיה‪ ,‬סין וצפון קוריאה —‬
‫לדוגמה‪ ,‬תיאר (‪ )2017‬בין השאר את המודיעין האסטרטגי‬ ‫כדוגמה לתחומי העיסוק של המודיעין האסטרטגי —‬
‫"הדובר"‪ ,‬המאפשר למנהיג לגייס את תמיכת הציבור‬ ‫מאפשרת להעריך שאין מדובר עוד רק בסוגיות של‬
‫בהחלטה שכבר התקבלה‪ .‬השימוש במודיעין לצורך‬ ‫התרעה על הפעלת כוח צבאי וכוחות משלוח‪ ,‬פריסת נשק‬
 ‫אריפש יתיא | יגטרטסאה ןיעידומה ינפב םיבצינה םייזכרמה םירגתאה‬
‫העצמת הדרישה למודיעין מבצעי‬
‫וטקטי — האם היא מביאה לירידה בדרישה‬
‫למודיעין אסטרטגי?‬
‫נראה שמערכת היחסים בין הקברניט לבין‬
‫הקשר בין האיסוף לבין התוצר המודיעיני‬
‫בשנים האחרונות משתכללות יכולות איסוף ועיבוד‬
‫המידע‪ ,‬בין השאר בזכות טכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬בינה‬
‫מלאכותית ולמידת מכונה (‪Weinbaum & Shanahan,‬‬
‫‪ .)2018‬דבר זה מאפשר נגישות למידע גולמי אינטימי‬
‫יותר‪ ,‬שלכאורה משקף בצורה טובה יותר את הנעשה‬
‫בצד שלגביו נאסף המידע‪ .‬סביר להניח שקברניטים‬
‫ומפקדים בכירים ידרשו ויצרכו מידע כזה‪ ,‬שמהווה רובו‬
‫ככולו מודיעין מבצעי וטקטי‪.‬‬
‫החשיבות של קריאת מידע גולמי ו"התמכרות" של‬
‫קברניטים למידע כזה אינן תופעות חדשות — לפחות‬
‫בישראל (בן־פורת‪ ;1984 ,‬בר־יוסף‪ .)2013 ,‬עם זאת‪,‬‬
‫סביר להניח שאלו התעצמו בשנים האחרונות לאור‬
‫איכות ואינטימיות המידע‪ .‬לכן‪ ,‬ככל שהמפקד צורך‬
‫יותר מידע אינטימי ורגיש המסמל חדירה לליבת הסוד‪,‬‬
‫הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בה והצורך שלה לעסוק כל‬
‫הוא מרגיש שהוא צריך יותר מידע‪ ,‬שצריך להיות יותר‬
‫אינטימי‪ .‬וככל שהמידע אינטימי יותר‪ ,‬כך ההתמכרות‬
‫אליו היא עוצמתית יותר‪.‬‬
‫בעוד הצריכה של מידע ומודיעין טקטיים היא‬
‫אינטואיטיבית יחסית‪ ,‬והקברניט או המפקד עשויים‬
‫לחוש כי הם חווים את הסביבה באופן בלתי אמצעי ללא‬
‫צורך בפרשנות או תיווך‪ ,‬נראה שלא כך הדבר במודיעין‬
‫האסטרטגי (מחקר אמריקאי אף בחן בהקשר זה את‬
‫הקושי של גנרלים בכירים לצרוך מודיעין אסטרטגי;‬
‫‪ .)Wolfberg, 2017‬בעוד המודיעין הטקטי הוא בדרך‬
‫כלל עובדתי ולכן גם מוחשי‪ ,‬ועוסק בישויות פיזיקליות‪,‬‬
‫הרי המודיעין האסטרטגי הוא בדרך כלל מופשט ועמום‪,‬‬
‫ועוסק בתופעות אנושיות שקשה למדוד אותן‪ .‬לכן קשה‬
‫להצביע על הקשר בין שיפור באיסוף לבין שיפור במודיעין‬
‫האסטרטגי‪ ,‬יותר מאשר על השפעת השיפור באיסוף על‬
‫איכות המודיעין הטקטי‪ .‬ומכיוון שכך‪ ,‬נראה שהקברניטים‬
‫הופכים להיות יותר ויותר "מכורים" למודיעין המבצעי‬
‫והטקטי‪ ,‬אך לא בהכרח תלויים יותר במודיעין אסטרטגי‪.‬‬
‫בסעיף הבא נעסוק בתצורות פעולה צבאיות שתלויות‬
‫במודיעין הטקטי‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬לצורך הגייתן ויישומן נדרש‬
‫גם מודיעין אסטרטגי איכותי‪.‬‬
‫פחות למודיעין שנועד לחשוף את האמת ושמציג את‬
‫הלוחמה בטרור בארצות הברית‪ ,‬אסטרטגיית המניעה‬
‫וההשפעה והמב"ם (מערכה שבין המלחמות) בישראל‬
‫— תלות במודיעין המבצעי והטקטי‬
‫אסטרטגיית המניעה וההשפעה מהווה מרכיב מרכזי‬
‫באסטרטגיית צה"ל (צה"ל‪...")2018 ,‬לסכל את האיומים‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫היציאה של ארצות הברית למלחמה בעיראק בשנת‬
‫‪ 2003‬הוא דוגמה מקובלת לנושא זה (‪Freedman,‬‬
‫‪.)Hastedt, 2005 ;2004‬‬
‫המודיעין — שמושפעת גם מאופיו ומאישיותו של הראשון‬
‫(‪ — )Steinhart & Avramov, 2013‬עלולה להביא גם‬
‫כיום‪ ,‬כבעבר‪ ,‬לפוליטיזציה של המודיעין‪ .‬אך ייתכן‬
‫שארגוני המודיעין נתפסים כיום כחלק מהממסדים‬
‫המסורתיים‪ ,‬ומנהיגים מסוימים אף מגלים כלפיהם‬
‫חוסר אמון (‪ .)Zelizer, 2018‬בארצות הברית‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫נטען כי ה־‪ CIA‬עוברת תהליך פוליטיזציה שבמהותו‬
‫התנגדות לתפיסות הנשיא (‪ ;)Gentry, 2018‬עובדים‬
‫בסוכנות תיארו הטיה ליברלית (‪ ;)Gertz, 2018‬וגם‬
‫בשנות השישים של המאה ה־‪ 20‬ניכרה הטיה פוליטית‬
‫בהערכותיה (‪)Freedman, 1997‬‬
‫כבר היו שטענו כי המודיעין האסטרטגי לא משפיע‬
‫נראה שהמב"ם — עם הקצב הגבוה שבו היא מנוהלת‪,‬‬
‫העת בסודות‪ ,‬אך גם בחידות ובתעלומות — מייצרת אתגר‬
‫חדש למודיעין האסטרטגי‪.‬‬
‫על המדיניות האמריקאית (‪ ;)Marrin, 2017‬שנשיאי‬
‫ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה הגיעו‬
‫"מוכנים מראש" לנשיאות עם תפיסות ואסטרטגיות‪,‬‬
‫והמודיעין השפיע עליהם רק במידה שתמך בתפיסתם‬
‫המקורית (‪ ;)Immerman, 2008‬או שלמרות שהמודיעין‬
‫האסטרטגי היה איכותי ורלוונטי‪ ,‬המנהיגים בחרו פעמים‬
‫רבות לא להשתמש בו (‪ .)Kovacs, 1997‬במובן זה‪,‬‬
‫המודיעין האסטרטגי ממשיך להתמודד עם אתגר מוכר‬
‫מהעבר — העליונות שמייחסים הקברניטים לתפיסות‬
‫העולם ולאידיאולוגיה שלהם ביחס לניתוח המקצועי —‬
‫ודאי כזה המתיימר להיות אובייקטיבי‪ .‬נראה שהמודיעין‬
‫המבצעי והטקטי אינו עומד בפני אתגר דומה‪ ,‬מכיוון‬
‫שהוא נועד בעיקר לאפשר יישום של מדיניות‪ ,‬ולא‬
‫להשפיע עליה או לשנות אותה‪.‬‬
‫אך האם המנהיגים מתבססים כיום יותר מאשר בעבר‬
‫על אמונות‪ ,‬דעות ורגשות? האם השיח שהם מובילים‬
‫כיום הוא יותר אידיאולוגי מאשר בעבר‪ ,‬ולכן הם זקוקים‬
‫עצמו כאובייקטיבי‪ ,‬או מרגישים שהם פחות תלויים‬
‫במודיעין האסטרטגי מאשר קודמיהם? מענה סדור‬
‫לשאלה זו חורג מהיקפו של המחקר הנוכחי‪ .‬כך או כך‪,‬‬
‫כפי שנראה בסעיף הבא‪ ,‬נראה שהמנהיגים והמפקדים‬
‫נשענים יותר ויותר דווקא על המודיעין הטקטי‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫נראה שבארצות הברית קיימת נטייה להתמקד במודיעין‬ ‫להרתיע ולהרחיק את המלחמה‪ ,‬ולעצב את המרחב‬
‫שוטף (‪ )current intelligence‬באופן שהביא להזנחת‬ ‫באופן נוח לישראל‪ ...‬ולפגוע ביכולות האויב כדי ליצור‬
‫היכולות והכישורים הרלוונטיים למודיעין האסטרטגי‬ ‫תנאים צבאיים‪ ,‬מדינתיים ותודעתיים מיטביים להכרעה‬
‫(‪ .)Marrin, 2013; Heinderich, 2007‬המחשה נוספת‬ ‫עתידית במלחמה אם תפרוץ‪ ,‬ולחזק את ההרתעה‪."...‬‬
‫לבולטות של המודיעין המבצעי‪ ,‬ולא האסטרטגי‪ ,‬עולה‬ ‫המב"ם מאפשרת ליישם אסטרטגיה זו‪" :‬הפעילות‬
‫מניתוח מקומו של המודיעין במהפכה בעניינים צבאיים‬ ‫במב"ם היא מתמשכת‪ ,‬מתקיימת בכל זירת המלחמה‪,‬‬
‫(‪Hundley,( )Revolution in Military Affairs, RMA‬‬ ‫על פי הערכת המצב והמודיעין המאפשר‪ ...‬הפעילות‬
‫‪ .)1999‬מהפכה שכזו נוצרת בדרך כלל כתוצאה משילוב‬ ‫במב"ם מבוססת על מודיעין איכותי"‪ .‬כדי לבצע תקיפה‬
‫של שינויים בטכנולוגיה‪ ,‬אמצעי לחימה‪ ,‬מבנה וארגון‬ ‫בסוריה נגד אתרים של איראן וחזבאללה‪ ,‬לחשוף את‬
‫ותפיסות (אדמסקי‪ .)2012 ,‬המהפכה האחרונה מתבססת‬ ‫המנהרות של חזבאללה בגבול לבנון (מזרחי‪ ,)2019 ,‬או‬
‫במידה רבה על מידע מדויק‪ ,‬באיכות גבוהה וברזולוציה‬ ‫לפגוע בלגיטימציה של חזבאללה בקהילה הבינלאומית‬
‫גבוהה‪ ,‬שמאפשר הפעלת "תשלובת מודיעין־מחץ"‬ ‫(זיתון‪ )2018 ,‬נדרש מודיעין מבצעי וטקטי איכותי‪,‬‬
‫(רוזן‪ .)2019 ,‬אין ספק שמדובר בפועל במודיעין מבצעי‬ ‫אינטימי‪ ,‬ברזולוציה גבוהה ובזמן אמת‪ .‬ומכיוון שהמב"ם‬
‫וטקטי‪ ,‬אך בכל הקשור למודיעין האסטרטגי‪ ,‬הנושא נעדר‬ ‫הפכה להיות מרכיב מרכזי בעשייה הביטחונית הישראלית‬
‫באופן יחסי מהספרות בנושא‪ ,‬וייתכן שהדבר מצביע על‬ ‫(זיתון ופורת‪ ,)2019 ,‬נראה כי הדרישה למודיעין כזה‬
‫כך שהמודיעין האסטרטגי עדיין לא התאים את עצמו‬ ‫רק הולכת ומתעצמת‪.‬‬
‫לשינויים בחשיבה ובפרקטיקה בתחום הביטחון‪.‬‬ ‫אך עד כמה מותאם המודיעין האסטרטגי לתצורת‬
‫הלחימה במב"ם? מודיעין ברמות השונות‪ ,‬כולל ברמה‬
‫האסטרטגית‪ ,‬אומנם מתואר כאחד התנאים ליישומה‬
‫בעוד המודיעין הטקטי עובר מהפכה בענייני מודיעין בעיקר‬
‫באמצעות מיצוי הטכנולוגיות החדשות‪ ,‬נראה שהמודיעין‬ ‫(אלון ופרייזלר־סווירי‪ .)2019 ,‬כדי לתכנן וליישם מב"ם‬
‫האסטרטגי נותר מאחור‪.‬‬ ‫נדרש מודיעין אסטרטגי איכותי ביותר‪ ,‬המנתח את‬
‫הסביבה האסטרטגית בצורה הוליסטית ומזהה חלון‬
‫הזדמנויות; ייתכן שזה היה התהליך שהביא את ישראל‬
‫המהפכה בענייני מודיעין — עד כמה היא השפיעה‬ ‫לצאת בשנים האחרונות למערכה נגד ההתבססות‬
‫על המודיעין האסטרטגי?‬ ‫האיראנית בסוריה (אבן‪ .)2019 ,‬עם זאת‪ ,‬בחינה‬
‫בעוד המודיעין הטקטי עובר מהפכה בענייני מודיעין‬ ‫של הספרות המקצועית מגלה פער משמעותי בדיון‬
‫(‪,)RIA, Revolution in Intelligence Affairs‬‬ ‫מתודולוגי על הקשר בין מודיעין אסטרטגי לבין המב"ם‪.‬‬
‫בעיקר באמצעות מיצוי הטכנולוגיות החדשות‪ ,‬נראה‬ ‫נראה שהמב"ם — עם הקצב הגבוה שבו היא מנוהלת‪,‬‬
‫שהמודיעין האסטרטגי נותר מאחור‪ .‬בבסיס התיאוריה‬ ‫הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בה והצורך שלה לעסוק‬
‫בנושא המהפכה בענייני המודיעין עומד הרעיון ששינוי‬ ‫כל העת בסודות‪ ,‬אך גם בחידות ובתעלומות — מייצרת‬
‫רדיקלי במודיעין מושפע מטכנולוגיות — בעיקר כאלה‬ ‫אתגר חדש למודיעין האסטרטגי‪.‬‬
‫הקשורות לבינה מלאכותית ולתחום ניתוח המידע;‬ ‫גם בארצות הברית ניתן להצביע על הקשר בין העלייה‬
‫מאמצעי לחימה — בהקשר המודיעיני מדובר בעיקר‬ ‫בחשיבות וברלוונטיות של סוגי עימותים מסוימים —‬
‫במערכות מידע המאפשרות כריית מידע ומיצוי נתוני‬ ‫בעיקר הלחימה בטרור (‪)Counterterrorism, CT‬‬
‫עתק; מנושאים של מבנה וארגון — בעיקר של יחידות‬ ‫והלחימה בחתרנות (‪— )Counterinsurgency, COIN‬‬
‫המבצעות היתוך של סנסורים מודיעיניים שונים‪ ,‬אך‬ ‫לבין מידת הבולטות של המודיעין המבצעי והטקטי‪.‬‬
‫גם כאלו המשלבות בין מודיעין למבצעים וטכנולוגיה;‬ ‫כך לדוגמה‪ ,‬הקשר בין המודיעין המבצעי והטקטי לבין‬
‫ומתפיסות חדשות — בעיקר כאלה הקשורות למציאת‬ ‫פעילותם של הכוחות המיוחדים האמריקאיים הוא‬
‫אלטרנטיבה ל'מעגל המודיעין' כרעיון המסדר של‬ ‫עמוק ביותר (‪ ,)Gentry, 2017‬וכוחות אלו הם מרכיב‬
‫התהליך המודיעיני‪ ,‬תוך יצירת שילובים חדשים בין‬ ‫מרכזי בלחימה נגד הטרור‪ .‬אך מה מקומו של המודיעין‬
‫האיסוף למחקר‪ .‬בספרות המקצועית נהוג להתייחס‬ ‫האסטרטגי בתצורות פעולה אלו? יש הטוענים שקהילת‬
‫לכמה מהפכות בענייני מודיעין לאורך ההיסטוריה‬ ‫המודיעין האמריקאית אימצה גישה ששמה דגש על מידע‬
‫(‪,)Barger, 2005; Denece, 2014; Lahneman, 2007‬‬ ‫(‪ ,)information-centric intelligence‬ובמשתמע‬
‫אך ברור שהזרז המרכזי למהפכה הנוכחית הוא נתוני‬ ‫על מודיעין טקטי‪ ,‬יותר מאשר על מחקר והערכה‬
‫העתק ומהפכת המידע‪ .‬סוג המודיעין הרלוונטי ביותר‬ ‫(‪ .)Dudley, 2018‬בבריטניה נטען כי תפקידי המודיעין‬
‫למהפכה שכזו הוא המבצעי והטקטי‪.‬‬ ‫האסטרטגי מוטלים בספק (‪ .)Gibson, 2009‬זאת ועוד‪,‬‬
 ‫אריפש יתיא | יגטרטסאה ןיעידומה ינפב םיבצינה םייזכרמה םירגתאה‬
‫באמצעות עובדות וממצאים אמפיריים; ההיבטים הקשורים‬
‫לקושי של המודיעין להשפיע על החזון והאידיאולוגיה;‬
‫הדרישה הגוברת של מפקדים וקברניטים למודיעין מבצעי‬
‫וטקטי‪ ,‬שכנראה לא קיימת באופן דומה ביחס למודיעין‬
‫האסטרטגי; וההיבט המתודולוגי‪ ,‬הקשור לאימוץ חלקי‬
‫בלבד של טכנולוגיות חדשניות על ידי המודיעין האסטרטגי‬
‫וליישום חלקי בלבד של המהפכה בענייני מודיעין‪.‬‬
‫מאמר זה מציג את ההשערה שהמודיעין האסטרטגי‬
‫מתקשה לבסס את הסמכות האפיסטמולוגית‬
‫והמתודולוגית שלו‪ .‬הוא לא מאמץ מספיק את הטכנולוגיות‬
‫החדשניות‪ ,‬ומתבסס בעיקר על אינטואיציות ועל היכרות‬
‫מעמיקה עם הסביבה ועם ניסיון העבר; ברון (‪)2018‬‬
‫כינה זאת "האסכולה המחנכת" במחקר המודיעיני‪.‬‬
‫בתקופה שבה מדע המידע ומיצוי טכנולוגיות מתקדמות‬
‫הפכו להיות תנאי חשוב לקבלת החלטות‪ ,‬המודיעין‬
‫האסטרטגי מתקשה לשכנע את הקברניטים בערך‬
‫המוסף הייחודי שלו וביכולתו למצות את הטכנולוגית‬
‫לצורכי הניתוח האסטרטגי‪.‬‬
‫מחקר זה מתמקד במודיעין צבאי‪ ,‬ובמשתמע מבצעי‬
‫מחקרי המשך‬
‫לצורך ביסוס או הפרכת ההשערות שמאמר זה מעלה‬
‫יש לפתח בסיס אמפירי ולקיים ראיונות עם מנהיגים‬
‫ועם בכירים בקהילת המודיעין‪ 9,‬דווקא מכיוון שלימודי‬
‫המודיעין לא עושים שימוש מספק בראיונות (‪Van‬‬
‫‪ )Puyvelde, 2018‬או בתצפיות‪ .‬המידע האמפירי צריך‬
‫לסייע בעיקר להבנת האופן שבו הקברניטים תופסים את‬
‫המודיעין האסטרטגי ואת הערך המוסף שלו‪ ,‬וגם כמובן‬
‫להבנת האתגרים העדכניים ביותר שעימם מתמודדת‬
‫כיום הפרקטיקה של המודיעין האסטרטגי‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫המושג 'מודיעין אסטרטגי' הוא עמום ונתון לפרשנות‪,‬‬
‫ולכן ייתכן שהתייחסות אחרת אליו תוכל לכאורה להפריך‬
‫את התזה שהמאמר הנוכחי מפתח‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬נדמה שהספרות בנושא המודיעין‬
‫האסטרטגי ממשיכה לעסוק גם כיום בנושאים‬
‫המסורתיים — הפתעה‪ ,‬התרעה‪ ,‬היחסים עם הקברניט‪,‬‬
‫פוליטיזציה‪ ,‬סוגיות ארגוניות‪ ,‬הטיות קוגניטיביות ועוד‬
‫(לדוגמה ;‪Betts & Mahnken, 2003; Johnson, 2003‬‬
‫‪ .)Phythian, Gill & Marrin, 2008‬לאחרונה אומנם נעשים‬
‫ניסיונות להדגיש את השפעתן של תיאוריות על הפרקטיקה‬
‫המודיעינית (‪,)Gill & Phythian, 2018; Coulthart, 2019‬‬
‫אך קיים פער בכתיבה סדורה לגבי השפעת הטכנולוגיה‬
‫על הפרקטיקה של המודיעין האסטרטגי‪ ,‬או במילים‬
‫אחרות — פער במחקרים המשלבים ידע פרקטי עדכני‬
‫עם הסתכלות תיאורטית רחבה‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬לא קיים מחקר מספק על מודלים‬
‫אלטרנטיביים ל'מעגל המודיעין' בהקשר למודיעין‬
‫‪10‬‬
‫אל"מ י' מאמ"ן תיאר (‪ )2018‬את הפוטנציאל שקיים‬
‫שאפשר‬ ‫בעידן הדיגיטלי‪ .‬הוא מתאר בעיקר מודיעין ִ‬
‫התמודדות עם טרור המתאבדים; במשתמע‪ ,‬מודיעין‬
‫מבצעי וטקטי‪ .‬ברקע לדיון זה‪ ,‬בהקשר הישראלי יש‬
‫לציין כי ההתמקדות בשיפור המודיעין המבצעי נובעת‬
‫בין השאר מפערים שזוהו בתחום זה במלחמת לבנון‬
‫השנייה בשנת ‪ ,)Bar-Joseph, 2007( 2006‬ונראה‬
‫שזה גם היה אחד השיקולים להקמת חטיבת ההפעלה‬
‫באמ"ן (בוחבוט‪.)2016 ,‬‬
‫ביטוי נוסף למקומו של המודיעין המבצעי במהפכות‬
‫צבאיות ומודיעיניות ניתן למצוא בספרות העוסקת‬
‫בשינויים שעובר המודיעין הצבאי (‪ .)Ferris, 2005‬בשנת‬
‫‪ 2004‬תוארה התהוות של "מהפכה במודיעין הצבאי"‬
‫כתוצאה מהאופן שבו המודיעין משולב בלוחמה מבוססת‬
‫רשת (‪ ,)Ferris, 2004( )netcentric warfare‬וברור‬
‫שמדובר בהשלכות של מהפכת המידע‪ .‬מחקר נוסף‬
‫(‪ )Evans, 2009‬תיאר את השינויים שיש לבצע במודל‬
‫ה"מסורתי" לתהליך המודיעיני — 'מעגל המודיעין'; גם‬
‫וטקטי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הספרות שעוסקת בקשר בין מהפכת‬
‫המידע ונתוני העתק לבין המודיעין האסטרטגי היא‬
‫מצומצמת‪ .‬בארצות הברית כבר נטען שהגופים ב־‪CIA‬‬
‫שעסקו במודיעין אסטרטגי לא ניצלו ולא מיצו את מהפכת‬
‫המידע (‪ .)Berkowitz, 2007‬רבים נוהגים לצטט מאמר‬
‫שעוסק במיצוי נתוני עתק לצורכי מודיעין אסטרטגי (‪Lim,‬‬
‫‪ ,)2016‬אך נראה כי היוצא מן הכלל מעיד על הכלל‪.‬‬
‫סיכום — מסקנות‪ ,‬מחקרי המשך והמלצות‬
‫מסקנות‬
‫במאמר זה הוצגו סוגים שונים של אתגרים שעומדים‬
‫בפני המודיעין האסטרטגי‪ ,‬וגם אם רובם ישנים‪ ,‬נראה‬
‫שהצירוף ביניהם מביא להעצמתם‪ .‬תוארו בו ההיבט‬
‫הסוציולוגי הקשור לאובדן האמון של ציבורים ומנהיגים‬
‫במוסדות‪ ,‬שהמודיעין המדינתי הוא אחד מהם; ההיבט‬
‫כרטיס הכניסה של אנשי המודיעין לחדרי הביטחון הלאומי‬
‫כנראה היה ונותר המודיעין המבצעי והטקטי‪ .‬אך המודיעין‬
‫האסטרטגי צריך גם לעצב את "חדר הדיונים האסטרטגי"‪.‬‬
‫הוא נדרש למעשה לעבור מהפכה בענייני מודיעין משל‬
‫עצמו‪.‬‬
‫הפילוסופי הקשור לערעור על הבסיס האונטולוגי של האמת‬
‫האובייקטיבית‪ ,‬ובעיקר על הבסיס האפיסטמולוגי לגילויה‬
‫‪11‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫הסביבה האופרטיבית‪ ,‬אלא גם על תחרות אסטרטגית‬ ‫האסטרטגי‪ .‬באגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן)‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫בין מדינות (אלון‪ ;2018 ,‬הרשקוביץ‪.)2019 ,‬‬ ‫מומש בשנת ‪ 2019‬פרויקט 'הממד החמישי'‪ ,‬שמחולל‬
‫החוט המקשר בין רוב המלצות אלו נוגע לכך‬ ‫שינוי בתהליך יצירת המודיעין (פישמן‪ .)2019 ,‬נראה‬
‫שהמודיעין האסטרטגי אינו צריך להירתע מאימוץ‬ ‫שפרויקט זה אכן מאתגר את 'מעגל המודיעין' ויוצר‬
‫טכנולוגיות חדשניות‪ ,‬ממיצוי יכולות בתחום מדע‬ ‫שילוביות ייחודית בין המחקר לאיסוף תוך מיצוי טכנולוגיה‬
‫המידע והבינה המלאכותית‪ ,‬מהתמקדות בטכנולוגיות‬ ‫מתקדמת‪ ,‬ולכן מומלץ לפתח במסגרתו תיאוריה ומודלים‬
‫כמושא מחקר ומעיסוק סדור ושיטתי במתודולוגיה‪ .‬אל‬ ‫עדכניים שיהיו רלוונטיים גם למודיעין האסטרטגי‪.‬‬
‫לו להשאיר מרחב זה למודיעין המבצעי והטקטי בלבד‪.‬‬
‫מעבר למשימות החדשות שצוינו לעיל‪ ,‬עליו להמשיך‬ ‫המלצות‬
‫ולעסוק במשימות המודיעין המסורתיות כגון התרעה‬ ‫על מנת להתמודד עם האתגרים כפי שתוארו במאמר‬
‫מפני מלחמה‪ ,‬תפניות במדיניות של יריבים (וגם ידידים)‬ ‫נדרש המודיעין האסטרטגי בעיקר‪ :‬לעסוק ברפלקציה‪,‬‬
‫וכדומה; נראה שגם במקרים אלו‪ ,‬אינטואיציה והיכרות‬ ‫להגדיר את המתודולוגיה שלו‪ ,‬למסד חשיבה ביקורתית‬
‫עמוקה עם הסביבה האסטרטגית מהוות אומנם תנאי‬ ‫(‪ )Hendrickson, 2008‬ולטפח את יסודות המקצוע‬
‫הכרחי‪ ,‬אך לא מספיק‪.‬‬ ‫(‪ .)Coulthart, 2016‬כך ניתן יהיה להעלות את רמת‬
‫מהי‪ ,‬אם כן‪ ,‬התוחלת של המודיעין האסטרטגי‬ ‫האמינות של המודיעין האסטרטגי בעיני הקברניטים‬
‫בעידן הנוכחי? דווקא סביבה מורכבת ומרובת‬ ‫(‪ )Gookins, 2008‬באמצעות שילוב של ניתוח כמותי‬
‫אתגרים‪ ,‬גודש המידע וסביבה טכנולוגית שמשתנה‬ ‫עם ניתוח מופשט ואיכותני‪ ,‬שיביא לידי ביטוי שימוש‬
‫במהירות‪ ,‬ערעור מצד הקברניטים על חלק מבסיסי‬ ‫נבון וחדשני בטכנולוגיה‪ ,‬ובעיקר בזו הקשורה למדע‬
‫הדיסציפלינה והמתודולוגיה של המודיעין המדינתי‬ ‫המידע‪ .‬כרטיס הכניסה של אנשי המודיעין לחדרי‬
‫בכלל וזה האסטרטגי בפרט‪ ,‬וקושי של המודיעין עצמו‬ ‫הביטחון הלאומי כנראה היה ונותר המודיעין המבצעי‬
‫בבירור המציאות המורכבת — כל אלו מגדילים את‬ ‫והטקטי‪ .‬אך המודיעין האסטרטגי צריך גם לעצב את‬
‫הערך המוסף שלו‪ .‬קברניטים יכולים לכאורה לצרוך כיום‬ ‫"חדר הדיונים האסטרטגי"‪ .‬הוא נדרש למעשה לעבור‬
‫מידע גולמי ולפתח נגישות לסביבה האסטרטגית באופן‬ ‫מהפכה בענייני מודיעין משל עצמו‪.‬‬
‫עצמאי‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬מודיעין אסטרטגי איכותי יכול למסגר‬ ‫במונח 'רפלקציה מתודולוגית' אין הכוונה רק ליישום‬
‫את הדיון האסטרטגי‪ ,‬להצביע על המידע שהעמקה בו‬ ‫של שיטות מחקריות בסיסיות כגון ניתוח תרחישים‪,‬‬
‫רלוונטית אך גם על מידע שאינו רלוונטי‪ ,‬להציג כיוונים‬ ‫משחקי מלחמה‪ ,‬הסרטה לאחור‪ ,‬צוות אדום וכדומה‪ .‬על‬
‫אפשריים להתפתחות בסביבה האסטרטגית‪ ,‬במידה‬ ‫המודיעין האסטרטגי לבחון כיצד מיצוי נתוני עתק מסייע‬
‫שהאסטרטגיה שנבחרה תיושם‪ ,‬ולהציע לקברניט‬ ‫לאיתור של תבניות‪ ,‬ולכן גם לזיהוי חריגות (‪Kuosa,‬‬
‫אסטרטגיה חלופית לזו שכבר בחר בה‪ .‬מודיעין אסטרטגי‬ ‫‪ ;)2010‬דוגמה מובהקת לכך קשורה למגמות מקרו־‬
‫כלכליות גלובליות (ולא רק בכלכלת מדינות)‪ .‬עליו לפתח‬
‫מתודולוגיה סדורה להתרעה אסטרטגית על מתקפות‬
‫קברניטים יכולים לכאורה לצרוך כיום מידע גולמי ולפתח‬
‫סייבר‪ ,‬לאו דווקא מצד גורמים מדינתיים רשמיים‪ ,‬וגם‬
‫נגישות לסביבה האסטרטגית באופן עצמאי‪ ,‬אך בפועל‪,‬‬
‫להתרעה על התהוות של מלחמות סחר כדוגמת זו‬
‫מודיעין אסטרטגי איכותי יכול למסגר את הדיון האסטרטגי‪,‬‬
‫להצביע על המידע שהעמקה בו רלוונטית אך גם על מידע‬ ‫שמתנהלת בשנים האחרונות בין סין לארצות הברית‪.‬‬
‫שאינו רלוונטי‪ ,‬להציג כיוונים אפשריים להתפתחות בסביבה‬ ‫עליו לבסס תפיסה למודלים שילוביים בין המחקר‬
‫האסטרטגית‪ ,‬במידה שהאסטרטגיה שנבחרה תיושם‪,‬‬ ‫לאיסוף בנושאים אסטרטגיים‪ .‬דוגמה מובהקת לכך‬
‫ולהציע לקברניט אסטרטגיה חלופית לזו שכבר בחר בה‪.‬‬ ‫קשורה לשינויים בתפיסות של בניין הכוח והפעלת‬
‫הכוח‪ ,‬שבמסגרתם התהליך הטורי שכולל איסוף המוכוון‬
‫על ידי שאלות מוגדרות (‪ )Known Unknowns‬אינו‬
‫איכותי הוא תוצר (וגם תהליך) הוליסטי שנע באופן קבוע‬ ‫רלוונטי‪ ,‬מכיוון שמדובר בתהליכים מתהווים‪ ,‬לאו דווקא‬
‫פנימה והחוצה‪ ,‬בין הפרטים לבין התמונה הכוללת‪,‬‬ ‫בעקבות החלטה של המנהיגות בצד השני‪ .‬המודיעין‬
‫וגם בין דיסציפלינות וסוגיות מחקריות שונות‪ .‬הסביבה‬ ‫האסטרטגי צריך "לקחת בעלות" על שיטות שקשורות‬
‫המורכבת מחייבת הסתכלות הוליסטית כזאת‪ .‬מודיעין‬ ‫לסריקת האופק (‪ )horizon scanning‬כדי לזהות מגמות‬
‫אסטרטגי רלוונטי הוא אמנותי ומדעי גם יחד (‪Shapira,‬‬ ‫שיכולות להתפתח בטווח הארוך‪ .‬דוגמה מובהקת לכך‬
‫‪ — )2019‬בדומה לאסטרטגיה עצמה (‪.)Brodie, 1998‬‬ ‫היא הצורך לזהות טכנולוגיות מפציעות בתחום הבינה‬
‫אלו היו אומנם תפקידיו גם בעבר‪ ,‬אך עומס האתגרים‬ ‫המלאכותית‪ ,‬שיכולה להיות להן השפעה לא רק על‬
 ‫אריפש יתיא | יגטרטסאה ןיעידומה ינפב םיבצינה םייזכרמה םירגתאה‬ ‫‪12‬‬

‫אלון‪ ,‬נ' (‪ .)2018‬סריקת האופק (‪ :)Horizon Scanning‬תהליך‬

‫מסייע בתהליכי קבלת החלטות ברמה הלאומית — מחקר‬
‫וגודש המידע מעצימים בימים אלו את היכולת שלו‬
‫עומק‪ .‬רמת השרון‪ :‬המרכז למורשת המודיעין — המכון לחקר‬ ‫לספק ערך מוסף ייחודי‪.‬‬
‫המתודולוגיה של המודיעין‪( https://bit.ly/38OCyhS .‬אוחזר‬ ‫קשה אומנם למדוד את ההצלחה של מודיעין בכלל‬
‫‪ 1‬בדצמבר ‪.)2019‬‬ ‫ומודיעין אסטרטגי בפרט (‪Moore, Krizan & Moore,‬‬
‫אלון‪ ,‬נ' ופרייזלר־סווירי‪ ,‬ד' (‪" .)2019‬ריצת מרתון ותקיעת מקלות‬
‫בגלגלי האויב"‪ :‬המערכה שבין המלחמות בצה"ל (המב"ם)‪ .‬בין‬
‫‪ ,)2005‬ובראיית כותב שורות אלו‪ ,‬בדיקה בדיעבד של‬
‫הקטבים‪ ,22 ,‬אמ"ץ — תוה"ד — מרכז דדו לחשיבה בין־תחומית‪,‬‬ ‫התאמתות הערכות אינה מספקת‪ .‬המבחן המרכזי של‬
‫משרד הביטחון — ההוצאה לאור‪.32–13 ,‬‬ ‫המודיעין האסטרטגי הוא במידה רבה יכולתו להשפיע‬
‫אל"מ י' (‪ .)2018‬המסע לבירור התפיסה והמימוש של העליונות‬ ‫על הגייה‪ ,‬תכנון ויישום האסטרטגיה‪ ,‬ובמשתמע על‬
‫המודיעינית והמבצעית בעידן הדיגיטלי‪ .‬מודיעין הלכה ומעשה‪:‬‬
‫ביג דאטה ומודיעין‪ ,3 ,‬רמת השרון‪ :‬המרכז למורשת המודיעין —‬
‫עיצוב הסביבה‪ .‬הוא נדרש לעשות זאת באמצעות ניתוח‬
‫המכון לחקר מודיעין ומדיניות‪.23–12 ,‬‬ ‫מקצועי‪ ,‬גם אם ללא התיימרות לאובייקטיביזם מוחלט;‬
‫א"ע (‪ ,)2016‬התמודדות המודיעין עם סוגיות מורכבות ובין־זירתיות —‬ ‫שיהיה מבוסס עובדות‪ ,‬אך גם על פרשנות מעמיקה‬
‫ההיבט הארגוני‪ .‬מודיעין הלכה ומעשה‪ :‬השילוביות במודיעין‪,‬‬ ‫ושימוש במסגרות תפיסתיות רלוונטיות‪ .‬הוא זה שמייצר‬
‫‪ ,1‬רמת השרון‪ :‬המרכז למורשת המודיעין — המכון לחקר מודיעין‬
‫ומדיניות‪.44–25 ,‬‬
‫"משקפיים אסטרטגיים" המאפשרים להבין סביבה‬
‫בוחבוט‪ ,‬א' (‪ 22‬באפריל ‪" .)2016‬הסנדק" של אמ"ן‪ :‬איש הצללים‬ ‫מורכבת ודינמית באופן שיאפשר גם לעצב אותה‪ .‬לכן‬
‫שמחליט מתי יופצץ הבונקר של נסראללה‪ .‬וואלה! ‪https:// .News‬‬ ‫זו עשויה להיות שעתו הקשה ביותר‪ ,‬אך גם היפה ביותר‪,‬‬
‫‪( news.walla.co.il/item/2955359‬אוחזר ‪ 29‬ביולי ‪.)2019‬‬ ‫‪10‬‬
‫של המודיעין האסטרטגי‪.‬‬
‫בן־ישראל‪ ,‬י' (‪ .)1999‬הפילוסופיה של המודיעין‪ .‬תל אביב‪ :‬משרד‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫בן־פורת‪ ,‬י' (‪ .)1984‬הבעייתיות של הערכת המודיעין‪ .‬מערכות‪.296 ,‬‬ ‫*‬
‫‪.24–19‬‬ ‫המחבר מבקש להודות לתא"ל (מיל') איתי ברון‪,‬‬
‫ברהמס‪ ,‬י' (‪ .)2019‬פילוסופיה של פוסט־אמת‪ .‬תל אביב‪ :‬המכון‬ ‫לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן וכיום סגן ראש המכון למחקר‬
‫למחקרי ביטחון לאומי‪https://www.inss.org.il/he/ .‬‬
‫‪( publication/post-truth-philosophy/‬אוחזר ‪ 2‬במאי ‪.)2019‬‬
‫במכון למחקרי ביטחון לאומי (‪ ,)INSS‬ולתא"ל דרור‬
‫ברון‪ ,‬א' (‪ .)2015‬המחקר המודיעיני‪ :‬בירור המציאות בעידן של‬ ‫שלום‪ ,‬רח"ט מחקר באמ"ן‪ .‬מבקש להודות גם לעורכי‬
‫תמורות ושינויים‪ .‬רמת השרון‪ :‬המרכז למורשת המודיעין —‬ ‫כתב העת ולשני שופטים אנונימיים — על ההערות‬
‫המכון לחקר מודיעין ומדיניות‪.‬‬ ‫המקצועיות והבונות שהתייחסו לגרסה מוקדמת יותר‬
‫ברון‪ ,‬א' (‪ .)2018‬גישות למחקר מודיעיני ולביג דאטה בעידן "פוסט אמת"‪.‬‬
‫מודיעין הלכה ומעשה‪ :‬ביג דאטה ומודיעין‪ ,3 ,‬רמת השרון‪ :‬המרכז‬
‫של המאמר‪.‬‬
‫למורשת המודיעין — המכון לחקר מודיעין ומדיניות‪.136–129 ,‬‬ ‫העמדות המובעות במאמר משקפות אך ורק את‬
‫ברון‪ ,‬א' ורויטמן‪ ,‬מ' (‪ .)2019‬ביטחון לאומי בעידן של פוסט־אמת‬ ‫עמדתו של הכותב‪ ,‬ולא את אלו של צה"ל או של אמ"ן‪.‬‬
‫ופייק ניוז‪ .‬תל אביב‪ :‬המכון למחקרי ביטחון לאומי‪https:// .‬‬
‫‪.bit.ly/2M5cOnQ‬‬
‫בר־יוסף‪ ,‬א' (‪ .)2013‬אי־הפעלת "אמצעי האיסוף המיוחדים" והכשל‬
‫לאל״מ (מיל‪ ).‬איתי שפירא מעל ‪ 25‬שנות ניסיון במחקר‬
‫המודיעיני במלחמת יום הכיפורים‪ .‬מערכות‪.53–46 ,448 ,‬‬
‫המודיעיני באמ"ן — ברמה הטקטית‪ ,‬האופרטיבית‬
‫ברנע‪ ,‬א' (‪ .)2019‬האם ניתן לפרוץ את תקרת הזכוכית של דיסציפלינת‬
‫המודיעין האסטרטגי? בין הקטבים‪ :‬סוגיות עכשוויות באמנות‬ ‫והאסטרטגית‪ .‬הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי (מב"ל)‪,‬‬
‫המערכה‪ ,21–20 ,‬בדרך לטרנספורמציה דיגיטלית‪ .‬אמ"ץ־‬ ‫בעל תואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה מאוניברסיטת תל‬
‫תוה"ד־מרכז דדו לחשיבה בין־תחומית‪ ,‬משרד הביטחון — ההוצאה‬ ‫אביב ותואר שני במנהל עסקים (‪ )MBA‬מאוניברסיטת‬
‫לאור‪.164–145 ,‬‬ ‫תל אביב‪.‬‬
‫גזית‪ ,‬ש' (‪ .)2003‬בין התרעה להפתעה‪ :‬על האחריות לגיבושה של‬
‫הערכת המודיעין הלאומית בישראל‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ ,‬מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים‪.‬‬ ‫*‬
‫גרנית‪ ,‬ע' (‪ .)2006‬התפתחות רעיון המודיעין במרחב האמריקאי‪.‬‬
‫חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" במסגרת ביה"ס‬ ‫מקורות‬
‫למדעי הרוח‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫אבן‪ ,‬ש' (‪ .)2019‬המערכה נגד איראן בסוריה‪ :‬האם הצהרות ישראל‬
‫הרשקוביץ‪ ,‬ש' (‪ .)2019‬האל שבמכונה‪ :‬טכנולוגיות מפציעות‬ ‫מועילות? מבט על‪ .1134 ,‬תל אביב‪ :‬המכון למחקרי ביטחון לאומי‪.‬‬
‫ועתיד המודיעין — מחקר עומק‪ .‬רמת השרון‪ :‬המרכז למורשת‬ ‫‪https://www.inss.org.il/he/publication/the-campaign-‬‬
‫המודיעין — המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין‪https:// .‬‬ ‫‪against-iran-in-syria-are-israels-statements-helpful/‬‬
‫‪( bit.ly/2PSWJCJ‬אוחזר ‪ 1‬בדצמבר ‪.)2019‬‬ ‫(אוחזר ‪ 29‬בנובמבר ‪.)2019‬‬
‫זיתון‪ ,‬י' (‪ 22‬באוקטובר ‪ .)2018‬ק"מ מגבול הצפון‪ :‬צה"ל חשף עמדת‬ ‫אדמסקי‪ ,‬ד' (‪ .)2012‬השפעת התרבות האסטרטגית על המהפכה‬
‫תצפית שישית של חיזבאללה‪https://www.ynet.co.il/ .Ynet .‬‬ ‫בעניינים צבאיים ברוסיה‪ ,‬ארצות־הברית וישראל‪ .‬בן שמן‪:‬‬
‫‪( articles/0,7340,L-5377114,00.html‬אוחזר ‪ 25‬במאי ‪.)2019‬‬ ‫מודן‪ .‬תל אביב‪ :‬מערכות‪.‬‬
‫זיתון‪ ,‬י' ופורת‪ ,‬ש' (‪ 13‬בינואר ‪ .)2019‬נתניהו בהצהרה חריגה‪ :‬תקפנו‬ ‫אזולאי‪ ,‬מ' (‪ 27‬בספטמבר ‪ .)2018‬נאום נתניהו המלא‪ :‬החשיפות‪,‬‬
‫מחסני נשק איראני בדמשק‪https://www.ynet.co.il/ .Ynet .‬‬ ‫ההאשמות והתקוות‪https://www.ynet.co.il/ .Ynet .‬‬
‫‪( articles/0,7340,L-5445807,00.html‬אוחזר ‪ 25‬במאי ‪.)2019‬‬ ‫‪( articles/0,7340,L-5359524,00.html‬אוחזר ‪ 3‬במאי ‪.)2019‬‬
13 2020 ‫ | ינואר‬1 ‫ | גיליון‬23 ‫עדכן אסטרטגי | כרך‬
Barnea, A. (2019). Big Data and Counterintelligence
in Western Countries. International Journal of
Intelligence and Counterintelligence, 32(3). 433-447
Berkowitz, B. (2007). Failing to Keep Up With the
Information Revolution: The DI and “IT”. Studies in
Intelligence, 47(1). 67-74 https://www.cia.gov/library/
center-for-the-study-of-intelligence/csi-publications/
csi-studies/studies/vol47no1/article07.html (Accessed
July 30, 2019).
Betts, R. K. & Mahnken, T, G. (ed.) (2003). Paradoxes of
Strategic Intelligence: Essays in Honor of Michael I.
Handel. London: Frank Cass
Bradner, E. (January 23, 2017). Conway: Trump White
House offered ‘alternative facts’ on crowd size.
CNN. https://edition.cnn.com/2017/01/22/politics/
kellyanne-conway-alternative-facts/index.html
(Accessed May 8, 2019)
Brantly, A. F. (2014). Cyber Actions by State Actors:
Motivation and Utility. International Journal of
Intelligence and Counterintelligence, 27(3). 465-484.
Brantly, A. F. (2018). When everything becomes intelligence:
machine learning and the connected world. Intelligence
and National Security. 33(4). 562-573.
Brodie, B. (1998). Strategy as an art and a science. Naval
War College Review, 51(1). 26-38.
Cassidy, J. (October 16, 2018). Donald Trump, Jamal
Khashoogi and the Post-Truth World. The New Yorker.
https://www.newyorker.com/news/our-columnists/
donald-trump-jamal-khashoggi-and-the-post-truth-
world (Accessed May 3, 2019)
Cavelty, M. D. & Mauer, V. (2009). Postmodern Intelligence:
Strategic Warning in an Age of Reflexive Intelligence.
Security Dialogue. 40(2). 123-144.
Central Intelligence Agency (2019). CIA Director
Gina Haspel Speaks at Auburn University .
https://www.cia.gov/news-information/speeches-
testimony/2019-speeches-testimony/dcia-haspel-
auburn-university-speech.html (Accessed May 18,
2019).
Coulthart, S. (2016). Why do analysts use structured
analytical techniques? An in-depth study of an
American intelligence agency. Intelligence and
National Security, 31(7). 933-948
Coulthart, S. (2019). From laboratory to the WMD
Commission: how academic research influences
intelligence agencies. Intelligence and National
Security, 34(6). 818-832
Cradock, P. (2002). Know Your Enemy: How the Joint
Intelligence Committee Saw the World. London: John
Murray
Crosston, M. (2016). Bringing Non-Western Cultures and
Conditions into Comparative Intelligence Perspectives:
India, Russia and China. International Journal of
Intelligence and Counterintelligence, 29(1). 110-131.
Defense Intelligence Agency (2017). Russia Military Power:
Building A Military To Support Great Power Aspirations.
Washington DC.
‫ נתניהו הציג תיקים סודיים של הגרעין‬.)2018 ‫ באפריל‬30( '‫ ש‬,‫חי‬
https://www.ynet.co.il/ .Ynet ."‫ "הוכחה לשקרים‬:‫האיראני‬
.)2019 ‫ במאי‬3 ‫ (אוחזר‬articles/0,7340,L-5246747,00.html
‫ פיצוח השיטה להזרמת כסף לארגוני הטרור‬.)2019 ‫ במאי‬16( '‫ ע‬,‫כביר‬
.‫ כלכליסט‬.‫בעזה יצר באמ"ן מקצוע חדש‬
https://www.calcalist.co.il/ internet/
.)2019 ‫ במאי‬17 ‫ (אוחזר‬articles/0,7340,L-3762214,00.html
‫ 'מעשה אמ"ן' — שינוי קבוע במציאות‬.)2014( '‫ ע‬,‫ א' ואורטל‬,‫כוכבי‬
,‫ סוגיות עכשוויות באמנות המערכה‬:‫ בין הקטבים‬.‫משתנה‬
‫ משרד‬,‫' אמ"ץ־תוה"ד — מרכז דדו לחשיבה בין־תחומית‬2
.57–9 ,‫הביטחון — ההוצאה לאור‬
.‫ הישגי מבצע "מגן צפוני" במלאת חודש לתחילתו‬.)2019( '‫ א‬,‫מזרחי‬
.‫ המכון למחקרי ביטחון לאומי‬:‫ תל אביב‬.1127 ,‫מבט על‬
https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/
.)2019 ‫ במאי‬24 ‫ (אוחזר‬sites/2/2019/01/1127.pdf
:"‫ סיכונים ו"דובים ביער‬,‫ סכנות‬.)2019( '‫ כ‬,‫ ו' ופדן‬,‫מיכלין־שפיר‬
.'‫ ביטחון לאומי במציאות 'נזילה‬.‫ביטחון לאומי בעידן הגלובלי‬
.28–13 ,‫ המכון למחקרי ביטחון לאומי‬:‫תל אביב‬
— ‫ אמ"ץ — תוה"ד‬."‫ מבוא ל"אמנות אופרטיבית‬.)2016( ‫מרכז דדו‬
https://bit.ly/2sxuOQF .10 '‫ עמ‬.‫מרכז דדו לחשיבה בין־תחומית‬
.)2019 ‫ במאי‬8 ‫(אוחזר‬
.‫ ארבעת השבילים ב"פרדס" המודיעין האסטרטגי‬.)2017( '‫ ד‬,‫מצא‬
‫ רמת‬,2 ,‫ המודיעין בהשתנות מהירה‬:‫מודיעין הלכה ומעשה‬
,‫ המרכז למורשת המודיעין — המכון לחקר מודיעין ומדיניות‬:‫השרון‬
.121–105
‫ הסייבר מחייב ומאפשר מהפכה בענייני‬.)2018( '‫ נ‬,‫ ד' ואלון‬,‫סימן טוב‬
‫ המכון למחקרי‬:‫ תל אביב‬.)1( 2 ,‫ מודיעין וביטחון‬,‫ סייבר‬.‫מודיעין‬
.82–67 ,‫ביטחון לאומי‬
‫ ידיעות‬.‫ המוחות המשולבים‬.)2019 ‫ באפריל‬24( '‫ א‬,‫פישמן‬
https://www.yediot.co.il/ .‫ המוסף לשבת‬:‫אחרונות‬
.)2019 ‫ באוגוסט‬4 ‫ (אוחזר‬articles/0,7340,L-5499267,00.html
https://www. .‫ אסטרטגיית צה"ל‬.)2018( ‫ לשכת הרמטכ"ל‬:‫צה"ל‬
.)2019 ‫ במאי‬11 ‫ (אוחזר‬idf.il/media/34416/strategy.pdf
‫ המודיעין‬.)2004( )‫ א' (עורכים‬,‫ נ' וסרי‬,‫ גרוסמן־אלוני‬,'‫ א‬,‫קזמירסקי‬
.‫ משרד הביטחון — ההוצאה לאור‬:‫ תל אביב‬.‫והקברניט‬
‫ סוגיות‬:‫ בין הקטבים‬.‫ חדשנות צבאית והקרנת כוח‬.)2019( '‫ ס‬,‫רוזן‬
,‫ בדרך לטרנספורמציה צבאית‬.‫עכשוויות באמנות המערכה‬
‫ משרד‬,‫ אמ"צ־תוה"ד — מרכז דדו לחשיבה בין־תחומית‬.21–20
.45–33 ,‫הביטחון — ההוצאה לאור‬
‫ מה יכולה האסטרטגיה הביטחונית ללמוד‬.)2018( '‫ א‬,‫שפירא‬
.62–58 '‫ עמ‬,481–480 ,‫מהאסטרטגיה העסקית? מערכות‬
Aldrich, R. J. & Kasuku, J. (2012). Escaping from American
intelligence: culture, ethnocentrism and the
Anglosphere. International Affairs, 88(5). 1009-1028.
Barger, D. G. (2005). Toward a Revolution in Intelligence
Affairs. Santa Monica, CA: RAND corporation. https://
www.rand.org/content/dam/rand/pubs/technical_
reports/2005/RAND_TR242.pdf (Accessed July 20,
2019).
Bar-Joseph, U. (1998). A bull in a china shop: Netanyahu
and Israel’s intelligence community. International
Journal of Intelligence and Counterintelligence, 11(2).
154-174.
Bar-Joseph, U. (2007). Israel’s Military Intelligence
Performance in the Second Lebanon War. International
Journal of Intelligence and Counterintelligence, 20(4).
583-601
 ‫אריפש יתיא | יגטרטסאה ןיעידומה ינפב םיבצינה םייזכרמה םירגתאה‬
Handel, M. I. (Ed.). (1989). Leaders and Intelligence. London,
England: Frank Cass.
Hastedt, G. (2005). Public intelligence: leaks as policy
instruments-the case of the Iraq war. Intelligence
and National Security. 20(3). 419-439.
Hastedt, G. (2013). The Politics of Intelligence and the
Politicization of Intelligence: The American Experience.
Intelligence and National Security. 28(1). 5-31.
Hayden, M. (2017). The Role of Intelligence in a Post Truth
World. Nobel Week Dialogue, https://www.youtube.
com/watch?v=mOh85VHT_L8 (Accessed September
10, 2019)
Heinderich, J. G. (2007). The State of Strategic
Intelligence: The Intelligence Community’s Neglect
of Strategic Intelligence. Studies in Intelligence, 51(2).
https://www.cia.gov/library/center-for-the-study-
of-intelligence/csi-publications/csi-studies/studies/
vol51no2/the-state-of-strategic-intelligence.html
(Accessed July 29, 2019).
Hendrickson, N. (2008). Critical Thinking in Intelligence
Analysis. International Journal of Intelligence and
Counterintelligence, 21(4). 679-693
Hennigan, W. J. (January 19, 2018). President Trump’s
New Defense Strategy Is a Return to the Cold War.
Time, Politics-Military. http://time.com/5109551/
donald-trump-military-defense-strategy/ (Accessed
May 18, 2019).
Herman M. (2003a). Counter-Terrorism, Information
Technology and Intelligence Change. Intelligence
and National Security, 18(4). 40-58.
Herman, M. (2003b). Threat assessment and the
legitimation of policy? Intelligence and National
Security. 18(3). 174-178.
Hershkovitz, S. (2017). A Three-Story Building: A Critical
Analysis of Israeli Early Warning Discourse. International
Journal of Intelligence and Counterintelligence, 30(4).
765-784.
Hilsman, R. (1956). Strategic Intelligence and National
Decisions. USA: The Free Press.
Hundley, R. O. (1999). Past revolutions, future
transformations: what can the history of revolution
in military affairs tell us about transforming the U.S
military? Santa Monica, CA: RAND Corporation.
Hulnick, A. S. (1999). Fixing the spy machine: preparing
American intelligence for the twenty-first century.
Westport, CT: Praeger Publishers.
Hulnick, A. S. (2006). What’s wrong with the Intelligence
Cycle. Intelligence and National Security, 21(6). 959-979
Immerman, R. H. (2008). Intelligence and Strategy:
Historicizing Psychology, Policy and Politics.
Diplomatic History, 32(1). 1-23
Johnson, L. K. (2003). Preface to a Theory of Strategic
Intelligence. International Journal of Intelligence
and Counterintelligence, 16(4). 638-663
Joint Chiefs of Staff (2015). The National Military Strategy
of the United States of America. Washington DC.
https://www.jcs.mil/Portals/36/Documents/
14
https://www.dia.mil/Portals/27/Documents/News/
Military%20Power%20Publications/Russia%20
Militar y%20Power%20Report%202017.
pdf?ver=2017-06-28-144235-937 (Accessed May 18,
2019).
Defense Intelligence Agency (2019). China Military Power:
Modernizing A Force To Fight And Win. Washington DC.
https://www.dia.mil/Portals/27/Documents/News/
Military%20Power%20Publications/China_Military_
Power_FINAL_5MB_20190103.pdf (Accessed May 18,
2019).
Denece, E. (2014). The Revolution in Intelligence Affairs:
1989-2003. International Journal of Intelligence and
Counterintelligence, 27(1). 27-41
Dudley, C. A (2018). Information-Centric Intelligence:
The Struggle in Defining National Security
Issues. International Journal of Intelligence and
Counterintelligence, 31(4). 758-768.
Evans, G. (2009). Rethinking Military Intelligence Failure
– Putting the Wheels Back on the Intelligence Cycle.
Defence Studies, 9(1). 22-46
Ferris, J. (2004). Netcentric Warfare, C4ISR and Information
Operations: Towards a Revolution in Military
Intelligence? Intelligence and National Security,
19(2). 199-225
Ferris, J. R. (2005). Intelligence and Strategy: Selected
Essays. London: Routledge. pp. 288-327
Freedman, L. (1997). The CIA and the soviet threat: The
politicization of estimates, 1966-1977. Intelligence
and National Security. 12(1). 122-142.
Freedman, L. (2004). War in Iraq: Selling the Threat.
Survival. 46(2). 7-49.
Freedman, L. (2006). A Transformation in Strategic Affairs:
Introduction. The Adelphi Papers, 45(379). 5-10.
Gazit, S. (2004). Intelligence estimates and the decision
maker. In L. K. Johnson & J. J. Wirtz (Eds.), Strategic
Intelligence: Windows into a secret world (pp. 127-
142). Los Angeles, CA: Roxbury Publishing Company
Gentry, J. A. (2017). Intelligence Services and
Special Operations Forces: Why Relationships
Differ. International Journal of Intelligence and
Counterintelligence, 30(4). 647-686.
Gentry J. A. (2018). A New Form of Politicization?
Has the CIA Become Institutionally Biased or
Politicized? International Journal of Intelligence and
Counterintelligence, 31(4). 647-680
Gertz, G. (2018). U.S Intelligence Institutionally Politicized
Toward Democrats. The Washington Free Beacon.
https://freebeacon.com/national-security/u-s-
intelligence-institutionally-politicized-toward-
democrats/ (Accessed July 21, 2019).
Gibson, S. D. (2009). Future roles of the UK intelligence
system. Review of International Studies, 35. 917-928.
Gill, P. & Phythian, M. (2018). Developing intelligence theory.
Intelligence and National Security, 33(4). 467-471
Gookins, Amanda J. (2008). The Role of Intelligence in
Policy Making. SAIS Review, XXVIII (1). 65-73
15 2020 ‫ | ינואר‬1 ‫ | גיליון‬23 ‫עדכן אסטרטגי | כרך‬
Oprysko, C. (January 30, 2019). Trump tells intel chiefs
to ‘go back to school’ after they break with him.
Politico. Foreign Policy. https://www.politico.com/
story/2019/01/30/trump-national-security-1136433
(Accessed 27 April 2019)
Palacios, J. M (2018). The Role of Strategic Intelligence in
the Post-Everything Age. The International Journal of
Intelligence, Security and Public Affairs. 20(3). 181-203.
Phythian, M., Gill, P. & Marrin, S. (2008). Intelligence Theory:
Key Questions and Debates. New York, NY: Routledge
Rathmell, A. (2002). Towards postmodern intelligence.
Intelligence and National Security. 17(3). 87-104.
Rid, T. & Buchanan, B. (2015). Attributing Cyber Attacks.
Journal of Strategic Studies, 38(1-2). 4-37.
Rudner, M. (2013). Cyber-Threats to Critical National
Infrastructure: An Intelligence Challenge. International
Journal of Intelligence and Counterintelligence, 26(3).
453-481.
Sciutto, J., & Cohen, M. (2019). Trump skeptical of using
foreign spies to collect intel on hostile countries,
sources say. CNN Politics . https://edition.cnn.
com/2019/09/10/politics/donald-trump-foreign-spies-
skeptical/index.html (Accessed September 24, 2019)
Shapira, I. (September 10, 2019). Strategic Intelligence as
an Art and a Science: Creating and Using Conceptual
Frameworks. Intelligence and National Security. doi:
10.1080/02684527.2019.1681135
Sharma, A. (2010). Cyber Wars: A Paradigm Shift from
Means to Ends. Strategic Analysis, 34(1). 62-73.
Shpiro, S. (2012). Israeli Intelligence and al-Qaeda.
International Journal of Intelligence and
Counterintelligence, 25(2). 240-259.
Steinhart, A & Avramov, K. (2013). Is Everything Personal?:
Political Leaders and Intelligence Organizations: A
Typology. International Journal of Intelligence and
Counterintelligence. 26(3). 530-549.
Teitelbaum, L. (2005). The Impact of the Information
Revolution on Policymakers’ Use of Intelligence Analysis.
Santa Monica, CA: RAND Corporation. https://www.rand.
org/content/dam/rand/pubs/rgs_dissertations/2005/
RAND_RGSD186.pdf (Accessed May 25, 2019)
The Pentagon (2018). Summary of the National Defense
Strategy of The United States of America. Washington
DC. https://dod.defense.gov/Portals/1/Documents/
pubs/2018-National-Defense-Strategy-Summary.pdf
(Accessed May 18, 2019).
The White House (2017). National Security Strategy of the
United States of America. Washington DC. https://www.
whitehouse.gov/wp-content/uploads/2017/12/NSS-
Final-12-18-2017-0905.pdf (Accessed May 18, 2019).
Treverton, G. F. (2004). Reshaping National Intelligence
for an Age of Information. Cambridge, UK: Cambridge
University Press.
U.S Senate Select Committee on Intelligence (2019). Open
Hearing: Worldwide Threats. Washington DC. https://
www.intelligence.senate.gov/hearings/open-hearing-
worldwide-threats (Accessed May 18, 2019).
Publications/2015_National_Military_Strategy.pdf
(Accessed May 18, 2019).
Kavanagh, J., Rich, M. D. (2018). Truth Decay: An Initial
Exploration of the Diminishing Role of Facts and
Analysis in American Public Life. Santa Monica, CA:
RAND Corporation.
Kent, S. (1949). Strategic Intelligence for American World
Policy. Princeton, NJ: Princeton University Press.
Kovacs, A. (1997). Using intelligence. Intelligence and
National Security, 12(4). 145-164
Kuosa, T. (2010). Different approaches of pattern
management and strategic intelligence. Technological
Forecasting & Social Change, 78(3). 458-467.
Kuperwasser, Y. (2007). Lessons from Israel’s Intelligence
Reforms. Washington DC: The Saban Center for
Middle East Policy at the Brookings Institution
h tt p s : / / w w w. b ro o k i n g s .e d u / w p - co n te n t /
uploads/2016/06/10_intelligence_kuperwasser.pdf
(Accessed August 19, 2019).
Lahneman, W. J. (2007). Is a Revolution in Intelligence
Affairs Occurring? International Journal of Intelligence
and Counterintelligence, 20(1). 1-17
Lim, K. (2016). Bid Data and Strategic Intelligence.
Intelligence and National Security, 31(4). 619-635
Manjikian, M. (2013). Positivism, Post-Positivism and
Intelligence Analysis. International Journal of
Intelligence and Counterintelligence. 26(3). 563-582.
Marrin, S. (2013). Evaluating CIA’s Analytical Performance:
Reflections of a Former Analyst. Orbis, 57(2). 325-339
Marrin, S. (2017). Why strategic intelligence analysis
has limited influence on American foreign policy.
Intelligence and National Security. 32(6). 725-742.
Marshall, A. W. (1972). Long-Term Competition with the
Soviets: A Framework for Strategic Analysis. Santa
Monica: RAND Corporation. https://www.rand.org/
pubs/reports/R862.html (Accessed 30 April 2019)
Mattern, T. et al. (2014). Operational Levels of Cyber
Intelligence. International Journal of Intelligence
and Counterintelligence, 27(4). 702-719.
Mejas, U. A. & Vokuev, N. E. (2017). Disinformation and
the media: the case of Russia and Ukraine. Media,
Culture & Society, 39(7). 1027-1042.
Ministr y of Defence (2018). Global Strategic
Trends: The Future Starts Today . London
https://assets.publishing.service.gov.uk/government/
uploads/system/uploads/attachment_data/
file/771309/Global_Strategic_Trends_-_The_Future_
Starts_Today.pdf (Accessed August 19, 2019)
Moore, D. T., Krizan, L. & Moore, E. J. (2005). Evaluating
Intelligence: A Competency-Based Model. International
Journal of Intelligence and Counterintelligence, 18(2).
204-220
Morrell, M. (2018). Director of National Intelligence Dan
Coats Speaks Truth to Power. Washington DC: Atlantic
Council. https://www.atlanticcouncil.org/blogs/new-
atlanticist/director-of-national-intelligence-dan-coats-
speaks-truth-to-power (Accessed May 1, 2019)
 ‫אריפש יתיא | יגטרטסאה ןיעידומה ינפב םיבצינה םייזכרמה םירגתאה‬ 16

‫הערות‬ Van Puyvelde, D. (2018). Qualitative Research Interviews

and the Study of National Security Intelligence.
.)2015( ‫ ההגדרות מבוססות במידה רבה על אלו של ברון‬1
International Studies Perspectives, 19. 375-391
,"‫ ניתן להעלות לדיון שאלה אונטולוגית לגבי "המציאות האסטרטגית‬2
Warner, M. (2014). The Rise and Fall of Intelligence: An
.‫ושאלה אפיסטמולוגית לגבי היכולת של המודיעין לברר אותה‬
International Security History. Washington DC:
.‫אך הנושא חורג מהיקפו של המאמר הנוכחי‬
Georgetown University Press.
:‫ מארה"ב ומבריטניה ראו‬,‫ לדוגמאות מישראל‬3
Wasserman, B. (1960). The Failure of Intelligence Prediction.
https://www.inss.org.il/he/
Political Studies. VIII(2). 156-169.
https://rusi.org/
Waxman, M. C. (1998). Emerging intelligence challenges.
https://www.chathamhouse.org/
International Journal of Intelligence and
https://www.washingtoninstitute.org/
Counterintelligence, 10(3). 317-331.
https://www.belfercenter.org/
Weinbaum, C. & Shanahan, J. N.T. (2018). Intelligence
.)‫ שילוב של הסתכלות על "האדום" (הסביבה) ו"הכחול" (כוחותינו‬4
in a Data-Driven Age. Joint Forces Quarterly, 90 (3rd
CIA‫ כפי שניתן ללמוד מהכיתוב החקוק על הקיר במטה ה־‬5
quarter). Washington DC: National Defense University.
"And Ye Shall Know the Truth and the Truth :‫האמריקאי‬
p. 6 https://ndupress.ndu.edu/Portals/68/Documents/
Shall Make You Free". https://www.cia.gov/about-cia/
jfq/jfq-90/jfq-90_4-9_Weinbaum-Shanahan.
headquarters-tour/headquarters-photo-tour (Accessed
pdf?ver=2018-04-11-125441-307 (Accessed May 24,
May 2, 2019)
2019).
‫ זכורה בעניין זה ההתבטאות של יועצת הנשיא טראמפ בנוגע‬6
Williams, H. J. & Blum, I. (2018). Defining Second Generation
Bradner,( )(“alternative facts” "‫ל"עובדות אלטרנטיביות‬
Open Source Intelligence (OSINT) for the Defense
.)2018
Enterprise. Santa Monica, CA: RAND Corporation.
,)The White House, 2017( ‫ האסטרטגיה לביטחון לאומי‬7
https://www.rand.org/content/dam/rand/pubs/
,)The Pentagon, 2018( ‫האסטרטגיה להגנה לאומית‬
research_reports/RR1900/RR1964/RAND_RR1964.
Joint Chiefs of Staff,( ‫האסטרטגיה הצבאית הלאומית‬
pdf (Accessed July 20, 2019)
Office of the Director( ‫ האסטרטגיה למודיעין לאומי‬,)2015
Winston, T. (2007). Intelligence Challenges in Tracking
‫ והערכת המודיעין הלאומית‬,)of National Intelligence, 2019
Terrorist Internet Fund Transfer Activities. International
)U.S Senate Select Committee on Intelligence, 2019(
Journal of Intelligence and Counterintelligence, 20(2).
‫ המוקדשת להשתתפות‬CIA‫ ראו לדוגמה את הלשונית באתר ה־‬8
327-343.
:‫ במלחמה בטרור‬CIA‫של ה־‬
Wirtz, J. J. (2018). The Cyber Pearl Harbor redux: helpful
https://www.cia.gov/news-information/cia-the-war-
analogy or cyber hype? Intelligence and National
on-terrorism (Accessed May 18, 2019)
Security, 33(5). 771-773.
‫) בארה"ב‬Hilsman, 1956( ‫ מומלץ לעיין במחקר שערך הילסמן‬9
Wolfberg, A. (2017). When generals consume intelligence:
‫ אך מחקר זה בוצע לפני יותר משישה‬.‫ושכולל ראיונות כאלה‬
the problems that arise and how they solve them.
.‫עשורים‬
Intelligence and National Security, 32(4). 460-478.
A Tale of,1859 ‫ בפרפרזה על הפתיח לספרו של דיקנס משנת‬1 0
Zelizer, J. E. (2018). How Trump Channels the 1970s.
Two Cities: “It was the best of times, it was the worst
The Atlantic: Politics. https://www.theatlantic.com/
of times.”
politics/archive/2018/04/how-the-1970s-shaped-
trumps-vision/557465/ (Accessed July 21, 2019)
 ‫הבמה המחקרית‬

‫]‪TabqaPhotos [CC BY 4.0‬‬

‫סכסוכים אלימים במזרח־התיכון‪ :‬מאפיינים‪,‬‬

‫מגמות ודרכי סיום בפרספקטיבה כמותית‬
‫מורן דיטש וכרמית ולנסי‬
‫המזרח התיכון נחשב במשך שנים לאחד האזורים הרוויים ביותר בסכסוכים‪ .‬אירועי 'האביב‬
‫הערבי'‪ ,‬המתרחשים מזה כעשור ואמורים היו להצעיד את המזרח התיכון לעתיד חיובי יותר‪,‬‬
‫העמיקו את חוסר היציבות האזורי‪ ,‬ליבו סכסוכים ישנים והציתו חדשים‪ .‬מחקר זה יעסוק‬
‫במאפיינים של סכסוכים במזרח התיכון ובאופן שבו הם מסתיימים‪ ,‬בהשוואה למגמות עולמיות‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא להציע זווית ראייה נוספת לחקר סכסוכים במזרח התיכון‪ ,‬הנשענת על‬
‫בסיס נתונים וניתוח כמותי‪ ,‬וכן להניח תשתית ראשונית למחקרי המשך בשאלה אם מאפייני‬
‫סכסוכים במזרח התיכון הם ייחודיים‪ ,‬או תואמים למגמות עולמיות‪ .‬הניתוח הכמותי מבוסס‬
‫על נתוני מאגר (‪ ,)Uppsala Conflict Data Program‬הכולל נתונים על אודות ‪' 347‬שנות‬
‫סכסוך'‪ 1‬במזרח התיכון‪ ,‬החל משנת ‪ 1946‬ועד ‪ .2018‬במחקר נתחקה אחר סוגי הסכסוכים‪,‬‬
‫היקפם‪ ,‬עצימותם‪ ,‬מספר הרוגים והאופן שבו הם מסתיימים‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי החל משנת ‪ 2003‬ישנה עלייה חדה בהיקף הסכסוכים במזרח התיכון‪,‬‬
‫בעיקר הפנים־מדינתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬משנת ‪ 2014‬חלה ירידה במספר ההרוגים‪ .‬סכסוכים אלו‬
‫מאופיינים ברמת עצימות גבוהה ובמידה רבה של מעורבות בינלאומית‪ ,‬ולפיכך בסיכויים נמוכים‬
‫לסיומם בדרכי שלום‪ .‬ממצאי המחקר מעידים כי לרוב מאפייני הסכסוכים המתנהלים במזרח‬
‫התיכון אינם שונים מסכסוכים בזירות אחרות בעולם‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬המזרח התיכון‪ ,‬סכסוכים אלימים‪ ,‬סכסוכים פנים־מדינתיים‪ ,UCDP ,‬מלחמת אזרחים‪ ,‬עצימות סכסוכים‪,‬‬
‫מעורבות בינלאומית‪ ,‬יישוב סכסוכים‪.‬‬
 ‫יסנלו תימרכו שטיד ןרומ | םויס יכרדו תומגמ ‪,‬םינייפאמ ‪:‬ןוכיתה־חרזמב םימילא םיכוסכס‬
‫סיום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ועד ‪ .2018‬מטרת המחקר‬
‫היא לאפשר הבנה מעמיקה יותר של סכסוכים במזרח‬
‫התיכון — סוגיהם‪ ,‬היקפם‪ ,‬עצימותם‪ ,‬מספר ההרוגים‬
‫והאופן שבו הם מסתיימים — נושא שזוכה לכתיבה‬
‫מועטה יחסית במחקר הכמותי (בהשוואה לניתוחים‬
‫איכותניים)‪ .‬המחקר יעסוק גם בהשוואת הסכסוכים‬
‫במזרח התיכון לסכסוכים בזירות אחרות בעולם‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי החל משנת ‪ 2003‬הייתה‬
‫עלייה חדה בהיקף הסכסוכים במזרח התיכון‪ ,‬בעיקר‬
‫הפנים־מדינתיים‪ .‬מגמה זו אינה עולה בקנה אחד עם‬
‫המתרחש ברמה העולמית‪ ,‬שבה מסתמנת התמתנות‬
‫ואף ירידה קלה בהיקף הסכסוכים מאז שנת ‪.2016‬‬
‫נוסף על כך ניכרת מגמה דומה‪ ,‬הן במזרח התיכון‬
‫והן בעולם‪ ,‬המצביעה על עלייה הדרגתית ומתמשכת‬
‫בשיעור הסכסוכים הפנים־מדינתיים‪ ,‬לעומת סכסוכים‬
‫בין־מדינתיים; מגמה דומה‪ ,‬הן בזירה המזרח־תיכונית והן‬
‫בזירה העולמית‪ ,‬מצביעה על עלייה בהיקף המעורבות‬
‫הזרה בסכסוכים; עם זאת‪ ,‬בניגוד למגמה העולמית‬
‫המדגימה ירידה בשיעור המלחמות בעצימות גבוהה‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬בעיקר הפנים־מדינתיים‪ .‬מגמה זו אינה עולה‬
‫ועלייה בשיעור הסכסוכים בעלי עצימות נמוכה‪ ,‬ניכר‬
‫כי המזרח התיכון מאופיין בשיעור יחסי גבוה יותר של‬
‫מלחמות בעצימות גבוהה; קיימת עלייה חדה במספר‬
‫ההרוגים במזרח התיכון החל משנת ‪ ,2011‬אולם מאז‬
‫שנת ‪ 2014‬מסתמנת ירידה של כ־‪ 75‬אחוזים במספר‬
‫ההרוגים; לבסוף‪ ,‬כ־‪ 74‬אחוזים מכלל הסכסוכים במזרח‬
‫התיכון לא הסתיימו‪ 2.‬מבין הסכסוכים שהסתיימו עולה‬
‫כי הדרכים השכיחות ביותר לסיום סכסוך הן רמת‬
‫פעילות נמוכה (סכסוכים שלמעשה לא הסתיימו באופן‬
‫מוחלט)‪ ,‬ניצחון צבאי מדינתי על המורדים והסדרה‬
‫באמצעות הפסקת אש‪ .‬מנגד‪ ,‬הדרכים הפחות שכיחות‬
‫לסיום סכסוכים באזור הן‪ :‬ניצחון המורדים (הצד הלא־‬
‫מדינתי) או הסכם שלום‪ ,‬בהתאמה‪ .‬את הנתון שלפיו‬
‫סכסוכים במזרח התיכון נמשכים לאורך זמן ולעיתים‬
‫אינם מסתיימים כלל ניתן לייחס למאפייני הסכסוך‬
‫שצוינו — רמת עצימות גבוהה ומידה רבה של מעורבות‬
‫בינלאומית‪ ,‬אשר מפחיתים את הסיכויים לסיומם‪ ,‬בעיקר‬
‫בדרכי שלום‪ .‬לפיכך‪ ,‬כשבוחנים סכסוכים במזרח התיכון‬
‫בהשוואה למגמות עולמיות‪ ,‬עולה כי במרבית המקרים‬
‫ישנה הלימה בין השתיים‪.‬‬
‫מבנה המאמר כולל סקירת ספרות רלוונטית על‬
‫אודות סכסוכים במזרח התיכון ובעולם‪ ,‬ואופן סיומם‪.‬‬
‫בהמשך תפורט המתודולוגיה‪ ,‬לרבות שיטת המחקר‬
‫והגדרות המשתנים‪ .‬לאחר מכן יוצגו הממצאים‬
‫האמפיריים שעלו מן הניתוח ויידונו בהרחבה בפרק‬
‫הדיון‪ .‬לבסוף יובאו המסקנות העיקריות וההמלצות‬
‫למחקרי המשך‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מבוא‬
‫מאז ‪ 1945‬נתפס המזרח התיכון כאזור מוכה סכסוכים‬
‫ועימותים (‪ ,)Sørli et al., 2005‬והבולטים הם‪ :‬מלחמות‬
‫בין ישראל למדינות ערב‪ ,‬מלחמת איראן־עיראק‬
‫ומלחמת המפרץ הראשונה (‪ )1991‬והשנייה (‪.)2003‬‬
‫זאת לצד קונפליקטים ומלחמות אזרחים בעיראק‪,‬‬
‫סוריה‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬ירדן‪ ,‬עומאן‪ ,‬תימן ולבנון‪ ,‬וכן סכסוכי‬
‫גבול כבמקרים של מצרים ולוב‪ ,‬ירדן וסוריה‪ ,‬ישראל‬
‫ולבנון‪ ,‬עיראק וכווית‪ ,‬ערב הסעודית ותימן ועוד‪ .‬רבים‬
‫מהסכסוכים הם תוצאה של המורשת הקולוניאלית‬
‫ושל מרקמן השברירי של המדינות שצמחו לאורה‬
‫מתחילת המאה ה־‪ 20‬ועד שנות ה־‪ .70‬אידיאולוגיות‬
‫מתחרות‪ ,‬מתחים אתניים ודתיים‪ ,‬תחרות בין־‬
‫מעצמתית והתפתחות מדינות לאום אוטוקרטיות הם‬
‫חלק מהגורמים המקובלים להסברת סכסוכים באזור‬
‫(‪.)Fox, 2001; Sørli et al., 2005‬‬
‫החל משנת ‪ 2003‬הייתה עלייה חדה בהיקף הסכסוכים‬
‫בקנה אחד עם המתרחש ברמה העולמית‪ ,‬שבה מסתמנת‬
‫התמתנות ואף ירידה קלה בהיקף הסכסוכים מאז שנת‬
‫‪.2016‬‬
‫אירועי 'האביב הערבי' שפקדו את המזרח התיכון‬
‫לפני כעשור העמיקו את חוסר היציבות האזורי ואת‬
‫המתחים שאפיינו את האזור לאורך ההיסטוריה‪ ,‬ועוררו‬
‫סכסוכים חדשים‪ .‬הטלטלה האזורית לבשה ופשטה צורות‬
‫רעיוניות ומבניות שונות לאורך השנים‪ ,‬ובהן בלטו‪ :‬שלב‬
‫ה"מהפכה" (‪ )2011–2010‬המייצג את ההתקוממות‬
‫שהובילה לנפילתם של ארבעה משטרים בתוניסיה‪,‬‬
‫במצרים‪ ,‬בלוב ובתימן‪ ,‬ומשטר נוסף בסוריה‪ ,‬שנאבק‬
‫לייצב עצמו לאחר מלחמת אזרחים ממושכת וטרגית‪.‬‬
‫מדינות נוספות שלא חוו באופן ישיר את הטלטלה (עיראק‪,‬‬
‫בחריין‪ ,‬ירדן ולבנון) מתאפיינות בחוסר יציבות מתמשך‪.‬‬
‫עליית הסלפייה־ג'האדייה בין השנים ‪2016–2014‬‬
‫והופעתה של 'המדינה האסלאמית'‪ ,‬שניסתה לכפות‬
‫באמצעים אלימים את הרעיון הסלפי־ג'האדי כרעיון‬
‫האידיאולוגי המוביל באזור‪ ,‬וכן מעורבותם הגוברת‬
‫של שחקנים אזוריים ובינלאומיים בקלחת המזרח־‬
‫תיכונית‪ ,‬המובלים על ידי אינטרסים פוליטיים וכלכליים‬
‫מתחרים — כל אלה הפכו את המזרח התיכון לזירה‬
‫שברירית‪ ,‬כאוטית ואלימה (ולנסי‪.)2015 ,‬‬
‫המחקר בוחן באופן כמותי־סטטיסטי את כלל‬
‫הסכסוכים האלימים באזור הגיאוגרפי של המזרח התיכון‬
‫ב־‪ 72‬השנים האחרונות‪ ,‬החל מ־‪ ,1946‬השנה שלאחר‬
‫‪19‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫הכוללים סכסוכים אתניים‪/‬דתיים‪ ,‬מהפכות ורצח עם‬ ‫סקירת ספרות‬

‫(שיף‪ .)2018 ,‬מספר הסכסוכים הבין־מדינתיים‪ ,‬לעומת‬ ‫במשך שנים נחשב המזרח התיכון לאחד האזורים‬
‫זאת‪ ,‬נותר נמוך יחסית‪.‬‬ ‫האלימים ביותר בעולם‪ .‬מאז המלחמה הקרה התחוללו‬
‫באזור שורה של מלחמות פנים־מדינתיות מהארוכות‬
‫עצימות סכסוכים‬ ‫בעולם (למשל הסכסוך הישראלי־פלסטיני) וכן מלחמות‬
‫עצימות סכסוכים נאמדת בעיקר במספר ההרוגים‪,‬‬ ‫בין־מדינתיות עקובות מדם (למשל איראן־עיראק‬
‫אם כי יש הבוחנים זאת גם באמצעות מספר הלוחמים‬ ‫בשנים ‪ .)1988–1980‬זאת ועוד‪ ,‬באזור זה בולטת רמת‬
‫וגודל השטח שבו מתחוללת הלחימה‪ 4.‬ניכר כי גורמים‬ ‫מעורבות גבוהה של שחקנים זרים (כפי שאירע בעיראק‬
‫רבים משפיעים על עצימותם של סכסוכים בין־מדינתיים‬ ‫ב־‪ 1991‬וב־‪ ,2003‬ובסוריה ב־‪ .)2015‬בחלק זה נציג‬
‫ופנים־מדינתיים כאחד‪ 5.‬ניתן לסווג גורמים אלו לשלוש‬ ‫כמה ממצאים בולטים מהספרות המרכזית העוסקת‬
‫קטגוריות‪ :‬גורמים פסיכולוגיים‪ ,‬גורמים פנים־מדינתיים‬ ‫בתיאוריות ובהמשגות של סוגי סכסוכים‪ ,‬עצימותם‬
‫(חברתיים־כלכליים) וגורמים חיצוניים‪.‬‬ ‫וסיומם בכלל‪ ,‬וכן מהספרות העוסקת בחקר סכסוכים‬
‫גורם משפיע נוסף הוא אידיאולוגיות מתחרות בין‬ ‫במזרח התיכון בפרט‪.‬‬
‫יריבים בסכסוך‪ .‬אידיאולוגיות פוליטיות‪ ,‬חילוניות ודתיות‬
‫מעניקות לעיתים קרובות לגיטימציה לשימוש באלימות‪,‬‬ ‫סוגי סכסוכים‬
‫מחדדות את ההבדלים בין הקבוצות היריבות ומעלות את‬ ‫הספרות המחקרית דנה בעיקרה בשני סוגים של‬
‫רמת העוינות ביניהן‪ .‬אמונה הדוקה באידיאולוגיה עלולה‬ ‫סכסוכים‪ .‬הראשון מתמקד בסכסוכים המתחוללים‬
‫להוביל אנשים להקריב את חייהם בשמה (;‪Taber, 2002‬‬ ‫בין מדינות; השני מתמקד בסכסוכים המתרחשים‬
‫‪.)Sanin & Wood, 2014; Ugarriza & Craig, 2012‬‬ ‫בתוך מדינה — בין המשטר לבין שחקנים לא־מדינתיים‬
‫אחד הגורמים המשפיעים על עצימותו של סכסוך‬ ‫(למשל ארגון מורדים)‪ .‬חלוקה זו קשורה במידה רבה‬
‫פנים־מדינתי הוא שוני בזהות הדתית‪ ,‬התרבותית‬ ‫לפרדיגמות מתחרות ביחסים הבינלאומיים‪ .‬הפרדיגמה‬
‫והאתנית של קבוצות שונות באוכלוסייה‪ .‬קיומם של‬ ‫הריאליסטית שלטה במחקר בתקופה שסכסוכים בין‬
‫פערים ותפיסות עולם מנוגדות מאריך את משך‬ ‫מדינות היו נפוצים‪ ,‬והדגישה את מרכזיותן של המדינות‬
‫הסכסוך ומקשה על הצדדים במאמציהם לניהול משא‬ ‫וכן את חשיבות הגורמים המבניים‪ ,‬הקטבים ומאזן‬
‫ומתן מוצלח (‪.)Leng & Regan, 2003; Toft, 2003‬‬ ‫הכוחות במערכת העולמית כמניעים אפשריים לפרוץ‬
‫תחושת שייכות וסולידריות חברתית ומגזרית משפיעה‬ ‫סכסוכים (‪ .)Cunningham & Lemke, 2013‬לעומת‬
‫על עצימות הסכסוך ועל נכונותה של הקהילה להגן‬ ‫זאת‪ ,‬תיאוריות מאוחרות יותר דוגמת הליברליזם‬
‫על זהותה‪ .‬יכולת כלכלית (‪Asal & Rethemeyer,‬‬ ‫ובעיקר הקונסטרוקטיביזם החלו להתמקד בשחקנים‬
‫‪ )2008‬וסוג משטר הם גורמים נוספים המשפיעים על‬ ‫לא־מדינתיים כמעצבי תהליכים פוליטיים‪ ,‬ובשיקולים‬
‫עצימות סכסוכים ועל עוצמתם ועמידותם של הצדדים‪.‬‬ ‫"רכים" יותר החורגים מהדיון באינטרסים‪ ,‬בעוצמה‬
‫כך למשל נמצא כי משטרים דמוקרטיים הם פחות‬ ‫ובהשפעה (הרווח בריאליזם) כמניעים להתנהגות‬
‫אלימים‪ ,‬ולכן עצימות הסכסוך המתנהל בהם תהיה‬ ‫שחקנים‪ .‬השחקנים הלא־מדינתיים אלימים ומאיימים‬
‫נמוכה (‪.)Fearon, 2004‬‬ ‫לרוב על המדינה‪ ,‬או נלחמים זה בזה ללא מעורבות‬
‫ושליטה מצידה‪ .‬ארגונים אלו מאיימים על הביטחון‬
‫הלאומי והבינלאומי מכיוון שהם מאתגרים את המונופול‬
‫אחד הגורמים המשפיעים על עצימותו של סכסוך פנים־‬
‫המדינתי באמצעות השימוש בכוח‪ ,‬בדרך כלל בטריטוריה‬
‫מדינתי הוא שוני בזהות הדתית‪ ,‬התרבותית והאתנית של‬
‫מוגדרת‪ ,‬ובכך יוצרים תופעה של סכסוכים פנים־‬
‫קבוצות שונות באוכלוסייה‪ .‬קיומם של פערים ותפיסות עולם‬
‫מדינתיים (‪ .)Williams, 2008‬סכסוכים אלו נחשבים‬
‫מנוגדות מאריך את משך הסכסוך ומקשה על הצדדים‬
‫איום חמור על השלום ועל היציבות העולמית‪ .‬זוהי צורת‬
‫במאמציהם לניהול משא ומתן‪.‬‬
‫לחימה קטלנית במיוחד והסכסוכים מאופיינים בסיכוי‬
‫נמוך לסיום באמצעות הסדרה והסכמי שלום (סלמן‪,‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬עצימות סכסוכים נתונה גם להשפעת‬ ‫‪3‬‬
‫‪.)Backer & Huth, 2014; Toft, 2010 ;2014‬‬
‫גורמים חיצוניים כמו מעורבות של שחקן זר‪ .‬תמיכה‬ ‫תפוצתם המתרחבת של השחקנים הלא־מדינתיים‬
‫זו‪ ,‬המתבטאת לרוב בחימוש צבאי וכלכלי‪ ,‬משפיעה‬ ‫האלימים הובילה לכך שמאז סיום המלחמה הקרה‪ ,‬הסוג‬
‫על עוצמתם ועל אורך רוחם של הכוחות הנלחמים‬ ‫הנפוץ ביותר של סכסוכים המתרחשים כיום בעולם בכלל‬
‫(‪ .)Saideman, 2001; Filote, et al., 2016‬למעשה‪,‬‬ ‫ובמזרח התיכון בפרט הוא סכסוכים פנים־מדינתיים‪,‬‬
 ‫יסנלו תימרכו שטיד ןרומ | םויס יכרדו תומגמ ‪,‬םינייפאמ ‪:‬ןוכיתה־חרזמב םימילא םיכוסכס‬
‫פוליטיות‪ ,‬מפלגות‪ ,‬קבוצות אינטרס וגופים ביטחוניים‬
‫לתהליך השלום‪ ,‬הנתפס בעיניהם כנוגד את האינטרסים;‬
‫חסמים פסיכולוגיים הם חסמים קוגניטיביים ורגשיים‪,‬‬
‫למשל נרטיבים לאומיים‪ ,‬ערכים‪ ,‬תרבות‪ ,‬אידיאולוגיה‬
‫או דת‪ ,‬המקשים על שינוי עמדות כלפי היריב והסכסוך‬
‫בכללותו‪ .‬כך עלולים חסמים אלה להקשות על הנכונות‬
‫לוויתורים ופשרות‪ ,‬והם מביאים לאי־אמון בתהליך השלום‬
‫וביישוב הסכסוך‪.‬‬
‫מרבית המחקרים גורסים כי משא ומתן לסיום סכסוך‬
‫מסייע ליציבות השלום יותר מאשר ניצחונות צבאיים‬
‫(‪Licklider, 1995; Dubey, 2002; Fortna, 2008; Toft,‬‬
‫‪ .)2003‬ברם‪ ,‬לוטוואק מניח אחרת‪ .‬לדידו מעלתן של‬
‫מלחמות טמונה בכך שהן מובילות לסיום הסכסוך‬
‫(‪ .)Luttwak, 1999‬בהקשר זה ידועה הנחתו של וגנר‬
‫(‪ ,)Wagner, 1993‬התומך בגישתו של לוטוואק וטוען כי‬
‫הסדרי משא ומתן נוטים להידחות עקב אי־שיתוף כוחות‬
‫המורדים בממשלה חדשה‪ ,‬כאשר ניצחון מביא להרס‬
‫היריב באופן המונע את הישנותו של הסכסוך‪ 8.‬באופן‬
‫דומה‪ ,‬קראוץ (‪ )Kreutz, 2010‬מצא כי ניצחון צבאי לרוב‬
‫מאפיין סכסוכים קצרים ומפחית את הסיכוי להישנותם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הרטצל (‪)Hartzell, 2007; Hartzell, 2009‬‬
‫בחנה ‪ 108‬מלחמות אזרחים שהתרחשו בין השנים‬
‫בניצחון צבאי או בהסכם שלום‪ ,‬אלא בנסיבות אחרות שאינן‬
‫‪ 1945‬עד ‪ .1999‬מסקנתה הייתה כי הן ניצחונות צבאיים‬
‫והן הסדר באמצעות משא ומתן מפחיתים את הסיכוי‬
‫להישנותו של הסכסוך‪ .‬חוקרים נוספים מצאו כי אכן אין‬
‫מובהקות סטטיסטית באשר לצורת הסיום ולמשכו של‬
‫שלום (‪.)Doyle & Sambanis, 2000; Walter, 2004‬‬
‫צבאי או בהסכם שלום‪ ,‬אלא בנסיבות אחרות שאינן‬
‫חקר סכסוכים במזרח התיכון‬
‫חד־משמעיות‪ ,‬כגון עייפות הצדדים (‪.)Kreutz, 2010‬‬
‫בספרות המחקרית העדכנית על אודות סכסוכים במזרח‬
‫התיכון קיים זרם הנוטה לייחס הסברים ריאליסטיים‬
‫(שיקולי עלות־תועלת‪ ,‬עוצמה ואינטרסים) לריבוי‬
‫הסכסוכים והמלחמות המתחוללים בו (‪Milton-‬‬
‫‪.)Edowards & Hinchcliffe, 2007; Sørli et al., 2005‬‬
‫זרם זה התהווה בתגובה לחוקרים הנשענים על הסברים‬
‫מהותניים ומניחים כי זהו טבעו ה"הובסיאני" של האזור‬
‫(‪ .)Gran, 1998; Salamey, 2009, Hariri, 2015‬חוקרים‬
‫אלו גורסים כי שורשי הסכסוך במזרח התיכון נטועים‬
‫במאפייניו הכלכליים‪ ,‬התרבותיים‪ ,‬הפוסט־קולוניאליים‬
‫והמוסדיים (‪ .)Gran, 199‬הגישה הכלכלית מסבירה את‬
‫הייחודיות כתוצר של הכישלון לבסס כלכלה ליברלית‬
‫באזור‪ ,‬קיומו של מעמד בינוני חלש ומדיניות בינלאומית‬
‫כלכלית קלוקלת באזור; ההסברים התרבותיים‬
‫מתמקדים בכישלון תהליכי מודרניזציה במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬בדומיננטיות של קודים ותרבות מוסלמיים‪,‬‬
‫בעליונות מגדרית ובחשדנות תרבותית רחבה כלפי‬
‫‪20‬‬
‫ככל שסכסוך יהיה ארוך ואלים יותר‪ ,‬קרי בעצימות גבוהה‪,‬‬
‫כך יתקשו הצדדים לסיימו בדרכי שלום (דיטש‪.)2016 ,‬‬
‫סיום סכסוכים‬
‫פתרון סכסוכים כשדה מחקר החל בשנות ה־‪ 50‬וה־‪60‬‬
‫והגיע לבשלות בעידן שלאחר המלחמה הקרה‪ .‬חקר‬
‫פתרון סכסוכים טומן בחובו אתגרים לא מעטים‪,‬‬
‫במיוחד נוכח עלייה במספרם של סכסוכים פנימיים‬
‫והמלחמה העולמית בטרור שהחלישה את רעיון "השלום‬
‫הדמוקרטי"‪ ,‬שלפיו יש סיכוי נמוך לעימות אלים במדינות‬
‫דמוקרטיות (‪.)Ramsbotham et al., 2011‬‬
‫מקובל להגדיר סיום סכסוכים כאשר חל צמצום‬
‫משמעותי במספר ההרוגים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניכר כי סוג‬
‫הסיום הוא תופעה אמפירית קשה לאפיון ולמדידה‪.‬‬
‫למעשה קיים מגוון דרכים לסיום סכסוכים‪ ,‬החל‬
‫מהכרעה צבאית והשמדתו של היריב וכלה בחתימת‬
‫הסכם שלום עימו‪ .‬יש לציין כי בעידן שלפני מלחמת‬
‫העולם השנייה הסתיימו רוב המלחמות הפנימיות‬
‫כאשר צד אחד הביס באופן מוחלט את יריבו שנכנע‪,‬‬
‫כיום ההנחה המקובלת היא כי סכסוך לא בהכרח מסתיים‬
‫חד־משמעיות‪ ,‬כגון עייפות הצדדים‪.‬‬
‫הושמד או נמלט (‪ .)Toft, 2010‬עם זאת‪ ,‬כיום ההנחה‬
‫המקובלת היא כי סכסוך לא בהכרח מסתיים בניצחון‬
‫‪6‬‬
‫למעשה‪ ,‬מספר המלחמות הפנימיות שהסתיימו ללא‬
‫הכרעה צבאית או בהסכם שלום גדל במידה ניכרת החל‬
‫מסיום המלחמה הקרה (‪ 7.)Toft, 2010‬קראוץ (‪Kreutz,‬‬
‫‪ )2010‬הרחיב את החלוקה המקובלת לסיום סכסוכים‬
‫לארבעה סוגים‪ :‬ניצחון צבאי‪ ,‬הסכם שלום‪ ,‬הפסקת‬
‫אש ו"אחר"‪ ,‬כאשר הקטגוריה "אחר" היא הסיום הנפוץ‬
‫ביותר לסיום סכסוכים פנימיים בשנים ‪.2005–1946‬‬
‫גורמים רבים עלולים להוביל לקשיים בפתרון‬
‫סכסוכים בדרכי שלום‪ .‬על פי יעקב בר־סימן־טוב (‪)2010‬‬
‫ישנם חסמים אסטרטגיים‪ ,‬מבניים ופסיכולוגיים לפתרון‬
‫סכסוכים בדרכי שלום‪ :‬חסמים אסטרטגיים נובעים מסיכון‬
‫ביטחוני עקב עשיית שלום וויתורים מוחשיים‪ .‬חסמים אלה‬
‫מתייחסים גם לאסטרטגיות המופעלות על ידי הצדדים‪,‬‬
‫לעיתים תוך התעלמות מהצורך בבניית שלום עקב‬
‫החשש לעתיד לבוא; חסמים מבניים מתייחסים לאילוצים‬
‫פנימיים‪ ,‬מוסדיים ובירוקרטיים המקשים על תהליך‬
‫השלום‪ .‬חסמים אלה נובעים מהתנגדותם של אליטות‬
‫‪21‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫לערבים; עימותים אזוריים שהתרחשו באזור בעיקר‬ ‫המודרניזציה המערבית; היבט תרבותי אחר מקושר‬
‫כחלק מהסכסוך הישראלי־ערבי; עימותים בין שחקנים‬ ‫להסברים פוסט־קולוניאליים‪ ,‬הטוענים כי הקולוניאליזם‬
‫אזוריים לבין שחקנים חיצוניים דוגמת מלחמת סואץ‬ ‫המערבי הוא שהוביל ליצירת מערכות מדיניות מזרח־‬
‫(מבצע קדש) ב־‪ 1956‬ומלחמת המפרץ ב־‪ .1990‬לבסוף‪,‬‬ ‫תיכוניות שבריריות ותלותיות ולדחיית מוסדות וערכים‬
‫סכסוכים פנים־מדינתיים ואלימות אתנית הכוללים‬ ‫דמוקרטיים; ההסברים המוסדיים מתמקדים בהיעדרם‬
‫את מלחמת האזרחים בלבנון בין השנים ‪;1990–1975‬‬ ‫של מוסדות דמוקרטיים נאותים במזרח התיכון‪ ,‬הפועלים‬
‫מאבקם הטראגי של הכורדים — מיעוט המפוזר בארבע‬ ‫לקידום חירויות פוליטיות ומתאפיינים בדומיננטיות‬
‫מדינות באזור‪ ,‬שתביעותיו נעות בין הכרה בזכות להגדרה‬ ‫צבאית וביטחונית (‪.)Salamey, 2009‬‬
‫עצמית לבין קבלת זכויות פוליטיות וחברתיות במדינות‬ ‫לעומתם‪ ,‬החוקרים הריאליסטיים אינם מזהים במזרח‬
‫שבהן הם חיים; מלחמות האזרחים המתחוללות בלוב‬ ‫התיכון מרחב ייחודי ומייחסים לתופעת הסכסוכים בו‬
‫ובתימן; והשלבים המוקדמים של הלחימה בסוריה‪.‬‬ ‫הסברים אוניברסליים‪ ,‬הנובעים מחתירה לעוצמה‬
‫חלוקה זו מלמדת על השינוי בסוגי השחקנים‬ ‫ולהשפעה‪ .‬בספרם '‪Conflicts in the Middle East‬‬
‫המעורבים בסכסוך‪ .‬אופי המחקר של הסכסוכים‬ ‫‪ 'since 1945‬מנתחים מילטון־אדוארדס והינצ'קליף‬
‫האזוריים בעבר עסק ביריבויות מסורתיות בין מדינות‬ ‫שורה של קונפליקטים במזרח התיכון הכוללים את‬
‫ובתחרויות על שליטה במשאבי טבע כמו מים ונפט‪ .‬החל‬ ‫הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪ ,‬מלחמת איראן־עיראק‪,‬‬
‫משנות ה־‪ ,90‬עם סיום העימות המעצמתי במסגרת‬ ‫העימותים בין הכורדים לממשלת עיראק‪ ,‬תוך בחינת‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬חקר הסכסוכים התמקד בתפקידם‬ ‫המאפיינים החברתיים‪ ,‬הפוליטיים‪ ,‬התרבותיים והדתיים‬
‫העולה של השחקנים הלא־מדינתיים שהחלו להתחרות‬ ‫של כל אחת מהזירות‪ .‬מסקנתם היא כי במקרים רבים‪,‬‬
‫עם הריבון המדינתי על העוצמה‪ ,‬ההשפעה והמשאבים‪.‬‬ ‫שורשי הסכסוכים באזור נטועים בהיסטוריה המתמשכת‬
‫של התערבויות מצד מעצמות חיצוניות המונעות‬
‫מאינטרסים אסטרטגיים‪ ,‬לרבות יצירת גישה לאזורים‬
‫מחקרים כמותיים שבחנו את הגורמים לפרוץ סכסוכים‬
‫עתירים במשאבי טבע‪ ,‬בעיקר נפט‪ ,‬ואינם נובעים‬
‫במזרח התיכון בהשוואה לזירות אחרות בעולם הסיקו כי "אין‬
‫ממאפיינים הייחודיים למזרח התיכון (‪Milton-Edwards‬‬
‫שום דבר מסתורי או יוצא דופן בסכסוכי המזרח התיכון או‬
‫‪.)& Hinchcliffe, 2007‬‬
‫במדינות מוסלמיות"‪ .‬הקונפליקטים ניתנים להסבר מספק‬
‫מעורבותם המתמשכת של שחקנים חיצוניים באזור‬
‫באמצעות תיאוריות כלליות של מלחמות אזרחים ויישוב‬
‫סכסוכים‪.‬‬ ‫נעשתה בדרך כלל בשם המאבק בקבוצות דתיות‬
‫קיצוניות (דוגמת אל־קאעדה והמדינה האסלאמית)‬
‫או בשם התערבות הומניטרית‪ ,‬בין כסיבה ובין כאמתלה‬
‫תפוצתם של סכסוכים פנים־מדינתיים במזרח‬ ‫(כבמקרה של לוב וסוריה)‪ .‬אלו האיצו עימותים ומלחמות‬
‫התיכון‪ ,‬בדומה לזירות אחרות ובעיקר מדינות העולם‬ ‫שלוּחים ועודדו מאבקים על שליטה‪ ,‬השפעה ועוצמה‬
‫השלישי‪ ,‬קשורה בחולשת המדינות וביכולת משילות‬ ‫(‪.)Mahdavi, 2015‬‬
‫מוגבלת המקשה עליהן לספק שירותים ציבוריים‬ ‫גם מחקרים כמותיים שבחנו את הגורמים לפרוץ‬
‫וביטחון באופן רציף‪ ,‬כפי שניתן לראות באפגניסטן‪,‬‬ ‫סכסוכים במזרח התיכון בהשוואה לזירות אחרות בעולם‬
‫בסודאן‪ ,‬בלבנון ובעיראק‪ .‬יש מקרים שממשל המספק‬ ‫הסיקו כי "אין שום דבר מסתורי או יוצא דופן בסכסוכי‬
‫שירותים בסיסיים וציבוריים בערים המרכזיות הוא פחות‬ ‫המזרח התיכון או במדינות מוסלמיות"‪ .‬הקונפליקטים‬
‫אפקטיבי בפריפריה‪ .‬באזורים אלו השלטון עלול לחלוק‬ ‫ניתנים להסבר מספק באמצעות תיאוריות כלליות‬
‫את הריבונות שלו עם שחקנים לא־מדינתיים אלימים‬ ‫של מלחמות אזרחים ויישוב סכסוכים (‪Sørli et al.,‬‬
‫אחרים‪ .‬תופעה זו מכונה "ריבונות שבירה"‪ ,‬הנובעת‬ ‫‪ .)2005‬חוקרים אלו שופכים אור על הקשת הרחבה‬
‫מהחיכוך ומהממשק בין המדינה לשחקנים הלא־‬ ‫של סוגי סכסוכים המתנהלים במזרח התיכון‪ ,‬החורגת‬
‫מדינתיים האלימים‪ .‬חוסר שליטה מלאה של המדינה‬ ‫מההגדרה הקלאסית של לוחמה צבאית לעבר אלימות‬
‫באזור הוא המאפשר את חדירתם של שחקנים אלו‬ ‫פוליטית‪ ,‬לחימה בעצימות נמוכה‪ ,‬תעמולה ארסית‪,‬‬
‫ומלבה סכסוכים פנימיים (‪.)Mulaj, 2010‬‬ ‫חרם כלכלי‪ ,‬מחלוקות על טריטוריה ומים‪ ,‬התנגדות‬
‫זאת ועוד‪ ,‬בחלק ממדינות המזרח התיכון מוסדות‬ ‫לכיבוש ועוד‪ ,‬וממפה את העימותים שאירעו באזור על פי‬
‫המדינה אינם משקפים את רצון העם אלא את רצונה‬ ‫הקריטריונים הבאים (‪Milton-Edwards & Hinchcliffe,‬‬
‫של האליטה השלטת‪ ,‬או את מאווייה של קבוצה אתנית‬ ‫‪ :)2007‬עימותים בין־מדינתיים שכללו עימותים בין‬
‫מסוימת‪ .‬מציאות זו מובילה לעלייתם של גורמי כוח‪ ,‬בהם‬ ‫ערבים לאיראנים‪ ,‬בין ישראלים לערבים ובין ערבים‬
 ‫יסנלו תימרכו שטיד ןרומ | םויס יכרדו תומגמ ‪,‬םינייפאמ ‪:‬ןוכיתה־חרזמב םימילא םיכוסכס‬ ‫‪22‬‬

‫(לא כולל צפון אפריקה‪ ,‬לכן המלחמה בלוב לא נכללת‬ ‫מנהיגים מקומיים‪ ,‬הקוראים תיגר על השלטון המרכזי‪.‬‬
‫כאן) ב־‪ 72‬השנים האחרונות‪ ,‬מהשנה שלאחר סיום‬ ‫תהליך כזה עלול להצמיח ישויות תת־מדינתיות ובמקרים‬
‫מלחמת העולם השנייה — ‪ — 1946‬ועד ‪ .2018‬תקופה‬ ‫מסוימים מוביל אף למלחמת אזרחים‪ ,‬שעלולה להסתיים‬
‫זמן זו נבחרה בהתאם למאגר המידע שבאמצעותו‬ ‫במיטוט הסדר הקיים‪.‬‬
‫נערך הניתוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחקר יתמקד בשני העשורים‬ ‫יואל מגדל (‪ )Migdal, 1988‬בחן את שאלת היחסים בין‬
‫האחרונים ובהשלכתם על המערכת המזרח־תיכונית‪.‬‬ ‫המדינה לחברה האזרחית במדינות עולם שלישי‪ ,‬לרבות‬
‫סכסוכים אלימים אלו כוללים סכסוכים בין מדינות‬ ‫המזרח התיכון‪ ,‬באמצעות מודל של יחסי מדינה־חברה‪.‬‬
‫(‪ )Interstate conflicts‬וסכסוכים בתוך מדינות‬ ‫מודל זה מחדד את המאבק של המדינה עם ארגונים‬
‫(‪ ,)Intrastate conflicts‬המתקיימים בין מדינה וצד‬ ‫חברתיים אחרים‪ .‬על פי ממצאיו‪ ,‬אף על פי שהשלטון‬
‫‪9‬‬
‫לא־מדינתי‪ .‬יחידת הניתוח היא ‪' 347‬שנות סכסוך' אלים‪,‬‬ ‫שצמח במדינות אלה בעקבות תהליכי הדה־קולוניזציה‬
‫הכולל את סך כול שנות הסכסוכים שנבחנו במזרח‬ ‫מרכז בידיו בדרך כלל משאבים רבים מאלו העומדים‬
‫התיכון‪ ,‬תוך השוואה למגמות במערכת הבינלאומית‪.‬‬ ‫לרשותם של ארגונים חברתיים פוליטיים אחרים במדינה‪,‬‬
‫מטרת המחקר היא לאפשר הבנה מעמיקה יותר של‬ ‫ואף כי השליטים מציגים חזות של שליטה מדינתית‬
‫סכסוכים במזרח התיכון — סוגיהם‪ ,‬היקפם‪ ,‬עצימותם‪,‬‬ ‫מוחלטת על הנעשה בחברה ושל זהות בין השלטון לחברה‪,‬‬
‫מספר ההרוגים והאופן שבו הם מסתיימים‪.‬‬ ‫לרוב אין הם מצליחים להשיג זאת‪ ,‬אלא למראית עין‪ .‬כך‬
‫מדובר במדינות חלשות עם חברות חזקות‪ .‬במדינות‬
‫הבסיס האמפירי‬
‫המחקר בוחן באופן כמותי־סטטיסטי ‪' 347‬שנות סכסוך'‬
‫יחידת הניתוח היא ‪' 347‬שנות סכסוך' אלים‪ ,‬הכולל את סך‬
‫בין השנים ‪ 2018–1946‬מתוך מאגר הנתונים ‪UCDP‬‬
‫כול שנות הסכסוכים שנבחנו במזרח התיכון‪ ,‬תוך השוואה‬
‫(‪ 10,)Uppsala Conflict Data Program‬המכיל רשימה‬
‫למגמות במערכת הבינלאומית‪ .‬מטרת המחקר היא‬
‫נרחבת של ‪' 2,385‬שנות סכסוך' שהתחוללו בעולם‬ ‫לאפשר הבנה מעמיקה יותר של סכסוכים במזרח התיכון —‬
‫במסגרת זמן זה‪ .‬סכסוך אלים מוגדר כ"מחלוקת הנוגעת‬ ‫סוגיהם‪ ,‬היקפם‪ ,‬עצימותם‪ ,‬מספר ההרוגים והאופן שבו הם‬
‫למשטר ו‪/‬או לטריטוריה המתנהלת בין שני יריבים או יותר‪,‬‬ ‫מסתיימים‪.‬‬
‫אשר לפחות אחד מהם הוא מדינה‪ ,‬המערבת שימוש בכוח‬
‫מזוין המסתיים לכל הפחות ב־‪ 25‬הרוגים בשנה" (‪UCDP/‬‬
‫‪ .)PRIO Armed Conflict Dataset, 2013‬הגדרה זו‬ ‫אלו מתנהל מאבק מתמשך בין ראשי המדינה‪ ,‬החותרים‬
‫כוללת חמישה רכיבים‪ :‬הראשון — שימוש בכוח מזוין‪:‬‬ ‫לגייס את התושבים ולאגור משאבים כדי להכפיף את‬
‫כל אמצעי לחימה פיזי לרבות כלי נשק‪ ,‬אך גם מקלות‪,‬‬ ‫הכול למערכת כללים אחת שעיצבו בהתאם לחזונם‪,‬‬
‫אבנים‪ ,‬אש‪ ,‬מים וכדומה‪ .‬השני — ‪ 25‬הרוגים‪ :‬לכל הפחות‬ ‫לבין ארגונים מסורתיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬מקומיים ואחרים‪,‬‬
‫‪ 25‬מקרי מוות בשנה קלנדרית אחת‪ ,‬כתוצאה משימוש‬ ‫המתחרים עימם על השליטה בפועל‪ .‬לעיתים הם חזקים‬
‫בכוח מזוין בין יריבים‪ .‬השלישי — יריבים‪ :‬ממשלה של‬ ‫עד כדי כך שהם מצליחים "לכבוש" חלקים מן השליטה‬
‫מדינה או כל ארגון אופוזיציה‪ ,‬או ברית של ארגונים אלו‪.‬‬ ‫במדינה‪ ,‬כפי שאירע במקרה של חזבאללה בלבנון וארגון‬
‫ממשלה מוגדרת כצד השולט בהון של מדינה‪ ,‬ואילו ארגון‬ ‫המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק‪.‬‬
‫אופוזיציה מוגדר כארגון לא־ממשלתי אשר מפעיל כוח‬ ‫בדומה למגדל‪ ,‬איוב (‪ )Ayoob, 1995‬עוסק‬
‫מזוין כדי להשפיע על המחלוקת הנתונה‪ .‬יש לציין כי‬ ‫בסכסוכים המתחוללים במדינות עולם שלישי‪ ,‬לרבות‬
‫מאגר מידע זה עוסק רק בהתנגדות מאורגנת רשמית‬ ‫מדינות המזרח התיכון‪ ,‬בעידן שלאחר המלחמה הקרה‪.‬‬
‫ולא באלימות ספונטנית‪ .‬הרביעי — מדינה‪ :‬ממשלה‬ ‫טיעוניו נשענים על שתי הנחות‪ :‬הראשונה‪ ,‬מדינות אלו‬
‫ריבונית בעלת הכרה בינלאומית השולטת באוכלוסייה‬ ‫מתאפיינות בבסיס לגיטימציה צר; והשנייה‪ ,‬ביטחון נטוע‬
‫ובשטח מסוים‪ .‬החמישי — מחלוקת בנוגע לממשלה ו‪/‬או‬ ‫במרחב הפוליטי יותר מאשר במרחב הצבאי‪ .‬לטענתו‪,‬‬
‫שטח השרוי במחלוקת‪ :‬עמדות מנוגדות ביחס לשלטון‪,‬‬ ‫מקורו של חוסר הביטחון במדינות אלו הוא בשלבים‬
‫קרי התנגדות לסוג המערכת הפוליטית‪ ,‬לחילופי השלטון‬ ‫הראשונים להיווצרותן‪ .‬כלומר כניסתן המאוחרת למערכת‬
‫המרכזי או לשינוי ההרכב הפוליטי‪ .‬לחלופין‪ ,‬מחלוקות אלו‬ ‫המדינתית היא שיצרה את התשתית למשברים‪.‬‬
‫עלולות להיות ביחס לטריטוריה מסוימת‪ ,‬למשל במקרה‬
‫של העברת שליטה על שטח מסוים לידי מדינה אחרת‬ ‫מתודולוגיה‬
‫(סכסוכים בינלאומיים)‪ ,‬בקשה להיבדלות או אוטונומיה‬ ‫המחקר בוחן באופן כמותי־סטטיסטי ותיאורי את כלל‬
‫(סכסוכים פנים־מדינתיים)‪.‬‬ ‫הסכסוכים האלימים באזור הגיאוגרפי של המזרח התיכון‬
‫‪23‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫עצימות הסכסוך‪ :‬משתנה זה מתייחס למידת‬ ‫לצורך המחקר קודדו סכסוכים אלימים שהתחוללו‬
‫האלימות‪ ,‬שנאמדת במספר ההרוגים לפי שנה קלנדרית‪.‬‬ ‫במזרח התיכון על פי קריטריונים נבחרים הזמינים‬
‫המשתנה קודד באופן בינארי על ידי המאגר באופן‬ ‫במסגרת מאגר מידע זה‪ ,‬ואשר יפורטו בהרחבה בסעיף‬
‫הבא‪ )1( :‬עצימות נמוכה‪ :‬בין ‪ 25‬ל־‪ 999‬מקרי מוות‬ ‫הבא‪ .‬תיערך גם השוואה בין המערכת המזרח־תיכונית‬
‫בשנה קלנדרית כתוצאה מהלחימה בין הצדדים היריבים‬ ‫לבין המערכת העולמית‪ 11.‬יש לציין כי נתונים על הזירה‬
‫בסכסוך; (‪ )2‬מלחמה‪ :‬לפחות ‪ 1,000‬הרוגים בשנה‬ ‫העולמית כוללים גם את נתוני הסכסוכים במזרח התיכון‪.‬‬
‫קלנדרית כתוצאה מהלחימה בין הצדדים היריבים‬
‫בסכסוך‪.‬‬ ‫משתני המחקר‬
‫מספר ההרוגים‪ :‬משתנה רציף של מספר ההרוגים‬ ‫מחקר זה מבקש לאפיין את הסכסוכים בזירה המזרח־‬
‫המדויק בשנה קלנדרית‪ ,‬שדווח בהתאם למאגר הנתונים‬ ‫תיכונית ולהשוותם לסכסוכים בזירה העולמית על פי‬
‫‪12‬‬
‫‪.UCDP‬‬ ‫חמישה קריטריונים עיקריים‪ :‬סוג הסכסוכים‪ ,‬היקפם‪,‬‬
‫סיום הסכסוך‪ :‬על פי המאגר‪ ,‬סיום סכסוך נקבע‬ ‫עצימותם‪ ,‬מספר ההרוגים והאופן שבו הם מסתיימים‪.‬‬
‫בשנה שבמהלכה ישנם פחות מ־‪ 25‬הרוגים‪ 13.‬משתנה‬ ‫סוג הסכסוך‪ :‬קודד בהתאם למאגר ה־‪ UCDP‬באופן‬
‫זה קודד באופן הבא‪ )1( :‬הסכם שלום; (‪ )2‬הפסקת אש;‬ ‫הבא‪ )1( :‬סכסוך חוץ־מערכתי (‪:)extra-systemic‬‬
‫(‪ )3‬ניצחון ממשלה; (‪ )4‬ניצחון מורדים; (‪ )5‬רמת פעילות‬ ‫מתקיים בין מדינה לבין שחקן לא־מדינתי‪ ,‬כאשר המדינה‬
‫נמוכה (עקב סיבה השונה מהמצוין לעיל‪ ,‬למשל עייפות‬ ‫נאבקת להשיג שליטה בטריטוריה הנמצאת מחוצה לה;‬
‫‪14‬‬
‫של אחד מהצדדים); (‪ )6‬שחקן חדל להתקיים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬סכסוך בין־מדינתי (‪ :)interstate‬מתקיים בין שתי‬
‫מדינות; (‪ )3‬סכסוך פנים־מדינתי (‪ :)internal‬מתקיים‬
‫ממצאים‬ ‫בתוך מדינה‪ ,‬כאשר צד א' הוא ממשלה ואילו צד ב'‬
‫הצגת הממצאים תתמקד בסכסוכים שהתחוללו במזרח‬ ‫הוא שחקן לא מדינתי (אחד או יותר)‪ .‬יש לציין כי סוג‬
‫התיכון בין השנים ‪ 1946‬עד ‪ ,2018‬תוך התייחסות לחמשת‬ ‫סכסוך זה לא כולל מעורבות זרה של ממשלה אחרת‬
‫המשתנים שצוינו‪.‬‬ ‫בלחימה; (‪ )4‬סכסוך פנימי עם מעורבות בינלאומית‬
‫(‪ :)internationalized internal‬מתקיים בין צד א'‪ ,‬הלוא‬
‫היקף ומגמות‬ ‫הוא ממשלה‪ ,‬ובין צד ב'‪ ,‬השחקן הלא־מדינתי (אחד או‬
‫גרפים ‪ 1‬ו־‪ 2‬מציגים נתונים על היקפם של סכסוכים‬ ‫יותר)‪ ,‬לצד מעורבות זרה של ממשלה אחרת בלחימה‪.‬‬
‫(ציר ה־‪ )Y‬בין השנים ‪ 1946‬עד ‪( 2018‬ציר ה־‪ .)X‬גרף ‪1‬‬ ‫היקף הסכסוך‪ :‬מספר הסכסוכים המתרחשים בכל‬
‫מאפשר מבט השוואתי של היקף הסכסוכים בעולם לפי‬ ‫שנה נתונה‪ ,‬בין השנים ‪.2018–1946‬‬

‫גרף ‪ :1‬היקף סכסוכים‪ :‬מגמה עולמית מול אזורית‪1946–2018 ,‬‬

 ‫יסנלו תימרכו שטיד ןרומ | םויס יכרדו תומגמ ‪,‬םינייפאמ ‪:‬ןוכיתה־חרזמב םימילא םיכוסכס‬ ‫‪24‬‬

‫גרף ‪ :2‬היקף הסכסוכים במזרח התיכון‪2018–1946 ,‬‬

‫הסכסוכים הפנימיים המאופיינים בתמיכה בינלאומית‬
‫זרה‪ ,‬החל משנת ‪.2012‬‬
‫על פי גרף ‪ ,4‬בדומה למגמה העולמית‪ ,‬לצד היקף‬
‫מצומצם של סכסוכים המתחוללים בין מדינות ושל‬
‫סכסוכים חוץ־מערכתיים‪ ,‬קיימת במזרח התיכון מגמה‬
‫גוברת והולכת של סכסוכים פנים־מדינתיים (המהווים‬
‫‪ 58‬אחוזים מסך הסכסוכים בשנת ‪ ,)2018‬המתחוללים‬
‫בין מדינה לבין ארגונים לא־מדינתיים‪ .‬בהלימה למגמה‬
‫העולמית קיימת גם עלייה בסכסוכים המאופיינים‬
‫במעורבות בינלאומית של מדינות זרות בלחימה "מבית"‪,‬‬
‫במיוחד משנת ‪ 2014‬ואילך‪.‬‬
‫עד לשנת ‪ .1995‬משנת ‪ 2002‬ועד שנת ‪ 2018‬קיימת‬
‫עצימות הסכסוכים‬
‫גרפים ‪ 5‬ו־‪ 6‬מציגים נתונים על עצימות הסכסוכים בין‬
‫השנים ‪ 1946‬ועד ‪ 2018‬בעולם (כולל המזרח התיכון‪,‬‬
‫‪' 2,385‬שנות סכסוך')‪ ,‬ובמזרח התיכון (‪' 347‬שנות‬
‫סכסוך') בהתאמה‪ .‬על פי גרף ‪ 5‬ניתן להסיק כי החל‬
‫משנת ‪ 1946‬יש עלייה עקבית בשיעור הסכסוכים‬
‫בעצימות נמוכה (פחות מ־‪ 999‬הרוגים בשנה)‪ ,‬לצד‬
‫מגמה יציבה יחסית בהיקפן של מלחמות (יותר מ־‪1,000‬‬
‫הרוגים בשנה)‪ .‬כמו כן ניכר כי שיעור המלחמות מתוך‬
‫כלל הסכסוכים הלך ופחת לעומת שיעור הסכסוכים‬
‫בעצימות נמוכה‪ ,‬אשר עמד בשנת ‪ 2018‬על כ־‪ 88‬אחוזים‬
‫מסך הסכסוכים בעולם‪.‬‬
‫על פי גרף ‪ 6‬המתמקד במזרח התיכון קיימת מגמה‬
‫מעורבת‪ ,‬אם כי במרבית התקופה הנסקרת ניכר כי‬
‫היקפם של הסכסוכים בעלי העצימות הנמוכה עולה‬
‫שנה (כולל המזרח התיכון‪' 2,385 ,‬שנות סכסוך' בסך‬
‫הכול) לעומת המזרח התיכון (‪' 347‬שנות סכסוך')‪ ,‬ואילו‬
‫גרף ‪ 2‬מתמקד במזרח התיכון בלבד‪ .‬על פי גרף ‪ 1‬ניתן‬
‫להצביע על עלייה משמעותית בשיעור של פי שלושה‬
‫וחצי בהיקף הסכסוכים העולמיים בין השנים ‪ 1960‬עד‬
‫‪ .1991‬יש לציין כי על אף ירידה בשנות ה־‪ 90‬ותחילת‬
‫שנות האלפיים ניכרת עלייה נוספת החל משנת ‪,2012‬‬
‫אשר הגיעה לשיא בשנת ‪.2016‬‬
‫על פי גרף ‪ 2‬ניתן להסיק כי קיימת עלייה במספר‬
‫הסכסוכים במזרח התיכון בין השנים ‪ 1959‬עד ‪,1967‬‬
‫ועלייה נוספת החל משנת ‪ ,1977‬שנותרה יציבה יחסית‬
‫עלייה דרמטית (פי שישה) במספר הסכסוכים שהתרחשו‬
‫במזרח התיכון‪.‬‬
‫סוגי הסכסוכים‬
‫גרפים ‪ 3‬ו־‪ 4‬מציגים נתונים על סוגי הסכסוכים בין השנים‬
‫‪ 1946‬עד ‪ 15.2018‬גרף ‪ 3‬מתמקד בסוגי הסכסוכים בעולם‬
‫(כולל המזרח התיכון‪' 2385 ,‬שנות סכסוך' בסך הכול)‪,‬‬
‫ואילו גרף ‪ 4‬מתמקד באזור המזרח התיכון בלבד (‪347‬‬
‫'שנות סכסוך')‪ .‬גרף ‪ 3‬מעיד כי קיימת ירידה ניכרת‬
‫בהיקף הסכסוכים המתחוללים בין מדינות בעולם‪ ,‬וכן‬
‫במספרם של סכסוכים חוץ־מערכתיים‪ .‬עם זאת יש עלייה‬
‫ניכרת בשיעור הסכסוכים המתחוללים בתוך מדינות‬
‫מול ארגונים לא־מדינתיים‪ ,‬והם מהווים את מרבית‬
‫הסכסוכים המתרחשים בעולם כיום (כ־‪ 61‬אחוזים מסך‬
‫הסכסוכים בשנת ‪ .)2018‬כמו כן קיימת עלייה בהיקף‬
‫‪25‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫גרף ‪ :3‬סוגי הסכסוכים — מגמה עולמית‪2018–1946 ,‬‬

‫גרף ‪ :4‬סוגי הסכסוכים — מגמה אזורית‪2018–1946 ,‬‬

‫‪ 1989‬עד ‪ .2018‬על פי הגרף ניתן לראות כי קיימת עלייה‬ ‫על היקפן של המלחמות‪ .‬עם זאת‪ ,‬החל משנת ‪2009‬‬
‫חדה במספר ההרוגים במזרח התיכון החל מאירועי‬ ‫ועד שנת ‪ 2015‬קיימת עלייה בשיעור המלחמות באזור‬
‫'האביב הערבי' בשנת ‪ ,2011‬אשר הגיעה לשיאה בשנת‬ ‫זה‪ ,‬המשפיעה על המגמה העולמית‪.‬‬
‫‪ 2014‬עם יותר מ־‪ 73‬אלף הרוגים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאז ‪2014‬‬
‫יש ירידה עקבית במספר ההרוגים באזור והוא הצטמצם‬ ‫מספר ההרוגים‬
‫בכ־‪ 75‬אחוזים (כ־‪ 19‬אלף הרוגים בשנת ‪ .)2018‬יש‬ ‫גרף ‪ 7‬מציג השוואה בין מספר ההרוגים בזירה האזורית‬
‫לציין כי החל משנת ‪ 2010‬ישנה הלימה עם המגמה‬ ‫לעומת הזירה העולמית (כולל המזרח התיכון) בין השנים‬
 ‫יסנלו תימרכו שטיד ןרומ | םויס יכרדו תומגמ ‪,‬םינייפאמ ‪:‬ןוכיתה־חרזמב םימילא םיכוסכס‬ ‫‪26‬‬

‫גרף ‪ :5‬עצימות הסכסוכים — מגמה עולמית‪2018–1946 ,‬‬

‫גרף ‪ :6‬עצימות הסכסוכים — המזרח התיכון‪2018–1946 ,‬‬

‫לוחמים (‪ 16.)Dyads‬גרף ‪ 8‬מעיד כי מרבית הסכסוכים‬ ‫העולמית באשר למספר ההרוגים‪ .‬עלייה עולמית במספר‬
‫באזור‪ ,‬המורכבים מ־‪ 276‬צמדים שמהווים כ־‪ 74‬אחוזים‬ ‫ההרוגים בשלהי שנות ה־‪ 90‬ובין השנים ‪2009–2007‬‬
‫לא הסתיימו כלל‪ ,‬והם ממשיכים להתקיים גם בימים‬ ‫אינה מאפיינת את הזירה האזורית‪.‬‬
‫אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬כ־‪ 26‬אחוזים מהסכסוכים במזרח התיכון‬
‫(המורכבים מ־‪ 95‬צמדים) אכן הסתיימו‪ .‬גרף ‪ 9‬מתמקד‬ ‫סיום הסכסוכים‬
‫בקבוצה זו של סכסוכים ומציג התפלגות בהתאם לסוג‬ ‫גרפים ‪ 8‬ו־‪ 9‬מציגים נתונים על סיום הסכסוכים במזרח‬
‫הסיום‪ .‬על פי הגרף ניכר כי ‪ 40‬אחוזים (‪ 38‬צמדים) מבין‬ ‫התיכון בין השנים ‪ 1946‬עד ‪ 2015‬וכוללים ‪ 371‬צמדים‬
‫‪27‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫גרף ‪ :7‬מספר ההרוגים — מגמה אזורית מול עולמית‪2018–1989 ,‬‬

‫‪1‬‬
‫גרף ‪ :8‬סיום הסכסוכים במזרח התיכון‪ 2015–1946 ,‬‬

‫נתון זה בוחן כל שנה משנות הסכסוך‪ ,‬כלומר יחידת הניתוח היא כל שנה ושנה שבמהלכה התרחש הסכסוך‪ ,‬ולא הסכסוך עצמו‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫הסכסוך בין ישראל לחמאס נספר לפי משך שנות הלחימה‪ .‬שנים שבהן הייתה הסדרה או הפסקת אש נכללות בקטגוריה של סכסוכים‬
‫שהסתיימו (‪ 26‬אחוזים)‪.‬‬
 ‫יסנלו תימרכו שטיד ןרומ | םויס יכרדו תומגמ ‪,‬םינייפאמ ‪:‬ןוכיתה־חרזמב םימילא םיכוסכס‬
‫גרף ‪ :9‬סוג סיום הסכסוכים במזרח התיכון‪2015–1946 ,‬‬
‫של חילות קואליציה בהובלת ארצות הברית ובריטניה‬
‫לעיראק במארס ‪ ,2003‬במטרה להפיל את משטרו של‬
‫סדאם חוסיין (מאבק שנמשך עד ‪ 15‬בדצמבר ‪ ,2011‬עת‬
‫הכריזה ארצות הברית באופן רשמי על סיום מעורבותה‬
‫הצבאית בעיראק); המאבק בחמאס ובג'האד האסלאמי‬
‫הפלסטיני במסגרת הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪ ,‬וכן‬
‫העימות בין טורקיה לבין אויביה המרים ומי שמוגדרים‬
‫על ידה כטרוריסטים — 'מפלגת הפועלים של כורדיסטן'‬
‫(‪.)PKK‬‬
‫העלייה הבולטת במספר הסכסוכים נרשמה בשנת‬
‫‪ ,2010‬ולמעשה היא קשורה בטלטלה הערבית שפקדה‬
‫את המזרח התיכון ועוררה תקוות לשינוי ליברלי ודמוקרטי‪.‬‬
‫במקום זאת הפך המזרח התיכון לזירה אלימה וכאוטית‬
‫יותר‪ .‬מגמת עלייה זו הגיעה לשיא בשנת ‪ 2018‬שבה‬
‫התרחשו ‪ 12‬סכסוכים‪ ,‬המונים שורה של עימותים עם‬
‫'המדינה האסלאמית' (בסוריה‪ ,‬בעיראק ובמצרים);‬
‫לחימה בין כוחותיו של בשאר אל־אסד לבין המורדים‬
‫בסוריה; מאבקה של מצרים ביריביה‪ ,‬תנועת 'האחים‬
‫המוסלמים' ובעיקר בתנועת 'חסם' ‪Harakat Sawa’d‬‬
‫)‪ ;Misr (HASAM‬המאבק המתמשך של איראן‬
‫בכורדים היושבים בשטחה ובאופן ספציפי ב'מפלגה‬
‫הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית' (‪ )PDKI‬וב'מפלגת‬
‫החיים החופשיים של כורדיסטן' (‪ ,)PJAK‬שחידשה את‬
‫מאבקה המזוין במשטר האיראני בשנת ‪ ;2016‬סוריה‬
‫נגד 'הכוחות הסוריים הדמוקרטיים' (‪ )SDF‬וטורקיה‬
‫מול ה־‪ PKK‬בשטחה‪ ,‬וכן המלחמה בתימן‪ .‬ישראל נמנית‬
‫‪28‬‬
‫הסכסוכים הללו הסתיימו בעקבות דעיכה בפעילות‬
‫המורדים במהלך השנים‪ .‬כמו כן‪ 18 ,‬אחוזים (‪ 17‬צמדים)‬
‫מהסכסוכים הסתיימו בעקבות הפסקת אש בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ 18‬אחוזים נוספים (‪ 17‬צמדים) הסתיימו בעקבות ניצחון‬
‫צבאי של מדינות‪ .‬נוסף על כך‪ 10 ,‬אחוזים מהסכסוכים‬
‫(‪ 9‬צמדים) הסתיימו בעקבות שחקן אשר חדל להתקיים‬
‫(לדוגמה ארגון מורדים שהתפרק)‪ 8 .‬אחוזים (‪ 8‬צמדים)‬
‫מסכסוכים אלו הסתיימו בעקבות הסכם שלום שנחתם‬
‫בין הצדדים הלוחמים‪ .‬ניכר כי ‪ 6‬אחוזים בלבד מבין‬
‫סכסוכים אלו (‪ 6‬צמדים)‪ ,‬הסתיימו בעקבות ניצחון צבאי‬
‫של המורדים‪.‬‬
‫דיון‬
‫מה אם כן מאפיין סכסוכים במזרח התיכון וכיצד הם‬
‫מסתיימים?‬
‫עד תחילת שנות האלפיים נדמה היה שסכסוכים‬
‫במזרח התיכון משקפים מגמה דומה לסכסוכים בזירות‬
‫אחרות בעולם‪ ,‬וכי לא מדובר בזירה אלימה יותר‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫בין השנים ‪ 2005–1980‬נצפית ירידה בסכסוכי המזרח‬
‫התיכון ביחס לאזורים אחרים (בתחילת שנות האלפיים‬
‫היו יותר סכסוכים באפריקה ובאזורים אחרים באסיה‪,‬‬
‫לרבות מספרי הרוגים גבוהים יותר מאשר במזרח התיכון‬
‫‪17‬‬
‫(‪.)Sørli et al., 2005‬‬
‫עם זאת‪ ,‬על פי נתוני המחקר‪ ,‬מאז שנת ‪ 2003‬חלה‬
‫עלייה הדרגתית ומתמשכת במספר הסכסוכים באזור‪.‬‬
‫בשנה זו התחוללו שלושה סכסוכים הכוללים את הפלישה‬
‫‪29‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫בכל הנוגע לעצימות הסכסוכים‪ ,‬המזרח התיכון‬ ‫כצד בסכסוכים באותה שנה במסגרת העימות בינה לבין‬
‫שונה מהמגמה העולמית‪ ,‬המעידה על צמצום תופעת‬ ‫חמאס‪ ,‬והעימות נמוך העצימות בינה לבין איראן בגבול‬
‫המלחמה ביחס לסך הסכסוכים ורוב העימותים בעולם‪.‬‬ ‫עם סוריה‪ .‬מעניין לראות כי על אף מקומם הזניח לכאורה‬
‫מרבית הסכסוכים (‪ 88‬אחוזים) בשנת ‪ 2018‬מתאפיינים‬ ‫של הכורדים בסיפור המזרח־התיכוני‪ ,‬הם מהווים חלק‬
‫בעצימות נמוכה (פחות מ־‪ 999‬הרוגים)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בלתי נפרד ועקבי מהשחקנים המעורבים בסכסוכי האזור‪.‬‬
‫במזרח התיכון חלה עלייה במספר המלחמות בין‬ ‫ביתר הזירות בעולם נרשמה עלייה עקבית מ־‪1946‬‬
‫השנים ‪ 2011‬ל־‪( 2014‬ב־‪ 2013‬מספר המלחמות היה‬ ‫ועד סיום המלחמה הקרה (לרבות שיא ב־‪ .)1991‬משנת‬
‫גבוה יותר ממספר הסכסוכים בעצימות נמוכה) ושיאה‬ ‫‪ 1991‬נראית מגמת ירידה הדרגתית עד שנת ‪,2006‬‬
‫נרשם ב־‪ 2016‬עם שש מלחמות‪ :‬עיראק־דאע"ש‪,‬‬ ‫המתאפיינת בחוסר עקביות עד שנת ‪ .2012‬בשנה זו‬
‫סוריה־דאע"ש‪ ,‬סוריה־מורדים‪ ,‬תימן (צפון תימן מול‬ ‫חלה עלייה חדה ועקבית בשיעור הסכסוכים עד שנת‬
‫תומכי הנשיא עבד רבו מנסור האדי)‪ ,‬טורקיה־דאע"ש‬ ‫‪ ,2016‬שאותה ניתן לייחס בעיקר לאירועי 'האביב הערבי'‪.‬‬
‫וטורקיה־‪ .PKK‬מאז ‪ 2016‬חלה ירידה במלחמות באזור‬ ‫מגמה זו מתמתנת ואף נמצאת במגמת ירידה קלה מאז‬
‫ובשנת ‪ 2018‬היו שלוש מלחמות בלבד‪ :‬סוריה־דאע"ש‪,‬‬ ‫‪ .2017‬במזרח התיכון לעומת זאת חלה כאמור עלייה‬
‫סוריה־מורדים ותימן‪.‬‬ ‫עקבית בשיעור הסכסוכים מאז שנת ‪.2003‬‬
‫בהלימה עם מספר הסכסוכים העולה בעולם‪ ,‬אירועי‬ ‫בכל הנוגע לסוגי הסכסוך‪ ,‬המזרח התיכון אינו שונה‬
‫'האביב הערבי' הגדילו את מספר ההרוגים במזרח‬ ‫מהמגמה העולמית של ירידה במספר המלחמות בין‬
‫התיכון‪ ,‬עם עלייה חדה מ־‪ .2011‬לשם השוואה‪ ,‬מספר‬ ‫מדינות‪ ,‬ועלייה במספר המלחמות הפנים־מדינתיות‬
‫ההרוגים לפני 'האביב הערבי' עמד על ‪ .3,800‬שיא‬ ‫(‪ ,)internal‬כאשר ב־‪ 2018‬היו שבעה סכסוכים מסוג זה‬
‫במספר ההרוגים היה ב־‪ 73,501( 2014‬הרוגים)‪ ,‬הקשור‬ ‫באזור‪ :‬מצרים נגד המדינה האסלאמית ונגד התנועה‬
‫ככל הנראה בהופעתה של 'המדינה האסלאמית'‪ ,‬שעם‬ ‫האסלאמיסטית )‪ ,(HASAM‬איראן נגד הכורדים‬
‫הכרזתה על ח'ליפות ביוני הפעילה טרור חסר מעצורים‬ ‫האיראנים (‪ ,)PDKI, PJAK‬ישראל נגד חמאס‪ ,‬סוריה‬
‫נגד האוכלוסייה הסורית והעיראקית‪ .‬עם מיטוט הח'ליפות‬ ‫נגד ה־‪ SDF‬וטורקיה נגד ה־‪.PKK‬‬
‫האסלאמית ופגיעה משמעותית ביכולות הצבאיות של‬ ‫באופן דומה למגמה העולמית‪ ,‬מאז שנת ‪ 2014‬יש‬
‫הארגון‪ ,‬כמו גם סיום שלב הלחימה המרכזי בסוריה‪,‬‬ ‫גם עלייה בסכסוכי המזרח התיכון הכוללים מעורבות‬
‫בינלאומית של מדינות זרות בלחימה פנים־מדינתית‬
‫(‪ .)internationalized internal‬ב־‪ 2018‬למשל‬
‫העלייה הבולטת במספר הסכסוכים נרשמה בשנת ‪, 2010‬‬
‫התקיימו ארבעה סכסוכים מסוג זה‪ :‬המאבק של עיראק‬
‫ולמעשה היא קשורה בטלטלה הערבית שפקדה את המזרח‬
‫בארגון המדינה האסלאמית (בתמיכת ארצות הברית‬
‫התיכון ועוררה תקוות לשינוי ליברלי ודמוקרטי‪ .‬במקום זאת‬
‫ומדינות הקואליציה); מאבקו של המשטר הסורי במדינה‬
‫הפך המזרח התיכון לזירה אלימה וכאוטית יותר‪ .‬מגמת‬
‫עלייה זו הגיעה לשיא בשנת ‪.2018‬‬ ‫האסלאמית (בתמיכה רוסית ואיראנית); המאבק הסורי‬
‫‪18‬‬
‫במורדים (שוב בסיוע רוסי ואיראני); והמלחמה בתימן‬
‫(בתמיכת בחריין‪ ,‬מרוקו‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬סודאן ואיחוד‬
‫אנו עדים למגמת ירידה (כ־‪ 19‬אלף הרוגים ב־‪.)2018‬‬ ‫האמירויות)‪.‬‬
‫‪ 74‬אחוזים מהסכסוכים שהתרחשו במזרח התיכון‬ ‫מעורבות מדינתית זרה בסכסוכים פנימיים משפיעה‬
‫‪19‬‬
‫בשנים ‪ 2015–1946‬לא הסתיימו בתקופה הנסקרת‪.‬‬ ‫על עיצוב הסכסוך‪ .‬לא רק שהמדינות הזרות לא פותרות‬
‫מבין אלו שכן הסתיימו רק ‪ 26‬אחוזים הסתיימו באמצעות‬ ‫את הסכסוך‪ ,‬אלא הן מאריכות אותו והופכות אותו‬
‫הסדרה (הסכם שלום או הפסקת אש)‪ 20.‬ניכר כי ממצאים‬ ‫לקטלני יותר (‪.)Saideman, 2001; Filote, et al., 2016‬‬
‫אלו אינם שונים מהמגמה העולמית‪.‬‬ ‫המעורבות האיראנית ובפרט זו הרוסית בסוריה מאז‬
‫מעניין לראות כי מרבית הסכסוכים במזרח התיכון‪,‬‬ ‫ספטמבר ‪ 2015‬הן דוגמה מובהקת לכך‪ .‬רוסיה הביאה‬
‫הן הפנים־מדינתיים והן הבין־מדינתיים (חמישה מתוך‬ ‫לתפנית אסטרטגית במלחמה לאחר שורת הצלחות‬
‫שמונה סכסוכים)‪ ,‬שהסתיימו באמצעות הסכמי שלום‪,‬‬ ‫של המורדים וכיבוש אזורים נרחבים בסוריה‪ ,‬עד כדי‬
‫התקיימו משלהי שנות ה־‪ 50‬ועד אמצע שנות ה־‪70‬‬ ‫התקרבות לבירה דמשק‪ .‬ההערכה המקובלת היא כי‬
‫ובתקופות מאוחרות יותר‪ .‬נראה כי מספר הסכסוכים‬ ‫משטר אסד קרוב היה לנפילה וכי הוא חב את שרידותו‬
‫המסתיימים בדרך זו הולך ופוחת‪ .‬דוגמאות לסיום‬ ‫לתמיכתן של שתי המדינות הזרות — רוסיה ואיראן —‬
‫סכסוכים מסוג זה כוללות את הסכמי השלום שנערכו‬ ‫שהובילו גם למשכה הארוך של המלחמה ולקטלניותה‬
‫בין עיראק ו'המפלגה הדמוקרטית הכורדית' )‪(KDP‬‬ ‫(ההערכה היא כי במלחמה נהרגו יותר מחצי מיליון איש)‪.‬‬
 ‫יסנלו תימרכו שטיד ןרומ | םויס יכרדו תומגמ ‪,‬םינייפאמ ‪:‬ןוכיתה־חרזמב םימילא םיכוסכס‬
‫ביקשנו להשוות בין סכסוכי האזור לבין סכסוכים אחרים‬
‫בעולם במתודה כמותנית‪ ,‬הנשענת על מסד נתונים‬
‫רחב‪ .‬מן ההשוואה עולה כי על פי מרבית הקריטריונים‬
‫שנבחנו‪ ,‬מאפייני סכסוכים במזרח התיכון והתפתחותם‬
‫משקפים דמיון למאפיינים ומגמות של סכסוכים בזירה‬
‫הבינלאומית‪ .‬כך‪ ,‬בכל הנוגע לסוגי הסכסוך הממצאים‬
‫מראים כי הסכסוכים המתחוללים במזרח התיכון‬
‫ובעולם מעידים על עלייה הדרגתית ומתמשכת בשיעור‬
‫הסכסוכים הפנים־מדינתיים‪ ,‬לעומת הסכסוכים הבין־‬
‫מדינתיים‪.‬‬
‫נתון נוסף קשור לעלייה במידת המעורבות‬
‫הבינלאומית (מעורבות של מדינה זרה) בסכסוכים‬
‫פנימיים‪ ,‬הן בזירה המזרח־תיכונית והן בזירה העולמית‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬הממצאים המוצגים במאמר תומכים בטענה‬
‫כי מעורבות בינלאומית היא אחד הגורמים המובילים‬
‫לקטלניות רבה יותר‪ ,‬המגולמת במספר הרוגים גבוה‬
‫יותר‪ .‬באופן דומה‪ ,‬מספר ההרוגים במזרח התיכון בעשור‬
‫‪22‬‬
‫האחרון משקף אף הוא מגמה דומה לנתונים העולמיים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬כמו במקומות אחרים בעולם‪ ,‬מרבית‬
‫הסכסוכים שהתנהלו במזרח התיכון (נכון לשנת ‪)2015‬‬
‫טרם הסתיימו‪ .‬מבין הסכסוכים שכן הסתיימו עולה כי‬
‫הדרכים הכי פחות שכיחות לסיום סכסוכים פנים־‬
‫מדינתיים באזור הן ניצחון המורדים (הצד הלא־מדינתי)‬
‫או הסכם שלום‪ .‬נתון זה מעניין במיוחד שכן מרבית‬
‫הסכסוכים במזרח התיכון כיום הם פנים־מדינתיים‪,‬‬
‫ולפיכך כוללים צד לא־מדינתי‪/‬מורדים‪ .‬ממצא זה‬
‫מערער במידה רבה על אפקטיביות המאבק של הצד‬
‫הלא־מדינתי‪ ,‬ומעיד אפוא על הסיכוי הנמוך להצלחתו‬
‫או לניצחונו בסכסוכים‪.‬‬
‫הממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם המגמה‬
‫העולמית (אולם גם לא מנוגדים לה באופן מובהק) כוללים‬
‫את היקף הסכסוך ועצימותו‪ .‬כך חלה עלייה דרסטית‬
‫בהיקף הסכסוכים הפנים־מדינתיים במזרח התיכון‬
‫משנת ‪ 2003‬עד ‪ .2018‬ברמה העולמית‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מסתמנת התמתנות ואף ירידה קלה בהיקף הסכסוכים‬
‫מאז שנת ‪.2016‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬בניגוד למגמה העולמית המדגימה ירידה‬
‫במספר המלחמות ועלייה במספר הסכסוכים בעלי‬
‫עצימות נמוכה‪ ,‬ניכר כי החל משנת ‪ ,2003‬ובעיקר מאז‬
‫אירועי 'האביב הערבי' שהחלו בשלהי ‪ ,2010‬המזרח‬
‫התיכון אלים יותר בהשוואה לשנים קודמות‪ ,‬ומאופיין‬
‫בשיעור יחסי גבוה יותר של מלחמות בהשוואה לזירה‬
‫העולמית‪ .‬בהלימה עם רף העימותים ניכרת גם עלייה‬
‫חדה במספר ההרוגים במזרח התיכון החל משנת ‪,2011‬‬
‫אולם מאז שנת ‪ 2015‬מסתמנת ירידה של כ־‪ 75‬אחוזים‬
‫במספר ההרוגים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫בשנת ‪ ,1970‬הסכם אלג'יר בין איראן לבין עיראק (‪,)1975‬‬
‫דרום תימן וצפון תימן (‪ ,)1972‬וכן הסכמי שלום עם‬
‫החזית לשחרור דרום תימן הכבושה (‪ )1967‬ומלחמת‬
‫‪21‬‬
‫האזרחים הראשונה בלבנון (‪.)1958‬‬
‫באופן לא מפתיע‪ ,‬סיום סכסוכים במזרח התיכון‬
‫באמצעות הפסקות אש (לעיתים מוכרות כ'הודנה' או‬
‫'תהדייה') שכיח יחסית יותר מהסכמי שלום‪ ,‬היות שהן‬
‫מאפשרות יותר גמישות אידיאולוגית במובן שאינו מחייב‬
‫את הצדדים לוויתורים אידיאולוגיים משמעותיים או‬
‫להצהרות חד־משמעיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬סוג סיום זה מוביל‬
‫במקרים רבים להישנות הסכסוך‪ .‬דוגמאות לסיומים‬
‫מסוג זה הם‪ :‬הפסקת האש בין טורקיה ומפלגת הפועלים‬
‫של כורדיסטן (‪ )PKK‬בשנת ‪ ,2013‬ישראל וחזבאללה‬
‫(‪ ,)2006‬איראן ומפלגת 'החיים החופשיים של כורדיסטן'‬
‫(‪ ,)2011‬מצרים ואל־ג'מאעה אל־אסלאמיה (‪ )1998‬ועוד‪.‬‬
‫רק ‪ 24‬אחוזים מכלל הסכסוכים במזרח התיכון‬
‫הסתיימו בהכרעה צבאית‪ .‬מתוכם הסתיימו ‪ 18‬אחוזים‬
‫מהסכסוכים בעקבות ניצחון צבאי של מדינות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫ניצחון ממשלת לבנון על כוחותיו של מישל עון (‪,)1990‬‬
‫ניצחון ממשלת תימן על הרפובליקה הדמוקרטית של‬
‫תימן (‪ )1994‬ועוד‪ .‬נוסף על כך ניכר כי ‪ 6‬אחוזים בלבד‬
‫מבין סכסוכים אלו הסתיימו בעקבות ניצחון צבאי של‬
‫המורדים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ההפיכה של מפלגת הבעת' בעיראק‬
‫(‪ ,)1963‬תנועת הקצינים החופשיים במצרים (‪,)1958‬‬
‫מהפכת הנאו־בעת' בסוריה (‪ )1966‬ועוד‪.‬‬
‫יש לציין כי כמחצית מן הסכסוכים לא הסתיימו‬
‫באופן רשמי והתנהלו ברמת פעילות נמוכה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫רף ההרוגים נותר נמוך מ־‪ 25‬הרוגים בשנה‪ ,‬ללא סיום‬
‫מוגדר ורשמי כמו הסדרה או הכרעה‪ .‬למשל‪ ,‬ניכר כי‬
‫‪ 40‬אחוזים מהסכסוכים הסתיימו בעקבות פעילות‬
‫המורדים שדעכה ופחתה עם השנים‪ ,‬וכן ‪ 10‬אחוזים‬
‫נוספים הסתיימו בעקבות שחקן שחדל להתקיים או‬
‫הסיט את פעילותו הצבאית למישור הפוליטי (כמו גדודי‬
‫חללי אל־אקצא בגדה המערבית‪ ,‬או ארגון אמל שזנח‬
‫את פעילותו הצבאית)‪.‬‬
‫מן ההשוואה עולה כי על פי מרבית הקריטריונים שנבחנו‪,‬‬
‫מאפייני סכסוכים במזרח התיכון והתפתחותם משקפים‬
‫דמיון למאפיינים ומגמות של סכסוכים בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫מחקרים על אודות המזרח התיכון נוטים להדגיש את‬
‫אופיו האלים ואת ריבוי המאבקים‪ ,‬הסכסוכים והמלחמות‬
‫המתחוללים בו ביחס לזירות שונות בעולם (‪Hariri,‬‬
‫‪ .)2015, Sørli et al., 2005, Gran, 1998‬במאמר זה‬
‫‪31‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫אחרים בזירה הבינלאומית‪ .‬השימוש בסטטיסטיקה‬ ‫מממצאים אלו מעידים מחד גיסא על מגמה חיובית‬
‫תיאורית מוביל למספר מסקנות ראשוניות מעניינות‪,‬‬ ‫יותר במזרח התיכון‪ ,‬שלפיה מאז שנת ‪ 2015‬חלה ירידה‬
‫העשויות להוות בסיס ותשתית למחקרי המשך שיעמיקו‬ ‫במספר המלחמות וכן במספר ההרוגים באזור‪ .‬מאידך‬
‫וירחיבו את ההשוואה בין סכסוכי המזרח התיכון לאלו‬ ‫גיסא‪ ,‬נתון זה אין בכוחו להעיד על תחילת של עידן‬
‫בעולם‪ ,‬תוך שימוש בקריטריונים נוספים (למשל משך‬ ‫של שלום‪ ,‬פיוס או הסדרה‪ ,‬אלא על "עייפות" של‬
‫הסכסוך או מספר הלוחמים והשטח שנפגע כמדדים‬ ‫אחד הצדדים כתוצאה מכתישה של הצד השני (לרוב‬
‫נוספים לעצימות הסכסוך)‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מעבר לתיאור‬ ‫המדינתי)‪ ,‬מה גם שאין כאן ירידה לינארית‪.‬‬
‫מסקנה נוספת שניתן להסיק מהממצאים היא כי‬
‫הסכסוכים הרווחים בעשור האחרון במזרח התיכון‬
‫המציאות האלימה וריבוי הסכסוכים ימשיכו להיות חלק‬
‫ממחישים את המנעד הרחב הקיים בסיווג סכסוכים‬
‫מהנוף המזרח־תיכוני גם בשנים הקרובות‪ ,‬ולפיכך מתחדד‬
‫באופן המערער את החלוקה הקטגורית והבינארית‬
‫הצורך בהעמקת ההבנה בנושא‪.‬‬
‫המקובלת במחקר הכמותי ובכלל‪ .‬סכסוכים בעידן‬
‫הנוכחי מהווים שילוב של מספר קטגוריות‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫ולאפיון הסכסוכים‪ ,‬דרך אפיונם של הסכסוכים במאמר זה‬ ‫מלחמת האזרחים בסוריה שהחלה כמרד מקומי הפכה‬
‫מצביעה על פוטנציאל למחקר המשך שיעסוק בגורמים‬ ‫למלחמת אזרחית רחבת היקף‪ ,‬והתווסף לה ממד אזורי‬
‫שבעטיים פורצים סכסוכים (לרבות סוג המשטר‪ ,‬צמיחה‬ ‫עם מעורבות גוברת של המדינות הסוניות מצד אחד —‬
‫כלכלית‪ ,‬משאבי טבע‪ ,‬דת‪ ,‬אתניות וכדומה) באמצעות‬ ‫ערב הסעודית‪ ,‬קטר וטורקיה — במקביל לגורמים שיעיים‬
‫שיטות‪ ,‬כלים ומתודולוגיות של סטטיסטיקה היסקית‪.‬‬ ‫ובראשם איראן והשלוח שלה חזבאללה‪ .‬המעורבות‬
‫האמריקאית‪ ,‬בעיקר מאז הקמת הקואליציה הבינלאומית‬
‫מורן דיטש היא דוקטורנטית במחלקה למדעי המדינה‬ ‫נגד 'המדינה האסלאמית' בספטמבר ‪ ,2014‬וכניסתה‬
‫באוניברסיטת בר־אילן ומלגאית ניובאואר במכון למחקרי‬ ‫של רוסיה לקלחת הסורית כעבור שנה עיצבו את אופיו‬
‫ביטחון לאומי‪.‬‬ ‫הבינלאומי של הסכסוך‪ .‬תופעה זו שמשבר פנים־‬
‫ד"ר כרמית ולנסי היא עמיתת מחקר ומנהלת תוכנית מחקר‬ ‫מדינתי הופך לקונפליקט רחב יותר בעל ממדים אזוריים‬
‫סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי‪.‬‬
‫ובינלאומיים מוכרת בספרות כ"קונפליקטים צולבים‬
‫ומשולבים" (‪ .)Kriesberg, 1980‬כך‪ ,‬הסכסוך בסוריה‬
‫מקורות‬ ‫יכול להיתפס כסכסוך פנים־מדינתי וסכסוך בין־מדינתי‬
‫בר־סימן־טוב‪ ,‬י' (עורך) (‪ .)2010‬חסמים לשלום — הסכסוך הישראלי־‬ ‫(המשטר נגד טורקיה)‪ .‬מציאות מורכבת זו מערערת‬
‫פלסטיני‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫במידה מסוימת על תקפותן של קטגוריות חד־משמעיות‬
‫דיטש‪ ,‬מ' (‪ .)2016‬דת וסיום סכסוכים פנים־מדינתיים אלימים‪:‬‬
‫‪ .2014–1990‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫הרווחות במחקר הכמותי‪ ,‬ועל יכולתן להעניק הסבר‬
‫בר־אילן‪.‬‬ ‫מקיף ושלם לתופעות פוליטיות מורכבות‪.‬‬
‫ולנסי‪ ,‬כ' (‪ .)2015‬שחקנים לא מדינתיים‪ :‬מוגבלות תיאורטית נוכח‬ ‫לבסוף‪ ,‬המזרח התיכון של ‪ 2019‬רווי בסכסוכים‬
‫המציאות המשתנה במזרח התיכון‪ .‬צבא ואסטרטגיה‪,)1( 7 ,‬‬
‫ובעימותים‪ .‬המלחמות המתמשכות בלוב‪ ,‬בתימן ובמידה‬
‫‪.72–55‬‬
‫סלמן‪ ,‬י' (‪ .)2014‬מדוע הסכמי שלום מחזיקים מעמד בסיום חלק‬ ‫פחותה בסוריה; העימות בין איראן ושלוחיה לבין ישראל‪,‬‬
‫ממלחמות אזרחים אך לא בכולן? גורמים פנים־מדינתיים וחוץ־‬ ‫שמסתפקת לעת עתה בפעולות שיבוש ומניעה בעיראק‪,‬‬
‫מדינתיים ליציבות הסכמי שלום‪ .‬פוליטיקה — כתב עת למדע‬ ‫בלבנון ובסוריה‪ ,‬ובפעולות הכלה בעזה; המאבק שהפך‬
‫המדינה וליחסים בינלאומיים‪.195–162 ,23 ,‬‬
‫לאחרונה ישיר בין ערב הסעודית לאיראן — פוטנציאל‬
‫שיף‪ ,‬א' (‪ .)2018‬יישוב סכסוכים בזירה הבינלאומית‪ .‬רעננה‪ :‬הוצאת‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫הסלמה לעימות בין ארצות הברית לאיראן‪ ,‬ובכלל‬
‫זאת התכונה הגוברת בקרב ציבורים נגד המשטרים‬
‫‪Asal, V. & Rethemeyer, K. (2008). The Nature of the Beast:‬‬ ‫במדינותיהם (עיראק‪ ,‬לבנון‪ ,‬ירדן ומצרים) שעלולה‬
‫‪Organizational Structures and the Lethality of Terrorist‬‬
‫להיתרגם למרי‪ ,‬לעימותים ולמלחמות פנימיות — כל אלה‬
‫‪Attacks, The Journal of Politics, 70 (02), 437-449.‬‬
‫‪Ayoob, M. (1995). The Third World Security Predicament:‬‬ ‫מעידים כי המציאות האלימה וריבוי הסכסוכים ימשיכו‬
‫‪State Making, Regional Conflict, and the International‬‬ ‫להיות חלק מהנוף המזרח־תיכוני גם בשנים הקרובות‪,‬‬
‫‪System. Boulder: Lynne Rienner.‬‬ ‫ולפיכך מתחדד הצורך בהעמקת ההבנה בנושא‪.‬‬
‫‪Backer, D.A. & Huth, P. K. (2014). The Peace and Conflict‬‬
‫במאמר זה התמקדנו בניסיון ראשוני לאפיין את‬
‫‪Instability Ledger: Ranking States on Future Risks. In‬‬
‫‪D.A. Backer, J. Winlkenfeld, P.K. Huth (eds.), Peace and‬‬ ‫הסכסוכים במזרח התיכון על בסיס מספר פרמטרים‬
‫‪Conflict (pp. 4-17). London, UK: Paradigm Publishers.‬‬ ‫ובהתייחס למסד נתונים רחב מאוד‪ ,‬ולהשוותם לסכסוכים‬
 ‫ןוכיתה־חרזמב םימילא םיכוסכס‬: ‫םינייפאמ‬, ‫יסנלו תימרכו שטיד ןרומ | םויס יכרדו תומגמ‬
Mahdavi, M. (2015). The fallacy of Middle East
Exceptionalism, Edmonton Council of Muslim
Communities, Canada: Alberta University.
Migdal, J. (1988). Strong Societies and Weak States: State-
Society Relations and State Capabilities in the Third
World. Princeton: Princeton University Press.
Milton-Edwards, B. & Hinchcliffe, P. (2007). Conflicts in
the Middle East since 1945. New York: Routledge.
Mulaj, K. (2010). Violent Non-State Actors in World Politics.
New York: Columbia University Press.
Ramsbotham, O., Woodhouse, T. & Miall, H. (2011).
Contemporary Conflict Resolution, Cambridge, UK:
Polity Press.
Saideman, S. M. (2001). The Ties that Divide: Ethnic Politics,
Foreign Policy, and International Conflict. New York,
NK: Columbia University Press.
Salamey, I. (2009). Middle Eastern Exceptionalism:
Globalization and the Balance of Power. Democracy
and Security, 5 (3), 249-260.
Sanin, F.G. & Wood, J.E. (2014). Ideology in Civil War:
Instrumental Adoption and Beyond. Journal of Peace
Research, 51 (2), 213-226.
Sørli, M.E., Gleditsch, N.P. & Strand, H. (2005). Why Is
There So Much Conflict in the Middle East? Conflict
Resolution, 49 (1), 141-165.
Taber, R. (2002). War of the Flea: The Classic Study of
Guerrilla Warfare, Dulles, VA: Potomac.
Toft, M.D. (2003). The Geography of Ethnic Violence:
Identity, Interests, and the Indivisibility of Territory.
Princeton, NJ: Princeton University Press.
Toft, M.D. (2010). Securing the Peace: The Durable
Settlement of Civil Wars. Princeton, NJ: Princeton
University Press.
Ugarriza, J.E. & Craig, M.J. (2012). The Relevance of Ideology
to Contemporary Armed Conflicts: A Quantitative
Analysis of Former Combatants in Colombia, Journal
of Conflict Resolution, 57 (3), 445-477.
Wagner, H. (1993). The Causes of Peace. In R. Licklider
(ed.), Stopping the Killing. (235-268), New York, NY:
New York University Press.
Walter, B.F. (2004). Does Conflict Beget Conflict? Explaining
Recurring Civil War, Journal of Peace Research, 41
(3), 371-388.
Williams, P. 2008. Violent Non-State Actors and National
and International Security. Zurich: Swiss Federal
Institute of Technology.
‫הערות‬
‫ קרי סכסוך אחד המכיל‬,'‫יחידת הניתוח במאגר היא 'שנת סכסוך‬
‫ כמספר השנים שבהן נמשך‬,‫שורות במאגר‬/‫מספר יחידות ניתוח‬
‫ הבחירה ביחידת ניתוח זו היא הכרחית על מנת לקבל‬.‫הסכסוך‬
.‫נתונים מספריים על פי שנים‬
‫ נקבע כאשר מספר‬UCDP ‫סיום סכסוכים על פי הגדרת מאגר‬
.‫ הרוגים בשנה‬25 ‫ההרוגים בסכסוך הוא מתחת לסף של‬
‫ בין‬,‫) מציין כי על פי אחת ההערכות‬163 '‫ ע‬,2014( ‫סלמן‬
‫ מלחמות‬25‫ מיליון בני אדם ב־‬3.3‫ נהרגו כ־‬1990–1945 ‫השנים‬
‫ כאשר מאמצי התיווך‬,‫ מדינות‬25 ‫בינלאומיות שבהן השתתפו‬
32
Balcells, L. & Kalyvas, S.N. (2014). Does Warfare Matter?
Severity, Duration, and Outcomes of Civil Wars, Journal
of Conflict Resolution, 58 (8), 1390-1414.
Carroll, B. A. (1969). How Wars End: An Analysis of Some
Current Hypotheses. Journal of Peace Research, 6
(4), 295-321.
Cunningham, D.E. & Lemke, D. (2013). Combining Civil
and Interstate Wars. International Organization, 67
(3), 609-627.
Doyle, M.W. & Sambanis, N. (2006). Making War and Building
Peace: United Nations Peace Operations. Princeton,
NJ: Princeton University Press.
Dubey, A. (2002). Domestic Institutions and the Duration
of Civil War Settlements. Paper presented at the
International Studies Association Annual Meeting,
New Orleans, LA.
Fearon, J. (2004). Why Do Some Civil Wars Last So Much
Longer Than Others, Journal of Peace Research, 41
(3), 275–301.
Filote, A. Potrafke, N. & Ursprung, H. (2016). Suicide Attacks
and Religious Cleavages, Public Choice, 166 (1), 3-28.
Fortna, V. (2008). Does Peacekeeping Work? Shaping
Belligerents Choices after Civil War. Princeton, NJ:
Princeton University Press.
Fortna, V. (2009). Where Have All the Victories Gone?
Peacekeeping and War Outcomes, Prepared for
Presentation at the Annual Meetings of the American
Political Science Association, Columbia University.
Fox, J. (2001). Are Middle East Conflicts More Religious?
Middle East Quarterly, 8 (4), 31-40
Gran, P. (1998). Contending with Middle East Exceptionalism:
A Foreword. The Arab Studies Journal, 6 (1), 6-9.
Hariri, G. (2015), A Contribution to the Understanding
of Middle Eastern and Muslim Exceptionalism, The
Journal of Politics, 77 (2), 477-490.
Hartzell, C.A. (2007). Deconstructing Civil War Settlements:
What Makes for an Enduring Peace? Paper Prepared
for the Midwestern Political Science Association's
Annual Meeting, Chicago, IL.
Hartzell, C.A. (2009). Settling Civil Wars: Armed Opponents
Fates and the Duration of the Peace, Conflict
Management and Peace Science, 26 (4), 347-365.
Kreutz, J. (2010). How and When Armed Conflict End:
Introducing the UCDP Conflict Termination Dataset,
Journal of Peace Research, 47 (2), 243-250.
Kriesberg, L. (1980). Interlocking Conflicts in the Middle
East, Research in Social Movements, Conflicts and
Change, 3, 99-119.
Leng, Russel J. & Patrick M. Regan. (2003). Social and
1
Political Culture Effects on the Outcomes of Mediation
in Militarized Interstate Dispute, International Studies
Quarterly, 47 (3), 431-452.
Licklider, R. (1995). The Consequences of Negotiated
2
Settlements in Civil Wars, 1945-1993, The American
Political Science Review, 89 (3), 681-690.
3
Luttwak, E. (1999). Give War a Chance, Foreign Affairs,
78 (4), 36-44.
‫‪33‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬
‫בניגוד למשתנים אחרים (היקף הסכסוכים‪ ,‬מספר ההרוגים וסיום‬
‫הסכסוכים)‪ ,‬עבור משתנים המורכבים מקטגוריות מרובות (סוגי‬
‫הסכסוכים ועצימות הסכסוכים) לא הוצג גרף השוואתי אחד‪ ,‬אלא‬
‫שני גרפים נפרדים‪ .‬עם זאת יש לציין כי נערכה השוואה‪ ,‬ובחירה‬
‫זו נעשתה אך ורק לשם הדגמה‪.‬‬
‫עד כה‪ ,‬יחידת הניתוח התמקדה בשני יריבים בלבד (למשל‬
‫הסכסוך הסורי כולל יריב א'‪ ,‬הלוא הוא ממשלת סוריה‪ ,‬בעוד יריב‬
‫ב' כולל את כל הארגונים הנלחמים נגדה)‪ .‬בסעיף זה הניתוח‬
‫מתמקד ברמת הצמד (‪ ,)Dyad‬אשר מתייחס לארגונים השונים‬
‫הנלחמים מול כל מדינה בנפרד (למשל‪ :‬סוריה־דאע"ש‪ ,‬סוריה־‬
‫אל־קאעדה וכדומה)‪ .‬כל זאת על מנת לאפיין את סיום הסכסוכים‬
‫באופן מיטבי‪.‬‬
‫יוצא הדופן היחידי הוא מלחמת איראן־עיראק‪ ,‬אשר הפכה את‬
‫האזור למדמם ביותר בשנות ה־‪.80‬‬
‫יש לציין כי הסכסוך בתימן שונה מבין הסכסוכים המצוינים‪ ,‬מאחר‬
‫שבו קיימת פעילות מעצמתית (אמריקאית ורוסית) בהיקף נמוך‪.‬‬
‫עם זאת קיימת מעורבות רבה יותר של שחקנים אזוריים‪.‬‬
‫ראו הערה ‪.17‬‬
‫על פי דיטש (‪ ,)2016‬כ־‪ 50.6‬אחוזים מבין הסכסוכים הפנים־‬
‫המדינתיים האלימים בעולם מסתיימים בהסדרה‪ ,‬לעומת ‪49.4‬‬
‫אחוזים מהסכסוכים שמסתיימים בניצחון צבאי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לציין כי חלק ניכר מהסכסוכים שהסתיימו בהסכם‬
‫שלום חודשו בשנים מאוחרות יותר‪ ,‬אך מאגר המידע אינו מציע‬
‫נתונים על אודות סכסוכים אלו‪ .‬נוסף על כך ראוי להדגיש כי‬
‫בהקשר הישראלי‪ ,‬הסכם אוסלו לא הוביל לסיום הסכסוך (כלומר‪,‬‬
‫פחות מ־‪ 25‬הרוגים בשנה) ועל כן לא קודד בקטגוריה זו‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הסכסוך בין ישראל ומצרים הסתיים ב־‪ ,1974‬לכן לא קודד כסיום‬
‫בעקבות הסכם שלום (אשר נחתם מאוחר יותר‪ ,‬ב־‪ ,1979‬כאשר‬
‫הסכסוך לא היה פעיל)‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עלייה עולמית במספר ההרוגים בשלהי שנות ה־‪ 90‬ובין‬
‫השנים ‪ 2009–2007‬אינה מאפיינת את הזירה האזורית‪.‬‬
‫‪ 15‬‬ ‫להפסקתם ארכו בממוצע כשלושה חודשים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באותה‬
‫התקופה נהרגו כ־‪ 16.2‬מיליוני בני אדם ב־‪ 127‬מלחמות אזרחים‬
‫שהתחוללו ב־‪ 73‬מדינות‪ ,‬כאשר מאמצי התיווך נמשכו כשש שנים‬
‫בממוצע‪.‬‬
‫ראו‪.Political Instability Task Force dataset :‬‬ ‫ ‪4‬‬
‫‪ 16‬‬ ‫ראוי לציין כי המאמר אינו דן בגורמים המשפיעים על עצימות‬ ‫‪ 5‬‬
‫סכסוכים‪ ,‬אלא בנתונים תיאוריים בלבד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בלסלס וקאליבה (‪ )Balcells & Kalyva, 2014‬קבעו כי‬ ‫‪ 6‬‬
‫בעשור האחרון קיימת מגמת עלייה במספר הניצחונות הצבאיים‬
‫של המדינה‪ ,‬לעומת ניצחונות של קבוצות המורדים (הצד הלא־‬
‫מדינתי)‪.‬‬
‫לדיון והרחבה ראו‪ :‬פורטנה (‪ )Fortna, 2009‬אשר בוחנת מדוע‬ ‫‪ 7‬‬
‫‪ 17‬‬ ‫מועד השינוי שונה בשני סוגי המלחמות; נציין כי בעשור האחרון‬
‫קיימת מגמת עלייה במספר הניצחונות המדיניים לעומת ניצחונות‬
‫‪ 18‬‬ ‫של קבוצות המורדים‪ ,‬ראו‪ .Balcells & Kalyvas, 2014 :‬עם‬
‫זאת‪ ,‬קרול (‪ )Carroll, 1969, pp. 297-303‬התייחסה במאמרה‬
‫למלחמות בינלאומיות הכוללות שתי מדינות או יותר‪ ,‬וטענה כי‬
‫‪ 19‬‬ ‫רובן מסתיימות בהסכמי שלום או בהסכמי הפסקת אש‪ .‬לעומתן‬
‫‪2 0‬‬ ‫מלחמות אזרחים‪ ,‬מלחמות עצמאות ומלחמות אימפריאליות‬
‫אינן מסתיימות לרוב בהסכמה‪ ,‬אלא בדרכים אחרות‪.‬‬
‫ראו גם‪ :‬ליקלידר (‪ )Licklider, 1995, p. 681‬אשר תומך בהנחתו‪,‬‬ ‫‪ 8‬‬
‫‪ 21‬‬ ‫אולם מתנה אותה בקרב מלחמות על בסיס זהות בלבד‪.‬‬
‫ראו הערה ‪.1‬‬ ‫‪ 9‬‬
‫‪ 10‬מאגר המידע‪)Uppsala Conflict Data Program) UCDP‬‬
‫זמין באופן מקוון באתר‪.http://ucdp.uu.se/#/ :‬‬
‫הקידוד נערך באמצעות משתנה 'אזור גיאוגרפי' שקודד על ידי‬ ‫‪ 11‬‬
‫מאגר המידע ‪ UCDP‬באופן הבא‪ )1( :‬אירופה; (‪ )2‬המזרח התיכון;‬
‫(‪ )3‬אסיה; (‪ )4‬אפריקה; (‪ )5‬אמריקה הצפונית והדרומית‪.‬‬
‫משתנה זה קודד על ידי המאגר עבור סכסוכים שהחלו בשנת‬ ‫‪ 12‬‬
‫‪ 22‬‬ ‫‪ 1989‬ועד ‪ 2018‬בלבד‪.‬‬
‫להרחבה ראו‪.Kreutz 2010, p. 244 :‬‬ ‫‪1 3‬‬
‫משתנה זה קודד על ידי מאגר המידע עבור סכסוכים שהחלו‬ ‫‪ 14‬‬
‫בשנת ‪ 1946‬ועד ‪ ,2015‬כאשר יחידת הניתוח היא רמת הצמד‪.‬‬
 ‫הבמה המחקרית‬

‫]‪TabqaPhotos [CC BY 4.0‬‬

‫התפקיד החדש שממלא הציבור בפוליטיקה של‬

‫האקלים‪ :‬השפעת הרשתות החברתיות‬
‫גלעד שר ואדלייד דקט‬
‫על רקע ההתערבות הרוסית בבחירות ‪ 2016‬לנשיאות ארצות הברית התעצם הדיון הציבורי‬
‫סביב השפעת הרשתות החברתיות על הפוליטיקה‪ .‬באווירה זו משכה האקטיביסטית הצעירה‬
‫בנושא האקלים גרטה טונברג תשומת לב עולמית‪ ,‬לאחר שהשביתות למען האקלים בבית‬
‫הספר שבו למדה התפשטו במהירות דרך הרשתות החברתיות‪ .‬עם תשעה מיליון עוקבים‬
‫באינסטגרם בלבד‪ ,‬טונברג ממנפת פלטפורמות של רשתות חברתיות בקריאה לפעולה בנושא‬
‫שינויי אקלים‪ ,‬ומבליטה בכך את היכולת של הרשתות החברתיות להעצים קולות שאחרת אולי‬
‫לא היו נשמעים‪ ,‬כמו אלה של בני נוער אקטיביסטיים‪ .‬על רקע זה מציג המאמר סקירה של‬
‫המחקר האקדמי על תפקיד הרשתות החברתיות בפוליטיקה‪ ,‬ובמיוחד בשיח הפוליטי העולמי‬
‫סביב שינויי אקלים‪ .‬לאחר מכן מעריכים המחברים את מצבה של פוליטיקת הסביבה בישראל‪,‬‬
‫בניסיון להחיל על המקרה הישראלי לקחים ממעורבות הרשתות החברתיות בדיון העולמי על‬
‫האקלים‪ .‬בסיום מסכמים המחברים כי לרשתות חברתיות יש פוטנציאל לזעזע את הנורמות‬
‫הפוליטיות הנוכחיות ולהעלות את רמת הדיון על האקלים בישראל‪ ,‬ככל שימונפו בידי פעילי‬
‫איכות סביבה ופוליטיקאים העוסקים בתחום‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬אקלים‪ ,‬רשתות חברתיות‪ ,‬סביבה‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬ביטחון‬
‫‪35‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫נראה שההתלהבות מהאפשרות של הרשתות החברתיות‬ ‫מבוא‬

‫לשנות מציאות פוליטית הגיעה לשיאה במהלך 'האביב‬ ‫זירת האקטיביזם הסביבתי חשובה לחקר ההשפעות‬
‫הערבי' בשנים ‪ ,2012–2011‬כשהשימוש שעשו אז‬ ‫של רשתות חברתיות‪ ,‬עקב הצורך הדחוף בתמיכה‬
‫המפגינים בפייסבוק (‪ )Hempel, 2016‬הביא רבים‬ ‫ובהתגייסות ציבורית גלובלית לשיתופי פעולה בנושא‬
‫להאמין בהשלכות המהפכניות של המרחב האינטרנטי‬ ‫האקלים‪ .‬בשנים האחרונות החלו סוגיות של ביטחון אנרגיה‬
‫החדש‪ .‬המחברים אומנם התריעו מפני התלהבות־יתר‬ ‫להשתלט על סדר היום העולמי‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬התחרות הגיאו־‬
‫מהאפשרויות הפוליטיות של הרשתות החברתיות‪ ,‬אך‬ ‫פוליטית על משאבים הופכת לגורם מרכזי לסכסוכים‪.‬‬
‫הביעו אופטימיות זהירה ביחס לפוטנציאל שלה להביא‬ ‫בניגוד למערכת המתבססת על דלק מאובנים בלבד‪,‬‬
‫לשינוי פוליטי‪ .‬לדבריהם‪ ,‬במקום לפעול כ"צרכן פסיבי"‬ ‫מגוון טכנולוגיות מתקדמות של אנרגיה ירוקה מאפשר‬
‫של מידע באינטרנט‪ ,‬הרשתות החברתיות מאפשרות‬ ‫לנו לחזות מערכת עולמית עתידית שתהיה פחות מוגבלת‬
‫לאזרחים "לאתגר את השיח‪ ,‬לשתף בנקודות מבט‬ ‫עקב תחרות בתחום האנרגיה‪ .‬כמעט לכל המדינות יש‬
‫חלופיות ולהפיץ דעות משלהם" (‪Loader & Mercea,‬‬ ‫פוטנציאל לייצר אנרגיה סולרית‪ ,‬אנרגיית רוח‪ ,‬מים או‬
‫‪.)2011‬‬ ‫אנרגיה אחרת‪ ,‬והגברת המאמץלהנגיש טכנולוגיות אלה‬
‫מסוגלת לחולל מהפכה בגיאו־פוליטיקה הבינלאומית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מחקרים שבים ומראים שהציבור נוטה לייחס‬
‫תחושת הסיפוק שנותנת הפעילות המקוונת‪ ,‬חרף השפעתה‬
‫משקל רב יותר לנושאים הנתפסים כמשפיעים ישירות‬
‫המועטה‪ ,‬מביאה לכך שאזרחים אינם מגלים מוטיבציה‬
‫למעורבות רבה יותר‪.‬‬ ‫על חיי היום־יום שלו כמו סוגיות כלכליות‪ ,‬ולהתעלם‬
‫מנושאים כמו שינויי אקלים‪ ,‬הנתפסים כמעורפלים יותר‬
‫(‪ .)Leiserowitz, 2018‬רשת האינטרנט הוכיחה שהיא כלי‬
‫אחת הביקורות השכיחוות על תפקיד הרשתות‬ ‫רב־ערך להפצת מודעות עולמית לבעיות שהתקשורת‬
‫החברתיות בשיח הפוליטי היא מה שמכונה‬ ‫המסורתית נוטה לעסוק בהן פחות‪.‬‬
‫"סלאקטיביזם" (‪ ,(Slacktivism‬כלומר "אקטיביזם‬ ‫לנוכח הצורך החיוני לחולל תנופה פוליטית בנושא‬
‫לעצלנים"‪ .‬בפועל‪ ,‬היכולת להשתתף בתנועות פוליטיות‬ ‫שינויי האקלים‪ ,‬חוסר המיקוד בסוגיות סביבתיות‬
‫באופן פסיבי באמצעות סימוני 'לייק' לפוסטים‪ ,‬חתימה‬ ‫בפוליטיקה הישראלית הוא מקור לדאגה‪ .‬בהתחשב בכך‬
‫על עצומות ופעולות מקוונות אחרות גורמת למעורבות‬ ‫שרשתות חברתיות מנוצלות היטב ברחבי העולם לגיוס‬
‫אזרחית פחותה במאבקים פוליטיים בדרכים מעשיות‬ ‫תמיכת הציבור במאבקים כמו המאבק למען האקלים‪,‬‬
‫(כמו התנדבות‪ ,‬עשייה למען מטרה‪ ,‬נוכחות פיזית‬ ‫החליטו המחברים לבחון האם יכולות הרשתות החברתיות‬
‫במחאות וכדומה)‪ .‬תחושת הסיפוק שנותנת הפעילות‬ ‫לשנות את השיח הסביבתי בישראל‪ ,‬ולהעלות את נושא‬
‫המקוונת‪ ,‬חרף השפעתה המועטה‪ ,‬מביאה לכך שאזרחים‬ ‫האקלים למקום גבוה יותר בסדר היום הפוליטי‪ .‬כיצד‬
‫אינם מגלים מוטיבציה למעורבות רבה יותר‪ .‬מבקרי‬ ‫ניתן אפוא לנצל את הרשתות החברתיות כדי לשפר את‬
‫הסלאקטיביזם טוענים כי הרשתות החברתיות לא רק‬ ‫יכולת פעולתה של ממשלת ישראל בנושא?‬
‫שלא חיזקו את הדמוקרטיה ההשתתפותית‪ ,‬אלא אף‬
‫החלישו אותה‪ .‬במאמר שהתפרסם ב־‪ 2016‬בכתב העת‬ ‫סקירת ספרות‪/‬סקירה תיאורטית‬
‫‪ Journal of International Affairs‬מפריכים הווארד‬ ‫בריאן לואדר ודן מרסיה מאוניברסיטת לונדון תיארו‬
‫ועמיתיו את תיאוריית הסלאקטיביזם‪ .‬הם ניתחו את‬ ‫ב־‪ 2011‬את התפקיד המשבש שהיה לרשתות החברתיות‬
‫מסע הבחירות המוצלח לתפקיד מושל של הפוליטיקאי‬ ‫בחשיבה האקדמית על תפקיד האינטרנט בקידום‬
‫המקסיקני המכונה 'אל ברונקו' — מועמד עצמאי שהשיג‬ ‫דמוקרטיה השתתפותית‪ .‬האינטרנט אומנם הציע‬
‫ניצחון סוחף בזכות שימוש מוצלח ונרחב במעורבות‬ ‫במה שתרחיב את הפצת הידע‪ ,‬אך הקולות החזקים‬
‫הבוחרים דרך הרשתות החברתיות‪ .‬לדברי החוקרים‪,‬‬ ‫באופן מסורתי‪ ,‬כמו אלה של פוליטיקאים‪ ,‬כלי התקשורת‬
‫"הנתונים העלו כי לקשר של המועמד עם האזרחים דרך‬ ‫ומערכות החדשות‪ ,‬נותרו המשפיעים ביותר‪ .‬אולם עם‬
‫עמוד המעריצים שלו בפייסבוק הייתה השפעה חיובית‪,‬‬ ‫כניסת הרשתות החברתיות‪ ,‬שהכותבים מכנים "הדור‬
‫שהביאה לשימוש מתמשך בפלטפורמה"‪ .‬הם מסיקים‬ ‫השני של הדמוקרטיה באינטרנט"‪ ,‬הוחלף "מודל המרחב‬
‫מן הקמפיין של אל ברונקו כי "ניתן להשתמש ברשתות‬ ‫הציבורי" הישן של האינטרנט ב"נקודת מבט רשתית‬
‫החברתיות כדי לנהל חילופי דברים עם האזרחים‬ ‫ממוקדת אזרחים‪ ,‬המספקת הזדמנויות לחבר את‬
‫בנושאים ציבוריים בהיקף נרחב‪ ,‬הרבה מעבר לאירוע‬ ‫המרחב הפרטי של זהות פוליטית אוטונומית עם שלל‬
‫פוליטי מסוים" (‪.)Howard et al., 2016‬‬ ‫מרחבים פוליטיים נבחרים"(‪.)Loader & Mercea, 2011‬‬
 ‫טקד דיילדאו רש דעלג | תויתרבחה תותשרה תעפשה ‪:‬םילקאה לש הקיטילופב רוביצה אלממש שדחה דיקפתה‬
‫ממלאות תפקיד מרכזי בהיותן אמצעי להתגייסות‬
‫ציבורית ולשיקוף תחושות הציבור‪.‬‬
‫נותרה לא משכנעת‪ .‬בחינת התקדמות המשא ומתן‬
‫ניתוח‪ :‬תפקיד הרשתות החברתיות‬
‫תחושות הציבור הטעונות סביב ועידת האקלים בפריז‬
‫זכו לסיוע רב בזכות העברת מסרים ברשתות החברתיות‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬הופקה והסטרס (‪)Hopke & Hestres, 2018‬‬
‫סבורים שיש קשר בין המסר האקטיביסטי החשוב‪ ,‬שקרא‬
‫ליעד התחממות של עד ‪ 1.5‬מעלות‪ ,‬לבין היעד שנחתם‬
‫בסופו של דבר בהסכם‪ ,‬ואשר העיד על ההשפעה שהייתה‬
‫למסרים ברשתות‪ .‬לאחר שהרשויות הטילו הגבלות על‬
‫הפגנות במהלך השיחות בפריז‪ ,‬האקטיביסטים הסתמכו‬
‫במידה רבה על הרשתות החברתיות כדי להפנות את‬
‫מסריהם למנהיגים ולקבל עדכונים על מהלך השיחות‪.‬‬
‫בניתוח השיח ברשתות החברתיות סביב שיחות ועידת‬
‫האקלים בפריזִ מצאה הופקה כי "יותר מ־‪ 2.4‬מיליון‬
‫פוסטים" שדנו בשיחות "הגיעו ל־‪ 26‬מיליארד צפיות‬
‫(‪ )impressions‬פוטנציאליות" (‪ .)Hopke, 2019‬תפוצת‬
‫ענק זו והנפח העצום של הדיון שנוצר — הם לבדם‬
‫מוכיחים את ההישג בדבר מודעות לנושא האקלים‪ .‬לצד‬
‫החשיפה הרחבה של מסרים שעברו ברשתות החברתית‬
‫מלמעלה למטה‪ ,‬האקטיביסטים מצאו גם דרך לשגר את‬
‫המסרים שלהם כלפי מעלה דרך פלטפורמות שונות‪ ,‬ככל‬
‫הנראה באופן שהייתה לו השפעה מכרעת על העמדות‬
‫שבאו לידי ביטוי במשא ומתן‪.‬‬
‫בניתוח שערכו הופקה והסטרס באשר לשימוש‬
‫שנעשה בתמונות בעת העברת מסרים ברשתות‬
‫ועידת האקלים בפריז‪ ,‬עלה הקשר בין מסרי תמיכה בולטים‬
‫החברתיות בימי ועידת האקלים בפריז‪ ,‬עלה הקשר‬
‫בין מסרי תמיכה בולטים בטוויטר לבין החלטות שקיבלו‬
‫משתתפי השיחות בדבר ניסוח ההסכם‪ .‬החוקרים הצביעו‬
‫על המגמה הבולטת של הפצת תמונות התובעות יעד‬
‫של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל־‪ 1.5‬מעלות‪ ,‬בניגוד‬
‫לנורמה הרווחת של ‪ 2‬מעלות‪ .‬יעד זה "צבר תאוצה‬
‫במהלך שיחות האקלים בפריז" והוביל כמה כלכלות‬
‫גדולות‪ ,‬שבעבר נטו יותר ליעד של ‪ 2‬מעלות‪ ,‬ואלה‬
‫הפתיעו בהצהרות תמיכה ביעד של ‪ 1.5‬מעלות (‪Hopke‬‬
‫‪.)& Hesteres, 2018‬‬
‫לא ניתן להציג הוכחה מוחלטת לכך שניתן לייחס‬
‫את היעד השאפתני של ‪ 1.5‬מעלות‪ ,‬המופיע בהסכם‬
‫הסופי‪ ,‬למסרים ברשתות החברתיות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫מרבית בעלי העניין נכנסו לשיחות בציפייה למגבלה‬
‫של ‪ 2‬מעלות‪ .‬העובדה שמדינות כמו ארצות הברית‪,‬‬
‫סין וקנדה‪ ,‬הנמנות עם המדינות המזהמות ביותר‪,‬‬
‫החליטו במהלך השיחות לתמוך ביעד של ‪ 1.5‬מעלות‬
‫היא בעלת משמעות (;‪Goldenberg & Vidal, 2015‬‬
‫‪ .)Union of Concerned Scientists, 2018‬גורמים‬
‫‪36‬‬
‫לאור ריבוי הקמפיינים המצליחים ברשתות החברתיות‬
‫בתחום הפוליטיקה הסביבתית‪ ,‬תיאוריית הסלאקטיביזם‬
‫בוועידת האקלים של פריז (‪ ,)COP21‬שבסיומה נחתם‬
‫ב־‪ 2015‬הסכם פריז‪ ,‬מראה כי רמת ההשפעה הגבוהה‬
‫ביותר של האקטיביזם ברשתות החברתיות הייתה על‬
‫תמיכה בנושא הסביבה‪ ,‬וההשפעה נמשכה גם לאחר‬
‫חתימת ההסכם (‪Perkins, Madeleine Sheehan,‬‬
‫הופקה‪ ,‬לקראת המשא‬ ‫‪ .)2017‬על פי החוקרת ג'יל ּ‬
‫ומתן בפריז "פעילים ערכו יותר מ־‪ 2,300‬אירועים ביותר‬
‫מ־‪ 175‬מדינות במסגרת מצעד האקלים העולמי"‪,‬‬
‫והפגינו תמיכה עולמית ביעד של מעבר מלא למקורות‬
‫אנרגיה מתחדשים עד שנת ‪ .)Hopke, 2019( 2050‬בדוח‬
‫השנתי של הפורום הכלכלי העולמי לשנת ‪ 2019‬צוין כי‬
‫האווירה הפוליטית סביב שיחות פריז‪ ,‬שנוצרה בחלקה‬
‫על ידי ההתגייסות הרחבה של גורמים לא־מדינתיים‪,‬‬
‫סייעה לייצר "אמון פוליטי" בשיחות‪ .‬רמה גבוהה זו של‬
‫התגייסות הציבור תרמה ליצירה של "תחושת יכולת"‪,‬‬
‫אשר "עוררה השראה בקרב ראשי המדינות ובקרב‬
‫מובילי שיחות האקלים ושרי איכות הסביבה" והובילה‬
‫בהצלחה לחתימה על ההסכם‪ ,‬זאת בניגוד למשא ומתן‬
‫הכושל בוועידת האקלים ‪ COP15‬שהתקיימה בקופנהגן‬
‫(‪.)Lambertini et al., 2019‬‬
‫בניתוח שערכו הופקה והסטרס באשר לשימוש שנעשה‬
‫בתמונות בעת העברת מסרים ברשתות החברתיות בימי‬
‫בטוויטר לבין החלטות שקיבלו משתתפי השיחות בדבר‬
‫ניסוח ההסכם‪.‬‬
‫להצלחה זו תרמה גם מתכונת השיחות בפריז‪,‬‬
‫שהייתה שונה לחלוטין מסבבי שיחות קודמים‪ .‬במקום‬
‫גישה של מעלה־מטה בלבד‪ ,‬ועידת האקלים בפריז‬
‫"הוסיפה גם ממד של מטה־מעלה"‪ ,‬שהעניק לממשלות‬
‫את החופש להחליט כיצד יישמו יעדים קולקטיביים‪,‬‬
‫ולקבוע אג'נדות נפרדות משלהן‪ .‬לדברי מומחי הפורום‬
‫הכלכלי העולמי (‪ ,)WEF‬גמישות זו הגבירה את הנכונות‬
‫לשיתוף פעולה‪ .‬היא גם העמידה את "שינויי האקלים‬
‫בלב הפוליטיקה הפנימית של המדינות‪ ,‬כך שאזרחים‬
‫יוכלו לתבוע מהממשלות שלהם לעמוד בהתחייבויותיהן"‬
‫(‪ .)Patrick, 2019‬לא רק שמודל שיחות מבוזר כזה‬
‫הוביל לתוצאות יעילות יותר של שיתוף פעולה‪ ,‬הוא גם‬
‫יצר יותר הזדמנויות להשפעה ציבורית‪ ,‬ונתן לפוליטיקה‬
‫הפנימית ולדעת הקהל משקל רב יותר במשא ומתן‬
‫הבינלאומי‪ .‬במרחב החדש שנוצר‪ ,‬רשתות חברתיות‬
‫‪37‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫ליצור בתודעתם של אנשים את הקישור בין פעולותיהם‬ ‫רשמיים הסבירו שהיעד החדש נשען על טיעונים של‬
‫האישיות לבין ההשפעות העולמיות שיש להן (‪Hopke‬‬ ‫מדינות מתפתחות הנמצאות בגובה פני הים או קרוב‬
‫‪.)& Hestres, 2018‬‬ ‫לכך‪ ,‬וחוששות שלהתחממות במחצית מעלה נוספת‬
‫יהיו השלכות חמורות על שטחיהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬שינוי היעד‬
‫התרחש במהלך השיחות‪ ,‬ולא כתוצאה מגילויים מדעיים‬
‫למרות שקיימת בקרב ההנהגה הישראלית הכרה בסכנות‬
‫חדשים לגבי השפעות של התחממות ב־‪ 1.5‬מעלות‬
‫לביטחון הלאומי עקב שינויי אקלים‪ ,‬הנושא לא זכה לעדיפות‬
‫מספקת המשקפת את חומרתו‪.‬‬ ‫לעומת ‪ 2‬מעלות‪ .‬מכיוון שהנתונים המדעיים נותרו‬
‫ללא שינוי בפרק זמן זה‪ ,‬המידע החדש היחידי היה‬
‫התגברות הדרישה הציבורית ולכן יש מקום להניח כי‬
‫למרות ההתפתחויות החיוביות הללו‪ ,‬השימוש‬ ‫דרישות האקטיביסטים — שהתפשטו ביעילות דרך‬
‫ברשתות חברתיות ככלי לקידום פעולה למען האקלים‬ ‫השיח הערני שהתנהל בעניין ועידת האקלים ברשתות‬
‫עדיין סובל מכמה מגבלות‪ .‬בניתוח שעשו למסגור החזותי‬ ‫החברתיות — מילאו תפקיד בשינוי זה‪.‬‬
‫שקיבלו שיחות פריז ברשתות החברתיות מציינים הופקה‬ ‫בהתחשב בהשפעה שהשיגו דרישות סביבתיות‬
‫והסטרס‪ ,‬כי בעוד הדיון בין הפעילים לפוליטיקאים היה‬ ‫אחרות שהופצו ברשתות החברתיות‪ ,‬ההנחה כי המסרים‬
‫בולט מאוד‪ ,‬ההשתתפות של בעלי עניין מתעשיית‬ ‫ברשתות החברתיות השפיעו על שיחות ועידת האקלים‬
‫דלק מאובנים הייתה מינימלית (‪Hopke & Hestres,‬‬ ‫בפריז היא לכל הפחות מתקבלת על הדעת‪ .‬רשתות‬
‫‪ .)2018‬למרות היותם בעלי עניין מרכזיים בכל תוכנית‬ ‫חברתיות כבר הוכיחו את יכולתן לגייס את הציבור‬
‫להפחתת פליטת פחמן‪" ,‬תעשיית דלק מאובנים וקבוצות‬ ‫למטרות סביבתיות‪ ,‬כשהתוצאה היא תקנות חדשות‬
‫סחר התעלמו במידה רבה מדיוני ועידת האקלים"‪.‬‬ ‫והתחייבויות מצד גופים עסקיים‪ .‬דוגמה לאסטרטגיית‬
‫בהתחשב בהשפעה האדירה של תעשיית דלק מאובנים‬ ‫רשתות חברתיות מוצלחת היא הקמפיינים העכשוויים‬
‫על ממשלות ברחבי העולם‪ ,‬מדובר בשחקנית מפתח‬ ‫נגד שימוש בכלי פלסטיק חד־פעמיים‪ .‬השיח ברשתות‬
‫בכל הסכם אקלים‪ ,‬חרף מניעיה הברורים להימנע‬ ‫על פסולת וזיהום התגבר במידה ניכרת במהלך השנים‬
‫מפעולה בנושא‪ .‬הכישלון לרתום לטובת הנושא בעלי‬ ‫האחרונות‪ .‬ברבעון הראשון של ‪ ,2018‬השיח בטוויטר‬
‫עניין מרכזיים מעיד על מוגבלות יכולתן של הרשתות‬ ‫על פסולת פלסטיק הכפיל את נפחו ואף יותר מכך‪,‬‬
‫החברתיות להשפיע על פעולות פוליטיות‪ .‬אומנם רשתות‬ ‫בהשוואה לאותה תקופה בשנת ‪.)Joyce, 2018( 2017‬‬
‫חברתיות מאפשרות ערוצי תקשורת ישירים יותר בין‬ ‫מגמה זו תורגמה לפעולה מעשית במקרים שונים‪.‬‬
‫אזרחים לגורמים ממשלתיים‪ ,‬אך מאמצי השדלנות‬ ‫לאחר שעצומה שהפיץ ברשת ארגון גרינפיס הניבה‬
‫שמנהלות חברות דלק מאובנים בערוצים מקבילים‬ ‫כמעט ‪ 100‬אלף חתימות‪ ,‬רשת המרכולים האמריקאית‬
‫אינם חלק מהמרחב הציבורי החדש‪.‬‬ ‫הפופולרית 'טריידר ג'ו' הודיעה ​​כי תוציא בהדרגה‬
‫לצד אקטיביזם ודעת קהל‪ ,‬מרכיב חשוב נוסף‬ ‫מסניפיה את השימוש במוצרי פלסטיק חד־פעמיים‬
‫במדיניות הפנים בדמוקרטיות הוא חופש הביטוי‬ ‫(‪ .)Dapcevich, 2019‬מקרה זה ממחיש את כוחן של‬
‫ברשתות‪ .‬במדינות כמו סין‪ ,‬שבהן הממשלה מנטרת‬ ‫הרשתות החברתיות לתרגם מודעות מוגברת לנושאי‬
‫את הפעילות המקוונת של האזרחים ומפקחת עליה‬ ‫איכות הסביבה לפעולה מעשית‪.‬‬
‫מקרוב‪ ,‬ביקורת מקוונת על מדיניות האקלים הממשלתית‬ ‫בהמשך ליכולת של עצומות ברשת לשמש מדד‬
‫אינה אסטרטגיה מעשית לשיפור התחייבויותיה של סין‬ ‫לדעת קהל בזמן אמת‪ ,‬תנודות בדעת הקהל המשתקפות‬
‫בתחום האקלים‪ .‬זו נקודת תורפה מרכזית באסטרטגיות‬ ‫ברשתות החברתיות יכולות להביא לשינויים במדיניות של‬
‫של רשתות חברתיות‪ ,‬שכן סין היא המזהמת הגדולה‬ ‫ממשלות ושל גורמים עסקיים‪ .‬בהתחשב בהשלכות‪ ,‬מן‬
‫בעולם ושחקנית רבת־עוצמה בשיחות‪ .‬חששות נוספים‬ ‫הראוי לבצע מחקרים נוספים על הצלחתם של מסרים‬
‫כוללים את הפוטנציאל לפייק ניוז ותעמולה שקרית‬ ‫ברשתות החברתיות‪ .‬הופקה והסטרס מדגישים במחקרם‬
‫ברשתות החברתיות בנוגע לשינויי אקלים‪ ,‬שעלולות‬ ‫את הצורך לשלב בקמפיינים ברשתות החברתיות יותר‬
‫להשפיע לרעה על התנופה של פעילות אקלימית‪.‬‬ ‫תמונות המתארות את השפעות שינויי האקלים על בני‬
‫מגבלות אלה עדיין מציבות מכשולים בדרך להגברת‬ ‫אדם ברחבי העולם‪ .‬החוקרים גם מציינים את הערך‬
‫ההשפעה האזרחית על האווירה הפוליטית העולמית‬ ‫של שילוב מסרים כאלה עם מידע על פעולות שאנשים‬
‫בסוגיית שינויי אקלים‪.‬‬ ‫יכולים לבצע בחיי היום־יום שלהם כדי לצמצם את‬
‫רשתות חברתיות הוכיחו את יעילותן בהגברת‬ ‫החתימה הסביבתית שלהם‪ .‬כך יכולים אקטיביסטים‬
‫הדמוקרטיה ההשתתפותית הפנימית‪ ,‬כפי שהראה‬ ‫בתחום האקלים לנצל את הרשתות החברתיות כדי‬
 ‫טקד דיילדאו רש דעלג | תויתרבחה תותשרה תעפשה ‪:‬םילקאה לש הקיטילופב רוביצה אלממש שדחה דיקפתה‬
‫הנוגעות למים אינן עוד משחק סכום אפס כפי שהיו‬
‫בשנת ‪ ,"1995‬בימי המשא ומתן על הסכמי אוסלו ב'‬
‫(‪ .)Eran et al., 2018‬כיום‪ ,‬טכנולוגיות התפלה וחידושים‬
‫נוספים מאפשרים מגוון רחב יותר של פתרונות ביטחון‬
‫מים עבור ישראל והשטחים הפלסטיניים‪ .‬הקשר חדש‬
‫זה למשא ומתן עשוי להציע דיאלוג פרודוקטיבי יותר‪ .‬יש‬
‫לנצל פוטנציאל זה באמצעות השמעת דרישה ציבורית‪,‬‬
‫שכן גובר הצורך הדחוף בפתרונות למניעת משבר מים‪,‬‬
‫וזה טומן בחובו השלכות של חוסר יציבות וסיכון ביטחוני‬
‫לכל המעורבים‪.‬‬
‫המשא ומתן על המים בין ישראל לירדן התגלה‬
‫כפורה ואף הוביל בשעתו לשיתופי פעולה בנושאים‬
‫נוספים‪ ,‬בזכות העובדה שירדן ראתה ב"שיתוף פעולה‬
‫עם ישראל בנושאי מים עניין של ביטחון לאומי‪ ,‬ולכן‬
‫נושא שחיוני לדון בו חרף מחלוקות פוליטיות בסוגיות‬
‫אחרות"‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬אש"ף עמד בסירובו לנהל משא‬
‫ומתן עם ישראל בנושאי מים מחוץ למסגרת המשא ומתן‬
‫על הסכם הקבע‪ .‬עם זאת‪ ,‬כיום‪ ,‬עם התחזקות ההכרה‬
‫בסוגיות של מחסור במים והקשר שלהן לשינויי אקלים‪,‬‬
‫השתנה הלך הרוח גם בקרב רבים בציבור הפלסטיני‪,‬‬
‫והם מעדיפים כעת "שיתוף פעולה עם ישראל בנושא‬
‫המים‪ ,‬מתוך ראיית הסוגיה כשאלה של ביטחון מים‬
‫ושל ביטחון לאומי לפלסטינים" (‪.)Eran et al., 2018‬‬
‫השפעתה של דעת קהל הרואה בנושאים הסביבתיים‬
‫סוגיות של ביטחון לאומי היא בעלת חשיבות מכרעת‪.‬‬
‫אם ניתן להפיץ ביעילות ידע בדבר חשיבות המים‬
‫לביטחונם של שני הצדדים באמצעות תוכן ברשתות‬
‫החברתיות‪ ,‬דעת הקהל עשויה להשתנות ולייצר בכך‬
‫סביבה פורייה יותר למשא ומתן‪ .‬כמו במקרה הירדני‪,‬‬
‫שיתוף פעולה בנושאי מים עשוי לפתוח דלתות לשיתופי‬
‫פעולה נוספים (‪ .)Eran et al., 2018‬העברת המסרים‬
‫ברשתות החברתיות צפויה אם כך להיות יעילה ביותר‪ ,‬אם‬
‫תשכיל לשלב מידע חזותי ואינפורמטיבי על משבר המים‬
‫ועל הצעדים שאנשים — במקרה זה‪ ,‬תושבי האזור —‬
‫יכולים ליישם (בפעילות פוליטית ובאורח החיים)‪ ,‬כפי‬
‫שהמליצו הופקה והסטרס (‪.)Hopke & Hestres, 2018‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מחקר שנעשה במסגרת תוכנית אוניברסיטת‬
‫ייל (‪)Yale Program on Climate Communication‬‬
‫מצא שתפיסת הסיכון האישי משינויי אקלים הייתה‬
‫הגורם המנבא החזק ביותר לאקטיביזם סביבתי בקרב‬
‫משתתפי המחקר (‪ .)Ballew et al., 2019‬תוצאה זו‬
‫מדגישה את הצורך בכך שהמסרים בנושא האקלים יהיו‬
‫ישירים‪ ,‬אישיים ומרתיעים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לאזן בקפידה‬
‫את הרטוריקה המרתיעה באמצעות מסרים חיוביים‪,‬‬
‫כדי לשמור על מעורבות הציבור‪ .‬הקמפיינים צריכים‬
‫להדגיש גם את ההשפעות החיוביות שיכולות להיווצר‬
‫‪38‬‬
‫ניתוח הקמפיין של 'אל ברונקו'‪ .‬לפיכך‪ ,‬נוסף על הגברת‬
‫עוצמתה של דעת הקהל בנוגע לסביבה באופן שיביא‬
‫לשינוי בהתנהגות מצד עסקים ובשיחות בינלאומיות‬
‫בנושאי אקלים‪ ,‬יש גם סיכוי מעודד ליישם בישראל‬
‫אסטרטגיות של רשתות חברתיות כדי לשפר את הדיון‬
‫בנושא האקלים‪.‬‬
‫'התפיסות המוטות' של האיומים הקיומיים המיידיים אינן‬
‫מותירות מקום רב לאיום הקיומי של שינויי אקלים‪ ,‬שהוא‬
‫חמור לא פחות אך ממושך יותר במובן של זמן‪ .‬בנסיבות‬
‫כאלה הרשתות החברתיות יכולות לסייע במתן הדחיפה‬
‫הדרושה לשיח על צמצום שינויי האקלים‪ ,‬כדי שיצבור‬
‫תאוצה פוליטית בישראל‪.‬‬
‫המקרה של ישראל‬
‫בזירת הפעולה למען האקלים נמצאת ישראל במצב‬
‫ייחודי‪ ,‬משום שאיומים אחרים תופסים מקום גבוה‬
‫בתודעת הציבור‪ .‬חוקרים מציינים כי תחת איומי‬
‫מלחמה‪ ,‬אנשים נוטים לראות בשינויי אקלים מקור‬
‫לדאגה מרוחקת יותר‪ ,‬ולכן פחותה בחשיבותה (‪Carmi‬‬
‫‪ .)and Bartal, 2014‬מחקר אחד אף מצא שבין השנים‬
‫‪ 2003‬ל־‪ 2015‬חלה ירידה בשיעור הישראלים הרואים‬
‫בהתחממות הגלובלית איום חמור (‪Public Opinion‬‬
‫‪ .)Survey, 2015‬למרות שקיימת בקרב ההנהגה‬
‫הישראלית הכרה בסכנות לביטחון הלאומי עקב שינויי‬
‫אקלים‪ ,‬הנושא לא זכה לעדיפות מספקת המשקפת את‬
‫חומרתו‪ .‬במאמר שפורסם בכתב העת ‪The Geographic‬‬
‫‪ Journal‬טען מחברו מייקל מייסון כי "סיכוני האקלים‬
‫נדחקים החוצה עקב איומים קיומיים מיידיים" בתהליכי‬
‫קבלת החלטות של ממשלת ישראל (‪ .)Mason, 2013‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לנוכח החרפת משבר המים בשטחים הפלסטיניים‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬מומחים קוראים לפעולה של ממש‬
‫בנושאי איכות הסביבה וקוראים להעלות את הסוגיה‬
‫לסדר היום הציבורי כחלק מהביטחון הלאומי‪ ,‬כיום יותר‬
‫מתמיד (‪ .)Lazaro, 2019‬לאור זאת‪ ,‬הלקחים שהופקו‬
‫מהשימוש ברשתות החברתיות למטרות אקטיביזם‬
‫בנושא האקלים עשויים להיות רלוונטיים לישראל בכמה‬
‫אופנים‪.‬‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬רשתות חברתיות צריכות לשמש‬
‫אקטיביסטים בתחום האקלים ובעלי עניין אחרים‬
‫לקידום התפיסה כי שינויי האקלים היא סוגיה של ביטחון‬
‫לאומי‪ .‬במאמר שפורסם במשותף על ידי מכון ‪INSS‬‬
‫וארגון ‪ EcoPeace Middle East‬העריכו החוקרים את‬
‫המציאות המשתנה סביב נושא המים‪ .‬הם כתבו כי "לאור‬
‫ההתקדמות הטכנולוגית בייצור מים חדשים‪ ,‬סוגיות‬
‫‪39‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫כמה מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הדלק הביולוגי‬ ‫כתוצאה מפתרון משבר המים של ישראל‪ ,‬כמו קידום‬
‫וסוגים אחרים של אנרגיה חלופית‪ ,‬וכך הם מעלים את‬ ‫משא ומתן על שלום ושיקום הסביבה‪.‬‬
‫ערכה בעיני הצדדים המשתתפים בהסכמי אקלים‪ .‬ראוי‬ ‫כפי שטען מייסון במאמרו‪ ,‬העובדה ששינויי אקלים‬
‫ללוות את היתרונות הלאומיים הללו בפעילות בתחום‬ ‫הם "מכפיל איומים ליחסים בין ישראל לפלסטינים‪,‬‬
‫האקלים בקמפיינים פוליטיים ברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫במיוחד בכל הנוגע למתיחות הצפויה סביב זמינות המים‪,‬‬
‫אלה יאפשרו לציבור להכיר הן בסיכונים הביטחוניים של‬ ‫ייצור המזון ובריאות הציבור" — אינה דבר חדש‪ .‬הוא‬
‫היעדר פעולה בנושא האקלים‪ ,‬והן ביתרונות הכלכליים‬ ‫ציין כי מציאות זו ברורה לרבים מקובעי המדיניות‪ ,‬אך‬
‫והגיאו־פוליטיים הרבים שפעולה כזו תניב‪.‬‬ ‫היתה לכך רק "השפעה מינימלית על רשויות השלטון‬
‫במיוחד בישראל‪ ,‬שבה שולטת בשיח הציבורי הדאגה‬ ‫הישראליות והפלסטיניות‪[ ,‬ועובדה זו] מעידה על תפיסות‬
‫לביטחון הלאומי‪ ,‬נושא שינויי האקלים זקוק לדחיפת‬ ‫מוּטו ֹת של איומים קיומיים מיידיים יותר — מבחינת‬
‫עידוד כדי לחדור לתודעה הלאומית‪ .‬בשל רמת המודעות‬ ‫ישראל אלו הן הסכנות הביטחוניות המתמשכות כתוצאה‬
‫הנמוכה יחסית של הציבור‪ ,‬יש לרשתות החברתיות‬ ‫מאלימות פוליטית‪ ,‬ומבחינת הרשות הפלסטינית אלו‬
‫פוטנציאל רב לעצב את התפיסה הציבורית‪ ,‬להניע את‬ ‫הם האיומים על ההישרדות הלאומית של הפלסטינים‬
‫האזרחים לפעול בנושא שינויי האקלים ולגרום להם‬ ‫לנוכח העמקת הכיבוש" (‪' .)Mason, 2013‬התפיסות‬
‫להכיר באיומים סביבתיים כבסוגיות של ביטחון לאומי‪.‬‬ ‫המוטות' של האיומים הקיומיים המיידיים אינן מותירות‬
‫ההתמקדות בקידום זיהוי ישראל כמובילה בתחומי‬ ‫מקום רב לאיום הקיומי של שינויי אקלים‪ ,‬שהוא חמור‬
‫הטכנולוגיה הירוקה והאנרגיה המתחדשת עשויה להיות‬ ‫לא פחות אך ממושך יותר במובן של זמן‪ .‬בנסיבות‬
‫זרז חיובי להרחבת הדיון בסוגיות סביבתיות של אקלים‪,‬‬ ‫כאלה הרשתות החברתיות יכולות לסייע במתן הדחיפה‬
‫מים וזיהום‪ ,‬ולהביא לשינויים ניכרים באורח החיים‪.‬‬ ‫הדרושה לשיח על צמצום שינויי האקלים‪ ,‬כדי שיצבור‬
‫תאוצה פוליטית בישראל‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כדאי לנצל את‬
‫הרשתות החברתיות להגברת המודעות הציבורית‬
‫לאור היתרונות של ישראל בטכנולוגיות סביבה‪ ,‬בניית חזון‬
‫בישראל לנושאי איכות הסביבה שיעלו בעתיד בוועידות‬
‫חיובי של ישראל כמובילה בנושא האקלים עשויה להתגלות‬
‫בנושא‪ .‬לקראת ועידת המגוון הביולוגי ‪2020( 2020‬‬
‫כאסטרטגיה מועילה יותר מרטוריקה של הפחדה‪.‬‬
‫‪ ,)Convention on Biological Diversity COP‬על‬
‫מדענים‪ ,‬אקטיביסטים ובעלי עניין אחרים לשאוף להסביר‬
‫מסקנות והשלכות לעתיד‬ ‫לציבור על חשיבות המגוון הביולוגי‪ ,‬על מנת למקסם את‬
‫בזכות השיתוף הגלובלי במידע יש לרשתות חברתיות‬ ‫מעורבות הציבור בוועידה ולשחזר את האווירה שאפיינה‬
‫פוטנציאל עצום לבניית קונצנזוס עולמי סביב הצורך‬ ‫את ועידת אקלים בפריז‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף שישראלים יכולים‬
‫בפעילות אקלימית‪ .‬ואכן‪ ,‬רשתות חברתיות כבר הוכיחו‬ ‫לתרום רבות לאווירה פוליטית שכזו‪ ,‬כוחה של ישראל‬
‫שהן כלי יקר־ערך בהאצת התנאים למשא ומתן פורה על‬ ‫כמדינה קטנה בזירת שיחות האקלים מוגבל מטבעו‪.‬‬
‫האקלים‪ ,‬בזכות גיוס הציבור בשטח לעודד את הממשלה‬ ‫מסיבה זו אין לישראל כמדינה יכולת רבה להשפיע על‬
‫לפעילות בעוצמה רבה יותר‪ .‬מחקרים מצביעים על כך‬ ‫מהלך צמצום שינויי האקלים — אם כי חשיבות מחויבותה‬
‫שפוסטים ברשתות החברתיות המעוצבים בקפידה ושיח‬ ‫למטרות אלה נותרת בעינה‪.‬‬
‫המחבר בין התנהגות אישית לנזק עולמי יכולים להועיל‬ ‫למרות מגבלה זו יש לישראל יתרון של מגזר טכנולוגי‬
‫בהפצת מודעות ובהגברת תמיכה בנושא‪ .‬ניתן להיווכח‬ ‫חזק‪ ,‬המוביל את העולם בתחום המים והטכנולוגיה‬
‫בכוחה של תופעה זו באמצעות הדרישה הציבורית‬ ‫החקלאית‪ .‬עדות לכך היא הגעתה של ישראל למקום‬
‫לאסדרה בתחום הפלסטיק‪ ,‬שהחלה בתנועה ברשתות‬ ‫הראשון במדד החדשנות העולמי בתחום הקלינטק‬
‫החברתיות והביאה להרחבת האסדרה ולהתחייבויות של‬ ‫לשנת ‪ .)Saxon, 2018( 2014‬יתרונותיה של ישראל בידע‪,‬‬
‫המגזר העסקי (‪A Global Review of National Laws‬‬ ‫בפיתוח‪ ,‬בחדשנות ובטכנולוגיה צפויים להיות מועילים‬
‫‪and Regulations. United Nations Environment‬‬ ‫במיוחד ככל שמדינות יזדקקו לסיוע חיוני בהסתגלות‬
‫‪.)Programme, 2018‬‬ ‫לשינויי אקלים‪ .‬דינמיקה כזו יכולה למקם את ישראל‬
‫רשתות חברתיות מאפשרות גם ערוץ תקשורת ישיר‬ ‫בעמדה אסטרטגית מועילה‪ ,‬שתאפשר לה לחזק קשרים‬
‫בין הציבור לנציגיו הפוליטיים‪ ,‬בתהליכי מטה־מעלה‪.‬‬ ‫דיפלומטיים עם מדינות הזקוקות לסיוע טכנולוגי ממנה‪,‬‬
‫באופן זה הרשתות החברתיות מסוגלות להגביר את‬ ‫ולמצב אותה כמובילה עולמית בהסתגלות לשינויי אקלים‬
‫השפעת דעת הקהל‪ ,‬ולשקף בזמן אמת את התגובה‬ ‫(‪ .)Alterman, 2015‬היתרונות הטכנולוגיים של ישראל‬
‫הציבורית להחלטות פוליטיות‪ ,‬וכן להבליט את רצון‬ ‫מתבטאים גם בענף האנרגיה החיוני‪ ,‬בהיותה ביתם של‬
 ‫טקד דיילדאו רש דעלג | תויתרבחה תותשרה תעפשה ‪:‬םילקאה לש הקיטילופב רוביצה אלממש שדחה דיקפתה‬ ‫‪40‬‬

‫יוכל לתרום לשיחות יעילות יותר בנושא האקלים‪ .‬לפי‬ ‫הציבור‪ .‬בעלי העניין השונים בדיון על האקלים צריכים‬
‫ההשפעות שנצפו בפריז ולפי תפיסות הציבור בסוגיית‬ ‫לנצל את הרשתות החברתיות בדרכים שונות‪ .‬כמו בחקר‬
‫הפלסטיק‪ ,‬הרשתות החברתיות הן מרכיב מרכזי בתצרף‬ ‫המקרה של 'אל ברונקו'‪ ,‬רשתות חברתיות הוכיחו את‬
‫זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כדי להרחיב את ההשפעה גם לענף דלק‬ ‫יכולתן למנף מועמדים פוליטיים לא שגרתיים‪ .‬מועמדים‬
‫המאובנים ולהגביר את המודעות ולהניע פעילות‬ ‫לכנסת שיבחרו למצב את שינויי האקלים כנושא מרכזי‬
‫במדינות שאין בהן חופש אינטרנט‪ ,‬יידרשו אסטרטגיות‬ ‫בקמפיין שלהם ינהגו בתבונה אם יתחילו לבנות נוכחות‬
‫נוספות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עדיין רב הנסתר על הגלוי באשר‬ ‫ברשתות החברתיות זמן רב לפני השקת הקמפיין שלהם‪,‬‬
‫למנגנונים שבאמצעותם תנועות או פוסטים מסוימים‬ ‫כדי להתחבר לצעירים סביב סוגיות אלה‪ .‬לאור היתרונות‬
‫הופכים ויראליים‪ ,‬ואילו אחרים נועדים להתעלמות‪ .‬במובן‬ ‫של ישראל בטכנולוגיות סביבה‪ ,‬בניית חזון חיובי של‬
‫זה‪ ,‬מאמץ מתמשך למנף רשתות חברתיות להעצמת‬ ‫ישראל כמובילה בנושא האקלים עשויה להתגלות‬
‫הדיון על האקלים צפוי להיתקל ביותר כישלונות מאשר‬ ‫כאסטרטגיה מועילה יותר מרטוריקה של הפחדה‪ .‬טוב‬
‫הצלחות‪ .‬ואולם‪ ,‬הצפה ממושכת של המדיה החברתית‬ ‫יעשו אקטיביסטים בתחום האקלים‪ ,‬עובדים בארגונים‬
‫בתכנים על שינויי אקלים יכולה לשנות במידה משמעותית‬ ‫ללא כוונת רווח‪ ,‬וכן מדעני אקלים‪ ,‬אם ימנפו קמפיינים‬
‫את תפיסות האקלים בקרב הציבור‪ .‬מחקרים נוספים‬ ‫ברשתות החברתיות כרכיב מרכזי במאמציהם להביא‬
‫יעזרו להפוך את הרשתות החברתיות לכלי רב־עוצמה‬ ‫נושאים סביבתיים לתודעה הציבורית‪ .‬דוגמאות לכך הן‬
‫להנעה לפעילות אקלימית כלל־עולמית‪ ,‬הודות ליצירת‬ ‫מודעות הקוראות לחתום על עצומות בתגובה לאיומים‬
‫התנאים הפוליטיים שיקדמו שיתוף פעולה בינלאומי יעיל‪.‬‬ ‫ספציפיים‪ ,‬תכנים הסברתיים המחברים פעולות אישיות‬
‫להשלכות אקלימיות כפי שהציעו הופקה והסטרס‬
‫גלעד שר היה חבר בכיר בצוות המשא ומתן המדיני של‬ ‫(‪ )Hopke & Hestres, 2018‬ותכנים אחרים‪ .‬למרות‬
‫ישראל וכיהן כמנהל הלשכה ומתאם המדיניות של ראש‬ ‫שתוכן "ויראלי" קשה לוויסות מטבעו‪ ,‬פרסומות בתשלום‬
‫הממשלה אהוד ברק‪ .‬הוא עומד בראש המרכז למשא ומתן‬ ‫אפשריות עבור קבוצות המוכנות לתת עדיפות להשקעה‬
‫יישומי במכון למחקרי ביטחון לאומי‪ .‬ב‪ 2019-‬שימש עו"ד‬ ‫במסרים ברשתות החברתיות‪ ,‬ורואות בהן כלי בעל‬
‫שר כמרצה אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון‪.‬‬
‫פוטנציאל מבטיח לחולל שינוי‪.‬‬
‫אדלייד דקט (‪ )Duckett‬היא סטודנטית שנה רביעית למדע‬
‫נדרש מחקר נוסף בתחום זה כדי לענות על כמה‬
‫המדינה וזכויות אדם באוניברסיטת שיקגו‪ ,‬בקיץ ‪2019‬‬
‫שאלות מפתח‪ .‬ראשית־כל‪ ,‬יש להרחיב את תוצאות‬
‫שימשה חוקרת מתמחה במכון ‪ INSS‬ועבדה עם גלעד שר‬
‫במרכז למשא ומתן יישומי‪.‬‬
‫המחקר של הופקה והסטרס (‪,)Hopke & Hestres, 2018‬‬
‫המראה את החשיבות בעיצוב מסרים כך שיקשרו בין‬
‫התנהגויות ופעולות אישיות לבין שינויי אקלים עולמיים‪.‬‬
‫מקורות‬ ‫הרחבת הידע בדבר האפקטיביות של צורות שונות של‬
‫‪Ali, Safia Samee, and Elizabeth Chuck. “Greta Thunberg‬‬ ‫פוסטים תאפשר לאקטיביסטים לפעול ביתר יעילות‬
‫‪Is Time's 2019 Person of the Year.” NBCNews.com,‬‬
‫לשינוי האווירה הפוליטית סביב פעילות אקלימית‪.‬‬
‫‪NBCUniversal News Group, 13 Dec. 2019, www.‬‬
‫‪nbcnews.com/news/us-news/greta-thunberg-time-‬‬ ‫כחלק מבניית הקונצנזוס ניתן להרחיב את ההשפעות‬
‫‪s-2019-person-year-n1099396.‬‬ ‫החיוביות של הפצת ציפיות הציבור מתהליכי המשא ומתן‪.‬‬
‫‪Alterman, O. (2015). Climate Change and Security: An‬‬ ‫תוכנית אוניברסיטת ייל לתקשורת אקלים מובילה בתחום‬
‫‪Israeli Perspective. Strategic Assessment, vol. 18, no.‬‬
‫המחקר החלוצי הזה ומבליטה את כושר השכנוע הרב‬
‫‪2, July 2015, pp. 117–128.‬‬
‫‪Ballew, M. et al., (2019). Why Do Some People‬‬ ‫של סרטונים לעומת טקסט בהפצת מידע בנושא אקלים‪,‬‬
‫‪Become Citizen Activists? Yale Program on‬‬ ‫לצד מחקרים נוספים שניתן ליישם באופן בינלאומי‬
‫‪Climate Change Communication, Yale University,‬‬ ‫(‪ .)Goldberg, et. al., 2019‬עם זאת‪ ,‬חלק ניכר מהמחקר‬
‫‪climatecommunication.yale.edu/publications/why-‬‬
‫בתוכנית מתמקד בבוחרים האמריקאים‪ ,‬וייתכן שלא‬
‫‪do-some-people-become-citizen-activists/.‬‬
‫‪Carmi, N. & Bartal, E. (2014). Perception of Environmental‬‬ ‫ניתן יהיה להעבירו לישראל כפי שהוא‪.‬‬
‫‪Threat in the Shadow of War: The Effect of Future‬‬ ‫שנית‪ ,‬נדרש מחקר נוסף על תפקידה של דעת‬
‫‪Orientation. Human and Ecological Risk Assessment:‬‬ ‫הקהל בשיחות בנושא האקלים‪ ,‬כדי להבין טוב יותר‬
‫‪An International Journal, vol. 20, no. 3. doi:https://‬‬
‫כיצד לתרגם להשפעה פוליטית ישירה את כוחן של‬
‫‪doi.org/10.1080/10807039.2013.798217.‬‬
‫‪Dapcevich, M.. (2019) Trader Joe's Phasing Out Single-Use‬‬ ‫הרשתות החברתיות בגיבוש קונצנזוס‪ .‬כדי להתמודד עם‬
‫‪Plastics Nationwide Following Customer Petition.‬‬ ‫האתגר הגלובלי של שינויי אקלים צריכים האקטיביסטים‬
‫‪EcoWatch, www.ecowatch.com/trader-joes-plastic-‬‬ ‫למצוא דרכים לספק מידע מדויק לציבור בעולם‪ ,‬שבתורו‬
‫‪waste-2630818452.html.‬‬
41 2020 ‫ | ינואר‬1 ‫ | גיליון‬23 ‫עדכן אסטרטגי | כרך‬
Lazaro, F. (2019). Water Crisis May Make Gaza Strip
Uninhabitable by 2020. PBS , www.pbs.org /
newshour/show/water-crisis-may-make-gaza-strip-
uninhabitable-by-2020.
Legal Limits on Single-Use Plastics and Microplastics:
A Global Review of National Laws and Regulations.
United Nations Environment Programme, 2018, Legal
Limits on Single-Use Plastics and Microplastics: A
Global Review of National Laws and Regulations.
Leiserowitz, A. et al., (2018). Politics & Global Warming,
March 2018. Yale University/
Loader, B. D. & Mercea, D. (2011). Networking Democracy?
Social Media Innovations in Participatory Politics.
Communication and Society, vol. 14, no. 6, pp. 757–
769., doi:10.1080/1369118X.2011.592648.
Mason, M. (2013). Climate Change, Securitisation and
the Israeli–Palestinian Conflict. The Geographical
Journal, vol. 179, no. 4, pp. 298–308., www.jstor.org/
stable/43868569?Search=yes&resultItemClick=
true&searchText=climate&searchText=change&search
Text=israel&searchUri=%2Faction%2FdoBasic
Search%3FQuery%3Dclimate%2
B c h a n g e % 2 B i s r a e l & a b _
segments=0%2Fbasic_SYC-4802%2Ftest1&seq
= 8 # m e t a d a t a _ i n f o _
tab_contents.
Patrick, S. M. (2019). How the Paris Agreement Model Could
Help Ward Off the Next Mass Extinction. World Politics
Review, www.worldpoliticsreview.com/articles/27841/
how-the-paris-agreement-model-could-help-ward-
off-the-next-mass-extinction.
Perkins, Madeleine Sheehan. “A Group Representing $6.2
Trillion of the US Economy Says They're 'Still in' the
Paris Climate Agreement.” Business Insider, Business
Insider, 5 June 2017, www.businessinsider.com/we-
are-still-in-group-represents-62-trillion-of-the-us-
economy-plans-to-stay-in-paris-agreement-2017-6.
Public Opinion Survey Regarding Climate Changes,
Globally and in Israel. Association of Environmental
Justice in Israel, 2015, Public Opinion Survey Regarding
Climate Changes, Globally and in Israel.
Saxon, C. (2018). Israel, Finland and US Top Global
Clean Tech Innovation Index. The Climate Group,
www.theclimategroup.org/what-we-do/news-and-
blogs/israel-finland-and-us-top-global-clean-tech-
innovation-index/.
“Each Country's Share of CO2 Emissions.” Union of
Concerned Scientists, 11 Oct. 2018, www.ucsusa.
org/global-warming/science-and-impacts/science/
each-countrys-share-of-co2.html.
Eran, O. et al., (2018). Israeli Water Diplomacy and National
Security Concerns. EcoPeace Middle East, Institute
for National Security Studies,
Goldberg, M. et al., (2019). Using Video to Communicate
the Scientific Consensus on Climate Change. Yale
Program on Climate Change Communication,
climatecommunication.yale.edu/publications/using-
video-to-communicate-the-scientific-consensus-on-
climate-change/.
Goldenberg, S. & Vidal, J. (2015). Paris Climate Talks:
Biggest Polluters Back Tougher Warming Target. The
Guardian, www.theguardian.com/environment/2015/
dec/07/paris-climate-talks-biggest-polluters-back-
tougher-warming-target.
Hempel, J. (2017). Social Media Made the Arab Spring,
But Couldn't Save It. Wired, www.wired.com/2016/01/
social-media-made-the-arab-spring-but-couldnt-
save-it/.
Hopke, J. E. & Hestres, L. E. (2018). Visualizing the
Paris Climate Talks on Twitter: Media and Climate
Stakeholder Visual Social Media During COP21"/
SAGE Journals , journals.sagepub.com/doi/
full/10.1177/2056305118782687.
Hopke, J. (2019). Climate Activists Take to Social Media
for Paris Summit, but Who Are They Reaching? The
Conversation, theconversation.com/climate-activists-
take-to-social-media-for-paris-summit-but-who-are-
they-reaching-51716.
Howard, P. N. et al., (2016). Social Media, Civic Engagement,
and the Slacktivism Hypothesis: Lessons from
Mexico’s ‘El Bronco’. Journal of International Affairs,
vol. 70, no. 1, pp. 55–73. www.jstor.org/stable
/ p d f/ 9 0 0 1 2 5 9 7 . p d f ? a b _ s e g m e n t s = 0 % 2 5 2
Fbasic_expensive%252Fcontrol&refreqid=
excelsior%3Aefac502d58fa81d897a6f9
b48e0b606b.
Joyce, G. (2018). Plastic Data: Consumers Are Becoming
More Interested in Plastic Waste. Brandwatch, www.
brandwatch.com/blog/react-plastic-data/.
Lambertini, M. et al., (2019). In 2020, We Need a New Deal
for Nature. World Economic Forum, www.weforum.
org/agenda/2019/01/in-2020-we-need-a-new-deal-
for-nature/.
 ‫הבמה המחקרית‬

‫ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון‬

‫מלחמת ההתשה‪ :‬שלוש מלחמות‪,‬‬

‫סיפור אחד‬
‫דב תמרי‬
‫בשנת ‪ 2019‬ציינו העיתונים והטלוויזיה חמישים שנה למלחמת ההתשה‪ ,‬שהייתה בעיקרה נגד‬
‫מצרים ומיעוטה בקווי הפסקת האש עם סוריה וירדן‪ .‬ארבעה רמטכ"לים לשעבר התראיינו‬
‫בערוץ הטלוויזיה 'כאן' והעלו זיכרונות מהמלחמה ההיא (כאן‪ 16 ,‬ביוני ‪ .)2019‬כל הארבעה‪,‬‬
‫אישים הראויים להערכה רבה על שירותם הצבאי ופועלם למען מדינת ישראל‪ ,‬לחמו במלחמת‬
‫ההתשה כקצינים זוטרים‪ ,‬ודבריהם היו רוויים בנוסטלגיה האופיינית להתנסות קשה עד מאוד‬
‫מהעבר‪ .‬אלא שבמסגרת הכתבה איש מבין הארבעה לא התמודד עם שאלת הרלוונטיות של‬
‫אותה מלחמה לימינו אלה‪ .‬במאמר זה אבקש להתייחס למאפייני החשיבה במטה הכללי ובצה"ל‬
‫בשש השנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ולמאפייני השיח שבין הצבא‬
‫לממשלה‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬מלחמת ההתשה‪ ,‬מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬חשיבה צבאית‪ ,‬התפשטות טריטוריאלית‪ ,‬מגננה‪ ,‬רצועת עזה‪ ,‬חמאס‬

‫מושגים מפרשים ומכוננים‬

‫במהלך שש השנים‪ .‬כל אלה מציגים מטען של מושגים‬ ‫ענייני בשלוש המלחמות ובעיקר באמצעית ביניהן‪,‬‬
‫(‪ )Concepts‬שרובם נבעו מניסיון העבר‪ ,‬ממטען פוליטי‬ ‫מלחמת ההתשה‪ ,‬מתמקד ב"מה חשבו" בהנהגה‬
‫קודם וממטען קוגניטיבי שאפשר להצביע על מקורו‪.‬‬ ‫המדינית והצבאית באותן שש שנים יותר מאשר בתיאור‬
‫שום אדם ושום ארגון חברתי אינם יכולים להבין‬ ‫"מה עשו"‪ .‬המעקב אחר "כיצד חשבו" עובר בדיוני‬
‫את סביבתם ואת המציאות ללא מושגים מפרשים‪.‬‬ ‫הדרגים השונים‪ ,‬בתוכניות לפעולה ובהתפתחות החשיבה‬
‫‪43‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫של ההוויה הצבאית ושל החשיבה הצבאית‪ ,‬לעיתים עד‬ ‫מושגים לעניין זה אינם מונחים (‪ (Concepts‬אלא תפיסות‬
‫הרמה הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫)‪ (Conceptions‬שבאמצעותן אנו מפרשים את המציאות‬
‫כאשר מחילים את השפה המושגית הטקטית על‬ ‫ומובילים למעשים‪.‬‬
‫סביבות החשיבה האופרטיבית והאסטרטגית כמעט‬ ‫אומנם ועדת אגרנט קבעה שקונספציה היא מילה‬
‫ודאי שיתחולל משבר‪ ,‬משום שההיגיון של תחומי הידע‬ ‫גסה ויש להימנע ממנה‪ ,‬אבל ללא קונספציה זו או אחרת‬
‫הללו שונה מאוד; החשיבה הטקטית היא תגובתית‬ ‫אין כל דבר‪ ,‬ואנו מצויים בקו אפס‪ .‬השאלות החשובות‬
‫מטבעה‪ ,‬עניין של מקרים ותגובות‪ ,‬ואילו הגיון החשיבה‬ ‫אפוא הן‪ :‬האם הקונספציה שבידינו‪ ,‬דהיינו מערכת‬
‫האופרטיבית והאסטרטגית נטוע ביצירת קונספציות‬ ‫המושגים שבאמצעותם אנו מפרשים את המציאות אכן‬
‫רלוונטית למציאות; והאם ומתי אנו מסוגלים להבחין‬
‫שמושגינו אינם רלוונטיים יותר לפירוש המציאות‬
‫כאשר מחילים את השפה המושגית הטקטית על סביבות‬
‫המתהווה לנגד עינינו‪.‬‬
‫החשיבה האופרטיבית והאסטרטגית כמעט ודאי שיתחולל‬
‫משבר‪ ,‬משום שההיגיון של תחומי הידע הללו שונה מאוד‪.‬‬ ‫לשם הבהרה אזכיר מושגים מוכרים השגורים בעיונים‬
‫על ביטחון לאומי כמו 'האיום הקיומי'‪' ,‬התרעה'‪' ,‬הרתעה'‪,‬‬
‫'הכרעה'‪' ,‬עומק אסטרטגי' וחילופו — 'חוסר עומק‬
‫לעתיד קרוב או רחוק‪ ,‬ובהכוונת תהליכי בניין כוח ויצירת‬ ‫אסטרטגי'‪' ,‬יכולת העמידה' ו'יכולת המחץ'‪' ,‬אסטרטגיה‬
‫דפוסי הפעלתו בעתיד למצבים שקשה לשערם מראש‪.‬‬ ‫של מגננה ויישומה במתקפה'‪' ,‬העתקת המלחמה אל‬
‫מאחר שמַ עבר מהאסטרטגיה לטקטיקה ולהיפך הוא‬ ‫שטח האויב'‪' ,‬גבולות ביטחון'‪ ,‬מושג 'העליונות האווירית'‬
‫בעייתי‪ ,‬כפי שתיאר זאת יהושפט הרכבי בספרו 'מלחמה‬ ‫ועוד רבים‪ ,‬עד לאחרונים שבהם — 'הביטחון האישי'‬
‫ואסטרטגיה' (הרכבי‪ ,)1992 ,‬השלטת החשיבה הטקטית‬ ‫שהחליף את המושג 'ביטחון הכלל' ו'השלום הבטוח' —‬
‫ומשיכתה כלפי מעלה עלולה להפוך את האסטרטגיה‬ ‫מושגים המחפשים עדיין את הוכחת ההיתכנות‪.‬‬
‫ואת המערכות המתהוות לעניין של מקרים ותגובות‪.‬‬ ‫עיון בתולדות יחסי מדינאים־חיילים בישראל מלמד‬
‫שהאופק המושגי של ההנהגות הפוליטיות בתחומי הביטחון‬
‫התחלת ההתלבטות באשר לתוצאות‬ ‫והמלחמה סופק או עוצב כמעט תמיד על ידי הדרג הצבאי‬
‫המלחמה‬ ‫הבכיר‪ .‬המשמעות היא שהדיון בין הדרגים ניזון באופן‬
‫מלחמת ששת הימים הסתיימה ביוני ‪ ,1967‬אחרי‬ ‫בלעדי כמעט מהמושגים ששימשו את צה"ל לפירוש‬
‫ששלושה צבאות ערביים שכנים הובסו‪ .‬בממשלה‪ ,‬בציבור‬ ‫המציאות ולהבנת האיומים והמשברים (תמרי‪.)2012 ,‬‬
‫בישראל ואפשר שגם בצה"ל‪ ,‬ההישגים במלחמה כה‬ ‫מההנחה הזו אפשר לגזור כי המבנה השלטוני־‬
‫קצרה ומיעוט יחסי של האבדות התקבלו בהפתעה‪,‬‬ ‫הארגוני שאנו מכנים 'דרג מדיני'‪ ,‬ו'דרג צבאי' הכפוף‬
‫לעומת אווירת נכאים ציבורית שקדמה למלחמה‪.‬‬ ‫לו והמקבל ממנו הנחיות‪ ,‬מתקיים להלכה בכל הקשור‬
‫בישיבת הממשלה‪ ,‬ממשלת האחדות הלאומית‬ ‫להיררכיה הדרושה ביסודות התנהלות של מדינה‬
‫הראשונה בתולדות מדינת ישראל‪ ,‬שהתכנסה למשך‬ ‫דמוקרטית‪ .‬אולם החשיבה‪ ,‬ההבנה‪ ,‬המושגים והשפה‬
‫יומיים תמימים ב־‪ 18‬ביוני‪ ,‬שבוע אחרי הפסקת האש‬ ‫נוצרו בצה"ל ומידת הטרנספורמציה וההטמעה של כל‬
‫בכל החזיתות‪ ,‬התגלעו חילוקי דעות שבאו לידי ביטוי‬ ‫אלה בממשלות וגם להיפך אינה ודאית והיא עמומה‪ ,‬כל‬
‫במידת הבהירות של חלק מההחלטות שהתקבלו‪ ,‬וזאת‬ ‫עוד חברי הממשלה והעומד בראשה אינם עוסקים באופן‬
‫לאור מציאות חדשה מפתיעה למדי‪ .‬הדיונים נועדו לגבש‬ ‫מתמיד ושיטתי בפיתוח ידע שעניינו ביטחון‪ ,‬ובמשברים‬
‫ולהבהיר את עמדת ישראל בדבר תוצאות המלחמה‪,‬‬ ‫הדורשים הפעלת הכוח הצבאי‪.‬‬
‫לקראת הדיונים באו"ם ולצורך הבהרות לממשל האמריקאי‬ ‫הנחה נוספת‪ ,‬שהיא פועל יוצא מהתבוננות בעשרות‬
‫שהועברו בחשאי‪ .‬בהמשך עסקו הדיונים בשורה של סוגיות‬ ‫שנות קיומו של צה"ל‪ ,‬מראה כי אופק המושגים המפרשים‬
‫מהותיות במציאות המתהווה‪ ,‬כדוגמת מעמד הסכמים‬ ‫של צה"ל הושפע עמוקות מהשפה ומהמושגים הטקטיים‪.‬‬
‫קודמים עם הארצות השכנות; שינויי קווי שביתת הנשק;‬ ‫הנחה זו נובעת מהשפעת הרמה הטקטית על הרמות‬
‫עתיד הגדה המערבית וסיפוח אפשרי של שטחים; איחוד‬ ‫הגבוהות ממנה‪ .‬הזיקוקין די־נור של כל מלחמה הם‬
‫ירושלים; אפשרות למדינה דו־לאומית ועוד‪.‬‬ ‫ההישגים הטקטיים‪ ,‬משום שהם בעלי חיוניות רבה ליכולת‬
‫הדיונים וההחלטות של הממשלה מלמדים על‬ ‫הלחימה של הפרט‪ ,‬הקבוצה והעוצבה‪ .‬הם גנרטור‬
‫המושגים שהיו לחברי הממשלה עוד טרם המלחמה —‬ ‫לחבְ רוּת של הפרט והכלל למקרה מלחמה‪.‬‬ ‫משמעותי ִ‬
‫מושגים שמקורם בשנים שחלפו מאז מלחמת העצמאות‬ ‫לאורך השנים צה"ל ניחן במצוינות טקטית שעלתה על‬
‫ומערכת 'קדש' — ועתה היה הכרח לבחון אותם מול‬ ‫זו של יריביו‪ .‬לכן הטקטיקה הפכה לעוגן מושגי מפרש‬
 ‫ירמת בד | דחא רופיס ‪,‬תומחלמ שולש ‪:‬השתהה תמחלמ‬
‫בחנתי במהלך שנים‪ ,‬כי חלק מהמלחמות של ישראל‬
‫נועדו להתפשטות במרחב וחלק נגרמו בגלל מגמת‬
‫ההתפשטות (תמרי‪.)2012 ,‬‬
‫בסביבה הקרובה‪ ,‬הרי הבנתם באשר למדינות הערביות‬
‫ההתפשטות במרחב‬
‫בשנים שמאז מלחמת העצמאות ועד אחרי מלחמת‬
‫יום הכיפורים היה מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית‬
‫הגבוה והמבוסס ביותר מכל ארגון מוסדי אחר בישראל‪.‬‬
‫הממשלות לדורותיהן התייחסו אל צה"ל מן הצד האחד‬
‫כאל ישות המבטיחה את קיום המדינה ומסוגלת לתת‬
‫מענה ראוי לכל מצב ומצוקה מול המדינות האויבות‪,‬‬
‫ומן הצד האחר כאל ישות חברתית המכוננת עם וחברה‪.‬‬
‫צה"ל מצידו ראה את עצמו הגמוני בכל הנוגע לסוגיות‬
‫הביטחון הלאומי‪ ,‬וכמי שצריך להשפיע ולפעמים גם‬
‫לקבוע את מגמות פיתוח התשתיות במדינת ישראל‬
‫בשנותיה הראשונות‪ ,‬לאור צורכי הביטחון‪ .‬צה"ל תפס‬
‫את ייעודו ככלי ממלכתי‪ ,‬גם מעבר לצורכי הביטחון‬
‫המיידיים‪.‬‬
‫עיון שיטתי במסמכי המטה הכללי והפיקודים‬
‫המרחביים‪ ,‬בתוכניות רב־שנתיות ובמחקרי מטה שונים‬
‫של המטכ"ל בין השנים ‪ 1950‬ל־‪ 1973‬וגם אחריהן עד‬
‫‪ 1981‬מלמד כי צה"ל טיפח תפיסות חד־משמעיות באשר‬
‫להתפשטות במרחב‪ ,‬לעיצוב גבולות חדשים לחלוטין‬
‫למדינת ישראל ולמיצובה במזרח התיכון‪ .‬מנגד‪ ,‬למרות‬
‫אופייה החתרני של התפיסה‪ ,‬היא לא הייתה סודית ולא‬
‫ספק אם ההנהגות המדינית והצבאית הנוגעות בדבר גיבשו‬
‫הוסתרה מראשי ממשלה ומשרי ביטחון‪ .‬הממשלות לא‬
‫לעצמן את המושג 'תפיסת ביטחון' בדרך שעשו זאת חוקרים‬
‫התעמקו בתפיסות המלחמה מבית מדרשו של צה"ל‪.‬‬
‫לאחר מעשה וכעבור שנים‪ .‬נדמה שבישראל תפיסות ביטחון‬
‫הפנייה למרחב כפי שעוצבה בצה"ל השפיעה עד מאוד‬
‫על התנהלותן ועל תוצאותיהן של מערכת 'קדש' ב־‪,1956‬‬
‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬מלחמת ההתשה ומה שקדם לה‬
‫בשנים ‪ ,1970–1967‬מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬מלחמת‬
‫לבנון הראשונה‪ ,‬ונראה שגם על האחיזה בגדה המערבית‪.‬‬
‫כל התוכניות ומחקרי המטה שעניינם התפשטות במרחב‬
‫נועדו ליצור במרחב העוין "עומק אסטרטגי קדמי" בין‬
‫צבאות ערב לבין מרחב החיים של ישראל (מחקר נבו‪,‬‬
‫‪ .)1954‬צה"ל נהג ונוהג לתכנן תוכניות רב־שנתיות לבניין‬
‫הכוח הצבאי ומגמות להפעלתו‪ .‬לתוכניות כאלה הייתה‬
‫תמיד הקדמה שניסחה את הייעוד והמטרות של הכוח‬
‫הנבנה‪ .‬בתיק התכנון האסטרטגי 'לביא' מאת אג"ם‪/‬‬
‫מחלקת תכנון‪ ,‬נובמבר ‪ ,1953‬מופיע בבירור רעיון‬
‫ההתפשטות במרחב‪ .‬הייתה בתיק תוספת חשיבתית‬
‫מתקדמת‪ .‬היא הציעה לכלול את מגמות ההתפשטות‬
‫בתוכנית הצה"לית הרב־שנתית‪ ,‬שמשמעותה הנחיה‬
‫קבועה לתכנן כל מלחמה כך שתוכל להשיג לישראל‬
‫טריטוריות חדשות‪ .‬תכנון מלחמה כזאת‪ ,‬כך נכתב‪ ,‬צריך‬
‫להיות מותאם למועדים קריטיים ולהזדמנויות שיתרחשו‬
‫‪44‬‬
‫מציאות חדשה‪ .‬בדיונים בלטה עמדתו של שר המשטרה‬
‫אליהו ששון‪" ,‬ערביסט" ותיק עוד מלפני ‪ ,1948‬שטען‬
‫כלפי שרי הממשלה שאם הם דנים על סדר חדש‬
‫ולממשלותיהן לקויה‪.‬‬
‫תפיסת הביטחון‬
‫תפיסת הביטחון של ישראל בין מלחמת העצמאות‬
‫למלחמת ששת הימים הצטיינה בכמה עיקרים‬
‫(‪ )Essences‬מובילים‪ :‬גיוס מוחלט של משאבי המדינה‬
‫והחברה לאפשרות של מלחמה; המלחמה חייבת להיות‬
‫קצרה וזאת באמצעות מלחמה יזומה‪ ,‬או מלחמת‬
‫מנע ומתקפה מקדימה; הכרעת המלחמה תתרחש‬
‫בטריטוריות של המדינות השכנות‪.‬‬
‫התגבש גם סיכום מתמצת של תפיסת הביטחון‬
‫על ידי השילוש 'הרתעה — התרעה — הכרעה' —‬
‫הַ מש ׂגה שלמעשה מעולם לא הייתה תקפה מכיוון‬
‫שהיא פרדוקסלית‪ ,‬משום שכל הרתעה מתפוגגת מתי‬
‫שהוא‪ ,‬התרעה לא הייתה מובטחת אף פעם וההכרעה‬
‫היא זמנית מטבעה‪ .‬לכן השילוש האמור ביטא תפיסה‬
‫דטרמיניסטית‪ .‬העיקרים הללו לא בוררו לעומקם מחד‬
‫גיסא‪ ,‬ולא שונו אם וכאשר המציאות השתנתה‪ ,‬לעיתים‬
‫באופן קיצוני‪ ,‬מאידך גיסא‪.‬‬
‫נוסחו בדיעבד לאור מלחמות מוצלחות‪ ,‬ולא לפניהן‪.‬‬
‫אחרי תקופת בן־גוריון‪ ,‬כמעט כל ממשלות ישראל לא‬
‫עיצבו ולא גיבשו תפיסות ביטחון קוהרנטיות‪ .‬הספרות‬
‫המחקרית הישראלית הרווחת בתחום החשוב הזה‬
‫מציגה לא פעם תפיסות ביטחון שגובשו על ידי חוקרים‬
‫לאחר מעשה‪ .‬דהיינו‪ ,‬חוקרים התבוננו בעבר וגיבשו את‬
‫מה שלדעתם הייתה תפיסת ביטחון‪ ,‬ולעיתים את מה‬
‫שהייתה אמורה להיות תפיסת ביטחון‪ .‬ספק אם ההנהגות‬
‫המדינית והצבאית הנוגעות בדבר גיבשו לעצמן את‬
‫המושג 'תפיסת ביטחון' בדרך שעשו זאת חוקרים לאחר‬
‫מעשה וכעבור שנים‪ .‬נדמה שבישראל תפיסות ביטחון‬
‫נוסחו בדיעבד לאור מלחמות מוצלחות‪ ,‬ולא לפניהן‪ .‬מה‬
‫שכן נעשה בין השנים ‪ 1950‬ועד מלחמת לבנון הראשונה‬
‫ב־‪ — 1982‬צה"ל‪ ,‬המטכ"ל והקצונה הבכירה גיבשו‬
‫תפיסות להפעלת הכוח הצבאי שאפשר לכנותן תפיסות‬
‫ביטחון‪ .‬ניתן לראות בהן "תפיסות ההתפשטות במרחב"‪,‬‬
‫או "מיצובה של ישראל במרחב"‪ .‬טענתי היא‪ ,‬שאותה‬
‫‪45‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫לב של ממש‪ ,‬והרי המדינות השכנות לא ישלימו עם‬ ‫בין השנים ‪ .1957–1954‬ההתפשטות במרחב מופיעה‬
‫אובדן שטחים ויעשו כל שביכולתן להחזירם‪.‬‬ ‫בכל התוכניות הרב־שנתיות שאחרי 'קדש' ועד מלחמת‬
‫בחינה היסטורית מלמדת שלשאלה איך נחזיק‬ ‫ששת הימים‪ .‬בתוכנית חמש־שנתית 'בני יעקב' מ־‪1958‬‬
‫מרחבים כבושים כמעט לא היה מענה‪ ,‬לא הוקדשו‬ ‫נכתב כי מלחמה עם מדינה שכנה או עם כמה מהן‬
‫לכך מחשבה וחקירה‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬ניתנו תשובות שלפיהן‬ ‫מחייבת כיבוש מרחבים עד ‪ 250‬קילומטרים מגבולות‬
‫קשה להבין כיצד התעלמו מהמציאות וגם מהידע הצבאי‪,‬‬ ‫המדינה‪ .‬בתוכנית החמש־שנתית 'בני אור' מדצמבר‬
‫האסטרטגי והמערכתי שצה"ל היה מחויב בו‪.‬‬ ‫‪ 1964‬שתחולתה עד ‪ ,1969‬שבדיעבד כיסתה גם את‬
‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬נכתב כי עד לשינוי הגבולות יש‬
‫הגנת סיני אחרי מלחמת ששת הימים‬ ‫להקדים ולכבוש את הגדה המערבית‪.‬‬
‫לרגע נדמה היה שתמו המלחמות של ישראל בשכנותיה‪,‬‬ ‫רעיונות ההתפשטות במרחב הם שהובילו את צה"ל‬
‫לאחר שהצבאות הערביים חוו תבוסה כה קשה‪ .‬מהר‬ ‫ב־‪ 1967‬לכיבושי טריטוריות בסיני‪ ,‬בגדה המערבית‬
‫מאוד התברר שלא כך קרה‪ .‬את מלחמת ההתשה‬ ‫וברמת הגולן‪ .‬אחרי שאלה נכבשו בידי ישראל היה על‬
‫שבישראל ובצה"ל מייחסים את תחילתה למארס ‪1969‬‬ ‫צה"ל להגן עליהן‪ ,‬אולם לא גובשה תפיסת מגננה אלא‬
‫אפשר גם להבין כמלחמה שהתחילה שבועיים אחרי תום‬ ‫המשך ההתפשטות במרחב‪ .‬מטרות המלחמה שעיצב‬
‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬לפי החלטה חד־משמעית של נשיא‬ ‫המטכ"ל בראשות רב־אלוף דוד אלעזר בקיץ ‪ 1973‬היו‬
‫מצרים נאצר (כבהא‪ .)1995 ,‬חוקרים חלוקים בדעותיהם‬ ‫הכרעת מצרים וסוריה על מנת לשמר את הסטטוס קוו‬
‫בנוגע למועד תחילתה של מלחמת ההתשה‪ .‬יש הסבורים‬ ‫שהושג אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬ועם זאת "לשפר‬
‫שזו התחילה לא לפני ספטמבר–אוקטובר ‪ 1968‬ויש‬ ‫את קווי הפסקת האש" בסוף המלחמה ('מלחמת יום‬
‫הטוענים כי רק במארס ‪ .1969‬לעומתם יש הסבורים‬ ‫הכיפורים'‪ ,‬מה"ד‪ .)1980 ,‬השיפורים אושרו על ידי שר‬
‫כמוני‪ ,‬שלכל מלחמה יש "תקופת הבשלה" שבסופה‬ ‫הביטחון משה דיין וכללו כיבוש טריטוריות שלא נפלו‬
‫היא פורצת‪ ,‬ומלחמת ההתשה מול מצרים היא דוגמה‬ ‫בהרבה מאלה שנכבשו ב־‪.1967‬‬
‫כזו‪ .‬להחלטה המצרית נלווה רצף של פעולות קשות‬ ‫המגמה של צה"ל להתפשטות במרחב נועדה לא‬
‫לפגיעה בצה"ל לאורך תעלת סואץ וגם בים‪ .‬תחילתה‬ ‫רק להסיר סכנה מיידית או להרתיע אויב מפני עוצמתה‬
‫באירועים ספורדיים לכאורה כמו הטבעת המשחתת‬ ‫של ישראל‪ ,‬אלא לשנות לתמיד את התנאים הגאו־‬
‫'אילת' ו־‪ 34‬חלליה ושתי הפגזות מסיביות מתוכננות‬ ‫אסטרטגיים של מדינת ישראל‪ .‬מלחמת ששת הימים היא‬
‫מראש בספטמבר ובאוקטובר ‪ 1968‬שבהן נהרגו ‪25‬‬ ‫עדות מובהקת לכך; הממשלה כלל לא הנחתה את צה"ל‬
‫חיילים‪ .‬אבל עד אז לא הובן בצה"ל מהי מלחמת התשה‬ ‫אילו שטחים לכבוש ולמען מה‪ .‬כל שהנחתה הממשלה‬
‫וכיצד ראוי להיערך לה‪ .‬ראש הממשלה אשכול‪ ,‬מי שהיה‬ ‫את צה"ל היה "להסיר את טבעת החנק מעל מדינת‬
‫ספקן למרות הניצחון ביוני ‪ 1967‬וחשש שהניצחון והשקט‬ ‫ישראל"‪ ,‬ואכן זו הוסרה ביום אחד לאור הישגי חיל האוויר‪.‬‬
‫הם זמניים בלבד‪ ,‬לא ידע לתרגם את חששותיו להנחיה‬ ‫כל השאר — כיבוש כל סיני עד תעלת סואץ‪ ,‬בניגוד‬
‫ברורה לממשלתו ולצה"ל‪.‬‬ ‫להנחיית שר הביטחון‪ ,‬כיבוש הגדה המערבית ורמת‬
‫הגולן — היו תוצאה של תפיסת ההתפשטות במרחב‬
‫שהייתה הקוגניציה השלטת בצה"ל‪ ,‬אשר גברה בקלות‬
‫כאשר בוחנים את תפיסת ההתפשטות במרחב של צה"ל‪,‬‬
‫על היעדר הנחיית ממשלה וגם על הנחיית ממשלה‬
‫עולה השאלה איך צה"ל יכבוש טריטוריות רחבות במרחב‪.‬‬
‫למתן את היקף הכיבוש‪.‬‬
‫על כך ניתנו תשובות מוחצות בדמות מבנה וארגון צה"ל‪,‬‬
‫אחרי מלחמת יום הכיפורים ואחרי הסכמי הפרדת‬
‫תפיסות הפעלת הכוח הצבאי וניצול הפוטנציאל הכללי‬
‫הכוחות‪ ,‬וגם אחרי שנחתם הסכם השלום עם מצרים‪,‬‬
‫הישראלי לאפשרות של מלחמה‪ .‬לשאלה איך יוחזקו‬
‫עדיין פיעמה במטכ"ל רוח השיבה לסיני‪ ,‬כפי שנראה‬
‫מרחבים כבושים לא ניתנה תשומת לב של ממש‪ ,‬והרי‬
‫המדינות השכנות לא ישלימו עם אובדן שטחים ויעשו כל‬ ‫מהתוכניות המבצעיות 'שערי ישועה' והדומות לה‬
‫שביכולתן להחזירם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מ־‪ ,1981‬למקרה שההסכמים עם מצרים לא יתקיימו‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את תפיסת ההתפשטות במרחב‬
‫של צה"ל‪ ,‬עולה השאלה איך צה"ל יכבוש טריטוריות‬
‫עד מלחמת ששת הימים הידע הצבאי הבסיסי על‬ ‫רחבות במרחב‪ .‬על כך ניתנו תשובות מוחצות בדמות‬
‫מגננה כצורת יסוד אסטרטגית לא נעדר מצה"ל‪ ,‬אבל‬ ‫מבנה וארגון צה"ל‪ ,‬תפיסות הפעלת הכוח הצבאי וניצול‬
‫נשלל מסיבות מוצדקות‪ .‬כל עוד צריך היה להגן על‬ ‫הפוטנציאל הכללי הישראלי לאפשרות של מלחמה‪.‬‬
‫מדינת ישראל בקווי שביתת הנשק‪ ,‬המענה למגננה‬ ‫לשאלה איך יוחזקו מרחבים כבושים לא ניתנה תשומת‬
 ‫ירמת בד | דחא רופיס ‪,‬תומחלמ שולש ‪:‬השתהה תמחלמ‬
‫לאפשרות שהכוח ישיג הישג מרבי‪ ,‬שהוא הסדר לטווח‬
‫ארוך שאפשר כי יחייב ישיבה בקהיר או בקרבתה במשך‬
‫חודש או שנתיים‪ ,‬כך אמר‪ .‬היה בדברים חידוש או שמא‬
‫שיבה למודל הזכור ממלחמת העצמאות‪ .‬דהיינו‪ ,‬מלחמה‬
‫הנפתחת במגננה ומרגע שזו הצליחה — מעבר למתקפה‬
‫להכרעת המלחמה בלוויית הישגים שלא יפלו מאלה של‬
‫מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫כעבור כחודש‪ ,‬בנובמבר‪ ,‬בדיון מטכ"ל ובנוכחות‬
‫שר הביטחון דיין‪ ,‬הבהיר מפקד פיקוד הדרום אלוף‬
‫ישעיהו גביש את תפיסת ההגנה על קו התעלה (שם)‪:‬‬
‫השקפת בר־לב‪ ,‬המטכ"ל ופיקוד הדרום נגדה כל היגיון צבאי‬
‫העקרונות עליהם בנויה התכנית הם כלהלן‪:‬‬
‫ראשון — אנחנו חייבים להגן על קו התעלה‪.‬‬
‫ההגנה צריכה לאפשר מניעת צליחת התעלה‬
‫במקומות שאנו יושבים [‪ ]...‬כמובן שמשמעות‬
‫הישיבה על התעלה היא פועל יוצא משני‬
‫שיקולים; צבאי ופוליטי [‪ ]...‬אין ספק שנקודת‬
‫החולשה לכוחות הצולחים היא זמן היותם‬
‫בהערכות שלפני הצליחה והיותם בתוך המים‪.‬‬
‫את היתרון הזה אנו משיגים אם נשב על קו‬
‫המים‪.‬‬
‫וזמינותם ביחס למרחב‪ ,‬את היכולות הצבאיות של‬
‫הרמטכ"ל סיכם‪:‬‬
‫אבל כפי שאמרתי יש לנו כל הסיכויים לעצור‬
‫אותם על קו התעלה כשזה בנוי על שלושה‬
‫אלמנטים‪ :‬על המתחמים‪ ,‬על התקפות הנגד‬
‫ועל האוויר‪ .‬נקוה ששלושתם יעבדו אז יהיה‬
‫טוב‪ .‬גם אם שניים מאלה יעבדו זה גם כן‬
‫תקין (שם)‪.‬‬
‫מכאן שקו המעוזים על גדת תעלת סואץ‪ ,‬שבבנייתו‬
‫הוחל בחורף ‪ ,1968‬לא נועד רק למלחמת התשה‪ .‬היה‬
‫זה קו שנועד להגן על מרחב סיני בקצהו המערבי ביותר‪,‬‬
‫למקרה של מלחמה רחבת־היקף‪ .‬השקפת בר־לב‪,‬‬
‫המטכ"ל ופיקוד הדרום נגדה כל היגיון צבאי בסיסי‪ .‬קו‬
‫העצירה במגננה‪ ,‬שהוא הקו אשר כל עוד צה"ל מחזיק‬
‫בו הוא ממלא את משימותיו‪ ,‬היה הקו הקדמי ביותר‬
‫האפשרי‪ ,‬מאות מטרים מכוחות הצבא המצרי‪ .‬לכן לא‬
‫היו עומק טקטי ולא עומק מערכתי — דבר המכשיל‬
‫מראש כל מגננה‪.‬‬
‫הרמטכ"ל הבא‪ ,‬דוד אלעזר‪ ,‬לא שינה את השקפת‬
‫קודמו‪ ,‬אבל הוסיף לה שלילה מוחלטת של המגננה‬
‫כאפשרות סבירה במלחמה‪ .‬הוא ראה את המתקפה אל‬
‫מעבר לתעלת סואץ וכך גם ברמת הגולן כמצב הפתיחה‬
‫של המלחמה‪ ,‬למרות שהודה כי הסיכוי למתקפה‬
‫‪46‬‬
‫היו המלחמה היזומה והמתקפה המקדימה‪ .‬אפשר שזו‬
‫הסיבה לדלוּת העיסוק במגננה עד מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫אחרי המלחמה‪ ,‬החשיבה על הגנת המרחב החדש‬
‫שנכבש הושפעה לרעה מהיעדר ידע מקדים על אודות‬
‫המושג 'מגננה'‪ .‬אחרי מלחמת ששת הימים ואחיזה‬
‫בשטחים הגדולים פי שלושה מאלה של ישראל בגבולות‬
‫שביתת הנשק‪ ,‬אפשר היה לצפות להתעוררות מחשבתית‬
‫בדבר מגננה אסטרטגית‪ ,‬אבל לא כך קרה‪.‬‬
‫בסיסי‪ .‬קו העצירה במגננה‪ ,‬שהוא הקו אשר כל עוד צה"ל‬
‫מחזיק בו הוא ממלא את משימותיו‪ ,‬היה הקו הקדמי ביותר‬
‫האפשרי‪ ,‬מאות מטרים מכוחות הצבא המצרי‪ .‬לכן לא היו‬
‫עומק טקטי ולא עומק מערכתי — דבר המכשיל מראש כל‬
‫מגננה‪.‬‬
‫עם כניסתו לתפקיד ערך הרמטכ"ל חיים בר־לב‬
‫סבב דיונים בנושא הגנת סיני‪ .‬הבסיס לדיונים על מגננה‬
‫אמור היה להישען על מערכת מושגית המבהירה את‬
‫המושג 'עומק אסטרטגי'‪ ,‬את היקף הכוחות הצבאיים‬
‫הצבא היריב ואת מדיניות הממשלה ופרשנותה על‬
‫ידי המטה הכללי‪.‬‬
‫בדיון מטכ"ל שנערך בספטמבר ‪ 1968‬אמר‬
‫הרמטכ"ל בר־לב ('מלחמת יום כיפורים'‪ ,‬מה"ד‪:)1980 ,‬‬
‫לשאלה‪ :‬איזו מלחמה? אני חושב שגם כאן יש‬
‫לנו טעות אופטית אם אנחנו נתפסים לאיזו‬
‫קונצפציה הגנתית‪ ,‬כי בסופו של דבר מאז‬
‫ומתמיד אמרנו‪ :‬אנחנו נבלום את התקפת‬
‫האויב ונעביר את המלחמה על אדמתו‪ .‬אני‬
‫חושב שזה תפס בתקופה של הקו הירוק וזה‬
‫תופס גם היום‪ .‬והכוחות שלנו צריכים להיות‬
‫בנויים לקראת בלימת מתקפת פתע ומעבר‬
‫לאופנסיבה‪ .‬אני חושב שהמלחמה‪ ,‬אם תהיה‬
‫מלחמה כוללת‪ ,‬תהיה מלחמה ביזמתם‪ .‬אני‬
‫רואה מעט מאוד סיכויים וסבירות שאנחנו‬
‫נהיה היוזמים‪.‬‬
‫הרמטכ"ל הוסיף ופיתח את תפיסתו באומרו כי במלחמה‪,‬‬
‫אם תבוא‪ ,‬אפשר שיהיה צורך לכבוש יעדים כמו קהיר‬
‫או אלכסנדריה או את הגבעות מסביב לקהיר‪ ,‬דהיינו —‬
‫מהלך מקסימלי לדבריו‪ .‬כך גם עמאן ודמשק או הר‬
‫הדרוזים‪ ,‬נהר הליטני או פורט פואד וצידה המערבי‬
‫של התעלה‪ .‬לשם כך יש לבנות את הכוח הצבאי‪ ,‬גם‬
‫‪47‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫אם נבחן את הבסיס לדיון בעניין מגננה להחזקת‬
‫מרחב כבוש שעליו מגן צה"ל‪ ,‬שאמור להיות מושתת‬
‫על פי רוב על מערכת מושגים המבהירים את "העומק‬
‫אסטרטגי"‪ ,‬את היקף הכוחות הצבאיים וזמינותם ביחס‬
‫למרחב‪ ,‬את הפוטנציאל הלאומי שממנו אפשר לממש‬
‫יכולות צבאיות למציאות חדשה‪ ,‬את היכולות הצבאיות‬
‫של הצבא היריב ואת המדיניות של הממשלה ופרשנותה‬
‫על ידי המטה הכללי — נראה שהשיבוש או שמא הקיפאון‬
‫החשיבתי היה עמוק מאוד‪.‬‬
‫מקדימה ישראלית נמוך מאוד‪ .‬בדיונים בקיץ ‪1973‬‬
‫בעניין אפשרות של מלחמה ביוזמה מצרית‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫אינני רוצה לדבר על הקונספציה‪ ,‬על עמידה‬
‫על התעלה באופן הגנתי וניהול מלחמה על‬
‫מגננה‪ .‬אני חושב זאת לאסון [‪ ]...‬עזבו אותי‬
‫עם הקונספציה של המעוזים וקו בר־לב [‪]...‬‬
‫אם אמנם תהיה מלחמה מטרתה צריכה‬
‫להיות אחת‪ :‬מפלה צבאית לאויב‪.‬‬

‫הרמטכ"ל הוסיף ובכך קבר את המגננה כמצב יסוד‬

‫אחד הכללים החשיבתיים ההכרחיים בארגונים גדולים‪,‬‬
‫במלחמה — אם תפרוץ‪" :‬תכנית ההגנה 'סלע' (תוכנית‬
‫ובוודאי בארגון צבאי‪ ,‬הוא שכל חילוף הנהגה מחייב את‬
‫המנהיג‪ ,‬הרמטכ"ל לענייננו‪ ,‬או שר הביטחון‪ ,‬לבחון את‬ ‫המגננה) צריכה לתת לנו כוננות למעבר מהיר למתקפה‬
‫מידת הרלוונטיות של הפרדיגמה הקיימת ושל התפיסה‬ ‫[‪ ]...‬ומיד להשיג הישגים גדולים ומשמעותיים"‪.‬‬
‫החשיבתית השלטת‪ ,‬ולאתגר אותן באמצעות פרדיגמה‬ ‫מפקד פיקוד הדרום‪ ,‬אלוף אריאל שרון‪ ,‬החרה החזיק‬
‫חיצונית חדשה‪.‬‬ ‫אחר הרמטכ"ל‪" :‬אנחנו לא מציגים את 'סלע' בכלל [שם‬
‫הקוד לתוכנית הגנת סיני]‪ ,‬כי יש לנו 'סלע' חופף בתכנית‬
‫ההתקפית המרבית"‪ .‬קצין האג"ם הוסיף‪'" :‬סלע' כללי‪,‬‬
‫מלחמת ההתשה בזירת מצרים‪ ,‬יוני‬ ‫כאשר בקו הקדמי שתי אוגדות נוספות — ‪ 162‬בגזרה‬
‫‪ — 1967‬אוגוסט ‪1970‬‬ ‫הצפונית ו־‪ 143‬בגזרת רפידים על הצירים ואום־מחצה‬
‫במבט לאחור ראוי לטעון כי מלחמת ההתשה‪ ,‬במיוחד‬ ‫לכיוון הגזרה המרכזית‪ ...‬כאשר המערך נבנה לכניסה‬
‫בזירה המצרית‪ ,‬הייתה החיבור התודעתי בין מלחמת‬ ‫ל'חתול מדבר'"‪.‬‬
‫ששת הימים למלחמת יום הכיפורים‪ .‬היא הייתה תולדה‬ ‫נראה שאחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬שני רמטכ"לים‬
‫של הראשונה‪ ,‬ותוצאותיה עיצבו את תחילתה של השנייה‪.‬‬ ‫ושלושה מפקדי פיקוד הדרום שללו כמעט לחלוטין את‬
‫צה"ל והמדינאים לא התעמקו בשאלה כיצד נחזיק‬ ‫המגננה שנועדה להחזיק את סיני בשליטה ישראלית‬
‫שטחים כה גדולים ללא מגבלת זמן‪ .‬המבחן לאי־ההבנה‬ ‫מוחלטת‪ .‬מערכת המושגים שצה"ל עיצב ופעל לפיה‬
‫וליכולת להחזיק שטחים כבושים היה מלחמת יום‬ ‫לפני ‪ 1967‬נותרה כפי שהייתה — מתקפה אסטרטגית‬
‫הכיפורים‪ .‬היעדר חשיבה על האחיזה בשטחים כבושים‬ ‫להכרעת המלחמה מייד עם פתיחתה‪ ,‬למרות שאפשרות‬
‫הן בצה"ל והן בממשלות לא נולד למחרת מלחמת ששת‬ ‫‪2‬‬
‫ההתרעה המודיעינית למלחמה לא הייתה מובטחת‪,‬‬
‫הימים‪ .‬את ראשיתו אפשר לראות בתוכניות להחזיק‬ ‫ואילו האפשרות ליוזמה ישראלית מקדימה בדומה‬
‫בסיני‪ ,‬אחת ממטרות מערכת 'קדש'‪ ,‬בשש השנים שבין‬ ‫למלחמת ששת הימים לא הייתה סבירה‪ .‬מצב דומה‬
‫‪ 1967‬ל־‪ ,1973‬בשהות בת ‪ 18‬השנים בלבנון ובאחיזה‬ ‫היה גם בחזית הצפון מול סוריה‪.‬‬
‫ביהודה ושומרון מ־‪ 1967‬ועד היום הזה‪.‬‬ ‫התוצאות הצבאיות של מלחמת ששת הימים קיבעו‬
‫אחד הכללים החשיבתיים ההכרחיים בארגונים‬ ‫את החשיבה האסטרטגית בצה"ל‪ .‬אחרי שינוי המציאות‬
‫גדולים‪ ,‬ובוודאי בארגון צבאי‪ ,‬הוא שכל חילוף הנהגה‬ ‫באופן קיצוני במרחב כולו‪ ,‬תפיסת הפעלת הכוח הצבאי‬
‫מחייב את המנהיג‪ ,‬הרמטכ"ל לענייננו‪ ,‬או שר הביטחון‪,‬‬ ‫או שמא תפיסת הביטחון נותרו כמו שהיו בין ‪1956‬‬
‫לבחון את מידת הרלוונטיות של הפרדיגמה הקיימת ושל‬ ‫ל־‪ .1967‬אותן מערכות מושגים‪ ,‬אותן תפיסות הפעלת‬
‫התפיסה החשיבתית השלטת‪ ,‬ולאתגר אותן באמצעות‬ ‫הכוח‪ .‬הפרדיגמה הביטחונית לא נחקרה ולא אותגרה‬
‫פרדיגמה חיצונית חדשה‪ .‬אין זה אומר שהתוצאה תהיה‬ ‫באמצעות פרדיגמה חדשה‪ .‬ההתכוננות למלחמה‬
‫בהכרח החלפה של הפרדיגמה השלטת‪ ,‬אבל מסוכן‬ ‫הבאה הייתה חזרה על מלחמת ששת הימים‪ .‬כל מערכת‬
‫לבחון פרדיגמה ביטחונית מתוכה‪ ,‬ודאי שלא אחרי‬ ‫המושגים הצבאיים שהייתה רלוונטית לפני ‪ 1967‬הוטלה‬
‫הצלחות המלחמה שהסתיימה‪ .‬זאת משום שחקירה‬ ‫על מציאות שונה בתכלית‪ .‬המציאות החדשה והשלכותיה‬
‫ובירור מבפנים‪ ,‬ביקורתיים ככל שיהיו‪ ,‬לא מאפשרים‬ ‫לא עברו בירור פרדיגמטי‪ .‬מלחמת ההתשה‪ ,‬בעיקר‬
‫לצאת מהמוסכמות המקובלות‪.‬‬ ‫לאורך תעלת סואץ — שהסתיימה באוגוסט ‪ 1970‬מבלי‬
‫כתוצאה ממלחמת ששת הימים המאפיין הבולט‬ ‫שישראל ויתרה על הישג טריטוריאלי כלשהו — חיזקה‬
‫ביותר הוא פרדוקסלי; הישג צבאי נדיר וחוסר יכולת‬ ‫את הקיבעון‪.‬‬
 ‫ירמת בד | דחא רופיס ‪,‬תומחלמ שולש ‪:‬השתהה תמחלמ‬ ‫‪48‬‬

‫התנהלות צה"ל במלחמת ההתשה‬ ‫מחשבתית להתמודד עם תוצאות המלחמה‪ .‬הקיבעון‬

‫דוח בר־לב שהגיש הרמטכ"ל הפורש לראש הממשלה‪,‬‬
‫לשר הביטחון ולרמטכ"ל הנכנס אלעזר (בר־לב‪)1972 ,‬‬
‫מאפשר התחקות אחר החשיבה במטכ"ל לאורך מלחמת‬
‫ההתשה עם מצרים‪ .‬רוב הדוח‪ ,‬כ־‪ 300‬עמודים‪ ,‬נכתב על‬
‫ידי המחלקות הרלוונטיות במטכ"ל‪ ,‬כאשר ‪ 27‬העמודים‬
‫הראשונים נכתבו ונחתמו אישית על ידי הרמטכ"ל‪,‬‬
‫והם הלוּז שבדוח‪ .‬הרמטכ"ל חילק את תקופת כהונתו‬
‫לשלושה חלקים‪ :‬עד מלחמת ההתשה בתעלת סואץ;‬
‫תקופת מלחמת ההתשה; וממנה ועד סיום כהונתו‬
‫ב־‪ 1‬בינואר ‪ .1972‬בדומה לכך תוארו האירועים בזירה‬
‫הירדנית‪ ,‬הסורית‪ ,‬הלבנונית והבינלאומית‪ .‬בר־לב עסק‬
‫‪3‬‬
‫גם בהתעצמות צה"ל‪ ,‬בכוח אדם‪ ,‬בסיכום ובלקחים‪.‬‬
‫לפי הדוח‪ ,‬מרגע שהתברר למטכ"ל כי המצרים פתחו‬
‫במלחמת התשה‪ ,‬וזאת רק בחודשים ספטמבר–אוקטובר‬
‫‪4‬‬
‫‪ ,1968‬נקבעו במטכ"ל המטרות שלהלן‪:‬‬
‫ ‪1.‬למנוע ממצרים הישג קרקעי כלשהו;‬
‫ ‪2.‬ליצור לחץ שיאלץ את המצרים להסכים להפסקת‬
‫אש;‬
‫ ‪3.‬להימנע מהסלמה הדדית בשימוש באמצעי לחימה‬
‫בעלי עוצמה‪ ,‬כמו מטוסים;‬
‫ ‪4.‬להנחית מכות חד־פעמיות על מנת למתן את‬
‫הפעילות המצרית;‬
‫ ‪5.‬להיערך לאורך תעלת סואץ בכוחות מינימליים;‬
‫ ‪6.‬להמחיש לשלטון המצרי כי אין ביכולתו לשנות את‬
‫המציאות הטריטוריאלית שהתהוותה אחרי יוני ‪;1967‬‬
‫ ‪7.‬לחייב את מצרים לחזור להפסקת האש שהוסכמה‬
‫למחרת מלחמת ששת הימים (בר־לב‪.)1972 ,‬‬
‫ההיערכות הראשונית לאורך תעלת סואץ הייתה‬
‫במוצבים שיכולת העמידה שלהם הייתה עלובה‪ .‬גם‬
‫פריסת המחנות העורפיים הייתה עדיין בטווח הארטילריה‬
‫המצרית‪ ,‬שהייתה עדיפה לחלוטין על זו של צה"ל‪ .‬אחרי‬
‫שתי הפגזות מצריות קטלניות בספטמבר ובאוקטובר‬
‫‪ ,1968‬שהוכנו בקפדנות מראש‪ ,‬יזם המטכ"ל מענה‬
‫שהתברר עד מהרה כמוצלח להפליא‪ :‬פגיעה בשני גשרים‬
‫על הנילוס במצרים עילית‪ ,‬ופיצוץ תחנת טרנספורמציה‬
‫חיונית בקו החשמל אסואן־קהיר והדלתה של הנילוס‪.‬‬
‫הנזק לא היה חמור מדי‪ ,‬אבל השלטון המצרי הופתע‪.‬‬
‫התברר שזירת התעלה אכן מוגנת אבל לא העורף‬
‫במצרים‪ ,‬גם לא מתקנים חיוניים‪ .‬המהלך הישראלי‬
‫חייב את השלטון המצרי להפסיק את הפעילות הצבאית‬
‫לחמישה חודשים כדי להיערך להגן על מרחב עומק‬
‫מצרים — זמן שהספיק לצה"ל לבנות כשלושים מוצבים‬
‫מבוצרים על גדת התעלה בקו שאורכו ‪ 160‬קילומטרים‪,‬‬
‫שאפשרו מחסה סביר מפני אש ארטילרית‪ .‬אלה כונו‬
‫בצה"ל "מעוזים" ('מחקר מיכה'‪ ,‬אג"ם‪ .)1956 ,‬יכולתם‬
‫שהשתרר אחריה מקורו בהנחה שישראל עיצבה מציאות‬
‫קבועה‪ ,‬וכל שנותר הוא לשמור עליה‪ .‬באשר לצה"ל‪,‬‬
‫שהיה אז ארגון ללא שיח אסטרטגי רב־ממדי — לא היו‬
‫מעליו ממשלות שיכלו לאזן או לאתגר את המדיניות ואת‬
‫התפיסה החד־ממדית שאפיינו את צה"ל‪.‬‬
‫מלחמת ההתשה מול מצרים אפשרה ואפילו הזמינה‬
‫וחייבה בחינה מחודשת של תפיסת הביטחון‪ ,‬של תוצאות‬
‫המלחמה שהסתיימה ושל תפיסות הפעלת צה"ל‪ .‬עד‬
‫ה־‪ 6‬באוקטובר ‪ 1973‬כל זה לא קרה‪.‬‬
‫הסתכלות תיאורטית על מלחמות התשה‬
‫כל מלחמה בכל מקום בעולם שונה מהמלחמות‬
‫האחרות‪ ,‬ובכל זאת יש מאפיינים משותפים‪ .‬באשר‬
‫למלחמות התשה אפשר להצביע על כמה מאפיינים‬
‫כלליים‪ :‬מטרות מלחמת התשה מוגבלות וכוונת היוזם‬
‫היא להניע שינוי של המציאות הקיימת‪ ,‬ואילו הצד המגיב‬
‫מתאמץ לשומרה; המושג 'הכרעה'‪ ,‬שהוא תמיד מעורפל‪,‬‬
‫לא הולם מלחמת התשה שבה הצדדים אינם מבקשים‬
‫הכרעה‪ ,‬אלא "תזוזה אל" שינוי ְמחדֵ ש או "שיבה למצב‬
‫הקודם"‪ .‬הנחת הצד היוזם היא שהמדינה היריבה לא‬
‫תגיב במלחמה כוללת‪ ,‬מחוסר רצון או מחוסר יכולת‬
‫לצאת למלחמה; על הצד היוזם להעריך את יכולות‬
‫הצד היריב לעמוד בהתשה ממושכת‪ ,‬ובאותה המידה‬
‫לאמוד את יכולת העמידה שלו‪ ,‬שכן התשה היא דו־‬
‫צדדית; הצד היוזם חייב להעריך בזהירות את הפעולות‬
‫היזומות שנועדו להתיש‪ ,‬שמא יחרגו ויובילו את היריב‬
‫ליזום מלחמה כוללת; כל צד מחפש מטרות צבאיות‪,‬‬
‫כלכליות וחברתיות המכאיבות ליריב‪ ,‬אבל אין בהן כדי‬
‫למוטט ולהכריע‪ .‬על פי רוב שני הצדדים נאלצים להעדיף‬
‫יכולת עמידה במגננה יציבה על פני מתקפה‪ ,‬על מנת‬
‫למנוע הידרדרות למלחמה כוללת; מלחמת התשה אינה‬
‫קצרה‪ ,‬היא מתמשכת לעיתים על פני שנים‪ .‬זה מחייב‬
‫את הצדדים להיכנס למסע למידה‪ .‬אין טעם לקבוע‬
‫תוכנית ברורה על שלביה העתידיים לטווח ארוך ולהתנהל‬
‫לאורה‪ :‬שני הצדדים עוברים תהליך למידה המאפשר‬
‫שינויי כיוון ומעשה; סיומה של מלחמת התשה‪ ,‬אם לא‬
‫הושג הסדר של קבע‪ ,‬מחייב תהליך למידה מֵ חדָ ש‪ ,‬על‬
‫מנת להבין אם ההתשה עיצבה מציאות שהשתנתה או‬
‫שעומדת להשתנות‪ ,‬ומה מתחייב מכך בתחומים המדיני‪,‬‬
‫הצבאי והחברתי‪ .‬בהקשר זה מתבקשת השאלה בנוגע‬
‫להשוואת מאבק בין מדינות לעומת מאבק בין מדינה‬
‫לבין ארגון לא־מדינתי‪ ,‬המאפיין כיום את המאבק בין‬
‫ישראל לארגוני טרור‪ .‬נדמה שניתן למצוא קווי דמיון‬
‫בין שני המקרים‪ ,‬אך ראוי לשאלה זו להיבחן במחקר‬
‫מעמיק כשלעצמו‪.‬‬
‫‪49‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫הרמטכ"ל הסביר כי לחץ על מצרים הציג בעיה רצינית‬ ‫של המוצבים הללו להטריד את המצרים שמעבר לתעלה‬
‫אחת — הרוסים‪ ,‬כדבריו‪ .‬אבל‪" ,‬אם חשבנו כי הימנעות‬ ‫או להגן מפני צליחה קטנה או מסיבית של כוחות מצריים‬
‫מפעולה (בעומק מצרים) תביא נזק גדול יותר‪ ,‬התעמתנו‬ ‫הייתה אפסית‪ .‬הם לא היו יותר מהפגנת נוכחות‪ ,‬שחייבה‬
‫עם הרוסים במצרים"‪.‬‬ ‫השקעה ניכרת‪ .‬המוצב־מעוז יכול היה להגן בקושי על‬
‫ואכן‪ ,‬הצבא האדום לקח על עצמו שותפות פעילה עד‬ ‫עצמו בלבד‪.‬‬
‫מאוד בהגנת מרחב הלחימה בקדמת החזית ובעומקה‪.‬‬ ‫מאחר שהמעוזים נפרסו לאורך ‪ 160‬קילומטרים‪,‬‬
‫הפסקת האש באוגוסט ‪ 1970‬שחייבה ‪Stand Steel‬‬ ‫ולעיתים המרחק בין האחד למשנהו היה כ־‪ 10‬קילומטרים‪,‬‬
‫(הקפאת פריסת הכוחות) בשני הצדדים הופרה מייד על‬ ‫נקבע שבמרחבים שבין המעוזים יופעלו כוחות משוריינים‬
‫ידי מצרים‪ ,‬שקידמה את מערך סוללות הקרקע־אוויר‪.‬‬ ‫וכוחות ניידים‪ .‬במרחק מסוים מקו המים ימוקמו כוחות‬
‫תגובת צה"ל הייתה חסרת תוצאות‪ ,‬אבל כפי שאמר‬ ‫שריון המסוגלים להגיע לכל מעוז ולכל נקודה בתעלה‬
‫הרמטכ"ל — "השיקול העיקרי לטובת תקיפת הסוללות‬ ‫בזמן קצר‪ .‬יחידות התותחנים ייפרסו בעומק מסוים‬
‫היה החשש שאם לא נגיב יוקם מערך טילים שלם צמוד‬ ‫ויוכלו לסייע לכוחות שבקו התעלה‪ ,‬ולהנחית אש לעבר‬
‫לגדה המערבית‪ ,‬אשר יכביד עלינו עם חידוש האש"‪.‬‬ ‫מטרות שמעבר לתעלה‪ .‬למימוש מטרות אלה הציג‬
‫דהיינו‪ ,‬במקרה שמלחמת ההתשה תתחדש‪.‬‬ ‫הצוות המתכנן בראשות תת־אלוף אברהם אדן‪ ,‬מפקד‬
‫הכוחות המשוריינים בסיני‪ ,‬מתחמים פלוגתיים מבוצרים‬
‫בעומק של קילומטרים אחדים מגדת התעלה המהווים‬
‫את סיום מלחמת ההתשה מול מצרים סיכם הרמטכ"ל‬
‫מתחמים גדודיים — מגננה קווית קשיחה מתוגברת‬
‫במשפטים קצרים‪ :‬חצי האי סיני מבוצר ומאורגן כראוי‬
‫בכוחות טנקים‪ ,‬ארטילריה‪ ,‬חי"ר והנדסה‪ .‬המתחמים‬
‫מבחינת ביצורים‪ ,‬דרכים‪ ,‬מכשולים‪ ,‬עמדות‪ ,‬הספקת מים‪,‬‬
‫המבוצרים בעומק לאחיזה בקו הקדמי לא נבנו כלל‪.‬‬
‫קשר‪ ,‬שדות תעופה וכל הדרוש ללחימה‪ .‬הרמטכ"ל לא פירט‬
‫דוח הרמטכ"ל בר־לב (בר־לב‪ )1972 ,‬מלמד על‬
‫איזו לחימה‬
‫מגמות החשיבה של המטכ"ל ושל מי שעמד בראשו‬
‫במלחמת ההתשה‪ .‬מאחר שהדוח כמעט לא נותח‬
‫את סיום מלחמת ההתשה מול מצרים סיכם‬ ‫במחקרים על מלחמת ההתשה — להלן עיקריו‪:‬‬
‫הרמטכ"ל במשפטים קצרים‪ :‬חצי האי סיני מבוצר‬ ‫מרגע שמלחמת ההתשה קיבלה ממדים של ממש‪,‬‬
‫ומאורגן כראוי מבחינת ביצורים‪ ,‬דרכים‪ ,‬מכשולים‪,‬‬ ‫מטרת צה"ל הייתה למנוע ממצרים הישג קרקעי כלשהו‬
‫עמדות‪ ,‬הספקת מים‪ ,‬קשר‪ ,‬שדות תעופה וכל הדרוש‬ ‫וליצור עליה לחץ עד שתסכים להפסקת אש‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לחזור‬
‫ללחימה‪ .‬הרמטכ"ל לא פירט איזו לחימה — התשה‬ ‫למצב שלמחרת מלחמת ששת הימים‪ .‬אלא שבחודשים‬
‫חוזרת או מלחמה כוללת בין מצרים לישראל‪ .‬נראה‬ ‫יוני ויולי ‪ 1969‬התברר שקו המעוזים לא יחזיק מעמד‬
‫שהוא התכוון לאפשרות של התשה‪" :‬מניעת הישג קרקעי‬ ‫ללא מעורבות חיל האוויר‪ ,‬כפיצוי על חוסר ארטילריה‬
‫למצרים והשגת הפסקת אש בהקדם"‪.‬‬ ‫המסוגלת להתמודד עם זו המצרית‪ .‬בשלהי ‪ 1969‬המטרה‬
‫מה היו הישגי מלחמת ההתשה עבור ישראל‪ ,‬לפי‬ ‫הראשונה הושגה ואילו השנייה לא‪ ,‬ולכן הוחלט לתקוף‬
‫הערכת הרמטכ"ל? "מנהיגי מצרים שראו עצמם אחראים‬ ‫באמצעות חיל האוויר בעומק מצרים‪ ,‬תוך הסתכנות‬
‫לפתרון בכל השטחים‪ ,‬כולל בעיית העם הפלסטיני‪,‬‬ ‫במעורבות ישירה של ברית המועצות‪ .‬הרמטכ"ל הוסיף‪:‬‬
‫אינם דבקים בכל היום כפי שהיו בעבר"‪ .‬וכן "מצרים‬
‫של היום איננה ששה אל קרב"‪.‬‬ ‫היום נראה לי כי באותה תקופה לא ניתחנו‬
‫אפשר ללמוד מהמסמך כי גם שנתיים אחרי הפסקת‬ ‫עד הסוף את משמעות ההשפעה של תקיפות‬
‫האש בתעלה‪ ,‬החשיבה במטכ"ל התמקדה באפשרות‬ ‫העומק על המעורבות הסובייטית‪ .‬אך בדיעבד‬
‫חידוש מלחמת ההתשה‪ ,‬וכמעט לא באפשרות שמצרים‬ ‫נראה לי שצדקנו — אף כי אינטואיטיבית —‬
‫תיזום מלחמה כוללת עם ישראל‪.‬‬ ‫בהחלטתנו לתקוף בעומק‪ ,‬שהרי בעקבות‬
‫עד חודש יולי ‪ 1969‬התנהלה התשה הדדית‪ .‬הצבא‬ ‫זאת הוחרפה הלחימה עד אשר הגיעה‬
‫המצרי החל בחדירות ליליות של כוחות קטנים‪ ,‬שפשטו‬ ‫לנקודת "רתיחה" מסוימת שעצרה את‬
‫על מעוזים והניחו מוקשים בדרכי הגישה אליהם‪ .‬שני‬ ‫התהליך הזה‪ ,‬בסופו של דבר להפסקת אש‪...‬‬
‫הצדדים התמידו בפשיטות מהאוויר ומהים ועל ידי כוחות‬ ‫תקיפות בעומק החלו ב־‪ 7‬בינואר והסתיימו‬
‫פשיטה קטנים שחצו את התעלה‪ .‬הצבא המצרי מצידו‬ ‫ב־‪ 13‬באפריל ‪ 1970‬כאשר הסתבר כי הרוסים‬
‫פשט גם לעומק המרחב של ישראל‪ 5.‬לצבא המצרי היה‬ ‫נטלו על עצמם את הגנת עומק מצרים בטילים‬
‫יתרון בארטילריה‪ .‬לא עברו חודשים אחדים והתברר‬ ‫ובמטוסים המופעלים על ידם‪.‬‬
 ‫ירמת בד | דחא רופיס ‪,‬תומחלמ שולש ‪:‬השתהה תמחלמ‬ ‫‪50‬‬

‫ביקורת מבית על התנהלות ישראל‬
‫במלחמת ההתשה‬
‫מבחינה תודעתית ומעשית נכנסו ממשלת ישראל וצה"ל‬
‫למלחמת ההתשה מול מצרים באיחור של יותר משנה‪.‬‬
‫המודיעין הישראלי לא הבחין במגמה המצרית למלחמה‬
‫מסוג שלא מצרים ולא ישראל התנסו בה עד אז‪ .‬עמדת‬
‫המוצא של הממשלה וצה"ל הייתה כי תבוסת מצרים‬
‫ב־‪ 1967‬מחייבת ויתורים מצריים מופלגים שיאפשרו‬
‫הסדר עם ישראל‪ .‬שלושה הלאווים שנוסחו בסוף אוגוסט‬
‫בוועידת חרטום — לא להכיר בישראל‪ ,‬לא לפתוח במשא‬
‫ומתן ולא לכונן שלום איתה — הצדיקו מבחינת ממשלות‬
‫ישראל את הבחירה שלא להציג למצרים הסדר שיניח את‬
‫דעתה של ישראל ואת דעתה של מצרים כאחת‪ ,‬למרות‬
‫שלא ברור כי אילו הוצעה אפשרות ישראלית להסדר‪,‬‬
‫היא אכן הייתה מתקבלת על דעת מצרים באותה עת‪,‬‬
‫אם כי הנשיא סאדאת הציע לישראל באמצעות ארצות‬
‫הברית הסדר אפשרי בשנת ‪.1971‬‬
‫בצד הישראלי‪ ,‬מלחמת ההתשה לא לוותה בתהליך‬
‫למידה בסביבה המערכתית והאסטרטגית אלא במובן‬
‫הצבאי הצר בלבד‪ ,‬וזה נעשה דווקא בצורה טובה למדי‬
‫בכמה מובנים‪ :‬השקעת משאבי כוח אדם לא גדולים‬
‫יחסית‪ ,‬שאפשרה לצה"ל להתמקד גם בזירות אחרות‬
‫ולעסוק בבניין הכוח הצבאי; בהשוואה לעוצמת האש‬
‫המצרית החיסכון בנפגעים ראוי לציון; צה"ל הצליח‬
‫לצמצם את הכוחות המושקעים בקו התעלה עד‬
‫למינימום הכרחי; בקו התעלה הושקעו מאות אחדות‬
‫של לוחמים‪ ,‬כ־‪ 100‬טנקים וחמישה גדודי ארטילריה‪,‬‬
‫וכוחות הנדסה בהיקף של גדוד עד שניים‪ .‬לא כך באשר‬
‫לתקציבים‪ .‬קו התעלה על מוצביו‪ ,‬דרכי הגישה כתשתיות‬
‫חיוניות לאורך ולרוחב הזירה היו יקרות מאוד בממדים‬
‫של אז; השימוש בחיל האוויר‪ ,‬שלא היה זול ופשוט‪,‬‬
‫ִאפשר למוצבי קו התעלה להחזיק מעמד‪ .‬בכל הקשור‬
‫לתהליך למידה מדיני וצבאי — קשה להצביע על הישג‬
‫ישראלי או על חשיבה אסטרטגית של ממש; קו ההגנה‬
‫על התעלה‪ ,‬מרגע שהוקם‪ ,‬חישק כל מגמה ישראלית‬
‫אפשרית אחרת‪ ,‬זו של אותו הזמן וזו של העתיד לבוא‪.‬‬
‫אחרי שהושגה הפסקת אש באוגוסט ‪ 1970‬ובמשך‬
‫תקופת מבחן של שלושה חודשים‪ ,‬הושקעו משאבים‬
‫רבים בהכנת הקו לחידוש מלחמת ההתשה‪ ,‬והחזקת הקו‬
‫הקיים הפכה למטרה האולטימטיבית‪ .‬לא נעשה מסע‬
‫חשיבתי לאפשרות של מלחמה כוללת בעתיד‪ ,‬השונה‬
‫מהתשה‪ ,‬ולא נבדק מה יהיה ערכו של קו התעלה הקיים‪,‬‬
‫שהתאים להתשה שהסתיימה‪ .‬נראה שמלחמת ההתשה‬
‫נתפסה בצה"ל ובישראל כיום האחרון של מלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬ואילו במצרים היא נתפסה כיום הראשון של‬
‫המלחמה הבאה‪.‬‬
‫שהמעוזים המבוצרים מתחילים לקרוס‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אף‬
‫אחד מהם לא ננטש‪.‬‬
‫ב־‪ 21‬ביולי ‪ 1969‬הוכנס חיל האוויר לתקיפה מסיבית‬
‫ממערב לתעלה על סוללות ארטילריה‪ ,‬סוללות הגנה‬
‫אווירית וכוחות מצריים סמוכים לתעלה‪ .‬תקיפות חיל‬
‫האוויר לוו בקרבות אוויר תכופים שבהם הייתה לו‬
‫עליונות ברורה‪ .‬הכנסת חיל האוויר למלחמה הייתה יותר‬
‫מחוסר ברירה‪ ,‬ולמרות זאת לא היה בכך כדי להביא את‬
‫השלטון המצרי להפסקת הלחימה‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬מועקת‬
‫תקיפות האוויר בעומק מצרים הביאה אותו לפנות לברית‬
‫המועצות‪ ,‬וזו החלה לקחת חלק פעיל בלחימה‪ ,‬בעיקר‬
‫על ידי תגבור מסיבי של סוללות טילי קרקע־אוויר ומטוסי‬
‫קרב‪ .‬חלק ממערכות הלחימה אוישו על ידי צוותים של‬
‫נראה שמלחמת ההתשה נתפסה בצה"ל ובישראל כיום‬
‫האחרון של מלחמת ששת הימים‪ ,‬ואילו במצרים היא נתפסה‬
‫כיום הראשון של המלחמה הבאה‪.‬‬
‫הצבא האדום (אדמסקי‪.)2006 ,‬‬
‫המטכ"ל העריך כי אחרי לחימה רצופה של כ־‪10‬‬
‫חודשים הושג החלק הראשון של המטרות‪ ,‬כלומר שאין‬
‫למצרים סיכוי להיאחז בגדה המזרחית‪ .‬ואילו החלק‬
‫האחר — השגת הפסקת האש — לא נראה כניתן להשגה‬
‫בשיטת הפעולה שננקטה עד אז‪ .‬על מנת להגביר את‬
‫הלחץ החל חיל האוויר לתקוף בעומק מצרים‪ ,‬דבר‬
‫שהביא אומנם ללחץ על השלטון‪ ,‬אבל במקביל מערך‬
‫הגנת קרקע־אוויר המצרית התפתח והשתכלל עד שהגיע‬
‫לעליונות על חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫מאחר שעל הפעולות המיוחדות בעומק מצרים‬
‫במהלך מלחמת ההתשה נכתב רבות (ראו למשל‪:‬‬
‫נדל‪ ,)2015 ,‬ולמרות שהייתה זו תקופת פריחה של‬
‫מבצעים מיוחדים בצה"ל שלא חזרה על עצמה מאז‪,‬‬
‫לא מצאתי מקום לדיון מעמיק במסגרת מאמר זה‪.‬‬
‫ראוי רק להדגיש מסקנה אחת בדבר ההישגים של‬
‫המבצעים המיוחדים‪ ,‬שייתכן כי יש בה כדי ללמד על‬
‫מלחמת ההתשה‪ :‬שלושת המבצעים הראשונים ב־‪31‬‬
‫באוקטובר — ‪ 1‬בנובמבר ‪ 1968‬הביאו את השלטון‬
‫המצרי להפוגה במלחמת ההתשה‪ ,‬לגרסת מי שרואה‬
‫את תחילתה כבר אז ולפני כן‪ .‬הפוגה זו אפשרה לבנות‬
‫את ‪ 30‬המעוזים על גדת התעלה‪ .‬כל השאר‪ ,‬מוצלחים‬
‫ככל שהיו‪ ,‬לא שינו את התנהלות שני הצדדים‪ .‬היה זה‬
‫קרב אגרוף רב־סיבובים ובו ההישגים נרשמו בנקודות‬
‫ולא בנו ֹקאאוּט‪.‬‬
‫‪51‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫ואולי עד היום קיימת בציבור הישראלי ובצה"ל תחושת‬ ‫הפצצות העומק‪ ,‬אף שהיה בהן הישג מיידי ולחץ קשה‬
‫עליונות צבאית‪ ,‬מדינית ולאומית ביחס למדינות העוינות‬ ‫על מצרים‪ ,‬הן שהביאו לבניין היכולת המצרית להתמודד‬
‫במרחב‪ .‬תחושה זו נסדקה לראשונה במלחמת ההתשה‬ ‫עם חיל האוויר כבר במלחמת ההתשה עצמה‪ .‬היה זה‬
‫וזועזעה מאוד במלחמת יום הכיפורים‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫תהליך למידה מצרי מובהק שאת תוצאותיו הקשות‬
‫תחושה כזו נותרה אצל המנהיגים בתקופת מלחמת‬ ‫לצה"ל ראינו במלחמת יום הכיפורים‪ .‬עיון בדוח בר־לב וכן‬
‫לבנון הראשונה‪.‬‬ ‫במכתבו של אלוף ישראל טל‪ ,‬סגן הרמטכ"ל של אלעזר‪,‬‬
‫על אודות הגנת סיני (טל‪ ,)1970 ,‬מלמדים שלא עוצבה‬
‫סיכום‬ ‫חשיבה במטכ"ל אחרי מלחמת ההתשה‪ ,‬שתכליתה להבין‬
‫מאז הקמתה של מדינת ישראל עברו המדינה וצבאה‬ ‫את התפתחות המגמות המצריות מתבוסה למלחמה‬
‫מלחמות בתכיפות שאפשר לכנותה מלחמה ארוכה‬ ‫חדשה‪ .‬אי אפשר לטעון שצה"ל לא התכונן למלחמה‬
‫שאינה פוסקת‪ .‬הסיפור המעניין הוא הסיום של מלחמה‬ ‫מאז תום מלחמת ההתשה‪ ,‬אבל קיבעונות שמקורם‬
‫המעצבת את זו שאחריה‪ ,‬לעיתים היא הגורמת למלחמה‬ ‫בקו התעלה גרמו לתקלות אופרטיביות קשות במלחמת‬
‫הבאה‪ .‬לכן‪ ,‬במאמר זה בחרתי לבחון שלוש מלחמות‬ ‫יום הכיפורים‪.‬‬
‫ברצף — ששת הימים‪ ,‬ההתשה ומלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫התופעה שניתן לראותה בהתשה של אז מקרינה עד‬
‫השאלה לעיתים מציקה — מה נותר רלוונטי לימינו אלה‬ ‫היום בהתשה הנוכחית ברצועת עזה‪ ,‬למרות ההבדל‬
‫ממלחמות שהתרחשו לפני ‪ 52‬או ‪ 46‬שנים‪ .‬לכאורה‪ ,‬כל‬ ‫העצום בין שתי התופעות‪ :‬לישראל מודל התנהגות בעייתי‬
‫מלחמה ומערכה הן סיפור חדש; המציאות השתנתה‪,‬‬ ‫במשך יותר מחמישים שנה‪ :‬כאשר שורר שקט יחסי כמו‬
‫ההקשר אינו דומה והאישים שעמדו בהנהגת המדינה‬ ‫זה שאחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬או כשהאיום אינו לוחץ‬
‫והצבא הם אחרים‪ ,‬ועדיין אפשר לזהות תופעות דומות‬ ‫על החברה הישראלית‪ ,‬הממשלות לא נוקטות יוזמות‬
‫במקרה הישראלי וראוי לתהות על קנקנן‪.‬‬ ‫מדיניות וצבאיות שנועדו למתן את הסכסוך‪ .‬המדיניות‬
‫מלחמת ההתשה מול מצרים‪ ,‬וכן אלה שמול ירדן‬ ‫היא שמירה על סטטוס קוו — "הילחם ואל תעשה"‪.‬‬
‫וסוריה שהסתיימו בשלהי ‪ 1970‬אפשרו להנהגות‬ ‫הכדור‪ ,‬לפי ישראל‪ ,‬נמצא אצל הצד הערבי‪ ,‬הפלסטיני‪,‬‬
‫הישראליות הזדמנויות לתפנית חשיבתית‪ ,‬אך כזו לא‬ ‫שיבוא לקראת הסדר נוח ורצוי לישראל‪ .‬כאשר במקום‬
‫נעשתה‪ ,‬למרות שכל סיום סיבוב מלחמתי מצדיק ואולי‬ ‫לבוא לקראת ישראל היריב נוקט מדיניות של שימוש‬
‫מחייב בחינה ביקורתית לעתיד‪ ,‬גם או שמא בייחוד אם‬ ‫בכוח‪ ,‬אזי אין ישראל מוכנה למשא ומתן או להיענות‬
‫נראה שההישגים והתוצאות חיוביים‪ .‬בשנות החמישים‬ ‫ליוזמות מדיניות‪ ,‬כל עוד הצד השני משתמש בכוח‪.‬‬
‫הראשונות נוצרה וגובשה תפיסת ביטחון ותפיסת בניין‬ ‫ההיגיון שעמד ועומד מאחורי דפוס החשיבה וההתנהגות‬
‫הכוח והפעלתו‪ ,‬שהחזיקו מעמד עד מלחמת ששת‬ ‫הזה הוא שאין לוותר כהוא זה‪ ,‬אם ייראה הוויתור כתוצאה‬
‫הימים‪ .‬אחריה חל שינוי דרמטי במציאות‪ ,‬הגדול ביותר‬ ‫משימוש בכוח על ידי היריב‪ ,‬שמא יתחולל סחף שסופו‬
‫מאז מלחמת העצמאות וייסוד מדינת ישראל‪ ,‬אבל‬ ‫מי ישוּרנוּ‪ .‬מצד שני‪ ,‬כאשר פעולות האיבה נפסקות‪,‬‬
‫לא חל שינוי משמעותי בחשיבה של הנהגות הצבא‬ ‫ישראל חוזרת להימנעות מנקיטת מדיניות ממתנת או‬
‫והמדינה‪.‬‬ ‫הליכה להסדרים‪ .‬זה היה דפוס ההתנהגות בין ‪1967‬‬
‫ל־‪ ,1973‬בלבנון בין ‪ 1985‬ל־‪ 2000‬וכיום בין ישראל לרשות‬
‫קצין בכיר שהתמנה לרמטכ"ל‪ ,‬גם מפקד פיקוד טריטוריאלי‬ ‫הפלסטינית וחמאס ברצועת עזה‪ .‬אפשר לראות דפוס‬
‫או פונקציונלי‪ ,‬לקראת כניסתו לתפקיד חייב לשרטט לעצמו‬ ‫התנהגות זה כתפיסת הביטחון של הממשלות‪.‬‬
‫את הפרדיגמה הקיימת לאור הייעוד‪ ,‬לאור מבנה צה"ל‬ ‫אחרי הפסקת אש בת שלושה חודשים שהחלה‬
‫ותפיסת ההפעלה שלפיה הוא אמור לחשוב ולפעול‪ ,‬ולבחון‬ ‫באוגוסט ‪ 1970‬וחידוש הפסקת האש לעוד שלושה‬
‫אותה באמצעות פרדיגמה חדשה‪ ,‬אחרת‪ ,‬שונה מקודמתה‪.‬‬ ‫חודשים‪ ,‬החל שינוי אצל שר הביטחון דיין‪ .‬הוא ניסה‬
‫לצאת מהמעגל הזה‪ 6‬אך היה יחיד בדעתו בממשלה‪,‬‬
‫וצה"ל התנגד לכך נמרצות‪ .‬התוצאה הייתה מלחמת יום‬
‫אחד המושגים השגורים בחברה הישראלית וגם בצבא‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שבעקבותיה נאלצה ישראל לסגת מאחיזתה‬
‫הוא 'לקחים'‪ .‬בסביבה הטקטית־הקרבית המשמעות‬ ‫בתעלת סואץ שקדמה למלחמה‪ .‬כך ראוי להבין את‬
‫היא תיקון ליקויים שהתגלו‪ ,‬או העצמה ותגבור הישגים‬ ‫הקשר שבין מלחמת ההתשה למלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫שהושגו‪ .‬בסביבה המערכתית והאסטרטגית‪ ,‬לקחים‬ ‫כתוצאה מהתבוננות בדפוס ההתנהגות הישראלי‪ ,‬עולה‬
‫פירושם חקירה יסודית על אודות המלחמה ותוצאותיה‬ ‫לכאורה מסקנה שרק משבר עמוק וקשה מסוגל להביא‬
‫על מנת לדעת ממה עלינו להיפרד‪ ,‬משום שזו לא תחזור‬ ‫לשינוי דפוס החשיבה הישראלי‪ .‬מאז מערכת 'קדש'‬
 ‫ירמת בד | דחא רופיס ‪,‬תומחלמ שולש ‪:‬השתהה תמחלמ‬ ‫‪52‬‬

‫ואפילו למעמדם‪ ,‬ההרתעה מתפוגגת‪ .‬זהו פרדוקס מוכר‪.‬‬
‫הצד הנפגע‪ ,‬המוכה והמובס אינו יכול להשלים עם מצבו‬
‫כמורתע‪ .‬לכן הוא יפנה לדרך חדשה‪ ,‬לעיתים מפתיעה‪,‬‬
‫על מנת להיחלץ מסטטוס של מורתע‪ ,‬גם אם יידרשו‬
‫לכך זמן‪ ,‬שינויי תפיסה ומאמצים גדולים‪ .‬מצרים שאחרי‬
‫מלחמת ששת הימים לא יכלה להסכין עם אובדן סיני‪.‬‬
‫התוצאה הייתה שדרוג כללי של המדיניות‪ ,‬של הצבא‬
‫ושל תפיסת ההפעלה הצבאית‪ .‬בתחרות עם ממשלת‬
‫ישראל וצה"ל‪ ,‬השלטון המצרי זכה ליתרון‪.‬‬
‫הפצצות חיל האוויר בעומק מצרים‪ ,‬שנועדו להרתיע‬
‫ושהיו להן השלכות קשות על מצרים‪ ,‬הביאו לבניין‬
‫ולתפעול מערכת הגנה אווירית ששללה כעבור שלוש‬
‫שנים‪ ,‬במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬את עליונות חיל האוויר‬
‫הישראלי‪ .‬פרדוקסליות ההרתעה שלטת במקומותינו‬
‫עד היום במאבק בחמאס ברצועת עזה ובדרך שונה גם‬
‫בלבנון‪ ,‬שם ארגון חזבאללה שהורתע במלחמת לבנון‬
‫השנייה הגיע לאיזון הרתעתי מול ישראל‪.‬‬
‫עדיין מטרידה שאלת הרלוונטיות של מלחמה בת‬
‫‪ 52‬שנים‪ .‬מזה ‪ 14‬שנים מתנהלת מלחמת התשה בין‬
‫ישראל לפלסטינים ברצועת עזה‪ .‬לכאורה‪ ,‬אין בסיס‬
‫להשוואה‪ .‬לא אותו אויב‪ ,‬לא אותה טריטוריה‪ ,‬לא אותו‬
‫צבא מנגד‪ ,‬וההקשר שונה לחלוטין‪ .‬נראה שזו גם לא‬
‫אותה החברה הישראלית של אז ומנהיגיה‪ .‬ועדיין יש‬
‫כמה רעיונות ומושגים המעוררים מחשבה‪ ,‬אז וגם היום‪.‬‬
‫הראשון — תרבות ההתפשטות במרחב עדיין‬
‫קיימת‪ .‬יש למגמה זו תומכים בעלי משקל של ממש‬
‫בסביבה הפוליטית הישראלית‪ .‬המושג הישן ְספָ ר‬
‫כמרחב להתפשטות הוחלף בהדרגה בארץ ישראל‬
‫השלמה‪ .‬במושגים של ביטחון‪ ,‬אזור יהודה ושומרון הוא‬
‫"סביבה רכה" יחסית כיום‪ ,‬אבל לא כך רצועת עזה‪.‬‬
‫פרדוקסליות ההרתעה שלטת במקומותינו עד היום במאבק‬
‫בשנים ‪ 1973–1967‬ההתפשטות במרחב נתקלה בקיר‬
‫חזק מאוד בדמות המדינה והאומה המצרית‪ .‬אומנם‬
‫הצבא המצרי לא הצטיין במערכת 'קדש'‪ ,‬ודאי שלא‬
‫במלחמת ששת הימים‪ .‬אבל הפוטנציאל המצרי בכללותו‬
‫היה גבוה מאוד ולא הוערך נכון על ידי צה"ל וממשלות‬
‫ישראל‪ .‬התפשטות בת־קיימא במרחב יכולה להחזיק‬
‫מעמד במרחבים רכים‪ ,‬דהיינו — שאינם שייכים למדינה‬
‫בעלת פוטנציאל לשנות את המציאות שנכפתה עליה‬
‫באמצעות הפעלת כוח‪ .‬סיכויי אחיזה דרך קבע במרחב‬
‫שנכבש במלחמה יהיו נמוכים אם יחייבו התמודדות‬
‫עם קיר בעל פוטנציאל העולה על היכולת הישראלית‬
‫להבקיעו‪ .‬ברצועת עזה הקיר אינו ארגון חמאס החמוש‬
‫כשלעצמו אלא שני מיליון פלסטינים‪ ,‬שיישארו שם גם‬
‫אחרי המערכה העתידית הגדולה לטיהור רצועת עזה‬
‫מהארגונים החמושים המטרידים את ישראל במטרה‬
‫להתישה‪ .‬אי אפשר לגרש שני מיליון אנשים‪ ,‬אי אפשר‬
‫שנית‪ .‬החשיבה במלחמת ההתשה‪ ,‬בסיומה ולקראת‬
‫מלחמת יום הכיפורים נותרה אותה חשיבה שהביאה‬
‫להישגי מלחמת ששת הימים‪ .‬זה היה כישלון חשיבתי‬
‫שאפשר היה להימנע ממנו‪.‬‬
‫בשלוש המלחמות האמורות עמדו בראש המטכ"ל‪,‬‬
‫הפיקודים הטריטוריאליים והפיקודים הפונקציונליים‬
‫מצביאים ומפקדים שעברו את כל הדרך ממלחמת‬
‫העצמאות ועד מלחמת יום הכיפורים‪ .‬הם שהשתתפו‬
‫בעיצוב תפיסת הביטחון‪ ,‬תפיסת הפעלת הכוח הצבאי‬
‫וגם במגמת ההתפשטות במרחב‪ .‬נראה שהנהגה זו‬
‫לא השכילה להבין שני דברים יסודיים‪ :‬חשוב לשקוד‬
‫כל הזמן על ההתכוננות לסיבוב הבא‪ .‬לא פחות חשוב‬
‫לבחון את משמעות התוצאות מהמלחמה הקודמת ואת‬
‫אלה המשוערות ממלחמה בעתיד‪ ,‬ומה מתחייב מהן‬
‫לשינוי החשיבה והפעולה לעתיד‪ .‬קצין בכיר שהתמנה‬
‫לרמטכ"ל‪ ,‬גם מפקד פיקוד טריטוריאלי או פונקציונלי‪,‬‬
‫לקראת כניסתו לתפקיד חייב לשרטט לעצמו את‬
‫הפרדיגמה הקיימת לאור הייעוד‪ ,‬לאור מבנה צה"ל‬
‫ותפיסת ההפעלה שלפיה הוא אמור לחשוב ולפעול‪,‬‬
‫ולבחון אותה באמצעות פרדיגמה חדשה‪ ,‬אחרת‪ ,‬שונה‬
‫מקודמתה‪ .‬זאת על מנת שיוכל להתנתק מהפרדיגמה‬
‫השלטת וליצור דבר מה חדש‪ .‬אין בכך לקבוע שהעושה‬
‫כך יאמץ את הפרדיגמה החדשה‪ .‬אפשר שיחזור לקודמת‬
‫או יפנה לאפשרות שלישית‪ ,‬או לפחות למפנה חשיבתי‪.‬‬
‫אבל זו תהיה בחינה ביקורתית מבחוץ המשוחררת מזו‬
‫הקיימת‪ .‬האמור לעיל אינו חוק ולא עיקרון אוניברסלי‪,‬‬
‫אלא תובנה שראוי כי מצביאים ומנהיגים ישקלו ויישמו‬
‫‪7‬‬
‫אותה‪.‬‬
‫בחמאס ברצועת עזה ובדרך שונה גם בלבנון‪ ,‬שם ארגון‬
‫חזבאללה שהורתע במלחמת לבנון השנייה הגיע לאיזון‬
‫הרתעתי מול ישראל‪.‬‬
‫חקירת המושגים החשיבתיים של הנהגות התקופה‬
‫האמורה מצביעה על מושגים שרווחו אז וגם היום‪ ,‬שספק‬
‫רב אם יש בהם תועלת‪ ,‬אולי נזק לא מבוטל‪ .‬הראשון בהם‬
‫הוא ההרתעה‪ :‬מאמצעי התקשורת ומהאזנה למנהיגים‬
‫פוליטיים ואפילו לקציני צבא בכירים עולה כי ההרתעה‬
‫היא "מַ נטרה" — חובה להשיג אותה בכל מחיר ובה‬
‫תלוי ביטחון הפרט והכלל‪ .‬אכן‪ ,‬מדינת ישראל וצבאה‬
‫מרתיעים מדינות שכנות וכוחות שכנים‪ ,‬אבל עד גבול‬
‫מסוים‪ ,‬והוא על פי רוב קרוב מאוד‪ .‬אם פעולה צבאית‪,‬‬
‫החל ממלחמה כוללת דרך מערכה ופעולות מקומיות‪,‬‬
‫מביאה את היריבים לאובדן שטח או לכדי סיכון לקיומם‬
‫‪53‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬
‫כל מלחמה שהסתיימה‪ ,‬בפועל או לכאורה‪ ,‬מחייבת‬
‫פרשנות של התוצאות ומשמעותן לעתיד‪ .‬מלחמת‬
‫ההתשה נתפסה בצה"ל כיום השביעי של מלחמת‬
‫ששת הימים‪ ,‬ואילו במצרים היא נתפסה כיום הראשון‬
‫של המלחמה הבאה‪.‬‬
‫עיון בתקופה בת שש שנים שבה היו שלוש מלחמות‬
‫מעלה את החשש שממשלות ישראל אינן לומדות‪ .‬תופעה‬
‫לא בריאה שוררת בממשלות בישראל‪ .‬אלה לא טורחות‬
‫לחקור ולפתח ידע מתהווה בסוגיות ביטחון וצבא ולאורו‬
‫לקבוע את מדיניותן‪ 8.‬אמירה כזאת אפשר שנראית‬
‫תמוהה‪ ,‬שכן בממשלות ישראל שירתו ראשי ממשלה‬
‫ושרים בעלי רקע צבאי וניסיון‪ ,‬אך אין בכך לשנות את‬
‫המסקנה הזו‪ .‬עצם קיומן של ממשלות קואליציוניות‬
‫רחבות — שבהן משתתפות מפלגות שתפיסתן‬
‫הביטחונית והחברתית מקוטבת מאוד — יוצר מצב שבו‬
‫ככל שהממשלה רחבה ויציבה יותר מבחינה פוליטית‪,‬‬
‫היא מאגדת בתוכה מחלוקות קשות יותר‪ .‬השאלה מה‬
‫אמורים להיות הגבולות של ישראל‪ ,‬גורל הפלסטינים‬
‫ומדינתם נמצאת במחלוקת עמוקה שטרם נפתרה‪ .‬ידע‬
‫שמתפתח בממשלות בתחומי ביטחון וצבא — מרגע‬
‫שהוא קיים ומוכר הוא מטיל אחריות כבדה על הממשלה‬
‫כולה ועל העומד בראשה‪ .‬לא תמיד הממשלות ששות‬
‫לשאת באחריות‪.‬‬
‫התוצאה היא שהצבא הוא הישות היחידה בישראל‬
‫העוסקת דרך קבע בפיתוח שיטתי של ידע שעניינו‬
‫מלחמות אפשריות וסכסוכים אלימים‪ .‬בממשלות‬
‫לא מתפתח ידע רלוונטי שעניינו סכסוכים ומלחמות‪.‬‬
‫האמירה המקובלת ש"הממשלה תחליט וצה"ל יבצע"‬
‫נכונה לכאורה‪ .‬למעשה היא חסרת תוכן לחלוטין‪ ,‬אם‬
‫לא חושבים על הידע המשמש בסיס להחלטות ממשלה‪,‬‬
‫על מעורבותו העמוקה של צה"ל בדרך להחלטה ועל‬
‫המשקל שיש לו בפירוש החלטות מופשטות לכלל פעולה‪.‬‬
‫לכן הממשלות תמיד יופתעו‪ ,‬לא בגלל היעדר התרעה‬
‫מודיעינית אלא משום שהממשלה תהיה חסרת בסיס‬
‫תבוני המבוסס על ידע‪ ,‬שהוא התנאי ללמידה שמבהירה‬
‫וממשיגה (‪ )Conceptualization‬מציאות מתהווה‪.‬‬
‫במצב מתמשך כזה‪ ,‬בשעת משבר תמיד יהיה פער בין‬
‫פירוש המציאות כפי שהוא נעשה בצבא לבין האופן שבו‬
‫מפרשים המדינאים את המציאות‪ .‬פער כשלעצמו אינו‬
‫מגרעת ואולי הוא יתרון‪ ,‬הוא אמור להזמין בירור וחקירה‪.‬‬
‫השאלה היא על איזה ידע מבוסס הפער‪.‬‬
‫התוצאה ההיסטורית‪ ,‬וזו הצפויה כנראה גם בעתיד‪,‬‬
‫היא קבלתן של חוות הדעת ושל ההצעות שמגבש הצבא‬
‫ללא פרשנות מדינית הולמת‪ .‬על פי רוב‪ ,‬לפחות עד היום‪,‬‬
‫חסרה בצה"ל חשיבה מדינית מנחה‪ ,‬משום שהממשלות‬
‫אינן נוהגות להנחות את צה"ל מבעוד מועד ובאופן‬
‫לחנכם להשלמה עם ישראל וגם אי אפשר להחזיק בהם‬
‫בדומה למקובל ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫השני — המטכ"ל של היום‪ ,‬להערכתי‪ ,‬הוא אחראי‬
‫ונבון יותר מזה של מלחמת ההתשה הקודמת‪ .‬אבל‬
‫מעמדו של צה"ל במדינאות הישראלית ובהשתתפות‬
‫בעיצוב תפיסת הביטחון‪ ,‬אם ישנה כזו‪ ,‬ובהשפעה על‬
‫הממשלות‪ ,‬נחלש במידה משמעותית כתוצאה ממלחמת‬
‫יום הכיפורים‪ ,‬מלחמת לבנון הראשונה והשהייה בת ‪18‬‬
‫שנים שם‪ .‬מנגד‪ ,‬ככל שמדובר בממשלות רחבות יותר‪,‬‬
‫הנשענות על קואליציה של יותר מפלגות‪ ,‬קיים מספר‬
‫רב יותר של תפיסות ודרכי פעולה הסותרות זו את זו‪.‬‬
‫אין תפיסה מדינית ברורה‪ ,‬למעט שמירה על סטטוס‬
‫קוו‪ .‬יכולת הלמידה העצמית של הממשלות כמעט אינה‬
‫קיימת‪ .‬לכן הסבבים האלימים‪ ,‬הגדולים והקטנים‪ ,‬אינם‬
‫משנים את תמונת ההתשה בכללותה‪.‬‬
‫השלישי — בניגוד למלחמת ההתשה שאחרי מלחמת‬
‫ששת הימים ובעקבותיה שלוש השנים עד למלחמת‬
‫יום הכיפורים‪ ,‬ברצועת עזה וגם בגבול לבנון התקבלה‬
‫המגננה כעדיפה על פני המתקפה‪ ,‬אפילו הכרחית‪ .‬נראה‬
‫שבצה"ל וגם בממשלות הובן כי מתקפה שאחריה חוזרים‬
‫הביתה בלוויית הסדר מפוקפק טובה פחות ממגננה‬
‫כמגמה אסטרטגית‪ ,‬המונעת מערכות חוזרות ונשנות‪.‬‬
‫תובנה זו אינה זוכה להסכמה כללית‪ ,‬לא בממשלות‬
‫ולא בציבור‪.‬‬
‫הרביעי — המכשול הפיזי‪ .‬בעבר נחשבה תעלת סואץ‬
‫כמכשול פיזי המעניק לנו יתרון ממשי‪ ,‬ולכן עליו התבססה‬
‫המגננה‪ .‬במלחמת יום הכיפורים התברר שהמכשול‬
‫לא העניק יתרון כלשהו‪ ,‬בשל היעדר מגננה ישראלית‬
‫הולמת‪ .‬ברצועת עזה צה"ל הקים מכשולים פיזיים‪:‬‬
‫מכשול המונע מנהרות חודרות וגדר המונעת חדירת‬
‫מחבלים וחדירה המונית של תושבים‪ .‬נוסף על אלה‪,‬‬
‫היכולות הטכנולוגיות המצוינות של יירוט טילים ורקטות‬
‫הן מהטובות והמרשימות בעולם‪ .‬כתחליף הארגונים‬
‫הפלסטיניים פנו להצתת שדות ויישובים וכנראה לרחפני‬
‫תקיפה ובעתיד אפשרויות נוספות‪ ,‬שהמכשולים הקיימים‬
‫אינם יכולים למונעם‪ .‬המשמעות היא קיום ההתשה לזמן‬
‫בלתי מוגבל וסבבים אלימים חוזרים ונשנים‪ .‬אפשר‬
‫שהסטטוס קוו משמעותו מלחמת התשה ללא מוצא‪.‬‬
‫מושגים ותיקים נוספים שהתגבשו בשנות החמישים‬
‫והשישים כמו 'אסטרטגיה של מגננה ויישומה במתקפה'‪,‬‬
‫'העתקת המלחמה אל שטח האויב' ו'גבולות ביטחון'‬
‫לא נדונו בחשיבה פרדיגמטית אחרי מלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬ששינתה את המציאות באופן דרמטי‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬מלחמת ההתשה ותוצאותיה היו אפשרות נוספת‬
‫לחשיבה ביקורתית שהייתה אמורה לערער את מערכת‬
‫המושגים הקיימת‪ .‬זה לא קרה‪.‬‬

‫נדל‪ ,‬חיים (‪ .)2015‬מבצעים מיוחדים ומשולבים של כוחות צה"ל‬
‫בהטסה ובהשטה בין שתי מלחמות‪ ,‬בן שמן‪ ,‬מודן הוצאה לאור‬
‫והוצאת מערכות‪.‬‬
‫סאדאת‪ ,‬אנואר (‪ .)1982‬על מלחמה ושלום ‪ ,1980–1970‬ליקט וערך‬
‫רפי ישראלי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬הוצאת י"ל מאגנס‬
‫תמרי‪ ,‬דב (‪ .)2012‬האומה החמושה‪ ,‬עלייתה ושקיעתה של תופעת‬
‫המילואים‪ ,‬בן שמן‪ ,‬מודן הוצאה לאור והוצאת מערכות‪.‬‬
‫הערות‬
‫מבצע 'בעל זרוע' — רקע והנחיות לתכנון‪ ,‬פברואר ‪ ,1980‬מטכ"ל‪/‬‬
‫אג"מ‪/‬מבצעים‪ ,‬ארכיון צה"ל‪ .‬תוכנית אופרטיבית למתקפה של‬
‫צה"ל בחזית המערבית לכיבוש יעדים חיוניים בסיני‪ ,‬כלכליים‬
‫וקרקעיים ולהשמדת הצבא המצרי‪" ...‬הנחות־יסוד לאויב‪ :‬המצרים‬
‫הפרו את הסכמי השלום ע"י הכנסת כוחות לסיני מעבר למוסכם‪.‬‬
‫מצרים החליטה להשתלב במתקפה ערבית כוללת‪ ,‬לפני‪ ,‬במקביל‬
‫או בדירוג לחזית המזרחית‪ ...‬כל לחימה בחזית המערבית מחייבת‬
‫להגיע בכל שלב של המבצע להישג בעל חשיבות‪ ,‬כאשר יש לתת‬
‫עדיפות בסדר הבא‪ :‬כיבוש מקורות הנפט‪ .‬כיבוש אל־עריש‪.‬‬
‫השמדת צבא מצרי‪ .‬כיבוש קטע מהתעלה‪ .‬כיבוש כל סיני"‪.‬‬
‫שני מסמכים ששלח ראש אמ"ן אלוף אהרון יריב לרמטכ"לים‬
‫הטילו ספק בסיכויי ההתרעה למלחמה‪ .‬האחד מ־‪ 3‬באוקטובר‬
‫‪ 1968‬והשני מ־‪ .1972‬ארכיון צה"ל‪ .‬באשר למסמך השני — ראו‬
‫טל‪ ,‬ישראל‪ ,‬מעטים מול רבים‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.208–206‬‬
‫בדוח בר־לב לא מוזכר המושג מלחמה אלא פעם אחת בלבד‬
‫וגם זו ללא הֶקשר לעבר או לעתיד — עניין תמוה למדי‪.‬‬
‫עד שלהי ‪ 1968‬הרמטכ"ל ואיתו המטה הכללי לא הבינו כי ישראל‬
‫נמצאת במלחמת התשה בשלוש זירות‪ .‬אגף המודיעין‪ ,‬למרות‬
‫הישגיו באותה תקופה‪ ,‬לא העריך את התופעה ולא המשׂיג אותה‪.‬‬
‫ב־‪ 29‬ביולי‪ 1969 ‬פשטו המצרים על חניון טנקים במוצב המזח‪,‬‬
‫הרגו שמונה חיילים‪ ,‬פצעו תשעה וחטפו חייל אחד‪ ,‬שמת בשבי‪.‬‬
‫שני טנקים הוצאו מפעולה‪ .‬לוחמי קומנדו ימי מצרים תקפו שלוש‬
‫פעמים בשחייה ובצלילה את‪ ‬נמל אילת‪ ‬מבסיס שקיבלו מהירדנים‬
‫בנמל עקבה‪ ‬הסמוך‪ .‬בשתי גיחות — בנובמבר ‪ 1969‬ובפברואר‬
‫‪ — 1970‬הצליחו לגרום לנזקים לכלי שיט‪ .‬‬
‫ב־‪ ,1972‬אחרי שהיה ברור שמלחמת ההתשה לא תתחדש‪ ,‬שר‬
‫הביטחון דיין ביקר במפקדת הכוחות המשוריינים בסיני ונשא‬
‫הרצאה לקצונה הבכירה שם‪ .‬כבר פורסם אז כי הממשל האמריקאי‬
‫בוחן הסדר בין מצרים לישראל ואפשר שיחייב נסיגה ישראלית‬
‫מתעלת סואץ למרחק של עשרות ק"מ בלבד‪ .‬כאשר השר נשאל‬
‫על ידי אחד הקצינים עד היכן צפויה נסיגה ישראלית מרצון‪,‬‬
‫תשובתו הייתה‪" :‬תמורת הפסקת אש לא מוגבלת בזמן — עד‬
‫מאה ק"מ מזרחה לרפידים"‪ .‬כלומר‪ ,‬שני שלישים מסיני‪ .‬הייתי‬
‫נוכח במפגש הזה‪.‬‬
‫מעיונים בכתביו של נשיא מצרים אנואר סאדאת נראה כי זה היה‬
‫התהליך שנשיא מצרים עבר אחרי מותו של נאצר‪ .‬ראו סאדאת‪,‬‬
‫אנואר (‪ ,)1982‬על מלחמה ושלום‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬מכון‬
‫טרומן‪.‬‬
‫ראו דוח ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון‪ ,‬לבחינת תפיסת‬
‫הביטחון של ישראל‪ .1986 ,‬יו"ר הוועדה היה ח"כ דן מרידור‪.‬‬
‫מאמציו לקיים דיונים בממשלה על תפיסת הביטחון בעשור‬
‫הראשון למאה זו‪ ,‬כחבר במפלגה השלטת‪ ,‬לא הצליחו‪.‬‬
‫ירמת בד | דחא רופיס ‪,‬תומחלמ שולש ‪:‬השתהה תמחלמ‬ ‫‪54‬‬
‫קונקרטי לגבי משברים צפויים‪ .‬בשל כך מצאו את עצמן‬
‫ממשלות בישראל לא אחת במלחמות ובמערכות‪ ,‬יזומות‬
‫או תגובתיות‪ ,‬בלי שביררו לעצמן למען מה ולאיזו תכלית‪.‬‬
‫הגיעו הדברים לידי כך שברוב המלחמות צה"ל הוא‬
‫שהגדיר את המטרות המיידיות והרחוקות‪ ,‬ודאג לשכנע‬
‫את הממשלות לאשר את המטרות שהוא עיצב‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬כוונת מאמר זה היא גם לעורר מחקרים‬
‫נוספים‪ .‬מחקרים רבים מאוד נכתבו על תפיסת הביטחון‬
‫‪ 1‬‬
‫של ישראל‪ ,‬ורובם ראויים להערכה שכן הם הוסיפו ידע‬
‫חיוני בתחומי הביטחון הלאומי‪ .‬עיוניי שלי במחקרים‬
‫הרבים ובתעודות המצויות בארכיונים השונים מלמדים‬
‫כי מאז ‪ 1967‬לא הייתה לישראל תפיסת ביטחון‪ .‬היו‬
‫מלחמות והיו משברים שחייבו שימוש בכוח הצבאי‪ ,‬ועל‬
‫פי רוב הממשלות וצה"ל הצליחו להתמודד‪ .‬אבל קיומה‬
‫של תפיסת ביטחון מוטל בספק רב‪ .‬כמובן‪ ,‬אמירה כזו‬
‫מותנית באופן שבו אנו מגדירים את המושג תפיסת‬
‫‪ 2‬‬
‫ביטחון‪ .‬על כך ראוי להמשיך לחקור‪.‬‬
‫תא״ל (מיל‪ ).‬ד"ר דב תמרי שירת כמפקד סיירת מטכ"ל‪,‬‬
‫‪ 3‬‬ ‫מפקד חטיבה ואוגדת טנקים סדירות‪ ,‬קצין מודיעין ראשי‬
‫ומפקד המכללה לפיקוד ומטה‪ .‬קיבל את עיטור העוז ושני‬
‫‪ 4‬‬
‫ציונים לשבח מאת הרמטכ"ל‪ .‬לשעבר מבכירי המכון לתורת‬
‫המערכה (מלת"ם)‪ ,‬מייסד המגמה ללימודי העורף במכללת‬
‫‪ 5‬‬ ‫בית ברל ומחברם של הספרים "ואיך נדע? מודיעין‪ ,‬מבצעים‪,‬‬
‫מדינאות"‪ 2011 ,‬ו"האומה החמושה"‪.2012 ,‬‬
‫מקורות‬
‫‪ 6‬‬
‫ארכיונים‬
‫ארכיון מדינת ישראל (ארכיון המדינה)‬
‫ארכיון מטכ"ל‪/‬חטיבת תוה"ד‪/‬מחלקת היסטוריה‬
‫ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון‬
‫ספרים‬
‫אדמסקי‪ ,‬דימיטרי‪ .)2006( ,‬מבצע קווקז‪ :‬ההתערבות הסובייטית‬
‫‪ 7‬‬ ‫וההפתעה הישראלית במלחמת ההתשה‪ ,‬הוצאת צה"ל‪/‬מערכות‬
‫ומשרד הביטחון‪/‬ההוצאה לאור‪.‬‬
‫הרכבי‪ ,‬יהושפט‪ .)1992( ,‬מלחמה ואסטרטגיה‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬הוצאת‬
‫מערכות משרד הביטחון‪.‬‬
‫‪ 8‬‬ ‫טל‪ ,‬ישראל (‪ .)1996‬ביטחון לאומי‪ ,‬מעטים מול רבים‪ ,‬תל־אביב‪,‬‬
‫הוצאת דביר‪.‬‬
‫כבהא‪ ,‬מוצטפא (‪ .)1995‬חרב אל־אסתנזאף‪ :‬מלחמת ההתשה בראי‬
‫המקורות המצרים‪ ,‬אפעל‪ ,‬מכון יד גלילי‪ ,‬יד טבנקין‪.‬‬
 ‫ניתוח מדיניות‬

‫‪PIXABAY‬‬

‫על טריפה וטורפים בעידן‬

‫הפוסט־בריתות‬
‫פרנסואה הייסבורג‬
‫העולם עובר בשנים אלה מהסדר שאפיין אותו לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה‬
‫הקרה‪ ,‬לסדר חדש‪ :‬עידן הפוסט־בריתות‪ .‬כוחות שונים שוברים את הסדר הישן ומחוללים מספר‬
‫תופעות‪ :‬ירידת ערך הליברליזם‪ ,‬עליית גישת העסקאות ובחירתה של ארצות הברית להתכנס‬
‫לענייניה‪ .‬בעידן החדש התנהלותן של שלוש "הטורפות"‪ ,‬סין‪ ,‬רוסיה וארצות הברית‪ ,‬תחייב‬
‫את האיחוד האירופי לערוך התאמות ויתרה מכך‪ ,‬את בעלות הברית של ארצות הברית במזרח‬
‫התיכון – ובכל זה ישראל — לנקוט מדיניות יוזמת כדי להתמודד עם מדיניות וושינגטון‪.‬‬

‫הפוסט־עות'מאני הוא דוגמה בולטת וארוכת שנים‬
‫לאי־סדר כזה‪.‬‬
‫ברמה הגלובלית‪ ,‬ובאזורי מפתח רבים בפרט‪ ,‬שבעת‬
‫העשורים האחרונים הונדסו באופן בלתי־אופייני לתקופות‬
‫קודמות בהיסטוריה‪ .‬שילוב של הגמוניה (אמריקאית‪,‬‬
‫סובייטית)‪ ,‬רשת מהודקת של כללים גלובליים (מהסכם‬
‫ברטון־וודס ועד חוק הים) ומערך של בריתות הגנה‬
‫קבועות ולא עסקיות במהותן של ארצות הברית עם‬
‫אירופה ואזור אסיה־פסיפיק למודי המלחמות‪ ,‬סיפקו‬
‫עוגנים למערכת הבינלאומית‪ ,‬ואפשרו את התהליך‬
‫הכלכלי והחברתי המהפכני שמכונה גלובליזציה‪ .‬בחסות‬
‫מעולם לא היה "לוויתן" גלובלי‪ ,‬ומאז שבמזרח‬
‫התיכון החלו לתעד את ההיסטוריה האנושית‪ ,‬לעיתים‬
‫קרובות העולם נטה יותר לכיוון הובסיאני‪ .‬חרף זאת‪,‬‬
‫במאבק של הכול בכול‪ ,‬דומה שרכיבים של סדר שורדים‬
‫ומצליחים יותר‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הגמוניה אזורית ואף עולמית‪,‬‬
‫קואליציות זמניות‪ ,‬שותפויות למטרות מוגבלות ובריתות‪,‬‬
‫לצד כללים בפועל או בכוח הנוגעים לניהול מלחמה‬
‫או לשימוש במשאבים גלובליים (או לא־גלובליים)‬
‫משותפים — גם הם עתיקים כדברי ימי ההיסטוריה‬
‫המתועדת‪ .‬במילים פשוטות‪ ,‬בחלק מהתקופות והאזורים‬
‫אנו עדים ליותר אנרכיה מאשר באחרים‪ ,‬והמזרח התיכון‬
 ‫גרובסייה האוסנרפ | תותירב־טסופה ןדיעב םיפרוטו הפירט לע‬
‫הליברליים‪ ,‬שמוכר גם כקץ ההיסטוריה‪ ,‬כפי שדמיינו‬
‫אותו הפוסט־הגלייאנים של ראשית שנות ה־‪ .90‬עם‬
‫זאת‪ ,‬אין פירוש הדבר שבעידן החדש חלפו מן העולם‬
‫הסממנים הליברליים‪ ,‬מכיוון שהליברליזם נותר כוח‬
‫אינטלקטואלי ופוליטי קוהרנטי‪ ,‬שנושא בנטל המאבק‬
‫בשילוב הבסיסי בין סמכותנות וריבונות‪ ,‬והוא ימשיך‬
‫למלא תפקיד מרכזי בהמשך‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬גישת העסקאות (‪,)transactionalism‬‬
‫שמעולם לא נעדרה לחלוטין מהעידן ההולך ומסתיים‪,‬‬
‫תהפוך למצב ברירת המחדל ביחסים בינלאומיים בין‬
‫בעלי ברית לשעבר‪ ,‬ובקרב אחרים‪ .‬כל "עסקה" תיעשה‬
‫באופן בלתי־תלוי‪ ,‬כשעליה לעמוד בפני עצמה (מבחינה‬
‫אסטרטגית‪ ,‬פוליטית או כלכלית‪ ,‬לפי ההקשר) ולייצר‬
‫רווח מראשיתה‪ .‬הטווח הקצר והחד־פעמיות יהיו הכלל‪.‬‬
‫סגירת עסקאות בצורה זו תשים דגש רב על בילטרליות‪,‬‬
‫לאור פשטותה הבסיסית‪ .‬באופן כללי‪ ,‬גישה כזו לא‬
‫בכך שום דבר מרגיע‪ .‬הנורמה היא זו ששררה מאות או אלפי‬
‫תמנע לחלוטין צורות מסוימות של הסכמים ארוכי־טווח‬
‫שנועדו למטרה מסוימת‪ ,‬כמו למשל הסכמי קמפ דייוויד‬
‫ב־‪ .1979‬ואולם כל דבר שיהיה מורכב יותר מבחינת‬
‫המשתתפים והזמן שיידרש יהיה כמעט בלתי־אפשרי‬
‫להשגה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הסכמי וסטפליה או קונגרס וינה‬
‫הם מקרים חריגים של פעם במאה או מאתיים שנה‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬העידן החדש ישתרש היטב‪ ,‬גם לאחר‬
‫שדונלד טראמפ יעזוב את הבית הלבן‪ .‬ברגע שאמון‬
‫מתפוגג‪ ,‬קשה מאוד להשיבו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הדחף של‬
‫טראמפ לסיים מלחמות מעבר לים‪ ,‬ניסיונותיו לצמצם‬
‫את מחויבויותיה של ארצות הברית מחוץ לגבולותיה‪,‬‬
‫במיוחד באזור המזרח התיכון העקוב מדם‪ ,‬וההתמקדות‬
‫שלו בסין‪ ,‬הם נושאים הזוכים לעדיפות גבוהה גם מעבר‬
‫למי שנחשב לציבור הבוחרים שלו‪ .‬ואכן‪ ,‬ההתפתחות‬
‫הזו בחלקה הגדול החלה להתרחש עוד בתקופת הנשיא‬
‫אובמה‪ ,‬שפעל לפי התפיסה של "הובלה מאחור" בלוב‪,‬‬
‫לא עמד בקווים האדומים שהתווה בעצמו לסוריה ו"סובב‬
‫את הציר" האמריקאי לאסיה‪ .‬העדיפות שמקבלת סוגיית‬
‫סין בוושינגטון רק צפויה להתחדד ולהעמיק‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬החזרה לנורמה מתיישבת עם ההיסטוריה‪,‬‬
‫בניגוד לניסיון לבסס מחדש מצב יוצא דופן‪ .‬במונחים‬
‫היסטוריים‪ ,‬עידן הבריתות בן שבעים השנה הוא יוצא‬
‫הדופן‪ .‬נקודה זו זוכה לאישוש חוזר כל אימת שברית‬
‫נאט"ו מתגאה בהיותה גוף חסר תקדים‪ :‬זה נכון‪ ,‬אבל‬
‫אין בכך שום דבר מרגיע‪ .‬הנורמה היא זו ששררה מאות‬
‫או אלפי שנים אחורה‪.‬‬
‫מהאינטראקציה בין הכוחות השוברים את הסדר הנוכחי‪,‬‬
‫טריפה וטורפים‪ :‬לקחת את הכסף ולברוח‬
‫התמקדות בטווח הקצר‪ ,‬ארעיות‪ ,‬דו־צדדיות והיעדר‬
‫תמריצים למיזמים ארוכי טווח אינם דברים מוחלטים‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫ארצות הברית השיטה ביססה אחיזה‪ ,‬לפחות בתיאוריה‬
‫ולרוב גם בפועל‪ ,‬באמצעות ערכים כלכליים ופוליטיים‬
‫ליברליים‪ ,‬דוגמת אלה שקודשו בהצהרת זכויות האדם‬
‫של האו"ם (‪.)1948‬‬
‫עידן זה מתפוגג כעת מסיבות ידועות‪ ,‬ובמקביל — אם‬
‫כי בקצב שונה — מתחוללים תהליכים אחרים‪ ,‬כאשר‬
‫הבולטים שבהם הם עלייתה של סין כמעצמת־על לא־‬
‫ליברלית‪ ,‬הטלת ספק בערכים הליברליים ובגלובליזציה‬
‫בקרב חברות דמוקרטיות ובראשן בארצות הברית‪,‬‬
‫וכן התנהלות פוליטית ומדינית לא־שגרתית של מנהיג‬
‫המעצמה המובילה בעולם‪.‬‬
‫במונחים היסטוריים‪ ,‬עידן הבריתות בן שבעים השנה הוא‬
‫יוצא הדופן‪ .‬נקודה זו זוכה לאישוש חוזר כל אימת שברית‬
‫נאט"ו מתגאה בהיותה גוף חסר תקדים‪ :‬זה נכון‪ ,‬אבל אין‬
‫שנים אחורה‪.‬‬
‫כוחות אלה ואחרים מזרזים את הופעתו של מה‬
‫שאני מכנה "עידן הפוסט־בריתות" (‪post-alliance‬‬
‫‪ .)era‬המגמה כבר משפיעה באופן עמוק על השיקולים‬
‫שמנחים את האירופים והאסיאתים בבחירותיהם‬
‫האסטרטגיות‪ ,‬הצבאיות והדיפלומטיות העתידיות‪ .‬גם‬
‫אם שלביו הראשוניים של התהליך עדיין בדשדוש ואינם‬
‫חד־משמעיים‪ ,‬ההבנה הרווחת היא שהפעם זה שונה‬
‫מאוד‪ ,‬ושהעתיד עשוי להידמות יותר לעידן טרום־‪1914‬‬
‫מאשר להמשך העידן הנוכחי‪ ,‬של פוסט־‪( 1945‬או ‪.)1989‬‬
‫מבחינתן של מדינות הפועלות באזורים שאינם מוסדרים‬
‫על ידי מערכת הבריתות בחסות אמריקאית‪ ,‬ההשפעה‬
‫אינה בהכרח כה ברורה‪ :‬בסופו של יום‪ ,‬ובאופן עקום‪,‬‬
‫לשיטתן העולם בסך הכל מדביק פערים עם הנורמות‬
‫במזרח התיכון ההובסיאני‪ .‬זה אולי נכון‪ ,‬אבל כפי שיודגם‪,‬‬
‫המציאות חדשה הזו תטלטל אסטרטגית גם את ארגז‬
‫החול המזרח־תיכוני‪.‬‬
‫תחילה אגדיר בקצרה מהו עידן הפוסט־בריתות‪,‬‬
‫לאחר מכן אציג כמה השלכות הנובעות ממנגנון הפעולה‬
‫הבסיסי שלו‪ ,‬שאותו אכנה בשם "טריפה" (”‪.)“predation‬‬
‫בסיום אציג כמה השלכות על אזור המזרח התיכון וצפון‬
‫אפריקה (‪ )MENA‬בכלל‪ ,‬ועל ישראל בפרט‪.‬‬
‫עולם של פוסט־בריתות‬
‫שהוזכרו לעיל‪ ,‬אפשר כבר לזהות כמה מאפיינים‬
‫ייחודיים שהופיעו‪ .‬ראשית — ואיני הראשון לציין זאת —‬
‫הדבר מסמן את קיצו של הסדר המבוסס על החוקים‬
‫‪57‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫יוצאת דופן‪ ,‬ברגע שתשתחרר מהכאוס של הממשל‬ ‫מקרים של איום על כדור הארץ כמו האצת ההתחממות‬
‫הנוכחי‪ :‬מה ששימש לטובת הכלל מאז מלחמת העולם‬ ‫הגלובלית או התפרצות מגיפות עדיין יותירו מקום כלשהו‬
‫השנייה‪ ,‬פשוט יוסט כתוצאה מכך לכיוון ולמטרה חדשים‪.‬‬ ‫לפעולה גלובלית (וזאת למרות שההחלטה האמריקאית‬
‫הדבר ייעשה ביתר קלות‪ ,‬בהתחשב בצורות הטריפה‬ ‫לצאת מהסכמי פריז נוגדת את המגמה)‪ .‬אולם הגישה‬
‫החדשות שתצטרפנה לאלה שעברו בירושה מהתקופה‬ ‫תהיה כזו ששמה ברוב הנושאים דגש על היום־יום — כך‬
‫הקדם־גרעינית והקדם־דיגיטלית‪.‬שיאפשר לה להתייצב‬ ‫ייראה העידן החדש‪.‬‬
‫נגד סין שיבטיח בכל הקשור למחקר וחדשנות דיגיטלית‪.‬‬ ‫עבור מדינות רבות ומנהיגיהן השינוי הוא מזערי‪ ,‬ויש‬
‫פחות מובנת מאליה היא סוגיית התלות ההדדית‪,‬‬ ‫אף שיקבלו גישה כזו בברכה מכיוון שיראו בה אפשרות‬
‫הנתפסת לא פעם כגורם משכין שלום ביחסים‬ ‫להזדמנויות חדשות‪ ,‬כפי שגילו פוטין ברוסיה וארדואן‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬אך הופכת בהדרגה לנשק‪ ,‬בהשאלה‬ ‫בטורקיה‪ .‬אכן‪ ,‬בעולם עם פחות חוקים וללא בריתות‬
‫מהנוסחה של הנרי פארל (‪ )Farrell‬ואברהם ניומן‬ ‫קבועות‪ ,‬לא זו בלבד שההזדמנות לטריפה גוברת‪ ,‬אלא‬
‫(‪ .)Newman‬מכיוון שמערכת הפיננסים והסחר העולמית‬ ‫שהאופורטוניזם מחייב‪ :‬נצלו מה שאפשר עכשיו‪ ,‬אחרת‪...‬‬
‫נשענת על הדולר‪ ,‬אין כמעט מיזם חוצה־גבולות שיכול‬ ‫בעידן היוצא‪ ,‬ארצות הברית הייתה ערבה לקביעות‬
‫לחמוק מעינה של ארצות הברית‪ ,‬לרבות בהיבטי החוק‪.‬‬ ‫יחסית וליציבות לטווח ארוך‪ ,‬לא רק כלפי בעלות בריתה‬
‫נדרשו לארצות הברית עשרות שנים כדי לעבור מגישה‬ ‫הישירות אלא גם באופן רחב יותר‪ ,‬בעצם הצבת גבולות‬
‫לא־שיטתית של כל מקרה לגופו‪ ,‬למדיניות מתוכללת‬ ‫להתנהלותם המותרת או האסורה של אחרים‪ .‬בעולם‬
‫להפליא של שילוב בין סוכנויות באמצעות שימוש בכוח‬ ‫ללא בריתות תתקשה ארצות הברית שלא להפוך‬
‫הסניוראז' שלה‪ ,‬במובן הרחב של המושג‪ .‬פוטנציאל הכוח‬ ‫לטורפת בעצמה‪ .‬הגישה העסקית של דונלד טראמפ‬
‫של מתקפה משולבת התחוור בתחילת העשור הנוכחי‪,‬‬ ‫לכל סיטואציה ביטחונית היא המבשר של מה שעתיד‬
‫עם הטלת החבילה המלאה של הסנקציות הראשוניות‬ ‫להפוך להרגל‪ :‬ארצות הברית מוכנה לשלוח חיילים‬
‫והשניוניות נגד איראן במהלך המשא ומתן על הסכם‬ ‫לערב הסעודית (אם היא תשלם); ארצות הברית תציית‬
‫הגרעין בשנים ‪ .2015–2012‬ארגז הכלים השתכלל מאז‪.‬‬ ‫לסעיף ‪ 5‬של אמנת נאט"ו ותגן על אסטוניה (אם זו‬
‫למרות התלונות האיראניות שמופנות כיום נגד האיחוד‬ ‫תשלם את חובותיה); ארצות הברית תוציא את כוחותיה‬
‫האירופי‪ ,‬על כך שאינו מצליח לעקוף את הסנקציות‬ ‫מרוג'אבה מכיוון ש־‪ 1200‬החיילים האמריקאים ועמיתיהם‬
‫האמריקאיות הנוכחיות‪ ,‬עובדה היא שמעט מאוד חברות‬ ‫הכורדים משום מה יקרים לה מדי‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬אל לנו‬
‫סיניות או רוסיות מוכנות להסתכן בניתוקן — לא רק‬ ‫להניח שמדובר בשלב חולף רק מכיוון שתנאי ה"תן־‬
‫מהשוק האמריקאי אלא מהשוק העולמי בכלל — ואיראן‬ ‫וקח" הנוקשים הללו מופיעים במסווה של התיאטרליות‬
‫יודעת זאת‪.‬‬ ‫המאפיינת את הנשיא המכהן‪.‬‬
‫היכולת של ארצות הברית להפוך את התלות ההדדית‬ ‫בעולם כזה יהיו שלושה טורפי־על שישתלטו על הזירה‪:‬‬
‫לנשק‪ ,‬נשענת במידה רבה מאוד על יכולת הסייבר‬ ‫סין‪ ,‬שעדיין זהירה מבחינה אסטרטגית‪ ,‬הראתה ברמת‬
‫המיקרו — למשל באנגולה‪ ,‬האיים המלדיביים‪ ,‬מונטנגרו‬
‫ומלזיה — שבסופו של דבר היא עתידה לנהוג כטורף‬
‫ארצות הברית‪ ,‬המנוסה הרבה יותר מסין בניצוח על כל‬
‫קר־רוח ותאב בצע במיוחד‪ ,‬שירדוף אחד טרף בעל‬
‫צורות העוצמה שלה — תתגלה כטורף בעל יכולת יוצאת‬
‫משמעות רבה יותר‪" .‬מאה שנים של השפלה" שחוותה‬
‫דופן‪ ,‬ברגע שתשתחרר מהכאוס של הממשל הנוכחי‬
‫מצד המעצמות האימפריאליסטיות‪ ,‬מאז מלחמת‬
‫האופיום הראשונה‪ ,‬מספקות לה מקור עשיר לרעיונות‪.‬‬
‫שלה לדלות מודיעין על יריביה הנתונים למעקב שלה‪,‬‬ ‫רוסיה‪ ,‬מעצמה שביטאה בבירור את אי־שביעות‬
‫ועל העקבות האלקטרוניות של כסף ועסקאות‪ .‬אולם‬ ‫רצונה מהסדר העולמי שלאחר המלחמה הקרה באירופה‬
‫מה שנותן לה משקל ייחודי הוא מעמדו הדומיננטי של‬ ‫ומחוצה לה — היא שחקנית מיומנת במשחקי טריפה‬
‫הדולר‪ ,‬שהוא גם מטבע עתודה וגם מטבע חליפין‪ ,‬וכמובן‬ ‫ומומחית בניצול הזדמנויות‪ .‬הזריזות הפוליטית והצבאית‬
‫רכושה המהותי של ממשלת ארצות הברית‪ .‬למי שנתפס‬ ‫החדשה שגיבשה מסייעת לה לפצות על הבסיס הכלכלי‬
‫משתמש בו בצורה שארצות הברית מתנגדת לה‪ ,‬אף‬ ‫והדמוגרפי המוגבל שלה‪ ,‬ואילו גודלה‪ ,‬ארסנל הגרעין‬
‫תלונה על ידו הארוכה של החוק האמריקאי מחוץ לגבולות‬ ‫והמיקום שלה יסייעו לה לכבוש מקום בין "שלושת‬
‫ארצות הברית לא תעזור‪.‬‬ ‫הגדולים" בליגת הטורפים‪.‬‬
‫נשק זה מופנה באופן שגרתי גם כלפי בעלות בריתה‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬המנוסה הרבה יותר מסין בניצוח על‬
‫של ארצות הברית‪ ,‬באמצעות סנקציות שניוניות‪ ,‬אך‬ ‫כל צורות העוצמה שלה — תתגלה כטורף בעל יכולת‬
 ‫גרובסייה האוסנרפ | תותירב־טסופה ןדיעב םיפרוטו הפירט לע‬
‫הבעיות של אסיה הן בעיקר אסטרטגיות יותר‪ .‬אם‬
‫ליפן‪ ,‬לדרום קוריאה‪ ,‬לאוסטרליה ולטייוואן אין נשק גרעיני‬
‫והן מנהלות מדיניות ידידותית למערב‪ ,‬הרי זה בזכות‬
‫ההרתעה המורחבת של ארצות הברית‪ .‬אם מדינות אלו‬
‫תחשובנה שההרתעה הזו מתפוגגת‪ ,‬הן תשקולנה (או‬
‫במקרה של שלוש האחרונות — תשקולנה מחדש) את‬
‫האופציה הגרעינית ואת האופציה הידידותית לסין‪ ,‬על‬
‫חשבונה של ארצות הברית‪.‬‬
‫‪ ?Huawei‬ידאגו לכך שקנדה תעצור את בתו של יושב־‬
‫הובס במזרח התיכון ובצפון אפריקה‬
‫ְּ‬
‫אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה אינו נמלט ולא יימלט‬
‫מההשלכות של הסדר העולמי בעידן של פוסט־בריתות‪,‬‬
‫כפי שהבהירו אירועי אוקטובר ‪ 2019‬בסוריה‪ .‬ארצות‬
‫הברית נטשה קבוצה אחת של בעלי ברית‪ ,‬הכורדים‪.‬‬
‫כלפי טורקיה‪ ,‬בעלת ברית של נאט"ו‪ ,‬היא הצליחה בו־‬
‫זמנית גם להפגין חולשה ולהיכנע‪ ,‬וגם להטיח עלבונות‬
‫חמורים‪ .‬לאחר שטראמפ הורה על נסיגה צבאית חפוזה‬
‫ולא מאורגנת‪ ,‬הוא פינה את השטח לכוחות המשטר‬
‫הסורי‪ ,‬לצבא הרוסי ולקבוצת וגנר‪ ,‬וכן עבור דאע"ש‬
‫גרסה ‪ .2.0‬לא בדיוק שיפור ביחס להישגים האסטרטגיים‬
‫המפוקפקים של ארצות הברית באזור בתקופת שלטונם‬
‫של בוש הבן ושל אובמה‪.‬‬
‫וזה לא משתפר‪ .‬המזרח התיכון וצפון אפריקה ידוע‬
‫כאזור של "ידידים־אויבים" (”‪ ,)“frenemies‬אך לא כל‬
‫הידידים־אויבים הללו זהים או דומים‪ .‬הדבר נכון במיוחד‬
‫לגבי ישראל‪ ,‬שמאז ‪ 1967‬היחסים שלה עם ארצות‬
‫הברית מעוגנים בצורה איתנה הרבה יותר מאשר כל‬
‫מדינה אחרת‪ :‬זוהי ברית‪ .‬אחדות מהמדינות הידידות־‬
‫אויבות הן אויבות ותיקות של ישראל‪ ,‬למשל איראן‪,‬‬
‫הנחשבת לאיום האסטרטגי המוביל על ישראל מאז‬
‫סיום מלחמת איראן־עיראק‪ .‬בעולם החדש‪ ,‬שבו ארצות‬
‫הברית מתמקדת בסין ואין לה עוד רצון בהרפתקאות‬
‫באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה‪" ,‬טעמם" של ידידים־‬
‫אויבים עשוי להשתנות מהר יותר מאשר בעבר‪ .‬באותה‬
‫מידה‪ ,‬מעמדם האסטרטגי של הידידים־אויבים לנוכח‬
‫האינטרס הישראלי יהפוך לתנודתי יותר‪ .‬התפתחות‬
‫כזו עשויה להתחדד כתוצאה מהשינוי הצפוי בתמיכה‬
‫האמריקאית הרחבה בישראל‪ ,‬המוסכמת כיום על שתי‬
‫המפלגות האמריקאיות‪ ,‬והפיכתה מקונצנזוס לסוגיה‬
‫מפלגתית שנויה במחלוקת‪.‬‬
‫לכך צפויות לפחות שתי השלכות‪ .‬ראשית‪ ,‬לישראל‬
‫יהיה אינטרס לפתח עוד יותר את כישוריה המוכחים‬
‫בניצול הזדמנויות אסטרטגיות ובלקיחה בחשבון של‬
‫כל האופציות שעל השולחן‪ ,‬ופירוש הדבר לייצר נכסים‬
‫טובים מאי פעם ל"סריקת אופק"‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫גם בעלות ברית יכולות להפוך ליעד ראשי‪ .‬בהיבט‬
‫המודיעיני מנהלת ארצות הברית מעקב מתמיד אחר‬
‫חברות ומדינות אירופיות‪ ,‬באופן ישיר כמו גם באמצעות‬
‫צדדים שלישיים‪.‬‬
‫הפיכת התלות ההדדית לנשק מובילה גם להתפשטות‬
‫של מה שנחשב פעם לקוד התנהגות חריג בזירה‬
‫הבינלאומית בין מעצמות תעשייתיות‪ ,‬בצורה של "בני‬
‫ערובה משפטיים"‪ .‬יש בעיה לארצות הברית עם חברת‬
‫ראש החברה‪ .‬יש בעיה עם מיזוג צרפתי־אמריקאי? משרד‬
‫המשפטים האמריקאי יכלא בכיר צרפתי בכלא מאובטח‬
‫במיוחד‪ .‬לסינים יש בעיה עם שמירה על זכויות הקניין‬
‫הרוחני של חברה זרה? בימים עברו (לפני חמש שנים)‬
‫היו שולפים מהמחשב את כל המידע על הצד השני‬
‫שהחפרפרות שלהם השיגו‪ ,‬ועכשיו פשוט עוצרים מישהו‬
‫ומחכים לעסקת חליפין‪ .‬לקיחת בני ערובה וחטיפה הן‬
‫פרקטיקות של ארגוני טרור‪ ,‬כנופיות פשע או מדינות‬
‫סוררות‪ ,‬שכיום ניתן לראות וריאציה שלהן בקרב‬
‫המעצמות הפוליטיות והתאגידיות של העולם המתועש‪.‬‬
‫פיתוח מערכת יחסים עם שותפים שאולי לא יועילו בטווח‬
‫המיידי עשוי להיות השקעה נבונה‪ .‬על ישראל לראות את‬
‫היחסים העתידיים שלה עם האיחוד האירופי והמדינות‬
‫החברות בו מנקודת מבט כזאת‪.‬‬
‫בעולם חדש ו"מופלא" זה‪ ,‬המדינות שההתמודדות‬
‫שלהן עם האתגר של "שלושת הטורפים" היא הקשה‬
‫ביותר הן בעלות הברית של ארצות הברית באירופה‬
‫ובאזור אסיה־פסיפיק‪.‬‬
‫הבעיה של אירופה היא גם ערכית וגם מבנית‪ .‬האיחוד‬
‫האירופי אינו סתם גוף המציית לשלטון החוק ונמנע‬
‫משימוש בכוח‪ :‬היותו פרויקט של שלום הכפוף לשלטון‬
‫החוק היא כל מהותו‪ .‬לכן האיחוד האירופי לא כשיר‬
‫בתכלית להתמודד עם הטורפים בשפתם‪ .‬מבחינה‬
‫מבנית‪ ,‬האירופים מתקשים מאוד מצד אחד ללכד‬
‫את המעצמות הגדולות של האיחוד‪ ,‬בעיקר בנושא‬
‫מדיניות הסחר והתחרות‪ ,‬שאפילו גוגל ופייסבוק למדו‬
‫לחשוש ממנה‪ ,‬ומצד שני לגייס כלי ריבונות שנמצאים‬
‫בידי המדינות החברות‪ :‬הגנה‪ ,‬דיפלומטיה ומיסוי חוצה‬
‫גבולות‪ .‬ולמרות שלצרפת‪ ,‬למשל‪ ,‬יש כוחות צבא ניכרים‬
‫בעלי יכולות משמעותיות ורצון פוליטי להשתמש בהם‪,‬‬
‫עדיין מדובר בצבא של מדינה המונה ‪ 67‬מיליון איש‪,‬‬
‫ולא של גוש חזק של מדינות היבשת המונה ‪ 500‬מיליון‪.‬‬
‫אין צבא אירופי‪.‬‬
‫‪59‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫לאינטרסים משותפים שיקדמו פעולות משותפות‪ ,‬וגם‬
‫אם לא – הניסיון לחתור לכך לא יזיק לאף צד‪.‬‬
‫העולם בעידן של פוסט־בריתות יהיה יותר אכזרי‬
‫ומסובך לניווט בהשוואה לסדר העולמי היוצא‪ .‬דווקא‬
‫משום שיהיה צורך לאלתור בלהט הרגע (או כתוצאה‬
‫מציוץ בטוויטר של מנהיג בלתי־צפוי)‪ ,‬חיוני להשקיע‬
‫בדיפלומטיה ואף להדגיש ביתר שאת את הבנת‬
‫ההתפתחות של ידידים־אויבים‪ .‬למעשה‪ ,‬העליונות תושג‬
‫על ידי תכנון והיערכות לקראת הבלתי־ידוע והבלתי־צפוי‪.‬‬
‫רוסיה הרוויזיוניסטית והאופורטוניסטית הם מכנה משותף‬
‫פרנסואה הייסברג הוא יועץ בכיר לענייני אירופה במכון‬
‫הבינלאומי למחקרי אסטרטגיה (‪ ,)IISS‬ויועץ מיוחד בקרן‬
‫למחקרים אסטרטגיים (‪Fondation pour la Recherche‬‬
‫‪.)Stratégique‬‬
‫שנית‪ ,‬נכון לשים דגש רב יותר על פעולה יזומה‬
‫במקום תגובה‪ .‬פיתוח מערכת יחסים עם שותפים שאולי‬
‫לא יועילו בטווח המיידי עשוי להיות השקעה נבונה‪ .‬על‬
‫ישראל לראות את היחסים העתידיים שלה עם האיחוד‬
‫האירופי והמדינות החברות בו מנקודת מבט כזאת‪:‬‬
‫לטפח קשרים לטווח ארוך במקום לרדוף אחר חילופי‬
‫ההאשמות הנרגנים והעקרים הנוכחיים הנובעים מחוסר‬
‫הסכמה הדדית‪ .‬וקשר עם אירופה פירושו אירופה‪ ,‬ולא‬
‫דיאלוג עם מנהיג הונגריה‪ .‬מדוע? מכיוון שהיחסים עם‬
‫בין אירופה לישראל‪ ,‬כמו השינוי בעמדתה של ארצות‬
‫הברית כלפי בעלות בריתה‪ ,‬והחדירה הגוברת של סין‬
‫לאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה‪ ,‬ובכלל זה לישראל‬
‫ולאירופה‪ .‬חששות משותפים אלה יובילו בשלב מסוים‬
 ‫ניתוח מדיניות‬

‫‪kremlin.ru‬‬

‫רוסיה ומאזן הכוחות הגלובלי מנקודת המבט‬

‫של המזרח התיכון‬
‫איגור יורגנס‬
‫בניגוד לציפיותיהם של רבים‪ ,‬מאזן הכוחות הגלובלי שהתגבש מאז מלחמת העולם השנייה‬
‫לא התפתח לעולם חד־קוטבי‪ ,‬ומאזן כוחות חדש ויציב אינו נראה באופק‪ .‬כיום‪ ,‬המזרח התיכון‬
‫נותן לרוסיה הזדמנות למצב עצמה כשחקנית מרכזית‪ ,‬ומוסקבה הפכה את האזור לשדה ניסוי‬
‫לפיתוח מדיניות חוץ עתידית משלה‪ .‬האתגר של יצירת איזון חדש נמצא בראש סדר היום העולמי‪,‬‬
‫וחיוני שרוסיה תהיה מעורבת בתהליך‪ .‬לאלה המוכנים להיענות לאתגר יש אינטרס לראות את‬
‫רוסיה משתתפת בו‪ .‬הדבר נכון לארצות הברית ולאירופה‪ ,‬אבל גם לישראל‪ ,‬שעבורה פיצול‬
‫טקטוני באזור יהיה עתיר השלכות חמורות‪.‬‬

‫שידועים כבעלי ברית חזקים של האמריקאים במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬פרסו בפני נשיא רוסיה שטיח אדום‪.‬‬
‫רק לפני שש־שבע שנים‪ ,‬בתחילת הקדנציה השלישית‬
‫של ולדימיר פוטין‪ ,‬מדיניות החוץ של רוסיה עוד נראתה‬
‫חסרת כיוון או מטרה‪ .‬רוסיה נעשתה שולית כשחקנית‬
‫עולמית‪ ,‬ונראה היה כי דאגתה העיקרית נתונה להגנה על‬
‫יציבותה מבית מפני השפעות זרות‪ .‬הייתה סיבה להאמין‬
‫שמדובר במגמה לטווח ארוך‪ ,‬שכן נדמה היה שלרוסיה יש‬
‫מעט מאוד להציע לעולם או לדרוש ממנו‪ ,‬והיא התנהלה‬
‫ללא יעדים לאומיים הדרושים לעיצוב מדיניות חוץ‪.‬‬
‫בהודעתו על נסיגת הכוחות האמריקאיים מצפון סוריה‬
‫אמר הנשיא דונלד טראמפ כי הוא מוכן לתת ״לכל מי‬
‫שרוצה ‪ ...‬בין אם זו רוסיה‪ ,‬סין או נפוליאון בונפרטה״‬
‫להגן על הכורדים‪ .‬אולם ברגע שהצבא האמריקאי עזב‬
‫את מנביג׳‪ ,‬א־רקה וכובאני‪ ,‬הדגל שהונף מעל בסיסי‬
‫הצבא האמריקאי הנטושים לא היה הדגל הצרפתי בעל‬
‫שלושת הצבעים‪ ,‬אלא דגל הרפובליקה הערבית הסורית‬
‫ודגל הפדרציה הרוסית‪.‬‬
‫לוולדימיר פוטין נודע על התפנית במצב בזמן ששהה‬
‫מחוץ למוסקבה‪ ,‬בביקור בריאד‪ .‬שליטי ערב הסעודית‪,‬‬
‫‪61‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫החוץ שלו ניסחו את החזון של רוסיה לגבי ייעודה בעולם‬ ‫ניתן להתווכח אם יעדים כאלה קיימים עכשיו‪ ,‬אולם‬
‫העכשווי — חזון הכולל יעדים כמו מערכת בינלאומית‬ ‫בשנת ‪ 2014‬החל עידן חדש בפוליטיקה הרוסית‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫רב־מוקדית הוגנת ושיתוף פעולה קולקטיבי במאבק‬ ‫רוסיה החלה להשתמש בכלים של מדיניות חוץ כדי‬
‫באיומים משותפים‪ ,‬אולם בפועל נראה כי רוסיה אינה‬ ‫להשיג יעדים טקטיים‪ .‬שנית‪ ,‬למרות שהיעדים נותרו‬
‫מאמינה שניתן יהיה להשיג את המטרות הללו במערכת‬ ‫מעורפלים מעט‪ ,‬אין ספק לגבי הכיוון‪ :‬רוסיה החלה‬
‫המוסדות העל־לאומיים הנוכחית‪ ,‬או שניתן יהיה לעצב‬ ‫חותרת להשיב לעצמה את המעמד שאיבדה מאז סוף‬
‫מחדש את המערכת וליצור מבנה הוגן ואפקטיבי‪.‬‬ ‫שנות השמונים ותחילת שנות התשעים‪.‬‬
‫המסמך העוסק בתפיסת מדיניות החוץ של‬ ‫מבחינת המערב הייתה ‪ 2014‬שנה של ניצחון‬
‫הפדרציה הרוסית (‪The Foreign Policy Concept‬‬ ‫ותבוסה גם יחד עבור מוסקבה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬האירועים‬
‫‪ ,)of the Russian Federation‬שאושר על ידי הנשיא‬ ‫באוקראינה הוכיחו בבירור שלמוסקבה פשוט חסר הכוח‬
‫וגרסתו העדכנית פורסמה בדצמבר ‪ ,2016‬משופע‬ ‫הדרוש כדי להחזיר לעצמה שליטה מלאה על המרחב‬
‫בהתייחסויות למזרח התיכון‪ ,‬לרבות סוריה ודאע״ש‪,‬‬ ‫הפוסט־סובייטי‪ .‬שימוש בכוח או השגת יתרון על פרויקט‬
‫ובהבטחות להגיב באופן הדדי או א־סימטרי ל״פעולות‬ ‫האינטגרציה של האיחוד האירופי הם אפשרויות שעדיין‬
‫לא־ידידותיות״ מצד ארצות הברית‪ .‬המסמך קובע כי‬ ‫חסרות סיכוי עקב מחסור במשאבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנליסטים‬
‫״מדיניות הבלימה שאומצה על ידי ארצות הברית ובעלות‬ ‫מערביים סבורים כי הקרמלין הצליח עד כה לערער‬
‫בריתה נגד רוסיה ולחץ פוליטי‪ ,‬כלכלי ואינפורמטיבי‪,‬‬ ‫כל סיכוי להשתלבות הרפובליקות הסובייטיות לשעבר‬
‫לצד לחצים אחרים שרוסיה מתמודדת עימם‪ ,‬מערערים‬ ‫באיחוד האירופי או בנאט״ו‪.‬‬
‫את היציבות האזורית והעולמית ופוגעים באינטרסים‬ ‫מצד שני‪ ,‬רוסיה צברה במהירות כוח כמעצמה‬
‫לטווח ארוך של כל הצדדים״‪ .‬תיאור זה של המערב‬ ‫עולמית‪ ,‬אם כי על חשבון יחסיה עם האיחוד האירופי‬
‫כמקור לאיומים על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית‬ ‫וארצות הברית‪ .‬אף על פי שמעולם לא היה ספק באשר‬
‫של רוסיה‪ ,‬על יציבותה מבית ועל שלטונה מהדהד את‬ ‫למקומה של רוסיה בין המעצמות הגדולות‪ ,‬במשך שנים‬
‫האמור באסטרטגיית הביטחון הלאומי של הפדרציה‬ ‫היה מעמד זה כמעט רשמי בלבד‪ .‬רוסיה החזיקה אומנם‬
‫הרוסית (‪Russian Federation National Security‬‬ ‫בכל הסממנים החיצוניים כמו מושב קבוע ויכולת הטלת‬
‫‪ )Strategy‬שאושרה בשנת ‪ :2015‬״התחזקות רוסיה‬ ‫וטו במועצת הביטחון של האו״ם‪ ,‬נשק גרעיני‪ ,‬משאבים‬
‫מתרחשת על רקע איומים חדשים על ביטחונה הלאומי‪,‬‬ ‫אדירים ומעמד גיאו־פוליטי ייחודי‪ ,‬אך לא עשתה הרבה‬
‫שהם מרובי היבטים ומקושרים זה לזה‪ .‬מדיניות החוץ‬ ‫כדי לתבוע לעצמה מעמד של שחקנית מרכזית‪.‬‬
‫והפנים העצמאית שמנהלת הפדרציה הרוסית מולידה‬ ‫אין ספק שמצב זה השתנה בחמש השנים האחרונות‪.‬‬
‫התנגדות מצד ארצות הברית ובעלות בריתה‪ ,‬המבקשות‬ ‫מנקודת המבט המערבית רוסיה היא ״הילד הסורר״‬
‫לשמור על הדומיננטיות שלהן בענייני העולם‪ .‬המדיניות‬ ‫בזירה העולמית‪ ,‬שמוכנה תמיד לחתור תחת הדמוקרטיה‬
‫שהן מיישמות לבלימת רוסיה כוללת הפעלת לחץ פוליטי‪,‬‬ ‫ולחרחר ריב כדי להחליש את מתנגדיה‪ ,‬אך מחוץ לשיח‬
‫כלכלי‪ ,‬צבאי ואינפורמטיבי עליה״‪.‬‬ ‫האירו־אטלנטי היא נתפסת כמוקד כוח מרכזי‪ .‬היא‬
‫אולי אינה מוקד חזק בהשוואה לסין‪ ,‬אך היא בהחלט‬
‫לא נתפסת כגורם ההרסני ביותר‪.‬‬
‫מנקודת המבט המערבית רוסיה היא ״הילד הסורר״ בזירה‬
‫לפני חמש שנים‪ ,‬בשל תחושה של מבוי סתום ביחסיה‬
‫העולמית‪ ,‬שמוכנה תמיד לחתור תחת הדמוקרטיה ולחרחר‬
‫עם המערב‪ ,‬החליטה מוסקבה לחפש שותפים וסיכויים‬
‫ריב כדי להחליש את מתנגדיה‪ ,‬אך מחוץ לשיח האירו־‬
‫באזורים אחרים בעולם והכריזה על ״פנייה למזרח״‪.‬‬
‫אטלנטי היא נתפסת כמוקד כוח מרכזי‪.‬‬
‫נכון לעכשיו המהלך הביא להתקרבות פוליטית וכלכלית‬
‫מסוימת לסין‪ ,‬אם כי עדיין לא ברור כיצד שני הצדדים‬
‫חלק מההוראות במסמך תפיסת מדיניות החוץ‬ ‫מצפים להרוויח מכך באופן מעשי‪ ,‬מה גם שהם אינם‬
‫שנכללו בגרסאות קודמות נמחקו מגרסת ‪ .2016‬יצוין‬ ‫בוטחים לגמרי זה בזה‪ .‬רוב הרוסים עדיין רואים בסין‬
‫כי הדגש שהושם על ההשתתפות בעיצוב סדר היום‬ ‫איום חמור‪ ,‬גם אם רחוק‪ ,‬על ריבונותה ושליטתה של‬
‫העולמי וביסודות המערכת הבינלאומית ועל פיתוח‬ ‫רוסיה במשאביה‪ .‬בניגוד למעמדה במזרח הצליחה‬
‫חזון רוסי לסדר העולמי נעדר כעת מהמסמך‪ .‬אומנם‬ ‫רוסיה במידה רבה יותר למצב את עצמה כשחקנית‬
‫הדבר לא צוין במפורש במסמכים הפרוגרמטיים‪ ,‬אך‬ ‫חזקה במזרח התיכון ובצפון אפריקה‪.‬‬
‫ברור כי העיקרון המוביל של מדיניות החוץ של רוסיה‬ ‫עם זאת‪ ,‬נכון יהיה לומר שלהצלחות האחרונות הללו‬
‫הוא להימנע מכל גישה מערכתית שתחתור לפתרונות‬ ‫יש ערך אסטרטגי נמוך‪ .‬אומנם נשיא רוסיה ומשרד‬
 ‫סנגרוי רוגיא | ןוכיתה חרזמה לש טבמה תדוקנמ ילבולגה תוחוכה ןזאמו היסור‬
‫יתרה מזו‪ ,‬בשלב הנוכחי מדיניות יזומה באזור אינה‬
‫מצריכה הוצאה ניכרת של משאבים‪.‬‬
‫מוסקבה עדכנה את תפיסת הביטחון הקולקטיבי‬
‫למפרץ הפרסי שלה (‪Concept of Collective Security‬‬
‫‪ )in the Persian Gulf‬וקידמה את הרעיון של ועידה‬
‫אזורית בנושא ביטחון ושיתוף פעולה (ארגון לביטחון‬
‫ושיתוף פעולה — במזרח התיכון כדוגמת ‪,)OSCE‬‬
‫שתכלול חברות נלווית של מעצמות אחרות‪ .‬ההנחה‬
‫היא כי ״בעתיד‪ ,‬בהקשר של הסדר ערבי־ישראלי‪ ,‬ארגון‬
‫לביטחון ושיתוף פעולה במפרץ הפרסי עשוי להפוך לחלק‬
‫ממערכת ביטחון אזורית משותפת למזרח התיכון ולצפון‬
‫אפריקה״‪ .‬על פי רעיון זה‪ ,‬שיתוף פעולה אזורי צריך להיות‬
‫מבוסס על שקיפות צבאית‪ ,‬הסכמי בקרת נשק וחתירה‬
‫להפוך את האזור למפורז מנשק להשמדה המונית‪.‬‬
‫תפיסה זו מוצגת כמסמך הצהרתי ובמידה רבה‬
‫גם אוטופי‪ ,‬אולם בפועל מדיניותה של רוסיה באזור‬
‫היא מציאותית למדי‪ .‬במהלך חמש השנים האחרונות‬
‫רוסיה הוכיחה את האפקטיביות שלה‪ ,‬הן מבחינה צבאית‬
‫בסוריה והן בחזית הדיפלומטית‪ .‬היא הקימה את ‹פורום‬
‫אסטנה׳ — ערוץ יישומי למדי למפגשים בין טורקיה ואיראן‪.‬‬
‫בסוגיות הסוריות רוסיה מקיימת מגעים גם עם ישראל‬
‫וארצות הברית‪ ,‬וניתן לייחס לאינטראקציה מתמשכת‬
‫זו כמה מצבי קונפליקט בלתי נמנעים שנקטעו באיבם‪.‬‬
‫בשונה מהשיחות באסטנה‪ ,‬המפגש בירושלים בחודש‬
‫יוני בין ראשי המועצות לביטחון לאומי של רוסיה ושל‬
‫ישראל והיועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לא זכה‬
‫רוסיה מייחסת חשיבות לעובדה שהמזרח התיכון מאפשר לה‬
‫לפרופיל תקשורתי גבוה‪ ,‬אך אין ספק באשר לחשיבותו‬
‫לרקום ולשמר קשרים חיוביים עם כל שחקניות המפתח‪ ,‬ולא‬
‫בנושא פתרון הבעיה בסוריה‪ .‬באשר לנתניהו ופוטין‪ ,‬הם‬
‫קיימו ‪ 14‬פגישות בארבע השנים האחרונות‪ .‬אין כמובן‬
‫סולידריות בנושאים הסוריים‪ ,‬אבל בהחלט יש הכרה‬
‫הדדית באינטרסים של כל צד ובזכותו של כל צד להגן‬
‫עליהם‪ ,‬וזה לא מעט‪.‬‬
‫לא רק סוריה היא חלק מהמשחק‪ .‬מוסקבה נקטה‬
‫עמדה ניטרלית לחלוטין בסכסוך הישראלי־פלסטיני‪ ,‬תוך‬
‫הבעת נכונותה לסייע בפתרונו‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬העדיפות‬
‫שלה נתונה לוודא שהסכסוך לא יפריע ליחסיה הדו־‬
‫צדדיים באזור‪ .‬מוסקבה גם פיתחה כמובן גישה משלה‬
‫לבעיה‪ ,‬שמתנגשת עם כמה מהיוזמות שכבר הוצעו‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא קיום ה״סדנה״ ביוני ‪ 2019‬בבחריין‪,‬‬
‫שהייתה ניסיון נוסף של ארצות הברית להעביר את‬
‫הנושא הפלסטיני למסלול כלכלי‪ .‬כך או כך היא מקיימת‬
‫אינטראקציה אינטנסיבית‪ ,‬וזו בדיוק הסיבה לכך שבפסגה‬
‫האחרונה בסוצ'י נתניהו הרשה לעצמו לציין כי ״היחסים‬
‫בין רוסיה לישראל מעולם לא היו חזקים יותר״‪.‬‬
‫רוסיה מייחסת חשיבות לעובדה שהמזרח התיכון‬
‫מאפשר לה לרקום ולשמר קשרים חיוביים עם כל‬
‫‪62‬‬
‫גלובליים‪ .‬הדגש עתה הוא על פתרון בעיות ״בשטח״‪,‬‬
‫תוך שיתוף פעולה עם גורמים המעוניינים בכך ובעלי‬
‫יכולת השפעה של ממש‪.‬‬
‫כל הפעולות שנקטה רוסיה כדי להחמיר במכוון את‬
‫המשבר ביחסיה עם ה״שותפות״ (מילה שנפוצה עדיין‬
‫בקרב מנהיגים רוסים) המערביות נעשו במטרה להקל‬
‫על בידודה הבינלאומי‪ .‬הרעיון של ״כפיית דיאלוג״‪,‬‬
‫כפי שנראה באוקראינה‪ ,‬היה גם הסיבה לכניסת רוסיה‬
‫לסכסוך הסורי‪ .‬אולם במקרה האוקראיני התוצאות היו‬
‫מעורבות‪ ,‬ולפחות לעת עתה מדובר בהחלט ב״משחק‬
‫סכום אפס״; בסוריה המצב נראה הרבה יותר אופטימי‪.‬‬
‫אנדריי קורטונוב‪ ,‬ראש המועצה לעניינים בינלאומיים‬
‫ברוסיה‪ ,‬סבור כי תוצאות מדיניות החוץ של רוסיה בשנים‬
‫האחרונות באירופה מצד אחד‪ ,‬ומנגד במזרח התיכון‬
‫המרוחק מרוסיה מבחינה היסטורית‪ ,‬כלכלית ותפיסתית‬
‫— הן פרדוקסליות למדי ‪ :‬״במזרח התיכון רוסיה הפכה‬
‫לשחקנית שהיא אולי המשפיעה ביותר למרות השקעה‬
‫צנועה יחסית‪ ,‬ואילו באירופה היא בשוליים הפוליטיים;‬
‫במזרח התיכון מעמדה של רוסיה זוכה לכבוד אפילו‬
‫מצד מתנגדיה הוותיקים‪ ,‬אולם באירופה‪ ,‬אפילו ידידותיה‬
‫המסורתיות של רוסיה מתרחקות ממנה כיום; במזרח‬
‫התיכון רוסיה מסוגלת להפתיע את שותפותיה ביוזמות‬
‫נועזות מחוץ לקופסה‪ ,‬ואילו באירופה היא נמצאת מזה‬
‫שנים בעמדת מגננה״‪.‬‬
‫רק עם בעלות בריתה המסורתיות או עם כאלה שנחשבות‬
‫ל״אנטי־אמריקאיות״‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית לכך היא שהמזרח התיכון מחפש‬
‫גורם חיצוני חלופי‪ .‬מדיניות החוץ של שאר השחקנים‬
‫החיצוניים‪ ,‬ובמיוחד של ארצות הברית‪ ,‬אינה מתיישבת‬
‫עם האינטרסים של מדינות האזור ולעיתים אף מנוגדת‬
‫להם‪ .‬לכן‪ ,‬כל מוקדי הכוח במזרח התיכון מבקשים לוודא‬
‫שבשעת הצורך יוכלו לבקש תמיכה ממקורות רבים‪.‬‬
‫היכולת לנתב את ההתפתחויות במזרח התיכון‬
‫לכיוון חיובי מחייבת מאזן כוחות‪ .‬מאזן כזה קשה יותר‬
‫להשגה כאשר מעורבים בו שחקנים רבים‪ ,‬אך מנגד‬
‫ריבוי השחקנים מעלה את הסיכוי להגיע לאיזון‪ ,‬שכן‬
‫הוא מפחית את הסיכוי שדחיפה קטנה מאחד השחקנים‬
‫תטה את הכף בצורה מכרעת‪ .‬מעבר לכך מעורבים‬
‫כאן גם כמה גורמים ספציפיים נוספים‪ :‬מאז התקופה‬
‫הסובייטית נהנית רוסיה מקשרים חשובים ומתדמית‬
‫חיובית למדי במזרח התיכון‪ ,‬וכן מרמת מומחיות גבוהה‪.‬‬
‫‪63‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה לא הפך את העולם לחד־‬
‫קוטבי‪ ,‬ומאזן חדש ויציב אינו נראה באופק‪ .‬המגמות‬
‫של השנים האחרונות — הכוללות את היחלשותה של‬
‫ארצות הברית‪ ,‬שהיא עצמה מנסה להתמודד עימה‪,‬‬
‫אי־הוודאות לגבי עתידה של אירופה המאוחדת והעלייה‬
‫ההדרגתית של סין כאימפריה חדשה‪ ,‬המסתמכת לא רק‬
‫על השקעות אלא גם על כוח צבאי — מביאות עימן שתי‬
‫תחזיות בלתי רצויות‪ :‬האחת היא כאוס ומאבק של כולם‬
‫נגד כולם‪ ,‬והשנייה היא פיצול טקטוני בין מזרח ומערב‪.‬‬
‫דונלד טראמפ אמר שאינו רוצה להתערב במתרחש‬
‫״במרחק שבעת אלפים מייל״ מוושינגטון‪ ,‬אולם האליטה‬
‫הפוליטית בארצות הברית עדיין מודעת לאתגר הניצב‬
‫בפני המדינה‪ ,‬כפי שנוסח במעבר מהמאה ה־‪ 20‬למאה‬
‫ה־‪ 21‬על ידי זביגנייב בז׳זינסקי‪ :‬״לגבש ולהנציח את‬
‫הפלורליזם הגיאו־פוליטי במפת אירו־אסיה״‪ ,‬שפירושו‪,‬‬
‫ראשית ״למנוע את הופעתה של קואליציה עוינת״‪,‬‬
‫שבסופו של דבר תנסה לאתגר את ארצות הברית; ולאחר‬
‫מכן‪ ,‬בטווח הבינוני‪ ,‬למצוא שותפים לעיצוב ״מערכת‬
‫ביטחון טרנס־אירו־אסייתית רחבה״‪ ,‬ו״לבסוף‪ ,‬בטווח‬
‫הארוך הרבה יותר״‪ ,‬ליצור ״גרעין עולמי של אחריות‬
‫פוליטית משותפת אמיתית״‪.‬‬
‫האתגר של יצירת איזון חדש ניצב בראש סדר‬
‫היום העולמי‪ ,‬ורוסיה חייבת להיות מעורבת בו‪ .‬לאלה‬
‫המעוניינים להתמודד עם אתגר זה יש אינטרס שרוסיה‬
‫תיקח בו חלק‪ .‬זה נכון לגבי ארצות הברית‪ ,‬אירופה‬
‫וישראל — ״המערב של המזרח התיכון״ — שהן מדינות‬
‫שעבורן יהיו השלכות חמורות מפיצול טקטוני באזור‪.‬‬
‫ד"ר איגור יורגנס הוא יו"ר חבר המנהלים של המכון לפיתוח‬
‫עכשווי‪ ,‬וסגן נשיא האיגוד הרוסי לתעשיינים ויזמים‪.‬‬
‫שחקניות המפתח‪ ,‬ולא רק עם בעלות בריתה המסורתיות‬
‫או עם כאלה שנחשבות ל״אנטי־אמריקאיות״‪ .‬רוסיה‬
‫פועלת יחד עם ערב הסעודית ועם איחוד האמירויות‪ ,‬שם‬
‫ביקר נשיא רוסיה באמצע אוקטובר‪ ,‬בד בבד עם שיתוף‬
‫הפעולה שלה עם ישראל‪ .‬היא טיפחה קשרים עם טהראן‪,‬‬
‫כך שגורמים באזור רואים בה מתווכת אפשרית בניסיון‬
‫לשיפור היחסים עם איראן‪ ,‬אף כי הנשיא פוטין אמר‬
‫לאחרונה כי אינו רואה בכך צורך‪ .‬יצוין כי ההתנגשויות‬
‫הקיימות והפוטנציאליות בין מוסקבה לאיראן‪ ,‬במיוחד‬
‫בנושא סוריה‪ ,‬הן די משמעותיות‪.‬‬
‫מזה רבע מאה המערב רואה ברוסיה בעיה יותר‬
‫מאשר שחקנית עולמית‪ ,‬חרף התנגדות לכך מצד‬
‫משקיפים מפוכחים דוגמת הנרי קיסינג׳ר‪ ,‬שבעבודתו‬
‫החשובה משנת ‪ 2001‬כתב‪ :‬״על ארצות הברית ובעלות‬
‫בריתה להגדיר שני סדרי עדיפויות במדיניותן כלפי רוסיה‪.‬‬
‫האחד יהיה לדאוג שקולה של רוסיה יישמע בכבוד הראוי‬
‫לו במערכת הבינלאומית המתגבשת‪ ,‬וכי תוקדש תשומת‬
‫לב מיוחדת כדי שרוסיה תחוש שהיא שותפה בהחלטות‬
‫בינלאומיות‪ ,‬במיוחד באלה המשפיעות על ביטחונה‪ .‬בה‬
‫בעת צריכות ארצות הברית ובעלות בריתה להדגיש‪,‬‬
‫בניגוד לנטייתן‪ ,‬כי החששות שלהן ממאזן הכוחות לא‬
‫הסתיימו עם תום המלחמה הקרה״‪.‬‬
‫אין ספק כי שני הצדדים אשמים במצב הבעייתי‬
‫שהתפתח‪ .‬עם זאת‪ ,‬אזור המזרח התיכון נותן כעת‬
‫לרוסיה הזדמנות למצב את עצמה כשחקנית מרכזית‪.‬‬
‫מוסקבה רואה באזור שדה ניסוי לפיתוח מדיניות חוץ‬
‫עתידית משלה‪ ,‬עם יעדים ברורים ונכונות לשתף פעולה‪,‬‬
‫והחשוב מכול — חיפוש אינטרסים משותפים‪.‬‬
‫כדאי לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הללו‪ ,‬שכן‬
‫בניגוד למה שרבים ציפו‪ ,‬מאזן הכוחות העולמי שהתגבש‬
 ‫ניתוח מדיניות‬

‫דובר צה"ל‬

‫מה פגום בהליך מינוי‬

‫הרמטכ"ל בישראל?‬
‫יגיל לוי‬
‫למרות עוצמתו הרבה‪ ,‬תהליך מינויו של הרמטכ"ל אינו שקוף לאזרחים‪ .‬לכן יש מקום לשיח‬
‫ציבורי ערני ערב מינויו של הרמטכ"ל‪ ,‬ביוזמת התקשורת וסוכני החברה האזרחית‪ ,‬שבמהלכו‬
‫ייחשף הציבור לחותם שהותירו המועמדים בתפקידיהם הקודמים ולעמדותיהם בסוגיות שבהן‬
‫השפעת הרמטכ"ל מכרעת‪.‬‬

‫ריסון כזה (משה יעלון יכול היה לסכל את התנתקות של‬
‫‪ ,2005‬אלמלא ניצבה מולו ממשלת ימין נחושה בראשות‬
‫האלופים במילואים שרון ומופז)‪.‬‬
‫את עוצמת הרמטכ"ל אפשר להמחיש היטב בהשפעתו‬
‫של הרמטכ"ל גדי איזנקוט‪ ,‬שכיהן בשנים ‪.2019–2015‬‬
‫הוא עיצב באופן עצמאי‪ ,‬ללא תפיסת ביטחון לאומי‬
‫רשמית של הדרג המדיני‪ ,‬מסמך המתווה אסטרטגיה‬
‫ומעגן גישה התקפית‪ ,‬וגיבש תוכנית רב־שנתית לצבא‪,‬‬
‫שבה נקבעו סדרי עדיפויות לבניין הכוח‪ .‬איזנקוט היה‬
‫אדריכל מדיניות הריסון בגדה המערבית כשפרצה‬
‫"אינתיפאדת הסכינים"‪ ,‬והוא תמך בהסדרה מול חמאס‬
‫ברצועת עזה‪ .‬הוא היה מזוהה עם הגישה המסלימה‬
‫כלפי נוכחות איראן בסוריה ובלבנון‪ ,‬אבל גם עם הגישה‬
‫שצידדה בשימור הסכם הגרעין של מעצמות המערב עם‬
‫הרמטכ"ל הישראלי הוא השחקן המשפיע ביותר על‬
‫מדיניותה הצבאית של ישראל אחרי ראש הממשלה‪,‬‬
‫ולא אחת הוא אף מאפיל על שר הביטחון‪ .‬יש ביכולתו‬
‫להוביל את הממשלה להסלמה צבאית (יצחק רבין‬
‫ערב ששת הימים‪ ,‬שאול מופז עם פרוץ האינתיפאדה‬
‫השנייה‪ ,‬גדי איזנקוט מול איראן בסוריה)‪ .‬בה בעת הוא‬
‫יכול גם לבלום מגמות הסלמה של הדרג המדיני —‬
‫תפקיד שגבי אשכנזי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מילא ככל הידוע ביחס‬
‫לכוונה של ממשלת נתניהו לתקוף את מתקני הגרעין‬
‫באיראן בשנת ‪ .2012‬רמטכ"לים גם מילאו תפקיד מפתח‬
‫ביכולתה של הממשלה להעניק לגיטימציה לתהליכים של‬
‫ריסון צבאי (לדוגמה משה לוי בתמיכתו בנסיגת הצבא‬
‫מלבנון בשנת ‪ ,1985‬או אמנון ליפקין־שחק בתמיכתו‬
‫במהלכי אוסלו במחצית שנות התשעים) או לאיים על‬
‫‪65‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫לפני מינוי הרמטכ"ל נוהגת התקשורת לסמן את‬ ‫איראן‪ .‬איזנקוט היה גם זה שהשפיע יותר מקודמיו על‬
‫המועמדים‪ .‬על פי המסורת אלה הם סגן הרמטכ"ל‬ ‫עיצוב מחדש של מדיניות הגיוס בחוללו סדרת מהלכים‪,‬‬
‫המכהן‪ ,‬זה שכיהן לפניו‪ ,‬ואפשר שגם מועמדים נוספים‬ ‫אשר מאיצה את ביטולו של גיוס החובה בעתיד‪.‬‬
‫שטרם כיהנו כסגני הרמטכ"ל‪ ,‬ואף מועמדים שכבר פרשו‬ ‫עוצמת הרמטכ"ל אינה מעוגנת בכללים רשמיים‬
‫מהצבא‪ .‬בתקופה שקודמת לבחירת הרמטכ"ל מרבה‬ ‫כלשהם (למעט אלה הקובעים מדרג פיקודי אחוד לצבא‬
‫התקשורת לספר על מסלולי הקריירה של המועמדים ועל‬ ‫בראשות הרמטכ"ל — מדרג שבכוחו להשתיק קולות‬
‫תכונותיהם האישיות וקשריהם החברתיים‪ .‬לא אחת נדון‬ ‫חלופיים המתפתחים לעיתים בצמרת הצבא)‪ .‬זוהי‬
‫שיוכם ל"קליקות" חברתיות כמו יוצאי חטיבת הצנחנים‬ ‫עוצמה הנגזרת מהאמון הרב שהציבור רוחש לצבא‬
‫או גולני‪ ,‬אך התקשורת ממעיטה לספר על החותם‬ ‫כמוסד‪ ,‬ממעמדה הבכיר של החשיבה הצבאית בתרבות‬
‫שהטביעו המועמדים בתפקידי המפתח שמילאו‪ ,‬אלא‬ ‫הפוליטית הישראלית ומתהליך הפיכתם של הרמטכ"לים‬
‫אם כהונתם נכרכה בהישגים יוצאי דופן או בכישלונות‬ ‫לדמויות ציבוריות לאחר מלחמת ‪ .1973‬גורמים אלה‬
‫ותקלות (דוגמת החטיפה של גלעד שליט בקיץ ‪,2006‬‬ ‫משולבים עם חולשת ההנהגה הנבחרת‪ .‬זו מתפקדת‬
‫שאירעה בעת כהונתו של אביב כוכבי כמפקד אוגדת‬ ‫מתוך מחלוקת פוליטית עמוקה על מדיניותה הצבאית‬
‫עזה)‪.‬‬ ‫של ישראל — מחלוקת שהתפתחה בעיקר אחרי ‪.1973‬‬
‫התקשורת גם מדווחת במידה פחותה על השקפת‬ ‫מחלוקת זו מעודדת את הפוליטיקאים לגייס את תמיכת‬
‫העולם של המועמדים‪ .‬כך איננו יודעים את עמדות‬ ‫הצבא בבואם לקבל החלטות שאין בגינן הסכמה‪ ,‬בין‬
‫המועמדים בסוגיות שבהן השפעת הרמטכ"ל מכרעת‬ ‫לכיוון של הסלמה ובין לכיוון של ריסון‪ .‬ככל שהפוליטיקאים‬
‫כמו מבנה הכוח ותורת לחימה‪ ,‬היחס לאופן השימוש‬ ‫נזקקים לגיוס תמיכתו של הצבא‪ ,‬כך מתחזקת עוצמתו‬
‫בכוח‪ ,‬מודל הגיוס העתידי‪ ,‬התפיסה באשר לגבולות‬ ‫של הפיקוד הבכיר‪.‬‬
‫הביטחון העתידיים של ישראל‪ ,‬גיוס חרדים‪ ,‬השוויון בין‬ ‫אבל האבסורד הוא שלמרות השפעתו של הרמטכ"ל‪,‬‬
‫המגדרים‪ ,‬מעמדה של הדת בצבא ועוד ועוד‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫תהליך מינויו שקוף לאזרחים עוד פחות ממינוי יושב־‬
‫שר הביטחון אהוד ברק רצה במינויו של יואב גלנט‬ ‫ראש של חברה ציבורית גדולה‪ .‬זהו פגם מהותי‪ .‬ההליך‬
‫לרמטכ"ל‪ ,‬שכן בין היתר הוא ציפה לתמיכתו בתקיפת‬ ‫הפורמלי למינוי הרמטכ"ל מעוגן בחוק יסוד הצבא (‪,)1976‬‬
‫מתקני הגרעין באיראן‪ .‬עמדת הרמטכ"ל בסוגיה זו הייתה‬ ‫ולפיו הרמטכ"ל "יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר‬
‫מכרעת לנוכח היסוסיו של הדרג המדיני‪ ,‬אך התקשורת‬ ‫הביטחון"‪ .‬כמקובל מזה שנים רבות‪ ,‬לפני תהליך המינוי‬
‫לא סייעה לציבור להסיק כיצד יתנהלו בעניין זה גלנט‬ ‫מקיים שר הביטחון סבב ראיונות‪ ,‬ובסופו הוא מביא את‬
‫ומועמדים אחרים‪ .‬אבסורדי ככל שהדבר נשמע‪ ,‬עם‬ ‫המלצתו בפני ראש הממשלה‪ .‬לא אחת חלוקים השניים‬
‫מינוי הרמטכ"ל מכבירה התקשורת דברי הלל ושבח‬ ‫בדעותיהם (דוגמת המחלוקת בין ראש הממשלה בנימין‬
‫על מינויו‪ ,‬משל היה מושלם‪ .‬ביקורת לא תישמע עוד‬ ‫נתניהו לשר הביטחון אביגדור ליברמן‪ ,‬שהביאה בשנת‬
‫מאותה נקודת זמן ועד מעידתו הראשונה של הנבחר‪.‬‬ ‫‪ 2018‬למינויו של אביב כוכבי כמועמד פשרה)‪ ,‬ורק כאשר‬
‫אם כך‪ ,‬מה צריך לשנות?‬ ‫מתגבשת הסכמה היא מובאת לאישור הממשלה ונחשפת‬
‫על פי החוק‪ ,‬הרמטכ"ל נתון למרותה של הממשלה‬ ‫בפני הציבור‪ .‬טרם אישור הממשלה מובא המינוי לאישור‬
‫וכפוף לשר הביטחון‪ .‬בנסיבות נורמליות ואף תקינות‪,‬‬ ‫"הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים" בראשות‬
‫שופט בדימוס‪ ,‬שתפקידה לבדוק את כשירות המינוי‬
‫מבחינת טוהר המידות בלבד‪ .‬הוועדה מעולם לא פסלה‬
‫התקשורת גם מדווחת במידה פחותה על השקפת העולם של‬ ‫מועמד לתפקיד הרמטכ"ל‪ ,‬לרבות מועמדותו של יואב‬
‫המועמדים‪ .‬כך איננו יודעים את עמדות המועמדים בסוגיות‬ ‫גלנט‪ .‬מינוי זה נפסל בראשית ‪ 2011‬על ידי הממשלה‬
‫שבהן השפעת הרמטכ"ל מכרעת כמו מבנה הכוח ותורת‬
‫לאחר אישור הוועדה וחרף זאת‪ ,‬בעקבות פרסום מידע‬
‫לחימה‪ ,‬היחס לאופן השימוש בכוח‪ ,‬מודל הגיוס העתידי‪,‬‬
‫על עבירות בנייה שביצע גלנט‪.‬‬
‫התפיסה באשר לגבולות הביטחון העתידיים של ישראל‪ ,‬גיוס‬
‫נשאלת השאלה — האם יש צורך לשנות את ההליך‬
‫חרדים‪ ,‬השוויון בין המגדרים‪ ,‬מעמדה של הדת בצבא ועוד‬
‫הרשמי? אין פגם מהותי בהליך הרשמי‪ .‬גם בעתיד‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫הרשות המבצעת היא שתחליט מי יהיה הרמטכ"ל‪ .‬אין‬
‫הדבר נתון למשאל עם‪ ,‬אבל נחוץ שיח ציבורי ערני ערב‬
‫עניינו של הציבור במינויו אמור להיות מינימלי‪ .‬כך נהוג‬ ‫מינויו של הרמטכ"ל‪ .‬כלומר‪ ,‬יש מקום לשינוי תרבותי‬
‫במתוקנות שבדמוקרטיות‪ ,‬אך לא זה המקרה בישראל —‬ ‫ולאו דווקא לשינוי חקיקתי‪ ,‬וכאן יש לתקשורת ולסוכני‬
‫לאור עוצמת היתר של הרמטכ"ל — ולכן יש משקל‬ ‫החברה האזרחית תפקיד חשוב‪.‬‬

‫איך אמור לפעול התהליך הנכון? בראש ובראשונה‬
‫על התקשורת למלא את חובתה ולערוך תחקירי עומק‬
‫על החותם שהטביעו המועמדים בתפקידי מפתח‪ ,‬ולא‬
‫רק לספר סיפורים שטחיים על עברם‪ .‬לכאורה‪ ,‬חלק‬
‫מהמידע אינו זמין ואפשר שאף חסוי‪ .‬אך תחקירי עומק‬
‫שבהם ירואיינו קצינים וקצינות שפרשו‪ ,‬ליקוט מידע‬
‫שפורסם בציבור לצד דוחות מבקר המדינה‪ ,‬ראיונות עם‬
‫חברי וחברות ועדת החוץ והביטחון שנחשפו למועמדים‬
‫ועוד — כל אלה יכולים לשפוך אור על החותם שהותירו‬
‫המועמדים ולנבא את הצלחתו של כל אחד מהם‪ ,‬אם‬
‫ימונה לתפקיד הרמטכ"ל‪ .‬אין צורך להידרש למידע‬
‫מסווג‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬על התקשורת לחשוף את השקפת עולמם של‬
‫החותם שהטביעו המועמדים בתפקידי מפתח‪ ,‬ולא רק לספר‬
‫המועמדים‪ .‬המידע זמין אך אינו מובא בפני הציבור‪.‬‬
‫נמחיש זאת בתהליך שהביא למינויו של כוכבי‪ .‬השקפותיו‬
‫של כוכבי נחשפו בעבר כשפיתח את תורת הלחימה‬
‫בשטח בנוי ("מעבר דרך הקירות")‪ ,‬ועטף אותה במעטפת‬
‫אינטלקטואלית הנשענת על פילוסופים צרפתים‪.‬‬
‫הצהרתו לאחר המינוי כי הוא "מתחייב להעמיד צבא‬
‫קטלני" זכתה לביקורת‪ ,‬אבל עלתה בקנה אחד עם‬
‫עמדות שהביע בעבר‪ .‬התקשורת הייתה גם אמורה‬
‫לדעת לא מעט על גישתו היותר מרוסנת של המועמד‬
‫יאיר גולן ועל זו של ניצן אלון‪ ,‬שכמפקד אוגדת איו"ש‬
‫וכאלוף פיקוד המרכז התעמת עם המתנחלים‪ .‬ייתכן‬
‫שיש מקום לשקול שימוע מקדים‪ ,‬בחלקו פתוח לציבור‪,‬‬
‫במסגרת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת‪ ,‬כדי שגם‬
‫הכנסת תחווה את דעתה‪ .‬עצם השימוע יכול לעודד‬
‫חשיפה מוקדמת של עמדות המועמדים‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬על ארגוני החברה האזרחית למלא תפקיד‬
‫פעיל בהזנת דיון ציבורי ואף ויכוח‪ .‬הדרך לכך אינה רק‬
‫בפנייה לבג"ץ כפי שנהגה 'התנועה הירוקה"' בפרשת‬
‫גלנט‪ .‬המחשה לכך הייתה בהליך מינויו של הרמטכ"ל‬
‫בשנת ‪ .2018‬ארגון 'אם תרצו' ופורום 'בוחרים בחיים'‬
‫של הורים שכולים ניסו לעודד דיון ציבורי לגיטימי על‬
‫השקפת העולם של האלוף יאיר גולן‪ ,‬כפי שבאה לידי‬
‫ביטוי בנאום המפורסם שלו בטקס יום השואה‪ ,‬ובעיקר‬
‫בשיחה עם תלמידי מכינה קדם צבאית בשנת ‪,2006‬‬
‫שבה פרס את השקפתו על מוסר במלחמה‪ .‬הדילמה שבין‬
‫סיכון חיילים לבין פגיעה באזרחי אויב עומדת במרכזם‬
‫של דיונים מקצועיים ופוליטיים בעולם המערבי‪ ,‬אך‬
‫בישראל כמעט שלא‪ .‬גולן הביע את דעתו באשר למצבים‬
‫שבהם יסכנו חיילים את חייהם כדי למנוע פגיעה באזרחי‬
‫אויב‪ ,‬אבל הניסיון לחולל שיח דמוקרטי על השקפות‬
‫המועמדים לרמטכ"ל לא צבר תאוצה‪ ,‬והביקורת על גולן‬
‫הושתקה כבלתי לגיטימית‪ .‬מול המבקרים ניצבו חבריו‬
‫לנשק של גולן‪ ,‬שהפכו דיון עקרוני והכרחי בהשקפתו‬
‫יול ליגי | ?לארשיב ל"כטמרה יונימ ךילהב םוגפ המ‬ ‫‪66‬‬
‫לעמדת הציבור‪ .‬התכלית של השליטה הפוליטית על‬
‫הצבא‪ ,‬אם להסתמך על ההיסטוריון הצבאי האמריקאי‬
‫ריצ'ארד קוהן‪ ,‬היא שהאומה תבסס את ערכיה‪ ,‬מוסדותיה‬
‫ופעולותיה על "רצון העם" (‪ ,)popular will‬ולא על‬
‫העדפות של מפקדי הצבא‪ .‬מכאן נובעת חשיבות‬
‫ה"אקטיביזציה" של רצון העם‪ ,‬כלומר הצורך לעורר‬
‫ויכוחים שיעצבו את הרצון הקולקטיבי‪ ,‬אחרת הרצון לא‬
‫ישתכלל ויקפא על שמריו‪ ,‬והדבר יעניק לדרג המבצע‬
‫ואף לצבא עצמו את הכוח לפרש מהו רצון זה‪.‬‬
‫איך אמור לפעול התהליך הנכון? בראש ובראשונה על‬
‫התקשורת למלא את חובתה ולערוך תחקירי עומק על‬
‫סיפורים שטחיים על עברם‪.‬‬
‫אקטיביזציה של רצון העם מחייבת‪ ,‬כתנאי מינימום‪,‬‬
‫יצירת עניין ציבורי ישיר בפעילות הצבאית‪ .‬אלא שעניין‬
‫זה פוחת במלחמות נמוכות־עצימות שהן זולות ורחוקות‬
‫מהמרכז‪ ,‬והפריפריה החברתית נושאת בחלק ניכר‬
‫מנטל הלחימה‪ .‬למרות הקושי‪ ,‬עניין ציבורי המממש‬
‫את רצון העם מחייב דיון ציבורי במינויו של הרמטכ"ל‪,‬‬
‫שכאמור מניח תשתית למדיניות‪ .‬מינויו של הרמטכ"ל‬
‫נעשה כנדרש בידי הפוליטיקאים‪ ,‬אלא שאלה אמורים‬
‫לייצג את רצון העם; אך לא כך במקרה של ישראל‪,‬‬
‫כאשר אין לקולקטיב הפוליטי עמדה‪ ,‬והתקשורת אינה‬
‫מסייעת לו לגבש אותה‪.‬‬
‫שיח ציבורי ערני על מינוי הרמטכ"ל יאפשר להזין‬
‫במידע את השרים ולתת בידיהם כלים להעריך את‬
‫שיקול דעתם של שר הביטחון ושל ראש הממשלה‪,‬‬
‫המביאים בפני השרים מועמד מוסכם‪ .‬ואם ייאמר‬
‫שאין זה תפקידו של הציבור‪ ,‬נחזור לפרשת מינויו של‬
‫האלוף גלנט לרמטכ"ל בסוף שנת ‪ .2010‬למרות החלטת‬
‫הממשלה‪ ,‬הייתה זו סדרת התחקירים של העיתונאי‬
‫קלמן ליבסקינד ב'מעריב' על עבירות הבנייה של גלנט‬
‫שסיכלה את ההחלטה‪ .‬על רקע התחקירים ביקש השר‬
‫מיכאל איתן ממבקר המדינה לבדוק את הפרשה‪ ,‬ובה‬
‫בעת עתרה 'התנועה הירוקה' לבג"ץ‪ .‬דו"ח המבקר‬
‫שהוגש ליועץ המשפטי לממשלה הצביע על קושי להגן‬
‫על המינוי‪ ,‬והממשלה החליטה לבטלו‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫סוכני החברה האזרחית — התקשורת ועמותה — פעלו‬
‫בהצלחה לסכל את מינוי הרמטכ"ל לאחר החלטת‬
‫ממשלה‪ .‬טוהר מידות הוא שיקול מרכזי אך לא היחידי‬
‫שיכריע מינוי רמטכ"ל‪ .‬מהותיים לא פחות הם כישוריו‪,‬‬
‫ניסיונו והמדיניות שינהיג או שיבקש להשפיע עליה‪,‬‬
‫אולם החברה האזרחית נמנעה מעיסוק בכך‪.‬‬
‫‪67‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬
‫‪ 2016‬התפתח דיון ציבורי תקדימי בהוראות הפתיחה‬
‫באש של הצבא — דיון שעד אותה עת התנהל בחדרי‬
‫חדרים‪ .‬הוויכוח התעצם בעקבות פרשת אלאור אזריה‪.‬‬
‫אם ההוראות נגזרות "גם מביצוע המשימה וגם מסולם‬
‫הערכים שלנו כצבא"‪ ,‬כפי שטען אז הרמטכ"ל איזנקוט‪,‬‬
‫הרי יש מקום לדיון ציבורי שיעצב סולם ערכים זה‪ .‬ככל‬
‫שהרמטכ"ל והאלופים מביעים עמדה או מנסים להשפיע‬
‫על מדיניות בעניינים בעלי משמעות פוליטית‪ ,‬הענקת‬
‫מעין־חסינות לעמדותיהם — הנובעות מערכים מקצועיים‬
‫לכאורה — היא מהלך הסותר עקרונות דמוקרטיים‪.‬‬
‫על כן הגיעה העת לחדול מ"נשף המסכות" המציג‬
‫את הרמטכ"ל כסוג של פקיד ממונה ואת הליך המינוי‬
‫כא־פוליטי‪ ,‬ובשם כך לאפשר לדמות בלתי פוליטית‬
‫לכאורה‪ ,‬לרמטכ"ל‪ ,‬להשפיע על המדיניות הלאומית‪.‬‬
‫אם לא ניתן בשלב זה לצמצם את עוצמתו המוסדית‬
‫של הרמטכ"ל למידה המקובלת במשטרים דמוקרטיים‬
‫אחרים‪ ,‬מן הראוי שהליך מינויו ילווה בשקיפות ובדיון‬
‫ציבורי ערני‪.‬‬
‫אך התהליך לא "יזדהם" גם אם התקשורת וארגוני‬
‫פרופ' יגיל לוי הוא חבר סגל האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬ספרו‬
‫האחרון ‪Whose Life Is Worth More? Hierarchies of‬‬
‫‪ Risk and Death in Contemporary Wars‬רואה אור‬
‫בהוצאת הספרים של אוניברסיטת סטנפורד‪.‬‬
‫של גולן לשיח המהלל את אומץ ליבו ואת הישגיו בשדה‬
‫הקרב‪ .‬גם הודעות הגיבוי של הצבא ושל שר הביטחון‬
‫לא היו במקומן‪ .‬לא רק מותר אלא הכרחי לבקר מועמד‬
‫לרמטכ"ל על תפיסותיו (ולמען הגילוי הנאות‪ ,‬כותב‬
‫שורות אלה מעדיף את השקפת גולן על זו של מבקריו)‪.‬‬
‫כנגד עמדה זו מובאת הטענה כי שיח ציבורי ערני‬
‫יחולל פוליטיזציה של תהליך המינוי‪ ,‬ואף יכול לעודד את‬
‫המועמדים להשפיע על השיח הציבורי‪ .‬מתוך חשש זה‬
‫המליצה בשנת ‪ 2014‬ועדת רובינשטיין (בראשות פרופ'‬
‫אמנון רובינשטיין)‪ ,‬היא "הוועדה הציבורית לבחינת‬
‫הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים‬
‫לשיפורו"‪ ,‬להימנע מקיום שימועים בוועדת החוץ והביטחון‬
‫של הכנסת לפני מינוי בכירים במערכת הביטחון‪ .‬אין זה‬
‫חשש מבוטל‪ .‬עם זאת‪ ,‬בכוחו של שר הביטחון לקבוע‬
‫כללים שיגבילו את יכולתם של המועמדים לתפקיד‬
‫הרמטכ"ל להשפיע על השיח‪ .‬במידה רבה די בכללים‬
‫הקיימים‪ ,‬המגבילים את יכולתם של קצינים להופיע‬
‫בפומבי‪ ,‬כדי להציב סכר מפני פוליטיזציה‪.‬‬
‫החברה האזרחית ימלאו תפקיד פעיל יותר‪ .‬למשל‪ ,‬הדיון‬
‫סביב השקפותיו של יאיר גולן לא יכול להיחשב זיהום‬
‫כזה‪ .‬גם צורות אחרות של פוליטיזציה לכאורה אינן‬
‫שליליות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעת "אינתיפאדת היחידים" בשנת‬
 ‫ניתוח מדיניות‬

‫‪PIXABAY‬‬

‫היעדים הלאומיים של ישראל —‬

‫פרספקטיבה כוללת‬
‫דן שיפטן‬
‫מאפייניה הייחודיים של מדינת ישראל מחייבים להרחיב במידה רבה את יריעתו של הדיון ביעדיה‬
‫הלאומיים‪ .‬בניגוד לרוב מדינות הלאום‪ ,‬המדינה היהודית לא קמה כביטוי ריבוני למערכת חיים‬
‫מתפקדת בחבל ארץ מוגדר על יסוד הוויה משותפת‪ ,‬אלא בכוחות תנועה מהפכנית שחתרה‬
‫לבנות — בעיקר על יסוד תודעה וזיכרון היסטורי בן אלפי שנים — ישות מודרנית כמעט יש מאין‪.‬‬
‫למי שחותר לשנות את המציאות מיסודה‪ ,‬היעדים הלאומיים אינם מתמצים בפיתוח ובשימור‬
‫הקיים‪ ,‬אלא נבחנים באמות מידה מחמירות הרבה יותר‪ .‬כאשר נוספת לכך גם מציאות חריגה‬
‫של איבה ואיום אזוריים וסביבה בינלאומית הנעה רוב הזמן בין ספקנות‪ ,‬ביקורתיות ועוינות‪,‬‬
‫הקושי גובר‪ .‬כאשר מצטרפים לכל אלה האתגרים המיוחדים של חיים על התפר בין תרבויות‬
‫פוליטיות מקוטבות של מזרח ומערב‪ ,‬ברור שמדובר במצב ייחודי המחייב דיון מורכב עד מאוד‬
‫ושונה מן המקובל‪.‬‬
‫את היעדים הללו ניתן לקבץ בעשר קטגוריות‪ ,‬המקיפות את היעדים ההיסטוריים של התנועה‬
‫הציונית ואת הצרכים האסטרטגיים של המדינה שהקימה‪ .‬לא מדובר ברשימה רצויה של‬
‫אידאלים שראוי לחתור אליהם‪ ,‬אלא בניסיון לתאר "אסטרטגיה בדיעבד"‪ ,‬על יסוד ההיגיון‬
‫הפנימי המאפיין לאורך זמן רב את ההכרעות העיקריות‪*.‬‬
‫‪69‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫היום כמחצית מבני העם היהודי בכל הפזורות‪ .‬כבר‬ ‫השבת העם היהודי להיסטוריה כעם‬
‫בעשור הבא היהודים בישראל צפויים להיות רוב ברור‪.‬‬ ‫מתפקד‬
‫ריכוז רוב העם היהודי במולדתו מטיל על ההנהגה‬ ‫בראשית העת החדשה לא תיפקדו היהודים כעם‪ .‬הזיקה‬
‫והחברה בישראל משנה אחריות לגורלו ההיסטורי‪ .‬כאשר‬ ‫להיסטוריה היהודית ולארץ ישראל והאתוס שפותח‬
‫"מרבית הביצים" של נכסי העם מקובצות "בסל אחד"‬ ‫בעקבותיה היו בגדר פוטנציאל‪ ,‬ששאלת מימושו עמדה‬
‫השוכן במדינה מאוימת‪ ,‬מתחייב מאמץ לבניית החברה‬ ‫בספק עד לדור האחרון‪ .‬שני מרכיביו של העם בישראל —‬
‫והאומה שיבטיח כי העם היהודי ירצה לחיות בה עם רוב‬ ‫יהודי אירופה ויהודי ארצות האסלאם — התפתחו למעשה‬
‫יהודי יציב וגדול‪ ,‬ומבלי להיגרר לשאננות ולהרפתקנות‪.‬‬ ‫בנפרד‪ .‬ייעודה המהפכני של הציונות היה לכונן מחדש‬
‫מסגרת של סולידריות משותפת ומתפקדת של העם‬
‫הוויה פלורליסטית ומאפיינים של חברה‬ ‫היהודי‪ ,‬עבור אלה מבניו החפצים לקיים חיים לאומיים‬
‫פתוחה‬ ‫במולדתם ההיסטורית‪.‬‬
‫מדינה שלא תקיים ותפתח בהתמדה את הווייתה‬ ‫עם הקמת המדינה ובעקבות העלייה ההמונית נוצר‬
‫הפלורליסטית והפתוחה תחטא למורשת היהודית בעת‬ ‫בישראל מעין תלכיד (קונגלומרט)‪ .‬המתח במפגש רווי‬
‫החדשה‪ ,‬תאכזב את החלק הבונה של אוכלוסייתה‬ ‫החיכוך‪ ,‬בעיקר בין יוצאי אירופה ועדות המזרח‪ ,‬איים‬
‫המבטיח את ביטחונה‪ ,‬רווחתה ושגשוגה‪ ,‬לא תמשוך‬ ‫לקרוע את החברה הישראלית על פי קווי השבר העדתיים‪.‬‬
‫אליה יהודים מן המדינות המפותחות והדמוקרטיות‪,‬‬ ‫בהדרגה הלך המתח הזה והתפוגג‪ ,‬במידה שאפשרה‬
‫ובסופו של חשבון תסכן את עצם קיומה בסביבה העוינת‬ ‫התרחבות דרמטית של נישואים בין־עדתיים‪ .‬אלה‬
‫שבה היא שוכנת‪.‬‬ ‫בתורם דוחקים את הסוגיה הנפיצה הזו לשולי המפעל‬
‫מאפייני החברה הפתוחה והמשטר הדמוקרטי‬ ‫הלאומי לקראת התמוססותה‪ .‬תהליך זה צבר בסוף‬
‫הנהוגים בישראל הם בחזקת הישג דרמטי‪ ,‬על רקע‬ ‫המאה הקודמת את המסה הקריטית והתפתח לממשות‬
‫הרכב האוכלוסייה ונסיבות הקיום הישראלי‪ .‬רוב מכריע‬ ‫חברתית ופוליטית בזרם המרכזי‪ ,‬המסוגלת לשאת על‬
‫של תושביה הכירו בארצות מוצאם משטרים אוטוריטריים‬ ‫כתפיה את האחריות הריבונית של עם העומד ברשות‬
‫וחברות פטריארכליות‪ ,‬גם כאשר בקהילותיהם פנימה‬ ‫עצמו‪ ,‬ולהחזיר בכך את העם היהודי להיסטוריה כעם‬
‫כוננו מבנים פתוחים יותר‪ .‬היישוב והמדינה נחשפו‬ ‫מתפקד‪ .‬הסולידריות והאחריות אינן מקיפות את הגרעין‬
‫למעלה ממאה שנים לאיום בעל ממדים קיומיים והם‬ ‫הקשה של האוכלוסייה החרדית הגדלה‪ ,‬ובוודאי לא את‬
‫נתונים במצב חירום מתמשך‪ .‬למרות נסיגות זמניות‬ ‫עיקר המיעוט הערבי הגדול‪.‬‬
‫וקשיים‪ ,‬הצליחה ישראל להבטיח בכל עשור מציאות‬
‫פתוחה ופלורליסטית יותר מאשר בעשור שקדם לו‪.‬‬ ‫ריכוז רוב העם היהודי לחיים ריבוניים‬
‫במגזר הערבי והחרדי הסטנדרטים האלו אינם מתקיימים‬ ‫בארצו‬
‫בדרך כלל; במגזר החרדי נהוגה כפיפות ממוסדת‪,‬‬ ‫התנועה הציונות הקיפה בראשיתה מיעוט קטן מקרב‬
‫בדגש על תחומי האישות‪ ,‬לממסד שעיקרו מאובן‪ ,‬מקצין‬ ‫בני העם היהודי‪ .‬מהפכנותו של הרעיון‪ ,‬התנגדותה של‬
‫ובחלקו גם מושחת‪.‬‬ ‫המנהיגות הרבנית והתנאים הקשים עד מאוד בארץ‬
‫תרמו בשלב הראשון לצמצום מספר העולים שהגיעו‬
‫בפועל‪.‬‬
‫מדינה שלא תקיים ותפתח בהתמדה את הווייתה‬
‫במשך שנים ארוכות היה ספק אם ההתיישבות בארץ‬
‫הפלורליסטית והפתוחה תחטא למורשת היהודית בעת‬
‫ישראל תהפוך למרכז חייו של העם‪ .‬רק בדור האחרון‬
‫החדשה‪ ,‬תאכזב את החלק הבונה של אוכלוסייתה המבטיח‬
‫צברה הדינמיקה הדמוגרפית את המסה הקריטית‬
‫את ביטחונה‪ ,‬רווחתה ושגשוגה‪ ,‬לא תמשוך אליה יהודים מן‬
‫המבטיחה את ריכוז רובו המכריע של העם במדינה‬
‫המדינות המפותחות והדמוקרטיות‪ ,‬ובסופו של חשבון תסכן‬
‫את עצם קיומה בסביבה העוינת שבה היא שוכנת‪.‬‬ ‫היהודית‪ .‬העליות הגדולות של פליטי השואה באירופה‬
‫ושל יהודי ארצות האסלאם וחבר העמים לשעבר‪ ,‬יחד‬
‫עם הידלדלות הקהילות הגדולות באירופה ובאמריקה‬
‫האתגר העיקרי לאופייה הפתוח של ישראל הוא‬ ‫הלטינית יצרו את המסד‪ ,‬אך רק המגמות הדמוגרפיות‬
‫המגזר החרדי‪ ,‬מחמת השילוב בין מעמדו במערכת‬ ‫הדרמטיות בשתי הקהילות הגדולות שנותרו מבטיחות‬
‫הפוליטית‪ ,‬הריבוי הטבעי המופלג‪ ,‬מערכת החינוך‬ ‫את ריכוז רוב העם היהודי בישראל‪ :‬בישראל ילודה‬
‫הנפרדת‪ ,‬הצייתנות הפוליטית והקרנת ערכי מנהיגותו —‬ ‫גבוהה והתבוללות זניחה‪ ,‬ובארצות הברית ריבוי טבעי‬
‫השוללים פלורליזם‪ ,‬סובלנות ופתיחות — על אוכלוסייה‬ ‫נמוך בהרבה וההתבוללות רווחת מאוד‪ .‬בישראל חיים‬
 ‫ןטפיש ןד | תללוכ הביטקפסרפ — לארשי לש םיימואלה םידעיה‬
‫גרעיני ומערך טילים עצום‪ ,‬שתכליתו להציב את ישראל‬
‫במצב בלתי נסבל‪.‬‬
‫של פתיחות רבה יותר‪ ,‬הרי הריבוי הטבעי מבטיח‬
‫כושר עמידה מתמשך בסביבה בינלאומית‬
‫בלתי ידידותית‬
‫למעט חריג חשוב עד מאוד של השותפות האסטרטגית‬
‫העמוקה עם ארצות הברית ושורה של יחסים דו־צדדיים‬
‫טובים עם מדינות אחרות‪ ,‬נתונה ישראל בסביבה‬
‫בינלאומית בלתי ידידותית‪ .‬בארגונים הבינלאומיים‬
‫המצב גרוע ומחמיר‪ ,‬עם רוב מסיבי למדיניות אנטי־‬
‫ישראלית בוטה ולעיתים קרובות אבסורדית ומגוחכת‪.‬‬
‫מחוץ למסגרות הבינלאומיות מצבה של ישראל טוב‬
‫ומשתפר‪ .‬ההכרה הבינלאומית בכוחה‪ ,‬ביכולותיה‬
‫ובחשיבותה איתנה ומתחזקת‪ .‬חדשנותה והישגיה‬
‫מוערכים מאוד‪ .‬מעמדה בארצות הברית איתן‪ ,‬למרות‬
‫כרסום משמעותי בקרב חוגים "פרוגרסיביים"‪ .‬עם מדינות‬
‫אירופה היחסים הבילטרליים טובים בדרך כלל‪ ,‬גם כאשר‬
‫בפומבי מושמעת ביקורת בלתי הוגנת‪ .‬עם מדינות‬
‫במזרח היבשת ובדרום־מזרחה (יוון וקפריסין) הקשרים‬
‫טובים ואף מתחזקים‪ .‬באירופה גוברת לאחרונה הנכונות‬
‫חפיפת אינטרסים אסטרטגית‪ .‬בניגוד למקבילו האירופי נותן‬
‫ללמוד מישראל את לקחי מאבקה בטרור ובתחומי‬
‫הטיפול באינטגרציה של מהגרים‪ ,‬ואפילו לגלות מעט‬
‫יותר הבנה לחרדותיה‪ .‬בסין‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬בהודו ובברזיל‬
‫נחשבת ישראל גורם בעל משקל החורג במידה דרמטית‬
‫מממדיה‪.‬‬
‫העוגן הקריטי למעמדה של ישראל הוא יחסיה עם‬
‫ארצות הברית‪ .‬אלה מבוססים על אתוס משותף ועל‬
‫מידה רבה של חפיפת אינטרסים אסטרטגית‪ .‬בניגוד‬
‫למקבילו האירופי נותן האתוס האמריקאי לגיטימציה‬
‫לשימוש בכוח רב ונחרץ בעת הצורך‪ ,‬גם בלא הסכמה‬
‫בינלאומית‪ .‬ישראל מציגה צירוף נדיר של מדינה‬
‫דמוקרטית‪ ,‬חזקה‪ ,‬יציבה‪ ,‬אחראית‪ ,‬נחושה ותמיד‬
‫פרו־אמריקאית‪ .‬היא נוהגת כ"ספרטה" כלפי אויביה‬
‫וכ"אתונה" כלפי פנים‪ ,‬ושותפה לאינטרס האסטרטגי‬
‫האמריקאי של המאבק בגורמים הרדיקליים‪ ,‬המאיימים‬
‫על שתיהן‪ .‬ייחודיותה היא בעמידתה על הגנה בכוחות‬
‫עצמה‪ ,‬בלא להסתמך על לוחמים אמריקאים‪ .‬צירוף זה‬
‫מסביר תמיכה ציבורית אמריקאית מקיפה מאוד בישראל‬
‫במשך דורות‪ ,‬שהגבילה גם ממשלים בלתי ידידותיים‬
‫בהפעלת לחצים עליה‪ ,‬כשהלובי הפרו־ישראלי היעיל‬
‫בוושינגטון תורם סוכני מכירה מעולים למוצר מצוין‪.‬‬
‫את כל אלה חשוב לשמר ולהעמיק‪ .‬אדניה של‬
‫התמיכה הזו עלולים להזדעזע עמוקות אם יחול כרסום‬
‫בתדמיתה של ישראל כבעלת ערכים משותפים עם הזרם‬
‫המרכזי של החברה האמריקאית‪ ,‬ואם תיתפס‪ ,‬חלילה‪,‬‬
‫כמי שגררה את ארצות הברית למלחמה עם איראן בניגוד‬
‫‪70‬‬
‫מסורתית‪ ,‬מזרחית בעיקרה‪ .‬למרות הנכונות של מיעוט‬
‫בקצווי המחנה להשתלב בחברה הכללית ולאמץ ערכים‬
‫ששיעורם באוכלוסייה של הדבקים בערכי המגזר החרדי‬
‫יגדל במהירות‪.‬‬
‫ביטחון והרתעה בסביבה אזורית עוינת‬
‫ישראל מתקיימת בליבו של אזור ערבי כושל‪ ,‬בלתי‬
‫יציב ואלים‪ ,‬ובשוליו שתי מעצמות אזוריות — איראן‬
‫וטורקיה — שהראשונה מובילה את תהליכי הרדיקליזציה‬
‫והשנייה גולשת לשם‪ .‬מראשית ימיה כמדינה מתמודדת‬
‫ישראל עם ניסיון אלים לעוקרה מן השורש‪ .‬כל אלו על‬
‫רקע איבה עמוקה‪ ,‬לעיתים פתולוגית‪ ,‬המאפיינת את‬
‫רוב הציבור גם במדינות שחתמו על הסכמי שלום איתה‪,‬‬
‫ומועברת מדור לדור במערכת החינוך הפורמלית והלא־‬
‫פורמלית‪.‬‬
‫העוגן הקריטי למעמדה של ישראל הוא יחסיה עם ארצות‬
‫הברית‪ .‬אלה מבוססים על אתוס משותף ועל מידה רבה של‬
‫האתוס האמריקאי לגיטימציה לשימוש בכוח רב ונחרץ בעת‬
‫הצורך‪ ,‬גם בלא הסכמה בינלאומית‪.‬‬
‫ישראל חייבת להציע מענה אמין לא רק לסיכול‬
‫האיומים‪ .‬מול אויביה נדרשת גם הרתעה אמינה‬
‫ומתמשכת‪ ,‬ובעיני תושביה שלה — אמון בכוחה להגן‬
‫על עצמה במחיר נסבל‪ .‬ההרתעה מתמקדת בהכרת‬
‫האויב שלישראל הכוח‪ ,‬הנחישות וחופש הפעולה‬
‫להכאיב לו באופן קשה‪ .‬היא נועדה לריווח ולשיכוך‬
‫פעולות האיבה באופן שיאפשר לישראל לממש בתקופות‬
‫הרגיעה היחסית‪ ,‬בין הפרצים האלימים וגבוהי העצימות‪,‬‬
‫את היעדים הקונסטרוקטיביים שהם טעם חייה‪ .‬אמון‬
‫תושביה דרוש כדי לבצר את החוסן הלאומי‪ ,‬שבלעדיו‬
‫אין לישראל תקומה‪.‬‬
‫בשבעים שנותיה הצליחה ישראל להבטיח את‬
‫שלום המדינה ואזרחיה בשילוב של צבא חזק‪ ,‬נחישות‬
‫בהפעלתו‪ ,‬הבטחת חופש פעולה מדיני וכינון הסדרים‬
‫מדיניים שצמצמו את חזיתות העימות הפוטנציאליות‬
‫ויצרו שותפויות אסטרטגיות‪ .‬מדינות ערב מורתעות‬
‫ממלחמה וחלקן אף משתפות פעולה עם ישראל‪ .‬העימות‬
‫המסוכן עם איראן מתנהל בינתיים בתנאים נוחים יחסית‪,‬‬
‫אף שבישראל מחלחלת ההכרה שפער היכולות לטובתה‬
‫עלול להצטמצם מול אויב מתוחכם ונחוש‪ ,‬הנשען על‬
‫חברה מרשימה ומנהיגות קנאית‪ .‬אויב זה נמנע מעימות‬
‫ישיר ומתמקד בחתירה להגמוניה אזורית בחסות ארסנל‬
‫‪71‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫תחושת הביטחון בקרב הזרם המרכזי של הציבור‬
‫הישראלי היא הגורם המכריע בנכונותה של החברה‬
‫הישראלית ליטול סיכונים‪ .‬הליברליזציה ההדרגתית‬
‫נגזרה במידה רבה מהמעבר בין תחושת השבריריות של‬
‫השנים הראשונות לתחושת הביטחון העצמי בעקבות‬
‫'מבצע קדש' ולתחושת ה"נורמליות" של שנות השישים‪.‬‬
‫היא התחזקה בעקבות תחושת העוצמה אחרי מלחמת‬
‫ששת הימים והתגברותה‪ ,‬למרות הטראומה של מלחמת‬
‫יום הכיפורים‪ ,‬אחרי הסכם השלום עם מצרים‪ .‬בהקשר‬
‫זה אפשר גם להבין מדוע שליטה מתמשכת באוכלוסייה‬
‫עוינת בת מיליונים‪ ,‬מלחמת טרור בריכוזי האוכלוסייה‬
‫האזרחית של ישראל ורצח של יותר מאלף איש מבניה‬
‫ב"אינתיפאדה השנייה" לא הוליכו לאימוץ אורח חיים של‬
‫דיכוי קשה‪ ,‬הגולש לחברה הישראלית פנימה‪ .‬התברר‬
‫שהדחף הדמוקרטי והפלורליסטי היה חזק מספיק כדי‬
‫לדחוק את הנזקים לשוליים למרות מצב חירום מתמשך‪,‬‬
‫ארבע מלחמות גדולות‪ ,‬רבבות מבצעים צבאיים גדולים‬
‫וקטנים ואלפי טילים בחזית הפנים‪ .‬תחושת הביטחון‬
‫אפשרה להדק את המגבלות הערכיות על מה שהחברה‬
‫מרשה לכוחות הביטחון לעשות בשמה‪ ,‬כדי להבטיח את‬
‫צורכי הקיום וההרתעה העיקריים‪.‬‬
‫מכיוון שהאסטרטגיה של אויבי ישראל מכוונת לשתק‬
‫את כושר פעולתה מחשש שתפגע בערכיה‪ ,‬או לגרום‬
‫לה לאבד רסן ולהביא עליה חורבן ערכי שימוטט את‬
‫יסודותיה‪ ,‬האיזון בין הצרכים הביטחוניים לבין המחויבות‬
‫למערכת הערכים הפתוחה מחייב התדיינות מתמדת‬
‫ובחינה מתמשכת בדרך של ניסוי וטעייה‪.‬‬
‫"משטרת המחשבות" של התקינות הפוליטית‪ .‬סכנת‬
‫הקצוות נובעת מן התנופה הדמוגרפית של הימין החרדי‬
‫מכיוון שהאסטרטגיה של אויבי ישראל מכוונת לשתק את‬
‫כושר פעולתה מחשש שתפגע בערכיה‪ ,‬או לגרום לה לאבד‬
‫רסן ולהביא עליה חורבן ערכי שימוטט את יסודותיה‪ ,‬האיזון‬
‫בין הצרכים הביטחוניים לבין המחויבות למערכת הערכים‬
‫הפתוחה מחייב התדיינות מתמדת ובחינה מתמשכת בדרך‬
‫של ניסוי וטעייה‪.‬‬
‫את ערכי החברה הפתוחה והפלורליסטית‪ ,‬נדרשת ישראל‬
‫לבחון את האיזון המורכב ביניהם‪ .‬לצורכי הרתעה עליה‬
‫שילוב בין חברה אינדיבידואליסטית לבין‬
‫סולידריות "שבטית" ולאומית‬
‫חוסנה של החברה ותחושת הבית‪ ,‬המחזיקה בישראל‬
‫את הרוב המכריע של היסודות הקונסטרוקטיביים בקרב‬
‫בניה ובנותיה‪ ,‬מושתתים על השילוב בין מדינה מודרנית‪,‬‬
‫דינמית ואינדיבידואליסטית לבין החמימות של המשפחה‬
‫ושל עיקר "השבט" היהודי‪ .‬קלישאות בדבר "חברה‬
‫משוסעת" אינן מבחינות בין מחלוקות עזות (ברובן בונות)‬
‫לבין סולידריות עמוקה ומתפקדת בקרב הגרעין היהודי‬
‫לרצונו של העם האמריקאי‪ .‬אם ישראל לא תשקוד‬
‫לקיים יחסים סבירים עם רוב מדינות אירופה‪ ,‬למרות‬
‫הטיותיהן ופעילותן המקוממת בארגונים בינלאומיים‪,‬‬
‫ייפגעו כלכלת היצוא הישראלית‪ ,‬המופנית בעיקר‬
‫לאירופה‪ ,‬והקשרים המדעיים החיוניים לה‪ .‬אם ישראל‬
‫לא תנצל את ההזדמנויות האסטרטגיות הנפתחות‬
‫בפניה באסיה (בעיקר בהודו וביפן)‪ ,‬היא לא תמצא את‬
‫מקומה בשווקים המתפתחים של העתיד‪.‬‬
‫לקיים את היצירתיות שאפיינה את העם‬
‫היהודי בגלותו‬
‫בראשית ימי היישוב והמדינה קינן חשש בליבם של‬
‫אינטלקטואלים כי היצירתיות שאפיינה את היהודים‬
‫בשנות גלותם תאבד בתנאים החדשים של ריבונות‬
‫יהודית‪ .‬נראה שיבול היצירה התרבותית והאינטלקטואלית‬
‫של היהודים בישראל הוכיח שהחשש היה לפחות מוגזם‬
‫עד מאוד‪ .‬בתחומי המדע והטכנולוגיה יצא שמעה של‬
‫ישראל כמוקד עולמי של יצירה וחדשנות‪ .‬ראוי לעודד‬
‫את היצירה הזו בכל התחומים — לא רק משום שהדבר‬
‫מועיל מאוד‪ ,‬אלא גם משום היא מבטאת נאמנות לאופייה‬
‫וליעדיה היהודיים‪.‬‬
‫חירות היצירה והחשיבה בזרם המרכזי מאותגרת‬
‫מן הקצוות‪ :‬הימני־דתי והשמאלי־פרוגרסיבי‪ .‬המגזר‬
‫החרדי והחרד"לי מעמיק בקרבו נוהגים נוקשים ומשתמש‬
‫לצורך זה בעוצמתו הפוליטית ובמסגרות החינוך הנפרד‪.‬‬
‫באגף ה"פרוגרסיבי" עומדות חרויות המחשבה והיצירה‬
‫בסכנה בשם ההגנה על המגוון והפלורליזם‪ ,‬באמצעות‬
‫והחרד"לי‪ ,‬וממשקלם של טהרנים דווקא בקרב האליטה‬
‫התרבותית והאקדמית‪.‬‬
‫שילוב של "ספרטה" כלפי אויבים מחוץ‬
‫ו"אתונה" מבית‬
‫בהתמודדות עם האיומים החריגים והצורך החיוני לקיים‬
‫להקרין תדמית של חברה היכולה לפעול כ"ספרטה"‬
‫כאשר היא מאוימת‪ .‬כלפי אזרחיה וידידיה היא חייבת‬
‫להפגין את פתיחותה וגמישותה של "אתונה"‪ ,‬כאשר‬
‫הדבר אפשרי‪" .‬ספרטה" כשצריך‪ ,‬כדי להבטיח את‬
‫החיים; "אתונה" כשאפשר‪ ,‬כדי שלחיים יהיה טעם בעיני‬
‫בני תרבות‪ .‬ישראל אינה יכולה ללמוד מניסיונן של חברות‬
‫פתוחות ופלורליסטיות אחרות מכיוון שאלו לא התמודדו‪,‬‬
‫דור אחרי דור במשך למעלה ממאה שנים‪ ,‬עם הדילמות‬
‫של מאבק בעל ממדים קיומיים‪.‬‬
 ‫ןטפיש ןד | תללוכ הביטקפסרפ — לארשי לש םיימואלה םידעיה‬
‫היטב — מובנת כמעט מאליה בכל מדינה‪ .‬היא דרושה‬
‫במיוחד במדינה מאוימת‪ ,‬הנאלצת להקדיש להגנתה‬
‫שיעור תוצר הגדול פי ארבעה־חמישה מזה של רוב‬
‫הדמוקרטיות‪ ,‬וזקוקה להתגייסות רוב בניה למאבק‪.‬‬
‫הכול מסכימים שבלא התקדמות מרחיקת לכת בכל‬
‫אלה לא הייתה ישראל שורדת בעבר‪ ,‬ובלי לפתח אותם‬
‫בהתמדה היא לא תוכל לעמוד בעתיד‪ .‬המכשול העיקרי‬
‫בפני שגשוג כלכלי בישראל הוא התרבות המקובלת‬
‫בקרב חלקים גדולים של האוכלוסייה החרדית וזו‬
‫המוסלמית‪ .‬לישראל מגוון בעיות אחרות ובראשן פריון‬
‫עבודה נמוך ויוקר מחיה גבוה‪ ,‬אך המרכיב המבני נוגע‬
‫לאוכלוסיות אלו‪.‬‬
‫למדינה אינטרס לשלב את האוכלוסייה החרדית‬
‫בכלכלה המודרנית ולצורך חיזוקה‪ ,‬אלא שלמנהיגיה‬
‫יש מספיק כוח פוליטי כדי לסכלו‪ .‬התופעות החיוביות‬
‫בהקשר זה מאבדות חלק מכריע מתרומתן מול היקפו‬
‫של הריבוי הטבעי‪ .‬באוכלוסייה המוסלמית מדובר בשיעור‬
‫נמוך של השתתפות נשים בכוח העבודה‪ ,‬דבקות באורח‬
‫החיים המסורתי‪ ,‬הנשען על המבנה החמולתי‪ ,‬דחיית‬
‫פלורליזם ורמה גבוהה של פשיעה ואלימות — מאפיינים‬
‫שהכשילו את רוב החברות הערביות באזור בהתמודדות‬
‫עם אתגרי המאה ה־‪ .21‬בשתי האוכלוסיות יש גם בעיה‬
‫קשה בתחום שלטון החוק‪.‬‬
‫לאחרונה מתנהל מאמץ מרוכז בכיוון הנכון —‬
‫בהעדפה של רשויות ערביות ובהשקעה מסיבית בקידום‬
‫תוחלת למצב הקיים הוא אסטרטגיה של חד־צדדיות‪ .‬מדובר‬
‫שילובה של החברה הערבית בכלכלת המדינה‪ ,‬ובראשו‬
‫החלטת הממשלה מס' ‪ 922‬מדצמבר ‪ 2015‬להעברת‬
‫‪ 13.5‬מיליארד שקלים במשך חמש שנים לקידום‬
‫אוכלוסיות המיעוטים‪ .‬למרות מגמות חיוביות בחברה‬
‫הערבית בתחום השכלת נשים ובתחום צמצום הילודה‪,‬‬
‫ראוי למתן את הציפיות לתפנית חיובית דרמטית בעתיד‬
‫הקרוב‪.‬‬
‫המחשבה‪ ,‬אינדיבידואליזם‪ ,‬תעוזה‪ ,‬קורט של תוקפנות‬
‫שימור האתוס הקונסטרוקטיבי‬
‫את הצלחתם המרשימה של המפעל הציוני ומדינת‬
‫ישראל בתחומים קריטיים ראוי לזקוף במידה מכרעת‬
‫לזכות האימפרטיב הקונסטרוקטיבי שלהם‪ .‬מדובר‬
‫בהעמדת בנייתן של האומה והחברה בראש סדר‬
‫העדיפויות הלאומי על חשבון מיצוי זכויות לאומיות‪,‬‬
‫על חשבון רווחת האוכלוסייה לשנים ארוכות ואפילו‬
‫על חשבון צורכי ביטחון חשובים‪ .‬המפעל הציוני נועד‬
‫לגאול את העם‪ ,‬וגאולת הארץ לא נועדה אלא לשרת את‬
‫גאולת העם‪ .‬זה מה שהכתיב את מגבלות ההתיישבות‬
‫הציונית בימי המנדט‪ ,‬את היקף כיבושיה של ישראל‬
‫בשלהי מלחמת העצמאות‪ ,‬את הנסיגה מסיני תמורת‬
‫ההסכם עם מצרים‪ ,‬את ההינתקות מעזה‪ ,‬את קליטת‬
‫‪72‬‬
‫הלא־חרדי‪ ,‬ומי שבחר להצטרף אל מעגל הסולידריות‬
‫הישראלי‪ .‬הגרעין הקשה של החרדים שותף רק בחלק‬
‫מן הסולידריות הזו‪ ,‬והאוכלוסייה הערבית אינה שותפה‬
‫בליבתה‪.‬‬
‫מה שישראלים מעידים על עצמם במשאלי דעת קהל‬
‫המציבים את ישראל בעשירון העליון של 'מדד האושר'‬
‫יחד עם מדינות רגועות‪ ,‬עשירות והומוגניות‪ ,‬מתיישב‬
‫היטב עם התנהגותם בשני תחומים מכריעים בחשיבותם‪:‬‬
‫מספר הילדים במשפחה ויחסם לשירות הצבאי‪ .‬ישראל‬
‫היא כנראה המדינה היחידה בעולם המערבי שבה‬
‫רווחת פרקטיקה שגם משפחות משכילות ומבוססות‬
‫מגדלות קרוב לשלושה ילדים למשפחה — פי שניים‬
‫מהמקובל באירופה וכשליש יותר מאשר בארצות הברית‪.‬‬
‫זאת ללא לחצי הקונפורמיות‪ ,‬המופעלים על הפרט‬
‫באמצעות המשפחה המורחבת והנאמנויות הקמאיות‬
‫(פרימורדיאליות) המקובלות בתרבות הדבקה במסורת‪,‬‬
‫ואשר מדכאים את עצמאות הפרט והפלורליזם‪ .‬ישראל‬
‫היא גם המדינה הדמוקרטית היחידה המקיימת גיוס חובה‬
‫של גברים ונשים לצבא המעורב בהתמדה במלחמות‬
‫ובעימותים אלימים בכל הרמות‪ .‬רוב הישראלים מן הזרם‬
‫המרכזי לא רק מתגייסים ברצון‪ ,‬אלא גם רואים בשירות‬
‫הצבאי חוויה מעצבת במובנה החיובי‪.‬‬
‫המענה היחיד לצירוף של היעדר פתרון מוסכם וחוסר‬
‫בקביעה חד־צדדית של הגבול‪ ,‬המקיף רצועה אסטרטגית‬
‫ואת גושי ההתיישבות המכילים ‪ 80‬אחוזים מן המתיישבים‪,‬‬
‫פינוי אלה היושבים מחוץ להם — מרצון או בכוח — ויישובם‬
‫בגליל‪ ,‬בנגב‪ ,‬בגולן או בגושים‪.‬‬
‫במקביל להכרה בדבר חשיבותם של יצירתיות‪ ,‬חירות‬
‫בונה‪ ,‬פריקת עול וחוצפה‪ ,‬מקובלת בקרב הזרם המרכזי‬
‫הסכמה לאומית רחבה בשאלות היסוד‪ .‬למרות ויכוח‬
‫לוהט ואפילו קרע בזירה הפוליטית יכולה החברה לתפקד‬
‫בדרך סולידרית למימוש יעדים משותפים‪ .‬במערכות‬
‫הבחירות האחרונות הוזכרו נושאי המהות הביטחוניים‪,‬‬
‫החברתיים והכלכליים בעיקר כדי לצאת ידי חובה‪ ,‬על‬
‫רקע הסכמה רחבה על עקרונותיהם‪ ,‬והדיון התמקד‬
‫והתלהט בסוגיות פרסונליות ובמאבק על עמדות הכוח‪.‬‬
‫שגשוג ואיכות חיים‬
‫חשיבותם של שגשוג המבוסס על השתלבות בכלכלה‬
‫הגלובלית ואיכות חיים המושתתת על שלטון החוק‬
‫וסובלנות ועל מערכות חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה המתפקדות‬
‫‪73‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬
‫מעגל הסולידריות שלו באופן שיכלול גם את הגרעין‬
‫הקשה של האוכלוסייה החרדית‪ ,‬ורצוי מאוד לשתף‬
‫במסגרת אזרחית מתאימה גם את עיקר האוכלוסייה‬
‫הערבית‪ ,‬אך הגרעין קיים‪ ,‬איתן ומובטח באופן בלתי‬
‫הפיך‪ ,‬גם אם כל אלה יושגו רק בהדרגה ובאופן חלקי‪.‬‬
‫ריכוז רוב העם היהודי במולדתו ההיסטורית הצליח מעבר‬
‫לציפיות הריאלית‪ ,‬וכיוונם של התהליכים הדמוגרפיים‬
‫המבטיחים את ביצורו של ההישג הזה נראה יציב‪ .‬גם‬
‫ההוויה הפלורליסטית והמשטר הדמוקרטי ניצבים על‬
‫אדנים איתנים‪ .‬האיום עליהם בא בעיקר משני אגפים‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬מצב החירום והמלחמה המתמשכים ובעיקר‬
‫השליטה במיליוני פלסטינים; השני‪ ,‬הניסיון המתמיד של‬
‫חוגים דתיים להשליט את מרותם על אוכלוסיות ותחומי‬
‫חיים נוספים‪ .‬שניהם נמצאים בשלב הנוכחי תחת בקרה‪,‬‬
‫אך נדרשים מודעות מחודדת לסכנתם ומעקב הדוק‬
‫ומתמיד‪ ,‬כדי שלא יצאו מכלל שליטה בעתיד‪.‬‬
‫מצבה של ישראל מורכב מאוד; היא מאוימת יותר‬
‫מכל מדינה דמוקרטית אחרת ומתמודדת — במשך‬
‫דורות וקרוב לוודאי גם לדורות בעתיד — עם אתגרים‬
‫בעלי ממד קיומי‪ .‬יעדיהם הלאומיים של המפעל הציוני‬
‫והמדינה שהוקמה נועדו בראשיתם לכונן מחדש עם‬
‫במולדתו ההיסטורית; הם מכוונים עתה לביצורה‪,‬‬
‫לרווחתה ולמימוש הצרכים הקונסטרוקטיביים של העם‬
‫היהודי ושל כלל אזרחיה המוכנים בפועל להשתתף‬
‫בבניינה של המדינה היהודית והדמוקרטית‪.‬‬
‫האתגרים היום אומנם מורכבים לאין שיעור מאלה‬
‫שחייבו מענה לפני שלושה וארבעה דורות‪ ,‬אך המענה‬
‫קשה למימוש הרבה פחות‪ .‬בעבר קל היה הרבה יותר‬
‫להחליט מה לעשות‪ ,‬כיוון שהאופציות בראשית הדרך היו‬
‫מעטות כל כך; אלא שבשל חולשת ישראל באותה עת‬
‫קשה מאוד היה לעשות את הנדרש‪ .‬היום יכולה מדינה‬
‫חזקה ובטוחה בעצמה להתמודד עם אתגריה העיקריים‬
‫כשהיא נוטלת הרבה פחות סיכון קיומי מאשר בראשיתה‪,‬‬
‫אך דווקא עוצמתה מציגה בפניה מגוון רחב של אפשרויות‬
‫שהבחירה ביניהן אינה פשוטה‪ .‬לשון אחר — ישראל‬
‫סובלת מ"בעיות של עשירים"‪ :‬נכסים רבים עם דילמות‬
‫הנוגעות לאפשרויות ההשקעה‪.‬‬
‫ייאלץ לקיים חופש פעולה בשטח הזה‪ ,‬כדי למנוע טרור‬
‫*‬
‫תקציר הטקסט המורחב‪ ,‬המנומק לפרטיו והמתועד‬
‫שיופיע בפרסום נפרד בקרוב‬
‫התנאי המוקדם למימוש כל היעדים הלאומיים — גיבוש‬
‫ד"ר דן שיפטן הוא ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי‬
‫באוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫העלייה ההמונית ואת הריסון של ישראל בהתמודדות‬
‫עם לחצים בינלאומיים‪.‬‬
‫בפרספקטיבה של למעלה ממאה שנים ראוי להעריך‬
‫את גודל ההישג של אימוץ סדר העדיפויות הזה ולהביע‬
‫דאגה לנוכח מבוי סתום בעניין מכריע בחשיבותו —‬
‫השליטה במיליוני פלסטינים — המעיק ביובל השנים‬
‫האחרון בדיוק בתחום הזה על המפעל הציוני‪ .‬לא מדובר‬
‫ב"פתרון השאלה הפלסטינית" או ב"שלום"‪ ,‬אלא בעלות‬
‫השליטה במונחים של הפניית מרב המשאבים הלאומיים‬
‫פנימה אל החברה הישראלית‪.‬‬
‫בתחום זה אין די‪ ,‬כמו בתשעת היעדים האחרים‬
‫שנדונו כאן‪ ,‬בחיזוק מגמות קיימות ובתיקון משגים‬
‫משניים‪ .‬כאן נדרשת אסטרטגיה לאומית המתבססת‬
‫על הנכונות בזרם המרכזי לפשרה היסטורית‪ ,‬גם אם‬
‫היא מכאיבה ומתסכלת ואינה מספקת את חוש הצדק‬
‫ותחושת הכוח‪ .‬עליה להשלים עם העובדה שלעת הזו‬
‫אין בנמצא פתרון מוסכם‪ ,‬בעיקר משום שהתנועה‬
‫הלאומית הפלסטינית התמכרה לתפיסת הצדק ולנרטיב‬
‫הקורבניות שלה‪ ,‬היא מכשילה באופן סדרתי כל ניסיון‬
‫לפשרה ואינה נוהגת כמי שמוכנה לקבל אחריות על‬
‫מדינה ולהעדיף מאמץ לאומי קונסטרוקטיבי‪.‬‬
‫המצב הקיים מעוות את סדר העדיפויות הציוני של‬
‫ישראל‪ ,‬מכיוון שהיא מקדישה לנושא הפלסטיני חלק ניכר‬
‫ממשאביה המדיניים‪ ,‬הכלכליים והצבאיים‪ ,‬ואחראית‬
‫בעיני אזרחיה שלה לגורלם של הפלסטינים החיים‬
‫בגדה‪ .‬ישראל עומדת בפני קפיצת מדרגה דרמטית‬
‫ברמת הסיכון למיקוד הקונסטרוקטיבי שלה‪ .‬שליטה‬
‫ישירה לדורות מעלה את החשש לאינטגרציה פוליטית‬
‫שאחריתה הרס המדינה היהודית־דמוקרטית מבפנים‪.‬‬
‫למדינה כזו לא יהיו לאורך זמן המשאבים לקיים את‬
‫ייעודה הקונסטרוקטיבי‪ ,‬שבלעדיו אין לה תקומה‪.‬‬
‫המענה היחיד לצירוף של היעדר פתרון מוסכם וחוסר‬
‫תוחלת למצב הקיים הוא אסטרטגיה של חד־צדדיות‪.‬‬
‫מדובר בקביעה חד־צדדית של הגבול‪ ,‬המקיף רצועה‬
‫אסטרטגית ואת גושי ההתיישבות המכילים ‪ 80‬אחוזים‬
‫מן המתיישבים‪ ,‬פינוי אלה היושבים מחוץ להם — מרצון‬
‫או בכוח — ויישובם בגליל‪ ,‬בנגב‪ ,‬בגולן או בגושים‪ .‬צה"ל‬
‫שיכפה על ישראל לכבוש אותו שוב ולתמיד‪.‬‬
‫סיכום‬
‫עם מתפקד‪ ,‬כינון בסיס טריטוריאלי איתן והחייאת השפה‬
‫הלאומית — צבר כבר מסה קריטית‪ .‬חשוב להרחיב את‬
 ‫סקירה אקדמית‬

‫‪PIXABAY‬‬

‫בינה מלאכותית ומדיניות —‬

‫תמונת מצב בפתח ‪2020‬‬
‫לירן ענתבי וענבר דולינקו‬
‫קצב השינוי הטכנולוגי המהיר של זמננו‪ ,‬הכולל בתוכו בין היתר קפיצת מדרגה משמעותית‬
‫בפיתוח של יישומי בינה מלאכותית‪ ,‬נותן אותותיו בתחומי חיים רבים ומשפיע על הצורך‬
‫לגבש מדיניות בתחום‪ .‬הדבר הוביל בשנים האחרונות לצמיחה בתחום מחקרי מדיניות‬
‫בהקשרי טכנולוגיות מחשוב ובינה מלאכותית‪ .‬המחקרים עוסקים בתחומים מגוונים כמו‬
‫יחסים בינלאומיים וביטחון‪ ,‬מרוץ חימוש ומאזן כוחות‪ ,‬סייבר‪ ,‬מוסר ועוד‪ .‬כמה ממכוני המחקר‬
‫המובילים בעולם כבר פרסמו מחקרים ומסמכי מדיניות בתחום‪ ,‬ולצידם גם אוניברסיטאות‪,‬‬
‫גורמים ממשלתיים ואפילו חברות מסחריות‪ .‬ישראל מובילה בפיתוח בינה מלאכותית‪ ,‬אך אינה‬
‫מובילה במחקרי מדיניות בתחום‪ .‬המאמר טוען כי למרות הקושי של מחקר המדיניות להדביק‬
‫את קצב ההתפתחות הטכנולוגית המהיר‪ ,‬בין היתר בגלל אתגרי תקציב‪ ,‬ניכר כי מדובר בכר‬
‫פורה למחקר מתמשך אודות אתגרים והזדמנויות אשר מצריכים היערכות אישית‪ ,‬חברתית‪,‬‬
‫מדינית ובינלאומית‪.‬‬

‫וכן משפיע על הצורך לגבש מדיניות סביב סוגיות‬
‫משמעותיות המושפעות מן הטכנולוגיה‪ .‬הצורך הזה‬
‫הוביל להופעתם של מספר רב של מחקרי מדיניות‬
‫בהקשרי טכנולוגיות מחשוב ובינה מלאכותית‪ .‬מחקרים‬
‫אלו ניזונים מתפיסות וגישות שונות ועוסקים בשלל‬
‫אנו נמצאים בעידן בו שינויים טכנולוגיים מתחוללים‬
‫בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ובתוך כך משפיעים על‬
‫מדינות‪ ,‬חברות ופרטים‪ .‬בשנים האחרונות התחוללה‬
‫קפיצת מדרגה משמעותית בפיתוח של יישומי בינה‬
‫מלאכותית והדבר נותן אותותיו בתחומי חיים רבים‪,‬‬
‫‪75‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫בעייתי במקרים בהם רוצים לאפשר לבינה המלאכותית‬ ‫נושאים ותחומים המושפעים מהטכנולוגיה‪ .‬בסקירה‬
‫לבצע פעולות בעלות השלכות מרחיקות לכת‪ ,‬כמו‬ ‫זו ביקשנו להתייחס אל אותם מחקרים ולבחון מה הן‬
‫למשל בתחום הביטחוני‪ .‬הדבר הופך חשוב יותר ככל‬ ‫המגמות בתחום מחקרי המדיניות הקשורים לבינה‬
‫שיותר יישומים מבוססי בינה מלאכותית יוצאים מגבולות‬ ‫מלאכותית בפתח שנת ‪.2020‬‬
‫המחשב על "העולם האמיתי" כמו למשל רובוטיקה‬ ‫בינה מלאכותית היא ענף של "מדעי המחשב" שהיו‬
‫מתקדמת ומכוניות אוטונומיות‪.‬‬ ‫בתחילת דרכם ענף של לימודי מתמטיקה גבוהים‪.‬‬
‫במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה עצמה ושל‬ ‫על פי אחת ההגדרות המקובלות‪ ,‬בינה מלאכותית‬
‫השימוש בה‪ ,‬הופכים נפוצים יותר ויותר גם פרסומים‪,‬‬ ‫היא "יכולת מתוכנתת לעבד מידע" (‪Launchbury,‬‬
‫דוחות ומחקרים אודות השפעת הבינה המלאכותית על‬ ‫‪ .)2017‬אולם הגדרה רווחת יותר היא "לגרום למכונה‬
‫מגוון רחב של תחומי חיים‪ ,‬כאשר חלק מן המחקרים‬ ‫להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם‬
‫הללו הם ביוזמת המדינות עצמן ומטרתם לסייע בגיבוש‬ ‫התנהג כך" (‪ .)Geist & Lohn, 2018‬ליכולת הזו עשויות‬
‫מדיניות בתחום‪ .‬מטרת סקירה זו היא להציג לקוראים‬ ‫להיות השפעות מרחיקות לכת על מגוון רחב של תחומי‬
‫את המתרחש בתחום מחקר המדיניות בנוגע לבינה‬ ‫חיים בהם תחומים אישיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬מדינתיים וכמובן‬
‫מלאכותית‪.‬‬ ‫בינלאומיים‪ .‬עקב הבנה של חשיבות הטכנולוגיה והיכולות‬
‫הטמונות בה‪ ,‬יש אף מי שטוען שלאחרונה ניטש "מרוץ‬
‫השפעתה העולמית של בינה מלאכותית‬ ‫חימוש" בתחום בין מדינות שונות‪ ,‬כשהמובילות הן‬
‫רשימת תחומי ההשפעה העולמית של הבינה‬ ‫ארה"ב וסין (‪ .)Pecotic, 2019‬למעשה נדמה כי מרבית‬
‫המלאכותית‪ ,‬על פי המחקרים השונים שנעשים בתחום‬ ‫המנהיגים בעולם כבר הבינו את חשיבות התחום והם‬
‫רק הולכת וגדלה‪ .‬בתוכם ניתן למנות בין היתר את‬ ‫מוכנים להשקיע בו על מנת לנסות לייצר או לשמר את‬
‫התחומים הבאים‪:‬‬ ‫ההובלה של אומותיהם בתחום ודרכו בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫ •יחסים בינלאומיים וביטחון‪ :‬להתפתחות הבינה‬ ‫דבר זה ניכר למשל באמירה של נשיא רוסיה ולדימיר‬
‫המלאכותית השפעה על היחסים הבינלאומיים‬ ‫פוטין‪“Whoever becomes the leader in this :‬‬
‫והביטחון העולמי‪ ,‬וכן על מרוצי חימוש ובקרת‬ ‫”‪sphere, will become the ruler of the world‬‬
‫נשק‪ .‬התפתחויות טכנולוגיות דוגמת מערכות נשק‬ ‫(‪.)Sayler & Hoadley, 2019‬‬
‫אוטונומיות מעוררות דיונים בערכאות בינלאומית‬ ‫לאחר תקופה ארוכה של מחסור במימון והתקדמות‬
‫לגבי השימוש בהן‪ ,‬והאופן בו הן עלולות לערער את‬ ‫במחקר הבינה המלאכותית‪ ,‬המכונה "חורף בינה‬
‫היציבות בעולם או לפגוע בזכויות אדם (ענתבי‪.)2019 ,‬‬ ‫מלאכותית"‪ ,‬אנו עדים לפריחה מחודשת של התחום‪,‬‬
‫לכך מתווסף חשש נוסף‪ ,‬מהאפשרות שמערכות‬ ‫הודות להתפתחות בחקר מדעי המחשב ותמורות‬
‫בינה מלאכותית יגדילו את הסיכוי לשימוש בנשק‬ ‫טכנולוגיות בחומרה ותוכנה במחשוב ותקשורת‪ ,‬וכן‬
‫גרעיני‪ ,‬גם אם לא יהיו מחוברות ישירות למשגרים‬ ‫פריצת תחומים חדשים כמו מחשוב ענן ונתוני עתק‬
‫גרעיניים‪ ,‬בשל שינוי במאזן הכוחות שהבטיח את‬ ‫(‪ .)big data‬לצד ההתקדמות בבינה מלאכותית‪ ,‬חלה‬
‫יציבות התחום עד כה (‪ ,)Geist & Lohn, 2018‬וכן‬ ‫התקדמות גם בתתי־תחומים הקשורים לנושא כמו‬
‫חשש מ"מלחמת יתר" (‪ ,(hyper war‬סיטואציה של‬ ‫רשתות נוירונים רבודות ולמידה עמוקה‪ .‬כיום‪ ,‬למידה‬
‫סכסוך בו קבלת ההחלטות האנושית כמעט אינה‬ ‫עמוקה נתפסת כמעט כשם נרדף לבינה מלאכותית‪,‬‬
‫קיימת ולכן התגובות הן מידיות ובעלות פוטנציאל‬ ‫מאחר ויישומים רבים מתבססים על פרדיגמה זו‪.‬‬
‫הרסני (‪.)Sayler & Hoadley, 2019‬‬ ‫אלגוריתמים של למידה עמוקה מבקשים לחקות משימות‬
‫אנושיות קוגניטיביות על ידי גזירת חוקים בנוגע אליהן‪,‬‬
‫באמצעות ניתוח כמויות גדולות של נתונים בנושא‪.‬‬
‫התפתחויות טכנולוגיות דוגמת מערכות נשק אוטונומיות‬ ‫האלגוריתם "מתאמן" על מידע קיים ויוצר מודל סטטיסטי‬
‫מעוררות דיונים בערכאות בינלאומית לגבי השימוש בהן‪,‬‬
‫משלו בכדי שיוכל לבצע את אותה משימה בעתיד על‬
‫והאופן בו הן עלולות לערער את היציבות בעולם או לפגוע‬
‫נתונים חדשים שאינו מכיר (‪.)Sayler & Hoadley, 2019‬‬
‫בזכויות אדם‪.‬‬
‫הקושי שעולה משימוש בבינה מלאכותית נובע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫מהעובדה שאלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית הם‬
‫ •סדר עולמי‪ ,‬מרוץ חימוש ומאזן כוחות‪ :‬מדינות רבות‬ ‫למעשה "קופסאות שחורות" — אנו לא יכולים לשחזר‬
‫בעולם הבינו את הפוטנציאל הגלום בבינה מלאכותית‪,‬‬ ‫את התהליך המתרחש בתוכם ולהבין מדוע המליצו‬
‫והחלו לפעול לפיתוח התחום‪ .‬בקרב המעצמות בולט‬ ‫על החלטה מסוימת ולא על אחרת‪ .‬מאפיין זה הוא‬
 ‫וקנילוד רבנעו יבתנע ןריל | חתפב בצמ תנומת — תוינידמו תיתוכאלמ הניבהניבב‬
‫של תמונות‪ ,‬קבצי קול וידאו שעשויים להשפיע על‬
‫דעת הקהל וליצור חוסר אמון במערכות השלטון‪.‬‬
‫שמקיפות את הפן האזרחי והביטחוני‪ .‬התקצוב המלא‬
‫בינה מלאכותית במחקר העולמי‬
‫בקרב מכוני המחקר המובילים בעולם‪ ,‬אשר רובם יושבים‬
‫בארצות הברית‪ ,‬בהם ‪Center for Strategic( CSIS‬‬
‫‪ ,)and International Studies‬מרכז ווילסון ורבים‬
‫אחרים‪ ,‬בולטת התפיסה שיש להרחיב את המחקר בנוגע‬
‫לתחום הטכנולוגי‪ .‬אחד המכונים הראשונים שהשקיעו‬
‫במחקר נרחב של הנושא בעשור החולף‪ ,‬הוא המרכז‬
‫לביטחון אמריקאי חדש (‪Center for a New American‬‬
‫‪ .)Security‬למרכז תכנית מחקר מקיפה בשם "יוזמת‬
‫בינה מלאכותית וביטחון גלובלי"‪ 1,‬המורכבת מצוות ובו‬
‫גורמים מהתעשייה האזרחית‪ ,‬בכירי ממשל לשעבר‬
‫ומומחים אקדמיים‪ .‬מטרתה של התכנית לבחון מגוון‬
‫סוגיות הקשורות להשפעת מהפכת הבינה המלאכותית‬
‫על הביטחון הגלובלי‪ ,‬יחסי עוצמה בין מדינות‪ ,‬אופיים‬
‫של קונפליקטים ויציבות משברים‪ .‬התכנית בוחנת גם‬
‫בטיחות של בינה מלאכותית ושיתופי פעולה בינלאומיים‬
‫אפשריים (‪Center for a New American Security,‬‬
‫‪.)2019‬‬
‫אחד הכותבים הבולטים ב־‪ CNAS‬הוא פול שר‬
‫(‪ .)Paul Scharre‬שר עוסק מזה זמן במחקר של‬
‫מגוון טכנולוגיות מתקדמות‪ .‬ספרו‪“Army of None: ,‬‬
‫”‪,Autonomous Weapons and the Future of War‬‬
‫שראה אור בשנת ‪ ,2018‬עוסק בהשלכות האפשריות של‬
‫השימוש בבינה מלאכותית וכלים אוטונומיים בצבא‪.‬‬
‫הספר מציג יתרונות רבים לתהליך טכנולוגי זה‪ ,‬אך גם‬
‫מזהיר מהעברה מוחלטת של שיקול דעת וקבלת החלטות‬
‫למכונה‪ .‬הספר הוכתר כאחד מ"חמשת המומלצים"‬
‫של ביל גייטס לשנת ‪ ,2018‬וגייטס כתב אודותיו כי "אני‬
‫מסכים עם שר שעלינו להישמר מ'הפיתוי של המכונות —‬
‫מהירותן‪ ,‬משלמותן לכאורה ודיוקן הקר'"‪ ,‬וכי "אל לנו‬
‫להשאיר לידי מתכננים צבאיים או לאנשים שכותבים‬
‫תוכנה את הקביעה היכן לצייר את הגבולות‪ .‬אנו זקוקים‬
‫למומחים ואזרחים רבים ברחבי העולם שיתערבו בדיון‬
‫‪2‬‬
‫החשוב הזה" (‪.)Gates, 2018‬‬
‫גם מכון המחקר ברוקינגס (‪ )Brookings‬נכנס‬
‫בשנתיים האחרונות למחקר של התחום ועקב השקעה‬
‫רבה במגוון מחקרים‪ ,‬מצליח לסגור את הפער; מרבית‬
‫המחקרים של ברוקינגס מבקשים לחבר בין בינה‬
‫מלאכותית לתחומים אחרים עליהם היא משפיעה‪ ,‬כמו‬
‫חינוך‪ ,‬כלכלה וכמובן ביטחון לאומי‪ .‬למכון מספר תכניות‬
‫העוסקות בבינה מלאכותית בפרט‪ ,‬וטכנולוגיות בכלל‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫בהן "יוזמת בינה מלאכותית וטכנולוגיות מפציעות"‬
‫סדרת מאמרים בנושא בינה מלאכותית פורסמה‬
‫‪76‬‬
‫מרוץ חימוש בין ארצות הברית וסין‪ ,‬שנאבקות על‬
‫הבכורה בו‪ .‬לשתי המדינות תכניות לאומיות לתחום‪,‬‬
‫לתחום אינו חשוף לציבור בסין‪ ,‬אך הוא נאמד ב־‪150‬‬
‫מיליארד דולר‪ ,‬ובכך עוקף בהרבה את התקצוב‬
‫האמריקאי‪ ,‬שעומד על כמה מיליארדי דולרים (‪Future‬‬
‫‪.)of Life Institute, 2019; Hunter et. al, 2018‬‬
‫השתיים אינן המדינות היחידות שמשקיעות בתחום‬
‫מתוך הבנה של חשיבותו‪ ,‬וניתן למנות מדינות נוספות‬
‫כמו ישראל‪ ,‬רוסיה‪ ,‬צרפת וגרמניה שפועלות לקידומו‪.‬‬
‫לאור היכולות האדירות שתחום זה מאפשר‪ ,‬המרוץ‬
‫עשוי לערער את הסדר העולמי ולשנות את מאזן‬
‫הכוחות הקיים‪ .‬כמו כן הוא עשוי להגדיל אף יותר‬
‫את הפער בין מדינות מפותחות למדינות נחשלות‪.‬‬
‫ •ביטחון סייבר‪ :‬מערכות בינה מלאכותית כמו גם‬
‫התלות בהן‪ ,‬כמו במערכות מחשוב אחרות‪ ,‬מגדילות‬
‫את החשיפה של המשתמשים בהן למתקפות על‬
‫ידי יריבים‪ .‬בהקשר של ממד הסייבר; שימוש ביותר‬
‫מערכות בינה מלאכותית‪ ,‬מגדיל את כמות ה"דברים‬
‫שניתן לפרוץ אליהם" (”‪ ,)“hackable things‬בהם‬
‫גם מערכות שפריצה אליהן עלולה לגרום להשפעה‬
‫קטלנית‪.‬‬
‫בקרב מכוני המחקר המובילים בעולם‪ ,‬אשר רובם יושבים‬
‫בארצות הברית‪ ,‬בולטת התפיסה שיש להרחיב את המחקר‬
‫בנוגע לתחום הטכנולוגי‪.‬‬
‫ •אתיקה ומוסר‪ :‬במסגרת העיסוק בפן האתי והמוסרי‬
‫בשימוש בבינה מלאכותית עולות שאלות לגבי תהליך‬
‫קבלת ההחלטות של המערכות והשיקולים הערכיים‬
‫שנלקחים בחשבון‪ .‬קבלת ההחלטות של מערכות‬
‫בינה מלאכותית עשויות להביא להטיה ואפליה של‬
‫קבוצות בחברה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬העיסוק האתי כולל‬
‫התייחסות גם לשימוש בבינה מלאכותית לצרכים‬
‫צבאיים‪ ,‬לסוגיית האחריות בשימוש‪ ,‬בטיחות בשימוש‬
‫ואף לזכויות רובוטים בעתיד‪.‬‬
‫ •משטרים בכלל ודמוקרטיה בפרט‪ :‬הבחירות לנשיאות‬
‫בארצות הברית ב־‪ 2016‬העלו לכותרות את השימוש‬
‫בכלים שונים מבוססים בינה מלאכותית‪ ,‬להפצת‬
‫מידע כוזב להשפעה על דעת הקהל ולהתערבות‬
‫זרה בבחירות הפנימיות של מדינות‪ .‬כלים אלו רק‬
‫הולכים ומתפתחים ומעלים חשש בקרב מחוקקים‬
‫ליציבות הדמוקרטיה (‪ .)Horowitz, et al., 2018‬בין‬
‫היתר עולה החשש עקב שימוש באלגוריתמים בתחום‬
‫ה"דיפ פייק" המאפשרים זיופים ברמה גבוהה מאוד‬
‫‪77‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫יחד עם מכוני המחקר והאוניברסיטאות‪ ,‬ניכר‬ ‫במכון תחת השם הכולל "תכנית אב לעתיד הבינה‬
‫שהנושא תפס גם את תשומת ליבם של מובילי דעת‬ ‫המלאכותית"‪ ,4‬ולצדם פורסם באוגוסט ‪ 2018‬ספר בשם‬
‫קהל ומקבלי החלטות בהווה ובעבר והם החלו לעסוק בו‬ ‫‪5‬‬
‫"עתיד העבודה‪ :‬רובוטים‪ ,‬בינה מלאכותית ואוטומציה"‪,‬‬
‫בדרכים שונות‪ .‬החל מקיום פורומים שונים ועד לניירות‬ ‫הבוחן את השפעות המעבר מכלכלה תעשייתית לכלכלה‬
‫עמדה המתפרסמים בנושא‪ .‬בין הגורמים הבולטים‬ ‫דיגיטלית (‪ .)West, 2018‬בין הכותבים בנושא גם ראש‬
‫ביניהם ניתן לציין את הנרי קיסינג'ר‪ ,‬לשעבר מזכיר‬ ‫המכון עצמו הגנרל ג'ון אלן‪ ,‬ששותף לכמה מן המחקרים‬
‫המדינה האמריקאי‪ ,‬שמקים פגישות קבועות בנושא‬ ‫הבולטים של מכונו בתחום‪.‬‬
‫הבינה מלאכותית‪ ,‬כפי שחשף בראיון שנתן בנושא‬ ‫מכון המחקר הוותיק ‪ RAND‬עוסק באופן מגוון ונרחב‬
‫למכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (‪ )MIT‬במרץ ‪,2019‬‬ ‫בנושא בינה מלאכותית‪ .‬הפרסומים של מכון זה בנושא‬
‫ושם טען כי "‪...‬כמעט כל ההנחות שפיתחנו אז [לגבי‬ ‫מתחילים עוד בשנות השישים של המאה הקודמת‪,‬‬
‫בקרת נשק] יתהפכו או יאלצו לעבור שינויים בגלל‬ ‫אולם אז התמקדו בעיקר בטכנולוגיה עצמה‪ .‬בשנים‬
‫הבינה המלאכותית" (‪Massachusetts Institute of‬‬ ‫האחרונות החל חיבור לתחומים נוספים– חינוך‪ ,‬אתיקה‪,‬‬
‫‪.)Technology, 2019‬‬ ‫שוק התעסוקה‪ ,‬פרטיות‪ ,‬וביטחון לאומי‪ .‬בין היתר ל־‪RAND‬‬
‫בניסיון לייצר חלוקה כללית בין גישות שונות המובעות‬ ‫פרויקט בשם "ביטחון ‪ "2040‬שמטרתו להבין באופן מולטי‬
‫במחקר‪ ,‬נראה כי עיקר המחקרים המתקיימים בתחום‬ ‫דיסציפלינרי כיצד יושפע הביטחון בעתיד מטכנולוגיה‪,‬‬
‫נחלקים בין הגורמים הסבורים כי בבינה המלאכותית‬ ‫רעיונות ואנשים‪ ,‬וכיצד יש לעצב את מדיניות הביטחון‬
‫טמונות סכנות גדולות שצריך לפעול כדי למנוע או להיערך‬ ‫בהתאם (‪ .)RAND Corporation, 2019‬המכון מציג‬
‫על מנת להתמודד עמן‪ ,‬לבין הגורמים הסבורים כי יש‬ ‫תפיסה פסימית למדי בנוגע להשלכות הפוטנציאליות של‬
‫להשקיע בכיוונים מסוימים בתחום הבינה המלאכותית‬ ‫טכנולוגיה זו ומרבה לעסוק בהיבטים השליליים שלה; החל‬
‫על מנת להוביל בתחרות הבינלאומית ועל מנת לשמר‬ ‫מעיסוק בהטיות מובנות באלגוריתמים שעלולות להוביל‬
‫מעמד מדיני‪ .‬מרבית המחקרים שהוזכרו כאן מייצגים‬ ‫לאפליה או פגיעה בשוויון (‪Yeung, 2018; Osoba, et‬‬
‫גישות מאוזנות יחסית‪ ,‬כאשר בעיקר ברוקינגס‪ ,‬ו־‪CNAS‬‬ ‫‪ ,)al., 2019‬דרך יכולתם של אינדיבידואלים לזרוע הרס‬
‫מבקשים להציע גישות פרקטיות לכינון מדיניות שתעודד‬ ‫בקנה מידה רחב (‪ ,)Clarke, 2018‬ועד לחיבור בין בינה‬
‫את התחום‪ ,‬תשפר את שיתוף הפעולה בין האקו־סיסטם‬ ‫המלאכותית לגרעין‪ ,‬באופן שעלול להאיץ תגובה גרעינית‪,‬‬
‫לבין הצרכים הביטחוניים והממשל ותאפשר הובלה‬ ‫עקב האוטומציה של הנושא (‪.)Geist & Lohn, 2018‬‬
‫אמריקאית בתחום‪ .‬ב־‪ CNAS‬אף הגדילו ובחנו לעומק‬ ‫‪ RAND‬לא היו היחידים לחשוש מההשלכה האפשרית‬
‫את המדיניות הסינית בתחום‪ ,‬כולל תרגומה‪ ,‬על מנת‬ ‫של טכנולוגיה זו על הביטחון‪ .‬טרם העיסוק בבינה‬
‫להבין לעומק את הפעולות שיש לנקוט במסגרת "מרוץ‬ ‫מלאכותית באופן ממוסד‪ ,‬עיקר תשומת הלב של‬
‫החימוש" שמאתגר כיום את ארה"ב‪.‬‬ ‫גורמי מחקר רבים הופנתה למערכות נשק אוטונומיות‪.‬‬
‫נושא זה נחקר לעומק מזה מספר שנים‪ ,‬הן ע"י גורמים‬
‫באקדמיה ומכוני מחקר והן על ידי ארגוני זכויות אדם או‬
‫ניכר כי המחקר בישראל הוא צר יחסית ומפגר ביחס להובלה‬ ‫יוזמות שונות הפועלות למען הגבלת הפיתוח והשימוש‬
‫הישראלית בתחום הבינה המלאכותית‪ ,‬כפי שמתבטא למשל‬ ‫במערכות כאלו‪ ,‬המסוגלות לקבל החלטה על פגיעה‬
‫בכמות החברות והסטארט־אפים שעוסקים בנושא‪.‬‬ ‫קטלנית ללא מעורבות יד אדם‪ ,‬בהתבסס על החלטת‬
‫אלגוריתם‪ .‬מאז ‪ 2014‬הנושא נדון גם באו"ם ולמעשה‬
‫מלבד עיסוק שולי בלבד של האו"ם בבינה מלאכותית‬
‫בינה מלאכותית ומחקר מדיניות בישראל‬ ‫על היבטיה הרחבים‪ ,‬הוא כמעט עוסק אך ורק בנושא של‬
‫במקביל להתרחשות הבינלאומית בתחום‪ ,‬גם בישראל‬ ‫מערכות נשק אוטונומיות‪ ,‬תחת האמנה להגבלת נשקים‬
‫החל מופיע בשנים האחרונות מחקר בנוגע להשפעות‬ ‫קונבנציונליים מסוימים (‪ .)CCW‬המשמעות של הדבר‬
‫הבינה המלאכותית על תחומי חיים שונים וכן מחקר‬ ‫הזה בעייתית מאוד משום שמספר גדול של מחקרים‬
‫מונחה מדיניות‪ .‬ניכר כי המחקר בישראל הוא צר‬ ‫מטעם גופים מכובדים‪ ,‬מצביע על האתגרים הטמונים‬
‫יחסית ומפגר ביחס להובלה הישראלית בתחום הבינה‬ ‫בתחום הטכנולוגי הרחב ועל הצורך להסדירו בצורה‬
‫המלאכותית‪ ,‬כפי שמתבטא למשל בכמות החברות‬ ‫בינלאומית‪ .‬נוסף לגורמים שהוזכרו כאן בקצרה קיימים‬
‫והסטארט־אפים שעוסקים בנושא‪ 6.‬בין ראשוני מחקרי‬ ‫גורמים רבים נוספים שפרסמו בשנתיים האחרונות מגוון‬
‫המדיניות ניתן לציין מחקר מטעם מרכז המחקר של‬ ‫של פרסומים בתחום וחלקם מופיע ברשימה הפריטים‬
‫הכנסת שנכתב בשנת ‪ 2018‬לבקשת יו"ר ועדת המדע‬ ‫המומלצים בסופה של סקירה זו‪.‬‬
 ‫וקנילוד רבנעו יבתנע ןריל | חתפב בצמ תנומת — תוינידמו תיתוכאלמ הניבהניבב‬ ‫‪78‬‬

‫ד"ר לירן ענתבי היא עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון‬ ‫והטכנולוגיה דאז‪ ,‬ח"כ אורי מקלב‪ .‬המסמך הקצר מתאר‬
‫לאומי‪ ,‬מנהלת את המחקר בתחום הטכנולוגיות המתקדמות‬ ‫את התחום ומבקש להצביע על תחומים בהם נחוצה‬
‫והביטחון הלאומי‪ ,‬מרצה באוניברסיטת בן־גוריון ויועצת‬
‫מדיניות בנושא (גולדשמידט‪ .)2018 ,‬מחקר נוסף‬
‫בתחום הטכנולוגיות המתקדמות‪.‬‬
‫שפורסם בתחום‪ ,‬על ידי מוסד שמואל נאמן למחקרי‬
‫ענבר דולינקו היא סטודנטית לתואר שני בבית הספר למדע‬ ‫מדיניות לאומית‪ ,‬בעקבות הזמנה של המועצה הלאומית‬
‫המדינה‪ ,‬ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת ת"א‪,‬‬ ‫למחקר ופיתוח (המלמו"פ)‪ ,‬בוחן את הפעילות בישראל‬
‫ועוזרת המחקר בתוכנית לטכנולוגיות מתקדמות וביטחון‬ ‫בתחומי הבינה המלאכותית‪ ,‬מדעי הנתונים והרובוטיקה‬
‫לאומי ב־‪.INSS‬‬ ‫חכמה‪ .‬המחקר סוקר שורה ארוכה של תחומי השפעה‬
‫וכן את מצב המחקר והפעילות הענפה בארץ בתחומים‬
‫המלצות לקריאה והרחבה‪:‬‬ ‫אלו (גץ‪ ,‬ואחרים‪ .)2018 ,‬בנוסף‪ ,‬מונתה ועדה בראשות‬
‫‪Scharre, Paul. Army of None: Autonomous Weapons and‬‬ ‫פרופ' איציק בן ישראל ופרופ' אביתר מתניה על ידי ראש‬
‫‪the Future of War. First ed. 2018.‬‬
‫הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬במטרה לגבש תכנית לאומית‬
‫‪Congressional Research Service. “Artificial Intelligence‬‬
‫‪and National Security.” Congressional Research‬‬ ‫מקיפה לקידום הבינה המלאכותית בארץ ולהשפיע‬
‫‪Service, 2019.‬‬ ‫באמצעותה על נושאים כמו בריאות‪ ,‬פיננסים‪ ,‬תחבורה‬
‫‪Horowitz, Michael, Paul Scharre, Gregory C. Allen, Kara‬‬ ‫ותעשייה ולתרום לחוסן הכלכלי והביטחוני של ישראל‬
‫‪Frederick, Anthony Cho, and Edoardo Saravalle.‬‬
‫(ברקוביץ' ושחף‪.)2018 ,‬‬
‫”‪“Artificial Intelligence and International Security.‬‬
‫‪Center for a New American Security, 2018. https://www.‬‬ ‫במכון למחקרי ביטחון לאומי ‪ INSS‬עוסקים מאז‬
‫‪cnas.org/publications/reports/artificial-intelligence-‬‬ ‫‪ 2013‬בתחום הבינה המלאכותית‪ ,‬בין היתר דרך מחקר‬
‫‪and-international-security.‬‬ ‫של מערכות נשק אוטונומיות וסייבר‪ .‬בשנת ‪ 2015‬גם‬
‫‪Congressional Research Service. “Artificial Intelligence‬‬
‫פרסם המכון מזכר ובמרכזו מחקר מקיף בנוגע לרובוטים‬
‫‪and National Security.” Congressional Research‬‬
‫‪Service, 2019.‬‬ ‫צבאיים‪ .‬חלק עיקרי במחקר עוסק באוטונומיות מבוססת‬
‫‪Cummings, Mary L. “Artificial Intelligence and the Future‬‬ ‫בינה מלאכותית‪ ,‬בהשפעות של הדבר על שדה הקרב‬
‫‪of Warfare.” Chatham House, 2017. https://www.‬‬ ‫העתידי והכוחות הצבאיים שיפעלו בו‪ ,‬כמו גם המלצות‬
‫‪chathamhouse.org/sites/default/files/publications/‬‬
‫למדיניות עבור ישראל‪ .‬כיום‪ ,‬במקביל לחקר טכנולוגיות‬
‫‪research/2017-01-26-artificial-intelligence-future-‬‬
‫‪warfare-cummings-final.pdf.‬‬ ‫מתקדמות שונות‪ ,‬פועלת במכון תוכנית מחקר ייעודית‬
‫לבחינת הקשר שבין בינה מלאכותית וביטחון לאומי‪.‬‬
‫במסגרת המחקר פועלת ועדת מומחים מתחומי עיסוק‬
‫המלצות לצפייה‪:‬‬ ‫שונים‪ ,‬המייעצת לכתיבתו של מזכר בנושא‪ ,‬שעתיד‬
‫הראיון של הנרי קיסינג'ר ב־‪“How the Enlightenment ,MIT‬‬ ‫לראות אור בשנה הקרובה‪.‬‬
‫‪Ends: A Conversation”: https://www.youtube.com/‬‬
‫נראה אם־כן‪ ,‬כי ההתפתחות הטכנולוגית בתחום‬
‫‪watch?v=nTyIeMuUavo‬‬
‫ערוץ היוטיוב של לקס פרידמן‪ ,‬חוקר מ־‪ ,MIT‬שמראיין חוקרים שונים‬ ‫הבינה המלאכותית וטכנולוגיות מחשוב נוספות‪ ,‬מהווה‬
‫בנושא של בינה מלאכותית‪https://www.youtube.com/ :‬‬ ‫כר־פורה לאתגרים והזדמנויות אשר מצריכים הערכות‬
‫‪user/lexfridman‬‬ ‫אישית‪ ,‬חברתית‪ ,‬מדינית ובינלאומית במגוון תחומים‪.‬‬
‫אומנם‪ ,‬קיים קושי מובנה של מחקר‪ ,‬ומחקר מדיניות‪,‬‬
‫אתרים מומלצים‪:‬‬ ‫להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגי‪ ,‬בין היתר בגלל‬
‫‪ ,Artificial Intelligence for The American People‬אתר ממשלתי‬ ‫תקציבי העתק המושקעים בו על ידי חברות ומדינות‪.‬‬
‫אמריקאי להנגשת התחום לציבור‪https://www.whitehouse. :‬‬
‫אולם‪ ,‬ניכר כי גורמים רבים ובתוכם האקדמיה ומכוני‬
‫‪gov/ai/‬‬
‫‪ ,Future Of Life‬ארגון שמטרתו לקדם ולתמוך ביוזמות ומחקר שיבטיחו‬ ‫המחקר יכולים ומעוניינים לסייע הן לציבור הרחב והן‬
‫בטיחות בשימוש בבינה מלאכותית‪ ,‬וצמצום הסיכונים בשימוש‬ ‫למקבלי ההחלטות להבין את הטכנולוגיה והשפעותיה‬
‫בטכנולוגיה‪https://futureoflife.org/ :‬‬ ‫האפשריות על תחומי החיים השונים ולאפשר קבלת‬
‫‪ ,OpenAI‬גוף שמטרתו להבטיח שפיתוח והטמעה של בינה מלאכותית‬
‫החלטות ועיצוב מדיניות‪ ,‬באופן שיטיב עם העתיד ויאפשר‬
‫כללית יעשה באופן בטוח שיטיב עם כלל האנושות‪https:// :‬‬
‫‪openai.com/‬‬ ‫ליהנות מיתרונותיה‪.‬‬
‫‪ ,Futurism‬מפרסם חדשות ועדכונים עולמיים מתחום הטכנולוגיה‪:‬‬
‫‪https://futurism.com/‬‬
79 2020 ‫ | ינואר‬1 ‫ | גיליון‬23 ‫עדכן אסטרטגי | כרך‬
com/2017/03/19/a-darpa-perspective-on-artificial-
intelligence/
Osoba, O' A', Boudreaux, B', Saunders, J', Irwin, J' L',
Mueller, P' A', & Cherney, S'. (2019). Algorithmic Equity: A
Collection-Oriented Framework for Social Applications.
California: RAND Corporation.
Pecotic, A. (2019, March 5). Whoever Predicts the Future
Will Win the AI Arms Race. Retrieved from Foreign
Policy: https://foreignpolicy.com/2019/03/05/
whoever-predicts-the-future-correctly-will-win-the-
ai-arms-race-russia-china-united-states-artificial-
intelligence-defense/#
Press, G. (2018, September 24). The Thriving AI
Landscape In Israel And What It Means For Global AI
Competition. Retrieved from Forbes: https://www.
forbes.com/sites/gilpress/2018/09/24/the-thriving-
ai-landscape-in-israel-and-what-it-means-for-global-
ai-competition/#8585bf630c51
RAND Corporation. (2019). Security 2040. Retrieved
from Rand International: https://www.rand.org/
international/cgrs/security-2040.html
Sayler, K. M., & Hoadley, D. S. (2019). Artificial Intelligence
and National Security. Washington: Congressional
Research Service.
West, D. M. (2018, May 15). The Future of Work: Robots, AI,
and Automation. Retrieved from Brookings: https://
www.brookings.edu/book/the-automated-society/
Yeung, D. (2018). Intentional Bias Is Another Way Artificial
Intelligence Could Hurt Us. Retrieved from RAND
Corporation: https://www.rand.org/blog/2018/10/
intentional-bias-is-another-way-artificial-intelligence.
html
‫הערות‬
Artificial Intelligence and Global Security Initiative
I agree with Scharre that we have to guard against
becoming “seduced by the allure of machines—their
speed, their seeming perfection, their cold precision.”
And we should not leave it up to military planners or the
people writing software to determine where to draw the
proper lines. We need many experts and citizens across
the globe to get involved in this important debate.
Artificial Intelligence and Emerging Technologies
Initiative
A Blueprint for the Future of AI
The Future of Work: Robots, AI, and Automation
‫ חברות‬1150‫ ל־‬950 ‫ בין‬2018 ‫ההערכות הן כי בישראל פעלו עד‬
‫הזנק שעוסקות בבינה מלאכותית — בין אם בפיתוח יכולות ליבה‬
.)Calcalist, 2019 ;Press, 2018( ‫ ובין אם בהטמעתה‬,‫שלה‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ "נהפוך את ישראל‬.)2018 ‫ אוגוסט‬11( .'‫ ט‬,‫ & שחף‬,'‫ א‬,'‫ברקוביץ‬
‫ אוחזר‬."‫לאחת ממדינות הבינה המלאכותית המובילות‬
https://www.globes.co.il/news/article. :‫מתוך גלובס‬
1001249550=aspx?did
:‫ ירושלים‬."‫ מידע בנושא "בינה מלאכותית‬.)2018( .'‫ ר‬,‫גולדשמידט‬
.‫ מרכז המחקר והמידע‬,‫הכנסת‬
. . . ,'‫ א‬,‫ שהם‬,'‫ ש‬,‫ רוזנברג‬,'‫ ר‬,‫ צזנה‬,'‫ ר‬,‫ קליין‬,'‫ א' כ‬,‫ שחם‬,'‫ ד‬,‫גץ‬
‫ מדעי הנתונים‬,‫ בינה מלאכותית‬:‫ מחקר‬.)2018( .'‫ ס‬,‫ציפרפל‬
‫ מוסד שמואל נאמן‬:‫ חיפה‬.‫ דו"ח ראשון‬,‫ורובוטיקה חכמה‬
.‫למחקר מדיניות לאומית‬
‫ תפוצת מערכות נשק אוטונומיות והשפעתה‬.)2019 ‫ (מרץ‬.'‫ ל‬,‫ענתבי‬
)‫ עורכים‬,‫ וורה מיכלין־שפיר‬,‫ (כרמית פדן‬.‫על היחסים הבינלאומיים‬
.82-67 '‫ עמ‬,189 ‫ מזכר‬,"‫ביטחון לאומי במציאות "נזילה‬
Massachusetts Institute of Technology. (2019, March
11). How the Enlightenment Ends: A Conversation.
Retrieved from YouTube: https://www.youtube.com/
watch?v=nTyIeMuUavo
Calcalist. (11 March 2019). AI Companies Accounted for
37% of Investment in Israeli Tech Companies in 2018.
‫אוחזר מתוך‬Calcalist: https://www.calcalistech.com/
ctech/articles/0,7340,L-3758021,00.html
Center for a New American Security. (2019). Artificial
Intelligence and Global Security. Retrieved from Center
for a New American Security: https://www.cnas.org/
artificial-intelligence-and-global-security
Clarke, C. P. (2018, June 18). Toy Drones and Twitter: The
Ability of Individuals to Wreak Large-Scale Havoc.
Retrieved from RAND Corporation: https://www.rand.
org/blog/2018/06/toy-drones-and-twitter-the-ability-
of-individuals-to.html
Future of Life Institute. (2019). AI POLICY – UNITED STATES.
‫אוחזר מתוך‬Future of Life Institute: https://futureoflife.
org/ai-policy-united-states/?cn-reloaded=1.
1 Gates, B. (2018, December 3). When ballistic missiles
2 can see. Retrieved from gatesnotes: https://www.
gatesnotes.com/Books/Army-of-None
Geist, E., & Lohn, A. (2018). How Might Artificial Intelligence
Affect the Risk of Nuclear War? California: RAND
Corporation.
Horowitz, M. C., Allen, G. C., Saravalle, E., Cho, A., Frederick,
K., & Scharre, P. (2018). Artificial Intelligence and
3 International Security. Washington: Center for a New
American Security.
4 Hunter, A. P., Sheppard, L. R., Karlen, R., & Balieiro, L.
5 (2018). Artificial Intelligence and National Security:
6 The Importance of an AI Ecosystem. Washington,
D.C: Center for Strategic and International Studies.
Launchbury, J. (2017). A DARPA PERSPECTIVE ON
ARTIFICIAL INTELLIGENCE. Retrieved from Technica
Curiosa: https://machinelearning.technicacuriosa.

‫של ארצות הברית להקים בסיסים צבאיים ולוגיסטיים‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬לבסס סטנדרטיזציה עולמית בייצור‬
‫ולהביא להתפשטות השפה האנגלית כ"לינגואה‬
‫פרנקה"‪ .‬נוסף על כך משרטט המחבר את הקשר‬
‫בין טכנולוגיות חדשות בכימיה‪ ,‬פלסטיקה‪ ,‬תעופה‬
‫ורדיו‪ ,‬ודן באופן שבו כל אלה אפשרו לארצות הברית‬
‫לסגת מהטריטוריות שלה שמעבר לים‪ ,‬תוך שמירה‬
‫על נוכחות אסטרטגית בהן‪.‬‬
‫יש שפע של ספרות על קולוניאליזם ופוסט־‬
‫קולוניאליזם ורבות נכתב בנושא‪ ,‬החל מהעיסוק‬
‫של אדוארד סעיד ב"אחר" בספרו 'אוריינטליזם'‬
‫ועד הכלכלות המדוכאות של העולם המתפתח‪ ,‬כפי‬
‫שהוסבר בספרו של וולטר רודני )‪(Walter Rodney‬‬
‫‪ .How Europe Underdeveloped Africa‬אימרוואר‬
‫תורם לדיון זה את סיפור ההתרחבות מערבה של ארצות‬
‫הברית והקולוניזציה שלה בפיליפינים ובפורטו ריקו‪,‬‬
‫בליווי דימויים ותובנות חדשות‪ .‬הוא גם מפנה את הזרקור‬
‫למערכת האימפריאלית החדשה של בסיסים צבאיים‬
‫וגישה אסטרטגית שארצות הברית נהנית ממנה ברחבי‬
‫העולם‪ .‬דיוויד ויין )‪ ,(Vine‬קתרין לוץ )‪ (Lutz‬ואחרים כתבו‬
‫על נושא הבסיסים הזרים של ארצות הברית בעולם‪ ,‬אך‬
‫הטקסטים שלהם היו ביקורתיים מאוד כלפי מדיניות‬
‫ארצות הברית‪ .‬אימרוואר מרומז יותר‪ .‬מבלי להיגרר‬
‫להטיות או לשוויון נפש הוא מכיר ביתרונות המערכת‬
‫לקידום היציבות האזורית והכלכלות המקומיות‪ ,‬אך גם‬
‫אינו חושש להצביע על כך שבסיסים זרים מביאים עימם‬
‫תרבות אמריקאית לא רצויה‪ ,‬אי־ציות לחוקי המקום מצד‬
‫חיילים שאינם בתפקיד והשפעה מוגזמת על מדיניות‬
‫החוץ של המדינות המארחות עקב היחסים הביטחוניים‪.‬‬
‫אימרוואר‪ ,‬שמכהן כפרופסור חבר להיסטוריה‬
‫באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי‪ ,‬מזכיר לנו שרוב‬
‫האמריקאים אינם מכירים את ההיסטוריה של ארצות‬
‫הברית כאימפריה קולוניאלית‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬האמריקאים‬
‫מאמינים כי למרות שמדינתם היא מעצמת־על עולמית‬
‫מאז מלחמת העולם השנייה‪ ,‬היא אינה שואפת למעמד‬
‫של אימפריה‪ .‬אימרוואר עשוי אף להסכים לכך‪ ,‬אך‬
‫בהסתייגות‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה ארצות הברית‬
‫כבר לא הייתה אימפריה קולוניאלית‪ ,‬לאחר שוויתרה‬
‫על הפיליפינים‪ ,‬העניקה להוואי ולאלסקה מעמד של‬
‫מדינות‪ ,‬ובסופו של דבר הקימה שלטון עצמי חלקי‬
‫בגואם‪ ,‬באיי מריאנה הצפוניים‪ ,‬בסמואה האמריקאית‬
‫ובפורטו ריקו‪ ,‬שבהן מתקיימות בחירות למושלים משלהם‬
‫הכפופים לנשיא ארצות הברית כראש המדינה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה ארצות הברית‬
‫מאימפריה טריטוריאלית לאימפריה הגמונית‪ ,‬עם יותר‬
‫מ־‪ 800‬בסיסים צבאיים ברחבי העולם וגישה אסטרטגית‬
‫ביקורת ספרים‬
‫‪How to Hide an Empire:‬‬
‫‪A History of the Greater United‬‬
‫‪States‬‬
‫מאת‪Daniel Immerwahr :‬‬
‫הוצאת ‪528 .Farrar Straus and Giroux, 2019‬‬
‫עמודים‪.‬‬
‫דיוויד לוי‬
‫כשחושבים על עידן הקולוניאליזם חושבים בדרך כלל‬
‫על האימפריה הבריטית‪ ,‬על האימפריה הצרפתית‬
‫הקולוניאלית‪ ,‬על ספרד ופורטוגל ואולי אפילו על גרמניה‬
‫או על יפן הקיסרית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בספרו של דניאל אימרוואר‬
‫‪How to Hide an Empire: A History of the Greater‬‬
‫‪( United States‬כיצד להסתיר אימפריה‪ :‬היסטוריה של‬
‫ארצות הברית הגדולה) נחשפת ונבחנת האימפריה‬
‫שנוטים לשכוח — ארצות הברית‪.‬‬
‫הספר סוקר את תולדות הקולוניאליזם של ארצות‬
‫הברית ואת הפיכתה ל"אימפריה פוינטיליסטית"‬
‫( ”‪ ,“pointillist empire‬עמ' ‪ )56‬ומחולק לשני חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון — 'האימפריה הקולוניאלית' —‬
‫כולל ‪ 12‬פרקים הסוקרים את תולדות ההתפשטות‬
‫הקולוניאלית האמריקאית ביבשת‪ ,‬החל מרכישת‬
‫לואיזיאנה ועד לסיפוח האדמות של האמריקאים‬
‫הילידים‪ .‬בהמשך הוא עוסק בהיסטוריה של‬
‫הקולוניזציה האמריקאית מעבר לים — האיים‬
‫הפיליפיניים‪ ,‬פורטו ריקו‪ ,‬הוואי ואלסקה‪ ,‬ובשינויים‬
‫שעברו המקומות האלה בעקבות מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬החלק השני — 'האימפריה הפוינטיליסטית'‬
‫— מתמקד במעבר מאימפריה קולוניאלית לאימפריה‬
‫פוינטיליסטית‪ .‬לאורך תשעה פרקים מסביר אימרוואר‬
‫את ההשפעה של מלחמת העולם השנייה על היכולת‬
‫‪81‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬
‫בשלהי המאה ה־‪ 19‬חלה ירידה ברמת העושר‬
‫ובשליטה הקולוניאלית של ספרד‪ .‬בכמה מושבות‬
‫ספרדיות ובהן קובה‪ ,‬הפיליפינים ופורטו ריקו התנהל‬
‫מרד גלוי נגד המדינה הכובשת‪ .‬ארצות הברית התלבטה‬
‫אם להתערב בסכסוך והחליטה לשלוח להוואנה את‬
‫הספינה ‪ USS Main‬כמפגן נחישות‪ .‬הספינה התפוצצה‬
‫באופן מסתורי‪ ,‬אולי עקב אסון הנדסי‪ ,‬אך האשם נפל על‬
‫ספרד והאירוע הפך לעילה למלחמה‪ .‬מלחמת ארצות‬
‫הברית־ספרד הסתיימה עד מהרה בניצחון אמריקאי‪.‬‬
‫התוצאה הייתה שקובה קיבלה עצמאות וארצות הברית‬
‫קיבלה ריבונות על פורטו ריקו‪ ,‬גואם והאיים הפיליפיניים‪.‬‬
‫ארצות הברית ירשה גם את תנועות ההתקוממות‬
‫שהתרחשו בטריטוריות הספרדיות לשעבר‪ .‬לאומנים‬
‫פיליפינים שהאמינו כי ארצות הברית תעניק עצמאות‬
‫לפיליפינים התאכזבו עד מהרה‪ .‬העימות שפרץ בעקבות‬
‫זאת — מלחמת ארצות הברית־הפיליפינים — אינו‬
‫ידוע כמעט בארצות הברית ומעולם לא נלמד בבתי‬
‫הספר שלה‪ .‬במלחמה נהרגו ‪ 200‬אלף אזרחים לפחות‪,‬‬
‫ומכיוון שכל תושבי הפיליפינים היו אזרחי ארצות הברית‪,‬‬
‫הייתה זו המלחמה הנוראה ביותר בתולדות ארצות‬
‫הברית מבחינת אזרחים שאינם לוחמים‪ .‬בסופו של‬
‫דבר השתלטה ארצות הברית על המושבה‪ .‬אימרוואר‬
‫מתאר כיצד הממשל הקולוניאלי האמריקאי הביא לאיים‬
‫את האדריכלות ותכנון הערים‪ ,‬סטנדרטים של השכלה‪,‬‬
‫במיוחד בסיעוד‪ ,‬ואת הבסיסים הצבאיים‪ ,‬אך לא את‬
‫הדמוקרטיה האמריקאית‪ .‬זו הייתה שמורה למולדת‪.‬‬
‫חלק מההגמוניה העכשווית של ארצות הברית טמון‬
‫בסטנדרטיזציה הגלובלית‪ .‬החל ממלחמת העולם‬
‫השנייה והמשך בשיקום שהחל לאחריה‪ ,‬ארצות הברית‬
‫קבעה תקנים עולמיים בתחומי ההנדסה‪ ,‬הלוגיסטיקה‪,‬‬
‫התקשורת והחומרים‪ .‬התקנים הללו היו נחוצים כחלק‬
‫מהמאמץ המלחמתי‪ ,‬וההתאמה אליהם נדרשה מכל‬
‫מדינה שהשתתפה בייצור עבור מערכת הביטחון‬
‫האמריקאית — שוק נרחב שהקים בסיסים לוגיסטיים‬
‫ברחבי העולם‪ .‬החתירה לסטנדרטיזציה נמשכה בשיקום‬
‫שלאחר המלחמה‪ ,‬והייתה תנאי מקדים שהוביל לשווקים‬
‫הגלובליים של ימינו‪.‬‬
‫גם השפה האנגלית נעשתה חלק מהסטנדרטיזציה‬
‫הזו‪ .‬שוק עולמי זקוק ללינגואה פרנקה כדי להתנהל‪,‬‬
‫אולם בעידן הפוסט־קולוניאלי דחפו מדינות רבות‬
‫להעלאת מעמד השפה הלאומית שלהן‪ ,‬וחלקן אף‬
‫הרחיקו לכת עד כדי איסור לימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬כפי שכותב אימרוואר‪" :‬עבור אלה שדיברו‬
‫אנגלית כשפה זרה‪ ,‬הסיבה הייתה ברורה‪ .‬אנגלית‬
‫היא שפת הכוח‪ .‬משמעות הדיבור בה היא להתקבל‬
‫לבתי ספר טובים יותר‪ ,‬להתמנות למשרות טובות יותר‬
‫לבסיסים צבאיים‪ ,‬לנמלי ים ולשדות תעופה בעשרות‬
‫מדינות שותפות‪ .‬זוהי למעשה "אימפריה של נקודות"‪,‬‬
‫ללא הנטל של רוב המהמורות הפוליטיות או העלויות‬
‫הכלכליות הכרוכות בהחזקת מושבות (קולוניות)‪ .‬ארצות‬
‫הברית הפכה לישות חדשה בהיסטוריה העולמית‪,‬‬
‫שאימרוואר מכנה "אימפריה פוינטיליסטית"‪.‬‬
‫אימרוואר מציג בפנינו את "מפת הלוגו" של ארצות‬
‫הברית (עמ' ‪ 3‬בספר)‪ .‬המפה המוכרת היא ייצוג של ‪48‬‬
‫המדינות בעלות הרצף הטריטוריאלי‪ ,‬כשאלסקה והוואי‬
‫מוצגות לעיתים במסגרות פינתיות‪ .‬המפה לא כוללת‬
‫את פורטו ריקו‪ ,‬גואם ואיי הבתולה האמריקאיים‪ ,‬ולא את‬
‫מאות האיים הבלתי־מיושבים ברובם שבחסות ארצות‬
‫הברית‪ .‬בתקופה שהשטח הקולוניאלי האמריקאי היה‬
‫בשיאו וכלל גם את האיים הפיליפיניים‪ ,‬הטריטוריות‬
‫שלא זכו לייצוג במפת הלוגו כללו אוכלוסייה של יותר‬
‫מ־‪ 135‬מיליון תושבים‪.‬‬
‫היעדים הקולוניאליים של ארצות הברית התנגשו‬
‫לעיתים קרובות עם השוביניזם הגזעני‪ ,‬שהיה נפוץ‬
‫באותה תקופה‪ .‬אחרי מלחמת ארצות הברית־מקסיקו‬
‫היו חברי קונגרס שרצו לספח את מקסיקו‪ ,‬אך רבים‬
‫ובהם הסנטור מדרום קרוליינה ג'ון סי קאלון‪ ,‬טענו כי‬
‫על ארצות הברית להימנע מלספח את אלה "שאינם‬
‫בני הגזע הלבן" (עמ' ‪ .)77‬הם מצאו פשרה וסיפחו‬
‫רק את האזורים דלילי האוכלוסין של מה שנקרא כיום‬
‫דרום־מערב ארצות הברית‪ ,‬והותירו את שאר שטח‬
‫מקסיקו למקסיקנים‪.‬‬
‫בתקופה מסוימת טענה ארצות הברית לבעלות על‬
‫יותר מ־‪ 100‬איים באוקיינוס השקט ובאיים הקריביים‪.‬‬
‫רבים מהאיים הללו נרכשו מכוח "חוק איי הגואנו"‬
‫משנת ‪ ,1856‬שאפשר לאזרחי ארצות הברית לתבוע‬
‫בעלות "בדרכי שלום" על איים לא מיושבים שאינם‬
‫שייכים לממשלה אחרת‪ ,‬ואשר מצויים בהם מרבצי גואנו‬
‫גדולים‪ .‬הגואנו נדרש בשל החנקן שבו‪ ,‬שהוא מרכיב‬
‫מרכזי בדשן‪ .‬איים אלה לא נעשו טריטוריות‪ .‬על פי החוק‬
‫הם הפכו ל"משתייכים" לארצות הברית (‪“considered‬‬
‫”‪ ,as appertaining‬עמ' ‪ .)51‬אימרוואר חולק עם‬
‫הקוראים את הקשר אישי שלו לנרטיב כשהוא מספר‬
‫את סיפורה של סבתא־רבתא שלו‪ ,‬קלרה אימרוואר —‬
‫ר־בו ֹש" — כימאי‬
‫רעייתו של פריץ הַ ּ ֶבר מ"תהליך הַ ּ ֶב ּ‬
‫גרמני־יהודי שעבודתו בייצור אמוניה ישירות מאוויר‬
‫ביטלה את הצורך בחנקות מאיי הגואנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ארצות‬
‫הברית לא ויתרה על חזקתה באיים אלה והם הפכו‬
‫לבעלי ערך אדיר במהלך מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫כאשר רבים מהם שימשו שדות תעופה חיוניים במסגרת‬
‫האסטרטגיה האמריקאית של "דילוג איים" (‪island‬‬
‫‪.)hopping‬‬

‫הייתה ישראל על סף תקיפה אווירית של אתרי הגרעין‬
‫באיראן‪ ,‬וכתוצאה ממערכות שיקולים מגוונות‪ ,‬חלקן‬
‫ענייניות וחלקן לא‪ ,‬התכנונים של צה"ל לא יצאו לפועל‪.‬‬
‫הספר כולל פרטים רבים (לעיתים רבים מדי) באשר‬
‫להתנהלותן של המערכת הישראלית והבינלאומית סביב‬
‫סוגיית איראן וסוגיות משיקות במהלך שנים אלה‪ .‬ניכר כי‬
‫כותב הספר ביצע עבודה יסודית באיסוף ובמחקר‪ ,‬וכך‬
‫הצליח להגיע למידע שבהחלט ניתן להגדירו ראשוני‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬המידע הרב שצבר אפשר לו להציג בפרוטרוט את‬
‫תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ואת המורכבות שלהן‪,‬‬
‫ובכלל זה ההשפעה שהייתה ליחסים העכורים בין ראש‬
‫הממשלה נתניהו לנשיא ארצות הברית אובמה על קבלת‬
‫ההחלטות בסוגיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקביעה שחלקים נרחבים‬
‫מהמידע ומהתובנות מתפרסמים לראשונה בספר היא‬
‫מוגזמת‪ ,‬בהתחשב בעובדה שהציבור נחשף בשנים‬
‫האחרונות לפרטים רבים על אודות חילוקי הדעות בנוגע‬
‫לטיפול בנושא הגרעין האיראני‪ ,‬הן בין מקבלי ההחלטות‬
‫בישראל לבין עצמם והן בינם לבין הממשל האמריקאי‪.‬‬
‫בראייתי‪ ,‬מבין שלל הפרטים והתיאורים המפורטים‬
‫בספר על האירועים שליוו את מדיניות ישראל כלפי‬
‫איראן בשנים המדוברות‪ ,‬חשובות התובנות הרלוונטיות‬
‫לסוגיות המרכזיות שהשפיעו ו‪/‬או עמדו בלב הדיונים‬
‫הרבים שערכה צמרת המדינה ברמות השונות במהלך‬
‫השנים‪ .‬סביר להניח כי תובנות אלו ישפיעו במידה ניכרת‬
‫גם בעתיד על תהליכי קבלת החלטות בסוגיה האיראנית‪.‬‬
‫זאת בעיקר על רקע הצעדים הנוכחיים שנוקטת איראן‬
‫לחידוש תוכנית העשרת האורניום שלה‪ ,‬כתגובה לנסיגה‬
‫האמריקאית מהסכם הגרעין ולסנקציות המחודשות‬
‫שהוטלו עליה‪ .‬במסגרת זו בולטות הסוגיות הבאות‪:‬‬
‫מערכות יחסים מורכבות ולעיתים קרובות גם‬
‫בעייתיות בתוך הצמרת הפוליטית של ישראל — בספר‬
‫נחשפים הקוראים בפרטי פרטים לדינמיקת היחסים בין‬
‫ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון דאז אהוד‬
‫ברק‪ ,‬שהובילו את הקו המיליטנטי נגד איראן וביקשו‪,‬‬
‫כמפורט בספר‪ ,‬לקדם את תקיפת מתקני הגרעין שלה‪.‬‬
‫דינמיקה זו נעה בין שיתוף פעולה ותיאום הדוק לבין‬
‫חששות לקדם מהלכים "מאחורי הגב"‪ ,‬שנועדו לקדם‬
‫אג'נדות אישיות‪ .‬מבלי להיכנס לנעלי הפסיכולוג ובנטרול‬
‫הייחודיות דווקא לישראל‪ ,‬ברור כי למהלך עם השפעות‬
‫היסטוריות על ביטחונה של המדינה‪ ,‬וכפועל יוצא גם על‬
‫מעמדו ומורשתו של מנהיג‪ ,‬יש השלכות על התנהגותם‬
‫של מקבלי החלטות‪ ,‬גם על מנהיגים בעלי אגו קטן יותר‬
‫משל נתניהו ושל ברק‪ .‬בשיטה הקואליציונית הנהוגה‬
‫בישראל‪ ,‬לעובדה זו צפויות להיות השלכות על השיקולים‬
‫של מקבלי החלטות גם בעתיד‪ ,‬מתוך הנחה כי ללא‬
‫קשר לזהותו של המנהיג‪ ,‬יתקשה כל מנהיג לנתק בין‬
‫ביקורת ספרים‬ ‫‪82‬‬
‫ולהסתובב בחוגים נעלים יותר‪ .‬מחקר שהוזמן על ידי‬
‫המועצה הבריטית ובדק את חמש המדינות העניות ביותר‬
‫(פקיסטן‪ ,‬בנגלדש‪ ,‬קמרון‪ ,‬ניגריה ורואנדה) מצא כי שכרם‬
‫של אנשי מקצוע שדיברו אנגלית היה גבוה ב־‪ 20‬עד ‪30‬‬
‫אחוזים משכרם של אלו שלא דיברו אנגלית" (עמ' ‪.)334‬‬
‫אנגלית נעשתה "השפה השנייה" הנפוצה והמדוברת‬
‫ביותר בעולם‪" .‬אם הסינים‪ ...‬ישלטו בעולם ביום מן‬
‫הימים"‪ ,‬כתב הבלשן ג'ון מקוורטר (‪" ,)McWhorter‬אני‬
‫חושב שהם יעשו זאת באנגלית" (עמ' ‪.)333‬‬
‫זהו ספר חשוב ורלוונטי שמומלץ בחום למקבלי‬
‫החלטות בנושא מדיניות חוץ וגם ל"היסטוריונים‬
‫מהכורסה"‪ .‬ישנה ספרות מתפתחת ומתרחבת‬
‫שמתעניינת באימפריות באופן כללי‪ ,‬לאו דווקא‬
‫באימפריות מסוימות‪ .‬במסגרתה נחקרות קטגוריות‬
‫של אימפריות ומנותחות את הדרכים השונות שבהן‬
‫נוצרות אימפריות‪ ,‬כיצד הן משמרות את קיומן ומדוע‬
‫הן נופלות‪ .‬אימרוואר מוסיף לדיון זה תוך מתן תמונה‬
‫ברורה של ההיסטוריה האימפריאלית של ארצות הברית‪.‬‬
‫בכך הוא מצייר לאימפריה הפוינטיליסטית הנסתרת של‬
‫ארצות הברית עתיד מפורט וקוסם יותר מאשר עברה‬
‫הקולוניאלי המורכב‪ ,‬שבמקרים רבים הוא גם מכוער‪.‬‬
‫"סופה" בדרך לאיראן‬
‫מאת אילן כפיר‬
‫הוצאת ידיעות אחרונות‪ 243 ,2019 ,‬עמודים‬
‫אלדד שביט‬
‫בספרו "סופה" בדרך לאיראן מתאר אילן כפיר‬
‫באריכות‪ ,‬תוך ירידה לפרטי פרטים (‪ 243‬עמודים‬
‫המחולקים ל־‪ 37‬פרקים)‪ ,‬את מדיניות ישראל בשנים‬
‫‪ 2019–2009‬בסוגיה האיראנית‪ .‬במוקד הספר עומדת‬
‫טענתו כי שלוש פעמים במהלך השנים ‪2012–2009‬‬
‫‪83‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬
‫משמעותי שעלול להיגרם לתשתיות אסטרטגיות‪ ,‬הם‬
‫מחירים הכרחיים שאפשר להסכין עימם‪ .‬השיקול הזה‬
‫מרכזי עוד יותר כאשר לא ניתן לקבוע מראש (כמו במקרה‬
‫של תקיפת מתקני הגרעין) כי התוצאה המיידית ודאית‪,‬‬
‫וגם "תחזיק מעמד" שנים רבות‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫ביצעה ישראל מאות ואולי אלפי פעולות נגד יעדים‬
‫של האויב‪ .‬אלה בוצעו כאשר למקבלי ההחלטות הוצגו‬
‫תרחישים אפשריים הנגזרים מהערכת כוונות ויכולות‬
‫של הצד השני‪ ,‬והיכולות של ישראל להתמודד עימם‪.‬‬
‫עמדת ארצות הברית — בספר מתייחס אילן כפיר‬
‫בהרחבה לתפקיד האמריקאי בתהליכי קבלת החלטות‬
‫בישראל‪ .‬הספר מתמקד ובצדק ביחסים הבעייתיים בין‬
‫ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובמה ובחשדנות ההדדית‬
‫באשר לכוונות של כל אחד מהצדדים‪ ,‬וכן בהשפעות‬
‫שהיו ל"קלקולים" אלה על קבלת ההחלטות בישראל‬
‫ועל היחסים והאמון ששררו בין נתניהו לברק‪.‬‬
‫בספר מדגיש המחבר עד כמה העמדה האמריקאית‬
‫קריטית וכך גם הערכת משמעויותיה באשר להחלטות של‬
‫ישראל‪ ,‬בוודאי בנושאי ביטחון‪ ,‬אשר להם משמעות רבה‬
‫לישראל‪ .‬גם אם ישראל מעוניינת לשמור על עצמאות‬
‫החלטתה ולהימנע מלדחוק עצמה למקום שבו תיאלץ‬
‫לדווח‪ ,‬ובוודאי לקבל אישור של הממשל האמריקאי‬
‫לפעולה‪ ,‬היא נדרשת להעניק תשומת לב רבה להערכת‬
‫כוונותיו של הממשל‪ .‬הדבר בולט מאוד בפירוט שניתן‬
‫בספר לדיונים שהיו בישראל בצומתי קבלת ההחלטות‪,‬‬
‫ולדגש הרב של גורמי הביטחון בדבר הצורך להבטיח‬
‫מראש את התמיכה האמריקאית כתנאי לתמיכתם‬
‫במהלך‪ .‬בעקבות כל מהלך צבאי משמעותי‪ ,‬בפרט‬
‫באירוע רב־משמעויות כמו תקיפה באיראן‪ ,‬יש חשיבות‬
‫לתמיכה אמריקאית‪ ,‬בין במקרה של הסתבכות תוך כדי‬
‫פעולה ובין בהתפתחויות שלאחריה‪ .‬במרבית המקרים‬
‫לארצות הברית יכולות צבאיות טובות יותר‪ ,‬שבמקרה‬
‫הצורך יוכלו לסייע לישראל להשלים את המשימות‬
‫שבהן החלה‪ .‬בעבר דאגו ממשלים אמריקאיים להעניק‬
‫לישראל "מרחב נשימה" כדי להשלים מהלכים‪ ,‬בפרט‬
‫במאמץ לדחות ניסיונות של הקהילה הבינלאומית‪ ,‬בין‬
‫היתר באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם‪ ,‬לעצור את‬
‫פעילותה של ישראל‪ .‬חשוב היה גם לתאם עם הממשל‬
‫מהלכים מדיניים שיידרשו כדי להבטיח שהישגים צבאיים‬
‫בשדה הקרב יתורגמו לאחר מכן למהלכים מדיניים‪,‬‬
‫אשר ישרתו את המטרות והיעדים הישראליים‪.‬‬
‫ככלל עומד אילן כפיר במשימה שקיבל על עצמו‬
‫— לנסות לחשוף "ברחל בתך הקטנה" את הדינמיקה‬
‫ואת האינטריגות שליוו את תהליך קבלת ההחלטות‬
‫בישראל במהלך השנים הקריטיות‪ ,‬כשישראל הייתה‬
‫קרובה מתמיד לבצע תקיפה רחבת היקף באיראן‪ .‬זו‬
‫השיקול המערכתי לבין ההשפעה של ההחלטות על‬
‫עתידו האישי‪.‬‬
‫עמדת ראשי מערכת הביטחון — מאפייני הטיפול‬
‫של ישראל באיומים הנגזרים מהתנהלותה של איראן —‬
‫ובראייתי גם מתגובות לאיומים אחרים‪ ,‬והספר ממחיש‬
‫זאת היטב — נשענים באופן בולט על הערכותיהם‬
‫ודעותיהם של ראשי מערכת הביטחון בישראל‪ .‬בתקציר‬
‫לספר (המופיע בכריכה האחורית) נכתב כי בספר‬
‫"מתוארים ניסיונותיהם העיקשים של ראש הממשלה‬
‫נתניהו ושל שר הביטחון ברק להוציא לפועל את מבצע‬
‫'היכל המלך שלמה' — השם שניתן למבצע שבדרך —‬
‫ואיך כל ניסיון כזה טורפד בידי ראשי מערכת הביטחון"‪.‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬השימוש במונח 'טורפד' (המופיע גם‬
‫בכותרת הספר) חוטא לאמת ואינו במקום‪ ,‬משום‬
‫הקונוטציה השלילית המשתמעת מהעמדה המיוחסת‬
‫לראשי מערכת הביטחון‪.‬‬
‫מניסיוני ומהאמון שאני רוחש לראשי מערכות הביטחון‬
‫בישראל‪ ,‬אין מקום לייחס להם מניעים שאינם מקצועיים‪.‬‬
‫לפיכך ניתן לדעתי להניח בביטחון כי עמדתם נשענה‬
‫אך ורק על נימוקים מבוססים שנגזרו מעבודת המטה‪,‬‬
‫שמאפיינת בדרך כלל ארגונים כמו צה"ל והמוסד‪ ,‬והיא‬
‫מביאה לידי ביטוי את הבנתם המקצועית העמוקה ואת‬
‫התייחסותם לשיקולים בעד ונגד התקיפה ולמשמעויות‬
‫הנגזרות מכך‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬מהפרטים בספר עולה בבהירות מה‬
‫שברור גם כיום ויהיה ברור כנראה גם בעתיד‪ ,‬כי קברניטי‬
‫ישראל יתקשו להוציא לפועל מבצעים צבאיים שיכולות‬
‫להיות להם השפעות הרות גורל על ביטחונם של אזרחי‬
‫ישראל‪ ,‬ללא גיבוי של הרמטכ"ל‪ ,‬ובמקרים רבים גם של‬
‫ראשי מערכת הביטחון האחרים‪.‬‬
‫בשל גודש הסוגיות הביטחוניות המורכבות שניצבות‬
‫בפני המדינה ובהנחה סבירה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬שגורמי הביטחון‬
‫בישראל פועלים מתוך עניין מקצועי ובשמו‪ — ,‬גם אם‬
‫בישראל מתקיימות דמוקרטיה והפרדה בין הדרג המדיני‬
‫לדרג הצבאי‪/‬ביטחוני — חשוב שגורמי הביטחון יהיו‬
‫שומרי הסף וימנעו חדירת שיקולים פוליטיים ואישיים‬
‫לתהליכי קבלת החלטות של פוליטיקאים בסוגיות‬
‫ביטחוניות בעלות משמעויות מרחיקות לכת‪.‬‬
‫הערכת תגובות ומשמעויות של התקיפה — בספר‬
‫מובלט המשקל שמיוחס להערכת המשמעויות והתגובות‬
‫לתקיפה ולעצם ההחלטה אם לתקוף‪ .‬שיקולי העלות־‬
‫תועלת של מהלך צבאי מובאים בחשבון‪ ,‬גם אם ברור כי‬
‫יש צורך חיוני בתקיפה עצמה על מנת לעצור התקדמות‬
‫טכנולוגית של היריב‪ .‬במקרה הנוכחי יש לשקול בכובד‬
‫ראש אם מלחמה אזורית שעלולה להתפתח בעקבות‬
‫התקיפה‪ ,‬שבעקבותיה יהיו מאות או אלפי נפגעים ונזק‬

‫שמיר מתמצת היטב בפתח הדבר את מסרי הספר‬
‫כולו‪ ,‬ואחר כך מתאר יואל זינגר‪ ,‬שליווה כיועץ משפטי‬
‫את הכנת הסכם אוסלו‪ ,‬את הסדרי הממשל העצמי‬
‫בגדה המערבית וברצועת עזה במסגרת תהליך אוסלו‪.‬‬
‫שאר ‪ 32‬המאמרים‪ ,‬שחלקם נכתבו לרגל הוצאת הספר‬
‫וחלקם כבר פורסמו בעבר‪ ,‬מכונסים בשמונה שערים‪:‬‬
‫הניסיונות ליישוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני; כשל‬
‫המדיניות והמנהיגות באוסלו; תגובות בישראל להסכמי‬
‫אוסלו; היבטים משפטיים; תהליכי המשא ומתן על הסדר‬
‫הקבע; המשא ומתן על הסדר הקבע בראי מנהלי המשא‬
‫ומתן; האם חזון אוסלו הגיע לקצו?; מבט לעתיד‪.‬‬
‫הרוב המכריע של המאמרים בספר חוזר על מנטרות‬
‫מוכרות של השמאל הציוני מזוויות שונות (המאמרים‬
‫מנוסחים בבהירות‪ ,‬אם כי מנומקים על בסיס מקורות‬
‫מאותה קבוצת חשיבה) ומסביר את כישלון אוסלו בשורה‬
‫של גורמים‪ ,‬לעיתים סותרים‪ .‬בראשם ניצב חוסר החלטה‬
‫אסטרטגית בשני הצדדים על חלוקת הארץ‪ ,‬דרך ניהול‬
‫המשא ומתן (עיקר הביקורת יוצא נגד העיקרון "שום דבר‬
‫איננו מוסכם עד שהכול מוסכם"‪ ,‬שמנע התקדמות של‬
‫ממש בשטח); היעדר הסכמה מראש על מתווה הקבע‬
‫(אופק מדיני מוסכם)‪ ,‬שהמריץ את הצדדים לקבוע‬
‫עובדות בשטח; היעדר קוד אתי ובסיס משפטי מוסכם‬
‫לדיון או לבירור תלונות הדדיות של הצדדים‪ ,‬ומנגד‬
‫הניסיון לכפות על הצדדים‪ ,‬ובעיקר על הפלסטינים‪,‬‬
‫להגיע להסכמה על מתווה הקבע לפני שבשלו בקרבם‬
‫התנאים להשלים עם הוויתורים המתחייבים מכך‪.‬‬
‫שני הצדדים מואשמים בכך שלא פעלו מספיק‬
‫להטמעת ההסכם וערכי השלום בקרב הציבורים שלהם‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬ובעיקר בתקופת ראשי הממשלה ברק ונתניהו‪,‬‬
‫מואשמת בכך שהמשיכה בתנופת הבנייה ביו"ש וסירבה‬
‫לממש את הפעימה השלישית‪ ,‬מתוך כוונה שלא ליישם‬
‫את ההסכם‪ ,‬ובכך פגעה באמון הפלסטיני בתהליך‪.‬‬
‫הפלסטינים מואשמים בכך שלא הצליחו במלחמתם‬
‫בטרור ואף עודדו פיגועים‪ ,‬בעיקר בהקשר לאינתיפאדה‬
‫השנייה‪ ,‬ובכך פגעו באמון הישראלי בהם ובתהליך עצמו‪.‬‬
‫בקרב מצדיקי אוסלו נעשה בחלק מהמאמרים ניסיון‬
‫להטיל את האחריות לטרור הפלסטיני על הטבח הנורא‬
‫שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה‪ ,‬בטענה שעד‬
‫הטבח לא בוצעו פיגועים‪ .‬אלא שהמציאות הייתה שונה‬
‫לחלוטין; בין חתימת ההסכם ב־‪ 13‬בספטמבר ‪1993‬‬
‫לבין הטבח ב־‪ 25‬פברואר ‪ 1994‬ביצעו הפלסטינים ‪23‬‬
‫פיגועים קטלניים‪ ,‬שבהם נרצחו ‪ 29‬ישראלים‪.‬‬
‫מאמרים אלה מנסים גם להצביע על היתרונות שנבעו‬
‫מתהליך אוסלו ומהמציאות שנוצרה‪ .‬תהליך אוסלו מוצג‬
‫בהקשר זה כניסיון היסטורי לקבוע את גבולות המדינה‬
‫על בסיס גבולות ‪( '67‬רבין כמובן התנגד לכך‪ ,‬אבל‬
‫ביקורת ספרים‬ ‫‪84‬‬
‫עלולה הייתה לגרור אחריה הידרדרות נרחבת‪ ,‬שספק‬
‫אם ניתן היה לחזות מראש את היקפה ואת תוצאותיה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בראיון לעיתון 'ישראל היום' מ־‪ 18‬ביולי‬
‫‪ 2019‬קובע ראש הממשלה נתניהו בתשובה לשאלה‬
‫"האם היינו מאוד קרובים לפעול צבאית?" כי "היינו‬
‫מאוד רציניים‪ .‬זה לא היה בלוף"‪ .‬אך גם הפרטים הרבים‬
‫המובאים בספר לא מצליחים לשכנע את הקוראים‬
‫כי קיימת דרך "לחדור" למוחותיהם של נתניהו וברק‬
‫ולהבין אם אכן הייתה לשניהם יחד או לכל אחד מהם‬
‫בנפרד כוונת אמת להורות על תקיפה‪ ,‬או שמראש היה‬
‫ברור להם שתקיפה לא תתרחש‪ ,‬בוודאי מבלי שיובטח‬
‫מראש גיבוי אמריקאי‪ ,‬וכל התהליכים שהשניים הובילו‬
‫נועדו בעיקר להשגת מטרות אחרות‪.‬‬
‫‪ 25‬שנה לתהליך אוסלו‪:‬‬
‫ציון דרך בניסיונות ליישוב הסכסוך‬
‫הישראלי־פלסטיני‬
‫בעריכת אפרים לביא‪ ,‬יעל רונן והנרי פישמן‬
‫מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום‪ ,‬הוצאת כרמל‪,‬‬
‫‪ 724 ,2019‬עמודים‬
‫יוסי קופרווסר‬
‫הספר מבקש לסייע לקוראים הישראלים להבין לעומק‬
‫את הניסיון ההיסטורי שנעשה בתהליך אוסלו להביא‬
‫לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪ ,‬ולנתח את הסיבות‬
‫לכישלונו‪ .‬זאת‪ ,‬לטענת עורכיו ועל פי ההקדמה של‬
‫פרופסור שמעון שמיר‪ ,‬כדי להביא לכך שאם וכאשר‬
‫ישובו הצדדים באופן רציני לשולחן המשא ומתן‪ ,‬יוכלו‬
‫ללמוד את לקחי הכישלון ולהגיע לתוצאה מוצלחת יותר‪.‬‬
‫על בסיס ניתוח זה גם מוצגות בספר הצעות קונקרטיות‬
‫באשר למאפייני הפתרון הרצוי‪ ,‬לדעת מרבית מחבריו‪.‬‬
‫‪85‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬
‫שכולם אשמים‪ ,‬ובראשם ההנהגה הישראלית‪ .‬אומנם‬
‫גם החבורה הישראלית שיצרה את התהליך וההסכמים‬
‫עשתה שגיאות בדרך התנהלותה‪ ,‬אבל הנחת היסוד שיש‬
‫פרטנר פלסטיני להסדר קבע אינה עומדת כלל למבחן‪,‬‬
‫בעוד האמירה של ראש הממשלה ברק אחרי פסגת קמפ‬
‫דייוויד — שלפיה אין פרטנר — זוכה לביקורת רבה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בפועל ולמרות שכל הכותבים מסכימים‬
‫שתהליך אוסלו נכשל‪ ,‬אין מדובר בספר שבאמת מנסה‬
‫לשאול מדוע הוא נכשל ומה צריך לעשות כעת‪ .‬הספר‬
‫מציג לקהל הקוראים את המסרים המוכרים של השמאל‬
‫הישראלי הציוני‪ .‬התחושה המתקבלת מקריאת הספר‬
‫היא שכל מי שחושב אחרת מייצג תפיסה דתית־גאולית־‬
‫משיחית מסוכנת‪ ,‬העלולה להמיט אסון על הציונות‬
‫המדינית השפויה‪ ,‬או שבוי בתפיסה ביטחונית ארכאית‬
‫המנציחה סטטוס קוו מסוכן‪ ,‬שיוביל גם הוא לאסון במידה‬
‫רבה של ודאות‪.‬‬
‫הנתיב שיאפשר להיחלץ מהמצר עובר במשתמע‪,‬‬
‫לדעת מרבית הכותבים‪ ,‬דרך התנערות של הציונות מכל‬
‫תביעה לגבי השטחים שעליהם השתלטה ישראל ב־‪'67‬‬
‫(בשום מקום בספר לא מופיע המונח 'יהודה ושומרון'‪,‬‬
‫אלא רק 'הגדה המערבית'‪ .‬זאת למרות שהחלטה ‪181‬‬
‫של האו"ם מתייחסת לחבלי ארץ אלה כאל יהודה ושומרון‪,‬‬
‫ולמרות שדווקא אזורים אלה הם לב המורשת של העם‬
‫היהודי בארץ ישראל)‪ .‬בראיית הספר‪ ,‬שטחי אזור ‪ C‬אינם‬
‫שטחים נתונים במחלוקת כפי שגורסת ישראל‪ ,‬אלא‬
‫שטחים כבושים שהובטחו לפלסטינים באוסלו‪ ,‬ושעליהם‬
‫אמורה לקום המדינה הפלסטינית‪ .‬בעצם‪ ,‬אי־הקמת‬
‫המדינה הזו היא כישלונו של אוסלו‪ ,‬שכן הקמת מדינה זו‬
‫במהרה היא היעד הלאומי החשוב ביותר של ישראל ושל‬
‫הפלסטינים‪ ,‬והבעיה היא שהנהגות שני הצדדים‪ ,‬ובעיקר‬
‫ההנהגה הישראלית‪ ,‬אינן פועלות באופן המבטא תובנה זו‪.‬‬
‫הפלסטינים והרשות הפלסטינית הנוכחית מוצגים‬
‫כפרטנר להסדר‪ ,‬ולפיכך הם מוצגים כחברה מעין מערבית‬
‫שכל הסכם עימה ייושם כלשונו‪ .‬הטרור הפלסטיני מוזכר‬
‫לעיתים‪ ,‬בדרך כלל תוך המעטה בחשיבותו וללא ניתוח‬
‫מעמיק של מניעיו ושורשיו‪ ,‬וכמעט תמיד כדרך פעולה‬
‫שהפלסטינים נאלצו לאמץ נוכח אי־מימוש ההסכמים‬
‫על ידי ישראל‪ .‬ההסתה המתמשכת של הפלסטינים‬
‫ומנהגם הנפסד לשלם משכורות למחבלים מוזכרים‬
‫פעם אחת‪ .‬בדרך כלל הפלסטינים מוצגים בספר כעם‬
‫שכל רצונו הוא מדינה בגבולות (לא קווי) ‪ ,'67‬שמזרח‬
‫ירושלים היא בירתה (נושא ירושלים והאגן הקדוש זוכה‬
‫גם הוא לדיון מועט מאוד)‪ ,‬עם חילופי שטחים מוסכמים‬
‫ופתרון לבעיית הפליטים על בסיס הכרה בזכות השיבה‪.‬‬
‫תביעת השיבה מוצגת כבעייתית והכותבים‬
‫מבקשים מהפלסטינים לא להתעקש עליה‪ ,‬אף שכמה‬
‫נראה שהצוות הישראלי המצומצם באוסלו הבין כך‬
‫את התהליך)‪ .‬הדבר הוביל לקבלת העיקרון של פתרון‬
‫הסכסוך בדרכי שלום‪ ,‬למתן תנופה מדינית לעקרון‬
‫המדינה הפלסטינית לצד ישראל‪ ,‬להכרה ההדדית‬
‫(ביטוי נוסף לאי־הבנת העמדה הפלסטינית)‪ ,‬להשלכות‬
‫החיוביות על היחסים עם ירדן ומצרים וכן עם מדינות‬
‫נוספות‪ ,‬ולשיפור שחל בראייתם במצב הביטחוני עד‬
‫האינתיפאדה השנייה ואחריה‪ ,‬הודות לשיתוף הפעולה‬
‫הביטחוני עם הפלסטינים (גם טענה זו בעייתית מאוד)‪.‬‬
‫מה שנכון בהקשר זה הוא שמצב הביניים של‬
‫תהליך אוסלו‪ ,‬שלא היה אמור להימשך לאורך זמן‪,‬‬
‫הפך למציאות שעל פיה מתנהלים הצדדים‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫דור שלם כבר לא מכיר מציאות אחרת‪ .‬אין ספק‪ ,‬כפי‬
‫שקובעים כמה ממחברי המאמרים‪ ,‬שההסדרים שנקבעו‬
‫בהסכמי אוסלו לא נועדו לשמש בסיס למצב ביניים‬
‫מתמשך‪ ,‬שהוא בעצם מצב קבע‪ ,‬וכך נוצרו לקונות‬
‫וסתירות מהותיות שהובילו לעימותים ולתסכולים‪ ,‬ואשר‬
‫מאיימות להביא לעימותים נוספים‪.‬‬
‫יש בספר גם מספר זעום של מאמרים מפרי עטם‬
‫של בעלי דעות אחרות (אפרים קארש‪ ,‬אלן בייקר‪ ,‬טל‬
‫בקר‪ ,‬שמואל אבן)‪ .‬מאמרים אלה מדגישים את חוסר‬
‫התבונה המדינית של תהליך אוסלו‪ ,‬שהביא להצלת‬
‫אש"ף וערפאת משקיעה ומאובדן לאחר התמיכה בעיראק‬
‫במלחמת המפרץ הראשונה‪ ,‬וקידם הסדר עם אויב‬
‫שלא שינה את גישתו הבסיסית (שלום עושים עם אויבים‬
‫שחזרו בתשובה‪ ,‬כדברי קארש)‪ .‬המאמר היחידי שמבטא‬
‫גישה שלמה יותר באשר לעומק הבעיה ואינו פוטר את‬
‫הפלסטינים מהצורך להשתנות באמת הוא מאמרו של‬
‫אמל ג'מאל‪ .‬עם זאת‪ ,‬המאמר עמוס מדי במונחים‬
‫לועזיים מסובכים‪ ,‬המקשים את קריאתו‪ .‬זהו‪ ,‬לדעתי‪,‬‬
‫המאמר המעניין והקרוב ביותר להבנת שורשי הסכסוך‪.‬‬
‫בסך הכול הספר משקף היטב את הבעייתיות של‬
‫העיסוק ביחסים עם הפלסטינים בכלל ובהסכמי אוסלו‬
‫בפרט‪ ,‬בקרב החוקרים והפוליטיקאים המנסים להתמודד‬
‫עם נושאים אלה‪ .‬נראה שקשה עד בלתי אפשרי‪ ,‬לכל מי‬
‫שעוסק במלאכה ומכל צד שהוא‪ ,‬להפריד בין תובנות‬
‫מחקריות לבין עמדות פוליטיות‪ .‬לפיכך הניתוח לעיתים‬
‫תכופות אינו מבוסס רק על עובדות אלא גם על תקוות‬
‫ומשאלות לב ועל אמונות‪ ,‬פרשנויות ומנטרות מוטעות‪.‬‬
‫איש מבין הכותבים שהיו מעורבים בתהליך לא מקבל‬
‫אחריות ואומר‪ :‬טעיתי או טעינו טעות מהותית בהבנת‬
‫העמדות של הצד הפלסטיני ובמידת מחויבותו לנרטיב‬
‫השולל את עצם קיומו של העם היהודי ואת זכותו למדינה‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ורואה — גם לאחר ההסכמים — במאבק‬
‫בציונות זכות וחובה של כל פלסטיני‪ ,‬כולל‪ ,‬במידת‬
‫הצורך‪ ,‬שימוש בטרור ובאלימות‪ .‬רוב הכותבים סבורים‬

‫חמושות לשטחי ‪ ,A‬מעצרים וכדומה)‪ .‬ההתעלמות‬
‫מהתוצאות העגומות של המבחן מובילה רבים‬
‫מהכותבים להמליץ לחזור עליו במאפיינים מסוכנים‬
‫אף יותר ולכונן מדינה פלסטינית בלי שהפלסטינים‬
‫ישנו דבר בהתנהלותם‪ .‬זאת מתוך הנחה לא מבוססת‬
‫שהיענות משמעותית יותר לתביעותיהם תחולל‬
‫אצלם מטמורפוזה שתהפוך אותם לבעלי יכולת‬
‫לנהל מדינה מתוקנת‪ ,‬שלא תהפוך למדינה כושלת‬
‫או כזו הנשלטת על ידי גורמים קיצוניים‪ ,‬אשר תחיה‬
‫בהרמוניה עם מדינת ישראל‪.‬‬
‫ ‪2.‬מורשת רבין — במקרים רבים יוצרים כותבי המאמרים‬
‫רושם שאילולא נרצח רבין בידי בן עוולה‪ ,‬הוא היה‬
‫מוביל את התהליך לעבר ההסדר שלכאורה אליו כיוון‬
‫לדעתם התהליך‪ ,‬קרי פתרון שתי המדינות‪ .‬אין כל‬
‫קשר בין טענה זו לבין המציאות‪ .‬בדיון בכנסת על‬
‫הסכם אוסלו ב' (אוקטובר ‪ )'95‬הסביר רבין שעל פי‬
‫תפיסתו באשר להסדר הקבע‪ ,‬הישות הפלסטינית‬
‫תהיה פחות ממדינה‪ ,‬ירושלים המאוחדת תהיה‬
‫בירת ישראל ובקעת הירדן‪ ,‬במובן הרחב ביותר של‬
‫המילה‪ ,‬תהיה גבול הביטחון המזרחי של ישראל‪ .‬יצוין‬
‫שהסכמי אוסלו לא כללו שום התחייבות להקמת‬
‫מדינה פלסטינית‪ ,‬לא כל שכן בכל שטחי ‪ .'67‬מאמרו‬
‫של אלן בייקר‪ ,‬שהיה יועץ משפטי בצוות המשא‬
‫ומתן‪ ,‬מחדד נקודה זו היטב‪ .‬רבין נשאר חשדן מאוד‬
‫לגבי הפלסטינים ולגבי ערפאת‪ ,‬וראייתו את עתיד‬
‫היחסים עם הפלסטינים שיקפה לבטים מתמשכים‪.‬‬
‫בפועל הוא לא ירד בשלב הראשון לעומק הנרטיבי‬
‫של העמדה הפלסטינית (מאוחר יותר ניסה לתקן‬
‫את הטעות)‪ ,‬שגה בכך שלא עירב את אנשי המקצוע‬
‫(אנשי צבא‪ ,‬מודיעין ומשפטים) בתהליך מלכתחילה‪,‬‬
‫וטעה מבחינה פוליטית כשקידם את ההסכם ללא‬
‫תמיכה פוליטית ניכרת‪.‬‬
‫ ‪3.‬חשיבות הממד הביטחוני בהסכם עתידי — בספר‬
‫נטען כי ישראל טועה בהציגה דרישות ביטחוניות‬
‫כתנאי להסדר קבע‪ ,‬כי חשיבה ביטחונית‪/‬צבאית‬
‫היא צרת אופקים וכי הדרישה לגבולות בני הגנה‬
‫היא מוגזמת‪ ,‬והגבול צריך להתבסס על גבולות‪/‬‬
‫קווי ‪ .'67‬הכותבים מבטלים את הטענה שגבולות‬
‫בני הגנה נדרשים כדי להקשות על כך שביהודה‬
‫ושומרון יתרחש תהליך דומה לזה שקרה בעזה לאחר‬
‫ההתנתקות‪ ,‬ולמנוע ככל האפשר — נוכח חוסר‬
‫היציבות באזור וההשפעה האיראנית והרדיקלית‬
‫הגוברת במרחב — התפשטות של גורמים אלה‬
‫לקרבת המרחב החיוני ביותר של ישראל‪ :‬מרכז‬
‫הארץ‪ .‬הכותבים המתייחסים לנושא‪ ,‬ובראשם עומר‬
‫צנעני‪ ,‬סבורים שההסדר עצמו ישכנע את הפלסטינים‬
‫ביקורת ספרים‬ ‫‪86‬‬
‫מהם מביעים הבנה לתביעה זו‪ ,‬ואחד אף רואה בה‬
‫את המקבילה לדרישת ישראל מהפלסטינים להכיר‬
‫בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי‪ .‬הוא גורס‬
‫ששני הצדדים צריכים לוותר במקביל על תביעות אלה‪,‬‬
‫כדי לאפשר הגעה להסדר שלפיו ימומשו התביעות‬
‫הפלסטיניות האחרות במלואן באופן שיפתור את בעיות‬
‫‪ ,'67‬אבל ידחה לעתיד את בעיות ‪ .'48‬בראיית רוב כותבי‬
‫הספר‪ ,‬החלופה המוצעת על ידי כל מי שאינם חושבים‬
‫כמותם היא מדינה אחת‪ ,‬כנראה מדינה דו־לאומית‪,‬‬
‫שתהיה מדינת אפרטהייד או לא מדינה יהודית (יש‬
‫אפילו כאלה — אסעד גאנם ודן בבלי — הממליצים‬
‫על כך)‪ ,‬ותעמיד בסכנה את החזון הציוני השפוי‪ .‬זאת‬
‫למרות שבפועל הסיכוי לכך הוא אפסי‪ ,‬ורק מעטים מאד‬
‫מעלים על דעתם שליטה ישראלית בשטחים הנמצאים‬
‫כיום בשליטת הפלסטינים (רצועת עזה ושטחי ‪ A‬ו־‪B‬‬
‫שבשליטת הרשות הפלסטינית)‪.‬‬
‫האפשרות הסבירה של המשך הסטטוס קוו עם‬
‫שיפורים הדרגתיים מוצגת בספר כמסוכנת ביותר‪,‬‬
‫אבל אינה זוכה לניתוח משמעותי (להוציא אצל יאיר‬
‫הירשפלד שמבין את חשיבותה‪ ,‬אך מציע מייד לאמץ‬
‫את הצעותיהם של שאר כותבי המאמרים)‪ .‬זאת למרות‬
‫שהיא מבטאת פחות או יותר את חזונו של רבין לגבי הסדר‬
‫הקבע‪ ,‬ומאפשרת לישראל לצמצם במידה רבה מאוד‬
‫את מעורבותה בשליטה על חיי הפלסטינים‪ .‬לפלסטינים‬
‫היא מאפשרת שלטון עצמי ואיכות חיים גבוהה מזו‬
‫של שכניהם הערבים‪ ,‬תוך דחיית הדיון בדרישותיהם‬
‫ובציפיותיהם הבלתי מקובלות על ישראל‪ ,‬ועל בסיס‬
‫השלמה פלסטינית דה פקטו עם ויתורים שאינם מסוגלים‬
‫ואינם רוצים לבצע דה יורה‪ .‬הצורך בניתוח כזה מתחדד‬
‫מכיוון שנראה כי שני הצדדים אינם מסוגלים להסכים על‬
‫שום חלופה אחרת‪ ,‬ומכיוון שבניגוד לטענה שזו מציאות‬
‫שאינה יכולה להתקיים לאורך זמן‪ ,‬היא מתקיימת כבר‬
‫קרוב ל־‪ 25‬שנה‪ ,‬על אף האיומים שמשמיעים לפרקים‬
‫גורמים שונים ולמרות מספר ניסיונות חד־צדדיים‬
‫לשנותה באופן מהותי‪ ,‬וכן משום שרק בדרך זו ניתן‬
‫לנסות לנצל את הזמן כדי להכשיר את הלבבות וליצור‬
‫בשלות להסדר בעתיד‪.‬‬
‫הספר סובל מליקויים נוספים‪ ,‬ולהלן העיקריים שבהם‪:‬‬
‫ ‪1.‬התעלמות כמעט מוחלטת ממהותו של תהליך אוסלו‬
‫כתקופת מבחן‪ .‬בפועל התברר בתוך זמן קצר כי‬
‫הפלסטינים אינם מסוגלים ואינם רוצים לעמוד‬
‫במבחן (השתלטות חמאס על רצועת עזה הייתה‬
‫העדות הסופית לכישלון הפלסטיני במבחן זה)‪ ,‬ומשום‬
‫כך ישראל נרתעה מלהעביר שטחים נוספים לשליטת‬
‫הרשות ונאלצה לשנות את התנהלותה הביטחונית‬
‫בשטח (גדר ההפרדה הביטחונית‪ ,‬מחסומים‪ ,‬כניסות‬
‫‪87‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫ ‪5.‬זהות הכותבים — הרשימה אומנם נכבדה מאוד‬ ‫לספק ביטחון‪ ,‬כי ככל שניענה יותר לבקשותיהם יהיה‬
‫וכוללת כמה מהאישים שהיו מעורבים בתהליך ומילאו‬ ‫להם יותר מה להפסיד‪ .‬אילו לווה ההסדר בהכרה‬
‫בו תפקידי מפתח (למשל פונדק והירשפלד)‪ ,‬אבל‬ ‫פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי‪,‬‬
‫היא חד־צדדית מדי‪ .‬בהיעדר הסבר לאופן בחירת‬ ‫אולי היה היגיון כלשהו באורח חשיבה זה‪ ,‬אבל הקו‬
‫הכותבים‪ ,‬לא ברור מדוע אין בספר מאמרים מפרי‬ ‫המרכזי בספר מציע לוותר על דרישה זו‪ .‬לכן קשה‬
‫עטם של אנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון‪ ,‬מובילי‬ ‫להבין על מה בדיוק נסמכים הכותבים‪.‬‬
‫המשא ומתן עם הפלסטינים מטעם ממשלות הליכוד‬ ‫ ‪4.‬סוגיית ההכרה — נושא זה עובר כמובן כחוט השני‬
‫(למשל יצחק מולכו)‪ ,‬אנשי ליכוד בולטים ובעלי‬ ‫בספר‪ ,‬ואף זוכה לשני מאמרים העוסקים בו במישרין‬
‫תפקידים בממשלות הליכוד (יעקב עמידרור‪ ,‬למשל)‪,‬‬ ‫(טל בקר ומתי שטיינברג)‪ .‬שטיינברג מציין שבגין כבר‬
‫ומנגד אנשי שמאל מובהקים כמו ראשי הארגונים‬ ‫קבע ב־‪ '77‬שישראל אינה מבקשת להשיג הכרה‬
‫הנאבקים להפסקת השליטה הישראלית ביהודה‬ ‫בזכות קיומה‪ ,‬ולכן רואה בתביעת ההכרה תביעה‬
‫ושומרון מייד (למרות שדעותיהם מקבלות ביטוי‬ ‫בעייתית‪ .‬בפועל‪ ,‬ישראל בתקופת שלטון נתניהו‬
‫בספר)‪ .‬בעיקר מורגש חסרונם של כאלה ששינו את‬ ‫(שטיינברג מציג סקירה מקיפה וככלל נכונה באשר‬
‫דעתם לאורך השנים‪ ,‬דוגמת משה (בוגי) יעלון ויובל‬ ‫להתפתחות הדרישה הישראלית בהקשר זה) אכן‬
‫שטייניץ‪ .‬לעומת זאת יש בספר שלושה מאמרים של‬ ‫אינה מבקשת מהפלסטינים להכיר בזכותו של העם‬
‫עומר צנעני‪ ,‬שבאופן כללי חוזרים על אותו מסר‪.‬‬ ‫היהודי למדינת לאום משלו בארץ ישראל‪ ,‬אלא רק‬
‫בה בעת‪ ,‬הספר בהחלט מאגד מידע מעניין (רובו‬ ‫להכיר בעובדה שישראל היא מדינת הלאום של העם‬
‫לא מחדש) והוא מספק הזדמנות איכותית להבין את‬ ‫היהודי‪ .‬ישראל‪ ,‬בניגוד למה שנאמר במספר מקומות‬
‫דרך החשיבה של השמאל הציוני‪ ,‬הרואה בהתנתקות‬ ‫בספר (שטיינברג מדייק בעניין זה)‪ ,‬אינה מעמידה‬
‫מהפלסטינים‪ ,‬בהפסקת השליטה הישראלית ביהודה‬ ‫דרישה זו כתנאי למשא ומתן אלא כתנאי להסכם‪.‬‬
‫ושומרון ובהקמת מדינה פלסטינית במהירות האפשרית‬ ‫ממשל אובמה הכיר בצדקת תביעה זו (נאום הנשיא‬
‫— תוך דחיית הדיון בבעיות ‪ '48‬לעתיד — צעדים חיוניים‬ ‫אובמה בבנייני האומה במארס ‪ .)2013‬בנאום שנשא‬
‫להבטחת יכולתה של הציונות לממש את ייעודה‪.‬‬ ‫מזכיר המדינה ג'ון קרי הוא הבהיר כי העיקרון השני‬
‫של תוכנית השלום שלו הוא להבטיח את מימוש החזון‬
‫של החלטה ‪ 181‬שלפיו יהיו שתי מדינות‪ ,‬האחת‬
‫יהודית והשנייה ערבית‪ ,‬עם הכרה הדדית ביניהן ועם‬
‫זכויות שוות לכל אזרחיהן‪ .‬הנוסח שהציע קרי אינו‬
‫מספק‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מבחינת ישראל (לדברי שטיינברג‬
‫הוא נועד לעקוף את הדרישה הישראלית‪ ,‬ואני נוטה‬
‫להסכים עם פרשנות זו)‪ ,‬אבל הוא אינו מקובל לחלוטין‬
‫מבחינת הפלסטינים‪ ,‬ולכן הם דחו את התוכנית כולה‪.‬‬
‫אבו מאזן‪ ,‬שלא ענה ישירות לאובמה‪ ,‬הבהיר בנאומו‬
‫ברמאללה עם שובו מוושינגטון כי הפלסטינים דבקים‬
‫בהבטחה ובברית וכי לא יהיה ויתור על הפיקדון —‬
‫קודים פלסטיניים שמשמעם מחויבות לכל פלסטין‬
‫וסירוב להכרה בישראל כמדינת הלאום היהודי‪.‬‬
‫כל גבולות ישראל‪ :‬מאה שנים של מאבק‬ ‫שטיינברג וכותבים נוספים מציינים שישראל לא‬
‫על עצמאות‪ ,‬זהות‪ ,‬התיישבות וטריטוריה‬ ‫הציגה דרישה זו למצרים ולירדן‪ ,‬ורואים בכך עדות‬
‫לכוונות השליליות העומדות מאחורי הצגת הדרישה‪,‬‬
‫מאת שאול אריאלי‬ ‫תוך התעלמות מההבדל העצום בין המקרים‪ .‬למצרים‬
‫הוצאות ספרי עליית הגג ומשכל‪ 442 ,2018 ,‬עמודים‬ ‫ולירדן אין תביעות הנוגעות לשטחה של ישראל‪ ,‬אבל‬
‫הנרטיב הפלסטיני כולו עוסק בשלילת קיומה של‬

‫ענת קורץ‬ ‫ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ובמחויבות‬

‫הפלסטינית לכל שטחה של פלסטין‪ ,‬ולכן ללא הכרה‬
‫ספרו של ד"ר שאול אריאלי‪ ,‬המסכם מחקר רחב יריעה‪,‬‬ ‫בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי‪ ,‬לא יוכל‬
‫בוחן בהסתמך על שפע נתונים ועדויות את השיח על‬ ‫להיכון שלום יציב וקבוע בין הצדדים‪.‬‬

‫בתהליך אנאפוליס (‪ ,)2008‬שאומנם ספק רב אם‬
‫הנוסחה שהציגה ישראל אז עדיין רלוונטית במערכת‬
‫הפוליטית הישראלית ב־‪ ,2020‬ניכרה קבלת הרכיב‬
‫הטריטוריאלי — קווי ‪ — 1967‬כבסיס לשרטוט הגבול‬
‫תוך חילופי שטחים‪ ,‬כלומר‪" :‬על בסיס קווי ‪ ."'67‬לא‬
‫בכדי נבנה "המכשול" — גדר ההפרדה — על בסיס זה‪,‬‬
‫הכולל שיקולים מדיניים (החלטת או"ם ‪ ,)242‬דמוגרפיים‬
‫(בפרט יישובים ישראליים על קו התפר וממזרח לו)‬
‫וביטחוניים (הצורך להגן על יישובים אלה‪ ,‬כמו גם על‬
‫שטח ישראל כולו‪ ,‬מפני פיגועים)‪ .‬הפלסטינים מצידם —‬
‫ובפרט 'הזרם המרכזי' של אש"ף‪/‬הרשות הפלסטינית‪,‬‬
‫שבאופן עקרוני הוא שותף למשא ומתן עתידי‪/‬מחודש‬
‫עם ישראל — אינם דבקים עוד רשמית בעמדת "הכול‬
‫או לא כלום"‪ ,‬ועמדה מסורתית זו הוחלפה בדרישה‬
‫להקמת מדינה בגבולות ‪ 1967‬ככתבם וכלשונם‪.‬‬
‫לניתוח הצעות החלוקה והמחלוקות בהקשר‬
‫הישראלי־פלסטיני קודם בספר דיון עקרוני במושג הגבול‬
‫בין מדינות ובשיקולים שהנחו לאורך ההיסטוריה את‬
‫עיצובם של גבולות על פי מוטיבים היסטוריים‪ ,‬אתניים־‬
‫דמוגרפיים וכלכליים‪ ,‬בציון דוגמאות ובדגשים משתנים‪,‬‬
‫בהתאם למאפייניו הבולטים של כל מקרה‪ .‬כמו ניתוח‬
‫המחלוקת הישראלית־פלסטינית‪ ,‬דיון זה מנוסח ברמה‬
‫אינסטרומנטלית‪ ,‬נעדר נימה רגשית־אידאולוגית ומדגיש‬
‫את ערכה הרב־תחומי הפרקטי של הפרדה בין קהילות‬
‫נבדלות ועוינות‪ .‬אומנם הסקירה התיאורטית־היסטורית‬
‫אינה מרחיבה לגבי ייחודיותה של הסוגיה הישראלית־‬
‫פלסטינית כסכסוך בין מדינה לבין ישות שאינה מדינה‬
‫בשטח כבוש‪ ,‬אלא שאין מדובר בכשל‪ ,‬כי הרי לייחודיות‬
‫זו מוקדש מחקרו של אריאלי כולו‪.‬‬
‫גם היקף הדיון בזווית הפלסטינית מצומצם יחסית‪,‬‬
‫ובכלל זאת תמורות היסטוריות שחלו בה ברמה‬
‫ההצהרתית־מדינית למצער‪ ,‬אם לא האסטרטגית‪ .‬אלא‬
‫שהספר מתאר את העמדות הפלסטיניות רובן ככולן‬
‫כתגובתיות‪ ,‬באופן המשקף נכוחה את הפער ביחסי‬
‫הכוחות בין הצדדים‪ ,‬ובעיקר את התמקדות המחקר‬
‫והמסקנות הנובעות ממנו בנקודת המבט ובאינטרסים‬
‫הישראליים‪ .‬גם כאן אין מדובר בחיסרון אלא בביטוי‬
‫לבחירה מודעת‪ ,‬מנומקת ושיטתית של המחבר‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬חרף העובדה שהחיבור מקיף‪ ,‬יצטרכו‬
‫הקוראים לחפש הבהרות או לפנות למקורות נוספים‬
‫כדי ללמוד עוד על אודות מספר נושאים‪:‬‬
‫במסגרת הדיון בהתיישבות היהודית בגדה המערבית‬
‫מוזכר המושג 'אדמות מדינה'‪ .‬דווקא לנוכח המחלוקת‬
‫בין ישראל לפלסטינים ובלי החלת החוק הישראלי וסיפוח‬
‫מדיני־משפטי של השטח או חלקים ממנו‪ ,‬נשאלת‬
‫השאלה‪ :‬איזו מדינה?‬
‫ביקורת ספרים‬ ‫‪88‬‬
‫אודות גבולות ישראל כתהליך מתפתח לאורך זמן‪ ,‬לאור‬
‫"הזיקה וההשפעה הדדית שבין תמורות גיאופוליטיות‬
‫המתחוללות במערכת הבינלאומית‪ ,‬האזורית ובעיקר‬
‫המקומית‪ ,‬ובין שינויים במרחב הדמוגרפי־יישובי" (עמ'‬
‫‪ .)285‬לספר שלושה חלקים עיקריים שלובים‪ :‬הראשון דן‬
‫בהגדרת המושג "גבול"‪ ,‬ביישומו הלכה למעשה ובלקחים‬
‫היסטוריים קשורים; השני סוקר ומנתח תוכניות שעל‬
‫בסיסן עוצבו גבולות בין ישראל לבין מדינות ערביות וכן‬
‫את סוגיית הסכסוך הטריטוריאלי בין ישראל לפלסטינים‪,‬‬
‫תוך התמקדות בסבבי משא ומתן בין הצדדים ובמהלכים‬
‫חד־צדדיים שננקטו בהקשר זה על ידי ישראל; החלק‬
‫השלישי מוקדש לניתוח המחלוקת הטריטוריאלית בין‬
‫ישראל לפלסטינים בעת הנוכחית‪ ,‬והוא מסוכם בהדגשת‬
‫"[‪ ]..‬צורך להיפרד מן הפלסטינים במהלכים חד־צדדיים‬
‫או מוסכמים כדי לשמר את מדינת ישראל כמדינה‬
‫דמוקרטית‪ ,‬שיש בה רוב יהודי" (עמ' ‪.)286‬‬
‫ואכן‪ ,‬מסקנתו המדינית־טריטוריאלית הנחרצת של‬
‫אריאלי היא שהיפרדות מהפלסטינים היא הדרך להשתית‬
‫גבול לישראל — ומוטב במסגרת הסכם וכך גם לייצבו‪.‬‬
‫אומנם‪ ,‬לאימוץ העקרונות הנדרשים לניהול משא ומתן‬
‫טריטוריאלי מיוחסת בימים אלה היתכנות פוליטית נמוכה‬
‫בלבד‪ ,‬הן בישראל והן בקרב הפלסטינים (עמ' ‪,)253–248‬‬
‫ועדיין‪ ,‬יש להכיר בכך שחלוקת השטח שבמחלוקת בין‬
‫הים התיכון לנהר הירדן‪ ,‬תוך התחשבות באינטרסים‬
‫ביטחוניים‪ ,‬דמוגרפיים וכלכליים‪ ,‬היא שתאפשר למדינת‬
‫ישראל לממש את האתוס והנרטיב שביסוד הקמתה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אריאלי מערער על התפיסה הגורסת כי לאחר‬
‫למעלה ממאה שנות סכסוך רצופות גלי אלימות וקורבנות‬
‫רבים‪ ,‬התרחבות ניכרת של ההתיישבות היהודית בשטחי‬
‫הגדה המערבית‪ ,‬שחיקת האמון שמלכתחילה לא היה רב‬
‫בין הצדדים‪ ,‬כשל חוזר ונשנה לסכם מתווה להפרדה או‬
‫ליישמו ואף למעלה מעשור של קיפאון מדיני — מוצו כל‬
‫הרעיונות שאפשר היה להעלות על הדעת‪ ,‬על סדר היום‬
‫ועל שולחן הדיונים — כדי לחולל פריצת דרך ביחסים‬
‫בין ישראל לפלסטינים ולקדם היפרדות פיזית‪.‬‬
‫מונח מפתח הוא 'חלוקה'‪ .‬לאחר שהתבררו‪ ,‬ובחלק‬
‫מהמקרים הוסכמו וסוכמו להלכה ולמעשה הגבולות‬
‫בין ישראל לבין מצרים וירדן‪ ,‬ובפועל גם בין ישראל‬
‫לסוריה וללבנון‪ ,‬נותרה פתוחה שאלת חלוקתה של‬
‫פלשתינה־ארץ ישראל המנדטורית‪ ,‬קרי עיצוב הגבול‬
‫בין ישראל לגדה המערבית‪ .‬מונח נלווה המסביר מדוע‬
‫לא נקבעו וקובעו גבולות ישראל בינה לבין הפלסטינים‬
‫עד עצם היום הזה (להוציא הגבול בין ישראל לרצועת‬
‫עזה) הוא 'מחלוקת'‪ .‬והמחלוקת נותרה בעינה‪ ,‬למרות‬
‫שברבות השנים חלו שינויים רבי משמעות בעמדות‬
‫ישראל והפלסטינים לגבי מתאר הגבול הנשאף‪.‬‬
‫‪89‬‬ ‫עדכן אסטרטגי | כרך ‪ | 23‬גיליון ‪ | 1‬ינואר ‪2020‬‬

‫המערבית מחד גיסא כדטרמיניסטית וכשלב מתקדם‬
‫בתהליך היסטורי‪ ,‬ומאידך גיסא כמענה לצורך ביטחוני‪,‬‬
‫מובהרת היטב בחלקו הראשון של הספר‪ ,‬לפני שאריאלי‬
‫פונה לסקירת תוכניות להתוויית גבול לישראל‪ ,‬כפי‬
‫שהוצעו לאורך השנים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬השילוב בין שתי‬
‫זוויות הראייה השונות הוא אשר קנה לו בעשרות השנים‬
‫האחרונות מקום מרכזי בלב רבים מקרב הציבור היהודי‬
‫בארץ‪ ,‬וכך גם כיוון את העדפותיו הפוליטיות־פרקטיות‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬התפתחות זו — המסבירה במידה רבה את‬
‫התרומה הישראלית לקיפאון המדיני הנמשך — אינה‬
‫מעקרת את ההיגיון שבבסיס טענתו של אריאלי‪ ,‬החותמת‬
‫את ספרו ונתמכת על ידי תובנות השזורות בפרקיו‪ .‬לפי‬
‫טענה זו‪ ,‬בהתוויית גבול מזרחי למדינת ישראל גלום‬
‫פוטנציאל מובהק לעצב לה מציאות לאומית‪ ,‬ביטחונית‪,‬‬
‫מדינית וכלכלית משופרת‪ ,‬והכרה בכך אמורה לחולל‬
‫שינוי עמדות‪ ,‬שהוא תנאי לנקיטת מהלכים מצד ישראל‬
‫לקראת היפרדות‪.‬‬
‫מתאר גבול הוא נושא אחד בלבד — אם כי קריטי —‬
‫בין הסוגיות שיהיה על ישראל והפלסטינים להגיע להבנות‬
‫לגביהן‪ ,‬אם יבחרו לקדם הסדר מוסכם‪ .‬ואולם‪ ,‬במסגרת‬
‫החיפוש אחר מתווה לחלוקת המרחב שבמחלוקת ניתן‬
‫יהיה להסתייע רבות בזה המתואר ומוצע על ידי אריאלי‪.‬‬
‫יתרונו בהתחשבות בהתפתחויות דמוגרפיות שחלו בשטח‬
‫עצמו ובאלה שנרשמו בזירה הגיאו־פוליטית הרלוונטית‬
‫במהלך עשרות השנים האחרונות‪ ,‬ובכך שהוא מונחה‬
‫על ידי מאמץ לצמצם ככל האפשר פגיעה אפשרית‬
‫במרקם החיים וברווחתם של תושבים משני צידי הגבול‪,‬‬
‫בטווח הקרוב ולאורך זמן‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬אומנם בין ישראל לבין רצועת עזה יש‬
‫גבול‪ ,‬אך החיבור הפוליטי־מוסדי בין הרצועה לגדה‬
‫עבר בשנים האחרונות שינויים מפליגים‪ .‬אין מדובר‬
‫רק בישימותו של 'מעבר בטוח' (שמתארו נסקר בפרט‬
‫בהקשר להצעה הישראלית בשיחות אנאפוליס)‪ ,‬אלא גם‬
‫בעצם היכולת להסדיר את היחסים בין המחנות היריבים‬
‫בזירה הפלסטינית — פתח וחמאס‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫דומה שהחיץ הגיאוגרפי בין הרצועה לגדה‪ ,‬ובמילים‬
‫אחרות‪ :‬היות ישראל בתווך‪ ,‬הוא המונע התנגשות דמים‬
‫ביניהם‪ .‬יריבות זו וכן מדיניות הבידול הישראלית וקיפאון‬
‫מדיני מתמשך‪ ,‬אפשר שיצרו מציאות שלא קל יהיה‬
‫להסב לאחור כדי לקדם היפרדות מוסכמת בין ישראל‬
‫לפלסטינים ומימוש רעיון שתי המדינות‪.‬‬
‫סוגיות מפתח אחרות‪ ,‬שבלי הסכמה לגביהן לא‬
‫ייכון הסדר ישראלי־פלסטיני‪ ,‬הן עתיד ירושלים ושאלת‬
‫הפליטים הפלסטינים‪ .‬עם זאת הן חורגות מדילמת הגבול‬
‫הפיזי־פונקציונלי שבה מתמקד אריאלי‪ .‬חשיבותן לא‬
‫נעלמה מעיניו והן מוזכרות בפרק האפילוג שכותרתו‬
‫"איך יוצאים מן הסבך"‪ .‬כך גם שאלת הסדרי הביטחון‪.‬‬
‫בהקשר זה יצוין שהספר כולו מהווה בין היתר מענה‬
‫לשאלה מה קודם למה — הסדרי ביטחון לפני התוויית‬
‫הגבול‪ ,‬או התוויית גבול תוך התחשבות בין היתר בשיקולי‬
‫ובצורכי ביטחון‪.‬‬
‫אפשר לדחות את רעיון ההפרדה בין ישראל גופא לבין‬
‫שטחים או השטחים שנכבשו ב־‪ ,1967‬ובעת הנוכחית‬
‫מדובר בשטחי הגדה המערבית‪ ,‬בנימוק של זכות אבות‬
‫על הארץ או מסיבות של הבטחת עומק אסטרטגי־ביטחוני‬
‫לישראל‪ .‬הבחנה בין אחיזה ישראלית בשטחי הגדה‬
 ‫‪90‬‬

‫קול קורא‬
‫להגשת מאמרים לכתב העת עדכן אסטרטגי‬
‫המאמרים עוברים שיפוט אנונימי כפול (‪peer blind double‬‬ ‫כתב העת עדכן אסטרטגי מחדש פניו ומזמין כותבים להגיש‬
‫‪.)review‬‬ ‫מאמרים לגיליונות שיתפרסמו במתכונת המעודכנת החל‬
‫מינואר ‪ .2020‬ניתן להגיש גם הצעות לגיליונות מיוחדים נושאיים‪.‬‬
‫"ניתוח מדיניות" — מאמרים שעיקרם ניתוח מדיניות‬
‫בהקשרים של ביטחון לאומי‪ ,‬בני ‪ 1,500‬עד ‪ 2,000‬מילה‪,‬‬ ‫עדכן אסטרטגי‪ ,‬כתב עת רב־תחומי לביטחון לאומי‪ ,‬הוא כתב‬
‫ללא הערות שוליים ועם הפניה למקורות באמצעות קישורית‪.‬‬ ‫עת דו־לשוני (עברית ואנגלית) בהוצאת המכון למחקרי ביטחון‬
‫לאומי — אוניברסיטת תל אביב‪ .‬הוא משמש במה למחקר‬
‫"ביקורות ספרים" — במדור זה יכללו סקירות ספרים בתחומי‬
‫רב־תחומי‪ ,‬מקורי ועדכני בקשת רחבה של סוגיות הקשורות‬
‫העניין של ביטחון לאומי במנעד הרחב של התחום בהיקף‬
‫לביטחון לאומי כתחום ידע‪ .‬בכתב העת‪ ,‬שנוסד בשנת ‪1998‬‬
‫של ‪ 1000–800‬מילים‪.‬‬
‫ורואה אור מדי רבעון‪ ,‬מתפרסמים מאמרים בנושאים הקשורים‬
‫"במת שיח" — שיח נושאי רב־משתתפים או ראיון עומק‬ ‫לישראל‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬המערכת הבינלאומית ובמגמות‬
‫בהיקף של ‪ 3,000–2,000‬מילים‪.‬‬ ‫גלובליות‪ ,‬שיש בהם כדי להעשיר ולאתגר את תשתית הידע‬
‫"סקירה אקדמית" — סקירת ספרות מקצועית עדכנית בתחום‬ ‫בתחום הביטחון הלאומי‪ .‬מטרת עדכן אסטרטגי היא תרומה‬
‫ספציפי הקשור לביטחון לאומי בהיקף של ‪ 2,000–1,000‬מילים‪.‬‬ ‫לקיום דיון פורה ומעמיק בשאלות יסוד בחקר הביטחון הלאומי‪,‬‬
‫תוך גישה המבכרת שילוב של הממד התיאורטי עם כתיבה‬
‫הנחיות כתיבה‬
‫מוכוונת מדיניות‪.‬‬
‫במאמרים המיועדים לבמה המחקרית‪ ,‬לביקורות ספרים‬
‫העת הנוכחית מזמנת שינויים תכופים במוסכמות יסוד‬
‫ולסקירה אקדמית‪ ,‬יש לנהוג לפי כללי ‪.)6th edition( APA‬‬
‫הקשורות לביטחון לאומי ולאופן בו הוא נתפש‪ ,‬במישורים‬
‫להנחיות מפורטות לחצ‪/‬י כאן‪.‬‬
‫שונים‪ .‬חקר התחום מתפתח ומנסה להסתגל לפרדיגמות‬
‫במאמרים עבור ניתוח מדיניות והבמה המקצועית‪ ,‬אין‬ ‫חדשות ולתמורות ברבדים הכרוכים זה בזה — טכנולוגיים‪,‬‬
‫להוסיף הערות שוליים או הערות סיום‪ .‬להפניה למקורות‬ ‫תרבותיים‪ ,‬צבאיים‪ ,‬חברתיים כלכליים ועוד‪ .‬אתגר הבנת‬
‫ניתן להוסיף רשימת ספרות רלבנטית בתחתית המאמר‪ ,‬או‬ ‫המציאות מתחדד עם הופעתן של אמיתות המתחרות זו בזו‪,‬‬
‫לשלב קישוריות בטקסט המפנות למקורות‪.‬‬ ‫ודווקא בשל כך חיוני קיומו של מחקר מבוסס עובדות ונתונים‪,‬‬
‫שמתווך לכדי אמירות מעודכנות ומחדשות‪.‬‬
‫על המאמרים להיות מוגשים לאחר עריכה והגהה קפדניות‪,‬‬
‫ובאורך המבוקש‪.‬‬ ‫המערכת מעודדת חוקרות וחוקרים להציע מאמרים שטרם‬
‫ראו אור באכסניה אחרת‪ ,‬ושיש בהם בכדי להציע תזה מקורית‬
‫יש ללוות את כתב היד בתקצירים בעברית ובאנגלית) כ־‪150‬‬
‫ומחדשת על ביטחון לאומי בראי דיסציפלינרי רחב‪ :‬יחסים‬
‫מילים בעברית ו־‪ 200‬באנגלית)‪ ,‬ברשימת מקורות וברשימת‬
‫בינלאומיים‪ ,‬מדע המדינה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬משפט‪,‬‬
‫הערות שוליים‪ .‬יש להמעיט ככל הניתן בהערות שוליים‪ ,‬ולשלבן‬
‫תקשורת‪ ,‬גיאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬לימודי ישראל‪ ,‬מזרח‬
‫רק אם יש בכך הכרח ותרומה להבנת הטקסט‪.‬‬
‫תיכון ואסלאם‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬יישוב סכסוכים‬
‫המאמרים מועברים לשיפוט עיוור כפול ולכן עליהם להיות‬ ‫ותחומים נוספים‪.‬‬
‫אנונימיים ועל הכותבים להקפיד שלא לכלול בגוף המאמר‬
‫ברוח התקופה‪ ,‬עדכן אסטרטגי מעביר את כובד משקלו‬
‫פרטים מזהים אודות עצמם או להשחירם ולכלול אותם בקובץ‬
‫לנוכחות וזמינות ברשת‪ .‬הגם שהגיליונות ימשיכו להתקבץ‬
‫נפרד שיצורף למאמר‪ .‬יש למספר את העמודים‪.‬‬
‫בחתך רבעוני‪ ,‬המאמרים שיאושרו לפרסום‪ ,‬לאחר תהליך‬
‫כתבי היד צריכים להישלח באופן אלקטרוני למערכת כתב‬ ‫שיפוט ועריכה‪ ,‬יפורסמו בגרסה מקוונת באתר כתב העת‬
‫העת‪ ,‬בטופס מקוון באתר עדכן אסטרטגי‪ .‬הגשת כתב יד‬ ‫במתכונת ‪ ,line-on first published‬ובשלב מאוחר יותר‬
‫למערכת כתב העת מחייבת את הכותב‪/‬ת להצהיר כי כתב‬ ‫כחלק מהגיליון הרבעוני הרלוונטי‪.‬‬
‫היד מקורי ולא הועבר במקביל לשיפוט בכתבי עת אחרים;‬
‫במסגרת רענון תוכנו וצורתו של כתב העת‪ ,‬עדכן אסטרטגי‬
‫ובחזקת התחייבות מגישו לפרסומו בכתב העת במידה וכתב‬
‫מפרסם חמישה סוגי טקסטים‪:‬‬
‫היד יאושר לפרסום‪.‬‬
‫"הבמה המחקרית" — מאמרים אקדמיים בהיקף של עד‬
‫ניתן לפנות לכתובת ‪ editors-sa@inss.org.il‬בכל שאלה‬
‫‪ 7,000‬מילים בעברית או ‪ 9,000‬מילים באנגלית (כולל הערות‬
‫הקשורה לכתב העת‪.‬‬
‫ומקורות בסגנון ‪ ,)APA‬בעלי אופי מחקרי ותיאורטי‪ ,‬במנעד‬
‫עורכי עדכן אסטרטגי‪ ,‬ד"ר קובי מיכאל ועומר עינב‬ ‫רחב של נושאים הקשורים לביטחון לאומי ומשפיעים עליו‪.‬‬