‫‪|1‬עמוד‬

‫מדיניות המענה והתגובה לירי על שדרות בהשוואה‬

‫למדיניות המענה והתגובה לירי על מרכז הארץ‬
‫יוסי אוחיון‬

‫אדר א' תשפ"ב‬

‫פברואר ‪2022‬‬

‫שדרות‬

‫*נכתב עבור האוניברסיטה הפתוחה במסגרת עבודה סמינריונית‬

 ‫‪|2‬עמוד‬

‫תוכן העניינים‬

‫פרק ‪ -1‬מבוא‬

‫‪1.1‬רקע‪3-5.......................................................................................................................‬‬

‫‪ 1.2‬סקירה תיאורטית‪..........................................................................................................‬‬

‫‪ 1.2.1‬יחסי מרכז פריפריה‪ -‬מושגים והגדרות‪6-7.......................................................................‬‬

‫‪ 1.2.2‬הפריפריה בישראל‪ -‬קווים לדמותה‪7-8...........................................................................‬‬

‫‪ 1.2.3‬המדינה המודרנית‪8-9...................................................................................................‬‬

‫‪ 1.2.4‬כלכלת ביטחון‪10-11.....................................................................................................‬‬

‫פרק ‪ -2‬שאלת המחקר‪ ,‬טענת המחקר והשערת המחקר‪12.........................................................‬‬

‫פרק ‪ -3‬מתודולוגיה‬

‫‪ 3.1‬שיטת המחקר‪13-14........................................................................................................‬‬

‫‪ 3.1.1‬יתרונות וחסרונות של שיטת המחקר "חקר המקרה"‪15...................................................‬‬

‫‪ 3.2‬מסד הנתונים‪16-18.........................................................................................................‬‬

‫פרק ‪ -4‬ממצאים‪18-24..........................................................................................................‬‬

‫פרק ‪-5‬סיכום‪26-28...............................................................................................................‬‬

‫ביבילוגרפיה‪29-31................................................................................................................‬‬
 ‫‪|3‬עמוד‬

‫‪ .1‬מבוא‬
‫‪ 1.1‬רקע‬
‫מזה שני עשורים העיר שדרות חווה שינוי תדמיתי‪ .‬העיר שהצמיחה מתוכה שמות גדולים כמו להקת‬
‫שפתיים וחיים אוליאל‪ ,‬קובי אוז ולהקת טיפקס‪ ,‬שחוללו מהפכה בעולם המוסיקלי‪ ,‬סופרים‪ ,‬אנשי‬
‫רוח וידוענים‪ .‬בשדה הפוליטי‪ -‬עמיר פרץ‪ ,‬בן המקום‪ ,‬אשר התעקש על פרויקט מציל חיים בשם‬
‫"כיפ ת ברזל" שבזכותה תושבי הדרום בפרט ומדינת ישראל בכלל‪ ,‬מצליחים לייצר שיגרת חיים‬
‫תחת איום רקטי תמידי ולמזער נזקים בגוף וברכוש (אסף אוני‪ .)17/05/2021 ,‬שדרות עברה תהליך‬
‫מעיר מייצרת לעיר חוטפת‪ ,‬מעיר ששמה הנרדף היה עיר המוסיקה לעיר שחיה בשגרת חירום תמידי‬
‫והראשונה לספוג רקטות מעזה‬

‫בחודש מאי ‪ ,2021‬מדינת ישראל יצאה לסבב לחימה נוסף בעזה נגד ארגון חמאס והג'יהאד‬
‫האיסלמי תחת השם "שומר החומות"‪ .‬קדם לסבב זה ירי רקטי לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה‪ ,‬מה‬
‫שמכונה בשפת התקשורת‪-‬טפטופים‪ .‬הירי התקבל בצד הישראלי בהכלה ובעצימת עיניים‪ ,‬על מנת‬
‫לא להיגרר להסלמה (לילך שובל ‪.)25/04/2021‬‬

‫ארגון חמאס החליט להתערב במתיחות הגואה בין ערביי ירושלים לישראלים והציב אולטימטום‬
‫שישראל תוציא את כוחות הביטחון מהר הבית ושלא יפנו את התושבים הערבים משכונת שמעון‬
‫הצדיק (שייח' ג'ארח)‪ ,‬אחרת ישגרו רקטות לעבר ירושלים‪ .‬חמאס עמד במילתו ונורו רקטות לעבר‬
‫ירושלים בזמן שאלפי יהודים חוגגים את יום ירושלים ושחרורה‪ .‬אחת הרקטות נוחתות בסמוך‬
‫לבית בהרי ירושלים וכתוצאה מכך נגרם נזק רב לרכוש‪ .‬מדינת ישראל לא הבליגה על הירי לעבר‬
‫ירושלים ויצאה למבצע בן אחד עשר יום כאשר במהלכו נורו עשרות טילים לעבר יישובי הדרום‪,‬‬
‫השפלה המרכז וגוש דן ובהתאמה תגובת צה"ל הייתה חריפה יותר (כתבי ‪.)10/05/2021 ,y-net‬‬

‫כתושב שדרות שחווה את סבבי הלחימה מול החמאס מקרוב‪ ,‬יצאתי למסע מחקרי על מנת לבדוק‬
‫את הטענה שעולה מפי תושבי העיר מיד אחרי ירי רקטי לעבר שדרות‪" :‬אם היו יורים למרכז‪,‬‬
‫התגובה הייתה אחרת!" וכפועל יוצא מכך אני אבדוק מדוע קיימת מדיניות מענה ותגובה שונה‬
‫אחרי ירי על שדרות בהשוואה למדיניות המענה והתגובה אחרי ירי על מרכז הארץ?‬

‫חשיבות המחקר היא בבדיקה האם אכן ישנה א‪-‬סימטריה במענה הצבאי בין ירי ליישובי המרכז‬
‫וגוש דן לבין ירי לשדרות ועוטף עזה‪ .‬תרומת המחקר תהיה לאשש או להפריך את טענת תושבי‬
‫שדרות ועוטף עזה לקיפוח במענה הצבאי‪ ,‬ולנסות להביא תשובה לתושבי האזור שחיים וסוחבים‬
‫תחושה זו במשך שנים‪ .‬אעמוד על הצורך של מדינת ישראל לספק הגנה שווה לכל אזרחיה ומתוך‬
‫ציפייה שמדינת ישראל לא תפעיל שיקולים זרים בהגנה על יישובה ועריה ללא הבדל גיאוגרפי‪.‬‬
‫במהלך העבודה אשתמש בכתבות‪ ,‬מקרים שקרו טרם ובמהלך מבצע "שומר החומות"‪ ,‬ואנתח‬
‫אותם על מנת להגיע למסקנות‪ -‬שיטה זו נקראת ניתוח המקרה ועליה ארחיב בפרק המתודולוגיה‪.‬‬

‫לצורך ביצוע המחקר נעזרתי בפרסומים מהמרשתת ממגוון אתרי החדשות ערב פרוץ מבצע "שומר‬
‫החומות"‪ ,‬שבו שדרות ויישובי עוטף עזה סבלו מלילות וימים של ירי המוכנה טפטופים‪ ,‬הפרחת‬
‫בלוני תבערה‪ ,‬לילות תיזוז על הגדר והרעשה על ידי פיצוצים מכוונים מצד העזתים על הגדר על מנת‬
‫להשליט פחד‪ .‬הכלי המרכזי שמנתב אותי בעבודה זו הוא עצם היותי תושב שדרות שחווה את הלך‬
‫הרוחות והאירועים מקרוב‪ .‬הכתבות ימחישו בהמשך העבודה עד כמה מדינת ישראל קרועה בין‬
 ‫‪|4‬עמוד‬

‫הרצון לספק ביטחון מירבי לאזרחיה לבין הצורך להמשיך את שיגרת החיים ולעשות את‬
‫המקסימום על מנת לא לפגוע בכלכלת המדינה‪ .‬עוד יעלה מן הכתוב כי הפריפריה הגיאוגרפית‬
‫והחברתית אכן סובלות מקיפוח והיעדר שוויון וצדק בכל הנוגע לביטחון אישי וסביבתי (פערי‬
‫תגובה בין ירי למרכז מול הדרום וכן מצוקת מיגון ביישובים העוטפים את אזור המרכז)‪.‬‬

‫בחלק התיאורטי של העבודה אגדיר את המושגים מרכז ופריפריה‪ ,‬מה הופך את המרכז לאזור‬
‫מועדף ומדוע הפריפריה לעולם תהווה מעין תחנת מעבר‪ .‬אאפיין את המרכיבים הפיזיים‪ ,‬האנושיים‬
‫והכלכליים של שני חלקי המתרס‪ ,‬ארחיב על המושג פריפריה בישראל ואנסה לשרטט את תמונת‬
‫המצב של הפריפריה בישראל‪.‬‬

‫השדה הביטחוני עבר תמורות במהלך השנים‪ .‬המלחמות הישנות שדרשו סד"כ גדול‪ ,‬אמצעי לחימה‬
‫שאף הם עברו התפתחות עם השנים‪ ,‬אופי הלחימה‪-‬התקפי ואפילו זירת הלחימה‪ .‬כל אלה פינו את‬
‫מקומם לטובת המלחמות החדשות שדורשות צבא מיומן על גבול המקצועי‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬הגנתי ומדויק‬
‫הן מבחינת כוח האדם והן מבחינת הרצון לצמצם פגיעות בחפים מפשע‪" .‬המדינה המודרנית"‬
‫מביאה לידי ביטוי את הרצון לקבל את המונופול על האלימות‪/‬הפעלת כוח‪ .‬בהמשך החלק הספרותי‬
‫אפרט על יתרונות המדינה המודרנית‪ ,‬הרצון לחלוקה שווה בנטל והצורך ובכך ליצור שייכות‬
‫למדינה‪.‬‬

‫חלק מהשלכות של המדינה המודרנית היא תפיסת הכלכלה כמרכיב מאוד חשוב שיכול להשפיע על‬
‫קבלת ההחלטות‪ .‬מדינת ישראל חיה על חרבה מיום הקמתה ועד ימים אלו‪ .‬הפרשן הפולטי של‬
‫חדשות ‪-12‬עמית סגל בספרו "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית"‪ ,‬כותב עד כמה משפיע המצב‬
‫הביטוני על חיינו האזרחיים במדינה שבה רוב התקציב הולך על ביטחון‪ .‬שם הוא מספר שאנחנו לא‬
‫מסתפקים בוועדת קורונה אלא ב"קבינט"‪ ,‬הטלפון האדום הוא חלק משגרת חיינו ותמיד נקנה‬
‫כמויות היסטריות בסופר שמא מחר תפרוץ מלחמת עולם ולא נוכל לצאת מהבתים‪.‬‬

‫בפרק העוסק בכלכלת ביטחון אראה עד כמה מלחמה יכולה להשפיע על כלכלת המשק המדינתי‬
‫והפרטי‪ ,‬וכי הגורמים המדיניים והצבאיים האמונים לקבל החלטות על שגרת חיינו ואופן התגובות‬
‫כלפי אויבנו‪ ,‬מפעילים שיקול דעת לפני שמייצרים תגובה ו‪/‬או הסלמה‪ .‬מדינת ישראל עברה תהליך‬
‫מבחינת התפיסה הכלכלית‪ .‬בהמשך הפרק הנ"ל אסקור תקופות בחיי המדינה מהימים שבהם‬
‫המדינה הייתה מתערבת‪ ,‬דרך ימי "תוכנית המיצוב" הכלכלי ועד לימי אימוץ הגישה הניאו ליברלית‬
‫הקפיטליסטית‪.‬‬

‫בפרק השני אעמוד על שאלת המחקר שאותה אני מבקש לחקור‪ :‬מדוע קיימת מדיניות מענה‬
‫ותגובה שונה אחרי ירי על שדרות בהשוואה למדיניות המענה והתגובה אחרי ירי על מרכז הארץ?‬
‫שם אעמוד על ההשערות הכלכליות הנרחבות העומדות בפני מקבלי ההחלטות בסיכון לתגובה קשה‬
‫במידה ויורים לעבר הדרום‪ ,‬ואם האויב העזתי בעקבות התגובה יחליט להרחיב את רדיוס הירי‬
‫ויגיע ליישובי המרכז‪.‬‬

‫השערתי השנייה תעסוק בהרכב האנושי המאפיין את הפריפריה‪ .‬ההשקעה בחינוך‪ ,‬בתרבות‬
‫וצמצום הפערים לעומת המרכז איך זה משפיע על מי שגר בפריפריה‪ ,‬האם הם יושבים בין מקבלי‬
‫ההחלטות‪ ,‬יש מספיק ייצוג בכנסת ישראל ומי זועק את זעקתם ופועל למענם‪.‬‬
 ‫‪|5‬עמוד‬

‫החלק השלישי בעבודתי מוקדש לשיטת המחקר‪ .‬לצורך הבנה מעמיקה של הנושא‪ ,‬יצרתי קשר עם‬
‫ד"ר מרגלית יוסיפון שכתבה ספר חשוב על שיטת המחקר "חקר המקרה" ובדיאלוג בנינו קיבלתי‬
‫ערך מוסף וכלים להתמודד עם השיטה שבה אני חוקר את עבודתי‪ .‬כאמור‪ ,‬בחלק זה אפרט על‬
‫יתרונותיה וחסרונותיה של שיטה זו‪ ,‬אציג סוגים שונים של חקר המקרה‪ ,‬אכיר חוקרים שונים‬
‫ודעות שונות לגביי חקר המקרה‪.‬‬

‫החלק הבא בעבודה יעסוק במסד הנתונים‪ .‬על מנת להוכיח את השערתי איעזר באתרי חדשות‬
‫ברחבי המרשתת‪ ,‬כאשר ההתמקדות שלי תהיה בשבועות שקדמו למבצע "שומר החומות"‪ .‬אספר‬
‫את סיפורה של הפריפריה מנקודת מבט חדשותית‪ ,‬אראה כיצד מדינת ישראל נוהגת ופועלת בצורה‬
‫אחת כאשר מתבצע ירי לעבר הדרום ומה היו ההתפתחויות בתוך כמה ימים כאשר אותו איום‬
‫ואותה רקטה נורתה לעבר בירת ישראל וערי המרכז‪" .‬שומר החומות" נתן זרקור גם הפריפריה‬
‫העוטפת את המרכז‪ ,‬בפרק אראה שגם יישובים ערביים לא זוכים לקבל הגנה בדמות מרחב מוגן‬
‫וזה עלה שם בחיי אדם‪.‬‬

‫הממצאים העול ים מן הכתבות מעלים תהיות לגביי שיוויון בין אזרחי המדינה ביו חלקי המדינה‬
‫הגיאוגרפיים ובין ההגנה על יישובים יהודים מול מיעוטים‪ .‬בפרק זה אנסה לבדוק האם כל מה‬
‫שהצגתי בפרק הראשון‪-‬התיאורטי קורה הלכה למעשה‪ .‬האם באמת יש פערים בין ירי לדרום לבין‬
‫המרכז? האם המדינה המודרנית אכן ממלאת אחר חזונה? האם הכלכלה עולה חיי אדם?‬

‫אחתום את עבודתי בפרק הדיון והסיכום‪.‬‬

 ‫‪|6‬עמוד‬

‫‪ 1.2‬סקירה תיאורטית‬
‫‪ 1.2.1‬יחסי מרכז פריפריה – מושגים והגדרות‬
‫הספרות התיאורטית מתייחסת ליחסים בין מרכז לפריפריה במגוון דרכים וצורות‪ .‬אדוארד שילס‬
‫מגדיר את המושגים מרכז ופריפריה וטוען שהם מקיימים בניהם יחסי גומלין ותלות הדדית‪.‬‬
‫המרכז‪-‬הוא למעשה "אזור הכוח"‪ ,‬שם מתקיים אזור הסחר‪ ,‬גיוס משאבים חומריים ואנושיים‬
‫והחלוקה בניהם‪ .‬למרכז ישנה השפעה גם על התרבות‪ ,‬הסמלים‪ ,‬הערכים והאמונות ובכך נקבעת‬
‫גם זהות הקולקטיב (‪ .)shills 1958;1975‬לעומת המרכז האקטיבי‪ ,‬הפריפריה היא הפסיבית זו‬
‫שמקבלת עליה את הנורמות מהמרכז ואילו המאכלסים את הפריפריה מקבלים עליהם את‬
‫הסמכות מהמרכז מבלי שיהיה להם חלק ביצירתן או בהפצתן (‪.)Hoffman, 1980, ben 2013‬‬

‫גרדוס מסתכל על יחסי מרכז פריפריה בהיבט הטריטוריאלי‪ ,‬לטענתו המרכז הוא בעל תפקיד חשוב‬
‫בכל הנוגע לשינויים ולחידושים בחברה‪ .‬המרכזים משמשים כמוקדי עוצמה‪ ,‬שמשפיע על שאר חלקי‬
‫הארץ‪ .‬הם משמשים כמקור השראה‪ ,‬המייצג‪ ,‬מפרש ומחדש ערכים וכללי התנהגות‪ .‬פריפריה לטענת‬
‫גרדוס‪ ,‬היא תת מערכת אשר מבחינה חברתית הינה רחוקה או בעלת נגישות נמוכה למרכז‪.‬‬
‫הפריפריה כוללת את מרבית האוכלוסייה בכל חברה‪ ,‬ואולם הפריפריאליות היא יחסית‪ ,‬כלומר יש‬
‫קבוצות ושכבות פריפריאליות פחות או יותר‪ ,‬בהתאם למידת מעורבותן בפעילות המרכז‬
‫ולהימצאותן בפיקוחו‪ .‬הפריפריות מקבלות הנחיות או מוסכמות מבלי שתהיינה שותפות ליצירתן‬
‫או להפצתן‪ .‬הן מנוכרות למרכז‪ ,‬ברמה משתנה‪ ,‬ונעדרות נגישות אל שווקי ההון‪ ,‬לאמצעי יצור‪,‬‬
‫לשירותים‪ ,‬לאמצעים המספקים תרבות ולמקורות עוצמה פוליטיים וכלכליים (‪1984, ben 2013‬‬
‫‪.)Gradus‬‬

‫את המושג פריפריה קל יחסית להגדיר ולהבין איך היא פועלת‪-‬סממנים מאוד ברורים‪ .‬לעומת זאת‬
‫לקבוע מהו הוא מרכז הרבה יותר מורכב‪ .‬השימוש בסממנים הטריטוריאליים והגיאוגרפים משתנה‬
‫בהתאם לאופי השימוש בתיאוריה של מרכז ופריפריה‪ .‬במחקרים העוסקים בגיאוגרפיה פוליטית‬
‫(כדוגמת מחקריו של גרדוס)‪ ,‬מודגש הפן הטריטוריאלי המוביל לחלוקת החברה לפריפריה ולמרכז‪.‬‬
‫כך למשל רומטודט‪ ,‬אשר חקר את יחסי מרכז‪-‬פריפריה בנורווגיה מן הפן הטריטוריאלי‪ ,‬מגדיר את‬
‫היחסים הטריטוריאליים בין מרכז ופריפריה בכך שהמרכז הוא האזור הטריטוריאלי שבו נפגשים‬
‫בעלי המשאבים הכלכליים בעיקר‪ ,‬המרכז שולט על העסקאות‪ ,‬יש לו שליטה בתקשורת הבין‬
‫אישית‪ .‬רומטודט רואה במרכז כעוצמה וסמל לחוזק‪ ,‬עשירות ויכולת השפעה לעומת הפריפריה‪,‬‬
‫שמזוהה עם דלות‪ ,‬חסרות אונים ואי יכולת השפעה (‪.)Remmetvedt 1992, ben 2013‬‬

‫מאידך‪ ,‬יש מחקרים אשר מייחסים להיבט הטריטוריאלי חשיבות מעטה‪ .‬שילס טוען‪ ,‬כי למרכז‬
‫אין‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כל קשר לגיאומטריה (במובן של מיקומו במרחב נתון) וכמעט שגם אין קשר‬
‫לגיאוגרפיה‪ .‬לפי שילס המרכז הינו "ממלכת הערכים והאמונות"‪ .‬דהיינו‪ ,‬המרכז הוא מוקד הכוח‬
‫של הסמלים והערכים השולטים בחברה‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬בכל חברה יש מערכות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬פוליטיות‪,‬‬
‫חינוכיות ואחרות‪ .‬כל מערכת שכזו מורכבת מרשת של ארגונים המקושרים ברמות שונות‪ .‬לכל אחד‬
‫מארגונים אלו יש הנהלה בעלת סמכות המכונה לפי שילס‪" -‬אליטה"‪ ,‬היכולה לכלול אדם אחד או‬
‫קבוצה של אנשים‪ ,‬המאורגנים במידה משתנה של קירבה‪ .‬כל הנהלה כזו מקבלת החלטות‪ ,‬לעיתים‬
‫תוך התייעצות עם הנהלות אחרות ולעיתים ללא התייעצות‪ ,‬אלא מתוך רצון לשרת את מטרות‬
 ‫‪|7‬עמוד‬

‫הארגון שבראשו עומדת אותה הנהלה‪ .‬ההחלטות הללו‪ ,‬המתקבלות על ידי האליטה‪ ,‬כוללות‬
‫סטנדרטיים כלליים של שיפוט ופעולה‪ ,‬וערכים מסוימים אשר חשובים ביותר למערכת כולה –‬
‫דהיינו לחברה (‪.)Shils 1975, ben 2013‬‬

‫בין מרכז לפריפריה ישנו מתח תמידי‪ ,‬שילס מונה מספר כללים בעזרתם ניתן להסביר את עוצמת‬
‫המתח המשתנה בין מרכז והפריפריה‪ .‬ראשית‪ ,‬המרחק הגיאוגרפי‪ -‬היכולת של נציגי המרכז‬
‫להשפיע על הציבור הולכת ודועכת ככל שהמרחק הגאוגרפי והחברתי הולך וגדל בין נציגי המרכז‬
‫לציבור‪ .‬שני ת‪ ,‬ככל שהחברה פחות שוויונית כלומר‪ ,‬מתעצמים הפערים המעמדיים והכלכליים בין‬
‫המרכז לפריפריה‪ ,‬כך רמת ההזדהות עם המרכז פוחתת‪ .‬שלישית‪ ,‬ככל שרמת הפיקוח והשליטה של‬
‫המרכז רופפת כך רמת ההזדהות של הפריפריה דועכת‪ .‬רביעית‪ ,‬ככל שהמרכז‪ ,‬הממסד‪ ,‬נוטה להכיל‬
‫קבוצות שונות‪ -‬קבוצות שוליים‪ -‬המתח יורד; ולהיפך‪ :‬ככל שהמרכז מדיר קבוצות המתח עולה‪.‬‬

‫גורם נוסף המשפיע על עוצמת המתח בין המרכז לפריפריה הוא מודרניזציה‪ .‬לפי שילס‬
‫המודרניזציה נבחנת ברמת הטכנולוגיה וברמת הפיתוח כלכלי‪ .‬שילס מסביר כי גורמים אלו פועלים‬
‫באופן דואלי‪ :‬מצד אחד‪ ,‬מודרניזציה וכו' נוטים להביא להרפיית המתח בין המרכז לפריפרי‪ ,‬מצד‬
‫שני‪ ,‬עשוי להיות לכך אפקט הפוך‪ :‬מודרניזציה והתפתחות טכנולוגית עשויים להגביר את המתח‪,‬‬
‫שכן בגלל קיצור המרחק בין המרכז והפריפריה אנשים מהפריפריה נמצאים בחיכוך מתמיד עם‬
‫המרכז וחשים בעוצמה את היותם זרים‪ ,‬ומכאן מתעצמת נטייתם לביקורת כנגד המרכז ( ‪shills‬‬
‫‪ . ) 1960‬שילס טוען כי למרחב תכונות דומות לפוליטיקה‪ :‬כמו בפוליטיקה‪ ,‬מי שקרוב אל מקבלי‬
‫ההחלטות נהנה יותר ממשאבי יוקרה; כך גם בגאוגרפיה‪ :‬מי שקרוב למרכז‪ ,‬נחשב מרכז‪ ,‬ולהיפך‪:‬‬
‫ככל שהאנשים ממוקמים בשוליים הם נוטים פחות ופחות לקבל את ערכי המרכז והאליטה ( ‪shills‬‬
‫‪.)1960, ben2013‬‬

‫‪ 1.2.2‬הפריפריה בישראל – קווים לדמותה‬

‫אבי דבוש‪ ,‬פעיל חברתי ופוליטי תושב שדרות‪ .‬ממחיש בצורה הטובה ביותר בספרו "מרד‬
‫הפריפריות" (‪ )2021‬את הפערים בין מרכז לפריפריה בישראל‪ .‬הוא מנתח נתונים כמעט מכל תחומי‬
‫החיים‪ :‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬השכלה‪ ,‬תת ייצוג בפוליטיקה‪ ,‬סטראוטיפים ועוד‪ .‬בספר ניתן לראות‬
‫באותיות קידוש לבנה עד כמה מדינת ישראל כשלה והסלילה את בני עיירות הפיתוח בפריפריה‬
‫לחיים בין הקו הממוצע לקו העוני‪ ,‬לעומת תושבי המרכז שנהנים מסל תקציבים ופיתוח אישי‬
‫וגיאוגרפי (דבוש‪.)2021 ,‬‬

‫הסדרות "מעברות" ו "סלאח פה זה ארץ ישראל" של הערוץ "כאן ‪ ,"11‬חושפות את ערוותה של‬
‫המדינה שהייתה בחיתוליה והרציונל שעמד מאחורי עליית יהודי צפון אפריקה‪ .‬שם למעשה‬
‫התחילה מדינת ישראל לייצר את מפעל הפריפריות‪ ,‬יצירת מעמדות אירופים‪-‬מזרחיים‪ ,‬יחסי‬
‫המנהל האירופאי‪/‬הקיבוצניק לעומת הפועל המזרחי ומשם הדרך להבניית הפער הכלכלי‪ ,‬גיאוגרפי‪,‬‬
‫השכלתי וכו' קצר מאוד‪.‬‬

‫המונח "פריפריה" במדינת ישראל טומן בחובו כאמור את השוליים‪ ,‬פריפריה קיימת גם בממדים‬
‫הפוליטיים (אלבשן‪ ,)2000,‬החינוכיים (שנהר‪ )2005 ,‬התקשורתיים (אברהם‪ ,)2005 ,‬המשפטיים (רון‪,‬‬
‫‪ ,)2003‬התרבותיים (אדוני‪ ,)1999 ,‬המגדריים (דהאן‪-‬כלב‪ )2005 ,‬וכמובן הגיאוגרפיים (אלישע‪,‬‬
‫‪.)2001‬‬
 ‫‪|8‬עמוד‬

‫במשמעותה המקורית‪ ,‬הפריפריה הוגדרה בעיקר באמצעות הגיאוגרפיה על‪-‬ידי ריחוקה מן המרכז‪.‬‬
‫לאורך שנות קיומה של המדינה‪ ,‬ולמעשה עד היום‪ ,‬קיים החיבור בין הקטבים הגיאוגרפיים‬
‫לקטבים החברתיים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים‪ .‬המרכז הגיאוגרפי‪ -‬משויך באופן מסורתי לקבוצות‬
‫החזקות באוכלוסייה‪ -‬אנשי המעמד הבינוני והגבוה‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬יהודים‪ ,‬חילוניים‪ ,‬ובעלי מקצועות‬
‫בעלי הכנסה גבוהה‪ .‬לעומתם‪ ,‬יישובי הפריפריה נתפסים על ידי קבוצות הכח‪ ,‬האליטות המתגוררים‬
‫בעיקר במרכז כמיושבים בבני הקבוצות החלשות‪ -‬מזרחיים‪ ,‬עולים מרוסיה ואתיופים (שחלקם גם‬
‫לא יהודים)‪ ,‬בעלי זיקה לדת ובעלי מקצועות פשוטים בעלי הכנסה נמוכה‪ .‬העוני הוא היפוכו של‬
‫העושר‪ ,‬והתלות הן היפוכן של העוצמה והיוזמה‪ ,‬המהירות מול האיטיות והמרכז מול השוליים (‬
‫חבר‪ ,‬שנהב ומוצפי‪-‬האלר‪.)2002 ,‬‬

‫פריפריה אינה קיימת‪ ,‬היא נוצרת באמצעים מכוונים‪ .‬כך טוענים יפתחאל וצפדיה לאחר שבחנו את‬
‫הדרך שבה השתמשה המדינה במנגנון פיזור האוכלוסין שהיה בידה בזמן גלי העליות לאורך השנים‬
‫הראשונות ובמהלך שנות התשעים של המאה הקודמת ובכך הגדירה המדינה באופן מכוון מרכז‬
‫ופריפריה‪ .‬באמצעות מדיניות "פיזור האוכלוסייה" של קליטת גלי העלייה בשנות החמישים ובשנות‬
‫התשעים המדינה קיבעה את הפריפריה החברתית (עולים חדשים) עם הפריפריה הגיאוגרפית‪ ,‬בכך‬
‫שנתנו לאותם עולים דירות במחירים אטרקטיביים באזורים מסוימים‪ .‬שני גלי העלייה שוכנו‬
‫בעיירות פיתוח או בשכונות מצוקה (יפתחאל וצפדיה‪.)2004 ,‬‬

‫מדינת ישראל בשנותיה הראשונות‪ ,‬יצרה סגרגציה גיאוגרפית בין העליות השונות ובין מוצאם של‬
‫העולים‪ .‬כך מצאו עצמם יוצאי עדות המזרח וצפון אפריקה‪ ,‬מורחקים מאזור המרכז שהיה מזוהה‬
‫עם ההגמוניה באותה עת‪ ,‬ומתגוררים בפריפריה‪ .‬גם האשכנזים ש"נגזר" עליהם להתיישב בפרפריה‪,‬‬
‫יצרו לעצמם ישובים מובדלים (קיבוצים‪ ,‬ישובים חקלאיים וכו') על מנת לזכות בשטחים גדולים‬
‫יותר לחקלאות ולמגורים ובכך יצרו לעצמם אקס טריטוריה בתוך הפריפריה (יפתחאל‪.)1998 ,‬‬

‫חלוקת הארץ לפי שיוך אתני‪ ,‬יצרה עם השנים פערים בכל רובד בתחומי החיים‪ .‬המילה "פריפריה"‬
‫מזוהה עם קבוצות מיעוטים‪ ,‬חלשים‪ ,‬ערבים‪ ,‬מזרחיים‪ ,‬עובדי כפיים‪ ,‬תשתיות רעועות וכו'‬
‫(סבירבסקי‪ .)2011,‬מתיישבי ה"מרכז" מאופיינים כאנשי עבודה‪ ,‬חלוצים המוכנים בפי כל "צברים"‬
‫שהם ממעמד סוציואקונומי בנוני עד גבוה‪ ,‬חילונים‪ ,‬אירופאים בעיקר (קימרליג‪ .)2001 ,‬אנשי‬
‫הפריפריה שאופיינו בעיקר מעדות המזרח ומצפון אפריקה נתפסו כחברה שולית‪ ,‬שהתנהגותם לא‬
‫התיישבה בקנה אחד עם התרבות האירופאית שניסו להשריש באותה עת במדינה (היילברונר‪2004,‬‬
‫‪.)243:‬‬

‫על מנת להבין מהי אותה הכפפה של הפריפריה למרכז‪ ,‬היילברונר ולוין בספרם "בין שדרות לשדרות‬
‫רוטשילד" טוענים שהמרכז הוא המקור שממנו יוצאים נורמות ותכנים ברמה הארצית‪ .‬הפריפריה‬
‫לעומת זאת מוגדר כ"מרחב מעבר" שבו חולפים בכדי להגיע אל היעד‪ .‬המרכז‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מוגדר‬
‫כתכלית וכמטרה לעצמה‪ ,‬כמקום ייעודי שאליו אנו עולים לרגל (היילברונר ולוין‪.)2007 ,‬‬

‫בשל כך ומאחר וישנה הגדרה למה שאינו מרכז‪ ,‬בכך משתיקים את המצפון וניתן לקבל בהבנה את‬
‫הפערים ואי השוויון בין האזורים‪ ,‬ולנסות למצא פתרונות על מנת לקרב את המרכז לפריפריה כמו‬
‫למשל בחיבור מסילתי על‪-‬ידי רכבת (סבירבסקי‪.)2011,‬‬
 ‫‪|9‬עמוד‬

‫‪ 1.2.3‬המדינה המודרנית‪ -‬המונופול על הביטחון‬

‫על מנת להבטיח את ביטחון האזרחים‪ ,‬עלינו להבין מהי המדינה המודרנית‪ ,‬חשיבותה והשפעותיה‬
‫על הביטחון האישי‪ .‬לוי (‪ )2019‬מייחס לצבא ולסוכנויות הביטחון הנלווות אליו השפעה גדולה על‬
‫עיצוב המדיניות הציבורית בתוך המדינה המודרנית‪ .‬כחלק מהגדרה של "המדינה המודרנית" אנו‬
‫רואים כי למדינה יש בלעדיות על שימוש באלימות‪ ,‬הכנה וניהול מלחמה ע"י גיוס משאבים‬
‫אזרחיים ואנושיים‪ ,‬תוך כדי נכונות לסכן את חייהם של חיילים וחיילות (לוי‪.)2019,‬‬

‫הסוציולוג הגרמני מאכס ובר‪ ,‬הגדיר בשנות העשרים של המאה הקודמת מהי מדינה וזה נכון גם‬
‫לגביי המדינה המודרנית "המדינה היא קהילה אנושית התובעת לעצמה בהצלחה את הזכות‬
‫המונופולית לשימוש לגיטימי באלימות פיזית בטריטוריה נתונה" (ובר‪ .)1962 ,‬ובר טוען שהמדינה‬
‫היא גוף עצמאי בזכות הפעלת סמכות על אזרחיה באמצעות אכיפה‪ .‬המדינה היא הבלעדית‬
‫לשימוש בכוח (פיזי או חשאי) על מנת להשליט סדר (באמצעות סוכנויותה ביטחון הכוללות צבא‪,‬‬
‫משטרה‪ ,‬מודיעין וכו') ובכך גם להשיג את מטרותיה הכלכליות (גביית מיסים וכו') והביטחוניות‬
‫(גיוס אזרחים)‪ .‬מדינה צריכה טריטוריה על מנת להחיל בה את ריבונותה ובמידה ויש איום מצד‬
‫מדינה אחרת‪ ,‬המדינה‪ ,‬רשאית לפי החוק הבינ"ל להגן על הטריטוריה שלה‪ .‬המדינה‪ ,‬לפי ובר‪ ,‬בעלת‬
‫מונופול על ניהול חייהם של אזרחי המדינה‪ .‬היא מחליטה מי מאזרחיה ישלם בחייו על מנת להגן‬
‫על אזרחים אחרים‪ ,‬מי מאזרחים ישלם על מנת לשמור על המדינה ומי מצד האויב ישלם מחיר‬
‫עבור שלום אזרחי המדינה (ובר‪.)1962 ,‬‬

‫איך הגענו למצב שבו המדינה היא בעלת השליטה הבלעדית על האלימות‪ ,‬שהרי המדינה השיגה‬
‫זאת על ידי מאבק ולא מתוך זכות‪ .‬הסוציולוג צ'רלס טילי (‪ )1992‬מסביר זאת על ידי תרבות‬
‫המלחמות בימי הביניים‪ ,‬כאשר מדינות רצו להילחם‪ ,‬לא הייתה תרבות של צבא סדיר‪ ,‬אלא שכרו‬
‫שכירי חרב ולעיתים אף צבאות שלמים‪ ,‬ורק השליטים היו מהמדינה (טילי‪ .)1992 ,‬השינוי‬
‫המשמעותי החל עם המצאת אבק השריפה‪ ,‬מדינות חזקות הרשו לעצמן להצטייד בכלי נשק‬
‫וארטילריה והצליחו לאמן היטב את גייסותיהם‪ ,‬בכך נוצרו פערים בין מדינות מפותחות ומתקדמות‬
‫לעומת מדינות חלשות (טילי‪.)1985 ,‬‬

‫המאבקים הללו הולידו תהלכים בין מדינות‪ ,‬ומתוך כך נולד המושג מיליטריזם‪ -‬צבאנות ‪ ,‬השמת‬
‫הכוח הצבאי במרכז‪ .‬יש הרואים במיליטריזם כפעולות הגנתיות ומוכנות למלחמה והן פעולות‬
‫נורמליות ורצויות למדינה‪ .‬המדינה המודרנית בונה את המיליטריזם שלה על ידי גיוס חברתי‬
‫לצורכי הגנה ולחימה‪ ,‬וכפועל יוצא הגיוס חיזק את הזהות של האזרחים עם המדינה (מאן‪.)1987 ,‬‬

‫המדינה המודרנית הבינה כי עליה לחלק תפקידים בין הצבא האחראי לשלום המדינה לבין מה‬
‫שקורה בתוך גבולות המדינה (בטריטוריה)‪ .‬לצורך שמירת הסדר התוך מדינתי הוקמה יחידה‪,‬‬
‫חדשה יחסית בשם "המשטרה"‪ ,‬המדינה הרחיקה את הצבא מפעילות זו ובכך הצבא דאג להילחם‬
‫עם אויבים חיצוניים ואילו המשטרה דאגה לשלום הפנימי (גידנס‪)1985 ,‬‬

‫אם כן אפוא‪ ,‬למדינה המודרנית יש חשיבות רבה על החלת ריבונותה‪ ,‬השליטה על האלימות‪ ,‬יצירת‬
‫פטריוטיות ותחושת השייכות למדינה בכדי ליצור טריטוריה שוויונית בין האזרחים‪ .‬חובת גיוס‬
‫האזרחים לצבא ללא הבדל גיאוגרפי‪ ,‬מעמדי‪ ,‬גזעי ומגדרי מחייב את המדינה לספק ביטחון קיומי‬
‫ופיזי לכלל אזרחי המדינה‪.‬‬
 ‫‪ | 10‬ע מ ו ד‬

‫האם מדינת ישראל מצליחה לממש את חזון המדינה המודרנית? יישובים בתוך הקו הירוק‬
‫מותקפים על‪-‬ידי רקטות‪ ,‬בלוני תבערה‪ ,‬הפגנות אלימות על גדר המערכת העזתית; ומדינת ישראל‬
‫שהמונופול על האלימות נמצאת בידה; בוחרת להגיב בצורה רפה כאשר מדובר ביישובי הפריפריה‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬חמאס שהוא למעשה ארגון טרור‪-‬גרילה‪ ,‬מאיים על ריבונותה של מדינת ישראל‪ ,‬אם‬
‫וכאשר לא ייענו לדרישותיהם כשבחלקם התערבות בוטה וגסה בנעשה בבירת המדינה‪ ,‬דבר הנוגד‬
‫את התפיסה של ובר כאשר מדינה א' צריכה להגיב כאשר מדינה ב' מאיימת על ריבונותה‪ .‬מדינת‬
‫ישראל מגייסת את אזרחיה בחוק גיוס חובה ללא הבדל מעמדי‪ ,‬מגדרי‪ ,‬גזעי או גיאוגרפי‪ ,‬ומכאן‬
‫שמגיע באופן שווה לכלל אזרחי המדינה לחיות בביטחון ולצפות שהמדינה תגן על חיי אזרחיה‪.‬‬
 ‫‪ | 11‬ע מ ו ד‬

‫‪ 1.2.4‬כלכלת ביטחון‬
‫נהוג לחשוב שמלחמות פוגעות רק בחוסן הנפשי‪ ,‬הבריאותי והצבאי‪ .‬אך למלחמות יש השפעות‬
‫משמעותיות על הכלכלה‪ .‬מצב של מלחמה מהווה אי שיווי משקל כלכלי‪ ,‬פוגע במשק ונוגס בסיכויי‬
‫הצמיחה‪ .‬מלחמה מובילה לכשלי שוק במשק ובעיות כמו אבטלה ותשלומי פיצויים גורמים למשק‬
‫לאבד איזון (ליפשיץ‪.)2000 ,‬‬

‫מדינת ישראל מתמודדת עוד מהקמתה במצב של אי וודאות ביטחונית‪ ,‬כאשר ישנה השפעה ישירה‬
‫על הכלכלה ועל קבלת ההחלטות בכל הנוגע לפעילות מלחמתית או מבצעית שעלולה להסלים את‬
‫המצב‪ .‬הגורמים הכלכליים משפיעות בעיקר בשל הגידול בתקציב הביטחון ובנטל הכלכלי שהתלווה‬
‫לכך‪ .‬לדוגמה מלחמת שלום הגליל (‪ )1982‬הציתה את השיח הציבורי מאחר והיה חשש כי השיקולים‬
‫למלחמת לבנון הראשונה נגועה בסממנים פוליטיים (ליפשיץ‪.)2000 ,‬‬

‫כלכלת מדינת ישראל תלויה ברובה על דרכי התחבורה הימיים והאוויריים והשווקים בחו"ל‪ ,‬אשר‬
‫על כן מדינת ישראל מרחיבה את ה"קווים האדומים" אותה היא מציבה לאויבנו והעילה לצאת‬
‫למלחמה רק הולכת ונמתחת (ליפשיץ‪.)2000 ,‬‬

‫מחירן הכלכלי של מלחמות יכול לבא ליטי ביטוי בהרס של נכסים פיזיים‪ ,‬פגיעה בתשתית המשקית‬
‫ונזקים לרכוש אזרחי‪ .‬כמו בן‪ ,‬בתקופה שבה מדינת ישראל נלחמה מול צבאות קרקע קרקע היא‬
‫נאלצה לגייס חיילי מילואים וזה שיבש ואף שיתק את הפעילות הכלכלית‪ .‬אובדו שוטף של תוצר‬
‫אזרחי‪ ,‬עסקים קטנים עלולים להתמוטט‪ ,‬בעיות באספקה וקבלת הזמנות מחו"ל‪ ,‬פגיעה באמינות‬
‫העסקית וירידה בעסקים וכו' (ליפשיץ‪.)2000 ,‬‬

‫תורת הביטחון של מדינת ישראל עברה תהפוכות בעקבות הרצון לשמר את כלכלת המדינה ביחד‬
‫עם החובה להגן על אזרחיה‪ .‬הדוקטרינה ההגנתית‪ ,‬היכולת ליצור הרתעה ופעילות סיכולית היוו‬
‫חלופה לדוקטרינה ההתקפית והיוזמת שאליה מתלוות השלכות כלכליות הרסניות בעלות נטל‬
‫כלכלי עתידי כבד לאזרחי המדינה (ליפשיץ‪.)2000 ,‬‬

‫תחילת שנות השמונים של המאה הקודמת‪ ,‬מדינת ישראל חווה משבר כלכלי גדול‪ ,‬אינפלציה גואה‬
‫(‪ ,)450%‬החוב של מדינת ישראל גדל עד כדי כמעט חדלות פירעון‪ .‬מדינת ישראל הולכת לקראת‬
‫תוכנית מיצוב כלכלי‪ ,‬על מנת לבלום את הידרדרות הכללית אשר כללה שורה של צעדים כגון‪:‬‬
‫הקפאת מחירים‪ ,‬הקפאת שכר וקיבעון שער חליפין‪ ,‬קיצוץ משמעותי בהוצאות הממשלה‪( ...‬הופמן‬
‫דישון‪.)2016 ,‬‬

‫מדינת ישראל בשנותיה הראשונות נדרשה לבנות ולבסס את מעמדה הביטחוני ולספק ביטחון מירבי‬
‫לאזרחיה‪ .‬היו מי שייחסו את הבור התקציבי לכך שמדינת ישראל שולטת החל משנת ‪ 1948‬בשטחים‬
‫הכבושים (סבירסקי‪ ,)2006 ,‬והיו מי ששייכו את המצב למלחמת יום הכיפורים (בן‪-‬בסט‪.)2001 ,‬‬

‫מדיניות ההפרטה מאמצע שנות השמונים והשינויים בחברה הישראלית ששמה במרכז סדר היום‬
‫את הנושאים החברתיים כלכליים‪ .‬הביאה לידי כך שבשנים האחרונות מדינת ישראל מעצבת מחדש‬
‫את חלוקת המשאבים הכלכליים הביטחוניים שלה על ידי תוכנית בשם "גדעון"‪ .‬בתוכנית זו מפרט‬
‫הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במיל' גדי אייזנקוט את התמורות שחלו בין היתר בסגנון הלחימה‪-‬כבר לא‬
‫צבא מול צבא‪ ,‬אלא אתגרים אוויריים וטכנולוגיים‪ .‬עוד טוען אייזנקוט כי שונו סדרי העדיפות‬
 ‫‪ | 12‬ע מ ו ד‬

‫הלאומיים וכי ניתן דגש לצד החברתי‪ ,‬דבר שהשפיע ישירות גם על הצבא וגרם לשינויים כדוגמת‬
‫קיצור השירות (מערכות‪)2017 ,‬‬

‫אם כן‪ ,‬ראינו כי לאורך ההיסטוריה מדינת ישראל ניהלה "כלכלת ביטחון" והבינה כי מלחמות‬
‫גוררות עימן הוצאות ופגיעות כלכליות קשות הן למדינה והן לאזרחיה‪ .‬עלויות המלחמה הגבוהות‪,‬‬
‫הנזקים הישירים והעקיפים היוו נקודת מפנה בחשיבה הצבאית ומדיניות המענה של צה"ל‪ .‬מדינת‬
‫ישראל עברה מהתקפה להגנה‪ ,‬החשיבה המלחמתית התחלפה בהגנתיות וחיזוק מערך ההגנה וכבר‬
‫אין הכרעות בשדה הקרב‪ .‬השאיפה להגיע ללחימה ממוקדת‪ ,‬קצרה ואיכותית‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬פרק זה מביא לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר את שינוי התפיסה הכלכלית בניהול משבר‬
‫ביטחוני‪ .‬מקבלי ההחלטות הבינו שלמלחמה יש מחירים בנפש‪ ,‬ברכוש‪ ,‬פגיעה בחוסן ובשגרת‬
‫החיים‪ .‬ארצה לנגוע בנקודה הכי חשובה לי והיא שינוי דוקטרינת הלחימה במדינת ישראל‪ .‬אם‬
‫בעבר היינו מתפארים בניצחונות גדולים על אויבנו‪ ,‬היום אנחנו טופחים לעצמנו על השכם שהצלחנו‬
‫לייצר מערך הגנתי מתוחכם בדמות כיפת ברזל‪ ,‬המכשול התת קרקעי למניעת חדירה דרך מנהרות‬
‫או הלייזר ליירוט בלוני תבערה‪.‬‬

‫ההיבט הכלכלי בביטחון הולך ומתיישר עם הכלכלה הניאו ליברלית‪ .‬אם בתחילת דרכה מדינת‬
‫ישראל הקצתה משאבים בלתי נגמרים לתחום הביטחון גבתה מס מלחמה ותקצבה את מערכת‬
‫הביטחון עד לכדי המשרד היקר ביותר והחזק ביותר‪ ,‬אנו עדים לשינויים החלים במעמד זה‪ .‬תקציב‬
‫הביטחון כבר לא פרה קדושה והמערכת הצבאית נתונה לביקורת ואימצה לעצמה רפורמות שכבר‬
‫כתבתי עליהם בפרק זה‪.‬‬

‫המחקר שאותו אני עורך מנסה להראות עד כמה מדינת ישראל אכן "מועלת" באמון אזרחי הדרום‬
‫על מנת לקדש את צרכי אזרחי המרכז‪ .‬מערכות ההגנה האוויריות כוחן יפה כל עוד והירי נשמר על‬
‫חלקה הדרומי של ישראל‪ .‬אך במידה והירי חוצה את גבול אשדוד אנו עדים שהביטחון גובר על‬
‫הכלכלה‪.‬‬
 ‫‪ | 13‬ע מ ו ד‬

‫שאלת המחקר‪ ,‬טענת המחקר והשערת המחקר‬ ‫‪.2‬‬

‫שאלת המחקר שלי היא מדוע קיימת מדיניות מענה ותגובה שונה אחרי ירי על שדרות בהשוואה‬
‫למדיניות המענה והתגובה אחרי ירי על מרכז הארץ?‬

‫בחלק התיאורטי של העבודה‪ ,‬ראינו את היחסים והמתחים שבין מרכז לפריפריה‪ .‬לפי המחקרים‬
‫הללו אני רוצה להעלות את הטענה שמדינת ישראל נוקטת במדיניות תגובה שונה כאשר נורות‬
‫רקטות לעבר יישובי המרכז וגוש דן לעומת הירי לשדרות‪ ,‬עוטף עזה והדרום למרות שגם במרכז‬
‫וגם בפריפריה הנזקים בגוף‪ ,‬בנפש וברכוש הם זהים‪ .‬מדינת ישראל בוחרת להגיב שונה לאותה‬
‫סיטואציה ביטחונית מאחר ומה שמשפיע על קובעי המדיניות הם יחסי מרכז‪-‬פריפריה‪.‬‬

‫מדינת ישראל מנהלת את מדיניות התגובות שלה לירי הרקטי מעזה לדרום בשונה מהתגובה לירי‬
‫לאזור המרכז מפני שהמרכז מהווה עורק ראשי בכלכלה המקומית שממנו מניעים את המנוף‬
‫הכלכלי והעסקי של מדינת ישראל עם מדינות העולם‪ .‬בנוסף אזור המרכז מהווה ציר תחבורתי‬
‫משולש‪ -‬אויר‪ ,‬יבשה וים שמשם מספקים לשאר חלקי המדינה את הצרכים הפיזיים והקיומיים‬
‫(מעברי סחורות‪ ,‬בני אדם וכו')‪ .‬ההשערה הראשונה היא אפוא כי מדיניות ההגנה של מדינת ישראל‬
‫נמנעת מלהשבית את כלכלת ישראל כשיקול מרכזי ולכן מדינת ישראל מכילה ירי לעבר דרום‬
‫המדינה מהחשש שתגובה צה"לית תגרור אחריה איום וירי רקטי לעבר יישובי המרכז וגוש דן וזה‬
‫יגרום להשבתת הכלכלה (על‪-‬ידי סגירת הנמלים‪ ,‬מקומות העבודה וביטול עסקאות מקומיות‬
‫ובינ"ל)‪.‬‬

‫השערתי השנייה קשורה בהרכב האנושי של בני האדם המאכלסים את הפריפריה‪ .‬את המרכז‬
‫הגיאוגרפי מאכלסים בעיקר קבוצות חזקות‪ -‬יהודים‪ ,‬חילונים‪ ,‬אירופאים‪ ,‬בעלי השכלה ועבודות‬
‫שאפשרו להם להגיע למעמד כלכלי בינוני עד גבוה ובעלי יכולת השפעה חזקה פוליטית וחברתית על‬
‫הנעשה במדינה‪ .‬והפוך; מדינת ישראל דאגה לאכלס את הפריפריה בעולים (גם לא יהודים)‪,‬‬
‫מזרחיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬בעלי השכלה נמוכה‪ ,‬שעובדים בעבודות יצרניות‪ ,‬שלצידן שכר נמוך יחסית‪ ,‬בעלי‬
‫השפעה פוליטית נמוכה‪.‬‬
 ‫‪ | 14‬ע מ ו ד‬

‫‪ .3‬מתודולוגיה‬
‫‪ 3.1‬שיטת המחקר‬
‫טענת המחקר והשערותיו ייבחנו באמצעות שיטת המחקר "חקר המקרה" והפעם אתמקד בחקר‬
‫המקרים בשבועות שקדמו למבצע "שומר החומות" שבהם ספגו תושבי שדרות ועוטף עזה מטחי‬
‫רקטות‪ ,‬ירי מקלעים‪ ,‬בלוני תבערה ומהומות על הגדר שהדי הפיצוצים נשמעו עד לבתי התושבים‪.‬‬
‫לאחר מכן אעבור לחקר המקרה מבצע "שומר החומות" שהחל ביום ירושלים‪ ,‬כ”ח באייר ה’תשפ”א‪,‬‬
‫‪ 10‬במאי ‪ .2021‬במערכה צבאית משמעותית‪ ,‬תקף צה”ל את ארגוני הטרור ברצועת עזה בעקבות ירי רקטות‬
‫בהיקף נרחב שבוצע על ידי חמאס לעבר ירושלים‪ ,‬המרכז‪ ,‬השפלה וערי הדרום‪ .‬במהלך המבצע שוגרו אלפי‬
‫רקטות לעבר ערי ישראל‪ .‬צה”ל תקף מטרות צבאיות ברצועה‪ ,‬ובניהן מפעלי רקטות‪ ,‬מנהרות ובורות שיגור‬
‫תת קרקעיים‪ ,‬משגרי נ”ט‪ ,‬מוקדי מודיעין ומפקדות‪ .‬כמו כן סוכלו בכירים בהנהגה הצבאית של חמאס‬
‫והג’יהאד האסלאמי הפלסטיני‪ .‬המבצע הסתיים לאחר ‪ 11‬ימים‪.‬‬

‫המושג חקר המקרה‪ ,‬מלמד אותנו על דפוסי ההתנהגות האנושית האישית או הארגונית במקרה‬
‫הספציפי שאותו המקרה נחקר‪ .‬חקר המקרה הוא תצפית על פעילות אנושית במקום ובזמן מסוים‬
‫(שטק‪ .) 2000 ,‬מתוך התצפית ואיסוף הנתונים בשיטה זו‪ ,‬ניתן להקיש אודות החיים החברתיים‬
‫שמהם נגזרים הסברים למדעי ההתנהגות (המל‪ .)1992 ,‬פליוברג מונה ארבעה אפיונים לחקר‬
‫המקרה‪ )1( :‬גבולות המקרה (‪ )2‬מורכבות‪ ,‬גיוון ועומק המקרה (‪ )3‬המקרה מעורב בזמן ובמקום לכן‬
‫יש בו משתנים התפתחותיים (‪ )4‬הקונטקסט של המקרה ממוקד ביחסיו לסביבה (פיולברג‪.)2011 ,‬‬
‫ומשכך חקר המקרה הוא מאוד מוגבל וייחודי מאחר ויש לו גבולות גזרה ברורים (שלסקי ואלפרט‪,‬‬
‫‪.)2007‬‬

‫ניתן למצא שימוש בחקר מקרה באופן שכיח ברפואה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ארגונים וניהול‪ ,‬חקר צבא‬
‫ובתחומי מדעי התנהגות (רובסון‪ .)1993 ,‬למרות הביקורת על השיטה הזו‪ ,‬שלדעת חלק מן החוקרים‬
‫היא אינה מספיק מדעית כמו שיטות מחקר במדעי ההתנהגות‪ -‬דעה זו כבר אינה תקפה עוד‪ .‬חקר‬
‫המקרה מספק למקבלי ההחלטות ממצאים באמצעותם ניתן להבין לא רק את ההתנהגות האנושית‬
‫עם כל המורכבות שלה אלא לשפרה (יין‪.)1989 ,‬‬

‫חקר המקרה מבטא את אופן הפעילות במתודולוגיית המחקר האיכותי‪ ,‬אך זה לא סותר שחקר‬
‫המקרה יכלול נתונים וממצאים אחרים‪ ,‬המבוססים על המחקר הכמותי (סטייק‪ .)2005 ,‬ישנן‬
‫הגדרות שונים של החוקרים לחקר המקרה‪ .‬מקרטני רואה בחקרה זה כדוח תיאורי "המנתח יחידה‬
‫חברתית שלמה‪ ,‬במונחים של מחקר איכותי (מקרטני‪ .)1970 ,‬גובה ולינקולן‪ ,‬מרחיבים את ההגדרה‬
‫וטוענים שלפי שאלת המחקר ניתן להרחיב את גבולות חקר המקרה על ידי קבלת מידע מיחיד או‬
‫מארגונים ואפילו על ידי חקר חברות ותרבויות (גובה ולינקולן‪ .)1981 ,‬פטון‪ ,‬מתייחס לחקר המקרה‬
‫כאל תהליך למידה של יחידה מסוימת‪ ,‬כלומר חוקרים אדם‪ ,‬אירוע‪ ,‬תכנית‪ ,‬ארגון‪ ,‬זמן מסוים‪,‬‬
‫אירוע קריטי או קהילה מבלי לייחס חשיבות ליחידה אותה מנתחים או לגודלה‪ .‬לטענתו בגישה זו‬
‫ניתן לתאר ולחקור לעומק ופרטים בהתייחס למקרה מסוים (פטון‪.)1990 ,‬‬

‫יין‪ ,‬הוא מהחוקרים המרכזיים של שיטה זו ונתפש כמי שתרם תרומה מרכזית לכך ש"חקר‬
‫המקרה" תהווה שיטה מוכרת וכאסטרטגיה מועדפת‪ ,‬כאשר התנאים ובעיות המחקר מתאימות‬
‫לכך‪ .‬פלט טוענת‪ ,‬שחקר המקרה הוא אוסף של נתונים אשר מציגים אספקטים רבים ומגוונים‬
 ‫‪ | 15‬ע מ ו ד‬

‫אודות מקרה מסוים כאשר מדגישים את ייחודיות המקרה‪ .‬למרות שאנו בודקים מקרה ספציפי‬
‫טוענת פלט‪ ,‬מאחר ואנו אוספים נתונים על המקרה הבודד אנו מאירים אותו על ידי חוויות אישיות‪,‬‬
‫היסטוריה של אירועים‪ ,‬סיפורי חיים ואת הקונטקסט החברתי הפנימי והחיצוני בו נטוע המקרה‬
‫(פלט‪.)1992 ,‬‬

‫ישנה מחלוקות מה רואים "בחקר המקרה"‪ ,‬האם היא שיטה או יותר אסטרטגיה או גישה‪ .‬למרות‬
‫שחוקרים מקרה ספציפי‪ ,‬הנחקר לעומק‪ ,‬כפועל יוצא מכך משתמשים במספר שיטות בעת ביצוע‬
‫המחקר‪ .‬שיטות אלו יכולות להיות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬תצפית‪ ,‬עבודת שדה‪ ,‬ניתוח מסמכים‪ ,‬ואף איסוף‬
‫נתונים בכלים כמותיים כגון שאלונים (סטייק‪.)1994 ,‬‬

‫העולם האקדמי נוהג להמעיט ואף להתעלם מדרך שיטת מחקר זו והופך אותה ללא לגיטימית‪.‬‬
‫פליוברג יוצא חוצץ כנגדם וטוען כי חקר המקרה הועיל במהלך השנים בכך שהוסיף ידע אנושי‬
‫במגוון תחומים (פליוברג‪.)2011 ,‬‬

‫לפי יין‪ ,‬החלטתו של החוקר להשתמש בשיטה זו נובעת ממספר סיבות‪ :‬התחום אליו שייך החוקר‪,‬‬
‫תפיסת העולם והפרדיגמה שבאמצעותם הוא מתייחס אל המציאות הנחקרת‪ ,‬אופי שאלות‬
‫המחקר‪ ,‬האופנים שבאמצעותם מבקש החוקר לאסוף ממצאים‪ ,‬פוטנציאל הלמידה מן המקרה‬
‫ותרומת המחקר להבנת המציאות האנושית בתוכו‪ ,‬הנגישות לזירת המחקר שגבולותיו הוגדרו על‬
‫ידו כ "מקרה" ‪ ,‬ניסיונו של החוקר במתודולוגיה זו ויוצא באלה (יין‪ .)1989 ,‬לחוקר אין ספק כי‬
‫התופעה או המקרה אכן קיימים והשימוש באופן זה של מחקר הוא ההזדמנות והאופן הנכון ללמוד‬
‫על התופעה‪" .‬בעוד שבמחקר כמותי עוסקים במספרים‪ ,‬במחקר איכותי עוסקים במשמעויות‬
‫ומשמעויות ניתן להפיק באמצעות שפה‪ ,‬התנהגות ופעולות" (‪.)Dey,1993‬‬

‫חוקר הנוקט בשימוש בגישת חקר מקרה מבקש לאסוף מידע אודות החשיבה והפעולות היום‪-‬‬
‫יומיות של בני האדם ב"מקרה" אותו הוא חוקר‪ ,‬כיצד הם מבנים ויוצרים את המודעות העצמית‬
‫והחברתית שלהם‪ ,‬וכן ‪ -‬כיצד הם מקיימים את אותן פרשנויות הקרויות מבנים חברתיים‪ .‬החוקר‬
‫אוסף נתונים בזירת המחקר‪ ,‬עוסק בניתוח ובהבנה של פעולותיהם‪ ,‬ואחר כך ‪ -‬בניסיון לתאר‬
‫דפוסיות שמתוכה אפשר להגיע להבנה מעמיקה של התופעה הנבחנת במקרה וגם ‪ -‬להכללות‬
‫ולביאורים המאפשרים הבנה של תופעות רחבות יותר (פיליפסון‪.)1972 ,‬‬

‫סוגים של חקר המקרה‬

‫יין (‪ ) yin ,2012‬שנחשב לחוקר המרכזי והבולט ביותר בשיטת מחקר זו‪ ,‬מזהה ארבעה סוגים‬
‫יישומיים של חקר מקרה‪:‬‬

‫‪ .1‬חקר מקרה תיאורי‪ -‬מטרתו לחקור הבנת מקרה באופן תיאורי תהליכים שבוצעו בעקבות‬
‫שינויים‪.‬‬
‫‪ .2‬חקר מקרה ביאורי‪ -‬בסוג מחקר זה מבקש החוקר להבין בצורה מעמיקה מאשר בתיאור‬
‫בלבד את הנעשה ולהכליל ממנו‪.‬‬
‫‪ .3‬מיזוג של חקר מקרה רב מקרים‪ -‬סוג זה של חקר מקרה כולל אוסף רב של נתונים שרוצים‬
‫לבחון תוך כדי מיזוג ביניהם בכדי להגיע לתובנות מחקריות‪.‬‬
 ‫‪ | 16‬ע מ ו ד‬

‫‪ .4‬חקר מקרה שמטרתו פעולה של הערכה‪ -‬מטרת חקר זה היא מראש הערכה על מנת לבדוק‬
‫האם אותה פעולה היא פרקטית ויישומית‪ .‬זה אינו מחקר "טהור"‪ .‬סוג זה התפתח בעקבות‬
‫המודעות והצורך בהערכת פרויקטים חינוכיים‪.‬‬

‫בעבדותי‪ ,‬אטפל בסוגיה דרך חקר מקרה רב מקרים (סעיף ‪ )3‬וזאת למרות שאני בוחן את המקרה‬
‫של מבצע "שומר החומות" בלבד מאחר ואסתמך על תגובות קודמות של מדינת ישראל לירי הרקטי‬
‫מעזה לכיוון יישובי הדרום לעומת הירי לאזור המרכז‪ .‬הבחירה במבצע "שומר החומות" התקבלה‬
‫מאחר והמדינה התעלמה באופן מובהק מהירי לאזור הדרום בשבועות שקדמו למבצע‪ .‬דבר נוסף‪,‬‬
‫המבצע "שומר החומות" עדיין לא טופל מספיק מחקרית ורציתי לפתוח ולהתעניין בממצאי המבצע‪.‬‬

‫‪ 3.1.1‬יתרונות וחסרונות של שיטת המחקר "חקר המקרה"‬

‫בחירה בשיטת מחקר זו מבטאת את רצוננו לחקור מציאות באופן הקרוב ביותר למציאות ובשל‬
‫ההתמקדות במקרה ספציפי וירידה לפרטים הקטנים ישנה תחושה כי חקר המקרה היננו מחקר‬
‫מהימן ואמיתי‪ .‬בנוסף כחלק משיטת המחקר שנעשה על ידי צפייה ורצון להגיע להבת עולמו של‬
‫הנצפה‪ ,‬מתוך הקשבה רבה לדבריו ולמעשיו ומתן כבוד לאחר ולשונה (ברגר‪.)1970 ,‬‬

‫כפי שציינתי בתחילת הדיון‪ ,‬שיטה זו מהווה זרקור לנושא מסוים ושופכת עליו מידע חדש ובנוסף‬
‫היא מצליחה לעזור למקבלי ההחלטות להבין את האנשים שהם אמונים עליהם ולשפר את תנאיהם‪.‬‬
‫בסוג של חקר מקרה שמטרתו הערכה‪ ,‬ניתן לחסוך עלויות ולדעת האם כדאי להשקיע בתוכנית כזו‬
‫או אחרת (יין‪.)1992 ,‬‬

‫הטענה המרכזית כנגד גישת חקר המקרה היא‪ ,‬כי כמו בשיטות אחרות במחקר איכותי‪ ,‬אין היא‬
‫מאפשרת תיאורטיזציה מספקת )‪ (Platt, 1992‬ואין אפשרות להגיע להכללות חברתיות רחבות‪ ,‬לא‬
‫כל שכן לניבויים‪.‬‬

‫פליוברג ( ‪ (Flyvbjerg, 2011‬מקדיש חלק ניכר ממאמרו להצגת בקורות כנגד חקר מקרה‪ ,‬שלדעתו‬
‫הם אי הבנות‪ ,‬שבמאמר הוא מפריך‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מציין כי בשנים האחרונות חלה תזוזה‬
‫בביקורתיות זו ויותר חקרי מקרה משלבים מחקר איכותני וכמותי כאחד‪.‬‬

‫הרווי הוסיף גם הוא בקורת בנושא זה והזכיר כי הכללות בדבר ראייה חברתית רחבה מתוך חקר‬
‫מקרה הן בעייתיות‪ ,‬שכן כל מחקר מתייחס למקרה ספציפי ולתנאיו המיוחדים‪ .‬המסקנות שניתן‬
‫להפיק ממקרה יחיד מוגבלות ומתוחמות בזמן ובמרחב‪ ,‬לכן מרחב היישום ממקרה אחד לאחר‪ ,‬אף‬
‫אם הוא דומה‪ ,‬הוא בעייתי (הרווי‪.)1990 ,‬‬

‫במסגרת עבודת המחקר‪ ,‬אעמיק במקרה הבוחן של מבצע "שומר החומות"‪ ,‬נכון שמדובר במקרה‬
‫ספציפי‪ ,‬אך אביא במהלך הפרק הבא סקירה קצרה על ירי טפטופים לאזור שדרות ועוטף עזה ללא‬
‫תגובה משמעותית מצד מדינת ישראל וצה"ל‪ .‬כמו כן אביא מידע מתוך אתרי החדשות השונים‬
‫שאותה רקטה נורית לכיוון המרכז‪ ,‬הטיפול והמענה הוא שונה ומדינת ישראל יודעת להגיב צבאית‬
‫כאשר האיום על המרכז ממשי‪ ,‬מוחשי ומיידי‪ .‬כלומר? איך תטפל בחולשות השיטה?‬
 ‫‪ | 17‬ע מ ו ד‬

‫‪ 3.2‬מסד נתונים‬

‫בכתבות שבחרתי ארצה להראות את הפערים בין מרכז לפריפריה‪ ,‬אראה הלכה למעשה כיצד מדינת‬
‫ישראל ומקבלי ההחלטות יודעים להגיב היטב כשקני השיגורים מעזה מכוונים לירושלים וערי‬
‫המרכז‪ ,‬כאשר בדרום אותו ירי מתקבל בהכלה או בענישה מינורית בדמות צמצום מרחב הדיג וכדו'‪.‬‬
‫בחלק זה אציג מסמך אמ"ן שהוצג בדו"ח מבקר המדינה המראה שחור על גבי לבן עד כמה מדינת‬
‫ישראל מתעלמת ממצוקת הדרום ומבצע "צוק איתן" יצא לדרך בעקבות הסתבכות של מבצע "שובו‬
‫בנים" להשבת הנערים החטופים‪ .‬בהמשך‪ ,‬נכיר את הימים והשבועות שקדמו למצב "שומר‬
‫החומות" שבהם תושבי שדרות ועוטף עזה היו נתונים לירי טפטופים מעזה וכיצד המדינה בחרה‬
‫להתמודד עם האיום העזתי‪ .‬מבצע "שומר החומות" יהווה ככלי מרכזי בחלק זה שיוכיחו את‬
‫השערותיי לקיפוח הפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית‪ .‬עוד אציג את הטענה שאוכלוסיות חלשות‬
‫וקבוצות מיעוטים‪ ,‬כמו ישוב ערבי בפריפריה של המרכז שחטף פגיעה ישירה עם הרוגים‪ ,‬מבכים על‬
‫חוסר ההוגנות והמיגון ביישוב‪ .‬כפי שציינתי במהלך העבודה‪ ,‬המרכז מאופיין כעורק תחבורה מרכזי‬
‫וחשוב‪ ,‬בניתוח הכתבות נראה שמדינת ישראל וחברות תעופה ושיט בינ"ל סוגרים את המרחב‬
‫האווירי ומצמצמים פעילות בשטח הימי מתוך החשש הביטחוני‪ .‬בכך נבחן את ההשערה כי ישנה‬
‫פגיעה חמורה בכלכלת המדינה אם וכאשר בוחרים להסלים את המצב מול עזה‪.‬‬

‫לילך שובל‪ ,‬אש בדרום‪ :‬חודש הירי לעבר עוטף עזה‪ ,‬רקטות יורטו מעל שדרות‪ ,‬ישראל היום‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪https://www.israelhayom.co.il/article/873535 25/4/21‬‬
‫יואב לימור‪" ,‬הכרזת המלחמה של חמאס‪ :‬הגיע הזמן לתגובה ישראלית ראויה"‪ ,‬ישראל‬ ‫‪.2‬‬
‫היום‪/https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/790567 ,11/5/21 ,‬‬
‫גלעד כהן‪ ,‬חיים גולדיטש‪ ,‬שני בתי מגורים נפגעו ליד ירושלים‪" :‬יצאנו מהממ"ד וראינו‬ ‫‪.3‬‬
‫שהחדר מלא זכוכיות שבורות"‪10/5/21,Y-NET ,‬‬
‫‪https://www.ynet.co.il/news/article/r100g0RIuu‬‬
‫יואב זיתון‪ ,‬אליאור לוי‪ ,‬מתן צורי‪ ,‬אלכסנדרה לוקש‪ ,‬איתמר אייכנר‪ ,‬קובי נחשוני‪ ,‬גלעד כהן‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מורן אזולאי וחיים גולדיטש‪ " ,‬ירי לאזור ירושלים ועשרות רקטות לדרום‪ ,‬צה"ל תקף בעזה‬
‫‪,10/5/21‬‬ ‫‪,ynet‬‬ ‫חמאס"‪,‬‬ ‫אנשי‬ ‫וחיסל‬
‫‪https://www.ynet.co.il/news/article/BJCKFpLdO#autoplay‬‬
‫ניר דבורי‪ ,‬תמיר סטיינמן‪ ,‬אהוד יערי‪ ,‬ירון אברהם‪" ,‬הסלמה ביטחונית‪ :‬ירי רקטות מעזה‬ ‫‪.5‬‬
‫לעבר ירושלים ויישובי הדרום‪ ,‬הקבינט אישר תקיפה אווירית משמעותית"‪,10/5/21 ,N12 ,‬‬
‫‪https://www.mako.co.il/news-military/2020_q1/Article-ec55ebc22c65971027.htm‬‬
‫דני זקן‪ 150" ,‬רקטות נורו לישראל; מראשון לציון ועד חולון ‪ -‬גם במרכז מבטלים את‬ ‫‪.6‬‬
‫‪,10/5/21‬‬ ‫גלובס‪,‬‬ ‫הלימודים"‪,‬‬
‫‪https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001370485‬‬
‫רועי רובינשטיין‪ ,‬אב ובתו נהרגו מירי רקטות בכפר לא מוכר ליד לוד‪" :‬ביקשנו מקלטים‪ ,‬לא‬ ‫‪.7‬‬
‫קיבלנו אישור"‪https://www.ynet.co.il/news/article/BJhTladud ,12/5/21 ,YNET ,‬‬
‫רוגל אלפר‪ " ,‬גם דף וסינוואר יודעים‪ :‬תל אביב קודמת לכל"‪ ,‬הארץ‪,16/5/21 ,‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9813396‬‬
‫‪,25/5/21‬‬ ‫וואלה‪,‬‬ ‫נמאסתם‪,".‬‬ ‫"חזירים‪,‬‬ ‫קיפניס‪,‬‬ ‫ניר‬ ‫‪.9‬‬
‫‪https://finance.walla.co.il/item/3437623‬‬
 ‫‪ | 18‬ע מ ו ד‬

‫אלמוג בן זכרי‪ " ,‬תושבי הדרום חזרו לשגרה שבה הם אזרחים סוג ב' שמחכים לסבב הבא"‪,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-‬‬ ‫‪,25/5/21‬‬ ‫הארץ‪,‬‬
‫‪MAGAZINE-1.9840744‬‬
‫אלמוג בן זכרי‪ " ,‬המדינה שוב אכזבה את תושבי עוטף עזה‪ ,‬והם עוזבים בהמוניהם ‪ -‬בכוחות‬ ‫‪.11‬‬
‫עצמם"‪ ,‬הארץ‪https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium- ,19/5/21 ,‬‬
‫‪MAGAZINE-1.9822560‬‬
‫‪ 103 FM‬מתוך "מעריב"‪ ,‬ראש עיריית שדרות‪" :‬נראה לי שאף אחד לא רוצה לנצח את‬ ‫‪.12‬‬
‫החמאס"‪https://www.maariv.co.il/news/military/Article-841967 ,21/5/21 ,‬‬
‫רונית זילברשטיין‪" ,‬הפכנו שוב לשק חבטות"‪ ,‬ישראל היום‪,10/5/21 ,‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪/https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/769938‬‬
‫אמיר אטינגר‪ ,‬סרוגים‪" ,‬בעקבות המטח על גוש דן‪ :‬נתב"ג נסגר לטיסות"‪11/5/21 ,‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪https://www.srugim.co.il/560795-%D7%91%D7%A6%D7%9C-‬‬
‫‪%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%97-%D7%A2%D7%9C-‬‬
‫‪%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%93%D7%9F-‬‬
‫‪%D7%A0%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%95-‬‬
‫‪%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-‬‬
‫‪%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%91%D7%92‬‬
‫זיו ריינשטיין‪ " ,‬חברות תעופה מהאמירויות מבטלות טיסות לארץ; גם הקרוזים מחיפה לא‬ ‫‪.15‬‬
‫יתקיימו השנה"‪https://travel.walla.co.il/item/3435743 ,15/5/21 ,‬‬
‫זכויות עובדים בשעת חירום עקב מבצע "שומר החומות"‪,19/5/21 ,‬‬ ‫‪.16‬‬
‫‪https://www.chamber.org.il/serviceslobby/legal/1856/122346/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪12/3/14‬‬ ‫בעזה‪,‬‬ ‫צה"ל‬ ‫של‬ ‫נרחבת‬ ‫תקיפה‬ ‫הרקטות‪:‬‬ ‫‪41‬‬ ‫אחרי‬ ‫‪.17‬‬
‫‪https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3626489,00.html‬‬
‫‪,28/6/14‬‬ ‫כליל‪,‬‬ ‫שנשרף‬ ‫בשדרות‬ ‫במפעל‬ ‫פגעה‬ ‫רקטה‬ ‫‪.18‬‬
‫‪https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4535494,00.html‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪14/6/2014‬‬ ‫הנעדרים‪,‬‬ ‫הנערים‬ ‫‪3‬‬ ‫אלה‬ ‫וגיל‪-‬עד‪:‬‬ ‫נפתלי‬ ‫אייל‪,‬‬ ‫‪.19‬‬
‫‪https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4530190,00.html‬‬
‫תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו‪ ,‬עמ' ‪66‬‬ ‫‪.20‬‬
‫מבצע "צוק איתן" ‪ -‬סיכום במספרים‪https://www.mako.co.il/news- ,5/8/14 ,‬‬ ‫‪.21‬‬
‫‪military/security-tzuk-eitan/Article-a0c757094e5a741004.htm‬‬
‫שיאני האזעקות ב'שומר החומות'‪ :‬העיר אשקלון ומושב נתיב העשרה | הרשימה המלאה‪ ,‬דבר‪,‬‬ ‫‪.22‬‬
‫‪/https://www.davar1.co.il/307939 ,21/5/21‬‬
‫אלמוג בן זיכרי‪ 18 ,‬שנים אחרי הקסאם הראשון‪ ,‬אשקלון לא ממוגנת‪" .‬הפקירו אותנו"‪,‬‬ ‫‪.23‬‬
‫אומרים התושבים‪https://www.haaretz.co.il/news/.premium-MAGAZINE- ,19/5/21 ,‬‬
‫‪1.9819529‬‬
‫עודד בן מאיר‪ ,‬יעקב לוי‪" ,‬מחדל זועק לשמיים"‪ :‬סבב הלחימה הבא הוא עניין של זמן ויישובי‬ ‫‪.24‬‬
‫‪,24/5/21‬‬ ‫ממוגנים‪,‬‬ ‫לא‬ ‫עדיין‬ ‫הנגב‬
‫‪https://beersheva.mynet.co.il/local_news/article/m_384257‬‬
‫מנואל טרכנברג‪ ,‬תומר פדלון‪ ,‬העלויות הכלכליות של מבצע ''שומר החומות''‪,9/6/2021 ,‬‬ ‫‪.25‬‬
‫‪/https://www.inss.org.il/he/publication/guardian-of-the-walls-costs‬‬
‫רינה רוזנברג קנדל‪ ,‬גל ביטולים למלונות בכל הארץ‪" :‬חוששים מהנסיעה עם הילדים"‪,‬‬ ‫‪.26‬‬
‫‪https://www.themarker.com/news/aviation/1.9809551 ,14/5/2021‬‬
 ‫‪ | 19‬ע מ ו ד‬

‫‪ .5‬ממצאים‬
‫מבצע "שומר החומות" מספר סיפור לא רק של עוד סבב לחימה משמעותי בדרום‪ ,‬כל מבצע כזה‬
‫מעמיק את התסכול והאכזבה ההולכים וגוברים של תושבי הדרום‪ -‬להלן הפריפריה‪ ,‬מצד מדינת‬
‫ישראל שמוכנים להקריב את חייהם ולהסתגר לילות נוספים בחדרי הביטחון ולו רק בשביל לייצר‬
‫שקט וביטחון לתושבי האזור‪ .‬ראש עיריית שדרות‪-‬אלון דוידי‪ ,‬מביא בקולו את הקול הרווח בקרב‬
‫תושבי שדרות ואומר "אני לא מבין למה עושים הפסקת אש‪ ,‬אין סיבה לעשות הפסקת אש" (כתבה‬
‫‪ .) 12‬התחושה כפי שעולה מן הכתבה היא שברגע שהפסקת האש תכנס לתוקפה‪ ,‬אזרחי מדינת‬
‫ישראל יחזרו לשגרה ואילו שדרות ועוטף עזה יישארו המגן האנושי עבור שאר חלקי המדינה‪ .‬כתבה‬
‫זו תומכת בהשערה כי בתוך יחסי מרכז‪-‬פריפריה‪ ,‬העדפה לשמור על המרכז כי אזור "מוגן" על מנת‬
‫לאפשר לרוב (המרכז ידוע בצפיפותו) להמשיך ולנהל שגרת חיים ומתוך כך גם לא תפגע הכלכלה‬
‫המשמעותית שרובה נעשית במרכז‪.‬‬

‫יוני ‪ 2014‬זכור היטב לתושבי שדרות ועוטף עזה עת יצאה מדינת ישראל למצבע רחב היקף בעזה‪-‬‬
‫מבצע "צוק איתן"‪ .‬הנרטיב שנצרב בתודעה שיצאנו לסבב זה בעקבות חטיפת שלושת הנערים‪.‬‬
‫שלושה חודשים קודם לכן ‪ 12‬מרץ ‪ ,2014‬הג'יהאד האיסלמי יורה מטח של ‪ 41‬רקטות לעבר שדרות‬
‫ועוטף עזה‪ ,‬תגובת צה"ל הייתה ירי טנקים לעבר מקורות הירי (כתבה ‪ .)17‬בין חודש מרץ ליוני ‪2014‬‬
‫נורו לעבר יישובי הדרום עשרות רקטות‪ ,‬חודש יוני ‪ 2014‬היה קשה במיוחד כאשר בשיאו רקטה‬
‫פגעה במפעל בשדרות ושרפה אותו כליל‪ .‬גם במקרה הזה הסתפק שר הביטחון דאז משה יעלון‬
‫באמירה המוכרת היטב לכל תושב האזור כי "אנו פועלים להשבת השקט לדרום הארץ‪ .‬לא נסבול‬
‫את הניסיונות של ארגוני הטרור ברצועת עזה לשבש את שגרת חיי תושבי הדרום‪"...‬‬
‫(כתבה ‪.)18‬‬

‫אחרי כל הירי הבלתי פוסק לעבר יישובי הדרום תוך כדי חיפושים אחר שלושת הנערים הנעדרים‬
‫גיל‪-‬עד שער בן ‪ 16‬מטלמון‪ ,‬נפתלי פרנקל בן ‪ 16‬מנוף איילון ואייל יפרח בן ‪ 19‬מאלעד (כתבה ‪.)19‬‬
‫חוליות מקומיות של ארגונים סלפים המכונים "סוררים" החלו לבצע ירי מעזה לעבר ישראל‪ .‬צה"ל‬
‫הגיב באש לעבר מקורות הירי‪ ,‬פגע בחוליות וכן ביעדי חמאס‪ .‬בשלב זה‪ ,‬שמר חמאס על ריסון ונמנע‬
‫מירי‪ .‬ב‪ 09-‬ביוני נהרג פעיל חמאס מירי צה"ל לעבר חוליה שהתכוננה לירי‪ .‬חמאס הגיב בירי ‪30‬‬
‫רקטות לטווח קצר ‪,‬לראשונה מאז ‪ 2012‬צה"ל הגביר את המתקפות על יעדי חמאס‪ .‬בימים הבאים‬
‫נמשך ירי מוגבל של חמאס ותקיפות צה"ל נגד יעדי חמאס‪ .‬נראה כי באותו זמן‪ ,‬הן ישראל והן‬
‫חמאס פעלו מתוך כוונה להרתיע את הצד השני ולא במטרה להוביל למלחמה‪ .‬בליל ה‪ 6-‬ביולי‬
‫הפציצה ישראל את המנהרה באזור כרם שלום‪ ,‬שבעה פעילי חמאס שניסו להיכנס למנהרה לאחר‬
‫ההפצצה נהרגו‪ .‬בתגובה הרחיב חמאס את ירי הרקטות‪ ,‬ירי כ‪ 40-‬רקטות לטווח של יותר מ‪ 40-‬ק"מ‬
‫)אזור אשדוד)‪ .‬בליל ה‪ 7-‬ביולי הכריזה ממשלת ישראל על מבצע צבאי בשם "צוק איתן"‪.‬‬

‫אם כן אנו עדים לכך שלמדינת ישראל הייתה אדישה נוכח מטחי הטילים שנורו לעבר שדרות‬
‫ויישובי עוטף עזה בחודשים שקדמו למצבע "צוק איתן"‪ ,‬מה שהביא לגבול קצה היכולת היא‬
‫התעוזה של חמאס לירות לעבר אשדוד (שבימים ההם נחשב להרחבת ירי משמעותית) שנתפסה‬
‫כיישוב הגובל עם אזור המרכז‪.‬‬
 ‫‪ | 20‬ע מ ו ד‬

‫בדו"ח מבקר המדינה למבצע "צוק איתן" נכתב במפורש על ידי מסמך שהפיץ אגף המודיעין של‬
‫צה"ל כי "‪ ...‬מבצע 'צוק איתן' לא פרץ בשל אינטרס‪ ,‬תכנון או יוזמה של חמאס‪ ,‬אלא לנוכח‬
‫הידרדרות ביטחונית‪ ,‬בצל מבצע 'שובו אחים'" (מסמך ‪ .)20‬עמדת צה"ל ברורה‪ ,‬ההתעלמות‬
‫מהמצב שקדם לצוק איתן שבו יישובים בדרום הארץ מופגזים ללא רחם יום וליל‪ ,‬לא היווה‬
‫קטליזטור ליציאה למבצע שבו נהרגו ‪ 64‬חיילים‪ ,‬שלושה אזרחים ונורו ‪ 3,356‬רקטות‪ ,‬אלא‬
‫הידרדרות בצל מבצע "שובו אחים" (כתבה ‪.)21‬‬

‫שדרות ועוטף עזה מנהלים "שגרת חירום"‪ 1‬בצל ירי רקטי מזה ‪ 20‬שנים‪ ,‬בכל פעם בעצימות שונה‬
‫לפי רצונם ומאווים של ארגון חמאס‪ .‬כך למשל כשבוע לפני תחילת מבצע "שומר החומות"‪ ,‬נורו‬
‫שלוש רקטות לעבר שדרות‪ ,‬שלושה אזרחים נפצעו ומדינת ישראל החליטה "להעניש" את חמאס‬
‫בצמצום מרחב הדיג בלבד‪ .‬לא זאת בלבד‪ ,‬מדיניות צה"ל השתנתה לרעת תושבי שדרות והעוטף‪.‬‬
‫אם בעבר צה"ל היה מגיב ארטילרית או על‪-‬ידי תקיפות חיל האויר‪ ,‬החליטו בצה"ל לעבור לשיטת‬
‫"הפנקס הפתוח"‪ ,‬ולפיה על כל ירי או אירוע אלימות ישראל תבחר את הזמן והמקום הנוחים לה‬
‫לתגובה מתאימה (כתבה ‪ .)1‬כלומר מותר לארגון טרור לנסות לרצוח אזרחים במדינתם הריבונית‪,‬‬
‫אך מנגד‪ ,‬מדינת ישראל תנהל רישום והעיקר שלא להיגרר להסלמה שעלולה להוביל בפגיעה בערים‬
‫נוספות ברחבי המדינה‪ .‬כתבה זו מאששת את התיאוריה שלפיה את הפריפריה מאכלסים אנשים‬
‫שעסוקים בטרדות היום יום ואין בכוחם לנהל מאבקים זולת מאבק קיומי‪ .‬הרי מי היה מוכן לספוג‬
‫רקטות במהלך כל שעות היום והלילה‪ ,‬להיכנס לחרדות נפשיות‪ ,‬פגיעות גופניות ונזקים לרכוש‪,‬‬
‫כאשר מהצד השני מדינת ישראל מספקת לפריפריה מטריית בטחון בדמות "פנקס רישום"‪ -‬מדיניות‬
‫שבצה"ל החליטו לאמץ על מנת לא להסלים את המצב מול חמאס‪ ,‬נוכח הירי המאסיבי לעבר‬
‫שדרות ועוטף עזה‪.‬‬

‫כוחו של הפנקס יפה עד אשר חמאס מחליט להפנות את קני השיגור לעבר ירושלים‪ .‬כשבועיים לאחר‬
‫הירי לעבר שדרות והחלטת מדיניות הפנקס הפתוח‪ ,‬נורו שבע רקטות מעזה לעבר ירושלים‪ ,‬הרקטה‬
‫פגעה בבית ביישוב בית נקופה וגרמה לנזק רב לרכוש (כתבה ‪ .)3‬או אז‪ ,‬החלו להחריף הטונים מצד‬
‫התקשורת הישראלית‪ ,‬שכמובן יודעת לקרא את המפה ולהבין שצה"ל יגיב בחריפות לפעולה הזאת‬
‫של חמאס ואז נכתבו המילים באותיות של קידוש לבנה "הכרזת המלחמה של חמאס‪ :‬הגיע הזמן‬
‫לתגובה ישראלית ראויה" וכפועל יוצא‪ ,‬צה"ל מתיר את הרסן ופועל ביתר שאת ובחוסר‬
‫פרופורציונלית ובשלושה דפוסים‪ :‬הראשון‪ ,‬מאמץ לסכל ולשבש עד כמה שאפשר את שיגור‬
‫הרקטות; השני‪ ,‬פגיעה משמעותית בזרוע הצבאית של חמאס‪ ,‬באנשיה ובתשתיות המשמשות‬
‫אותה; והשלישי‪ ,‬פגיעה קשה בפרויקט ההתעצמות של הארגון (כתבה ‪ .)2‬מתוך כתבות אלו עולה‬
‫במובהק היכן עובר הקו האדום שבו המדינה מתירה כל מחסום תגובה‪ ,‬והאיפוק שאפיין את הירי‬
‫לערי הדרום מסתיים כאשר ערי ירושלים נמצאים תחת אש‪ .‬יואב לימור משתמש בכתבה ‪ 2‬במילים‬
‫קשות ובמונחים צבאיים‪ ,‬טרמינולוגיה שלא הכרנו כששדרות ויישובי העוטף ספגו רקטות לילות‬
‫וימים‪ .‬דובר צה"ל הגיב מספר שעות לאחר הירי לירושלים ואמר‪" :‬האירוע חמור ביותר ולא יעבור‬
‫בשתיקה‪ .‬חמאס ישלם מחיר על התנהלותו ונגיב בחומרה" (כתבה ‪ .)4‬עוד הוסיף ואמר דו"צ‪:‬‬
‫"ישראל נמצאת לקראת ימים של לחימה וחמאס עוד ירגיש את תגובתנו" (כתבה ‪ .)5‬מקרים אלו‬
‫מחזקים את התיאוריה שלא ניתן להכיל פגיעה במרחב טריטוריאלי עוצמתי (כגון עיר בירה)‬

‫‪ 1‬מושג המתאר נהלים ודרכים לניהול חיי היומיום של אזרחים הנמצאים תחת איום בטחוני מתמשך מתוך הצורך‬
‫לנרמל את החיים באזור המורכב ביטחונית בו הם מתגוררים‪.‬‬
 ‫‪ | 21‬ע מ ו ד‬

‫ובמידה וישנו איום שכזה‪ ,‬שאר חלקי הארץ משלמים את המחיר‪ .‬כאן גם מתחזקת ההשערה שאכן‬
‫פגיעה במקומות אסטרטגיים מביאה מענה צבאי אחר‪ ,‬תקיף יותר‪ ,‬מאשר ירי על יישובי ספר‪.‬‬

‫עם פתיחת מבצע "שומר החומות"‪ ,‬ראשי המועצות ותושבי העוטף הבינו כי ירי לירושלים מזמין‬
‫ימים ולילות ארוכים בתוך ובסמוך למרחבים המוגנים‪ .‬תחושת ההפקרות מצד המדינה רק החמירה‬
‫עם הירי לירושלים‪ ,‬הפערים בין האזורים רק מתרחבים כשתושבי עוטף עזה שומעים את תגובת‬
‫צה"ל לעבר המרכז‪" .‬הפכנו לשק החבטות של המדינה‪ .‬מזמן ירי לדרום הוא כבר לא קו אדום‪,"...‬‬
‫"ברור לכולנו שכשזה מתחיל בירושלים זה לא יכול להיגמר בטוב‪" ,"...‬אין לי ספק שאם זה היה‬
‫מסתכם בירי לעבר הדרום התגובה של ישראל הייתה מינורית‪ ,‬כבר מזמן ירי על אשקלון ואפילו ירי‬
‫על באר שבע הוא לא קו אדום של ההנהגה בישראל‪ .‬ייתכן שהירי שלהם על ירושלים או על המרכז‬
‫יהיה הקו האדום של ישראל‪ .‬עצוב שהמדינה הצליחה להרגיל אותנו למצב המטורף הזה" (כתבה‬
‫‪ .)13‬קולותיהם של תושבי היישובים הפריפריאליים נשמע בעיקר שהמכרז תחת מתקפה‪ ,‬זה תומך‬
‫בהשערה שיש הגמוניה ואליטה שיושבת במרכז‪ ,‬המכתיבה לפריפריה מתי לדבר וכמה‪.‬‬

‫מדינת ישראל יצרה מעין טריטוריה ואקס טריטוריה יש מי שיקבל ביטחון ויחס מהמדינה אם‬
‫וכאשר ירו לעברו וישנם ישובים שניתן להבליג כאשר יש ירי לכיוונם‪ .‬בכדי למזער את הנזקים‬
‫ומתוך הפקת לקחים מסבבים קודמים והרצון להראות לתושבי הדרום כי למדינה איכפת‬
‫מהמצוקה הביטחונית שלהם‪ ,‬הוחלט בעבר על‪-‬ידי ממשלת ישראל וצה"ל על פינוי יישובים סמוכי‬
‫גדר בזמן שיוכרז "מצב מיוחד" בעורף‪ .‬אך ברגע האמת מדינת ישראל לא עמדה בהבטחתה‬
‫ותושבים רבים שלא יכלו לסבול את הלחץ הנפשי מהמצב הביטחוני עזבו בכוחות עצמם למקומות‬
‫מרוחקים (כתבה ‪ .)11‬כתבה זו מכיחה את ההשערה כי תושבי הפריפריה חלשים מול המערכת ואין‬
‫ביכולתם בעת ובעונה אחת להגן על חייהם ובד בבד להילחם על זכויותיהם לביטחון מול המדינה‪.‬‬

‫במהלך ימי הלחימה‪ ,‬חמאס הרחיב את מעגל הירי ליישובי המרכז‪ .‬אך כפי שציינתי במהלך‬
‫הסקירה התיאורטית‪ ,‬גם במרכז ישנם ישובים פריפריאליים שלא זוכים לקבל הגנה שווה‪ .‬המקרה‬
‫שמוכיח את זאת הוא הירי שפגע פגיעה ישירה בבית ביישוב ערבי‪ ,‬ללא מעמד רשמי‪ ,‬ליד העיר לוד‪.‬‬
‫במקרה זה הרקטה גבתה את חייהם של שני בני משפחה שלא קיבלו אישורים לבניית ממ"ד חרף‬
‫פנייתם לרשויות (כתבה ‪ .)7‬כתבה זו מוכיחה את השערתי שתת ייצוג הולם בין מקבלי ההחלטות‪,‬‬
‫מביא למצב שבו ישנם אזרחים מופלים בנוסף להיותם בני מיעוטים‪ ,‬ממעמד סוציואקונומי נמוך‪,‬‬
‫המתגוררים בישוב ללא מעמד רשמי מצד המדינה ללא יכולת להקים קול זעקה אמיתי‪.‬‬

‫המושג פריפריה רק הולך ומתרחב מסבב לסבב‪ .‬בשנים הראשונות לירי הרקטות סבלו בעיקר תושבי‬
‫שדרות ועוטף עזה הסמוכים לגדר מירי רקטות ופגזים‪ .‬ככל שהשנים חלפו‪ ,‬חמאס התעצם ושכלל‬
‫את יכולות הירי שלו ‪-‬כך גדלו גם הטווחים ורשימת היישובים הלכה והתארכה‪ .‬העיר אשקלון זכתה‬
‫בתואר המפוקפק "שיאנית האזעקות" במבצע "שומר החומות" כאשר נשמעו ‪ 168‬פעמים אזעקה‬
‫בדרומה ו ‪ 148‬אזעקות בשאר רחבי העיר (כתבה ‪.)22‬‬

‫תושבי אשקלון הם המעגל הפריפריאלי ההולך ומתרחב‪ ,‬פערי המיגון בין אשקלון לשדרות השכנה‬
‫עצומים‪ .‬החלק הדרומי שספג כאמור את שיא האזעקות בסבב האחרון מרגישים מופקרים‪ .‬לא‬
‫פחות מ ‪ 820‬שיגורים לכיוונה הדרומי של אשקלון הותירו את תושבי החלק הדרומי והישן של העיר‬
‫ללא פתרונות מיגון נאותים‪ :‬אין מרחבים מוגנים בבתים‪ ,‬מקלטים ציבוריים לא ראויים ואפס מיגון‬
‫במרחב הציבורי‪ .‬ממשלות ישראל מתקופת אולמרט ועד לנתניהו הציבו מרחק מינימום על מנת‬
 ‫‪ | 22‬ע מ ו ד‬

‫לזכות במיגון על חשבון המדינה‪ ,‬אשקלון והחלק הדרומי שהוא בסך הכל ‪ 8‬ק"מ אווירית מעזה לא‬
‫עומדים בתנאים (רק יישובים עד ‪ 7‬ק"מ זכאים (כתבה ‪.)23‬‬

‫הפריפריה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬היא מושג גמיש‪ .‬מדינת ישראל מותחת את גבולות היישובים הפריפריאליים‬
‫כראות עניה‪ .‬מבצע "שומר החומות" הכניס את תושבי אשדוד על כל אזוריה לא פחות מ‪420 -‬‬
‫פעמים לחדרי המיגון (כתבה ‪.)22‬‬

‫"שומר החומות" ייזכר כאחד המבצעים האינטנסיביים שידעה מדינת ישראל עד כה‪ .‬ביומו הראשון‬
‫של המבצע נורו כ ‪ 150‬טילים לעבר ישראל בפריסה ארצית רחבה מהדרום ויישובי עוטף עזה‪ ,‬דרך‬
‫יישובי השפלה ועד לערי המרכז‪ .‬עוצמת וכמות האש‪ ,‬הביאו את מקבלי ההחלטות לסגור את מערכת‬
‫החינוך מהדרום ועד לנתניה‪ ,‬מתוך הבנה כי המצב רק ילך ויסלים וכי ישנה סכנה לביטחון‬
‫התלמידים (כתבה ‪ .)6‬סגירת מערכת החינוך מביאה עמה נזק כלכלי להורים שאין ביכולתם‬
‫להשאיר את הילדים לבד בבית ולכן ההסלמה כבר מתחילה לגבות מחיר כלכלי כבד‪ " .‬נכון למועד‬
‫זה‪ ,‬לא קיים הסכם כאמור ביחס למבצע "שומר חומות"‪ ,‬ועל כן לפי שעה אין לעובדים זכאות‬
‫לפיצוי אף אם מקום עבודתם היה סגור בהוראת פיקוד העורף"‪ ,‬נכתב לשאלות של הורים ללשכת‬
‫המסחר תל אביב והמרכז (כתבה ‪ .)16‬גם כאשר כבר הוחלט על מתווה פיצויים לבעלי עסקים‪ ,‬תושבי‬
‫המרכז שפגיעתם הייתה מינורית "רכבו" על המצב וביקשו לקבל אף הם פיצוי כמו יישוב בדרום‬
‫שנפגע פגיעה כלכלית אנושה בעקבות המצב (כתבה ‪ .)9‬חלק זה מוכיח את השערתי שהורים‬
‫העובדים באזור המרכז ששם השכר הוא גבוה יחסית לשאר אזורי הארץ ובנוסף התפקידים שם‬
‫משמעותיים לכלכלת המשק‪ ,‬פוגעים בכלכלת ישראל בעקבות המצב הביטחוני והצורך להישאר‬
‫בבית‪.‬‬

‫עם הינתן אות הפתיחה למבצע "שומר החומות"‪ ,‬היה זה ענף התיירות לקבל את הזעזוע הראשוני‪.‬‬
‫חג השבועות נשף בעורף ימי הלחימה‪ ,‬משפחות רבות חששו לנסוע בכבישי המדינה ולהסתובב‬
‫חשופים לירי רקטות ולהתפרעויות ביישובים המעורבים מהצפון ועד לדרום עם ילדים ברכב וזה‬
‫גרר גל של ביטולים למלונות‪ .‬בכתבה ‪ 26‬מספרת מנהלת אגף התיירות בחברה להגנת הטבע על‬
‫צונאמי של ביטולים אחרי שכל החדרים היו כבר תפוסים לפני ובמהלך חג השבועות בעקבות המצב‬
‫הביטחוני שלא פסח גם על יישובי הצפון‪ .‬כתבה זו מוכיחה עד כמה הרחבת הירי ומצב ביטחוני רעוע‬
‫בתוך גבולות המדינה משפיע ישירות על הכלכלה המקומית‪.‬‬

‫אזור המרכז כאמור‪ ,‬מהווה ציר תחברתי משולש‪-‬אויר‪ ,‬יבשה וים‪ .‬כבר ביומה השני של הלחימה‪,‬‬
‫התקבלה ההחלטה לסגור את המרחב האווירי בנתב"ג עקב ירי מאסיבי לעבר גוש דן‪ .‬הטיסות נעצרו‬
‫מתוך החשש לפגיע ה ישירה במטוסים וכדי לאפשר הגנה מיטבית על שמי ישראל (הפרעה ליירוטי‬
‫כיפת ברזל‪ )2‬וכל הטיסות הופנו לקפריסין (כתבה ‪ .)14‬ארבעה ימים לאחר קבלת ההחלטה לסגור‬
‫את שמי ישראל‪ ,‬החליטו חברות התעופה הזרות לבטל את טיסותיהן לישראל וממנה‪ .‬הפעם‬
‫הצטרפו גם חברות השיט לצמצומים והחליטו אף הן כי לא יצאו לקרוזים מנמל חיפה עקב המצב‬
‫הביטחוני בעזה (כתבה ‪ .)15‬הכתבות הללו מוכיחות את השערתי כי ירי לעבר יישובי המרכז יפגע‬

‫‪ 2‬כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות‪-‬טווח‪ ,‬פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי‬
‫מאוישים שפותחה ומיוצרת בישראל‪ .‬המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת רפאל ‪ -‬מערכות לחימה מתקדמות‪ .‬חברת‬
‫אלתא מייצרת את המכ"ם‪ ,‬וחברת ‪ mPrest‬פיתחה את מערכת השליטה והבקרה‪.‬‬
 ‫‪ | 23‬ע מ ו ד‬

‫נואשות בצירי התחבורה; וכתוצאה מכך לביטולים במגוון תחומים תיירותיים‪ ,‬עסקיים‪ ,‬פגיעה‬
‫במשלוחים ייבוא וייצוא וכדו'‪.‬‬

‫המאמר שכתב העיתונאי רוגל אלפר לעיתון הארץ בעיצומו של מבצע "שומר החומות" (כתבה ‪,)8‬‬
‫מזקק לתוכו את כלל הטיעונים וההשערות שהצגתי בפרק זה‪ .‬במילים מדויקות וכואבות מסביר‬
‫אלפר (אעפ"י שהוא משתייך להגמוניה וישראל הראשונה) את חלוקת הארץ לאזורי עדיפות‪.‬‬
‫"במדרג הישראליות על פי חמאס‪ ,‬תל אביב במקום הראשון‪ .‬היא לישראל מה שמגדלי התאומים‬
‫היו לעיר ניו יורק‪ ,‬ולאמריקה בכלל‪ "...‬משמע‪ ,‬התוצאה לירי למרכז הארץ משתווה לפעולה‬
‫הצבאית הנרחבת של ארה"ב על אדמת פקיסטן‪ " .‬תל אביב היא הסמל‪ :‬של העוצמה הכלכלית‬
‫הישראלית‪ ,‬של הקידמה שלה‪ ,‬של האימפריאליזם שלה‪ ,‬של תרבות השפע שלה‪ ,‬של אורח חייה‬
‫הנהנתני‪ ,"...‬פגיעה בערי המרכז היא פגיעה בלב הישראליות‪ ,‬סמל סטטוס‪ ,‬האויב יודע שכרגע הנזק‬
‫התדמיתי גדול והמורל ירוד עקב הפגיעה במרכז כמקום גיאוגרפי (מעיד על יכולות צבאיות) וכפגיעה‬
‫בציר הכלכלי והתרבותי הראשי של מדינת ישראל‪.‬‬

‫המאמר ממשיך ומעמיק את החשיבות והיוקרה בעיני חמאס שיש על ירי לתל אביב‪ ,‬שהיא סמל של‬
‫הצלחה‪ ,‬קודש הקודשים של מדינת ישראל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תושבי הפריפריה מסתכלים מנגד‬
‫ומתוסכלים‪ ,‬הרי הרוב הפוליטי של הממשלה נמצאת דווקא בפריפריה‪ ,‬המרכז דווקא עוין את‬
‫שלטון הימין; ובכל זאת הם זוכים לקבל שמירה על חומות הירקון המדומיינות‪ .‬כתבה זו מסכמת‬
‫את כלל השערותיי‪ .‬מדינת ישראל מקיימת מדיניות הבלגה וסלחנות יתרה כאשר רקטות נורות‬
‫ליישוביי הפריפריה‪ ,‬שם מתגוררים אנשים חלשים‪ ,‬טרודים‪ ,‬בלתי מיוצגים ושטחיהם נועדו בסה"כ‬
‫ליצור רצף טריטוריאלי‪ .‬לעומת זאת פגיעה ביישובי המרכז והפרת שלוותם של האליטות‬
‫וההגמוניה‪ ,‬לא יכולה לעבור בשתיקה מאחר והמרכז מרכז בתוכו את העוצמות החברתיות‪,‬‬
‫הכלכליות‪ ,‬התרבותיות והמדינתיות‪.‬‬

‫במסמך שהוציא המכון למחקרי ביטחון לאומי בחודש יוני ‪ ,2021‬הציגו מנואל טרכטנברג ותומר‬
‫פדלון את העלויות הכלכליות של מבצע "שומר החומות"‪ .‬כמו כמעט כל דבר בצבא‪ ,‬הם חילקו את‬
‫העלויות לשלושה חלקים‪ :‬הצבאית הישירה‪ ,‬הפגיעה במשק ונזקי רכוש כתוצאה מירי הרקטות‬
‫ליישובים כאשר ברקע חלה התאוששות קלה במשק בעקבות משבר הקורונה ששינה את הכלכלה‬
‫הישראלית מקצה לקצה‪ .‬מהנתונים עולה כי הנזק לכלכלה בזמן ימי הלחימה מסכם ב ‪ 1.2‬מיליארד‬
‫שקלים הנובעים בעיקר מאובדן ימי עבודה‪ .‬לגביי צמצום הפעילות במשק‪ ,‬מבצע "שומר החומות"‬
‫נערך בימים שבהם המדינה יצאה מהסגרים שפקדו אותנו בעקבות הקורונה‪ .‬כך שהפעילות‬
‫העסקית ממילא הייתה מצומצמת ואת רוב הנטל הכלכלי ירגישו בסבבים הקרובים כאשר המדינה‬
‫תצטרך להוציא סכומי עתק על מיגון יישובים וערים חשופי איומים (כתבה ‪.)26‬‬

‫לאור האמור לעיל‪ ,‬מתוך הכתבות והמסמכים שהצגתי הצלחתי להוכיח כמעט באופן מלא את‬
‫ההשערה כי ביישובי הפריפריה חיים אנשים שהייאוש גבר על הרצון לקבל ביטחון‪ .‬תושבי שדרות‬
‫ועוטף עזה קיבלו במבצע "שומר החומות" את ה"תו הירוק" מהמדינה שלא מגיעה להם הגנה שווה‬
‫במידה ויש ירי רקטי לעברם לעומת ירי לערי המרכז‪ .‬הוכחתי את הא‪-‬סימטריות במענה הצבאי‪,‬‬
‫באזרחי (גרירת רגליים בפינוי היישובים סמוכי הגדר)‪ ,‬בהגנתי‪ -‬היישוב הערבי (הלא רשמי) סמוך‬
‫ללוד שלא קיבלו אישור לבנות ממ"ד; ואפילו שם המבצע "שומר החומות"‪ -‬מעיד על מי מדינת‬
 ‫‪ | 24‬ע מ ו ד‬

‫ישראל יצאה להגן באמת‪ .‬אנו רואים בצורה מובהקת את יחסי מרכז‪-‬פריפריה‪ ,‬את חשיבות‬
‫המיקום הגיאוגרפי‪ ,‬הפער התרבותי‪ ,‬האנושי‪ ,‬הכלכלי והמעמדי‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬את השערתי השנייה‪ -‬הכלכלית הצלחתי לאשש באופן חלקי‪ .‬מדינת ישראל עדיין‬
‫מלקקת את פצעי הקורונה והנזקים הכלכליים הגדולים שגררה עימה התערבבו עם נזקי המבצע‬
‫שהתרחש עם דעיכתו‪ .‬בכל זאת‪ ,‬הצגתי כתבות שבהן ניתן להבין עד כמה הוא גדול הנזק הכלכלי‬
‫הישיר והעקיף של קבלת החלטות בעקבות הלחימה כמו‪ :‬סגירת מערכת החינוך‪ ,‬סגירת המרחב‬
‫האווירי האזרחי וביטול הטיסות המקומיות והבינלאומיות‪ .‬מעל לכל ספק עולה מין הכתבות‬
‫והפרשנויות שהצגתי‪ ,‬כי מדינת ישראל אינה ששה אליי קרב וממתנת את התגובה לירי על הפריפריה‬
‫על מנת לא לפגוע במנוע הכלכלי שמתרחש ברובו במרכז הארץ‪ .‬לעומת זאת חמאס מנצל את‬
‫החולשה הזאת ומשבש את חיי האזרחים בפריפריה ביודעו שאם ירצה לגרום לאסקלציה עליו‬
‫לירות למרכז‪ ,‬שהיא למעשה הבטן הרכה של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬פרק הממצאים הביא ההצצה ברורה למתווה שבו מדינת ישראל בוחרת לפעול מול עזה‬
‫בכל הנוגע לירי לעבר יישובי הדרום‪ .‬המערכת הביטחונית פועלת בצורה לא שוויונית‪ .‬היא נוטה‬
‫להגן על האינטרסים הכלכליים ולדעתי גם המדיניים בכך שהיא לא מבזבזת את האשראי בדמות‬
‫תמיכת מדינות העולם בתגובה הולמת; ובוחרת להגיב באופן מדוד ושקול לירי לדרום (לעיתים‬
‫בלתי פוסק) לעומת ירי לאזור המרכז או ירושלים שגורר את מקבלי ההחלטות לצאת לעימות צבאי‬
‫נרחב‪.‬‬

‫המב צעים "צוק איתן" ו "שומר החומות" שאותם הצגתי בפרק זה‪ ,‬הציגו בצורה מוחשית עד כמה‬
‫הדרום מופקר ונמצא באזור עדיפות נמוך‪ .‬לשני המבצעים הללו קדמו ירי רקטי‪ ,‬בלוני תבערה‪,‬‬
‫שריפות שדות ומהומות על הגדר והכל עבר כמעט חלק בגרון של מקבלי ההחלטות‪ .‬המענה היה‬
‫רופס וסנקציות שלא באמת מרתיעות את חמאס וארגוני הטרור האחרים‪.‬‬

‫ההפקרות באה לידי ביטוי בחוקים המותחים אווירית את האזורים המסוכנים כאשר ישוב שחורג‬
‫אפילו בס"מ בודדים לדוגמת היישוב אוהד בחבל אשכול‪ ,‬אינם זכאים למיגון הולם‪ .‬האחריות‬
‫לביטחון האישי נתונה בידי הרשות המקומית‪ ,‬אך בעיית מיגון אלפי יחידות דיור בעקבות הסלמות‬
‫ביטחוניות הן בעיה של המדינה שאמורה לספק מרחבים מוגנים לאזרחיה בזמן שהיא מפעילה‬
‫כוחות צבא על מנת להגן על המדינה (כתבה ‪.)24‬‬

‫לעומת זאת הקו האדום עובר דרך ירושלים ויישובי המרכז‪ .‬שם נמצא קצה גבול היכולת של מקבלי‬
‫ההחלטות ומשם הדרך לשימוש במילים כמו מבצע צבאי או החרפת התגובה בעזה מקבל משנה‬
‫תוקף‪ .‬למבצעים "צוק איתן" ו"שומר החומות" קדם ירי ליישובי שדרות והעוטף שלא זכו למענה‬
‫צבאי הולם‪ .‬וזאת על מנת לא לגרום לאסקלציה ביטחונית שתוביל להשפעות על מעגל רחב יותר‬
‫של אזרחים וכתוצאה מכך תהווה פגיעה בכלכלה ובשגרת החיים‪.‬‬

‫עוד עולה מן הפרק הפער במיגון בתוך הפריפריה הגיאוגרפית‪ ,‬הייושב הערבי ליד לוד שלא היה בו‬
‫מיגון ראוי והוביל למוות של אזרחים‪ .‬גם כאן מדינת ישראל אינה שמה את הדגש בלתת פתרונות‬
‫ומענים ליישובים בלתי מוכרים שמתגוררים בו אזרחים‪.‬‬

‫מסתבר שהאמירה של תושבי הדרום "אם היו יורים למרכז התגובה הייתה אחרת"‪ ,‬היא לא חלולה‬
‫ויש לה על מה להישען‪ .‬תחושת הקיפוח בכל פעם שיורים לדרום "טפטופים" או שורפים שדות‬
 ‫‪ | 25‬ע מ ו ד‬

‫והמדינה מכילה לעומת החרפת הטונים והתגובות מצד צה"ל יוצרת תסכול רב בקרב תושבי עוטף‬
‫ישראל‪.‬‬

‫בחלק הכלכלי מצאנו שמדינת ישראל הייתה בדיוק ביציאתה ממשבר הקורונה הראשון והכלכלה‬
‫התחילה להניע‪ .‬אך כשהחל מבצע "שומר החומות" ראינו בכתבות סדרה של פגיעה בתיירות‪,‬‬
‫בעסקים ובמשק‪ .‬ירי הרקטות גרם להורים להישאר בבתים ולהפסיד ימי עבודה על מנת לשהות‬
‫יחד עם הילדים בזמן הביטחוני המתוח‪ ,‬ענף התיירות ספג ביטולים מהחשש להסתובב ברחובות‬
‫ולנסוע בכבישי הארץ שהיו חשופים מעבר לאיומי הטילים גם להסלמה ביישובים המעורבים‬
‫שהאלימות הרימה ראש ברחובותיה‪.‬‬

‫מלחמה היא מוצא אחרון‪ ,‬מדינת ישראל מנסה ככל הניתן לא להיגרר לעימות שיוביל לפגיעה ישירה‬
‫גם בביטחונה הכלכלי ובשגרת החיים של אזרחי המדינה‪ .‬התגוננות הפכה להיות המרכיב העיקרי‬
‫של סבבי הלחימה מול עזה‪" .‬כיפת ברזל"‪ ,‬המכשול התת קרקעי‪ ,‬הלייזרים להשמדת בלוני תבערה‬
‫הם הגורמים המאפשרים מרחב תמרון לגורמים המדיניים והצבאיים בכך שמערכות ההגנה הללו‬
‫מצמצמים משמעותית פגיעה בחיי אדם וברכוש‪.‬‬
 ‫‪ | 26‬ע מ ו ד‬

‫‪ .5‬דיון וסיכום‬
‫בעבודה זו שמתי על המוקד את השאלה שעולה בכל פעם שיש ירי‪ ,‬רקטי בעיקר‪ ,‬לעבר שדרות‬
‫ויישובי עוטף עזה‪ :‬מדוע קיימת מדיניות מענה ותגובה שונה אחרי ירי על שדרות בהשוואה‬
‫למדיניות המענה והתגובה אחרי ירי על מרכז הארץ?‬

‫על מנת להגיע לתשובה לשאלה זו‪" ,‬ניצלתי" את היותי בן שדרות מבטן ולידה‪ ,‬המחובר לאקטואליה‬
‫ועוקב מקרוב אחר תגובות צה"ל בכל פעם שמתבצע ירי לעברנו‪-‬שדרות והעוטף‪ .‬אתרי החדשות‪,‬‬
‫ישיבות ממשלה ודוחות מבקרי המדינה‪ ,‬רק איששו את המציאות ששני עשורים אנו חווים‪ .‬מסתבר‬
‫שישנן שתי מדינות בתוך רצועת מדינת ישראל שלא זוכים לקבל יחס שווה וצדק ביטחוני‪.‬‬

‫חשיבות המחקר היא בעיקר לתושבי הדרום עם קריצה לתושבי המרכז שאינם מכירים מה היא‬
‫התמודדות יומיומית עם טרור ואיומים וההשלכות על חיי אדם והסביבה‪ .‬המחקר עומד על השאלה‬
‫הכי קונצנזואלית האם דין שדרות כדין תל‪-‬אביב?‬

‫בפרק הממצאים‪ ,‬נוכחנו לדעת עד כמה מדינת ישראל יצרה פער תגובתי בין ירי למרכז לבין‬
‫הפריפריה‪ .‬טענת המחקר שלי הייתה כי מדינת ישראל נוקטת במדיניות תגובה שונה כאשר נורות‬
‫רקטות לעבר יישובי המרכז וגוש דן לעומת הירי לשדרות‪ ,‬עוטף עזה והדרום וזאת משום שקיימים‬
‫פערים יחסי מרכז פריפריה‪.‬‬

‫במחקר המובא לפנינו‪ ,‬אנו רואים כיצד חזון המדינה המודרנית מתנפץ ואינו מתקיים הלכה למעשה‬
‫במדינת ישראל‪ .‬המדינה המודרנית שואפת ליצור פטריוטיות‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬בקשה לתרום להגנת‬
‫המולדת ללא הבדל גזעי‪ ,‬מעמדי‪ ,‬מגדרי‪ ,‬גיאוגרפי ותרבותי‪ .‬בעבודה זו הוכחתי כי מדינת ישראל‬
‫חוטאת לתיאוריה הזו וכי ההגנה והמענה הצבאי נובעים מתוך שיקולים זרים שאינם חלק‬
‫מהמדינה המודרנית‪ -‬הפריטטית‪ .‬מחקר זה תרם להבנה כי ישנה חשיבות רבה למיקום המגורים‬
‫הגיאוגרפי‪ ,‬ככל שהישוב מתמקם באזור אסטרטגי ומרכזי במפה‪ ,‬כך ההגנה והמענה הצבאי יינתן‬
‫בהתאם ויהיה חריף יותר במידה וערים מרכזיות יותר יפגעו‪.‬‬

‫חסרונות העבודה שלי נובעות מתוך כך שעסקתי במקרה מבחן מוגדר מאוד – הימים שקדמו למצב‬
‫"שומר החומות"‪ ,‬נגיעות קלות במבצע "צוק איתן" ובעיקר מבצע "שומר החומות"‪ .‬המבצע מתוחם‬
‫בזמן ומקום ומדיניות המענה ניתן לומר הייתה צפויה (לפי כל האמור לעיל)‪ .‬חסרון נוסף‪ ,‬לא ביצעתי‬
‫בדיקה לאורך ההיסטוריה מקום המדינה האם ישנן מגמות במדיניות המענה הצבאי ליישובי‬
‫הפריפריה‪ .‬עוד פעולה שיכלה לשפוך אור על מחקר זה‪ ,‬אלמלא הייתי משווה את אותו המצב‬
‫במדינות אחרות ודרך התנהלותן ביחסי מרכז פריפריה והאם הן מקיימות את תיאוריית המדינה‬
‫המודרנית‪.‬‬

‫במהלך העבודה ראינו כי מקבלי ההחלטות יצרו הפרדה בין המרכז לפריפריה‪ .‬למורת רוחם של‬
‫תושבי שדרות ועוטף עזה‪ ,‬ההנהגה החליטה כי תג המחיר שאותו תגבה מדינת ישראל מארגון חמאס‬
‫לירי לעבר יישובי המרכז אינו דומה לירי לעבר יישובי הדרום‪ .‬המרכז זוכה לתגובה צבאית הולמת‬
‫ואינטנסיבית‪ ,‬לעומת הירי לדרום שנרשם בתוך פנקס ויזכה לתגובה מינורית אם בכלל‪ .‬הצעתי‬
‫למחקר הבא הוא‪ :‬האם נכון למדינת ישראל בגודל שיטחה המצומצם לא לראות בכל חלקי המדינה‬
‫כחבל ארץ אחת ולספק מענה צבאי לכל פגיעה בריבונותה‪ .‬ידוע שירי לעבר הדרום משפיע בצורה‬
‫כזו או אחרת על המעגלים הקרובים והרחוקים בכל תחומי החיים‪ .‬תושבי הדרום עובדים באזור‬
 ‫‪ | 27‬ע מ ו ד‬

‫המרכז‪ ,‬בגלל האפשרויות המרובות תושבי הפריפריה תורמים את חלקם לכלכלה ומבצעים‬
‫עסקאות דווקא במרכז‪ ,‬ישנם סטודנטים מהדרום הלומדים במכללות ובאוניברסיטאות במרכז‬
‫וכאשר ישנו ירי לעבר הדרום גם המרכז נפגע מכך ברמה כזו או אחרת‪.‬‬

‫הבידול בין תושבי המרכז לפריפריה פוגע בעיקר בלכידות החברתית‪ ,‬בסולידריות‪ ,‬בהזדהות עם‬
‫הכאב של אלה התורמים למען ביטחון מדינת ישראל ‪,‬משרתים‪ ,‬נלחמים ומחרפים את נפשם בין‬
‫אם הוא מתגורר במרכז או בפריפריה‪.‬‬

‫מבצע "צוק איתן" ודוחות מבקר המדינה בעקבותיו‪ ,‬חשפו מסמך מאמ"ן ובו נכתב שהיציאה‬
‫למבצע הייתה בעקבות הסתבכות במבצע להשבת הבנים ולא בעקבות חודשים עקובים מירי‪ ,‬הרס‬
‫ונזקים פיזיים ונפשיים בגלל הטילים שנורו מעזה לכיוון שדרות ויישובי עוטף עזה בחודשים שקדמו‬
‫למבצע‪ .‬משפט קשה שמותיר את תושבי הדרום חשופים למידע עד כמה חייהם פחות שווים מתושבי‬
‫המרכז‪.‬‬

‫המצב בדרום הוא נושא שחייב להיחקר יותר‪ ,‬שאלת מחקר נוספת שעלתה לי תוך כדי כתיבת שורות‬
‫העבודה ‪ :‬האם ניתן לחלק בכלל מדינה קטנה כמו ישראל למרכז ופריפריה? למה לא להסתכל על‬
‫אזרחי המדינה‪ ,‬שנולדה מתוך רעיון כור ההיתוך כשווים שצריכים לקבל ביטחון בשדרות‪ ,‬תל אביב‪,‬‬
‫כרמיאל וקריית שמונה‪.‬‬

‫לפני סיום כמה מילים אישיות‪ :‬שדרות היא הרבה מעבר לבית עבורי‪ .‬העיירה שהפכה לעיר מציינת‬
‫השנה שבעים שנה‪ .‬שדרות החלה כמעברת גבים ‪-‬דורות‪ ,‬הפכה למעברה "שדרות" ומשם לעיירת‬
‫פיתוח ולעיר ואם בישראל‪ .‬שדרות חוותה בשנותיה הראשונות קיפוח מחפיר מצד מדינת ישראל‪.‬‬
‫תקצוב דל שהותיר את העיירה ללא שירותי רפואה ומוקד מד"א שעובד בשעות מוגדרות‪ .‬כינו‬
‫אותנו בורים ‪ ,‬בשלהי שנות השישים המדינה סיפקה לשדרות מורות חיילות על מנת להילחם‬
‫בבערות‪.‬‬

‫על אף כל זאת‪ ,‬העיירה שדרות הצליחה להצמיח אנשים משמעותיים ואיכותיים שהצליחו לעשות‬
‫שינוי ולהשפיע על תחומים רבים במדינת ישראל‪ .‬יחסית ליישוב קטן שדרות הצליחה להוציא אנשי‬
‫תרבות כמו חיים אוליאל ולהקת שפתיים‪ ,‬קובי אוז ולהקת טיפקס שהצליחו לשבור את תקרת‬
‫הזכוכית התרבותית שהייתה נהוגה במדינה עד שנות התשעים‪ ,‬ופיצחו את הקוד של ההגמוניה‬
‫בערוצי הרדיו והטלוויזיה‪.‬‬

‫עמיר פרץ‪ -‬האדם שהיה ללעג ולקלס בעיני התקשורת‪ ,‬נישא היום על נס ומקבל פירגון עבור‬
‫התעקשותו בפרויקט ששום שר ביטחון לפניו לא האמין‪" -‬כיפת ברזל"‪ .‬אותה כיפת הגנה שמאפשרת‬
‫אורך רוח למקבלי ההחלטות תחת אש מאסיבית מצד‪ ,‬ומאידך לראות תמונות כמו במצב "שומר‬
‫החומות"‪ ,‬שאזרחי המרכז ממשיכים להשתכשך בים בשיא הסבב כשיורים עליהם טילים‪.‬‬

‫אלו רק שתי דוגמאות משני תחומים‪.‬‬

‫קצת אסקפיזם‪ ,‬את העבודה בחרתי לסיים בשיר‪ ,‬משהו קצת אופטימי‪ .‬המשורר שמעון אדף‪ ,‬בן‬
‫שדרות‪ ,‬כתב בספר הביכורים שלו "המונולוג של איקרוס" (‪ ,)1997‬שיר ובו הוא מתמצת את חיו‬
‫הפריפריאליים לפני שזנח אותם לטובת המעבר למרכז‪ .‬השיר נקרא "שדרות" ומספר על נופיה של‬
‫עיירה בפריפריה ואילו אלמנטים עיקריים מייחדים אותה‪ .‬שוו בנפשכם האם שיר כזה יכול להיכתב‬
‫על ידי משורר שגדל במרכז ונוף ילדותו במרכז‪:‬‬
 ‫‪ | 28‬ע מ ו ד‬

‫שדרות ‪ /‬שמעון אדף‬

‫ל ַָקח לִי עֶ ְׂש ִרים שָ נָה לֶאֱ הֹב‬

‫ֶאת הַ חֹור בְׂ ֶא ְׂמצַ ע שּום מָ קֹום הַ זֶה‪.‬‬
‫פ ְַׂקעֹות הַ כ ְֻּׂתנָה הֵ פִ יצּו לֶהָ בָ ה לְׂבָ נָה‬
‫רֹושים‪,‬‬
‫וְׂ הָ רּוחַ הָ י ְָׂתה בְׂ עֹוכְׂ ֵרי הַ בְׂ ִ‬
‫לראשֹונָה‪,‬‬
‫יתי ִ‬
‫עַ ד שֶ ָר ִא ִ‬
‫בְׂ עַ יִן נְׂכֹונָה‪,‬‬
‫ֶאת הַ בָ ִתים חַ ְׂס ֵרי הַ ִת ְׂחכּום ַתחַ ְׂת גַג הָ ֲענָניִם‪,‬‬
‫עַ ד שֶ שָ מַ עְׂ ִתי‬
‫ֶאת הַ הֶ ְׂמיָה הַ מֻּ פְׂ ל ָָאה שֶ ל הַ ְׂרחֹוב‪.‬‬
‫לַחַ ש ַאחֲ רֹון שֶ ָפלְׂטּו ַגלֵי הָ ַא ְׂס ַפלְׂט‬
‫ִה ְׂתעָ ֵרב‬
‫יקת הָ עֶ ֶרב עַ ל הַ ַק ְׂר ַקע‪,‬‬
‫בְׂ ַרחַ ש ְׂט ִר ַ‬
‫כְׂ קֹולָּה שֶ ל ִאשָ ה נ ְִׂשכַחַ ת‪ ,‬שֶ בָ גָד בָ ּה‬
‫וְׂ ִספֵר ֶאת הָ ֶאמֶ ת שֶ ִה ְׂש ַת ְׂדלָה‬
‫לְׂהַ ְׂס ִתיר בְׂ ָפנֶיהָ ‪.‬‬
‫יקה‬
‫עַ שֹרֹות שָ נִים שֶ ל ְׂש ִח ָ‬
‫ל ְִׂמדּו ֶאת הַ ְׂיל ִָדים ְׂללַטֵ ף ֶאת הַ מַ יִם בָ ֶאבֶ ן‪,‬‬
‫לְׂשַ כְׂ שֵ ְך בִ ְׂשלּולִיּות ִסירּות ְׂניָר בְׂ ִת ְׂקוָה ְׂמגֻּחֶ כֶת‪.‬‬
‫עֲבָ ָרן הַ ִק ְׂר ָק ִסי שֶ ל הַ נְׂעָ רֹות פ ָָרח בְׂ הֶ נֶף שֶ ל חֲ צַ ִאית‬
‫כְׂ שֶ הֶ הָ מֹון נִסֵ ר אֹותֹו בְׂ מַ בָ טֹו‪.‬‬
‫ַרק ְמקֹומֹות חַ ְס ֵרי ַאהֲ בָ ה זֹוכִ ים ל ְַאהָ בָ ה מֻ ְחלֶטֶ ת‪.‬‬

‫תודות‪ :‬לד"ר עופרה בן ישי על קורס מקדים פורה ומפרה אשר נתן לי כלים מדהימים לכתיבת‬
‫עבודה זו‪.‬‬
‫לד"ר יונתן פרימן‪ -‬כל קורס אתך זו זכיה וזכות להכיר עולמות אקדמיים מופלאים‪.‬‬
‫לד"ר מרגלית יוסיפון שבזכותה ובזכות הסיוע מרחוק שלה‪ ,‬הצלחתי להבין לעומק מהו‬
‫"חקר המקרה"‪.‬‬
‫ותודה גדולה למדינת ישראל שדואגת בכלל סבב להזכיר לנו למה אנחנו יותר ויותר אוהבים את‬
‫חבל הארץ שלנו ואנו זוכים לעטוף את מדינת ישראל‪.‬‬
 ‫‪ | 29‬ע מ ו ד‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫אדוני‪ ,‬ח‪ )1999( ,‬קסלר‪-‬פינשטיין‪" ,‬לקראת תרבות האמצע"‪ :‬קהל טעם‪.‬‬
‫אלבשן‪ ,‬י (‪" ,)2000‬תן חוות גז קח אוניברסיטה" ‪ ,‬בתוך‪ :‬כת עת לתרבות‪ ,‬חברה וחינוך‪.13 ,‬‬
‫בן‪ ,‬ד (‪ ,)2013‬כפרי הסטודנטים "איילים ‪":‬השפעת השהות בפרוייקט "איילים" על גיבוש תחושת‬
‫שייכות וחיזוק התדמית של אזורי הפריפריה ועל עמדותיהם של הסטודנטים בנוגע להישארות‬
‫ביישובים לאחר תקופת הלימודים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים הפקולטה למדעי החברה‬
‫בית‪-‬הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית ‪2013‬‬

‫בן בסט‪ ,‬א (‪" ,)2001‬ממעורבות ממשלתית לכלכת שוק‪ :‬המשק הישראלי ‪ ".1998-1985‬עם עובד‪.‬‬
‫ברגר‪ ,‬ל‪.‬פ‪ .)1970( .‬הזמנה לפגישה (עם הסוציולוגיה)‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬עם עובד‪ ,‬ספרית אופקים‪.‬‬
‫דבוש‪ ,‬א (‪" ,)2021‬מרד הפריפריות"‪ ,‬חיפה‪ :‬פרדס הוצאה לאור‪.‬‬
‫דהאן כלב ה‪ ,.‬ינאי נ‪" ,.‬נשים בדרום‪ :‬מרחב‪ ,‬פריפריה‪ ,‬מגדר מרכז בן גוריון לקר ישראל‪ ,‬אונ' בן‬
‫גוריון‪.‬‬
‫הופמן דישון‪ ,‬י (‪" ,)2016‬שלושים שנה לתוכנית לייצוב המשק‪-‬השאלות הפתוחות"‪ ,‬מרכז אדווה‪.‬‬
‫היילברונר ע‪" ,)2004( .‬מי מפחד מתרות פופולרית?" אלפיים ‪ ,27‬עמ' ‪.38-47‬‬
‫היילברונר‪ ,‬ע' ולוין‪ ,‬מ' (עורכים) ‪ :2007‬בין שדרות לשדרות רוטשילד‪ ,‬יחסי מרכז‪-‬פריפריה בתרבות‬
‫הישראלית בפרספקטיבה בינלאומית‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬
‫ובר מ‪ ,)1962( .‬הפוליטיקה בתורת המקצוע‪ ,‬ירושלים ותל אביב‪ :‬שוקן‪ ,‬בתוך פרוייקט מחקר‪:‬‬
‫מדיניות ציבורית‪ ,‬צבא וביטחון‪ ,‬עמ' ‪ ,2-8‬עורכים‪ :‬עופרה בן ישי ויגיל לוי‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫‪2020‬‬
‫חבר ח‪ ,.‬שנהב י‪ ,.‬מוצפי האלר פ (‪" ,)2002‬מזרחיים בישראל‪ :‬עיון ביקורתי מחדש"‪ ,‬הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,‬מכון וון ליר‪.‬‬
‫יוסיפון‪ ,‬מ (‪" ,)2016‬חקר המקרה"‪ ,‬מתוך‪ :‬מסורות וזרמים במחקר האיכותני תפיסות‪ ,‬אסטרטגיות‬
‫וכלים מתקדמים"‪ ,‬עורכת‪ :‬נעמה צבר בן‪-‬יהושוע‪ ,‬מכון מופת‪2016 ,‬‬
‫לוי י‪" ,)2019( .‬מדינה ואלימות‪-‬מבא מושגי"‪ ,‬בתוך פרוייקט מחקר‪ :‬מדיניות ציבורית‪ ,‬צבא‬
‫וביטחון‪ ,‬עמ' ‪ ,3‬עורכים‪ :‬עופרה בן ישי ויגיל לוי‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪2020 ,‬‬
‫ליפשיץ‪ ,‬יעקב‪. "2000 .‬פרספקטיבה היסטורית – כיצד נעשה הביטחון הלאומי סוגיה כלכלית"‪,‬‬
‫בתוך כלכלת ביטחון‪ :‬התיאוריה הכללית והמקרה הישראלי‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪ .‬פרק ‪58-35. 2‬‬
‫ליפשיץ‪ ,‬יעקב‪. "2000 .‬יסודות כלכליים בתורת הביטחון הלאומי של ישראל"‪ ,‬בתוך כלכלת‬
‫ביטחון‪ :‬התיאוריה הכללית והמקרה הישראלי‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ .‬פרק ‪ 3‬עמ'‬
‫‪.78–59‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש (‪" ,)2006‬על כלכלה וחברה בימים של אימפריה"‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל‪ ,‬כרך ‪,16‬‬
‫עמ' ‪.592-549‬‬
‫פילק ד‪ .‬וא‪ .‬רם (עורכים) שלטון ההון‪ :‬החברה הישראלית בעידן הגלובלי‪ ,‬ירושלים ותל אביב‪:‬‬
‫מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד‪ ,‬עמ' ‪.197-221‬‬
‫קינג‪,‬ע‪ .‬ופרדברג‪ ,‬ח (‪" ,)2020‬האם הכנסת משקפת את החברה הישראלית ?תמורות בפערי ייצוגיות‪,‬‬
‫‪ ,"1977-2‬מתוך עיונים כרך ‪ ,33‬עמ' ‪.279-247‬‬
‫צפדיה‪ ,‬א‪ ,‬יפתחאל א‪. "2004 ,‬מדינה‪ ,‬מרחב והון‪ :‬מהגרים בישראל וריבוד חברתי–מרחבי"‪ .‬בתוך‬
‫ד‪ .‬פילק וא‪ .‬רם (עורכים) שלטון ההון‪ :‬החברה הישראלית בעידן הגלובלי (‪ .)222 – 197‬ירושלים –‬
‫ון ליר‪.‬‬
 ‫ | ע מ ו ד‬30

‫דרכים בכתיבת מחקר איכותני – מפירוק המציאות להבנייתה‬.)2007( .‫ ב‬,‫ אלפרט‬,.‫ ש‬,‫שלסקי‬
.‫ מכון מופ"ת‬:‫ תל_אביב‬.‫כטקסט‬
.32-41 ,34 ,‫ כתב עת לתרבות חברה וחינוך‬:‫ בתוך‬,"‫ "השכלה ללא מחסומים‬,)2005( ‫ע‬,‫שנהר‬
,‫ גלובס‬,?‫ מה חושבים בעולם על הביצועים של כיפת ברזל‬:‫ ״הפלא הישראלי״‬,‫אסף אוני‬
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001371158

‫ חמאס‬,‫ מתן צורי ותמר טרבלסי חדד‬,‫ דניאל סלאמה‬,‫ איתמר אייכנר‬,‫ אליאור לוי‬,‫אילנה אושומירסקי‬
‫ לפנות את כל הכוחות מהר הבית ומשייח ג'ראח עד‬:‫באולטימטום לישראל‬
,18:00https://www.ynet.co.il/news/article/Hyk7t2LOu

‫ "יצאנו מהממ"ד וראינו שהחדר מלא‬:‫ שני בתי מגורים נפגעו ליד ירושלים‬,‫ חיים גולדיטש‬,‫גלעד כהן‬
https://www.ynet.co.il/news/article/r100g0RIuu ,Y-NET ,"‫זכוכיות שבורות‬

,‫ ישראל היום‬,‫ רקטות יורטו מעל שדרות‬,‫ חודש הירי לעבר עוטף עזה‬:‫ אש בדרום‬,‫לילך שובל‬
https://www.israelhayom.co.il/article/873535

‫כותבת המאמר‬-‫ הכתיבה נעשתה על ידי יצירת קשר עם ד"ר מרגלית יוסיפון‬-‫ מתודולוגיה‬3 ‫בפרק‬
‫ זכיתי לקבל סיוע בידע‬,‫ מאחר ולא זכינו לקורס "שיטות מחקר" במהלך הלימודים‬."‫"חקר המקרה‬
.‫ובמידע של הכותבת על מנת לצלוח את עבודת הגמר‬

Dey, I. (1993). Qualitative data analysis. London: Routledge & Kegan Paul.

Flyvbjerg, B. (2011). Case Study. In Handbook of qualitative research.(4th.ed).( pp.

301 – 316). Thousand Oaks, CA: Sage.

Gardus y (1983). "The role of politics in regional inequality: the Israeli case", annals of
the association of American georgraphers 73, pp 388-403
Gradus, Y. (1983). The Role of Politics in Regional Inequality: The Israeli
Case. Annals of the Association of American Geographers, 73(3), 388-403.
Giddens, A.. 1985. The Nation State and Violence. Cambridge: Polity Press
Hoffman G. (1980), ben (2013) "variations in centre-periphery relations in southeast
Europe", in: gottmann j (ed). Centerand periphety: spatialvariation in politics. Beverly
hills ca: sage publications, pp111-135.

Hammel, J. (1992a). The case method in sociology - New theoretical and

methodological issues. Current Sociology, 40 (1), 1-7.

Harvey, L. (1990). Critical social research. London: Unwin Hyman.

Mann, Michael. 1987. "The Roots and Contradictions of Modern Militarism," New Left
Review 162: 35-50.

McCartney, J.L. (1970). On being scientific: Changing styles of presentation of

sociological research. American Sociology, 5, 30-35.

Patton, M.Q. (1990). Qualitative evaluation and research methods (2nd ed.).
Newbury: Sage.
 ‫ | ע מ ו ד‬31

Platt, J. (1992). Case study in American methodological thought. Current

Sociology, 40 (1), 17-48.

Phillipson, M. (1972). Phenomenological philosophy and sociology. In P. Filmer et

al., (Eds.), New directions in sociological theory (pp. 119-165). London: Collier
Macmillan

Rommetvedt Hilmar, (1992), ben (2013) The Norwegian Storting: The Central
Assembly of the Periphery, Scandinavian Political Studies, Vol. 15 (2) 1992

Robson, C. (1993). Real world research. Oxford: Blackwell.

Shills e.(1958), ben (2013) "the concentration and dispersion of charisma" ,world
politics 11, pp 1-19
Shils, E. (1975), ben (2013) Center and Periphery: Essays in Macro-Sociology. Chicago
.University of Chicago Press

Stake, R.E. (2000). Case studies. In N.K. Denzin & Y.S. Lincoln (Eds.), Handbook
of qualitative research (2nd ed., pp. 435 - 454). Sage.

Stake, R.E. (1994). Case studies In N.K. Denzin & Y.S. Lincoln (Eds.), Handbook
of qualitative research (pp.236 - 247). Thousand Oaks: Sage.

Stake, R.E. (2005). Multiple Case Study Analysis. New-York: Guilford Press.

Tilly, Charles. 1985. "War Making and State Making as Organized Crime," in Bringing the
State Back In. eds. Peter Evans, Theda Skocpol and Dietrich Rueschemeyer. Cambridge, MA:
Cambridge University Press, pp. 169-191.

Tilly, Charles. 1992. Coercion, Capital, and European States, AD 990-1992. Cambridge,
MA: Basil Blackwell.

Yin, R.K. (1989). Case study research - Design and methods (2nd ed.). London:
Sage.

Yin, R.K. (2012). Applications of Case Study Research (3th. Ed.). California: Sage Pub.
Inc.