‫המסגור התקשורתי של מועמדֹת למנהיגּת פוליטית בישראל ובארצות‪-‬‬

‫הברית‪2013-2008 ,1984 ,1969 :‬‬

‫חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‬

‫מאת גילעד גרינוולד‬

‫בית‪-‬הספר לתקשורת והמחלקה למדעי המדינה‬

‫הוגש לסנט של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫שבט‪ ,‬תשע"ח‬ ‫רמת‪-‬גן‬

 ‫עבודה זו נעשתה בהדרכתם של‬

‫פרופ' שמואל (סאם) ליימן‪-‬ווילציג‬

‫ד"ר יעלי בלוך‪-‬אלקון‬

‫מבית‪-‬הספר לתקשורת של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

 ‫תודות‬

‫ראשית‪ ,‬ברצוני להודות מעומק הלב לשני מנחי המחקר‪ ,‬פרופ' סאם ליימן‪-‬ווילציג וד"ר יעלי‬

‫בלוך‪-‬אלקון‪ .‬תודה על ההכוונה המקצועית‪ ,‬על העידוד והמילה הטובה ועל יחסכם האישי והבלתי‬

‫אמצעי‪ .‬הייתה זו זכות גדולה להיות תלמיד של חוקרים מבריקים ומסורים כמותכם‪ .‬מיותר לציין‬

‫שלא יכולתי לעשות זאת בלעדיכם‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬תודתי נתונה לפרופ' רינה בוגוש אשר שפטה במקצועיות רבה את הצעת המחקר וסייעה‬

‫בשיפור ובמיקוד של העבודה‪ .‬תודה גם לד"ר עליזה לביא שקראה את ההצעה ביסודיות ונתנה‬

‫הערות‪.‬‬

‫תודה גדולה לשתי השופטות האנונימיות של העבודה על מלאכת שיפוט מקיפה והוגנת‪ .‬אני מודה‬

‫לכן מקרב לב על שהראתן לי שמקצועיות ואנושיות אינם שני ערכים מנוגדים‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬אני מודה באופן מיוחד למשפחתי היקרה והאהובה‪ ,‬ובעיקר לאמי עדנה ולבן זוגי יגאל‪ ,‬על‬

‫עמידתכם לצדי בסבלנות‪ ,‬בהבנה ובאהבה‪.‬‬

 ‫תוכן עניינים‬

‫תקציר‪..............................................................................................................‬א‪-‬ה‬

‫מבוא‪2-1.................................................................................................................‬‬

‫‪ .1‬הסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות – רקע ומושגים עיקריים‪56-3...............................‬‬

‫‪ 1.1‬פטריארכליות‪ ,‬פמיניזם ומקומן של הנשים בחברה ובפוליטיקה‪20-3...............................‬‬
‫‪ 1.1.1‬תפיסת העולם הפטריארכלית‪3................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.2‬מדוע גברים ונשים שונים אלו מאלו? ההסבר הפמיניסטי ואתגור "הגורל הביולוגי"‪6.....‬‬
‫‪ 1.1.3‬הפמיניזם כתנועה מהפכנית‪ :‬כיצד יש להתנגד לפטריארכליות? שלוש גישות פמיניסטיות‬
‫עיקריות‪9...............................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.4‬פמיניזם ומעמד האישה בישראל‪13............................................................................‬‬
‫‪ 1.1.5‬נשים‪ ,‬החיים הציבוריים‪ ,‬פוליטיקה ומנהיגות פוליטית – נתונים של ייצוג ו(לבסוף) שאלת‬
‫חשיבותו של הייצוג‪17..............................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬נשים בשיח התקשורתי – שלוש מסגרות תיאורטיות עיקריות‪46-21.................................‬‬
‫‪ 1.2.1‬תקשורת ההמונים כמסמלת וכמבנה של התרבות המשותפת‪21.....................................‬‬
‫‪ 1.2.2‬תקשורת כתרבות‪ :‬התקשורת כמשקפת ומקדמת יחסי הכוחות המגדריים בחברה‪25.......‬‬
‫‪ 1.2.3‬תיאוריית "קביעת סדר היום"‪ :‬רקע למחלוקת בדבר מידת ההשפעה של התקשורת‪28......‬‬
‫‪" 1.2.4‬תמונת המראה" של קביעת סדר היום ‪ :‬את מי התקשורת מעלה על נס ואת מי היא‬
‫מכחידה מן השיח?‪31...............................................................................................‬‬
‫‪ 1.2.5‬נראות והכחדה סימבולית של נשים במרחב התקשורתי‪33............................................‬‬
‫‪ 1.2.6‬תיאורית המסגור התקשורתי‪35................................................................................‬‬
‫‪ 1.2.7‬המסגור של נשים בתקשורת‪38..................................................................................‬‬
‫‪ 1.3‬הסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות‪56-47..................................................................‬‬
‫‪ 1.3.1‬הנראות של פוליטיקאיות בתקשורת‪47......................................................................‬‬
‫‪ 1.3.2‬סיקור פוליטיקאיות בתקשורת – תבניות חשיבה עיקריות‪47........................................‬‬
‫‪ 1.3.3‬סיקור פוליטיקאיות בתקשורת הישראלית‪51.............................................................‬‬
‫‪ 1.3.4‬מידת השיטתיות של סיקור פוליטיקאיות בתקשורת‪53................................................‬‬
‫‪ 1.3.5‬מיקומו של המחקר הנוכחי ביחס לספרות התיאורטית הקיימת‪56.................................‬‬
‫‪ .2‬המחקר‪ :‬מקרי הבוחן‪ ,‬מערך ומתודולוגיה‪82-57.........................................................‬‬
‫‪ 2.1‬מטרתו העיקרית של המחקר‪57...................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬פירוט המשתנים ומקרי הבוחן‪65-58............................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬שאלות המחקר וציפיות המחקר העיקריות‪66-65..........................................................‬‬
‫‪ 2.4‬מתודולוגיה ‪77-66......................................................................................................‬‬
‫‪ 2.4.1‬בחירת המקורות לביצוע המחקר‪66..........................................................................‬‬
‫‪ 2.4.2‬מרכיבי הדיווחים שייבחנו ותיחום גבולות המחקר‪69.................................................‬‬
‫‪ 2.4.3‬שיטות המחקר‪71...................................................................................................‬‬
‫‪ 2.4.3.1‬שיטה מרכזית‪ :‬חלק כמותי (סטטיסטי‪-‬השוואתי)‪71........................................‬‬
‫‪ 2.4.3.2‬שיטה משנית‪ :‬חלק איכותני (איתור תבניות חשיבה נוספות ותיאור גדוש)‪77......‬‬
‫‪ 2.5‬איסוף הנתונים‪ ,‬קידוד ומהימנות‪80-77.......................................................................‬‬
‫‪ 2.5.1‬סיכום מספר כלל הדיווחים שנאספו במחקר לפי מקרה בוחן ומקור עיתונאי‪77.............‬‬
‫‪ 2.5.2‬סיכום מספר הדיווחים שקודדו ונותחו לפי שיטת מחקר‪78.........................................‬‬
‫‪ 2.5.3‬קידוד ומהימנות‪79.................................................................................................‬‬
‫‪ 2.5.4‬בחירת המבחן הסטטיסטי העיקרי לשם ההשוואה בין מקרי הבוחן‪80..........................‬‬
‫‪ 2.6‬חשיבות המחקר ותרומתו‪82-81..................................................................................‬‬
‫‪ 2.6.1‬תרומה תיאורטית‪81...............................................................................................‬‬
‫‪ 2.6.2‬תרומה אמפירית‪82.................................................................................................‬‬
‫‪ 2.6.3‬תרומה יישומית‪82..................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬ממצאים‪141-83..................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬ממצאי שיטת הניתוח הכמותית (חלק סטטיסטי‪-‬השוואתי)‪110-83.................................‬‬
‫‪ 3.1.1‬משתנה הזמן בהיסטוריה‪83.....................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.2‬משתנה התרבות הפוליטית של המדינה‪93.................................................................‬‬
‫‪ 3.1.3‬משתנה הסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית‪97.................................................................‬‬
‫‪ 3.1.4‬משתנה סוג העיתונות‪102........................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.5‬משתנה מגדר העיתונאי המסקר‪106..........................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬ממצאי שיטת הניתוח האיכותנית (איתור מסגרות חשיבה נוספות)‪137-111.....................‬‬
‫‪ 3.2.1‬הקדמה‪111............................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.2‬מסגרת סיקור ‪ :1‬הפוליטיקאית כ"אם האומה" – יציקת האימהות אל תוך המודל‬
‫המנהיגותי‪112.......................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.3‬מסגרת סיקור ‪ :2‬הנשיות כיתרון וכבשורה לחברה‪117................................................‬‬
‫‪ 3.2.4‬מסגרת סיקור ‪ :3‬הומור ומגדר‪120...........................................................................‬‬
‫‪ 3.2.5‬מסגרת סיקור ‪ :4‬נשים בפוליטיקה כמניפולציה אלקטורלית‪123..................................‬‬
‫‪ 3.2.6‬מסגרת סיקור ‪ :5‬התפקיד הפמיניסטי של התקשורת‪128............................................‬‬
‫‪ 3.2.7‬מסגרת סיקור ‪ :6‬כשפוליטיקה היא "משחק של נשים"‪134..........................................‬‬
‫‪ 3.3‬סיכום פרק הממצאים‪141-138...................................................................................‬‬
‫‪ 3.3.1‬סיכום ממצאי שיטת המחקר הכמותית‪138...............................................................‬‬
‫‪ 3.3.2‬סיכום ממצאי שיטת המחקר האיכותנית‪139.............................................................‬‬
‫‪ .4‬דיון‪185-142.......................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬הקדמה ‪142...............................................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬ההקשר ההיסטורי‪151-143........................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬ההקשר התרבותי‪155-151..........................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬ההקשר הפוליטי‪159-155...........................................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬ההקשר העיתונאי ‪164-160..........................................................................................‬‬
‫‪ 4.5.1‬משתנה סוג העיתונות‪160........................................................................................‬‬
‫‪ 4.5.2‬משתנה מגדר העיתונאי‪/‬ת‪162..................................................................................‬‬
‫‪ 4.6‬דיון במסגרות החשיבה הנוספות‪185-165.....................................................................‬‬
‫‪ 4.6.1‬הקדמה‪ :‬מהלך הדיון ועל מה מצביע אופיין החיובי של מסגרות החשיבה הנוספות?‪165.‬‬
‫‪ 4.6.2‬דיון פרטיקולרי בכל אחת ממסגרות החשיבה הנוספות‪167..........................................‬‬
‫‪ .5‬סיכום ומסקנות‪194-186.......................................................................................‬‬
‫‪ 5.1‬מסקנות ‪191-186.......................................................................................................‬‬
‫‪ 5.2‬מגבלות המחקר הנוכחי והצעות למחקרי המשך‪194-191...............................................‬‬

‫רשימה ביבליוגרפית ‪207-195......................................................................................‬‬

‫נספח מס‪ :1 .‬הגדרה ופירוט של דפוסי הסיקור‪261-208....................................................‬‬

‫נספח מס‪ :2 .‬דוגמה לטופס קידוד הנתונים בתוכנת ה‪262.......................................Excel -‬‬

‫נספח מס‪ : 3 .‬דוגמה לרגרסיה לוגיסטית‪264-263.............................................................‬‬

‫נספח מס‪ :4 .‬תיעוד ומספור מחדש של כתבות הפרופיל לצורך שיטת המחקר‬
‫האיכותנית‪269-265...................................................................................................‬‬

‫תקציר באנגלית‪I-VI.........................................................................................................‬‬

‫רשימת תרשימים‪ ,‬גרפים‪ ,‬טבלאות ותמונות‬

‫א‪ .‬תרשימים‬

‫תרשים מס‪ :1 .‬גורמי ההשפעה על סדר היום הציבורי‪..................................................‬עמ' ‪29-28‬‬

‫תרשים מס‪ :2 .‬הפרספקטיבה ההשוואתית של המחקר ‪ -‬משתנה היסטורי ומשתנה תרבותי‪..‬עמ' ‪76‬‬

‫תרשים מס‪ :3 .‬הפרספקטיבה ההשוואתית של המחקר ‪ -‬משנה סיטואציה פוליטית‪-‬מגדרית‪.‬עמ' ‪76‬‬

‫ב‪ .‬גרפים‬

‫גרף מס‪ :1 .‬הסיקור של מאיר (‪ )1969‬לעומת הסיקור של לבני (‪..................................)2009‬עמ' ‪88‬‬

‫גרף מס‪ :2 .‬הסיקור של פררו (‪ )1984‬לעומת הסיקור של קלינטון (‪..............................)2008‬עמ' ‪92‬‬

‫גרף מס‪ :3 .‬הסיקור של לבני (‪ )2009‬לעומת הסיקור של קלינטון (‪...............................)2008‬עמ' ‪96‬‬

‫גרף מס‪ :4 .‬הסיקור של לבני (‪ )2009‬לעומת הסיקור של לבני ויחימוביץ (‪....................)2013‬עמ' ‪101‬‬

‫גרף מס‪ :5 .‬עיתונות איכותית בהשוואה לעיתונות פופולארית בכלל מקרי הבוחן‪................‬עמ' ‪102‬‬

‫גרף מס‪ :6 .‬התפלגות הדיווחים החדשותיים לפי מגדר העיתונאי‪......................................‬עמ' ‪106‬‬

‫גרף מס‪ :7 .‬דיווחים מוטים בהתפלגות לפי מגדר העיתונאי‪..............................................‬עמ' ‪107‬‬

‫ג‪ .‬טבלאות‬

‫טבלה מס‪ :1 .‬פרטי הדיווחים‪........................................................................................‬עמ' ‪74‬‬

‫טבלה מס‪ :2 .‬כמות החשיפה הסטריאוטיפית והעניינית של המועמדת‪................................‬עמ' ‪74‬‬

‫טבלה מס‪ :3 .‬הפרספקטיבה ההשוואתית של המחקר‪.......................................................‬עמ' ‪75‬‬

‫טבלה מס‪ :4 .‬סיכום מספר הדיווחים שנאספו לפי מקרה בוחן ומקור עיתונאי‪.....................‬עמ' ‪78‬‬

‫טבלה מס‪ :5 .‬סיכום מספר הדיווחים שנותחו בשיטת המחקר המשנית‪...............................‬עמ' ‪79‬‬

‫טבלה מס‪ :6 .‬הסיקור של מאיר (‪ )1969‬לעומת הסיקור של לבני (‪...............................)2009‬עמ' ‪83‬‬

‫טבלה מס‪ :7 .‬הסיקור של פררו (‪ )1984‬לעומת הסיקור של קלינטון (‪......................)2008‬עמ' ‪89-88‬‬

‫טבלה מס‪ :8 .‬הסיקור של לבני (‪ )2009‬לעומת הסיקור של קלינטון (‪............................)2008‬עמ' ‪93‬‬

‫טבלה מס‪ :9 .‬הסיקור של לבני (‪ )2009‬לעומת הסיקור של לבני ויחימוביץ (‪..................)2013‬עמ' ‪97‬‬

‫טבלה מס‪ :10 .‬הסיקור של לבני (‪ )2009‬ושל קלינטון – עיתונות איכותית לעומת פופולארית‪.‬עמ' ‪103‬‬

‫טבלה מס‪ :11 .‬דיווחים מוטים בהתפלגות לפי מגדר העיתונאי‪.........................................‬עמ' ‪108‬‬

‫טבלה מס‪ :12 .‬סיכום ממצאי שיטת המחקר הכמותית‪.............................................‬עמ' ‪139-138‬‬

‫טבלה מס‪ :13 .‬סיכום ממצאי שיטת המחקר האיכותנית‪141-139................................................‬‬

‫ד‪ .‬תמונות‬

‫תמונה מס‪ : 1 .‬לבני והמחלוקת מול החרדים‪....................................................................‬עמ' ‪85‬‬

‫תמונות מס‪ :5-2 .‬ארבעים שנה‪ ,‬סטריאוטיפים דומים‪.......................................................‬עמ' ‪87‬‬

‫תמונה מס‪" : 6 .‬כרטיס כניסה להיסטוריה"‪.....................................................................‬עמ' ‪91‬‬

‫תמונה מס‪"" :7 .‬בכוונתי להיות הנשיאה האישה השנייה"‪................................................‬עמ' ‪91‬‬

‫תמונה מס‪ :8 .‬לבני בלחץ‪ ,‬ברק משקיף בביטחון‪...............................................................‬עמ' ‪95‬‬

‫תמונה מס‪ :9 .‬התנצלות "ג'נטלמנית" של ליברמן בפני יו"ר מפלגות העבודה‪ ,‬התנועה ומרצ‪.‬עמ' ‪100‬‬

‫תמונות מס‪ :12-10 .‬תמונות "צבעוניות" וכותרות סנסציוניות בסיקור לבני וכפילתה‪...‬עמ' ‪105-104‬‬

‫תמונה מס‪" : 13 .‬ויהי בחלומה"‪....................................................................................‬עמ' ‪110‬‬

‫תמונה מס‪" :14 .‬גרש אותו מכאן"‪................................................................................‬עמ' ‪114‬‬

‫תמונה מס‪" :15 .‬כל הזמן במטבח‪ ,‬אשת חיל!"‪...............................................................‬עמ' ‪127‬‬
 ‫תקציר‬

‫מחקר זה עוסק באספקטים המגדריים של המסגור התקשורתי של פוליטיקאיות‪ ,‬אשר התמודדו על תפקידי‬
‫הנהגה בכירים בישראל ובארצות הברית בשנים ‪ 1984 ,1969‬ו‪ .2013-2008-‬בסך הכל‪ ,‬המחקר כולל ניתוח של‬
‫שישה מקרי בוחן משתי המדינות‪ :‬סיקורה של גולדה מאיר במערכת הבחירות לכנסת השביעית (‪;)1969‬‬
‫סיקורה של ג'רלדין פררו אשר התמודדה על תפקיד סגנית נשיא ארצות הברית בבחירות לנשיאות ‪;1984‬‬
‫סיקור מועמדותה של הילרי קלינטון בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית‬
‫(‪ ;)2008‬סיקורה של ציפי לבני במערכת הבחירות לכנסת ה‪ ;)2009( 18-‬וסיקורן של ציפי לבני ושלי יחימוביץ‬
‫במערכת הבחירות לכנסת ה‪ .)2013( 19-‬הסיקור נבחן בארבעה עיתונים מודפסים ישראלים ואמריקאים‪:‬‬

‫"הארץ" וה‪ New York Times -‬האליטיסטיים ו"ידיעות אחרונות" ו‪ Newsday -‬הפופולאריים‪ .‬המגוון‬

‫ההיסטורי‪ ,‬התרבותי‪ ,‬הפוליטי והעיתונאי של מקרי הבוחן נועד‪ ,‬כפי שמיד יפורט בקצרה‪ ,‬לשרת את נקודת‬
‫המבט ההשוואתית של מחקר זה‪ ,‬אשר רואה באלמנטים הללו כאחד הבסיסים והיסודות החשובים אשר‬
‫עומדים בלבה של ההטיה המגדרית‪.‬‬

‫כקטגוריה לעומתית להגדרה הקלאסית של "תקשורת כהובלה"‪ ,‬טבע החוקר ג'יימס קארי את המינוח‬
‫"תקשורת כתרבות" או "תקשורת כריטואל"‪ .‬הגדרה זו של התקשורת טוענת כי שימושו העיקרי של המסר‬
‫התקשורתי הוא בשמירה של סדר ומשמעות חברתיים אשר קיימים ממילא‪ .‬כלומר‪ ,‬התקשורת נוטה לעשות‬
‫שימוש בסמלים ובסממנים המוכרים לכלל על מנת לחזק את המציאות‪ ,‬כפי שבני האדם מבינים ומפרשים‬
‫אותה‪.‬‬

‫בהתאם לתפיסה זו‪ ,‬הסיקו חוקרי תקשורת פוליטית ומגדר רבים כי בהיות התקשורת משקפת את יחסי‬
‫הכוחות הפוליטיים‪-‬מגדריים בחברה הפטריארכלית‪ ,‬הייצוג והסיקור של פוליטיקאיות בתקשורת ככלל הוא‬

‫למסגּר תמאטי סביב דפוסי חשיבה קבועים‬

‫פחּת מבחינת הנראּת (‪ )Visibility‬והנוכחות שלהן‪ ,‬וכן נוטה ִ‬

‫למדי‪ ,‬אשר משקפים (אבל בסופו של דבר גם מקבעים ומקעקעים) תפיסות סטריאוטיפיות ומוטות‪-‬מגדרית‬

‫(‪ .)Gender-Biased‬דפוסים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בדגש הרב הניתן על המראה החיצוני‬

‫(ובכלל זאת‪ ,‬הלבוש והמיניות של הפוליטיקאיות); בנטייה להציג את הפוליטיקאיות כמנהיגֹת בלתי‪-‬‬
‫כשירות במרחב הפוליטי‪-‬גברי; בדיכוטומיות מגדריות סביב תכונות אופי "נשיות" ונושאים "נשיים" אשר‬
‫מיוחסות לפוליטיקאיות; וכן בהצגה סיסטמתית שלהן (לטוב ולרע) כחלוצות וכחותרות תחת הנורמה‬
‫החברתית‪ .‬מגמות אלו של סטריאוטיפיזציה והטיה מגדרית עשויות אף להתגבר ולהקצין כאשר מדובר‬
‫בפוליטיקאיות המתמודדות על תפקידי הנהגה לאומית בכירה‪ ,‬כגון נשיאה‪ ,‬סגנית נשיא‪ ,‬ראש‬

‫‪ʠ‬‬
‫מפלגה‪/‬רשימה וראש ממשלה‪ ,‬שכן תפקידים אלו נתפסים כחשובים ומהותיים יותר לתפקודה של חברת‬
‫ההמונים לטווח הארוך‪.‬‬

‫מטרת המחקר העיקרית ונקודת המבט ההשוואתית‬

‫בהתבסס על הגישה של "תקשורת כתרבות"‪ ,‬מחקר זה מניח כי ישנו משנה חשיבות בחקר סיקורן של‬
‫פוליטיקאיות בכירות‪ ,‬לא רק כפונקציה של שיקוף וקיבוע יחסי הכוחות המגדריים בחברה הפטריארכלית‬
‫באופן כללי‪ ,‬אלא גם מתוך ניסיון לזהות ולהבין כיצד תמורות היסטוריות‪ ,‬פערים תרבותיים‪ ,‬שינויים מידיים‬
‫יותר בסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית וכן הבדלים הקשורים בעבודה העיתונאית‪ ,‬עשויים לבוא לידי ביטוי‬
‫בהטיה המגדרית עצמה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הנחת היסוד של המחקר הנוכחי הינה כי למרות ההקשר‬
‫האוניברסאלי ובמידה מסוימת הא‪-‬היסטורי של התרבות הפטריארכלית‪ ,‬בסופו של דבר אין מדובר במודל‬
‫מונוליתי ומהותני‪ ,‬אלא ברצף התלוי במשתנים ובפקטורים ארוכי טווח ומידיים יותר כאחד‪ ,‬ולפיכך ניתן‬
‫יהיה לזהות הבדלים בולטים גם בסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות בכירות על בסיס זירות פוליטיות‬
‫וחברתיות וסיטואציות היסטוריות משתנות‪.‬‬

‫מטרה כללית זו ניתן להשיג באמצעות ניתוח השוואתי (‪ :)Comparative Analysis‬על ידי השוואת סיקורה‬

‫של מאיר (‪ )1969‬לסיקורה של לבני (‪ ,)2009‬וכן השוואת סיקורה של פררו (‪ )1984‬לסיקורה של קלינטון (‪,)2008‬‬
‫ניתן יהיה להצביע על התמורות ההיסטוריות ביחס כלפי נשים בפוליטיקה הבכירה בישראל ובארצות‬
‫הברית; בחינת סיקורה של קלינטון בהשוואה לסיקורה של לבני (‪ ,)2009‬עשוי ללמד אותנו על ההבדלים‬
‫הבין‪-‬תרבותיים המשתקפים במסגור המגדרי בשתי המדינות; ניתוח סיקורן של לבני ויחימוביץ (‪,)2013‬‬
‫בהשוואה לסיקורה של לבני ב‪ ,2009-‬יכול להעיד על הבדלים במסגור הנובעים משינויים "מידיים" יותר‬
‫בסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית‪ ,‬אשר באים לידי ביטוי במספר הנשים המתמודדות על תפקיד פוליטי בכיר‬
‫במקביל; ולבסוף‪ ,‬השוואת שני סוגי העיתונים בכל אחת מן המדינות (איכותיים מול פופולאריים)‪ ,‬וכן‬
‫השוואת ההטיה המגדרית על הרקע של מגדר העיתונאי המסקר בכלל מקרי הבוחן‪ ,‬ישמשו אותנו על מנת‬
‫לנסות ולהבין הבדלים ופערים אשר מתגלעים על רקע של נורמות העבודה המקצועיות של העיתונאים‪.‬‬

‫שיטות המחקר‬

‫שיטת המחקר הכללית הינה ניתוח תוכן (‪ ,)Content Analysis‬המתחלק לשני חלקים‪:‬‬

‫‪ʡ‬‬
‫ראשית‪ ,‬חלק כמותי (סטטיסטי‪-‬השוואתי)‪ ,‬אשר יהווה טכניקה להסקת מסקנות בדרך של זיהוי שיטתי של‬
‫תכונות מוגדרות מראש של מסרים‪ ,‬מסגרות חשיבה ודפוסים חוזרים‪ .‬שיטה זאת מתאימה לניתוח השוואתי‪,‬‬
‫משום שהיא מבוססת על בדיקת מובהקּת מתוך שאיפה לאפשר מהימנות שיחזור על ידי חוקרים שונים‪.‬‬
‫במסגרת חלק זה‪ ,‬תיבדק נוכחותן של תשע מסגרות סיקור מגדריות מוגדרות מראש‪ ,‬בסך של ‪ 3,896‬דיווחים‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬חלק איכותני (ניתוח נרחב ותיאור גדוש)‪ ,‬בו המהלך הוא למעשה הפוך‪ :‬קריאה ביקורתית של‬
‫הטקסטים על מנת לחלץ מתוכם תבניות חשיבה מגדריות‪ ,‬דפוסים וקטגוריות אחרים‪ ,‬נוסף על אלו שנבדקו‬
‫בניתוח התוכן הכמותי‪ .‬שיטה זו תיבדק על מדגם של ‪" 90‬דיווחי עומק" בלבד‪ ,‬אשר נוטים לעורר עניין ציבורי‬
‫מיוחד‪ ,‬וכוללים ראיונות‪ ,‬תחקירים וכתבות פרופיל‪.‬‬

‫ממצאים ומסקנות עיקריים‬

‫בהקשר ההיסטורי‪ ,‬נמצא כי עם חלוף הזמן ובהתאם ל"תפיסת הפרוגרס"‪ ,‬העיתונים האמריקאים הראו‬
‫נטייה כללית לצמצום הסטריאוטיפיזציה המגדרית בסיקור הפוליטיקאיות‪ ,‬בעיקר סביב הפחתה בייחוס‬
‫ה"חלוציות" כלפי ה"תופעה" ובתפיסה גמישה יותר של "תפקידיה" של האישה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בין מקרי‬
‫הבוחן הישראלים‪ ,‬התגלתה דווקא מגמה הפוכה של האצת הסטריאוטיפיזציה המגדרית עם חלוף הזמן‪,‬‬
‫כאשר המנגנון שהודגם כמסביר בצורה מיטבית יותר את ההטיה המגדרית הפחותה במקרה של מאיר לעומת‬
‫זה של לבני (‪ , )2009‬היה נעוץ בתהליכי הפרסונליזציה הפוליטית שחוותה החברה והפוליטיקה בישראל‪,‬‬
‫ופחות ב"תפיסת הפרוגרס"‪.‬‬

‫בהקשר התרבותי‪ ,‬הממצאים הצביעו על קשר חזק מאוד בין סיקור הקמפיינים הפוליטיים של קלינטון ושל‬
‫לבני (‪ )2009‬בעיתונות האמריקאית אל מול זו הישראלית‪ ,‬לבין היבטים סוציולוגיים ותרבותיים מקומיים‬
‫בשתי מדינותיהן‪ ,‬כאשר קשיים ומכשלות פרטיקולאריים של מעמד האישה בישראל‪ ,‬כגון ההתנגדות‬
‫הדתית‪-‬חרדית לנוכחותן של נשים בתפקידי צמרת‪ ,‬וכן השפעות ישירות של המיליטריזציה ובעיות הביטחון‬
‫על מעמד האישה ותפיסת תפקידיה‪ ,‬בהחלט באו לידי ביטוי בסיקורה של לבני ולעומת זאת אפיינו במידה‬
‫פחותה בהרבה את הסיקור של קלינטון‪.‬‬

‫בהקשר של הסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית‪ ,‬נמצא כי לעומת מערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,)2009( 18-‬הרי‬
‫שבמערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,)2013( 19-‬אשר כללה התמודדות של שתי נשים במקביל על תפקיד הנהגה‪,‬‬
‫בהחלט נוצר איזשהו " ִנרמול" מסוים של השיח התקשורתי סביב הפוליטיקאיות‪ ,‬והדבר השתקף בעיקר‬
‫בהפחתה משמעותית בהצגתן כמי שחותרות תחת הנורמה החברתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברמת הטרמינולוגיה‬

‫‪ʢ‬‬
‫העיתונאית‪ ,‬הודגמה גם רדיקליזציה ואסקלציה מסוימות של הסקסיזם‪ ,‬למשל בתיאור עקבי של המאבק‬
‫הפוליטי בין לבני ולבין יחימוביץ כ"היאבקות בוץ"‪.‬‬

‫בהקשר העיתונאי‪ ,‬נמצא קשר רופף וחלש יחסית בין סוג העיתון (איכותי או פופולארי)‪ ,‬לבין מסגור ענייני‬
‫או סטריאוטיפי של הפוליטיקאיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ספציפית במקרי הבוחן של קלינטון ושל לבני (‪ ,)2009‬אכן נמצא‬
‫קשר מסוים‪ .‬שני המקרים הללו הראו כי אלמנטים מגדריים מסוימים‪ ,‬כגון שימת הדגש על הופעתה‬
‫החיצונית של הפוליטיקאית ורמיזות מיניות‪ ,‬עשויים לאפיין באופן ספציפי וישיר יותר את העיתונות‬
‫הפופולארית‪ ,‬בהשוואה לזו האיכותית‪ .‬ממצאים אלו הודגמו כקשורים למאפיינים הידועים של העיתונות‬
‫הפופולארית‪ ,‬כגון‪ :‬הנטייה לייצר "חדשות רכות"; סנסציונליזציה של התוכן; שימוש נפוץ יותר בתמונות‬
‫ובטרמינולוגיה "גרפית"; ומתן הדגש על פרספקטיבה אישית ("הסיפור האנושי")‪.‬‬

‫סביב הקטגוריה של "מגדר העיתונאי המסקר"‪ ,‬הודגם קשר מובהק וחזק בנוגע לסיקור ענייני‪/‬סטריאוטיפי‬
‫של הפוליטיקאיות בארבעת העיתונים‪ .‬בניגוד לציפיית המחקר‪ ,‬נמצא כי באופן כללי‪ ,‬העיתונאיות היו מוטות‬
‫בהרבה בהשוואה לעיתונאים הגברים‪ .‬ואולם‪ ,‬מסקנה זו הוכחה כקשורה בשני מנגנונים עיתונאיים‬
‫וחברתיים‪ ,‬שאינם נובעים בהכרח מדפוס התנהגות הנוגע ל"הפנמת הדיכוי הפטריארכלי" בקרב‬
‫העיתונאיות‪ :‬ראשית‪ ,‬המנגנון של סיווג ומידור החדשות‪ ,‬אשר מביא לידי כך שהעיתונאיות‪ ,‬מתוקף התפקיד‬
‫המוקצה להן במערכות העיתונים‪ ,‬הרבו לעסוק ב"נושאים רכים"‪ ,‬כמו אופנה ולבוש‪ ,‬חיי משפחה וזוגיות;‬
‫שנית‪ ,‬המנגנון של תחושת שליחות פמיניסטית‪-‬חברתית בקרב העיתונאיות הבכירות‪ ,‬אשר נטו לשים דגש‬
‫מיוחד על אלמנטים מגדריים בהקשר ביקורתי ו‪/‬או חיובי יותר‪.‬‬

‫בהיבט של תבניות הסיקור הנוספות שנמצאו במחקר זה‪ ,‬ככלל הן היו בעלות אופי פוזיטיבי‪-‬אלטרנטיבי‬
‫יותר‪ ,‬והדגימו כי המרחב התקשורתי עשוי לעתים להוות גם זירה שבה ישנה דווקא חתירה תחת הנורמות‬
‫החברתיות הנהוגות בחברה הפטריארכלית‪ ,‬ולא רק שיקוף‪ ,‬חיזוק או אכיפה שלהן‪ .‬למשל‪ ,‬באמצעות הצגת‬
‫הנשיות דווקא כיתרון מנהיגותי של הפוליטיקאית; שימוש בהומור על מנת לנפץ דיכוטומיות מגדריות; וכן‪,‬‬
‫הגדרה מחדש של תפקידה הכולל של התקשורת כמוסד בעל שליחות פמיניסטית‪-‬חברתית‪.‬‬

‫תרומת המחקר‬

‫ברמה התיאורטית‪ ,‬עד כה לא הושם מספיק דגש על התנאים החברתיים‪ ,‬הסביבתיים והפוליטיים הייחודיים‬
‫שבהם פועל הסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות‪ .‬תכליתו התיאורטית של מחקר זה הינה לייצר איזושהי‬
‫פרספקטיבה השוואתית מקיפה וכוללת לבחינת הקשר שבין תנאים חיצוניים (היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬
‫פוליטיים‪-‬מגדריים ועיתונאיים)‪ ,‬לבין סיקור מועמדותן של פוליטיקאיות לתפקידי מנהיגות בכירים‪.‬‬

‫‪ʣ‬‬
‫ברמה האמפירית‪ ,‬בשנים האחרונות אנו עדים לכניסה ולהתמודדות מואצת יותר של נשים על תפקידי‬
‫ההנהגה הפוליטית הבכירים ביותר‪ ,‬הן בישראל והן בשאר העולם המערבי‪ .‬בהקשר של סיקור נשים‬
‫בפוליטיקה הבכירה‪ ,‬רק מחקרים מעטים בארץ עסקו בנושא זה‪ ,‬מאחר שתהליכים אלו התרחשו בתקופת‬
‫זמן קצרה יחסית‪ .‬נקודת המבט ההשוואתית תורמת להעמקה משמעותית של השיח המחקרי אודות מגמה‬
‫פרטיקולרית זו‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬ברמה הנורמטיבית‪-‬חברתית‪ ,‬על מנת להבין לעומק באילו מקרים קיים חשש ממשי שהסיקור‬
‫ה תקשורתי יסבול ממסגרות ומדפוסי חשיבה סטריאוטיפיים ובלתי רלוונטיים‪ ,‬יש למצוא ולדון בתנאים‬
‫הספציפיים שבהם אכן התקשורת מסקרת נשים בצורה עניינית והוגנת יותר‪.‬‬

‫‪ʤ‬‬
 ‫מבוא‬

‫עבודה זו מבקשת לבחון היבטים היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים ועיתונאיים של מסגורן התקשורתי של‬
‫פוליטיקאיות בכירות בישראל ובארצות הברית במהלך השנים ‪ 1984 ,1969‬ו‪.2013-2008 -‬‬

‫אף על פי שככלל‪ ,‬מחקרי תקשורת ומגדר מצאו כי סיקור מוטה של פוליטיקאיות מהווה פרקטיקה בעלת‬
‫יסודות וקוים מנחים מובנים וקבועים‪ ,‬ממצאים מן השנים האחרונות (מישראל וממדינות אחרות)‬
‫מצביעים על כך כי בהתאם להתקדמות ולהשתרשות רעיונות פמיניסטיים בחברה הכללית‪ ,‬גם הסיקור‬
‫התקשורתי של פוליטיקאיות חווה שיפור מסוים‪ ,‬הן ברמת הנראּת שלהן‪ ,‬והן ברמה של ייצוג ומסגור‬
‫מאוזנים יותר‪ .‬מספר חוקרים ייחסו ממצאים אלו דווקא להשתתפות הולכת וגוברת של נשים בפוליטיקה‬
‫הבכירה ביותר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הנוהג הידוע של "הכחדה סימבולית" של נשים מן המרחב התקשורתי‪ ,‬אינו‬
‫אפשרי עוד במצבים שבהם פוליטיקאיות נמצאות בלב לבה של האג'נדה הציבורית‪.‬‬

‫המחקרים האחרונים‪ ,‬אשר מצביעים על תמורות מסוימות בסיקורן התקשורתי של פוליטיקאיות בכלל‬
‫ופוליטיקאיות בכירות בפרט‪ ,‬מצריכים חשיבה נוספת בנושא בכללותו‪ ,‬חשיבה אשר עומדת במרכז החידוש‬
‫והתרומה של עבודה זו‪ :‬מבחינה תיאורטית‪ ,‬אם אכן סיקור זה איננו מהותני אלא תלוי קונטקסט‪ ,‬הרי‬
‫שמתאים וראוי לחקור אותו דרך פרספקטיבה השוואתית‪ ,‬ומתוך ניסיון להבין באילו סיטואציות המסגור‬
‫עשוי להיות ענייני ומאוזן יותר‪ .‬מבחינה אמפירית‪ ,‬עם כניסתן של יותר ויותר נשים אל הזירה הפוליטית‬
‫הבכירה ביותר‪ ,‬נדרש לחקור את הנושא הפרטיקולרי הזה בצורה מקיפה‪ ,‬ובכלל זאת השוואת המגמה‬
‫הנוכחית לתקופות זמן שבהן נשים בפוליטיקה נחשבו כ"תופעה" ייחודית יותר‪ ,‬וכן השוואת העיתונות‬
‫הישראלית לעיתונות זרה בהקשר זה‪.‬‬

‫שיטת המחקר היא ניתוח תוכן משולב (כמותי ואיכותני) ומשווה של שישה מקרי בוחן מישראל ומארצות‬
‫הברית ומתקופות זמן שונות בהיסטוריה‪ .‬מטרת ההשוואה הינה לבדוק את הקשר שבין שלושה משתנים‬
‫בלתי תלויים עיקריים‪ :‬הזמן בהיסטוריה‪ ,‬התרבות הפוליטית של המדינה והסיטואציה הפוליטית‪-‬‬
‫מגדרית; וכן‪ ,‬עוד שני משתנים בלתי תלויים משניים‪ :‬סוג העיתון (איכותי או פופולארי) ומגדר העיתונאי‬
‫המסקר‪ ,‬לבין המסגור העיתונאי של מועמדֹת לתפקידי הנהגה בכירים בפוליטיקה הישראלית‬
‫והאמריקאית‪.‬‬

‫בין מגבלותיו הבולטות של המחקר‪ ,‬אשר יִיסקרו באופן נרחב ומעמיק בפרקים הבאים‪ ,‬ניתן למנות כבר‬
‫עתה חסרון אינהרנטי אחד ניכר לעין‪ :‬היסטורית‪ ,‬הן בישראל והן בארצות הברית‪ ,‬מספר מקרי הבוחן‬
‫שבהם התמודדו נשים על תפקידים פוליטיים לאומיים‪ ,‬ביצועיים ובכירים הוא מועט ומצומצם ביותר‪ .‬לכן‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬גם במצבים שבהם היה עדיף שההשוואה תישען על מקרי בוחן דומים או מתאימים יותר‪,‬‬
‫לעתים קרובות בחירת המקרים הייתה תוצאה של מחסור אמתי באלטרנטיבות נוספות‪.‬‬

‫בהתאם לציפיות המחקר‪ ,‬ממצא כללי אשר עולה מן הניתוח קשור בשתי מגמות מעניינות‪ :‬ראשית‪ ,‬נקודת‬
‫המבט ההשוואתית ִאפשרה מציאה של הבדלים ממשיים ברמה הכמותית (סטטיסטית‪-‬מספרית) בין‬
‫הסיקור המוטה של הפוליטיקאיות השונות‪ ,‬על ציר של זמן‪ ,‬תרבות פוליטית‪ ,‬סיטואציה פוליטית‪-‬מגדרית‬
‫וכן נורמות מקצועיות שונות הקשורות בעבודה העיתונאית‪ .‬שנית‪ ,‬וחשוב מכך‪ ,‬ניתן היה לייחס לפחות חלק‬
‫מן ההבדלים הסטטיסטיים המובהקים בהטיה המגדרית‪ ,‬לפערים קונקרטיים הקשורים במשתנים הבלתי‬
‫תלויים‪ .‬יותר מזה‪ ,‬אפילו במקרים שבהם ברמה הסטטיסטית‪ ,‬ציפיות מחקר כאלו או אחרות הופרכו או‬
‫אוששו חלקית בלבד‪ ,‬עדיין ברמת הטקסטים והתכנים עצמם‪ ,‬ניתן היה לראות כי ההטיה המגדרית נובעת‬
‫בחלקה הלא מבוטל ממאפיינים‪ ,‬תהליכים ומוטיבים חברתיים נרחבים ועמוקים יותר מן הסיקור‬
‫הקונקרטי עצמו‪ .‬אלו הם מוטיבים אשר ניצבים לכאורה מחוץ לזירה התקשורתית‪ ,‬ואולם נראה כי יש‬
‫בכוחם‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬לעצב ולארגן אותה‪.‬‬

‫מבחינה נורמטיבית ויישומית‪ ,‬החידוש בעבודה הנוכחית נעוץ בהבנה כי סיקור תקשורתי ענייני‪ ,‬מאוזן‬
‫והוגן יותר של פוליטיקאיות הוא פרקטיקה אשר בהחלט ניתן לקיים וליישם‪ ,‬ואולם היא דורשת תחילה‬
‫שינוי יסודי בהרבה סביב אלמנטים היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים ועיתונאיים‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪ .1‬הסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות ‪ -‬רקע ומושגים עיקריים‬

‫ובפוליטיקה‪1‬‬ ‫‪ 1.1‬פטריארכליות‪ ,‬פמיניזם ומקומן של נשים בחברה‬

‫‪ 1.1.1‬תפיסת העולם הפטריארכלית‬

‫על מנת להסביר את מורכבותו של המונח "פמיניזם"‪ ,‬רצוי תחילה להתייחס אל הרקע האידיאולוגי‬
‫והחברתי שהביא לצמיחתו‪ .‬כל תפיסת עולם מהפכנית צומחת על בסיסם של מנגנונים חברתיים מוסדיים‪,‬‬
‫אשר מקנים כלי שליטה לחלקים מסוימים של האוכלוסייה‪ ,‬ומדירים ממוקדי הכוח חלקים אחרים שלה‬
‫(פריירה‪ .)1981 ,‬תפיסת העולם הפטריארכלית‪ ,‬הן במובנה השבטי הקדום והן במובנה המודרני‪ ,‬היא‬
‫הבסיס לצמיחתו של השיח הפמיניסטי ושל המחקר הפמיניסטי בחברה של ימינו‪ .‬ההתמקדות במודרנה‬
‫היא חשובה‪ ,‬מפני שהשיח הפמיניסטי צומח למעשה בתוך המסגרת המחשבתית המודרנית‪ ,‬אשר לפיה כל‬
‫בני האדם שווים בזכויותיהם‪ .‬לפיכך‪ ,‬לאחר המהפכה הצרפתית כנקודת זמן סימבולית‪ ,‬התקיים שיח‬
‫אינטלקטואלי נרחב סביב השאלה מה יכול להסביר את המשך קיומם של מנגנוני אי השוויון למרות‬

‫שבירתה לכאורה של הפטריארכליות במובנה השבטי‪-‬מסורתי (‪.)Pateman, 1988‬‬

‫פטריארכליות היא מכלול היחסים הפוליטיים‪ ,‬החברתיים והאידיאולוגיים שחלים בגרעין המשפחתי‬
‫ומחוצה לו‪ ,‬אשר מקנים לגבר עליונות על האישה‪ ,‬תוך קיבוע נחיתותה של האישה‪ ,‬הן כשלעצמה והן לעומת‬
‫הגבר (ג'רבי‪ .)1996 ,‬במבנה משפחתי‪ ,‬ארגוני וחברתי שבו מרבית הסמכויות ותחומי האחריות הפוליטיים‬
‫והציבוריים מרוכזים בידי הגבר‪ ,‬נוצרת סיטואציה של הגמוניה גברית‪ ,‬אשר מעניקה לגברים‬
‫כאינדיבידואלים את מרבית הפריבילגיות בחברה‪ ,‬ומדירה במכוון נשים משליטה על חלוקת המשאבים‬
‫החברתיים והכלכליים (באום ואח'‪ .)2006 ,‬מתוך תפיסת עולם פילוסופית זו‪ ,‬צומחת בפועל החברה‬
‫הפטריארכלית‪ ,‬אשר מתאפיינת בשליטה של הגבר בכל אספקט בחיה של האישה ‪ -‬אישי וציבורי כאחד‪.‬‬

‫‪ Millett‬מזהה ביחסי הכוחות המיניים בין הגבר ובין האישה אקט פוליטי‪ ,‬אשר משמש את הגבר כאמצעי‬

‫ראשוני בהשרשת ההגמוניה שלו‪ .‬טענתה היא שההבדלים הביולוגיים בין "הזכר" ובין "הנקבה" מנוצלים‬

‫מאחר שמרבית המחקרים העוסקים בייצוגי נשים ומגדר בתקשורת שואבים מן הערעור והאתגור של‬ ‫‪1‬‬

‫תפיסת העולם הפטריארכלית‪ ,‬בעיקר על ידי הגישות הפמיניסטיות‪ ,‬יהיה זה תלוש וחסר הקשר תיאורטי‬
‫וערכי לעסוק בסיקור סטריאוטיפי או ענייני של נשים ושל פוליטיקאיות בתקשורת‪ ,‬מבלי להסביר את יחסי‬
‫הכוחות המעמדיים בין נשים וגברים גם בספקטרום כללי יותר של הסדר החברתי הקיים‪ .‬בכלל זאת‪ ,‬יש‬
‫חשיבות עמוקה בשימת הדגש על הפרשנות הפמיניסטית של יחסי כוחות אלו‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫על מנת לייצר עולם מושגים חברתי שלם‪ ,‬אשר מפריד בין גברים ונשים‪ ,‬כך שהאישה תופלה לעומת הגבר‬
‫בכלל הקטגוריות החברתיות והתרבותיות‪ .‬כשם שמתקיימת הפרדה גזעית ומעמדית‪ ,‬כך ישנה גם הפרדה‬
‫מגדרית‪ ,‬והיא העתיקה והנוקשה ביותר‪ .‬הפרדה זו מכונה "קולוניזציה פנימית" (‪.)1968‬‬

‫בחברה הפטריארכלית‪ ,‬הגבר הוא אשר מגדיר ומתעדף סוגיות תרבותיות ומשפטיות לפי ראות עיניו‪ ,‬גם‬
‫כאשר מדובר בנושאים שנתפסים בחברה הפטריארכלית כ"נשיים"‪ ,‬כמו למשל אימהּת ולידה‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫הגבר עושה שימוש באישה על מנת לכונן את שלטונו‪ :‬ראשית‪ ,‬האישה מצווה להפנים בעצמה את הדיכוי‬
‫ואת מעמדה הנחות בסדר החברתי הקיים; שנית‪ ,‬בהיותה אם‪ ,‬היא מחויבת להעביר לילדיה "מפה לאוזן"‬
‫את המסר הפטריארכלי‪ ,‬לפיו בנים ראויים לאהבה‪ ,‬לקרבה ולהצלחה חברתית‪ ,‬בעוד בנות נועדו להתבוסס‬

‫חיים שלמים ברגשות אשם ובשנאה עצמית (‪ .)Rich, 1976‬מאחר שהפנמת הדיכוי והעברתו הלאה היא‬

‫חובה חברתית ומוסרית שחלה על האישה‪ ,‬התקבעו בקרב נשים תכונות של קבוצת מיעוט‪ ,‬הגם שהן קבוצת‬
‫הרוב בחברה‪ 2.‬אחד הביטויים לכך הוא שנאה וסלידה של נשים זו מזו‪ ,‬והערכה פחותה בין נשים ובין עצמן‪.‬‬

‫לדוגמה‪ Goldberg ,‬מצא כי נשים הן בעלות דעות קדומות כלפי נשים אחרות‪ ,‬לפחות כמו גברים‪ ,‬ובמקרים‬

‫מסוימים אף יותר‪ .‬לטענתו‪ ,‬רצונה החבוי של האישה הוא להצטרף ל"קבוצת הרוב"‪ ,‬או לפחות להיתפס‬
‫כחלק ממנה‪ ,‬כמי שתומכת בפטריארכליות וביעדיה ברמה האידאולוגית והפרקטית (‪.)1968‬‬

‫כאמור‪ ,‬מאחר שהגבר הוא אשר מכריע מהו הסדר המושל בעולמות התוכן ה"גבריים" וה"נשיים" כאחד‪,‬‬
‫האישה איננה נתפסת כיצור העומד בפני עצמו‪ ,‬אלא היא הופכת לקטגוריה פוליטית אשר מוגדרת אך ורק‬
‫ביחס לגבר‪ .‬כלומר‪ ,‬הקריטריונים המגדריים נקבעים באופן של התאמה או לעומתיות לפרוטוטיפ של מודל‬
‫גברי טיפוסי‪ .‬לאור זאת‪ ,‬התפיסה היא שבחברה הפטריארכלית אין לאישה זכות קיום מבלעדי הגבר‪ .‬נשים‬
‫אשר מנסות לשלול מודל זה‪ ,‬ולהציג תפיסה מתחרה לזו של הגברים‪ ,‬מקוטלגות מיד בתוויות הנתפסות‬
‫שליליות מבחינה חברתית ונורמטיבית‪ ,‬כגון "לסביות" או "שונאות גברים"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬נשים אשר‬
‫קוראות תיגר על האקסיומה לפיה אישה מוגדרת אך רק ביחס לגבר בעל זכויות היתר‪ ,‬הן למעשה "אויבות‬

‫החברה" (‪.)Brown, 1970‬‬

‫השלטון הפטריארכלי מורגש בחיי היום יום של גברים ונשים כאחד‪ ,‬ובסיטואציות חברתיות מגוונות עם‬
‫הקשרים משתנים‪ .‬אחת הנטיות הבולטות ביותר של החברה הפטריארכלית בעידן המודרני היא חלוקה‬

‫‪ 2‬לאור טענה זו‪ ,‬מתייחסים מרבית המחקרים הנוגעים למגדר בכלל ולתקשורת ומגדר בפרט לנשים כקבוצת‬
‫מיעוט חברתי‪ .‬כתוצאה של כך‪ ,‬מרבית התופעות החברתיות והתקשורתיות החלות על קבוצות מיעוט‪ ,‬ואשר‬
‫ייסקרו בהמשך‪ ,‬חלות גם על נשים‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫בינארית ומקובעת של המציאות לשתי ספירות‪ :‬ספירה ציבורית‪-‬תחרותית‪ ,‬בה פועל הגבר‪ ,‬וספירה פרטית‪-‬‬
‫רגשית‪ ,‬בה פועלת האישה‪ .‬הספירה הציבורית נתפסת כתחום המיועד לספק צרכים כלכליים ופוליטיים‪,‬‬
‫והיא בנויה על עקרונות רציונאליים‪ ,‬ענייניים‪ ,‬תחרותיים ותועלתניים‪ .‬ספירה זו היא פורמאלית‬
‫ובירוקראטית‪ ,‬והיא מבוססת על יחסים חברתיים‪ ,‬חוזיים ורשמיים‪ .‬הספירה הפרטית‪ ,‬לעומת זו‬
‫הציבורית‪ ,‬קשורה בהאדרת הבית והמשפחה הגרעינית‪ .‬ספירה זו אינה רציונאלית או פורמאלית‪ ,‬אלא היא‬
‫מבוססת אמוציות וגישור‪ ,‬דאגה ורגש‪ .‬מאחר שהנחת היסוד של הפטריארכליות היא שההבדלים בין גברים‬
‫ונשים הם הבדלים מולדים‪ ,‬ביולוגיים וטבעיים (בלתי ניתנים לשינוי)‪ ,‬מיד עם לידתו של אדם מתקיים‬
‫היקש מיידי בין מינו לבין השתייכותו לאחת משתי הספירות‪ .‬לפיכך‪ ,‬נגזר עליו לטפח את אחד משני תחומי‬

‫העיסוק‪ ,‬בהכרח על פי שיוכו המיני הביולוגי (‪ ;Carroll & Zerilli, 1993‬הרצוג‪ ;1994 ,‬ג'רבי‪.)1996 ,‬‬

‫בספרה‪ ,‬מתארת פייטמן את המעבר שבין החברה הפיאודלית לעידן המודרני‪ .‬היא טוענת כי בעידן‬
‫הפיאודלי משטר ההצדקה של הפטריארכליות היה שונה‪ ,‬ולא התבסס על אותה החלוקה הבינארית לשתי‬
‫ספירות הפעולה‪ ,‬אלא דווקא על מעמד סוציואקונומי‪ :‬גברים ונשים עניים עבדו‪ ,‬בעוד הפריבילגיים לא‬
‫עבדו‪ .‬פייטמן שואלת‪ ,‬אם כן‪ ,‬כיצד כל המבנה הכלכלי והחברתי הזה השתנה בעידן המודרני‪ ,‬אך לא ביחס‬
‫לנשים‪ .‬כלומר‪ ,‬השליטה על האישה מתורגמת למבנה חדש‪ .‬היא קושרת זאת ב"חוזה המיני" (עליו מדברת‬

‫גם מילט)‪ ,‬אשר מאפשר את המשך השליטה בנשים (‪.)Pateman, 1988‬‬

‫אחת התוצאות של חלוקת המציאות לשתי ספירות אבסולוטיות בעידן המודרני‪ ,‬היא העובדה שעולם‬
‫התעסוקה‪ ,‬שהוא לכל הדעות אחד מעולמות התוכן והעשייה החשובים והמעצבים ביותר בחייהם של בני‬
‫האדם בעידן המודרני ובשוק הקפיטליסטי‪ ,‬למעשה משעתק לתוך שיח היום יום שלו את התפיסות‬
‫החברתיות ואת המבנה החברתי הפטריארכלי‪ .‬יזרעאלי טוענת כי היסודות האידיאולוגיים של עולם‬
‫העבודה הם היסודות האידיאולוגיים הפטריארכליים‪ .‬מאחר שהיסודות הללו הם "עקומים"‪ ,‬כך גם המשק‬
‫הקפיטליסטי כולו הוא מודל של "מגדל פיזה עקום"‪ ,‬שבו נשים מודרות באופן כללי‪ ,‬מודרות מתפקידי‬
‫מפתח בפרט‪ ,‬ומופלות לרעה כדרך של פרקטיקה שבשגרה (‪.)1999‬‬

‫הפוליטיקה‪ ,‬שהיא מרחב ההשפעה הציבורי החשוב ביותר‪ ,‬נתפסת כספירה הכוחנית והגברית ביותר של‬
‫עולם התעסוקה‪ ,‬כ"חלק הנוקשה ביותר של הספירה הציבורית"‪ .‬הפוליטיקה נחשבת עסק מלוכלך או עסק‬
‫לגברים בלבד‪ .‬בעוד הגבר נתפס כיצור ציבורי ופוליטי‪ ,‬האישה נתפסת כיצור ביתי וא‪-‬פוליטי‪ ,‬שהשלכות‬
‫ההוויה הפוליטית אינן רלוונטיות בעבורה (הרצוג‪ .)1999 ,‬לנדבך זה‪ ,‬משמעות אדירה בכל הקשור לשילובן‬
‫של נשים במוקדי כוח פוליטיים וציבוריים‪ ,‬אשר באמצעותם ניתן לסייע בעיצוב החברה‪ ,‬הן מבחינה‬

‫אידיאולוגית והן בפן המעשי (‪.)Meeks, 2012‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪ 1.1.2‬מדוע גברים ונשים שונים אלה מאלה? ההסבר הפמיניסטי ו ִאתגור "הגורל הביולוגי"‬

‫הגישות הפמיניסטיות כולן מנסות לאתגר‪ ,‬ברמה זו או אחרת‪ ,‬את העמדה הניצבת בלב השיח הפטריארכלי‪,‬‬
‫אשר תואר בקצרה לעיל‪ ,‬לפיה ההבדלים בין גברים ונשים הם הבדלים ביולוגיים ומולדים‪ .‬ההיבט‬
‫הביולוגי‪ ,‬או "הגורל הביולוגי"‪ ,‬מבקש לטעון כי קיים קשר ישיר‪ ,‬בלתי אמצעי ובלתי ניתן לשינוי בין "מין"‬
‫ובין "מגדר"‪ .‬כלומר‪ ,‬מינו של אדם‪ ,‬הוא אשר גוזר באופן חד משמעי גם את תפקידו בחברה ואת ייעודו‬
‫בחיים (הרצוג‪.)1994 ,‬‬

‫כערעור טענה זו‪ Millett ,‬גורסת כי גם אם ישנם הבדלים מולדים מהותיים בין המינים (דבר אשר אפשרי‬

‫ואף הגיוני ביולוגית כשלעצמו)‪ ,‬הרי שכיום לא ניתן להבין אותם‪ ,‬מפני שהסביבה התרבותית השתלטה על‬
‫השיח המיני‪-‬מגדרי‪ .‬היא יוצאת כנגד הטענה שכוחו הפיזי של הזכר הוא הסיבה להגמוניה הגברית‪,‬‬
‫וכהוכחה היא מצביעה על העובדה כי בדרך כלל כוחו הפיזי של הפועל רב בהרבה מכוחו הפיזי של מנהל‬
‫העבודה שלו‪ ,‬ולמרות זאת מנהל העבודה עולה עליו מבחינת ההיררכיה והסטטוס הפוליטיים‪-‬חברתיים‪.‬‬
‫כפועל יוצא של טענה זו‪ ,‬ברור מאליו שפערים מעמדיים אינם נובעים בהכרח מהבדלים ביולוגיים‪ ,‬אלא גם‬
‫ואולי בעיקר‪ ,‬מהמשמעויות התרבותיות אשר יוצקים אליהם בני האדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לבני האדם יש נטייה‬
‫לגייס את הביולוגיה על מנת להצדיק את ההיררכיה המעמדית בחברה (‪.)1968‬‬

‫הטענה היא כי החברה הפטריארכלית מעניקה חשיבות עמוקה מידי להבדלים הביולוגיים‪ ,‬ואף משתמשת‬
‫בהם כאצטלה לכינון של היררכיה מפלה‪ .‬הקשר בין ההבדלים ה"טבעיים" (אם אכן קיימים) ובין‬
‫ההיררכיה החברתית שהיא לכאורה תוצאה ישירה שלהם‪ ,‬הוא קשר בעייתי‪ .‬לב הוויכוח‪ ,‬לפי הפמיניזם‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬אינו סביב השאלה‪ ,‬האם ישנם הבדלים טבעיים בין גברים ובין נשים‪ ,‬ובין בני אדם באופן כללי‪,‬‬
‫אלא האם ההבדלים הטבעיים הללו מצדיקים גזירה של היררכיה מעמדית ומשפטית‪ ,‬ומתן פריבילגיות‬
‫לאחדים על חשבון אחרים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬פעמים רבות המשמעות המיוחסת להבדלים אלה היא מוטה‬
‫תרבותית מעצם היותה‪ ,‬מפני שהיא מבוססת על הדומיננטיות של דרך החשיבה ה"גברית"‪ .‬כלומר‪ ,‬גם‬
‫ההסדרים החברתיים ה"אוניברסליים" לכאורה‪ ,‬הם בעצם מוטים מגדרית‪ .‬במסגרת כך‪ ,‬לעיתים התרבות‬
‫אוסרת את מה שהביולוגיה דווקא מאפשרת‪ ,‬ניואנס אשר שומט את הקרקע תחת הטיעונים הביולוגיים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הביולוגיה מאפשרת לנשים לבחור שלא להיות אימהות או ליטול חלק בתהליכים הפוליטיים של‬
‫החברה (כמו הצבעה בבחירות דמוקרטיות)‪ .‬התרבות עשויה למנוע או לאסור פעולות אלו תוך שימוש ואף‬
‫גיוס הביולוגיה לצורך הצדקת האיסור‪ .‬טיעונים רווחים הם כי אין זה טבעי שאישה לא תממש את‬
‫אימהותה או תיטול חלק בעיצוב הפוליטיקה בחברה‪ ,‬אך למעשה מזווית ראיה ביולוגית ממשית‪ ,‬המונח‬

‫‪6‬‬
‫"לא טבעי" מהווה סתירה לוגית‪ .‬אם משהו מתרחש במרחב המציאות‪ ,‬סימן שהביולוגיה ִאפשרה אותו‪,‬‬
‫כלומר‪ :‬הוא טבעי (נוח‪-‬הררי‪.)2013 ,‬‬

‫תחת שלילת ההסברים הביולוגיים‪ ,‬שואף הפמיניזם להציע הסברים אלטרנטיביים לפערים ולהבדלים בין‬
‫גברים ונשים‪ :‬מבחינה אידאולוגית‪ ,‬הסוציאליזציה האידיאולוגית השלטת מורכבת משני רכיבים‬
‫עיקריים‪ :‬סטאטוס ותפקיד‪ .‬הסטאטוס החברתי של אדם הוא למעשה מקומו במדרג ההיררכיה החברתית‬
‫החברות‬
‫שהוא תוצאה של הנורמות הנהוגות בחברה ובסביבה התרבותית שבה הוא חי‪ .‬במרכז תהליכי ִ‬
‫השבטיים והמודרניים כאחד עומדת הנחת היסוד שהסטאטוס של הגבר הוא של "שולט" ושל האישה הוא‬
‫של "נשלטת"‪ .‬התפקיד החברתי הוא נגזרת של תפיסות חברתיות שהשתרשו בכל חברה וחברה‪ ,‬ואשר‬
‫אמורות לנווט כל אדם‪ ,‬כבר מגיל צעיר‪ ,‬להתעניין ולהעמיק בתחומי עניין מסוימים על פני אחרים‪ .‬התפקיד‬
‫החברתי של הגבר הוא "ציבורי"‪ ,‬כלומר פוליטי מעצם הווייתו‪ ,‬ושל האישה הוא "פרטי" כלומר א‪-‬פוליטי‬
‫מעצם הווייתו‪ .‬את היסוד האידיאולוגי הזה‪ ,‬אשר בא לידי ביטוי בכלל תחומי החיים‪ ,‬מחויבים כל גבר‬
‫ואישה ללמוד ולהפנים עוד מינקות‪ .‬הטענה היא שהפנמת הדיכוי האידיאולוגי וכפיית מודלים מגדריים‬
‫ליניאריים ודיכוטומיים על ידי הסדר החברתי הקיים‪ ,‬הם אשר עומדים מאחורי נטיית רוב בני האדם‬
‫הקונפורמיסטים‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪ ,‬לאמץ את הרעיון לפיו הם נולדים אל תוך סטאטוסים ותפקידים‬
‫חברתיים מוגדרים מראש‪ ,‬אשר אין להם שליטה או יכולת לעצב אותם בעצמם‪.‬‬

‫מבחינה סוציולוגית‪ ,‬המשפחה (נוסף על היותה חלק מן האידאולוגיה הפטריארכלית) היא אבן היסוד‬
‫המרכזית של שיטת הריבוד המעמדי בין גברים ונשים‪ ,‬המנגנון עליו היא מושתתת‪ .‬המשפחה היא סוכנת‬
‫של החברה ושל המדינה הפטריארכליות‪ 3,‬וביכולתה לקדם את הדיכוטומיה הפטריארכלית בשתי דרכים‬
‫עיקריות‪ :‬ראשית‪ ,‬המשפחה כיחידה אולטימטיבית בחברה היא כשלעצמה מבנה מיקרו‪-‬פטריארכלי‪ ,‬בו‬
‫הגבר אחראי על אמצעי הייצור ועל הפרנסה‪ ,‬והאישה תלויה בו‪ ,‬הן מבחינה כלכלית והן מבחינת מעמדה‬
‫הפרטיקולארי כפרט בחברת המונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬נכפה על האישה העיסוק של תחזוקת הבית וגידול הילדים‪,‬‬
‫ואף אם תרצה להתקדם בספירה הציבורית‪ ,‬הרי שתהא מוגבלת בהגדרה‪ .‬שנית‪ ,‬תפקיד המשפחה לקדם‬
‫את האידיאולוגיה הפטריארכלית באצטלה של הקפדה על מוסד הנישואים ועל ההמשכיות הדורית‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫למודל המשפחה המודרנית כשלעצמו‪ ,‬אשר אליו נולדים מרבית בני האדם‪ ,‬ישנו תפקיד מפתח ביצירת‬

‫‪ 3‬בהקשר זה‪ ,‬טוענת אילוז כי העידן המודרני דווקא החריף את תלותה המשפחתית של האישה בגבר‪ ,‬לעומת‬
‫תקופות מוקדמות יותר‪ :‬בעוד בחברה השבטית‪ ,‬הן האישה והן הגבר הזדקקו למוסד הנישואים כדי לשרוד‬
‫חברתית וכלכל ית‪ ,‬הרי שהמודרנה יצרה סיטואציה שבה הגבר יכול לעמוד בפני עצמו מבחינה כלכלית‪ ,‬אף‬
‫אם לא יינשא‪ ,‬ולעומתו האישה תלויה הישרדותית במוסד הנישואים ובמודל המשפחה המסורתי (‪.)2012‬‬

‫‪7‬‬
‫האשליה כי גברים ונשים פועלים מטבעם בעולמות תוכן והוויה שונים בתכלית‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר לנוכח העובדה‬
‫כי עוד משלבי חיינו המוקדמים ביותר אנו נחשפים למבנה משפחתי היררכי‪ ,‬כמעט בלא אלטרנטיבות‬
‫משפחתיות נוספות‪.‬‬

‫מבחינה כלכלית‪ ,‬שליטה באמצעי הייצור היא אחת הדרכים המשמעותיות ביותר להמשך קיומו של הסדר‬
‫הפטריארכלי‪ .‬כשכסף הוא ערך עליון‪ ,‬השתכרות פחותה של נשים ופיחות בהזדמנויות שלהן להתקדם‬
‫בעולם העבודה הוא הסבר משמעותי לפערים בין גברים ונשים‪ ,‬ולהבניה החברתית לפיה נשים פחותות‬
‫מגברים‪ 4.‬בנוסף‪ ,‬העולם הקפיטליסטי מבוסס על ההפרדה לפיה כל מה שנעשה במסגרת הבית – אין לו ערך‬
‫שוקי ממשי‪ .‬במסגרת כך‪ ,‬החישוב של התוצר הלאומי של כל מדינה אינו כולל את עבודות הבית‪ .‬לכן‪ ,‬יש‬
‫כאן שילוב עמוק בין האידאולוגיה לבין הסדרים חברתיים וכלכליים‪.‬‬

‫מבחינה אנתרופולוגית‪-‬תרבותית‪ ,‬תפיסת האישה כ"אחר החברתי"‪ ,‬אף שאינה מיעוט מבחינה דמוגרפית‪,‬‬
‫היא תפיסה אוניברסאלית‪ .‬הגם שמקורותיה באמונות מיתיות ודתיות‪ ,‬היא חלחלה גם לעולם המערבי של‬
‫ימינו‪ ,‬ואף קיבלה בו תצורות מחודשות ומתוחכמות יותר של דחיקת רגליה של האישה ושלטונה על ידי‬

‫הגבר‪ Cixous .‬טוענת כי הצגת דמויות של נשים חזקות כאויבות החברה‪ ,‬כאובייקט התרבותי הלעומתי‬

‫לנורמה‪ ,‬נועדה לייצר דימוי שלילי של נשים ראשית בעיני עצמן‪ ,‬על מנת שלא "יתפתו" לבנות מודל‬
‫התנהגותי אלטרנטיבי לנשיותן (‪ .)1975‬הספרות רוויה במאמרים‪ ,‬אשר שופכים אור ביקורתי על יחסם‬
‫הפטריארכלי של כתבים קלאסיים לנשים בכלל ולנשים חזקות בפרט‪ .‬דוגמה טובה היא טענתה של אשמן‪,‬‬
‫אשר רואה בדמותה המקראית של איזבל עדות מוקדמת לאישה‪ ,‬אשר עקב היותה בעלת השפעה ציבורית‬

‫משמעותית‪ ,‬היא מוצגת כאויבת החברה וכאויבת תיאולוגית (‪ ;Millett, 1968‬הרצוג‪ ;1994 ,‬ג'רבי‪;1996 ,‬‬

‫הרצוג‪ ;1999 ,‬אשמן‪.)2004 ,‬‬

‫חשוב לציין כי ההסברים השונים הללו ניתנים להפרדה מבחינה אנליטית‪ ,‬ואולם הם קשורים אלו באלו‬
‫ומזינים אלו את אלו‪ ,‬ובהחלט שלא בהכרח אלטרנטיביים האחד כלפי השני‪ .‬לכן‪ ,‬יודגש כי כלל ההסברים‬
‫שניתנו הם חלק מהמכלול השלם של ההבניה הממוגדרת של הסדר המודרני‪.‬‬

‫‪ Solans 4‬טוענת כי החיים המודרניים מאפשרים באופן תיאורטי פיתוח של תרבות פנאי‪ ,‬אשר אינה מבוססת‬
‫עוד על תעסוקה וכסף‪ .‬אלא שהעובדה ששליטה באמצעי הייצור מאפשרת לגברים להמשיך ולתחזק גם את‬
‫שליטתם בשאר מוקדי הכוח החברתיים‪ ,‬היא אשר עומדת מאחורי המשך קיומו של המשק הקפיטליסטי‪,‬‬
‫כפי שאנחנו מכירים אותו (‪.)1967‬‬

‫‪8‬‬
‫לבסוף‪ ,‬חשוב לציין כי גם בתוך השיח הפמיניסטי הנוכחי‪ ,‬ישנם קולות אשר טוענים כי לביולוגיה ישנו‬
‫תפקיד משמעותי בניסיון להסביר את ההבדלים החברתיים והפסיכולוגיים בין נשים וגברים‪ .‬תפיסות אלה‬
‫עולות לעיתים קרובות מתוך עמדה של ביקורת כלפי ההסברים הסוציולוגיים‪ ,‬ומתוך טענה כי החולשה של‬
‫הסברים אלה נעוצה בכך שהם דטרמיניסטיים מידי‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬עוגנה ביקורת זו תחת הכותרת של‬
‫"פמיניזם אבולוציוני"‪ .‬תפיסה זו גורסת כי גברים ונשים עברו אבולוציה שונה‪ ,‬ולכן ייתכן כי ישנם הבדלים‬
‫משמעותיים בנוגע להעדפותיהם המולדות‪ .‬אין זה אומר שהעדפות אלה צריכות לעמוד בדרכו של‬
‫האינדיבידואל ליהנות משוויון הזדמנויות מוחלט לפי רצונו החופשי‪ ,‬ואולם המסגרת החברתית הקיימת‬
‫עשויה להוות תוצאה לא רק של הבנייה חברתית‪ ,‬אלא גם של הבדלים מולדים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬העובדה שגברים‬
‫תחרותיים יותר מנשים היא נתון שיכול להסביר את מיעוט הנשים בעמדות מפתח כגון ניהול‪ ,‬פוליטיקה‬
‫וכו'‪ .‬חוקרים וחוקרות הדוגלים בגישה זו באים בדרך כלל מתחום הביולוגיה‪ ,‬האבולוציה והפסיכולוגיה‬

‫(דוגמאות‪ ;Blaffer-Hrdy, 1999 :‬אטקוף‪.)Buss & Schmitt, 2011 ;2000 ,‬‬

‫כחלק מגישה זו‪ ,‬ניתן לדבר גם על גישת "הפמיניזם התרבותי" שהוא מהותני (אסנציאליסטי) בבסיסו‪ .‬לפי‬
‫גישה זו המזוהה יותר מכל עם קרול גיליגן‪ ,‬נשים שונות במהותן ובעלות טבע אחר מן הגברים‪ .‬הגברים‬
‫מייצרים תרבות‪ ,‬פועלים על פי רציונאליות‪ ,‬כוח‪ ,‬לחימה והיררכיה; ואילו הנשים מבססות את הווייתן על‬
‫פי טבע‪ ,‬אמוציונאליות‪ ,‬רכות ורגשיות‪ .‬מאחר שהאדם נוטה לעצב את זהותו באמצעות אלמנטים מנוגדים‪,‬‬
‫נוצרו זהויות מגדריות מקובעות ומונוליתיות‪ .‬גיליגן היא נציגתה של התפיסה הפמיניסטית‪ ,‬אשר מתוך‬
‫ביקורת על הפמיניזם הליברלי (אשר מכחיש את השונות בין גברים לנשים) והפוסט מודרני (אשר טוען‬
‫להבניה מלאכותית גרידא של שונויות אלו)‪ ,‬מנסה לשים את הדגש על ההבדלים בין המגדרים‪ ,‬על כל‬

‫המשתמע מהם‪ ,‬כולל גם הצורך בפיתוח גישות חינוכיות ומשפטיות המתאימות לנשים (‪.)Gilligan, 1982‬‬

‫‪ 1.1.3‬הפמיניזם כתנועה מהפכנית‪ :‬כיצד יש להתנגד לפטריארכליות? שלוש גישות פמיניסטיות עיקריות‬

‫הפמיניזם ככלל‪ ,‬הוא הניסיון לאתגר ולערער את המבנה החברתי הפטריארכלי ולהפוך את הסדר החברתי‬
‫שבמסגרתו מרבית מוקדי הכוח החברתיים והכלכליים נמצאים בידיו של הגבר‪ .‬השיח הפמיניסטי מציף‬
‫שאלות עומק בנוגע למבנה היחסים שבין גברים ונשים‪ ,‬למבנה שוק העבודה והמשק ולמסרים החינוכיים‬
‫ותהליכי הסוציאליזציה המושלים בחברה‪ .‬כל אלו מבנים למעשה זהויות מגדרית‪-‬תרבותיות מאוד‬
‫מסוימות ומונוליתיות‪ ,‬שהפמיניזם מבקש לתהות על המניעים האידיאולוגיים והמעשיים העומדים‬

‫מאחוריהן (‪.)Krolokke & Scott-Sorensen, 2006‬‬

‫‪9‬‬
‫למרות המכנה המשותף הנרחב בין התיאוריות השונות המערערות על הפטריארכליות‪ ,‬נראה כי בראשית‬
‫המאה ה‪ ,21-‬כמעט בלתי אפשרי להגדיר באופן חד משמעי מהו "פמיניזם" ומהי "הגות פמיניסטית"‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית לכך נעוצה בעובדה שגישות פמיניסטיות רבות יונקות‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ ,‬מתפיסות‬
‫ומהשקפות עולם רבות ומגוונות ושונות בתכלית‪ ,‬כגון‪ :‬הדמוקרטיה הליבראלית‪ ,‬הניאו‪-‬מרקסיזם‬
‫והפוסט‪-‬קולוניאליזם‪ .‬אם כן‪ ,‬הפמיניזם פתוח לפרשנויות משתנות‪ ,‬אך כולן שמו למטרה להפוך (או לכל‬

‫הפחות לשנות) את הסדר החברתי הפטריארכלי‪ ,‬שתואר לעיל (‪ ;Dietz, 2003‬באום ואח'‪.)2006 ,‬‬

‫היסטורית‪ ,‬נהוג לחלק את המאבק הפמיניסטי‪ ,‬כמו גם את המחשבה הפמיניסטית‪ ,‬לשלושה גלים עיקריים‪.‬‬
‫החלוקה לשלושה גלים פועלת הן במישור ההיסטורי‪-‬כרונולוגי והן במישור של האידיאלים העיקריים אשר‬
‫עמדו בלב המאבק בכל תקופת זמן‪ .‬אידיאלים אלו קבעו במידה רבה את מטרותיו המשתנות והמתפתחות‬
‫הפמיניסטי‪5:‬‬ ‫של המאבק‬

‫‪ .1‬הגל הראשון ‪ -‬פמיניזם ליבראלי‪ :‬בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים‪ ,‬דאגתה‬
‫העיקרית של התנועה הפמיניסטית נגעה לשוויון בזכויות ובהזדמנויות לנשים וביכולתן לקחת חלק‬
‫בחיים הציבוריים והפוליטיים‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬עמד בלב השיח הפמיניסטי המאבק‬
‫על זכות הבחירה לנשים בארצות הברית‪ ,‬מאבק שהוכרע עם התיקון ה‪ 19-‬לחוקת ארצות הברית‬

‫(‪ ,)1920‬המעניק זכות בחירה מלאה לנשים (‪.)Krolokke & Scott-Sorensen, 2006‬‬

‫‪ .2‬הגל השני ‪ -‬הרחבת המאבק הליבראלי וצמיחת הפמיניזם הרדיקלי‪ :‬שנות השישים והשבעים של‬
‫המאה העשרים התאפיינו במאבקים של קבוצות רבות בארצות הברית לשחרור מדיכוי ומאפליה‪ .‬הגל‬
‫השני החל את דרכו במסגרת פריצתן לקדמת הבמה של אידיאולוגיות שמאליות‪ ,‬כלכלית וחברתית‪,‬‬
‫אשר ליוו תנועות מאבק שונות בשנות השישים והשבעים‪ .‬עובדה זו היוותה בסיס נוח לתנועות‬
‫הפמיניסטיות להציף את דרישותיהן‪ .‬לפיכך‪ ,‬המאבק הפמיניסטי הליבראלי להשפעה פוליטית הורחב‬
‫לתחומי עניין רבים נוספים‪ ,‬כגון ביעור אלימות ואפליה כנגד נשים‪ ,‬שילוב נשים בשוק התעסוקה‪ ,‬הגנה‬
‫משפטית על נשים ועוד‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬החלו לצמוח תנועות פמיניסטיות רדיקליות‪ .‬הפמיניזם הרדיקלי‪ ,‬לעומת זה הליבראלי‪ ,‬שם‬
‫בלב השיח את הקונטקסט הכלכלי שבו צומחת הפטריארכליות‪ ,‬הוא האידיאולוגיה הקפיטליסטית‪.‬‬

‫‪ 5‬עובדה מעניינת וראויה לציון היא שאף על פי שתהליך הצמיחה של אידיאולוגיות ופרדיגמות שונות הוא‬
‫כרונולוגי‪ ,‬מרבית האידיאולוגיות ממשיכות להתקיים זו בצד זו‪ ,‬ולעיתים קרובות במציאות של עימות זו עם‬
‫זו (סואל‪ ;2001 ,‬קגלי וויטקופף‪.)2002 ,‬‬

‫‪10‬‬
‫הטענה היא כי אחד הגורמים העיקריים לדיכוי האישה הוא ההשתלטות הגברית על אמצעי הייצור‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬יש בגישה זאת מן ההשלכה של האידיאולוגיה הסוציאליסטית הדנה במאבק בין‪-‬מעמדי‪ ,‬על‬
‫המאבק הפמיניסטי‪ .‬כלומר‪ ,‬הטענה היא שהקטגוריה המעמדית היא לא רק תוצאה של הפרדה על רקע‬
‫של מצב סוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬אלא גם ובעיקר תוצאה של הפרדה על רקע מגדרי‪.‬‬
‫הפמיניזם הרדיקלי‪ ,‬הגם שהוא שאוב תיאורטית ומעשית מן הפמיניזם הליברלי‪ ,‬צמח גם מתוך‬
‫ביקורת על מאבקי הגל הראשון והתנועה הליברלית‪ :‬בעוד שהאחרונים ביקשו לפעול לשינוי בתוך‬
‫המעטפת של הסדר החברתי הקיים‪ ,‬הרי שהפמיניזם הרדיקלי ביקש לעצב מסגרת של סדר חברתי‬
‫חדש‪ ,‬אלטרנטיבי ומהפכני‪ ,‬שבו נשים משתלטות על אמצעי הייצור‪ ,‬ובאמצעות כך משתחררות מן‬

‫הדיכוי הגברי (‪" .)Krolokke & Scott-Sorensen, 2006‬המהפכה הפמיניסטית"‪ ,‬אשר שאובה‬

‫קונספטואלית ממהפכת הפרולטריון של מרקס (‪ ,)1848‬באה לידי ביטוי‪ ,‬בגרסתה הרדיקאלית ביותר‪,‬‬

‫בחיבור "‪"( "Scum Manifesto‬מניפסט החלאה") של ‪( Valery Solans‬ואלרי סולאנס) (‪ ,)1967‬בו‬

‫מציעה הוגת הדעות מהפכה אלימה‪ ,‬שסופה בהיעלמותו של הגבר כ"יצור נחות" בדרך של "ברירה‬
‫טבעית"‪ .‬לגישתה הרדיקלית של סולאנס הייתה השפעה משמעותית על התמורות שחלו במחשבה‬
‫הפמיניסטית במהלך המאה העשרים‪.‬‬

‫‪ .3‬הגל השלישי ‪ -‬פמיניזם חדש‪ :‬הגל השלישי של הפמיניזם‪ ,‬שהחל לצבור תאוצה בעיקר בתחילת ובאמצע‬
‫שנות התשעים‪ ,‬שואב את רעיונותיו מהתיאוריות הפוסט‪-‬קולוניאליסטיות‪ ,‬הניאו‪-‬מרקסיסטיות‬
‫וככלל מהתנועה הפוסט‪-‬מודרנית‪.‬‬
‫הפמיניזם החדש מבקש לקיים דקונסטרוקציה של התפיסות החברתיות והמחקריות שהנחילה‬
‫המודרנה‪ .‬השיח העיקרי של הגל השלישי אינו נוגע לשאלה התיאורטית והדיכוטומית בדבר דמיונה או‬
‫שונותה של האישה מן הגבר‪ ,‬וגם לא בהגדרת ה"אישה" או ה"נשיות" במודל ליניארי ברור‪ ,‬אלא הוא‬
‫שואף לאתגר את עצם התפיסה שמתקיים קשר בין מינו של אדם ובין מגדרו‪.‬‬

‫המושג "מגדר" (‪ )Gender‬מבקש לערער על ההשלכות החד משמעיות של המין הביולוגי של בני האדם‪.‬‬

‫המגדר הוא נדבך חברתי ולא ביולוגי‪ ,‬זאת בשונה מ"מין" (‪ .)Sex‬לכן‪ ,‬מבחינת הפמיניזם החדש‪,‬‬

‫להצגתם של התפקידים החברתיים כנובעים ישירות מהמין הביולוגי‪ ,‬כבר אין כל משמעות‪.‬‬
‫המודל שבו קיימים שני מגדרים הוא מודל שהגל השלישי של הפמיניזם דוחה מעליו‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫עומדות במרכזו קבוצות‪ ,‬כגון טרנסקסואלים וקווירים‪ ,‬שבעבר הפמיניזם נמנע מלשים במרכז השיח‬

‫(‪.)Krolokke & Scott-Sorensen, 2006‬‬

‫‪11‬‬
‫‪ Butler‬טוענת כי עצם ההגדרה של "גבר" ו"אישה" הוא נורמה חברתית‪ ,‬אשר משעתקת שוב ושוב את‬

‫המושגים "זכר" ו"נקבה"‪ ,‬תוך שהיא טוענת אותם בקטגוריות פוליטית‪-‬תרבותיות‪" .‬התיאוריה‬
‫הקווירית" מבקשת לפרוץ את הסדר הקיים‪ ,‬ולבסס תחתיו מציאות משוללת מהגדרות מיניות‬
‫ומגדריות (‪.)1990‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬זרמים בגל השלישי של הפמיניזם מבקשים‪ ,‬לראשונה‪ ,‬לקיים דיפרנציאציה בין נשים ובין‬
‫עצמן על רקע של מעמד כלכלי ושיוך אתני‪ .‬הטענה היא שנשים לבנות ובורגניות‪ ,‬אשר נתפסות כפועלות‬
‫בתוך הסדר החברתי הקיים ואף מחזקות אותו‪ ,‬עלולות להיות בעלות זכויות יתר‪ ,‬ולשעתק את הדיכוי‬
‫שבעבר הופעל כלפיהן כלפי נשים חסרות אמצעים‪ ,‬המשתייכות לקבוצות מיעוט אתני‪ ,‬תרבותי או‬
‫חברתי‪ .‬נשים ממעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה השתלטו למעשה על המאבק הפמיניסטי בעבר‪ ,‬ולכן מאבק‬
‫זה לא היווה כל בשורה בעבור הנשים המוחלשות ביותר בחברה‪ ,‬אלו אשר נזקקות באמת למהפכה‪.‬‬
‫רעיונות אלו שאובים בין היתר מן הגישה הפוסט‪-‬קולוניאלית‪ ,‬אשר תופסת את השיוך האתני והמעמדי‬

‫כמשתנה המשמעותי ביותר‪ ,‬אף במאבק הפמיניסטי (‪Dietz, ;Krolokke & Scott-Sorensen, 2006‬‬

‫‪.)2003‬‬

‫בנוסף‪ ,‬חשוב לציין כי כחלק מן המגמה הפוסט‪-‬מודרנית שבמסגרתה פועל הגל השלישי (או גם כתגובת‬
‫נגד למסגרת זו)‪ ,‬שבים ועולים גם מחקרים השואבים רעיונותיהם מתפיסות ליברליות יותר‪ ,‬אשר‬
‫בוחרים להדגיש ביתר שאת את נושא "הבחירה החופשית"‪ ,‬הנתונה בידי האישה בדרך לקבוע ולעצב‬

‫את גורלה‪ .‬דוגמה טובה להשקפת עולם זו באה לידי ביטוי במחקרן של ‪Gino, Wilmuth & Brooks‬‬

‫(‪ ,)2015‬אשר בחרו להתמקד‪ ,‬לא במנגנונים החברתיים והתרבותיים אשר מנתבים נשים וגברים לפעול‬
‫בחברה בתפקידים ובהגדרות כאלה ואחרים‪ ,‬אלא בדרך שנשים וגברים עצמם תופסים ומיישמים את‬
‫תפקידיהם ומטרותיהם בחברה‪ .‬ממחקר נרחב שבדק יותר מ‪ 4,000-‬נבדקים‪ ,‬הסיקו החוקרות כי‬
‫בהשוואה לגברים‪ ,‬נשים נוטות להציב לעצמן מספר רב יותר של מטרות‪ ,‬מקצועיות ואישיות‪ ,‬בחיים;‬
‫מייחסות פחות משמעות למטרות אשר קשורות בכוח ובעוצמה; מייחסות יתר משמעות להשלכות‬
‫השליליות שעשויות לנבוע מעמדות כוח והשפעה; רואות בשליטה כפחות אטרקטיבית מאשר גברים;‬
‫מקצועי‪6.‬‬ ‫ומעידות על עצמן כמי שפחות חשוב להן לנצל הזדמנויות לקידום‬

‫‪ 6‬יצוין כי בעוד מחקר זה בהחלט שם במרכז השיח יסודות ליברליים‪ ,‬כגון בחירה חופשית והדרך שבה בני‬
‫האדם עצמם תופסים את תפקידיהם בחייהם האישיים ובחברה בכלל‪ ,‬הרי שבחלק הדיון מסבירות‬
‫החוקרות כי אין הן שואפות להסביר מדוע נשים וגברים תופסים את תפקידיהם בחברה בצורה כזו או אחרת‪.‬‬
‫הן טוענות כי הנסיבות עשויות להיות הן ביולוגיות והן חברתיות ובוחרות להדגיש כי אנשים לומדים כיצד‬

‫‪12‬‬
 ‫‪ 1.1.4‬פמיניזם ומעמד האישה בישראל‬

‫ההיסטוריה של התנועה הפמיניסטית בישראל הייתה מגוונת כמעט מראשיתה‪ ,‬וכללה בין השאר מאבק‬
‫של תנועות נשים שונות לזכות בחירה בתקופת היישוב‪ ,‬זכות אשר התממשה ב‪ .1926-‬זאת‪ ,‬כחלק מן‬
‫"הפרשנות הארץ ישראלית" של מה שקרוי "הגל הראשון" של הפמיניזם‪ ,‬אשר נתפס עד היום כחלק‬
‫אינהרנטי מן המיתוס הציוני החלוצי‪ ,‬שמיקד את מבטו בהישגיה של תנועת הפועלות (ראו בהקשר זה‪,‬‬
‫למשל‪ :‬פוגל‪-‬ביז'אווי‪ ;1994 ,‬הרצוג‪ ;2000 ,‬ספרן‪ .)2002 ,‬בהמשך‪ ,‬עסקו מחקרים נוספים גם בביטויו‬
‫ובהשפעתו של "הגל השני" על הנשים בישראל במהלך שנות השבעים‪ ,‬למשל בהקשר של סיוע לנשים‬
‫מוחלשות ונשים במצוקה‪ ,‬ארגוני נשים ועוד (ספרן‪.)2002 ,‬‬

‫אף על פי שההגות הפמיניסטית והמאבק הפמיניסטי נוצרו מחוץ לישראל‪ ,‬בעשורים האחרונים התגבר‬
‫השיח המגדרי גם בארץ‪ ,‬הן במחקר והן בתרבות הפופולארית‪ .‬אחת מהנחות היסוד הבסיסיות של מחקר‬
‫זה הוא שעל השיח והמחקר הפמיניסטיים להתייחס לנתונים‪ ,‬לתנאים ולמאפיינים המקומיים והייחודיים‬
‫של כל חברה וחברה‪ ,‬הן מבחינה תרבותית והן מבחינה משפטית (למשל‪ ,‬בוגוש ודון‪-‬יחיא‪ .)1999 ,‬ואכן‪,‬‬
‫בשנים האחרונות החלו חוקרי מגדר ישראלים לנסות ולבדוק את מידת התאמתם של רעיונות ומודלים‬
‫פמיניסטיים שנוצרו במקומות אחרים‪ ,‬לחברה ולתרבות בישראל (באום ואח'‪.)2006 ,‬‬

‫אחת התובנות הדומיננטיות ביותר במחקר ביחס למעמד האישה בישראל‪ ,‬היא הטענה כי הנשים בישראל‬
‫מתמודדות עם היבטים פרטיקולאריים נוספים של הפטריארכליות‪ ,‬בנוסף להיבטים האוניברסאליים‬
‫שנידונו עד כה‪ .‬להלן עיקר ההיבטים הפרטיקולאריים לישראל‪:‬‬

‫‪ .1‬השפעת הדת על החברה ‪ -‬השפעתה הנרחבת של הדת על הפרהסיה בישראל משליכה עמוקות על מעמד‬
‫האישה במספר אספקטים‪:‬‬

‫א‪ .‬אספקט פוליטי ‪ -‬החל משנות השמונים‪ ,‬המפלגות הדתיות והחרדיות הן "מפלגות לשון מאזניים"‬
‫בפוליטיקה הישראלית‪ ,‬והן בעלות השפעה אדירה על השיח הפוליטי‪-‬מפלגתי ועל המשא ומתן‬
‫הקואליציוני‪ .‬ברצותן‪ ,‬הן יכולות להמליך או להוריד ראשי ממשלות ומנהיגים (הורוביץ וליסק‪,‬‬
‫‪ ;1990‬ליפהרט‪ .)1998 ,‬המפלגות החרדיות נמנעות במכוון מאיוש תפקידי קבלת החלטות‬
‫משמעותיים על ידי נשים‪ ,‬ובכך מקדמות הדרה של נשים מן החיים הפוליטיים והציבוריים‪.‬‬

‫לחשוב ולהתנהג גם בהתבסס על ניסיון חייהם‪ ,‬תפיסותיהם והאינטראקציות שהם מקיימים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫להדגיש כי חשיבותם של מחקרים מסוג זה נעוצה בשימת הדגש על התפיסה הליברלית לפיה ישנו משנה‬
‫חשיבות לבחירה חופשית מודעת גם ברמת הסדר החברתי הקיים‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫האילוצים המבניים והתוכניים‪-‬מהותיים‪ ,‬אשר הקנו למפלגות אלו כוח פוליטי משמעותי בישראל‪,‬‬
‫מחלחלים מטה מן העילית השלטת אל הציבור הרחב‪ ,‬ומשפיעים על מעמד האישה בישראל‪ ,‬לא‬
‫רק באספקט הפוליטי‪ ,‬אלא גם באספקט החברתי הכללי‪.‬‬

‫ב‪ .‬אספקט תרבותי ‪ -‬חלק מהציבור בישראל אינו מעוניין לראות נשים בספירה הציבורית‪ ,‬או להיות‬
‫מיוצג פוליטית על ידי נשים‪ .‬בישראל‪ ,‬יש הרואים בהנהגה נשית ערך אשר עומד בסתירה‬
‫אינהרנטית עם תפיסות עולם דתיות או מסורתיות‪.‬‬

‫ג‪ .‬אספקט משפטי ‪ -‬בתי הדין הרבניים דומיננטיים בחיי היום יום של אזרחי המדינה‪ ,‬ויש להם‬
‫מונופול בכל הנוגע לדיני אישות ומשפחה‪ ,‬לנישואים‪ ,‬לגירושים וכו'‪ .‬בתי הדין הרבניים מסתמכים‬
‫בפסיקות שלהם אך ורק על ההלכה‪ ,‬ולא על ערכים דמוקרטיים‪ .‬לעובדה זו ישנה השפעה מכרעת‪,‬‬
‫הן על הערכים אשר עומדים במרכז סדר היום הציבורי‪ ,‬והן על מעמדן וזכויותיהן של נשים‪ ,‬אשר‬

‫נאלצות לעיתים קרובות לעמוד אל מול מוסד שמנוכר לצרכיהן (‪ ;Lahav, 1974‬ג'רבי‪.)1996 ,‬‬

‫‪ .2‬מיליטריזציה ובעיות ביטחוניות ‪ -‬החברה הישראלית היא חברה אשר שרויה ב"סכסוך חיצוני‬
‫מתמשך" (הורוביץ וליסק‪ ,)1990 ,‬ולפיכך הצבא וגופי הביטחון נוטלים תפקיד משמעותי ביותר בעיצוב‬
‫דעת הקהל‪ .‬לדומיננטיות של הצבא בשיח הציבורי בישראל ישנן השלכות עמוקות בנוגע למעמד‬
‫האישה‪.‬‬
‫חוקרים רבים טוענים כי היסטורית‪ ,‬מסגרות של גופים צבאיים וביטחוניים שמות במרכזן הבנייה‬
‫ברורה ונוקשה של יחסי כוחות מגדריים‪ .‬זאת‪ ,‬כחלק מההגדרה הבסיסית ביותר של מוסדות ומסגרות‬
‫אלו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הדינמיקה של יחסי המגדר בצבא‪ ,‬הן מבחינת המבנה המוסדי והן מבחינת‬
‫המבנה האמוציונאלי ‪ ,‬היא דיכוטומית ובינארית אף יותר מאשר בחברה הכללית‪ .‬כמעט שלא תהא‬
‫משמעות לגוף כמו צבא‪ ,‬מבלי הפרדה מגדרית ברורה שהיא חלק אינטגרלי מהאתוס‪ ,‬מהנרטיב‬
‫ומהזהות הקולקטיבית שלו‪ .‬יזרעאלי מכנה זאת "משטר מגדרי"‪ .‬אחת ההשלכות החשובות של כך‬
‫היא שהצבא מבוסס על חלוקת עבודה ברורה בין גברים‪ ,‬אשר מבצעים תפקידי מפתח‪ ,‬ובין נשים‪ ,‬שלהן‬
‫מיועד ברוב מוחלט של המקרים המובן מאליו ‪ -‬להיות "עזר שכנגד"‪ ,‬הן בפן התעסוקתי והן בפן הרגשי‬

‫(‪ ;Lorber, 1994 ;Acker, 1990‬יזרעאלי‪ .)Sasson-Levy, 2011; 1999 ,‬בחברה שבה הצבא משמש‬

‫ערך משותף עליון‪ ,‬כמו החברה הישראלית‪ ,‬יש לטענה זו משמעות גדולה‪ .‬בישראל‪ ,‬מערכת הערכים‬
‫מבוססת לא מעט על ידי נורמות צבאיות וגבריות‪ ,‬והדבר משפיע בשני מישורים‪:‬‬

‫א‪ .‬סדר היום הציבורי בישראל מתועדף כך שנושאים חברתיים‪ ,‬כגון מעמד האישה‪ ,‬פחות מגיעים‬
‫ל"כותרות"‪ ,‬הגם שניתן לראות מגמת שיפור כללית בנושא זה‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫ב‪ .‬מאחר שהמשימה הלאומית היא בראש ובראשונה משימה מבצעית‪ ,‬העובדה שנשים נתפסות‬
‫כפחות ראויות לתפקד כלוחמות או לתפקד בתפקידים משמעותיים במסגרת הצבאית‪ ,‬משועתקת‬

‫גם לאזרחות‪ ,‬והתוצאה היא שגם בעולם האזרחי והפוליטי מעמדן פחּת ( ‪Herman & Kurtz,‬‬

‫‪ ;1995‬ג'רבי‪.)Sasson-Levy, 2011 ;1996 ,‬‬

‫‪ .3‬חשיבות ערך המשפחה בישראל ‪ -‬ערך המשפחה בולט בישראל בעיקר מסיבות עדתיות‪ ,‬תרבותיות‬
‫ולאומיות‪ .‬נשים נשפטות לא אחת לפי מספר הילדים שהן מולידות‪ .‬עובדה זו כובלת אותן לטיפול‬
‫בתינוקות ובילדים שלהן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬השתרש שיח‪ ,‬לפיו על הנשים לרתום את עצמן לטובת "המאבק‬
‫הדמוגרפי"‪ ,‬להבטחת הרוב היהודי במדינת ישראל (ג'רבי‪.)1996 ,‬‬

‫למרות כל אלו‪ ,‬בעשרים השנים האחרונות‪ ,‬חל שיפור משמעותי במודעות לזכויות נשים בישראל‪ ,‬הן בהיבט‬
‫החברתי הרחב והן מבחינת מעמד האישה בפוליטיקה המקומית והלאומית‪ .‬מבחינה חברתית‪ ,‬ניתן להצביע‬
‫על שורה של חוקים‪ ,‬אשר נותנים ביטוי לשינוי חברתי ממשי שהתחולל בישראל‪ .‬חוקים אלו נועדו למעשה‬
‫להבטיח מימוש דה‪-‬פקטו של זכויות נשים בישראל וייצוג הולם שלהן במרחב הציבורי‪ .‬שלוש דוגמאות‬
‫בולטות הן‪:‬‬

‫‪ .1‬חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (‪ ,)1988‬אשר אסר על אפליה בקבלה לעבודה ובתנאי העסקה על רקע‬
‫מגדרי‪.‬‬

‫‪ .2‬חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק (‪ ,)1992‬אשר נתן לאיסור באפליה על רקע מגדרי תוקף חוקתי‪.‬‬

‫‪ .3‬החוק למניעת הטרדה מינית (‪ ,)1998‬אשר אחת ממטרותיו המוצהרות המשמעותיות ביותר הייתה‬
‫"לקדם שוויון בין המינים"‪ .‬במהלך השנים הוכנסו תיקונים רבים לחוק‪ ,‬אשר שיפרו את מעמד האישה‬
‫וזכויותיה בישראל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אחד מן התיקונים החשובים ביותר הוא התיקון העשירי‪ ,‬אשר הוכנס‬
‫בשנת ‪ , 2014‬ונודע בכינוי "חוק הסרטונים"‪ .‬תיקון זה קובע כי כל הפצה או פרסום סרטונים ותמונות‬
‫בעלי אופי מיני ללא קבלת אישור מפורש של המופיעים בהם‪ ,‬ייחשבו כהטרדה מינית ועבירה פלילית‬
‫שדינה עד חמש שנות מאסר‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬לפחות במידת מה נסללה דרכן של נשים לתפקידי מפתח בכירים בתחומי הכלכלה והביטחון‪,‬‬
‫תחומים שבעבר היו כמעט בלעדיים לגברים‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬ניתן להזכיר נשים כגון גליה מאור‪ ,‬אשר כיהנה‬
‫כמנכ"ל בנק לאומי; ד"ר קרנית פלוג‪ ,‬נגידת בנק ישראל ורבקה כרמי‪ ,‬האלופה הראשונה בצה"ל‪.‬‬

‫בפוליטיקה המקומית‪ ,‬נשים נבחרו לכהן כראשי ערים בערים מרכזיות וחשובות‪ ,‬כגון נתניה והרצליה‪,‬‬
‫והוכיחו פופולאריות רבה מצד דעת הקהל בעריהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי השינוי הוא מתון‪ ,‬איטי‪,‬‬

‫‪15‬‬
‫ומלווה עדיין בנתוני מאקרו שהם עגומים למדי‪ :‬בסך הכל‪ ,‬מתוך ‪ 256‬רשויות מקומיות בישראל‪ ,‬רק שש‬
‫נשים עומדות בראשות יישוב (בניטה ומזרחי‪-‬סימון‪.)2018 ,‬‬

‫מבחינת הפוליטיקה והציבוריות הלאומית‪ ,‬נראה כי באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים‪ ,‬המסורת‬
‫של העדפה מתקנת ושריּן מקומות לנשים במפלגות השונות‪ ,‬החלה לתת אותותיה גם בכל הנוגע לאפשרות‬
‫שנשים תמלאנה תפקידי מפתח בכירים בשלטון בישראל‪ :‬בשנת ‪ 2006‬נבחרה לראשונה השופטת דורית‬
‫בייניש לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון‪ .‬במקביל‪ ,‬מונתה דליה איציק לאישה הראשונה בתפקיד יושבת‬
‫ראש הכנסת‪ ,‬ובשנת ‪ ,2007‬עם התפטרותו של משה קצב מתפקיד נשיא המדינה‪ ,‬מונתה לממלאת מקומו‪.‬‬
‫באותה השנה‪ ,‬התמודדה חברת הכנסת קולט אביטל על תפקיד נשיאת המדינה‪ ,‬התמודדות ראשונה מסוגה‬
‫בהיסטוריה של ישראל‪ ,‬אשר נועדה‪ ,‬כדברה‪" ,‬לשבור את תקרת הזכוכית באשר לאפשרות שאישה תמלא‬
‫את התפקיד הבכיר ביותר בישראל" (כהן‪ .)2007 ,‬בד בבד‪ ,‬מונתה ציפי לבני לשרת החוץ ולממלאת מקום‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬ובשנת ‪ ,2008‬נבחרה להנהיג את המפלגה הגדולה בכנסת‪ ,‬מפלגת "קדימה"‪ .‬לאחר הבחירות‬
‫לכנסת ה‪ ,)2009( 18-‬מונו חברות הכנסת ציפי לבני ושלי יחימוביץ‪ ,‬לתקופות זמן שונות‪ ,‬לתפקיד של יושבות‬
‫ראש האופוזיציה בכנסת‪ ,‬ובבחירות לכנסת ה‪ ,)2013( 19-‬התמודדו שתיהן על תפקיד ראש ממשלת ישראל‪.‬‬
‫הכנסת ה‪ 20-‬רשמה שיא היסטורי של ייצוג נשים‪ 29 :‬חברות כנסת נבחרו לכהן בה (שפירא ואח'‪;2013 ,‬‬
‫אתר האינטרנט של משרד התעשייה‪ ,‬המסחר‪ ,‬והתעסוקה‪ ;2013 ,‬אתר האינטרנט של הכנסת‪.)2015 ,‬‬

‫מהזווית המחקרית‪ ,‬מאמרן של ‪ Herman & Kurtz‬נותן ביטוי משמעותי לשיפור שחל מקום המדינה‬

‫במצבן של נשים בישראל‪ ,‬לפחות בכל הקשור בהשתתפות בקבלת החלטות בנושאים שנחשבים לתחומי‬
‫עניין "גבריים"‪ ,‬כגון מדיניות חוץ וביטחון‪.‬‬
‫לפי מחקרן‪ ,‬לנשים ולמיעוטים יש קושי אפריורי לקחת חלק בקבלת החלטות במסגרת הסדר החברתי‬
‫הקיים‪ ,‬אשר מעוצב על ידי גברים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כאמור מרכזיּת האג'נדה הביטחונית בישראל (המכונה‬
‫במאמרן "דמוקרטיה במדים")‪ ,‬לצד הסכסוך החיצוני המתמשך‪ ,‬העובדה שהחברה הישראלית היא חברת‬
‫מהגרים והשיטה הפוליטית של רשימות הנבחרות בבחירות פנימיות בעיקר על ידי גברים‪ ,‬מחזקים את‬
‫ההפרדה המעמדית בין גברים ונשים בישראל‪ ,‬כאשר האחרונות מתקשות "לדלג" על מכשולים וקשיים‬
‫בדרך לתפקידים בכירים‪.‬‬
‫ולמרות זאת‪ ,‬באמצעות מקרה הבוחן של השתלבות נשים במערך מדיניות החוץ והביטחון של ישראל‪,‬‬

‫מצאו ‪ Herman & Kurtz‬כי בעיקר החל משנות השמונים‪ ,‬חל שיפור בייצוג נשים בתחומי מדיניות החוץ‬

‫והביטחון של ישראל בשלוש רמות‪ :‬וועדות בכנסת; משרד החוץ; ותנועות חוץ‪-‬פרלמנטאריות‪ .‬הנתונים‬

‫‪16‬‬
‫מוכיחים עליה ניכרת במספר חברות ועדות הנוגעות לחוץ ולביטחון‪ ,‬במספר הבכירֹת במשרד החוץ וכן‬
‫בפעילות נשים בתנועות חוץ פרלמנטאריות‪ ,‬בעיקר לנוכח משאים ומתנים לשלום‪ ,‬כגון "נשים בשחור"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬החוקרות מסייגות כי נוסף על בדיקה כמותית של החלק שנשים לוקחות בנושאים "גבריים"‬
‫בישראל‪ ,‬יש חשיבות גם לשאלה עד כמה הן משפיעות ומשנות את השיח עצמו (‪.)1995‬‬
‫יונה טוען כי מחאת יוקר המחיה בישראל בקיץ ‪ ,2011‬אשר נגעה בעיקר בנושאים כלכליים‪ ,‬שבעבר היו‬
‫נחלתו הבלעדית של הגבר‪ ,‬הוכיחה כי ישראל צועדת בכיוון של הכלה ושילוב משמעותי יותר של נשים‬
‫בציבוריות ובפוליטיקה‪ .‬הוא מבסס את טענתו זו על העובדה כי שניים ממנהיגי המחאה החשובים ביותר‪,‬‬
‫דפני ליף וסתיו שפיר‪ ,‬הן נשים‪ ,‬וכן על העובדה ששפיר הצליחה לתרגם את מנהיגותה הבלתי פורמאלית מן‬
‫המחאה החברתית‪ ,‬למנהיגות פורמאלית בכנסת ישראל (‪.)2015‬‬

‫אם כן‪ ,‬בהתחשב בנקודת ההנחה שחוקים ותקנות פורמאליים וייצוג פוליטי‪-‬ציבורי של נשים במסגרת‬
‫הפוליטית הקיימת ובתנועות חוץ פרלמנטאריות ובלתי פורמאליות‪ ,‬מהווים ביטוי משמעותי לפניה‬
‫התרבותיים והמשפטיים של החברה (ולא כל הגישות הפוליטיות‪-‬פמיניסטיות‪ ,‬כפי שכבר הובהר ויובהר‬
‫שוב בהמשך‪ ,‬תומכות בהנחה זו)‪ ,‬ניתן אכן לראות שיפור שחל ביחס לנשים ובמעמד האישה בישראל‪ .‬זאת‪,‬‬
‫למרות הקשיים החברתיים והתרבותיים שתוארו להלן (דר וקמחי‪.)2002 ,‬‬

‫‪ 1.1.5‬נשים‪ ,‬החיים הציבוריים‪ ,‬פוליטיקה ומנהיגּת פוליטית – נתונים של ייצוג ו(לבסוף) שאלת‬
‫חשיבותו של הייצוג‬

‫כאמור‪ ,‬הסדר החברתי הקיים גורס כי נשים אינן מהוות חלק אינטגרלי וטבעי מהספירה הציבורית‪ ,‬אלא‬
‫שיוכן הראשוני הוא לספירה הביתית‪" .‬החלק הנוקשה ביותר" של הספירה הציבורית הוא הפוליטיקה‪,‬‬
‫והמעגל השלישי והנוקשה ביותר הוא מנהיגּת פוליטית של רשימה‪ ,‬מועצה מקומית או מפלגה‪ .‬במאמרה‪,‬‬
‫עורכת הרצוג דיפרנציאציה המבדילה מאבק של נשים על מנהיגות פוליטית‪ 7‬ממאבקים פוליטיים אחרים‪.‬‬
‫לדידה‪ ,‬על נשים המתחרות על תפקיד של מנהיגות פוליטית‪ ,‬מוטלת‪ ,‬ביתר שאת‪ ,‬המשימה להתמודד עם‬
‫הקושי האינהרנטי של היותן נשים‪ .‬ההבניה הדיכוטומית של עולם פרטי אל מול עולם ציבורי‪ ,‬מכריחה‬
‫נשים המעוניינות בתפקיד פוליטי מנהיגותי לעסוק‪ ,‬במודע או שלא במודע‪ ,‬בשאלת זהותן המגדרית כנשים‪.‬‬
‫מבחינת החברה‪ ,‬ולעיתים קרובות אף מבחינת המועמדת עצמה‪ ,‬אישה המתמודדת על תפקיד מנהיגותי‬
‫היא חריגה מהנורמה‪ ,‬המחייבת פיקוח ותגובה של המוסדות החברתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬נוצרת השאלה בדבר‬

‫‪ 7‬התמודדות על תפקיד הנהגה פוליטית מכונה במאמרה‪" :‬המאבק על הראשות"‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫היו תה של הזהות המגדרית של האישה משאב או דווקא מחסום בדרך לכיבוש הפסגה‪ .‬מנהיגות אחדות‬
‫בוחרות לאמץ שיח מגדרי ובכך לייחד את עצמן מן המועמדים הגברים‪ .‬אחרות‪ ,‬חוששות ממיתוגן כנשים‪,‬‬
‫ולכן מתעלמות מהשאלה המגדרית‪ ,‬מדגישות את עבודתן בצד גברים ומאמצות פרקטיקות גבריות בדרכי‬
‫עבודתן והנהגתן (‪.)1994‬‬

‫‪ Meeks‬מניחה כי ככל שאישה מנסה להגיע לתפקיד פוליטי בכיר יותר‪ ,‬כך היא עשויה להיתקל ביותר ויותר‬

‫קשיים חברתיים וסטריאוטיפים בדרכה להיבחר‪ .‬החוקרת טוענת כי כשאישה מראה נכונות להתברג גבוה‪,‬‬
‫היא נתפסת על ידי דעת הקהל כמי שמנסה לפרוץ נורמות חברתיות נוקשות ועמוקות יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬במובן‬

‫מסוים‪ Meeks ,‬למעשה משרטטת מעגל נוסף ‪ -‬רביעי ‪ -‬של מנהיגּת פוליטית בכירה‪ .‬התפיסות החברתיות‬

‫של אישה המכהנת בתפקיד של מנהיגות פוליטית בכירה‪ ,‬לעומת אישה המכהנת בתפקיד של מנהיגות‬
‫פוליטית ככלל‪ ,‬קשיחות וביקורתיות אף יותר‪ .‬כדוגמה לדבריה‪ ,‬טוענת החוקרת שהנטייה הציבורית לתפוס‬
‫התמודדות של אישה על תפקיד כגון מושלת בארצות הברית הולכת והופכת מורכבת וסטריאוטיפית אף‬
‫נשיא‪8.‬‬ ‫יותר בשיח הציבורי כאשר אותה אישה ממש מנסה להגיע לתפקיד כגון סגנית‬

‫על מנת להפוך את דבריה למדידים יותר‪ ,‬מביאה ‪ Meeks‬ארבעה קריטריונים מבדילים אשר מבחינים בין‬
‫אישה הפועלת במישור הפוליטי‪-‬חוקתי או בחיים הציבוריים‪ ,‬ובין אישה אשר מנסה להתברג בתפקיד‬
‫מנהיגותי בכיר‪ .‬תפקיד מנהיגותי בכיר מוגדר על פי התנאים הללו‪:‬‬

‫‪ .1‬הוא פועל במישור הביצועי (‪ ,)Executive‬כלומר המיניסטריאלי‪ ,‬ולא במישור החוקתי (‪.)Legislative‬‬
‫‪ .2‬רק אדם אחד בכל עת יכול להחזיק בתפקיד מנהיגותי בכיר‪.‬‬
‫‪ .3‬כתוצאה משני אלו‪ ,‬סדר היום הציבורי עוסק במנהיג פוליטי בכיר‪ ,‬יותר מאשר בשאר הפוליטיקאים‬
‫ואנשי הציבורי‪.‬‬
‫‪ .4‬הציבור והתקשורת תופסים מנהיגים פוליטיים כקריטיים יותר לגורל החברה‪ ,‬ולכן הם בוחנים אותם‬
‫ביתר שאת (‪.)2012‬‬

‫נדבך משמעותי נוסף‪ ,‬הקשור בהשתלבותן של נשים בתפקידי הנהגה בכירים‪ ,‬הוא התלות שלהן בתרבות‬
‫הפוליטית ובנורמות החברתיות הנהוגות בחברה בה הן פועלות‪ .‬מחקרים רבים‪ ,‬אשר עוסקים במנהיגות‬
‫פוליטית בכירה‪ ,‬מצאו כי ישנה זיקה משמעותית בין גורמים אלו ובין התכונות ה"רצויות" למנהיג בעיני‬

‫‪ 8‬הדוגמה ניתנה‪ ,‬כמובן‪ ,‬על בסיס התמודדותה של שרה פיילין לתפקיד מושלת אלסקה‪ ,‬ולאחר מכן לתפקיד‬
‫סגנית נשיא ארצות הברית‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫דעת הקהל‪ .‬תכונות אלו עשויות לכלול מאפיינים זהותיים נוקשים של המנהיג (מגדר‪ ,‬דת‪ ,‬לאום‪ ,‬צבע עור‬
‫וכו') וכן את הדרך שבה המנהיג בוחר להציג את עצמו בפני האוכלוסייה‪.‬‬

‫הטענה היא שמוניטין חיובי (‪ )Positive Image‬של מנהיג‪ ,‬הן ברמה הציבורית והן ברמה התקשורתית‪,‬‬
‫תלוי לא מעט בתפיסות החברתיות והתרבותיות הרווחות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אך טבעי שבחברות פטריארכליות יראו‬
‫מרבית האזרחים מנהיגות בכירה של אישה באור שחוטא במידה רבה לתרבות המשותפת ולסמלים‬
‫והסממנים החברתיים המוכרים על ידי הציבור‪ .‬גישה זו עשויה‪ ,‬פוטנציאלית ומעשית כאחד‪ ,‬להקשות על‬
‫התברגותן של נשים כמנהיגות בדרגים הגבוהים יותר‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬נמצא כי לשאלה "מיהו המנהיג הראוי"‪ ,‬משיבים רבים בדרך כלל תשובות הכוללות קטגוריות‬
‫ותכונות אופי אשר נתפסות חברתית והיסטורית כ"גבריות" בעיקרן‪ ,‬למשל‪ :‬אגרסיביות‪ ,‬ביטחון עצמי‪,‬‬
‫שליטה בתחומי ידע של כלכלה‪ ,‬מדיניות חוץ‪ ,‬ביטחון וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬גברים כמי שמגדירים ומכתיבים מהי‬
‫מנהיגות‪ ,‬נתפסים כמנהיגים טובים ומוכשרים יותר מנשים‪ ,‬רק מעצם היותם גברים (למשל‪ ,‬ביננבוים‪,‬‬

‫‪;Sweetser & Kelleher, 2011 ;Beauchamp & O'Connor, 2011 ;Zhang & Benoit, 2009 ;1994‬‬

‫‪.)Mo, 2015 ;Meeks, 2012 ;Anagondahalli, 2012‬‬

‫התוצאה היא שניכר כי באופן שיטתי נשים מאיישות פחות תפקידי הנהגה פוליטית בכירה מאשר גברים‪.‬‬
‫תופעה זו נפוצה‪ ,‬בפערים סטטיסטיים כאלה ואחרים‪ ,‬בכל רחבי העולם ‪ -‬הן במערב והן בעולם השלישי‪,‬‬
‫ובמידה רבה היא א‪-‬היסטורית (שפירא ואח'‪.)2013 ,‬‬

‫עם זאת‪ ,‬למרות כל הקשיים ההיסטוריים והתרבותיים‪ ,‬אנו עדים בשנים האחרונות למגמה הולכת וגוברת‬
‫של נשים אשר אכן צולחות את הניסיון להגיע לעמדות מפתח ביצועיות בפוליטיקה‪ ,‬ואף להתמנות‬
‫לתפקידים של ראשי מדינה‪ .‬עם המנהיגֹת הבולטות של זמננו נמנו קנצלרית גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל‪ ,‬ראש‬
‫ממשלת ניו זילנד‪ ,‬הלן קלארק‪ ,‬נשיאת הפיליפינים‪ ,‬גלוריה מקפגל‪-‬ארויו‪ ,‬נשיאת צ'ילה‪ ,‬מישל באשלה‪,‬‬
‫נשיאת ארגנטינה‪ ,‬כריסטינה קירשנר‪ ,‬נשיאת ליבריה‪ ,‬אלן ג'ונסון‪-‬סירליף ומנהיגות נוספות (לירן‪-‬אלפר‪,‬‬
‫‪.)2009‬‬

‫אך נוסף על הייצוג בתפקידים בכירים‪ ,‬חשוב לעסוק בקצרה גם במעגלים הרחבים יותר של ייצוג נשים‬
‫במרחב הציבורי ובפוליטיקה בכללותם‪ .‬נוכחותן של נשים בפוליטיקה העולמית קטן בהרבה מחלקן‬

‫באוכלוסייה (‪ ;Carroll & Zerilli, 1993‬הרצוג‪ .)Dudman, 2017 ;1999 ,‬זאת‪ ,‬למעט במדינות סקנדינביה‪,‬‬

‫בהן ישנן אינדיקציות חיוביות לאפשרות להגיע לשוויון מלא בספקטרום זה (‪.)Golan & Herman, 2004‬‬

‫בישראל‪ Golan & Herman ,‬מצאו כי ייצוג נשים בכנסת בשנים ‪ 2003-1949‬היה זניח יחסית (בין ‪ 7%‬ל‪-‬‬

‫‪19‬‬
‫‪ .)15%‬עוד נמצא כי למרות רגולציה הבאה לידי ביטוי בשריון מקומות לנשים ברשימות‪ ,‬ולמרות נסיבות‬
‫היסטוריות ופוליטיות נוחות יחסית‪ ,‬כגון זכות בחירה לנשים עוד מראשית היישוב העברי בארץ והשיטה‬
‫הפוליטית היחסית‪ ,‬המעודדת לכאורה כניסת מיעוטים לזירה הפוליטית‪ ,‬עדיין לא ניתן לדבר על שיפור די‬
‫משביע רצון בייצוג נשים בכנסת (‪ 9.)2004‬כאמור בתת הפרק הקודם‪ ,‬נתונים מהשנים ‪ ,2015-2013‬אכן‬
‫מצביעים על שיפור משמעותי יותר של ייצוג הנשים בפוליטיקה הישראלית ‪ -‬מספר שיא של חברות כנסת‪,‬‬
‫מספר שיא של שרות בממשלה ושל יושבות ראש מפלגות‪ .‬אך אפילו בשנים האחרונות עדיין ייצוג הנשים‬
‫בפוליטיקה בישראל בהשוואה לעולם המערבי אינו מספק‪ ,‬והיא מדורגת במקום ה‪ 64-‬בעולם בשיעור‬
‫הנשים בפרלמנט (שפירא ואח'‪.)2013 ,‬‬

‫לבסוף‪ ,‬יש להתייחס לנושא של הפרקטיקות‪ ,‬שיטות העבודה והפוליטיקה אשר נשים מפעילות כאשר הן‬
‫אכן מצליחות להשתלב ולהתברג בפוליטיקה בכלל ובתפקידי הנהגה בכירים בפרט‪.‬‬

‫בנושא זה‪ ,‬דנה הרצוג בשני רבדים שיש לעסוק בהם בדיון על מקומן של נשים בפוליטיקה‪:‬‬

‫‪ .1‬התמה המחקרית של "נשים בפוליטיקה"‪ :‬היא התמה העיקרית שהוצגה בתת‪-‬פרק זה‪ .‬כאן‪ ,‬נבחן‬
‫הספקטרום הממסדי‪ ,‬כמה נשים מיוצגות בפוליטיקה וכיצד ניתן לשפר את ייצוגן בדרך של חינוך‬
‫וחקיקה‪ .‬ספקטרום זה משתייך לפמיניזם הליברלי‪ ,‬והוא גורס כי ישנה משמעות עמוקה להצגת נתונים‬
‫סטטיסטיים ולשינויים כמותיים באחוז השתתפותן הפוליטית של נשים‪.‬‬
‫‪ .2‬התמה המחקרית של "פוליטיקה של נשים"‪ :‬כאן ישנה שאיפה לשמיטת הקרקע מתחת לכל התפיסות‬
‫התרבותיות שלנו את המושג "פוליטיקה" כמושג גברי‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר בשינוי מהותי‪ ,‬הצעת‬
‫אלטרנטיבה ממשית להתנהלות הפוליטית הכוחנית‪ ,‬במסגרות הציבוריות והפוליטיות הגבריות‬
‫הנוכחיות‪ .‬אלטרנטיבה זו משתייכת לפמיניזם הרדיקאלי‪ ,‬אשר מבקש לבצע הפיכה של ממש בחברה‬
‫המעמדית המתבוססת על הבחנות מגדריות‪ .‬לפי הרצוג‪ ,‬ניתן לשנות את המבנה הפוליטי ההגמוני‬
‫הגברי באמצעות דרכים שונות כגון‪ ,‬תנועות נשים‪ ,‬מאבקים חברתיים‪ ,‬מפלגות נשים וועדות‬
‫פרלמנטריות‪ .‬תצורה זו שמה את הדגש בעיקר על הפרקטיקה הפוליטית‪ ,‬ופחות על מספר הנשים‬
‫הנמצאות בפוליטיקה או הנבחרות לתפקידים ציבוריים בכירים (‪.)1999‬‬

‫עם זאת‪ ,‬חשוב לציין כי החוקרות מצאו שפעילותן של נשים בארגונים ובתנועות חוץ‪-‬פרלמנטאריים‬ ‫‪9‬‬

‫בישראל בולט בהרבה‪ ,‬ומכאן הסיקו כי אין מיעוט נשים בכנסת מצביע על היותן "לא פוליטיות"‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬מציינות החוקרות כי אין בנתונים שהציגו כדי לערער על חשיבות השינויים לטובה שחלו במודעות‬
‫הציבורית לצורך בשוויון זכויות לנשים בישראל (‪.)Golan & Herman, 2004‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪ 1.2‬נשים בשיח התקשורתי ‪ -‬שלוש מסגרות תיאורטיות עיקריות‬

‫בפרק זה יובאו שלוש מסגרות תיאורטיות עיקריות‪ ,‬דרכן ניתן לחקור ולנתח את נוכחותן או אי‪-‬נוכחותן‬
‫של נשים בשיח התקשורתי‪:‬‬

‫א‪ .‬תפיסת התקשורת כתרבות (‪)Communication as Culture‬‬

‫ב‪ .‬תיאוריית קביעת סדר היום (‪ )Agenda Setting‬וההכחדה הסימבולית (‪)Symbolic Annihilation‬‬

‫ג‪ .‬תיאוריית המסגור (‪)Framing‬‬

‫תחילה‪ ,‬יובא בהרחבה הקונספט התיאורטי הכללי העומד מאחורי כל גישה‪ ,‬ולאחר מכן יורחב אודות‬
‫הקשר שבין כל תיאוריה ובין ייצוג וסיקור נשים בתקשורת ההמונים‪ .‬יצוין כי הגבולות בין שלוש הגישות‬
‫הם כיום יותר פרומים‪ ,‬ולכן הגם שהן ניתנות לחלוקה אנליטית כפי שנעשה במחקר זה‪ ,‬בפועל‪ ,‬מחקרים‬
‫רבים מדברים על כך כי הגישות הללו למעשה חוברות זו לזו (בעיקר בולטת גישתו האינטגרטיבית של גמסון‬
‫לגבי כך)‪ .‬למשל‪ ,‬האמירה כי מסגור דומיננטי עשוי פעמים רבות לקבוע גם את סדר היום התקשורתי‬

‫והציבורי (‪.)Gamson, 1992‬‬

‫‪ 1.2.1‬תקשורת ההמונים‪ 10‬כמסמלת וכמבנה של התרבות המשותפת (‪)Communication as Culture‬‬

‫הנחת יסוד נפוצה היא שעל מנת להבין האם וכיצד התקשורת מהווה בסיס להבנייתן ו‪ /‬או לשימורן של‬
‫הנורמות החברתיות הנהוגות‪ ,‬עלינו להתייחס תחילה לתקשורת כאל גורם תרבותי‪ .‬כלומר‪ ,‬בין אם אנו‬
‫סבורים שהתקשורת נועדה למלא פונקציה חברתית‪-‬מוסדית מסוימת ותו לא‪ 11,‬ובין אם נאמץ את הגישה‬

‫‪ 10‬הכוונה ל‪ Mass Media -‬או ‪ ,Mass Communication‬להלן (לרוב) בקיצור‪" :‬תקשורת" או "התקשורת"‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬אסכולת הקונצנזוס במדעי החברה גורסת כי לכל גוף‪ ,‬מוסד או פרסונה במרחב החברתי קיים‬ ‫‪11‬‬

‫תפקיד מוגדר מראש‪ ,‬שתכליתו למלא פונקציה כלשהי בעבור חברת ההמון‪ .‬החיים המודרניים דורשים‬
‫קטגוריות בירוקרטיות מפותחות ועשירות‪ ,‬ולכן אלמלא מוסדות חברתיים גדולים‪ ,‬ההמון אינו יכול‬
‫להתקיים ולשרוד לאורך זמן‪ .‬גישה זו היא חיובית במהותה‪ ,‬ולעומת אסכולת הקונפליקט והגישות הניאו‪-‬‬
‫מרקסיסטיות‪ ,‬היא פחות ביקורתית כלפי תפקודם של מרכזי הכוח בחברה‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫הביקורתית לפיה התקשורת משמשת ככלי בידי האליטה הפוליטית והכלכלית על מנת לשמר את המצב‬
‫החברתי‪-‬מעמדי הקיים‪ 12,‬יש לשים דגש מיוחד על הטענה כי תקשורת ההמונים מסמלת את ההסדרים‬
‫והמשמעויות של התרבות המשותפת הנהוגה בחברה‪ ,‬ולעיתים אף יוצרת אותם‪.‬‬

‫ג'יימס קארי (‪ )Carey‬הוא מהחוקרים הבולטים של הגישה הרואה בתקשורת ביטוי אנתרופולוגי‪-‬תרבותי‬

‫הכרחי של חברת ההמון‪ Carey .‬מגדיר את הזרם המרכזי של חקר התקשורת בזמנו כ"תקשורת כהובלה"‪.‬‬

‫תקשורת כהובלה‪ ,‬משמעה למעשה שהתקשורת משמשת כקו לינארי של הובלה והפצה של מסרים במרחב‬
‫ובזמן‪ ,‬על מנת ליצור חידושים אקטואליים‪ .‬המסר התקשורתי צריך למלא את מטרתו ולספק את צרכיהם‬
‫של הנוטלים חלק בתהליך התקשורתי‪.‬‬

‫כקטגוריה לעומתית להגדרה הקלאסית של תקשורת כהובלה‪ ,‬טבע קארי את המינוח "תקשורת כתרבות"‬
‫או "תקשורת כריטואל"‪ .‬הגדרה זו של התקשורת טוענת כי שימושו העיקרי של המסר התקשורתי הוא‬
‫בשמירה של סדר ומשמעות חברתיים אשר קיימים ממילא‪ .‬התקשורת עושה שימוש בסמלים ובמשמעויות‬
‫של הכלל על מנת לחזק את המציאות‪ ,‬כפי שבני האדם מכירים אותה‪ .‬ההתכנסות שנוצרת משמרת את‬
‫החברה לאורך זמן תחת אמונות משותפות המשקפות את התרבות במקום נתון‪.‬‬

‫‪ Carey‬למעשה מפקפק בטענה כי תפקידה העיקרי של התקשורת הוא העברה של מידע חדשני ומעודכן‬

‫ולימוד וחינוך ההמון‪ .‬לגישתו‪ ,‬תפקידה העיקרי של התקשורת אינו נעוץ בצורך של האינדיבידואל ללמוד‪,‬‬

‫בתחום של תקשורת ההמונים‪ ,‬בולטת הגישה המבנית‪-‬תפקודית‪ ,‬אשר טוענת כי התקשורת נועדה לשרת את‬
‫החברה ולמלא בעבורה פונקציות מסוימות‪ ,‬כגון העברת מידע‪ ,‬תיאום וקישור‪ ,‬המשכיות‪ ,‬בידור ופנאי‬
‫ומימוש אינטרסים ציבוריים ולאומיים (כספי‪ ;76-70 ,1993 ,‬כספי‪.)793-76 ,1993 ,‬‬
‫‪ 12‬למשל‪ ,‬אסכולת הקונפליקט במדעי החברה רואה במוסדות החברתיים פלטפורמה פוליטית לשימור המצב‬
‫החברתי הקיים‪ ,‬שבו החברה מתפקדת על בסיס של חלוקה מעמדית‪ .‬תפקידם של המוסדות החברתיים הוא‬
‫לשמר ולבצר את המצב שבו קבוצה זעומה משמרת בידיה את מרבית הכוח הפוליטי‪ ,‬הכלכלי והתרבותי‪.‬‬
‫גישה זו הנה גישה ביקורתית בבסיסה‪ ,‬ויש בה פן פסימיסטי מובנה‪.‬‬
‫בתחום של תקשורת ההמונים‪ ,‬בולטת הגישה הניאו‪-‬מרקסיסטית‪ ,‬אשר טוענת שהמדיה נועדה לדחות או‬
‫למנוע מהפכה חברתית‪ ,‬שבמהלכה המעמדות הנמוכים ישתלטו על אמצעי הייצור‪ .‬התקשורת מאפשרת‬
‫למעמד השליט לעצב במהירות‪ ,‬ביעילות ובמספרי ענק את דעת הקהל ואת תודעת ההמון‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫התקשורת משכנעת את המעמד הנשלט ששימור המצב החברתי הקיים משרת גם אותו‪ ,‬ומבנה הסכמה‬
‫(‪ )Manufacturing Consent‬חברתית‪-‬תעמולתית‪ ,‬שהופכת בשלב מסוים לתודעה המרכזית בשיח הציבורי‬
‫(‪ ;Herman & Chomsky, 1988‬כספי‪.)1993 ,‬‬

‫‪22‬‬
‫אלא דווקא בצורך שלו ושל החברה הסובבת אותו לשמר‪ ,‬לחזק ולאשש את מה שהם כבר יודעים ומכירים‬
‫ממילא‪ ,‬ובאמצעות זאת להעניק תוקף חזק אף יותר לנורמות החברתיות המקובלות בכל קולקטיב (‪.)1989‬‬

‫המחקר מלמד אודות שתי פרקטיקות תרבותיות חשובות שהתקשורת נוקטת בהן על מנת לאשש את הסדר‬
‫החברתי הקיים‪:‬‬

‫‪ .1‬גישת התקשורת כהשתקפות של המציאות ‪ -‬לכל אדם בתרבות מסוימת ישנה "מפה תרבותית"‪ ,‬מעין‬
‫אינדקס של סמלים ושל משמעויות‪ ,‬שמפשט עבורו את המציאות‪ .‬מפה זו מורכבת מסמלים ויזואליים‪,‬‬
‫מילוליים ותנועתיים‪ .‬למעשה‪ ,‬נוצרת בעבור האדם מציאות פשטנית יותר‪ ,‬אשר כפופה לסכמות‬
‫קוגניטיביות ולנורמות חברתיות פרטיקולאריות‪ ,‬אך מבחינת האדם זוהי המציאות עצמה‪ .‬אחד‬
‫מתפקידיה העיקריים של התקשורת הוא להוות השתקפות של המפה התרבותית הזו‪ ,‬לתת לה‬
‫ולמרכיביה ביטוי פעיל וקונסיסטנטי‪ .‬האדם שחי את תרבותו ונחשף למסר התקשורתי המייצג את‬
‫אמונותיו‪ ,‬מדומה ל"דג במים"‪ ,‬אשר חי את שפתו ואת תרבותו עד שהוא לא מודע לעצם קיומם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לאדם יש נטייה לראות את התרבות‪ ,‬כאילו הייתה המציאות עצמה‪ .‬יש בתרבות משום יצירת‬
‫התחושה שהיא נעדרת מהמציאות; כפי שהדג איננו מודע להימצאותו בתוך המים‪ ,‬כך לעיתים האדם‬
‫איננו מודע למשמעות ולהשפעה שיש לתרבות על אורחות חייו‪ .‬תפקיד התקשורת ‪ -‬לשקף ולחזק מגמה‬
‫אנתרופולוגית זו (‪ ;Carey, 1989‬מקלוהן‪.)1995 ,‬‬
‫גישת "התקשורת כמראה" ממשילה את אמצעי התקשורת למראה‪ ,‬אשר משקפת את המציאות כפי‬
‫שהיא נתפסת על ידי החברה‪ .‬אמצעי התקשורת משקפים את הנורמות ואת העמדות הרווחות בכל‬
‫חברה וחברה‪ ,‬כלומר את דעת הקהל‪ .‬אנשי התקשורת‪ ,‬לפי גישה זו‪ ,‬בסך הכל משקפים את מרחב‬
‫המציאות‪ ,‬כאשר הסלקציה והרדוקציה שהמסר התקשורתי מייצר על מנת לתאר את מרחב המציאות‬
‫האובייקטיבי (באם אפיסטמולוגית ‪ -‬אכן יש כזה)‪ ,‬נעשים במרחב התרבותי‪-‬חברתי בלבד‪ ,‬ותפקידה‬
‫העיקרי של התקשורת הוא לתת לכך ביטוי (כספי‪.)2001 ,‬‬
‫‪ .2‬גישת התקשורת כהבניה של המציאות ‪ -‬גישה זו עוסקת בהנעה אקטיבית של התקשורת לקראת‬
‫ההתכנסות התרבותית בחברה‪ .‬לתקשורת יש חלק מרכזי ביצירת אותה "מפה תרבותית"‪ ,‬ולא רק‬
‫בייצוגה‪ .‬התקשורת גורמת‪ ,‬לעיתים בהליך אקטיבי‪ ,‬לקבוצות לחבור זו לזו סביב אמונות ונורמות‬
‫משותפות‪ .‬היא עושה זאת באמצעות כפייה של סדר חברתי‪ ,‬פוליטי ותרבותי מאוד מסוים על מרחב‬
‫המציאות כולו‪ .‬אם המציאות היא כאוס‪ ,‬הרי שתפקידה של התקשורת הוא הסדרה פעילה של הכאוס‬
‫הזה‪ִ ,‬תבנּת שלו בתוך קטגוריות קוגניטיביות תמאטיות מסוימות‪ ,‬על מנת שבני האדם יפרשו את‬
‫המציאות שבה הם חיים באופן מאוד ספציפי‪ .‬כלומר‪ ,‬דרך ההסדרה של הכאוס החברתי והפוליטי‬
‫אשר מתקיים במרחב המציאות‪ ,‬התקשורת כמרחב מדומיין‪ ,‬למעשה מייצרת סדר יום חדש‪ ,‬מתועדף‪,‬‬

‫‪23‬‬
‫שהוא אמנם מוטה תרבותית‪ ,‬אבל מבחינת הפרט בחברה הוא המציאות עצמה‪ .‬בזה למעשה נעוץ כוחה‬
‫של התקשורת כמי שמבנה את המרחב‪ ,‬ולא רק כמי שמהווה שיקוף פסיבי וניטראלי שלו ( ‪Carey,‬‬
‫‪ ;1989‬כספי‪.)1995 ,‬‬
‫בהתייחסם לצורה שבה צרכני התקשורת מעצבים את תפיסותיהם התרבותיות כתוצאה מחשיפתם‬
‫אל המסר התקשורתי‪ ,‬טוענים ‪ ,Lazarsfeld & Merton‬כי התקשורת מעניקה מעמד לסיפורים בעלי‬
‫הקשר תרבותי מסוים‪ ,‬על פני סיפורים אחרים בעלי הקשר תרבותי אחר‪ .‬פעולת הענקת המעמד הופכת‬
‫להיות חלק אינטגרלי בפעילות החברתית המאורגנת‪ ,‬וכך התקשורת מנכיחה למעשה נורמות חברתיות‬
‫פרטיקולאריות לצד סטיות מן הנורמות הללו‪ .‬ההמון נדרש להיחשף אל סדר היום של התקשורת‪,‬‬
‫ולנקוט לגביו עמדה‪ .‬הפעולה של נקיטת העמדה האישית‪ ,‬תומכת או מתנגדת‪ ,‬מעמיקה את האחיזה‬
‫של הנורמות החברתיות שהתקשורת מבקשת לעצב‪ ,‬משום שהיא נותנת לצרכני התקשורת את‬
‫האשליה כי הם שותפים מלאים בתהליך ההבניה החברתית (‪.)1995‬‬
‫שתי פרקטיקות עיקריות שהתקשורת עושה בהן שימוש כאשר היא מבנה את הפרשנות התרבותית של‬
‫המציאות הן סלקציה ורדוקציה‪:‬‬
‫א‪ .‬סלקציה ‪ -‬הטעם העיקרי להטיה התרבותית בתקשורת הוא טעם טכני‪ :‬לא כלל האירועים‬
‫המתרחשים במרחב המציאות ידווחו במרחב התקשורתי‪ .‬אפילו אם אמצעי התקשורת היו‬
‫הברירה שעורכת‬
‫מעוניינים לסקר את שלל האירועים‪ ,‬זו הייתה משימה בלתי אפשרית‪ .‬כלומר‪ִ ,‬‬
‫התקשורת בין אירועים שונים במרחב היא מצד אחד אילוץ מבני‪ ,‬אך מצד שני הפן התרבותי הוא‬
‫מאפיין מאוד בולט בעת שהאילוץ הזה מופעל (‪ .)Molotch & Lester, 1974‬למשל‪ ,‬גלטונג ורוגה‬
‫מדברים במאמרם על מספר גורמים‪ ,‬חלקם הגדול בעלי אוריינטציה תרבותית ופוליטית מקומית‪,‬‬
‫אשר מהווים גורם משמעותי בברירת התקשורת את התכנים אשר מוצגים בה (‪.)1995‬‬
‫ב‪ .‬רדוקציה ‪ -‬פרקטיקה זו מתייחסת לתכנים‪ ,‬אשר אפריורית עברו את המסננת הראשונית של‬
‫סלקציה‪ .‬לתקשורת יש נטייה לצמצם את המרחב הפיזי והקוגניטיבי של קיומם במרחב המציאות‬
‫של אובייקטים‪ ,‬אירועים‪ ,‬התרחשויות ופרסונות‪ .‬הרדוקציה הופכת את המורכבות של כל אחד‬
‫מאלה ל"ייצוג"‪ ,‬כלומר לפרופיל שטוח ודיכוטומי יותר של קיומו הממשי‪ .‬הייצוג המוצג‬
‫בתקשורת‪ ,‬בין אם עיצובו הוא תהליך מודע או בלתי מודע של אנשי התקשורת‪ ,‬הוא אמירה‬
‫תרבותית שיש בה משמעויות והשלכות חברתיות מרחיקות לכת (‪ ;Carey, 1989‬הרצוג‪.)1994 ,‬‬

‫בתצורתה הראדיקלית ביותר‪ ,‬ניתן למצוא את גישת התקשורת כמבנה‪ ,‬בתיאוריית "הבניית‬
‫המציאות"‪ .‬תיאוריה זו טוענת כי עצם דיווחיה של התקשורת אודות אירועים והתרחשויות מזירות‬
‫שונות‪ ,‬יוצר באופן אקטיבי את המציאות עצמה‪ ,‬ואז ההבחנה בין התקשורת ובין המציאות‬

‫‪24‬‬
‫הקונקרטית היא מטושטשת ובלתי ניתנת לזיהוי‪ .‬כלומר‪ ,‬התיאוריה מייחסת לתקשורת תעצומות כה‬
‫כבירות ‪ -‬עד שזו הופכת להיות היא עצמה תרבות המהווה תחליף למציאות (כספי‪.)1995 ,‬‬

‫‪ 1.2.2‬תקשורת כתרבות‪ :‬התקשורת כמשקפת ומקדמת יחסי הכוחות המגדריים בחברה‬

‫אם כן‪ ,‬לפי תפיסת התקשורת כתרבות (‪ ,)Carey, 1989‬בין אם נראה בה כמשקפת המציאות ובין אם נראה‬

‫בה מוסד חברתי שתפקידו לסייע בהבניה דה‪-‬פקטו של המציאות‪ ,‬ניתן להניח כי התקשורת תביא לידי‬
‫ביטוי ביתר שאת את התפיסה התרבותית הקונצנזואלית הנפוצה בחברה הפטריארכלית (למיש‪.)1998 ,‬‬
‫אחת הדרכים לבחון נושא זה‪ ,‬ובמקרה דנן מתוך דגש מיוחד על ההיבט המגדרי‪ ,‬נעוצה בשאלה הכמעט‬
‫אלמותית‪ :‬מהם השיקולים העיקריים‪ ,‬המודעים ושאינם מודעים‪ ,‬של מוסדות התקשורת‪ ,‬בבואם לסקר‬
‫את מרחב המציאות‪ .‬על מנת להשיב על שאלה זו‪ ,‬יש להתייחס למספר היבטים‪:‬‬

‫‪ .1‬ההיבט של שגרת העבודה וההעסקה במוסדות התקשורת ‪ -‬למבנה הארגוני של מוסדות התקשורת ישנן‬
‫השלכות משמעותיות על הליך ייצור החדשות ועל אופי הצגתם בתקשורת של אובייקטים שונים‬
‫הפועלים במרחב החברתי‪ .‬ישנה משמעות לבחירה של מוסדות התקשורת אילו כתבים להעסיק‪ ,‬לאילו‬
‫אזורים לשלוח כתבים ולאילו אזורים לא‪ ,‬לאילו נושאים לתת דגש מיוחד ומאילו נושאים להתעלם‬

‫(‪.)Molotch & Lester, 1974‬‬

‫מחקרים רבים מצאו כי ישנו פער תעסוקתי רחב היקף בין גברים ונשים במוסדות התקשורת‬
‫המסורתיים‪ .‬התקשורת היא אחד מיני מוסדות חברתיים רבים‪ ,‬אשר משעתקים את המבנה החברתי‬
‫הפטריארכלי אל תוך שגרת העבודה‪ ,‬אך מעצם היות התקשורת מוסד שיש בו פוטנציאל השפעה‬
‫תרבותית משמעותי‪ ,‬יש לעובדה זו השלכות קריטיות אף יותר על ההתנהלות בחברה (יזרעאלי‪.)1999 ,‬‬
‫מחקרו של רייך מצא כי נכון לשנת ‪ ,2014‬שיעור הנשים העיתונאיות בכלי התקשורת מסתכם בכ‪,38%-‬‬
‫אך בתפקידים בכירים מדובר באחוזים בודדים בלבד‪ .‬הטענה המדגישה את ריבוי הגברים בתקשורת‪,‬‬
‫מצביעה על כך שאם רוב העיתונאים הם גברים‪ ,‬וכמעט שאין נציגּת נשית בתפקידי עריכה בכירים‪,‬‬
‫הרי שהתודעה והתפיסה התרבותית הרווחת בחברה מתווכת ומעוצבת על ידי גברים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כאן‬
‫היבט של שליטה מוסדית‪ -‬בירוקרטית‪ ,‬אבל כזו שיש לה השלכות הרות גורל על הצורה שבה צרכני‬
‫התקשורת תופסים את מרחב המציאות (לביא‪ ;2000 ,‬רייך‪ .)2014 ,‬בנוסף‪ ,‬יש לתת את הדעת לעובדה‬
‫כי למוסדות התקשורת יש נטייה מובהקת להעסיק עיתונאים ועיתונאיות לפי תחומי עניין‬
‫פרטיקולאריים במיוחד‪ :‬בעוד מרבית העיתונאים כותבים בנושאים של כלכלה‪ ,‬פוליטיקה עולמית‪,‬‬

‫‪25‬‬
‫ביטחון ומדיניות‪ ,‬מרבית העיתונאיות כותבות בנושאים של משפחה‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה‪ ,‬מגדר‪ ,‬פנאי‪,‬‬

‫בידור‪ ,‬אופנה ומזון (‪ 13.)Ross et al, 2018 ;Foreign Policy, 2014‬חלוקה דיכוטומית זו מחזקת את‬

‫ההפרדה המגדרית‪.‬‬

‫‪ Meeks‬מצאה במחקרה כי לעיתונאים פוליטיים ישנה נטייה להדגיש בסיקורם נושאים אשר נתפסים‬

‫כ"גבריים"‪ ,‬כגון ביטחון לאומי‪ ,‬כלכלה ומדיניות חוץ‪ .‬לעומתם‪ ,‬עיתונאיות פוליטיות מדגישות‬
‫בסיקורן נושאים אשר נתפסים כ"נשיים"‪ ,‬כגון מעמד האישה‪ ,‬בריאות ורווחה (‪ .)2013‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫שפוזיציות בכירות יותר במוסדות התקשורת מאוישות על ידי נשים‪ ,‬כך התרבות המשותפת‬
‫וההתכנסות החברתית שיוצרת המדיה פחות מוטה מגדרית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במצב שבו מרבית בכירי‬
‫העיתונאים הם גברים‪ ,‬הבניית המציאות היא כזו שנושאים "גבריים" נתפסים כבעלי משקל רב יותר‬
‫בדעת הקהל‪ .‬המסקנה היא ששגרת העבודה העיתונאית מהווה קרקע נוחה לא רק לביצור הסדר‬
‫החברתי הקיים‪ ,‬אלא יש לשגרה זו תפקיד משמעותי גם בשעתוק‪ ,‬בחיזוק ואף בהבניית הסדר החברתי‬
‫המקבע את מעמד האישה‪.‬‬

‫‪ .2‬ההיבט של כפיית תפיסת העולם ההגמונית ‪ -‬גם אם נבחר לצאת מן ההיבט הכמותי בלבד‪ ,‬חוקרים‬
‫רבים טוענים כי ישנה בעיה בסיסית בהנחה הרווחת לפיה ככל שתהיינה יותר נשים במערכות‬
‫התקשורת‪ ,‬כך יינתן ביטוי משמעותי יותר לזווית הראיה הנשית‪ .‬ישנם ממצאי מחקרים‪ ,‬אשר‬

‫מצביעים על מגמה שונה מזו אשר מתארת ‪ :Meeks‬לביא מצאה כי באופן כמעט חד משמעי אין‬

‫הבדלים אקוטיים בין עורכים ובין עורכות‪ ,‬הן בנוגע לתפיסתם לגבי ערכיות ורלוונטיות החדשות והן‬
‫בנוגע לדרך הניהולית והארגונית שבה הם ממלאים את תפקידם בפועל (‪.)2000‬‬
‫מחקרו של רייך מ‪ ,2014-‬מטיל אף הוא ספק רב בטענה לפיה ישנה משמעות לריבוי נשים בשוק‬
‫התקשורת‪ :‬ממצאי מחקרו מצביעים על כך שבדומה לעיתונאים הגברים‪ ,‬גם העיתונאיות מראות‬
‫העדפה ברורה לראיין לרוב גברים ולהישען עליהם כמעט באופן בלעדי כמקורות מידע אמינים יותר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העיתונאיות אינן יוצרות העדפה מתקנת לייצוג ולסיקור של נשים או של מצוקות של נשים‪,‬‬
‫וככלל הן מתווכות את המציאות ואת המידע לציבור בפריזמה שהיא בעיקרה גברית‪ 14.‬סוציולוגית‪,‬‬

‫‪ 13‬עוד על החלוקה הדיכוטומית שהתקשורת עושה בין "נושאים גבריים" ובין "נושאים נשיים"‪ ,‬ראו בתת‪-‬‬
‫פרק ‪ ,1.2.7‬העוסק במסגור התקשורתי של נשים‪.‬‬
‫‪ 14‬בדומה להתייחסותה של הרצוג לייצוגן של נשים בפוליטיקה דרך שתי תמות‪ :‬תמה ליברלית של "נשים‬
‫בפוליטיקה" ותמה רדיקאלית יותר של "פוליטיקה של נשים"‪ ,‬גם כאן הטענה היא כי אין די בריכוז גבוה של‬

‫‪26‬‬
‫ניתן לראות בתופעה זו הן אלמנט של הפנמה של דיכוי חברתי כולל (ראו בתת‪-‬פרק ‪ )1.1.1‬והן אלמנט‬
‫של שגרת עבודה פרטיקולארית שבה גברים וגבריּת הם המגדלור הערכי העיקרי‪.‬‬

‫‪ .3‬ההיבט של סיווג החדשות ‪ -‬הסיווג הפיזי והקוגניטיבי של החדשות לעולמות תוכן "קשים" (כלכלה‪,‬‬
‫ביטחון ומדיניות) ולעולמות תוכן "רכים" (בידור‪ ,‬אמנות‪ ,‬בית ומשפחה)‪ ,‬מקבע את ההפרדה המגדרית‬
‫‪15.)1994‬‬ ‫בין גברים ונשים (הרצוג‪,‬‬
‫הטענה של גופי התקשורת היא כי מידור העיתון על ידם נועד לסייע לקוראים להתמצא בצריכת‬
‫התכנים‪ ,‬אלא שלמעשה מדובר ב"מס שפתיים"‪ ,‬אשר נועד לכסות על תכליתו האמתית של המידור‬
‫בעיתון‪ :‬הבניית סדר חברתי ותרבותי דיכוטומי‪ ,‬הבנוי על תחומי עניין נפרדים לפי חלוקה מגדרית‪:‬‬
‫עולם תוכן גברי‪ ,‬שהוא מרכז העיתון מבחינת הנפח הפיזי שהוא תופס‪ ,‬ולעומתו עולם תוכן נשי‪ ,‬שהוא‬
‫בשוליו הפיזיים של העיתון‪ ,‬ולפיכך גם בשוליים הקוגניטיביים כפי שצרכני המדיה תופסים זאת‬
‫(הרצוג‪ .)1994 ,‬בנקודה זו שווה לעצור ולהזכיר בשנית כי "מידור" עשוי להוות גם פרקטיקה של מסגור‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬שוב‪ ,‬הגבולות בין הגישות התיאורטיות המוצגות בעבודה זו מטושטשים יותר ממה שעשוי‬
‫להשתמע לצורך הדיון התיאורטי‪.‬‬

‫‪ .4‬ההיבט של שימוש בסכמות קבועות ‪ -‬כאמור‪ ,‬מטעמי זמן ומרחב‪ ,‬התקשורת חייבת להפעיל פרקטיקות‬
‫של סלקציה ורדוקציה בב ואה לסקר את מרחב המציאות‪ .‬על ידי ברירת התכנים והצגתם בצורה‬
‫שטוחה ורדוקטיבית‪ ,‬מקבעת התקשורת התכנסות תרבותית סביב תפיסות חברתיות מאוד ספציפיות‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי אין מדובר בהצגה חד פעמית של אובייקט כזה או אחר‪ ,‬אלא התקשורת למעשה‬
‫מכניסה קטגוריות‪ ,‬אשר קיומן במרחב המציאות הוא מורכב‪ ,‬לתוך סכמות תמאטיות‪ 16‬כמעט קבועות‪.‬‬
‫סטריאוטיפים המוצגים בתקשורת‪ ,‬הם תוצר מובהק של יחסי הכוחות בחברה‪ ,‬והם מאפשרים לסרטט‬
‫גבולות מוגדרים של המפה החברתית‪ .‬סטריאוטיפיזציה היא הצגה קצרנית של דמויות בתקשורת‪,‬‬
‫המקודדת אותן בחסכנות סמיוטית באמצעות צפנים שליליים הרווחים בתרבות המשותפת לגבי‬

‫קבוצות חברתיות שונות (‪ ;Dyer, 1999‬קמה‪.)2002 ,‬‬

‫נשים בתקשורת על מנת לשנות את המצב הקיים‪ .‬כל עוד התקשורת אינה מאפשרת שינוי בשיח התקשורתי‬
‫עצמו‪ ,‬אין הרבה משמעות למגדר הקונקרטי של מתווכי החדשות‪.‬‬
‫‪ 15‬במאמרה‪ ,‬מכנה הרצוג את סיווג זה – "מידור"‪ ,‬מלשון המילה מדור (ברבים‪ :‬מדורים) בעיתון (‪.)1994‬‬
‫‪ 16‬הרחבה משמעותית על סכמות תמאטיות‪ ,‬ראו בתת הפרק העוסק בתיאוריית המסגור‪.1.2.6 ,‬‬

‫‪27‬‬
‫הצגה סטריאוטיפית של נשים בתקשורת חותרת להדגיש אלמנטים בודדים‪ ,‬המאפיינים לכאורה נשים‪,‬‬
‫ועל ידי כך מתקבע בעקיפין מעמדה הנחות של האישה בחברה‪ 17.‬נשים בתקשורת אינן מוצגות באופן‬
‫שמבטא את המציאות הרב גונית ואת עושרן האינטלקטואלי‪ ,‬אלא בדרך כלל מושם דגש על הופעתן‬
‫החיצונית בלבד‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬במרחב המציאות‪ ,‬כבר מילדות נוטות נשים לתפוס את עצמן כמי‬
‫שקיומן החברתי תלוי בהופעתן החיצונית בלבד‪ ,‬ולכן אפילו הצלחה פוליטית‪ ,‬מנהיגותית או ציבורית‬

‫היא תוצאה ישירה של פעילות או אי‪-‬פעילות בספקטרום של מנגנון בלעדי זה (‪;Goffman, 1979‬‬

‫ויטמן‪ ;1988 ,‬הרצוג‪ ;1994 ,‬למיש‪ ;1998 ,‬לביא‪.)2000 ,‬‬

‫‪ 1.2.3‬תיאוריית "קביעת סדר היום" (‪ :)Agenda Setting‬רקע למחלוקת בדבר מידת ההשפעה של‬

‫התקשורת‬

‫אחת המחלוקות העיקריות המעסיקות את תחום חקר התקשורת בימינו קשורה בשאלה – איזה שחקן‬
‫משלושת השחקנים העיקריים הפועלים בחברת ההמונים הוא אשר משפיע ביתר שאת על סדר היום‬
‫הציבורי‪ :‬הממשל‪ ,‬דעת הקהל או תקשורת ההמונים‪.‬‬

‫תרשים מס‪ :1 .‬גורמי ההשפעה על סדר היום הציבורי‬

‫תרשים מס‪ 1.‬מצביע על שלושת הגורמים העיקריים בחברת ההמונים‪ ,‬אשר משפיעים על סדר היום‬
‫הציבורי‪ ,‬כמו גם על תיאוריות חשובות‪ ,‬אשר מדגישות כל גורם‪ ,‬ויובאו בקצרה בתת‪-‬פרק זה‪:‬‬

‫‪ 17‬טענה זו מופיעה בתת‪-‬פרק זה בקצרה בהקשר של עיצוב התרבות המשותפת על ידי התקשורת‪ ,‬אך פירוט‬

‫והרחבה משמעותיים יותר שלה יינתנו בתתי הפרקים הבאים‪ ,‬כולל גם פירוט אודות הקשת הרחבה של‬
‫הסטריאוטיפים כלפי נשים במרחב התקשורתי בתת‪-‬פרק ‪.1.2.7‬‬

‫‪28‬‬
‫‪ .1‬הממשל ‪ -‬גישות ניאו‪-‬מרקסיסטיות כגישתם של ‪ ,18)1988( Herman & Chomsky‬רואות בתקשורת‬
‫כלא יותר מאשר כלי משחק בידיה של האליטה הפוליטית והכלכלית‪ .‬לפיכך‪ ,‬מרבית המסרים‬
‫בתקשורת נגועים בתעמולה וב"שטיפת מוח" של הציבור על ידי האליטה‪ ,‬על מנת לשמר את המצב‬
‫הקיים‪ ,‬בו ההון הכלכלי והון התרבותי (סימבולי) נמצאים בידיהם של מעטים‪.‬‬

‫גם גישות "מרוככות" יותר‪ ,‬כגישת ה‪ "Indexing" -‬של ‪ ,)1990( Bennett‬רואות בממשל כשחקן העיקרי‬

‫אשר מעצב את סדר היום הציבורי‪ .‬לפי ‪ ,Bennett‬התקשורת אינה עצמאית‪ ,‬אין לה אג'נדה משלה‪,‬‬

‫אלא היא משקפת את טווח הדעות העיקריות הרווחות בממשל‪ .‬גם אם לא קיימת הסכמה בתוך‬
‫האליטה עצמה‪ ,‬תפקיד התקשורת הוא לא יותר מאשר לתת ביטוי למחלוקות הפוליטיות הקיימות‬
‫ממילא‪.‬‬

‫‪ .2‬דעת הקהל ‪ -‬גישתה של ‪" ,Noelle-Neumann‬ספירלת השתיקה" (‪ )1974‬מניחה כי העובדה שבני האדם‬

‫חוששים מבידוד חברתי של עמדותיהם הפוליטיות‪ ,‬היא אשר מהווה גורם פסיכולוגי מכריע בקביעת‬
‫סדר היום הציבורי‪ .‬צרכני התקשורת נחשפים לעמדות פרטיקולאריות בתקשורת ההמונים‪ ,‬ואז הם‬

‫הגישה בכללה מכונה "הבניית הסכמה" (‪ ,)Manufacturing Consent‬כלומר תפקיד התקשורת הוא‬ ‫‪18‬‬

‫להבנות קונצנזוס בדעת הקהל לגבי רעיונות האליטה‪ .‬בתוך הגישה בולט "מודל הפרופגנדה" (או "מודל‬
‫התעמולה")‪ ,‬אשר שם דגש על המסרים עצמם‪ ,‬וטוען שמרביתם המוחלטת הם מסרים תועמלניים של‬
‫האליטה השלטת‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫מפרשים את העמדות הללו כאילו היו עמדות הרוב‪ .‬גם אם עמדותיהם שונות מהעמדות המוצגות‬
‫בתקשורת‪ ,‬בשל החשש מרצייה חברתית הם מעדיפים להשקיט את עמדותיהם‪ ,‬או להציג את מה שהם‬
‫תופסים כעמדות הרוב כעמדותיהם שלהם עצמם‪ .‬המסקנה היא שמאפיינים מתחום הפסיכולוגיה‬
‫החברתית של דעת הקהל ובעיקרם התופעה של קונפורמיזם חברתי‪ ,‬הם אשר מעצבים את סדר היום‬
‫הציבורי‪ .‬כלומר‪ ,‬תכונות פרטיקולאריות שאופייניות לחברת המונים (התופעה של "דעת קהל"‬
‫מתאפשרת אפריורית בחברת המונים בלבד)‪ ,‬הן אשר מציפות ומורידות סוגיות חברתיות שונות בסדר‬
‫היום הציבורי‪.‬‬

‫‪ .3‬התקשורת‪ :‬תיאוריית "קביעת סדר היום" ‪ -‬לפי תיאוריית "קביעת סדר היום" (‪,)Agenda Setting‬‬

‫התקשורת בוררת את הנושאים אשר נמצאים על הפרק‪ ,‬ובכך היא למעשה משפיעה על סדר היום‬
‫הציבורי‪ ,‬כלומר על מה ש"מעניין" את דעת הקהל‪ .‬הטענה היא שהשפעת התקשורת על דעת הקהל‬
‫גורמת לצרכני התקשורת לחשוב ולעסוק בנושאים מסוימים‪ ,‬ולא בנושאים אחרים‪ .‬כלומר‪ ,‬לתעדף את‬

‫האג'נדה כפי שהיא מוצגת ומתועדפת בתקשורת ההמונים ולא באופן עצמאי (‪Wanta, Golan & Lee,‬‬

‫‪.)2004‬‬

‫במחקר מ‪ ,1972-‬מצאו ‪ McCombs & Shaw‬התאמה כמעט מלאה בין סדר היום התקשורתי ובין סדר‬

‫היום הציבורי סביב מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית‪ ,‬שנערכה בנובמבר ‪ .1968‬החוקרים‬
‫הוכיחו קורלציה של ‪ 96%‬בין הנושאים החשובים לציבור ובין אלו שסוקרו בתקשורת‪ ,‬כמו גם התאמה‬
‫של ‪ 97%‬בין הנושאים שאינם חשובים לציבור‪ ,‬ואשר לא סוקרו בתקשורת‪ .‬כלומר‪ ,‬ישנו קשר הדוק בין‬
‫מה שהתקשורת מציפה ובין מה שנתפס על ידי הציבור כ"חשוב"‪ .‬אין זה אומר בהכרח כי מה שמוצג‬
‫בתקשורת כ"חשוב" הוא אכן אובייקטיבית כזה‪ ,‬אך זה בהחלט מצביע על מידת השפעה משמעותית‬
‫של התקשורת על סדר היום הציבורי‪.‬‬
‫תיאוריית קביעת סדר היום מחולקת לשתי רמות עיקריות‪:‬‬

‫א‪ .‬ברמה הראשונה‪ ,‬התקשורת מלמדת את צרכנייה באילו נושאים בכלל לעסוק‪ ,‬על מה לחשוב‬

‫(‪ ,)What to think about‬כלומר ההטיה איננה הטיה פוליטית‪-‬נורמטיבית ישירה‪ ,‬אלא היא נעוצה‬

‫בעצם ההכתבה של סדר יום מסוים על פני סדר יום אחר‪ .‬למשל‪ ,‬העדפה להציג נושאים ופרסונות‬
‫ביטחוניים או מדיניים על פני חברתיים‪ .‬ברמה זו‪ ,‬התקשורת בוחרת את מי להבליט ואת מי לא‬
‫להבליט‪ .‬עשוי להיות לכך ביטוי פיזי‪ ,‬למשל הבלטה של אדם מסוים בעמודים הראשונים של‬
‫העיתון לעומת אדם אחר בעמודים האחרונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עשוי להיות לכך גם ביטוי מופשט‪ ,‬למשל‬
‫הכחדה מן השיח של קבוצה מסוימת‪ ,‬ועל ידי כך הבניה שלה בפועל כקבוצה שולית או לא חשובה‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫ב‪ .‬ברמה השנייה‪ ,‬כבר יש הטיה פוליטית או אידיאולוגית ישירה‪ .‬כאן‪ ,‬התקשורת לא רק אומרת לנו‬
‫על מה לחשוב‪ ,‬אלא היא מייחסת מאפיינים מסוימים לאדם‪ ,‬לתהליך או לאירוע פרטיקולאריים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬במהלך מערכת בחירות‪ ,‬מעבר לכך שניתן יהיה להבין על סמך צריכת המסרים בתקשורת‬
‫שהנושא העיקרי הוא למשל הנושא הביטחוני או המדיני‪ ,‬התקשורת גם תצביע על המועמדים‬
‫בבחירות אשר עוסקים בענייני ביטחון ובכך תיצור הטיה ישירה יותר‪ .‬יש כאן שיפוט ערכי שמייחס‬
‫לאדם‪ ,‬לתהליך או לאירוע מאפיינים מסוימים‪ ,‬ועל ידי כך מחדד את ההשפעה על דעת הקהל‬

‫(‪)Kiousis, 2005 ;Ghanem, 1997‬‬

‫‪" 1.2.4‬תמונת המראה" של קביעת סדר היום‪ :‬את מי התקשורת מעלה על נס ואת מי היא מכחידה מן‬
‫השיח?‬

‫לעניין מחקר זה‪ ,‬אם נישען על תיאוריית "קביעת סדר היום" ונצא מתוך נקודת הנחה שהתקשורת בוחרת‬
‫את מי להבליט ולשים בראש סדר העדיפויות שלה‪ ,‬וכתוצאה מכך בראש סדר היום הציבורי‪ ,‬יהיה עלינו‬
‫להתייחס בצורה מעמיקה ומקיפה אף יותר גם ל"תמונת המראה"‪ ,‬כלומר לקבוצות המודרות ואף‬
‫מוכחדות דרך קבע מן השיח התקשורתי‪.‬‬

‫התקשורת היא "עולם בדיוני"‪ ,‬כלומר היא מרחב אסקפיסטי שלכאורה אינו מתקיים במציאות הממשית‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בבואנו לייחס לה השפעה כבירה על סדר היום הציבורי‪ ,‬נטען כי היא עשויה לשקף ולעתים גם לחזק‬
‫ולייצר את המציאות החברתית הקונקרטית‪ ,‬ולפיכך הייצוגים הבולטים שבה משפיעים גם על תפיסת‬

‫קיומם של האובייקטים במרחב המציאות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אם התקשורת נותנת ייצוג ‪ x‬לקבוצה מסוימת‪,‬‬

‫גם אם בפועל ייצוגה במרחב המציאות הוא מורכב ורב גוני‪ ,‬התפיסה השלטת של הקבוצה תהא פשטנית‬
‫וחד גונית‪ .‬לכן‪ ,‬בולטות בשיח התקשורתי ובולטות בשיח החברתי כרוכות זו בזו‪ ,‬ומי שנעדר מן השיח‪ ,‬נעדר‬
‫ממנו בשתי הזירות הללו (קמה‪.)2002 ,‬‬

‫התהליך שבו קבוצות חברתיות מסוימות‪ ,‬בדרך כלל קבוצות מוחלשות במרחב החברתי הקונקרטי‪,‬‬

‫מודרות‪ ,‬מודחקות ואף מוכחדות מן השיח נקרא "הכחדה סמלית" או "הכחדה סימבולית" ( ‪Symbolic‬‬

‫‪ .)Annihilation‬הטענה העיקרית היא שהתקשורת שמה במרכז האג'נדה שלה את השיח של ההגמוניה כמו‬

‫גם את ההגמון עצמו‪ ,‬כלומר את החזקים חברתית‪ .‬קבוצות מיעוט אתניות‪ ,‬דתיות‪ ,‬חברתיות ומגדריות‪,‬‬
‫שבדרך כלל אין להן די עוצמה פוליטית ומשאבים כלכליים‪ ,‬אינן מיוצגות בתקשורת כלל או שלא בהתאמה‬
‫לקיומן במרחב המציאות‪ .‬לפיכך‪ ,‬האג'נדה התקשורתית מחזקת את היררכיית הכוח המתקיימת בחברה‬

‫‪31‬‬
‫ממילא ‪ ,‬על ידי הגברה של נראותן של הקבוצות החזקות בחברה‪ ,‬ובמקביל החלשת נראותן של הקבוצות‬
‫החלשות‪ .‬ניתן לומר כי למעשה סדר היום העיקרי של התקשורת הוא שעתוק של יחסי הכוחות החברתיים‬

‫(‪ ;Gerbner, 1972; Gerbner & Gross, 1976‬לימור ותמיר‪.)2017 ,‬‬

‫החשוב במושג ה"נִראּת" הוא ההנחה כי מדרג הכוח בחברה מתעצב‪ ,‬מתחזק ומשתמר הודות הגברה‬
‫והחלשה של נוכחותן בתקשורת של קבוצות ואובייקטים שונים במרחב‪ .‬החלשים חברתית אינם "נראים"‬
‫הן בעולם הממשי והן בעולם התקשורתי‪ .‬ייצוג במרחב התקשורתי מהווה כשלעצמו פריבילגיה של החזקים‬
‫בלבד‪ ,‬אחד מיני משאבים רבים של כוח‪ .‬החזקים אינם נוטים לשתף בייצוג תקשורתי זה קבוצות חברתיות‬

‫אחרות‪ ,‬אשר ייצוג יתר שלהן עשוי להביא לידי פיזור של מוקדי הכוח בחברה (‪Fraser, ;Gross, 1989‬‬

‫‪ ;Gross, 2001 ;1992‬קמה‪ ;2002 ,‬קמה‪.)2004 ,‬‬

‫‪ )1978( Tuchman‬הרחיבה את המושג של "הכחדה סימבולית" על ידי פריטתו לשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬

‫‪ .1‬השמטה (‪ - )Omission‬כאמור‪ ,‬הכחדה מן השיח התקשורתי ממומשת בעזרת דחיקת רגליהם של‬
‫החלשים מעולם התקשורת‪ ,‬והימנעות מהצגתם על הבמה התקשורתית‪ .‬חלק זה מתייחס לפן הכמותי‬
‫או המספרי של ההכחדה הסימבולית‪ ,‬שעיקריו הובאו עד עתה‪ ,‬וניתן לסכמו בפשטנות בטענה‬
‫שהתקשורת מסקרת "הרבה חזקים לעומת מעט חלשים" (קמה‪.)2002 ,‬‬
‫‪ .2‬טריוויאליזציה (‪ - )Trivialization‬הכחדה סימבולית אינה נעשית אך ורק בעזרת מנגנונים גלויים‬
‫ונראים לעין‪ ,‬אלא לעיתים קרובות מנגנוני ההכחדה מן התקשורת הם מתוחכמים וסמויים מן העין‬
‫של צרכן התקשורת הממוצע‪ .‬כאן‪ ,‬עיקרי הטענה מתייחסים לסוגיית ייצוגן של הקבוצות המוחלשות‬
‫חברתית‪ ,‬כאשר הן כבר נוטלות חלק מסוים (גם אם מזערי) בשיח התקשורתי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬זוהי‬
‫הכחדה סימבולית שיש בה אלמנט איכותני‪ ,‬יותר מאשר כמותי (קמה‪ .)2002 ,‬לאור חלק זה‪ ,‬נמצא כי‬
‫הימצאותן של דמויות וקבוצות חברתיות מוחלשות‪ ,‬אשר מוצגות במרחב התקשורתי‪ ,‬הוא כמעט‬
‫תמיד "טריוויאלי" לתפיסה הסטריאוטיפית הנהוגה בתרבות ובחברה‪.‬‬
‫‪ .3‬גינוי (‪ - )Condemnation‬מנגנון תקשורתי של "עשה ואל תעשה"‪ ,‬אשר לוקח את הסטריאוטיפ‬
‫הטריוויאלי‪ ,‬המוצג בידי התקשורת ומופעל על קבוצה מוחלשת מסוימת בחברה‪ ,‬ומתחם את קיומה‬
‫האופציונאלי של קבוצה מוחלשת זו לייצוג פרטיקולארי‪ ,‬ולו בלבד‪ .‬כל חריגה מהתחום גוררת אחריה‬
‫גינוי פומבי‪-‬תקשורתי של התופעה‪ .‬למשל‪ ,‬להד ושושנה מצאו כי רווקּת של נשים מוצגת בסדרות‬
‫טלוויזיה בישראל בצורה שלילית‪ ,‬אשר יש להוקיעּ חברתית (‪.)2012‬‬

‫‪32‬‬
 ‫‪ 1.2.5‬נִראּת והכחדה סימבולית של נשים במרחב התקשורתי‬

‫חוקרים רבים בדקו את מידת נראותן (כלומר‪ ,‬הימצאותן או אי‪-‬הימצאותן) של נשים בשיח התקשורתי‪.‬‬
‫עבודות אחדות בדקו את נראותן באופן כללי‪ ,‬ואחרות בדקו את נראותן לפי תחומי עניין ונושאים‬
‫ספציפיים‪:‬‬

‫‪ .1‬נראות כללית של נשים במרחב התקשורתי ‪ -‬נשים מהוות כחמישים אחוז ויותר מהאוכלוסייה‪ ,‬ולמרות‬
‫זאת מידת נוכחותן הפעילה בשיח התקשורתי נמוכה בהרבה‪ .‬שיעור הנשים הנוטלות חלק בשיח‬
‫התקשורתי נמוך לאין ערוך משיעור הגברים‪" :‬מחקרי הנראות"‪ ,‬אשר החלו להתבצע מאמצע שנות‬
‫החמישים ועד לימינו אנו מצביעים על דומיננטיות גברית כמעט מוחלטת במרחב התקשורתי‪ ,‬באמצעי‬

‫תקשורת שונים ובמרחבים חברתיים ותרבותיים מגוונים (למשל‪Tuchman, 1978; Van-Zoonen, :‬‬

‫‪ .)1994; First & Shaw, 1998; First, 2002; Meeks, 2013‬בישראל‪ ,‬למיש מצאה כי נשים מהוות‬

‫בין ‪ 10%‬ל‪ 15%-‬מהמרואיינים בתקשורת האקטואלית‪ .‬למיש קושרת את הכחדתן הסימבולית של‬
‫נשים מן השיח התקשורתי בישראל הן למיעוט הימצאותן בין מייצרי החדשות הבכירים והן לעובדה‬
‫שנשים הן קבוצה ייחודית בחברה‪ ,‬במובן זה שאף על פי שהיא מהווה את רוב האוכלוסייה‪ ,‬עדיין‬
‫מבחינה תודעתית היא נתפסת כקבוצת מיעוט מוחלשת‪ ,‬ואף הפנימה בעצמה תודעת מיעוט (‪.)1997‬‬

‫‪ .2‬נראות לפי תחומי עניין ספציפיים ‪ -‬כאמור‪ ,‬תקשורת ההמונים איננה פועלת בחלל ריק‪ ,‬אלא היא‬
‫עשויה להיות מרחב אשר משקף‪ ,‬משעתק ו‪ /‬או מחזק ומייצר את הערכים של החברה הפטריארכלית‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬החלוקה הדיכוטומית של תפקידים ותחומי עניין גבריים ונשיים‪ ,‬אשר מיוצרת בחברה‬
‫הפטריארכלית‪ ,‬באה לידי ביטוי באופן מובהק גם במרחב התקשורתי‪.‬‬
‫התקשורת למעשה מייצרת דיכוטומיה ברורה בין "חדשות קשות"‪ ,‬אשר עוסקות בתחומי עניין כגון‬
‫מדיניות חוץ‪ ,‬כלכלה וביטחון ובדרך כלל נמצאות בראש הכותרות‪ ,‬ובין "חדשות רכות"‪ ,‬אשר כוללות‬
‫תחומים כמו בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬זכויות נשים‪ ,‬סביבה‪ ,‬זכויות סוציאליות‪ ,‬פנאי ותרבות ובדרך כלל‬
‫נדחקות לכותרות השוליות‪ .‬החדשות הקשות נתפסות כנחלתם הטבעית של הגברים‪ ,‬ומסווגות תחת‬
‫הקטגוריה של "נושאים גבריים"‪ ,‬לעומתן החדשות הרכות‪ ,‬נתפסות כנחלתן הטבעית של הנשים‪ ,‬והן‬

‫מסווגות תחת הקטגוריה של "נושאים נשיים" (‪.)Meeks, 2012‬‬

‫הנושאים הגבריים אשר מוצגים בתקשורת קשורים בתפקידיו המסורתיים של הגבר‪ ,‬אשר בחברה‬
‫השבטית היה אמּן על פרנסת הבית וסיפוק הביטחון‪ .‬בדומה‪ ,‬הנושאים הנשיים מתכתבים עם‬
‫תפקידיה המסורתיים של האישה בחברה השבטית‪ ,‬כמי שהייתה אחראית על כלכלת הבית‪ ,‬הפנאי‬

‫ועולם הרגש (‪.)Lehman-Wilzig & Seletzky,2010 ; Ingham, 2011; Meeks, 2012‬‬

‫‪33‬‬
‫הטענה היא שהכחדתן הסימבולית של נשים מן המרחב התקשורתי איננה רק פרקטיקה תקשורתית‬
‫כללית‪ ,‬אלא שניתן למצוא הדרה יתרה שלהן פרטיקולארית במרחבים הנחשבים למעוזים גבריים‪.‬‬
‫מאחר שאלו הם המעוזים אשר נתפסים חברתית כ"חשובים יותר"‪ ,‬ועומדים בראש הכותרות בזמני‬
‫שגרה ובזמני מצוקה חברתית או ביטחונית‪ ,‬ישנה משמעות עמוקה להדרתן של נשים מהעיסוק דווקא‬
‫בהם‪ .‬בבחינת‪ ,‬הנושאים החשובים באמת נתונים למרותו של הגבר בלבד‪ ,‬בעוד הנושאים השוליים‬
‫אשר אין להם השפעה פוליטית יתרה‪ ,‬נתונים לאישה‪ .‬מדובר למעשה בהכחדה סימבולית שהיא יותר‬
‫מתוחכמת‪ ,‬מאחר שהיא אינה מדירה נשים בצורה גלויה לעין‪ ,‬ובספקטרומים מסוימים אף נותנת להן‬
‫קדימות‪ .‬ואולם‪ ,‬תחת עמעום שיפוטיותם של מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים של צרכני התקשורת‪,‬‬
‫פרקטיקה זו מייצבת ביתר שאת את תיקופן של הדיכוטומיות המגדריות הנהוגות בחברה‬
‫הפטריארכלית‪ .‬הטריוויאליות שבה צרכני התקשורת מקבלים את הפרקטיקות התקשורתיות הכמעט‬

‫שקופות הללו‪ ,‬יש בה משום השפעה חזקה על עיצוב סדר היום המגדרי בחברה (‪;Tuchman, 1978‬‬

‫‪.)Meeks, 2012‬‬

‫בישראל‪ ,‬מחקרים רבים מצביעים על הדרתן של נשים מן השיח המדיני‪ ,‬הביטחוני והכלכלי‪ .‬בעבור‬
‫החברה בארץ‪ ,‬יש לאמירה זו משמעות יתרה‪ ,‬מפני שדעת הקהל הישראלית תופסת סוגיות הנוגעות‬
‫לסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני או לסכסוך הישראלי‪-‬ערבי כבעלות משמעות קיומית לגבי חיי היום יום‬
‫(גינת‪ ;1995 ,‬ג'רבי‪.)1996 ,‬‬
‫דוגמה טובה למגמה חשובה זו באה לידי ביטוי במחקרים הנוגעים לייצוגן של נשים בתקשורת בזמני‬
‫מלחמה או מצוקה ביטחונית‪ .‬כאמור‪ ,‬לזמנים כאלה ישנה משמעות יתרה בחברה הישראלית‪ ,‬אשר‬
‫נמצאת בלבו של סכסוך חיצוני מתמשך (הורוביץ וליסק‪ .)1990 ,‬למשל‪ ,‬להב מצאה כי במהלך מלחמת‬
‫לבנון השנייה (‪ )2006‬בין ישראל וארגון חיזבאללה‪ ,‬נשים עמדו במרכזן של חמישה אחוז בלבד מתוך‬
‫‪ 1,714‬כתבות טלוויזיה שנבדקו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הן אוזכרו אך ורק באחוז אחד מפתיחי מהדורות החדשות‪,‬‬
‫ונדחקו לשוליים במיוחד בפורומים ביטחוניים‪-‬אקטואליים‪ ,‬אשר למעשה "נכבשו" על ידי גנרלים‬
‫ופרשנים ביטחוניים‪ .‬עובדה זו הביאה לחוסר ממשי בפרספקטיבה מגדרית נוספת להתרחשויות‬
‫המבצעיות בשטח (‪.)2007‬‬
‫התקשורת הישראלית ממסגרת מלחמות ומבצעים כ"עניין של גברים בלבד"‪ ,‬ובכך למעשה מעלימה‬
‫נשים מן השיח הביטחוני‪ .‬גם כאשר התקשורת בוחרת שכן לסקר נשים סביב מצוקה ביטחונית‪ ,‬זה‬
‫ייעשה כמעט תמיד בהקשר של העורף‪ ,‬בו הנשים מוצגות כקורבנות אומללים וחסרי ישע של המלחמה‬
‫או כמטפלות של הילדים‪ ,‬הזקנים והחולים‪ ,‬במסגרת תפקידן המשפחתי המסורתי‪ .‬להכחדתן של נשים‬

‫‪34‬‬
‫מן השיח בתקשורת במהלך מלחמה‪ ,‬יש כמובן משמעות עמוקה של חיזוק וקיבוע מעמדן השולי ממילא‬
‫בחברה עצמה (קמפף‪ ;1996 ,‬להב‪.)2007 ,‬‬

‫‪ 1.2.6‬תיאורית המסגור התקשורתי (‪)Media Framing‬‬

‫תיאוריית המסגור התקשורתי היא עיקר עוגנו התיאורטי של המחקר הנוכחי‪ .‬תיאוריית המסגור‬
‫התקשורתי שונה מתיאוריית קביעת סדר היום‪ ,‬בכך שהיא מאפשרת בחינה של רובד מהותי ועמוק אף‬
‫יותר של עולם הדימויים התקשורתי‪ .‬תיאוריה זו מבקשת שלא להסתפק בבחינת השאלה‪ ,‬אילו נושאים‬
‫התקשורת מציפה לסדר היום ואילו נושאים היא דוחקת לשוליים‪ ,‬אלא גם ובעיקר‪ :‬לקיים דיון מעמיק‬
‫באיכות חשיפתם של התרחשויות‪ ,‬אירועים‪ ,‬פרסונות וייצוגים במרחב התקשורתי‪ .‬כלומר‪ ,‬כיצד התקשורת‬

‫מדווחת‪ ,‬ולא רק אודות מה היא מדווחת (‪.)Scheufele, 1999; Borah, 2011‬‬

‫מסגור הוא סכמה פרשנית המאפשרת לקורא לזהות‪ ,‬לתייג‪ ,‬לעבד את האירועים ולאחסן את המידע לטווח‬

‫הרחוק‪ .‬המושג "מסגרת" (‪ )Frame‬מניח כי קיימים דפוסי חשיבה קבועים‪ ,‬אשר באים לידי ביטוי במרחב‬

‫התקשורתי ומארגנים את הידע‪ ,‬את הנושאים השונים‪ ,‬בתוך יחידה קוגניטיבית מסוימת‪ .‬מדובר ב"אריזה‬
‫תרבותית‪-‬חברתית"‪ ,‬שבה מוצגים אירועים חדשותיים כאלה ואחרים‪ .‬מעצם קיומה של "אריזה תרבותית‪-‬‬
‫חברתית" שכזו‪ ,‬נובע כוחו של המסגור‪ :‬הוא מסדר דיווחים אפיזודיים ממרחב המציאות‪ ,‬לכדי תפיסות‬

‫תמאטיות‪-‬קבועות (‪ .)Iyengar & Simon, 1993‬כלומר‪ ,‬במידה מסוימת תיאוריית המסגור היא החלה‬

‫אופרטיבית של תפיסת המאקרו של התקשורת כתרבות על הדיווחים הפרטיקולאריים‪ ,‬במובן זה שהטענה‬

‫היא שניתן יהיה לראות את הנורמות החברתיות התמאטיות באות לידי ביטוי בכל דיווח ודיווח בתקשורת‪,‬‬
‫אקוטי או אזוטרי ככל שיהיה‪.‬‬

‫המסגור הוא תיאוריה אשר שייכת למסורת ההשפעות החזקות של התקשורת על דעת הקהל‪ .‬התיאוריה‬
‫עוסקת בשאלה כיצד התקשורת מתווכת את המציאות לדעת הקהל‪ ,‬כלומר הנחת היסוד היא שהתקשורת‬
‫מייצרת את טיבו של השיח‪ ,‬ודעת הקהל בעיקר קולטת ומפנימה אותו‪ .‬נקודת מוצא חשובה נעוצה בהבנה‬
‫כי בכל סיקור עיתונאי‪ ,‬בכל נושא‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן ‪ -‬התקשורת מחילה מסגרות מדיה מסוימות על‬
‫ההתרחשויות במרחב המציאות‪ .‬מסגרות המדיה אשר מחילה התקשורת הן מסגרות שדעת הקהל כבר‬
‫מכירה ויודעת לעכל‪ ,‬במידה רבה מתוך הרגל‪ .‬באיזשהו שלב התהליך הזה הוא כה מובן מאליו‪ ,‬עד שלא‬
‫צריך להתייחס בכל פעם מחדש למסגרות המדיה‪ ,‬אלא דעת הקהל כבר מבינה לבדה למה הכוונה בהרמזים‬

‫‪35‬‬
‫המופיעים בתקשורת‪ .‬זאת‪ ,‬בדומה לנושא של סכמות קוגניטיביות קבועות מתחום הפסיכולוגיה החברתית‬

‫(‪.(Iyengar & Simon, 1993; Entman, 2004‬‬

‫בשל ה"אוטומטיות" של תהליך השמת מסגרות המדיה על כלל ההתרחשות ממרחב המציאות המסוקרות‬
‫במרחב התקשורתי‪ ,‬ישנה מחלוקת בין החוקרים האם תהליך המסגור הוא פרקטיקה מודעת של אנשי‬
‫התקשורת‪ ,‬או שמא מדובר במכניזם חברתי‪-‬תרבותי בלתי מודע שהוא תוצאה של התקבעות נורמות‬

‫חברתיות מסוימות‪ ,‬אשר מוצא ביטוי בדיווחים בתקשורת‪ .‬בנושא זה‪ ,‬טוען ‪ Entman‬כי מסגור נובע בראש‬

‫ובראשונה מתוך נטייה תקשורתית לקדם בדעת הקהל הבנה מסוימת של המצב‪ ,‬על פני הבנה אחרת שלו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬התהליך מכוון והוא תוצאה של נטייה פוליטית ואידיאולוגית‪ ,‬אג'נדה מובהקת של אנשי‬

‫התקשורת‪ ,‬אשר מנסה להאדיר פרשנות אחת על פני האחרות (‪ .)2004 ;1993‬לעומתו‪ Tankard ,‬טוען כי‬

‫המסגור מציב ומגדיר בעיות חברתיות‪ ,‬אשר יש לפתור אותן באמצעות הכלים המוכרים לחברה‪ .‬התהליך‪,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בעיקר מושפע מן הסביבה התרבותית של איש התקשורת ואינו נוצר מתוך מנגנונים קוגניטיביים‬
‫מודעים‪ .‬ההשפעה על דעת הקהל אמנם מתקיימת‪ ,‬אבל היא אינה ישירה ובינארית (‪.)2001‬‬

‫מסגור אינו רק רעיון קונספטואלי או פילוסופי‪ ,‬אלא הוא משמש גם כמעטפת מתודולוגית שדרכה ניתן‬
‫לבחון את מידת פתיחותם או סגירותם של התכנים המוצגים בתקשורת‪ .‬אמנם בחברה המודרנית מספר‬
‫המשמעויות והפרשנויות הוא כנראה כמספר בני האדם‪ ,‬וניתן למצוא ביטוי למסגור בכל טקסט או דיווח‪,‬‬
‫אך עדיין הנטייה במחקר היא לקיים דיפרנציאציה בין טקסטים סגורים‪ ,‬כלומר כאלה אשר סובלים‬
‫מהחלה חד משמעית של מסגרות מדיה מאוד מסוימות ונוקשות‪ ,‬ובין טקסטים פתוחים יותר‪ .‬דיווח סגור‬
‫הוא אינו מאוזן מעצם היותו‪ ,‬הוא טעון במונחים פואטיים ומיתיים‪ ,‬כופה על הנמען משמעות אחת בלבד‪,‬‬
‫מוגבלת ו"נכונה"‪ ,‬ולא מתיר מקום לפרשנות עצמאית של הקוראים‪ .‬דיווח פתוח‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתאר את‬
‫המציאות בצורה מאוזנת‪ ,‬ניטראלית וסטנדרטית יותר‪ ,‬ולכן לנמען יש פתח לפרש את המתרחש גם בעצמו‪.‬‬

‫על מנת להבחין בין טקסט סגור ובין טקסט פתוח יותר‪ ,‬נעשה שימוש בשלושה עקרונות עיתונאיים‬
‫עיקריים‪:‬‬

‫‪ .1‬איזון ‪ -‬רטוריקה של איזון‪ ,‬משמעה מתן במה לשני רעיונות אידיאולוגיים מתחרים או יריבים‪ ,‬פחות‬
‫או יותר במידה שווה‪ ,‬ומבלי שהנטיות הפוליטיות של העיתונאי או של העורך תשתקפנה בדיווח‪.‬‬

‫‪ .2‬עובדתיות ‪ -‬תיאור אשר נאמן‪ ,‬עד כמה שאפשר‪ ,‬להתרחשויות בשטח (במרחב המציאות)‪ ,‬מכונה‬
‫"רטוריקה של עובדתיות"‪ .‬הדיווח צריך להיות קונקרטי ומחדש‪ ,‬ולא כזה ש"מנצל" ו"מתאים"‬
‫התרחשויות כקצה חוט ל"הוכחת" תמֹת פוליטיות קבועות וידועות מראש‪ .‬דיווח בלתי עובדתי עושה‬

‫‪36‬‬
‫בדרך כלל שימוש באלמנטים פואטיים‪ ,‬על‪-‬זמניים ומכנסים חברתית‪ ,‬ולכן ברור שאין בו ניסיון לחדש‬
‫בהתאם לנדרש‪ ,‬אלא "להוכיח את המובן מאליו"‪.‬‬

‫‪ .3‬ניטראליות ‪ -‬כאן‪ ,‬הדגש הוא על השפה‪ .‬השפה משחקת תפקיד חשוב מאוד בתקשורת‪ ,‬ולעיתים היא‬
‫כשלעצמה מבנה גם את המסרים‪ .‬רטוריקה של ניטראליות לשונית עושה שימוש בשפה בלתי מסומנת‪,‬‬
‫קונבנציונאלית‪ ,‬עיונית (אינפורמטיבית) ואנונימית‪ .‬לעומתה‪ ,‬דיווח סגור משתמש בשפה טעונה‪,‬‬
‫אישית‪ ,‬מסוגננת ומוטה‪ .‬השאלה החשובה לנושא זה היא האם השפה יוצרת משמעות מסוימת‪ ,‬או‬
‫פשוט שואפת להעביר מידע (גלטונג ורוגה‪ ;1995 ,‬רועה וכהן‪.)1998 ,‬‬

‫על פי ‪ ,)2001( Tankard‬ישנם מספר אלמנטים חשובים שנחוץ לבדוק כדי לעמוד על מידת סגירותו של דיווח‬

‫בתקשורת‪ .‬העיקריים שבהם הם‪:‬‬

‫‪ .1‬הנרטיב הכללי (‪ - )The story‬נרטיב הוא פרשנות כוללת למרחב המציאות‪ .‬דיווח סגור הוא מוטה‬

‫אפיסטמולוגית‪ ,‬הוא נותן ביטוי או ביטוי משמעותי רק לנרטיב אחד‪ ,‬והוא עושה זאת באמצעים‬
‫עקיפים או ישירים‪ ,‬כמו‪ :‬הצגת סדר העובדות‪ ,‬בחירת מילים מסוימות‪ ,‬שימוש בדימויים וביטויים‬
‫כאלה ואחרים‪ ,‬מתן עדיפות להגדרה סמנטית מסוימת של הנושא על פני הגדרה סמנטית אחרת שלו‪,‬‬
‫הדגשת הסברים ופרשנות על נסיבות האירוע והשלכותיו‪ ,‬קישור האירוע לאירועים קודמים דומים‪,‬‬
‫שילוב דוברים ועמדות המוצגים בדיווח‪ ,‬בחירה בציטוטים וכו'‪ .‬דיווח פתוח ישאף להסתפק כמה שניתן‬
‫בהצגת ההתרחשויות‪ ,‬מבלי לכפות עליהן נרטיב מסוים‪.‬‬

‫‪ .2‬כותרת (‪ - )Headlines, Kickers and Subheads‬לבחירת המילים בכותרת הראשית ובכותרת המשנה‬

‫יש חשיבות רבה‪ ,‬כמו גם לגודל הכותרת ולמיקומה‪ .‬כותרת טקסטואלית עשויה לקבע את התפיסה‬
‫לגבי הדיווח כולו‪ ,‬ומכאן משמעותה‪ .‬לפיכך‪ ,‬חשוב לבדוק האם הכותרת היא עיונית ומספקת‬
‫אינפורמציה לגבי עיקרי הדברים‪ ,‬או שהיא מרדדת את המידע בדיווח ובכך מציעה למעשה סכמות‬
‫מאוד מסוימות וסנסציוניות בניתוח המציאות‪.‬‬

‫‪ .3‬התמונות והכיתוב הנלווה אליהן (‪ - )Photographs‬אמצעים חזותיים חשובים מאוד בתהליך המסגור‪.‬‬

‫השימוש בתמונות בעיתונות הינו כלי נפוץ כדי לעצב תודעה‪ .‬לעיתים נלווה אל התמונות טקסט טעון‬
‫רגשית‪ .‬התמונות עשויות לחזק את התפיסות ה"רצויות"‪ ,‬אשר באות לידי ביטוי במסר הטקסטואלי‪.‬‬

‫נוסף על הגישות העיקריות שהובאו בתת הפרק הנוכחי‪ ,‬נזכי ר גם את גישתו של ווליאם גמסון‪ .‬תרומתו‬
‫העיקרית של גמסון באה לידי ביטוי בכך כי לטענתו ישנו הבדל עמוק ומובהק בין מה שקרוי בשפה‬

‫המחקרית "מסגרת" (‪ )Frame‬לבין "עמדה"‪ .‬במובן זה‪ ,‬עיתונאים ועיתונאיות עשויים לכתוב או לסקר‬

‫‪37‬‬
‫מתוך אותה מסגרת‪ ,‬אך להביע עמדות שונות‪ ,‬בעד או נגד‪ .‬לכן‪ ,‬לפי גמסון‪ ,‬השאלה העיקרית עוסקת בסוגיה‬
‫של שבירת מסגרות לעומת שיח המתקיים בתוך אותה המסגרת‪ ,‬הגם שיש בו מידת מה של גיוון אידאולוגי‪.‬‬

‫גישתו של גמסון דומה לגישת ה‪ "Indexing" -‬של בנט‪ ,‬אשר טוען כי הטרמינולוגיה התקשורתית שואבת‬

‫מן האליטות הפוליטיות‪ ,‬אף מאלו המצויות במרחב האופוזיציוני או השולי של האליטה‪ .‬כלומר‪ ,‬נדיר‬
‫מאוד הוא המצב שבו ישנה שבירה אמתית של המסגור‪ .‬בנוסף‪ ,‬מורכבות השיטה מצביעה גם על שילוב‬
‫מסוים בין תיאוריית המסגור לתיאוריית קביעת סדר היום והבניית שיח ציבורי סביב תמות‪ ,‬נושאים‬

‫ומסגרות סיקור ספציפיים (ראו למשל‪Gamson & ;Gamson, 1992; Gamson & Lasch, 1993 ,‬‬

‫‪.)Modigiliani, 1989‬‬

‫‪ 1.2.7‬המסגור של נשים בתקשורת‬

‫אם כן‪ ,‬דרך תיאוריית המסגור ניתן ורצוי לבדוק‪ ,‬לא רק את כמות חשיפתן של נשים בתקשורת‪ ,‬באופן‬
‫כללי או סביב תחומי עניין ספציפיים (כאמור‪ ,‬נראּת)‪ ,‬אלא גם את איכות חשיפתן‪ ,‬כלומר‪ :‬כיצד התקשורת‬
‫מציגה ומסקרת נשים כאשר הן אכן מוצגות במרחב התקשורתי‪.‬‬

‫כפי שנטען בתת הפרק הקודם‪ ,‬אם אכן בכוחה של התקשורת לייצר תפיסות תמאטיות‪ ,‬סכמות קבועות‬
‫ומקובעות לתפיסה החברתית והתרבותית של אובייקטים שונים ממרחב המציאות‪ ,‬הרי שלדרך שבה‬
‫התקשורת מציגה נשים‪ ,‬יש משמעות עליונה בחיזוקה ובהבנייתה של תפיסת העולם הפטריארכלית‪ .‬בין‬
‫אם ההטיה האידיאולוגית שברדוקציה של נשים במרחב התקשורתי היא מודעת או בלתי מודעת‪ ,‬הרי שיש‬
‫לה השלכות הרות גורל על מעמדן של נשים בחברה וגם על ההבניה המגדרית ה"נורמטיבית"‪ ,‬כפי שהיא‬
‫נתפסת בחברה המודרנית (שנקר‪-‬שרק‪.)2000 ,‬‬

‫מחקרים רבים בישראל (למשל‪ ,‬פירסט‪ )2017 ,‬ובעולם (למשל‪ ,)Meeks, 2015 ,‬אשר בדקו את הסיקור‬

‫והייצוג התקשורתיים של נשים‪ ,‬הסיקו כי לא רק שנשים מוכחדות מן השיח התקשורתי‪ ,‬אלא שגם כאשר‬

‫הן מסוקרות‪ ,‬קיומן מצטמצם לכדי תבניות חשיבה (מסגרות מדיה‪ )Frames ,‬מאוד מסוימות‬

‫וסטריאוטיפיות‪ .‬להלן יובאו שש מתבניות החשיבה הבולטות במחקר‪.‬‬

‫‪ .1‬מודל היופי וחשיבות הופעתה החיצונית של האישה ‪-‬‬

‫פוקו (‪ )Foucault, 1975‬טען שהגוף האנושי פועל מתוך הכרה כי האובייקט תמיד נתון למבט ולפיקוח‬
‫של האחר‪ .‬המבט והפיקוח מעודדים את האדם לאכוף על עצמו התנהגויות ונורמות מסוימות שלפי‬

‫‪38‬‬
‫תפיסתו מקובלות בחברה‪ ,‬ובעצם כך הוא הופך ליצור צייתן‪ ,‬אשר חורת בתוך עצמו את יחסי הכוחות‬
‫החברתיים‪ .‬על ידי הפיקוח המדומיין או המדומיין למחצה הזה‪ ,‬נוצר אידיאל יופי מסוים בחברה‪.‬‬

‫ואמנם‪ ,‬הגוף הצייתן של פוקו הוא נטול מגדר או מין; ‪ )1997( Bartky‬טוענת כי יש להפריד בין שני‬

‫הגופים הללו‪ ,‬של הגבר ושל האישה‪ ,‬על מנת להבחין כי קיימות פרקטיקות ונורמות חברתיות‬
‫ותרבותיות שונות אשר נאכפות לפי חלוקה מגדרית‪ .‬הסדר הקיים גוזר על גוף האישה מראה ומבנה‬
‫מאוד מסוים‪ :‬גודל ותצורה; תנוחות‪ ,‬מחוות ותנועות פרטיקולאריות שהן "רצויות" יותר מן האחרות‪.‬‬
‫"אידיאל היופי" הנו מיתוס שהומצא במטרה להמשיך‪ ,‬באופן מתוחכם יותר מאשר בחברה‬
‫המסורתית‪ ,‬את הפיקוח החברתי על נשים אשר הצליחו להשתחרר מתפיסות סטריאוטיפיות מוקדמות‬
‫יותר‪ .‬המיתוס מתאר מופע אובייקטיבי ואחיד שנכון לכלל הנשים והוא קושר את המודל החיצוני‬
‫לאידיאולוגיה של ברירה טבעית‪ ,‬כלומר החזקות והמתמידות הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר‬
‫"לשרוד"‪ ,‬לפחות במרחב החברתי (גולדין‪ ;2002 ,‬וולף‪.)2004 ,‬‬
‫לפי לירן‪-‬אלפר וקמה‪ ,‬אחד מתפקידיה העיקריים של התקשורת בבואה להציג ולסקר נשים‪ ,‬הנו לייצר‬
‫ולהביא לידי ביטוי את התפיסות החברתיות לגבי אידיאל היופי של האישה‪ .‬בתקשורת‪ ,‬ישנה הקצנה‬
‫של הדיכוטומיה בין חשיבות הופעתה החיצונית של האישה לעומת הגבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקשורת מבטאת‬
‫את תפיסת המראה והמדרג האסתטי‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בצבע עור‪ ,‬ברזון‪ ,‬בגיל‪ ,‬בטיפוח קוסמטי‪,‬‬
‫בכושר גופני ועוד‪ .‬לתקשורת יש יחס דואלי לגברים ולנשים בכל הקשור לאלה‪ .‬היא מחלקת גם את‬
‫הנדבכים הללו ל"גבריים" ול"נשיים"‪ :‬לדוגמה‪ ,‬אסתטיקה ורזון נתפסים כחובה אישיותית‪ ,‬מוסרית‬
‫ואתית של האישה‪ .‬לכן‪ ,‬נשים שמנות‪ ,‬מבוגרות או נשים שאינן מאופרות מוכחדות סמלית מן השיח‬
‫יותר מאשר נשים רזות‪ ,‬צעירות ו"אסתטיות"‪ .‬גברים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ממוסגרים יותר סביב נדבכים של‬
‫ספורט‪ ,‬כושר גופני ועישון (‪.)2007‬‬
‫אידיאל היופי של האישה‪ ,‬כפי שהוא בא לידי ביטוי בתקשורת‪ ,‬קשור‪ ,‬כאמור‪ ,‬בכמה אלמנטים‪:‬‬

‫א‪ .‬ייצוג המשקל בתקשורת ‪ -‬אידיאל היופי הנשי כרזה וחטוב המוצג בתקשורת‪ ,‬הולך וצובר תאוצה‬
‫עם השנים‪ .‬מחקרים מראים כי משקל דוגמניות המוצגות בתקשורת נמוך בכ‪ 23%-‬מהמשקל‬
‫ה"נורמטיבי הרצוי"‪ .‬בשנות השישים מהלך ייצור אידיאל היופי הרזה הלך וצבר תאוצה עם‬
‫על שערי המגזין "טיים"‪ .‬במצב בו אידיאל היופי המופיע‬ ‫"טוויגי"‪19‬‬ ‫הופעתן של דוגמניות‬
‫בתקשורת הולך ומרזה‪ ,‬נשים משתעבדות למלחמה בשומן כתוצאה משאיפה לאתוס בלתי טבעי‪,‬‬

‫אשר מוצג כהתנהגות מקובלת (‪ .)Bordo, 1998‬פרקטיקות תקשורתיות‪ ,‬אשר מחזקות את נושא‬

‫‪ 19‬טוויגי היא מופע נשי של מבנה גוף צנום‪ ,‬נערי ואף שלדי (‪.)Bordo, 1998‬‬

‫‪39‬‬
‫אידיאל היופי הנשי‪ ,‬עשויות לבוא לידי ביטוי לדוגמה על ידי מסגור סיפורי ירידה במשקל כסיפורי‬
‫הצלחה וסיפורי עליה במשקל כסיפורי כישלון; מיצוב גוף נשי רזה כסממן של הצלחה חברתית‪,‬‬
‫אהבת הזולת‪ ,‬התקדמות תעסוקתית ומשיכה מינית; וכן הגחכה של דמויות נשים בעלות עודף‬

‫משקל והצגה של נשים רזות בתקשורת כבעלות תושייה ותהילה ( ‪Silverstein, Perdue, Peterson‬‬

‫‪.(& Kelly, 1986; Evans, 2003‬‬

‫ב‪ .‬ייצוגי גיל ‪ -‬התרבות בעידן הנוכחי מקנה חשיבות מפליגה לנעורים ולגוף הצעיר כמושא מהוויים‬
‫אוניברסלי‪ .‬האדם הצעיר מגלם את פסגת היופי‪ ,‬בעוד האדם הזקן מייצג חוסר יצרנות או תרומה‬
‫לחברה‪ ,‬אובייקט שיש לרחם ולחמול עליו‪ ,‬ובמקרים קיצוניים‪ ,‬אף לנדות אותו מן הסדר החברתי‬
‫הקיים‪ .‬מחקרים גילו כי ייצוגם של זקנים בתקשורת הוא ייצוג סטריאוטיפי‪ ,‬הקשור בדימויים‬
‫כגון פסיביות‪ ,‬תלותיות‪ ,‬חוסר ישע‪ ,‬בטלנות ואף דה‪-‬הומניזציה (לירן‪-‬אלפר וקמה‪ ;)2007 ,‬עם זאת‪,‬‬
‫נתגלה כ י מצבן של נשים זקנות בתקשורת חמור ממצבו של הגבר הקשיש‪ :‬בעוד גברים מבוגרים‬
‫מוצגים לעיתים קרובות כמומחים יודעי דבר בעלי זיקה היסטורית רחבה‪ ,‬במקרה של האישה‬
‫המבוגרת‪ ,‬הזִ קנה מהווה בגידה אפריורית בתפקידיה הבסיסיים ביותר בחברה המודרנית ‪ -‬מיצוב‬
‫מודל של יופי ונעורים שלם וחסר פגמים‪ .‬לפיכך‪ ,‬פעמים רבות נטען כי לפחות בשלהי המאה‬
‫העשרים‪ ,‬לא רק שנשים מבוגרות היו מהקבוצות המודרות ביותר מן השיח התקשורתי‪ ,‬אלא שהן‬
‫גם אחת הקבוצות אשר סבלו מתהליכי הסטריאוטיפיזציה החריפים ביותר בתקשורת‬

‫(‪.)Silverstein, Perdue, Peterson & Kelly, 1986‬‬

‫ג‪ .‬ייצוגי גזע ‪ -‬מחקרי תקשורת מצאו היררכיה בין ייצוגן של נשים לבנות בתקשורת‪ ,‬לבין ייצוגן של‬

‫נשים שאינן לבנות‪ ,‬בישראל‪ :‬ערביות ומזרחיות (‪ ;Heider, 2000‬פירסט‪ ;2001 ,‬פירסט ואברהם‪,‬‬

‫‪ .)2004‬נשים שאינן לבנות מוצגות בתקשורת כפרא לא תרבותי (לירן‪-‬אלפר וקמה‪ ;)2007 ,‬לעומת‬
‫הנשים היהודיות והאשכנזיות בישראל‪ ,‬נשים ערביות ומזרחיות מוצגות פעמים רבות כדמויות‬
‫רוויות סטריאוטיפים‪ :‬כחסרות עומק‪ ,‬כנחשלות וכנחותות‪ ,‬כקורבנות פסיביים וכתלותיות (שוחט‪,‬‬
‫‪.)2001‬‬

‫ד‪ .‬ייצוגי הופעה חיצונית ‪ -‬לעומת הגברים‪ ,‬התקשורת נוטה לקיים רדוקציה של קיומן של נשים‬
‫במרחב התקשורתי ככזה אשר תלוי וממוסגר בהקשר של הופעתן החיצונית בלבד‪ .‬בכלל זאת‪:‬‬
‫ביגוד והנעלה‪ ,‬אופנה‪ ,‬טיפוח וקוסמטיקה‪ ,‬איפור‪ ,‬פוזיציות ותנוחות צילום וכו'‪ .‬במקרה זה מועבר‬
‫המסר הסמוי כי נשים נשפטות בסופו של דבר על פי הופעתן החיצונית בלבד‪ ,‬תוך ניתוק כמעט‬

‫‪40‬‬
‫מוחלט כלפי הרבדים העמוקים יותר שעל בסיסם הן פועלות (גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪Smith, ;2011 ,‬‬

‫‪.)2017‬‬

‫‪ .2‬האישה כיצור ביתי‪-‬אימהי וכיצור ציבורי‪-‬מיני ‪-‬‬

‫כאמור‪ ,‬אחת הפרקטיקות הפטריארכליות המשמעותיות ביותר היא חלוקה דיכוטומית ובינארית של‬
‫מרחב המציאות לשתי ספירות פעולה‪ :‬ספירה ציבורית‪ ,‬בה פועלים הגברים אשר מקבלים החלטות‬
‫והכרעות חברתיות בעלות משמעות רחבה; וספירה ביתית‪ ,‬בה פועלות הנשים אשר מוגבלות לתחומי‬
‫עיסוק משפחתיים או שבטיים בלבד (הרצוג‪ .)1999 ,‬הטענה היא שהחלוקה לשתי ספירות פעולה‬
‫מקבלת ביטוי ואף מתחדדת ומתחזקת בתקשורת‪ .‬למשל‪ ,‬לתקשורת יש נטייה מובהקת להציג נשים‬
‫במרחב הביתי שלהן‪ :‬במטבח‪ ,‬בסלון או בחדרים‪ ,‬כאשר הן מבצעות פעילויות הקשורות לעבודות הבית‬

‫(ניקיון ובישול) או לטיפול בילדיהן (‪ .)Lemish & Drob, 2002‬הצגה סטריאוטיפית ורדוקטיבית כזו‬

‫של נשים בולטת בכל המרחב התקשורתי‪ ,‬ובאופן מיוחד בפרסומות‪)1971( Courtney & Lockeretz .‬‬

‫מצאו כי נשים מופיעות בפרסומות בעיקר בהקשר של מכירת חומרי ניקוי‪ ,‬מזון‪ ,‬תכשירי יופי‪ ,‬תרופות‪,‬‬
‫ביגוד וכלי בית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הם מצאו כי נשים כמעט שלא מופיעות בפרסומות כנשות עסקים או‬
‫כבעלות מקצוע‪ .‬חשוב מכל ‪ -‬נמצא כי יש פער בין מספר הנשים אשר מוצגות כחלק מהספירה הציבורית‬
‫בפרסומות (‪ )12%‬ל בין מספר הנשים אשר אכן נוטלות חלק בתפקידים משמעותיים בעולם התעסוקה‬
‫(‪ ,33%‬בארצות הברית נכון לאותה תקופה)‪ .‬כלומר‪ ,‬לא רק שהתקשורת משעתקת את ההפרדה‬
‫הדיכוטומית בין גברים ובין נשים ואת החלוקה לספירות‪ ,‬אלא שהיא אף מחזקת ומעמיקה את‬

‫ההפרדה הזו ומנציחה את הפערים בין שני המגדרים‪ )1973( Wagner & Banos .‬וכן פירסט (‪,)1981‬‬

‫שבדקה את המרחב הפרסומי בעיתונות הישראלית‪ ,‬מצאו גם הם ממצאים דומים לאלו‪ .‬בהקשר זה‪,‬‬
‫ממצאים מפתיעים של מחקר נוסף של פירסט (‪ ,)2000‬שנערך בישראל‪ ,‬העלו כי במהלך השנים ‪1994-‬‬
‫‪ ,1979‬לא חלו שינויים ממשיים בהצגתן של נשים בפרסומות‪ ,‬ובמידה רבה המגמה אף הקצינה‪ :‬הצגתן‬
‫המינית הפכה פרובוקטיבית יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬שני נתונים מעניינים שהיה ניתן למצוא בהם שינוי‬
‫במחקרה של פירסט נעוצים בממצא כי תהליכי אובייקטיביזציה מינית החלו להיות מופעלים גם על‬
‫דמויות של גברים ‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬בחלק מן המקרים הסטטוס המקצועי של האישה כפי שהוא מוצג בפרסומת‬

‫חווה שינוי עם השנים‪ .‬במחקר מ‪ 2015-‬מצאו ‪ ,Tartaglia & Rollero‬כי הפרסומת המופיעה בעיתונים‬

‫הפופולאריים בהולנד ובאיטליה נוטה להציג גברים כבעלי מקצוע ונשים כ"קישוט"‪ ,‬וכן מציגה נשים‬
‫כאובייקטים מיניים יותר מאשר גברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי בהולנד‪ ,‬אשר נחשבת מתקדמת יותר ביחס‬
‫לשוויון מגדרי‪ ,‬גם מגמת הסטריאוטיפיזציה המגדרית בתוכן הפרסומי ניכרת פחות‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת נוגעת לשאלה כיצד התקשורת בכל זאת מציגה נשים‪ ,‬ככלל‬
‫ובחומר פרסומי בפרט‪ ,‬במקרים המעטים בהם הן אכן מוצגות כחלק של הספירה הציבורית‪ .‬בהקשר‬
‫זה‪ ,‬בולט מאמרה של למיש (‪ ,)2002‬אשר מצא כי לתקשורת הישראלית יש נטייה להנציח שני קצוות‬
‫של דיכוטומיה השמורים בתרבות הגברית ל"נשיות"‪" :‬המדונה" (או "חווה"‪ ,‬או "קדושה")‪ ,‬המשמשת‬
‫ייצוג המזוהה עם הספירה הביתית‪ ,‬לצד "הזונה" (או "לילית"‪ ,‬או "קדשה")‪ ,‬המשמשת ייצוג המזוהה‬
‫עם הספירה הציבורית‪ .‬כמדונה‪ ,‬מקובעת האישה המוצגת בכלי התקשורת לתפקידי האם‪ :‬כיולדת‪,‬‬
‫מגדלת ומקריבה את עצמה; כזונה‪ ,‬היא נדחקת לתבנית האובייקט המיני המוחפץ‪ ,‬אשר מהות קיומו‬
‫הוא "מלאכת" הגירוי והפיתוי‪ .‬לייצוג הפתייני נלווה איום‪ :‬מאחר שהאישה הפועלת בספירה‬
‫מיני‪20.‬‬ ‫הציבורית מאיימת על אחדותה של ספירה זו‪ ,‬הרי שסופה להיענש כקורבן של ניצול‬

‫‪ .3‬האישה כרגשנית וחלשה ‪-‬‬

‫נוסף על חלוקת מרחב המציאות לספירה ציבורית ולספירה פרטית‪ ,‬ישנה גם החלוקה על פי קטגוריה‬
‫של "תכונות אופי"‪ .‬התפיסה החברתית הרווחת היא שיש תכונות אופי "גבריות" אולטימטיביות‪,‬‬
‫ולעומתן תכונות אופי "נשיות"‪ .‬תכונות אופי גבריות הן בדרך כלל חוסר חמלה‪ ,‬אגרסיביות‪ ,‬ביטחון‬
‫עצמי גבוה ולוחמנות‪ .‬תכונות אופי נשיות‪ ,‬לעומתן‪ ,‬כוללות בדרך כלל רגשנות‪ ,‬פסיביות‪ ,‬כניעות‪,‬‬
‫תלותיות‪ ,‬ילדותיות‪ ,‬טיפשות וקלות דעת‪ .‬הטענה היא כי תפקידה של התקשורת הוא לאשרר ולחזק‬
‫את הסכמות הקבועות הקיימות בחברה‪ ,‬ולפיכך התקשורת ממסגרת לרוב נשים וגברים לאור תכונות‬
‫האופי המקובלות או ה"רצויות" להם לפי חלוקה מגדרית (פירסט‪ ;1981 ,‬לירן‪-‬אלפר‪ ;1994 ,‬למיש‪,‬‬

‫‪.)Kacen, 2000 ;1994‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬מחקרים מצאו שבזמן שהתקשורת ממסגרת נשים סביב תכונות אופי נשיות‪ ,‬יש לה נטייה‬
‫נוספת לקטרג נשים אשר מאמצות מודל חלופי או פורץ דרך של תכונות אופי גבריות יותר‪ .‬נשים‬
‫שמפגינות תכונות גבריות ממוסגרות כמי שנאלצות לשלם מחיר משפחתי או פרטי כואב וכבד על כך‬
‫שהן אינן מקבלות על עצמן את ייעודן הטבעי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כאשר אישה נשפטת במודל גברי ולפי‬
‫תכונות אופי גבריות‪ ,‬היא נתפסת אפריורית כ"פגומה"‪ ,‬מפני שלמרות כל הניסיונות להפגין נחישות‪,‬‬
‫קור רוח ואמביציה‪ ,‬תמיד היא תהיה חריגה בנוף‪ ,‬אישה אשר נשפטת לפי מודל גברי ועולם תוכן גברי‬
‫(גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪ .)2011 ,‬אם כן‪ ,‬ניתן להצביע על מגמה כפולה של התקשורת‪ ,‬שבמידה מסוימת‬
‫אפילו סותרת את עצמה‪ :‬נשים הממוסגרות כמי שלוקות בנשיות יתר (כלומר‪ ,‬הן חלשות מידי)‪ ,‬לצד‬
‫נשים הממוסגרות כמי שלוקות בחוסר נשיות (כלומר‪ ,‬הן לא יכולות באמת להתקרב למודל הגברי אשר‬

‫‪ 20‬ראו עוד על מסגור האישה בתקשורת כקורבן האשם במצבו‪ ,‬בסעיף ‪ 4‬בתת‪-‬פרק זה‪.‬‬

‫‪42‬‬
‫זר להן)‪ .‬מצד אחד‪ ,‬התקשורת מציעה נרטיב ביקורתי ונוקב הכורך התנהגות של העדר עצמאות‬
‫ונחישות בקרב נשים עם נטייה לפתח יחסי תלות ואפוטרופסות של גברים; מצד שני‪ ,‬ישנה הגחכה של‬
‫נשים אשר מבקשות לסגל לעצמן תכונות אופי גבריות על מנת להתקדם בחברה הפטריארכלית‪ .‬ניתן‬
‫לומר‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי תכונה הנתפסת תקשורתית כחיובית ביחס לגבר‪ ,‬נתפסת כשלילית ביחס לאישה (לירן‪-‬‬

‫אלפר‪.)Harmer, Savigny & Ward, 2016 ;2009 ,‬‬

‫‪ .4‬האישה כקורבן האשם במצבו ‪-‬‬

‫מחקרים מגלים כי לתקשורת ישנה "נטייה כפולה" שבמידה מסוימת יש גם בה סתירה פנימית‪ :‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬נשים מוצגות בתקשורת כקורבנות של דחפים מדכאים או של סיטואציות בלתי לגיטימיות‬
‫שנוצרו במכוון וביודעין על ידי הגבר‪ ,‬אך מן הצד השני ובעיקר בסיקור של מקרי אונס‪ ,‬אלימות מינית‬
‫והטרדות מיניות‪ ,‬מוצגות הנשים כאחראיות העיקריות לעצם היותן קורבן בחברה הפטריארכלית‬
‫(להב‪.)2008 ,‬‬
‫אחד התפקידים השכיחים ביותר של נשים בתקשורת הוא היותן קורבנות לאלימות‪ ,‬לתאונות‪,‬‬
‫לאסונות‪ ,‬למלחמות ולעבירות מין‪ .‬במחקרה של למיש (‪ )1997‬התגלה הנתון המדהים לפיו ייצוגי‬
‫הנשים ברדיו‪ ,‬בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה הם ייצוגים של קורבנות ב‪ 57-‬עד ‪ 72‬אחוז של המקרים‪.‬‬
‫לפי להב‪ ,‬להבניית התפקיד הנשי כקורבן יש חשיבות הן בזמני מצוקות ביטחוניות והן בכל הקשור‬
‫לאלימות מינית‪ .‬בזמני מלחמה‪ ,‬יש חלוקה ברורה בין חזית לבין עורף‪ :‬הגברים נמצאים בחזית‪ ,‬הן‬
‫כלוחמים בפועל‪ ,‬אבל הן כמומחים לענייני ביטחון‪ ,‬אשר גורל המערכה תלוי בהם ובפרשנות שלהם‬
‫להתרחשויות של מרחב המציאות‪ .‬הנשים לעומתם הן קורבנות פסיביים‪ ,‬שאין להם שום נגיעה‬
‫למלחמה עצמה‪ ,‬אלא נגזרה עליהם בעל כורחם סיטואציה חיצונית שאינה קשורה לעולמם הפנימי או‬
‫תלויה בפעולותיהן ובמעשיהן (‪.)2007‬‬
‫בכל הנוגע לאלימות מינית‪ ,‬התקשורת נוטה להראות נשים כקורבנות לדחפיו הדכאניים של הגבר‪.‬‬
‫בסוגיה זו ישנו ממד של "חרב פיפיות"‪ :‬מצד אחד‪ ,‬התקשורת מעוניינת להעלות את סוגיית האלימות‬
‫כנגד נשים למודעות הציבורית‪ ,‬ובכך לקדם את הטיפול החברתי בה‪ ,‬אך מן הצד השני היא עושה זאת‬
‫תוך כדי הדגשת התופעה כמאבק אישי של נשים פסיביות וחסרות מזל‪ ,‬במקום להצביע על סוגיה זו‬
‫כפוגעת במאבק הכללי לשוויון ולשינוי‪ .‬כלומר‪ ,‬הדגשת הפן הקורבני היא במידה רבה על חשבון‬
‫המלחמה בתופעה‪ .‬אחת הדרכים החשובות שבאמצעותה מבנה התקשורת את תפקידה של האישה‬
‫כקורבן במקרי אונס הוא הסנסציונליזציה של האונס‪ :‬באמצעות תיאור פרטני של מקרי אונס‪,‬‬
‫התייחסות לפן הא רוטי של המקרים‪ ,‬שימוש בתמונות חושפניות ובכותרות גדולות ובצבע‪ ,‬מבנה‬

‫‪43‬‬
‫התקשורת מציאות לפיה כוחות גדולים וחזקים פועלים על האישה‪ ,‬כוחות אשר אין לה כקורבן‬
‫‪21.)2008‬‬ ‫אפשרות להתמודד עמם‪ ,‬והיא עומדת אל מולם כשבר כלי (קמפף‪ ;1996 ,‬להב‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬חשוב להדגיש ולשים לב כי אין התקשורת מסתפקת בהבניית תפקידן החברתי של נשים‬
‫כקורבנות‪ ,‬אלא לעתים יש לה נטייה להציגן כמי שאשמות בעצם היותן קורבן‪ .‬הנדבך של "האשמת‬
‫הקורבן" אינו בלעדי לנשים או לתקשורת‪ ,‬ומדובר בתופעה סוציולוגית אשר רלוונטית לקבוצות מיעוט‬
‫מוחלשות רבות ולפלטפורמות חברתיות ותרבותיות מגוונות‪ .‬בסוגיית הבניית הנשים כאשמות‬
‫באלימות‪ ,‬ובעיקר באלימות המינית המופנית כלפיהן‪ ,‬נטען לא פעם‪ ,‬בדרך כלל בצורה מרומזת ועקיפה‪,‬‬
‫כי האונס הוא באשמת האישה‪ ,‬אשר "ביקשה" אותו או "הביאה על עצמה" את הסיטואציה‪ .‬בתרבות‬
‫המערבית מדובר בתפיסה שהעוגן העיקרי שלה הוא התחזקות המאבקים הפמיניסטיים אשר מעוררים‬
‫חשש אצל הגבר פן הוא מאבד את השליטה שלו במרחב‪ ,‬ולכן גם אם הוא מגיב באלימות‪ ,‬הרי שהסיבה‬
‫העיקרית לכך היא האיום שהאישה מהווה כלפיו‪ .‬בתרבויות אחרות‪ ,‬יש להאשמה זו נסיבות‬
‫אנתרופולוגיות של תפיסת האישה כיצור פתייני‪ ,‬אשר מעוניין לגרום נזק חברתי מכוון לגבר (תירוש‪,‬‬
‫‪ .)2005‬אם כן‪ ,‬התקשורת מהווה פלטפורמה חשובה ואף עיקרית לתפיסות אלו‪ .‬זאת‪ ,‬בד בבד עם ניסיון‬
‫תקשורתי שלא "להכתים" את המגדר הגברי בכללו בתופעות האלימות המינית ולשמור על מקרי‬
‫האלימות המינית כמקרים קיצוניים לכאורה שאינם מייצגים נאמנה פרקטיקות גבריות שגרתיות‬
‫בחברה‪ .‬אחת הדרכים העיקריות לעשות זאת היא להביא את "הקול הממסדי" בבעיה זו‪ :‬השוטר‬
‫המטפל‪ ,‬עורך הדין המסייע והשופט המעמיד לדין‪ ,‬כל אלו הם ייצוגים גבריים‪ ,‬אשר מנציחים את היות‬
‫האישה זקוקה להגנה ולאפוטרופסות גברית‪ ,‬למרות כל מה שעברה‪ ,‬ומרמזים על "זיכוי" חברתי של‬
‫הגבר‪ ,‬למרות מקרי האלימות המינית (קמפף‪.)1996 ,‬‬

‫‪ .5‬האישה כמאתגרת הסדר החברתי הקיים ‪-‬‬

‫בבואה להציג נשים‪ ,‬בולטות בתקשורת שתי פרקטיקות סיקור וייצוג עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬דמות האישה‬
‫ה"קלאסית"‪ ,‬אשר דבקה בפטריארכליות‪ ,‬ונותנת לה ביטוי בתכונות האופי‪ ,‬ההתנהגויות ותחומי‬
‫העיסוק שלה‪ .‬ולצדה‪ ,‬אישה אשר מאתגרת ומערערת על הסדר החברתי הקיים‪ ,‬במידה כזו או במידה‬
‫אחרת‪ ,‬ומוצגת כמי שהצליחה לסדוק‪ ,‬אם לטובה ואם לרעה‪ ,‬את הגישה החברתית הכללית או אף‬
‫לצאת מתחומי השפעתה‪ .‬אישה שכזו מוצגת בדרך כלל בתקשורת כמי שחריגה לנורמה‪" ,‬האני האחר"‬

‫‪ 21‬בהקשר זה‪ ,‬חשוב לציין כי ככל שעולה המודעות לחומרתן של עבירות מין‪ ,‬ייתכן כי גם הסיקור התקשורתי‬

‫עשוי להשתנות ולהפוך בעל תודעה מגדרית עמוקה יותר‪ .‬פרקטיקות חברתיות שאינן מוכנות להשלים עם‬
‫עבירות מין (כגון‪ ,‬למשל‪ ,‬חקירת ומיצוי דין עם ניצבי משטרה שנאשמו בעבירות מין וביחסי מרות במסגרת‬
‫עבודתם במהלך ‪ )2015‬עשויות בסופו של דבר לחלחל ולשנות גם את המרחב התקשורתי‪.‬‬

‫‪44‬‬
‫‪ -‬הן של שאר הנשים והן של החברה באופן כללי‪ .‬ככל שנשים מנסות לאתגר את הפטריארכליות באופן‬
‫מהותי ועמוק יותר‪ ,‬כלומר בעצם הווייתן והתנהגותן ולא רק בהימצאותן מחוץ לשיח הנורמטיבי‬
‫והדיכוטומי‪ ,‬כך סיקורן בתקשורת הוא סטריאוטיפי יותר (הרצוג‪ ;1999 ,‬גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪;2011 ,‬‬

‫‪.)Meeks, 2012‬‬

‫בספרות מזוהים שני סוגים של נשים‪ ,‬אשר זרות לסדר החברתי הקיים‪ .‬כל אחד משני הסוגים מהווה‬
‫ערעור של הנורמה‪ ,‬ולכן מטבע הדברים התוצאה בשני המקרים היא סיקור סטריאוטיפי‪:‬‬

‫א‪ .‬נשים מוחלשות‪ ,‬אשר נדחקות לשולי החברה‪ ,‬ממסוגרות כ"אחר" של החברה‪ ,‬והן בהגדרה אינן‬
‫עוד חלק מה"אנחנו" הקולקטיבי‪ ,‬אלא הן "אחרות" וזרות לחברה הכללית‪ .‬דוגמה טובה היא‬
‫מחקר שהעלה כי ייצוגן של עולות מחבר העמים בעיתונות העברית בישראל בשנים ‪1997-1994‬‬
‫קשור בדימויים של זנות‪ ,‬פשע ואימהות לקויה‪ .‬דרך סיקור זו ממחישה את התהליך שבו‬
‫התקשורת לוקחת דמויות סכמתיות‪ ,‬שלכאורה מערערות על המנגנונים החברתיים ועל תפיסת‬

‫המוסר‪ ,‬וממסגרת אותן במסגרות מדיה מאוד מסוימות וחד משמעויות (‪.)Lemish, 1998‬‬

‫ב‪ .‬נשים "מצליחות"‪ ,‬כגון נשות עסקים‪ ,‬פוליטיקאיות‪ ,‬נשות יחסי ציבור‪ ,‬אופנה‪ ,‬פנאי‪ ,‬תרבות ובידור‬
‫וכו'‪ ,‬מהוות אף הן במידה רבה ערעור ואתגור של הנורמות‪ ,‬אם כי מתוך כיוון ודרך חשיבה‬

‫מנוגדים‪ .‬בהקשר זה חשוב לציין שוב את טענתה של ‪ ,Meeks‬לפיה ככל שאישה מנסה "לשבור את‬

‫תקרת הזכוכית" ביתר שאת‪ ,‬כך רבים הסיכויים שהיא תוצג בצורה סטריאוטיפית‪ ,‬כלומר כמי‬
‫שמנסה לפרוץ את גבולות הנורמות החברתיות‪ ,‬ולכן היא בעלת תעוזה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וחוצפה‪ ,‬מן הצד‬
‫השני (‪.)2012‬‬

‫‪ .6‬מוגבלות תחומי העיסוק לפי הדיכוטומיה המגדרית ‪-‬‬

‫כאמור בפרקים הקודמים‪ ,‬התקשורת מהווה מרחב בינארי שבו לא אחת יכולת ותחומי עיסוק נקבעים‬
‫לפי חלוקה של "שחור ולבן" בהקשר של מגדר‪ .‬כנטען‪ ,‬התקשורת עשויה לעשות זאת הן בפן של מידור‬
‫סביב תחומים חדשותיים שונים ובהמשך מגדּר של כל מדור ומדור‪ ,‬והן באמצעות הכחדה סמלית של‬
‫נשים‪ ,‬ספציפית מתחומי עניין אשר נחשבים "גבריים"‪ ,‬כגון ביטחון וכלכלה‪.‬‬
‫ניתן לראות את החלוקה הזו גם במחקרים אשר עוסקים בתפקידיה של התקשורת כסוכנת חברות של‬
‫ילדים ובני נוער‪ .‬בתכנים המופנים לאוכלוסיות אלו‪ ,‬אשר השפעתם מהתקשורת מוערכת כיתרה‪ ,‬ניתן‬
‫אכן למצוא מודלים מתחרים של "גבריות" ו"נשיות"‪ ,‬כאשר כל ישות מגדרית עוסקת או מתמחה‬

‫בתחומי עניין ובנושאים אחרים (‪.)Brown, Steele & Walsh-Childers, 2001‬‬

‫‪45‬‬
‫מבחינת תיאורית המסגור‪ ,‬התקשורת אינה רק מחלקת את המציאות לפי תחומי עניין ותחומי‬
‫מומחיות‪ ,‬לפיהם גברים עוסקים בביטחון ובכלכלה ונשים בבריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬מעמד האישה וסביבה‪,‬‬
‫אלא שהתקשורת הופכת את הנושאים החברתיים הללו למסגרות מדיה‪ .‬כלומר‪ ,‬יהיה ניתן למצוא‬
‫התאמה בין תפקידים ותחומי מומחיות "נורמטיביים" כפי שהם נתפסים בחברה‪ ,‬ובין הייצוגים‬
‫התקשורתיים של נשים וגברים‪ ,‬כאשר הם אכן לוקחים חלק במרחב התקשורתי‪ .‬מכאן כוחו של‬

‫המסגור לשעתק ולחזק את החלוקה המגדרית‪ ,‬ולעיתים אף לסייע ביצירתה דה‪-‬פקטו (‪.)Meeks, 2012‬‬

‫דוגמה טובה לתמה זו‪ ,‬ניתן למצוא במחקר של ‪ ,)1999 ;1991( Lemish & Tidhar‬אשר בדק מסגרות‬

‫מדיה של תשדירי תעמולת הבחירות של השנים ‪ 1988‬ו‪ 1996-‬בישראל‪ .‬תשדירי הבחירות חשובים מאוד‬
‫(לפחות בתקופות במדוברות)‪ ,‬מפני שהם מהווים מעין כרטיס ביקור למדיניות ולמצעי המפלגות‬
‫השונות ולדימוי הציבורי שלהן‪ ,‬הן של המפלגות המקדמות שוויון מגדרי והן של אלו שאינן מקדמות‬
‫אותו‪ .‬במחקר נמצא כי מרבית המפלגות אפשרו לנשים להציג את מצעיהן בתחומים אשר קשורים‬
‫בנושאי ם נשיים‪ ,‬כגון חינוך‪ ,‬בריאות וסיעוד‪ .‬לעומתן‪ ,‬מסגרות המדיה שבהן הוצגו גברים עסקו‬
‫בנושאים של שלום‪ ,‬ביטחון וכלכלה‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬מחוץ לספקטרום הספציפי של מחקר זה המתרכז בתקשורת ההמונים‪ ,‬חשוב לציין בקצרה כי‬
‫מחקרים מן השנים האחרונות מצאו כי קיימים הבדלים די מהותיים בין הסיקור התקשורתי של נשים‬
‫במרחב האינטרנטי ובין סיקורן באמצעי התקשורת המסורתיים‪ .‬לפי מחקרים אלה‪ ,‬אמצעי התקשורת‬
‫החדשים‪ ,‬ובעיקר האינטרנט‪ ,‬עוברים תהליכי פמיניזציה‪ ,‬שמשמעותם כניסה של נשים לעיסוקים שהוגדרו‬
‫באופן מסורתי כ"גבריים" יותר‪ ,‬כגון עיתונאות או עריכת תוכן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬למדיה החדשים ישנה תדמית‬
‫"מגניבה"‪ ,‬יצירתית‪ ,‬שוויונית יותר והיררכית פחות‪ ,‬הן בהקשר המגדרי והן באופן כללי‪ .‬מחקרים נוספים‬
‫גילו כי במדיה החדשים צרכני התקשורת העיקריים הן נשים‪ ,‬ולא גברים‪ .‬לממצא זה עשויות להיות‬

‫השלכות גם על אופי הסיקור התקשורתי (למשל‪ ;Gill, 2002 ,‬לימור ולביא‪.)2004 ,‬‬

‫‪46‬‬
 ‫‪ 1.3‬הסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות‬

‫כאמור בתתי הפרקים הקודמים‪ ,‬הפוליטיקה נחשבת לאחד החלקים הנוקשים ביותר של הספירה‬
‫בלבד"‪22.‬‬ ‫הציבורית‪ ,‬והתפיסה הרווחת מחשיבה אותה כ"עסק מלוכלך" או כ"עסק לגברים‬

‫בהנחה שהתקשורת מהווה ביטוי של התרבות המשותפת של בני האדם (‪ ,)Carey, 1989‬אזי ניתן להסיק‬

‫כי הייצוג והסיקור של פוליטיקאיות יהיה פחּת וסטריאוטיפי אף יותר מזה של נשים ככלל במרחב‬
‫התקשורתי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בעת שאנו ניגשים לחקור את התקשורת דרך תפיסת עולם ביקורתית‪ ,‬עלינו‬
‫לקחת בחשבון כי הסיקור של פוליטיקאיות בתקשורת יכלול "תקרת זכוכית כפולה"‪ :‬האחת‪ ,‬עצם היותן‬
‫נשים והשנייה‪ ,‬היותן נשים המבקשות לפעול במרחב גברי‪.‬‬

‫‪ 1.3.1‬הנראּת של פוליטיקאיות בתקשורת‬

‫מחקרים ותיקים יחסית של ‪ ,Kahn‬בדקו את הייצוג התקשורתי של פוליטיקאיות ושל מועמדות לתפקידים‬

‫פוליטיים וציבוריים‪ .‬החוקרת הציבה משתנים לבדיקת כמות החשיפה של פוליטיקאיות בתקשורת‪ ,‬כאשר‬

‫החשוב שבהם הוא משתנה הנראּת (במקור באנגלית‪ .)Visibility :‬משתנה זה חוזר במחקרים המבקשים‬

‫לבדוק את כמות סיקורן של פוליטיקאיות בתקשורת‪ .‬תפקידו‪ :‬לבדוק עד כמה פוליטיקאיות נוכחות או‬
‫נפקדות ואף מוכחדות מן השיח התקשורתי‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך המסגרת התיאורטית של תיאוריית קביעת סדר‬
‫היום וההכחדה הסימבולית‪ .‬בפועל‪ ,‬בדיקת משתנה הנראות מתבצעת על ידי ספירת מספר ההופעות של‬
‫פוליטיקאיות בתקשורת ‪ ,‬כשלעצמן או לעומת הפוליטיקאים הגברים‪ .‬בשלושה מחקרי נראות ראשוניים‬

‫שערכה (‪ ,)1994 ;1992 ;1991‬גילתה ‪ ,Kahn‬כי הנראות של פוליטיקאיות אמריקאיות נמוכה בהרבה מזו‬

‫של פוליטיקאים‪ .‬זאת‪ ,‬בהקשרים פוליטיים שונים‪ ,‬בתוך מערכות בחירות ובאופן כללי‪.‬‬

‫‪ 1.3.2‬סיקור פוליטיקאיות בתקשורת ‪ -‬תבניות חשיבה עיקריות‬

‫נוסף על הבדיקה הכמותית‪ ,‬בדיקת איכות סיקורן של פוליטיקאיות בתקשורת חשובה וקריטית אף יותר‬
‫למבחן צרכני התקשורת והאזרחים‪ .‬בהתחשב בתיאוריית קביעת סדר היום והבניית המציאות‪ ,‬ניתן‬

‫‪ 22‬ראו הרחבה על התפיסות החברתיות לגבי ייצוג נשים במרחב הציבורי ובפוליטיקה בתת‪-‬פרק ‪.1.1.5‬‬

‫‪47‬‬
‫להסיק כי יש קשר משמעותי בין הדרך שבה התקשורת מסקרת פוליטיקאיות‪ ,‬ובין התפיסה הציבורית של‬
‫המושג "פוליטיקה" או "מנהיגּת" ואף התמיכה הציבורית הפוטנציאלית שפוליטיקאית עשויה לזכות בה‬

‫בפעול (‪.(Hooghe, Jacobs & Claes, 2015 ;Lawrence & Rose, 2009‬‬

‫לאור ההנחה בדבר "תקרת הזכוכית הכפולה"‪ ,‬יוצגו כעת מספר טענות מחקריות‪ ,‬תבניות ודפוסי חשיבה‪,‬‬
‫בהקשר של הביטוי התקשורתי הפרטיקולרי של פוליטיקאיות בתקשורת‪ ,‬על פי מאמרן של גדליה‪ ,‬הרצוג‬
‫ושמיר (‪ )2011‬ובתוספת של מקורות נוספים סביב חלק מתבניות החשיבה (המקורות יצוטטו כמובן בעת‬
‫הצורך)‪ .‬יצוין כי חלק ניכר מתבניות חשיבה אלו מהווה בדרך כלל תוספת וחידוד של תבניות החשיבה‬
‫הכלליות יותר לגבי נשים בתקשורת‪ ,‬אשר הובאו בהרחבה בתת‪-‬פרק ‪.1.2.7‬‬

‫‪ .1‬הניסיון‪ ,‬הכשירות למנהיגות והסיכוי להצליח ‪ -‬הפוליטיקאית מוצגת בדרך כלל כחסרת ניסיון פוליטי‬
‫וכחסרה בתכונות מנהיגותיות או פוליטיות נדרשות‪ ,‬הן כשלעצמה והן ביחס לעמיתיה הגברים‪ ,‬וגם‬
‫בסיטואציות שבהן צברה לאמיתו של דבר ניסיון פוליטי רב‪ .‬פוליטיקאים הם חזקים‪ ,‬אמינים‪ ,‬ישרים‬
‫וכריזמטיים‪ ,‬יש להם ניסיון פוליטי משמעותי‪ ,‬בדגש על נדבכים ביטחוניים‪ ,‬מדיניים וכלכליים‪ ,‬אשר‬
‫יש להם חשיבות גדולה לחברה‪ .‬הפוליטיקאית מוצגת לעתים קרובות כחסרת ביטחון וכחסרת ניסיון‬
‫ביצועי‪ ,‬ולכן כלא כשירה למנהיגות וכבעלת סיכוי נמוך באופן משמעותי להצליח בפוליטיקה או לנצח‬

‫בהתמודדויות פוליטיות ובמערכות בחירות (‪.(Lawrence & Rose, 2009‬‬

‫‪" .2‬קודם כל היא אישה" ‪ -‬כל מעשיה של הפוליטיקאית מוצגים ומפורשים בתקשורת כנובעים מעצם‬
‫היותה אישה‪ .‬הסטריאוטיפים הרווחים המיוחסים לנשים‪ ,‬כגון רגשנות‪ ,‬פסיביות‪ ,‬כניעות ותלותיות‪,‬‬

‫ילדותיות וטיפשות (למשל‪ ,‬פירסט‪ ;1981 ,‬לירן‪-‬אלפר‪ ;1994 ,‬למיש‪ ,)Kacen, 2000 ;1994 ,‬חוזרים‬

‫ועולים ביתר שאת גם בהתייחס אל האישה המתנהלת במרחב הציבורי או הפוליטי‪ .‬הסיקור‬
‫התקשורתי מרבה לעסוק באופייה האישי של הפוליטיקאית‪ ,‬ולא בתפקודה המקצועי‪ ,‬כמו במקרה של‬
‫הפוליטיקאים הגברים‪ .‬תפיסה זו‪ ,‬על פיה המוטיב הנשי תמיד קודם למוטיב המקצועי או בעצם לכל‬

‫מוטיב אחר‪ ,‬מעוגנת תיאורטית גם בטענה לפיה היחס למגדר הינו מה שקרוי "‪ ,"Master Status‬או‬

‫"‪ ."Master Identity‬כלומר‪ ,‬שלהבדיל מתפקידיו האחרים של האדם‪ ,‬כגון "מורה"‪" ,‬רופא"‪" ,‬אח"‪,‬‬

‫"מטופל" וכו'‪ ,‬לתפקידים המיניים או המגדריים ישנה מהות פרטיקולארית אשר משוללת קונטקסט‬
‫מאורגן מסוים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬התפקידים הללו משעתקים את עצמם ומסתגלים כמעט לכל‬

‫הסיטואציות והמציאויות הפוליטיות והחברתיות הקיימות (‪,)Zimmerman & West, 1987, p. 128‬‬

‫ומכאן קל להבין מדוע פעמים רבות הפוליטיקאית מוצגת כמי שהיא לפני הכל ‪ -‬אישה‪.‬‬

‫‪48‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬אנו עדים לתהליכי פרסונליזציה שחלו הן בפוליטיקה והן בסיקור‬
‫התקשורתי של הפוליטיקה‪ ,‬בעיקר בדמוקרטיות המערביות‪ .‬מחקרים מצאו כי החל להיות מושם דגש‬
‫ניכר יותר על חייהם האישיים של הפוליטיקאים ופחות על המנגנונים המוסדיים של מפלגותיהם או‬

‫הארגונים בהם הם נוטלים חלק (למשל‪ .)Rahat, 2002; Rahat & Sheafer, 2007 ,‬למגמה זו חשיבות‬

‫רבה בכל הקשור לסיקורן הפרטיקולארי של פוליטיקאיות‪ ,‬משום שטמון בה הפוטנציאל‬

‫שהפוליטיקאית תוצג ביתר שאת סביב המגדר שלה בלבד‪ ,‬ולא סביב נסיבות מהותיות יותר‪ ,‬כמו‬
‫האידאולוגיה שלה‪.‬‬

‫מחקר של ‪ )2013( Trimble & Gerrits‬מצא ממצאים די יוצאי דופן סביב נושא זה‪ ,‬ולפיהם באופן כללי‬

‫לא חלו שינויים מהותיים בשנים ‪ 2012-1975‬בהתרכזות של התקשורת בחייו האישיים של‬
‫הפוליטיקאי‪ .‬ואולם‪ ,‬אפילו במחקר זה נמצא קשר חזק בין המגדר של הפוליטיקאי ובין הנטייה של‬
‫התקשורת לסקר אותו על רקע אישי ולא על רקע של תפקודו המקצועי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מחקרים גילו כי הפוליטיקאית מוצגת כפועלת מתוך אינטואיציות נשיות‪ ,‬להט ותשוקה ופחות‬
‫מתוך חשיבה מושכלת ורציונאלית‪ ,‬שהיא נחלתו הבלעדית של הפוליטיקאי‪ .‬בה בעת‪ ,‬הפוליטיקאית‬
‫מבוקרת על כך שכאישה היא מצופה לנהוג בחמלה ובמוסריות יתרה‪ ,‬וכאשר היא נמנעת לכאורה‬
‫מעשות כן‪ ,‬היא מוצגת כמי שבוגדת בנשיותה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ממצאים מראים כי ההתעניינות התקשורתית היתרה בהופעתה החיצונית של האישה תקף גם‬
‫בספירה הפוליטית‪ :‬בהקשר של הדגש הרב על מלבושיה‪ ,‬גילה ותצלומים של הפוליטיקאית‪.‬‬

‫‪ .3‬מחיר הפוליטיקה ‪ -‬לתקשורת יש נטייה להציג פוליטיקאיות כמי שמשלמות מחיר כבד על רצונן‬
‫להשתלב בעולם פוליטי‪-‬גברי‪ .‬הפוליטיקאית מוצגת כמי שמזניחה את חיי המשפחה‪ ,‬את תפקידה כאם‬
‫וכרעיה‪ ,‬לטובת קריירה ציבורית‪ .‬במקרה של פוליטיקאיות‪ ,‬מקשה התקשורת בשאלות כגון‪ :‬מי מבשל‬
‫בבית? מהם היחסים עם בן הזוג והילדים לאור הבחירה בקריירה פוליטית? וכו'‪.‬‬
‫מחיר נוסף שמשלמת הפוליטיקאית הוא מחיר "אובדן הנשיות"‪ .‬אובדן התכונות הנשיות‪ ,‬הנתפסות‬
‫חברתית כחובה מוסרית של האישה‪ ,‬כגון‪ :‬סקסיות‪ ,‬יכולת פיתוי‪ ,‬קול גבוה‪ ,‬פטפטנות‪ ,‬יורדות לטמיון‬
‫בהקשר של הפוליטיקאית‪ ,‬יחד עם הדיבידנד והתגמול שהחברה הפטריארכלית מעניקה על התנהגויות‬
‫כאלה‪ .‬על גולדה מאיר נאמר לא פעם שהיא "הגבר היחיד בממשלה"‪ ,‬כלומר במקביל לאובדן הנשיות‪,‬‬
‫עשויה לאמץ הפוליטיקאית בתקשורת תכונות אופי גבריות‪.‬‬

‫‪ .4‬פעילות למען נשים ‪ -‬לעומת הפוליטיקאי‪ ,‬תמיכה וקידום אג'נדה פמיניסטית נתפסים אף הם כחובתה‬
‫המוסרית הבלעדית של הפוליטיקאית‪ .‬הפוליטיקאית נדרשת לפעול לטובת נשים‪ ,‬להיות "מנהיגת‬
‫נשים"‪ ,‬לשרת אינטרסים של נשים ולקדם חוקים לטובתן‪ .‬פוליטיקאית אשר לא פועלת בספקטרום‬

‫‪49‬‬
‫זה‪ ,‬נתפסת שוב כמי שבוגדת בתפקידה כאישה או ככפוית טובה המנצלת לעת בחירות וצמתים‬
‫פוליטיים חשובים את היותה אישה‪ ,‬למרות שלכאורה מעולם לא פעלה לטובת נשים ולקידומן‪.‬‬

‫‪ .5‬פוליטיקה של נשים ‪ -‬מסגרת חשיבה זו מניחה כי הפוליטיקאית ממוסגרת כמי שבאה לשנות את כללי‬
‫המשחק הפוליטיים‪ ,‬בעצם היותה פוליטיקאית‪-‬אישה‪ .‬כלומר‪ ,‬הדגש הוא על השינוי בקוד המקובל של‬
‫המושג "פוליטיקה"‪ ,‬ופחות בתכונות האופי הפרטיקולאריות של הפוליטיקאית‪ .‬פוליטיקה של נשים‬
‫היא "פוליטיקה אחרת"‪ ,‬המתאפיינת בערכים אוניברסליים‪ ,‬כגון‪ :‬ניקיון כפיים‪ ,‬אמינות‪ ,‬ביעור‬
‫שחיתות‪ ,‬יכולות מפותחות בניהול משא ומתן וקבלת החלטות בצורה שיתופית ולא אינדיבידואלית‪.‬‬
‫בתבנית חשיבה זו‪ ,‬יש אתגור של הסדר הקיים‪ ,‬כלומר יש כאן משום תפיסת המנהיגות הנשית‬
‫כאפשרות לחולל שינוי כללי של המינוח "פוליטיקה"‪ ,‬במסגרתו דווקא תכונות נשיות כפי שהן‪ ,‬הן אשר‬
‫מתאימות יותר לנהל את הציבוריות ואת הפוליטיקה (גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪.)2011 ,‬‬

‫בנוגע לסוגיית הקשר בין הייצוג התקשורתי הכללי של נשים ובין הייצוג הפרטיקולרי של פוליטיקאיות‬

‫בתקשורת‪ ,‬הרי שנושא זה העסיק לא מעט חוקרים‪ ,‬ועורר מאוד את עניינם של ‪ .Schneider & Bos‬הטענה‬

‫של השניים מרחיקת לכת אף יותר מטיעון "תקרת הזכוכית הכפולה"‪ :‬לדידם‪ ,‬ניתן לראות בסיקור של‬
‫פוליטיקאיות תת‪-‬קטגוריה עצמאית עם תכונות נבדלות‪ :‬לא רק שפוליטיקאיות מוכחדות מן השיח‬
‫התקשורתי ונתפסות כבעלות חסרונות מובנים אפריוריים אל מול הפוליטיקאים הגברים בנדבכים כגון‬
‫אסרטיביות‪ ,‬אקטיביות וביטחון עצמי‪ ,‬אלא שבנוסף הן גם אינן מפיקות "יתרון" בדעת הקהל כבעלות‬
‫תכונות נשיות‪ ,‬אשר בדרך כלל נתפסות כחיוביות מבחינת החברה הפטריארכלית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כאשר‬
‫אישה תוצג בתקשורת כבעלת חמלה‪ ,‬כנות ומוסר מפותח‪ ,‬היא תוכל להפיק מכך אהדה חברתית‪ .‬לעומתה‪,‬‬
‫אצל הפוליטיקאית תכונות כגון אלו יצביעו עליה דווקא כמי שאינה מתאימה לכהן בפוליטיקה (‪.)2014‬‬

‫לטענה שהוזכרה בסוף הפרק הקודם‪ ,‬לפיה הסיקור התקשורתי של נשים בתקשורת החדשה עבר תמורות‬

‫של תהליכי פמיניזציה שהתקשורת המסורתית טרם עברה‪ ,‬יש לפי ‪ )2013( Campus‬השלכות גם בכל‬

‫הקשור לדרך שבה התקשורת החדשה עשויה להוות בשורה בעבור פוליטיקאיות ונשות ציבור‪ .‬החוקרת‬
‫טוענת כי הישירות של הרשת החברתית בהעברת מידע עשויה לסייע לפוליטיקאיות בדרכן לתפקידים‬
‫ציבוריים ופוליטיים‪ .‬הדוגמה של המועמדת לנשיאות צרפת‪ ,‬סגולן רויאל‪ ,‬מצביעה‪ ,‬לטענתה‪ ,‬בבירור על‬
‫טענה זו‪ ,‬מפני שהאחרונה החלה את המרוץ לנשיאות על בסיס תמיכה של קהילת מעריצים נלהבת‪ .‬מצד‬

‫שני‪ ,‬מאמרם של ‪ )2017( Humprecht & Esset‬הצביע על כך כי מגמת הסיקור המוטה והסטראוטיפי של‬

‫נשים בהקשר הפוליטי שועתקה ביתר שאת גם לגרסאות האונליין האלקטרוניות של עיתונים ומקורות‬

‫חדשותיים שונים‪ ,‬ביניהם ‪ Washington Post ,CNN‬וה‪.New York Times -‬‬

‫‪50‬‬
 ‫‪ 1.3.3‬סיקור פוליטיקאיות בתקשורת הישראלית‬

‫לירן‪-‬אלפר (‪ )2009‬טוענת‪ ,‬כי בעוד שמגוון מחקרים בישראל בשנים האחרונות התמקד בדימויי הנשים‬
‫בשיח המדיה הישראלית‪ ,‬אך ורק מחקרים ספורים התייחסו לדימויים של נשים בתפקידים פוליטיים‪ .‬גם‬
‫המספר המצומצם של מחקרים בנושא עסקו ברובם המכריע בסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות ושל‬
‫מועמדות לתפקידים זוטרים‪ ,‬ורק מחקרים ספורים יותר עסקו בסיקור מועמדות לתפקידי מנהיגות‬
‫השורה‪23.‬‬ ‫פוליטית‪ ,‬אשר ניתן להניח כי הן ממוסגרות באופן שונה מהותית מזה של פוליטיקאיות מן‬

‫לירן‪-‬אלפר בחנה את סיקור חברות הכנסת בישראל בתחילת שנות ה‪ 90-‬בעיתונות הכתובה‪ .‬היא מצאה כי‬
‫פוליטיקאיות מסוקרות פחות מעמיתיהן הפוליטיקאים‪ ,‬וכי בייצוגן מודגשים היבטים בלתי‪-‬רלוונטיים‬
‫לתפקידם‪ ,‬כמו למשל הופעה חיצונית‪ ,‬סטטוס משפחתי‪ ,‬רגשנות מחד ותוקפנות מאידך‪ ,‬וכן זיקה לנושאים‬
‫חברתיים יותר מאשר לנושאי ביטחון‪ ,‬מדיניות חוץ וכלכלה (‪.)1994‬‬

‫מחקר של שנקר‪ -‬שרק בדק את הייצוג התקשורתי של נשים בעידן הפריימריז במפלגות "הליכוד"‬
‫ו"העבודה" ‪ .‬לטענת החוקרת‪ ,‬אמצעי התקשורת משמשים מתווך בין המתמודד או המתמודדת לבין קהל‬
‫הבוחרים‪ ,‬ולכן ייצוגן של הפוליטיקאיות בתקשורת קריטי למבחן השתלבותן במערכת הפוליטית הלכה‬
‫למעשה‪ .‬במבחן הנראות‪ ,‬ממצאי המחקר הצביעו על יחס של ‪ 1:5‬בחשיפה התקשורתית‪ ,‬לטובת המועמדים‬
‫הגברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התגלו תבניות סיקור סטריאוטיפיות מאוד של הפוליטיקאיות הישראליות‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫הדגשת תדמית סקסית‪ ,‬תדמית אופנתית‪ ,‬תדמית לוחמנית‪ ,‬רמיזות מיניות במסגור הפוליטיקאיות‪,‬‬
‫הדגשת תפקידיה המסורתיים של האישה בסיקור של הפוליטיקאית והדגשת נשיותה של המועמדת באופן‬
‫כללי (‪.)2000‬‬

‫לעומת שנקר‪-‬שרק‪ ,‬מצאה לירן‪-‬אלפר (‪ )2003‬כי המתמודדות בפריימריז ‪ 2002‬זכו דווקא לבולטות יחסית‬
‫בסיקור התקשורתי (כלומר‪ ,‬הייתה נראות הוגנת יחסית שלהן במדיה הישראלית)‪ ,‬אך הן מוסגרו שוב‬
‫בצורה בלתי‪-‬רלוונטית לתפקידיהן המקצועיים‪ ,‬ותוך רמיזות אלימות לדימויים של "נשים מתאבקות"‬
‫ולדימויים בעלי "ניחוח" ארוטי‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬ניתן להניח (וכך עושה ‪ Lindsey Meeks‬בכמה ממחקריה)‪ ,‬כי התקשורת לא תוכל להכחיד‬ ‫‪23‬‬

‫סימבולית מנהיגות פוליטיות כפי שהיא נוהגת לפגוע בנראותן של פוליטיקאיות באופן כללי‪ .‬זאת‪ ,‬מטבע‬
‫העובדה שהפוליטיקאית הבכירה נמצאת בלב לבו של סדר היום הפוליטי והציבורי‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפרקטיקות‬
‫התקשורתיות של ייצוגן של פוליטיקאיות בכירות תהיינה שונות מאלה של פוליטיקאיות באופן כללי‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר בחנו את סיקור מועמדותה של ציפי לבני לתפקיד ראש ממשלת ישראל בבחירות ‪.2009‬‬
‫השלוש הסיקו כי אותן תבניות חשיבה ודפוסי סיקור‪ ,‬האופייניים לתקשורת כשהיא מסקרת נשים בכלל‬
‫ופוליטיקאיות בפרט‪ ,‬אפיינו פחות או יותר גם את סיקור מועמדותה של לבני לתפקיד הבכיר ביותר‬

‫בפוליטיקה הישראלית (‪ ) 2015( Lachover .)2011‬ביצעה מהלך דומה לגבי סיקורן של לבני ויחימוביץ‬

‫בבחירות ‪ , 2013‬והסיקה כי במקרה של פוליטיקה בכירה‪ ,‬התקשורת דווקא מאוזנת והוגנת יותר כלפי‬
‫נשים‪ .‬שני מחקרים אלו נחשבים נדירים וייחודיים בישראל‪ ,‬מאחר שהם בודקים סיקור של פוליטיקאית‬
‫בהקשר של תפקיד בכיר ומשמעותי‪ ,‬סוגיה שהנסיבות ההיסטוריות לא אפשרו בדרך כלל עד עתה‪ 24.‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ודווקא בשל ייחודיות המקרים‪ ,‬נראה כי סיקור מועמדותה של לבני‪ ,‬ואחריה גם של יחימוביץ‪,‬‬
‫לתפקיד ראש הממשלה דורש דיון מעמיק ומשמעותי אף יותר‪ .‬זאת‪ ,‬ניתן להשיג‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על ידי השוואת‬
‫מקרי הבוחן למקרים שונים ומגוונים ‪ -‬היסטורית‪ ,‬תרבותית ופוליטית וכן עלי ידי בדיקת המקרים‬
‫באמצעות מתודולוגיות נוספות‪ ,‬הכוללות גם היבטים כמותיים‪-‬סטטיסטיים‪.‬‬

‫לירן‪-‬אלפר‪ ,‬אשר חקרה את השיח התקשורתי‪-‬ציבורי בישראל סביב דליה איציק כיושבת ראש הכנסת‬
‫הראשונה וכמי שכיהנה כנשיאת המדינה בפועל לאחר שמשה קצב התפטר בשל חשדות בהטרדות מיניות‬
‫ובאונס‪ ,‬טוענת כי גם נשים מנהיגות‪ ,‬אף אם הן בתפקיד של ראשי מדינה‪ ,‬נתפסות כיוצאות דופן וכלא‬
‫מתאימות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לירן‪-‬אלפר מציעה להתבונן במסגור התקשורתי של פוליטיקאיות לא כעל‬
‫סטריאוטיפי‪ ,‬מונוליתי ופשטני אלא כעל סיקור רב‪-‬גוני‪ ,‬מעודן יותר ותלוי הקשר ונסיבות‪ .‬לפיכך‪ ,‬מציעה‬
‫החוקרת בסוף מאמרה לעסוק במדינות שונות ובסביבה תרבותית מגוונת כדי ליצור במה נאותה לדיון‬
‫בנושא ולהשוואה בין החברה הישראלית לחברות אחרות (‪.)2009‬‬

‫עבודתה של גדליה‪-‬לביא חידשה בכך שהיא חיברה בין שלושה היבטים‪ :‬הייצוג הפוליטי של מועמדות‬
‫לתפקידי מנהיגות‪ ,‬השיח והמסגור התקשורתיים והתנהגות מצביעים‪ .‬באמצעות ניתוח מערכות הבחירות‬
‫לכנסות ה‪( 18-‬בה התמודדה אישה אחת על תפקיד ראש הממשלה) וה‪( 19-‬בה שתיים התמודדו על‬
‫התפקיד)‪ ,‬נמצא כי נשים וגברים שהעידו כי נוכחות נשים בפוליטיקה חשובה מבחינתם‪ ,‬נטו להביא זאת‬
‫לידי ביטוי גם בדפוסי ההצבעה שלהם‪ .‬כלומר‪ ,‬הם ראו ב"הצבעה עבור אישה" כשיקול במתן קולותיהם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הדבר תלוי גם בבולטותו של הפן המגדרי בשיח התקשורתי במהלך מערכת הבחירות‪ .‬בנוסף‪,‬‬

‫‪ 24‬כאמור‪ ,‬מגמת שיפור ייצוג הנשים בתפקידי הנהגה בציבוריות ובפוליטיקה בישראל החלה בשנת ‪ ,2006‬בה‬

‫נבחרו לכהן נשיאה לבית המשפט העליון‪ ,‬יושבת ראש כנסת‪ ,‬שרת חוץ וממלאת מקום ראש ממשלה‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ ,2007‬התמודדה אישה על תפקיד נשיאת המדינה ובבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬באופן חסר תקדים‪ ,‬עמדו שלוש‬
‫נשים במקביל בראש שלוש מפלגות שנבחרו לכנסת (אתר האינטרנט של הכנסת‪.)2015 ,‬‬

‫‪52‬‬
‫בניתוח לאורך זמן (‪ ,)2013-1969‬מצאה גדליה‪-‬לביא כי רק נוכחותן של מועמדות פוטנציאליות – ספציפית‬
‫לתפקיד ראש הממשלה – עשויה להשפיע על דפוסי ההצבעה‪ ,‬ופחות נוכחות של מספר ופרופורציית ראשות‬

‫המפלגות בכל אחד מן הגושים הפוליטיים (‪ .)Gedalya-Lavy, 2016‬לממצא מעניין זה ישנו משנה חשיבות‬

‫לגבי המחקר הנוכחי‪ ,‬מפני שהוא מהווה תמיכה נוספת בהנחה התיאורטית כי היחס החברתי והתקשורתי‬
‫לגבי נשים בתפקידים פוליטיים בכירים או מועמדות לתפקידים שכאלה‪ ,‬הוא שונה וייחודי בהשוואה ליחס‬
‫הכללי יותר לנשים בפוליטיקה‪.‬‬

‫‪ 1.3.4‬מידת השיטתיות של סיקור פוליטיקאיות בתקשורת‬

‫בהמשך לטענתה האחרונה של לירן‪-‬אלפר‪ ,‬אשר הובאה בתת הפרק הקודם‪ ,‬חשוב להדגיש כי אחת השאלות‬
‫המעסיקות את ההגות הפמיניסטית באופן כללי מאז ומתמיד היא עד כמה הפטריארכליות הינה‬
‫אינהרנטית ושיטתית ועד כמה היא תלוית הקשר ויחסית‪ .‬לגישת הפמיניזם הרדיקלי‪ ,‬בדומה לגישות‬
‫המרקסיסטיות‪ ,‬מדובר בדיכוי אוניברסלי‪ ,‬א‪-‬היסטורי ומובנה‪ ,‬אשר מקבל תצורות ופנים שונות בהקשרים‬
‫משתנים‪ ,‬ואשר ניתן לשנות אך ורק באמצעות מהפכה‪ .‬גישת הפמיניזם הליברלי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מניחה כי‬
‫ניתן לזהות הבדלי ם מהותיים ביחס החברה לנשים על ציר של סביבה תרבותית‪ ,‬זמן והקשרים פוליטיים‬
‫משתנים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן כי ישנן מסגרות חברתיות‪-‬מוסדיות קיימות‪ ,‬אשר מסוגלות לתת מענה‪ ,‬לפחות‬

‫במידה מסוימת‪ ,‬לדרישות התנועות הפמיניסטיות (‪.)Loke, Bachmann & Harp, 2017 ;Dietz, 2003‬‬

‫אם נקיש ונקשר דיון זה לנושא של מחקרי תקשורת ומגדר‪ ,‬השאלה הנשאלת היא באיזו מידה תנאים‬
‫משתנים מאפשרים סיקור סטריאוטיפי ניכר יותר או פחות של פוליטיקאיות‪ .‬ניתן למצוא התייחסות‬
‫לשאלה חשובה זו במחקרי תקשורת אחדים‪ ,‬אם כי בדרך כלל בעקיפין ואך ורק כחלק ממטרות מחקר‬
‫כלליות יותר‪ .‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬

‫‪ .1‬משתנה התפקיד ‪ -‬כאמור (ראו הערת שוליים מספר ‪ Meeks ,)23‬התחקתה במחקרה אחר תלותו של‬

‫הסיקור הסטריאוטיפי במשתנה התפקיד הפוליטי הספציפי אותו ממלאת הפוליטיקאית או אליו היא‬
‫מועמדת‪ .‬היא מצאה שאכן ישנו הבדל מהותי בין הצורה שבה מסקרת התקשורת פוליטיקאית זוטרה‬
‫ובין הצורה שבה היא מסקרת פוליטיקאית בכירה ושישנן פרקטיקות תקשורתיות‪ ,‬כגון הכחדה‬
‫סימבולית‪ ,‬אשר נפוצות יותר בהקשר של סיקור פוליטיקאיות זוטרות‪ ,‬לעומת פרקטיקות אחרות‪ ,‬כגון‬
‫סטריאוטיפיזציה של חתירה תחת הנורמות החברתיות‪ ,‬אשר נפוצות יותר בהקשר של סיקור‬
‫פוליטיקאיות בכירות (‪ .)2012‬מחקרים אחרים אשר שמו במרכז סיקור פוליטיקאיות בכירות‪ ,‬כגון‬

‫‪53‬‬
‫המועמדת לתפקיד יושבת ראש המפלגה הדמוקרטית בבחירות ‪ ,2008‬הילרי קלינטון‪ ,‬והמועמדת‬
‫לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית בבחירות ‪ ,2008‬שרה פיילין (‪ ,)Meeks, 2013‬הסיקו כי גם‬
‫פוליטיקאיות אשר מתמודדות על התפקידים הבכירים ביותר חשופות לתבניות סיקור סטריאוטיפיות‬
‫וסקסיסטיות‪ ,‬בדומה מאוד לפוליטיקאיות הזוטרות‪ ,)2015( Hooghe, Jacobs & Claes .‬בדקו ומצאו‬
‫כי פערים בין פוליטיקאים ופוליטיקאיות‪ ,‬כגון זמן מסך וזמן דיבור בטלוויזיה הבלגית‪ ,‬הלכו ונעשו‬
‫גדולים אף יותר דווקא ככל שדרגת הבכירּת של הפוליטיקאים המסוקרים הייתה גבוהה יותר‪ .‬לעומת‬
‫מחקר זה‪ ,‬מחקרה של ‪ Lachover‬מצא‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי בבחירות ‪ 2013‬בישראל‪ ,‬הפוליטיקאיות הזוטרות‬
‫סוקרו בצורה סטריאוטיפית יותר מאשר אלו הבכירות (‪.)2015‬‬

‫‪ .2‬משתנה המגדר של העיתונאי או העורך הראשי המסקר ‪ -‬כפי שנטען בתת‪-‬פרק ‪ ,1.2.2‬מחקרי תקשורת‬
‫ומגדר עסקו נרחבות בשאלה עד כמה סיקור הוגן של נשים תלוי או שאינו תלוי במגדר של העיתונאי‬
‫או העורך הראשי המסקר‪ .‬מחקרים שונים מצאו מגמות שונות סביב סוגיה זו‪ ,‬ולעיתים קרובות אף‬
‫מגמות הפוכות‪ .‬מחקרים נוספים השליכו הבחנה חשובה זו גם על הסיקור התקשורתי של‬
‫פוליטיקאיות במדיה‪ ,‬ושוב מצאו ממצאים שנויים במחלוקת ושאינם חד משמעיים בנושא (למשל‪,‬‬

‫‪;Rodgers & Thorson, 2003 ;Van-Zoonen, 1994 ; Lemish & Tidhar, 1991 ;Tidhar, 1988‬‬

‫לימור ולביא‪.)Meeks, 2013 ;2004 ,‬‬

‫‪ .3‬משתנה הזמן בהיסטוריה ‪ -‬משתנה הזמן בהיסטוריה מניח כי שינויים חברתיים ותרבותיים שחלו‬
‫בחברה המודרנית‪ ,‬ובעיקר השתרשות הרעיון הפמיניסטי על גווניו ומובניו השונים‪ ,‬עשויים לטמון‬
‫בחובם גם יחס תקשורתי הוגן יותר לייצוג הפוליטיקאיות בתקשורת‪ .‬עם זאת‪ ,‬ואולי מתוך השקפת‬
‫עולם פוסט‪-‬מודרנית יותר‪ ,‬אשר מערערת על "תפיסת הפרוגרס" (ההתקדמות) המודרניסטית‪-‬מערבית‪,‬‬
‫לפיה ככל שעובר הזמן‪ ,‬כך החברה הופכת טובה‪ ,‬צודקת והוגנת יותר ויותר‪ ,‬ואלימה והיררכית פחות‬

‫ופחות‪ ,‬הן באופן כללי והן בהקשר של מעמד האישה וזכויות נשים (לדוגמה‪Giddens, 1987; Marx :‬‬

‫;‪ ,)& Mazlish, 1998‬דווקא מגמות הפרסונליזציה שעוברות על התקשורת ( ‪Rahat & Sheafer,‬‬

‫‪ )2007‬עשויות להביא לידי מצב בו מתרכזים בפוליטיקאית עצמה‪ ,‬ובעיקר במגדר שלה‪ ,‬על כל‬

‫המשתמע מכך‪ ,‬ופחות במנגנונים החברתיים‪ ,‬המפלגתיים והמוסדיים הפועלים סביבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן‬
‫שהיסטורית‪ ,‬בפוליטיקה קולקטיבית האפשרות ליצור סיקור מאוזן יותר כלפי נשים טובה יותר‬

‫(‪.)Trimble & Gerrits, 2013‬‬

‫כהן‪-‬אביגדור בחנה את הממד ההיסטורי‪ ,‬באמצעות בדיקה של ייצוג הפוליטיקאיות בעיתונות הנשים‬
‫בישראל בשלוש מערכות בחירות לכנסת‪ ,‬אשר נערכו בשנים ‪ 1977 ,1959‬ו‪ .1996-‬הממצא העיקרי של‬

‫‪54‬‬
‫המחקר מצביע על כך שעיתוני הנשים מסגרו פוליטיקאיות בצורה סטריאוטיפית יותר בשנות ה‪50-‬‬
‫מאשר בשנות ה‪ ,90-‬וכי ניתן לראות מגמה חיובית בהקשר זה (‪ .)2000‬מחקרים היסטוריים נוספים‬
‫הצביעו על מגמות של שיפור במקומן ובייצוגן של נשים בכלל ושל נשות ציבור בפרט בשיח התקשורתי‬
‫בישראל‪ ,‬החל מראשיתה של התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ועד לשנות האלפיים (ויטמן‪,‬‬

‫‪ ;1988‬גוברין‪ ;2000 ,‬מרגלית‪-‬שטרן‪ )2015( Lachover .)2006 ,‬מצאה כי בבחירות ‪ ,2013‬חברות כנסת‬

‫ומועמדות לתפקידים פוליטיים סוקרו בצורה מורכבת יותר מבעבר‪ :‬הסיקור של פוליטיקאיות‪ ,‬כאמור‬
‫בדגש על פוליטיקאיות בכירות‪ ,‬לא היה עוד סיקור מגדרי במובנו הבינארי והחד גוני‪ ,‬אלא מוטה פחות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬הסיקור של הפוליטיקאיות הזוטרות יותר עדיין סבל מאי‪-‬אלו אלמנטים‬

‫סטריאוטיפיים מגדריים‪ .‬מגמה הפוכה דווקא‪ ,‬התגלתה במחקרה של ‪ ,)2009( Heldman‬שמצא כי‬

‫הסיקור התקשורתי של מועמדות לתפקידי סגנית נשיא ארצות הברית (מקרה הבוחן של ג'רלדין פררו‬
‫ב‪ 1984-‬לעומת זה של שרה פיילין ב‪ )2008-‬בתקשורת האמריקאית דווקא הפך סקסיסטי יותר עם חלוף‬
‫השנים‪.‬‬

‫‪ .4‬משתנה התרבות הפוליטית של המדינה ‪ Akhavan-Majid & Ramaprasad -‬השוו את הסיקור‬

‫התקשורתי של הוועידה הרביעית בנושא נשים בפורום הארגונים הבלתי מדינתיים בעיתונות‬
‫האמריקאית לעומת העיתונות הסינית‪ ,‬ומצאו כי בכל זאת עיתונות מערבית נוטה לסקר סוגיות‬
‫פוליטיות סביב מעמד האישה והשתתפותן הפוליטית של נשים בציבוריות בצורה עניינית יותר‬

‫ורלוונטית יותר לנושאים עצמם‪ ,‬אשר נמצאים על הפרק (‪ First & Shaw .)2011‬בדקו ומצאו כי הכחדה‬

‫סמלית של פוליטיקאיות מן השיח התקשורתי היא באופן כללי סוגיה אוניברסאלית‪ ,‬האופיינית לגופי‬
‫תקשורת בכל רחבי העולם (‪.)1998‬‬

‫‪ .5‬משתנה הסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית ‪ -‬ניתן להניח כי מערכות בחירות בהן מתמודדת יותר מאישה‬
‫אחת על תפקיד פוליטי (זוטר או בכיר) יביאו עמן סיקור ענייני יותר‪ ,‬אשר יתייחס לריבוי הנשים בזירה‬

‫הפוליטית כאל מצב שחלה בו "נורמליזציה של ההשתתפות הפוליטית"‪ Meeks & Domke .‬טוענים‬

‫כי בעוד שכל המחקרים הבודקים את מיצובן של פוליטיקאיות בתקשורת מתרכזים בהשוואה בינן‬
‫ובין הפוליטיקאים הגברים‪ ,‬הרי שהשנים האחרונות‪ ,‬אשר מתאפיינות בכניסה משמעותית ומואצת‬
‫יותר של נשים לזירה הפוליטית בארצות הברית ובכלל‪ ,‬מאפשרות מבט מרתק מזווית מעט אחרת על‬
‫סיקורן בתקשורת‪ ,‬הפעם לא בהקשר פוליטיקאית לעומת פוליטיקאי‪ ,‬אלא בהקשר של מערכות‬

‫בחירות בהן מתמודדות מספר נשים על תפקיד דומה (הם מכנים זאת‪Woman-versus-woman ,‬‬

‫‪ .)elections‬ממצאי המחקר הצביעו על כך שבמצבים כאלה‪ ,‬בצד המשכיות הסיקור הסטריאוטיפי‪,‬‬

‫‪55‬‬
‫התקשורת מציירת גם דימויים מורכבים יותר של הפוליטיקאיות‪ ,‬בהם יש איזון מגדרי בתכונות האופי‬
‫ובנושאים אשר מעסיקים את הפוליטיקאית‪ ,‬תוך עירוב של עולמות תוכן גבריים בצד נשיים (‪.)2015‬‬

‫הקיימת‪25‬‬ ‫‪ 1.3.5‬מיקומו של המחקר הנוכחי ביחס לספרות התיאורטית‬

‫אם כן‪ ,‬מרבית המחקרים שבדקו את השאלות הללו ושאלות דומות להן‪ ,‬מצאו הבדלים מסוימים‪ ,‬לעיתים‬
‫משמעותיים ולעיתים אזוטריים‪ ,‬בסיקור התקשורתי של נשים בכלל ושל פוליטיקאיות בפרט בהקשרים‬
‫משתנים‪ .‬כאמור‪ ,‬המשתנים נבדקו בדרך כלל כחלק ממטרות מחקר כלליות יותר‪ ,‬ולא עמדו בלבו של‬
‫הרעיון התיאורטי אשר הוביל את המחקר‪.‬‬

‫מחקר זה יבקש לבדוק כמטרה תיאורטית מרכזית וישירה האם‪ ,‬כיצד ובאיזו מידה תנאים היסטוריים‪,‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬פוליטיים ועיתונאיים משתנים מאפשרים סיקור סטריאוטיפי יותר או פחות של פוליטיקאיות‪.‬‬
‫יעדו התיאורטי הנו ליצור ממשתנים בלתי תלויים אלו פרספקטיבה השוואתית לבחינת מידת‬
‫האינהרנטיות או מידת היחסיות של הסיקור הסטריאוטיפי של פוליטיקאיות בתקשורת‪ .‬מטרה זו ניתן‬

‫להשיג אך ורק מתוך תפיסה מחקרית משווה (‪ ,)Comparative analysis‬אשר שמה דגש על בחינה‬

‫סיסטמתית של מערכות פוליטית משתנות‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהקשר של היבטים כגון זמן‪ ,‬תרבות‪ ,‬פוליטיקה‬
‫ועיתונות‪.‬‬

‫מטרת מחקר זו תיבדק באמצעות מקרי בוחן של פוליטיקאיות בכירות‪ ,‬המועמדות לתפקידי הנהגה‪ .‬זהו‬
‫תת‪-‬תחום אשר הנסיבות ההיסטוריות והפוליטיות בישראל‪ ,‬וגם בעולם‪ ,‬לא אפשרו לעסוק בו די הצורך‪,‬‬
‫על רבדיו המשמעותיים והעמוקים ומתוך תפיסה השוואתית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לנוכח השתלבות גדלה‬
‫והולכת של נשים בתפקידי הנהגה בישראל ובעולם (מגמה שתוארה בסקירה זו) מתבקש כי הסיטואציה‬
‫האמפירית החדשה תוביל למחקר נרחב ומעמיק הנוגע לסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות בכירות ‪ -‬מה‬
‫שעד לא מזמן התאפשר פחות‪ ,‬ולא עמד בלבה של הספרות התיאורטית במחקרי תקשורת ומגדר‪.‬‬

‫חשיבות הנושא נובעת מתוך הנח ת יסוד שהובאה בתת הפרק הנוכחי ובתת הפרק הקודם‪ ,‬לפיה הסיקור‬
‫התקשורתי של פוליטיקאיות בכירות‪ ,‬אשר מצויות בלב ליבו של סדר היום התקשורתי‪ ,‬עשוי להביא עמו‬
‫פרקטיקות תקשורתיות שונות וייחודיות‪ ,‬שחשוב לתת עליהן את הדעת בהרחבה‪.‬‬

‫ראו (כמובן) התייחסות נרחבת מאוד לנושא זה בפרק המתודולוגי‪ .‬לעת עתה‪ ,‬סיכום קצר של הנושא‬ ‫‪25‬‬

‫בהקשר של הפרק התיאורטי בלבד‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫‪ .2‬המחקר‪ :‬מקרי הבוחן‪ ,‬מערך ומתודולוגיה‬

‫‪ 2.1‬מטרתו העיקרית של המחקר‬

‫בנובמבר ‪ ,2011‬הצביע ז'רום בורדון‪ 26‬על מה שהוא מגדיר כ"אחת הבעיות" במחקרי תקשורת ומגדר‪.‬‬
‫לדידו‪ ,‬הפטריארכליות היא מושג שבמחקרי תקשורת מתייחסים אליו בדרך כלל כמושג אוניברסלי וא‪-‬‬
‫נשים‪27.‬‬ ‫היסטורי‪ ,‬כלומר אין התייחסות מספקת לתנאים הסביבתיים שבהם פועל הסיקור התקשורתי של‬
‫בפועל‪ ,‬היחס לנשים משתנה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מחברה לחברה‪ ,‬מזמן לזמן‪ ,‬ומסיטואציה פוליטית כזו לאחרת‪ ,‬ולכן‬
‫משתנים‪28.‬‬ ‫צריך לתת את הדעת על חקירתה של הפרקטיקה הפטריארכלית בתקשורת בהקשרים‬

‫מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לבדוק באיזו מידה סיקור לא ענייני וסטריאוטיפי של מועמדות‬
‫לתפקידי מנהיגות בתקשורת הוא אינהרנטי‪ ,‬מהותני ובעל שיטתיות דומה‪ ,‬כלומר דפוס קבוע המאפיין את‬
‫התקשורת ככלל‪ ,‬ובאיזו מידה הוא מהווה רצף של תלות‪ ,‬הקשר ויחסיות‪ ,‬כלומר משתנה מגוף תקשורת‬
‫אחד למשנהו סביב קונטקסטים‪ ,‬כגון היסטוריה‪ ,‬תרבות ופוליטיקה‪ .‬כאמור‪ ,‬מטרה זו תיבדק באמצעות‬
‫ניתוח השוואתי‪.‬‬

‫כפי שתואר בפרק התיאורטי‪ ,‬מטרה זו נחקרה בעבר בהקשרים אחדים‪ ,‬אך מעולם לא כמטרה מוצהרת‬
‫ומרכזית של מחקר תקשורת‪ ,‬אלא כחלק שולי יותר ממטרות מחקר אחרות וכלליות יותר‪.‬‬

‫מחקר זה יבדוק את הקשר שבין המסגור התקשורתי של מועמדות לתפקידי מנהיגות ובין שלושה משתנים‬
‫בלתי‪-‬תלויים עיקריים‪ :‬הזמן בהיסטוריה‪ ,‬התרבות הפוליטית של המדינה והסיטואציה הפוליטית‪-‬‬
‫מגדרית‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬משתנים בלתי תלויים אלו ייבחנו זה בצד זה‪ ,‬תוך יציקתם לכדי פרספקטיבה‬
‫השוואתית כוללת‪.‬‬

‫ז'רום בורדון הוא פרופסור חבר בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל‪-‬אביב וחוקר חבר ב‪Center for -‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪ Sociology of Innovation‬בפריז‪.‬‬

‫אין בטענה זו כדי לרמוז כי התפיסה העומדת מאחורי המחקר היא שמושגים כגון "פמיניזם"‬ ‫‪27‬‬

‫ו"פטריארכליות" הם א‪-‬היסטוריים או אוניברסאליים‪ ,‬אך בחינת התקשורת בלא התייחסות לתנאים‬

‫פרטיקולריים‪ ,‬כמוה כתפיסת המושגים ככלליים ולא כקונקרטיים‪.‬‬

‫‪ 28‬הדברים נאמרו בכנס‪" ,‬את‪ :‬שלושים שנות מחקר תקשורת פמיניסטי"‪ ,‬שנערך באוניברסיטת תל‪-‬אביב ב‪-‬‬

‫‪ 20‬בנובמבר ‪ .2011‬לצפייה‪:‬‬

‫‪.http://www.youtube.com/watch?v=SYrm9l-I9kc&list=PL0EC535677AC259CC‬‬

‫‪57‬‬
 ‫‪ 2.2‬פירוט המשתנים ומקרי הבוחן‬

‫כל אחד משלושת המשתנים הבלתי‪-‬תלויים העקריים שהובאו‪ ,‬ייבדק על ידי ניתוח השוואתי בין צמד אחד‬
‫או שני צמדים של מקרי בוחן‪ .‬להלן המשתנים וצמדי מקרי הבוחן שיושוו‪:‬‬

‫‪ .1‬משתנה הזמן בהיסטוריה ‪-‬‬

‫כפי שנכתב בפרק התיאורטי‪ ,‬משתנה זה‪ ,‬המבוסס על "תפיסת הפרוגרס" (‪ )Idea of Progress‬מניח כי‬

‫עם חלוף הזמן מתרחשים שינויים חברתיים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים במרחב‪ ,‬ובכלל זאת השתרשות‬
‫חברתית עמוקה של רעיונות פמיניסטיים‪ ,‬ועל כן עשוי להשתנות גם היחס התקשורתי לנשים בכלל‬

‫ולפוליטיקאיות בפרט‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬טענו ‪ Marx & Mazlish‬כי "היסטורית‪ ,‬מעמד האישה השתפר‬

‫באופן ניכר ובאספקטים רבים להפליא בחברות מודרניות אשר אימצו את תפיסת הפרוגרס‪ ,‬לעומת‬
‫חברות מסורתיות יותר" (‪ ,1998‬עמ' ‪ .)5‬לעומת זאת‪ ,‬תהליכי הפרסונליזציה הפוליטית שחלו בעשורים‬
‫האחרונים בכל רחבי העולם‪ ,‬ובהשפעה אמריקאית "מאוחרת" יותר‪ ,‬גם בישראל (למשל‪ ,‬ב"שיטת‬

‫הבחירה הישירה" לראשות הממשלה שהוחלה בין השנים ‪ ,)Rahat, 2002 ,2001-1996‬מעלים ספק‬

‫באשר ליכולת לייצר סביבה תקשורתית הוגנת יותר בסיקור פוליטיקאיות‪ ,‬בעיקר לנוכח הטיעון לפיו‬
‫פוליטיקה קולקטיבית חשופה פחות‪ ,‬מעצם טבעה‪ ,‬לסטריאוטיפים פוליטיים‪-‬מגדריים‪ ,‬ולאור טענתן‬
‫של גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר (‪ ,)2011‬לפיה לנוכח תהליכי הפרסונליזציה חל דווקא "מגדור" מסוים יותר‬
‫בישראל‪29.‬‬ ‫של השיח הפוליטי‬
‫שני צמדי מקרי הבוחן שיושוו‪:‬‬

‫א‪ .‬סיקור מועמדותה של יו"ר מפלגת "המערך"‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬בבחירות הכלליות לכנסת השביעית‪,‬‬
‫שנערכו ב‪ 28-‬באוקטובר ‪ ,1969‬בעיתונות הישראלית המודפסת‪ ,‬בהשוואה לסיקור מועמדותה של‬

‫מחקר תקשורת בעל ממד של השוואה היסטורית מספק תמונה חשובה וכללית יותר מן הנושא‬ ‫‪29‬‬

‫הפרטיקולרי שבו הוא עוסק‪ ,‬במובן זה שהתכלית הינה לבדוק האם ובאיזו מידה התקשורת חווה התקדמות‬
‫והופכת פרוגרסיבית יותר עם הזמן‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬ישנו דמיון למחקרה של כהן‪-‬אביגדור (‪ ,)2000‬אשר בדק‬
‫תמורות בסיקור של מועמדות ישראליות לפריימריז בתקשורת הישראלית בשנים ‪ 1977 ,1959‬ו‪ .1996-‬יודגש‬
‫כי משתנה זה טרם נבדק בישראל בהקשר של פוליטיקאיות בכירות או מועמדות לתפקידי הנהגה פוליטית‪,‬‬
‫וכמו כן כי מחקר זה שואף גם להסביר את המנגנונים ההיסטוריים הכלליים יותר העומדים מאחורי‬
‫התקדמות או רגרסיה אפשרית בתקשורת‪ ,‬כמו למשל – תפיסת הפרוגרס ותהליכי הפרסונליזציה‬
‫הפוליטיים‪.‬‬

‫‪58‬‬
‫יו"ר מפלגת "קדימה"‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬בבחירות הכלליות לכנסת ה‪ ,18-‬שנערכו ב‪ 10-‬בפברואר ‪,2009‬‬
‫בעיתונות הישראלית המודפסת‪ .‬הבחירה בשני מקרי הבוחן הללו נעשתה על רקע העובדה כי‬
‫מדובר בשתי הדוגמאות ההיסטוריות המשמעותיות והבולטות ביותר לנשים שהתמודדו על תפקיד‬
‫ההנהגה הפוליטי הבכיר ביותר בישראל‪ ,‬ראש הממשלה‪.‬‬
‫הבחירות לכנסת השביעית נערכו לאחר זעזוע עמוק בצמרת "המערך" וחוסר יכולת לקבוע ולהגיע‬
‫להסכמה מי יהיה יושב ראש המפלגה ומועמדּ לראשות הממשלה לאחר פטירתו הפתאומית של‬
‫לוי אשכול‪ .‬ב‪ 5-‬במרץ ‪ ,1969‬נענתה גולדה מאיר להצעתו של פנחס ספיר לשמש מועמדת המפלגה‬
‫לראשות הממשלה‪ ,‬כפשרה בין יגאל אלון ומשה דיין‪ ,‬באמירתה המפורסמת‪" :‬מקבלת את דין‬
‫התנועה"‪ .‬מערכת הבחירות הוכרעה בניצחון חד משמעי של "המערך" בראשות מאיר‪ ,‬אשר זכתה‬
‫ב‪ 56-‬מנדטים וכן באמון של רוב עצום של חברי הכנסת במעמד השבעת הממשלה‪ 84 :‬קולות אל‬
‫מול ‪ 12‬בלבד‪ .‬מינויה של מאיר לתפקיד ראש הממשלה הראשונה של מדינת ישראל התרחש לאחר‬
‫קריירה ארוכת שנים בפוליטיקה הישראלית ומילוי שורת תפקידים‪ ,‬ביניהם שרת העבודה ושרת‬
‫החוץ (גולדשטיין‪.)2012 ,‬‬
‫הבחירות לכנסת ה‪ 18-‬נערכו לאחר אי ההצלחה של ציפי לבני‪ ,‬יו"ר תנועת "קדימה"‪ ,‬ממלאת‬
‫מקום ראש הממשלה ושרת החוץ מטעם המפלגה‪ ,‬להרכיב ממשלה חדשה עם פרישתו של אהוד‬
‫אולמרט מתפקיד ראש הממשלה‪ .‬לבני ניצחה בבחירות הפנימיות של "קדימה" ב‪ 17-‬בספטמבר‬
‫‪ ,2008‬והפכה ראש מפלגת השלטון השנייה בתולדות ישראל‪ .‬לבני נתקלה במספר מכשולים בדרכה‬
‫להרכיב ממשלה‪ ,‬בעיקר מצדה של תנועת "ש"ס"‪ .‬זאת‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על רקע כלכלי ועל רקע מדיני‪-‬‬
‫ביטחוני‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוחלט על פיזור הכנסת ועל הליכה לבחירות‪ .‬במערכת הבחירות לכנסת ה‪,18-‬‬
‫הצליחה לבני לזכות במספר המנדטים הגבוה ביותר מכל מפלגה אחרת שהתמודדה בבחירות (‪28‬‬
‫מנדטים)‪ ,‬אך יו"ר "הליכוד"‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬זכה באמון הכנסת והרכיב את הממשלה (אתר‬
‫האינטרנט של הכנסת‪.)2015 ,‬‬

‫ב‪ .‬סיקור מועמדותה של ג'רלדין פררו (‪ )Geraldine A. Ferraro‬לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית‬

‫בבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב‪ 6-‬בנובמבר ‪ 1984‬בעיתונות האמריקאית המודפסת‪,‬‬

‫בהשוואה לסיקור מועמדותה של הילרי קלינטון (‪ )Hillary Rodham Clinton‬לתפקיד יושבת ראש‬

‫המפלגה הדמוקרטית בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה שנערכו ב‪ 3-‬ביוני ‪ 2008‬בעיתונות‬

‫האמריקאית המודפסת‪.‬‬
‫ג'רלדין פררו‪ ,‬משפטנית ופוליטיקאית אמריקאית מטעם המפלגה הדמוקרטית‪ ,‬נבחרה לקונגרס‬
‫בשנת ‪ ,1978‬קידמה חקיקה בתחום שוויון זכויות לנשים והפכה אחת הדמויות הבולטות במפלגה‬

‫‪59‬‬
‫הדמוקרטית בזמנה‪ .‬ב‪ ,1984-‬נבחרה על ידי וולטר מונדייל‪ ,‬המועמד הדמוקרטי לנשיאות‪,‬‬
‫למועמדת המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגנית הנשיא‪ ,‬והייתה לאישה הראשונה שהתמודדה על‬
‫התפקיד‪ 30.‬סקרי דעת הקהל לאחר הצגת מועמדותה היו חיוביים‪ ,‬אך בסופו של דבר רונלד רייגן‪,‬‬

‫המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית‪ ,‬ניצח במערכת הבחירות ( ‪Women in Congress:‬‬

‫‪.)1917-2006, 2015‬‬

‫הילרי קלינטון‪ ,‬מבכירות הפוליטיקאיות בתולדות ארצות הברית‪ ,‬כיהנה כמזכירת המדינה‬
‫בממשלו של הנשיא ברק אובמה‪ ,‬כסנאטורית מטעם מדינת ניו יורק‪ ,‬ובעברה רעייתו של נשיא‬
‫ארצות הברית‪ ,‬ביל קלינטון בשנים ‪ .2001-1993‬ב‪ 8-‬ביוני ‪ ,2008‬התמודדה על תפקיד יושבת ראש‬
‫המפלגה הדמוקרטית‪ .‬המועמד העיקרי שהתמודד מולה היה ברק אובמה‪ ,‬האפרו‪-‬אמריקאי‬
‫הראשון שהתמודד על התפקיד‪ 31.‬אף על פי שקלינטון הובילה במהלך תחילתו של המרוץ‪ ,‬אובמה‬
‫‪32.)Jones,‬‬ ‫ניצח בסופו של דבר (‪2009 ;Clinton, 2003‬‬

‫ההשוואה של שני מקרי הבוחן הללו דורשת הצדקה מחקרית מיוחדת בשל החולשה העיקרית‬
‫שלה‪ :‬פררו וק לינטון לא התמודדו על אותו תפקיד פוליטי בדיוק (אם כי שתיהן התמודדו על‬

‫תפקיד פוליטי ביצועי בולט‪ ,‬כפי שמכנה ‪ Meeks‬סוג תפקידים זה במחקרה מ‪ .)2012-‬ראשית‪,‬‬

‫ייאמר כי הן בארצות הברית והן בישראל‪ ,‬הדוגמאות ההיסטוריות להתמודדות של אישה על‬
‫תפקיד הנהגה בכיר הן מעטות ביותר מעצם היותן‪ .‬שנית‪ ,‬כפי שצוין בקצרה בפרק התיאורטי‪,‬‬

‫‪ )2009( Heldman‬כבר השוותה את הסיקור של פררו לזה של פיילין (אמנם בהקשר של סקסיזם‬

‫בלבד) ‪ ,‬וגילתה כי המקרה של פיילין היה סקסיסטי במיוחד‪ ,‬ייתכן שגם על רקע של הטיה‬
‫תקשורתית‪-‬ליברלית כלפי עמדות פוליטיות שמרניות בכלל‪ ,‬והמפלגה הרפובליקנית בפרט‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬ייאמר כי למרות ההבדל במשתנה התפקיד‪ ,‬פררו וקלינטון חולקות נקודות דמיון‬
‫משמעותיות ביותר‪ ,‬ודאי וודאי לעומת ההשוואה פררו‪-‬פיילין‪ ,‬שברמה הפרסונאלית היא כמעט‬
‫מופרכת‪ .‬בכלל זאת‪ :‬קריירה פוליטית הכוללת משרת סנאטורית‪ /‬אשת קונגרס מטעם מדינת ניו‬
‫יורק‪ ,‬שיוך פוליטי (המפלגה הדמוקרטית) והחזקה בעמדות ליברליות‪-‬פמיניסטיות מובהקות בזמן‬

‫‪ 30‬ב‪ ,2008-‬הייתה שרה פיילין לאישה השנייה בתולדות ארצות הברית שהתמודדה על התפקיד‪ ,‬הפעם מטעם‬
‫המפלגה הרפובליקנית‪.‬‬
‫‪ 31‬לאחר מכן נבחר‪ ,‬כמובן‪ ,‬לנשיא האפרו‪-‬אמריקאי הראשון של ארצות הברית‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬קלינטון התמודדה מול דונלד טרמפ (והפסידה) גם על תפקיד נשיאת ארצות הברית במערכת‬ ‫‪32‬‬

‫הבחירות לנשיאות בשנת ‪.2016‬‬

‫‪60‬‬
‫ההתמודדות‪ ,‬וכן העובדה כי שתיהן היו הנשים הראשונות שהתמודדו על תפקידים אלו מטעם‬
‫מפלגה גדולה‪.‬‬

‫‪ .2‬משתנה התרבות הפוליטית של המדינה שבה פועל מוסד התקשורת ‪-‬‬

‫משתנ ה זה מניח כי מוסד התקשורת עשוי לינוק מן הסביבה הפוליטית‪ ,‬החברתית והתרבותית שבה‬

‫הוא פועל‪ .‬חוקרים אשר קובעים כי מסגור הוא הטיה בלתי‪-‬מודעת כגון ‪ ,)2011( Tankard‬ונוסף עליהם‬

‫חוקרי תקשורת ותרבות כגון ‪ ,)1989( Carey‬נוטים שלא לנתק את העיתונאי‪ ,‬את העורך ואת אנשי‬

‫הת קשורת ככלל מן הסביבה המקיפה אותם‪ ,‬וטוענים כי התרבות הפוליטית הפרטיקולרית נותנת‬
‫אותותיה גם בסיקור התקשורתי‪ 33.‬משתנה התרבות הפוליטית נבדק רבות במחקרי תקשורת פוליטית‪,‬‬
‫אשר הצביעו על מסגור שונה בתכלית של סיטואציות המסוקרות ממרחב המציאות בכלי תקשורת‬
‫בזירה הבינלאומית‪ 34.‬עם זאת‪ ,‬בתחום של תקשורת ומגדר‪ ,‬לא נערכו די השוואות סביב נושא זה‪ ,‬בדגש‬
‫בתקשורת‪35.‬‬ ‫על תת‪-‬התחום של סיקור פוליטיקאיות ופוליטיקאיות בכירות‬
‫צמד מקרי הבוחן שיושוו‪ :‬סיקור מועמדותה של הילרי קלינטון לתפקיד יושבת ראש המפלגה‬
‫הדמוקרטית בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה שנערכו ב‪ 3-‬ביוני ‪ 2008‬בעיתונות האמריקאית‬
‫המודפסת‪ ,‬בהשוואה לסיקור מועמדותה של יו"ר קדימה‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬בבחירות הכלליות לכנסת ה‪18-‬‬
‫שנערכו ב‪ 10-‬בפברואר ‪ ,2009‬בעיתונות הישראלית המודפסת‪.‬‬
‫עם המעבר של הפוליטיקה הישראלית מפוליטיקה קולקטיבית לפוליטיקה פרסונאלית יותר (גדליה‪,‬‬
‫הרצוג ושמיר‪ ,) 2011 ,‬והשפעתה האדירה של התקשורת האמריקאית על מוסדות תקשורת במדינות‬

‫בכל רחבי העולם‪ ,‬הן מבחינת המסרים התרבותיים והן מבחינת הז'אנרים הבולטים ( ‪Seongcheols,‬‬

‫‪ 33‬בישראל למשל‪ ,‬בולט בשנים האחרונות שיח חברתי ביקורתי כלפי מוסד התקשורת המקומי‪ ,‬ולפיו הוא‬
‫הולך ומתנתק מן האתוסים החברתיים והתרבותיים של החברה הכללית‪ .‬במסגרת כך‪ ,‬עלה בשנת ‪,2014‬‬
‫סביב מבצע "צוק איתן"‪ ,‬קמפיין עיתונאי של אתר החדשות "וואלה" בעריכת ינון מגל‪ ,‬אשר כותרתו "קודם‬
‫כל ישראלים"‪ .‬כחלק מהקמפיין‪ ,‬טען מגל כי "אנשים לא רוצים תקשורת מנותקת מן השיח הכללי"‪ .‬דרור‬
‫("העין השביעית") ביקר את מגל וטען כי הקמפיין חוטא ל"‪...‬מורשת של עיתונאים שהזיזו הרים כדי שייתנו‬
‫להם להציג תמונה מלאה של המציאות‪.)2014( "...‬‬

‫ההשוואה בין כלי תקשורת בזירה הבינלאומית בולטת מאוד בהקשר הביטחוני‪-‬מדיני (ראו למשל‪ :‬לוי‪,‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪ ;1992‬גלטונג ורוגה‪ ;1995 ,‬רועה וכהן‪.)Seongcheol, 1998 ;1998 ,‬‬

‫‪ 35‬כאן‪ ,‬שווה להזכיר שוב את המלצתה של לירן‪-‬אלפר "לעסוק במדינות שונות ובסביבה תרבותית מגוונת‬
‫כדי ליצור במה נאותה לדיון בנושא (של סיקור פוליטיקאיות בתקשורת) ולהשוואה בין החברה הישראלית‬
‫לחברות אחרות" (‪.)2009‬‬

‫‪61‬‬
‫‪ ,)1998‬נראה כי ישנו משנה חשיבות להשוואה של התקשורת האמריקאית לתקשורת הישראלית‪,‬‬
‫המגדרי‪36.‬‬ ‫ובכלל זאת בהקשר‬
‫עם זאת‪ ,‬גם ההשוואה בין ישראל לבין ארצות הברית דורשת הצדקה מיוחדת‪ ,‬בעיקר לנוכח ההבדלים‬
‫ה"בירוקרטיים" במאפייני המערכת הפוליטית בשתי המדינות (משטר פרלמנטרי לעומת נשיאותי)‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬מגבלה מחקרית זו ניתן לצמצם באמצעות התייחסות ישירה להבדלים בין שתי המערכות‬
‫השלטוניות בשתי המדינות ותרומת הבדלים אלו לדיון בהטיה המגדרית עצמה‪ .‬רק לשם הדגמה‪,‬‬

‫‪ ,)2008( Kittilson & Fridkin‬אשר השוו בין הסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות מארצות הברית‪,‬‬

‫מדרום אפריקה ומאוסטרליה‪ ,‬טענו כי יש לקחת בחשבון שבאופן טבעי פוליטיקה נשיאותית (כגון זאת‬
‫הנהוגה בארצות הברית) נוטה להטיה מגדרית עמוקה יותר בהשוואה לפוליטיקה פרלמנטרית‪-‬‬
‫קולקטיבית (כגון זאת הנהוגה באוסטרליה)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬למרות מגבלותיה‪ ,‬השוואה זו מעניינת במיוחד בשל נקודות השוני והדמיון של התרבות‬
‫הפוליטית (במובנה העמוק יותר) בשתי המדינות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬שתי המדינות נחשבות לדמוקרטיות‬
‫ליברליות‪ ,‬וכאמור התרבות הישראלית מושפעת מאוד מתהליכי ה"אמריקניזציה"‪ ,‬אך מן הצד השני‪,‬‬
‫כפי שתואר בפרק סקירת הספרות‪ ,‬ולמרות מעמד האישה השוויוני (לפחות במובן הפורמאלי) באתוס‬
‫הציוני בכלל ובראשית ההיסטוריה של התנועה הציונית בפרט‪ ,‬כיום מעמד האישה בישראל חשוף‬
‫למורכבויות של מסורת‪ ,‬של השפעות עדתיות‪ ,‬של השפעת הדת על הפוליטיקה ושל שיקולים ביטחוניים‬

‫(‪ ;Lahav, 1974‬ג'רבי‪ ,)1996 ,‬אשר בהחלט עשויים לבוא לידי ביטוי גם בסיקור התקשורתי של‬

‫פוליטיקאיות בכירות בישראל‪ ,‬לעומת דמוקרטיות ליברליות אחרות‪ .‬החברה האמריקאית‪ ,‬לעומת‬
‫החברה הישראלית‪ ,‬נתפסת כחלק אינטגראלי וחד משמעי יותר של הציוויליזציה המערבית ולעתים‬
‫אפילו כסימבול שלה (הנטינגטון‪ ,)2004 ,‬לכן ניתן להניח כי קשיים פרטיקולריים כגון אלו יהיו נדירים‬
‫ופחותים יותר בתקשורת האמריקאית‪.‬‬
‫על מנת להרחיב במעט את היריעה באשר להבנת ההבדלים התרבותיים בהקשר המגדרי בין שתי‬
‫המדינות‪ ,‬ניתן לפנות הן לסקרי דעת קהל באשר לעמדותיהם של ישראלים ושל אמריקאים בנושאי‬
‫מגדר ומנהיגות "נשית"‪ ,‬והן לרמת הייצוג הפורמאלי של נשים בשתי החברות‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬סקר‬

‫"‪ "Gallup‬מ‪ ,2015-‬מצא כי ‪ 92%‬מהאמריקאים גילו יחס חיובי בהקשר של הצבעה ל"נשיאה שדוגלת‬

‫בערכיהם הפוליטיים"‪ .‬סקר אחר מצא‪ ,‬כי ‪ 70%‬מהאמריקאים סבורים שנשים בתפקידי מפתח‬

‫התהליך שבו המערב‪ ,‬ובראשו ארצות הברית‪ ,‬משתמש בתקשורת על מנת להחדיר את מסריו‪ ,‬ערכיו‬ ‫‪36‬‬

‫ותרבותו למדינות בכל רחבי העולם מכונה "אימפריאליזם תרבותי" (‪.)Seongcheols, 1998‬‬

‫‪62‬‬
‫משפרות את פניה של החברה האמריקאית‪ ,‬וכי העובדה שנשים הן מיעוט בספירה הפוליטית נובעת מן‬

‫ההנחה ש"יש להן סטנדרטים גבוהים יותר" (‪ .)"Pew Research Center", 2015‬לעומת זאת‪ ,‬סקר‬

‫"דיאלוג" (‪ ,)2013‬מצא כי רק ‪ 70%‬מהישראלים היו מוכנים לשקול להצביע למפלגה שבראשה עומדת‬
‫אישה‪ ,‬ואך ורק ‪ 7%‬מהישראלים טענו כי הם סבורים ש"ראש ממשלה אישה מסוגלת להתמודד עם‬
‫בעיות ביטחוניות כגון האיום האיראני‪ ,‬כמו שגבר מסוגל"‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסקר מצא כי ‪ 51%‬מהישראלים‬
‫סבורים שנשים מסוגלות להתמודד בעיקר עם "נושאים נשיים"‪ ,‬כגון עבודה סוציאלית ובריאות‪ .‬אחוז‬
‫דומה סבר כי נשים אינן נוטלות חלק ניכר בפוליטיקה בשל "תפקידן המסורתי המשפחתי יותר"‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬שוק העבודה‪ ,‬הפוליטיקה ומעמד האישה באופן כללי בארצות הברית‪ ,‬מדורגים גם הם גבוה‬

‫יותר מאשר בישראל בכלל הסקרים הבינלאומיים‪ .‬למשל‪ ,‬לפי סקר ה‪ "Gender Gap Index" -‬מ‪,2014-‬‬

‫ארצות הברית דורגה במקום ה‪ 20-‬בשוויון הזדמנויות ותעסוקה לנשים‪ ,‬לעומת ישראל שדורגה במקום‬
‫ה‪ .65-‬לדוגמה‪ ,‬בקטגוריה החשובה של "שוויון בהשתכרות"‪ ,‬דורגה ארצות הברית במקום ה‪,65-‬‬
‫לעומת ישראל שדורגה במקום ה‪ .130-‬כדוגמה פוליטית‪ ,‬בהקשר של אחוז הנשים הנוטלות חלק‬
‫בתפקיד ביצועי בממשל ובקבינט בשתי המדינות‪ ,‬ארצות הברית דורגה במקום ה‪ 13-‬מתוך ‪ 34‬מדינות‪,‬‬

‫בעוד ישראל דורגה במקום ה‪ 29-‬בלבד (‪.)Shapira et al, 2013‬‬

‫אם כן‪ ,‬הבדלים תרבותיים אלו בין שתי המדינות‪ ,‬כמו גם אחרים נוספים‪ ,‬מהווים בסיס חשוב לבדיקה‬
‫האם מתגלעים פערים דומים גם בסיקור התקשורתי בהקשר הפוליטי‪-‬מגדרי‪.‬‬

‫‪ .3‬משתנה הסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית ‪-‬‬

‫המשותף לכלל המחקרים שעסקו בנושא סיקור מערכות בחירות בהן נטלו חלק פוליטיקאיות‪ ,‬וביניהן‬
‫גם מערכות בחירות שכללו מועמדות לתפקידי מנהיגות פוליטית‪ ,‬הוא הסיטואציה של מעט מועמדות‬
‫לעומת מספר רב של מועמדים‪ ,‬או מועמדת יחידה לתפקיד הנהגה לעומת מספר מועמדים גברים מולה‪.‬‬
‫משתנה זה מניח כי המצב הנדיר יחסית שבו ישנו מספר רב של מועמדות במערכת בחירות אחת‪ ,‬עשוי‬

‫להביא עמו גם תמורות בסיקור התקשורתי‪ .‬כאמור בפרק התיאורטי‪)2015( Meeks & Domke ,‬‬

‫סבורים כי בסיטואציה של "‪ ,"Woman-versus-woman elections‬אשר הפכה לאחרונה שכיחה יותר‬

‫בשל כניסה משמעותית של נשים לזירה הפוליטית בארצות הברית ובעולם המערבי כולו‪ ,‬נוצרת‬
‫האפשרות לנקודת מבט מרתקת מזווית חדשה וחשובה בנושא‪ .‬מחקר זה שם כמטרה מרכזית גם‬
‫בדיקת זווית חדשה זו‪.‬‬

‫‪63‬‬
 ‫צמד מקרי הבוחן שיושוו‪:‬‬
‫סיקור מועמדותה של יו"ר קדימה‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬בבחירות הכלליות לכנסת ה‪ 18-‬שנערכו ב‪ 10-‬בפברואר‬
‫‪ ,2009‬בעיתונות הישראלית המודפסת‪ ,‬בהשוואה לסיקור מועמדותה של לבני כיו"ר מפלגת "התנועה"‬
‫בבחירות הכלליות לכנסת ה‪ 19-‬שנערכו ב‪ 22 -‬בינואר ‪ ,2013‬בהן התמודדה מולה על תפקיד ראש‬
‫הממשלה גם יו"ר מפלגת העבודה‪ ,‬שלי יחימוביץ‪.‬‬
‫מקרה הבוחן של הבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬שנערכו ב‪ 22-‬בינואר ‪ ,2013‬מאפשר התבוננות ייחודית ונדירה‬
‫בנושא של סיקור מועמדות לתפקידי מנהיגות פוליטית בישראל‪ ,‬מאחר שבמערכת בחירות זו התמודדו‬
‫שתי נשים על תפקיד ראש ממשלת ישראל במקביל (כשתי יושבות ראש של מפלגות גדולות)‪ :‬ציפי לבני‪,‬‬
‫יושבת ראש מפלגת "התנועה"‪ ,‬שסקרי דעת קהל הצביעו עליה כמועמדת הראויה ביותר לראשות‬
‫ושלי יחימוביץ‪ ,‬יושבת ראש מפלגת "העבודה"‪ ,‬שטענה כי היא‬ ‫נתניהו‪37‬‬ ‫הממשלה לאחר בנימין‬
‫ולממשלתו‪38.‬‬ ‫המועמדת היחידה המשמשת אלטרנטיבה ממשית למנהיגותו של נתניהו‬
‫נוסף על בדיקת שני מקרי הבוחן של התמודדותה של לבני על תפקיד ראש הממשלה (זה בהשוואה לזה‪,‬‬
‫תוך שינויים שחלו בסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית)‪ ,‬ייבדק גם סיקור מועמדותה של יחימוביץ בבחירות‬
‫לכנסת ה‪ ,19-‬ויושווה לסיקורה של לבני ב‪ 2009-‬על מנת להעמיק בדיקת משתנה זה‪.‬‬
‫מבחינה תיאורטית‪ ,‬חשוב לציין כי בחינת משתנה זה עשויה לתת מענה‪ ,‬לפחות חלקי‪ ,‬לשאלת‬
‫ה"נורמליזציה" ביחס לפוליטיקאיות ככל שמספרן בזירה הפוליטית גדל‪ ,‬והאם‪ ,‬בעצם‪ ,‬סוגיית הייצוג‬
‫הפוליטי אכן משמעותית כשלעצמה‪ ,‬כפי שמתארים לפחות חלק מהמחקרים‪ ,‬או ששינוי היחס‬
‫התקשורתי לפוליטיקאיות דורש שינוי ערכי עמוק יותר‪.‬‬

‫לסיכום תת‪-‬פרק זה‪ ,‬להלן ששת מקרי הבוחן שעומדים במרכז מחקר השוואתי זה‪:‬‬

‫‪ .1‬סיקור גולדה מאיר (הבחירות הכלליות לכנסת השביעית‪)1969 ,‬‬

‫‪ .2‬סיקור ג'רלדין פררו (הבחירות לנשיאות‪)1984 ,‬‬

‫‪ .3‬סיקור הילרי קלינטון (הבחירות לנשיאות‪)2008 ,‬‬

‫‪ .4‬סיקור ציפי לבני (הבחירות הכלליות לכנסת ה‪)2009 ,18-‬‬

‫‪ .5‬סיקור ציפי לבני (הבחירות הכלליות לכנסת ה‪)2013 ,19-‬‬

‫‪ 37‬לקריאה‪.http://news.walla.co.il/elections/?w=/2780/2591825 :‬‬

‫‪ 38‬לקריאה‪.http://news.walla.co.il/elections/?w=/2780/2601481 :‬‬

‫‪64‬‬
 ‫‪ .6‬סיקור שלי יחימוביץ (הבחירות הכלליות לכנסת ה‪)2013 ,19-‬‬

‫נקודה אחרונה שחשוב להסביר ולהדגיש נוגעת לעובדה כי אף על פי שמדובר בסך הכל בשישה מקרי בוחן‬
‫בלבד‪ ,‬אלו הם למעשה מרבית כמעט מוחלטת של המקרים שבהם התמודדה אישה על תפקידי ההנהגה‬
‫הפוליטית והלאומית הבכירים ביותר בשתי המדינות (אולי למעט כמה מקרים בודדים שבהם‬
‫הפוליטיקאית היוותה מועמדת שולית למדי שאינה בעלת סיכוי ריאלי להיבחר לתפקיד‪ ,‬כמו למשל‬
‫מועמדותה של ח"כ קולט אביטל לתפקיד נשיאת מדינת ישראל בבחירות לנשיאות ‪ ,2007‬וכן למעט מקרה‬
‫הבוחן של שרה פיילין שהתמודדה על תפקיד סגנית נשיא ארצות הברית בשנת ‪ ,2008‬אך כפי שכבר נאמר‬
‫היא די שונה ברמה הפוליטית והדמוגרפית משאר הפוליטיקאיות במחקר זה)‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לומר כי בחירת‬
‫המקרים בהחלט מייצגת את המצב האמפירי הנתון בשתי המדינות‪.‬‬

‫‪39‬‬ ‫‪ 2.3‬שאלות המחקר וציפיות המחקר העיקריות‬

‫לצורך אופרציונליזציה של מטרתו התיאורטית הכללית של המחקר‪ ,‬אשר כאמור מבקשת לבדוק את הקשר‬
‫שבין המסגור התקשורתי של מועמדות למנהיגות פוליטית לבין שלושת המשתנים הבלתי‪-‬תלויים שתוארו‬
‫בתת הפרק הקודם‪ ,‬נוסחו שלוש שאלות מחקר ממוקדות ושלוש ציפיות מחקר ממוקדות‪:‬‬

‫שאלה ‪ :)RQ1( 1‬האם‪ ,‬כיצד ובאיזו מידה קיים קשר בין הסיקור התקשורתי של מועמדות למנהיגות‬

‫פוליטית בישראל ובארצות הברית לבין התקופה שבה הן סוקרו?‬

‫ציפייה ‪ :)H1( 1‬מתקיים קשר ‪ -‬ככל שעובר הזמן‪ ,‬ועם השתרשותם של רעיונות ותפיסות פמיניסטיים‬

‫הבאים לידי ביטוי ב מודעות כללית‪ ,‬בנהלים ובפרקטיקות שוויוניים יותר‪ ,‬הן בהיבט הפוליטי והן בהיבט‬
‫החברתי הרחב ("תפיסת הפרוגרס")‪ ,‬וכן עם כניסה משמעותית יותר של נשים למרחב הציבורי ולזירה‬
‫פחות‪40.‬‬ ‫הפוליטית‪ ,‬כך הסיקור נעשה ענייני יותר וסטריאוטיפי‬

‫ראו שתי שאלות וציפיות מחקר נוספות בתת הפרק המתודולוגי‪ .2.4 ,‬שאלות המחקר בתת הפרק‬ ‫‪39‬‬

‫המתודולוגי מהוות מטרת משנה של מחקר זה‪ ,‬והן ייבחנו בשוליו‪.‬‬

‫‪ 40‬עם זאת‪ ,‬חשוב לסייג ולציין שוב כי הציבוריות הישראלית עברה תהליך מאוחר יחסית שבו הפוליטיקה‬
‫המפלגתית הפכה לפוליטיקה פרסונאלית (גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪ ,)2011 ,‬לעומת הפוליטיקה האמריקאית‬
‫שמשנות ה‪ 80-‬ועד לעשור הראשון של שנות האלפיים נותרה פחות או יותר "פרסונאלית" ברמה דומה‬

‫‪65‬‬
‫שאלה ‪ :)RQ2( 2‬האם‪ ,‬כיצד ובאיזו מידה קיים קשר בין הסיקור התקשורתי של מועמדות למנהיגות‬

‫פוליטית לבין התרבות הפוליטית בישראל ובארצות הברית?‬

‫ציפייה ‪ :)H2( 2‬מתקיים קשר ‪ -‬ככל שהתרבות הפוליטית של המדינה שבה פועל מוסד התקשורת יותר‬

‫פרוגרסיבית‪ ,‬פחות מושפעת מתפיסות מסורתיות‪ ,‬מהשפעות ישירות של הדת על הזירה הפוליטית‬
‫וממרכזיות ובלעדיות של שיקולים ביטחוניים‪ ,‬כך הסיקור התקשורתי נעשה ענייני יותר וסטריאוטיפי‬
‫פחות‪.‬‬

‫שאלה ‪ :)RQ3( 3‬האם‪ ,‬כיצד ובאיזו מידה קיים קשר בין הסיקור התקשורתי של מועמדות למנהיגות‬

‫פוליטית בישראל לבין הסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית‪ ,‬הבאה לידי ביטוי במספר הנשים המועמדות‬
‫לתפקיד במקביל?‬

‫ציפייה ‪ :)H3( 3‬מתקיים קשר ‪ -‬ככל שיותר מועמדות מציגות את מועמדותן לתפקיד במקביל‪ ,‬כך כניסתן‬

‫של נשים למרחב הציבורי ולזירה הפוליטית חווה "נורמליזציה" ומפחיתה מן הממד החלוצי או מהפרת‬
‫הנורמה החברתית‪ ,‬ולפיכך הסיקור התקשורתי נעשה ענייני יותר וסטריאוטיפי פחות‪.‬‬

‫‪ 2.4‬מתודולוגיה‬

‫‪ 2.4.1‬בחירת המקורות לביצוע המחקר‬

‫לשם בחינת סיקור מועמדותן של הפוליטיקאיות הישראליות והאמריקאיות‪ ,‬נבחרו שני עיתונים מודפסים‬
‫בכל אחת משתי המדינות‪ .‬חשוב לציין כי העיתונות המודפסת ואמצעי התקשורת הממוסדים בכללם‪,‬‬
‫אמנם חווים משבר תפוצה בשנים האחרונות‪ ,‬אך עדיין נחשבים ככוחות מרכזיים וחשובים ביותר בעיצובה‬
‫של דעת הקהל‪ ,‬בעיקר בזמני מערכות בחירות בהם אנשים נוטים להשתמש ביתר שאת באמצעי התקשורת‬

‫(‪ .)Wattenberg, 2009‬לפיכך‪ ,‬ייתכן כי הסיקור התקשורתי של פוליטיקה מפלגתית הוא בדרך כלל בהקשר‬
‫של הכוחות המפלגתיים הפועלים סביב הפוליטיקאית‪ ,‬ולא בהקשר שלה עצמה‪ ,‬ולכן באופן טבעי סיקור‬
‫שכזה יהיה חשוף ורלוונטי פחות לסטריאוטיפים מגדריים‪.‬‬

‫‪66‬‬
‫המסורתיים‪ ,‬הנתפסים כמקור מידע מקצועי ואמין יותר‪ ,‬על מנת לסייע להם בגיבוש עמדתם הפוליטית‬

‫(‪.(Meeks, 2012; Lachover, 2015‬‬

‫על מנת לכסות נתח נרחב עד כמה שניתן של העיתונות המקומית בכל מדינה‪ ,‬ייבחן עיתון איכותי‪/‬‬

‫אליטיסטי אחד ועיתון פופולארי (באנגלית‪ ,‬קרוי גם‪ )Tabloid :‬אחד בכל אחת מהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬לצורך‬

‫ההשוואה למקרי הבוחן ההיסטוריים‪ ,‬ישנו צורך לבחור בעיתונים אשר התקיימו החל מסוף שנות השישים‬
‫לפחות ועד לשנת ‪ .2013‬להלן העיתונים שנבחרו‪:‬‬

‫‪ .1‬לשם בחינת סיקור מועמדותן של גולדה מאיר בבחירות ‪ ,1969‬של ציפי לבני בבחירות ‪ 2009‬ושל ציפי‬
‫לבני ושלי יחימוביץ בבחירות ‪ ,2013‬נבחרו העיתון הפופולארי "ידיעות אחרונות" והעיתון האיכותי‬
‫"הארץ"‪.‬‬

‫‪ .2‬לשם בחינת סיקור מועמדותה של ג'רלדין פררו לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית בבחירות ‪ 1984‬ושל‬
‫הילרי קלינטון לתפקיד יושבת ראש המפלגה הדמוקרטית בבחירות ‪ ,2008‬נבחרו העיתון הפופולארי‬

‫"‪ "Newsday‬והעיתון האיכותי "‪."The New York Times‬‬

‫ככל ל‪ ,‬המחקר מתאר את העיתונות הפופולארית כאמוציונאלית‪ ,‬כנוטה לספר סיפור מן הזווית‬
‫האינדיבידואלית‪ -‬פרסונאלית וכמי שעושה שימוש בהרבה צבע‪ ,‬תמונות וכותרות גדולות ובולטות‪ ,‬כאשר‬
‫האינטרס העיקרי שלה הוא אינטרס כלכלי ‪ -‬תפוצה רחבה ככל הניתן ומכירת עותקים‪ .‬הנושאים‬

‫המעסיקים את העיתונות הפופולארית נופלים בדרך כלל תחת הקטגוריה של "חדשות רכות" (‪,)Soft News‬‬

‫ולעיתים קרובות היא אינה רואה את עצמה כבעלת אחריות חברתית‪ ,‬אלא שמה את האינטרסים הכלכליים‬
‫(את "מה שמוכר") לפני תחושת השליחות לסיקור והבניה ערכית של ההתרחשויות ממרחב המציאות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬חשוב לציין כי נהוג לקיים דיפרנציאציה נוספת בין עיתונים פופולאריים ובין עיתונים צהובים‪:‬‬
‫"צהובונים" אינם עוסקים כלל באקטואליה ובחדשות קשות‪ ,‬בעוד עיתונות פופולארית בהחלט נוטה לתת‬
‫להם ביטוי‪ ,‬אך בדרך כלל בצורה קלילה‪ ,‬קצרה ונוחה לקריאה ולהבנה‪.‬‬

‫לעומת ה עיתונות הפופולארית‪ ,‬העיתונות האיכותית נוטה לספר סיפורים "קשים" יותר (‪,)Hard News‬‬

‫והיא עושה זאת מן הזווית החברתית הכוללת (מעדיפה את ה"מאקרו" על פני ה"מיקרו")‪ .‬עיתונות זו עושה‬
‫שימוש בנתונים ובסטטיסטיקות כדי לתקף את טיעוניה‪ ,‬בדרך כלל סולידית יותר בבחירת הכותרות‪,‬‬
‫התמונות ובשילוב צבעים וגדלים מינימליסטים יותר‪ .‬האינטרס של העיתונות האיכותית נתפס גם‬
‫כאינטרס חברתי ‪ -‬עליה לעורר מודעות למצוקות חברתיות ולקבוצות שבדרך כלל נדחקות לשולי סדר היום‬
‫הציבורי והתקשורתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬העיתונות האיכותית רואה בעצמה לעתים כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה"‪,‬‬

‫‪67‬‬
‫וככלל יש לה נטייה משמעותית יותר לאג'נדה של דמוקרטיה ליברלית (רועה‪ ;1994 ,‬לימור ומן‪;1997 ,‬‬

‫‪ ;Bloch-Elkon & Lehman-Wilzig, 2007‬ירחי וצרפתי‪Lehman-Wilzig & ;Gans, 2010 ;2009 ,‬‬

‫‪ .)Baum & Jamison, 2011 ;Seletzky, 2010‬לאור הבחנה חשובה זאת‪ ,‬תתווסף שאלת מחקר נוספת‪,‬‬

‫אשר תיבחן בשוליו של מחקר זה‪:‬‬

‫שאלה ‪ :)RQ4( 4‬האם‪ ,‬כיצד ובאיזו מידה קיים קשר בין הסיקור התקשורתי של מועמדות למנהיגות‬

‫פוליטית בישראל ובארצות הברית לבין סוג העיתונות שבו הן מסוקרות?‬

‫ציפייה ‪ :)H4( 4‬מתקיים קשר ‪ -‬העיתונים האיכותיים יראו נטייה מובהקת לסיקור מועמדות למנהיגות‬

‫פוליטית בצורה עניינית יותר וסטריאוטיפית פחות‪ ,‬בעוד העיתונים הפופולאריים יראו נטייה מובהקת‬
‫מגדרית‪41.‬‬ ‫לסיקור מועמדות למנהיגות פוליטית בצורה סנסציונית‪ ,‬סטריאוטיפית ומוטה‬

‫פן נוסף של הסיבה לבחירה בארבעת העיתונים הללו היא מרכזיותם בשיח התקשורתי במדינותיהם לאורך‬
‫זמן‪ :‬החל משנות השבעים ועד לשנת ‪ ,2010‬היה "ידיעות אחרונות" העיתון בעל שיעור החשיפה הגדול‬
‫ביותר בישראל (היום הוא אמנם השני‪ ,‬אבל המתחרה שלו‪" ,‬ישראל היום"‪ ,‬הנו‪ ,‬כידוע‪ ,‬עיתון המחולק‬
‫בחינם)‪ .‬שיעור החשיפה של "הארץ" נמוך משמעותית‪ ,‬ועמד על כ‪ 7.5%-‬בשנת ‪ ,2009‬אבל הוא נחשב לאחת‬
‫הדוגמאות המובהקות והיחידות בישראל לעיתונות איכותית (ריבק‪ .)2010 ,‬באשר לעיתונים האמריקאים‪,‬‬

‫העיתון הפופולרי "‪ ,"Newsday‬בגרסתו המודפסת‪ ,‬הוא מהעיתונים המרשימים בתפוצתם בארצות‬

‫הברית‪ ,‬עם כ‪ 437-‬אלף עותקים מודפסים מידי יום (‪ .)Beaujon, 2012‬העיתון האיכותי " ‪The New York‬‬

‫‪ ,"Times‬הוא העיתון המודפס היומי השלישי במידת תפוצתו ברחבי ארצות הברית‪ .‬בשנת ‪ ,2012‬הוא‬

‫הדפיס כמות של ‪ 731,395‬עותקים מידי יום (‪.)Beaujon, 2012 ;Nielsen NetView, 2010‬‬

‫מגבלה בולטת נוספת של מחקר זה‪ ,‬הפעם בהקשר של בחירת המקורות‪ ,‬נוגעת לעובדה כי כל ארבעת‬
‫העיתונים שבפנינו נחשבים‪ ,‬ברמה כזו או אחרת‪ ,‬לעיתונים "ליברליים" מבחינת נטייתם הפוליטית (במקרה‬
‫של "ידיעות אחרונות"‪ ,‬בעיקר לאחר כניסתו לשוק של "ישראל היום")‪ ,‬כאשר מערכות העיתונים נמצאות‬
‫גיאוגרפית במרכזים התרבותיים והכלכליים של שתי המדינות (תל אביב וניו יורק)‪ .‬אף על פי שמחקר זה‬
‫אינו בודק הטיה פוליטית בעיתונות‪ ,‬אלא הטיה מגדרית‪ ,‬שהיא לעיתים קרובות יותר‪ ,‬תוצאה של מסגור‬

‫‪ 41‬חשוב להדגיש כי השילוב של שני העוגנים התיאורטיים הללו – ההבחנה בין סוגי העיתונות מחד‪ ,‬וההטיה‬
‫המגדרית בסיקור התקשורתי מאידך‪ ,‬מהווה תרומה תיאורטית נוספת של מחקר זה‪ ,‬אשר טרם נבחנה בעבר‪.‬‬

‫‪68‬‬
‫עיתונאי "תת מודע" או "אינסטינקטיבי"‪ ,‬המגבלה מתחדדת בעיקר לנוכח העובדה כי כל המועמדות‬
‫המסוקרות בעיתונים מגיעות מן המרכז‪-‬שמאל של המפה הפוליטית‪ .‬יש לציין כי מגבלה זו נבעה בעיקר מן‬
‫הקושי להגיע למקורות העיתונאיים ההיסטוריים‪ ,‬בעיקר במקרה הבוחן האמריקאי‪ ,‬וגם לשוב ולהדגיש‬
‫כי מדובר בעיתונים בעלי שיעורי תפוצה וכושר השפעה פוליטי‪-‬תרבותי משמעותיים ביותר‪ ,‬אשר מייצגים‪,‬‬
‫לכל הפחות‪ ,‬קבוצות גדולות מאוד בדעת הקהל ובדפוסי החשיבה בשתי המדינות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהנחה שייתכן‬
‫קשר מסוים בין הטיה פוליטית לבין הטיה מגדרית‪ ,‬הרי שדמיון בנטייה הפוליטית של כל הפוליטיקאיות‬
‫לאג'נדה הפוליטית של כל ארבעת העיתונים‪ ,‬מאפשר דווקא לצמצם השפעת משתנה זה בבדיקה‪.‬‬

‫‪ 2.4.2‬מרכיבי הדיווחים שייבחנו ותיחום גבולות המחקר‬

‫בכל דיווח אשר ייבדק במחקר זה‪ 42,‬ייבחנו שלושה מרכיבי דיווח עיקריים אשר כאמור בפרק התיאורטי‪,‬‬
‫אפיינו מחקרי עבר שעסקו בבחינת המסגור התקשורתי‪ .‬להלן חזרה קצרה על מרכיבים תיאורטיים אלו‪,‬‬
‫שיעמדו במרכזו של המחקר הנוכחי‪:‬‬

‫‪ .1‬כותרת ראשית וכותרת משנה ‪ -‬הכותרת כתבנית טקסטואלית עשויה לקבע את התפיסה לגבי הדיווח‬

‫כולו (לימור ומן‪ ;1997 ,‬שנקר‪-‬שרק‪ .)Tankard, 2001 ;2000 ,‬יש הטוענים כי כותרת ידיעה‪ ,‬לעיתים‬

‫קרובות אף יותר מן הדיווח עצמו‪ ,‬משקפת נטייה עיתונאית כזו או אחרת הן מבחינת סוגת העיתונות‬
‫והן מבחינת האג'נדה והשקפת העולם של העיתון ושל אנשי התקשורת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידוע שלאנשים ישנה‬
‫נטייה לרפרף בין דפי העיתון ולסרוק את הכותרות‪ ,‬ומכאן עומק חשיבותן של הכותרות בדעת הקהל‬

‫(ניר ורועה‪ ;Beaudoin & Thorson, 2002 ;1992 ,‬בלוך‪-‬אלקון‪.)2003 ,‬‬

‫‪ .2‬גוף הדיווח‪.‬‬

‫‪ .3‬אמצעים חזותיים והכיתוב הנלווה אליהם (אם יש) ‪ -‬השימוש בתמונות (תצלומים‪ ,‬קריקטורות‪,‬‬
‫ציורים) בעיתונות הנו כלי נפוץ אשר נועד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לעצב תודעה או לפחות להשפיע עליה‪ .‬לעיתים‬
‫נלווה אל התמונות טקסט טעון רגשית‪ ,‬אשר גם עליו קוראים נוטים להתעכב יותר מאשר על שאר‬
‫פרטי הדיווח‪ .‬התמונות והטקסט המצורף אליהן מחזקים את התפיסה ה"רצויה"‪ ,‬ולכן מהווים נדבך‬
‫חשוב בפרקטיקות של המסגור התקשורתי‪ ,‬בעיקר בתקשורת הפופולארית (לימור ומן‪ ;1997 ,‬שנקר‪-‬‬

‫שרק‪ ;Tankard, 2001 ;2000 ,‬בלוך‪-‬אלקון‪.)2003 ,‬‬

‫‪ 42‬ראו בהמשך תת הפרק תיחום מדויק של הדיווחים אשר ייבדקו‪.‬‬

‫‪69‬‬
‫תיחום הזמן המדויק שבו תיערך בחינת הדיווחים נקבע מיום הצגת המועמדּת או ההכרזה על מערכת‬
‫הבחירות‪ ,‬ועד יום אחרי מערכת הבחירות‪.‬‬

‫להלן תיחום מדויק של טווחי הזמן של הדיווחים התקשורתיים אשר ייבדקו בכל אחד ממקרי הבוחן‪:‬‬

‫סיקור מועמדותה של גולדה מאיר‪ ,‬יושבת ראש מפלגת "המערך"‪ ,‬בבחירות הכלליות לכנסת השביעית‬ ‫‪.1‬‬
‫שנערכו ב‪ 28-‬באוקטובר ‪ :1969‬בדיקת הסיקור תיעשה בין התאריך בו הוכרז על מערכת הבחירות‪28 ,‬‬
‫ביולי ‪ ,1969‬ובין היום שאחרי הבחירות‪ 29 ,‬באוקטובר ‪.1969‬‬

‫סיקור מועמדותה של ג'רלדין פררו לתפקיד סגנית הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות‬ ‫‪.2‬‬
‫לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב‪ 6-‬בנובמבר ‪ :1984‬בדיקת הסיקור תיעשה בין מועד היבחרה של‬
‫פררו למועמדת המפלגה לתפקיד סגנית הנשיא ב‪ 12-‬ביולי ‪ 1984‬ובין היום שאחרי הבחירות‪7 ,‬‬
‫בנובמבר ‪.1984‬‬

‫סיקור מועמדתה של הילרי קלינטון לתפקיד יושבת ראש המפלגה הדמוקרטית בבחירות המקדימות‬ ‫‪.3‬‬
‫לראשות המפלגה שנערכו ב‪ 3-‬ביוני ‪ :2008‬בדיקת הסיקור תיעשה ממועד התחלת הקמפיין הרשמי‪3 ,‬‬
‫בינואר ‪ ,2008‬ועד היום שאחרי פרישתה הרשמית של קלינטון מהמרוץ‪ 4 ,‬ביוני ‪.2008‬‬

‫סיקור מועמדותה של ציפי לבני‪ ,‬יושבת ראש מפלגת "קדימה"‪ ,‬בבחירות הכלליות לכנסת ה‪18-‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שנערכו ב‪ 10-‬בפברואר ‪ :2009‬בדיקת הסיקור תיעשה ממועד הכרזתה של לבני כי לא עלה בידה‬
‫‪43.2009‬‬ ‫להרכיב ממשלה‪ 26 ,‬באוקטובר ‪ ,2008‬ועד היום שאחרי הבחירות‪ 11 ,‬בפברואר‬

‫‪ .5‬סיקור מועמדותן של ציפי לבני‪ ,‬יושבת ראש מפלגת "התנועה"‪ ,‬ושל שלי יחימוביץ‪ ,‬יושבת ראש מפלגת‬
‫"העבודה"‪ ,‬בבחירות הכלליות לכנסת ה‪ 19-‬שנערכו ב‪ 22-‬בינואר ‪ :2013‬בדיקת הסיקור תיעשה בין‬
‫התאריך בו הוכרז על מערכת הבחירות‪ 11 ,‬באוקטובר ‪ ,2012‬ובין היום שאחרי הבחירות‪ 23 ,‬בינואר‬
‫‪44.2013‬‬

‫חשוב לציין כי מערכת הבחירות "נעלמה" מן השיח התקשורתי במהלך מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬אך עם‬ ‫‪43‬‬

‫תומו‪ ,‬היו הבחירות מתוחות מן הרגיל‪ .‬המבצע הדיר את רגליהן של המפלגות הקטנות‪ ,‬ומערכת הבחירות‬
‫התרכזה סביב שתי המפלגות‪" ,‬הליכוד" ו"קדימה"‪ .‬לאחר המבצע‪ ,‬נודעה הסיסמה "ציפי או ביבי"‪ ,‬כלומר‬
‫הבחירות היו פרסונאליות מאוד והדגש הושם על זהותו או זהותה של ראש הממשלה הבא או הבאה‬
‫(טאוסינג‪ ;2009 ,‬גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪.)2011 ,‬‬
‫‪ 44‬להבדי ל ממבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬בזמן מבצע "עמוד ענן" שנערך במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה‪,19-‬‬
‫נמשך סיקור מערכת הבחירות‪.‬‬

‫‪70‬‬
‫בכל אחד ממקרי הבוחן‪ ,‬ייאספו כל הידיעות‪ ,‬הכתבות ומאמרי הדעה‪ ,‬ששמה המלא של המועמדת מוזכר‬
‫בהם‪.‬‬

‫‪ 2.4.3‬שיטות המחקר‬

‫שיטת המחקר הכללית הינה ניתוח תוכן (‪ )Content Analysis‬משולב של הדיווחים‪ ,‬אשר יכלול שני חלקים‬

‫(שני תתי‪-‬שיטות) עיקריים‪ ,‬חלק כמותי (סטטיסטי‪-‬השוואתי)‪ ,‬אשר ייתן מענה מתודולוגי לפריסת מערך‬
‫המחקר כפי שזה תואר עד כה‪ ,‬וחלק איכותני (ניתוח נרחב ותיאור גדוש)‪ ,‬אשר יהווה נדבך נוסף ונפרד של‬
‫ניתוח התוכן‪ ,‬הפעם מתוך פרספקטיבה סובייקטיבית‪-‬פרשנית‪ ,‬שאינה תלויה ישירות בזווית ההשוואתית‬
‫או במשתנים שהוצבו מראש‪.‬‬

‫הבחירה לחלק את השיטה לשני חלקים נעשתה מתוך הנחה כי שניהם משלימים זה את זה וכי ביכולתו של‬
‫האחד להתגבר על חסרונותיו של השני‪ :‬בעוד שהשיטה הראשונה נותנת מענה על הצורך העיקרי העולה‬
‫במחקר זה‪ ,‬בחינה של נושא מתוך נקודת מבט השוואתית‪ ,‬הרי שהשנייה עשויה לסייע באיתור מסגרות‬
‫חשיבה אחרות ונוספות‪ ,‬כמו גם בחיזוק או בסיוג ממצאי השיטה הראשונה ובהסבר לקונות מסוימות‬
‫שיתכן שיעלו ממנה‪.‬‬

‫‪ 2.4.3.1‬שיטה מרכזית‪ :‬חלק כמותי (סטטיסטי‪-‬השוואתי)‬

‫כאן‪ ,‬ניתוח התוכן יהווה טכניקה להסקת מסקנות בדרך של זיהוי שיטתי של תכונות מוגדרות מראש של‬
‫מסרים‪ ,‬מסגרות חשיבה ודפוסים חוזרים‪ .‬שיטה זאת מאפשרת השוואות שונות ובדיקת התפלגויות מתוך‬
‫שאיפה לאפשר מהימנות שיחזור על ידי חוקרים שונים‪ ,‬מפני שהיא נעשית על סמך בחירה בקריטריונים‬

‫נתונים מראש אשר מיושמים בעקביות (פרס ויציב‪ ;1969 ,‬בלוך‪-‬אלקון‪Duriau, Reger & Pfarrer, ;2003 ,‬‬

‫‪ ;2007‬תמיר‪ .)2009 ,‬חלק זה של המחקר יכלול שני שלבים עיקריים‪:‬‬

‫שלב ‪ :1‬איסוף וקידוד פרטים טכניים על אודות הדיווחים שייבחנו‬

‫א‪ .‬תאריך (‪ -1‬לפני מועד הבחירות‪ -2 ,‬יום הבחירות‪ -3 ,‬יום לאחר מועד הבחירות)‬

‫ב‪ .‬סוג העיתון (‪ -1‬פופולארי‪ -2 ,‬איכותי)‬

‫ג‪ .‬סיווג החדשות (‪ -1‬רך‪ -2 ,‬קשה)‬

‫‪71‬‬
 ‫ארוך)‪45‬‬ ‫ד‪ .‬אורך הדיווח (‪ -1‬קצר‪ -2 ,‬בינוני‪-‬ממוצע‪-3 ,‬‬

‫ה‪ .‬סוג הדיווח (‪ -1‬ידיעה‪ -2 ,‬כתבה‪ -3 ,‬מאמר דעה‪ /‬פרשנות‪ /‬מכתב למערכת‪-4 ,‬תמונה בודדה‪/‬קריקטורה)‬

‫ו‪ .‬אמצעים חזותיים (‪ -1‬אין‪ -2 ,‬יש‪ -3 ,‬יש‪ ,‬אך אינם רלוונטיים)‬

‫ז‪ .‬מגדר העיתונאי (‪ -1‬גבר‪ -2 ,‬אישה‪ -3 ,‬מאמר מערכת או קבוצת עיתונאים)‬

‫לאחר איסוף הנתונים אודות מגדר העיתונאי‪ ,‬תתווסף שאלת מחקר חמישית‪ ,‬אשר תיבחן אף היא בקצרה‬
‫בשוליו של מחקר זה‪ .‬כאמור בפרק התיאורטי‪ ,‬שאלה זו נבחנה בעבר בהקשר של סיקור נשים בתקשורת‪,‬‬
‫וכעת תיבחן גם בהקשר של סיקור מועמדות לתפקידי מנהיגות פוליטית‪:‬‬

‫שאלה ‪ :)RQ5( 5‬האם‪ ,‬כיצד ובאיזו מידה קיים קשר בין הסיקור התקשורתי של מועמדות למנהיגות‬

‫פוליטית בישראל ובארצות הברית לבין מגדר העיתונאי המסקר אותן?‬

‫ציפייה ‪ :)H5( 5‬מתקיים קשר ‪ -‬העיתונאיות יראו נטייה מובהקת לסיקור מועמדות למנהיגות פוליטית‬

‫בצורה עניינית יותר וסטריאוטיפית פחות‪ ,‬בעוד העיתונאים יראו נטייה מובהקת לסיקור מועמדות‬
‫למנהיגות פוליטית בצורה סטריאוטיפית ומוטה מגדרית‪.‬‬

‫שלב ‪ :2‬איסוף נתונים מהותיים על אודות הדיווחים שייבחנו‬

‫זוהי ליבת שיטה זו ‪ .‬כאן‪ ,‬ייעשה שימוש בתבניות החשיבה על אודות סיקור ומסגור נשים בכלל‬
‫ופוליטיקאיות בפרט‪ ,‬אשר הובאו בפרק סקירת הספרות ונכללו במחקרים דומים בעבר‪ .‬היעד הוא לבדוק‬
‫באיזו מידה הסיקור אודות מועמדות לתפקידי מנהיגות פוליטית הינו סטריאוטיפי או ענייני‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר ליצור השוואה על מנת לבדוק את המשתנים שהוצגו‪.‬‬

‫לצורך כך‪ ,‬תיערך בדיקה של מספר הדיווחים בהם מוסגרה המועמדת תחת קטגוריה מגדרית בלתי‬
‫רלוונטית למועמדותה או לתפקידה‪ ,‬מתוך סך הדיווחים הכולל שנאסף‪.‬‬

‫‪ 45‬לפי בלוך‪-‬אלקון (‪ ,)2003‬הסקאלה נעה בין ‪ 340‬ל‪ 900-‬מילים‪ ,‬כאשר ידיעות הן הקצרות ביותר‪ ,‬כתבות‬
‫עומדות על כ‪ 550-‬מילים וכתבות פרופיל ומאמרי פרשנות נעים בין ‪ 650‬ל‪ 900-‬מילים‪.‬‬

‫‪72‬‬
 ‫הן‪46:‬‬ ‫התמות אשר יבדקו את מידת הסטריאוטיפיות בסיקור‬

‫א‪ .‬עיסוק בגוף או בהופעתה החיצונית של האישה‪ ,‬ובכלל זאת‪ :‬התייחסות למשקל‪ ,‬התייחסות לגיל‪,‬‬
‫התייחסות לשיוך אתני‪ /‬גזעי בהקשר מגדרי והתייחסות ישירה להופעה חיצונית (ביגוד‪ ,‬תספורת‪,‬‬
‫איפור וכו')‪.‬‬

‫ב‪ .‬רמיזות מיניות מכל סוג שהוא‪.‬‬

‫ג‪ .‬עיסוק במשפחה‪ ,‬ובכלל זאת‪ :‬שיוך לספירה הביתית (למשל‪ ,‬תצלום הפוליטיקאית במטבח ביתה)‪,‬‬
‫התייחסות לזוגיות או לאימהּת בהקשר משפחתי והתייחסות ל"מחיר המשפחתי" שבקריירה‪.‬‬

‫ד‪ .‬עיסוק או רמיזות לתכונות אופי אשר נתפסות כ"נשיות"‪ ,‬ובכלל זאת‪ :‬רגשנות‪ ,‬פסיביות‪ ,‬תלותיות‪,‬‬

‫ילדותיות‪ ,‬טיפשות (‪ ,)Silliness‬קלות דעת ומניפולטיביות‪.‬‬

‫ה‪ .‬עיסוק או רמיזות ל"אובדן הנשיות" של הפוליטיקאית עקב הבחירה בחיים הציבוריים או ל"גבריות"‬

‫של הפוליטיקאית‪ ,‬למשל מילים כגון‪" :‬אגרסיבית"‪" ,‬קשוחה"‪" ,‬רעה" או "‪."Bitch‬‬

‫ו‪ .‬עיסוק בנושאים אשר נתפסים כ"נשיים"‪ ,‬ובכלל זאת‪ :‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬סביבה וסיעוד‪ ,‬על רקע היות‬
‫המועמדת אישה (למשל משפט כגון‪" ,‬כאם‪ ,‬היא נדרשת לטפל בחינוך ילדינו")‪ ,‬וכן ערעור על יכולותיה‬
‫של המועמדת לעסוק בנושאים אשר נתפסים כ"גבריים"‪ ,‬כגון‪ :‬כלכלה‪ ,‬ביטחון ומדיניות חוץ‪.‬‬

‫ז‪ .‬עיסוק בפריצת הנורמות החברתיות‪ ,‬בערעור או באתגור הסדר הקיים‪ 47.‬למשל מילים כגון‪" ,‬ראשונה"‪,‬‬
‫"היסטורית" או "חלוצית"‪.‬‬

‫ח‪ .‬עיסוק בנחיתות המועמדת‪ ,‬בחוסר ניסיונה‪ ,‬בחוסר כשירותה למנהיגות פוליטית או בסיכוייה הנמוכים‬

‫לכאורה להיבחר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מילים כגון‪" ,‬חובבנית"‪" ,‬לא כשירה"‪."Beginner" ,‬‬

‫ט‪ .‬עיסוק בפעילות הפוליטיקאית למען נשים וזכויותיהן‪ ,‬עמדותיה ופעילותה בנושאים פמיניסטיים‪.‬‬

‫הפירוט בגוף העבודה מהווה הדגמה בלבד‪ .‬ראו בנספח מס‪ 1 .‬הגדרה מדויקת של מילים‪ ,‬ביטויים‬ ‫‪46‬‬

‫ואלמנטים טקסטואליים וויזואליים‪ ,‬אשר מהווים ביטוי לכל אחד מדפוסי הסיקור במחקר זה‪ .‬יצוין כי‬
‫בבדיקה עצמה יתווספו ביטויים נוספים תחת כל דפוס‪ ,‬וגם הם יובאו בנספח מס‪.1 .‬‬

‫‪ 47‬במחקר של ‪ ,)2012( Meeks‬קיבלה תבנית חשיבה זו את הכינוי "‪ ,"Novelty Label‬כלומר‪ :‬באיזו מידה‬

‫מועמדּת פוליטיקאיות לתפקיד בכיר ממוסגרת‪ ,‬בצורה חיובית או שלילית‪ ,‬כדבר מה חדשני או חסר תקדים‪.‬‬

‫‪73‬‬
 ‫טבלה מס‪ :1 .‬פרטי הדיווחים‬

‫טבלה מס‪ 1 .‬מדגימה את השיטה לפיה ייבדקו הפרטים הכלליים של כל דיווח‪:‬‬

‫מגדר‬ ‫אמצעים‬ ‫סוג‬ ‫אורך‬ ‫סיווג‬ ‫סוג‬ ‫תאריך‬

‫העיתונאי‬ ‫חזותיים‬ ‫הדיווח‬ ‫החדשות הדיווח‬ ‫העיתון‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דיווח ‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דיווח ‪2‬‬

‫המועמדת‪48‬‬ ‫טבלה מס‪ :2 .‬כמות החשיפה הסטריאוטיפית והעניינית של‬

‫טבלה מס‪ 2 .‬מדגימה את השיטה לפיה תיבדק ותקודד כמות החשיפה הסטריאוטיפית מתוך סך כמות‬
‫הדיווחים‪:‬‬

‫נחיתּת זכויות‬ ‫פריצת‬ ‫נושאים‬ ‫גבריּת‬ ‫תכונות‬ ‫משפחה‬ ‫מיניות‬ ‫גוף‬

‫נשים‬ ‫הנורמה‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫דיווח ‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דיווח ‪2‬‬

‫‪ -0‬אין התייחסות (‪)Absence‬‬

‫‪ -1‬יש התייחסות (‪)Presence‬‬

‫לאחר מילוי הטבלה בפרטי הדיווחים ובאלמנטים הטקסטואליים המהותיים‪ ,‬קידוד הנתונים יסוכם‪.‬‬
‫באמצעות סיכום הקידוד‪ ,‬תיבדק כמות החשיפה הסטריאוטיפית מתוך סך כמות הדיווחים שנאספה‪,‬‬

‫ובשלב מאוחר יותר תיבדק כמובן מובהקות (‪ )Significance‬הפערים בין סיקור מקרי הבוחן השונים‪.‬‬

‫בנספח מס‪ ,2 .‬ניתן לראות דוגמה מוחשית לטופס ה"‪ "Excel‬שבאמצעותו יבוצע הקידוד של אלפי‬ ‫‪48‬‬

‫הפריטים‪.‬‬

‫‪74‬‬
‫עבודת הקידוד נעשתה על ידי כותב המחקר‪ ,‬וכביקורת על השיפוט שנעשה‪ ,‬נבחרו אקראית מדגם של כ‪-‬‬
‫‪ 10%‬של הדיווחים‪ ,‬עליהם נערך קידוד נוסף על ידי שופט חיצוני‪.‬‬

‫טבלה מס‪ :3 .‬הפרספקטיבה ההשוואתית של המחקר‬

‫טבלה מס‪ 3 .‬מדגימה את הפרספקטיבה ההשוואתית של המחקר‪ .‬בטבלה יוזנו בסופו של דבר‪ ,‬ולאחר קידוד‬
‫הנתונים בטבלאות הנ"ל‪ ,‬אחוזי הדיווחים הסטריאוטיפיים מתוך סך כל הדיווחים שנאספו; תחילה לפי‬
‫כל תבנית חשיבה בנפרד (ראו בטבלה)‪ ,‬ולאחר מכן כל תבניות החשיבה יסוכמו לכדי נתון אחד אשר יכלול‬
‫את אחוז הסיקור הממוגדר בכל כלי תקשורת‪:‬‬

‫נחיתּת זכויות‬ ‫פריצת‬ ‫נושאים‬ ‫גבריּת‬ ‫תכונות‬ ‫משפחה‬ ‫מיניות‬ ‫גוף‬

‫נשים‬ ‫הנורמה‬

‫מאיר‪,‬‬

‫‪1969‬‬

‫פררו‪,‬‬

‫‪1984‬‬

‫קלינטון‪,‬‬

‫‪2008‬‬

‫לבני‪,‬‬

‫‪2009‬‬

‫לבני‪,‬‬

‫‪2013‬‬

‫יחימוביץ‪,‬‬

‫‪2013‬‬

‫‪75‬‬
 ‫תרשים מס‪ :2 .‬הפרספקטיבה ההשוואתית של המחקר ‪ -‬משתנה היסטורי ומשתנה תרבותי‬

‫תרשים מס‪ 2 .‬מתאר את הממד ההשוואתי של המחקר‪ ,‬על שני המשתנים הראשונים שלו (הזמן‬
‫בהיסטוריה והתרבות הפוליטית של המדינה שבה פועל מוסד התקשורת)‪:‬‬

‫תרשים מס‪ :3 .‬הפרספקטיבה ההשוואתית של המחקר ‪ -‬משתנה סיטואציה פוליטית‪-‬מגדרית‬

‫תרשים מס‪ 3 .‬מתאר את הממד ההשוואתי של המחקר‪ ,‬על המשתנה השלישי שלו (הסיטואציה הפוליטית‪-‬‬
‫מגדרית)‪:‬‬

‫‪76‬‬
 ‫‪ 2.4.3.2‬שיטה משנית‪ :‬חלק איכותני (איתור תבניות חשיבה נוספות ו"תיאור גדוש")‬

‫שיטה זו מהווה נדבך נוסף ונבדל אשר עומד בפני עצמו במחקר זה‪ ,‬והיא אינה קשורה באופן ישיר לשיטה‬
‫הראשונה למעט בחירת מקרי הבוחן והמקורות לניתוח ולמעט היכולת הפוטנציאלית של שיטה זו לחזק‬
‫או לסייג ממצאי השיטה העיקרית‪ ,‬וכן להסביר לקונות מסוימות שייתכן שיעלו ממנה‪ .‬השיטה תיבדק על‬
‫"דיווחי עומק" בלבד‪ ,‬אשר נוטים לעורר עניין ציבורי מיוחד‪ ,‬הכוללים ראיונות‪ ,‬תחקירים וכתבות פרופיל‪.‬‬

‫בשיטה זו‪ ,‬המהלך הוא למעשה הפוך‪ :‬התכלית היא קריאה ביקורתית של הטקסטים על מנת לחלץ מתוכם‬
‫תבניות חשיבה מגדריות‪ ,‬דפוסים וקטגוריות אחרים ‪ ,‬נוסף על אלו שנבדקו במחקרים קודמים ובניתוח‬
‫התוכן הכמותי‪ .‬חלק זה של המחקר‪ ,‬להבדיל מחלקו הראשון‪ ,‬מלווה בפרשנות נורמטיבית לפי פרספקטיבה‬
‫אישית‪ ,‬המציגה ומעידה על משמעותם העמוקה והסימבולית של הטקסטים‪ ,‬מעבר לפשט המובא בהם‬

‫(‪ .)Ponterotto, 2006‬שיטה זו מחולקת אף היא לשני שלבים‪:‬‬

‫שלב ‪( 1‬בפרק הממצאים)‪ :‬מיון וסיווג מוטיבים חוזרים בטקסט לפי דוגמאות‪ ,‬רעיונות וקווים מנחים בכדי‬
‫לזהות שיטתיות‪ ,‬להביא לכדי הכללה ובסופו של דבר‪ ,‬כאמור‪ ,‬לחלץ תבניות חשיבה מגדריות אשר נמצאות‬
‫בסיקור התקשורתי‪.‬‬

‫שלב ‪( 2‬בפרק הדיון)‪ :‬עריכת "תיאור גדוש" של תבניות חשיבה אלו‪ ,‬כלומר תיאור שאינו מסתפק בסקירה‬
‫"אובייקטיבית"‪ -‬ביהוויוריסטית של המתואר בטקסט‪ ,‬אלא מתרכז במסרים הסמויים העוברים דרך‬
‫הטקסטים ולאו דווקא בטקסטים עצמם‪ .‬בשיטה זו ישנו ממד של יציקת משמעות סימבולית‬
‫וסובייקטיבית‪-‬פרשנית של החוקר בניתוח הטקסט (גירץ‪.)1990 ,‬‬

‫‪ 2.5‬איסוף הנתונים‪ ,‬קידוד ומהימנות‬

‫‪ 2.5.1‬סיכום מספר כלל הדיווחים שנאספו במחקר לפי מקרה בוחן ומקור עיתונאי‬

‫בסך‪-‬הכל‪ ,‬נאספו במחקר זה ‪ 3,896‬דיווחים חדשותיים‪ ,‬לפי שיטת החיפוש שתוארה בפרק המתודולוגי‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫טבלה מס‪ :4 .‬סיכום מספר הדיווחים שנאספו לפי מקרה בוחן ומקור עיתונאי‬

‫סה"כ דיווחים‬ ‫הארץ‬ ‫ידיעות אחרונות‬ ‫‪Newsday NYT‬‬ ‫מקרה הבוחן‬

‫‪N = 188‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪*-‬‬ ‫גולדה מאיר‪1969 ,‬‬

‫‪N = 1,174‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪514‬‬ ‫‪660‬‬ ‫ג'רלדין פררו‪1984 ,‬‬

‫‪N = 962‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪722‬‬ ‫הילרי קלינטון‪2008 ,‬‬

‫‪N = 690‬‬ ‫‪531‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ציפי לבני‪2009 ,‬‬

‫‪N = 408‬‬ ‫‪286‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ציפי לבני‪2013 ,‬‬

‫‪N = 474‬‬ ‫‪345‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שלי יחימוביץ‪2013 ,‬‬

‫‪N = 3,896‬‬ ‫‪1292‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪754‬‬ ‫‪1382‬‬ ‫סה"כ דיווחים‬

‫* ‪ -‬משמעו שדיווחים אלו לא נבדקו במסגרת המחקר‪.‬‬

‫‪ 2.5.2‬סיכום מספר הדיווחים שקודדו ונותחו לפי שיטת מחקר‬

‫תחת שיטת המחקר המרכזית (ניתוח כמותי) קודדו ונותחו כלל הדיווחים שנאספו במחקר זה (‪,)N = 3,896‬‬
‫לפי "נוכחות" (‪ )=1‬או "היעדרות" (‪ )=0‬של כל אחת מתשע התמות שתוארו בפרק המתודולוגי‪.‬‬

‫תחת שיטת המחקר המשנית (ניתוח איכותני) נותחו דיווחי עומק בלבד מכלל מערכות הבחירות הנ"ל‪ ,‬כפי‬
‫שהוגדר בפרק המתודולוגי‪ .‬בסך‪-‬הכל‪ ,N = 90 :‬לפי ההתפלגות הבאה‪:‬‬

‫‪78‬‬
 ‫טבלה מס‪ :5 .‬סיכום מספר הדיווחים שנותחו בשיטת המחקר המשנית‬

‫סה"כ דיווחים‬ ‫הארץ‬ ‫ידיעות אחרונות‬ ‫‪Newsday NYT‬‬ ‫מקרה הבוחן‬

‫‪N = 14‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גולדה מאיר‪1969 ,‬‬

‫‪N = 22‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ג'רלדין פררו‪1984 ,‬‬

‫‪N = 19‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הילרי קלינטון‪2008 ,‬‬

‫‪N = 21‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ציפי לבני‪2009 ,‬‬

‫‪N=6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ציפי לבני‪2013 ,‬‬

‫‪N=8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שלי יחימוביץ‪2013 ,‬‬

‫‪N = 90‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪26‬‬ ‫סה"כ דיווחים‬

‫‪ 2.5.3‬קידוד ומהימנות‬

‫קידוד הנתונים בשיטת המחקר המרכזית (ניתוח כמותי) נעשה כולו בידי כותב המחקר‪.‬‬

‫נוסף‪49.‬‬ ‫מדגם אקראי של ‪ 10.6%‬מהדיווחים שנאספו במחקר (‪ )N = 413‬קודד בידי מקודד‬

‫על מנת לבדוק את מהימנות הקידוד בין שני המקודדים (קונקורדנציה)‪ ,‬נעשה שימוש במבחן הסטטיסטי‬
‫סיקור‪50:‬‬ ‫של � ‪"( Scott's‬הפאי של סקוט")‪ .‬להלן מפורטת מהימנות הקידוד לפי כל מסגרת‬

‫א‪ .‬הופעה חיצונית – ‪� = .82‬‬

‫ב‪ .‬רמיזות מיניות – ‪� = .86‬‬

‫‪ 49‬התודה נתונה לגב' רותם כחלון מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל‪-‬אביב על הסיוע הרב‬
‫בקידוד הנתונים ובבדיקת המהימנויות והמובהקויות במחקר‪.‬‬

‫‪ 50‬לפי � ‪ ,Scott's‬מהימנות של ‪ ,� > .80‬מספיקה על מנת להסיק מסקנות‪ ,‬בעוד מהימנות של ‪,.80 > � > .67‬‬

‫מספיקה על מנת להסיק "מסקנות טנטטיביות"‪.‬‬

‫‪79‬‬
 ‫ג‪ .‬משפחה – ‪� = .77‬‬

‫ד‪ .‬תכונות אופי "נשיות" – ‪� = .74‬‬

‫ה‪ .‬אובדן הנשיות (גבריות) – ‪� = .89‬‬

‫ו‪ .‬נושאים "נשיים" – ‪� = .81‬‬

‫ז‪ .‬פריצת הנורמות – ‪� = .91‬‬

‫ח‪ .‬נחיתות המועמדת – ‪� = .91‬‬

‫ט‪ .‬פעילות למען נשים‪ /‬עיסוק בפמיניזם – ‪� = .85‬‬

‫‪ 2.5.4‬בחירת המבחן הסטטיסטי העיקרי לשם ההשוואה בין מקרי הבוחן‬

‫ככלל‪ ,‬לשם בחינת מובהקות (‪ )Significance‬הפערים בין מקרי הבוחן השונים‪ ,‬נבחר המבחן הסטטיסטי‬

‫של "רגרסיה לוגיסטית" (‪.51)Logistic Regression‬‬

‫מבחן סטטיסטי זה מאפשר בחינת פערים ומובהקויות‪ ,‬כאשר ישנו משתנה תלוי קטגוריאלי בעל שתי‬
‫רמות‪ ,‬כלומר בינארי (למשל‪ :‬נוכחות = ‪ ,0‬או היעדרות = ‪ 1‬של אלמנט מגדרי בסיקור התקשורתי)‪.‬‬

‫‪ p‬מייצג את מובהקות הפערים בכל אחת ממסגרות הסיקור ובכל אחת מן ההשוואות במחקר בשלוש רמות‬

‫עיקריות‪:‬‬

‫א‪ .‬פערים לא מובהקים (כאשר ‪(p > .05.‬‬

‫ב‪ .‬פערים מובהקים (כאשר ‪(p < .05.‬‬

‫ג‪ .‬פערים מובהקים מאוד (כאשר ‪(p < .01.‬‬

‫‪ 51‬בנספח מס‪ ,3 .‬ניתן לראות דוגמה לפלט ה‪ ,SPSS-‬המכיל דיווח על מובהקות הפערים בסיקור מקרי הבוחן‬
‫השונים‪ ,‬לאור המבחן הסטטיסטי של רגרסיה לוגיסטית‪.‬‬

‫‪80‬‬
 ‫‪ 2.6‬חשיבות המחקר ותרומתו‬

‫‪ 2.6.1‬תרומה תיאורטית‬

‫מרבית המחקרים הנוגעים לתקשורת ומגדר‪ ,‬ובאופן ממוקד יותר לסיקור התקשורתי של נשים‪ ,‬נטו שלא‬
‫להתייחס באופן ספציפי לתנאים החברתיים‪ ,‬הסביבתיים והפוליטיים שבהם פועל סיקור זה‪ .‬אמנם‬
‫מחקרים מסוימים בדקו כיצד הסיקור התקשורתי עשוי להשתנות תחת תנאים פרטיקולריים מסוימים‪,‬‬
‫כגון המגדר של אנשי התקשורת המסקרים‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬לרוב זה נעשה כחלק שולי ממטרות מחקר אחרות‬
‫או כלליות יותר‪.‬‬

‫מטרתו המוצהרת והישירה של מחקר זה היא לבדוק באיזו מידה סיקור סטריאוטיפי או ענייני של‬
‫פוליטיקאיות בתקשורת תלוי בגורמים ובתנאים משתנים‪ .‬בכך מבקש המחקר לענות על השאלה‬
‫המהותית‪ :‬באיזו מידה התפיסה הפטריארכלית‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקשורת ההמונים‪ ,‬היא‬
‫מהותנית‪ ,‬אינהרנטית ומחויבת המציאות (בדומה לתפיסות המזוהות עם הפמיניזם הראדיקלי‪ ,‬ולפיהן‬
‫שינויים במרחב הפוליטי‪-‬מגדרי אפשריים רק במסגרת של מהפכה חברתית כוללת)‪ ,‬או שתחת תנאים‬
‫מסוימים‪ ,‬חברות ומוסדות תקשורת קיימים מצליחים לסקר נשים בצורה עניינית והוגנת יותר (בדומה‬
‫לתפיסות המזוהות עם הפמיניזם הליברלי‪ ,‬ולפיהן ניתן לייצר שינוי במסגרת הסדר והמוסדות החברתיים‬
‫הקיימים)‪.‬‬

‫מחקר זה מבקש לבדוק את הקשר בין שלושה משתנים בלתי תלויים לבין המשתנה של מידת ענייניות‬
‫הסיקור התקשורתי של מועמדות למנהיגות פוליטית‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות נקודת מבט השוואתית וניתוח‬
‫השוואתי‪ .‬התכלית היא בסופו של דבר לייצר איזושהי פרספקטיבה מקיפה וכוללת לבחינת הקשר שבין‬
‫תנאים היסטוריים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים‪-‬מגדריים לבין סיקור מועמדותן של פוליטיקאיות לתפקידי‬
‫מנהיגות בכירים בשני סוגים של עיתונים‪ ,‬איכותיים ופופולאריים‪ .‬פרספקטיבה זו שואפת לספק תשובה‬
‫לשאלה התיאורטית החשובה‪ :‬תחת אילו תנאים ניתן לייצר פלטפורמה תקשורתית הוגנת יותר לסיקור‬
‫נשים בכלל ופוליטיקאיות בפרט במרחב התקשורתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוכל הפרספקטיבה ההשוואתית לשמש‬
‫מחקרים אמפיריים נוספים בעתיד‪ ,‬אשר יבדקו את משתנים אלו בהקשר של מקרי בוחן שונים נוספים‪.‬‬

‫‪81‬‬
 ‫‪ 2.6.2‬תרומה אמפירית‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬אנו עדים לשינויים בסיטואציה הפוליטית בישראל‪ ,‬המאפשרים לנשים לקחת חלק‬
‫חשוב וקריטי יותר במשחק הפוליטי‪ .‬הנחת היסוד של מחקר זה היא ששינויים אלו במרחב המציאות‬
‫הפוליטי מחייבים בדיקה מעמיקה ומחודשת של הסיקור התקשורתי של נשים המועמדות לתפקידי‬
‫מנהיגות פוליטית בישראל‪ .‬רק מחקרים מעטים בארץ עסקו בנושא זה‪ ,‬מאחר שתהליכים אלו התרחשו‬
‫בתקופת זמן קצרה יחסית‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬העמקה של השיח המחקרי אודות הסיקור התקשורתי של מועמדות למנהיגות פוליטית בישראל‪,‬‬
‫צריכה לכלול גם השוואה של התקשורת הישראלית לתקשורת זרה‪ ,‬בהקשר המגדרי‪ .‬השוואה זו תוסיף‬
‫נדבך מהותי וחדש לחקר התקשורת הישראלית בכלל ולחקר התקשורת הישראלית בהקשר של סיקור‬
‫נשים ופוליטיקאיות בפרט‪.‬‬

‫‪ 2.6.3‬תרומה יישומית‬

‫נקודת ההנחה היא שמחקר זה יוכל לשמש אנשי תקשורת ועיתונאים במטרה לייצר דיווחים ענייניים יותר‬
‫וסטריאוטיפיים פחות‪ ,‬בכל הנוגע לסיקור נשים ופוליטיקאיות בתקשורת‪ .‬אם אכן יימצא שתחת תנאים‬
‫מסוימים התקשורת מסקרת נשים בצורה עניינית והוגנת יותר‪ ,‬הרי שאנשי תקשורת יוכלו להבין לעומק‬
‫היכן ומתי קיים חשש ממשי שהסיקור התקשורתי יסבול ממסגרות ומדפוסי חשיבה סטריאוטיפיים ובלתי‬
‫רלוונטיים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬השוואת התקשורת הישראלית לתקשורת זרה עשויה לספק "תמונת מראה" לסיקור סטריאוטיפי‬
‫ולא רלוונטי של נשים ושל פוליטיקאיות‪ ,‬ובכך לסייע לאנשי התקשורת בארץ להבין לעומק ‪ -‬לא רק כיצד‬
‫אין לסקר שליחות ציבור‪ ,‬נדבך שדובר בו רבות במחקרים קודמים ‪ -‬אלא גם כיצד ניתן וראוי לסקר אותן‬
‫בדרך עניינית והוגנת יותר‪.‬‬

‫‪82‬‬
 ‫‪ .3‬ממצאים‬

‫‪ 3.1‬ממצאי שיטת הניתוח הכמותית (חלק סטטיסטי‪-‬השוואתי)‬

‫‪ 3.1.1‬משתנה הזמן בהיסטוריה‬

‫מובהקות הפערים בין מקרי הבוחן של מאיר ולבני נבדקה באמצעות סיכום מספר ואחוז הדיווחים שכללו‬
‫מסגרות חשיבה מגדריות‪ ,‬ולאחר מכן חלוקת הממצאים לפי הקטגוריות של "מדינה" ו"זמן הסיקור"‪.‬‬
‫טבלה מס‪ 6 .‬מציגה השוואה בין הסיקור התקשורתי של מאיר בקמפיין הבחירות לכנסת השביעית‪ ,‬לבין‬
‫הסיקור התקשורתי של לבני בקמפיין הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ"‪.‬‬

‫טבלה מס‪ :6 .‬דיווחים חדשותיים הכוללים מסגרות חשיבה מגדריות (מספרים ואחוזים) – הסיקור של‬
‫מאיר (‪ )1969‬לעומת הסיקור של לבני (‪)2009‬‬

‫הסיקור של מאיר (‪)1969‬‬ ‫הסיקור של לבני (‪)2009‬‬ ‫מסגרת חשיבה מגדרית‬

‫‪)4.8%( 9‬‬ ‫‪)5.5%( 38‬‬ ‫מראה חיצוני‬

‫‪)1.6%( 3‬‬ ‫‪)1.8%( 13‬‬ ‫רמיזות מיניות‬

‫‪**)11.7%( 22‬‬ ‫‪)6.5%( 45‬‬ ‫תוויות משפחתיות‬

‫‪)2.6%( 5‬‬ ‫‪**)12.7%( 88‬‬ ‫תכונות "נשיות"‬

‫‪)1%( 1‬‬ ‫‪)3.3%( 23‬‬ ‫גבריות ואובדן הנשיות‬

‫‪)1.6%( 3‬‬ ‫‪*)6.3%( 44‬‬ ‫נושאים "נשיים"‬

‫‪)2.1%( 4‬‬ ‫‪**)10.1%( 70‬‬ ‫פריצת הנורמה החברתית‬

‫‪)1.6%( 3‬‬ ‫חוסר ניסיון‪ /‬כשירות למנהיגות ‪**)15.5%( 107‬‬

‫‪)1.6%( 3‬‬ ‫‪)4.0%( 28‬‬ ‫עיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם‬

‫בעבור הסיקור של מאיר‪N = 188 ,‬‬

‫בעבור הסיקור של לבני‪N = 690 ,‬‬
‫פערים מובהקים‪ ,‬כפי שהודגמו במבחן "רגרסיה לוגיסטית"‪:‬‬
‫‪( *p < .05. **p < .01.‬מסומן בצד הממצא הגבוה)‬

‫‪83‬‬
‫‪ H1‬צפתה כי ככל שעובר הזמן‪ ,‬ועם השתרשות רעיונות פמיניסטיים וכניסה משמעותית יותר של נשים‬
‫לזירה הפוליטית בהתאם ל"תפיסת הפרוגרס"‪ ,‬כך הסיקור ייעשה ענייני יותר וסטריאוטיפי פחות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫סויג ונאמר כי הציבוריות הישראלית (לעומת זו האמריקאית) עברה תהליך מאוחר יחסית של‬
‫"פרסונליזציה" של הזירה הפוליטית‪ ,‬ולכן ייתכן כי הסיקור התקשורתי של פוליטיקה מפלגתית יהיה‪,‬‬
‫באופן טבעי‪ ,‬חשוף פחות לסטריאוטיפים מגדריים‪.‬‬

‫כדי לבחון את ‪ H1‬בהקשר של מקרי הבוחן הישראלים‪ ,‬נעשה שימוש במבחן הסטטיסטי של "רגרסיה‬
‫לוגיסטית"‪ .‬התוצאות שהודגמו היו חד משמעיות‪ :‬בארבע מתוך תשע קטגוריות‪ ,‬סיקור הקמפיין של לבני‬
‫היה‪ ,‬באופן מובהק‪ ,‬מוטה יותר מגדרית מאשר סיקור הקמפיין של מאיר‪ ,‬כאשר הפערים המובהקים ביותר‬
‫בין שני המקרים היו בקטגוריות של‪ :‬תכונות אופי "נשיות"‪ ,‬פריצת הנורמה החברתית וערעור ניסיונה‬
‫וכשירותה של המועמדת‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬בהקשר של תכונו ת אופי "נשיות"‪ ,‬העיתונות הישראלית נטתה באופן מובהק להציג את לבני‬
‫כמנהיגה נאיבית‪ ,‬ילדותית‪ ,‬לחוצה ותלותית‪ ,‬עם מספר מילות תואר שחזרו על עצמן‪ ,‬כגון‪" :‬היסטרית"‪,‬‬
‫"חלולה"‪ ,‬ו"פסיבית"‪ .‬בנוסף‪ ,‬לבני הוצגה באופן עקבי כ"בובה על חוט" של צוות היועצים שלה‪ ,‬לדוגמה‬
‫בציטוטים הללו מ"הארץ"‪" :‬היא אומרת כל מה שהצוות שלה אומר לה להגיד" (‪ 6‬בנובמבר‪;)2008 ,‬‬
‫"ספינולוגים דוחפים דימוי שאין מאחוריו מהות" (‪ 23‬בנובמבר‪ .)2008 ,‬במקרה של מאיר‪ ,‬הפרקטיקה של‬
‫זיהוי המועמדת עם תכונות אופי "נשיות" הייתה מוגבלת בהרבה‪ ,‬ונטתה בדרך כלל להתייחס לאופייה‬
‫ה"אנושי" או ה"הומאני" של מאיר‪ ,‬ולא ל"חולשה" או ל"פסיביות" שלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במשפטים הללו‬
‫מ"הארץ"‪" :‬היא מאוד הומאנית" (‪ 22‬בספטמבר‪" ;)1969 ,‬היא מקרינה אנושיות וחום" (‪ 24‬בספטמבר‪,‬‬
‫‪.)1969‬‬

‫שנית‪ ,‬בקטגוריה של פריצת הנורמה החברתית‪ ,‬העיתונים הישראלים מסגרו את לבני באופן עקבי‬
‫כ"חלוצה"‪ ,‬עם תיאורים חוזרים‪ ,‬כגון‪" :‬ראשונה"‪" ,‬מועמדּת היסטורית" ו"פורצת דרך"‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסירוב‬
‫של המפלגות החרדיות להקים ממשלה עם לבני במסגרת המגעים הקואליציוניים בטרם הבחירות‪ ,‬כמו גם‬
‫הבחירה של ש"ס להמליץ על בנימין נתניהו לראשות הממשלה עוד לפני היוודע תוצאות הבחירות (לאחר‬
‫שנים רבות בהן מפלגה זו שימשה כ"מפלגת לשון מאזניים")‪ ,‬מוסגרו בעיתונות כשבירת נורמות מגדריות‬
‫מצדה של לבני‪ ,‬גם בהקשר הדתי‪-‬חרדי‪ .‬למשל בציטוטים הללו מ"ידיעות אחרונות"‪" :‬מה שמפריע לאלי‬
‫ישי הוא היותה של לבני אישה" (‪ 26‬באוקטובר‪" ;)2008 ,‬ש"ס איננה מוכנה לראש ממשלה אישה" (‪26‬‬
‫באוקטובר‪" ;)2008 ,‬ישנו חשש שתמונותיה יושחתו (בשכונות החרדיות)" (‪ 26‬באוקטובר‪" ;)2008 ,‬בעדה‬
‫החרדית אומרים שתמונותיה לא ייתלו" (‪ 28‬באוקטובר‪ .)2008 ,‬גם בקטגוריה זו‪ ,‬הנטייה של העיתונים‬

‫‪84‬‬
‫לסמן את מאיר כ"פורצת דרך" הייתה חלשה בהרבה‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬לא אותרו תבניות חשיבה הקשורות‬
‫להתנגדות בחברה הדתית או החרדית למועמדותה או למנהיגותה של מאיר‪ 52.‬מרבית האזכורים של מאיר‬
‫בהקשר של פריצת הנורמה החברתית‪ ,‬התייחסו לעובדת היותה ראש ממשלה אישה‪ ,‬ואולם לא הרחיבו את‬
‫הדיון לגבי תופעה זו או ניסו להסביר אותה או את השלכותיה‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך "הארץ"‪" :‬היא אישה ראש‬
‫ממשלה בממשלה של גברים" (‪ 2‬באוגוסט‪.)1969 ,‬‬

‫תמונה מס‪ :1 .‬המחלוקת מול החרדים הדגישה את תדמיתה "פורצת הדרך" של לבני בעיתונות‪.‬‬

‫תצלום תמונתה של לבני‪ ,‬שהושחתה בירושלים‪ ,‬ביחד עם ציטוט מדבריה‪" :‬ברגע שזה מקומם – אני‬
‫בועטת" (ידיעות אחרונות‪ 2 ,‬בפברואר ‪.)2009‬‬

‫‪ 52‬ראו בפרק הדיון‪ ,‬סייג חשוב לממצא זה‪ ,‬המתקשר להתנגדות הדתית והחרדית לבחירתה של מאיר לראש‬
‫עיריית תל אביב בבחירות המוניציפאליות בשנת ‪.1955‬‬

‫‪85‬‬
‫לבסוף‪ ,‬למרות ניסיונה המשמעותי של לבני כממלאת מקום ראש הממשלה‪ ,‬שרת החוץ‪ ,‬שרה בקבינט‬
‫המדיני‪-‬ביטחוני ושרה במשרדי ממשלה שונים בין השנים ‪ ,2008-2001‬העיתונים ערערו ואתגרו את ניסיונה‬
‫ואת כשירותה למנהיגות באופן עקבי לאורך כל מערכת הבחירות‪ ,‬עם מילות תואר חוזרות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫"חובבנית"‪" ,‬לא מתאימה" ו"לא כשירה"‪ .‬למשל‪ ,‬במשפט זה מ"ידיעות אחרונות"‪" :‬אין לה ניסיון בכלום"‬
‫(‪ 19‬בדצמבר‪ ;)2008 ,‬ובמשפט זה מ"הארץ"‪" :‬היא בעמדת נחיתות אל מול נתניהו המנוסה" (‪ 26‬באוקטובר‪,‬‬
‫‪ .)2008‬גם בהקשר זה‪ ,‬ניסיונה של מאיר כמעט שלא אותגר לאורך סיקור קמפיין הבחירות כולו‪.‬‬

‫לעומת שלוש מסגרות סיקור אלו‪ ,‬בקטגוריה של תוויות סיקור משפחתיות‪ ,‬דווקא סיקורה של מאיר היה‬

‫מוטה בהרבה מזה של לבני‪ ,‬והפערים בין השתיים בסוגיה היו מובהקים מאוד )‪ .(p < .01.‬ואולם‪ ,‬מעקב‬

‫אחר הממצאים לאורה של הטרמינולוגיה העיתונאית בהקשר זה‪ ,‬מגלה כי חלק גדול של האזכורים לגבי‬
‫מאיר בנושא המשפחתי‪ ,‬מקורם היה ב"דימויים ובמטאפורות קולקטיביים‪-‬לאומיים"‪ ,‬כמו למשל‪" :‬היא‬
‫מסוגלת להקרין חמימות והומניות כאם היהודייה האגדתית" (הארץ‪ 24 ,‬בספטמבר ‪" ;)1969‬היא אימא‬
‫של העם היהודי" (הארץ‪ 1 ,‬באוקטובר ‪ .)1969‬לעומת זאת‪ ,‬במקרה של לבני‪ ,‬ההתייחסות בקונטקסט‬
‫המשפחתי‪ ,‬נטתה לרוב להציג את הספירה המשפחתית‪-‬פרטית של הפוליטיקאית‪ ,‬וכן את תפקידה‬
‫ה"מסורתי" כאם וכאשה נשואה‪ .‬למשל‪" :‬למה היא לא מספרת שיש לה בן חייל?" (ידיעות אחרונות‪19 ,‬‬
‫בדצמבר ‪" ;)2008‬פרט לבן זוגה‪ ,‬אין לה שותפים נאמנים" (הארץ‪ 4 ,‬בפברואר ‪.)2009‬‬

‫בצד הבדלים אלו‪ ,‬ולמרות פער של ארבעים שנה בתקופות הזמן בין שתי מערכות הבחירות‪ ,‬דמיון משמעותי‬
‫בסיקור שתי הפוליטיקאיות בקטגוריה של תוויות סיקור משפחתיות‪ ,‬בלט במיוחד בהקשר של מספר‬
‫קריקטורות שקשרו את שתיהן לספירה הביתית בכלל ולמרחב המשפחתי‪ ,‬הבא לידי ביטוי בתפקידיה‬
‫המסורתיים של האישה‪ ,‬בפרט‪ .‬למשל‪ ,‬קריקטורה של מאיר תופרת קרעים בבגד שמייצג את מפלגת‬
‫העבודה ((הארץ‪ 30 ,‬ביולי ‪ ;)1969‬קריקטורה של מאיר מבשלת בסיר בדמות נשיא ארצות הברית‪ ,‬ריצ'רד‬
‫ניקסון (הארץ‪ 24 ,‬בספטמבר ‪ ;)1969‬קריקטורה של לבני מגישה כיבוד לחבר מפלגתה‪ ,‬שאול מופז (הארץ‪,‬‬
‫‪ 31‬באוקטובר ‪ ;) 2008‬קריקטורה של בן זוגה של לבני מראה לה בביתה כותרת בעיתון‪ ,‬בעודה לבושה‬
‫בפיג'מה ורודה‪ ,‬אוכלת ושותה (הארץ‪ 14 ,‬בדצמבר ‪.)2008‬‬

‫‪86‬‬
 ‫תמונות מס‪ :5-2 .‬ארבעים שנה‪ ,‬סטריאוטיפים דומים‪.‬‬

‫‪ .2‬הארץ‪ 30 ,‬ביולי ‪ .3 ;1969‬הארץ‪ 24 ,‬בספטמבר ‪ .4 ;1969‬הארץ‪ 14 ,‬בדצמבר ‪ .5 ;2008‬הארץ‪ 31 ,‬באוקטובר‬

‫‪.2008‬‬

‫‪87‬‬
‫גרף מס‪ 1 .‬מציג את אחוז הדיווחים החדשותיים הכולל שזוהו בהם מסגרות סיקור מגדריות‪ ,‬מתוך כלל‬
‫הדיווחים שנאספו ונותחו בשני מקרי הבוחן‪ .‬בדיקה זו מניחה כי שימוש בכל סוג של מסגרת סיקור מגדרית‬
‫בייצוגן התקשורתי של פוליטיקאיות‪ ,‬עשוי להטות את הדיווח בכללותו‪ ,‬ולחזק סטריאוטיפים מגדריים‬
‫כלפי פוליטיקאיות‪.‬‬

‫גרף מס‪ :1 .‬אחוז הדיווחים המכילים מסגרות סיקור מגדריות – הסיקור של מאיר (‪ )1969‬לעומת הסיקור‬
‫של לבני (‪ )2009‬ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ"‬

‫‪40%‬‬
‫הסיקור של לבני (‪)2009‬‬

‫‪30%‬‬ ‫הסיקור של מאיר (‪)1969‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬

‫סיכום נתוני מבחן הרגרסיה הלוגיסטית הראה כי ‪ ,p = 0.0181‬כלומר מובהקות הפערים‬

‫הכוללת בין שני המקרים הייתה ברמה של ‪.p < .05‬‬

‫בעוד שבשני מקרי הבוחן‪ ,‬מסגרות הסיקור המגדריות היו דומיננטיות מאוד בסיקור שתי המועמדות‪ ,‬הרי‬
‫שבמקרה של לבני העיתונים הראו הטיה מגדרית משמעותית בהרבה‪ 37% :‬מהדיווחים אודות לבני כללו‬
‫מסגרות סיקור מגדריות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 28%-‬בלבד במקרה של מאיר‪.‬‬

‫בדומה להשוואה ההיסטורית בין שני מקרי הבוחן הישראלים‪ ,‬מובהקות הפערים בין מקרי הבוחן של פררו‬
‫וקלינטון נבדקה אף היא באמצעות סיכום מספר ואחוז הדיווחים שכללו מסגרות חשיבה מגדריות‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן חלוקת הממצאים לפי הקטגוריות של "מדינה" ו"זמן הסיקור"‪ .‬טבלה מס‪ 7 .‬מציגה השוואה בין‬
‫הסיקור התקשורתי של פררו בקמפיין ‪ 1984‬לנשיאות ארצות הברית‪ ,‬לבין הסיקור התקשורתי של קלינטון‬

‫בקמפיין ‪ 2008‬של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית‪ ,‬בעיתונים "‪ "Newsday‬וה‪New York " -‬‬

‫‪."Times‬‬

‫‪88‬‬
‫טבלה מס‪ :7 .‬דיווחים חדשותיים הכוללים מסגרות חשיבה מגדריות (מספרים ואחוזים) – הסיקור של‬
‫פררו (‪ )1984‬לעומת הסיקור של קלינטון (‪)2008‬‬

‫הסיקור של פררו (‪)1984‬‬ ‫הסיקור של קלינטון (‪)2008‬‬ ‫מסגרת חשיבה מגדרית‬

‫‪)1.9%( 23‬‬ ‫‪)2.3%( 23‬‬ ‫מראה חיצוני‬

‫‪)1.1%( 11‬‬ ‫‪)0.8%( 10‬‬ ‫רמיזות מיניות‬

‫‪)5.7%( 68‬‬ ‫‪)5.9%( 57‬‬ ‫תוויות משפחתיות‬

‫‪)2.4%( 29‬‬ ‫‪)3.8%( 37‬‬ ‫תכונות "נשיות"‬

‫‪)1.5%( 18‬‬ ‫‪)2.2%( 22‬‬ ‫גבריות ואובדן הנשיות‬

‫‪)1.4%( 17‬‬ ‫‪)1.1%( 11‬‬ ‫נושאים "נשיים"‬

‫‪**)15.7%( 185‬‬ ‫‪)7.9%( 76‬‬ ‫פריצת הנורמה החברתית‬

‫‪)2.9%( 35‬‬ ‫חוסר ניסיון‪ /‬כשירות למנהיגות ‪)3.0%( 29‬‬

‫‪*)3.1%( 37‬‬ ‫‪)1.4%( 14‬‬ ‫עיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם‬

‫בעבור הסיקור של פררו‪N = 1,174 ,‬‬

‫בעבור הסיקור של קלינטון‪N = 962 ,‬‬
‫פערים מובהקים‪ ,‬כפי שהודגמו במבחן "רגרסיה לוגיסטית"‪:‬‬
‫‪( *p < .05. **p < .01.‬מסומן בצד הממצא הגבוה)‬

‫‪ ,H1‬כאמור‪ ,‬צפתה קורלציה חיו בית בין ממד הזמן בהיסטוריה לבין סיקור ענייני יותר של הפוליטיקאיות‪,‬‬
‫בעיקר במקרה הבוחן האמריקאי‪ .‬כדי לבחון את ‪ H1‬בהקשר של מקרה הבוחן האמריקאי‪ ,‬נעשה שימוש‬
‫נוסף במבחן הסטטיסטי של "רגרסיה לוגיסטית"‪ .‬בדיקה זו העלתה תוצאות פחות חד‪-‬משמעיות ופערים‬

‫קטנים מן הצפוי בין שני מקרי הבוחן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בקטגוריה של פריצת הנורמה החברתית )‪,(p < .01‬‬

‫וכן בקטגוריה של עיסוק בזכויות נשים‪/‬פמיניזם )‪ ,(p < .05‬הסיקור התקשורתי של פררו אכן הראה הטיה‬

‫מגדרית מובהקת בהרבה‪ ,‬בהשוואה למקרה של קלינטון‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬בהקשר של פריצת הנורמה החברתית‪ ,‬הסיקור של פררו היה מוטה כמעט פי שניים‪ ,‬בהשוואה‬

‫לסיקור של קלינטון‪ ,‬עם מילות וצירופי תואר חוזרים‪ ,‬כגון‪( "the first woman" :‬למשל‪13 ,Newsday ,‬‬

‫ביולי ‪( "a woman on the ticket" ;)1984‬למשל‪ 18 ,NYT ,‬ביולי ‪,NYT( "the first of her gender" ;(1984‬‬

‫‪89‬‬
‫‪ 9‬באוגוסט ‪ 18 ,Newsday( "breakthrough for women" ;)1984‬באוגוסט ‪ ;)1984‬ו‪"tribute to women" -‬‬

‫(‪ 27 ,Newsday‬באוגוסט‪.)1984 ,‬‬

‫בסך הכל‪ ,‬שני העיתונים הדגישו את סוגיית המגדר של פררו ‪ 185‬פעמים (בהקשר של הקטגוריה של פריצת‬
‫הנורמה החברתית בלבד)‪ .‬נטייה זו הייתה בולטת במיוחד במספר רב של משפטים וציטוטים‪ ,‬בהם‬

‫האזכורים היו משוללי כל הקשר‪ ,‬למשל בציטוט זה מ‪"A woman from Queens became :Newsday -‬‬

‫"‪ 14( a candidate for vice-presidency‬באוקטובר‪ ,1984 ,‬ביטוי שמשמעותו הסמויה היא גם שהנ"ל באה‬

‫ממקום לא מתוחכם במיוחד‪ ,‬מעין בורגנות קטנה‪ ,‬והגיעה עד לקדקוד)‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנטייה בלטה באזכורים‬
‫בהם בחירתו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות‪ ,‬וולטר מונדייל‪ ,‬בפררו לשמש כמועמדת לתפקיד סגניתו‪,‬‬
‫יוחסה למגדר שלה או לאינטרסים אלקטוראליים של המפלגה הדמוקרטית‪ ,‬ולא ליכולותיה ולניסיונה‬

‫הפרטיקולריים של אשת הקונגרס‪ .‬למשל‪ ,‬בציטוטים הללו מה‪"Putting a woman on the ticket :NYT-‬‬

‫"‪ 16( would activate a significant number of women to vote for the Democratic ticket‬ביולי‪,‬‬

‫‪"Geraldine A. Ferraro would have been an extremely unlikely choice to run for Vice ;)1984‬‬

‫"‪ 7( President if she were not a woman‬באוגוסט‪.)1984 ,‬‬

‫במקרה של קלינטון‪ ,‬הנטייה הייתה חלשה בהרבה‪ ,‬עם ‪ 76‬אזכורים בלבד בקטגוריה של פריצת הנורמה‬
‫החברתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלא כמו במקרה של פררו‪ ,‬הסיקור של קלינטון לא נטה לקשר בין מגדרה לבין סיכוייה‬
‫להיבחר‪ ,‬ובעיקר נסוב סביב היותה אחת המועמדות היחידות לנשיאות בהיסטוריה האמריקאית‪ .‬למשל‪,‬‬

‫בציטוט זה מ‪4( "she's a woman who has done what no woman has done before" :Newsday -‬‬

‫ביוני‪.)2008 ,‬‬

‫‪90‬‬
 ‫תמונה מס‪" :6 .‬כרטיס כניסה להיסטוריה"‪.‬‬

‫פררו בכותרת ה‪ ,Newsday -‬יום לאחר היבחרה למועמדת המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגנית הנשיא (‪13‬‬

‫ביולי‪.)1984 ,‬‬

‫תמונה מס‪ :7 .‬ילדה באוהיו מניפה כרזה עם הכיתוב‪" ,‬בכוונתי להיות הנשיאה האישה השנייה"‪.‬‬

‫מרבית האזכורים של קלינטון בעיתונות‪ ,‬בהקשר של פריצת הנורמה החברתית‪ ,‬התייחסו להיותה‬
‫המועמדת הראשונה לתפקיד בבחירות הפנימיות של מפלגה גדולה‪ .‬מתוך ה‪ 19( NYT-‬במאי‪.)2008 ,‬‬

‫‪91‬‬
‫שנית‪ ,‬בקטגוריה של עיסוק בזכויות נשים‪/‬פמיניזם‪ ,‬שני העיתונים הראו נטייה חזקה להעריך את‬
‫מועמדותה של פררו בהקשר של עמדותיה לגבי זכויות נשים‪ ,‬מעמד האישה‪ ,‬פמיניזם ופעילות פמיניסטית‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬בציטוט זה מה‪"Geraldine A. Ferraro was selected to be the Vice-Presidential :NYT-‬‬

‫"‪ 5( candidate…specifically for her commitment to women's rights‬באוגוסט‪ ;)1984 ,‬ובציטוט זה‬

‫מ‪ 4( "Ferraro has avoided the feminist label" :Newsday -‬בספטמבר‪ .)1984 ,‬לעומת זאת‪ ,‬במקרה‬

‫הבוחן של קלינטון‪ ,‬הנטייה הדיכוטומית לזהות מועמדות לתפקידים פוליטיים עם מעמד האישה הייתה‬
‫חלשה בהרבה‪ ,‬ומועמדותה מוסגרה בהקשר של מגוון רחב בהרבה של נושאים‪ ,‬כגון למשל – כלכלה‪ ,‬ביטחון‬
‫ונושאים חברתיים‪.‬‬

‫גרף מס‪ 2 .‬מציג את אחוז הדיווחים החדשותיים הכולל שזוהו בהם מסגרות סיקור מגדריות‪ ,‬מתוך כלל‬
‫הדיווחים שנאספו ונותחו בשני מקרי הבוחן‪.‬‬

‫גרף מס‪ :2 .‬אחוז הדיווחים המכילים מסגרות סיקור מגדריות – הסיקור של פררו (‪ )1984‬לעומת הסיקור‬

‫של קלינטון (‪ )2008‬ב"‪ "Newsday‬וב‪"New York Times"-‬‬

‫‪30%‬‬
‫הסיקור של קלינטון (‪)2008‬‬

‫הסיקור של פררו (‪)1984‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬

‫סיכום נתוני מבחן הרגרסיה הלוגיסטית הראה כי ‪ ,p = 0.0214‬כלומר מובהקות הפערים‬

‫הכוללת בין שני המקרים הייתה ברמה של ‪.p < .05‬‬

‫בעוד שבשני מקרי הבוחן‪ ,‬מסגרות החשיבה המגדריות היו די דומיננטיות בסיקור שתי המועמדות‪ ,‬הרי‬
‫שבמקרה של פררו העיתונים הראו הטיה מגדרית משמעותית יותר‪ 28% :‬מהדיווחים אודות פררו כללו‬
‫מסגרות סיקור מגדריות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 19%-‬בלבד במקרה של קלינטון‪.‬‬

‫‪92‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬העיתונים האמריקאים הראו מגמה של פיחות בהטיה המגדרית בסיקור הפוליטיקאיות‬
‫הבכירות‪ ,‬עם חלוף הזמן‪ ,‬בעוד שבמקרה הישראלי – עם הזמן‪ ,‬התגלתה הטיה מגדרית משמעותית בהרבה‪.‬‬

‫‪ 3.1.2‬משתנה התרבות הפוליטית של המדינה‬

‫כאמור בפרק המתודולוגי‪ ,‬לצורך ההשוואה הבין‪-‬תרבותית‪ ,‬נבדקה מובהקות הפערים בין מקרי הבוחן של‬
‫לבני וקלינטון‪ .‬טבלה מס‪ 8 .‬מציגה השוואה בין הסיקור התקשורתי של לבני בקמפיין הבחירות לכנסת ה‪-‬‬
‫‪ 18‬בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ"‪ ,‬לבין הסיקור התקשורתי של קלינטון בקמפיין ‪ 2008‬של המפלגה‬

‫הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בעיתונים "‪ "Newsday‬וה‪."New York Times" -‬‬

‫טבלה מס‪ :8 .‬דיווחים חדשותיים הכוללים מסגרות חשיבה מגדריות (מספרים ואחוזים) – הסיקור של‬
‫לבני (‪ )2009‬לעומת הסיקור של קלינטון (‪)2008‬‬

‫הסיקור של קלינטון (‪)2008‬‬ ‫הסיקור של לבני (‪)2009‬‬ ‫מסגרת חשיבה מגדרית‬

‫‪)2.3%( 23‬‬ ‫‪*)5.5%( 38‬‬ ‫מראה חיצוני‬

‫‪)1.1%( 11‬‬ ‫‪)1.8%( 13‬‬ ‫רמיזות מיניות‬

‫‪)5.9%( 57‬‬ ‫‪)6.5%( 45‬‬ ‫תוויות משפחתיות‬

‫‪)3.8%( 37‬‬ ‫‪**)12.7%( 88‬‬ ‫תכונות "נשיות"‬

‫‪)2.2%( 22‬‬ ‫‪)3.3%( 23‬‬ ‫גבריות ואובדן הנשיות‬

‫‪)1.1%( 11‬‬ ‫‪**)6.3%( 44‬‬ ‫נושאים "נשיים"‬

‫‪)7.9%( 76‬‬ ‫‪*)10.1%( 70‬‬ ‫פריצת הנורמה החברתית‬

‫‪)3.0%( 29‬‬ ‫חוסר ניסיון‪ /‬כשירות למנהיגות ‪**)15.5%( 107‬‬

‫‪)1.4%( 14‬‬ ‫‪*)4.0%( 28‬‬ ‫עיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם‬

‫בעבור הסיקור של לבני‪N = 690 ,‬‬

‫בעבור הסיקור של קלינטון‪N = 962 ,‬‬
‫פערים מובהקים‪ ,‬כפי שהודגמו במבחן "רגרסיה לוגיסטית"‪:‬‬
‫‪( *p < .05. **p < .01.‬מסומן בצד הממצא הגבוה)‬

‫‪93‬‬
‫‪ H2‬צפתה כי מאחר שבהכללה‪ ,‬התרבות הפוליטית האמריקאית פרוגרסיבית יותר מזו הישראלית‪ ,‬כלומר‬
‫מושפעת פחות מתפיסות מסורתיות‪ ,‬מהשפעות דתיות ישירות על הזירה הפוליטית (ובהקשר הכללי של‬
‫יחסי דת ומדינה) וכן ממרכזיותם של שיקולים ביטחוניים ושל סכסוך חיצוני מתמשך ברמת השגרה‬
‫הפוליטית‪ ,‬סיקורה של קלינטון בעיתונים האמריקאים יהיה ענייני יותר וסטריאוטיפי פחות מסיקורה של‬
‫לבני בעיתונים הישראלים‪.‬‬

‫התוצאות שהודגמו אכן הראו כי בשש מתוך תשע קטגוריות‪ ,‬העיתונות הישראלית הייתה מוטה יותר באופן‬
‫מובהק בסיקורה את לבני‪ ,‬מאשר העיתונות האמריקאית בסיקורה את קלינטון‪ ,‬כאשר הפערים‬
‫המובהקים ביותר הודגמו בקטגוריות של‪ :‬תכונות אופי "נשיות"‪ ,‬נושאים "נשיים" וערעור ניסיונה של‬

‫המועמדת‪ ,‬אך גם בקטגוריה של פריצת הנורמה החברתית )‪.(p = 0.0113‬‬

‫כפי שהודגם בתת הפרק הקודם‪ ,‬העיתונות הישראלית הייתה עקבית מאוד בזיהוי המועמדת עם תכונות‬
‫אופי "נשיות" (ראו הרחבה אודו ת כך בהשוואה מול מאיר)‪ ,‬ובעיקר סביב הטענה כי לבני היא מנהיגה‬
‫"פסיבית"‪ ,‬אשר עיקר מהלכיה אינם תוצאה של מחשבה עצמאית אלא של עצת יועציה‪ .‬בדומה למגמה זו‪,‬‬
‫גם קלינטון הוצגה כמועמדת תלותית‪ ,‬אך זאת בהקשר של בן זוגה‪ ,‬הנשיא לשעבר‪ ,‬ביל קלינטון‪ .‬למשל‪,‬‬

‫בציטוט הבא מתוך ה‪"She bases her credentials in large part on years spent as a :NYT -‬‬

‫"‪ 6( president’s wife‬במרץ‪ ;)2008 ,‬ובמשפט זה מתוך ‪"Clinton learned her own parry- :Newsday‬‬

‫"‪ 8( and-thrust from her husband, Bill‬במרץ‪ .)2008 ,‬למרות דמיון מעניין זה בסיקור המועמדות בשתי‬

‫המדינות‪ ,‬כאמור‪ ,‬הנטייה הייתה חלשה בהרבה במקרה האמריקאי‪.‬‬

‫לגבי הקטגוריה של "נושאים נשיים"‪ ,‬ייאמר כי לא רק שלבני הוצגה כחסרת ניסיון וכשירות למנהיגות‬
‫באופן כללי (ראו הרחבה בתת הפרק הקודם)‪ ,‬אלא שמגמה זו בלטה במיוחד בהקשרים ביטחוניים‬
‫ומדיניים‪ ,‬כלומר המועמדת הוצגה כלא מתאימה ולא כשירה בהקשר של טיפול בבעיותיה הביטחוניות של‬
‫ישראל‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך "ידיעות אחרונות"‪" :‬נתניהו מנהיג חזק‪ ,‬והוא יטפל טוב יותר (ממנה) בענייני הביטחון‬
‫והכלכלה" (‪ 28‬באוקטובר‪ ;)2008 ,‬מתוך "הארץ"‪" :‬היא לא מסוגלת לטפל בגרעין האיראני" (‪28‬‬
‫באוקטובר‪ .)2008 ,‬לעו מת אמירות כלליות אלו‪ ,‬אשר מנותקות מקונטקסט ספציפי‪ ,‬במקרה של קלינטון‬
‫אמנם בלטה מגמה דומה‪ ,‬ואולם לא רק שהיא הייתה חלשה בהרבה מבחינה כמותית‪ ,‬אלא שהיא גם‬
‫הופיעה בהקשרים של אירועים ספציפיים בקמפיין‪ ,‬כלומר הנטייה לא הייתה משוללת הקשר פרטיקולרי‬
‫כמו במקרה של לבני‪ .‬למשל‪ ,‬העיתונות הרבתה לבקר את הטיעון החוזר של קלינטון במהלך הקמפיין‪ ,‬לפיו‬
‫ניסיונה כאשת הנשיא לשעבר מהווה ערובה להצלחה בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ כנשיאה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫‪94‬‬
‫‪"Why is framing her 80 trips abroad as first lady preparation for dealing with foreign affairs‬‬

‫"?‪ 25 ,NYT( as president‬במרץ ‪.)2008‬‬

‫תמונה מס‪ :8 .‬לנוכח מבצע "עופרת יצוקה" – לבני בלחץ‪ ,‬ברק משקיף בביטחון‪.‬‬

‫בקריקטורה נרמז כי שר הביטחון‪ ,‬אהוד ברק‪" ,‬מרוויח" מן המבצע הצבאי בהיבט האלקטורלי‪ ,‬לעומת‬
‫לבני שנשארת מאחור ומוצגת כלחוצה (הארץ‪ 2 ,‬בינואר ‪.)2009‬‬

‫לבסוף‪ ,‬פערים מובהקים בין שתי המדינות אותרו גם בהקשרים של ערעור העיתונים על ניסיונה הכללי של‬
‫לבני (ראו הרחבה אודות כך בתת הפרק הקודם)‪ ,‬וכן בהשפעות הדת על מסגורה של לבני כ"פורצת דרך"‪.‬‬
‫כאמור בתת הפרק הקודם‪ ,‬בהקשר זה בלטו מסגרות מדיה חוזרות‪ ,‬אשר הדגישו את הסיכוי הנמוך שלבני‬
‫תוכל להרכיב ממשלה ביחד עם המפלגות החרדיות‪ ,‬ובעיקר עם ש"ס‪ ,‬וכן את ההתנגדות החרדית הכללית‬
‫למועמדותה‪ ,‬למשל – עניין השחתת מודעותיה בשכונות החרדיות‪ .‬מגמות אלו היו מאוד משניות בסיקורה‬
‫של קלינטון‪ ,‬ובעיקר ניכר כי נושא ניסיונה הפוליטי הכללי של קלינטון כמעט שלא אותגר על ידי העיתונים‪.‬‬

‫‪95‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לא אותרו מסגרות חשיבה דומות אשר מרמזות על השפעה דתית כלשהי על הפוליטיקה‬
‫האמריקאית או על קשר כזה או אחר ביחסי דת ומדינה בהקשר המגדרי בארצות הברית‪.‬‬

‫גרף מס‪ 3 .‬מציג את אחוז הדיווחים החדשותיים הכולל שזוהו בהם מסגרות סיקור מגדריות‪ ,‬מתוך כלל‬
‫הדיווחים שנאספו ונותחו במקרי הבוחן של לבני וקלינטון‪.‬‬

‫גרף מס‪ :3 .‬אחוז הדיווחים המכילים מסגרות סיקור מגדריות – הסיקור של לבני (‪ )2009‬ב"ידיעות‬

‫אחרונות" וב"הארץ"‪ ,‬לעומת הסיקור של קלינטון (‪ )2008‬ב"‪ "Newsday‬וב"‪"New York Times‬‬

‫‪40%‬‬
‫עיתונות ישראלית‬
‫עיתונות אמריקאית‬
‫‪30%‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬

‫סיכום נתוני מבחן הרגרסיה הלוגיסטית הראה כי ‪ ,p = 0.008‬כלומר מובהקות הפערים‬

‫הכוללת בין שני המקרים הייתה ברמה של ‪.p < .01‬‬

‫הפערים בין שני מקרי הבוחן של לבני ושל קלינטון היו מהמשמעותיים ביותר במחקר זה‪ 37% :‬מהדיווחים‬
‫אודות לבני כללו מסגרות סיקור מגדריות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 19%-‬בלבד במקרה של קלינטון‪.‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬העיתונים הישראלים הראו הטיה מגדרית מובהקת בהרבה בהשוואה לעיתונים האמריקאים‪,‬‬
‫והדבר בלט בהקשרים של השפעות ביטחוניות ודתיות על הספירה הפוליטית או השיח הפוליטי‪ ,‬כפי שאלו‬
‫משתקפים ומובנים בתקשורת‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫‪ 3.1.3‬משתנה הסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית‬

‫לצורך בחינת מובהקות הפערים בסיקור מועמדֹת לתפקידי הנהגה‪ ,‬בהקשר של הסיטואציה הפוליטית‪-‬‬
‫מגדרית הבאה לידי ביטוי במספר הנשים המתמודדות לתפקיד במקביל‪ ,‬נערכה השוואה כמפורט בטבלה‬
‫מס‪ 9 .‬בין הסיקור התקשורתי של לבני בקמפיין הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬לבין הסיקור התקשורתי של לבני‬
‫ויחימוביץ בקמפיין הבחירות לכנס ה‪ ,19-‬בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ"‪.‬‬

‫טבלה מס‪ :9 .‬דיווחים חדשותיים הכוללים מסגרות חשיבה מגדריות (מספרים ואחוזים) – הסיקור של‬
‫לבני (‪ )2009‬לעומת הסיקור של לבני (‪ )2013‬ויחימוביץ (‪)2013‬‬

‫סיקור לבני (‪ )2013‬סיקור יחימוביץ (‪)2013‬‬ ‫סיקור לבני (‪)2009‬‬ ‫מסגרת חשיבה מגדרית‬

‫‪)1.0%( 5‬‬ ‫‪)0.9%( 4‬‬ ‫‪**/**)5.5%( 38‬‬ ‫מראה חיצוני‬

‫‪)1.4%( 7‬‬ ‫‪)1.2%( 5‬‬ ‫‪)1.8%( 13‬‬ ‫רמיזות מיניות‬

‫‪)3.4%( 16‬‬ ‫‪)3.6%( 15‬‬ ‫‪*/*)6.5%( 45‬‬ ‫תוויות משפחתיות‬

‫‪)3.6%( 13‬‬ ‫‪)6.8%( 28‬‬ ‫‪**/**)12.7%( 88‬‬ ‫תכונות "נשיות"‬

‫‪)0.4%( 1‬‬ ‫‪)0.4%( 2‬‬ ‫‪**/**)3.3%( 23‬‬ ‫גבריות ואובדן הנשיות‬

‫‪)3.6%( 17‬‬ ‫‪)2.2%( 9‬‬ ‫‪**/*)6.3%( 44‬‬ ‫נושאים "נשיים"‬

‫‪)5.7%( 27‬‬ ‫‪)4.4%( 18‬‬ ‫‪**/**)10.1%( 70‬‬ ‫פריצת הנורמה החברתית‬

‫‪)1.9%( 9‬‬ ‫‪)3.9%( 16‬‬ ‫חוסר ניסיון‪ /‬כשירות למנהיגות ‪**/**)15.5%( 107‬‬

‫‪)4.9%( 23‬‬ ‫‪)0.9%( 4‬‬ ‫‪**)4.0%( 28‬‬ ‫עיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם‬

‫בעבור הסיקור של לבני (‪N = 690 ,)2009‬‬

‫בעבור הסיקור של לבני (‪N = 408 ,)2013‬‬
‫בעבור הסיקור של יחימוביץ (‪N = 474 ,)2013‬‬
‫פערים מובהקים‪ ,‬כפי שהודגמו במבחן "רגרסיה לוגיסטית"‪:‬‬
‫‪( *p < .05. **p < .01.‬מסומן בצד הממצא הגבוה) כאשר‪,‬‬
‫כוכבית בלא קו תחתון מצביעה על פער מובהק בהשוואת לבני (‪ )09‬לעומת יחימוביץ (‪;)13‬‬
‫כוכבית עם קו תחתון מצביעה על פער מובהק בהשוואת לבני (‪ )09‬לעומת לבני (‪)13‬‬

‫‪97‬‬
‫‪ H3‬צפתה כי במצב שבו שתי מועמדות (או יותר) ניצבות בראשות מפלגה גדולה במהלך מערכת בחירות‬
‫(כלומר‪ ,‬מועמדות במקביל לתפקיד מנהיגותי בכיר)‪ ,‬הסיקור התקשורתי של הפוליטיקאיות יחווה‬
‫"נורמליזציה" מסוימת‪ ,‬וייעשה באופן כללי ענייני יותר מבחינה מגדרית‪.‬‬

‫התוצאות שהודגמו בהקשר זה היו מפתיעות בעוצמתן‪ ,‬בעיקר לנוכח הקירבה הכרונולוגית הכה משמעותית‬
‫בין מערכת הבחירות של ‪ 2009‬לעומת זו של ‪ .2013‬כמעט בכלל הקטגוריות שנבדקו ונותחו‪ ,‬למעט‬
‫הקטגוריה של רמיזות מיניות ועיסוק בזכויות נשים (במקרה של יחימוביץ בלבד)‪ ,‬סיקורן של לבני ושל‬
‫יחימוביץ בעיתונות הישראלית במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה‪ 19-‬היה מוטה פחות באופן מובהק וברור‬

‫(כפי שמפורט בטבלה‪ ,‬במרבית הקטגוריות הודגמו פערים מובהקים ברמה של‪ ,(p < .01. :‬בהשוואה‬

‫לסיקורה של לבני במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה‪.18-‬‬

‫התוצאות היו מובהקות ומפתיעות במיוחד בקטגוריות של נושאים "נשיים"‪ ,‬פריצת הנורמה החברתית‬
‫וחוסר הניסיון‪/‬כשירות למנהיגות לכאורה של המועמדת‪ ,‬משום שבאופן ספציפי בקטגוריות הללו‪ ,‬כפי‬
‫שפורט בשני תתי הפרקים הקודמים‪ ,‬סיקורה של לבני בבחירות ‪ 2009‬היה מוטה בצורה יוצאת דופן‪ .‬כעת‪,‬‬
‫בשלושת ההקשרים החשובים הללו – הפקפוק ביכולותיהן של שתי המועמדות ב"ידיעות אחרונות"‬
‫וב"הארץ" היה נמוך בהרבה‪ ,‬ולא היווה מאפיין דומיננטי של הסיקור התקשורתי כפי שהודגם ב‪.2009-‬‬

‫ואף ע ל פי כן‪ ,‬אחד היתרונות הבולטים שבבדיקת סיקורן של שתי מועמדות אשר רצות גם יחד לתפקיד‬
‫מנהיגותי בכיר‪ ,‬הנו שניתן להצביע ביתר שאת על מהות ההטיה המגדרית‪ ,‬דבר שהיה סבוך יותר כאשר‬
‫הממצאים נגעו לסיקור מועמדת אחת בלבד בכל מקרה בוחן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בקטגוריה של נושאים "נשיים"‪,‬‬
‫חקר שתי המועמדות גם יחד הצביע על כך שהעיתונאים (בעיקר פובליציסטים גברים) נוטים לפקפק‬
‫ביכולותיה של המועמדת דווקא בתחומי המומחיות שלה עצמה‪ .‬כך‪ ,‬הסיקור המוטה מן היסוד כלפי לבני‬
‫והפקפוק ביכולותיה בתחום מומחיותה‪ ,‬הנושא המדיני‪-‬ביטחוני‪ ,‬בשתי מערכות הבחירות גם יחד (אם כי‬
‫כאמור ב‪ , 2013-‬באופן מוטה פחות)‪ ,‬הפך במקרה של יחימוביץ לערעור קונסיסטנטי דווקא בתחום‬
‫המומחיות הספציפי של מועמדת זו‪ ,‬הנושא הכלכלי‪-‬חברתי‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך עיתון "הארץ"‪ ,‬מאמרי דעה‬
‫לדוגמה של העיתונאי נחמיה שטרסלר‪" :‬היא פועלת מתוך חוסר הבנה טוטאלי של תורת הכלכלה" (‪30‬‬
‫באוקטובר‪" ;)2012 ,‬מבלבלת בין נתונים ומושגים" (‪ 30‬באוקטובר‪" ;)2012 ,‬היא לא תבין בכלכלה גם בעוד‬
‫אלף שנים" (‪ 7‬בדצמבר‪" ;)2012 ,‬בנושא הכלכלי – היא חיה בעולם האגדות" (‪ 11‬בדצמבר‪ .)2012 ,‬יש לשים‬
‫לב לכך שהביקורת של שטרסלר איננה מנוסחת כך שהיא מדגישה את ההבדלים והפערים האידאולוגיים‬
‫בינו (הניאו‪-‬ליברלי) לבין יחימוביץ (הסוציאל‪-‬דמוקרטית) בלבד‪ ,‬אלא יש פה למעשה ניסיון בעצם לשמוט‬

‫‪98‬‬
‫את כל הקרקע תחת דעותיה ומדיניותה של יחימוביץ בשל כך שהיא לכאורה ילדותית‪ ,‬נאיבית‪ ,‬טיפשה‬
‫ו"פנטזיונרית"‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬בהקשר של פריצת הנורמה החברתית‪ ,‬הובהר כי להטיה המגדרית בתקשורת יש קשר הדוק‬
‫במיוחד לראשוניות או לחלוציות של התופעה הפוליטית‪-‬חברתית הנידונה‪ .‬מסקנה זו נעוצה בעיקר בעובדה‬
‫כי בעוד שבמערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬נטו העיתונים לתאר את מועמדותה של לבני לראשות הממשלה‬
‫כתופעה חלוצית‪ ,‬הרי שבמערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬הנטייה העיקרית באה לידי ביטוי בתיאור ריצתן‬
‫של שתי המועמדות גם יחד כתופעה חדישה ויוצאת דופן‪ .‬אמנם סטטיסטית‪ ,‬כאמור‪ ,‬ההטיה הייתה קטנה‬
‫בהרבה ב‪ , 2013-‬ואולם בתיאורים עצמם‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬באו לידי ביטוי אלמנטים סקסיסטיים בצורה‬
‫רדיקלית בהרבה בהשוואה ל‪ .2009-‬למשל‪ ,‬מטפורת "ההיאבקות הבוץ" שחזרה על עצמה (שויכה גם‬
‫לקטגוריה של רמיזות מיניות)‪" :‬דומה ששתיהן (לבני ויחימוביץ) יכולות להשתתף בהיאבקות בוץ"‬
‫(הארץ‪ 4,‬בנובמבר ‪" ;)2012‬מתברר שמפלגה (ספקולטיבית) של שתי הנשים האלה מציתה את הדמיון‪,‬‬
‫בעיקר הגברי‪ .‬שמעתי לא מעט אנשים שציינו את האפשרות ששתיהן ילכו יחד כאופציה מדליקה‪ ,‬כוח נשי‬
‫מסקרן‪ ,‬הרכב סקסי‪ ,‬כאילו מדובר בסרט פורנוגרפי ולא באפשרות פוליטית" (ידיעות אחרונות‪15 ,‬‬
‫באוקטובר ‪" ;)2012‬לבני ויחימוביץ רחוקות מלספק את הפנטזיה‪ ,‬וככל הנראה שהיאבקות בבוץ לא תהיה‬
‫כאן" (ידיעות אחרונות‪ 15 ,‬באוקטובר ‪.)2012‬‬

‫דוגמה בולטת נוספת בהקשר של הקצנת הסטריאוטיפיזציה בטרמינולוגיה הפוליטית לנוכח ריצה מקבילה‬
‫של מספר מועמדות גם יחד‪ ,‬אשר כללה הפעם גם את יושבת ראש מפלגת "מרצ"‪ ,‬ח"כ זהבה גלאון‪ ,‬נמצאה‬
‫בדימוי של שלוש הפוליטיקאיות על ידי יושב רא ש מפלגת "ישראל ביתנו"‪ ,‬אביגדור ליברמן‪ ,‬ל"וייבערס"‬
‫(ביידיש‪ :‬נשים רכלניות וחסרות חשיבות)‪ ,‬דימוי אשר זכה לתהודה תקשורתית עמוקה‪ ,‬וכלל גם ביקורת‬
‫של העיתונאים כלפי האמירה (שויך גם לקטגוריה של תכונות "נשיות")‪ .‬למשל‪" ,‬מה הן ומי הן שלי‬
‫יחימוביץ‪ ,‬ציפי לבני וזהבה גלאון‪ ,‬אליבא דליברמן? 'שלוש וייבערס'‪...‬הוא הפך בהבל פיו שלוש ראשות‬
‫מפלגה בישראל לחבורת נשים רכלניות וחסרות חשיבות" (הארץ‪ 18 ,‬בדצמבר ‪..." ;)2012‬כינה ליברמן את‬
‫יחימוביץ‪ ,‬לבני וגלאון 'וייבערס'‪...‬ראיתי את השלוש שתקפו אותי‪ ,‬הקבוצה הפולנית" (ידיעות אחרונות‪,‬‬
‫‪ 25‬בנובמבר ‪ .)2012‬אם כן‪ ,‬ציטוטים אלו מלמדים אותנו שוב כי למרות "התמתנותם של הנתונים‬
‫הסטטיסטיים"‪ ,‬הרי שברמת המסגור הפוליטי (ועקב כך גם המסגור התקשורתי)‪ ,‬חלק לא מבוטל של‬
‫התיאורים הפך דווקא מוקצן יותר לנוכח מועמדּת מקבילה של שתי נשים או יותר‪ .‬דוגמה זו מלמדת אותנו‬
‫כי גם במצבים שבהם התקשורת מבקרת את התפיסות החברתיות (נדבך אשר בלט גם‪ ,‬למשל‪ ,‬בדברי‬
‫הביקורת על סירובה של ש"ס להרכיב ממשלה עם לבני)‪ ,‬הרי שניתן בהחלט להגיד שהיא משקפת ונותנת‬
‫במה לתפיסות תרבותיות רווחות‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬בנוגע להשתתפות מרובה של נשים במרחב הפוליטי הבכיר‪.‬‬

‫‪99‬‬
‫תמונה מס‪ :9 .‬התנצלות "ג'נטלמנית" של ליברמן בפני יו"ר העבודה‪ ,‬יו"ר התנועה ויו"ר מרצ (הארץ‪,‬‬
‫‪ 16‬בדצמבר ‪.)2012‬‬

‫ממצא מעניין נוסף בקטגוריה של פריצת הנורמה החברתית היה הזיהוי הכמעט בלעדי של שלי יחימוביץ‬
‫עם דמותה של ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬זיהוי שאוזכר פעמים מעטות בלבד במקרי הבוחן של‬
‫לבני (הן בסיקורה ב‪ 2009-‬והן בסיקורה ב‪ .)2013-‬חלק מממצא זה ניתן להסביר בהקשר השיוך הפוליטי‪-‬‬
‫מפלגתי והאידאולוגי של יחימוביץ‪ ,‬שהייתה למעשה יושבת ראש מפלגת "העבודה" הראשונה מאז מאיר‪.‬‬
‫בחלק מן המקרים‪ ,‬הדבר אף נאמר בגלוי‪ .‬לדוגמה‪" :‬שלי במגפי גולדה – שתי הנשים שלא נתנו ל'עבודה'‬
‫למלא את תפקידה ולהיות שמאל מדיני" (הארץ‪ 7 ,‬בדצמבר ‪" ;)2012‬כמותה‪ ,‬גם גולדה של עד ‪ 1970‬הייתה‬
‫‪53.)2013‬‬ ‫דמות ציונית‪-‬סוציאליסטית מרשימה למדי" (הארץ‪ 4 ,‬בינואר‬

‫לבסוף‪ ,‬בדומה למחקרי עבר‪ ,‬גם ממצאי מחקר זה הוסיפו להדגים (והרחבה על כך תינתן בפרק הדיון)‪ ,‬כי‬
‫ייצוג ניסיונן וכשירותן של המועמדות כמועטים או כלא סבירים לתפקיד מנהיגותי בכיר‪ ,‬אינו מתקשר‬
‫בהכרח לניסיונן הפוליטי‪/‬מנהיגותי במרחב המציאות‪ .‬מצביע על כך היטב הפער מעורר התמיהה בין ייצוגה‬
‫של לבני כחסרת כל ניסיון וכשירות ב‪( 2009-‬ב‪ 15.5%-‬מהכתבות בשני העיתונים)‪ ,‬לעומת ייצוגה כחסרת‬

‫‪ 53‬ייאמר כי זיהויה של יחימוביץ עם מאיר בלט מאוד גם בקטגוריה של "גבריות‪/‬אובדן הנשיות"‪ ,‬שוב – ממצא שלא‬
‫התגלה במקרי הבוחן של לבני‪ .‬לדוגמה‪" :‬ההשוואה לגולדה היא השוואה רצינית‪ :‬יש ביחימוביץ איזו עקשנות‪ ,‬איזו‬
‫קשיות עורף ואיזה סירוב לקבל ביקורת" (הארץ‪ 4 ,‬בינואר ‪.)2013‬‬

‫‪100‬‬
‫ניסיון וכשירות ב‪( 2013-‬בפחות מארבעה אחוזים של הכתבות בלבד)‪ .‬זאת‪ ,‬אף על פי שאובייקטיבית לבני‬
‫צברה מרבית מוחלטת של ניסיונה המיניסטריאלי בשנים ‪ ,2008-2001‬בעוד בשנים ‪ ,2012-2009‬עסקה‬
‫מרבית הזמן בפעילות פרלמנטרית בלבד כיושבת ראש האופוזיציה‪ ,‬ולאחר מכן כחברת כנסת מן המניין‪.‬‬

‫גרף מס‪ 4 .‬מציג את אחוז הדיווחים החדשותיים הכולל שזוהו בהם מסגרות סיקור מגדריות‪ ,‬מתוך כלל‬
‫הדיווחים שנאספו ונותחו במקרי הבוחן של לבני (‪ ,)2009‬לבני (‪ )2013‬ויחימוביץ (‪.)2013‬‬

‫גרף מס‪ :4 .‬אחוז הדיווחים המכילים מסגרות סיקור מגדריות – הסיקור של לבני (‪ ,)2009‬לעומת הסיקור‬
‫של לבני (‪ )2013‬ויחימוביץ (‪ )2013‬ב ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ"‬
‫‪40%‬‬ ‫הסיקור של לבני (‪)2009‬‬

‫הסיקור של לבני (‪)2013‬‬

‫‪30%‬‬
‫הסיקור של יחימוביץ‬
‫(‪)2013‬‬
‫‪20%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬

‫סיכום נתוני מבחן הרגרסיה הלוגיסטית הראה כי ‪( p = 0.006‬בהשוואת לבני ‪ 2009‬מול‬

‫לבני ‪ ,)2013‬ו‪( p = 0.009 -‬בהשוואת לבני ‪ 2009‬מול יחימוביץ)‪ ,‬כלומר מובהקות הפערים‬
‫הכוללת בשתי ההשוואות הייתה ברמה של ‪.p < .01‬‬

‫הפערים אשר הודגמו בין שלושת מקרי הבוחן הללו היו‪ ,‬כאמור‪ ,‬מפתיעים בעוצמתם‪ 37% :‬מהדיווחים‬
‫אודות לבני ב‪ 2009-‬כללו מסגרות סיקור מגדריות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 16%-‬בלבד מהדיווחים אודותיה ו‪19%-‬‬
‫מהדיווחים אודות יחימוביץ ב‪.2013-‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬למרות מידה מסוימת של סקסיזם בשפה העיתונאית בתיאור שתי המועמדות בהקשר המגדרי‪,‬‬
‫ניתן לראות כי באופן מובהק העיתונים הישראלים הראו הטיה מגדרית מופחתת בהרבה כלפי שתי‬
‫המועמדות כאשר רצו לתפקיד הנהגה במקביל‪.‬‬

‫‪101‬‬
 ‫‪ 3.1.4‬משתנה סוג העיתונות‬

‫לעומת שלושת המשתנים הבלתי תלויים העיקריים שנבדקו במחקר זה (זמן בהיסטוריה‪ ,‬תרבות פוליטית‪,‬‬
‫סיטואציה פוליטית‪-‬מגדרית)‪ ,‬אשר הצביעו באופן כללי על קשר מובהק ומשמעותי בינם לבין סיקור מוטה‬
‫או ענייני של מועמדות לתפקידי הנהגה‪ ,‬הרי שבהקשר של משתנה סוג העיתונות (עיתונות איכותית לעומת‬
‫עיתונות פופולארית)‪ ,‬הממצאים הדגימו קשר חלקי ורופף בלבד‪.‬‬

‫גרף מס‪ 5 .‬מציג את אחוז הדיווחים החדשותיים הכולל שזוהו בהם מסגרות סיקור מגדריות – עיתונות‬
‫הבוחן‪54.‬‬ ‫האיכות בהשוואה לעיתונות הפופולארית בכלל מקרי‬

‫גרף מס‪:5 .‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪30%‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬
‫מאיר‪1969 ,‬‬ ‫פררו‪1984 ,‬‬ ‫קלינטון‪2008 ,‬‬ ‫לבני‪2009 ,‬‬ ‫לבני‪2013 ,‬‬ ‫יחימוביץ‪2013 ,‬‬
‫עיתונות איכותית‬ ‫עיתונות פופולארית‬

‫אף על פי שככלל הודגמו‪ ,‬כאמור‪ ,‬קשרים חלשים ובלתי מובהקים בין סוג העיתונות לבין סיקור מוטה של‬

‫הפוליטיקאיות (בכלל המקרים הודגמו פערים בלתי מובהקים‪ ,‬בהם ‪ P‬גדול מ‪ 0.05-‬באמצעות מבחן‬

‫הרגרסיה הלוגיסטית)‪ ,‬מקרי הבוחן של לבני (‪ )2009‬וקלינטון (‪ )2008‬הדגימו בכל זאת פערים בכמה מן‬
‫התמות הספציפיות שנבחנו ‪ ,‬כאשר בשני מקרי הבוחן העיתונים הפופולאריים היו מוטים מן העיתונים‬
‫האיכותיים בסיקור שתי המועמדות‪.‬‬

‫‪ 54‬כלומר‪ ,‬עיתון "הארץ" לעומת "ידיעות אחרונות" במקרי הבוחן הישראלים ו"‪"The New York Times‬‬
‫לעומת "‪ "Newsday‬במקרי הבוחן האמריקאים‪.‬‬

‫‪102‬‬
‫על מנת לבדוק את ‪ H4‬בהקשר של שני מקרי הבוחן הספציפיים אשר הדגימו פערים די מובהקים בחלק‬

‫ממסגרות הסיקור‪ ,‬נעשה שימוש במבחן הסטטיסטי של "רגרסיה לוגיסטית"‪.‬‬

‫טבלה מס‪ :10 .‬דיווחים חדשותיים הכוללים מסגרות חשיבה מגדריות (מספרים ואחוזים) – הסיקור של‬

‫לבני (‪ )2009‬בעיתון "הארץ" בהשוואה ל"ידיעות אחרונות" והסיקור של קלינטון (‪ )2008‬ב‪New " -‬‬

‫‪ "York Times‬בהשוואה ל"‪"Newsday‬‬

‫עיתונות פופולארית‬ ‫עיתונות איכותית‬

‫‪Newsday‬‬ ‫ידיעות אחרונות‬ ‫‪NYT‬‬ ‫הארץ‬ ‫מסגרת חשיבה מגדרית‬

‫‪)1.25%( 3‬‬ ‫‪*)9.4%( 15‬‬ ‫‪)2.7%( 20‬‬ ‫‪)4.3%( 23‬‬ ‫מראה חיצוני‬

‫‪*)2.9%( 7‬‬ ‫‪)1.8%( 3‬‬ ‫‪)0.5%( 4‬‬ ‫‪)1.8%( 10‬‬ ‫רמיזות מיניות‬

‫‪)8.7%( 21‬‬ ‫‪)8.8%( 14‬‬ ‫‪)4.9%( 36‬‬ ‫‪)5.8%( 31‬‬ ‫תוויות משפחתיות‬

‫‪)4.1%( 10‬‬ ‫‪)12.5%( 20‬‬ ‫‪)3.7%( 27‬‬ ‫‪)12.8%( 68‬‬ ‫תכונות "נשיות"‬

‫‪)1.6%( 4‬‬ ‫‪)3.7%( 6‬‬ ‫‪)2.4%( 18‬‬ ‫‪)3.2%( 17‬‬ ‫גבריות ואובדן הנשיות‬

‫‪)0.4%( 1‬‬ ‫‪)6.9%( 11‬‬ ‫‪)1.3%( 10‬‬ ‫‪)6.2%( 33‬‬ ‫נושאים "נשיים"‬

‫‪)7.0%( 17‬‬ ‫‪**)19.4%( 31‬‬ ‫‪)8.1%( 59‬‬ ‫‪)7.3%( 39‬‬ ‫פריצת הנורמה החברתית‬

‫‪)1.6%( 4‬‬ ‫‪**)24.5%( 39‬‬ ‫‪)3.4%( 25‬‬ ‫חוסר ניסיון‪ /‬כשירות למנהיגות ‪)12.8%( 68‬‬

‫‪)0.4%( 1‬‬ ‫‪)4.4%( 7‬‬ ‫‪)1.8%( 13‬‬ ‫‪)3.9%( 21‬‬ ‫עיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם‬

‫בעבור הארץ‪ ;N = 531 ,‬בעבור ידיעות אחרונות‪N = 159 ,‬‬

‫בעבור ‪ ;N = 722 ,The New York Times‬בעבור ‪N = 240 ,Newsday‬‬
‫פערים מובהקים‪ ,‬כפי שהודגמו במבחן "רגרסיה לוגיסטית"‪:‬‬
‫‪( *p < .05. **p < .01.‬מסומן בצד הממצא הגבוה)‬

‫‪103‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה מס‪ ,10 .‬הפערים בין שני סוגי העיתונים היו מובהקים בהרבה במקרה הבוחן של‬
‫לבני (‪ )2009‬לעומת מקרה הבוחן של קלינטון (‪ .)2008‬בסיקורה של לבני‪ ,‬שלוש מתוך תשע מסגרות הסיקור‬

‫הציגו פערים מובהקים בין שני סוגי העיתונות (לפחות ‪ ,(p < .05.‬בעוד שבזה של קלינטון מסגרת החשיבה‬

‫היחידה שבה "‪ "Newsday‬היה מוטה יותר מ‪ ,"The New York Times" -‬הייתה הקטגוריה של "רמיזות‬
‫מיניות"‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬במהלך סיקור מערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬בחר "ידיעות אחרונות" לשים דגש רב על המראה‬
‫החיצוני של לבני‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי באופן מיוחד בסדרה של כתבות‪ ,‬בכותרת הראשית ובמוספים‬
‫כאחד‪ ,‬אשר "השוו" לכאורה את הופעתה של לבני להופעתה של "כפילה"‪ ,‬תוך שימוש אינטנסיבי בתמונות‬
‫צבעוניות ובכותרות סנסציוניות‪ .‬פרקטיקה זו או דומה לה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא באה לידי ביטוי בשום צורה בעיתון‬
‫"הארץ"‪.‬‬

‫תמונות מס‪ :12-10 .‬תמונות "צבעוניות" וכותרות סנסציוניות בסיקור לבני וכפילתה‪.‬‬

‫‪ .10‬ידיעות אחרונות‪ 2 ,‬בנובמבר ‪ .11 ;2008‬ידיעות אחרונות‪ 5 ,‬בנובמבר ‪ .12 ;2008‬ידיעות אחרונות‪30 ,‬‬
‫באוקטובר ‪.2008‬‬

‫‪104‬‬
‫בדומה‪" ,‬ידיעות אחרונות" הראה הטיה מגדרית כמעט פי שלושה לעומת "הארץ" בזיהויה של לבני עם‬
‫הפוליטי‪55.‬‬ ‫פריצת הנורמות החברתיות‪ ,‬וכמעט פי שניים באתגור ובערעור ניסיונה‬

‫לגבי העיתונים האמריקאים‪ ,‬כפי שצוין‪ "Newsday" ,‬היה מוטה יותר באופן מובהק בהשוואה ל‪New" -‬‬
‫‪ ,"York Times‬בכל הקשור לרמיזות מיניות ולסקסיזם בסיקורו את הילרי קלינטון‪ ,‬למשל בציטוטים‬

‫הללו‪ 23( ""She is a veteran of sex scandals :‬במרץ‪Clinton likes a tipple, happy times " ;)2008 ,‬‬

‫‪ 2( "or sad, and the woman doesn't like to drink alone‬ביוני‪.)2008 ,‬‬

‫אם כן‪ ,‬באופן כללי – משתנה זה היה חלש מן הצפוי מבחינת המובהקויות שהודגמו בהשוואת העיתונות‬
‫האיכותית לעומת זו הפופולארית‪ ,‬אם כי בשני מקרי הבוחן שנסקרו בתת‪-‬פרק זה באופן ספציפי‪ ,‬ניתן היה‬
‫לזהות הבדלים מהותיים במידה כזו או אחרת‪ ,‬וגם למצוא את ההקשרים הספציפיים שבהם אכן נמצאו‬
‫הבדלים בין שני סוגי העיתונים‪.‬‬

‫‪ 55‬ראו דוגמאות וציטוטים בתתי הפרקים הקודמים‪.‬‬

‫‪105‬‬
 ‫‪ 3.1.5‬משתנה מגדר העיתונאי המסקר‬

‫תחילה‪ ,‬חולקה ונבדקה התפלגות כלל הפריטים שנותחו במחקר זה על פי הקטגוריה של "מגדר‬
‫העיתונאי"‪56.‬‬

‫גרף מס‪ 6 .‬מציג את מספר הדיווחים החדשותיים הכולל לפי התפלגות של "מגדר העיתונאי" בשלוש‬
‫קטגוריות‪:‬‬

‫‪ .1‬עיתונאי‬

‫‪ .2‬עיתונאית‬

‫‪ .3‬דיווחים שנכתבו בידי "מערכת העיתון" או בידי קבוצה של עיתונאים‬

‫גרף מס‪:6 .‬‬

‫‪2500‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪1500‬‬

‫‪1000‬‬

‫‪500‬‬

‫‪0‬‬

‫עיתונאי‬ ‫עיתונאית‬ ‫מאמר מערכת‪ /‬משותף‬

‫כפי שעולה מן הנתונים בגרף‪ ,‬מתוך ‪ 3,896‬הדיווחים שנותחו במחקר זה – ‪ 2,200‬דיווחים נכתבו בידי‬
‫עיתונאי (‪ 56%‬מהדיווחים); ‪ 725‬דיווחים נכתבו בידי עיתונאית (‪ 19%‬מהדיווחים); ו‪ 971 -‬דיווחים נכתבו‬
‫בידי "מערכת העיתון" או קבוצה של עיתונאים (‪ 25%‬מהדיווחים)‪.‬‬

‫‪ 56‬ללא התייחסות לחלוקה לפי מקרי הבוחן או לאופי הדיווח – מוטה או מאוזן מבחינה מגדרית‪.‬‬

‫‪106‬‬
‫מבחינת אופי הדיווחים – מוטה או מאוזן מבחינה מגדרית – שלא כמו במשתנה "סוג העיתונות"‪ ,‬במשתנה‬
‫"מגדר העיתונאי" הודגמו פערים מובהקים וברורים למדי במרבית מקרי הבוחן‪.‬‬

‫גרף מס‪ 7 .‬מציג את אחוז הדיווחים החדשותיים הכולל שזוהו בהם מסגרות סיקור מגדריות – על פי‬
‫התפלגות של מגדר העיתונאי בכלל מקרי הבוחן‪.‬‬

‫גרף מס‪:7 .‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪45%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪35%‬‬

‫‪30%‬‬

‫‪25%‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪15%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪5%‬‬

‫‪0%‬‬
‫מאיר‪1969 ,‬‬ ‫פררו‪1984 ,‬‬ ‫קלינטון‪2008 ,‬‬ ‫לבני‪2009 ,‬‬ ‫יחימוביץ‪ 2013 ,‬לבני‪2013 ,‬‬
‫עיתונאי‬ ‫עיתונאית‬ ‫מאמר מערכת‪ /‬משותף‬

‫בניתוח הנתונים העולים מכל השוואה בנפרד‪ ,‬ניתן לראות כי באופן כללי הודגמו פערים מובהקים על פי‬
‫המשתנה של "מגדר העיתונאי"‪ ,‬כאשר כל מקרי הבוחן הדגימו נטייה להטיה מגדרית משמעותית יותר‬
‫כשעיתונאית כתבה את הדיווח‪ ,‬וכמו כן הטיה מגדרית מינורית יחסית כשהדיווח היווה "מאמר מערכת"‬
‫או כאשר נכתב בידי קבוצה של עיתונאים‪.‬‬

‫שני מקרי הבוחן שהדגימו את הפערים המובהקים ביותר בהקשר של "מגדר העיתונאי"‪ ,‬היו מקרי הבוחן‬
‫של סיקורה של ג'רלדין פררו לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית (‪ )1984‬וסיקורה של שלי יחימוביץ במערכת‬
‫הבחירות לכנסת ה‪ .19-‬בשני המקרים הודגמו פערים של יותר מעשרה אחוזים במובהקות של ‪p = 0.0172‬‬

‫ו‪ p = 0.0113 -‬בהתאמה (כלומר‪ ,‬למרות הפערים המספריים‪ ,‬כלל המקרים הציגו מובהקות של ‪p < .05‬‬

‫ומטה בלבד)‪.‬‬

‫‪107‬‬
‫בפילוח הנתונים העולים מסיכום כלל מקרי הבוחן גם יחד‪ ,‬על פי חלוקה לתבניות הסיקור המגדריות‬
‫ובהבאה בחשבון של דיווחים חדשותיים שנכתבו בידי עיתונאי יחיד או עיתונאית יחידה בלבד‪ ,‬עלתה‬
‫התמונה הבאה‪:‬‬

‫טבלה מס‪ :11 .‬דיווחים חדשותיים הכוללים מסגרות חשיבה מגדריות (מספרים ואחוזים) – כתבות‬
‫שנכתבו על ידי עיתונאים בהשוואה לכתבות שנכתבו על ידי עיתונאיות בכלל מקרי הבוחן במחקר זה‬

‫עיתונאית‬ ‫עיתונאי‬ ‫מסגרת חשיבה מגדרית‬

‫‪**)5.1%( 37‬‬ ‫‪)2.6%( 59‬‬ ‫מראה חיצוני‬

‫‪)1.5%( 11‬‬ ‫‪)1.4%( 32‬‬ ‫רמיזות מיניות‬

‫‪*)7.1%( 52‬‬ ‫‪)5.7%( 125‬‬ ‫תוויות משפחתיות‬

‫‪)3.5%( 26‬‬ ‫‪*)5.3%( 118‬‬ ‫תכונות "נשיות"‬

‫‪)2.2%( 16‬‬ ‫‪)1.8%( 39‬‬ ‫גבריות ואובדן הנשיות‬

‫‪)2.5%( 18‬‬ ‫‪)3.0%( 67‬‬ ‫נושאים "נשיים"‬

‫‪**)16.2%( 118‬‬ ‫‪)8.6%( 190‬‬ ‫פריצת הנורמה החברתית‬

‫‪)4.4%( 32‬‬ ‫‪)5.4%( 119‬‬ ‫חוסר ניסיון‪ /‬כשירות למנהיגות‬

‫‪**)5.2%( 38‬‬ ‫‪)2.1%( 48‬‬ ‫עיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם‬

‫בעבור העיתונאים‪ ;N = 2,200 ,‬בעבור העיתונאיות‪N = 725 ,‬‬

‫פערים מובהקים‪ ,‬כפי שהודגמו במבחן "רגרסיה לוגיסטית"‪:‬‬
‫‪( *p < .05. **p < .01‬מסומן בצד הממצא הגבוה)‬

‫כפי שעולה מן הטבלה‪ ,‬יש לציין כי ‪ H5‬היא ציפיית המחקר היחידה שהופרכה מן היסוד במחקר זה‪ .‬הדבר‬

‫בלט במיוחד בשני הקשרים ספציפיים‪ ,‬אשר יהוו בסיס לדיון הקצר בסוגיה זו בפרק הבא‪:‬‬

‫‪ .1‬כתבות שנכתבו בידי עיתונאיות ומזוהות עם ‪ ,Soft News‬למשל‪ :‬בנושאי לבוש‪ ,‬אסתטיקה ואופנה‪,‬‬
‫סקירת תחביביהן של הפוליטיקאיות‪ ,‬התנהגותן בספירה המשפחתית שלהן וכו'‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כתבה‬

‫‪108‬‬
‫ב"הארץ" שנכתבה בידי העיתונאית צפי סער (‪ 5‬בנובמבר‪ ,)2008 ,‬וסוקרת את לבושן והופעתן החיצונית‬
‫של פוליטיקאיות בכירות בכל רחבי העולם‪ ,‬ביניהן הילרי קלינטון‪ ,‬ציפי לבני ושרה פיילין‪ ,‬תוך כדי‬
‫שילוב טיעונים ביקורתיים נוקבים לגבי העניין הציבורי המוגזם בנושאים אלו‪ .‬בכתבה נכתב‪ ,‬בין‬
‫השאר‪" :‬למה מלתחותיהן של הפוליטיקאיות מעוררות ביקורת‪ ,‬בעוד אלו של הגברים נתפסות כחלק‬
‫מההופעה הייצוגית?"‪.‬‬
‫סטטיסטית‪ ,‬טענה זו באה לידי ביטוי בפערים המובהקים שהודגמו בתבניות הסיקור של מראה חיצוני‬
‫‪57.(p‬‬ ‫)‪ (p < .01.‬ותוויות משפחתיות )‪< .05.‬‬

‫‪ .2‬כתבות ומאמרי דעה רבים‪ ,‬אשר התייחסו למועמדותה של הפוליטיקאית לתפקיד מנהיגותי‪ ,‬בהקשר‬
‫של פמיניזם ופריצת הנורמות החברתיות‪ ,‬כמו גם ביקורת על החברה ועל הפוליטיקה בשל מקומן של‬
‫נשים בזירות אלו‪ .‬למשל‪ ,‬בהקשר של פררו נכתב ב‪ Newsday -‬בידי העיתונאית ‪Letty Cottin‬‬
‫‪"In any case, to celebrate this female breakthrough is simultaneously to remind :Pogrebin‬‬
‫‪oneself of how long overdue it is and how laggardly and incomplete democracy has been‬‬
‫‪ 22( "for women in this country‬ביולי‪ ;)1984 ,‬בהקשר של קלינטון נכתב ב‪ NYT -‬בידי ‪Barbara‬‬
‫‪Supporting Mrs. Clinton does not make you a racist any more than it makes a " ,Wright‬‬
‫‪ 6( "supporter of Mr. Obama a misogynist‬במרץ‪ ;)2008 ,‬על לבני‪ ,‬כתבה העיתונאית עמליה ליבליך‬
‫ב‪ 3 -‬בפברואר ‪ 2009‬ב"הארץ"‪" :‬יהיו אשר יהיו דעותיה‪ ,‬תכונותיה וכישוריה – בעיני רוב הציבור‪,‬‬
‫עובדת היותה אישה מהווה מכשול בדרכה לראשות הממשלה"; אודות יחימוביץ‪ ,‬כתבה העיתונאית‬
‫צפי סער ב"הארץ" ב‪ 20 -‬בינואר ‪" :2013‬בסקר‪ ,‬נשים העדיפו את נתניהו על פני יחימוביץ במידת‬
‫ההתאמה לראשות הממשלה‪...‬זאת אפשר לייחס גם לכך שנשים המתחנכות בחברה הפטריארכלית‬
‫נוטות לאמץ אף הן את עמדותיה‪ ,‬כגון שגברים לכאורה מוכשרים יותר לניהול ולהנהגה"‪.‬‬

‫סטטיסטית‪ ,‬טענה זו מאוששת על ידי פערים מובהקים מאוד )‪ (p < .01.‬שהודגמו בתבניות הסיקור‬

‫של פריצת הנורמה החברתית ועיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם‪.‬‬

‫‪ 57‬ראו בהרחבה בפרק הדיון התייחסות למגבלה אינהרנטית של שיטת המחקר הכמותית‪ ,‬אשר מתוקף היותה‬
‫מקיפה אלפי פריטים היא "פחות רגישה" לתוכנו המהותי של הטקסט‪ ,‬אלא משמשת יותר "שיטת חיפוש"‬
‫של אלמנטים מילוליים וויזואליים‪ .‬מגבלה אינהרנטית זו‪ ,‬כפי שיוסבר‪ ,‬אפיינה מחקרי עבר נוספים אשר‬
‫הקיפו מספר דומה של פריטים חדשותיים‪ ,‬ואולם במחקר זה היא באה לידי פתרון חלקי מסוים באמצעות‬
‫שיטת המחקר האיכותנית‪ ,‬המבוססת על ניתוח מעמיק של הטקסט‪ ,‬כולל המשמעויות הסימבוליות העולות‬
‫ממנו‪.‬‬

‫‪109‬‬
‫תמונה מס‪ :13 .‬מתוך כתבה של העיתונאית צפי סער‪ ,‬תחת הכותרת "ויהי בחלומה"‪ ,‬הסוקרת‬
‫בביקורתיות את הייצוג הנשי במפלגות בישראל במערכת הבחירות לכנס ה‪( 19-‬הארץ‪ 22 ,‬בינואר‬
‫‪.)2013‬‬

‫לסיכום תת‪-‬פרק זה‪ ,‬ייאמר שוב כי באופן כללי – מספר העיתונאים היה גבוה כמעט פי שלושה ממספר‬
‫העיתונאיות וכן כי ציפיית המחקר באשר לקשר בין מגדר העיתונאי לבין ההטיה המגדרית הופרכה‪ ,‬אם כי‬
‫ההקשרים שבהם נמצא שהעיתונאיות היו מוטות יותר מגדרית מרמזים לכאורה על לקונה מסוימת‬
‫בהשוואה‪ ,‬אשר תידון בהרחבה בפרק הדיון‪.‬‬

‫‪110‬‬
 ‫‪ 3.2‬ממצאי שיטת הניתוח האיכותנית (איתור מסגרות חשיבה נוספות)‬
‫‪ 3.2.1‬הקדמה‬

‫כפי שנכתב בפרק המתודולוגי‪ :‬מצד אחד‪ ,‬שיטה זו מהווה נדבך נפרד ונבדל אשר עומד בפני עצמו במחקר‬
‫זה‪ ,‬אך מן הצד השני‪ ,‬בהקשר של בחירת מקרי הבוחן והמקורות לניתוח‪ ,‬כמו גם ביציאה מתוך נקודת‬
‫הנחה כי ביכולתה הפוטנציאלית של שיטה זו לסייג או לחזק חלק מן הממצאים אשר הוצגו עד עתה‪ ,‬וכן‬
‫להסביר לקונות שעלו מן השיטה הכמותית‪ ,‬היא בכל זאת משלימה את השיטה העיקרית ומסייעת בידנו‪,‬‬
‫אמנם בעקיפין‪ ,‬גם בהקשר ההשוואתי‪.‬‬

‫כמפורט בטבלה מס‪ ,5.‬בעזרת שיטת ניתוח זו‪ ,‬נותחו בסך הכל ‪ 90‬כתבות בלבד בכלל ששת מקרי הבוחן‪.‬‬
‫אך בל נטעה במספר הנמוך לכאורה של הכתבות‪ :‬רובן ככולן‪ ,‬כאמור‪ ,‬כתבות פרופיל או ראיונות עומק‪,‬‬
‫באורך ממוצע של כארבעה‪-‬חמישה עמודי עיתון מודפס‪ .‬המטרה‪ ,‬כפי שכבר נכתב‪ ,‬הייתה לחלץ מתוך‬
‫"דיווחי העומק" הללו תבניות חשיבה ומסגרות סיקור מגדריות נוספות על תשע מסגרות הסיקור שנבדקו‬
‫בשיטת המחקר העיקרית‪.‬‬

‫מטרה זו יצרה איזשהו "מתח" מסוים בניתוח התוכן האיכותני‪ ,‬שכן חלקים גדולים של הכתבות שנותחו‬
‫מרמזים ומצביעים שוב על אותן קטגוריות שכבר נבדקו כחלק מניתוח התוכן הכמותי (וכידוע‪ ,‬ניתוח זה‬
‫מפרש את המונח "הטיה מגדרית" פרשנות רחבה הכוללת קטגוריות מרובות); לכן‪ ,‬באופן טבעי לפחות‬
‫חלק ממסגרות הסיקור הנוספות שנמצאו מהוות ספציפיקציה או מתקשרות‪ /‬מתכתבות‪ /‬נשענות בעקיפין‬
‫או ישירות גם על תשע תבניות הסיקור מן השיטה הראשונה‪ .‬ככל שקושי זה יעלה‪ ,‬הוא גם יצוין בגלוי‬
‫בפירוט הממצאים‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬שיטה זו מתחלקת לשני חלקים‪ :‬החלק הראשון יופיע בפרק זה‪ ,‬והחלק השני בפרק הדיון‪ .‬בפרק‬
‫זה ייערך מיון של מוטיבים חוזרים אשר נמצאו בטקסטים לפי דוגמאות‪ ,‬רעיונות וקווים מנחים‪ .‬זהו חילוץ‬
‫תבניות החשיבה המגדריות הנוספות‪ ,‬שש במספר‪ ,‬אשר נמצאו‪ ,‬במידה זו אחרת‪ ,‬בסיקור התקשורתי של‬
‫כלל מקרי הבוחן‪ .‬להבדיל מן השיטה העיקרית‪ ,‬בשיטה זו החלוקה והפירוט של הממצאים לא ייעשו לפי‬
‫מקרי הבוחן‪ ,‬אלא לפי תבניות הסיקור עצמן‪ ,‬תוך שילוב של דוגמאות מכלל המקרים גם יחד‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬במצבים שבהם מסגרת סיקור אחת תראה בולטות בהקשר של מקרה בוחן מסוים על פני מקרה‬
‫אחר‪ ,‬הדבר יצוין על מנת לתת תימוכין או לסייג (גם אם בעקיפין) את ממצאי השיטה העיקרית‪ .‬משמעות‬
‫בולטות זו תידון בהמשך בפרק הדיון‪.‬‬

‫‪111‬‬
‫החלק השני של שיטה זו יפורט בפרק הדיון‪ ,‬והוא יכלול עריכת "תיאור גדוש" של תבניות החשיבה שנמצאו‪,‬‬
‫כלומר תיאור ה מתמקד במסרים הסמויים העוברים דרך הטקסטים‪ ,‬תוך כדי ועל ידי חיבורם לספרות‬
‫התיאורטית הקיימת (גירץ‪.)1990 ,‬‬

‫‪ 3.2.2‬מסגרת סיקור ‪ :1‬הפוליטיקאית כ"אם האומה" – יציקת האימהּת אל תוך המודל המנהיגותי‬

‫בשונה ממסגרת הסיקור של "תוויות משפחתיות"‪ ,‬נמצא כי בתבנית חשיבה זו‪ ,‬אשר בלטה במיוחד (אבל‬
‫בהחלט שלא רק) בסיקורה של גולדה מאיר בבחירות לכנסת השביעית‪ ,‬אין מדובר ביחס לאימהּת כאל‬
‫אלמנט אינדיבידואלי‪ -‬אישי בחייה של הפוליטיקאית‪ ,‬וכמו כן אין מדובר בחיבור אימהותה או תפקידיה‬
‫המשפחתיים של הפוליטיקאית בתוך הספירה הביתית‪-‬פרטית שלה יחד עם ההקשר הפוליטי‪ ,‬אלא מדובר‬
‫ביציקתן של תכונות ונורמות התנהגות אימהיות לכאורה של הפוליטיקאית‪ ,‬אל תוך המרחב הלאומי‬
‫והחברתי ואל תוך המודל המנהיגותי שאותו היא מציגה ומציעה לבוחרים‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הממד הסימבולי‪-‬‬
‫מטאפורי של הטקסט לא מחייב בהכרח לעשות שימוש במילים ובביטויים שהוגדרו בשיטת המחקר‬
‫הכמותית כ"תוויות משפחתיות"‪ ,‬כגון למשל – אם‪ ,‬רעיה‪ ,‬בת וכו'‪ ,‬אלא משמעותם העמוקה והסמלית של‬
‫התיאורים‪ ,‬היא המרמזת וממקדת את הקורא בדבר הדמות האימהית לכאורה של הפוליטיקאית‪,‬‬
‫והרלוונטיות‪/‬יתרון של כך לחברה בכללותה ולמצביעיה בפרט‪ .‬נביט למשל בציטוט זה מתוך "הארץ" (‪22‬‬
‫בספטמבר‪ ,1969 ,‬כתבה מאת דן מרגלית)‪:‬‬

‫כאשר מוזמנת אליה קבוצת אורחים רגילה – לא עסקנים ולא אינטרסנטים – היא מבקשת מהם‬
‫לספר לה מה מכביד עליהם‪ .‬ייתכן שהם מתאכזבים כי רוצים לשמוע מה בפיה‪ ,‬אך לה עצמה‬
‫חשוב לדעת מה בפיהם‪ .‬גולדה בלתי אמצעית בדבריה ובשמיעתה‪ ,‬היא אינה מתנשקת דרך‬
‫מטפחת‪ .‬היא שומרת על אנושיותה ואפילו כשמרגיזים אותה‪ ,‬היא אינה מסתירה שהיא‬
‫מתקשחת‪ .‬אומרים עליה שלא רק שאינה ישנה ומקבלת דיווחים מידי עשר דקות כאשר מתקיימת‬
‫פעילות מבצעית‪ ,‬אלא שהדחף האנושי שלה הוא לצאת בתום הפעולה‪ ,‬וללחוץ יד של כל חייל‬
‫וחייל‪.‬‬

‫בציטוט זה‪ ,‬ניתן לראות כיצד היחס של מאיר אל קבוצות המבקרים‪ ,‬כמו גם אל החיילים אותם היא‬
‫שולחת לקרב‪ ,‬הוא יחס שטומן בחובו תכונות אימהיות‪ ,‬אותן היא יוצקת אל תוך המודל המנהיגותי שלה‪,‬‬
‫כפי שמתאר אותו דן מרגלית‪ .‬שוב‪ ,‬השימוש במילה "אם" אינו הכרחי על מנת להבין שזהו ההקשר העמוק‬
‫והסימבול המרכזי שעומד בליבו של הטקסט; מאיר היא‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬אנושית מאוד ויש בה חמלה טבעית;‬

‫‪112‬‬
‫היא מבקשת מקבוצות האורחים שלה לספר לה מה מכביד עליהם‪ ,‬בדומה לאם ששמה את צרכי ילדיה‬
‫לפני צרכיה שלה‪ .‬היא גם מתקשה לישון בלילות בשל הדאגה לחיילים‪ ,‬מה שמהווה דימוי ישראלי מקומי‬
‫ברור של אם אשר דואגת לבנה הלוחם בצה"ל‪ .‬מאיר גם מרגישה שהיא צריכה להכיר תודה אישית לכל‬
‫חייל וחייל‪ ,‬היא מבקשת שלא לוותר על הכרה באף אחד מן החיילים‪ ,‬משל הייתה אם החוששת לקיים‬
‫אפליה בין ילדיה‪ ,‬ושחלילה אף אחד מהם לא ירגיש מקופח‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬כמו המודל של האם הראויה‬
‫כפי שהוא נתפס בחברה‪ ,‬מאיר יוצקת אל תוך מנהיגותה גם קשיחות‪ ,‬כאשר זוהי נדרשת‪ ,‬וכאקט כמעט‬
‫מחנך היא גם מפגינה את חוסר שביעות רצונה בפניו של מי ש"מרגיז אותה"‪.‬‬

‫אלמנט זה של מודל אימהי רצוי אשר יצוק אל תוך מנהיגותה של מאיר‪ ,‬תוך הפגנת דואליות הבאה לידי‬
‫ביטוי בצירוף של רגישות וחמלה יחד עם קשיחות כאלמנט מחנך של הנמען‪ ,‬מקבל חיזוק גם בתיאור הבא‬
‫(מתוך "הארץ"‪ 24 ,‬בספטמבר‪ ,1969 ,‬מאת רפאל רוטשטיין‪ ,‬המתאר את ביקורה של מאיר בארצות הברית‬
‫בספטמבר ‪:)1969‬‬

‫תכונה זו של הצגת בעיותיה של ישראל בבהירות זוכה להערכה גדולה של האמריקאי הממוצע‪.‬‬
‫הוא יודע שהגב' מאיר מיטיבה ביצירת מגע אישי בשיחותיה‪ ,‬אינה סובלת "דברים חסרי טעם"‪,‬‬
‫אבל כשנדרש‪ ,‬היא מסוגלת להקרין חמימות והומאניות – כ"אם היהודייה האגדתית"‪.‬‬

‫בדומה לתיאורה של מאיר בהקשר דימוי האם הישראלית שאינה ישנה בלילות בשל דאגתה המתמדת לבנה‬
‫החייל‪ ,‬גם כאן הזיהוי של מאיר עם הדמות של "האם היהודייה האגדתית"‪ ,‬מהדהד על מודל תרבותי‪-‬‬
‫מקומי‪ ,‬הפעם יהודי ואולי מעט פחות ישראל‪ ,‬של ה"א יידישע מאמע"‪ ,‬דימוי אשר פורט על הסטריאוטיפים‬
‫האופייניים של "האם היהודייה"‪ ,‬אשר מעורבת ושולטת באופן משמעותי ועמוק בחיי ילדיה‪ ,‬תוך הפגנה‬
‫מתמדת של "חמימות והומאניות"‪ ,‬אבל לצד זאת – גם "חוסר סבלנות" וקשיחות‪ ,‬כאקט מחנך‪ .‬גם כאן‬
‫ניתן לראות בבירור כי תכונה זו לכאורה של מאיר אינה מיוחסת לרובד האישי של חיי המשפחה שלה‬
‫עצמה‪ ,‬ובמידה רבה אפילו אינה מהווה פיתוח של האימהות האישית שלה‪ ,‬שאותה כמעט שאין מאזכרים‪,‬‬
‫אלא היא כאילו טבועה בדרכי ההתנהגות ובגינונים שלה באופן כמעט טבעי כאישה‪.‬‬

‫אלמנט נוסף‪ ,‬אשר בלט יותר בסיקורה של מאיר ב"ידיעות אחרונות"‪ ,‬היה נעוץ בהדגשה ובהבלטה של‬
‫העובדה שכאקט או כמחווה אימהיים או סבתאיים ברורים‪ ,‬מאיר נוהגת לנשק ילדים אשר מגישים לה‬
‫מתנות‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך "ידיעת אחרונות"‪ 25 ,‬בספטמבר ‪ ,1969‬כתבה תחת הכותרת "נשיקה מגולדה";‬
‫וציטוט נוסף מה‪ 29 -‬בספטמבר ‪( 1969‬בהתאמה)‪:‬‬

‫‪113‬‬
 ‫שתי ילדות יהודיות‪ ,‬אייבי אלנוף ושרה קליין‪ ,‬הגישו במתנה לגב' מאיר תרגום אנגלי של התורה‪.‬‬
‫והיא נישקה אותן בחום‪.‬‬

‫מלבד יהודי וושינגטון‪ ,‬באו גם אלף יהודים מבולטימור באופן מיוחד כדי לברך את גולדה מאיר‪.‬‬
‫סטודנט צעיר פנה אליה בעברית בעוד היא מנשקת ילד וילדה שהגישו לה שושנים אדומות‪.‬‬

‫המחווה של נשיקה כהכרת תודה על קבלת מתנה מילד‪ ,‬מתכתבת ישירות עם הריטואל החברתי הידוע של‬
‫"יום האם"‪ ,‬בו הילדים נוהגים להכיר תודה לאמם‪ ,‬אשר דואגת להם ולרווחתם במשך כל ימות השנה‪ ,‬על‬
‫ידי מתן מתנות‪ .‬האם‪ ,‬בתמורה‪ ,‬מקרינה כלפיהם חום ואהבה באמצעות נשיקות וחיבוקים‪ .‬שוב‪ ,‬מדובר‬
‫ביציקתו של דפוס התנהגות שנתפס חברתית כריטואל אימהי‪ ,‬אל תוך ההקשר הלאומי הרחב והמודל‬
‫המנהיגותי‪ ,‬כפי שאלו באים לידי ביטוי בסיקורה של מאיר‪.‬‬

‫תמונה מס‪" :14 .‬גרש אותו מכאן"‬

‫מאיר מפגינה מודל אימהי קשוח כ"אמו" של שמעון פרס‪ ,‬ומפצירה בו לגרש מפתח הבית את דוד בן‬
‫גוריון‪ ,‬מנהיג רשימת ממשיכי רפ"י בבחירות לכנסת השביעית (הארץ‪ 13 ,‬באוגוסט ‪.)1969‬‬

‫‪114‬‬
‫על מנת ללמדנו עד כמה אלמנט זה היה בולט ומשמעותי‪ ,‬הן בדימויה ההיסטורי הכללי של מאיר והן‬
‫בסיקור מערכת הבחירות שבה התמודדה ובסיקור הקריירה הפוליטית שלה ככלל‪ ,‬אפילו העיתון‬
‫האמריקאי‪ ,Newsday ,‬בחר לציין את מנהיגותה של מאיר (כאשר סיקר את קמפיין הבחירות של פררו)‪,‬‬
‫תוך ניסיון להסביר שמיצובה של פוליטיקאית כ"אם האומה" או יציקה של תכונות וריטואלים אימהיים‬
‫אל תוך מודל מנהיגותי נשי‪ ,‬אינו בהכרח פוגם או פוגע בכשירותה להנהגה של הפוליטיקאית (‪ 22‬ביולי‪,‬‬
‫‪:)1984‬‬

‫‪The tough pioneers of Zionist Socialist Israel flourished under a prime minister whom‬‬
‫‪everyone called "grandmotherly" – and managed to win a war under her to boot.‬‬

‫ציטוט זה מבקש לחתור תחת הדיכוטומיה לפיה תכונות אימהיות או מיתוג אימהי‪/‬סבתאי על ידי‬
‫הפוליטיקאית‪ ,‬סביבתה (ובהקשר הרלוונטי למחקר זה – הקמפיין הפוליטי שלה)‪ ,‬בהכרח מקשים עליה‬
‫לקחת חלק או להיתפס כמי שנוטלת חלק בקבלת החלטות אשר עדיין נתפסות כ"גבריות"‪ ,‬כגון יציאה‬
‫למלחמה או ניצחון בקרב‪ .‬דואליות זו של אימהות ומנהיגות‪ ,‬ויציקתם של שני הערכים הללו אל תוך‬
‫תדמיתה של מאיר במרחב הלאומי כ"אם האומה"‪ ,‬ניכרת היטב בטקסטים העיתונאיים‪ ,‬ובמידה רבה ניתן‬
‫לשער ששירתה את תדמיתה של מאיר בקרב דעת הקהל‪.‬‬

‫בדומה למאיר‪ ,‬גם הקמפיין וסיקור הקמפיין של הילרי קלינטון הדגישו לפרקים את האפשרות או היכולת‬
‫של הפוליטיקאית לצקת את אימהותה אל תוך המודל המנהיגותי אותו היא מציגה‪ ,‬אם כי להבדיל מן‬
‫המקרה של מאיר‪ ,‬כאן‪ ,‬כמה שמאפיין את החברה והפוליטיקה האמריקאית פעמים רבות‪ ,‬הייתה לא פעם‬
‫התייחסות גם לאימהותה האינדיבידואלית של קלינטון‪ ,‬וקישורה של האימהות הפרטיקולארית הזו‪ ,‬ולא‬
‫של אימהות כ"תפיסת עולם" או כנורמת התנהגות כפי שהודגם אצל מאיר‪ ,‬יחד עם המודל המנהיגותי‬
‫והמרחב הלאומי‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬הקשר זה היה קרוב יותר למה שהוגדר בשיטת המחקר העיקרית‪" ,‬תוויות‬
‫משפחתיות"‪ ,‬אבל הייחוד שלו – בכך שהוא בכל זאת משליך את האימהות האישית על המרחב החברתי‬
‫והמודל המנהיגותי שהציגה קלינטון‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך ה‪ 12 ,NYT -‬במאי ‪:2008‬‬

‫‪Ms. Chelsea Clinton added a new twist, telling the audience "how proud I am to have‬‬
‫‪my mom as a role model, as I watch her continue her fight to ensure that every child‬‬
‫‪has the same opportunities and blessings that I have had in my life".‬‬

‫אם כן‪ ,‬שלא כמו במרבית הציטוטים הנוגעים להפגנת האימהות הנרמזת של מאיר‪ ,‬ציטוט זה מהווה‬
‫אמירה וקישור ישירים יותר‪ ,‬חד‪-‬משמעיים וברורים בהרבה‪ ,‬בין המרחב האימהי הפרטי של קלינטון לבין‬

‫‪115‬‬
‫מנהיגותה במובן הלאומי‪ .‬מן הציטוט ניתן להבין כי הקמפיין ביקש למעשה להציג את אימהותה של‬
‫קלינטון כחלק ממה שמכשיר אותה למנהיגות‪ ,‬יש לה יתרון בהקשר זה; היא‪ ,‬כאם‪ ,‬מסוגלת להבין ולטפל‬
‫בבעיות חינוכיות‪ ,‬חברתיות וכלכליות "של ילדים" גם ברמה הלאומית‪ ,‬כפי שהצליחה לעשות זאת בספירה‬
‫הפרטית שלה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כאן מעין השלכה של הכלים והמונחים מן המרחב הפרטי או הספירה הביתית‬
‫על המרחב הלאומי‪ ,‬בהשוואה למקרה של מאיר‪ ,‬אצלה הודגמה כאמור יותר מגמה של אינטרפרטציה‬
‫כללית ומרומזת של תכונות אימהיות כדפוס התנהגות סימבולי אל תוך המודל המנהיגותי‪.‬‬

‫רמזים וסממנים לתפיסת האימהות כיתרון או לכל הפחות כביטוי גם בהקשר הלאומי‪ ,‬הודגמו גם במקרה‬
‫הבוחן של לבני בבחירות לכנסת ה‪ ;19-‬למשל באנקדוטה מאוד מעניינת שהביא העיתונאי נחום ברנע מתוך‬
‫ראיון שערך עם לבני בביתה ("ידיעות אחרונות"‪ 30 ,‬בנובמבר ‪:)2012‬‬

‫בדשא מאחור‪ ,‬התמודדה לבני עם גור חתולים קטנטן‪ ,‬כגודל כף יד‪ ,‬שחדר לחצר בחיפושיו אחר‬
‫מזון‪ .‬מאחורי הגור‪ ,‬במרחק בטוח‪ ,‬ארבה חתולת רחוב גדולה‪ ,‬מן הסתם אמו‪ .‬ברגע שלבני‬
‫העמידה צלוחית לפני הגור‪ ,‬זינקה החתולה וחטפה לו‪" .‬הגדולה שולחת את הקטן לבקש אוכל‪,‬‬
‫ואז לוקחת לעצמה"‪ ,‬אמרה לבני‪ .‬היא פתחה בריצה לעבר החתולה‪ ,‬בניסיון להבריח אותה‪.‬‬

‫מעבר לעובדה כי בדומה למאיר‪ ,‬גם לבני מתוארת באנקדוטה זו כבעלת תכונות אימהיות של חמלה ורצון‬
‫לסייע לחלשים ממנה‪ ,‬בעיקר בהקשר של דמויות חסרות אונים ו‪/‬או תמימות ונטולות פניות (במקרה של‬
‫מאיר‪" ,‬לא עסקנים ולא אינטרסנטים"‪ ,‬חיילים וילדים; במקרה שלפנינו‪ ,‬גור החתולים)‪ ,‬הניסיון להציג‬
‫את לבני כמי שמתעלה באימהותה על אחד הסימבולים החשובים ביותר בתרבות האנושית בהקשר של‬
‫אימהות‪ ,‬חתולה המגנה על גוריה ‪ ,‬מדגיש את הקומפטנטיות של לבני כבעלת תכונות אימהיות‪ ,‬ומרמז‬
‫ברובד סמלי ועמוק כי נדבך זה מקנה לה יתרון גם בזירה הפוליטית‪-‬חברתית‪ ,‬משל היו האזרחים כולם‬
‫גורי חתולים הממתינים לחלב ולהגנה שלה מפני הסכנות במעלה הדרך‪.‬‬

‫לסיכום מסגרת סיקור זו‪ ,‬נמצא כי בעיקר במקרה הבוחן של מאיר‪ ,‬ואולם לא רק בו‪ ,‬הוצגה הפוליטיקאית‬
‫כבעלת תכונות אימהיות אשר מקנות לה ולתדמיתה יתרון גם ברמה הלאומית‪ .‬אצל מאיר ולבני בלט הקשר‬
‫זה יותר בטיפוח של נורמות התנהגות אימהיות (חמלה‪ ,‬הגנה‪ ,‬אך גם קשיחות) שאינן בהכרח קשורות‬
‫לספירה הפרטית‪ /‬משפחתית של הפוליטיקאיות עצמן‪ ,‬בעוד אצל קלינטון בלטה השלכה של האימהות‬
‫הפרטית שלה כלפי ביתה צ'לסי‪ ,‬כביטוי ליתרון מובהק שלה גם ברמה הלאומית‪ ,‬כלומר כמי ש"תדאג‬
‫לרווחתם של כלל הילדים"‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫‪ 3.2.3‬מסגרת סיקור ‪ :2‬הנשיות כיתרון וכבשורה לחברה‬

‫בדומה למסגרת הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית" מן השיטה הכמותית‪ ,‬וגם בהתקשר למסגרת‬
‫הסיקור של "אם האומה" מתת הפרק הקודם אך תוך כדי הרחבת מסגרת סיקור זו‪ ,‬הודגם כי לעתים‬
‫קרובות ההתייחסות ל"נשיותה" של הפוליטיקאית נעשתה בהקשר חיובי‪ ,‬כנדבך אשר דווקא מחזק את‬
‫הכישורים המנהיגותיים שלה ומייחד אותה אל מול המנהיגים הגברים‪ ,‬וכמו כן מהווה בשורה חברתית‬
‫לנשים אחרות ובכלל‪ .‬בשונה ממסגרת הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית"‪ ,‬כאן פעמים רבות הדגש‬
‫העיקרי לא הודגם ב"ראשוניות" או ב"חלוציות" של התופעה של נשים בפוליטיקה הבכירה‪ ,‬אלא בכישורים‬
‫המנהיגותיים וביתרונות הברורים שיש לפוליטיקאית כאישה‪ ,‬וביכולתה‪ ,‬בשל כך‪ ,‬לשנות את פני החברה‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬בהקשר של פררו‪ ,‬נביט בציטוטים הללו מתוך ‪ 26( Newsday‬ביולי‪ )1984 ,‬ומתוך ה‪5( NYT -‬‬

‫באוגוסט‪ )1984 ,‬בהתאמה‪:‬‬

‫‪Young children will have the opportunity to internalize the belief that women can‬‬
‫‪shape the world as creatively and potently as men have been doing for hundreds of‬‬
‫‪years.‬‬

‫‪When Mrs. Ferraro appeared at an enthusiastic rally in front of the State Capitol in‬‬
‫‪Austin, there were dozens of curious women, many in their 30's or 40's, who came to‬‬
‫‪see a woman they perceived as a role model. After Mrs. Ferraro finished speaking and‬‬
‫‪Mr. Mondale began, a number of them drifted off.‬‬

‫מן המשפט מתוך ‪ ,Newsday‬אנו יכולים ללמוד כי תיאור הפוליטיקאית המתמודדת על תפקיד מפתח‬
‫בציבוריות האמריקאית נעשה בהקשר של אקט חינוכי‪-‬חברתי‪ :‬ילדים עשויים ללמוד ממנה משהו על רוח‬
‫התקופה‪ ,‬על התקדמות החברה אל עבר תפיסות פוליטיות פרוגרסיביות יותר‪ ,‬ולסגל את הרעיון לפיו‬
‫דיכוטומיות על בסיס מגדרי‪ ,‬כמו גם דעות קדומות שייתכן שספגו מן הדורות הקודמים‪ ,‬אינן עוד עובדה‬
‫נתונה‪ ,‬אלא הן עשויות להתערער‪ .‬הציטוט עורך קישור ברור בין מיצובה של פררו כפוליטיקאית בעמדה‬
‫הנהגה‪ ,‬לבין האמונה של הילדים בחברה‪ ,‬שגם נשים יכולות להיות יצירתיות ובעלות מסוגלות וכשירות‬
‫להנהיג; כלומר‪ ,‬הנשיות של פררו מתוארת כיתרון חברתי מובהק‪ :‬הישג היסטורי שהחברה עשויה להרוויח‬
‫ממנו משהו במונחים של סוציאליזציה פוליטית ותפיסות רווחות‪ .‬בציטוט מתוך ה‪ ,NYT -‬ההשוואה‬
‫המרומזת בין המועמדת לתפקיד סגנית הנשיא‪ ,‬פררו‪ ,‬לבין המועמד לנשיאות‪ ,‬מונדייל‪ ,‬ובדומה לציטוט‬
‫הקודם – הבלטת מנהיגותה של פררו כמי שמהווה בשורה לנשים רבות אשר צמאות ל"מודל לחיקוי" בקרב‬

‫‪117‬‬
‫מקבלי ההחלטות הבכירים ביותר – מצביעה על היתרון הגדול שיש לפררו כאישה מנהיגה לעומת מונדייל‪,‬‬
‫בהקשר של יצירת שינוי מהותי ועמוק בסדר החברתי הקיים‪.‬‬

‫בהקשר נוסף ומעט שונה‪ ,‬ובהתכתב עם דפוסי הסיקור של "תכונות נשיות" ו"נושאים נשיים"‪ ,‬נמצא כי‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬הן בציטוטים מתוך דברי העיתונאים‪ ,‬והן בציטוטים מתוך ראיונות או נאומים של‬
‫הפוליטיקאיות עצמן או מתוך הקמפיין שלהן‪ ,‬נעשה שימוש בקישור הדיכוטומי של הפוליטיקאית עם‬
‫תכונות ונושאים נשיים‪ ,‬דווקא כדי לטעון כי יש לה יתרון מנהיגותי בהתמודדות עם קבלת החלטות‪,‬‬
‫בהשוואה לפוליטיקאים הגברים‪ .‬למשל‪ ,‬פררו העידה על עצמה בכתבה ב‪ 15( Newsday -‬באוקטובר‪,‬‬
‫‪:)1984‬‬

‫‪When I'm not sure of something, I know how to reach out to somebody who does‬‬
‫‪know, take what they give me, weigh it and make the decisions.‬‬

‫בדומה‪ ,‬קלינטון העידה על עצמה בכתבה מה‪ 12( NYT -‬במאי‪:)2008 ,‬‬

‫‪We know that we have the "worry" gene. We know we have the "put the coat on‬‬
‫‪because it's cold outside" gene. But we also have the "stand up and fight for what you‬‬
‫‪believe in" gene.‬‬

‫בציטוט מדבריה של פררו‪ ,‬ניתן למצוא ביקורת מרומזת אך ברורה לגבי התכונות ה"גבריות" של ביטחון‬
‫עצמי מופרז וחוסר פתיחות לרעיונות אלטרנטיביים ויצירתיים בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬אמירתה מרמזת‬
‫שלעתים הססנות‪ ,‬אשר כפי שכבר ראינו מספר פעמים במחקר זה מזוהה פעמים רבות עם "נשיות"‪ ,‬אינה‬
‫בהכרח חסרון‪ ,‬אלא דווקא יכולה להוות יתרון מובהק בתהליך קבלת ההחלטות המנהיגותי ולהצביע על‬
‫פתיחות יתר וצניעות של הפוליטיקאית בהשוואה לפוליטיקאי‪ .‬בדומה‪ ,‬הציטוט של קלינטון מציג טענה‬
‫לפיה אישה מנהיגה‪ ,‬לעומת הגבר‪ ,‬אינה חוששת לצקת אל תוך המודל המנהיגותי שלה תכונות "נשיות"‬
‫ו"גבריות" גם יחד‪ :‬המנהיגה היא‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬אימהית ודאגנית‪ ,‬אך מן הצד השני‪ ,‬היא גם יודעת לעמוד על‬
‫שלה ולהילחם באסרטיביות על מה שהיא מאמינה בו‪ .‬זהו מודל מנהיגותי דואלי או ורסטילי שלפי קלינטון‬
‫מכשיר נשים ביתר שאת לתפקידי מפתח‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬שני הציטוטים משקפים יתרון מובהק לכאורה של נשים מנהיגות‪ ,‬ובמובן מסוים הם מהווים‬
‫איזושהי דרך להתמודד עם התפיסות החברתיות השליליות כלפי נשים בזירה הציבורית‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בפרקטיקה של "‪( "Reverse Reasoning‬בעברית‪" ,‬הפוך על הפוך")‪ :‬אי‪-‬הכחשה של הדיכוטומיה המגדרית‬
‫ושל הסטריאוטיפים‪ ,‬אלא דווקא "ניצול" (כביכול) שלהם וגיוס התרבות ההגמונית‪ ,‬תוך מתן‬

‫‪118‬‬
‫אינטרפרטציה אלטרנטיבית‪-‬חיובית לחלק מטיעוניה‪ ,‬על מנת להצביע על היתרון של הפוליטיקאית‬
‫כאישה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬הודגמה היטב מסגרת סיקור זו ב"פרשת אורי שגיא"‪ .‬שגיא היה מועמדּ של מפלגת העבודה‬
‫לתפקיד שר הביטחון בבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬אך נאלץ לפרוש מן המרוץ בהוראת היו"ר יחימוביץ‪ ,‬לאחר‬
‫שאחת מעמיתותיו לשעבר התלוננה בפני יחימוביץ על כך שבעבר שגיא אנס אותה והטריד אותה מינית‬
‫(סער‪ .)2012 ,‬על פרשה זו‪ ,‬כתבה צפי סער ב"הארץ" (‪ 13‬בנובמבר‪:)2012 ,‬‬

‫מעניין אילו עמד כיום גבר בראש מפלגת העבודה – האם האישה שבאה ליחימוביץ וסיפרה לה על‬
‫מה שאירע לה הייתה עושה זאת? ואם הייתה פונה – האם היו"ר התיאורטי היה פועל כפי שפעלה‬
‫יחימוביץ?‬

‫בקונטקסט אחר‪ ,‬כתב העיתונאי ענר שלו‪ ,‬בתיאורו את מועמדותן של לבני ויחימוביץ כיושבות ראש מפלגות‬
‫בבחירות לכנסת ה‪"( 19-‬הארץ"‪ 29 ,‬בנובמבר ‪:)2012‬‬

‫לראשונה‪ ,‬יש סיכוי לכך ששיח נשי אלים פחות ואינטליגנטי יותר מהשיח הגברי המאצ'ואיסטי‬
‫יתפוס כאן מקום‪.‬‬

‫הציטוט הראשון מצביע שוב על יתרון מובהק של הפוליטיקאית הבכירה‪ ,‬הן בהקשר הפמיניסטי והן‬
‫בהקשר החברתי הרחב‪ :‬יחימוביץ מתוארת כמי שמבינה מצוקות של נשים‪ ,‬היא גם יודעת להתמודד איתן‬
‫טוב יותר‪ ,‬וכאשר היא נמצאת בצומת חשוב של קבלת החלטות‪ ,‬היא "אינה שוכחת מניין באה"‪ ,‬אלא‬
‫ההפך‪ ,‬זהותה המגדרית הופכת חלק אינטגרלי מן המודל המנהיגותי שהיא מציעה לבוחריה‪ ,‬ובכך היא‬
‫מיישמת הלכה למעשה דאגה חברתית‪-‬פמיניסטית‪ .‬הקשר זה מתחבר לתמה של הדיכוטומיה בדבר‬
‫"נושאים נשיים"‪ ,‬ונעשה בה שימוש דומה לשימוש שעשו פררו וקלינטון בתמה של "תכונות נשיות"‪ :‬אי‪-‬‬
‫הכחשה של החיבור החברתי הטבעי לכאורה של הפוליטיקאיות יחד עם ה"קלף" של זכויות האישה‬
‫ופמיניזם‪ ,‬תוך גיוס חיבור זה כדי להדגיש את היתרון שהוא מעניק למנהיגּת שלהן על פני הפוליטיקאים‬
‫הגברים (יש לשים לב להשוואה ה"תיאורטית" שנעשית בציטוט בין יחימוביץ לבין היו"ר הגבר ה"מדומיין"‬
‫של מפלגת העבודה‪ ,‬תוך הניסיון לרמוז כי ייתכן שיו"ר מפלגה גבר היה פועל בצורה בלתי מוסרית)‪.‬‬

‫בדומה לדבריה של פררו לגבי היתרון שבצניעות או ב"פתיחות המחשבתית‪-‬יצירתית" של נשים לעומת‬
‫גברים‪ ,‬גם בציטוט מתוך דבריו של העיתונאי ענר שלו‪ ,‬אשר נכתב בהקשר של לבני ויחימוביץ גם יחד‪ ,‬ניתן‬
‫למצוא שוב מסגור שלילי מובהק של תכונות האופי הגבריות הקשורות בביטחון עצמי מופרז ובאסרטיביות‬
‫יתר (הצגת תכונות אלה תוך שימוש בטרמינולוגיה נגטיבית ביותר‪" :‬אלימות" ו"מאצ'ואיזם")‪ ,‬אלמנטים‬

‫‪119‬‬
‫שהמנהיגות הנשית לעומת זו הגברית חפה מהם לכאורה‪ ,‬ולכן היא יותר "אינטליגנטית"‪ ,‬חיובית‬
‫ואופטימיסטית‪ ,‬וטומנת בחובה פוטנציאל לשינוי השיח החברתי והפוליטי בכללותם‪.‬‬

‫לסיכום מסגרת סיקור זו‪ ,‬ניכר כי בדומה למסגרת הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית"‪ ,‬נשיותה של‬
‫הפוליטיקאית באופן כללי נטתה להיות מוצגת כיתרון פוליטי‪ ,‬חברתי וחינוכי מובהק בהקשר של‬
‫התמודדותה על תפקיד צמרת‪ .‬הדבר בלט הן ביכולת של המנהיגה לשנות את פני החברה ולחתור תחת‬
‫דעות קדומות תוך שהיא מעוררת השראה בקרב נשים וילדים‪ ,‬הן בפתיחות ובצניעות שלה לעומת‬
‫הפוליטיקאי בעל הביטחון העצמי המופרז‪ ,‬הממהר לקבל החלטות בלי לשקול אלטרנטיבות (דברי פררו)‬
‫ובהצגת מודל מנהיגותי ורסטילי מבחינה מגדרית (דברי קלינטון)‪ ,‬והן בחיבור הטבעי לכאורה של‬
‫הפוליטיקאית ל"נושאים נשיים" כגון פמיניזם ומעמד האישה‪ ,‬מה שעשוי להוביל אותה להחלטות‬
‫מושכלות ומוסריות יותר בהקשרים אלה‪.‬‬

‫‪ 3.2.4‬מסגרת סיקור ‪ :3‬הומור ומגדר‬

‫תמה בולטת נוספת באה לידי ביטוי בזיהוי הקטגוריה המגדרית בתקשורת יחד עם אנקדוטות‬
‫הומוריסטיות‪ ,‬אשר העמידו את סוגיה זו בצל "רך" ו"קליל" יותר בהשוואה לכלל מסגרות הסיקור משתי‬
‫שיטות המחקר כפי שאלו הודגמו עד עתה‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לומר כי בניגוד למסגרות הסיקור אשר דנו ב"טיקט‬
‫המגדרי" באופנים רציונאליים‪-‬רציניים‪ ,‬תוך יציקת הקשרים שליליים (למשל סקסיסטיים) או חיוביים‬
‫(למשל מיצוב הנשיות כיתרון)‪ ,‬תבנית סיקור זו התאפיינה בפרשנות "רכה" בהרבה של הקונטקסט המגדרי‪,‬‬
‫אלמנט אשר כפי שינותח בפרק הדיון – עשויות להיות לו השלכות חיוביות בצד שליליות בהקשר של‬
‫תדמיתה של הפוליטיקאית‪.‬‬

‫בטרם תובאנה הדוגמאות‪ ,‬יצוין כי יש לקיים הבחנה ברורה בהקשר זה בין הומור סקסיסטי‪-‬פוגעני‪ ,‬אשר‬
‫נועד להשפיל את הפוליטיקאית ולפגוע בתדמיתה (מה שסווג בשיטת המחקר הכמותית בדרך כלל‬
‫כ"רמיזות מיניות")‪ ,‬לבין מסגרת סיקור זו‪ ,‬אשר עיקרה הנכחה של סוגיית המגדר באמצעות הומור‪,‬‬
‫לעיתים אף על ידי הפוליטיקאית עצמה‪ ,‬לצד הפרכה (בדרך כלל עקיפה) של סטריאוטיפים מגדריים‪.‬‬

‫לשם המחשה‪ ,‬דוגמה לטקסט סקסיסטי ופוגעני‪ ,‬אשר איננו מסווג כחלק מתמה זו‪ ,‬באה לידי ביטוי בדבריה‬
‫של הקומיקאית ‪ Joan Rivers‬בוועידת המפלגה הרפובליקנית‪ ,‬כפי שאלו צוטטו ב‪ 10 ,Newsday -‬באוגוסט‬
‫‪"The Democrats should have gotten Dolly Parton to run over for vice president instead :1984‬‬
‫‪ ."of Ferraro…then we would have three boobs in the White House‬כאמור‪ ,‬בציטוט זה בולט‬

‫‪120‬‬
‫ההקשר הסקסיסטי‪ -‬פוגעני שכבר נידון כחלק משיטת המחקר העיקרית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההומור שמציגה‬
‫הק ומיקאית לא נועד להנכיח את הסטריאוטיפ על מנת להפריך אותו‪ ,‬אלא דווקא להנציח את התפיסה‬
‫המועמדת‪58.‬‬ ‫הפוגענית כלפי‬

‫כדוגמה הפוכה נביא למשל ציטוט בהקשר של ביקורה של גולדה מאיר בארצות הברית בספטמבר ‪,1969‬‬
‫מתוך "הארץ" (‪ 27‬בספטמבר‪:)1969 ,‬‬
‫מר ניקסון אמר בסוף דבריו‪ ,‬כי הוא שמח לקבל את הגב' מאיר שחייתה באמריקה‪ ,‬גם מפני שהיא‬
‫אישה‪ ,‬וציטט את וינסטון צ'רצ'יל שאמר‪" :‬טוב להרבות דברים עם נשים‪ ,‬כי הן בית הספר הטוב‬
‫ביותר שישנו"‬

‫בכתבה אחרת‪ ,‬צוטטה מאיר עצמה ("הארץ"‪ 11 ,‬באוקטובר ‪:)1969‬‬

‫ראש עיריית פילדלפיה העניק לי שי – שתי עניבות‪ .‬הוא אמר כי אחת מיועדת לבני‪ .‬לגבי השנייה‬
‫אמר‪" :‬זאת מיועדת לגבר‪ ,‬שיהיה פעם ראש ממשלת ישראל"‪ ...‬אמרתי לו שאשמור את העניבה‬
‫הזו עוד הרבה זמן‪.‬‬

‫ציטוטים אלו מעידים על יחס בלתי אמצעי כלפי סוגיית המגדר‪ ,‬כלומר זהו אלמנט מונכח על ידי‬
‫הפוליטיקאית עצמה‪ ,‬הקולגות שלה וסביבתה הפוליטית‪ .‬בדבריו שהובאו בציטוט הראשון‪ ,‬מרמז הנשיא‬
‫ניקסון לכך כי פגישתו עם מנהיגה אישה מהווה מעמד שונה ויוצא דופן ממה שהוא מורגל בו‪ ,‬אלמנט‬
‫המתחבר גם לקטגוריה של "פריצת הנורמה החברתית" ("שמח לקבל את הגב' מאיר‪...‬גם מפני שהיא‬
‫אישה")‪ .‬במעמד זה‪ ,‬בוחר ניקסון לצטט דברים בעלי ניחוח הומוריסטי‪ ,‬אשר מייחסים ל"טיקט המגדרי"‬
‫בפגישתו עם פוליטיקאית בכירה אפיון חיובי ו"מרוכך"‪ ,‬ומרמזים כי יש לאישה יתרונות בהשוואה לגבר‬
‫("הן בית הספר הטוב ביותר שישנו")‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעבר להנכחת מגדרה של מאיר‪ ,‬אמירתו של ניקסון מתקשרת‬
‫ומבקרת בעקיפין את התפיסה הפטריארכלית‪-‬דתית לפיה "אין להרבות בדברים עם נשים משום שהן קלות‬
‫דעת" (השימוש הנפוץ במילת התואר ‪ ,Silly‬בהקשר של נשים)‪ .‬כלומר‪ ,‬הדובר עושה שימוש באלמנט‬
‫סטריאוטיפי המתכתב עם מה שמסווג כ"תכונות נשיות"‪ ,‬דווקא כדי להפריך תפיסה זו באמצעות ההומור‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬קיימת כאן הנכחת המגדר בצד הפרכה מרומזת של סטריאוטיפים מגדריים‪.‬‬

‫‪ 58‬יש לשים לב כי הפגיעה בדבריה של הקומיקאית איננה רק בפררו‪ ,‬אלא גם (ואולי בעיקר) במועמד לנשיאות‪,‬‬
‫מונדייל‪ ,‬שהוא לפיה דבריה‪( The third boob in the white house ,‬המילה ‪ Boob‬משמעותה גם "טמבל")‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬קשה שלא לתת את הדעת על העובדה כי יש כאן בחירה להשוות בין המועמדת הרצינית הראשונה‬
‫בהיסטוריה של ארצות הברית לתפקיד סגנית הנשיא‪ ,‬לבין זמרת פופ‪ ,‬בהקשר סקסיסטי‪-‬מיני‪ ,‬מבזה‬
‫ומשפיל‪.‬‬

‫‪121‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הציטוט של מאיר עצמה‪ ,‬אשר מציג אמירה הומוריסטית בנוגע לדיכוטומיה המגדרית בנושא‬
‫של אופנה‪ ,‬לפיה נשים מנהיגות אינן לובשות חליפות עם עניבות כפי שנוהגים המנהיגים הגברים‪ ,‬מנכיח‬
‫שוב ב יתר שאת את סוגיית המגדר בשיח הציבורי והתקשורתי סביב מאיר‪ ,‬וכן את העובדה שהיא שונה‬
‫(לא בהכרח במובן השלילי של המילה) מן "הפוליטיקאי הממוצע" (והמעונב)‪ .‬גם פה ניתן בהחלט להבחין‬
‫כי ההתייחסות לתמה של "מראה חיצוני" בהקשר של הפוליטיקאית‪ ,‬נועדה להציג בסך הכל יחס די אוהד‪,‬‬
‫"קליל" ו"מרוכך" כלפי סוגיה זו‪ ,‬דבר‪-‬מה שבעקיפין "מוציא את העוקץ" מתוך הדעה הקדומה באמצעות‬
‫הומור‪ ,‬ולכן יש בכוחו להפריך את הסטריאוטיפ‪.‬‬

‫גם בציטוט הסרקסטי הבא‪ ,‬מתוך דבריה של קלינטון לגבי העיתונאי הקונסרבטיבי ‪,Rush Limbaugh‬‬
‫המרבה לבקר אותה‪ ,‬ניתן לאתר הומור‪ ,‬הפורט על הבחנות מגדריות‪ ,‬הפעם בקונטקסט של "מיניות" (מתוך‬
‫ה‪ 5 ,NYT -‬במאי ‪:)2008‬‬

‫‪"He always had a crush on me", Mrs. Clinton said with a silly smile.‬‬

‫כפי שבא לידי ביטוי במשפט קצר זה‪ ,‬נדמה כי יכולתה המשמעותית יותר והפרטיקולארית של‬
‫הפוליטיקאית לעשות שימוש במטאפורה ההומוריסטית של "התאהבות" או "רומנטיקה" (ולמעשה‪,‬‬
‫בהפרדות מגדריות בכלל) על מנת לתאר "נושאים קשים" ורגישים‪ ,‬כגון למשל מערכת היחסים הטעונה בין‬
‫פוליטיקאים והתקשורת ‪ ,‬מאפשרת לה דווקא לייצר יחס פחות "טרחני" או "חמור סבר" כלפי נושאים‬
‫אלה‪ ,‬וייתכן שלפחות ברמת הפוטנציאל‪ ,‬תורמת לתדמיתה הציבורית‪ .‬בדבריה‪ ,‬קלינטון למעשה פורטת על‬
‫התמה של "מיניות" ומדגישה אותה (היא גם עושה זאת תוך כדי הפרחה של "‪ ,"Silly smile‬המתכתב עם‬
‫סטריאוטיפים מגדריים בהקשר של "תכונות נשיות")‪ .‬כלומר‪ ,‬יש בפנינו רתימה של התרבות‬
‫הפטריארכלית‪ ,‬לפיה הפוליטיקאית נפשטת על פי תשומת הלב אשר לה היא זוכה מגברים‪ ,‬על מנת להפריך‬
‫את אתוס זה או להגחיך אותו ("‪ ("He always had a crush on me‬באמצעות ההלצה האנקדוטלית‪.‬‬

‫לעומת הציטוטים והדוגמאות שהובאו עד עתה‪ ,‬הדיון בנושא של "כפילתה" של לבני בבחירות לכנסת ה‪-‬‬
‫‪( 18‬ראו הרחבה בתת הפרק ‪ ) 3.1.4‬התאפיין ב"גבוליות" מסוימת‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ניכר היה כי ההתייחסות‬
‫לסוגיה זו ב"ידיעות אחרונות" הייתה בגדר של הומור פוגעני מפני שהיא שיוותה ללבני תדמית ציבורית‬
‫שאינה די רצינית‪ .‬למשל‪ ,‬ניתן דגש לעובדה האירונית כי "הכפילה" של לבני הינה תומכת נלהבת של נתניהו‪,‬‬
‫מה שיצר דיכוטומיה מגדרית‪-‬פוגענית ברורה‪ ,‬לפיה ברמת הדמיון החיצוני (שאיננה רלוונטית לכשירות או‬
‫למנהיגות) הכפילה נמצאת ב"מחנה לבני"‪ ,‬אך לעומת זאת ב"נושאים הרציניים" היא באופן חד‪-‬משמעי‬
‫במחנה של נתניהו‪ ,‬של הפוליטיקאי הגבר‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬הן מוכנותה של לבני להיפגש ולהתראיין ביחד עם‬
‫ה"כפילה"‪ ,‬והן עצם העלאת הנושא לסדר היום‪ ,‬יצקו אל תוך ההקשר המגדרי הומור אשר ראשית‪ ,‬הבליט‬

‫‪122‬‬
‫והנכיח באופן זכיר את דמותה של לבני בסדר היום הציבורי; ושנית‪ ,‬יצר הבחנה ברורה בין לבני לבין‬
‫"כפילתה"‪ :‬לעומת הכפילה המציגה תדמית "קלילה" ו"מרוככת"‪ ,‬לבני עצמה היא מנהיגה רצינית ‪ ,‬עסוקה‬
‫ומכובדת‪ .‬באמצעות הבחנה זו‪ ,‬שוב יצר ההומור בעקיפין דווקא הפרכה מסוימת של הטענה הפטריארכלית‬
‫לפיה הפוליטיקאית נשפטת על פי המראה החיצוני שלה‪ .‬למשל‪ ,‬הדבר בלט מאוד בציטוט הבא (מתוך‬
‫דבריה של לבני כפי שהובאו ב"ידיעות אחרונות‪ 5 ,‬בנובמבר ‪:)2009‬‬

‫כל כך הרבה אנשים טוענים שאני לא מקדישה להם די זמן‪ ,‬אולי זה לא רעיון כל כך רע שתהיה לי‬
‫כפילה‪.‬‬

‫לסיכום תת‪-‬פרק זה‪ ,‬אותרו מספר דוגמאות שבהן נעשה שימוש בהומור על מנת להנכיח את הסוגיה‬
‫המגדרית בצורה שאינה פוגענית‪ ,‬ולצד זאת לעשות שימוש בהלצה על מנת להפריך דעות קדומות‬
‫וסטריאוטיפים מגדריים כלפי מועמדות לתפקידי מנהיגות‪.‬‬

‫‪ 3.2.5‬מסגרת סיקור ‪ :4‬נשים בפוליטיקה כמניפולציה אלקטורלית‬

‫מסגרת סיקור רביעית שנמצאה דומיננטית במרבית מקרי הבוחן במחקר זה‪ ,‬באה לידי ביטוי בנטייה של‬
‫כלל העיתונים לקיים רדוקציה מסוימת של השתתפותן של הפוליטיקאיות במערכות הבחירות לכדי‬
‫מניפולציה פוליטית‪-‬אלקטורלית‪ ,‬כלומר המועמדּת הוצגה לעתים לא כאקט פוליטי העומד בפני עצמו‪,‬‬
‫אלא כמה שנועד כמעט באופן בלעדי "למשוך מצביעים" (ובעיקר מצביעות)‪ .‬מסגרת סיקור זו מתכתבת‬
‫היטב עם כמה מן ההיבטים שכבר דובר בהם‪ :‬למשל‪ ,‬היא קשורה למסגרות הסיקור של "תכונות נשיות"‬
‫ו"פמיניזם ומעמד האישה" מן השיטה הכמותית‪ ,‬שכפי שכבר הודגם הניחו כי הפוליטיקאית מוצגת לעתים‬
‫כ"מניפולטיבית" וכמי שמנצלת לכאורה את ה"טיקט המגדרי" לצורכי פופולאריות‪ .‬ואולם‪ ,‬המסגרת‬
‫הנוכחית נבדלת ממסגרות הסיקור הללו בכך שהיא מדגישה באופן פרטיקולרי את האקט של הצגת‬
‫המועמדות וההשתתפות במערכת הבחירות כאלמנטים מניפולטיביים שאין להם תכלית לכאורה‪ ,‬מלבד‬
‫צורכי "רווח פוליטי" צר של הפוליטיקאית עצמה או‪ ,‬גרוע מכך‪ ,‬של סביבתה הפוליטית הגברית‪ .‬מסגרת‬
‫הסיקור הנוכחית קשור ה גם לתבנית החשיבה של "הנשיות כיתרון" מן הפרק הנוכחי‪ ,‬ואמנם כפי שיודגם‬
‫מיד‪ ,‬היא מהווה מעין "תמונת ראי" שלילית של מסגרת זו‪.‬‬

‫כפי שכבר צוין בקצרה בפרק המתודולוגי‪ ,‬מועמדותה של פררו לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית נבדלת‬
‫משאר המועמדויות במחקר זה בשני היבטים עיקריים‪ :‬ראשית‪ ,‬פררו הציגה מועמדות לתפקיד הנתפס‬
‫כשני בחשיבותו במדינתה‪ ,‬בעוד מאיר‪ ,‬קלינטון‪ ,‬לבני ויחימוביץ התמודדו (ישירות או בעקיפין) על תפקיד‬

‫‪123‬‬
‫הצמרת החשוב ביותר במדינותיהן; שנית‪ ,‬לעומת שאר המקרים במחקר זה הכוללים פוליטיקאית המציגה‬
‫מועמדותה לתפקיד הבכיר באופן עצמאי ובלתי אמצעי‪ ,‬פררו נבחרה על ידי מונדייל וצמרת המפלגה‬
‫הדמוקרטית למועמדת לתפקיד סגנית הנשיא‪ .‬אלמנט קריטי זה בא לידי ביטוי היטב במסגרת הסיקור‬
‫הנוכחית‪ ,‬במובן שעצם הבחירה של פררו על ידי מונדייל ומפלגתו הוצג לא אחת כמניפולציה פוליטית‪-‬‬
‫אלקטורלית‪ ,‬שנועדה "למשוך" מצביעים ליברליים ומצביעות נשים‪ ,‬ואינה קשורה ישירות לאיכויות‪,‬‬
‫לניסיון ולכשירות של פררו כפוליטיקאית וכמנהיגה‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬מתוך ‪ 13 ,Newsday‬ביולי ‪ 1984‬ו‪ 22 -‬ביולי ‪( 1984‬בהתאמה)‪:‬‬

‫‪It's a whole new phenomenon, we see it as having an enormous potential to increase‬‬

‫‪registration, to increase turnout and to convert Republicans.‬‬

‫‪Some polls show having a woman vice president is worth 10 percent gain to the‬‬
‫‪Democrats in November.‬‬

‫משני הציטוטים הללו ניתן ללמוד כי לא אחת‪ ,‬השיח סביב כישוריה המנהיגותיים של פררו לא נגע‬
‫לתכונותיה הספציפיות או להישגיה הפוליטיים בעבר כאשת ציבור וכאשת קונגרס פעילה ופופולרית‪ ,‬אלא‬
‫שהן ברמת הקמפיין והן ברמת המסגור בעיתונות‪ ,‬הבחירה בפררו תורגמה ל"רווח פוליטי זול"‪ :‬בשל היותה‬
‫אישה‪ ,‬היא היחידה לכאורה שעשויה "להמיר רפובליקנים"‪ ,‬ולהביא לאחוזים גבוהים של הצבעה בקרב‬
‫נשים‪ ,‬אלמנטים אשר ישרתו את המפלגה הדמוקרטית‪ .‬זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬תוך התעלמות מן הנסיבות הענייניות‬
‫בפררו‪59.‬‬ ‫שהביאו לבחירה הספציפית‬

‫למעשה‪ ,‬ניתן לומר כי במובנים מסוימים יש כאן כמעט הפקעה של האישיות של הפוליטיקאית אל מול‬
‫מבחן דעת הקהל‪ ,‬וסימון ומסגור שלה אך ורק בהקשר המגדרי‪ .‬כלומר‪ ,‬איננו למדים כמעט דבר על דמותה‬
‫הקונקרטית של פררו‪ ,‬אלא בהקשר של הזווית המגדרית וההשלכות האלקטוראליות של נדבך זה‪ .‬פררו‬

‫‪ 59‬יש להדגיש שפררו הייתה ציר בבית הנבחרים‪ ,‬דבר אשר אכן נחשב (למועמד לנשיאות או סגן‪-‬נשיאות)‬
‫כ"נחות" לעומת רוב המועמדים שהנם בדרך כלל סנטורים או מושלי מדינה מקומית‪ .‬מאידך‪ ,‬יש צביעות‬
‫מסוימת בטענה שהיא נבחרה רק כדי להגדיל את הקולות מאוכלוסיית הנשים‪ ,‬שהרי מאז ומתמיד המינוי‬
‫לסגן‪-‬נשיא היה מבוסס בעיקר (או כל כולו) על ״איזון״ בין המועמד לנשיאות לבין המועמד לסגן‪-‬נשיא‪ :‬איזון‬
‫גיאוגרפי או אידיאולוגי או על רקע ניסיון של שניהם וכו׳ – אז מה ההבדל אם הפעם האיזון הוא על בסיס‬
‫מגדרי?‬

‫‪124‬‬
‫היא כמעט "דמות אנונימית"‪ ,‬שנועדה למלא תפקיד פוליטי‪-‬חברתי מסוים על בסיס מגדרה בלבד‪ .‬במקרה‬
‫זה‪ ,‬ניתן בהחלט לומר כי זהו אקט אשר לא היה מתקיים בהקשר של השיח סביב פוליטיקאי‪-‬גבר‪.‬‬

‫דוגמה נוספת‪ :‬בכתבה מה‪ ,NTY-‬נטען כי הבחירה במועמדת‪-‬אישה לתפקיד סגנית הנשיא נועדה למעשה‬
‫להקשות על הקמפיין הרפובליקני (‪ 9‬בספטמבר‪:)1984 ,‬‬

‫‪The Democrats know that it's hard for men to find the best strategy for campaigning‬‬
‫‪against a woman…It's like hitting a marshmallow: either you appear too aggressive or‬‬
‫‪as though you can't handle it.‬‬

‫גם בציטוט זה ניתן לראות שוב‪ ,‬אם כי תוך הנמקה שונה במקצת בהשוואה לציטוטים מ‪ ,Newsday -‬כי‬

‫בחירתה של פררו למועמדת המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית מוצגת כמניפולציה‬
‫בלבד של הקמפיין הדמוקרטי‪ :‬הדמוקרטים בראשות מונדייל ידעו לכאורה כי הבחירה בפררו תקשה על‬
‫הקמפיין הרפובליקני מן ההיבט המגדרי‪ .‬אל מול אישה‪ ,‬הרפובליקנים ייתפסו או כסקסיסטים‪ ,‬אגרסיביים‬
‫ופטרוניים‪ ,‬או כחלשי אופי שאינם מוכנים או יכולים להתמודד עם "המצב החדש"‪ .‬לכן‪ ,‬גם כאן נרמז כי‬
‫בחירתם של הדמוקרטים בפררו לא נעשתה על רקע כישוריה המנהיגותיים הפרטיקולריים‪ ,‬אלא כניצול‬
‫ה"שיח המגדרי" בשל יכולתו לתת מענה לאינטרס הפוליטי גרידא‪ ,‬כלומר על מנת "לתקוע מקלות בגלגלי"‬
‫ולהכשיל את הקמפיין של המפלגה היריבה‪.‬‬

‫כפי שכבר נכתב בשיטת המחקר הראשונה‪ ,‬ביטוי קיצוני ומקומם אף יותר של מגמה זו‪ ,‬הודגם במספר‬
‫מקרים שבהם לא רק שהעיתונים התעלמו מכישוריה הספציפיים של פררו‪ ,‬אלא שהיא גם הוצגה באופן‬
‫שאינו משתמע לשני פנים כמי שאינה כשירה לתפקיד‪ ,‬אך נבחרה בכל זאת רק בשל מגדרה והנסיבות‬

‫הפוליטיות‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך ה‪ 7( NYT-‬באוגוסט‪:)1984 ,‬‬

‫‪Geraldine A. Ferraro would have been an extremely unlikely choice to run for Vice‬‬

‫‪President if she were not a woman.‬‬

‫שלא כמו במקרה הבוחן של פררו‪ ,‬לנוכח העובדה כי לבני ויחימוביץ התמודדו על תפקיד ההנהגה הבכיר‬
‫ביותר‪ ,‬ולא על "תפקיד המשנה"‪ ,‬ניתן לראות כי במקרי הבוחן הישראלים‪ ,‬ה"מניפולציה האלקטוראלית"‬
‫לכאורה הפכה להיות מנחלת הקמפיין או הסביבה הפוליטית של הפוליטיקאית‪ ,‬בדומה למה שהודגם‬
‫בסיקורה של פררו‪ ,‬לאקט אישי ואישיותי של הפוליטיקאית עצמה‪ .‬למשל‪ ,‬במאמר דעה ביקורתי ונוקב‬
‫כנגד לבני‪ ,‬כתבה העיתונאית קרן נויבך‪" ,‬הארץ" (‪ 30‬בינואר‪:)2009 ,‬‬

‫‪125‬‬
 ‫איך את יודעת שתיכף בחירות? כשמועמדת לראשות הממשלה שסירבה עד כה בעקשנות להגיע‬
‫לכנסים בעלי אופי מגדרי‪ ,‬שכל התנהלותה הפוליטית הייתה נטולת סדר יום פמיניסטי‪,‬‬
‫שהתייחסותה היחידה למינה הייתה הסכמתה להצטלם עם הספרית שלה – מופיעה בכנס של‬
‫שדולת הנשים‪ ,‬טוענת שלא תיתן להדיר את הנשים מהחלטות ביטחונות ואומרת ש"השלטון‬
‫בישראל לא שייך לגנרלים"‪.‬‬

‫בשורות אלו ניתן להבחין כאמור‪ ,‬ראשית כי ההצבעה על המגדר או על העיסוק במגדר כעל מניפולציה‬
‫אלקטוראלית אינו עוד תכסיס של הקמפיין‪ ,‬במסגרתו הפוליטיקאית היא דמות פסיבית המופעלת בידי‬
‫סביבתה הפוליטית או אנשי יחסי הציבור שלה‪ ,‬אלא הפוליטיקאית עצמה מפעילה עתה את המניפולציה‬
‫באופן בלתי אמצעי‪ ,‬כאשר המטרה זהה‪ :‬עשיית הון פוליטי‪-‬אלקטוראלי‪ .‬שנית‪ ,‬הקישור בציטוט זה‬
‫לפמיניזם ולמעמד האישה הוא ישיר יותר‪ :‬על פי קישור זה‪ ,‬לבני למעשה רותמת באופן ציני נושא חברתי‬
‫חשוב‪ ,‬אשר התעלמה ולא הכירה בו עד עתה (ונוסיף על זה גם ביקורת של העיתונאית צפי סער‪ ,‬לפיה "לבני‬
‫לא שברה את תקרת הזכוכית‪ ,‬אלא התעלמה ממנה"‪" ,‬הארץ"‪ 3 ,‬בפברואר ‪ ,)2009‬שוב – לכאורה‪ ,‬לא מפני‬
‫שהנושא אכן בליבה‪ ,‬אלא מפני שבאופן מניפולטיבי היא "מנצלת" את היותה אישה משום שתדמית זו‬
‫משתלמת לה אל מול מבחן דעת הקהל‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬הסיקור התקשורתי של נטייתה של לבני להתייחס לסוגיות של מגדר‪ ,‬פמיניזם ומעמד האישה‬
‫במהלך קמפיין הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬כלל פעמים רבות שימוש במילים סנסציוניות‪ ,‬פואטיות וטעונות‪,‬‬
‫אשר הדגישו את הממד המניפולטיבי לכאורה בבחירת האסטרטגיה הפוליטית של לבני‪ .‬זאת‪ ,‬נעשה הן על‬
‫ידי התקשורת עצמה והן על ידי פוליטיקאים ומפלגות יריבים‪ .‬נביט בכמה ציטוטים קצרים מתוך כתבת‬
‫עומק בנושא שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות" (‪ 2‬בפברואר‪:)2009 ,‬‬

‫היא משתמשת בנשק הנשי‪.‬‬

‫זה הזמן להוציא את הקלף שעד עכשיו היא הקפידה לא להשתמש בו – הקלף הנשי‪.‬‬

‫אלו הצהרות ריקות ערב בחירות העומדות בסתירה להתנגדותה לקידום מעמד האישה (קמפיין‬
‫הליכוד)‪.‬‬

‫לבני פעלה נגד נשים‪ ,‬ואין סיבה שהן יצביעו לה‪ .‬זה עוד ספין ציני‪( .‬קמפיין העבודה)‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬השימוש בתיאורים סנסציוניים כגון "הנשק הנשי"‪" ,‬הקלף הנשי"‪" ,‬הצהרות ריקות" ו"ספין‬
‫ציני"; וכן בפעלים ובשמות פועל כגון "משתמשת"‪" ,‬להוציא את הקלף"‪ ,‬ו"עומדות בסתירה"‪ ,‬נועדו‬
‫להדגיש את השימוש הציני לכאורה של לבני במגדרה לצורכי "הרווח האלקטוראלי"‪ ,‬ולמעשה מסמלים‬

‫‪126‬‬
‫הבניית מציאות במסגרתה נשים עשויות לעשות שימוש מניפולטיבי במגדר שלהן בזירה הציבורית‪ ,‬שימוש‬
‫אשר אינו נובע מתחושות אותנטיות הקשורות בשליחות או בדיכוי חברתי ופוליטי‪ ,‬אלא נובע מ"צרכי‬
‫הקמפיין" בלבד‪.‬‬

‫בהקשר מעט שונה‪ ,‬גם יחימוביץ ספגה ביקורת קשה על השימוש המניפולטיבי לכאורה שעשתה ב"נשיותה"‬
‫במהלך קמפיין הבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬על מנת לשנות תדמית ו"למשוך קולות"‪ .‬זאת נעשה בעיקר סביב‬
‫תשדירי הבחירות של מפלגת "העבודה" בראשותה של יחימוביץ‪ ,‬בהם נראתה הפוליטיקאית "מבשלת‬
‫קציצות במטבח ביתה" ומבצעת בעצמה את עבודות הבית‪ ,‬תדמית אשר נטען כי אינה מתיישבת עם דמותה‬
‫האמתית לכאורה של יחימוביץ‪ ,‬אלא נועדה לייצר "מניפולציה מגדרית"‪ ,‬אשר דווקא חוטאת להשקפת‬
‫העולם הפמיניסטית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬טיעון ביקורתי זה בא היטב לידי ביטוי בקריקטורה נוקבת זו מתוך "הארץ"‬
‫(‪ 10‬בינואר‪:)2013 ,‬‬

‫תמונה מס‪" :15 .‬כל הזמן במטבח‪ ,‬אשת חיל!"‪ .‬צמרת מפלגת "ש"ס" השמרנית חשה שביעות רצון‬
‫מקמפיין הבחירות ה"נשי" של יחימוביץ‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬תבנית חשיבה זו הדגימה כי לעתים קרובות השתתפותן של נשים בפוליטיקה הבכירה במהלך‬
‫מערכות בחירות מוסגרה כמניפולציה פוליטית‪-‬מגדרית‪ .‬במסגרת כך‪ ,‬נטען כי פררו נבחרה למועמדת‬
‫המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית‪ ,‬אף על פי שאינה כשירה לתפקיד זה‪ ,‬על מנת‬

‫‪127‬‬
‫"למשוך קולות" בקרב המצביעות ו"להמיר" מצביעים רפובליקנים; נטען גם כי לבני עשתה שימוש ציני‬
‫וניצלה את נשיותה לצורכי רווח פוליטי אל מול מבחן דעת הקהל ערב הבחירות לכנסת ה‪ ;18-‬וכן‪ ,‬נטען כי‬
‫בבחירות לכנסת ה‪ , 19-‬יחימוביץ שידרה תדמית בלתי אותנטית הקשורה לתפקידיה המסורתיים של‬
‫האישה‪ ,‬ועל ידי כך דווקא פגעה בעקיפין ברוח הפמיניסטית (תמונה מס‪.)15 .‬‬

‫‪ 3.2.6‬מסגרת סיקור ‪ :5‬התפקיד הפמיניסטי של התקשורת‬

‫כפי שהוצג בתת הפרק ‪ ,3.1.5‬אחד הממצאים המעניינים במחקר זה הצביע על כך שבניגוד לציפיית המחקר‬
‫החמישית‪ ,‬בהשוואה לעיתונאים‪ ,‬העיתונאיות הראו נטייה ברורה בהרבה בכל הקשור להטיה מגדרית‬
‫בסיקור הפוליטיקאיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬נטען (וראו הרחבה נוספת סביב סוגיה זו בפרק הדיון)‪ ,‬כי ממצא ספציפי‬
‫זה מצביע בין השאר על כך כי בדומה לחלק ממחקרי עבר‪ ,‬גם כאן קיימת לקונה מסוימת בשיטת המחקר‬
‫הכמותית‪ ,‬במסגרתה דיווחים וכתבות ששמו במרכז האג'נדה שיח פמיניסטי‪/‬מגדרי וביקורת על תפיסת‬
‫העולם הפטריארכלית ‪ ,‬סווגו כ"הטיה מגדרית"‪ .‬זאת‪ ,‬בשל טבעה של שיטת המחקר הראשונה‪ ,‬הכוללת‬
‫ניתוח של אלפי פריטים חדשותיים‪ ,‬ומתוקף כך אינה "רגישה" לעומקו של הטקסט עצמו (ראו הערת‬
‫שוליים מספר ‪.)57‬‬

‫במובן מסוים‪ ,‬מסגרת סיקור זו‪ ,‬שנמצאה כדומיננטית ביותר‪ ,‬כחלק משיטת המחקר המשנית בכלל מקרי‬
‫הבוחן (למעט מקרה הכ בוחן של מאיר)‪ ,‬מסייעת בידנו להתגבר על הלקונה שהתגלעה‪ ,‬ולהתייחס לעומק‬
‫לתפקיד הפמיניסטי של התקשורת‪ ,‬שאינה רק מבנה סטריאוטיפים‪ ,‬כפי שדובר בהרחבה עד עתה‪ ,‬אלא‬
‫לעתים קרובות‪ ,‬גם שוברת מוסכמות וחותרת תחת הנורמות החברתיות הנהוגות בחברה (זאת‪ ,‬בדומה‬
‫למסגרת הסיקור של "הומור מגדרי"‪ ,‬אלא שכאן בולט הממד של התודעה הפמיניסטית על פני הממד של‬
‫שימוש בהומור על מנת להפריך סטריאוטיפים מגדריים)‪ .‬דפוס זה נמצא כבולט בשני אספקטים עיקריים‬
‫– כאמור‪ ,‬במאמרי דעה ביקורתיים‪ ,‬בעיקר של עיתונאיות בכירות; אבל גם בראיונות עומק של‬
‫הפוליטיקאיות עצמן‪.‬‬

‫כדוגמה ראשונה‪ ,‬נביט בציטוט זה מתוך מאמר דעה של העיתונאית ‪ ,Letty Cottin Pogrebin‬שהתפרסם‬
‫ב‪ Newsday -‬מספר ימים לאחר הצגת מועמדותה של פררו (‪ 22‬ביולי‪:)1984 ,‬‬

‫‪Up in my office, the feminist ecstasy was predictable; after all, I work at "Ms.‬‬
‫‪Magazine". But I wasn't prepared for the rest of the world's ebullience. All day long,‬‬
‫‪men congratulated women as though each of us was a surrogate for Ferraro, and‬‬

‫‪128‬‬
 ‫‪women everywhere seemed to want to signal their excitement, solidarity and gender‬‬
‫‪pride. "We did it!" they erupted to one another for the next few days. "Isn't it great?",‬‬
‫"?‪"Doesn't it make you feel marvelous‬‬

‫ראשית‪ ,‬בשונה ממרבית הציטוטים והטקסטים שהוצגו עד כה‪ ,‬ניתן לראות בבירור כי במקרה זה מדובר‬
‫בטקסט ביקורתי ומודע לעצמו‪ ,‬כלומר העיתונאית מונעת באופן ישיר וברור לעין מתוך תפיסת עולם‬
‫פמיניסטית‪ ,‬אשר לפיה היא משקפת‪ ,‬בוחנת‪ ,‬מפרשת אבל גם מבנה את המציאות כלפי ציבור הקוראים‪.‬‬
‫במידה מסוימת‪ ,‬בניגוד למצופה‪ ,‬אין כאן הבניה תקשורתית של סטריאוטיפים (לחיוב או לשלילה)‪ ,‬אלא‬
‫דווקא ניפוץ תקשורתי של הסטריאוטיפים או חתירה תחת הנורמות החברתיות הנהוגות בחברה‬
‫הפטריארכלית‪ .‬על כך עשוי להעיד השימוש במילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬צירופים ומשפטים מן הז'רגון הפמיניסטי‪,‬‬
‫כגון‪( the feminist ecstasy, each of us was a surrogate for Ferraro, solidarity, gender pride :‬תודעה‬
‫פמיניסטית‪ /‬מגדרית עמוקה‪ ,‬ובל נשכח כי השנה היא ‪.)1984‬‬

‫שנית‪ ,‬המסגור ברמת הטרמינולוגיה הוא מאוד סנסציוני ופואטי‪ ,‬מה שמסייע בידי הכותבת להבנות את‬
‫האקט הפוליטי של פריצת הנורמה החברתית כאלמנט מפתיע‪ ,‬מרגש ומחדש‪ ,‬הטומן בחובו ומסמן שינוי‬
‫היסטורי‪-‬מגדרי‪ ,‬לא רק ברמה הפרטיקולארית של התנועה הפמיניסטית‪ ,‬אלא גם ברמת החברה בכללותה‬
‫‪the world's ebullience, men congratulated women, women‬‬ ‫(נשים וגברים כאחד)‪ .‬למשל‪:‬‬
‫‪everywhere seemed to want to signal their excitement, "We did it!", "Isn't it great?", "Doesn't‬‬
‫"?‪it make you feel marvelous‬‬

‫בדוגמה אחרת מתוך מאמר מה‪ 5( NYT-‬באוגוסט‪ ,)1984 ,‬ניתן היה למצוא ביקורת בעלת תודעה‬
‫פמיניסטית מובהקת‪ ,‬בהקשר של "סימונה" של פררו באמצעות השימוש במילים ‪ Miss‬או ‪ .Mrs.‬מאמר זה‬
‫התייחס לסוגיה במסגרתה – מצד אחד‪ ,‬פררו דרשה לאורך כל הקמפיין שיכנו אותה כ‪ ,Mrs.-‬כיאה לאישה‬
‫נשואה‪ ,‬אך מן הצד השני שימרה את שם נעוריה ‪ ,Ferraro‬ולא אימצה את שם המשפחה של בן זוגה; מה‬
‫שיצר כביכול בלבול ושיח עיתונאי פורה סביב כך‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬נכתב‪:‬‬

‫‪The time has come for Ms. we are no longer faced with a theory, but a condition. It is‬‬
‫‪unacceptable for journalists to dictate for a candidate that she can call herself a Miss or‬‬
‫‪else use her married name…that leaves Ms.: By using the title, as fuzzy as Mr. is to‬‬
‫‪bachelors or married men, the person is saying: "this is the name I go by, and it may be‬‬
‫‪mine or my husband's, and I may or may not be married.‬‬

‫‪129‬‬
‫התודעה הפמיניסטית ועומקו של השיח המגדרי כפי שאלו מובנים בעיתונות‪ ,‬באים לידי ביטוי בציטוט זה‬
‫בשני מובנים עיקריים‪ :‬ראשית‪ ,‬היסוד של "בחירה חופשית" – לפוליטיקאית עומד חופש הבחירה ביחס‬
‫לצורה שבה היא דורשת שיכנו אותה העיתונאים בתקשורת‪ .‬העיתונאים אינם יכולים לקבוע או להכתיב‬
‫אחרת‪ ,‬והכינוי שלה (לבחירתה) אינו חייב לרמז האם היא נשואה או לא‪ ,‬או האם היא נוהגת לעשות שימוש‬
‫בשמה שלה או בשם של בן זוגה‪ .‬שנית‪ ,‬בשאיפת הכותב "להשוות" את היחס לנשים ליחס לגברים‪ ,‬כלומר‬

‫שבדומה לכינוי ‪ ,Mr.‬ייעשה שימוש בכינוי הניטראלי ‪ ,Ms.‬הכותב למעשה מניח כי שאלת נישואיה או‬

‫זוגיותה של האישה (במקרה זה‪ ,‬הפוליטיקאית או אשת הציבור)‪ ,‬אינה באמת רלוונטית לתפקודה במרחב‬
‫הציבורי או לכשירותה למנהיגות‪ .‬לכן‪ ,‬יש להחיל תואר שהוא "עיוור מגדרית" גם על פררו‪ ,‬ולא רק על‬
‫עמיתיה הגברים‪ .‬כאמור‪ ,‬לעומת מרבית מה שראינו עד כה‪ ,‬הרי לנו טקסט בעל אג'נדה פמיניסטית ברורה‬
‫(מנפץ סטריאוטיפים ולא מחזק‪ /‬מבנה אותם)‪ ,‬המשתמש באידאולוגיה הפמיניסטית על מנת לנתח‬
‫סיטואציה ממרחב המציאות הפוליטית הקונקרטית בתקשורת‪ ,‬ועל ידי כך מחיל למעשה תודעה זו גם‬
‫בקרב דעת הקהל‪.‬‬

‫בדומה לציטוטים הנ"ל‪ ,‬קלינטון צוטטה בכתבה מתוך ‪ 4( Newsday‬במרץ‪ )2008 ,‬בדברים הבאים‪:‬‬

‫‪Clinton addressed voters who worry that women won't be tough enough to stare down‬‬

‫‪world leaders head-on in a time of crises. "They could look at Margaret Thatcher or‬‬

‫"‪Angela Merkel, Golda Meir, Indira Gandhi and my late friend Benazir Bhutto,‬‬

‫‪Clinton suggested.‬‬

‫גם בציטוט זה ניתן לראות‪ :‬ראשית‪ ,‬כי התוכן בעיתונות הוא בעל מטען פמיניסטי עמוק; הציטוט של‬
‫קלינטון מניח כי מצביעים בכלל וגברים בפרט‪ ,‬נוטים לאמץ את דרך החשיבה לפיה נשים אינן חזקות או‬
‫קשוחות דיו על מנת לעסוק בנושא של יחסים בינלאומיים או דיפלומטיה בעתות משבר‪ .‬אך קלינטון אינה‬
‫מסתפקת בהפגנת מודעותה כלפי הסטריאוטיפים המגדריים הנהוגים בחברה‪ ,‬אלא היא גם שואפת בהמשך‬
‫לנפץ אותם‪ .‬כמעט כמו בפרקטיקה של "מדרש שם"‪ ,‬קלינטון‪ ,‬בדבריה‪ ,‬מאזכרת ומביאה דוגמאות‬
‫המקשרות אותה עם נשים מנהיגות מן ההיסטוריה אשר נתפסו כחזקות או כמי שמזוהות עם נוקשּת‬
‫במדינ יות החוץ שלהן (אגב‪ ,‬פרקטיקה זו של זיהוי הפוליטיקאית עם דוגמאות היסטוריות של נשים‬
‫מנהיגות חזרה על עצמה מספר פעמים בכלל מקרי הבוחן)‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת לאתגר את השיח הפטריארכלי‬
‫סביב קלינטון וסביב כישוריה להנהיג‪ .‬כל זה מתרחש‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬במרחב התקשורתי‪ ,‬הממלא הפעם דווקא‬

‫‪130‬‬
‫פונקציה של אתגור הסדר החברתי הקיים (ולא שימורו או אכיפתו)‪ ,‬תוך ניסיון להשריש תודעה פמיניסטית‬
‫ושיח מגדרי אצל צרכני התקשורת‪.‬‬

‫דוגמה נוספת‪ :‬על קלינטון נאמר ב"מכתב למערכת" שנשלח ל‪ 7( NYT-‬במרץ‪:)2008 ,‬‬

‫‪Maureen Dowd reports that one woman told her, "Hillary doesn't make it‬‬

‫‪look like fun to be a woman. "I can't think of anything that looks like more fun than to‬‬

‫‪be a strong, beautiful, mature woman at the peak of her powers, doing the work she‬‬

‫‪loves, surrounded by cheering crowds, with chants of "Madam President" ringing in‬‬

‫‪her ears.‬‬

‫בהתקשר לציטוט הקודם‪ ,‬גם תיאור זה משתמש בפרקטיקה של הצגת הסטריאוטיפ והפרכתו‪ .‬הכותבת‬
‫מתייחסת באופן בהיר לסטריאוטיפ הידוע לפיו "נשים חזקות"‪ ,‬בניגוד לאידאל הנשי הפטריארכלי‬
‫ה"קלאסי"‪ ,‬הן "אינן כיפיות" (סוגיה אשר ניתן לקשר אותה הן למראה החיצוני‪ ,‬הן למיניות והן כביכול‬
‫ל"בגידה" בנורמות ההתנהגות ה"נשיות" כפי שאלו מובנות ומצופות בחברה הפטריארכלית‪ ,‬ואינן כוללות‬
‫פרקטיקות של מנהיגּת וכוח בקרב נשים)‪ .‬אך הכותבת אינה מסתפקת בהבאת הסטריאוטיפ‪ ,‬אלא מבקשת‬
‫לבקר אותו באופן נוקב במרחב התקשורתי‪ :‬נשים חזקות בעמדות מפתח הן‪ ,‬מבחינתה‪ ,‬בוגרות ובטוחות‬
‫בעצמן‪ ,‬הן זוכות לפרגון בדעת הקהל‪ ,‬והן למעשה מהוות "מודל נשי חדש" שעל החברה המודרנית לאמץ‪,‬‬
‫תוך שהיא חותרת תחת ההבניות המגדריות ה"קלאסיות" שירשה מן הדורות הקודמים‪ ,‬לפיהן מקומן של‬
‫נשים במרחב הציבורי הוא שולי עד לא קיים‪.‬‬

‫גם בישראל ניתן היה לאת ר לא רק הבניה של הסטריאוטיפים המגדריים‪ ,‬אלא גם ניסיון לאתגר ולערער‬
‫אותם מתוך תודעה פמיניסטית עמוקה ושיח מגדרי‪ .‬למשל‪ ,‬כפי שכבר נאמר (ראו תתי הפרקים ‪ 3.2.1‬ו‪-‬‬
‫‪ ,)3.2.2‬אחד האלמנטים הבולטים ביותר בסיקורה של לבני בבחירות לכנסת ה‪ ,)2009( 18-‬בא לידי ביטוי‬
‫בהתנגדותן של המפלגות הדתית והחרדיות (ובראשן מפלגת "ש"ס") לתמוך במועמדותה לראשות‬
‫הממשלה‪ ,‬וכן הסירוב לתלות את תמונות הקמפיין של לבני בשכונות שונות בירושלים‪ .‬אם כן‪ ,‬גם בסוגיה‬
‫זו‪ ,‬התקשורת לא רק שיקפה את ההתנגדות החרדית (מה שכבר דובר בו‪ ,‬כמובן)‪ ,‬אלא גם (ולעתים בעיקר)‬
‫– ביקרה באופן חריף ונוקב התנגדות זו‪ .‬למשל‪ ,‬בכתבת פרופיל אודות לבני‪ ,‬נכתב (מתוך "ידיעות‬
‫אחרונות"‪ 11 ,‬בנובמבר ‪:)2008‬‬

‫‪131‬‬
 ‫לקראת הבחירות לכנסת‪ ,‬ב‪ 10-‬בפברואר‪ ,‬המאבק של רחל עזריה [בנוגע להדרת נשים] צפוי לעבור‬
‫למישור הארצי‪ :‬בפעם השנייה בתולדות המדינה מתמודדת אישה על ראשות הממשלה‪ .‬מה יקרה‬
‫בקרוב‪ ,‬כאשר סיעת קדימה תתחיל להחדיר את תמונתה של ציפי לבני לציבור הרחב באמצעות‬
‫שילוט אוטובוסים? האם הפסיקה התקדימית של בג"ץ [האוסרת אי‪-‬פרסום שילוט על רגע מגדרי]‬
‫תסייע לה לא להיות בעמדת נחיתות ביחס למועמדים הגברים? לפי הערכות משפטיות‪ ,‬הפסיקה‬
‫הזאת אכן תחייב [את חברות הפרסום] לפרסם את תמונותיה של יו"ר קדימה‪ ,‬אבל התוצאה‬
‫המזעזעת והמקוממת של מהלך זה ידועה מראש‪ :‬תמונותיה יושחתו‪.‬‬

‫אלמנט עקבי נוסף שזוהה בסיקורה של לבני במערכת בחירות זו – הקישור שלה עם חוסר כשירות ויכולות‬
‫לכאורה ספציפית בתחום הביטחוני ובתחום של מדיניות חוץ – הופיע אף הוא‪ ,‬לא רק בהקשר של הבניית‬
‫הסטריאוטיפ‪ ,‬אלא גם בהקשר של ערעורו תוך הטחת ביקורת חריפה על החברה‪ ,‬מתוך נקודת מבט‬
‫פמיניסטית‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך "ידיעות אחרונות"‪ 30 ,‬בנובמבר ‪:2008‬‬

‫איכשהו נדמה שלא משנה מה תעשה‪ ,‬הציבור לא משתכנע‪ .‬להפך‪ :‬כולם‪ ,‬אבל כולם‪ ,‬הרוויחו‬
‫מהמלחמה בעזה [מבצע "עופרת יצוקה"]‪ :‬ביבי קיבל את שלו‪ ,‬ברק‪ ,‬ואפילו ליברמן‪ .‬כולם קיבלו‬
‫את הקרדיט ותוספת המנדטים‪ ,‬רק היא לא‪ .‬לבני בטוחה שהסיבה העיקרית לכך היא היותה‬
‫אישה בעולם גברי‪" :‬אין ספק‪ ,‬אנחנו עדיין חיים בעולם של סטיגמות"‪ ,‬היא קובעת‪" .‬בעיניי זהו‬
‫מבחן גדול של החברה הישראלית‪ ,‬אם היא תצליח לדלג מעל זה‪ .‬אני נכנסת לחדר בלי שום רגשי‬
‫נחיתות‪ .‬אני לא בתחושת קורבנות‪ ,‬אני לא בתחושה של "אכלו לי‪ ,‬שתו לי"‪ .‬אני יודעת מה עשיתי‬
‫כאן מבחינת התהליכים ומה הייתה תרומתי לתהליכים האלה‪ ,‬אני יודעת מה עוד אני יכולה‬
‫לעשות‪ ,‬אני יודעת להשוות את עצמי מול המועמדים האחרים באופן ריאלי‪ ,‬ואני יודעת שאני‬
‫טובה מהם"‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬גם בציטוט זה‪ ,‬אלמנט המודעות למכשול הצבאי‪-‬ביטחוני שעומד בפני פוליטיקאיות בכירות‬
‫במהלך מערכות בחירות בישראל בולט מאוד והוא מצביע על אג'נדה פמיניסטית ברורה‪ .‬בהמשך‪ ,‬נדבך זה‬
‫גם סופג ביקורת קשה מן הכיוון המגדרי‪ :‬ניתן לראות בטקסט סייג מן החברה הישראלית‪ ,‬אשר "לא‬
‫משתכנעת" שגם אישה יכולה לשמש בתפקיד מפתח במהלך מבצע צבאי‪ .‬לבני עצמה יוצאת בדבריה אל‬
‫מול הסטיגמה הזו‪ ,‬ומבקשת להדגיש כי הבעיה לא נמצאת אצלה ("אני נכנסת לחדר בלי שום רגשי‬
‫נחיתות")‪ ,‬אלא אצל החברה שאינה מסוגלת להכיל את הרעיון של אישה בתפקידים שכאלה‪ .‬החברה היא‬
‫שמצויה במבחן לגבי תפיסותיה והנחות היסוד הבסיסיות שמובילות אותה‪" :‬זהו מבחן גדול של החברה‬
‫הישראלית‪ ,‬אם היא תצליח לדלג מעל זה"‪.‬‬

‫‪132‬‬
‫כלפי חוסר ניסיונה ה כללי לכאורה של לבני‪ ,‬כפי שזה הובנה באופן עמוק וקונסיסטנטי בעיתונות ובשיח‬
‫בקרב דעת הקהל (ראו נתונים בשיטת המחקר הכמותית)‪ ,‬ניתן היה למצוא גם כן ביקורת נוקבת וניפוץ‬
‫הסטריאוטיפ מתוך דבריה של לבני עצמה ("ידיעות אחרונות"‪ 30 ,‬בנובמבר ‪:)2012‬‬

‫אני קיבלתי החלטה להתמודד על ראשות הממשלה רק לאחר שכיהנתי כשרת חוץ‪ ,‬חברת קבינט‬
‫וחברת השלישייה (בממשלת אולמרט)‪ .‬אני קיבלתי החלטות של מלחמה ושלום‪ .‬בשלב קודם‪,‬‬
‫כשאריק שרון נפל‪ ,‬היו אנשים שהפצירו בי להתמודד מול אולמרט‪ .‬אמרתי לא‪ .‬זה לא יהיה נכון‪,‬‬
‫למרות שעד אז כיהנתי כשרה בשישה משרדים‪.‬‬

‫בקונטקסט אחר‪ ,‬של אתגור הסטריאוטיפ לפיו נשות ציבור ופוליטיקאיות נשפטות על פי המראה החיצוני‬
‫שלהן ועל פי אספקטים מיניים כאלה או אחרים בהתנהגותן‪ ,‬כתבה העיתונאית צפי סער ב"הארץ" (‪11‬‬
‫בנובמבר‪:)2008 ,‬‬

‫למה מלתחותיהן של כל הפוליטיקאיות מעוררות ביקורת‪ ,‬בעוד אלו של הפוליטיקאים הגברים‬

‫נתפשות כחלק מההופעה הייצוגית?‬

‫שי ודרור בתוכנית הרדיו שלהם הקדישו רבע שעה לשאלה האם לבני יפה או לא‪ ,‬ביום אחר‬
‫התייחסו לקשריה עם קונדוליסה רייס כקשר לסבי‪ ,‬ופעם הציגו את בעלה כסמרטוט‪ ,‬כלומר כמי‬
‫שתומך באשתו ולכן מאבד מגבריותו‪ .‬זו דוגמה לשיח שמחבר מסרים עתיקים של זיהוי נשיות עם‬
‫חוסר תכנים‪ ,‬הסתכלות על הקנקן והפחד מכוחותיה המיסטיים של האישה‪ .‬הביקורת על לבני‬
‫איננה עניינית‪...‬מתמקדים בכך שללבני אין קו של מדיניות‪ ,‬כחלק ממגמת הגחכת נשים בעמדות‬
‫מפתח‪.‬‬

‫שוב‪ ,‬ניתן לראות כאן (וביתר שאת)‪ ,‬כתיבה פמיניסטית מתוך תודעה מגדרית עמוקה‪ ,‬המבקרת את החברה‬
‫הפטריארכלית על התפיסות הרווחות בה‪ ,‬וגם ברמת ה"ריאל‪-‬פוליטיק"‪ ,‬מדגימה תפיסות אלו בשיח‬
‫הפוליטי‪ ,‬הציבורי ובעיקר – התקשורתי – כפי שאלו באו לידי ביטוי בבחירות לכנסת ה‪ .18-‬סער מבקרת‬
‫בטקסט זה מספר אלמנטים‪ :‬ראשית‪ ,‬כאמור‪ ,‬היחס התקשורתי המוטה למראה החיצוני של הפוליטיקאית‬
‫("האם לבני יפה או לא?) ולמיניותה ("התייחסו לקשריה עם‪...‬רייס כקשר לסבי"); שנית‪ ,‬היחס ל"אישה‬
‫חזקה" כאל איום על החברה בכלל ועל הגבר בפרט ("בעלה סמרטוט"); ושלישית‪ ,‬הנטייה להתייחס לנשים‬
‫בפוליטיקה כאל פסיביות וחלשות ("מתמקדים בכך שללבני אין קו של מדיניות כחלק‪...‬מהגחכת נשים")‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬כאמור‪ ,‬תפקיד התקשורת בטקסט שלפנינו מורכב בהרבה ממה שהוצג עד עתה‪ ,‬והוא כולל ערעור‬
‫ואתגור של הסדר החברתי הקיים‪ ,‬ולא שיקוף‪ ,‬חיזוק או אכיפה שלו‪.‬‬

‫‪133‬‬
‫לבסוף‪ ,‬דוגמה נוספת לניפוץ הסטיגמות במרחב התקשורתי‪ ,‬הפעם בהקשר של יחימוביץ (מתוך "הארץ"‪,‬‬
‫‪ 4‬בינואר ‪ ,)2013‬כללה את הציטוט הבא‪:‬‬

‫טוענים כלפי יחימוביץ שהיא רעה וטוענים כלפיה שהיא גולדה חדשה‪ .‬כאשר אני מקשיב לה‪ ,‬אני‬
‫רואה אישה חזקה שאינה עדינת נפש ואיננה האם תרזה‪ .‬אבל האם אריאל שרון היה טוב לב?‬
‫האם יצחק רבין ואהוד ברק ואהוד אולמרט היו רחומים? טענת הרוע היא טענה שניחוח‬
‫סקסיסטי עולה ממנה‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬לסיכום תת‪ -‬פרק זה‪ ,‬הודגם באופן קונסיסטנטי שהקיף באופן מובהק כמעט את כלל מקרי הבוחן‬
‫משתי המדינות במחקר זה‪ ,‬כי לעתים קרובות‪ ,‬ובשונה ממה שמחקרי עבר הרבו להראות ולעסוק בו‪,‬‬
‫המרחב התקשורתי בעתות מערכות בחירות בהשתתפות פוליטיקאיות‪ ,‬מתאפיין גם באג'נדה פמיניסטית‪-‬‬
‫אלטרנטיבית ובתודעה מגדרית ברורה‪ ,‬ולמעשה השיח התקשורתי "מגויס" – לא על מנת לשקף ולחזק את‬
‫הסטריאוטיפ המגדרי (בדוגמאות שהובאו כאן‪ ,‬למשל‪ ,‬בדבר‪ :‬תוויות משפחתיות‪" ,‬גבריותן" של המנהיגות‪,‬‬
‫השפעות הדת והמיליטריזם על מקומן של נשים בחברה‪ ,‬הופעה חיצונית ומיניות ועוד)‪ ,‬אלא דווקא‬
‫כפלטפורמה על מנת לחתור תחת הדעה הקדומה‪ :‬לבקר‪ ,‬לאתגר ולערער אותה בשיח העיתונאי‪.‬‬

‫‪ 3.2.7‬מסגרת סיקור ‪ :6‬כשפוליטיקה היא "משחק של נשים"‬

‫מסגרת סיקור אחרונה שהודגמה ביתר שאת מעצם היותה במערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,)2013( 19-‬ואולם‬
‫לא רק בה‪ ,‬כללה התייחסות בהקשרים ובסוגיות שונות‪ ,‬לריבוי הימצאותן של פוליטיקאיות בקמפיין‬
‫הבחירות‪ ,‬הן בפוזיציה של התמודדות זו מול זו על תפקיד בכיר‪ ,‬ואולם גם בשיח הכללי אודות תרומתן‬
‫והשפעתן של נשים בכירות כלפי השיח הפוליטי סביב מערכות הבחירות‪.‬‬

‫כאמור בשיטה הכמותית ‪ ,‬הימצאותן של לבני ויחימוביץ (ובמקרים מסוימים‪ ,‬גם של גלאון) בלב האג'נדה‬
‫התקשורתית בבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬הביאה עמה מספר מגמות מעניינות ואף מנוגדות זו לזו בחלקן‪ :‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬עובדת הימצאותן של שתי נשים ויותר המתחרות על תפקיד בכיר במקביל‪ ,‬יצרה "נירמול" מסוים‬
‫בשיח סביב הפוליטיקאיות‪ ,‬בעיקר בהקשר של הפחתה סטטיסטית מובהקת מאוד בדבר "חלוציות"‬
‫התופעה של נשים בפוליטיקה; אך מן הצד השני‪ ,‬ה"מאבק" בין לבני לבין יחימוביץ גרר שימוש‬
‫בטרמינולוגיה סקסיסטית במיוחד‪ ,‬אפילו בהשוואה למערכת הבחירות לכנסת ה‪ 18-‬שכזכור סבלה מהטיה‬
‫מגדרית קשה‪ .‬הדבר בלט למשל במטאפורה של "היאבקות בוץ" בין שתי הפוליטיקאיות‪ ,‬כמו גם בכינוי‬

‫‪134‬‬
‫הפוגעני "וייבערס" שהוצמד ללבני‪ ,‬יחימוביץ וגלאון על ידי שר החוץ לשעבר‪ ,‬אביגדור ליברמן‪ ,‬וזכה‬
‫לתהודה תקשורתית משמעותית‪.‬‬

‫מסגרת סיקור זו תדון בתופעה של המסגור התקשורתי של מספר פוליטיקאיות בכירות גם יחד‪ ,‬אך הפעם‬
‫לא מתוך "מחויבות" למסגרות הסיקור המגדריות שהוצבו בשיטת המחקר הראשונה‪ ,‬אלא מתוך קריאה‬
‫פרשנית‪-‬איכותנית גרידא של מספר טקסטים שתיארו תופעה זו‪ .‬נתחיל דווקא בשני ציטוטים מתוך מערכת‬
‫הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬אשר התייחסו לציפי לבני וליושבת ראש הכנסת לשעבר‪ ,‬דליה איציק‪ ,‬כשתי חברות‬
‫הכנסת אשר הובילו את רשימה מפלגת "קדימה" (מתוך כתבה תחת הכותרת "גברת גברת"‪" ,‬ידיעות‬
‫אחרונות"‪ 19 ,‬בדצמבר‪:)2008 ,‬‬

‫בשתיים וחצי לפנות בוקר עלו שתיהן לבמה‪ :‬מספר ‪ 1‬במפלגה ומספר ‪ 1‬בפריימריז‪ ...‬מצחקקות‪,‬‬
‫נרגשות‪ ,‬מחבקות ומפרכסות זו את זו‪.‬‬

‫עד שלבני תיכנס לאולם‪ ,‬מתפקדת יו"ר הכנסת דליה איציק כלהקת חימום‪ ,‬נאבקת עבור הבוסית‬
‫שלה על הקרדיט המיוחל של המלחמה [מבצע "עופרת יצוקה"]‪ .‬היא עומדת על הבמה‪ ,‬מולה עילי‬
‫המפלגה וראשי רשויות מהדרום‪ ,‬ובראשם ראש העיר דוד בוסקילה‪" .‬כן!" היא מרעימה בקולה‪,‬‬
‫"לא ליד‪ ,‬לא בערך‪ .‬ציפי לבני יזמה את המבצע הזה!"‪.‬‬

‫בדומה לממצאי השיטה הכמותית אודות המסגור התקשורתי של שתי פוליטיקאיות בכירות במקביל‪ ,‬גם‬
‫בשני ציטוטים אלו הנוגעים ללבני ולאיציק גם יחד‪ ,‬אפשר לראות שיקוף וחיזוק של סטריאוטיפים‬
‫מגדריים‪ ,‬אך זאת לצד ערעור שלהם‪ :‬מצד אחד‪ ,‬השילוב של לבני ואיציק מביא להקצנה מסוימת בשיח‬
‫המוטה סביבן‪ .‬למשל‪ ,‬הפעלים "מצחקקות"‪" ,‬נרגשות"‪" ,‬מחבקות" ו"מפרכסות"‪ ,‬מהווים ביטוי מוקצן‬
‫ברור של הפרקטיקה הנוגעת לזיהוי פוליטיקאיות עם "תכונות אופי נשיות"‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם המינוח ה"רך"‬
‫והפארודי של "להקת חימום"‪ ,‬המוצמד לאיציק‪ ,‬מהווה ביטוי ששם בספק מסוים את רצינות תפקודה‬
‫שלה ותפקודה ומועמדותה של לבני במערכת הבחירות‪ .‬מצד שני‪ ,‬ניתן לראות גם הבנייה של דמותן של לבני‬
‫ואיציק כשתי פוליטיקאיות אשר מפרגנות זו לזו‪ ,‬במה שנראה כמעט כ"אחוות אחיות" או ערבות הדדית‪-‬‬
‫פמיניסטית בין שתי נשים בזירה גברית‪ :‬ראשית‪ ,‬כותרת המאמר "גברת גברת"‪ ,‬אשר מרמזת למינוח‬
‫המוכר "גבר גבר"‪ ,‬אך תוך ערעור ואתגור שלו מנקודת מבט פמיניסטית ושימת דגש על הימצאותן זו לצד‬
‫זו של שתי נשים בכירות בספירה הציבורית; בנוסף‪ ,‬הציטוט הראשון מלמד אותנו על קרבה בלתי אמצעית‬
‫בין לבני לבין איציק‪ :‬הן באמצעות תיאור הקרבה הפיזית והן באמצעות הרגשות החיוביים בין שתי הנשים;‬
‫ולבסוף‪ ,‬בציטוט השני‪ ,‬איציק מתוארת כמעט כמי ש"שוכבת על הגדר" בשביל לבני‪ ,‬על מנת לשבור לכאורה‬
‫את הד עה הקדומה הרווחת בחברה הישראלית‪ ,‬לפיה כאישה‪ ,‬לשרת החוץ היה חלק קטן בלבד במבצע‬

‫‪135‬‬
‫"עופרת יצוקה"‪ .‬אם כן‪ ,‬השיח התקשורתי ב"ידיעות אחרונות" סביב שתי הנשים הללו מרמז על כך שהן‬
‫לכאורה מציעות שיח אלטרנטיבי של עמידה זו לצד זו ופרגון נשי בזירה פוליטית גברית ודורסנית‪.‬‬

‫גם השיח אודות לבני ויחימוביץ (וכאמור‪ ,‬לעתים נוספה על כך גם גלאון) בבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬כפי שזה‬
‫השתקף בתקשורת‪ ,‬לא כלל רק העצמה של סטריאוטיפ התחרות‪ ,‬האיבה והקנאה לכאורה בין שתי נשים‬
‫(שוב‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בדמות מטאפורת "ההיאבקות בבוץ" בין לבני ויחימוביץ)‪ ,‬אלא גם פרט באופן חיובי על‬
‫התפיסה כי מנהיגותן של השתיים מציעה לכאורה אלטרנטיבה לחברה‪ .‬זאת‪ ,‬בשונה מתבנית הסיקור‬
‫החמישית אודות הבניית השיח הפמיניסטי בתקשורת באופן כללי‪ ,‬תוך העצמה והבלטה של התמודדותן‬
‫של שתי נשים ויותר גם יחד על תפקיד בכיר בזירה הציבורית‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך "הארץ" (‪ 28‬בנובמבר‪,2012 ,‬‬
‫מאמר דעה של העיתונאית טל שניידר)‪:‬‬

‫תוצאות הפריימריז בליכוד הדגישו באופן בולט את היעדר הנשים מהמפלגה הוותיקה‪ .‬בעוד‬
‫שבצדה השני של המפה הפוליטית ניצבות לראשונה שלוש נשים בראש רשימות מרכזיות‪...‬‬
‫במרכז ובשמאל כבר זיהו את כוחן העולה של נשים‪ .‬מחקרים מגלים שנשים מעדיפות להצביע‬
‫לנשים‪.‬‬

‫ובדומה‪ ,‬מתוך "הארץ" (‪ 29‬בנובמבר‪:)2012 ,‬‬

‫זהו תור הזהב של ההנהגה הנשית בפוליטיקה הישראלית‪ .‬הניצחון של שלי יחימוביץ בבחירות‬
‫לראשות העבודה ושל זהבה גלאון בבחירות לראשות מרצ‪ ,‬וההכרזה של ציפי לבני על ריצה‬
‫לבחירות בראשות "התנועה"‪ ,‬יוצרים כאן מציאות חדשה ומרוננת‪ ...‬גלאון‪ ,‬יחימוביץ ולבני הן‬
‫מנהיגות איכותיות‪ ,‬המציעות שיח של תקווה בגוונים שונים‪ .‬ביחד הן ממצות את רוב הספקטרום‬
‫הפוליטי‪ :‬שמאל‪ ,‬מרכז‪ ,‬ימין‪ .‬אם הבוחרות והבוחרים בספקטרום הרחב הזה יצביעו להן‪ ,‬יש אולי‬
‫סיכוי לישראל אחרת שבראשותה תכהן אישה‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬בציטוטים אלו‪ ,‬בדומה לתיאור מערכת היחסים הקרובה בין לבני ולבין איציק‪ ,‬ניתן לראות כי השיח‬
‫התקשורתי עושה שימוש ניכר וברור בעובדה הפרטיקולרית של ריבוי הפוליטיקאיות במערכת הבחירות‬
‫לכנסת ה‪( 19-‬ראו מילים מודגשות בציטוטים הנ"ל)‪ ,‬על מנת לטעון כי עובדה זו כשלעצמה‪ ,‬בצד פרקטיקות‬
‫ההתנהגות האלטרנטיביות לכאורה שפוליטיקאיות אלו מביאות עמן‪ ,‬מייצרות חלופה חברתית כוללת‪,‬‬
‫המרמזת ל"מהפכה חברתית‪-‬פמיניסטית" ולשינוי אופייה היסודי של הזירה הפוליטית הגברית‪-‬דורסנית‪.‬‬
‫אודות כך יכולה להעיד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הטרמינולוגיה החיובית והסנסציונית‪" :‬כוחן העולה של נשים"; "תור‬

‫‪136‬‬
‫הזהב של ההנהגה הנשית" (ביטוי היוצר קישור בין מגדרן של המועמדות לבין סוג המודל המנהיגותי שהן‬
‫מפגינות); "מציעות שיח של תקווה בגוונים שונים" (שוב‪ ,‬שינוי השיח עקב ריבוי הנשים)‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬כאשר פוליטיקה היא "משחק של נשים"‪ :‬בצד הממצאים מן השיטה הכמותית אשר כיוונו‬
‫ל"נורמליזציה" מסוימת‪ ,‬אך בצד הקצנת הטרמינולוגיה הסקסיסטית כלפי הפוליטיקאיות‪ ,‬ניתן לראות‬
‫כי ישנה בנוסף גם העצמה של השיח הפמיניסטי בתקשורת‪ ,‬המרמז כי ריבוי הנשים בפוליטיקה ובקמפיין‬
‫הבחירות במקביל‪ ,‬עשוי לשנות את פני החברה והספירה הציבורית‪ ,‬תוך הפגנת חיבה ופרגון של‬
‫הפוליטיקאיות זו כלפי זו (נורמות התנהגות אלטרנטיביות במרחב הפוליטי הגברי)‪ ,‬ושינוי דרכי החשיבה‪,‬‬
‫השיח הפוליטי‪-‬חברתי והסוציאליזציה באופן כללי (ראו הטרמינולוגיה הסנסציונית מן הציטוט האחרון)‪.‬‬

‫‪137‬‬
 ‫‪ 3.3‬סיכום פרק הממצאים‬

‫‪ 3.3.1‬סיכום ממצאי שיטת המחקר הכמותית‬

‫טבלה מס‪ :12 .‬סיכום ממצאי שיטת המחקר הכמותית‬

‫טבלה זו מספקת מבט קצר וכולל על ממצאי שיטת המחקר העיקרית‪ .‬בסך‪-‬הכל‪ ,‬מתוך חמש ציפיות‬
‫המחקר‪ :‬שתיים אוששו במלואן‪ ,‬שתיים אוששו אך ורק בחלק ממקרי הבוחן ואחת הופרכה מן היסוד‪.‬‬

‫הערות‬ ‫אוששה‪ /‬הופרכה‬ ‫ציפייה‬

‫במקרי הבחן הישראלים‪ ,‬הודגמה מגמה כללית‬ ‫אוששה במקרה הבוחן‬ ‫‪ :H1‬ככל שעובר‬
‫של העמקת הסיקור הסטריאוטיפי עם חלוף‬ ‫האמריקאי; הופרכה‬ ‫הזמן‪ ,‬כך נעשה‬
‫במקרה הבוחן הישראלי הזמן (למעט מסגרת הסיקור של "תוויות‬ ‫הסיקור ענייני‬
‫משפחתיות")‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במקרי הבחן‬ ‫יותר‬
‫האמריקאים‪ ,‬הודגמה מגמה כללית של הפחתה‬ ‫וסטריאוטיפי‬
‫בסיקור הסטריאוטיפי עם חלוף הזמן‪ ,‬בעיקר‬ ‫פחות‪.‬‬
‫בתבניות הסיקור של "פריצת הנורמה‬
‫החברתית" ו"פמיניזם‪ /‬מעמד האישה"‪.‬‬

‫לבני (‪ )2009‬סוקרה באופן סטריאוטיפי יותר‬ ‫אוששה‬ ‫‪ :H2‬ככל‬

‫בעיתונות הישראלית‪ ,‬בהשוואה לקלינטון‬ ‫שהתרבות‬
‫(‪ )2008‬בעיתונות האמריקאית‪ ,‬והפער כלל בין‬ ‫הפוליטית‬
‫השאר גם הקשרים תרבותיים‪-‬מקומיים‪ ,‬כגון‬ ‫פרוגרסיבית יותר‪,‬‬
‫ערעור על ניסיונה הביטחוני של לבני‬ ‫כך נעשה הסיקור‬
‫וההתנגדות החרדית כלפי מועמדותה‪.‬‬ ‫ענייני יותר‬
‫וסטריאוטיפי‬
‫פחות‪.‬‬

‫סיקור מועמדותן לראשות הממשלה של לבני‬ ‫אוששה‬ ‫‪ :H3‬ככל שיותר‬

‫ויחימוביץ (‪ )2013‬גם יחד היה ענייני בהרבה‬ ‫מועמדֹת‬
‫בהשוואה לסיקורה של לבני (‪ ,)2009‬כאשר רצה‬ ‫מתחרות על‬
‫בגפה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מבחינת הטרמינולוגיה‪,‬‬ ‫תפקיד פוליטי‬
‫הודגמה הקצנה מסוימת ביחס לשתי‬ ‫בכיר במקביל‪ ,‬כך‬
‫המועמדות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬במטאפורת "היאבקות‬ ‫נעשה הסיקור‬
‫הבוץ" והכינוי "וייבערס"‪.‬‬ ‫ענייני יותר‬
‫וסטריאוטיפי‬
‫פחות‪.‬‬

‫‪138‬‬
 ‫מתוך שישה מקרי בוחן‪ ,‬רק בשניים (לבני‪2009 ,‬‬ ‫אוששה במקרי הבוחן‬ ‫‪ :H4‬העיתונים‬
‫וקלינטון‪ ,2008 ,‬כלומר שליש מן המקרים)‬ ‫של לבני (‪)2009‬‬ ‫האיכותיים‪,‬‬
‫הודגמו פערים משמעותיים של חמישה אחוזים‬ ‫וקלינטון; הופרכה‬ ‫לעומת אלו‬
‫ויותר בין שני סוגי העיתונים‪ ,‬והדבר בלט‬ ‫בשאר מקרי הבוחן‬ ‫הפופולאריים‪,‬‬
‫במיוחד במסגרות הסיקור של "הופעה‬ ‫יראו נטייה‬
‫חיצונית"‪" ,‬מיניות"‪" ,‬אתגּר ניסיונה‬ ‫לסיקור ענייני‬
‫וכשירותה של המועמדת" ומסגורה בהקשר של‬ ‫יותר‬
‫"פריצת הנורמה החברתית"‪.‬‬ ‫וסטריאוטיפי‬
‫פחות‪.‬‬

‫כלל מקרי הבחן הדגימו נטייה מובהקת להטיה‬ ‫הופרכה‬ ‫‪ :H5‬העיתונאיות‪,‬‬

‫מגדרית משמעותית יותר כשעיתונאית כתבה‬ ‫לעומת‬
‫את הדיווח‪ ,‬וכמו כן להטיה מגדרית מינורית‬ ‫העיתונאים‪ ,‬יראו‬
‫יחסית כשדיווח היווה "מאמר מערכת" או‬ ‫נטייה לסיקור‬
‫כשנכתב בידי קבוצת עיתונאים‪.‬‬ ‫ענייני יותר‬
‫וסטריאוטיפי‬
‫פחות‪.‬‬

‫‪ 3.3.2‬סיכום ממצאי שיטת המחקר האיכותנית‬

‫טבלה מס‪ :13 .‬סיכום ממצאי שיטת המחקר האיכותנית‬

‫טבלה זו מספקת מבט קצר וכולל על תבניות הסיקור הנוספות שנמצאו במחקר זה‪.‬‬

‫ציטוט לדוגמה‬ ‫מקרי בחן בולטים‬ ‫קוים כלליים‬ ‫מסגרות סיקור‬ ‫מסגרת הסיקור‬
‫דומות מן השיטה‬
‫הכמותית‬

‫"היא מסוגלת‬ ‫בלט מאוד במקרה‬ ‫הצגת הפוליטיקאית‬ ‫א‪ .‬תוויות‬ ‫‪ .1‬הפוליטיקאית‬
‫להקרין חמימות‬ ‫הבחן של גולדה מאיר‪,‬‬ ‫כבעלת תכונות אימהיות‬ ‫משפחתיות‬ ‫כאם האומה‬
‫והומאניות כאם‬ ‫הן ב"הארץ" והן‬ ‫בהקשר הלאומי הרחב‬
‫היהודייה‬ ‫ב"ידיעות אחרונות"‪.‬‬ ‫(חמלה‪ ,‬הבנה וגם‬
‫האגדתית" (מאיר‪,‬‬ ‫קיבל ביטוי מועט גם‬ ‫קשיחות)‪ ,‬תכונות אשר‬
‫הארץ‪24 ,‬‬ ‫במקרים של קלינטון‬ ‫היא יוצקת אותן אל תוך‬
‫בספטמבר ‪.)69‬‬ ‫ושל לבני (‪.)2009‬‬ ‫המודל המנהיגותי אותו‬
‫היא מציעה לדעת הקהל‪.‬‬

‫‪139‬‬
 ‫‪When I'm not‬‬ ‫בלט מאוד במקרה‬ ‫הצגת נשיותה של‬ ‫א‪ .‬פריצת הנורמה‬ ‫‪ .2‬הנשיות‬
‫‪sure of‬‬ ‫הבחן של פררו‪ ,‬הן ב‪-‬‬ ‫הפוליטיקאית כיתרון‬ ‫החברתית‬ ‫כיתרון וכבשורה‬
‫‪something, I‬‬ ‫‪ NYT‬והן ב‪-‬‬ ‫פוליטי מובהק‪ ,‬הן בהיבט‬ ‫לחברה‬
‫ב‪ .‬תכונות נשיות‬
‫‪know how to‬‬ ‫‪ .Newsday‬מגמה דומה‬ ‫של חיברות וחינוך‬
‫‪reach out to‬‬ ‫אך פחותה הודגמה גם‬ ‫ההמון‪ ,‬הן בפתיחות‬ ‫ג‪ .‬נושאים נשיים‬
‫‪somebody who‬‬ ‫בכל שאר מקרי הבחן‪.‬‬ ‫המחשבתית ובצניעות‬
‫‪( does know‬פררו‪,‬‬ ‫שלה לעומת הפוליטיקאי‬
‫‪15 ,Newsday‬‬ ‫הגבר‪ ,‬והן בחיבורה‬
‫באוקטובר ‪.)84‬‬ ‫הטבעי יותר ל"נושאים‬
‫נשיים"‪ ,‬כגון פמיניזם‬
‫ומעמד האישה‪.‬‬

‫"טוב להרבות‬ ‫בלט במקרה הבחן של‬ ‫ההומור היווה כלי‬ ‫א‪ .‬תכונות נשיות‬ ‫‪ .3‬הומור ומגדר‬
‫דברים עם נשים‪,‬‬ ‫סיקורה של מאיר‬ ‫להנכחת סוגיית המגדר‬
‫ב‪ .‬הופעה חיצונית‬
‫כי הן בית הספר‬ ‫בעיתון "הארץ"; בא‬ ‫בצורה שאינה פוגענית או‬
‫הטוב ביותר‬ ‫לידי ביטוי גם בסיקור‬ ‫סקסיסטית‪ ,‬ובהמשך‬
‫שישנו" (מאיר‪,‬‬ ‫קלינטון ב‪NYT-‬‬ ‫שימש גם כאמצעי‬
‫הארץ‪27 ,‬‬ ‫ובסיקור לבני ב"ידיעות‬ ‫להפרכה של‬
‫בספטמבר ‪.)69‬‬ ‫אחרונות"‪.‬‬ ‫סטריאוטיפים מגדריים‪,‬‬
‫בעיקר בהקשר של‬
‫תכונות נשיות והופעה‬
‫חיצונית‪.‬‬

‫"לבני פעלה נגד‬ ‫בלט בעיקר במקרה‬ ‫השתתפות נשים‬ ‫א‪ .‬תכונות נשיות‬ ‫‪ .4‬נשים‬
‫נשים‪ ,‬ואין סיבה‬ ‫הבחן של פררו‪ ,‬הן ב‪-‬‬ ‫בפוליטיקה הבכירה‬ ‫בפוליטיקה‬
‫ב‪ .‬פמיניזם ומעמד‬
‫שהן יצביעו לה‪ .‬זה‬ ‫‪ NYT‬והן ב‪-‬‬ ‫הוצגה כמניפולציה‬ ‫כמניפולציה‬
‫האישה‬
‫עוד ספין ציני"‬ ‫‪ .Newsday‬מגמה דומה‬ ‫אלקטורלית‪ .‬בהקשר זה‪,‬‬ ‫אלקטורלית‬
‫(לבני‪ ,‬ידיעות‬ ‫אך פחותה הודגמה גם‬ ‫פררו מוסגרה כמי שאינה‬
‫אחרונות‪2 ,‬‬ ‫בסיקורה של לבני‬ ‫כשירה לתפקיד סגנית‬
‫בפברואר ‪.)09‬‬ ‫ב"הארץ" וב"ידיעות‬ ‫הנשיא‪ ,‬אך נבחרה בכל‬
‫אחרונות" ובסיקורה‬ ‫זאת על מנת "למשוך‬
‫של יחימוביץ ב"הארץ"‪.‬‬ ‫קולות"; לבני הוצגה כמי‬
‫שעושה "שימוש ציני"‬
‫בנשיותה כדי לגייס‬
‫תומכות לקמפיין‬
‫הבחירות שלה‪.‬‬

‫‪140‬‬
 ‫‪I can't think of‬‬ ‫הודגם בכלל מקרי‬ ‫המרחב התקשורתי‬ ‫א‪ .‬פריצת הנורמה‬ ‫‪ .5‬התפקיד‬
‫‪anything that‬‬ ‫הבחן ובכלל העיתונים‪,‬‬ ‫התאפיין באג'נדה‬ ‫החברתית‬ ‫הפמיניסטי של‬
‫למעט מקרה הבחן של‬ ‫פמיניסטית מובהקת‬ ‫התקשורת‬
‫‪looks like more‬‬ ‫ב‪ .‬תוויות‬
‫מאיר‪.‬‬ ‫ובתודעה מגדרית עמוקה‪,‬‬
‫‪fun than to be a‬‬ ‫משפחתיות‬
‫ולכן העיתונאים (ובעיקר‬
‫‪strong,‬‬ ‫העיתונאיות) לא רק שלא‬ ‫ג‪ .‬גבריּת‬
‫‪beautiful,‬‬ ‫שיקפו או הבנו את‬
‫הסטריאוטיפ‪ ,‬אלא שהם‬ ‫ד‪ .‬הופעה חיצונית‬
‫‪mature woman‬‬
‫‪at the peak of‬‬ ‫גם חתרו תחתיו וניפצו‬ ‫ה‪ .‬מיניות‬
‫אותו בהקשרים רבים‬
‫‪her powers‬‬
‫ומגוונים‪.‬‬
‫(קלינטון‪7 ,NYT ,‬‬
‫במרץ ‪.)08‬‬

‫"גלאון‪ ,‬יחימוביץ‬ ‫באופן טבעי‪ ,‬הודגם‬ ‫ריבוי הנשים בקמפיין‬ ‫א‪ .‬פריצת הנורמה‬ ‫‪ .6‬כשפוליטיקה‬
‫ולבני הן מנהיגות‬ ‫בעיקר במערכת‬ ‫הבחירות במקביל מוסגר‬ ‫החברתית‬ ‫היא "משחק של‬
‫איכותיות‪,‬‬ ‫הבחירות לכנסת ה‪19-‬‬ ‫כאלמנט אשר עשוי‬ ‫נשים"‬
‫ב‪ .‬תכונות נשיות‬
‫המציעות שיח של‬ ‫(‪ ,)2013‬הן ב"הארץ"‬ ‫לשנות את פני החברה‬
‫תקווה בגוונים‬ ‫והן ב"ידיעות‬ ‫והספירה הציבורית‪ ,‬הן‬
‫אחרונות"‪ ,‬אבל בא לידי שונים" (הארץ‪29 ,‬‬ ‫בשל נורמות ההתנהגות‬
‫בנובמבר ‪.)12‬‬ ‫ביטוי גם ביחס של‬ ‫האלטרנטיביות שבהן‬
‫"ידיעות אחרונות"‬ ‫נוהגות הפוליטיקאיות‪,‬‬
‫לקשרים הפוליטיים‬ ‫והן בשל שינוי דרכי‬
‫והאישיים בין לבני לבין‬ ‫החשיבה‪ ,‬השיח הפוליטי‪-‬‬
‫דליה איציק (‪.)2009‬‬ ‫חברתי והסוציאליזציה‬
‫באופן כללי‪.‬‬

‫‪141‬‬
 ‫‪ .4‬דיון‬

‫‪ 4.1‬הקדמה‬

‫כפי שנכתב בפרק המתודולוגי‪ ,‬תרומתו העיקרית של מחקר זה היא בניסיון לבדוק ולהראות עד כמה‬
‫הקשרים היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים (ובשולי המחקר‪ ,‬גם עיתונאיים) קשורים לדרך שבה התקשורת‬
‫בוחרת להציג ולמסגר נשים המתמודדות על תפקידים בכירים בזירה הפוליטית‪ ,‬אשר באופן מסורתי‬
‫נחשבת לגברית‪ ,‬הן מבחינת סוגיית הייצוג הכמותי והן מבחינת הפרקטיקות ונורמות ההתנהגות הנפוצות‬
‫במרחב זה‪ .‬אך בטרם תינתן הבמה הרחבה להקשרים אלה‪ ,‬חשוב לציין כי כפי שהודגם בפרק הממצאים‪,‬‬
‫כלל מקרי הבוחן שנבדקו במחקר בין השנים ‪ 2013 – 1969‬הראו הטיה מגדרית ברמות כאלו או אחרות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפני הכל‪ ,‬מחקר זה מצטרף ומשתלב יחד עם שורה ארוכה של מחקרים לפניו‪ ,‬ותיקים כחדשים‬

‫(כמו למשל‪ ,)Kahn, 1991; Schneider & Bos, 2014 ,‬אשר מצאו שלתקשורת ישנו תפקיד חשוב וייחודי‬

‫בשיקוף‪ ,‬בחיזוק ובהבניה של סטריאוטיפים מגדריים במהלך סיקור מערכות בחירות‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬צריך להיאמר כי הניסיון של מחקר זה לנתח את הדרך הסטריאוטיפית שבה התקשורת מציגה‬
‫פוליטיקאיות על ספקטרום או על ציר המסמן את מידת השיטתיות של תופעה זו‪ ,‬מתחבר לספרות הולכת‬
‫וגוברת בתחום חקר התקשורת‪ ,‬המכירה בכך שסיקור מוטה של פוליטיקאיות אינו מגמה מהותנית‬

‫ומונוליתית‪ ,‬אלא הוא תופעה יחסית וקונטקסטואלית (למשל‪Kittilson & Fridkin, 2008; Raicheva- ,‬‬

‫‪ ,)Stover and Ibroscheva, 2014; Lachover, 2015‬כלומר‪ ,‬במקרה של מחקר זה‪ ,‬הכרה בכך שפערים‬

‫היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים ועיתונאיים עשויים להשתקף עמוקות בצורה שבה התקשורת ממסגרת‬
‫פוליטיקאיות‪ ,‬ומכאן הכרה בחשיבות הגדולה של חקר הפערים הללו ואיתור המנגנונים העומדים‬
‫מאחוריהם‪ ,‬ואשר מעצבים בסופו של דבר חלק לא מבוטל מההטיה המגדרית‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬בהקשר של הבדיקה הכמותית סביב כלל המשתנים במחקר זה (ראו בחלקו הראשון של פרק‬
‫הממצאים)‪ ,‬חשוב לציין ולהדגיש‪ ,‬אולי את המובן מאליו‪ ,‬כי מחקר זה רואה בפערים המובהקים שהודגמו‬
‫באמצעות ניתוח התוכן הכמותי (דהיינו‪ ,‬קידוד הנתונים והרצת המבחן הסטטיסטי של "רגרסיה‬
‫לוגיסטית")‪ ,‬אמצעי ודרך לטעון טענה משמעותית יותר‪ ,‬אשר תודגם ותוצג בהרחבה בפרק זה‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬המספרים והנתונים הסטטיסטיים בהחלט מסייעים בידנו סיוע גדול‪ ,‬אך עיקר המחקר הוא‬
‫באיתור המנגנונים העומדים "מאחורי המספרים"‪ ,‬והיכולת לייחס ולהדגים את ההטיה המגדרית‪ ,‬במידת‬
‫האפשר ובכל הסייגים והמגבלות המחקריים שכבר הוצגו בהרחבה בפרק המתודולוגי ועוד ידובר בהם גם‬
‫בפרק זה‪ ,‬למשתנים הבלתי‪-‬תלויים שהוצבו בראשית הדרך‪.‬‬

‫‪142‬‬
 ‫‪ 4.2‬ההקשר ההיסטורי‬

‫כפי שצוין בסוף תת‪-‬פרק ‪ ,3.1.1‬ככלל – העיתונים האמריקאים הראו מגמה של פיחות מסוים בהטיה‬
‫המגדרית בסיקור הפוליטיקאיות עם חלוף הזמן‪ ,‬בעוד שבמקרה הישראלי – עם הזמן‪ ,‬התגלתה דווקא‬
‫הטיה מגדרית משמעותית בהרבה‪.‬‬

‫לגבי מקרה הבוחן האמריקאי‪ :‬בדומה לממצאים של ‪ ,)2009( Heldman‬אשר השוותה את הסיקור‬

‫העיתונאי של ג'רלדין פררו (‪ )1984‬לזה של שרה פיילין (‪ )2008‬בהקשר הסקסיסטי בלבד‪ ,‬גם מחקר זה מצא‬
‫כי בהשוואה לפררו‪ ,‬הסיקור של קלינטון הראה נטייה להטיה מגדרית משמעותית יותר במסגרת הסיקור‬
‫של "רמיזות מיניות"‪ 60.‬הפערים בין שני מקרי הבוחן הללו בנושא זה בלטו בעיקר במגמה של העיתונים‬
‫האמריקאים למסגר את קלינטון בהקשר של פרשיות המין הצהובות והבלתי רלוונטיות של הנשיא לשעבר‬

‫ביל קלינטון‪ ,‬למשל כפי שמתואר במשפט הבא מ‪"Hillary Rodham Clinton, a veteran of :Newsday-‬‬

‫"‪ 7( what might have been the most infamous political sex scandal in presidential history‬במאי‪,‬‬

‫‪ ;2008‬ראו דוגמאות נוספות בפרק הממצאים)‪ .‬ואולם‪ ,‬בשונה מהממצאים של ‪ ,Heldman‬וביציאה מתוך‬

‫נקודת הנחה כי למחקר זה יתרון אל מול מחקרה בכך שהוא נותן פרשנות רחבה בהרבה למונח "הטיה‬
‫מגדרית" (מעבר לנושא הסקסיזם והמיניות)‪ ,‬נמצא כי בהתאם ל"תפיסת הפרוגרס" ולטיעון לפיו ישנו‬

‫(בהכללה) שיפור קונסיסטנטי של מעמד האישה בעולם המערבי‪ ,‬הן בחברה הכללית (למשל‪Marx & ,‬‬

‫‪ ,)Mazlish, 1998‬והן בייצוגן ודרך הצגתן של נשים בתקשורת (למשל‪ – )Lachover, 2015 ,‬שני מקרי‬

‫הבוחן האמריקאים הציגו באופן כללי גישה עיתונאית מאוזנת יותר מבחינה מגדרית עם חלוף הזמן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬קלינטון הוצגה בצורה מאוזנת בהשוואה לפררו‪ ,‬וכפי שהוצג בפרק הממצאים‪ ,‬הפערים היו‬
‫מובהקים במיוחד בהקשר של תבניות הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית" ו"פמיניזם‪/‬מעמד האישה"‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬בנושא של תבנית הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית"‪ ,‬חשוב לציין כי אף על פי שפררו‬
‫וקלינטון רצו לתפקידים פוליטיים שונים (ראו פירוט נרחב לגבי מגבלת מחקר זו בפרק המתודולוגי)‪ ,‬שתיהן‬
‫היו הנשים הראשונות שרצו לתפקידים הללו מטעם מפלגה גדולה וכן היו בעלות סיכוי ריאלי וממשי‬
‫להיבחר למשרות עליהן התמודדו‪ .‬למרות דמיון חשוב זה בין שתי הפוליטיקאיות‪ ,‬לפחות בהקשר של‬
‫"ראשוניות התופעה"‪ ,‬הרלוונטי מאוד לסוגיית תבנית הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית"‪ ,‬המסגור‬
‫של פררו היה מוטה בהרבה מזה של קלינטון‪ .‬כפי שהודגם בפרק הממצאים‪ ,‬הצגתה של פררו כאישה‬

‫‪ 60‬אף על פי שהפערים בהקשר זה לא היו מובהקים‪.‬‬

‫‪143‬‬
‫המתמודדת על תפקיד ביצועי הייתה פעמים רבות נטולת כל הקשר רלוונטי לתפקיד או ליכולותיה‬
‫כפוליטיקאית וכמנהיגה‪ ,‬מה גם שעצם בחירתה יוחסה לרוב לאינטרס אלקטוראלי בקרב נשים מצביעות‬

‫ולא ליכולותיה המנהיגותיות‪ ,‬כמו למשל בציטוט שהובא מתוך ה‪"Geraldine A. Ferraro would :NYT-‬‬

‫"‪7( have been an extremely unlikely choice to run for Vice President if she were not a woman‬‬

‫באוגוסט‪ .)1984 ,‬אלמנטים דומים כמעט שלא אותרו במקרה הבוחן של קלינטון‪.‬‬

‫הפער המובהק בין שני מקרי הבוחן בנושא ספציפי זה‪ ,‬כמו גם השפה העיתונאית הפטרונית והמבזה‬
‫בקונטקסט של הבחירה בפררו‪ ,‬בהשוואה לטרמינולוגיה המאוזנת בהרבה במקרה של קלינטון‪ ,‬מרמזים‬
‫על מגמה של פיחות בנטיית התקשורת האמריקאית למסגר פוליטיקאיות בכירות ביחד עם חלוציות או‬

‫חדשנות (‪ .)Meeks, 2012‬משנות השמונים ועד שנות האלפיים‪ ,‬הספירה הפוליטית בארצות הברית חוותה‬

‫השפעות פמיניסטיות והעמקה גדולה של התודעה המגדרית (למשל‪ ,‬התפתחות הגל השלישי של הפמיניזם‬

‫בארצות הברית‪ ,‬המתואר ארוכות במאמר של ‪ ,)Dietz, 2003‬וכמו כן גם שיפור עקבי בסוגיית ייצוג הנשים‬

‫בפוליטיקה האמריקאית והשתתפות הולכת וגוברת שלהן בחיים הציבוריים‪ ,‬פעמים רבות במשרות שבעבר‬
‫היו כמעט בלעדיות לגברים (שפירא ואח'‪ .)2013 ,‬על רקע שינוי זה‪ ,‬ניתן‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬להסביר גם את‬
‫ההפחתה בייחוס החלוציות לתופעה של נשים מנהיגות בתקשורת האמריקאית‪ ,‬הפחתה שהובילה לשיח‬
‫מאוזן יותר מבחינה מגדרית במקרה הבוחן של קלינטון (כאמור‪ 76 ,‬אזכורים בלבד‪ ,‬לעומת ‪ 185‬במקרה‬
‫של פררו)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ייתכן כי האפשרות שיותר ויותר נשים ייטלו חלק בספירה הפוליטית ובמערכות‬
‫בחירות על תפקידי צמרת‪ ,‬עשויה להוביל לנורמליזציה מסוימת גם של הקשרים מהותיים ועמוקים יותר‪,‬‬
‫כמו למשל השיח התקשורתי סביבן; למרות הטיעון הידוע בדבר פחיתות חשיבותה לכאורה של סוגיית‬

‫הייצוג הכמותי ביחס לשינוי יסודותיו הבסיסיים של השיח והמבנה הפוליטיים (למשל‪,)Butler, 1990 ,‬‬

‫נראה כי בכל זאת ייצוג כמותי הינו פקטור חשוב במיוחד‪ ,‬בניסיון "לנרמל" את השיח החברתי בכלל ואת‬
‫השיח התקשורתי סביב נשים בפוליטיקה בפרט‪ .‬השינוי ה"פורמאלי" (כניסת יותר נשים לספירה זו)‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫עשוי להוביל לשינוי מהותי (אתגור השיח בכללותו)‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬כפי שהודגם בפרק הממצאים‪ ,‬הפעילות הפוליטית של פררו עברה רדוקציה משמעותית בשיח‬
‫התקשורתי לגבי מועמדותה‪ ,‬ונגעה בעיקר בפמיניזם ובזכויות נשים‪ ,‬כולל גם טענה קונקרטית שפררו‬
‫נבחרה באופן מיוחד כדי לעסוק ספציפית בנושא של מעמד האישה (טענה שכיום‪ ,‬במבט לאחור‪ ,‬נראית‬
‫בלתי מתקבלת על הדעת וכמעט מופרכת מן היסוד)‪ .‬במקרה הבוחן של קלינטון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המגוון הרחב‬
‫של הנושאים שבמסגרתם היא הוצגה (למשל‪ ,‬ביטחון וכלכלה)‪ ,‬מצביע על התקדמות מסוימת בתפיסות‬
‫החברתיות של "תפקיד האישה" באופן כללי‪ ,‬ושל מסוגלותה במרחב הפוליטי באופן ספציפי‪ .‬בהקשר הזה‪,‬‬

‫‪144‬‬
‫חשוב להתייחס לפוליטיקאיות כגון מדלן אולברייט וקונדוליסה רייס‪ ,‬שתי מזכירות המדינה הראשונות‬
‫בהיסטוריה של ארצות הברית (אבל בהחלט לא רק אליהן)‪ ,‬אשר בלי ספק משמשות דוגמה דומיננטית‬
‫לתרומה לשינוי בדיכוטומיה ובהפרדה המגדרית הקשיחה סביב נושאים ותחומי עניין בחברה‬
‫האמריקאית‪ 61.‬שוב ייאמר כי הדוגמאות הללו מראות כיצד שינוי בייצוג עשוי להוביל לעתים לשינוי מהותי‬
‫יותר‪ ,‬כמו למשל הבנייה מגדרית מאוזנת יותר של פוליטיקאיות בתקשורת‪ .‬לכן‪ ,‬ייתכן שעלינו לתפוס את‬
‫סוגיית נוכחותן הפיזית של נשים בצמתים של קבלת החלטות (המזוהה עם הפמיניזם הליברלי) ואת סוגיית‬
‫השינוי היסודי והעמוק בחברה הפטריארכלית (המזוהה עם הפמיניזם הרדיקאלי)‪ ,‬או במילותיה של‬
‫הרצוג‪" :‬נשים בפוליטיקה" לעומת "פוליטיקה של נשים" (‪ ,)1999‬לאו דווקא כשתי הנחות יסוד או תזות‬
‫תיאורטיות נפרדות‪ ,‬אלא ככאלה שמתקשרות‪ ,‬מתחברות ומשלימות זו את זו בדרך ליצירת שוויון פוליטי‪-‬‬
‫מגדרי‪ .‬בנקודה זו‪ ,‬חשוב לציין ולסייג כי אכן היו הבדלים אלו ואחרים בין פררו כאשת קונגרס לבין קלינטון‬
‫כסנאטורית‪ ,‬מבחינת ניסיון פוליטי‪-‬מקצועי‪ ,‬תחומי עיסוק וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬לפחות במובן מסוים בהחלט ניתן‬
‫לייחס ההבדלים שהתגלעו בין סיקור השתיים לא רק לתקופת הזמן‪ ,‬אלא גם להבדלים בין שתי‬
‫הפוליטיקאיות עצמן וניסיונן הפוליטי‪ .‬במובן זה‪ ,‬גם פוליטיקאים‪-‬גברים כמובן‪ ,‬אינם חסינים פעמים‬
‫רבות מביקורת עיתונאית נוקבת‪ ,‬לגיטימית וראויה ככל שתהיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לשוב ולהדגיש כי גם אם אכן‬
‫המניעים לביקורת העיתונאית שהוטחה בפררו היו בין השאר גם על רקע בהחלט ענייני ולא רק על רקע‬
‫מגדרי‪ ,‬הרי שהתוצאה פעמים רבות הייתה דווקא ביטוי מגדרי מובהק (כאמור‪ ,‬למשל הטענה המופרכת‬
‫שהיא נבחרה מלכתחילה אך ורק על מנת לעסוק במעמד האישה)‪ ,‬ומכאן ההטיה היא גם מגדרית ובוודאי‬
‫לא רק פוליטית גרידא‪.‬‬

‫לגבי מקרה הבוחן הישראלי‪ ,‬לעומת זה האמריקאי‪ ,‬המנגנון ההיסטורי של פרסונליזציה פוליטית‪ 62‬ושל‬
‫רגרסיה מסוימת בסוגיית השוויון המגדרי בישראל‪ ,‬בלט על פני תפיסת הפרוגרס‪ ,‬והוביל לסיקור מוטה‬
‫בהרבה של לבני ב‪ 2009-‬לעומת מאיר ב‪.1969-‬‬

‫‪ 61‬למשל‪ ,‬במאמרה טוענת ‪ Dolan‬כי "אולברייט כמזכירת המדינה ורייס כיועצת לביטחון לאומי תרמו באופן‬
‫ספציפי תרומה כבירה למחשבה שנשים מסוגלות למלא תפקיד חשוב ומשמעותי בצמרת הממשל‬
‫האמריקאי" (‪ ,2002‬עמ' ‪.)213‬‬
‫כפי שהוצג בקצרה בפרק המתודולוגי ובציפיית המחקר הראשונה‪ ,‬תהליכי הפרסונליזציה הפוליטית‬ ‫‪62‬‬

‫בישראל חלו בשלבים מאוחרים יותר בהשוואה לפוליטיקה האמריקאית‪ .‬כלומר‪ ,‬משנות השמונים ועד‬
‫לשנות האלפיים‪ ,‬הפוליטיקה האמריקאית הייתה באופן עקבי בעלת גוון פרסונאלי בכל הקשור למערכת‬
‫הבחירות לנשיאות (כך שאין זה מפתיע שמשמעות משתנה זה בולטת יותר בהשוואת מקרי הבוחן‬

‫‪145‬‬
‫בדומה לממצאים של ‪ ,)2007( Rahat & Sheafer‬ההשוואה ההיסטורית בין הסיקור העיתונאי של מאיר‬

‫לעומת לבני‪ ,‬הדגימה את תהליכי הפרסונליזציה הפוליטית והחברתית העמוקים בישראל‪ .‬בעוד שמה של‬
‫לבני הוזכר ‪ 690‬פעמים במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬ארבעים שנה קודם לכן – שמה של מאיר‬
‫הוזכר אך ורק ‪ 188‬פעמים‪ :‬ראיה לנטייה עמוקה יותר להתייחס למפלגות ולאידאולוגיות בסוף שנות‬
‫הששים‪ ,‬לעומת סוף העשור הראשון של שנות האלפיים‪ ,‬שבו התקשורת הישראלית נטתה ליִיצור מסגרות‬
‫כאינדיבידואלים‪63.‬‬ ‫תוכן המתרכזות במועמדים‬

‫באופן טבעי‪ ,‬כאשר השיח התקשורתי מבליט מועמדים פוליטיים על פני אלמנטים מפלגתיים או מוסדיים‪,‬‬
‫כל תהליך המסגור הופך אישי יותר‪ ,‬ולכן מתרכז גם בסוגיה המגדרית (גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪ .)2011 ,‬טענה‬
‫זו תקפה גם בניתוח שבפנינו‪ ,‬כלומר לא רק שהעיתונים הישראלים התרכזו יותר בלבני כמנהיגה פוליטית‬
‫ופחות ברשימתה המפלגתית או באג'נדה שלה‪ ,‬אלא שבהשוואה למאיר‪ ,‬סוגיית מגדרה של לבני הייתה בלב‬
‫לבו של השיח התקשורתי‪ ,‬וכתוצאה מכך שיח זה הפך מוטה יותר‪ .‬במידה מסוימת‪ ,‬ממצא זה סותר את‬
‫מחקרה של כהן‪-‬אביגדור (‪ ,)2000‬שמצאה התקדמות לכיוון איזון מגדרי בסיקור התקשורתי של חברות‬
‫כנסת בשנים ‪ 1977 ,1959‬ו‪ .1996-‬דרך סבירה להסביר סתירה זו‪ ,‬נובעת מן העובדה כי במידה רבה תפקידים‬
‫פרלמנטאריים‪ ,‬לעומת תפקיד של יושב ראש מפלגה ומועמדּ בפועל לראשות הממשלה‪ ,‬הם בהגדרה יותר‬
‫קולקטיביים ופחות אינדיבידואליים או פרסונאליים (עובדת היות הפוליטיקאי חלק מרשימה מפלגתית‬
‫לעומת ראש מפלגה אשר נבחר בבחירות אישיות במערך בחירות בתוך המפלגה‪ ,‬בטרם מופיע בפני הציבור‬
‫הרחב בבחירות לכנסת ובעקיפין לראשות הממשלה)‪.‬‬

‫התוצאות שבפנינו פרדוקסליות ביותר בהקשר של "פריצת הנורמה החברתית"‪ :‬בעוד שסיקור מועמדותה‬
‫של לבני ב‪ 2009-‬מסגר את התופעה של נשים בתפקידי הנהגה במונחים "אקסצנטריים" מאוד‪ ,‬הרי שב‪-‬‬
‫‪ 1969‬לא ניתנה הדעת לעומק לגבי תופעה פוליטית‪-‬חברתית זו בהקשר של מאיר‪ .‬ראשית‪ ,‬כפי שהודגם‬
‫בפרק הממצאים‪ ,‬הסיקור של לבני הראה התייחסות עמוקה לאלמנטים של ההתנגדות הדתית‪-‬חרדית‬
‫לתופעה של אישה ראש ממשלה‪ ,‬בעיקר סביב הסבירות הנמוכה שלבני תוכל להרכיב ממשלה עם המפלגות‬

‫הישראלים)‪ .‬למשל‪ ,‬לגבי מערכת בחירות ‪ 1984‬לנשיאות ארצות הברית‪ ,‬כתב ‪" :Wattenberg‬המפלגות‬
‫(הדמוקרטית והרפובליקנית) היו אמנם חזקות מתמיד בממד הארגוני‪-‬בירוקרטי‪ ,‬ויותר מאוחדות ברמת‬
‫העליות הפוליטיות‪ ,‬אבל זה לא גרם לדעת הקהל לייחס להן משמעות יתרה‪ ,‬והתהליך האלקטוראלי הבליט‬
‫באופן הולך וגובר מועמדים על פני מפלגות" (‪ ,2009‬עמ' ‪.)167‬‬
‫‪ 63‬שני העיתונים אמנם היו נרחבים יותר מבחינת מספר העמודים והכתבות ב‪ 2009-‬לעומת ‪ ,1969‬אבל זה‬
‫כשלעצמו לא יכול כמובן להסביר את ההבדל העצום (כמעט פי ארבעה) בין שתי התקופות‪.‬‬

‫‪146‬‬
‫הדתיות והחרדיות (בעיקר עם ש"ס‪ ,‬למשל‪ ,‬בציטוט שהובא מידיעות אחרונות‪" :‬ש"ס אינה מוכנה לראש‬
‫ממשלה אישה"‪ 26 ,‬באוקטובר ‪ ,)2008‬ולאור הסירוב לתלות את תמונות הקמפיין שלה בשכונות החרדיות‬
‫והשחתת תמונותיה בירושלים‪ .‬מאחר שהאלמנטים החשובים הללו‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא הודגמו גם במקרה של‬
‫מאיר‪ ,‬יש בכך מן חיזוק הטענות שעולות לאחרונה בדבר תהליכי השתרשות רעיונות קונסרבטיביים יותר‬

‫ומגמה מסוימת של "הדתה" בחברה בישראל (למשל‪ ,‬מתואר על ידי ‪ Kimmerling, 2004, p. 256‬ועל ידי‬

‫בן‪-‬פורת‪ ,2016 ,‬עמ' ‪ ,) 10‬אשר משפיעים על הספירה הפוליטית בכלל ועל הידוק הולך וגובר בין הדת לבין‬
‫הפוליטיקה בישראל בפרט‪ .‬כזכור‪ ,‬ג'רבי (‪ )1996‬טענה כי תהליכים אלו מקשים במיוחד על מעמד האישה‬
‫בישראל ועל האפשרות שנשים ייטלו חלק מהותי יותר בציבוריות‪ ,‬בפוליטיקה ובהנהגה בארץ‪ .‬במחקר זה‬
‫ניכר כעת כי תהליכים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי גם בסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות בכירות‪.‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬בדרך שבה העיתונות הישראלית שיקפה קולות הולכים וגוברים בדעת הקהל בארץ‪,‬‬
‫השוויון הפוליטי‪-‬מגדרי בשיח התקשורתי בישראל לא השתנה לטובה מנקודת מבט היסטורית – ולפחות‬

‫בהיבט הזה – התרחק מערכים ונורמות ראשוניים יותר שאפיינו את התנועה הציונית (‪ )Lahav, 1974‬בדבר‬

‫שוויון מגדרי‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לציין שהעיתונים שיקפו (ובשום אופן לא יצרו או הבנו) את המכשול הדתי‪-‬‬
‫חרדי שעמד בפני לבני‪ .‬כלומר‪ ,‬גם אם התקשורת היא ליבראלית ואף אם לעתים היא מבקרת את החברה‬
‫על שמרנותה‪ ,‬היא עדיין עשויה לייצג‪ ,‬לשקף ולהביא לידי ביטוי תופעות ומגמות חברתיות רחבות יותר‬

‫(‪ ,)Carey, 1989‬כגון זו המתוארת לעיל‪ .‬מצד שני‪ ,‬בהחלט ניכר היה כי ההתנגדות הדתית‪-‬חרדית סייעה‬

‫בידי העיתונים לייחס נופך חלו צי למועמדותה של לבני‪ ,‬אשר הוצגה באופן סנסציוני‪ ,‬בעיקר ב"ידיעות‬
‫אחרונות"‪ ,‬כמי שחותרת תחת הנורמות החברתיות במדינתה (למשל‪ ,‬ראו בתמונה ‪ 1‬ובכיתוב הנלווה אליה)‪.‬‬

‫סייג חשוב מאוד בהקשר הספציפי של ממצא זה קשור בהתנגדות הדתית והחרדית לבחירתה של מאיר‬
‫לתפקיד ראש עיריית תל אביב בבחירות המוניציפאליות שהתקיימו בשנת ‪ .1955‬במערכת בחירות זו‪,‬‬
‫"אגודת ישראל" ו"הפועל המזרחי" התנגדו למינויה של אישה לתפקיד‪ ,‬וכתוצאה מהתנגדות זו‪ ,‬מאיר‬
‫הפסידה את קמפיין הבחירות (גולדשטיין‪ ,2012 ,‬עמ' ‪ .)341-340‬עם זאת‪ ,‬ברמת המנהיגות הלאומית (אשר‬
‫עומדת במרכז המחקר הספציפי הזה)‪ ,‬קמפיין הבחירות של מאיר ב‪ 1969-‬לא כלל התנגדות שמרנית‪-‬דתית‬
‫כגון זו עמה התמודדה לבני ב‪ ,2009-‬ואכן לאחר בחירות ‪ ,1969‬מפלגת המפד"ל הצטרפה לממשלתה של‬
‫מאיר (עמוד האינטרנט של הכנסת‪.)2016 ,‬‬

‫בנוסף‪ ,‬העובדה שלבני הוצגה באופן עקבי ונרחב כ"חלוצה" ייצגה את הנטייה העכשווית יותר של‬
‫התקשורת הישראלית לכיסוי חדשותי מנקודת מבט פרסונאלית‪ ,‬על פני נקודת מבט קולקטיבית (גדליה‪,‬‬
‫הרצוג ושמיר‪ .)2011 ,‬זוהי דוגמה נוספת לכך ששיח תקשורתי אינדיבידואלי שכזה נוטה להבליט אלמנטים‬

‫‪147‬‬
‫מגדריים באישיותה של המועמדת (כמו כל תכונה אישית או אישיותית אחרת של הפוליטיקאי‪/‬ת)‪,‬‬
‫בהשוואה לשיח קולקטיבי‪/‬קהילתי שהוא יותר "עיוור מגדרית"‪ ,‬כפי שניכר במקרה של מאיר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן‬
‫מאוד שמגדרה של מאיר לא שיחק תפקיד משמעותי בשיח העיתונאי סביבה‪ ,‬בשונה ממה שהודגם במקרה‬
‫של לבני‪ ,‬לא רק בגלל תפיסה פוליטית‪-‬חברתית שוויונית יותר לכאורה‪ ,‬אלא בעיקר מפני שנקודת המבט‬
‫הפוליטית כולה הייתה בהקשר של המוסדות המפלגתיים‪ ,‬הרשימות המפלגתיות והכוחות הפוליטיים‬
‫באופן כללי‪ ,‬ופחות סביב ראשי המפלגות כפרטים‪.‬‬

‫הפערים המובהקים בקטגוריות של "תכונות נשיות" ו"חוסר ניסיון‪ /‬כשירות למנהיגות" הדגימו אף הם‬
‫כיצד לשיח חברתי פרסונאלי עשויות להיות השלכות שליליות בהקשר של ייצוגן התקשורתי של‬
‫פוליטיקאיות בכירות‪ .‬במקרה הבוחן של לבני‪ ,‬העיתונים ייחסו למועמדת באופן עקבי "תכונות נשיות"‬
‫(כמו למשל‪ ,‬פסיביות ותלותיות)‪ .‬תכונות אישיות העונות על תפיסת "המנהיג האולטימטיבי" הן אולי‬

‫מהפקטורים החשובים ביותר בדרך שבה בוחרת דעת הקהל להעריך מנהיגים פוליטיים (‪.)Mo, 2015‬‬

‫ואולם‪ ,‬בצורת ממשל פרלמנטרית‪ ,‬יש לצפות כי התקשורת תיתן יחס מיוחד למגוון הרחב של נציגי‬
‫הרשימות המפלגתיות‪ ,‬כמו גם לסביבתו או לסביבתה הפוליטית של ראש המפלגה‪ .‬כלומר‪ ,‬הנטייה החזקה‬
‫של העיתונים להציג את לבני כ"בובה על חוט" של סביבתה הפוליטית או של היועצים שלה‪ ,‬לא זו בלבד‬
‫ששיקפה את הרעיון לפיו נשים הן פסיביות‪ ,‬אינן ניחנות בתכונות הדרושות להנהגה ואינן מסוגלות לקבל‬

‫החלטות (‪ ,)Kacen, 2000‬אלא גם הדגימה כיצד לבני הוצגה כמנהיגה אינדיבידואלית‪ ,‬ולא (כמו במקרה‬

‫של מאיר) כחלק ממקשה פוליטית‪-‬מפלגתית שמבקשת את אמון הציבור‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬קבלת עצה או‬
‫הכוונה מסביבתה הפוליטית הוצגו כחולשה וככישלון‪ :‬הרי לנו שילוב מובהק של שיח פוליטי פרסונאלי‬
‫ביחד עם שיח מגדרי‪ ,‬כאשר התוצאה היא סטריאוטיפיזציה עמוקה של המידע והפרשנות שהתקשורת‬
‫מעבירה לצרכנייה‪.‬‬

‫בהקשר של השיח סביב "חוסר ניסיונה‪/‬כשירותה להנהיג" של לבני‪ ,‬יש לציין כי אף על פי שמאיר כיהנה‬
‫כראש ממשלה במהלך תקופה של שישה חודשים בטרם רצה שוב לתפקיד ראש הממשלה (ולא ניתן שלא‬
‫לקחת בחשבון את העובדה שייתכן מאוד שסיבה זו שיחקה תפקיד חשוב ב"נִרמול" מסוים של השיח‬
‫התקשורתי סביבה במהלך מערכת הבחירות)‪ ,‬גם לבני החזיקה בתפקידים מיניסטריאליים שונים בשנים‬
‫‪ ,2008-2001‬וכפי שכבר צוין‪ ,‬הייתה בעלת ניסיון של שלוש שנים כשרת החוץ‪ ,‬ממלאת מקום ראש הממשלה‬
‫וחברה קבועה בקבינט המדיני‪-‬ביטחוני‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬שלא כמו במקרה הבוחן של מאיר‪ ,‬הניסיון‬
‫והכשירות של לבני הוגחכו באופן עקבי‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ניתן להצביע שוב על שילוב של אלמנטים מגדריים‬
‫ביחד עם שיח פרסונאלי‪ ,‬שתוצאתם סטריאוטיפיזציה עיתונאית‪ :‬מצד אחד‪ ,‬התקשורת נוטה להציג‬

‫‪148‬‬
‫מועמדֹת למנהיג ות פוליטית כחסרות ניסיון‪ ,‬כחסרות כשירות להנהגה וגם כבעלות סיכוי נמוך יותר‬

‫להיבחר בהשוואה לפוליטיקאים גברים (למשל‪ ,‬הטענה הזו עלתה ונבחנה במאמר של ‪ ,Kahn, 1991‬ושוב‬

‫במאמר של ‪ Lawrence & Rose‬ב‪ ;)2009-‬מצד שני‪ ,‬ההתייחסות למונחים כמו "ניסיון" או "כשירות"‬

‫כאלמנטים פרסונאליים ולא קולקטיביים (למשל‪ ,‬רשימה מפלגתית עם נציגים בעלי כישורים שונים‪ ,‬כאשר‬
‫מומחיותו של נציג אחד עשויה להתגבר על מגבלה או חולשה של נציג אחר‪ ,‬ואף של ראש המפלגה)‪ – 64‬שני‬
‫אלמנטים אלה גם יחד יוצרים זירה תקשורתית מוטה במיוחד כלפי פוליטיקאיות או מועמדות לתפקידי‬
‫הנהגה‪.‬‬

‫לעומת מסגרות הסיקור שנידונו עד כה‪ ,‬בקטגוריה של "תוויות משפחתיות"‪ ,‬ההשוואה בין מאיר לבין לבני‬
‫סתרה את ציפיית המחקר המקורית (לפחות ברמה הכמותית)‪ .‬ואולם‪ ,‬ברמת התוכן‪ ,‬אפילו ניתוח של‬
‫קטגוריה זו מראה את ההבדלים בין שיח קולקטיבי לבין שיח פרסונאלי ואת ההשלכות של כך לעניין‬
‫ההטיה המגדרית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בסוגיית ה"אימהּת"‪ ,‬בעוד שמאיר תוארה כ"אם היהודייה האגדתית" (הארץ‪,‬‬
‫‪ 24‬בספטמבר ‪ )1969‬וכ"אימא של העם היהודי" (הארץ‪ 1 ,‬באוקטובר ‪ ,)1969‬לבני נשאלה על המרחב‬
‫האימהי האישי והפרטי שלה (למשל‪ ,‬על בנה החייל‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ 19 ,‬בדצמבר ‪ .)2008‬כלומר‪ ,‬אם אצל‬
‫מאיר הדימוי הקולקטיבי הזה של "אם האומה" שיחק תפקיד חיובי בהקשר של הבניית דמותה הלאומית‬
‫כמנהיגה‪ ,‬הרי שבמקרה של לבני – שוב‪ ,‬הודגמה הטיה מגדרית בוטה וניכרת יותר ששולבה בד בבד עם שיח‬
‫סטריאוטיפי ושיוך לספירה הביתית הפרטית (הרצוג‪.)1994 ,‬‬

‫ואף על פי כן‪ ,‬יש לתת את הדעת על כך כי בכל זאת המרחב היחיד שבו ניתן יחס של ממש למגדר של מאיר‪,‬‬
‫היה בקטגוריה של "תוויות משפחתיות"‪ ,‬והדבר בלט‪ ,‬כאמור בפרק הממצאים‪ ,‬בקריקטורות שהציגו את‬
‫מאיר כטבחית וכתופרת‪ .‬דימוי זה מתיישב היטב עם תיאורים היסטוריים של דמותה של מאיר כמי‬
‫ש"מבשלת אוכל פשוט ומבצעת את עבודות הבית לבדה" (למשל‪ ,‬גולדשטיין‪ ,2012 ,‬עמ' ‪ ,)519‬נוסף כמובן‬
‫על "המטבחון של גולדה" המפורסם‪ .‬ואמנם‪ ,‬דימוי כמעט זהה הודגם גם בקריקטורות שהציגו את לבני‬

‫‪ 64‬למשל‪ ,‬בהקשר של מאיר – ידוע כי משה דיין נתפס כ"אוטוריטה ביטחונית" לעומת מאיר שנתפסה כחסרת‬
‫ניסיון ביטחוני לכאורה (הדבר בא לידי ביטוי גם בסיקורה התקשורתי של מאיר‪ ,‬למשל‪ ,‬בעיתון "הארץ"‬
‫נכתב‪" :‬בנושאים ביטחוניים‪ ,‬היא מרבה להיוועץ עם דיין"‪ 22 ,‬בספטמבר ‪ .)1969‬ואולם‪ ,‬כאשר "ניסיון" או‬
‫"כשירות" נתפסים כמרחבים של מנהיגות מפלגתית ולא רק פרסונאלית‪ ,‬אין בהכרח בידי הדבר להמעיט‬
‫בערכה של ראש המפלגה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬תחת הניסיון לטעון כלפי המועמדת כי אינה כשירה להנהיג‬
‫בתחום כלשהו (טענה שבלטה מאוד בסיקור של לבני)‪ ,‬בפוליטיקה קולקטיבית יותר‪ ,‬ייתכן שתינתן‬
‫התייחסות לתחומי מומחיות שונים של נציגי המפלגה‪.‬‬

‫‪149‬‬
‫כארבעים שנה מאוחר יותר (לבני הוצגה‪ ,‬למשל‪ ,‬כמלצרית וכנחה בביתה בפיג'מה)‪ ,‬מה שמרמז שלא מן‬
‫הנמנע שדמותה ההיסטורית של מאיר בהקשר זה לא נבעה מאישיותה הפרטיקולארית בלבד‪ ,‬אלא היו לה‬
‫עוגנים חברתיים‪-‬מגדריים עמוקים הקשורים בתפיסת תפקידי האישה‪ ,‬אפילו כאשר היא נושאת בתפקיד‬
‫הפוליטי החשוב ביותר במדינתה‪.‬‬

‫סייג מחקרי חשוב נוסף בהקשר של ההבחנה וההשוואה בין מאיר לבין לבני‪ ,‬קשור בהפרשי הגיל בין שתי‬
‫הפוליטיקאיות כאשר עמדו בראשות מפלגותיהן‪ .‬מאיר הייתה בראשית שנת השבעים לחיה‪ ,‬בעוד לבני‬
‫הייתה בראשית שנת החמישים‪ .‬יש לציין כי לא מן הנמנע שהתקשורת תתייחס ביתר שאת ל"נשיותה" של‬
‫מועמדת צעירה יותר (ובכלל זאת‪ ,‬ייחוס תכונות "נשיות" לכאורה למועמדת)‪ .‬במרחב המציאות‪ ,‬אין בגיל‬
‫המועמדת או ב"מידת נשיותה"‪ ,‬כמובן‪ ,‬שום ערובה להתאמתה או אי‪-‬התאמתה לתפקיד מנהיגותי‪ ,‬ואולם‬
‫אין להוציא מן הכלל כי עיתונאים (כבני אדם) ייחסו סטריאוטיפים מגדריים גם על פי אמות מידה שכאלו‪.‬‬
‫לכל הפחות‪ ,‬ממצא זה עשוי להצביע על הקושי הרב של כל אדם (עיתונאי ושאינו עיתונאי) להתגבר על דעות‬
‫קדומות וסטריאוטיפים מגדריים בהקשר של פוליטיקאיות‪ ,‬ובכלל‪.‬‬

‫מנקודת מבט מעט אחרת‪ ,‬אשר עשויה אף היא להסביר חלק ממצאי ההשוואה בין מאיר לבין לבני‪ :‬בעבודה‬

‫ה‪ MA -‬שלו‪ ,‬השווה אריאל כץ בין התפיסות הפמיניסטיות והמגדרית של גולדה מאיר‪ ,‬מרגרט תאצ'ר‬

‫ואינדירה גנדי (‪ .) 2012‬בפרק האחרון של מחקרו‪ ,‬טוען כץ כי בהקשר העכשווי של מועמדותה של לבני‬
‫בבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬ניתן להצביע על כך כי גישה פרוגרסיבית יותר‪ ,‬שאינה חוששת מהתייחסות מעמיקה‬
‫לסוגיית המגדר‪ ,‬הייתה חלק מן הקמפיין הפוליטי עצמו של לבני ויועציה‪ .‬כלומר‪ ,‬לעומת מאיר‪ ,‬תאצ'ר‬
‫וגנדי‪ ,‬לבני הנכיחה את עצמה כאישה‪ .‬בגדר של ספקולציה בלבד‪ ,‬ניתן למצוא גם בטענה זו סייג מסוים‬
‫לממצאי המחקר הנוכחי‪ ,‬מאחר שייתכן מאוד כי ההתייחסות המגדרית המעמיקה יותר בהקשר של לבני‪,‬‬
‫נבעה‪ ,‬לפחות בחלקה‪ ,‬מן הקמפיין עצמו‪ ,‬ולא רק מן הדרך שבה אמצעי התקשורת בחרו להבנות ולמסגר‬
‫את דמותה של לבני‪ .‬ייאמר‪ ,‬כי גם טיעון זה ניתן לקשר למגמות הפרסונליזציה הפוליטית שעברו על‬
‫הפוליטיקה והחברה בישראל‪ :‬לבני ויועציה נדרשו "למכור" את דמותה של לבני עצמה (ובין השאר‪ ,‬את‬
‫עובדת היותה אישה)‪ ,‬לעומת מאיר וסביבתה שהקמפיין שלהם לא נדרש להתרכז באופן בלעדי בדמותה‬
‫הפרטיקולארית של מאיר‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬בהקשר הכללי של ההשוואה ההיסטורית‪ ,‬הן במקרה הבוחן האמריקאי והן בזה הישראלי‪ ,‬חשוב‬
‫גם לסייג ולציין כי לעומת סיקורה של פררו‪ ,‬ובעיקר סיקורה של מאיר‪ ,‬שבהם ניתן לומר בפה מלא כי דרך‬
‫הצגתן בעיתונות המודפסת‪-‬כתובה בהחלט מהווה מדגם מייצג של נוכחותן בשיח התקשורתי באופן כללי‪,‬‬
‫הרי שבמקרים המאוחרים יותר של קלינטון ושל לבני‪ ,‬במקביל לסיקורן בעיתונות ה"מסורתית"‪,‬‬

‫‪150‬‬
‫התקיימה ספירה תקשורתית אלטרנטיבית נוספת‪ ,‬זו המתקיימת בשנים האחרונות בתקשורת החדשה‬
‫בכלל‪ ,‬וברשתות החברתיות בפרט‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הבחירה בהשוואה היסטורית בין אמצעי תקשורת מסורתיים‬
‫מודפסים היא נכונה ומאפשרת דיוק ואחידות מתודולוגיים‪ :‬היה זה מאוד בעייתי להשוות בין עיתונות‬
‫כתובה משנות השישי ם והשמונים לבין אמצעי תקשורת חדשים משנות האלפיים‪ ,‬כיוון שהעבודה‬
‫העיתונאית והמסגור התקשורתי שונה בהם גם (ואולי בעיקר) בשל אופיו הטכנולוגי של המדיום‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫נדבך זה של התקשורת החדשה עשוי היה לשנות את אופי הממצאים‪ .‬כיוון אפשרי אחד נעוץ בטענה כי‬
‫לעומת התקשור ת המסורתית‪ ,‬זו החדשה מתאפיינת ב"תהליכי פמיניזציה מואצים"‪ ,‬הן ברמת הכתיבה‬
‫העיתונאית והן ברמת קהל הצרכנים (בתקשורת החדשה‪ ,‬מרבית הצרכנים הם נשים‪ ,‬למשל ראו במאמר‬

‫של ‪ .)Gill, 2002‬אם כן‪ ,‬תוך לקיחה בחשבון של היבט זה‪ ,‬ייתכן כי סיקורה של לבני בעיתונים דיגיטליים‬

‫ובר שתות חברתיות בכל זאת עשוי היה להציג איזון מגדרי לעומת סיקורה בעיתונים המסורתיים‪ ,‬ודאי‬
‫וודאי בעמודי הרשת החברתית שלה‪ ,‬בהם היא והצוות שלה אחראים באופן כמעט בלעדי על הבנייתם של‬
‫התכנים‪ .‬במקרה של קלינטון לעומת פררו‪ ,‬ייתכן שהממצאים שהדגימו מגמה של מתינות‬
‫בסטריאוטיפיזציה המגדרית עם חלוף הזמן‪ ,‬היו אף מתחזקים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אלמנט זה של השוואה בין הצגת‬
‫פוליטיקאיות ומנהיגות באמצעי תקשורת על פי טיב וסוג המדיום המדובר‪ ,‬עשוי להוות תוספת חשובה של‬
‫מחקרי עתיד‪ ,‬ואמנם כדאי שבמקרים שכאלה ההשוואה תכלול סוגי אמצעי תקשורת שונים אך מתקופות‬
‫זמן זהות או דומות‪.‬‬

‫‪ 4.3‬ההקשר התרבותי‬

‫בתת‪-‬פרק ‪ 3.1.2‬הוצגו תבניות החשיבה שבהן העיתונים האמריקאים היו מאוזנים יותר מבחינה מגדרית‬
‫בעת שסיקרו את קמפיין הבחירות של קלינטון ב‪ ,2008-‬לעומת העיתונים הישראלים שהראו הטיה‬
‫מובהקת יותר בעת סיקורה של לבני בבחירות לכנסת ה‪ .18-‬לצורך דיוננו זה‪ ,‬חשוב ראשית לציין כי‬
‫העיתונים הישראלים הראו נטייה עמוקה להציג ולהביא לידי ביטוי קשיים ומכשולים תרבותיים‬
‫פרטיקולאריים שנשים בישראל עדיין נתקלות בהם (ובספירה הפוליטית בפרט)‪ .‬הדבר היווה אשרור נוסף‬
‫של "תפיסת התקשורת כתרבות" (כלומר‪ ,‬תקשורת לא רק כמתווכת מסרים אינפורמטיביים מחדשים‪,‬‬

‫אלא גם כמשקפת‪ ,‬מחזקת ומעגנת תפיסות תרבותיות הנפוצות בחברה‪ .)Carey, 1989 ,‬לעומת זאת‪,‬‬

‫העיתונים האמריקאים‪ ,‬שאמנם הראו הטיה מגדרית מסוימת כאשר סיקרו את קלינטון‪ ,‬היו פרוגרסיביים‬
‫יותר‪ ,‬בהתאמה לתפיסת מעמד האישה המתקדם יותר בארצות הברית (ראו בהקשר זה‪ ,‬סקרים ונתונים‬
‫אמפיריים שהובאו בפרק המתודולוגי על מנת להצדיק את הפערים וההשוואה בין שתי המדינות)‪.‬‬

‫‪151‬‬
‫"הפערים התרבותיים" בין שתי המדינות היו מובהקים ביותר בשלוש קטגוריות עיקריות‪ :‬ראשית‪ ,‬כאמור‬
‫בתת הפרק הקודם‪ ,‬העיתונות הישראלית הייתה עקבית מאוד בייחוס של "תכונות נשיות" ללבני (נאיבית‪,‬‬

‫ילדותית‪ ,‬לחוצה‪ ,‬תלויה ביועציה וכו')‪ .‬בהקשר התרבותי‪ ,‬חשוב לציין כי מחקרים‪ ,‬כמו של ‪,Mo, 2015‬‬

‫מצאו כי מתקיים קשר הדוק בין תפיסות מגדריות שהן תלויות תרבות (למשל‪" ,‬האם נשים מסוגלות להיות‬
‫עצמאיות?")‪ ,‬לבין תפיסת התכונות הנדרשות למנהיג‪/‬ה‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהתרבות שוויונית יותר ודיכוטומית‬
‫פחות ביחסה לנשים או ל"נשיות"‪ ,‬כך מתחזקת האפשרות שאסוציאטיבית‪ ,‬אדם יקשר נשים עם מנהיגות‬
‫ועם תכונות מנהיגותיות‪.‬‬

‫בהקשר הישראלי‪ ,‬ג'רבי (‪ )1996‬כתבה כי קבוצות שונות בחברה הישראלית חוות קושי לקשר "נשיות" עם‬
‫"מנהיגות"‪ ,‬בעיקר בשל נסיבות דתיות‪ ,‬עדתיות וביטחוניות‪ .‬העיתונות הישראלית‪ ,‬כמוסד פוליטי‪-‬חברתי‪,‬‬
‫שיקפה והציגה את התפיסות הללו באמצעות מסגור עמוק וקונסיסטנטי של המועמדת יחד עם תכונות‬
‫שאינן מקושרות אסוציאטיבית למנהיגות בחברה הישראלית (כלומר‪" ,‬תכונות נשיות")‪ .‬ההשוואה מול‬
‫קלינטון הדגימה כי נדבך זה‪ ,‬לפחות במידה מסוימת‪ ,‬הוא אכן תלוי תרבות‪ :‬האחרונה כמעט שלא הוצגה‬
‫בהקשר של "תכונות נשיות"‪ ,‬מה שעשוי לרמז על תפיסה אמריקאית מורכבת (ופחות דיכוטומית) בכל‬
‫הקשור ל"הפרדות מגדריות" על רקע תכונות אופי‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬ביטוי מסוים לפתיחות גדולה יותר‬
‫לרעיון של נשים בתפקידי צמרת‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬בהשוואה לעיתונים האמריקאים‪ ,‬העיתונים הישראלים היו מוטים יותר באופן מובהק בהקשר של‬

‫פקפוק וזלזול ביכולותיה של המועמדת בתחום הביטחוני‪ .‬חוקרים (כמו למשל‪,)Sasson-Levy, 2011 ,‬‬

‫הראו כיצד הדומיננטיות של ערכים צבאיים וביטחוניים בחברה הישראלית ושל השיח המיליטנטי בישראל‬
‫באופן כללי‪ ,‬עשויה לפגוע במעמד האישה בישראל במגוון של תחומים (למשל‪ ,‬בשוק העבודה)‪ .‬ואכן‪ ,‬גם‬
‫התקשורת הישראלית הראתה נטייה משמעותית ועקבית להטיל ספק רב באפשרות שלבני "תטפל‬
‫בבעיותיה הביטחוניות של ישראל"‪ ,‬כמו למשל בהקשר של הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני ובהקשר של תכנית‬
‫הגרעין האיראנית והאיום הנשקף ממנה‪ .‬דיכוטומיות מגדריות על רקע של ניסיון צבאי או ביטחוני היו‬
‫מאוד דומיננטיות בסיקורה של לבני‪ ,‬ולהבדיל מסיקור ההתנגדות הדתית‪-‬חרדית למועמדותה‪ ,‬כאן‬
‫התקשורת לא רק שיקפה אלא לעתים גם הבנתה ויצרה את השיח הזה (הדבר בלט מאוד‪ ,‬למשל‪ ,‬במאמרי‬
‫דעה של עיתונאים בכירים‪ ,‬כמו לדוגמה – המאמר המפורסם של ארי שביט ב"הארץ"‪ ,‬תחת הכותרת‬
‫"הערת אזהרה"‪ ,‬כשבוע לפני יום הבחירות‪ ,‬המתריע לכאורה על מסוכנותה של לבני בהקשר הביטחוני‪,‬‬
‫וממליץ תחת כך להצביע לראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר‪ ,‬אהוד ברק או ליושב ראש האופוזיציה‪,‬‬

‫‪152‬‬
‫בנימין נתניהו)‪ 65.‬לפיכך‪ ,‬במקרה דנן‪ ,‬לא רק שהשקפות מקומיות של דעת הקהל באו לידי ביטוי בכיסוי‬
‫התקשורתי‪ ,‬אלא שהתקשורת באופן אקטיבי פגעה באלקטיביליות של לבני‪ ,‬במיוחד לנוכח העובדה כי‬
‫ישראלים תופסים נושאים ביטחוניים כאלמנטים מכריעים בעת שהם מעריכים מנהיגים פוליטיים‬
‫(יזרעאלי‪.)1999 ,‬‬

‫במקרה הבוחן האמריקאי‪ ,‬הממצאים לא הצביעו על ערעור עקבי דומה בהקשר של יכולותיה של קלינטון‬
‫לטפל בתחומים של ביטחון לאומי או מדיניות חוץ‪ ,‬עובדה ששוב מרמזת על תפיסה יותר מאוזנת בכל‬
‫הקשור להפרדות ודיכוטומיות מגדריות‪ ,‬הפעם בהקשר של נושאים ותחומי עניין (אף על פי שלצד זה‪ ,‬לא‬
‫ניתן להמעיט גם בחשיבותה של העובדה שיריבה העיקרי של קלינטון ב‪ ,2008-‬ברק אובמה‪ ,‬היה בעל ניסיון‬
‫ביטחוני ומדיני מועט משלה‪ ,‬ולפיכך היה קשה להאשים את קלינטון בכך שהיא "חסרת ניסיון" לכאורה‬
‫בתחום הספציפי הזה)‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬בהקשר של ייחוס של חוסר ניסיון כללי יותר או חוסר כשירות להנהגה לכאורה של המועמדת‪:‬‬
‫לבני‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוצגה כחסרת כישורים וניסיון אף על פי שלטיעון זה לא הייתה אחיזה ממשית במרחב‬
‫המציאות (למשל‪ ,‬בציטוט זה שהובא מידיעות אחרונות‪" :‬אין לה ניסיון בכלום"‪ 19 ,‬בדצמבר ‪ .)2008‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬קלינטון הוצגה כ"נחותה" אל מול ברק אובמה רק כאשר אמירה זו נשענה על התפתחויות‬
‫אובייקטיביות במערכת הבחירות‪ .‬כלומר‪ ,‬רק כשהיה ברור שהקמפיין של קלינטון כשל‪ ,‬ערערו העיתונים‬

‫על יכולותיה אל מול יריבה‪ .‬למשל‪ ,‬בציטוט זה מתוך ה‪"She is far from being more electable :NYT -‬‬

‫"‪ 27( than Barack Obama‬באפריל‪ .)2008 ,‬זה המקום להזכיר כי כפי שצוין בפרק סקירת הספרות‪ ,‬לפי‬

‫רועה וכהן (‪ ,)1998‬ככל שטקסט עיתונאי נצמד יותר לעובדות‪ ,‬כך נסמן אותו כ"פתוח"‪ ,‬ולהפך – טקסט‬
‫שמתייחס בעיקר לניתוח ולפרשנות אישיים מנקודת מבט סובייקטיבית‪ ,‬הוא טקסט "סגור"‪ ,‬אשר מנסה‬
‫לכפות על צרכני התקשורת תפיסת עולם "ידועה מראש"‪ .‬במקרה שלפנינו‪ ,‬נדמה שגם את ההטיה המגדרית‬
‫ניתן לנתח על רצף שבין פתיחות וסגירות‪ :‬מאחר שהניסיון לסמן את לבני כנחותה או כלא כשירה לא‬
‫התבסס על נתונים אובייקטיביים ממרחב המציאות (כמו במקרה של קלינטון)‪ ,‬הרי שהדבר מרמז על כך‬

‫‪ 65‬בי ן השאר‪ ,‬נטען במאמר הדעה הזה‪" :‬שרת החוץ אינה מסוגלת לקבל את ההחלטה אם לתקוף או לא‬
‫לתקוף באיראן‪ .‬ללבני אין את עמוד השדרה‪ ,‬את קור הרוח ואת השקט הפנימי הנדרשים כדי לקבל החלטות‬
‫קיומיות"; "הכשל הפלסטיני של לבני הוא כאין וכאפס לעומת המחדל האיראני שלה‪ .‬שרת החוץ לא הבינה‬
‫בעוד מועד את האתגר האיראני‪ ,‬לא הפנימה אותו ולא עשתה מעשה של ממש כדי להתמודד אתו‪ .‬הגרעין‬
‫האיראני הוא ההופך את כהונת לבני לכישלון קולוסלי" (הארץ‪ 4 ,‬בפברואר ‪ ;2009‬ראו דוגמאות נוספות‬
‫בפרק הממצאים)‪.‬‬

‫‪153‬‬
‫שמאחורי תפיסה זו עמד נרטיב מסוים‪ ,‬השקפת עולם עמוקה יותר (ואולי בלתי מודעת)‪ ,‬אשר מתקשה‬
‫לייצר את הזיהוי האסוציאטיבי בין לבני לבין כשירות להנהגה‪.‬‬

‫רביעית‪ ,‬העובדה שהקשר והזיקה החזקים בין הדת לבין הפוליטיקה בישראל היוו ממד משמעותי בסיקורה‬
‫של לבני‪ ,‬וכאמור‪ ,‬במיצובה כדמות פורצת דרך בעיתונות הישראלית (ראו הרחבה בתת הפרק הקודם)‪ ,‬בצד‬
‫הממצא לפיו הסיקור של קלינטון בעיתונים האמריקאים כמעט שלא נגע לתפיסות קונסרבטיביות או‬
‫דתיות בחברה האמריקאית‪( 66‬הפער בין שני מקרי הבוחן בהקשר של "פריצת הנורמה החברתית" היה‬

‫מובהק מאוד‪ ,)p = 0.0113 ,‬מצביעים שוב על קשיים פרטיקולאריים‪ ,‬בעלי גוון תרבותי‪-‬מקומי גרידא‬

‫(למשל‪ ,)Kimmerling, 2004 ,‬אשר עדיין משפיעים ומעצבים את נוכחותן או אי‪-‬נוכחותן של נשים במרחב‬

‫הפוליטי בישראל‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬בניסיון להעניק תוקף נוסף לממצאי ההשוואה בין סיקורה של לבני לבין זה של קלינטון‪ ,‬יש לתת‬
‫את הדעת ולדון גם בסוגיית ה"ייצוג" אל מול ה"מהות"‪ ,‬וכן בסוגיית ההבדלים ה"בירוקרטיים" בין שתי‬
‫מערכות הבחירות שנותחו (שיטה פרלמנטרית לעומת נשיאותית וכו')‪ .‬בהקשר של סוגיית הייצוג‪ ,‬הרי‬
‫שההשוואה בין שני מקרי הבוחן הללו מדגימה דווקא כיצד לעתים הייצוג כשלעצמו אינו מספיק כדי ליצור‬
‫פתיחות לרעיון של נשים בתפקידי מפתח‪ .‬היסטורית‪ ,‬במובן של ייצוג פוליטי גרידא‪ ,‬הינו מצפים כי מבין‬
‫השתיים‪ ,‬דווקא החברה שבה כבר כיהנה אישה כמנהיגה לאומית (ראש הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪1974- ,‬‬
‫‪ ,)1969‬תהיה מורגלת יותר ברעיון של פוליטיקאית בעמדה בכירה של קבלת החלטות‪ .‬הפרדוקס‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫בממצאי המחקר נובע מן העובדה כי דווקא החברה שבה מעולם לא הייתה מנהיגה אישה (ונוסיף על כך‬
‫גם את כ ישלונה של קלינטון להיבחר לנשיאות ארצות הברית במרוץ אל מול המועמד הרפובליקני‪ ,‬דונלד‬
‫טראמפ‪ ,‬ב‪ ,67)2016-‬מראה פתיחות ואיזון מגדריים בתקשורת‪ .‬ואמנם‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬ואם נתייחס אל‬
‫שוויון פוליטי‪-‬מגדרי באופן מהותי יותר‪ ,‬ולא רק בהקשר של ייצוג פוליטי‪ ,‬הרי שהממצא עשוי אף לחזק‬
‫את הטענה העיקרית המצויה בלב מחקר זה‪ :‬בלא שינוי עמוק בנורמות החברתיות (בהקשר המגדרי ובכלל)‪,‬‬
‫אפילו "אנומליה" היסטורית בולטת אינה מספיקה כדי ליצור שינוי של ממש בתפיסות החברתיות‪,‬‬

‫אין בממצא זה כדי לרמז כי לא קיימים בחברה האמריקאית קולות דתיים וקונסרבטיביים חזקים‬ ‫‪66‬‬

‫ומשמעותיים‪ ,‬ואמנם בלי ספק ההשפעה שלהם בתוככי המרחב הפוליטי עצמו (ובכלל זאת‪ ,‬למשל‪ ,‬הנושא‬
‫של הפרדת דת ומדינה‪ ,‬המעוגן גם בחוקה האמריקאית) חלשה בהרבה‪ ,‬והדבר הודגם היטב בממצאים‪.‬‬
‫‪ 67‬אף על פי שקלינטון זכתה כידוע בכמעט שלושה מיליון קולות יותר (!) מאשר טראמפ ב‪,Popular Vote -‬‬
‫ולכן יהא זה בלתי מדויק בעליל לראות בתוצאות בחירות אלו כחוסר מוכנות של החברה האמריקאית בכללה‬
‫לרעיון של אישה נשיאה‪.‬‬

‫‪154‬‬
‫וכתוצאה מכך בסיקור התקשורתי‪ .‬הגל השני של הפמיניזם‪ ,‬אשר החל בארצות הברית של שנות השישים‪,‬‬
‫הוביל לשינוי משמעותי בתוך עשור אחד או שניים‪ ,‬נדבך אשר בא לידי ביטוי הן בנתונים האמפיריים אשר‬
‫הוצגו בפרק המתודולוגי והן בסקרי עומק לגבי תפיסות פוליטיות‪-‬מגדריות של אזרחי ארצות הברית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במידה רבה ישראל נותרה כמה עשורים מאחור בהקשר החברתי הזה‪ ,‬והדבר בהחלט בא לידי‬
‫ביטוי גם בסיקור התקשורתי בעיתונות הישראלית‪ ,‬כפי שהוא נידון בפרק זה‪.‬‬

‫בהתייחס להבדלים הבירוקרטיים‪-‬מבניים בין שתי מערכות הבחירות ושיטות ההצבעה בישראל ובארצות‬
‫הברית‪ ,‬ניתן לומר כי גם אלו עשויים במידת מה לחזק ממצאי מחקר זה‪ .‬למרות הדיון הנרחב בתהליכי‬
‫הפרסונליזציה הפוליטית שחוותה ישראל בעשורים האחרונים‪ ,‬עדיין‪ ,‬לעומת ארצות הברית‪ ,‬מדובר בשיטה‬

‫פוליטית פרלמנטרית‪ ,‬שבה המצביע נדרש לתת את קולו למפלגה ולא למועמד יחיד‪ .‬כאמור‪Kittilson & ,‬‬

‫‪ )2008( Fridkin‬טוענות כי שיטה פוליטית שכזו נוטה להיות דווקא פחות "ממוגדרת" משיטה פרסונאלית‪,‬‬

‫אשר שמה את הדגש על המועמדת עצמה (ולעיתים קרובות‪ ,‬כתוצאה של זה‪ ,‬על עובדת היותה אישה)‪.‬‬
‫הממצאים שבפנינו סותרים גישה זו‪ :‬דווקא המדינה בעלת שיטת ההצבעה הפרלמנטרית‪-‬עקיפה הראתה‬
‫התייחסות נרחבת יותר באופן מובהק למגדר של המועמדת; ממצא אשר עשוי לרמז כי השפעות תרבותיות‬
‫כלליות יותר‪ ,‬אשר באות לידי ביטוי בכיסוי התקשורתי (מיליטריזציה‪ ,‬דת‪ ,‬דיכוטומיות מגדריות בהקשר‬
‫מנהיגותי)‪ ,‬עשויות להיות חזקות דיו כדי לגבור אפילו על אלמנטים בירוקרטיים‪-‬מבניים ארוכי שנים‪.‬‬

‫‪ 4.4‬ההקשר הפוליטי‬

‫בבואנו לנתח את ההבדלים בסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית בין מערכת הבחירות לכנסת ה‪ )2009( 18-‬לבין‬
‫מערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,)2013( 19-‬כפי שאלו השתקפו בשיח התקשורתי בעיתונים הישראלים‪ ,‬תחילה‬
‫יש לחבר ממצאים אלו להקשרים ההיסטורי והתרבותי‪ ,‬ולהסב את תשומת הלב לעובדה כי לפחות במידת‬
‫מה‪ ,‬הממצאים שיידונו כעת מחלישים את שני ההקשרים הקודמים שדובר בהם בפרק זה‪ .‬ואולם‪ ,‬הדבר‬
‫בולט בעיקר בקונטקסט הכמותי (מספרי‪-‬סטטיסטי)‪ ,‬ופחות בניתוח התוכן עצמו‪ .‬כלומר‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬כפי‬
‫שנאמר בפרק הממצאים‪ ,‬הפערים המובהקים בין הסיקור של לבני ב‪ 2009-‬לבין סיקורה וסיקור יחימוביץ‬
‫ב‪ ,2013-‬היו מהבולטים בעוצמתם במחקר זה‪ ,‬ולכן יש בהם כדי להחליש את משמעות והשלכות ההבדלים‬
‫ההיסטוריים והתרבותיים שהתגלו בהשוואות שבין לבני (‪ )2009‬אל מול מאיר (‪ )1969‬ובין לבני (‪ )2009‬אל‬
‫מול קלינטון (‪ ;)2008‬מצד שני‪ ,‬ברמת התוכן עצמו‪ ,‬כפי שכבר הוזכר‪ ,‬חלק מן התיאורים ומהקטגוריות‬
‫המגדריות שאפיינו את הסיקור של לבני ב‪ ,2009-‬אף הלכו והקצינו ב‪ :2013-‬למשל‪ ,‬בהקשר של "תכונות‬

‫‪155‬‬
‫נשיות" – הצגתן של שלוש ראשות המפלגות כ"וייעברס"‪ ,‬נשים רכלניות וחסרות חשיבות; ובהקשר של‬
‫"נושאים נשיים" – הערעור העקבי על יכולותיה של יחימוביץ להתוות מדיניות כלכלית (למשל‪ ,‬במשפט‬
‫שהובא מהארץ‪" :‬היא לא תבין בכלכלה גם בעוד אלף שנים"‪ 7 ,‬בדצמבר ‪ ,)2012‬ערעור אשר חיזק את‬
‫הממצא לפיו התקשורת הישראלית של זמננו נוטה ביתר שאת לזלזל ביכולותיה של הפוליטיקאית דווקא‬
‫בתחומי העניין והמומחיות שלה עצמה‪.‬‬

‫שתי הדוגמאות ה ללו‪ ,‬אשר ברמה המהותית לא היוו מאפיינים דומיננטיים של הסיקור של מאיר או של‬
‫קלינטון‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬הקצינו מגמות שכבר אותרו בסיקורה של לבני ב‪( 2009-‬לבני תוארה אז‪ ,‬כזכור‪,‬‬
‫כ"היסטרית" וכחסרת יכולות בסיסיות בתחומים הביטחוני והמדיני)‪ ,‬מהוות ראיה נוספת לכך כי לא די‬
‫בניתוח כמותי על מנת להבין את מורכבות הנושא‪ .‬לעתים‪ ,‬המספר עשוי לייצג "התנגשות" בין שני‬
‫ממצאים‪ ,‬בעוד שעיון מעמיק יותר בטקסטים עצמם יגלה כי הממצאים דווקא מחזקים אלו את אלו‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ואולי לעומת זאת‪ ,‬בכל זאת לא ניתן להתכחש לעובדה שהבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬שבהן עמדו שתי‬
‫נשים בראשות מפלגות שהיו עשויות תיאורטית להרכיב את הממשלה הבאה (בנוסף לח"כ זהבה גלאון‪,‬‬
‫ששימשה ראש מפלגה קטנה)‪ ,‬היוו מקרה בוחן יוצא דופן שאינו מייצג את ה"נורמה" בפוליטיקה‬

‫הישראלית‪ 68.‬המאמר של ‪ ,)2015( Lachover‬שניתח איכותנית את הסיקור של לבני ויחימוביץ' בבחירות‬

‫‪ ,2013‬הסיק אף הוא כי מערכת בחירות זו‪ ,‬לפחות ברמת השיח התקשורתי (ואפשר להניח שגם ברמת השיח‬
‫הפוליטי והחברתי)‪ ,‬הייתה יוצאת דופן ושונה לעומת מערכות בחירות קודמות‪ 69,‬והדבר בא לידי ביטוי‬
‫בפיחות משמעותי בסיקור ההקשר המגדרי כלפי הפוליטיקאיות הבכירות‪ .‬ראיה נוספת לכך ניתן לשאוב‬

‫מהמאמר של ‪ ,Lachover‬לאור הממצא המעניין שלה כי השינוי והפיחות המדוברים התרחשו אך ורק‬

‫בהקשר של הפוליטיקאיות הבולטות (לבני ויחימוביץ)‪ ,‬ופחות בהקשר של סיקור חברות הכנסת הזוטרות‬
‫יותר‪ .‬אזי‪ ,‬אפשר להניח כי לפחות חלק מן ה"נורמליזציה" הזאת‪ ,‬ניתן להסביר על ידי גורמים שהיו יותר‬
‫רלוונטיים לסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית שנוצרה בספקטרום של הפוליטיקה הבכירה בישראל גרידא‪,‬‬

‫‪ 68‬ולכן‪ ,‬בהינתן שדוגמה זו אינה מייצגת את ה"כלל" (עד כמה שיש כזה במקרה של נשים בכירות בפוליטיקה‬
‫הישראלית)‪ ,‬מעט בעייתי יותר‪ ,‬למשל‪ ,‬להשוות את הסיקור של לבני ויחימוביץ ב‪ 2013-‬לסיקור של מאיר או‬
‫של קלינטון‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬גם כותרת המאמר משקפת זאת‪"Signs of change in media representation of women in :‬‬ ‫‪69‬‬

‫‪Israeli politics".‬‬

‫‪156‬‬
‫ופחות על ידי תהליכי עומק חברתיים או היסטוריים שחוותה החברה או התקשורת הישראלית בזמן כה‬
‫קצר של ארבע שנים בלבד‪.‬‬

‫הסבר ראשון לשינוי זה‪ ,‬אשר עומד בלב לבה של ציפיית המחקר השלישית‪ ,‬טמון באמת בריבוי הייצוג‬
‫לנשים (יש שיגידו‪ ,‬ריבוי מקרי) בפוליטיקה הבכירה בישראל בבחירות לכנסת ה‪ .19-‬כפי שנכתב בפרק‬

‫סקירת הספרות‪ ,‬במאמר מ‪ ,2015-‬טוענים ‪ Meeks & Domke‬כי השנים האחרונות‪ ,‬אשר מתאפיינות‬

‫בכניסה משמעותית ומואצת יותר של נשים לזירה הפוליטית הבכירה‪ ,‬מאפשרות מבט מזווית מעט אחרת‬
‫על סיקורן בתקשורת‪ :‬בהקשר של מערכות בחירות בהן מתמודדות מספר נשים על תפקיד דומה במקביל‬

‫(הם מכנים זאת‪ .)Woman-versus-woman elections ,‬ממצאי המחקר שלהם הצביעו על כך שבמצבים‬

‫כאלה‪ ,‬בצד המשכיות של הסיקור הסטריאוטיפי‪ ,‬התקשורת מייצרת גם דימויים מורכבים יותר של‬
‫הפוליטיקאיות‪ ,‬בהם יש איזון מגדרי בתכונות האופי ובנושאים אשר מעסיקים את הפוליטיקאית‪ ,‬תוך‬
‫עירוב של עולמות תוכן "גבריים" בצד "נשיים"‪ .‬אם נבחן טענה זו‪ ,‬לאור ההשוואה הניצבת במרכז ציפיית‬
‫המחקר השלישית‪ ,‬נוכל להיווכח כי בדומה לממצאים שעלו במחקר הנ"ל‪ ,‬כאמור‪ ,‬אכן התקשורת‬
‫הישראלית המשיכה ואף הקצינה מגמות של הטיה מגדרית‪ ,‬אך מן הצד השני‪ ,‬התמודדות של שתי נשים‬
‫במקביל על תפקיד הנהגה בהחלט יצר נִרמול מסוים של השיח התקשורתי סביבן‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬בהקשר של "פריצת הנורמה החברתית"‪ ,‬בלט מצד אחד מסגור סקסיסטי של המועמדות כשתי‬
‫נשים המתחרות זו בזו על תפקיד הנהגה (למשל‪ ,‬מטאפורת ההיאבקות בבוץ שחזרה על עצמה)‪ ,‬כלומר –‬
‫המסגור המגדרי או הסטראוטיפי "מצא דרך להסתגל למצב החדש" באמצעות מסגור עצם התופעה של‬
‫שתי נשים המתמודדות על תפקיד הנהגתי כדבר מה חלוצי‪ ,‬שונה ויוצא דופן‪ 70.‬אבל מן הצד השני של‬
‫המתרס‪ ,‬קשה להתעלם מהפיחות המשמעותי כל כך בסיקור ה"חלוציות" שבתופעה של אישה בפוליטיקה‬
‫הבכירה – כעשרה אחוזים מהדיווחים במקרה של לבני (‪ ,)2009‬לעומת כארבעה‪-‬חמישה אחוזים בלבד‬
‫במקרים של לבני ויחימוביץ (‪ .)2013‬שוב‪ ,‬ניתן להניח די בבטחה כי העובדה ששתי שחקניות ראשיות לקחו‬
‫חלק באירוע שסוקר‪ ,‬גררה פיחות בתפיסה של התופעה כלא טבעית או כשונה‪ ,‬והובילה להבניה תקשורתית‬

‫שהיא יותר "עיוורת" מבחינה מגדרית (‪ ,)Gender-Blind‬לפחות בהקשר הזה‪ ,‬הבניה אשר רואה את האישה‬

‫‪ 70‬יצוין כי מטאפורה זו נמצאה כשגורה למדי גם במחקרים אשר בדקו ייצוגים תקשורתיים של פוליטיקאיות‬
‫זוטרות יותר‪ ,‬כולל הנטייה הידועה להציג אותן כמתמודדות זו אל מול זו‪ ,‬ולא אל מול הפוליטיקאים‬
‫הגברים‪ .‬למשל במחקר של לירן‪-‬אלפר‪" :‬המתאבקות בבוץ‪ :‬הדימוי התקשורתי של נשים המתמודדות‬
‫בבחירות הפנימיות במפלגות בישראל ‪."2002‬‬

‫‪157‬‬
‫במרחב הפוליטי בצורה טבעית יותר‪ ,‬שהיא במובן מסוים די קרובה לתפיסת הגבר בזירה זו‪ .‬יצוין כי הבניה‬
‫שכזו עשויה להוביל לשיפוט ענייני יותר של המועמדת על פי יכולותיה‪ ,‬הרזומה שלה‪ ,‬הניסיון שלה‬
‫ותכונותיה הקונקרטיות‪ ,‬ולא לתפיסתה כ"עוף מוזר" שיש לתת את הדעת באופן קונסיסטנטי על מוזרותו‬
‫(כזכור‪ ,‬תופעה אשר מאוד בלטה במיוחד בסיקורה של פררו בעיתונות האמריקאית בקמפיין ‪1984‬‬
‫לנשיאות)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬גם אם ייחוס "חלוציות" למועמדת עשוי לתרום לדרך שבה היא נתפסת במרחב‬

‫התקשורתי‪ ,‬ולשפר באופן כללי את תדמיתה הציבורית (כמו שטוענת במאמרה ‪ ,)Meeks, 2013‬עדיין‬

‫לתפיסה ּחֹת מַ בחינה מגדרית‪ ,‬ישנם יתרונות משמעותיים ועמוקים בהקשר של "נרמול השיח" הכללי‬
‫סביב נשים בפוליטיקה לטווח הרחוק‪ .‬זהו המקום לציין שוב כי ייתכן שהסוגיה השטחית לכאורה של ייצוג‬
‫כמותי משמעותי יותר של נשים בפוליטיקה (ובמקרה שלנו‪ ,‬בפוליטיקה הבכירה במקביל)‪ ,‬עשויה בסופו‬
‫של דבר להוביל למהלך עמוק ושלם יותר של שינוי יסודי בתפיסות החברתיות המייחסות לפוליטיקאיות‬
‫ממד של ניכור כלפי המרחב שבו הן פועלות‪.‬‬

‫דוגמה נוספת קשורה בייחוס הניסיון המנהיגותי ללבני ב‪ 2013-‬לעומת ‪ .2009‬כפי שנטען‪ ,‬מחקרים קודמים‬

‫(כגון‪ )Kahn, 1991 ,‬וכן חלק מתוצאות מחקר זה‪ ,‬חיזקו את הממצא לפיו אין קשר הכרחי בין ניסיונה או‬

‫כשירותה הקונקרטיים של המועמדת לבין מסגורה כלא כשירה למנהיגות באמצעי התקשורת מעצם היותה‬
‫אישה‪ .‬בבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬לבני הוצגה כבעלת ניסיון וכשירות (למשל‪ ,‬במשפט הזה מתוך "הארץ"‪:‬‬
‫"מבין השלושה [לבני‪ ,‬יחימוביץ‪ ,‬לפיד]‪ ,‬היא בעלת הניסיון המדיני‪-‬ביטחוני הרב והמרשים ביותר‪14 ,‬‬
‫ובמשפט הזה מתוך "ידיעות אחרונות"‪" :‬לבני היא אלקטוראלית ובעלת ניסיון"‪2 ,‬‬ ‫‪71;2013‬‬ ‫בינואר‬

‫בדצמבר ‪ .)2012‬גם ממצא זה מתכתב עם ההבחנה של ‪ Meeks & Domke‬לפיו מערכות בחירות "מרובות‬

‫פוליטיקאיות" עשויות לייצר דיכוטומיה מגדרית רופפת יותר‪ ,‬ולעיתים לייחס לפוליטיקאית גם תכונות‬
‫אשר בהקשר חברתי רחב יותר נוטות להיות מזוהות עם גברים או עם "גבריות"‪ .‬לצורך העניין‪ ,‬נושא זה‬
‫בהחלט בלט במיצובה של לבני כבעלת ניסיון בבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬בטח ובטח בהקשר התרבותי של חברה‬
‫שבה "נשיות" אינה מזוהה אסוציאטיבית עם "מנהיגות"‪.‬‬

‫הסבר אפשרי נוסף‪ ,‬שני במספר‪ ,‬לפחיתות במגמת ההטיה המגדרית בין שתי מערכות הבחירות קשור דווקא‬
‫בעקביות נוכחותה של לבני עצמה במרחב הפוליטי הבכיר בישראל לאורך זמן‪ .‬גם אלמנט זה בא‪ ,‬למשל‪,‬‬

‫לידי ביטוי בפערים המובהקים מאוד (‪ )p < .01.‬בין הצגתה של לבני כבלתי כשירה בעליל ב‪ ,2009-‬לבין‬

‫‪ 71‬אותו "הארץ" שנתן במה בפברואר ‪ 2009‬למאמר הדעה המפורסם שעשה הד גדול‪ ,‬תחת הכותרת "הערת‬
‫אזהרה"‪ ,‬וחתר תחת עצם הלגיטימיות והכשירות הכללית של לבני להנהגת המדינה‪.‬‬

‫‪158‬‬
‫הצגתה ככשירה ובעלת ניסיון ב‪( 2013-‬שוב‪ ,‬כפי שכבר נאמר בפרק הממצאים‪ ,‬אף על פי שאת מרבית‬
‫ניסיונה הביצועי‪-‬מיניסטריאלי צברה בשנים ‪ .)2008-2001‬מעבר לעובדה כי כמו שנטען בפסקה הקודמת‪,‬‬
‫ממצא זה ניתן לשייך לסוגיית "ריבוי המועמדות" בבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬רצוי גם לציין כי עצם הצגתה של‬
‫לבני כמועמדת לראשות ממשלה במהלך שתי מערכות בחירות רצופות‪ ,‬שיחק אף הוא תפקיד חשוב‬
‫בהבנייתה ככשירה למנהיגות במערכת הבחירות האחרונה מבין השתיים‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬בהתחבר לציטוט האחרון שהובא מתוך "הארץ" ("מבין השלושה [לבני‪ ,‬יחימוביץ‪ ,‬לפיד]‪ ,‬היא בעלת‬
‫הניסיון המדיני‪ -‬ביטחוני הרב והמרשים ביותר")‪ ,‬וכהסבר אלטרנטיבי שלישי לפערים המובהקים בין שתי‬
‫מערכות הבחירות שבפנינו‪ ,‬יש לציין כי בנוסף ל"ריבוי המועמדות" בבחירות ‪ 2013‬ובנוסף לעובדה כי הייתה‬
‫זו התמודדות שנייה ברציפות של לבני על תפקיד ראש הממשלה – מערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬ובמיוחד‬
‫בחלקה השמאלי‪ -‬מרכזי של המפה הפוליטית‪ ,‬התאפיינה בשיח יותר קולקטיבי ופחות פרסונאלי‪ ,‬ודאי‬
‫בהשוואה למערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬אשר הולידה את הסלוגן המפורסם "ציפי או ביבי"‪ ,‬והיוותה‬
‫דוגמה מובהקת לתהליכי הפרסונליזציה שעוברת הפוליטיקה בישראל (גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪.)2011 ,‬‬
‫בבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬אם כן‪ ,‬הסיטואציה של פילוג פוליטי קשה במחנה השמאל‪-‬מרכז‪ ,‬ואי היכולת של‬
‫השחקנים העיקריים של מחנה זה – לבני‪ ,‬יחימוביץ ולפיד – ליצור גוש חוסם לאיחוד הכוחות בין "הליכוד"‬
‫לבין "ישראל ביתנו" מימין‪ ,‬הולידו שיח קולקטיבי ומכליל יותר בהקשר של שלושת הפוליטיקאים הללו‪,‬‬
‫ולעיתים אף להתייחסות אל השלושה כאל מקשה פוליטית אחת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בציטוטים אלו מתוך "ידיעות‬
‫אחרונות"‪" :‬השלושה נפגשו כדי לתאם עמדות לקראת הבחירות ובעיקר כיצד לנהוג במידה שבנימין נתניהו‬
‫ירכיב את הממשלה הבאה" (‪ 7‬בינואר‪" ;)2013 ,‬לפיד נגס בקדימה ולבני נוגסת בלפיד‪ .‬אם כל שרשרת המזון‬
‫הזו תלך יחד‪ ,‬היא יכולה להגיע למשהו‪ .‬ביחד הם כוח‪ ,‬בנפרד הם שאריות של ארוחת קניבלים על מצע של‬
‫אגו מנופח" (‪ 2‬בדצמבר‪ .)2012 ,‬לפיכך‪ ,‬בהתחבר לתת הפרק הראשון בפרק הדיון אשר סקר את תהליכי‬
‫הפרסונליזציה הפוליטית בתקשורת הישראלית‪ ,‬נראה כי הדומיננטיות של הפוליטיקה הקולקטיבית בצדה‬
‫השמאלי של המפה הפוליטית נכון למערכת בחירות ‪( 2013‬מה שנדמה כמאפיין יוצא דופן נוסף של מערכת‬
‫בחירות זו)‪ ,‬הביאה גם היא להפחתה מסוימת באלמנטים מגדריים בשיח התקשורתי‪ ,‬מפני שכאמור‪ ,‬שיח‬

‫קולקטיבי חשוף פחות מעצם טבעו והיותו להטיה מסוג זה (‪.(Kittilson & Fridkin, 2008‬‬

‫‪159‬‬
 ‫‪ 4.5‬ההקשר העיתונאי‬

‫‪ 4.5.1‬משתנה סוג העיתונות‬

‫כאמור בפרק הממצאים‪ ,‬ראשית יש לתת את הדעת על כך כי מרבית מקרי הבוחן‪ ,‬ארבעה מתוך ששה בסך‬
‫הכל‪ ,‬הדגימו קשר רופף וחלש בין סוג העיתונות‪ ,‬איכותית או פופולארית‪ ,‬לבין מסגור מוטה של מועמדות‬
‫לתפקידי מנהיגות פוליטית‪ .‬הגם שמרבית העיתונים הפופולאריים היו באופן כללי מוטים יותר בהשוואה‬
‫לעיתונים האיכותיים (אגב‪ ,‬למעט מקרה הבוחן של מאיר‪ ,‬בו "הארץ" היה מוטה במעט בהשוואה ל"ידיעות‬
‫אחרונות")‪ ,‬הרי שהפערים הקטנים והלא מובהקים אינם מצליחים לשכנע בדבר משמעות יתרה שיש‬
‫להעניק למשתנה בלתי‪-‬תלוי זה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בהתחבר לנאמר בראשית פרק הדיון בדבר הממצא לפיו כל‬
‫מקרי הבוחן ללא יוצא מן הכלל הראו הטיה מגדרית עמוקה בסיקור הפוליטיקאיות‪ ,‬ישנה משמעות‬
‫לעובדה כי גם העיתונות האליטיסטית‪ ,‬הנתפסת לכאורה כבעלת שליחות ציבורית‪-‬חברתית ותפיסת עולם‬

‫ליברלית ופרוגרסיבית יותר (למשל‪ )Bloch-Elkon & Lehman-Wilzig, 2007 ,‬הציגה באופן כללי תפיסה‬

‫סטריאוטיפית ומוטה מגדרית‪ .‬ממצא זה מדגים עד כמה ההטיה המגדרית היא עמוקה ואינהרנטית לחברה‬
‫באופן כללי ולעבודה העיתונאית בפרט‪ ,‬הן בישראל והן בארצות הברית‪ ,‬וכן מצביעה שוב על הקלות‬
‫היחסית שבה "מגדור החדשות" מסתגל למציאויות חדשות‪ ,‬לסוגים שונים של עבודה עיתונאית ועיתונאים‪,‬‬
‫בדרך שהיא כמעט אינסטינקטיבית ונראה שלפחות בחלקה – בלתי מודעת‪.‬‬

‫ועם זאת‪ ,‬יש טעם של ממש לדון בקצרה בשני מקרי הבוחן שבהם אכן הוכח קשר סטטיסטי‪-‬מספרי בין‬
‫סוג העיתונות לבין מסגור מוטה של הפוליטיקאיות‪ :‬מקרה הבוחן של לבני (‪ )2009‬בו הפערים במסגור‬
‫המוטה בין שני העיתונים היו מובהקים מאוד ועמדו על ‪ ;18%‬ומקרה הבוחן של קלינטון (‪ )2008‬בו הפערים‬
‫היו מובהקים במקצת ועמדו על ‪ .5%‬מטרת הדיון בהקשר זה היא לנסות להבין האם וכיצד ניתן לייחס‬
‫לפחות חלק מן ההטיה המשמעותית יותר בעיתונים הפופולאריים‪ ,‬לנטייתם הטבעית להיות סנסציוניים‪,‬‬
‫פרסונאליים‪ ,‬לעשות שי מוש בתמונות ובכותרות צבעוניות ולשלב חדשות רכות בדיווחיהם‪ .‬חשוב לסייג‬
‫שוב כי בעת קריאת הפסקאות הבאות‪ ,‬יש לזכור כי מדובר באפיונים שנמצאו רלוונטיים לשליש בלבד של‬
‫מקרי הבוחן במחקר זה‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬כפי שעולה מפרק הממצאים‪" ,‬ידיעות אחרונות" הדגיש באופן סיסטמתי יותר את נושא המראה‬
‫החיצוני של לבני‪ ,‬בהתאם לנטייה של העיתונות הפופולארית לשלב "חדשות רכות" בדיווחיה‪ ,‬גם כאשר‬
‫היא מסקרת נושאים רציניים וחשובים לשיפוט רציונאלי יותר של דעת הקהל‪ ,‬כמו למשל פוליטיקה‬

‫ומערכות בחירות (‪ .)Baum & Jamison, 2011‬דוגמה בולטת מאוד של זה באה לידי ביטוי בסדרת הכתבות‬

‫‪160‬‬
‫שנגעה ל"כפילתה" לכאורה של לבני ב"ידיעות אחרונות"‪ ,‬והשימוש העקבי בתמונות גדולות וצבעוניות וכן‬
‫בכותרות ענק ובטרמינולוגיה סנסציונית סביב ההקשר (למשל‪" ,‬שתי ציפיות מים"‪" ,‬ציפי הכפולה" ו"שתי‬
‫טיפות ציפי")‪ .‬אין ספק כי סדרת הכתבות הזו ייחסה תדמית "רכה" או "קלילה" יותר למועמדותה של‬
‫לבני לראשות הממשלה‪ .‬נזכיר שוב כי ההקשר הכללי של דגש על הופעתה החיצונית של הפוליטיקאית‪,‬‬

‫נמצא במחקרים כגון זה של ‪ ,)2000( Kacen‬כמצמצם את האלקטיביליות של המועמדת‪ ,‬בעיקר לנוכח‬

‫העובדה שנשים‪ ,‬כאמור‪ ,‬נתפסות אפריורית כמנוכרות לסביבה הפוליטית ה"רציונאלית"‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫לבני נאלצה‪ ,‬בעל כורחה או שלא בעל כורחה‪ ,‬להצטלם לעיתון ביחד עם ה"כפילה"‪ ,‬פרקטיקה אשר ייתכן‬
‫שגרמה נזק לרצינות מועמדותה בעיני חלקים של דעת הקהל הישראלית‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬הנטייה החזקה של העיתונות הפופולארית לספר סיפור מתוך פרספקטיבה סנסציונית ורגשית‪,‬‬
‫הודגמה היטב על ידי הזיהוי העקבי בהרבה של "ידיעות אחרונות" את מועמדותה של לבני ביחד עם פריצת‬
‫הנורמה החברתית (בהישנות של מילים‪ ,‬כגון‪" :‬ראשונה"‪" ,‬היסטורית" ו"חלוצית")‪ .‬בנוסף‪ ,‬בסיקור‬
‫הדומיננטי של ללבני כחלוצה‪" ,‬ידיעות אחרונות" הביא לידי ביטוי את הנטייה של העיתונות הפופולארית‬

‫לתת דגש על "הסיפור האנושי" (לדוגמה‪ ,(Bloch-Elkon & Lehman-Wilzig, 2007 ,‬או במילים אחרות‬

‫על הנרטיב הפרסונאלי‪ ,‬אשר הדגיש את לבני עצמה כפוליטיקאית וכדמות ציבורית‪ ,‬על חשבון‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ההשלכות החברתיות הכלליות יותר של ייצוג והשתתפות של נשים בפוליטיקה‪.‬‬

‫שלישית‪" ,‬ידיעות אחרונות" הראה נטייה כמעט כפולה בהטיה המגדרית בהשוואה ל"הארץ"‪ ,‬בכל הקשור‬
‫לערעור על ניסיונה ועל כשירותה למנהיגות של לבני‪ .‬ציטוטים‪ ,‬כגון‪" ,‬היא כמו גימנזיסטית שזה עתה‬
‫ציוותו אותה לפעילות מחוץ לבית הספר" ("ידיעות אחרונות"‪ 2 ,‬בפברואר ‪ ,)2009‬או כמו הציטוט שכבר‬
‫הובא‪" ,‬אין לה ניסיון בכלום" ("ידיעות אחרונות"‪ 19 ,‬בדצמבר ‪ ,)2008‬מדגימים כיצד השפה והטרמינולוגיה‬

‫ה"גראפיות" יותר של העיתונות הפופולארית (‪ )Lehman-Wilzig & Seletzky, 2010‬עשויות להוות פגיעה‬

‫משמעותית בייצוג התקשורתי של פוליטיקאיות‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬אף ש"הארץ" אתגר גם הוא לעתים קרובות‬
‫את כשירותה של לבני‪ ,‬העיתון הפגין לרוב אחריות חברתית בתיאורים עצמם‪ .‬למשל‪" :‬היא לא צברה‬
‫מספיק סמכות וניסיון פוליטי" (‪ 26‬באוקטובר‪" ;)2008 ,‬נתניהו מנוסה ממנה" (‪ 28‬באוקטובר‪.)2008 ,‬‬

‫לבסוף‪ ,‬במקרה הבוחן של קלינטון‪ Newsday ,‬נתן דגש משמעותי יותר על הקטגוריה של "סקסיזם‬

‫ומיניות" בהשוואה ל‪ ,NYT-‬והפער בלט במיוחד במסגרת סיקור שכבר דובר בה‪ :‬המיקוד בפרשיות המין‬

‫‪161‬‬
‫הנושנות של הנשיא לשעבר‪ ,‬ביל קלינטון‪ 72.‬הזיהוי של הילרי קלינטון עם נושא זה‪ ,‬אף על פי שלא היה‬
‫רלוונטי בשום צורה למועמדותה לנשיאות ארצות הברית‪ 73‬ולמרות התיישנותו‪ ,‬מדגים פעם נוספת כיצד‬
‫הנטייה של העיתונות הפופולארית לתת דגש על "חדשות רכות"‪ ,‬גם כאשר היא מסקרת נושאים בעלי‬
‫חשיבות לאומית‪ ,‬וכן לתאר אירועים מתוך נקודת מבט סנסציונית‪ ,‬עשויה להוביל למסגור תקשורתי‬
‫סטריאוטיפי ומוטה מגדרית של פוליטיקאיות‪ ,‬ובסופו של דבר לפגוע בסיכוייהן להיבחר ולהצליח בספירה‬
‫זו‪.‬‬

‫‪ 4.5.2‬משתנה מגדר העיתונאי‪/‬ת‬

‫בסיכום תת הפרק המתייחס לממצאי ההשוואה ביחס למשתנה "מגדר העיתונאי"‪ ,‬נכתב כי יש לתת את‬
‫הדעת לגבי העובדה שההקשרים שבהם נמצא שהעיתונאיות היו מוטות יותר מן העיתונאים בסיקורן את‬
‫הפוליטיקאיות מרמזים על לקונה מסוימת בהשוואה‪ ,‬וכעת ייאמר כי הם גם חושפים מגבלה אינהרנטית‬
‫מסוימת של שיטת המחקר על חלקה הכמותי‪.‬‬

‫בטרם נרחיב באשר לנקודה זו‪ ,‬ייאמר ראשית כי בהקשר של הפרכת שאלת המחקר החמישית‪ ,‬יש לציין‬
‫כדוגמה גם את מחקר של רייך מ‪ ,2014-‬אשר מצא כי עיתונאיות נשענות אף הן על פרספקטיבה גברית‪-‬‬
‫פטריארכלית‪ .‬למשל‪ ,‬במחקר נטען כי הן מרבות לראיין גברים‪ ,‬נשענות על גברים כמקורות מידע אמינים‬
‫לכאורה‪ ,‬אינן יוצרות העדפה מתקנת כלשהי לנשים במרחב התקשורתי‪ ,‬ובאופן כללי נוטות לפריזמה‬

‫גברית‪ .‬בפן הסוציולוגי‪ ,‬נוסיף על כך את ממצאי מחקרו הקלאסי הידוע של ‪ ,)1968( Goldberg‬שמצא כי‬

‫גם נשים הן בעלות דעות קדומות כלפי נשים אחרות‪ ,‬לפחות כמו גברים‪ ,‬ובמקרים מסוימים אף יותר‪.‬‬
‫לדידו‪ ,‬רצונה החבוי של האישה הוא להצטרף ל"קבוצת הרוב"‪ ,‬או לפחות להיתפס כחלק ממנה‪ ,‬כמי‬
‫שתומכת בפטריארכליות וביעדיה ברמה האידאולוגית והפרקטית‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬טענות אלו בהקשר של ממצאי מחקר זה‪ ,‬הגם שהן חשובות‪ ,‬מוגבלות אך ורק לרמה הפילוסופית‪-‬‬
‫ספקולטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬מעבר ל"מספרים עצמם"‪ ,‬קשה לשכנע ברמת הדוגמאות‪ ,‬הציטוטים ולמעשה –‬

‫‪ 72‬ראו דוגמאות בפרק הממצאים ובתת הפרק ‪.4.2‬‬

‫כפי שניכר בציטוטים שהובאו בהקשר זה בפרק הממצאים‪ ,‬ההתייחסות לקלינטון לא כללה תיאור‬ ‫‪73‬‬

‫ביקורתי של פעילותה כפי שזו השתקפה בפרשיות המין של ביל קלינטון (דבר מה שאולי היה יכול להיות‬
‫רלוונטי כדי לטעון טיעון בנוגע לאישיותה או לאמינותה)‪ ,‬אלא היא הוצגה כ"בוגרת פרשיות מין" ( ‪A veteran‬‬
‫‪ ,of sex-scandals‬במקור)‪ ,‬כחלק מהתייחסות רחבה יותר לפרשיות מין בפוליטיקה האמריקאית‪.‬‬

‫‪162‬‬
‫ניתוח התוכן עצמו כפי שזה פורט והודגם בפרק הממצאים – שהעיתונאיות אכן "הפנימו את הדיכוי‬
‫הפטריארכלי" ולכן הרבו להשתמש ביתר מסגרות סיקור מגדריות בהשוואה לעיתונאים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נדרשים כאן שני הסברים המתחברים היטב למסגרות הפרטיקולריות שבהן נמצאה הטיה מובהקת יותר‬
‫בקרב העיתונאיות‪ ,‬וגם – אשר ניתן להדגים אותם בצורה משמעותית ועמוקה בדיון עצמו‪:‬‬

‫‪ .1‬ההיבט של סיווג ומידור החדשות‪ :‬לפי הרצוג (‪ ,)1994‬הסיווג הפיזי והקוגניטיבי של החדשות לעולמות‬
‫תוכן "קשים" (כלכלה‪ ,‬ביטחון ומדיניות) ולעולמות תוכן "רכים" (בידור‪ ,‬אמנות‪ ,‬בית ומשפחה)‪ ,‬מקבע‬
‫את ההפרדה המגדרית בין גברים ונשים כצרכני תקשורת‪ .‬ממצאי מחקר זה מצביעים על כך כי מידור‬
‫דיכוטומי זה‪ ,‬אשר כאמור יוצר עולמות תוכן נפרדים בעבור הקוראים‪ ,‬הוא גם נחלתם של העיתונאים‬
‫והעיתונאיות עצמם‪ .‬כלומר‪ ,‬הממצא לפיו העיתונאיות הרבו לעסוק במראה החיצוני של‬
‫הפוליטיקאיות‪ ,‬בלבושן ובספירה הביתית שלהן (חיי משפחה‪ ,‬זוגיות‪ ,‬אימהות וכו')‪ ,‬פירושו לא בהכרח‬
‫שהעיתונאיות נוטות מטבען לסטריאוטיפיזציה יותר מאשר העיתונאים‪ ,‬אלא כי לעתים קרובות זהו‬
‫התפקיד ה"מיועד" להן על ידי מערכות העיתונים‪ ,‬בטח ובטח לעיתונאיות הזוטרות יותר‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬אם העית ונאי נוטה לעסוק בביטחון ובכלכלה‪ ,‬ולעומת זאת העיתונאית נוטה לעסוק באופנה‬
‫ובמשפחה – באופן כמעט אינהרנטי ובלתי נמנע‪ ,‬העיתונאית תהיה מוטה מגדרית בהשוואה לעיתונאי‪.‬‬
‫בהקשר זה ניתן לציין גם את טענתם של ‪ ,)1974( Molotch & Lester‬לפיה למבנה הארגוני של מוסדות‬
‫התקשורת ישנה חשיבות רבה בהבניית אירועים חדשותיים‪ :‬הכרעות מקצועיות בתחום התקשורת‬
‫(למשל‪ ,‬מספר עיתונאים לפי תחום‪ ,‬אזור גיאוגרפי וכו')‪ ,‬אשר מושפעות או שאינן מושפעות מן המרחב‬
‫הפוליטי‪-‬חברתי‪ ,‬עשויות לקבע לאורך זמן את הדרך שבה סיפורים מסוקרים‪.‬‬
‫באשר למסגרת החברתית הרחבה יותר‪ ,‬ניתן גם לחבר ממצא זה לעניין החלוקה הדיכוטומית‬
‫ל"נושאים גבריים" לעומת "נושאים נשיים"‪ ,‬כפי שנסקר במאמרה של ‪ :)2013( Meeks‬העובדה כי חלק‬
‫גדול של העיתונאיות מרבה לעסוק ב"נושאים נשיים" אינה מצביעה אך ורק על יסוד של בחירה‬
‫חופשית לעסוק בתחום זה או אחר‪ ,‬אלא גם (ואולי בעיקר) עשויה לרמז על תפקיד חברתי עמוק יותר‬
‫שיועד לעיתונאית בהקשר של היותה‪ ,‬קודם כל ולפני הכל‪ ,‬אישה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬ניתן לומר כי ההטיה המובהקת יותר בהקשר המראה החיצוני ומסגרות הסיקור המשפחתיות‬
‫(ראו דוגמאות וציטוטים קונקרטיים בפרק הממצאים) נובעת מנורמות בירוקרטיות של ארגוני‬
‫התקשורת‪ ,‬בצד אלמנטים חברתיים ותרבותיים עמוקים‪ ,‬אשר נסקרו בפרק התיאורטי‪ ,‬והמנתבים גם‬
‫את הסיקור התקשורתי עצמו בחלוקה לפי מגדר העיתונאי‪.‬‬

‫‪ .2‬ההיבט של עניין ותחושת שליחות בהקשר הפמיניסטי‪ :‬באופן כללי‪ ,‬היתרון המרכזי של ניתוח תוכן‬
‫כמותי‪ ,‬המבוסס על קידוד‪ ,‬סטטיסטיקה והשוואה‪ ,‬הוא שזוהי מתודולוגיה אשר מאפשרת לחוקר‬

‫‪163‬‬
‫לבחון מספר רב מאוד של פריטים‪ ,‬וכתוצאה מכך גם להגיע לכדי דפוסים‪ ,‬תבניות והכללות משכנעים‬
‫יותר‪ .‬החיסרון בשיטה זו‪ ,‬בהשוואה למשל לניתוח איכותני גרידא ותיאור גדוש‪ ,‬הוא שזוהי שיטה‬
‫ש"אינה רגישה" למשמעויות העמוקות יותר אשר עולות מן הטקסטים עצמם‪ 74.‬נוסיף על כך את‬
‫העובדה כי ה"פרשנות" שמחקר זה נוקט באשר למינוח "הטיה מגדרית" היא‪ ,‬כפי שכבר נאמר‪ ,‬פרשנות‬
‫רחבה מאוד‪ ,‬אשר אמנם מבוססת על מחקרים קודמים כמו שתואר בפירוט בפרק התיאורטי‪ ,‬ואולם‬
‫משמעות הדבר שגם אלמנטים מגדריים בהקשר חיובי יותר (כמו למשל‪ ,‬גישה פמיניסטית הבאה לידי‬
‫ביטוי בתקשורת)‪ ,‬מקוטלגים כ"הטיה מגדרית"‪ .‬בנקודה זו חשוב לציין כי גם מחקרי עבר אשר כללו‬

‫ניתוח של מסות רבות של פריטים חדשותיים‪ ,‬כגון זה של ‪ ,)2013( Meeks‬נקטו בגישה דומה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬

‫בהקשר של תבניות סיקור הקשורות ב"פריצת הנורמה החברתית" על ידי הפוליטיקאית‪ ,‬טענה ‪Meeks‬‬

‫כי אלו עשויות לכלול "התייחסויות חיוביות לצד שליליות"‪ ,‬ואמנם עצם ההתייחסות לפוליטיקאית‬
‫כפורצת דרך‪ ,‬היא כשלעצמה משקפת ויוצרת הלך רוח סטריאוטיפי (למשל‪ ,‬בהדגשת חריגותה כלפי‬
‫הזירה הפוליטית‪-‬ציבורית)‪.‬‬
‫שני חסרונות אלו‪ ,‬של היקף השיטה הכמותית ושל גישתה הנרחבת למונח "הטיה מגדרית" (שאגב‪,‬‬
‫בהקשרים אחרים של מחקר זה‪ ,‬היוו דווקא יתרון מובהק)‪ ,‬באו לידי ביטוי באופן משמעותי יותר‬
‫בממצאי ההשוואה בין העיתונאים לבין העיתונאיות‪ :‬ככלל‪ ,‬עיתונאיות בכירות כמו למשל סימה‬
‫קדמון‪ ,‬אריאנה מלמד וצפי סער בישראל ו‪ Letty Cottin Pogrebin-‬בארצות הברית‪ ,‬נטו להטיה‬
‫מגדרית עמוקה בהרבה בהקשר של "פריצת הנורמה החברתית" ו"עיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם"‪,‬‬
‫וכפי שהודגם בפרק הממצאים‪ ,‬הדבר בלט בהקשרים‪ ,‬כגון‪ :‬דרישה מן המועמדות להבהיר עמדות‬
‫ברורות בנוגע למעמד האישה; ביקורת על הפוליטיקה והחברה על מקומן של נשים בספירות אלה‬
‫(למשל‪ ,‬ביקורת על מפלגת ש"ס על יחסה ללבני); הרחבה והעמקה לגבי התופעה ה"חלוצית" של נשים‬
‫בפוליטיקה וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לומר כי העיתונאיות הראו "הטיה מגדרית" עמוקה יותר כביכול ביחס‬
‫לעיתו נאים‪ ,‬לפחות בחלק מן הכתבות‪ ,‬פשוט מפני שהן סבורות שמדובר בנושא חשוב שיש להעלות‬
‫לסדר היום הציבורי‪ ,‬או במילים אחרות‪ :‬פשוט מפני שלעתים קרובות הן פמיניסטיות יותר בהשוואה‬
‫לעמיתיהן‪.‬‬

‫‪ 74‬יש לשוב ולהדגיש כי חלק מהפתרון ללקונה זו בשיטת המחקר הכמותית‪ ,‬אשר במידה מסוימת הולידה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬תוצאות "מבלבלות" במקצת‪ ,‬נעוץ כמובן בשיטת המחקר האיכותנית‪ ,‬אשר מתייחסת באופן מעמיק‬
‫וקונקרטי יותר לטקסטים עצמם‪ .‬עם זאת‪ ,‬השיטה המשנית‪ ,‬כמובן‪ ,‬אינה מסוגלת מטבעה להקיף מסות של‬
‫כתבות‪ ,‬מאמרים ופריטים חדשותיים‪ ,‬כפי שנעשה בשיטה הכמותית‪.‬‬

‫‪164‬‬
 ‫‪ 4.6‬דיון במסגרות החשיבה הנוספות‬

‫‪ 4.6.1‬הקדמה‪ :‬מהלך הדיון ועל מה מצביע אופיין החיובי של מסגרות החשיבה הנוספות?‬

‫מטרת הדיון במסגרות החשיבה הנוספות הינה לקחת את ששת המוטיבים החוזרים העיקריים‪ ,‬אשר נמצאו‬
‫בטקסטים והוצגו בפרק הממצאים לפי דוגמאות‪ ,‬רעיונות וקוים מנחים (ראו סיכום ממצה של המסגרות‬
‫הללו בטבלה מס‪ ,)13 .‬ולדון בהם‪ ,‬תוך עריכת "תיאור גדוש"‪ ,‬אשר יתקיים בשלושה רבדים עיקריים (לאו‬
‫דווקא בסדר הזה)‪:‬‬

‫‪ .1‬המרחב הפרשני‪ :‬בהמשך לפרקטיקה זו בפרק הממצאים‪ ,‬גם כאן יושם הדגש על המסרים הסמויים‪,‬‬
‫הקשורים ומתחברים למציאות ההיסטורית‪ ,‬התרבותית‪ ,‬הפוליטית והעיתונאית בכללותה‪ ,‬ואשר‬
‫באים לידי ביטוי בתבניות הסיקור הנוספות שהתגלו והודגמו‪.‬‬

‫‪ .2‬חיבור לספרות הקיימת‪ :‬כאן‪ ,‬יקושרו מסגרות הסיקור הנוספות לספרות התיאורטית‪ ,‬הן זו אשר‬
‫נסקרה בהרחבה בפרק התיאורטי‪ ,‬והן תוך קישור והעמקת הזיקה למאמרים נוספים ולמאמרים‬
‫הרלוונטיים במיוחד לממצאים שבפנינו‪.‬‬

‫‪ .3‬חיבור לשיטת המחקר הכמותית‪ :‬כפי שנכתב בפרק המתודולוגי‪ ,‬מצד אחד השיטה המשנית במחקר‬
‫זה מהווה נדבך נוסף ונבדל אשר עומד בפני עצמו‪ ,‬והיא אינה קשורה באופן ישיר לשיטה הראשונה;‬
‫ואולם‪ ,‬מן הצד השני‪ ,‬ביכולתה של שיטה זו לחזק או לסייג ממצאי השיטה הכמותית‪ ,‬כמו גם להסביר‬
‫מספר לקונות שהתגלעו בה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטרת הדיון כוללת גם ניסיון להאיר את המרחב ההשוואתי של‬
‫המחקר‪ ,‬שהוא כמובן מטרתו העיקרית‪ ,‬באמצעות חיזוק‪ ,‬החלשה או מתן הסברים מעמיקים יותר‬
‫לגבי הממצאים מן השיטה הראשונה‪.‬‬

‫בטרם נצלול לשיח ולדיון בהקשר הפרטיקולארי של כל אחת ממסגרות החשיבה והסיקור הנוספות‪ ,‬ניתן‬
‫כבר בעת הזו לציין כי מסגרות הסיקור הללו‪ ,‬למעט המסגרת הרביעית של "נשים בפוליטיקה כמניפולציה‬
‫אלקטורלית"‪ ,‬היו ככלל בעלות אפיון חיובי בולט לעומת מסגרות הסיקור מן השיטה הכמותית‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬חשוב לציין ולהדגיש שוב כי המונח "הטיה מגדרית"‪ ,‬לפחות בפרשנות הרחבה שלו‪ ,‬אינו בהכרח‬
‫מעיד על גישה חיובית‪ ,‬שלילית או ניטראלית של התקשורת כלפי הפוליטיקאית‪ .‬למשל‪ ,‬גם תבנית הסיקור‬

‫של "פריצת הנורמה החברתית" (‪ )Novelty Labels‬מן השיטה הכמותית‪ ,‬עשויה בהקשרים שונים ומגוונים‬

‫להוות אמירה סטריאוטיפית שלילית‪ ,‬או דווקא ניסיון להביע עמדה פוזיטיבית כלפי הפוליטיקאית‪,‬‬

‫חלוציותה ותפקידה ההיסטורי לכאורה בחברה‪ .‬גם ‪ Meeks & Domke‬טוענים במאמרם כי לעתים‬

‫‪165‬‬
‫ובמקרים מסוימים‪ ,‬פוליטיקאיות עשויות דווקא להרוויח מן ההטיה המגדרית או הסטריאוטיפיזציה‬
‫(‪75.)2015‬‬ ‫בתקשורת‬

‫שנית‪ ,‬את האפיון החיובי הניכר של לפחות חמש מתוך שש מסגרות הסיקור הנוספות‪ ,‬ניתן לנתח גם על פי‬
‫החלוקה הידועה במדעי החברה ל"אסכולת הקונפליקט" אל מול "אסכולת הקונצנזוס"‪ ,‬וההשלכות של‬
‫חלוקה זו לעניין תפקידה של תקשורת ההמונים בחברה המודרנית‪ .‬כפי שצוין בפרק התיאורטי‪ ,‬אסכולת‬
‫הקונפליקט במדעי החברה רואה במוסדות החברתיים פלטפורמה פוליטית לשימור המצב החברתי הקיים‬
‫של חלוקה פוליטית‪-‬מעמדית בלתי שוויונית‪ .‬בתחום של תקשורת ההמונים‪ ,‬בולטת הגישה הניאו‪-‬‬
‫מרקסיסטית‪ ,‬אשר טוענת שהתקשורת נועדה לדחות או למנוע מהפכה חברתית‪ ,‬שבה המעמדות הנמוכים‬
‫משתלטים על מוקדי הכוח ועל אמצעי הייצור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אסכולת הקונצנזוס במדעי החברה היא גישה‬
‫חיובית במהותה‪ ,‬והיא טוענת כי לכל גוף‪ ,‬מוסד או פרסונה במרחב החברתי קיים תפקיד מוגדר מראש‪,‬‬
‫שתכליתו למלא פונקציה כלשהי בעבור חברת ההמון‪ .‬בתחום של תקשורת ההמונים‪ ,‬בולטת הגישה‬
‫המבנית‪-‬תפקודית‪ ,‬אשר טוענת כי התקשורת נועדה לשרת את החברה ולמלא בעבורה פונקציות מסוימות‪,‬‬
‫כגון העברת מידע‪ ,‬תיאום וקישור‪ ,‬המשכיות‪ ,‬בידור ופנאי ומימוש אינטרסים ציבוריים ולאומיים (כספי‪,‬‬
‫‪.)76-70 ,1993‬‬

‫ככלל‪ ,‬ניתן בהחלט לומר כי המחקר אודות נוכחותן ואופן הצגתן של נשים ופוליטיקאיות בתקשורת שואב‬
‫רעיונית באופן מובהק מאסכולת הקונפליקט הביקורתית‪ .‬הגישה בדרך כלל‪ ,‬כמו גם הגישה הדומיננטית‬
‫בממצאים ובדיון של חלקו הראשון של מחקר זה‪ ,‬יוצאת מתוך נקודת הנחה לפיה התקשורת כמוסד חברתי‬

‫‪ 75‬עם זאת‪ ,‬כפי שצוין בקצרה בתת הפרק ‪ ,4.4‬יש להבחין בין רווח פוליטי צר ומיידי לבין המשמעות העמוקה‬
‫וארוכת הטווח של היחס המוטה והסטריאוטיפי כלפי נשים ופוליטיקאיות במרחב התקשורתי‪ .‬למשל‪ ,‬מצד‬
‫אחד זיהוי של הפוליטיקאית כחלוצה וכמי שחותרת תחת הנורמה החברתית‪ ,‬עשוי לסייע אלקטוראלית‬
‫לקמפיין שלה במידה כזו או אחרת‪ ,‬וכפי שקמפיינרים רבים יודעים‪ ,‬הדבר יכול לקרב אליה נשים מצביעות‬
‫או קבוצות מיעוט אחרות אשר רואות ב"פוליטיקאית החלוצה" מודל לחיקוי או להשראה‪ .‬מצד שני‪ ,‬שימוש‬
‫עקבי בתבנית הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית"‪ ,‬אפילו תוך יציקת טרמינולוגיה חיובית וסנסציונית‬
‫ככל שתהיה‪ ,‬פועל לרעתן של הפוליטיקאיות בטווח הארוך‪ :‬שימוש זה מצייר את השתתפות הנשים‬
‫בפוליטיקה הבכירה כ"תופעה" יוצאת דופן‪ ,‬אקסצנטרית ולא טבעית‪ ,‬ובנוסף מעודד שיפוט של מהלכיה‪,‬‬
‫ניסיונה והאג'נדה הפוליטית של המועמדת בעיקר על סמך מגדרה‪ ,‬ופחות על פי כישוריה הפרטיקולאריים‬
‫(מה שמאוד בלט‪ ,‬כאמור‪ ,‬בשיח סביב פררו בקמפיין ‪ 1984‬לנשיאות ארצות הברית)‪ .‬בהקשר אחר‪ ,‬ניתן לומר‬
‫כי לעתים עצם ההתייחסות למגדר של הפוליטיקאית‪ ,‬אפילו מתוך הקשר פמיניסטי‪-‬ביקורתי‪ ,‬עשוי להעיד‬
‫על יחס תקשורתי מוטה‪-‬מגדרית‪.‬‬

‫‪166‬‬
‫בעידן המודרני נועדה לשקף‪ ,‬לאכוף ולחזק את נורמות ההתנהגות ואת החלוקה המעמדית‪-‬מגדרית‬
‫הנוקשה והדיכוטומית בחברה הפטריארכלית‪ ,‬לפיה‪ ,‬למשל‪ ,‬מקומן של נשים אינו במרחב הציבורי‬
‫והפוליטי הבכיר‪ ,‬אלא בספירה הפרטית‪-‬ביתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאור ממצאי שיטת המחקר המשנית‪ ,‬עולה‬
‫השאלה האם וכיצד ניתן לעתים לנתח את תפקיד התקשורת בקונטקסט הפוליטי‪-‬מגדרי‪ ,‬דווקא מתוך‬
‫נקודה המבט התיאורטית הפוזיטיבית של אסכולת הקונצנזוס‪ ,‬ובדגש על הגישה המבנית‪-‬תפקודית‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בא לו מקרים התקשורת משמשת לעתים כגורם מחברת ומחנך‪ ,‬אשר נועד דווקא לקדם ולייצר שינוי‬
‫פוליטי‪ -‬חברתי בהקשר המגדרי‪ ,‬ולא רק לשקף או לאכוף את יחסי הכוחות המגדריים הנהוגים בחברה‬
‫הפטריארכלית‪ .‬בשאלה זו ננסה לדון גם בהמשך‪ ,‬בהקשר של מסגרות הסיקור הרלוונטיות אליה‪.‬‬

‫שלישית ולבסוף‪ ,‬יצוין כי אופיין ה"חיובי" יחסית של מסגרות החשיבה הנוספות נובע גם מטעם טכני‬
‫פשוט‪ :‬הן נוספות על תבניות הסיקור משיטת המחקר הכמותית‪ ,‬אשר לפחות חלק גדול מהן כלל התייחסות‬
‫לסטריאוטיפים ולאלמנטים שליליים ופוגעניים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬ולאור העמדתה של שיטת המחקר‬
‫המשנית אל מול וביחס לזו העיקרית‪ ,‬ברור מאליו מדוע היא התאפיינה והתמקדה באופן מובהק יותר‬
‫ביחס חיובי כלפי הפוליטיקאיות‪.‬‬

‫‪ 4.6.2‬דיון פרטיקולרי בכל אחת ממסגרות החשיבה הנוספות‬

‫‪ .1‬הפוליטיקאית כ"אם האומה" – יציקת האימהּת אל תוך המודל המנהיגותי‪:‬‬

‫כפי שראינו בפרק התיאורטי‪ ,‬במאמריה (‪ ,)1999 ;1994‬טוענת הרצוג כי אחת הדרכים להדיר נשים‬
‫ממוקדי הכוח החברתיים‪ ,‬הציבוריים והפוליטיים‪ ,‬באה לידי ביטוי בחלוקה הדיכוטומית והבינארית‬
‫לשתי ספירות פעולה‪ :‬הספירה הציבורית‪ ,‬שהיא ספירה רציונאלית‪-‬חוזית‪ ,‬בה פועלים הגברים אשר‬
‫מקבלים החלטות והכרעות חברתיות בעלות משמעות פוליטית רחבה; והספירה הביתית‪ ,‬שהיא ספירה‬
‫מבוססת רגש‪ ,‬בה פועלות הנשים אשר מוגבלֹת לתחומי עיסוק משפחתיים בלבד‪ ,‬כגון מילוי מטלות‬
‫הבית והטיפול והדאגה לילדים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הפוליטיקה או הפוליטיקה הבכירה היא‪ ,‬מבחינת הרצוג‪,‬‬
‫"החלק הנוקשה ביותר של הספירה הציבורית"‪ ,‬ולכן גם כאשר פוליטיקאיות מגיעות לעמדות מפתח‪,‬‬
‫פעמים רבות הן מוצגות בתקשורת או נשפטות על סמך "ביצועיהן" במרחב הפרטי‪-‬משפחתי שלהן‬
‫(מרמזים על כך‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם ממצאי מחקר זה בהקשר של מסגרת הסיקור של "תוויות משפחתיות")‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מעט בשונה מהחלוקה הדיכוטומית לשתי ספירות פעולה‪ ,‬ניכר כי בעיקר סביב מקרה הבוחן‬
‫של סיקורה של גולדה מאיר במערכת הבחירות לכנסת השביעית‪ ,‬נעשה שימוש מתוחכם יותר ובינארי‬
‫פחות בחלוקה לשתי הספירות הללו‪ .‬כיצד? מצד אחד‪ ,‬בהתחבר לתזה של הרצוג‪ ,‬מאיר אכן הוצגה כמי‬

‫‪167‬‬
‫שמדגימה את "המודל האימהי הרצוי"‪ ,‬כלומר כמי שבולטת לטובה מבחינת תפקודה והישגיה בספירה‬
‫הביתית המבוססת רגש‪ .‬אישיותה של מאיר מוסגרה כקשובה ("מבקשת מקבוצות האזרחים לספר לה‬
‫מה מכביד עליהם"); אנושית ("מסוגלת להקרין חמימות והומאניות"); מפגינה מחוות פיזיות אימהיות‬
‫("נישקה אותם בחום"); וגם קשוחה כאשר צריך ("אינה סובלת דברים חסרי טעם")‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫תכונותיה האימהיות של מאיר לא הוצגו‪ ,‬כפי שאולי הינו מצפים‪ ,‬כחולשה או כחסרון בקונטקסט של‬
‫תפקודה בספירה הציבורית המבוססת על עקרונות רציונאליים בלבד לכאורה‪ ,‬אלא דווקא ההפך‪,‬‬
‫באופן מפתיע‪ ,‬רגישותה ואימהותה של מאיר הוצגו דווקא כיתרון מנהיגותי ברור‪ .‬היא מוסגרה כמי‬
‫שעושה שימוש ביתרון הרגשי המובהק שלה מן הספירה הפרטית‪ ,‬תוך כדי יציקתו אל תוככי תפקודה‬
‫בספירה הציבורית‪ .‬לפיכך‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬קיימת כאן פרקטיקה אשר רואה בחלוקה לשתי ספירות‬
‫פעולה לא כהפרדה קשיחה ומהותית‪ ,‬אלא כרצף יחסי‪ .‬למשל‪ ,‬בהקשר הדיפלומטי של ביקורה של‬
‫מאיר בארצות הברית בספטמבר ‪ ,1969‬נאמר כי "האמריקאי הממוצע יודע שהגב' מאיר מיטיבה‬
‫ביצירת מגע אישי בשיחותיה‪...‬ומסוגלת להקרין חום והומאניות כאם היהודייה האגדתית" ("הארץ"‪,‬‬
‫‪ 24‬בספטמבר ‪ .)1969‬כלומר‪ ,‬הצטיינותה של מאיר בהקשרים המתחברים לספירה הביתית‪ ,‬אשר באופן‬
‫אינטואיטיבי ומתוך היכרותנו עם הנורמות הנהוגות בחברה הפטריארכלית‪ ,‬אולי הינו משתכנעים‬

‫שאינה רלוונטית או אף מזיקה לכושר מנהיגותו של אדם (‪ ,)Mo, 2015‬דווקא מוצגת בעיתונים ככזו‬

‫אשר עשויה לסייע‪ ,‬למשל בדוגמה זו‪ ,‬לדיפלומטיה ולהסברה הישראלית‪ .‬כאמור‪ ,‬יש כאן ערעור ואתגור‬
‫מסוים של החלוקה הנוקשה לשתי ספירות בינאריות (יציקת נורמות ההתנהגות של הספירה הפרטית‬
‫אל תוככי זו הציבורית)‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬גם הצגה של האימהות דווקא כיתרון מנהיגותי מובהק וכמה שעשוי‬
‫לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל בזירות הריאליסטיות והרציונאליות ביותר‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ניתן להסביר מסגרת סיקור זו‪ ,‬הן בהקשר של מאיר והן בהקשר של הציטוט שהובא בתת‬
‫הפרק ‪ 3.2.2‬אודות קלינטון‪ ,‬גם באמצעות התמה המחקרית של "פוליטיקה של נשים" (מופיעה למשל‬
‫במאמרן של גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪ .)2011 ,‬כאמור בפרק התיאורטי‪ ,‬לפי תמה מחקרית זו‪ ,‬הפוליטיקאית‬
‫ממוסגרת כמי שבאה לשנות את כללי המשחק הפוליטיים בשל תפיסת עולמה הכוללת‪ ,‬ולא רק בעצם‬
‫היותה פוליטיקאית‪-‬אישה‪ .‬כלומר‪ ,‬הדגש הוא על השינוי בקוד המקובל של המונח "פוליטיקה"‪ ,‬ובמתן‬
‫פרשנות אלטרנטיבית למונח זה כזירה של יחסי כוח גרידא‪ .‬אם כן‪ ,‬את הניסיון העקבי של התקשורת‬
‫להצביע על הפרקטיקה של יציקת האימהות אל תוך המודל המנהיגותי אותו הציעה מאיר לבוחריה‪,‬‬
‫ניתן בהחלט להבין גם תוך שימת הדגש על תמה זו‪ :‬כאשר הפוליטיקאית היא אישה‪ ,‬ובמיוחד כאשר‬
‫היא נמצאת בתפקיד בכיר או מתמודדת על תפקיד כזה ולכן באופן טבעי מצויה בלב לבה של האג'נדה‬
‫התקשורתית והציבורית‪ ,‬לא רק עצם היותה אישה מקבל דגש מיוחד‪ ,‬אלא דבר‪-‬מה עשוי להשתנות‬

‫‪168‬‬
‫בדרך שבה התקשורת מנתחת‪ ,‬מציגה וממסגרת בפנינו את המונח "פוליטיקה" במובנים המהותיים‬
‫ביותר שלו‪ ,‬וכתוצאה של זה גם ההגדרות הדיכוטומיות שלנו כצרכני תקשורת עשויות להתערער‬
‫ולהיות מאותגרות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם בתפיסה המנהיגותית‪-‬ניהולית שלנו‪ ,‬טיפול בנושאים של ביטחון‬
‫לאומי ומדיניות חוץ‪ ,‬כגון גיוס הקהילה היהודית בארצות הברית למען האינטרסים והמטרות של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬צריך להיעשות תוך שימוש בדרכי פעולה ותכונות אופי "גבריות"‪ ,‬כגון אסרטיביות‬

‫ואגרסיביות (‪ ,)Meeks, 2013‬מאיר כראש ממשלה אישה הוצגה כמי שעשויה להשיג את אותם יעדים‬

‫בדיוק‪ ,‬ואולם באמצעות פרקטיקות התנהגות רגשיות ו"אימהיות" אלטרנטיביות‪ .‬דרך כך‪ ,‬קיים‬
‫פוטנציאל לשינוי ממשי בדרך שבה אנחנו תופסים תהליכי קבלת החלטות והגעה ליעדים פוליטיים‬
‫ומדיניים‪ .‬גיוס הקהילה היהודית באמצעות רגש בלט‪ ,‬למשל‪ ,‬בציטוט שהובא בפרק הממצאים מתוך‬
‫"ידיעות אחרונות"‪ 29 ,‬בספטמבר ‪" :1969‬שתי ילדות יהודיות‪...‬הגישו במתנה לגב' מאיר תרגום אנגלי‬
‫של התורה‪ .‬והיא נישקה אותן בחום"‪.‬‬
‫גם דבריה של צ'לסי קלינטון בנוגע לאימה (ראו תת‪-‬פרק ‪ ,)3.2.2‬לפיהם כאם‪ ,‬הילארי קלינטון עשויה‬
‫לשנות את המרחב החברתי‪ ,‬הציבורי והפוליטי‪ ,‬כך שיינתנו יותר הזדמנויות לילדים ממשפחות מצוקה‪,‬‬
‫מביעים עמדה ברורה לפיה הפוליטיקאית עשויה לייצר שינוי ממשי ויסודי בצורה שבה אנחנו מנתחים‬
‫ומפרשים את הזירה הפוליטית‪ ,‬במקרה הזה מעצם היותה אם‪ ,‬ולהפוך אותה מזירה של יחסי כוח‬
‫בלבד לזירה שבה גם אלמנטים כגון תלות הדדית‪ ,‬פגיעות וחמלה מקבלים את הדגש הראוי להם‪.‬‬

‫לבסו ף‪ ,‬העובדה כי מסגרת סיקור זו בלטה באופן כמעט בלעדי במקרה הבוחן של מאיר‪ ,‬ולעומת זאת‪,‬‬
‫הייתה בעלת ביטוי קלוש בהרבה במקרה של לבני (‪ ,)2009‬מעוררת צורך להתייחס גם לסוגיית‬
‫הרלוונטיות של הדיון סביב האימהּת‪ ,‬לעניין ההשוואה ההיסטורית בין סיקורן של מאיר ולבני מן‬
‫השיט ה הסטטיסטית‪ .‬במסגרת דיון זה‪ ,‬ניתן לומר כי העובדה שמאיר זוהתה באופן עקבי ונרחב עם‬
‫אימהות‪ ,‬עשויה להיות נעוצה גם בהקשרים שכבר נידונו‪ :‬ראשית‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬השיח סביב מאיר‬
‫(‪ )1969‬היה קולקטיבי‪-‬מפלגתי בהרבה בהשוואה לשיח הפרסונאלי סביב לבני (‪ ,)2009‬ובעוד שהראשונה‬
‫הו צגה לא פעם כ"אם האומה"‪ ,‬האחרונה נשאלה על המרחב האימהי והזוגי האישי שלה (לדוגמה‪,‬‬
‫בהקשר של בנה החייל)‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן בהחלט להעריך כי הצגתה של מאיר כ"אם האומה" קשורה אף‬
‫היא בהבדלים ההיסטוריים בין סיקור מערכת הבחירות לכנסת השביעית לעומת סיקור מערכת‬
‫הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬אשר מתחברים לתיאור תהליכי הפרסונליזציה הפוליטית שעברו על החברה‬
‫ועל המערכת הפוליטית בישראל‪ .‬נגזרת של כך הינה שההפרדה בין הספירה הפרטית לבין הספירה‬
‫הציבורית הייתה בולטת ובוטה בהרבה במקרה של לבני‪ ,‬ובמובן מסוים אפשר להגיד שאל לבני‬
‫התייחסו כאל אימא‪ ,‬בעוד אל מאיר התייחסו כאל בעלת תכונות אימהיות (וזה כמובן‪ ,‬לא אותו הדבר)‪.‬‬

‫‪169‬‬
‫שנית‪ ,‬גם כאן יש לתת את הדעת לפערי הגילים בין מאיר לבין לבני‪ ,‬ושוב מתוך פרספקטיבה חצי‬
‫ספקולטיבית‪ ,‬אם בחלק ההשוואתי נטען כי ייתכן מאוד שהתקשורת נתנה דגש רב יותר על "נשיותה"‬
‫של לבני כפוליטיקאית בראשית שנות החמישים לחייה‪ ,‬לעומת מאיר כפוליטיקאית בראשית שנות‬
‫השבעים לחייה‪ ,‬כעת ניתן לומר כי הממצא לפיו מאיר‪ ,‬לעומת לבני‪ ,‬הוצגה ביתר שאת כ"אם האומה"‬
‫– ייתכן מאוד שקשור אף הוא בפערי הגיל בין שתי הפוליטיקאיות‪ .‬שלישית‪ ,‬חשוב לסייג ולציין גם את‬
‫העובדה כי לפחות עד שנת ‪ , 1973‬ככלל העיתונות הישראלית הפגינה יחס די מגויס כלפי השלטונות‬
‫(למעט "העולם הזה" ובמידת מה עיתון "חרות")‪ ,‬פרקטיקה אשר לפחות במידה מסוימת עשויה‬
‫להסביר את הממצא אודות היחס החיובי כלפי "אימהותה הלאומית" של מאיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שכבר‬
‫נאמר‪ ,‬לעתים קרובות ההטיה המגדרית (לעומת זו הפוליטית) נוטה דווקא להיות יותר‬
‫"אינסטינקטיבית" ו"בלתי מודעת"‪.‬‬

‫‪ .2‬הנשיות כיתרון וכבשורה לחברה‪:‬‬

‫על פי מחקר של ‪ ,)2015( Mo‬נמצא כי באשר לשאלת הכשירות למנהיגות‪ ,‬תכונות אופי "גבריות"‪ ,‬כמו‬

‫למשל הפגנת ביטחון עצמי ואסרטיביות‪ ,‬וכן שליטה ובקיאות בנושאים אשר מסורתית וסטריאוטיפית‬
‫מסווגים כ"גבריים"‪ ,‬כגון כלכלה‪ ,‬מדיניות חוץ וביטחון‪ ,‬מהווים יתרון ברור להערכת מנהיגים בקרב‬
‫דעת הקהל‪ .‬גם ממצאי מחקר זה בהחלט הדהדו מסקנה זו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההבניה התקשורתית העקבית‬
‫והבולטת במיוחד של דמותה של ציפי לבני במערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,18-‬כאישיות תלותית וכמי‬
‫שאינה כשירה לעסוק בבעיותיה הביטחוניות של מדינתה‪ ,‬איששו את החיבור הטבעי לכאורה בין‬
‫"נשיות" לבין "חוסר כשירות"‪.‬‬
‫המהלך של מסגרת הסיקור הנוכחית מציג ניסיון לחתור תחת המוסכמות החברתיות והפוליטיות הללו‬
‫(ובמובן הזה‪ ,‬יש בו תודעה מגדרית עמוקה)‪ ,‬בשתי רמות‪ :‬ראשית‪ ,‬אף על פי שנשיות מהווה לא פעם‬
‫חסרון ברור לכאורה סביב הערכת מנהיגים ופוליטיקאים בדעת הקהל‪ ,‬במסגרת הנוכחית ישנה דווקא‬
‫הבלטה והדגשה של נשיותה של הפוליטיקאית‪ ,‬ולא ניסיון לטשטש אותה; שנית‪ ,‬כאקט כמעט חתרני‪,‬‬
‫מתקיים חיבור דווקא של הנשיות יחד עם כשירות מנהיגותית‪ .‬כלומר‪ ,‬תחת התפיסה החברתית‬
‫הרווחת‪ ,‬הנשיות מוצגת כיתרון פוליטי‪ ,‬אשר דעת הקהל צריכה לתת עליו את הדעת‪ .‬מהלך זה‪ ,‬אשר‬
‫בא לידי ביטוי הן בהבניה העיתונאית והן בראיונות ובנאומים של הפוליטיקאיות עצמן‪ ,‬נמצא כמוסדר‪,‬‬
‫מעוגן ומנומק בעיקר סביב ארבע שאלות או תפיסות‪:‬‬

‫א‪ .‬האם התכונה הגברית של ביטחון עצמי מופרז אכן מצביעה על כשירות למנהיגות?‬

‫‪170‬‬
‫על פי יהודה שנהב (‪ ,) 2012‬תפיסה גזענית נשענת ומושתתת על ההנחה כי תכונות סטריאוטיפיות‪,‬‬
‫אשר מנוסחות בשפה ביולוגית‪ ,‬חברתית או תרבותית‪ ,‬בהכרח מצביעות על נחיתותם של אדם או‬
‫קבוצה‪ .‬דרך אחת‪ ,‬פשוטה אך פחות אפקטיבית‪ ,‬להתקומם כנגד תפיסה גזענית‪ ,‬הינה בניסיון‬
‫להפריך או להכחיש את הסטריאוטיפ‪ ,‬לראות בו "הכללה פוגענית"‪ ,‬ולפעול ברמה הפוליטית או‬
‫החברתית על מנת למגרו‪ .‬דרך שנייה‪ ,‬מתוחכמת ואפקטיבית יותר‪ ,‬היא להפריד בין הסטריאוטיפ‬
‫לבין האמירה כי הוא בהכרח מצביע על נחיתותו של האדם‪ .‬כלומר‪ ,‬אין מן ההכרח להכחיש כי‬
‫אכן‪ ,‬ברמה הביולוגית או הסוציולוגית‪ ,‬ניתן למצוא אפיונים קבוצתיים מסוימים על בסיס של דת‪,‬‬
‫גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬מין ונטייה מינית‪ ,‬אלא שאפיונים אלו אינם מייצרים היררכיה פוליטית מסוימת בין‬
‫בני האדם‪ .‬בהקשר הפמיניסטי‪ ,‬טוענת גישת "הפמיניזם האבולוציוני" (ראו תת‪-‬פרק ‪ ,)1.1.2‬כי‬
‫ייתכן כי אכן ישנם הבדלים מהותיים בנוגע להעדפותיהם המולדות של גברים ושל נשים‪ ,‬ואולם‬
‫אין זה אומר שהעדפות אלה צריכות לעמוד בדרכו של האינדיבידואל ליהנות משוויון הזדמנויות‬
‫חברתי ופוליטי מוחלט לפי רצונו החופשי‪.‬‬

‫בדבריה שצוטטו מתוך ‪( Newsday‬תת‪-‬פרק ‪ ,)3.2.3‬לפיהם‪"When I'm not sure of something, :‬‬

‫"…‪ 15( I know how to reach out to somebody who does know‬באוקטובר‪ ,)1984 ,‬בחרה‬
‫פררו שלא להכחיש או להפריך את הסטריאוטיפ לפיו גברים‪ ,‬לעומת נשים‪ ,‬הם אסרטיביים ובעלי‬
‫ביטחון עצמי בהקשר של קבלת החלטות‪ ,‬אלא שהמסקנה שלה מן ההפרדה המגדרית הזו היא‬
‫שאין זה הופך אותם לכשירים יותר למנהיגות‪ ,‬מפני שזהירות‪ ,‬צניעות ויכולת להקשיב לקולות‬
‫שונים ורק אז לקבל החלטה (תכונות "נשיות" לכאורה)‪ ,‬עשויות אף הן להוות יתרון ברור בכל‬
‫הקשור לכשירות מנהיגותית‪ .‬פרקטיקה זו מהווה אימפלמנטציה של הגישה לפיה אין חובה לסדוק‬
‫או להפריך את הסטריאוטיפ‪ ,‬במקרה זה לפיו נשים עשויות להיות מהוססות או קשובות יותר‬
‫בהשוואה לגברים‪ ,‬ואולם ניתן בהחלט לאתגר ולערער את ההיררכיה הנקבעת על בסיס‬
‫הסטריאוטיפ‪ ,‬במקרה זה ההיררכיה על פיה נשים פחות ראויות להנהיג‪ .‬באמצעות מהלך זה‪ ,‬צרכן‬
‫התקשורת או הבוחר מקבל את הרושם כי פררו היא אותנטית ונאמנה לזהותה הפרטיקולרית‬
‫כאישה‪ ,‬ויש משהו דווקא באותנטיות ובנשיות הללו (ובניסיון להבליט ולא לטשטש אותן)‪ ,‬אשר‬
‫מכשיר אותה למנהיגות על פני הגבר הבטוח מידי בעצמו‪ .‬כאמור בפרק הממצאים‪ ,‬בשימת הדגש‬
‫על הפן החיובי שב"נשיות" בכלל ובתכונות ה"נשיות" בפרט‪ ,‬ישנו דמיון מסוים למסגרת הסיקור‬
‫של "פריצת הנורמה החברתית" מן השיטה הכמותית‪ ,‬אלא שכאן הדגש הוא לא רק בייחודיות‬
‫עצמה‪ ,‬אלא בייחודיות כאקט של אותנטיות וכיתרון פוליטי מובהק‪.‬‬

‫ב‪ .‬הפוליטיקאית מציגה מודל מנהיגותי גמיש מגדרית‪:‬‬

‫‪171‬‬
‫דבריה של קלינטון‪ ,‬שהובאו בתת הפרק ‪ ,3.2.3‬לפיהם כפוליטיקאית‪ ,‬יש לה את "גן הדאגה"‪ ,‬את‬
‫"גן ה'קח מעיל כי קר בחוץ'"‪ ,‬אבל גם את הגן של "עמדי איתנה והילחמי על מה שאת מאמינה‬
‫בו"‪ ,‬מהווים אף הם ניסיון מעניין לחבר בין נשיות לבין כשירות מנהיגותית‪ .‬בדברים אלה‪ ,‬קלינטון‬

‫למעשה מאתגרת את החלוקות הבינאריות‪ ,‬כפי שאלו מתוארות‪ ,‬כאמור‪ ,‬במאמרה של ‪Meeks‬‬

‫)‪ , (2013‬ל"תכונות נשיות"‪ ,‬כגון הומאניות ורגישות‪ ,‬לעומת "תכונות גבריות"‪ ,‬כגון אסרטיביות‬

‫ועמידה על שלך‪ .‬קלינטון טוענת למעשה כי כפוליטיקאית אישה‪ ,‬היתרון המובהק שלה אל מול‬
‫הגבר נעוץ ביכולת המפותחת לשלב ללא חשש תכונות אופי נשיות ביחד עם תכונות אופי גבריות‪,‬‬
‫תוך יציקתן לאיזשהו מודל מנהיגותי שהוא גמיש מבחינה מגדרית‪ ,‬ובמובן מסוים "שואב מן‬
‫היתרונות" של כל אחד משני העולמות הללו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בדומה לתיאורה של מאיר כ"אם‬
‫האומה"‪ ,‬גם היתרון העיקרי של מנהיגותה של קלינטון‪ ,‬כפי שזה בא לידי ביטוי בציטוט הנ"ל‪,‬‬
‫מקורו ביכולת להציב מבנים של "גבריות" ו"נשיות" לא כדיכוטומיה מהותית‪ ,‬אלא כרצף‬
‫התנהוגתי‪ :‬היא "גם וגם"‪ ,‬גם אם דואגת וגם אישה חזקה ודעתנית העומדת על שלה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הציטוט של קלינטון מזכיר במידת מה את מסגרת הסיקור של "אם האומה"‪ ,‬במובן שיש בו יציקה‬
‫של עולמות התוכן הרגשיים אל תוך המודל המנהיגותי אותו מציגה הפוליטיקאית‪ ,‬אלא שהדגש‬
‫העיקרי כאן הוא ביכולת של קלינטון כאישה בתפקיד מפתח בחיים הציבוריים‪ ,‬להגמיש במשהו‬
‫את החלוקה המגדרית הנוקשה‪.‬‬

‫ג‪ .‬היתרון שבחיבור הטבעי ל"נושאים נשיים"‪:‬‬

‫כזכור כמובן‪ ,‬התקשורת נוהגת לייצר דיכוטומיה ברורה גם בין "נושאים גבריים"‪ ,‬הקשורים‬
‫בתפקידיו המסורתיים של הגבר אשר בחברה השבטית היה אמון על פרנסת הבית וסיפוק‬
‫הביטחון‪ ,‬לבין "נושאים נשיים" אשר מתכתבים עם תפקידיה המסורתיים של האישה בחברה‬
‫השבטית‪ ,‬כמי שהייתה אחראית על כלכלת הבית‪ ,‬הפנאי ועולם הרגש‪ .‬אחת הדרכים לייצר‬
‫היררכיה ברורה בין חשיבותם של "הנושאים הגבריים" לעומת אלו ה"נשיים"‪ ,‬היא באמצעות‬
‫סיווג הידיעות ל"חדשות קשות"‪ ,‬הכוללות את הנושאים הגבריים ומצויות בלב לבה של האג'נדה‬
‫התקשורתית‪ ,‬לעומת "חדשות רכות"‪ ,‬הקשורות בנושאים הנשיים‪ ,‬אשר נדחקים לשולי סדר היום‬

‫(‪ .)Lehman-Wilzig & Seletzky,2010 ; Ingham, 2011; Meeks, 2012‬בהקשר של שאלת‬

‫הכשירות למנהיגות‪ ,‬הפרקטיקה כאן נוגעת לערעור הרעיון לפיו "נושאים גבריים" הכרחיים יותר‬
‫לתפקודה של חברת ההמון לטווח הארוך‪ .‬למשל‪ ,‬בכתבה של צפי סער‪ ,‬בה היא מביעה התרשמות‬
‫רבה מרגישותה ומפועלה הנחרץ של יחימוביץ בכל הקשור לפרשת ההטרדה המינית של אורי שגיא‬
‫במפלגת העבודה (ראו תת‪-‬פרק ‪ ,)3.2.3‬היא למעשה מציבה את הנושא החברתי של מעמד האישה‬

‫‪172‬‬
‫וזכויותיה בראש סדר היום התקשורתי‪ ,‬מדגישה כי ליחימוביץ ישנו יתרון בנושא זה כפוליטיקאית‬
‫אישה על פני הפוליטיקאי הגבר שספק אם היה פועל בצורה מיטבית וחד‪-‬משמעית כפי שעשתה‬
‫יחימוביץ‪ ,‬ובסופו של דבר מביאה לידי ביטוי עמדה שאיננה מקבלת את ההיררכיה בין חשיבות‬
‫ה"נושאים הגבריים" לעומת אלו ה"נשיים" בכל הקשור לתפקוד החברה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כשירותה של‬
‫יחימוביץ במקרים כגון זה‪ ,‬עשויה אף לעלות על כשירותו של הפוליטיקאי הגבר‪ ,‬ולכן מתוך אימוץ‬
‫עמדה פמיניסטית‪-‬אלטרנטיבית‪ ,‬ברור מדוע יש במנהיגותה יתרון פוליטי וחברתי מובהק‪.‬‬

‫ד‪ .‬הבשורה החברתית שבנשים בעמדות מפתח‪:‬‬

‫כאמור‪ ,‬על פי הגישה המבנית‪-‬תפקודית‪ ,‬ניתן לראות בתקשורת כמוסד בירוקרטי‪ ,‬אשר נועד למלא‬
‫מחברת‪ ,‬שתפקידו‬
‫פונקציה מסוימת בעבור חברת ההמון‪ .‬התקשורת עשויה להוות גורם מחנך‪ַ -‬‬
‫לאכוף‪ ,‬להטמיע ולהבנות ערכים ונורמות התנהגות מסוימים בחברה (כספי‪ .)1993 ,‬גם גישה זו‬
‫באה לידי ביטוי בצורה מובהקת תחת מסגרת הסיקור‪ .‬למשל‪ ,‬הניסיון להבנות את פררו ואת‬
‫מועמדותה לתפקיד פוליטי בכיר כבשורה לחברה האמריקאית וכמעמד היסטורי שנשים ובני נוער‬
‫עשויים לקבל ממנו השראה לדורות הבאים‪ ,‬בהחלט היוו דוגמה לפונקציה החיובית שממלאת‬
‫התקשורת כגורם מחנך לערכים‪ ,‬במקרה זה לערכים חברתיים‪-‬פמיניסטיים‪ ,‬אשר בסופו של דבר‬
‫הבנייתם גררה אף היא איזושהי הבלטה של היתרון החברתי‪-‬היסטורי של פררו על פני יריביה‬
‫הגברים‪.‬‬
‫מעניין לשים לב בהקשר זה גם להפרדה של הרצוג בין התמה של "נשים בפוליטיקה"‪ ,‬הבאה לידי‬
‫ביטוי בייצוג הכמותי של נשים במרחב הפוליטי‪ ,‬לבין התמה של "פוליטיקה של נשים"‪ ,‬שהשיח‬
‫שלה נסוב יותר סביב שינוי ציבורי‪-‬נורמטיבי גורף על ידי נשים (‪ ,)1999‬ולהביא בחשבון שבמקרה‬
‫זה‪ ,‬ניכר כי היתרון של הפוליטיקאיות לעומת עמיתיהן הגברים‪ ,‬כפי שזה מוסגר ובא לידי ביטוי‬
‫על ידי התקשורת‪ ,‬אכן נעוץ ביכולת שלהן להביא איזושהי בשורה היסטורית‪ ,‬פוליטית וחברתית‬
‫כוללת‪ ,‬שהיא מעבר לייצוג הכמותי הקונקרטי שלהן בספירה הציבורית‪.‬‬

‫בהקשר של הארת קטגוריה זו על חלקו הכמותי של המחקר‪ ,‬יש לתת את הדעת על העובדה כי כלל‬
‫מקרי הבוחן‪ ,‬למעט מקרה הבוחן של מאיר בו המסגרת הייתה בעלת ביטוי מינימאלי יותר‪ ,‬הראו נטייה‬
‫לייחס יתרון בולט ל"נשיותה" של הפוליטיקאית‪ .‬מאחר שכבר בסיקורה של פררו (‪ )1984‬ניכר היטב כי‬
‫הושם הדגש על אלמנט זה‪ ,‬ניתן בהחלט להגיד כי על אף סיקורה הסטריאוטיפי של פררו‪ ,‬נראה‬
‫שהפוליטיקה האמריקאית והמרחב התקשורתי האמריקאי היו בעלי תודעה פמיניסטית‪-‬מגדרית כבר‬
‫בשלבים מוקדמים יחסית אלו‪ ,‬והמשיכו עם מגמה זו ביתר שאת גם במקרה הבוחן של קלינטון‪ ,‬עשרים‬
‫וארבע שנים מאוחר יותר‪.‬‬

‫‪173‬‬
 ‫‪ .3‬הומור ומגדר‪:‬‬
‫בהקשר של מסגרת הסיקור הזו‪ ,‬יש לדון ראשית בדיפרנציאציה בין הומור סקסיסטי‪-‬פוגעני לבין‬
‫הומור שעושה שימוש במגדר על מנת להנכיח ובסופו של דבר להפריך את הסטריאוטיפ; כמו גם במתח‬
‫המסוים שבין תרומת ההומור לתדמיתה הפוליטית של המועמדת (בדגש על סוגיית המגדר) לבין‬
‫מסגורה‪ ,‬סביב ההומור‪ ,‬ביחד עם "חדשות רכות"‪ ,‬אלמנט אשר עשוי להוביל לפגיעה פוטנציאלית‬
‫מסוימת ברצינות מועמדותה ומנהיגותה (גם במצבים שבהם ההומור אינו פוגעני)‪.‬‬
‫לפי לוין (‪ ,) 2016‬הסאטירה נועדה לתרום לשינוי תודעתי באמצעות השילוב והמתח שבין אמירה‬
‫חברתית לבין ייצוג שמרחיק את עצמו בכוונה תחילה מן הריאליזם‪ .‬כלומר‪ ,‬על מנת שהומור‪ ,‬במקרה‬
‫דנן בקונטקסט המגדרי‪ ,‬יוכל להיחשב כביקורת על החברה ("אמירה חברתית")‪ ,‬על המשמעות העולה‬
‫ממנו להכיל גם את האלמנט של הסתייגות מהנחות היסוד ההגמוניות על אודות יחסי המגדר‪,‬‬
‫הסתייגות מהנחות אלו ולא ביצורן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הציטוט מתוך דבריה של הקומיקאית ‪ ,Joan Rivers‬כפי‬
‫שצוטטו ב‪ 10( Newsday-‬באוגוסט‪ ,)1984 ,‬בו היא בוחרת להשוות בין פררו לבין זמרת הפופ ‪Dolly‬‬
‫‪ ,Parton‬בהחלט מהווה דוגמה חד משמעית להומור שהוא סקסיסטי‪-‬פוגעני‪ ,‬ולא להומור סאטירי‬
‫שעולה ממנו עמדה פוליטית ביקורתית כלפי יחסי הכוחות המגדריים בחברה‪ .‬אמנם קיים באמירה‬
‫הומוריסטית זו האלמנט של "ייצוג שמרחיק את עצמו מן הריאליזם"‪ ,‬על מנת ליצור הגחכה של‬
‫המועמדת‪ ,‬ואולם‪ ,‬כפי שכבר נטען בפרק הממצאים‪ ,‬אין האמירה עומדת בקריטריונים של מסגרת‬
‫הסיקור הנוכחית‪ ,‬מאחר שחסרה בה הקטגוריה של קריאת התיגר כנגד הנורמות הנהוגות בחברה‬
‫הפטריארכלית; ההפך הוא הנכון‪ ,‬אמירה זו מהווה דוגמה לעמדה המבקשת לבצר את הנורמות הללו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬האמירה של קלינטון‪ ,‬אשר תיארה את יחסיה עם העיתונאי הקונסרבטיבי הביקורתי‬
‫כלפיה‪ ,Rush Limbaugh ,‬בציטוט לפיו‪ ,"He always had a crush on me" :‬בהחלט עשויה להוות‬
‫הדגמה של אמירה סטירית שיש בה ממד פוליטי‪-‬חברתי בולט‪ .‬ראשית‪ ,‬באמצעות שימוש ברטוריקה‬
‫אירונית‪ /‬סרקסטית‪ ,‬אשר מתארת את יחסיה עם העיתונאי הביקורתי כ"סיפור אהבה"‪ ,‬דבריה של‬
‫קלינטון נותנים אף הם ביטוי ברור ל"ייצוג שמרחיק את עצמו בכוונה תחילה מן הריאליזם"‪ .‬אבל‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬יש כאן בהחלט גם אלמנט של ביקורת פוליטית‪-‬חברתית‪ :‬בהמשך לנטען בפרק הממצאים‪,‬‬
‫משמעות דבריה של קלינטון מייצרים עמדה ביקורתית שמגחיכה את האתוס הפטריארכלי‪ ,‬לפיו‬
‫האישה נשפטת על פי תשומת הלב לה היא זוכה מגברים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ההומור או ההלצה נועדו‬
‫כדי להתמודד או לצאת כנגד הנורמות החברתיות‪ ,‬ולא כדי לבצרן; באמצעות האירוניה‪ ,‬קלינטון‬
‫מבקשת להתייחס בביטול ולהפריך את הסטריאוטיפ המגדרי עמו היא מתמודדת כאישה המצויה‬
‫בלבה של האג'נדה הפוליטית והתקשורתית‪.‬‬

‫‪174‬‬
‫פרקטיקה מעניינת זו בציטוט מתוך דבריה של קלינטון‪ ,‬ניתן לקשר ולחבר גם למאמר של & ‪Meeks‬‬

‫‪ ,) 2015( Domke‬בו נטען כי לעתים סטריאוטיפים מגדריים עשויים דווקא לשרת את הפוליטיקאית‪,‬‬

‫ולא רק לפגוע בתדמיתה ובמסגורה בתקשורת‪ .‬במקרה זה‪ ,‬למשל‪ ,‬יכולתה של קלינטון להציג את יחס‬
‫העיתונאי הביקורתי כלפיה כ"התאהבות"‪ ,‬בהחלט מהווה שימוש מליצי בסטריאוטיפ‪ ,‬אשר עשוי‬
‫לסייע לקמפיין הבחירות שלה‪.‬‬
‫נוסף על ההבחנה בין הומור פוגעני לבין סאטירה פוליטית‪ ,‬יש לדון גם במתח המסוים סביב השאלה‪,‬‬
‫עד כמה ההומור המגדרי תורם לתדמיתה הפוליטית של המועמדת ועד כמה הוא עשוי לזהות אותה עם‬
‫"חדשות רכות"‪ ,‬ועל ידי כך‪ ,‬ייתכן‪ ,‬לפגוע ברצינות מועמדותה‪ .‬גם בקונטקסט זה‪ ,‬כדאי להתייחס שוב‬
‫להפרדה בין "חדשות קשות" לבין "חדשות רכות"‪ ,‬שעולה לא פעם בהקשר של ההבחנה הרחבה יותר‬
‫בין העיתונות הפופולארית לעיתונות האיכותית‪ .‬כאמור בתת הפרק ‪ ,4.5.1‬בהקשר של מערכת‬
‫הבחירות לכנסת ה‪" ,18-‬ידיעות אחרונות" הדגיש באופן סיסטמתי יותר את נושא המראה החיצוני של‬
‫לבני‪ ,‬בהתאם לנטייה של העיתונות הפופולארית לשלב "חדשות רכות" בדיווחיה‪ ,‬גם כאשר היא‬
‫מסקרת נושאים רציניים וחשובים לשיפוט רציונאלי יותר של דעת הקהל‪ ,‬כמו למשל פוליטיקה‬

‫ומערכות בחירות (‪ .)Baum & Jamison, 2011‬דוגמה בולטת מאוד של כך באה לידי ביטוי‪ ,‬כפי שכבר‬

‫צוין ונידון ארוכות‪ ,‬בסדרת הכתבות ההומוריסטית שנגעה ל"כפילתה" לכאורה של לבני בעיתון‪,‬‬
‫והשימוש העקבי בתמונות גדולות וצבעוניות וכן בכותרות ענק ובטרמינולוגיה סנסציונית סביב‬
‫ההקשר (למשל‪" ,‬שתי ציפיות מים"‪" ,‬ציפי הכפולה" ו"שתי טיפות ציפי")‪ .‬אם כן‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ייתכן‬
‫מאוד שהאנקדוטה ההומוריסטית סביב הכפילה שיוותה לתדמיתה של לבני נרטיב "רך" או "קליל"‬
‫יותר‪ ,‬בעיקר לנוכח העובדה שכפי שנכתב בפרק הממצאים‪ ,‬הושם דגש מיוחד על בחירתה האירונית‬
‫לכאורה של הכפילה לתמוך בנתניהו‪ ,‬מה שיצר איזושהי דיכוטומיה מאוד ברורה בין לבני‪ ,‬המזוהה עם‬
‫"חדשות רכות" (דמיון בהופעה החיצונית) לבין נתניהו‪ ,‬המזוהה עם "חדשות קשות" (תמיכה פוליטית‪-‬‬
‫מהותית במועמדותו לראשות הממשלה)‪ .‬מצד שני‪ ,‬ציטוטים מליציים שונים בהתייחס לנושא זה‪ ,‬כגון‬
‫זה שהובא בפרק הממצאים מתוך דבריה של לבני ב"ידיעות אחרונות" לפיהם‪" ,‬כל כך הרבה אנשים‬
‫טוענים שאני לא מקדישה להם די זמן‪...‬לא רעיון כל כך רע שתהיה לי כפילה"‪ ,‬עושים דווקא שימוש‬
‫תדמיתי‪-‬חיובי בהומור‪ ,‬על מנת לחתור תחת הנורמה‪ ,‬במובן של הצגתה של לבני בצורה אשר מנוגדת‬
‫ודוחה על הסף את התדמית המרוככת או הקלילה שמנסים למסגר אותה עמה‪ ,‬תוך הבלטת העובדה‬
‫כי לבני הינה פוליטיקאית בכירה העוסקת בנושאים רציניים‪ ,‬ולפיכך הכפילה אינה ממלאת מבחינתה‬
‫פונקציה של בחינת האסתטיקה החיצונית שלה‪ ,‬אלא היא כביכול רואה בה פוטנציאל לסיוע בסדר‬

‫‪175‬‬
‫היום העמוס עמו היא מתמודדת‪ .‬שוב‪ ,‬הרי לנו שימוש בהומור‪ ,‬ובמידה רבה גיוס של התרבות‬
‫ההגמונית‪ ,‬על מנת להעביר מסר ביקורתי‪-‬חברתי נוקב‪.‬‬
‫בהתייחס לשיטה הכמותית‪ ,‬קטגוריה זו תורמת תרומה מועטה בלבד בניסיון להאיר חלקו הראשון של‬
‫המחקר או לקונות שונות שהתגלעו בו‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היא שמסגרת הסיקור הנוכחית באה לידי‬
‫ביטוי ברוב מקרי הבוחן הנכללים במחקר זה‪ ,‬וכמעט שלא ניתן לייחס לה בולטות מיוחדת על פי‬
‫המשתנים של הזמן בהיסטוריה‪ ,‬התרבות הפוליטית וההיבטים הפוליטיים או העיתונאיים השונים‪.‬‬

‫‪ .4‬נשים בפוליטיקה כמניפולציה אלקטורלית‪:‬‬

‫זוהי מסגרת הסיקור היחידה מבין מסגרות הסיקור הנוספות שנמצאו במחקר זה‪ ,‬אשר הייתה בעלת‬
‫ממד שלילי בולט‪ .‬ככלל‪ ,‬ההיבטים האנתרופולוגיים‪-‬תרבותיים הקשורים בתפיסת האישה כ"אחר‬
‫החברתי" או כ"נטע זר" בחברה ובפרהסיה‪ ,‬נידונו ועוגנו במספר מחקרים‪ ,‬קלאסיים וחדשים יותר‬

‫כאחד (למשל‪ ;Millett, 1968 :‬הרצוג‪ ;1994 ,‬ג'רבי‪ ;1996 ,‬הרצוג‪ ;1999 ,‬אשמן‪ .)2004 ,‬כפי שנטען‬

‫בפרק הספרותי‪ ,‬מקורות הגישה מזוהים עם אמונות מיתיות ודתיות‪ ,‬אך היא הותאמה והסתגלה גם‬
‫למציאות המודרנית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בנטייה להציג דמויות של נשים חזקות כאויבות החברה וכאובייקט‬

‫התרבותי הלעומתי לנורמה (‪ .)Cixous, 1975‬ממד זה בלט במיוחד גם במסגרת הסיקור הנוכחית‪ ,‬אך‬

‫נמצא כי נעשה בו שימוש מתוחכם יותר בשני רבדים מקבילים‪ :‬הרובד האחד נוגע לשימוש ולניצול‬
‫הציני והמניפולטיבי לכאורה שעושה הסביבה הפוליטית הגברית בפוליטיקאית על מנת לגייס תמיכה‬
‫בקמפיין הפוליטי‪ .‬ברובד זה הפוליטיקאית הוצגה כדמות פסיבית וחלשה וכמי שכוחות‬
‫דטרמיניסטיים חזקים ממנה שולטים בה ומכוונים את פועלה הפוליטי; הרובד השני‪ ,‬כמעט הופכי‬
‫ומנוגד לזה הראשון‪ ,‬נטה להציג את הפוליטיקאית עצמה כמי שמפעילה ומכוונת את המניפולציה‬
‫הפמיניסטית‪-‬מגדרית‪ ,‬על מנת לגייס בוחרות‪.‬‬
‫כפי שראינו בהקשרים רבים ושונים בספרות המחקרית וגם במחקר זה‪ ,‬באופן כללי ניתן להצביע על‬
‫מגמה כפולה של התקשורת‪ .‬מצד אחד‪ ,‬קיימת נטייה למסגר פוליטיקאיות כמי שלוקות ב"נשיות יתר"‬
‫או מזוהות עם "תכונות אופי נשיות"‪ ,‬כמו חולשה ופסיביות‪ ,‬ולכן כמי שסביבתן הפוליטית‪-‬גברית נוטה‬
‫לשלוט בהן ובתהליכי קבלת ההחלטות שלהן (ראו בהקשר זה‪ ,‬למשל‪ ,‬הנטייה‪ ,‬בעיקר של "ידיעות‬
‫אחרונות"‪ ,‬להציג את לבני כ"בובה על חוט של יועציה" בבחירות לכנסת ה‪ ;)18-‬מצד שני‪ ,‬לעתים‪,‬‬
‫פוליטיקאיות ממוסגרות כמי שלוקות דווקא ב"חוסר נשיות" או ב"גבריות"‪ ,‬אך משום שתכונות ודרכי‬
‫פעולה "גבריות"‪ ,‬כגון אסרטיביות‪ ,‬נתפסות כלגיטימיות יותר במרחב הגברי‪ ,‬בדרך כלל הן מקוטלגות‬

‫תחת טרמינולוגיה שלילית‪ ,‬המרמזת על קשיחות יתר (למשל‪ ,‬המינוח המוכר ‪ ,Bitch‬כדי לתאר אישה‬

‫‪176‬‬
‫חזקה) או על מניפולטיביות וחריגה מ"כללי המשחק" ההוגנים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬התקשורת מציעה‬
‫נרטיב ביקורתי ונוקב הכורך התנהגות של העדר עצמאות ונחישות בקרב נשים עם נטייה לפתח יחסי‬
‫תלות ואפוטרופסות של גברים; אבל בד בבד ישנם גם הגחכה וסימון של נשים אשר מבקשות לסגל‬
‫לעצמן תכונות אופי גבריות על מנת להתקדם בחברה הפטריארכלית‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי תקשורתית‬
‫וחברתית‪ ,‬תכונה הנתפסת כחיובית ביחס לגבר‪ ,‬נתפסת כשלילית ביחס לאישה (למשל‪ ,‬לירן‪-‬אלפר‪,‬‬

‫‪.)Harmer, Savigny & Ward, 2016 ;2009‬‬

‫אם כן‪ ,‬שתי נטיות אלו בלטו במקביל גם במסגרת הסיקור הנוכחית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הציטוט שהובא מתוך‬
‫ה‪( NYT -‬תת‪-‬פרק ‪ ,)3.2.5‬לפיו צמרת המפלגה הדמוקרטית הגברית בחרה בפררו כמועמדת המפלגה‬
‫לסגנית נשיא אך ורק כדי להקשות על קמפיין המפלגה הרפובליקנית‪ ,‬מעוגן בכמה עוגנים המתקשרים‬
‫להצגת החולשה והפסיביות לכאורה של הפוליטיקאית בתקשורת‪ .‬ראשית‪ ,‬בטיעון זה אכן בולט‬
‫ההקשר של תלות ואפוטרופסות של הפוליטיקאית אל מול סביבה פוליטית‪-‬גברית חזקה‪ .‬ככוח‬
‫משמעותי וכמעט דטרמיניסטי‪ ,‬פררו הוצגה כמי שנבחרה לתפקיד סגנית הנשיא תוך שיקול דעת הכרוך‬
‫במניפולציה אלקטורלית‪ ,‬אשר נועד לשרת כביכול צרכים והקשרים שאינם בהכרח נותנים ביטוי‬
‫ליכולותיה הפרטיקולאריות או לאינטרסים של פררו ושל ציבור חסידיה‪ ,‬אלא קשור בגחמות פוליטיות‬
‫של הסביבה הגברית השולטת בפררו‪ ,‬סביבה אשר מנצלת לכאורה את חולשתה על מנת לגרוף רווח‬
‫פוליטי זול‪ .‬שנית‪ ,‬בהתייחס לנשיותה של פררו‪ ,‬תוך התעלמות כמעט מוחלטת מכישוריה המנהיגותיים‬
‫הספציפיים ומניסיונה רב השנים כאשת קונגרס בכירה‪ ,‬ניתן ביטוי לאיזושהי פרקטיקה של הפקעת‬
‫אישיותה של הפוליטיקאית וגימוד עד כדי ביטול שלה לעומת "הקלף המגדרי"‪ .‬נדבך זה מתקשר היטב‬
‫גם לטענה לפיה ישנה נטייה תקשורתית להציג ולפרש את כלל מעשיה של הפוליטיקאית כנובעים מעצם‬

‫היותה אישה (‪.(Kacen, 2000‬‬

‫דוגמה הפוכה בולטת הייתה כרוכה בשימוש ברטוריקה פואטית וסנסציונית בעיתונים‪ ,‬בעיקר במאמרי‬
‫דעה ועל ידי יריבים פוליטיים‪ ,‬על מנת לתאר את הניצול והשימוש המניפולטיבי לכאורה שעשתה לבני‬
‫עצמה ב"קלף המגדרי" במטרה להגביר את הפופולאריות שלה בקמפיין הבחירות לכנסת ה‪.18-‬‬
‫ראשית‪ ,‬יש לשים לב לשימוש במילים ובביטויים‪ ,‬אשר תוארו על ידי רועה וכהן (‪ )1998‬כחסרים‬
‫ב"ניטראליות לשונית"‪ .‬כזכור מן הפרק התיאורטי‪ ,‬לפי שני החוקרים‪ ,‬השפה משחקת תפקיד חשוב‬
‫ביותר בתקשורת‪ ,‬ולעיתים היא כשלעצמה מבנה גם את המסרים‪" .‬דיווח סגור" משתמש בשפה טעונה‪,‬‬
‫אישית‪ ,‬מסוגננת ומוטה‪ .‬השאלה החשובה לנושא זה היא האם השפה יוצרת משמעות מסוימת‪ ,‬או‬
‫פשוט שואפת להעביר מידע‪ .‬מסגורה של לבני ושל השיח הפמיניסטי שניסתה לפתח ולהנחיל במהלך‬
‫מערכת הבחירות‪ ,‬יחד עם ביטויים סגורים ביותר כגון "הקלף הנשי"‪" ,‬משתמשת בנשק הנשי"‪ ,‬ו"ספין‬

‫‪177‬‬
‫ציני"‪ ,‬לא רק שלא שאפו להסתפק בפרקטיקה של העברת מידע בלבד (אלא ליצור משמעות פוליטית‬
‫סובייקטיביות וקונקרטית לפיה המועמדת מנצלת ונשענת על מגדרה למען רווח פוליטי זול)‪ ,‬אלא שגם‬

‫ביטאו בצורה עמוקה את התפיסה של לבני כאישה מניפולטיבית‪ ,‬ה‪ "Bitch" -‬האולטימטיבית‪ ,‬אויבת‬

‫החברה שאינה בוחלת באמצעים פוליטיים ציניים ובלתי הוגנים ככל שיהיו‪ ,‬כמו למשל‪" ,‬ניצול"‬
‫האלקטורט‪ ,‬ציבור הבוחרות שלה עצמה‪ ,‬שבתמימותן הן סבורות שתדאג לרווחתן ולזכויותיהן לאחר‬
‫הבחירות‪ .‬זהו המקום להזכיר שוב‪ ,‬כי ייתכן מאוד שביצוע מהלכים פוליטיים דומים על ידי‬
‫פוליטיקאי‪-‬גבר היו ממוסגרים כ"אסרטיביות" וכ"רצון לנצח" (או בשפת היום יום‪ ,‬כ"ווינריות")‪ ,‬אך‬
‫כאשר פוליטיקאית נוהגת בצורה דומה‪ ,‬החיבור‪ ,‬הנתפס כבלתי טבעי‪ ,‬בין אישה לבין "תכונות‬
‫גבריות"‪ ,‬מוביל לאינטרפרטציה של אותו מהלך ממש כאקט נגטיבי ובוגדני‪ ,‬הן ברמה הפוליטית והן‬
‫ברמה החברתית הרחבה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בהקשר של מסגרת הסיקור הנוכחית‪ ,‬הרי לפנינו שתי מגמות כמעט הופכיות של התקשורת‬
‫בסיקור הפוליטיקאיות‪ :‬האחת מציגה אותן כ"חלשות מידי"‪ ,‬ולכן כמי שניתן לנצלן לצרכים פוליטיים‬
‫של הסביבה הגברית; השנייה מציגה אותן כ"חזקות מידי" ולכן כמי שחורגות מכללי המשחק הפוליטי‬
‫הלגיטימי‪ .‬לשתי המגמות במידה רבה מטרה זהה‪ :‬קעקוע וקיבוע דמותן של הפוליטיקאיות בקרב דעת‬
‫הקהל כמי שאינן כשירות להנהיג‪ ,‬והנחלת הרעיון לפיו הן זרות‪ ,‬שונות ואינן מתאימות לספירה‬
‫הציבורית שבה הן פועלות‪.‬‬
‫בהקשר של חלקו ההשוואתי של המחקר‪ ,‬מסגרת סיקור זו מצביעה שוב על הבעייתיות המסוימת‬
‫שבהשוואת מקרי הבוחן של פררו ושל קלינטון‪ .‬מאחר שהמסגרת בלטה באופן מיוחד במקרה של פררו‪,‬‬
‫ניתן בהחלט להצביע על כך שהעובדה כי לעומת קלינטון‪ ,‬פררו התמודדה על התפקיד השני בחשיבותו‬
‫בצמרת הממשל‪ ,‬וגם נבחרה ולא בחרה בעצמה כביכול להציג את מועמדותה לתפקיד הבכיר‪ ,‬עשויה‬
‫להיות קשורה לדגש על "חולשתה" ועל השימוש שנעשה בה לכאורה לצורכי הקמפיין‪ ,‬כפי שאלו הובנו‬
‫במרחב התקשורתי‪.‬‬

‫‪ .5‬התפקיד הפמיניסטי של התקשורת‪:‬‬

‫במידה רבה‪ ,‬מסגרת סיקור זו מאתגרת את הפרדיגמה הדומיננטית במחקרי תקשורת ומגדר‪ ,‬אשר‬
‫באה לידי ביטוי‪ ,‬נסקרה ונחקרה עד כה גם בעבודה זו‪ ,‬לפיה תפקידה העיקרי של התקשורת מצוי‬
‫בשיקוף ובאכיפת המבנים וההסדרים החברתיים הקיימים‪ ,‬המבוססים על תפיסת העולם והתרבות‬
‫הפטריארכלית‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬יתייחס הדיון בקטגוריה הנוכחית לשני אספקטים עיקריים‪ :‬האחד קשור‬

‫‪178‬‬
‫במחלוקת הכללית בדבר תפקידה של התקשורת אל מול דעת הקהל; השני קשור (שוב) בגישה המבנית‪-‬‬
‫תפקודית ובחקר התקשורת כגורם מחנך ומחַ ברת‪.‬‬
‫בנוגע לאספקט הראשון‪ ,‬כזכור בפרק התיאורטי‪ ,‬אחת המחלוקות העיקריות המעסיקות את תחום‬
‫התקשורת קשורה בתפקידה כגורם המשקף את הסדר החברתי הקיים או כגורם המבנה ומעצב את‬
‫סדר זה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר כי תפיסת העולם של מחקר זה‪ ,‬בדומה למחקרי תקשורת ומגדר רבים‬
‫אחרים אשר צוטטו בו‪ ,‬הינה שלתקשורת תפקיד חשוב ואף ייחודי בכל הקשור לשיקוף המבנה‬
‫הפטריארכלי ושינויים או תמורות החלים בו‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬באמצעות מתן במה לתפיסות הנפוצות‬

‫בחברה‪ ,‬התקשורת מחזקת ומאששת עמדות קיימות בקרב דעת הקהל‪ ,‬או במילותיו של ‪James Carey‬‬

‫(‪" ,)1989‬הזירה התקשורתית מהווה ריטואל תרבותי‪ ,‬אשר תפקידו העיקרי הוא בשמירה של סדר‬
‫ומשמעות חברתיים הקיימים ממילא" (במקרה זה‪ ,‬הסטריאוטיפים המגדריים כלפי פוליטיקאיות‬
‫בכירות)‪ .‬תפיסה זו טוענת כי התקשורת עושה שימוש בסמלים ובמשמעויות של הכלל על מנת לחזק‬
‫את המציאות‪ ,‬כפי שבני האדם כבר מכירים אותה‪ .‬ההתכנסות שנוצרת משמרת את החברה לאורך‬
‫זמן תחת אמונות משותפות המעניקות ביטוי לתרבות במקום נתון‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מרבית הזמן‪ ,‬אין‬
‫תפקיד התקשורת נעוץ בצורך ללמד את האדם דבר‪-‬מה חדשני אודות המציאות שבה הוא חי‪ ,‬אלא‬
‫להסביר לו (או לחדד בפניו) את שהוא כבר יודע ומכיר‪ .‬בהתבסס על השקפת עולם מחקרית זו‪ ,‬גם‬
‫העבודה הנוכחית הציבה מטרה כללית להראות כיצד התקשורת עשויה להוות השתקפות של הבדלים‬
‫ופערים היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים ועיתונאיים‪ ,‬ובהמשך גם לחזק ולאכוף אלמנטים אלה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬גישה זו עומדת מאחורי הדיון בדבר השינויים ההיסטוריים שחלו בחברה הישראלית בהשוואה‬
‫שבין סיקורה של מאיר (‪ )1969‬לבין סיקורה של לבני (‪ .)2009‬המטרה היא להראות כיצד תהליכי‬
‫הפרסונליזציה הפוליטית שחלו במרחב החברתי‪ ,‬משתקפים‪ ,‬מקבלים ביטוי וממילא גם מתחדדים‬
‫במרחב התקשורתי‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בשונה מתפיסת עולם זו‪ ,‬במסגרת הסיקור הנוכחית‪ ,‬ניתן לראות מאפיין תקשורתי משמעותי‬
‫ודומיננטי דווקא של חתירה תחת הנורמה החברתית‪ ,‬ולא שיקוף או שימור שלה‪ .‬לפי גישת "התקשורת‬
‫כהבניה (ולא כשיקוף) של המציאות"‪ ,‬ישנה הנעה אקטיבית של התקשורת לקראת ההתכנסות‬
‫התרבותית בחברה‪ .‬לתקשורת יש חלק מרכזי ביצירת אותו "ריטואל תרבותי"‪ ,‬ולא רק בייצוגו‪.‬‬
‫התקשורת גורמת‪ ,‬לעיתים בהליך אקטיבי‪ ,‬לקבוצות לחבור זו לזו סביב אמונות ונורמות משותפות‪.‬‬
‫היא עושה זאת באמצעות כפייה של סדר חברתי‪ ,‬פוליטי ותרבותי מאוד מסוים על מרחב המציאות‬
‫כולו (כספי‪ .)1995 ,‬בדומה‪ ,‬גם במסגרת הסיקור הנוכחית נמצא כי בהקשר של המסגור התקשורתי של‬
‫פוליטיקאיות בכירות‪ ,‬לעיתונות תפקיד בשבירת מוסכמות ונורמות חברתיות‪ ,‬ולא רק בשיקוף אותנטי‬

‫‪179‬‬
‫(כביכול) שלהן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם נביט במאמר הדעה הקשור בתואר המופיע לפני שמה של פררו (‪ Miss‬או‬

‫‪ ,) Mrs.‬אשר מבקר את החברה על הדיכוטומיה המגדרית הבאה לידי ביטוי בהבחנה הבינארית בין‬

‫נשים רווקות לבין נשים נשואות באמצעות השימוש בתארים אלו כגורם המקבע את תפיסת אשת‬
‫הציבור‪ ,‬בכירה ככל שתהיה‪ ,‬כאישיות הנשפטת על סמך הסטטוס הזוגי‪ /‬משפחתי שלה (ראו תת‪-‬פרק‬

‫‪ ;)3.2.6‬על ידי המלצת ודרישת העיתונאי להחיל על פררו את המונח ‪ ,Ms.‬שהוא "עיוור מגדרית" בדומה‬

‫למונח ‪ , Mr.‬החל על גבר‪ ,‬ניתן לראות לא רק הבניית מציאות פמיניסטית‪ ,‬ביקורתית ואלטרנטיבית‬

‫במרחב התקשורתי אל מול ובניגוד לחלקים גדולים של הסדר הקיים לכאורה בחברה הכללית‪ ,‬אלא‬
‫גם הצעה אופרטיבית כיצד ניתן להניע באופן אקטיבי שינוי פוליטי כולל של התכנסות חברתית סביב‬
‫ערכים אחרים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש כאן הבנייה של עולם ערכי אלטרנטיבי בתקשורת‪ ,‬אשר לא רק‬
‫שאינו משקף את הסדר החברתי הקיים‪ ,‬כפי שדּו בתופעה עד כה‪ ,‬אלא גם יוצא נגד סדר זה ושואף‬
‫להמליך תחתיו עולם ערכי אלטרנטיבי‪.‬‬
‫דוגמה נוספת הנוגעת למהלך זה‪ ,‬ניתן למצוא בפרקטיקה של ניפוץ הסטריאוטיפים בעיתונות‪ .‬במידה‬
‫רבה‪ ,‬עד כה המחקר הנוכחי ניתח את הזירה התקשורתית כמרחב סגור וכמעט סטרילי ובלתי מודע‬
‫של שיקוף הסטריאוטיפ המגדרי הנפוץ בחברה‪ .‬ואולם‪ ,‬אם נביט למשל בציטוט מתוך מאמר הדעה‬
‫בנוגע לקלינטון (תת‪-‬פרק ‪ ,)3.2.6‬ניתן לראות מודעות עמוקה לטיבה של ההטיה המגדרית‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫גם ביקורת וניפוץ שלה בתקשורת‪ .‬כזכור‪ ,‬הכותבת מצטטת אישה אלמונית אשר טענה באוזנייה כי‬

‫"‪ ."Hillary doesn't make it look like fun to be a woman.‬ציטוט זה מתקשר ללא ספק עם‬

‫הסטריאוטיפ המגדרי הידוע לפיו‪ ,‬כאשר אישה נשפטת במודל גברי ולפי תכונות אופי גבריות‪ ,‬היא‬
‫נתפסת אפריורית כ"פגומה"‪ ,‬מפני שלמרות כל הניסיונות להפגין נחישות‪ ,‬קור רוח ואמביציה‪ ,‬תמיד‬
‫היא תהיה חריגה בנוף‪ ,‬אישה אשר נשפטת לפי מודל גברי ועולם תוכן גברי (גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר‪,‬‬
‫‪ .)2011‬ואולם‪ ,‬הפעם הכותבת אינה נשארת במרחב של שיקוף הסטריאוטיפ‪ ,‬אלא בהמשך היא‬

‫מתמודדת עמו ומנפצת אותו בזירה התקשורתית עצמה‪I can't think of anything that looks like " :‬‬

‫‪more fun than to be a strong, beautiful, mature woman at the peak of her powers, doing‬‬

‫"‪the work she loves, surrounded by cheering crowds, with chants of "Madam President‬‬

‫‪ ."ringing in her ears‬הרי לנו דוגמה לחתירה תחת המציאות החברתית והפוליטית‪ ,‬כלומר לא רק‬

‫שהכותבת אינה שואפת לשקף את האידאולוגיה הפטריארכלית‪ ,‬אלא שהיא גם מבקרת אותה ומציעה‬
‫לצרכני התקשורת לאמץ במקומה אלטרנטיבה פמיניסטית‪ .‬חשוב לציין שוב כי פרקטיקה זו היא‬

‫‪180‬‬
‫יוצאת דופן במחקר הנוכחי‪ 76,‬הן במובן האמפירי (מפני שלרוב אכן הודגם כי התקשורת מבנה את‬
‫הסטריאוטיפ יותר מאשר מבקרת אותו)‪ ,‬אבל גם במובן התיאורטי (הנוגע לנקודת ההנחה היסודית‬
‫של מחקר זה‪ ,‬לפיה לרוב יהיה לתקשורת תפקיד בחיזוק המודל המדיר נשים מעמדות כוח‪ ,‬ורק לעיתים‬
‫רחוקות ונדירות‪ ,‬היא תציע ביקורת והפניית אצבע מאשימה לכיוון מגרעותיו של מודל זה)‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫חשוב מאוד לתת את הדעת גם למקרים מעטים אלו‪ ,‬שבהם התקשורת מתנכרת לאידאלים‬
‫הפטריארכליים ומתאפיינת בעמדות פמיניסטיות מובהקות‪ ,‬מפני שלפרקטיקה זו ישנה משמעויות‬
‫עיתונאית ופוליטית שלא ניתן להתעלם מהן‪.‬‬
‫אספקט שני חשוב‪ ,‬כאמור‪ ,‬בקונטקסט הזה‪ ,‬קשור לא רק בהפרכת הסטריאוטיפ‪ ,‬אלא גם בגישה‬
‫המחנכת‪-‬מחַ ברתת שמפגינה לעתים התקשורת‪ .‬הגישה המבנית‪-‬תפקודית‪ ,‬שכבר נידונה בהקשרים‬
‫נוספים בפרק זה‪ ,‬טוענת כי תפקיד התקשורת לא רק בשימור התרבות ו‪/‬או בהבניית התרבות (או‬
‫העולם הערכי)‪ ,‬אלא גם בחינוך לערכים‪ :‬לתקשורת תפקיד חשוב בתהליכי הסוציאליזציה הפוליטית‬
‫המתקיימים בחברת ההמון (כספי‪ .)76-70 ,1993 ,‬גם אלמנט זה בא לידי ביטוי במחקר הנוכחי‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בראיון של לבני ב"ידיעות אחרונות" (‪ 30‬בנובמבר‪ ,)2008 ,‬היא טוענת כי מועמדותה של אישה לתפקיד‬
‫ראש ממשלת ישראל‪ ,‬אל מול המציאות שבה רבים אינם מעוניינים להיות מיוצגים בידי אישה (ג'רבי‪,‬‬
‫‪ ,)1996‬מהווה "מבחן גדול של החברה הישראלית‪ ,‬אם היא תצליח לדלג מעל זה"‪ .‬בציטוט זה‪ ,‬כדוגמה‪,‬‬
‫ישנו ממד ערכי‪-‬חינוכי בולט‪ ,‬השואף להציב בפני החברה הישראלית מראה לגבי תפיסותיה המגדריות‪,‬‬
‫וכמעט כאקט של "התערבות ערכית"‪ ,‬לבקש ממנה באופן אקטיבי לעמוד במבחן של טיפוח עמדות‬
‫אלטרנטיביות‪ ,‬אשר מתגברות על הדעות הקדומות‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בנוגע להקשרים ההשוואתיים של מחקר זה‪ ,‬מסגרת הסיקור הנוכחית מאירה שתי נקודות‬
‫חשובות ומשמעותיות מאוד‪:‬‬

‫ואמנם‪ ,‬הדוגמה של קלינטון בהחלט אינה היחידה המדגימה אותה‪ .‬ראו בתת‪-‬פרק ‪ ,3.2.6‬למשל‪ ,‬גם ניפוץ‬ ‫‪76‬‬

‫הסטריאוטיפ של "חשיבות ההופעה החיצונית של הפוליטיקאית" על ידי העיתונאית צפי סער ("הארץ") וניפוץ‬
‫הסטריאוטיפים לפיהם נשים אינן רשאיות לטפל בנושאים ביטחוניים ואינן כשירות למנהיגות באופן כללי‪ ,‬בראיונות‬
‫שניתנו על ידי לבני עצמה בבחירות לכנסת ה‪"( 18-‬ידיעות אחרונות"‪ 30 ,‬בנובמבר ‪ .)2008‬במשפט מתוך דבריה של‬
‫העיתונאית צפי סער‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לפיהם "(דבריהם הסקסיסטיים של הקומיקאים שי ודרור מהווים) דוגמה לשיח‬
‫שמחבר מסרים עתיקים של זיהוי נשיות עם חוסר תכנים‪ ,‬הסתכלות על הקנקן והפחד מכוחותיה המיסטיים של‬
‫האישה"‪ ,‬ניתן להבחין בתודעה פמיניסטית עמוקה במרחב התקשורתי‪.‬‬

‫‪181‬‬
‫א‪ .‬העובדה כי מסגרת הסיקור הנוכחית נמצאה כבולטת בכלל מקרי הבוחן‪ ,‬למעט מקרה הבוחן של‬
‫סיקורה של גולדה מאיר בבחירות לכנסת השביעית (‪ ,)1969‬מסייגת במעט את הממצא שהוצג‪,‬‬
‫ולפיו סיקורה של מאיר היה מאוזן יותר מבחינה מגדרית בהשוואה לסיקורה של לבני בבחירות‬
‫לכנסת ה‪ .)2009( 18-‬סייג זה חשוב לענייננו בשני מובנים‪ :‬האחד קשור בעובדה כי הסיקור של‬
‫לבני‪ ,‬במיוחד במאמרי דעה של עיתונאיות ובכתבות פרופיל וראיונות עומק שהעניקה לבני עצמה‪,‬‬
‫התאפיין בתודעה פמיניסטית‪-‬מגדרית עמוקה‪ ,‬אשר סווגה בשיטת המחקר הראשונה כ"הטיה‬
‫מגדרית" (בעיקר‪ ,‬כאמור‪ ,‬סביב מסגרת הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית")‪ .‬זוהי‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫לקונה מחקרית שאפיינה מחקרי עבר דומים וכבר נידונה לעומק‪ ,‬ואשר לפחות חלקית‪ ,‬באה לידי‬
‫פתרון בשיטת המחקר הנוכחית (האיכותנית)‪ .‬שנית‪ ,‬יש לסייג גם את הממצא והדיון שנעשו סביב‬
‫השפעות של עמדות דתיות ושמרניות על מועמדותה של לבני בהשוואה לזו של מאיר‪ .‬זהו אולי‬
‫המקום לעשות איזושהי דיפרנציאציה בין המונח "הטיה מגדרית" לבין המונח "תודעה מגדרית"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כפי שהראנו‪ ,‬לעובדה כי האתוס הציוני הבסיסי היה לכאורה בעל תפיסת עולם שוויונית‪-‬‬
‫הומוגנית יותר בהשוואה לרב‪-‬גוניות הפוליטית והדתית של החברה הישראלית הנוכחית‪ ,‬הייתה‬
‫ככל הנראה השפעה מסוימת על ההטיה המינימאלית יותר בסיקורה של מאיר‪ ,‬ואמנם אין‬
‫משמעות הדבר שהתודעה הפמיניסטית‪-‬מגדרית מבחינת השיח הפוליטי‪-‬תקשורתי לא הייתה‬
‫פרוגרסיבית יותר בסיקורה של לבני‪ ,‬ולאור התפתחותו והתקדמותו של המאבק הפמיניסטי ושל‬
‫מעמד האישה בכל רחבי העולם‪ ,‬וכחלק מזה גם בישראל‪ ,‬אין ספק כי תודעה זו בלטה יותר ב‪2009-‬‬
‫בהשוואה ל‪ .1969-‬במילי ם אחרות‪ ,‬תהליכי ה"הדתה" (אם אכן ישנם כאלה) בחברה הישראלית‪,‬‬
‫אינם תהליכים מהותניים ומונוליתיים‪ ,‬אלא הם חלק מאיזשהו ציר של השפעות דתיות בצד‬
‫השפעות של תפיסות חילוניות ("חילון")‪ ,‬ליברליות‪ ,‬וכחלק מכך‪ ,‬גם פמיניסטיות‪ ,‬אשר באות לידי‬
‫ביטוי בהשקפת העולם של החברה והתק שורת בישראל נכון להיום (ראו לדוגמה הרחבה לגבי‬
‫מורכבות זו בספרו של בן‪-‬פורת‪ .)2016 ,‬זהו המקום לציין כי גם מחקרי עבר התייחסו למורכבות‬
‫זו של מגדור‪ ,‬שמרנות וסטריאוטיפיזציה מואצים‪ ,‬לצד העמקה של התודעה הפמיניסטית והיחס‬
‫לזכויות ולמעמד האישה בישראל‪ .‬למשל‪ ,‬במאמרן שיערו גדליה‪ ,‬הרצוג ושמיר (‪ )2011‬כי "השיח‬
‫(סביב מועמדותה של ציפי לבני לראשות הממשלה בבחירות לכנסת ה‪ ,)18-‬יתאפיין במגוון מסגרות‬
‫חשיבה שמרניות ואלטרנטיביות כאחד בשל חדירת מושגים ורעיונות שוויוניים לגבי נשים" (עמ'‬
‫‪.)233‬‬

‫ב‪ .‬הלקונה המדוברת משמעותית אף יותר בכל הקשור להסבר ההטיה המגדרית הכוללת העמוקה‬
‫יותר שנמצאה בקרב עיתונאיות‪ ,‬בהשוואה לעיתונאים ולמאמרי מערכת; נדבך שיש לשוב ולדון בו‬

‫‪182‬‬
‫בקצרה גם בהקשר זה‪ .‬כאמור‪ ,‬בחלק גדול של המקרים‪ ,‬העיתונאיות היו מזוהות עם מסגרת‬
‫הסיקור הנוכחית של "התפקיד הפמיניסטי של התקשורת" כמעט באופן בלעדי‪ .‬מאחר שבשיטה‬
‫הכמותית‪ ,‬מסגרת זו סווגה לעתים קרובות תחת התבנית של "פריצת הנורמה החברתית"‪ ,‬הרי לנו‬
‫הסבר קונקרטי העשוי לשפוך אור על הנסיבות המיוחדות שבגנן שיטה זו מצאה הטיה מגדרית‬
‫ברורה וגורפת יותר בקרב עיתונאיות‪ .‬כפי שכבר נאמר לא אחת‪ ,‬היתרון והחיסרון של כל אחת‬
‫משתי שיטות המחקר ברור‪ ,‬ולפחות במקרה הזה‪ ,‬יתרון השיטה האיכותנית‪ ,‬המתייחסת לרבדים‬
‫עמוקים בהרבה של הטקסטים‪ ,‬נעוץ באפשרות להסביר באופן מיטבי בהרבה את נסיבות‬
‫הממצאים מן השיטה הכמותית‪ ,‬ולא רק את הממצאים עצמם‪.‬‬

‫‪ .6‬כשפוליטיקה היא "משחק של נשים"‪:‬‬

‫מערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬שבה לראשונה עמדו שלוש נשים בראש רשימות אשר נבחרו לכנסת‪,‬‬
‫כאשר שתיים מתוכן היו מועמדות‪ ,‬לפחות ברמה הדקלרטיבית‪ ,‬לתפקיד ראש ממשלת ישראל‪ ,‬מצריכה‬
‫מאתנו לתת את הדעת לעומק אודות מסגרת סיקור ייחודית ומעניינת זו‪ ,‬גם בקונטקסט עצמאי אשר‬
‫עומד בפני עצמו במחקר זה ובמחקרי תקשורת ומגדר ככלל‪ .‬כפי שכבר צוטט‪ ,‬במאמרם תחת הכותרת‪:‬‬

‫"‪ ,)2015( Meeks & Domke ,"When politics is a woman's game‬טוענים כי המחקר אודות הסיקור‬

‫התקשורתי של מערכות בחירות נסוב רוב השנים סביב מאבקים פוליטיים בין גברים‪ ,‬או בין גברים‬
‫לבין נשים‪ ,‬כאשר מערכות בחירות לתפקידים ביצועיים עם שתי נשים או יותר‪ ,‬הן בבחינת "הצעד‬
‫התיאורטי הבא"‪ .‬הממצא המעניין במחקרם הראה כי הן מבחינת הבניית ומסגור התכנים בתקשורת‪,‬‬
‫והן מבחינת הערכה של מצביעים את המועמדֹת וכשירותן‪ ,‬מצב של ריבוי מועמדות גרר אחריו דימוי‬
‫פוליטי מאוזן יותר של הפוליטיקאיות‪ ,‬וההפרדה המגדרית הייתה פחות בוטה ומונוליתית‪.‬‬
‫כמו שהודגם בחלק הכמותי של מחקר זה‪ ,‬גם מקרה הבוחן הישראלי הקשור בהשוואה בין מערכות‬
‫הבחירות שנערכו בשנים ‪ 2009‬לעומת ‪ ,2013‬הצביע על מגמה דומה של הפחתה בדיכוטומיה המגדרית‪,‬‬

‫מה שאישש שוב את מחקרה של ‪ ,)2015( Lachover‬אודות השינוי לטובה שחל בשיח סביב‬

‫הפוליטיקאיות (לפחות הבכירות שבהן) במערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬וגם במידה מסוימת היווה‬
‫הסבר נוסף לממצאי מחקרה זה‪ .‬מעבר לממצאים ולדיון הללו‪ ,‬מטרת הדיון הנוסף במסגרת החשיבה‬
‫הנוכחית‪ ,‬הינה לנסות ולהגדיל את היריעה ולשאול באופן קונסטרוקטיבי יותר‪ ,‬כיצד השיח התקשורתי‬
‫מתעצב‪ ,‬לטובה או לרעה‪ ,‬כאשר יותר מפוליטיקאית אחת עומדת בלבה של האג'נדה העיתונאית‪ .‬לצורך‬
‫כך‪ ,‬נתייחס לשלושה אלמנטים עיקריים‪ ,‬אשר עשויים להתחדד סביב תבנית חשיבה זו‪:‬‬

‫א‪ .‬הפוליטיקה הופכת מ"מקצוע" ל"משחק"‪:‬‬

‫‪183‬‬
‫הן במטאפורה של "היאבקות הבוץ" בין לבני לבין יחימוביץ‪ ,‬והן בציטוט מ"ידיעות אחרונות"‪,‬‬
‫אשר הובא בפרק הממצאים אודות יחסיה של דליה איציק כלפי לבני כאל יחסים של "להקת‬
‫חימום‪...‬המרעימה את קולה בטרם הבוסית עולה לבמה" (ראו תת‪-‬פרק ‪ ,)3.2.7‬ניתן לראות כי‬
‫במצב שבו יות ר מאישה אחת נוטלת חלק מרכזי בקמפיין הפוליטי‪ ,‬כפי שזה מובנה בשיח‬
‫התקשורתי‪ ,‬ישנו איזשהו ניתוק של הפוליטיקה מן המאפיין "חמור הסבר"‪ ,‬המקצועי והמקצועני‬
‫ה"רציני" וה"נוקשה" שלה‪ ,‬תוך ריכוך מסוים של הספירה הציבורית‪ ,‬שנתפסת בשגרה או באופן‬
‫"נורמטיבי" יותר כזירה חוזית‪-‬רציונאלית גרידא (הרצוג‪ .)1994 ,‬בשונה מן הממצאים של החלק‬
‫הכמותי ‪ ,‬הריכוך עתה אינו חל רק על הפוליטיקאית עצמה‪ ,‬אלא על הזירה "מרובת הנשים" כולה‪,‬‬
‫והוא בא לידי ביטוי באמצעות חדירה של אלמנטים אשר נתפסים סטריאוטיפית כ"נשיים"‪ ,‬כלומר‬
‫ילדותיים‪ ,‬רגשיים ו"משחקיים" מן הספירה הפרטית אל תוככי זו הפוליטית‪-‬ציבורית‪ .‬הדגשת‬
‫האלמנט של "משחק" על פני האלמנט של "מקצוענות" או "מומחיות"‪ ,‬מתחבר שוב להבחנה‬
‫הידועה בין "חדשות קשות" לבין "חדשות רכות"‪ ,‬ומרמז כי גם כאשר התקשורת מסקרת נשים‬
‫בהקשרים ה"נוקשים" ביותר‪ ,‬כגון מערכות בחירות‪ ,‬כשירּת מנהיגותית‪ ,‬ביטחון וכלכלה‪ ,‬הנטייה‬
‫המובהקת היא לצקת אל תוך האלמנטים הללו גם משמעויות "רכות" יותר‪ ,‬אשר באופן‬
‫אסוציאטיבי ואולי בלתי‪-‬מודע בקרב העיתונאים‪ ,‬מזוהות עם נשים‪ ,‬ובאופן ספציפי יותר‪ ,‬עם ריבוי‬
‫של נשים בזירה אחת‪ .‬דוגמה טובה נוספת לפרקטיקה זו‪ ,‬ניתן למצוא שוב במטאפורת ה"וייבערס"‬
‫שכבר דובר בה רבות‪ ,‬ואשר מזוהה באופן כמעט בלעדי עם התופעה של ריבוי של נשים בזירה‬
‫הפוליטית‪ ,‬ואינה מתאפשרת במצב של קמפיין פוליטי של אישה אחת בלבד‪.‬‬

‫ב‪" .‬פוליטיקה של נשים" – האם ישנה סולידריות בין הפוליטיקאיות?‬

‫אלמנט נוסף‪ ,‬אשר מתחדד עם ריבוי המשתתפות בקמפיין הפוליטי‪ ,‬קשור בפרקטיקה של‬
‫"פוליטיקה של נשים" והאפשרות‪ ,‬אולי‪ ,‬לשנות את המרחב הפוליטי עצמו על ידי אפיון וזיהוי שלו‬
‫עם "נשיות"‪ .‬במידה מסוימת‪ ,‬זוהי אולי "תמונת מראה" לקטגוריה שנידונה בסעיף א‪ ,‬שכן פה‬
‫ישנה הבניה פוזיטיבית יותר של האפשרות לצקת נורמות התנהגות אלטרנטיביות אל תוככי הזירה‬
‫הפוליטית‪ ,‬לא במובן של להפוך אותה לרצינית או מקצוענית‪ /‬מבוססת מומחיות פחות‪ ,‬אלא‬
‫ליותר אנושית ומבוססת רגש‪ .‬גם פה‪ ,‬דוגמה טובה מאוד לכך מהוֶ וה השיח סביב הקשר ומערכת‬
‫היחסים המיוחדת בין לבני לבין איציק‪ .‬למשל‪ ,‬בציטוט אשר הובא מתוך "ידיעות אחרונות" (‪19‬‬
‫בדצמבר‪ ,)2009 ,‬ובו נאמר על איציק כי היא‪" :‬עומדת על הבמה‪ ,‬מולה עילי המפלגה וראשי רשויות‬
‫מהדרום‪ ,‬ובראשם ראש העיר דוד בוסקילה‪' .‬כן!' היא מרעימה בקולה‪' ,‬לא ליד‪ ,‬לא בערך‪ .‬ציפי‬
‫לבני יזמה את המבצע הזה! ["עופרת יצוקה"]'"‪ .‬בתיאור זה‪ ,‬למעשה מוצעת איזושהי תפיסה לפיה‬

‫‪184‬‬
‫מעבר לסוגיית הייצוג הכמותי והקונקרטי‪ ,‬נשים עשויות לייצר שינוי פוליטי‪-‬מהותי‪ ,‬הבא לידי‬
‫ביטוי בהצעת אלטרנטיבה ממשית להתנהלות הפוליטית הכוחנית במסגרות הציבוריות‬
‫והפוליטיות הגבריות הנוכחיות (הרצוג‪ .)1999 ,‬כלומר‪ ,‬במצב של ריבוי נשים בפוליטיקה‪ ,‬נורמות‬
‫התנהגות של סולידריות ופרגון בין נשים מקבלות את הדגש הראוי להן‪ .‬מאחר שנורמות אלו‬
‫נשענות סטריאוטיפית על אספקטים רגשיים‪ ,‬ופחות על תחרות וכוחנות פוליטיות המשויכות לזרם‬
‫הריאל‪-‬פוליטיק‪ ,‬והמזוהות עם גברים ועם "גבריות"‪ ,‬נוצרת אפשרות לכונן מרחב של "פוליטיקה‬
‫אחרת"‪ .‬זהו מרחב אשר מהווה הצעת אלטרנטיבה הבאה לידי ביטוי בשינוי כללי של המינוח‬
‫"פוליטיקה"‪ ,‬במסגרתו דווקא תכונות נשיות (סולידריות‪ ,‬פרגון‪ ,‬אנושיות) כפי שהן (ולא כפי שהן‬
‫מנסות להתחקות אחר העולם ה"גברי‪-‬דורסני" לכאורה)‪ ,‬הן אשר מצביעות על התאמה וכשירות‬
‫להנהגה‪ .‬ייאמר שוב‪ ,‬כי כפי שנאמר בפרק הממצאים‪ ,‬בדבריה של איציק לא בולט רק הממד של‬
‫"אחוות פוליטיקאיות"‪ ,‬אלא ביסוד אמירותיה קיימת גם תודעה פמיניסטית ברורה‪ ,‬שכן דבריה‬
‫מרמזים על כך שחלקה הגדול של לבני במבצע "עופרת יצוקה" הוצנע או הוסתר סביב היותה‬
‫מועמדת‪-‬אישה‪ ,‬ולכן למען הצדק יש להדגיש נקודה זו ביתר שאת‪.‬‬

‫ג‪ .‬חידוד החלוציות‪ ,‬הבשורה והשינוי החברתי‪:‬‬

‫אספקט אחרון של המסגור‪ ,‬אשר מתחדד באופן ניכר ועמוק סביב ריבוי המועמדֹת‪ ,‬הוא האלמנט‬
‫של ערעור ואתגור הסדר הקיים‪ ,‬והאפשרות לשנות‪ ,‬לא רק את המרחב הפוליטי עצמו‪ ,‬אלא גם את‬
‫פניה של החברה כולה‪ ,‬סביב ריבוי הפוליטיקאיות‪ .‬אספקט זה מהווה הרחבה ונדבך נוסף של‬

‫מסגרת הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית" (‪.)Novelty Labels‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬מגמה זו באה לידי ביטוי בציטוט שהובא מתוך עיתון "הארץ" (‪ 29‬בנובמבר‪ ,)2012 ,‬אשר‬
‫לפיו‪ ..." ,‬גלאון‪ ,‬יחימוביץ ולבני הן מנהיגות איכותיות‪ ,‬המציעות שיח של תקווה בגוונים שונים‪.‬‬
‫ביחד הן ממצות את רוב הספקטרום הפוליטי‪ :‬שמאל‪ ,‬מרכז‪ ,‬ימין‪ .‬אם הבוחרות והבוחרים‬
‫בספקטרום הרחב הזה יצביעו להן‪ ,‬יש אולי סיכוי לישראל אחרת שבראשותה תכהן אישה"‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬משפט זה עושה שימוש במונחים היסטוריים‪ ,‬חלוציים וסנסציוניים‪ ,‬על מנת להדגיש את‬
‫הפוטנציאל המשמעותי הגלום ביכולת לשנות את הסדר החברתי הקיים‪ ,‬הפעם באמצעות כניסה‬
‫וכהונה של כמה שיותר נשים בזירה הציבורית והפוליטית הבכירה‪.‬‬

‫‪185‬‬
 ‫‪ .5‬סיכום ומסקנות‬

‫‪ 5.1‬מסקנות‬

‫אם כן‪ ,‬ככלל‪ ,‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באיזו מידה סיקור לא ענייני וסטריאוטיפי של מועמדות‬
‫לתפקידי מנהיגות פוליטית הוא אינהרנטי‪ ,‬מהותני ובעל שיטתיות דומה‪ ,‬ובאיזו מידה הוא עשוי להוות‬
‫רצף של תלות‪ ,‬הקשר ויחסיות סביב היבטים היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים (ובשולי המחקר‪ ,‬גם‬
‫עיתונאיים)‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬ייאמר כי האלמנט המהותני בסיקור המועמדות כולן‪ ,‬בא לידי ביטוי ונעוץ בעובדה הכמעט‬
‫דטרמיניסטית‪ ,‬כי כלל מקרי הבוחן מכלל פרקי הזמן ההיסטוריים ומארבעת העיתונים בשתי המדינות‬
‫(ישראל וארצות הברית)‪ ,‬כללו הדגשה והבלטה ניכרת (ברמות כאלו או אחרות) של אלמנטים מגדריים‪.‬‬
‫הדבר אפיין הן את ניתוח התוכן הכמותי‪ ,‬בו אחוז מסגרות הסיקור המגדריות (מתוך כלל הדיווחים שנגעו‬
‫לפוליטיקאיות) נע בין ‪ 16‬ל‪ 37 -‬אחוזים‪ ,‬והן את איתור תבניות החשיבה הנוספות‪ ,‬שלמרות אופיין‬
‫הפוזיטיבי יותר‪ ,‬בסופו של דבר שיקפו תפיסה חברתית ועיתונאית הרואה בפוליטיקאיות‪-‬נשים כשחקן‬
‫יוצא דופן במרחב הציבורי‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬כוחו של המחקר הנוכחי‪ ,‬במיוחד על חלקו ההשוואתי‪ ,‬נוגע לזיהוי של הבדלים סטטיסטיים‬
‫מובהקים ומהותיים בין מקרי הבוחן‪ ,‬אך יותר מכך‪ ,‬ביכולת לייחס ולשייך הבדלים אלו לשינויים‬
‫ולהתפתחויות היסטוריים‪ ,‬לפערים עמוקים בתרבות הפוליטית‪ ,‬לשינויים מידיים (ואולי מקריים יותר)‬
‫בסיטואציה הפוליטית‪-‬מגדרית‪ ,‬וכן לסוגיית הנורמות העיתונאיות‪.‬‬

‫בהיבט ההיסטורי ‪ ,‬נמצא כי עם חלוף הזמן ובהתאם ל"תפיסת הפרוגרס"‪ ,‬העיתונים האמריקאים הראו‬
‫נטייה לצמצום הסטריאוטיפיזציה המגדרית בסיקור הפוליטיקאיות‪ .‬הפערים בין מקרי הבוחן של פררו‬
‫(‪ )1984‬ושל קלינטון (‪ ,) 2008‬באו לידי ביטוי בעיקר בדגש הרב שניתן לעובדת היותה של פררו אישה‪ ,‬על‬
‫חשבון התייחסות מעמיקה יותר ליכולותיה הפרטיקולריות כפוליטיקאית וכמנהיגה; כמו גם בנטייה להציג‬
‫את הבחירה בפררו כאינטרס אלקטורלי צר‪ ,‬ולא כבחירה במועמד או במועמדת המתאימים והכשירים‬
‫ביותר לתפקיד (תבנית הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית")‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפעילות הפוליטית של פררו עברה‬
‫רדוקציה משמעותית בשיח התקשורתי לגבי מועמדותה‪ ,‬ונגעה בעיקר לפמיניזם ולמעמד האישה‪ ,‬כולל גם‬
‫טענה קונקרטית לפיה פררו נבחרה באופן מיוחד כדי לעסוק בנושא זה (תבנית הסיקור של "עיסוק בזכויות‬
‫נשים‪ /‬פמיניזם")‪ .‬במקרה הבוחן של קלינטון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬השיח הקונסיסטנטי אודות כשירותה וניסיונה‪,‬‬
‫כמו גם המגוון הרחב של הנושאים שבמסגרתם היא הוצגה (למשל‪ ,‬ביטחון וכלכלה)‪ ,‬מצביעים בהכללה הן‬

‫‪186‬‬
‫על התקדמות משמעותית בתפיסת מעמד האישה ותפקידיה בארצות הברית‪ ,‬והן על "נִרמול" מסוים של‬
‫השיח התקשורתי לגבי הפוליטיקאיות החל עקב השתתפות הולכת וגוברת שלהן במרחב הציבורי והפוליטי‬
‫הבכיר (מרחב שבעבר היה כמעט בלעדי לגברים)‪.‬‬

‫ואמנם‪ ,‬יסויג וייאמר כי שיטת המחקר המשנית חשפה גם אלמנטים בעלי תודעה פוליטית‪-‬מגדרית עמוקה‬
‫בשיח סביב פררו‪ ,‬בעיקר לנוכח הצגה עקבית של מועמדותה כבשורה היסטורית לחברה האמריקאית‬
‫(השתקף במסגרת הסיקור של "הנשיות כיתרון וכבשורה לחברה")‪ .‬ממצא זה עשוי להצביע על כך כי למרות‬
‫סיקורה המוטה באופן כללי של פררו‪ ,‬כבר בשנות השמונים‪ ,‬חלקים מסוימים של החברה והתקשורת‬
‫בארצות הברית‪ ,‬היו בעלי אוריינטציה פמיניסטית מובהקת‪ ,‬פרקטיקה אשר המשיכה ואף התגברה גם‬
‫במקרה הבוחן של קלינטון‪.‬‬

‫סייג נוסף לגבי ההשוואה ההיסטורית בין פררו לבין קלינטון‪ ,‬אשר התחזק ביתר שאת באמצעות השיטה‬
‫האיכותנית (וספציפית‪ ,‬באמצעות מסגרת הסיקור של "נשים בפוליטיקה כמניפולציה אלקטורלית")‪ ,‬נגע‬
‫לעובדה שפררו‪ ,‬לעומת קלינטון‪ ,‬התמודדה על התפקיד השני (ולא הראשון) בחשיבותו בצמרת הממשל‬
‫האמריקאי‪ ,‬וכן לעובדה כי היא נבחרה ולא בחרה להציג מועמדותה‪ .‬בשל כך‪ ,‬פררו הוצגה ביתר שאת כמי‬
‫שכוחות פוליטיים גבריים‪ ,‬דטרמיניסטיים ומניפולטיביים‪ ,‬פועלים כדי לגייס באמצעותה מצביעים‬
‫ליברליים ומצביעות נשים למפלגה הדמוקרטית‪ .‬פרקטיקה זו‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא הייתה רלוונטית במקרה הבוחן‬
‫של קלינטון‪.‬‬

‫בהקשר של ההשוואה ההיסטורית בין שני מקרי הבוחן הישראלים‪ :‬ככלל‪ ,‬התגלתה מגמה הפוכה של האצת‬
‫הסטריאוטיפיזציה המגדרית עם חלוף הזמן‪ .‬בישראל‪ ,‬שלא כמו בארצות הברית‪ ,‬המנגנון שהודגם כמסביר‬
‫בצורה מיטבית יותר את ממצאי ההשוואה‪ ,‬היה נעוץ בתהליכי הפרסונליזציה הפוליטית שחוותה החברה‬
‫והפוליטיקה בישראל‪ ,‬ופחות ב"תפיסת הפרוגרס"‪ .‬במסגרת כך‪ ,‬הודגם כי לבני (‪ )2009‬הוצגה בעיתונות‬
‫בטרמינולוגיה ובהבניה תקשורתית כללית אינדיבידואלית בהרבה בהשוואה למאיר (‪ .)1969‬כתוצאה של‬
‫כך‪ ,‬הושם דגש רב בהרבה על תכונותיה ה"נשיות" לכאורה של לבני; הודגמו פקפוק וערעור עקביים יותר‬
‫על ניסיונה כמנהיגה‪-‬אינדיבידואלית; וכן‪ ,‬מועמדותה הוצגה ביתר שאת כ"היסטורית"‪ ,‬והיא עצמה‬
‫כ"חלוצה"‪ .‬מאיר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כוסתה לרוב כחלק מרשימה מפלגתית‪ ,‬ולכן מטבע הדברים מסגורה היה‬
‫מוטה פחות מבחינה מגדרית‪ .‬לדוגמה‪" ,‬ניסיונה" של מאיר הוצג כחלק מן הרזומה הכללי של צירי מפלגת‬
‫"המערך" השונים‪ ,‬למשל באמצעות תיאור התייעצויותיה עם משה דיין בנושאים הביטחוניים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬על אף שמבחינה סטטיסטית‪-‬מספרית‪ ,‬מקרה הבוחן של מאיר הראה הטיה מגדרית מובהקת יותר‬
‫במסגרת הסיקור של "תוויות משפחתיות"‪ ,‬אפילו מסגרת סיקור זו הצביעה על כך כי שיח אינדיבידואלי‬

‫‪187‬‬
‫לעומת שיח קולקטיבי פוגע בדימוי התקשורתי של הפוליטיקאיות‪ :‬בעוד מאיר הוצגה כמה וכמה פעמים‬
‫באורח חיובי כ"אם האומה"‪ ,‬לבני נשאלה דווקא על המרחב האימהי והזוגי הפרטי שלה‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬גם הטיעון המחקרי המצביע על רגרסיה מסוימת במעמד האישה וזכויותיה בישראל‪ ,‬בעיקר על‬
‫רקע דתי‪ ,‬בא לידי ביטוי בהשוואה זו סביב ההתנגדות הדתית‪-‬חרדית למועמדותה של לבני‪ ,‬לעומת‬
‫היעדרות מוחלטת של שיקולים דומים במקרה של מאיר (לפחות ברמה הלאומית‪ ,‬אם לא בזו‬
‫המוניציפאלית)‪ .‬ואמנם‪ ,‬כפי שלימדה אותנו שיטת המחקר האיכותנית (סביב מסגרת הסיקור של "התפקיד‬
‫הפמיניסטי של התקשורת")‪ ,‬העובדה לפיה‪ ,‬לעומת מקרה הבוחן של לבני‪ ,‬זה של מאיר כמעט שלא התאפיין‬
‫בתודעה פמיניסטית‪-‬מגדרית‪ ,‬מסייגת במעט ממצא זה‪ .‬בהקשר הזה‪ ,‬דובר על הבחנה בין "הטיה מגדרית"‬
‫לבין "תודעה מגדרית"‪ ,‬וצוין כי למרות תהליכי ה"הדתה" (אם אמנם יש כאלה) בחברה הישראלית של‬
‫ימינו‪ ,‬מקרה הבוחן של לבני התאפיין במגוון רחב ומורכב יותר של מסגרות חשיבה שמרניות ואלטרנטיביות‬
‫כאחד‪ ,‬בשל חדירה של מושגים ורעיונות שוויוניים לגבי נשים‪ ,‬אשר ככל הנראה‪ ,‬היא מקבילה לפריצתם‬
‫לקדמת הבמה של הקולות הקונסרבטיביים יותר‪.‬‬

‫בהיבט התרבותי‪ ,‬ממצאי ההשוואה היו חד‪-‬משמעיים‪ ,‬ובהחלט עמדו בציפיית המחקר השנייה‪ .‬כך‪ ,‬הודגם‬
‫קשר חזק מאוד (פער כולל של ‪ 18‬אחוזים בהטיה המגדרית) בין סיקור הקמפיינים הפוליטיים של לבני‬
‫(‪ )2009‬ושל קלינטון (‪ ) 2008‬בעיתונות הישראלית אל מול זו האמריקאית‪ ,‬לבין היבטים סוציולוגיים‬
‫ותרבותיים מקומיים בשתי מדינותיהן‪ .‬ככלל‪ ,‬נמצא כי המדינה הנחשבת פרוגרסיבית ושוויונית יותר מבין‬
‫השתיים‪ ,‬ארצות הברית (הן בסקרי דעת קהל והן במרבית המדדים הבינלאומיים)‪ ,‬הראתה הטיה מגדרית‬
‫מועטה בהרבה בעיתונות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היבטים‪ ,‬קשיים ומגבלות פרטיקולאריים של מעמד האישה‬
‫בישראל‪ ,‬כפי שאלו נסקרו בהרחבה בפרק סקירות הספרות‪ ,‬כגון הקושי לקבל נשים כמנהיגֹת וכנציגֹת‬
‫פוליטיות; השפעות ישירות של המיליטריזציה ובעיות הביטחון על מעמד האישה ותפיסת תפקידיה; וכן‬
‫ההתנגדות הדתית‪ -‬חרדית ל"תופעה" של נשים בתפקידי צמרת‪ ,‬בהחלט באו לידי ביטוי בסיקורה של לבני‬
‫(בעיקר סביב תבניות הסיקור של "חוסר ניסיון‪/‬כשירות למנהיגות"‪" ,‬נושאים נשיים" ו"פריצת הנורמה‬
‫החברתית")‪ ,‬ולעומת זאת כמעט שלא אפיינו את סיקורה של קלינטון‪.‬‬

‫בהיבט הפוליטי‪-‬מגדרי‪ ,‬נמצא כי לעומת שני המשתנים הקודמים‪ ,‬אשר ראו במסגור התקשורתי תוצאה‬
‫של נרטיב היסטורי או תרבותי כולל‪ ,‬לעתים שיפור במסגור נוכחותן של פוליטיקאיות בתקשורת‪ ,‬עשוי‬
‫להוות שיקוף של שינויים בירוקרטיים‪/‬פוליטיים צרים ואפילו מקריים‪ .‬מסקנה זו עומדת‪ ,‬כמובן‪ ,‬ביסוד‬
‫ממצאי ההשוואה בין סיקורה של לבני במערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,)2009( 18-‬לעומת סיקורן של לבני‬
‫ויחימוביץ במערכת הבחירות לכנסת ה‪ .)2013( 19-‬בהקשר זה‪ ,‬ניתן להצביע על שלושה מנגנונים עיקריים‬

‫‪188‬‬
‫אשר קשורים בהטיה המגדרית המּעטה יחסית שנמצאה בסיקור בחירות ‪ :2013‬ראשית‪ ,‬כפי ששיערה‬
‫ציפיית המחקר השלישית‪ ,‬נמצא כי התמודדות של שתי נשים במקביל על תפקיד ההנהגה‪ ,‬בהחלט יצרה‬
‫"נִרמול" מסוים של השיח התקשורתי סביבן‪ ,‬והדבר השתקף בעיקר בהפחתה משמעותית של הצגת‬
‫התופעה כ"חלוצית" סביב מסגרת הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית"‪ .‬שנית‪ ,‬עקביות נוכחותה לאורך‬
‫זמן של לבני עצמה במרחב הפוליטי הבכיר של ישראל‪ ,‬הפחיתה במידה רבה את נטיית שני העיתונים‬
‫להציגה כחסרת ניסיון וכשירות להנהגה‪ ,‬ובמידה מסוימת אף הפכה מגמה זו‪ ,‬עד כדי הצגתה כדמות‬
‫פוליטית עתירת ניסיון בבחירות ‪( 2013‬זאת‪ ,‬על אף שבמרחב המציאות‪ ,‬צברה את מרבית ניסיונה‬
‫המיניסטריאלי בשנים ‪ .)2008-2001‬לבסוף‪ ,‬מערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬לעומת קודמתה‪ ,‬התאפיינה‬
‫בשיח קולקטיבי יותר ופרסונאלי פחות בצדה השמאלי‪-‬מרכזי של המפה הפוליטית‪ .‬כך‪ ,‬כפי שהודגם‪,‬‬
‫הסלוגן של "ציפי או ביבי" מבחירות ‪ ,2009‬המייצג פוליטיקה פרסונאלית במלוא עוצמתה‪ ,‬הפך לאג'נדה‬
‫מפלגתית בהרבה סביב רשימות "העבודה"‪" ,‬התנועה" ו"יש עתיד"‪ ,‬בבחירות ‪ ,2013‬והוליד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬גם‬
‫שיח מגדרי מינימלי יותר‪.‬‬

‫יסויג וייאמר‪ ,‬כי אף על פי שמבחינה סטטיסטית‪-‬מספרית‪ ,‬בהחלט אירועים נקודתיים ומקריים אלו הולידו‬
‫מרחב עיתונאי ענייני יותר בבחירות לכנסת ה‪ ,19-‬הרי שברמת התוכן‪ ,‬התיאורים והטרמינולוגיה עצמם‪,‬‬
‫נמצאה במקביל גם איזושהי אסקלציה בסטריאוטיפיזציה‪ ,‬למשל‪ ,‬בתיאור התמודדותן של לבני ויחימוביץ‬
‫זו מול זו באמצעות המטפורה של "היאבקות בוץ"‪ ,‬ובכינוי "וייבערס" אשר הוצמד ללבני‪ ,‬ליחימוביץ‬
‫ולגלאון‪.‬‬

‫בהיבט העיתונאי‪ ,‬הודגם קשר רופף וחלש יחסית בין סוג העיתון (פופולארי או איכותי)‪ ,‬לבין מסגור ענייני‬
‫או סטריאוטיפי של הפוליטיקאיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ספציפית במקרי הבוחן של לבני (‪ )2009‬ושל קלינטון (‪,)2008‬‬
‫אכן נמצא (לפחות ברמה מסוימת) קשר שכזה‪ .‬שני המקרים הללו עשויים ללמד אותנו כי אלמנטים‬
‫מגדריים מסוימים‪ ,‬כגון שימת הדגש על הופעתה החיצונית של הפוליטיקאית (לדוגמה‪ ,‬סדרת הכתבות‬
‫אודות "כפילתה" של לבני ב"ידיעות אחרונות"); סקסיזם (למשל‪ ,‬מסגורה של קלינטון סביב פרשיות המין‬

‫של הנשיא לשעבר‪ ,‬ביל קלינטון‪ ,‬ב‪ ;)Newsday-‬תיאור הפוליטיקאית כ"פורצת דרך"; וכן‪ ,‬הגחכה‬

‫משמעותית יותר של ניסיונה וכשירותה‪ ,‬עשויים לאפיין באופן פרטיקולרי ועמוק יותר את העיתונות‬
‫הפופולארית‪ ,‬בהשוואה לזו האיכותית‪ .‬ממצאים אלו הודגמו כקשורים למאפיינים הידועים של העיתונות‬
‫הפופולארית‪ ,‬כגון‪ :‬הנטייה לייצר "חדשות רכות"; סנסציונליזציה של התוכן; שימוש נפוץ יותר בתמונות‬
‫ובטרמינולוגיה "גרפית"; ומתן הדגש על פרספקטיבה אישית‪.‬‬

‫‪189‬‬
‫לעומת משתנה "סוג העיתונות"‪ ,‬הרי שבמשתנה "מגדר העיתונאי המסקר"‪ ,‬אכן נמצא קשר מובהק וחזק‬
‫בנוגע לסיקור ענייני‪/‬סטריאוטיפי של הפוליטיקאיות בארבעת העיתונים‪ .‬בניגוד לציפיית המחקר‬
‫החמישית‪ ,‬הודגם כי באופן כללי העיתונאיות היו מוטות בהרבה בהשוואה לעיתונאים הגברים‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫מסקנה זו הוכחה כקשורה בשני מנגנונים עיתונאיים וחברתיים‪ ,‬שאינם נובעים בהכרח מדפוס התנהגות‬
‫הנוגע ל"הפנמת הדיכוי הפטריארכלי" בקרב העיתונאיות‪ :‬ראשית‪ ,‬המנגנון של סיווג ומידור החדשות‪ ,‬אשר‬
‫מביא לא פעם לידי כך שהעיתונאיות‪ ,‬מתוקף התפקיד המוקצה להן במערכות העיתונים‪ ,‬מרבות לעסוק‬
‫ב"נושאים רכים"‪ ,‬כמו אופנה ולבוש‪ ,‬חיי משפחה וזוגיות; שנית‪ ,‬המנגנון של תחושת שליחות פמיניסטית‪-‬‬
‫חברתית בקרב העיתונאיות הבכירות‪ ,‬אשר נטו לשים דגש מיוחד על אלמנטים מגדריים בהקשר חיובי‬
‫יותר‪ ,‬כמו למשל ביקורת נוקבת על הפוליטיקה והחברה בנוגע למקומן של נשים בספרֹת אלו‪.‬‬

‫כפי שנאמר‪ ,‬מנגנונים אלו חשפו חסרון ולקונה מסוימים אשר מובנים בשיטת המחקר הכמותית‪ :‬מתוקף‬
‫היותה "בלתי רגישה" למשמעויות העמוקות יותר שעולות מן הטקסטים עצמם‪ ,‬שיטה זו נטתה לסווג גם‬
‫אלמנטים מגדריים בהקשר חיובי (כמו למשל‪ ,‬גישה פמיניסטית הבאה לידי ביטוי בתקשורת)‪ ,‬כ"הטיה‬
‫מגדרית"‪ .‬ואולם‪ ,‬במידה מסוימת לקונה זו באה לידי פתרון באמצעות שיטת המחקר המשנית‪ .‬היתרון‬
‫המובהק במקרה זה‪ ,‬נעוץ ביכולת של השיטה האיכותנית להסביר לא רק את הממצאים עצמם‪ ,‬אלא גם‬
‫ובעיקר את נסיבות הממצאים‪ .‬למשל‪ ,‬בהקשר הנוכחי‪ ,‬ראוי מאוד לציין כי במסגרת תבניות הסיקור‬
‫הנוספות שנמצאו‪ ,‬תב נית הסיקור של "התפקיד הפמיניסטי של התקשורת" הייתה מזוהה באופן כמעט‬
‫בלעדי עם העיתונאיות‪.‬‬

‫בהיבט של תבניות הסיקור הנוספות שנמצאו במחקר‪ ,‬מעבר לעובדה כי הן תרמו לנו‪ ,‬לפחות במידה‬
‫מסוימת‪ ,‬להבנה ולניתוח מעמיקים יותר של ממצאי השיטה הכמותית‪ ,‬וכן להסבר לקונות מסוימות שעלו‬
‫מתוך שיטה זו (אודות תרומה זו‪ ,‬פּרט בנפרד תחת כל אחד מן ההיבטים הרלוונטיים שנסקרו בתת‪-‬פרק‬
‫זה)‪ ,‬ניתן להתייחס גם באופן כללי וקונסטרוקטיבי יותר למשמעות תבניות אלו במרחב הספרות הקיימת‬
‫הנוגעת לסיקור ולמסגור פוליטיקאיות בתקשורת‪ .‬בקונטקסט הזה‪ ,‬חשוב לציין כי אופיין הפוזיטיבי של‬
‫חמש מתוך שש תבניות הסיקור הנוספות שנמצאו‪ ,‬מרמז כי לעתים המרחב התקשורתי עשוי להוות גם‬
‫זירה שבה ישנה דווקא חתירה תחת הנורמות החברתיות הנהוגות בחברה הפטריארכלית‪ ,‬ולא רק שיקוף‪,‬‬
‫חיזוק או אכיפה שלהן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬נראה כי לעתים קרובות‪ ,‬בכוחה של התקשורת לא רק לפגוע בדימוי‬
‫התקשורתי של נשים הפועלות במרחב הציבורי ובפוליטיקה באמצעות סטריאוטיפיזציה תמאטית (נדבך‬
‫שדובר בו כבר רבות במחקרי עבר)‪ ,‬אלא גם לבקר‪ ,‬לאתגר ולערער על הסטריאוטיפים המגדריים‪ ,‬בדרכים‬
‫שונות‪ ,‬כגון הצגת הנשיות דווקא כיתרון מנהיגותי; שימוש בהומור על מנת לנפץ דיכוטומיות מגדריות;‬
‫וכן‪ ,‬הגדרה מחדש של תפקידה הכולל של התקשורת כמוסד בעל שליחות פמיניסטית‪-‬חברתית‪ .‬בהיבט‬

‫‪190‬‬
‫התיאורטי‪ ,‬ניתן לציין כי האופי החיובי של מסגרות הסיקור הללו‪ ,‬פותח אולי איזשהו צוהר משמעותי יותר‬
‫לבחינה עתידית של התקשורת‪ ,‬לא רק מתוך פרספקטיבה ביקורתית‪-‬מעמדית‪ ,‬אלא גם מתוך תפיסת עולם‬
‫הקשורה ב"אסכולת הקונצנזוס"‪ ,‬כלומר השקפה הרואה בתקשורת כמוסד חברתי שיש לו תפקיד חינוכי‬
‫מובהק‪ ,‬הן בהקשר של המחקר הנוכחי והן בהקשרים אחרים נוספים‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬עבודה זו מראה כי הסיקור התקשורתי המוטה‪-‬מגדרית והסטריאוטיפי של נשים המתמודדות על‬
‫תפקידי הנהגה בכירים‪ ,‬הוא ככלל נדבך אשר תלוי במשתנים רחבים‪ ,‬עמוקים ויסודיים יותר‪ ,‬כגון‬
‫הקונטקסט ההיסטורי‪ ,‬התרבות הפוליטית של המדינה‪( ,‬במידה מסוימת) נורמות העבודה העיתונאית‬
‫הבאות לידי ביטוי בסוג העיתון המסקר‪ ,‬וכן במגדר העיתונאי ‪ .‬בצד זאת‪ ,‬סיקור זה עשוי להיות תלוי גם‬
‫בהקשרים ספציפיים ואף "מקריים" יותר‪ ,‬כמו למשל – מספר הפוליטיקאיות אשר הציגו מועמדּת‬
‫לתפקיד במקביל‪ ,‬מידת העקביות בה הן נמצאות במערכת הפוליטית הבכירה‪ ,‬וכן‪ ,‬מספר המפלגות‬
‫המתמודדות על אלקטורט דומה במערכת הבחירות‪ .‬מבחינה נורמטיבית‪ ,‬ניתן לומר כי מחקר זה מצביע‬
‫על כך שסיקור תקשורתי ענייני‪ ,‬מאוזן והוגן יותר של פוליטיקאיות הוא פרקטיקה אשר בהחלט ניתן לקיים‬
‫וליישם‪ ,‬ואולם היא דורשת שינוי מהותי יותר סביב אלמנטים חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים ועיתונאיים‪,‬‬
‫אשר ניצבים לכאורה "מחוץ" למרחב הסיקור הקונקרטי‪ ,‬אבל מעצבים אותו עמוקות וככל הנראה באופן‬
‫בלתי מודע‪.‬‬

‫‪ 5.2‬מגבלות המחקר הנוכחי והצעות למחקרי המשך‬

‫למנות שוב את מגבלותיו העיקריות של המחקר הנוכחי‪ ,‬אשר כבר דובר בהן‬
‫מטרת סיכום קצר זה הינה ְ‬
‫בהרחבה כמה וכמה פעמים בעבודה בהקשרים שונים‪ ,‬וככל שהדבר מתאפשר‪ ,‬לנסות ולהציע מחקרי‬
‫המשך‪ ,‬אשר במידה כזו או אחרת‪ ,‬עשויים להתגבר על המגבלות הללו‪:‬‬

‫‪ .1‬המגבלה הנוגעת למשתנה התפקיד‪:‬‬

‫החיסרון המובהק שבהשוואה בין סיקורה של ג'רלדין פררו (‪ )1984‬לבין סיקורה של הילרי קלינטון‬
‫(‪ ,)2008‬נעוץ כמובן בעובדה כי אף על פי ששתיהן התמודדו על תפקיד מיניסטריאלי בכיר‪ ,‬בסופו של‬
‫דבר הן לא התמודדו על אותו תפקיד פוליטי בדיוק‪ .‬לחיסרון זה היו השפעות גם על ממצאי המחקר‪,‬‬
‫כפי שאלו נסקרו בפרקי הממצאים והדיון‪ .‬עם זאת‪ ,‬היתרון שבהשוואה זו‪ ,‬לעומת השוואה בין פררו‬
‫לבין המושלת לשעבר‪ ,‬שרה פיילין‪ ,‬אשר התמודדה אף היא על תפקיד סגנית הנשיא בקמפיין הבחירות‬
‫לנשיאות בשנת ‪ ,2008‬נוגע לדמיון הפוליטי‪ ,‬ההשקפתי והפרסונאלי העמוק בין פררו לקלינטון‪ ,‬ודאי‬

‫‪191‬‬
‫וודאי דמיון משמעותי יותר מאשר ההשוואה של פררו‪-‬פיילין‪ ,‬וכן לעובדה כי שתיהן היו הראשונות‬
‫אשר התמודדו על תפקידים אלו במסגרת של מפלגה גדולה‪ .‬בעתיד‪ ,‬ניתן יהיה להתגבר על המגבלה‬
‫המחקרית הזו‪ ,‬אך ורק בסיטואציה שבה תתמודד פוליטיקאית נוספת בעלת פוטנציאל ריאלי לזכייה‬
‫בתפקיד נשיאת ארצות הברית‪ ,‬בדומה להתמודדות של קלינטון בשנים ‪ 2008‬ו‪ .2016-‬מצד שני‪ ,‬גם‬
‫להשוואה בין סיקור מועמדותה של קלינטון ב‪ 2008-‬לסיקורה ב‪ 2016-‬עשויות להיות תובנות והשלכות‬
‫מעניינות‪ ,‬הן בהקשר של ההתקדמות וההתפתחות ההיסטורית שייתכן שחוותה החברה והתקשורת‬
‫האמריקאית בשנים אלו (ובל נשכח כי בשמונה השנים הללו כיהן לראשונה נשיא אפרו‪-‬אמריקאי‬
‫בתפקיד)‪ ,‬והן בהקשר של "נִ רמול" אפשרי של השיח סביב קלינטון (לפחות על הרקע המגדרי)‪ ,‬בשל‬
‫מידת העקביות של נוכחותה בפוליטיקה האמריקאית הבכירה (נזכיר גם כי בשנים ‪ 2012-2008‬כיהנה‬
‫קלינטון כמזכירת המדינה של ארצות הברית)‪.‬‬

‫‪ .2‬המגבלה הנוגעת למשתנה המערכות הפוליטיות השונות בישראל ובארצות הברית ולתפיסת‬
‫הדמוקרטיה האמריקאית כ"מודל של ליברליות"‪:‬‬
‫ההבדלים ה"בירוקרטיים" במאפייני המערכת הפוליטית בין ישראל לבין ארצות הברית (משטר‬
‫פרלמנטרי לעומת נשיאותי) מהווים חיסרון נוסף של המחקר הנוכחי‪ .‬בעוד קלינטון התמודדה ישירות‬
‫על תפקיד נשיאת ארצות הברית (ליתר דיוק‪ ,‬המועמדת לתפקיד נשיאת ארצות הברית מטעם המפלגה‬
‫הדמוקרטית)‪ ,‬לבני התמודדה בעקיפין על תפקיד ראש הממשלה‪ ,‬כראש מפלגה גדולה בכנסת (למרות‬
‫השיח המאוד פרסונאלי סביב לבני‪ ,‬עדיין יש משמעות למבנה השונה של המערכת הפוליטית בשתי‬
‫המדינות)‪ .‬ואולם‪ ,‬היתרון המובהק שבהשוואה בין ישראל לבין ארצות הברית קשור בעובדה כי בעיקר‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬החברה והפוליטיקה בישראל מושפעות מאוד מתהליכי אמריקניזציה מואצים‪,‬‬
‫כחלק מהשפעה ערכית כללית יותר של הפוליטיקה האמריקאית בכל רחבי העולם (מה שמכונה‬
‫"עוצמה רכה"‪ ,‬האופיינית למעצמות‪-‬על בלבד)‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬מצד אחד ייתכן מאוד שיהא זה נכון יותר‬
‫להשוות בעתיד סיקור פוליטיקאיות בכירות בישראל‪ ,‬לסיקורן בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות‪ ,‬כגון‬
‫אוסטרליה‪ ,‬בריטניה או הודו‪ ,‬אך מן הצד השני‪ ,‬ייתכן שיהיו מי שיראו בהשוואה שכזו כנטולת הקשר‬
‫אמפירי רחב יותר של השפעה וקשר בין‪-‬תרבותי‪.‬‬
‫בדומה לנקודה זו‪ ,‬ובעיקר לנוכח מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת ‪( 2016‬הן מהלכו של‬
‫הקמפיין והן תוצאותיו)‪ ,‬ייתכן כי נקודת ההנחה של מחקר זה בנוגע לתפיסת הדמוקרטיה‬
‫האמריקאית כ"מודל של ליברליות" אינה מדויקת בלשון המעטה‪ .‬אמנם אכן‪ ,‬כפי שהראנו‪ ,‬ארצות‬
‫הברית מדורגת גבוה בהרבה בהשוואה לישראל בכלל סקרי דעת הקהל והמדדים הבינלאומיים‬
‫הקשורים במעמד האישה וזכויותיה‪ ,‬וכן הדמוקרטיה הישראלית היא "יוצאת דופן" בשל מכשלות‬

‫‪192‬‬
‫פרטיקולאריות כגון יחסי דת ומדינה‪ ,‬ואולם ייתכן שבניגוד למדינות אחרות‪ ,‬החברה והפוליטיקה‬
‫האמריקאיות מורכבות ומגוונות מידי בכדי להכלילן תחת קטגוריה תרבותית אחת‪ ,‬ויש בהן זרמים‬
‫שונים ומשונים של תפיסות ליברליות מאוד (ובכלל זאת‪ ,‬הנהגת המאבק הפמיניסטי בעולם של ימנו)‪,‬‬
‫לצד תפיסות קונסרבטיביות יותר‪ ,‬הכוללות גם מיזוגניּת וגזענות קשה‪ .‬בכדי להתגבר על חיסרון‬
‫מחקרי זה בעתיד‪ ,‬ייתכן שיש מקום להשוות את הסיקור התקשורתי של פוליטיקאיות בישראל‪ ,‬דווקא‬
‫לסיקור עמיתותיהן במדינות סקנדינביה‪ ,‬שהן אולי בין היחידות בעולם אשר מתקרבות בדרך זו או‬
‫אחרת למודל של שוויון פוליטי‪-‬מגדרי מוחלט‪ ,‬וכמו כן הן הומוגניות מאוד מבחינת מבנה האוכלוסייה‬
‫והשקפת העולם הפוליטית השוויונית והסוציאל‪-‬דמוקרטית הנהוגה בהן‪ .‬הסיכון‪ ,‬שוב‪ ,‬נעוץ בעובדה‬
‫כי השוואה שכזו עשויה להיתפס (בעיקר בישראל ה"אמריקנוצנטרית") כ"נישתית" יותר‪.‬‬

‫‪ .3‬המגבלה הנוגעת לנטייה הפוליטית של העיתונים‪:‬‬

‫לעומת משתנה "סוג העיתונות"‪ ,‬בו מחקר זה צלח בניסיון להשוות בין דגמים שונים של עבודה‬
‫עיתונאית (איכותית מול פופולארית)‪ ,‬הרי שבמשתנה "הנטייה הפוליטית של העיתון"‪ ,‬בעיקר מסיבות‬
‫לוגיסטיות‪ ,‬כל ארבעת העיתונים‪ ,‬הן הישראלים והן האמריקאים‪ ,‬מתאפיינים‪ ,‬כאמור‪ ,‬בנטייה‬

‫פוליטית ליברלית (כל אחד‪ ,‬כמובן‪ ,‬במידה מעט שונה‪" :‬הארץ" וה‪ ,NYT-‬הם שמאלניים מאוד;‬

‫"ידיעות אחרונות" ו‪ ,Newsday -‬הם יותר "שמאל‪-‬מרכז")‪ .‬מצד שני‪ ,‬היתרון שבדמיון בין ארבעת‬

‫העיתונים בהקשר זה‪ ,‬נוגע לעובדה כי הוא דווקא סייע ב"בידוד" משתנה ההטיה המגדרית‪ .‬על מנת‬
‫להתגבר על מגבלת מחקר זו בעתיד‪ ,‬ייתכן מאוד כי יהיה כדאי (במידת האפשר) להשוות בין עיתונים‬
‫ליברליים לבין עיתונים קונסרבטיביים‪ ,‬ולזהות האם‪ ,‬כיצד ובאיזו מידה‪ ,‬נטיית העיתון להטיה‬
‫מגדרית ולסטריאוטיפיזציה כלפי הפוליטיקאיות‪ ,‬קשורה גם בנטייתו הפוליטית הרחבה יותר‪.‬‬

‫‪ .4‬המגבלה האינהרנטית הנוגעת לשיטת המחקר הכמותית‪:‬‬

‫לסיום‪ ,‬יצוין שוב כי בעיקר סביב המשתנה של "מגדר העיתונאי"‪ ,‬התגלעו קשיים ולקונות מסוימים‬
‫בכל הקשור לחוסר רגישותה של שיטת המחקר העיקרית‪ ,‬הכמותית‪ ,‬לעומק משמעותם של הטקסטים‬
‫העיתונאיים‪ ,‬וכתוצאה של כך‪ ,‬סיווג של אמירות פמיניסטיות ברורות כ"הטיה מגדרית"‪ .‬הגם שכפי‬

‫שכבר נכתב‪ ,‬קושי זה אינו אופייני למחקר זה בלבד (כאמור‪ ,‬ראו למשל ‪ ,Meeks, 2013‬שטוענת כי‬

‫תבנית הסיקור של "פריצת הנורמה החברתית" עשויה להוות התייחסות שלילית ו‪ /‬או חיובית‬
‫לפוליטיקאיות ולמגדרה)‪ ,‬ייתכן שבעתיד‪ ,‬יהיה צורך לבדוק ולהשוות את דרכי שיקוף והבניית‬
‫החדשות על ידי עיתונאים בהשוואה לעיתונאיות‪ ,‬באמצעות שיטה מחקרית שמצד אחד ביכולתה לתת‬
‫לנו פרספקטיבה סטטיסטית‪-‬מספרית שתשרת את המבט ההשוואתי‪ ,‬אך מן הצד השני תוכל לרדת‬
‫לרזולוציות יסודיות ומהותיות יותר של הטקסט העיתונאי‪ .‬באופן טבעי ולגיטימי‪ ,‬שיטה שכזו תיאלץ‬

‫‪193‬‬
‫להישען על מדגם קטן בהרבה של ידיעות עיתונאיות‪ ,‬בהשוואה למדגם הנרחב והמקיף שעליו הושתת‬
‫המחקר הנוכחי‪.‬‬

‫‪194‬‬
 ‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫אטקוף‪ ,‬נ‪ .)2000( .‬הישרדותם של היפים ביותר‪ .‬תל אביב‪ :‬זמורה ביתן‪.‬‬
‫אילוז‪ ,‬א‪ .)2012( .‬גאולת הנפש המודרנית‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫אשמן‪ ,‬א‪" .)2004( .‬איזבל‪ :‬אשת חיל"‪ .‬על הפרק‪.104-89 ,20 ,‬‬
‫אתר האינטרנט של הכנסת (‪ .)2015‬חברי הכנסת‪ .‬אוחזר ב‪ ,14/06/2015 :‬זמין ב‪:‬‬
‫‪.http://main.knesset.gov.il/mk/Pages/default.aspx‬‬
‫אתר האינטרנט של הכנסת (‪ .)2015‬חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ .‬אוחזר ב‪ ,20/08/2015 :‬זמין ב‪:‬‬
‫‪.http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod1.pdf‬‬
‫אתר האינטרנט של הכנסת (‪ .)2015‬כל ממשלות ישראל‪ .‬אוחזר ב‪ ,14/06/2015 :‬זמין ב‪:‬‬
‫‪.http://www.knesset.gov.il/govt/heb/GovtByNumber.asp‬‬
‫אתר האינטרנט של משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה (‪ .)2013‬חוק למניעת הטרדה מינית‪ .‬אוחזר‬
‫ב‪ ,20/08/2015 :‬זמין ב‪http://www.moit.gov.il/NR/exeres/290534AE-2B70-4EFB- :‬‬
‫‪.8C80-95E5BE5CB8D3.htm‬‬
‫באום‪ ,‬ד‪ ,.‬אמיר‪ ,‬ד‪ ,.‬ברייר‪-‬גארב‪ ,‬ר‪ ,.‬ברלוביץ‪ ,‬י‪ ,.‬גריינימן‪ ,‬ד‪ ,.‬הלוי‪ ,‬ש‪ ,.‬חרובי‪ ,‬ד‪ .‬ופוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬ס‪.‬‬
‫(‪ .)2006‬ללמוד פמיניזם‪ :‬מקראה‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫בוגוש‪ ,‬ר‪ .‬ודון‪-‬יחיא‪ ,‬ר‪ .)1999( .‬מגדר ומשפט – אפליית נשים בבתי המשפט בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫ביננבוים‪ ,‬מ‪" .)1994( .‬מנהיגים פוליטיים באמצעי התקשורת"‪ .‬בתוך‪ :‬י‪ .‬קיסטר‪ ,‬א‪ .‬ברקמן וי‪ .‬מקוגון‬
‫(עורכים)‪ .‬העורכים והעיתונאים בכתבי העת בישראל (עמ' ‪ .)391-389‬רמת גן‪ :‬הוצאת לאור‪.‬‬
‫בלוך‪-‬אלקון‪ ,‬י‪ .)2003( .‬עיתונות‪ ,‬דעת קהל ומדיניות חוץ במשברים בינלאומיים‪ :‬מדיניות ארצות‬
‫הברית בבוסניה (‪ .)1995-1992‬רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫בניטה‪ ,‬ר‪ .‬ומזרחי‪-‬סימון‪ ,‬ש‪ .)2018( .‬ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי‪ :‬תמונת מצב בישראל ומבט‬
‫משווה‪ .‬ירושלים‪ :‬הכנסת – מרכז המחקר והמידע‪.‬‬
‫גדליה‪ ,‬ע‪ ,.‬הרצוג‪ ,‬ח‪ .‬ושמיר‪ ,‬מ‪" .)2011( .‬ציפיית הבחירות? הממד המגדרי בבחירות ‪ ."2009‬בתוך‪ :‬א‪.‬‬
‫אריאן ומ‪ .‬שמיר (עורכים)‪ .‬הבחירות בישראל ‪( 2009‬עמ' ‪ .)263-231‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי‬
‫לדמוקרטיה‪.‬‬
‫גוברין‪ ,‬נ‪" .)2000( .‬נשים בעיתונות העברית ‪ -‬ההתחלות"‪ .‬קשר‪.107-100 ,28 ,‬‬
‫גולדין‪ ,‬ס‪" .)2002( .‬אנורקסיה בישראל או אנורקסיה ישראלית"‪ :‬כמה הערות על תסמונת תלוית‬
‫תרבות בהקשר גלוקלי‪ .‬סוציולוגיה ישראלית‪ ,‬ד(‪.141-105 ,)1‬‬
‫גולדשטיין‪ ,‬י‪ .)2012( .‬גולדה ‪ -‬ביוגרפיה‪ .‬באר שבע‪ :‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫גינת‪ ,‬מ‪" .)1995( .‬גברים חשובים ונשים מעניינות‪ :‬דפוסי ייצוג של גברים ונשים בתוכניות טוק שואו‬
‫בטלוויזיה הישראלית"‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫גירץ‪ ,‬ק‪" .)1990( .‬תיאור גדוש‪ :‬לקראת תיאוריית תרבות פרשנית"‪ .‬בתוך‪ :‬פרשנות של תרבויות (עמ'‬
‫‪ .)39-15‬תל אביב‪ :‬כתר‪.‬‬
‫גלטונג‪ ,‬י‪ .‬ורוגה‪ ,‬מ‪" .)1995( .‬מבנה חדשות החוץ‪ :‬סיקור המשברים בקונגו‪ ,‬בקובה ובקפריסין בארבעה‬
‫עיתונים זרים"‪ .‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי (עורך)‪ .‬תקשורת המונים‪ ,‬זרמים ואסכולות מחקר‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫‪195‬‬
 ‫ג'רבי‪ ,‬א‪ .)1996( .‬המחיר הכפול‪ :‬מעמד האישה בחברה הישראלית ושירות הנשים בצה"ל‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫הוצאת רמות‪.‬‬
‫"דיאלוג" (‪ .)2013‬רק שבעה אחוז מהישראלים חושבים שראש ממשלה אישה יכולה להתמודד עם‬
‫האיום האיראני‪ .‬אוחזר ב‪ ,19/05/2016 :‬זמין ב‪:‬‬
‫‪.http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000811165‬‬
‫דר‪ ,‬י‪ .‬וקמחי‪ ,‬ש‪" .)2002( .‬נשים צעירות בארגון גברי‪ :‬הבדלי מגדר בתפיסת האיכויות של השירות‬
‫הסדיר בצה"ל"‪ .‬סוציולוגיה ישראלית‪ ,‬ד(‪.86-61 ,)1‬‬
‫דרור‪ ,‬י‪ .)2014( .‬עלייתו של האנטי‪-‬עיתונאי‪ .‬אוחזר ב‪ ,20/08/2015 :‬זמין ב‪:‬‬
‫‪.http://www.the7eye.org.il/119820‬‬
‫הורוביץ‪ ,‬ד‪ .‬וליסק‪ ,‬מ‪ .)1990( .‬מצוקות באוטופיה‪ :‬ישראל ‪ -‬חברה בעומס יתר‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת עם‬
‫עובד‪.‬‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה (‪ .)2013‬ייצוג נשים בפרלמנט‪ .‬אוחזר ב‪ ,20/08/2015 :‬זמין ב‪ :‬מידע‪-‬‬
‫וכלים‪/‬מבט‪-‬עולמי‪-‬משווה‪/‬מדדים‪/‬ייצוג‪-‬נשים‪-‬בפרלמנט‪.http://www.idi.org.il/‬‬
‫הנטינגטון‪ ,‬ס‪" .)2004( .‬התנגשות הציביליזציות"‪ .‬בתוך‪ :‬ב‪ .‬זיסר (עורך)‪ .‬אידיאולוגיות פוליטיות‬
‫מודרניות ‪ -‬מקראה (חלק א‪ ,‬עמ' ‪ .)346-318‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫הרצוג‪ ,‬ח‪ .)1994( .‬נשים ריאליות‪ :‬נשים בפוליטיקה המקומית בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הרצוג‪ ,‬ח‪" .)1999( .‬נשים בפוליטיקה ופוליטיקה של נשים"‪ .‬בתוך‪ :‬ג‪ .‬רוזן (עורך)‪ .‬מין‪ ,‬מגדר ופוליטיקה‬
‫(עמ' ‪ .)355-307‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫הרצוג‪ ,‬ח‪ .)2000( .‬חברה במראה‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫וואלה (‪ .)2012‬סקר‪ :‬לבני הכי חזקה מול נתניהו‪ ,‬אך מקבלת רק ‪ 9‬מנדטים‪ .‬אוחזר ב‪,20/08/2015 :‬‬
‫זמין ב‪.http://news.walla.co.il/elections/?w=/2780/2591825 :‬‬
‫וולף‪ ,‬נ‪ .)2004( .‬מיתוס היופי‪ :‬על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ‬
‫המאוחד‪.‬‬
‫ויטמן‪ ,‬ע‪" .)1988( .‬נשים בעיתונות הישראלית"‪ .‬קשר‪.63-55 ,4 ,‬‬
‫טאוסינג‪ ,‬ש‪ .)2009( .‬סיקור בחירות ‪ :2009‬התקשורת בחרה שלא לבחור‪ .‬אוחזר ב‪ ,20/08/2015 :‬זמין‬
‫ב‪:‬‬
‫_‪http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/100209_ELECTION2009_How_did_the‬‬
‫‪.media_vote.aspx‬‬
‫יונה‪ ,‬י‪ .)2015( .‬סדקים בחומה‪ :‬המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים‪ .‬ירושלים הוצאת‬
‫כתר‪.‬‬
‫"המגְ דּר בעולם העבודה"‪ .‬בתוך‪ :‬ג‪ .‬רוזן (עורך)‪ .‬מין‪ ,‬מגדר ופוליטיקה (עמ' ‪216-‬‬
‫ִ‬ ‫יזרעאלי‪ ,‬ד‪.)1999( .‬‬
‫‪ .)167‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫ירחי‪ ,‬מ‪ .‬וצרפתי‪ ,‬י‪" .)2009( .‬הסיקור התקשורתי של אירועי טרור בעיתונות הישראלית הכתובה‪:‬‬
‫מרכז מול פריפריה"‪ .‬מגמות‪ ,‬מ"ו(‪.61-38 ,)2-1‬‬
‫כהן‪ ,‬י‪ .)2007( .‬פרס נבחר‪ .‬בכנסת רגשות מעורבים‪ .‬אוחזר ב‪ ,14/06/2015 :‬זמין ב‪:‬‬
‫‪.http://www.inn.co.il/News/News.aspx/163566‬‬
‫כהן‪-‬אביגדור‪ ,‬נ‪" .)2000( .‬פוליטיקאיות (בהשוואה לפוליטיקאים) בעיתונות נשים בישראל‪ :‬דרך הצגתן‬
‫בשנות הבחירות לכנסת ‪ .1996 ,1977 ,1959 -‬פתו"ח‪.99-75 ,4 ,‬‬

‫‪196‬‬
‫כספי‪ ,‬ד‪" .)1993( .‬התפיסה הניאו‪-‬מרקסיסטית"‪ .‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי (עורך)‪ .‬תקשורת המונים (כרך א'‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)75-72‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫כספי‪ ,‬ד‪" .)1995( .‬אסכולת ההשפעה האידיאולוגית או הבניית המציאות"‪ .‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי (עורך)‪.‬‬
‫תקשורת המונים (כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪ .)118-106‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫כספי‪ ,‬ד‪ .)2011( .‬דעת הקהל‪ ,‬תעמולה ודמוקרטיה‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫לביא‪ ,‬ע‪" .)2000( .‬חדשות הן חדשות‪ .‬אין להן מין"‪ .‬פתו"ח‪.75-45 ,4 ,‬‬
‫להב‪ ,‬ה‪ .)2007( .‬אם עבריה‪ ,‬ורק אם עבריה‪ :‬מבט מגדרי על סיקור מלחמת לבנון השנייה בטלוויזיה‬
‫הישראלית‪ .‬הרצליה‪ :‬קשב‪ ,‬מרכז להגנת הדמוקרטיה‪.‬‬
‫להב‪ ,‬ה‪ .)2008( .‬מקרה מזעזע‪ :‬סיקור תקשורתי של תקיפות מין בישראל‪ .‬תל אביב‪ :‬מכון חיים הרצוג‬
‫לתקשורת‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫להד‪ ,‬כ‪ .‬ושושנה‪ ,‬א‪" .)2012( .‬רווקות בטיפול‪ :‬נראות‪ ,‬רפלקסיביות ומבט הצופה"‪ .‬סוציולוגיה‬
‫ישראלית‪ ,‬י"ד‪.134-111 ,‬‬
‫לוי‪ ,‬ד‪" .)1992( .‬התפקיד האידיאולוגי של חדשות בטלוויזיה‪ :‬המקרה של האינתיפאדה ב"מבט"‪.‬‬
‫פתו"ח‪ ,‬כ"ע (כרך א'‪ ,‬עמק ‪.)30-9‬‬
‫לוין‪ ,‬ד‪" .)2016( .‬היריב הפוליטי כאישה 'בלתי נשלטת'‪ :‬ייצוג מגדרי של גוף‪ ,‬קול ומרחב בסאטירה‬
‫הטלוויזיונית בישראל"‪ .‬הומור מקוון – כתב עת מדעי לחקר ההומור‪.84-69 ,6 ,‬‬
‫לזרספלד‪ ,‬פ‪.‬פ‪ .‬ומרטון‪ ,‬ר‪.‬ק‪" .)1995( .‬תקשורת המונים‪ ,‬טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת"‪.‬‬
‫בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי (עורך)‪ .‬תקשורת המונים ‪ -‬מקראה (כרך א'‪ ,‬עמ' ‪ .)92-76‬תל אביב‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫לימור‪ ,‬י‪ .‬ולביא‪ ,‬ע‪ .)2004( .‬הפמיניזציה בתקשורת הישראלית ‪ -‬תמונת מצב‪ .‬המאמר הוצג בכנס‬
‫השנתי השמיני של האגודה הישראלית לתקשורת (נתניה‪ ,‬אפריל‪.)2004 ,‬‬
‫לימור‪ ,‬י‪ .‬ומן‪ ,‬ר‪" .)1997( .‬עיתוני איכות ועיתונים פופולאריים"‪ .‬עיתונאות (עמ' ‪ .)125-119‬תל אביב‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫לימור‪ ,‬י‪ .‬ותמיר‪ ,‬א‪" .)2017( .‬תקרת הנייר‪ :‬תת‪-‬הייצוג של נשים על בולי ישראל"‪ .‬מסגרות מדיה‪,16 ,‬‬
‫‪.40-23‬‬
‫ליפהרט‪ ,‬א‪ .)1998( .‬דמוקרטיה התאגדותית‪ .‬בתוך‪ :‬ב‪ .‬נויברגר וא‪ .‬קופמן (עורכים)‪ .‬דמוקרטיה‬
‫ודמוקרטיזציה (עמ' ‪ .)284-264‬תל אביב‪ :‬הוצאת עם עובד‪.‬‬
‫לירן‪-‬אלפר‪ ,‬ד‪ .)1994( .‬הדימוי התקשורתי של נשים פוליטיקאיות ‪ -‬האם הן עדיין "אלמנות עריצות או‬
‫פילגשים"? ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫לירן‪-‬אלפר‪ ,‬ד‪" .)2003( .‬המתאבקות בבוץ‪ :‬הדימוי התקשורתי של נשים המתמודדות בבחירות‬
‫הפנימיות במפלגות בישראל ‪ ."2002‬מצב העניינים‪.5-3 ,20 ,‬‬
‫לירן‪-‬אלפר‪ ,‬ד‪ .‬וקמה‪ ,‬ע‪ .)2007( .‬עיצוב הגוף וחיטוב הזהות‪ :‬ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬מכון חיים הרצוג לתקשורת‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫לירן‪-‬אלפר‪ ,‬ד‪" .)2009( .‬נשיאה בכותרות‪ :‬דליה איציק בשיח התקשורתי‪-‬ציבורי בישראל"‪ .‬בתוך‪ :‬ה‪.‬‬
‫זובידה וד‪ .‬מקלברג (עורכים)‪ .‬הדמוקרטיה הישראלית בת ‪ :60‬מציאות וחזון (עמ' ‪.)269-262‬‬
‫תל אביב‪ :‬האגודה הישראלית למדע המדינה‪.‬‬
‫למיש‪ ,‬ד‪" .)1994( .‬נשים יפות ‪ -‬סטריאוטיפים מכוערים‪ :‬דימוי נשים"‪ .‬בתוך‪ :‬י‪ .‬הורניק וי‪ .‬ליברמן‬
‫(עורכים)‪ .‬ניהול הפרסום (עמ' ‪ .)97-94‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫‪197‬‬
 ‫למיש‪ ,‬ד‪" .)1997( .‬שוות ערך תקשורתי‪ :‬מבט פמיניסטי על התקשורת הישראלית"‪ .‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי‬
‫(עורך)‪ .‬תקשורת ודמוקרטיה בישראל (עמ' ‪ .)139-119‬ירושלים ותל אביב‪ :‬מכון ון ליר והוצאת‬
‫הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫למיש‪ ,‬ד‪" .)1998( .‬השסע השקוף‪ :‬תצפית פמיניסטית על חברה דרך התקשורת הישראלית"‪ .‬בתוך‪ :‬א‪.‬‬
‫יער ות‪ .‬הרמן (עורכים)‪ .‬החברה הישראלית‪ :‬בין פילוג לאחדות (עמ' ‪ .)51-33‬תל אביב‪ :‬מרכז‬
‫תמי שטינמץ למחקרי שלום‪.‬‬
‫למיש‪ ,‬ד‪" .)2002( .‬המדיה‪ ,‬הזונה והמדונה"‪ .‬פנים‪.93-84 ,22 ,‬‬
‫מקלוהן‪ ,‬מ‪" .)1995( .‬המדיום הוא המסר"‪ .‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי (עורך)‪ .‬תקשורת המונים ‪ -‬מקראה‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫מקלוהן‪ ,‬מ‪" .)1995( .‬מדיום חם ומדיום קר"‪ .‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי (עורך)‪ .‬תקשורת המונים ‪ -‬מקראה‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫מרגלית‪-‬שטרן‪ ,‬ב‪" .)2006( .‬דבר הפועלת‪ :‬ביטאון תנועת הפועלות"‪ .‬בתוך‪ :‬גאולה בכבלים‪ :‬תנועת‬
‫הפועלות הארץ‪-‬ישראלית‪( 1939-1920 ,‬עמ' ‪ .)170-156‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן צבי ומכון שכטר‪.‬‬
‫נואלה‪-‬נוימן‪ ,‬א‪" .)1995( .‬ספירלת השתיקה‪ :‬תיאוריה של דעת קהל‪ .‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי (עורך)‪ .‬תקשורת‬
‫המונים‪ ,‬זרמים ואסכולות מחקר ‪ -‬מקראה (עמ' ‪ .)131-122‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫נוח‪-‬הררי‪ ,‬י‪ .)2013( .‬קיצור תולדות האנושות‪ .‬אור יהודה‪ :‬דביר מוציאים לאור בע"מ‪.‬‬
‫ניר‪ ,‬ר‪ .‬ורועה‪ ,‬י‪" .)1992( .‬דרכי הציטוט בדיווח החדשותי בעיתונות הישראלית"‪ .‬בתוך‪ :‬ע‪ .‬אורנן‬
‫ואחרים (עורכים)‪ .‬העברית שפה חיה (עמ' ‪ .)210-189‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫סואל‪ ,‬ת‪ .)2001( .‬עימות בין השקפות‪ :‬המקורות האידיאולוגיים למאבקים פוליטיים‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫הוצאת שלם‪.‬‬
‫ספרן‪ ,‬ח‪" .)2002( .‬יום אחד יבינו שאנחנו צודקות"‪ .‬פנים – כתב עת לתרבות‪ ,‬חברה וחינוך‪.64-56 ,22 ,‬‬
‫פוגל‪-‬ביז'אווי‪ ,‬ס‪" .)1994( .‬המאבק על המובן מאליו"‪ .‬נגה – כתב עת פמיניסטי‪ ,21 ,‬אוחזר ב‪:‬‬
‫‪ ,30/05/2018‬זמין ב‪.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3123 :‬‬
‫פירסט‪ ,‬ע‪ .)1981( .‬הצגת המינים וסטריאוטיפים מיניים המשתקפים בפרסומת המופיעה בעיתונות‬
‫הישראלית‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫פירסט‪ ,‬ע‪" .)2000( .‬בישראל אין כל חדש?! דימויים של גברים ונשים בפרסומת הישראלית הכתובה‪.‬‬
‫פתו"ח‪.156-127 ,4 ,‬‬
‫פירסט‪ ,‬ע‪" .)2001( .‬נשים כחפצים‪ :‬דימויים של גברים ונשים בפרסומת הישראלית"‪ .‬עלמה‪26- ,)3(10 ,‬‬
‫‪.31‬‬
‫פירסט‪ ,‬ע‪" .)2017( .‬מאין לאן‪ :‬מחקר תקשורת ונשים בישראל – סיכום ביניים"‪ .‬מסגרות מדיה‪,16 ,‬‬
‫‪.22-1‬‬
‫פירסט‪ ,‬ע‪ .‬ואברהם‪ ,‬א‪ .)2004( .‬ייצוג האוכלוסייה הערבית בתקשורת העברית‪ :‬השוואה בין סיקור יום‬
‫האדמה הראשון (‪ )1976‬לבין סיקור אינתיפאדת אל‪-‬אקצא (‪ .)2000‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫פריירה‪ ,‬פ‪ .)1981( .‬פדגוגיה של מדוכאים‪ .‬ירושלים‪ :‬מפרש‪.‬‬
‫פרס‪ ,‬י‪ .‬ויציב‪ ,‬ג‪ .)1969( .‬מבוא לשיטות מחקר במדעי ההתנהגות‪ .‬ירושלים‪ :‬אקדמון‪.‬‬
‫קגלי‪ ,‬צ'‪ .‬וויטקופף‪ ,‬י‪" .)2001( .‬פירושים תיאורטיים מתחרים של הפוליטיקה העולמית"‪ .‬בתוך‪:‬‬
‫הפוליטיקה העולמית‪ :‬מגמות ותמורות (מהדורה שביעית‪ ,‬עמ' ‪ .)44-21‬תל אביב‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫‪198‬‬
 ‫קמה‪ ,‬ע‪" .)2002( .‬אם שמים אותי על המסך‪ ,‬משמע אני קיים‪ :‬דרכי התמודדות של הומואים עם‬
‫הכחדתם הסמלית הנתפסת"‪ .‬סוציולוגיה ישראלית‪.143-191 ,)1(4 ,‬‬
‫קמה‪ ,‬ע‪" .)2004( .‬קריאה פעילה‪ :‬רב‪-‬תרבותיות ואילוצי השיח ההגמוני"‪ .‬בתוך‪ :‬ת‪ .‬ליבס‪ ,‬ע‪ .‬קמה‪ ,‬ומ‪.‬‬
‫טלמון (עורכים)‪ .‬תקשורת כתרבות‪ :‬יצירת משמעות כמפגש בין טקסט לבין קוראים (עמ' ‪470-‬‬
‫‪ .)441‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫קמפף‪ ,‬ר‪" .)1996( .‬החיפוש אחר בקיעים בחומה‪ :‬הניסיון לקדם ענייני נשים בתקשורת הישראלית‪.‬‬
‫פתו"ח‪.26-4 ,3 ,‬‬
‫רועה‪ ,‬י‪" .)1994( .‬סוד הקסם הפופולארי‪ :‬עיתוני איכות ועיתונים אחרים"‪ .‬שבע פתיחות לעיון‬
‫בתקשורת ובעיתונות (עמ' ‪ .)58-47‬אבן יהודה‪ :‬רכס‪.‬‬
‫רועה‪ ,‬י‪ .‬וכהן‪ ,‬ע‪" .)1998( .‬אחד הימים היותר עקובים מדם"‪ .‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬כספי וי‪ .‬לימור (עורכים)‪.‬‬
‫אמצעי תקשורת המונים בישראל (עמ' ‪ .)476-463‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫ריבק‪ ,‬ה‪ .)2010( .‬סקר ‪ :TGI‬ישראל היום מתחזק ב‪ 30-‬ועוקף את ידיעות‪ .‬אוחזר ב‪ ,20/08/2015 :‬זמין‬
‫ב‪.http://b.walla.co.il/?w=/3050/1715485 :‬‬
‫רייך‪ ,‬צ‪ .)2014( .‬הנשים בעיתונות חלשות ונוטות לאמץ את זווית הראייה הגברית‪ .‬אוחזר ב‪:‬‬
‫‪ ,14/06/2015‬זמין ב‪.http://www.themarker.com/advertising/1.2260999 :‬‬
‫שוחט‪ ,‬א‪" .)2001( .‬התרבות שלאחר המהפכה‪ :‬מין‪ ,‬לאומיות וחווית העקירה"‪ .‬בתוך‪ :‬זיכרונות‬
‫אסורים‪ :‬לקראת מחשבה רב‪-‬תרבותית‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת בימת קדם לספרות‪.‬‬
‫שלו‪ ,‬ט‪ .)2012( .‬יחימוביץ'‪ :‬מתאפשר סיכוי שאעמוד בראש הממשלה הבאה‪ .‬אוחזר ב‪,20/08/2015 :‬‬
‫זמין ב‪.http://news.walla.co.il/elections/?w=/2780/2601481 :‬‬
‫שנהב‪ ,‬י‪ .)2012( .‬מהי גזענות? אוחזר ב‪ ,20/07/2017 :‬זמין ב‪:‬‬
‫‪./https://www.acri.org.il/education/2012/03/18/what-is-racism‬‬
‫שנקר‪-‬שרק‪ ,‬ד‪" .)2000( .‬ייצוג תקשורתי ושיווק פוליטי של נשים בעידן הפריימריס"‪ .‬פתו"ח‪126- ,4 ,‬‬
‫‪.100‬‬
‫שפירא‪ ,‬א‪ ,.‬קניג‪ ,‬ע‪ ,.‬פרידברג‪ ,‬ח‪ .‬ואיצקוביץ'‪-‬מלכה‪ ,‬ר‪ .)2013( .‬ייצוג נשים בפוליטיקה‪ :‬ישראל במבט‬
‫השוואתי‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬
‫תמיר‪ ,‬א‪ .)2009( .‬מגדר ותקשורת‪ :‬נשים בעיתונות הספורט הכתובה בישראל‪ .2006-1948 ,‬רמת גן‪ :‬בר‬
‫אילן‪.‬‬

‫‪Acker, J. (1990). "A theory of gendered organizations". In: Gender and society.‬‬
‫‪California: Sage Publications.‬‬

‫‪Akhavan-Majid, R. & Ramaprasad, J. (1998)."Framing and ideology: A comparative‬‬

‫‪analysis of U.S. and Chinese newspaper coverage of the fourth United Nations‬‬
‫‪conference on women and the NGO forum". Mass communication and society,‬‬
‫‪1(3), 131-152.‬‬

‫‪Anagondahalli, D. (2012). "Prior reputation and the transition from image repair to image‬‬
‫‪makeover: The case of Hosni Mubarak". Public relations review, 39, 241-244.‬‬

‫‪Bartky, S. (1997). "Foucault, femininity and the modernization of patriarchal power". In:‬‬
‫‪R. Weits (Ed.). The politics of women's bodies: Sexuality, appearance and‬‬
‫‪behavior (pp.25-44). Oxford: Oxford University Press.‬‬

‫‪199‬‬
Baum, M.A. & Jamison, A. (2011). "Soft news and the four Oprah effects". In: R.Y.
Shapiro & L.R. Jacobs (Eds.). The Oxford handbook of American public opinion
and the media (pp. 121-137). New York: Oxford University Press Inc.

Beaujon, A. (2012). New York Times passes USA Today in daily circulation. Retrieved
in: 20/08/2014, from: http://www.poynter.org/latest-
news/mediawire/211994/new-york-times-passes-usa-today-in-daily-circulation.

Beauchamp, L.L. & O'Connor, A. (2011). "America's most admired companies: A

descriptive analysis of CEO corporate social responsibility statements". Public
relations review, 38, 494-497.

Beaudoin, C.E. & Thorson, E. (2002). "Spiral of violence: Conflict and conflict
resolution in international news". In: E. Gilboa (Ed.). Media and conflict:
Framing issues, making policy, shaping opinions (pp. 45-64). New Orleans:
Transnational Publishers.

Bennett, W.L. (1990). "Toward a theory of press-state relations in the United States".
Journal of communication, 40, 103-125.

Blaffer-Hrdy, S. (1999). Mother Nature: A history of mothers, infants and nature

selection. New York: Pantheon Books.

Bloch-Elkon, Y. & Lehman-Wilzing, S. (2007). "Media functioning during a violent

international crisis: Differences between elite and popular press coverage of
American policy in Bosnia" (1992-1995). In: H. Nossek et al (Eds.). Media and
political violence (pp. 119-142). New Jersey: Hampton.

Brown, J.D., Steels, J.R. & Wash-Childers, K. (2001). Sexual teens, sexual media:
Investigating media's influence on adolescent sexually. London: Routledge.

Brown, R. (1970). Radicalesbians, The woman-identified-woman. Durham: Duke

University.

Borah, P. (2011). "Conceptual issues in framing theory: A systematic examination of the

decade's literature". Journal of communication, 61, 246-263.

Bordo, S. (1998). "Sexual harassment is about bullying, not sex". In: The chronicle of
higher education (p. B6).

Buss, D.M. & Schmitt, D.P. (2011). Evolutionary psychology and feminism. Austin:
University of Texas.

Butler, J. (1990). Gender trouble and the subversion of identity. New York: Routledge.

Campus, D. (2013). Women political leaders and the media. London: Palgrave
Macmillan.

Carey, J. (1989). "A cultural approach to communications". In: Communication as

culture: Essay on media and society (pp. 13-36). London: Routledge.

200
Carroll, S. J. & Zerilli, L. G. (1993). "Feminist challenges for political science". In: A.W.
Finifter (Ed.). Political science: The state of discipline II (pp. 55-76).
Washington, D.C.: The American Political Science Association.

Cixous, H. (1975). The laugh of the medusa. Chicago: The University of Chicago Press.

Clinton, H. (2003). Living history. New York: Simon and Schuster.

Courtney, A.E. & Lockeretz, S.W. (1971). "A woman's place: Analysis of the roles
portrayed by women in magazine advertisements". Journal of marketing
research, 8(1), 92-95.

Dietz, M. G. (2003). "Current controversies in feminist theory". Annual review of

political science, 6, 399-431.

Dolan, J. (2002). "Political appointment in the United States: Does gender makes a
difference?". Political science and politics, 34(2), 213-216.

Dudman, J. (2017). "Only 23% of the world's politicians are women. It's time for that to
change". The Guardian. Retrieved in: 30/05/2018, from: theguardian.com/public-
leaders-network/2017/nov/29/female-political-leaders-women-change.

Duriau, V.J., Reger, R.K. & Pfarrer, M.D. (2007). "A content analysis of the literature in
organization studies: Research themes, data sources and methodological
refinements". Organization research methods, 10, 5-34.

Dyer, R. (1999). "Stereotyping". In: L. Gross & J.D. Woods (Eds.). The Columbia reader
on lesbians & gay men in media, society and politics (pp. 297-301). New York:
Columbia University Press.

Entman, R. (1993). "Framing: Towards clarification of a fractured paradigm". Journal of

communication, 43(4), 51-58.

Entman, R. (2004). Projection of power: Framing news, public opinion and US foreign
policy (pp. 1-28). Chicago: The University of Chicago Press.

Evans, P.C. (2003). "If only I were thin like her, maybe I could be happy like her".
Psychology of women quarterly, 27(3), 209-214.

First, A. (2002). "All women should cry: The presentation of women in foreign news".
Communications, 27(1), 35-61.

First, A. & Shaw, D. L. (1998). "Where have all the women gone? The presentation of
women in foreign news: A 1995 multi-national study". Paper presented in the
annual conference of the ICA, Jerusalem, Israel (1998).

Foreign Policy (2014). Does the academy matter? Retrieved in: 07/07/2015. From:
http://foreignpolicy.com/2014/03/15/does-the-academy-matter/.

201
Foucault, M. (1975). Discipline and punish: The birth of the prison. New York: Random
House.

Fraset, N. (1992). "Rethinking the public sphere: A contribution to the critique of

actually existing democracy". In: C. Calhoun (Ed.). Habermas and the public
sphere. Cambridge: MIT Press.

Gallup (2015). In U.S., socialist presidential candidates least appealing. Retrieved in:
19/05/2016, from: http://www.gallup.com/poll/183713/socialist-presidential-
candidates-least-appealing.aspx.

Gamson, W. (1992). Talking politics. Cambridge: Cambridge University Press.

Gamson, W. & Lasch, K.E. (1983). "The political culture of social welfare policy". In:
S.E. Spiro & E. Yuchtman-Yaar (Eds.). Evaluating the welfare state: Social and
political perspectives. New York: Academic Press.

Gamson, W. & Modigliani, A. (1989). "Media discourse and public opinion on nuclear
power: A constructionist approach". American journal of sociology, 95, 1-37.

Gans, H.J. (2010). "News and the news media in the digital age: Implications for
democracy". Daedalus, 39(2), 8-17.

Gedalya-Lavy, E. (2016). The puzzle of gender and politics: Voting and media framing in
Israel (1969-2013). Tel Aviv: Tel Aviv University.

Gerbner, G. (1972). "Violence in television drama: Trends and symbolic functions". In:
G. A. Comstock & E. A. Rubinstein (Eds.). Television and social behavior, 1, 28-
187.

Gerbner, G. & Gross, L. (1976). "Living with television: The violence profile". Journal
of communication, 26(2), 173-199.

Ghanem, S. (1997). "Filling in the tapestry: The second level of agenda setting". In:
Communication and democracy: Exploring the intellectual frontiers in agenda
setting. New Jersey: Lawrence.

Giddens, A. (1987). Sociology: A brief but critical introduction. London: Palgrave

Macmillan.

Gill, R. (2002). "Cool, creative and egalitarian? Exploring gender in project-based new
media work in Europe". Information, communication and society, 5(1), 70-89.

Gilligan, C. (1982). In a different voice: Psychological theory and women's development.

Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press.

Gino, F., Wilmuth, C.A. & Brooks, A.W. (2015). "Compared to men, women view
professional advancement as equally attainable, but less desirable". PANS,
112(40), 12354-12359. Retrieved in: 06/10/2015. From:
http://www.pnas.org/content/112/40/12354.full.pdf.

202
Goffman, E. (1979). Gender advertisements. New York: Harper and Row.

Golan, G. & Herman, T. (2004). "Parliamentary representation of women: The Israeli

case". In: M. Tremblay (Ed.). Women and parliaments: An international study
(pp. 251-275). Montreal: Remue-ménage Press.

Goldberg, P. (1968). "Are women prejudiced against women?". Transaction, 5, 28-30.

Gross, L. (1989). "Out of the mainstream: Sexual minorities and the mass media". In: G.
Borchers (Ed.). Remote control: Television, audiences and cultural power (pp.
49-130). London: Routledge.

Gross, L. (2001). Up from invisibility: Lesbians, gay men and the media in America. New
York: Columbia University Press.

Harmer, E., Savigny, H. & Ward, O. (2016). "Are you tough enough? Performing gender
in the UK leadership debates 2015". Media, culture and society, in press, 1-16.

Heider, D. (2000). While news: Why local news programs don't cover people of color.
New Jersey: Lawrence.

Heldman, C. (2009). From Ferraro to Palin: Sexism in media coverage of vice

presidential candidates. Retrieved in: 15/11/2016, from:
https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1459865.

Herman, E. & Chomsky, N. (1988). Manufacturing consent. New York: Pantheon.

Herman, T. & Kurtz, G. (1995). "Prospects for democratizing foreign policymaking: The
gradual empowerment of Israeli women". Middle East journal, 16(1), 447-466.

Hooghe, M., Jacobs, L. & Claes, E. (2015). "Enduring gender bias in reporting on
political elite positions: Media coverage of female MPs in Belgian news
broadcasts (2003-2011)". The international journal of press-politics, 20(4), 395-
414.

Humprecht, E. & Esser, F. (2017). "A glass ceiling in the online age? Explaining the
underrepresentation of women in online political news". European journal of
communication. Retrieved in: 14/08/2017, from:
journals.sagepub.com/doi/10.1177/0267323117720343.

Ingham, H. (2011). "Job creation and labor market flexibility: Miracle or mirage on the
Polish labor market". Industrial relations journal, 42, 339-357.

Iyengar, S. & Simon, A. (1993). "News coverage of the gulf crisis and public opinion: A
study of agenda-setting, priming and framing". Communication research, 20,
365-383.

Jones, E. (2009). The 2008 presidential elections: A story in four acts. New York:
Palgrave Macmillan.

203
Kacen, J. J. (2000). "Girl power and boy nature: The past, present and paradisal future of
consumer gender identity". Marketing intelligence and planning, 18(6), 345-355.
Kahn, K. F. (1991). "Women candidates in the news: An examination of gender
differences in U.S. senate campaign coverage". Public opinion quarterly, 55(2),
180-199.

Kahn, K. F. (1992). "Does being male help? An investigation of the effects of candidate
gender". The Journal of politics, 54(2), 497-517.

Kahn, K. F. (1994). "The distorted mirror: Press coverage of women candidates for
statewide office". The Journal of politics, 56(1), 154-173.

Katz, A. (2012). Margaret Thatcher, Golda Meir, and Indira Gandhi's actions and
rhetoric regarding feminism and gender during their ascent to power". CMC
senior theses: Paper 518.

Kittilson, M.C. & Fridkin, K. (2008). "Gender, candidates’ portrayals and elections
campaigns: A comparative perspective". Politics & gender, 4(3), 371-392.

Krolokke, C. & Sorensen, A.S. (2006). "Three waves of feminism: From suffragettes to
'grrls'". In: Gender communication theories & analyses: From silence to
performance (pp. 1-25). California: SAGE publications.

Lachover, E. (2015). "Signs of change in media representation of women in Israeli

politics: Leading and peripheral women contenders". Journalism, 1(18), 1-18.

Lahav, P. (1974). "The status of women in Israel: Myth and reality". American journal of
comparative law, 22(1), 107-129.

Lawrence, R. G. & Melody, R. (2009). Hillary Clinton's race for the white house:
Gender and the media on the campaign trail. Boulder: Lynne Rienner Publishers.

Lehman-Wilzig, S. & Seletzky, M. (2010). "Hard news, soft news, 'general' news: The
necessity and utility of an intermediate classification". Journalism, 11(1), 56-97.

Lemish, D. (1998). "Spice girls' talk: A case study in the development of gendered
identity. In: S.A. Inness (Ed.). Millennium girls: Today's girls around the world
(pp. 145-167). Lanham: Rowman & Littlefield.

Lemish, D. & Drob, G. (2002). "All the time his wife: Portrayals of first ladies in the
Israeli press". Parliamentary affairs, 55(1), 129-142.

Lemish, D. & Tidhar, C. (1991). "The silenced majority: Women in Israel 1998
television election campaign. Women and language, 14, 13-21.

Lemish, D. & Tidhar, C. (1999). Still marginal: Women in Israel's 1996 television
election campaign". Sex rules, 41, 389-412.

204
Loke, J., Bachmann, I. & Harp, D. (2017). "Co-opting feminism: Media discourses on
political women and the definition of a (new) feminist identity. Media, culture
and society, 39(1), 122-132.

Lorber, J. (1994). Paradoxes of gender. New Haven: Yale University Press.

Marx, K. & Engels, F. (2004). The communist manifesto. Retrieved in: 07/07/2015.
From:
https://www.marxists.org/archive/marx/works/download/pdf/Manifesto.pdf.

Marx, L. & Mazlish, L. (1998). Progress: Fact or illusion? Ann Arbor: University of
Michigan Press.

Meeks, L. (2012). "Women candidates for executive political offices and news
coverage". Journal of communication, 62, 175-193.

Meeks, L. (2013). "All the gender that's fit to print: How the New York Times covered
Hilary Clinton and Sarah Palin in 2008". Journalism & Mass Communication
Quarterly, 90(3), 520-539.

Meeks, L. (2013). "He wrote, she wrote: Journalist gender, political office and campaign
news. Journalism & mass communication quarterly, 90(1), 58-75.

Meeks, L. & Domke, D. (2015). "When politics is a woman's game: Party and gender
ownership in woman-versus-woman elections". Communication research, 17.
Retrieved in: 07/07/2015. From:
http://crx.sagepub.com/content/early/2015/04/16/0093650215581369.abstract.

Millet, K. (1968). Sexual politics. Garden City, New York: W.W. Norton.

Mo, C.H. (2015). "The consequences of explicit and implicit gender attitudes and
Candidates' quality in the calculations of voters". Political behavior, 37(2), 357-
395.

Molotch, H. & Lester, M. (1974). "News as purposive behavior". American sociological

review, 39, 101-112.

Nielsen NetView (2010). Did you know? Facts about the New York Times. Retrieved in:
20/08/2015, from: http://www.webcitation.org/5zE3Q8zJj.

Pateman, C. (1988). The sexual contract. Stanford: Stanford University Press.

Pew Research Center (2015). Women and leadership. Retrieved in: 22/05/2015, from:
http://www.pewsocialtrends.org/2015/01/14/women-and-leadership/.

Ponterotto, J. S. (2006). "Brief note on the origins, evolution and meaning of the
qualitative research concept: Thick description". The qualitative report, 11(3),
538-549.

205
Rahat, G. (2002). "Candidate selection in a sea of changes: Unsuccessfully trying to
adapt?". In: Arian, A. & Shamir, M. (Eds.). The elections in Israel 1999 (pp. 245-
268). New York: State University of New York Press.

Rahat, G. & Sheafer, T. (2007). "The personalization(s) of politics: Israel, 1949-2003.

Political communication, 24(1), 65-80.

Raicheva-Stover, M. and Ibroscheva, E. (2014). Women in politics and media:

Perspectives from nations in transition. London: Bloomsbury.

Rich, A. (1976). Of woman born: Motherhood as experience and institution. New York:
W.W. Norton.

Rodgers, S. & Thorson, E. (2003). "A socialization perspective on male and female
reporting". International communication association, 53(4), 658-675.

Ross, K., Boyle, K., Carter, C. & Ging, D. (2018). "Women, men and news: It's life, Jim,
but not as we know it". Journalism studies, in press, 1-22.

Sasson-Levy, O. (2011). "From the military as a gendered organization to militarized

inequality regimes: Research on gender and the military in Israel". Israel studies
review, 26(2), 73-98.

Scheufele, D.A. (1999). "Framing as a theory of media effects". Journal of

communication, 49(1), 103-122.

Schneider, M.C. & Bos, A.L. (2014). "Measuring stereotypes of female politicians".
Political psychology, 35(2), 245-267.

Seongcheol, K. (1998). "Cultural imperialism on the internet". The edge: The e-journal of
intercultural relations, 1(4).
Silverstein, B., Perdue, L. & Kelly, E.M. (1986). "The role of mass media in promoting a
thin standard of bodily attractiveness for women". Sex roles, 14(9), 519-532.

Smith, J. (2017). How Theresa May brought Britain to heel. Retrieved in: 18/06/2017,
from: https://www.nytimes.com/2017/05/12/opinion/sunday/how-theresa-may-
brought-britain-to-heel.html?emc=eta1&_r=0.

Solans, V. (1967). Scum manifesto. New York: Olympia Press.

Sweetser, K.D. & Kelleher, T. (2011). "A survey of social media use, motivation and
leadership among public relations practitioners". Public relations review, 37, 425-
428.

Tankard, J. W. (2001). "The empirical approach to the study of the media framing". In:
D. Stephen, H. Oscar & E. August (Eds.). Framing public life: Perspective on
media and our understanding of the social world (pp. 95-106). New Jersey:
Lawrence Erlbaum Associates.

206
Tartaglia, S. & Rollero, C. (2015). "Gender stereotyping in newspaper advertisements: A
cross-cultural study". Journal of cross-cultural psychology, 46(8), 1103-1109.

Tidhar, C. (1988). "Women in Israel's broadcasting media and on Israeli television". In:
Y. Kawakami (Ed.). Women and communication in an age of science and
technology (pp. 112-128). Tokyo: Atom Press.

Trimble, L. & Gerrits, B. (2013). "Is it personal? Gendered mediation in newspaper

coverage of Canadian national party leadership contests". The international
journal of press-politics, 18, 462-481.

Tuchman, G. (1978). "The symbolic annihilation of women by the mass media". In: J.W.
Bennett, A. Kaplan-Daniels & G. Tuchman (Eds.). Hearth and home: Image of
women in the mass media (pp. 3-38). London: Oxford University Press.

Van- Zoonen, L. (1994). Feminist media studies. London: Sage Publications.

Wagner, L.C. & Banos, J.B. (1973). "A woman's place: A follow-up analysis of the roles
portrayed by women in magazine advertisements". Journal of marketing
research, 19, 213-214.

Wanta W., Golan, G. & Lee, C. (2004). "Agenda setting and international news: Media
influence on public perceptions of foreign nations quarterly". Journalism and
mass communication, 81, 364-377.

Wattenberg, M.P. (2009). The decline of American political parties, 1952-1996.

Cambridge: Harvard University Press.

Women in Congress (2015). Geraldine Ferraro. Retrieved in: 20/08/2015. From:

http://history.house.gov/People/Detail/13081.

Zhang, E. & Benoit, W.L. (2009). "Former minister Zhang's discourse on SARS:
Government's image restoration or destruction?". Public relations review, 35,
240-246.

Zimmerman, D.H. & West, C. (1987). "Doing gender". Gender & society, 1(2), 125-
151.

207
 ‫נספח מס‪ :1 .‬הגדרה ופירוט של דפוסי הסיקור‬

‫נספח מס‪ 1 .‬מגדיר ומפרט את המילים‪ ,‬הביטויים והאלמנטים הטקסטואליים והוויזואליים‪ ,‬אשר‬
‫מהווים ביטוי לכל אחד מדפוסי הסיקור במחקר זה‪.‬‬

‫בבדיקה עצמה עלו והתווספו ביטויים רבים תחת כל דפוס סיקור‪ ,‬ובטבלה זו הם כתובים תחת‬
‫הביטויים שנקבעו מראש‪ .‬חלק מן הביטויים שנמצאו שונים לחלוטין מאלו שהוצבו מראש‪ ,‬וחלקם‬
‫פיתוחים והרחבות שלהם‪:‬‬

‫דפוס סיקור א‪ :‬גוף והופעה חיצונית‬

‫מילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‪:‬‬

‫מבוגרת‬ ‫‪-‬‬
‫זקנה‪ /‬קשישה‬ ‫‪-‬‬
‫צעירה‬ ‫‪-‬‬
‫גיל‬ ‫‪-‬‬
‫תסרוקת‬ ‫‪-‬‬
‫שיער‬ ‫‪-‬‬
‫לבוש‬ ‫‪-‬‬
‫שמלה‪ /‬מכנסיים‬ ‫‪-‬‬
‫משקל‬ ‫‪-‬‬
‫שמנה‪ /‬שומן‬ ‫‪-‬‬
‫רזה‪ /‬רזון‬ ‫‪-‬‬
‫מאופרת‪ /‬איפור‬ ‫‪-‬‬
‫אסתטית‪ /‬אסתטיקה‬ ‫‪-‬‬
‫צילום‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה‬ ‫‪-‬‬
‫פוטושופ‬ ‫‪-‬‬
‫גבוהה‪ /‬גובה‬ ‫‪-‬‬
‫חטיבּת‪ /‬חיטוב‪ /‬חטובה‪ /‬ספורט‪ /‬אימונים‬ ‫‪-‬‬
‫יפה‪ /‬יופי‬ ‫‪-‬‬

‫‪208‬‬
 ‫אטרקטיבית‪ /‬אטרקטיביות‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Aged‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Old/Elderly/Senior‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Young/Youthful‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Age‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Hair style‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Hair‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Attire‬‬
‫‪-‬‬ ‫)‪Dress/Trousers (Pants‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Weight‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Obese/Fat‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Slim/Thin/Thinness‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Made-up/Make-up‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Esthetic/Esthetics‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Photograph/Picture‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Photo‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Photoshop‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Tall/Height‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Fitness/Fit/Well-built‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Pretty/Beauty‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Attractive‬‬

‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"שלי במגפי גולדה – שתי הנשים שלא נתנו לעבודה למלא את תפקידה ולהיות שמאל‬ ‫‪-‬‬
‫מדיני"‬
‫"השילוב החביב על יחימוביץ – ז'קט שחור‪ ,‬חולצה לבנה ומכנסיים שחורים – נראה כקוד‬ ‫‪-‬‬
‫לבוש שנוסח למענה בימיה כעיתונאית שמופיעה בטלוויזיה‪ ,‬ופחות כבחירה אישית"‬

‫‪209‬‬
 2013 ‫ לבני‬,‫הארץ‬

"‫"יש לה הופעה מצודדת‬ -

,‫ היינו אומרים עליה שהיא חדרה אל מאחורי קווי האויב‬,‫"אם לבני הייתה אהוד ברק‬ -
)‫מחופשת למה שזה לא יהיה (לא לבחורה בלונדינית מן הסתם‬
"‫"יש לה אלגנטיות מחניקה‬ -
"‫"הופעתה מסגירה ניסיון לגבש סגנון לבוש מובחן‬ -
2013 ‫ יחימוביץ‬,‫ידיעות אחרונות‬

"Sale"‫ שמציעה חליפות ב‬,‫קריקטורה של יחימוביץ כמוכרת בחנות בגדים‬ -

"‫"שלי יחימוביץ נצפתה מחפשת בבוטיק מעיל עור שחור‬ -
"‫"דנה אינטרנשיונל נשאלה האם נתנה ליחימוביץ עצות בענייני סטיילינג‬ -
2013 ‫ לבני‬,‫ידיעות אחרונות‬

"‫"היא מדגמנת מועמדות לראשות הממשלה‬ -

1984 ‫ פררו‬,NYT

- Mrs. Ferraro, a slim woman of medium height who wears aviator-style

glasses for reading

- Mrs. Ferraro, dressed in a white suit

- The woman who proved that all feminists don't have to wear army boots

- Representative Ferraro called her hairdresser to her home Friday

- As was presumably inevitable, a television commercial has appeared

starring a woman who is nearly a dead ringer for Geraldine A. Ferraro, hair

style and color and dress design copied with uncanny accuracy. The

Democratic Vice-Presidential nominee, who just celebrated her 49th

birthday, might not be flattered by the sponsoring product: a denture

adhesive.

210
- Mrs. Ferraro doesn't have the caricature potential of, say, Bella S. Abzug,

but if she manages to hang in there, the artists will assuredly find a way,

raising the question of what they vote for - the face or the politics

- Her white suit framed by a rostrum draped in red and blue

- Mrs. Mondale said she did not offer advice to Mrs. Ferraro. Asked what they

had talked about at a Labor Day dinner, she replied: ''Oh, what do women

talk about? She liked my new red dress "

- Mrs. Ferraro has not taken the conservative dress-for-success route. She

wears makeup and softer clothes, usually pearls and silk dresses

- Isn't she a beautiful Vice President?

- Ferraro, who wore a vivid red dress

1984 ‫ פררו‬,Newsday

- She will add some pizzazz to the nomination

- She is a young woman
- …Stood Ferraro, wearing a white suit
- Ferraro has "vested interest"
- Her wrinkled raincoat, the print dresses, the mix and match
- Ferraro is wearing a tiger jumpsuit and standing with one foot a leashed leopard
- Elderly Queens woman
1969 ‫ מאיר‬,‫הארץ‬

‫אין היא עונדת תכשיט זהב והיא אינה‬...'‫"על אף העובדה ששמה של ראש הממשלה 'גולדה‬ -
"‫מתקשטת בחפצים נוצצים‬
"...‫בוקרים‬-‫ חובשת כובע‬,‫ הגב' מאיר‬,‫"ראש הממשלה‬ -
‫ מאיר מבקשת מניקסון "לסגור את הריץ' רץ'" בשמלתה‬:‫קריקטורה‬ -
"‫"לבושת חליפת צמר משובצת‬ -
"'‫"ראש הממשלה בחליפה בצבע באז‬ -

211
 1969 ‫ מאיר‬,‫ידיעות אחרונות‬

‫ מאיר עם כובע ומחרוזת ססגוניים‬:‫ציור‬ -

"‫ ונעלה נעליים שחורות‬,‫"היא לבשה חליפה אפורה עם שוליים שחורים‬ -
"‫"להופעתה חלק גדול בהצלחה הזאת‬ -
"‫"התקשטה בחליפה כחולה‬ -
2008 ‫ קלינטון‬,Newsday

- Hillary Rodham Clinton is in second place because she is a white woman

- a 60-year-old white woman

- Women candidates should get "extra credit" because it takes them so much

extra time to get ready than the men in the morning

2008 ‫ קלינטון‬,NYT

- Strong, beautiful, mature woman

- Looking blond and glamorous
- Mrs. Clinton benefited from being portrayed by Amy Poehler
- :‫ קלינטון ו"הכפילה" בתלבושת תואמת עם הכיתוב‬:‫ תמונה‬Hillary Rodham Clinton
appeared on “Saturday Night Live” with Amy Poehler

- She has also been accused of having a grating voice and bad taste in clothes

- Mrs. Clinton, dressed and wearing glasses

- This young lady knows how to fight!

- She is a delightful young woman

- She misstated the circumstances of her trip to Bosnia because she was 60

- Her own bad wardrobe choices

- Clinton’s wedding dress

- How she manages to look so good in the morning

- Mrs. Clinton, in a yellow pantsuit

212
‫‪-‬‬ ‫‪Mrs. Clinton then emerged in an improbably blue pantsuit‬‬

‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"בחרה ללבוש שמלה ארוכה ושחורה"‬ ‫‪-‬‬

‫"שתי טיפות לבני‪( "213213‬ביחס ל"כפילה" של לבני)‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה‪ :‬השוואה בין לבני לבין ה"כפילה" שלה‬ ‫‪-‬‬
‫"ציפי הכפולה" (ביחס ל"כפילה" של לבני)‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה‪ :‬לבני בפגישה עם "כפילתה"‬ ‫‪-‬‬
‫"דמיון מדהים ללבני" (ביחס ל"כפילה")‬ ‫‪-‬‬
‫"יותר מתאים לה גוונים"‬ ‫‪-‬‬
‫"דיברו על עיצוב שיער"‬ ‫‪-‬‬
‫"מרכיבה עדשות מגע"‬ ‫‪-‬‬
‫"התיישבה עטוית שחורים"‬ ‫‪-‬‬
‫"אישה הדורת פנים"‬ ‫‪-‬‬
‫"נכנסה לחנות אופנה בכיכר המדינה"‬ ‫‪-‬‬
‫החלה למדוד בגדים בתא ההלבשה"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא השמינה"‬ ‫‪-‬‬
‫"מחליפה בגדים במכונית"‬ ‫‪-‬‬
‫"הזמן עושה לה רק טוב" (בהתייחס לגילה)‬ ‫‪-‬‬
‫"הסמרטוט הלבן שפרשה על ראשה בעת הפגישה עם הרב עובדיה"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא הפרונט‪ ,‬הם התוכן"‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"הפריזורה שלה בהחלט שווה שעתוק"‬ ‫‪-‬‬

‫"פיילין‪ ,‬לבני או קלינטון – מי מהן מתלבשת הכי טוב?"‬ ‫‪-‬‬
‫"תמונתה מרוככת בעיבוד מחשב"‬ ‫‪-‬‬
‫"שפתיה קפוצות‪ ,‬שיניה חשוקות‪...‬שיערה מסורק היטב"‬ ‫‪-‬‬
‫"תצלום לא מוצלח"‬ ‫‪-‬‬
‫"ציפי (שוקולד לבן) לבני"‬ ‫‪-‬‬
‫"רוצים לארגן לה פוטו אופ"‬ ‫‪-‬‬

‫‪213‬‬
 ‫"הדיירת הכי מצודדת בבניין"‬ ‫‪-‬‬
‫"מצוינת ומדהימה בגובה שלה‪ ,‬בשערה המתנופף ברוח"‬ ‫‪-‬‬
‫"הגרביים של ציפי"‬ ‫‪-‬‬
‫"מעולם לא נראתה צעירה יותר"‬ ‫‪-‬‬
‫"מצולמת עם הספרית שלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"נמלטה מגורל ההשמנה שפקד את עמיתיה הכרסתנים"‬ ‫‪-‬‬
‫"תתחיל ללבוש שמלות"‬ ‫‪-‬‬
‫"מרבה ללבוש מכנסיים"‬ ‫‪-‬‬

‫‪214‬‬
 ‫דפוס סיקור ב‪ :‬רמיזות מיניות‬

‫מילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‪:‬‬

‫מין‪ /‬סקס‬ ‫‪-‬‬

‫מיניות‬ ‫‪-‬‬
‫נשיקה‬ ‫‪-‬‬
‫חיבוק‬ ‫‪-‬‬
‫מגע‬ ‫‪-‬‬
‫מבט‬ ‫‪-‬‬
‫תשוקה‪ /‬אהבה‬ ‫‪-‬‬
‫ליטוף‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Sex‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Sexuality‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Kiss‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Hug‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Touch‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Look‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Sensuality/Love‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Caressing‬‬

‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫(בהתייחס אליה ואל יחימוביץ)‪" :‬דומה ששתיהן יכולות להשתתף בהיאבקות בוץ"‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"מתברר שמפלגה של שתי הנשים האלה (לבני ויחימוביץ) מציתה את הדמיון‪ ,‬בעיקר‬ ‫‪-‬‬
‫הגברי‪ .‬שמעתי לא מעט אנשים שציינו את האפשרות ששתיהן ילכו יחד כאופציה מדליקה‪,‬‬
‫כוח נשי מסקרן‪ ,‬הרכב סקסי‪ ,‬כאילו מדובר בסרט פורנוגרפי ולא באפשרות פוליטית"‬
‫"לבני ויחימוביץ רחוקות מלספק את הפנטזיה‪ ,‬וככל הנראה שהיאבקות בבוץ לא תהיה‬ ‫‪-‬‬
‫כאן"‬

‫‪215‬‬
 1984 ‫ פררו‬,NYT

- Mrs. Ferraro kissed Jim Wright, the House majority leader

- Her reasoning is that Miss would indicate that she is single, which she is

not

- Geraldine A. Ferraro and the bawdy jokes involving female anatomy told by

Joan Rivers at a convention-related lunch of Republican women honoring

Nancy Reagan last week in Dallas

- Mrs. Ferraro does not shy away from feminine gestures

1984 ‫ פררו‬,Newsday

- Charming woman
- You are not to kiss Ferraro in public, unless she kisses you first
- Picking her as vice president – now, that's really "using a woman"
- Democrats should have gotten Dolly Parton to run for vice president, then we
would have fritz and tits
- America would have three boobs in the white house
- The first woman evokes passion
1969 ‫ מאיר‬,‫ידיעות אחרונות‬

"...‫מחווה שגרמה להתלהבות‬...‫"נישקה אותו גולדה מאיר‬ -

"‫"הרעיפה חיוכים לכל עבר‬ -
‫ מאיר מבקשת מניקסון "לסגור את הריץ' רץ'" בשמלתה‬:‫קריקטורה‬ -
2008 ‫ קלינטון‬,Newsday

- Clinton, who endured a similar nightmare during the Monica Lewinsky affair

- Hillary Rodham Clinton, a veteran of what might have been the most infamous

political sex scandal in presidential history

- At my age, I didn't think I could make anybody faint anymore

- She endured White House sex scandals

216
- Clinton likes a tipple, happy times or sad, and the woman doesn't like to drink

alone

2008 ‫ קלינטון‬,NYT

- Trying to tamp down escalating rumors of an affair between Mr. Clinton

and Gennifer Flowers, Mrs. Clinton, nestled on a sofa with her husband, said,
“You know I’m not sitting here — some little woman standing by my man like
Tammy Wynette”
- “At least there are no semen stains on any dresses,” Mr. Wright said, one of several
digs he has taken at the Clintons

- “He’s always had a crush on me,” Mrs. Clinton said with a sly smile

2009 ‫ לבני‬,‫ידיעות אחרונות‬

"‫"הבנים מציצים‬ -
2009 ‫ לבני‬,‫הארץ‬

"‫"קלילה וכיפית‬ -
"‫"בובה מתנפחת‬ -
"‫"נערת פוסטר‬ -
"‫"ניהל רומן קטן עם ציפי לבני‬ -
"‫"מתנשקת עם ג'ורג' בוש‬ -
"‫אפשר אפילו לראות תנועות עגן‬...‫"ככה ציפי רוקדת‬ -

217
 ‫דפוס סיקור ג‪ :‬עיסוק במשפחה ובספירה הביתית‬

‫מילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‪:‬‬

‫בן זוג‪ /‬בעל‬ ‫‪-‬‬

‫ילד‪/‬ים‬ ‫‪-‬‬
‫בית‬ ‫‪-‬‬
‫מטבח‬ ‫‪-‬‬
‫בישול‬ ‫‪-‬‬
‫ניקיון‬ ‫‪-‬‬
‫מחיר הקריירה‬ ‫‪-‬‬
‫אם‪ /‬אימא‪ /‬אימהות‬ ‫‪-‬‬
‫אחות‬ ‫‪-‬‬
‫בת‬ ‫‪-‬‬
‫חיים אישיים‬ ‫‪-‬‬
‫אישיות‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Partner/Spouse/Husband‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Children/Kids‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Home/House‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Kitchen‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Cooking‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Cleaning/Tiding‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪The price of having a career‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Mother/Motherhood‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Sister‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Daughter‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Personal Life‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Personality‬‬

‫‪218‬‬
 ‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫קריקטורה‪ :‬יחימוביץ מגישה מזון למתפקדים החדשים למפלגתה‬ ‫‪-‬‬

‫"שלט הבחירות שלה מזכיר שלט פרסום לאבקת כביסה‪' ,‬שלי טובה בשבילי'? טובה בשביל‬ ‫‪-‬‬
‫מה?"‬
‫תמונה‪ :‬יחימוביץ יושבת על השיש מטבח ביתה‬ ‫‪-‬‬
‫"במטבח עם של שלי"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא מארחת די נחמה"‬ ‫‪-‬‬
‫"המטירה על ראשנו את כל שאר המסרים המידיים‪ :‬הורים ניצולי שואה‪ ,‬עוני‪ ,‬בן קצין‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫בישול (בכל זאת אישה)‬
‫קריקטורה‪ :‬ראשי ש"ס צופים בתשדיר הבחירות של יחימוביץ מבשלת במטבחה‪ ,‬ומכנים‬ ‫‪-‬‬
‫אותה "אשת חיל"‬
‫"הקציצות בפריזר של שלי"‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"שרון מחובר למכונת הנשמה‪ ,‬אולמרט למכונת אמת‪ ,‬לבני למכונת קפה"‬ ‫‪-‬‬
‫"לבני עוד תגלה אם התינוק שהונח על מפתן דלתה יגדל לעזור לה‪ ,‬או יהיה לגולם הקם על‬ ‫‪-‬‬
‫האם המאמצת שלו" (בהתייחס לחבריה של עמיר פרץ ללבני)‬
‫"מנסה להצטייר כאם שמחבקת תחת כנפיה את אזרחי ישראל"‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"יש סיכוי שתהיה ראש‪-‬ממשלה אם חד הורית לראשונה בישראל"‬ ‫‪-‬‬

‫"בכירי מפלגת העבודה כבר למדו להכיר את הכישורים הפוליטיים של יחימוביץ‪...‬בימים‬ ‫‪-‬‬
‫הקרובים הם יוזמנו להעמיד אותה במבחן נוסף‪ :‬כישורי הבישול שלה‬
‫תמונה של יחימוביץ מבשלת במטבח ביתה‬ ‫‪-‬‬
‫"שלי היא אימא נהדרת"‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"לאורך הקריירה הפוליטית שלה‪ ,‬נמנעה לבני מלהזכיר את שני בניה‪ ,‬עומרי ויובל"‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה של לבני עם בנה יובל החייל‬ ‫‪-‬‬

‫‪219‬‬
 "‫ הרגיעה אותי ותמכה בי‬,‫"היא הייתה מאוד אימהית‬ -
1984 ‫ פררו‬,NYT

- She spoke about the importance of hard work and family life

- Mr. Squier suggested that the role of Mrs. Ferraro's husband, John Zaccaro,

would also have a positive influence. ''Maybe with John Zaccaro, we'll

finally come to the end of the cutesy questions asked of female spouses,

such as their favorite color or their hobbies,'' he said

- But it was Mrs. Ferraro, invoking the moral authority of a mother

- Mrs. Ferraro and her husband to celebrate their anniversary

- Representative Geraldine A. Ferraro and her husband, John A. Zaccaro -

''He's darling!''

- Two Jackson women are putting together a cookbook that will take its title

from the comment that the state's Agriculture Commissioner made last

month to Representative Geraldine A. Ferraro: ''Down here in Mississippi,

the men don't cook.''

- Jim Buck Ross, Mississippi's 70-year-old Commissioner of Agriculture,

called the 48-year-old Mrs. Ferraro ''young lady'' and asked her if she could

bake blueberry muffins

- Her children as a reason she was opposed to the Reagan policy on arms

control

- Mrs. Ferraro is a fiercely protective mother

- Nobody cleans house better than a woman. Let Ferraro clean up the White

House

- I'm going to spend the rest of my life making up to my husband, who I love

dearly, who is a very honest man, who has had a lot of aggravations in this

thing; I'll make up to my mother; I'll make up to my kids

220
 1984 ‫ פררו‬,Newsday

- Queens housewife
- ‫ דודתה של פררו מאיטליה מחזיקה בתמונתה‬:‫תמונה‬
- ‫ פררו ישובה יחפה על הספה בסלון ביתה‬:‫תמונה‬
- ‫ פררו עם בן זוגה בסופרמרקט‬:‫תמונה‬
- Do us a favor, and send Ferraro home
- She is doing the family shopping
- ‫ בצעדה עם משפחתה בחוף הים‬:‫תמונה‬
- You know how it is with Italian husbands )‫(בהתייחס לבן זוגה של פררו‬
- Ferraro is an average Queens housewife
- Is her family unit reach?
- Ferraro set a poor example for wives when she declared herself largely ignorant
of her husband's financial affairs
- :‫ ולצדה הכיתוב‬,‫ בול עם דמותה של פררו מגהצת‬:‫ "קריקטורה‬Tribute to American
women"
- What will happened to her children and grandchildren if she will be elected?
- Mothers deserve a medal )‫(בהקשר של פוליטיקאית שהיא גם אם‬
- Unlike her, me and my husband are comfortable with our life
- Ferraro was asked whether she can bake blubbery muffins
- Mother needn't explain
1969 ‫ מאיר‬,‫הארץ‬

‫ מאיר תופרת "קרעים" בבגד המייצג את מפלגת העבודה‬:‫קריקטורה‬ -

‫ מאיר בתפקיד האם‬:‫קריקטורה‬ -
‫ מאיר בתפקיד טבחית עם סינר‬:‫קריקטורה‬ -
"‫"אישה שמזמינה את שכנתה לכוס קפה בביתה לשיחת נשים‬ -
"‫"היא סבתא לילדים‬ -
‫"נערה ממילווקי שנעשתה למנהיגה ישראלית ששמה הולך לפניה ברחבי תבל והמצליחה‬ -
"‫במשימותיה‬

221
 ‫"היא מסוגלת להקרין חמימות והומניות כאם היהודייה האגדתית"‬ ‫‪-‬‬
‫קריקטורה‪ :‬מאיר מבשלת בסיר בדמות ניקסון‬ ‫‪-‬‬
‫"אומרים שהיא עושה את הדגים הממולאים הטובים ביותר בישראל"‬ ‫‪-‬‬
‫"הלב היהודי של ניו‪-‬יורק הלם בחוזקה בציפייה לסבתא מישראל"‬ ‫‪-‬‬
‫"אמא של העם היהודי"‬ ‫‪-‬‬
‫קריקטורה‪ :‬מאיר מבשלת דג "גפילטע פיש"‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬מאיר ‪1969‬‬

‫"הוא דומה למטבח שלי בקיבוץ מרחביה"‬ ‫‪-‬‬

‫"אחותה של ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬בנה וכלתה‪"...‬‬ ‫‪-‬‬
‫"מנשקת ילד וילדה שהגישו לה שושנים אדומות"‬ ‫‪-‬‬
‫"נפגשה עם קרובי משפחתה ועם ידידים"‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ,Newsday‬קלינטון ‪2008‬‬

‫‪-‬‬ ‫(כינוי שחוזר בכתבות שאינן קשורות לתקופה של קלינטון כ"גברת ‪The former first lady‬‬
‫הראשונה"‪ ,‬כלומר ההגדרה היא לעיתים קרובות עדיין ביחס לביל קלינטון‪ ,‬ולא כמועמדת‬
‫בפני עצמה לנשיאות)‬
‫‪-‬‬ ‫‪Chelsea Clinton was being "pimped out" to lobby superdelegates‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Spoken with Sen. Hillary Rodham Clinton about how to maintain a private‬‬

‫‪sphere for her family‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Where Clinton's family has deep roots‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Clinton was staying at her mother's house‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪The Monica Lewinsky scandal damaged her mother's credibility‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Clinton's maternal side‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Stresses of juggling work and family‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Mother Hillary‬‬

‫‪ ,NYT‬קלינטון ‪2008‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Campaign sends its youngest Clinton‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Mrs. Clinton is sending her husband‬‬

‫‪222‬‬
- Learned to shoot with her father
- Mrs. Clinton’s great-grandparents
- Her house
- :‫ תמונה של קלינטון בילדותה עם הכיתוב‬A young Hillary Rodham in an old home
movie

- Mrs. Clinton has family roots in the state and has visited often since her husband’s

first campaign here in 1992

- I would worry about anybody who thinks it’s O.K. to put her daughter’s life in

jeopardy

- Her mother, Dorothy Rodham, 88, has also become an enthusiastic fan

- Area where Mrs. Clinton has deep family ties

- Where her grandparents settled and her father grew up

- He recalled Chelsea's recent statement that she thought her mother would make

a better president than her father

- ‫ קלינטון בילדותה עם משפחתה‬:‫תמונה‬

- A photographable Clinton moment: Bill, Hillary and Chelsea Clinton all together

- On Mother’s Day, Senator Hillary Rodham Clinton was not served breakfast in

bed

- mocked her husband’s affair with a White House intern

2009 ‫ לבני‬,‫ידיעות אחרונות‬

"?‫ התנשאי לי‬,‫"ציפי‬ -

‫ "בטבעת זו? הטבעת שהגיעה ללשכת שרת החוץ‬:‫ טבעת נישואין עם הכיתוב‬:‫תמונה‬ -
"‫בירושלים‬
"‫"שואלים אותי אם אנחנו אחיות‬ -
"‫"יצאה לחופשה עם משפחתה‬ -
"‫"מאמצת את הבן של שרון‬ -

223
 ‫"למה היא לא מספרת שיש לה בן חייל?"‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה עם בנה החייל עם הכיתוב‪" :‬תשמור על עצמך"‬ ‫‪-‬‬
‫"תשמור על עצמך‪ ,‬ילד"‬ ‫‪-‬‬
‫"האח הסורר של לבני"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא מספרת לנו על המשפחה שלה"‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה‪ :‬לבני עם בנה בבסיס צבאי‬ ‫‪-‬‬
‫"הקול נשאר במשפחה"‬ ‫‪-‬‬
‫"השתתפה ביום הורים בבסיס בו משרת בנה"‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"הזמינה את כל המשפחה"‬ ‫‪-‬‬

‫קריקטורה‪ :‬מגישה אוכל לשאול מופז‬ ‫‪-‬‬
‫"לציפי לבני יתרון באישיות‪ ,‬ולבנימין נתניהו במהות"‬ ‫‪-‬‬
‫"אם לבני לא מבינה מה קורה בביתה‪ ,‬איך תנהל מדינה?"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא שרת החוץ‪ ,‬אלא ציפי מרמת החי"ל"‬ ‫‪-‬‬
‫קריקטורה‪ :‬נפתלי שפיצר מראה ללבני כותרת עיתון בביתם‬ ‫‪-‬‬
‫"איך כאם יכלה לומר את שאמרה בעניין החזרת גלעד שליט?"‬ ‫‪-‬‬
‫"ספורטאית‪ ,‬צמחונית‪ ,‬חובבת ממתקים ומגדלת חתול"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא מפרידה בין חיה האישיים לחיה הציבוריים"‬ ‫‪-‬‬
‫"הייתה צריכה ללוות את רייס בתופים" (בהתייחס לתחביב התיפוף של לבני)‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה‪ :‬לבני במטבח ביתה‬ ‫‪-‬‬
‫"מתפארת באביה"‬ ‫‪-‬‬
‫"יחסיה עם בן זוגה וכישוריה במטבח"‬ ‫‪-‬‬
‫"פרט לבן זוגה‪ ,‬אין לה שותפים נאמנים"‬ ‫‪-‬‬
‫"מלווה בבעל שנבחר בטוב טעם"‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה‪ :‬עם בן זוגה בחוף הים‬ ‫‪-‬‬

‫‪224‬‬
 "‫ תכונות אופי "נשיות‬:‫דפוס סיקור ד‬

:‫ אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‬,‫ ביטויים‬,‫מילים‬

‫ רגשנות‬/‫רגשנית‬ -
‫ פסיביות‬/‫פסיבית‬ -
‫ כניעות‬/‫כנועה‬ -
‫ תלותיות‬/‫תלותית‬ -
‫ ילדותיות‬/‫ילדותית‬ -
‫ חובבנות‬/‫חובבנית‬ -
‫ טיפשות‬/‫טיפשה‬ -
‫ קלות דעת‬/‫קלת דעת‬ -
‫ מניפולטיביות‬/‫מניפולטיבית‬ -
‫ נאיביות‬/‫נאיבית‬ -
‫ חולשה‬/‫חלשה‬ -
‫ היסטריות‬/‫היסטרית‬ -
- Emotional/Sentimental/Sentimentality
- Passive/Passiveness
- Submissive/Submissiveness
- Dependent/Dependence
- Childish/Juvenile/Childishness
- Amateur/Amateurism
- Stupid/Silly/Fool/Foolishness
- Lightheaded/Flighty/Recklessness/Lightheadedness
- Manipulative
- Naive/Naivety
- Weak/Weakness
- Hysterical/Hysteria

225
 ‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫הכיתוב "יש ילדות זיגזג" על רקע התמונה של יחימוביץ (ילדותיות)‬ ‫‪-‬‬

‫ידיעות אחרונות‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"כשהפטרון מחליט‪ ,‬יחימוביץ מיד מתייצבת לצדו" (בהתייחס ליחסיה עם עופר עיני)‬ ‫‪-‬‬
‫(תלותיות)‬
‫"מבחינת יחימוביץ‪ ,‬עיני הוא מעין תחליף חילוני של הרב עובדיה יוסף‪ ,‬והיא סרה למרותו"‬ ‫‪-‬‬
‫(תלותיות)‬
‫"לאחר שאיבדה את אורי שגיא‪ ,‬וויתרה על עמרם מצנע‪ ,‬אין לה יכולת אמינה לטעון‬ ‫‪-‬‬
‫לראשות הממשלה" (תלותיות)‬
‫"בממלכתיות מעוררת השתאות‪ ,‬ניקתה את נתניהו וברק מכל חשד‪ .‬גם מי שנאלץ לתמוך‬ ‫‪-‬‬
‫אינו חייב להופיע כנערה מתבגרת בלהקת מעודדות‪ ,‬שתעבוד‪ ,‬בישיבה‪ ,‬ב"בנק המטרות"‬
‫כשתהיה גדולה" (ילדותיות)‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"ייסורי לבני הצעירה" (בהתייחס להתלבטותה האם לשוב לזירה הפוליטית) (הססנות‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫חובבנות)‬
‫"לא מתחשק לה להיות בפנסיה או לחזור על החוויה המסעירה של 'מלכת המדבר'" (קלות‬ ‫‪-‬‬
‫דעת‪ ,‬חובבנות)‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫ציפי לבני ממשיכה להתלבט‪ :‬שוקלת לפנות למועצת חכמי התורה‪ ,‬ולבקש שתחליט‬ ‫‪-‬‬
‫בשבילה (תלותיות‪ ,‬פסיביות)‬
‫"כמו אז‪ ,‬גם עכשיו היא מרבה להסס" (חובבנות‪ ,‬הססנות)‬ ‫‪-‬‬
‫"מה היא תעשה כשיהיו שאלות יותר קשות להתמודד איתן‪ ,‬יותר גורליות‪ ,‬תתלבט?"‬ ‫‪-‬‬
‫(חובבנות‪ ,‬הססנות)‬
‫"היא גילתה חוסר מיומנות‪ ,‬שלא לומר ילדותיות שלטונית" (ילדותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"‪...‬כינה ליברמן את יחימוביץ‪ ,‬לבני וגלאון "וייבערס"‪...‬ראיתי את השלוש שתקפו אותי‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫הקבוצה הפולנית" (טיפשות‪ ,‬קלות דעת)‬

‫‪226‬‬
 )‫"הינו לתפאורה לספין השקרי שלה" (מניפולטיביות‬ -
)‫"היא נואשת" (חולשה‬ -
1984 ‫ פררו‬,NYT

- I don't think she was put in for her ability, She was put in because she's a

woman, and that's sad )‫(חובבנות‬

- It is very dangerous to attack women candidates )‫(חולשה‬

- Mrs. Geraldine Zaccaro or Mrs. Geraldine Ferraro Zaccaro ‫(בהתייחס לשם‬

)‫המשפחה של בן זוגה) (תלותיות‬

- To some women, it was important that Mrs. Ferraro was ''feminine'' and

''not brash )‫(חולשה‬

- Mrs. Ferraro is a victim of ''reverse sexism.'' )‫(חולשה‬

- Kept referring to the nominee the other day sarcastically as ''Ms. Ferraro

Zaccaro,'' )‫(תלותיות‬

- He insisted on calling Representative Geraldine A. Ferraro, the Democratic

nominee for Vice President, ''Mrs. Zaccaro,'' her name in marriage,

explaining, ''I'm too old- fashioned to do anything else.'' )‫(תלותיות‬

- I was so surprised that she could still think in feminine terms. That's what's

so wonderful! She's not jaded and sour and crabby )‫(קלות דעת‬

- John A. Zaccaro plans to sit in on Cabinet meetings if his wife, Geraldine A.

Ferraro, is elected Vice President )‫(תלותיות‬

- Gerry always wants me around; she always made me a part of whatever she

is doing )‫ תלותיות וקלות דעת‬,‫(מדברי בן זוגה‬

1948 ‫ פררו‬,Newsday

- "Gerry" Ferraro )‫(קלות דעת‬

- Even if she will be elected, I'll still have to pay the bills )‫ תלותיות‬,‫(מדברי בן זוגה‬

227
- We do not attack her, because we do not want to accused of attacking a women
)‫(חולשה‬
- Ferraro didn't consult her spouse on tax disclosure )‫(תלותיות‬
- The Ferraro show: when soap opera replace politics )‫ חוסר רצינות‬,‫(חובבנות‬
- Her news conference looked perfectly like "The young and the restless ,‫(חובבנות‬
)‫חוסר רצינות‬
- A comedian shouldn’t make fun of a lady )‫(חולשה‬
- There aren't many men who would be that nice to a damn who wants his job
)‫(בהקשר של הדיבייט בין בוש ופררו) (חולשה‬
1969 ‫ מאיר‬,‫הארץ‬

)‫"על מועמדים וקישוט" (פסיביות‬ -

)‫"משמשת קישוט ברשימת ההסתדרות" (פסיביות‬ -
)‫"היא מאוד אנושית" (רגשנות‬ -
)‫ מאיר כתלמידת ב"ס עם תעודה בידה (בהתייחס להישגי ביקורה בארה"ב‬:‫קריקטורה‬ -
)‫(ילדותיות‬
1969 ‫ מאיר‬,‫ידיעות אחרונות‬

)‫"היא אחוזת פחד" (היסטריות‬ -

)‫"כיצד היא מחזיקה מעמד בתכנית הקדחתנית?" (חולשה‬ -
)‫"היא הרי נהנית מכל תשומת הלב הזאת" (מניפולטיביות‬ -
)‫"גולדה הקטנה" (חולשה‬ -
2008 ‫ קלינטון‬,Newsday

- Clinton learned her own parry-and-thrust from her husband, Bill )‫(תלותיות‬
- Women won't be tough enough to stare down world leaders head-on in a time of
crisis )‫(חולשה‬
- Barry Goldwater, who Sen. Hillary Rodham Clinton once believed in, still
controls her politics )‫(תלותיות‬
- Whether voters' views of her are influenced by questions about a woman's
ability to be tough enough to be president )‫(חולשה‬

228
- Clinton became emotional )‫(רגישות‬
- Clinton crying over a black man stealing my show )‫ רגישות‬,‫(חולשה‬
2008 ‫ קלינטון‬,NYT

- She bases her credentials in large part on years spent as a president’s

wife )‫(תלותיות‬
- invoked her husband to defend her losing record )‫ פסיביות‬,‫(תלותיות‬
- Bill Clinton will be a great asset to Hillary )‫(תלותיות‬
- Would Hillary Rodham Clinton be where she is were she not the wife of a former
president? )‫(תלותיות‬

- It is “a wee bit silly” for Mrs. Clinton to claim an important role )‫ נאיביות‬,‫(טיפשות‬

- her recent “silliness” )‫(טיפשות‬

- Hillary Rodham Clinton learned how to manipulate words to cover up her lies

)‫(מניפולטיביות‬

- If Senator Hillary Rodham Clinton becomes president and the leaders of China

and Russia oppose her on some issue, will she complain that she is being bullied

by “the boys”? )‫ פסיביות‬,‫(חולשה‬

- Hillary Rodham Clinton’s Bosnia lie above all calls her judgment into question

)‫ חוסר שיקול דעת‬,‫(קלות דעת‬

- She should be more careful when picking fairy tales to foist on the public ,‫(טיפשות‬
)‫קלות דעת‬

- Mrs. Clinton was too likely to make decisions based on emotion )‫(רגישות‬

- At times, Mrs. Clinton’s voice broke )‫(רגישות‬

- Criticized by Republicans as naïve )‫(נאיביות‬
- Mrs. Clinton sounded like “a Pollyanna” )‫(נאיביות‬
- Clinton owed her election to the Senate to the fact that her husband “messed
around" )‫(תלותיות‬
- Doesn't have restraint )‫(היסטריות‬

229
‫‪-‬‬ ‫(תלותיות)?‪You get on a plane tomorrow; you want the pilot’s wife flying you‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪When Senator Hillary Rodham Clinton won the New Hampshire primary after‬‬

‫‪getting teary-eyed at a campaign event, Ms. Tkacik fired off a furious rant,‬‬

‫(חולשה‪ ,‬רגשנות) ‪accusing women of voting with their emotions‬‬

‫‪-‬‬ ‫(נאיביות) ‪Wide-eyed Hillary Rodham Clinton‬‬

‫‪-‬‬ ‫(תלותיות) ‪Mrs. Clinton, flanked by her husband and daughter‬‬
‫‪-‬‬ ‫(היסטריות) ‪Women have the ‘worry’ gene‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Clinton seems eager to show she can hold her own at the bar with the big guys‬‬
‫(ילדותיות‪ ,‬נאיביות‪ ,‬טיפשות)‬
‫‪-‬‬ ‫(מניפולטיביות) ‪Fake tears‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪When Hillary was crying, and people said that was put on — I really don’t believe‬‬
‫(מניפולטיביות) ‪it was put on‬‬
‫‪-‬‬ ‫"‪I really believe that she just always thought: ‘This is mine. I’m Bill’s wife‬‬
‫(תלותיות)‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"כל המערכת הפוליטית עושה עליה סיבוב" (פסיביות‪ ,‬נאיביות)‬ ‫‪-‬‬

‫קריקטורה‪ :‬ציפי לבני כילדה שלא מצליחה להרכיב פאזל (ילדותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"אישה כלבבם‪ :‬צנועה‪ ,‬רכה‪ ,‬מתחשבת‪ .‬ציפורה נחמדת" (פסיביות‪ ,‬רכות)‬ ‫‪-‬‬
‫"הופכת את עצמה מכישלון ללוחמת אמיצה" (חולשה‪ ,‬מניפולטיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"כפופה‪ ,‬שפופה‪ ,‬חיוורת ומגומגמת" (חולשה‪ ,‬היסטריות)‬ ‫‪-‬‬
‫"אוויר‪ ,‬טפט" (חולשה‪ ,‬פסיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"הרבה יושרה ומעט עוצמה" (חולשה)‬ ‫‪-‬‬
‫"מצחקקות‪ ,‬נרגשות‪ ,‬מחבקות (בהתייחס ללבני ולאיציק)" (קלות דעת‪ ,‬ילדותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"יורה על כל מה שזז" (היסטריות)‬ ‫‪-‬‬
‫"לא יכולה להתנתק מדמותה האמתית" (מניפולטיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"מיואשת ולא יודעת מה לעשות" (היסטריות)‬ ‫‪-‬‬
‫"היא בלחץ" (היסטריות)‬ ‫‪-‬‬
‫"מגבבת שטויות" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬

‫‪230‬‬
 ‫"אישה שמתנדנדת עם הרוח" (קלות דעת‪ ,‬פסיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"ברק כינה אותה 'ציפורה'" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"כולם כבר החליטו בשבילה" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬

‫"פוליטיקה חולמנית משהו" (נאיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"הוכתב לה על ידי אחרים" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"אם לא תקיף עצמה בצוות מנהיגותי‪...‬לא תהיה לה תוחלת" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"היא דיווה‪ ,‬היא לא מוכנה לשמוע עצות מאיש" (קלות דעת‪ ,‬תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"ציפיהוק"‪" ,‬ציפיטפוט" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"היושר והתמימות" (נאיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"המנגנון שמוכר אותה" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"אולמרט דחף אותה (לנושא הפלסטיני)" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"מורה מחליפה שאינה מצליחה להשתלט על הכיתה" (חולשה)‬ ‫‪-‬‬
‫"אינה להוטה" (פסיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"לגלגל עליה ברק‪" :‬אני הייתי מקים ממשלה בתוך שלושה שבועות" (חולשה)‬ ‫‪-‬‬
‫"ציפורה בדרכים" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"אומרת מה שהצוות שלה אומר לה להגיד" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"מי היא שתחרים את גאידמק?" (חולשה)‬ ‫‪-‬‬
‫"לאחר שהמציאה שדחפה לוועידת אנאפוליס‪...‬אנו מחכים להצהרה שלה שהיא יזמה את‬ ‫‪-‬‬
‫ועידת רודוס ב‪( "1949-‬מניפולטיביות‪ ,‬נאיביות)‬
‫"לבני פרצה בבכי כששרון החליט למנות אותה לשרת הקליטה" (חולשה‪ ,‬רגישות)‬ ‫‪-‬‬
‫"אינה רבין מפני שאינה החלטית" (הססנות‪ ,‬חוסר החלטיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"גברים צריכים לנהל את הכוכבים‪...‬נשים את האדמה; כנראה שהיא לא ראתה את ציפי‬ ‫‪-‬‬
‫לבני מתאמצת להקים ממשלה" (חולמנות‪ ,‬חולשה)‬
‫"לבני תומרץ" (פסיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"ההססנית" (הססנות)‬ ‫‪-‬‬
‫"היא טיח דקיק ואוורירי" (חולשה)‬ ‫‪-‬‬
‫"היא פשוט היסטרית" (היסטריות)‬ ‫‪-‬‬
‫"מנהיגות חלולה" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬

‫‪231‬‬
 ‫"ספינולוגים דוחפים דימוי שאין מאחוריו מהות" (תלותיות‪ ,‬פסיביות‪ ,‬חולשה)‬ ‫‪-‬‬
‫"אפוטרופוסית מטעם עצמה" (ילדותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"לא די נחרצת" (חולשה)‬ ‫‪-‬‬
‫"רקדנית בלהקה" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"חיוך לא אמין" (מניפולטיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"פטפוטי הסרק של לבני עוברים את הטעם הטוב" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"דברים מבולבלים" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"ברבורים" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"מדקלמת מסרים של יועצי תקשורת" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"לבני היא התגלמות התחפושת" (מניפולטיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"היא דחפה למבצע בלי לרדת לעומק הפרטים" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"שרת החוץ הנאיבית שלנו" (נאיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"יש כאן שתי ציפורות‪ ,‬אחת לצורכי חוץ ואחת לצורכי פנים" (מניפולטיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"חושבת שהיא הצילה את העולם" (נאיביות)‬ ‫‪-‬‬
‫"היא בלחץ‪ ,‬ולכן היא יורה לכל הכיוונים" (היסטריות)‬ ‫‪-‬‬
‫"בזמן שהאישה הזאת תמכה במלחמת לבנון השנייה‪ ,‬האישה הזאת אמרה שאי אפשר לנצח‬ ‫‪-‬‬
‫במלחמה" (קלות דעת)‬
‫"פתוחה‪ ,‬נחמדה‪ ,‬צוחקת ומצטלמת" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"הטוב‪ ,‬הרע והנערה" (ילדותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"בובה ממוכנת‪-‬אדלר" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"מדברת בלי סוף" (קלות דעת‪ ,‬פטפטנות)‬ ‫‪-‬‬
‫"לא התלוננה על שוביניזם‪ ,‬היועצים שלה עושים זאת בשבילה" (תלותיות)‬ ‫‪-‬‬
‫"מנסה להוכיח שהיא קשוחה" (חולשה)‬ ‫‪-‬‬
‫"הגברת מברברת" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"מחשבתה אינה בהירה והיא אינה יודעת להבחין בין עיקר לתפל" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬
‫"שטחית" (קלות דעת)‬ ‫‪-‬‬

‫‪232‬‬
 ‫דפוס סיקור ה‪ :‬אובדן הנשיות‬

‫מילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‪:‬‬

‫קשוחה‪ /‬קשיחות‬ ‫‪-‬‬

‫גברית‪ /‬גבריות‪ /‬גבר‬ ‫‪-‬‬
‫קרה‪ /‬קרירות‬ ‫‪-‬‬
‫(בעלת) ביטחון עצמי מופרז‬ ‫‪-‬‬
‫כוחנית‪ /‬כוחנות‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Tough/Toughness‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Masculine/Manly/Man‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Frigid‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Overconfident‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Belligerent/Aggressive/Aggressiveness‬‬

‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"טוענים כלפי יחימוביץ שהיא רעה"‬ ‫‪-‬‬

‫"ההשוואה לגולדה היא השוואה רצינית‪ :‬יש ביחימוביץ איזו עקשנות‪ ,‬איזו קשיות עודף‬ ‫‪-‬‬
‫ואיזה סירוב לקבל דבר ביקורת"‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"אישה מרוחקת‪ ,‬קרה שלא מתקרבת לאנשים"‬ ‫‪-‬‬

‫ידיעות אחרונות‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"תגידו מה שתגידו על רשעותה הטבעית של יחימוביץ"‬ ‫‪-‬‬

‫‪ ,NYT‬פררו‪1984 ,‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Ferraro Is Smart. She's Tough‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪She's shown she's as tough as they come‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Ferraro Is tough enough‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪She's a strong leader‬‬

‫‪233‬‬
- Everybody says she's tough

- 48 percent said she was tough enough

- She's very arrogant. Humility isn't one of her strong points

- She's really strong - I wish she were running for President

1984 ,‫ פררו‬,Newsday

- The south was put off by a powerful woman

- Called her "bitchy"
- I wound describe Ferraro with a word that rhymes with "rich"
1969 ‫ מאיר‬,‫ידיעות אחרונות‬

"‫"היא מנהיגה תקיפה‬ -

2008 ‫ קלינטון‬,NYT

- Doesn’t make it look like fun to be a woman

- Referring to Mrs. Clinton, of New York, as “a monster"
- Hillary Clinton has no sense of humor
- “Angry woman” moment

- Just as often she raises her voice to a shout that can sound grating

- I honestly don’t think of her as a woman

- Mrs. Clinton is more the aggressor

- This is one tough woman!

- Just as supporters praise her “toughness” and “tenacity,” critics also describe her

as “divisive,” “a dirty fighter” or “willing to do anything to win”

- She has learned how to be ruthless

- She possesses a backbone of steel

- Her voice is shrill

- High-pitched voice

234
‫‪-‬‬ ‫‪Top-of-the-lungs screaming‬‬

‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"נוקשה"‬ ‫‪-‬‬
‫"גברת גברת (פרפרזה ל"גבר גבר")‬ ‫‪-‬‬
‫"עודף הביטחון שלה מעייף"‬ ‫‪-‬‬
‫"מתלבשת בחליפות גבריות"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא מחוברת מספיק לצד הנשי שלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"לצאת למבצעים כדי להוכיח שהיא לא נקבה"‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"הייתה קשוחה מידי"‬ ‫‪-‬‬

‫"קשוחה והגונה"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא מלך ישראל"‬ ‫‪-‬‬
‫"גברת גבר"‬ ‫‪-‬‬
‫"הגבר היחיד בממשלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"חפה לחלוטין מאינטליגנציה רגשית"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא מעין קקטוס אנושי‪ ,‬הפורח ללא מגע אדם"‬ ‫‪-‬‬
‫"המועמדת הכי גבר"‬ ‫‪-‬‬

‫‪235‬‬
 ‫דפוס סיקור ו‪ :‬נושאים "נשיים"‬

‫מילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‪:‬‬

‫אי הבנה‪ /‬לא מבינה‪ /‬אי יכולת‪ /‬לא יכולה (בהקשר של נושאים "גבריים")‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫ביטחון‬
‫כלכלה‬
‫מדיניות חוץ‬
‫פשע‬
‫‪Security‬‬
‫‪Economy‬‬
‫‪Foreign Policy‬‬
‫‪Crime‬‬
‫מתמקדת‪ /‬התמקדות עוסקת‪ /‬עיסוק מבינה‪ /‬הבנה יכולה‪ /‬יכולת (בהקשר של נושאים‬ ‫‪-‬‬
‫"נשיים" [על רק מגדרי])‪:‬‬
‫בריאות‬
‫חינוך‬
‫סביבה‪ /‬איכות סביבה‬
‫סעד‬
‫‪Health‬‬
‫‪Education‬‬
‫‪Environment‬‬
‫‪Nursing‬‬

‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"היא פועלת מתוך חוסר הבנה טוטאלי של תורת הכלכלה"‬ ‫‪-‬‬

‫"לא מבינה כלום בכלכלה‪ ,‬ולכן לא מבינה את ההבדל בין דיווידנד לשכר"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא מבלבלת בין נתונים ומושגים"‬ ‫‪-‬‬

‫‪236‬‬
 ‫"לאחר שאיבדה את אורי שגיא‪ ,‬וויתרה על עמרם מצנע‪ ,‬אין לה יכולת אמינה לטעון‬ ‫‪-‬‬
‫לראשות הממשלה" (בהקשר של חוסר ניסיונה לכאורה בנושאים הביטחוניים)‬
‫"בממלכתיות מעוררת השתאות‪ ,‬ניקתה את נתניהו וברק מכל חשד‪ .‬גם מי שנאלץ לתמוך‬ ‫‪-‬‬
‫אינו חייב להופיע כנערה מתבגרת בלהקת מעודדות‪ ,‬שתעבוד‪ ,‬בישיבה‪ ,‬ב"בנק המטרות"‬
‫כשתהיה גדולה"‬
‫"היא לא תבין בכלכלה גם בעוד אלף שנים"‬ ‫‪-‬‬
‫"בנושא הכלכלי – היא חיה בעולם האגדות"‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"אם לבני הייתה אהוד ברק‪ ,‬היינו אומרים עליה שהיא חדרה אל מאחורי קווי האויב‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחופשת למה שזה לא יהיה (לא לבחורה בלונדינית מן הסתם)‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"יחימוביץ נאלצה להתמודד עם סוגיית הביטחון הלאומי‪ ,‬כשליבה והאלמנט שלה הוא‬ ‫‪-‬‬
‫הביטוח הלאומי"‬
‫"בורחת מהנושא המדיני בשל חוסר הבנתה בתחום"‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"היא הצטלמה עם קונדוליסה רייס ונשלחה לשיחות סרק‪ ,‬שיחות הסחה סמינריוניות עם‬ ‫‪-‬‬
‫אבו עלא‪ ,‬בזמן שאולמרט נושא ונותן עם אבו מאזן בחשאי"‬
‫‪ ,NYT‬פררו ‪1984‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Mrs. Ferraro's lack of foreign policy experience is considered an area of‬‬

‫‪weakness for her‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪wondered whether Mrs. Ferraro was qualified to conduct foreign policy‬‬

‫‪-‬‬ ‫(בנושא של ‪Geraldine A. Ferraro, seemed to confuse first use and first strike‬‬

‫נשק גרעיני)‬

‫‪-‬‬ ‫‪Mrs. Ferraro, despite concerns about her knowledge of foreign affairs,‬‬

‫‪displayed no difficulty in delivering the speech‬‬

‫‪237‬‬
 1984 ‫ פררו‬,Newsday

- George bush is a war hero and Geraldine Ferraro is not

- Let me help you with the difference between Iraq and Lebanon ‫(מתוך דבריו של‬
)‫בוש לפררו בעימות ביניהם בנושא יחסי חוץ‬
1969 ‫ מאיר‬,‫הארץ‬

"‫"דיין מסוגל לטפל טוב יותר ממאיר בבעיות ביטחוניות ומדיניות‬ -

"‫"בנושאים ביטחוניים היא מרבה להיוועץ במשה דיין‬ -
2008 ‫ קלינטון‬,Newsday

- Was she negotiating treaties or agreements, was her handling crises during this

period of time?" he asked. "My sense is, the answer is no"

2008 ‫ קלינטון‬,NYT

- What exactly is the foreign experience that she is claiming?

- McCain said Mrs. Clinton “obviously does not understand the progress that has
been made on the ground” )‫(בהקשר של המלחמה בעיראק‬

- But being a cheerleader for something is slightly different from being a principal

player )‫(בהקשר של האמירה של קלינטון כי סייעה במו"מ בצפון אירלנד כאשת הנשיא‬

- Unlike Hillary Rodham Clinton, I actually did have to run from military aircraft

- At no time did she play any role in the critical negotiations that produced the

peace

- She has cited her “strength and experience” since the start of the presidential race,

framing her 80 trips abroad as first lady as preparation for dealing with foreign

affairs as president

- Presidency of a woman in a country that boasts its gunmanship is unlikely

2009 ‫ לבני‬,‫ידיעות אחרונות‬

)‫"היא שערורייתית" (בהקשר של הנושאים הביטחוניים‬ -

238
 ‫"נתניהו מנהיג חזק והוא יטפל טוב יותר (ממנה) בענייני הביטחון והכלכלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"בענייני ביטחון או כלכלה‪ ,‬היא בכלל לא נמצאת שם"‬ ‫‪-‬‬
‫"סדר היום הביטחוני אינו משרת אותה"‬ ‫‪-‬‬
‫"נחשבת חלשה בביטחון וכלכלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא מבינה את האיום הביטחוני שיש עלינו"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא למדה דבר" (בהתייחס לנושא הביטחוני)‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"לא מסוגלת לטפל בגרעין האיראני"‬ ‫‪-‬‬

‫"נשרכת מאחור בנושא המשבר הכלכלי‪ ,‬התהליך המדיני‪ ,‬בטיפול בבעיות הביטחוניות"‬ ‫‪-‬‬
‫"ברק בקי ומנוסה ממנה בענייני ביטחון וכלכלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"חוסר הבנה בנושא הכלכלי"‬ ‫‪-‬‬
‫"גמגום כלכלי מתמשך"‬ ‫‪-‬‬
‫"היעדר ניסיונה בתחום הכלכלי"‬ ‫‪-‬‬
‫"גימנזיסטית שמתחפשת למנהיגה ביטחונית"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא מבינה את השיקולים הביטחוניים והצבאיים"‬ ‫‪-‬‬
‫קריקטורה‪ :‬לבני עומדת עם מטריה לנוכח מטר הפגזים במבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬בעוד ברק‬ ‫‪-‬‬
‫צופה במשקפת בביטחון בנעשה‬
‫קריקטורה‪ :‬אולמרט וברק בטנק‪ ,‬מותרים את לבני ונתניהו עם אבק מאחור (זאת‪ ,‬על אף‬ ‫‪-‬‬
‫שאובייקטיבית‪ ,‬לבני לקחה חלק פעיל בקבינט ובהכרעות הביטחוניות במהלך המבצע)‬
‫"לא נתפסת כדמות ביטחונית"‬ ‫‪-‬‬
‫"ניסיונותיה הפאתטיים לשוות לעצמה חזות ביטחונית וגברית"‬ ‫‪-‬‬
‫"מנסה להידמות לגנרלים"‬ ‫‪-‬‬
‫"לבני חלשה בביטחון"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא החזיקה מימיה נשק"‬ ‫‪-‬‬

‫‪239‬‬
 ‫דפוס סיקור ז‪ :‬פריצת הנורמות ושינוי הסדר החברתי הקיים‬

‫מילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‪:‬‬

‫האישה הראשונה‬ ‫‪-‬‬

‫בגלל שהיא אישה‬ ‫‪-‬‬
‫אישה מוצלחת‬ ‫‪-‬‬
‫חדשה‬ ‫‪-‬‬
‫שונה‬ ‫‪-‬‬
‫מרעננת‬ ‫‪-‬‬
‫אחרת‬ ‫‪-‬‬
‫פעם ראשונה‬ ‫‪-‬‬
‫מנהיגה‬ ‫‪-‬‬
‫טובה יותר‬ ‫‪-‬‬
‫היסטורי‪ /‬היסטוריה‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫)‪First woman (in‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Because she is a woman‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪A successful woman‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪New/Novice‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Strange‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Refreshing/Invigorating‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Different‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪First time‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Leader‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Better‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Historical/History‬‬

‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"פריצתה המטאורית של יחימוביץ‪ ,‬אין לה ולא כלום עם הצבעה מגדרית"‬ ‫‪-‬‬

‫‪240‬‬
 ‫"המשותף בינה ובין גולדה מאיר‪ :‬שתיהן הכחישו את קיומו של העם הפלסטיני"‬ ‫‪-‬‬
‫"שלי במגפי גולדה – שתי הנשים שלא נתנו לעבודה למלא את תפקידה ולהיות שמאל‬ ‫‪-‬‬
‫מדיני"‬
‫"טוענים כלפיה שהיא גולדה חדשה"‬ ‫‪-‬‬
‫"האם אריאל שרון היה טוב לב? האם יצחק רבין ואהוד ברר ואהוד אולמרט היו רחומים?‬ ‫‪-‬‬
‫הטענה שהיא רעה היא טענה שניחוח סקסיסטי עולה ממנה"‬
‫כמותה‪ ,‬גם גולדה של עד ‪ 1970‬הייתה דמות ציונית‪-‬סוציאליסטית מרשימה למדי"‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"ניצבות לראשונה שלוש נשים בראש רשימות מרכזיות"‬ ‫‪-‬‬

‫"זהו תור הזהב של ההנהגה הנשית בפוליטיקה הישראלית"‬ ‫‪-‬‬
‫"זה לא שהוא מסרב לשרת בכפוף לאישה‪ ,‬אלא רק לאישה מסוימת" (בהקשר של החבירה‬ ‫‪-‬‬
‫של עמיר פרץ ללבני)‬
‫"לבני היא אחת משלוש הנשים העומדות בראש מפלגות משמעותיות בבחירות האלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"מה הן ומי הן שלי יחימוביץ‪ ,‬ציפי לבני וזהבה גלאון‪ ,‬אליבא דליברמן? "שלוש‬ ‫‪-‬‬
‫וייבערס"‪...‬הוא הפך בהל פיו שלוש ראשות מפלגה בישראל לחבורת נשים רכלניות וחסרות‬
‫חשיבות"‬
‫"הן מציעות חלופה מגדרית ברורה לדרכו של נתניהו" (בהקשר של יחימוביץ ולבני)‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"שלי על תקן גולדה"‬ ‫‪-‬‬

‫"גולדה החדשה"‬ ‫‪-‬‬
‫"חשוב לתמוך בכוח נשי בפוליטיקה"‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"לבני היא גולדה מאיר החדשה"‬ ‫‪-‬‬

‫מאמר דעה של העיתונאית סמדר פרי‪ ,‬בו היא יוצאת כנגד המיזוגיניות והסקסיזם בעולם‬ ‫‪-‬‬
‫הערבי כלפי לבני‬
‫‪ ,NYT‬פררו ‪1984‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪Mrs. Ferraro was asked how she would feel if a woman was not chosen‬‬

‫‪241‬‬
- Mrs. Ferraro's candidacy would create such excitement among women

- Geraldine Ferraro is protypical of that new American woman

- The Mondale high command was reported to be especially anxious to make

a gesture to the South after the selection of Mrs. Ferraro as his prospective

running mate because some Southerners, including Mr. Lance, had warned

that this could create problems in Southern states

- Mrs. Ferraro, who long argued that putting a woman on the ticket would

activate a significant number of women to vote for the Democratic ticket

- Mr. Mondale had had the best one this year, putting a woman on the ticket

- Ferraro nomination is more electric and dramatic and national in its impact

than anyone anticipated

- Mrs. Ferraro as embodying the theme of political innovation that will drive

his candidacy

- Ferraro selection has changed the whole equation for women candidates

- Mrs. Ferraro had brought ''passion and historical resonance'' to the

campaign

- the first of her gender

- She would not vote for Mrs. Ferraro just because she is a woman

- Mrs. Stanley said in an interview that she was ''very excited over the fact

that a woman was chosen to run for Vice President,'' and called it ''an

important breakthrough for women.''

- Mrs. Ferraro, the woman who caught them by surprise

- Their concerns about Mr. Mondale have been mingled with curiosity about

his running mate, Representative Geraldine A. Ferraro, who was unknown

here. That she has been elevated to the national ticket has been particularly

242
 startling in Japan, where women hold only 8 of 511 seats in the powerful

lower house of Parliament

- Adding the fact that Mrs. Ferraro was a woman might be ''the deciding

factor'' in favor of voting for the Democratic ticket

- Women were ''not a voting bloc'' that would support the Mondale-Ferraro

ticket simply because it included a woman

- As a woman she helps counterbalance the Democratic choice of

Representative Geraldine A. Ferraro for Vice President

- Ferraro is a pioneer in the pursuit of very high public office by women

- Walter F. Mondale, the Democratic Presidential nominee, paid a radio

tribute to women and, in particular, to his running mate, Representative

Geraldine A. Ferraro, who marked her 49th birthday yesterday. He wished

''A very happy birthday to the next Vice President of the United States.''

- Finally a woman is running for Vice President

- Once Mrs. Ferraro leaves the House, there will be no woman in New York's

Congressional delegation

- If a housewife from Queens can make it to the top so can you

- When Americans flip on their television sets beginning this week, Geraldine

A. Ferraro, the Democratic vice presidential nominee, won't be the only

woman they see in a role traditionally reserved for men

- She said she thinks Mrs. Ferraro has been attacked by the church because

she is a woman. ''The church is a man's world,'' she said. ''They won't even

allow altar girls.''

- In Boston, Joe Caltado said, ''It's about time it's a woman.''

- Geraldine A. Ferraro had been a positive influence for all women

candidates

243
- Southern men seemed to dislike a candidate who is a woman

- With a woman running for Vice President, we can't go back to a male-

controlled world now

- Ferraro is an example of the church's loss of control over women's lives on

the issue of birth control as well as abortion. Her candidacy has pushed

every button in the male hierarchy, just to see a woman going to Church on

Sunday and talking pro- choice on Monday.

1984 ‫ פררו‬,Newsday

- A ticket for history

- Her selection is a significant advance for women in America
- The first major party to put a woman on the ticket
- Portray of a lady as candidate
- Ferraro is a "token"
- It is a test for the feminist movement who pushed so hard for a woman
candidate
- With all the attention paid to women at this convention…the star was Ferraro of
Queens
- She is a symbol
- She gave women something to be proud of
- The boys are very concerned about Ferraro
- She is good news for women
- Candidate Ferraro is more than a symbol, she is the future
- Hoping good old boys can support a woman
- She is a voice from the other half of population
- Mondale's support did not improve among women since the addition of Ferraro
to the ticket
- The republican convention: GOP showcasing its women, moves to dilute
Ferraro effect

244
- Some editors suggested that the novelty of a woman running for the office has
had an impact on news judgment
- Sixty-four years ago, women couldn't hold public office, in 1984 we'll elect one
of our own to nation's second highest office
- Why shouldn’t you be regarded as America version of Evita Peron?
- It is high time we had a woman as our vice president
- Bush uses republican women as a Ferraro stand-in
- A woman from Queens became a candidate for vice-presidency
- Being a women helps
- Man held in Ferraro threat
- She hurt the ticket in the south, not because she is a woman but because she is
too liberal
1969 ‫ מאיר‬,‫הארץ‬

‫"אם הגברים ירצו לשוב לשמש ראשי ממשלה בישראל – הנשים תסייענה להם במלחמתם‬ -
"‫להשיג זאת‬
"‫ בשל היותה אישה‬,‫"קבלת פנים שונה‬ -
"‫ גם מפני שהיא אישה‬,‫"אני מקבל את גב' מאיר‬ -
"‫ כי הן בית הספר הטוב ביותר שישנו‬,‫"טוב להרבות דברים עם נשים‬ -
"‫"העניבה הזאת מיועדת לגבר שיהיה פעם ראש ממשלת ישראל‬ -
"‫"עומדת אישה בראש ממשלתם של גברים‬ -
2008 ‫ קלינטון‬,Newsday

- "They could look at Margaret Thatcher or Angela Merkel, Golda Meir, Indira

Gandhi and my late friend Benazir Bhutto," Clinton suggested

- For the first time women are casting votes specifically to elect a woman

- Clinton and Barack Obama are in a gender vs. race war

245
- Many women have decided to only vote for Clinton because she is a woman

Someone leading a country shouldn't be elected because it's a "first time in

history" kind of thing

- I never cease to be amazed by the misogynistic attitudes of some people in this

country )‫(בהקשר של התמודדותה של קלינטון‬

- The historic presidential candidacies of Barack Obama and Hillary Rodham

Clinton

- The assumption that a woman can't be commander in chief

- Hillary Rodham Clinton's history-making campaign

- Inspiring millions of women to believe there is no opportunity in this great

country beyond their reach

- Senator Hillary Clinton has made history in this campaign not just because she's

a woman who has done what no woman has done before, but because she's a

leader who inspires millions of Americans with her strength, her courage, and

her commitment to the causes that brought us here tonight

2008 ‫ קלינטון‬,NYT

- To become the first woman elected president

- Women have been a majority of Democratic primary voters, and the more their
share exceeds 55 percent, the better for Mrs. Clinton
- Historic candidate: the first woman to be a serious contender for president
- doing good among women
- As a feminist of the “shoulder pads” generation, I am sorry that Senator Hillary
Rodham Clinton’s supporters can so readily overlook her early and enthusiastic
support of the war in Iraq
- With chants of “Madam President” ringing in her ears
- Ms. Ferraro accused the media of being sexist )‫(בסיקורה את קלינטון‬

246
- If he was a woman of any color, he would not be in this position ‫(בהקשר של‬
)‫מועמדות אובמה אל מול קלינטון‬
- Many women who fought the first wave of battles for gender equality have seen a
bias against Mrs. Clinton — which helps explain why older women form the core
of her support
- Action figures of women like Xena the Warrior Princess and Hillary Rodham
Clinton
- Discussions of race and gender have emerged
- As the first female speaker and a woman who battled sexism during her own
career, Ms. Pelosi is no stranger to the symbolic power of breaking political glass
ceilings)‫(בהתייחס לתמיכה של פלוסי בקלינטון‬

- In 2008, when Senator Hillary Rodham Clinton is running for president ‫(בהקשר‬

)"‫של נשים בתפקידים שמסורתית מוגדרים כ"גבריים‬

- Either opponents of the war in Iraq who want to vote for Senator Barack Obama

or professional women who want to support Senator Hillary Rodham Clinton

- The “big boys” trying to bully a woman

- Geraldine Ferraro, a political feminist pioneer and a Clinton supporter

- These calls for Senator Clinton to quit almost certainly would not be happening

if she were a properly gendered member of that old boys’ club

- Have injected issues of race and gender into politics as never before

- Mr. Obama and Mrs. Clinton on the cusp of the Democratic nomination also

meant that more people of color and more women were available as talking heads

- To put a woman at the top of the ticket

- Women had warmed up to her tremendously during the course of the campaign

- exist jabs are as offensive as racist jabs )‫(בהקשר של מועמדות קלינטון ואובמה‬

- She likes the idea of a woman as president

- Mrs. Clinton’s army of fervent women

247
- Do we want to break the race barrier or the gender barrier? ‫(בהקשר של הבחירה בין‬
)‫קלינטון לאובמה‬

- The bar is probably still higher for a woman candidate for president than for a

black candidate

- Public resistance to a woman in a position in which we are accustomed to seeing

a man

- One of Mrs. Clinton’s legacies will be that she will make it easier for the next

woman candidate

- Hillary Rodham Clinton has broken bravely through a “glass floor” to get down

with the boys

- The first female president of the United States

- :‫ תמונת ילדה אוחזת בשלט עם הכיתוב‬I plan to be the 2nd woman president

- To break the highest and hardest glass ceiling

- Women felt this was their time, and this has been stolen from them

- Sexism has played a really big role in the race

- Clinton was always an imperfect test case for female achievement

- :‫תמונת תומכות של קלינטון עם הכיתוב‬She is running for the presidency “to break
the highest and hardest glass ceiling” in the nation

- I think Obama was terribly sexist

- Sexism, rather than racism, has cast a shadow over the primary fight

- questioned her abilities because she is a woman

- Mrs. Clinton, who just a year ago appeared headed toward becoming the first

woman to be nominated by a major party

- not wanting to spend her life at home baking cookies Her

- Was once asked by a supervisor why she was not home cooking for her husband

248
 ‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"לשוביניזם הגברי‪ ,‬אולי גם לדעה הקדומה הדתית היה כאן תפקיד" (בהקשר של כישלון‬ ‫‪-‬‬
‫המגעים הקואליציוניים של לבני עם מפלגת ש"ס)‬
‫"תבין חבורת הגברים שהגיע זמנה להנהיג"‬ ‫‪-‬‬
‫"מה שמפריע לאלי ישי זה היותה של לבני אישה"‬ ‫‪-‬‬
‫"בש"ס לא היו מוכנים שאישה תהיה ראש הממשלה שלהם"‬ ‫‪-‬‬
‫"שלוש נשים בקדקוד הפירמידה" (ביחס לאיציק‪ ,‬בייניש ולבני)‬ ‫‪-‬‬
‫"בעדה החרדים אומרים שתמונותיה לא ייתלו"‬ ‫‪-‬‬
‫"הרב עובדיה פסק שאין בעיה שאישה תהיה ראש ממשלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"רואה בלבני מודל לחיקוי" (ביחס לאישה הבדואית הראשונה שרצה בבחירות)‬ ‫‪-‬‬
‫"חשש שתמונותיה יושחתו (בשכונות החרדיות)"‬ ‫‪-‬‬
‫תמונה‪ :‬קבוצת חרדים עוברים על פני תמונתה של לבני עם הכיתוב‪" :‬תמונתה תוחזר"‬ ‫‪-‬‬
‫"הסנונית הראשונה שמבשרת את גשם הנשים המנהיגות"‬ ‫‪-‬‬
‫"חפשו את האישה"‬ ‫‪-‬‬
‫"גישתו של נתניהו נגועה בשוביניזם חזירי"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא אישה בעולם גברי"‬ ‫‪-‬‬
‫"מבחן לחברה הישראלית האם תבחר באישה"‬ ‫‪-‬‬
‫תמונת כרזת בחירות של לבני שהושחתה בירושלים‬ ‫‪-‬‬
‫"זה לא גדול עליה"‬ ‫‪-‬‬
‫"הגברים ששמחו לאדה יאכלו את הכובע"‬ ‫‪-‬‬
‫"עשתה משהו שאף אישה לפניה לא העזה"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא סמל"‬ ‫‪-‬‬
‫"אובאמה בגרסה הישראלית"‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"תקבע סטנדרטים חדשים לעתיד"‬ ‫‪-‬‬

‫"היא גם אישה וגם המועמדת היחידה שלא כשלה כראש ממשלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"הילרי קלינטון‪ ,‬שרה פיילין‪ ,‬ציפי לבני ונשים נוספות שהתמודדו ונבחרו לתפקידי מנהיגות‬ ‫‪-‬‬
‫בעולם"‬

‫‪249‬‬
 ‫"מרדה במורשת בית אבא"‬ ‫‪-‬‬
‫"גברת ברזל מקומית"‬ ‫‪-‬‬
‫"מזהה בדבריו אלמנט שוביניסטי‪ ,‬למה ללכת לדוגמה של גבר ואישה?"‬ ‫‪-‬‬
‫"עולם הערכים שהעזה לחולל ולחלל"‬ ‫‪-‬‬
‫"הבעיה היא שלא שזה 'גדול עליה'‪ ,‬אלא שזה 'קטן עליהם'" (על הביטחון העצמי המופרז‬ ‫‪-‬‬
‫של המועמדים הגברים)‬
‫"לא פחות טובה מגבר"‬ ‫‪-‬‬
‫"האם תהיה לגולדה מאיר ‪"?2‬‬ ‫‪-‬‬
‫"עדיין קשה לעכל אישה שמקבלת החלטות ביטחוניות"‬ ‫‪-‬‬
‫"משלמת את מחיר השוביניזם"‬ ‫‪-‬‬
‫"ייחוד בלהיות אישה‪-‬מנהיגה"‬ ‫‪-‬‬
‫"מקבלת החלטות‪ ,‬ולא עושה קפה"‬ ‫‪-‬‬
‫"התייחסה להיותה אישה"‬ ‫‪-‬‬
‫"האישה היחידה העומדת בראש מפלגה בישראל"‬ ‫‪-‬‬
‫"אצביע למפלגה שבראשה עומדת אישה"‬ ‫‪-‬‬
‫"אישה בין שוביניסטים"‬ ‫‪-‬‬
‫"שני המצ'ואים אינם מוכנים שתהיה מעליהם מנהיגה" (בהתייחס לנתניהו וברק)‬ ‫‪-‬‬
‫"ההשמצות השוביניסטיות הפכו לברכה"‬ ‫‪-‬‬
‫"הגיע הזמן שתהיה מנהיגה אישה"‬ ‫‪-‬‬
‫"מייצגת את המאה ה‪"21-‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪250‬‬
 ‫דפוס סיקור ח‪ :‬נחיתות המועמדת‬

‫מילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‪:‬‬

‫חסרת ניסיון‪ /‬חוסר ניסיון‬ ‫‪-‬‬

‫חסרת הבנה‪ /‬חוסר הבנה‬ ‫‪-‬‬
‫חסרת יכולת מנהיגות‪ /‬חוסר יכולת מנהיגות‬ ‫‪-‬‬
‫חסרת סיכוי‪ /‬חוסר סיכוי‬ ‫‪-‬‬
‫תפסיד‪ /‬הפסד‬ ‫‪-‬‬
‫לא מסוגלת לנצח‬ ‫‪-‬‬
‫לא מתאימה‬ ‫‪-‬‬
‫כושלת‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Inexperienced/Inexperience‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Lack of understanding‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Lack of leadership ability‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Hopeless/Hopelessness‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Lose/Loss‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪She won't win‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Unsuitable/Unfit‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Failing‬‬

‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"ציפי לבני היא לוזרית‪ ,‬היא חיה בסרט ואין לה שום סיכוי"‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"מהיכן לקחה הצדקנית הסוציאל‪-‬דמוקרטית הפופוליסטית הזו את היומרה להיות ראש‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫הממשלה? מה‪ ,‬לדעתה‪ ,‬מכין אותה לתפקיד?"‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2013‬‬

‫"ציפי רוצה להיות ר"מ‪ ,‬אבל אין קשר בינה לבין המציאות"‬ ‫‪-‬‬

‫‪251‬‬
 "‫"היו"ר הטירונית של קדימה‬ -
1984 ‫ פררו‬,NYT

- I know a lot of Iowa men who think a woman is just not capable of any such

thing

- Ferraro selection was ''tokenism.''

- Geraldine A. Ferraro would have been an extremely unlikely choice to run

for Vice President if she were not a woman, and her inexperience will begin

to show in a long campaign

- Mrs. Ferraro had been chosen because of pressure from women's groups

rather than because she was the best candidate

1984 ‫ פררו‬,Newsday

- Largely inexperienced
- She was chosen only because she is a woman
- Choice of Ferraro signals doom for democrats in 84'
- Ferraro is not qualified
- She's encouraging a sexist vote, people will vote for her not as an experienced
figure, but because she is a woman
- She is not the best choice
- Questions remain about Ferraro's judgment
- And the loser was Ferraro…she won because she didn't lose"
- Geraldine Ferraro: Blazing a trail in American politics
1969 ‫ מאיר‬,‫הארץ‬

"‫"יכול להיות ראש ממשלה טוב ממנה‬ -

"‫"מהווה סכנה למדינה‬ -

252
 1969 ‫ מאיר‬,‫ידיעות אחרונות‬

‫ "היא מתגוננת כממאנת להאמין" (נוכח‬:‫ והכיתוב‬,‫ ראשה של מאיר בין ידיה‬:‫תמונה‬ -
)‫תוצאות הבחירות‬
2008 ‫ קלינטון‬,Newsday

- Clinton is unelectable even if you steer the nomination to her

- Showing a little desperation in insisting that she can still win

- At this point we are starting to see a little desperation on the part of the woman

2008 ‫ קלינטון‬,NYT

- McCain actually has a better chance against her than Obama

- She will have the narrowest playing field in the general because she cannot attract
cross-over voters like Barack does
- Does he believe that Mrs. Clinton is qualified?
- The question is whether her response at 3 a.m. is the appropriate response, or is
she likely to fall into the all too familiar trap of experience?
- Clinton is facing some questions about her electability

- The Obama campaign has responded by accusing Mrs. Clinton of exaggerating

her specific role and general experience

- Far from being more electable than Barack Obama

- Clinton cannot win the nomination

- Hillary Rodham Clinton should run for governor of New York rather than

president of the United States

- If that was supposed to bolster Mrs. Clinton’s argument that she is the better

prepared to be president in a dangerous world, she sent the opposite message on

Tuesday morning

253
‫‪-‬‬ ‫‪I could not vote for Hillary Rodham Clinton because she is a lightning rod for‬‬

‫‪negative feelings across both parties, and I did not feel that she was electable‬‬

‫ידיעות אחרונות‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"כישלונותיה מוכיחים שאינה מנהיגה"‬ ‫‪-‬‬

‫"ללבני עדיין אין את זה" (בהתייחס לניסיונה)‬ ‫‪-‬‬
‫"עיקר כוחה בכך שלא עשתה‪ ,‬ולכן גם לא נכשלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"כישלון מוזר וחובבני"‬ ‫‪-‬‬
‫"מתבוננת בגבו המתרחק של נתניהו"‬ ‫‪-‬‬
‫"התחילה לרוץ‪ .‬אחורה"‬ ‫‪-‬‬
‫"ראשי קדימה לא סופרים אותה‪ ,‬מדוע שהציבור יספור אותה?"‬ ‫‪-‬‬
‫"פוליטיקאית נחמדה במובן השלילי של המילה" (בהתייחס לחוסר ניסיונה לכאורה)‬ ‫‪-‬‬
‫"מנסה לבנות את עצמה כמנהיגה"‬ ‫‪-‬‬
‫"שתי גימנזיסטיות שזה עתה ציוותו אותן יחד לפעילות מחוץ לבית הספר" (בהתייחס ללבני‬ ‫‪-‬‬
‫ולאיציק)‬
‫"לא יכולה לנהל מדינה"‬ ‫‪-‬‬
‫"הקול חלש‪ ,‬צריך להגביר את הקול"‬ ‫‪-‬‬
‫"כוזבת‪ ,‬נלעגת‪ ,‬בלתי רלוונטית"‬ ‫‪-‬‬
‫"מועמדת בינונית"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא כשירה"‬ ‫‪-‬‬
‫"פשוט לא מתאימה לתפקיד הזה"‬ ‫‪-‬‬
‫"לציפי לבני אין ניסיון בכלום"‬ ‫‪-‬‬
‫"היא חלשה‪ ,‬היא אישה"‬ ‫‪-‬‬
‫"מי זו בכלל? לא יודע עליה כלום"‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬לבני ‪2009‬‬

‫"לא צברה סמכותיות‪ ,‬מנהיגות וניסיון פוליטי"‬ ‫‪-‬‬

‫"כשלה כישלון חרוץ"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא הפגינה מנהיגות"‬ ‫‪-‬‬
‫"לעומתה‪ ,‬ברק ונתניהו חכמים ומנוסים"‬ ‫‪-‬‬

‫‪254‬‬
 ‫"היא לוזרית"‬ ‫‪-‬‬
‫"קשה מאוד להיכשל‪...‬אך היא הצליחה בזה"‬ ‫‪-‬‬
‫"אדוני ניסיון‪ ,‬גברת ניקיון" (ביחס לברק אל מול לבני)‬ ‫‪-‬‬
‫"אין לה קורות החיים הנדרשים ואין לה הישגים מוכחים"‬ ‫‪-‬‬
‫"נמצאת בנחיתות גדולה"‬ ‫‪-‬‬
‫"מועמדת מחאה"‬ ‫‪-‬‬
‫"אאוטסיידרית"‬ ‫‪-‬‬
‫"מדשדשת הרחק מאחור"‬ ‫‪-‬‬
‫"הרפתקנית חסרת ניסיון"‬ ‫‪-‬‬
‫‪"-‬אין זה מספיק כדי להוביל מדינה"‬ ‫‪-‬‬
‫"אין לה הניסיון הדרוש לכהונה כראש ממשלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"יש לה ניסיון קצר ולא טוב"‬ ‫‪-‬‬
‫"נכשלת גם בזה וגם בזה‪ .‬זוזי"‬ ‫‪-‬‬
‫"מדובר באשליה שתעלה לישראל ביוקר"‬ ‫‪-‬‬
‫"באיזה מבחן מנהיגות עמדה לבני?"‬ ‫‪-‬‬
‫"רפיסותה כבר לא תשתנה"‬ ‫‪-‬‬
‫"הייתה מתה שיבואו אנשים לקדימה‪ ,‬מנסה לחפש אנשים מן הגורן ומן היקב"‬ ‫‪-‬‬
‫"פוליטיקאית לא מנוסה"‬ ‫‪-‬‬
‫"לבני לא עמדה בלחץ"‬ ‫‪-‬‬
‫"לא מספיק אפויה"‬ ‫‪-‬‬
‫"שתתעמת עם עצמה" (ביחס לעימות אפשרי מול נתניהו)‬ ‫‪-‬‬
‫"בן גוריון היא לא"‬ ‫‪-‬‬
‫"מנסה להסתופף בחברתם של המבינים בלי שהיא ממש מבינה מה קורה"‬ ‫‪-‬‬
‫"סתם בחורה"‬ ‫‪-‬‬
‫"ציפי לא בשלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"נמצאת במקום הלא נכון‪ ,‬בזמן הלא נכון"‬ ‫‪-‬‬
‫"בעמדת נחיתות מול נתניהו המנוסה"‬ ‫‪-‬‬
‫"מתקשה בקבלת החלטות"‬ ‫‪-‬‬
‫"דגל שחור של היעדר כשירות מתנופף מעליה"‬ ‫‪-‬‬

‫‪255‬‬
 ‫"אישה שזה מקרוב באה"‬ ‫‪-‬‬

‫‪256‬‬
 ‫דפוס סיקור ט‪ :‬זכויות נשים‬

‫מילים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬אלמנטים טקסטואליים וויזואליים שנקבעו מראש‪:‬‬

‫פמיניסטית‬ ‫‪-‬‬
‫בעד זכויות נשים‬ ‫‪-‬‬
‫לא פמיניסטית‬ ‫‪-‬‬
‫נגד זכויות נשים‬ ‫‪-‬‬
‫לא דאגה לנשים‬ ‫‪-‬‬
‫פגעה בנשים‬ ‫‪-‬‬
‫הצביעה נגד נשים‬ ‫‪-‬‬
‫אינה בעלת אג'נדה נשית‪ /‬פמיניסטית‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Feminist‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Pro women's rights‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Not a feminist‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Against women's rights‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Has no concern for women‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Has hurt women‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Voted against women‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪No feminine/feminist agenda‬‬

‫ביטויים נוספים שעלו במהלך הבדיקה‪:‬‬

‫הארץ‪ ,‬יחימוביץ ‪2013‬‬

‫"היא יזמה שריון של ‪ 40%‬לנשים בוועידת העבודה‪ ,‬אבל לא שמענו ממנה שבממשלתה יהיו‬ ‫‪-‬‬
‫לפחות ‪ 50%‬שרות"‬
‫"היא לא פועלת כדי לקדם נשים ברשימה"‬ ‫‪-‬‬
‫"הפמיניזם שלה מחוספס מידי‪ ,‬היא כועסת על גברים"‬ ‫‪-‬‬
‫"כמה מקומות באמת משריינת ח"כ שלי יחימוביץ‪...‬לנשים מזרחיות וערביות?"‬ ‫‪-‬‬
‫"מעניין אילו עמד היום גבר בראשות העבודה‪ ,‬האם האשה שבאה ליחימוביץ וסיפרה לה‬ ‫‪-‬‬
‫על מה שאירע לה הייתה עושה זאת?" (בהקשר של פרשת ההטרדה המינית של אורי שגיא)‬

‫‪257‬‬
 "‫"שלי יחימוביץ פצחה בהגיג פמיניסטי מבית הספר היסודי‬ -
2013 ‫ לבני‬,‫הארץ‬

"‫"לא בטוח שהסיבה לכך שזכתה בהצבעת הנשים היא האג'נדה הפמיניסטית שלה‬ -
2013 ‫ יחימוביץ‬,‫ידיעות אחרונות‬

"‫"יש לה יחס מעוות לנשים בפוליטיקה‬ -

‫ אנחנו לא יכולות להפנות עורף לקורבן" (בהקשר של‬,‫"ברגע הזה אנחנו נבחנות כמנהיגות‬ -
)‫פרשת ההטרדה המינית של אורי שגיא‬
"‫ היא שכחה גם שהיא פמיניסטית‬,‫"חשבתי שאם היא שכחה שהיא שמאלנית‬ -
1984 ‫ פררו‬,NYT

- Advocate of the radical feminist movement

- Mrs. Ferraro hugged numerous women on the stage including such

feminists as Betty Friedan and Gloria Steinem, and Anne Richards

- She was physically embraced by leaders of the women's movement

- A woman candidate or a feminist means to me that you are for women's

issues. I have never yet been able to distinguish between men's and

women's issues

- She said that Representative Geraldine A. Ferraro was selected by Walter F.

Mondale to be the Vice-Presidential candidate ''not despite her being a

woman but because she was a woman, and specifically for her commitment

to women's rights.''

- Geraldine Ferraro has been a boon to the Republican woman, putting them

in the limelight and enhancing their value to the party

- He also said a failure by Mrs. Ferraro to stay on the ticket would be a

''chilling factor'' on the future of women as political candidates. ''I hope this

woman survives,'' he added. ''I hope it does not become a bad precedent for

women in politics in the future.''

258
- When Geraldine A. Ferraro was selected as Walter F. Mondale's running

mate, President Reagan cited Justice Sandra Day O'Connor of the Supreme

Court to show that Republicans were advancing women's rights

- Mrs. Ferraro, the Democrat Vice- Presidential candidate, presented the

awards to the Women's Sports Foundation sportswomen of the year

- Ferraro, the Democratic candidate for Vice President, who oppose

legislation that would take away a woman's right to choose an abortion

- In her speech, Miss Goodman called the Vice-Presidential campaign of

Geraldine A. Ferraro the perfect example of the inextricable link between a

woman's reproductive rights and her equality

1984 ‫ פררו‬,Newsday

- Her radical feminist agenda

- Ferraro: There are no doors we cannot unlock
- As a woman, I am ashamed of Geraldine Ferraro
- Ferraro honored her at a women's sports foundation news conference
- Ferraro has avoided the feminist label
- Ferraro campaigned for male democratic candidates against republican females
- Ferraro and the feminists
1969 ‫ מאיר‬,‫הארץ‬

"‫ נהיה די חזקים כדי לשאת בעול‬,‫"כל זמן שנשים אצלנו תמצאנה זמן ללמוד‬ -
"‫ ביקשו עזרת רה"מ אך גב' מאיר הציעה לנהוג בדרך השכנוע‬:‫"מסע נשות חב"ד נגד המיני‬ -
1969 ‫ מאיר‬,‫ידיעות אחרונות‬

"...‫"אילו נאצר היה מתעניין אם הנשים בארצו יודעות קרוא וכתוב‬ -

259
 2008 ‫ קלינטון‬,NYT

- Before many of us wore those suits, we were in the streets protesting the war in
Vietnam. Fashion does not last; beliefs do ‫(ביקורת פמיניסטית על תמיכתה של‬
)‫קלינטון במלחמה בעיראק‬
- Clinton was playing the sex card last fall after a brutal debate where several male
contenders criticized her

- Had some contact with Irish women’s groups

- Intellectually snobby feminist

- I am sad that the first viable woman candidate for president is barely discernable

from her male Republican predecessors

- “All these mothers who take whatever life throws at us,” and the mother who

“gets up every morning, gets the kids ready for school, does the laundry, buys the

groceries, cooks the dinners, helps on the homework and maybe works the

dayshift, a nightshift or a double shift” to those who “dare to compete in the

boardroom and the backroom”

- Not young enough to qualify as postfeminist

- She did not inspire a deep or nuanced conversation between men and women

- There should be equal rejection of the sexism and the racism when it raises its

ugly head," Clinton said

2009 ‫ לבני‬,‫ידיעות אחרונות‬

"‫ מעלים את הנושא המגדרי‬,‫"כשאין תשובה עניינית‬ -

"‫ היא משתמשת בקלף הנשי‬,‫"כשהקולות המתנדנדים הם בעיקר מתנדנדות‬ -
"‫"לא עשתה כלום למען נשים‬ -
2009 ‫ לבני‬,‫הארץ‬

"‫ התעלמה ממנה‬,‫"במקום לנפץ את תקרת הזכוכית‬ -

"‫"התחננה לחיים רמון עם הלשון המתגלגלת‬ -

260
‫"מותר לאשה לבחור אם היא רוצה להישאר בבית ולטפל בילדים או לצאת ולהגשים את‬ ‫‪-‬‬
‫עצמה"‬
‫"הצביעה נגד אחיותיה הנשים"‬ ‫‪-‬‬
‫"פתאום היא גילתה את הנשיות שלה"‬ ‫‪-‬‬
‫"נטולת סדר יום פמיניסטי"‬ ‫‪-‬‬
‫"מזגזגת בעניין הפמיניסטי"‬ ‫‪-‬‬
‫"פתאום גילתה את הנושא הפמיניסטי‪ ,‬רגע לפני הבחירות"‬ ‫‪-‬‬
‫"נלחמת למען שוויון לנשים"‬ ‫‪-‬‬
‫"הסתערה על הקמפיין המגדרי המציג אותה כלוחמת למען זכויות נשים"‬ ‫‪-‬‬
‫"בזמן שלבני עושה קמפיין פמיניסטי‪ ,‬היא מעודדת אדם שהורשע בעבירות מין" (בהתייחס‬ ‫‪-‬‬
‫לחיים רמון)‬
‫"הוציאה את השד המגדרי"‬ ‫‪-‬‬
‫"דיברה על זכויות נשים ושוויון הזדמנויות"‬ ‫‪-‬‬

‫‪261‬‬
262
‫נספח מס‪ :3 .‬דוגמה לרגרסיה לוגיסטית – דיווח על תוצאות פערים מובהקים ולא מובהקים לפי‬
‫מסגרות סיקור ‪ 9-1‬במקרי הבוחן של מאיר (‪ )1969‬לעומת לבני (‪)2009‬‬

‫‪263‬‬
‫מלמעלה למטה‪ :‬עיסוק בזכויות נשים‪ /‬פמיניזם (פער לא מובהק); חוסר ניסיון‪ /‬כשירות למנהיגות (פער‬
‫מובהק); פריצת הנורמה החברתית (פער מובהק); נושאים "נשיים" (פער מובהק); גבריּת ואובדן‬
‫הנשיות (פער לא מובהק); תכונות "נשיות" (פער מובהק); תוויות משפחתיות (פער מובהק); רמיזות‬
‫מיניות (פער לא מובהק); מראה חיצוני (פער לא מובהק)‪.‬‬

‫‪264‬‬
 ‫נספח מס‪ :4 .‬תיעוד ומספור מחדש של כתבות הפרופיל לצורך שיטת המחקר האיכותנית‬

‫מספור חדש – שיטת מחקר איכותנית‬ ‫מספור ותאריך מקורי‬ ‫מקרה הבוחן והעיתון‬

‫‪1‬‬ ‫כתבה ‪30.07.69 ,9‬‬ ‫מאיר‪ ,1969 ,‬הארץ‬

‫‪2‬‬ ‫כתבה ‪13.08.69 ,32‬‬

‫‪3‬‬ ‫כתבה ‪18.08.69 ,38‬‬

‫‪4‬‬ ‫כתבה ‪16.09.69 ,72‬‬

‫‪5‬‬ ‫כתבה ‪22.09.69 ,79‬‬

‫‪6‬‬ ‫כתבה ‪24.09.69 ,85‬‬

‫‪7‬‬ ‫כתבה ‪24.09.69 ,86‬‬

‫‪8‬‬ ‫כתבה ‪27.09.69 ,92‬‬

‫‪9‬‬ ‫כתבה ‪06.10.69 ,106‬‬

‫‪10‬‬ ‫כתבה ‪11.10.69 ,112‬‬

‫‪11‬‬ ‫כתבה ‪25.09.69 ,32‬‬ ‫מאיר‪ ,1969 ,‬ידיעות אחרונות‬

‫‪12‬‬ ‫כתבה ‪29.09.69 ,36‬‬

‫‪13‬‬ ‫כתבה ‪19.10.69 ,50‬‬

‫‪14‬‬ ‫כתבה ‪29.10.69 ,58‬‬

‫‪15‬‬ ‫כתבה ‪13.07.84 ,2‬‬ ‫פררו‪Newsday ,1984 ,‬‬

‫‪16‬‬ ‫כתבה ‪20.07.84 ,48‬‬

‫‪17‬‬ ‫כתבה ‪22.07.84 ,69‬‬

‫‪18‬‬ ‫כתבה ‪26.07.84 ,102‬‬

‫‪265‬‬
‫‪19‬‬ ‫כתבה ‪02.08.84 ,132‬‬

‫‪20‬‬ ‫כתבה ‪27.08.84 ,265‬‬

‫‪21‬‬ ‫כתבה ‪02.10.84 ,392‬‬

‫‪22‬‬ ‫כתבה ‪12.10.84 ,429‬‬

‫‪23‬‬ ‫כתבה ‪15.10.84 ,440‬‬

‫‪24‬‬ ‫כתבה ‪04.11.84 ,497‬‬

‫‪25‬‬ ‫כתבה ‪13.07.84 ,8‬‬ ‫פררו‪NYT ,1948 ,‬‬

‫‪26‬‬ ‫כתבה ‪17.07.84 ,53‬‬

‫‪27‬‬ ‫כתבה ‪05.08.84 ,159‬‬

‫‪28‬‬ ‫כתבה ‪05.08.84 ,162‬‬

‫‪29‬‬ ‫כתבה ‪20.08.84 ,245‬‬

‫‪30‬‬ ‫כתבה ‪09.09.84 ,358‬‬

‫‪31‬‬ ‫כתבה ‪20.09.84 ,420‬‬

‫‪32‬‬ ‫כתבה ‪01.10.84 ,474‬‬

‫‪33‬‬ ‫כתבה ‪10.10.84 ,512‬‬

‫‪34‬‬ ‫כתבה ‪12.10.84 ,523‬‬

‫‪35‬‬ ‫כתבה ‪31.10.84 ,619‬‬

‫‪36‬‬ ‫כתבה ‪03.11.84 ,637‬‬

‫‪37‬‬ ‫כתבה ‪04.03.08 ,3‬‬ ‫קלינטון‪Newsday ,2008 ,‬‬

‫‪38‬‬ ‫כתבה ‪24.03.08 ,67‬‬

‫‪266‬‬
‫‪39‬‬ ‫כתבה ‪12.05.08 ,185‬‬

‫‪40‬‬ ‫כתבה ‪18.05.08 ,200‬‬

‫‪41‬‬ ‫כתבה ‪04.06.08 ,237‬‬

‫‪42‬‬ ‫כתבה ‪07.03.08 ,34‬‬ ‫קלינטון‪NYT ,2008 ,‬‬

‫‪43‬‬ ‫כתבה ‪10.03.08 ,51‬‬

‫‪44‬‬ ‫כתבה ‪12.03.08 ,63‬‬

‫‪45‬‬ ‫כתבה ‪16.03.08 ,101‬‬

‫‪46‬‬ ‫כתבה ‪16.03.08 ,102‬‬

‫‪47‬‬ ‫כתבה ‪21.03.08 ,145‬‬

‫‪48‬‬ ‫כתבה ‪22.03.08 ,156‬‬

‫‪49‬‬ ‫כתבה ‪03.04.08 ,248‬‬

‫‪50‬‬ ‫כתבה ‪17.04.08 ,360‬‬

‫‪51‬‬ ‫כתבה ‪24.04.08 ,434‬‬

‫‪52‬‬ ‫כתבה ‪05.05.08 ,508‬‬

‫‪53‬‬ ‫כתבה ‪05.05.08 ,510‬‬

‫‪54‬‬ ‫כתבה ‪12.05.08 ,565‬‬

‫‪55‬‬ ‫כתבה ‪19.05.08 ,611‬‬

‫‪56‬‬ ‫כתבה ‪31.10.08 ,55‬‬ ‫לבני‪ ,2009 ,‬הארץ‬

‫‪57‬‬ ‫כתבה ‪31.10.08 ,62‬‬

‫‪58‬‬ ‫כתבה ‪05.11.08 ,84‬‬

‫‪267‬‬
‫‪59‬‬ ‫כתבה ‪07.11.08 ,98‬‬

‫‪60‬‬ ‫כתבה ‪11.11.08 ,117‬‬

‫‪61‬‬ ‫כתבה ‪19.11.08 ,145‬‬

‫‪62‬‬ ‫כתבה ‪28.11.08 ,204‬‬

‫‪63‬‬ ‫כתבה ‪05.12.08 ,221‬‬

‫‪64‬‬ ‫כתבה ‪05.12.08 ,222‬‬

‫‪65‬‬ ‫כתבה ‪02.01.09 ,301‬‬

‫‪66‬‬ ‫כתבה ‪26.01.09 ,392‬‬

‫‪67‬‬ ‫כתבה ‪30.01.09 ,415‬‬

‫‪68‬‬ ‫כתבה ‪03.02.09 ,440‬‬

‫‪69‬‬ ‫כתבה ‪04.02.09 ,451‬‬

‫‪70‬‬ ‫כתבה ‪08.02.09 ,481‬‬

‫‪71‬‬ ‫כתבה ‪30.12.08 ,529‬‬

‫‪72‬‬ ‫כתבה ‪05.11.08 ,34‬‬ ‫לבני‪ ,2009 ,‬ידיעות אחרונות‬

‫‪73‬‬ ‫כתבה ‪11.11.08 ,37‬‬

‫‪74‬‬ ‫כתבה ‪19.12.08 ,82‬‬

‫‪75‬‬ ‫כתבה ‪30.01.09 ,120‬‬

‫‪76‬‬ ‫כתבה ‪02.02.09 ,126‬‬

‫‪77‬‬ ‫כתבה ‪28.11.12 ,74‬‬ ‫לבני‪ ,2013 ,‬הארץ‬

‫‪78‬‬ ‫כתבה ‪28.11.12 ,76‬‬

‫‪268‬‬
 ‫‪79‬‬ ‫כתבה ‪18.12.12 ,154‬‬

‫‪80‬‬ ‫כתבה ‪20.01.13 ,262‬‬

‫‪81‬‬ ‫כתבה ‪26.10.12 ,5‬‬ ‫לבני‪ ,2013 ,‬ידיעות אחרונות‬

‫‪82‬‬ ‫כתבה ‪30.11.12 ,35‬‬

‫‪83‬‬ ‫כתבה ‪30.10.12 ,60‬‬ ‫יחימוביץ‪ ,2013 ,‬הארץ‬

‫‪84‬‬ ‫כתבה ‪13.11.12 ,105‬‬

‫‪85‬‬ ‫כתבה ‪29.11.12 ,145‬‬

‫‪86‬‬ ‫כתבה ‪04.01.13 ,254‬‬

‫‪87‬‬ ‫כתבה ‪10.01.13 ,278‬‬

‫‪88‬‬ ‫יחימוביץ‪ ,2013 ,‬ידיעות אחרונות כתבה ‪26.10.12 ,11‬‬

‫‪89‬‬ ‫כתבה ‪26.10.12 ,14‬‬

‫‪90‬‬ ‫כתבה ‪14.12.12 ,78‬‬

‫‪ 90‬כתבות‬ ‫סה"כ‬

‫‪269‬‬
 Abstract

Introduction

This study involves the gender-oriented aspects of media framing of women candidates

for political leadership positions in Israel and the U.S in the years 1969, 1984 and 2008-

2013. Overall, the study includes an analysis of six case-studies from both countries:

Golda Meir's coverage in the general elections for the seventh Knesset (1969);

Geraldine A. Ferraro's vice-presidential candidacy's coverage in the 1984 U.S

presidential elections; Hillary Rodham Clinton's coverage in the Democratic pre-

presidential 2008 campaign; Tzipi Livni's coverage in the general elections for the 18th

Knesset (2009); and Tzipi Livni's and Shelly Yachimovich's coverage in the general

elections for the 19th Knesset (2013). Coverage was examined in four print Israeli and

American newspapers: elite papers Haaretz and The New York Times, as well as mass-

popular Yedioth Ahronoth and Newsday. The historical, cultural, political and

journalistic diversity of the different case studies aims to serve the comparative

perspective of the study that sees these elements as one of the most important

fundamentals, situated at the heart of gender-biased practice.

As opposed to the classic definition of "communication as transferring", James Carey

argued that sometimes communication constitutes a cultural ritual. This type of

communication suggests that frequently the purpose of the media message is in

maintaining social narratives and symbols, as people normally comprehend and

interpret them in society at large.

Corresponding to this perspective, scholars in the fields of political communication and

gender have concluded for many years that the media tend to reflect the gender-related

balance of power in patriarchal societies. Therefore, women politicians' press coverage

I
is generally inferior in terms of their media visibility and presence; also, in terms of

framing, this coverage tends to reflect stereotypical and gender-biased social

perceptions. For instance: in highlighting women politicians’ appearance and sexuality;

in the tendency to portray them as unqualified and inexperienced leaders in the

masculine political arena; in gender dichotomies regarding "feminine" traits and issues,

attributed to women politicians; and in presenting them (positively or negatively) as

pioneers and norm-breakers. These "stereotypization" trends can even escalate in the

case of women running for national leadership positions, due to the public significance

people attribute to them.

The Current Study's Objective and its Comparative Approach

As part of the "communication as culture" approach, this study assumes that it is highly

important to explore press framing of leading women politicians not only as part of

media functioning as a reflection and reinforcement of gender stereotypes, but also in

order to try and identify how historical, cultural, political and journalistic changes can

construct and organize gender-biased practices. In other words, the assumption here is

that despite the universal and even a-historical face of patriarchal culture, women

politicians' media coverage is not an essential/monolithic model, but a sequence of

different factors and variables. Thus, it is expected that it would also be possible to

locate major differences in their media framing on the basis of different social and

political circumstances and changing environments.

This general objective can be achieved through comparative analysis: by comparing

Meir's (1969) and Livni's (2009) coverage, as well as by comparing Ferraro's (1984)

and Clinton's (2008), it will be possible to pinpoint the historical transformations in

II
both countries' public opinion regarding political women; an examination of Hillary

Clinton's case (2008), compared to that of Livni's (2009) during much the same period,

can teach us about cultural differences reflected in press coverage in Israel and the U.S;

an analysis of Livni's and Yachimovich's (2013) coverage, compared to Livni's in 2009

can indicate more immediate changes in the framing process, as a result of the number

of women running for office simultaneously; and finally, a comparison between the two

types of press in both countries (elite vs. mass-popular), as well as between male and

female journalists in all cases, can serve us to locate differences on the basis of

journalistic professional norms and ethics.

Methodology

The general methodology is content analysis, divided into two parts:

First, quantitative (statistical-comparative) analysis, a technique enabling the drawing

of conclusions through a systematic identification of pre-defined characteristics, clues,

thought patterns and frames. This method is appropriate for comparative analysis, as it

enables us to examine statistical significance and reliability between different coders.

As part of this method, 3,896 news-items were coded and analyzed.

Second, a qualitative analysis, in which the process is reversed: critically reading

different texts, in order to characterize and categorize additional gender-related thought

patterns and frames. This method will be conducted regarding a small sample of 90

very large and comprehensive articles.

III
Main Findings and Conclusions

In the historical context, it was found that with the passage of time, and according to

"the idea of progress", American newspapers have shown a general trend to minimize

gender-biased media portrayals of women politicians. This is especially the case

regarding a significant reduction in the tendency to identify them with "novelty", as

well as through a less dichotomous attitude regarding gender roles. On the other hand,

in the Israeli case, the mechanism of political personalization was far more prominent

compared to "progress", and led to more stereotypical coverage of Livni's (2009)

candidacy, compared to Meir's.

In the cultural context, the findings indicate strong cultural influence in both Clinton's

and Livni's (2009) campaigns, albeit asymmetrically given local political culture

differences in both countries: particular difficulties and obstacles for the status of

women in Israel, such as the difficulty of accepting women as political representatives;

the ultra-Orthodox rejection of the very idea of women in leadership positions; and a

more direct military influence on the status of women – all were dominant in Livni's

case, but almost invisible in Clinton's.

In the gender-political context, compared to the 2009 elections, in the 2013 elections

(that included two women running simultaneously as leaders of two large parties), more

gender-balanced coverage was found. This difference was mostly reflected in a

significant minimizing of Livni's and Yachimovich's framing as "norm-breakers".

However, at the level of terminology, a trend of radicalization in the practice of sexism

was also found, especially in repetitive description of both leaders' inter-political

struggle as "mud wrestling".

IV
The journalistic comparison found a weaker relationship between the two types of press

(elite vs. mass-popular) and gender-biased media framing. However, in the cases of

Clinton and Livni (2009) specifically, there was a demonstrable relationship: a number

of specific, gender-oriented elements, such as "appearance" and "sexuality", were more

likely to be found in popular newspapers. This can be attributed to some of the known

characteristics of popular newspapers, such as soft news, sensationalism, common use

of photos and "graphic" language, and highlighting individual characteristics.

Concerning differences on the basis of journalists' gender, a significant relationship was

found: female journalists generally demonstrated a much stronger gender-bias in all

cases (contradicting the study's hypothesis on this issue). Nevertheless, this conclusion

was shown to be related to media institutions' tendency to employ female journalists in

the "softer" newspapers sections, such as "fashion" and "family"; as well as to the

special emphasis that the more leading female journalists tend to put on gender-related

and feminist contents.

Regarding additional frames, generally they were more positive/alternative compared

to past studies' results; thus, the media can sometimes be an arena were common social

norms and values are challenged, and not only reinforced. Some examples: presenting

"femininity" as an advantage in the context of national leadership; using humor to refute

gender dichotomies; redefining the media as an institution that bears responsibility to

advance socially progressive feminism.

V
The Study's Contributions

Not enough studies have dealt with the social, environmental and political conditions

in which women politicians' media coverage occurs – thereby leaving some theoretical

lacunae. This study's theoretical objective was to create a comprehensive, comparative

analysis of the relationship between external variables (historical, cultural, political and

journalistic), and media representation of women candidates for top political positions.

Empirically, the last few years have been witness to a more accelerated entrance of

women into the highest level of politics in Israel and throughout the western world. In

this context, only a few studies have been undertaken in Israel because these processes

occurred in a relatively short period of time. The comparative, cross-national approach

contributes to enriching the discourse regarding this particular phenomenon.

Normatively, in order to more deeply understand situations of real concern that media

coverage will suffer stereotypical and irrelevant frames and patterns, there is a need to

find and discuss the specific conditions that allow a more appropriate and balanced

media framing of women – something that the present study has also attempted to do.

VI
 Table of Contents

Hebrew Abstract……………..……………………......……………………..……‫ה‬-‫א‬

Introduction…………………..………………………………..……..………….…1-2

1. Media Coverage of Women Politicians – Background and Main

Concepts…………………………………………………………..……..….…3-56

1.1 Patriarchalism, Feminism and the Place of Women in Society and Politics.3-20

1.2 Women in the Media: Three Main Theoretical Frameworks………….….21-46

1.3 Women Politicians' Media Coverage………………………………..…...47-56

2. The Study: Cases, Study Design and Methodology…………...………...….57-82

2.1 Main Objective of the Study……………….....…………….……………..…57

2.2 Study's Variables and Cases………………...…...……………………….58-65

2.3 Main Research Questions and Hypotheses…...…………………….....….65-66

2.4 Methodology………………………………...…………………………...66-77

2.5 Data Collection, Coding and Reliability……………………...…………..77-80

2.6 Study's Significance and Contributions………………………...…...……81-82

3. Findings……………………………………………………………………..83-141

3.1 Part A – Findings of the Quantitative Analysis……………………..….83-110

3.2 Part B – Findings of the Qualitative Analysis ……….…………...……111-137

3.3 Summary……………...………………………………………….……138-141

4. Discussion…………………….……………………………………………142-185

4.1 Introduction……………………………………...………………………....142

4.2 The Historical Context……………………...………………………....143-151

4.3 The Cultural Context…………………...…………………………...…151-155

4.4 The Political Context………………...……………………………..….155-159

 4.5 The Journalistic Context……………………………………………….160-164

4.6 Discussion of Additional Thought Frames…………………………….165-185

5. Summary and Conclusions……………………………...…….……...….186-194

5.1 Conclusions……………………………………………...…………….186-191

5.2 Study's Limitations and Future Studies……………………………….191-194

Bibliography………………………………………………………..…...…….195-207

Appendix 1: Definition of Coverage Patterns…………………………........208-261

Appendix 2: Example of a Coding Form……………...………………………......262

Appendix 3: Example of a Logistic Regression……………………....…..….263-264

Appendix 4: Documentation and Re-Numbering of Articles for the Second

Method…………………………………………………………...…...……….265-269

English Abstract.....………….………………...…………..………...……………I-VI
This work was carried out under the supervision of

Prof. Sam Lehman-Wilzig

Dr. Yaeli Bloch-Elkon

School of Communication

Bar-Ilan University
Media Framing of Israeli and American Women Candidates

for Political Leadership: 1969, 1984, 2008-2013

Gilad Greenwald

School of Communication and Department of Political Studies

Ph.D. Thesis

Submitted to the Senate of Bar-Ilan University

Ramat-Gan, Israel February 2018