‫"אין גבול"‬

‫‪1‬אנדרי שינברג‬

‫כשיצאנו מהעננים‪ ,‬ניסיתי להבחין בקו הגבול‬

‫של הענן‪ .‬אין גבול!‬
‫הענן מתפורר לחלקיקים שהולכים וקטנים‪ ,‬עד‬
‫שהם דקים ביותר‪ ,‬וגם לא מחוברים אחד לשני‪.‬‬
‫החלקיקים‪ ,‬העננים הקטנים שהיו צפופים‪,‬‬
‫מתפרדים‪ ,‬ופתאום‪ ,‬אנחנו מחוץ לענן‪.‬‬
‫זה כמו לרוץ לכיוון הגשם‪ .‬איפה מתחיל הגשם?‬
‫‪E. Grebnoche, 1996‬‬

‫בגילון מס' ‪ 4‬של אנליזה ארגונית‪) ,‬מאי ‪ ,(2001‬דב אופנהיימר ודליה‬

‫בנימיני פרסמו מאמר יפה‪ ,‬מסודר‪ ,‬ברור ושיטתי "על מושג הגבול' ‪ -‬המבטא‬
‫בצורה מעמיקה את ה‪ conventional wisdom -‬שבתחום הפיתוח הארגוני‪.‬‬

‫בתגובתי הקצרה אציג עמדה שונה‪:‬‬

‫המושג 'גבול'‪ ,‬המיושם בניתוח ארגוני‪ ,‬הוא בעייתי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המושג אינו מסייע בהבנת הפרקטיקה הניהולית‪/‬ארגונית‪ .‬הוא גם‬ ‫‪.2‬‬
‫יוצר בעייתיות בתפקוד המנהל‪ .‬שני היבטים אלה נכונים גם לגבי היועץ‪.‬‬
‫המושג 'גבול' קנה לו אחיזה בקרב המנהלים והיועצים‪ ,‬בעיקר כי הוא‬ ‫‪.3‬‬
‫קשור לדימויים ברורים ופשוטים‪ .‬הוא גם מספק עמדה נוחה ‪ -‬כקרדום‬
‫שטוב לחפור בו‪.‬‬
‫יש אלטרנטיבה לשימוש במושג הבעייתי הזה‪ ,‬הן בניתוח והן‬ ‫‪.4‬‬
‫בפרקטיקה הייעוצית‪/‬ניהולית‪ :‬מושג 'התפקיד'‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫מאמרם של אופנהיימר ובנימיני )בהמשך‪" ,‬א‪-‬ב‪ ("2001 ,‬סב‪ ,‬בצדק‪ ,‬סביב‬
‫הקביעה הקלאסית של מילר ורייס )‪ ,(Miller & Rice 1967‬כי המנהל עומד על גבול‬
‫המערכת אותה הוא מנהל‪ ,‬ותפקידו נובע מעמדתו זו‪ ,‬שלא לומר ממעמדו זה‪.‬‬
‫הקביעה הזאת‪ ,‬בתורה‪ ,‬מבוססת על פיתוח המושגים הקיברנטיים ‪.‬א‪-‬ב‪,2001 ,‬‬
‫מצטטים את ספרו המסכם של פון ברטלנפי )‪ ,(Bertalanffy 1968‬וניתן כמובן גם‬
‫להסתמך על ניתוחים אחרים‪ ,‬מהאסכולות הקלאסיות והמודרניות של גישת‬
‫המערכות‪ ,‬מקנת בולדינג ועד פיטר סנג'י ועמיתיו‪ .‬הגישה המערכתית רואה ארגון‪,‬‬
‫קבוצה ופרט כ'מערכת פתוחה'‪ ,‬כלומר כאוסף דינמי של מרכיבים‪ ,‬הקשורים‬
‫בקשרים הדדיים‪ ,‬והמקיים חילופי חומרים עם הסביבה‪ .‬חילוף החומרים עם‬
‫הסביבה )קבלת תשומה ‪-‬תלמיד‪ -‬בדוגמא של א‪-‬ב‪ ,2001 ,‬עיבודה בין מרכיבי‬

‫‪ 1‬אנדרי שינברג‪ ,(.M.Soc.Sc. (H.U.J ,‬יועץ ארגוני ‪ ,CHANGE CONSULTANTS‬חבר הנהלת חוש"ב‬

‫אין גבול ‪30.8.02‬‬ ‫‪1‬‬

 ‫המערכת ‪ -‬הכיתות‪ ,‬המורים‪ ,‬השיעורים‪ ,‬העבודות‪ ,‬פעולות בית הספר‪ ,‬וכו' ‪,-‬‬
‫והוצאתה כתפוקה אחרת ‪-‬בוגר‪ ,‬עם שינוי כלשהו בקשר לידע‪ -‬אחרי‬
‫טרנספורמציה‪ ,‬אל מחוץ למערכת( הוא אשר מבחין בין מערכת סגורה‪ ,‬אוטרקית‪,‬‬
‫מנותקת‪' ,‬אוטיסטית'‪ ,‬לבין מערכת פתוחה‪.‬‬
‫בראיה הקלאסית של מילר ורייס‪ ,‬כפי שמוצגת ע"י א‪-‬ב‪,2001 ,‬‬
‫לכל מערכת יש גבול המפריד בינה לבין הסביבה‪ .‬כל התשומות וכל התפוקות חוצות‬
‫גבול זה ‪ -‬כדי להכנס לתהליך של עיבוד או כדי לצאת אל הסביבה‪ .‬הגבול קיים כעין‬
‫מעטפת סביב המערכת‪ .‬הוא מצוי בממשק שבין המערכת כולה לבין סביבתה‪ .‬ממסגרת‬
‫חשיבה זו ניתן לגזור שהגבול הוא תחום המהווה תת‪-‬מערכת בפני עצמה‪ ,‬ולא קו בלבד‪.‬‬
‫בתחום זה ‪"-‬תחום הגבול" ‪ -‬מתרחשים תהליכים מורכבים ומשמעותיים"‪.‬‬
‫)א‪-‬ב‪ ,2001 ,‬ע'‪.(40‬‬
‫קיים קושי מהותי בתפיסה הזאת‪ ,‬והוא בהצמדת מושג ה'גבול' למושג 'המערכת'‪.‬‬
‫הקושי הזה מודגם יפה‪ ,‬למשל‪ ,‬במאמרו הפותח של ג'ון סטוקס )‪( Stokes, 1998‬‬
‫בכנס בינלאומי של החברה לחקר פסיכואנליטי של ארגונים )‪ ,(ISPSO‬שנסוב סביב‬
‫מושג הגבול‪ .‬סטוקס מסמן את הקושי‪ ,‬בעולם הארגוני של היום‪ ,‬להבחין בין‬
‫האדם‪ ,‬התפקיד והארגון; בין ניהול לבין מנהיגות; ובין הקבוצה לפרט‪.‬‬
‫דבר אחד הוא לראות ארגון ‪ -‬או קבוצה‪ ,‬או פרט ‪ -‬כמערכת‪ ,‬ואף‪ ,‬רצוי כמערכת‬
‫פתוחה; דבר אחר הוא לציין ולסמן 'גבולות' מסביב למערכת הזאת‪ ,‬ואחר כך‬
‫לעסוק במה שקורה מסביב לגבולות האלו‪.‬‬
‫ראיפיקציה‬
‫הקושי המתודולוגי נעוץ ב"ראיפיקציה" )‪ ,(reification‬ובשרשרת האסוציאטיבית של‬
‫מודלים‪/‬מטאפורות‪.‬‬
‫ראיפיקציה הוא הפיכת מושג‪ ,‬רעיון‪ ,‬מטאפורה‪ ,‬דימוי‪ ,‬מודל תאורטי ‪ -‬לחפץ‪,‬‬
‫לדבר‪-‬מה ממשי‪ ,‬לאובייקט במציאות‪ ,‬מוחשי‪ ,‬שניתן לגעת בו‪ ,‬שנמצא שם‪ ,‬לפנינו‪,‬‬
‫שיש לו תכונות פיזיקליות ואחרות‪.‬‬
‫'מערכת' הוא מושג‪ ,‬הוא מבנה מחשבתי ש'מולבש' על המציאות הנצפית‪ ,‬והוא‬
‫מאפשר לנו לבנות‪ ,‬בראשנו‪ ,‬במוחנו‪ ,‬מודל של המציאות המורכבת‪ ,‬ע"י כך שהוא‬
‫מארגן אותה‪ ,‬ממקד את תשומת הלב לפרטים מסוימים‪ ,‬לקשרים מסוימים‬
‫הקושרים בין פרטים שונים‪ ,‬לתופעות כאלו ואחרות‪ ,‬ומסיט את תשומת ליבנו‬
‫מפרטים וקשרים אחרים‪ .‬כשאנו חושבים על מערכת‪ ,‬אנו מכוונים לחשיבה‬
‫מסוימת‪ ,‬לסדר מסוים‪ ,‬היאררכי ומארגן בין פרטים שונים‪ .‬במקביל‪ ,‬אנו מפסיקים‬
‫לראות שם אוסף אקראי או לא מובן של חלקים‪ .‬השאלה היא האם 'מערכת' היא‬
‫דבר‪-‬מה הקיים במציאות‪ ,‬או מושג‪ ,construct ,‬הבניה שלנו על המציאות‪.‬‬
‫קשר אסוציאטיבי של מודלים ומטאפורות‬
‫הבעיה השניה נעוצה בקשר האסוציאטיבי‪ ,‬או במטאפורה הנוצרת סביב המושג‬
‫'מערכת'‪ .‬המערכת החברתית ‪ -‬קבוצה‪ ,‬ארגון ‪ -‬היא מערכת; גם האדם‪ ,‬הפרט‪,‬‬
‫הוא מערכת‪ ,‬כי גם הוא מורכב מפרטים הקשורים ביניהם‪ ,‬המקיימים קשרים‬
‫הדוקים והדדיים‪ ,‬היוצרים שלמות נצפית וברת משמעות‪ .‬גם האדם השלם הוא‬
‫יותר מאשר סך הכל חלקיו‪ ,‬וכו'‪ .‬וכאן הקפיצה המתודולוגית‪ .‬האדם‪ ,‬הפרט הוא‬
‫דבר‪-‬מה ממשי‪ ,‬ניתן לנגוע בו‪ ,‬הוא קיים במציאות‪ ,‬כאובייקט פיזיקלי‪ ,‬וכו'‪ .‬וכך‬

‫אין גבול ‪30.8.02‬‬ ‫‪2‬‬

 ‫ה'מערכת' מקבלת‪ ,‬בחזרה‪ ,‬את התכונות הפיזיקליות‪-‬מוחשיות שיש לאדם‪ ,‬כי‬
‫יצאנו מהמערכת אל האדם‪ ,‬ובחזרה ה'מערכת' קיבלה את תכונות הפרט‪ .‬עכשיו‬
‫הקבוצה‪ ,‬והארגון‪ ,‬הם כמו האדם‪ ,‬עם 'גבולות'‪ ,‬עם ‪ ,skin‬עם אישיות‪ ,‬זה אורגניזם‬
‫בידיוק כמו האדם‪.‬‬
‫אבל מערכת היא מושג‪ ,‬לא דבר‪-‬מה מוחשי במציאות‪ ,‬וההסתכלות על האדם‬
‫כמערכת אינה מצדיקה את העתקת תכונות האדם‪ ,‬או מערכת ביולוגית אחרת‬
‫)המושג נולד ממחקר ביולוגי‪ ,‬פון ברטלנפי היה ביולוג(‪ ,‬אל מערכות אחרות!‬
‫מושג המערכת‬
‫מערכת היא תרכובת דינמית של חלקים אשר עומדים ביחסים ביניהם ‪ -‬כאל שלם‪.‬‬
‫)ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬רפופורט‪ ;(Rapoport, 1968 ,‬מערכת ספציפית הופכת להיות שלם כי‬
‫היא שומרת על שלמותה ע"י קשר הדדי בין החלקים המרכיבים אותה‪ .‬מערכת היא‬
‫שלם שפועל כשלם תודות לקשר ההדדי בין החלקים המרכיבים אותה‪ .‬כשמנסים‬
‫להבין את מושג המערכת‪ ,‬אין שום הכרח לדבר על גבולות‪ ,‬ורוב הדיונים לא‬
‫מזכירים כלל את מושג הגבול‪.‬‬
‫גבול‪?boundary; border; limit;contour;skin :‬‬
‫לאורך המאמר כולו‪ ,‬לא ברור בידיוק למה מתכוונים אופנהיימר ובנימיני כשהם‬
‫משתמשים במושג 'גבול'‪ .‬האם הגבול הוא קו‪ ,‬הוא תחום‪ ,‬אזור‪ ,‬או קצה?כמה סוגי‬
‫גבולות יש?גבולות פנימיים‪ ,‬גבולות חיצוניים‪ ,‬גבולות סמליים? האם הגבול קיים‪,‬‬
‫או נתפס כקיים? וכיו"ב‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫"לכל מערכת יש גבול המפריד בינה לבין הסביבה" ע'‪40‬‬
‫"המושג גבול מתייחס )‪ (...‬בעיקר להבחנה בין מה ששיך לפרט או לקבוצה פנימה לבין‬
‫מה ששיך לחוץ‪ ,‬כלומר ‪ -‬לאחרים‪ ".‬ע'‪41‬‬
‫"‪...‬גבולות פנימיים‪ "...‬ע' ‪" ;41‬הגבולות הפנימיים‪ ,‬הסמליים‪ ,‬בין פנים לחוץ" ע'‪;44‬‬
‫"גבולות חיצוניים" ע'‪" ;45‬הגבול החיצוני משמש תחליף קונקרטי להעדר הגבולות‬
‫הפנימיים‪ ,‬הסמליים‪ ,‬בין פנים לחוץ‪ ".‬ע'‪44‬‬
‫"הגבול הוא תת‪-‬מערכת בפני עצמה‪ ,‬ולא קו בלבד‪ .‬בתחום זה ‪' -‬תחום הגבול' ‪-‬‬
‫מתרחשים תהליכים מורכבים ומשצעותיים‪ ".‬ע'‪40‬‬
‫קיים מגוון של התיחסויות ל'מושג' ‪ -‬וקשה להבין‪ ,‬מתוך כך‪ ,‬מהו גבול ומה איננו‬
‫גבול‪ .‬זה שקיים שוני בין פנים וחוץ ‪ -‬זה ברור‪ .‬אך זה לא בהכרח אומר שיש גבול‬
‫ביניהם ‪ -‬בעיקר אם 'פנים' ו'חוץ' מתיחסים לתפיסה הסובייקטיבית של האדם!‬
‫אין הדבר מפתיע‪ ,‬כי כפי שראינו‪ ,‬גבול‪ ,‬בדיון שכאן‪ ,‬איננו מושג תאורטי במובן‬
‫המדויק או המחמיר של המילה‪ ,‬אלא הוא דימוי‪ ,‬מטאפורה‪ ,‬אסוציאציה‪ ,‬קיצור דרך‬
‫לתאור מצבים שונים‪ .‬הבלבול הזה נעוץ בשימוש הנפוץ והשכיח של המונח‬
‫בספרות ובשיח הארגוני והפסיכולוגי‪ .‬ייאמר גם ‪ -‬א‪-‬ב‪ ,2001 ,‬מזכירים את‬
‫הפתולוגיות האישיות ‪ -‬כי הגדרת והבחנת ההפרעה האישיותית המוכרת כ‪-‬‬
‫‪ Borderline Personality‬נחשבת לבעייתית ביותר בפסיכופתולוגיה‪ ,‬גם שם‪ ,‬בשל ריבוי‬
‫הגישות‪ ,‬התאוריות‪ ,‬התאורים והאתיולוגיות‪.‬‬

‫ניתן לפטור את הדיון לעיל ולומר כי אלו דקדוקי מתודולוגיה‪ .‬הטענה תהיה כי אולי‬
‫המושג איננו עומד בכל המבחנים המדעיים‪ ,‬אך הוא מעניין‪ ,‬יוצר מחשבות‬
‫והשערות חדשות‪ ,‬וגם מתאר נכון את המציאות הארגונית‪ .‬טענתי היא‪ ,‬לעומת‬

‫אין גבול ‪30.8.02‬‬ ‫‪3‬‬

 ‫זאת‪ ,‬כי לא ברור מה הוא הערך היוריסטי)‪ (heuristic‬של המושג בקונטקסט הזה‪,‬‬
‫ואילו השערות הוא יצר‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬לא ברור כלל אם הוא מתאר בצורה‬
‫נכונה או מעניינת את המציאות הארגונית‪.‬‬

‫‪.2‬‬
‫הראיה המערכתית נתגלתה כפוריה לניתוח ארגונים‪ .‬בצדק מציינים א‪-‬ב‪,‬‬
‫‪) ,2001‬ע'‪ (39‬כי הגישה הסוציו‪-‬טכנית של מילר ורייס מתבססת‪ ,‬בנוסף למקורות‬
‫הפסיכואנליטיים של גישת יחסי האובייקט‪ ,‬על התפיסות המערכתיות‪-‬קיברנטיות‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬זכתה התפיסה המערכתית לעניין מחודש במסגרת כתביו של סנג'י‬
‫וחבורתו )‪ .(Senge, 1994‬אך‪ ,‬מה שעומד לדיון כאן איננו הגישה המערכתית‪ ,‬או‬
‫הבנתנו את תרומתה של הגישה הזאת‪ ,‬אלא האם מושג ה'גבול' מוסיף דבר‪-‬מה‬
‫להבנתנו ולפרקטיקה שלנו‪ ,‬כועצים‪ ,‬בארגונים‪.‬‬
‫"‪..‬בשנים האחרונות ה]גבולות המערכתיים[ נחשבים פחות קבועים‪ ,‬יותר נתונים למשא‬
‫ומתן‪ ,‬יותר מופשטים ויותר חדירים"‬
‫א‪-‬ב‪ ,2001 ,‬ע'‪ ;40‬ראה גם אשכנז‪ ,‬גבריאל‪ ,‬המצוטטים שם‪-‬‬
‫)‪.(Ashkenas et al ., 1995;Gabriel, 1999‬‬
‫ואומנם‪ ,‬עם הגלובליזציה‪ ,‬הרחבת השווקים הבינלאומיים והחברות הרב‪-‬לאומיות‪,‬‬
‫קיום רשתות ארגוניות‪ ,‬הקשרים המתהדקים בין ספקים לחברות‪-‬לקוח‪ ,‬הרחבת‬
‫מיקור החוץ )‪ ,(outsourcing‬עבודה מהבית ודרך האינטרנט‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬ברור לכל כי קשה‬
‫היום לדבר על גבולות של ארגונים‪ ,‬במובן פשטני כלשהו של המילה‪.‬‬
‫המנהל והגבולות‬
‫למרות כל זה‪ ,‬עדיין‪ ,‬ומאמרם של א‪-‬ב‪ ,2001 ,‬מדגים זאת היטב‪ ,‬מדברים‬
‫המנהלים‪ ,‬ויועציהם‪ ,‬על גבולות‪ ,‬ועל תפקידו הייחודי של המנהל ככזה שעומד על‬
‫הגבול‪:‬‬
‫"על פי גישת מילר ורייס )‪ (...‬המנהל ממקם את עצמו באזור הגבול‪ ,‬והוא משול לאדם‬
‫בעל שתי פנים‪ :‬פנים המופנות כלפי חוץ ופנים המופנות כלפי פנים‪ .‬ממקום זה עליו‬
‫לאבחן מה נובע מהמערכת שלו ומה מגיע אליה מבחוץ‪ .‬עליו מוטל התפקיד לווסת את‬
‫הכמות והקצב של יבוא וייצוא החומרים השונים‪ ,‬כדי לאפשר את האיזון ביניהם‪ .‬עליו‬
‫להתחשב בשאלות של עיתוי‪ ,‬להעריך קיבולת והספק‪ ,‬ועל בסיס נתונים אלה לאפשר או‬
‫ליזום את זרימת חומרי הגלם פנימה‪ .‬עליו ליזום וליצור את התנאים שיאפשארו ייצוא‬
‫מהמערכת החוצה‪ ,‬אם באמצעות שיווק ואם באמצעים אחרים‪ .‬המורכבות של תהליכים‬
‫אלה והתלות ההדדית שלהם זה בזה מציבות בפני המנהל אתגרים קשים ‪ -‬של ניהול‬
‫אזור הגבול"‬
‫שם‪ ,‬ע'‪40‬‬
‫התאור הזה מהווה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬המשגה נאותה לתהליכי תשומה◄ המרה‬
‫◄תפוקה‪ ,‬הקיימים בכל ארגון‪ ,‬וכפי שראינו‪ ,‬בכל מערכת פתוחה‪ .‬נתעלם מן‬
‫ההיבט ההירואי של המנהל כגיבור‪ ,‬אשר על כתפיו מוטלות כל המטלות הללו‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬רק במקרים מועטים‪ ,‬דוקא במערכות קטנות‪ ,‬המנהל הוא זה אשר ימלא‬
‫את כל הפונקציות ההכרחיות הללו‪ .‬ברוב המערכות המורכבות יותר‪ ,‬בעלי‬
‫תפקידים שונים‪ ,‬מומחים למיניהם‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬נהלים אפילו‪ ,‬או מערכות‬
‫ארגוניות תומכות ‪ -‬כל אלה הם אשר יקבעו ואף יבצעו את כל הנדרש בתהליך‬

‫אין גבול ‪30.8.02‬‬ ‫‪4‬‬

‫ההכרעה לשם ביצוע מוצלח של ההמרות בהן עוסק הארגון‪ .‬ושוב‪ ,‬מה מושג הגבול‬
‫מוסיף כאן? יש המרה ותהליכי עיבוד‪ .‬מה לזה ולגבול?‬
‫אם רואים את הארגון כזירה בעלת גבולות )במקום ראיה מערכתית מורכבת( אזי‬
‫גם ישמרו על הגבול‪ ,‬יחצו אותו כשאסור; לא יחצו אותו כשנדרש; ינהלו קרבות‬
‫לשמור עליו; יתווכחו על מיקומו‪ ,‬וכל כיוצא באלו‪ .‬והדוגמאות הן רבות‪ .‬צלצול‬
‫שמסמן את סוף השיעור‪/‬ההפסקה‪ ,‬כשמתחרים בהקדמה‪/‬גלישה ממנו‪ .‬כל‬
‫שמסתתר מאחורי הביטויים הידועים "בשעה ‪ 5‬נופל לו העפרון מהיד"; או‪" ,‬לא‬
‫עשיתי‪ ,‬כי זה לא שייך לי ‪ -‬או כי זה שייך לו"; "אל תכנס לזה‪ ,‬כי זה שייך לי"; "אם‬
‫אתה רוצה לעשות משהו במרחב שלי‪ ,‬קודם כל תתאם איתי"‪ .‬ועוד ועוד דברים‬
‫דומים שכולנו שמענו בהזדמנויות רבות‪.‬‬
‫בחלק האמצעי של מאמרם‪ ,‬א‪-‬ב‪ 2001,‬מדברים על הגול‪ ,‬כקו‪-‬גבול‪ ,‬המספק‬
‫הזדמנויות להתמודדות עם סמכות )שם‪ ,‬ע'‪ .(42-43‬רוב ההזדמנויות האלו אינן‬
‫בהכרח לטובת הארגון‪ ,‬המנהל או הכפיף‪/‬עובד‪.‬‬
‫כשמנהל מדבר על הגדרת 'גבולות התפקיד'‪ ,‬זה איננו מבשר טובות לגבי מה‬
‫שיקרה במסגרת תפקידו‪ .‬הגבולות יוצרים אשליה של בהירות‪ ,‬של הגדרה ברורה‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬הם יוצרים קונפליקטים‪ ,‬מחזקים מיפוי הארגון במונחים‬
‫טריטוריאליים‪ ,‬ולא פונקציונליים‪ .‬לחילופין‪ ,‬הגדרת המצב במונחים של גבולות‬
‫יוצרת 'חורים'‪ ,‬אזורים לא מטופלים‪.no man's land ,‬‬
‫היועץ והגבולות‬
‫גם יועצים נוטים לתאר את תפקידם במונחי גבול‪ .‬המודלים שנובעים מהאסכולות‬
‫הטיפוליות‪ ,‬ושמשמים השראה חשובה למודלים רבים של היעוץ הארגוני‪ ,‬אף הם‬
‫דנים רבות בגבולות ה‪ ,setting-‬המסגרת‪ .‬אם לשעה הטיפולית‪-‬יעוצית יש טריטוריה‪,‬‬
‫ויש זמן‪ ,‬אזי ניתן ליצור לא מעט הסתבכות מסביב לקוי תיחום אלו‪) .‬לאקאן‪ ,‬שניסה‬
‫לפרוץ גם את המגבלה הזאת‪ ,‬של קביעות השעה הטיפולית‪ ,‬ספג לא מעט ביקורת‬
‫על כך‪ ,‬אם כי יתכן מאוד כי במקרה שלו הביקורת היתה לרוב מוצדקת(‪ .‬לעתים‬
‫קרובות‪ ,‬במסגרת הכנסים ההתנסותיים מאסכולת טוויסטוק‪ ,‬מגדירים את המושג‬
‫כאחד המרכזיים‪ ,‬וכנושא ללימוד בזמן הכנס‪ .‬אך מהו גבול של אירוע? של תפקיד?‬
‫של זמן? אם זמן הפגישה הוא שעה‪ ,‬יש משמעות לשניה המדויקת? לדקה? לכמה‬
‫דקות גלישה‪ ,‬לפה או לשם? אם התפקיד של היועץ הוא להעיר או להאיר על‬
‫תפקיד המנהל‪ ,‬או המשתתף‪ ,‬בארגון או בכנס‪ ,‬ניסוח השערה במונחים של חייו‬
‫הפרטיים של המנהל )בבית‪ ,‬כילד‪ ,‬וכו'( האם זה חציית גבול? או שימוש‬
‫במטאפורה או בהקבלה לשם הבהרת נקודה שיש לה משמעות כאן‪ ,‬בתפקיד‪,‬‬
‫בארגון‪.‬‬
‫אם אני שותה קפה עם הלקוח‪ ,‬בקפטריה או במשרדו‪ ,‬זה חציית גבול? ואם אני‬
‫מוסיף עוגה? אם הוא משלם‪ ,‬או אם אני מתעקש על התשלום?‬
‫ברגע שמגדירים את התפקיד במונחים של גבול‪ ,‬אזי נשאלת השאלה של חציית‬
‫הגבול‪ ,‬או שמירה עליו‪ ,‬ואנו מוצאים את עצמנו מתעסקים במיליון שאלות אשר‬
‫נראות טריוויאליות‪ ,‬ובעיקר אשר קשה מאוד להכריע מתי זה עובר את הגבול‪ ,‬או‬
‫עדיין ב'גבולות הגבול'‪ .‬קשה להמנע‪ ,‬בראיה כזאת‪ ,‬מלהיות פלפוליסט או‬
‫פורמליסט‪ :‬לא נראה שיש מנוס מליפול באחד מן הבורות הללו‪.‬‬

‫אין גבול ‪30.8.02‬‬ ‫‪5‬‬

 ‫ניסיתי להראות‪ ,‬בחלק הזה‪ ,‬כי מושג הגבול אינו מאיר אור מחדש על הפרקטיקה‬
‫הניהולית‪ ,‬או היעוצית‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬שימוש במושג הזה יוצר בעייתיות בכך שהוא‬
‫מסמן‪ ,‬כפי שהגדירו זאת היטב א‪-‬ב‪ ,2001 ,‬ע'‪" ,42-43‬זירה להתמודדות עם‬
‫סמכות"‪ ,‬וכר נרחב לקונפליקטים בתוך הארגון‪ ,‬ובין בעלי תפקידים שונים בו‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫כיצד המושג הזה מצליח כל כך לכפות את עצמו הן על המנהל‪ ,‬והן על‬
‫היועץ? אציע כאן שני הסברים‪ :‬ראשית‪ ,‬זהו מושג קליט‪ ,‬שיוצר תחושה של תמונת‬
‫מציאות ברורה‪ ,‬חדה‪ ,‬מובנת בקלות‪ .‬במידה מסוימת‪ ,‬זוהי קריקטורה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫ציור‪ ,‬או מיפוי‪ ,‬המדגיש‪ ,‬אומנם בהגזמה‪ ,‬תכונות ייחודיות וחשובות של המצב‪.‬‬
‫אנחנו אוהבים תמונות ברורות‪ ,‬צבעים עזים‪ ,‬קוי תיחום ברורים‪ ,‬מודלים פשוטים‪,‬‬
‫שתי אפשרויות‪ ,‬וכו'‪ .‬זה חומר שקל לעבוד איתו‪ ,‬לזכור אותו‪ ,‬לדבר עליו‪ ,‬להוסיף לו‬
‫קישוטים ווריאציות‪ .‬כמו שמזכירים זאת א‪-‬ב‪ ,2001 ,‬זה מתלבש יפה על העמדה‬
‫הסכיזו‪-‬פרנוידית שמלני קליין מדברת עליה‪ ,‬זה חומר נוח "על מנת לשמר הבחנה‬
‫חדה בין 'טוב'ל'רע' ובין פנים לחוץ" )שם‪ ,‬ע'‪.(41‬‬
‫ההסבר השני‪ ,‬שהוא קשור לראשון‪ ,‬הוא כי הדימוי של גבולות מספק 'הזדמנות'‬
‫נוחה למנהלים לעסוק במאבקי כוח; וליועצים‪' ,‬עבודה' נוחה לשמירה על הגבולות‪.‬‬
‫יתכן כי מושג ה'גבול' קנה לו אחיזה חזקה כל כך בקרב המנהלים והיועצים כאחד‪,‬‬
‫דוקא בשל היותו גירוי טוב להתמודדות עם סמכות‪ ,‬ובעיקר להבנייה וחיזוק‬
‫הסמכות‪ ,‬או הכוח‪ ,‬של מי שמסמן את הגבול‪.‬‬
‫"עצם קיומו של הגבול והעונשים הנובעים מחצייתו‪ ,‬חותרים תחת תחושת הכוח של‬
‫הנתון לסמכות להחליט ולקבוע בעצמו את התנהגותו‪ .‬הוא אינו חופשי לבחור את הזמן‪,‬‬
‫המקום והתפקיד שבמסגרתם הוא מעוניין להתמקם ולפעול‪ ,‬ובכך נדרש למידה של ויתור‬
‫על חלקים של עצמו‪".‬‬
‫)א‪-‬ב‪ ,2001 ,‬ע' ‪.(42‬‬
‫גבול הוא חומר טוב לעבוד איתו‪ ,‬כי הוא מאפשר לציין זירה ולקבוע כללי התנהגות‬
‫אשר מחזקים את כוחו של בעל העמדה או הסמכות הפורמלית‪" .‬אני מציב גבול‪,‬‬
‫משמע אני החזק"‪ .‬גבול הוא אמצעי טוב לבנות כוח‪ ,‬ועמדת כוח‪ ,‬ולכן השיח על‬
‫גבולות כובש לו הצלחה‪.‬‬
‫גבול‪ ,‬בעולם הכלכלי‪/‬פוליטי‪ ,‬הוא עניין של בעלות ושל טריטוריה‪ .‬יש טעם וחשיבות‬
‫להציב גבול רק אם הדבר מסייע למנוע גניבה‪ ,‬או כיבוש‪ .‬וכדי לממש את‬
‫הפוטנציאל הזה‪ ,‬יש צורך בבניית כוח פיזי‪ .‬בעולם של ארגונים ושל יעוץ‪ ,‬המנגנון‬
‫פועל הפוך‪ .‬אני צריך גבול וטריטוריה בכדי שאוכל לבסס את כוחי ואת מעמדי‪ ,‬כדי‬
‫להגן עליהם‪.‬‬

‫ובכך‪ ,‬הגבול הוא גם חומר שקל לחשוב ולעבוד איתו‪ ,‬כי הוא קיים במאגר‬
‫האסוציאציות החזקות ביותר של כולנו; הוא חומר טוב גם לבנות עמדות כוח‪,‬‬
‫לבסס ע"י אמצעים חיצוניים סמכות או מעמד‪ .‬אין פלא שגבול הוא להיט‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫אין גבול ‪30.8.02‬‬ ‫‪6‬‬

‫עד כאן‪ ,‬ניסיתי לעשות 'דקונסטרוקציה' של מושג הגבול‪ ,‬והשימוש בו‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫אני רוצה להציע ברוח קונסטרוקטיבית מושג אלטרנטיבי‪ ,‬ה'תפקיד'‪ .‬המושג הזה‬
‫גם הוא מהווה אחד מבסיסי התפיסה הסוציו‪-‬טכנית המערכתית של מילר ורייס‬
‫)‪.(Miller & Rice,1967‬‬
‫התפקיד מוגדר במונחי ה'משימה המרכזית' של הארגון )‪,(Primary task‬כלומר‪ ,‬מהי‬
‫המשימה אשר מילויה הוא הוא שיבטיח את קיומו‪ ,‬הישרדותו‪ ,‬הצלחתו של הארגון‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬או מכיוון אחר‪ ,‬לשם מילוי אותה משימה מרכזית‪ ,‬לשם השגת‬
‫אותו יעד‪ ,‬הוקם הארגון‪.‬‬
‫התפקיד הוא סך כל הפעולות של בעל‪-‬התפקיד‪ ,‬במסגרת מקומו ומעמדו בארגון‪,‬‬
‫לשם קידום המשימה המרכזית של הארגון‪ .‬למנהלים יש תפקיד‪ ,‬המוגדר ע"י‬
‫מיקומם בארגון ‪ -‬כלומר מהי תת‪-‬המערכת עליה הם אחראים ‪ -‬וגם לכפיפים יש‬
‫תפקיד‪ .‬הגדרת התפקיד‪ ,‬כלומר הגדרת של תכולת התפקיד‪ ,‬של התוצאות אותן‬
‫התפקיד צריך לקדם‪ ,‬כל אלה הופכים למשימה ראשית לכל מנהל‪ ,‬ויועץ‪ .‬ובל ניפול‬
‫כאן בריאיפיקציה של מושג 'הגדרה'‪ :‬אין הכוונה‪ ,‬כאן‪ ,‬לתחם מאחורי גדר רשימות‬
‫מסודרות של פעולות עשה ואל תעשה )כך בונים נהלים(‪ .‬הגדרת התפקיד היא‬
‫תהליך דינמי‪ ,‬פתוח‪ ,‬הלוקח בחשבון את המשימה המרכזית של הארגון‪ ,‬ושל תת‪-‬‬
‫היחידה בו‪ ,‬את הבנת בעל‪-‬התפקיד את המשימה‪ ,‬תרגומו שלו של ייעוד הארגון‪,‬‬
‫את ההעדפות שלו‪ ,‬סגנונו‪ ,‬יכולותיו‪ ,‬מגבלותיו‪ ,‬ניסיונו‪ ,‬הערכתו את חברי הצוות‪ ,‬או‬
‫עמיתיו‪ ,‬יחסי הכוחות בארגון‪ ,‬היחסים עם הסביבה‪ ,‬וכיו"ב‪ .‬קשה להגדיר תפקיד‬
‫על דף‪ ,‬וקשה לנסחו במסגרות נוקשות של נוהל או 'ניתוח עיסוק'‪ ,‬עם אסמכתאות‬
‫ל‪ .ISO9001-‬ניתן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לעשות זאת‪ ,‬אך התפקיד כולל הרבה מעבר למה שיהיה‬
‫כתוב בנוהל‪ ,‬הרבה שורות בין השורות‪ ,‬הרבה ‪ sub-text‬תחת הטקסט‪.‬‬
‫התפקיד נתון למשא ומתן בארגון‪ ,‬בדין‪ ,‬לא בגניבה; הוא נתון לפרשנויות שונות‪,‬‬
‫מעצם טבעו‪ .‬התפקיד משתנה עם הזמן‪ ,‬אמור להשתנות עם הזמן‪ ,‬עם חילופי‬
‫האנשים בעמדות השונות‪ ,‬עם שינויים בסביבה‪ ,‬עם עדכונים במטרות הארגון‪ ,‬עם‬
‫תמורות במבנה או בחלוקת הכוח בארגון‪ ,‬וכו'‪ .‬התפקיד גם ישתנה עם העמקתו‬
‫של בעל התפקיד את הבנת תפקידו‪ ,‬עם התבגרותו‪.‬‬
‫נראה לי כי עבודה לאורך קוים אלו‪ ,‬גם מצד המנהל‪ ,‬וגם מצד היועץ‪ ,‬עשויה ליצור‬
‫מערכת יחסים יותר בריאה‪ ,‬לקידום מטרות הארגון ולקידום וצמיחת המנהלים‪,‬‬
‫כאחד‪ .‬כך גם ייחסכו חלק מ'תקריות הגבול' שהוזכרו קודם לכן‪.‬‬

‫אין גבול ‪30.8.02‬‬ ‫‪7‬‬

 ‫‪.5‬‬
‫מילת סיכום‪.‬‬
‫מאמר‪-‬תגובה זה נכתב מתוך דחף לתרום תרומה צנועה‪ ,‬מקומית ומוגבלת‬
‫להתפתחות התחום של חקר הארגונים‪ .‬נראה לי כי התחום הזה יכול להגיע‬
‫לבגרות‪ ,‬ע"י פעולה בשני כיוונים‪ ,‬לפחות‪ .‬ראשית‪ ,‬מותר‪ ,‬או רצוי‪ ,‬להיות קפדן‬
‫בשימוש במושגים‪ ,‬להטיל על עצמנו מגבלות וכללים‪ ,‬למען נהיה מדויקים‬
‫בניסוחינו‪ ,‬ותקפים בקביעותינו‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הגיע הזמן שנפתח לנו מושגים השייכים לתחום הארגוני עצמו‪ ,‬כדוגמת‬
‫מושגי התפקיד‪ ,‬והמשימה המרכזית‪ .‬בכך‪ ,‬התחום יפסיק להתנהג כ'דודן מסכן'‬
‫)"‪ ("parent pauvre‬המלווה 'מושגים' מתחומים דיסציפלינריים אחרים‪ ,‬בעלי יוקרה או‬
‫מעמד זה או אחר‪ ,‬בכדי לזכות בחלק מן היוקרה הזאת‪.‬‬

‫מקורות‬

‫אופנהיימר ד' ובנימיני ד' )‪" ,(2001‬על מושג הגבול"‪ ,‬אנליזה‬ ‫‪.1‬‬
‫ארגונית‪ ,‬מס' ‪ ,4‬ע' ‪39-45‬‬
‫‪2.‬‬ ‫‪Ashkenas,R et al. (1995), The Boundaryless Organization. San‬‬
‫‪Francisco, Jossey-Bass.‬‬
‫‪3.‬‬ ‫‪Gabriel, Y. (1999), Organisations in Depth, London, Sage‬‬
‫‪4.‬‬ ‫‪Grebnoche, E. (1996), Carnets Imagines, Bruxelles, Cambre‬‬
‫‪5.‬‬ ‫‪Miller, E.J. & Rice, A.K. (1967), Systems of Organisations,‬‬
‫‪London, Tavistock Publications‬‬
‫‪6.‬‬ ‫‪Jon Stokes, "Where are the Boundaries?", The International‬‬
‫‪Society for the Psychoanalytic Study of Organizations, 1998 Symposium ,‬‬
‫‪http://www.sba.oakland.edu/ispso/html/1998Stokes.htm‬‬
‫‪7.‬‬ ‫"‪Rapoport, A (1968) " Systems Analysis: General System Theory‬‬
‫‪Encyclopedia of the Social Sciences, (ed.) David L. Sills, p. 454‬‬
‫‪8.‬‬ ‫‪Senge, P. (1994) The Fifth Discipline, New York, Doubleday.‬‬

‫אין גבול ‪30.8.02‬‬ ‫‪8‬‬