‫אמונה‬

‫בעידן המדע‬

‫נתן אביעזו‬
‫פרופסור לפיסיקה‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫תרגום מאנגלית‪ :‬דוד אגיעזר וחנה רוטמן‬

‫עריבה‪ :‬ריבה רוטמן‬

‫תשס׳׳ט‬
 FOSSILS & FAITH
Understanding Torah and Science

by
Nathan Aviezer

translated by David Aviezer and Chana Rothman

edited by Riva Rothman

©
Copyright 2001 by Professor Nathan Aviezer
Library of Congress Classification Number:
ISBN 0-88125-607-2
Published in the United States by Ktav Publishing House

ISBN 978-965-91319-0-7 ‫מסת״ב‬

©
‫כ ל הזכויות ש מ ו ר ו ת לפרופ׳ נ ת ן א ב י ע ז ר‬
‫גן‬-‫ רמת‬,‫אוניברסיטת בר־אילן‬
5318979-03 :‫טלפון‬
‫ תשס״ט‬- ‫נדפס בישראל‬
‫לדבורה‬
‫רעייתי היקרה‬
‫מה גדלו מעשיך‪ ,‬ה׳‪ ,‬מאד עמקו מחשבותיך‬
‫)תהלים צב‪:‬ו(‬
 ‫פרקי הספר‬
‫‪8‬‬ ‫תודות‬
‫‪9‬‬ ‫מבוא‬
‫אמונה‬
‫‪15‬‬ ‫טענות מסתברות ואמונה‬ ‫‪0‬רק ‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫גיל היקום‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫‪35‬‬ ‫העיקרון האנתרופי‬ ‫פרק ‪3‬‬
‫‪57‬‬ ‫בריאת האדם‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫‪75‬‬ ‫הוכחות לקיומו של אלוקים‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫‪93‬‬ ‫אבולוציה‪ :‬האם יש כאן בעיה?‬ ‫«״ק ‪6‬‬
‫‪111‬‬ ‫אלוקים‪ ,‬מדע ובחירה חופשית‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫‪125‬‬ ‫על נסים וחוקי הטבע‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫‪133‬‬ ‫תפילה והשגחה פרטית‬ ‫פרק ‪9‬‬
‫על תורה ומדע‬
‫‪143‬‬ ‫כאוס‪ ,‬גשם והתורה‬ ‫פרק ‪10‬‬
‫‪157‬‬ ‫הגיל המופלג של הדורות הראשונים בספר‬ ‫פרק ‪11‬‬
‫בראשית‬
‫‪173‬‬ ‫עד מאה ועשרים!‬ ‫פרק ‪12‬‬
‫‪181‬‬ ‫מגדל בבל והתפשטות השפות‬ ‫פרק ‪13‬‬
‫אבולוציה‬
‫‪195‬‬ ‫מחדלים בפענוח ממצאי המאובנים‬ ‫‪14‬‬ ‫פרק‬
‫‪213‬‬ ‫המסע המדעי בעקבות מוצא האדם‬ ‫‪15‬‬ ‫פרק‬
‫‪223‬‬ ‫תאוריית האבולוציה של דארווין‬ ‫‪16‬‬ ‫פרק‬
‫‪235‬‬ ‫תאוריות לא־דארוויניסטיות על אבולוציה‬ ‫‪17‬‬ ‫פרק‬
‫‪251‬‬ ‫היש חיים על המאדים?‬ ‫‪18‬‬ ‫פרק‬

‫‪257‬‬ ‫פרשני תורה‬

‫‪259‬‬ ‫מפתח פרשני התורה‬
‫‪261‬‬ ‫מפתח מדענים‬
‫‪267‬‬ ‫מפתח נושאים‬
 ‫תודות‬

‫חובה נעימה היא לי להודות לאלו שסייעו בידי לכתוב ספר‬

‫זה‪ .‬ת ו ד ו ת רבות לבני ה ל ל ולחברי ועמיתי פרופסור א ב ר ה ם‬
‫גרינפילד‪ .‬אני א ס י ר ת ו ד ה לשניהם על ה ע ר ו ת י ה ם הנבונות‬
‫וביקורתם הבונה‪ ,‬א ש ר שיפרו לאין‪-‬ערוך א ת ס פ ר י זה‪.‬‬
‫תודות מ י ו ח ד ו ת לגב׳ מ ל כ ה ש מ ש ע ל נכונותה ל ה ש ק י ע‬
‫מכשרונה ה ר ב ו מ מ ר צ ה בכל עת‪.‬‬

‫תודתי כ ת מ י ד לרעייתי דבורה‪.‬‬

 ‫מבוא‬
‫דת ומדע‬
‫הנושא ׳דת ומדע׳ היה בשנים האחרונות למוקד התעניינות‪.‬‬
‫המוסדות להשכלה גבוהה בארה״ב מציעים כיום יותר מאלף‬
‫קורסים בנושאי דת ומדע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשנות השישים לא‬
‫נלמד ולו ק ו ר ס א ח ד בנושא ז ה ‪ .‬ב ש ע ר א ח ד הגיליונות ש ל‬
‫‪1‬‬

‫׳המדע‬ ‫הכותרת‬ ‫הופיעה‬ ‫ר ב ‪ -‬ה ת פ ו צ ה ‪,Newsweek‬‬ ‫השבועון‬

‫פוגש את האלוקים׳‪ .‬כותרות דומות אפשר למצוא גם בכתבי‪-‬‬ ‫‪2‬‬

‫עת אחרים‪ .‬העניין ה מ ח ו ד ש ב ד ת ומדע אינו מוגבל לעיתונות‬

‫ה פ ו פ ו ל ר י ת ב ל ב ד ‪ .‬ב ג י ל י ו ן ס פ ט מ ב ר ‪ 1999‬ש ל כ ת ב ‪ -‬ה ע ת ה מ ד ע י‬
‫ה י ו ק ר ת י ‪ Scientific A m e r i c a n‬ה ת פ ר ס ם מ א מ ר ה נ ו ש א א ת‬
‫הכותרת ׳מדענים ודת בארה״ב׳‪ .‬לא הייתה זו ה פ ע ם‬
‫ה ר א ש ו נ ה ש נ ו ש א ז ה נידון מ ע ל דפי כ ת ב ‪ -‬ה ע ת הזה‪ .‬ג ם ב ש נ ה‬
‫ק ו ד מ ת ה ו פ י ע ה ב ‪ Scientific A m e r i c a n -‬כ ת ב ה ר ח ב ת ‪ -‬ה י ק ף‬
‫ש כ ו ת ר ת ה ׳מדענים ידועי‪-‬שם דנים בקיומו של אלוקים׳‪.‬‬
‫הכתבה תיארה כנס בנושא זה שנערך באוניברסיטת‬
‫קליפורניה בברקלי‪ ,‬מוסד אקדמי שנודע בעבר כמעוז של‬
‫אתאיזם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫מה השתנה? מהו הגורם להתעניינות מוגברת זו ב ק ש ר‬

‫שבין ד ת ומדע? מ ד ו ע אנו ש ו מ ע י ם ע ל מ ד ע נ י ם מ ו ב י ל י ם‬
‫ה מ צ ה י ר י ם ש ה ם א נ ש י ם מאמינים?‬

‫‪9‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ייתכן ש ה ת ש ו ב ה נעוצה בעובדה שגילויים מדעיים של‬

‫השנים האחרונות מראים כי היקום נפלא ה ר ב ה יותר מכפי‬
‫ש ח ש ב ו ק ו ד ם לכן‪ .‬א ך טבעי ה ו א ש ה י ח ס בין ד ת ל מ ד ע נבחן‬
‫מחדש לאור הממצאים המדעיים החדשים‪.‬‬

‫אני מדען העוסק בפיסיקה תאורטית מזה ארבעים שנה‪,‬‬

‫ובמהלכן פרסמתי יותר ממאה מאמרים בספרות המקצועית‬
‫המדעית‪ .‬במקביל‪ ,‬הקדשתי זמן רב גם לנושא תורה ומדע‪.‬‬
‫פעמים רבות הוזמנתי להרצות על תורה ומדע בפני חוגים‬
‫מגוונים‪ ,‬מ כ ל ש כ ב ו ת האוכלוסייה‪ ,‬הן ה ד ת י ת הן החילונית‪.‬‬
‫ב מ ה ל ך ה ה ר צ א ו ת נפגשתי ע ם א נ ש י ם ח כ מ י ם ונבונים‪,‬‬
‫העוסקים בתחומים שונים והאוחזים בדעות שונות‪ .‬המכנה‬
‫המשותף לכולם היה כמיהה גדולה לידע נוסף בנושא תורה‬
‫ומדע‪ .‬ע ל ־ מ נ ת לענות על הצורך הזה‪ ,‬כתבתי ס פ ר שכותרתו‬
‫בראשית ברא‪ :‬בריאת העולם על‪-‬פי התורה והמדע‪ .‬ס פ ר י ז כ ה‬
‫ל ה צ ל ח ה ) ת ו ר ג ם ל ת ש ע ש פ ו ת ונדפס ב ע ש ר ו ת הדפסות(‪ ,‬א ו ל ם‬
‫ב ש ל חשיבות הנושא ורוחב היריעה‪ ,‬הגעתי ל מ ס ק נ ה כי יש‬
‫צורך ב ס פ ר נוסף‪.‬‬
‫אין כיום מ ח ס ו ר בספרים העוסקים בנושא דת ומדע‪ ,‬אבל‬
‫יש צורך בספר העוסק בכך תוך הסתמכות על מקורות‬
‫יהודיים‪ ,‬ש מ י ר ה על רוחה של מסורת י ש ר א ל ועל ידע ודיוק‬
‫אינו ד ו מ ה ס פ ר ש נ כ ת ב בידי מדען פעיל ה ע ו ס ק‬ ‫מדעי‪.‬‬
‫במחקר‪ ,‬לספר ש כ ת ב אותו מי שאינו מדען ‪ -‬עיתונאי‪ ,‬רב או‬
‫משפטן‪.‬‬
‫אמנם מצוי מספר מועט של ספרים בנושא תורה ומדע‬
‫שכתבו יהודים שומרי מצוות‪ ,‬אבל אלו חסרים‪ ,‬הן מבחינת‬
‫הגישה היהודית והן מבחינת התוכן המדעי‪ .‬כבר ב מ א ה‬
‫ה ש ת י ם ע ש ר ה ‪ ,‬ה ר מ ב ״ ם הציג א ת גישתה ש ל ה י ה ד ו ת לגבי‬
‫‪4‬‬

‫בריאת העולם‪ ,‬תוך הגדרה מדוייקת של עיקרי האמונה‬

‫ובחינת ה מ י ד ע ה מ ד ע י שבזמנו‪ .‬חיבורי ה ר מ ב ״ ם ש י מ ש ו נר‬
‫לרגליי ו ה ם מ צ ו ט ט י ם פעמים רבות ב ס פ ר זה‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מגוא‬
‫ישנה עוד סיבה חשובה לצורך בספר על תורה ומדע‬
‫המיועד לקהל הרחב‪ .‬רשימת רבי־המכר בספרות המדעית‬
‫הפופולרית כוללת ספרים על‪-‬ידי א ת א י ס ט י ם מיליטנטיים‪,‬‬
‫א ש ר כ ת ב ו ב י ן ה י ת ר א ת ה ד ב ר י ם ה ב א י ם ‪ (1) :‬׳ ה א ל ה ר ח ו ם‬
‫והחנון ש א ו ה ב אותנו‪ ,‬ה ו א סיפור בדוי של ימי הילדות‪ ,‬ולא‬
‫מ ש ה ו ש ב ו א ד ם ש פ ו י ו מ ש כ י ל י כ ו ל ל ה א מ י ן ׳ ‪ (2) .‬׳ ה ד ת ה י א‬
‫מ ח ל ה נוראה ש ה ח ב ר ה נגועה בה‪ ,‬ו ה מ ד ע מ ש ח ר ר א ת‬
‫ה א נ ו ש ו ת מ כ ב ל י ה ש ל ה ד ת ׳ ‪ (3) .‬׳ ה י ה י ר ו ת ה א נ ו ש י ת ה י א‬
‫ה מ ט פ ח ת א ת ה א ש ל י ה המגוחכת שהמין שלנו ה ו א מיוחד׳‪.‬‬
‫הצהרות מעין אלו‪ ,‬הנאמרות בשמו של המדע‪ ,‬א י ־ א פ ש ר‬
‫להשאירן ללא תגובה הולמת‪.‬‬

‫ידע מדעי ואמונה דתית‬

‫בעשורים האחרונים ח ל ה פריחה עצומה‪ ,‬ואפילו מהפכנית‪,‬‬
‫בתחומים מדעיים רבים‪ .‬ענפי מדע ש ל א היו קיימים כ ל ל לפני‬
‫יובל שנים‪ ,‬תופסים מ ק ו ם חשוב ב מ ד ע של היום‪ ,‬ביניהם‬
‫הביולוגיה‬ ‫של ה מ פ ץ הגדול‪,‬‬ ‫הקוסמולוגית‬ ‫חתאוריה‬
‫המולקולרית‪ ,‬תאוריית הכאוס‪ ,‬חקר החלל‪ ,‬בינה מלאכותית‪,‬‬
‫ה נ ד ס ה גנטית‪ ,‬הגנום האנושי‪ ,‬סופר‪-‬סימטריה‪ ,‬הכחדות‬
‫המוניות‪ ,‬ת א י גזע‪ ,‬חורים שחורים‪ ,‬כוכבי‪-‬לכת ח ו ץ ‪ -‬ש מ ש י י ם ‪,‬‬
‫ת א ו ר י י ת ה מ י ת ר י ם ‪ ,‬ר ש ת ו ת נוירונים‪ ,‬ועוד‪ .‬ה ע ו ל ם ה פ ש ו ט‬
‫ו ה מ ס ו ד ר ש ל גלילאו‪ ,‬ניוטון ו ל פ ל א ס ה פ ך ליקום כ ה מ ו ר כ ב‬
‫וכה נפלא‪ ,‬עד ש ה ו א כ מ ע ט מעבר לגבולות ה ת פ י ס ה האנושית‪.‬‬
‫הגיע הזמן ל ש א ו ל את עצמנו‪ :‬ה א ם יש לידע המדעי ה ע צ ו ם‬
‫ח ז ה ה ש פ ע ה על אמונתו הדתית של האדם? ס פ ר זה מ ט ר ת ו‬
‫להראות כיצד מטביע ה מ ד ע המודרני את חותמו על האמונה‬
‫הדתית ומראה עד כמה תואם הכתוב בתורה לחדושי המדע‪.‬‬
‫נ ר א ה כי גם ב מ א ה ה ע ש ר י ם ואחת‪ ,‬אין ס ת י ר ה כ ל ש ה י בין‬
‫אמונה ב ק ב ״ ה ובתורתו לבין מ ח ש ב ה רציונלית והגיונית‬
‫רחדושי המדע‪ .‬נהפוך הוא‪ :‬המדע המודרני מסייע ל ה ע מ ק ת‬
‫האמונה באלוקים ולהבנת פשוטם של פסוקים רבים בתורה‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אנו נדון כ א ן ב מ ה ו ת ה של ה ד ת ‪ -‬אמונה‪ ,‬תפילה‪ ,‬נס‪,‬‬

‫ב ח י ר ה חופשית‪ ,‬יחסי־הגומלין בין העולם לבין בוראו‪ ,‬ונראה‬
‫כ י צ ד ה ח י ד ו ש י ם האחרונים ב מ ד ע נוגעים בכל ה נ ו ש א י ם הללו‪,‬‬
‫ו כ א מ ו ר ‪ ,‬מ ח ז ק י ם א ת ה א מ ו נ ה ב מ צ י א ו ת ה ׳ ‪ ,‬ה ש ג ח ת ו וכוי‪.‬‬

‫העולם הפיסי והאלוקים‬

‫לאורך הדורות ת ה ו בני האדם‪ ,‬מ ה ו ה י ח ס בין ה ע ו ל ם ה ח ו מ ר י‬
‫ש ב ו ה ם ח י י ם לבין הקב׳׳ה? מ ה א פ ש ר ל ל מ ו ד ע ל א ל ו ק י ם‬
‫מ ת ו ך ה ת ב ו נ נ ו ת בעולמו? ב מ א ו ת ה ק ו ד מ ו ת ת פ ס ו ה מ ד ע נ י ם‬
‫את היקום כמכונה משומנת שכל מרכיביה פועלים בהרמוניה‬
‫מושלמת‪ ,‬ל ל א כל צורך ב ה ת ע ר ב ו ת חיצונית‪ ,‬״כמו שעון״‪ .‬היו‬
‫א מ נ ם מדענים שציינו את מעורבותו של כוח עליון בתהליך‬
‫ה ב ר י א ה ‪ ,‬א ב ל לפי ת פ י ס ת ם פ ר ש ה א ל וייצא מ ה ת מ ו נ ה ׳ ל א ח ר‬
‫ה ש ל מ ת מ ש י מ ת הבריאה‪ ,‬והניח לחוקי ה ט ב ע ש ק ב ע להמשיך‬
‫את קיומו הסדיר של העולם‪ .‬האדם תואר כאוסף של‬
‫אטומים שעליהם חלים בדיוק א ו ת ם חוקי ה ט ב ע החלים על‬
‫אבנים‪ ,‬כ ו כ ב י ־ ה ל כ ת והעולם ה ד ו מ ם כולו‪ .‬אין ל ה ת פ ל א א פ ו א‬
‫ע ל ה צ י נ י ו ת ש ל ה פ י ס י ק א י ה מ פ ו ר ס ם ל פ ל א ס )‪,(Laplace‬‬
‫שהטיל ס פ ק בצורך שבהנחת קיומו של אלוקים‪.‬‬
‫ה ב ע י ה ה פ כ ה ח מ ו ר ה ע ו ד י ו ת ר ב ש נ ת ‪ ,1859‬כ א ש ר צ ׳ ר ל ס‬
‫ד א ר ו ו י ן פ ר ס ם א ת ס פ ר ו ‪ ,‬מוצא המינים‪ .‬ד א ר ו ו י ן ט ע ן ב ס פ ר ו‬
‫כי כל המגוון העצום של בעלי‪-‬חיים וצמחים הקיים היום‬
‫עקרונות‬ ‫על‪-‬פי‬ ‫התפתח בהדרגה מחיידקים פשוטים‪,‬‬
‫האבולוציה‪ .‬מ ת א ו ר י ה זו נובע שבני אדם‪ ,‬תנינים ו מ ק ק י ם ‪-‬‬
‫מוצאם באותו מקור‪ ,‬ולא זו בלבד אלא ש ה ם נטולי רוחניות‬
‫ב א ו ת ה מידה‪ .‬קיצורו ש ל דבר‪ ,‬ה ד ת נכנסה ל מ צ ב ש ל מגננה‪.‬‬

‫כל זה ה ש ת נ ה לבלי‪-‬הכר במהלך ה מ א ה העשרים‪ .‬כיום‬

‫מ ר ב י ם ה ק ו ס מ ו ל ו ג י ם ל ה ש ת מ ש ב מ ו ש ג ׳ ב ר י א ה ׳ )‪(creation‬‬
‫כ א ש ר הם מ ת א ר י ם את היווצרות היקום‪ .‬מדענים חילוניים‬
‫‪5‬‬

‫מכל תחומי ה מ ח ק ר מצביעים על אינספור דוגמאות של חוקי‬

‫‪12‬‬
 ‫מבוא‬

‫טבע ש נ ר א י ם כאילו נועדו ל א פ ש ר את קיום ה ח י י ם בכלל‪,‬‬

‫וקיומו ש ל ה א ד ם ב פ ר ט ‪ .‬ת ו ר ת הקוונטים ותאוריית ה כ א ו ס‬
‫‪6‬‬

‫הוכיחו שאין יכולת לחזות את העתיד‪ .‬ארכאולוגים מ ת א ר י ם‬

‫חופעה פתאומית של הציוויליזציה ׳ללא כל סימנים‬
‫מוקדמים׳‪ ,‬ואף מדברים על ׳מהפכה׳ פתאומית בהתנהגותו‬ ‫‪7‬‬

‫התרבותית של האדם‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫להתפתחויות המדעיות הללו יש השלכות מרחיקות‪-‬לכת‬

‫בתיאולוגיה‪ .‬ש א ל ו ת תאולוגיות שנראו בלתי‪-‬פתירות לאורך‬
‫דורות רבים‪ ,‬נמוגים והולכים‪ ,‬ונוצרת ה ת ש ת י ת ל ה ב נ ת יחסי‪-‬‬
‫הגומלין בין ה י ק ו ם לבין בוראו‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מקורות והעדות‬
‫א ‪ .‬ג ׳ ‪ .‬ל ר ס ו ן ו ל ‪ .‬ו ו י ט ה ם ‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ס פ ט מ ב ר‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ ,1999‬ע מ ׳ ‪.79‬‬
‫‪ Newsweek, 20‬ב י ו ל י ‪.1998‬‬ ‫‪ .2‬ע מ ו ד ה ש ע ר ‪,‬‬
‫‪ , S c i e n c e and Religion" "Scientific A m e r i c a n ,‬א ו ג ו ס ט‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ ,1998‬ע מ ו ד י ם ‪.10-11‬‬
‫ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬מורה הנבוכים ב ‪ :‬כ ה ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ר א ה ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ג ׳ ‪ .‬ס י ל ק ‪) The Big B a n g ,‬ניו י ו ר ק ‪ :‬ס י י מ ו ן‬ ‫‪.5‬‬
‫ו ש ו ס ט ר ‪ ,(1989 ,‬ע מ ׳ ‪.113‬‬
‫ג‪ .‬ג י י ל ‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ד צ מ ב ר ‪ ,1981‬ע מ ו ד י ם ־‪114‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.122‬‬
‫נ‪ .‬א ל ד ר ד ג ׳ ‪) Time F r a m e s ,‬ניו י ו ר ק ‪ :‬ס י י מ ו ן ו ש ו ס ט ר ‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ ,(1986‬ע מ ׳ ‪.87‬‬
‫ג‪ .‬ה ‪ .‬פ ל ט ו ו פ ‪ .‬ג ׳ ‪ .‬פ ל ט ו ‪The C u l t u r a l D i m e n s i o n s of the ,‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪) H u m a n A d v e n t u r e‬ניו י ו ר ק ‪ :‬מ ק מ י ל ן ‪ ,(1979 ,‬ע מ ׳ ‪.93‬‬

‫‪14‬‬
 ‫‪1‬‬
‫טענות מסתברות ואמונה‬
‫המושג ׳אמונה׳ מוגדר כ ק ב ל ת דוקטרינה דתית א ש ר אינה‬
‫זקוקה וגם אינה ניתנת להוכחה‪ .‬אף ש ה ד ת מ ת ב ס ס ת על‬
‫אמונה‪ ,‬ו ל א ע ל הוכחות‪ ,‬נ י ת ן ל ו מ ר ש ה מ ת ל ב ט י ם ב ש א ל ו ת‬
‫אמוניות זכו לאחרונה לחיזוק משמעותי‪ ,‬ש כ ן קיימות ט ע נ ו ת‬
‫מסתברות חשובות התומכות באמונה הדתית‪ .‬תיאור בריאת‬
‫העולם בספר בראשית עולה בקנה אחד עם ממצאים מדעיים‬
‫ר ב י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר י ש נ ה כ י ו ם התאמה ב י ן ה מ ד ע ה מ ו ד ר נ י ל ב י ן‬
‫חשקפת־עולמו של האדם המאמין‪.‬‬

‫לפני ש נ ת א ר כ מ ה מהטענות ה מ ס ת ב ר ו ת ה ת ו מ כ ו ת‬
‫באמונה‪ ,‬ח ש ו ב להדגיש ש ל א רק הדת נסמכת על טענות מעין‬
‫אלו‪ ,‬א ל א א ף המדע‪ .‬ה ת ס ר י ט לפיו ה מ ד ע ן ע ו ט ה ה ח ל ו ק ה ל ב ן‬
‫עומד במעבדתו ומבצע מדידה קריטית המוכיחה באופן‬
‫מ ו ח ל ט תאוריה מדעית מסוימת‪ ,‬אין לו דבר עם המציאות‪.‬‬
‫ה מ ד ע מ ת ק ד ם על‪-‬ידי השערות והנחות חדשות‪ ,‬ובחינת‬
‫האפשרות להסביר באמצעותן ממצאים שנצפו בטבע או‬
‫במעבדה‪ .‬ככל שהשערה צוברת הצלחות בהסבר הממצאים‪,‬‬
‫היא נעשית יותר ויותר מהימנה‪ ,‬ואפשר להניח כי בבסיסה‬
‫ק י י ם רעיון נכון‪.‬‬

‫א פ ש ר ללמוד ה ר ב ה על האופן שבו פועל ה מ ד ע מתאוריית‬

‫ה ק ו ו א ר ק י ם )‪ ,(quarks‬ה ח ל ק י ק י ם ה ז ע י ר י ם ה מ ה ו ו י ם א ת‬
‫א ב נ י ־ ה ב נ י י ן ה ב ס י ס י י ם ש ל ה י ק ו ם ‪ .‬ה ק ו ו א ר ק אינו ח ל ק י ק‬
‫נדיר ואקזוטי ה מ נ ו ת ק מהעולם היום‪-‬יומי‪ .‬נהפוך הוא‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ה ק ו ו א ר ק י ם מ ה ו ו י ם ‪ 99.9%‬מ כ ל ל ה ח ו מ ר ה מ ו כ ר ל נ ו ‪ ,‬ה ח ל‬
‫בכוכבים‪ ,‬צ מ ח י ם ‪ ,‬מים‪ ,‬סלעים‪ ,‬אוויר‪ ,‬ו ה ס פ ר א ש ר בידיך‬
‫)‪ 0.1%‬ה נ ו ת ר י ם ה ם א ל ק ט ר ו נ י ם ( ‪.‬‬
‫של‬ ‫מעל לכל ספק בקיומם‬ ‫משוכנעים‬ ‫המדענים‬
‫הקווארקים‪ ,‬למרות העובדה שאף מדען מעולם לא ראה‬
‫ק ו ו א ר ק ‪ .‬מ ס ב י ר פ ר ו פ ס ו ר ד ו ד ביילין)‪ (Bailin‬מ א ו נ י ב ר ס י ט ת‬
‫ס א ס ק ס ‪ :‬׳מעולם לא נתגלה קווארק על‪-‬ידי גלאי ח ל ק י ק י ם‬
‫כלשהו‪ ,‬ובכל זאת כולם מסכימים ש ה ם אכן קיימים׳‪ .‬יתרה‬
‫מ ז ו ‪ ,‬איש לא ידאה ק ו ו א ר ק ג ם ב ע ת י ד ‪ ,‬כ י ל פ י ת א ו ר י י ת‬
‫ה ח ל ק י ק י ם האלמנטריים‪ ,‬הקווארקים ׳לכודים׳ ל צ מ י ת ו ת‬
‫בתוך הפרוטונים והניוטרונים)שכל א ח ד מ ה ם מכיל שלישיית‬
‫ק ו ו א ר ק י ם ( ‪ ,‬ו ע ל ‪ -‬כ ן א י ן א פ ש ר ו ת עקרונית ל ג ל ו ת ם ‪ .‬כ מ ו‬
‫ש מ ס ב י ר פ ר ו פ ס ו ר ד ו ד קלוואי)‪ (Callaway‬מ ה מ ר כ ז ה א י ר ו פ י‬
‫׳החלקיקים הבסיסיים של החומר ‪-‬‬ ‫ל ח ק ר הגרעין‪:‬‬
‫הקווארקים ‪ -‬כלואים לנצח בתוך הפרוטונים והניוטרונים׳‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫אם איש מעולם לא ראה קווארק‪ ,‬מדוע משוכנעים כל‬

‫המדענים בקיומם של קווארקים? ולא זו ב ל ב ד א ל א‬
‫שהקווארק נחשב לאחת מאבני־הבניין החשובות ביותר של‬
‫היקום! ה ת ש ו ב ה לכך נעוצה בעובדה כי בעזרת ה ה נ ח ה‬
‫שהקווארק אכן קיים‪ ,‬אפשר להסביר תצפיות מדעיות רבות‬
‫ומגוונות‪ .‬׳הפיסיקאים פיתחו את מ ו ד ל ה ק ו ו א ר ק כ מ ו ד ל נוח‬
‫ופשוט ה מ ת א ר את החלקיקים הרבים שנתגלו בשנות‬
‫ה ח מ י ש י ם והשישים‪ ,‬יחד עם הפרוטון והניוטרון המוכרים‬
‫לנו‪ .‬ה ת כ ו נ ו ת ויחסי‪-‬הגומלין בין כ ל ה ח ל ק י ק י ם ה ל ל ו ה ו ס ב ר ו‬
‫כולם באופן מושלם בעזרת ההנחה שחלקיקים אלו עשויים‬
‫‪3‬‬
‫משלושה קווארקים׳‪.‬‬
‫ה מ מ צ א י ם ש ת י א ר נ ו לעיל‪ ,‬י ח ד ע ם עוד א ח ר י ם שנתגלו‪,‬‬
‫ה ו ב י ל ו א ת ה מ ד ע נ י ם להאמין ב ק י ו מ ם ש ל ק ו ו א ר ק י ם ‪ ,‬א ף ‪ -‬ע ל ־‬
‫פי ש ה ם מעולם לא נראו‪ .‬זו דוגמה לטענה מ ס ת ב ר ת במדע‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫השימוש בטענות מסתברות משותף למדע ולדת כאחד‪,‬‬
‫ושניהם מ ס ת מ כ י ם על טענות אלו‪ .‬בדת‪ ,‬כמו במדע‪ ,‬ה א מ ו נ ה‬

‫‪16‬‬
 ‫טענות מסתברות ואמונה‬

‫ברעיונות הבסיסיים נעשית יותר ויותר הגיונית כ כ ל‬

‫ש מ ת ר ב ו ת הטענות המסתברות‪ .‬הבה נבחן א ח ד ו ת מאותן‬
‫טענות מסתברות התומכות באמונה הדתית‪.‬‬

‫בריאת העולם והמדע‬

‫מ א י ן ה ו פ י ע היקום? ה א ד ם ה מ א מ י ן יענה ש ה ע ו ל ם נברא‪ ,‬כפי‬
‫שכתוב בפרק הראשון של ספר בראשית‪ .‬אולם במשך דורות‬
‫נחשבה תשובה זו לבלתי‪-‬אפשרית מבחינת המדע‪ ,‬שכן היא‬
‫ס ו ת ר ת א ת ח ו ק שימור ה מ ס ה והאנרגיה‪ .‬חוק ט ב ע זה‪ ,‬שנוסח‬
‫באמצע ה מ א ה התשע עשרה‪ ,‬קובע שאפשר להמיר חומר או‬
‫אנרגיה מ צ ו ר ה א ח ת ל צ ו ר ה א ח ר ת ‪ ,‬א ו ל ם ׳יש׳ אינו יכול‬
‫להיווצר מ׳איף‪ .‬אי‪-‬לכך אימצו המדענים את ההנחה שהיקום‬
‫ה ו א נצחי‪ ,‬וכך נפטרו מן הצורך להסביר את היווצרותו‪.‬‬
‫הקביעה בספר ב ר א ש י ת כי העולם נברא בזמן מסוים בעבר‪,‬‬
‫הייתה ל ס ל ע מ ח ל ו ק ת בין ה ת ו ר ה ו ה מ ד ע לאורך שנים רבות‪.‬‬
‫כיום ה ש ת נ ו פני הדברים‪ .‬ב מ ה ל ך ה מ א ה העשרים‪ ,‬היינו‬
‫עדים ל פ ר ץ ח ס ר ת ק ד י ם ש ל גילויים מדעיים‪ ,‬בייחוד ב ת ח ו ם‬
‫הקוסמולוגיה ‪ -‬ה מ ד ע העוסק בהיווצרותו והתפתחותו של‬
‫היקום‪ .‬אלפי שנים חקרו אסטרונומים את גרמי השמים‪,‬‬
‫אולם מ ח ק ר י ה ם התרכזו בתיעוד‪ ,‬רישום ותיאור תנועת גרמי‬
‫ה ש מ י ם ‪ ,‬מ ר כ י ב י ה ם ו ת כ ו נ ו ת י ה ם ‪ .‬מקורם ש ל ג ר מ י ה ש מ י ם‬
‫נותר בגדר תעלומה‪ .‬היטיב לבטא זאת חתן פ ר ס נובל‪ :‬׳בשנות‬
‫החמישים נחשבה הקוסמולוגיה לתחום א ש ר מדען ה מ כ ב ד‬
‫א ת ע צ מ ו ל א י ע ס ו ק בו‪ ...‬פ ש ו ט ל א ה ת ק י י מ ו ת צ פ י ו ת א ו‬
‫מדידות ש ה י ה בהן כדי ל א פ ש ר בניית מודל לתיאור ראשיתו‬
‫‪5‬‬
‫של היקום׳‪.‬‬
‫ה ת פ ת ח ו י ו ת ח ש ו ב ו ת בקוסמולוגיה וכן גילוי מ מ צ א י ם‬
‫רבים ב מ ה ל ך העשורים האחרונים‪ ,‬איפשרו לראשונה‬
‫‪6‬‬
‫למדענים להבין את ההיסטוריה ואת ראשיתו של היקום‪.‬‬
‫כיום קיימות הרבה ראיות מדעיות התומכות בתאוריה‬
‫הקוסמולוגית הידועה בשם ׳המפץ הגדול׳‪ .‬תאוריה זו נשענת‬
‫‪7‬‬

‫‪17‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ע ל א ר ב ע ה מ מ צ א י ם ע י ק ר י י ם ‪ (1) :‬ה ג י ל ו י ‪ ,‬ב ש נ ת ‪ ,1965‬ש ל‬

‫שארית כדור‪-‬האור הקדום‪ ,‬הלוא הוא המפץ הגדול )‪ (2‬יחס‬
‫;‬

‫הגלקסיות;‬ ‫התפשטות‬ ‫)‪(3‬‬ ‫כולו‬

‫;‬ ‫ביקום‬ ‫מימן‪-‬הליום‬
‫)‪ (4‬מ ד י ד ת ה ס פ ק ט ר ו ם ש ל ק ר י נ ת ר ק ע ב ת ח ו ם ה מ י ק ר ו ג ל ‪,‬‬
‫א ש ר ב ו צ ע ה ב א מ צ ע ו ת ה ל ו ו י י ן ‪ C O B E‬ב ש נ ת ‪ 1990‬ו ה ל ו ו י י ן‬
‫‪ M A P‬ב ש נ ת ‪ .2001‬ר ק ת א ו ר י י ת ה מ פ ץ ה ג ד ו ל מ ס פ ק ת ה ס ב ר‬
‫למכלול ה ת צ פ י ו ת הללו‪ ,‬ועל‪-‬כן היא מקובלת היום על כל‬
‫הקוסמולוגים‪.‬‬

‫הקביעה המפתיעה ביותר של תאוריית המפץ הגדול היא‬

‫שהיקום אבן נברא! מ א ל ף ל צ ט ט ב נ ו ש א ז ה מ ד ע נ י ם מ ו ב י ל י ם ‪.‬‬

‫ח ת ן פ ר ס נובל מאוניברסיטת‬ ‫)‪,(Dirac‬‬

‫פרופסור פאול דיראק‬
‫קיימברידג׳‪ ,‬כותב‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫אין ס פ ק שהבריאה אכן אירעה בזמן מסוים בעבר‪.‬‬

‫מהמכון הטכנולוגי במסצ׳וסטס‬ ‫)‪(Guth‬‬

‫פרופסור א ל ן גות׳‬
‫ו ת ב ‪: (,‬‬ ‫כ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫)‬
‫‪9‬‬
‫רגע הבריאה נותר ללא הסבר‪.‬‬

‫פ ר ו פ ס ו ר ס ט י פ ן הוקינג)‪ (Hawking‬מ א ו נ י ב ר ס י ט ת ק י י מ ב ר י ד ג ׳ ‪,‬‬

‫כותב‪:‬‬
‫‪1 0‬‬
‫הבריאה נמצאת מחוץ לתחום חוקי הפיסיקה‪.‬‬

‫פ ר ו פ ס ו ר ג ׳ ו ז ף ס י ל ק )‪ (Silk‬מ א ו נ י ב ר ס י ט ת ק ל י פ ו ר נ י ה ‪ ,‬פ ו ת ח‬
‫את ספרו העוסק בקוסמולוגיה במילים הבאות‪:‬‬
‫ה מ פ ץ הגדול הינו ה ג ר ס ה המודרנית ש ל ב ר י א ת‬
‫העולם‪.‬‬
‫‪1 1‬‬

‫ה י ו ם א י ‪ -‬א פ ש ר ל ק י י ם דיון ב ע ל ע ר ך מ ד ע י ב ק ו ס מ ו ל ו ג י ה מ ב ל י‬
‫שבריאת היקום ת ת פ ו ס בו מ ק ו ם מרכזי‪ .‬פרופסור בריאן גרין‬
‫׳התאוריה‬ ‫כותב‪:‬‬ ‫קולומביה‪,‬‬ ‫מאוניברסיטת‬ ‫)‪(Greene‬‬

‫‪18‬‬
 ‫טענות מסתברות ואמונה‬

‫המודרנית להיווצרות היקום קובעת שהעולם נוצר כתוצאה‬

‫מ פ ר ץ אור עצום א ש ר היווה את הבסיס לכל ה ח ו מ ר ביקום‪...‬‬
‫ה ת א ו ר י ה ה מ ד ע י ת ה ז ו ש ל ב ר י א ת ה ע ו ל ם נ ח ש ב ת בתאוריה‬
‫בסקירה על התפתחויות‬
‫‪12‬‬
‫הקוסמולוגית הסטנדרטית׳‪.‬‬
‫‪Scientific‬‬ ‫ב ק ו ס מ ו ל ו ג י ה ‪ ,‬ש ה ת פ ר ס מ ה ב ש נ ת ‪ 2004‬ב כ ת ב ־ ה ע ת‬
‫‪ , A m e r i c a n‬נכתב‪ :‬׳תאוריית ה מ פ ץ הגדול מסבירה א ת‬
‫העובדות יותר טוב מאי־פעם׳‪.‬‬
‫‪1 3‬‬

‫ל מ ה מתכוונים הקוסמולוגים כאשר הם משתמשים במושג‬

‫׳בריאה׳? מ ה ב ד י ו ק נברא? ה מ ד ע נ י ם גילו כ י ה י ק ו ם ה ת ח י ל‬
‫ב ה ו פ ע ת ו ה פ ת א ו מ י ת ש ל פרץ אור עצום‪ ,‬ה מ כ ו נ ה ׳ כ ד ו ר ‪ -‬ה א ו ר‬
‫הקדום׳‪ .‬פ ר ץ א ו ר עצום זה נקרא על‪-‬ידי האסטרו‪-‬פיסיקאי‬
‫ה ב ר י ט י פ ר ד ה ו י ל )‪ (Hoyle‬ב ש ם ׳ ה מ פ ץ ה ג ד ו ל ׳ ‪ .‬א ת ה ש י י ר י ם‬
‫ש ל א ו ת ו כדור‪-‬אור ק ד ו ם גילו צ מ ד מדענים א מ ר י ק א י ם ‪,‬‬
‫פ נ ז י א ס ו ו י ל ס ו ן )‪ ,(Penzias and Wilson‬ב ש נ ת ‪ .1965‬ת ג ל י ת‬
‫ח ש ו ב ה ז ו ז י כ ת ה א ו ת ם ב פ ר ס נובל‪.‬‬

‫ל ע ת י ם עולה ה ש א ל ה ‪ :‬מה היה לפני ׳ ה מ פ ץ הגדול׳‪ ,‬אותו‬

‫א י ר ו ע ה מ ב ש ר א ת ת ח י ל ת היקום? פ ר ו פ ס ו ר ג׳ון ווילר‬
‫)‪ (Wheeler‬מ א ו נ י ב ר ס י ט ת פ ר י נ ס ט ו ן ‪ ,‬מ ס ב י ר כ י ע צ ם מ ו ש ג‬
‫ה ז מ ן ל א ה י ה קיים לפני הבריאה‪ .‬׳לפני ה מ פ ץ הגדול ל א ה י ה‬
‫ק י י ם דבר‪ ,‬ולכן ה מ ו ש ג ׳לפני׳ אינו רלוונטי‪ .‬ח ו ק י ה ט ב ע ה ח ל ו‬
‫ל ה ת ק י י ם ב מ ק ב י ל ל מ פ ץ הגדול‪ ,‬כפי ש ה י ק ו ם והזמן ה ח ל ו‬
‫להתקיים׳‪ .‬ווילר מדגיש כי המדענים תופסים את ה ז מ ן‬ ‫‪1 4‬‬

‫ו ה מ ר ח ב כמעין ׳במה׳ שעליה מתחוללים אירועים פיסיים‪ .‬כל‬

‫ע ו ד ש ה ע ו ל ם הפיסי ‪ -‬ה י ק ו ם ‪ -‬אינו קיים‪ ,‬אין מ ש מ ע ו ת‬
‫ל מ ו ש ג י זמן או מ ר ח ב ‪ .‬׳זמן׳ ו׳מרחב׳ א י נ ם ע ו מ ד י ם בפני‬
‫ע צ מ ם י ש ת ו כ ן ל מ ה ו ת ה ז מ ן ו ל מ ה ו ת ה מ ר ח ב ר ק לאחר‬ ‫;‬

‫ב ר י א ת היקום הפיסי‪.‬‬
‫נ י ת ן ל ה מ ח י ש א ת ה מ ו ש ג י ם ׳ מ ר ח ב ׳ ויזמן׳ ב ד ו מ ה ל מ ו ש ג‬
‫׳צבע׳‪ .‬׳אדום׳ או ׳שחור׳ אינם מושגים ה ע ו מ ד י ם לעצמם‪ .‬רק‬
‫כ א ש ר י ש נ ם ע צ מ י ם כגון דשא‪ ,‬ס ל ע א ו עגבנייה‪ ,‬א פ ש ר ל ד ב ר‬
‫על ה ע צ ם כבעל צבע אדום או שחור‪ .‬אילו היו בעולם רק‬

‫‪19‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מולקולות ואטומים‪ ,‬לא הייתה שום משמעות ל׳אדום׳ או‬

‫׳שחור׳‪ ,‬והמושג ׳צבע׳ לא היה קיים‪ .‬אין מולקולה א ד ו מ ה או‬
‫אטום שחור‪ ,‬ובאותה מידה אין קיום למושגים של זמן‬
‫ומרחב‪ ,‬כל ע ו ד ה י ק ו ם אינו קיים‪.‬‬

‫בריאת העולם וספר בראשית‬

‫גילוי כ ד ו ר ‪ -‬ה א ו ר ה ק ד ו ם על‪-‬ידי פנזיאס ווילסון לא זו ב ל ב ד‬
‫שאישר את הבריאה אלא גם ת ר ם לפענוח תעלומה רבת‪-‬שנים‬
‫ב פ ס ו ק י ה ת ו ר ה ‪ .‬ב י ו ם ה ר א ש ו ן ש ל ה ב ר י א ה כ ת ו ב ‪ :‬ויהי אור‬
‫) ב ר א ש י ת א‪:‬ג(‪ ,‬א ף ‪ -‬ע ל ‪ -‬פ י ש ל א ה י ו ב א ו ת ו ז מ ן ל א ש מ ש ‪ ,‬ל א‬
‫כוכבים‪ ,‬לא בני אדם‪ ,‬ולא כל מ ק ו ר אור אחר‪ .‬מ ה ו אותו ׳אור׳‬
‫המוזכר בספר בראשית?‬
‫ה מ ד ע נ י ם ב ד ו ר נ ו ג י ל ו כ י אפן היה אור ב ר א ש י ת ה ז מ ן ‪ ,‬ברגע‬
‫היווצרותו של היקום‪ ,‬ב ד י ו ק כ מ ו ש כ ת ו ב ב ת ו ר ה ‪ .‬ה ו פ ע ת ו ש ל‬
‫לא‬ ‫כדור־האור הקדום בישרה את ראשיתו של היקום‪.‬‬
‫מ ו ז כ ר י ם שני מ ע ש י ב ר י א ה נ פ ר ד י ם ב י ו ם ה ר א ש ו ן ש ל‬
‫ה ב ר י א ה ‪ ,‬א ל א ב ר י א ת ה א ו ר היא היא ב ר י א ת ה י ק ו ם !‬
‫מהו משך הזמן הנדרש להתרחשותם של כל האירועים‬
‫הקוסמולוגיים ה ק ש ו ר י ם לבריאת העולם? כ מ ה מיליוני ש נ י ם‬
‫חלפו ע ד ש ה י ק ו ם ה ו ש ל ם והגיע ל מ צ ב ו הנוכחי? ה ת ש ו ב ה‬
‫המפתיעה היא‪ ,‬שכל האירועים הקוסמולוגיים א ש ר התחוללו‬
‫ב מ ה ל ך ב ר י א ת ה י ק ו ם ‪ ,‬ל א נ מ ש כ ו א ל א מספר דקות בלבד!‬
‫עובדה מדהימה זו מוצאת את ביטוייה בכותרת ה ד ר מ ט י ת‬
‫ש ב ח ר ח ת ן פ ר ס נ ו ב ל ס ט י ב ן וינברג)‪ (Weinberg‬ל ס פ ר ו ה ע ו ס ק‬
‫ב ק ו ס מ ו ל ו ג י ה מ ו ד ר נ י ת ‪-‬שלוש הדקות הראשונות‪.‬‬
‫כ י צ ד ייתכן הדבר? ה ר י מ ק ו ב ל ל ח ש ו ב ש ה ת ר ח ש ו ת ם ש ל‬
‫אירועים קוסמולוגיים‪ ,‬כאלה המטביעים ח ו ת מ ם על מבנה‬
‫היקום‪ ,‬נ מ ש כ ת מיליונים רבים של שנים‪ .‬איך יכלו כל א ו ת ם‬
‫אירועים ל ה ת ר ח ש ת ו ך מ ס פ ר ד ק ו ת בלבד? ה ת ש ו ב ה נ ע ו צ ה‬
‫בעובדה שברגעיו הראשונים של היקום ש ר ר ה בו ט מ פ ר ט ו ר ה‬
‫לוהטת‪ ,‬א ש ר גרמה לכל האירועים להתרחש במהירות‬

‫‪20‬‬
 ‫טענות מסתברות ואמונה‬

‫עצומה‪ .‬באותו אופן שבו מ ת ק צ ר בהרבה מ ש ך הזמן של בישול‬

‫מזון ב ס י ר לחץ‪ ,‬ב ש ל ה ט מ פ ר ט ו ר ה הגבוהה ה מ ת ק י י מ ת בו‪ ,‬כך‬
‫אירועים קוסמולוגיים התרחשו באופן מהיר ביותר ביקום‬
‫ה ל ו ה ט בראשיתו של הזמן‪ .‬פרופסור גרין מסביר‪ :‬׳היקום‬
‫בראשיתו התפתח במהירות מדהימה‪ .‬תוך חלקיקי שנייה‬
‫הושלמו האירועים הקוסמיים א ש ר הטביעו את חותמם על‬
‫היקום‪ ...‬בשלוש הדקות הראשונות ש ל א ח ר ה מ פ ץ הגדול‪,‬‬
‫נוצרו גרעיני האטומים׳‪.‬‬
‫‪1 5‬‬

‫ב מ י ל י ם א ח ר ו ת ‪ ,‬ה מ ד ע נ י ם גילו כי היווצרותם של גרעיני‬

‫ה א ט ו מ י ם ‪ -‬אבני‪-‬הבניין של היקום ‪ -‬ה ו ש ל מ ה ת ו ך ש ל ו ש‬
‫דקות בלבד מרגע הבריאה!‬

‫אמונה‬
‫ח ש ו ב להדגיש כי ה ה ת א מ ה ה מ ו ש ל מ ת בין תיאור ה ב ר י א ה כפי‬
‫ש ה ו א מ ו פ י ע ב ס פ ר ב ר א ש י ת לבין ת י א ו ר ה ב ר י א ה על‪-‬ידי‬
‫ה מ ד ע נ י ם אינה מוכיחה ש ה ת ו ר ה נ כ ת ב ה ב א צ ב ע א ל ו ק י ם ‪,‬‬
‫ו ב ו ו ד א י שאינה מוכיחה א ת ק י ו ם ה א ל ו ק י ם ‪ .‬ע נ י י נ י ם א ל ו‬
‫ש י י כ י ם ל ת ח ו ם האמונה‪ .‬ו א ו ל ם ע ם כ נ י ס ת נ ו ל מ א ה ה ע ש ר י ם‬
‫ו א ח ת ‪ ,‬א י ן ע ו ד ע ל ה א ד ם ה מ א מ י ן לבחור ב י ן ק ב ל ת ה ת א ו ר י ו ת‬
‫ה מ ד ע י ו ת ה ע ד כ נ י ו ת ב י ו ת ר לבין ק ב ל ת ה ת י א ו ר ה ת ו ר נ י ש ל‬
‫בריאת העולם‪ .‬כל הקוסמולוגים המובילים דנים היום‬
‫בבריאת העולם‪ ,‬ו א י ל ו פ ס ו ק י ס פ ר ב ר א ש י ת ד נ י ם בבורא‬
‫העולם‪ .‬ל א ב ל ת י ‪ -‬ס ב י ר ה ו א א פ ו א ל ה נ י ח כ י ה מ ד ע ו ה ת ו ר ה‬
‫מ ת י י ח ס י ם ש נ י ה ם לאותו נושא‪ .‬המדען ה מ א מ י ן ה ח י בדורנו‬
‫זוכה לקורת רוח רבה בעבודתו המדעית‪.‬‬
‫לפני עשורים ספורים בלבד‪ ,‬לא הייתה קיימת ה ה ת א מ ה‬
‫בין ה מ ד ע לאמונה‪ .‬ה ר ב יוסף דוב סולוביצ׳יק מ ת י י ח ס‬
‫ב מ א מ ר ו ה מ פ ו ר ס ם ‪ ,‬איש האמונה הבודד‪ ,‬ל ס ת י ר ו ת ש ה י ו‬
‫‪16‬‬

‫בימיו בין ה ת ו ר ה לבין ה מ ד ע ‪ .‬ה מ י ל ה ׳בודד׳ ב כ ו ת ר ת ה מ א מ ר‬

‫ב א ה ל ת א ר את תחושתו של האדם המאמין החי בעידן בו‬
‫מ כ כ ב ה מ ד ע בתפקיד מרכזי‪ .‬כותב ה ר ב סולוביצ׳יק‪:‬‬

‫‪21‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אני בודד‪ ,‬כי אני איש אמונה‪ ,‬אשר המיר את‬

‫התבונה באמונה‪ .‬איש האמונה‪ ,‬כמוני‪ ,‬חי על־פי‬
‫תורה‪ ,‬שומר אמונים לחזון אשר הגשמתו אי‪-‬‬
‫אפשר לחזות במידה כלשהי של הסתברות‪ ,‬ולא‬
‫כל שכן וודאות‪ .‬מה יכול איש כזה לומר לחברה‬
‫אשר בה הנימוקים המעשיים של השכל דחקו זה‬
‫‪17‬‬
‫מזמן את הטעמים הרגשניים של הלב?‬

‫כיום‪ ,‬כעבור פחות מיובל שנים‪ ,‬מדענים מכל תחומי המדע‬

‫משתמשים באותן הגדרות ובאותם מטבעות לשון של ׳איש‬
‫האמונה׳‪ .‬פרופסור סטיפן גולד )‪ (Gould‬מאוניברסיטת‬
‫הארווארד‪ ,‬כותב‪ :‬׳האינטליגנציה האנושית היא תוצאה של‬
‫סדרת אירועים אשר ההסתברות להתרחשותם היא כמעט‬
‫אפסית‪ .‬לא הייתה כל אפשרות לחזותם מראש‪ ,‬ואין שום‬
‫סיכוי שיתרחשו שוב׳‪ .‬הביטוי ׳מזל׳ נמצא בשימוש תדיר‬
‫‪18‬‬

‫אצל הביולוגים העוסקים באבולוציה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פרופסור דוד‬

‫ראופ )‪ ,(Raup‬הנשיא לשעבר של האגודה האמריקאית‬
‫לפלאונטולוגיה‪ ,‬משתמש במילה ׳מזל׳ להסברת מוצא המין‬
‫האנושי‪ .‬ארכאולוגים מביעים את תמיהתם לנוכח ׳שינויים‬
‫‪19‬‬

‫קיצוניים ופתאומיים׳ שהובילו להופעתה של הציוויליזציה‬

‫‪20‬‬

‫האנושית‪ .‬הם מציינים את ׳השינוי הפתאומי והמדהים‬

‫ביכולת השכלית האנושית׳ אשר בא לידי ביטוי בממצאים‬
‫‪21‬‬

‫הארכאולוגיים )כמפורט בפרק ‪ .(4‬מדענים מתחומים רבים‬

‫דנים ב׳עיקרון האנתרופי׳‪ .‬עיקרון זה קובע כי היקום נראה‬
‫כאילו תוכנן לאפשר את קיומו של האדם‪ .‬ולסיום‪,‬‬
‫‪22‬‬

‫אנציקלופדית קיימברידג׳ לאסטרונומיה מדגישה רעיון זה‬

‫בביטוי הציורי‪ :‬׳אין אנו אלא ילדי היקום׳‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫הגילויים המדעיים והאמירות שפירטנו לעיל‪ ,‬ועוד רבים‬

‫אחרים‪ ,‬אין בהם כדי להפתיע כלל וכלל את מי שרואה‬
‫בתיאור הבריאה בספר בראשית אמת לאמתה‪ .‬אין היום‬
‫עימות בין המדע ובין האדם המאמין‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ .‬המדע‬
‫המודרני הפך לגורם חשוב בחיזוקה של האמונה רבת‪-‬השנים‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫טענות מסתברות ואמונה‬

‫מקורות והערות‬
‫‪ ,‬כרך ‪ ,28‬עמ׳‬ ‫‪C o n t e m p o r a r y Physics,‬‬ ‫‪1987‬‬
‫‪ .1‬ד‪ .‬ביילין‪,‬‬
‫‪.179‬‬
‫‪ .2‬ד‪ .‬ג׳‪ .‬קאלאווי‪ , C o n t e m p o r a r y Physics, 1985 ,‬כרך ‪,26‬‬
‫עמ׳ ‪.95‬‬
‫ק‪ .‬רית‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬יולי ‪ ,1999‬עמ׳ ‪.42‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ברור כי ישנם הבדלים חשובים בין טיעונים מדעיים‬ ‫‪.4‬‬
‫לטיעונים דתיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬טיעון מדעי תמיד ניתן‬
‫להפרכה‪ ,‬כמו שהדגיש הפילוסוף של המדע‪ ,‬קרל פופר‬
‫)‪ .(Popper‬לעומת זאת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬טיעונים דתיים אינם‬
‫ניתנים להפרכה‪.‬‬
‫ס‪ .‬ויינברג‪) The First Three M i n u t e s ,‬לונדון‪ :‬אנדריי‬ ‫‪.5‬‬
‫דויטש‪ ,(1977 ,‬עמודים ‪.13-14‬‬
‫הגילויים החשובים‪ ,‬הציוד והטכניקות הקוסמולוגיות‬ ‫‪.6‬‬
‫המודרניות כוללים את אסטרונומיית גלי־רנטגן‪,‬‬
‫טלסקופ החלל ״האבל״‪ ,‬רדיו־גלקסיות ורדיו‪-‬‬
‫אסטרונומיה‪ ,‬פולסארים וקווסארים‪ ,‬לויין ‪, C O B E‬‬
‫ואפקט עדשה גרוויטציונית‪.‬‬
‫להסבר של תאוריית המפץ הגדול‪ ,‬המתאים לקהל‬ ‫‪.7‬‬
‫הרחב‪ ,‬ראה‪ :‬נ‪ .‬אביעזר‪ ,‬בראשית ברא )תל אביב‪:‬‬
‫חדקל‪ ,‬תשנ״ד(‪ ,‬פרק א‪.‬‬
‫‪ .8‬פ‪ .‬א‪ .‬מ‪ .‬דיראק‪ , C o m m e n t a r i i , 1972 ,‬כרך ‪ ,2‬מס׳ ‪,11‬‬
‫עמ׳ ‪.15‬‬
‫א‪ .‬ה‪ .‬גות‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬מאי ‪ ,1984‬עמ׳ ‪.102‬‬ ‫‪.9‬‬
‫ו‪ .‬הוקינג‪T h e L a r g e S c a l e S t r u c t u r e of S p a c e - T i m e ,‬‬
‫ס‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳‪ ,(1973 ,‬עמ׳ ‪.364‬‬
‫ג׳‪ .‬סילק‪) The Big B a n g ,‬ניו יורק‪ :‬פרימן‪ ,(1989 ,‬עמ׳ ‪.xi‬‬ ‫‪.11‬‬
‫ב‪ .‬גרין‪) The E l e g a n t Universe ,‬לונדון‪ :‬ג׳ונתן קייפ‪,‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪ ,(1999‬עמודים ‪.345-346‬‬
‫ג‪ .‬מוסר‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬פברואר ‪ ,2004‬עמ׳ ‪.30‬‬ ‫‪.13‬‬

‫‪23‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫‪Geons,‬‬ ‫‪B l a c k Holes,‬‬ ‫‪a n d Quantum Foam‬‬ ‫‪ .14‬גי‪ .‬א‪ .‬וילר‪,‬‬

‫)ניו יורק‪ :‬נורטון‪ ,(1998 ,‬עמ׳ ‪.350‬‬
‫‪ .15‬גרין‪ ,‬עמודים ‪.350,347‬‬
‫‪ .16‬הרב יוסף דב סולובייצ׳יק‪ ,‬״איש האמונה הבודד״‪ ,‬איש‬
‫האמונה )ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‪ ,‬תשכ״ח(‪ ,‬עמודים‬
‫‪.10-12‬‬
‫‪ .17‬שם‪.‬‬
‫ס‪ .‬ג׳‪ .‬גולד‪) Wonderful Life ,‬ניו יורק‪ :‬נורטון‪ ,(1989 ,‬עמ׳‬ ‫‪.18‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪ .19‬ד‪ .‬מ‪ .‬ראופ‪E x t i n c t i o n s : B a d Genes o r B a d L u c k ? ,‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת אוקספורד‪.(1991 ,‬‬
‫‪ .20‬נ‪ .‬אלדרדג׳‪) Time F r a m e s ,‬ניו יורק‪ :‬סיימון ושוסטר‪,‬‬
‫‪ ,(1985‬עמ׳ ‪.87‬‬
‫נ‪ .‬אלדרדג׳ וי‪ .‬טטרסל‪The Myths of H u m a n E v o l u t i o n ,‬‬ ‫‪.21‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת קולומביה‪ ,(1982 ,‬עמ׳ ‪.154‬‬
‫ג׳‪ .‬בארו ופ‪ .‬טיפלר‪C o s m o l o g i c a l A n t h r o p i c P r i n c i p l e ,‬‬ ‫‪.22‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת אוקספורד‪ ;(1986 ,‬ג׳‪ .‬גייל‪,‬‬
‫" ‪ , " T h e Anthropic Principle ,Scientific A m e r i c a n‬ד צ מ ב ר‬
‫‪ ,1981‬עמודים ‪.114-122‬‬
‫ס‪ .‬מיטון )עורך(‪C a m b r i d g e E n c y c l o p e d i a of A s t r o n o m y ,‬‬ ‫‪.23‬‬
‫)לונדון‪ :‬ג׳ונתן קייפ‪ ,(1987 ,‬עמ׳ ‪.125‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪2‬‬
‫גיל היקום‬
‫שאלות‬
‫מה גילו של היקום? שאלה זו עומדת בפני כל מי שעוסק‬
‫בחקר מאובנים‪ ,‬אותם שרידים של עולם‪-‬החי הקדום‪.‬‬
‫מאובנים של בעלי‪-‬חיים וצמחים פרה־היסטוריים נמצאים‬
‫בדרך כלל במשקעי סלע המכילים חלקיקים רדיואקטיביים‪.‬‬
‫ניתן לתארך חלקיקים אלו‪ ,‬ולקבוע לפני כמה זמן נוצר הסלע‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם נעשה תיארוך רדיואקטיבי בסלע שיש בו משקעי‬
‫מאובנים‪ ,‬והתיארוך מראה שהסלע נוצר לפני ‪ 280‬מיליון‬
‫שנה‪ ,‬סביר להניח כי היצור הפרה‪-‬היסטורי שעצמותיו‬
‫הוטבעו בתוך הסלע‪ ,‬חי אף הוא לפני ‪ 280‬מיליון שנה‪.‬‬
‫לוח הזמנים הגאולוגי הזה מציב‪ ,‬כביכול‪ ,‬שאלה קשה בפני‬
‫האדם המאמין בתורה‪ .‬ספר בראשית מספר על ששת ימי‬
‫הבריאה עד האדם הראשון‪ ,‬ואחר‪-‬כך מתוארת היסטוריה‬
‫אנושית בת כששת אלפים שנה עד לימינו‪ .‬כיצד אפשר אפוא‬
‫לדחוס את היסטוריית המאובנים המתפרשת על‪-‬פני מאות‬
‫מיליוני שנה בתוך לוח הזמנים של התורה המתפרש על‪-‬פני‬
‫כמה אלפי שנים בלבד? יתר על כן‪ ,‬אי‪-‬אפשר לפתור את בעיית‬
‫פערי הזמן על‪-‬ידי ניסיון למצוא דופי בשיטה המדעית של‬
‫תיארוך רדיואקטיבי‪ ,‬משום שלוח הזמנים של מאות מיליוני‬
‫שנים אינו נוגע רק לחקר מאובנים‪ .‬הגאולוגים גילו שהיבשות‬
‫;‬‫והאוקיינוסים נוצרו גם הם לפני מאות מיליוני שנים‬
‫האסטרונומים מצאו כי מערכת השמש שלנו‪ ,‬כולל כדור‬
‫הארץ והשמש‪ ,‬נוצרו לפני כחמישה מיליארדי שנים‪ ,‬ולפי‬

‫‪25‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫תאוריית המפץ הגדול של הקוסמולוגיה‪ ,‬היקום עצמו נוצר‬

‫‪1‬‬

‫לפתע לפני ‪ 14‬מיליארדי שנים‪.‬‬

‫חשוב להבין כי בכל אחד מתחומי המדע הללו‪ ,‬נעשה‬
‫שימוש בשיטות שונות כדי לקבוע לוח זמנים להתרחשות‬
‫האירועים‪ .‬אי‪-‬לכך‪ ,‬הניסיון לאחוז בפירוש המילולי של‬
‫התורה ביחס לקיום העולם במשך ששת אלפים שנה בלבד‪,‬‬
‫עומד בסתירה מוחלטת לקשת רחבה של ממצאים מדעיים‪.‬‬
‫הכחשת כל התאוריות המדעיות הללו בטענה שכל אחת מהן‬
‫מוטעית‪ ,‬פירושה הכחשת המדע המודרני כולו‪.‬‬

‫לאחרונה‪ ,‬נעשה ניסיון לגשר בין לוח הזמנים של התורה‬

‫לבין זה של המדע המודרני על‪-‬ידי שימוש בתאוריית היחסות‬
‫של איינשטיין‪ .‬על־פי תורת היחסות‪ ,‬הזמן אינו מוחלט )כפי‬
‫‪2‬‬

‫שהניח אייזיק ניוטון לפני שלוש מאות שנה(‪ ,‬והוא משתנה‬

‫ממקום למקום ביקום בהתאם לכוח המשיכה המקומי ‪-‬‬
‫אפקט הקרוי ׳התארכות הזמף‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כוח המשיכה על‪-‬פני‬
‫השמש חזק עשרות מונים מזה שפועל על‪-‬פני כדור הארץ‪,‬‬
‫בשל המסה העצומה שלה‪ .‬אי לכך‪ ,‬הזמן חולף על־פני השמש‬
‫בקצב אטי יותר מאשר על‪-‬פני כדור הארץ‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אי‪-‬אפשר ליישב בעזרת טענה זו את הפער שבין‬
‫ששת ימי הבריאה שבתורה לבין יותר מעשרה מיליארדי שנים‬
‫של קיום היקום על־פי המדע‪ .‬אין הצדקה להנחה שה׳שעון׳‬
‫של ספר בראשית מונה את הזמן במקום שבו פועל כוח‬
‫משיכה עצום‪ ,‬עקב העובדה שהאפקט הוא קטן ביותר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬שנה הנמדדת על‪-‬פני השמש קצרה בדקה אהת בלבד‬
‫מזו הנמדדת על‪-‬פני כדור הארץ‪ .‬וודאי שאין בכוחו של הבדל‬
‫כה שולי לדחוס ארבעה עשר מיליארדי שנים לתוך ששת ימי‬
‫הבריאה‪ .‬ואכן הצעה זו זכתה לביקורת חריפה מפי פרופסור‬
‫ברי סימון )‪ ,(Simon‬פיסיקאי בעל שם עולמי מהמכון‬
‫הטכנולוגי של קליפורניה‪ .‬פרופ׳ סימון כותב‪ :‬׳הצעה זו‬
‫משקפת טעות בהבנת העקרונות הבסיסיים של הפיסיקה‪,‬‬
‫שכל פיסיקאי מקצועי יכול לעמוד עליה׳‪ .‬לאחרונה נעשה‬
‫‪3‬‬

‫‪26‬‬
 ‫גיל היקום‬

‫ניסיון לגשר בין טווח הזמן המדעי לטווח הזמן שבתורה על־‬
‫‪4‬‬

‫ידי התפשטות היקום )הנמדדת על‪-‬ידי ההסטה לאדום של‬

‫קווים ספקטרליים של גלקסיות מרוחקות(‪ .‬הערתו הקודמת‬
‫של פרופסור סימון תקפה גם ביחס לניסיון זה‪.‬‬

‫גישה אחרת‪ ,‬המקובלת בחוגים מסוימים‪ ,‬טוענת כי גיל‬

‫העולם הוא אכן כמה אלפי שנים בלבד‪ ,‬אולם הוא נראה‬
‫כאילו הוא בן מיליארדי שנים משום שכך ברא אותו הקב״ה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬לו נברא האדם הראשון כמבוגר בן עשרים‪ ,‬הרי מדען‬
‫שהיה בודק אותו למחרת בריאתו היה מכריז שאדם זה חי‬
‫כבר עשרים שנה‪ .‬גישה זו‪ ,‬אף־על־פי שאי‪-‬אפשר לסתור אותה‬
‫‪ -‬כי מי יכול להוכיח שלא כך קרה? ‪ -‬אינה מיישבת את‬
‫הסתירה בין תורה למדע במובן הרגיל של המושג‪ .‬יישוב‬
‫סתירות בין המדע לבין תיאור הבריאה בספר בראשית אמור‬
‫להציע הסברים כלי להזדקק לנסים‪.‬‬

‫ברצוני להדגיש כי כל עוד המילה ׳יום׳ בתיאור מעשה‬

‫בראשית מייצגת פרק זמן בן ‪ 24‬שעות‪ ,‬אין כל אפשרות‬
‫להתאים את ספר בראשית למדע‪ .‬אולם אם מוכנים לקבל את‬
‫המילה ׳יום׳ באופן מטפורי‪ ,‬כי אז כל האירועים הרשומים‬
‫בפרק הראשון של ספר בראשית מתאימים באופן מופלא‬
‫לגילויים בתחומים שונים של המדע ‪ -‬קוסמולוגיה‪,‬‬
‫אסטרונומיה‪ ,‬גאולוגיה‪ ,‬ביולוגיה וארכאולוגיה‪ .‬קיימת‬
‫הרמוניה בין האירועים המתואר בספר בראשית לבין התיאור‬
‫המדעי של ראשיתו והתפתחותו של היקום‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫גישת הרמב״ם‬
‫הרמב״ם‪ ,‬בחיבורו בפילוסופיה תורנית‪ ,‬מורה הנבוכים‪,‬‬
‫מסביר כיצד יש לפרש את המילים בפסוקים הלא‪-‬הלכתיים‬
‫של התורה‪) .‬הדרך לפרש את המילים בחלק ההלכתי של‬
‫‪6‬‬

‫התורה אינה שייכת לדיון כאן‪ (.‬הרמב״ם כותב כי יש לנסות‬

‫‪27‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫להסביר את פסוקי התורה כפשוטם‪ ,‬ואולם כאשר פשט‬

‫הפסוק עומד בסתירה לעובדה ידועה או להיגיון‪ ,‬כי אז יש‬
‫להבין את הפסוק לא כפשוטו‪ ,‬אלא באופן מטפורי‪ .‬הרמב״ם‬
‫מדגיש‪ :‬׳אין דרכי הביאור נעולים בפנינו׳)ב‪:‬כה(‪.‬‬
‫אנו נאמץ את גישתו של הרמב״ם בהבנת הפסוקים‬
‫המתארים את הבריאה‪ .‬אם נסביר את ששת ימי הבריאה‬
‫כשישה פרקי זמן בני עשרים וארבע שעות כל אחד‪ ,‬נעמוד מול‬
‫שפע עצום של עובדות מדעיות מבוססות היטב הסותרות‬
‫הסבר זה‪ .‬על‪-‬כן יש להבין את המילה ׳יום׳ בששת ימי‬
‫הבריאה במובן מטפורי‪ ,‬כציון שלב או תקופה בהתפתחות‬
‫היקום‪ ,‬ללא כל התייחסות לאורך הזמן של אותו שלב‪ .‬אימוץ‬
‫גישה זו ביחס ללוח זמנים במעשה בראשית מאפשר לנו‬
‫להראות כי כל ההתרחשויות המתוארות במעשה הבריאה‬
‫תואמות להפליא את ממצאי המדע המודרני‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫לדיון שלנו חשובה העובדה שהרמב״ם בחר להשתמש‬

‫דווקא במעשה בראשית להדגים את העיקרון שלו בפירוש‬
‫פסוקי התורה‪ .‬בתקופתו של הרמב״ם‪ ,‬המאה השתים עשרה‪,‬‬
‫הגישה הקוסמולוגית הרווחת הייתה זו של הפילוסופים‬
‫היוונים שהאמינו כי היקום הוא נצחי ומעולם לא התרחש‬
‫מעשה בריאה ‪ -‬טענה העומדת בסתירה מוחלטת לכל האמור‬
‫בפרק הראשון של ספר בראשית‪ .‬הרמב״ם כותב שהוא דוחה‬
‫טענה זו‪ ,‬אבל לא משום שאינה עולה בקנה אחד עם הכתוב‬
‫בפסוקי התורה‪ ,‬אלא משום שהיא אינה מוכחת באופן‬
‫משכנע‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדגיש הרמב״ם‪ ,‬כי אילו טענת היוונים אכן‬
‫הייתה מוכחת‪ ,‬לא הייתה בעיה כלשהי בקבלת נצחיות‬
‫היקום גם מזווית הראייה של התורה‪ ,‬אף‪-‬על־פי שהיא‬
‫נראית כסותרת כליל את מעשה הבריאה המתואר בספר‬
‫בראשית‪ .‬כל שהיה עלינו לעשות הוא לפרש את הפרק הראשון‬
‫בספר בראשית כמשל בלבד‪) .‬לקורא התוהה כיצד אפשר‬
‫להעמיד פרק שלם בתורה כמשל בלבד‪ ,‬נזכיר כי יש דעה‬
‫בגמרא הטוענת כי ספר שלם בתנ״ן‪ ,‬ספר איוב‪ ,‬אינו אלא‬
‫‪8‬‬
‫משל‪ ,‬והכתוב בו מעולם לא התרחש‪( .‬‬

‫‪28‬‬
 ‫גיל היקום‬

‫במהלך הדיון נותן הרמב״ם דוגמה מאלפת למצב שבו‬

‫חובה עלינו לפרש את פסוקי התורה לא כפשוטם‪ .‬בכל‬
‫‪9‬‬

‫התורה כולה הקב״ה מתואר במילים המקנות לו לכאורה‬

‫צורה וגוף אנושיים‪ .‬כתוב בתורה כי הקב״ה הוציא את בני‬
‫;‬‫ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה )דברים כו‪:‬ח(‬
‫הקב״ה אומר למשה‪ ,‬והסירותי את בפי וראית את אחורי‪,‬‬
‫ופני לא יראו )שמות לג‪:‬כג( הקב״ה מעניש את החוטאים‬
‫;‬

‫באמרו‪ ,‬ושמתי פני באיש ההוא )ויקרא כ‪:‬ג( עם ישראל רואה‬

‫;‬

‫את ידו החזקה של הקב״ה )שמות יד‪:‬ל( עשרת הדברות‬

‫;‬

‫נכתבו באצבע אלוקים )דברים ט‪:‬י( ועוד דוגמאות לרוב‪ .‬יתרה‬

‫מזו‪ ,‬התורה מייחסת לקב״ה פעולות של דיבור‪ ,‬שמיעה‪,‬‬
‫ראייה וכיוצא בזה‪ .‬אולם על‪-‬אף המספר הרב של פסוקים‬
‫מפורשים אלו‪ ,‬הרמב״ם מדגיש כי מי שמבין אותם כפשוטם‬
‫אינו אלא כופר‪ ,‬מכיוון שאחד מיסודות האמונה שלנו הוא‪,‬‬
‫שאין לקב״ה גוף או דמות הגוף‪ .‬בכל מקום שהתורה‬
‫משתמשת במילים או בביטויים מעין אלה ‪ -‬אין לפרשם‬
‫כפשוטם אלא יש להסבירם באופן מטפורי‪.‬‬
‫הרמב״ם ממשיך ומסביר כי באותה דרך יש להבין שלא‬
‫כפשוטם את בל המילים‪ ,‬הביטויים או הפסוקים בתורה‬
‫הסותרים עובדות ידועות או את ההיגיון האנושי‪.‬‬
‫תפיסה זו אינה בלעדית לרמב״ם‪ .‬כבר בתקופת התלמוד‬
‫העירו חכמינו כי לגבי שלושת ימי הבריאה הראשונים‪ ,‬לפני‬
‫יצירת השמש‪ ,‬אי‪-‬אפשר להסביר את המילה ׳יום׳ או את‬
‫אלו מושגים‬ ‫הביטוי ׳ויהי ערב ויהי בוקר׳ כפשוטם‪.‬‬
‫אסטרונומיים‪ ,‬ובאין שמש לא נוכל לייחס להם את‬
‫ב ל י השמש‪ ,‬אין ערב ואין בוקר‪.‬‬
‫‪11,10‬‬
‫המשמעות המוכרת לנו‪.‬‬

‫מה המשמעות של כל זאת? המשמעות מבחינתנו היא‬

‫שלוח הזמנים בתורה מתחיל בסופם של ששת ימי הבריאה‪,‬‬
‫ואינו בולל את ששת השלבים של יצירת היקום והתפתחותו‪.‬‬
‫רק לאחר בריאת האדם‪ ,‬ביום השישי‪ ,‬אפשר להתייחס לימים‬
‫ולשנים המוזכרים בתורה במשמעותם הידועה לנו‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ההתייחסות ללוח הזמנים התורני רק מהופעת האדם‬

‫ואילה תואמת גם את המקור התלמודי היחיד הדן בשנות‬
‫קיומו של העולם )סנהדרין צז ע״א( עד למתן תורה ועד‬
‫לביאת המשיח‪ .‬ברור כי המושגים ׳תורה׳ ו׳משיח׳ המופיעים‬
‫בפסקה תלמודית זו אין להם כל משמעות קודם להופעת‬
‫האדם‪ .‬ביקום שיש בו רק כוכבים‪ ,‬סלעים‪ ,‬צמחים ובעלי‪-‬‬
‫חיים‪ ,‬אין שום חשיבות לתורה או למשיח‪ .‬עלינו לומר אפוא‬
‫כי מאמר חז״ל זה מתייחס להיסטוריה האנושית‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫למניין השנים שהחל אחרי בריאת האדם‪.‬‬

‫כרונולוגיה תורנית‬
‫על לוח הזמנים של בריאת העולם נכתבה ספרות תורנית‬
‫ענפה‪ .‬דבריהם של המפרשים שעסקו בנושא זה סוכמו בשני‬
‫ו־ ‪. The S e v e n D a y s of the B e g i n n i n g‬‬ ‫ספרים‪C h a l l e n g e :‬‬
‫בספר השני פורש בפנינו המחבר‪ ,‬הרב אלי מונק‪ ,‬אנליזה‬
‫אטימולוגית מדוקדקת של הפרק הראשון בספר בראשית‪.‬‬
‫לאורך כל ספרו כותב הרב מונק את המילה ׳יום׳ באותיות‬
‫מיוחדות‪ ,‬כדי להזכיר לקורא שאין להבין את המילה‬
‫כפשוטה‪ ,‬דהיינו כפרק זמן של ‪ 24‬שעות‪.‬‬

‫ועדיין יש לשאול‪ :‬מדוע השתמשה התורה במילה ׳יום׳‬

‫בפרשת בריאת העולם‪ ,‬אם אין כוונת התורה לפרק זמן בן ‪24‬‬
‫שעות? התשובה לכך ניתנת בבראשית ב‪:‬א־ג‪ ,‬בפסוקים‬
‫המספרים על היום השביעי ‪ -‬השבת‪:‬‬
‫‪12‬‬

‫ויכלו השמים והארץ וכל צבאם‪ ,‬ויכל אלוקים‬

‫ביום השביעי מלאכתו אשר עשה‪ .‬וישבת ביום‬
‫השביעי מכל מלאכתו אשר עשה‪ .‬ויברך אלוקים‬
‫את יום השביעי ויקדש אתו‪ ,‬כי בו שבת מכל‬
‫מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫גיל היקום‬

‫הקב״ה קבע את היום השביעי כיום קדוש‪ ,‬משום שיום זה‬

‫מסמל את סיומה של בריאת העולם‪ .‬הקשר בין השבת לבין‬
‫בריאת העולם מקבל משנה‪-‬תוקף בפרשת עשרת הדברות‬
‫)שמות כ‪:‬ח־יא(‪ ,‬שבה אנו מצווים לשמור את השבת כתזכורת‬
‫שבועית שהקב״ה ברא את העולם‪ .‬מאחר שהשבת היא אכן‬
‫פרק זמן בן ‪ 24‬שעות‪ ,‬מכנה התורה גם את ששת השלבים של‬
‫בריאת העולם ׳ימים׳‪ ,‬כדי לחזק את הקשר בין השבת לבין‬
‫בריאת העולם‪.‬‬

‫׳ששת ימי הבריאה׳‬

‫ששת השלבים בהתפתחות היקום ‪ -‬׳ששת ימי הבריאה׳ ‪-‬‬
‫מחולקים לשני מחזורים‪ .‬המחזור הראשון‪ ,‬הכולל ארבעה‬
‫שלבים‪ ,‬דן בהיווצרות התשתית הפיסית הדרושה לקיומו‬
‫ולרווחתו של המין האנושי; המחזור השני‪ ,‬הכולל שני‬
‫שלבים‪ ,‬דן ביצירת עולם‪-‬החי‪ ,‬שפסגתו היא הופעת האדם‪.‬‬

‫המחזור הראשון של הבריאה‬

‫המחזור הראשון‪ ,‬העוסק ביצירת התשתית של היקום‪,‬‬
‫מחולק לארבעת השלבים הבאים‪:‬‬
‫‪13‬‬

‫בריאת העולם על־ידי בריאת האור‬ ‫היום‪/‬השלב הראשון‬

‫התהוותה של מערכת השמש‬ ‫היום‪/‬השלב השני‬
‫;‬ ‫היווצרות היבשות והאוקיינוסים‬ ‫היום‪/‬השלב השלישי‬
‫הופעת הצמחים בעלי‪-‬הזרעים‬
‫קביעת עונות השנה‬ ‫היום‪/‬השלב הרביעי‬

‫‪31‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫המחזור השני של הבריאה‬

‫המחזור השני‪ ,‬העוסק ביצירת עולם‪-‬החי‪ ,‬מחולק לשני‬
‫השלבים הבאים‪:‬‬

‫עולם‪-‬החי הימי ובעלי‪-‬הכנף‬ ‫היום‪/‬השלב החמישי‬

‫היונקים ובעלי‪-‬החיים היבשתיים‬ ‫היום‪/‬השלב השישי‬
‫הגדולים‬
‫;‬

‫יצורי אנוש‬

‫ארבעת השלבים הראשונים הכלולים במחזור הראשון‪,‬‬

‫מופיעים בספר בראשית באותו סדר שבו התרחשו אירועים‬
‫אלו על‪-‬פי קביעת המדע‪ .‬ראוי לציין כי על‪-‬פי המדע‪ ,‬שני‬
‫האירועים של היום‪/‬השלב השלישי ‪ -‬היווצרות היבשות‬
‫והופעת הצמחים בעלי‪-‬הזרעים ‪ -‬התרחשו במהלך אותה‬
‫תקופה גאולוגית‪ ,‬ולכן התורה מציינת אותם באותו יום‪/‬שלב‬
‫של הבריאה‪.‬‬
‫שני מחזורי הבריאה התרחשו במקביל‪ ,‬כלומר המחזור‬
‫השני לא התחיל אחרי סיומם של כל השלבים במחזור‬
‫הראשון‪ ,‬אלא במקביל אליהם‪ .‬תימוכין לרעיון של שני‬
‫מחזורי בריאה נפרדים ניתן למצוא גם בפסוקים‪ .‬הביטוי‬
‫׳ויברא׳ מופיע בתחילת היום‪/‬השלב הראשון)בראשית א‪:‬א(‬
‫ושוב ביום‪/‬בשלב החמישי)בראשית א‪ :‬כא(‪ ,‬אולם אינו מופיע‬
‫בשום פסוק באמצע‪.‬‬

‫מעניין לציין כי התייחסות התורה ליצירת הצמחים אינה‬

‫דומה כלל לתיאור יצירת עולם־החי‪ .‬מבחינה ביולוגית‪ ,‬אין‬
‫הבדל מהותי בין צמחים לבין בעלי־חיים‪ ,‬אולם ספר בראשית‬
‫אינו ספר לימוד בביולוגיה‪ .‬עולם‪-‬הצומח על‪-‬פי התורה ייעודו‬
‫לשרת את האדם‪ ,‬לספק לו מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬מחסה‪ ,‬תרופות ועוד‪,‬‬
‫ולכן הצמחים כלולים במהזור הראשון של הבריאה‪ ,‬שעניינו‬

‫‪32‬‬
 ‫גיל היקום‬

‫יצירת התשתית הנדרשת לאדם‪ .‬לבעלי‪-‬החיים יש מאפיינים‬

‫המשותפים להם ולאדם‪ ,‬מה שאין כן בצמחים‪ ,‬ולכן כללה‬
‫אותם התורה במחזור השני של הבריאה העוסק בעולמו של‬
‫האדם‪.‬‬
‫ישנה עוד סיבה להופעתם של הצמחים במחזור הראשון‬
‫של הבריאה‪ .‬הצמחים מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות כדור‬
‫הארץ‪ .‬החמצן הנמצא באטמוספרה‪ ,‬וההכרחי לנשימה‪ ,‬נוצר‬
‫על‪-‬ידי הצמחים באמצעות תהליך הפוטוסינתזה‪ .‬בתהליך‬
‫הפוטוסינתזה הצמחים יוצרים לעצמם מזון ממים ופחמן דו־‬
‫חמצני‪ ,‬תוך ניצול אנרגיית השמש‪ ,‬והחמצן הוא תוצר לוואי‬
‫של תהליך זה‪ .‬ידוע היום כי הצמחים הירוקים הם המקור‬
‫לכל החמצן הנמצא באטמוספרה‪ .‬פרופסור קלוד אלגרה‬
‫)‪ (Aiiegre‬מאוניברסיטת פריז‪ ,‬מסביר‪ :‬׳כיום מקובל לחשוב כי‬
‫המקור לאותם עשרים אחוזים של חמצן באטמוספרה‪ ,‬הוא‬
‫תהליך הפוטוסינתזה׳‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫לגז החמצן יש עוד תפקיד חשוב בקיומם של חיים על־פני‬

‫כדור הארץ‪ .‬׳החמצן מסנן את הקרינה האולטרה‪-‬סגולית‬
‫הקטלנית שמקורה בשמש‪ ...‬ללא חמצן באטמוספרה‪ ,‬אין‬
‫סיכוי לבעלי‪-‬חיים לשרוד׳‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫סיכום‬
‫ששת ימי בראשית לא היו שישה פרקי זמן בני ‪ 24‬שעות כל‬
‫אחד‪ ,‬אלא שישה שלבים בהתפתחות היקום‪ ,‬החל‬
‫בהיווצרותו הפיסית של היקום וכלה בהופעת האדם‪ .‬זוהי גם‬
‫גישתם של רבים מפרשני התורה‪ ,‬מחכמי התלמוד עד לימינו‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מקורות והערות‬
‫להסבר של תיאוריית המפץ הגדול‪ ,‬המתאים לקהל‬ ‫‪.1‬‬
‫הרחב‪ ,‬ראה‪ :‬נ‪ ,win .‬בראשיתברא‪ ,‬פרק א‪.‬‬
‫ש‪ .‬פרידלנד ומ‪ .‬גרינבלט)עורכים(‪J e w i s h A c t i o n R e a d e r ,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫)ניו יורק‪ :‬הוצאת מנורה‪ ,(1996 ,‬עמודים ‪.298-301‬‬
‫ב‪ .‬סיימו!־‪ , J e w i s h A c t i o n ,‬אביב ‪ ,1992‬עמ׳ ‪.10‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ , Y o u r J e r u s a l e m‬ינואר ‪ ,1998‬עמ׳ ‪ ; 9‬שם‪ ,‬פברואר ‪,1998‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪) The S c i e n c e of G o d‬ניו יורק‪ :‬פרי פרס‪ ,(1997 ,‬עמ׳ ‪.57‬‬
‫*ובי^ר‪,‬בראשית ברא‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫רמב״ם‪ ,‬מורה הנבוכים ב‪:‬כה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫אביעזר‪ ,‬בראשית ברא‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫בבא בתרא טו‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫רמב״ם‪ ,‬לעיל‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫א‪ .‬כרמל וס‪ .‬דומב‪) c h a l l e n g e ,‬ירושלים‪ :‬פלדהיים‪,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪ ,(1978‬עמודים ‪.124-140‬‬
‫א‪ .‬מונק‪) The S e v e n D a y s of the B e g i n n i n g ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫‪.11‬‬
‫פלדהיים‪.(1974 ,‬‬
‫נשאלת השאלה‪ ,‬מדוע מצויים שלושת הפסוקים‬ ‫‪.12‬‬
‫העוסקים ביום השביעי ‪ -‬השבת ‪ -‬בפרק השני? יותר‬
‫מסתבר שהשבת‪ ,‬החותמת את הבריאה‪ ,‬תוזכר בפרק‬
‫הראשון‪ .‬ואכן‪ ,‬לפי חלוקת הפרקים היהודית )ראה‪,‬‬
‫התורה בהוצאת קורן{ מופיעים שלושת הפסוקים הללו‬
‫בסוף הפרק הראשון‪ .‬אולם בחלוקת הפרקים שבתרגום‬
‫הרומי של התורה )‪ ,(Vulgate Bible‬המשמש את‬
‫הכנסייה הקתולית‪ ,‬אותם שלושה פסוקים פותחים את‬
‫הפרק השני‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שלפי הגישה הנוצרית‪,‬‬
‫המשמעות של השבת אינה קשורה כלל לבריאת העולם‪.‬‬
‫לתיאור מפורט של האירועים בכל אחד משלבי‬ ‫‪.13‬‬
‫הבריאה‪ ,‬ראה‪ :‬נ‪ .‬אביעזר‪ ,‬בראשית ברא‪.‬‬
‫צ׳‪ .‬אלגרה‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬אוקטובר ‪ ,1994‬עמ׳ ‪.49‬‬ ‫‪.14‬‬
‫שם‪ ,‬עמודים ‪.49-50‬‬ ‫‪.15‬‬

‫‪34‬‬
 ‫‪3‬‬
‫העיקרון האנתדופי‬
‫הקדמה‬
‫בשנים האחרונות הגיעו מדענים רבים להכרה כי היקום נראה‬
‫כאילו תוכנן במיוחד לאפשר את קיומו ורווחתו של האדם‪.‬‬
‫תופעה זו זכתה לתשומת לב רבה בעולם המדע‪ ,‬וידועה בשם‬
‫מקורו של השם‬ ‫׳העיקרון האנתרופי׳) ‪anthropic principle).‬‬
‫‪1,2‬‬

‫במילה היוונית ‪ , a n t h r o p o s‬שפירושה‪ ,‬׳אדם׳‪ .‬העיקרון‬

‫האנתרופי מתבטא בשני אופנים‪) :‬א( לו היו חוקי הטבע‬
‫שונים‪ ,‬אפילו מעט שבמעט‪ ,‬לא הייתה אפשרות קיום של‬
‫החיים )ב( לולא שורה ארוכה של אירועים שהתרחשו בעבר‪,‬‬ ‫;‬

‫ואשר ההסתברות להתרחשותם היא כמעט אפסית‪ ,‬לא‬

‫הייתה אפשרות לקיום המין האנושי‪ .‬המדען החילוני רואה‬
‫בשרשרת אירועים אלו מקריות שמזלנו הטוב גרם לה‪ ,‬ואילו‬
‫האדם המאמין רואה בה את ידו המכוונת של בורא העולם‪.‬‬
‫שני חלקים לנושא שלנו‪ :‬האחד ‪ -‬הסבר על משמעותו‬
‫המדויקת של העיקרון האנתרופי‪ ,‬והשני ‪ -‬דיון בחשיבותו‬
‫;‬‫מבחינת האדם המאמין‪ .‬החלק הראשון הוא מדעי טהור‬
‫החלק השני עניינו אמונה דתית‪ .‬חשוב לשמור על ההבחנה‬
‫הזו‪ ,‬מכיוון שהמדענים העוסקים בעיקרון האנתרופי נוטים‬
‫להשתמש במילים הדומות מאוד לאלה המוכרות לנו‬
‫ממקורות תורניים!‬

‫‪35‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫בפרק זה נציג את התזה שאפשר לקבל את העיקרון‬

‫האנתרופי ‪ -‬הרעיון שהיקום נראה כאילו נועד לאפשר את‬
‫קיומו ורווחתו של האדם ‪ -‬כראיה שכך באמת היו פני‬
‫הדברים‪ .‬כלומר אין זו אשליה שהיקום תוכנן לאפשר את‬
‫קיומו ורווחתו של האדם‪ ,‬אלא הקב״ה אבן ברא את העולם‬
‫באופן שיתאים למין האנושי‪ .‬קביעה זו דורשת הסבר מכיוון‬
‫שמדענים חילוניים רואים בעיקרון זה צירוף מקרים גרידא‪,‬‬
‫צירוף מקרים מרתק אבל חסר‪-‬משמעות‪ .‬אי־לכך חשוב להבין‬
‫מדוע נכונה גישתו של האדם המאמין בהתייחסותו לעיקרון‬
‫האנתרופי כאישור לאמונתו בבורא עולם‪.‬‬

‫חוקי הטבע וקיומם של חיים‬

‫העיקרון האנתרופי עניינו בגילוי הקשר המרשים שבין חוקי‬
‫הטבע לבין קיומם של חיים בכלל‪ ,‬וקיומו של המין האנושי‬
‫בפרט‪ .‬הקשר בין עקרונות הביולוגיה לקיומם של חיים אולי‬
‫אינו מפתיע‪ ,‬אבל איש לא היה מצפה למצוא קשר בין קיומם‬
‫של חיים לבין חוקי הפיסיקה‪ .‬ואולם תגליות רבות מהעת‬
‫האחרונה מלמדות על תלות הדוקה של החיים על‪-‬פני כדור‬
‫הארץ בהתקיימותם של פרטים קטנים של חוקי‬
‫האסטרונומיה‪ ,‬הפיסיקה‪ ,‬הגאולוגיה והקוסמולוגיה‪.‬‬

‫אנרגיית השמש‬

‫ברור לכולנו כי החיים על‪-‬פני כדור הארץ תלויים לגמרי‬

‫בשמש‪ ,‬שאורה וחומה הם המקור לכל האנרגיה בכוכב‪-‬הלכת‬
‫שלנו)מלבד הרדיואקטיביות‪ ,‬שאינה שייכת לדיון שלנו(‪ .‬ללא‬
‫אנרגיית השמש‪ ,‬כדור הארץ יהיה נטול חיים‪ .‬נתחיל אפוא‬
‫את הדיון בעיקרון האנתרופי בבחינת מנגנון הייצור של‬
‫אנרגיית השמש‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫העיקרון האנוגרופי‬

‫השמש מורכבת משני סוגי אטומים בלבד‪ :‬מימן והליום‪.‬‬

‫ההליום אינו פעיל ואינו מעורב באנרגיית השמש‪ ,‬ולכן לא‬
‫נעסוק בו יותר‪ .‬הדיון שלנו מתרכז במימן‪ ,‬האטום הפשוט‬
‫ביותר‪ ,‬שהגרעין שלו מכיל רק פרוטון אחד‪ .‬השמש היא אפוא‬
‫אוסף עצום של פרוטונים‪ .‬את הדרך שבה פרוטונים אלה‬
‫מפיקים את אנרגיית השמש הסביר לראשונה פרופסור הנס‬
‫בתה)‪ ,(Bethe‬שזכה בפרס נובל על תגליתו זו‪) .‬בתה היה מדען‬
‫יהודי גרמני‪ ,‬וכמו יהודים רבים אחרים‪ ,‬הודח ממשרתו‬
‫האקדמית על‪-‬ידי הנאצים בשנת ‪ .1933‬הוא היגר לארה״ב‬
‫והצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת קורנל‪ ,‬שם גילה את‬
‫תגליתו החשובה שהביאה לו תהילה‪ (.‬וכך מסביר פרופסור‬
‫בתה את מקור אנרגיית השמש‪:‬‬
‫בשל התנאים הקיצוניים השוררים בליבת השמש‪ ,‬פרוטון‬
‫עשוי להפוך באופן ספונטני לניוטרון‪ ,‬שהוא עוד אחד‬
‫מהחלקיקים היסודיים בטבע‪ .‬הניוטרון שנוצר יכול להתחבר‬
‫עם פרוטון אחר וליצור חלקיק מעורב ‪ -‬הדיוטרון‪.‬‬
‫הדיוטרונים עוברים תהליך ׳בעירה‪ /‬המכונה ׳תגובה תרמו־‬
‫גרעינית׳‪ ,‬ובעירה זו הוא מקור האור העצום והחום הלוהט‬
‫של השמש‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הדיוטרונים הם ׳הדלק השמשי׳‬
‫היוצר את אנרגיית השמש‪ ,‬שהיא המאפשרת את קיומם של‬
‫חיים על‪-‬פני כדור הארץ‪.‬‬
‫עקרונית‪ ,‬תיתכן התרחשותה של תגובה גרעינית אחרת‪,‬‬
‫עקב חיבור פרוטון אחד עם פרוטון אחר‪ .‬למזלנו‪ ,‬חיבור כזה‬
‫של פרוטונים אינו מתרחש‪ .‬אילו התרחשה ריאקציה זו‪ ,‬היו‬
‫כל הפרוטונים בשמש מתחברים מיד זה עם זה‪ ,‬וגורמים‬
‫להתפוצצות ענקית של השמש כולה‪.‬‬

‫האפשרות לתגובת פרוטון‪-‬ניוטרון‪ ,‬ואי־האפשרות לתגובת‬

‫פרוטון‪-‬פרוטון‪ ,‬תלויות שתיהן בעצמת הכוח הגרעיני‪ ,‬שהוא‬
‫אחד מכוחות הטבע‪) .‬הכוחות האחרים הם כוח המשיכה וכוח‬
‫החשמל‪ (.‬חישובים של הכוח הגרעיני הניבו את התוצאות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫ג‬

‫‪37‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אם הכוח הגרעיני היה חלש יותר‪ ,‬ולו באחוזים ספורים‬ ‫‪.1‬‬
‫בלבד‪ ,‬לא היו פרוטונים מתחברים עם ניוטרונים ליצור‬
‫דיוטרונים‪ ,‬שהם ׳הדלק השמשי׳‪ .‬השמש לא הייתה‬
‫זורחת‪ ,‬אלא נשארת ככדור קר של פרוטונים‪ ,‬מצב‬
‫שהיה שולל כל אפשרות של חיים על‪-‬פני כדור הארץ‪.‬‬
‫אם הכוח הגרעיני היה חזק יותר‪ ,‬ולו באחוזים ספורים‬ ‫‪.2‬‬
‫בלבד‪ ,‬היה כל פרוטון מתחבר מיד עם פרוטון אחר‪,‬‬
‫והייתה מתרחשת התפוצצות אדירה של השמש כולה‪,‬‬
‫מצב שאף בו לא הייתה כל אפשרות של חיים על‪-‬פני‬
‫כדור הארץ‪.‬‬

‫צירוף מקרים יוצא דופן הוא‪ ,‬שעצמתו של הכוח הגרעיני היא‬

‫בדיוק בטווח הצר‪ ,‬ברמה שאינה מאפשרת התרחשותו של אף‬
‫אחד משני האירועים הקטסטרופליים שתיארנו לעיל‪ .‬הכוח‬
‫הגרעיני חזק דיו לגרום לחיבור בין פרוטון לניוטרון‪ ,‬אבל אינו‬
‫חזק עד כדי גרימת החיבור בין פרוטון אחד לפרוטון אחר‪ .‬לכן‬
‫מתרחשת בעירה של דיוטרונים‪ ,‬וזו מספקת את החום והאור‬
‫החיוניים לקיומם של חיים על‪-‬פני כדור הארץ‪ .‬זוהי הדוגמה‬
‫הראשונה שלנו לעיקרון האנתרופי‪.‬‬

‫מים ואוויר על‪-‬פני כדור הארץ‬

‫ברור לכולנו כי בלי מים ובלי אוויר לא ייתכנו חיים על‪-‬פני‬
‫כדור הארץ‪ ,‬ואכן יש בכוכב‪-‬הלכת שלנו מים ואוויר בשפע‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בשני כוכבי־הלכת הסמוכים לנו‪ ,‬מאדים ונוגה‪,‬‬
‫אין אוויר ואין מים‪ ,‬ולכן אין בהם חיים‪ .‬במבט ראשון אין‬
‫לעובדות אלו חשיבות מיוחדת‪ ,‬אבל נראה עד כמה הן‬
‫מפתיעות‪.‬‬
‫לאחרונה התגלה כי זמן קצר לאחר שנוצרו שלושת כוכבי‪-‬‬
‫הלכת הללו)מאדים‪ ,‬כדור הארץ ונוגה(‪ ,‬היו על‪-‬פני שלושתם‬
‫מים רבים‪ .‬גם היום אפשר להבחין בקניונים ובערוצים‬
‫‪4‬‬
‫באדמת מאדים‪ ,‬שנחרצו על‪-‬ידי אותם זרמי מים קדומים‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫העיקרון האנתרופי‬

‫גם פני נוגה היו מכוסים בעבר באוקיינוסים עמוקים‪ ,‬שדי‬

‫היה בכמות מימיהם לכסות את פני נוגה כולו בשכבת מים‬
‫בעומק של שלושה קילומטרים‪ .‬עם הזמן נעלמו לגמרי המים‬
‫‪5‬‬

‫שהיו במאדים ובנוגה‪ ,‬וכוכבי‪-‬הלכת הללו נותרו ללא מים‪.‬‬

‫כיצד חמק כדור הארץ מגורל דומה?‬
‫התשובה המפתיעה היא‪ :‬אך ורק בזכות ה״מקרה״!‬
‫במקרה רחוק כדור הארץ מן השמש במידה מספקת כדי‬
‫שהמים שלנו לא יתאיידו ולא ייעלמו‪ ,‬כמו שקרה בנוגה;‬
‫במקרה קרוב כדור הארץ אל השמש במידה מספקת כדי‬
‫להבטיח שהטמפרטורה תמיד תישאר גבוהה די הצורך למנוע‬
‫מהאוקיינוסים להפוך לקרח‪ ,‬כמו שקרה במאדים‪ .‬כדור‬
‫הארץ הוא אפוא היחיד מבין כוכבי‪-‬הלכת שהתנאים‬
‫השוררים בו מאפשרים קיומם של חיים‪.‬‬
‫המצב דומה במה שנוגע לאטמוספרה‪ .‬מחקרים הוכיחו כי‬
‫האטמוספרה סביבנו נתונה לבקרה עדינה שגורמים רבים‬
‫נוטלים בה חלק‪ .‬האיזון הוא עדין ביותר‪ ,‬ואילו היה כדור‬
‫‪6‬‬

‫הארץ קרוב מעט יותר אל השמש‪ ,‬הייתה הטמפרטורה בו‬

‫עולה מעל לנקודת הרתיחה של המים )כמו שקרה בנוגה( ‪-‬‬
‫מצב שלא היה מאפשר כלל חיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם היה כדור‬
‫הארץ מרוחק מעט יותר מן השמש‪ ,‬היה ריכוז הפחמן הדו‪-‬‬
‫חמצני באטמוספרה גבוה במידה רבה‪ ,‬ו׳בני האדם לא היו‬
‫יכולים לנשום אוויר זה׳‪ .‬כך במקרה מצוי המסלול שבו‬
‫‪7‬‬

‫מקיף כדור הארץ את השמש בתוך ׳הטווח הצר ביותר‬

‫המאפשר למים להיות במצב‪-‬צבירה נוזלי‪ ...‬ושבו בלבד‬
‫יכולים חיים להתקיים׳‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫צירוף המקרים הכה מוצלח הזה מכונה בקרב המדענים‬

‫׳בעיית האקלים של זהבה׳‪ .‬הדימוי לקוח ממשפט מתוך‬
‫סיפור הילדים זהבה ושלושת הדובים‪ :‬׳לא קר מדי ולא חם‬
‫מדי‪ ,‬לא גדול מדי ולא קטן מדי‪ ,‬לא קשה מדי ולא רך מדי‪...‬‬
‫אלא בדיוק כמו שצריך׳‪ .‬באותו אופן רואים מדענים את‬
‫קיומם של המים והאוויר על‪-‬פני כדור הארץ כדוגמה נוספת‬
‫לעיקרון האנתרופי‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫אמוצה בעידן המדע‬

‫פיסיקה ואסטרונומיה‬
‫אנו הצגנו לעיל רק שתי דוגמאות‪ ,‬אבל הדוגמאות שמדעי‬
‫הטבע מספקים לנו הן כה רבות וכה דרמטיות‪ ,‬עד שמדענים‬
‫רבים התייחסו לאילוצים הכבדים שקיום החיים מציב בפני‬
‫חוקי הטבע‪ ,‬שהצד השווה שבהם הוא אחד ‪ -‬טובת האדם‪.‬‬
‫בייחוד עמד על כך פרופסור פרימן דייסון)‪ (Dyson‬מהמכון‬
‫למחקר מתקדם שעל‪-‬יד אוניברסיטת פרינסטון‪ ,‬וכך הוא‬
‫מבטא את התפעלותו‪:‬‬

‫כאשר אנו מביטים אל היקום ומבחינים במספר‬

‫הרב של מאורעות בפיסיקה ובאסטרונומיה‬
‫שמניבים בדיוק את התוצאות הרצויות לאדם‪,‬‬
‫מתעוררת בנו ההרגשה כאילו ידע היקום מראש‬
‫על בואנו‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫היווצרות החיים‬
‫ענף המדע שעוסק בהיווצרותם של החיים נקרא ביולוגיה‬
‫מולקולרית‪ .‬חלה בו התקדמות עצומה בעשורים האחרונים‪.‬‬
‫מדענים חשפו את מבנה חומצת הגרעין ‪) DNA‬דנ״א‪,‬‬
‫המולקולה הארוכה הצופנת בחובה את החומר הגנטי‪,‬‬
‫והנמצאת בכל אחד מהתאים של כל יצור חי( ‪ -‬הלוא הוא‬
‫הסליל הכפול המפורסם‪ .‬פוענח גם הקוד הגנטי והוסברו‬
‫מאות התהליכים הכימיים המורכבים המתרחשים בתוככי‬
‫התא‪ .‬מכל שפע ההישגים המדעיים הללו אפשר לקבל את‬
‫הרושם כי פוענחה ׳חידת החיים׳‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אפשר‬
‫לחשוב שהמדענים הצליחו להבין את שרשרת האירועים‬
‫שבאמצעותם הופך חומר דומם למערכת ביולוגית מורכבת‬
‫המכונה חיים‪ .‬ואולם מסקנה זו בטעות יסודה‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫העיקרון האנתרופי‬

‫לאחר יותר מיובל שנים של מחקר אינטנסיבי בנושא‬

‫הביולוגיה המולקולרית‪ ,‬הגיעו המדענים להבנה כי הפיכת‬
‫חומר דומם לתא חי היא תהליך שכמעט לא־ייאמן‪ .‬זו‬
‫המסקנה המרכזית העולה ממאמר רחב היקף אשר פורסם‬
‫המאמר מציין את הקושי‬ ‫‪Scientific‬‬ ‫‪American.‬‬ ‫בכתב‪-‬העת‬
‫‪10‬‬

‫העצום שבהם נתקלו כל הניסיונות להסביר את התהוות‬

‫החיים )׳הליקויים של כל ההסברים שהציע המדע‬
‫להיווצרותם של החיים׳(‪.‬‬

‫פרופסור הרולד קליין)‪ ,(Klein‬ראש הוועדה מטעם האקדמיה‬

‫הלאומית האמריקאית למדעים‪ ,‬שבחנה מחקר שנערך בתחום‬
‫מקור החיים‪ ,‬צוטט באמת‪:‬‬

‫אפילו החיידק הפשוט ביותר הוא כל‪-‬כך מורכב‬

‫ומסובך שכמעט בלתי־אפשרי לדמיין את אופן‬
‫היווצרותו‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫פרופסור פרנסיס קריק)‪ ,(Crick‬שזכה בפרס נובל על תרומתו‬

‫לפענוח המבנה של הדנ״א‪ ,‬סיכם את המצב במילים אלו‪:‬‬

‫ראשיתם של החיים היא כמעט נס‪ ,‬מאחר‬

‫שדרושים תנאים רבים כל כך להיווצרות חיים‬
‫מחומר דומם‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫כאשר חתן פרס נובל זה‪ ,‬הידוע כאדם החף לגמרי מכל רגש‬
‫דתי‪ ,‬מוצא לנכון להשתמש בביטוי ׳כמעט נס׳ בתארו את‬
‫ראשיתם של החיים‪ ,‬ברור שרק סדרה מופלאה של‬
‫התרחשויות בלתי‪-‬סבירות יכלה להפוך חומר חסר‪-‬חיות‬
‫לתאים חיים‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אירועים בעלי הסתברות נמוכה ביותר‬

‫והופעת האדם‬
‫הש מדת הדינוזאורים‬
‫עד כה דנו בתנאים בעלי הסתברות נמוכה ביותר הדרושים‬
‫לקיומם של חיים בכלל‪ .‬אולם עיקר העניין שלנו הוא במין‬
‫האנושי‪ ,‬כמובן‪ .‬נשאלת אפוא השאלה‪ :‬האם קיומו של המין‬
‫האנושי דרש אף הוא התרחשותם של אירועים נדירים ויוצאי‬
‫דופן? כפי שנראה בהמשך‪ ,‬תשובתם החד‪-‬משמעית של‬
‫המדענים היא‪ ,‬׳כן!׳‪ .‬זהו לב לבו של העיקרון האנתרופי‪.‬‬

‫נתחיל את הניתוח של התרחישים הכמעט בלתי־אפשריים‬

‫שהובילו להיווצרותו של המין האנושי‪ ,‬דווקא בדיון על‬
‫הדינוזאורים‪ ,‬אותם יצורים מעוררי אימה מהעבר‪.‬‬
‫הדינוזאורים היוו אחת מקבוצות בעלי־החיים המוצלחים‬
‫ביותר שחיו אי‪-‬פעם ‪ -‬הם היו בעלי‪-‬החיים הגדולים‪,‬‬
‫החזקים‪ ,‬המהירים והנוראים ביותר של תקופתם‪.‬‬
‫הדינוזאורים למיניהם אכלסו את כל היבשות‪ ,‬האוויר והים‪,‬‬
‫והחיות האחרות חיו בפחד מתמיד פן יהפכו טרף לשיניהם‪.‬‬
‫בשל העובדה שהזוחלים הענקים האלו השתלטו על כדור‬
‫הארץ‪ ,‬מכונה התקופה שבה חיו בשם ׳עידן הזוחלים׳‪.‬‬
‫אחרי ‪ 150‬מיליון שנה של שלטון בלי מצרים בכדור הארץ‪,‬‬
‫נכחדו הדינוזאורים לפתע‪ .‬ההכחדה הפתאומית של כל‬
‫הדינוזאורים בעולם‪ ,‬ועמהם רוב‪-‬רובם של המינים האחרים‬
‫של בעלי‪-‬החיים‪ ,‬היא ההכחדה ההמונית המפורסמת מבין‬
‫ההכחדות ההמוניות שאירעו בתקופות שונות‪ .‬במשך שנים‬
‫רבות היה הגורם להכחדה הפתאומית הזו בגדר תעלומה‬
‫למדענים‪ .‬מה הדבר שהיה בכוחו לגרום לדינוזאורים‬
‫המוצלחים כל‪-‬כך להיעלם לפתע מעל‪-‬פני כדור הארץ לאחר‬
‫ששלטו בו שלטון מוחלט תקופה כה ארוכה? כיצד נמחו כל‬
‫הדינוזאורים בבת אחת מעל‪-‬פני האדמה?‬

‫‪42‬‬
 ‫העיקרון האנתרופי‬

‫בשנת ‪ ,1980‬לאחר שנים של תאוריות שונות ומשונות‪ ,‬עלה‬

‫בידיהם של חתן פרס נובל לואיס אלוורז)‪ (Alvarez‬ובנו וולטר‬
‫לפצח את תעלומת ההשמדה הפתאומית והמוחלטת של‬
‫הדינוזאורים‪ .‬שני מדענים אלה הראו כי מטאור ענק מהחלל‬
‫התנגש בכדור הארץ והוא שגרם לאסון הכלל‪-‬עולמי‪ .‬הסבר‬
‫‪13‬‬

‫זה להכחדה ההמונית ‪ -‬פגיעה רבת‪-‬עצמה של מטאור בכדור‬

‫הארץ ‪ -‬מכונה ׳תאוריית הפגיעה׳‪ .‬עד מהרה הצטברו ראיות‬
‫רבות התומכות בתאוריה זו‪ ,‬ובשנת ‪ 1987‬עלה בידו של‬
‫פרופסור אלוורז למנות חמישה עשר נתונים מדעיים שונים‬
‫לטובת התאוריה שלו‪' .‬‬
‫‪4‬‬

‫לענייננו חשוב בייחוד לציין‪ ,‬שפגיעתו של המטאור בכדור‬

‫הארץ הייתה מקרית לחלוטין‪ .‬החוקרים שעסקו בכך הדגישו‬
‫זאת שוב ושוב‪ .‬פרופסור דוד ראופ )‪ ,(Raup‬לשעבר נשיא‬
‫האגודה האמריקאית לפלאונטולוגיה )חקר המאובנים(‪,‬‬
‫התמקד בנקודה זו במאמרו המפורסם‪,‬הפחדות‪ :‬גנים גרועים‬
‫או מזל גרוע? )?‪ ! E x t i n c t i o n s : B a d Genes or B a d Luck‬המאמר‬
‫התרחב לאחר מכן לספר שלם באותו שם‪ .‬ראופ מדגיש עד‬
‫כמה אירועים של הכחדות המוניות הם עניין של מזל‪:‬‬
‫׳היכחדותו של מין מסוים היא יותר עניין של מזל ביש מאשר‬
‫עניין של גנים גרועים‪ .‬מזלן של קבוצות ביולוגיות מסוימות‬
‫‪15‬‬
‫שפר עליהן יותר מאחרות׳‪.‬‬

‫התפקיד המרכזי של המזל בהכחדה המונית מודגש גם על־‬

‫ידי פרופסור סטיפן גולד)‪: (Gould‬‬

‫אם בהכחדות המוניות נעלמים בבת אחת יותר מ־‬

‫‪ 90%‬מכלל המינים‪ ,‬הרי אנו מאבדים סוגים רבים‬
‫של בעלי‪-‬חיים רק בשל מזל ביש‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫‪43‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫פרופסור ג׳ורג׳ יול)‪ (Yule‬מאוניברסיטת אוקספורד‪ ,‬כותב‪:‬‬

‫היכחדותם של המינים לא אירעה בשל פגמים‬

‫גנטיים‪ ,‬אלא מזלם הרע הוא שגרם להם לעמוד‬
‫בדרכו של גל ההרס‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫לסיום נצטט מדבריו של פרופסור דוד יבלונסקי)‪(Jabionski‬‬

‫מאוניברסיטת שיקגו‪ ,‬אחד החוקרים החשובים בתחום‬
‫ההכחדות ההמוניות‪:‬‬

‫כאשר פוקדת הכחדה המונית את כדור הארץ‪,‬‬

‫המין שישרוד אינו ׳המתאים ביותר׳‪ ,‬אלא זה‬
‫שיותר בר־מזל‪ .‬מין שלפני כן החזיק מעמד‬
‫בקושי‪ ,‬יכול להיעשות פתאום למין השולט‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫המדענים המובילים הללו מדגישים כי בתרחיש שבו נופל‬

‫מהשמים מטאור ענק שמעוצמת פגיעתו מושמדת אוכלוסייה‬
‫מסוימת‪ ,‬ובמקביל מתחילים מינים אחרים לשגשג פתאום‪,‬‬
‫אין העיקרון הדארוויניסטי של ׳הישרדותו של המתאים‬
‫ביותר׳ רלוונטי כלל‪ .‬אירוע כזה הוא בלתי‪-‬צפוי לחלוטין‪,‬‬
‫התרחשותו היא בעלת סבירות נמוכה ביותר והמינים‬
‫ששורדים הם פשוט בני מזל‪.‬‬

‫הדינוזאורים והאדם‬
‫מה הקשר בין הדינוזאורים והמין האנושי? מדוע היכחדותם‬
‫הפתאומית של כל הדינוזאורים מהווה המחשה דרמטית של‬
‫העיקרון האנתרופי? התשובה לכך היא פשוטה‪ :‬כל עוד שלטו‬
‫הדינוזאורים בכדור הארץ לא הייתה כל אפשרות לקיומם של‬
‫יונקים גדולים )כולל האדם(‪ .‬רק אחרי שהדינוזאורים נמחו‬
‫מעל‪-‬פני האדמה יכלו היונקים לשגשג ולהפוך לקבוצה‬
‫השלטת בעולם‪-‬החי‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫העיקרון האנמרופי‬

‫את הקשר ההדוק בין המין האנושי לדינוזאורים הדגיש‬

‫פרופסור אלוורז‪ ,‬שמאמרו על הפגיעה המטאורית שהשמידה‬
‫את כל הדינוזאורים מסתיים במילים הבאות‪:‬‬

‫מנקודת מבט אנושית‪ ,‬הפגיעה הזו שהשמידה את‬

‫כל הדינוזאורים בבת‪-‬אחת הייתה אחד‬
‫המאורעות החשובים ביותר בתולדות כדור‬
‫הארץ‪ .‬לולא אירעה פגיעה זו‪ ,‬היו היונקים‬
‫הגדולים ביותר כיום נראים כמיני חולדות‬
‫המתרוצצות ונמלטות מלהיות טרף לשיני‬
‫הדינוזאורים‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫אולם יש לסיפור הפגיעה עוד היבטים‪ .‬כדי שהמין האנושי‬

‫יוכל להתקיים‪ ,‬לא היה די בפגיעתו של מטאור בכדור הארץ‪.‬‬
‫צריך היה שעצמת הפגיעה תהיה בדיוק במידה הנכונה‪ ,‬וכפי‬
‫שכותב אלוורז‪:‬‬

‫לו הייתה פגיעת המטאור חלשה יותר‪ ,‬אף בעל‪-‬‬

‫חיים לא היה מושמד‪ .‬היונקים היו ממשיכים‬
‫להיות תחת שליטתם של הדינוזאורים‪ ,‬ואני‬
‫)אלוורז( לא הייתי כאן כדי לכתוב את המאמר‬
‫הזה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לו פגיעת המטאור הייתה‬
‫חזקה יותר‪ ,‬כל החיים שעל‪-‬פני כדור הארץ היו‬
‫נפסקים‪ ,‬וגם אז לא הייתי כאן כדי לכתוב את‬
‫המאמר הזה‪ .‬אלא שעצמת הפגיעה הייתה בדיוק‬
‫במידה שאיפשרה את הישרדותם של היונקים‪,‬‬
‫בעוד הדינוזאורים מושמדים‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪45‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫׳חיים מופלאים׳‬
‫כיום ברור למדענים שהיעלמותם הפתאומית של כל‬
‫הדינוזאורים מעל‪-‬פני כדור הארץ היא אירוע אחד בתוך‬
‫סדרה ארוכה של אירועים בלתי‪-‬צפויים‪ ,‬שהסבירות‬
‫להתרחשותם היא נמוכה ביותר‪ ,‬ושבלעדיהם לא היה‬
‫מתאפשר קיומו של המין האנושי‪ .‬והנה‪ ,‬כל אותת שרשרת‬
‫אירועים לא זו כלבד שהתרחשה‪ ,‬אלא שהדברים קרו כאופן‬
‫הנכון ובסדר הנכון‪ .‬זהו המסר העיקרי העולה מתוך ספרו של‬
‫פרופסור סטיפן גולד‪ ,‬חיים מופלאים‪ .‬גולד מדגיש שוב‬
‫ושוב עד כמה מפליא שהמין האנושי מתקיים בכלל‪ ,‬משום‬
‫׳שאנו ישות עדינה ורגישה‪ ...‬התוצאה של סדרת אירועים‬
‫אשר ההסתברות להתרחשותם היא נמוכה באופן כה מדהים‬
‫)‪ ,(staggeringly improbable series of events‬שאין כל אפשרות‬
‫לחזותם מראש ואין שום סיכוי שיתרחשו שוב׳‪ .‬ספרו בן‬
‫‪21‬‬

‫‪ 320‬העמודים משופע בדוגמאות לעיקרון האנתרופי‪:‬‬

‫התודעה לא הייתה אפשרית כלל‪ ,‬ללא האסון‬

‫הקוסמי שהדינוזאורים היו קרבנותיו‪ .‬ניתן לומר‪,‬‬
‫שאנחנו חייבים למזלנו הטוב את קיומנו כבעלי‬
‫תבונה‪ ,‬שכל והיגיון‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫אם נתחיל מחדש את ׳סרט החיים׳ מאותה נקודת‬

‫מוצא‪ ,‬הסיכוי זניח לחלוטין שבעלי‪-‬חיים בעלי‬
‫אינטליגנציה אנושית יופיעו בשידור החוזר‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫אנו מלאי התפעלות )עקב הסבירות הנמוכה כל‬

‫כך( שבני אדם קיימים בכלל‪.‬‬
‫‪24‬‬

‫‪46‬‬
 ‫העיקרון האנתרופי‬

‫חישוב הסתברות‬
‫לאחר שתיארנו את המשמעות המדעית של העיקרון‬
‫האנתרופי‪ ,‬נפנה לחלקו השני של הדיון‪ ,‬ונשאל‪ :‬מהן‬
‫ההשלכות של העיקרון האנתרופי‪ ,‬מבחינת האדם המאמין?‬

‫ברצוני לפתוח את הדיון בהערה אישית‪ .‬לפני כעשור‪,‬‬

‫כתבתי ספר על בריאת העולם‪ ,‬שכותרתו בראשית ברא‪.‬‬
‫הראיתי בספרי שהממצאים המדעיים הנוגעים לראשיתו של‬
‫היקום והתפתחותו מתיישבים באופן מושלם עם תיאור‬
‫מעשה הבריאה בפרק הראשון של ספר בראשית‪ .‬הספר זכה‬
‫להצלחה‪ ,‬תורגם לתשע שפות‪ ,‬ונמכר ברבבות עותקים‪.‬‬
‫אולם ספרי לא ערב לכל חיך‪ .‬פרופסור רפאל פלק)‪,(Falk‬‬
‫גנטיקאי מהאוניברסיטה העברית ואתאיסט מיליטנטי‪ ,‬יצא‬
‫במאמר בן עשרה עמודים‪ ,‬שכל‪-‬כולו מוקדש אך ורק להתקפה‬
‫הן על ספרי הן עליי אישית )׳פונדמנטליסט׳‪ ,‬׳תמונה‬
‫מסולפת׳‪ ,‬׳אינוס המדע׳‪ ,‬׳שטות׳ ופו׳ (‪ .‬בייחוד שם פלק ללעג‬
‫‪25‬‬

‫את הדיון שלי בנושא העיקרון האנתרופי‪ ,‬תוך שהוא מעלה‬

‫את הטיעון הבא‪:‬‬

‫עניין מיוחד מגלה אביעזר ב׳צירופי המקרים‬

‫המופלאים׳ המאפיינים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬את היקום‪.‬‬
‫כוונת הטיעון היא‪ ,‬שאירועים אלו אינם יכולים‬
‫להיות פרי המקרה‪ ,‬ומכאן שהם תוצאה של יד‬
‫מכוונת‪ .‬לכאורה טיעון זה הוא משכנע‪ ,‬אולם‬
‫בחינה זהירה מגלה שהטיעון מוטעה מיסודו‪ .‬לפי‬
‫ההיגיון של אביעזר‪ ,‬ההסתברות שאני אכתוב‬
‫שורות אלה‪ ,‬בעיפרון בלתי מחודד‪ ,‬שצבעו צהוב‪,‬‬
‫ביד שמאל‪ ,‬בשעת ערב מאוחרת‪ ,‬על שולחן מטבח‪,‬‬
‫בדירה ירושלמית‪ ,‬בכתובת נתונה ‪ -‬אף היא‬
‫כמעט אפסית‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬האירועים האלו‬
‫התרחשו‪ ,‬והם חסרי‪-‬משמעות לחלוטין‪.‬‬
‫‪26‬‬

‫‪47‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫יש ח ש י ב ו ת ל ה פ ר כ ת הטיעון של פלק‪ ,‬מכיוון ש ב מ ב ט ראשון‬

‫ק ש ה ל ר א ו ת מ ה ב ד ב ר י ו אינו נכין‪ .‬י ת ר ע ל כן‪ ,‬ט ע ו ת ז ו א י נ ה‬
‫בלעדית לפלק‪ .‬אפשר למצוא אותה טעות גם במאמרם של‬
‫א ח ר י ם ‪ ,‬כ ו ל ל פילוסוף ידוע‪ ,‬ש ה ו א ג ם יהודי ש ו מ ר מ צ ו ו ת ‪,‬‬
‫שמביא את הדוגמה הבאה‪:‬‬

‫אני מוציא ש ט ר של דולר מארנקי‪ ,‬ומוצא כי‬

‫מ ס פ ר ו ה ס י ד ו ר י ה ו א ‪ .66553860827‬ה ה ס ת ב ר ו ת‬
‫ש ז ה י ק ר ה הייתה פ ח ו ת מ א ח ד למיליארד‪ .‬לכן‪,‬‬
‫א י ‪ -‬א פ ש ר ל ה כ ח י ש שאני חווה אירוע נדיר ביותר‪.‬‬
‫א ו ל ם אינני מ ו פ ת ע כלל‪ .‬מה ש ח ש ו ב הוא להבחין‬
‫ב א ו פ ן ב ר ו ר בין אירועים נדירים שהם באמת‬
‫‪27‬‬
‫מפתיעים‪ ,‬לבין אלו שאינם מפתיעים‪.‬‬

‫ש ת י הקביעות שנכתבו בהדגשה‪ ,‬הן שגויות‪ .‬ה ק ב י ע ה‬

‫ה ר א ש ו נ ה פ ש ו ט א י נ ה נכונה‪ .‬נ ר א ה ב ה מ ש ך מ ד ו ע ה ד ו ג מ ה ש ל‬
‫ה מ ס פ ר ה ס י ד ו ר י ע ל ג ב י ה ש ט ר אינה א י ר ו ע נ ד י ר כ ל ל ‪ .‬א ש ר‬
‫ל ק ב י ע ה ה ש נ י י ה ‪ ,‬י ש ב ה ס ת י ר ה פ נ י מ י ת ‪ ,‬מ ש ו ם שבל א י ר ו ע‬
‫נדיר ובלתי‪-‬צפוי מ פ ת י ע אותנו‪.‬‬

‫ה מ פ ת ח ל ה ב נ ת העניין נ מ צ א בדברי פרופסור ריצ׳רד פיינמן‬

‫)‪ ,(Feynman‬ח ת ן פ ר ס נ ו ב ל ו א ח ד ה פ י ס י ק א י ם ה מ ב ר י ק י ם‬
‫העוסק‬ ‫הנפלא‬ ‫בספרו‬ ‫העשרים‪.‬‬ ‫המאה‬ ‫של‬ ‫ביותר‬
‫באלקטרודינמיקה קוונטית )ואשר בו הוא מ צ ל י ח ל ה ס ב י ר‬
‫את התאוריה ה מ ס ו ב כ ת הזו‪ ,‬בלי שנזקק אפילו ל מ ש ו ו א ה‬
‫אחת)!(‪ ,‬מ ד ג י ש פ ר ו פ ס ו ר פ י י נ מ ן ‪ :‬׳בדי לחשב את ההסתברות‬
‫להתרחשותו של אירוע מסוים‪ ,‬עלינו להגדיר בצורה ברורה‬
‫ביותר מהו האירוע שבו אנו דנים׳‪.‬‬
‫‪28‬‬

‫‪48‬‬
 ‫העיקרון האנתרופי‬
‫הגדרת האירוע‬

‫בעקבות המלצתו של פיינמן‪ ,‬נגדיר באופן ברור את האירוע‬

‫שתיארנו לעיל‪ .‬מסקנתנו תהיה שיש הסתברות של ‪100%‬‬
‫שהמספר הסידורי על השטר שנשלף מהארנק הוא‬
‫‪ !66553860827‬הכיצד? משום שהמספר הזה צוין אחרי‬
‫שראינו אותו על השטר שנשלף‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬השאלה אשר‬
‫שאלנו הייתה‪ ,‬בעצם‪ :‬׳מה ההסתברות שהמספר המופיע על‬
‫השטר הוא אכן המספר המופיע על השטר?׳ ברור כי‬
‫ההסתברות לכך היא ‪ .100%‬מכיוון שכלל לא היה כאן אירוע‬
‫בעל סבירות נמוכה‪ ,‬אלא בעל ודאות גמורה‪ ,‬אין כל סיבה‬
‫להיות מופתע מהתרחשותו‪.‬‬
‫הבה נשתמש באותו היגיון ביחס לטיעונו של פלק‪ .‬מה‬
‫הייתה ההסתברות לישיבתו של פלק במקום הנתון‪ ,‬בדירה‬
‫הנתונה ובעיר הנתונה בעת כתיבת מאמרו? התשובה לכך‬
‫היא‪ !100% :‬מדוע? מכיוון שפלק מנה את התנאים הללו‬
‫כאשר ככר ידע שכך אכן אירע‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬פלק פשוט‬
‫שאל‪ :‬׳מה ההסתברות שמה שאני יודע שכבר אירע‪ ,‬אכן אירע‬
‫במציאות?׳ התשובה לכך היא‪ ,‬כמובן‪.100% :‬‬
‫אירוע ייחשב כנדיר רק אם פרטי האירוע הוגדרו בדייקנות‬
‫מראש‪ .‬ובדוגמה שהוזכרה לעיל‪ ,‬הרי אם מישהו יכריז על‬
‫מספר סידרתי של שטר לפני שהוא שולף אותו מארנקו‪,‬‬
‫והמספר הרשום על השטר שישלוף יתאים לתחזיתו‪ ,‬יהיה זה‬
‫באמת אירוע מדהים וכולנו נתפעל ממנו‪ .‬באופן דומה‪ ,‬לו היה‬
‫פלק מנחש בדייקנות תנאים שבהם מישהו אחר כתב מאמר‬
‫מסוים‪ ,‬היינו יוצאים מגדרנו מרוב התפעלות‪.‬‬

‫חשיבות ההקשר‪ :‬הגרלת הלוטו‬

‫נפנה עתה להיבט חשוב נוסף שקבע פיינמן‪ :‬חשיבותו של‬

‫ההקשר בהגדרת אירועים‪ .‬נשתמש בדוגמה כדי להמחיש את‬
‫כוונתו‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫רבים מאזרחי ישראל נוהגים להמר מדי שבוע במשחק‬

‫הלוטו‪ .‬נניח שמיליון אנשים רוכשים כרטיס לוטו‪ .‬אם יאמרו‬
‫לי כי השבוע זכה בפרס הלוטו ישראל כהן מטבריה‪ ,‬לא‬
‫אמצא בכך עניין כלשהו‪ .‬מדוע לא? הרי הסיכוי שישראל כהן‬
‫יזכה הוא רק אחד למיליון‪ ,‬והנה זה קרה! הסיבה שאין‬
‫האירוע מעורר את התרגשותי היא משום שאין לי כל עניין‬
‫בשמו של הזוכה ‪ -‬ישראל כהן מטבריה‪ ,‬חיים לוי מרמת גן או‬
‫שרה מזרחי מבאר שבע‪ .‬כל אחד ממיליון רוכשי כרטיסי לוטו‬
‫שווה בעיניי לישראל כהן )המונח בסטטיסטיקה הוא‬
‫‪ .(equivalent microstates‬אף‪-‬על‪-‬פי שהסיכוי שישראל כהן יזכה‬
‫בפרס הלוטו היה רק אחד מתוך מיליון‪ ,‬קיימים עוד מיליון‬
‫אנשים כמותו שסיכוייהם לזכות שווים לסיכוי שלו‪ .‬לכן‬
‫הידיעה ששמעתי היא בעצם שמישהו זכה בפרס הלוטו‪.‬‬
‫מכיוון שיש סיכוי של ‪ 100%‬שהאירוע הזה יקרה‪ ,‬שמישהו‬
‫יזכה בפרס הלוטו‪ ,‬הרי אין כל סיבה להיות מופתע‪.‬‬
‫עכשיו נדון בשבוע שלאחר מכן‪ .‬לו היו מודיעים לי שישראל‬
‫כהן זכה שוב בפרס הלוטו‪ ,‬ודאי שהייתי נדהם‪ .‬מדוע? הרי‬
‫הסיכויים שישראל כהן יזכה בפרס הלוטו בשבוע השני הם‬
‫בדיוק אותם סיכויים שהיו לו לזכות בשבוע הראשון‪.‬‬
‫התשובה היא שההקשר שונה לחלוטין‪ .‬בשבוע הראשון היה‬
‫ישראל כהן שווה לכל אחד מתוך מיליון הרוכשים של כרטיסי‬
‫לוטו אולם בשבוע השני הוא הפך לאדם ייחודי‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫;‬

‫בשבוע השני יש רק ישראל כהן אחד ‪ -‬הזוכה היהיד בפרס‬

‫משבוע שעבר ‪ -‬והסיכוי שאותו אדם ייחודי יזכה בפרס‬
‫הלוטו שוב הוא באמת אחד למיליון‪ .‬כאשר אירוע כגון זה‬
‫מתרחש‪ ,‬כולנו מופתעים‪.‬‬
‫עכשיו נפנה לשבוע השלישי של הגרלת הלוטו‪ .‬אם היינו‬
‫שומעים כי ישראל כהן זכה שוב בפרס הלוטו‪ ,‬בפעם‬
‫השלישית ברציפות‪ ,‬היינו מגיבים בחשד‪ ,‬לא בהפתעה‪ .‬אין‬
‫ספק כי יחידת ההונאה במשטרת ישראל הייתה שולחת את‬
‫חוקריה לישראל כהן לשמוע ממנו כיצד קרה שהוא זכה‬
‫בהגרלת הלוטו שלוש פעמים ברציפות‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫העיקרון האצתרופי‬

‫מדוע? הרי סיכוייו של ישראל כהן לזכות בפרס הלוטו‬

‫בשבוע השלישי הם אותם סיכויים שהיו לו לזכות בשבוע‬
‫הראשון‪ .‬התשובה טמונה בהקשר האירוע‪ .‬בשבוע השלישי‬
‫ישראל כהן הוא האיש שכבר זכה פעמיים רצופות בפרס‬
‫הלוטו‪ .‬קל להראות שהסיכוי שאותו אדם יזכה שוב בפרס‬
‫הלוטו הוא אחד מתוך מיליון כפול מיליון‪ ,‬דהיינו אחד מתוך‬
‫‪ 1000‬מיליארד‪ .‬אירועים כה נדירים פשוט איצם מתרחשים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬קיים חשד כי יד נעלמה בחשה מאחורי הקלעים בזכייתו‬
‫המשולשת של ישראל כהן בפרס הלוטו‪ .‬יד מכוונת במעשה‬
‫הבריאה ‪ -‬פירושה השפעת הקב״ה יד מכוונת בקביעת‬
‫;‬

‫הזוכה בפרס הלוטו ‪ -‬פירושה שלוש שנים בכלא רמלה!‬

‫חשיבותההקשר‪ :‬משחקי קלפים‬

‫נבחן כעת את חשיבות ההקשר במשחקי קלפים‪ ,‬ונתחיל‬
‫במשחק הפוקר‪ .‬במשחק זה מקבל כל משתתף חמישה קלפים‬
‫מהחפיסה‪ .‬קלפים אלו יוצרים צירופים שונים )זוג‪ ,‬שלישייה‪,‬‬
‫צבע וכר(‪ ,‬ולכל צירוף יש ערך שנקבע מראש‪ .‬המנצח במשחק‬
‫הוא מי שערך הקלפים בידו גבוה מערך הקלפים בידי חבריו‪.‬‬
‫צירוף הקלפים בעל הערך הגבוה ביותר במשחק הפוקר‬
‫הוא ׳צבע מסודר׳ ‪) straight flush -‬אין צורך לדעת מהו צבע‬
‫מסודר(‪ .‬׳צבע מסודר׳ הוא כה נדיר עד שגם אם ישחק איש‬
‫פוקר כל יום‪ 24 ,‬שעות ביממה‪ ,‬סביר להניח שלעולם לא יזכה‬
‫ב׳צבע מסודר׳‪ .‬אם ישחק לו מזלו והוא יזכה פעם ב׳צבע‬
‫מסודר׳‪ ,‬הוא לא ישכח זאת עד סוף ימיו‪ .‬זוהי התגשמות‬
‫חלומו של כל שחקן פוקר!‬
‫נפנה כעת למשחק קלפים אחר‪ ,‬הברידג׳‪ .‬במשחק זה כל‬
‫שחקן מקבל שלושה עשר קלפים‪ .‬אולם לצורך ההשוואה עם‬
‫משחק הפוקר‪ ,‬נדון רק בחמשת הקלפים הראשונים שמקבל‬
‫שחקן הברידג׳‪ .‬אם יגיעו לידיו קלפים שהצירוף שלהם הוא‬
‫׳צבע מסודר׳‪ ,‬ייתכן שהוא אף לא יבחין בכן‪ ,‬מכיוון‬
‫שבמשחק הברידג׳ אין לצירוף הנדיר הזה כל ערך‪ .‬אנו רואים‬

‫‪51‬‬
 ‫אמונה כעידן המדע‬

‫אפוא שאותו צירוף של קלפים יכול להיחשב כמזל נפלא‬

‫ביותר במשחק הפוקר בגלל נדירותו וערפו‪ ,‬ולהיות חסר־‬
‫משמעות במשחק הברידג׳‪ ,‬למרות נדירותו‪ ,‬משום שאין לו כל‬
‫עין‬
‫העיקרון האנהרופי והאדם המאמין‬
‫הדוגמאות שהבאנו לעיל סוללות את הדרך למתן תשובה‬
‫לשאלה המרכזית שהצגנו‪ :‬מהן המסקנות שאפשר להסיק‬
‫מהעיקרון האנתרופי? המפתח לתשובה טמון במידת‬
‫החשיבות המיוחסת למין האנושי‪ .‬מהדוגמאות של הפוקר‬
‫והברידג׳ אנו למדים שאותו צירוף נדיר המכונה ׳צבע מסודר׳‬
‫הוא רב‪-‬חשיבות בפוקר‪ ,‬אבל חסר‪-‬משמעות בברידג׳ הכול‬
‫;‬

‫תלוי בהקשר‪.‬‬
‫כך גם בעיקרון האנתרופי והאדם‪ .‬ראינו שהיה צורך‬
‫ב׳סדרת אירועים אשר הסבירות להתרחשותם היא נמוכה‬
‫באופן מדהים‪ ,‬כדי לאפשר את הופעתו של המין האנושי‪ .‬על‬
‫‪29‬‬

‫נדירות האירועים האלה מסכימים כל המדענים זהו בעצם‬

‫;‬

‫תוכנו המדעי של העיקרון האנתרופי‪ .‬אולם בטרם נוכל‬

‫להחליט מהי המשמעות של האירועים האלה‪ ,‬עלינו להחליט‬
‫על המשמעות של ׳התוצר הסופי׳‪ ,‬כלומר האדם‪.‬‬
‫אם המין האנושי אינו אלא עוד מין בעולם־החי‪,‬‬
‫שהחשיבות הנודעת לו אינה גדולה מזו של כל אחד משני‬
‫המיליונים של מינים אחרים שנתגלו עד כה )כפי שגורסת‬
‫הגישה החילונית(‪ ,‬כי אז אין לעיקרון האנתרופי כל משמעות‪.‬‬
‫כבר ראינו כי הנדירות לעצמה היא חסרת חשיבות‪ ,‬כפי שיצבע‬
‫מסודר׳ בברידג׳ הוא תופעה נדירה‪ ,‬אך נטולת משמעות‬
‫כלשהי‪ .‬ואולם מי שמאמין כי האדם הוא נזר הבריאה וכל‬
‫היקום כולו לא נברא אלא בשבילו‪ ,‬כמו שקובעת המסורת‬
‫התורנית מזה אלפי שנים‪ ,‬הרי בעיניו יש לעיקרון האנתרופי‬
‫משמעות רבה ביותר‪ ,‬בדומה לצירוף יצבע מסודר׳ במשחק‬
‫הפוקר‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫העיקרון האנתרופי‬

‫לסיכום‪ ,‬המדענים גילו כי קיומו של האדם התאפשר עקב‬

‫סדרה של אירועים נדירים ביותר‪ .‬דבר זה מוסכם על הכול‪.‬‬
‫העיקרון האנתרופי היה לעובדה מדעית מוסכמת‪ .‬אלא‬
‫שהאדם שאינו מאמין ׳משחק ברידג׳‪ ,‬ואי‪-‬לכך אין לעיקרון‬
‫האנתרופי כל חשיבות בעיניו‪ ,‬ואילו האדם המאמין ׳משחק‬
‫פוקר׳‪ ,‬ולכן העיקרון האנתרופי הוא עוד דוגמה להרמוניה‬
‫המופלאה שבין המדע לבין התורה‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫העיקרון האנמרופי‬ ‫אמונה בעידן המדע‬

‫יולי ‪ ,1987‬עמ׳ ‪.33‬‬ ‫‪,Physics Today‬‬ ‫אלוורז‪,‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫מקורות והעלות‬

‫‪ .20‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.29‬‬
‫‪ .21‬ס‪ .‬ג׳‪ .‬גולד‪) Wonderful Life ,‬ניו יורק‪ :‬נורטון‪,(1989 ,‬‬ ‫גי‪ .‬בארו ופ‪ .‬טיפלר‪,‬‬
‫‪A n t h r o p i c C o s m o l o g i c a l Principle‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עמודים ‪.319,14‬‬ ‫)הוצאת אוניברסיטת אוקספורד‪.(1986 ,‬‬
‫‪ .22‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.318‬‬ ‫ג׳‪ .‬גייל‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬דצמבר ‪ ,1981‬עמודים ‪114-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .23‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.14‬‬ ‫‪.122‬‬
‫‪ .24‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.289‬‬ ‫‪ , J o u r n a l of Physics, 1972‬כרך ‪,5‬‬ ‫‪ .3‬פ‪ .‬ס‪ .‬וו‪ .‬דייביס‪,‬‬
‫‪ .25‬ר‪ .‬פלק‪ ,‬אלפיים ‪ ,‬קובץ ‪) 9‬תל אביב‪ :‬הוצאת ״עם עובד״‪,‬‬ ‫עמודים ‪.1296-1304‬‬
‫אביב תשנ״ד(‪ ,‬עמודים ‪.133-142‬‬ ‫‪The C a m b r i d g e A t l a s of‬‬ ‫ג׳‪ .‬אודוז וכוי )עורכים(‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ .26‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.136‬‬ ‫‪) A s t r o n o m y‬הוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳‪,(1985 ,‬‬
‫‪ .27‬ג׳‪ .‬נ‪ .‬שלזינגר‪ , T r a d i t i o n ,‬אביב ‪ ,1988‬עמודים ‪.1-8‬‬ ‫עמודים ‪.124-149‬‬
‫ר‪ .‬פיינמן‪Q E D : The S t r a n g e Theory of Light a n d M a t t e r ,‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪ .5‬שם‪ ,‬עמודים ‪.70-81‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪ ,(1985 ,‬עמ׳ ‪.81‬‬ ‫ג׳‪ .‬פ‪ .‬קסטינג‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬פברואר ‪,1988‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ .29‬גולד‪ ,‬עמ׳ ‪.14‬‬ ‫עמודים ‪.46-53‬‬
‫‪ .7‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.53‬‬
‫אודוז‪ ,‬עמ׳ ‪.63‬‬ ‫‪.8‬‬
‫פ‪ .‬ג׳‪ .‬דייסון‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ספטמבר ‪ ,1971‬עמ׳‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.59‬‬
‫ג׳‪ .‬הורגן‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬פברואר ‪ ,1991‬עמודים‬ ‫‪.10‬‬
‫‪.100-111‬‬
‫ה‪ .‬פ‪ .‬קליין‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬פברואר ‪ ,1991‬עמ׳ ‪.104‬‬ ‫‪.11‬‬
‫פ‪ .‬קריק‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬פברואר ‪ ,1991‬עמ׳ ‪.109‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪ .13‬וו‪ .‬אלוורז‪ , S c i e n c e , 1984 ,‬כרך ‪ ,223‬עמ׳ ‪.1135-1140‬‬
‫ל‪ .‬וו‪ .‬אלוורז‪ ,Physics Today ,‬יולי ‪ ,1987‬עמודים ‪.24-33‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪ , A c t a G e o l o g i c a Hispanica, 1981‬כרך ‪,15‬‬ ‫‪ .15‬ד‪ .‬מ‪ .‬ראופ‪,‬‬
‫עמודים ‪.25-33‬‬
‫‪ .16‬ס‪ .‬ג׳‪ .‬גולד‪) The F l a m i n g o ' s Smile ,‬ניו יורק‪ :‬נורטון‪,‬‬
‫‪ ,(1981‬עמ׳ ‪.242‬‬
‫‪Philosophical‬‬ ‫‪T r a n s a c t i o n s of the R o y a l‬‬ ‫יול‪,‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪.17‬‬
‫‪ , S o c i e t y , 1981‬כרך ‪ ,213‬עמ׳ ‪.24‬‬
‫יוני ‪,1989‬‬ ‫יבלונסקי‪ ,‬מצוטט ב ־ ‪, N a t i o n a l G e o g r a p h i c‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.18‬‬
‫עמ׳ ‪.673‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪54‬‬
 ‫‪4‬‬
‫בריאת האדם‬
‫שאלות‬
‫מהיכן הופיע האדם? המאמין בנאמר בתורה יענה כי הקב״ה‬
‫ברא את האדם לפני כמה אלפי שנים‪ ,‬כפי שכתוב בפרק‬
‫הראשון של ספר בראשית‪.‬‬
‫בניגוד מוחלט לתיאור בריאת האדם בתורה‪ ,‬הספרות‬
‫המדעית טוענת כי ההומינידים ‪ -‬המינים ׳דמויי האדם׳ ‪-‬‬
‫הופיעו לראשונה על‪-‬פני כדור הארץ לפני כחמישה מיליון‬
‫שנה‪ ,‬וכי ההומינידים הראשונים התפתחו בהדרגה‬
‫להומינידים מתקדמים יותר‪ ,‬עד אשר לבסוף התפתח המין‬
‫הקיים היום ‪ -‬האדם המודרני‪ ,‬ובשפה המדעית‪ ,‬הומו‬
‫ספיינס‪ .‬לפי התסריט המדעי‪ ,‬חל על האדם אותו עיקרון‬
‫אבולוציוני החל על עולם‪-‬החי בכללו‪.‬‬

‫כיצד אפשר לגשר על ההבדלים התהומיים האלו שבין‬

‫הופעת האדם על‪-‬פי התפיסה המדעית לבין בריאת האדם כפי‬
‫שהיא מתוארת בספר בראשיתי‬

‫י ויברא אלוקים את האדם בצלמו י‬

‫המפתח להבנת הפסוק‪ ,‬ויברא אלוקים את האדם בצלמו‬
‫)בראשית א‪:‬כז( טמון בהכרה שהתורה אינה ספר לימוד‬
‫בביולוגיה‪ .‬המילה ׳אדם׳ המופיעה במעשה הבריאה שבתורה‪,‬‬

‫‪57‬‬
 ‫אמונה בע<דן המדע‬

‫אינה נושאת בהכרח את אותה המשמעות של המילה ׳אדם׳‬

‫בפי המדען‪ .‬מנקודת מבטו של הביולוג‪ ,‬המין המכונה ׳האדם‬
‫המודרני׳ והומו ספיינס( מאופיין‪ ,‬כמו כל מין אחר‪ ,‬בתכונותיו‬
‫הפיסיות )מבנה הגולגולת‪ ,‬הלסתות‪ ,‬השיניים‪ ,‬השלד וכוי(‬
‫ובמאפיינים הגנטיים שלו‪ .‬אולם‪ ,‬הבנת המושג ׳אדם׳ על־פי‬
‫התורה‪ ,‬דבר אין לה עם מאפיינים פיסיים‪ .‬ה׳אדם׳ המופיע‬
‫בתורה כנזר הבריאה‪ ,‬יציר כפיו של הקב״ה‪ ,‬מאופיין אך ורק‬
‫על‪-‬ידי תכונותיו הרוחניות‪ ,‬כגון יכולת שכלית‪ ,‬כושר יצירתי‬
‫והתנהגות מוסרית‪ .‬אנו נכנה אדם זה ‪ -‬׳אדם‪-‬בראשית׳‪.‬‬
‫העובדה שהאדם מתנשא לגובה של מטר ושבעים‪ ,‬שיש לו‬
‫יכולת לעמוד זקוף על שתי רגליים ושגולגולתו היא בעלת‬
‫מבנה הומינידי ‪ -‬כל אלה אינם חשובים כלל ועיקר לצורך‬
‫הגדרת התורה את האדם‪ .‬לעומת זאת נודעת חשיבות‬
‫מיוחדת ליכולת הדיבור של ׳אדם‪-‬בראשית׳‪ .‬אונקלוס )בן‬
‫המאה השנייה‪ ,‬שתרגם את התורה לארמית( מכנה את האדם‬
‫׳רוח ממללא׳ ‪ -‬ישות מדברת )בראשית ב‪:‬ז(‪ .‬בדומה לו‬
‫מציינים גם פרשנים אחרים‪ ,‬כגון רש״י‪ ,‬ר׳ סעדיה גאון‪ ,‬ר״ע‬
‫ספורנו ורמב״ן‪ ,‬כי עליונותו של האדם על עולם‪-‬החי נובעת‬
‫מיכולתיו לדבר ולחשוב‪.‬‬
‫הופעתו של האדם מתוארת בספר בראשית במילים ךיברא‬
‫אלוקים׳‪ .‬ואולם אין הכרח להבין את הפועל בר״א דווקא‬
‫במובנו הפיסי)יצירת ׳יש מאין׳( הפועל בר״א משמעו יצירת‬
‫;‬

‫ישות חדשה בתכלית‪ ,‬מבחינה פיסית )יש מאין( או מבחינה‬

‫מהותית ‪ -‬יצירה בעלת תכונות חדשות לחלוטין‪ .‬לפי פרשני‬
‫התורה‪ ,‬משמעות בריאת האדם ׳בצלם אלוקים׳ היא שהבורא‬
‫העניק לאדם תכונות רוחניות ושכליות ייחודיות‪.‬‬
‫ר״ע ספורנו מדגיש בפירושו כי המילה ׳אדם׳ בפסוק ויברא‬
‫אלוקים את האדם‪ ,‬אינה מתייחסת דווקא לאיש מסוים‬
‫ששמו אדם )‪ ,(Adam‬אלא היא מתייחסת למין האנושי‬
‫‪1‬‬
‫בכללותו‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫בריאמ האדם‬

‫לאחר שהבהרנו כי ׳אדם־בראשית׳ הוא יצור בעל כושר‬

‫דיבור ויכולת שיכלית‪ ,‬יצירתית ורוחנית‪ ,‬ברצוננו לבחון את‬
‫מקומו של האדם הקדמון בתפיסה התורנית‪ .‬המושג ׳אדם‪-‬‬
‫בראשית׳ אינו כולל את ההומינידים שהופיעו לפני כחמישה‬
‫מיליון שנים‪ ,‬ולא את הסוג הומו שהופיע לפני כשני מיליון‬
‫שנה‪ ,‬וגם לא את המין שלנו‪ ,‬הומו ספיינס‪ ,‬שהופיע לפני‬
‫כמאה אלף שנה‪ .‬מהדיון לעיל עולה כי בריאת האדם‬
‫המתוארת בספר בראשית כלל אינה מתייחסת לבריאתו של‬
‫מין חדש‪ ,‬אלא לשינוי פתאומי וקיצוני בהתנהלותו והתנהגותו‬
‫של האדם‪ .‬אם אכן היו השינויים כה קיצוניים‪ ,‬פתאומיים‪,‬‬
‫דרמטיים ומהפכניים עד שלא השאירו זכר לאורחותיו‬
‫הקודמים של האדם‪ ,‬נוכל לומר כי האדם בן‪-‬זמננו אכן ׳נברא׳‬
‫כאשר התרחשו בו כל השינויים הללו‪ .‬זוהי משמעות הפסוק‪:‬‬
‫ויברא אלוקים את האדם בצלמו‪.‬‬

‫האם המדענים גילו ממצאים המצביעים על שינויים‬

‫פתאומיים וקיצוניים בחברה ובהתנהגות האדם‪ ,‬שינויים‬
‫שאירעו רק לפני כמה אלפי שנים? התשובה המפתיעה היא‪:‬‬
‫׳אכן כן׳‪.‬‬
‫ממצאים ארכאולוגיים מראים שלפני כמה אלפי שנים חל‬
‫לפתע שינוי כה מקיף בחברה האנושית‪ ,‬עד שהארכאולוגים‬
‫מדברים עליו כעל ׳מהפכה׳‪ .‬לפני שניכנס לעובי הקורה של‬
‫מהפכה זו‪ ,‬עלינו לתאר בקצרה את ההיסטוריה התרבותית‬
‫של האדם הקדמון‪.‬‬

‫האדם הקדמון לעומת האדם המודרני‬

‫האדם הניאנדרטלי‬

‫הניאנדרטלים היו האדם הקדמון שקדם לאדם המודרני‪ .‬הם‬

‫התקיימו מעל ‪ 100,000‬שנה באירופה‪ ,‬מערב אסיה ובמזרח‬
‫התיכון‪ ,‬ומסיבות לא ידועות נעלמו‪ ,‬ובממצאי המאובנים‬

‫‪59‬‬
 ‫אמונה געידן המדע‬

‫מהתקופה שלאחר מכן אין כל עקבות לאוכלוסייה זו‪.‬‬

‫באתרים הארכאולוגיים המתוארכים מ־‪ 30,000‬השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ניתן למצוא אן ורק שרידים של האדם המודרני‪.‬‬
‫בקרב המדענים שוררת הסכמה כי האדם המודרני לא‬
‫התפתח מהאדם הניאנדרטלי‪ .‬פרופסור איאן טטרסאל‬
‫)‪ ,(Tattersaii‬אוצר במוזיאון הטבע האמריקאי ובר‪-‬סמכא‬
‫בחקר האדם הניאנדרטלי‪ ,‬כותב‪ :‬׳האדם הניאנדרטלי‬
‫התפתח ככל הנראה מההומיניד הומו הידלברגנסיס‪ ,‬ואילו‬
‫‪2‬‬
‫מוצאו של האדם המודרני הוא מאוכלוסיה אחרת לגמרי׳‪.‬‬
‫פרופסור אריק טרינקאוס )‪ (Trinkaus‬מאוניברסיטת ניו‪-‬‬
‫מקסיקו‪ ,‬מומחה בתחום‪ ,‬כותב‪ :‬׳לאור הממצאים‪ ,‬נראה כי‬
‫האוכלוסייה‬ ‫מתוך‬ ‫התפתח‬ ‫לא‬ ‫המודרני‬ ‫האדם‬
‫‪3‬‬
‫הניאנדרטלית׳‪.‬‬

‫עיקר הידע שלנו על עולמו התרבותי של האדם הקדמון‬

‫מבוסס על כלים וחפצים שנחשפו באתרים הקדומים שבהם‬
‫התגורר‪ .‬אין טעם לערוך השוואה בין מידת התיחכום‬
‫המאפיינת את ייצורם של הכלים הקדומים הללו לבין‬
‫ההישגים הטכנולוגיים הכבירים העומדים לרשותו של האדם‬
‫המודרני‪ ,‬שכן מוחו הגדול והמפותח של האדם המודרני‬
‫מעניק לו יתרון ניכר על‪-‬פני ההומינידים הקדומים‪ ,‬היות‬
‫שמוחם של ההומונידים הקדומים היה קטן יותר‪ .‬אלא‬
‫שלכלל הזה יש יוצא מן הכלל‪ ,‬והוא האדם הניאנדרטלי‪:‬‬
‫׳מוחו של האדם הניאנדרטלי היה גדול ומפותח לא פחות‬
‫ממוחו של האדם המודרני׳‬
‫‪4‬‬

‫מה היו יכולותיו הפיסיות של האדם הניאנדרטלי? האם‬

‫היו לו מגבלות גופניות כלשהן שחסמו את התפתחותו‬
‫התרבותית? פרופסור טרינקאוס נדרש לשאלה זו‪ ,‬והוא‬
‫כותב‪ :‬׳הניאנדרטלים היו לא פחות אנושיים מהאדם‬
‫המודרני‪ .‬הייתה להם אותה יציבה‪ ,‬אותה מיומנות בשימוש‬
‫בידיהם ואותה יכולת תנועה כמו לאדם המודרני‪ ...‬כוחם‬

‫‪60‬‬
 ‫בריאת האדם‬

‫הפיסי היה רב יותר מזה של האדם המודרני‪ ...‬והיכולת‬

‫‪5‬‬
‫שלהם לשלוט בתנועותיהם הייתה כמו זו שלנו׳‪.‬‬

‫לאור הנתונים הללו‪ ,‬יש מקום להשוואת ההישגים‬

‫התרבותיים והטכנולוגיים של האדם המודרני לאלו של‬
‫האדם הניאנדרטלי‪ ,‬ואין כל אפשרות לתלות את הפערים‬
‫התרבותיים הניכרים בינינו לביניהם במגבלות הפיסיות של‬
‫האדם הניאנדרטלי או לגודל מוחו‪.‬‬

‫התרבות הניאנדרטלית‬

‫אילו כלים פיתח האדם הניאנדרטלי? מה היו הישגיו‬

‫האומנותיים? האם בנה ערים גדולות? אילו כתבים מעמיקים‬
‫הנחיל לבאים אחריו? האם הטביע חותמו בתחום‬
‫הפילוסופיה והמוסרי אילו ציורים מרהיבים‪ ,‬פסלים נפלאים‪,‬‬
‫יצירות מוסיקליות‪ ,‬שירה רבת השראה‪ ,‬ארכיטקטורה עוצרת‬
‫נשימה‪ ,‬גנים מעוצבים הותיר אחריו? אילו תגליות מדעיות‬
‫מרעישות? התשובה היא‪ ,‬שבמשך ‪ 100,000‬שנים בהן התגורר‬
‫האדם הניאנדרטלי על‪-‬פני כדור הארץ‪ ,‬אין ההיסטוריה‬
‫התרבותית שלו כוללת ולו פריט אחד מהרשימה שמנינו‪.‬‬
‫מדענים גילו כי מרבית כליו של האדם הניאנדרטלי היו‬
‫שבבי אבן צור בעלי קצה חד‪ ,‬דומים למדיי לאבנים שאפשר‬
‫למצוא פזורות בהרים או בעמקים‪ .‬הכלים הניאנדרטליים היו‬
‫כה פשוטים ופרימיטיביים‪ ,‬עד שאדם שאינו ארכאולוג‬
‫מקצועי היה מתקשה לזהות אותם כמעשי בני אדם‪ .‬פרופסור‬
‫טטרסאל מסביר‪:‬‬

‫חרושת האבן של הניאנדרטלים התבססה על‬

‫בחירת אבנים שניתן להפכן במכה בודדת לכלים‬
‫מוגמרים‪ .‬הם לא השתמשו בחומרי גלם אחרים‬
‫לייצור כלים‪ .‬הארכאולוגים גם מטילים ספק‬
‫במיומנויות הציד שלהם‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שתחילה‬

‫‪61‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫הייתה פרשנות מטעה לממצאים שונים‪ ,‬לא‬

‫נמצאה עדות מוצקה לקיומם של טקסים כלשהם‬
‫אצל הניאנדרטלים‪ ,‬או לייצורם של אביזרי‬
‫פולחן‪ .‬גם במקרים שקברו את מתיהם‪ ,‬ייתכן‬
‫שעשו זאת רק כדי להרחיק את אוכלי הנבלות‬
‫ממקום מגוריהם‪ ,‬לא מתוך צורך דתי‪ ,‬שכן לא‬
‫נמצאו בקברים אלו אביזרים טקסיים שיעידו על‬
‫היבטים דתיים של הקבורה‪ .‬למרות הצלחתם של‬
‫הניאנדרטלים לשרוד בתנאים הקשים של תקופת‬
‫הקרח‪ ,‬לא נמצאה כל עדות ליצירתיות‪ ,‬אותה‬
‫‪6‬‬
‫יצירתיות המאפיינת את האדם המודרני‪.‬‬

‫אשר להישגים אומנותיים‪ ,‬חשוב לציין כי ציורי הקיר‬

‫המרהיבים שנתגלו במערות בדרום‪-‬מערב צרפת‪ ,‬בספרד‬
‫ובמקומות אחרים‪ ,‬כולם מעשה ידי האדם המודרני‪ .‬מעולם‬
‫‪7‬‬

‫לא נמצאה מערה שקירותיה עוטרו בידי האדם הניאנדרטלי‪.‬‬

‫איך אפשר להסביר את העדר ההישגים של האדם‬
‫הניאנדרטלי לעומת הישגיו העצומים של האדם המודרני?‬
‫מדוע הצליח האדם המודרני לחולל מהפכה בכל תחומי‬
‫החיים‪ ,‬ואילו האדם הניאנדרטלי נעלם כמעט בלי להשאיר‬
‫זכר? למעשה‪ ,‬ארכאולוגים צריכים להשקיע מאמצים רבים‬
‫כדי למצוא את השרידים המועטים שלו‪ .‬נשוב ונזכיר שאין‬
‫לתלות את ההבדל התרבותי העצום בין האדם הניאנדרטלי‬
‫לאדם המודרני בהבדלים גופניים בין שני המינים‪ ,‬שכן גודל‬
‫המוח ׳אינו סיבה לפערים האינטלקטואליים ולכישורים‬
‫המעשיים׳‪ .‬המדע עומד בפני שוקת שבורה בנסותו להסביר‬
‫‪8‬‬

‫את הפער העצום בין הישגיהם התרבותיים של שני‬

‫ההומינידים הללו‪ ,‬שמבחינה פיסית הם כה דומים‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫בריאת האדם‬

‫תרבות האדם המודרני‬

‫הישגיו התרבותיים המרשימים של האדם המודרני ניכרים‬
‫לא רק בפיתוחים הטכנולוגיים של השנים האחרונות‪ ,‬כגון‬
‫מחשבים‪ ,‬מוליכי‪-‬על ולוויינים‪ .‬עליונותו התרבותית העצומה‬
‫של האדם המודרני על זו של האדם הניאנדרטלי באה לביטוי‬
‫מיד עם הופעתו‪ .‬הממצאים הארכאולוגיים הם מדהימים‬
‫ביותר‪ ,‬ובכל דיווח מדעי מושם דגש על הקפיצה התרבותית‬
‫הדרמטית הזו‪.‬‬

‫אומנות יצירת הכלים של האדם המודרני שונה‬

‫לחלוטין מאומנותו של האדם הניאנדרטלי‬
‫ומשקפת קפיצת מדרגה אדירה בכישורים שלו‪...‬‬
‫האדם המודרני‪ ,‬שבא אחרי האדם הניאנדרטלי‪,‬‬
‫עלה עליו בהרבה לא רק ביכולותיו בייצור כלים‬
‫הוא היה בעל עליונות‬ ‫ציד‪.‬‬ ‫ושיטות‬
‫‪9‬‬
‫אינטלקטואלית בכל התחומים‪.‬‬

‫אנו שבים ומדגישים שאין הבדלים פיסיים משמעותיים‬

‫בין האדם הניאנדרטלי לאדם המודרני‪ ,‬כאלה שיש בהם כדי‬
‫להסביר את הפער העצום בהישגים התרבותיים‪.‬‬
‫הפרימיטיביות המוחלטת של התרבות הניאנדרטלית היא‬
‫אפוא אחת החידות הגדולות האופפות את המין שקדם לאדם‬
‫המודרני‪ :‬מדוע נותרה התרבות הניאנדרטלית כה נחשלת‬
‫למרות שהנתונים הפיסיים של האדם הניאנדרטלי לא נפלו‬
‫מאלה של האדם המודרני?‬

‫‪63‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫התפתחות התרבות של האדם המודרני‪:‬‬

‫המהפכה הנאוליתית‬
‫לאחר פרץ הקידמה התרבותית שאפיין את הופעתו של האדם‬
‫המודרני‪ ,‬הוסיף האדם לפתח בהדרגה את כישוריו‬
‫הטכנולוגיים והאומנותיים‪ .‬ואז‪ ,‬פתאום‪ ,‬לפני כעשרת אלפים‬
‫שנה‪ ,‬החל גל נוסף של התעוררות תרבותית וטכנולוגית שאף‬
‫עלה בעצמתו על הגל הראשון‪ .‬הגל הזה קידם את התרבות‬
‫האנושית על כל מרכיביה במידה שלא הייתה כמוה בזמן מן‬
‫הזמנים‪ .‬השפעתם המצטברת של שינויים אלו חוללה מהפכה‬
‫בחברה האנושית‪ ,‬המהפכה שהארכאולוגים מכנים אותה‬
‫‪10‬‬
‫׳המהפכה הנאוליתית׳ או ׳המהפכה החקלאית׳‪.‬‬
‫המהפכה הנאוליתית הייתה כה מקיפה ועצומה‪ ,‬עד‬
‫שהארכאולוגים רואים בה אבן־דיד עיקרית בלוח הזמנים‬
‫הפרה־היסטורי‪ .‬התקופה הקודמת לה נקראת התקופה‬
‫הפלאוליתית )שפירושה ׳תקופת האבן הקדומה׳(‪ ,‬והתקופה‬
‫שאחריה נקראת התקופה הנאוליתית )שפירושה ׳תקופת‬
‫האבן החדשה׳(‪.‬‬
‫בין החידושים התרבותיים הרבים שהתרחשו בזמן‬
‫המהפכה הנאוליתית‪ ,‬או זמן קצר אחריה‪ ,‬ניתן למנות‬
‫חקלאות‪ ,‬ביות בעלי‪-‬חיים‪ ,‬עיבוד מתכות‪ ,‬המצאת הגלגל‪,‬‬
‫הופעת השפה הכתובה הראשונה‪ ,‬קדרות‪ ,‬אריגה‪ ,‬ייצור‬
‫מוצרי‪-‬מזון )לחם‪ ,‬יין‪ ,‬גבינה‪ ,‬חמאה(‪ ,‬פיתוח כלי נגינה‪,‬‬
‫אדריכלות מתקדמת ועוד ועוד‪ .‬פריחה עצומה זו של הקדמה‬
‫התרבותית איפשרה את היווצרותן של מסגרות חברתיות‬
‫מורכבות שהצמיחו את הערים הראשונות‪ ,‬ובעצם את ראשית‬
‫הציוויליזציה )שפירושה המילולי הוא ׳יצירת ערים׳(‪ .‬כל‬
‫ארכאולוג העוסק באותה תקופה מציין את ההיקף העצום של‬
‫ההתפתחות התרבותית והחברתית שחלה בה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫‪64‬‬
 ‫גריאמ האדם‬

‫אירוע מכריע בדברי ימי המין האנושי היה‬

‫תחילתה של החקלאות במזרח הקרוב‪ ,‬לפני‬
‫כעשרת אלפים שנה‪ .‬הצטברותם של עודפי מזון‬
‫אפשרה את ייסודם של ישובים גדולים שהיוו את‬
‫ערש התרבות המערבית‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫פיתוח החקלאות והביות של בעלי‪-‬חיים התרחשו‬

‫באותו הזמן בערך‪ ...‬התקדמות טכנולוגית‪ ,‬ניצול‬
‫חומרי גלם חדשים )כגון מתכות( וניצול מקורות‬
‫אנרגיה נוספים )כגון הרוח והמים(‪ ,‬תרמו אף הם‬
‫להתקדמות התרבותית‪ ...‬הדרך הטובה ביותר‬
‫להבין את ההתפתחות המואצת שחלה בעשרת‬
‫אלפי השנים של ההיסטוריה האנושית‪ ,‬היא‬
‫השוואת החידושים והשינויים האלה לדריכה‬
‫במקום שאפיינה את ארבעת מיליוני השנים‬
‫‪12‬‬
‫שקדמו לה‪.‬‬

‫אי‪-‬אפשר שלא להתרשם מהמהירות שבה עבר‬

‫האדם המודרני משלב התפתחות אחד למשנהו‪.‬‬
‫מן התקופה הארוכה שבה ידע רק לצוד‪ ,‬האדם‬
‫התקדם תוך זמן קצר ביותר ליצירת קהילות‬
‫מאורגנות‪ ...‬ביות צמחים ובעלי‪-‬חיים הביא‬
‫להקמתם של יישובים חקלאיים‪ ,‬לפיתוח הקדרות‬
‫ואומנות הקישוט של כדים וקדרות ‪ ...‬וכן‬
‫לייצורם של כלי‪-‬עבודה וכלי‪-‬נשק מארד‪ .‬הכתב‬
‫התפתח מסימנים מצוירים‪ ,‬בעלי מלאכה התמחו‬
‫בייצור מגוון של סחורות בכמויות מסחריות‪...‬‬
‫סביב השווקים נבנו ערים‪ ...‬המהפכה האורבנית‬
‫החלה‪ ,‬ועולמו של האדם השתנה לחלוטין‪.‬‬
‫התרבויות הקדומות החלו להתהוות‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫‪65‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ההתפתחות של ביות בעלי־חיים וגידול צמחים‬

‫כונתה בשם המהפכה הנאוליתית‪ ...‬מאז החל‬
‫האדם לייצר את מזונו‪ ,‬השתנו חייו ללא‪-‬הכר‪...‬‬
‫על כל צעד ושעל חלו תמורות מרחיקות‪-‬לכת‪...‬‬
‫בעקבות הגידול באוכלוסיה התרבו במהירות‬
‫צורות מורכבות שונות של התארגנות חברתית‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫המאפיינים הבולטים של כלכלה חקלאית החלו‬

‫להסתמן‪ ...‬ביות בעלי‪-‬חיים והפעלת שיטות‬
‫מתקדמות בעיבוד הקרקע‪ ,‬כגון השקאה‪ ,‬הביאו‬
‫לתוצאות מדהימות‪ ...‬האוכלוסיות גדלו מאוד‪...‬‬
‫קצב השינויים היה מהיר מאוד והשפעתם‬
‫מרחיקת־לכת‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫מה גרם למהפכה הנאוליתית ‪ -‬להתפתחויות ה׳מדהימות׳‪,‬‬

‫ה׳מרחיקות‪-‬לכת׳‪ ,‬וה׳מהפכניות׳ אשר שינו את פני החברה‬
‫האנושית במידה כה רבה? האמת היא שאיש אינו יודע‪:‬‬

‫מה היו הגורמים אשר הביאו למעבר מציד וליקוט‬

‫מזון מזדמן לייצור חקלאי מסודר? שאלה זו עדיין‬
‫מעסיקה את הארכאולוגים והאנתרופולוגים‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫מדוע לאחר מאות אלפי שנים שבהן התקיים‬

‫האדם על ליקוט מזון וציד החליט לאמץ גישה‬
‫חלופית של גידולים חקלאיים וביות חיות משק?‬
‫הסיבות למעבר הדרמטי הזה עדיין שנויות‬
‫במחלוקת‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫‪66‬‬
 ‫גריאמ האדם‬

‫פסוקי התורה‬
‫הבה נסכם את הממצאים הארכאולוגים ונבחן אותם לאור‬
‫פסוקי ספר בראשית‪ .‬המחקר הארכאולוגי מראה כי האדם‬
‫המודרני הוא יצור ייחודי מבחינה תרבותית )׳בעל עליונות‬
‫אינטלקטואלית בכל התחומי׳ (‪ ,‬מיומן ומתקדם בהרבה‬
‫‪18‬‬

‫מהאדם הניאנדרטלי שקדם לו‪ ,‬וזאת למרות העובדה שהאדם‬

‫הניאנדרטלי לא סבל משום נחיתות פיסית ‪ -‬הן מבחינת גודל‬
‫מוחו)׳מוחו היה גדול ומפותח כמו שלנו׳ ( הן מבחינת יכולת‬
‫‪19‬‬

‫התנועה שלו)׳לא פחות אנושיים מהאדם המודרני׳ (‪ -‬שיהיה‬

‫‪20‬‬

‫בה משום הסבר לעליונותו התרבותית והאינטלקטואלית‬

‫הבולטת של האדם המודרני‪.‬‬
‫לאחר תקופה של התקדמות טכנולוגית הדרגתית‪ ,‬החל‬
‫לפתע האדם המודרני לפרוץ דרכים חדשות בכל תחומי‬
‫החיים‪ ,‬תוך שימוש בטכנולוגיות מהפכניות שלא נודע כמותן‬
‫קודם לכן‪ .‬המהפכה התרבותית המדהימה הזו כללה את‬
‫ראשית החקלאות‪ ,‬ביות בעלי‪-‬חיים והמצאת כל מיני‬
‫תהליכים טכנולוגיים ואומנותיים‪ .‬כל אלה ׳הביאו לתוצאות‬
‫מדהימות׳‪ .‬המהפכה התרבותית הזו ‪ -‬המהפכה הנאוליתית‬
‫‪21‬‬

‫‪ -‬התרחשה רק לפני כמה אלפי שנים‪ ,‬ושינתה לחלוטין את‬

‫אופי החברה האנושית‪.‬‬
‫המהפכה המקיפה והבלתי‪-‬מוסברת‪ ,‬זו אשר שינתה באופן‬
‫מוחלט את אופייה של החברה האנושית‪ ,‬היא הפירוש האמתי‬
‫לפסוק‪ :‬ויברא אלוקים את האדם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬׳בריאתו׳‬
‫של האדם מתייחסת ל׳בריאה רוחנית׳ ‪ -‬להופעתם‬
‫הפתאומית של דפוסי התנהגות חדשים לגמרי אצל המין‬
‫האנושי‪ ,‬שהם כה שונים במהותם מכל התנהגות קודמת‪ ,‬עד‬
‫שניתן לומר שנוצר מין חדש של אדם אשר לא היה קיים‬
‫קודם לכן‪ .‬׳האדם החדש׳ הזה אופיין בפרץ עצום של‬
‫יצירתיות‪ ,‬באינטליגנציה ובסגולות רוחניות ‪ -‬תכונות‬
‫המאפיינות את ׳אדם‪-‬בראשית׳ עד עצם היום הזה‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫האירועים אשר התרחשו במהלך המהפכה הנאוליתית‬

‫עולים בקנה אחד עם הנאמר בפסוקי ספר בראשית‪ .‬כתוב‬
‫שהקב״ה בירך את האדם ואמר לו‪ :‬מילאו את הארץ וכבשוה‬
‫)בראשית א‪:‬כח(‪ .‬הרמב״ן מפרש את ׳וכבשוה׳ ‪ -‬לכבוש את‬
‫האדמה על‪-‬ידי חקלאות וביות בעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫הדיווחים המדעיים על‪-‬אודות המהפכה הנאוליתית‬

‫מתארים את עצמת השינויים שחלו בכל שלב ושלב של‬
‫התפתחות התרבות האנושית‪ .‬הארכאולוגים מאשרים כי‬
‫המין האנושי החל לעבד את האדמה)׳תחילת החקלאות היא‬
‫אירוע מכריע בהיסטוריה האנושית‪ ,‬שהתרחש במזרח התיכון‬
‫לפני כעשרת אלפים שנה׳ (‪ ,‬וכי האוכלוסייה מילאה את‬
‫‪23‬‬

‫הארץ )׳האוכלוסיות גדלו מאוד׳ (‪ .‬התגשמות ציווי הקב״ה‬

‫‪24‬‬

‫מתועדת בכל אתר ארכאולוגי‪.‬‬

‫לוח זמנים‬
‫עדיין קיימת אי‪-‬התאמה מסוימת בין לוח הזמנים התורני‬
‫לבין לוח הזמנים של המדענים‪ .‬זמנה של בריאת האדם‬
‫המתוארת בספר בראשית הוא לפני כששת אלפים שנה‪ ,‬ואילו‬
‫זמנה של המהפכה הנאוליתית הוא לפני כעשרת אלפים שנה‪.‬‬

‫לפני שנפנה לפתרון בעיה זו‪ ,‬חשוב לציין כי כבר הושגה‬

‫התקדמות עצומה על‪-‬ידי גישתנו לזהות את בריאת האדם‬
‫בספר בראשית בבריאתה של חברה אנושית חדשה ומהפכנית‪.‬‬
‫כאשר אנו משייכים את הופעתו של ׳אדם‪-‬בראשית׳ למהפכה‬
‫הנאוליתית‪ ,‬לפני כ‪ 10,000-‬שנה‪ ,‬נעלם הקושי להתמודד עם‬
‫הסברת ההיסטוריה בת מיליוני השנים של האדם הקדמון‪.‬‬
‫אנו רואים עכשיו כי אין לכל מיליוני השנים הללו שום קשר‬
‫ל׳אדם‪-‬בראשית׳‪ .‬עם זה‪ ,‬עדיין נותר בעינו פער של כארבעת‬
‫אלפים שנה בין המהפכה הנאוליתית לבין הופעתו של ׳אדם‪-‬‬
‫בראשית׳‪ ,‬שעל‪-‬פי המסורת התרחשה לפני כששת אלפים‬
‫שנה‪.‬‬

‫‪68‬‬
 ‫בריאת האדם‬

‫המפתח ליישוב אי‪-‬התאמה זו טמון בהבנה שהאדם‬

‫שבריאתו מתוארת בפרק הראשון של ספר בראשית‪ ,‬אינו‬
‫אותו האיש ששמו אדם )‪ (Adam‬שקורותיו מתוארים בפרק‬
‫השני של ספר בראשית‪ .‬המניין של ששת אלפים שנה‪ ,‬שמונה‬
‫המסורת‪ ,‬מתחיל מימיו של האיש ששמו אדם‪.‬‬

‫הפרשן ר״ע ספורנו מציין כי המילה ׳אדם׳ בפרק הראשון‬

‫אינה מצביעה על איש מסוים‪ ,‬אלא פירושה‪ :‬מין ממיני נפש‬
‫חיה שיצרתי ]הקב״ה[ששמו אדם' ‪ -‬הוא מה שאנחנו מכנים‬
‫‪25‬‬

‫׳אדם‪-‬בראשית׳‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬האיש ששמו אדם )‪ (Adam‬אינו‬

‫מוזכר עד לפרק השני של ספר בראשית‪ .‬המילה ׳אדם׳ בפרק‬
‫הראשון )׳אדם‪-‬בראשית׳( שונה אפוא במשמעותה מהמילה‬
‫׳אדם׳ בפרק השני)איש ששמו ‪ .(Adam‬השוני במשמעות המלה‬
‫׳אדם׳ בשני הפרקים נדון על־ידי עוד פרשנים והוגים‪ ,‬ביניהם‬
‫הרב יוסף דב סולוביצ׳יק‪.‬‬
‫‪26‬‬

‫גישה זו מביאה את בעיית לוח הזמנים על פתרונה‪ .‬מניין‬

‫ששת אלפי השנים המסורתי מתחיל עם הופעתו של איש‬
‫מסוים ששמו אדם‪ ,‬אירוע המתואר בפרק השני של ספר‬
‫בראשית‪ ,‬ותיאור בריאתו של ׳אדם‪-‬בראשית׳ בפרק הראשון‬
‫של הספר שייך למהפכה הנאוליתית שהתרחשה כמה אלפי‬
‫שנים קודם לכן‪.‬‬

‫ייחודיותו של האדם‬
‫הדגשנו כי הניסוח‪ ,‬ויברא אלוקים את האדם בצלמו )א‪:‬כז(‬
‫מתייחס לתכונות האינטלקטואליות ולכושר היצירה שהבורא‬
‫חנן בהם את האדם‪ .‬אנו נתמקד כאן בשלושה היבטים של‬
‫׳צלם אלוקים׳ המייחדים את האדם‪.‬‬

‫‪69‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫תקשורת‬

‫במרוצת אלפי השנים שחלפו חלו התפתחויות מרחיקות־לכת‬

‫בכל תחומי התעניינותו של האדם‪ .‬אחד הרכיבים החשובים‬
‫בהתקדמות זו הוא יכולתם הבלעדית של בני המין האנושי‬
‫להידבר זה עם זה )אמנם קיימת ״תקשורת״ בין בעלי‪-‬חיים‪,‬‬
‫אבל היא מסוג אחר(‪ ,‬יכולת המאפשרת לאדם‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫ליהנות מהישגיהם של הדורות הקודמים‪ .‬וכבר אמר‬
‫הפיסיקאי המהולל ניוטון )‪ :(Newton‬׳אם הצלחתי לראות‬
‫רחוק יותר מאחרים‪ ,‬אין זאת אלא משום שעמדתי על‬
‫כתפיהם של ענקים׳‪.‬‬
‫גדולה ועצומה חשיבותה של התקשורת האנושית‪.‬‬
‫החידושים הטכנולוגיים שחוללו מהפכה בחברה האנושית הם‬
‫פרי מאמץ משותף של אנשים כישרוניים רבים‪ .‬הודות‬
‫לתקשורת האנושית אין כל מדען צריך ׳להמציא את הגלגל‬
‫מחדש׳ בטרם ירים את תרומתו שלו‪ .‬האפשרות של ממציא‬
‫לבנות על הישגים קודמים האיצה את קצב ההתקדמות‬
‫הטכנולוגית‪ ,‬שהיא אחד מסימני ההיכר של התרבות‪.‬‬

‫יכולתו של האדם להידבר ולהחליף דעות עם בני מינו היא‬

‫אחד ההיבטים של בריאת האדם ׳בצלם אלוקים׳‪.‬‬

‫סקרנות אי נטלקטואלית‬

‫האדם הוא היצור היחיד המגלה סקרנות אינטלקטואלית גם‬

‫בנושאים שאינם נוגעים במישרין לסיכוייו לשרוד‪ .‬כל‬
‫היצורים האחרים ‪ -‬דאגתם נתונה אך ורק למזון‪ ,‬למחסה‪,‬‬
‫לביטחון‪ ,‬לרבייה וכדומה‪ ,‬לטובתם‪ ,‬לטובת צאצאיהם‪ ,‬או‬
‫לטובת קבוצת ההשתייכות שלהם‪ ,‬ואילו האדם מגלה עניין‬
‫רב בתחומים הנוגעים להרחבת השכלתו או להעשרת עולמו‬
‫האמנותי‪ ,‬כאשר לא צומחת לו מכך תועלת מעשית כלשהי‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫בריאת האדם‬

‫דוגמה מצוינת להמחשת הדבר היא ספר זה שאתה מחזיק‬

‫בידיך ברגע זה‪ .‬העיון בו לא יעלה את משכורתך‪ ,‬לא ישפר את‬
‫איכות המזון המונח על שולחנך‪ ,‬ולמעשה לא תצמח לך ממנו‬
‫כל תועלת מוחשית שהיא‪ .‬על‪-‬אף כל זאת‪ ,‬סקרנותך‬
‫האינטלקטואלית דוחקת בך להמשיך לקרוא בו‪.‬‬

‫סקרנות זו מאפיינת את המין האנושי לבדו‪ ,‬והיא פן נוסף‬

‫של בריאת האדם ׳בצלם אלוקים׳‪.‬‬

‫מצפון‬
‫התכונה המייחדת את האדם יותר מכול היא קבלת החלטות‬
‫על‪-‬פי צו המצפון והמוסר‪ .‬האדם‪ ,‬ורק האדם‪ ,‬פועל על‪-‬פי‬
‫עקרונות מופשטים של צדק ויושר‪ ,‬של טוב ורע‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫האדם מסוגל להקריב את רווחתו האישית‪ ,‬ואף את חייו‪ ,‬כדי‬
‫לעמוד בצו מצפונו‪.‬‬
‫כאשר פקד את אפריקה רעב קשה לפני כמה שנים‪ ,‬נחלצו‬
‫רבים ברחבי העולם לעזרתה‪ .‬אותם אפריקנים ‪ -‬דבר אין‬
‫להם עם האמריקני או האירופי הממוצע ‪ -‬לא הגזע‪ ,‬לא הדת‪,‬‬
‫לא הלשון‪ ,‬לא האידאולוגיה ולא אורח החיים‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪,‬‬
‫מראה הילדים הגוועים ברעב שהוצג על מסכי הטלוויזיה נגע‬
‫ללבם של צופים‪ ,‬עורר את מצפונם‪ ,‬ו׳תבע׳ מהם להושיט יד‬
‫להקלת סבלם של האומללים‪.‬‬
‫מכל היצורים בעולם‪-‬החי‪ ,‬רק האדם מתמודד עם מצפונו‪,‬‬
‫ורק האדם ניחן ביכולת הרוחנית להכריע בבעיות מוסריות‪.‬‬
‫זכות קדושה זו והאחריות העצומה הנלווית אליה‪ ,‬הן נחלתנו‬
‫בלבד‪ ,‬שכן רק האדם לבדו נברא ׳בצלם אלוקים׳‪.‬‬

‫ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב‪ ,‬ואת‬

‫המוות ואת הרע‪ ...‬ו בחרת בחיים‬
‫)דברים ל‪:‬טו‪ ,‬יט(‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫אמונה בעידן ה מ ד ע‬

‫מקורות והעדות‬
‫ר״ע ספורנו‪ ,‬בראשית ב‪:‬ז‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫י‪ .‬טטרסל‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬אפריל ‪ ,1997‬עמ׳ ‪.52‬‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬טרינקאוס ופ‪ .‬שיפמן‪) The N e a n d e r t h a l s ,‬לונדון‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ג׳ונתן קייפ‪ ,(1993 ,‬עמ׳ ‪.414‬‬
‫‪ .4‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.418‬‬
‫א‪ .‬טרינקאוס וו‪ .‬וו‪ .‬האוולס‪ ,‬דצמבר ‪Scientific ,1979‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.99‬‬ ‫עמ׳‬ ‫‪,American‬‬
‫י‪ .‬טטרסל‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ינואר ‪ ,2000‬עמ׳ ‪.43‬‬ ‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬לתי‪-‬גורהן‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬יוני ‪ ,1982‬עמודים‬ ‫‪.7‬‬
‫‪.80-88‬‬
‫טרינקאוס והאוולס‪ ,‬עמ׳ ‪.97‬‬ ‫‪.8‬‬
‫נ‪ .‬אלדרדג׳ וי‪ .‬טטרסל‪Myths of H u m a n E v o l u t i o n ,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת קולומביה‪ ,(1982 ,‬עמודים ‪,154‬‬
‫‪.159‬‬
‫‪ .10‬ראוי להעיר שישנם הבדלים מסוימים בין המהפכה‬
‫הנאוליתית לבין המהפכה החקלאית‪ ,‬והן לא התרחשו‬
‫בדיוק באותו זמן בכל מקום‪ .‬אולם אלו הבדלים קטנים‬
‫שנודעת להם חשיבות בעיקר בעיני המומחים‪ ,‬לא בעיני‬
‫הקורא הרגיל‪ ,‬אנו נתייחס פה לשתי המהפכות הללו‬
‫כאילו הן אחת‪.‬‬
‫‪ .11‬ס‪ .‬לב־ידון‪ ,‬א‪ .‬גופר‪ ,‬וס‪ .‬אבו‪ , S c i e n c e , 2000 ,‬כרך ‪,288‬‬
‫עמ׳ ‪.1602‬‬
‫‪ .12‬ס‪ .‬ל‪ .‬ושבורן‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ספטמבר ‪ ,1978‬עמי‬
‫‪.154‬‬
‫‪ .13‬א‪ .‬א‪ .‬הובל וט‪ .‬וויבר‪A n t h r o p o l o g y a n d the H u m a n ,‬‬
‫‪) E x p e r i e n c e‬ניו יורק‪ :‬מקגרו־היל‪ ,(1979 ,‬עמודים ‪,183‬‬
‫‪. 1 9 5 , 201‬‬
‫ג‪ .‬ה‪ .‬פלטו ופ‪ .‬גי‪ .‬פלטו‪The C u l t u r a l D i m e n s i o n s of the ,‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪) H u m a n A d v e n t u r e‬כיו יורק‪ :‬מקמילן‪ ,(1979 ,‬עמי ‪.93‬‬

‫‪72‬‬
 ‫בריאת האדם‬

‫א‪ .‬שרט )עורך(‪,‬‬

‫‪C a m b r i d g e E n c y c l o p a e d i a of A r c h a e o l o g y‬‬ ‫‪.15‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳‪ ,(1980 ,‬עמ׳ ‪.407‬‬
‫ג׳‪ .‬דיאמנט‪) G u n s , G e r m s , a n d s t e e l ,‬ניו יורק‪ :‬נורטון‪,‬‬ ‫‪.16‬‬
‫‪ ,(1997‬עמ׳ ‪.109‬‬
‫ל‪ .‬שטראוס‪ ,‬ג‪ .‬קלארק‪ ,‬ג׳‪ .‬אלטונה‪ ,‬וגי‪ .‬אורטיה‪,‬‬ ‫‪.17‬‬
‫‪ ,Scientific A m e r i c a n‬יוני ‪ ,1980‬עמ׳ ‪.128‬‬
‫אלדרדג׳ וטטרסל‪ ,‬עמ׳ ‪.159‬‬ ‫‪.18‬‬
‫טרינקאוס ושיפמן‪ ,‬עמ׳ ‪.418‬‬ ‫‪.19‬‬
‫טרינקאוס והאוולס‪ ,‬עמ׳ ‪.99‬‬ ‫‪.20‬‬
‫שרט‪ ,‬עמ׳ ‪.407‬‬ ‫‪.21‬‬
‫רמב״ן‪ ,‬בראשית א‪:‬כח‪.‬‬ ‫‪.22‬‬
‫לב־ידון‪ ,‬גופר‪ ,‬ואבו‪ ,‬עמ׳ ‪.1602‬‬ ‫‪.23‬‬
‫שרט‪ ,‬עמ׳ ‪.407‬‬ ‫‪.24‬‬
‫ר״ע ספורנו‪ ,‬בראשית א‪:‬כו‪.‬‬ ‫‪.25‬‬
‫הרב יוסף דב סולובייצ׳יק‪ ,‬״איש האמונה הבודד״‪ ,‬איש‬ ‫‪.26‬‬
‫האמונה )ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‪ ,‬תשכ״ח(‪ ,‬עמודים‬
‫‪.13-24‬‬

‫‪73‬‬
 ‫‪s‬‬
‫הוכחות לקיומו של אלוקים‬
‫הפילוסופיה של ימי הביניים‬
‫החיפוש אחר הוכחות לקיומו של אלוקים נראה מוזר כיום‪.‬‬
‫אולם נושא זה היה בעל חשיבות עליונה בעיני הפילוסופים‬
‫והתאולוגים בתקופת ימי הביניים‪ ,‬יהודים )כגון הרמב״ם(‬
‫ושאינם יהודים)כגון תומס אקווינס ‪ (Thomas Aquinas‬כאחד‪.‬‬
‫מדוע היה כה חשוב להוגי דעות ידועים אלו להוביה כי‬
‫הקב״ה אכן קיים?‬

‫כדי להשיב על שאלה זו עלינו לחזור לתקופה שקדמה‬

‫למדע המודרני‪ .‬בעולם הקדום לא נערכו ניסויים ותצפיות כדי‬
‫לעמוד באמצעותם על חוקי הטבע‪ .‬מתמטיקאים גילו את‬
‫חוקי הגאומטריה באמצעות ההיגיון הצרוף בלבד‪ ,‬והתפיסה‬
‫הרווחת הייתה שדרך זו כוחה יפה גם לחקר העולם הפיסי‪.‬‬
‫ניסויים קפדניים או תצפיות מדוקדקות ‪ -‬אלה נחשבו‬
‫נחותים בעיני הפילוסופים של אותם ימים‪ .‬תחום הפעילות‬
‫שלהם היה במישור החשיבה; רק עבד או פועל ׳ילכלך את‬
‫ידיו׳ במלאכות הדרושות לביצוע ניסויים‪.‬‬
‫יוצא מכלל זה היה מדע האסטרונומיה‪ .‬כבר בימי קדם‬
‫הצטיינו חכמי האסטרונומיה בתצפיותיהם בגרמי השמים‬
‫וביכולתם לנתח את תנועת כוכבי־הלכת‪ .‬מכיוון שגרמי‬
‫השמים נחשבו כמעשה ידיו של הבורא‪ ,‬הצפייה בתנועותיהם‬
‫לא נתפסה כעניין משפיל‪ .‬לא כן בדיקת עצמים ארציים‪ .‬זו‬
‫נחשבה לבלתי‪-‬הולמת את הפילוסוף ‪ -‬האדם החושב‪ .‬אין‬

‫‪75‬‬
 ‫אמונה בעידן ה מ ד ע‬

‫פלא אפוא שאנחנו מוצאים בכתבי הפילוסופים היגדים‬

‫מוזרים‪ .‬נטען בהם‪ ,‬למשל‪ ,‬כי בפיה של האישה‪ ,‬בשונה‬
‫מהגבר‪ ,‬יש רק עשרים שיניים‪ .‬כידוע‪ ,‬לשני המינים יש‬
‫שלושים ושתיים שיניים בפיהם‪ ,‬ואולם עצם הרעיון לספור‬
‫את השיניים בפיה של אישה כלל לא עלה על דעתו של‬
‫הפילוסוף המלומד‪ .‬כל שנדרש כדי להגיע לאמת בכל נושא‬
‫ונושא היה היגיון‪ ,‬שכל ומחשבה‪.‬‬
‫גישה זו שלטה בכיפה לא רק בחקר היקום‪ ,‬אלא הייתה‬
‫מקובלת ביחס לכל השאלות הבסיסיות שאדם עשוי להתחבט‬
‫בהן‪ .‬מכיוון שהפילוסופים היהודיים‪ ,‬כמו כל יהודי מאמין‪,‬‬
‫קיבלו את קיומו של האלוקים כעובדה המובנת מאליה‪ ,‬הם‬
‫הניחו שניתן להוכיחה באופן חד‪-‬משמעי‪ .‬העדר יכולת להוכיח‬
‫שהאל קיים‪ ,‬נתפס בעיניהם כעלול להטיל ספק בקיומו‪.‬‬
‫לאור ההערצה הזו לכוחה של ההוכחה הלוגית‪ ,‬אין פלא‬
‫שהוגים יהודים רבים באותה תקופה הקדישו מאמצים‬
‫ניכרים להוכחת קיומו של הקב״ה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שבתורה או‬
‫בתלמוד כלל לא נמצא עיסוק בנושא זה‪ ,‬הוקדש לו מקום‬
‫מרכזי בכתביהם של החשובים בחכמי ישראל בימי הביניים‪,‬‬
‫ובהם הרמב״ם‪ ,‬ר׳ סעדיה גאון‪ ,‬ר׳ בחיי אבן פקודה ור׳ יהודה‬
‫הלוי‪ .‬שתי ההוכחות העיקריות של הפילוסופים הינן הוכחת‬
‫׳המניע הראשוני׳ וההוכחה המתבססת על התכנון‪ ,‬זו הידועה‬
‫גם בשם ׳הוכחת השען׳‪ .‬למעשה‪ ,‬שתי ה׳הוכחות׳ הללו בטעות‬
‫יסודן‪ ,‬כל אחת מסיבתה היא‪ .‬ראוי לנתח אותן ולדון בנקודות‬
‫החולשה שלהן‪.‬‬

‫הוכחת ׳המניע הראשוני׳‬

‫חיי היום־יום מלמדים אותנו כי עצם אינו זז ממקומו אלא‬
‫אם כן ישנה סיבה הגורמת לו לזוז‪ ,‬וכפי שקבע אריסטו‪ :‬׳אין‬
‫תנועה בלי מניע׳‪ .‬יש דוגמאות רבות לאמת הפשוטה הזו‪ .‬כסא‬
‫הנדחף על‪-‬פני הרצפה יפסיק לנוע ברגע שנפסיק לדחוף אותו ן‬
‫כדור שנזרק‪ ,‬אפילו בעצמה רבה‪ ,‬יפסיק את התגלגלותו‬

‫‪76‬‬
 ‫הוכחות לקיומו של אלוקים‬

‫כעבור שניות ספורות‪ .‬אם נשליך כלל זה על גרמי השמים ‪-‬‬

‫השמש‪ ,‬הירח‪ ,‬כוכבי‪-‬הלכת והכוכבים ‪ -‬שכולם נמצאים‬
‫בתנועה מתמדת‪ ,‬המסקנה הברורה היא שישנו גורם המניע‬
‫את גרמי השמים ואחראי לתנועתם במסלולם‪ .‬גורם זה‪,‬‬
‫הקרוי ׳המניע הראשוני׳‪ ,‬יכול להיות רק האלוקים‪ ,‬כי בוודאי‬
‫אין שום גורם אחר שביכולתו להניע את גרמי השמים‬
‫במרחבי החלל‪ .‬לכן‪ ,‬תנועת גרמי השמים מהווה הוכחה‬
‫לקיומו של האל‪.‬‬

‫הפרכה‬

‫הספר המדעי החשוב ביותר שנכתב אי־פעם הוא ‪, P r i n d p i a‬‬

‫שפרסם בשנת ‪ 1687‬אייזיק ניוטון‪ .‬בין הנושאים המגוונים‬
‫בהם עוסק הספר‪ ,‬נמצאים גם חוקי התנועה‪ .‬חוק התנועה‬
‫הראשון של ניוטון‪ ,‬חוק ההתמדה‪ ,‬קובע‪ ,‬בניגוד מוחלט‬
‫לתורת אריסטו‪ ,‬כי עצם שנע י מ ש י ן לנוע לעולמי־עד‪ ,‬אלא‬
‫אם כן יופעל עליו כוח שיגרום לו לעצור‪ .‬אם נחזור לדוגמאות‬
‫לעיל‪ ,‬הכוח אשר גורם לכיסא או לכדור להפסיק לנוע הוא‬
‫כוח החיכוך‪ .‬בהעדר חיכוך‪ ,‬הכדור היה ממשיך לנוע‬
‫לצמיתות‪ .‬בחלל אין חיכוך‪ ,‬ולכן‪ ,‬על‪-‬פי חוק ההתמדה של‬
‫ניוטון‪ ,‬ימשיכו גרמי השמים לנוע לעולם ואין צורך בכות‬
‫כלשהו שיגרום להם להמשיך לנוע‪.‬‬

‫להשלמת התמונה נציין כי חוק ההתמדה של ניוטון קובע‬

‫תנועה קווית‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬כוכבי‪-‬הלכת נעים סביב השמש‬
‫ב‪.1609 -‬‬ ‫במסלול אליפטי‪ ,‬כפי שגילה יוהנס קפלר)‪(Kepler‬‬
‫ניוטון הסביר את המסלול האליפטי של כוכבי‪-‬הלכת כתוצאה‬
‫של כוח המשיכה שבינם לבין השמש‪ .‬כך הצליח ניוטון‬
‫להסביר את התנועה המתמדת של כוכבי‪-‬הלכת על־פי חוקי‬
‫הטבע‪ ,‬ובלא שיזדקקו להתערבותו של כוח עליון‪ .‬הטענה כי‬
‫תנועת גרמי השמים יש בה הוכחה למציאות האלוקים‪ ,‬היא‬
‫אפוא מופרכת‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫אמונה בעידן ה מ ד ע‬

‫המשך הסיפור‬
‫לסיפור זה יש המשך מעניין‪ .‬כפי שציינו‪ ,‬הוכחת קיומו של‬
‫אלוקים על‪-‬ידי תנועת גרמי השמים נדחתה בזכות תגליותיו‬
‫המדעיות של אייזיק ניוטון‪ .‬אולם ניוטון היה אדם דתי מאוד‪,‬‬
‫ואמונתו הייתה פן חשוב ויסודי באישיותו‪ .‬כאשר התברר לו‬
‫כי מחקריו המדעיים סותרים את אחת ה׳הוכחות׳ העיקריות‬
‫לקיומו של אלוקים‪ ,‬הוא היה מוטרד מאוד‪ ,‬ולאחר מחשבה‬
‫רבה ׳פתר׳ את הבעיה בעזרת הרעיון הגאוני הבא‪:‬‬
‫מסלול כוכבי‪-‬הלכת סביב השמש הוא אליפטי עקב כוח‬
‫המשיכה של השמש‪ .‬אולם‪ ,‬תוצאה זו אינה לגמרי מדויקת‪,‬‬
‫שכן כל כוכב‪-‬לכת מושפע גם מכוח המשיכה של כל כוכבי‪-‬‬
‫הלכת האחרים‪ .‬תוספת זו של כוח המשיכה היא אמנם‬
‫מזערית‪ ,‬בשל המסה העצומה של השמש הגדולה פי אלף‬
‫מהמסה של כל כוכבי־הלכת גם יחד‪ .‬אבל למרות זאת‪ ,‬אולי‬
‫ישנה חשיבות להשפעת כוח משיכה של כוכב‪-‬לכת אחד על‬
‫משנהו‪ .‬ניוטון שם אפוא פעמיו לחשב את מידת ההשפעה הזו‪.‬‬

‫את החישוב המסובך הזה‪ ,‬הקרוי ׳בעיה רב‪-‬גופית׳‪ ,‬אי‪-‬‬

‫אפשר לבצע במדויק‪ ,‬אלא רק בקירוב‪ .‬ניוטון הציע קירוב‬
‫מסוים‪ ,‬שלדעתו ישיג מידה מספקת של דיוק‪ ,‬וחישב בעזרתו‬
‫את השפעתו של כל כוכב‪-‬לכת על תנועתם של כוכבי‪-‬הלכת‬
‫האחרים‪ .‬התוצאה הייתה מזעזעת! ניוטון מצא שמערכת‬
‫השמש אינה יציבה‪ .‬אותו כוח משיכה קטן הפועל הדדית על‬
‫כוכבי‪-‬הלכת די בו כדי לערער את יציבות מערכת השמש‬
‫כולה‪ .‬לפי חישוביו של ניוטון תחול התרחקות הדרגתית בין‬
‫כוכבי‪-‬הלכת לבין השמש‪ ,‬עד שכוכבי‪-‬הלכת ינטשו את‬
‫מסלולם סביב השמש ומערכת השמש תחדל מלהתקיים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬מתצפיות של אלפי שנים על גרמי השמים‪ ,‬ברור כי‬
‫מערכת השמש יציבה לחלוטין‪ .‬כוכבי‪-‬הלכת נעים כל אחד‬
‫במסלולו הקבוע ואינם מתרחקים מהשמש‪ .‬יש אפוא סתירה‬

‫‪78‬‬
 ‫הוכחות לקיומו של אלוקים‬

‫בין מה שמגלות התצפיות לבין חישוביו של ניוטון‪ .‬ניוטון‬

‫הציע ליישב סתירה זו בטענה שאין זה אלא שיד האלוקים‬
‫היא המשמרת את תנועת גרמי השמים במסלולם! בוודאי‪ ,‬רק‬
‫אלוקים יכול להיות האחראי ל׳דחיפת׳ כוכבי־הלכת בחזרה‬
‫‪1‬‬
‫למסלולם האליפטי כאשר נטייתם היא להתרחק מהשמש‪.‬‬
‫כך הצליח ניוטון להראות שהתערבותו של אלוקים‬
‫הכרחית כדי להסביר את תנועת גרמי השמים‪ .‬הוכחת ׳המניע‬
‫הראשוני׳ בעינה עומדת‪ ,‬אולם בלבוש אחר‪.‬‬
‫מאה שנים לאחר מכן נבחנה מחדש בעיית יציבות מערכת‬
‫השמש על‪-‬ידי המתמטיקאי הצרפתי הדגול פייר‪-‬סימון‬
‫לפלאס )‪ .(Laplace‬הוא הראה כי הקירוב של ניוטון לא היה‬
‫מדויק במידה מספקת‪ .‬הוא הציע קירוב טוב יותר‪ ,‬הצליח‬
‫לפתור את המשוואות המתאימות‪ ,‬ומצא כי מערכת השמש‬
‫היא אכן יציבה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אי־היציבות של מערכת‬
‫השמש שדווחה על‪-‬ידי ניוטון אינה קיימת‪ ,‬ומסקנתו נבעה‬
‫פשוט מקירוב לקוי‪.‬‬

‫המסקנה הנחרצת אשר ניתן להסיק מדיון זה היא‬

‫שהוכחת ׳המניע הראשוני׳ בטעות יסודה‪ .‬אין אפשרות‬
‫להוכיח את קיומו של אלוקים לא מתנועתם של כוכבי‪-‬הלכת‬
‫סביב השמש ולא מתנועתו של כל גוף אחר‪.‬‬

‫‪79‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ההוכחה מהתכנון‬
‫ההוכחה מהתכנון לקיומו של אלוקים הועלתה כבר לפני‬
‫למעלה מאלף שנה‪ ,‬אולם היא נוסחה מחדש בשנת ‪1802‬‬
‫בצורה מעניינת מאוד בידי התאולוג האנגלי וויליאם פאלי‬
‫)‪ ,(Paley‬וכונתה ׳הוכחת השען׳‪:‬‬

‫אדם המטייל בחורש ונתקל באבן גדולה‪ ,‬יכול‬

‫לומר לעצמו כי האבן הזו הייתה במקומה מאז‬
‫ומעולם‪ ,‬ואיש לא יצר אותה‪ .‬אולם לו היה ההולך‬
‫נתקל בשעון במהלך סיורו בחורש‪ ,‬לא היה עולה‬
‫על דעתו שהשעון היה מונח שם מאז ומעולם‪.‬‬
‫ברור לכל בר‪-‬דעת שהשעון הוא מעשה ידי אדם‪.‬‬
‫הדייקנות הרבה שבה נעשו הקפיצים‪ ,‬גלגלי‬
‫השיניים והמחוגים‪ ,‬והאופן המושלם שבו הם‬
‫מסובבים זה את זה לצורך ציון השעה המדויקת‬
‫‪ -‬כל אלה מעידים שהשעון לא נוצר מעצמו‬
‫בתהליכים טבעיים‪ .‬מורכבותו ותפקודו המושלם‬
‫מוכיחים שהשעון נוצר בידיו האמונות של שען‪.‬‬

‫אם נבוא כעת לבחון את עולם הטבע הסובב‬

‫אותנו‪ ,‬נמצא עולם עשיר במגוון של בעלי‪-‬חיים‬
‫וצמחייה‪ ,‬עולם שבו כל יצור מורכב ממערכות‬
‫מסובכות של איברים ורקמות שונות‪ ,‬שלכל אחת‬
‫מהן תפקיד ייחודי‪ ,‬החל בקיום בסיסי וכלה‬
‫בהתרבות‪ .‬המורכבות של מערכות אלו גדולה‬
‫עשרת מונים מזו של שעון‪ .‬המסקנה היא שאם‬
‫ליצירת שעון יש צורך בשען מומחה‪ ,‬הרי פשוט‬
‫וברור שכדי ליצור עולם מורכב כמו זה שאנו חיים‬
‫בו נדרשת מומחיותו של ׳שען עליון׳‪ ,‬האלוקים‬
‫בכבודו ובעצמו‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪80‬‬
 ‫הוכחות לקיומו של אלוקים‬

‫הפרכה‬
‫נשתמש בשתי דוגמאות המפריכות את ׳הוכחת השען׳ לקיום‬
‫הבורא‪ :‬פתיתי השלג ואותיות האלף־בית‪ .‬פתיתי שלג הם‬
‫עצמים מורכבים ביותר שאינם מיוצרים על‪-‬ידי מישהו‪ ,‬ואילו‬
‫אותיות האלף־בית אין בהן כל מורכבות וכל ממשות מבחינה‬
‫פיסית‪ ,‬ואולם לעולם אין האותיות נכתבות אלא בכוונת מכוון‬
‫ומתוך מודעות‪.‬‬
‫פתיתי שלג הם גבישים יפים ביותר‪ ,‬בעלי מבנה מורכב‬
‫ועדין‪ .‬לכל אחד מהם יש סימטריה משושה מדויקת‪ ,‬וכל אחד‬
‫שונה ממשנהו‪ .‬עם זאת‪ ,‬כולנו יודעים שאין צורך ב׳מעצב‬
‫פתיתי שלג׳‪ .‬יופיים העדין של פתיתי השלג אינו נוצר בכוונת‬
‫מכוון‪ ,‬אלא הם נוצרים בדרך הטבע כאשר שוררים תנאי מזג‬
‫אוויר מתאימים‪.‬‬
‫קיימות דוגמאות נוספות לעצמים מורכבים שמציאותם‬
‫אינה מעידה על קיומו של מתכנן‪ .‬כל כימאי יכול להצביע על‬
‫מבנים מולקולריים מסובכים ביותר הנוצרים באופן ספונטני‪,‬‬
‫כאשר חומרי גלם מסוימים נתונים בתנאים המתאימים של‬
‫טמפרטורה ולחץ‪ .‬ברור אפוא שקיומו של יקום מורכב ביותר‬
‫אין בו משום הוכחה שהעולם הוא פרי תכנונו של כוח עליון‪.‬‬

‫חשוב להדגיש כי שלילת ההוכחה מהתכנון תופסת רק לגבי‬

‫מקורם של עצמים כמו פתיתי שלג‪ ,‬שעון או סלע‪ .‬מעמד שונה‬
‫לחלוטין יש להוכחה על סמך מקורם של חוקי הטבע עצמם‪,‬‬
‫אותם החוקים שבשלהם נוצרים פתיתי השלג המורכבים‬
‫והיפהפיים‪ .‬ההוכחה מהתכנון‪ ,‬זו של ניוטון ואחרים‪ ,‬אינה‬
‫מתעסקת במסקנות שניתן להסיק מחוקי הטבע עצמם‬
‫ומההרמוניה של חוקי הטבע‪ ,‬המאפשרים את נוכחותם של‬
‫יצורים חושבים המודעים לעצמם‪) .‬ואכן‪ ,‬מקור חוקי הטבע‬
‫זוכה להתעניינות מדעית רבה בשנים האחרונות‪ ,‬במסגרת‬
‫׳התאוריה של הכול׳‪ .‬מדענים דנים כעת בשאלה אם ייתכנו‬
‫חוקי טבע שונים מאלה הידועים לנו‪ .‬האם ייתכן‪ ,‬עקרונית‪,‬‬

‫‪81‬‬
 ‫אמונה בעידן ה מ ד ע‬

‫קיומו של יקום שישררו בו חוקי טבע שלא יאפשרו קיומם של‬

‫יצורים חיים? שאלות מדעיות מורכבות מעין אלה הן מעבר‬
‫לתחומי עיסוקו של ספר זה‪(.‬‬

‫נחזור כעת לדוגמה השנייה שתמחיש לנו מדוע ההוכחה‬

‫מהתכנון היא מופרכת‪ .‬תארו לעצמכם כי בעת טיול בחורש‬
‫אתם נתקלים בעץ שבגזעו חרותות האותיות א‪ ,‬ב ו‪-‬ג‪ .‬יש‬
‫להניח שהייתם מסיקים מיד‪ ,‬ובצדק‪ ,‬שמישהו חרט את‬
‫האותיות האלו בעץ‪ .‬אמנם אין שום דבר מורכב או מסובך‬
‫בצורת האותיות ‪ -‬אלה רק כמה קווים פשוטים המסודרים‬
‫זה ליד זה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬אין לאותיות הללו כל שימוש פיסי‪.‬‬
‫קרוב לוודאי שאדם שאינו מכיר את השפה העברית‪ ,‬היה‬
‫רואה בחריטה הזו שריטות בעלמא שאולי נוצרו באופן‬
‫ספונטני בתהליכים טבעיים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין ספק לכל דובר‬
‫עברית שמישהו חרט את האותיות הללו בגזע העץ‪.‬‬
‫הניסיון שלנו הוא זה שמלמד אותנו שאותיות האלף‪-‬בית‬
‫לעולם אינן נוצרות באופן ספונטני בתהליכים טבעיים‪ ,‬אלא‬
‫הן תמיד נכתבות בידי אדם‪ .‬המורכבות או העיצוב של עצם‬
‫כלשהו אין בהם כדי ללמדנו על דרך היווצרותו; הניסיון‬
‫בלבד הוא המורה לנו אם ישות בעלת מודעות יצרה אותו‪ ,‬או‬
‫שהוא נוצר מעצמו‪ .‬אנו יודעים מתוך ניסיוננו שפתיתי השלג‪,‬‬
‫או הסלע שנקרה בדרכנו‪ ,‬אינם מעשה ידי אדם אלא נוצרו‬
‫מעצמם‪ ,‬כשם שאנו יודעים מתוך ניסיוננו שהשעון אשר‬
‫מצאנו ביער נוצר בידי שען‪ ,‬כי שעונים לעולם אינם נוצרים‬
‫מעצמם‪ .‬המורכבות המכנית של השעון כלל אינה רלוונטית‬
‫למסקנה זו‪.‬‬
‫מה בדבר היקום? האם נוצר ביד מכוונת‪ ,‬על־ידי בורא‪ ,‬או‬
‫שמא נוצר מעצמו? לא נוכל להסתייע בניסיון שלנו כדי‬
‫להשיב על שאלה זו‪ ,‬מכיוון שיש רק יקום אהד‪ .‬לכן‪ ,‬ההוכחה‬
‫מהתכנון אינה מאפשרת לנו להסיק מסקנה כלשהי בנוגע‬
‫להיווצרותו של היקום‪ ,‬למרות מורכבותו המדהימה‪.‬‬

‫‪82‬‬
 ‫הוכחות לקיומו של אלוקים‬

‫לבסוף‪ ,‬כדי למנוע טעות נפוצה‪ ,‬יש להדגיש כי יש הבדל‬

‫יסודי בין הוכחה לקיומו של אלוקים המבוססת על התכנון‬
‫ובין העיקרון האנתרופי שנדון בפרק השלישי‪ .‬הטיעון של‬
‫ההוכחה מהתכנון‪ ,‬שנשמע לראשונה לפני יותר מאלף שנה‪,‬‬
‫הוא טיעון מופרך‪ ,‬המנסה להשתמש במורכבותו של היקום‬
‫על‪-‬מנת להוכיח את קיומו של האל העיקרון האנתרופי הוא‬
‫;‬

‫עיקרון תקף‪ ,‬המבוסס על הגילוי המדעי שחוקי הטבע‬

‫וההיסטוריה של היקום קשובים ביותר לצורכי קיומו של‬
‫המין האנושי‪ .‬שינויים קלים ביותר בחוקי הטבע או‬
‫בהיסטוריית היקום‪ ,‬היו מונעים כל אפשרות מהאדם‬
‫העיקרון‬ ‫של‬ ‫התאולוגיות‬ ‫ההשלכות‬ ‫עניין‬ ‫להתקיים‪.‬‬
‫האנתרופי נמצא מחוץ למסגרת המדע‪ ,‬ונדון בהרחבה בפרק‬
‫השלישי‪.‬‬

‫הצופן בתורה‬
‫בשנים האחרונות פשטה בעולם היהודי ׳הוכחה׳ מסוג חדש‬
‫לקיומו של אלוקים ‪ -‬׳הצופן בתורה׳‪ .‬מדובר בשיטה לגילוי‬
‫מסרים נסתרים הטמונים באותיותיה של התורה‪ .‬הטענה היא‬
‫כי המסרים מוכיחים לא רק את קיומו של האלוקים‪ ,‬אלא גם‬
‫את מקורה האלוקי של התורה‪ ,‬מה שמרשים עוד יותר‪,‬‬
‫כמובן‪ .‬ככלות הכול אין די בהוכחת קיומו של אלוקים כדי‬
‫להוכיח שהתורה היא מן השמים‪ ,‬שהדת היהודית היא דת‬
‫האמת‪ .‬תומס אקווינס )‪ ,(Thomas Aquinas‬למשל‪ ,‬השתמש‬
‫בהוכחות על‪-‬אודות קיומו של אלוקים כדי לאשר את‬
‫הנצרות‪.‬‬

‫מגלי הצופן טוענים כי המסרים החבויים בפסוקי התורה‬

‫מקודדים באופן כה מתוחכם‪ ,‬עד כי לא ייתכן שהוטבעו‬
‫בטקסט על ידי בן‪-‬אנוש‪ .‬רק כיום‪ ,‬כשעומדים לרשותנו‬
‫מחשבים אלקטרוניים מהירים‪ ,‬ניתן לפענח את הצופן בתורה‬
‫ולגלות את המסרים החבויים בספר‪ .‬לפני עידן המחשב לא‬

‫‪83‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫היה ביכולתו של מוח אנושי‪ ,‬מבריק ככל שיהיה‪ ,‬לפענח את‬

‫הצופן‪ .‬מאחר שלא ייתכן שהמסרים הוטמנו בידי בני אדם‪,‬‬
‫מוכח בזה שהתורה היא מן השמים‪.‬‬
‫רעיון המסרים המוצפנים בתורה זכה לפופולריות רבה‪.‬‬
‫הנושא נדון בהרצאות‪ ,‬נערכו עליו כנסים‪ ,‬נכתבו מאמרים‬
‫רבים ואף ספרים שלמים הוקדשו לו‪ .‬נראה כי הצורך להוכיח‬
‫את תקפותן של אמונותינו הדתיות לא קהה מאז ימי‬
‫הביניים‪ .‬האריזה המודרנית שונה מאוד מזו של הפילוסופים‬
‫מלפני אלף שנה‪ ,‬אולם הצורך האנושי נשאר כשהיה‪ .‬אם יהיה‬
‫אפשר להוכיח את תקפותה של האמונה‪ ,‬יסולקו הספקות‬
‫והאמונה תתעצם‪.‬‬

‫הגורם המטריד ביותר ב׳הוכחה׳ החדשה הזאת הוא‬

‫תוכנם של אותם מסרים החבויים כביכול בתורה‪ .‬תומכי‬
‫הצופן טוענים כי בתורה מצויים כל הפרטים ע ל ־ א ו ד ו ת חייו‬
‫של כל אדם אשר חי כעכר או אשר יחיה כעתיד‪ .‬עוצמת‬
‫הטענה טמונה במילים ׳כל הפרטים׳‪ ,‬שפירושן כי הצופן‬
‫מאפשר לגלות כל אירוע‪ ,‬החל בתאריכי לידה ופטירה‪ ,‬עבור‬
‫דרך שמות הילדים‪ ,‬צבע השיער‪ ,‬ציוני הבגרות‪ ,‬מקום‬
‫המגורים וכלה במאכל האהוב ביותר‪.‬‬

‫בטרם נדון בתקפותם של הטיעונים האלה‪ ,‬מן הראוי‬

‫שנשאל‪ :‬לשם מה תכלול התורה את המידע שנתן אביעזר‬
‫אוהב ספגטי אך מתעב חצילים‪ .‬אי‪-‬אפשר להימנע מלתמוה‬
‫איזו מטרה אלוקית משרתת ההצפנה של העדפותיי‬
‫הגסטרונומיות בין אותיות התורה‪ ,‬כאשר ברור שאינן‬
‫מעניינות אלא את אשתי בלבד‪ ,‬שמתמודדת עם החדגוניות‬
‫של הכנת ספגטי עבורי ערב ערב‪ .‬זוהי‪ ,‬לדעתי‪ ,‬השאלה‬
‫הרצינית ביותר‪ ,‬אם כי לא היחידה‪ ,‬העומדת בפני המאמינים‬
‫בצופן בתורה‪.‬‬

‫‪84‬‬
 ‫הוכחות לקיומו של אלוקים‬

‫אמונתם של תומכי הצופן כי מידע מפורט מעין זה באמת‬

‫מוצפן באותיות התורה‪ ,‬מקורה בקטע המצוי בכתבי הקבלה‬
‫של הרב אליהו בן שלמה זלמן‪ ,‬הלוא הוא הגאון מווילנא ‪-‬‬
‫הגר״א‪ .‬מכיוון שפרסומו של הגר״א בא לו בשל גאונותו‬
‫התלמודית ולמדנותו ההלכתית‪ ,‬יודעים רק מעטים כי למעשה‬
‫מרבית כתביו עסקו בקבלה‪ .‬בשל כתיבתו התמציתית‬
‫והמעמיקה‪ ,‬לא קל לרדת לעומק כוונותיו של הגר״א‪ ,‬במיוחד‬
‫בענייני קבלה‪ ,‬והבנת דבריו ^אופן מילולי לא משקפת תמיד‬
‫את משמעותם האמתית‪ .‬אף־על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬קטע יחיד מכתבי‬
‫הגר״א‪ ,‬שניתן בקלות להבינו באופן אחר לאור ההקשר‪ ,‬הוא‬
‫הבסיס היחידי לטענה שהתורה מכילה כל מה שיש לדעת על‬
‫חייו של כל אחד ואחד‪ .‬עקב חשיבות הדברים‪ ,‬נצטט את‬
‫הקטע במלואו‪:‬‬

‫והכלל כי כל מה שהיה והווה ויהיה עד עולם‪ ,‬הכל‬

‫כלול בתורה‪ .‬ולא הכללים בלבד‪ ,‬אלא אפילו‬
‫פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט‪ ,‬וכל מה‬
‫שאירע לו מיום היוולדו עד סופו‪ ,‬וכל גלגוליו וכל‬
‫פרטיו ופרטי פרטיו‪ .‬וכן של כל מין בהמה וחיה‬
‫וכל בעלי‪-‬חיים שבעולם וכל עשב וצומח ודומם‬
‫וכל פרטיהם ופרטי פרטיהם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫יש חשיבות דווקא למשפט האחרון בקטע‪ ,‬שנוטים להשמיט‬

‫אותו כשמצטטים קטע זה מדברי הגר״א‪ .‬לדברי הגאון כל‬
‫‪4‬‬

‫הפרטים הכלולים בתורה נוגעים לא רק לבני אדם‪ ,‬אלא לכל‬

‫ב ע ל י ־ ה ח י י ם ‪ ,‬לכל הצמחים ואפילו לכל העצמים הדוממים‪.‬‬
‫טענת תומכי הצופן מקיפה אפוא עוד יותר ממה שכתבנו‬
‫לעיל‪ ,‬והצופן בתורה כולל את ההיסטוריה השלמה ככל‬
‫פרטיה של כל מרכיבי היקום ‪ -‬כל כוכב‪ ,‬יתוש‪ ,‬חיידק או‬
‫אבן‪ ,‬הקיימים מאז ומעולם‪ ,‬וזאת מעולם לא ״הוכיחו״‬
‫באמצעות הצופן‪ .‬אין לך אלא להכיר שדברי הגר״א עניינם‬
‫בתחום הקבלה‪ ,‬ואינם עניין העולם הפיסי‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫תומכי הצופן זכו בשני הישגים חשובים‪ .‬ראשית‪ ,‬מאמר‬

‫שפורסם בכתב‪-‬העת ‪ s t a t i s t i c a l S c i e n c e‬מתאר את הניתוח‬
‫שלהם ומציג את מסקנותיהם‪ ,‬שלא ייתכן כי המסרים‬
‫המתגלים בפסוקי ספר בראשית‪ ,‬הם תוצאה של כתיבה‬
‫אקראית‪ .‬שנית‪ ,‬מכתב חתום על‪-‬ידי ארבעה מתמטיקאים‬ ‫‪5‬‬

‫מכובדים ביותר קובע כי שיטות המחקר והחישוב של חוקרי‬

‫הצופן נראות אמינות‪ ,‬ויש לתת את הדעת על מסקנותיהם‪.‬‬
‫חמושים בהכרה זו‪ ,‬יצאו תומכי הצופן לכבוש את העולם‬
‫היהודי‪ ,‬בטענה כי שיטותיהם בפענוח הצופן הן אמתיות‪ ,‬וכי‬
‫יש בממצאיהם הוכחה למקורה האלוקי של התורה‪.‬‬
‫לתאוריית הצופן קמו גם מתנגדים רבים‪ .‬עם הבולטים‬
‫שבהם נמנים פרופסור הרב שלמה שטרנברג )‪(Sternberg‬‬
‫מאוניברסיטת הארווארד ופרופסור בארי סימון )‪(Simon‬‬
‫מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה‪ ,‬שניהם מתמטיקאים בעלי‬
‫שם עולמי‪ ,‬עם היותם יהודים יראי שמים ותלמידי חכמים‬
‫מובהקים‪ .‬השניים תקפו באופן נחרץ וחריף את המסקנות‬
‫שחסידי הצופן הגיעו אליהן‪ .‬לטענתם‪ ,‬לא זו בלבד שהדברים‬
‫אינם מבוססים מבחינה מדעית‪ ,‬אלא גרוע מזה‪ ,‬הם נוגדים‬
‫את רוח התורה‪ .‬הרב שטרנברג‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מכנה את הצופן‬
‫בשם ׳מקסם שווא׳ ותוקף אותו בחריפות במאמר שכותרתו‬
‫‪6‬‬

‫העוקצנית היא ׳שמן נחשים למכירה׳ )מושג מההיסטוריה‬

‫‪7‬‬

‫האמריקאית המתייחס לשרלטנים(‪.‬‬

‫מאמרים רבים נכתבו‪ ,‬הן בידי המצדדים באמתות הצופן‬

‫הן בידי המתנגדים להם‪ ,‬ורשת האינטרנט מלאה בנושא‪ .‬אין‬
‫בכוונתנו להיכנס כאן לניתוח עמדות ה׳בעד׳ וה׳נגד׳ במחלוקת‬
‫התוססת הזו‪ ,‬אלא להביא דוגמה פיקנטית לאן התגלגלו‬
‫הדברים‪.‬‬

‫‪86‬‬
 ‫הובווומ לקיומו של אלוקים‬
‫ספרו של מייקל דרוסנין‬

‫הראשונים שהחלו לעסוק בצפנים שבתורה‪ ,‬דורון ויצטום‬

‫ופרופסור אליהו ריפס מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬נזהרו תמיד‬
‫להשתמש בצפנים רק כדי לבחון אירועים שקרו בעבר‪ .‬אלא‬
‫שאם העבר מוצפן בתורה‪ ,‬הרי ברור שגם העתיד מוצפן‬
‫בתורה‪ ,‬שכן העתיד של היום הוא העבר של מחרתיים‪.‬‬
‫בהתבסס על רעיון זה כתב ץיתונאי אמריקאי בשם מייקל‬
‫דרוסנין)‪ ,(Drosnin‬בשנת ‪ ,1997‬ספר ‪) The B i b l e C o d e‬ובתרגום‬
‫העברי‪ :‬הצופן התנ»בי\ הרעיון המרכזי הדרמטי בספר הוא‬
‫שהירצחו של ראש ממשלת ישראל‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬בידי מתנקש‪,‬‬
‫נתגלה בצופן התנ״כי ב‪ .1994-‬יתר על כן‪ ,‬דרוסנין טוען שמידע‬
‫זה הועבר ליצחק רבין עצמו‪ ,‬אלא שראש הממשלה התעלם‬
‫מהאזהרה‪ ,‬ובנובמבר ‪ 1995‬הוא אכן נרצח‪ .‬הספר היה‬
‫סנסציוני‪ ,‬נמכר ביותר ממיליון עותקים‪ ,‬תורגם לשפות רבות‪,‬‬
‫ומייקל דרוסנין היה לאיש עשיר מאוד‪ .‬אם אכן אפשר לנבא‬
‫התנקשויות פוליטיות בעזרת תוכנת מחשב‪ ,‬אין שום דבר‬
‫מפתיע בפופולריות העצומה שספרו של דרוסנין זכה לה‪.‬‬

‫מה דעתם של אנשי המקצוע על ספרו של דרוסניןי במדור‬

‫לביקורת ספרים בכתב‪-‬העת של האגודה האמריקאית‬
‫למתמטיקה תואר הספר כ׳אוסף של טענות חסרות בסיס׳‪,‬‬
‫ועל דרוסנין נאמר ש׳בורותו הוליכה אותו שולל׳‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫אפשר להתרשם ממהימנותו של הספר על‪-‬פי הכתוב על‬

‫העטיפה‪ .‬כצפוי‪ ,‬מקום בולט בעטיפה מוקדש לרצח רבין‪,‬‬
‫ומובא שם הפסוק המנבא‪ ,‬כביכול‪ ,‬את הרצח‪ .‬מרשים ביותר‬
‫לראות שאותיות השם ׳יצחק רבין׳ משולבות בין המילים‬
‫׳רוצח אשר ירצח׳‪ ,‬דבר שמצביע על קשר ברור בין האיש‬
‫)׳רביף( לבין האירוע)׳ירצח׳(‪ .‬אכן מרתק ומעניין!‬

‫‪87‬‬
 ‫אמונה געידן המדע‬

‫ואולם אם נבחן את הכתוב מקרוב נראה שיש כאן בעיה‪.‬‬

‫כל מי שמכיר את הפסוק בספר דברים )ד‪:‬מב( מבין כי‬
‫המילים ׳הרוצח אשר ירצח׳ אינן מתייחסות בלל למתנקש‬
‫)'‪ /assassin‬כפי שמתורגם על העטיפה( אלא גם לאדם ההורג‬
‫את חברו בשוגג‪ .‬לא דובר בפסוק זה על מתנקש! משמעות‬
‫המילה ׳רוצח׳ בתורה שונה ממשמעותה בעברית של היום‪.‬‬
‫פירושו גם הורג בשוגג‪ .‬העניין ברור לגמרי אם קוראים את‬
‫הפסוק בשלמותו‪.‬‬

‫לנוס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי‪-‬דעת‬

‫והוא לא שונא לו מתמול שלשום‪,‬ונס אל אחת מן‬
‫)דברים ד‪ :‬מב(‬ ‫הערים האל‪,‬ו חי‪.‬‬

‫הפסוק קובע שאדם שהרג את חברו בשוגג‪ ,‬חייב לעבור לגור‬

‫באחת מערי המקלט‪ .‬דרוסנין פשוט שיבש את תרגום הפסוק‪.‬‬
‫את המילה ׳ירצח׳ הוא תירגם ‪) assassinate‬מתנקש(‪ ,‬במקום‬
‫התרגום הנכון שהוא ‪accident‬־‪) ki11-by‬הורג בשגגה(‪.‬‬
‫בידיו המיומנות של דרוסנין הפך פסוק הדן בתאונה לנושא‬
‫של דרמה מרתקת‪ .‬מתנקש! אינטריגה פוליטית! רצח! בגב‬
‫העטיפה‪ ,‬ממשיך דרוסנין באותו קו‪ :‬׳בארבעה בנובמבר ‪1995‬‬
‫התממשו הדברים‪ .‬כדור קטלני‪ ...‬הרצח שהיה מוצפן בתורה‬
‫מלפני שלושת אלפים שנה׳‪ .‬הכיתוב על השוליים הפנימיים‬
‫של העטיפה מרחיק‪-‬לכת עוד יותר‪ :‬׳ייתכן שיש בצופן אזהרה‬
‫לעולם מפני סכנות שהעולם טרם ידע כמותן‪ ,‬אולי‬
‫אפוקליפסה ממש‪ ,‬מלחמת‪-‬עולם גרעינית׳‪ .‬אילו מילים‬
‫מרגשות ‪ -‬׳מלחמת‪-‬עולם גרעינית׳ ‪ -‬כאשר כל מה שהפסוק‬
‫עוסק בו הוא גרימת מוות בשגגה! קל להבין איך היה ספרו‬
‫של דרוסנין לרב‪-‬מכר‪ ,‬אך קשה לקבלו כ״הוכחות״‪.‬‬

‫‪88‬‬
 ‫הוכחות לקיומו של אלוקים‬
‫הרב יוסף דב סולוביצייק‬

‫מה עמדתם של גדולי התורה אל מול הניסיונות להוכיח כי‬

‫התורה היא מן השמים? הרב ויוסף דב סולוביצ׳יק כותב‬
‫במאמרו המפורסם ׳איש האמונה הבודד׳ כי לא ייחס כל‬
‫ץ‬ ‫חשיבות להוכחות כאלו‪:‬‬

‫מעולם לא הוטרדתי באורח רציני על־ידי הבעייה‬

‫של תיאור בריאת העולם אשר בתורה לעומת‬
‫התיאור המדעי של האבולוציה‪ ,‬וכן לא הדאיג‬
‫אותי העימות של הפירוש המיכאניסטי של השכל‬
‫עם התפיסה המקראית הרוחנית של האדם‪ .‬לא‬
‫הייתי נבוך בשל חוסר האפשרות להתאים את‬
‫סוד ההתגלות למסגרת האמפיריציזם ההיסטורי‪.‬‬
‫אנו מקבלים ללא‪-‬סייג את האחדות והשלימות‬
‫‪9‬‬
‫והאופי האלוקי של התורה‪.‬‬

‫הרב סולוביצ׳יק מציין כי המפגש האקזיסטנציאלי הישיר‬

‫והדו‪-‬השיח המתמשך מהווים קשר חיוני בין אדם לקונו‪:‬‬

‫המרכיב של שיתוף האלוקים והאדם חיוני הוא‬

‫לקהילת הברית‪ ,‬כי עצם הצדקת הברית מבוסס‬
‫על העיקרון של משא־ומתן חופשי‪ ,‬קבלת אחריות‬
‫הדדית של חובות‪ ,‬והכרה מלאה של זכויות שוות‬
‫‪10‬‬
‫לשני הצדדים המתאגדים בברית‪.‬‬

‫במילים אלו מדגיש הרב סולוביצ׳יק כי המרכיב העיקרי של‬

‫האמונה טמון בנפש האדם‪ .‬׳איש האמונה׳ אינו מחפש‬
‫הוכחות הגיוניות או צופן מיסטי‪ ,‬ואין הוא מתרשם מהם‪.‬‬
‫ההנחיה ׳יגעת ומצאת׳ מכוונת כלפי פנים‪ ,‬למעמקי הנפש של‬
‫האדם‪ ,‬ולא כלפי חוץ‪ ,‬לניתוחים הלוגיים של הפילוסופים‪.‬‬

‫‪89‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬׳קפיצת האמונה׳)‪ (leap of faith‬של קירקגור‬

‫היא שמביאה את האדם לקרבה רוחנית עם אלוקיו‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫סיכום‬
‫במסגרת הדיון הבחנו בין שלוש גישות שונות לחיזוק‬
‫האמונה‪ .‬יש המחפשים הוכחות שכלתניות וטיעונים לוגיים‪.‬‬
‫)גישה זו‪ ,‬רווחה בין השאר בקרב הפילוסופים היהודים של‬
‫ימי הביניים(‪ .‬ביטוי עכשווי לגישה זו מצוי בנהירה אחרי‬
‫הצופן הטמון באותיות התורה‪.‬‬

‫הגישה השנייה‪ ,‬השונה באופן קיצוני מקודמתה‪ ,‬מיוצגת‬

‫בין השאר על‪-‬ידי הרב סולוביצ׳יק‪ ,‬שאמונתו לא הושפעה כלל‬
‫מהעולם הסובב אותו‪ .‬בקיאותו והעמקתו בכל מקצועות‬
‫התורה סיפקו לו יסוד מוצק להכרתו בקב״ה‪ .‬אמונתו‬
‫הצרופה לא נזקקה להוכחות כלשהן לקיומו של האל‬
‫ולמקורה האלוקי של התורה‪.‬‬

‫גישה שלישית‪ ,‬שהייתה נקוטה בידיהם של חכמי דורות‬

‫קודמים‪ ,‬ביניהם גם הרמב״ם במאה השתים עשרה ' וגם‬
‫‪2‬‬

‫הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון )‪ (Bacon‬במאה השש‬

‫עשרה‪ ,‬שראו בהרמוניה בין כתבי הקודש לבין העולם הפיסי‬
‫‪13‬‬

‫נדבך חשוב באמונה‪ .‬גישה זו בוחנת את היקום המקיף אותנו‬

‫ואת ההתאמה בין גילויי המדע ובין הכתוב בתורה ובתלמוד‬
‫והיא מכונה ׳תאולוגיה של הטבע׳‪ ,‬כלומר התקרבות לאלוקים‬
‫דרך התבוננות בפלאי עולם הטבע‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫הוכחומ לקיומו של אלוקים‬

‫מקורות והערות‬
‫)ניו יורק‪ :‬סיימון‬ ‫‪M e n of M a t h e m a t i c s‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬ט‪ .‬בל‪,‬‬
‫ושוסטר‪ ,(1937 ,‬עמ׳ ‪(.175‬‬
‫‪) N d t u r a i Theology, 1802‬כרך ‪ 5‬מתוך שבעת‬ ‫‪ .2‬וו‪ .‬פיילי‪,‬‬
‫הכרכים של ה ־ ‪ Works‬של פיילי(‪ ,‬עמודים ‪.1-2‬‬
‫מתוך פירושו של הגר״א לפרק ה׳ של ספר הקבלה ספרא‬ ‫‪.3‬‬
‫דצניעותא‪.‬‬
‫ראה‪ ,‬ד‪ .‬ויצטום‪ , J e w i s h A c t i o n ,‬אביב ‪ ,1998‬עמ׳ ‪.25‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ד‪ .‬ויצטום‪ ,‬א‪ .‬ריפס‪ ,‬וי‪ .‬רוזנברג‪, s t a t i s t i c a l S c i e n c e ,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ ,1994‬כרך ‪ ,9‬עמודים ‪.429-438‬‬
‫ש‪ .‬שטרנברג‪ , B i b l e R e v i e w ,‬אוגוסט ‪ ,1997‬עמ׳ ‪.24-26‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪N o t i c e s of the A m e r i c a n M a t h e m a t i c a l‬‬ ‫ש‪ .‬שטרנברג‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ , S o c i e t y , 1997‬כרך ‪ ,44‬עמ׳ ‪.938‬‬
‫‪N o t i c e s of the A m e r i c a n M a t h e m a t i c a l‬‬ ‫א‪ .‬ג׳קסון‪,‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪ , S o c i e t y , 1997‬כרך ‪ ,44‬עמודים ‪.935-937‬‬
‫הרב יוסף דב סולובייצ׳יק‪ ,‬״איש האמונה הבודד״‪ ,‬איש‬ ‫‪.9‬‬
‫האמונה )ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‪ ,‬תשכ״ח(‪ ,‬עמ׳ ‪.12‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.28‬‬ ‫‪.10‬‬
‫ס‪ .‬קירקגור‪) C o n c l u d i n g Unscientific P o s t s c r i p t ,‬תרגום ‪:‬‬ ‫‪.11‬‬
‫ד‪ .‬סוונסון וו‪ .‬לאורי()‪ 1848‬הוצאה מחודשת‪ ,‬הוצאת‬
‫;‬

‫אוניברסיטת פרינסטון‪ ,(1941 ,‬עמודים ‪.90-97‬‬

‫פ‪ .‬בייקון‪ ,The A d v a n c e m e n t of L e a r n i n g ,‬ספר ראשון‪,‬‬ ‫‪.12‬‬
‫חלק‪.1‬‬
‫רמב״ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה ב‪:‬ב‪.‬‬ ‫‪.13‬‬

‫‪91‬‬
 ‫‪I‬‬
‫‪6‬‬
‫אבולוציה‪ :‬האם יש כאן בעיה!‬

‫מחלוקת‬
‫אחד האירועים החשובים בתחום הדת והמדע בעת האחרונה‬
‫היה החלטת מועצת החינוך של מדינת קנזס בארה״ב‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1999‬להוציא את נושא האבולוציה מתכנית הלימודים בבתי‬
‫הספר התיכוניים‪ .‬הוחלט שהתלמידים לא ייבחנו עוד על‬
‫האבולוציה‪ ,‬ובכך הובטח למעשה שגם יפסיקו ללמוד את‬
‫הנושא )שהרי ידוע לכולם שתלמידים ומורים כאחד אינם‬
‫טורחים לעסוק בנושאים שלא יופיעו בבחינת הבגרות(‪.‬‬
‫במועצת החינוך החדשה שנבחרה במדינת קנזס היו רוב‬
‫החברים פונדמנטליסטים)באנגלית‪ .(creationists:‬הם התנגדו‬
‫להנחלת האבולוציה כעובדה מדעית‪ ,‬וגרסו כי יש להציגה‬
‫כ׳השערה גרידא׳‪ ,‬שלא הוכחה‪ .‬במקביל דרשו כי אמונתם‬
‫שכל מין ומין בעולם־החי הוא תוצאה של מעשה בריאה נפרד‬
‫תוצג כגישה חלופית ושוות‪-‬ערך להסבר המדעי בדבר מקורו‬
‫של עולם‪-‬החי‪.‬‬

‫ננסה לברר את הסיגה להתנגדותם הנחרצת של‬

‫הפונדמנטליסטים לרעיון האבולוציה‪ .‬ישנן בוודאי עוד‬
‫תופעות טבע שההסבר המדעי לקיומן אינו עולה בקנה אחד‬
‫עם פשוטו של מקרא‪ ,‬אבל לא היה בהן כדי לעורר תביעה‬
‫תקיפה מצד גורמים דתיים לשינויים בתכנית הלימודים‪.‬‬

‫‪93‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ניקח לדוגמה את הקשת‪ .‬בכל בית ספר נלמדת התאומה‬

‫של ניוטון‪ ,‬לפיה הקשת היא תופעה טבעית המתרחשת כאשר‬
‫קרני השמש נשברות במהלך מעברן דרך טיפות הגשם‪,‬‬
‫והטיפות משמשות בפריזמה היוצרת את קשת הצבעים‬
‫המרהיבה‪ .‬התורה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נותנת לתופעת הקשת הסבר‬
‫שונה לגמרי‪ .‬על‪-‬פי התורה)בראשית ט‪:‬יג(‪ ,‬הקשת היא יצירה‬
‫אלקית שנועדה לשמש כאות לבני האדם‪ ,‬כהבטחה שלא יבוא‬
‫עוד מבול על העולם ׳לשחת כל בשר׳‪.‬‬
‫למרות השוני המוחלט בין שני ההסברים לתופעת הקשת‪,‬‬
‫מעולם לא נשמעו תביעות מצד גורמים דתיים ללמד את‬
‫תאוריית ניוטון בתור ׳השערה גרידא׳‪ ,‬ולהקפיד כי בשיעור‬
‫טבע ילמדו במקביל גם את הגרסה התורנית להיווצרות‬
‫הקשת‪ .‬מה כה פוגעני באבולוציה בעיני הפונדמנטליסטים?‬
‫מדוע היא מעוררת אותם לצאת נגדה בצורה כה נמרצת?‬

‫מערכת השמש‬

‫יש עוד נושא מדעי שגרם בזמנו לסערת רוחות ולמחלוקת‬

‫גדולה אף יותר‪ .‬הכוונה היא לשאלה האם כדור הארץ חג‬
‫סביב השמש או להפך ‪ -‬השמש היא הסובבת את הארץ‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬התקיים משפט של הכנסייה הקתולית נגד האסטרונום‬
‫האיטלקי בן המאה השבע עשרה‪ ,‬גלילאו‪ ,‬בשל תמיכתו‬
‫בתאוריה שכוכבי‪-‬הלכת חגים סביב השמש‪ .‬גלילאו גם‬
‫הצהיר כי פענוח צפונות גרמי השמים הוא מסמכותו של‬
‫האסטרונום המצויד בטלסקופ‪ ,‬ולא מסמכותה של הכנסייה‪.‬‬
‫כשריחפה עליו סכנה של הוצאה להורג‪ ,‬נאלץ גלילאו לחזור‬
‫בו מדבריו ולהביע חרטה‪ .‬אבל אף‪-‬על‪-‬פי שהביע חרטה‬
‫בפומבי‪ ,‬והצהיר כי השמש אמנם נעה סביב כדור הארץ‪ ,‬וכי‬
‫רק הכנסייה מוסמכת לקבוע את מהלכם של גרמי השמים‪,‬‬
‫דנה האינקוויזיציה את גלילאו למאסר עולם‪ ,‬וספריו נרשמו‬
‫^‪ ,index‬רשימת הספרים האסורים בקריאה לכל קתולי‬
‫מאמין‪ .‬רק בזכות ידידותו רבת־השנים עם האפיפיור אורבן‬
‫‪1‬‬

‫‪94‬‬
 ‫אבולוציה‪ :‬האם יש באן בעיה ן‬

‫השמיני‪ ,‬ובשל גילו למבוגר‪ ,‬ניצל גלילאו מבילוי שארית חייו‬

‫בבית הכלא‪ ,‬ועונשו הומר במאסר בית‪.‬‬
‫לא רק מצד הכנסייה הקתולית הייתה התנגדות לתפיסת‬
‫השמש כמרכזה של מערכת השמש‪ .‬על‪-‬פי אנציקלופדיה‬
‫יודאיקה‪ :‬׳הכתבים היהודיים מהמאות השמונה עשרה‬
‫והתשע עשרה העוסקים באסטרונומיה‪ ,‬מקבלים רובם ככולם‬
‫את הטענה כי כדור הארץ עומד במרכז היקום‪ ,‬וכל שאר גרמי‬
‫השמים חגים סביבו‪ .‬בספר מעשה טוביה )ונציה‪ ,(1708 ,‬פורש‬
‫טוביה כהן את התאוריה הזו על מרכיביה הקלסיים‪ .‬הוא‬
‫מביא גם את הצד שכנגד‪ ,‬הטוען כי השמש נמצאת במרכז‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫אולם הוא דוחה תאוריה זו ממניעים דתיים׳‪.‬‬

‫הוויכוח הדתי סביב השאלה אילו גרמי שמים הם נייחים‬

‫ואילו ניידים‪ ,‬הוא מוזר ביותר‪ .‬תיאור בריאת העולם בתורה‬
‫אין בו ולו מילה אחת של תמיכה בנייחותו ומרכזיותו של‬
‫כדור הארץ‪ .‬מהיכן אפוא מופיע בכתבי הקודש הרעיון‬
‫שהשמש חגה סביב כדור הארץ? יש רמז לכך בספר יהושע‪,‬‬
‫פרק י׳‪ ,‬בתיאור מהלך הקרב בעמק איילון‪ .‬יהושע‪ ,‬החפץ‬
‫בשעות אור נוספות על‪-‬מנת להשלים את ניצחונו‪ ,‬מבקש‬
‫מהקב״ה שיעצור את השמש ‪-‬שמש בגבעון דום‪ ,‬ובקשתו אכן‬
‫נענית‪ .‬על סמך אמירה זו נטען כי במצב רגיל אין השמש‬
‫קבועה במקומה אלא סובבת סביב כדור הארץ‪ .‬פרשנות‬
‫מפוקפקת זו די היה בה כדי שהכנסייה תרשיע את גלילאו‪,‬‬
‫תדון אותו למאסר עולם ותורה לשרוף את ספריו! חייב להיות‬
‫כאן עניין עמוק יותר‪.‬‬

‫‪95‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫גיל היקום‬
‫הנושא השלישי המלהיט את היצרים במחנה הפונדמנטליסטי‬
‫הוא גיל היקום‪ .‬הפונדמנטליסטים מתנגדים נחרצות‬
‫ובעקיבות לטענתם של הקוסמולוגים שהיקום קיים למעלה‬
‫מעשרה מיליארד שנה‪ .‬הם משוכנעים מעל לכל ספק כי ששת‬
‫ימי הבריאה בספר בראשית הם שישה פרקי זמן בני ‪ 24‬שעות‬
‫כל אחד‪ .‬קל להראות שעמדתם העיקשת הזו אינה נובעת‬
‫מהתפיסה שיש להבין כל מילה בתורה כפשוטה‪.‬‬
‫ניקח‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את פירושו של רש״י ליאור׳ המוזכר ביום‬
‫הראשון לבריאה‪ .‬רש״י מביא את הרעיון הקבלי‪ ,‬שהיאור׳‬
‫הבראשיתי כלל אינו אור פיסי‪ ,‬אלא אור רוחני‪ ,‬השמור‬
‫לצדיקים לעתיד לבוא‪ .‬והנה אין הפונדמנטליסטים מוטרדים‬
‫מהעובדה כי פירושו זה של רש״י שם בצד את הפשט של‬
‫המילה ׳אור׳ )אור פיסי‪ ,‬כמו אור מהשמש( לטובת פירוש‬
‫מטפורי)אור רוחני לעולם הבא(‪ .‬הם עצמם אינם מהססים‪,‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬לתת לפסוקים בתנ״ך פירושים שאינם עולים‬
‫בקנה אחד עם פשט המילים‪.‬‬

‫מדוע אפוא הקימו הפונדמנטליסטים קול זעקה דווקא‬

‫בעניין גילו של היקום? מדוע אין הם מוכנים לפרש את ששת‬
‫ימי הבריאה כימים סמליים‪ ,‬בדיוק כמו שרש״י מסביר‬
‫שהאור של היום הראשון הוא אור סמלי הגנוז לצדיקים?‬
‫מדוע הם מתעקשים שיש לפרש את ימי הבריאה פירוש‬
‫מילולי‪ ,‬דהיינו פרקי זמן של ‪ 24‬שעות‪ ,‬ובכך גורמים‬
‫להתנגשות חזיתית עם ממצאי המדע?‬

‫רוחניותו של האדם‬
‫אחד העקרונות החשובים העולים מהכתוב בתורה הוא‬
‫מרכזיותו של האדם בעולם‪ .‬הרעיון כי האדם הוא נזר‬
‫הבריאה‪ ,‬כפי שמרומז בספר בראשית )א‪:‬כח־כט( ומצוין‬

‫‪96‬‬
 ‫אבולוציה‪ :‬האם יש כאן בעיה ו‬

‫במפורש ב ת ל מ ^ הוא מיסודות האמונה של האדם הדתי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫מה משמעות הדבר לגבי המצב הגשמי של האדם? האם‬

‫חשיבותו של האדם מבחינה רוחנית גוררת אחריה חשיבות‬
‫דומה מבחינה גשמית? אם אכן חשיבותו הרוחנית של האדם‬
‫מקנה לו גם חשיבות גשמית‪ ,‬הרי קבלת עקרונות האבולוציה‪,‬‬
‫לפיהם התפתח המין האנושי מחיידק פשוט‪ ,‬יהיה בה משום‬
‫חילול הקודש‪ .‬אם לאדם מקור גשמי משותף למקק וללטאה‪,‬‬
‫נראה כי משמעות הדבר היא שאנחנו נטולי רוחניות כמותם‪.‬‬
‫על‪-‬פי אותו קו מחשבה היה סביר להניח‪ ,‬שכוכב־הלכת‬
‫שעליו אנו חיים יהיה מרבז היקום‪ ,‬ושאר גרמי השמים יחוגו‬
‫סביבו‪ .‬המחשבה שכדור הארץ הוא עוד גוף אסטרונומי בין‬
‫שאר גרמי השמים המקיפים את השמש יש בה כדי להשפיל‬
‫את צלם האלוקים של האדם‪ .‬כיצד ייתכן שהבורא בחר לשכן‬
‫את האדם שנברא בצלם אלוקים במקום כה חסר ייחוד?‬
‫מבחינה היסטורית ברור כי התאוריה על מרכזיותו של כדור‬
‫הארץ נשתמרה במשך ‪ 1400‬שנה ללא כל פקפוק‪ ,‬לא מתוך‬
‫הסתמכות על נתונים מדעיים אלא מתוך שיקולים אחרים‬
‫לגמרי‪ ,‬כפי שמודגש בספר העוסק בהיסטוריה של המדע‪:‬‬

‫האחיזה הכלל‪-‬עולמית שהתאוריה על מרכזיותו‬

‫של כדור הארץ קנתה לה‪ ,‬נבעה בעיקר מהחשיבות‬
‫שהיא העניקה למעמדו של האדם ביקום‪.‬‬
‫התאוריה לא פותחה כסיכום מוצלח של התצפיות‬
‫האסטרונומיות‪ ,‬אלא כדי לתת תוספת עצומה‬
‫לתחושת החשיבות העצמית של האדם‪ .‬ככל‬
‫שחלף הזמן‪ ,‬והתצפיות האסטרונומיות הפכו‬
‫מדוייקות יותר‪ ,‬נוספו עוד ועוד הנחות נפתלות‬
‫להיפותזה של מרכזיות כדור הארץ‪ ,‬כדי ליישבה‬
‫‪4‬‬
‫עם הנתונים האסטרונומיים המצטברים‪.‬‬

‫‪97‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫תמיכה נוספת לרעיון שתאוריה זו ‪ -‬שכדור הארץ נמצא‬

‫במרכז היקום ‪ -‬לא התבססה על שיקולים מדעיים‪ ,‬ניתן‬
‫למצוא בצורת המסלול שהיא מייחסת לתנועת גרמי השמים‪.‬‬
‫התפיסה המובנת־מאליה הייתה שהשמש‪ ,‬הירח‪ ,‬כוכבי‪-‬הלכת‬
‫והכוכבים כולם‪ ,‬נעים סביב כדור הארץ במסלול מעגלי‪.‬‬
‫אפילו קופרניקוס)‪ ,(Copernicus‬שהעלה לראשונה את הרעיון‬
‫המהפכני שכל כוכבי־הלכת נעים סביב השמש‪ ,‬עדיין האמין‬
‫כי מסלוליהם מעגליים‪ .‬מה היה כה מושך בהנחה זו של‬
‫מסלול מעגלי? צורת האליפסה ‪ -‬המסלול האמתי של תנועת‬
‫כוכבי‪-‬הלכת ‪ -‬הייתה ידועה היטב כבר ליוונים הקדמונים‪.‬‬
‫מדוע האפשרות שגרמי השמים נעים במסלול אליפטי כלל לא‬
‫נבחנה?‬

‫ההסבר לכך מצוי בהשקפה על שלמות היקום‪ ,‬כמעשה ידיו‬

‫של האלוקים‪ .‬היות שהאלוקים בכבודו ובעצמו מקיים את‬
‫תנועת גרמי השמים‪ ,‬חייבים מסלוליהם להיות בצורות‬
‫׳מושלמות׳‪ .‬מאחר שהמעגל הוא הצורה הגאומטרית‬
‫האידאלית‪ ,‬הרי תנועתם של גרמי השמים‪ ,‬המכוונת בידי‬
‫האלוקים‪ ,‬חייבו! להיות מעגלית‪ .‬גם לאחר שהתברר כי‬
‫מסלול מעגלי אינו תואם את התצפיות האסטרונומיות‪ ,‬עדיין‬
‫המשיכו להחזיק בו‪ ,‬אלא שעל ההנחה במסלול המעגלי של‬
‫כוכבי‪-‬הלכת נוספה הנחה אחרת‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שמרכז המעגל‬
‫)הקרוי ‪ (epicycle‬נע על מעגל אחר‪ .‬כאשר תצפיות מדויקות‬
‫הפריכו גם את התאוריה ה׳משופרת׳ הזו‪ ,‬נוספה ההשערה‬
‫שמרכז המעגל סובב את מרכזו של מעגל אחר שהוא עצמו נע‬
‫בתנועה מעגלית‪ .‬ההיאחזות בקרנות המזבח של מסלולים‬
‫מעגליים בלבד‪ ,‬למרות מורכבותה והסתבכותה של התאוריה‪,‬‬
‫הייתה משום שהשיקולים התאולוגיים של האסטרונומים‬
‫בימי הביניים הגבילו אותם ואילצו אותם לייחס לבריאה‬
‫צורות גאומטריות מושלמות בלבד‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫אבולוציה‪ :‬האם יש כאן בעיה?‬

‫עד שנת ‪ ,1500‬היה צורך להניח את קיומם של‬

‫יותר משמונים מעגלים בכדי להסביר את תנועתם‬
‫של השמש‪ ,‬הירח וחמשת כוכבי‪-‬הלכת שהיו‬
‫ידועים באותו זמן‪ .‬העובדה שהאסטרונומים של‬
‫אותה תקופה השכילו לצייר תמונה מורכבת‬
‫ביותר של תנועת גרמי השמים מצביעה על יכולת‬
‫‪5‬‬
‫מתמטית גבוהה‪ ,‬אך לא על כושר שיפוט מדעי‪.‬‬

‫התאוריה האסטרונומית הזו הייתה רק פן אחד מתוך תפיסה‬

‫תאולוגית שלמה של היקום כולו‪ ,‬תפיסה המתייחסת אל‬
‫היקום כצוהר לאלוקים‪ .‬המונח ׳תאולוגיה של הטבע׳ משמעו‬
‫לימוד גדלות הבורא דרך לימוד נפלאות הטבע‪ .‬פרנסיס בייקון‬
‫)‪ (Bacon‬דיבר על שני ספריו של האלוקים‪ :‬ספר דבריו ‪-‬‬
‫התנ״ך‪ ,‬וספר מעשיו ‪ -‬הטבע‪ .‬האמונה באלוקים תגדל‬
‫‪4‬‬

‫ותתעצם על‪-‬ידי חקר נפלאות היקום שלו‪.‬‬

‫רק במאה השבע עשרה‪ ,‬הגיעה הקהילייה המדעית סוף‪-‬‬
‫סוף להכרה‪ ,‬שהתאוריה לפיה חגים כל גרמי השמים סביב‬
‫כדור הארץ‪ ,‬פשוט אי־אפשר ליישבה עם התצפיות‬
‫האסטרונומיות‪ ,‬גם לא בעזרת כל ההתפתלויות המתמטיות‪.‬‬
‫בהדרגה התקבלה התאומה בדבר מרכזיותה של השמש ביחס‬
‫לכוכבי‪-‬הלכת הסובבים אותה‪ ,‬תוך מיקומה של האנושות‬
‫בכוכב‪-‬לכת ׳זוטר׳‪ ,‬רחוק ממרכז היקום‪.‬‬

‫כאשר כבר השלימו הפונדמנטליסטים עם מצב מצער זה‪,‬‬

‫נפלה עליהם ׳מכה׳ חדשה‪ .‬בשנת ‪ 1859‬פרסם צ׳רלס דארווין‬
‫)‪ (Darwin‬את ספרו המפורסם מוצא המינים‪ ,‬המציג את‬
‫תאוריית האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית‪ .‬תאוריה זו‬
‫טוענת כי כל המגוון של החי והצומח‪ ,‬כולל האדם‪ ,‬התפתח‬
‫כולו בהדרגה מצורות חיים פשוטות יותר‪ .‬המדענים כבר‬
‫הוכיחו כי כוכב‪-‬הלכת שבו מתגורר האדם הוא חסר ייחוד‬
‫מבחינה פיסית; כעת באו המדענים וטענו כי אין למין האנושי‬
‫כל ייחוד גם בעולם הביולוגי‪ .‬אם נאלצו הפונדמנטליסטים‬

‫‪99‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫בסופו של דבר להסכים כי כדור הארץ אכן אינו נמצא במרכז‬

‫מערכת השמש‪ ,‬שהרי יהיה זה אבסורדי להכחיש עובדה זו‬
‫כיום‪ ,‬הנה במה שנוגע לאבולוציה‪ ,‬הם ממשיכים לעמוד‬
‫בתוקף על טענותיהם בדבר ייחודם הביולוגי של בני האדם‪.‬‬
‫לאור האמור ברור שלא הטקסט של ספר בראשית הוא‬
‫הסיבה של התנגדותם הנמרצת של הפונדמנטליסטים‬
‫לאבולוציה‪ ,‬אלא השקפת‪-‬עולם שלהם‪.‬‬
‫התפיסה הפונדמנטליסטית של רוחניות האדם‪ ,‬מחייבת‬
‫שמקורו הפיסי של האדם יהיה שונה מזה של בעלי‪-‬חיים‬
‫׳נחותים׳‪ .‬תפיסה זו רואה פחיתות כבוד לאדם בקביעה כי‬
‫׳אבותיו הקדומים של אדם היו קופים׳‪ .‬על‪-‬פי השקפתם‪ ,‬לכל‬
‫מין ישנו המקום שקבע לו הבורא בעולמו‪ ,‬וכך נשמר מעמדו‬
‫הרוחני הייחודי של האדם‪.‬‬

‫התנגדות דומה מעוררת אצל הפונדמנטליסטים הטענה כי‬

‫העולם הוא קדום‪ .‬התרבות האנושית‪ ,‬שבה‪ ,‬ורק בה‪ ,‬עוסקת‬
‫התורה‪ ,‬החלה רק לפני כמה אלפי שנים‪ .‬אם היקום אכן קיים‬
‫יותר מעשרה מיליארדי שנה‪ ,‬יוצא שבמשך ‪ 99.9999%‬של‬
‫ההיסטוריה של היקום‪ ,‬המין האנושי לא היה קיים כלל‪.‬‬
‫חישוב זה מציב בעיה רצינית בפני הפונדמנטליסטים‪ :‬אם‬
‫האדם הוא כה מרכזי וחשוב‪ ,‬כפי שמודגש בספר בראשית‪,‬‬
‫מדוע נתאחרה בריאתו יותר מ־‪ 10‬מיליארדי שנים?‬
‫שאלה זו ממחישה כיצד קיומו של עולם קדמון‪ ,‬נראה‬
‫כמטיל ספק במוצאו האלוקי של האדם ובעליונותו הרוחנית‬
‫על שאר המינים‪ .‬גם כאן‪ ,‬לא הסתירה שבין הכתוב בספר‬
‫בראשית לבין הקוסמולוגיה המודרנית היא אשר מונעת‬
‫מהפונדמנטליסטים לקבל אותה‪ ,‬אלא השקפת‪-‬העולם שלהם‪.‬‬
‫על‪-‬פי השקפת‪-‬עולם זו‪ ,‬היעדרו הפיסי של האדם מהיקום‬
‫תקופה כה ארוכה בהיסטוריה הקוסמולוגית‪ ,‬מעיד על חוסר‬
‫חשיבותו הרוחנית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬משמעות הדבר היא‬
‫שהאלוקים איפשר לעולם להתקיים זמן רב מאוד ‪-‬‬

‫‪100‬‬
 ‫\‬

‫אבולוציה‪ :‬האם יש כאן בעיה ן‬

‫מיליארדי שנה ‪ -‬ללא כל תכלית‪ .‬לא ייתכן‪ ,‬אפוא‪ ,‬שטענת‬

‫הקוסמולוגים בדבר קדמוניות העולם היא נכונה‪.‬‬

‫יש הבדל חשוב מאוד בין הוויכוח על מרכזיות השמש ובין‬

‫הוויכוחים הנוגעים לאבולוציה ולגיל העולם‪ .‬במאה העשרים‬
‫ואחת‪ ,‬הידע הרב שיש בידינו באסטרונומיה ובמדעי החלל‬
‫אינו מאפשר עוד להכחיש את מרכזיותה של השמש‪ .‬ואולם‬
‫הדיון במוצאו של היקום והאבולוציה עוסק באירועים‬
‫שהתרחשו בעבר הרחוק‪ ,‬לפני היות האדם‪ .‬אי‪-‬לכך‪ ,‬טוענים‬
‫הפונדמנטליסטים‪ ,‬מי יודע מה באמת קרה? ייתכן שהייתה‬
‫אבולוציה‪ ,‬וייתכן שלא‪ .‬מדובר בסך הכול ב׳תאוריה בלבד׳‪,‬‬
‫והפונדמנטליסטים לא ישנו את עקרונות אמונתם כל אימת‬
‫שמישהו מעלה תאוריה בלתי־מוכחת‪.‬‬

‫גשמיות ורוחניות‬
‫כל השאלות התאולוגיות הללו נעלמות כאשר מבינים כי‬
‫החשיבות הגשמית של דבר כלשהו והחשיבות הרוחנית שלו‬
‫אינם תלויים זה בזה כלל ועיקר‪ .‬היהדות אכן מדגישה‬
‫שרוחניות נמצאת לעתים בדברים הפשוטים ביותר‪.‬‬
‫ההכרה שספר בראשית דן בתכונות הרוחניות של האדם‪,‬‬
‫ולא בגשמיותו‪ ,‬מביאה אותנו להבין שהביטוי‪ ,‬ויברא אלוקים‬
‫את האדם בצלמו‪ ,‬מתייחס למגוון התכונות הרוחניות‬
‫הייחודיות של האדם‪ ,‬ולא לבריאתו הפיסית )בריאת יש‬
‫מאין(‪ .‬פרשנים שונים מסבירים כי הפועל ׳ויברא׳ בבריאת‬
‫האדם )בראשית א‪:‬כז( מתייחס ליכולות האינטלקטואליות‬
‫והרוחניות המאפיינות את המין האנושי‪ .‬רש״י‪ ,‬ר׳ סעדיה‬
‫גאון‪ ,‬ר״ע ספורנו‪ ,‬רד״ק והרמב״ן ‪ -‬כולם מדגישים כי‬
‫עליונות האדם על המינים האחרים היא בתחומי הדיבור‪,‬‬
‫הידע‪ ,‬החכמה והיצירה‪ .‬מבחינה גופנית‪ ,‬האדם חסר כל‬
‫ייחודיות‪ ,‬והוא נחות מבעלי‪-‬חיים רבים‪.‬‬

‫‪101‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫השימפנזה והאדם‬

‫ההבחנה בין אפיונים רוחניים ואפיונים גשמיים מודגמת‬

‫היטב בעזרת השוואה בין השימפנזה לבין האדם‪ .‬בעבר נהגו‬
‫הביולוגים להגדיר הבדלים בין בעלי‪-‬חיים שונים על סמך‬
‫הבדלים מבניים של הרקמות‪ ,‬של השלד ושל המערכות‬
‫הפנימיות‪ .‬השוואות אלו הובילו רק להערכות איכותיות‪,‬‬
‫שלעתים לא היו אלא ניחושים בלבד‪ .‬ואולם בשנות השבעים‬
‫של המאה הקודמת היו התפתחויות בביולוגיה המולקולרית‬
‫שהניבו שיטה כמותית‪ ,‬הידועה כ׳שעון הדנ״א המולקולרי׳‪,‬‬
‫‪7‬‬

‫והמאפשרת למדוד את הקרבה הפיסית בין המינים השונים‪.‬‬

‫מחקרים שנערכו בעזרת שיטה זו העלו ממצאים מפתיעים‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כי הקוף שתכונותיו הפיסיות הן הדומות‬
‫ביותר לאלו של האדם)‪ , { H o m o sapiens‬הוא השימפנזה‪ .‬בעבר‬
‫‪8‬‬
‫נטו לחשוב שדווקא הגורילה היא הדומה יותר לאדם‪.‬‬

‫נניח כעת את התשתית הדרושה להבנת העקרונות של‬

‫שיטת ׳שעון הדנ״א המולקולרי׳‪ ,‬השיטה הכמותית החדשה‬
‫לקביעת רמת הקרבה בין מינים שונים‪ .‬שיטה זו מבוססת על‬
‫ניתוח הרכב המולקולות הנמצאות בתאים‪ .‬הרכיב העיקרי‬
‫של התא החי הוא קבוצה של מולקולות גדולות המכונות‬
‫חלבונים‪ ,‬ומולקולות אלו מהוות ‪ 80%-70%‬ממשקלו היבש‬
‫של התא‪ .‬תא חי מכיל מאות סוגי חלבונים )האנזימים הם‬
‫סוג של חלבונים( שלכל אחד מהם משימה ייחודית משלו‪,‬‬
‫החיונית לתפקוד התא‪ .‬ללא חלבונים אין קיום לתא‪.‬‬
‫כל חלבון עשוי משרשרת ארוכה של מאות יחידות‬
‫הקרויות חומצות אמינו‪ ,‬המתחלקות ל‪ 20-‬סוגים שונים‪.‬‬
‫החלבונים שונים זה מזה בחומצות האמינו שלהם ‪ -‬סוגי‬
‫חומצות האמינו‪ ,‬מספרן וסדר הרכבתה של השרשרת‬
‫החלבונית‪ .‬הגורם האחראי להרכב השרשרת החלבונית הוא‬
‫הגן‪.‬‬

‫‪102‬‬
 ‫אבולוציה‪ :‬האם יש כאן בעיה ז‬

‫כל גן הוא קטע של מולקולת הדנ״א‪ ,‬המורכבת משרשרת‬

‫ארוכה מאוד של( יחידות מבנה בסיסיות הנקראות זוגות‪-‬‬
‫בסיס)‪ Wse-pairs‬פענוח הקוד הגנטי‪ ,‬שעל‪-‬פיו מתורגם הרצף‬
‫של זוגות‪-‬הבל^ס בגן לחלבונים‪ ,‬הוא אחת התגליות הגדולות‬
‫של הביולוגיה המולקולרית‪.‬‬
‫על רקע התיאור הבסיסי הזה נוכל עתה להסביר את שיטת‬
‫׳שעון הדנ׳׳א המולקולרי׳ לקביעת רמת הדמיון בין מינים‬
‫שונים‪ .‬ניקח לדוגמה את חלבון ההמוגלובין‪ .‬זהו חלבון‬ ‫‪9‬‬

‫טיפוסי המצוי בדמם של בעלי‪-‬חיים‪ ,‬ויש לו תפקיד מרכזי‬

‫בהולכת חמצן לתאי הגוף‪ .‬הגן לייצור המוגלובין מכיל ‪861‬‬
‫זוגות‪-‬בסיס‪ .‬אם נשווה את הרצף של זוגות־הבסיס בגן‬
‫האחראי לייצור חלבון ההמוגלובין בשני בעלי‪-‬חיים שונים‪,‬‬
‫נוכל לקבוע את הדמיון ביניהם‪ ,‬וזאת בלי לבדוק את ב ע ל י ־‬
‫החיים עצמם‪ .‬הסוס‪ ,‬למשל‪ ,‬שונה למדיי מהאדם‪ ,‬ואכן נמצא‬
‫כי ‪ 20%‬מזוגות־הבסיס בגן האחראי לייצור המוגלובין בסוס‬
‫שונים מאלו שבגן האנושי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כצפוי‪ ,‬הגן האחראי‬
‫ליצור המוגלובין דומה מאוד באדם‪ ,‬השימפנזה והאורנגאוטן‪,‬‬
‫אבל יש שוני משמעותי ביניהם לבין הגן בחתול‪ ,‬שהוא דומה‬
‫למדיי לגן של הנמר‪.‬‬
‫על‪-‬פי בדיקה השוואתית של זוגות‪-‬הבסיס בדנ״א של‬
‫הרבה גנים שונים‪ ,‬נקבע שהשימפנזה‪ ,‬לא הגורילה‪ ,‬הוא מין‬
‫הקוף הדומה ביותר לאדם‪ .‬למעשה‪ ,‬המערך השלם של זוגות‪-‬‬
‫‪10‬‬
‫הבסיס בדנ״א של האדם זהה ב‪ 98.5%-‬לזה של השימפנזה‪.‬‬
‫ממצא זה מצביע על קרבה ביולוגית רבה בין שני המינים‪.‬‬

‫יש אנשים שהמידע הזה גורם להם אי‪-‬נחת‪ ,‬משום שהם‬

‫רואים בו קביעה שהאדם אינו שונה בהרבה מהקוף‪ .‬אולם‬
‫פרשנות זו מוטעית לחלוטין‪ .‬כל מי שעיניים בראשו יכול‬
‫לראות את ההבדל העצום בינינו לבין הקופים‪ .‬בכל הנוגע‬
‫להיבטים רוחניים ‪ -‬אינטליגנציה‪ ,‬כושר הבחנה‪ ,‬יצירתיות‪,‬‬
‫חשיבה‪ ,‬מוסר ‪ -‬הישגיה של השימפנזה זניחים לחלוטין‬
‫לעומת הישגיו של האדם‪ .‬אף שימפנזה מעולם לא כתב ספר‪,‬‬

‫‪103‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫או צייר ציור‪ ,‬או פיתח תאוריה מדעית‪ ,‬או הגה רעיון‬
‫פילוסופי‪ ,‬או הקים קרן צדקה‪ .‬ובאמת‪ ,‬לנוכח הזהות הרבה‬
‫של המאפיינים הפיסיים של האדם והשימפנזה‪ ,‬עולה מאליה‬
‫השאלה מדוע קיים פער כה עצום בין תכונותיהם הרוחניות?‬
‫התשובה המתבקשת מאליה היא‪ ,‬שעל האדם שורה רוח‬
‫אלוקים‪.‬‬
‫מה יש לומר על היכולות הפיסיות של האדם? אדם אינו‬
‫יכול לרוץ כמו צבי‪ ,‬או לטפס כמו סנאי‪ ,‬או לשחות כמו‬
‫דולפין‪ ,‬או לעוף כמו ציפור ‪ -‬והרשימה ארוכה‪ .‬ברור שהבורא‬
‫לא חנן את האדם בכישורים פיסיים מיוחדים‪ .‬ישנה אפוא‬
‫הבחנה ברורה בין התכונות הרוחניות של האדם‪ ,‬שבהן הוא‬
‫נבחן כישות שונה מכל שאר בעלי‪-‬החיים‪ ,‬ובין התכונות‬
‫הפיסיות‪ ,‬שבהן אין הוא מצטיין במיוחד‪.‬‬

‫מעשה הבריאה‪ ,‬המתואר בספר בראשית‪ ,‬נשאר נאמן‬

‫להפרדה זו שבין הפיסי לרוחני‪ .‬לכן אין כל השפלה בעובדה‬
‫שהמין האנושי מאכלס כוכב‪-‬לכת חסר־ייחוד הסובב כוכב‬
‫חסר‪-‬ייחוד‪ .‬גם אין כל פסול בכך שההיסטוריה האבולוציונית‬
‫משותפת לאדם ולכל שאר בעלי‪-‬החיים‪ .‬ייחודו של האדם הוא‬
‫בצלם האלוקים שבו נברא‪ ,‬וייחוד זה אינו מתבטא במיקום‬
‫כוכב‪-‬הלכת שלו או בגנים הנמצאים בתאי גופו‪ ,‬אלא‬
‫בתכונותיו הרוחניות בלבד‪ .‬אין אפוא כל סיבה לאדם המאמין‬
‫להתנגד לתאומה בדבר מרכזיותה של השמש‪ ,‬או לגנות את‬
‫האבולוציה‪ ,‬מסיבות דתיות‪.‬‬
‫גם הגילויים המדעיים המצביעים על גילו המופלג של‬
‫היקום‪ ,‬אינם צריכים להוות בעיה לאדם המאמין‪ .‬לוח־‬
‫הזמנים המדעי ‪ -‬מיליארדי שנה בלא נוכחותו של אדם ביקום‬
‫ורק כמה אלפי שנים של ציוויליזציה ‪ -‬אינו מתקבל על דעתנו‬
‫בשל תפיסתנו את מימד הזמן‪ .‬בעיניים אנושיות נראית‬
‫ההמתנה הזו של מיליארדי שנים לפני שמגיעים לעיקר כבזבוז‬
‫זמן משווע‪ .‬אולם השיקולים האלוקיים שונים לגמרי‪.‬‬
‫העובדה שהמין האנושי לא התקיים לאורך מרביתה של‬

‫‪104‬‬
 ‫אבולוציה‪ :‬האם יש כאן בעיה!‬

‫ההיסטוריה אין בה‪,‬כדי להמעיט מייחודו הרוחני של האדם‪.‬‬

‫החשוב הוא שעכשיו אנחנו כאן‪ ,‬ובתוך פרק‪-‬זמן קצר להפליא‬
‫הטביע האדם את חותמו‪ ,‬ונטל לידיו את המושכות של העולם‬
‫הפיסי כולו‪ ,‬בדיוסכפי שנצטווה בידי הקב״ה‪:‬‬

‫ויברך אתם אלוקים ויאמר להם אלוקים‪ ,‬פרו‬

‫ורבו ומלאו את הארץ וכבשה‪ ,‬ורדו בדגת הים‬
‫ובעוף השמים ובבל חיה הרמשתעלהארץ‪.‬‬
‫)בראשית א‪:‬כח(‬

‫הפרק השני שלספר בראשית‬

‫ההבחנה בין המהות הפיסית למהות הרוחנית מופיעה גם‬
‫בפרק השני של ספר בראשית‪ .‬הרב יוסף דב סולוביצ׳יק" דן‬
‫בגרסה השנייה ‪ -‬בפן השני של הבריאה‪ ,‬בפרק ב‪ ,‬ומדגיש כי‬
‫שני התיאורים‪ ,‬שאותם הוא מכנה בראשית ‪ 1‬ובראשית ‪,11‬‬
‫אינם מעידים על שתי מסורות שונות לבריאת העולם שאוחדו‬
‫בשלב מאוחר יותר בידי עורך אלמוני‪ ,‬כפי שטוענים חסידי‬
‫ביקורת המקרא‪ .‬אלא‪ ,‬שלאדם שני פנים‪ ,‬וכל אחד משני‬
‫תיאורי הבריאה מתייחס לפן אחר של האדם‪ .‬הרב‬
‫סולוביצ׳יק מסביר שהתיאור הראשון מתייחס לפן המוחשי ‪-‬‬
‫מה התרחש ‪ -‬ואילו התיאור השני דן בפן הרוחני ‪ -‬מדוע‬
‫התרחש‪ .‬לשם המחשה‪ ,‬אם שואלים אותי מדוע המים‬
‫רותחים כאשר מניחים את הקומקום על האש‪ ,‬הרי אם‬
‫שאלה זו הייתה נשאלת מפי סטודנטים לפיסיקה‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬הייתי מדבר על מהירות המולקולות‪ ,‬הכוחות‬
‫הבין‪-‬מולקולריים ומעבר הפאזה התרמודינמית ‪ -‬מושגים‬
‫הקשורים לתאוריה המדעית של תהליך הרתיחה‪ .‬אולם אם‬
‫הייתי נשאל אותה שאלה במטבח ביתי‪ ,‬הייתי עונה שהמים‬
‫רותחים כי אני רוצה להכין לעצמי כוס תה‪ .‬דוגמה זו מראה‬
‫כי אותו אדם יכול להשיב בדרכים שונות על אותה שאלה‬
‫בהתאם להקשר‪ .‬באופן דומה‪ ,‬תיאור הבריאה בפרק השני‬

‫‪105‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫בספר בראשית דן בסיבת הבריאה ובמשמעותה‪ ,‬והוא בא‬

‫להשלים את התיאור הפיסי של הבריאה המופיע בפרק‬
‫הראשון‪.‬‬

‫בריאת האדם‬

‫הדיון שלנו בפרק השני של ספר בראשית מתמקד בפסוק ז׳‪:‬‬

‫וייצר ה׳ אלוקים את האדם עפר מן האדמה‪ ,‬ויפח‬

‫באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה‪.‬‬

‫פסוק זה מתאר את האופי הכפול של האדם ‪ -‬צירוף של‬

‫הפיסי ועפר( והרוחני ונשמה(‪ .‬המסר בפסוק זה הוא שהאדם‬
‫נוצר על־ידי יציקת תוכן רוחני ונשמה( לתוך יצור פיסי ועפר‬
‫מן האדמה(‪ .‬ייתכן כי היצור הפיסי‪ ,‬המוזכר ראשון‪ ,‬נוצר‬
‫בתהליך אבולוציוני שנמשך מיליוני שנים‪ .‬התכונות‬
‫המהותיות החשובות של האדם הן המאפיינים הרוחניים‬
‫שלו‪ ,‬שאותם יצק הבורא לישות פיסית שכבר הייתה קיימת‬
‫ןויפח באפיו נשמת חיים(‪ .‬השילוב הזה של הפיסי והרוחני‪,‬‬
‫הוא המאפיין את ׳האדם׳‪.‬‬
‫האם יש סימנים שאכן לבני אדם יש מאפיינים רוחניים‬
‫ייחודיים? בוודאי! הייחודיות של היכולות האינטלקטואליות‬
‫והיצירתיות העצומות של המין האנושי היא ברורה כשמש‪.‬‬
‫ההצלחה של המדענית ד״ר סוזן סאבג׳־תמבאו ‪(Savage-‬‬
‫)‪ Rumbaugh‬ללמד שימפנזה‪ ,‬אחרי מאמץ של שנים‪ ,‬לזהות את‬
‫אותו מספר מילים שמצליח כל ילד בן שנתיים וחצי לזהות‬
‫בלי בל מ א מ ץ ‪ ,‬רק ממחישה את הפער הכביר הקיים בין‬
‫‪12‬‬

‫יכולתו האינטלקטואלית של האדם לבין זו של בל שאר‬

‫המינים‪.‬‬

‫‪106‬‬
 ‫אבולוציה‪ :‬האם יש כאן בעיה ז‬

‫לבסוף יש לציין גם ‪ rW‬הפן המילולי‪ .‬המילה ׳אדם׳‬

‫בבראשית א‪:‬כז )ויברא אלוקים את האדם( היא שם עצם‬
‫כללי‪ ,‬כינוי למין האנוץי בכללותו‪ ,‬ואינה מתייחסת לאיש‬
‫מסוים )כלומר ‪ .(Adam‬הפרשן ר״ע ספורנו מדגיש כי בכל‬
‫אזכור של המילה ׳אדם׳ בתיאור מעשה הבריאה‪ ,‬וכן גם‬
‫בפסוק ב‪:‬ז שבו עסקנו לעיל‪ ,‬הכוונה למין ממיני נפש חיה‬
‫ששמו אדם‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫בריאת העולם והמדע‬

‫גיל היקום‬
‫בפסוקים רבים בתנ״ך יש אמירה מפורשת שהתפיסה‬
‫האלוקית לגבי מושג הזמן שונה באופן מהותי מתפיסתו של‬
‫האדם‪ ,‬כמו לדוגמה‪:‬‬

‫אלף שנים בעיניך ביום אתמול בי יעבור‪,‬‬

‫)תהלים צ‪:‬ד(‬ ‫ואשמורה ]ארבע שעות[ בלילה‪.‬‬

‫האמור בפסוק זה מלמדנו כי מילים בתנ״ך המציינות פרקי‬

‫זמן כלשהם בהקשר לקב״ה‪ ,‬אפשר שתהיה להן משמעות‬
‫אחרת מזו המקובלת כאשר מדובר בבני אדם‪ .‬מכיוון שששת‬
‫ימי בראשית שייכים לעידן שכטום היות האדם‪ ,‬אפשר‬
‫להניח שפרקי הזמן המוזכרים במעשה הבריאה נקבעו על‪-‬פי‬
‫אמות מידה אלוקיות‪ .‬המשמעות של המילה ׳יום׳ כפרק זמן‬
‫בן עשרים וארבע שעות תופסת רק אחרי הופעתו של האדם‪,‬‬
‫דהיינו אחרי ששת ימי הבריאה‪ .‬את ששת ה׳ימים׳ שבהם‬
‫נברא העולם ניתן לפרש כשישה שלבים בתכנית האלוקית‬
‫לבריאתו ולהתפתחותו של היקום‪.‬‬

‫‪107‬‬
 ‫אמוצה בעידן המדע‬

‫תמיכה נוספת לטענה כי ששת ימי הבריאה אינם שישה‬

‫פרקי זמן בני ‪ 24‬שעות‪ ,‬ניתן למצוא בעובדה כי שלושת הימים‬
‫הראשונים לבריאה קדמו להיווצרותה של השמש‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬בחלוף כל אחד משלושה ימים אלה נאמר‪ :‬ויהי ערב‬
‫ויהי בוקר‪ .‬ערב ובוקר הם אירועים אסטרונומיים הקשורים‬
‫לשמש‪ .‬בהעדר שמש בשמים לא ייתכן מצב של ערב ולא ייתכן‬
‫מצב של בוקר‪ .‬על כן חייבים להבין את המושגים הללו‬
‫באמות מידה אלוקיות‪ ,‬והשימוש במילים ״יום״‪ ,‬״ערב״‪,‬‬
‫״בוקר״ אינו אלא דימוי‪ ,‬וזאת לפחות במה שנוגע לשלושת‬
‫הימים הראשונים של הבריאה‪ .‬אין כל מניעה להחיל הבנה זו‬
‫גם על ימי הבריאה האחרים‪ .‬הרעיון שהמושג ׳יום׳ בבריאה‬
‫של הקב״ה אינו זהה במשמעותו לשימוש האדם במושג ׳יום׳‬
‫כיממה כרונולוגית‪ ,‬מצוי בכתביהם של פרשנים רבים‬
‫הרמב״ם כותב בחיבורו מורה הנבוכים )חלק ב‪ ,‬פרק כה(‪,‬‬
‫שכל מקום בתורה שיש בו קושי בהבנת פסוק או מילה‬
‫כפשוטם‪ ,‬יש להבין את הכתוב כמשל‪ ,‬באמת‪ :‬אין דרכי‬
‫הביאור נעולים בפנינו‪.‬‬

‫אבולוציה‬
‫בפסוקי התורה המתארים את התהוות עולם־החי‪ ,‬אנו‬
‫מוצאים שימוש בשני פעלים שונים‪ .‬ביצירתם של בעלי‪-‬החיים‬
‫הראשונים נאמר‪ :‬׳ויברא אלוקים׳)א‪:‬כא(‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬כאשר‬
‫מדובר ביצירתן של חיות היבשה‪ ,‬נאמר‪ :‬׳ויעש אלוקים׳‬
‫)א‪:‬כה(‪ .‬הפועל ׳ויברא׳ והפועל ׳ויעש׳ מורים על פעולות‬
‫השונות זו מזו במהותן‪ .‬בריאה היא יצירה חדשה בתכלית‪ ,‬או‬
‫מן הבחינה הפיסית )יש מאין( או מן הבחינה המהותית‬
‫)יצירת ישות חדשה לחלוטין ‪ -‬כגון חיים(‪ ,‬ואילו עשייה‬
‫הוראתו יצירת משהו מורכב ממשהו פשוט יותר )כגון עשיית‬
‫רהיט מבול עץ(‪.‬‬

‫‪108‬‬
 ‫אבולוציה‪ :‬האם יש באן בעיה ו‬

‫אפשר להסתייע בהבדלים לשוניים אלו בהסברת פסוקי‬

‫התורה‪ .‬את הביטוי ׳ויברא אלוקים׳‪ ,‬שנאמר בהקשר‬
‫להופעתם של היצורים הימיים הראשונים‪ ,‬אפשר לייחס‬
‫לבריאת החיים עצמם את הביטוי ׳ויעש אלוקים׳‪ ,‬שמשמש‬
‫;‬

‫ביצירתם של בעלי־החיים היבשתיים‪ ,‬אפשר לפרש‬

‫כהתפתחות מאוחרת יותר‪.‬‬

‫תפיסה זו הוצגה כבר בידי המלבי״ם)פירושו לפסוק א‪:‬כה(‪:‬‬

‫פה ]ביום השישי[ לא נאמר ׳ויברא׳‪ ,‬כי כבר יצאו‬

‫רוח ונפש בעלי‪-‬חיים והושפעו ביום החמישי‪ .‬רק‬
‫שבמינים אלה ‪ -‬היונקים ‪ -‬׳עשה׳ ]הקב״ה[ ותיקן‬
‫נפשות בעלי‪-‬חיים אלה‪ ,‬ושתל בם ]ביצורי יום‬
‫החמישי[ מידות ותכונות שלא נשתלו בהקודמים‪.‬‬
‫וזה לא נקרא ׳בריאה יש מאין׳‪ ,‬רק ׳עשייה׳‪,‬‬
‫שהיא גמר הדבר ותיקונו‪.‬‬

‫ניתן להבחין בהרמוניה בין הסבר זה של המלבי״ם על פסוקי‬

‫התורה ובין ההסבר המדעי על התפתחות עולם החי‪.‬‬

‫סימם‬
‫שני נושאים מדעיים נדחו על‪-‬ידי חוגים פונדמנטליסטים‪:‬‬
‫אבולוציה וגיל היקום‪ .‬לאלה אפשר להוסיף את הוויכוח‬
‫הנוקב שהתנהל בימי הביניים בדבר מרכזיותה של השמש‪.‬‬
‫בכל אחד מהנושאים הללו‪ ,‬ההתנגדות נשענת על השקפת‪-‬‬
‫עולם הקובעת שערכו הרוחני של האדם חייב לבוא לביטוי גם‬
‫בחשיבותו הפיסית‪ .‬אולם אין הדבר כן‪ .‬התורה רואה‬
‫ברוחניות וגשמיות שני עניינים שאינם נוגעים זה בזה‪ .‬לאור‬
‫האמור אין לאדם המאמין כל סיבה להתנגד מבחינה דתית‬
‫להנחות או לממצאים המדעיים הקשורים באבולוציה‪ ,‬היות‬
‫שהם אינם פוגעים ביסודות האמונה‪.‬‬

‫‪109‬‬
 ‫ץ‬ ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מקורות והערות‬
‫תרגום‪ :‬ר‪ .‬רוזנטל‪,‬‬ ‫;‬ ‫פ‪ .‬רדונדי‪G a l i l e o : H e r e t i c (1983 ,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.(1987 ,‬‬
‫‪) E n c y c l o p a e d i a J u d a i c a‬ירושלים‪ :‬בית דפוס כתר‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪) ,S.V. "Astronomy" ,(1972‬כרך ‪ ,3‬טור ‪.(805‬‬
‫סנהדרין לח‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ג׳‪ .‬קלרק‪) M a n a n d the U n i v e r s e ,‬ניו יורק‪ :‬סיימון‬ ‫‪.4‬‬
‫ושוסטר‪ ,(1954 ,‬עמ׳ ‪.27‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.28‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ ,‬ו‪ .‬א‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪ .6‬פ‪ .‬בייקון‪e A d v a n c e m e n t of Learning, 1605 ,‬‬
‫ארמסטרונג)עורך(‪) ,‬הוצאה מחודשת‪ ,‬לונדון‪ :‬הוצאת‬
‫אטלון‪ ,(1975 ,‬עמ׳ ‪.55‬‬
‫ק‪ .‬ג‪ .‬סיבלי וגי‪ .‬א‪ .‬שלקויסט‪,Scientific A m e r i c a n ,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫בפרואר ‪ ,1986‬עמודים ‪.68-78‬‬
‫א‪ .‬ק‪ .‬וילסון‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬אוקטובר ‪,1985‬‬ ‫‪.8‬‬
‫עמודים ‪.152-153‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.150‬‬ ‫‪.9‬‬
‫פ‪ .‬דה־ואל‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬מרץ ‪ ,1995‬עמ׳ ‪.84‬‬ ‫‪.10‬‬
‫הרב יוסף דב סולובייצ׳יק‪ ,‬״איש האמונה הבודד״‪,‬‬ ‫‪.11‬‬
‫איש האמונה )ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‪ ,‬תשכ״ח( עמ׳‬
‫‪.13‬‬
‫ראה ‪ , N a t i o n a l G e o g r a p h i c‬מרץ ‪ ,1992‬עמודים ‪.32-33‬‬ ‫‪.12‬‬
‫ר״ע ספורנו‪ ,‬בראשית א‪:‬כו‪ .‬ראה פרק ד׳ בספר זה‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫א‪ .‬כרמל וס‪ .‬דומב )עורכים(‪) C h a l l e n g e ,‬ניו יורק‪:‬‬ ‫‪.14‬‬
‫פלדהיים‪ ,(1976 ,‬עמודים ‪.124-140‬‬

‫‪110‬‬
 ‫‪7‬‬
‫אלוקים‪ ,‬מדע ובחידח חופשית‬

‫הצהרות מובנות מאליהן‬

‫נפתח את הדיון על בחירה חופשית בשתי הצהרות מובנות‬
‫מאליהן‪ .‬ראשית‪ ,‬כל אדם חש כי יש לו בחירה חופשית ‪-‬‬
‫בידיו לבחור את מעשיו כרצונו ולקבל החלטות באופן עצמאי‪.‬‬
‫הבוקר בחרתי ללבוש חולצה כחולה ולא ירוקה‪ ,‬לשתות קפה‬
‫ולא תה ולהתפלל תפילת שחרית‪ ,‬ואילו השכן שלי האתאיסט‬
‫בחר שלא להתפלל‪ .‬ההרגשה שיש בחירה חופשית משותפת‬
‫לכולם‪ ,‬גם לאותם פילוסופים המשתמשים בבחירה החופשית‬
‫שלהם כדי להכחיש את קיומה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬האמונה כי לכל אדם יש בחירה חופשית עומדת‬
‫ביסודן של הדתות‪ .‬הדבר נכון לפחות במה שנוגע לדתות‬
‫המונותאסטיות‪ ,‬כולל היהדות‪ .‬מחויבותנו למצוות התורה‬
‫היא מרכיב עיקרי ביהדות‪ ,‬אולם לקיום המצוות יש משמעות‬
‫אן ורק אם בידנו הכוח לקיים אותן‪ ,‬כלומר שיש לנו בהירה‬
‫הופשית לפעול על‪-‬פי הציוויים האלוקיים‪ ,‬או בניגוד להם‪.‬‬
‫רעיון זה מופיע במפורש‪ ,‬בדברי הקב״ה לבני ישראל‪ :‬ראה‬
‫נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב‪ ,‬ואת המוות ואת‬
‫‪1‬‬
‫הרע‪ ...‬ובחרת בחיים‪.‬‬

‫בפרק זה נביא את עמדת המדע של המאה התשע עשרה‪,‬‬

‫לפיה הבחירה החופשית היא רק אשליה‪ .‬בהמשך נסביר כיצד‬
‫תגליות המדע המודרני סוללות את הדרך ליישוב הפרדוקס‪.‬‬

‫‪111‬‬
 ‫‪1‬‬ ‫אמונה בעידן המדע‬

‫^‬ ‫מדע‬
‫בכדי להבין לאשורו את האתגר שהציב המדע לקיומה של‬
‫בחירה חופשית‪ ,‬יש להתמצא מעט בהיסטוריה של המדע‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1687‬פרסם אייזק ניוטון את ספרו ‪ , P r i n c i p i a‬שהוא‬
‫ללא ספק הספר המדעי החשוב ביותר שנכתב אי‪-‬פעם‪ .‬בספר‬
‫זה‪ ,‬שהיה מפעל חייו‪ ,‬הציג ניוטון את תגליותיו החדשות‪,‬‬
‫והצהיר שאת כל תופעות הטבע ניתן להסביר בעזרת מספר‬
‫מצומצם של חוקי טבע‪ ,‬רעיון שבהחלט לא זכה להסכמה‬
‫רחבה באותה תקופה‪ .‬הצלחותיו הגדולות של ניוטון היו‬
‫בניסוחם המושלם של חוקי המכניקה ‪ -‬שלושת חוקי התנועה‬
‫המפורסמים שלו ‪ -‬ובגילוי חוק כוח המשיכה‪.‬‬
‫מאז ומתמיד הפליאו השמש‪ ,‬הירח וכוכבי‪-‬הלכת את‬
‫האדם‪ ,‬גירו את דמיונו‪ ,‬ואלפי שנים שימשו מטרה לתצפיות‬
‫ממושכות‪ .‬אף‪-‬על־פי־כן‪ ,‬לא עלה בידי האסטרונומים להבין‬
‫את התנועה של גרמי השמים הללו‪ .‬התגליות של ניוטון הן‬
‫שאיפשרו לראשונה להסביר את תנועת כוכבי‪-‬הלכת‪ ,‬ואולם‬
‫הגילוי של חוקי ה ט ב ע לא היה בו די כדי לחשב במדויק את‬
‫מהלכם של גרמי השמים‪ .‬היה צורך בפיתוח כלים מתמטיים‬
‫חדשים כדי לפתור אה המשוואות הנגזרות מחוקי הטבע‬
‫החדשים‪ ,‬וניוטון עמד בהצלחה גם באתגר הזה‪ .‬הוא פיתח‬
‫את המתמטיקה של החשבון הדיפרנציאלי‪ ,‬וזו איפשרה את‬
‫פתרון המשוואות המתארות את תנועת גרמי השמים‪.‬‬

‫מכיוון שמסת השמש כה גדולה )היא מהווה ‪99.86%‬‬

‫מהמסה של מערכת השמש כולה(‪ ,‬עיקר כוח המשיכה הפועל‬
‫על כל אחד מכוכבי־הלכת‪ ,‬מקורו בשמש‪ .‬ניוטון הוכיח שאם‬
‫מתעלמים מכוחות המשיכה הקטנים בין כוכב‪-‬לכת אחד‬
‫למשנהו‪ ,‬יוצא שכל אחד מכוכבי־הלכת נע סביב השמש‬
‫במסלול אליפטי‪ ,‬כפי שאמנם גילה יוהנס קפלר)‪ (Kepler‬כבר‬
‫בראשית המאה השבע עשרה‪ ,‬על סמך תצפיות אסטרונומיות‪.‬‬
‫ואולם לאחר המצאת הטלסקופ התאפשרו מדידות חדשות‬

‫‪112‬‬
 ‫אלוקים‪ ,‬מדע ובחירה חופשית‬

‫ומדויקות הרבה יותר‪ ,‬ואלה הצביעו בבירור שתנועת כוכבי־‬

‫הלכת יש בה סטיות מהמסלול האליפטי המושלם סביב‬
‫השמש‪ .‬כאן התעוררה השאלה אם תאוריית כוח המשיכה של‬
‫ניוטון בכוחה להסביר גם את המדידות היותר מדויקות‬
‫שנערכו בעזרת הטלסקופ‪.‬‬
‫המכשול העיקרי בחיזוי מדויק של תנועת כוכבי‪-‬הלכת‬
‫נובע מהעובדה שלא השמש לבדה היא מקור לכוח המשיכה‪,‬‬
‫אלא כל אחד מגרמי השמים מפעיל כוח משיכה משלו על כל‬
‫אחד מכוכבי‪-‬הלכת‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שכוחות המשיכה של גרמי‬
‫השמים האחרים חלשים מאוד לעומת זה של השמש‪ ,‬משום‬
‫שהמסה שלהם קטנה לאין ערוך מזו של השמש‪ ,‬אין הם‬
‫זניחים‪ ,‬ויש לכלול אותם בחישובים‪ .‬עקב כך מערכת‬
‫המשוואות הקובעות את תנועת כוכבי‪-‬הלכת היא מסובכת‬
‫ביותר וקשה מאוד לפתרון‪.‬‬
‫המתמטיקאי הצרפתי פייר־סימון לפלאס)‪ ,(Laplace‬שנולד‬
‫כמאה שנה אחרי ניוטון‪ ,‬הרחיב מאוד את החישובים‬
‫האסטרונומיים של ניוטון‪ ,‬ועלה בידו לתת הסבר לכל פרטי‪-‬‬
‫הפרטים של תנועת כוכבי‪-‬הלכת‪ .‬לפני מחקריו של לפלאס‪ ,‬אף‬
‫לא היה ידוע אם מערכת השמש יציבה‪ .‬לניוטון עצמו היו‬
‫ספקות בנדון‪ ,‬והוא העלה את האפשרות שכוכבי־הלכת‬
‫עלולים יום אחד להיסחף ממערכת השמש אל תוך החלל‪.‬‬
‫לפלאס הוא שסיפק את ההוכחה הניצחת ליציבותה של‬
‫מערכת השמש‪.‬‬

‫היקום המכני‬
‫יצירת חייו של לפלאס הייתה חיבורו ‪, C e l e s t i a l M e c h a n i c s‬‬
‫העוסק בחקר השפעת כוח המשיכה על תנועתם של גרמי‬
‫השמים‪ .‬תמציתה של יצירה זו פורסמה בשנת ‪ 1796‬תחת‬
‫הכותרת‪ E x p o s i t i o n of the System of the World ,‬והסבר מערכות‬
‫העולם(‪ .‬פרסומם של שני הספרים של לפלאס היווה את שיא‬
‫ההצלחה בהסבר תנועות כוכבי‪-‬הלכת‪ .‬מערכת השמש‬

‫‪113‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫הומשלה לשעון‪ ,‬שחלקיו הרבים ‪ -‬גלגלי שיניים‪ ,‬קפיצים‬

‫וממסרות ‪ -‬פועלים כולם בהרמוניה מושלמת תודות‬
‫למיומנותו של השען‪ .‬באופן די דומה פועלת מערכת השמש‬
‫על‪-‬פי חוקי הטבע‪.‬‬
‫לאחר תקופת לפלאס התרחבו היוזמות המדעיות‬
‫לתחומים רבים ומגוונים‪ ,‬ונדמה היה שמאמץ מכוון מצד‬
‫החוקרים המוכשרים יש בכוחו לפתור את הבעיות השונות‬
‫שהציב הטבע למדע‪ ,‬וחוקי הטבע יכולים לספק הסבר לכל‬
‫תופעה ביקום הפיסי‪ .‬היה זה אך טבעי אפוא לשאול מדוע‬
‫תוגבל אנלוגיית השעון למערכת השמש לבדה‪ .‬אולי אפשר‬
‫לראות את היקום כולו כשעון מכני עצום‪ ,‬הפועל על‪-‬פי חוקי‬
‫הטבע‪ .‬כך נולד מושג ׳היקום המכני׳‪ ,‬דהיינו היקום המתנהג‬
‫כמו שעון מכני)‪.(clockwork universe‬‬

‫התפתחות מדעית חשובה ביותר במאה התשע עשרה‬

‫הייתה הגילוי שקיימים רק שני כוהוה בטבע‪ :‬כוח המשיכה‬
‫והכוח האלקטרומגנטי‪ .‬כוח המשיכה ניכר ביותר בגופים‬
‫‪2‬‬

‫שהמסה שלהם עצומה‪ ,‬כגון כוכבים וכוכבי‪-‬לכת‪ .‬כוח‬

‫המשיכה הוא אשר מחזיק אותנו על‪-‬פני כדור הארץ‪ ,‬והוא‬
‫המתווה את מסלולם של כוכבי‪-‬הלכת בתנועתם סביב השמש‪.‬‬
‫חשמל ומגנטיות נחשבו בעבר כשני כוחות נפרדים‪ ,‬עד‬
‫שבשנת ‪ 1864‬הוכיח ג׳יימס קלרק מקסוול )‪ (Maxwell‬כי‬
‫חשמל ומגנטיות הם שני פנים של כוח אחד‪ ,‬הלוא הוא הכוח‬
‫האלקטרומגנטי‪ ,‬הפועל על כל חלקיק בעל מטען חשמלי‪.‬‬
‫מאחר שהחלקיקים החשובים ביותר בטבע‪ ,‬האלקטרונים‬
‫והפרוטונים‪ ,‬הם בעלי מטען חשמלי‪ ,‬משמעות הדבר היא‬
‫שהאלקטרומגנטיות היא כוח אוניברסלי המשפיע על כל‬
‫אטום ואטום‪.‬‬
‫הכוחות הללו‪ ,‬כוח המשיכה והאלקטרומגנטיות‪ ,‬אחראים‬
‫על כל המגוון העצום של תופעות הטבע המוכרות לנו‪ :‬האור‪,‬‬
‫הקול‪ ,‬החום‪ ,‬התגובות הכימיות‪ ,‬המגנטיות‪ ,‬הגזים‪ ,‬הנוזלים‪,‬‬
‫מזג האוויר‪ ,‬החשמל‪ ,‬האש ‪ -‬והרשימה ארוכה‪ .‬את כולן ניתן‬

‫‪114‬‬
 ‫אלוקים‪ ,‬מדע וכחידה חופשית‬

‫להסביר על‪-‬ידי פעולות אותם שני כוחות‪ .‬הישג לא פחות‬

‫חשוב מן המאה התשע עשרה‪ ,‬הוא ההכרה שכל החומרים‬
‫ביקום מורכבים מחלקיקים תת‪-‬מיקרוסקופיים הנקראים‬
‫אטומים‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬התברר כי מספר סוגי האטומים הוא‬
‫קטן יחסית‪ ,‬וכל מיליוני החומרים המצויים בטבע‪ ,‬על‬
‫תכונותיהם השונות והמגוונות‪ ,‬הם בעצם צירופים שונים של‬
‫אותו מספר קטן של אטומים שונים‪ .‬הכוח האלקטרומגנטי‬
‫קושר את האטומים כדי ליצור מולקולות‪ ,‬וקושר את‬
‫המולקולות כדי ליצור גבישים‪ ,‬מתכות‪ ,‬זכוכית‪ ,‬פולימרים‪,‬‬
‫מינרלים וכל שאר סוגי החומרים המוכרים לנו‪.‬‬

‫שני עקרונות סייעו רבות לתפיסת ׳היקום המכני׳‪ :‬א‪.‬‬

‫העיקרון שבטבע פועלים שני כוחות בלבד ב‪ .‬העיקרון שכל‬
‫;‬

‫חומר ביקום מורכב מצירופים שונים של אותם אטומים‬

‫בסיסיים מועטים‪ .‬לא היה אפוא צורך להיעזר במספר עצום‬
‫של חוקי טבע כדי להסביר את שלל התופעות שישנן בעולם‪.‬‬
‫נראה שהיקום מתנהל באופן פשוט‪ ,‬בדיוק כמו המערכת‬
‫המכנית של שעון‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ההסברה בפועל של פרטי‬
‫ההתנהגות של היקום היא משימה מסובכת למדיי‪ ,‬עקב ריבוי‬
‫החלקיקים ויחסי‪-‬הגומלין ביניהם‪ .‬גם מבחינה זו נדמה‬
‫היקום לשעון ענק‪ ,‬ו׳היקום המכני׳ נראה כתיאור ההולם‬
‫ביותר של הטבע‪.‬‬

‫דטרמיניזם‬
‫׳היקום המכני׳ היה התפיסה הדטרמיניסטית שבתחילה‬
‫יושמה על תפעול מערכת השמש‪ .‬כשם שהמנגנון של השעון‬
‫קובע כיצד ינועו המחוגים‪ ,‬מעתה ועד עולם‪ ,‬כך קובעים חוקי‬
‫הטבע את תנועת כוכבי‪-‬הלכת לנצח נצחים‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫המיקום של כל גרמי השמים בזמן כלשהו בעתיד כ ב ו נקבע‬
‫על‪-‬ידי מיקומם העכשווי וחוקי הטבע‪ .‬זה העיקרון המרכזי‬
‫של הדטרמיניזם‪ :‬ההווה קובע את העתיד‪.‬‬

‫‪115‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מסקנת מחקריהם של ניוטון‪ ,‬לפלאס ומדענים אחרים‬

‫הייתה שעל‪-‬פי המיקום העכשווי של כל אחד מכוכבי‪-‬הלכת‬
‫ועל‪-‬פי כוח המשיכה המופעל עליו על‪-‬ידי כל אחד מגרמי‬
‫השמים ‪ -‬ניתן לקבוע באופן מוחלט את תנועתו ומיקומו בכל‬
‫זמן שהוא בעתיד‪ .‬לאחר מכן החלו המדענים להשתמש‬
‫בעקרון הדטרמיניזם גם להסברת תופעות טבע בכדור הארץ‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬לפלאס עצמו הדגיש כי אם ידועים כל הנתונים על‬
‫התנהגותה של מערכת מסוימת בזמן מסוים‪ ,‬ניתן לחזות‬
‫באופן מדויק את התנהגותה העתידית בכל פרטיה‪.‬‬
‫בפועל אין‪ ,‬כמובן‪ ,‬כל אפשרות מעשית לחזות את‬
‫התנהגותן העתידית של מערכות בטבע‪ ,‬משום שרוב המערכות‬
‫הן כה מורכבות‪ ,‬עד שאי‪-‬אפשר לפתור את המשוואות‬
‫המתארות את התנהגותן בעתיד‪ .‬ברם זוהי מגבלה טכנית‪,‬‬
‫הנובעת מקשיים מתמטיים‪ .‬עקרונית‪ ,‬נראה עקרון‬
‫הדטרמיניזם כנכון‪ :‬מצבה העכשווי של כל מערכת בטבע‬
‫קובע את התנהגותה העתידית‪ .‬עד מהרה היה עקרון‬
‫הדטרמיניזם לאחת מאבני היסוד של המדע‪.‬‬

‫כוח החיות‬
‫לא עבר זמן רב עד שמדענים החלו לדון באפשרות שמא אפשר‬
‫להרחיב את עקרון הדטרמיניזם ולהחילו גם על עולם‪-‬החי‬
‫והצומח‪ .‬משמעות הדבר הייתה בעייתית למדיי‪ .‬גם אם היה‬
‫אפשר אולי לקבל את הרעיון שהעצים הם מעין מכונות‪,‬‬
‫הפועלות באופן עיוור לפי חוקי טבע מוגדרים‪ ,‬הנה המחשבה‬
‫כי כלבים וחתולים מתפקדים אף הם באופן דומה‪ ,‬היא קשה‬
‫מאוד לעיכול‪ .‬והרי הכלבים והחתולים היו לחיות מחמד‬
‫דווקא בשל יכולתם להביע חום‪ ,‬אהבה ונאמנות כלפי‬
‫אדוניהם‪ .‬איש אינו רוצה לחשוב שחיית הבית האהובה עליו‬
‫אינה אלא סוג מסוים של אוטומט‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫אלוקים‪ ,‬מדע וגחירה חופשית‬

‫בעיה זו באה על פתרונה כשהניחו המדענים את קיומו של‬

‫כוח חדש בטבע‪ ,‬הוא ׳כוח החיות׳‪ ,‬המצוי בגוף של כל יצור‬
‫חי‪ .‬לפי הנחה זו קיים כוח פיסי נוסף בטבע‪ ,‬הפועל רק‬
‫בעולם‪-‬החי והצומח‪ .‬הנחה כזו הועלתה כבר על‪-‬ידי אריסטו‪,‬‬
‫שרצה להסביר מהו הדבר המעניק ליצורים חיים את‬
‫תכונותיהם המיוחדות‪ ,‬הנקראות באופן כללי ׳חיים׳‪.‬‬
‫הנחת קיומו של כוח החיות פתרה גם חידה נוספת‪ .‬מאז‬
‫ומתמיד דנו הפילוסופים בשאלה הבאה‪ :‬מהו השינוי‬
‫המתרחש אצל יצור חי ברגע המוות? עדיין יש לו לב‪ ,‬ריאות‪,‬‬
‫מוח ושאר איברים שהיו לו בעודו בחיים‪ .‬מאחר שמבחינה‬
‫פיסית‪ ,‬פנימית וחיצונית כאחד‪ ,‬לא נראה כל הבדל בין המת‬
‫ובין החי‪ ,‬כיצד ניתן להסביר את ההבדל העצום בהתנהגות‬
‫ובתפקוד שלהם? תשובתו של אריסטו הייתה שבכל יצור חי‬
‫יש כוח חיות‪ ,‬העוזב את הגוף ברגע המוות‪.‬‬
‫ההנחה הייתה שיצורי אנוש‪ ,‬הנמצאים במישור גבוה‬
‫בהרבה מבעלי‪-‬חיים וצמחים‪ ,‬גם כוח החיות שבהם הוא גדול‬
‫יותר‪ .‬כך היה אפשר להסביר מדוע בני האדם מתנהגים באופן‬
‫מתקדם יותר מבעלי‪-‬החיים‪ .‬הבדל חשוב נוסף בין בני אדם‬
‫לבעלי‪-‬חיים הוא שלבני אדם יש בחירה חופשית לגבי קשת‬
‫רחבה של פעילויות‪ ,‬ואילו את בעלי‪-‬החיים מניעים בדרך כלל‬
‫האינסטינקטים הטבועים בהם‪ .‬כוח החיות נראה נחוץ מכל‬
‫הבחינות כדי להסביר את התופעות הייחודיות לעולם‪-‬החי‪,‬‬
‫ובתקופת ימי הביניים היה כוח החיות לפרדיגמה מקובלת‬
‫בחקר מדעי החיים‪.‬‬
‫במאה התשע עשרה החלו מדענים לחקור באופן שיטתי‬
‫את המערכות השונות בגוף החי‪ ,‬בהן מערכות העיכול‪,‬‬
‫ההפרשה‪ ,‬הנשימה‪ ,‬העצבים‪ ,‬ההתרבות וחילוף החומרים‪ .‬עד‬
‫מהרה הלכה והתחזקה ההכרה כי באף אחת מהמערכות הללו‬
‫לא נמצא זכר למציאותו של כח החיות‪ .‬נראה היה כי די‬
‫בעקרונות הכימיה והפיסיקה כדי לתת הסבר מלא לתיפקוד‬
‫הפיזיולוגי של יצורים חיים‪ ,‬ובכללם יצורי אנוש‪.‬‬

‫‪117‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מכיוון שכוח החיות לא נתגלה באף מחקר פיזיולוגי שנערך‬

‫בבעלי‪-‬חיים‪ ,‬התקבלה בהדרגה המסקנה כי אותו כוח מיוחד‬
‫פשוט אינו קיים‪ ,‬ולבסוף נמחק המושג ׳כוח החיות׳‬
‫מהלקסיקון המדעי‪ .‬אולם אז חזרה וצצה השאלה המטרידה‪:‬‬
‫מהו‪ ,‬אם כן‪ ,‬אותו דבר המבדיל בין החי לבין הדומם? איזה‬
‫חומר נמצא בתאים חיים ונעדר מחומר דומם? או בניסוח‬
‫אחר‪ :‬מה הם חיים? שאלה זו נדונה רבות בקרב הקהילה‬
‫המדעית‪ ,‬ושימשה כותרת לספרו המפורסם של חתן פרס נובל‬
‫ארווין שרדינגר)‪ ,(Schroedinger‬מה הם חיים ?‬
‫‪3‬‬

‫דטרמיניזם מול בחירה חופשית‬

‫היחס בין דטרמיניזם לבין בחירה חופשית הוא ברור וחד‪:‬‬
‫דטרמיניזם אינו מאפשר את קיומה של בחירה חופשית‪.‬‬
‫מהות הדטרמיניזם היא שההווה קובע את העתיד‪ ,‬ואילו‬
‫הבחירה החופשית מתבססת על ההנחה שההווה אינו מכתיב‬
‫את העתיד‪ .‬בחירה חופשית פירושה שאני חופשי עכשיו‬
‫לבחור את מעשיי בעתיד‪ ,‬כי ההווה אינו קובע את העתיד‪.‬‬

‫לא כן הדבר בדומם‪ ,‬כגון אבן‪ ,‬כוכב‪ ,‬מים או ענן‪ .‬כל אחד‬
‫מהללו מורכב ממספר רב מאוד של אטומים ומולקולות‬
‫המחוברים על‪-‬ידי שני הכוחות הפועלים ב ט ב ע ‪ -‬כ ו ח המשיכה‬
‫והאלקטרומגנטיות‪ .‬אם כי על כל עצם דומם פועלים גם‬
‫כוחות הנובעים מהדוממים הסובבים אותו‪ ,‬גם התנהגותם‬
‫של העצמים האחרים מוכתבת לחלוטין על‪-‬ידי חוקי הטבע‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬התנהגותו העתידית של כל דומם תלויה אן ורק במצבו‬
‫בהווה ובמצבם העכשווי של כל יתר הדוממים‪ .‬זו משמעות‬
‫האמירה‪ :‬ההווה קובע את העתיד‪.‬‬
‫מכיוון שכוח החיות אינו קיים‪ ,‬כאמור‪ ,‬פירוש הדבר הוא‬
‫שבעלי־החיים‪ ,‬ובכללם האדם‪ ,‬אינם שונים במובן הפיסי‬
‫מעצמים דוממים הם רק מורכבים הרבה יותר‪ .‬הווה אומר‪,‬‬
‫;‬

‫בני האדם אינם שונים מעצמים דוממים באופן שיש בו כדי‬

‫‪118‬‬
 ‫אלוקים‪ ,‬מדע ובחירה חופשית‬

‫להפקיע את תוקפו של עקרון הדטרמיניזם‪ ,‬קרי‪ :‬ההווה קובע‬

‫ומבתיב את העתיד‪.‬‬
‫אמנם יש לבני האדם תכונות שכליות ייחודיות‪ ,‬כגון‬
‫חשיבה‪ ,‬מצפון‪ ,‬רוחניות‪ ,‬מודעות עצמית ויצירתיות‪ ,‬שכרגע‬
‫אין ביכולתנו להבין את דרך תיפקודם‪ ,‬אולם אין במאפיינים‬
‫אלה לשנות את העובדה הבסיסית שכל אחד מאתנו הוא‬
‫׳עצם׳ המורכב מהרבה אטומים ומולקולות‪ ,‬בדיוק כמו האבן‪.‬‬
‫נראה אפוא שגם על המין האנושי אמורים לחול אותם חוקי‬
‫טבע החלים על אבנים‪ ,‬וכשם שלאבן אין בחירה חופשית‪ ,‬כך‬
‫לא תהיה לאדם בחירה חופשית‪ .‬יש פילוסופים המתנגדים‬
‫להשוואה זו‪ ,‬וטוענים שבחירה חופשית כן מתיישבת עם‬
‫עקרונות הדטרמיניזם‪ ,‬אולם ניתן בנקל להפריך טיעונים אלו‪.‬‬

‫יש לפנינו פרדוקס‪ .‬אין ספק כי יש לבני אדם בחירה‬

‫חופשית‪ ,‬שהרי כולנו חווים אותה בבחירות שאנו עושים בחיי‬
‫היום־יום‪ ,‬אלא שעל‪-‬פי חוקי המדע נראה שתחושת חופש‬
‫הבחירה היא רק אשליה‪ .‬כיצד ניתן ליישב פרדוקס זה?‬

‫תורת הקוונטים‬
‫המהפכה המדעית החשובה ביותר של המאה העשרים ידועה‬
‫בשם תורת הקוונטים‪ .‬התאוריה הקודמת להסברת תנועתם‬
‫של חלקיקים‪ ,‬היא המכניקה הניוטונית‪ ,‬או המכניקה‬
‫הקלסית‪ .‬ההיבט המפתיע ביותר של תורת הקוונטים הוא‬
‫בזה שזוהי תאוריה הסתברותית של הטבע‪ .‬פירוש הדבר הוא‬
‫‪4‬‬

‫שהמרב שאפשר לדעת על מערכת כלשהי בטבע‪ ,‬הוא רק מהי‬

‫ההסתברות שאירוע מסוים יתרחש בעתיד‪ .‬בעזרת משוואת‬
‫שרדינגר )‪ ,(Schroedinger‬ניתן לחשב במדויק את ההסתברות‬
‫לכל אחד מהתרחישים האפשריים‪ ,‬אולם‪ ,‬אי‪-‬אפשר לדעת‬
‫מראש איזה מהתרחישים האפשריים אכן יתממש בפועל‪.‬‬
‫האופי ההסתברותי של תורת הקוונטים מביא למסקנה‬
‫חשובה ביותר‪ :‬ההווה אינו קובע את העתיד‪ .‬העדר היכולת‬

‫‪119‬‬
 ‫(‬
‫אמונה בעידן המדע‬

‫לקבוע בהווה התרחשות עתידית נקרא אי‪-‬דטרמיניזם‬

‫קוונטי‪ ,‬ומתבטא בעיקרון המפורסם של הייזנברג‬
‫)‪ ,(Heisenberg‬עקרון אי־הוודאות‪.‬‬

‫חשוב להדגיש‪ ,‬שאי‪-‬דטרמיניזם קוונטי ביחס לתרחישים‬

‫עתידיים אין פירושו שהעתיד בעצם כבר נקבע‪ ,‬אלא שבהעדר‬
‫מידע ‪ -‬אין איש יכול לצפות אותו מראש; התאוריה‬
‫הקוונטית קובעת שאין אפשרות לחזות את העתיד אפילו‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬משום שהעתיד עדיין לא נקבע‪ .‬נתאר לעצמנו‬
‫שבעת ובעונה אחת נערכים שני ניסויים שהם זהים לחלוטין‬
‫בכל פרטיהם‪ ,‬ובכל זאת ייתכן שבכל אחד מהניסויים תתקבל‬
‫תוצאה שונה‪ .‬כלומר אותו הווה )הניסוי הזהה שהתבצע‬
‫סימולטנית פעמיים( יוביל לשני עתידים שונים)שתי תוצאות‬
‫שונות(‪ .‬התרחיש הזה עומד בסתירה מוחלטת לעקרונות‬
‫הבסיסיים של המכניקה הניוטונית‪.‬‬

‫התוצאות המרעישות הללו של תורת הקוונטים בישרו את‬

‫סופה של תפיסת היקום המכני‪ .‬המשלת מערכת פיסית לשעון‬
‫כבר אינה תקפה‪ ,‬שכן המאפיין העיקרי של השעון הוא‬
‫שהמנגנון המכני שלו קובע את תנועת המחוגים בעתיד‪,‬‬
‫ובעולם הקוונטי לא כך הם פני הדברים‪.‬‬

‫הקורא בוודאי תמה כיצד ייתכן שניוטון ומדענים גדולים‬

‫אחרים לא שמו לב לתופעה כה בולטת )שההווה אינו קובע‬
‫את העתיד(‪ ,‬הנוגדת את מה שניסיון החיים מלמד אותנו‪,‬‬
‫שהרי כל חיינו אנו נוכחים לדעת שההווה בן קובע את העתיד‪.‬‬
‫כל שחקן כדורגל יודע שאם יבעט בכדור עכשיו)בהווה( בכיוון‬
‫הנכון‪ ,‬ייכנס הכדור בתוך שניות )בעתיד( לשער לקול צהלות‬
‫האוהדים‪ .‬מדוע אנחנו‪ ,‬והספורטאים בתוכנו‪ ,‬איננו מושפעים‬
‫בחיינו היומיומיים מהתאוריה הקווונטית ואיננו מודעים‬
‫לקיומה?‬

‫‪120‬‬
 ‫אלוקים‪ ,‬מרע ובחירה חופשית‬

‫התשובה היא שההשלכות של תורת הקוונטים‬

‫משמעותיות רק כאשר מדובר בהתנהגותם של חלקיקים‬
‫זעירים ביותר )גרגר אבק שמשקלו אחד חלקי טריליון גרם‪,‬‬
‫ייחשב כגוף גדול בהקשר זה(‪ .‬אבל כאשר בוחנים את‬
‫התנהגותם של גופים נראים לעין‪ ,‬כמו כדורגל למשל‪ ,‬ההבדל‬
‫בין הצפי על‪-‬פי תורת הקוונטים ובין הצפי על־פי הפיסיקה‬
‫הקלסית הוא חסר משמעות לחלוטין‪ .‬כאשר שחקן הכדורגל‬
‫בועט בכדור בכיוון הנכון‪ ,‬הרי על‪-‬פי הפיסיקה הקלסית הצפי‬
‫הוא שהכדור ייכנס לשער בוודאות של ‪ ;100%‬התאוריה‬
‫הקוונטית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬תקבע כי יש הסתברות רק של‬
‫‪ 99.999999...%‬שהשער יובקע‪ ,‬ושבריר קטן ביותר של אחוז‬
‫שהכדור יחטיא את השער‪ .‬מכיוון שההבדל בין התחזיות של‬
‫שתי התאוריות הוא כה זעיר עד שלא ניתן כלל למדוד אותו‪,‬‬
‫הרי שגם אם אין לספורטאי מושג בתורת הקוונטים הוא יכול‬
‫עדיין להיות לכוכב כדורגל‪ .‬כל זמן שעוסקים בגופים בגודל‬
‫‪5‬‬
‫נראה לעין‪ ,‬התחזיות של המדע הקלסי הן נכונות‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שלתורת הקוונטים נודעת חשיבות עצומה‬
‫בהבנת היקום‪ .‬רבים מיסודות היקום תלויים במידה מכרעת‬
‫בעקרונות תורת הקוונטים‪ .‬ניתן לומר כי עצם קיומו של יקום‬
‫יציב לא היה מתאפשר לו חוקי המכניקה הניוטונית הקלסית‬
‫היו נכונים‪.‬‬

‫כאשר דנים בחלקיקים תת‪-‬מיקרוסקופיים‪ ,‬כגון‬

‫אלקטרונים ואטומים‪ ,‬יש לתאומה הקוונטית השפעה‬
‫דומיננטית‪ ,‬ותיאור הטבע על‪-‬פי הפיסיקה הקלסית הוא שגוי‬
‫לגמרי‪ .‬מחקרים של המאה העשרים שבדקו את מבנה‬
‫האטום‪ ,‬הביאו את המדענים להטיל ספק בתקפותם של‬
‫עקרונות הפיסיקה הקלסית‪ .‬אחד הפרדוקסים שעלה‬
‫במחקרים אלה הוא‪ ,‬שלפי עקרונות המדע הקלסי צפוי כל‬
‫אטום ביקום לקרוס באופן ספונטני תוך מיליארדית השנייה!‬
‫מכיוון שברור לגמרי שדבר מעין זה אינו קורה‪ ,‬האטומים הם‬
‫יציבים לחלוטין ואינם קורסים‪ ,‬התבקשה מאליה המסקנה‬

‫‪121‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫שעקרונות המדע הקלסי אינם מתאימים לתאר את היקום‪.‬‬

‫בדיקות מקיפות של הפרדוקסים האלה הובילו בסופו של דבר‬
‫להתפתחותה של תורת הקוונטים‪.‬‬

‫תורת הקוונטים ובחייה חופשית‬

‫הבה וניזכר בפרדוקס הנוגע לבחירה חופשית שהצגנו לעיל‪.‬‬
‫על‪-‬פי עקרונות המדע הקלסי‪ ,‬ההווה קובע את העתיד‪ ,‬ולכן‬
‫לא ייתכן שתתקיים בחירה חופשית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬על‪-‬פי תורת‬
‫הקוונטים‪ ,‬ההווה אינו קובע את העתיד‪ ,‬ובכך‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בא‬
‫הפרדוקס על פתרונו‪ .‬אולם הדברים אינם כה פשוטים‪ .‬בני‬
‫אדם אינם יצורים מיקרוסקופיים‪ ,‬וכבר אמרנו שבגופים‬
‫גדולים די בחוקי המדע הקלסי כדי להסביר את התנהגותם‪.‬‬
‫אם תורת הקוונטים אינה נחוצה לתיאור התנהגותו של המין‬
‫האנושי‪ ,‬הרי פרדוקס הבחירה החופשית שריר וקיים‪.‬‬
‫הפרדוקס היה בא על פתרונו רק אם ההישענות על התאוריה‬
‫הקוונטית הייתה חיונית לתיאור תהליכי חשיבה‪.‬‬
‫בחירה חופשית אינה דורשת מעורבות של הגוף כולו‪.‬‬
‫הבחירה החופשית מונחית על‪-‬ידי המחשבה‪ .‬האבר השולט על‬
‫פעולת החשיבה הוא המוח‪ ,‬ובהבנת פעילויות המוח הושגה‬
‫התקדמות רבה‪ .‬מתוצאותיו של מחקר נוירופיזיולוגי אנו‬
‫למדים‪ ,‬כי בכל תהליך מחשבתי יש לפחות צעד מכריע אחד‬
‫שמתרחש עקב פעילות מתואמת של מספר מאוד מצומצם של‬
‫אטומים‪ .‬׳ כבר הדגשנו שהתנהגותם של אטומים בודדים‬
‫‪7 6‬‬

‫נמצאת בתחום הקוונטי‪ ,‬ולכן תורת הקוונטים עשויה לשחק‬

‫תפקיד מרכזי בהבנת תהליך החשיבה‪.‬‬
‫כיצד מתרגמת הפעילות המוחית להרגשות ומחשבות ‪-‬‬
‫תהליך זה עדיין לוט בערפל‪ .‬אולם כבר עתה ניתן לומר שככל‬
‫הנראה יהיה צורך להשתמש בתורת הקוונטים כדי לתאר את‬
‫תהליך החשיבה‪ ,‬והמסגרת של המדע הקלסי לא תספיק לשם‬
‫כך‪ .‬די בקביעה זו כדי לשלול את הפרדוקס של לפלאס בדבר‬
‫הבחירה החופשית‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫אלוקים‪ ,‬מדע ובחירה חופשית‬
‫סיכום‬
‫שאלות בדבר קיומה של בחירה חופשית אינן חדשות‪.‬‬
‫פרדוקסים הנוגעים לבחירה חופשית הזינו ויכוחים בלתי‪-‬‬
‫נגמרים בין הפילוסופים במשך הדורות‪ .‬לשאלות מורכבות‬
‫אלה יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬עוד הרבה היבטים שבהם לא נוכל לדון‬
‫במסגרת זו‪ .‬בחרנו להגביל את הדיון לנקודות השייכות‬
‫לתחום המדע‪ .‬ניסינו להראות שלמדע המודרני יכולה להיות‬
‫תרומה נכבדה לשאלה עתיקת־היומין אם לבני אדם יש או‬
‫אין בחירה חופשית‪.‬‬

‫בתורה כתוב שהקב״ה מצווה אותנו לעשות טוב‪ .‬הקב״ה‬

‫חנן כל אדם ביכולת להחליט‪ ,‬בלי התערבותו‪ ,‬אם למלא אחר‬
‫מצוותיו אם לאו‪ .‬זו תמציתה של בחירה חופשית‪.‬‬

‫‪123‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מקורות והערות‬
‫דברים ל‪:‬טו‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שני הכוחות הגרעיניים אינם משפיעים על עצמים‬ ‫‪.2‬‬
‫הנראים בעין‪ ,‬ולכן אינם רלבנטיים לדיון הנוכחי‪.‬‬
‫לפי שרדינגר‪ ,‬המאפיינים הייחודיים של יצורים חיים‬ ‫‪.3‬‬
‫מוסברים על‪-‬ידי תורת הקוונטים והכנסת אנטרופיה‬
‫שלילית לגוף‪ .‬תורת הקוונטים מבטיחה את היציבות‬
‫של מנגנון התורשה הגנטי )הידוע היום כצופן הדנ״א‬
‫הגנטי(‪ ,‬ואילו האנטרופיה השלילית מסבירה את אי־‬
‫קריסתן של מערכות בעולם‪-‬החי עקב הגעתן לאיזון עם‬
‫הסביבה‪ .‬כך מסביר שרדינגר כיצד מבנה התא החי‬
‫מאפשר לו התרבות וחילוף חומרים‪ ,‬שני התפקודים‬
‫הבסיסיים המבדילים בין תא חי לבין הדומם‪.‬‬
‫ראה ר‪ .‬פיינמן‪Q E D : S t r a n g e Theory of L i g h t a n d M a t t e r ,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‪.(1985 ,‬‬
‫יש חריגים מסוימים שבהם התנהגות עצמים גדולים‬ ‫‪.5‬‬
‫מוכתבת על־ידי תורת הקוונטים‪ ,‬כגון הליום נוזלי או‬
‫חומרים רדיואקטיביים‪ ,‬ואולם מקרים ספורים אלו‬
‫אינם נוגעים לדיון שלנו‪.‬‬
‫התיאור הרווח ביותר של תהליך החשיבה מבוסס על‬ ‫‪.6‬‬
‫מודל ׳רשת הנוירונים׳‪ ,‬שפותח בידי פרופסור ג׳ון‬
‫הופפילד )‪ .(Hopfield‬בשלבים קריטיים בפעילותה של‬
‫׳רשת הנוירונים׳ מעורבים רק אטומים בודדים‪.‬‬
‫‪, P r o c e e d i n g s of the N a t i o n a l A c a d e m y of S c i e n c e‬‬ ‫בק‪,‬‬ ‫פ‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ ,1992‬כרך ‪ ,89‬עמודים ‪.11357-11361‬‬

‫‪124‬‬
 ‫‪8‬‬
‫על נסים וחוקי הטבע‬
‫מהו נס? התשובה הנפוצה היא שנס הוא מאורע על‪-‬טבעי ‪-‬‬
‫התרחשות שמהווה סטייה ברורה מחוקי הטבע‪ .‬חוקי הטבע‬
‫קובעים את תיפקודו של העולם הפיסי בזמנים ׳רגילים‪ /‬אבל‬
‫לעתים‪ ,‬בנסיבות מיוחדות‪ ,‬מחליט הקב״ה לחרוג באופן זמני‬
‫מחוקי הטבע‪ ,‬ואז מתרחש אירוע נסי‪.‬‬
‫בפרק זה נטען כי התפיסה הרווחת שלפיה הנס הוא אירוע‬
‫על‪-‬טבעי הנוגד בהכרח את חוקי הטבע‪ ,‬אינה עולה בקנה אחד‬
‫עם דעותיהם של חכמי ישראל‪ .‬כדי להדגים את הדבר נדון‬
‫בנס מפורסם‪.‬‬

‫נס פורים‬
‫נס פורים‪ ,‬הנס שהציל את היהודים מגזרותיו הזדוניות של‬
‫המן‪ ,‬הוא הנושא של מגילת אסתר‪ .‬המגילה מספרת לנו כיצד‬
‫ניצלה אסתר את מעמדה כמלכה להפיל את המן הרשע‬
‫מגדולתו ולבטל את הגזרות הרצחניות שגזר על היהודים‪.‬‬
‫האם יש אירועים המתוארים במגילה שניתן להגדירם כעל‪-‬‬
‫טבעיים? האם יופייה הבלתי‪-‬רגיל של אסתר הוא תופעה על‪-‬‬
‫טבעית? ומה על‪-‬טבעי בבחירתה כמלכה על‪-‬ידי המלך שלא‬
‫ידע על מוצאה היהודי? הפרק השישי במגילה מתאר את‬
‫השתלשלות האירועים שהחלה כאשר נדדה שנתו של המלך‬
‫באחד הלילות‪ .‬האם יש משהו על‪-‬טבעי בנדודי השינה של‬
‫המלך? האין זה מסוג הדברים שקורים לפעמים לכל אחד‬

‫‪125‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מאיתנו? כאשר המלך אינו מסוגל להירדם‪ ,‬והוא מבקש‬

‫שיקראו לפניו מתוך ספר דברי הימים של ממלכתו‪ ,‬האם בזה‬
‫יש עניין על‪-‬טבעי כלשהו? ברור לגמרי שכל האירועים‬
‫המתוארים במגילת אסתר התרחשו במסגרת הוקי הטבע‪.‬‬
‫למה אפוא הכוונה ב׳נס פורים׳?‬

‫מגילת אסתר מתארת סדרת אירועים שהתרחשו בזה אחר‬

‫זה והביאו להצלת היהודים‪ ,‬ואף אחד מהאירועים אין בו‬
‫סטייה מחוקי הטבע‪ .‬עם ישראל ניצל מידיו של המן מכיוון‬
‫שכל אחד מהאירועים המתוארים התרחש בדיוק בזמן הנכון‪.‬‬
‫זהו נס פורים‪.‬‬

‫הנסים המתוארים בתנ״ך‪ ,‬להוציא אחדים‪ ,‬אינם חורגים‬

‫מחוקי הטבע‪ .‬חוקי הטבע נוצרו בידי הקב״ה‪ ,‬ולא בקלות‬
‫הוא מפר אותם‪ .‬המסורת שלנו מבליטה את הגישה ש׳עולם‬
‫כמנהגו נוהג׳ ו׳אין לסמוך על הנס׳‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫הקב״ה ועולם הטבע‬

‫אין לפרש את האמור לעיל כאילו הקב״ה אינו מתערב בנעשה‬
‫בעולם‪ .‬לא כך הם פני הדברים‪ .‬הרמב״ם מדגיש שאסור‬
‫להאמין שהכול מתנהל תמיד על‪-‬פי חוקי הטבע ואירועים על‪-‬‬
‫טבעיים אינם קורים‪ ,‬כי משמעות טענה מעין זו היא שקב״ה‬
‫‪3‬‬

‫אינו משפיע כלל על העולם‪ ,‬לא בהווה ולא בעבר‪ ,‬והיא‬

‫סותרת עקרונות התורה‪ .‬איננו עוסקים אפוא בשאלה האם‪,‬‬
‫אלא בשאלה כיצד משפיע הקב״ה על התנהלות העולם?‬
‫על‪-‬פי התלמוד‪ ,‬ההשגחה האלוקית בעולם מתרחשת באופן‬
‫׳סמוי מן העין׳‪ ,‬כלומר במסגרת חוקי הטבע‪ .‬נסים‬
‫‪4‬‬

‫מתרחשים‪ ,‬בעיות באות על פתרונן‪ ,‬והכול ‪ -‬׳סמוי מן העין׳‪.‬‬

‫‪126‬‬
 ‫על הגיסים וחוק< הטגע‬

‫נסים נסתרים‬
‫חשוב לציין כי הנסים המתוארים בתנ״ך שהייתה בהם‬
‫חריגה מחוקי הטבע‪ ,‬התרחשו כולם בצנעה‪ ,‬בלי עדים‪ ,‬למעט‬
‫אותם האנשים שהיו נשואי האירוע הנסי‪ .‬ניקח לדוגמה את‬
‫הנסים המפורסמים שחולל אלישע הנביא‪.‬‬

‫נס השמן‬
‫אחד הנסים של הנביא אלישע התרחש כאשר נחלץ לעזרתה‬
‫של אלמנה במצוקה‪ .‬האלמנה הענייה פנתה אל הנביא‬
‫וביקשה להציל אותה מנושיה‪ ,‬המבקשים למכור את שני בניה‬
‫לעבדים משום שאין ביכולתה לשלם את חובותיה )מלכים ב‪,‬‬
‫ד‪:‬א־ז(‪ .‬כאשר שמע אלישע כי לאלמנה אין דבר בביתה למעט‬
‫כד שמן אחד‪ ,‬הורה לה לשאול מכל שכניה כדים ריקים‪ ,‬רבים‬
‫ככל שתוכל לקבל‪ ,‬ולמלא אותם בשמן מתוך הכד שברשותה‪.‬‬
‫האלמנה עשתה כדברי הנביא‪ ,‬ובדרך נס התמלאו כל הכלים‬
‫שאספה מהשמן שיצקה מהכד היחיד שלה‪ .‬היא מכרה את‬
‫השמן הרב‪ ,‬והצליחה לשלם את כל חובותיה ולהסיר את‬
‫איום העבדות מעל בניה‪.‬‬

‫הנקודה העיקרית לענייננו היא ההוראה שנתן אלישע‬

‫לאלמנה לפני שהתחילה למזוג את השמן‪ :‬ובאת וסגרת הדלת‬
‫בעדך ובעד בניך )ד‪:‬ד(‪ .‬הוראה משונה זו באה להבטיח כי אף‬
‫אהד לא יהיה נוכח בנס‪ ,‬למעט האלמנה עצמה ובניה שעזרו‬
‫על ידה‪ .‬הכול היה ׳סמוי מן העיף‪.‬‬

‫ישנה עוד שאלה מעניינת‪ :‬מדוע נעשה הנס על‪-‬ידי השמן‬

‫דווקא? מדוע הטריח אלישע את האלמנה לבקש כלים מכל‬
‫שכניה‪ ,‬למזוג כדים על גבי כדים של שמן‪ ,‬ואחר‪-‬כך לצאת‬
‫ולמכור את השמן? מדוע לא סיפק לה בדרך נס מטבעות כסף‬
‫או זהב‪ ,‬למשל? התשובה לכך היא שברשות האלמנה הייתה‬

‫‪127‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫כמות מסוימת של שמן‪ ,‬והעובדה שמכרה שמן לא בהכרח‬

‫נראתה בעיני הסביבה כתופעה נסית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אילו‬
‫הופיעה האלמנה הענייה לפתע עם מטבעות זהב או כסף‬
‫בידיה‪ ,‬היה הנס בולט לעין כול‪.‬‬

‫נס החייאת הילד‬

‫נס אחר שחולל אלישע היה הבן שנולד בברכתו לאישה עקרה‪,‬‬
‫כגמול על מעשיה הטובים )מלכים ב ד‪:‬יד‪-‬לו(‪ .‬לידת בן אצל‬
‫אישה עקרה היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬נס‪ ,‬אולם זהו נס ׳סמוי מן העיף‪,‬‬
‫כיוון שידועים מקרים לא מעטים שנשים נפקדו לאחר שנים‬
‫של עקרות‪.‬‬
‫כעבור שנים מתרחש באותו ילד נס נוסף‪ .‬בהיותו באחד‬
‫הימים עם אביו העסוק בעבודת השדה‪ ,‬הוא מתלונן לפתע על‬
‫כאבים נוראים בראשו‪ .‬הילד נלקח אל אימו‪ ,‬ומת בזרועותיה‪.‬‬
‫האם משכיבה אותו במיטה‪ ,‬ורצה אל הנביא אלישע‪ ,‬לזעוק‬
‫לפניו על מה שאירע לילד שזכתה בו‪ .‬אלישע והאם החרדה‬
‫מגיעים במהירות אל הילד השוכב במיטה ללא תנועה‪,‬‬
‫ובנקודה זו מתרחש הנס‪ :‬אלישע מחיה את הילד ומחזיר‬
‫אותו לחיק אימו‪ ,‬אשר אינה יודעת את נפשה מאושר ומהכרת‬
‫תודה‪.‬‬
‫בתיאור האירוע בתנ״ך כתוב‪ :‬ויבוא]אלישע אל החדר שם‬
‫שבב הילד חסר‪-‬תנועה[ ויסגור הדלת בעד שניהם )ד‪:‬לג(‪ .‬איש‬
‫לא היה נובה במעשה החזרתו של הילד לחיים‪ ,‬גם לא האם‬
‫עצמה‪ .‬הכול היה ׳סמוי מן העין׳‪.‬‬
‫מעניין עוד יותר מה עשה אלישע מאחורי הדלת הסגורה‪:‬‬
‫ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו ובפיו על‬
‫כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד )ד‪:‬לד(‪ .‬בפעולותיו אלו של‬
‫אלישע יש מרכיבים ברורים של הנשמה מלאכותית‪ ,‬והן‬
‫מעלות את האפשרות שהילד כלל לא מת‪ ,‬ורק נחשב למת‬
‫בשל היעדר דופק ונשימה‪ .‬אלישע‪ ,‬שנקט פעולות החייאה‬
‫רגילות‪ ,‬הצליח לאוששו‪ .‬שיטת החייאה מעין זו שנקט אלישע‬

‫‪128‬‬
 ‫על הניטים וחוקי הטבע‬

‫מקובלת כיום מאוד על צוותי רפואה המטפלים באנשים ללא‬

‫דופק וללא נשימה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אפילו הקורא את פסוקי‬
‫התנ׳׳ך נשאר בספק אם אכן היה זה אירוע על‪-‬טבעי‬
‫שהתרחש מאחורי הדלת הסגורה‪ ,‬׳סמוי מן העיף‪.‬‬

‫ניתן להמשיך ולנתח באופן דומה נסים אחרים המתוארים‬

‫בתנ״ך‪ .‬הנקודה המרכזית ברורה‪ :‬מטרתו של הנס האלוקי‬
‫היא להשיג תוצאה חשובה‪ ,‬לא להרשים את הצופים‬
‫בפעלולים מופלאים‪ .‬זו הסיבה שהתנ״ך מצניע ככל האפשר‬
‫את ההיבטים העל‪-‬טבעיים של הנסים‪.‬‬

‫נסים גלויים‬
‫יש מקרים החורגים מן העיקרון הזה שההיבט העל‪-‬טבעי הוא‬
‫׳סמוי מן העין׳‪ .‬לעתים הצגת הנס באופן הפומבי ביותר היא‬
‫היא התכלית להתרחשות הנס‪ ,‬כאשר כל מטרת הנס אינה‬
‫אלא להציג ברבים את כוחו וגדולתו של הקב״ה‪ .‬במקרה כזה‬
‫מרכיב הפומביות של הנס הוא בעל חשיבות עליונה‪.‬‬

‫נביאי הבעל‬

‫הנס הפומבי המפורסם ביותר הוא‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬ההתמודדות‬

‫בין אליהו הנביא לבין נביאי הבעל‪ .‬אליהו רוצה להוכיח לבני‬
‫ישראל שהבעל אינו אלא אליל נעדר כל יכולת‪ ,‬ואילו הקב״ה‪,‬‬
‫אלוקי ישראל‪ ,‬הוא כול‪-‬יכול‪ .‬לשם כך הוא מציע עימות פומבי‬
‫בינו לבין נביאי הבעל‪ ,‬שבו יונח פר כקרבן על גבי עצים בלא‬
‫שתוצת בהם אש‪ .‬כל צד יקרא לאלוקיו לחולל נס ולהוריד אש‬
‫מהשמים שתאכל את קרבן הפר‪ .‬התנ״ך מתאר בפירוט רב‬
‫כיצד אליהו לועג לנביאי הבעל על אזלת ידו של אלוהיהם‬
‫בהורדת האש )מלכים א יח‪:‬יט‪-‬לט(‪ .‬כשמגיע תורו של אליהו‬
‫לפנות לאלוקיו‪ ,‬הוא מתפלל בדומייה לקב״ה‪ .‬הקב״ה נענה‬

‫‪129‬‬
 ‫אמונה *עידן המדע‬

‫לתפילתו בנס רב‪-‬רושם‪ ,‬המשכנע את כל הנוכחים בגדלותו‬

‫ובעצמתו של אלוקי ישראל‪.‬‬
‫מטרתו של נס זה הייתה להראות לבני ישראל עד כמה‬
‫מטופשת וחסרת ערך היא הנהייה אחרי עבודת הבעל‪ ,‬וכדי‬
‫להשיג מטרה זו הייתה חשיבות רבה לפומביות הנס‪.‬‬

‫עשרת המכות‬

‫עוד דוגמה לנס פומבי הן עשרת המכות שהונחתו על המצרים‬

‫ערב צאתם של בני ישראל ממצרים‪ .‬מטרת סדרת הנסים‬
‫הדרמטית הזו לא הייתה להשמיד את העם המצרי או‬
‫להענישו‪ ,‬שהרי לשם כך די במכה אחת המטרה הכפולה‬
‫;‬

‫בעשרת המכות כתובה במפורש בתורה‪:‬‬

‫בעבור תדע בי אין במוני בבל הארץ ‪ ...‬בעבור‬

‫הראותך את כוחי ולמען ספר שמי בבל הארץ‪.‬‬
‫)שמות ט‪:‬יד־טז(‬

‫ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר‬

‫התעללתי במצרים ואתאותותי אשר שמתי בם‪.‬‬
‫)שמות י‪:‬ב(‬

‫התורה מסבירה שעשרת המכות נועדו להאדיר את שמו של‬

‫הקב״ה בעיני בני ישראל ובעיני העולם כולו‪ ,‬וכדי להשיג‬
‫מטרה זו הייתה התרחשותם של נסי המכות חייבת להיות‬
‫גלויה ופומבית‪.‬‬

‫רעות אחרות‬
‫דורות רבים של תאולוגים התחבטו בשאלה מהי דרך‬
‫התערבותו של הקב״ה בנעשה בעולם הפיסי‪ .‬אסכולה אחת‬
‫טוענת שהרעיון שאלוקים מתערב בחוקי הטבע על‪-‬ידי עשיית‬

‫‪130‬‬
 ‫על הניטים וחוקי הטבע‬

‫נסים הוא פגום מיסודו‪ .‬הנחת היסוד של הוגים אלה היא‬

‫ש׳קיומו של עולם מסודר הפועל לפי חוקי טבע מוגדרים‪ ,‬הוא‬
‫ביטוי לנאמנותו של אלוקים׳‪ .‬אם מייחסים משמעות‬
‫‪5‬‬

‫אלוקית לחוקי הטבע‪ ,‬הרי שחריגה מחוקי הטבע‪ ,‬יש בה‬

‫הפרה של הנאמנות האלוקית‪.‬‬

‫המסורת היהודית‬
‫כפי שראינו‪ ,‬המסורת היהודית היא שונה לחלוטין‪ .‬הרמב״ם‬
‫רואה את האמונה בקיומם של נסים כאחד מעיקרי האמונה‬
‫בקב׳׳ה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הוא סבור כי אין הבדל ממשי בין‬
‫‪6‬‬

‫הקביעה שהאלוקים אינו מתערב במהלכי העולם לבין‬

‫הקביעה כי כלל אינו קיים‪ .‬המחשבה שהאלוקים הוא אומן‬
‫גדול אשר ברא את היקום המופלא והמורכב בזמן כלשהו‬
‫בעבר הרחוק‪ ,‬ואחר כך הניח אותו שיתנהל מעצמו ‪ -‬מחשבה‬
‫זו אינה עולה בקנה אחד עם תפיסת האלוקים ביהדות;‬
‫האלוקים שאותו אנו עובדים ממשיך להשגיח על עולמו‪,‬‬
‫לסייע לברואיו ולתמוך בהם‪ ,‬לרוב בדרך סמויה מן העין‪,‬‬
‫אולם לעתים גם באופן ישיר וגלוי‪.‬‬

‫האם מתרחשים נסים גם כיום? המסורת היהודית קובעת‬

‫שנסים מתרחשים בכל עת‪ ,‬אולם מאחר שהם סמויים מן‬
‫‪7‬‬

‫העין‪ ,‬התרחשותם היא עניין של אמונה‪ .‬האדם המאמין‬

‫מתפלל לאלוקים כאשר הוא חולה‪ ,‬ומודה לאלוקים על עזרתו‬
‫כאשר הוא שב לאיתנו‪ .‬כשאדם לא־מאמין מתאושש ממחלה‪,‬‬
‫הוא מייחס את החלמתו לטיפול הרפואי שקיבל‪ .‬הנסים‬
‫שעושה עמנו אלוקים בכל יום נשארים לעולם ׳סמויים מן‬
‫העין׳‪.‬‬

‫‪131‬‬
 ‫אמוגה בעידן המדע‬

‫מקורות והערות‬
‫רמב״ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות מלכים יב‪:‬א‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רשימה מלאה של מקורות תלמודיים לעיקרון זה ניתן‬ ‫‪.2‬‬
‫למצוא באנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬תשל״ג‪ ,‬הרב מאיר‬
‫ברלין והרב שלמה יוסף זוין)עורכים(‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמודים‬
‫‪.679-680‬‬
‫רמב״ם‪ ,‬מורה הנבוכים ב‪:‬כה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בבא מציעא מב‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ג׳‪ .‬פולקינגהורן‪) S c i e n c e a n d Theology ,‬לונדון‪,SPCK:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ ,(1998‬עמ׳ ‪.84‬‬
‫רמב״ם‪ ,‬מורה הנבוכים ב‪:‬כה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הרב משה פיינשטייו‪*,‬גר?‪7‬ז‪-‬משה‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬חלק ד‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫תשובה מ ח חלק ב‪ ,‬תשובה קיא‪.‬‬
‫;‬

‫‪132‬‬
 ‫‪9‬‬
‫תפילה והשגחה פדטית‬
‫שאלות‬
‫מהי מטרת התפילה? אלה המתפללים יאמרו כנראה שהם‬
‫פונים לקב״ה שייענה לבקשותיהם ויעזור להם‪ ,‬הן בעת צרה‬
‫הן באספקת צרכיהם היום‪-‬יומיים‪ .‬אולם אם נעמיק מעט‬
‫בעניין‪ ,‬נראה שהבנה זו של מהות התפילה יש לה מקום רק‬
‫כאשר משווים את הקב״ה למלך בשר ודם‪ .‬מלך בן‪-‬תמותה‬
‫אינו מודע לצרכים של כל אחד ואחד מנתיניו‪ ,‬ולכן יש לפרט‬
‫אותם לפניו‪ .‬האם עלינו לעשות כן גם בפנייתנו לקב״ה‪ ,‬כאילו‬
‫אין הוא יודע את הצרות והצרכים שלנו? האם יש צורך‬
‫שנשלח לו ׳תזכורות׳ שלוש פעמים ביום? על כן ברור‬
‫שלתפילה‪ ,‬התופשת מקום מרכזי ביהדות‪ ,‬פנים שונות‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫מבנה התפילות שלנו מעורר תהיה נוספת‪ .‬תפילת העמידה‪,‬‬
‫הנאמרת שלוש פעמים ביום‪ ,‬מכונה תפילת ׳שמונה עשרה׳‪,‬‬
‫משום שהיא כוללת שמונה עשרה ברכות‪ .‬תוכנן של שלוש‬
‫‪1‬‬

‫הברכות הראשונות הוא שבח לקב״ה‪ ,‬ושלוש האחרונות הן‬

‫ברכות הודיה לקב״ה על חסדי העבר‪ .‬שתים עשרה הברכות‬
‫האמצעיות ‪ ,‬שהן הליבה של תפילת העמידה‪ ,‬הן בקשות של‬
‫‪1‬‬

‫המתפלל למילוי צרכיו הגשמיים והרוחניים ‪ -‬מחייה‪,‬‬

‫בריאות‪ ,‬חכמה‪ ,‬כפרה ועוד‪.‬‬
‫כבר העלינו את הבעייתיות הנוגעת לשתים עשרה הברכות‬
‫האמצעיות ‪ :‬מדוע עלינו לבקש מהקב״ה לספק את צרכינו?‬
‫‪1‬‬

‫האם אין הוא מודע להם? ואולם הקושי בהבנת שלוש‬

‫‪133‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫הברכות הראשונות ושלוש הברכות האחרונות גדול אף יותר‪:‬‬

‫האם הקב״ה הוא מלך יהיר הרווה נחת מהשבחים שאנו‬
‫מרעיפים עליו‪ ,‬והמצפה לדברי תודה על הטוב שהעניק לנו‬
‫בעבר? הלוא כך בדיוק היה נוהג מי שפונה למלך בשר ודם‪ ,‬כי‬
‫מנהג העולם להחניף לשליטים חזקים‪ ,‬לשבח ולקלס אותם‪,‬‬
‫ואם אין עושים כן‪ ,‬הדבר נחשב לפגיעה בכבודם‪ .‬כיצד אנו‬
‫מעזים לייחס לקב״ה תכונות קטנוניות מעין אלה?‬

‫חזרנו אפוא לשאלת המוצא שלנו‪ :‬לשם מה מתפללים‪,‬‬

‫ומדוע התפילות מנוסחות באופן שלכאורה אינו הולם את‬
‫תפיסתנו את הקב״ה?‬

‫מטרת התפילה‬
‫מתוך השאלות שהעלינו‪ ,‬ברור שאין אנו מתפללים לקב׳׳ה‬
‫משום שהוא זקוק לתפילותינו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬המחשבה‬
‫שתפילתנו ׳תשפיע׳ על הקב״ה להעניק לנו חיים ארוכים‪,‬‬
‫בריאות טובה והטבות אחרות אינה הולמת כלל את המסורת‬
‫היהודית‪ .‬חכמי התלמוד נוקטים ביקורת קשה כלפי אלה‬
‫המצפים שבקשותיהם ייענו‪ ,‬כאילו התפילות הן מעין‬
‫‪2‬‬
‫אסימונים במכונה שתנפיק להם את הסחורה המבוקשת‪.‬‬

‫מטרתה האמתית של התפילה אינה להפציר בקב״ה‪ ,‬אלא‬

‫להזכיר לנו שכל מה שיש לנו ‪ -‬ממנו הוא בא‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫הצורך בתפילה הוא שלנו‪ ,‬לא של הקב״ה‪ .‬כפי שציינו‬
‫הרמב״ן ומפרשים אחרים‪ ,‬׳ מטרת התפילה היא להזכיר לנו‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫שוב ושוב את תלותנו המוחלטת בחסדי הקב״ה‪ ,‬ולעזור לנו‬

‫להתמקד בהעמקת הקשר שלנו עם בורא עולם‪.‬‬
‫הרמב״ם טוען כי אילו היו בני האדם ברמה שכלית‬
‫ורוחנית גבוהה במידה מספקת‪ ,‬לא היה צורך בתפילה‪ .‬עצם‬
‫‪6‬‬

‫המחשבה על השגחת הקב״ה על עולמו ותלותנו בקב״ה‪ ,‬די בה‬

‫כדי לטעת בנו את ההכרה שהקב״ה הוא המספק את כל‬

‫‪134‬‬
 ‫מפילה והשגחה פרטית‬

‫צרכינו‪ .‬אלא שעקב המגבלות השכליות והרוחניות שלנו‪ ,‬לא‬

‫די במחשבה בלבד ועלינו לעשות מעשה ‪ -‬להתפלל אל הקב״ה‪.‬‬
‫הריכוז והכוונה המושקעים בעבודת התפילה אמורים לסייע‬
‫לנו להטמיע בנפשנו את ההכרה שהקב״ה הוא מקור כל השפע‬
‫וכל קיומנו תלוי בהשגחתו העליונה‪.‬‬

‫המשמעות האמתית של התפילה באה לידי ביטוי בשורשה‬

‫העברי של המילה‪ .‬בכל השפות האירופיות ׳תפילה׳ משמעותה‬
‫׳בקשה׳ )בגרמנית ‪ ,beten‬באנגלית ‪ ,pray‬בצרפתית ‪,prier‬‬
‫ברוסית ‪ ,(moiifsya‬ואילו בעברית הפועל פל״ל משמעו‬
‫׳להעלות במחשבה׳ או ׳להביא למודעות׳‪ .‬פירוש זה עולה‬
‫‪7‬‬

‫בקנה אחד עם ההסבר של הרמב״ם‪ ,‬שמטרת התפילה היא‬

‫להכיר בתלותנו המוחלטת בקב״ה‪.‬‬
‫בהתאם לכך ניתן להבין גם את מבנה התפילה ותוכנה‪.‬‬
‫כבר אמרנו שמטרת התפילה היא לעזור למתפלל להתעלות‬
‫מבחינה רוחנית‪ .‬מכיוון שהתפילה נועדה לסייע לנו להכיר את‬
‫מקומה של ההשגחה העליונה בחיינו‪ ,‬תועיל לנו התפילה יותר‬
‫אם תיאמר בלשון המסברת את אוזנינו‪ .‬בעולמנו מקובל‬
‫שכאשר פונים למלכות ־ פותחים בשבח‪ ,‬לאחר מכן מונים את‬
‫הבקשות‪ ,‬ומסיימים בדברי תודה על חסדי העבר‪ .‬זהו אכן‬
‫המבנה והתוכן של תפילותינו לקב״ה בכל יום‪.‬‬

‫התעלות רוהנית באמצעות תפילה‬

‫התורה מדגישה כי עלינו להיות מודעים תמיד לתלותנו בבורא‬
‫)דברים יא‪:‬י‪-‬יב(‪ .‬ההכרה במעורבותו ומרכזיותו של הבורא‬
‫בחיינו מרוממת אותנו למדרגות רוחניות גבוהות יותר‪ .‬זוהי‬
‫בעצם חשיבותה של התפילה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬לאחר שהגענו לדרגה‬
‫רוחנית גבוהה יותר‪ ,‬אנו ראויים יותר לקבל שפע רוחני וגשמי‬
‫מהקב״ה‪ ,‬ובמובן זה ניתן לומר כי תפילותינו ׳נענות׳‪ .‬אדם‬
‫נעלה יותר ראוי יותר לזכות בברכות שמים‪ ,‬והתפילה היא‬
‫כלי חשוב בהשגת אותה התעלות‪.‬‬

‫‪135‬‬
 ‫אמונה געידן המדע‬

‫אם באמצעות התפילה זוכה האדם לשפע מאת הקב״ה‪,‬‬

‫הרי זה משום שבזכות התפילה הוא נעשה ראוי יותר לשפע‬
‫זה‪ ,‬ולא משום שהוא הביא לידיעת הקב״ה את פירוט צרכיו‬
‫האישיים‪ .‬זוהי הבחנה דקה אך חשובה ביותר‪.‬‬

‫שאלה נוספת‬
‫כשאנו פונים לקב״ה שיספק את צרכינו‪ ,‬הרי בבסיסה של‬
‫התפילה עומדת ההנחה שהוא אדון הכול והכול בא ממנו‪.‬‬
‫האם נכון להסיק מכך שכאשר אנו זקוקים לפרנסה‪ ,‬כל‬
‫שעלינו לעשות הוא רק להתפלל לקב״הל אם הוא הנותן לחם‬
‫לכל בשר‪ ,‬אולי אין כל משמעות למאמצים שעושה האדם‬
‫לפרנס את עצמו וביתו; אולי היציאה לעבודה לשם פרנסה‬
‫אינה אלא תרגיל בהונאה עצמית‪ .‬גרוע מזה! אולי מה שעושה‬
‫האדם לפרנסתו עשוי להתפרש כסימן לחוסר אמונה‪ ,‬לפקפוק‬
‫בהשגחתו של הקב״ה‪.‬‬

‫ואכן יש הדבקים בצורת חשיבה זו‪ .‬ישנה מסורת דתית‬

‫לא‪-‬יהודית)הנקראת ‪ ,Christian Science‬ידועה למדי בארה״ב(‬
‫הגורסת כי אסור לאדם לנקוט צעד כלשהו לרפואתו‪ ,‬חוץ‬
‫מלהתפלל לאלוקים שיחזיר אותו לאיתנו‪ .‬לפי מסורת דתית‬
‫זו‪ ,‬כיוון שבריאותו של האדם נתונה בידי ריבונו של עולם‬
‫לבדו‪ ,‬ההזדקקות לטיפול רפואי מעידה על פגם באמונה‬
‫הדתית‪ ,‬ועל־כן היא אסורה בתכלית האיסור‪ .‬האמונות הללו‬
‫מגיעות מפעם לפעם לכותרות‪ ,‬בעיקר כאשר מדובר בילד‬
‫חולה מאוד שהוריו אינם מאפשרים להגיש לו עזרה רפואית‬
‫מהסיבות האמורות‪ .‬אם הילד מת‪ ,‬וברור שמותו היה נמנע לו‬
‫טופל כראוי‪ ,‬מתעורר זעם בציבור‪ ,‬ולעתים המשטרה אף‬
‫מטילה אחריות פלילית על ההורים‪ ,‬עד כדי האשמתם ברצח‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה‪ :‬מדוע? הרי אותם הורים שהניחו לבנם‬
‫למות‪ ,‬וכה הרגיזו בכך את הקהילה כולה‪ ,‬דתיים ולא‪-‬דתיים‬
‫כאחד‪ ,‬הם היחידים שנהגו בהיגיון בכל הסיפור העצוב הזה‪.‬‬

‫‪136‬‬
 ‫תפילה והשגחה פרטית‬

‫האם התפילה משפיעה על אלוקים!‬

‫אנשים רבים סבורים כי התפילות משפיעות על הקב״ה‬
‫שימלא את בקשותיהם‪ ,‬וכי תפילות רבות יותר גורמות‬
‫להשפעה גדולה יותר‪ .‬על‪-‬פי גישה זו יוצא שאם אנשים רבים‬
‫מתפללים לאריכות ימיו של מישהו‪ ,‬מובטח לו שיאריך ימים‪.‬‬
‫מכיוון שבבריטניה‪ ,‬הן בכנסיות הן בבתי‪-‬הכנסת‪ ,‬אומרים‬
‫תפילה מיוחדת לאריכות ימים למלך ולבני משפחתו‪ ,‬ניתן‬
‫לצפות שמשפחת המלוכה תזכה לחיים ארוכים‪.‬‬
‫במאה התשע עשרה התייחסו לרעיון זה ברצינות רבה‪,‬‬
‫והאנתרופולוג‪-‬מטאורולוג פרנסיס גלטון)‪ ,(Gaiton‬בן דודו של‬
‫צ׳רלס דארווין‪ ,‬ערך בחינה כמותית של כוח התפילה‪ .‬גלטון‬
‫השווה את תוחלת החיים של בית המלוכה הבריטי לזו של‬
‫קבוצות בריטיות אחרות שלא התפללו עבורן )בני אצולה‪,‬‬
‫מדענים‪ ,‬סופרים(‪ .‬שלא במפתיע‪ ,‬לא נמצא שום נתון המצביע‬
‫על תוחלת חיים ארוכה יותר בבית המלוכה‪ .‬נהפוך הוא‪.‬‬
‫התברר למשל כי תוחלת החיים בבית המלוכה קצרה בשש‬
‫שנים מזו של בני האצולה‪ .‬תוצאות עבודתו של גלטון‬
‫התפרסמו בשנת ‪ ,1872‬תחת הכותרת ׳בדיקות סטטיסטיות‬
‫של התועלת בתפילה׳‪ ,‬ורבים בציבור הבריטי התרעמו על כך‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫השאלה אם יש בכוחן של תפילות להשפיע על בריאותו של‬

‫האדם התעוררה בימינו מחדש‪ ,‬זכתה לבחינה ׳מדעית׳‪,‬‬
‫ופורסמו מחקרים סטטיסטיים רבים בדבר השפעת תפילות‬
‫על מצב בריאותם של חולים קשים‪ .‬מאמר בנושא זה‪,‬‬
‫שהתפרסם ב־‪ 1998‬בכתב־עת רפואי מכובד‪ ,‬מדווח‪:‬‬

‫במשך ששה חודשים נערך באופן עיוור מחקר על‬

‫‪ 40‬חולי איידס‪ ,‬שנאמר להם כי ייתכן שאנשים‬
‫יתפללו להחלמתם‪ .‬התברר כי מצבם של החולים‬
‫שאכן התפללו לבריאותם היה טוב יותר במידה‬
‫רבה מזה של החולים בקבוצת הביקורת שלא היו‬
‫כלולים בתפילות‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫‪137‬‬
 ‫המדע‬ ‫בעיר)‬ ‫אמונה‬

‫המאמר מציין כי אף‪-‬על‪-‬פי שלכל החולים נאמר כי ייתכן‬

‫שמישהו יתפלל לרפואתם‪ ,‬מצאו הרופאים שיפור רק אצל‬
‫אותם חולים שמישהו אכן התפלל עבורם‪.‬‬

‫מחבר ספר זה שמע רבנים וכמרים המצטטים מאמרים מעין‬

‫אלה בהתלהבות רבה‪ ,‬תוך שימת דגש על מהימנותם‬
‫׳המדעית׳‪ .‬ואולם ידוע לכול כי מומחיותם של כוהני דת היא‬
‫לאו דווקא בתחום הסטטיסטיקה‪ ,‬ואותו דבר ניתן לומר גם‬
‫על הרופאים המפרסמים ממצאים מעין אלה‪ .‬בכנס של‬
‫האגודה האמריקאית לסטטיסטיקה קבל פרופסור ויליאם‬
‫‪10‬‬

‫קרוסקל )‪ ,(Kmskai‬מדען בעל‪-‬שם מהמחלקה לסטטיסטיקה‬

‫באוניברסיטת שיקגו‪ ,‬על הבורות המוחלטת בתורת‬
‫הסטטיסטיקה שבאה לידי ביטוי במאמרים הללו‪.‬‬

‫הגישה היהודית‬
‫האם האמונה שהקב״ה הוא לבדו מקור כל הטוב בעולם‬
‫מחייבת ויתור על צעדים מעשיים מצד האדם על‪-‬מנת לספק‬
‫את צרכיו? האם יש פגם באמונתו של האדם אם הוא משתדל‬
‫לעזור לעצמו?‬

‫שאלה זו נדונה בהרחבה בספרות התורנית לאורך הדורות‪.‬‬

‫הרב משה פיינשטיין‪ ,‬מגדולי הפוסקים במאה העשרים‪ ,‬נשאל‬
‫אם יש איסור כלשהו ברכישת פוליסת ביטוח? האם פעולה‬
‫כזו פירושה חוסר אמונה בהשגחה העליונה?‬
‫תשובתו של הרב פיינשטיין הייתה חד‪-‬משמעית‪ ":‬לא זו‬
‫בלבד שהשואל רשאי לבטח את נכסיו ואת העסק שלו‪ ,‬אלא‬
‫אף מוטלת עליו חוכה לעשות כן‪ ,‬וכן לנקוט בכל הדרכים‬
‫המקובלות לשמירת רכושו‪ .‬אסור לאדם להזניח את אמצעי‬
‫הביטחון המקובלים משום שהוא שם את מבטחו בהשגחה‬
‫העליונה‪ .‬התנהגות כזו נוגדת את העיקרון התלמודי ש׳אין‬
‫סומכים על הנס׳‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫‪138‬‬
 ‫תפילה והשגחה פרטית‬

‫הרב פיינשטיין ממשיך וכותב שהוא הדין בכל הנוגע‬

‫לצרכים היום־יומיים של האדם‪ .‬הציפייה שתפילות בלבד‬
‫יביאו לאדם את פרנסתו נוגדת בהחלט את המסורת‬
‫היהודית‪ ,‬והיא אסורה מכול וכול‪ .‬הרב פיינשטיין מדגיש‬
‫שאדם מחויב לעבוד ולהשתכר לפרנסתו‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬חלה על‬
‫אדם חולה חובה להשיג בעת הצורך את הטיפול הרפואי הטוב‬
‫ביותר האפשרי‪ .‬בשום אופן אין החולה רשאי להסתמך על‬
‫נסים ותפילות להחלמתו‪ ,‬ולהימנע מקבלת טיפול רפואי‪.‬‬

‫עמדתו של הרב פיינשטיין מייצגת את התפיסה של גדולי‬

‫התורה מדורי‪-‬דורות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באיגרת מעניינת ששיגר‬
‫הרמב״ם במאה השתים עשרה ליהודי פרובנס שבדרום צרפת‪,‬‬
‫הוא מבקר בחריפות את עיסוקיהם באסטרולוגיה ובחישובים‬
‫מעולם הנסתר‪ ,‬וטוען שיש בכך קרבה לעבודה זרה‪ .‬הוא‬
‫‪13‬‬

‫כותב שבני ישראל כבר עשו טעות זו בעבר‪ ,‬כאשר היו שקועים‬
‫בחישובים אסטרולוגיים‪ ,‬ועקב כך הזניחו את ההתגוננות‬
‫הצבאית שהיה עליהם לנקוט אל מול המתקפה של רומא‬
‫שעמדה להתרחש עליהם‪ .‬הרמב״ם תולה את ההפסד בקרב‪,‬‬
‫את חורבן בית המקדש ואת הגלות שבאה בעקבותיו‪ ,‬בהזנחת‬
‫ההיבטים המעשיים של החיים‪ .‬לו הייתה מושקעת עבודה‬
‫צבאית ומדינית כנדרש‪ ,‬כותב הרמב״ם‪ ,‬ייתכן שתוצאות‬
‫העימות עם הרומאים היו שונות‪.‬‬
‫העיקרון של הרמב״ם ברור‪ .‬אל מול איום צבאי יש להיערך‬
‫הן במישור הצבאי הן במישור המדיני‪ .‬יש לשים לב שבדברי‬
‫הביקורת שלו כלפי היהודים‪ ,‬אין הרמבי׳ם טוען שלא התפללו‬
‫;‬‫בכוונה מספקת‪ ,‬או שלא צברו מספיק מצוות ומעשים טובים‬
‫הרמב״ם גם אינו טוען‪ ,‬כמובן‪ ,‬שאין צורך בתפילות נוסף על‬
‫ההתארגנות הצבאית למלחמה‪ .‬הוא מתנגד לגישה של‬
‫הסתמכות על תפילה בלבד‪ ,‬בלא שיינקטו האמצעים‬
‫הצבאיים הנחוצים‪ .‬עם איום פיסי יש להתמודד באמצעים‬
‫פיסיים‪ ,‬בהתאם לכלל התלמודי החשוב ש׳אין סומכים על‬
‫הנס׳‪.‬‬

‫‪139‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫תפקיד ההשגחה העליונה ‪1‬חיי היום‪-‬יום‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬תפילה אינה תחליף להשתדלות שצריך אדם‬
‫לעשות לפרנסתו‪ ,‬לשמירה על בריאותו‪ ,‬לניצחונו בשדה הקרב‬
‫וכדומה‪ .‬מהו אפוא תפקידה של ההשגחה העליונה בניהולו‬
‫השוטף של העולם?‬
‫הרב פיינשטיין מדגיש כי אחד המרכיבים היסודיים‬
‫ביהדות הוא האמונה שהקב״ה הוא הוא הנותן לחם לכל‬
‫בשר‪ ,‬ואולם אין כל סתירה בין אמונה זו לבין החובה‬ ‫‪14‬‬

‫המוטלת על האדם לעבוד למחייתו‪ .‬הקב״ה משתמש‬

‫באמצעים טבעיים כדי לספק את צרכינו‪ ,‬אם על־ידי שהוא‬
‫מברך את מאמצינו לעבוד לפרנסתנו‪ ,‬לדאוג לבריאותנו‬
‫וכדומה‪ ,‬אם על‪-‬ידי שהוא חונן אותנו בחכמה המנחה אותנו‬
‫לנקוט את הצעדים הנכונים להשגתם‪ .‬השילוב בין מאמציו‬
‫של האדם ובין ההשגחה העליונה הוא המעניק לאדם את‬
‫הדרוש לקיומו‪ .‬כאשר אדם אינו ממלא את חלקו בשותפות‬
‫זו‪ ,‬אל לו לצפות שהשפע האלוקי ייפול בחלקו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כאשר ילד חולה במחלה קשה מחויבים הוריו‬
‫לנקוט בכל האמצעים הרפואיים הדרושים להחלמתו‪ .‬אם הם‬
‫מסרבים לעשות זאת ומשליכים את כל יהבם על תפילות‬
‫ותחנונים שהם שוטחים לפני הקב״ה‪ ,‬הם אשמים בעיני‬
‫התורה בהריגה‪ .‬מניעת עזרה רפואית מהילד מונעת את קבלת‬
‫עזרתו של הקב״ה בריפויו של הילד‪.‬‬

‫התלמוד מדגיש שההשגחה האלוקית פועלת באופן ׳סמוי‬

‫מן העין׳‪ .‬הקב״ה אינו מחולל נסים כדי לפתור את בעיותינו‬
‫‪15‬‬

‫או למלא את מחסורנו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬התלמוד אוסר עלינו‬

‫להתפלל לנס גלוי‪ ,‬ומשתמש בדוגמה הבאה‪ :‬אם אדם‬
‫‪16‬‬

‫מתקרב לעיר מגוריו ורואה ממרחק כי אחד הבתים עולה‬

‫באש‪ ,‬אסור לו להתפלל שהבית הנשרף לא יהיה ביתו שלו‪.‬‬
‫הסיבה לכך משום שאנשי העיר כבר יודעים איזה בית נשרף‪,‬‬

‫‪140‬‬
 ‫תפילה והשגחה פוטית‬

‫והחזרת הבית השרוף למצב שקודם השרפה מחייב שינוי‬

‫הטבע‪ ,‬ואין סיכוי שדבר מעין זה יתרחש‪ .‬תפילה כזו נחשבת‬
‫ל׳תפילת שווא׳‪ ,‬והיא אסורה‪.‬‬
‫תפילה לקב״ה היא מרכיב יסודי ביהדות‪ ,‬ומשמשת כערוץ‬
‫תקשורת בין האדם לבוראו‪ .‬אבל אין פירוש הדבר שהתפילה‬
‫היא אמצעי להשגת מתנות מהקב״ה‪ .‬האמונה היהודית אינה‬
‫גורסת כי ביקור במקום קדוש זה או אחר יביא לריפוי נסי‪ ,‬או‬
‫שתפילות מיוחדות או טקסים מיוחדים יניבו התערבות‬
‫אלוקית לטובת האדם‪ .‬דרכי הקב״ה הן נסתרות‪ ,‬וכך יהיו‬
‫לעולם‪.‬‬

‫‪141‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מקורות והערות‬
‫תפילת ׳העמידה׳ הנוהגת היום כוללת תשע עשרה‬ ‫‪.1‬‬
‫ברכות‪ .‬מאחר שהברכה התשע עשרה היא תוספת‬
‫מאוחרת‪ ,‬לאחר גיבושה של התפילה המקורית‪,‬‬
‫נקראת עדיין התפילה בפי העם תפילת ׳שמונה עשרה׳‪.‬‬
‫ברכות לב‪ ,‬הפירוש של התוספות‪ .‬ראה גם תיקוני‬ ‫‪.2‬‬
‫הזוהר‪ ,‬דף כב‪ ,‬עמוד א‪.‬‬
‫רמב״ן‪,‬עיל?^ עלהתורה‪ ,‬שמות יג‪:‬טז‪ ,‬כמעט בסוף‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ספר החינוך‪ ,‬מצווה תל‪ ,‬׳ברכות׳‪ ,‬טעמי המצווה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אוצר התפילה‪ ,‬הקדמה‪ ,‬חלק א‪ ,‬׳מהי תפילה?׳‪,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫עמודים ‪.11-8‬‬
‫רמב״ם‪ ,‬מורה הנבוכים ג‪:‬לב‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫המילה ׳תפילה׳ מבוארת בספר בראשית מח‪:‬יא‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫פ‪ .‬גלטון‪ ,Fortnightly R e v i e w ,‬אוגוסט ‪ ,1872‬כרך ‪,12‬‬ ‫‪.8‬‬
‫עמודים ‪.125-135‬‬
‫‪ , W e s t e r n J o u r n a l of Medicine, 1998‬כרך‬ ‫‪ .9‬פ‪ .‬סיכר וכוי‪,‬‬
‫‪ ,169‬עמודים ‪.356-363‬‬
‫‪J o u r n a l of the A m e r i c a n S t a t i s t i c a l‬‬ ‫וו‪ .‬קרוסקל‪,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪ , A s s o c i a t i o n , 1988‬כרך ‪ ,83‬עמודים ‪.929-940‬‬
‫הרב משה פיינשטיין‪ ,‬אגרות משה‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬חלק‬ ‫‪.11‬‬
‫שני‪ ,‬תשובה קיא)עמודים ‪.(299-300‬‬
‫לרשימה מלאה של מקורות תלמודיים העוסקים‬ ‫‪.12‬‬
‫בעיקרון זה‪ ,‬ראה‪ :‬אנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬כרך א‪,‬‬
‫עמודים ‪.679-680‬‬
‫אגרות הרמב״ם‪ ,‬חלק ג‪ ,‬אגרת לג‪ ,‬׳אגרת לזקני‬ ‫‪.13‬‬
‫צרפת׳‪.‬‬
‫הרב משה פיינשטיין‪ ,‬אגרות משה‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬חלק‬ ‫‪.14‬‬
‫רביעי‪ ,‬תשובה מח‪ ,‬עמוד ‪ 79‬חלק שני‪ ,‬תשובה קיא‪,‬‬
‫;‬

‫עמודים ‪.300-299‬‬
‫בבא מציעא מב‪.‬‬ ‫‪.15‬‬
‫משנה ברכות ט‪:‬ג‪.‬‬ ‫‪.16‬‬

‫‪142‬‬
 ‫‪10‬‬
‫כאוס‪ ,‬גשם והתורה‬
‫פסוקי התורה ותפילת גשם‬
‫בספר דברים מובאת השוואה מעניינת בין ארץ ישראל לבין‬
‫ארץ מצרים)יא‪:‬י‪-‬יב(‪:‬‬

‫כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ‬

‫מצרים היא אשר יצאתם משם‪ ,‬אשר תזרע את‬
‫זרעך והשקית ברגלך כגן הירק‪ .‬והארץ אשר‬
‫אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות‪,‬‬
‫למטר השמים תשתה מים‪ .‬ארץ אשר ה׳ אלוקיך‬
‫דורש אותה‪ ,‬תמיד עיני ה׳ אלוקיך בה מרשית‬
‫השנה ועד אחריתשנה‪.‬‬

‫מפסוקים אלה עולה שיש לארץ מצרים יתרון פיסי על ארץ‬

‫ישראל‪ ,‬משום שהמים מובטחים בה מהנילוס העולה על‬
‫גדותיו מדי שנה ומספק לה את המים הדרושים )והשקית‬
‫ברגלך כגן הירק(‪ .‬אולם ביתרון הפיסי הזה יש חסרון רוחני‪,‬‬
‫היות שבגללו אין אנשי מצרים מודעים להשגחת הקב״ה בכל‬
‫הקשור למים‪ .‬לא כן הדבר בארץ ישראל; כאן אין אספקת‬
‫המים מובטחת‪ ,‬כי הארץ תלויה בגשמים )למטר השמים‬
‫תשתה מים(‪ .‬אי‪-‬וודאות זו היא מעלה רוחנית‪ ,‬כי הציפייה‬
‫לגשמים גורמת לתושבי ארץ ישראל להיות ערים בכל עת‬
‫לתלותם המוחלטת בהשגחה אלוקית‪ .‬מודעות זו היא יסוד‬

‫‪143‬‬
 ‫אמונה געידן המדע‬

‫חשוב בבניית ההכרה של האדם במעורבותו המתמדת של‬

‫חקב״ה בחיי היום‪-‬יום שלו )ארץ אשר ה׳ אלוקיך דורש‬
‫אותה‪,‬עיני ה׳ אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחריתשנה(‪.‬‬

‫כלכלת ארץ ישראל הקדומה הייתה תלויה כמעט לחלוטין‬

‫בגשם‪ ,‬ואותה תלות קיימת גם במדינת ישראל המודרנית‪ .‬בלי‬
‫כמות מספקת של משקעים בעונת החורף‪ ,‬ייפגעו היבולים‪,‬‬
‫עלול להיווצר מחסור במי שתייה‪ ,‬ומצב המשק עלול‬
‫להתדרדר‪ .‬לכן‪ ,‬בכל יום בעונת החורף‪ ,‬שהיא עונת הגשמים‪,‬‬
‫אנו מתפללים לקב״ה על הגשם‪ .‬לקראת החורף‪ ,‬בשמיני‬
‫עצרת‪ ,‬אנו נושאים תפילות מרגשות לקב״ ה שייתן לנו את‬
‫הגשם החיוני כל‪-‬כך‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫מלבד תפילות אלה‪ ,‬יש מסכת בתלמוד‪ ,‬מסכת תענית‪,‬‬

‫שעוסקת ברובה בתעניות ובתפילות המיוחדות להורדת‬
‫גשמים בעת בצורת‪ .‬התייחסות התורה והתלמוד לעניין‬
‫הורדת הגשמים תואמת מציאות שבה אי‪-‬אפשר לדעת‬
‫מראש אם שנה מסוימת תהיה שנה גשומה או שנת בצורת‪,‬‬
‫ולכן עלינו לבקש חסדי שמים‪.‬‬

‫חיזוי מזג האמיר‬

‫היכן טמון הקושי בחיזוי מזג האווירי המטאורולוגיה‪ ,‬מדע‬
‫‪2‬‬

‫חיזוי מזג האוויר‪ ,‬עוסקת בנעשה באטמוספרה‪ ,‬שמורכבת‬

‫מתערובת של גזים )חמצן‪ ,‬חנקן‪ ,‬ארגון‪ ,‬פחמן דו‪-‬חמצני‪,‬‬
‫וכמובן אדי־מים(‪ .‬בנסיבות מסוימות נוצר בה גשם‪ .‬מקור‬
‫האנרגיה לתהליכים המתרחשים באטמוספרה ומקור אדי‪-‬‬
‫המים ידועים אף הם‪ .‬המשוואות הקובעות את יחסי־הגומלין‬
‫בין כל המרכיבים הללו של האטמוספרה ידועות כבר יותר‬
‫ממאה שנה‪ .‬על‪-‬מנת לחשב את הסיכוי לגשם במקום ובזמן‬
‫מסוים‪ ,‬צריך רק לפתור את משוואות האטמוספרה הללו‬
‫בהתאם למקום ולזמן שבהם מדובר‪ .‬לכאורה תהליך חיזוי‬
‫ירידת הגשמים הוא פשוט למדיי‪ ,‬היות שאנו יודעים כל שיש‬

‫‪144‬‬
 ‫כאוס‪ ,‬גשם והתורה‬

‫לדעת על האטמוספרה‪ .‬מדוע אפוא קשה כל‪-‬כך חיזוי של‬

‫ירידת הגשמים לטווח ארוך?‬
‫הקושי העצום בחיזוי ירידת הגשמים נעוץ בעובדה שמזג‬
‫האוויר אינו תופעת מקומית‪ ,‬אלא הוא מושפע מהתנאים‬
‫האטמוספריים השוררים על־פני שטה נרהב מאוד של רבבות‬
‫רבות של קילומטרים מרובעים‪ .‬ברור שהצורך בביצוע‬
‫‪3‬‬

‫חישובים כה רבים באופן ידני‪ ,‬הופך את המשימה לבלתי‪-‬‬

‫אפשרית‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫כל זה השתנה במהלך שנות החמישים‪ ,‬עם פיתוחו של‬

‫המחשב האלקטרוני‪ .‬מחשב אלקטרוני מסוגל לבצע בקלות‬
‫את מיליארדי החישובים הדרושים לחיזוי מזג האוויר‪.‬‬
‫ההתקדמות במהירות המחשב הייתה מדהימה‪ ,‬ומהירות זו‬
‫היא שמאפשרת למטאורולוגים היום לחזות את ירידת‬
‫הגשמים חמישה ימים מראש‪.‬‬

‫שאלות‬
‫מה צופן לנו העתיד? יש להניח שעם פיתוח מחשבים מהירים‬
‫יותר‪ ,‬החזאים יוכלו לספק תחזיות ארוכות‪-‬טווח לירידת‬
‫הגשמים‪ .‬מה תהיה אז משמעותה של התפילה לגשם? ושאלה‬
‫חמורה עוד יותר‪ :‬אם יתאפשר חיזוי ארוך‪-‬טווח של ירידת‬
‫הגשמים‪ ,‬פירושו של דבר שהמצב בארץ ישראל יהיה זהה‬
‫למצב בארץ מצרים‪ .‬כשתי הארצות יהיה אפשר לקבוע את‬
‫מצב אספקת המים בוודאות‪ ,‬דבר שייצור לכאורה סתירה בין‬
‫המציאות לבין הכתוב בפסוקי ספר דברים המובאים לעיל‪.‬‬

‫מחשבים‬
‫ההתקדמות במהירות הפעולה של המחשבים היא מדהימה‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫בשנת ‪ ,1965‬המחשבים המהירים ביותר פעלו בקצב של‬

‫מיליון חישובים לשנייה‪ .‬בשנת ‪ 1980‬פותחו מחשבי‪-‬העל‬

‫‪145‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫הראשונים‪ ,‬אשר הגיעו בסוף שנות השמונים למהירות של‬

‫מיליארד חישובים לשנייה‪ .‬מהירות זו מאפשרת לחשב‬
‫תחזית מזג אוויר לחמשת הימים הבאים‪ .‬ככול שמהירות‬
‫המחשב עולה‪ ,‬עולה יכולת החיזוי של המטאורולוגים‬
‫בהתאמה‪ .‬המחשבים המהירים ביותר הקיימים היום‬
‫‪7‬‬
‫משתמשים במודלים מורכבים של חיזוי מזג אוויר‬
‫שבאמצעותם ניתן לקבוע‪ ,‬באמינות גבוהה למדיי‪ ,‬מתי והיכן‬
‫ירד גשם‪ ,‬במעט שבוע ימים מראש‪ .‬בצבאות העולם נעזרים‬
‫‪8‬‬

‫באופן שוטף בחישובים מטאורולוגיים אלו לצורך תכנון‬

‫פעולות צבאיות‪.‬‬
‫המגמה של פיתוח מחשבים יותר מהירים נמשכת‪ .‬הניסיון‬
‫מלמד על ׳הכפלה פי‪ 10-‬במהירות המחשבים מדי חמש‬
‫שנים׳‪ .‬מהנדסי המאה העשרים ואחת כבר מתכננים מחשב‬ ‫‪9‬‬

‫בעל מהירות של טריליון חישובים לשנייה‪ .‬לכן ניתן לצפות‬

‫‪10‬‬

‫שתחזיות מזג האוויר יהיו ארוכות‪-‬טווח יותר‪ ,‬ויגיע היום‬

‫שבו ניתן יהיה לחזות במדויק ירידת גשמים שבועיים מראש‪,‬‬
‫אחר כך חודש מראש‪ ,‬ובהמשך אף לעונה שלמה מראש‪ .‬ייתכן‬
‫שיידרשו לכך עשרים שנה‪ ,‬או אולי אפילו חמישים שנה‪ ,‬אבל‬
‫בסופו של דבר יוכלו החזאים להכין מפת מזג אוויר מדויקת‬
‫עבור כל אזור שיבחרו‪ ,‬עם פירוט הימים הגשומים והימים‬
‫הבהירים שיהיו בו בעונה הבאה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יהיה אפשר לראות‬
‫במפת תחזית מזג האוויר כי באזור ירושלים יהיה החורף‬
‫גשום למדי; באוקטובר ירדו גשמים במשך תשעה ימים‪,‬‬
‫בנובמבר במשך ארבעה עשר יום‪ ,‬בדצמבר במשך שמונה ימים‬
‫וכן הלאה‪ .‬המפה גם תפרט באילו ימים ירדו הגשמים‪ ,‬בדומה‬
‫לפירוט הקיים בלוחות המציינים את זמני זריחת החמה‬
‫ושקיעתה כל יום בכל אזור ואזור‪.‬‬

‫תפילת גשם‬
‫אין ספק שחקלאים יפיקו תועלת רבה מהמידע ה ז ה גם‬
‫;‬

‫טיולים בחיק הטבע יהיה אפשר לתכנן מראש בקלות‪ .‬אולם‬

‫‪146‬‬
 ‫כאוס‪ ,‬גשם והתורה‬

‫מה יהיה גורלה של תפילת הגשם? הבה נחדד את השאלה על־‬

‫ידי דוגמה‪ .‬אור השמש חשוב לבני אדם אף יותר מהגשם‪ .‬אם‬
‫השמש לא תזרח בבוקר ולא תתן את אורה במשך היום‪,‬‬
‫יתרחש אסון נורא‪ .‬בלי אור השמש תמות הצמחייה תוך זמן‬
‫קצר‪ ,‬ועד מהרה ייכחד גם עולם־החי‪ .‬והנה‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬לא‬
‫ייסדו חכמי התלמוד תפילה מיוחדת שיש בה תחינה לקב״ה‬
‫שהשמש תמשיך לזרוח‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שזריחת השמש היא אירוע אסטרונומי‬
‫ודאי המתרחש בקביעות על‪-‬פי חוקי הטבע‪ .‬יהיה זה מיותר‬
‫ואף בלתי־ראוי להתפלל לקב״ה שישמור על חוקי הטבע‪.‬‬
‫חוקי הטבע תקפים תמיד‪ ,‬אלא‪-‬אם־כן הקב״ה מחליט לחולל‬
‫נס‪ .‬לפיכך אפשר להניח שכאשר תחזית ירידת הגשמים תהיה‬
‫ודאית‪ ,‬עקב ההתקדמות ביכולת חיזוי מזג האוויר‪ ,‬תפילת‬
‫הגשם אכן תהיה בלתי‪-‬ראויה באותה מידה‪.‬‬

‫תארו בדמיונכם תרחיש שבו החזן בבית הכנסת שוטח את‬

‫תפילתו לפני הקב״ה לגשמי ברכה בחורף המתקרב‪ ,‬בעוד בני‬
‫הקהילה מציצים בלוח השנה שהכינו החזאים‪ ,‬ובודקים מתי‬
‫בדיוק עתיד לרדת גשם‪ .‬תפילה לירידת גשמים תהפוך‬
‫למיותרת‪ ,‬ממש כשם שתפילה לזריחתה של השמש היא‬
‫מיותרת‪ ,‬כאשר לרשותנו לוח המראה לנו באיזו שעה בדיוק‬
‫תזרח השמש מחר‪ .‬אין מתפללים על מה שכבר מובטח על‪-‬ידי‬
‫חוקי הטבע‪.‬‬
‫עתה נתבונן במצב הפוך‪ .‬נניח שעל‪-‬פי מפת תחזית מזג‬
‫האוויר צפויה לנו שנת בצורת‪ ,‬חלילה‪ ,‬שנה שבה כמעט לא‬
‫ירד גשם‪ .‬האם אז נתפלל לקב״ה להוריד גשם‪ ,‬בניגוד‬
‫לתחזית המטאורולוגית? התשובה לכך היא שלילית‪ .‬אם ידוע‬
‫בודאות כי לפי חוקי הטבע לא ירד גשם‪ ,‬פירושו של דבר כי‬
‫ירידת ממטרים תהיה בגדר נס גלוי‪ ,‬ואסור להתפלל‬
‫להתרחשותו של נס גלוי‪".‬‬

‫‪147‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫נסים גלויים ונסים נסתרים‬

‫כל התערבות אלוקית בחיי היום‪-‬יום של האדם היא בגדר נס‪,‬‬

‫כמובן‪ ,‬אלא שעולמנו הוא כה מורכב עד שרוב הנסים‬
‫המתרחשים לעינינו אינם זוכים להכרה כנסים‪ ,‬ועל־כן הם‬
‫בגדר נסים נסתרים‪ .‬התלמוד מסביר כי ההשגחה העליונה‬
‫מתנהלת באופן ׳הסמוי מן העיף‪ ,‬ולפיכך אנו מצווים‬
‫‪12‬‬

‫להתפלל לקב״ה שייתן לנו מברכותיו‪ ,‬ובדרך זו אנו מזכירים‬

‫לעצמנו שהקב״ה שולט בעולם‪ ,‬גם אם אין שלטונו גלוי‬
‫לעינינו‪ .‬לעומת זאת התלמוד אוסר עלינו במפורש להתפלל‬
‫‪13‬‬
‫לנס גלוי‪.‬‬

‫הבה נחזור להשוואה בין ירידת הגשם לזריחת השמש‪.‬‬

‫הגשם‪ ,‬כמו הזריחה‪ ,‬הוא אירוע המתרחש על‪-‬פי חוקי הטבע‪.‬‬
‫ואולם יש הבדל מהותי בין שתי תופעות טבע אלו‪ .‬את מועד‬
‫הזריחה ניתן לצפות בדייקנות‪ ,‬ולכן אם יחול שינוי בזמן‬
‫הזריחה הצפוי יהיה זה בבחינת נס גלוי‪ ,‬שכאמור אסור לנו‬
‫להתפלל שיקרה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬את ירידת הגשם‬
‫לא ניתן לחזות בדייקנות‪ ,‬ולכן הופעתו של הגשם היא עדיין‬
‫בבחינת נס נסתר‪ ,‬ולנס נסתר מותר לנו להתפלל‪ .‬אם וכאשר‬
‫יתאפשר חיזוי מדויק של ירידת הגשם‪ ,‬כי אז יהיה כל שינוי‬
‫מן התחזית בבחינת נס גלוי‪ ,‬והתפילה לגשם לכאורה תהיה‬
‫אסורה‪.‬‬

‫פתרון הבעיה‪ :‬כאוס‬

‫מחקרים של הזמן האחרון בתחום חיזוי מזג האוויר פותרים‬
‫את הבעיות שהעלינו‪ .‬על‪-‬פי המחקרים הללו נקבע שלעולם‬
‫לא תתאפשר תחזית א ר ו כ ת ־ טווח לירידת גשמים‪ .‬זו אינה‬
‫הערכה פסימית של מדען זה או אחר‪ ,‬אלא עובדה מדעית‬
‫מוצקה‪ .‬ניתן להוכיח מתמטית שלעולם לא יהיה אפשר לחזות‬
‫ירידת גשם יותר משבוע מראש‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬הוכחה מתמטית‬

‫‪148‬‬
 ‫כאוס‪ ,‬גשם והתורה‬

‫זו תקפה גם אם מהירות המחשבים תגיע לטריליוני‬

‫טריליונים של הישוכים לשנייה!‬
‫בסיס לחוסר היכולת לחזות את ירידתם של גשמים טמון‬
‫במונח ״כאוס״‪ ,‬שהוא ענף מדעי חדש‪ ,‬המוגדר על‪-‬ידי‬
‫‪14‬‬

‫החוקרים כאחד הגילויים המדעיים החשובים ביותר במאה‬

‫העשרים‪ .‬׳הכאוס הוא מהפכה המשפיעה על תחומים מדעיים‬
‫רבים ושונים׳‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫אין להבין את מושג הכאוס כשם נרדף לבלבול או לאי‪-‬‬

‫סדר‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬לכאוס יש חוקים משלו‪ :‬׳יש סדר בכאוס‪:‬‬
‫המקריות שבו מוגדרת היטב׳‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫כאוס וחיזוי‬
‫תופעת הכאוס לעולם לא תאפשר לחזות את מזג האוויר‬
‫לטווחי זמן ארוכים‪ .‬פרופסור דוד רואל )‪ (Rueiie‬מהמכון‬
‫למחקר מתקדם בפריז‪ ,‬כותב‪ :‬׳גילויו של כאוס במערכת‬
‫מסוימת הוא ממצא חשוב מאוד‪ .‬הכאוס מגביל את יכולת‬
‫החיזוי של אירועים עתידיים׳‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫התנהגות כאוטית מתקיימת במערכות מורכבות אשר‬

‫תנועתיותן מתוארת במונח המדעי ׳דינמיקה לא‪-‬לינארית׳‪.‬‬
‫למרות שתאוריית הכאוס היא מאוד מסובכת‪ ,‬הרעיון‬
‫המרכזי בכאוס הוא פשוט‪ :‬מערכת כאוטית רגישה באופן‬
‫קיצוני לשינוי הקל ביותר בתנאי הסביבה‪ ,‬ומתברר‬
‫שהאטמוספרה היא מערכת כאוטית‪ .‬כדי להסביר נקודה זו‪,‬‬
‫נציג השוואה בין ההתנהגות של מערכת שאינה כאוטית‪,‬‬
‫להתנהגות של מערכת כאוטית‪ ,‬שהיא שונה לגמרי‪.‬‬

‫מערכת שאינה כאוטית‬

‫אם תזרוק כדור באוויר‪ ,‬בסופו של דבר הוא ינחת במקום‬

‫מסוים‪ .‬אם תזרוק כדור נוסף‪ ,‬הפעם לכיוון שונה במעט‪ ,‬הוא‬
‫ינחת במקום מעט שונה‪ .‬שינויים קלים בכיוון זריקת הכדור‪,‬‬

‫‪149‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫יגרמו לשינויים קלים במקום נפילת הכדור‪ .‬תכונה זו‬

‫מאפיינת מערכת שאינה כאוטית‪.‬‬

‫מערכת כאוטית‬
‫כעת נבחן מערכת כאוטית‪ .‬אם תנפח בלון באוויר‪ ,‬ותשחרר‬
‫אותו‪ ,‬הרי בזמן יציאת האוויר מן הבלון הוא יסתחרר בחלל‬
‫החדר באופן מקרי לחלוטין‪ ,‬ואין כל יכולת לחזות את כיוון‬
‫תנועתו‪ .‬גם אם תחזור על הניסוי הזה פעמים רבות‪ ,‬ותקפיד‬
‫לעשות זאת באותם תנאים בדיוק‪ ,‬לעולם לא יעלה בירך‬
‫לשחזר את אותה תנועה עקלתונית של הבלון‪ .‬הסיבה לכך‬
‫היא הרגישות העצומה של תנועת הבלון לתנאים שבהם הוא‬
‫שוחרר‪ .‬הבלון לעולם לא ינופח באותה כמות של אוויר בדיוק‪,‬‬
‫ולעולם לא ישוחרר באותה זווית בדיוק‪ .‬תמיד יהיו הבדלים‪,‬‬
‫גם אם קלים ביותר‪ ,‬בתנאים של כל ניסוי וניסוי‪ .‬די באותם‬
‫שינויים מזעריים כדי לגרום שהמסלול העקלתוני של הבלון‬
‫יהיה שונה להלוטין‪ .‬הרגישות הקיצונית לכל הבדל בתנאים‬
‫היא סימן ההיכר של מערכת כאוטית‪.‬‬

‫אפקט הפרפר‬
‫הרגישות הקיצונית לכל הבדל בתנאים‪ ,‬שהיא המאפיינת‬
‫מערכת כאוטית‪ ,‬זכתה לכינוי ציורי בפי המדענים‪ :‬׳אפקט‬
‫הפרפר׳‪ .‬כינוי זה מבטא את הרגישות העצומה של מזג‬
‫‪18‬‬

‫האוויר לשינויים קלים ביותר בתנאים האטמוספריים‬

‫בנקודה כלשהי על‪-‬פני כדור הארץ‪ .‬כך יכולה תנועה קלה‬
‫בכנפי פרפר ביפן להניע תהליך שיגרום לשינוי של‪-‬ממש במזג‬
‫האוויר בישראל‪ ,‬הנמצאת מצדו השני של כדור הארץ‪.‬‬
‫ברור שאין כל אפשרות לכלול בחישוב תחזית מזג האוויר‬
‫את משק כנפיו של כל פרפר ופרפר בעולם‪ ,‬או של כל תנועה‬
‫קלה אחרת‪ ,‬ומכאן שלא ניתן לעולם להכין תחזית ארוכת‪-‬‬
‫טווח של ירידת גשמים‪.‬‬

‫‪150‬‬
 ‫כאוס‪ ,‬גשם והתווה‬

‫ראוי לציין כי אפקט הפרפר אינו גורם להתרחשותם של‬

‫אירועים מטאורולוגיים קיצוניים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מעופו של פרפר‬
‫בטוקיו לא יגרום לירידת גשמים בתל‪-‬אביב באמצע הקיץ‪,‬‬
‫מכיוון שבתל‪-‬אביב נ ד י ו כ י ו ת ו גשם בקיץ‪ .‬ואולם ביום‬
‫מסוים בחודש ינואר‪ ,‬ייתכן שירד גשם‪ ,‬וייתכן באותה מידה‬
‫שאותו יום יהיה דווקא בהיר‪ .‬משק כנפי פרפר בטוקיו ישפיע‬
‫בהחלט ויקבע איזו משתי אפשרויות אלו תתקיים‪.‬‬

‫הביטוי ׳אפקט הפרפר׳ אינו רק ביטוי מליצי‪ .‬המשק העדין‬

‫של כנפי פרפר יחיד אכן ג ו ו ם בסופו של דבר לשורה של‬
‫שינויים דרמטיים במזג האוויר בכל מקום בעולם‪.‬‬
‫לאחר שערכנו היכרות עם ׳אפקט הפרפר׳‪ ,‬כבר ברור כי‬
‫פיתוחו של מחשב‪-‬על בעל מהירות חישוב עצומה ביותר‪ ,‬אין‬
‫בכוחו לאפשר חיזוי של ירידת גשמים לטווח‪-‬ארוך‪ .‬אפילו אם‬
‫יהיה לרשותנו מחשב בעל יכולת חישוב של טריליוני‬
‫טריליונים חישובים לשנייה‪ ,‬לעולם לא נוכל לקבל תחזית‬
‫ארוכת‪-‬טווח לירידת גשמים‪.‬‬

‫זמן אופייני לכאוס‬

‫למערכות כאוטיות יש תכונה שהיא חשובה ביותר לדיון שלנו‪.‬‬
‫אם הניסוי בבלון שתיארנו לעיל היה נערך שוב‪ ,‬בדיוק באותם‬
‫התנאים של הניסוי הראשון‪ ,‬היה מסלול מעופו של הבלון‬
‫השני כמעט זהה לזה של הבלון הראשון למשך זמן ק צ ו‬
‫מאוד‪ .‬אולם‪ ,‬בחלוף כשנייה אחת יתחיל הבלון השני לעוף‬
‫במסלול שונה במקצת מזה של הבלון הראשון‪ ,‬ולאחר עוד זמן‬
‫קצר יעוף במסלול שונה ל ג מ ו י מזה של הבלון הראשון‪.‬‬
‫אנו למדים מניסוי זה כי הרגישות הקיצונית של המערכת‬
‫הכאוטית באה לידי ביטוי וק בחלוף זמן אופייני ‪ -‬כשנייה‬
‫אחת במקרה של הניסוי בבלונים‪ .‬לכן ניתן בעצם לצפות מה‬
‫יהיה מסלול מעופו של הבלון בשנייה הראשונה לאחר‬
‫שחרורו‪ ,‬לפני שיחלוף הזמן האופייני‪ .‬אולם לאחר חלוף‬

‫‪151‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אותה שנייה ראשונה‪ ,‬כבר לא ניתן לצפות את מסלול מעופו‬

‫של הבלון‪ .‬קיומו של זמן אופייני הוא מרכיב חשוב של תורת‬
‫הכאוס‪.‬‬
‫מערכת השמש‬
‫תנועת כוכבי‪-‬הלכת ידועה ומובנת היטב‪ .‬כל כוכב‪-‬לכת נע‬
‫במסלול אליפטי קבוע סביב השמש‪ .‬הזמן הנדרש לכדור‬
‫הארץ להשלים סיבוב מלא סביב השמש‪ ,‬מוגדר כשנה אחת‪,‬‬
‫ואורכו כ־‪ 365‬יום‪.‬‬
‫אולם התיאור הזה אינו לגמרי מדויק‪ .‬הוא מבוסס על‬
‫הקירוב שכוח המשיכה המשפיע על תנועת כוכב‪-‬לכת מסוים‬
‫מקורו אך ורק בשמש‪ .‬למעשה מערכת השמש היא מערכת‬
‫מורכבת ביותר‪ ,‬הכוללת את השמש‪ ,‬את כוכבי־הלכת על‬
‫ירחיהם‪ ,‬את האסטרואידים ואת מיליארדי כוכבי־השביט‪.‬‬
‫בין כוחות המשיכה של כל הגופים הללו מתקיימת השפעת‬
‫גומלין מסובכת‪.‬‬
‫לאחרונה התגלה כי בגלל מורכבות של מערכת השמש‪ ,‬היא‬
‫אכן מערכת כאוטית‪ .‬אולם מאחר שהזמן האופייני לכאוס‬
‫‪19‬‬

‫במערכת השמש הוא כ‪ 10-‬מיליון שנה‪ ,‬ניתן לערוך חישובים‬

‫מדויקים ולצפות אירועים אסטרונומיים‪ ,‬כגון תנועת כוכבי‪-‬‬
‫הלכת וליקויי הלבנה והחמה‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שמערכת השמש‬
‫היא מערכת כאוטית‪ .‬כל עוד החיזוי מתייחס לתקופה של‬
‫פחות מעשרה מיליוני שנים ‪ -‬בתוך הזמן האופייני ‪ -‬הכאוס‬
‫אינו מגביל את החיזוי‪ .‬אולם הכאוס מונע כל אפשרות לצפות‬
‫את תנועת כוכבי‪-‬הלכת מעכר לזמן האופייני‪ .‬כותב על כך‬
‫פרופסור ז׳ק לסקר )‪ (Laskar‬מהמכון האסטרונומי של פריז‪:‬‬
‫׳היכולת לחזות את תנועת כוכבי־הלכת‪ ,‬כולל תנועת כדור‬
‫הארץ‪ ,‬הולכת לאיבוד בטווח של למעלה מעשרה מיליוני‬

‫‪152‬‬
 ‫כאוס‪ ,‬גשם והתורה‬

‫האטמוספרה כמערכת כאוטית‬

‫ניתן ליישם את העקרונות הללו כדי לבחון את השפעת הכאוס‬
‫על חיזוי ארוך־טווח של מזג האוויר‪ .‬ראינו כי האטמוספרה‬
‫היא מערכת כאוטית‪ .‬מזה נובע כי ישנו זמן אופייני המגביל‬
‫את טווח הזמן לחיזוי מזג האוויר‪ .‬שאלת המפתח היא‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬שיעורו של הזמן האופייני‪.‬‬
‫המדענים גילו כי הזמן האופייני לכאוס האטמוספרי הוא‬
‫שכוע א ח ד ‪ .‬פירוש הדבר הוא שניתן לערוך תחזית אמינה‬
‫‪21‬‬

‫של מזג האוויר רק לשבוע אחד מראש‪ .‬אולם‪ ,‬הכאוס אינו‬

‫מאפשר עקרונית תחזית לטווח ארוך יותר מאשר שבוע אחד‪.‬‬
‫הרגישות של האטמוספרה לשינויים‪ ,‬ולו הקלים ביותר‪,‬‬
‫הקורים במקום כלשהו בעולם‪ ,‬יש בה ערובה לכך שלעולם לא‬
‫יהיה אפשר לערוך תחזית ארוכת‪-‬טווח של ירידת הגשמים‪.‬‬

‫סיכום‬
‫בספר דברים )יא‪:‬י‪-‬יב( כתוב‪ ,‬כי ירידת גשמים בארץ ישראל‬
‫לעולם לא תהיה בטוחה‪ ,‬ולכן יהיו עיני בני ישראל תמיד‬
‫נשואות אל הקב״ה בתפילה ובציפייה שיוריד להם מטר‪ .‬פעם‬
‫חשבו שעם פיתוחם של מחשבי‪-‬על מהירים יותר‪ ,‬יהיה אפשר‬
‫ביום מן הימים להכין תחזית מדויקת של ירידת הגשמים‬
‫לעונה שלמה‪ .‬התגשמות הערכה זו הייתה עומדת בסתירה‬
‫לפסוקי התורה שהזכרנו‪.‬‬

‫ממצאים מדעיים עדכניים קובעים שהאטמוספרה היא‬

‫מערכת שעקרונות הכאוס פועלים בה‪ .‬משמעות הדבר היא‬
‫שלעולם לא יהיה אפשר לחזות ירידת גשם לטווח העולה על‬
‫שבוע ימים‪ ,‬ומסקנה זו עולה בקנה אחד עם האמור בספר‬
‫דברים‪ .‬עלינו להתפלל תמיד ולבקש מקב״ה שהגשם אכן ירד‬
‫בעתו והארץ תיתן יבולה‪.‬‬

‫‪153‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מקורות והערות‬
‫היוצרות של תפילת מוסף של שמיני עצרת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ר‪ .‬א‪ .‬האוז הבן‪) c l o u d D y n a m i c s ,‬ניו יורק‪ :‬הוצאת‬ ‫‪.2‬‬
‫אקדמיק‪ ,(1993 ,‬עמודים ‪.26-30‬‬
‫ג׳‪ .‬פ‪ .‬פייקסוטו וא‪ .‬ה‪ .‬אורט‪) P h y s i c s of C l i m a t e ,‬ניו‬ ‫‪.3‬‬
‫יורק‪ :‬המכון האמריקאי לפיסיקה‪.(1992 ,‬‬
‫א‪ .‬פ‪ .‬אינגרסול‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ספטמבר ‪,1983‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עמ׳ ‪.119‬‬
‫ר‪ .‬וו‪ .‬הוקני וק‪ .‬ר‪ .‬ג׳סהופ‪P a r a l l e l C o m p u t e r s 2 ,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫)בריסטול‪ :‬אדם הילגור‪ ,(1988 ,‬עמודים ‪.2-53‬‬
‫א‪ .‬קורקורן‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ינואר ‪,1991‬‬ ‫‪.6‬‬
‫עמודים ‪.74-83‬‬
‫ק‪ .‬א‪ .‬טרנטברט‪) C l i m a t e System M o d e l i n g ,‬הוצאת‬ ‫‪.7‬‬
‫אוניברסיטת קיימברידג׳‪.(1992 ,‬‬
‫ד‪ .‬ג‪ .‬אנדרוס‪I n t r o d u c t i o n to A t m o s p h e r i c P h y s i c s ,‬‬ ‫‪.8‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳‪ ,(2000 ,‬עמודים‬
‫‪.207-209‬‬
‫הוקני וג׳סהופ‪ ,‬עמ׳ ‪.3‬‬ ‫‪.9‬‬
‫ק‪ .‬א‪ .‬פוקושיגה‪ ,‬פ‪ .‬הייט‪ ,‬וגי‪ .‬מאקינו‪C o m p u t i n g in ,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪ , S c i e n c e a n d E n g i n e e r i n g‬מרץ‪-‬אפריל ‪ ,1999‬עמודים‬
‫‪.12-16‬‬
‫לרשימה של מקורות תלמודיים לעיקרון זה‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫‪.11‬‬
‫אנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמודים ‪,680-674‬‬
‫בעריכת הרב מאיר ברלין והרב שלמה יוסף זוין‪.‬‬
‫בבא מציעא מב‪.‬‬ ‫‪.12‬‬
‫משנה ברכות ט‪:‬ג‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫ג׳‪ .‬גליק‪) chaos: A New S c i e n c e ,‬לונדון‪ :‬קרדינל‪,‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪.(1988‬‬
‫ג׳‪ .‬פ‪ .‬קרוטשפילד‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬דצמבר ‪,1986‬‬ ‫‪.15‬‬
‫עמ׳ ‪.38‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫‪.16‬‬

‫‪154‬‬
 ‫כאוס‪ ,‬גשם והתורה‬
‫יולי ‪ ,1994‬עמ׳ ‪.26‬‬ ‫ד‪ .‬תאל‪,‬‬
‫‪, P h y s i c s Today‬‬ ‫‪.17‬‬
‫גליק‪ ,‬עמודים ‪.20-22‬‬ ‫‪.18‬‬
‫‪ ,‬כרך ‪ ,338‬עמודים ‪.237-238‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪ .19‬ג׳‪ .‬לאסקר‪a t u r e , 1989 ,‬‬
‫‪ .20‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.238‬‬
‫רואל‪ ,‬עמ׳ ‪.28‬‬ ‫‪.21‬‬

‫‪155‬‬
 ‫‪11‬‬

‫הגיל המופלג של הדודות‬

‫הראשונים בספר בראשית‬
‫שאלות‬
‫אחת השאלות הקשות ביותר בספר בראשית נוגעת לגיל‬
‫המופלג המיוחס לבני עשרים הדורות הראשונים‪ ,‬מאדם‬
‫הראשון ועד אברהם‪ .‬ספר בראשית מספר על אנשים שחיו‬
‫למעלה מתשע מאות שנה‪ ,‬כאשר השיא שייך למתושלח אשר‬
‫האריך ימים עד לגיל הבלתי‪-‬יאומן של ‪ 969‬שנה‪ .‬כיצד ניתן‬
‫להבין את הגיל המופלג הזה? כל מי שמכיר מקרוב אדם זקן‬
‫מאוד מודע לירידה המשמעותית שחלה בתיפקוד הגוף עוד‬
‫לפני הגיעו לגיל ‪ .100‬סיפורי התורה על בני אדם שחיו במשך‬
‫מאות רבות של שנים נראים בלתי‪-‬אפשריים בעליל‪.‬‬
‫ישנו קושי נוסף‪ .‬לאחר יציאת מצרים‪ ,‬אריכות הימים‬
‫המופלגת נעלמת‪ ,‬ותוחלת החיים של הדורות הבאים דומה‬
‫לזו המוכרת לנו כיום ‪ -‬עד מאה ועשרים שנה‪ ,‬כדברי הברכה‬
‫המקובלת‪ .‬מה גרם לקיצור הדרמטי הזה בתוחלת החיים?‬

‫אלו השאלות שבהן נדון בפרק זה‪ .‬נלמד לדעת‪ ,‬כי ממצאים‬
‫מדעיים עדכניים לגבי תהליך ההזדקנות סוללים את הדרך‬
‫להבנת אורך חייהם המופלג של הדורות הראשונים בספר‬

‫‪157‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫בראשית‪ ,‬וכן את תוחלת החיים העכשווית‪ ,‬המקובלת מאז‬

‫יציאת מצרים‪.‬‬
‫חיים ארוכים יותר‬
‫מדוע בני האדם מזדקנים? עד לאחרונה איש לא ידע להסביר‬
‫זאת‪ ,‬אולם בעשרים השנים האחרונות חלה התקדמות עצומה‬
‫בהבנת הגורמים לזקנה‪ .‬המאמץ המחקרי הנמרץ שהתרכז‬
‫בחקר ההזדקנות הוגדר בפי חוקרים מובילים כ׳מהפכה‬
‫בחקר ההזדקנות׳‪ .‬הממצאים שהתגלו במחקרים אלה היו‬
‫‪1‬‬

‫בלתי‪-‬צפויים לגמרי‪ ,‬ובכתבי‪-‬עת מדעיים המיועדים לקהל‬

‫הרחב ניתן למצוא שפע של מאמרים המתארים גילויים‬
‫מרתקים אלה‪ .‬להלן כמה דוגמאות‪:‬‬
‫בעמוד השער של הביטאון ‪ New S c i e n t i s t‬נכתב‪ :‬׳החיים‬
‫בגיל ‪ :200‬האם תמיד נזדקן?׳ כתבת השער קיבלה את‬
‫הכותרת הדרמטית‪ :‬׳מותה של ההזדקנות׳‪ ,‬והיא פותחת‬
‫במילים אלה‪ :‬׳חוקרים טוענים כי ניתן לחיות מאות שנים‬
‫כתב־העת היוקרתי ‪Scientific A m e r i c a n‬‬ ‫בבריאות טובה׳‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫מדווח‪ :‬׳נתגלה הגן לחיי נצח׳‪ ,‬וכותב‪ :‬׳שני צוותים של‬

‫מדענים הצליחו לשבט את הגן טלומרז )‪ .(telomerase‬תאים‬
‫היוצרים טלומרז ממשיכים לחיות לעד׳‪ .‬פרופסור מיכאל‬
‫‪3‬‬

‫ג׳זווינסקי )‪ ,(Jazwinski‬ראש המרכז לחקר הזקנה‬

‫באוניברסיטת לואיזיאנה ודמות מפתח בחקר ההזדקנות‪,‬‬
‫טוען ש׳תוחלת החיים המרבית של האדם עשויה להגיע עד ל‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 400‬שנה׳‪.‬‬

‫מדוע אנו מזדקנים י‬

‫ההזדקנות היא חוויה אנושית אוניברסלית‪ .‬הזקנה והמוות‬
‫נתפסים בעינינו בטבעיים ובלתי‪-‬נמנעים‪ .‬תהליך ההזדקנות‬
‫נחשב במשך שנים רבות כפן מסתורי של החיים‪ ,‬אולם‬
‫המחקר המדעי של הזמן האחרון חולל מהפך בידע שלנו על־‬
‫אודות הגורמים לזקנה‪ .‬המחקר הזה רושם לזכותו‬
‫‪5‬‬

‫‪158‬‬
 ‫הגיל המופלג של הדורות הראשונים בספר בראשית‬

‫התקדמות מדהימה בהשגת תובנות חדשות בתהליכים‬

‫הבסיסיים האחראים להזדקנות‪ ,‬ובמקביל מפתח את היכולת‬
‫להתערב בתהליכים אלה ובכך להאריך את תוחלת החיים‪.‬‬
‫הממצאים החדשניים עשויים להביא לכך שההתקדמות‬
‫הביו־רפואית תאפשר בסופו של דבר לדחות‪ ,‬ואולי אף למנוע‬
‫לחלוטין‪ ,‬את מרבית הגורמים להזדקנות ולמוות‪.‬‬
‫ישנם מאפיינים רבים להזדקנות‪ :‬הגוף מייצר כימיקלים‬
‫)המכונים רדיקלים חופשיים( ההורסים את רקמות בתהליך‬
‫הנקרא חמצון; עקב כך נחלשת המערכת החיסונית ואינה‬
‫מסוגלת עוד להגן על הגוף מפני מחלות חלבונים הממלאים‬
‫;‬

‫תפקידים מבניים בתאים עוברים שינויים‪ ,‬ותהליך זה גורם‬

‫להתקשות של שריר הלב‪ ,‬הריאות והגידים בעין נוצר ירוד‬
‫;‬

‫)קטרקט(; סוגי תאים השייכים לרקמת החיבור‬

‫)פיברובלסטים( מאבדים את יכולתם להתחלק; נוצרות‬
‫מוטציות הגורמות נזק למולקולות דנ״א הנחוצות לתהליך‬
‫שיכפול התאים תאים מתחילים פתאום להתחלק במהירות‬
‫;‬

‫באופן בלתי־מבוקר ומתפתחים גידולים סרטניים מתרחשים‬

‫;‬

‫שינויים הורמונליים הגורמים להתפוררות הדרגתית של‬

‫העצמות )אוסטיאופורוזיס(; אנזימים חיוניים מפסיקים‬
‫לתפקד שבץ תוקף את המוח; מופיעה דלקת במפרקים תאי‬
‫;‬ ‫;‬

‫העצב במוח מתנוונים )מחלת האלצהיימר(; כלי הדם‬

‫מאבדים את גמישותם ותפקודם לוקה! מתפתחות מחלות‬
‫כמו פרקינסון וסוכרת הזיכרון נחלש וכו׳ וכר‪.‬‬
‫;‬

‫כיום ידוע שישנו גורם אחד האחראי לרשימה האינסופית‬

‫הזו של מכאובי הזקנה‪ .‬קיימת הסכמה בין המדענים שהגורם‬
‫הבסיסי לכל תהליכי ההזדקנות הוא גנטי‪ .‬פרופסור כלב פינץ׳‬
‫)‪ (Finch‬מהמחלקה לנוירולוגיה של ההזדקנות באוניברסיטת‬
‫דרום קליפורניה‪ ,‬כותב‪ :‬׳אנו משוכנעים שקצב ההזדקנות‬
‫נתון לבקרה גנטית׳‪ .‬הגוף אינו מתבלה כדרך שמתבלה‬
‫‪6‬‬

‫מכונית או מכונת כביסה לאחר שנים רבות של שירות מסור‪,‬‬

‫‪159‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אלא שגנים מסוימים בתוך הגוף הם הגורמים לכל ההרס‬

‫שתיארנו קודם לכן‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬כולנו סובלים מפגמים גנטיים‪ .‬לו יכולנו‬
‫לזהות את הגנים הפגומים ולבטל את השפעתם הקטלנית‬
‫באמצעות הנדסה גנטית‪ ,‬הייתה תוחלת החיים של האדם‬
‫מתארכת‪ ,‬אפילו במידה ניכרת‪ .‬אפשרות מלהיבה זו‪,‬‬
‫שנתגלתה על‪-‬ידי חוקרי ההזדקנות‪ ,‬היא שהניבה את‬
‫ההכרזות שציטטנו לעיל‪.‬‬
‫אחריותם של הגנים לתהליכי ההזדקנות קיבלה חיזוק‬
‫חשוב במחקרו של פרופ׳ מרק אזבל )‪ ,(Azbel‬לשעבר‬
‫מאוניברסיטת מוסקבה וכיום מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בסדרת פרסומים חלוציים מראה פרופ׳ אזבל שאפשר‬
‫להסביר את כל הנתונים הנוגעים לתוחלת החיים של האדם‪,‬‬
‫אם מניחים בסיס גנטי לתהליך ההזדקנות‪ .‬הוא מדגיש‪:‬‬
‫‪7‬‬

‫׳הסבירות למותו של אדם בגיל מסוים מתוכנתת גנטית‬

‫מראש‪ ...‬ניתן לפעול לשינוי גיל זה על‪-‬ידי הנדסה גנטית׳‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫ניסויים שמטרתם לשנות את המבנה הגנטי של חיות‬

‫מעבדה כבר השיגו תוצאות מדהימות‪ .‬אחד מנשואי המחקר‬
‫הוא תולעת קטנה)‪ , ( C a e n o r h a b d M s elegans‬שיש לה כ‪13,000-‬‬
‫גנים‪ .‬פרופסור טום ג׳והנסון )‪ (Johnson‬מאוניברסיטת‬
‫קולורדו‪ ,‬גילה כי שינוי בגן בודד של התולעת‪ ,‬גן שקיבל את‬
‫‪9‬‬
‫הכינוי ההולם ‪ ,age-1‬מכפיל את תוחלת החיים של התולעת‪.‬‬
‫פרופסור מיכאל רוז)‪ (Rose‬יצר בהנדסה גנטית זן זבובי‬
‫פירות חדש ) ‪ , ( D m s o p M a m e i a n o g a s t e r‬שאורך חייהם כפול‬
‫מזה של זבוב הפירות הרגיל‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬׳זבובי־על׳ אלה הינם‬
‫׳חסונים יותר בכל גיל‪ ,‬וגם כאשר הם זקנים‪ ,‬הם עדיין חזקים‬
‫יותר מהזבובים הרגילים׳‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫בדומה לכך‪ ,‬פרופסור מיכאל ג׳זווינסקי)‪ (Jazwinski‬זיהה‬

‫גנים אחדים המאריכים את חייהם של שמרי בירה‬
‫) ‪ A S a c c h a r o m y c e s c e r e v i s i a e‬הגן ‪ L A G - 1‬לא זו בלבד שהאריך‬

‫‪160‬‬
 ‫הגיל המופלג של הדורות הראשונים בספר בראשית‬

‫את תוחלת החיים של השמרים‪ ,‬אלא ש׳השמרים הנושאים‬

‫את הגן הזה נשארו צעירים זמן ארוך יותר׳‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫לקוראים המתקשים להאמין שבהנדסה גנטית ניתן להשיג‬

‫אורך חיים מופלג ביצורים שונים‪ ,‬נאמר שגם כעת ישנם‬
‫מינים רבים הממאנים להזדקן‪ .‬קצב התמותה שלהם אינו‬
‫עולה עם הגיל‪ ,‬גופם אינו מגלה כל סימני הזדקנות‪ ,‬והם‬
‫ממשיכים להתרבות במהלך כל חייהם‪ .‬בעלי‪-‬חיים אלה‬
‫נותרים צעירים מבחינה ביולוגית כל עוד הם חיים‪.‬‬
‫פרופסור ליאונרד הייפליק )‪ (Hayfiick‬מאוניברסיטת‬
‫קליפורניה‪ ,‬מסביר‪ :‬׳ישנם בעלי‪-‬חיים שככל הנראה אינם‬
‫מזדקנים כלל‪ .‬אם יש אצלם תהליך הזדקנות‪ ,‬הוא מתרחש‬
‫בקצב כה אטי עד שכלל לא ניתן להבחין בו‪ .‬בעלי‪-‬חיים אלה‬
‫מגיעים לשיא פעילותם הפיזיולוגית בשלב מסוים‪ ,‬אולם אין‬
‫ירידה כלשהי ברמת תיפקודם‪ ...‬בעלי‪-‬חיים אלו‪ ,‬אף שאינם‬
‫מזדקנים‪ ,‬אינם חיים לעד‪ ,‬וזאת עקב תאונות‪ ,‬מחלות‪ ,‬או‬
‫בשל היותם טרף לבעלי־חיים אחרים׳‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫הנתונים‪ ,‬שהם אולי המדהימים ביותר‪ ,‬נתקבלו ממחקרי‬

‫השדה של חוקר הציפורים הסקוטי ג׳ורג׳ דונט )‪,(Dunnet‬‬
‫שהקדיש את חייו לחקר מושבת ציפורי‪-‬ים הנקראות‬
‫פולמרים ) ‪ , { F u l m a r u s g i a c i a l i s‬שקיננו באיי אורקני‪ .‬דונט‬
‫מדווח‪ :‬׳אין אצל הפולמרים כל סימן לעלייה בתמותה או‬
‫לירידה בכושר ההתרבות עד הגיעם לגיל ארבעים לפחות‪ .‬אין‬
‫ספק שאף מין אחר בגודל דומה אינו מצליח לשמור כך על‬
‫פוריותו בגיל זה‪ .‬האם לא קיימת כלל הזדקנות אצל ציפורים‬
‫אלו? זאת אין אנו יודעים׳‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫נכון לשנת ‪ 1990‬חיו שני עופות דורסים מסוג קונדור‬

‫) ‪ , { V u l t u r g r y p h u s‬האחד בגן החיות של מוסקבה והשני בגן‬
‫החיות של מילווקי‪ ,‬ושניהם הגיעו לגיל ‪ 80‬שנה‪ .‬הם המשיכו‬
‫להטיל ביצים בגילם המופלג‪ ,‬ולא נראו בהם כל סימני‬
‫‪14‬‬
‫הזדקנות‪.‬‬

‫‪161‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מחקרים שנעשו על צבים ומינים מסוימים של בעלי‪-‬חיים‬

‫ימיים הניבו תוצאות דומות‪ .‬׳צב מזן מסוים‪G e o c h e i o n e ,‬‬
‫‪ , g i g a n t e a‬מת בתאונה בגיל ‪ 150‬במבצר בריטי במאוריציוס‪.‬‬
‫מחקרים שעקבו אחרי מינים אחרים של צבים דיווחו‬
‫שפוריותם נשמרה במשך כל חייהם‪ ,‬ושיעור התמותה שלהם‬
‫נשאר נמוך מאוד׳‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫השיאנים של תוחלת החיים בעולם הדגים הם דגי החדקן‬

‫) ‪ , ( A c i p e n s e r f u h e s c e n s‬המגיעים לגיל המופלג של ‪ 150‬שנה‪,‬‬
‫כפי שמאשר מספר הטבעות שעל קשקשיהם‪ .‬גם דגי אבן‬
‫) ‪ (Sebates a l e u t i a n u s‬עתירי שנים‪ ,‬שהיו נשואי מחקרו של‬
‫ברוס להמן)‪ (Leaman‬מהמכון הלאומי לחקר הדגה בארה״ב‪,‬‬
‫המשיכו גם בגילם המופלג להטיל ביצים‪ ,‬ולא נמצאו בהם כל‬
‫סימנים של גידולים או חוליים אחרים האופייניים ליונקים‬
‫שהגיעו לגיל מתקדם׳‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫מחקרים בעולם הצומח‪ ,‬ובעיקר בעצים‪ ,‬העלו אף הם‬

‫תוצאות מדהימות‪:‬‬

‫מינים רבים של עצים חיים כאלף שנה‪ ,‬ומייצרים‬

‫זרעים פוריים שנה אחר שנה‪ .‬סוג מסוים של אורן‬
‫) ‪ {Pinus a r i s t a t a‬נמצא כבעל תוחלת החיים‬
‫הארוכה ביותר‪ .‬ספירת הטבעות בגזע העץ מגלה‬
‫כי כמה מהעצים הללו קיימים יותר מ‪ 4500-‬שנה‪,‬‬
‫בלא שיהיו ניכרים בהם סימני זקנה כלשהם‪.‬‬
‫ישנם סוגי עצים המתרבים על‪-‬ידי שלוחות שהן‬
‫חלק בלתי‪-‬נפרד מהצמח המקורי‪ .‬דרך זו של‬
‫התרבות באמצעות הכאת שורשים חדשים‬
‫מבטיחה לצמח‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬חיי נצח‪ ...‬חובבי יין‬
‫ימצאו עניין בעובדה שכרמים מסוימים של ענבי‬
‫קברנה סוביניון ממשיכים להניב את פריים כבר‬
‫‪ 800‬שנה‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪162‬‬
 ‫הגיל המופלג של הדורות הראשונים בספר בראשית‬

‫עולם ללא הזדקנות‬

‫לאור העובדות שתיארנו לעיל‪ ,‬לא יקשה עלינו לדמיין עולם‬
‫שבו בני האדם אינם מזדקנים‪ .‬אין זאת אומרת שאנשים לא‬
‫ימותו לעולם; תאונות דרכים‪ ,‬מחלות מדבקות ופגיעות‬
‫אחרות ימשיכו לקטוע חיי אדם גם בעולם ללא הזדקנות‪ ,‬אבל‬
‫שיעורי התמותה לא יעלו עם עליית הגיל‪ ,‬שכן מבחינת הסיכוי‬
‫להיפגע בתאונת דרכים‪ ,‬אין הבדל בין גיל ‪ 20‬וגיל ‪.60‬‬
‫התקופה הבטוחה ביותר בחייו של אדם היא בין גיל עשר‬
‫לגיל חמש עשרה‪ .‬סיכוני מחלות הילדות כבר מאחוריו‪,‬‬
‫ומחלות הזקנה עדיין רחוקות ממנו‪ .‬בקרב בני עשר שנים‬
‫בארצות הברית ובמערב אירופה‪ ,‬קצב התמותה‪ ,‬המוגדר‬
‫בסיכוי למות תוך שנה‪ ,‬הוא כ־‪ .0.05%‬דהיינו‪ ,‬רק אחד מכל‬
‫‪ 2000‬נערים ימות במהלך השנה הקרובה‪ .‬זהו קצב התמותה‬
‫הנמוך ביותר בחיי האדם‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬קצב התמותה בקרב‬
‫בני מאה הוא ‪ ,50%‬כלומר כמחצית מבני המאה לא יוציאו‬
‫את שנתם‪.‬‬

‫מה ניתן לומר על תוחלת החיים האנושית בעולם ללא‬

‫הזדקנות? אם לא תהיה הזדקנות‪ ,‬וכולם יישארו צעירים‬
‫לעולם‪ ,‬כי אז ייהנו בני אדם לכל אורך חייהם מאותו קצב‬
‫תמותה נמוך שהוא כיום נחלתם של בני העשר בלבד‪ .‬פרופסור‬
‫כלב פינץ׳ )‪ (Finch‬הראה‪ ,‬כי בנסיבות הללו תהיה תוחלת‬
‫החיים כ־‪ 1300‬שנה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬אנשים ונשים שיהיו עתירי‬
‫‪13‬‬

‫שנים מבחינה כרונולוגית‪ ,‬אך צעירים מבחינה ביולוגית‪ ,‬יוכלו‬

‫להוליד ילדים לאורך כל אלף שנות חייהם‪ .‬אלו היו פניה של‬
‫החברה האנושית לו היה אפשר למנוע את כל הפגמים‬
‫הגנטיים הגורמים להזדקנות‪.‬‬

‫‪163‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫פסוקי התורה‬
‫לאחר שתיארנו את ההתקדמות המדעית בנושא ההזדקנות‪,‬‬
‫נחזור לפסוקי ספר בראשית המתארים את הגיל המופלג של‬
‫הדורות הראשונים‪ .‬תוחלת החיים של עשרים ושישה הדורות‬
‫הראשונים נראית בתרשים בעמוד הבא‪ .‬בתרשים נראה‬
‫בבירור הבדל דרמטי בתוחלת החיים בין הדורות שקדמו לנח‬
‫והדורות בתקופה שאחרי נח‪ .‬בדורו של נח‪ ,‬ובדורות שקדמו‬
‫לו‪ ,‬נעה תוחלת החיים סביב ‪ 900‬שנה‪ .‬לגבי חנוך‪ ,‬מציינת‬
‫התורה במפורש שהוא נפטר בגיל צעיר‪ ,‬ועל־כן נראה בו‬
‫מקרה חריג‪ .‬לאחר דורו של נח‪ ,‬מתקצרת תוחלת החיים‬
‫בהתמדה ויורדת מ‪ 959-‬השנים של נח )הדור העשירי( עד ל־‬
‫‪ 120‬שנה בימי משה רבנו)הדור העשרים ושישה(‪.‬‬

‫אורך החיים של ‪ 900‬שנה עד לדורו של נח‬

‫הבה נתבונן בתרחיש הבא‪ :‬כאשר אדם וחוה חיו בגן עדן‪ ,‬הם‬
‫נועדו לחיות לנצח‪ .‬ניתן לומר כי הם יכלו לחיות חיי נצח גם‬
‫בשל העובדה שלא היו בגופם אותם הגנים הגורמים היום‬
‫להזדקנות‪ ,‬וגם משום שהם לא היו חשופים לגורמי המוות‬
‫שאינם קשורים לתהליך ההזדקנות‪ ,‬שכן יש להניח כי בגן עדן‬
‫לא היו תאונות דרכים‪ ,‬מחלות מדבקות או פשיעה אלימה‪.‬‬
‫אדם וחוה היו אמורים אפוא לחיות לעד‪.‬‬

‫כאשר אדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת‪ ,‬הם גורשו מגן העדן‬
‫אל העולם שבחוץ‪ .‬מובן שמחוץ לגן עדן הם נחשפו מיד לכל‬
‫גורמי המוות הלא‪-‬גנטיים שמסכנים את חיי כולנו)תאונות‪,‬‬
‫מחלות‪ ,‬וכוי(‪ ,‬והיו לבני־תמותה‪ .‬ואכן זהו פירוש הדברים‬
‫שאמר הקב״ה לאדם וחוה‪ :‬וביום אכלך ממנו ]מעץ הדעת[‬
‫מות תמות )בראשית ב‪:‬יז(‪ .‬אין הכוונה שהם ימותו בו ביום‪,‬‬
‫אלא שבעקבות אכילת הפרי האסור‪ ,‬הם יהפכו לבני‪-‬תמותה‪.‬‬

‫‪164‬‬
 ‫חיים‬ ‫שנות‬
‫שנות חיים לאורך ‪ 26‬דורות‬
‫‪1000‬‬ ‫י‬

‫•< ‪900‬‬

‫‪800‬‬ ‫‪n‬‬

‫< ‪700‬‬

‫<‪600 ,‬‬

‫‪500‬‬ ‫י !‬

‫‪400‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪300‬‬ ‫י‬

‫‪200‬‬ ‫״‬

‫‪100‬‬

‫‪II1II1I1111111‬‬
‫‪1‬‬

‫״‬ ‫ש‬ ‫?‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪F‬‬ ‫ש‬ ‫?‬ ‫ש‬ ‫‪.‬ח‬ ‫‪r‬‬
‫^‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬י‬ ‫‪o‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫נקודת מפתח בתזה המוצגת היא שאפילו לאחר גירושם‬

‫מגן עדן לא היו בגופם של אדם והוה גנים גורמי הזדקנות‪,‬‬
‫ולכן הם לא הזדקנו‪ .‬זהו ההסבר הן לגילם המופלג)אדם חי‬
‫‪ 930‬שנה( הן ליכולתם להוליד צאצאים בגיל מתקדם מאוד‪.‬‬

‫ראינו שכאשר אין גורמי הזדקנות‪ ,‬עשויה תוחלת החיים‬

‫האנושית להגיע ל‪ 1300-‬שנה‪ .‬מדוע הייתה תוחלת החיים‬
‫בדורות הראשונים בספר בראשית קצרה מ־‪ 1300‬שנהז‬
‫התשובה לכך היא שהתנאים הסביבתיים בימי האבות‬
‫הקדמונים היו שונים מאלה שבימינו‪ ,‬ולכן אין לצפות‬
‫שתוחלת החיים ללא הזדקנות תהיה שווה בשתי התקופות‪.‬‬
‫אמנם באותם ימים לא היו תאונות דרכים‪ ,‬אולם גם לא היו‬
‫תרופות כמו אנטיביוטיקה כדי לרפא מחלות מדבקות‪ .‬לאור‬
‫זאת אפשר לראות את הפער בין תוחלת החיים התאורטית‬
‫)‪ 1300‬שנה( ובין תוחלת החיים של הדורות הראשונים בספר‬
‫בראשית)‪ 900-950‬שנה( כסביר ביותר‪.‬‬
‫החיים ללא הזדקנות של הדורות הראשונים בספר‬
‫בראשית איפשרו את הולדתם של ילדים בגיל מופלג‪ .‬מתושלח‬
‫ולמך היו כמעט בני ‪ 200‬שנה בהביאם ילדים לעולם‪ ,‬ועל‬
‫שניהם נאמר שהמשיכו להוליד ילדים גם לאחר מכן נח היה‬
‫;‬

‫בן ‪ 500‬שנה כשנולדו שלושת בניו‪ ,‬ובגיל המופלג של ‪ 600‬שנה‬

‫הצטווה לבצע את הפרויקט המורכב של בניית התיבה‬
‫)בראשית ז‪:‬ו(‪ ,‬משימה שאין מטילים על איש זקן ותשוש‪.‬‬
‫מכאן ברור שלא זו בלבד שנח חי שנים רבות מאוד‪ ,‬אלא‬
‫שהוא גם נותר צעיר מבחינה ביולוגית לאורך כל חייו‪.‬‬
‫היכולת להעמיד צאצאים עד סוף החיים אופיינית לבעלי‪-‬‬
‫חיים וצמחים שיש להם תוחלת חיים ארוכה במיוחד‪ ,‬וכבר‬
‫הזכרנו לעיל את הקונדור בן ה‪ 80-‬ואת דג החדקן בן ה‪.150-‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬באותם יצורים גם אין סימני זקנה אחרים‪ .‬תוחלת‬
‫החיים הארוכה של בני הדורות הראשונים בספר בראשית‪,‬‬
‫עולה אפוא בקנה אחד עם היכולת שלהם להעמיד צאצאים‬
‫בגיל מופלג‪ ,‬ועם העדרם של סימני הזדקנות‪.‬‬

‫‪166‬‬
 ‫הגיל המופלג של הדורות הראשונים בספר בראשית‬

‫ישנה נקודה נוספת‪ .‬ממצאים עדכניים הראו שלא ייתכן‬

‫שאדם יהיה חופשי לחלוטין מהגנים של הזדקנות‪ .‬אותו גן‬
‫שיש בו צורך לתפקוד פיזיולוגי חשוב בתחילת חייו של האדם‪,‬‬
‫עלול להפוך לגורם מזיק מאוחר יותר בחיי האדם‪ .‬את‬
‫התגלית החשובה זו בחקר ההזדקנות‪ ,‬המכונה רב‪-‬תכונתיות‬
‫הופכית )‪ ,(antagonistic pieiotropy‬הציג פרופסור ג׳ורג׳‬
‫‪19‬‬
‫ויליאמס)‪ (Williams‬מאוניברסיטת ניו יורק‪.‬‬
‫יש אפוא מקום להניח שגם אצל בני הדורות הראשונים‬
‫היו גנים להזדקנות‪ ,‬אם כי במספר מצומצם ביותר‪ .‬גנים אלה‬
‫גרמו לאי‪-‬אלו סימנים של הזדקנות‪ ,‬ובסופו של דבר גם‬
‫למוות‪ ,‬וזאת בגיל מופלג)כ‪ 900-‬שנה(‪ ,‬שאמנם עובר בהרבה‬
‫את תוחלת החיים בימינו)‪ 80-90‬שנה(‪ ,‬אבל עדיין נמוך מהגיל‬
‫המופלג התאורטי‪ ,‬המתאר מציאות שאין בה אפילו גן אחד‬
‫של הזדקנות )כ‪ 1300-‬שנה(‪ .‬יש בכך גם להסביר מדוע היה‬
‫כמעט לכל בני הדורות הראשונים בספר בראשית אורך חיים‬
‫דומה‪ .‬הגנים האחראים לתהליכי הזדקנות עשויים לגרום‬‫‪20‬‬

‫לתופעה כזו‪.‬‬

‫הירידה ההדרגתית בתוחלת החיים לאחר זמנו ימי נח‬

‫עיון בתולדות הדורות בספר בראשית מעלה שלושה הבדלים‬
‫חשובים בין הדורות שחיו לפני זמנו של נח )הדור העשירי(‬
‫ובין הדורות שחיו מיד אחרי זמנו‪.‬‬

‫כפי שתואר בתרשים‪ ,‬תוחלת החיים מתקצרת‬ ‫א‪.‬‬

‫בהתמדה אחרי נח )שחי ‪ 959‬שנה(‪ ,‬ואחרי הדור של‬
‫עבר )הדור הארבעה עשר( איש אינו חי יותר מאשר‬
‫‪ 240‬שנה‪ .‬לאחר מותו של משה רבנו)הדור העשרים‬
‫ושישה( אין בתנ״ך אדם שהגיע לגיל של יותר מ‪120-‬‬
‫שנה בערך‪ ,‬וזהו הגיל הנחשב עד היום בתוחלת‬
‫חיים מקסימלית לאדם‪.‬‬

‫‪167‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אחרי זמנו של שם)הדור האחד עשר( פסקה הילודה‬ ‫ב‪.‬‬

‫בגיל מבוגר‪ ,‬וגיל הפוריות צנח לסביבות גיל‬
‫שלושים‪ ,‬בדומה ליום‪ .‬ואכן כאשר אברהם בן‬
‫המאה ושרה בת התשעים )הדור העשרים( הופכים‬
‫להורים‪ ,‬נחשב האירוע לנס‪.‬‬
‫אחרי זמנו של נח מופיעים לראשונה בתורה‬ ‫ג‪.‬‬
‫תיאורים הנוגעים להזדקנותם והיחלשותם של בני‬
‫אדם‪ .‬ההזדקנות בגיל מבוגר היא תכונה אופיינית‬
‫אצל האבות )מהדור העשרים עד הדור העשרים‬
‫ושניים(‪ .‬אנו רואים זאת אצל אברהם ושרה‬
‫)בראשית יח‪:‬יא‪-‬יג(‪ ,‬אצל יצחק )כז‪:‬א‪-‬ב( ואצל‬
‫יעקב)מח‪:‬י(‪.‬‬

‫ברור שקרה משהו בתקופתו של נח שגרם לשינויים‬

‫המשמעותיים הללו בתחום ההזדקנות אצל הדורות שבאו‬
‫אחריו‪ .‬הסיבה לשינוי מצוינת במפורש בתורה‪ .‬בבראשית ו‪:‬ג‬
‫נאמר שהקב׳׳ה היה מאוכזב מאוד מהתנהגותם המושחתת‬
‫של בני האדם בדורו של נח‪ ,‬ולכן קיצר את תוחלת חייו של‬
‫‪21‬‬
‫האדם למאה ועשרים שנה)והיו ימיו מאה ועשרים שנה(‪.‬‬
‫קיצור תוחלת חייו של האדם ל־‪ 120‬שנה לא נכנס לתוקפו‬
‫מיד אחרי ההכרזה האלוקית אברהם חי ‪ 175‬שנים‪ ,‬וגם‬
‫;‬

‫האבות האחרים חיו חיים ארוכים‪.‬‬

‫לאור הדיון המדעי על ההזדקנות שהבאנו לעיל‪ ,‬אנו‬
‫מציעים כי הכרזת הקב״ה‪ ,‬והיו ימיו מאה ועשרים שנה‬
‫)בראשית ו‪:‬ג(‪ ,‬התממשה על־ידי צירופם של הגנים הגורמים‬
‫להזדקנות למאגר הגנטי האנושי‪ .‬נדרשו כמה דורות‬
‫להתפשטותם של אותם גנים בקרב כלל אוכלוסיה‪ ,‬ולכן רק‬
‫כעבור שישה עשר דורות‪ ,‬מימי נח ועד לימי משה‪ ,‬ירדה‬
‫תוחלת החיים ל‪ 120-‬שנה‪ ,‬כפי שגזר הקב״ה‪ .‬לאורכה של‬
‫תקופת המעבר ירדה תוחלת החיים בהדרגה ובהתמדה‬
‫מאורך חייו של נח)‪ 959‬שנה( לאורך חייו של משה)‪ 120‬שנה(‪.‬‬

‫‪168‬‬
 ‫הגיל המופלג של הדורות הראשונים בספר גראשית‬

‫הצעה זו יש בה גם כדי להסביר מדוע מאז ימי בני נח אין‬

‫בתורה מקרים שבני אדם העמידו צאצאים בגיל מבוגר‪,‬‬
‫להוציא אותם מקרים שהם בגדר נס‪ .‬ניתן בכך גם הסבר‬
‫לעובדה שמאפייני גיל הזקנה הופיעו אצל האבות‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫יצחק ויעקב‪ ,‬אולם נעדרו מהדורות שקדמו להם‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬הגילויים המדעיים הדרמטיים בחקר ההזדקנות‬

‫מספקים בסיס להסבר מקיף לכל ההיבטים הנוגעים לגיל‬
‫המופלג של הדורות הראשונים בספר בראשית‪.‬‬

‫‪169‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מקורות והערות‬
‫‪ .1‬ס‪ .‬מ‪ .‬ג׳זוינסקי‪ , S c i e n c e , 1996 ,‬כרך ‪ ,273‬עמ׳ ‪.54‬‬
‫‪ New Scientist, 22‬ביוני ‪ ,1996‬עמ׳ ‪.24‬‬ ‫‪ .2‬ד‪ .‬קונקר‪,‬‬
‫‪ , " N e w s in Brief ,Scientific A m e r i c a n .3‬א ו ק ט ו ב ר ‪,1977‬‬
‫עמ׳ ‪.14‬‬
‫ר‪ .‬מסטינג‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬דצמבר ‪ ,1992‬עמ׳ ‪.95‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תיאור מצוין של ההתפתחויות האחרונות בחקר‬ ‫‪.5‬‬
‫ההזדקנות ניתן למצוא בר‪.‬א‪ .‬ריקלפס וק‪ .‬א‪ .‬פינץ‪,‬‬
‫‪) A g i n g‬ניו יורק‪ :‬ספריית ‪ ( S c i e n t i f i c American, 1995‬ול‪.‬‬
‫הייפליק‪) How and why We Age ,‬ניו יורק‪ :‬ספרי‬
‫‪Longevity,‬‬ ‫בלנטיין‪ .(1994 ,‬ראה גם ק‪ .‬א‪ .‬פינץ‪,‬‬
‫‪) Senescence, a n d the G e n o m e‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫שיקגו‪.(1990 ,‬‬
‫ריקלפס ופינץ‪ ,‬עמ׳ ‪.176‬‬ ‫‪.6‬‬
‫מ‪ .‬י‪ .‬אזבל‪P r o c e e d i n g s of the N a t i o n a l A c a d e m y of ,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ , S c i e n c e , 1994‬כרך ‪ ,91‬עמודים ‪;12453-12457‬‬
‫‪ , P r o c e e d i n g s of the R o y a l Society of London, 1996‬כרך‬
‫‪Physics Reports, 1997‬כרך‪,‬‬ ‫‪ ,B236‬עמודים ‪; 1449-1454‬‬
‫‪ ,288‬עמודים ‪ , P h y s i c s A, 1998 ;545-574‬כרך ‪,249‬‬
‫עמודים ‪.472-481‬‬
‫‪ .8‬מ‪ .‬י‪ .‬אזבל‪ , P h y s i c s Reports, 1997 ,‬כרך ‪ ,288‬עמ׳ ‪.545‬‬
‫‪ .9‬ט‪ .‬ג׳ונסון‪ , G e n e t i c s , 1988 ,‬כרך ‪ ,118‬עמודים ‪.75-86‬‬
‫מסטינג‪ ,‬עמ׳ ‪.87‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪ .11‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.91‬‬
‫‪ .12‬הייפליק‪ ,‬עמודים ‪.21-22‬‬
‫‪R e p r o d u c t i v e Success: S t u d i e s of‬‬ ‫ג‪ .‬מ‪ .‬דונט‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪ , C o n t r a s t i n g B r e e d i n g Systems‬ט‪ .‬ה‪ .‬קלוטון‪-‬ברוק‬
‫)עורך()הוצאת אוניברסיטת שיקגו‪ ,(1988 ,‬עמ׳ ‪.268‬‬
‫פינץ‪ ,‬עמ׳ ‪.148‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪ .15‬ריקלפס ופינץ‪ ,‬עמ׳ ‪.8‬‬
‫‪ .16‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.10‬‬

‫‪170‬‬
 ‫הגיל המופלג של הדורות הראשונים בספר !ראשית‬

‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.13‬‬ ‫‪.17‬‬

‫שם‪,‬עמ׳‪.2‬‬ ‫‪.18‬‬
‫‪ .19‬ק‪ .‬וילייאמס‪ , E v o l u t i o n , 1957 ,‬כרך ‪ ,11‬עמ׳ ‪.398-411‬‬
‫‪ .20‬כבר אמרנו שחנוך אינו נכלל בדיון שלנו‪ ,‬משום שעליו‬
‫כתוב בתורה שמת בגיל צעיר‪.‬‬
‫‪ .21‬יש פרשני תורה )כגון רש״י( המפרשים פסוק זה על‪-‬פי‬
‫הדרש‪ ,‬אולם בספר זה אנו מתרכזים בפשוטו של‬
‫מקרא‪.‬‬

‫‪171‬‬
 ‫‪12‬‬
‫עד מאה ועשרים!‬
‫הברכה לאריכות ימים‬
‫הברכה המסורתית לאריכות ימים‪ ,‬כותרתו של פרק זה‪ ,‬אינה‬
‫רק בגדר פולקלור עממי‪ .‬המקור לברכה הוא הפסוק בספר‬
‫בראשית )ו‪:‬ג( שבו מכריז הקב״ה כי תוחלת החיים‬
‫המקסימלית של בני אדם תוגבל למאה ועשרים שנה מד‪/‬י;‬
‫ימיו מאח ועשרים שנח{‪ .‬מכיוון שההנחה היא שכל אחד רוצה‬
‫בחיים ארוכים ככל האפשר‪ ,‬אנו מאחלים איש לרעהו אורך‬
‫חיים מרבי‪ ,‬׳עד מאה ועשרים׳‪ ,‬בבריאות טובה‪ ,‬כמובן‪.‬‬
‫כעת נבחן את הבסיס המדעי לכך‪ ,‬ונראה אם אכן ישנה‬
‫הצדקה לראות במאה ועשרים שנה תוחלת חיים מקסימלית‬
‫לבני אדם‪.‬‬

‫תחילה יש לומר כי לא ייתכן שהמקור למספר המסורתי‬

‫של ‪ 120‬שנה הוא אמפירי‪ .‬במהלך הדורות גם אנשים‬
‫שהאריכו ימים לא הגיעו ל־‪ 120‬שנה‪ .‬לפני המאה העשרים‪,‬‬
‫אדם שעבר את גיל ‪ 100‬היה מקרה נדיר ביותר‪ ,‬ואיש לא עבר‬
‫את גיל ‪ .110‬בספרות המדעית מתועדים מקרים שאנשים חיו‬
‫‪ 105‬שנים או ‪ 110‬שנים‪ ,‬ואורך חיים זה נחשב למקסימלי‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫בהסתמכות על מקורות מתועדים בלבד‪ ,‬אין סיבה לחשוב‬

‫שאורך חיי האדם עשוי להגיע למאה ועשרים שנה‪.‬‬

‫‪173‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫חשוב להדגיש בהקשר זה שאין כל ביסוס מדעי לאגדות‬

‫הנפוצות בדבר אורך חייהם המופלג‪ ,‬יותר מ‪ 120-‬שנה‪ ,‬של‬
‫כפריים במחוזות הרריים נידחים בהרי הקווקז שבגרוזיה‪,‬‬
‫באקוודור‪ ,‬בקולומביה או בפקיסטן‪ .‬דיווחים מעין אלו‬
‫מועילים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לתעשיית התיירות המקומית‪ ,‬אולם בדיקה‬
‫מוסמכת של העובדות מעלה תמיד שהפולקלור בדבר אורך‬
‫‪3‬‬
‫החיים המופלג באזורים אלה הינו משולל יסוד‪.‬‬
‫כדי להאדיר את פרסומן של אגדות מעין אלה‪ ,‬הונפקו‬
‫בשנת ‪ 1956‬בברית המועצות דאז ובקולומביה בולים לכבוד‬
‫אזרחיהם מאריכי הימים‪ .‬הבול הקולומביאני מנציח את‬
‫דיוקנו של אזרח שטוען לגיל של ‪ 167‬שנים‪ ,‬ואילו גיבור‬
‫תוחלת החיים שדיוקנו מופיע על הבול הסובייטי הוא ׳רק׳ בן‬
‫‪ 148‬שנים‪ .‬בדרך כלל תולים את אריכות הימים האגדית‬
‫באוויר ההרים הצלול‪ ,‬באורח החיים הרגוע ובתפריט הפשוט‪.‬‬
‫לעתים גם מזכירים סוג מסוים של יוגורט הכלול דרך קבע‬
‫במזונם של ישישים מופלגים אלה והתורם לבריאותם‬
‫האיתנה‪ .‬כל הטיעונים מעין אלו מופרכים מיסודם‪.‬‬

‫אורן החיים המרבי של האדם‬

‫רק לקראת אמצע המאה השמונה עשרה הוחל ברישום‬
‫שיטתי של תאריכי לידות ופטירות בקנה מידה רחב‪ ,‬ובכך‬
‫נתאפשר לחוקרים לקבוע באופן מוסמך את תוחלת החיים‬
‫של המין האנושי‪ .‬׳האדם הזקן ביותר בהיסטוריה׳ על‪-‬פי‬
‫הרישומים הללו היה תושב יפן בשם שיגצ׳יו איזומי‪ ,‬שנפטר‬
‫בשנת ‪ 1986‬בגיל המופלג ביותר של ‪ 120‬שנה‪ ,‬׳ והוא נכנס‬
‫‪6 5‬‬

‫ל‪ -‬ספר השיאים של גינס בשנת ‪ .1987‬שיא זה נשבר בשנת‬

‫‪ 1997‬על‪-‬ידי אישה צרפתייה בשם ג׳ין קלמנט‪ ,‬שהאריכה‬
‫ימים עד ‪ 122‬שנה‪ .‬לראשונה בהיסטוריה שאחרי תקופת‬
‫‪7‬‬

‫המקרא יש בידינו עדויות מהימנות על אנשים שהגיעו לגיל‬

‫המופלג של ‪ ,120‬עדויות המאשרות כי ההכרזה האלוקית‬
‫בספר בראשית)ו‪:‬ג( אכן מתקיימת‪.‬‬

‫‪174‬‬
 ‫עד מאה ועשרים‬

‫הבה נבדוק את הנושא מצדו השני‪ .‬אולי הגיל של ‪ 120‬שנה‬

‫הוא בעצם נמוך מתוחלת החיים המרבית של האדם? והרי‬
‫ייתכן כי בעקבות השיפורים בטיפול בקשישים‪ ,‬והנסים‬
‫הרפואיים שאנו עדים להם חדשים לבקרים‪ ,‬תתארך תוחלת‬
‫החיים של המין האנושי ותגיע ל‪ 130-‬שנה‪ ,‬ואולי אף ל‪140-‬‬
‫שנה ויותר? האם יש איזו תמיכה מדעית לאורך החיים‬
‫המרבי של ‪ 120‬שנה הכתוב בתורה?‬
‫מגמה חדשה ותוססת במדע הסטטיסטיקה היא חיזוי‬
‫הערך המקסימלי האפשרי עבור פרמטר מסוים‪ ,‬על בסיס‬
‫נתונים הלקוחים מניסיון העבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חשוב שתהיה יכולת‬
‫לחזות מה יהיה גודל ההרס שייגרם כתוצאה מרעידת אדמה‬
‫או שיטפון במקום מסוים‪ ,‬וזאת על‪-‬פי ההיסטוריה של‬
‫רעידות אדמה ושיטפונות באותו אזור‪ .‬ענף זה בסטטיסטיקה‪,‬‬
‫הידוע כתאוריית הערך הקיצון‪ ,‬זכה לתנופה מחודשת תודות‬
‫למחקרו של פרופסור ריצ׳רד סמית )‪ (Smith‬מאוניברסיטת‬
‫צפון קרוליינה‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫אחד היישומים המסקרנים ביותר של תאוריית הערך‬

‫הקיצון נוגע לתוחלת החיים של האדם‪ ,‬ויש בו עניין רב‬
‫לביולוגים ולחברות הביטוח כאחד‪ .‬ניתוח סטטיסטי מסוג‬
‫‪9‬‬

‫זה נערך על‪-‬ידי פרופסור לורנס דה־האן)‪ (de Haan‬ועמיתיו‬

‫באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם שבהולנד‪ .‬פרופ׳ דה‪-‬האן‬
‫התבסס על מאגרי נתונים על‪-‬אודות תוחלת החיים של בני‬
‫אדם‪ ,‬ומצא כי תוחלת החיים האנושית המקסימלית היא‬
‫‪ 119±6‬שנים‪ .‬תוצאה זו תואמת לחלוטין את האמור בתורה‬
‫‪10‬‬

‫על־אודות אורך החיים המרבי של ‪ 120‬שנה!‬

‫זקני־הזקנים‬
‫הדימוי של אנשים שזכו לזקנה מופלגת אינו מצטייר בעיני‬
‫רוחנו כמרנין במיוחד‪ .‬אנו נוטים לחשוב על בני תשעים ובני‬
‫מאה )המכונים ׳זקני־הזקנים׳‪ ( the oldest old ,‬כעל מי‬
‫‪11‬‬

‫שסובלים מחולשה גופנית ומתשישות נפשית‪ ,‬ותמונה עגומה‬

‫‪175‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫זו מטילה ספק בערכה של הברכה המסורתית ׳עד ‪120‬׳‪ .‬מדוע‬

‫יחפוץ מישהו בחיים כה ארוכים אם רב הסיכוי שיסיים את‬
‫ימיו כנטל על בני משפחתו?‬

‫מחקרים שנעשו לאחרונה על אוכלוסיית ישישים מעלים כי‬

‫אותו דימוי שלילי אין לו אחיזה במציאות‪ .‬פרופסור תומס‬
‫פרלס )‪ ,(Peris‬מומחה לגריאטריה בבית הספר לרפואה של‬
‫אוניברסיטת הארווארד‪ ,‬מסביר‪:‬‬

‫הדעה הרווחת התופסת את תהליך ההזדקנות‬

‫כהתדרדרות מתמדת היא מוטעית‪ ...‬אוכלוסיית‬
‫זקני‪-‬הזקנים היא על‪-‬פי‪-‬רוב היותר בריאה‬
‫ומלאת חיים מבין האנשים הזקנים שבטיפולי‪.‬‬
‫בני המאה‪ ,‬למעט מקרים חריגים‪ ,‬מדווחים‬
‫שבשנות התשעים שלהם לא היו להם בדרך כלל‬
‫בעיות רפואיות‪ .‬רבים מהם עבדו בשנים אלה‪ ,‬היו‬
‫פעילים מבחינה מינית ונהנו מפעילויות תרבותיות‬
‫מגוונות‪ .‬הם ממשיכים בחייהם כאילו גילם‬
‫המתקדם אינו מהווה כל בעיה‪ .‬העדויות‬
‫המצטברות מראות שעלינו לשנות את התפיסה‬
‫שגיל מתקדם מוביל בהכרח להתדרדרות פיסית‬
‫‪12‬‬
‫ונפשית‪.‬‬

‫למסקנות דומות הגיע פרופסור ריצ׳רד סתמן )‪(Suzman‬‬

‫מהמכון הלאומי לחקר ההזדקנות שליד המכון הלאומי‬
‫לבריאות )‪ (N1H‬בארה״ב‪ .‬לדבריו‪ ,‬ההערכות הפסימיות‬
‫הצופות תשישות לזקני‪-‬הזקנים עוברות עתה שינוי ועדכון‬
‫לאור המחקרים האחרונים‪.‬‬

‫נתון מפתיע במאגר המידע הלאומי הוא האחוז‬

‫הגבוה של זקני־הזקנים שאינם זקוקים לעזרה‬
‫כלשהי בהתנהלותם היום־יומית‪ ,‬והם בעלי‬

‫‪176‬‬
 ‫עד מאה ועשרים‬
‫בריאות טובה ויציבה‪ ...‬מחקרים שערכו שירותי‬
‫הבריאות מראים שאצל אחוז גבוה באוכלוסיית‬
‫זקני‪-‬הזקנים נותרה צריכת שתתי הבריאות‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫ואישור נוסף לממצאים אלו‪:‬‬

‫מחקרים מדעיים חדשים הנוגעים להזדקנות‬

‫פיזיולוגית מראים כי שיעור ההתדרדרות שקבענו‬
‫לגבי תיפקודים פיזיולוגיים שונים היה גבוה מדי‪.‬‬
‫בדיקות שנעשו לאחרונה באנשים שהגיעו לגיל‬
‫בתיפקוד‬ ‫שההתדרדרות‬ ‫מראים‬ ‫מתקדם‬
‫הפיזיולוגי מתרחשת בקצב הרבה יותר אטי‬
‫משחשבו בעבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מערכת הלב וכלי הדם‬
‫של אנשים בריאים בני שמונים‪ ,‬אשר אינם‬
‫סובלים ממחלות אחרות‪ ,‬נמצאה דומה לזו של‬
‫בני שלושים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫זקנים מופלגים‬
‫מאמר שכותרתו ׳זקני‪-‬הזקנים׳ כולל תמונה של הגברת ג׳ין‬
‫קלמנט‪ ,‬שהיא האישה הזקנה בעולם‪ ,‬במסיבת יום הולדתה‬
‫ה‪ .116-‬בתמונה נראה שהגברת קלמנט לוגמת יין בהנאה‬ ‫‪1‬‬

‫רבה כמיטב המסורת הצרפתית‪ .‬היא זכתה לחיות עוד שש‬

‫שנים‪ ,‬ובריאותה הייתה תקינה עד קרוב למותה‪ ,‬בגיל ‪.122‬‬

‫ברצוני להוסיף עדות אישית‪ .‬בשנת ‪ 1984‬נפל בחלקי העונג‬

‫והכבוד לפגוש את שרלוט יוז)‪ ,(Hughes‬שהייתה אז בת ‪,111‬‬
‫השנייה בישישותה בכל בריטניה‪ .‬גברת יוז הייתה במצב‬
‫בריאותי תקין‪ ,‬וצלולה לגמרי לכל אורך שיחתנו‪ .‬היא סיפרה‬
‫לי שהיא קוראת מדי יום בתנ״ך ובכתבי שייקספיר‪ .‬לכבוד‬
‫יום הולדתה ה‪ 110-‬היא הוטסה לניו יורק במטוס הקונקורד‬

‫‪177‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫כאורחת אישית של ראש העיר ניו יורק‪ .‬הגברת יוז נהנתה‬

‫מהמשך חיים טובים עד לפטירתה בגיל ‪.114‬‬
‫תמונה מעודדת זו בדבר חיוניותם של זקני‪-‬הזקנים נתמכת‬
‫בנתונים סטטיסטיים על־אודות תוחלת החיים האנושית‪.‬‬
‫במהלך מרבית שנות החיים‪ ,‬קצב התמותה עולה בהתמדה עם‬
‫הגיל )תופעה המכונה חוק קצב התמותה של גומפרץ‬
‫‪ .(Gompertz‬אולם אצל אלה שהגיעו לגיל מופלג‪ ,‬חלה האטה‬
‫בעליית קצב התמותה עד שהוא נעצר כליל‪ .‬אצל זקני־זקנים‬
‫שגילם עולה על מאה שנים ישנה אפילו ירידה בקצב‬
‫התמותה‪ .‬׳אותו אדם‪ ,‬האחד ממיליון‪ ,‬שהגיע לגיל ‪,105‬‬
‫‪16‬‬
‫סיכוייו לחיות שנה נוספת טובים יותר מאלה של בן ה‪104-‬׳‪.‬‬

‫פרופסור קנת׳ מנטון)‪ (Manton‬מהמרכז למחקרים דמוגרפיים‬

‫באוניברסיטת דוק‪ ,‬מומחה עולמי לדמוגרפיה של הזקנה‪,‬‬
‫מגיע אף הוא למסקנות דומות‪:‬‬

‫הנתונים הסטטיסטיים מראים כי אחרי גיל ‪100‬‬

‫אין כמעט עלייה בקצב התמותה‪ .‬לפי הנתונים של‬
‫מרשם התושבים בבריטניה‪ ,‬אפשר לראות כי‬
‫אחרי גיל ‪ 104‬ישנה אפילו ירידה בקצב התמותה‪.‬‬
‫דפוסי תמותה דומים התקבלו מניתוח נתוני‬
‫מרשם התושבים בארה״ב‪ ,‬שבדיה וצרפת‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫מסקנות‬
‫ניתן לסכם ולומר על סמך הממצאים המדעיים שהובאו לעיל‪,‬‬
‫כי מי שזוכה לאריכות ימים האמורה בברכה המסורתית‪ ,‬׳עד‬
‫מאה ועשרים׳‪ ,‬זוכה על‪-‬פי־רוב גם לבריאות טובה‪ .‬חסדו של‬
‫הקב״ה אינו נגרע על־ידי תשישות פיסית או נפשית‪.‬‬

‫‪178‬‬
 ‫עד מאה ועשרים‬
‫מקורות והערות‬
‫פ‪ .‬לינטס‪ ,"Genetics and Ageing" ,‬ב ־‬
‫‪Interdisciplinary‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ ,Topics in G e r o n t o l o g y‬כרך ‪ , 17‬ה‪ .‬פ‪ .‬ון־האן )עורך(‬
‫)בזל‪ :‬קארגר‪ ,(1978 ,‬עמ׳ ‪.29‬‬
‫ל‪ .‬ק‪ .‬קמפנלי‪ ,‬ב‪ ,Aging -‬ק‪ .‬ב‪ .‬לואיס )עורך(‬ ‫‪.2‬‬
‫)פילדלפיה‪ :‬דייביס‪ ,(1985 ,‬עמ׳ ‪.7‬‬
‫ל‪ .‬הייפליק‪) How and why We Age ,‬ניו יורק‪ :‬בלנטיין‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ ,(1994‬עמודים ‪.196-202‬‬
‫א‪ .‬לינדנבאום‪) s t a m p s That Tell a s t o r y ,‬ניו יורק‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫צבר‪ ,(1970 ,‬עמ׳ ‪.15‬‬
‫‪ .5‬ד‪ , B i o l o g i c a l R e v i e w s p^KJ, 1989 .‬כרך ‪ ,64‬עמ׳‪.9‬‬
‫ר‪ .‬א‪ .‬ריקלפס וק‪ .‬א‪ .‬פינץ‪) A g i n g ,‬ניו יורק‪ ,‬ספריית‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ , ( S c i e n t i f i c American, 1995‬עמ׳ ‪.181‬‬
‫ט‪ .‬ט‪ .‬פרלס‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ינואר ‪ ,1995‬עמ׳ ‪.52‬‬ ‫‪.7‬‬
‫" ‪Extreme Value Theory",Handbook of‬‬ ‫‪ ,‬ר‪ .‬סמית׳ ‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪) Applied M a t h e m a t i c s‬ניו יורק‪ :‬ויילי‪.(1990 ,‬‬
‫תאוריית הערך הקיצון קובעת את הערך המקסימלי‬ ‫‪.9‬‬
‫של פרמטר מסוים על בסיס הנתונים הקיימים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אם משתמשים בהנדסה גנטית ׳לשפר׳ את בני האדם‪,‬‬
‫תוחלת החיים המחושבת על־פי טכניקת הערך הקיצון‬
‫כבר איננה בתוקף‪ ,‬מכיוון שהתאוריה מתייחסת‬
‫לתוחלת חיים של בני אדם שאינם ׳משופרים׳ גנטית‪.‬‬
‫‪ New Scientist, 12‬באוקטובר ‪ ,1996‬עמ׳ ‪.40‬‬ ‫‪ .10‬ר‪ .‬מטיוס‪,‬‬
‫ר‪ .‬מ‪ .‬סוזמן ואחרים)עורכים(‪) The O l d e s t Old ,‬הוצאת‬ ‫‪.11‬‬
‫אוניברסיטת אוקספורד‪.(1992 ,‬‬
‫פרלס‪,‬עמ׳‪.50‬‬ ‫‪.12‬‬
‫ר‪ .‬מ‪ .‬סוזמן‪ ,‬ב‪ -‬סוזמן ואחרים‪ ,‬עמ׳ ‪.343‬‬ ‫‪.13‬‬
‫ק‪ .‬ג‪ .‬מנטון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.157‬‬ ‫‪.14‬‬
‫פרלס‪ ,‬עמודים ‪.50-55‬‬ ‫‪.15‬‬
‫ריקלפס ופינץ‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬ ‫‪.16‬‬
‫מנטון‪ ,‬עמודים ‪.160-161‬‬ ‫‪.17‬‬

‫‪179‬‬
 ‫‪13‬‬
‫מגדל בבל והתפשטות השפות‬
‫מגדל בבל ושפות בני נח‬
‫אחד האירועים המסקרנים ביותר בספר בראשית הוא פרשת‬
‫מגדל בבל‪ .‬התורה)בראשית יא‪:‬א‪-‬ט( מתארת תקופה שבה כל‬
‫בני האדם דיברו באותה השפה‪ ,‬והתקבצו יחדיו על‪-‬מנת‬
‫לבנות מבנה אדיר ‪ -‬הלוא הוא מגדל בבל‪ .‬התכנית לא נשאה‬
‫חן בעיני הקב״ה‪ ,‬והוא פיזר את בני האדם ובלבל את שפתם‪.‬‬
‫פיזור זה של האוכלוסין הוביל להתפתחות לאומים שונים‬
‫ולהופעתן של השפות השונות בעולם העתיק‪.‬‬
‫סיפור מגדל בבל אינו מתאר בפרוטרוט אילו לאומים‬
‫ואילו שפות התפתחו כתוצאה מפיזור האוכלוסין‪ .‬זאת אנו‬
‫למדים מהכתוב בפרק י׳ בספר בראשית‪ ,‬שם מפורטים‬
‫תולדותיהם של שלושת בני נח ‪ -‬שם‪ ,‬חם ויפת‪ .‬כל אחד מבניו‬
‫‪1‬‬
‫של נח מתואר כאביהם הקדמון של עשרה לאומים ויותר‪,‬‬
‫והתורה מונה את רשימת צאצאיהם‪ .‬אותנו מעניינת בייחוד‬
‫העובדה שפיזורם של בני נח הוביל לא רק ליצירת לאומים‬
‫שונים‪ ,‬אלא גם להתפתחותן של שפות שונות‪ ,‬כפי שמתואר‬
‫בספר בראשית‪:‬‬

‫מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם‪ ,‬איש ללשונו‬

‫למשפחותם בגויהם )י‪:‬ה(‬

‫‪181‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אלה בני חם‪ ,‬למשפחותם ללשונותם בארצותם‬

‫בגויהם )י‪:‬כ(‬

‫אלה בני שם‪ ,‬למשפחותם ללשונותם בארצותם‬

‫לגויהם )י‪:‬לא(‬

‫בקרב החוקרים חלוקות הדעות בדבר המקומות הגאוגרפיים‬

‫המדויקים שבהם דוברו השפות השונות‪ ,‬אך הבדלים מסוג‬
‫זה אינם רלוונטיים לדיוננו‪ .‬מפת השפות של בני נח המובאת‬
‫ב‪ -‬אטלס המקראי של המונד דומה למדיי לזו המובאת‬
‫‪2‬‬

‫ב‪ -‬אטלס ברטא לתקופת המקרא‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫עתה נשווה בין התפתחות השפות של בני נח כפי שהיא‬

‫מתוארת בספר בראשית לבין הממצאים במחקר הבלשני‪.‬‬
‫בעיני רבים נתפס התיאור בתורה על תפוצת השפות כאגדה‬
‫מיתולוגית יותר מאשר בתיעוד נאמן של אירועי העבר‪ .‬אנו‬
‫נראה שתפיסה זו היא שגויה‪ ,‬והאמור בפסוקי ספר בראשית‬
‫עולה בקנה אחד עם הגילויים האחרונים בבלשנות‬
‫השוואתית‪.‬‬

‫שפותיחם של בני שם ובני חם‬

‫השפות השמיות והחמיות המיוחסות לבני שם וחם ‪ -‬בניו של‬
‫נח ‪ -‬קשורות כולן זו לזו‪ ,‬והבלשנים מקטלגים אותן כשייכות‬
‫למשפחת השפות האפרו־אסייתיות )׳אפריקה׳ בהקשר‬
‫‪4‬‬
‫הבלשני היא צפון אפריקה ו׳אסיה׳ היא המזרח התיכון(‪.‬‬

‫השפות האפרו‪-‬אסייתיות של העולם העתיק כללו‪ :‬עברית‪,‬‬

‫אשורית‪ ,‬מצרית‪ ,‬בבלית‪ ,‬ארמית‪ ,‬אמורית‪ ,‬מואבית וכושית‬
‫‪5‬‬

‫‪ -‬שמות המוכרים לנו מספר בראשית‪.‬‬

‫‪182‬‬
 ‫מגדל בבל והתפשטות השפות‬

‫בגלל ההתאמה הקרובה בין השפות העתיקות הללו‬

‫והשמות המופיעים בספר בראשית‪ ,‬הן נקראו בעבר ׳השפות‬
‫החמיות‪-‬שמיות׳‪ .‬כיום מקובל על הבלשנים לכנותן ׳המשפחה‬
‫האפרו‪-‬אסיאתית׳‪.‬‬

‫תיאור תפוצת השפות המובא בספר בראשית מעלה שאלות‬

‫קשות דווקא בנוגע לשפותיהם של בני יפת‪ .‬בפרק הזה נדון‬
‫בקשיים אלה‪ ,‬ונראה שהאמור בתורה קרוב במידה רבה‬
‫לממצאי הבלשנות המודרנית‪.‬‬

‫שפותיהם של בני יפת‬

‫המאפיין המעניין ביותר של שפות בני יפת הוא הפריסה‬
‫הגאוגרפית המאוד רחבה שלהן‪ .‬כפי שניתן לראות במפה‬
‫המצורפת )בעמוד הבא(‪ ,‬השפות של בני יפת הנזכרות בספר‬
‫בראשית היו מדוברות בכל רחבי אירופה‪ ,‬ועד לעומקה של‬
‫אסיה‪ .‬הענף האירופי של שפות בני יפת משתרע מיוון דרך‬
‫גרמניה‪ ,‬ומרחיק מערבה עד לספרד הענף האסיאתי נמשך‬
‫;‬

‫מפרס דרך ממלכת מדי )צפון אירן ואפגניסטן של ימינו(‪,‬‬

‫ומרחיק מזרחה עד להודו העתיקה)פקיסטן של ימינו(‪.‬‬

‫מהכתוב על שפות בני יפת עולים הדברים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬צפוי כי יהיה קשר לשוני בין השפות השונות של בני יפת‪,‬‬

‫בתוכן יוונית עתיקה וגרמנית עתיקה )אירופה(‪ ,‬וכן‬
‫פרסית עתיקה והודית עתיקה)אסיה(‪.‬‬
‫‪ .2‬אמורים להיות סימנים בשפות בני יפת שהמקור המשותף‬
‫שלהן היה סמוך לתורכיה‪ ,‬שכן כולן התפתחו בעקבות‬
‫התפזרותם של בני נח אחרי המבול‪ .‬יש לזכור שתיבת נח‬
‫נחתה בהר אררט‪ ,‬שנמצא במזרח תורכיה‪.‬‬

‫‪183‬‬
 ‫מגדל גגל והתפשטות השפות‬

‫‪ .3‬השפה העתיקה ביותר מקרב שפות אלו אמורה הייתה‬

‫להיות מדוברת סמוך לתקופת המבול‪ ,‬לפני כ‪ 4000-‬שנה‪.‬‬
‫‪ .4‬השפות של בני יפת לא נפוצו על‪-‬ידי כיבוש‪ .‬מהכתוב‬
‫בספר בראשית משתמע כי צאצאיו של יפת פיתחו שפות‬
‫חדשות כאשר היגרו לאזורים לא‪-‬מיושבים באירופה‬
‫ואסיה‪.‬‬

‫אנו נראה כי כל המסקנות הללו תואמות את הממצאים של‬

‫המחקרים הבלשניים‪.‬‬

‫שפות אירופיות‬
‫כיום קיימות בעולם כ‪ 6000-‬שפות‪ .‬השפות האירופיות הן‬
‫המדוברות ביותר‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שמבחינת מספרן הן מהוות רק‬
‫‪ 3%‬משפות העולם‪ ,‬הן משמשות שפות‪-‬אם כמעט למחצית‬
‫‪6‬‬
‫מאוכלוסיית העולם‪.‬‬
‫סיווג השפות הוא ענף מרכזי בחקר הבלשנות‪ .‬מדענים‬
‫משווים בין שפות שונות‪ ,‬מחפשים קרבה לשונית ביניהן‪,‬‬
‫ומאגרים את השפות הקרובות למשפחות‪.‬‬
‫מזה זמן רב ברור שכל השפות האירופיות קרובות זו לזו‪.‬‬
‫הצרפתית‪ ,‬האיטלקית והספרדית מקורן בלטינית; השפות‬
‫הסקנדינביות אף הן דומות מאוד; בגרמנית‪ ,‬הולנדית‬
‫ואנגלית ישנן מילים משותפות רבות‪ ,‬וכך גם בשפות‬
‫הסלאביות‪ .‬מחקרים מדוקדקים של אוצר מילים‪ ,‬תחביר‬
‫ותורת ההגה מוכיחים שכל השפות המדוברות כיום באירופה‪,‬‬
‫למעט ארבע‪ ,‬שייכות למשפחה אחת ויחידה‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫‪185‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫הבעיה‬
‫כאשר עוזבים את אירופה‪ ,‬המצב שונה לחלוטין‪ .‬השפות‬
‫המדוברות במדינות השכנות ‪ -‬תורכיה‪ ,‬גרוזיה והמזרח‬
‫התיכון ‪ -‬אינן קשורות לשפות האירופיות‪ .‬לכאורה‪ ,‬עובדה זו‬
‫אינה עולה בקנה אחד עם הקביעה של ספר בראשית שכל‬
‫שפות בני יפת קשורות זו בזו‪ ,‬וששפות בני יפת כוללות גם‬
‫שפות אסיתיות )כגון‪ ,‬פרסית עתיקה ושפת מדי( וגם שפות‬
‫אירופיות)כגון‪ ,‬השפות העתיקות של גרמניה ויוון(‪.‬‬

‫משפחת השפות ההודו־אירופיות‬

‫סנסקריט‪ :‬הפתעה בלשנית‬
‫אחד האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה של הבלשנות‬
‫הייתה התנפצות האמונה שאין קשר בין השפות האירופיות‬
‫לשפות הלא‪-‬אירופיות‪ .‬הפצצה הבלשנית הוטלה בשנת ‪,1786‬‬
‫כאשר וויליאם ג׳ונס)‪ ,(Jones‬חוקר המזרח הרחוק מבריטניה‬
‫אשר שימש כשופט בהודו‪ ,‬חשף תגלית יוצאת מן הכלל‪ .‬בעת‬
‫‪8‬‬

‫שהותו בהודו החל ג׳ונס ללמוד את השפה הנכחדת‪,‬‬

‫סנסקריט‪ ,‬שהיא שפת הכתבים הספרותיים והדתיים‬
‫הקדומים ביותר של הודו‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שהסנסקריט כבר לא‬
‫הייתה שפה מדוברת מזה זמן רב‪ ,‬היא עדיין שימשה כשפת‬
‫לימוד וספרות‪ ,‬ומעמדה היה דומה לזה של השפה הלטינית‬
‫בתקופת הרנסנס‪.‬‬

‫בנאום בפני ה׳אגודה האסייתית של בנגל׳‪ ,‬ציין ג׳ונס את‬

‫הקשר בין סנסקריט לבין השפות האירופיות‪:‬‬

‫‪186‬‬
 ‫מגדל בבל והתפשטות השפות‬

‫לשפה הסנסקריטית יש מבנה נהדר; יותר מושלם‬

‫מיוונית ויותר עשיר מלטינית‪ .‬הדמיון לשתי‬
‫השפות בשורשי הפעלים ובתצורות הדקדוקיות‬
‫בולט כל כך‪ ,‬עד שבלשן אשר יבחן את שלוש‬
‫השפות הללו לא יוכל להימנע מהמסקנה שהן‬
‫נובעות ממקור משותף‪ .‬גם גרמנית עתיקה‬
‫וקלטית נובעות מאותו המקור של סנסקריט‪,‬‬
‫ולאותה משפחה יש לצרף גם את הפרסית‬
‫העתיקה‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫ג׳ונס זיהה את הקשר העמוק בין השפות העתיקות של‬

‫אירופה ובין אלו של אסיה‪ .‬אבחנה מבריקה זו זכתה למחקר‬
‫ופיתוח על‪-‬ידי בלשנים רבים‪ .‬בשנת ‪ 1813‬אנו מוצאים‬
‫לראשונה את השם ׳שפות הודו־אירופיות׳‪ ,‬כינוי שנתן החוקר‬
‫האנגלי תומס יאנג)‪ (Young‬למשפחה לשונית רחבת‪-‬היקף זו‪.‬‬
‫לא רק הסנסקריט נכללת בענף האסייתי של השפות ההודו־‬
‫אירופיות‪ ,‬אלא גם הפרסית העתיקה ושפות אחרות‪ .‬אסיה‬
‫היא מולדתן של כמחצית השפות ההודו‪-‬אירופיות‪.‬‬

‫השפה של תורכיה העתיקה‪ :‬עוד הפתעה‬

‫פענוח השפה שהייתה מדוברת בתורכיה העתיקה היה תגלית‬

‫חשובה בתולדות חקר השפות ההודו‪-‬אירופיות‪:‬‬

‫בשלהי המאה התשע עשרה נחשפו בחפירות‬

‫בתורכיה אלפי לוחות בשפה בלתי‪-‬ידועה‪ .‬הלוחות‬
‫הללו היו בחזקת תעלומה עד לשנת ‪ .1917‬בשנה זו‬
‫נדהמו חוקרים לגלות ששפת הלוחות שייכת לענף‬
‫של המשפחה ההודו־אירופית‪ ,‬שלא היה ידוע עד‬
‫אז‪ .‬השפה‪ ,‬הנקראת אנטולית‪ ,‬היא השפה ההודו‪-‬‬
‫אירופית הקדומה ביותר שהתגלתה עד עצם היום‬

‫‪187‬‬
 ‫אמונה !עידן המדע‬

‫הבעיה נפתרה‬
‫בעבר היה מקובל לחשוב שאין שום קשר בין השפות‬
‫האירופיות לשפות האסייתיות‪ .‬אולם לפי האמור בספר‬
‫בראשית‪ ,‬שפותיהם של בני יפת כוללות גם את השפות‬
‫האירופיות וגם את השפות האסייתיות‪ .‬הייתה אפוא אי־‬
‫התאמה בעניין זה בין ספר בראשית לבין המחקר הבלשני‪.‬‬
‫כיום ישנה הכרה במחקר הבלשני שמשפחת השפות‬
‫ההודו־אירופיות מקשרת בין שפות אסייתיות עתיקות לבין‬
‫שפות אירופיות עתיקות‪ ,‬בהתאם לרשימה של שפות בני יפת‬
‫המופיעה בספר בראשית‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬נמצא כי האנטולית‪,‬‬
‫השפה שהייתה מדוברת בתורכיה העתיקה )והידועה גם בשם‬
‫חיתית עתיקה(‪ ,‬אף היא שפה הודו־אירופית‪) .‬השפה‬
‫המדוברת היום בתורכיה המודרנית אינה קרובה לשפות‬
‫ההודו‪-‬אירופיות‪ (.‬אנו רואים אפוא כי כל שפותיהם של בני‬
‫ההודו־אירופיות‪,‬‬ ‫השפות‬ ‫שייכות לאותה משפהת‬ ‫יפת‬
‫בהתאם לכתוב בספר בראשית‪.‬‬

‫ערש השפות ההודו‪-‬אירופיות‬

‫כאשר התברר כי שפות הודו‪-‬אירופיות היו מדוברות גם‬
‫באסיה וגם באירופה‪ ,‬החלו המדענים לתהות על מקורה של‬
‫משפחת השפות הנרחבת הזאת‪ .‬האם נוצרה אי‪-‬שם באסיה‪,‬‬
‫ומשם התפשטה מערבה לאירופה‪ ,‬או שמא להפך ‪ -‬מקורה‬
‫באירופה והיא התפשטה מזרחה לכיוון אסיה? שמא התפתחה‬
‫בנקודת המפגש שבין אסיה ואירופה‪ ,‬אולי בתורכיה‪ ,‬ומשם‬
‫התפשטה גם מזרחה לכיוון אסיה וגם מערבה לכיוון אירופה?‬
‫כמובן‪ ,‬התרחיש האחרון מתאים לכתוב בספר בראשית‪.‬‬
‫דורות של בלשנים השקיעו מאמצים למצוא את ערש‬
‫השפות ההודו‪-‬אירופיות‪ ,‬מה שהם מכנים ׳הבעיה ההודו־‬
‫אירופית׳‪.‬‬

‫‪188‬‬
 ‫מגדל גבל והתפשטות השפות‬

‫הדמיון העמוק בין השפות ההודו‪-‬אירופיות השונות מראה‬

‫בבירור שכולן נובעות ממקור אחד‪ ,‬משפה שהיא עתיקה יותר‬
‫מסנסקריט‪ ,‬יוונית או לטינית‪ .‬שפת המקור הזאת‪ ,‬הנקראת‬
‫בפי הבלשנים ׳פרוטו‪-‬הודו‪-‬אירופית׳)פה״א(‪ ,‬שוחזרה על‪-‬ידי‬
‫חקר מילים מקורבות )מילים הנובעות ממקור אחד( בשפות‬
‫ההודו־אירופיות השונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬השוואה בין ‪) birch‬לבנה(‬
‫האנגלית‪ birke ,‬הגרמנית‪ berzas ,‬הליטאית‪ breza ,‬הסלובנית‬
‫)עתיקה( ו‪ bhurja -‬הסנסקריטית מראה על קיומה של מילת‪-‬‬
‫אם אחת לעץ לבנה בפה״א‪ .‬מתוך אוצר המילים של פה״א‬
‫ששוחזר בדרך זאת‪ ,‬פיתחו בלשנים תמונה של עולמם‬
‫וסביבתם של דובריה המקוריים של הפה״א לפני שנפוצו‬
‫ממולדתם המקורית‪.‬‬

‫מחקרים כגון אלו מאפשרים להעריך עד איזה זמן הייתה‬

‫הפה״א שפה מדוברת‪ .‬פרופסור ג׳אראד דאימונד )‪(Diamond‬‬
‫מאוניברסיטת קליפורניה מדגיש‪ ,‬כי המילים שישנן בפה״א‪,‬‬
‫ומה שחשוב אף יותר ‪ -‬המילים החסרות בה‪ ,‬מעידות על‬
‫פריטים שהיו בשימוש העם העתיק הזה‪ .‬העדרה של מילה‬
‫המציינת פריט מסוים מגלה שאותו פריט לא היה מוכר‬
‫לדוברי שפה זו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אין מילה בפה׳׳א שמשמעותה‬
‫׳ברזל׳‪ ,‬ואפשר להסיק שהברזל לא היה ידוע עד לאחר‬
‫התפצלותה של הפה״א‪ .‬מתוך שילוב הממצאים העולים‬
‫מהמחקר הבלשני עם ממצאים ארכאולוגיים המלמדים מתי‬
‫הוחל השימוש בחומרים ובכלים שונים‪ ,‬העריך דאימונד‬
‫שהפה״א התחילה להתפצל לשפות‪-‬בנות לפני כ‪ 4500-‬שנה‪".‬‬

‫התקופה שפרופסור דאימונד מעריך כזמן התפצלות‬

‫הפה״א מתאימה לתקופת המבול המתואר בתורה‪.‬‬
‫לאורך שנות המחקר עלו השערות שונות במיקומו של ערש‬
‫דוברי הפה״א ‪ -‬מרכז אסיה‪ ,‬צפון אירופה‪ ,‬מרכז אירופה‬
‫‪12‬‬

‫ואזור הנמצא צפונית לים השחור‬

‫‪189‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫תאוריה חדשה בדבר ערש פרוטו‪-‬הודויאירופית‬

‫קולין ןנפרו)‪ ,(Renfrew‬פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת‬

‫קיימברידג׳‪ ,‬הוא מומחה בעל‪-‬שם לשפות הודו־אירופיות‪.‬‬
‫בספרו‪ ,‬ארכאולוגיה ולשון‪ :‬הפאזל של השפות ההודו‪-‬‬
‫אירופיות‪ ,‬כנפרו מדגיש את חשיבותם של הממצאים‬
‫הארכאולוגיים בקביעת מקום הולדתה של הפה״א‪ .‬רנפרו‬
‫סוקר באופן ביקורתי את העמדות של החוקרים השונים‪,‬‬
‫מסביר את חסרונותיהן‪ ,‬וקובע ש׳ההצעות הללו אינן מספקות‬
‫‪14‬‬
‫את הפתרון לבעיה ההודו‪-‬אירופית׳‬
‫פרופסור ךנפר!־ מציג את הראיות התומכות בהצעתו‬
‫החדשה‪ ,‬לפיה הדוברים הראשונים של הפה״א חיו בתורכיה‪.‬‬
‫הוא מסכם כי ׳במרכז אנטוליה ובמזרחה )תורכיה של היום(‬
‫דיברו הודו‪-‬אירופית בצורתה הקדומה‪ ,‬ומשם התפשטו‬
‫השפות הנגזרות ממנה לאירופה פנימה‪ ,‬יחד עם התפשטות‬
‫החקלאות׳‪ .‬במאמרו‪ ,‬׳מקור השפות ההודו‪-‬אירופיות׳‪,‬‬
‫‪15‬‬

‫רנפרו קובע‪:‬‬

‫כמעט כל השפות האירופיות הן בנות למשפחת‬

‫שפות אחת‪ ,‬שהתפשטה בדרכי שלום‪ ...‬התפיסה‬
‫המסורתית הייתה שהפה״א התפשטה על־ידי‬
‫פרשים נוודים שחיו צפונית לים השחור‪ ,‬כבשו‬
‫עמים מקומיים‪ ,‬וכפו עליהם את שפת הפה״א‪,‬‬
‫שלימים התפתחו ממנה השפות האירופיות‬
‫המוכרות לנו היום‪ ...‬אני מבקש להציע‪ ,‬על סמך‬
‫תובנות חדשות‪ ,‬שהתפשטות השפות ההודו־‬
‫אירופיות לא התרחשה על־ידי כיבוש‪ .‬להפך‪ ,‬היא‬
‫ה ת פ ש ט ה ממקורה שכאנטוליה )תורכיה(‬
‫ובמזרח הקרוב כתהליך של פעפוע)ההדגשה שלי‬
‫‪16‬‬
‫‪ -‬נ״א(‪.‬‬

‫‪190‬‬
 ‫מגדל בבל והתפשטות השפות‬

‫מעמדה הנוכחי של התאוריה של רנפרו‬

‫בשעת כתיבת שורות אלה‪ ,‬הצעתו של כנפח־ נתונה עדיין‬
‫במחלוקת‪ .‬ישנם מדענים שממשיכים לתמוך בתפיסה‬
‫המסורתית‪ ,‬שערש ההודו־אירופיות הוא בחוף הצפוני של‬
‫הים השחור‪ .‬כנפרו עצמו קובע‪:‬‬
‫‪17‬‬

‫טעות היא לחשוב שהמילה האחרונה בנושא זה‬

‫כבר נאמרה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שהמחקרים העכשוויים‬
‫יש בהם תמיכה להצעתי שהמקור לשפות ההודו־‬
‫אירופיות הוא באנטוליה‪ ,‬התמונה הסופית ודאי‬
‫תהיה יותר מורכבת‪ .‬עם זה אני צופה כי כאשר‬
‫תושג הבנה מושלמת יותר‪ ,‬יהיה להתפשטות‬
‫החקלאות מתורכיה לתוך אירופה חלק חשוב‬
‫בסיפור‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫פסוקי התורה‬
‫אחרי הצגת תוצאות המחקר הבלשני בנוגע למקורה של‬
‫משפחת השפות ההודו‪-‬אירופית‪ ,‬אנו שבים אל השאלות על‬
‫שפות בני יפת‪ ,‬שכבר הועלו לעיל‪.‬‬

‫‪ .1‬רשימת שפות בני יפת המופיעה בספר בראשית תואמת‬

‫בהחלט את משפחת השפות ההודו‪-‬אירופיות‪ .‬משפחה זו‬
‫כוללת שפות אירופיות רבות‪ ,‬וכן שפות אסייתיות כגון‬
‫פרסית‪ ,‬שפת מלכות מדי והשפה התורכית העתיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬מיקומו של ערש השפות ההודו‪-‬אירופיות עדיין שנוי‬
‫במחלוקת‪ .‬פרופסור קולין לנפת מזהה את אנטוליה‬
‫)תורכיה של היום( כמקום שממנו התפשטו השפות הללו‬
‫לרחבי אירופה ואסיה‪ .‬הזיהוי שלו עולה בקנה אחד עם‬
‫נחיתתה של תיבת נח על הר אררט‪.‬‬

‫‪191‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫על־פי התאוריה האחרת‪ ,‬מקור השפות הללו הוא החוף‬

‫הצפוני של הים השחור‪ .‬המקום הזה אינו רחוק‬
‫מתורכיה‪ ,‬השוכנת בחוף הדרומי של הים השחור‪ .‬אף‬
‫תאוריה זו תואמת למדיי את הכתוב בספר בראשית‪.‬‬
‫‪ .3‬על‪-‬פי המחקר‪ ,‬תקופת היפרדותה של הפרוטו‪-‬הודו־‬
‫אירופית לשפות‪-‬בנות )לפני כ‪ 4500-‬שנה( קרובה לזמן‬
‫המבול‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי יש התאמה בין הידע העכשווי בבלשנות‬

‫ובין הכתוב בספר בראשית על שפותיהם של בני יפת‪.‬‬

‫ויאמר ה‪ /‬הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה‬

‫החילם לעשות‪,‬ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו‬
‫לעשות‪ .‬הבה נרדה ונבלה שם שפתם‪ ,‬אשר לא‬
‫ישמעו איש שפת רעהו‪ .‬ויפץ ה׳ אותם משם על‪-‬‬
‫פני כל הארץ‪ ,‬ויחדלו לבנות העיר‪ .‬על‪-‬כן קרא‬
‫שמה בבל‪ ,‬כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ‪ ,‬ומשם‬
‫)בראשית יא‪:‬ו‪-‬ט(‪.‬‬ ‫הפיצם ה׳ על‪-‬פני כל הארץ‬

‫‪192‬‬
 ‫מגדל בבל והתפשטות השפות‬

‫מקורות והעדות‬
‫אין כוונת הביטוי ׳לאום׳ במובן של מדינה מודרנית‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אלא חברה שבטית‪.‬‬
‫ד׳‪ .‬ס‪ .‬המונד‪) A t l a s of the B i b l e ,‬ניו יורק‪ :‬המונד‪,(1959 ,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מפה ‪ 15‬בעמ׳ ‪.B-4‬‬
‫י‪ .‬אחרוני‪) C a r t a ' s A t l a s of the B i b l e ,‬ירושלים‪ ,‬כרטה‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ (1974‬מפה ‪ 15‬בעמ׳ ‪.21‬‬
‫ד‪ .‬קריסטל‪, C a m b r i d g e E n c y c l o p e d i a of L a n g u a g e ,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מהדורה שנייה )הוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳‪,‬‬
‫‪ ,(1997‬עמ׳ ‪.318‬‬
‫האשורים דיברו שפה שמית עתיקה‪ ,‬המכונה אכדית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫היו שני ניבים של אכדית‪ :‬הניב האשורי‪ ,‬שהיה מדובר‬
‫בפי אנשי צפון מסופוטמיה‪ ,‬והניב הבבלי‪ ,‬שהיה מדובר‬
‫בדרום מסופוטמיה‪ .‬מסיבה זאת נקראת השפה‬
‫האכדית גם אשורית‪-‬בבלית‪.‬‬
‫‪ .6‬קריסטל‪ ,‬עמודים ‪.286-287‬‬
‫פינית‪ ,‬הונגרית ואסטונית הן שפות אורליות מאסיה‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ואילו השפה הבאסקית‪ ,‬המדוברת באזורים מסוימים‬
‫בצפון‪-‬מזרח ספרד‪ ,‬היא שפה שאין לה קרבה לשפה‬
‫ידועה כלשהי‪.‬‬
‫קריסטל‪ ,‬עמ׳ ‪.288‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪The C o l l e c t e d Works of Sir William Jones‬‬ ‫וו‪ .‬ג׳מס‪,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫)לונדון‪ :‬סטוקדייל‪ ,(1807 ,‬עמ׳ ‪.23‬‬
‫גי‪ .‬דיאמונט‪R i s e a n d F a l l of the Third C h i m p a n z e e ,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫)לונדון‪ :‬וינטג׳‪ ,(1991 ,‬עמ׳ ‪.236‬‬
‫‪ .11‬שם‪ ,‬עמודים ‪.237-238‬‬
‫‪ .12‬הניסיון לאתר את ערש הולדתה של הפרוטו‪-‬הודו‪-‬‬
‫אירופית לא נשאר בתחום הדיון האקדמי‪ .‬לאורך רוב‬
‫שנות המאה העשרים העדיפו חוקרים גרמנים את צפון‬
‫אירופה כמקורה של הפה״א‪ ,‬ואת דובריה המקוריים‬
‫כינו ׳אריים׳‪ .‬הכינוי ׳אריים׳ מופיע לראשונה בכותרת‬

‫‪193‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ספרו של גורדון צ׳אילד שפורסם בשנת ‪ : 1926‬האריים •‪.‬‬

‫מחקר על מקורם של ההודו‪-‬אירופיים‪ .‬הנאצים עיוותו‬
‫את הרעיון הזה‪ ,‬ויצרו את התפיסה של הגזע העליון‪,‬‬
‫שאליו שייכים כל האריים בעלי דם טהור שחיו‬
‫בגרמניה העתיקה)אירופה הצפונית(‪ ,‬וכל הטוב והחיובי‬
‫שבתרבות המערבית נובע מהם‪ .‬הנאצים ראו את עצמם‬
‫כצאצאיהם של האריים‪ ,‬ונטלו לעצמם את התפקיד‬
‫לשמור על ׳טהרת׳ התרבות המערבית‪ ,‬ולעקור כל‬
‫השפעה חיצונית‪ .‬התוצאה הייתה השואה‪.‬‬
‫קריסטל‪ ,‬עמ׳ ‪.298‬‬ ‫‪.13‬‬
‫ק‪ .‬רנפרו‪A r c h a e o l o g y a n d L a n g u a g e : The P u z z l e of ,‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪) I n d o - E u r o p e a n Origins‬לונדון‪ :‬ג׳ונתן קייפ‪,(1987 ,‬‬
‫עמ׳ ‪.98‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.205‬‬ ‫‪.15‬‬
‫ק‪ .‬רנפרו‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬אוקטובר ‪ ,1989‬עמ׳ ‪.82‬‬ ‫‪.16‬‬
‫דיאמנט‪ ,‬עמודים ‪.241-247‬‬ ‫‪.17‬‬
‫מ פ ת ‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬אוקטובר ‪ ,1989‬עמ׳ ‪.90‬‬ ‫‪.18‬‬

‫‪194‬‬
‫מחדלים בפענוח ממצאי המאובנים‬
‫מאובנים‬
‫כל מי שעוסק בנושא ׳תורה ומדע׳ ייתקל‪ ,‬במוקדם או‬
‫במאוחר‪ ,‬בשאלות הנוגעות למאובנים‪ ,‬הרי הם שרידי צמחים‬
‫ובעלי‪-‬חיים פרה‪-‬היסטוריים‪ .‬ההנחה הרווחת היא‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫שהעדות המדעית הנוגעת למאובנים היא מהימנה‪ ,‬ואינה‬
‫צריכה לעבור תחת שבט הביקורת של הדיוטות‪ .‬כלומר עלינו‬
‫להתמודד עם הקביעות המדעיות הללו בלא להטיל ספק‬
‫בעצם מהימנותן‪ .‬מלבד הפונדמנטליסטים‪ ,‬הדוחים את‬
‫המפעל המדעי כולו‪ ,‬כולם מניחים באופן טבעי שהעיסוק‬
‫בממצאי המאובנים ובפרשנות שלהם )מדע הפלאונטולוגיה ‪-‬‬
‫חקר המאובנים( נתון בידיהם של מדענים רציניים ונטולי‬
‫פניות‪ ,‬הפועלים על‪-‬פי הסטנדרטים המקובלים במחקר מדעי‪.‬‬

‫בפרק זה נראה שאין אלו פני הדברים‪ .‬חוקרי האבולוציה‬

‫כשלו בכל הנוגע לפרשנות של מאובני הומינידים )מאובנים‬
‫של האדם הקדמון(‪ .‬היו להם טעויות חוזרות ונשנות במהלך‬
‫ה׳עבודה המדעית׳ הזו‪ ,‬ומה שחמור יותר ‪ -‬את הפרשנויות‬
‫המגוחכות הללו לא פרסמו מדענים מדרגה שלישית‪ ,‬אלא‬
‫מדענים בעלי שם עולמי‪ .‬דווקא בשל סמכותם הבלתי‪-‬‬
‫מעורערת של המדענים הללו נדרשו במקרים רבים עשרות‬
‫שנים כדי להעמיד את העובדות על דיוקן‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫התברר כי ברוב המקרים‪ ,‬מה שהניע את חוקרי האבולוציה‬

‫‪195‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫הללו‪ ,‬היו שיקולים סובייקטיביים פסולים‪ ,‬כגון גאווה‬

‫לאומית‪ ,‬קנאה מקצועית ודעות קדומות‪.‬‬
‫לביסוס דברינו נצטט אך ורק את ההוקרים המובילים‬
‫בתהום האבולוציה‪ .‬חשוב לציין זאת‪ ,‬משום שבשנים‬
‫האחרונות זכו דארווין ותאוריית האבולוציה לשפע של‬
‫ביקורת בספרים ומאמרים שנכתבו בידי עורכי‪-‬דין‪,‬‬
‫עיתונאים‪ ,‬רופאים ושאר הדיוטות בתחום האבולוציה‪ .‬אנו‬
‫לא נצטט מפרסומים אלה‪ .‬כל הציטוטים המובאים כאן‬
‫מקורם במומחים ידועי‪-‬שם באבולוציה ובפלאונטולוגיה‬
‫הומינידית ‪ -‬כולם דארוויניסטים‪ .‬השגיאות החמורות ביותר‬
‫בפרשנות ממצאי המאובנים שידובר בהן כאן ‪ -‬כבר אינן‬
‫שנויות במחלוקת‪ .‬הכול מודים בהן מתוך מבוכה רבה‪.‬‬

‫האדם הניאנדרטלי‪ :‬הפרא־אדם שלא היה פרא‬

‫ראוי להעיר כמה הערות מקדימות בטרם נדון באדם‬
‫הניאנדרטלי )‪ ,(Neanderthal Man‬האדם שהתקיים לפנינו‬
‫)כלומר לפני האדם המודרני‪ ,‬המכונה בלשון המדע‪ ,‬הומו‬
‫ספיינס(‪ .‬המילה ניאנדרטל )עמק הניאנדר( מקורה בשמו של‬
‫מקום על‪-‬יד העיר דיסלדורף שבגרמניה‪ ,‬שבו נמצאה‬
‫הגולגולת המאובנת הראשונה בשנת ‪ .1856‬מאז נמצאו הרבה‬
‫מאובנים דומים ברחבי אירופה‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬ואף הרחק‬
‫משם‪ .‬כיום עומדים לרשות עורכי המחקר מאות שלדים‬
‫במצב כמעט שלם‪.‬‬

‫הניאנדרטלים הופיעו לראשונה לפני כ‪ 200,000-‬שנה)הזמן‬

‫המדויק אינו ודאי(‪ ,‬ומסיבות בלתי‪-‬ידועות הם נעלמו באחת‬
‫לפני כ‪ 30,000-‬שנה‪ .‬בממצאי המאובנים מהתקופה שלאחר‬
‫מכן מופיעים אך ורק שרידי האדם המודרני‪ ,‬והשלד המאובן‬
‫הקדום ביותר של האדם המודרני זהה לחלוטין לשלדים של‬
‫אנשים בני‪-‬זמננו‪ .‬ראוי לציין כי אין כל ׳קשר משפחתי׳ בין‬
‫האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי‪ .‬פרופסור סטיבן סטנלי‬
‫‪1‬‬

‫‪196‬‬
 ‫מחדלים בפענוח ממצאי המאובנים‬

‫)‪ (Stanley‬מאוניברסיטת ג׳ונס הופקינס‪ ,‬מדגיש‪ :‬׳האדם‬

‫המודרני הופיע בממצאי המאובנים משום מקום‪ ,‬והוא בעל‬
‫מאפיינים ייחודיים שהיו בלתי‪-‬צפויים על‪-‬פי היצורים‬
‫שקדמו לו׳‪.‬‬‫‪2‬‬

‫אותנו מעניינת כאן השאלה‪ :‬איך נראו הניאנדרטליםז מה‬

‫הקווים המאפיינים שלהם? שאלה זו נדונה במאמר שפורסם‬
‫בכתב־העת הבריטי ‪: New S c i e n t i s t‬‬

‫המתאוננים על התנהגות בריונית של אוהדי‬

‫כדורגל או של חברי פרלמנט קולניים‪ ,‬טוענים‬
‫פעמים רבות בכעס שהם ׳מתנהגים כמו‬
‫ניאנדרטלים׳‪ ,‬כאשר כוונתם להתנהגות גסה‬
‫ופרועה‪ .‬המילה ׳ניאנדרטל׳ הפכה ביטוי נוח‬
‫לתיאור כל מה שהוא פראי וגס‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫הטענות הללו ב‪ New S c i e n t i s t -‬נתמכות על‪-‬ידי התזאורוס של‬

‫רוגיט‪ .‬ברשימת המילים הנרדפות לשם התואר ׳ניאנדרטלי׳‬
‫אנו מוצאים ביטויים כגון ׳פרא‪ ,‬אכזר‪ ,‬בהמי‪ ,‬חייתי‪ ,‬שוכן‬
‫מערות׳‪ .‬הדימוי הרווח של האדם הניאנדרטלי הוא של פרא‬ ‫‪4‬‬

‫שמראהו גס‪ ,‬הליכתו שפופה וזרועותיו ארוכות‪ ,‬יצור שאיש‬

‫לא היה רוצה לפגוש בסמטה חשוכה‪.‬‬

‫כיום ידוע שהתיאור הזה של האדם הניאנדרטלי לחלוטין‬

‫אינו נכון‪ .‬המדענים מבינים עתה שהאדם הניאנדרטלי דומה‬
‫מאוד במראהו לאדם המודרני‪ .‬הדמיון רב כל‪-‬כך‪ ,‬עד שאם‬
‫נתרגם למושגים ישראליים בדיחה המהלכת בין המדענים‪,‬‬
‫נאמר שאדם ניאנדרטלי חובש כובע טמבל שהיה עולה‬
‫לאוטובוס ׳אגד׳‪ ,‬לא היה מושך תשומת לב מיוחדת‪ .‬הנוסעים‬
‫האחרים לא היו מבחינים שהיושב לידם שייך למין אחר!‬

‫‪197‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫כיצד נוצר הדימוי השגוי הזה של האדם הניאנדרטלי?‬

‫מדוע לא הבינו כל המדענים הבכירים את העובדות לאשורן‬
‫במשך זמן רב כל־כך? אלו שאלות שבכוונתנו לבחון בפרק זה‪.‬‬
‫עוד פרטים אפשר למצוא בספר מקיף על האדם הניאנדרטלי‬
‫שפרסם פרופסור אריק טרינקאוס ) ‪ Trinkaus),‬אחד‬
‫‪5‬‬

‫המומחים המובילים בחקר האדם הניאנדרטלי‪.‬‬

‫בתיאור ההיסטוריה המוזרה של חקר האדם הניאנדרטלי‪,‬‬
‫שואל ‪ : N e w S c i e n t i s t‬׳אילו מעשים הקנו לניאנדרטלים שם של‬
‫אכזרים וטיפשים?׳ תשובתו של טרינקאוס היא‪ :‬׳אפשר לומר‬
‫שהניאנדרטלים לא זכו לפרשנות אובייקטיבית כלל ועיקר‪.‬‬
‫הם סבלו מסדרה של התעללויות מדעיות שאפשר להבינן רק‬
‫מתוך ההקשר ההיסטורי׳‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫ה׳נבל׳ בסיפור שלנו הוא‪ ,‬פרופסור מרסלין בול )‪,(Bouie‬‬

‫מדען צרפתי בעל שם עולמי‪ .‬בעשורים הראשונים של המאה‬
‫העשרים היה בול מנהל המכון לפלאונטולוגיה של האדם‬
‫הקדמון במוזיאון הטבע הצרפתי הלאומי וגם שימש כעורך‬
‫כתב־העת החשוב ‪ . A n t h r o p o l o g i c ' 1‬מרסלין בול היה הסמכות‬
‫בה״א הידיעה בתחום האדם הקדמון‪ ,‬ונחשב ל׳זקן החוקרים‬
‫בצרפת בתחום הפלאונטולוגיה של האדם‪ ,‬בתקופה שבין שתי‬
‫מלחמות העולם׳‪ .‬בול מיקד את מחקרו באדם הניאנדרטלי‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫ולאחר עבודה ממושכת ומדוקדקת פרסם מונוגרפיה מקיפה‬

‫על הניאנדרטלים בשנת ‪ .1913‬טרינקאוס מציין כי ׳חיבורו של‬
‫בול היה מיד לקלסיקה מחקרו היה יסודי ואיכותי וביסס‬
‫;‬

‫את הפלאונטולוגיה של האדם ‪ -‬הפלאואנתרופולוגיה ‪-‬‬

‫‪8‬‬
‫כדיסציפלינה מדעית׳‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬ה׳חיבור הקלסי׳ של בול היה שגוי בכל‬
‫המובנים‪ .‬פרופסור ניילס *!לדרידג׳ )‪ (Eidredge‬נדרש לכך‬
‫בספרו‪ ,‬המיתוסים של האבולוציה של האדם‪ ,‬שעניינו‬
‫מאובנים הומונידים‪ ,‬וכותב‪:‬‬

‫‪198‬‬
 ‫מחדלים בפענוח ממצאי חמאובנים‬

‫כל מאפיין שמופיע בניתוחו של בול היה למעשה‬

‫חסר בסיס‪ ...‬בול‪ ,‬חוקר המאובנים הצרפתי‬
‫הבכיר בתקופתו‪ ,‬הוא האיש שלו אנו חייבים את‬
‫הדימוי הגס והפראי של האדם הניאנדרטלי‬
‫המונצח באלפי ציורי קומיקס‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫טרינקאוס אף הוא מדגיש נקודה זו‪:‬‬

‫מדהים עד כמה חיבורו של בול שגוי ברוב‬

‫מסקנותיו‪ ...‬בול שחזר את עמוד השדרה של‬
‫האדם הניאנדרטלי ישר בהרבה מכפי שהיה‬
‫במציאות‪ ,‬מה שגרם לשפיפות קומתו והליכתו‪,‬‬
‫לראש הנדחף קדימה‪ ,‬ולברכיים הכפופות‬
‫תמידית‪ .‬האיור בחיבורו נחרת במוחם של כל‬
‫האנתרופולוגים‪ .‬זו הייתה דמותו של שוכן‬
‫המערות המושלם‪ :‬הפרא‪ ,‬חסר התרבות‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫כיצד ייתכן שמדען מוכר כמו פרופסור מרסלין בול ישגה עד‬
‫כדי כך? ההסבר נעוץ בגישה המאוד סובייקטיבית שנקט בול‬
‫במחקרו על האדם הניאנדרטלי‪ .‬הסיפור השלם הוא ארוך‬
‫למדיי )עיין בספרו של טרינקאוס(‪ ,‬אבל נסכם כאן את‬
‫הנקודות העיקריות בסיפור לא‪-‬ייאמן זה‪.‬‬
‫לבול היה יריב מושבע‪ ,‬חוקר מאובנים שוויצרי בשם אוטו‬
‫האוזר‪ ,‬ש׳היה שנוא ביותר על הצרפתים בשל אישיותו הגסה‬
‫ובשל נטייתו למצוא מאובנים חשובים על אדמת צרפת‪...‬‬
‫היריבות הזו נמשכה עד סוף ימיו של בול׳‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬בלבו‬
‫‪11‬‬

‫של בול בערה אש קנאה לוהטת בשני עמיתים צרפתיים‪,‬‬

‫גבריאל דה‪-‬מורטייה ולאונס מנובריאר‪ ,‬שהיו פרופסורים‬
‫במכון מתחרה‪ . E c o l e d ' A n t h w p o i o g i e ,‬מבחינתו של בול‬
‫׳גרימת מבוכה לדה־מורטייה נחשבה לכשעצמה לתוצאה‬
‫‪12‬‬
‫ברוכה של כל מחקר׳‪.‬‬

‫‪199‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫כבר כשהחל בול את מחקרו‪ ,‬הוא החזיק בדעות קדומות‬

‫לגבי מראהו של האדם הניאנדרטלי‪ .‬׳הוא נטה להאמין‬
‫שמוצאו של האדם הניאנדרטלי אינו קשור למוצאו של האדם‬
‫המודרני‪ ,‬ואכן‪ ,‬הניתוח האנטומי שלו הצליח להרחיק את‬
‫היצורים הפראיים הללו מאילן היוחסין האנושי׳‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫השילוב של גאווה לאומית‪ ,‬קנאה מקצועית ודעות קדומות‬

‫הוביל את בול לסדרה מפליאה של טעויות‪ ,‬וכפי שטרינקאוס‬
‫מסביר‪ :‬׳בול לא הטה את תוצאות המחקר באופן מודע‬
‫ובכוונה תחילה הוא פשוט קיבל רק את מה שתאם את‬
‫;‬

‫התאוריה שלו והתעלם מנתונים שמשמעותם לא הייתה נוחה‬

‫מבחינתו׳‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫התוצאות היו בלתי‪-‬נמנעות‪ .‬הגרוע ביותר הייתה ההשפעה‬

‫של עבודתו רצופת השגיאות של בול על עמיתיו‪ .‬כפי שמעיר‬
‫אלדרידג׳‪ :‬׳סמכותו של בול הייתה כה מוחלטת עד‬
‫שמסקנותיו השפיעו במידה רבה מאוד על החשיבה‬
‫הפלאונטולוגית לאורך עשרות שנים׳‪ .‬טרינקאוס מוסיף‪:‬‬
‫‪15‬‬

‫׳מסקנותיו הטביעו את חותמן על דימויו של האדם‬

‫הניאנדרטלי למשך זמן רב‪ ,‬יותר מכל עבודה שנעשתה קודם‬
‫לכן׳‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫האדם מפילטדאון‪ :‬הקוף שיהיה׳ לאדם‬

‫פרופסור סטיבן גו‪-‬לד‪ ,‬חוקר ידוע בתחום האבולוציה‪ ,‬מכנה‬
‫את ״האדם מפילטדאון״ )‪ (Piltdown Man‬כ׳תרמית המדעית‬
‫המפורסמת והמרהיבה ביותר במאה העשרים׳‪ .‬ואלה עיקרי‬
‫‪17‬‬

‫הדברים )לקריאת התיאור במלואו ראו את הזיוף של‬

‫פילטדאון (‪ :‬בשנת ‪ 1912‬הכריז אספן מאובנים חובב בשם‬ ‫‪18‬‬

‫צ׳ארלס דוסון )‪ ,(Dawson‬כי מצא בבור כורכר בעיירה‬

‫פילטדאון‪ ,‬השוכנת לחופה הדרומי של אנגליה‪ ,‬חלקים‬
‫מגולגולתו המאובנת של אדם קדמון‪ .‬הממצא נודע בשם‬
‫האדם מפילטדאון‪ .‬לפני מותו הפתאומי בשנת ‪ ,1916‬׳גילה׳‬

‫‪200‬‬
 ‫מחדלים !פענוח ממצאי המאובנים‬

‫דוסון עוד כמה חלקים מהגולגולת והלסת של האדם‬

‫מפילטדאון‪ .‬המאובן של דוסון התקבל כממצא אמתי על‪-‬ידי‬
‫הקהילייה המדעית כולה‪ ,‬והכינוי המדעי שניתן לו היה‬
‫‪) E o a n t h r o p u s d a w s o n i‬׳איש השחר של דוסוף(‪ ,‬לכבוד האיש‬
‫שגילה אותו‪.‬‬
‫אלא שהאדם מפילטדאון היה תרמית אחת גדולה‪ .‬דוסון‬
‫פשוט נטל גולגולת של אדם בן‪-‬זמננו‪ ,‬צירף אליה לסת של קוף‬
‫בן‪-‬זמננו )אורנגאוטן(‪ ,‬והתאים את צבעם של כל החלקים‬
‫לצבע האדמה בבור הכורכר בפילטדאון‪ .‬כדי לטשטש את אי‪-‬‬
‫ההתאמה שבין הגולגולת של האדם והלסת של הקוף‪ ,‬הוא‬
‫שבר את העצמות במקום חיבורם‪ ,‬כביכול‪ ,‬של החלקים‪.‬‬
‫לבסוף שייף קלות את שיני הקוף כדי שייראו מעט יותר‬
‫אנושיות‪ ,‬ובאמצעים שונים שיווה לעצמות מראה עתיק‪,‬‬
‫ההולם מאובן פרה‪-‬היסטורי‪.‬‬

‫הנקודה החשובה לענייננו אינח עצם התרמית‪ ,‬שכן לכל‬

‫מקצוע רמאים משלו‪ ,‬אלא בהערכה המקצועית שקיבל‬
‫המאובן המזויף הזה מצידם של החוקרים המובילים‪ .‬סביר‬
‫היה להניח‪ ,‬כי ברגע שתגיע הלסת של הקוף לידיו של מומחה‬
‫לאנטומיה יבוא התעלול לקצו‪ .‬כיצד ייתכן שמומחה‬
‫לאנטומיה לא יבחין מיד שהלסת של ה׳מאובן׳ מפילטדאון‬
‫זהה מכל בחינה לזו של אורנגאוטן מודרני‪ ,‬ושהגולגולת של‬
‫פילטדאון זהה מכל בחינה לזו של אדם בן‪-‬זמננו‪ ,‬ונעדרת‬
‫מרכיב כלשהו המאפיין ׳אדם קדמון׳? בדיקה של מומחים‬
‫הייתה אמורה לחשוף את התרמית של דוסון תוך דקות‬
‫ספורות‪.‬‬
‫אבל לא כך קרה‪ .‬התרמית שרדה ולא נתגלתה במשך‬
‫ארבעים שנה! ה׳תגלית׳ של האדם מפילטדאון עוררה‬
‫סנסציה בקרב הפלאונטולוגים הבריטיים‪ .‬הוא היה האדם‬
‫הפרה‪-‬היסטורי הקדום ביותר שנתגלה באנגליה‪ ,‬והתקבל על‬
‫הכול כאמתי‪.‬‬

‫‪201‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫כל ספרי המדע וכל האנציקלופדיות שהופיעו משנת ‪1912‬‬

‫ועד שנת ‪ 1953‬סיפרו לקוראיהם בדבר חשיבותו הרבה של‬
‫׳האדם מפילטדאוף בביסוס ההיסטוריה האבולוציונית של‬
‫האדם המודרני‪ .‬הובהר לנו בספרים אלה שאנו צאצאיו של‬
‫האדם מפילטדאון )׳איש השחר׳(‪ ,‬כפי שמוכיח בבירור‬
‫המראה המודרני כל‪-‬כך של גולגולתו‪ ,‬ולא של האדם‬
‫הניאנדרטלי‪ ,‬שאינו אלא ׳פרא חסר תרבות׳‪ ,‬שאין כל זיקה‬
‫בינו לבין האדם המודרני )כפי שפרופסור בול טען בצורה‬
‫נחרצת כל‪-‬כך בחיבורו המפורסם!(‪.‬‬

‫׳שלישיית הגיבורים׳ האומללה של פארסת פילטדאון היו‬

‫סר גראפטון אליוט סמית‪ ,‬סר ארתור קית‪ ,‬וסר ארתור סמית‬
‫וודוורד‪ ,‬׳בעלי השמות הידועים ביותר בפלאונטולוגיה‬
‫הבריטית של שנות העשרים והשלושים במאה העשרים׳‬
‫‪19‬‬

‫ו׳שלושת המאורות של הפלאונטולוגיה הבריטית׳‪ .‬כל אחד‬

‫‪20‬‬

‫מהם היה מומחה בקנה מידה עולמי ן השניים הראשונים היו‬

‫המומחים הראשונים במעלה באנטומיה בבריטניה‪ ,‬והשלישי‬
‫היה מומחה לפלאונטולוגיה הומינידית‪ .‬לכל אחד מהם הוענק‬
‫תואר אצולה מאת המלך כאות להערכתה של הקהילה‬
‫המדעית‪ ,‬וכל אחד מהם היה משוכנע שהמאובנים מפילטדאון‬
‫הם אמתיים!‬

‫לא הייתה מחלוקת בין שלושת הפלאונטולוגים‬

‫הבריטיים הדגולים בעניין זה‪ .‬לאור המשקל הרב‬
‫שהיה לעמדה המשותפת של סמית וודוורד‪ ,‬קית‬
‫ואליוט סמית‪ ,‬הפך האדם מפילטדאון לאב­‬
‫טיפוס שעל‪-‬פיו נמדדו כל שאר המאובנים‬
‫ההומינידים‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫כיצד נפלו מדענים כה בכירים למלכודת שכזו? אנו נראה עד‬

‫כמה רב כוחן של דעות קדומות לגרום לעיניו של המדען‬
‫לראות את מה שהוא רוצה לראות‪.‬‬

‫‪202‬‬
 ‫מחדלים בפענוח ממצאי המאובנים‬

‫היה ברור לכל מי שבחן את הממצא של האדם מפילטדאון‬

‫שהגולגולת )אשר‪ ,‬כזכור‪ ,‬הייתה גולגולת של אדם מודרני(‬
‫נראתה הרבה יותר ׳אנושית׳ והרבה פחות ׳קופית׳ מאשר‬
‫הלסת )אשר הייתה באמת לסת של קוף(‪ .‬כדי ליישב את‬
‫האנומליה הזאת‪ ,‬החילו המדענים על האדם מפילטדאון את‬
‫עיקרון ה׳פסיפס אבולוציוני׳‪ .‬עיקרון זה קובע כי חלקי גוף‬
‫שונים יכולים להתפתח בקצב שונה‪ .‬ואולם הייתה מחלוקת‬
‫נוקבת בשאלה מה היה סדר ההתפתחות של האיברים‬
‫השונים‪ .‬האסכולה הפלאונטולוגית הבריטית התעקשה‬
‫שהמוח )הגולגולת( של האדם המודרני התפתח יחסית‬
‫במהירות‪ ,‬ואילו הלסת ‪ -‬בקצב אטי יותר‪ .‬לפי האסכולה‬
‫הבריטית סביר היה אפוא להניח שלאבות אבותינו‪ ,‬בתקופה‬
‫קדומה זו או אחרת‪ ,‬הייתה גולגולת הדומה במידה רבה לזו‬
‫של האדם המודרני‪ ,‬ויחד עם זה הסתובב אותו אדם קדמון‬
‫עם לסת פרימיטיבית יחסית‪ ,‬שדומה לזו של קוף‪ .‬כאשר‬
‫׳נתגלה׳ האדם מפילטדאון‪ ,‬שהמאפיינים שלו התאימו בדיוק‬
‫להערכות הללו‪ ,‬קיבלו אותו הפלאונטולוגים הבריטים‬
‫בזרועות פתוחות‪ :‬׳סוף סוף הוכח שהמוח הגדול אפיין את‬
‫מין האדם כבר בתקופה קדומה ביותר׳‪ .‬וכאשר נוספה לכך‬
‫‪22‬‬

‫העובדה המשמחת ש׳איש השחר׳ התגלה דווקא באנגליה‪ ,‬לא‬

‫ידעה חדוותם של המדענים הבריטיים גבול‪.‬‬
‫אבל בעיה אחת נותרה בעינה‪ .‬אם צדקו המדענים‬
‫הבריטים‪ ,‬היו צריכים להיות בגולגולת‪ ,‬שהייתה בבסיסה‬
‫אנושית‪ ,‬כמה מאפיינים קופיים ברורים‪ ,‬ובלסת‪ ,‬שהייתה‬
‫בבסיסה קופית‪ ,‬היו אמורים להימצא כמה מאפיינים‬
‫אנושיים ברורים‪ .‬ככלות הכול‪ ,‬האדם מפילטדאון היה אמור‬
‫להיות מעין מאובן ביניים ‪-‬שלב שקדם לאדם המודרני של‬
‫ימינו‪ .‬ואכן‪ ,‬כל אחד משלושת המדענים הבריטיים טען שראה‬
‫במאובנים מפילטדאון את מאפייני הביניים הללו‪ ,‬אף־על‪-‬פי‬
‫שלא חיו קיימים כלל! נצטט מדבריו של המומחה העולמי‬
‫הידוע לאנטומיה‪ ,‬סר גראפטון אליוט סמית‪:‬‬

‫‪203‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫נמצא שהגולגולת מפילטדאון‪ ,‬כאשר היא‬

‫משוחזרת כראוי‪ ,‬יש בה מאפיינים קופיים‬
‫ברורים‪ .‬חלקים אלה בגולגולת משתלבים בצורה‬
‫מושלמת עם הלסת‪ ,‬שרוב החוקרים הגזימו מאוד‬
‫באשר למאפיינים הקופיים שלה‪ .‬לגולגולת‬
‫מפילטדאון נודעת חשיבות עצומה משום שהיא‬
‫מאשרת את הדעה שהמוח היה האיבר המוביל‬
‫באבולוציה של האדם‪".‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬בכיר המומחים הבריטיים לאנטומיה טען‬

‫שראה בבירור מאפיינים אנטומיים אנושיים בלסת של‬
‫אורנגאוטן מודרני‪ ,‬ומאפיינים אנטומיים קופיים ברורים‬
‫בגולגולת של אדם בן‪-‬זמננו‪ ,‬כאשר‪ ,‬למעשה‪ ,‬אף לא אחד מן‬
‫המאפיינים האנטומיים הללו היה קיים במציאות‪ .‬לעולם‬
‫אין להמעיט בכוחן של משאלות לב כאשר מאובנים‬
‫הומונידים נבחנים בידי מדענים בעלי דעות קדומות‬
‫מושרשות‪ .‬העיר על כך בעוקצנות פרופסור דונלד ג׳והנסון‬
‫)‪ ,(Johanson‬מנהל המכון למוצא האדם בקליפורניה‪:‬‬
‫׳אנתרופולוגים העוסקים באדם הקדמון נוטים לפתח‬
‫‪24‬‬
‫מעורבות רגשית רבה כלפי המאובנים שאותם הם חוקרים׳‪.‬‬

‫האדם שבעצם חיה חזיר‬ ‫הספרופיתקוס‪:‬‬

‫המאובן האחרון שנדון בו נקרא ‪) H e s p e r o p i t h e c w‬׳הומיניד‬
‫מערבי׳(‪ ,‬שם שנועד להנציח את מעמדו כהומיניד הראשון‬
‫שהתגלה בחצי־הכדור המערבי‪) ,‬במדינת נברסקה שבארה״ב(‪.‬‬
‫ספק אם הקוראים שמעו על ה ס פ ר ו פ י ת ק ו ס ‪ .‬קורות המאובן‬
‫הזה טואטאו עמוק מתחת לשטיח על‪-‬ידי הפלאונטולוגים‬
‫)למעט פרופסור סטיבן גולד‪ ,‬שכתב מאמר משעשע על‬
‫המאובן הזה (‪ ,‬שסיפורו נמחק בקפידה מהכתבים המדעיים‬ ‫‪25‬‬

‫‪ -‬ולא בכדי‪ .‬מכל המעידות של חוקרי אבולוציה במאה‬

‫‪204‬‬
 ‫מחדלים בפענוח ממצאי המאובנים‬

‫העשרים ב׳מחקריהם המדעיים׳ השונים בתחום המאובנים‬

‫ההומינידים‪ ,‬אין מעידה שמתחרה בזו שלהספרופיתקוס‪.‬‬
‫סיפורנו מתרחש באמריקה‪ ,‬בשנות העשרים של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬עשור שבו התנהל מאבק מתמשך בין‬
‫פונדמנטליסטים ובין מדענים‪ .‬כיום‪ ,‬דרישותיהם של‬
‫פונדמנטליסטים צנועות הם רק מבקשים שדעותיהם יילמדו‬
‫;‬

‫בבתי ספר לצד תאוריית האבולוציה של דארווין‪ .‬אולם‬

‫בתחילת המאה העשרים הם הרחיקו לכת בתביעותיהם‬
‫הרבה יותר‪ ,‬והתעקשו שבבתי הספר ילמדו אן ויק את‬
‫רעיונותיהם‪ .‬למעשה‪ ,‬הפונדמנטליסטים הצליחו להעביר חוק‬
‫בעניין זה בכמה מדינות בארה״ב‪ ,‬ובתוכן טנסי‪ .‬החוק‬
‫במדינות אלה קובע כי הוראת תאוריית האבולוציה של‬
‫דארווין בבית ספר היא עברה פלילית‪ .‬מתנגדי החוק הצליחו‬
‫לשכנע מורה בתיכון בטנסי‪ ,‬בשם ג׳ון סקופס)‪ ,(Scopes‬ללמד‬
‫את תאוריית דארווין בגלוי‪ ,‬כדי להתגרות בחוק‪.‬‬
‫משפט סקופס‪ ,‬שהיה התוצאה של פרשה זאת‪ ,‬היה‬
‫לסנסציה לאומית‪ ,‬שהציבה את הסנגור המפורסם של זמנו‪,‬‬
‫קלרנס ךרו )‪ ,(Darrow‬מול התובע וויליאם בריאן )‪,(Bryan‬‬
‫אחד הפונדמנטליסטים המובילים בארה״ב )שכמעט נבחר‬
‫להיות נשיא ארה״ב!(‪ .‬חייבים להכיר את הרקע והאווירה‬
‫בארצות הברית על‪-‬מנת להבין אל נכון את הסיפור של‬
‫הספרופיתקוס והשפעתו על החשיבה המדעית‪.‬‬
‫׳גיבור׳ המעידה הגדולה של הספרופיתקוס היה הנרי‬
‫אוסבורן)‪ ,(Osbom‬חוקר אבולוציה מן המעלה הראשונה‪ .‬שוב‬
‫לפנינו מדען שיריבות אישית חזקה ודעות קדומות מניעים‬
‫אותו וסוללים את הדרך לאסון מדעי נוסף‪ .‬אוסבורן היה‬
‫מוכר כ׳פלאונטולוג דגול׳‪ ,‬ושימש כמנהל המוזיאון הלאומי‬
‫‪26‬‬

‫האמריקאי לטבע בניו יורק‪ ,‬מוזיאון הטבע המפורסם ביותר‬

‫בארה״ב‪ .‬יחסו של אוסבורן לבריאן היה יחס של ׳ארס טהור‬
‫ובוז‪ ...‬אוסבורן סבר כי בריאן מסלף גם את המדע וגם את‬
‫המושגים הנעלים ביותר של האלוהות׳‪ .‬שנאתו התהומית‬
‫‪27‬‬

‫‪205‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫של אוסבורן לבריאן הכשירה את הקרקע לעימות הקשה בין‬

‫שני האישים בזירת ׳דת ומדע׳‪.‬‬

‫העימות בין אוסבורן ובריאן החל בפברואר ‪ ,1922‬כאשר‬

‫ה‪ N e w York Times -‬פרסם מאמר פרי עטו של בריאן‪ ,‬שבו הוא‬
‫תוקף את תאוריית האבולוציה של דארווין‪ .‬בתגובה מיהר‬
‫אוסבורן לפרסם מאמר הגנה על עקרונותיה המדעיים של‬
‫האבולוציה‪ ,‬ובו טען שרעיון האבולוציה עולה בקנה אחד עם‬
‫הכתוב בספר בראשית‪ .‬כדי לשים ללעג את בריאן על שדחה‬
‫את ראיות המאובנים‪ ,‬ציטט אוסבורן פסוק מספר איוב‪:‬‬
‫ישיח לארץ ותורך׳ )יב‪:‬ח(‪ .‬בכך רמז‪ ,‬כמובן‪ ,‬לראיות‬
‫המאובנים‪ ,‬הנמצאים באדמה‪.‬‬
‫חודש לאחר חילופי הדברים החריפים מעל הדפים של ה־‬
‫‪ , N e w York Times‬שלח גאולוג לאוסבורן מאובן של שן שגילה‪.‬‬
‫אוסבורן מיהר לעורר סנסציה כאשר טען שמדובר כמאובן‬
‫הומינידי‪ ,‬הראשון שהתגלה אי‪-‬פעם באמריקה‪ .‬טענה זו היא‬
‫שהובילה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬למפלתו של אוסבורן‪ .‬פרופסור גולד‬
‫מתאר את אשר אירע‪:‬‬

‫אוסבורן הלך והתלהב ככל שחקר את השן והבין‬

‫את השלכות הגילוי‪ .‬הימצאותו של הומיניד‬
‫אמריקאי תהווה תמיכה מרשימה בטיעון שלו‬
‫שהארץ דיברה אליו‪ .‬הוא הכריז על הגילוי החשוב‬
‫הראשון באמריקה של אב‪-‬קדמון ישיר של האדם‬
‫המודרני‪ .‬אוסבורן קרא למאובן הספרופיתקוס‪,‬‬
‫והציג אותו בפני עולם המדע במאמר שפרסם‬
‫בגיליון אפריל ‪ 1922‬של כתב‪-‬העת היוקרתי‬
‫‪.‬‬ ‫‪P r o c e e d i n g s of the N a t i o n a l A c a d e m y of S c i e n c e s‬‬

‫אוסבורן חגג את צירוף המקרים המשמח והמופלא של זמן‬

‫ומקום‪ :‬ההספרופיתקוס התגלה בדיוק בזמן שבריאן הכחיש‬
‫את הימצאותן של ראיות המאובנים‪ ,‬ולא זו בלבד אלא‬

‫‪206‬‬
 ‫מחדלים בפענוח ממצאי המאובנים‬

‫שהגילוי היה בנברסקה‪ ,‬מדינת הולדתו של בריאן! שום‬

‫מאובן לא היה בכוחו להביך את בריאן יותר מאשר‬
‫ה ס פ ר ו פ י ת ק ו ס ‪ .‬האירוניה הנפלאה שבמצב לא נעלמה מעיניו‬
‫של אוסבורן‪ ,‬והשמחה לאידו של בריאן מצאה את ביטוייה‬
‫במאמרו המתרברב בכתב‪-‬העת המדעי‪:‬‬

‫הועלתה הצעה הומוריסטית לקרוא למאובן‬

‫בריאנופיתקוס‪ ,‬על שם ההומיניד הדגול ביותר‬
‫שהוציאה מתוכה מדינת נברסקה אי‪-‬פעם‪ .‬מעניין‬
‫שהצעתי לבריאן לקרוא פסוק מסוים בספר איוב‪,‬‬
‫ישיח לארץ ותורך‪ /‬ובצירוף מקרים מדהים‬
‫הייתה זו האדמה של מערב נברסקה הראשונה‬
‫להורותו בנושא זה‪.‬‬

‫בשנים שלאחר גילוי ההספרופיתקוס‪ ,‬ניצל אוסבורן כל‬

‫הזדמנות כדי לנגח את בריאן באופן פומבי בעניין המאובן‪.‬‬
‫בימים שקדמו למשפט סקופס‪ ,‬פרסם אוסבורן ספר שעיקרו‬
‫הוקדש ללעג על בריאן‪ .‬ככותרת לספרו בחר בפרודיה‬
‫עוקצנית על הפסוק באיוב‪ :‬הארץ מורה לבריאן‪.‬‬
‫להצגה ראויה של המאובן המפורסם במוזיאון שלו‬
‫)המוזיאון האמריקאי לטבע( הזמין אוסבורן אצל אמן מדעי‬
‫ידוע שיחזור גרפי תלת‪-‬מימדי של זוג הספרופיתקוס הנמצא‬
‫ביער‪ ,‬מוקף בבעלי־חיים אחרים מאותו אזור‪ .‬השיחזור הזה‬
‫היה דוגמה נפלאה למוצגים התלת‪-‬מימדיים המרשימים‬
‫שהמוזיאון מפורסם בהם‪ ,‬ובצדק‪ ,‬שכן הם נראים כה טבעיים‬
‫ואמתיים‪ .‬כאשר מסתכלים בצילום המוצג הנודע של‬
‫ה ס פ ר ו פ י ת ק ו ס ‪ ,‬אי‪-‬אפשר שלא להתפעל מכל הפרטים הרבים‪,‬‬
‫החיצוניים וההתנהגותיים‪ ,‬של האיש והאישה הפרה‪-‬‬
‫היסטוריים הללו‪ ,‬שהפיק האמן המדעי של אוסבורן משן‬
‫א ח ת ויחידה‪.‬‬

‫‪207‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫חמש שנים לאחר מכן קרס עולמו של אוסבורן‪ .‬מאובנים‬

‫נוספים שהתגלו באותו אזור בנברסקה העידו בעליל שמאובן‬
‫ההספרופיתקוס היה לאמתו של דבר שן של חזיר‪ .‬הנסיגה‬
‫הוא הומיניד‪,‬‬ ‫הספרופיתקוס‬ ‫הרשמית מהטענה שה‪-‬‬
‫נתפרסמה בגיליון ‪ 16‬בדצמבר ‪ 1927‬של כתב־העת ‪. S c i e n c e‬‬
‫עדות מצערת לרמת הגינותו של אוסבורן היא העובדה‬
‫ששמו לא הופיע כלל במאמר הנסיגה‪ .‬הוא השאיר לעמית את‬
‫שה‪ -‬הספרופיתקוס‪,‬‬ ‫המשימה המביכה להודות בפומבי‬
‫׳האדם הקדמון המפורסם‪ /‬אינו אלא חזיר‪ .‬לדברי גולד‪:‬‬
‫׳אוסבורן פשוט נאלם דום בעניין‪ ,‬ולא שב עוד להזכיר את‬
‫הספרופיתקוס במאמרים שהוסיף לכתוב על‪-‬אודות אבותיהם‬
‫הקדמונים של בני האדם׳‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫אנו חייבים לשוב ולשאול‪ :‬כיצד יכלה פארסה שכזאת‬

‫להתרחש? מדוע הייתה נכונות שכזו אצל המומחים הבכירים‬
‫של אמריקה בתחום הפלאונטולוגיה ההומינידית לקבל את‬
‫הרעיון המגוחך שדי בשן אחת יחידה ‪ -‬אף שהייתה כה‬
‫שחוקה עד דלא ניתן היה אף לזהותה כראוי כשן של חזיר ‪-‬‬
‫כדי לבסס מין חדש של אדם קדמון? כדי לענות על השאלה‬
‫הזאת יש להכיר את פני הדברים בפלאונטולוגיה ההומינידית‬
‫באותה עת‪ .‬עד לשנות העשרים של המאה העשרים נמצאו‬
‫מאובנים הומינידים בכל רחבי העולם‪ ,‬אך לא באמריקה‪.‬‬
‫באנגליה היה האדם מפילטדאון בצרפת ובגרמניה היו האדם‬
‫;‬

‫הניאנדרטלי‪ ,‬האדם קרו־‪-‬מאגנון והאדם מהיידלברג באסיה‬

‫;‬

‫היו האדם מיאווה והאדם מפקין! באפריקה ‪-‬‬

‫ה א ו ס ט ר ל ו פ י ת ק ו ס ‪ .‬מאובנים הומינידים נמצאו בכל מקום ‪-‬‬
‫חוץ מאשר בארצות הברית‪.‬‬
‫במשחק היוקרתי של פלאונטולוגיה הומינידית היו‬
‫הפלאונטולוגים האמריקאיים במעמד של צופים בלבד‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כאשר התגלה ההספרופיתקוס‪ ,‬הם קפצו על העגלה‬
‫ההומינידית של אוסבורן בנפש חפצה‪ .‬לו הייתה בהם המידה‬
‫הדרושה של יושרה מדעית‪ ,‬היו נוקטים עמדה יותר זהירה‪.‬‬

‫‪208‬‬
 ‫מחדלים בפענוח ממצאי המאובנים‬

‫אין להטיל ספק בכישוריו המדעיים של הנרי אוסבווץ‪ ,‬ואולם‬

‫ניתן לומר כי האובייקטיביות לא הייתה תכונה בולטת אצלו‪.‬‬

‫בין יתר התוצאות של הכישלון המדעי המהדהד הזה‬

‫הייתה העובדה‪ ,‬שלאורך חמש שנים התפעלו מיליון‬
‫המבקרים במוזיאון האמריקאי לטבע בניו יורק מהשחזור‬
‫הנפלא של ההספרופיתקוס‪ ,‬איש ואישה קדמונים החיים‬
‫ביער הנברסקאי‪ .‬רק למיעוט קטן מאותם מבקרים יזדמן אי‪-‬‬
‫פעם לקרוא את הספרות המדעית שחשפה את האמת על‬
‫׳האיש שבעצם היה חזיר׳‪.‬‬

‫מסקנות‬
‫בסקירת הפלאונטולוגיה ההומינידית במהלך המאה‬
‫העשרים‪ ,‬אנחנו פוגשים את האדם העדין שתואר כפרא חסר‬
‫תרבות )האדם הניאנדרטלי(‪ ,‬ממנו אנו עוברים לאורנגאוטן‬
‫מודרני שנחשב לאבינו הקדום )האדם מפילטדאון(‪ ,‬ולבסוף‬
‫ןהספרופיטקןס{‪.‬‬ ‫אנו פוגשים את החזיר שהוצג כאדם‬
‫הטעויות הללו‪ ,‬שכמעט לא‪-‬ייאמנו‪ ,‬נעשו כולן על‪-‬ידי בעלי‪-‬‬
‫השם הגדולים ביותר בפלאונטולוגיה ההומינידית‪ :‬בצרפת ‪-‬‬
‫מרסלין בול‪ ,‬באנגליה ‪ -‬סר ארתור סמית וודוורד‪ ,‬סר‬
‫גראפטון אליוט סמית וסר ארתור קית‪ ,‬ובארצות הברית ‪-‬‬
‫הנרי אוסבווץ‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬שתיים מן הטעויות החמורות הללו‬
‫היו מקובלות בקהילה המדעית במהימנות לאורך יובל שנים‪.‬‬

‫כאשר אנו בוחנים את רצף המקרים המדהים הזה של‬

‫׳מחקר׳‪ ,‬מתעורר בנו צורך חזק לצעוק‪ :‬׳המלך הוא עירום!׳‬
‫פרופסור דוד פילבים)‪ ,(Pilbeam‬מאוניברסיטת הארווארד‪ ,‬דן‬
‫באריכות במצב העגום הזה‪ ,‬והעיר‪:‬‬

‫‪209‬‬
 ‫אמוגה בעידן המדע‬

‫פעמים רבות התאומות על האבולוציה אומרות‬

‫הרבה יותר על תומכי התאוריות מאשר על מה‬
‫שבאמת קרה‪ ...‬תאומות רבות באבולוציה‬
‫נשלטות על‪-‬ידי הנחות המנותקות לחלוטין‬
‫מהנתונים שהופקו מהמאובנים‪.‬‬
‫‪30‬‬

‫האם חל שיפור במצב עניינים זהי כיום‪ ,‬מוצאו של האדם‬

‫המודרני הוא נושא שנוי במחלוקת חריפה בחוגים המדעיים‪,‬‬
‫ותומכיהן של שתי האסכולות המתחרות מטיחים זה בזה‬
‫האשמות על חוסר מקצועיות מדעית‪ .‬כמעט אפשר לשמוע את‬
‫ההיסטוריה חוזרת על עצמה‪ ,‬ואנו תוהים מה יהיה למדענים‬
‫עתידיים לומר על הדיונים הנוכחיים סביב הפלאונטולוגיה‬
‫ההומינידית‪.‬‬

‫הערה סופית‬
‫הדוגמאות המוזרות לטעויות בפירוש המאובנים ההומינידים‪,‬‬
‫שהובאו בפרק זה‪ ,‬נושאות עמן מסר חשוב לאדם המאמין‬
‫בנוגע לסתירות בין תורה ומדע‪ .‬כמי שעיסוקו במדעים זה‬
‫כמה עשרות שנים‪ ,‬יש בי כבוד והערכה רבים למפעל המדעי‪.‬‬
‫ואולם אל לנו לשכוח שהמחקר המדעי מתבצע על‪-‬ידי בני‬
‫אדם‪ ,‬בשר‪-‬ודם‪ ,‬המושפעים מדעות קדומות‪ ,‬מקנאה‬
‫מקצועית ומגאווה לאומית‪ ,‬כמו כולנו‪ .‬ההיסטוריה של המדע‬
‫מראה שכמה מן המדענים המפורסמים ביותר היו נגועים‬
‫בסובייקטיביות במהלך הקריירה שלהם‪.‬‬

‫‪210‬‬
 ‫מחדלים בפענוח ממצאי המאובנים‬

‫מקודות והעדות‬
‫ראוי להגדיר כי חשובה לאדם המאמין ההשוואה בין‬ ‫‪.1‬‬
‫ההישגים התרבותיים של האדם המודרני והאדם‬
‫הניאנדרתלי‪ .‬לניתוח זה ראה נ‪ .‬אביעזר‪ ,‬בראשית‬
‫;‬

‫ברא‪) ,‬תל אביב‪ :‬חדקל‪ ,‬תשנ״ד(‪ ,‬עמודים ‪.108-116‬‬

‫ראה גם פרק ‪ 4‬בספר זה‪.‬‬
‫ס‪ .‬מ‪ .‬סטנלי‪) The New E v o l u t i o n a r y T i m e t a b l e ,‬ניו‬ ‫‪.2‬‬
‫יורק‪ :‬בייסיק‪ ,(1981 ,‬עמ׳ ‪.151‬‬
‫‪ New Scientist, 3‬ביולי ‪ ,1993‬עמ׳ ‪.38‬‬ ‫‪ .3‬ב‪ .‬ויד‪,‬‬
‫פ‪ .‬מ‪ .‬רוג׳י‪ , T h e s a u r u s ,‬מהדורה רביעית )ניר יורק‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הרפר ורו‪ ,(1977 ,‬עמ׳ ‪.702‬‬
‫א‪ .‬טרינקאוס‪) The N e a n d e r t h a l s ,‬לונדון‪ :‬ג׳ונתן קייפ‪,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.(1993‬‬
‫ווד‪,‬עמ׳‪.38‬‬ ‫‪.6‬‬
‫טרינקאוס‪ ,‬עמ׳ ‪.181‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ .8‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.190‬‬
‫נ‪ .‬אלדרדג׳‪) Myths of H u m a n E v o l u t i o n ,‬ניו יורק‪:‬‬ ‫‪.9‬‬
‫הוצאת אוניברסיטת קולומביה‪ ,(1982 ,‬עמ׳ ‪.76‬‬
‫טרינקאוס‪ ,‬עמ׳ ‪.190‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪ .11‬שם‪ ,‬עמודים ‪.181,175‬‬
‫‪ .12‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.194‬‬
‫‪ .13‬שם‪ ,‬עמודים ‪.194-195‬‬
‫‪ .14‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.194‬‬
‫אלדרדג׳‪ ,‬עמ׳ ‪.76‬‬ ‫‪.15‬‬
‫טרינקאוס‪ ,‬עמ׳ ‪.190‬‬ ‫‪.16‬‬
‫ס‪ .‬גולד‪) H e n ' s Teeth a n d H o r s e ' s Toes ,‬ניו יורק‪:‬‬ ‫‪.17‬‬
‫נורטון‪ ,(1983 ,‬עמ׳ ‪.202‬‬
‫‪ .18‬ג׳‪ .‬ויינר‪) The P U t d o w n F o r g e r y ,‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫אוקספורד‪.(1955 ,‬‬
‫ר‪ .‬לוין‪) B o n e s of C o n t e n t i o n ,‬לונדון‪ :‬פינגווין‪,(1987 ,‬‬ ‫‪.19‬‬
‫עמ׳ ‪.31‬‬

‫‪211‬‬
 ‫אמונה בעיר) המדע‬

‫)לונדון‪ :‬פינגווין‪,‬‬ ‫‪The Panda's‬‬ ‫‪Thumb‬‬ ‫ס‪ .‬ג׳‪ .‬גולד‪,‬‬ ‫‪.20‬‬

‫‪ ,(1980‬עמ׳ ‪.97‬‬
‫אלדרדג׳‪ ,‬עמ׳ ‪.79‬‬ ‫‪.21‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫‪.22‬‬
‫לוין‪ ,‬עמודים ‪.72-73‬‬ ‫‪.23‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.300‬‬ ‫‪.24‬‬
‫ס‪ .‬ג׳‪ .‬גולד‪) Bully f o r B r o n t o s a u r u s ,‬לונדון‪ :‬פינגווין‪,‬‬ ‫‪.25‬‬
‫‪ ,(1991‬עמודים ‪.432-447‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.433‬‬ ‫‪.26‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫‪.27‬‬
‫שם‪ ,‬עמודים ‪.434-436‬‬ ‫‪.28‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.442‬‬ ‫‪.29‬‬
‫ד‪ .‬פילבים‪ 1 ,‬־ ‪ , M a j o r Trends in E v o l u t i o n‬ל‪ .‬ק‪ .‬קוניגסון‬ ‫‪.30‬‬
‫)עורך()לונדון‪ :‬פרגמון‪ ,(1980 ,‬עמודים ‪.267,262‬‬

‫‪212‬‬
 ‫‪IS‬‬
‫המסע המדעי בעקבות מוצא האדם‬
‫פלאואנתרופולוגיה‬
‫הנושא המרתק ביותר בחקר מאובנים הוא‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬מסע‬
‫החיפוש המדעי אחר מוצאו של הומו ספיינס‪ ,‬המין שלנו‪.‬‬
‫נקראים‬ ‫האדם‬ ‫מוצא‬ ‫את‬ ‫החוקרים‬ ‫מדענים‬
‫פלאואנתרופולוגים ופלאו ‪ -‬עתיק‪ ,‬אנתרופוס ‪ -‬אדם(‪ .‬בפרק‬
‫זה נעקוב אחר ההיסטוריה הרעועה והשנויה במחלוקת של‬
‫הפלאואנתרופולוגיה‪.‬‬

‫יחידת האפיון הבסיסית של בעלי‪-‬חיים היא**‪ ./‬קבוצות‬

‫של מינים דומים יוצרות סוג‪ ,‬וכמה סוגים דומים יוצרים‬
‫משפחה‪ .‬מינים דמויי‪-‬אדם שייכים למשפחת ההומינידים‪.‬‬
‫המאפיין החשוב ביותר שלהם הוא היותם דו‪-‬רגליים‪.‬‬
‫ההומינידים הולכים על שתי רגליים בקומה זקופה‪ .‬מדענים‬
‫מסוגלים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לקבוע על‪-‬פי מפרקי הברכיים ומבנה‬
‫האגן של מאובן מסוים‪ ,‬אם אכן הלך יצור פרה‪-‬היסטורי זה‬
‫על שתי רגליים‪.‬‬

‫טעויות העבר‬
‫הרבה הנחות מוטעות עמדו בבסיס המחקרים העוסקים‬
‫בהתפתחות האבולוציונית של המין האנושי‪ ,‬וטעויות יסודיות‬
‫רבות אפיינו את המחקרים הללו‪ .‬עד לשנות השישים של‬

‫‪213‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫המאה העשרים עדיין האמינו פלאואנתרופולוגים בהיפותזה‬

‫של ׳המין היחיד׳‪ .‬לפי היפותזה זאת‪ ,‬המין ההומינידי‬
‫הפרימיטיבי ביותר התפתח באופן הדרגתי למין מעט יותר‬
‫מתקדם‪ ,‬שהתפתח אף הוא באופן הדרגתי למין מפותח עוד‬
‫יותר‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬התהליך הזה חזר על עצמו כמה פעמים‪ ,‬עד‬
‫שהגיע למין ההומינידי המפותח ביותר‪ :‬האדם המודרני‪.‬‬
‫כאשר התגלו מינים הומינידים חדשים‪ ,‬ראו בהם המדענים‬
‫ייצוג לשלבים נוספים באותו קו ישר של התפתחות‬
‫אבולוציונית ‪ -‬מהמין הקדום ביותר של קוף‪-‬דמוי‪-‬אדם ועד‬
‫לאדם המודרני‪.‬‬
‫ההיפותזה של ׳המין היחיד׳ ננטשה לבסוף בעקבות שפע‬
‫ממצאי המאובנים אשר התגלו‪ .‬פרופסור ניילס אלדרידג׳‬
‫)‪ ,(Eidredge‬אוצר המוזיאון האמריקאי לטבע‪ ,‬מתייחס‬
‫להיפותזה הזאת כ׳מיתוס האבולוציוני הגדול של שינוי אטי‪,‬‬
‫הדרגתי ומתקדם‪ .‬תומכי תאוריית ״המין היחיד״ היו כל‪-‬כך‬
‫מוקסמים מן האלגנטיות של המיתוס הזה‪ ,‬עד שהתקשו‬
‫לראות בו דופי כלשהו׳‪ .‬בספר שכתב אלדרידג׳‪ ,‬ששמו הקולע‬
‫‪1‬‬

‫מדגיש‬ ‫הוא‬ ‫האנושית‪,‬‬ ‫האבולוציה‬ ‫של‬ ‫המיתוסים‬ ‫הוא‬

‫ש׳הציפייה הסטנדרטית מהאבולוציה ‪ -‬שינוי אטי‪ ,‬קבוע‬
‫והדרגתי במהלך הזמן ‪ -‬היא אכן מיתוס׳‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪(Australopithecus‬‬ ‫אוסטרלופיתקוס‬

‫בשנות השמונים של המאה העשרים הייתה מקובלת על הכול‬

‫תמונה של האבולוציה של המין האנושי‪ ,‬שכיום היא ידועה‬
‫כשגויה‪ .‬התמונה הזאת תיארה את משפחת ההומינידים‬
‫)‪- {Australopithecus‬‬ ‫סוגים‪ :‬אוסטרלופיתקוס‬ ‫ככוללת שני‬
‫שנכחד‪ ,‬ו‪ -‬הומו )‪ - {Homo‬בן‪-‬זמננו‪ .‬הסוג העתיק יותר‪,‬‬
‫אוסטרלופיתקוס )שפירושו ׳קוף־אדם דרומי׳(‪ ,‬כלל רק‬
‫אפרנזיס‪,‬אוסטרלופיתקוס‬ ‫אוסטרלופיתקוס‬ ‫מינים‪:‬‬ ‫ארבעה‬
‫אוסטרלופיתקוס‬ ‫בויזאי‪,‬‬ ‫אוסטרלופיתקוס‬ ‫אפריקאנוס‪,‬‬

‫‪214‬‬
 ‫המסע המדעי בעקבות מוצא האדם‬
‫רובוסטוס‪ .‬הקשרים השושלתיים בין המינים השונים של‬
‫אוסטרלופיתקוס היו שנויים במחלוקת‪.‬‬
‫במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת זיהו‬
‫אנתרופולוגים שלושה מינים נוספים של אוסטרלופיתקוס‪,‬‬
‫ומה שדרמטי אף יותר ‪ -‬הם זיהו סוג הומינידי שלישי‪:‬‬
‫א ר ד י פ י ת י ק ו ס ‪ .‬גם כאן התפתחה מחלוקת חריפה בדבר‬
‫‪3‬‬

‫הקשר בין המינים השונים‪ ,‬ומספר התאוריות כמעט שווה‬

‫למספר הפלאואנתרופולוגים‪.‬‬
‫לגילויים האלה נודעת חשיבות לא רק בשל הגידול במספר‬
‫המינים של אוסטרלופיתקוס לעומת מספרם בעבר‪ ,‬אף‬
‫שהכפלת מספרם תוך שנים מעטות היא בהחלט מפתיעה‪,‬‬
‫אלא עיקר חשיבותם הוא בעובדה שהם משנים לחלוטין את‬
‫הבנתנו על־אודות ההיסטוריה של האדם הקדמון‪.‬‬

‫ניתן להמחיש את הנקודה הזאת על‪-‬ידי דוגמה‪ .‬בשנת‬

‫‪ 1994‬פרסם פרופסור איב קופנס )‪ (Coppens‬מהמכללה‬
‫הצרפתית בפריז‪ ,‬מאמר שכותרתו ׳מוצא האדם׳‪ .‬פרופסור‬
‫‪4‬‬

‫קופנס‪ ,‬חבר האקדמיה הצרפתית למדעים ובר‪-‬סמכא מוכר‬

‫בנושא האבולוציה של האדם‪ ,‬מעלה במאמרו תאוריה חדשה‬
‫להסברת ההיסטוריה האבולוציונית של המין האנושי‪ .‬הרעיון‬
‫העומד בבסיס התאוריה של קופנס הוא שהבידוד הגאוגרפי‬
‫באפריקה עורר את האבולוציה של ההומינידים‪ ,‬וש׳בקעת‬
‫השבר האפריקאי טומנת בחובה את סוד ההתפצלות‬
‫שהולידה את ההומינידים מקופי‪-‬העל ועד להופעתם של יצורי‬
‫אנוש׳‪.‬‬
‫התאוריה לא שרדה זמן רב‪ .‬עברו שלוש שנים בלבד‬
‫וההסבר של קופנס התמוטט אל מול ממצאי מאובנים‬
‫חדשים‪ .‬במאמר שפרסמו ב־ ‪ 1997‬שני בני‪-‬סמכא בתחום‬
‫)פרופסור אלן וואקר )‪ ,(Walker‬מהאקדמיה האמריקאית‬
‫למדעים‪ ,‬ופרופסור מייב ליקי )‪ ,(Leakey‬ראש המחלקה‬
‫לפלאואנתולוגיה במוזיאון הלאומי של קניה(‪ ,‬הופרכה‬
‫התאוריה של קופנס‪ .‬ממצאים חדשים העידו כי לא היה‬
‫‪5‬‬

‫‪215‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫בידוד גאוגרפי‪ ,‬וההומינידים האפריקאים חיו בשני צדיה של‬

‫בקעת השבר האפריקאי‪.‬‬

‫אלה הם פני הדברים בחקר האבולוציה של המין האנושי‪.‬‬

‫התאוריה המקובלת היום בדבר מוצא האדם דינה להיות‬
‫מושלכת לכשיתגלו ממצאי המאובנים של המחר‪.‬‬
‫פרופסור דוד פילבים )‪ (Pilbeam‬מאוניברסיטת הארווארד‪,‬‬
‫קובל על התרחשותם של מהפכים דרמטיים רבים בהבנה‬
‫המדעית של האבולוציה האנושית‪ ,‬וזאת תוך פרק זמן כה‬
‫קצר‪ .‬פילבים מתאר את השינוי המוחלט שהתחולל‬
‫בקונצנזוס המדעי תוך חמש שנים בלבד‪ ,‬ושואל‪ :‬׳מה גרם‬
‫לפרשנות כה מוטעית של ממצאי המאובנים ההומינידים‬
‫שנתגלו?׳‪ .‬והוא משיב‪ :‬׳ההומינידים הקדומים היו שונים‬
‫באופן ניכר מכל מין קיים‪ .‬ואולם במקרים רבים הייתה‬
‫התעלמות מההבדלים הללו‪ .‬הדמיון שהוצג בין ההומינידים‬
‫הקדומים לבני אדם מודרניים היה מוגזם ולא נאמן‬
‫למציאות׳‪.‬‬‫‪6‬‬

‫הומו)‪(Homo‬‬

‫עתה נפנה להומיניד בן‪-‬זמננו ‪:‬הומו ‪ .‬מכיוון ש מ א ו ב נ י מ ש גם‬

‫קרובים יותר לזמננו וגם נמצאו בהם פרטים רבים יותר‬
‫מאשר מאובני אוסטרלופיתקוס‪ ,‬היינו רשאים לצפות‬
‫שהתמונה המדעית תהיה פחות מבולבלת‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שנראה‬
‫להלן‪ ,‬אותו בלבול ואותו חוסר ודאות מדעית אשר אפיינו את‬
‫ניתוח מאובני ההומינידים הקדומים‪ ,‬התקיים גם בכל הנוגע‬
‫למאובני‪;;7‬ש‪.‬‬
‫עד לאחרונה חשבו שסוג הומו כולל רק שלושה מינים‪:‬‬
‫)׳האדם הנבון׳(‪.‬‬ ‫ארקטוס‪ ,‬הומו ספיינס‬ ‫הביליס‪ ,‬הומו‬ ‫הומו‬
‫המין האחרון‪ ,‬המאופיין על‪-‬ידי מוח מודרני גדול‪ ,‬נחלק לשני‬
‫תת‪-‬מיניס‪ :‬האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני בן‪-‬זמננו‪,‬‬
‫ההומיניד היחיד שקיים היום‪.‬‬

‫‪216‬‬
 ‫המסע המדעי בעקבות מוצא האדם‬

‫תוך עשר שנים בלבד השתנתה התמונה הזאת לחלוטין‪.‬‬

‫כעת מאמינים שסוג הומו כולל שבעה מינים‪ .‬גילויים‬
‫‪7‬‬

‫חדשים של מאובנים הוסיפו את המינים הומו ארגסטר והומו‬

‫רודולפנסיס‪ ,‬ובעקבות סיווג מחודש נוספו עוד שני מינים‪:‬‬
‫הומו הידלבר^נסיס והומו נ י א נ ד ר ט ל נ ס י ס ‪ .‬מאמר שפורסם‬
‫בכתב העת המכובד ‪ Nature,‬דן בחוסר ההבנה של מאובני‬
‫‪8‬‬

‫הומו הקדומים ונשא את הכותרת הסטירית ׳מי הוא הומו‬

‫הביליס האמתי?׳ המאמר מתאר את הבלבול סביב גילויו של‬
‫המאובן ההומינידי המכונה ‪ ,OH-62‬ולסיכום נאמר בו‪:‬‬
‫׳המאובן החדש חושף ללא כחל ושרק עד כמה מועטות הן‬
‫ידיעותינו על האבולוציה של המינים ולהומו ׳‪.‬‬

‫)‪(Homo sapiens‬‬ ‫הומו ספיינס‬

‫‪-‬‬ ‫השאלה המדעית המעניינת ביותר נוגעת ל‪ -‬הומו ספיינס‬

‫המין שלנו‪ .‬מכיוון ש‪ -‬הומו ספיינס הוא מין הומינידי בן‪-‬‬
‫זמננו‪ ,‬מותר לצפות שהעדות המדעית לגביו תהיה ברורה‬
‫למדיי‪ .‬אך למעשה‪ ,‬גם בנוגע למוצא המין שלנו שוררים בקרב‬
‫הפלאואנתרופולוגים ויכוחים נוקבים‪.‬‬

‫כיום ישנן שתי תאומות מנוגדות להסבר האבולוציה של‬

‫האדם בן‪-‬זמננו‪ .‬שתי האסכולות המחזיקות בתאוריות אלה‬
‫משתמשות בשיטות מחקר שונות לחלוטין‪ .‬אסכולה אחת‬
‫שמה דגש על מחקרים מסורתיים של מאובנים פרה‪-‬‬
‫היסטוריים‪ ,‬ואילו האסכולה השנייה משתמשת בשיטות‬
‫מודרניות של ביולוגיה מולקולרית‪ .‬כדי לקבוע את‬
‫האבולוציה של הגזעים השונים‪ ,‬היא חוקרת את רצף הדנ״א‬
‫שלהם‪ .‬היה ניתן לצפות ששתי הגישות המשלימות בחקר‬
‫מוצא האדם יובילו לתוצאות דומות‪ ,‬וכל אחת מהשיטות‬
‫תאשר את הממצאים של חברתה‪ .‬אולם לא כך הם פני‬
‫הדברים‪ .‬האסכולות המנוגדות מתווכחות ללא הרף זו עם זו‪,‬‬
‫ונמצאות בסכסוך קולני עד עצם היום הזה‪.‬‬

‫‪217‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫תאוריה אחת מכונה ׳היציאה מאפריקה‪ /‬והיא טוענת שכל‬

‫בני האדם החיים כיום הם צאצאים של אם אפריקאית יחידה‬
‫שחיה לפני כ‪ 200,000-‬שנה‪ .‬התאוריה שמנגד‪ ,‬המכונה ׳רב‪-‬‬
‫אזורית‪ /‬טוענת שהגזעים השונים של בני האדם צצו באופן‬
‫עצמאי‪ ,‬בזמנים שונים ברחבי העולם‪ ,‬באותם מקומות‪ ,‬פחות‬
‫או יותר‪ ,‬שבהם הם חיים היום‪ .‬בשנת ‪ 1992‬הזמין כתב‪-‬העת‬
‫היוקרתי ‪ Scientific A m e r i c a n‬את דוברי שתי האסכולות‬
‫המתחרות להציג את טיעוניהם במאמרים שיפורסמו זה בצד‬
‫זה באותו גיליון‪ ,‬על־מנת שיובהרו עמדותיה של כל אחת‬
‫מהאסכולות‪.‬‬
‫‪10,9‬‬

‫המאמרים הללו הם אכן מאלפים‪ ,‬וזאת מכמה סיבות‪,‬‬

‫ובהן טענתם של הכותבים המכובדים שהתאוריה שלהם‬
‫הוכחה באופן ודאי ומוחלט‪ .‬מדעני ׳היציאה מאפריקה׳‬
‫כותבים‪ :‬׳לאחר שנים של מחלוקת‪ ,‬ניצחנו בוויכוח;‬
‫הפלאואונטולוגים מודים שאנו צדקנו והם טעו׳‪ .‬מדעני‬
‫התאוריה ה׳רב‪-‬אזורית׳ כותבים‪ :‬׳הראיה האמתית‬
‫להתפתחות המין האנושי מצויה בממצאי המאובנים‪ .‬אנו‬
‫מציגים תאוריה הכוללת בתוכה את כל הידע שהצטבר‬
‫בתחום המאובנים של האדם המודרני‪ ,‬בתחום הארכאולוגיה‪,‬‬
‫ובתחום הגנים׳‪.‬‬

‫והקורא תוהה‪ :‬כיצד ייתכן ששתי קבוצות של מדענים‬

‫מכובדים יבחנו את אותם הנתונים בדיוק ויגיעו למסקנות כה‬
‫מנוגדות? האמת ניתנת להיאמר שתופעות מסוג זה נפוצות‬
‫למדיי בחקר מוצא האדם‪ .‬פרופסור דוד פילבים אומר על כך‪:‬‬
‫׳התאוריות בדבר מוצא האדם כמעט אינן מושפעות מממצאי‬
‫המאובנים׳‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫‪Scientific‬‬
‫עוד פרט מעניין בוויכוח שנערך מעל דפי ה ־‬
‫‪ A m e r i c a n‬על מוצא הומו ספיינס הוא‪ ,‬שכל צד טוען ששיטות‬
‫המחקר שהצד השני משתמש בהן מוטעות מן היטוד‪,‬‬
‫ומבוססות על מהלכים מדעיים שגויים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המדענים‬

‫‪218‬‬
 ‫המסע המדעי!עקבומ מוצא האדם‬

‫ה׳רב‪-‬אזוריים׳ כותבים על שיטת הניתוח של מתחריהם‪:‬‬

‫׳הראיות שלהם מתבססות על ׳שעון מולקולרי׳ פגום‪ ...‬יש‬
‫לדחות את התאוריה שלהם משום שדרך הסקת המסקנות‬
‫שלהם פגומה׳‪.‬‬
‫מדעני ׳היציאה מאפריקה׳ מתארים את נתוני המאובנים‬
‫של מתחריהם כך‪ :‬׳עקרונית‪ ,‬אין אפשרות לפרש ממצאי‬
‫מאובנים באופן אובייקטיבי‪ ...‬הפלאונטולוג יוצא מנקודת‬
‫מבט משוחדת‪ ,‬המטה את עמדותיו ומשבשת את כושר‬
‫האבחנה שלו‪ ...‬ממצאי המאובנים ידועים כדלים ולא־‬
‫מהימנים‪ ...‬חקר המאובנים עלול להוביל למבוי אבולוציוני‬
‫סתום׳‪.‬‬
‫איך עלינו להתייחס לעמדות המנוגדות כל‪-‬כך שמביעים‬
‫מדענים ידועי‪-‬שם? האם הראיות הגנטיות הן ׳פגומות׳‪ ,‬או‬
‫שמא הן ׳משכנעות׳? האם שרידי המאובנים מהווים ׳אוסף‬
‫מונומנטלי של ראיות מהימנות הרבה יותר׳‪ ,‬או שמא הם‬
‫׳משוחדים׳? האם נתונים גנטיים הם ׳שלמים ואובייקטיבים׳‪,‬‬
‫או שמא הם ׳נשענים על רשימה ארוכה של הנחות‬
‫מפוקפקות׳? מה אירע לאמות המידה המקובלות של‬
‫אובייקטיביות מדעית?‬

‫כדי להעריך נכונה את מהימנותם של הנתונים‪ ,‬כדאי‬

‫לבדוק מה דעתם של מדענים אחרים שאינם מעורבים ישירות‬
‫בוויכוח‪ ,‬ולכן יש להניח שדעותיהם אובייקטיביות יותר‪.‬‬
‫בעת דיון על נתונים גנטיים ונתוני דנ״א שבהם משתמשים‬
‫המדענים התומכים בתאוריית ׳היציאה מאפריקה׳‪ ,‬התבטא‬
‫פרופסור אלן טמפלטון)‪ (Tempieton‬מאוניברסיטת וושינגטון‬
‫בביקורתיות רבה‪ ,‬ואמר‪ :‬׳סביר להניח שההיפותזה של‬
‫״היציאה מאפריקה״ לא הייתה באה לעולם אם ניתוח‬
‫‪12‬‬
‫המערכת המקורית של הנתונים הגנטיים היה נעשה כראוי׳‪.‬‬
‫פרופסור אריק טרינקאוס )‪ ,(Trinkaus‬בר‪-‬סמכא מוביל‬
‫בתחום האדם הניאנדרטלי‪ ,‬נדרש לניתוח ממצאי המאובנים‬
‫על‪-‬ידי מדעני התאוריה ה׳רב‪-‬אזורית׳‪ ,‬וביקר בחריפות את‬

‫‪219‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫המשקל הרב שהם מייחסים לממצאי המאובנים‪ .‬טרינקאוס‬

‫הצביע על התופעה שמדענים שונים הבודקים את אותם‬
‫מאובנים יכולים להגיע למסקנות הפוכות‪ ,‬וזאת משום שכל‬
‫מדען נוטה לראות בנתונים שלפניו אישור לתאוריה שלו‪ .‬וכך‬
‫טרינקאוס כותב‪ :‬׳המאובן הניאנדרטלי מ;‪-‬ק‪/‬להיה ראי‬
‫מושלם‪ ,‬ששיקף לעיני המתבוננים בו את האמונות שכל אחד‬
‫מהם הביא עמו‪ ...‬הם עיצבו את ההיפותזה שלהם בצורה כה‬
‫גמישה עד שאין ראיות שבכוחן להפריך אותה׳‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מסקנות‬
‫ייתכן שהמסקנה הנכונה שיש להסיק מכל הטענות וטענות־‬
‫הנגד הללו היא‪ ,‬ששתי קבוצות המדענים צודקות כאשר כל‬
‫אחת מהן שוללת את שיטות הניתוח של חברתה‪ ,‬ולכן אין‬
‫לסמוך על השענות של אף אחד מן הצדדים ואין לראות אף‬
‫אחת מהתאומות כמהימנה‪ .‬מומלץ לקורא לזכור זאת בפעם‬
‫הבאה שישמע פרופסור מפורסם המכריז על תאומה חדשה‬
‫למוצא האדם‪ ,‬וטוען שהתאוריה שלו‪ ,‬היא לבדה‪ ,‬מתבססת‬
‫על ראיות מדעיות ׳ברורות ומשכנעות׳‪ .‬ראינו שאפשר כי‬
‫ראיה הנחשבת ברורה ומשכנעת בעיני מדען מכובד אחד‪,‬‬
‫תתואר על‪-‬ידי עמיתו‪ ,‬המכובד אף הוא‪ ,‬כ׳פגומה ומבוססת‬
‫על רשימה ארוכה של הנחות מפוקפקות׳‪.‬‬
‫במצב עניינים שכזה קל להבין את קובלנותיו של פרופסור‬
‫טרינקאוס על נטיותיהם של פלאואנתרופולוגים לראות‬
‫בנתוני המאובנים מה שלבם חפץ‪ .‬וכך הוא כותב‪ :‬׳מה שמוזר‬
‫‪ -‬ומאכזב ביותר ‪ -‬היא הדרך שבה יכולים לרתום את אותם‬
‫ממצאי מאובנים לחיזוק תאומות שונות לחלוטין זו מזו‬
‫בדבר האבולוציה של המין האנושי‪ .‬דומה על מי שקורא את‬
‫המאמרים המתארים את שתי השיטות‪ ,‬זה בצד זה‪ ,‬כאילו‬
‫הוא נתון בתוך סיפור קפקאי׳‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫‪220‬‬
 ‫המסע המדעי געקבומ מוצא האדם‬

‫מקורות והערות‬
‫נ‪ .‬אלדרדג׳‪) Myths of H u m a n E v o l u t i o n ,‬ניו יורק‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הוצאת אוניברסיטת קולומביה‪ ,(1982 ,‬עמ׳ ‪.120‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .3‬ט‪ .‬ד‪ .‬וייט‪ ,‬ג‪ .‬סווה‪ ,‬וב‪ .‬אספו‪ , N a t u r e , 1995 ,‬כרך ‪,375‬‬
‫עמ׳ ‪.88‬‬
‫י‪ .‬קופנס‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬יולי ‪ ,1994‬עמודים‬ ‫‪.4‬‬
‫‪.62-69‬‬
‫מ‪ .‬ליקי וא‪ .‬תקר‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬יוני ‪,1997‬‬ ‫‪.5‬‬
‫עמודים ‪.60-65‬‬
‫ד‪ .‬פילבים‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬מרץ ‪ ,1984‬עמודים‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.63-69‬‬
‫י‪ .‬טטרסל‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ינואר ‪ ,2000‬עמודים‬ ‫‪.7‬‬
‫‪.38-44‬‬
‫‪ .8‬ב‪ .‬ווד‪ , N a t u r e , 1987 ,‬כרך ‪ ,327‬עמודים ‪.187-188‬‬
‫א‪ .‬ק‪ .‬וילסון ור‪ .‬ל‪ .‬קאהן‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬אפריל‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ ,1992‬עמודים ‪.22-27‬‬
‫שם המאמר‪."Recent African Genesis of Humans" :‬‬
‫א‪ .‬ג‪ .‬טורן ומ‪ .‬ה‪ .‬וולפוף‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬אפריל‬ ‫‪.10‬‬
‫‪ ,1992‬עמודים ‪.28-33‬‬
‫שם המאמר‪."Multiregional Evolution of Humans" :‬‬
‫ד‪ .‬פילבים‪ ,‬ב ־ ‪ ,Major Trends in E v o l u t i o n‬ל‪ .‬ק‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫קוניגסון)עורך()לונדון‪ :‬פרגמון‪ ,(1980 ,‬עמ׳ ‪.267‬‬
‫א‪ .‬ר‪ .‬טמפלטון‪ ,‬מצוטט ב‪ ,Scientific A m e r i c a n -‬מאי‬ ‫‪.12‬‬
‫‪ ,1992‬עמ׳ ‪.80‬‬
‫א‪ .‬טרינקאוס ופ‪ .‬שיפמן‪) The N e a n d e r t h a l s ,‬לונדון‪:‬‬ ‫‪.13‬‬
‫ג׳ונתן קייפ‪ ,(1993 ,‬עמ׳ ‪.379‬‬
‫‪ .14‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.390‬‬

‫‪221‬‬
 ‫‪16‬‬
‫מאוריית האבולוציה של דארווין‬
‫כמאה וחמישים שנה חלפו מאז פרסם צ׳רלס דארווין את‬
‫ספרו המפורסם‪ ,‬מוצא המינים‪ .‬יותר מיובל שנים חלפו מאז‬
‫נוצר הנאו‪-‬דארוויניזם‪ ,‬הגרסה המודרנית של תאוריית‬
‫האבולוציה של דארווין‪ .‬התאוריה הזאת ידועה גם בשם‬
‫התאוריה הסינתטית של האבולוציה‪ ,‬משום שהיא סינתזה‬
‫של רעיונותיו המקוריים של דארווין )הברירה הטבעית‪,‬‬
‫הישרדותו של המתאים ביותר‪ ,‬מלחמת קיום‪ ,‬יכולת‬
‫ההסתגלות( עם חידושי הגנטיקה והביולוגיה של אוכלוסיות‪.‬‬
‫בפרק זמן זה הייתה תאוריית האבולוציה של דארווין לשם‬
‫דבר בעולם המדע‪ ,‬וכיום כמעט אין אדם‪ ,‬אפילו בעל השכלה‬
‫מינימלית ביותר‪ ,‬שלא שמע על תאוריית האבולוציה של‬
‫דארווין‪.‬‬
‫לאור ההיסטוריה הארוכה הזו‪ ,‬היה אפשר להניח‪,‬‬
‫שהתאוריה של דארווין והעובדות הבסיסיות של האבולוציה‬
‫הכלולות בה יזכו להסכמה כללית בקרב חוקרי האבולוציה‪.‬‬
‫במדע‪ ,‬שלא כמו בתחומים אחרים‪ ,‬ישנן שיטות שבאמצעותן‬
‫אפשר לבחון באופן אובייקטיבי את הנתונים‪ ,‬ומתוך‪-‬כך‬
‫להגיע למסקנות המקובלות על הקהילה המדעית כולה‪ .‬היה‬
‫אפוא אפשר לחשוב‪ ,‬שבמרוצת חמישים השנים שחלפו כבר‬
‫הצליחו המדענים לעמוד על העקרונות הבסיסיים של‬
‫האבולוציה של עולם‪-‬החי‪ ,‬ובייחוד על עקרונות תורת‬
‫האבולוציה של דארווין‪ .‬אלא שלא כך הם פני הדברים‬
‫במציאות‪ .‬צריך רק לקרוא את הספרים המדעיים או‬

‫‪223‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫המאמרים המתפרסמים חדשים לבקרים בכתבי‪-‬העת‬

‫החשובים‪ ,‬כדי להשתכנע עד כמה הסוגיות המרכזיות בחקר‬
‫האבולוציה עדיין אפופות במעטה של בלבול‪ .‬מדהים לראות‬
‫את הוויכוחים הנוקבים הנמשכים עד עצם היום הזה בין‬
‫גדולי המומחים‪ ,‬אפילו באשר לעקרונות הבסיסיים ביותר של‬
‫האבולוציה‪.‬‬

‫חשוב להדגיש כי הביקורות הרבות והנוקבות ביחס‬

‫לשאלות הבלתי‪-‬פתורות של האבולוציה אינן באות מצד‬
‫ביולוגים דתיים בעלי נטיות פונדמנטליסטיות‪ ,‬שמטרתם‬
‫להטיל ספקות ולהשמיץ את האבולוציה‪ .‬אנו נצטט כאן רק‬
‫מדענים‬ ‫בינלאומיים‪,‬‬ ‫במומתים‬ ‫המוכרים‬ ‫ביולוגים‬
‫שמפרסמים את מאמריהם בכתבי‪-‬העת היוקרתיים ביותר‬
‫בתחומם‪ .‬המחלוקות באשר לסוגיות המרכזיות באבולוציה‬
‫הן אמתיות‪ ,‬והן נוגעות לשאלות העומדות בעינן עשרות שנים‬
‫בלא שתושג לגביהן הסכמה בקרב המדענים‪.‬‬

‫חילוקי דעות‬
‫מהו מין!‬
‫השאלה המוצגת כאן היא לבטח מוזרה ביותר‪ .‬הייתכן‬
‫שמומחים לחקר האבולוציה אינם יודעים מהו מין? שם ספרו‬
‫הידוע של דארווין‪ ,‬מוצא המינים‪ ,‬מלמד‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שיש‬
‫הסכמה בין המדענים באשר למשמעות של מין כשמדובר‬
‫בבעלי‪-‬חיים‪ ,‬שאם לא כן על מה מדבר דארווין? רבים‬
‫מהקוראים בוודאי יופתעו כשייווכחו לדעת שכלל לא נהיר‬
‫לביולוגים מהי הגדרת המושג ׳מיו׳ של בעלי‪-‬חיים‪ ,‬או מה‬
‫שמדהים אף יותר ‪ -‬כלל לא ברור אם יש למושג זה משמעות‬
‫כלשהי‪.‬‬

‫‪224‬‬
 ‫תאוריית האבולוציה של דארווין‬

‫אנו מבקשים לציין כי אין מדובר כאן באי‪-‬בהירות הנוגעת‬

‫לבמה מקרים גבוליים‪ .‬מדובר בעמימות יסודית באשר‬
‫למשמעות המושג ׳מיף‪ .‬עשרות שנים נמשכת מחלוקת של­‬
‫ממש סביב הסוגיה הזו‪ ,‬שקיבלה את השם ׳בעיית המין׳‬
‫‪1‬‬

‫) ‪ species problem).‬מעיון בקובץ המדעי שפורסם בעקבות‬ ‫‪2‬‬

‫סימפוזיון בינלאומי לביולוגיה שנערך באוניברסיטת טוקיו‬

‫בשנת ‪ ,1985‬ניתן להסיק כי ׳בעיית המין׳ ממשיכה להטריד‬
‫את מנוחת המדענים‪ .‬שני המאמרים הראשונים בקובץ‬
‫מציגים דעות מנוגדות לחלוטין של שני מומחים בתחום‪.‬‬

‫פרופסור פיטר ךייבן )‪ ,(Raven‬מנהל הגנים הבוטניים של‬

‫מדינת מיזורי‪ ,‬טוען‪:‬‬

‫יש לדחות את תפיסת המין הביולוגי כיחידה‬

‫בעלת משמעות אבולוציונית ‪ ...‬למושג ׳מין׳‪ ,‬אין‬
‫קיום אובייקטיבי בטבע ‪ ...‬עיקר המחקר בתחום‬
‫האבולוציה צריך להתמקד באוכלוסייה ולא במין‬
‫‪ ...‬למרבה המבוכה‪ ,‬יש לנו ראיות מעטות בלבד‬
‫בנוגע לכמה מן הרעיונות הנפוצים ביותר‬
‫‪3‬‬
‫בסיסטמטיקה ובאבולוציה‪.‬‬

‫דעה מנוגדת לחלוטין מביע פרופסור וולטר בוק )‪,(Bock‬‬

‫מאוניברסיטת קולומביה‪ ,‬וטוען‪:‬‬

‫למושג ׳מין׳ יש קיום אובייקטיבי ‪ ...‬מינים‬

‫ויצירת מינים ממלאים תפקיד חשוב בשינוי‬
‫אבולוציוני‪ ...‬אינטראקציות בין מינים מספקות‬
‫את עיקר הלחצים הסלקטיביים שמניעים‬
‫שינויים אבולוציוניים‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫׳מין׳‪ ,‬כפי שהוא מוגדר בספרי הלימוד‪ ,‬הוא אוכלוסייה של‬

‫בעלי‪-‬חיים המקיימים קשרי רבייה בינם לבין עצמם‪ .‬במילים‬
‫‪5‬‬

‫‪225‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫אחרות‪ ,‬מה שקובע אם שני בעלי‪-‬חיים שייכים לאותו מין‬

‫הוא אם הם מזדווגים בטבע ליצירת צאצאים פוריים‪.‬‬
‫במעבדה או בגן חיות אפשר לזווג בין מינים שונים )כגון‬
‫אריות ונמרים( אבל בטבע הדבר לעולם לא יקרה‪.‬‬
‫והנה הוכח‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬כי אמת־מידה זו לקביעת ׳מין׳‬
‫היא שגויה‪ .‬כיום ידועות דוגמאות רבות של בעלי‪-‬חיים‬
‫ממינים שונים המזדווגים זה עם זה באופן חופשי בטבע‪,‬‬
‫ומביאים לעולם יצורי כלאיים פוריים‪ .‬פרופסור ג׳יימס מאלט‬
‫)‪ (Mallet‬מאוניברסיטת קולג׳ בלונדון‪ ,‬כותב על כך‪:‬‬

‫כרבע מכל מיני הברווזים‪ ,‬עופות הציד והפסיונים‬

‫יוצרים בני‪-‬כלאיים בטבע‪ ...‬אצל דגי שוניות‬
‫האלמוגים מדובר ב־‪ ...20%‬הלוויתו הכחול‬
‫מזדווג עם לוויתנים ממין אחר‪ ...‬רבע מכלל‬
‫הפרפרים מסוג ‪ H e l i c o n i u s‬יוצרים בני‪-‬כלאיים‬
‫‪6‬‬
‫בטבע‪.‬‬

‫לדעת מאלט‪ ,‬׳ההכרה בתופעה הרווחת של בני‪-‬כלאיים בטבע‬

‫מחייבת דרך הסתכלות חדשה לחלוטין על עולם‪-‬החי ‪...‬‬
‫ההתעלמות מ׳הדליפות הגנטיות׳ הללו יצרה הסתכלות‬
‫קצרת‪-‬רואי על האבולוציה׳‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫האם מוטציות הן שרירותיות!‬

‫לכל בעל‪-‬חיים מערך גנטי משלו‪ .‬הגנים הם קטעים של‬
‫מולקולות ארוכות דמויות שרשרת )דנ״א(‪ ,‬והם נמצאים בכל‬
‫תא של כל יצור חי‪ .‬לפיל יש גנים של פיל‪ ,‬למקק יש גנים של‬
‫מקק‪ ,‬ולקנגורו יש גנים של קנגורו‪ .‬בהתרבות מינית‪ ,‬הגנים‬
‫של ההורים משוכפלים לפני שהם מועברים לצאצאים‪.‬‬
‫בתהליך הביולוגי של שיכפול הגנים עלולה להתרחש תקלה‪,‬‬
‫הנקראת מוטציה‪ .‬הצאצא שבא לעולם לאחר שהתרחשה‬
‫תקלה כזו עבר אפוא מוטציה גנטית‪.‬‬

‫‪226‬‬
 ‫תאוריית האבולוציה של דארמין‬

‫אחת מאבני היסוד של האבולוציה היא ראיית כל‬

‫המוטציות כשרירותיות‪ .‬מוטציות אינן מוכתבות על‪-‬ידי‬
‫‪8‬‬

‫גורם כלשהו מתוך מגמה לפתור בעיה כלשהי שהאורגניזם‬

‫מתמודד אתה‪ .‬אין כל קשר בין התרחשות המוטציה לנזק או‬
‫לתועלת שהיא נושאת בחובה עבור האורגניזם‪ .‬מוטציות הן‬
‫תמיד תוצאה של המקרה העיוור‪.‬‬
‫מוטציות שרירותיות מהוות את חומר הגלם של הברירה‬
‫הטבעית‪ .‬שני עמודי היסוד שעליהם מתבססת תאוריית‬
‫דארווין הם המוטציות השרירותיות שיוצרות גיוון גנטי‬
‫בקרב אוכלוסיית בעלי־חיים‪ ,‬והתהליך ה ל א ־ שרירותי של‬
‫ברירה טבעית שבא בעקבותיהן‪ ,‬ואשר בו נעשית ׳סלקציה׳‬
‫הקובעת איזה מבין בעלי‪-‬החיים השונים מתאים יותר לשרוד‪.‬‬
‫מה שמניע אפוא את האבולוציה היא פעילות הגומלין בין‬
‫תהליכים שרירותיים )מוטציות( ותהליכים לא‪-‬שרירותיים‬
‫)הברירה הטבעית(‪ .‬זוהי בעצם תמצית תאוריית האבולוציה‪.‬‬

‫לאור ההבנה היסודית הזאת של תאוריית דארווין‪ ,‬הופתעו‬

‫חוקרי האבולוציה לא מעט כאשר ניסויים שערכו העלו‬
‫ספקות אם מוטציות הן אכן שרירותיות‪ .‬בשנת ‪ 1988‬הופיע‬
‫בכתב־העת רב‪-‬ההשפעה ‪ N a t u r e‬מאמר שנכתב על־ידי‬
‫פרופסור ג׳ון קיירנס )‪ (Cairns‬ועמיתיו בבית הספר לרפואה‬
‫של אוניברסיטת הארווארד‪ ,‬ובו נכתב כי ׳ייתכן שיש לתאים‬
‫‪9‬‬
‫מנגנונים הבוחרים אילו מוטציות יתרחשו׳‪.‬‬
‫במסגרת הניסוי שערכו קיירנס ועמיתיו‪ ,‬הם פיתחו‬
‫חיידקים שאינם מסוגלים לעכל לקטוז )סוכר חלב(‪ ,‬והזינו‬
‫אותם אך ורק בלקטוז‪ .‬ההנחה הייתה שבהעדר מזון המתאים‬
‫ליכולת העיכול שלהם‪ ,‬לא יוכלו החיידקים הללו להתרבות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בניגוד למצופה‪ ,‬התרחשה בחלק מן החיידקים‬
‫מוטציה‪ :‬אחד הגנים שלהם התחיל לייצר אנזים המסוגל‬
‫לעכל לקטוז‪ ,‬ואותם חיידקים שבו להתרבות‪ .‬כאשר גילו זאת‬
‫החוקרים‪ ,‬הם הוכו בתדהמה )׳כמעט אי־אפשר להאמין‬

‫‪227‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫שתופעה כזאת יכולה להתרחש׳ (‪ ,‬ובדיווח על הניסוי הדגישו‬

‫את המשמעויות מרחיקות־הלכת של תוצאותיו‪:‬‬

‫מטרת מאמר זה להראות עד כמה אמונתנו‬

‫בשרירותיות של המוטציות נעדרת בסיס מדעי‬
‫איתן‪ .‬הרעיון של שרירותיות המוטציות נראה‬
‫כדוקטרינה שמעולם לא נבחנה כראוי‪ .‬תוצאות‬
‫הניסויים שאנו מתארים כאן נותנות מקום‬
‫לאפשרות שיש לחיידקים בחירה אילו מוטציות‬
‫לייצר‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫הממצאים בדבר האפשרות של ׳מוטציה מכוונת׳ אכן נחשבו‬

‫למהפכניים ביותר‪ .‬על‪-‬כך מצביעה העובדה שעשר שנים לאחר‬
‫מכן השתמש כתב‪-‬העת השמרני ‪ Scientific A m e r i c a n‬בביטויים‬
‫נלהבים‪ ,‬כאשר דן באותם ניסויים וכינה אותם ׳ניסויים‬
‫סנסציוניים׳ עם פוטנציאל ׳מסעיר׳‪ .‬הכותרת שנתן כתב־העת‬
‫למאמר הייתה ׳האבולוציה עוברת אבולוציה׳‪ ,‬וכותרת‬
‫המשנה‪ :‬׳ממצאים חדשים מלמדים שהמוטציה היא תהליך‬
‫הרבה יותר מורכב מאשר חשבו קודם לכן׳‪ .‬כתב‪-‬העת מכריז‬
‫במאמרו כי התוצאות הניסיוניות של צוות המחקר‬
‫מאוניברסיטת הארווארד עומדות בסתירה מוחלטת‬
‫לעקרונות המקובלים של האבולוציה‪:‬‬

‫האפשרות של מוטציה מכוונת מתנגשת חזיתית‬

‫עם העיקרון המקודש שאין להיווצרות מוטציות‬
‫כל קשר להשפעות שלהן על האורגניזם ‪ ...‬הרעיון‬
‫המסעיר הזה הצית ויכוח לוהט‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫הרעיון של מוטציה מכוונת הוא כה בלתי‪-‬מתקבל־על־הדעת‬

‫עד שפרופסור ברי הול )‪ (Hall‬מאוניברסיטת רוצ׳סטר‪ ,‬קובע‬
‫כי יהא אשר יהא ההסבר שיפתור בסופו של דבר את החידה‬

‫‪228‬‬
 ‫תאוריימ האבולוציה של דארווין‬

‫העצומה הזאת‪ ,‬׳יש בכוחם של המנגנונים שמייצרים את השד‬

‫הזה של מוטציה מכוונת לזעזע את הביולוגיה׳‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫הברירה הטבעית‬
‫פרופסור ג׳ון אנדלר )‪ (Endier‬מאוניברסיטת קליפורניה‪,‬‬
‫כותב‪:‬‬

‫אלה החושבים שהברירה הטבעית היא הגורם‬

‫החשוב ביותר באבולוציה‪ ,‬עובדים בעיקר עם‬
‫תכונות של צורות ומבנים באוכלוסיות טבעיות‪,‬‬
‫ואילו אלה הרואים בברירה הטבעית גורם בלתי‪-‬‬
‫חשוב לחלוטין נוטים לעבוד עם תכונות‬
‫‪14‬‬
‫מולקולריות או ביוכימיות באוכלוסיות מעבדה‪.‬‬

‫פרופסור ג׳פרי מיטון )‪ (Mitton‬מאוניברסיטת קולורדו‪,‬‬

‫מוסיף‪:‬‬

‫אנו מוצאים שלברירה הטבעית יש משמעות שונה‬

‫אצל אנשים שונים‪ ...‬חילוקי דעות באשר למהות‬
‫הברירה הטבעית וחשיבותה תורמים את‬
‫תרומתם לעובדה שכמה סוגיות טרם יושבו‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫שכותרתו ׳מחלוקות בדבר‬ ‫‪,Evolution‬‬ ‫מאמר בכתב־העת‬

‫יחידות הברירה׳‪ ,‬מתחיל כך‪:‬‬

‫אחת הבעיות שטרם נמצא להן פתרון בחקר‬

‫האבולוציה היא זיהוי היחידות המהוות את‬
‫המטרות לברירה הטבעית‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫‪229‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫האם התרחשה איזו התקדמות אבולוציונית‬

‫בהיסטוריה שלעולם‪-‬החי?‬

‫השאלה הזו נראית בוודאי מדהימה‪ .‬כולנו למדנו שהמניע של‬

‫דארווין בהעלאת תאוריית האבולוציה שלו היה לספק מנגנון‬
‫שיסביר אין נוצרה התקדמות אבולוציונית‪ .‬כיצד יכול אפוא‬
‫מישהו להעלות את האפשרות שמעולם לא התרחשה‬
‫התקדמות אבולוציונית? יתרה מזו‪ ,‬מדוע לא ליישב את‬
‫השאלה הזאת פשוט על‪-‬ידי התחקות אחר עקבות של‬
‫התקדמות אבולוציונית בשפע הממצאים של המאובנים?‬
‫מדוע יש כאן בכלל מחלוקת? אך עובדה היא שהמחלוקת‬
‫בעינה עומדת!‬

‫ריצ׳רד דוקינס )‪ (Dawkins‬וסטיבן גולד )‪ (Gould‬הם‬

‫חוקרים נכבדים בחקר האבולוציה‪ .‬שניהם פרופסורים‬
‫באוניברסיטאות ידועות )הראשון באוקספורד והשני‬
‫בהארווארד(‪ ,‬שניהם הציגו תפיסות מדעיות חשובות‬
‫באבולוציה )דוקינס‪ :‬׳הגן האנוכי׳; גולד‪ :‬׳שיווי משקל‬
‫מקוטע׳( ושניהם כותבים פוריים ורהוטים שחיברו רבי־מכר‬
‫באבולוציה‪ .‬אבל בכך מסתיים הדמיון בין שני האישים‪ .‬שני‬
‫מומחים אלה חלוקים לחלוטין בכמה מהשאלות הבסיסיות‬
‫ביותר בקשר לאבולוציה‪ ,‬כולל זו שנשאלה לעיל‪.‬‬
‫האם הייתה התקדמות אבולוציונית בעולם־החי? תשובתו‬
‫הנחרצת של דוקינס היא ׳כן׳! ותשובתו‪ ,‬הנחרצת לא‪-‬פחות‪,‬‬
‫של גולד היא ׳לא׳!‬

‫כדי לחדד את המחלוקת בין דוקינס וגולד‪ ,‬החליט עורך‬

‫כתב־העת ‪ , E v o l u t i o n‬שהוא כתב־העת החשוב ביותר בתחומו‪,‬‬
‫לעמת את שני המומחים הללו זה מול זה‪ .‬הוא ביקש מכל‬
‫אחד מהם לבקר את ספרו האחרון של השני‪ .‬העורך מעיר‬
‫‪17‬‬

‫בסיפוק ש׳ציפינו ‪ -‬וקיבלנו ‪ -‬שני מאמרים כנים‬

‫ופרובוקטיביים על נושאים חשובים בתחומנו׳‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫‪230‬‬
 ‫תאוריית האבולוציה של דארווין‬

‫העיקרית מבין הסוגיות החשובות שבהן דנו שני החוקרים‬

‫הייתה השאלה אם חלה או לא חלה התקדמות אבולוציונית‬
‫בעולם‪-‬החי‪ .‬גולד טוען ש׳התקדמות באמצעות תהליך‬
‫הטיות‬ ‫על‬ ‫המבוססת‬ ‫אשליה‬ ‫היא‬ ‫האבולוציה‬
‫אנתרופומורפיות׳‪ .‬בניגוד גמור לכך טוען דוקינס כי ׳ברור‬
‫‪19‬‬

‫לגמרי שתהליך האבולוציה מאופיין בהתקדמות חשובה ‪...‬‬

‫אבולוציה באמצעות הסתגלות היא תהליך של התקדמות‬
‫חיונית׳‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫פרופסור דוד ךפו)‪ ,(Depew‬מאוניברסיטת אייווה‪ ,‬פרסם‬

‫מאמר משעשע על המחלוקת המפורסמת‪ ,‬שכותרתו‪ :‬׳האם‬
‫חוקרי האבולוציה עדיין שבויים בהתקדמות?׳‬
‫‪21‬‬

‫מצב אבסורדי‬
‫אפשר רק להשתאות לנוכח מחלוקות שכאלה‪ .‬לפנינו מצב‬
‫שבו שני מדענים מפורסמים‪ ,‬דוקינס וגולד‪ ,‬שניהם נחשבים‬
‫למומחים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬וכשהם מנתחים את אותם נתונים‬
‫בדיוק‪ ,‬הם מגיעים למסקנות הפוכות!‬
‫עוד יש לתמוה על העובדה שכל אחד משני הביולוגים הללו‬
‫מיידע את קוראי ‪ , E v o l u t i o n‬שלעמיתו‪ ,‬הידוע ומפורסם‬
‫כמותו‪ ,‬חסרה הבנה של העקרונות הבסיסיים ביותר של‬
‫האבולוציה!‬
‫דוקינס כותב על גולד‪ :‬׳טיעוניו שגויים‪ ...‬גולד טועה‪...‬‬
‫ניסיונו של גולד לראות בכל התקדמות לא יותר מאשר תהליך‬
‫שולי‪ ,‬מרושש את העושר של תהליך האבולוציה ומזלזל בו׳‬
‫גולד כותב על דוקינס‪ :‬׳ההיגיון שלו נפגם במידה רבה על־‬
‫ידי המנגנון הציורי הגרוע שאותו פיתח על‪-‬מנת שיישא את‬
‫הרעיון המרכזי של הספר‪ ...‬דימויים כגון אלה הם מטעים‬
‫במיוחד‪ ...‬היסוד התפיסתי בספרו של דוקינס הוא חסר‬
‫תוקף׳‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫‪231‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫חשוב להדגיש שגולד ודוקינס אינם מתווכחים על תוצאות‬

‫של מחקרים מדעיים חדשים‪ .‬מחלוקות כאלה הן תופעה‬
‫טבעית‪ .‬אי־ההסכמות ביניהם מתמקדים בעצם המהות של‬
‫הדיסציפלינה שלהם ‪ -‬נושאים שכבר נדונו לפרטי פרטים‬
‫במשך עשרות רבות של שנים‪ .‬רק באבולוציה קיים מצב‬
‫משונה כזה‪ ,‬שבו אפילו העקרונות היסודיים ביותר עדיין‬
‫שנויים במחלוקת כה חריפה‪.‬‬
‫ניקח לדוגמה את התחום המדעי בו אני עוסק‪ ,‬פיסיקה‬
‫תאורטית‪ .‬האם אפשר בכלל לדמיין שני פיסיקאים‬
‫מפורסמים שעמדותיהם נוגדות לחלוטין באשר לתורת‬
‫היחסות של איינשטיין‪ ,‬או לתאוריית האלקטרומגנטיות של‬
‫מקסוול‪ ,‬או לתורת הקוונטים של שרדינגר והייזנברג? האם‬
‫מישהו יכול להעלות על הדעת שפיסיקאי מפורסם יאשים את‬
‫עמיתו שאינו מבין את אחת התאוריות הבסיסיות בפיסיקה?‬
‫בכוונה תחילה הזכרתי את תורת הקוונטים‪ ,‬שהיא‬
‫תאוריה מוזרה להפליא בעלת משמעויות פילוסופיות‬
‫חשובות‪ ,‬שכן גם אם ישנן מחלוקות באשר לפרשנות של‬
‫‪24‬‬

‫תורת הקוונטים‪ ,‬הרי אין שום חילוקי דעות בשאלה כיצד‬

‫‪25‬‬

‫התאומה הזאת מסבירה תופעות הנצפות בטבע‪ .‬בניגוד‬

‫‪26‬‬

‫גמור לכך‪ ,‬אלו הם הנושאים המצויים בלב‪-‬לבן של‬

‫המחלוקות הסוערות באבולוציה‪.‬‬

‫מסקנות‬
‫רמת הבלבול והמסתורין העוטפת את חקר האבולוציה היא‬
‫מדהימה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שזהו ענף מדעי הנחקר באינטנסיביות‬
‫מזה עשרות רבות של שנים‪ ,‬טרם התמלאה הציפייה‬
‫לקונסנזוס מדעי בכל הנוגע לעקרונות הבסיסיים שלו‪.‬‬

‫‪232‬‬
 ‫מאודיימ האבולוציה של דארווין‬

‫מקורות והערות‬
‫ראה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את הספרים והמאמרים הרבים שכתב‬ ‫‪.1‬‬
‫במהלך השנים פרופסור ארנסט מאייר מאוניברסיטת‬
‫הארווארד‪ ,‬מי שנחשב כמומחה בתחום האבולוציה‪:‬‬
‫‪) S y s t e m a t i c s a n d Origin of S p e c i e s‬ניו יורק‪ :‬הוצאת‬
‫אוניברסיטת קולומביה‪The S p e c i e s P r o b l e m (1942 ,‬‬
‫)האגודה האמריקאית לקידום המדע‪ ,‬ניו יורק‪; (1957 ,‬‬
‫‪) A n i m a l S p e c i e s a n d E v o l u t i o n‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫הארווארד‪.(1963 ,‬‬
‫ראה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את מאמרו של הוארד ^ ‪: E v o l u t i o n‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כרך ‪ (1988) 42‬עמודים ‪.1112-1111‬‬
‫רייבן‪ ,‬ב‪, M o d e r n A s p e c t s of Species -‬‬ ‫פ‪ .‬ה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ק‪ .‬איוואסוקי )עורך( )הוצאת אוניברסיטת טוקיו‪,‬‬
‫‪ ,(1986‬עמודים ‪.11-29‬‬
‫ו‪ .‬ג׳‪ .‬בוק‪ ,1986 ,‬שם‪ ,‬עמודים ‪.31-57‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬ספר לימוד מאת א‪ .‬פ‪ .‬סולומון‪ ,‬ל‪ .‬ר‪ .‬ברג‪,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ד‪ .‬ו‪ .‬מרטין‪ ,‬וק‪ .‬ווילי‪ ,Biology ,‬מהדורה רביעית )ניו‬
‫יורק‪ :‬הוצאת מכללת הרקורט ברייס‪ ,(1996 ,‬עמ׳ ‪.434‬‬
‫‪ New Scientist, 3‬ביולי ‪ ,1999‬עמודים ‪.32-36‬‬ ‫‪ .6‬ג׳‪ .‬מלט‪,‬‬
‫‪ .7‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.33‬‬
‫ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬א‪ .‬פ‪ .‬סולומון וכוי‪ ,Biology ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.423‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪ .9‬ג׳‪ .‬קיירנס‪ ,‬ג׳‪ .‬אוברבו‪ ,‬וס‪ .‬מילר‪ , N a t u r e , 1988 ,‬כרך‬
‫‪ ,335‬עמודים ‪.142-145‬‬
‫‪ .10‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.145‬‬
‫‪ .11‬שם‪.‬‬
‫"‪In Focus‬״‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ספטמבר ‪ ,1997‬עמ׳ ‪.9‬‬ ‫‪.12‬‬
‫ב‪ .‬ג‪ .‬הול‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬ספטמבר ‪ ,1977‬עמ׳ ‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪ .0 14.‬א‪ .‬אנדלר‪) N a t u r a l S e l e c t i o n in the Wild ,‬הוצאת‬
‫אוניברסיטת פרינסטון‪ ,(1986 ,‬עמ׳ ‪.239‬‬
‫‪ .15‬ג׳‪ .‬ב‪ .‬מיטון‪ , E v o l u t i o n , 1989 ,‬כרך ‪ ,43‬עמ׳ ‪.1339‬‬
‫‪ .16‬ג׳‪ .‬ב‪ .‬מיטון‪ , E v o l u t i o n , 1987 ,‬כרך ‪ ,41‬עמ׳ ‪.232‬‬

‫‪233‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ של דוקינס והספר‬C l i m b i n g M o u n t i m p r o b a b l e ‫הספר‬ .17

‫ באנגליה הייתה כותרת ספרו של‬.‫ של גולד‬F u l l H o u s e
.Life's Grandeur:‫גולד‬
.1015 ‫ עמ׳‬,51 ‫ כרך‬, E v o l u t i o n , 1997 ,‫ קוין‬.‫ ג׳‬.18
.‫ שם‬.19
.1017 ‫ עמ׳‬,51 ‫ כרך‬, E v o l u t i o n , 1997 ,‫ דוקינס‬.‫ ר‬.20
.921-924 ‫ עמודים‬,52 ‫ כרך‬, E v o l u t i o n , 1998 ,‫ דפיו‬.‫ ד‬.21
.1020,1018,1015 ‫ עמודים‬,‫דוקינס‬ .22
‫ עמודים‬,51 ‫ כרך‬, E v o l u t i o n , 1997 ,‫ גולד‬.‫ ג׳‬.‫ ס‬.23
.1021-1022
,"Quantum Theory Needs No Interpretation" ,‫ פוקס‬.‫ ק‬.24
.70-71 ‫ עמודים‬,2000 ‫ מרץ‬, P h y s i c s Today
"Is the Moon There When No One Looks?" ,‫ מרמין‬.‫ ד‬.25
.38-47 ‫ עמודים‬,1985 ‫ אפריל‬, P h y s i c s Today
Q E D : S t r a n g e Theory of L i g h t a n d M a t t e r ,‫ פיינמן‬.‫ר‬ .26
.(1985 ,‫)הוצאת אוניברסיטת פרינסטון‬

234
 ‫‪17‬‬
‫תאודיות לא״דאמויניסטיות‬
‫על האבולוציה‬
‫הקורא עלול לחשוב כי כותרת הפרק הזה מבטאת דבר‬
‫והיפוכו‪ .‬מקובל לחשוב שתאוריית האבולוציה שצ׳רלס‬
‫דארווין ניסח בשנת ‪ ,1859‬היא התאוריה המדעית היחידה‬
‫שמסבירה את האבולוציה של עולם‪-‬החי‪ .‬ואולם בפועל ישנן‬
‫כמה תאוריות אחרות שמסבירות את הפנורמה השלמה של‬
‫עולם‪-‬החי והצומח כפי שהוא ידוע לנו היום‪ .‬בפרק זה נדון‬
‫בתאוריות הללו‪.‬‬

‫לפי דארווין‪ ,‬לכל בעל‪-‬חיים ממין מסוים‪ ,‬מאפיינים‬

‫פיסיים הייחודיים רק לו‪ .‬קורה אפוא שיש בקרב אותו מין‬
‫פרטים שהם בעלי יכולת הישרדות גבוהה יותר )׳מתאימים‬
‫יותר׳( מאחרים‪ .‬מבין כל הצאצאים הבאים לעולם בכל דור‪,‬‬
‫רבים לא ישרדו מספיק זמן כדי להתרבות ולהביא את הדור‬
‫הבא‪ .‬הפרטים שישרדו זמן מספיק כדי להתרבות הם אלה‬
‫שיש להם מאפיינים המאפשרים להם הסתגלות טובה יותר‬
‫לתנאי הסביבה שבה הם חיים‪ .‬בעלי‪-‬חיים הנעדרים תכונות‬
‫אלה של הסתגלות‪ ,‬יובסו ב׳מלחמת קיום׳ ויאבדו‪ .‬התהליך‬
‫הזה שבאמצעותו ׳מנפה׳ הטבע את ה׳מתאימים פחות׳‪ ,‬ידוע‬
‫בשם ׳הברירה הטבעית׳‪ .‬כעבור דורות רבים ייעלמו בעלי‪-‬‬
‫החיים ׳המתאימים פחות׳‪ ,‬ואלו ׳המתאימים יותר׳ יהיו‬
‫הדומיננטיים בכל אזור ואזור‪ .‬באופן זה מתפתחים בהדרגה‬

‫‪235‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מינים חדשים‪ ,‬ומינים שהיו קיימים בעבר ‪ -‬הולכים‬

‫ונכחדים‪ .‬זאת תאוריית דארווין על רגל אחת‪.‬‬
‫התאוריות המתחרות הן לא‪-‬דארוויניסטיות‪ ,‬כי ההסברים‬
‫שהן מציעות להתפתחות אבולוציונית אין להם כל קשר‬
‫לרעיונות היסודיים של דארווין ‪ -‬הישרדותו של המתאים‬
‫ביותר‪ ,‬הסתגלות‪ ,‬מלחמת קיום וברירה טבעית‪.‬‬

‫דעות קדומות וממצאי המאובנים‬

‫לפני שנעסוק בתאוריות הלא‪-‬דארוויניסטיות‪ ,‬ראוי לשאול‬

‫מה הסיבה שתאוריית דארווין זכתה להכרה כזו בדעת הקהל‪,‬‬
‫ותאוריות אחרות על האבולוציה נותרו כמעט בגדר סוד‬
‫מקצועי בקרב חוקרי האבולוציה?‬
‫המודעות הנמוכה בציבור הרחב לקיומן של תאוריות‬
‫אבולוציה לא־דארוויניסטיות נובעת מהאופן שבו מקובל‬
‫להסביר את האבולוציה‪ .‬מספרים לנו שוב ושוב‪ ,‬בהדגשה‬
‫יתרה‪ ,‬כי בתאוריה של דארווין יש הסבר מקיף ומושלם לכל‬
‫ההיבטים של האבולוציה‪ .‬אם כך‪ ,‬טבעי ביותר להניח שלא‬
‫קיימת תאוריות אלטרנטיביות‪ ,‬לא‪-‬דארוויניסטיות‪.‬‬

‫ניקח‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את רב‪-‬המכר של פרופסור דניאל דנט‬

‫בספרו‬ ‫מאוניברסיטת טאפטס‪ ,‬הרעיון המסוכן של ד א ר ו ו י ן ‪.‬‬
‫דנט משווה את תיאוריית דארווין לחומצה אוניברסלית ׳כה‬
‫חזקה עד שבכוחה לאכל כל דבר׳‪ ,‬וכך הוא כותב‪:‬‬

‫קיים דמיון רב בין הרעיון של דארווין לבין‬

‫חומצה אוניברסלית שמאכלת כל תפיסה‬
‫מסורתית‪ ,‬ומותירה בדרכה השקפת‪-‬עולם‬
‫מהפכנית‪ ,‬שונה מיסודה ‪ ...‬אם היה עליי‬
‫להעניק פרס עבור הרעיון הטוב ביותר שהיה‬
‫אי‪-‬פעם‪ ,‬היה דארווין מקבל אותו‪ ,‬לפני ניוטון‪,‬‬
‫איינשטיין וכל אדם אחר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪236‬‬
 ‫תאוריות לא‪-‬דאווויניסטיות על האבולוציה‬

‫אלה דברי שבח נדירים ביותר‪ ,‬משום שניוטון ואיינשטיין‬

‫נחשבים לשני הפיסיקאים הגדולים ביותר בכל הזמנים‪.‬‬

‫רבי־המכר של פרופסור ריצ׳רד דוקינס בנושא האבולוציה‬

‫זיכו אותו בקתדרה‪ ,‬באוניברסיטת אוקספורד‪ ,‬בתחום‬
‫׳הסברת המדע לקהל הרחב׳‪ .‬אחד מספריו המפורסמים הוא‬
‫השען ה ע י ו ו ר ‪ .‬כבר במבוא של ספרו‪ ,‬דוקינס מתכחש לעצם‬
‫אפשרות קיומה של תאוריית אבולוציה לא‪-‬דארוויניסטית‪,‬‬
‫וכך הוא כותב‪:‬‬

‫ברצוני לשכנע את הקורא כי תפיסת העולם‬

‫הדארוויניסטית היא התאוריה היחידה‬
‫שיכולה‪ ,‬באופן עקרוני‪ ,‬לפתור את תעלומת‬
‫הקיום שלנו‪ ...‬השקפת‪-‬העולם הדארוויניסטית‬
‫טוענת שברירה טבעית‪ ,‬אטית‪ ,‬הדרגתית‬
‫ומצטברת‪ ,‬היא ההסבר האולטימטיבי לקיומנו‬
‫‪ ...‬הדרגתיות היא לב‪-‬לבה של תאוריית‬
‫האבולוציה היא המעניקה לה את הכוח ליצור‬
‫;‬

‫את מה שנראה בלתי‪-‬אפשרי ולהסביר את‬

‫‪2‬‬
‫הפלאים הנראים כנסים גלויים‪.‬‬

‫עמדתם הנחרצת כל‪-‬כך של דנט ודוקינס שהתיאוריה של‬

‫אבולוציה הדרגתית מסבירה את הכל )׳לב‪-‬לבה של‬
‫האבולוציה׳( מיד מעלה את השאלה מה הצורך בתיאוריות‬
‫לא‪-‬דארוויניסטיות? איזה נושא דורש הסבר על־ידי תאוריות‬
‫לא־דארוויניסטיות אם הכל מוסבר באופן כה מושלם על‪-‬ידי‬
‫תאוריית דארוויןל‬
‫התשובה היא שהרעיון הדארוויניסטי של אבולוציה‬
‫הדרגתית אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי המאובנים הרבים‬
‫שהתגלו בזמן האחרון‪ .‬כמו שמדגיש פרופסור סטיבן סטנלי‬
‫מאוניברסיטת ג׳ונס הופקינס‪ ,‬מומחה בחקר האבולוציה‪:‬‬

‫‪237‬‬
 ‫אמונה געידן המדע‬

‫דארווין היה עומד פעור‪-‬פה נוכח ממצאי‬

‫האובנים שנתגלו‪ ...‬הוא היה מוכה תדהמה ‪...‬‬
‫התפיסה של אבולוציה הדרגתית היא שהנחתה‬
‫את דארווין ואחרים במסע החיפוש העקר‬
‫שלהם ‪ ...‬באמונתם המוחלטת באבולוציה‬
‫אטית‪ ,‬מתמשכת והדרגתית‪ ,‬הם הניחו יסודות‬
‫להיסטוריה ארוכה ומוטעית של עולם־החי‬
‫הראיות המוצקות שמספקים לנו‬ ‫הקדום‪.‬‬
‫ממצאי המאובנים מציבות מול ההדרגתיות‬
‫בעיה שאינה ניתנת לפתרון‪.‬‬

‫הדברים שאני מתאר בספר זה הם ראיות לכך‬

‫שהאבולוציה אינה מה שכמעט כולנו חשבנו‬
‫לפני כמה שנים‪ .‬הראיות מגיעות מממצאי‬
‫המאובנים‪ ,‬ממצאים שעתה מגלים לנו שרוב‬
‫האבולוציה מתרחשת במהירות‪ .‬התפיסה של‬
‫׳שיווי משקל מקוטע׳ הולכת וכובשת את‬
‫מקומה של התפיסה ההדרגתית אצל חוקרי‬
‫אבולוציה רבים‪ .‬העלאת הרעיון של ׳שיווי‬
‫המשקל המקוטע׳ היא רגע מרעיש בתולדות‬
‫חקר האבולוציה‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫עכשיו שאנו מבינים את הצורך ברעיונות חדשים בחקר‬

‫האבולוציה‪ ,‬נביא כמה מן התאוריות הלא‪-‬דארוויניסטיות‬
‫שעלו על הבמה המדעית בשנים האחרונות‪.‬‬

‫המורכבות)‪(complexity theory‬‬ ‫תורת‬

‫אחת התגליות המרגשות ביותר בשנים האחרונות מכונה‬
‫תורת המורכבות‪ .‬מדענים גילו כי תכונה אופיינית למערכת‬
‫מורכבת היא שהמערכת נשארת סטטית במשך פרקי‪-‬זמן‬
‫ארוכים‪ ,‬ואז‪ ,‬פתאום‪ ,‬היא עוברת שינויים מהפכניים‪ ,‬וזאת‬

‫‪238‬‬
 ‫תאוריות לא־דאווומיסטיות על האבולוציה‬

‫באופן ספונטני וללא פל מניע‪ .‬תורת המורכבות מתפרשת על‬

‫‪4‬‬

‫תחומים רחבים ונוגעת גם למדעי הטבע‪ ,‬למדעי החיים‪,‬‬

‫ואפילו למדעי החברה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כיום רווחת הדעה שהסיבה‬
‫לקריסת הבורסה בארה״ב בשנת ‪ 1987‬כלל לא הייתה קשורה‬
‫לגורמים כלכליים‪ ,‬אלא הבורסה קרסה באופן ספונטני בגלל‬
‫מורכבותה של מערכת הסחר בניירות ערך‪.‬‬

‫הממצאים החדשים של תורת המורכבות זכו להערכה כה‬

‫רבה‪ ,‬עד שבשנת ‪ 1984‬הקימו ג׳ורג׳ ק^אן)‪ (Cowan‬ושלושה‬
‫חתני פרס נובל ‪ -‬פיליפ אנדרסון )‪ ,(Anderson‬מארי גל‪-‬מן‬
‫)‪ ,(Geii-Mann‬וקנת ‪#‬רו)‪ - (Arrow‬את מכון סנטה‪-‬פה‪ ,‬לצורך‬
‫ביצוע מחקרים בין‪-‬תחומיים שיוקדשו למשמעויות הרבות‬
‫של תורת המורכבות במיגוון רחב של תחומים‪.‬‬
‫לא נוכל במסגרת ספר זה להסביר התנהגות מערכות‬
‫מורכבות‪ .‬חובבי אתגרים יוכלו למצוא מבואות לתורת‬
‫המורכבות בספרו של פר באק )‪, H o w N a t u r e Works (Bak‬‬
‫ושל סטיוארט קאופמן )‪At H o m e in the U n i v e r s e : (Kauffman‬‬
‫‪ . S e l f - O r g a n i z a t i o n a n d Complexity‬שני חוקרים אלו נמנים על‬
‫מייסדי המדע החדש הזה‪.‬‬

‫תורת המורכבות והאבולוציה‬

‫המדענים הכירו עד מהרה בעובדה שמערכות חיות ‪ -‬בעלי־‬

‫חיים וצמחים ‪ -‬עונות על ההגדרות של מערכת מורכבת‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬השינויים הגדולים שהתרחשו אצל בעלי‪-‬חיים במהלך‬
‫הזמן ‪ -‬מה שאנו מכנים אבולוציה ‪ -‬מזכירים מאוד את‬
‫השינויים הספונטניים המאפיינים כל מערכת מורכבת‪ .‬ייתכן‬
‫שאבולוציה בלל אינה תוצאה של המנגנונים הדארוויניסטיים‬
‫‪ -‬הישרדותו של המתאים ביותר וההסתגלות‪ .‬אפשר‬
‫שההתנהגות הטבעית של מערכת מורכבת היא ההסבר‬
‫האמתי לשינויים האבולוציוניים שהתרחשו בעולם־החי‪.‬‬

‫‪239‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫את הדמיון הבולט ביותר בין האבולוציה ותורת‬

‫המורכבות אפשר לראות בתופעה המוכרת בשם ׳שיווי משקל‬
‫מקוטע׳ )‪ .(punctuated equilibrium‬מממצאי המאובנים אנו‬
‫למדים ששינויים אבולוציוניים מתרחשים באופן פתאומי‪,‬‬
‫ולא בהדרגתיות‪ ,‬בדיוק בהתאם לתחזית של תורת‬
‫המורכבות‪ .‬לפי פרופסור גולד‪ :‬׳ההיסטוריה של המינים‬
‫השונים‪ ,‬כפי שהיא מתבטאת במאובנים‪ ,‬מורה על עובדות‬
‫‪5‬‬
‫העומדות בסתירה מוחלטת לרעיון ההתפתחות ההדרגתית׳‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬התחזית הבסיסית הזאת של תורת המורכבות )הטוענת‬
‫כי מערכת מורכבת נשארת סטטית במשך פרק זמן ארוך ואז‬
‫היא עוברת פתאום שינוי משמעותי(‪ ,‬היא תיאור מדויק של‬
‫ממצאי המאובנים‪ .‬לפי פרופסור סטנלי‪ :‬׳מממצאי המאובנים‬
‫עולה כי רוב המינים מתקיימים במשך מיליון דורות ויותר‪,‬‬
‫בלי שיחולו בתם שינויים של‪-‬ממש)ההדגשה שלי ‪ -‬נ״א(׳‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫תורת המורכבות כתאוריה לאידארוויניסטית‬

‫של האבולוציה‬
‫מהדיון לעיל עולה כי קל יותר להסביר מאפיינים רבים של‬
‫האבולוציה במונחים של תורת המורכבות מאשר בעזרת‬
‫המנגנונים הדארוויניסטיים של ברירה טבעית והסתגלות‪.‬‬
‫מאלף לקרוא ציטוטים מתוך דבריהם של מומחים ידועי‪-‬שם‬
‫על היחס בין תאוריית דארווין לתורת המורכבות‪.‬‬

‫לפרופסור סטיוארט קאופמן ממכון סנטה‪-‬פה יש ספקות‬

‫רציניים אם יש בתאוריית דארווין בכדי להסביר את‬
‫האבולוציה של עולם־החי‪:‬‬

‫אנו חיים בעולם של מורכבות ביולוגית מדהימה‪.‬‬

‫יותר ממאה שנה היה לכך הסבר אחד ויחיד‪:‬‬
‫הברירה הטבעית‪ .‬דארווין לימד אותנו שהסדר‬
‫של העולם הביולוגי נוצר כאשר הברירה הטבעית‬

‫‪240‬‬
 ‫מאוויות לא‪-‬דארוויניסטיווג על האבולוציה‬

‫מסננת תצורות נדירות ושימושיות מקרב‬

‫מוטציות אקראיות‪ .‬מחקרים שנעשו לאחרונה‬
‫מראים שהגישה הזאת‪ ,‬שהיא המושלת בכיפה‬
‫בביולוגיה‪ ,‬אינה מושלמת‪ .‬שורש הסדר הוא‬
‫בהתארגנות עצמית‪ ...‬לא די בדארוויניזם‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫מאז דארווין חשבו המדענים כי בלא הברירה‬

‫הטבעית נישאר עם אי‪-‬סדר בלבד‪ ,‬ללא כל רצף‬
‫וארגון‪ .‬רעיון זה מוטעה‪ .‬חלק ניכר מסדר העולם‬
‫הביולוגי נוצר עקב המורכבות‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫פרופסור הנריק ג׳נסן )‪ (Jensen‬מאימפריאל קולג׳ בלונדון‪,‬‬

‫מדגיש כי רבים ממאפייניה של ההתפתחות האבולוציונית הם‬
‫טיפוסיים למאפיינים שניתן לראות בכל מערכת מורכבת‪,‬‬
‫פיסית וביולוגית כאחד‪.‬‬

‫ידוע היום כי האבולוציה מתרחשת על‪-‬ידי פרצי‬

‫שינויים שביניהם יש תקופות ארוכות מאוד של‬
‫אי‪-‬שינוי‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬היכחדות של מין אחד‬
‫מתרחשת פעמים רבות בד־בבד עם היכחדותם של‬
‫מינים רבים אחרים‪ .‬כאשר האבולוציה‬
‫והיכחדותם של מינים מוצגות באופן זה‪ ,‬אנו‬
‫מבחינים בקווי הדמיון שבין התנהגות זו לבין‬
‫ההתנהגות של מערכת מורכבת‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫בקלות יכולנו להכפיל את מספר הציטוטים לו היינו מוסיפים‬

‫מאמרים מפרי עטם של פרופסור פר באק )‪ (Bak‬מהמעבדה‬
‫הלאומית בברוקהייבן‪ ,‬פרופ׳ ליאו קדנוף )‪(Kadanoff‬‬
‫‪10‬‬

‫מאוניברסיטת אילינוי ופרופסור פיליפ אנדרסון)‪(Anderson‬‬

‫מאוניברסיטת פרינסטון‪ .‬כל המומחים הללו טוענים‬
‫‪12‬‬

‫שאפשר כי תורת המורכבות היא הסיבה העיקרית לשינויים‬

‫שהתרחשו במהלך האבולוציה של עולם־החי‪.‬‬

‫‪241‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫בעשרות השנים האחרונות הכירו מדענים רבים באפשרות‬

‫שהמנגנונים של דארווין ‪ -‬הישרדותו של המתאים ביותר‬
‫והסתגלות ‪ -‬הם בעלי חשיבות משנית בלבד בהתפתחות‬
‫עולם‪-‬החי‪ .‬נראה כי ממצאי המאובנים מוסברים בעיקר על־‬
‫ידי תורת המורכבות‪ ,‬בתוספת תאוריית הברירה הטבעית‬
‫הדארוויניסטית‪.‬‬

‫התאוריה הלא‪-‬מכוונמ של האבולוציה‬

‫)‪(neutral theory of evolution‬‬

‫עוד תאוריה לא‪-‬דארוויניסטית של האבולוציה‪ ,‬חשובה אף‬

‫היא‪ ,‬היא התאומה הלא‪-‬מכוונת של האבולוציה‪ ,‬שהוצעה‬
‫על‪-‬ידי פרופסור מו־טו קימורה )‪ (Kimura‬מהמכון הלאומי‬
‫לגנטיקה ביפן‪ .‬לפי התאומה הזאת‪ ,‬הגנים שעברו מוטציה‬
‫‪13‬‬

‫אינם מושפעים כלל מהברירה הטבעית‪ .‬התאוריה הלא־‬

‫מכוונת גורסת כי אין לגנים החדשים שעברו מוטציה‬
‫ומשולבים במאגר הגנים‪ ,‬כל יתרון על‪-‬פני הגנים שאותם הם‬
‫מחליפים‪ ,‬וזאת בניגוד גמור לתאומה הדארוויניסטית‪,‬‬
‫המושתתת על הברירה הטבעית‪ .‬מסביר קימורה‪:‬‬

‫מזה שנים‪ ,‬דגלתי ברעיון שונה מזה של דארווין‪.‬‬

‫אני גורס שמרבית השינויים האבולוציוניים אינם‬
‫נגרמים על־ידי הברירה הטבעית‪ ,‬כי אם על־ידי‬
‫׳סחיפה אקראית׳ של גנים שעברו מוטציה לא‪-‬‬
‫מכוונת‬
‫‪14‬‬

‫ניתוח מתמטי של השינויים הדרושים כדי שתתרחש‬

‫התפתחות אבולוציונית‪ ,‬הביא את קימורה למסקנה כי‬
‫המנגנון הדארוויניסטי אין בו כדי להסביר את האבולוציה‪.‬‬
‫הוא כותב‪:‬‬

‫‪242‬‬
 ‫תאוריות לא־דארוויגיסטיות על האבולוציה‬

‫תמונת השינוי האבולוציוני העולה ממחקרים‬

‫ברמה המולקולרית אינה עולה בקנה אחד עם‬
‫הציפיות של הנאו־דארוויניזם‪ .‬במהותו נקבע‬
‫קצב השינוי האבולוציוני על־ידי מבנה‬
‫המולקולות ותיפקודן‪ ,‬ולא על‪-‬ידי תנאים‬
‫סביבתיים‪ .‬הדוגלים בברירה הטבעית רואים‬
‫בתנאים סביבתיים את הגורם העיקרי הקובע את‬
‫ההתגוונות הגנטית‪ .‬אולם‪ ,‬לא היה בה כדי‬
‫להסביר את הנתונים‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫מעניין מאוד כיצד הגיבו עמיתיו של קימורה על גישתו‬

‫לאבולוציה‪ ,‬ששונה באופן מהותי מהגישה הדארוויניסטית‬
‫האדוקה‪ ,‬המבוססת על הישרדותו של המתאים ביותר ועל‬
‫יכולתו של בעל‪-‬חיים להסתגל לסביבתו‪ .‬קימורה מתאר את‬
‫תגובותיהם של כמה מעמיתיו בהתבטאות התמוהה ביותר‬
‫שנתקלתי בה מעודי בכתב־העת ‪: Scientific A m e r i c a n‬‬

‫נאמר לי‪ ,‬באופן עקיף ובאופן ישיר‪ ,‬כי התאוריה‬

‫הלא‪-‬מכוונת של האבולוציה היא חסרת‪-‬חשיבות‪.‬‬
‫לדעתי מה שחשוב הוא לברר את האמת‪ ,‬לחקור‬
‫אותה ולבסס אותה‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫אם בכך בחר פרופסור קימורה לסיים את מאמרו‪ ,‬לא קשח‬

‫לשער אילו לחצים כבירים הופעלו עליו בניסיון לגרונו לו‬
‫לנטוש את מחקרו בתחום האבולוציה הלא‪-‬דארוויניסטית‬

‫הפגיעה)‪(impact theory‬‬ ‫תאוריית‬

‫אחת החידות שלא חדלו להעסיק את חוקרי האבולוציה חיה‬
‫מותם הפתאומי של כל הדינוזאורים בעולם יחד ענו יתר‬
‫היצורים דמויי הדינוזאורים‪ .‬זוחלי ענק אלה חיו בין‬
‫המוצלחים שבבעלי־החיים שהיו מעולם‪ .‬הם היו בכל מקונו‬

‫‪243‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ביבשה‪ ,‬באוויר )דינוזאורים מכונפים ‪ -‬הפטרוזאוריה(‪,‬‬

‫בימים ובאוקיינוסים )דינוזאורים ימיים ‪ -‬איכטיאוזאורים‪,‬‬
‫פלסיאוזאורים ואחרים(‪ ,‬ואז‪ ,‬לאחר שהילכו אימים על כל‬
‫בעלי‪-‬החיים האחרים במשך יותר ממאה מיליון שנה‬
‫)משמעות השם דינוזאור‪ :‬׳לטאה נוראה׳(‪ ,‬נעלמו‬
‫הדינוזאורים בבת־אחת מממצאי המאובנים‪ ,‬ויחד אתם‬
‫נעלמו כ־‪ 70%‬משאר המינים‪ .‬מהו אותו אסון שהשמיד את‬
‫כל חיות הענק הללו‪ ,‬שזמן כה רב היו כה ׳מתאימים׳ במובן‬
‫הדארוויניסטי של המילה?‬
‫השאלה אינה חדשה‪ .‬במשך עשרות רבות של שנים‬
‫התמודדו ביולוגים עם פתרון חידה זו‪ ,‬והמיגוון הרחב של‬
‫הצעות הפתרון מסחרר ממש‪ .‬לא היה רעיון‪ ,‬מופרך ככל‬
‫שיהיה‪ ,‬שלא נמצאו ביולוגים שהיו מוכנים לתמוך בו‪.‬‬
‫פרופסור גולד העלה על הכתב סיכום משעשע של ההיפותזות‬
‫ההזויות השונות שהוצעו במהלך השנים כדי להסביר את‬
‫הכחדתם הפתאומית שלכל הדינוזאורים בעולם‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫החידה נפתרה לבסוף בשנת ‪ ,1980‬כאשר הפרופסורים‬

‫וולטר ולואיס אלוורז )‪ (Alvarez‬מאוניברסיטת קליפורניה‬
‫הראו‪ ,‬כי הכחדה המונית זו נגרמה עקב פגיעה של מטאור‬
‫שהגיע מהחלל במהירות עצומה‪ ,‬התנגש בכדור הארץ וגרם‬
‫לתוצאות הרסניות ביותר‪ .‬מקום הפגיעה המטאורית היה‬
‫‪18‬‬

‫חצי‪-‬האי יוקטן שבמקסיקו‪ .‬הראיות המדעיות הרבות‬

‫שתומכות בהסבר זה‪ ,‬המוכר בשם ׳תאוריית הפגיעה׳‪,‬‬
‫פורסמו במאמר מקיף בכתב‪-‬העת ‪P h y s i c s Today.‬‬
‫‪19‬‬

‫חשיבותה של תאוריית הפגיעה‬

‫ההיסטוריה האבולוציונית של ההכחדות ההמוניות שפקדו‬
‫את כדור הארץ במהלך הזמן‪ ,‬היא חשובה ביותר‪ .‬מאמרים‬
‫מדעיים רבים נכתבו על ההכחדה המונית זו שבעקבותיה‬
‫נכחדו הדינוזאורים‪.‬‬

‫‪244‬‬
 ‫תאוריות לא‪-‬דארוויניסטיומ על האבולוציה‬

‫פרופסור גולד מתאר כיצד היה עולם‪-‬החי נראה בימינו‪ ,‬לולא‬

‫התנגש המטאור הזה בכדור הארץ‪:‬‬
‫‪20‬‬

‫ללא ההכחדה ההמונית שנגרמה בידי המטאור‪,‬‬

‫ייתכן מאוד שהדינוזאורים היו עדיין שולטים‬
‫בכדור הארץ‪ ,‬והיונקים היו עדיין קבוצה קטנה‬
‫של יצורים דמויי עכברושים‪ .‬סביר להניח‬
‫שיונקים גדולים כלל לא היו מתפתחים‪ .‬אנו‬
‫חבים את התפתחותנו ל״מוות הגדול״ שפינה‬
‫לאבות אבותינו את הדרך שילכו בה‪ .‬המטאור‬
‫הזה היה תנאי הכרחי להימצאותנו כאן‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫גם פרופסור אלוורז הדגיש את חשיבותה המכרעת של הפגיעה‬

‫המטאורית הזאת והכחדה המונית שנבעה ממנה‪:‬‬

‫הפגיעה הזו שהשמידה את כל הדינוזאורים‬

‫הייתה אחד המאורעות החשובים ביותר בתולדות‬
‫כדור הארץ‪ .‬לולא אירעה‪ ,‬היו היונקים הגדולים‬
‫ביותר כיום נראים כמיני חולדות שמתרוצצות‬
‫ונמלטות מליפול טרף לשיני הדינוזאורים‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫אופייה הלאידארוויניסטי של תאוריית הפגיעה‬

‫תאוריית הפגיעה אינה דארוויניסטית משום שהגורם לאסון‬
‫הכלל‪-‬עולמי הגיע מהוץ לכדור הארץ‪ ,‬ללא קשר לסביבה‬
‫המקומית‪ .‬מכאן נובע גם שהמינים שנספו בעקבות הפגיעה‬
‫המטאורית לא היו פחות מתאימים מאלה ששרדו‪ .‬העיקרון‬
‫הדארוויניסטי בדבר הישרדותו של המתאים ביותר אינו‬
‫רלוונטי להכחדה המונית מסוג זה‪.‬‬

‫‪245‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫ההסבר שניתן לעיל הוא הנחת היסוד של מאמר חשוב‬

‫שמרבים לצטט אותו" )ואשר התרחב לאחר מכן לכדי ספר‬
‫שלם (‪ ,‬שנכתב על‪-‬ידי פרופסור דוד ראופ )‪(Raup‬‬ ‫‪24‬‬

‫מאוניברסיטת שיקגו‪ .‬שם המאמר )וגם שם הספר( הוא‪:‬‬

‫הפחדות‪ :‬גנים רעים או מזל רע? והספר דן בחשיבות ההבחנה‬
‫בין אי‪-‬יכולתם של מינים להסתגל לתנאים מקומיים )׳גנים‬
‫רעים׳‪ ,‬כלומר־דאלמי‪ (/‬ובין הכחדות שהן תוצאה של אירועים‬
‫חיצוניים שאינם קשורים להיותם של המינים ׳מתאימים׳‬
‫פחות)׳מזל רע׳‪ ,‬כלומרא<מלז(‪.‬‬

‫כפי שמסביר זאת ראופ‪:‬‬

‫אם היכחדותו של מין מסוים נובעת יותר ממזל‬

‫רע מאשר מגנים רעים‪ ,‬אז המודל המקובל של‬
‫דארווין אינו רלוונטי ‪ ...‬הגורל העיוור יעדיף‬
‫קבוצות ביולוגיות מסוימות על‪-‬פני אחרות ‪ -‬בלי‬
‫שיהיה לכך קשר כלשהו לברירה הטבעית‬
‫הדארוויניסטית‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫גולד מצביע על אופייה הלא‪-‬דארוויניסטי של תאוריית‬

‫הפגיעה‪ ,‬תוך שהוא מדגיש כי לעתים קרובות הגורם‬
‫להישרדותם של מינים הוא יד המקרה )ראופ קורא לכך‬
‫׳מזל׳(‪ ,‬ולא אי־התאמה דארוויניסטית‪ .‬וכך הוא אומר‪:‬‬

‫הנטייה היא לחשוב שהסיבות הדארוויניסטיות‬

‫המקובלות הן הקובעות את הופעתן והיעלמותן‬
‫של קבוצות עיקריות בהיסטוריה של החיים‪...‬‬
‫שהדינוזאורים כשלו ככל הנראה במשהו‬
‫שהיונקים ששרדו היו טובים בו מהם ‪ ...‬אולם‬
‫העובדות הנוגעות להכחדה המונית מוכיחות את‬
‫שקריות הטיעון הזה‪ .‬אם נכחדו כ‪ 96%-‬מכל‬
‫המינים‪ ,‬ברור לגמרי שהיו קבוצות שמתו‪,‬‬

‫‪246‬‬
 ‫תאוריות לא־דארמיניסטיות על האבולוציה‬

‫ואחרות ששרדו‪ ,‬ללא כל סיבה מיוחדת‪.‬‬

‫אורגניזמים יכולים לגייס מעט מאוד הגנה כנגד‬
‫אסון בקנה מידה עצום שכזה‪ ,‬ונראה שהשרידים‬
‫פשוט נכללו באותם ארבעה אחוזים שמזלם שפר‬
‫עליהם‪ ...‬ההסבר של האבולוציה כבר דבק פחות‬
‫בדארוויניזם שמשל בכיפה עד כה‪ .‬כשהתפצלות‬
‫הדארוויניסטית נשברת‪ ,‬הופכת האקראיות‬
‫למוקד מרכזי‪ .‬ייתכן שלאקראיות יש חשיבות‬
‫רבה באבולוציה‪ ,‬והתפיסה של האקראיות‬
‫קוראת תיגר על התפיסה של הברירה הטבעית‬
‫כסיבת השינויים האבולוציוניים ‪ ...‬זו התפתחות‬
‫מרעישה בנושא האבולוציה‪.‬‬
‫‪26‬‬

‫ציטטתי באריכות מדבריהם של ראופ וגולד כדי להראות‬

‫שמומחים גדולים אלו משוכנעים לחלוטין שתאוריית הפגיעה‬
‫של אלוורז מכילה בתוכה סטייה ברורה מהרעיון‬
‫הדארוויניסטי של הברירה הטבעית‪ .‬חשוב להדגיש את‬
‫הנקודה הזאת משום שישנם ביולוגים שעדיין מחזיקים בדעה‬
‫שניתן להבין את ההכחדה ההמונית הנגרמת עקב פגיעה‬
‫מטאורית במסגרת התאוריה הדארוויניסטית של הברירה‬
‫הטבעית‪ .‬מבחינתם בעצם אין כל שינוי מהותי באופן שבו אנו‬
‫‪27‬‬
‫מבינים את המנגנון של האבולוציה‪.‬‬

‫אי‪-‬נכונותם של כמה ביולוגים להודות בקיומה של‬

‫פרדיגמה חדשה באבולוציה‪ ,‬היא דוגמה נפלאה לתופעה‬
‫שמתאר הפילוסוף של המדע תומס קון )‪ (Kuhn‬בספרו‬
‫החשוב‪ :‬המבנה של מהפכות במדע‪ .‬פרופסור קון מציין‬
‫שכאשר מתרחשת מהפכה מדעית היוצרת פרדיגמה חדשה‪,‬‬
‫ישנם מדענים שאינם מסוגלים לקבל זאת‪ .‬הם ממשיכים‬
‫להתעקש שהרעיונות המהפכניים ׳נכנסים תחת אותה‬
‫כותרת׳‪ ,‬ואין צורך בשינוי מחשבתי כלשהו‪.‬‬

‫‪247‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫צירלס דארמין‬
‫בשנת ‪ 1859‬ניסח צ׳רלס דארווין את אחת התאומות‬
‫החשובות ביותר שהוצעו אי‪-‬פעם בתחום הביולוגיה‪ ,‬תאומה‬
‫שהסבירה באופן מעורר הערצה‪ ,‬ועל‪-‬פי מיטב המסורת‬
‫המדעית‪ ,‬את כל המידע שהיה ידוע באותה העת‪ .‬אולם חלפו‬
‫מאז ‪ 150‬שנה‪ ,‬מאגר המידע גדל והתרחב‪ ,‬ורעיונות חדשים‪,‬‬
‫לא‪-‬דארוויניסטים‪ ,‬התבססו במרכז הבמה המדעית‪ .‬אנשים‬
‫כמו קימורה‪ ,‬אלוורז‪ ,‬ראופ‪ ,‬אנדרסון‪ ,‬קדנוף‪ ,‬קאופמן‪ ,‬גולד‪,‬‬
‫סטנלי ובק הם מדענים רציניים מהשורה הראשונה‪ .‬כאשר‬
‫הם אומרים לנו שאין די בתאוריה של דארווין כדי להסביר‬
‫היבטים חשובים באבולוציה של עולם‪-‬החי‪ ,‬טוב נעשה אם‬
‫נניח לדעות הקדומות שלנו ונקשיב לדעתם של המומחים‪.‬‬
‫הגיע הזמן להתקדם‪.‬‬

‫‪248‬‬
 ‫תאודיומ לא־דארוויניסטיוונ על האבולוציה‬

‫מקורות והערות‬
‫ד‪.‬ק‪ .‬דנט‪) D a r w i n ' s D a n g e r o u s I d e a ,‬ניו יורק‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סיימן ושוסטר‪ ,(1995 ,‬עמודים ‪.63,21‬‬
‫ר‪ .‬דוקינס‪) The B l i n d W a t c h m a k e r ,‬ניו יורק‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נורטון‪ ,(1986 ,‬עמודים ‪. x , 318,317‬‬
‫ס‪ .‬מ‪ .‬סטנלי‪The New E v o l u t i o n a r y T i m e t a b l e ,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫)ניו יורק‪ :‬בייסיק‪ (1981 ,‬עמודים ‪. x v , 114,90,89‬‬
‫פ‪ .‬בק‪ ,‬ק‪ .‬טאנג‪ ,‬וק‪ .‬ויזנפלד‪, P h y s i c a l R e v i e w L e t t e r s ,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ ,1987‬כרך ‪ ,59‬עמודים ‪.381-384‬‬
‫ס‪ .‬ג׳‪ .‬גולד‪) The Panda's Thumb ,‬ניו יורק‪ :‬נורטון‪,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ ,(1980‬עמ׳ ‪.151‬‬
‫ס‪ .‬מ‪ .‬סטנלי‪) The New E v o l u t i o n a r y T i m e t a b l e ,‬ניו‬ ‫‪.6‬‬
‫יורק‪ ,‬בייסיק‪ ,(1981 ,‬עמ׳ ‪.xv‬‬
‫ס‪ .‬א‪ .‬קאופמן‪A t H o m e in the U n i v e r s e : L a w s of Self- ,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪) O r g a n i z a t i o n a n d Complexity‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫אוקספורד‪ ,(1995 ,‬עמודים ‪.viii-vii‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.8‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪S e l f - O r g a n i z e d Criticality: E m e r g e n t‬‬ ‫ה‪ .‬גי‪ .‬ג׳נסן‪,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪Complex‬‬ ‫‪Behavior‬‬ ‫‪in‬‬ ‫‪Physical‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪Biological‬‬ ‫‪Systems‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳‪ ,(1998 ,‬עמ׳ ‪.17‬‬
‫‪ .10‬פ‪ .‬בק‪ , N a t u r e , 1989 ,‬כרך ‪ ,342‬עמודים ‪;780-782‬‬
‫‪ ,Scientific A m e r i c a n‬ינואר ‪ ,1991‬עמודים ‪.26-33‬‬
‫ל‪ .‬פ‪ .‬קדנוף‪ ,Physics Today ,‬מרץ ‪ ,1991‬עמודים ‪.9-11‬‬ ‫‪.11‬‬
‫פ‪ .‬אנדרסון‪ ,Physics Today ,‬מרץ ‪ ,1990‬עמודים ‪;9-11‬‬ ‫‪.12‬‬
‫שם‪ ,‬יולי ‪ ,1991‬עמודים ‪.9-10‬‬
‫‪ .13‬מ‪ .‬קימורה‪ , N a t u r e , 1968 ,‬כרך ‪ ,217‬עמודים ‪.624-626‬‬
‫מ‪ .‬קימורה‪ ,Scientific A m e r i c a n ,‬נובמבר ‪ ,1979‬עמ׳ ‪.94‬‬ ‫‪.14‬‬
‫שם‪ ,‬עמודים ‪.101,98,95‬‬ ‫‪.15‬‬
‫‪ .16‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.104‬‬
‫ס‪ .‬ג׳‪ .‬גולד‪) H e n ' s Teeth a n d H o r s e ' s Toes ,‬ניו יורק‪:‬‬ ‫‪.17‬‬
‫נורטון‪ ,(1983 ,‬עמודים ‪.320-324‬‬

‫‪249‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫‪ ,‬כרך ‪,208‬‬ ‫‪S c i e n c e ,‬‬ ‫‪ .18‬ל‪ .‬ו‪ .‬אלוורז‪ ,‬ו‪ .‬אלוורז וכר‪1980 ,‬‬
‫עמודים ‪.1095-1108‬‬
‫ל‪ A .‬אלמרז‪ , P h y s i c s Today ,‬יולי ‪ ,1987‬עמודים ‪.24-33‬‬ ‫‪.19‬‬
‫גולד‪ ,‬עמודים ‪.320-331‬‬ ‫‪.20‬‬
‫‪ .21‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.329‬‬
‫אלוורז‪ ,‬עמ׳ ‪.33‬‬ ‫‪.22‬‬
‫‪ , A c t a G e o l o g i c a Hispanica, 1981‬כרך ‪,15‬‬ ‫‪ .23‬ד‪ .‬מ‪ .‬ראופ‪,‬‬
‫עמודים ‪.25-33‬‬
‫ד‪ .‬מ‪ .‬ראופ‪E x t i n c t i o n s : B a d G e n e s o r B a d L u c k ? ,‬‬ ‫‪.24‬‬
‫)הוצאת אוניברסיטת אוקספורד‪.(1991 ,‬‬
‫‪ , A c t a G e o l o g i c a Hispanica, 1981‬עמודים ‪.29 ,26‬‬ ‫‪ .25‬ראופ‪,‬‬
‫גולד‪ ,‬עמודם ‪.340,338,334,333‬‬ ‫‪.26‬‬
‫ר‪ .‬פלק‪ ,‬אלפיים‪ ,‬קובץ ‪) 9‬תל אביב‪ :‬הוצאת ״עם‬ ‫‪.27‬‬
‫עובד״‪ ,‬אביב תשנ״ד(‪ ,‬עמ׳ ‪.139‬‬

‫‪250‬‬
 ‫‪18‬‬
‫היש חיים על המאדים!‬
‫כותרות‬
‫כותרת מרעישה הופיעה ב׳ניו יורק טיימס׳‪ :‬׳רמז חדש לחיים‬
‫בחלל‪ :‬במטאוריטים נמצאו אורגניזמים מאובנים חד־תאיים‬
‫שלא נודעו כמותם בכדור הארץ׳‪ .‬וב׳ניוזוויק׳ הרעישה כותרי!‬
‫דרמטית‪ :‬׳יש משהו שם בחוץ!׳ מדענים מכובדים התייצרו‬
‫לפני גדודים של כתבים ואמרו שבעבודת המחקר שלהט‪,‬‬
‫שהתפרסמה בכתב־עת יוקרתי‪ ,‬גילו פחמימנים מורכבים‪ ,‬ומח‬
‫שנראה בבקטריה מאובנת‪ ,‬טמונים עמוק בתוך מטאוריט‪.‬‬
‫לטענתם מצאו את ׳העדות הפיסית הראשונה להימצאותם‬
‫של חיים מעבר לכדור הארץ׳‪.‬‬

‫לא‪ ,‬קורא יקר‪ ,‬השנה לא הייתה ‪ ,1996‬והמטאור הנדון ייא‬

‫הגיע מהמאדים‪ .‬המאורעות המתוארים לעיל התרחשו לשמ‬
‫‪ ,1961‬והמטאור המדובר נפל באורגויל שבצרפת יותר ממאח‬
‫שנה קודם לכן‪ .‬בסופו של דבר הוכח כי ה׳מאובנים׳ חיו‬
‫אבקה של עשב כלשהו שהוצמד למטאוריט‪ ,‬ומה שכווו( מי‬
‫המדענים ׳כימיקלים אורגניים׳ ‪ -‬התברר כאפר!‬
‫איך נעשו טעויות כה גסות בשנת ‪ ?1961‬לכאורה סו יר‬
‫להניח שכאשר חומר מטאוריטי נבדק על‪-‬ידי מומחים‪ ,‬האמת‬
‫מתבררת מיד‪ .‬כיצד ייתכן שאיש מדע לא ידע לחג וזין כין‬
‫׳בקטריה מאובנת׳ לאבקת עשב שוטה‪ ,‬או ביו ׳פחמימויח‬
‫פרה־היסטוריים מורכבים׳ לאפר? אבל כך בדיוק קרחי שנימ‬

‫‪251‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫רבות חלפו ע ד ש ה א מ ת ה מ ב י כ ה י צ א ה ל א ו ר ‪ .‬ב ס פ ר ל י מ ו ד‬

‫ידוע בביולוגיה‪ ,‬ש כ ת ב פרופסור באוניברסיטת ה א ר ו ו א ר ד‬
‫ו א ש ר ה ת פ ר ס ם ב ש נ ת ‪ ,1971‬ל ו מ ד ה ק ו ר א ל ד ע ת ‪ ,‬כ י ׳ ע ד ו ת‬
‫ל ח י י ם ב א ז ו ר י ם א ח ר י ם ב י ק ו ם נ ת ג ל ת ה ב ש נ ת ‪ ,1961‬כ ש ז ו ה ו‬
‫מאובנים של אורגניזמים מיקרוסקופיים‪ ,‬עם דמיון‪-‬מה‬
‫לאצות‪ ,‬בתוך מטאוריטים׳‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ההיסטוריה הוזלת על עצמה‬

‫ל א ח ר כ ש ל ו ש י ם ש נ ה ח ז ר ה ה ה י ס ט ו ר י ה ע ל ע צ מ ה ‪ .‬ב‪7-‬‬
‫ב א ו ג ו ס ט ‪ 1996‬ה א ז נ ו ב ה ת ר ג ש ו ת ל ה כ ר ז ה ד ר מ ט י ת מ פ י ר א ש‬
‫ס ו כ נ ו ת ה ח ל ל ה א מ ר י ק א י ת )‪ ,(NASA‬ד נ י א ל ג ו ר ד י ן ‪ ,‬ל פ י ה‬
‫׳מטאוריט שהוא גוש מסלעי המאדים‪ ,‬טומן בחובו עדות‬
‫לקיומם של חיים בעבר הקדום׳‪ .‬חברי צוות ה מ ח ק ר של‬
‫‪2‬‬

‫‪ , N A S A‬ב ר א ש ו ת ו ש ל ה ג א ו ל ו ג ד ו ד מ ק ק י י )‪ ,(McKay‬ט ע נ ו ‪:‬‬

‫׳ההסבר ה מ ת א י ם ביותר לצורות הייחודיות שנמצאו‬
‫ב מ ט א ו ר י ט ‪ ALH84001‬ה ו א ה י מ צ א ו ת ם ש ל צ ו ר ו ת ח י י ם‬
‫פשוטות על המאדים הקדום׳‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫מה בדיוק התגלה? אנו דנים במטאוריט‪ ,‬ש ה ו א ב ע צ ם גוש‬

‫ס ל ע ש ג ו ד ל ו כ ג ו ד ל א ש כ ו ל י ת ו מ ש ק ל ו ‪ 1.9‬ק ״ ג ‪ ,‬ש נ מ צ א ב ש ל ג י‬
‫א נ ט א ר ט י ק ה ‪ .‬מ ס י ב ו ת טכניות שאינן מענייננו כאן‪ ,‬ס ו ב ר י ם‬
‫ה ח ו ק ר י ם כ י מ ו צ א ו ש ל ה מ ט א ו ר י ט ה ז ה ) ה מ כ ו נ ה ‪(ALH84001‬‬
‫מן המאדים‪ .‬ההתרגשות נבעה בעיקרה מהאפשרות שיצורים‬
‫חיים איכלסו פעם את המטאוריט‪ .‬לאמתו של דבר לא נתגלו‬
‫בו סימני חיים כ ל ש ה ם מה שנמצא בו הם סוגים שונים של‬
‫;‬

‫מינרלים‪ ,‬בתצורות המופקות בדרך כלל על־ידי בקטריה ‪-‬‬

‫ה ת א י ם החיים הקטנים והפשוטים ביותר‪ .‬על ב ס י ס‬
‫ה מ מ צ א י ם הללו הכריזו חוקרי ‪:NASA‬‬

‫כ א ש ר אנו בוחנים את כל התופעות הללו יחדיו‪,‬‬

‫אנו מסיקים כי יש בהן עדות לחיים פרימיטיביים‬
‫במאדים הקדום‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪252‬‬
 ‫היש חיים על המאדים?‬

‫הבועה התפוצצה עוד במהלך אותה שנה‪ .‬בדצמבר ‪,1996‬‬

‫פורסמה הידיעה החדשותית הבאה ב‪: Scientific A m e r i c a n -‬‬

‫המאמינים זכו לריגוש גדול בקיץ שעבר‪ ,‬כאשר‬

‫‪ N A S A‬הכריזה שבתוך מטאוריט נמצאו סימנים‬
‫לחיים במאדים‪ .‬העדות התבטאה בסימנים‬
‫זעירים‪ ,‬שלדעת המדענים הושארו קרוב לוודאי‬
‫על‪-‬ידי ׳ננו‪-‬בקטריה׳‪ .‬אולם עתה הדגימו חוקרים‬
‫במכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס )‪ (M1T‬כי‬
‫מערכות שהן בבירור לא‪-‬אורגניות יכולות לגרום‬
‫לסימנים זהים‪.‬‬

‫כתב־עת מדעי בריטי היה אף יותר דרמטי בהצגת עדויות‬

‫המפריכות הימצאותם של חיים במאדים‪ .‬בראש ידיעה‬
‫חדשותית‪ ,‬שכותרתה העוקצנית הייתה ׳צלצול פעמון המוות‬
‫לחיים על המאדים‪ :‬מחקרים חדשים מציינים כי במטאוריט‬
‫הזה לא היו מעולם חיים׳‪ ,‬נכתב‪:‬‬

‫לקראת סיומה של שנת ‪ ,1996‬באותם ימי קיץ‬

‫המסעירים‪ ,‬קבוצת מדענים‪ ,‬בהנחייתו של איש‬
‫‪ N A S A‬דוד מקקיי‪ ,‬הממה את העולם באוגוסט‪,‬‬
‫כשהציגה עדויות לחיים קדומים במאדים‪ .‬אולם‬
‫שני מחקרים חדשים סותמים עתה את הגולל על‬
‫הסיפור הזה‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫אובייקטיביות ותקציבים‬
‫איך זה קרה? איך ייתכן שהאירועים המבישים של ‪1961‬‬
‫יחזרו על עצמם כל כך מהר? אולי נוכל להבין משהו אם נבחן‬
‫כמה השלכות ישירות שהיו להכרזת מדעני ‪ N A S A‬כי מצאו‬
‫עדות לחיים במאדים‪.‬‬

‫‪253‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫כתב‪-‬העת ‪ S c i e n c e‬דיווח כי הכרזתה של ‪ N A S A‬חוללה‬

‫׳הסכמה כמעט חסרת תקדים בין יושב ראש בית הנבחרים‬
‫של הקונגרס‪ ,‬ניוט גינגריץ׳‪ ,‬לסגן נשיא ארה״ב‪ ,‬אלברט גור‪,‬‬
‫בדבר הקצאת תקציבים ממשלתיים נוספים‪ ...‬הנשיא ביל‬
‫קלינטון עצמו הודיע שסגן הנשיא גור יזמן פגישה בבית הלבן‬
‫כדי לעצב תכנית שתמקד את חקר החלל האמריקאי‬
‫‪6‬‬
‫בנושאים הנובעים מהממצאים החדשים׳‪.‬‬
‫החדשות הללו היו מתת שמים עבור ‪ . N A S A‬מדע החלל‬
‫האמריקאי סבל באותה עת ממגבלות תקציביות חמורות‪,‬‬
‫מאז שנעשה קיצוץ של ‪ 10%‬במימון הפעילות של ‪N A S A‬‬
‫במסגרת הקיצוצים שערך הנשיא קלינטון בתקציב ‪.1997‬‬
‫הקיצוצים שתוכננו לחמש השנים הבאות היו גרועים אף‬
‫יותר‪ .‬הדברים הפסימיים שהשמיעו חברי הוועדה המייעצת‬
‫לחקר החלל של ‪ N A S A‬קבעו את הטון‪ :‬׳אנו רואים את‬
‫הכתובת על הקיר‪ .‬הצפי הוא עגום ביותר׳‪.‬‬

‫הכול השתנה פתאום כשנחשפו הממצאים הדרמטיים על‬

‫החיים במאדים‪ ,‬׳הנופחים כבר עכשיו חיים חדשים בחקר‬
‫מערכת השמש‪ ,‬עם הצהרתו של ג׳רי לואיס‪ ,‬יושב ראש‬
‫הוועדה מטעם הקונגרס הממונה על ‪ N A S A‬ותקציביה‪ ,‬כי‬
‫עתה הוא תומך בהגדלת התקציבים של ‪ N A S A‬כדי לאפשר‬
‫מחקר יותר מקיף של המאדים׳‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫בדומה לכך ציין גם ג׳ון לוגסדו־ן )‪ (Logsdon‬מהמכון‬

‫למדיניות החלל באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון‪ ,‬כי בעקבות‬
‫ההודעה של ‪ N A S A‬על גילויי חיים במאדים‪ ,‬׳הקיצוצים‬
‫מרחיקי‪-‬הלכת בתקציב של ‪ N A S A‬שעליהם דיברו מוקדם‬
‫יותר השנה‪ ,‬נראים עתה כבלתי‪-‬סבירים׳‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫מאז אסון מעבורת החלל צילנגיר בשנת ‪) 1986‬שבו קיפחו‬

‫שבעה אסטרונאוטים את חייהם( וכישלונות אחרים‪ ,‬הייתה‬
‫סוכנות החלל האמריקאית נתונה לביקורות הולכות וגוברות‬

‫‪254‬‬
 ‫היש חיים על המאדים?‬

‫בנוגע לניהול תכנית חקר החלל‪ .‬הצלחה דרמטית‪ ,‬כגון גילוי‬

‫חיים במאדים‪ ,‬בכוחה לחולל פלאים בדימוי הציבורי שלה‪.‬‬
‫ישנן אפוא סיבות טובות להטיל ספק באובייקטיביות‬
‫המדעית של הטענות האופטימיות כל‪-‬כך של ‪ N A S A‬בדבר‬
‫העדות על חיים במאדים‪.‬‬

‫‪255‬‬
 ‫אמונה בעידן המדע‬

‫מקורות והערות‬
‫‪Biological Principles‬‬ ‫ק‪ .‬א‪ .‬וילי‪,‬‬
‫‪a n d Processes‬‬ ‫‪.1‬‬
‫)פילדלפיה‪ :‬סונדרס‪ ,(1971 ,‬עמ׳ ‪.320‬‬
‫‪ S c i e n c e , 1‬באוגוסט ‪ , 1 9 9 6 , " N e w s‬כרך ‪ ,273‬עמ׳‬ ‫‪6‬‬ ‫‪" .2‬‬
‫‪.865‬‬
‫‪ ,‬אוקטובר‬ ‫‪N‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪s and Analysis" "Scientific A m e r i c a n ,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ ,1996‬עמ׳ ‪.12‬‬
‫‪ Science, 16‬באוגוסט ‪ ,1996‬כרך‬ ‫‪ .4‬ד‪ .‬ס‪ .‬מקיי וכוי‪,‬‬
‫‪ ,273‬עמודים ‪.922-930‬‬
‫‪ This Week"21, New S c i e n t i s t ,‬בדצמבר ‪ ,1996‬עמ׳‬ ‫‪" .5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ S c i e n c e , 1‬באוגוסט ‪ , 1 9 9 6 , " N e w s‬כרך ‪ ,273‬עמ׳‬ ‫‪6‬‬ ‫‪" .6‬‬
‫‪.865‬‬
‫‪ S c i e n c e , 2‬במרץ ‪ , 1 9 9 6 , " N e w s‬כרך ‪ ,271‬עמ׳‬ ‫‪2‬‬ ‫‪" .7‬‬
‫‪.1660‬‬
‫‪ S c i e n c e , 1‬באוגוסט ‪ , 1 9 9 6 , " N e w s‬כרך ‪ ,273‬עמ׳‬ ‫‪6‬‬ ‫‪" .8‬‬
‫‪.865‬‬
‫ך ‪ ,384‬עמ׳ ‪.4‬‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫‪N‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪ 1996 , " ,‬בנובמבר ‪s‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪e,7‬‬

‫‪256‬‬
 ‫פרשני תורה ופילוסופים יהודים‬
‫הערות ביבליוגרפיות על פרשני ה ת ו ו ה והפילוסופים‬
‫היהודים הנזכרים בספר‬

‫אונקלוס )תחילת המאה השנייה( ‪ -‬חי בסוף תקופת הבית‬

‫תרגם לארמית את התורה על‪-‬פי דברי‬ ‫השני‪.‬‬
‫התנאים ר׳ אליעזר ור׳ יהושע‪.‬‬

‫ר׳ בחיי אבן פקודה )המחצית השנייה של המאה האחת‬

‫עשרה( ‪ -‬ר׳ בחיי בן יוסף מספרד‪ .‬פילוסוף ומשורר‪.‬‬

‫הגאון מווילנא )‪ - (1797-1720‬ר׳ אליהו בן שלמה זלמן‬

‫מווילנא‪ ,‬ליטא‪ .‬הגדול בפרשני התלמוד בחמש מאות‬
‫השנים האחרונות‪ .‬כתב פירושים חשובים על הקבלה‪.‬‬

‫ו׳ יהודה הלוי)‪ 1141-1075‬לערך( ‪ -‬חי ופעל בערים שונות‬

‫בספרד‪ .‬פילוסוף‪ ,‬משורר ורופא‪.‬‬

‫מלבי״ם)‪ - (1879-1809‬ר׳ מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל)ראשי‬

‫תיבות ‪ -‬מלבי״ם(‪ .‬שימש ברבנות בקהילות חשובות‬
‫באירופה‪ ,‬בעיקר במזרחה‪ ,‬כולל בוקרסט )רומניה(‬
‫ולונטשיץ )פולין(‪ .‬פירושו על התנ״ך‪ ,‬ובייחוד על‬
‫התורה‪ ,‬נועד לתת תשובה לפרשנים הרפורמיים‬
‫שהתחדשו בתקופתו‪.‬‬

‫ר׳ סולוביצ׳יק‪ ,‬יוסף דב)‪ - (1993-1903‬חי בפולין‪ ,‬בלרוסיה‬

‫וארצות הברית )מ‪ .(1932 -‬פרשן התלמוד ופילוסוף‪.‬‬
‫מנהיג ומורה־דרך רוחני לדור של רבנים באמריקה‪.‬‬

‫ר׳ סעדיה גאון )‪ - (942-882‬מגדולי גאוני בבל‪ ,‬מנהיג‪,‬‬

‫פילוסוף ופרשן תנ״ך‪ .‬ריסן את התפשטות הקראים‪.‬‬

‫‪257‬‬
‫ר׳׳ע ספוונו)‪ - (1550-1475‬ר׳ עובדיה בן יעקב‪ .‬רופא‪ ,‬חוקר‬
‫ופרשן התורה שחי באיטליה‪ .‬פירושו על התורה רווי‬
‫רגשות נעלים של מוסר ואמונה‪.‬‬

‫רד׳׳ק )‪ - (1235-1160‬ר׳ דוד קמחי‪ .‬חי בדרום צרפת‬

‫)פרובנס(‪ .‬מגדולי חכמי הדקדוק ומפרשי התורה‪.‬‬
‫פירושו מבוסס על הפשט ועל הדקדוק‪ ,‬ומתובל‬
‫בדרשות חז׳׳ל הקרובות לפשט‪.‬‬

‫רמב״ם )‪ - (1205-1135‬ר׳ משה בן מימון מספרד‪ ,‬מצרים‬

‫וצפון אפריקה‪ .‬רופא ופרשן‪ .‬גדול ההוגים היהודים‬
‫וגדול הפוסקים בכל הדורות‪.‬‬

‫רמ‪1‬׳ץ )‪ - (1270-1194‬ר׳ משה בן נחמן‪ .‬רופא‪ ,‬מפרש התורה‬

‫והתלמוד‪ ,‬פוסק ומנהיג הדור‪ .‬פעל בצפון ספרד‬
‫)קטלוניה(‪ ,‬אך היה מוכר בהרבה מתפוצות ישראל‪.‬‬
‫בסוף ימיו עלה לארץ ישראל‪.‬‬

‫רש״י )‪ - (1105-1040‬ר׳ שלמה בן יצחק‪ .‬גדול פרשני התורה‬

‫והתלמוד‪ .‬חי ופעל בצפון צרפת‪ .‬העמיד תלמידים‬
‫רבים‪ ,‬בתוכם נכדיו רשב׳׳ם ורבנו תם‪.‬‬

‫‪258‬‬
 ‫מפתח פרשני התורה‬
‫אונקלוס‪58 ,‬‬

‫ר׳ בחיי אבן פקודה‪76 ,‬‬

‫הגאון מוולנא‪85 ,‬‬

‫ר׳ יהודה הלוי‪76 ,‬‬

‫מלבי׳׳ם‪109 ,‬‬

‫ר׳ סולוביצ׳יק‪ ,‬יוסף דב‪105,90,89,69,22,21 ,‬‬

‫ר׳׳ע ספורנו‪107,101,69,58 ,‬‬

‫ר׳ סעדיה גאון‪101,76,58 ,‬‬

‫רד״ק‪101,‬‬

‫רמב״ם‪139 ,131 ,126 ,108 ,90 ,76 ,75 ,28 ,27 ,‬‬

‫רמב״ן‪134,101,68,58 ,‬‬

‫רש״י‪171,101,96,58 ,‬‬

‫‪259‬‬
 ‫מפתח מדענים‬

(Osborne, Henry) 209-205 ,‫ הנרי‬,‫אוסבווץ‬

(Azbel, Mark) 160 ,‫ מרק‬,‫אזבל‬
(Einstein, Albert) 237 ,232 ,‫ אלברט‬,‫איינשטיין‬
(Allegre, Claude) 33 ,‫ קלוד‬,‫אלגרה‬
(Eldredge, Niles) 214,220-198 ,‫ ניילס‬,‫אלדרדג׳‬
(Alvarez, Luis) 248 ,246-244 ,45-43 ,‫ לואיס‬,‫אליות‬
(Endler, John) 229 ,‫ ג׳ון‬,‫אנדלר‬
(Anderson, Philip ) 248 ,241,239 ,‫ פיליפ‬,‫אנדרסון‬
(Arrow, Kenneth ) 239 ,‫ קנת׳‬,‫ארו‬

(Bak, Per) 248 ,241,239 ,‫ פר‬,‫באק‬

(Boule, Marcellin) 209,200-198 ,‫ מרסלין‬,‫בול‬
(Bock, Walter) 225 ,‫ וולטר‬,‫בוק‬
(Bailin, David) 16 ,‫ דוד‬,‫ביילין‬
(Bethe, Hans) 37 ,‫ הנס‬,‫בתה‬

(Johanson, Donald) 204 ,‫ דונלד‬,‫ג׳והנסון‬

(Johnson, Tom) 160 ,‫ טום‬,‫ג׳ונסון‬
(Gould, Stephen) ,204 ,200 ,46 ,43 ,22 ,‫ סטיפן‬,‫גולד‬
248-245 ,240 ,232-230 ,206

261
(Jones, William) 187-186 ,‫ וויליאם‬,‫ג׳ונס‬
(Guth, Alan) 18 ,‫ אלן‬,‫גותי‬
(Jazwinski, Michal) 161-158 ,‫ מיכאל‬,‫ג׳זווינסקי‬
(Galton, Francis) 137 ,‫ פרנסיס‬,‫גלטון‬
(Galileo) 95-94 ,‫גלילאו‬
(Gell-Mann, Murray) 239 ,‫ מארי‬,‫מן‬-‫גל‬
(Jensen, Henrik) 241 ,‫ הנריק‬,‫ג׳נסן‬
(Greene, Brian) 18 ,‫ בריאן‬,‫גרין‬

(Darwin, Charles) 248-223 ,99,12 ,‫ צ׳רלס‬,‫דארווין‬

(De Haan, Laurens) 175 ,‫ לורנס‬,‫דה־האן‬
(Dunnet, George) 161 ,‫ ג׳ורג׳‬,‫דונט‬
(Dawson, Charles) 202-200 ,‫ צ׳רלס‬,‫דוסון‬
(Dawkins, Richard) 237,232-230 ,‫ ריצ׳רד‬,‫דוקינס‬
(Diamond, Jared) 189 ,‫ ג׳אראד‬,‫דיאמונד‬
(Dyson, Freeman) 40 ,‫ פרימן‬,‫דייסון‬
(Dirac, Paul) 16 ,‫ פאול‬,‫דיראק‬
(Dennett, Daniel) 236 ,‫ דניאל‬,‫דנט‬
(Depew, David) 231 ,‫ דוד‬,‫דפו‬

(Hawking, Stephen) 18 ,‫ סטיפן‬,‫הוקינג‬

(Hoyle, Fred) 19 ,‫ פרד‬,‫הויל‬

262
(Hall, Barry) 228 ,‫ ברי‬,‫הול‬
(Hopfield, John) 124 ,‫ ג׳ון‬,‫הופפילד‬
(I leisenberg, Werner) 120 ,‫ ומר‬,‫הייזנברג‬
(I layflick, Leonard) 161 ,‫ ליאונרד‬,‫הייפליק‬

(Walker, Alan) 215 ,‫ אלן‬,‫וואקר‬

(Woodward, Arthur)
(Wilson, Robert)
(Wheeler, John)
(Williams, George)
(Weinberg, Steven)
(Wil/tum, Doron)
209 ,202 ,‫ ארתור‬,‫וודוורד‬
19 ,‫ רוברט‬,‫ווילסון‬
19 ,‫ ג׳ון‬,‫ווילר‬
167 ,‫ ג׳ורג׳‬,‫ויליאמס‬
20 ,‫ סטיבן‬,‫וינברג‬
87 ,‫ דורון‬,‫ויצטום‬

(‫•ו‬niicrsall, Ian) 62-60 ,‫ איאן‬,‫טטרסאל‬

(‫ ו‬empleton, Alan) 219 ,‫ אלן‬,‫טמפלטון‬
(Trinkaus, Erik) ,199-198 ,61-60 ,‫ אריק‬,‫טרינקאוס‬
220-219

(Young, Thomas) 187 ,‫ תומס‬,‫יאנג‬

(Jablonski, David) 44 ,‫ דוד‬,‫יבלונסקי‬
(Yule, George) 44 ,‫ ג׳ורג׳‬,‫יול‬

263
(Leaman, Bruce) 162 ,‫ ברוס‬,‫להמן‬
(Leakey, Meave) 215 ,‫ מייב‬,‫ליקי‬
(Laskar, Jacques) 152 ,‫ ז׳ק‬,‫לסקר‬
(Laplace, Pierre-Simon) ,113 ,79 ,12 ,‫סימון‬-‫ פייר‬,‫לפלאס‬
116

(Mayr, Ernst) 233 ,‫ ארנסט‬,‫מאייר‬

(Mallet, James) 226 ,‫ ג׳יימס‬,‫מאלט‬
(Mitton, Jeffrey) 229 ,‫ ג׳פרי‬,‫מיטון‬
(Manton, Kenneth) 178 ,‫ קנוני‬,‫מנטון‬
(Maxwell, James Clerk) 232,114 ,‫ ג׳יימס קלרק‬,‫מקסוול‬
(McKay, David) 253-252 ,‫ דוד‬,‫מקקיי‬

(Newton, Isaac) ,94,79-77,70,26 ,‫ אייזיק‬,‫ניוטון‬

237,116,112

(Savage-Rumbaugh, Sue) 106 ,‫ סוזן‬,‫רומבא‬-‫סאבג׳‬

(Suzman, Richard) 177-176 ,‫ ריצ׳רד‬,‫סוזמן‬
(Stanley, Steven) 248 ,240-237 ,197 ,‫ סטיבן‬,‫סטנלי‬
(Silk, Joseph) 18 ,‫ ג׳וסף‬,‫סילק‬
(Simon, Barry) 86 ,‫ ברי‬,‫סימון‬
(Smith, Grafton) 209,204-202 ,‫ גראפטון‬,‫סמית׳‬

264
(Smith, Richard) 175 ,‫ רוצ׳רד‬,‫סמית׳‬

(Paley, William) 80 ,‫ וויליאם‬,‫פאלי‬

(Popper, Karl) 23 ,‫ קרל‬,‫פופר‬
(Feynman, Richard) 49-48 ,‫ ריצ׳רד‬,‫פיינמן‬
(Pilbeam, David) 218 ,216,210-209 ,‫ דוד‬,‫פילבים‬
(Finch, Caleb) 163 ,159 ,‫ כלב‬,‫פינץ׳‬
(Falk, Raphael) 247,47 ,‫ רפאל‬,‫פלק‬
(Penzias, Arno) 19 ,‫ ארנו‬,‫פנזיאס‬
(Perls, Thomas) 176 ,‫ תומס‬,‫פרלס‬

(Child, Gordon) 194 ,‫ גורדון‬,‫צ׳אילד‬

(Kauffman, Stuart) 248 ,241-239 ,‫ סטיוארט‬,‫קאופמן‬

(Kadanoff, Leo) 248,241 ,‫ ליאו‬,‫קדנוף‬
(Kuhn, Thomas) 247 ,‫ תומס‬,‫קון‬
(Coppens, Yves) 215 ,‫ איב‬,‫קופנס‬
(Copernicus, Nicolas) 98 ,‫ ניקולס‬,‫קופרניקוס‬
(Cairns, John) 228-227 ,‫ ג׳ון‬,‫קיירנס‬
(Kimura, Motoo) 248 ,243-242 ,‫ מוטו‬,‫קימורה‬
(Keith, Arthur) 209,202 ,‫ ארתור‬,‫קית׳‬
(Callaway, David) 16 ,‫ דוד‬,‫קלוואי‬

265
(Klein, Harold) 41 ,‫ הרולד‬,‫קליין‬
(Kepler, Johannes) 112 ,77 ,‫ יוהנס‬,‫קפלר‬
(Kruskal, William) 138 ,‫ ויליאם‬,‫קרוסקל‬
(Crick, Francis) 41 ,‫ פרנסיס‬,‫קריק‬

(Raup, David) 248-246,43,22 ,‫ דוד‬,‫ראופ‬

(Ruelle, David) 149 ,‫ דוד‬,‫רואל‬
(Rose, Michael) 160 ,‫ מיכאל‬,‫רוז‬
(Raven, Peter) 225 ,‫ פיטר‬,‫רייבן‬
(Renfrew, Colin) 191-190 ,‫ קולין‬,‫תפרו‬

(Sternberg, Shlomo) 86 ,‫ שלמה‬,‫שטרנברג‬

(Schroedinger, Erwin) 232 ,124,119,118 ,‫ ארווין‬,‫שרדינגר‬

266
 ‫מ פ ת ח נושאים‬
‫איוב‪207-206,28 ,‬‬
‫אינקויזיציה‪94 ,‬‬
‫אכדית)ראה ׳שפות׳(‬
‫אלוקים‪ ,‬הוכחות לקיומו‪90-75,‬‬
‫אליהו‪129 ,‬‬
‫אלישע‪129-127 ,‬‬
‫אלקטרון‪121,16 ,‬‬
‫אמונה‪,131-129,90-89,22-9 ,‬‬
‫‪141-136‬‬
‫)ה(אנתרפי‪ ,‬העיקרון‪53-35 ,‬‬
‫אסטרונומיה‪,75,40,25,17 ,‬‬
‫‪113-112 ,95-94‬‬
‫אסתר‪126-125 ,‬‬
‫׳אפקט הפרפר׳‪151-150 ,‬‬
‫אפריקה‪,208,183-182 ,‬‬
‫‪220-215‬‬
‫הניאנדרטלי‪,200-196,63-59 ,‬‬
‫אריכת ימים)ראה ׳הזדקנות׳(‬
‫אריסטו‪117,77-76 ,‬‬
‫בבל‪ ,‬מגדל‪192 ,181 ,‬‬
‫בחירה חופשית‪123-111 ,‬‬
‫׳אדם‪-‬בראשית׳‪69-67,59-58 ,‬‬
‫ביולוגיה מולקולרית‪,40 ,‬‬
‫‪217,103-102‬‬
‫׳בעיה ההודו‪-‬אירופית׳‬
‫)ראה ׳שפות׳(‬
‫׳בעיית האקלים של זהבה׳‪39 ,‬‬
‫׳בעיית המין׳‪226-224 ,‬‬
‫‪267‬‬
‫אבולוציה‪248-216 ,‬‬
‫אבולוציה הדרגתית‪,214 ,‬‬
‫‪240 ,236-235‬‬
‫אבולוציה לא‪-‬מכוונת‪,‬‬
‫‪243-242‬‬
‫תאוריות לא־דארוויניסטיות‪,‬‬
‫‪247-235‬‬
‫תאוריית דארווין‪232-216 ,‬‬
‫אברהם ושרה‪168,165,157 ,‬‬
‫אדם‪,46-40 ,36-35 ,33-29 ,22 ,‬‬
‫‪119-117 ,109-96 ,73-52‬‬
‫אוסטרליפיתיקוס‪,208,‬‬
‫‪216-214‬‬
‫הומו‪217-216,59,‬‬
‫המודרני‪,197-196,68-57 ,‬‬
‫‪219-217 ,210 ,203-202‬‬
‫‪220 ,217-216 ,209-208‬‬
‫הקדמון‪221-195 ,‬‬
‫מפילטדאון‪,204-200 ,‬‬
‫‪209-208‬‬
‫אדם וחוה‪,69-68,58-57,30 ,‬‬
‫‪166-164 ,157‬‬
‫אוסטרלופיתיקוס )ראה ׳אדם׳(‪,‬‬
‫אור‪ ,‬כדור הקדמון‪20-19 ,‬‬
‫אטומים ומולקולות‪,115,21 ,‬‬
‫‪122-119‬‬
‫אטמוספרה‪,146-144,39-38 ,‬‬
‫‪153-150‬‬
 ‫זוגות‪-‬בסיס)ראה ׳דנ״א׳(‬
‫זמן‪27-26,20-19 ,‬‬
‫׳זקני‪-‬הזקנים׳‪177-175 ,‬‬
‫חוק ההתמדה‪77 ,‬‬
‫חיידקים‪,228-227,97,41 ,‬‬
‫‪253-252‬‬
‫חיים‪38-36 ,‬‬
‫במאדים‪254-251 ,‬‬
‫ראשיתם‪41-40 ,‬‬
‫תוחלת‪178-157 ,‬‬
‫חמצן‪144,33 ,‬‬
‫‪219- ,159 ,124 ,104-103‬‬
‫טענות מסתברות‪21-15 ,‬‬
‫יהושע‪95 ,‬‬
‫)ה(יחסות‪ ,‬תורת‪26 ,‬‬
‫יציאת מצרים‪158-157,130 ,‬‬
‫יקום‪ ,‬בריאתו‪28,21-17,12 ,‬‬
‫הומונידים‪220-202,196-195 ,‬‬
‫גיל‪,101-100 ,96 ,33-25 ,‬‬
‫‪109-107‬‬
‫יציבות‪89,79-78 ,‬‬
‫׳)ה(יקום המכני׳‪120,115-113 ,‬‬
‫כאוס‪153-148,13 ,‬‬
‫כדור הארץ‪39-38,26 ,‬‬
‫כדורגל‪121 ,‬‬
‫כוח גרעיני‪124,38-36 ,‬‬
‫כוח החיות‪118-116 ,‬‬
‫‪268‬‬
‫גלקסיות‪18 ,‬‬
‫מים‪,168-159 ,40 ,26 ,‬‬
‫‪,228-226,223,219-218‬‬
‫‪246 ,242‬‬
‫גשם‪153-143 ,‬‬
‫דארווין)ראה ׳אבולוציה׳(‬
‫דברים‪ ,‬ספר‪,111,88,71,29 ,‬‬
‫‪153 ,143 ,135‬‬
‫דטרמיניזם‪123-115 ,‬‬
‫דינוזאורים‪247-243,45-42 ,‬‬
‫דנ״א ) ‪, D N A ) , 26, 4 1 - 4 0‬‬
‫‪226,218‬‬
‫דרוסנין‪ ,‬מייקל‪88-87 ,‬‬
‫הוכחה מהתכנון‪82-80 ,‬‬
‫׳הוכחת השעון׳‪80 ,‬‬
‫הומו)ראה ׳אדם׳(‬
‫הומו ספ״נס‬
‫)ראה ׳אדם המודרני׳(‬
‫הזדקנות‪178-157 ,‬‬
‫הכחדה המונית‪,44-42 ,‬‬
‫‪247-241‬‬
‫הליום‪124,37,18 ,‬‬
‫הסתברות‪122-119,53-47 ,‬‬
‫השגחה פרטית‪,129-125 ,‬‬
‫‪153 ,143 ,141-133‬‬
‫ויקרא‪ ,‬ספר‪29 ,‬‬
 ‫מערכת חשמש‬
‫)ראח ׳כוכבי לכת׳(‬
‫)ה(מפץ הגדול‪19-17,12 ,‬‬
‫מצפון‪71 ,‬‬
‫מרחב‪20-19 ,‬‬
‫משה‪168-164 ,‬‬
‫לוח זמנים‪69-68,59,33-25 ,‬‬
‫נאצים‪194,37 ,‬‬
‫נוגה‪39-38 ,‬‬
‫נויטרון‪38-37,16 ,‬‬
‫נח‪191,184-181,169-164 ,‬‬
‫נסים‪148-147,131-125 ,‬‬
‫נשמה‪106 ,‬‬
‫סנסקריט)ראה ׳שפות׳(‬
‫סקופס‪ ,‬משפט‪207,205 ,‬‬
‫עקרון אי‪-‬הוודאות‪121-120 ,‬‬
‫)ה(ערך הקיצוו‪175 ,‬‬
‫עשר מכות‪130 ,‬‬
‫עתיד‪153-144,122-115 ,‬‬
‫פאלאונטולוגיה‪220-195 ,‬‬
‫פאלאונטרופולוגיה‪,213,198 ,‬‬
‫‪220‬‬
‫)ה(פגיעה‪ ,‬תאוריית‪,46-42 ,‬‬
‫‪247-243‬‬
‫פורים‪126-125,‬‬
‫פיינשטיין‪ ,‬הרב משה‪140-138 ,‬‬
‫‪269‬‬
‫כוח משיכה‪,115-113,37,26 ,‬‬
‫‪118‬‬
‫כוכבי לכת‪,99-97,79-77 ,‬‬
‫‪152,114-112‬‬
‫לוויינים‪MAP ,COBE, 18 ,‬‬
‫לקטוז‪228-227 ,‬‬
‫מאדים‪255-251,39-38 ,‬‬
‫מאובנים‪,220-195,25 ,‬‬
‫‪244-242 ,238-237‬‬
‫)ה(מהפכה הנאוליתית‪,13 ,‬‬
‫‪72 ,68-64‬‬
‫מוח‪124,122,67,63-60 ,‬‬
‫מוטציות‪229-226 ,‬‬
‫מולקולות)ראה ׳אטומים׳(‬
‫מונק‪ ,‬הרב עלי‪30 ,‬‬
‫)ה(מורכבות‪ ,‬תורת‪242-238 ,‬‬
‫׳מזל׳‪,53-50 ,46-43 ,36 ,22 ,‬‬
‫‪247-243‬‬
‫מחשב‪151,147-145 ,‬‬
‫מטאור‪,247-244,46-43 ,‬‬
‫‪253-251‬‬
‫מטאורולוגיה‪,146-144 ,‬‬
‫‪153-150‬‬
‫מים‪144-143,39-38,‬‬
‫מימן‪37,18 ,‬‬
‫מלכים‪ ,‬ספר‪129-127 ,‬‬
‫׳)ה(מניע הראשוני׳‪78-76 ,‬‬
 ‫׳פרוטו‪-‬הודו‪-‬אירופית׳)ראה‬
‫׳שפות׳(‬
‫פרוטון‪38-37,16 ,‬‬
‫פרס נובל‪,43,41,37,20-17 ,‬‬
‫‪239,118 ,48‬‬
‫פתיתי שלג‪82-81 ,‬‬

‫צבע‪20-19 ,‬‬
‫)ה(צופן בתורה‪89-83 ,‬‬
‫ציורי קיר במערות‪62 ,‬‬
‫צמחים‪195,162,33-31 ,‬‬

‫קבלה‪96 ,85 ,‬‬

‫קווארק‪16-15 ,‬‬
‫)ה(קוונטים‪ ,‬תורת‪122-119 ,‬‬
‫קוסמולוגיה‪,96,26,21-17 ,‬‬
‫‪101-100‬‬
‫קירקגור‪ ,‬סורן‪90 ,‬‬
‫קפקאי‪ ,‬סיפור‪220 ,‬‬
‫קרינת רקע‪18 ,‬‬
‫קשת‪94 ,‬‬

‫רבין‪ ,‬יצחק‪88-87 ,‬‬

‫רוחניות האדם‪,71-69,59-58 ,‬‬
‫‪119 ,109-96‬‬
‫רשתות מימיות‪,124,122 ,‬‬
‫‪136-134‬‬
 ‫שבת‪34,31-30 ,‬‬
‫׳שווי משקל מקוטע׳‪240 ,‬‬
‫שימפנזה‪104-102 ,‬‬
‫שמות‪ ,‬ספר‪130,31,29 ,‬‬
‫שמש‪,98-94 ,38-36 ,33 ,29 ,‬‬
‫‪152 ,147,113-112‬‬
‫׳)ה(שעון המולקולרי׳‪,103-102 ,‬‬
‫‪219‬‬
‫שפות‪192-181 ,‬‬
‫אכדית‪193 ,‬‬
‫אפרו‪-‬אסייתיות‪183-182 ,‬‬
‫בני יפת‪192-183 ,‬‬
‫בני שם וחם‪183-182 ,‬‬
‫הודו‪-‬אירופיות‪191-186 ,‬‬
‫חמיות‪-‬שמיות‪183 ,‬‬
‫סנסקריט‪187-186 ,‬‬
‫שרה)ראה ׳אברהם׳(‬

‫תיארוך רדיואקטיבי‪25 ,‬‬

‫תלמוד‪,134,126,76,33,30 ,‬‬
‫‪148 ,140-138‬‬
‫תפילה‪153,148-133 ,‬‬
 ‫‪<:‬שק בין מדע ותורה זוכה לאחרונה לפופולריות רבה‪ .‬בעקבות שטף הידע‬
‫<ןפיין את הדורות האחרונים‪ ,‬ניצבים רבים ושואלים‪ :‬מהן ההשלכות של‬
‫;ליות המדעיות הרבות עבור האדם המאמין? בספרו‪ ,‬אמונה בעידן המדע‪,‬‬
‫יח פרופסור נתן אביעזר כי ההשלכות הן רבות‪.‬‬
‫אמונה בעידן המדע מראה כי אמונה בתורה ובקב״ה אינה נוגדת את‬
‫׳\יבה הראציונלית‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ .‬אביעזר מוכיח כי הממצאים המדעיים‬
‫׳כניים מסייעים בהבנת פסוקי תורה רבים ותורמים לחיזוק האמונה‪.‬‬
‫אמונה בעידן המדע עוסק בנושאי הליבה של הדת ־ אמונה‪ ,‬תפילה‪ ,‬ניסים‪,‬‬
‫רה חופשית‪ ,‬מוצא האדם‪ ,‬הנדסה גנטית‪ ,‬כאוס‪ ,‬ויחסי גומלין בין הקב״ה‬
‫למו‪ .‬המחבר מראה כי ההתפתחויות העדכניות בתחומי המדע השונים שופכות‬
‫חדש על נושאים אלו מזוויות בלתי צפויות‪.‬‬
‫המורכבות הרבה של היקום שנגלית בעשורים האחרונים‪ ,‬מסייעת לנו‬
‫‪:‬ין את הקשר שבין הקב״ה לעולמו‪ .‬הקורא יגלה כיצד המדע המודרני חושף‬
‫נות חדשות בפסוקי התורה‪.‬‬

‫המחבר‬
‫פרופסור נ ת ן אביעזר הינו פרופסור לפיזיקה‪ ,‬לשעבר ראש המחלקה‬
‫זיקה‪ ,‬באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬כמו כן אביעזר משמש כפרופסור אורח‬
‫ניברסיטת לידס שבאנגליה‪ .‬אביעזר הינו המחבר של למעלה מ‪ 100 -‬מאמרים‬
‫ליים בתחום הפיזיקה של המצב המוצק‪ .‬כאות הוקרה על תרומתו המחקרית‬
‫^\ובה‪ ,‬נבחר אביעזר כ‪ Fellow -‬באגודה האמריקאית לפיזיקה וכן נבחר‬
‫ופסור מחקר באגודה המלכותית של לונדון‪.‬‬
‫מעבר למחקר המדעי‪ ,‬אביעזר מתעניין מזה זמן רב בקשר שבין תורה‬
‫ע‪ .‬הוא המחבר של רב ‪ -‬המכר בראשית ברא )שתורגם לתשע שפות(‪ ,‬והוא‬
‫מן להרצות בנושא זה בכל רחבי העולם‪ .‬כמו כן אביעזר מעביר קורס‬
‫ניברסיטת בר‪-‬אילן בנושא ״תורה ומדע״ אשר זכה בפרס טמפלטון היוקרתי‪.‬‬
‫אביעזר קיבל את הדוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת שיקגו‪ ,‬ולאחר מכן‪,‬‬
‫יש כחוקר בכיר במעבדות ‪ IBM‬ליד ניו יורק‪ .‬בשנת ‪ 1967‬עלו נתן ואשתו‬
‫רה לישראל‪ .‬משפחת אביעזר מתגוררת בפתח תקווה ולהם ארבעה ילדים‪.‬‬

‫‪I M I N Vrit W 1 1 vim II I‬‬

 ‫רע ו ת ו ר ה זוכה ל א ח ר ו נ ה לפופולריות רבה‪ ,‬ב ע ק ב ו ת שטף הידע‬
‫דורות ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬ניצבים ר ב י ם ו ש ו א ל י ם ‪ :‬מ ה ן ה ה ש ל כ ו ת ש ל‬
‫גירת ה ר ב ו ת עבור ה א ד ם המאמין? ב ס פ ר ו ‪ ,‬א מ ו נ ה בעידן ה מ ד ע ‪,‬‬
‫־ נתן אביעזר כי ה ה ש ל כ ו ת הן רבות‪.‬‬
‫עידן ה מ ד ע מ ר א ה כ י א מ ו נ ה ב ת ו ר ה ו ב ק ב ״ ה א י נ ה נוגדת א ת‬
‫‪:‬יונלית‪ ,‬ה ה פ ך ה ו א הנכון‪ .‬אביעזר מ ו כ י ח כי ה מ מ צ א י ם ה מ ד ע י י ם‬
‫יעים ב ה ב נ ת פ ס ו ק י ת ו ר ה ר ב י ם ו ת ו ר מ י ם ל ח י ז ו ק ה א מ ו נ ה ‪.‬‬
‫עידן ה מ ד ע ע ו ס ק בנושאי ה ל י ב ה של ה ד ת ־ א מ ו נ ה ‪ ,‬תפילה‪ ,‬ניסים‪,‬‬
‫נ‪ ,‬מ ו צ א ה א ד ם ‪ ,‬ה נ ד ס ה גנטית‪ ,‬כ א ו ס ‪ ,‬ו י ח ס י גומלין בין הקבי׳ה‬
‫ר מ ר א ה כי ה ה ת פ ת ח ו י ו ת העדכניות ב ת ח ו מ י ה מ ד ע השונים שופכות‬
‫ש א י ם אלו מ ז ו ו י ו ת בלתי צפויות‪.‬‬
‫ת ה ר ב ה של ה י ק ו ם שנגלית בעשורים ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬מ ס י י ע ת לנו‬
‫\ר שבין ה ק ב ״ ה לעולמו‪ .‬ה ק ו ר א יגלה כיצד ה מ ד ע המודרני חושף‬
‫‪ :‬בפסוקי התורה‪.‬‬

‫נתן אביעזר הינו פרופסור לפיזיקה‪ ,‬לשעבר ראש ה מ ח ל ק ה‬

‫י ב ר ס י ט ת בר־אילן‪ .‬כמו כן אביעזר משמש כ פ ר ו פ ס ו ר א ו ר ח‬
‫ל י ד ס שבאנגליה‪ ,‬אביעזר הינו ה מ ח ב ר של ל מ ע ל ה מ• ‪ 100‬מ א מ ר י ם‬
‫‪ c‬ה פ י ז י ק ה של ה מ צ ב ה מ ו צ ק ‪ .‬כ א ו ת ה ו ק ר ה על ת ר ו מ ת ו ה מ ח ק ר י ת‬
‫־ אביעזר כ• ‪ Fellow‬באגודה ה א מ ר י ק א י ת ל פ י ז י ק ה וכן נבחר‬
‫זר באגודה ה מ ל כ ו ת י ת של לונדון‪,‬‬
‫;<חקר המדעי‪ ,‬אביעזר מתעניין מ ז ה זמן רב ב ק ש ר שבץ תוריח‬
‫חבר של רב ‪ -‬ה מ כ ר בראשית ב ר א )שתורגם לתשע שפות(‪ ,‬ו ח ו א‬
‫בנושא זה בכל רחבי העולם‪ ,‬כ מ ו כן אביעזר מעביר ק ו ר ס‬
‫בר־אילן בנושא ״תורה ומדעי׳ אשר זכה ב פ ר ס ט מ פ ל ט ו ן ה י ו ק ר ת י ‪,‬‬
‫ק י ב ל א ת ה ד ו ק ט ו ר ט ב פ י ז י ק ה מ א ו נ י ב ר ס י ט ת שיקגו‪ ,‬ו ל א ח ר מכן‪,‬‬
‫‪:‬כיר ב מ ע ב ד ו ת ‪ IBM‬ליד ניו יורק‪ ,‬בשנת ‪ 1967‬עלו נתן ו א ש ת ו‬
‫ל‪ ,‬מ ש פ ח ת אביעזר מ ת ג ו ר ר ת ב פ ת ח ת ק ו ו ח ו ל ח ם א ר ב ע ח ילדים‬