‫"תוך פרקי זמן היסטוריים ארוכים משתנה‪ ,‬עם כלל אורח הקיום של חברות אנוש‪ ,‬גם‬

‫אופן התפיסה החושית שלהן‪ ,‬האופן בו התפיסה האנושית מתארגנת — המדיום בו היא‬
‫מתרחשת — מותנה לא רק טבעית אלא גם היסטורית" (בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪)23‬‬

‫תקציר‬
‫הוגים שונים עסקו לאורך השנים בהשפעת הטכנולוגיה על האופן שבו מוצא האדם את‬
‫מקומו בעולם )‪ .(Habermas, 2003; Heidegger, 1953/2008‬ההתפתחויות הטכנולוגיות של‬
‫התקופה האחרונה הינן בעלות פוטנציאל רב להשפיע על מיקומו של האדם ביחס לסביבתו‪ .‬בעקבות‬
‫קיצוניות השינויים והערעור על מקומו המסורתי של האדם בעולם יש אף המכנים את ההתפתחויות‬
‫הללו כעידן ה"פוסט‪-‬הומניסטי" )‪(Braidotti, 2013; Hayles, 1999; Pepperell, 2003‬‬

‫וולטר בנימין‪ ,‬כפילוסוף עם מודעות חברתית ותרבותית רחבה‪ ,‬אשר פעל בתחילת המאה‪,‬‬
‫התייחס לאופן שבו הטכנולוגיה של ימיו‪ ,‬הצילום והקולנוע‪ ,‬משנה את אופן ההתארגנות של החברה‬
‫האנושית‪ ,‬כלפי יצירת האומנות בכלל ומעשה היצירה עצמו בפרט )בנימין‪ .(1939/1983 ,‬בנימין מציג‬
‫בכתביו עמדה מורכבת כלפי הטכנולוגיה אשר מאפשרת מימוש של הפוטנציאל האנושי היצירתי‬
‫אך מאידך עשויה לנוון את הרוח האנושית עד כדי הפיכת האדם לבורג במכונה הפאשיסטית‪.‬‬

‫אבקש במאמר זה לבחון את האופן שבו מאבחן בנימין את השפעת השינויים הטכנולוגיים‬
‫של תקופתו על התרבות של זמנו‪ .‬ולאפיין מה בהצעתו של בנימין עבור האדם המנסה להתמודד עם‬
‫המציאות המש תנה של זמנו‪ ,‬רלוונטי לימינו אנו ועשוי להציע הסבר לתופעות תרבותיות שאנו‬
‫נתקלים בהן כיום‪.‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫תוכן‬
‫תקציר ‪1 ...................................................................................................................................‬‬
‫מבוא ‪3 .....................................................................................................................................‬‬
‫טכנולוגיה ‪4 ..........................................................................................................................‬‬
‫הטכנולוגיה של "עידן המידע"‪4 .............................................................................................‬‬
‫עלייתו של העולם הווירטואלי ‪5 ........................................................................................‬‬
‫הטכנולוגיות ה"רובוטיות" ‪5 .............................................................................................‬‬
‫עלייתן של הרשתות החברתיות ‪6 .......................................................................................‬‬
‫וולטר בנימין ‪7 ......................................................................................................................‬‬
‫בנימין על הטכנולוגיה ‪8 .............................................................................................................‬‬
‫מה אנחנו יכולים ללמוד מבנימין היום? ‪12 .................................................................................‬‬
‫השפעתו על בנימין על השיח הטכנולוגי כיום ‪12 ......................................................................‬‬
‫על רוח הזמן‪ ,‬השעתוק הדיגיטלי בעידן המידע והשפעתו על אופן היצירה ‪12 ............................‬‬
‫דמוקרטיזציה של תהליך היצירה ‪13 ......................................................................................‬‬
‫השפעת הטכנולוגיה על בניית נקודת שלנו ‪14 .........................................................................‬‬
‫אשליית הקרבה האפסיטימולוגית ‪16 ....................................................................................‬‬
‫הטכנולוגיה כמאגברת בעיות חברתיות ‪16 ..............................................................................‬‬
‫הפרולוטריזציה של בני האדם במרחב הדיגיטלי ‪17 ................................................................‬‬
‫סיכום‪17 ..................................................................................................................................‬‬
‫רשימת המקורות ‪19 .................................................................................................................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫מבוא‬
‫השינויים העצומים המתרחשים בחברה בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים‬
‫האחרונים מערערים את המושגים הבסיסיים ביותר העומדים בפני האדם הבא להגדיר את מהותו‬
‫ועצמיותו ‪ -‬הזמן‪ ,‬המרחב‪ ,‬החברה‪ ,‬הגוף וכד'‪.‬‬

‫בעיית השימוש בטכנולוגיה איננה תוצר רק של ההתפתחויות האחרונות ועסקו בה רבות‬

‫גם קודם לכן‪ .‬לפי היידיגר הטכנולוגיה היא תוצר בלתי נמנע של פעילות האדם ובה בעת אמצעי‬
‫בידי האדם על מנת להתפתח ולהתמודד טוב יותר עם סביבתו ;‪(Dreyfus & Wrathall, 2005‬‬
‫)‪ .Heidegger, 1953/2008‬כך‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬האדם מפתח אך מאותגר על ידי הטכנולוגיה‪ .‬הטכנולוגיה‬
‫בוחנת מחדש את צורתו וגבולותיו של האדם באופן שהולך ונהיה רדיקלי‪ .‬באמצעות הטכנולוגיות‬
‫אשר מנסות לייצר הכלאות שונות בין אדם לישויות נוספות‪ ,‬לשיפור פערים תפקודיים (לב‪ ,‬איברים‬
‫מלאכותיים‪ ,‬ניתוחים פלסטיים וכד')‪ ,‬להרחבת יכולותיו הפיזיולוגיות (גנטיקה‪ ,‬טכנולוגיות‬
‫סייבורגיות‪ 1‬וכד')‪ ,‬לשיפור יכולותיו ה"חברתיות" והקוגניטיביות בהיותו סוכן חברתי ברשת אשר‬
‫בה ניתן לקיים יחסי גומלין עם סוכנים אנושיים במידות שילוב שונות של סוכנות טכנולוגית‬
‫)‪;Braidotti, 2013; Latour, 2005‬לאטור‪.)1991/2005 ,‬‬

‫אופן החוויה שלנו כיום הולך ומסתמך יותר ויותר על טכנולוגיה‪ .‬הזיכרון שלנו הופך‬
‫לדיגיטלי (תמונות‪ ,‬וידיאו‪ ,‬מטלות‪ ,‬מכרים‪ ,‬התמצאות מרחבית ועוד)‪ .‬אנחנו חשים דרך "אמצעי‬
‫חישה" מתקדמים – קול‪ ,‬מצב גופני‪ ,2‬מהירות‪ ,‬תצפית‪ ,‬פרוטזות‪ ,‬ואמצעי חישה מולטי‪-‬ספקטרליים‬
‫(שמאפשרים ראיה מעבר לספקטרום האנושי‪ ,‬מיקרוסקופ‪-‬טלסקופ "ראיה תרמית"‪" ,‬אינפרא‪-‬‬
‫אדום" וכד')‪ .‬אנו חשים ומתייחסים לאחר (יהא אשר יהא) באמצעות הטכנולוגיה‪ ,‬אשר משנה את‬
‫צורת התקשורת ביננו (מסרים מיידים‪ ,‬רשתות חברתיות וכד') ויש שיטענו שגם את מהותה‪ .‬אנו‬
‫חושבים כיום על ישויות וירטואליות כעל "חברים" ובונים את זהותנו באמצעות מערכות מידע‬
‫(בלוגים‪ ,‬אינסטגרם‪ ,‬פייסבוק וכד') )‪. (Turkle, 2011‬‬

‫מושג הזמן מקבל הוא משמעות חדשה בעידן בו ניתן להעביר מסרים ולקבל פידבק מידי‬
‫מצידו השני של העולם )ויריליו‪ .)1984/2001 ,‬התקשורת הסינכרונית‪ ,‬התלויה בהימצאות במרחב‬
‫וזמן משותפים נזנחה אומנם כבר עם המצאת הטלפון‪ ,‬אך כעת‪ ,‬לעומת כמות האינטראקציות‬
‫המתבצעות בצורות אחרות באמצעות הטכנולוגיה היא מקבלת נפח הולך ופוחת‪.‬‬

‫שינויים אלו גורמים למחשבה מחודשת על מיקומו של האדם בעולם‪ ,‬לא עקב יחסו לטבע או‬
‫מיקומו ביחס לאלוהיו ‪ ,‬אלא כתוצאה מיצירת כפיו‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬אשר מבנה עבורו סדר חדש בעולם‪.‬‬
‫התגובות בשיח האקדמי אודות השינויים הללו מרובות )‪ .(Giddens, 1991; Habermas, 2003‬אף‬

‫‪ 1‬מגמות שונות של הכלאות בין אדם למכונה‪ ,‬כפי שצויינו לראשונה על ידי דונה הראווי )‪(Haraway, 1987‬‬
‫‪ 2‬מזמן אנחנו כבר לא "מרגישים" חום‪ ,‬אנחנו "מודדים" חום‪ .‬אנחנו אף יודעים לווסת את חום הגוף באמצעים‬
‫פרמקולוגיים‪ .‬אך כיום באמצעות ההתקדמות הטכנולוגית בחיישנים גופניים מצד אחד ובביו‪-‬אינפורמטיקה מצד שני‬
‫נוצרת האפשרות ל"חוות" באופן אחר את מצבנו הגופני‪ .‬לדוג' ראה‪ :‬לוי‪ ,‬רותי‪“ .‬לטפל במחלה חמש שנים לפני שהיא‬
‫”‪.‬‬ ‫‪TheMarker,‬‬ ‫‪December‬‬ ‫‪26,‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫חייכם ‪.‬‬ ‫את‬ ‫שיצילו‬ ‫המחשבים‬ ‫מתפרצת‪:‬‬
‫‪http://www.themarker.com/markerweek/1.2806488.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫מקובל כיום לטעון למפנה "פוסט‪-‬הומניסטי" בו משתנה עליונותו של האדם בעולם בשל היותו נזר‬
‫הבריאה לטובת מעמד שוויוני יותר עם שלל הסובבים אותו‪ ,‬בין אם אלו ישויות מבוססות סיליקון‬
‫ובין אם אלו מינים אחרים (בעלי חיים)‪(Braidotti, 2013; Hayles, 1999; Pepperell, 2003; .‬‬
‫)‪ .,Wolfe, 2010‬מאידך‪ ,‬בעקבות האפשרויות הגלומות באפשרויות השדרוג וההרחבה מתוך‬
‫ההכלאות האפשריות שבין בני האדם לטכנולוגיה‪ ,‬יש המציינים דווקא תחילת העידן ה"טרנס‪-‬‬
‫הומניסטי" בו האדם יוכל לפרוץ את מיקומו וגבולותיו המסורתיים )‪.(Bostrom, 2003‬‬

‫טכנולוגיה‬
‫בעיית השימוש בטכנולוגיה לא הופיעה עם התפתחות טכנולוגיות המידע למינהן‪ ,‬היא‬
‫מלווה את המין האנושי מאז ראשית ימי ההיסטוריה )‪ .(Kline, 2003‬אחת השאלות המרכזיות‬
‫שהציבה המודרניות בפני הסובייקט הייתה שאלת השימוש בטכנולוגיה‪ ,‬במובנים רבים שאלה זו‬
‫לא קיבלה מענה הולם והוגים רבים עסקו ועוסקים בה גם בימינו ‪(Giddens, 1991, p. 5; Virilio,‬‬
‫)‪.1991, p. 14‬‬

‫מגוון גדול של הוגים ניסו לפרש את המושג טכנולוגיה )‪ .(Kline, 2003‬כיום המושג משמש‬
‫למגוון של שימושים בין היתר‪ :‬מה שאיננו טבעי; המומחיות והמתודולוגיות לפיתוחים של‬
‫תוצרים; קונגלומרט של ידע‪ ,‬חומרים ויכולות הנדרשים ליצירת מוצרים ושירותים שונים;‬
‫התשתית ליצירה ושימוש של מוצרים ספציפיים (למשל המכונית‪ ,‬הרמזור ותחנת הדלק כולם חלק‬
‫מטכנולוגיית הנסיעה בעולם המודרני); שילוב של כוחות טבע ומשאבים לטובת קידום המצב‬
‫האנושי ועוד )‪ .(Stefano, 2015‬לטובת עבודה זו אני מעונין לבחור את הגדרת המונח "טכנולוגיה"‬
‫לכזו אשר היא יצירת האדם ומשנה בתורה את האופן שבו האדם מבין את עצמו מתוך ההקשרים‬
‫החברתיים‪ ,‬סביבתיים‪ ,‬תרבותיים וכד'‪ .‬בכך משפיעה הטכנולוגיה באופן ישיר (ועמוק) על האופן‬
‫שבו מבין את עצמו הסובייקט האנושי‪ .‬הגדרה זו נמצאת בתואם עם ההגדרות האחרות שהוצגו‪.‬‬
‫)‪.(Heidegger, 1953/2008; Virilio, 1984/1991, p. 7‬‬

‫על אף שהטכנולוגיה מלווה את האדם מאז שחר ההתפתחות האנושית‪ ,‬קצב ההתפתחות‬
‫הטכנולוגית בימינו הולך ומואץ‪ .(Gleick, 1999; Virilio, 1991) 3‬בד בבד עם שינוי האופן שבו הן‬
‫מתווכות את החוויה האנושית‪ .‬כך הן משפיעות ישירות על אופן הבנת מיקומנו ויחסי הגומלין שלנו‬
‫עם העולם כפי שארחיב בחלק הבא‪.‬‬

‫הטכנולוגיה של "עידן המידע"‬

‫התקופה הנוכחית‪ ,‬אשר אכנה אותה לצרכי הנוחות עידן המידע‪ ,‬משופעת בטכנולוגיות‬
‫שונות‪ .‬לצרכי מיקוד מאמר זה אציג בקצרה שלוש משפחות מרכזיות אשר הן בעלות השפעה על‬
‫תפיסת האדם את מקומו בעולם‪ ,‬ורלוונטיות על מנת להדגיש את התפתחות הטכנולוגיה מעבר‬
‫לימיו של בנימין‪ .‬טכנולוגיות אלו נשענות זו על זו ובעלות קשרים פנימיים וטכניים‪ .‬מסיבות‬
‫מתודולוגיות ארצה להבחין בינן בשלב זה‪ ,‬אף שאני סבור שלצורך הבנה של היקף ההשפעה של‬
‫הטכנולוגיה עלינו לראותן כחטיבה אחת‪.‬‬

‫‪ 3‬לטענתו של ויריליו (‪ ,) 1991‬אף נדרש לייסד תחום מדע שיבחן באופן ייסודי את קצב ההשתנות‪ ,‬הוא כינה תחום זה בשם‬
‫"דרמולוגיה" (=מדעי המהירות) (עמ' ‪)9‬‬

‫‪4‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫עלייתו של העולם הווירטואלי – כעולם מקביל‪ ,‬אשר מאפשר התקיימותם של תהליכים ללא מקבילה‬
‫בעולם הממשי (מלבד ייצוגים דיגיטליים)‪ .‬העולם הווירטואלי מאפשר בניה של ייצוגים שונים‬
‫ומגוונים‪ ,‬בין היתר כאלו אשר אין להם ביטוי בעולם הממשי וקשריהם לאובייקטים אחרים מצויים‬
‫כולם בממד הווירטואלי או תערובות כלשהיא בין העולם הווירטואלי לממשי ;‪(Hayles, 1999‬‬
‫)‪ .)Turkle, 2005‬העולם הווירטואלי מאפשר דרכי יצירה‪ ,‬הפצה וצפיה חדשות ביצירות האומנות‬
‫לסוגיהן החל מן היכולת ליצור יצירות אשר מייצגות את העולם הוירטואלי בלבד‪ ,‬דרך היכולת‬
‫לערב בן ביקור וירטואלי במוזיאון ממשי‪ 4‬והפוך‪ .5‬ניתן לחשוב על אין ספור דרכי ההפצה החדשות‬
‫שעולם המידע מאפשר לנו – מ"יוטיוב" ועד בלוגים ומוזיאונים וירטואליים‪.6‬‬

‫הטכנולוגיות ה"רובוטיות" – השיח סביב ה"חיים המכניים" והבינה המלאכותית איננו חדש‬
‫)‪ .7(Johnson, 2008‬אך החל משנות ה‪ 70-‬התקיימה פעילות ענפה בהיבטי האנשת היכולות‬
‫הרובוטיות למטרת יצירת קשר אנושי‪ .‬עם זאת הטכנולוגיות של ימינו ושימושיהן המוצהרים עולים‬
‫על כל דמיון שהיה בידיהם של החוקרים והמפתחים אי פעם‪ ,8‬בייחוד עקב השימוש היומיומי‬
‫שנעשה בהן‪ .‬בין אם אלו בני לוויה יום‪-‬יומיים דמויי כלב‪ 9‬ועד לרובוט הסקס "רוקסי"‪,10‬‬
‫הטכנולוגיות הרובוטיות של ימינו מאפשרות לאדם לממש את הפנטזיה שלו בקשר "אידיאלי" נטול‬
‫מגע אנושי עד למצב של היקשרות לאובייקטים רובוטיים‪ .‬הנושא‪ ,‬שהיה עד לא מזמן פרי יצירות‬
‫מדע בדיוני‪ ,‬מעורר כיום מחלוקת ושיח רב‪ ,‬החל מאפשרויות יצירת קשרים בין בני אדם לרובוטים‬
‫‪ (Levy, 2009)11‬יצירתם של מודלי כלאיים (חלקים רובוטיים באדם והפוך) ;‪(Haraway, 1991‬‬

‫‪ 4‬כפי שניתן לראות למשל ‪/https://www.google.com/culturalinstitute/beta/u/0 - Google art & culture‬‬

‫‪ 5‬ראה למשל את אפליקציית הביקור במוזיאון ישראל אשר נועדה להרחיב את חווית הביקור דרך העולם הוירטואלי‬
‫והוקמה בעקבות אפליקציות דומות ברחבי העולם ‪http://www.imjnet.org.il/page_17633 -‬‬
‫‪ 6‬מוזיאונים הקיימים רק במימד הווירטואלי או שהמימד הווירטואלי שלהם שונה באופן מהותי מן המימד הממשי‬
‫שלהם‪ .‬ראה למשל ‪/http://www.v-must.net‬‬
‫‪ 7‬באופן מסורתי הגבול שבין בינה מלאכותית (‪ )AI‬לבין רובוטים כולל את הייצוג הפיזי של האחרונים‪ .‬בשיח כיום‬
‫מקובל להתייחס לרובוטים כבעלי ממשק משתמש עם המשתמש האנושי (כך למשל רובוטי שיחה‪.)Chatbots ,‬‬
‫‪ 8‬ניתן לראות את ההפתעת המפתחים‪ ,‬מובילי התחום‪ ,‬כאשר ‪ TAY‬רובוטית השיחה בעל יכולות הלמידה העצמית של‬
‫מיקרוסופט‪ ,‬הועלתה לאויר ב‪ ,23/3/16‬למדה ושגרה לחלל האוויר בשיחותיה אמירות גזעניות‪ ,‬סקסיטיות וכד' והורדה‬
‫תוך יום‪ .‬ראה‪Ohlheiser, Abby. “Trolls Turned Tay, Microsoft’s Fun Millennial AI Bot, into a Genocidal Maniac.” :‬‬
‫‪The Washington Post, March 24, 2016. https://www.washingtonpost.com/news/the-intersect/wp/2016/03/24/the-‬‬
‫‪internet-turned-tay-microsofts-fun-millennial-ai-bot-into-a-genocidal-maniac/.‬‬
‫והשווה עם תגובת המפתחים ‪Lee, Peter. “Learning from Tay’s Introduction.” The Official Microsoft Blog, March :‬‬
‫‪25, 2016. http://blogs.microsoft.com/blog/2016/03/25/learning -tays-introduction/.‬‬
‫‪ 9‬לפרטים ראה‪ . http://www.sony-aibo.com/ :‬יש הטוענים כי מדובר במהלך שיווקי מחוכם של סוני שמנסה להרגיל‬
‫דווקא את הדור הצעיר להסתפק במערכות יחסים רובוטיות על מנת שזה ישתלם לה בעתיד‪.‬‬
‫‪ 10‬ראה‪ ,‬שים לב שבעיני הכתב‪ ,‬הנקודה החשובה היא שהיא תוכל לנהל שיחה "אינטליגנטית" בנושא כדורגל‪Hough, :‬‬
‫‪Andrew. “Foxy ‘Roxxxy’: World’s First ‘Sex Robot’ Can Talk about Football,” January 11, 2010, sec. News.‬‬
‫‪http://www.telegraph.co.uk/news/newstopics/howaboutthat/6963383/Foxy-Roxxxy-worlds-first-sex-robot-can-‬‬
‫‪talk-about-football.html‬‬
‫הנושא מקבל אף ביטוי בתרבות הפופולרית בסרט שהופץ לאחרונה באקרנים‪ .‬ראה‪Jonze, Spike. Her. Drama, :‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪ .Romance, Sci-Fi, 2014.‬מעניין להשוות בינו לבין הסרט "בלייד ראנר"‪ ,‬שסווג כ"מדע בדיוני‪ ,‬בו הגיבור האנושי אשר‬
‫נשלח להלחם ברובוטים מתאהב ברובוטית שאותה היה אמור לחסל‪ .‬סבורני שזה משקף היטב חלק מהתנודות שחלו‬
‫בתחום‪ .‬בעוד "בלייד ראנר" ייצג את הפחד המוזן על ידי מדע בדיוני שרובוטים ישתלטו על העולם באלימות כנגד‬

‫‪5‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫)‪ Mitchell, 2003‬עד כדי מחשבות על מימוש רעיון הגוף נטול האיברים (דלז & גואטרי‪(1980/2000 ,‬‬
‫או חברה משותפת לאדם וליצירי כפיו )‪.(Braidotti, 2013; Latour, 2005‬‬

‫עד לאחרונה‪ ,‬מקובל היה להניח את העובדה שיצירה היא תחום אנושי אשר בו לרובוטים‬
‫ולבינה מלאכותית לא תהיה בו דריסת רגל‪ .‬בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי תפיסתי בו ניתן‬
‫לראות רובוטים "יוצרים" עבור בני אדם‪ 12‬ו"מגלים עניין"‪ 13‬ביצירות אומנות אנושיות על ללמוד‬
‫"ליצור" באופן מוצלח יותר‪.14‬‬

‫‪ -‬אם השיח על נושא הרובוטים עשוי להראות בדיוני וקר‪ ,‬ניתן‬ ‫‪15‬‬
‫עלייתן של הרשתות החברתיות‬
‫להיזכר בקלות עד כמה בדיוניות הטכנולוגיות הקיימות כיום בקצה אצבעותינו‪ .‬מאז ומעולם טיבה‬
‫יצירת האומנות שימשה להעברת מסרים אנושיים‪ .‬כיום‪ ,‬הרשתות החברתיות הדיגיטליות השונות‬
‫מהוות מדיום תקשורות אנושי מוביל ומאפשרות לנו את ההפצה והתיווך של המסרים הללו ויצירות‬
‫האומנות הגלומות בהם בדרכים חדשות‪.‬‬

‫צורת התקשורת החדשה מהווה השטחה של צורות תקשורת אנושיות אחרות בהיותה‬
‫מנותקת מהממד הפיזי והגופני‪ ,‬בשל יכולתה להיות מנותקת מציר הזמן והמרחב (א‪-‬סינכרונית)‬
‫אך עם זאת לספק מסר מיידי עשיר בצורה יוצאת דופן (וידיאו‪ ,‬קול וכד')‪ .‬על אף שישנם מחקרים‬
‫רבים על נושא ה"ניו‪-‬מדיה" יצירתה‪ ,‬הפצתה וצריכתה הם אינם נוגעים בשאלה כיצד הדבר משפיע‬
‫על אופן היצירה עצמה כפעילות אנושית )‪.(Goebel, 2009, p. 114‬‬

‫אני מוצא את הפראפרזה של גרגן )‪ (2002, p. 7‬על דקארט כעוזרת לתפוס את רוח הזמן‬
‫בצורה הטובה ביותר‪ ."I am linked there for I am " :‬בתחום היצירה‪ ,‬כפי שנראה בהמשך מתוך‬
‫הגותו של בנימין – יצירת אומנות בעידן של שעתוק מובילות ליצירות אומנות המותאמות לשעתוק‪,‬‬
‫במובן זה לא ניתן כיום לדמיין יצירה אשר איננה מתאימה את עצמה בצורה כזו או אחרת להפצה‬
‫של היצירה או חלקה ברשתות החברתיות השונות‬

‫מפעיליהם‪ ,‬ב"היא" הפחד הדומיננטי הוא שהרובוטים פשוט לא יצטרכו את מפעיליהם האנושיים וינטשו אותם‪.‬‬
‫‪.Scott, Ridley. Blade Runner. Sci-Fi, Thriller, 1982.‬‬
‫‪ 12‬ראה למשל את פרויקט ‪ DeepDream‬של גוגל המנסה לשלב בינה מלאכותית לטובת יצירה‪Rayner, Alex. “Can .‬‬
‫‪Google’s Deep Dream Become an Art Machine?” The Guardian, March 28, 2016, sec. Art and design.‬‬
‫‪https://www.theguardian.com/artanddesign/2016/mar/28/google -deep-dream-art‬‬
‫או בינה מלאכותית שכותבת שירה )‪( (Bowman & Vilnis, 2016‬אפילו טובה אם להאמין למבקרים) ‪-‬‬
‫‪http://www.wired.co.uk/article/google-artificial-intelligence-poetry‬‬
‫או מלחינה שירים ‪http://www.spin.com/2016/09/first-song-written-by-ai-really- ,/http://deepbeat.org -‬‬
‫‪/isnt‬‬
‫‪ 13‬פרקטיקה נפוצה בתחום הבינה המלאכותית היא ליצור רשת סמנטית ממוחשבת על ידי חשיפה לכלל המקורות‬
‫הרלוונטיים לטובת "למידת מכונה" שתאפשר אקסטרהפולציה של הפרמטרים הרלוונטיים‪ .‬כך למשל מחשב חזק‬
‫מסוגל לעבד תוך מספר דקות מועט מיליוני יצירות מראשית האומנות ועד ימינו )‪ .(Domingos, 2015‬כתלות באיכות‬
‫הקוד מחשב שכזה גם יוכל "ליצור" בעצמו בהתאם למאפיינים המוגדרים לו‪.‬‬
‫‪ 14‬ראה למשל את קדימון הווידאו (=טריילר) לסרט "מורגן" אשר נוצר על ידי בינה מלאכותית של חברת ‪.IBM‬‬
‫‪Paflaz, Jennifer. “‘Morgan’ Movie Trailer: Did ‘Watson Versus Official’ Buzz Draw Moviegoers To‬‬
‫‪Theaters?” The Inquisitr News, September 14, 2016. http://www.inquisitr.com/3478267/morgan-movie-‬‬
‫‪trailer-did-watson-versus-official-buzz-draw-moviegoers-to-theaters/.‬‬
‫‪https://hartogsohn.com/2009/12/16/internet-social-networks/ 15‬‬

‫‪6‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫אני סבור שהחיבור של שלושת המשפחות הטכנולוגית מאפשרות לראות את מלוא עוצמת‬
‫השינוי המתרחש ‪ .‬השילוב של שלוש משפחות הטכנולוגיה שנסקרו לעיל מייצג לדעתי את‬
‫טכנולוגיות המידע והאופן שבו הן צפויות להשפיע על יצירת האומנות‪.‬‬

‫אחד ההוגים המשמעותיים אשר התייחס לאופן שבו הטכנולוגיה (אומנם כזו הנראית לנו‬
‫כיום מיושנת) יצרה שינ ויים באופן היצירה היה וולטר בנימין‪.‬‬

‫וולטר בנימין‬
‫אף על פי שעברו כ‪ 80-‬שנה מאז הגרסה הראשונה של חיבורו של בנימין – יצירת האומנות‬
‫בעידן השעתוק הטכני (פורסמה בשנת ‪ .1935‬הגרסה הנקראת כיום‪ ,‬השלישית‪ ,‬פורסמה ב‪,)1939-‬‬
‫יצירתו ממשיכה להיות טקסט מרכזי בביקורת החברה והתרבות ויחסי הגומלין שלה עם המדיה‪.‬‬
‫הטכנולוגיות האומנותיות החדישות של שנות השלושים (צילום‪ ,‬קולנוע) עליהן כתב בנימין את‬
‫חיבורו שונות מאלו של ימינו‪ .‬הדרך שבה הוא בוחן את השפעת השינויים הטכנולוגיים על החברה‬
‫והתרבות של ימיו היא שמעניינת אותי‪ .‬הצדקת השימוש ב"הילה" בעידן "פוסט‪-‬הילתי"‪ ,‬פתיחת‬
‫ההבנה של השפעת המוצג האסתטי על ההמון דרך הגוף ונושאים נוספים שעליהם אפרט בהמשך‬
‫מהווים עבורי מקור לתובנות בדבר השפעת הטכנולוגיה של זמננו‪ ,‬טכנולוגיית המידע לרבות ה"ניו‪-‬‬
‫מדיה"‪ ,‬על התרבות בימינו‪.‬‬

‫וולטר בנימין נולד בברלין בשנת ‪ .1892‬עם עלייתם של הנאצים לשלטון ב‪ 1933-‬היגר לפריז‬
‫וזכה במלגת קיום למחקר מטעם ה"מכון למחקר חברתי"‪ .‬בעת תקופת שהותו במכון פגש הוגים‬
‫רבים אשר עיצבו את דעתו‪ .‬ביניהם אדורנו והורקהיימר‪ ,‬אשר עם כיבוש פאריז שכנעו אותו להגר‬
‫לארה"ב דרך ספרד‪ .‬כאשר לא הצליח לחצות את הגבול מצרפת לספרד ונתפס על ידי אנשי משמר‬
‫הגבול התאבד מתוך חשש שיוסגר לידי אנשי הגסטפו )‪ .(Lechte, 2007, p. 394‬ממד זה של אופן‬
‫מותו מאיר באופן ייחודי את עבודתו הביקורתית של בנימין בנושאים הקשורים להשפעות‬
‫הפוליטיות של המודרניות‪.‬‬

‫יצירתו המרכזית של בנימין אשר מנסה להתמודד באופן ספציפי עם השפעתה של‬
‫הטכנולוגיה על האופן שבו אנו חווים את חיינו היא "יצירת האומנות העידן השעתוק הטכני"‬
‫)‪ .(1939/1983‬העבודה כתובה כניתוח סוגיית השעתוק של יצירת האומנות בעקבות עליית הקולנוע‬
‫והצילום‪ .‬היא מכילה ביקורת חברתית משמעותית על האופן שבו שעתוק זה משפיע על החברה‬
‫ומיקומו של היחיד בתוכה דרך ניתוח השפעות השינוי על אופן היצירה האנושית כפי שזו מתבטאת‬
‫במדיומים החדשים‪ ,‬הניתנים לשעתוק טכני )‪.(Ferris, 2008, p. 119‬‬

‫בנימין מגיע לביקורת זו דרך הבחינה של תהליך השעתוק של יצירת האומנות ולא דרך‬
‫הסוגיה הטכנית‪ ,‬של אופן שעתוקה לצרכי הפצה‪ .‬בנימין מוצא בתהליך עצמו את הממד המהפכני‬
‫ביצירה שמשנה את מהות היצירה עצמה ומשפיע על היוצר‪ ,‬על היצירה‪ ,‬על המשעתק ועל החברה‪.‬‬
‫ארצה לסקור את הגותו של בנימין על מנת ללמוד מאופן הניתוח שלו כיצד הטכנולוגיות אשר‬
‫נסקרו לעיל‪ ,‬של עידן המידע‪ ,‬משפיעות עלינו‪.‬‬

‫קוראים רבים של בנימין בוחרים "לקרוא" אותו לצרכיהם‪ ,‬בייחוד בהיבטים הפוליטיים‬
‫של השפעת המדיה (והניו‪-‬מדיה) על האומנות והייצוג )‪ .(Goebel, 2009, p. 130‬על כן בחרתי בחלק‬
‫הבא לבצע קריאה צמודה בעבודתו של בנימין‪ ,‬בפרט על האופן שבו הטכנולוגיה משפיעה על החברה‬

‫‪7‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫ועל מיקומו של היחיד בתוכה ובחלק שאחריו לסכם את עיקרי התובנות העשויות לעלות ממנו‬
‫בימינו ביחס לשינויים הטכנולוגיים של תקופתנו עליהם פרטתי בפרק הקודם‪.‬‬

‫בנימין על הטכנולוגיה‬
‫בנימין מציע בחיבורו את האפשרות שהמדיה המשועתקת הורסת את ה"הילה"‪ ,‬אותה‬
‫נקודת חיבור של זמן‪ ,‬מרחב ואותנטיות המעניקים ייחודיות ליצירה עצמה בעידן הטרום תעשייתי‬
‫(במובנם הרחב‪ ,‬לא רק יצירות אומנות)‪ .‬שינוי זה משפיע בייחוד על אופן הייצוג שהיא נהוג בעידן‬
‫הקדם מודרני וכעת מוגדר מחדש על ידי המדיום‪ .‬על ידי כך אומנם אובד ממד מהותי ביצירה אך‬
‫מתפתחות דרכים חדשות לחוות את היצירה והשפעתה )‪ .(Goebel, 2009, p. 128‬כפי שמצוטט‬
‫במבוא הכתוב על ידי רנה קלינוב למהדורה העברית‪:‬‬

‫" ו‪ .‬בנימין ודאי הצד על תהליך זה‪ ,‬אך זוהי אבידה שאין להשיבה! נותר אפוא למצוא‬
‫תפקידים חדשים לאמנות‪ ,‬שיהלמו את ערכי האדם החדש"(בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪. (13‬‬

‫דואליות זו‪ ,‬המכילה צער על האובדן‪ ,‬אך עם זאת מנסה למצוא את הדרך המתאימה‬
‫להשתמש באפשרויות הרבות הגלומות בטכנולוגיה חסרה בשיח החברתי‪-‬ביקורתי על הטכנולוגיה‬
‫והמדיה בימינו‪ .‬כאמור‪ ,‬עמדה זו מעט שונה מהעמדה שנוטים לייחס לו ואני מוצא אותה רלוונטית‬
‫ביותר לעניינו‪ .‬מעניין לציין שגם חברו מאסכולת פרנקפורט‪ ,‬אדורנו‪ ,‬שם לב לעמדה זו ואף הביע‬
‫חוסר שביעות רצון ממנה‪:‬‬

‫‪"I now find it somewhat disturbing —and here I can see a sublimated remnant of‬‬
‫‪certain Brechtian themes—that you have now rather casually transferred the‬‬
‫‪concept of the magical aura to the 'autonomous work of work' and flatly assigned‬‬
‫"‪a counter-revolutionary function to the latter‬‬
‫)‪Letter from Adorno to Benjamin 18/3/36, quoted in (Osborne & Charles, 2015, p. 25‬‬

‫בנימין היה בעל מודעות היסטורית בתולדות האומנות ועל כן ידע להציב את השינוי שבוצע‬
‫בעקבות השעתוק הטכני כשינוי שנעשה לאורך זמן‪ ,‬בין רציפותה והמשכיותה של התופעה לאורך‬
‫ההיסטוריה לייחודיותה בנקודת הזמן הנוכחית כפי שמתאפשר בעקבות הטכנולוגיה‪:‬‬

‫" עקרונית‪ ,‬אפשר היה לשעתק את יצירת האמנות מאד ומתמיד‪ .‬כל מה שאדם עיצב —‬
‫תמיד יכלו אחרים לחקותו‪ .‬חיקויים כאלה אכן בוצעו על־ידי מתלמדים כדי להתאמן‬
‫באמנות‪ ,‬על־ידי אמנים כדי להפיץ את היצירות‪ ,‬ולבסוף גם על־ ידי רודפי־ בצע‪ .‬לעומת‬
‫חיקויים אלה‪ ,‬השעתוק הטכני של יצירת האמנות הוא בבחינת חידוש המצליח לבסס את‬
‫מעמדו בהיסטוריה רק מעט מעט‪ ,‬בגיחות רחוקות זו מזו‪ ,‬אך בעוצמה גוברת והולכת‪...‬‬
‫לעת שנת אלף תשע־מאות הגיע השעתוק הטכני לרמת־טיב גבוהה כדי כך ‪,‬שלא רק התחיל‬
‫מעמיד לו כמושאים את כל יצירות האמנות הקודמות ולשנות שינוי נוקב את השפעתם ‪,‬‬
‫אלא אף קנה לו מקום מכוח עצמו בין התהליכים של האמנות‪(".‬בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.‬‬
‫)‪18–20‬‬

‫‪8‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫"תוך פרקי זמן היסטוריים ארוכים משתנה ‪,‬עם כלל אורח הקיום של חברות אנוש ‪,‬גם‬
‫אופן התפיסה החושית שלהן‪ ,‬האופן בו התפיסה האנושית מתארגנת — המדיום בו היא‬
‫מתרחשת — מותנה לא רק טבעית אלא גם היסטורית "(בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.(23‬‬

‫את עיקרי טענתו הוא בונה סביב סוגיית האותנטיות וה"הילה" של היצירה‪ .‬בד בבד עם‬
‫ערעור המסורת הכרוכה באובדן זה‪ ,‬הדבר מאפשר קשר הדוק יותר להמונים‪ .‬כך ניתן להעביר להם‬
‫את הדימויים הנדרשים ביתר קלות ופשטות‪:‬‬

‫"אף השעתוק המושלם כיותר חסר דבר אחד ‪:‬את הכאן‪-‬והעכשיו של יצירת האמנות —‬
‫את נוכחותה החד־פעמית במקום אשר בו היא נמצאת ‪ .‬אולם במציאות החד־פעמית הזאת ‪,‬‬
‫ובה בלבד ‪,‬התחוללה ההיסטוריה שהיצירה היתה כפופה לה בשנות קיומה‪ ...‬את מה‬
‫שאובד כאן נוכל לכלול במושג ההילה‪ ,‬ולומר‪ :‬מה שמתדלדל בעידן השעתוק הטכני של‬
‫יצירת האמנות‪ ,‬הרי זו "ההילה" שלה‪ ,‬תהליך זו הוא סימפטומאטי; משמעותו חורגת‬
‫מעבר לתחומה של האמנות‪ .‬כללית אפשר לנסח זאת כך‪ :‬טכניקת השעתוק מנתקת אח‬
‫המשועתק מתחום המסורת‪ .‬בשכפלה את ההעתקים היא שמה חלף מציאותו החד־פעמית‬
‫את מציאותו־בהמון‪— ...‬ערעור של המסורת שאינו אלא הצד השני אשר למשבר‬
‫ולהתחדשות הנוכחיים של האנושות ‪.‬קשרם עם תנועות ההמונים של ימינו הוא הדוק ‪.‬‬
‫מתווכם אדיר־הכוח הוא הסרט"‪(.‬בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.)20–22‬‬

‫בנימין מייצר הגדרה מחדש של אופן ההשפעה של המדיום‪ .‬במאמרו הוא מנסה להסביר‬
‫את ההשפעה החברתית הרבה של הסרט על ה"המונים"‪:‬‬

‫"אפשרות שעתוקה הטכני של יצירת האמנות משנה את יחסם של ההמונים לאמנות‪...‬‬

‫בקולנוע התגובות של היחידים ‪ ,‬שסיכומן הכולל מהווה מלוא משקלה של תגובת הקהל‬
‫‪ -‬מותנות מלכתחילה ‪,‬יותר מבכל מקום אחר ‪,‬בהצטרפותן לאלתר לתגובות של הכלל ‪.‬‬
‫ותוך־ כדי שהללו מתגלעות ‪,‬הן מווסתות את עצמן‪(.‬בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪)47‬‬

‫הסרט‪ ,‬מאפשר להעביר את הדימוי ישירות להמונים‪ ,‬ללא מתווך‪ .‬אל ההמון עצמו‪ .‬מכאן‬
‫פרשנותו של בנימין לאופיו ה"פשיסטי"‪ .‬בתחומנו‪ ,‬מעניין יותר האופן שבו ההמונים משמשים‬
‫לוויסות תגובתו של היחיד‪ .‬אם באומנויות שאינן משועתקות (בפסקה הקודמת בכתיבתו מוזכרת‬
‫השוואה בין התבוננות בציור של פיקאסו לסרט של צ'אפלין) התגובה המשמעותית היא תגובתו של‬
‫היחיד להתבוננות בתמונה‪ .‬בעת הצפייה בסרט‪ ,‬היחיד נבלע בקולקטיב ותגובתו מושפעת מזו של‬
‫הכלל‪ ,‬כך למשל ניתן לשמוע צחוקים מוקלטים ומתזמרים על מנת לתמרץ את תגובת הקהל‪.‬‬

‫סיבה אחרת ליכולת ההעברה המוצלחת של המדיום החדש הוא האופן שבו הידע נספג‬
‫בא ופן פסיבי מתוך הפצצה של דימויים‪ .‬מכת ההלם שנוצרת כתוצאה מכך מאפשרת להעביר תחת‬
‫התפיסה של המדיום את המסרים החברתיים והפוליטיים המהונדסים על ידי יוצרי הסרט‪.‬‬

‫"זרם האסוציאציות של כל מי שצופה בתמונות אלו מופסק מיד מכוח התשתנותן‪ .‬על זאת‬
‫מבוססת פעולת ההלם של הסרט"(בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.( 54‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫" קליטה זו מתרחשת במקורה לא תוך תשומת־לב מאומצת ‪,‬אלא כלאחר־יד ואולם אופן‬
‫הקליטה ‪,‬שהתגבש תוך־כדי קליטתה של הארכיטקטורה ‪,‬עשוי לשמש בנסיבות מסויימות‬
‫אמת מידה" )בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.( 56‬‬

‫בנוסף‪ ,‬הוא משווה בין אופן קליטת הדימויים בסרט לאופן שבו נקלטים הדימויים‬
‫בארכיטקטורה‪ ,‬הן על ידי התפיסה החזותית‪ ,‬האופטית הישירה‪ ,‬וזו שאינו מודעת‪ .‬הדימוי‬
‫הארכיטקטוני מהדהד לנו את דבריו של צ'רצ'יל "אנחנו מעצבים את בניינו ולאחר מכן מעצבים הם‬
‫אותנו"‪ .‬כלומר‪ ,‬לאחר שהעיצוב הארכיטקטוני נקבע אנו סופגים אותו כל פעם מחדש בעת שאנו‬
‫משתמשים או צופים במבנה ללא מחשבה מודעת נוספת‪.‬‬

‫לפי בנימין‪ ,‬היצירה משפיעה על הצופים דרך גופם‪ ,‬דרך מנגנוני התפיסה וההכרה‪ .‬היצירה‬
‫בעידן השעתוק הטכני מייצרת סוגי השפעה חדשים על הצופה בין אם הוא מודע להם ובין אם לאו‪.‬‬
‫)‪ .(Goebel, 2009, p. 130‬כאשר נשלב את הפרשנות הזו עם ה"גוף הקולטיבי" הפאשיסטי נראה כי‬
‫מה ש בנימין מנסה להסביר לנו באופן מטפורי הוא שדרכי ההשפעה החדשות של היצירה בעידן‬
‫השעתוק הטכני משפיעות על גופו של הקולקטיב )‪ .(Osborne & Charles, 2015, p. 24‬בהמשך הוא‬
‫מפתח במאמרו מספר מנגנונים שמסבירים את אופן ההשפעה‪.‬‬

‫התפיסה של "לא מודע אופטי" פותחה אצל בנימין בחיבוריו על הצילום ‪(Ferris, 2008, p.‬‬
‫)‪ . 121‬כאן הוא מחבר אותה לאופן שבו המצלמה מאפשרת לחוות פרופורציה אחרת של זמן ומרחב‪,‬‬
‫בשונה מן הארכיטקטורה של חיי היום יום‪.‬‬

‫כסבורים היינו שבתי־המרזח‪ ,‬רחובות הכרך‪ ,‬המשרדים‪ ,‬החדרים המרוהטים‪ ,‬תחנות‬

‫הרכבת ובתי‪-‬החרושת שלנו סוגרים עלינו לאין מנוס‪ .‬והנה בא הסרט וניפץ עולם‪-‬כלא זה‬
‫בחומר הנפץ של עשיריות‪-‬השניה‪ ,‬כך שעתה אנו יוצאים‪ ,‬שלווים ונינוחים‪ ,‬למסעות‬
‫הרפתקניים בין הריסות הפזורות לבל עבר‪ .‬הצילום־מקרוב פורם ומותח את החלל‪ ,‬הצילום‬
‫האיטי — את הזמן‪ ....‬מומחש כך בעליל כי הטבע המדבר אל המצלמה שונה מזה המדבר‬
‫אל העין ‪,‬שונה קודם־ כל בכך שאת מקום החלל החדור תודעתו של האדם תופס חלל‬
‫שפועלים בו ללא מודעות‪( .‬בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.)50–51‬‬

‫לא רק שהמדיה החדשה מאפשרת את השינוי בזמן ובחלל‪ ,‬בנימין סבור שאף ההמונים‬
‫עצמם להוטים לנצל את חידושיה לטובת "קירוב" המציאות‪ .‬כלומר‪ ,‬כניסה של ההמונים לחלל וזמן‬
‫אשר אינם בהכרח מתקיימים עבורם במציאות ה"ממשית"‪.‬‬

‫" ההמונים של ימינו להוטים ״לקרב״ את הדברים מבחינה מרחבית ואנושית‪ ,‬כשם שהם‬
‫להוטים לגבור על חד־פעמיותה של כל מציאות נתונה על‪-‬ידי קליטת שעתוקה" (בנימין‪,‬‬
‫‪ ,1939/1983‬עמ' ‪.( 24‬‬

‫בנימין מצביע על כך שהקרבה והשעתוק הטכני של היצירה‪ ,‬עשוי להטעות ולהוביל לאשליה‬
‫של קרבה אפיסטמולוגית של הצופה למושא ההתרחשות בעל ידע בתחום ("כבעל מקצוע למחצה")‪.‬‬

‫"הטכניקה של הסרט ‪-‬ממש כמו זו של הספורט ‪,‬כרוך כה שכל הנוכח בתצוגות ביצועיה‬
‫—נוכח בתור בעל־מקצוע למחצה")בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.( 41‬‬

‫‪10‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫יתרה מכך‪ ,‬לא רק שהצופים שנוצרת אשליה של קרבה אפיסטמולוגית למושא הידע אלא‬
‫מדובר בשיאו של תהליך שינוי מהותי ביחסים שבין היוצרים לקהל עצמו‪.‬‬

‫"משך מאות בשנים פני הדברים בספרות היו כך‪ :‬כנגד מספר מועט של כותבים עמד מספר‬
‫גדול פי אלפי־אלפים של קוראים‪ .‬המצב השתנה כשלהי המאה הקודמת‪ .‬עם התפשטותה‬
‫הגדלה‪-‬והולכת של העיתונות‪ ...‬מספר הולך־ ורב של קוראים הפכו — בתחילה אמנם רק‬
‫זעיר־שם — לכותבים‪ .‬הצעד הראשון היה פתיחת מדורים של ״מכתבי קוראים״ לפני‬
‫קוראיהם של העיתונים‪ ,‬ופני הדברים כיום הם שכמעט אין בנמצא אדם אירופי הנוטל חלק‬
‫בתהליך העבודה‪ ,‬אשר עקרונית לא ימצא היכן־שהוא הזדמנות לפרסם ניסיון עבודה‪,‬‬
‫תלונה‪ ,‬כתבה וכיוצא באלה‪ .‬ההבחנה בין הסופר לקהל מאבדת בשל‪-‬כך את אופיה‬
‫העקרוני‪ .‬זו הופכת להבחנה תפקודית‪ ,‬השונה ממקרה למקרה‪ ,‬הקורא מוכן בכל־ עת להיות‬
‫לכותב"‪(.‬בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.)41–42‬‬

‫מרגע שברור שמצב היחסים שבין היוצרים לקהל השתנה‪ ,‬הרי שנדרשת מן היצירה יחס‬
‫אחר כלפי הקהל שלה‪ .‬בנימין מצביע על הסיבתיות המורכבת שבין הקהל לבין היוצר וחשיבותו של‬
‫התייחסות הקהל להולדת היצירה עצמה‪.‬‬

‫"ההמונים הם מרקם־אם שמתוכו נולדות בימינו מחדש כל ההתייחסויות המקובלות אל‬

‫יצירות האמנות‪ .‬הכמות הפכה לאיכות‪ :‬ההמונים‪ ,‬אשר מוצאים חפץ־ עניין ביצירות‬
‫האמנות שגדלו כמניין‪ ,‬הנביעו אופן שונה של מציאת עניין‪ .‬אסור שהתדמית השלילית של‬
‫אותה מציאת־עניין תחילית תוליך שולל את המשקיף"‪( .‬בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.( 54‬‬

‫בד בבד מתקיים גם יחס אחר כלפי נשאי היצירה‪ ,‬השחקנים עצמם אשר נאלצים לעבור דרך התיווך‬
‫של מכשירי ההקלטה‪ ,‬העריכה וההפצה‪.‬‬

‫בעוד פועלו האמנותי של שחקן הבמה מוגש לקהל ‪,‬בסופו של דבר‪ ,‬על־ידי השחקן עצמו ‪,‬‬
‫הנה פועלו האמנותי של שחקן הקולנוע מוגש באמצעות מערכת מכשירים ‪.‬דרך עקיפה זו ‪,‬‬
‫שתי תוצאות לה ‪ )1( ,‬המכשור המציג את פועלו של שחקן הקולנוע איננו ערוך לכבד‬
‫ביצועים אלה כמסכת שלימה ‪ )2( .‬בהנחייתו של מפעיל המצלמה נוקט המכשור שורה‬
‫רציפה של עמדות כלפי פועלו של השחקן ‪.‬הסדרה של נקיטות העמדה ‪,‬שהעורך משזר מתוך‬
‫החומר שהוגש לו‪ ,‬מהווה את הסרט המוגמר(בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.) 34‬‬

‫כך ניתן לראות שעל ידי ההשוואה למדיום של התיאטרון‪ ,‬הוא מדגיש גם את האופן שבו‬
‫האומנות מאבדת את הפן הבין‪-‬אישי שלה (בין השחקן לצופה) וגם את האופן שבו המכשור מאפשר‬
‫להתערב באופן הייצוג עצמו‪ .‬מרומז בכך האופן שבו ההתערבות בייצוג מאפשרת לאומנות לנקוט‬
‫עמדה פוליטית‪ .‬ניתן לראות שבנימין היה מודאג מן היכולת לנתק את הייצוג האישי‪ ,‬את הדמות‬
‫עצמה‪"( ,‬הבבואה") ולעשות בו שימוש ככל הנראה לנכון לבעלי המכשור המתאים‪.‬‬

‫"הזרות שהשחקן חש בפני המכשור‪ ,‬כפי שמתאר אותה פיראנדלו‪ ,‬היא ביסודה מאותו‬
‫סוג זרות שאדם חש נוכח הראי‪ .‬אלא שניתן לנתק את בבואתו‪ ,‬ניתן להעבירה ממקום‬
‫למקום‪ .‬ולאן מעבירים אותה? לפני הקהל‪.‬״(בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.( 40‬‬

‫‪11‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫כלל ההיסטים מן האומנויות המוקדמות שהוא מציין מצטרפים לאופן שבו השינוי הכמותי‬
‫של השעתוק הטכני מייצר בעקבותיו שינוי איכותי בדפוסי החשיבה של היוצר והקהל ובאופי‬
‫היצירה עצמה ‪ .‬הנבטת יצירה אשר במהותה נולדה לשעתוק שכזה או אף מעודדת אותו במסות‬
‫הולכות וגדלות‪.‬‬

‫"השיטות השונות לשעתוק הטכני של יצירת האמנות הגדילו את אפשרות תצוגתה בשיעור‬
‫כה נחשוני‪ ,‬עד כי ההיסט הקוטבי של ההדגש הכמותי הפך — בדומה למה שאירע בימי‬
‫קדם ‪ -‬לשינוי איכותי של מהות היצירה")בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.( 30‬‬

‫הוא מחבר בין שני השינויים הגדולים של זמנו כפי שהוא ראה אותם‪ :‬הפרולטריזציה של‬
‫בני האדם והיווצרותם של ההמונים עם השינוי באופייה של יצירת האומנות בעידן השעתוק הטכני‬
‫על מנת להראות שהיחס שבין שינויים אלו איננו יחס של סיבה ומסובב אלא של תהליכים‬
‫המתקיימים בו זמנית ותומכים זה את זה הדדי‪.‬‬

‫"‪...‬הפרולטריזציה הגוברת של בני־אדם בימינו והיווצרותם הגוברת של ההמונים הם שתי‬

‫פנים של אותו תהליך עצמו‪( .‬בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.( 57‬‬

‫מה אנחנו יכולים ללמוד מבנימין היום?‬

‫השפעתו על בנימין על השיח הטכנולוגי כיום‬
‫כיום הגותו של בנימין בתחום מדעי החברה והרוח מפורסמת ובעלת השפעה‪ .‬לא תמיד היה‬
‫הדבר כך‪ .‬פרסומו של בנימין הלך וגדל עם השנים‪ .‬החל משנות ה‪ 50-‬כאשר כתביו החלו לצאת‬
‫בגרמניה‪ .‬דרך שנות ה‪ 60-‬כאשר כתבי אסכולת פרנקפורט הלכו וקיבלו תאוצה‪ ,‬בשנות ה‪ 90-‬כוכבו‬
‫זרח כמבקר ספרות )‪ .(Ferris, 2008, p. 150‬בנימין השפיע בעיקר על ההיסטוריה של האומנות ובשיח‬
‫הביקורתי על מדעי החברה והרוח‪ .‬עבודתו המדוברת נגעה באופן ההשפעה של הטכנולוגיה על‬
‫האומנות‪ .‬למרות השפעתו הרחבה לא נוטים להתייחס אליו בשיח הטכנולוגי עצמו‪.‬‬

‫בנימין לא היה נאיבי או נוסטלגי‪ ,‬כפי שאפשר לחשוב‪ .‬הוא אף אינו טכנו‪-‬פסימי כמו חבריו‬
‫לאסכולת פרנקפורט (ראה הציטוט של אדורנו שהובא לעיל)‪ .‬הזעזוע שהוא מביע במאמרו נובע‬
‫מתוך הבנה עמוקה של המדיום החדש‪ ,‬הקולנוע‪ ,‬לא מתוך נימה נוסטלגית או כי מדובר היה‬
‫במדיום חדש‪ ,‬כפי שלעיתים ניתן לפתור את ביקורתו‪ .‬מקריאתו אני מאמין שהוא הבין את‬
‫המהפכניות אליה האומנות המיוצרת באמצעות שעתוק יכולה להוביל אותנו‪.‬‬

‫על אף השיוך האינטנסיבי אשר מבוצע על ידי פרשני בנימין לצד הפוליטי של המאמר‬
‫(ביקורת האסתטיקה הפשיסטית)‪ ,‬אני סבור שהמאמר עוסק יותר בביקורת המודרניות עצמה‬
‫והתהליך אשר נחשב כפסגה האנושית לאורך ההיסטוריה‪ ,‬יצירת האומנות‪.‬‬

‫על רוח הזמן‪ ,‬השעתוק הדיגיטלי בעידן המידע והשפעתו על אופן היצירה‬
‫הטיעון המרכזי של בנימין הינו ש אומנות בעידן של שעתוק מכני מובילה ליצירות אומנות‬
‫אשר במהותן נכונות להשתעתק‪ .‬הטיעון המרכזי שלי הוא שבימינו הדבר נכון שבעתיים‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫המדד המרכזי ליצירה כיום הוא יכולת השעתוק שלה‪ .‬החל ממאמרים אקדמיים (מדד הציטוטים)‪,‬‬

‫‪12‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫דרך סרטים‪ ,‬ציורים ואיורים (מדד הלייקים בפייסבוק‪ ,‬הצפיות ביוטיוב ה"ריטוויט" של טוויטר‬
‫ועוד)‪.‬‬

‫אופן מציאת העניין הציבורי ביצירה משתנה גם הוא ומשנה את אופן ההשפעה על האומנות‬
‫עלינו‪ .‬המגמה אותה שרטט בנימין‪ ,‬של ההמונים כ"מרקם‪-‬האם" של מעיין העניין בעבודות‬
‫האומנות‪ ,‬מגיעה כיום לשיאה‪ .‬נראה שאין כיום מדד אחר מלבד העניין של ההמון ביצירה המוצגת‪.‬‬
‫איתה עשויה להגיע גם המחמאה האולטימטיבית עבור ההשפעה בעידן המידע ‪" -‬ויראלי"‪ .‬צפיות‪,‬‬
‫לייקים‪ ,‬טוויטים‪ ,‬שיתופים וכד'‪ ,‬כולם מייצרים השפעה רחבה ללא תלות בתוכן ומייצרים בתורם‬
‫השפעה נוספת מתוך סימון התוכן כ"ויראלי"‪ .‬על אף נימת השיפוט אשר נמצאת בשיח הטכנולוגי‬
‫כביקורת על אופן השפעה זה‪ ,‬אני מנסה בעבודה זו לקרוא באמצעות בנימין את השפעת המדיה‬
‫המודרנית‪" .‬אסור שהתדמית השלילית של אותה מציאת־עניין תחילית תוליך שולל את המשקיף‪".‬‬
‫(בנימין‪ ,1939/1983 ,‬עמ' ‪.)54‬‬

‫בדומה לקו הטיעון של בנימין‪ ,‬היום יותר מתמיד נדמה כי אנו הופכים לעיתים להיות נתונים‬
‫למרותה והשפעתה של הטכנולוגיה‪ .‬לעיתים נראה כי תפקידו של האדם הוא להזין את מאגרי‬
‫המידע הענקיים בנתונים‪ .‬כך למשל ישנן תיאוריות הרואות באנשים יצירת חומר גלם של אופן‬
‫המחשבה הא נושי על מנת שאלגוריתמים מסוגים שונים יוכלו ללמוד אותו וכך להתנהג באופן טוב‬
‫יותר )‪ .(Domingos, 2015‬דוגמאות אחרות יכולות להיות השימוש בתוכנת וויז בטלפון הסלולרי על‬
‫מנת ליצור מאגר שיתופי של נתוני תנועה‪ ,‬כך האדם הופך להיות ייצרן של נתונים עבור מערכות‬
‫המידע השונות‪.16‬‬

‫האלגוריתמים‪ ,‬אשר אינם בהכרח לוקחים בחשבון את אותם כמו כמונו‪ ,‬מייצרים מערכת‬
‫שיקולים‪ ,‬אשר בתורה מייצרת סיבתיות וירטואלית‪ ,‬מיסתורית ונסתרת מעינינו‪ ,‬אשר הולכת‬
‫ומשתנה בקצב הולך וגובר כאשר האלגוריתמים מצליחים ל"שכלל את עצמם" באמצעות לימוד‬
‫המידע אשר אותו אנו מספקים להם )‪.(O’Neil, 2016‬‬

‫כך מגיעה לשיאה עליונות שיטת השעתוק על ידי מכונות השעתוק האולטימטיביות‪ .‬חברה‬
‫קטנה של אנשים אשר שותפים לתהליך היצירה מייצרים זומבים טכנולוגיים בני דורנו אשר נוסעים‬
‫בוויז מבלי לדעת לאן או צדים פוקימונים ווירטואליים ברחובות‪ .‬בעוד חלק ניכר ממנגנוני‬
‫הסיבתיות של העולם החדש נותרים סמויים‪ ,‬לא ידועים ואולי אף לא ניתנים לתפיסה אנושית‪.‬‬

‫דמוקרטיזציה של תהליך היצירה‬

‫כפי שבנימין זיהה ‪,‬מיקומו של הצופה ביחס ליצירה השתנה‪ .‬אם בתקופתו הצופה המתווך‬
‫דרך אמצעי השעתוק נמצא בתודעתו של האמן אך ללא השפעה על היצירה עצמה‪ ,‬כיום הגבול בין‬
‫הקהל ליוצר הולך ונהיה דק יותר‪ .‬מעבר לעובדה שמידת הוויראליות של היצירה מהווה מרכיב‬
‫משמעותי ביצירה עצמה‪ ,‬המתח בין יוצר לקהל משתתף כפי שראינו קודם לכן (למשל דרך תגובות‪,‬‬
‫טוקבקים‪ ,‬ביקורות‪" ,‬ממים" וכד') הולך ונעשה קטן יותר‪.‬‬

‫‪ 16‬כך ישנה למשל גם תיאוריית קונספירציה בה משחק הפוקימון גו נועד ליצור מערכת אגירת נתונים‬
‫משוכללת שלא נראתה כמותה של דפוסי תנועה במרחב בשילוב צילומים ונתוני ‪ .GPS‬ראה למשל‪:‬‬
‫‪http://blackbag.gawker.com/pokemon-go-is-a-government-surveillance-psyop-conspirac-1783461240‬‬

‫‪13‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫או במילים אחרות‪ ,‬היחס בין יוצרי התוכן לצופים בו הולך ומשתנה מאשר בתקופות‬
‫הקלאסיות אשר אותן מבקר בנימין לשינוי קיצוני מתקופתו‪ ,‬כאשר אמצעי המדיה המודרניים‬
‫תומכים בהפיכתו של כל אחד מאתנו ליוצר בפני עצמו‪ ,‬ואולי אף בעל כורחו‪.‬‬

‫חלק מן המידע אשר אנו מעלים לרשת‪ ,‬החל מחיפושים בגוגל דרך תמונות ועד טיוטות‬
‫למאמרים אקדמיים הנשמרים בשירותי הגיבוי של גוגל (למשל מאמר זה) משמשים על מנת‬
‫ל"אלף" את הבינה המלאכותית היוצרת כפי שפורטה לעיל‪.‬‬

‫בהקבלה לתיאוריה הדרמטורגית (גופמן‪ (1956/1980 ,‬אשר מדגישה את האופן שבו כולנו‬
‫שחקנים בחיי היום יום שלנו‪ ,‬בזירה הווירטואלית כולנו שחקנים‪-‬יוצרים‪ .‬יוצרי תוכן‪ ,‬אשר הגבול‬
‫בינו לבין יצירת אומנות דק עד כדי בלתי קיים‪ .‬בין אם אלו שיתופי תמונות (ובייחוד תמונות עצמי‪,‬‬
‫"סלפי") שיר שכתבנו‪ ,‬קטע הגות או הגיג אחר‪ .‬לעיתים רק לפלוט את נתוני המיקום אותם שמר‬
‫המחשב על עזר מרחבי (מפה‪/‬תצלום לווין) מספיקים כיום כדי להחשב כ"יצירה"‪ .‬במעבר שבין‬
‫העולם הממשי למרחב הווירטואלי הבמה התרחבה ומאפשר ליותר אנשים מאי פעם לקחת חלק‬
‫בצד היוצר‪.‬‬

‫השפעת הטכנולוגיה על בניית נקודת המבט‬

‫רבות נכתב על היות האדם "יש מפרש" אשר באמצעים הפיזיולוגיים הנתונים לו מבנה את‬
‫תפיסתו ובבונה את עולמו באמצעות הכרתו ;‪(Dreyfus & Wrathall, 2005; Goebel, 2009, p. 136‬‬
‫)‪ .Heidegger, 1953/1996, 1953/2008‬כפי שבנימין הדגים‪ ,‬בו בעת מתחוללים שינוי ביצירה אשר‬
‫מתאימה את עצמה לעי דן ההיסטורי ובאדם המתאים את עצמו לצורות התפיסה וההכרה‬
‫הנדרשות‪.‬‬

‫בנימין הדגיש את העובדה כי במעבר בין התיאטרון לקולנוע בוצע מעבר מקביל בין נקודת‬
‫המבט של כל צופה (‪ )3D‬לנקודת המבט היחידה של המצלמה (‪ .)2D‬באופן אחר‪ ,‬טכנולוגיות המידע‬
‫כיום מאפשרות מגוון של נקודו ת מבט לכל אירוע‪ .‬לא עוד דיווח בודד על המתרחש במדינה אחרת‬
‫אלא שפע אין סופי של סרטונים‪ ,‬דעות ופרשנויות שונות במגוון מדיומים על האירוע שהתרחש‪ .‬אל‬
‫מול השפע המתקיים כמעט בכל תחום ובכל נושא‪ ,‬אני סבור שבכל אירוע אשר אותו אנחנו חווים‬
‫דרך טכנולוגיות המידע השונות אנו נאלצים להתך את המידע לגביו באופן שמבנה לנו נקודת מבט‬
‫ייחודית משלנו‪.‬‬

‫המידע מגיע אלינו בעוצמות משתנות (למשל התראות "‪ "push‬לעומת מסך חדשות בתחנת‬
‫רכבת) דרך רשתות מידע שונות אשר אותן בנינו לאורך זמן בעולם הווירטואלי‪ .‬חלק מהן קשורות‬
‫בקשר הדוק בריבוי האינטראקציות הצפופות ברשתות החברתית (משתתפים באירוע‪ ,‬קוראים‪,‬‬
‫מגיבים וכד')‪ .‬חלק אחר קשור בהעדפות התוכנה אשר נלמדו לגבינו (למשל על ידי גוגל או תוכנות‬
‫אחרות ) ומציעות לנו את פיסת המידע הבאה המעניינת אותנו‪ .‬בניה של תצרף מידע שכזה מאפשרת‬
‫נקודת מבט אישית וייחודית‪ .‬לא כל המשתמשים מצליחים לבנות להם זווית ייחודית שכזו עקב‬

‫‪14‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫סיבות שונות (וביניהן העדר אוריינות דיגיטלית‪ ,‬העדר חשיבה ביקורתית‪ ,‬הטיות קוגניטיביות‪ 17‬או‬
‫אפילו עצלנות מחשבתית סבירה)‪.‬‬

‫לפי בנימין‪ ,‬היצירה משפיעה על הצופים דרך השפעתה על הגוף‪ ,‬בתיווך מנגנוני התפיסה‬
‫וההכרה‪ .‬כך‪ ,‬היצירה בעידן השעתוק הטכני מייצרת סוגי השפעה חדשים על הצופה ‪(Goebel,‬‬
‫)‪ .2009, p. 130‬גם בתקופתנו‪ ,‬כאשר מנגנוני התפיסה שלנו מאפשרים תפיסה של המרכיבים‬
‫הממשיים בעולם הווירטואלי ‪ -‬מערכות יחסים‪ ,‬מידע וכד'‪ .‬העובדה המטרידה יותר היא הכיוון‬
‫ההפוך‪ ,‬כאשר התפיסה שלנו משלבת את העולם הווירטואלי בעולם הממשי‪ .18‬באופן זה מתפתחים‬
‫מנגנוני תפיסה והכרה ייחודיים אשר מכווננים לתפיסת הממד הווירטואלי‪ ,‬בייחוד באמצעות‬
‫הטכנולוגיות הניידות (‪ .) Mobile‬טכנולוגיות אלו מאפשרות תפיסה ממוכנת של מגוון אספקטים‬
‫בחוויה כמו למשל מיקום פיזי (‪ ,)GPS‬נקודת המבט (מצלמה‪ ,‬זווית הסתכלות)‪ ,‬קרבה וריחוק בין‬
‫אנשים‪ ,‬מכשירים ורשתות (‪ Proximity sensors, RFID‬וכד') ‪ ,‬מזג האוויר (טמפרטורה‪ ,‬לחות וכד')‬
‫ועוד‪.‬‬

‫ניתן לראות בכך עוד מובן של "קירוב המציאות" והצורך להתגבר על חד‪-‬פעמיותה כפי‬
‫שהצביע בנימין‪ .‬אלא שכעת שמג מה זו הולכת וגוברת עד החלפת המקור בשעתוקו כפי שהצביעו‬
‫אחרים בעקבות בנימין (בודריאר‪ ;1981/2007 ,‬וולבק‪ .)2011 ,‬בעידן המידע‪ ,‬לא רק שניתן לשעתק‬
‫ללא הגבלה‪ ,‬בקרה או סימון של ההעתקים‪ ,‬לא ניתן להבחין בין המקור (או ה"אותנטי" במילותיו‬
‫של בנימין) להעתקיו‪.‬‬

‫סממן נוסף לתפיסה זו ניתן לראות בטכנולוגיות הלבישות‪ ,‬הניידות (למשל משקפי גוגל)‪.‬‬
‫טכנולוגיות אלו מנסות לקבל קדימות על אמצעי החישה המרכזי שלנו‪ ,‬המבט‪ ,‬ודרכו לתווך לנו את‬
‫המציאות ולתעד אותה באמצעי תפיסה דיגיטליים על מנת להתגבר על חד‪-‬פעמיותה‪ .‬חשוב לזכור‬
‫שבו בזמן הטכנולוגיה מקרבת את המציאות גם למימד הווירטואלי עצמו‪ .‬בעודה מתווכת לבינה‬
‫המלאכותית של גוגל את המבט האנושי‪.‬‬

‫אצל בחטין (‪ )2008‬אף התבטאות איננה עומדת בפני עצמה אלא קשורה באופן הדוק לזמן‬
‫ולמקום בו נאמרה ומהווה שרשרת ברצף של התבטאויות הנמשכות לעבר מצד אחד ‪,‬וצופות את‬
‫פני הדיאלוג העתידי מצד שנ י‪ .‬ניתן לראות זאת במחשבה על האופן שבו מתקיים ניתוח בלתי פוסק‬
‫של כלל הלקסיקון שלנו הנמצא בעולם הווירטואלי (טקסטים‪ ,‬תמונות וכד') אשר נועד לאפשר‬
‫לרובוטי התאגידים השונים (למשל גוגל או פייסבוק) ל"קרוא" אותנו טוב יותר‪ ,‬לדבר אלינו בשפתנו‬
‫ולהתאים לנו את התוכן הרלוונטי (למטרת רווח כמובן)‪ .‬אם כי שאלת התכלית היא משנית לעומת‬
‫שאלת ההשפעה על אופן החשיבה שלנו‪.‬‬

‫השהיה במציאות המתווכת מייצרת לאדם מסגרת שקשה לו מאוד להימלט ממנה הרי את‬
‫השפה שבה האדם דובר ‪ ,‬את השקפות העולם השונות והמוסכמות החברתיות אליהן האדם שייך‬

‫‪ 17‬למשל הטיית האישוש‪ ,‬כאשר אנשים מעוניינים בעצם במידע שלא יסתור את עמדותיהם הקיימות‪ .‬ראה ‪(D’Alessio‬‬
‫)‪& Allen, 2000; Knobloch-Westerwick & Kleinman, 2012‬‬
‫‪ 18‬ראה למשל את הטרפת הנוכחית של משחק ה"פוקימון גו"‪ .‬אשר מבוסס על טכנולוגיה "מאגברת" מציאות‪ ,‬כלומר‬
‫לוקחת מרכיבים מהעולם הווירטואלי (מפלצות הפוקימון) ומשדכת אותן למרכיבים בעולם הממשי (למשל מיקום‬
‫השחקן וצילום הווידאו שלו) התוצאה היא ציד פוקימון ווירטואלי בעולם הממשי באמצעות מכשירים סלולריים‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫ומהותיות כל כך לעצם מהותו הוא רוכש מהזולת (בחטין‪ .(2008 ,‬במקרה שלנו מהזולת כפי שהוא‬
‫מתווך עבורו על ידי המנגנונים הווירטואליים‪ ,‬רשתות חברתיות‪ ,‬מנועי חיפוש וכד'‪.‬‬

‫אשליית הקרבה האפסיטימולוגית‬

‫בנימין מצביע על כך שהקרבה והשעתוק הטכני של היצירה‪ ,‬עשוי להטעות ולהוביל לאשליה‬
‫של קרבה אפיסטמולוגית של הצופה לידע אותו הוא מתיימר לנכס ("כבעל מקצוע למחצה")‪.‬‬

‫?‪ ,Do you really know or google-know‬שורת הפאנץ' הזו המופיעה כיום במגוון וריאציות של‬
‫קומדיות מצבים מדגימה דרך התרבות הפופולרית שינוי מסוים במושג הידיעה‪ .‬היום כאשר הידע‬
‫זמין ונגיש ומקוטלג באמצעות מנועי החיפוש (למשל של גוגל) מפתה ונגיש מאי פעם להגיע לידע‬
‫אקספליציטי שהיה עד לאחרונה לא נגיש ואולי אף נחלתם של מומחים בתחום‪.‬‬

‫שפע הידע איננו מ ספק ומפתה אותנו ליצור דעה על הנושאים השונים ולהביע אותה (בין‬
‫אם ב"פוסט" מנומק ובין אם בסגנון "טוקבק")‪ .‬באופן זה מתגבר שינוי היחס שבין היוצרים לקהל‪.‬‬
‫אין בידי היוצר ידע או אפילו משאבים בלעדיים‪ ,‬כפי שעשויים להימצא בידי המומחים או היוצרים‬
‫בתחום אבל הוא עדיין י וצר וחווה דעה אשר תופיע כיצירה באחד מאין ספור עמודי האינטרנט‪.‬‬
‫לעיתים אף תפוצתה של היצירה תושפע באופן מוגבל בלבד ממעמדו של היוצר‪ ,‬לטובה או לרעה‪,‬‬
‫בין אם הוא היה עד אתמול הדיוט בתחום ובין אם הוא מומחה בעל שם עולמי‪ ,‬אלא תהיה תלויה‬
‫במיומנויותיו בשיווק דיגיטלי ובאופן שבו היא תוכל להפוך ל"ויראלית"‪.‬‬

‫הטכנולוגיה כמאגברת בעיות חברתיות‬

‫במובן מסויים‪ ,‬אם נשאיל את בנימין לימינו‪ ,‬ניתן לחשוב כיום על תהליך יצירת האומנות‬
‫ההיסטורי‪ ,‬אשר היה נחלת המעטים בעבר והיה מלא ב"הילה" כתהליך היצירה של הטכנולוגיה‬
‫כיום‪ .‬המראה המנסה לבחון את גבולותינו ולהראות לנו את אופן התנהלותנו‪.‬‬

‫בד בבד עם השינוי הקולקטיבי אשר יוצרת הטכנולוגיה והדגים בנימין‪ ,‬לא ניתן להתעלם‬
‫מן העובדה שהטכנולוגיה מייצרת מעמדות שונים למשתמשים השונים בה‪ .‬במציאות הישראלית‪,‬‬
‫בו חברות הייטק מדווחות על אקזיטים של מיליארדים‪ ,‬יחד עם הימצאותם של רבים מתחת לקו‬
‫העוני‪ ,‬אני סבור שאין צורך להרחיב כאן על פערי המעמד אשר מייצרת הטכנולוגיה‪.‬‬

‫על פניו‪ ,‬כולם משתמשים כיום בטכנולוגיה באותו האופן‪ ,‬אין מי שלא משתמש בוויז או‬
‫דומיו ואין סיבה להאמין כי המצב הסוציואקונומי משפיע למשל על השימוש במשחק פוקימון גו‪.‬‬
‫כך ניתן לומר שהטכנולוגיה "מייצרת אותנו" אחידים יותר‪ .‬כולנו שורות במאגר הנתונים כפי‬
‫שהראנו קודם לכן‪ ,‬פרטים זהים ונטולי ייחוד‪.‬‬

‫אך בהיבט המעמד החברתי‪ ,‬זוהי השוואה מטעה‪ ,‬מעיין שוויון מזויף כפי שהיה מכנה אותו‬
‫ניטשה‪ .‬ניתן לראות את היכולת ליצור טכנולוגיה (בשונה מן השימוש בה) כאלמנט היצירתי שובר‬
‫השוויון הקריטי למימוש הפוטנציאל היצירתי בעולם העבודה או בכלל אשר יבטיח צמצום של‬
‫הפערים החברתיים למחזיקים בידע הזה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מעשה היצירה של ימינו‪ ,‬על שלל‬
‫הקונוטציות הקשורות אליו הוא יצירה של הטכנולוגיה לא פחות מיצירה של אומנות‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫הפרולוטריזציה של בני האדם במרחב הדיגיטלי‬

‫המרחב הווירטואלי פותח אפשרויות חדשות של מרחב וזמן‪ .‬בדומה למצלמה ולקולנוע‬
‫בזמנו של בנימין‪ .‬המצלמה או הקולנוע אפשרו שעתוק של ה"בבואה" למקום ולזמן מסוימים‪,‬‬
‫למשל בעיתוי הקרנה של סרט בבית קולנוע‪ .‬המדיה הדיגיטלית‪ ,‬בעידן המידע‪ ,‬איננה מוגבלת על‬
‫ידי זמן או מרחב ומאפשרת יצירה‪ ,‬הפצה וצפייה בכל זמן ובכל מרחב‪ .‬זאת בשונה מהקולנוע או‬
‫המוזיאון בימיו של בנימין‪.‬‬

‫כך בעוד דרכי השעתוק וההפצה בימיו של בנימין אפשרו ללכד את ההמונים באותו הזמן‬
‫והמרחב‪ ,‬עידן המידע מאפשר לעשות כן ללא מגבלות של זמן או מרחב‪ .‬הדבר מאפשר ליצור דפוסי‬
‫התארגנויות ייחודים לעידן‪ ,‬לארגן את ההמונים ללא התחשבות בגבולות פיזיים‪ ,‬שעות נוחות‪,‬‬
‫לקבץ אותם סביב עמדה כלפי נושא אזוטרי וכד'‪ .‬מאידך יש אשר יזלזלו בצורת ההתארגנות החדשה‬
‫והיכולת שלה "להוציא את ההמונים לרחוב" או ליצור שינוי משמעותי‪ ,‬בעיקר בהקשריו‬
‫הפוליטיים‪.19‬‬

‫כפי שבנג'מין סיים את מאמרו‪ ,‬גם בעליית הטכנולוגיה החדשה של ימינו ישנה‬
‫פרולטריזציה מוגברת של בני האדם‪ .‬בעידן המידע הדבר מתבצע על ידי הפיכתם של ההמונים‬
‫ליצרני המידע אשר מזין את האלגוריתמים השונים של החברות השונות‪ ,‬גוגל‪ ,‬פייסבוק וכד'‪ .‬שיפור‬
‫האלגוריתמים נועד להניב רווחים גדולים יותר לחברות השולטות במידע על ידי הצעה של שירותים‬
‫וסחורות (דרך פרסומות וכד')‪.‬‬

‫סיכום‬
‫חלק מן הזרמים אשר נוטים לבקר את המודרניות ובהתאם את ההתפתחות הטכולוגית‬
‫של ימינו רואים באסכולת פרנקפורט בכלל ובבנימין עצמו בפרט כ"אב הקדמון" שלהם ו"לקרוא‬
‫לתוכו" את נבואות הזעם התואמות את התיאוריה שלהם‪ .‬כפי שניסיתי להדגים אני סבור שקריאה‬
‫בבנימין אשר מ נסה לתרגם את ביקורתו לימינו רלוונטית ביותר ומעלה טיעונים אשר מאפשרים‬
‫לשפוך אור מורכב ומעניין על השפעותיה של הטכנולוגיה בימינו‪.‬‬

‫אני עצמי הופתעתי עם צאתי לדרך בעקבותיו של בנימין עד כמה מורכבת חשיבתו‪ ,‬מאידך‬
‫עד כמה היא מסוגלת לספק תובנות רלוונטיות לשינוי הטכנולוגי אשר אתו אנו מתמודדים בימינו‬
‫אנו באמצעות תרגום קל בלבד‪.‬‬

‫אני סבור שניתן להרחיב את המסקנות מדרך הניתוח של בנימין לגבי היצירה המשמעותית‬
‫ביותר שלנו‪ ,‬העצמי‪ .‬עצמי המיוצר באמצעות שעתוק – פייסבוק‪ ,‬טוויטר וכד' – דינו לייצר את עצמו‬
‫בצורה הניתנת לשיעתוק ולהשתעתק הלאה‪ .‬זהו הבסיס להבנת החשיבה על העצמי בעידן של‬
‫טכנלוגיית המידע‪.‬‬

‫הייתי רוצה בסיכום זה להעלות מקבילה נוספת לבנימין‪ .‬אשר כתב אומנם לאחר‬
‫שהטכנולוגיות החדשות התבססו אך מתוך תחושה שהן עדיין לא מיצו את הפוטנציאל שלהן‬

‫‪ 19‬כפי ששוקף למשל בויכוח הציבורי סביב המחאה החברתית בישראל בשנת ‪ ,2011‬או בויכוח סביב המהפכות במדינות‬
‫ערב ב"אביב הערבי"‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫ובייחוד את פוטנציאל ההשפעה והשינוי על התארגנותה המחודשת של התפיסה האנושית אל מול‬

‫הטכנולוגיות המתפתחות (״ הסרט לא הבין עדיין את משמעותו האמיתית‪ ,‬את אפשרויותיו‬
‫הממשיות״)‪ .‬אני חש כיום‪ ,‬על אף שהטכנולוגיות מתקדמות בקצב שיא‪ ,‬שטרם הפנמנו את השפעת‬
‫הטכנולוגיות של עידן המידע עלינו כעל בני אדם‪ .‬מקווה שמאמר זה יצליח לספק מעט בתחום‬
‫מורכב זה‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫ על יצירת האומנות בעידן המידע‬:2.0 ‫בנימין‬

‫רשימת המקורות‬
Bostrom, N. (2005). A history of transhumanist thought. Journal of Evolution and

Technology, 14(1), 1–25.

Bowman, S. R., & Vilnis, L. (2016). Generating Sentences from a Continuous Space.

Retrieved from https://arxiv.org/pdf/1511.06349.pdf

Braidotti, R. (2013). The posthuman. Cambridge, UK ; Malden, MA, USA: Polity

Press.

D’Alessio, D., & Allen, M. (2000). Media bias in presidential elections: a meta-

analysis. Journal of Communication, 50(4), 133–156.

https://doi.org/10.1111/j.1460-2466.2000.tb02866.x

Domingos, P. (2015). The master algorithm: how the quest for the ultimate learning

machine will remake our world. New York: Basic Books, a member of the

Perseus Books Group.

Dreyfus, H. L., & Wrathall, M. A. (Eds.). (2005). A companion to Heidegger. Malden,

MA: Blackwell Pub.

Ferris, D. (2008). The Cambridge Introduction to Walter Benjamin. Leiden: Cambridge

University Press.

Gergen, K. J. (2002). Self and Community in the New Floating Worlds. Retrieved from

https://www.swarthmore.edu/sites/default/files/assets/documents/kenneth-

gergen/Self_and_Community_in_the_New_Floating_Worlds.pdf

Giddens, A. (1991). Modernity and Self-Identity: Self and Society in the Late Modern

Age (1 edition). Stanford, Calif: Stanford University Press.

Goebel, R. J. (Ed.). (2009). A companion to the works of Walter Benjamin. Rochester,

N.Y: Camden House.

Habermas, J. (2003). The Future of Human Nature (1 edition). Cambridge, UK: Polity.

19
 ‫ על יצירת האומנות בעידן המידע‬:2.0 ‫בנימין‬

Haraway, D. (1987). A manifesto for Cyborgs: Science, technology, and socialist

feminism in the 1980s. Australian Feminist Studies, 2(4), 1–42.

https://doi.org/10.1080/08164649.1987.9961538

Haraway, D. (1991). Simians, cyborgs, and women: the reinvention of nature. New

York: Routledge.

Hayles, K. (1999). How we became posthuman: virtual bodies in cybernetics,

literature, and informatics. Chicago, Ill: University of Chicago Press.

Heidegger, M. (1996). Being and time : a translation of Sein und Zeit. (J. Stambaugh,

Trans.). Albany, NY: State University of New York Press. (Original work

published 1953)

Heidegger, M. (2008). The Question Concerning Technology. In Basic Writings

(Revised, Expanded edition). New York: Harper Perennial Modern Classics.

(Original work published 1953)

Johnson, B. (2008). Persons and Things. Cambridge Mass.: Harvard University Press.

Kline, S. J. (2003). What is Technology. In R. C. Scharff & V. Dusek (Eds.), Philosophy

of Technology: The Technological Condition: An Anthology (pp. 210–212).

Blackwell Publishers.

Knobloch-Westerwick, S., & Kleinman, S. B. (2012). Preelection Selective Exposure

Confirmation Bias Versus Informational Utility. Communication Research,

39(2), 170–193. https://doi.org/10.1177/0093650211400597

Latour, B. (2005). Reassembling the social: an introduction to actor-network-theory.

Oxford ; New York: Oxford University Press.

Lechte, J. (2007). Fifty Key Contemporary Thinkers: From Structuralism to Post-

Humanism (2 edition). London ; New York: Routledge.

Levy, D. (2009). Love and Sex with Robots. Harper Collins.

20
 ‫ על יצירת האומנות בעידן המידע‬:2.0 ‫בנימין‬

Mitchell, W. J. (2003). Me++: The Cyborg Self and the Networked City. Cambridge,

Mass: The MIT Press.

O’Neil, C. (2016). Weapons of Math Destruction: How Big Data Increases

Inequality and Threatens Democracy. New York: Crown.

Osborne, P., & Charles, M. (2015). Walter Benjamin. In E. N. Zalta (Ed.), The Stanford

Encyclopedia of Philosophy (Fall 2015). Retrieved from

http://plato.stanford.edu/archives/fall2015/entries/benjamin/

Pepperell, R. (2003). The posthuman condition consciousness beyond the brain. Bristol;

Portland, OR: Intellect.

Stefano, G. (2015). The Questions Concerning Digital Technology. In Virtual Worlds

as Philosophical Tools. Palgrave Macmillan. Retrieved from

DOI:10.1057/9781137521781.0005

Turkle, S. (2005). The second self: computers and the human spirit (20th anniversary

ed., 1st MIT Press ed). Cambridge, Mass: MIT Press.

Turkle, S. (2011). Alone together: why we expect more from technology and less from

each other. New York: Basic Books.

Virilio, P. (1991). Lost Dimension. New York, N.Y: Semiotext. (Original work

published 1984)

Wolfe, C. (2010). What is posthumanism? Minneapolis: University of Minnesota Press.

. (Original ‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‬.)‫ אזולאי‬.‫(תרגמה א‬. ‫ סימולקרות וסימולציה‬.)2007( .‫ ז‬,‫בודריאר‬

work published 1981)

.‫ רסלינג‬:‫ תל אביב‬.‫ תרבות‬,‫ שפה‬,‫ פילוסופיה‬: ‫ כתבים מאוחרים‬.)2008( .‫ מ‬,‫בחטין‬

‫ ספרית‬: ‫ הקיבוץ המאוחד‬.)‫ ברמן‬.‫(תרגם ש‬. ,‫ יצירת האומנות בעידן השעתוק הטכני‬.)1983( .‫ וולטר‬,‫בנימין‬

. (Original work published 1939) ‫פועלים‬

21
 ‫בנימין ‪ :2.0‬על יצירת האומנות בעידן המידע‬

‫גופמן‪ ,‬א‪ .)1980( .‬הצגת האני בחיי היומיום ‪(.‬תרגם‪ .‬ש‪ .‬גונן) תל‪-‬אביב‪ :‬דביר ‪. (Original work‬‬

‫)‪published 1956‬‬

‫דלז‪ ,‬ז‪ & ,.‬גואטרי‪ ,‬פ‪ .)2000( .‬אלף מישרים‪ ,‬סעיף ‪ XIV:‬המערכת האקסיומטית והמצב העכשווי‪ .‬תיאוריה‬

‫וביקורת‪. (Original work published 1980)144–132 ,17 ,‬‬

‫וולבק‪ ,‬מ‪ .)2011( .‬המפה והטריטוריה‪ .‬תל‪-‬אביב ‪ :‬בבל‪ ,‬תשע"א ‪.2011‬‬

‫ויריליו‪ ,‬פ‪ .)2001( .‬המרחב הביקורתי‪ .‬תל אביב‪ :‬רסלינג )‪. (Original work published 1984‬‬

‫לאטור‪ ,‬ב‪ .) 2005( .‬מעולם לא היינו מודרניים‪ :‬מסה באנתרופולוגיה סימטרית‪ .‬תיאוריה וביקורת‪. 26 ,‬‬

‫)‪(Original work published 1991‬‬

‫‪22‬‬