‫)‪ (67109‬מבוא לממשק אדם מחשב | חלק ‪ | 2‬סיכום‬

‫שם‪ :‬בר כביה‬

‫‪ 13‬בינואר ‪2023‬‬

‫דיסקליימר‬
‫הסיכום מאחד בין תמלול הדברים שעמית אמר בכל נושא במהלך ההקלטות הרלוונטית לבין הסיכום שיש בדרייב‪.‬‬
‫סדר הנושאים בקובץ אורגן לפי סדר הנושאים בסיכום שיש בדרייב‪ ,‬בהתאמה לסדר הנושאים שמופיע במצגות‪.‬‬
‫ממליץ לקרוא את הסיכום במקביל לסיכום שיש בדרייב‪ ,‬רק לאחר צפייה בהקלטות‪.‬‬
‫הסיכום אינו מהווה תחליף לצפייה בהקלטות‪.‬‬

‫מושגים‬
‫פרדיגמה‪ :‬הלך הרוח ששולט בקהילה‪ .‬איך מגדירים בעיה? מהן שאלות היסוד שלנו? איזה כלים יש לנו בכדי לבצע‬
‫ניסוי? מהי הספרות שאנחנו מסתמכים עליה כרפרנס? מהן האמיתות שאנו לא מערערים עליהן? תבנית מחשבה המגדירה‬
‫את העמדה של אדם )או של קבוצה חברתית(‪ ,‬ומשפיעה על תפיסת המציאות שלו ועל הדרך שבה הוא רואה את העולם‪.‬‬
‫בהקשר המדעי‪ ,‬פרדיגמה מתייחסת לאוסף ההנחות ומושגי היסוד המגדירים את עמדתה של קהילה מדעית מסוימת ביחס‬
‫למושא המחקר‪ .‬הרחבה בעמוד ‪.8‬‬
‫שינוי פרדיגמה‪ :‬שינוי מהותי בתפיסות הבסיסיות ובפרקטיקות הניסוי של תחום מסויים‪.‬‬

‫חלק ראשון ־ היסטוריה של ממשק אדם מחשב‬

‫וואנר בוש ־ ‪1945‬‬

‫‪1‬‬
‫היה חלק מפרויקט מנהטן‪ .‬באותו עידן‪ ,‬כמויות המידע היו כה גדולות‪ ,‬כך שלא היה אף אדם המסוגל להשתלט על‬
‫ה־‪ indexing‬של המידע‪ .‬בוש הגה מכונה שלצורך העניין כלל לא קשורה למחשב‪ .‬הוא הגה מעין מנוע חיפוש ראשון‬
‫־ ‪ memex‬־ מכונת מיון קטלוג סיווג חיפוש מכנית‪ ,‬שמתעסקת עם ‪ micro lm‬־ פילים ישנים של מצלמות שמצלמות‬
‫את כל התוכן‪ ,‬ומאוגרות בתוך מחסן מכני‪ ,‬ומקונפגות בצורת מיון מסויימת‪ ,‬כך שהקלדה במקלדת מפעילה מכונת מצבים‬
‫מכנית שעוזרת לשלוף את המידע שחיפשת‪ .‬הוא פיתח את הרעיון שאפשר למצוא מידע ספציפי בתוך מאגר מידע קיים‪,‬‬
‫באמצעות אינטראקציה‪ .‬בוש ראה את ה־‪ memex‬כמכשיר בו אנשים ידחסו ויאחסנו את כל הספרים‪ ,‬הרשומות והתקשורת‬
‫שלהם‪.‬‬
‫איסוף הנתונים יכול היה להתבצע על ידי מצלמה המותקנת על ראשו של האדם‪ .‬לאחר אחסון ותיוג המידע‪ ,‬ניתן היה‬
‫למצוא אותו בעת הצורך‪ ,‬באמצעות מערכת קישורים והפניות שתעזור לעבור ממסמך אחד למשנהו‪.‬‬

‫ליקליידר ־ ‪1960‬‬

‫באותה תקופה‪ ,‬המקום שהמכונה תופסת באינטראקציה עם האדם היה מעורפל )מה מותר האדם מן המכונה?(‪.‬‬
‫סמביוזה ־ שיתוף פעולה‪ ,‬עבודה מאוחדת‪.‬‬
‫מחשב הוא מכונת החישוב ־ היבטים מתמטיים‪ ,‬והאדם הוא זה שיהיה אחראי על ההובלה ־ יצירתיות‪ ,‬הגדרת הבעיות‪,‬‬
‫הערכת הפתרון‪ .‬ליקליידר הגה חזון פילוסופי עתידי של הקשר בין אדם למחשב‪ .‬מתאר קשר משלים )סימביוטי( בין בני‬
‫אדם למחשבים בזמן פוטנציאלי של העתיד‪ .‬בשותפות הסימביוטית הצפויה‪ ,‬האדם יקבע את המטרות‪ ,‬יגבש את ההשערות‪,‬‬
‫יקבע את הקריטריונים ויבצע את ההערכות‪ .‬מכונות מחשוב יעשו את העבודה הניתנת לניתוב שיש לבצע כדי להכין‬
‫את הדרך לתובנות ולהחלטות בחשיבה טכנית ומדעית‪ .‬בגדול־ בני האדם יהיו יצירתיים והמחשבים יעשו את העבודה‬
‫השחורה‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫)‪ DEC PDP-1 (Programmed Data Processor-1‬־ ‪1961‬‬

‫באותה תקופה )דור הפרחים(‪ ,‬המון יצירתיות באה לידי ביטוי‪ ,‬וה־‪ DEC PDP-1‬הינה הופעה של המחשב הראשון שיש‬
‫בו אלמנטים אינטרקטיביים )מקלדת‪ ,‬מסך עם הקרנה פנימית ־ מה שכפה על המסך לעמוד(‪ ,‬להבדיל מהמכונות הגדולות‬
‫שהופיעו עד אותה תקופה‪ .‬ברגע שהמחשוב מצטמצם‪ ,‬אנו עוברים למשהו נגיש יותר ומזמין אינטראקציה אנושית‪.‬‬
‫המחשב הראשון שממוקד בלקוח )‪ ,(user-centered‬המיועד לאינטראקציה אנושית עם צג‪ .‬שילוב יכולות מחשוב עם מכונת‬
‫הכתיבה של חברת ‪) IBM Electric‬המקלדת עם הכדור העגול שמותאם בצורה ייחודית לתווים שהלקוח רוצה להקליד‪ ,‬כפי‬
‫שניתן לראות בהקלטה הראשונה בדקה ‪ .(26:10‬מפורסם כקונסולת משחקי מחשב ראשונה‪ ,‬וכמכונה הראשונה שהחלה‬
‫לעודד את היצירתיות מול טכנולוגיה דיגיטלית לצאת מהקופסה של הפונקציה הנוקשה‪ ,‬ולהתחיל לפתח דברים חדשים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מפורסם כמחשב החשוב ביותר ביצירת תרבות האקרים )לפרק‪ ,‬להרכיב‪ ,‬לתכנת אחרת‪ (..‬ב־ ‪ M IT, BBN‬ובמקומות‬
‫אחרים‪.‬‬

‫‪ Pen Interaction‬־ ‪1969‬־‪1955‬‬

‫עטי אור שמאפשרים אינטרקציה עם מחשב‪ .‬אמנם השיטה הנפוצה של ממשק עם המחשב היא בעזרת העכבר‪ .‬מדוע?‬
‫כשהמסך עומד לא נוח לכתוב עם העט לאורך זמן )הצורה בה צריך ליישר את היד אינה נוחה‪ ,‬כפי שניתן לראות בתמונה‬
‫לעיל( ולכן‪ ,‬למרות שמדובר בטכנולוגיה ראשונית ועתיקה‪ ,‬היא לא הפכה לדומיננטית היום )היא מאוד נישתית(‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫איוון סאת'רלנד ־ ‪1963‬‬

‫עשה את הדוקטורט שלו ב־ ‪ .M IT‬פיתח תוכנה שנקראת ‪ skecthpad‬־ התוכנה הראשונה שכללה שימוש ב־‬
‫‪.HCI, computer graphics, computer aided design, object oriented‬‬
‫‪ skecthpad‬הייתה תוכנית מחשבים שנכתבה על ידי איוון סאת'רלנד בשנת ‪ 1963‬במהלך עבודת הדוקטורט שלו‪ ,‬עבורה‬
‫קיבל את פרס טיורינג בשנת ‪ ,1988‬ואת פרס קיוטו בשנת ‪ .2012‬היא חלצה את הדרך לאינטראקציה בין אדם למחשב‪.‬‬
‫איוון נחשב לאב הקדמון של תוכניות מודרניות לעיצוב מחשב‪ ,‬כמו גם לפריצת דרך משמעותית בפיתוח גרפיקה ממוחשבת‬
‫בכלל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ממשק משתמש גרפי )‪ (GU I‬נגזר מ־ ‪ .skecthpad‬פיתח מערכות שאינן סגורות‪ .‬ניתן לבנות את‬
‫האלגוריתם תוך כדי תנועה לפי האינטראקציה בין האדם למחשב‪ .‬החידוש של איוון הוא לא בעיקר במישור החישובי‪,‬‬
‫הפילוסופי והאלקטרוני )כל הטכנולוגיה כבר הייתה קיימת(‪ ,‬אלא במישור העיצובי ־ לייצר אינטראקציה שעובדת‪ ,‬ומשם‬
‫מתחילה קפיצת דרך משמעותית‪.‬‬

‫ת'אודור נלסון ־ ‪1963‬‬

‫תיאודור הוא סוציולוג אמריקאי‪ ,‬פילוסוף וחלוץ בתחום טכנולוגיות המידע והאינטרנט‪ .‬הוא טבע את המושג `היפרטקסט`‬
‫ו`היפר־מדיה` בשנת ‪ .1963‬השאיפה העיקרית שלו הייתה בעבודתו ליצור מחשבים נגישים לאנשים רגילים‪ .‬בנוסף בשנה‬
‫זו הציע ליצור טכנולוגיה שתחבר בין כל המסמכים ויצירות הספרות שבעולם ‪ -‬ובעצם חזה את התפתחות האינטרנט‬
‫ומערכות ההיפרמדיה של ימינו‪ .‬כתב ספר שנחשב לאב טיפוס לתרבות ההאקינג‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫דאגלס אנגלברט ־ ‪1964‬‬

‫הקים מעבדה לטכנולוגיה בסטנפורד בסוף שנות ה־‪ ,60‬ממנה יצאו מספר דברים חשובים ־ הבסיס של האינטרנט‪ ,‬שימושים‬
‫אלטרנטיביים במקלדת וכל מיני ג'וייסטיקים‪ ,‬שימוש ב־‪ ,bitmap‬והכי חשוב ־ העכבר‪ .‬אהב לכנס מסיבות עיתונאים‬
‫גדולות ולהודיע על הטכנולוגיות שיוצאות מהמעבדה ־ זה לא היה טריוויאלי באותה התקופה‪ .‬מסיבת העיתונאים בה‬
‫הציג את העכבר נקראת ‪ .the mother of all demos‬דאגלס הושפע מהעבודה של בוש‪ .‬ההוגה והמפתח של העכבר‬
‫הראשון‪ .‬העכבר היה עשוי מעץ והיה מבוסס על קופסת מתכת‪ ,‬שתי דיסקיות וכפתור‪ .‬היה לו חיישן שקולט את הזווית‬
‫של הדיסקית‪ the mother of all demos .‬־ הפעם הראשונה שטכנולוגיה נחשפת בצורה כזו של דמו מול קהל ועיתונות‪.‬‬
‫דאגלס גם הוביל את עיבוד המסמכים הראשון‪ .‬אחראי להיפרטקסט‪ ,‬מסכים ממופי ביטים‪ ,‬מערכות ‪ ,online‬היה אבי‬
‫האינטרנט‪ .‬הסב את תשומת הלב לטכנולוגיה‪.‬‬

‫‪ Alan C.Kay‬־ שנות ה־‪70‬‬

‫אלן היה ממקימי המעבדה לבינה מלאכותית ב־ ‪ .M IT‬הראשון שהגה את הנושא של הקטנה והנגשה של מוצרים לקהל‬
‫יעד רחב יותר )כולל ילדים(‪ ,‬מה שהוביל לאחר מכן לפיתוחם של הלפטופים‪ ,‬טאבלטים וטלפונים חכמים למיניהם‪ .‬היה‬
‫הראשון שהכניס קונספט של ניידות והגה את הרעיון של מחשב נייד‪ .‬ידוע בבניין התחום של תכנות מונחה עצמים )התוכנה‬
‫‪ (F LEX‬ו־ ‪ .GU I‬הארכיטקט של החלונות במחשב‪ .‬מה שבעיקר עזר למזעור המכונות הענקיות הינו פיתוח הטרנזיסטור‪.‬‬

‫באותה התקופה‪ IBM ,‬החלה ליישם רעיונות אלו‪ ,‬ומתחילה לייצר מכונות קטנות יותר‪ ,‬בעלות מקלדת מובנית אשר‬
‫תומכות בקלט ופלט‪ ,‬ובשנת ‪ 1981‬הקימה את ה־‪ IBM PC‬הראשון בשיתוף עם מייקרוסופט‪ ,‬שם היה ניתן לראות את‬

‫‪5‬‬
‫שולחן העבודה הראשון‪ .‬בערוץ מקביל‪ ,‬מתפתחת חברת ‪ ,Apple‬כאשר ההבדל הגדול שנתן ל־‪ Apple‬יתרון אדיר בשנים‬
‫הראשונות בכל מה שקשור לגרפיקה‪ ,‬הוא הכנסת העכבר לשימוש ב־‪ Apple Lisa 2‬ב־‪ .1984‬הכניסה לשוק של המוצרים‬
‫הייתה באיחור של ‪ 15‬שנים מהזמן שבו הם פותחו‪ .‬הרעיונות הקדימו את זמנם‪ .‬באקדמיה נתנו תקציב ומקום לפיתוחים‬
‫שתאריך הפריצה שלהם צפוי ל־‪ 20‬שנה קדימה‪ .‬המון חזון פנטזיה והימור‪ .‬פיתוחים שלא בהכרח באו לפתור בעיה כלשהי‬
‫אלא לפרוץ דרך ולהמציא דברים חדשים‪.‬‬

‫חלק שני ־ ‪ ST S‬־ מדע טכנולוגיה וחברה‬

‫‪ STS‬הוא שדה מחקרי בין־תחומי הבוחן את השפעותיהם ההדדיות של פיתוחים מדעים וטכנולוגיים יחד עם גורמים‬
‫חברתיים ופוליטיים‪ .‬החוקרים בתחום מעלים שאלות לגבי ההשלכות של התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות על החברה‬
‫והתרבות‪ ,‬וכיצד תפיסות תרבותיות‪ ,‬חברתיות ופוליטיות שונות‪ ,‬משפיעות על התפתחות המדע והטכנולוגיה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫המחקר בתחום פועל לקידום מעורבות אזרחית וחשיבה ביקורתית לגבי התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות‪.‬‬
‫עידן הנאורות‪:‬‬
‫כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה‪ ,‬ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר‪ ,‬אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת‬
‫יסוד לוגוצנטרית )ישנה אמת בלתי תלויה הקודמת לייצוגה באמצעות השפה או הלשון(‪ .‬מנהיגי התנועה ראו בעצמם‬
‫אליטה אמיצה של אינטלקטואלים המובילים את העולם לעבר קידמה מתוך תקופה ארוכה של חוסר רציונליות‪ ,‬חוסר‬
‫בגרות ועריצות‪ ,‬שהחלה בתקופת ימי הביניים‪ ,‬אותה כינו העת החשוכה‪ .‬בין השאר‪ ,‬התנועה סיפקה את הבסיס הפילוסופי‬
‫למהפכה האמריקאית‪ .‬האדם הוא לא עבד של הטבע‪ ,‬הוא יכול להשתמש בכוחו השכלי‪.‬‬
‫אלכימאים‪ :‬ענף של חקר החומרים בטבע‪ ,‬שהתפתח החל משלהי העת העתיקה )המאה ה־‪ (5‬ולאורך ימי הביניים‪ .‬בראייה‬
‫מודרנית‪ ,‬ניתן לראות באלכימיה שילוב של כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬רפואה‪ ,‬מיסטיקה ודת‪ .‬האלכימיה הושפעה רבות מתאוריית‬
‫ארבעת היסודות שפותחה במסגרת הפילוסופיה היוונית‪ .‬התאוריות האלכימיות השונות הניחו קיומם של מספר יסודות‬
‫מצומצם שיכולים לעבור טרנספורמציות שונות‪ .‬דרך מניפלציות על חומר מנסים לענות על שאלות יותר עמוקות‪.‬‬
‫מכונת הדפוס‪ :‬תקופת הרנסנס האיטלקי‪.‬‬
‫לפני התפתחות הדפוס לא הייתה לנו דרך להפיץ ידע בצורה פשוטה ובכמות גדולה‪ .‬לצורך תיעוד‪ ,‬היו משתמשים בחריטה‬
‫על סלע‪ ,‬כתיבה על קלף‪ /‬נייר‪ .‬ברגע שיש דפוס מידע עובר שינוי תפיסתי עבורנו‪ .‬משהו שניתן לתעד אותו‪ ,‬להטמיע אותו‬
‫בסביבה ולהפיץ‪ .‬הבסיס לייצור המוני‪ ,‬ולאבסטרקטיזציה של האינפורמציה ־ היא הופכת להיות תלויה אך ורק במידע‬
‫עצמו‪ ,‬ולא בדבר )אבן‪ /‬נייר( שהוא היה נכתב עליו‪ .‬כעת‪ ,‬אפשר לאגור ולצבור מומחיות‪.‬‬

‫‪1626 Francis Bacon‬־‪1561‬‬

‫פרנסיס היה פילוסוף‪ ,‬משפטן‪ ,‬סופר ומדינאי אנגלי‪ .‬מהראשונים לטעון כי ככל שנדע יותר על העולם‪ ,‬כך יהיה לנו קל‬
‫יותר לשלוט בו ובכך לשפר את חיינו‪ ,‬ולהאריך אותם‪.‬‬
‫הוא הגדיר את הגישה האנליטית שעומדת מאחורי תפיסה מדעית‪ .‬הגה את השיטה המדעית של היפותזה‪ ,‬ניסוי‪ ,‬תצפיות‪,‬‬
‫מדידות‪ ,‬אישור‪ /‬הפרכה של טענות‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫רנה דקארט ‪1650‬־‪1596‬‬
‫מערכת צירים קרטזית‪ .‬אני חושב משמע אני קיים‪ .‬מה הקשר ביני לבין העולם‪ .‬דקארט התעסק בעיקר ביכולת להגיע‬
‫לידיעה ודאית וביחס בין גוף לנפש‪.‬‬

‫‪1990 Mumford Lewis‬־‪1895‬‬

‫טוען שהשעון זו הטכנולוגיה המהפכנית ביותר בהיסטוריה‪ .‬משנה את הדרך שבה אנו תופסים מציאות‪ .‬מתחילים להסתכל‬
‫על אלמנטים מופשטים והופכים אותם לכמותיים‪ .‬נוצר בשביל שליטה של הכנסייה על המאמינים‪ .‬זאת‪ ,‬יחד עם אמצעי‬
‫מדידה של המרחב משנים את התפיסה שלנו על העולם‪ .‬מצמידים ערך לדברים שלא היו עד עכשיו כמותיים‪ ,‬דוגמת‬
‫תשלום עבור שעות עבודה‪ .‬מתנתקים מתפיסה פיזיקלית‪ ,‬ומתייחסים לזמן בתור יישות שיש לה קיום בפני עצמה ־ שנייה‪,‬‬
‫דקה‪ ,‬שעה‪..‬‬
‫השעון המכני שונה משעון רוח‪/‬חול‪ /‬טכנולוגיות מכניות פשוטות בכך שהשעון כמכונה‪ ,‬אינה תלויה בכוחות הטבע )כן‬
‫תלויה בפיזיקה‪ ,‬אך לא ברוח‪ /‬שמש‪ /‬כוח הכבידה(‪ ,‬אלא תלויה בעצמה ־ דוגמא לצורך הבהרה ־ שעה ‪ 20:00‬מגיעה‬
‫כאשר שעה ‪ 20:00‬מגיעה‪ ,‬ולא כאשר השמש זורחת או שוקעת‪ .‬השעון תרם גם לחשיבה אבסטרקטית ־ כל מיני מושגים‬
‫שאין להם גוף‪ /‬חומר‪ /‬משקל‪ /‬מסה‪ ,‬הופכים להיות ממשיים‪ ,‬דוגמת שעת עבודה‪ .‬בסיס לשינוי פרדיגמה‪.‬‬

‫‪1996 Thomas Kuhn‬־‪1922‬‬

‫היסטוריון ופילוסוף של המדע‪ ,‬אמריקאי יהודי חילוני‪ .‬נתקל בבעיה שלא הצליח לפתור־ איך יכול להיות שאדם שנחשב‬
‫לגדול החכמים אי פעם )אריסטו(‪ ,‬נשמע בור כאשר הוא מדבר על אסטרופיזיקה‪ .‬הנ”ל מוביל אותו לחקר עמוק של‬

‫‪7‬‬
‫התופעה והוא מגדיר מושג שנקרא־ פרדיגמה מדעית אקדמית )כפי שציינו למעלה במושגים(‪ .‬קון הביא מספר טענות‬
‫ידועות בנוגע להתקדמות הידע המדעי‪ :‬התחומים המדעיים עוברים `שינויים פרדיגמטיים` תקופתיים שאינם מתפתחים‬
‫בצורה ליניארית ומתמשכת בלבד‪ ,‬והשינויים האלו פותחים גישות חדשות לצבירה והבנה של ידע שמדענים קודמים לא‬
‫יכלו להשיג בעצמם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרעיון של האמת המדעית‪ ,‬אינו יכול להיקבע רק על ידי קריטריונים אובייקטיביים‪ ,‬אלא‬
‫הוא מוגדר גם על ידי `הסכמה` של הקהילה המדעית‪ .‬פרדיגמות מתחרות הן לעיתים קרובות בלתי ניתנות להשוואה או‬
‫לשיפוט; כלומר‪ ,‬הן תיאור בלתי מתפשר או מוסכם של המציאות‪ .‬לפיכך‪ ,‬הבנתנו שלנו את המדע לעולם אינה יכולה‬
‫להסתמך על `אובייקטיביות` בלבד‪ .‬המדע חייב להסביר גם פרספקטיבות סובייקטיביות‪ ,‬שכן כל המסקנות האובייקטיביות‬
‫מבוססות בסופו של דבר על התניה סובייקטיבית של החוקרים או על השקפת עולמם והזווית התרבותית של חוקריה‬
‫ומשתתפיה )תורת הייחסות לדוגמא‪ ,‬זו בסופו של דבר המצאה של האדם(‪.‬‬

‫פרדיגמה מדעית‪:‬‬
‫פרדיגמה היא תבנית מחשבה במסגרת של תחום מדעי או בהקשר אפיסטמולוגי דומה‪ .‬פילוסוף המדע תומאס קון נתן‬
‫למונח את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו כדי להתייחס למערך הכולל של העמדות‪ ,‬התפיסות והשיטות המגדירים‬
‫את החשיבה המדעית בתקופה נתונה‪ .‬בספרו `המבנה של מהפכות מדעיות` משנת ‪ 1962‬טבע קון את המונח `פרדיגמה`‬
‫בהתייחסו להשקפה הרווחת אצל קהילת מדענים העוסקת באותו תחום בתקופה מסוימת‪.‬‬
‫פרדיגמה כוללת ארבעה רכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכללות סמליות‪ :‬המרכיבים הצורניים או הניתנים להצגה בכלים של התאוריה המדעית‪ ,‬כגון נוסחאות מתמטיות‪,‬‬
‫ניסוחי תגובות כימיות וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים‪ :‬ההסכמה בין המדענים על האונתולוגיה של התאוריה‪ ,‬כלומר‪ :‬העצמים‬
‫שקיימים בעולם ותכונותיהם‪.‬‬
‫‪ .3‬ערכים‪ :‬האמונות לגבי מהי תאוריה טובה‪ ,‬מהם ניבויים טובים‪ ,‬מהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב וכו'‪ .‬איזה‬
‫שאלות שואלים‪.‬‬
‫‪ .4‬אקסמפלאר‪ :‬אוסף דוגמאות משותפות של פתרונות של בעיות‪ ,‬המשמשות מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות‬
‫דומות‪.‬‬

‫קבוצת הפרספקטיבות‪ ,‬הגישות‪ ,‬העמדות‪ ,‬שיש לנו בהתאם לגוף מדידות תאוריות וידע שנאסף שבא להסביר תופעות‬
‫מדעיות בצורה מסוימת‪ .‬לדוגמה ־ בהתחלה הפיזיקה הקלאסית של ניוטון הייתה האמת המדעית‪ .‬פתאום התחילו להגיע‬
‫מדידות מהפיזיקה הקוואנטית שלא תאמו את התאוריה של הפיזיקה לפי איך שתפסו אותה באותה תקופה‪ .‬לא הסכימו‬
‫לקבל את התצפיות האלה ואמרו שזו טעות‪ .‬ברגע שהחלה מסה קריטית של דוגמאות וכבר אי אפשר היה יותר לתפוס‬
‫בהן טעויות‪ ,‬התחיל שינוי פרדיגמה )שינוי בתבנית המחשבה( של הפיזיקה‪.‬‬
‫האנשים רואים משהו מאוד מצומצם והם מייצרים פרשנות לוקאלית‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪Political Critique And Philosophy Of Economics‬‬

‫‪1790 Adam Smith‬־‪1723‬‬

‫אבי התפיסה הקפיטליסטית‪ .‬הגה את רעיון פס הייצור ־ בכל נקודה בפס תהיה התמחות ספציפית‪ ,‬ובכך מייעלים את‬
‫תהליך הייצור ההמוני‪.‬‬
‫הגה ‪ 2‬דברים חשובים שהיו רלוונטים לפרדיגמה הקפיטליסטית באותם הימים‪:‬‬
‫‪ :the invisible hand.1‬היד הנעלמה ־ עידוד תחרות חופשית כבסיס לתפיסה קפיטליסטית‪ .‬אם ניתן לכולם לנסות לרוץ‬
‫קדימה‪ ,‬לעשות הכי טוב שהם יכולים ולהתחרות בזה בזה‪,‬‬
‫החברה תקבל את הדבר האידיאלי‪ ,‬הזול יותר‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬אם נעשה אינטגרציה לרווח הקולקטיבי‪ ,‬הוא יהיה גבוה‬
‫יותר מאשר אם ננסה לארגן זאת לפני‪.‬‬
‫‪ .2‬ההון של חברה‪ ,‬תרבות ומדינה‪ ,‬נמדד בכוח הייצור והצמיחה שיש לה‪ ,‬כלומר בפוטנציאל שלה לשינוי‪ ,‬להמצאה‪,‬‬
‫לפיתוח‪ ..‬ולא לפי כמות הזהב שיש לה בבנק‪.‬‬

‫המקום הלא פתור בתורה של אדם סמית'‪ :‬הצמיחה עליה מדבר סמית' מתבססת על חומרי גלם ומשאבים‪ ,‬ולכן ברגע‬
‫שאותה פרדיגמה התרחבה על פני המציאות כולה‪ ,‬והמשאבים הינם סופיים )כדור הארץ(‪ ,‬המערכת כבר מתחילה לכלות‬
‫את המשאבים של עצמה )שכן המערכת חסומה מראש(‪.‬‬

‫‪1982‬־‪1905‬‬ ‫‪Ayn Rand‬‬

‫המשך דרכו של אדם סמית' בעידן המודרני‪.‬‬

‫∗ עמית אמר שלא מעניין‪ ,‬מי שרוצה להעמיק יש עלייה פירוט בדרייב‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪1883 Karl Marx‬־‪1818‬‬

‫דעותיו של מרקס היו מנוגדות לדעותיו של אדם סמית'‪.‬‬

‫מרקס אמר שהחיבור הסוציאלי בין אדם לחברו ובין אדם למקום הינו מוחלט‪ .‬החיים הם פונקציה של המרחב הטבעי‬
‫והחברה בה אנו נמצאים‪ ,‬וסחר המכר הוא חלק אינטגרלי מזה‪.‬‬
‫‪ :Alienation‬החיבור האותנטי נעלם ־ אין חיבור להשפעה של הדברים במרחב‪ ,‬לא לאנשים אחרים‪ ,‬לא לטבע ולא‬
‫לעצמי‪ .‬אנחנו צרכנים‪ ,‬אבל לא מנהלים אינטרקציה עם החיים ועם הגוף כמו שהיינו מנהלים בעבר )לדוגמא חיים בכפר בו‬
‫מייצרים סנדלים מעץ שנמצא ביער באותו הכפר‪ .‬אותו “צרכן” רואה את ה־‪ impact‬של הפגיעה בעץ לטובת ייצור הסנדל‬
‫אותו ביקש‪ ,‬ולכן יכול לוותר על תיקון הסנדל )במקרה שנהרס( לטובת שמירה על העץ שהינו חלק מהמרחב הטבעי שלו(‪.‬‬
‫מרקס טען כי המהפכה התעשייתית‪ ,‬למשל‪ ,‬הביאה לידי כך שאת מקום האמנים למיניהם תפסו הפועלים בקו הייצור שלא‬
‫נהנו‪ ,‬בניגוד לקודמיהם‪ ,‬מתחושת הסיפוק הכרוכה באחריות על התוצאה הסופית ־ התוצר המוגמר‪ .‬פועל המבצע עבודה‬
‫שגרתית חד גונית ואינו שותף לכל שלבי הייצור יסבול‪ ,‬על פי קרל מרקס‪ ,‬מתסכול ומניכור‪ .‬ברגע שבנינו מפעלי ענק‬
‫לייצור מוצרים‪ ,‬איבדנו את הידע‪ ,‬הטבע והאנשים שהמוצר הזה הגיע ממנו‪ .‬העולם הקפיטליסטי ממציא לנו ערך שלא‬
‫קיים )קוקה קולה־ טעם החיים‪ ,‬נייק שכנעו אותנו שרצים רק עם נייק‪ ,‬וכו(‪ .‬אנו קונים תדמית‪ ,‬ולא מוצר‪ .‬התנתק הקשר‬
‫ליצרן והקשר לסביבה )בהשוואה לדוגמא הקודמת עם הסנדלים בכפר‪ ,‬עתה כשמזמינים נעליים מחנות שהמפעלים שלה‬
‫באינדונזיה‪ ,‬אין שום ידיעה על חומרי הגלם‪ ,‬אין קשר לפועלים ולהשפעה הסביבתית(‪.‬‬
‫‪ :Commodity Fetishism‬הרגש לקנייה הוא כבר לא כלפי הטבע‪ /‬היצרן‪ /‬חומר הגלם‪ /‬הריח‪ ,‬אלא לפטיש שנכנס‬
‫לנו לראש בכדי למלא את החלל הרגשי שנוצר‪ ,‬ברגע שהחיבור האותנטי נעלם‪ .‬לדוגמא ־ פרסומת לקוקה קולה ־ דובי‬
‫קוטב‪ ,‬קרח‪ ,‬אולימפיאדיה‪ ,‬שלג ־ אין לזה שום קשר למוצר שאנו קונים‪ .‬מרקס מנסח את טבעה של הסחורה כפטישיסטי‪.‬‬
‫הסחורה‪ ,‬לפי מרקס‪ ,‬משוקעת בערך שאינו רק כרוך ביכולת שלנו לעשות בה שימוש‪ ,‬אלא גם בערך שקשור ליחסים‬
‫החברתיים של העבודה שיצרה אותה‪ ,‬וזהו אופייה הפטישיסטי )היחסים החברתיים הופכים לאובייקט(‪ .‬חשוב לומר כי‬
‫הכוונה ב`יחסים חברתיים` היא‪ ,‬בהכרח‪ ,‬לא ליחסים אנושיים כפי שאנו מדמיינים אותם‪ ,‬אלא ליחסים בין אובייקטים‪ ,‬יחסים‬
‫שהם כלכליים במהותם‪ ,‬יחסי חליפין‪ .‬תוצרי העבודה בחברה מוכרחים להיות מועילים ונמדדים כולם על פי קריטריון זהה‪,‬‬
‫שהוא ערך הנתון להשוואה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הכלכלה הבורגנית‪ ,‬באופן בו היא טובעת ערך לסחורות‪ ,‬מסווה את אופיין ומסתירה‬

‫‪10‬‬
‫את היחסים החברתיים שעומדים מאחוריהן‪ ,‬כך שאיננו רואים את מנגנון הייצור‪ ,‬את חלוקת העבודה או את זמן העבודה‪.‬‬

‫‪1969 Theoder W.Adorno‬־‪1903‬‬

‫אדורנו אמר שבמערכת קפיטלסיטית לאדם אין באמת בחירה ־ יש לו בחירה איזה פלאפון לקנות‪ ,‬אך אין לו בחירה איפה‬
‫לשים את האנטנה‪ ,‬או האם ללכת לחברה טכנולוגית או לא‪.‬‬
‫חברה דמוקרטית לפיו‪ ,‬היא לא באמת דמוקרטית‪ ,‬אלא חברה צרכנית שהמהות הדמוקרטית מטרתה לעודד רכש‪ ,‬ולא‬
‫באמת בחירה אמיתית בדברים המהותיים‪ .‬כלומר חברה כנ”ל לא משמרת חופש‪ ,‬אלא דימוי של חופש‪ .‬יכולים לבחור את‬
‫הצבע של מברשת השיניים שלנו‪ .‬אמנם אף אחד לא שואל אותנו אם אנחנו בעד מפעלי הזיקוק‪ ,‬פרויקט הגז‪ ,‬אינטרנט‪,‬‬
‫טלפונים סלולריים‪ .‬הכוחות הכלכליים והטכנולוגיים מייצרים את שינוי הפרדיגמה ומשנים את החיים שלנו‪ ,‬ואנו נשאבים‬
‫בעל כורחינו וחווים כך את המציאות‪.‬‬
‫הושפע מדעותיו של מרקס‪.‬‬

‫מודרניזם‪:‬‬
‫מעולם הנאורות‪ ,‬נולדה המודרנה ־ על בסיס האמירות של אדם סמית' והקפיטליזם‪ .‬באותה תקופה החלו להופיע מפעלים‪,‬‬
‫תיעוש‪ ,‬ערים מתחילות להיבנות‪ .‬מודרניזם במובן התרבותי וההיסטורי מוגדר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כסגנונות האמנותיים והספרותיים‬
‫החדשים שהתפתחו בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כאשר אמנים התמרדו כנגד הנורמות של סוף המאה ה־‪19‬‬
‫בתחומים אלה‪ ,‬בניסיון להציג את מה שהם חשבו כתמונה אמיתית יותר מבחינה רגשית של מה שאנשים באמת חושבים‬
‫ומרגישים‪ .‬מושרשת ברעיון שלפיו צורות `מסורתיות` של אמנות‪ ,‬ספרות‪ ,‬ארגון חברתי וחיי היום־יום נעשו מיושנות‪,‬‬
‫ולפיכך יש צורך להיפטר מצורות אלה ולהמציא את התרבות מחדש‪ .‬המודרניזם תמך ברעיון של בחינה מחדש של‬
‫כל היבט של הקיום‪ ,‬ממסחר ועד פילוסופיה‪ ,‬כשהמטרה היא למצוא את הדברים המונעים התקדמות‪ ,‬ולהחליף אותם‬
‫בדרכים חדשות‪ ,‬ולפיכך טובות יותר‪ .‬תמציתה של התנועה המודרנית היא בטענה כי המציאויות החדשות של המאה‬
‫ה־‪ 20‬הן קבועות ואימננטיות‪ ,‬וכי על בני אדם לשנות את ראיית העולם שלהם על מנת להבין כי מה שחדש הוא גם טוב ויפה‪.‬‬

‫פוסט מודרניזם‪:‬‬
‫התפיסה שהאדם הגיע לשיא הקיום‪ ,‬ומעתה האנושות תתפתח בצורה דרמטית )אוכל מצויין‪ ,‬תרופות מצויינות‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫עשייה‪ ,(..‬מתפרקת במהלך המאה ה־‪ .20‬פוסט מודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון מערך רעיונות‬

‫‪11‬‬
‫או הגות המתאפיינת בתגובה ואף דחייה‪ ,‬לתקופה המודרנית ולערכיה ולמודרניזם‪ .‬הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו‬
‫הנחה או אמירה על תקופה היסטורית חדשה‪ ,‬הבאה לאחר המודרניות; תפיסה תאורטית חדשה‪ ,‬או שיח חברתי חדש של‬
‫העולם החברתי‪ .‬השיח הפוסטמודרני מבקר את רעיון הקידמה המערבית ודוחה את המוסכמה המודרנית לפיה האנושות‬
‫בהכרח מתקדמת בכל המובנים )הטכנולוגיים כמו גם המוסריים(‪ .‬לאחר אירועי המאה ה־‪ 20‬ובראשם השואה ומלחמות‬
‫העולם‪ ,‬שבוצעו בשם `רציונליות` ו`מדעיות`‪ ,‬טוענים הפוסטמודרניים כי יש להתייחס למושגים אלה בחשדנות‪ .‬החשיבה‬
‫הפוסטמודרנית מבקרת בצורה רדיקלית את פרויקט עידן הנאורות ואת המטאפיזיקה‪ ,‬שכוללת באופן ספציפי טקסטים‬
‫מכוננים של פילוסופים כאפלטון‪ ,‬רוסו והוסרל‪ ,‬אך גם טקסטים מסוג אחר‪ ,‬כולל ספרות‪.‬‬

‫המעבר בין מודרניזם לפוסט מודרניזם‪:‬‬

‫התפיסה השולטת בהגות ממלחמת העולם השנייה‪ .‬מגיע מתוך ייאוש‪ .‬אין תורה אחת נכונה‪ ,‬והכל נתון לפרספקטיבה‬
‫סובייקטיבית‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬אנשים החלו לערער על הקיים‪ ,‬ולשאול שאלות‪ .‬מיליוני אנשים מתו בגלל הטכנולוגיות‬
‫שפותחו בתקופה המודרנית והיו מלחמות קשות‪ .‬התנתקו מהגישה היהירה שיש אמת אחת ולחשוב שיודעים איך הדברים‬
‫עובדים‪.‬‬

‫‪Hannah Arendt‬‬

‫בעקבות רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית ותקופת מעצר קצרה בשנת ‪ ,1933‬היגרה מגרמניה לצרפת‪ ,‬ובהמשך לניו‬
‫יורק‪ ,‬שם הפכה להיות כתבת ב־ ‪.new yorker‬‬
‫היא פרסמה שני ספרים מאוד מפורסמים‪ .‬אחד מהם הינו “המצב האנושי”‪ .‬בספר זה‪ ,‬היא דנה במצב של האדם בתקופה‬
‫הפוסט מודרנית‪ .‬בהקדמה של הספר‪ ,‬היא מראיינת את כלל המהנדסים שהשתתפו בפרויקט מנהטן )פרויקט פיתוח פצצה‬
‫גרעינית(‪ .‬מטרתה הייתה להבין מה הניע את אותם אנשים לעשות כן‪ .‬היא נדהמה לגלות שהם לא פעלו מתוך עמדה ערכית‬
‫)בטחון המדינה לדוגמא(‪ ,‬אלא מתוך סיבות נסיבתיות )מדובר בבעיה פיזיקלית מעניינת‪ ,‬שילמו טוב‪ ,‬פרויקט שקשור‬
‫לדוקטורט של אותו מהנדס‪ .(..‬האנה תהתה איך יכול להיות שלאותם אנשים שנמצאים בחוד החנית )אותם פיזיקאים‬
‫מהנדסים זוכי פרס נובל שסומנו בתור האנשים החכמים בחברה(‪ ,‬אין אפילו דעה על מה שהם עושים )לא הייתה להם‬
‫סיבה משכנעת בדבר הפיתוחים הגרעיניים שהם פיתחו(‪.‬‬

‫לאחר כמה שנים היא נשלחת לסקר את משפט אייכמן בארץ‪ .‬ארנדט טבעה את המונח `הבנאליות של הרוע` )הספר השני‬
‫אותו כתבה( בהקשר של הנאציזם‪ ,‬כאשר סיקרה את משפטו של אייכמן בישראל‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫באנליזה שלה‪ ,‬אייכמן לא היה אנטישמי‪ .‬הוא אפילו לא שנא יהודים‪ .‬הוא פשוט היה פקיד שמילא פקודות‪ ,‬רובוט‪ ,‬שרצה‬
‫לעשות את העבודה שלו בצורה הטובה ביותר‪ ,‬ולמצוא חן בעיני היטלר‪ .‬הרוע הגדול ביותר בהיסטוריה נעשה על ידי אף‬
‫אחד )אם אייכמן היה שונא יהודים‪ ,‬אולי המניע שלו היה מובן לפחות(‪ .‬היא גרסה שהגענו לעידן שבו בני האדם איבדו‬
‫קצת את הדרך‪ ,‬ומי שבאמת מייצר השפעה‪ ,‬עושה אותה כאוטומט ברוב המקרים )כי משלמים לו משכורת‪ ,‬כי מזמינים‬
‫אותו‪ ,‬וכו‪ ,(..‬זאת בניכור מוחלט )רפרנס למרקס( להשפעה של העשייה שלו‪.‬‬

‫‪Richard Sennett‬‬

‫עמית ככה”נ לא הספיק לדבר עליו‪ ,‬אז לקרוא עליו מהסיכום מהדרייב )אם מרגישים צורך(‪.‬‬

‫‪HCI Theory‬‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫‪ 1984‬־ אנשים מתחילים לקנות מחשבים לבתים‪ Xerox Star UI .‬שולחן העבודה הפופולרי הראשון‪.‬‬
‫תאוריה‪ :‬התיאוריה עוצמתית מאוד לקידום הידע בתחום‪ .‬זהו הסלע של תחומים רבים המניעים תוכניות מחקר‪ ,‬וכתוצאה‬
‫מכך תובנות ומאפשרות תגליות חדשות‪ .‬ניתן להגדיר תיאוריה בקפדנות מבחינת הסבר על נתונים מדעיים העוקבים אחר‬
‫השיטה המדעית‪ .‬התחזיות נעשות במונחים של השערות לגבי תופעה משערת‪ ,‬שנבדקות לאחר מכן‪ ,‬ומאפשרות לתמוך‬
‫בהן מכיוון שלא ניתן לזייף את הנתונים‪ .‬אם הנתונים אינם תומכים בהשערה‪ ,‬הם נדחים והתיאוריה משתנה ומתבצעות‬
‫תחזיות חדשות‪.‬‬
‫בעייתיות בבניית תאוריות בתחום של ממשק אדם מחשב‪ :‬הטכנולוגיה משנה את התודעה האנושית‪ ,‬ואת מערך היחסים‬
‫המובנה הקיים בין האדם לבין המרחב והמציאות‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הטכנולוגיה משנה את הפילטרים דרכם אנו רואים את המציאות‪ .‬לפיכך‪ ,‬לקחת פילטרים של חוקר‬
‫בפרדיגמה שאין בה זמן‪ ,‬אין בה שעון‪ ,‬ולנסות לחקור משם איך השעון ישפיע על בני האדם‪ ,‬זה מוגבל ביותר‪ .‬שאלות‬
‫היסוד הן נורא עמוקות‪ .‬מי אני‪ ,‬בתור יישות‪ ,‬שמנהלת אינטראקציה? קשה מאוד לבנות תאוריה לטכנולוגיה‪ /‬אינטרקאציה‬
‫שעוד לא נבנתה‪ .‬וגם כשכבר מתפתחות מיומנויות אל מול הטכנולוגיה החדשה‪ ,‬פחות מעניין אותנו לכתוב תיאוריה‪ ,‬אלא‬
‫יותר הטכנולוגיה הבאה‪ .‬תחום מורכב מידי בשביל להיות תיאורטי‪ ,‬שכן אין קרקע יציבה ־ גם הטכנולוגיה וגם החברה‬
‫משתנות כל הזמן‪ .‬מולטי דיסציפלינריות )יש הרבה תחומים רלוונטיים לחקר הזה(‪ ,‬סובייקטיביות‪ ,‬רלוונטיות‪ .‬מה תעזור‬
‫לי תאוריה אקדמית בזמן שאנו עוסקים בהמצאות? קשה להגדיר מה זה‪.‬‬
‫מצד שני טכנולוגיה משנה חברה‪ ,‬מייצרת שינוי פרדיגמה‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬מייבאים תאוריה מתחומים אחרים )פסיכולוגיה‪ ,‬קוגניציה( ומנסים להשתמש בשיטות מוכרות מאותם תחומים‪.‬‬

‫נניח והצלחנו לבנות תאוריה‪ ,‬איפה זה משמש אותנו? אנו לא לומדים תיאוריה כאמת בסלע‪ ,‬אלא כפרדיגמות וכצורות‬
‫חשיבה של אישים במהלך ההיסטוריה‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו בוחנים איך הלך הרוח ומערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה השתנו‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך‪ ,‬משתנה ההבנה שלנו והתהליך היצירתי שלנו )אנו מתבגרים(‪ ,‬ואנו מפתחים אינטואיציה יותר טובה על מה‬
‫עבד‪ /‬לא עבד‪ ,‬מה נכון‪ /‬לא נכון‪ ,‬ובכך לפתח רגישות גבוהה יותר לטכנולוגיות אותן אנו ממציאים‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫‪:Classical Theories‬‬
‫מטאפורה ליוון הקדומה‪ .‬שנות ה־‪ 80‬של המאה ה־‪ .20‬אנו בתקופה שבה כבר מופיעים שולחנות עבודה‪ .‬עולם המחקר‬
‫מתייחס אל המוח כמו אל מחשב‪ ,‬מכונה‪.‬‬
‫התייחסות אל המערכת של אדם ומחשב בתור מערכת פונקציונלית שמטרתה לפתור בעיה‪ ,‬ואפשר לנסח אלגוריתמיקה על‬
‫ידי שימוש באדם כמכונה‪ ,‬לצורך פתרון הבעיה‪.‬‬
‫ההשפעה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית‪:‬‬
‫‪ :Fitts's law .1‬החוק של פיטס הוא מודל חיזוי של תנועה אנושית המשמש בעיקר באינטראקציה בין אדם למחשב‬
‫וארגונומיה‪ .‬עוסק באינטרקאציה מכניסטית‪ .‬חוק מדעי זה צופה כי הזמן הדרוש למעבר מהיר לאזור יעד הוא פונקציה‬
‫של היחס בין המרחק למטרה לרוחב היעד )כמו הדוגמא שעמית הראה על הלוח בהקלטה השנייה‪ ,‬דקה ‪ .(44:05‬החוק‬
‫של פיטס משמש למודל של פעולת ההצבעה‪ ,‬בין אם באמצעות נגיעה פיזית באובייקט ביד או באצבע‪ ,‬או למעשה‪ ,‬על ידי‬
‫הצבעה על אובייקט בצג מחשב באמצעות מכשיר הצבעה‪ .‬לוקח יותר זמן לפגוע ביעד אם המטרה קטנה יותר או רחוקה‬
‫יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתוך שטח מוגבל‪ ,‬כמו מחשב או מסך טלפון נייד‪ ,‬יש למצוא איזון טוב מבחינת גודל היעד והמרחק‪.‬‬
‫‪ .2‬דון נורמן‪ :‬חלק גדול מהעבודות של נורמן כרוך בעידוד של עיצוב ממוקד על ידי משתמש‪ .‬לספריו כולם מטרת‬
‫הבסיס לקדם את תחום העיצוב‪ ,‬מדלתות למחשבים‪ .‬נורמן נקט עמדה שנויה במחלוקת באומרו שלקהילת מחקר העיצוב‬
‫הייתה השפעה מועטה על חידוש המוצרים‪ ,‬וכי בעוד שאקדמאים יכולים לסייע בזיקוק מוצרים קיימים‪ ,‬מדובר בטכנולוגים‬
‫שמביאים את פריצות הדרך‪ .‬עוסק בדיבור על איך מעצבים חוויה כמו שצריך לבני אדם‪.‬‬
‫‪ :Norman door.i‬ראינו סרטון על הדלת במשרד שכל הזמן מתבלבלים ומנסים לפתוח אותה הפוך‪ .‬מחפשים עקרונות‬
‫של מה נכון או לא נכון בצורה שאנחנו מתכננים דברים‪.‬‬
‫‪ :Gulf of evalution and gulf of execution .ii‬פורטלים של אינטראקציה מול טכנולוגיה‪ .‬אינטרקציה של לספק‬
‫מידע לתוך המחשב )קלט(‪ ,‬ואינטרקציה של לקבל חיווי על המידע )פלט(‪ .‬הפער בביצוע הוא הפער בין יעד הפעולה‬
‫של המשתמש לבין האמצעים לביצוע המטרה‪ .‬השימושיות‪ ,‬אחת ממטרותיה העיקריות היא לצמצם פער זה על ידי הסרת‬
‫מחסומים וצעדים הגורמים חשיבה נוספת ופעולות המסיחות את תשומת ליבו של המשתמש מהמשימה המיועדת‪ ,‬ובכך‬
‫מונעות את זרימת עבודתו או מצמצמת את הסיכוי להשלמתו בהצלחה של המשימה‪ .‬באופן דומה‪ ,‬יש מחסום בהערכה‪,‬‬
‫החל על הפער בין גירוי חיצוני לזמן בו האדם מבין מה המשמעות שלו‪.‬‬
‫‪ :The human processor model .3‬מודל קוגניטיבי המשמש לחישוב כמה זמן לוקח לבצע משימה מסוימת‪ .‬בני‬
‫האדם הם מכונת מצבים‪.‬‬
‫‪ :GOM S .4‬מייצרת תחזיות כמותיות ואיכותיות לגבי האופן בו אנשים ישתמשו במערכת המוצעת‪ .‬כמה זמן ייקח‬
‫למשתמש מקצועי לבצע את המשימה ללא טעויות‪.‬‬
‫‪ :Model of information Processing .5‬מתואר כמערכת עיבוד אותות‪.‬‬
‫‪ :Mental Models .6‬דימוי )סובייקטיבי ־ תחושות‪ ,‬רגשות‪ ,‬עמדות‪ ,‬דעות קדומות( על תופעה במציאות‪ .‬אותו דימוי‬
‫ישפיע על דרך האינטראקציה עם אותה תופעה )דוגמת הדימוי על ‪ grasshopper‬לפני השימוש בו‪ ,‬בחירת צבע של רכב‪,‬‬
‫איך ידית של דלת צריכה לעבוד(‪ .‬הביקורת על מודל זה היא שהוא סובייקטיבי ולכן אי אפשר למדוד אותו‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫‪) :Modern Theories‬עמית אמר שהוא יכול לבקש מאיתנו לכתוב פסקה על התיאוריות המודרניות(‪:‬‬
‫∗ פחות חשוב לנסות להבין את ההבדלים בין הגישות‪ ,‬אלא יותר את המאפיינים הכלליים של הפרדיגמה המודרנית‪.‬‬

‫שנות ה־‪ 90‬של המאה ה־‪ .20‬הפרדיגמה שהאדם הוא מחשב )הלך הרוח בתקופה הקלאסית(‪ ,‬החלה להישבר‪ .‬מחשבים‬
‫מתחילים לשנות את ההתנהגות במרחב‪.‬‬
‫בני האדם הם לא מכונה‪ ,‬אלא הם יישות סוציאלית‪ ,‬מרחבית‪ ,‬האינטליגנציה והאינטרקציות הינן מבוזרות )כפי שמתואר‬
‫בדוגמאות בהמשך(‪ ,‬הן מוטמעות בהיסטוריה‪ ,‬במרחב ובאנשים אחרים‪.‬‬
‫‪ :Alternative Cognitive Approach‬הבעיה בהנחה הקוגניטיבית בגישה הקלאסית היא שהמוח שלנו עושה אדפטציה‬
‫לפי הסביבה‪ .‬הוא לא עובד כמו מחשב‪ ,‬מכונה‪ .‬הגישה הקוגניטיבית השתנתה‪ .‬התייחסות להופעה במרחב ולפעולות‬
‫שמושפעות מהצורה של הסביבה‪ .‬אני מופיע במרחב‪ ,‬חי במרחב‪ ,‬פועל במרחב בשיווי משקל של כוחות‪ .‬השדה שבו אנו‬
‫פועלים הוא בשליטה מאוד חלקית שלנו‪ .‬בתוך המציאות הזאת מוטמע ידע והוא משפיע על ההחלטות שלנו גם באופן‬
‫לא מודע‪.‬‬
‫‪ :External Cognition‬לא כל האחריות על אינטראקציה עם המרחב נמצאת אצלי במוח או במחשב‪ .‬דוגמא ־ שימוש‬
‫במפה‪ ,‬תמרורי דרך‪ ,‬וכו‪.‬‬
‫שימוש בעולם החיצוני כדי להשיג קוגניציה‪ ,‬כלומר הוא מתקשר עם אחסון סמלי חיצוני‪ .‬דרך חיצונית לראש שלנו לצבור‬
‫מידע )לכתוב על דף למשל(‪ .‬האינטליגנציה מוטמעת במרחב‪ .‬תמרור דרכים למשל )אינטליגנציה שהיא חיצונית אלינו‬
‫ואנחנו הרחבנו את עצמנו ופועלים לפי האינטליגנציה הזאת במרחב(‪.‬‬
‫‪ :Distributed Cognition‬מדגישה את הדרכים בהן הקוגניציה נטענת בסביבה באמצעים חברתיים וטכנולוגיים‪ .‬החלטות‬
‫של אנשים אחרים הם חלק ממה שאני לוקח בחשבון כשאני מתכנן את הבעיה )כמו ‪ waze‬שמתוכננת על ידי פעולות של‬
‫אנשים אחרים בכבישים בו זמנית(‪ .‬דוגמא נוספת )שעמית אוהב( היא ה־‪ Distributed Cognition‬שמגולמת במערכת של‬
‫הברז ־ האינטרקאציה בין המשתמש לבין הברז על פניו נשמעת פשוטה )פתיחה וסגירה של הברז לצורך השגת מים(‪ ,‬אך‬
‫המערכת עצמה הונדסה על ידי שימוש בידע שנצבר במשך אלפי שנים‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫‪ :Ecological Cognition‬האינטרקציות הקיימות הן כבר לא במסגרת האדם מול המסך‪ ,‬אלא יש כבר הסתכלות רחבה‬
‫יותר אל המידע שנמצא בעולם בחוץ‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש צורך בהאצלת סמכויות )העברת סוכנות‪ /‬אחריות( ממני אל סוכן דיגיטלי‬
‫)כיום בינה מלאכותית(‪ ,‬לצורך חישוב‪ /‬ניווט‪ /‬חיפוש של מידע שכבר הופך להיות מאוד דינמי‪ ,‬ויש צורך להתחשב בכך‪.‬‬
‫)מזכיר קצת את הרעיון של מכונת ה־‪ memex‬של בוש(‪ .‬מספק מסגרת להבנה והשפעה על התנהגותם של שחקנים‬
‫ולפיתוח סוכנים אוטונומיים שחושבים כמו בני האדם )בינה מלאכותית(‪ .‬כל שימוש בזה חייב להיעשות בהתאם לתנאים‬
‫והגבלות‪.‬‬

‫‪:Social Approaches‬‬
‫‪ :Situated Action‬תיאוריה המעלה כי הידיעה אינה ניתנת להפרדה מעשייה‪ ,‬מתוך טענה כי כל הידע נמצא בפעילות‬
‫המחויבת להקשרים חברתיים‪ ,‬תרבותיים ופיזיים‪ .‬אוסף של אלמנטים התנהגותיים שלי כשחקן במרחב הכוחות הזה‪.‬‬
‫אינטראקציות מורכבות שהם מעל השימושיות הפונקציונלית‪ .‬איך בני אדם מתנהגים ומה הם עושים‪ .‬אי אפשר לנתק‬
‫פעולה מהמרחב שלה‪.‬‬
‫‪ :Ethnomethodology‬כיצד הסדר החברתי מופק בתהליכים של אינטרקאציה חברתית‪.‬‬
‫‪ :Ethnography‬שיטת מחקר הוליסטית המחזיקה בדעה כי מרכיביה של מערכת‪ ,‬בהכרח אינם יכולים להיות מובנים‬
‫באופן מלא ומדויק כאשר הם מוצגים ונחקרים באופן בלתי־תלוי האחד בשני‪.‬‬
‫) ‪ :Computer Supported Cooperative Work (CSCW‬תחום מחקר במדעי המחשב שמתעסק בהיבט הסוציאלי‬
‫של ממשק אדם מחשב‪ ,‬ואינטרקציות מרובות משתתפים‪.‬‬

‫‪:Other Imported Approaches‬‬

‫‪ :Activity Theory‬לא כל כך חשוב לפי עמית‪.‬‬
‫‪ :Grounded Theory‬התיאוריה היחידה שיש בה שוני מכל התיאוריות עד כה‪ .‬סט של מחשבות‪ ,‬תהליכים‪ ,‬ופרוצדורות‬
‫לניתוח נתונים איכותי שיכול לעזור לחוקר להשיג אקספלורציה רחבה של אזור חדש שאין לו תאוריה דומיננטית וקונטקסט‬
‫עליו‪ .‬עקרונות מנחים בבניה של פתרונות אינטראקטיביים לטריטוריה בה אין לנו תאוריה‪ .‬איך להתמודד עם העובדה‬
‫שאין לנו מושג ושום תאוריה שאנו מכירים לא יכולה לעזור שם‪“ .‬למצוא קודם את הקרקע”‪ ,‬ללמוד ולהיות גמיש‪ ,‬לא‬
‫לכפות שיטות שאינן מוכרות באותו האיזור‪ .‬צריכים להבין את הקונטקסטים של האינטליגנציה המבוזרת‪ ,‬של המרחב‪ ,‬של‬

‫‪16‬‬
‫השפעות הדדיות‪ ,‬של התרבות והחברה‪ ,‬ושל הדרך בה אנו לומדים אינטרקאציה‪ ,‬לפני שאנו כופים אינטקראציה‪ .‬ואם‬
‫אין תיאוריות מוכרות‪ ,‬נבצע “תצפית” ולאט לאט נצבור אינטואיציה לפני שנבצע התערבות‪.‬‬

‫דבר משותף לתיאוריות הקלאסיות ולתיאוריות המודרניות‪ ,‬על אף ההבדלים ביניהן‪:‬‬

‫הטכנולוגיה הפכה להיות התרבות שלנו‪ .‬ההסתכלות היא פונקציונאלית ־ שימוש במחשב ככלי לפתרון בעיה‪ .‬טכנולוגיה‬
‫היא המרחב בו אנו מתקיימים‪ .‬האינטרקאציה עם המחשב נועדה לפתור בעיות ־ אפשר להגדיר בעיה ולשאוף לפתור‬
‫אותה בצורה היעילה והזולה ביותר‪.‬‬

‫‪:Contemporary Approaches‬‬
‫המחשבים יצאו מתוך המעבדות שנועדו לפתור בעיות‪ .‬הם חלק מהמרחב שלנו‪ ,‬מגדירים את ראיית העולם שלנו‪ .‬הם בכל‬
‫מקום וחלק מהצורה בה אנו חיים את החיים שלנו‪ .‬נועדו לייצר חוויה‪.‬‬
‫עצירה לדיון‪ :‬עד עכשיו הטכנולוגיה שימשה על מנת לפתור בעיות‪ .‬היום רוב האינטראקציה שלנו עם טכנולוגיה לא‬
‫נועדה לפתור לנו בעיות‪ ,‬אלא לספק חוויה‪ .‬סוכן חברתי חדש שמשנה אותנו ומשנה את החברה ואנחנו עוברים אתו‬
‫חוויות‪ .‬כמו להכניס כלב הביתה או לכתוב ספר )לא בא לפתור בעיה(‪ .‬דיברנו על מאמר לקריאה שמדבר על כך שמה‬
‫שעושים עם טכנולוגיות זה שאלה חשובה יותר מלדבר על איך עושים אותן יעילות יותר‪.‬‬
‫מעבר לתקופה הפוסט מודרנית‪ .‬פחות עוסקת בתאוריה ומחקר מוגדר‪ .‬עוסקת במורכבות‪ .‬הכול קשור להכול‪U biquitous .‬‬
‫־נמצא בכל מקום‪ P ervasive .‬־חודר מתפשט‪.‬‬

‫‪Mark Weisner-Pervasive Computing‬‬

‫הטכנולוגיות העמוקות ביותר הן אלה שנעלמות‪ .‬הן אורגות את עצמן במרקם של חיי היומיום עד שלא ניתן להבחין‬
‫בהן־ כבר חלק בלתי נפרד מאיתנו‪ .‬מרק מעביר את הפוקוס מניסיון ייעול פתרונות‪ ,‬להתעסקות עם איך נראה המרחב‬
‫הדיגיטלי‪ .‬הוא חוזה ‪ 3‬היררכיות של אינטרקציות ־ אדריכלית )מבנה‪ /‬קיר אינטרקטיבי‪ /‬גורדי שחקים(‪ ,‬אישית )טאבלטים‪,‬‬
‫פלאפונים(‪ ,‬ומזערית )מתג חשמל דיגיטלי‪ ,‬מנורה דיגטלית‪ ,‬נעל דיגיטלית‪ ,‬ועוד רכיבים שניתן לפתח בעזרת חיישנים(‪.‬‬
‫מחשוב מיועד להופיע בכל זמן ובכל מקום‪ .‬מרק מדבר על מחשוב כרשת )אין מחשב מרכזי אחד‪ ,‬אלא העולם הינו דיגיטלי‪,‬‬
‫והאינטרקאציה שלנו עם הרשת צריכה להיות שקופה(‪ .‬המרחב הינו דיגיטלי‪ ,‬והוא מגיב לנו )בעזרת חיווי(‪ .‬בניגוד‬
‫למחשוב שולחני‪ ,‬מחשוב בכל מקום יכול להתרחש בכל מכשיר‪ ,‬בכל מקום ובכל פורמט‪ .‬משתמש מקיים אינטראקציה עם‬
‫המחשב‪ ,‬שיכול להתקיים בצורות רבות ושונות‪ ,‬כולל מחשבים ניידים‪ ,‬טאבלטים ומסופים באובייקטים יומיומיים כמו מקרר‬
‫או זוג משקפיים‪ .‬הטכנולוגיות העומדות בבסיס התמיכה במחשוב בכל מקום כוללות אינטרנט‪ ,‬תוכנות ביניים מתקדמות‪,‬‬

‫‪17‬‬
‫מערכת הפעלה‪ ,‬קוד נייד‪ ,‬חיישנים‪ ,‬מעבדים מיקרו‪ ,‬קלט ‪ /‬פלט וממשקי משתמש חדשים‪ ,‬רשתות מחשבים‪ ,‬פרוטוקולים‬
‫ניידים‪ ,‬מיקום ומיצוב וחומרים חדשים‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬מתגים‪ ,‬תרמוסטט‪ ,‬סטריאו‪ ,‬תנורים‪ .‬עוזרות להפעיל את העולם בלי המיקוד בהם‪.‬‬
‫בשביל להגשים את החזון של מרק‪ ,‬אנו צריכים ‪ 2‬גישות פילוסופיות אינטרקטיביות )יהיה יותר ברור לאחר קריאת החלק‬
‫על מניפולציה ישירה וסוכני תוכנה(‪:‬‬
‫‪ .1‬אינטואיציה‪ ,‬היכולת שלנו להסתובב במרחב‪ direct manipulation ,‬והגשמה של דברים בעזרת מטאפורות‪.‬‬
‫‪ .2‬אוטונומיה למחשב ־ קופסה שחורה שתאסוף את המידע הנדרש ברקע‪ ,‬ותבצע את המוטל עליה לצורך השלמת המשימה‪.‬‬

‫‪ :Context-Aware Computing‬מודע לקונטקסט של השימוש בו־ איפה אתה נמצא‪ ,‬עם מי אתה נמצא ומה המשאבים‬
‫באזור‪ .‬למשל ‪ waze‬מודע למיקום שלי למהירות הנסיעה לדרכים‪/‬כבישים באזור‪ .‬המלצות לסרטים־ טעם של אנשים‬
‫שקרובים אליי‪ M obileye .‬־מוטמע ברכב‪ .‬עושה את זה ברקע של הפעילות‪ .‬זיהוי מחוות‪.‬‬

‫‪ :Direct Manipulation‬מיפוי מותאם )אחד לאחד( של תנועה לצג מסויים‪ ,‬דוגמת תזוזה עם עכבר או עם עט‪.‬מקלדת‬
‫זו לא דוגמא נכונה‪ ,‬שכן אין קשר בין העובדה שלחצתי למטה על האות ‪ ,A‬לכך שהיא הופיעה על המסך‪ .‬גישה‬
‫לאינטראקציה בין אדם למחשב שבה האדם מפעיל את המחשב דרך אובייקטים כאשר העצמים והפעולות מיוצגים על‬
‫מסך המחשב באופן רציף והפעולות הפיזיות של האדם על העצמים הן מהירות‪ ,‬מתווספות‪ ,‬ניתנות לשינוי‪ ,‬וזוכות למשוב‬
‫מידי ומתמשך‪ .‬למשל‪ ,‬גרירת קובץ במחשב ושחרורה לתוך סל המיחזור זוהי מניפולציה ישירה שבה ניתן לראות באופן‬
‫רציף את תנועת הקובץ על המסך עד הגיעו לפח וזאת במקביל לפעולה הידנית של האדם עם לחיצה על העכבר והזזת‬
‫העכבר על פני משטח עבודה פיזי עד לשחרור כפתור העכבר )כמו שאנו הולכים פיזית לפח וזורקים משהו(‪ .‬לעומת‬
‫מניפולציה ישירה‪ ,‬ניתן היה לבטל את הקובץ בעזרת פקודות מחשב לביטול קבצים בציון שם הקובץ ומיקומו‪ .‬דוגמא‬
‫נוספת הינה הגברה והנמכה של ווליום המחשב בעזרת העכבר )מורידים או מעלים את העוצמה עם העכבר(‪ .‬מניפולציה‬
‫ישירה משתמשת לרוב במאטפורות‪.‬‬
‫‪ :Metaphors‬שימוש במאפיינים של דבר אחד כדי לתאר אסוציאטיבית דבר אחר‪.‬‬

‫‪ :Software Agents‬סוכן תוכנה הוא פיסת תוכנה שמתפקדת כסוכן למשתמש או לתוכנית אחרת‪ ,‬העובדת באופן‬
‫אוטונומי ורציף בסביבה מסוימת‪ .‬התכונות העיקריות של סוכנים הן‪ :‬אוטונומיות‪ ,‬תכליתיות‪ ,‬תגובתיות‪ ,‬תקשורת‪ ,‬למידה‬
‫ויכולת לשמור על רציפות זמנית של ההתנהגות שלהם‪ .‬דוגמאות־ אפליקציה שכשנכנסים לחדר האור נדלק‪ .‬ניהול‬
‫הסוללה בטלפון‪ ,‬נעילת מסך הפלאפון אם לא השתמשנו בו זמן רב‪ ,‬וכו'‪ .‬לכל אחת מהדוגמאות הנ”ל צריך סוכן תוכנה‬
‫שיאסוף את המידע מאחורי הקלעים ללא קלטים ישירים מהמשתמש‪ ,‬אלא בעזרת קלטים ממצלמות‪ ,‬חיישן תנועה‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫‪ :Tangible Intercation‬קבוצה ב־ ‪ M IT‬שהתעסקה באינטרקאציות שבמהותן היו ‪ ,direct manipulation‬מניפולציות‬

‫על מגע‪ ,‬שרירים‪ ,‬אינטראקציה מוחשית‪ .‬ממשק משתמש בו אדם מתקשר עם מידע דיגיטלי דרך הסביבה הפיזית‪ .‬מטרת‬
‫פיתוח ‪ T U I‬היא להעצים שיתוף פעולה‪ ,‬למידה ועיצוב על ידי מתן צורות פיזיות למידע דיגיטלי‪ ,‬ובכך לנצל את היכולת‬
‫האנושית לתפוס ולתפעל אובייקטים וחומרים פיזיים‪ .‬המידע מגולם באינטראקציה פיזית‪ .‬לדוגמא ־ ‪) inT ouch‬עמית‬
‫הראה בסרטון ־ נגיעה של שני אנשים האחד בשני‪ ,‬בעזרת שני מכשירים מרוחקים‪ ,‬כאשר האדם הראשון נוגע במכשיר‬
‫שלו‪ ,‬המכשיר השני ממפה את הנגיעה של האדם הראשון‪ ,‬וכך האדם השני יוכל לחוות את הנגיעה מבלי לגעת באדם‬

‫‪18‬‬
 ‫הראשון באמת(‪ T opobo ,‬־ מעין לגו שמרכיבים לכדי צורה של חיה‪ ,‬שמלמדים אותה איך ללכת‪.‬‬
‫‪ :Radical Atoms‬העולם הוירטואלי והעולם הפיזי מתאחדים דרך הפיזיקליות של האדם‪ .‬כלומר‪ ,‬להגיע למצב‬
‫שהפיזיקליות ניתנת לתכנות )לתכנת כסא שישנה את צורתו הפיזיקלית לאובייקט אחר‪ ,‬דוגמת לחם(‪ .‬הדבר הבא בתחום‬
‫של אינטראקציה מוחשית‪ .‬כל יחידת מבנה של חומר היא גם יחידת מידע‪ .‬יכולים לשחק עם אלמנטים בחומר עצמו ־‬
‫מוליך או לא מוליך‪ ,‬גמיש או לא גמיש‪ .‬לתכנת את החומר )‪ .(Programmable Matter‬מדבר על איך אנחנו מנהלים‬
‫אינטראקציה במרחב בו החומר הוא דינאמי‪ User Interface .‬שהוא חי ויכול להשתנות‪.‬‬

‫‪:The Self, The Society And The Machine‬‬

‫∗ עמית דילג בהרצאה על כל הפרק עד לחלק של המחקר שעשו ‪ sherry turkle‬ו־‪ ,seymour papert‬עליו נפרט‪ .‬מי‬
‫שמרגיש צורך‪ ,‬שיקרא על החלקים שעמית דילג עליהם בדרייב‪ /‬במצגות‪.‬‬

‫למידה חישובית‪ .‬איך המחשב יכול להבין מה בן האדם עושה‪.‬‬

‫־ המחקר שעשו ‪ sherry turkle‬ו־‬ ‫‪Epistemological Pluralism And The Revalution Of The Concrete‬‬

‫‪ seymour papert‬ב־‪.1982‬‬
‫המחקר בחן איך ילדים בשנות ה־‪ 90‬לומדים לתכנת‪ ,‬ואיך הם לומדים מתמטיקה‪ .‬התוצאות הראו כי הבנים מדברים‬
‫אנליטית רציונלית עם המחשב ־ ‪) hard approach‬לדוגמא ־ המחשב לא עובד כתוצאה מטעות של ילד מסויים(‪ .‬הבנות‪,‬‬
‫השתמשו בהאנשה ־ ‪) soft approach‬לדוגמא ־ אני אוהבת אותו‪ ,‬עצבנתי אותו‪ ,‬אני כועסת עליו(‪ .‬התוצרים של שיטות‬
‫הלימוד השונות האלו היו זהים‪ .‬שרי טענה שה־‪ soft approach‬תהיה הגישה המובילה בעתיד‪ ,‬כלומר שהחוויה של‬
‫המשתמש )כמו התגובה של הבנות במחקר( תהיה יותר רלוונטית מאשר הפונקציונליות שמאפשרת האינטרקאציה עם‬
‫המחשב‪.‬‬

‫לסיכום של התקופה העכשווית ־ תקופה המתאפיינת בחוויית העיצוב וחווית המשתמש )‪,(Turn To Design‬‬
‫מאפייני התרבות והמרחב )‪ ,(Turn To Culture‬יציאה אל הלא נודע )‪ ,(Turn To Wild‬חוויה חושית המגולמת בגוף‬
‫)‪.(Turn To Embodiment‬‬

‫‪19‬‬