Professional Documents
Culture Documents
מבנה מבחן – 15שאלות אמריקאיות .במבחן יהיה הביטוי באנגלית ובעברית .המבחן הוא שעה
וחצי.
סקירת נושאי הקורס( :בגדול צריך לדעת הכל ,חוץ מדוגמאות)
פילוסופיה של ידע – דיון בכיתה o
ידע זה כוח (דיון מזיוויות שונות) o
למה ידע משמש? למה צמח עיסוק שלם בידע? (נקודות חשובות תחקור של לקוחות o
ושל מתחרים)
פירמידה של דאטה ,מידע וידע o
תכונות של ידע o
ידע בעולם התעסוקה o
ניהול ידע אישי (מיומנויות וכישורים אישיים של ניהול ידע – למשל כישורי על, o
מיומנות של חיפוש ידע ,מיומנות של ניפוי ידע ,מיומנות של שימוש ויישום בידע,
ביקורתיות ,יצירתיות)
ידע סמוי (מלמד אותנו איך לעשות דברים) /ידע גלוי o
שיטות ללכידת ידע – יצירת ידע סמוי (קורה רק באינטראקציה ובמפגשים לא o
פורמליים עם עובדים) ,ראיון יציאה מהחברה ,הפקת לקחים ,קפה ידע ,פרקטיקות
מיטביות ,עזרת עמיתים (למשל הצמדה של עובד ותיק לעובד חדש) ,מקרה מבחן
מילון של ידע (הצגה בדרך היררכית) o
מחזוריות של ניהול ידע (מודלים) o
שקף חשוב – the von krogh and roos model o
כאוס יצירתי o
שינוי אקולוגי – מתרחש שינוי מחוץ לארגון (משבר ,אי וודאות ,נוסף ,שחקן חדש o
למערכת) והארגון מזדעזע כתוצאה מהשינוי .אם הארגון מספיק חזק וגמיש אז הוא
יצליח להתמודד עם השינוי .השינוי יכול לייצר סדר חדש של ניהול ידע .אם השינוי לא
יצליח לייצר סדר חדש של ניהול ידע אז הארגון לא יוכל להתמודד איתו.
רציונליות חסומה /מוגבלת – סיימון התייחס לעובדה שבמצבים מסויימים יש מה o
שמגביל את החשיבה הרציונלית שלנו (כתוצאה מהטיות קוגנטיביות או דעות קדומות).
במצבים אלו אנו מונעים מערכים ,נורמות ורגשות.
רשת סמנטית o
החוסר במודל של wigכיוון שהוא מודל ישן יחסית (שיתופיות כתרבות אירגונית?) o
למה ניהול ידע קריטי לחדשנות? ניהול ידע של חדשנות הוא ניהול ידע של שיתוף o
חדשנות -מאפיינים של מאמצי חדשנות – מעמד סוציואקונומי גבוה ,צעירים ,חדשנות o
משבשת
רגולציה בעיקר בכלכלה משתפת ובכלל בכלכלת הפלטפורמות o
ניתוח רשתות – סוגי רשתות ,דוגמאות לרשתות (משמעות ,מדדים) ,הבדל בין רשת o
אגו לרשת שלמה (אגו מתמקדים ברשת אגוצנטרית ,רשת שלמה מתמקדים בחברה),
מרחקים ,נתיבים (חשוב כדי להבין איך משאבים מסתובבים ברשת ,דרך קצרה /
ארוכה ,חלופות להעברת משאב ,צפיפות)
מספר דנבר – אפשר לתחזק ביום יום עד 150קשרים ויותר מ 1000-קשרים קלילים o
(כמו רשתות חברתיות)
הון חברתי – היכן אני נטועה ברשת (כמה קשרים יש לי ,מה מדד המרכזיות שלי) o
הון חברתי מגשר (בין שתי קהילות ,הבעייה שצריך להכיר קהילות שונות ולהכיר את o
הטרמינולוגיה של כל אחת מהן) לעומת הון חברתי מקשר (בתוך קבוצה ,למקשר פונים
כל הזמן בסיוע פורמלי ורגשי)
החור המבני ברשת – ניתוק בין רכיבים שונים ברשת ויש מי שנמצא סמול לשתי o
הרשתות .אם הוא מזהה את החור בין הרכיבים הוא יכול ליצור נתיב חדש של גשר
וליצור פונקציה חדשה של גשר (יזמים שקופצים על הזדמנויות ,הלבנת הון ורמאות)
רשתות אסטרטגיות – הומופיליה (רשתות מבוססות על עיקרון ההומופיליה שהוא o
עיקרון הדימיון ,המשמעות היא שאנשים נוטים ליצור אינטראקציה ולהתקרב לאנשים
שדומים להם ויש לנו נטייה להתקרב למי שיש לו הרבה קשרים וזה יוצר עיוות ברשת
כי יש מעט אנשים עם הרבה קשרים) ומקצוע
גרף דו צדדי – סוג של רשת אסטרטגית o
רשת דואלית – השחקנים הם גם המשתמשים וגם הסרטונים (יוטיוב כדוגמה) o
אינטליגנציה של הנחיל o
להבין את הניסוי של חוכמת ההמונים – לנחש את משקל השור .מסקנה – קבוצה של o
אנשים נותנים תשובה מדוייקת יותר מאשר מומחים.
שקף חשוב – מאפיינים של חוכמת ההמונים o
תיבת תהודה – אני מהדהדת את הדברים שאני אומרת (דומה להומופיליה) ,אני כמעט o
ולא מקבלת מידע חדש
אדם החל לחפש עבודה חדשה ,למי כדאי לפנות (מהמודל) – תשובה א' .אנחנו נוטים o
להתבצר בתוך המעגלים החברתיים שלנו .אנחנו פוגעים בעצמנו בהרבה מקומות.
מידע שקרי o
קצב וזרימה של מידע o
חשוב לדעת -הדבקה פשוטה (כמו מחלה) ומורכבת (אני בוחרת האם "להידבק") o
קהילות מעשה ,תרבות ארגונית o
שיתוף ידע בתרבות ארגונית ובקהילת מעשה (קהילה סגורה בעלת מטרה משותפת, o
קהילה היא לא קבוצה כי יש להם משהו במשותף שגורם להם לפעול ביחד)
הצד האפל של קהילות – קשה מאוד לאנשים מבחוץ להתקבל לקהילה (כמו קיבוץ), o
הכללים של הקהילה לא שקופים
הידע שנבנה בשיתוף מתוך חברי הקהילה נשאר בתוך הקהילה (אלא אם הקהילה o
משתפת את הידע מחוץ לקהילה ,כמו קוד פתוח)
קשיים בשיתוף ידע בארגון o
חשוב -מחקר של ( triadicמערכת יציבה יותר מדיאדה) o
– SASלהבין את הרעיון של הארגונים שפועלים שלא רק שהעבודה תהיה יעילה, o
אלא משקיעים בהון האנושים ובעובדים כדי להביא לעבודה יעילה יותר (גם בספירה
האישית וגם בנושא העיצובי שמקדם שיתוף ידע)
הארגון הלומד – חמישה עקרונות של ארגון לומד o
אפשר להסתכל על התרבות הארוגנית דרך שתי פריזמות o
אופן ספייס o
מודלים בניהול ידע o
חשוב לדעת שיש תקן לניהול ידע o
כלכלת מידע – ערך של מידע לעומת ערך של סחורה ,שווקים מתאומים (יש התאמה o
בין המבקשים למשאב לבין המשאב עצמו בצורה מושלמת)
דוגמה חשובה – שוק הלימונים (מכוניות יד שנייה) ,מוביל לכשל שוק o
סיכון מוסרי o
מוצר חוויה o
אפקט הרשת – דוגמה של סיפוק תוכנות לאוניברסיטה כדי ליצור שימוש של סטודנטים o
בתוכנות וליצור אצלם תלות כדי שישתמשו בזה אח"כ ,מתן גרסת דמו או זמן ניסיון
חינם בתוכנה כדי למגר את התופעה של אי הידיעה של ערך המידע
המשרתת של הדברים בתעשייה – קווין אשטון – צריך להוציא את האנשים מהמשוואה וצריך
לתת לאובייקטים לנהל את הידע ביניהם ולתת לאנשים רק לדלות את המידע .אם האובייקטים
יוכלו להרגיש ,להריח ,לראות נוכל לצפות ולטפל בתקלות לפני שהן קורות או בזמן שהן קורות.
למשל סנסורים שמדווחים על רעידת אדמה שעתידה להתרחש או להתרחק ממקום שעמוס בבני
אדם.
האינטרנט של הדברים יכול להתקיים רק אם תהיה תשתית וטכנולוגיה מתאימות.
יש משהו מאוד מקסים בחזון של האינטרנט של הדברים כדי להטיב את החיים שלנו ולמנוע
אסונות ,אך מצד שני יש הרבה מעקב אחרי אנשים וזה עורר ביקורת רבה (למשל העיר החכמה
של גוגל).
ישנו צורך להתמודד עם כמויות הנתונים הגדולות שעתידות להיאסף במסגרת המעבר לתקשורת
אוטונומית בין הדברים ,כדי למנוע היצף מידע (היצף מידע משפיע על יכולת קבלת ההחלטות).
יש אי הסכמה לגבי החלפה של האדם בבינה מלאכותית בנושאי קבלת החלטות במסחר.
כמה חמורה תהיה התוצאה במקרה והבינה המלאכותית תקבל החלטה במקום האדם? השאלה הזו
מסייעת לקבל החלטה האם להחליף את האדם בתהליך של קבלת החלטות בנושא מסוים בבינה
מלאכותית.
– Blockchainביטקוין כקהילה שמאמינה שלא צריך בנק .באמצעות ניתוח הרשת ניתן לזהות
את הזהות של כל חבר בקהילה ,על אף שזהות חברי הקהילה אנונימית.