‫ניהול ידע – הרצאות ‪11-12‬‬

‫מבנה מבחן – ‪ 15‬שאלות אמריקאיות‪ .‬במבחן יהיה הביטוי באנגלית ובעברית‪ .‬המבחן הוא שעה‬ ‫‪‬‬
‫וחצי‪.‬‬
‫סקירת נושאי הקורס‪( :‬בגדול צריך לדעת הכל‪ ,‬חוץ מדוגמאות)‬ ‫‪‬‬
‫פילוסופיה של ידע – דיון בכיתה‬ ‫‪o‬‬
‫ידע זה כוח (דיון מזיוויות שונות)‬ ‫‪o‬‬
‫למה ידע משמש? למה צמח עיסוק שלם בידע? (נקודות חשובות תחקור של לקוחות‬ ‫‪o‬‬
‫ושל מתחרים)‬
‫פירמידה של דאטה‪ ,‬מידע וידע‪ .‬הבדל בין ידע וחוכמה‬ ‫‪o‬‬
‫תכונות של ידע‬ ‫‪o‬‬
‫ידע בעולם התעסוקה‬ ‫‪o‬‬
‫ניהול ידע אישי (מיומנויות וכישורים אישיים של ניהול ידע – למשל כישורי על‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫מיומנות של חיפוש ידע‪ ,‬מיומנות של ניפוי ידע‪ ,‬מיומנות של שימוש ויישום בידע‪,‬‬
‫ביקורתיות‪ ,‬יצירתיות)‬
‫ידע סמוי (מלמד אותנו איך לעשות דברים) ‪ /‬ידע גלוי‬ ‫‪o‬‬
‫שיטות ללכידת ידע – יצירת ידע סמוי (קורה רק באינטראקציה ובמפגשים לא‬ ‫‪o‬‬
‫פורמליים עם עובדים)‪ ,‬ראיון יציאה מהחברה‪ ,‬הפקת לקחים‪ ,‬קפה ידע‪ ,‬פרקטיקות‬
‫מיטביות‪ ,‬עזרת עמיתים (למשל הצמדה של עובד ותיק לעובד חדש)‪ ,‬מקרה מבחן‬
‫מילון של ידע (הצגה בדרך היררכית)‬ ‫‪o‬‬
‫מחזוריות של ניהול ידע (מודלים)‬ ‫‪o‬‬
‫שקף חשוב – ‪the von krogh and roos model‬‬ ‫‪o‬‬
‫כאוס יצירתי‬ ‫‪o‬‬
‫שינוי אקולוגי – מתרחש שינוי מחוץ לארגון (משבר‪ ,‬אי וודאות‪ ,‬נוסף‪ ,‬שחקן חדש‬ ‫‪o‬‬
‫למערכת) והארגון מזדעזע כתוצאה מהשינוי‪ .‬אם הארגון מספיק חזק וגמיש אז הוא‬
‫יצליח להתמודד עם השינוי‪ .‬השינוי יכול לייצר סדר חדש של ניהול ידע‪ .‬אם השינוי לא‬
‫יצליח לייצר סדר חדש של ניהול ידע אז הארגון לא יוכל להתמודד איתו‪.‬‬
‫רציונליות חסומה ‪ /‬מוגבלת – סיימון התייחס לעובדה שבמצבים מסויימים יש מה‬ ‫‪o‬‬
‫שמגביל את החשיבה הרציונלית שלנו (כתוצאה מהטיות קוגנטיביות או דעות קדומות)‪.‬‬
‫במצבים אלו אנו מונעים מערכים‪ ,‬נורמות ורגשות‪.‬‬
‫רשת סמנטית‬ ‫‪o‬‬
‫החוסר במודל של ‪ wig‬כיוון שהוא מודל ישן יחסית (שיתופיות כתרבות אירגונית?)‬ ‫‪o‬‬
‫למה ניהול ידע קריטי לחדשנות? ניהול ידע של חדשנות הוא ניהול ידע של שיתוף‬ ‫‪o‬‬
‫חדשנות ‪ -‬מאפיינים של מאמצי חדשנות – מעמד סוציואקונומי גבוה‪ ,‬צעירים‪ ,‬חדשנות‬ ‫‪o‬‬
‫משבשת‬
‫רגולציה בעיקר בכלכלה משתפת ובכלל בכלכלת הפלטפורמות‬ ‫‪o‬‬
‫ניתוח רשתות – סוגי רשתות‪ ,‬דוגמאות לרשתות (משמעות‪ ,‬מדדים)‪ ,‬הבדל בין רשת‬ ‫‪o‬‬
‫אגו לרשת שלמה (אגו מתמקדים ברשת אגוצנטרית‪ ,‬רשת שלמה מתמקדים בחברה)‪,‬‬
‫מרחקים‪ ,‬נתיבים (חשוב כדי להבין איך משאבים מסתובבים ברשת‪ ,‬דרך קצרה ‪/‬‬
‫ארוכה‪ ,‬חלופות להעברת משאב‪ ,‬צפיפות)‬
‫מספר דנבר – אפשר לתחזק ביום יום עד ‪ 150‬קשרים ויותר מ‪ 1000-‬קשרים קלילים‬ ‫‪o‬‬
‫(כמו רשתות חברתיות)‬
‫הון חברתי – היכן אני נטועה ברשת (כמה קשרים יש לי‪ ,‬מה מדד המרכזיות שלי)‬ ‫‪o‬‬
 ‫הון חברתי מגשר (בין שתי קהילות‪ ,‬הבעייה שצריך להכיר קהילות שונות ולהכיר את‬ ‫‪o‬‬
‫הטרמינולוגיה של כל אחת מהן) לעומת הון חברתי מקשר (בתוך קבוצה‪ ,‬למקשר פונים‬
‫כל הזמן בסיוע פורמלי ורגשי)‬
‫החור המבני ברשת – ניתוק בין רכיבים שונים ברשת ויש מי שנמצא סמול לשתי‬ ‫‪o‬‬
‫הרשתות‪ .‬אם הוא מזהה את החור בין הרכיבים הוא יכול ליצור נתיב חדש של גשר‬
‫וליצור פונקציה חדשה של גשר (יזמים שקופצים על הזדמנויות‪ ,‬הלבנת הון ורמאות)‬
‫רשתות אסטרטגיות – הומופיליה (רשתות מבוססות על עיקרון ההומופיליה שהוא‬ ‫‪o‬‬
‫עיקרון הדימיון‪ ,‬המשמעות היא שאנשים נוטים ליצור אינטראקציה ולהתקרב לאנשים‬
‫שדומים להם ויש לנו נטייה להתקרב למי שיש לו הרבה קשרים וזה יוצר עיוות ברשת‬
‫כי יש מעט אנשים עם הרבה קשרים) ומקצוע‬
‫גרף דו צדדי – סוג של רשת אסטרטגית‬ ‫‪o‬‬
‫רשת דואלית – השחקנים הם גם המשתמשים וגם הסרטונים (יוטיוב כדוגמה)‬ ‫‪o‬‬
‫אינטליגנציה של הנחיל‬ ‫‪o‬‬
‫להבין את הניסוי של חוכמת ההמונים – לנחש את משקל השור‪ .‬מסקנה – קבוצה של‬ ‫‪o‬‬
‫אנשים נותנים תשובה מדוייקת יותר מאשר מומחים‪.‬‬
‫שקף חשוב – מאפיינים של חוכמת ההמונים‬ ‫‪o‬‬
‫תיבת תהודה – אני מהדהדת את הדברים שאני אומרת (דומה להומופיליה)‪ ,‬אני כמעט‬ ‫‪o‬‬
‫ולא מקבלת מידע חדש‬
‫אדם החל לחפש עבודה חדשה‪ ,‬למי כדאי לפנות (מהמודל) – תשובה א'‪ .‬אנחנו נוטים‬ ‫‪o‬‬
‫להתבצר בתוך המעגלים החברתיים שלנו‪ .‬אנחנו פוגעים בעצמנו בהרבה מקומות‪.‬‬
‫מידע שקרי‬ ‫‪o‬‬
‫קצב וזרימה של מידע‬ ‫‪o‬‬
‫חשוב לדעת ‪ -‬הדבקה פשוטה (כמו מחלה) ומורכבת (אני בוחרת האם "להידבק")‬ ‫‪o‬‬
‫קהילות מעשה‪ ,‬תרבות ארגונית‬ ‫‪o‬‬
‫שיתוף ידע בתרבות ארגונית ובקהילת מעשה (קהילה סגורה בעלת מטרה משותפת‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫קהילה היא לא קבוצה כי יש להם משהו במשותף שגורם להם לפעול ביחד)‬
‫הצד האפל של קהילות – קשה מאוד לאנשים מבחוץ להתקבל לקהילה (כמו קיבוץ)‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫הכללים של הקהילה לא שקופים‬
‫הידע שנבנה בשיתוף מתוך חברי הקהילה נשאר בתוך הקהילה (אלא אם הקהילה‬ ‫‪o‬‬
‫משתפת את הידע מחוץ לקהילה‪ ,‬כמו קוד פתוח)‬
‫קשיים בשיתוף ידע בארגון‬ ‫‪o‬‬
‫חשוב‪ -‬מחקר של ‪( triadic‬מערכת יציבה יותר מדיאדה)‬ ‫‪o‬‬
‫‪ – SAS‬להבין את הרעיון של הארגונים שפועלים שלא רק שהעבודה תהיה יעילה‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫אלא משקיעים בהון האנושים ובעובדים כדי להביא לעבודה יעילה יותר (גם בספירה‬
‫האישית וגם בנושא העיצובי שמקדם שיתוף ידע)‬
‫הארגון הלומד – חמישה עקרונות של ארגון לומד‬ ‫‪o‬‬
‫אפשר להסתכל על התרבות הארוגנית דרך שתי פריזמות‬ ‫‪o‬‬
‫אופן ספייס‬ ‫‪o‬‬
‫מודלים בניהול ידע‬ ‫‪o‬‬
‫חשוב לדעת שיש תקן לניהול ידע‬ ‫‪o‬‬
‫כלכלת מידע – ערך של מידע לעומת ערך של סחורה‪ ,‬שווקים מתאומים (יש התאמה‬ ‫‪o‬‬
‫בין המבקשים למשאב לבין המשאב עצמו בצורה מושלמת)‬
‫דוגמה חשובה – שוק הלימונים (מכוניות יד שנייה)‪ ,‬מוביל לכשל שוק‬ ‫‪o‬‬
‫סיכון מוסרי‬ ‫‪o‬‬
 ‫מוצר חוויה‬ ‫‪o‬‬
‫אפקט הרשת – דוגמה של סיפוק תוכנות לאוניברסיטה כדי ליצור שימוש של סטודנטים‬ ‫‪o‬‬
‫בתוכנות וליצור אצלם תלות כדי שישתמשו בזה אח"כ‪ ,‬מתן גרסת דמו או זמן ניסיון‬
‫חינם בתוכנה כדי למגר את התופעה של אי הידיעה של ערך המידע‬
‫המשרתת של הדברים בתעשייה – קווין אשטון – צריך להוציא את האנשים מהמשוואה וצריך‬ ‫‪‬‬
‫לתת לאובייקטים לנהל את הידע ביניהם ולתת לאנשים רק לדלות את המידע‪ .‬אם האובייקטים‬
‫יוכלו להרגיש‪ ,‬להריח‪ ,‬לראות נוכל לצפות ולטפל בתקלות לפני שהן קורות או בזמן שהן קורות‪.‬‬
‫למשל סנסורים שמדווחים על רעידת אדמה שעתידה להתרחש או להתרחק ממקום שעמוס בבני‬
‫אדם‪.‬‬
‫האינטרנט של הדברים יכול להתקיים רק אם תהיה תשתית וטכנולוגיה מתאימות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש משהו מאוד מקסים בחזון של האינטרנט של הדברים כדי להטיב את החיים שלנו ולמנוע‬ ‫‪‬‬
‫אסונות‪ ,‬אך מצד שני יש הרבה מעקב אחרי אנשים וזה עורר ביקורת רבה (למשל העיר החכמה‬
‫של גוגל)‪.‬‬
‫ישנו צורך להתמודד עם כמויות הנתונים הגדולות שעתידות להיאסף במסגרת המעבר לתקשורת‬ ‫‪‬‬
‫אוטונומית בין הדברים‪ ,‬כדי למנוע היצף מידע (היצף מידע משפיע על יכולת קבלת ההחלטות)‪.‬‬
‫יש אי הסכמה לגבי החלפה של האדם בבינה מלאכותית בנושאי קבלת החלטות במסחר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כמה חמורה תהיה התוצאה במקרה והבינה המלאכותית תקבל החלטה במקום האדם? השאלה הזו‬ ‫‪‬‬
‫מסייעת לקבל החלטה האם להחליף את האדם בתהליך של קבלת החלטות בנושא מסוים בבינה‬
‫מלאכותית‪.‬‬
‫‪ – Blockchain‬ביטקוין כקהילה שמאמינה שלא צריך בנק‪ .‬באמצעות ניתוח הרשת ניתן לזהות‬ ‫‪‬‬
‫את הזהות של כל חבר בקהילה‪ ,‬על אף שזהות חברי הקהילה אנונימית‪.‬‬