‫בגרות סוציולוגיה ‪2021‬‬

‫גישות ‪:‬‬
‫אינטראקציה סימבולית – הגישה – גישת מיקרו מתמקדת ביחסי הגומלין החברתיים‪ .‬תרבות יצירה‬
‫אנושית ה משתנה באופן מתמיד‪ .‬הבניית המציאות היא המרכז של היצירה האנושית והתרבותית‪.‬‬
‫משמעיות נוצרות באינטראקציות בין בני אדם ‪ ,‬הופכות למרכיבה השונים של התרבות – סמלים‪,‬‬
‫אמונות‪ ,‬נורמות חוקים וערכים‪ .‬השפה היא שעוזרת לנו לשמר הסברים ומשמעויות סמליות‬
‫משותפות‪ .‬הגישה רואה במרכיבים תרבותיים אלה כמשתנים – בכל מצב חברתית יש לבדוק את‬
‫הפרשנות הסובייקטיבית בקרב המשתתפים‪ .‬שאלת היסוד – כיצד משתנה ההתנהגות האנושית‬
‫וכיצד נוצרים דפוסים חברתיים‪ .‬מי שמגיע מתרבות אחרת יש לו בעיה בהגדרת מצב משותפת –‬
‫כלומר קשה לו להבין דברים ששייכים לתרבות אחרת – לא יוצר הגדרת מצב משותפת‪ .‬דוגמא –‬
‫טיול שנתי – מורים ולתלמידים – יש בעיה כי אין להם הגדרת מצב משותפת מהו טיול‪ .‬למורים – הכרת הארץ‪ .‬לתלמידים‬
‫– זמן לעשות כייף‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית – תרבות – מערכת הכוללת מרכיבים יציבים לאורך זמן‪ .‬כל מרכיב תורם‬
‫למערכת התרבותית כיון שיש לו מענה לצרכים החברתיים‪ .‬יש הסכמה למה שנתפס מוסרי‪ ,‬רצוי‬
‫וטוב ‪ .‬יש הסכמה על ערכי יסוד ואמונות – הבסיס של הסדר החברתי‪ .‬מי שמצטרף לתרבות מצופה‬
‫ממנו להיטמע לתרבות ולסגל את מאפייניה‪ .‬למוסדות תפקיד חשוב לשמר את היציבות החברתית‪.‬‬
‫המוסדות מסדירים את המענה לצרכים חברתיים יסודיים ותורמים ליציבותה והמשכיותה‪ .‬דוגמא – טיול‬
‫שנתי – עוזר ליציבות החברתית – להכרת הארץ לכן נשאר כבר שנים הגישה – גישת מאקרו = ניתוח כל המערכת‬
‫החברתית‪ .‬יש שתי פונקציות חברתיות – גלויות ‪( -‬מזוהות וברורות) וסמויות – לא‬
‫ידועות לכל תוצאות לא מכוונות ולא מזוהות של המבנה החברתי‪ .‬לדוגמא – טיול שנתי – נועד‬
‫להכיר את הארץ לתלמידים – אך גם לגבש את הכיתה דיספונקציה ‪ -‬דפוסים חברתיים העלולים‬
‫להיות בעלי השפעה או השלכה שלילית על המשך קיומה של הקבוצה או החברה‪.‬‬

‫הש וואה לגוף האדם – שימור‪ ,‬המשכיות ולכל איבר יש פונקציה‪.‬‬

‫אוניברסילזם תרבותי – אחידות בין בני תרבויות שונות – כיון שכוללים יסודות משותפים‬
‫הנועדים לענות על צורכי החברה‪ .‬יסודות כמו – חינוך לניקיון‪ ,‬איסור על גילוי עריות‪,‬‬
‫משפחה חינוך וכו‪.‬‬

‫גישת הקונפליקט – גישה מאקרו‪ .‬מנסה להסביר מאבקים ושינוי בחברה‪ .‬החברה אינה‬
‫הרמונית ויציבה‪ .‬החברה זירה שבה מתנהל מאבק על שליטה במשאבים בין יחידות‬
‫חברתיות שונות‪ .‬מתקיימים קונפליקטים על שליטה במשאבים המוגבלים‪ .‬בעלי המשאבים‬
‫רוצים לשמר את המצב של אי שוויון‪ .‬מי שאין לו רוצה לשנות זאת‪ .‬לדוגמא – בבית ספר‬
‫המורים והתלמידים מנהלים מאבק‪ .‬המורים רוצים לשמר מעמדם כמחליטים‪ .‬התלמידים רוצים לשנות ולקבוע‬
‫גם מה יהיה – כלומר שיוויון‪.‬‬

‫פרק ‪ – 1‬תרבות‬
‫מרכיבי התרבות‬

‫משוניס מזהה חמישה מרכיבים עיקריים של תרבות – סמלים‪ ,‬שפה ‪ ,‬ערכים ‪ ,‬נורמות ודברים‬
‫חומריים‪.‬‬

‫תרבות חומרית – עצמים מוחשיים שבני אדם יוצרים‪ ,‬רוכשים ומשתמשים בהם כמו בתים‪ ,‬מכוניות‪,‬‬
‫ספרים‪ .‬מיוחדים לתרבות מסוימת‪.‬‬
 ‫תרבות לא חומרית – מופשטת – ערכים ואמונות‪ .‬רעיונות‪ .‬נורמות‪.‬‬

‫מרכיבי התרבות הלא חומרית ‪:‬‬

‫ערך – ערכים הם אידיאלים ‪ ,‬אמות מידה בתחום האמונה‪ ,‬המוסר וההתנהגות‪ .‬מה מוסרי ‪ ,‬לא‬
‫מוסרי‪ ,‬נכון‪ ,‬לא נכון‪ ,‬צודק ‪ .‬לא צודק – בתרבות מסויימת‪ .‬הערכים מנחים את בני התרבות‬
‫בהתנהגותם ומשמשים כקני מידה שלפיהם האדם בוחר בהתנהגויות מסוימות‪ .‬דוגמאות לערכים – צניעות‪,‬‬
‫אהבת הארץ‪ ,‬נאמנות‪.‬‬

‫סולם ערכים – ניתן לסדר ערכים במעין סולם ‪/‬מדרג – ערכים עליונים שלמענם בני האדם מוכנים‬
‫לעשות כמעט הכל – עקרונות היסוד של התרבות‪ .‬מתחת – ערכים פחות חשוב‪ .‬לדוגמא בישראל הערך‬
‫חברות גבוה יותר בסולם מצניעות‪ .‬בארצות הברית – הערך הצלחה חשוב יותר מנאמנות‪.‬‬

‫קונפליקט ערכים – כאשר אדם או חברה נאלצים לבחור בין שתי פעולות המבוססות על שני ערכים‬
‫וכל החלטה שיקבלו כרוכה בויתור על אחד משני הערכים‪ .‬מתעוררת דילמה מוסרית‪ .‬דוגמא – קדושת‬
‫החיים מול החופש להחליט – אצל חולים סופניים‪ .‬האם אנחנו רשאים להסכים להפסיק חייו של אדם שחולה במחלה אנושה על פי רצונו או‬
‫לא‪ .‬מה יותר חשוב – קדושת החיים או החופש של האדם להחליט על גופו‪.‬‬

‫נורמה – נורמה היא תרגום הערכים להנחיות פעולה‪ .‬כיצד לבצע הלכה למעשה את הערכים‪.‬‬
‫הנורמה מפרטת מה לעשות ומה לא לעשות‪ .‬לדוגמא – פטריוטיות שהיא ערך חשוב בישראל מתבטאת בנורמות –‬
‫להתגייס לצבא לעומת לא למסור פרטים לאויב (עשה ‪ /‬אל תעשה )‪ .‬כדי לשמור שהחברים בתרבות יתנהגו לפי‬
‫הנורמות – יש סנקציות חיוביות או שליליות על חבריה‪.‬‬

‫סנקציה – תגובה שלילית או חיובית על מילוי נורמה או על מילוי נורמה‪ .‬סנקציה חיובית – מחווה של‬
‫החברה כלפי האדם המקיים את הנורמה‪ .‬לדוגמא מי שמתגייס לצבא מקבל מענק שחרור‪ .‬סנקציה‬
‫שלילית – עונש לאדם שאינו ממלא את הנורמה‪ .‬לדוגמא מי שלא מתגייס – נכנס למאסר‪ .‬לא‬
‫מתקבל לעבודה במוסדות ציבוריים‪.‬‬

‫יש הבחנה בין סנקציה פורמאלית ולא פורמאלית‪ .‬סנקציה פורמאלית – המעוגנת בחוק בתקנון או‬
‫במסמך רשמי – לדוגמא – מי שמעשן במקום סגור ציבורי נענש ב ‪ 1000‬שקל קנס‪ .‬סנקציה לא‬
‫פורמאלית – סנקציות אינן שאינן מעוגנות בחוק או בתקנון‪ .‬לדוגמא – זוג שלא מביא ילדים לעולם –‬
‫מתפתחת רכילות עליו (רכילות סנקציה שלילית לא פורמאלית)‪.‬‬

‫התנהגות בניגוד לנורמות המקובלות נקראת התנהגות נון קונפורמית או סטייה‪ .‬הפיקוח החברתי הוא‬
‫מערכת של מנגנונים פורמאליים ולא פורמאליים שנועדו לעודד לציית לנורמות‪ .‬לדוגמא – מי שלא‬
‫משרת בצבא – התנהגות נון קונפורמית ‪ /‬סטייה‪ .‬הפיקוח החברתי – יש מערכת של מנגנונים שנועדו‬
‫לעודד אנשים להתגייס לצבא – חרם‪ ,‬מאסר וכו‪.‬‬

‫סמאנר מבחין בין שני סוגי נורמות‬

‫נורמות מורס ‪ -‬נורמות בסיסיות בחברה‪ .‬אי ציות להן פוגע במוסר החברתי‪ .‬סנקציות שליליות‬
‫חמורות – לדוגמא – אסור לבגוד‪ .‬אסור לרצוח‪.‬‬

‫נורמות פולקוויז – נורמות שאי ציות להן אינו נחשב פגיעה חמורה בחברה או במוסר‪ .‬הסנקציות‬
‫השליליות חמורות פחות‪ .‬לדוגמא – אסור לעשן במקום ציבורי‪.‬‬

‫סמלים ושפה – תקשורת בתרבות היא דבר הכרחי‪ .‬אנשים בונים מציאות בעלת משמעות באמצעות‬
‫תקשורת‪ .‬ביצירת תקשורת אנחנו נעזרים בסימנים ובסמלים‪.‬‬

‫סמל ‪ -‬דבר מה המייצג דבר אחר בעל משמעות רגשית או רעיונית – באופן שמוסכם על בני תרבות‬
‫מסוימת‪ .‬דוגמא‪ -‬מגן דוד – עם יהודי‪ .‬ענף עץ זית – שלום‪.‬‬
 ‫שפה – צירוף של סמלים – מילים‪ .‬יש גם שפה לא מילולית – סמלים שמובנים רק בתרבות אחת‪.‬‬
‫לדוגמא לבוש – שחור – אבל‪ .‬ביפן – לבן – אבל‪ .‬הול הציג בספרו לשון אילמת את עניין הלשון‬
‫האילמת – הבדלים תרבותיים בהתייחסות לזמן ומרחב‪ .‬בארצות הברית – זמן = כסף לכן לא‬
‫מאחרים‪ .‬לעומת זאת בשבטים באפריקה – זמן – אינו נחשב כחשוב‪ .‬האמריקאים – מגע גופני –‬
‫בעיה‪ .‬אין מגע בכלל‪ .‬במעלית‪ ,‬באוטובוס וכו‪ .‬בתרבות דרום אמריקאית – מגע גופני – חשוב ומביע‬
‫קרבה‪.‬‬

‫השפה מעצבת את העולם התרבותי ואת האופן שבה חושב האדם‪ .‬יש שימוש בשפה אחרת לאנשים‬
‫אחרים לדוגמא – לחברים או במקום העבודה‪ .‬השפה סמן חברתי‪ .‬לחיילים שפה מסויימת‪.‬‬
‫באוניברסיטה שפה אחרת‪ .‬למרות שהבסיס הוא אותו בסיס – עברית‪.‬‬

‫גלובליזציה – התפתחות של קשרי גומלין נרחבים ותלות בין חברות שונות בעולם‪ .‬התרחבות‬
‫המסחר הבין לאומי – התוצאה דפוסי צריכה דומים בכל העולם‪ .‬מוצרים כמו קולה‪ ,‬גינסים וכו‪ .‬יש‬
‫זרימת מידע בין אנשים בכל העולם‪ .‬העברת מידע בזמן אמיתי לכל קצוות תבל‪ .‬יש גם הובלה של‬
‫סחורות ומעבר של אנשים בצורה קלה ממקום למקום‪ .‬כל זה מהווה איום על התרבות המקומית‪.‬‬
‫יש מתח בין התרבות המסורתית המקומית ותרבות מודרנית חדשה‪.‬‬

‫תרבות צריכה – חברות מודרניות מטפחות את הצריכה – קנייה ואת השימוש בסחורות לשם ביטוי‬
‫סגנון חיים‪ .‬הפרסומות עוזרות לכך ביצירת דימויים של חיים טובים אם נקנה‪ ...‬מתפתחים קניונים‪,‬‬
‫מרכזי קניות וכו‪.‬‬

‫פרק ‪ – 2‬קבוצה‬
‫קבוצה היא סוג של התארגנות חברתית של אנשים חברי הקבוצה מקיימים ביניהם יחסי גומלין‬
‫(אינטראקציות)‪ .‬מערכת היחסים שהם מקיימים היא בעלת מבנה המשכיות ויציבות‪ .‬החברים תלויים‬
‫זה בזה ‪ .‬הם מזהים עצמם כקבוצה ויש להם מכנה משותף תרבותי‪.‬‬

‫מדוע אנשים חיים בקבוצה‪ .‬שני צרכים‬

‫צרכים אינסטרומנטליים – צורכי הגנה וקיום‪ .‬צרכים בסיסיים‪ .‬השגת מטרות מסוימות‪.‬‬
‫צרכים אקספרסיביים – צרכים חברתיים רגשיים – צרכים ביצירת קשר עם אחרים‪ .‬שייכות‪.‬‬
‫סולידריות‪ .‬התחברות חברתית‪ .‬תשומת לב‪ .‬אינטימיות‪ .‬תמיכה רגשית‪.‬‬

‫קבוצת השתייכות וקבוצת התייחסות –‬

‫קבוצת השתייכות – קבוצה שהאדם הוא חלק מהן משפחה ‪ ,‬כיתה וכו‪.‬‬
‫יש קבוצות השתייכות שהאדם נולד אליהן‪ .‬יש קבוצות שעל האדם חובה להשתתף‪ .‬יש קבוצות‬
‫שהאדם שייך אליהן מתוך בחירה‪.‬‬

‫קבוצות התייחסות – לעיתים מזדהה האדם עם קבוצות שאינו חבר בהן והן משפיעות על התנהגותו‪.‬‬
‫הוא מעריך את התנהגותו שלו על פי הן‪ .‬הן עוזרות לנו לקבל החלטות כאשר אנו משווים או‬
‫מתייחסים אליהן‪ .‬הן מספקות לנו אמצעי להערכה עצמות הן מספקות לנו אפשרות להעריך את‬
‫מצבנו החברתי‪ .‬הן מספקות לנו הנחיות להתנהגות ומחשבה סבירה‪.‬‬

‫סוגי קבוצות התייחסות‬

‫קבוצת התייחסות נורמטיבית – הפרט אינו חבר בה‪ .‬הוא מאמץ את הערכים שלה ושואף להשתייך‬
‫אליה‪.‬‬
 ‫קבוצת התייחסות משווה – קבוצה שהפרט אינו חבר בה‪ .‬הוא משווה את עצמו אליה‪ .‬הוא אינו רוצה‬
‫להשתייך אליה‪.‬‬
‫קבוצת התייחסות חיוביות – הפרט מאמץ את הערכים שלה ואת הנורמות שלה‪.‬‬
‫קבוצת התייחסות שלילית – הפרט מתנהג בניגוד למקובל אליה‪.‬‬

‫קבוצת התייחסות מביאה להשוואה שהאדם עורך בינו ובין למצבם של חברי הקבוצה‪ .‬הדבר מביא‬
‫להרגשת קיפוח יחסי‪ .‬האדם אינו מתייחס רק למצבו האובייקטיבי אלא את מצבו בעזרת יחידים או‬
‫קבוצות שמשמשים לו כבסיס להשוואה‬

‫הניסוי של מילגרם – ציות לסמכות‪ .‬שאלת המחקר שלו – באיזו מידה בני אדם גרילים יצייתו‬
‫לסמכות כאשר הצו מנוגד לסמכותם‪ .‬מילגרם בדק ‪ 40‬נבדקים‪ .‬הנחקרים הגיעו לניסוי שהוגדר כניסוי‬
‫בזיכרון ולמידה באוניברסיטת ייל‪ .‬הובטח להם כסף על השתתפותם בניסוי גם אם הם לא יסיימו‬
‫אותו‪ .‬הניסוי נערך באוניברסיטה‪ .‬מילגרם לקח משתף פעולה שהיה התלמיד‪ .‬הנבדק התבקש לשאול‬
‫שאלות בחשבון את ה"תלמיד" ‪ .‬על כל תשובה לא נכונה – יש לתת לו שוק חשמלי בצורה עולה מ ‪15‬‬
‫וולט עד ‪ 450‬וולט‪ .‬התוצאות – ‪ 26‬נתנו שוקים חשמליים עד ‪ 400‬וולט‪ .‬כולם הביעו לחץ ועצבנות‪.‬‬
‫המסקנה – מידת הצייתנות גבוהה‪ .‬כ ‪ 66‬אחוזים מצייתים עד לגרימת מוות של האדם האחר‪.‬‬
‫הניסוי עורר סערה בקהילת המחקר הפסיכולוגי בגלל שמילגרם לא שמר על כלל האתיקה של חוקר‪.‬‬
‫לכן הותקנו הנחיות מפורשות – שנקראות הצהרת הלסינקי בנוגע לעריכת מחקרים וניסויים בבני‬
‫אדם‬
‫יש לקבל אישור של המשתתפים בניסוי מראש תוך הצגת הסיכונים‪.‬‬
‫יש להימנע מפגישה גופנית או נפשית במשתתפי המחקר‪.‬‬
‫המשתתפים רשאים לפרוש מהניסוי בכל שלב‪.‬‬
‫אסור שתהיה תלות בין הנבדק ומבצע המחקר‬
‫יש להגיד לנבדק את נושא המחקר ומטרותיו‪.‬‬
‫רווחת הנבדק עולה על טובת עולם המדע‪.‬‬

‫סטייה חברתית – אדם המתנהג בניגוד לנורמות החברה‪ .‬סטייה תלויה במקום ובזמן ‪ .‬יש‬
‫התנהגויות המקובלות במקום מסויים אך הן סוטות במקום אחר (לאכול חמץ בפסח במאה שערים‬
‫לעומת תל אביב)‪ .‬יש התנהגיות שלא היו מקובלות בעבר כלומר היו סטייה ועכשיו לא –‬
‫הומוסקסואליות לדוגמא‪.‬‬
‫קהילה‬
‫קהילה היא קבוצה של בני אדם שיצרו ביניהם קשרים ויחסים חברתיים‪ ,‬הפועלים בגבולות‬
‫מסוימים‪ ,‬מקושרים למקום‪/‬מרחב (פיזי או וירטואלי)‪ ,‬ויש להם מאפיין‪ ,‬רצון או עניין‬
‫משותפים‪ .‬קהילה יכולה לחלוק מיקום גאוגרפי‪ ,‬תרבות או היסטוריה משותפת‪ ,‬אך במקרים‬
‫אחרים להיות בלתי תלויה במקום או מוצא‪ ,‬אלא באינטרסים ורעיונות משותפים‪ ,‬מקצוע‪,‬‬
‫אמונות או זהות שיוצרות תחושת שותפות‪.‬‬

‫קהילה תלויה במרחב לקיומה ‪ -‬כלומר כזו שחבריה נפגשים פנים אל פנים או אפילו כזה‬
‫שמאפשר חיים משותפים או קהילה וירטואלית ‪ -‬כלומר כזו שחבריה נפגשים במקום ברשת‬
‫האינטרנט‪ ,‬או קהילה משולבת‪ .‬הקהילה הוירטואלית בנתה רשתות חברתיות – האדם‬
‫מחובר לכמה רשתות חברתיות ‪ .‬צפופות יותר ודלילות יותר‪.‬‬

‫פרק ‪ - 3‬משפחה‬
‫גישות תיאורטיות למשפחה‬

‫הגישה הפונקציונליסטית – מה תפקידם החיובי של מרכיבים ותופעות ותרומתם למערכת‬

‫לשמירתה ויציבותה וכמובן המשכיותה‪ .‬המשפחה עונה על צרכים אנושיים בסיסיים – רגשיים‬
‫ומעשיים כמו הגנה על ילדים‪ ,‬הסדרת יחסי המין‪ ,‬העברה תרבותית ‪ ,‬הצבה חברתית תמיכה רגשית‬
‫הבעיות –‬ ‫וכו‪.‬‬
 ‫א‪.‬יש חלק מהפונקציות שניתנות להגשמה בדרכים חלופיות כמו דאגה לילדים‪ .‬חלק מהתפקידים‬
‫שהיו בעבר למשפחה ניתנו למוסדות אחרים‪.‬‬

‫ב‪ .‬הגישה מתקשה להסביר שינויים מפליגים במוסד המשפחה‪.‬‬

‫ג‪ .‬יש תופעות דיס – פונקציונאליות הקשורות במוסד המשפחה כמו גילוי עריות‪ ,‬הזנחה וניצול ילדים‪.‬‬

‫גישה הקונפליקט – מצביעה על מגבלות הגישה הפונקציונליסטית ומסבירה תופעות שונות‬

‫הקשורות במשפחה‪ .‬גישות הקונפליקט רואה במשפחה שדה קרב בין פרטים וקבוצות בעלי‬
‫אינטרסים שונים‪ .‬יש תחרות בין גברים ונשים‪ .‬בין הורים וילדיהם‪ .‬לגברים יש יתרון ושליטה‬
‫במשאבים חברתיים כמו כוח יוקרה וכסף‪ .‬הם משתמשים זאת בשליטה עדי להנציח את עליונותם‬
‫ביחס לנשים‪ .‬אין להם עניין בקידומם של נשים בחברה‪ .‬המשפחה מתבססת גם על יחסי כוח וגם על‬
‫יחסי תלות של האישה וילדיה באב המפרנס‪ .‬התלות של הילדים בהוריהם גם פיזית‪ ,‬גם נפשית וגם‬
‫כלכלית‪ .‬יש הרבה חוקים ונורמות הקיימים בחברה המכוונים לתמוך בהמשך של השליטה של‬
‫הגברים‪ .‬לדוגמא ‪ -‬טקס הנישואים – על הנשים לכבד ולציית‪ .‬הגבר הוא הבעל כלומר האישה היא‬
‫רכוש‪ .‬השם משפחה של הנשים משתנה‪ .‬המשפחה תורמת לאי שיוון החברתי והנצחתו‪.‬‬

‫גישת הקונפליקט מספקת אפשרות להבין את מקורם של שינויים במשפחה – אינדבדואליזציה‪,‬‬

‫דמוקרטיזציה ושוויון‪.‬‬

‫קריטריונים למיון משפחות ‪:‬‬

‫דפוסי משפחה‬

‫משפחה מורחבת – יחידה משפחתית הכוללת כמה דורות הקשורים בקשר דם ונישואים החיים יחד‪.‬‬
‫בעיקר בחברות מסורתיות‪.‬‬

‫משפחה גרעינית – כוללת שני דורות – הורים וילדיהם (הלא נשואים)‪.‬‬

‫קוהביטציה – חי זוגיות משותפים ללא נישואין‪.‬‬

‫משפחה מורכבת – בני זוג ממשפחות שהתפרקו וילדיהם מנישואים קודמים‪.‬‬

‫משפחה חד הורית – משפחה שבה יש רק הורה אחד – מבחירה ולא מבחירה‪.‬‬

‫משפחת מוצא אליה נולד הפרט‪ .‬משפט הקמה – בעקבות נישואין‪.‬‬

‫דפוסי נישואין –‬

‫אנדוגמיים – נישואין בין אנשים המשתייכים לאותה קטגוריה חברתית‪.‬‬

‫אקסוגמיים – נישואין בין אנשים מקטגוריות חברתיות שונות‪.‬‬

‫מספר בני זוג‬

‫מונוגמיה – נישאים של שני בנו זוג‪.‬‬

‫פוליגמיה – שלושה בני זוג ויותר‪.‬‬

‫ביגמיה – נישואין של גבר לשתי נשים‪ .‬פוליגניה – גבר עם יותר משתי נשים‪ .‬פוליאנדריה – אישה‬
‫עם שני גברים או יותר‪.‬‬

‫דפוס מגורים‬
 ‫פטרי לוקלי – הזוג הטרי חי עם משפחת הבעל או בסמוך לה‪.‬‬

‫מטרילוקלי – הזוג הטרי חי עם משפחת האישה או בסמוך לה‪.‬‬

‫נאולוקלי – הזוג הטרי חי בנפרד מההורים של בני הזוג‪.‬‬

‫דפוס סמכות –‬

‫פטריארכאלי – שלטון הגבר – הגבר הוא מרכז החברה והמשפחה‪ .‬דומיננטיות גברית‪.‬‬

‫מטריארכאלי – שלטון האישה – האישה היא מרכז החברה והמשפחה‪.‬‬

‫שיוויון – לגבר ולאישה מעמד שווה‪.‬‬

‫הרחבת המשפחה‬

‫ביולוגית – לידה טבעית של הילדים בעקבות הריון‪.‬‬

‫אימוץ‬

‫הפרייה מלאכותית – מביצית של האם וזרע של האב‪ .‬לעיתים של ההורים‪ .‬לעיתים תרומה‪.‬‬

‫פונדקאות – נשיאת עובר בעקבת הפריה מלאכותית על ידי אישה שאינה האם הביולוגית‪.‬‬

‫חברה פוסט מודרנית‬

‫חברה המתבססת על שימוש במיומנויות של ידע כמו מוצרים אלקטרוניים‪ ,‬מחשבים ולוויינים‪.‬‬
‫בחברה הפוסט מודרנית ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה על ההתפתחות החברתית‪ ,‬ולכן‬
‫השינויים בה מהירים מאוד ותפיסת הזמן בה נקשרת לעתיד‪ .‬התקשורת החברתית נעזרת‬
‫בהתפתחו הטכנולוגית ולא נזקקת לקרבה גאוגרפית; המבנים החברתיים גמישים יותר והיררכיים‬
‫פחות; הסטטוסים והתפקידים ברובם הישגיים ואנשים מחליפים קריירה כמה פעמים בחייהם‪,‬‬
‫מחויבים יותר להגשמתם העצמית ופחות למשפחתם; חברה שוויונית‪.‬‬

‫תהליך מרכזי בחברה הפוסט מודרנית הנו תהליך היווצרותה של "תרבות גלובלית"‪ .‬התפתחותה‬
‫המואצת של הטכנולוגיה הביא ליצירת קשרים בין תרבותיים ללא כל קושי‪ ,‬לזרימת מידע בין אנשים‬
‫וחברות שונות‪ ,‬וכפועל יוצא מכך – למסחר בינלאומי ולהיווצרות חברות ענק בינלאומיות‪ .‬כל אלה‬
‫מובילים דפוסי צריכה דומים של אוכל‪ ,‬ביגוד‪ ,‬תקשורת‪ ,‬תרבות ועוד בקרב בני תרבויות שונות‬
‫בעולם‪ .‬תהליך זה מאיים על שימור התרבות המקומית‪.‬‬

‫המונח "חברת צריכה" רומז לכך שחברות בנות זמננו מטפחות את הצריכה‪ ,‬את הקנייה ואת‬
‫השימוש בסחורות לשם ביטוי סגנון חיים‪ .‬תרבות הצריכה של האדם מתבטאת בפתיחתם של‬
‫קניונים‪ ,‬מרכזי קניות ומקומות נוספים בהם ניתן ליצור דימויים של הגשמת חלומות‪.‬‬
‫התהליכים המרכזיים שעוברת החברה‪:‬‬

‫ניתנת לגיטימציה לפלורליזם של השקפות עולם ערכיות ושל נורמות‪.‬‬

‫פוחתת התקשורת האישית פנים אל פנים‪.‬‬
‫מעמד המשפחה יורד‬
‫ניתן דגש רב יותר לסטטוסים הישגיים ומתאפשרת ניעות בין‪-‬מעמדית‪.‬‬
‫מיוחסת חשיבות רבה להשכלה פורמלית‪.‬‬
 ‫משפחה פוסט מודרנית – משפחה של העשורים האחרונים – הסיבה – עלייה בהשכלה של נשים‪.‬‬
‫הצטרפותן לשוק העבודה‪ .‬לכן שני מפרנסים‪ .‬התהליך מימוש עצמי – זה הדבר החשוב‪ .‬אושר אישי‪.‬‬
‫לכן מחויבות למשפחה קטן‪ .‬התוצאה משפחות שבריריות‪ .‬מתפרקות מהר משפחת פריקה‪.‬‬
‫המשפחה פחות מרכזית‪ .‬יש מערכות אחרות שמספקות את הצרכים‪ .‬אוטונומיה גדולה לכל אחד‬
‫מחברי המשפחה‪ .‬פחות תלות בין חברי המשפחה‪ .‬הרבה מאד סוגים של משפחות‪ .‬במשפחה יש‬
‫שיוויון הרבה יותר גדול – בין גברים ונשים‪ .‬בין ילדים והורים‪.‬‬

‫הסיבות לגירושים רבים ‪:‬‬

‫א‪.‬הערכים ‪ -‬אינדיבידואליות ומימוש עצמי במגמת עליה‪ .‬לכן פחות מחויבות למשפחה‬
‫ב‪.‬הנשים בימנו תלויות פחות בגברים‪ .‬לכן כלכלית יכולות להתגרש‬
‫ג‪.‬ערך הנישואים והמשפחה פחות מקודשים – לכן קל יותר להתגרש‪.‬‬
‫ד‪ .‬שינויים בחקיקה – קל להתגרש‪.‬‬
‫ה‪ .‬שינוי תרבותי – מקובל להתגרש‪ .‬הפך לנורמה‪ .‬לא לסטייה‪.‬‬

‫מהי בעיה חברתית? בעיה הפוגעת בחברה ובמשפחה‪ .‬מפריעה לאנשים רבים ולתפקוד‬
‫החברה‪.‬‬

‫תהליך המודרניזציה עורר בעיות חברתיות הקשורות במשפחה‪.‬‬

‫את המורכבות שבהגדרת בעיה אפשר לארגן עפ"י חלוקה‪:‬‬

‫הגדרה סובייקטיבית‪ -‬מביעה את עמדת יחידים‪ ,‬קבוצות או מגזרים‪ ,‬עפ"י רוב בעלי השפעה ונגישות‬
‫לתקשורת‪ .‬הגדרה זו לא תיחשב כבעיה חברתית בקרב מגזרים אחרים בחברה‪.‬‬

‫הגדרה אובייקטיבית‪ -‬זוכה להסכמה בציבור הרחב‪ .‬לרוב היא נסמכת על נתונים רשמיים ויש‬
‫הסכמה בנוגע לערכים הנפגעים בשל התופעה‪.‬‬

‫פרק ‪ - 4‬חיברות‬
‫זהות כוללת את המאפיינים הייחודים של האדם הנרכשים ומתפתחים במשך חייו מרגע לידתו תוך‬
‫יחסי גומלי עם סביבתו‪ .‬יש מרכיבים שהם מולדים (סטטוס שיוכי כמו מין‪ ,‬דת וכו) ויש נרכשים (מקצוע‬
‫מצב משפחתי)‪.‬‬

‫זהות משנה – מתייחסת למגוון הסטטוסים והתפקידים של האדם ולאינטראקציות החברתיות שלו‪.‬‬

‫המושג חיברות מתייחס באופן כללי לתהליך של השפעה חברתית שבאמצעותו היחיד רוכש את‬
‫תרבותו ואת תרבות המשנה שלו ומפתח את הזהות שלו‪ .‬תהליך החיברות נמשך לכל אורך החיים‪.‬‬
‫בתהליך רכישה של יסודות תרבותיים מתעצבת אישיותו של ה יחיד‪ .‬חיברות מתאר את הדרכים‬
‫שהבן היחיד לומד ומפנים את הערכים ‪ ,‬הנורמות והתפקידים המקובלים בתרבותו‪ .‬תהליך החברות‬
‫מאפשר את העברת התרבות מדור לדור‪.‬‬

‫לתהליך החברות יש שתי מטרות‬

‫מבחינת החברה מכוון תהליך החברות לצור המשכיות תרבותית‪.‬‬

‫מבחינת היחיד מכוון תהליך החברות להסתגלות של האדם לחברתו ולתרבותו ולממש את‬
‫הפוטנציאל שלו‪.‬‬
 ‫הרחבה של המטרות של תהליך החיברות ‪:‬‬

‫הנחלת התרבות מדור לדור – ללמד את הילדים את הנורמות הערכים והתפקידים של‬ ‫א‪.‬‬
‫התרבות‪ .‬לשמר את התרבות‪.‬‬

‫שיבוץ האדם במבנה החברתי – מיקום של הפרט בחברה‪ .‬הוא לומד את הציפיות ממנו‬ ‫ב‪.‬‬
‫ביחס לרכישת סטטוסים ותפקידים חברתיים‪ .‬החברה משדרת לו מה כישוריו ומהמצופה ממנו‪.‬‬

‫פיקוח חברתי – פיקוח על האנשים במטרה שיישמרו על קונפורמיות חברתית – לשמור על‬ ‫ג‪.‬‬
‫הגבולות של החברה‪ .‬הטלת סנקציות על הסוטים מהנורמות‪.‬‬

‫גישות לחיברות‬

‫גישת האינטראקציה הסימבולית – חיברות הוא תהליך של יצירת דימוי עצמי‪ .‬יש גיבוש של זהות‬
‫באופן פעיל‪ .‬למידה של חוקים וכללים‪ .‬כדי שנדע איך אנו חושבים על עצמנו‪ .‬אנו מפנימים את‬
‫החוקים והכללים‪ .‬כלומר אם בילדות המוקדמת אנו צריכים פיקוח חיצוני כאשר גדלים יש פיקוח‬
‫פנימי‪ .‬יש הערכה רפלקטיבית – תפיסה של עצמנו איך שרואים אותנו אחרים והאופן שבו הם‬
‫מעירים אותנו‪ .‬תיאוריית התיוג עלתה מגישה זאת – אנו תופסים את עצמנו כפי ששמים עלינו תווית‪.‬‬
‫זאת בעצם נבואה שמגשימה את עצמה – כלומר עניין אקטיבי‪.‬‬

‫קולי בתיאוריה שלו אני במראה טען כי אדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא‪ .‬קולי טען‬
‫שהתפתחות הזהות קשורה לשלושה שלבים ‪:‬‬

‫אנו תופסים כיצד אחרים תופסים את התנהגותנו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫אנו תופסים את השיפוט של אחרים אותנו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫אנו מעריכים את עצמנו בהתאם לתגובות של האחרים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫דוגמא – אני חושב שאני יפה כי אני חושב שאחרים חושבים שאני יפה ואני מפנים זאת‪ .‬האחרים כמראה‬

‫סוכן חיברות – בתהליך החיברות מעורבים גורמים שונים‪ .‬כל הגורמים התורמים להעברת‬
‫תהליך החברות מכונים סוכני חברות‪ .‬סוכני החברות מלמדים את האדם כיצד להתנהג ולפעול‬
‫בחברה‪ .‬עלינו ללמוד שפה‪ ,‬מידע על אנשים חפצים מאורעות ותופעות‪ .‬אנו לומדים את הערכים‪,‬‬
‫האמונות הסמלים והסימנים המרכיבים את תרבותנו‪ .‬נורמות אמונות וכו‪.‬‬

‫כל התנסות חברתית משפיעה עלינו‪ .‬הלמידה מתרחשת לכל אורך חיינו‪ .‬יש הרבה מסגרות‬
‫הממלאות תפקיד חשוב זה של סוכן חיברות ‪ -‬משפחה‪ ,‬בית הספר‪ ,‬קבוצת השווים (קבוצת‬
‫החברים הקרובה)‪ ,‬ואמצעי התקשורת ההמוניים‪.‬‬

‫סוציולוגים מבחינים בין סוכני חברות ראשוניים – קבוצה משמעותית ביותר בתהליך החברות‬
‫האחראית לעיצובה הבסיסי של הזהות תוך התייחסות לכל תחומי החיים – כמו משפחה‪.‬‬

‫סוכן חברות משני – גורם בתהליך החברות האחראי לעיצוב תחום ספציפי בזהות כמו עבודה ‪,‬‬
‫תנועת נוער‪ ,‬בית ספר חוגים וכו‪.‬‬

‫על פי ברונפברנר סביבותיו של האדם עוטפות אותו כל אחת עוטפת את השנייה‪.‬‬

‫במרכז המערכת – האדם – הוא מוקד להשפעות סביבתיות‪.‬‬

 ‫מסביבו מערכת המיקרו – הסביבה המיידית והראשונית בהשפעתה – האדם מקיים אינטראקציות‬
‫בקשרי פנים אל פנים עם האנשים הקרובים לו – לדוגמא המשפחה בית הספר ‪ ,‬חברים‪.‬‬

‫מסביב מערכת המסו – כוללת את היחסים ואת ערוצי התקשורת בין יחידות המיקרו השונות‪ .‬לדוגמא‬
‫הקשר בין הורי הילד ומוריו‪.‬‬

‫מסביב מערכת האקסו – כוללת אירועים וקשרים שהפרט אינו מיוצג בהן ואין לו תפקיד פעיל – אך‬
‫הם משפיעים עליו‪ .‬לדוגמא – מקום העבודה של ההורים‪ ,‬בתי ספר אחרים וכו‪.‬‬

‫מסביב מערכת המאקרו – השפעה רחוקה כמו מדיניות חברתית‪ ,‬משברים כלכליים וכו‪.‬‬

‫על פי ברונפברנר יש שינויים בתנאי החיים ונסיבות החיים של האדם‪ .‬השינויים נקראים מעברים‬
‫אקולוגים‪ .‬המעברים קשורים בשינוי הסטטוס של האדם ביחידותה השתייכות שלו וביחידות‬
‫ההתייחסות שלו‪ .‬מעבר אקולוגי משנה את הציפיות להתנהגות האדם (כי שינה סטטוס)‪.‬‬

‫מעבר אקולוגי פשוט – כולם חווים אותו‪ .‬נורמטיבי – כניסה לגן‪ ,‬גיוס לצבא‪ ,‬הולדת אח‪.‬‬

‫מעבר אקולוגי מורכב – בסביבות היותר רחוקות – מלחמה‪ ,‬משבר כלכלי‪ ,‬שלום עולמי‪.‬‬

‫חיברות מגדרי חיברות לתתפקידי מין‬

‫החברה מלמדת את הילד ‪ /‬אדם כיצד להתנהג על פי המין שלו‬

‫מין – הבדלים ביולוגים בין גברים ונשים‬

‫מגדר‪ -‬תפקידים על פי החברה שקשורים למין מסויים‪ .‬מה מצפים ממין מסויים‪.‬‬

‫מינניות – אפלייה על בסיס של מין‪.‬‬