‫שיעור ‪1‬‬

‫באנתרופולוגיה משתדלים לעשות אבחנה בין נקודות מבט פנימיות וחיצוניות‪.‬‬

‫‪ - emic‬גישה שמשתמשת ברעיונות ‪,‬קטגוריות‪ ,‬הסברים ומושגי תרבות פנימיים של התרבות הנחקרת לצורך‬
‫הבנתה‪.‬‬
‫‪-etic‬גישה המשתמשת במושגי תרבות חיצוניים לתרבות הנחקרת לצורך הבנתה‪.‬‬

‫תרבות‪ -‬אוסף של מערכות‪ ,‬התנהגויות ורעיונות נלמדים ‪ ,‬שמשתמשים בהם על מנת לממש אינטרסים אישיים ועל‬
‫מנת לזהות את האינטרסים‪.‬‬
‫פרדיגמה‪ -‬מערכת מושגים‪ ,‬הנחות‪ ,‬שאלות‪ ,‬שיטות וראיות‪.‬‬
‫(הפרדיגמה שלנו משפיעה על שיטת המחקר‪-‬איזה שאלות ודרך ביצוע)‪.‬‬
‫אנתרפולוגיה של סוף המאה ה‪:19-‬‬
‫אנתרפולוגיה של כורסא‪ -‬איסוף מידע ממקורות אשר היו‪ -‬אין איסוף עצמי‪.‬‬
‫אנתרפולוגיה של הצלה‪ -‬הסתכלות על האוכלוסיה הנבדקת כעל פרימיטיבים‪.‬‬

‫השערה אבולוציוניסטית יוני לינארית‬

‫אנימיזם(רוח החיים מצויה בכל‪-‬הנפשה)> פולותיאזם(אלילים רבים)>מונותיאזם‬

‫אבני בוחן של התקדמות‪-‬איך מתקדמים מפרימיביטיזם לקדמה‪:‬‬

‫תרבות חומרית‪-‬התפתחות של כלים וטכנולוגיות‬
‫דפוסי שארות‪ -‬מערכת יחסים בתוך משפחה‪ ,‬מי נקרא אח‪,‬דוד‪,‬קרוב‪.‬‬
‫דת‪-‬אנימיזם>פולו>מונו‪.‬‬
‫ג'יימס פרייזר‪-‬כתב גיזת הזהב‪ -‬הספר מספר על כיצד התפתחה הדת האנושית‪ .‬ביסס דעותיו על מידע ולא על ידי‬
‫מחקרו שלו‪ .‬קסם=מדע קדום‪ -‬שניהם מניפולציה של האדם לגרום לטבע להתנהג כצורה שהם רוצים‪.‬‬
‫הקסם קדם לדת ומדע‪ ,‬מבוססים על חיקוי(וודו)‪ ,‬היה הגיוןן של סיבה ותוצאה>דת‪ -‬פונים ליישות גדולה ויכול‬
‫להיות שזה יקרה על פי החלטתה‪ -‬אין סיבה ותוצאה‪>.‬מדע‪ -‬קשר אמיתי בין סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫*אנתרופולוגים אחרים טוענים‪ -‬פרייזר לא הבין את הטקסים‪ -‬בסיס של אמונה‪,‬לא סיבה ותוצאה‪.‬‬

‫הנרי מורגן‪ -‬ממציא אבן הדרך של השתייכות‪ – kinship-‬הוא חקר את התרבות האינדיאנית וראה ‪ Kinship‬שונים‬
‫ממה שהכיר‪ .‬מצא שהם מטרילינאלים‪ -‬ולכן לא מתקדמים‪.‬‬
‫התקדמות של מערכת שארות על פי מורגן‪-‬‬
‫נישואים קבוצתיים‪-‬אין חוקים על סקס>משפחת אחים ואחים>איסור נישואין בין אחים ואחיות אך עדיין‬
‫קבוצתיים>זוגות‪ -‬צורה מעברית בין נישואין קבוצתיים לנוגוגמיה>פטריאכיה עם ריבוי נשים>מונוגמיה – זהות האב‬
‫ידועה‪.‬‬
‫פריאכלי‪ -‬הסמכות בידי הגבר> פטריאליניאלי‪ -‬ירושה‪/‬מקצוע‪/‬שם דרך האב‪ -.‬תרבות מתקדמת‬
‫מטרניאלי‪ -‬סמכות בידי האישה> מטריליניאלי‪ -‬ירושה‪/‬מקצוע‪/‬שם דרך האם‪ -.‬תרבות פרימיטיבית‬
‫פוליגמיה‪-‬נישואין למספר נשים‪.‬‬
‫מונוגמיה‪-‬נישואין לאישה אחת‪.‬‬
‫אבולוציוניזם יוני‪-‬לינארי‪-‬ישנו מסלול יחיד להתקדמות‪ -‬בהיקורת עליו= אתנוצנטרי ושיפוטי וספקולטיבי‬
‫אבולוציוניזם מולטיינארי‪ -‬ישנם מספר מסלולים שונים אפשריים של התפתחות‪.‬‬
‫אבולוציוניזם דיפוזיונארי‪ -‬מעבר של חפצים‪ /‬רעיונות ממקום למקום‪ -.‬איזורי תרבות‪-human relations area files -‬‬
‫דמיון בין אוכלוסיות באיזורים שונים על פי רמת קרבה גיאוגרפית‪ .‬קרוב=דומה‪.‬‬
‫אתנוצנטריות‪ -‬התסכלות המניחה במרכז את תרבותו וערכיו של המתבונן‪.‬‬
 ‫שיעור ‪2-‬‬
‫פונקציונאליזם‪-‬מתמקד בתפקוד‪ -‬מדגיש פרקטיקות שמתמשכות וחוזרות על עצמן‪.‬‬
‫על מה מסתכלים‪ -‬דפוסים חברתיים המשכיים יציבים בזמן‪ .‬סטאטוסים‪ ,‬תפקחידים ונורמות חברתיות‪.‬‬
‫כיצד אלה מחזיקים את החברה ביחד יציבה‪.‬‬
‫מנסים להבין מהו התפקיד של ‪ X‬בשימור היציבות החברתית‪ ,‬כיצד ‪ X‬משרת את הלכידות‪ ,‬הממשכיות‬
‫והשרידות של הקבוצה‪ .‬סדר והיגיון במבנים חברתיים‬
‫~מה קורה בתוך קרום התא החברתי?כיצד ההומיאסטזיס נשמר~‬
‫פונקציונליזם מתחלק ל‪-‬‬
‫פונקציונאליזם בריטי‬
‫*מלינובסקי‪ -‬טקסים‪ -‬מופיעים בהקשרים של אי ודאות וסכנה‪ .‬מטרת הטקס להשכיח דאגות= הסדר החברתי‬
‫נשמר כי החברה מצליחה לשכח את חרדות הפרט‪ -.‬חברה למען הפרט‬

‫*רדקליף בראון‪-‬פונקציונאליזם מבני‪ -‬טקסים מעניקים ביטוי התנהגותי לדאגה ובמקביל מייצרת חרדות‪ .‬טקסים=‬
‫ייצור ותחזוק סדר חברתי‪ .‬פרט למען החברה‬
‫מה מקום הפרט בשמירה על הסדר החברתי‪ -‬השוואה בין תרבותית‪-‬מה החוקיות המבנה החברתי שמחזיק‬
‫את החברה‪.‬‬
‫דיבוק‪-‬‬
‫מנק מבט פסיכיאטרית‪ -‬עשוי להתפרש כהפרעה נפשית‪.‬‬
‫הוצאת דיבוק‪ -‬מעין טיפול פסיכולוגי‬
‫בתרבויות שונות תסמינים שונים לדיבוק‪ -‬כל דת יש לה צורת דיבוק משלה‪ -‬כל אחד משחק את התפקיד על פי‬
‫החברה שלו‪.‬‬
‫מנק מבט אנתרופולוגית‪ -‬טקס הוצאת דיבוק מחזק את האמונה ואת הסדר החברתי הקיים(חיזוק איש‬
‫הסמכות‪-‬הרב משחק את המשחק)(בראון)‪ .‬עבור בעל הדיבוק זה מהווה טיפול‪.‬‬
‫הטכנולוגיה מהווה דרך להפצה רחבה‪.‬‬
 ‫שיעור ‪-3‬‬
‫סטרוקטוראליזם‪ -‬ניסיון למצוא סדר או הגיון בתוך החשיבה האנושית‪ .‬איך אני מקטלג את העולם‪(.‬לוי שטראוס)‬
‫האם אנשים בחברות שונות חושבים אחרת(שאלה מרכזית)? האם יש צורת חשיבה פרימיטיבית?‬
‫מסתכלים על הקשר התרבותי שמתוכו הקטגוריות מורכבות‪.‬‬
‫ניסוח מערכות מיון מקומיות על פי הקשרים תרבותיים‪.‬‬
‫התבוננות בתהליכי היווצרות של קטגוריות חדשות בתוך ההקשר החברתי‪-‬תרבותי שלהן‪.‬‬
‫*בנק' של משבר נחשפות אי התאמות‬
‫לוי שטראוס‪ -‬אין הבדל בין חשיבה של בני אנוש בתרבויות פרימיטיביות לבין אלו מחברות מודרניות מבחינת‬
‫המבנה התחבירי‪ .‬הוא חיפש אחר תת מודע תרבותי‪-‬ניסיון להבין מבני עומק‪.‬‬
‫משותף לכל החברות‪-‬‬
‫בני אדם משתוקקים לסדר‪ .‬מתקשים לקבל אי ודאות לגבי קטלוג בסיסי‪.‬‬
‫מטילים סדר על המציאות הנתפשת(שאינה מסודרת) באמצעות קיטוע רצפים‪.‬‬
‫יצירת מערכות מיון(סידור על פי מדדים מוסכמים)‬
‫קשת‪ -‬ספקטרום שלם של צבעים אך מצומצמת למס' צבעים בודדים‪.‬‬
‫לוי שטראוס אמר התודעה מבקשת להטיל סדר‪.‬‬

‫פרדיננד דה סוסר‪-‬השפיע על לוי שטראוס‪ .‬חקר הסמיוטיקה‪ -‬תורת פענוח סמלים וסימונים‪.‬‬
‫יש ניגודים ולפעמים אנחנו משתמשים בניגודים כסלנג‪ .‬הקשר בין המילה לאיך שהיא נשמעת מסמן‪-‬מסומן‪ ,‬הוא‬
‫מקרי‪ .‬אפילו קולות של חיות משתנים‪.‬‬

‫גישת ניתוח אוניבסיטליסטית‪-‬‬

‫מאמר‪-‬‬
‫פרקטיקות רפואיות מיושמות במטרה להיפטר מעמימות בקשר למין(אינטרסקסואל)‪.‬‬
‫המאמר מראה כמה רחוק החברה‪/‬תרבות תלך כדי לצמצם עמימות בקשר למין‪ .‬חיתוך איברים שלא מתאימים‬
‫למין‪.‬‬
‫בתרבויות מסורתיות היו קטגוריות אינטרסקס‪.‬‬
‫הגוף מתנגד לשינוי‪.‬‬

‫מאמר ‪:2‬‬
‫מוות מוחי‪ -‬היווצרות קטגוריה חדש בין חיים למוות‪ .‬המשפחה לא קיבלה את זה שהבן אדם מת כשהלב עוד‬
‫פועם‪ .‬הדת לא מסכימה לקצירת איברים לאחר מוות‪.‬‬
‫התורם‪ -‬האם מותר לנו לתרום מבלי החלטתו המפורשת‪-‬הוא במוות מוחי‪.‬‬
‫רופאים‪-‬מעלים את עצמם כבעלי מקצוע‪.‬‬
 ‫שיעור ‪4‬‬
‫גישת החליפין‪-‬‬
‫מעבר פרדיגמטי‬
‫*מעבר מפונקציונאליזם(אילו דפוסים וחברות קיימים)> כיצד נוצרים דפוסים וקבוצות‪.‬‬
‫*כיצד התנהגות הפרט עונה על נורמות או ערכים קבוצתיים>כיצד התנהגותו של הפרט קשורה לחתירתו להפיק‬
‫תועלת מירבית מן המצב‪ -‬תוך שימוש בכללים ועיצובם מחדש‪.‬‬
‫*תיאוריה ממוקדת חברה>תיאוריה ממוקדת פעולה של אינדיווידואלים וקבוצות אינטרס‪.‬‬
‫מרסל מוס‪" -‬חוקי מתנות"‪ -‬החובה לתת‪ ,‬החובה לקבל‪ ,‬החובה להחזיר ומתי?‪ -‬אין מתנות חינם‪.‬‬
‫מוס מסתכל על המתנה כתצורה חברתית חוצה תרבויות שמקבלת היבטים שונים בתרבויות שונות ועוסקת‬
‫במתנות‪ .‬החלפת מתנות יכולה להיות פרספקטיבה על חברות‪ -‬איך ‪/‬מה ניתן להחליף במה‪/‬כמה זמן צריך לעבור‬
‫בין נתינה וקבלה‪/‬איך‪ -‬דינמיקות מראות על הקשר‪.‬‬
‫הדינמיקות – הן אינטרסים‪ -‬דבק חברתי‪.‬‬
‫פוטלאג‪ -‬נתינת מתנות בתרבות האינדיאנית בקנדה‪ .‬על פי הלן קודר‪ -‬בשבטים אינדיאנים הייתה מערכת מורכבת‬
‫של דירוג וסטטוס חברתי‪ .‬האנשים העשירים בחברה צברו כמות גדולה של חפצים להחלפה‪/‬מסירה‪ .‬כל תקופת‬
‫זמן העשירים היו נפגשים ועושים מסיבות פוטלאג'‪ .‬בה צד אחד הביא מתנה ובפעם הבאה הצד השני היה צריך‬
‫להחזיר לו‪ ,‬ואף לנסות להחזיר מתנה עוד יותר גדולה‪ .‬קנדה הוציאה את הטקסים מחוץ לחוק‪.‬‬
‫מטרת הטקס‪ -‬דירוג סטטוס על פי רמה וכמות המתנות‪ ,‬בריתות בין שבטים ולכידות תוך שבטית‪ .‬מהווה ערוץ‬
‫להמרת אלימות בין שבטית‬
‫ארגון המבנה החברתי‪.‬‬
‫*תיוג של התנהלות חברתית כלא רציונלית עשוי לפעול כמערך הצדקה של מבנה כח(כמו קנדה שאסרה על‬
‫פוטלאג)‪.‬‬
‫ישנה מערכת חליפין בין רבנים‪ ,‬רופאים ומטופלי פוריות‪-‬‬
‫מחוץ לדת המערכת יחסים דיאדית‪ -‬רופא ופציינט(האחד תלוי בשני)‪.‬‬
‫כשהדת נכנסת יש מערכת יחסים טריאדית‪-‬משולשת – יש יחסי חליפין בין כולם‪.‬‬
‫הרופא והרב מחליפים מידע ומקיימים משא ומתן על טיפול הפציינט מתוך כבוד הדדי‪.‬‬
‫‪-‬דיבור מעל ראשה של הפציינטית‪ -‬הרב והרופא ישוחחו ביניהם ויפילו החלטה על הפציינטית‪ -‬אם הרב והרופא לא‬
‫מוכנים לדבר הפציינטית אבודה‪.‬‬
‫במקרה והיחסים טובים‪ -‬הרבה יפנה לרופא והרופא יפנה לרב‪ .‬הרב מבסס מעמדו‪ .‬יש חליפין של קליינטים‪ ,‬מידע‪,‬‬
‫הסכמות ומוניטין‪.‬‬
‫חוקי החליפין‪-‬‬
‫חליפין הוא דפוס אוניברסאלי‪.‬‬
‫דרוש מאמץ רב והמון ידע כדי לנהל יחסי חליפין‪.‬‬
‫חובה לתת‪ ,‬לקבל ולהחזיר‬
‫ישנו צורך להשתמש ברשתות חברתיות ולנצל את מקומם כדי לגייס משאבים דרושים‪.‬‬
‫טיב היחסים משפיע על כל המשתתפים‬
‫‪-‬האדם בגישה זו‪ -‬עושה עסקאות‪.‬‬

‫*אין תחום שלא חלים עליו יחסי חליפין‪ -‬תמיד עולה השאלה מה יוצא לי מזה?‬
‫בחברה הישראלית הגישה היא שלילית‪ -‬לקבל יותר מהשווי‪ /‬מה שנתתי‪.‬‬
 ‫מאמרים‪ -‬השתלת איברים‪-‬‬
‫איך הסתכלות מתוך פרדיגמה של גישת החליפין מובילה לתובנות ולניתוח של הממצאים בשדה‪.‬‬
‫מכירה‪ -‬נובע ממצוקה כלכלית‪ -‬תמורה=כסף‪ -‬חליפין שליליים‪ -‬להשיג יותר ממה שזה שווה‪.‬‬
‫חליפין איברי גוף‪ -‬בין אנשים זרים‪.‬‬
‫הגורמים המשתתפים‪ -‬משפחה‪ ,‬צוות רפואי ומושתל‪ .‬יש יחסים דו כיווניים בין משפחה לרופא ובין רופא ומושתל‪.‬‬
‫הרופא הוא מתווך‪.‬‬
‫יש גוף חברתי(רופאים הם שיטפלו בדבר הזה)‪.‬‬
‫הצוות הרפואי‪ -‬מאפשר מעבר בין חלקי גוף וגורם ליוקרה‪ -.‬מקבל הכרה‬
‫מושתלים‪ -‬מודעים לחליפן הסמליים המשתתפים‪ -‬מוות של אחד =חיים של אחר‪.‬‬
‫מקבל‪ -‬מבין שמישהו מת כדי שהוא ימשיך לחיות‪.‬‬
‫מבחינת משפחה יש הפרדה בין הגוף לנשמה‪-‬האדם אותו ירצו להנציח‪ .‬הנצחה זו לפעמים באה לידי ביטוי‬
‫בתרומת איברים‪ .‬הבן אדם ימשיך לחיות אצל הנתרם‪.‬‬
‫לכל אחד מהמשתתפים יש תמורה‪.‬‬
‫ביקורת‪ -‬לא חליפין של מתנה‪ -‬אין חובה לקבל ואין חובה להחזיר‪(.‬אולי זה לא חליפין)‬
‫מקבל האיבר‪-‬מקבל אותו מהגוף החברתי‪-‬מבחינתו ישנו חוב של החברה כלפיו בעקבות תרומתו לחברה‪.‬‬
‫משפחות תורמות‪ -‬תרומה= מעשה הירואי‪ -‬משפחות של נופלים בקרב לא תורמות כי המתים כבר תרמו‪.‬‬
‫האדם הגוסס‪ -‬איך הוא מתייחס לתרומת איבריו?‬
‫בישראל‪ -‬המשפחות נותנות לגוף החברתי‪.‬‬
‫מוקה‪-‬‬
‫תאריך המוקה לא ידוע מראש‪ -‬צריכים לאסוף מתנות רבות‬
‫ישנם הרבה מוקות קטנים בין חברי השבט כדי להשיג את החזירים הדרושים למוקה הגדולה‪.‬‬
‫נטל הטיפול נופל בעיקר על נשותיו של מוקה‪ ,‬בעיקר על ‪ 2‬מהן‪.‬‬
‫אנשי השבטים לא משתמשים בחזירים רק לצורך מוקה‬
 ‫שיעור ‪-5‬‬
‫מרי דאגלס‪ -‬סטרוקטורליזם בריטי‪ -‬מדברת על התגובה של לפחד מלכלוך וטומעה(סטייה מהנורמה)‪ .‬איפה שיש‬
‫לכלוך יש מיון‪ -‬כלומר משהו שלא נמצא במקומו‪ .‬האם אנחנו הרציונאליים והם פרימיטיביים אם לשנינו יש שיטות‬
‫מיון? אנחנו חיים בהגדרה שונה של "סדר"‪ ,‬גם אנחנו טקסיים‪.‬‬
‫לוי שטראוס‪ -‬סדר ואי סדר‪.‬‬
‫דאגלס‪ -‬ייחודיות תרבותית מקומית כפי שהיא מתבלטת על רקע היבטים אוניברסליים של מערכות מיון אחרות‪.‬‬
‫זימלוויס‪ -‬הוריד את המוות בילודה על ידי חובת שטיפת ידיים אחרי עבודה עם גופות אצל רופאים‪.‬‬
‫ברידגט סטג'ר‪ -‬חקרה אנתרופולוגית את אסון הצונאמי ביפן‪ -‬שמה לב לחליצת הנעליים בכניסה למרחבים‬
‫הנחשבים כמרחבי פנים‪ .‬אנשים ניסו להשיג שליטה על החיים על ידי השלטת סדר וניקיון‪ -‬אלה מהווים צורת‬
‫שליטה בחיים שלהם כאשר יש חוסר סדר כתוצאה מאסון‪ .‬הנעליים היוו סמן המבדיל בין סביבה פנימית לחיצונית‬
‫ביפן‪ .‬אנשים הורידו נעליים בכניסה למקלטים כדי ליצור סביבה ביתית‪.‬‬
‫המקלטים נוקו מאבק‪ ,‬חולים בודדו כדי לא להדביק את השאר‪ ,‬אין כניסה לזרים‪ .‬שטיפת ידיים בכניסה והתחלקו‬
‫לקבוצות כשלכל קבוצה תפקיד שונה לסדר המקלט‪ -‬החלוקה הייתה מגדרית מותאמת ליפן‪.‬‬
‫דאגלס‪ -‬ניקיון= הגנה מפני מחלות‪ .‬סטג'ר‪-‬ניקיון= הגנה מפני מחלות וסידור הסביבה‬
‫מאמר‪-‬‬
‫בגישה הסטרוקטורליט בכל החברות יש לכלוך(טומאה) ויש טקס לסלקו‪.‬‬
‫תרבות היא כלי אנאליטי המאפשר את המערכות סיווג בחברה‪.‬‬
‫בכל מערכות סיווג יצוצו אנומאליות‪ .‬בכל תרבות יש דרך להתמודד‪.‬‬
‫קדושה‪-‬לפני כל ציווי בבראשית יש ייחוד‪ -‬הבדלה בין תומאה לקדושה‪ .‬הקדושה היא שלמות‪.‬‬
‫בעלי חיים לא קשרים הם אנומאליה‪ -‬חוסר שימוש בחיות‪ .‬אלוהים ברא חיה כדי שנשתמש‪-‬לא כשר לא בשימוש‪.‬‬
‫מרי דאגלס מבקרת את עצמה‪ -‬ואומרת שעשתה השוואה סטרוקטורליסטית בין ספר ויקרא לשבט‪ ,‬היא הייתה‬
‫צריכה לעשות גם השוואה קוסמולוגית‪ .‬היא לא כללה בכלל את אלוהים ואת הברית עם בני ישראל‪.‬‬
‫יש לעשות הבדלה בין מה מותר ואסור‪ -‬חוקי חיוב מעניקים סדר‪ .‬אי אפשר לבסס הכל על פריט אחד‪.‬‬
‫אין אנומליה‪ -‬חיות כשרות הן חיות שבויתו ואפשר לאכול אותן‪.‬‬
 ‫שיעור ‪-6‬‬
‫הגישה הקוסמולוגית‪ -‬מערכת התפיסות הבסיסיות של חברה העוסקות במקור‪/‬מבנה ובכללי פעולה של היקום על‬
‫חלקיו חוקיו‪ .‬הגישה הקוסמולוגית מתמקדת בדרך שבה התפיסות הבסיסיות הללו קשורות לפעילות חברתית‪.‬‬
‫*התבוננות בסוגיה מחקרית מתוך הבנה שהיא קורית בתוך קוסמוס חברתי תרבותי שלם ‪-‬תלוי תפישה תרבותית‪,‬‬
‫זמן ומרחב‪ -‬מה ההיגיון החברתי תרבותי ואיך הוא קשר לפעולות חברתיות‪*.‬‬
‫דברים זהים בתרבויות שונות מקבלים משמעות שונה‪-‬אנשים פועלים מתוך קוסמוס מסויים‪-‬עולם פנימי שונה‪.‬‬
‫דוגמא‪-‬הרעבה עצמית= כיום אנורקסיה(מחלה פסיכיאטרית) בעבר קדושה(חסכו במשפחה)‬
‫גישה סטרוקטורליסטית‪ -‬בעבר‪-‬אי אכילה= קדושה‪ ,‬הווה‪-‬אי אכילה=טומאה‪.‬‬
‫אוונס פריטצארד‪-‬אתנוגרפיה‪-‬כישוף נבואה וקסם אצל האזנדה‪.‬‬
‫כישוף‪ -‬בא לענות על השאלה(הסבר) למה אני?‬
‫בני האזנדה יודעים שיש כמכשפים שרלטנים‪ -‬אך זה לא מערער את האמונה בקיומו של כישוף‪.‬‬
‫בני האזנדה מאמינים גם בהסבר הגיוני וגם בכישוף‪ -‬קסם לא מסביר חוסר מזל אלא סיבה למשהו שבדרך כלל לא‬
‫קורה‪ .‬שאלות שאי אפשר לענות עליהן(למה אני?‪-‬קסם‪-‬מישהו רוצה להרע לי)‪.‬‬
‫האמונה אינה עיוורת‪ -‬הם מטילים ספק במכשפים ולא בשיטה(כישוף עצמו)‪.‬‬
‫גם כיום יודעים מה הסיכוי לחלות במחלה‪ ,‬וכשמישהו חולה עדיין מפילים את זה על חוסר מזל‪.‬‬

‫מטאפורה‪ -‬מנגנון הסברי‪ -‬העברה של משמעות משדה סמנטי ‪ A‬לשדה סמנטי ‪- B‬לצורך הסבר או הרחבה של‬
‫תופעה בשדה‪ -‬שימוש בעיקר כשמדברים על ישויות מופשטות(אלוהים)‪ ,‬עוזר למהשיג ולהבין חלק מההיבטים של‬
‫התופעה אך עשוי להטעות לגבי היבטים אחרים‪.‬‬
‫זיהוי מושג‪/‬מטאפורה‪/‬סמל מפתח‪-‬‬
‫הנחקרים טוענים שא' חשוב>הנחקרים אינם אידישים ל‪-‬א'>א מופיע בהקשרים מרובים‪-‬מיתוסים ריטואלי‪,‬אמנות‪.‬‬
‫סמל‪-‬כל דבר שמייצג משהו אחר באמצעות יחסי דמיון‪.‬‬

‫‪ - Gambaru‬מילה בעלת מספר משמעויות שונות‪,‬רלוונטי בזירות חברתיות‪ .‬אנשים מסבירים שהוא מרכזי לתרבות‬
‫ומרגישים שיש להבין את אשכול החוויות והמשמעויות הקשורות בו כדי להבין את עולמם‪.‬‬
‫תהליך עוברות יפן וישראל‪-‬אותן טכנולוגיות ואמונה ברפואה‬
‫ישראל‪ -‬משתמשים בהכל‪.‬‬ ‫יפן‪ -‬משתמשים רק במה שצריך‬

‫הריון הוא שלב בדרך להורות‪-‬בריאות העובר תלויה‬
‫בגורמים מעבר לשליטת האם‪.‬‬
‫העובר הוא תינוק רק לאחר לידה‪.‬‬
‫האם לא נתפסת כאחראית על התינוק‪ ,‬הגנטיקה אחראית‪.‬‬
‫צניחה בתעסוקה רק לקראת סוף ההריון‪.‬‬
‫הריון הוא הורות בפועל‪-‬בריאות העובר נקבעת על ידי‬
‫האופן בו האם מנהלת את חייה‪.‬‬
‫ביפן מהשבוע העשירי נחשבים לאם‪.‬כלומר העובר הוא‬
‫תינוק‪.‬‬
‫יש פנקס הריון‪ -‬כל מה שבשליטת האם בא לידי ביטוי‬
‫במהלך ההריון‪.‬‬
‫יש צניחה בתעסוקה‪ -‬האם צריכה לעבוד בהורות‬

‫מאמר‪ -‬האם קיים הבדל בהיגיון הבסיסי בין האירופאים לאפריקאים‬

‫דפוסים התנהגותיים דומים‪ -‬דרכי מחשבה שונים‪ .‬הדפוסים אוניברסיליים(סטרוקטורליזם)‪-‬ישנו אבלוציוניזם‪.‬‬
‫אבולוציוניזם בגלל ההשוואה(אתנוצנטריות)‪ .‬קסם ננטש על ידי האירופאים לפני כ‪ 100-‬שנה‪ ,‬ההתייחסות‬
‫המתנשאת היא הגישה האבולוציוניסטית‪ .‬אי אפשר להסביר הבדלים רק על סמך שינויים פיזיים‪ .‬מדובר על‬
‫חברה‪ ,‬היסטוריה תרבותית‪ ,‬מאבקים חברתיים‪ .‬מדגיש ראיית עולם של הקסם בגישה האבולוציוניסטית‪.‬‬
‫הכישוף מתפקד כתיאוריה הסברית ב‪/‬ויחסים בין בני אדם‪.‬‬
‫אין ספקנות בגישה כמו שלנו אין ספקנות בתפיסה המדעית‪ .‬הם מסתכלים על כישוף(מאישימים את המכשף כמו‬
‫שאנחנו מסתכלים על מגן ברקים(מאשימים את המתקין)‪.‬‬
‫ההנחה שלו היא שהאפריקאים לא יקראו את מה שהוא כותב‪ ,‬משתמש באנחנו והם‪ .‬הוא מנסה להסביר את‬
 ‫ההתנהגות של אפריקאים הבאים במגע אם אירופאים‪ -‬ייתכן שגישתם מעכבת אותם מבחינת עבודה בעולם‬
‫המודרני שלנו‪-‬האירופאים‪.‬‬

‫שיעור‪7-‬‬
‫גישת הקונפליקט‪ -‬מקס גליקמן אבי הגישה‪ .‬נקודת מבט שמקדישה תשומת לב ליחסי הכוחות החברתיים‬
‫שבתוכם התופעה הנחקרת קיימת‪.‬‬
‫קרל מרקס‪ -‬רואה את המציאות כולה כקונפליקט‪ .‬מרכז החברה הוא יחסי כח‪.‬‬
‫הפועלים לא מבינים שבעלי אמצעי הייצור תלויים בהם‪.‬‬
‫דת=מנגנון דיכוי‬
‫*מבוסס אתנוגרפיה‪.‬‬
‫שימוש במתודה‪ -‬מקרה מבחן מורחב‪ -‬סיטואציות ולא מבנים חברתיים‪ -‬התבוננות בהתהליכים ובאופן שבו‬
‫הפרטים בוחרים להזדהות בסיטואציה ספציפית‪.‬‬
‫קונפליקוט‪ -‬בית ספר מנצסטר‪-‬גליקמן‪ -‬יצאה נגד הגישה הפונקציונאליסטית ונגד הדגש על נורמות וערכים‪.‬‬
‫מדברת על מאבק‪ .‬נק' המוצא של הגישה היא‪ -‬קונפליקטים ופערים בין הכללים לבין ההתנהגות בפועל הן‬
‫המרקם ממנו עשויים החיים החברתיים‪ .‬שיווי המשקל מאוד שביר‪.‬‬
‫"מפלגות וקבוצות שונות פועלות תוך כדי שהן עושות מניפולציות על אמונות מיסטיות כדי שזה ישרת את‬
‫האינטרסים שלהם"‬
‫הגשר‪ -‬אתנוגרפיה של גליקמן על סיטואציה שקרתה בזמנו עם שבט הזולו‪ .‬ישנה הסתכלות על כמה קבוצות‬
‫במקביל ומערכת הכוחות ביניהם‪ .‬השטח כולו עשוי ממתחים וקונפליקטים מתחת לפני השטח‪.‬‬
‫*דגש על התבוננות על חיי היום יום שם הקונפליקט מושקע בסיטואציה‪-‬יהודים ערבים לדוגמא‪.‬‬
‫מעבר פרדיגמטי בין פונקציונאליזם לקונפליקט‪ -‬מעבר מכיצד קבוצות שומרות על לכידות >האופן בו קבוצות‬
‫מתמודדות עם קונפליקטים ויחסי כח‪ .‬הסתכלות על ההווה מבלי היסטוריה>הווה תוך כדי קישורו להיסטוריה‪.‬‬
‫מיקוד על קבוצה הומוגנית>זירה פוליטית בה מספר קבוצות‪.‬‬
‫מפגש בין קבוצות מחדד את הגדרתן וגבולותיהן(לפני הגעת האדם הלבן‪ -‬הם היו רק שבט ‪ X‬ולאחר מכן הפכו‬
‫להיות שחורים)‪.‬‬
‫*מה אנשים אומרים על עצמם לבין מה עושים בפועל‪.‬‬
‫*המשא ומתן שאנשים עושים עם החוקים‪.‬‬
‫המהפכה הירוקה‪-‬הכנסת טכנולוגיות חלקלאיות והגדיל את הפערים בין העניים לעשירים‪ .‬האיכרים עשו מעין‬
‫שביטה בה הם עבדו לאט מאוד‪ ,‬עשו נזקים קלים לרכוש וכלים‪ .‬הם הבינו את מגבלות כוחם ופנו לאסטרטגיות‬
‫התנגדות יומיומיות‪ -‬דוגמא למאבק לא פורמלי לא דרמטי‪.‬‬
‫נידה‪ -‬אפשר להסתכל עליה גם במובן הסטרוקטורליסטי‪ -‬טהרה טומאה‪ ,‬ובגישת הקונפליקט בזה שנשים יכולות‬
‫להשתמש בזה ככלי מיקוח כדי להשיג את מבוקשן‪.‬‬
‫מאבקי צוות רפואי להנהלה‪ -‬ההנהלה רוצה לפקח על הצוות‪ -‬והצוות רוצה אוטונומיה‪ .‬מצד ההנהלה זה ייעול‬
‫השירות אבל גם כלי פיקוח על תפוקת העובדים‪ .‬הצוות‪ -‬זה ימנע מתן שירות הוגן לכל מטופל על צרכיו(הקדשת‬
‫פחות זמן למטופל כדי לעמוד ביעדים) ומעקב וריגול‪ .‬יש משא ומתן בין הקבוצות‪ .‬מע' ממוחשבת=פנאופטיקון‪.‬‬
‫מישל פוקו‪ -‬פוסט סטרוקטורליסט‪ -‬תצורות ידע מדעי הן צורות של אירגון המרחב כצורות של כח‪ .‬הוא מסתכל על‬
‫צורות חדשות של משמוע של אנשים ומקשר אותן לצורות של ידע הרואות את עצמן כנאורות‪ .‬הוא רואה בצורות‬
‫ידע זה כמשטרי כח‪.‬‬
‫דוגמא‪ -‬הנצרות ורפואה הן משטרים בעלי אותה מטרה‪ -‬שליטה על האכולוסיה‪.‬‬
 ‫*פנטיקון‪ -‬מבנה אדריכלי כרפורמה חברתית ומשפטית‪ -‬מגביר נראות של אנשים בתאים שלהם ומאפשר מעקב‬
‫מתמשך על האנשים המבודדים בתאיהם‪ -‬הם אינם יודעים מתי צופים בהם ומתנהגים בהתאם‪.‬‬

‫השוואה בין המאמרים‪-‬מ‬

‫‪- 1‬הנושא של הכותרת הוא הגיליון‪-‬מקיים תהליך הטמעה של טכנולוגיה וסוקרת בהשראת פוקו‪.‬‬
‫‪.2‬המרפאות עצמן הן הנושא של הכותרת‬
‫‪ – 1+2‬מושא הכח‪.‬‬
‫‪. 1‬טכנולוגית המידע‪ ,‬מצלמות ומעקב שנותנות הרגשת סטרס קבוצות שונות‪ ,‬מגיבות באופן שונה לתהליך‪.‬‬
‫האחיות‪ -‬מנסות להגדיל את הנראות שלהן‪ ,‬והרופאים‪-‬מנסים להקטין‪ .‬בר לב‪ -‬הטכנולוגיה לא עובדת לכיוון אחד‬
‫והיא תוצאה של משא ומתן בין הקבוצות‪ .‬מהווה גישה תהליכית שמייצגת את הטכנולוגיה ומראה שינוי לאורך זמן‪.‬‬
‫‪.2‬על ההתחלה מגדירים מה זה חוסר העצמה ולא מהי העצמה‪ .‬במשך כל המאמר הכותבים מתארים את‬
‫התהליכים החיוביים שמרגישות הפונות בחברה המוסלמית בישראל אל המרפאות המסורתיות שמפעילות את‬
‫"קסמיהן"‪ .‬למשל פניה למרפאה כביטוי אוטונומי של הפונה‪ -‬בוחנים את משמעות הקשר הנרקם בין הפונה‬
‫למרפאה> מתארים את הקשר כקשר התואם בין אם לבת‪ ,‬ובכל זאת הקשר מעצים‪ .‬איך התהליך מחנך אותן‬
‫ומחזירן לתפקידן החברתי‪ .‬המפגש כרוך במסירת ידע וביצירת בני ברית‪ .‬לפונה יש הרגשת לגיטימציה לחברה‪.‬‬
‫‪.1‬מגיבה לכח ומנסה להראות איך ניתן להתנגד להחלטות ולהשתמש בטוכנולוגיה ולאו דווקא להיות מופעלים‬
‫דרכה‪ .‬כיצד להשתמש בה‪.‬‬
 ‫שיעור ‪8‬‬
‫תפקיד האנתרופולוג על פי גישות‬
‫פונקציונאליסטים‪ -‬אנתרופולוגיה היא מדע ‪ hard science-‬מוכח‪ .‬על פי בראון ההשוואה היא זו ההופכת את‬
‫האנתרופולוגיה למדעית‪.‬‬
‫קוסמולוגיה‪ -‬פריטצארד – אנתרופולוגיה היא אומנות‪ -‬תהליך של תרגום תרבות‪>.‬‬
‫פרשנות‪ -‬גירץ‪-‬אנתרופולוגים הם פרשנים של תרבות‪ -‬מפרשים פרשנות‪(.‬מפתח את דברי פריצארד)‬
‫הגישה הפרשנית‪ -‬תרבות היא מערכת של סמלים ומשמעויות‪ ,‬מערכת של קוארדינטות שביחס אליה אנשים‬
‫ממקמים עצמם בעולם ובאמצעותם הפעילות האנושית לובשת משמעות‪.‬‬
‫*אקט הטלת המשמעות הוא תנאי ראשוני של קיום אנושי‪.‬‬
‫תפקיד האנתרופולוג על פי גירץ‪ -‬פרשן‪ ,‬מה היחיד חושב שהוא עושה? מה מובע ומסומל בפעולה חברתית?‬
‫תפקידו לתאר תיאורים גדושים כדי להעביר כמה שיותר מידע לקורא על תרבות מסויימת‪.‬‬
‫*חותר להסביר מה היחיד חושב שהוא עושה‪ -‬תוך כדי מתן התייחסות למונחים תוך תרבותיים(‪ ,)emic‬תוך שימוש‬
‫במושגים אנתרופולוגיים(‪ .)etic‬ההסתכלות היא מאקרוסקופית‪ -‬הקשריות והפרשנות שזורות בטקסט‪.‬‬

‫קרב תרנגולים‪-‬מדמה המבנה החברתי‪ -‬מאבק על סטאטוסים של בעלי התרנגולים‪ .‬זהו סיפור שהבאלונזים‬
‫מספרים לעצמם על עצמם על החיים עצמם‪ ,‬על האופי הבאלונזי‪,‬אלימות ודרכי התיעול שלה‪-‬מכילה צופן רגשי‬
‫מרכזי של התרבות‪.‬‬
‫*יש קתרזיס של רגשות‪-‬דחיסות של משמעות‪.‬‬
‫התבוננות בטקס מסייעת בידינו להבין את הצפנים הרגשיים‪,‬מבנים סמליים ואת המתחים המובנים בחברה שאנו‬
‫חוקרים‪.‬‬
‫יכולים להיות מספר פירושים תחת אותה מערכת קורדינאטות תרבותיות‪.‬‬
‫מחקר של דרייפר‪ -‬הכניסה אבות לאולטרסאונד עם נשותיהם‪ -‬התוצאה הייתה שהגברים הרגישו שהחוויה הייתה‬
‫מעוררת‪ ,‬הם הבינו שזה משהו מוחשי‪ -‬הכח לדמיין‪ -‬האב יכל לדמיין את העובר שלו‪.‬‬
‫האולטרסאונד נחווה כטקס מעבר אל האבהות‪ -‬המחושיות גורמת לזה להיות אמיתי‪.‬‬
‫הפרשנות‪ -‬הרופא מחפש לראות שהכל תקין‪ ,‬האב מחפש ודאיות לראות שזה אמיתי‪ .‬כל אחד מפרש את‬
‫הסיטואציה שונה‪.‬‬
‫לא ניתן להצביע על קשר בין תרבות לבין דפוסים של בריאות וחולי‪.‬‬
 ‫שיעור ‪-9‬‬
‫עבודת שדה‪ -‬מרכז העשיה האנתרופולוגית‬
‫אנתרופולוגיה היא מחקר על אנשים‪ -‬אי אפשר לערער על מסקנותיו‪.‬‬
‫הרעיון האתנוגרפי מציג את הרעיון האובייקטיבי כפי שהוא‪ -‬לפעמים הנחקר גם עושה מחקר על החוקר‪.‬‬
‫החוקר משפיע על תוצאות המחקר‪.‬‬
‫כתיבה אנתרפולוגית דורשת רפלקטיביות‪ -‬היכולת לשקף‪/‬לתת את הדעת על כיצד זהותו‪,‬חשיבתו‪ ,‬התנהגותו של‬
‫החוקר משליכים על אופן ההתנהלות בשדה‪ ,‬סוג החומר שניתן לאיסוף‪ ,‬וכמו כן ניתוחו‪.‬‬
‫בשדה ייש נקודות מבט שונות לכל אנתרופולוג‪.‬‬
‫אתנוגרפיה מרובת אתרים‪ -‬יותר קל לחקור מספר מקומות בעקבות הקלות של התחבורה ובאמצעות התנועות‬
‫הרבות של חברות‪.‬‬
‫ריאליזם אתנוגרפי‪ -‬הראיה באתנוגרפיה גשיטה מוצלחת הלא ניתנת לערעור‪ .‬ניפוץ= ‪ 2‬אנשים שונים רואים בצורה‬
‫שונה‪.‬‬
‫יוסי ועקנין‪ -‬יורם בילו פרסם מאמר על מרפא מרוקאי שהוא רצה לחקור‪ .‬הגיע למסקנה שהיה נוכל גדול‪ .‬כל‬
‫המרואיינים היו ילדים בזמנו והכל היה מסיפורים‪.‬‬
‫כשבילו נסע למרוקו והתחיל לחקור הוא גילה שהוא בא משושלת של בעלי מעמד‪ .‬בילו גילה שהדמות היא דמות‬
‫בעייתית‪ .‬שהתאסלמה‪ ,‬הייתה אלכוהוליסטית וכו'‪.‬‬
‫לאחר פרסום המאמר‪ -‬התקשר אל בילו יוסי ועקנין ואמר שהוא חלם על המרפא ושהמרפא אמר לו‪ ,‬ללכת ולהקים‬
‫מרכז מורשת לזכרו‪ .‬יוסי הקים את המרכז מורשת‪ -‬יוסי התפרסם והיה לרב גדול‪ .‬הוא טען שמצא ספר של‬
‫הדמות‪ .‬יוסי הפך לדמות מוערצת על ידי מרוקאים‪ .‬לאורך כל הדרך היה לבילו קונפליקט פנימי‪ -‬יוסי הציג את‬
‫הדמות כדמות חיובית ולא מה שהיה לפי מחקרו של יורם‪.‬‬
‫ביקש מיורם שיקרא לו הרב ועקנין והזמין את יורם להרבה אירועים‪ -‬יורם לא ידע כיצד להתמודד עם מה זה שמצד‬
‫אחד הוא אמר דברים רעים על המרפא ומצד שני יש את ועקנין שמספר דברים טובים למרפא‪.‬‬
‫נוצרה מערכת יחסים בין יוסי ליורם‪.‬‬
 ‫שיעור ‪ -10‬שארות‬
‫תהליך שעברה האנתרופולוגיה כדסיפלינה‬
‫גישה מכוונת מבנה>גישות מכוונות פעולה>גישה מכוונת משמעות(סטרוקטורליזם של לוי שטראוס‪,‬דאגלס‪,‬‬
‫קוסמולוגיה‪ ,‬גישה פרשנית)‪.‬‬
‫אנתרופולוגיה של שארות‪ -‬קטגוריות שארות עשויות להיתפס בצורות שונות ולארגן חברות באופנים שונים בתוך‬
‫הקשרים חברותיים ותרבותיים שונים‪ .‬שארות = פרמטר למדידת התקדמות של חברה‪-‬אבולוציניזם‪.‬‬
‫מנק מבט פונקציונאליסטית ‪ -‬יחסי שארות הם הסדרים חברתיים המבטיחים את ההמשכיות של הקבוצה‪.‬‬
‫מלינובסקי‪-‬ישנה הפרדה בין האב הרוחני לאב הביולוגי‪ -‬האם בונה את הגוף של העובר והאב לא תורם‬
‫לייצור(שבט טרובריאנדר)‪ .‬באירופה‪ -‬האב פותח את הדלת לעובר להיכנס‪.‬‬
‫שארות= כלי שמסדיר העברה של רכוש‪ ,‬מקצוע וכו'‪ .‬הכללים הללו מבטיחים את ההמשכיות של החברה‪.‬‬
‫קשרי שארות מחולקים ל‪-2‬‬
‫מבוססי תהליך‪ -nurture-‬תהליך גידול הילד והתרומה להתפתחותו‪.‬‬
‫מבוססי אירוע‪ -nature-‬האב הכניס להריון‬

‫שבט ה‪ – HUA‬שארות היא תהליך‪-‬יחסי חליפין של ‪(NU‬הזנה‪/‬אנרגיה העוברת לכל)‪ .‬הם מאמינים שעובר נוצר‬
‫מהתערבבות של דם‪,‬מחזור וזרע‪ .‬חייבים להמשיך ולתת לו ‪ NU‬כדי שימשיך‪ -‬להמשיך לשתול זרע ברחם כדי‬
‫שימשיך להתפתח‪.‬‬
‫תינוק גוגל‪ -‬מיזם פונדקאות בינלאומית‪ -‬תוך שימוש ברשת גלובלית‪ -‬זרע של זוג נשלח מישראל‪ ,‬ביצית מארה"ב‬
‫ואישה אמריקאית אחרת פונדקאית‪ -.‬אתנוגרפיה רב אתרית‪.‬‬
‫אתנוגרפיה קלאסית‪ -‬התמקדות בשבט יחיד באיזור תחום יחסית‪.‬‬
‫אנתרופולוגיה רב אתרית‪-‬יכול להיות במספר אתרים או תחנות מרוחקות זו מזו בקנה מידה גלובלי שבהן התופעה‬
‫הנחקרת מתקיימת‪(.‬השתלת איברים‪/‬פונדקאות בינלאומית)‪.‬‬
‫שארות פונדקאות ישראלית‪ -‬הרחקה של העובר מהאם‪ -‬הן רק מאכסנות אותו‪ -‬מה שחשוב זה רק האירוע‪-‬‬
‫הביולוגיה של העובר‪ .‬הן מנותקות רגשית‪.‬‬
 ‫שיעור ‪-11‬‬
‫ג'נט טיילור‪ -‬אנתרפולוגית של הרפואה‬
‫מושג תרבות= זוהי תרבות כישות סטאטית(בלתי ניתנת לשינוי) ודטרמניסטית(לא ברת משא מתן)‪ .‬השיוך‬
‫התרבותי לכאורה קובע באופן מוחלט את ההתנהגות של אלו הרואים עצמה שייכים‪.‬‬
‫תרבות של ההמונג לא סגורה בהכרח מדובר ג"גם וגם"‬
‫לעומת‬
‫אנתרופולוגיה עכשווית‪ -‬תרבות= דינאמי‪ ,‬קונפליקט‪+‬סטרוקטורליזם‪+‬קוסמולוגיה‪.‬‬
‫שונות התנהגותי‪ -‬עבר=גזענות הווה=תרבות‪.‬‬
‫תרבות בתחוםהרפואי‪ -‬קבוצות נבדלות בעלות אופי ייחודי‪ ,‬תרבות שייכת לקבוצות מסומנות הן נשאיות של‬
‫תרבות‪ .‬מצפה שנגישות לונית ותרבותית תתרום לצמצום אי השוויון בביראות וחולי‪.‬‬
‫*הרפואה כתרבות נעלמת מן המסמך‪.‬‬
‫על פי הכתוב לא ניתן לומר שיחסי השארות בקרב המונגים מתגבשת על בסיס מטרליניאלי‬
‫טקס ההו‪-‬פליי= טקס זימון הנשמה‪.‬‬
‫נשמתם של תינוקות עשויה שלא להגיע ליעד באם התינוק אינו אהוב מספיק על ידי הוריו‪.‬‬
‫ילדים משתייכים לשבט אביהם‪ .‬נשים על פי המסורת מחזיקות בשם השבט שלהן‪ .‬נישואים תוך שבטיים הם טאבו‬
‫מוחלט‪-.‬יחסי שארות‪.‬‬
‫על פי המונגים תפקידה של תזונת האם היא רכיב משמעותי בשמירה על בריאות התינוק‪.‬‬
‫על פי צארלס ג'ונסון‪ -‬דמות היתום בסיפורי העם המונגי היא סמל לעם המונגי‪.‬‬
‫הדה=שד‬
 ‫שיעור ‪-12‬‬
‫מנק מבט קוסמולוגית‪ -‬מדע ‪,‬דת ומאגיה הן מסגרות פרשניות שמציעות דימויים ומטאפורות להטלת סדר ופשר‬
‫בעולם‪.‬‬
‫מנק מבט הקונפליקט‪-‬מדע מגיה הן צורות של כח‬
‫נטנוגרפיה‪ -‬מעקב אחר הנחקרים אל המרחבים הוירטואלים שבהם מתרחשת חלק מהמציאות החברתית שלהם‪.‬‬