‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫‪10153‬‬

‫סיכום‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה‬
‫נושאים לשאלות קטנות‬

‫קיץ ‪2018‬ג'‬
‫נינט הלל‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫‪ .1‬דמיון ושוני בין תרבויות עמוד ‪10-12‬‬

‫הדמיון והשוני בין תרבויות זאת השאלה הבסיסית ביותר ששואלים האנתרופולוגים‪ .‬האם עמים שונים זה מזה‬
‫או דומים זה לזה בתרבותם? ובמה הם שונים או דומים? שאלת הדמיון והשוני התרבותי העסיקה‬
‫אינטלקטואלים רבים עוד לפני הולדת האנתרופולוגיה‪ .‬למשל‪ :‬ההיסטוריון היווני הרודוטוס שעשה השוווה בין‬
‫מנהגי העמים ה"ברברים" לבין היוונים‪ .‬גם האינטלקטואל המוסלמי איבן חלדון תיאר את השוני בין העמים‬
‫השונים‪ .‬לעומתם‪ ,‬וולטיר הצרפתי טען לקיומה של ציביליזציה תרבותית עולמית והדגיש את הדמיון בין‬
‫תרבויות העולם‪.‬‬
‫ישנם אנתרופולוגים הטוענים שחברות שונות זו מזו וישנם אנתרופולוגים החוקרים את הדמיון בין התרבויות‪.‬‬
‫גישות שמבוססות על שוני‪:‬‬
‫פרנץ בועז‪ ,‬כתב שהשאלה האנתרופולוגית העיקרית היא "במה )באלו צורות חשיבה או התנהגות( שונים‬
‫שבטים ועמים זה מזה ומה ההסבר לכך?" פרנץ בועז‪ ,‬בגישתו פרטיקולריזם היסטורי מדגיש את השוני בין‬
‫החברות‪ ,‬הוא טען שתרבויות מתפתחות באופן פרטיקולרי‪ ,‬ייחודי להיסטוריה שלה‪ ,‬למיקום שלה בסביבה‬
‫הגאוגרפית‪ ,‬פוליטית אקולוגית ולכן כל תרבות היא ייחודית‪.‬‬
‫גם ויקטור טרנר בעבודתו על טקס התבגרות הבת אצל הנדמבו‪ ,‬רבינוביץ שכתב את המאמר "המסע‬
‫המפותל להצלת נשים חומות"‪ ,‬רוזאלדו במאמרו "על אבלות בקרב האילונגוט בפיליפינים" שמים דגש על‬
‫השוני בין תרבויות‪ .‬גם טרנר ואברמוביץ מראים איך בתוך התרבות היהודית ישנם קבוצות ויחסם התרבותי‬
‫השונה‪.‬‬
‫גישות שמבוססות על דמיון‪:‬‬
‫הגישה האבולוציונית מדברת על "אחדות הרוח האנושית" או "אחדות רוח האדם"‪ .‬היא מדברת על התפתחות‬
‫לאורך זמן‪ ,‬התפתחות תרבותית חד קווי‪ .‬כלומר‪ ,‬שכל ההתפתחויות החברתיות של כל החברות‪ ,‬נמצאות על‬
‫רצף אחד‪.‬‬
‫מורגן טען שהאבולוציה האנושית כולה מתפתחת ב‪ 3-‬שלבים‪ :‬השלב הפראי‪ ,‬השלב הברברי ושלב‬
‫הציוויליזציה‪ .‬מורגן טען‪ ,‬שאם נסתכל למשל על האינדיאנים צפון אמריקאים‪ ,‬נוכל לראות איך היו האירופיים‬
‫בשלב הברברי שלהם‪ .‬הוא קרא לתרבויות האלה " מאובנים חיים"‪ .‬משום שבעיניו הם לא עברו שום שינוי‬
‫מתחילת האנושות‪.‬‬
‫טיילור גם דיבר על התפתחות אבולוציונית בת ‪ 3‬שלבים והוא התייחס לאבולוציה של הרוח האנושית‪ :‬שלב‬
‫המאגיה‪ ,‬שלב הדת ושלב המדע‪ .‬גם כאן ההתפתחות היא חד קווית שבו כל התרבויות יעברו כל אחד בקצב‬
‫שלו את שלושת השלבים‪.‬‬
‫הגישה הסטרוקטורליזם לוי שטראוס ומרי דאגלס מדברים על "אחדות של הגוף"‪.‬‬
‫את הגישה הסטרוקטורליזם‪ ,‬ייסד לוי שטראוס והוא מתייחס לניגוד בסיסי מנטלי שקשור למבנה המוח‬
‫האנושי‪ .‬כיוון שמבנה המוח האנושי הוא דומה‪ ,‬אז בעצם מבחינתו של לוי שטראוס כל התרבויות מבוססות על‬
‫צמדים של ניגודים כאשר בין הניגודים האלה מגשר "יצור כלאיים"‪ .‬במאמרו "על יעילותם של סמלים"‪,‬‬
‫שטראוס מדבר על שאמן ששר שיר ליולדת המתקשה בלידתה‪ ,‬והוא מצביע על דמיון בין עבודתו של השאמן‬
‫לפסיכולוג מערבי‪.‬‬
‫מרי דאגלס היא סטרוקטורליסטית פונקציונליסטית‪ ,‬היא מדברת על הניגוד של לוי שטראוס "טוהר וטומאה"‬
‫בצורה קצת שונה‪ ,‬אין אצלה ייצור כלאיים‪ .‬היא מדברת על הרצון של קבוצות להגן על הגבולות שלהם‬
‫באמצעות טקסי טהרה שונים‪ .‬לשמור על טהרה ולמנוע את מה שאותה קבוצה מכנה טומאה‪ ,‬לחדור פנימה‪.‬‬
‫אורטנר אומרת שהמשותף בתרבויות שונות הוא הניסיון של האדם להשליט סדר על הטבע ולהשתמש בו‬
‫לצרכיו‪.‬‬
‫הגישה הפונקציונליסטית סטרוקטורלית רדקליף בראון‪ ,‬בעבודתו על יחסי לצון‪ ,‬מתייחס לצד של הדמיון כי‬
‫הוא אומר שתרבויות מתפתחות בדרכים דומות ובאופנים דומים‪.‬‬
‫הגישה הפונקציונליזם פסיכולוגי מלינובסקי אומר שלכל התרבויות יש צרכים פסיכולוגיים וצרכים ביולוגים‬
‫הקשורים להישרדות הקבוצה כגון‪ :‬תזונה‪ ,‬רבייה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬לכידות חברתית ועוד‪...‬‬

‫‪2‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫הגישה הנאו אבולוציוני סטיוארט מדבר על הדמיון‪ .‬במה הבאנדים הפאטריליניאלים שונים ומה קווי הדמיון‬
‫שיש בהם ולמה הם התפתחו במקומות שונים בעולם בצורה דומה‪.‬‬
‫הגישה הסוציו‪-‬ביולוגית בליג' בירד מבצעת עבודת שדה בחברה אחת‪ ,‬אך היא משווה אותה לחברות נוספות‬
‫והגיע למסקנה שהתרבויות דומות זו לזו בשתי הנחות‪ :‬הנחת אחדות הרוח האנושית והנחת אחדותו הביולוגי‬
‫של גוף האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬אנתרופולוגים יישומיים ולקוחותיהם )כול סימונס והרצפלד( עמוד ‪16-18‬‬
‫במקביל לאנתרופולוגיה הבסיסית‪ ,‬התפתחה אנתרופולוגיה יישומית המשמשת למטרות יישומיות למען‬
‫האחר‪.‬‬
‫האנתרופולוגיה הבריטית נתפסה כשפחת האימפריה‪ .‬אנתרופולוגים כגון מלינובסקי ורדקליף בראון‪ ,‬האמינו‬
‫בתועלת שיכלו להביא לממשלתם במושבות‪ ,‬אבל שאר האנתרופולוגים הבריטים נחשבו כאנתרופולוגים‬
‫ליברלים ונחשדו בקרבת יתר לילידים‪.‬‬
‫האנתרופולוגיה האמריקאית נוסד במטרה להנחות את הממשל ביחסו עם האינדיאנים ובמטרה לשמר‬
‫ולתעד את לשונותיהם ותרבויותיהם‪.‬‬
‫‪ 2‬דוגמאות לאנתרופולוגיה יישומית‪:‬‬
‫• בשנות השבעים של המאה הקודמת‪ ,‬תכנן חיל ההנדסה האמריקאי לבנות סכר גדול על אגם סונומה‬
‫בצפון לסן‪-‬פרנציסקו‪ .‬בניית הסכר הייתה מיבשת אזור נרחב שצמחו בו קנים שמהם קלעו אינדיאנים בני‬
‫פומו סלים והתפרנסו ממכירתם ולמעשה הייתה מביאה על תרבות זו כליה‪ .‬נציגי האינדיאנים הגישו‬
‫לבית המשפט הפדרלי התנגדות לתכנית וחיל ההנדסה שכר את שירותיו של האנתרופולוג לרנר‪ ,‬כדי‬
‫שיחקור את תרבות הפומו ואת ההשלכות עליהם של בניית הסכר ויציע פתרונות‪ .‬לאחר מחקרים והודות‬
‫לתמיכה כספית‪ ,‬הועברו שתילי הקנים לאזור מרוחק מן הסכר שבו יכלו לצמוח ולהתרבות ללא הפרעה‪.‬‬
‫מעורבותו של לרנר הצילה את תרבות הפומו מכליה‪.‬‬
‫• בשנות החמישים של המאה הקודמת‪ ,‬נסגרה הפנימייה בשמורות האינדיאנים היוטים ותלמידים בני‬
‫השבט נאלצו ללמוד באנגלית בלבד בביה"ס אמריקנים כלליים‪ .‬בסוף שנות השישים רק מעטים מבני‬
‫השבט היו מסוגלים לדבר בשפתם העתיקה‪ .‬בתגובה לכך‪ ,‬פנו בני השבט לאנתרופולוג והבלשן ויליאם‬
‫ליפ‪ ,‬שיעזור להם לשחזר את השפה היוטית ולהנחילה לצעירים‪ .‬בעבודה משותפת עם בני השבט‪,‬‬
‫התחילו להקליט את השפה ולהעבירה לכתב‪ .‬השלב השני היה הכשרת אנשים מבני השבט להורות את‬
‫השפה ולשלב אותה בתכנית הלימודים בביה"ס‪.‬‬
‫האם יש לשמר תרבויות ילידם בכל מחיר?‬
‫יש אנתרופולוגים שמזכירים שהילידים עצמם מעוניינים להשתלב בתרבות השלטת‪.‬‬
‫סימונס טוען שלא תמיד זה טוב ונכון להתערב לילידים‪ ,‬לא תמיד הם רוצים בכך‪ .‬אבל‪ ,‬השתלבותם בתרבות‬
‫השלטת מגדילה את סיכוייהם לניעות כלכלית ואם הם ימשיכו לשמר את תרבותם‪ ,‬זה עלול לשמר גם את‬
‫נחיתותם בשוק העבודה‪.‬‬
‫הרצפלד מכיר בעובדה ששימור או שינוי של תרבויות ילידים הוא עניין מורכב ואי אפשר לכפות על הילידים‬
‫עמדה זו או אחרת‪ ,‬אבל אפשר להיענות לבקשותיהם ולהציע פתרונות לבעיותיהם‪.‬‬
‫‪ .3‬אתנוגרפיות של ההווה עמוד ‪21‬‬
‫אנתרופולוגים רבים ראו ב"פראים" עמים שלא התפתחו‪ ,‬מעין "מאובנים חיים" והתבוננות בהם מראה איך הם‬
‫היו משחר ההיסטוריה‪ ,‬הכוונה היא שהם לא השתנו‪ .‬האמונה המוטעית הזאת‪ ,‬שלמעשה לאותם תרבויות‬
‫"פרימיטיביות" אין היסטוריה‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬שלא חל בהם כל שינוי לאורך כל ההיסטוריה‪ .‬מתוך הנחה זו נכתבו‬
‫"אתנוגרפיות של ההווה" הכוונה היא שהכתיבה והתיאור של אותן תרבויות למעשה מתעלמת מההיסטוריה‬
‫ומהשפעות חיצוניות על אותן תרבויות‪.‬‬
‫פרנץ בועז בגישה פרטיקולריזם היסטורי‪ ,‬מותח ביקורת על כך וטוען שלכל תרבות יש את ההיסטוריה‬

‫‪3‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫הייחודית שמעצבת אותה‪.‬‬

‫גם אלינור ליקוק בגישתה הפמיניסטית‪ -‬מרקסיסטית מוכיחה במחקרה שתרבויות הן תופעה תלוית הקשר‬
‫היסטורי המתאפיין במאבק‪ .‬ומוכיחה שמעמדן של נשים בחברות אינדיאניות בצפון אמריקה היו שוויוניות‬
‫לגברים עד שהגיעו האירופיים וחוללו שינויים עמוקים בחברות האינדיאניות‪.‬‬
‫‪ .4‬מנקודת הראות של היליד עמוד ‪24‬‬
‫מלינובסקי גילה עניין רב בתמונת העולם של הילידים והוא אמר שהאנתרופולוגים צריכים לבחון את‬
‫המציאות מנקודת מבטו של היליד ושרק אנתרופולוג יכול לייצג את היליד‪.‬‬
‫קליפרד גירץ‪ ,‬בגישתו הפרשנית‪ ,‬שכתב את מאמרו על קרב התרנגולים‪ ,‬אמר שהעיקרון הזה של מלינובסקי‬
‫"נקודת מבטו של היליד" הוא עיקרון שלא ניתן ליישום משום שיש פער בין החוקר לנחקר‪ ,‬בין נקודת מבטו‬
‫של האנתרופולוג לבין נקודת מבטו של היליד ולכן לא ניתן להגיע לנקודת מבטו של היליד‪ .‬לכן תפקידו של‬
‫האנתרופולוג לצמצם את הפער הזה ע"י קרבה‪ ,‬שיחות‪ ,‬ראיונות וסמלים‪ .‬אמנם האנתרופולוג לא יכול להגיע‬
‫לנקודת מבטו של היליד אבל הוא יכול לספר את הסיפור שלו‪" .‬מנקודת מבטו של היליד"‪.‬‬
‫‪ .5‬מלינובסקי והקולה עמוד ‪33‬‬
‫כשברוניסלב מלוניסקי נאלץ לשהות בפפואה גינאה ובאיי טרובריאנג הוא גילה שם תופעה חברתית מעניינת‪.‬‬
‫הוא ראה שיציאה לדייג כרוכה במסע ארוך ומסוכן והבין שהדייגים כדי לצאת לדייג הם זקוקים לתמיכה‬
‫פיזית‪ ,‬נפשית וביטחון למקרה אם תפרוץ סערה‪ ,‬הם יוכלו לרדת באי של השכן ולשהות שם עד חלוף‬
‫הסערה‪ .‬וכדי שזה יקרה‪ ,‬הם יצרו רשת חברתית בין האיים ע"י טקס "הקולה"‪ .‬הטקס הזה הוא מן שרשרת של‬
‫מחויבות שיש לו מנגנון וחוקים שמחייבים אותם לתת תכשיט מסוים לכיוון השעון ולקבל תכשיט אחר‬
‫בתמורה נגד השעון‪ .‬אותו אורח שמגיע‪ ,‬מעניק תכשיט למארח שלו ומצפה למתנה עתידית בתמורה‪ .‬לאותם‬
‫תכשיטים אין ערך כלכלי‪ ,‬אבל לטקס החילופין הזה יש ערך סימבולי מאוד חשוב הקשור לסטאטוס חברתי‪.‬‬
‫מלינובסקי מתבונן על המוסד התרבותי הזה ומנסה להבין את מטרה‪ .‬הוא מכנה אותה "התאוריה‬
‫הפונקציונליסטית ביולוגית‪/‬פסיכולוגית" כי הטקס הזה ממלא פונקציה חברתי מסוימת במטרה ליצור‬
‫תחושת ביטחון ושייכות‪.‬‬
‫מלינובסקי אומר שצריך להגיע ל"נקודת מבטו של היליד" ע"י עבודת שדה אינטנסיבית‪ ,‬איסוף חומר ותצפית‬
‫משתתפת‪ .‬אך מצד שני הוא אמר "אפילו ליליד החכם ביותר אין מושג ברור שהקולה הוא הבניה חברתית‪.‬‬
‫סביר להניח שהוא היה מספר לך על התנסויותיו האישיות"‪ .‬מלינובסקי אמר‪ ,‬בסוף של דבר‪ ,‬היליד לא יכול‬
‫לספר לך את התמונה השלמה‪ ,‬גם היליד הכי חכם בכפר‪ ,‬יספר לך על הטקס מתוך ניסיונו האישי‪ .‬לכן‬
‫מלינובסקי אומר שרק החוקר‪ ,‬האנתרופולוג‪ ,‬באמצעות ריחוק‪ ,‬באמצעות התבוננות רחבה יוכל להבין את‬
‫התמונה השלמה ולהסביר את התפקיד החברתי של הקולה‪.‬‬
‫‪ .6‬משבר הייצוג עמוד ‪33‬‬
‫משבר הייצוג התרחש בשנות ה‪ 70-‬והיא השפיעה על האנתרופולוגיה מאז‪.‬‬
‫הגישה המסורתית של האנתרופולוגים כמו מלינובסקי ובועז‪ ,‬כונתה בשלב מאוחר יותר כ"ראליזם תמים"‪ .‬הם‬
‫חשבו שאם אנתרופולוג שוהה פרקי זמן ארוכים בשדה‪ ,‬לומד את שפת המקום‪ ,‬מבצע תצפית משתתפת‪,‬‬
‫אוסף פרטים רבים‪ ,‬אז בעצם יש לו סמכות להעביר את הידע הזה לקורא והידע הזה מתקבל כידע‬
‫אובייקטיבי "מדעי"‪.‬‬
‫מלינובסקי אמר שאף יליד אפילו החכם ביותר לא מסוגל לראות את כל מערכת הקולה ולהבין את ההבניה‬
‫החברתית שלה אלא רק האנתרופולוג שעשה את המחקר בצורה מקיפה מאוד יכול וצריך להרכיב את‬
‫תמונת המוסד הגדול במידה רבה כפי שפיסיקאי מרכיב את התיאוריה שלו‪.‬‬
‫גם ויקטור טרנר‪ ,‬במחקרו על טקסי ההתבגרות של בנות בשבט הנדמבו‪ ,‬קרא לתפיסת הילידים‬
‫"פרספקטיבה מבנית" ואילו הוא מתאר את האנתרופולוג כ"צופה מיוחד"‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫אנתרופולוגים אחרים ניסו לחזק את הטענה הזאת ואמרו‪ .‬כדי להבין תרבות מסוימת‪ ,‬דרוש מידע מסוים של‬
‫"זרות מקצועית" כלומר‪ ,‬אדם מתוך התרבות‪ ,‬לא מסוגל להבין אותה לעומקה‪ .‬וכדי להבין את התרבות‪ ,‬דרוש‬
‫ריחוק הכרתי ורגשי מהתרבות הנחקרת‪.‬‬
‫לזרות מקצועית יש יתרונות אבל גם חסרונות כמו למשל בעיית השפה‪ .‬אנתרופולוג שלומד את השפה הזרה‪,‬‬
‫לעולם לא ישלוט בשפה ברמת שפת אם ולכן הוא עלול לאבד דקויות תרבותיות‪.‬‬
‫בעיה נוספת היא דעות קדומות‪ .‬לפעמים יש ציפיות מסוימות מתרבות מסוימת וכשהולכים לחקור את אותה‬
‫תרבות‪ ,‬מגלים שהתרבות היא שונה ולא תמיד יודעים איך להתמודד עם זה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬דעות קדמות‬
‫עלולות לגרום נזק בדיוק כמו שקרה בחברת האיגבו שבו היו ‪ 2‬שלטונות‪ ,‬של גברים ושל נשים‪ .‬וכשבאו‬
‫הבריטים וכבשו את המקום הם מינו משטרים גבריים בלבד ובכך הם ביטלו את שלטון הנשי וגרמו לנזק בלתי‬
‫הפיך‪.‬‬
‫כשתמו הקולוניאליזם והתחילו לקום אוניברסיטאות ומכללות באותן מדינות‪ .‬אותם ילידים שקבלו הכשרה‬
‫להיות אנתרופולוגים העלו את השאלה "מי בכלל מוסמך לייצג את התרבויות האלה?" האם אותם חוקרים‬
‫מערבים או בני המקום שגדלו בתוך התרבות הזאת?‬
‫השאלות האלה עלו יחד עם הרעיון הפוסט‪-‬מודרניזם שאומר הפוך מהרעיון המודרני שיש אמת אחת וצריך‬
‫לחקור אותה‪ ,‬אלא שאין אמת אחת‪ ,‬לכל אחד יש את האמת האישית שלו‪ ,‬או את נקודת מבטו ואין דבר כזה‬
‫אובייקטיבי‪ .‬כל השאלות האלה מערערות את היחס לסמכות‪.‬‬
‫בעקבות הדיונים האלה‪ ,‬האנתרופולוגים המערביים נתפסים כשותפים לתפיסה שהיליד הפך לאובייקט ובכך‬
‫הם נתפסים כלא מוסריים והכתיבה האתנוגרפית שלהם‪ ,‬נתפס כאמצעי דיכוי של אותם קבוצות ילידיות‪.‬‬
‫בעקבות הביקורות האלה על האתנוגרפיה‪ .‬האתנוגרפיה‪ ,‬פרי עבודתם של אנשים שישבו בשדה‪ ,‬חודשים ואף‬
‫שנים ותיעדו את הכל בכתב‪ ,‬כבר לא נתפס כאמת אלא כעוד פרשנות‪ .‬וממה טובה הפרשנות של מלינובסקי‬
‫מפרשן אחר? ולמעשה האתנוגרפיה הצטיירה כ"ספרות" ולא כדבר מדעי‪.‬‬
‫בעיה שנוספת שעלתה היא בעיית השפה‪ .‬אתנוגרפיות נכתבו בשפות אירופאיות עבור הקוראים האירופאיים‬
‫ולא תמיד היה ניתן לתרגם מושג מסוים לשפה זרה‪ .‬אותו מושג עלול לקבל פרשנות אחרת ובכך ליצור "ריבוי‬
‫משמעויות"‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬נוצר גל חדש של ביקורת פמיניסטיות והיא העלתה כמה נקודות חשובות בעניין משבר הייצוג‪.‬‬
‫הטענה המרכזית של הביקורת הייתה שהידע באופן כללי והידע האתנוגרפי באופן ספציפי‪ ,‬משמש כאמצעי‬
‫לדיכוי של קבוצות מקומיות‪ .‬כשאנתרופולוג הולך לחקור תרבות מסוימת הוא מביא איתו את המושגים של‬
‫התרבות האירופאית שסביר להניח אותם מושגים בכלל לא קיימים באותה תרבות‪ .‬ובנוסף הוא עושה‬
‫השוואות בין כפר אחד לכפר אחר ובכך הוא עולל לכפות את המושגים שלו על קבוצות אחרות‪.‬‬
‫לילה אבו‪-‬לוגוד תוקפת את פרקטיקת ההכללה באנתרופולוגיה שמשמשת לדעתה כאמצעי שליטה של‬
‫הנחקרים והיא אומרת שהאנתרופולוגיה צריכה לאמץ את "האתנוגרפיה של הפריטיקולרי"‪ .‬בעצם צריך‬
‫לחקור מקרים מאוד ספציפיים ולהשתדל להשוות כמה שפחות ביניהם‪ .‬ואת זה היא עושה במאמרה "בין שני‬
‫הריונות" אשר היא משווה בין ההריון שלה להריון של קרימה‪.‬‬
‫סלי סלוקום מותחת ביקורת חריפה על מחקרם של וושבורן ולנקסטר "האדם הצייד" אשר טענו שכל תכונות‬
‫האדם התפתחו מהציידים ולמעשה הם התעלמו לגמרי מהנשים‪ .‬סלוקום מפנה את תשומת הלב לפעילויות‬
‫אחרות‪ ,‬כגון לקט ותפקידי אימהות וטענה שגם הן תרמו לא פחות להתפתחות המין האנושי‪.‬‬
‫‪ .7‬היעלמות תרבויות ומסורות )כולל סינקרטיזם( עמוד ‪31-32‬‬
‫לאחר נפילתו של הקולוניאליזם ושחרור המדינות‪ ,‬אנתרופולוגים פחדו שהתרבויות הילידות ייעלמו‪ .‬אך‬
‫התרבויות הללו לא נעלמות בקלות‪.‬‬
‫התגובה השכיחה למפגש בין תרבויות היא סינקרטיזם‪ ,‬שילוב תוך התאמה בין תרבויות שונות‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫בטקס איסוף הבטטות בטרובריאנד לפני שלטונות הקולוניאליזם‪ ,‬הטקס כלל חגיגות‪ ,‬זלילה‪ ,‬כישוף‪ ,‬יחסי מין‬
‫פרועים ואלימות‪ .‬השלטונות הקולוניאליות לא אהבו את זה‪ ,‬הם ניסו להכניס במקום זה את משחק הקריקט‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫אבל מה שקרה‪ ,‬משחק הקריקט הפך להיות משחק "רווי יצרים" שבו הוא לווה בכל מיני טקסים של כישוף‬
‫והתנהגות אלימה‪ .‬וזה מה שסינקרטיזם הוא‪ .‬כאשר משהו חדש או שונה מתמזג בתרבות מסורתית או‬
‫תרבות ותיקה ‪ ,‬למעשה התרבות הוותיקה לא נעלמת‪ ,‬אלה משתלבת ומשנה את צורתה‪.‬‬
‫‪.8‬אנתרופולוגיה היא בדיה עמוד ‪43‬‬
‫זאת אחת הטענות שעלתה תוך כדי משבר הייצוג‪ .‬והטענה הייתה‪ ,‬האם האתנוגרפיה בנויה על פרשנות‪ ,‬כמו‬
‫שגירץ והגישות הפרשניות למדו אותנו? אז בעצם כל פרשנות היא סובייקטיבית לכן אתנוגרפיה היא סוג של‬
‫ספרות ואם היא כמו ספרות אז למה לא לחקור את האתנוגרפיה בכלים ספרותיים?‬
‫קליפורד ומרקוס טענו שאתנוגרפיה היא בדיה‪ ,‬פרי "מוחם הקודח" של אנתרופולוגים ולא שיקוף של‬
‫המציאות‪.‬‬
‫לטענה זו קמו מתנגדים שאמרו בין היתר שאי אפשר לעשות לאתנוגרפיה ניתוח ספרותי כי סיפורת זה‬
‫טקסט וזה בדיה כי ספרות מומצאת גם אם לפעמים יש בו גרעין של אמת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אתנוגרפיה מבוססת‬
‫על מציאות שהתרחשה ולכן יש להתייחס אליה ולחקור אותה ולהעריך אותה בכלים אחרים ולא בכלים של‬
‫ספרות‪ .‬טענה זו אינה מתמודדת עם התופעה השכיחה של "ריבוי פרשנויות" הגורמת למחלוקות בין‬
‫אנתרופולוגים‪ .‬לדוגמא‪ :‬מרגרט מיד שחקרה את ההתבגרות בסמואה‪ ,‬היא ראתה בהתבגרות מאוד קלה‬
‫ושבני הנוער לא מרגישים לחץ ואין מרד נעורים‪ ,‬הכל פשוט וקל והיא ייחסה לזה למתירנות מינית גדולה שיש‬
‫בחברה הזאת‪ .‬פרימן שחקר את אותה תרבות ‪ 30‬שנה מאוחר יותר‪ ,‬לא מצא שם התבגרות קלה ולא‬
‫מתירנות מינית‪ .‬ואז נשאלת השאלה‪ ,‬למי צריך להאמין?‬
‫‪ .9‬ביקורת גירץ על האתנוגרפיה הרפלקסיבית עמוד ‪42‬‬
‫הכתיבה הרפלקסיבית התפתחה כתשובה למשבר הייצוג‪ .‬האתנוגרפיים מתארים את המקום שהיו בו‬
‫ומשלבים בכתיבתם את החוויות האישיות שלהם‪ .‬כמו שגירץ תיאר במאמרו בקרב התרנגולים‪ .‬כך פעלו גם‬
‫רוזאלדו ואתנוגרפיים אחרים‪.‬‬
‫גירץ ביקר את התפיסה הזאת‪ .‬הוא תיאר את עבודת השדה של רבים מן האנתרופולוגים הרפלקסיבים‬
‫כניסיון ל"הבנת העצמי במסלול העובר דרך האחר" וטען שהטקסטים שייצרו הם "רוויי מחבר" במידה‬
‫מופרזת ומעניינים פחות מתיאורים של תרבות זרה‪ .‬הוא אמר שמרוב שהחוקרים מספרים רבות על עצמם‬
‫הם מעייפים ומשעממים את הקורא ובנוסף לזה‪ ,‬הם מרבים בתיאורים על המחשבות והתהליכים שעברו‬
‫ובכך הם גורמים לטקסט העיקרי של המחקר‪ ,‬להעלם‪.‬‬
‫‪ .10‬מונחי שארות עמוד ‪79-81 ,22‬‬
‫מונחי שארות זה מושג חברתי תאורתי שאומר מי נכנס בתוך מונחי שארות‪ .‬יש מונחי שארות ממיינים‬
‫היוצרים קבוצות שארים בעלי כינוי משותף‪ .‬לדוגמא‪ :‬שקוראים לאישה "אמא" ולאיש "אבא" גם כשהם לא‬
‫ההורים הביולוגיים‪ .‬ויש מונחי שארות מתארים שכל אחד מהם מתאים לאדם אחד‪ .‬לדוגמא‪ :‬אמא‪ ,‬אבא‪ ,‬דוד‪,‬‬
‫דודה‪ ,‬סבא‪ ,‬סבתא‪ ,‬אח‪ ,‬אחות וכו‪ ...‬כל אלה הם כינויי שארות‪ .‬המטרה של כינויי שארות היא ללמד משהו על‬
‫אותה חברה‪ .‬הכינוי הזה שהחברה בוחרת להשתמש בו‪ ,‬מלמד ועונה על השאלה "מי בפנים ומי בחוץ?"‬
‫באמצעות מונחי שארות‪ ,‬האנשים בחברה מגדירים מי היחידה החברתית שלהם ולכן הם בוחרים לכנות אחד‬
‫את השני בכינויי שארות‪ ,‬כי יש צורך להגדיר את הגבולות החברתיים והכינויים הוא האמצאי לכך‪ .‬הביטוי‬
‫בשיטות שונות של מונחי שארות המסווגות – מקבצות או מפרידות – שארים באמצעות מונחים המותאמים‬
‫להם בשיטות שונות‪ .‬האנתרופולוגים זיהו שש שיטות שונות כאלה‪.‬‬
‫אנתרופולוגים רבים מתעניינים בשיטות מונחי שארות‪ .‬כי באמצעות התבוננות בקשרים משפחתיים אפשר‬
‫ללמוד על מבנה חברתי ועל העקרונות המארגנים חברה‪ ,‬על היררכיה‪ ,‬על חינוך‪ ,‬סוגיות מגדריות ועוד‪...‬‬
‫שיטות מונחי שארות אלה מלמדות על העקרונות המרכזיים שלפיהם מתארגנת חברה בהם קבוצות מוצא‪,‬‬
‫דור‪ ,‬מין‪ ,‬סדר ההולדה‪ ,‬מרכזיות היחידה המשפחתית הגרעינית או היחידה המשפחתית המורחבת‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫‪ .11‬דאגלס‪ ,‬הגוף כסמל לחברה עמוד ‪57-58 ,39‬‬

‫מדוע אנתרופולוגיה מתעניינת בשאלת "הגוף"? מרי דאגלס התעניינה במערכת סמלים אוניברסלית ובאחד‬
‫מעבודותיה החשובות "טוהר וסכנה" היא שאלה מדוע בחברות רבות‪ ,‬בעיקר באלו המהוות מיעוט‪ ,‬בולט‬
‫העיסוק בפתחי גוף? מדוע נתפסות ההפרשות הנפלטות מפתחים אלו כמסוכנות ומדוע מתקיימים סביבן‬
‫טקסי טיהור? תשובתה היא שהגוף האנושי מסמל בחברות אלו את החברה‪ .‬זאת הדרך של החברה להציג‬
‫את ה"גבול החברתי" שלהם וטקסי טיהור מבטא את החשש מפני טשטוש הגבולות ומסמל את הפיקוח על‬
‫גבולות החברה ועל הכניסה והיציאה ממנה‪ .‬לדוגמא‪ :‬כשאישה הולכת למקווה כדי "להתנקות"‪ ,‬או כשההודים‬
‫מטהרים את עצמם אחרי פעולות עיקול‪ ,‬הם למעשה אומרים "מי בתוך החברה ומי בחוץ" הם משרטטים‬
‫גבול חברת עבור עצמם ועבור אחרים כי באמצעות התהליך שהאישה הולכת למקווה היא בעצם אומרת‬
‫שהיא יכולה להיות עם בעלה וכך גם ההודים‪ ,‬במהלך הטיהור שהם עושים‪ ,‬הם למעשה מגדירים את עצמם‬
‫כחלק מאותה תרבות‪.‬‬
‫‪ .12‬ראיונות וחקר טקסטים עמוד ‪47-48‬‬
‫זו עוד תגובה למשבר הייצוג‪ ,‬כיוון שבעקבות משבר הייצוג‪ ,‬חלק מהאנתרופולוגים אמרו שעבודת השדה‬
‫נותנת תמונת עולם חלקית של מה שקורה באותה תרבות הילידים ובגלל שהאנתרופולוג נמצא זמן רב‬
‫בשדה המחקר‪ ,‬הוא הופך להיות חלק מהחברה לכן הוא כבר לא אובייקטיבי ולמעשה עבודת השדה היא‬
‫טקסטים‪ ,‬הכוונה שהיא פרשנות של החוקר‪.‬‬
‫לכן הציעו להתמקד במידע שהוא מרוחק מהנחקרים‪ .‬הכוונה היא שבמקום לעשות עבודת שדה‪ ,‬צריך פשוט‬
‫לראיין את האנשים‪ ,‬לקבל מהם מידע דרך ראיונות אבל במקביל לשמור על ריחוק ועל אובייקטיביות וכך‬
‫שומרים על הייצוג‪.‬‬
‫בנוסף לזה‪ ,‬צריך לחקור טקסטים‪ .‬הכוונה היא לאסוף כל מיני טקסטים שהחברה מייצגת כגון‪ :‬גרפיטי‪,‬‬
‫הדפסים‪ ,‬הודעות וכל דבר כתוב‪ .‬על האנתרופולוג לאסוף את כל הטקסטים האלה ולנתח אותם ולנסות‬
‫להגיע למחנה משותף ולהבין מה המשמעויות שהחברה מעניקה לזה‪ ,‬מה מעסיק או מטריד את אותה חברה‪.‬‬
‫עבודתם של לוי שטראוס על יעילותם של סמלים‪ ,‬בילו בעבודתו על הדיבוק ובהתבגרותם של בנים בחברה‬
‫החרדית‪ ,‬זרובבל בעובדתה על מצדה והשואה‪ ,‬מרי דאגלס ורבים אחרים התבססו על ניתוח טקסטים‪.‬‬
‫‪ .13‬פרק ‪-6‬טקסים )גם קתרין בל( עמוד ‪60-67‬‬
‫אנחנו חיים את החיים באופן שגרתי אבל השגרה מופסקת מידי פעם ע"י טקסים‪ .‬למרות שהטקסים נדירים‬
‫יחסית‪ ,‬אנתרופולוגים מרבים לעסוק בזה והסיבה לכך היא כיוון שהטקסים הם פומביים וטעונים בסמלים‪.‬‬
‫הטקסים מתקיימים בזמנים מיוחדים שיש בהם בדרך כלל פתיחה וסיום‪ .‬הם בדרך כלל מתקיימים במקומות‬
‫מיוחדים ולעיתים הטקסים קשורים לתחפושות למשל כמו פורים אצל היהודים‪.‬‬
‫לפעמים יש חלוקת תפקידים מיוחדים כמו סנדק‪ ,‬מנהל הטקס ומנחים את הטקסים הם כללים שבדרך כלל‬
‫שונים מהשגרה‪ .‬בטקסים יש משחק‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ריקוד‪ ,‬מזון או לבוש מיוחד‪.‬‬
‫אנתרופולוגים מבחינים בטיפוסים שונים של טקסים‪ .‬טקסי כניסה‪/‬מעבר הטקס הזה מצביע על מעבר‬
‫שהיחידים עוברים מסטטוס אחד לסטטוס אחר במהלך חייהם‪ .‬וטקסי חיזוק התפקיד של טקסי חיזוק הוא‬
‫ללכד ולחזק את הקהילה‪ .‬הם מתקיימים בעקבות משבר כלשהו או בזמנים קבועים מראש כדי למנוע‬
‫משברים חברתיים‪ .‬טקסי מעבר הם לפעמים טקסי חיזוק ולהפך‪.‬‬
‫טקס מעבר‬
‫הוא טקס המלווה את היחידים מסטאטוס אחד לסטאטוס אחר במהלך חייהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬טרנר חוקר את עליות‬
‫לרגל ומבחינתו זה מהווה טקס מעבר כי היחיד עובר חוויה רוחנית במהלך העלייה לרגל וכשהוא חוזר אל‬
‫ביתו‪ ,‬הוא חוזר בסטאטוס אחר בסטאטוס של יחיד שהיה במקום קדוש‪.‬‬
‫לפי ארנולד ון‪-‬גרפ טקסי מעבר מחולקים ל‪ 3-‬שלבים‪.‬‬
‫שלב הניתוק )פרה לימינרי( בשלב הזה היחיד מתנתק מהסטאטוס שלו‪ ,‬הוא עוזב בדרך כלל את המשפחה‬

‫‪7‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫שלו ויוצא למקום אחר‪.‬‬

‫שלב לימינלי )לימינרי – סיפי מהמילה סף( הוא שלב המקל על המעבר מן השלב הראשון לשלב השלישי‪.‬‬
‫יחיד שנמצא בשלב זה הוא עומד על סף‪ ,‬הוא כבר לא חלק מהסטאטוס הקודם שלו אבל הוא עדיין לא קיבל‬
‫את הסטאטוס החדש שלו בחברה‪ .‬היחיד ששוהה בשלב הלימינלי‪ ,‬נמצא במקום רחוק ולפעמים לא מוכר‬
‫מהקהילה‪ .‬במצב הזה‪ ,‬היחיד מתמודד עם סכנות ומחסור שמלווה אותו בדרך ובשלב הזה נוצר שלב של‬
‫"קומיוניטא" זה מושג של ויקטור טרנר‪ .‬הכוונה היא שבאותו זמן‪ ,‬היחידים מרגישים את ה"אנטי‪-‬מבנה"‪ .‬באותו‬
‫זמן המבנה החברתי מושהה ואין הבדלים בין מעמדות חברתיות כי כולם נראים אותו הדבר‪.‬‬
‫שלב השילוב )פוסט לימינרי( זהו השלב שבו היחיד חוזר הביתה אל תוך הקהילה שלו עם סטאטוס חדש‪.‬‬
‫ויקטור טרנר טוען שבכל טקס יש בו "רב קוליות" כלומר‪ ,‬אי אפשר להסתכל על טקס רק מנקודת מבט של‬
‫אדם אחד ולהגיד שזאת הפרשנות‪ .‬כי תמיד יש רב קוליות של משמעויות שונות שנותנים לטקס אנשים שונים‬
‫שבאים מנקודת מבט שונה‪ .‬טרנר קורא לזה "פרספקטיבה מבנית" כל אחד בא מפרספקטיבה מבנית שלו‬
‫ובסופו של דבר הטקסים האלה‪ ,‬לא משנה היכן הם התקיימו‪ ,‬הם יקבלו פרשנויות שונות‪.‬‬
‫טקסים אזרחיים‬
‫עצם הופעתם של טקסים אזרחיים‪ ,‬דוחה את החשש של מקס ובר שאמר שהרציונליות גורמת ל"קסם‬
‫להעלם מן העולם" ושהחברה נמצאת ב"כלוב הברזל של הרציונליות"‪ .‬מה שקרה זה שהדת לא נעלמה‬
‫ונוספו גם טקסים חדשים‪ .‬רוברט בלה קרא לטקסים אזרחיים "דת אזרחית" הכוונה היא שלפעמים בטקסים‬
‫אזרחיים‪ ,‬יש אלמנטים דתיים מסורתיים שאינם מרכזיים‪ .‬דת שמלווה עם פולחן הלאום המאפיין מדינות לאום‬
‫מודרניות‪.‬‬
‫לפי בנדיקט אנדרסון‪ ,‬הלאום הוא "קהילה מדומיינת" זאת קהילה שחבריה משתייכים אליה הודות השפה‪,‬‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬המסורת והשטח המשותף‪ .‬פולחן הלאום באמצעות טקסים מתחזק את הקהילה המדומיינת‬
‫הזו‪ .‬מדינת הלאום היא אחת מהסמלים המוחשיים של הלאום והיא מתפקדת לרוב כמנגנון שמבטיח את‬
‫קיומו‪ .‬המדינה מפרשת את הרעיונות הלאומיים ומפעילה את עוצמתה הארגונית כדי להביא למימוש‬
‫הרעיונות הלאומים דרך מערכת החינוך‪ ,‬התקשורת‪ ,‬מערכת המשפט וגם בעזרת טקסים‪.‬‬
‫קתרין בל שכתבה על הטקסים בשנות ה‪ ,90-‬אומרת שלטקסים יש תפקיד מאוד מיוחד‪ .‬מתוך היותם‬
‫חווייתיים‪ ,‬עוצמתיים וחושיים‪ .‬מתוך העובדה הזאת יש להם תפקיד חשוב והוא סיפוק הצורך הרגשי שלא‬
‫קיים בשגרה‪ .‬כלומר‪ ,‬במהלך הטקס המדהים‪ ,‬יש גירוי חושים וזה ממלא חוסר פסיכולוגי שלא קיים בשגרה‬
‫ולכן אנשים מייצרים טקסים כדי להתגבר על החוסר הזה‪ .‬גם ויקטור טרנר שהיה פרשן פונקציונליסט אמר‬
‫שלטקס יש תפקיד‪ .‬אם יש תפקיד לטקס אז זה אומר שהחברה מאמינה שללא הטקס אי אפשר להשיג את‬
‫אותה מטרה‪ .‬קתרין בל מתחברת לנקודה הזאת‪.‬‬
‫טקסי התבגרות‬
‫טקסי התבגרות שייכים לקבוצת טקסי המעבר‪ ,‬המלווים את היחידים )בנים ובנות( העוברים מסטטוס חברתי‬
‫של ילדות אל סטטוס של בגרות‪ .‬טקסי ההתבגרות‪ ,‬מסייעים להם להתנתק מהאם ומהילדות ולעבור אל‬
‫עולם המבוגרים‪ .‬לדוגמא‪ :‬ילד בן ‪ 3‬עובר טקס 'חלקה' שבמהלך הטקס‪ ,‬גוזרים לו את השיער‪ ,‬כסמל‬
‫להתנתקות של הילד מאמו ומהנשיות וכניסתו אל עולם הגברים‪.‬‬
‫‪ 2‬תיאוריות של התבגרות ושל בעיות בהתבגרות‬
‫תיאוריה פסיכולוגית הפסיכולוגית ננסי צ'ודורו שחקרה את הנושא בחברה האמריקאית בשנות השבעים‪,‬‬
‫מצאה שנערים בחברה האמריקאית מגבשים זהות שהיא לא בטוחה‪ .‬אחד הביטויים שלה הוא תוקפנות כלפי‬
‫נשים‪ .‬היא טוענת שגברים אמריקאים לא יכולים להביע רגשות ולפתח מערכות יחסים עמוקים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫לנערות יש זהות בטוחה ואין להן בעיה להביע רגשות ולהיכנס למערכת יחסים משמעותיים אבל עם זאת‪ ,‬הן‬
‫חוות דימוי עצמי נמוך‪ .‬צ'ודורו מייחסת את ההבדלים האלה לאופן שבו הבנים והבנות בחברה האמריקאית‬
‫מתנתקים מהאם‪ .‬האם היא הדמות המשמעותית במהלך ההתבגרות שלהם‪ ,‬במיוחד בשלבים המוקדמים‬
‫של ילדותם ובעצם בשלב מסוים הבן צריך "להיפרד" מהאם כדי לא להיות "ילד של אמא" וההיפרדות הזאת‬
‫קשה וחדה לבנים והיא זו שמונעת מהם את היכולת לפתח מערכות יחסים מתמשכים וקרובים‪ .‬אצל הבנות‬

‫‪8‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫אין את השלב של ההיפרדות מהאם והן יכולות להמשיך לחבק ולנשק אותה גם בגיל מבוגר לכן הן מפותחות‬
‫מבחינה רגשית‪ ,‬אך הן מפתחות נחיתות הזהה לאמם ומפנימות את הנחיתות הזאת‪.‬‬
‫צ'ודורו אומרת שהבעיה הזאת תיפתר ברגע ששני ההורים יגדלו את הילדים ויפרנסו באותה המידה‪.‬‬
‫הביקורת על צ'ודורו הוא שהיא התעלמה מהשאיפות האוטונומיות של בנות שבאותה תקופה התחילה‬
‫להתפתח גם בארה"ב‪.‬‬
‫תיאוריה אנתרופולוגית של דיויד גילמור‪ .‬הוא מדבר באופן ספציפי על טקסי התבגרות לבנים והוא טוען שיש‬
‫חברות בעולם שיש בהם טקסי התבגרות ולעומת זאת‪ ,‬יש חברות שאין בהם טקסי התבגרות‪ .‬הוא הבחין בכך‬
‫שחברות שמקימות טקסי התבגרות לבנים בעצם מבטיחים להם התבגרות תקינה של גברים בחברה‪.‬‬
‫לטענתו אי קיום טקסי התבגרות יכול להביא לגבריות לא בטוחה‪ .‬זה יכול לגרום לגעגוע מתמשך לאם‪ .‬זה בא‬
‫לידי ביטוי באומנות‪ ,‬ברצון לחדור לאדמה ולמערות‪ .‬זאת שאיפה פסיכולוגית לקרבה לאם ולרחם‪.‬‬
‫דיויד גילמור אומר‪ ,‬בגלל שטקסי ההתבגרות הם משמעותיים והם בדרך כלל נערכים בנוכחות כל הקהילה‬
‫ומלווה בחגיגה גדולה‪ ,‬הטקס הזה מעניק לבני הנוער חוויה רגשית חזקה‪ .‬והרעיון שטקס התבגרות היא‬
‫היפרדות הבנים מהאם‪ ,‬מבטיחה בעצם כניסה מוצלחת לסטטוס החדש שלהם כ"גבר בחברה"‪.‬‬
‫הביקורת על צ'ודורו וגילמור שהם בעצם מתעלמים מקשיי ההתנתקות של הבת מהאם ומטקסי מעבר של‬
‫בנות בחברות רבות‪.‬‬
‫דת וטקסים דתיים‬
‫נושא המחקר על הדת הוא הכוחות העל טבעיים וההקשר החברתי שלהם‪ .‬אנתרופולוגים חוקרים מה אנשים‬
‫עושים בהקשר לכוחות אלה ואלו תפקידים אנשים ממלאים בדתות שונות‪ .‬סוגי דת‪ :‬אנמיסטיות – אמונות‬
‫ברוחות שחיים בעולם‪ .‬טוטמיסטיות – פסל שמייצג חיה או צמח שמייצג איזשהו תכונה שבני השבט מזדהים‬
‫איתה‪ .‬פוליטאיזם – מדובר על דתות עם ריבוי אלים‪ .‬מונוטאיזם – אמונה באל אחד‪ .‬כגון היהדות‪ ,‬הנצרות‬
‫והאיסלם‪ .‬בעלי התפקידים הדתיים המומחים לתקשורת עם הכוחות העל טבעיים הם‪ :‬כהונים וכוהנות‬
‫)שמקבלים הכשרה לתפקידם( נביאים ונביאות‪ ,‬שמאנים ושמאניות )תפקידם נרכש באמצעות התנסויות לא‬
‫רגילות והם מעלים בקשות מטעם בני האדם אל הכוחות העליונים( קוסמים וקוסמות ומכשפים ומכשפות‬
‫)השולטים בכוחות העל טבעיים ומפעילים אותם למטרות שונות‪(.‬‬
‫אוונס פריצ'רד שחקר את הדת הבחין לראשונה בין קסמים לכישוף‪ .‬קסמים הם פרקטיקה שאפשר לצפות‬
‫בה וללמוד אותה ומטרותיה שליליות או חיוביות‪ .‬כישוף‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא רוח מולד ובלתי נראה הגורם‬
‫לאנשים להרע לסביבתם‪ .‬כדאי לציין שרוב הקוסמים הם גברים והמכשפות הן נשים‪.‬‬
‫פרייזר הבחין בשתי טכניקות מרכזיות של מעשי קסמים‪ .‬קסמים ע"י חיקוי המבוססים על העיקרון שדבר‬
‫מוליד את הדומה לו וקסמים ע"י הדבקה המבוססים על העיקרון שעצמים שהיה ביניהם מגע בעבר יכולים‬
‫להמשיך להשפיע זה על זה גם לאחר שנפרדו‪.‬‬
‫‪ .14‬פרות ומגדלי פרות‪ ,‬דבורים ומגדלי דבורים בשתי גישות תיאורטיות עמוד ‪90-91‬‬
‫הנושא הזה מתרכז בתפיסה הכלכלית וגם בתפיסה התרבותית‪.‬‬
‫מרווין האריס – אנתרופולוג מטריאליסט אקולוגי קיצונית‪ ,‬מתייחס לבעלי החיים אותם מגדלים בני האדם‬
‫כמקור אנרגיה‪ .‬היחס לבעלי חיים הוא באופן אחיד‪ .‬לפי האריס‪ ,‬האדם הוא יצור חד ממדי ורציונלי מבחינה‬
‫כלכלית ולכן כל מה שמעניין אותו זה השגת אנרגיה מרבית‪ .‬במאמרו הוא מביא ראיות שונות לכך שאנרגיה‬
‫שאותה מספקת הפרה עולה על ההשקעה בה‪ .‬הוא מנסה להסביר למה הפרה הפכה ליצור קדוש בהודו‬
‫וטוען שההסבר הדתי הוא לא נכון ובעצם הפרה משמשת מקור אנרגיה נהדר עבור ההודים לכן הם הפכו‬
‫אותה לקדושה‪ .‬התפיסה של האריס היא דטרמיניסטית ‪ -‬היא קובעת שיש קשר ישיר סיבתי וחד כיווני בין שני‬
‫דברים‪ .‬שיטת המחקר של האריס הוא אנתרופולוגיה של הכורסה –הוא למעשה מעולם לא היה בהודו ולא‬
‫ראה פרות‪ .‬הוא הסתמך על ספרות שנכתבה על הנושא הזה‪.‬‬
‫מתת אדר בוניס כותבת את מאמרה גם בגישה מטריאליסטית‪ .‬היא מדברת על דבורים ועל מגדלי דבורים‪.‬‬
‫מגדלי הדבורים הם כוורנים מסחריים שהם מכוונים לפי ההיגיון הקפיטליסטי להגדיל את הרווחים שלהם‪ .‬עד‬

‫‪9‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫כאן‪ ,‬ההתנהגות שלהם דומה לזאת של מגדלי הפרות בהודו ובדומה לתוצרים של הפרה‪ ,‬גם דבש הדבורים‬
‫הוא מקור אנרגיה‪ .‬אבל מתת אדר בוניס‪ ,‬מדגישה את הרצון של הדבוראים לחיות חיים מוסריים‪ .‬הכוורנים‬
‫רואים את האופן של העבודה שלהם כהזדמנות להתקרב לדבורים ואפילו להידמות להן‪ .‬ליצור איתן יחסים‬
‫סימביוטיים וכך ליצור חברה מוסרית יותר כשהדבורים והכוורנים הם חלק מהחברה הזאת‪ .‬הרצון הזה כבר‬
‫לא קשור לרציונל כלכלי גרידא‪ ,‬במאמר שלה היא מביאה דוגמאות כדי לתאר את ה"אנטי כוורן" ואת "הכוורן‬
‫המשוגע" ומסבירה שזה בעצם מתחיל ממניע כלכלי והופך למוסרי ולמעשה‪ ,‬מגדלי הדבורים הם רציונליים‬
‫ואי‪-‬רציונליים בעת ובעונה אחת‪ .‬הם חומריים ומוסריים ביחד‪ .‬לכן את ההתנהלות שלהם צריך להבין מתוך‬
‫שילוב של ‪ 2‬גישות‪ .‬הגישה המטריאליסטית והגישה הפרשנית‪ .‬איך אפשר שההתנהגות תהיה גם כלכלית‬
‫חומרנית קפיטליסטית וגם מוסרית בעת ובעונה אחת? אדר בוניס מסבירה שלא ניתן לאלף את הדבורים לכן‬
‫הכוורנים נאלצים להסתגל אליהם מבחינת מקום‪ ,‬זמנים‪ ,‬התנהגות גופנית שקוראים לה "התכוונות גופנית"‪.‬‬
‫הדבוראים מפרשים את ההסתגלות הזאת כביטוי לענווה‪ ,‬לצניעות ולחמלה כלפי בעלי חיים והתחשבות‬
‫בהם‪ .‬גם כשהם נעקצים הם רואים בזה כסוג של קורבן שהכוורן מקריב כלפי הדבורים כאות הוקרה לקשר‬
‫שלו איתן‪.‬‬
‫גם אצל אדר בוניס יש סימביוזה בין בעלי החיים לבני אדם אבל הסימביוזה כאן שונה‪ .‬כיוון שהגישה של אדר‬
‫בוניס היא לא דטרמיניסטית‪ ,‬היא מתייחסת גם לרציונל הכלכלי של הכוורן וגם לשאיפות המוסריות שלו‪.‬‬
‫אדר בוניס פותחת תמונת עולם שלמה שלהם‪ ,‬היא מתארת למשל את יחסי העויינות שיש בין הדבוראים‬
‫והתחרות ביניהם והרבה פעמים יש גם חשדנות והיא מתארת את המצב המונגד עם הדבורים ששם יש‬
‫הרמוניה‪ .‬הם הרבה פעמים מתארים את המצב עם הכוורת שזה מצב חברתי אידיאלי שיש לשאוף אליו‪.‬‬
‫מגדלי הדבורים מושפעים מהדבורים ומסביבת העבודה שלהם‪ ,‬אבל גם משפיעים עליה‪ .‬הם מעצבים את‬
‫העבודה אבל גם מושפעים מזה‪ .‬הם יוצרים עולם משמעות סביב העבודה שלהם ומפרשים את העולם הזה‬
‫ואת עצמם‪ .‬שיטת המחקר של מתת אדר בוניס מתבסס על תצפיות וראיונות‪.‬‬
‫‪ .15‬מונחי שארות )כולל "יחסי לצון"( עמוד ‪79-81 ,22‬‬
‫אנתרופולוגים רבים מתעניינים בשיטות מונחי שארות‪ .‬כי באמצעות התבוננות בקשרים משפחתיים אפשר‬
‫ללמוד על מבנה חברתי ועל העקרונות המארגנים חברה‪ ,‬על היררכיה‪ ,‬על חינוך ועוד‪ ...‬שיטות מונחי שארות‬
‫אלה מלמדות על העקרונות המרכזיים שלפיהם מתארגנת חברה בהם קבוצות מוצא‪ ,‬דור‪ ,‬מין‪ ,‬סדר ההולדה‪,‬‬
‫מרכזיות היחידה המשפחתית הגרעינית או היחידה המשפחתית המורחבת ועוד‪ .‬לדוגמא‪ :‬שיטת הוואי שהיא‬
‫שיטה דורית‪ ,‬מכונות קרובות משפחה מדור האם "אימא" קרובי משפחה מדור האב "אבא"‪ .‬בני אחיות האם‬
‫ואחיה ובני אחיות האב ואחיותיו‪ ,‬שכולם שייכים לדור של "אגו" )הדובר( מכונים "אח"‪ .‬בנות אחיות האם ואחיה‬
‫ובנות אחיות האב ואחיו מכונות "אחות"‪ .‬שיטה זו מלמדת על חשיבות החלוקה לדורות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השיטה‬
‫האסקימואית הזהה לשיטת מונחי שארות בעברית )דודים‪ ,‬דודות‪ ,‬דודנים‪ ,‬דודניות( מלמדת על חשיבות‬
‫היחידה המשפחתית הגרעינית‪ ,‬על היעדר קבוצת מוצא וקיום "קינדרד" ועל חלוקה לגיל ולמין‪.‬‬
‫לוי שטראוס‪ ,‬במאמרו "בלשנות ואנתרופולוגיה" מנתח שיטות מונחי שארות בכמה שפות אינדיאניות ומגיע‬
‫למסקנה מעניינת‪ :‬מונחי השארות מגלמים את תפיסת הזמן של כל חברה‪ .‬הוא מנתח מסקנה זו באמצעות‬
‫בחינה נוספת של המיתוגולוגיה של החברות שחקר‪ ,‬שאף הן ביטאו אותן תפיסות זמן‪ .‬לדוגמא‪ .‬בשפה הופי‬
‫מונחי השארות משתנים מדובר )אגו( לדוברת ומגלמים שלוש תפיסות זמן שונות‪ .‬במקרה אם הדוברת‪-‬נקבה‬
‫מונחי השארות בקבוצה המטריליניאלית שלה מגלמים תפיסת הזמן ליניארית‪ ,‬כמו תפיסת הזמן שמגלמת‬
‫שיטת מונחי השארות העברית‪) .‬סבתא‪ ,‬אמא‪ ,‬אחות‪ ,‬בת‪ ,‬נכדה ועוד‪ (...‬והם משקפים את ההבדלים הדוריים‬
‫בין הנשים השייכות לקבוצה‪ .‬כאשר מדובר בגבר‪ ,‬מונחי קרובותיו מצד האם מגלמים זמן מעגלי‪ .‬אחותו של‬
‫"אגו" והבת שלה מקבלות שני מונחים שונים "אחות" ו"בת אחות"‪ ,‬המשקפים הבדלים דוריים בינהן‪ .‬אולם‬
‫נכדת האחות מכונה אף היא "אחות" ונינת האחות מכונה "בת אחות"‪ .‬מספר המונחים במקרה זה קטן‪.‬‬
‫במקרה של דוברת או דובר‪ ,‬מונחי השארות בקבוצת קרובות האב‪-‬מצד‪-‬אמו אינם משקפים את ההבדלים‬
‫הדוריים‪ .‬אחות האב‪ ,‬בתה‪ ,‬נכדתה ונינתה יכונו "אחות האב"‪ .‬זה הווה מתמשך‪ .‬ניתן ללמוד מכך‪ ,‬שדוברת‬

‫‪10‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫ממין נקבה שייכת לקבוצת הקרובות מצד אימה וכנראה גם חיה עם כמה מהן במשק בית אחד‪ .‬בקבוצה זו‬
‫מתקיימים מרבית יחסי הגומלין‪ ,‬כל יחס ואופיו המיוחד‪ ,‬לכן גם מספר המונחים גדול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דובר ממין‬
‫זכר‪ ,‬אינו שייך לקבוצת הקרובות מצד אמו‪ .‬הוא שייך לקבוצת הקרובות מצד האם של אשתו )לאחר‬
‫הנשואים(‪ .‬יחסיו עם הקרובות מצד אמו פחות מרכזיים‪ ,‬בהשוואה ליחסיה של הדוברת‪ .‬לכן מספר המונחים‬
‫לקרובות אלה מועט‪.‬‬
‫רדקליף בראון מהגישה הפונקציונליסטית מבנית‪ ,‬במאמרו "על יחסי לצון" מצביע על מונחי שארות מיוחדים‬
‫שבהם מכנים זה את זה שארים שהם זרים אך שייכים בעת ובעונה אחת ועל כן מקיימים ביניהם "יחסי לצון"‪.‬‬
‫יחסים אלה עשויים להיווצר בעקבות נישואים‪ .‬לדוגמא‪ :‬בין אדם לבין קרובי המשפחה של בן או בת זוגו‪ ,‬שהם‬
‫בני דורו‪ .‬יחסי לצון נוצרים בין קבוצות מוצא זרות אבל בתוך משפחה אחת‪ .‬למשל בן ששייך לקבוצה‬
‫פטריליניאלית של האם יקיים יחסי לצון עם אחי אמו‪.‬‬
‫רדקליף בראון לומד מטיפוסי החברות האלה של"יחסי הלצון" יש פונקציה חברתית והיא לאפשר יחסים‬
‫קרובים ומתמשכים בין קבוצות רחוקות וקרובות בעת ובעונה אחת‪ .‬כלומר‪ ,‬הילד לא שייך ללינאג' של אמו‬
‫ולכן הוא מקיים יחסי לצון עם הגברים שהם קרובי המשפחה של אמו מליניאג' אחר‪ .‬ויחסי הלצון האלה הם‬
‫גם מרחיקים וגם מקרבים אותם בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫רדקליף בראון מזה ‪ 2‬סוגים של "יחסי לצון"‪ :‬יחסים סימטריים – יחסים שבו שני הצדדים מקניטים אחד את‬
‫השני באותה המידה‪ .‬יחסים א‪-‬סימטריים – יחסים שבו רק צד אחד רשאי להקניט בעוד שהצד השני צריך‬
‫לקבל את זה ברוח טובה ובסלחנות‪.‬‬
‫בקבוצות פטריליניאליות‪ ,‬קרובי המשפחה של האב הם האחראיים‪ ,‬היורשים‪ ,‬המחנכים ולכן הצעירים צריכים‬
‫לכבד אותם ולציית להם ולכן הצעירים לא יצחקו על קורבי משפחה מצד האב‪ .‬מצד שני‪ ,‬המשפחה מצד‬
‫האמא‪ ,‬זה הצד המפנק‪ ,‬לכן בחלק מהחברות האלה הבן יכול לצחוק על הדוד‪ .‬יחסי לצון אלה באים לידי‬
‫ביטוי בכינויי שארות מיוחדים‪ .‬אצל הטונגה ובשבטים מסוימים בדרום אפריקה‪ ,‬מכונה אחי האם "אם ממין‬
‫זכר" וגם "סבא" ואחי האם מכנה את בן אחותו "נכד"‪ .‬מערכת היחסים בין האחיין ודודו מצד אמו אינה שוויוני‬
‫כשהאחיין נמצא בעמדת עליונות‪ .‬הילידים עצמם מכירים בכך ואומרים שהבן של האחות הוא הצ'יף" של אח‬
‫האם‪ .‬אצל הוונדאו‪ ,‬בן האחות מכנה את אחי האם וגם את בנו "סבא" ואת נשותיהם‪ ,‬שגם איתן הוא מקיים‬
‫יחסי לצון‪ ,‬מכנה בן האחות "סבתא"‪ .‬הדוד מצד האם ובנו מכנים את בן האחות ובן אחות האב "נכד"‪.‬‬
‫‪ .16‬משטרים דו‪-‬מיניים עמוד ‪97-98‬‬
‫מדובר במוסדות נפרדים לגברים ולנשים‪ .‬מוסדות פוליטיים נפרדים‪ .‬בדרך כלל מדובר על מועצות כלכליות‬
‫של הנהגת החברה‪ ,‬של משטרה‪ ,‬בית משפט ועוד‪...‬‬
‫האיגבו בניגריה הוא עם שבעבר התאפיין בארגון פוליטי מיוחד "משטר דו מיניים" שכלל מוסדות פוליטיות‬
‫נפרדים לנשים ולגברים‪ .‬על הגברים שלט אובו ועל הנשים שלטה אומו שלא היה ביניהם קשר משפחתי‪.‬‬
‫לצידה של אומו‪ ,‬תפקדה מועצת נשים ובנוסף אליה גוף שהורכב מנציגות של כפרים ושכונות‪ .‬גופים אלו לא‬
‫כללו משטרה‪ ,‬אבל החלטות שהתקבלו בגופים הקיימים נאכפו באמצעות שביתות‪ ,‬חרמות ושביתות שבת‬
‫של נשים בחצר ביתם של גבר או של אישה שפגעו בנשים‪ .‬שביתות שבת אלה היו מלוות בקללות‪ ,‬שירי‬
‫תועבה משפילים והכתמת בקתת הפוגעים בבוץ או בהריסה‪ .‬משטר דו מיני זה‪ ,‬סיפק לא מעט עמדות עוצמה‬
‫לנשים וכמובן הבטיח הגנה על ענייני כלל נשות האיגבו‪.‬‬
‫ברגע שהגיעו האנגלים‪ ,‬הם בכלל לא התייחסו למוסדות הפוליטיים של הנשים‪ ,‬אלא הם דיברו רק עם‬
‫הגברים‪ .‬והמוסדות הפוליטיים של הנשים‪ ,‬התחילו להתנוון כיוון שהן גם לא קיבלו גיבוי לא מהגברים‬
‫המקומיים ולא מהממשל הבריטי‪ .‬להפך‪ ,‬לממשל הבריטי היה יותר קל לעשות את מה שהוא מכיר "הפרד‬
‫ומשול"‪ ,‬גברים מול נשים‪ ,‬קבוצה אתנית אל מול קבוצה אתנית אחרת‪ .‬בעצם בתקופה הקולוניאלית‪ ,‬נעלמו‬
‫המשטרים הדו מיניים ממערב אפריקה ולמעשה לא חזרו להתקיים עם תום הקולוניאליזם‪ ,‬אולם משהו‬
‫מתפיסות העולם המגדריות השוויוניות שרד והוא בא לידי ביטוי במבנה הפוליטי של כמה מדינות אפריקאיות‪.‬‬
‫המדינה שבה השיעור הגבוה ביותר בעולם של נשים )מעל ‪ (50%‬מתוך כלל חברי פרלמנט היא רואנדה‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫‪ .17‬דעות קדומות באנתרופולוגיה עמוד ‪99-102‬‬

‫אנתרופולוגים ידועים במאבקם בדעות קדומות בתחומי ידע אחרים‪.‬‬
‫• מלינובסקי מול פרויד ותסביך אדיפוס )פסיכולוגיה(‪.‬‬
‫פרויד דיבר על האוניברסליות של תסביך אדיפוס כמנגנון תרבות‪ .‬פרויד למד על מרכזיות המנגנון הזה‬
‫מהיכרות עם משפחות המוצא שלו ועם מטופלים שגדלו במשקי בית עירוניים שבהם האב הוא המפרנס‬
‫והסמכות המרכזית האחראי על תרבות הבנים והאם היא עקרת בית שפיצתה את עצמה על הקשרים‬
‫הדלים שלה עם הסביבה החברתית בקשרים הדוקים עם ילדיה‪ .‬ומערכת היחסים הזאת סיפקה תנאים‬
‫הולמים להתפתחות תסביך אדיפוס‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מלינובסקי מצא במחקרו באיי טרובריאנד‪ ,‬שתושבי האיים הללו מאורגנים בקבוצות מוצא‬
‫מטריליניאליות כשהאם וילדיה גרים אצל דוד אביה ולא עם אבי ילדיה ולדוד אביה אין עניין מיני עם האם‪.‬‬
‫המסקנה מכך שהתחרות בין הילד לאב על חסדיה המיניים של האם ותסביך אדיפוס הנובע מכך אינם‬
‫מהווים מנגנון מתרבת אוניברסלי‪.‬‬
‫• ננסי שפר‪-‬יוז על האוניברסליות של אהבת האם )פסיכולוגיה(‬
‫ישנה הנחה על האוניברסליות של אהבת האם או של האמון הבסיסי בין אם ותינוקה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ננסי שפר‪-‬יוז במחקרה בברזיל‪ ,‬שבו היא מראה שהרגש המאפיין אימהות ברזילאיות עניות הוא‬
‫דווקא רגש של זרות בסיסית הנובע מתחרות על משאבים בין האם לתינוק‪.‬‬
‫• מרגרט מיד על נטורליזציה של נשים וגברים ויחסים היררכיים‬
‫ישנה נטייה לבצע נטורליזציה של נשים וגברים וליחס לכל "מין" מזג ייחודי‪ .‬בנוסף לזה‪ ,‬ישנה דעה קדומה‬
‫נוספת שגברים ונשים מקיימים בהכרח יחסים היררכיים שבהם הגברים נעלים על נשים‪.‬‬
‫מרגרט מיד מצביעה על ‪ 3‬חברות בגינאה החדשה והראתה שנשיות וגבריות הן לא תכונות אוניברסליות‬
‫ושכל תרבות מעצבת את "הנשיות" ו"הגבריות" באופן שונה‪ .‬למשל אצל הצ'מבולי הגברים מתעסקים‬
‫באומנות ורכלנים ואילו הנשים הן יותר פרקטיות‪ .‬גם לגבי ההיררכיה היא מראה שלא תמיד הגברים‬
‫נמצאים בעליונות היררכית מעל הנשים‪.‬‬
‫• מלינובסקי מול קארל בושר – לעמים פרימיטיביים אין ארגון כלכלי )כלכלה(‬
‫קארל בושר טען שעמים פרימיטיביים )עמים ללא כתב( נמצאים בשלב התפתחות טרום‪-‬כלכלי והם‬
‫חסרי כל ארגון כלכלי‪ .‬בושר כתב שהאדם הפרימיטיבי חי רק בעבור ההווה‪ ...‬מתנזר מעבודה סדירה‪...‬‬
‫והוא חסר תפיסה של חובה‪ ,‬של משלח יד במובן של תפקיד מוסרי בחיים‪.‬‬
‫מלינובסקי‪ ,‬אף שגילה אהדה למאמציו של בושר להבין את הכלכלה הפרימיטיבית‪ ,‬הוא כתב בתגובה‬
‫להשקפה זו על אודות בני אדם פרימיטיביים‪ ,‬והביא את הקולה כדוגמא נגדית שמראה שגם לעמים‬
‫הפרימיטיביים יש היגיון כלכלי ושיש בין הילידים יחסים של חובה ושל ציפייה לקבל תמורה בעתיד‪.‬‬
‫• מוס מול אדוארד קוק ‪ -‬בחברות פרימיטיביות לא היה שימוש בכסף )כלכלה(‬
‫יש תאוריה אבולוציוני המוטעה המתאר את שלושת השלבים הכלכליים שהציע אדוארד קוק‪ .‬בחיבורו על‬
‫החוק הבבלי‪ ,‬הוא תיאר שבחברות פרימיטיביות התקיימה רק החלפת סחורות זו בזו ללא תיווך של כסף‬
‫ובחברות מתקדמות יותר התקיימה מכירה של סחורה בתמורה לכסף שנתקבל מידית ורק בחברות‬
‫מפותחות יותר הופיעו החוזה והמכירה בהקפה‪ ,‬שהיא מיזוג של מכירה והלוואה ומבוססת על אמון‪.‬‬
‫מוס התנגד לטענה הזאת והראה שבחברות שחקר השתמשו בכסף והוא טען גם שמכירה בהקפה‬
‫והחוזה הן ההחלפה הישירה של סחורות שמקורן מכלכלת המתנה שהייתה נפוצה באותן חברות‬
‫פרימיטיביות‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫נינט הלל ‪2018‬ג‬ ‫מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות‬

‫למרות שאנתרופולוגיה יצאה נגד דעות קדומות בתחומי ידע אחרים‪ ,‬היא עצמה אינה חפה מדעות קדומות‪.‬‬
‫• אלינור ליקוק נגד הנרי לואיס מורגן על "מאובנים חיים"‬
‫מורגן האמין שהפראים הם מעין מאובנים חיים שהתבוננות בהם אינה אלא חזרה בזמן והצצה אל שחר‬
‫ההיסטוריה של הציביליזציה‪ .‬אמונה מוטעית זו מבוססת על ההנחה שהפראיים חיו מחוץ להיסטוריה‬
‫ולכן התעלמו לחלוטין מן ההיסטוריה של אותם עמים ומהשפעות חיצוניות על תרבותם‪.‬‬
‫אלינור ליקוק הניחה שתרבות היא תופעה תלוית הקשר היסטורי המתאפיין במאבק‪ .‬במחקרה היא‬
‫מראה שעמדתן הנחות של נשים בחברות אינדיאניות בצפון אמריקה לא היה קיים והוא נוצר כתוצאה‬
‫ממגעים בין אירופים לאינדיאנים‪.‬‬
‫• סטפן ג'יי גולד מול הנרי לואיס מורגן – העמים האריים התפתחו מהר יותר וה"אריים" התפתחו מהר יותר‬
‫והם נעלים יותר‪.‬‬
‫מורגן בתאוריית האבולוציה החד קווית‪ ,‬זיהה שלושה שלבי התפתחות עיקריים שלפיה כל עמי העולם‬
‫נעים על פי רצף זה והשלב השלישי‪ ,‬שלב הציביליזציה מתאפיינת בטכנולוגיה ובכלכלה ייחודית כמו‬
‫שבתרבות המערבית‪ .‬בנוסף מורגן טען שהעמים ה"אריים" התפתחו מהר יותר מיתר העמים והם נעלים‬
‫עליהם‪ .‬הוא גם טען שלאינדיאנים האמריקאים יש מוח קטן יותר משל העמים האריים‪.‬‬
‫סטפן ג'יי גולד כביולוג הוכיח שדגימת הגולגולות וניתוח הממצאים הם שגויים‪.‬‬
‫• סאלי סלוקום מול וושבורן ולנקסטר – התכונות של התרבויות נלמדו מהציידים הגברים‪.‬‬
‫וושבורן ולנקסטר במחקרם טענו שהציד זו פעולה גברית אולטימטיבית והיא זאת שהופכת את האדם‬
‫לאנושי‪ .‬לטענתם התכונות האנושיות החיוניות לכלל בני האדם כגון אינטליגנציה‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬ערמומיות‪,‬‬
‫תקשורות ועוד‪ ,‬בעצם התפתחו מפעילויותיהם של הציידים הגברים‪.‬‬
‫סאלי סלוקום מותחת ביקורת על כך בטענה שהם התעלמו לגמרי מתפקיד הנשים כמו למשל טיפול‬
‫בתינוקות‪ ,‬חינוך הילדים‪ ,‬לקט וציד חיות קטנות שאלה פעולות שנשים עשו‪ .‬סלוקום טענה שהפעילויות‬
‫של הנשים תרמו לא פחות מהגברים להתפתחות המין האנושי‪.‬‬

‫בהצלחה‬

‫‪13‬‬