Professional Documents
Culture Documents
10153
סיכום
מבוא לאנתרופולוגיה
נושאים לשאלות קטנות
קיץ 2018ג'
נינט הלל
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
2
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
הגישה הנאו אבולוציוני סטיוארט מדבר על הדמיון .במה הבאנדים הפאטריליניאלים שונים ומה קווי הדמיון
שיש בהם ולמה הם התפתחו במקומות שונים בעולם בצורה דומה.
הגישה הסוציו-ביולוגית בליג' בירד מבצעת עבודת שדה בחברה אחת ,אך היא משווה אותה לחברות נוספות
והגיע למסקנה שהתרבויות דומות זו לזו בשתי הנחות :הנחת אחדות הרוח האנושית והנחת אחדותו הביולוגי
של גוף האדם.
.2אנתרופולוגים יישומיים ולקוחותיהם )כול סימונס והרצפלד( עמוד 16-18
במקביל לאנתרופולוגיה הבסיסית ,התפתחה אנתרופולוגיה יישומית המשמשת למטרות יישומיות למען
האחר.
האנתרופולוגיה הבריטית נתפסה כשפחת האימפריה .אנתרופולוגים כגון מלינובסקי ורדקליף בראון ,האמינו
בתועלת שיכלו להביא לממשלתם במושבות ,אבל שאר האנתרופולוגים הבריטים נחשבו כאנתרופולוגים
ליברלים ונחשדו בקרבת יתר לילידים.
האנתרופולוגיה האמריקאית נוסד במטרה להנחות את הממשל ביחסו עם האינדיאנים ובמטרה לשמר
ולתעד את לשונותיהם ותרבויותיהם.
2דוגמאות לאנתרופולוגיה יישומית:
• בשנות השבעים של המאה הקודמת ,תכנן חיל ההנדסה האמריקאי לבנות סכר גדול על אגם סונומה
בצפון לסן-פרנציסקו .בניית הסכר הייתה מיבשת אזור נרחב שצמחו בו קנים שמהם קלעו אינדיאנים בני
פומו סלים והתפרנסו ממכירתם ולמעשה הייתה מביאה על תרבות זו כליה .נציגי האינדיאנים הגישו
לבית המשפט הפדרלי התנגדות לתכנית וחיל ההנדסה שכר את שירותיו של האנתרופולוג לרנר ,כדי
שיחקור את תרבות הפומו ואת ההשלכות עליהם של בניית הסכר ויציע פתרונות .לאחר מחקרים והודות
לתמיכה כספית ,הועברו שתילי הקנים לאזור מרוחק מן הסכר שבו יכלו לצמוח ולהתרבות ללא הפרעה.
מעורבותו של לרנר הצילה את תרבות הפומו מכליה.
• בשנות החמישים של המאה הקודמת ,נסגרה הפנימייה בשמורות האינדיאנים היוטים ותלמידים בני
השבט נאלצו ללמוד באנגלית בלבד בביה"ס אמריקנים כלליים .בסוף שנות השישים רק מעטים מבני
השבט היו מסוגלים לדבר בשפתם העתיקה .בתגובה לכך ,פנו בני השבט לאנתרופולוג והבלשן ויליאם
ליפ ,שיעזור להם לשחזר את השפה היוטית ולהנחילה לצעירים .בעבודה משותפת עם בני השבט,
התחילו להקליט את השפה ולהעבירה לכתב .השלב השני היה הכשרת אנשים מבני השבט להורות את
השפה ולשלב אותה בתכנית הלימודים בביה"ס.
האם יש לשמר תרבויות ילידם בכל מחיר?
יש אנתרופולוגים שמזכירים שהילידים עצמם מעוניינים להשתלב בתרבות השלטת.
סימונס טוען שלא תמיד זה טוב ונכון להתערב לילידים ,לא תמיד הם רוצים בכך .אבל ,השתלבותם בתרבות
השלטת מגדילה את סיכוייהם לניעות כלכלית ואם הם ימשיכו לשמר את תרבותם ,זה עלול לשמר גם את
נחיתותם בשוק העבודה.
הרצפלד מכיר בעובדה ששימור או שינוי של תרבויות ילידים הוא עניין מורכב ואי אפשר לכפות על הילידים
עמדה זו או אחרת ,אבל אפשר להיענות לבקשותיהם ולהציע פתרונות לבעיותיהם.
.3אתנוגרפיות של ההווה עמוד 21
אנתרופולוגים רבים ראו ב"פראים" עמים שלא התפתחו ,מעין "מאובנים חיים" והתבוננות בהם מראה איך הם
היו משחר ההיסטוריה ,הכוונה היא שהם לא השתנו .האמונה המוטעית הזאת ,שלמעשה לאותם תרבויות
"פרימיטיביות" אין היסטוריה ,או יותר נכון ,שלא חל בהם כל שינוי לאורך כל ההיסטוריה .מתוך הנחה זו נכתבו
"אתנוגרפיות של ההווה" הכוונה היא שהכתיבה והתיאור של אותן תרבויות למעשה מתעלמת מההיסטוריה
ומהשפעות חיצוניות על אותן תרבויות.
פרנץ בועז בגישה פרטיקולריזם היסטורי ,מותח ביקורת על כך וטוען שלכל תרבות יש את ההיסטוריה
3
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
4
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
אנתרופולוגים אחרים ניסו לחזק את הטענה הזאת ואמרו .כדי להבין תרבות מסוימת ,דרוש מידע מסוים של
"זרות מקצועית" כלומר ,אדם מתוך התרבות ,לא מסוגל להבין אותה לעומקה .וכדי להבין את התרבות ,דרוש
ריחוק הכרתי ורגשי מהתרבות הנחקרת.
לזרות מקצועית יש יתרונות אבל גם חסרונות כמו למשל בעיית השפה .אנתרופולוג שלומד את השפה הזרה,
לעולם לא ישלוט בשפה ברמת שפת אם ולכן הוא עלול לאבד דקויות תרבותיות.
בעיה נוספת היא דעות קדומות .לפעמים יש ציפיות מסוימות מתרבות מסוימת וכשהולכים לחקור את אותה
תרבות ,מגלים שהתרבות היא שונה ולא תמיד יודעים איך להתמודד עם זה .בנוסף לכך ,דעות קדמות
עלולות לגרום נזק בדיוק כמו שקרה בחברת האיגבו שבו היו 2שלטונות ,של גברים ושל נשים .וכשבאו
הבריטים וכבשו את המקום הם מינו משטרים גבריים בלבד ובכך הם ביטלו את שלטון הנשי וגרמו לנזק בלתי
הפיך.
כשתמו הקולוניאליזם והתחילו לקום אוניברסיטאות ומכללות באותן מדינות .אותם ילידים שקבלו הכשרה
להיות אנתרופולוגים העלו את השאלה "מי בכלל מוסמך לייצג את התרבויות האלה?" האם אותם חוקרים
מערבים או בני המקום שגדלו בתוך התרבות הזאת?
השאלות האלה עלו יחד עם הרעיון הפוסט-מודרניזם שאומר הפוך מהרעיון המודרני שיש אמת אחת וצריך
לחקור אותה ,אלא שאין אמת אחת ,לכל אחד יש את האמת האישית שלו ,או את נקודת מבטו ואין דבר כזה
אובייקטיבי .כל השאלות האלה מערערות את היחס לסמכות.
בעקבות הדיונים האלה ,האנתרופולוגים המערביים נתפסים כשותפים לתפיסה שהיליד הפך לאובייקט ובכך
הם נתפסים כלא מוסריים והכתיבה האתנוגרפית שלהם ,נתפס כאמצעי דיכוי של אותם קבוצות ילידיות.
בעקבות הביקורות האלה על האתנוגרפיה .האתנוגרפיה ,פרי עבודתם של אנשים שישבו בשדה ,חודשים ואף
שנים ותיעדו את הכל בכתב ,כבר לא נתפס כאמת אלא כעוד פרשנות .וממה טובה הפרשנות של מלינובסקי
מפרשן אחר? ולמעשה האתנוגרפיה הצטיירה כ"ספרות" ולא כדבר מדעי.
בעיה שנוספת שעלתה היא בעיית השפה .אתנוגרפיות נכתבו בשפות אירופאיות עבור הקוראים האירופאיים
ולא תמיד היה ניתן לתרגם מושג מסוים לשפה זרה .אותו מושג עלול לקבל פרשנות אחרת ובכך ליצור "ריבוי
משמעויות".
בשנות ה 60-נוצר גל חדש של ביקורת פמיניסטיות והיא העלתה כמה נקודות חשובות בעניין משבר הייצוג.
הטענה המרכזית של הביקורת הייתה שהידע באופן כללי והידע האתנוגרפי באופן ספציפי ,משמש כאמצעי
לדיכוי של קבוצות מקומיות .כשאנתרופולוג הולך לחקור תרבות מסוימת הוא מביא איתו את המושגים של
התרבות האירופאית שסביר להניח אותם מושגים בכלל לא קיימים באותה תרבות .ובנוסף הוא עושה
השוואות בין כפר אחד לכפר אחר ובכך הוא עולל לכפות את המושגים שלו על קבוצות אחרות.
לילה אבו-לוגוד תוקפת את פרקטיקת ההכללה באנתרופולוגיה שמשמשת לדעתה כאמצעי שליטה של
הנחקרים והיא אומרת שהאנתרופולוגיה צריכה לאמץ את "האתנוגרפיה של הפריטיקולרי" .בעצם צריך
לחקור מקרים מאוד ספציפיים ולהשתדל להשוות כמה שפחות ביניהם .ואת זה היא עושה במאמרה "בין שני
הריונות" אשר היא משווה בין ההריון שלה להריון של קרימה.
סלי סלוקום מותחת ביקורת חריפה על מחקרם של וושבורן ולנקסטר "האדם הצייד" אשר טענו שכל תכונות
האדם התפתחו מהציידים ולמעשה הם התעלמו לגמרי מהנשים .סלוקום מפנה את תשומת הלב לפעילויות
אחרות ,כגון לקט ותפקידי אימהות וטענה שגם הן תרמו לא פחות להתפתחות המין האנושי.
.7היעלמות תרבויות ומסורות )כולל סינקרטיזם( עמוד 31-32
לאחר נפילתו של הקולוניאליזם ושחרור המדינות ,אנתרופולוגים פחדו שהתרבויות הילידות ייעלמו .אך
התרבויות הללו לא נעלמות בקלות.
התגובה השכיחה למפגש בין תרבויות היא סינקרטיזם ,שילוב תוך התאמה בין תרבויות שונות .לדוגמא:
בטקס איסוף הבטטות בטרובריאנד לפני שלטונות הקולוניאליזם ,הטקס כלל חגיגות ,זלילה ,כישוף ,יחסי מין
פרועים ואלימות .השלטונות הקולוניאליות לא אהבו את זה ,הם ניסו להכניס במקום זה את משחק הקריקט.
5
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
אבל מה שקרה ,משחק הקריקט הפך להיות משחק "רווי יצרים" שבו הוא לווה בכל מיני טקסים של כישוף
והתנהגות אלימה .וזה מה שסינקרטיזם הוא .כאשר משהו חדש או שונה מתמזג בתרבות מסורתית או
תרבות ותיקה ,למעשה התרבות הוותיקה לא נעלמת ,אלה משתלבת ומשנה את צורתה.
.8אנתרופולוגיה היא בדיה עמוד 43
זאת אחת הטענות שעלתה תוך כדי משבר הייצוג .והטענה הייתה ,האם האתנוגרפיה בנויה על פרשנות ,כמו
שגירץ והגישות הפרשניות למדו אותנו? אז בעצם כל פרשנות היא סובייקטיבית לכן אתנוגרפיה היא סוג של
ספרות ואם היא כמו ספרות אז למה לא לחקור את האתנוגרפיה בכלים ספרותיים?
קליפורד ומרקוס טענו שאתנוגרפיה היא בדיה ,פרי "מוחם הקודח" של אנתרופולוגים ולא שיקוף של
המציאות.
לטענה זו קמו מתנגדים שאמרו בין היתר שאי אפשר לעשות לאתנוגרפיה ניתוח ספרותי כי סיפורת זה
טקסט וזה בדיה כי ספרות מומצאת גם אם לפעמים יש בו גרעין של אמת .לעומת זאת ,אתנוגרפיה מבוססת
על מציאות שהתרחשה ולכן יש להתייחס אליה ולחקור אותה ולהעריך אותה בכלים אחרים ולא בכלים של
ספרות .טענה זו אינה מתמודדת עם התופעה השכיחה של "ריבוי פרשנויות" הגורמת למחלוקות בין
אנתרופולוגים .לדוגמא :מרגרט מיד שחקרה את ההתבגרות בסמואה ,היא ראתה בהתבגרות מאוד קלה
ושבני הנוער לא מרגישים לחץ ואין מרד נעורים ,הכל פשוט וקל והיא ייחסה לזה למתירנות מינית גדולה שיש
בחברה הזאת .פרימן שחקר את אותה תרבות 30שנה מאוחר יותר ,לא מצא שם התבגרות קלה ולא
מתירנות מינית .ואז נשאלת השאלה ,למי צריך להאמין?
.9ביקורת גירץ על האתנוגרפיה הרפלקסיבית עמוד 42
הכתיבה הרפלקסיבית התפתחה כתשובה למשבר הייצוג .האתנוגרפיים מתארים את המקום שהיו בו
ומשלבים בכתיבתם את החוויות האישיות שלהם .כמו שגירץ תיאר במאמרו בקרב התרנגולים .כך פעלו גם
רוזאלדו ואתנוגרפיים אחרים.
גירץ ביקר את התפיסה הזאת .הוא תיאר את עבודת השדה של רבים מן האנתרופולוגים הרפלקסיבים
כניסיון ל"הבנת העצמי במסלול העובר דרך האחר" וטען שהטקסטים שייצרו הם "רוויי מחבר" במידה
מופרזת ומעניינים פחות מתיאורים של תרבות זרה .הוא אמר שמרוב שהחוקרים מספרים רבות על עצמם
הם מעייפים ומשעממים את הקורא ובנוסף לזה ,הם מרבים בתיאורים על המחשבות והתהליכים שעברו
ובכך הם גורמים לטקסט העיקרי של המחקר ,להעלם.
.10מונחי שארות עמוד 79-81 ,22
מונחי שארות זה מושג חברתי תאורתי שאומר מי נכנס בתוך מונחי שארות .יש מונחי שארות ממיינים
היוצרים קבוצות שארים בעלי כינוי משותף .לדוגמא :שקוראים לאישה "אמא" ולאיש "אבא" גם כשהם לא
ההורים הביולוגיים .ויש מונחי שארות מתארים שכל אחד מהם מתאים לאדם אחד .לדוגמא :אמא ,אבא ,דוד,
דודה ,סבא ,סבתא ,אח ,אחות וכו ...כל אלה הם כינויי שארות .המטרה של כינויי שארות היא ללמד משהו על
אותה חברה .הכינוי הזה שהחברה בוחרת להשתמש בו ,מלמד ועונה על השאלה "מי בפנים ומי בחוץ?"
באמצעות מונחי שארות ,האנשים בחברה מגדירים מי היחידה החברתית שלהם ולכן הם בוחרים לכנות אחד
את השני בכינויי שארות ,כי יש צורך להגדיר את הגבולות החברתיים והכינויים הוא האמצאי לכך .הביטוי
בשיטות שונות של מונחי שארות המסווגות – מקבצות או מפרידות – שארים באמצעות מונחים המותאמים
להם בשיטות שונות .האנתרופולוגים זיהו שש שיטות שונות כאלה.
אנתרופולוגים רבים מתעניינים בשיטות מונחי שארות .כי באמצעות התבוננות בקשרים משפחתיים אפשר
ללמוד על מבנה חברתי ועל העקרונות המארגנים חברה ,על היררכיה ,על חינוך ,סוגיות מגדריות ועוד...
שיטות מונחי שארות אלה מלמדות על העקרונות המרכזיים שלפיהם מתארגנת חברה בהם קבוצות מוצא,
דור ,מין ,סדר ההולדה ,מרכזיות היחידה המשפחתית הגרעינית או היחידה המשפחתית המורחבת.
6
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
7
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
8
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
אין את השלב של ההיפרדות מהאם והן יכולות להמשיך לחבק ולנשק אותה גם בגיל מבוגר לכן הן מפותחות
מבחינה רגשית ,אך הן מפתחות נחיתות הזהה לאמם ומפנימות את הנחיתות הזאת.
צ'ודורו אומרת שהבעיה הזאת תיפתר ברגע ששני ההורים יגדלו את הילדים ויפרנסו באותה המידה.
הביקורת על צ'ודורו הוא שהיא התעלמה מהשאיפות האוטונומיות של בנות שבאותה תקופה התחילה
להתפתח גם בארה"ב.
תיאוריה אנתרופולוגית של דיויד גילמור .הוא מדבר באופן ספציפי על טקסי התבגרות לבנים והוא טוען שיש
חברות בעולם שיש בהם טקסי התבגרות ולעומת זאת ,יש חברות שאין בהם טקסי התבגרות .הוא הבחין בכך
שחברות שמקימות טקסי התבגרות לבנים בעצם מבטיחים להם התבגרות תקינה של גברים בחברה.
לטענתו אי קיום טקסי התבגרות יכול להביא לגבריות לא בטוחה .זה יכול לגרום לגעגוע מתמשך לאם .זה בא
לידי ביטוי באומנות ,ברצון לחדור לאדמה ולמערות .זאת שאיפה פסיכולוגית לקרבה לאם ולרחם.
דיויד גילמור אומר ,בגלל שטקסי ההתבגרות הם משמעותיים והם בדרך כלל נערכים בנוכחות כל הקהילה
ומלווה בחגיגה גדולה ,הטקס הזה מעניק לבני הנוער חוויה רגשית חזקה .והרעיון שטקס התבגרות היא
היפרדות הבנים מהאם ,מבטיחה בעצם כניסה מוצלחת לסטטוס החדש שלהם כ"גבר בחברה".
הביקורת על צ'ודורו וגילמור שהם בעצם מתעלמים מקשיי ההתנתקות של הבת מהאם ומטקסי מעבר של
בנות בחברות רבות.
דת וטקסים דתיים
נושא המחקר על הדת הוא הכוחות העל טבעיים וההקשר החברתי שלהם .אנתרופולוגים חוקרים מה אנשים
עושים בהקשר לכוחות אלה ואלו תפקידים אנשים ממלאים בדתות שונות .סוגי דת :אנמיסטיות – אמונות
ברוחות שחיים בעולם .טוטמיסטיות – פסל שמייצג חיה או צמח שמייצג איזשהו תכונה שבני השבט מזדהים
איתה .פוליטאיזם – מדובר על דתות עם ריבוי אלים .מונוטאיזם – אמונה באל אחד .כגון היהדות ,הנצרות
והאיסלם .בעלי התפקידים הדתיים המומחים לתקשורת עם הכוחות העל טבעיים הם :כהונים וכוהנות
)שמקבלים הכשרה לתפקידם( נביאים ונביאות ,שמאנים ושמאניות )תפקידם נרכש באמצעות התנסויות לא
רגילות והם מעלים בקשות מטעם בני האדם אל הכוחות העליונים( קוסמים וקוסמות ומכשפים ומכשפות
)השולטים בכוחות העל טבעיים ומפעילים אותם למטרות שונות(.
אוונס פריצ'רד שחקר את הדת הבחין לראשונה בין קסמים לכישוף .קסמים הם פרקטיקה שאפשר לצפות
בה וללמוד אותה ומטרותיה שליליות או חיוביות .כישוף ,לעומת זאת ,הוא רוח מולד ובלתי נראה הגורם
לאנשים להרע לסביבתם .כדאי לציין שרוב הקוסמים הם גברים והמכשפות הן נשים.
פרייזר הבחין בשתי טכניקות מרכזיות של מעשי קסמים .קסמים ע"י חיקוי המבוססים על העיקרון שדבר
מוליד את הדומה לו וקסמים ע"י הדבקה המבוססים על העיקרון שעצמים שהיה ביניהם מגע בעבר יכולים
להמשיך להשפיע זה על זה גם לאחר שנפרדו.
.14פרות ומגדלי פרות ,דבורים ומגדלי דבורים בשתי גישות תיאורטיות עמוד 90-91
הנושא הזה מתרכז בתפיסה הכלכלית וגם בתפיסה התרבותית.
מרווין האריס – אנתרופולוג מטריאליסט אקולוגי קיצונית ,מתייחס לבעלי החיים אותם מגדלים בני האדם
כמקור אנרגיה .היחס לבעלי חיים הוא באופן אחיד .לפי האריס ,האדם הוא יצור חד ממדי ורציונלי מבחינה
כלכלית ולכן כל מה שמעניין אותו זה השגת אנרגיה מרבית .במאמרו הוא מביא ראיות שונות לכך שאנרגיה
שאותה מספקת הפרה עולה על ההשקעה בה .הוא מנסה להסביר למה הפרה הפכה ליצור קדוש בהודו
וטוען שההסבר הדתי הוא לא נכון ובעצם הפרה משמשת מקור אנרגיה נהדר עבור ההודים לכן הם הפכו
אותה לקדושה .התפיסה של האריס היא דטרמיניסטית -היא קובעת שיש קשר ישיר סיבתי וחד כיווני בין שני
דברים .שיטת המחקר של האריס הוא אנתרופולוגיה של הכורסה –הוא למעשה מעולם לא היה בהודו ולא
ראה פרות .הוא הסתמך על ספרות שנכתבה על הנושא הזה.
מתת אדר בוניס כותבת את מאמרה גם בגישה מטריאליסטית .היא מדברת על דבורים ועל מגדלי דבורים.
מגדלי הדבורים הם כוורנים מסחריים שהם מכוונים לפי ההיגיון הקפיטליסטי להגדיל את הרווחים שלהם .עד
9
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
כאן ,ההתנהגות שלהם דומה לזאת של מגדלי הפרות בהודו ובדומה לתוצרים של הפרה ,גם דבש הדבורים
הוא מקור אנרגיה .אבל מתת אדר בוניס ,מדגישה את הרצון של הדבוראים לחיות חיים מוסריים .הכוורנים
רואים את האופן של העבודה שלהם כהזדמנות להתקרב לדבורים ואפילו להידמות להן .ליצור איתן יחסים
סימביוטיים וכך ליצור חברה מוסרית יותר כשהדבורים והכוורנים הם חלק מהחברה הזאת .הרצון הזה כבר
לא קשור לרציונל כלכלי גרידא ,במאמר שלה היא מביאה דוגמאות כדי לתאר את ה"אנטי כוורן" ואת "הכוורן
המשוגע" ומסבירה שזה בעצם מתחיל ממניע כלכלי והופך למוסרי ולמעשה ,מגדלי הדבורים הם רציונליים
ואי-רציונליים בעת ובעונה אחת .הם חומריים ומוסריים ביחד .לכן את ההתנהלות שלהם צריך להבין מתוך
שילוב של 2גישות .הגישה המטריאליסטית והגישה הפרשנית .איך אפשר שההתנהגות תהיה גם כלכלית
חומרנית קפיטליסטית וגם מוסרית בעת ובעונה אחת? אדר בוניס מסבירה שלא ניתן לאלף את הדבורים לכן
הכוורנים נאלצים להסתגל אליהם מבחינת מקום ,זמנים ,התנהגות גופנית שקוראים לה "התכוונות גופנית".
הדבוראים מפרשים את ההסתגלות הזאת כביטוי לענווה ,לצניעות ולחמלה כלפי בעלי חיים והתחשבות
בהם .גם כשהם נעקצים הם רואים בזה כסוג של קורבן שהכוורן מקריב כלפי הדבורים כאות הוקרה לקשר
שלו איתן.
גם אצל אדר בוניס יש סימביוזה בין בעלי החיים לבני אדם אבל הסימביוזה כאן שונה .כיוון שהגישה של אדר
בוניס היא לא דטרמיניסטית ,היא מתייחסת גם לרציונל הכלכלי של הכוורן וגם לשאיפות המוסריות שלו.
אדר בוניס פותחת תמונת עולם שלמה שלהם ,היא מתארת למשל את יחסי העויינות שיש בין הדבוראים
והתחרות ביניהם והרבה פעמים יש גם חשדנות והיא מתארת את המצב המונגד עם הדבורים ששם יש
הרמוניה .הם הרבה פעמים מתארים את המצב עם הכוורת שזה מצב חברתי אידיאלי שיש לשאוף אליו.
מגדלי הדבורים מושפעים מהדבורים ומסביבת העבודה שלהם ,אבל גם משפיעים עליה .הם מעצבים את
העבודה אבל גם מושפעים מזה .הם יוצרים עולם משמעות סביב העבודה שלהם ומפרשים את העולם הזה
ואת עצמם .שיטת המחקר של מתת אדר בוניס מתבסס על תצפיות וראיונות.
.15מונחי שארות )כולל "יחסי לצון"( עמוד 79-81 ,22
אנתרופולוגים רבים מתעניינים בשיטות מונחי שארות .כי באמצעות התבוננות בקשרים משפחתיים אפשר
ללמוד על מבנה חברתי ועל העקרונות המארגנים חברה ,על היררכיה ,על חינוך ועוד ...שיטות מונחי שארות
אלה מלמדות על העקרונות המרכזיים שלפיהם מתארגנת חברה בהם קבוצות מוצא ,דור ,מין ,סדר ההולדה,
מרכזיות היחידה המשפחתית הגרעינית או היחידה המשפחתית המורחבת ועוד .לדוגמא :שיטת הוואי שהיא
שיטה דורית ,מכונות קרובות משפחה מדור האם "אימא" קרובי משפחה מדור האב "אבא" .בני אחיות האם
ואחיה ובני אחיות האב ואחיותיו ,שכולם שייכים לדור של "אגו" )הדובר( מכונים "אח" .בנות אחיות האם ואחיה
ובנות אחיות האב ואחיו מכונות "אחות" .שיטה זו מלמדת על חשיבות החלוקה לדורות .לעומת זאת ,השיטה
האסקימואית הזהה לשיטת מונחי שארות בעברית )דודים ,דודות ,דודנים ,דודניות( מלמדת על חשיבות
היחידה המשפחתית הגרעינית ,על היעדר קבוצת מוצא וקיום "קינדרד" ועל חלוקה לגיל ולמין.
לוי שטראוס ,במאמרו "בלשנות ואנתרופולוגיה" מנתח שיטות מונחי שארות בכמה שפות אינדיאניות ומגיע
למסקנה מעניינת :מונחי השארות מגלמים את תפיסת הזמן של כל חברה .הוא מנתח מסקנה זו באמצעות
בחינה נוספת של המיתוגולוגיה של החברות שחקר ,שאף הן ביטאו אותן תפיסות זמן .לדוגמא .בשפה הופי
מונחי השארות משתנים מדובר )אגו( לדוברת ומגלמים שלוש תפיסות זמן שונות .במקרה אם הדוברת-נקבה
מונחי השארות בקבוצה המטריליניאלית שלה מגלמים תפיסת הזמן ליניארית ,כמו תפיסת הזמן שמגלמת
שיטת מונחי השארות העברית) .סבתא ,אמא ,אחות ,בת ,נכדה ועוד (...והם משקפים את ההבדלים הדוריים
בין הנשים השייכות לקבוצה .כאשר מדובר בגבר ,מונחי קרובותיו מצד האם מגלמים זמן מעגלי .אחותו של
"אגו" והבת שלה מקבלות שני מונחים שונים "אחות" ו"בת אחות" ,המשקפים הבדלים דוריים בינהן .אולם
נכדת האחות מכונה אף היא "אחות" ונינת האחות מכונה "בת אחות" .מספר המונחים במקרה זה קטן.
במקרה של דוברת או דובר ,מונחי השארות בקבוצת קרובות האב-מצד-אמו אינם משקפים את ההבדלים
הדוריים .אחות האב ,בתה ,נכדתה ונינתה יכונו "אחות האב" .זה הווה מתמשך .ניתן ללמוד מכך ,שדוברת
10
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
ממין נקבה שייכת לקבוצת הקרובות מצד אימה וכנראה גם חיה עם כמה מהן במשק בית אחד .בקבוצה זו
מתקיימים מרבית יחסי הגומלין ,כל יחס ואופיו המיוחד ,לכן גם מספר המונחים גדול .לעומת זאת ,דובר ממין
זכר ,אינו שייך לקבוצת הקרובות מצד אמו .הוא שייך לקבוצת הקרובות מצד האם של אשתו )לאחר
הנשואים( .יחסיו עם הקרובות מצד אמו פחות מרכזיים ,בהשוואה ליחסיה של הדוברת .לכן מספר המונחים
לקרובות אלה מועט.
רדקליף בראון מהגישה הפונקציונליסטית מבנית ,במאמרו "על יחסי לצון" מצביע על מונחי שארות מיוחדים
שבהם מכנים זה את זה שארים שהם זרים אך שייכים בעת ובעונה אחת ועל כן מקיימים ביניהם "יחסי לצון".
יחסים אלה עשויים להיווצר בעקבות נישואים .לדוגמא :בין אדם לבין קרובי המשפחה של בן או בת זוגו ,שהם
בני דורו .יחסי לצון נוצרים בין קבוצות מוצא זרות אבל בתוך משפחה אחת .למשל בן ששייך לקבוצה
פטריליניאלית של האם יקיים יחסי לצון עם אחי אמו.
רדקליף בראון לומד מטיפוסי החברות האלה של"יחסי הלצון" יש פונקציה חברתית והיא לאפשר יחסים
קרובים ומתמשכים בין קבוצות רחוקות וקרובות בעת ובעונה אחת .כלומר ,הילד לא שייך ללינאג' של אמו
ולכן הוא מקיים יחסי לצון עם הגברים שהם קרובי המשפחה של אמו מליניאג' אחר .ויחסי הלצון האלה הם
גם מרחיקים וגם מקרבים אותם בעת ובעונה אחת.
רדקליף בראון מזה 2סוגים של "יחסי לצון" :יחסים סימטריים – יחסים שבו שני הצדדים מקניטים אחד את
השני באותה המידה .יחסים א-סימטריים – יחסים שבו רק צד אחד רשאי להקניט בעוד שהצד השני צריך
לקבל את זה ברוח טובה ובסלחנות.
בקבוצות פטריליניאליות ,קרובי המשפחה של האב הם האחראיים ,היורשים ,המחנכים ולכן הצעירים צריכים
לכבד אותם ולציית להם ולכן הצעירים לא יצחקו על קורבי משפחה מצד האב .מצד שני ,המשפחה מצד
האמא ,זה הצד המפנק ,לכן בחלק מהחברות האלה הבן יכול לצחוק על הדוד .יחסי לצון אלה באים לידי
ביטוי בכינויי שארות מיוחדים .אצל הטונגה ובשבטים מסוימים בדרום אפריקה ,מכונה אחי האם "אם ממין
זכר" וגם "סבא" ואחי האם מכנה את בן אחותו "נכד" .מערכת היחסים בין האחיין ודודו מצד אמו אינה שוויוני
כשהאחיין נמצא בעמדת עליונות .הילידים עצמם מכירים בכך ואומרים שהבן של האחות הוא הצ'יף" של אח
האם .אצל הוונדאו ,בן האחות מכנה את אחי האם וגם את בנו "סבא" ואת נשותיהם ,שגם איתן הוא מקיים
יחסי לצון ,מכנה בן האחות "סבתא" .הדוד מצד האם ובנו מכנים את בן האחות ובן אחות האב "נכד".
.16משטרים דו-מיניים עמוד 97-98
מדובר במוסדות נפרדים לגברים ולנשים .מוסדות פוליטיים נפרדים .בדרך כלל מדובר על מועצות כלכליות
של הנהגת החברה ,של משטרה ,בית משפט ועוד...
האיגבו בניגריה הוא עם שבעבר התאפיין בארגון פוליטי מיוחד "משטר דו מיניים" שכלל מוסדות פוליטיות
נפרדים לנשים ולגברים .על הגברים שלט אובו ועל הנשים שלטה אומו שלא היה ביניהם קשר משפחתי.
לצידה של אומו ,תפקדה מועצת נשים ובנוסף אליה גוף שהורכב מנציגות של כפרים ושכונות .גופים אלו לא
כללו משטרה ,אבל החלטות שהתקבלו בגופים הקיימים נאכפו באמצעות שביתות ,חרמות ושביתות שבת
של נשים בחצר ביתם של גבר או של אישה שפגעו בנשים .שביתות שבת אלה היו מלוות בקללות ,שירי
תועבה משפילים והכתמת בקתת הפוגעים בבוץ או בהריסה .משטר דו מיני זה ,סיפק לא מעט עמדות עוצמה
לנשים וכמובן הבטיח הגנה על ענייני כלל נשות האיגבו.
ברגע שהגיעו האנגלים ,הם בכלל לא התייחסו למוסדות הפוליטיים של הנשים ,אלא הם דיברו רק עם
הגברים .והמוסדות הפוליטיים של הנשים ,התחילו להתנוון כיוון שהן גם לא קיבלו גיבוי לא מהגברים
המקומיים ולא מהממשל הבריטי .להפך ,לממשל הבריטי היה יותר קל לעשות את מה שהוא מכיר "הפרד
ומשול" ,גברים מול נשים ,קבוצה אתנית אל מול קבוצה אתנית אחרת .בעצם בתקופה הקולוניאלית ,נעלמו
המשטרים הדו מיניים ממערב אפריקה ולמעשה לא חזרו להתקיים עם תום הקולוניאליזם ,אולם משהו
מתפיסות העולם המגדריות השוויוניות שרד והוא בא לידי ביטוי במבנה הפוליטי של כמה מדינות אפריקאיות.
המדינה שבה השיעור הגבוה ביותר בעולם של נשים )מעל (50%מתוך כלל חברי פרלמנט היא רואנדה.
11
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
12
נינט הלל 2018ג מבוא לאנתרופולוגיה – סיכום נושאים לשאלות קטנות
למרות שאנתרופולוגיה יצאה נגד דעות קדומות בתחומי ידע אחרים ,היא עצמה אינה חפה מדעות קדומות.
• אלינור ליקוק נגד הנרי לואיס מורגן על "מאובנים חיים"
מורגן האמין שהפראים הם מעין מאובנים חיים שהתבוננות בהם אינה אלא חזרה בזמן והצצה אל שחר
ההיסטוריה של הציביליזציה .אמונה מוטעית זו מבוססת על ההנחה שהפראיים חיו מחוץ להיסטוריה
ולכן התעלמו לחלוטין מן ההיסטוריה של אותם עמים ומהשפעות חיצוניות על תרבותם.
אלינור ליקוק הניחה שתרבות היא תופעה תלוית הקשר היסטורי המתאפיין במאבק .במחקרה היא
מראה שעמדתן הנחות של נשים בחברות אינדיאניות בצפון אמריקה לא היה קיים והוא נוצר כתוצאה
ממגעים בין אירופים לאינדיאנים.
• סטפן ג'יי גולד מול הנרי לואיס מורגן – העמים האריים התפתחו מהר יותר וה"אריים" התפתחו מהר יותר
והם נעלים יותר.
מורגן בתאוריית האבולוציה החד קווית ,זיהה שלושה שלבי התפתחות עיקריים שלפיה כל עמי העולם
נעים על פי רצף זה והשלב השלישי ,שלב הציביליזציה מתאפיינת בטכנולוגיה ובכלכלה ייחודית כמו
שבתרבות המערבית .בנוסף מורגן טען שהעמים ה"אריים" התפתחו מהר יותר מיתר העמים והם נעלים
עליהם .הוא גם טען שלאינדיאנים האמריקאים יש מוח קטן יותר משל העמים האריים.
סטפן ג'יי גולד כביולוג הוכיח שדגימת הגולגולות וניתוח הממצאים הם שגויים.
• סאלי סלוקום מול וושבורן ולנקסטר – התכונות של התרבויות נלמדו מהציידים הגברים.
וושבורן ולנקסטר במחקרם טענו שהציד זו פעולה גברית אולטימטיבית והיא זאת שהופכת את האדם
לאנושי .לטענתם התכונות האנושיות החיוניות לכלל בני האדם כגון אינטליגנציה ,תוקפנות ,ערמומיות,
תקשורות ועוד ,בעצם התפתחו מפעילויותיהם של הציידים הגברים.
סאלי סלוקום מותחת ביקורת על כך בטענה שהם התעלמו לגמרי מתפקיד הנשים כמו למשל טיפול
בתינוקות ,חינוך הילדים ,לקט וציד חיות קטנות שאלה פעולות שנשים עשו .סלוקום טענה שהפעילויות
של הנשים תרמו לא פחות מהגברים להתפתחות המין האנושי.
בהצלחה
13