‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫ביטחון סטציאלי – הגדרה‬

‫הפרדוקס בהגדרת ביטחון סוציאלי‪ :‬מצד אחד אין "הגדרת מילון" ומצד שני אורח חברתי זה מונהג במדינות מפותחות רבות‪.‬‬
‫כותבת הספר מנסה להגדיר ביטחון סוציאלי ע"י עריכת מחקר משווה בין ‪ 4‬מסמכים‪:‬‬

‫‪ .4‬הצהרה אוני' בדבר‬ ‫‪ .3‬איחוד אירופי‬ ‫‪ .2‬מאמרים של ארגון‬ ‫‪ .1‬דוח בוורידג'‬

‫זכויות האדם‬ ‫העבודה הבינ"ל‬
‫משנת ‪( '48‬סעיף ‪)22‬‬ ‫↓‬
‫אחראי על אכיפת תנאים‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫הצהרת פילדלפיה‬ ‫מסמך שיצא ע"י ועדת‬
‫ארגון עבודה בינלאומי‬
‫משנת ‪98‬‬

‫דוח בוורידג'' עמ' ‪:25‬‬ ‫‪.1‬‬

‫דו"ח בוורידג' (באנגלית ‪ )" Beveridge Report" -‬הוגש לפרלמנט הבריטי בשנת ‪ 1942‬בנוגע לביטוח לאומי ושירותים נלווים‪ ,‬הדו"ח‬
‫זיהה חמישה "ענקים"‪" ,‬רעות חולות" בחברה הבריטית ‪ -‬הזנחה‪ ,‬בערות‪ ,‬מחסור‪ ,‬אבטלה וחולי‪.‬‬
‫הדו"ח הציע רפורמה נרחבת במערכת הביטחון הסוציאלי בבריטניה במטרה להילחם באותם ענקים‪.‬‬
‫זוהי תקופה של אחרי "אוקטובר השחור" באנגליה‪ -‬העולם במלחמה‪ ,‬הכלכלה קורסת ‪.‬‬
‫התכנית נכתבת בכדי לחשוב על איך נערכים לתקופה של אחרי המלחמה בתקופה שבה פורסם‪ ,‬בעיצומה של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬זכה‬
‫הדו"ח לפופולאריות רבה ביותר בציבור הבריטי‪.‬‬
‫דו"ח בוורידג'‪ -‬מחליף את "חוקי העניים"‪ -‬חוקים שהעניקו אמצעים בכדי לספק לעניים פת לחם‪.‬‬
‫מערכת של חוקים בסיסיים שבאו לפתור את האצולה מרגשי אשם‪.‬‬
‫דו"ח בוורידג' מניח תשתית‪ ,‬עיקרי תוכנית שיאפיינו כל מדינת רווחה החל ממאה ‪ 20‬והלאה‪.‬‬
‫מדינת רווחה מתאפיינת בכך שהיא נוטלת על עצמה להבטיח לכלל האוכלוסייה רמת חיים נאותה בתחומי חיים עיקריים כמו בריאות‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬עבודה‪.‬‬
‫מדינת רווחה היא תוצר של העולם הקפיטליסטי‪ .‬התפקיד של משטר רווחה הוא לתקן את הפגמים שהשוק הקפיטליסטי גורם להם‪ .‬שוק‬
‫קפיטליסטי מאופיין בכלכלה לא מרוסנת‪ ,‬ביד נעלמה‪ ,‬שוק חופשי ‪.‬‬
‫מדינת הרווחה אמורה להגן על האזרח בפני השוק הקפיטליסטי (ביטחון סוציאלי)‪ .‬מי שמצליח עושה הרבה כסף ומי שלא מדינת הרווחה‬
‫צריכה לתקן ולהגן עליהם‪ .‬מדינת רווחה מודרנית מאופיינת בהקמת מערכת של ביטחון סוציאלי‪.‬‬
‫מדינה ללא מערכת של רווחה תסבול מבעיות בחברה‪ ,‬משוק פרוע ומקריסות רבות‪.‬‬
‫יש מחויבות של הריבון לאזרחיה‪ .‬אזרחים נתונים למדינה בתנאי שהיא מחזירה להם‪.‬‬
‫עיקרי תכנית בוורידג'‪:‬‬
‫ליצור מערכת מקיפה של ביטחון סוציאלי שתבטיח לכל אדם רמת מינימום של הכנסה‪ .‬תוכנית בוורידג' דוגלת בעיקרון האוניבסרליות‬
‫(עיקרון מרכזי) שעל פיו צריכה לקום מערכת שתכלול את כל האוכלוסייה‪ -‬ללא הבדלי מעמד‪ ,‬מצב תעסוקתי‪ ,‬שתכלול את כל האזרחים‬
‫מכל המעמדות‪ .‬מערכת זו תעניק מינימום הכנסה לכל אזרחי המדינה ללא הבדל בהכנסה או בתעסוקה‪ .‬מצד שני כולם יהיו זכאים לגמלאות‬
‫ללא מבחני הכנסה או תעסוקה‪ .‬כולם משלמים אותו דבר וכולם מקבלים אותו דבר‪.‬‬
‫בוורידג' מציע להקים מערכת ביטוח סוציאלית גבייתית שהמימון יתבסס על תשלומי הביטוח‪ .‬וגם יינתנו קצבאות כספיות ולא רק‬
‫בשירותים‪ -‬כמו הנחה בארנונה‪.‬‬
‫המדינה חושבת שהזרמת כספים למשק תניע את הכלכלה‪.‬‬
‫נשלם דמי ביטוח שווים לכולם‪.‬‬
‫אחד הדברים החשובים חוץ מעיקרון האוניברסאלי הוא הפיכתן של הקצבאות ממעשה של חסד למעשה של זכות לקבל בטחון‪.‬‬
‫מתנגדי התוכנית‪:‬‬
‫האוצר התנגד לתוכנית בטענה שיש בעיה בעיקרון האוניברסאליות מכיוון שיידרש מיסוי גבוה בכדי לממן את התכנית (כדי לתת קצבאות‪,‬‬
‫גמלאות)‪ .‬אם משלמים קצבאות לכולם יש בזבוז מאוד גדול של המשאבים‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫המגבלות של תכנית בוורידג'‪:‬‬

‫מה שעמד מנגד בוורידג' וקיינס היה המשבר הכלכלי הגדול של שנות ה‪ 30-‬טרום מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫אבל התכנית לא לקחה בחשבון את התפתחויות הכלכליות והחברתיות של תקופת "אחרי המלחמה"‪ .‬בתקופה של אחרי המלחמה צריך‬
‫לשקם תשתיות‪ ,‬הטלת דמי ביטוח אחידים על כל האוכלוסייה ‪ -‬הרי שמטילים נטל כלכלי כבד על קבוצות מוחלשות (אוכלוסיות עניות)‬
‫מלכתחילה (בעיה)‪.‬‬
‫מצד שני דמי ביטוח נמוכים לכל האוכלוסייה גורמים לקצבאות מאוד נמוכות ואז לא מגיעים לתכלית שרוצים להגיע‪ ,‬ואז צריך לבטל את‬
‫עיקרון האוניברסאליות ולעשות דמי ביטוח יחסיים (לתת באופן יחסי ולקחת באופן יחסי)‬

‫בוורידג' גם לא לקח בחשבון את דגם המשפחה המשתנה‪ ,‬הוא התבסס בתכנית על מבנה משפחה מסורתי‪ .‬לנשים נשואות היה מעמד מאוד‬
‫נמוך‪ ,‬הזכויות שלהן נגזרות ממעמדו של הגבר‪.‬‬
‫תא המשפחתי לפי בוורידג' הוא יחידה אחת‪ .‬גבר כשהיה מגיע לפנסיה היה מקבל קצבה מוגדלת במעט יותר עבור האישה‪ ,‬כלומר מעמד‬
‫האישה נגזר ממעמד הגבר מההכנסה שלו‪.‬‬
‫המצב האמיתי שהיה בשטח הוא שהגברים יצאו לחזית להילחם והנשים עבדו במפעלים‪ ,‬אחרי המלחמה הגברים חזרו לעבוד והנשים חזרו‬
‫הביתה‪ ,‬לא כולם חזרו הביתה ואז התחילה התנועה הפמיניסטית‪ .‬הנשים מתחילות ללכת עם המכנסיים‪ .‬בוורידג' לא קורא את המפה נכון‪.‬‬
‫דו"ח בוורידג' היה בין הראשונים שניסח תכלית ראשונה‪ -‬מלחמה במחסור ‪ ,‬מתוך מחשבה שאם נלחם במחסור הרי שנשיג פתרון לתכליות‬
‫נוספות כמו בערות‪ ,‬בריאות‪ ,‬אבטלה ועוד‪ .‬אם נטפל בדבר הבסיסי של האדם‪ ,‬אזי האדם יוכל להפנות את משאביו לדברים אחרים‪.‬‬
‫ישראל‪ -1948 ,‬ההסתדרות מגישה תכנית ראשונה לביטוח סוציאלי‪ .‬העקרונות של בוורידג' נמצאים שם‪ -‬כולם חלק מהמערכת‪ ,‬כולם‬
‫משלמים וכולם מקבלים‪ .‬אבל מוכנסים בה יסודות פרוגרסיביים‪ -‬ביטוח לאומי בהתאם למשכורתו של המשלם וגם אבטלה בהתאם למה‬
‫שהרוויח קודם המובטל‪.‬‬
‫חוק ביטוח לאומי מתקבל ב‪ 1953 -‬בישראל‪ .‬גם בישראל המטרה הראשונה של ביטחון סוציאלי היא לטפל במחסור ועוני מתוך הבנה‬
‫שעוני משחית את החברה‪.‬‬
‫עוני זה דבר רע‪ ,‬לא מוסרי ולא הוגן‪ .‬עוני גורם לריבוד ולפערים בחברה‪ .‬עוני הוא התכלית של מערכת הביטחון הסוציאלי‪.‬‬

‫ארגון העבודה הבינ"ל‪ -‬עמ' ‪51‬‬

‫ארגון מטעם האו"מ המופקד על מתן הנחיות למדינות כגון‪ :‬איך לקדם את מע' הביטחון הסוציאלי בהן‪ ,‬אילו מוסדות להקים‪ ,‬אילו קצבאות‬
‫חשובות‪ ...‬לארגון זה ישנם ‪ 2‬מסמכים רלוונטיים חשובים‪:‬‬
‫‪ .1‬מסמך שיצא ע"י ועדת ארגון עבודה בינלאומי משנת ‪98‬‬
‫‪ .2‬הצהרת פילדלפיה‪ -‬פרשנות רחבה לתכלית מערכת הביטחון הסוציאלי‬
‫כל ניסיון להגדיר ביטחון סוציאלי יתבסס על ‪ 2‬יסודות‪:‬‬
‫אמצעים‬ ‫תכלית‬
‫איך אנחנו באים להשיג את אות‬ ‫מה המטרה שלשמה אנחנו מבקשים‬
‫התנאים הסוציאליים (קצבאות‪ ,‬הטבות‪,‬‬ ‫לקיים מדיניות סוציאלית?‬
‫פנסיה‪)...‬‬

‫מה הסיכונים החברתיים שמפניהם מבקשת המערכת הסוציאלית לבטח?‬

‫פרשנות רחבה‬ ‫פרשנות צרה‬

‫ייעודי‬ ‫סיבתי‬
‫מהי התכלית ‪ -‬פרשנות צרה‪ -‬עמ' ‪52‬‬
‫אופי נסיבתי‪ -‬קובעת שמדיניות סוציאלית באה להגן על האדם מפני סיכון חברתי‪ ,‬מפני מצב של צורך‪.‬‬
‫תפקידה של המע' הסוציאלית לדאוג "לקיום בכבוד אנושי וכלכלי של האדם"‬
‫תפיסה זו גורסת להתערבות מע' הביטחון הסוציאלית רק בנקודה בה נחשף האדם לסיכון כלכלי או אנושי כלשהוא‪.‬‬
‫שיטה זו הינה בעלת אופי סיבתי כיוון שהמערכת מחכה לטריגר‪ ,‬לסיבה שתגרום למערכת להתערב‪ ,‬לדוג'‪ :‬רק אם אתה מובטל ‪ /‬נולד לך‬
‫ילד ‪ /‬הפכת לנכה… אזי המערכת מגיבה בטיפול סוציאלי‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫המסמכים שתומכים בגישה זו הם מסמכי האיחוד האירופי וועדת הארגון הבינלאומי ‪.'48‬‬
‫מהי התכלית‪ -‬פרשנות רחבה‪ -‬עמ' ‪53‬‬
‫אופי יעודי‪ -‬פרשנות זו מפרשת את תכלית הביטחון הסוציאלי‪ ,‬מעבר להיותו מגיב‪ ,‬גם מטפח ומסייע לאדם להגשים עצמו‪ ,‬להגיע ליעדים‬
‫מסוימים שבאינטרס המדיני והאנושי‪ .‬מעבר ממלחמה במחסור למתן כלים "מקפצה"‪.‬‬
‫לדוגמת תפיסת החינוך האקדמי במדינת ישראל‪ -‬ישראל תופסת את החינוך הנ"ל בתפיסה צרה‪ ,‬אין עזרה לפיתוח ההשכלה כמדיניות אלה‬
‫כמענה נקודתי על בעיות חריגות מעטות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬המדינות שנוקטות בפרשנות זו‪ .‬מדינות סקנדינביה "מתקרבות" לגישה זו אך אין כמעט‬
‫מדינה אשר הציבה לעצמה מטרה זו ואף פועלת להגשמתה‪.‬‬
‫נראה פרשנות רחבה בהצהרת פילדלפיה (זו הצהרה בחירה) ובהצהרה האוני' בדבר זכויות האדם משנת ‪.'48‬‬
‫מערכת הביטחון הסוציאלי מגנה עלינו מפניי סיכונים קיימים‬
‫טענו שהביטחון הסוציאלי מגן עלינו מפני סיכונים‪ ,‬מהם אותם הסיכונים?‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫סיכון חברתי או כלכלי הינו מצב שבו ישנה חשיפה למצב של ‪:‬‬
‫אובדן כושר ההשתכרות ‪ +‬גידול בהוצאות‬

‫מחלות‬ ‫ילדים‬ ‫מסיבות פיזיות מסיבות כלכליות‬

‫פיטורין ‪ /‬אבטלה‬ ‫נכות‬
‫פשיטת רגל‬ ‫תאונות‬
‫הריון‪ ,‬מחלה‬

‫רשימת הסיכונים במדינת ישראל היא רשימה סגורה ובינארית‪.‬‬

‫מע' הביטחון הסוציאלי לא גמישה‪ ,‬לא פתוחה להכיר בסיכונים חברתיים חדשים‪,‬‬
‫לדוג' ההנחה הבסיסית ליחסי עובד‪ -‬מעביד‪ ,‬שלא לוקחת בחשבון יחסים חדשים שהתפתחו כגון פרילנסרים‪ ,‬או תופעת הגירת עבודה‬
‫שאינה זוכה להתייחסות הולמת במע' הביטחון הסוציאלי הישראלית‪.‬‬
‫מע' הביטחון הסוציאלית בארץ היא בינארית‪ -‬זכאי ‪ /‬לא זכאי‪ ,‬אין אמצע‪ ,‬למעט קצבת נכות המגדירה אחוזים‪.‬‬
‫סיווג סיכונים‪ -‬עמ' ‪56‬‬
‫סיכונים מעמדיים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סיכונים שלא כל האוכלוסייה נחשפת להם במידה שווה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬עובדי מכרות חשופים לתאונות בעבודה יותר מפקידים‪ ,‬עובדים לא מקצועיים חשופים יותר לסיכון של אבטלה ומשפחות‬
‫חד הוריות חשופות יותר לסיכון של עוני‪.‬‬
‫סיכוני מחזור החיים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אלו סיכונים שאנו חשופים אליהם בדרגה שונה במהלך החיים‪ .‬לדוג'‪ :‬ילדים וקשישים הם ‪ 2‬האוכלוסיות הפגיעות ביותר‪.‬‬
‫סיכונים בין דורים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫סיכון העובר מדור לדור הנוגע בד"כ לקבוצות בעלי אפליה מושרשת וארוכת שנים‪ ,‬אלו הסיכונים הקשים והעצובים ביותר‪,‬‬
‫סיכונים העוברים מאב לבן‪ ,‬לדוג'‪ :‬אם נולדת לאבא עני‪ ,‬סיכוייך להיות עני גבוהים מאוד‪.‬‬
‫סיכונים אוניברסאליים (דמוקרטיים)‬ ‫‪.4‬‬
‫אלו הם סיכונים שכלל האוכלוסייה חשופה להם‪ ,‬ללא קשר למעמד‪ ,‬כגון גיל (זקנה)‪ .‬סיכון המשפיע על כלל האוכלוסייה‬

‫לאה אחדות‪ -‬מאמר‪ -‬ע"מ ‪: 42‬‬

‫לאה אחדות מנסה לחקור את תופעת העוני בישראל דרך בחינת קשרי גומלין בין שוק העבודה‪,‬‬
‫דפוס השתתפות בשוק העבודה ותופעת העוני‪ .‬היא מנסה לזהות את מאפייני העוני בישראל כלומר באיזה אוכלוסיה תופעת העוני גדולה‬
‫יותר‪ ,‬היא בוחנת את הרכב האוכלוסייה בישראל ומנסה לגלות את המאפיינים להסתברות העוני באוכלוסייה‪,‬‬
‫היא אומרת שאוכלוסיית העוני היא הטרוגנית כלומר קיימת בכל העדות‪ ,‬קבוצות וכו'‪.‬‬
‫יש כמה מאפיינים ברורים להסתברות גבוהה לעוני‪:‬‬
‫חוסר תעסוקה של ראש המשפחה כתוצאה מאבטלה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אי השתתפות בשוק העבודה מבחירה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫מפרנס יחיד עם שכר נמוך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ריבוי ילדים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫המאפיינים אינם מחייבים‪ ,‬זו רק הסתברות לעוני‪.‬‬

‫היא זיהתה ‪ 2‬אוכלוסיות שיש בהן הסתברות גבוהה לעוני‪ -‬מגזר הערבי ומגזר החרדי‪.‬‬
‫בשני המגזרים אנו רואים שכר נמוך בהשוואה למגזר היהודי‪ ,‬שיעור השתתפות נמוך של נשים בשוק העבודה וגם מיעוט משאבים ופיתוח‪.‬‬
‫המדינה מפלה בהשקעת משאבים במגזרים אילו‪.‬‬
‫לאה אחדות אומרת שצריך להתייחס לאוכלוסיות הללו ולמצוא פיתרונות ייעודיים לאותן קבוצות‪.‬‬
‫כמו למשל הקמת מפעל לנשים חרדיות במודיעין עילית‪.‬‬
‫לאה אחדות מציעה בניגוד לעיקרון האוניברסאלי היא אומרת שאנו צריכים לזהות את הבעיות באותם קבוצות ולתת פתרונות ייעודיים‬
‫לאותה אוכלוסיה ‪ .‬במקום לשלם קצבה אוניברסאלית לכולם (כמו למשל קצבת הילדים שהיא אחת הקצבאות האוניברסאליות האחרונות‬
‫שנותרו בישראל) נמצא פתרון יעודי לאוכלוסיות הללו וכך נמלא את התכלית של הביטחון הסוציאלי‪ .‬כלומר ניתן יותר לאוכלוסיה הענייה‬
‫(ברוכת הילדים) ופחות לאוכלוסיה העשירה‪ ,‬רוצים איזון בין כוח העבודה לבין מי שלא עובד‪ ,‬כל משטר או מדינת רווחה מפרשת את‬
‫התכלית בצורה שונה‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫בוורידג' ‪ -‬עקרון אוניברסאלי‪ -‬כולם משלמים כולם מקבלים‪.‬‬
‫לאה אחדות‪ -‬פתרון ייעודי‪.‬‬
‫"המודל הסקנדינבי"‪ -‬נדרש איזון בין יעלות כלכלית לרווחה חברתית‪.‬‬
‫רוב מדינות עולם אימצו את פרשנות הצרה‪.‬‬

‫צידוקים ‪ -‬מדוע חשוב לקיים מערכת בטחון סוציאלי ? ‪ -‬עמ' ‪62‬‬

‫צידוקים למען אזרחות חברתית‬ ‫‪.1‬‬

‫הצידוק הראשון להתערבות המשפט כדי להבטיח את קיומו בכבוד של האדם הנחשף לסיכונים חברתיים הועלה בידיי הליברליזם‬
‫החדש‪.‬‬
‫גישה זו מייחסת חשיבות מרבית לזכויות הפרט וחופש הבחירה שלו‪.‬‬
‫חופש הבחירה של הפרט אינו מתמצה רק בחופש מהתערבות השלטונות‪ ,‬אלא גם בדאגה שהפרט יוכל לפתח ולהגשים את עצמו‬
‫במלוא יכולתו‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפרט לא יהיה חופשי כל עוד שרוי בדאגות העוני ובאי ביטחון כלכלי‪.‬‬
‫משמע‪ ,‬לא די בזכויות שליליות‪ -‬לא לאסור‪ ,‬לא להגביל‪ ,‬אלא יש לעשות ‪:‬‬
‫מה יעזור לי חופש הביטוי אם לא אדע קרא וכתב?‬
‫חופש הביטוי זה לא רק לא לסתום למישהו את הפה‪ ,‬אלא לתת לו "מגה פון" לדיבור"‪.‬‬
‫צידוק זה אומר בעצם‪ :‬כדי שאהיה אזרחית חברתית‪ ,‬תנו לי את הכלים לכך‪:‬‬
‫תנו לי חינוך כדי שאממש את חופש הביטוי‪,‬‬
‫תנו לי זכות לדיור כדי שאממש את הזכות לקניין‬
‫ותנו לי זכות לבריאות כדי שאממש את הזכות לשלמות הגוף‪.‬‬
‫המימד הציבורי של הקניין‬ ‫‪.2‬‬
‫הקניין נתפס כ "מעצב יחסים בינאישיים"‪ .‬כבעל קניין‪ ,‬יש לך חובות וזכויות‪:‬‬
‫לדוג'‪ ,‬בעל קניון רמת אביב לא יכול לשים שלט בכניסה לקניון‪" :‬הכניסה להומואים אסורה"‪ ,‬מתוך תפיסה שהמדינה היא הבעלים של‬
‫כל האדמות‪ ,‬מוסדות וכו' במדינה וככזו‪ ,‬לכל בעל קניין יש מחויבות כלפיה ולה יש מחויבות כלפי אזרחיה להבטיח את קיומם בכבוד‬
‫של האזרחים שנפגעו מחשיפתם לסיכונים החברתיים הנ"ל‪.‬‬
‫המדינה כנאמן הציבור‬ ‫‪.3‬‬
‫זוהי השקפה מדינית‪ .‬המדינה כמטילת מרות ("מדינת משטרה") אך גם מתפקדת כ"נאמן הציבור"‪ ,‬עליה לדאוג לאזרחיה ולפעול‬
‫בהגינות לקידום טובת הכלל‪ ,‬ביניהם הבטחת קיומו בכבוד של האזרח הנקלע לסיכונים חברתיים‪.‬‬
‫אחווה הדדית‪ ,‬סולידאריות והערכה חברתית‬ ‫‪.4‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫מע' הביטחון הסוציאלי משקפת ערכים הומאניים אשר כיצורים אנושיים החיים זה עם זה אנו תלויים זה בזה ומכאן מחויבים זה‬
‫לטובתו של זה‪.‬‬
‫תנאי מוקדם לאחווה חברתית זו הוא שלכל אחד ממרכיביה של החברה יהיו קיום בכבוד‪ ,‬הזדמנות שווה והערכה חברתית‪ ,‬המערכת‬
‫המשפטית נקראת לפעול לשמירה על כך‪.‬‬
‫צדק חברתי עמ' ‪ 62‬צידוקים לתכלית לביטחון הסוציאלי‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ההגנה החברתית שהביטחון הסוציאלי מקנה הוא הבסיס לצדק חברתי‪ ,‬במסגרת זו יוקנו לכל הפרטים בחברה שוויון הזדמנויות וקיום‬
‫בכבוד‪ ,‬צדק חברתי מהווה בסיס מוסרי לשם הצדקת הקמת משטר רווחה‪ .‬הוא אמצעי להשגת צדק חלוקתי‪ ,‬לאיזון וחלוקה הוגנת של‬
‫המשאבים שיש במדינה‪ .‬חלוקה שווה יותר של המשאבים גורמת לסולידריות גדולה יותר וליציבות פוליטית‪ ,‬לכלכלה מאוזנת יותר‬
‫ריבוד חברתי יותר מתון‪ ,‬פחות פערים בין עשירים לעניים‪ ,‬אם החלוקה תתבצע בצורה "צודקת" יותר אז יהיה יותר שוויון בחברה‪.‬‬
‫מרקל במאמרו מציג את המושג צדק חלוקתי ‪ -‬הביטחון הסוציאלי עושה זאת באמצעות חלוקה מחדש של כספים‪ ,‬מצד אחד הריבון‬
‫גובה מהציבור כספים ומצד שני מחולקים הכספים בין האזרחים‪.‬‬

‫הנחת הקורס היא שהחברה צריכה לשאוף לשוויון ומכאן שהשאלה היא‪:‬‬
‫כיצד נחלק את העוגה בצורה שווה?‬
‫ע"י מע' ביטחון סוציאלי שעוזרת לחלשים ונותנת להם כדי שחלוקת העוגה תישאף להיות שווה‪ -‬הריבון גובה מאחד ומשלם לאחר‪.‬‬
‫(צדק גמולי‪ -‬פליליים‪ .‬רצחת‪ -‬תשב בבית סוהר‪ ,‬עשית משהו‪ -‬תשלם‪ .‬צדק מתקן‪ -‬מחלקת נזיקין‪ .‬החזרת המצב לקדמותו)‬
‫שוויון אופקי ‪ -‬קצבת ילדים ע"פ מספר הילדים במשפחה מתן אמצעים ל"יישור קו" בין משפחות בעלות הרכב שונה‪ ,‬מתן אמצעים‬
‫שווים לגידול הילדים בכבוד‪.‬‬
‫שוויון אנכי ‪ -‬מערכת המיסוי מעבירה כספים ממשפחה למשפחה‪ % -‬ממה שמרוויחים‪ ,‬לוקחים ממי שמרוויח יותר ונותנים לזה‬
‫שמרוויח פחות‪.‬‬

‫מרקל‪",‬צדק חברתי וסוציאל‪ -‬דמוקרטיה בתחילת המאה ה‪( " 21-‬עמוד ‪:)68‬‬
‫מרקל במאמרו מציג את המושג צדק חלוקתי‪ .‬שיח ליבראלי‪ -‬שבירה של איגודים מקצועיים; תיאוריות כלכליות שמאמצות את תורתו של‬
‫מילטון פרידמן‪ ,‬שרצה להעביר את ההון לאילי הון‪ .‬לפי מילטון פרידמן איגודים מקצועיים זו "רעה חולה"‪ ,‬ראוי לצמצום את תפקידה של‬
‫המדינה שמנסה למצוא איזון‪.‬‬
‫לפי מרקל מדיניות רווחה גורמת לתלות במערכת‪.‬‬
‫אין סיבה ללוות את האדם מלידה עד לקבר‪ .‬מרקל לא לקח בחשבון שלא תמיד העבודה מחלצת מעוני‪.‬‬
‫ישנה חזרה לצדק חברתי בשנים האחרונות‪:‬‬
‫גלובליזציה‪ -‬השפעות גלובאליות‪ .‬לדוגמא העברת מפעלים למצרים‪ ,‬סין ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פערים גדולים והולכים בחברה‪ .‬אלו שהצליחו להשתלב בשוק החופשי‪ ,‬הצליחו בגדול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רובד שלם במדינה נעלם (עבודות פשוטות)‪ -‬הם לא חלק משוק העבודה‪.‬‬
‫צדק חלוקתי הוא אחד האמצעים להשתתת חלוקה צודקת יותר של משאבים‪ .‬לדוג' מערכת חינוך חינם‪ -‬חוק חינוך חובה במדינת ישראל‬
‫הוא אחת הדוגמאות לצדק חלוקתי‪.‬‬
‫מרקל במאמרו מציג ‪ 3‬תיאורטיקנים שמציעים פירוש משלהם למושג צדק חברתי ע"פ שתי אמות מידה‪:‬‬
‫מתייחסת לאקסיומות שעליהן מתבססת התיאוריה של צדק‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אינדוידואליזם מוחלט למול קולקטיביזם‬
‫מתייחסת להשלכות החלוקתיות של תיאוריות הצדק הנעות ממצב ששולל צעדים של חלוקה מחדש למצב שמאמץ צעדים אלו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫קהילה‪/‬קולקטיב‬ ‫פרט‪/‬אינדיבידואל‬
‫ו‬ ‫ה‬
‫ו‬ ‫א‬
‫רולס‬ ‫י‬
‫ל‬
‫צ‬ ‫י‬
‫ר‬ ‫ק‬

‫חלוקה מחדש של‬ ‫‪/‬שלילה של החלוקה‬

‫משאבי המדינה‬ ‫של משאבי המדינה‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פון האייק (העמדה הליבראלית)‪:‬‬

‫נקודת המוצא של פון האייק היא הפרט‪ .‬לשיטתו הוא מעדיף את האוטונומיה של הפרט על פני התחום הציבורי‪ .‬הגישה הזו של תפיסת‬
‫האדם במרכז‪ ,‬מאוד מודרנית וליבראלית‪ .‬לשיטתו כל התערבות של מדינת רווחה תהיה חייבת להיות נתונה לביקורת חריפה‪ ,‬האם ראוי‬
‫שהמדינה תחוקק חוק חינוך חובה‪ ,‬מידת המעורבות של המדינה צריכה להיות מינימאלית‪ ,‬כל התערבות צריכה להיות נתונה לבדיקה‪.‬‬
‫מבחינתו לא ברור מאליו שהמדינה תתערב‪ ,‬בטח לא בכלכלה ובשוק החופשי‪.‬‬
‫הוא מסביר זאת ע"י ‪ 3‬טיעונים‪:‬‬
‫התוצאות החברתיות של ריבוד חברתי גדול (פערים גדולים בחברה) הן לא תוצאות של פרטים שכיוונו להם‪ .‬כאשר האנשים‬ ‫‪‬‬
‫פועלים בחברה ‪ /‬בכלכלה הם עושים זאת משיקולי רווח והפסד אישיים‪ .‬ואם אין כוונה אז אין אחריות‪ .‬אף פרט לא חושב על‬
‫חלוקה צודקת‪ ,‬אלא זה תפקיד המדינה‪.‬‬
‫השוק החופשי יוצר סדר טבעי בחברה‪ .‬ולכן צריך לאפשר לאנשים לפעול בשוק החופשי בצורה חופשית‪ .‬לא רק שהתוצאות‬ ‫‪‬‬
‫החברתיות לא מכוונות אלא יש שיתוף פעולה בחברה שיוצר סדר טבעי (היד הנעלמה)‪ -‬שרשרת שלמה של ביקוש והיצע‪-‬כלכלת‬
‫שוק‪ .‬השוק יעיל ולכן כל מעורבות בו תפגע ברציונל שבו‪.‬‬
‫המדינה אמורה לערוב למינימום כלכלי לאזרחיה מתוך חובה מוסרית ומתוך רצון לקדם יציבות פוליטית‪( .‬כמו נוזיק)‬

‫רולס (העמדה הסוציאל דמוקרטית)‬

‫נקודת המוצא של רולס היא הפרט‪ ,‬אבל הוא דוגל בחלוקה מחדש‪ .‬הוא טוען שהמדינה צריכה לשמש כתובת ראשית לכל תביעה לצדק‪ .‬זה‬
‫תפקידה של המדינה משום שמבנים המוסדיים של החברה יוצקים משמעות ‪,‬מכתיבים את הסיכוי לאדם להתקדם במערך החברתי והכלכלי‪.‬‬
‫המדינה אמורה להשקיע במשאבים שווים בכדי למצות את הפוטנציאל בפרט‪.‬‬
‫רולס טען שהמדינה חייבת להיות אחראית ודואגת ‪.‬‬
‫רולס אומר שניתן להצדיק את אי השוויון אם הוא פועל לטובת כולם במיוחד לטובת הקבוצה החלשה בחברה‪.‬‬
‫וולצר (עמדה קהילתית)‬
‫וולצר יוצא מנקודת מוצא של הקהילה‪ .‬הוא תומך בחלוקה מחדש של המשאבים‪ .‬הוא אמר שיש תחומים נפרדים של צדק‪ .‬בתחומים כמו‬
‫בריאות‪ ,‬חינוך‪ -‬החלוקה לא יכולה להיות על בסיס כספי‪ .‬החלוקה צריכה להיות על בסיס שוויוני וצורך של האוכלוסייה‪/‬קהילה (לדוגמא‪:‬‬
‫ילדים אוטיסטים‪ -‬מסגרות חינוך מיוחדות בהתאם לצורך)‪ ,‬כלומר כל אחד לפי צרכיו‪.‬‬
‫האידיאל על פי וולצר הוא להחזיר את המשאבים לניהול הקולקטיב‪ .‬צריכה להיות מעורבות גבוהה של הקהילה בחלוקת המשאבים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אמהות חד הוריות מתכנסות לפני חלוקת התקציב ומציינות את צורכיהן‪ .‬ולפי הצרכים שלהן מחלקים את התקציב‪.‬‬

‫מרקל חושב שגישתו של רולס היא הנכונה ביותר בקשר להצדקת החלוקה ‪ .‬יש חשיבות מאוד גדולה לאינדיבידואלים בחברה‪ .‬רולס מוצא‬
‫מבחינתו נקודת איזון בין הפרט לקולקטיב‪.‬‬
‫הוא מדבר על תחומים עיקריים של צדק חברתי‪.‬‬
‫הוא מבקש ליצור מערך שיש בו אינטגרציה בין תחומים השונים‪( .‬מזכיר את הגישה של בוורידג')‪ .‬צריכה להיות אינטגרציה סינרגטית‬
‫בכדי ליצור חברה שוויונית‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫דגמי מדינת רווחה (עמ' ‪)80‬‬

‫אספינג אנדרסון בחן חברות שונות ובנה טיפולוגיה (סיווג לפי סוג) על בסיס של ההסדרים השונים בין המדינה‪ ,‬השוק והמשפחה (היחידה‬
‫הקטנה ביותר)‪ .‬הוא מסתכל על היחסים בתוך המשפחה‪.‬‬
‫מוצא ‪ 3‬אשכולות (סוגים) של משטרי רווחה עם מאפיינים ‪:‬‬

‫שמרנית‬
‫סוציאל דמוקרטית‬ ‫(מדינות אירופה‪ :‬אוסטריה‪ ,‬גרמניה‪,‬‬
‫משטר ניאו ליברלי‬
‫(עמיר פרץ)‬ ‫צרפת וכו')‪:‬‬ ‫(ביבי ‪ /‬טוני בלייר‪ -‬בריטניה)‬
‫הגוש הסקנדינבי‬ ‫"הדרך השלישית"‬

‫כאשר אדם נמצא מתחת לרמת החיים של‬ ‫בפגיעה במצב קיים‬ ‫בהעדר אמצעים בסיסיים לסיפוק צרכים‬ ‫הגדרת הצורך‬
‫כלל האוכלוסייה‬ ‫כאשר אדם יורד מרמת החיים‬ ‫מינימאליים‬ ‫(מתי המשטר‬
‫שהייתה לו קודם לכן – ביחס‬ ‫צמצום מעורבות הממשלה‬ ‫צריך להתערב)‬
‫ההטבות ניתנות על בסיס אוניברסאלי‪-‬‬ ‫לעבר‪.‬‬ ‫במשק‪-‬הפרטות‪,‬מיזוגים‪,‬קיצוצים‬
‫ניתנות בצורה מורחבת כזכות חברתית‬ ‫בשירותי הרווחה‪.‬‬
‫ושוויונית‪ ,‬לכל שכבות האוכלוסיה‪.‬‬ ‫אימוץ אסטרטגיה שאמורה להעמיק את‬
‫מבנה הריבוד בחברה מתון‪ ,‬כלומר הפערים‬ ‫זכויות חברתיות מוענקות על‬ ‫הצדק החברתי ע"י השקעה בחינוך‬
‫בין השכבות בחברה היה מתון‪.‬קיימת מידה‬ ‫בסיס סטטוס חברתי – על בסיס‬ ‫ובהשכלה‪.‬‬
‫נמוכה של אי שוויון חברתי‪.‬‬ ‫מעמד‪.‬‬ ‫מרווחה לעבודה‪.‬‬
‫אחוז גבוה של נשים משתתפות בשוק‬ ‫חלוקת המשאבים לא על בסיס‬ ‫חמלה עם קשיחות‪.‬‬
‫העבודה‪.‬‬ ‫סטנדרטים שוויוניים‪.‬‬
‫משטר שמתאפיין ברמה גבוהה של דה‬ ‫אימוץ של מוסדות הקהילה כדי ליצור‬
‫מדרוך= לא הפיכה של שירותים חברתיים‬ ‫חברה אזרחית ומוסר חברתי שתומכים‬
‫לסחורה אלה המדינה מספקת‬ ‫בהשתלבות בעבודה כדי להסיר ממדינת‬
‫שירותים‪/‬צרכים אלה‪.‬‬ ‫הרווחה את האחריות שלה‪.‬‬
‫העלאת רמת החיים‪,‬‬ ‫שימור המעמד‬ ‫צמצום עוני‬ ‫תכלית‬
‫מערכת שנדרשת להגן‪/‬לאפשר שילוב של כל‬ ‫(עשירים יישארו עשירים ועניים‬ ‫הביטחון‬
‫אדם בחברה‪.‬‬ ‫יישארו עניים)‬ ‫פרשנות צרה‬ ‫הסוציאלי‬
‫(השוואה לכלל האוכלוסייה)‬
‫פרשנות רחבה‬

‫האמצעים ליישום תכלית הביטחון הסוציאלי ‪ -‬עמ' ‪101‬‬

‫יסוד האמצעים מתחלק לחמש אמות מידה שצריך לקחת בחשבון כדי לממש את התכלית של ביטחון הסוציאלי‪:‬‬
‫הספקים‪ -‬מי יספק את הביטחון הסוציאלי?‬ ‫‪.1‬‬
‫סוג הקצבאות‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 4‬דגמים של ביטחון סוציאלי (ע"מ ‪: )151‬‬ ‫‪.3‬‬
‫השתתת מערכת ביטחון סוציאלי על מושג האזרחות (פרסונאלית וגיאוגרפית)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מקורות ושיטות מימון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫הספקים‪ -‬מי ממלא תפקיד ביישום תכליתו של הביטחון הסוציאלי‬ ‫‪.1‬‬

‫כרונולוגיים ‪ 1‬המשפחה‬
‫‪ 2‬השוק (חברות ביטוח‪ :‬ביטוח מנהלים‪ ,‬ביטוח בריאות‪)..‬‬ ‫בהופעתם‬
‫‪ 3‬המדינה הספק המרכזי ביותר של הביטחון הסוציאלי‬
‫פועל במקביל ‪ 4‬הקהילה האזרחית "המגזר השלישי"‪ ,‬ארגונים אזרחיים (ארגון "לתת" לדוג')‬

‫המשפחה‬ ‫א‪.‬‬
‫הספקית הראשונה בסדר הכרונולוגי ההיסטורי לביטחון סוציאלי‪ ,‬עד לשינוי המבנה המשפחתי שבעיקרו נבע מהמהפכה הפמיניסטית‪.‬‬
‫המשפחה הקלאסית של פעם נראתה שונה‪ :‬גדולה יותר‪ ,‬כולם גרים באותו הבית‪ ,‬הורים‪ ,‬ילדים‪ ,‬נכדים‪...‬האב פרנס‪ ,‬האם אחראית‬
‫בבית וכשהיה סיכון חברתי כמו מחלה‪ ,‬זקנה‪ ,‬המשפחה הייתה מספקת את הצרכים סוציאליים‪ :‬האם בבית סועדת את הקשישים‬
‫ומטפלת במי שחלה‪ ,‬במי שנפגע‪ ...‬אם למישהו היה קושי בדיור או כסף‪ ,‬עזרו לו מתוך המשפחה‪.‬‬
‫המשפחות כיום קטנות יותר‪ ,‬מסורתיות פחות‪ ,‬מפנקות ותומכות פחות ומכאן פחות "ספקיות ביטחון סוציאלי מבעבר"‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫כאשר המשפחה היא הספקית הראשית‪ ,‬בדר"כ היא יוצרת מערכת לא שוויונית בין גברים נשים‪ ,‬המושתתת על מערכת רב דורית‪.‬‬
‫הנשים נתפסות כמטפלות ראשיות‪.‬‬
‫השוק‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫השוק הפרטי מבוסס על אמות מידה של רווח‪ ,‬ולכן כשמדברים על ביטחון סוציאלי בשוק‪ ,‬הביטחון הסוציאלי הופך למוצר‪ ,‬אותו יכול‬
‫לרכוש רק בעל אמצעים לכך‪.‬‬
‫לדוג'‪ -‬ביטוחי חיים‪ ,‬אותו ניתן לרכוש בכל חברת ביטוח‪ ,‬יימכר רק למי שיכול לשלם בעבורו ולמי שפחות צריך אותו‪ .‬חולה איידס‬
‫לא יוכל לרכוש ביטוח חיים גם אם ישלם את הנדרש‪ -‬זה לא כלכלי בשוק‪.‬‬
‫דוגמא נוספת זה סיעוד‪ -‬בית אבות ממשלתי לעומת סיוע בתשלום למטפלת‪.‬‬
‫הפרטה של השירותים גורמת לשירותים להיות בתשלום ואז מתעוררת בעיה של אלה שלא מסוגלים לשלם על השירות‪.‬בעיה נוספת‬
‫היא שהשוק יכול לקבוע קריטריונים למניעת השירות‪.‬‬
‫במשטר ליברלי לשוק יש תפקיד מרכזי‪.‬‬
‫המדינה‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הספק המרכזי של הביטחון הסוציאלי במשטר סוציאל דמוקרטי‪.‬‬
‫מושתת על עקרון אוניברסאלי‪ ,‬כלומר‪ ,‬המדינה אמורה לספק ביטחון סוציאלי ללא הבחנה או הפליה‪ ,‬אלא לכל מי שנזקק לו‪.‬‬
‫במשטר רווחה סוציאל דמוקרטי יש למדינה תפקיד חשוב במערכת ביטחון סוציאלי‬
‫הקהילה האזרחית‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫(מגזר ראשון‪ -‬מדינה‪ ,‬מגזר שני‪ -‬שוק‪ ,‬מגזר שלישי‪ -‬החברה האזרחית)‬
‫בעלי הון‪ ,‬איגודים ומתנדבים (בתי תמחוי‪ ,‬עמותות)‬
‫מדינת הרווחה הופכת לחברת רווחה‪ ,‬כאשר המדינה נסוגה ממחויבותיה ‪ ,‬השוק אינו יכול למלא את החסר‬
‫ואף המשפחה ואז החברה‪ -‬עושי חסד למיניהם‪ -‬תופסת את מקומה של המדינה כשזו נכשלת‪.‬‬
‫במשטר הסוציאל דמוקרטי נראה את המדינה כספקית מרכזית‪.‬‬
‫במשטר ניאו ליבראלי נראה את השוק כספק מרכזי‪.‬‬
‫ובמשטר שמרני נראה את המשפחה כספקית מרכזית‪.‬‬
‫חשוב לשים לב‪:‬‬
‫הזכויות הסוציאליות של אדם יכולות להיות מובטחות בשני מישורים‪:‬‬
‫המישור התעסוקתי‪ :‬יחסי עובד‪ -‬מעביד (פנסיה)‬
‫המישור הממלכתי‪ :‬יחסי עובד‪ -‬מדינה (קצבת זקנה)‬
‫סוגי הקצבאות‬ ‫‪.2‬‬
‫כדי לענות על התכלית שהצבתי בפני אנו נצטרך לבחון האם נעניק קצבאות אחידות‪/‬תלויות הכנסה או שנעניק קצבאות אוניברסאליות‬
‫‪ /‬יעודיות (סלקטיביות)‪( .‬עמ' ‪ 125‬אברהם דורון "בזכות האוניברסאליות המדינה מספקת ביטחון סוציאלי בעיקר באמצעות קצבאות‪.‬‬
‫קצבה = גמלה המשולמת על בסיס חודשי‪.‬‬
‫קצבה אחידה מול תלויה בהכנסה‬
‫קצבה אחידה (בד"כ גם אוניברסאלית)‬
‫כל מי שזכאי לאותה קצבה יקבל את אותו הסכום‪ .‬לדוג'‪ ,‬קצבת זקנה וקצבת ילדים – לא משנה אם אני רווקה‪ ,‬נשואה‪ ,‬ענייה או‬
‫עשירה‪ ,‬כולם זכאים לה ובאותו הסכום‪.‬‬
‫קצבה תלוית הכנסה (בד"כ גם מיועדת ‪ /‬בררנית)‬
‫קצבה שתלויה בהכנסה‪ .‬כדי לקבלה בוחנים את ההכנסה שלך‪ ,‬לדוגמת דמי אבטלה שנגזרים משכר אחרון‪.‬‬
‫ההבדל היחידי בין השתיים הוא גובה הקצבה‪ -‬אחיד או תלוי הכנסה‪ ,‬אך הזכאויות שוות‪.‬‬
‫העובדה שקצבה אחידה או תלוית הכנסה לא מעידה על היותה מדורגת או לא‪ .‬לדוג'‪:‬‬
‫קצבת נכות (אחידה)‪ -‬כל נכה יקבל קצבה אך הגובה יהיה בהתאם לאחוזי נכות (מדורגת)‬
‫פנסיה ‪ -‬לא כל אחד יקבל פנסיה‪ ,‬אדם יקבל פנסיה בהתאם למה שעבד והפריש כל חייו (תלוית הכנסה) ובנוסף הקצבה הנ"ל יכולה‬
‫להיות מדורגת‪ :‬חישובי דירוגי שכר‪ ,‬שכר פנסיוני המורכב מאלמנטים שונים‪ ,...‬לכל אחד תחשיב שונה (מדורגת)‪.‬‬

‫אוניברסאלית מול מיועדת‬

‫ההבדל – קהל היעד‪.‬‬
‫קצבה אוניברסאלית ‪ -‬קצבה שניתנת על בסיס שווה כולם מקבלים ללא הבחנה‪ .‬קצבת זקנה ‪,‬ילדים‪.‬‬
‫קצבה מיועדת ‪ /‬בררנית‪ -‬ישנה סלקציה ע"פ פרמטרים לגבי מקבל הקצבה‪.‬‬
‫קצבאות יעודיות‪ -‬קצבאות שניתנות לפי קטגוריות‪ -‬השתייכות לקבוצה‪ ,‬עמידה במבחני אמצעים (מבחני הכנסה‪,‬מבחני נכסים‬
‫(משאבים))‪ .‬ישנן גם קצבאות שמעמידות את המקבל אותן במבחן נזקקות אישי (קצבאות של חד הוריות‪ -‬נעשית בדיקה יסודית האם‬
‫נוכח גבר בחיה של אם חד הורית)‪ .‬דוגמאות לקצבאות תלויות הכנסה‪ -‬דמי אבטלה‪ ,‬דמי לידה‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫יתרונות של קצבאות יעודיות‪:‬‬

‫קצבאות ייעודיות חוסכות משאבים‪ -‬הן יעילות יותר ופחות בזבזניות‪ .‬הן אמורות להיות יעודיות לקבוצה ספציפיות‪ .‬הן‬ ‫‪‬‬
‫אמורות להיות צודקות יותר‪ -‬כי הסיוע אמור להגיע לקבוצות מוחלשות‪.‬‬
‫חסרונות של קצבאות ייעודיות‪:‬‬
‫במקום להפנות משאבים לקבוצות מוחלשות‪ -‬אנשים שזכאות לקצבה מסוימת נגמרת‪ ,‬אז הם נדחפים לקבל קצבה אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמא בסיום קבלת קצבת אבטלה מקבלים קצבת הבטחת הכנסה‪ .‬ואז נוצר "אפקט הבועה" ולא כסף מיותר שניתן לנייד‬
‫אותו‪.‬‬
‫אי דיווח אמת‪ -‬כאשר אדם פונה לקבל קצבה ייעודית‪ ,‬אחרי תהליך ארוך ומייגע‪ ,‬אחרי בדיקות קפדניות‪ ,‬הוא לא יהיה‬ ‫‪‬‬
‫מעוניין לחזור למעגל העבודה‪ .‬משום שבעקבות קצבה הוא מקבל הטבות נוספות (כמו הנחה בארנונה‪ ,‬הנחה בתשלום מים‬
‫וכיו"ב) ולכן ברגע שהוא יחזור לעבוד הוא יאבד את כל ההנחות‪ .‬זה יוצר תמריץ שלילי‪ -‬המובטלים לא ירצו לעזור לעצמם‬
‫ולהשתלב בשוק העבודה‪ .‬לאותו אדם יש הפסד מיציאה לעבודה‪.‬‬
‫קשה לעקוב אחרי עמידה במבחנים‪ -‬צריך לדעת מה הזכויות ולתבוע אותן‪ .‬העדר יעילות‪ -‬יש אוכלוסיות שלא מקבלות את‬ ‫‪‬‬
‫הקצבאות האלה ומגיע להן‪.‬‬
‫הפרמטרים‪:‬‬
‫(‪ )1‬קטגוריות‬
‫אוכלוסיות המוגדרות כנזקקות יותר‪ ,‬לדוג'‪ ,‬אימהות חד הוריות‪ ,‬נכים‪ ,‬זקנים‪..‬‬
‫(‪ )2‬מבחני הכנסה‬
‫מי שמרוויח פחות מ ‪ X‬כסף זכאי לקצבה‪ ,‬ומי שלא – לא זכאי‪ .‬לדוג'‪ ,‬הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫(‪ )3‬אישי ("שאר ירקות")‬
‫כל מה שלא נכנס לפרמטרים ‪ 1‬או ‪ 2‬יכול לבקש בקשה חריגה‪.‬‬
‫השאלה החשובה הנשאלת‪ :‬למה הקצבאות תלויות הכנסה ??‬
‫דיון בעד ונגד ‪ :‬האם להקשות את המבחנים לקצבאות?‬
‫נגד הקשחת המבחנים =‬ ‫בעד הקשחת המבחנים =‬
‫בעד קצבאות אוניברסאליות‬ ‫בעד קצבות מיועדות ‪ /‬בררניות‬
‫הגישה הסוציאל דמוקרטית‬ ‫הגישה הניאו ליברלית‬
‫(‪" )1‬אפקט הבועה"‬ ‫חסכון בכסף‪ ,‬במשאבים‬ ‫(‪)1‬‬
‫לא קיבלתי למשל קצבת נכות אני אקבל אבטלה‪.‬‬ ‫(רק מי שנזקק מקבל ולכן יש חסכון‪,‬‬
‫זה לא באמת נכון שהקצבאות המיועדות ניתנות רק למי שאין כי הרעיון אומר שמי שזרקו אותו‬ ‫חיסכון בכספי הקצבאות ובמשאבי‬
‫מהדלת יכנס מהחלון‪ ...‬הוא כבר ימצא דרך לקבל קצבה בדרך אחרת‪.‬‬ ‫המבחנים)‬
‫(‪ )2‬תמריץ שלילי ליציאה לעבודה‬ ‫הכסף הולך לנזקקים ביותר‪,‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫קצבה מיועדת מהווה תמריץ שלילי כי אם האדם יודע שאם הוא מרוויח ‪ x‬הוא לא יקבל הבטחת‬ ‫למי שהכי מגיע‪.‬‬
‫הכנסה ואם הוא לא ירוויח ‪ x‬הוא כן יקבל הבטחת הכנסה אז הוא לא יתאמץ להרוויח את ה‪ x -‬הזה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם הקצבה נוקשה ובררנית אנשים מפחדים לאבד אותה ומנצלים אותה יותר‪ .‬אם הייתה‬ ‫הקטנת פערים חברתיים‬ ‫(‪)3‬‬
‫אוניברסאלית‪ ,‬קלה יותר להשגה‪ ,‬היו גמישים יותר ופחות היסטריים לנצלה‪.‬‬ ‫(נותנים רק למי שאין ולכן זה תורם‬
‫(‪ )3‬כלכלת יתר וכלכלת חסר‬ ‫להקטנת הריבוד החברתי)‬
‫יתר‪ -‬אנשים שלא מגיע להם מקבלים (נכללים יותר)‬
‫חסר‪ -‬אנשים שמגיע להם לא מקבלים (נכללים פחות אנשים)‬
‫(‪ )4‬סטיגמה‬
‫סטיגמה לקבל קצבה מיועדת‪ .‬הקצבאות המיועדות יוצרות סטיגמה שלילית‪ -‬לדוג' הבטחת הכנסה‪:‬‬
‫ידוע שמבחני הקבלה שלה קשים מאוד ומי שמקבל אותה צריך להיות ממש נזקק‪.‬‬
‫כלילת חסר‪ -‬מי שמגיע לו לא מקבל מחשש הסטיגמה‪.‬‬
‫(‪ )5‬עלויות הניהול הגבוהות של קצבאות מיועדות‬
‫קצבאות מיועדות עולות יותר‪ :‬פקידים‪ ,‬ועדות‪ ,‬רופאים‪ ,‬חוקרים‪...‬‬
‫(‪ )6‬סכנה מוסרית‬
‫קצבה מיועדת יוצרות תרבות "קומבינה"‪ :‬אם אני צריך להראות שאני מסכן כדי לקבל הבטחת הכנסה‬
‫אז אני אעבוד בשחור ארשום דירה על אחי וכ"ו‪...‬‬
‫(‪ )7‬פגיעה בפרטיות‬
‫בדיקות משפילות כדי לבדוק זכאות למטפלת או עזרה סיעודית כזו או אחרת‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫דגמים ליישום מערכת הביטחון הסוציאלי‪ -‬עמ' ‪151‬‬ ‫‪.3‬‬

‫דגם העזרה‬ ‫דגם הביטוח‬ ‫דגם הביטחון‬ ‫דגם הביטחון‬

‫הסוציאלית‬ ‫הסוציאלי‬ ‫הסוציאלי‬ ‫האוניברסאלי‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫שואפים להגיע‬

‫ספק‪ :‬המדינה‬ ‫ספק‪ :‬המדינה‬ ‫ספק‪ :‬השוק‬ ‫ספק‪ :‬הקהילה האזרחית‬

‫הדגם האידיאלי‪.‬‬
‫חותר לטפל באוכ'‬
‫שהביטחון הסוצ' לא מטפל‬
‫כעת‪ :‬קבלני כ"א‪ ,‬הגירה‪,‬‬
‫פרילנסר ועוד‪...‬‬
‫גם אם לא שילמתי‪ ,‬עליי‬ ‫צריך לקנות ביטחון‬ ‫פעילות צדקה‪ ,‬לא‬
‫לקבל‪.‬‬ ‫סוציאלי‪.‬‬ ‫ממוסדת‪ ,‬ע"י האזרחים‪.‬‬
‫ביטוח לאומי‪.‬‬ ‫זוהי זכות ברת רכישה‪,‬‬ ‫מאפשרים לאנשים‬
‫כמו כל מוצר אחר‪.‬‬ ‫להתקיים בסיסית‪.‬‬

‫השתתת מערכת ביטחון סוציאלי על מושג האזרחות (פרסונאלית וגיאוגרפית)‪ -‬מושג האזרחות כבסיס להיקף תחולת‬ ‫‪.4‬‬
‫האמצעים‪ -‬עמ' ‪169‬‬
‫מי זכאי לכל הזכויות הסוציאליות הנ"ל? מה צריך להיות מעמדו ע"מ להיחשב זכאי ?‬
‫כדי לקבל זכויות אלו צריך להיות בסטאטוס תושב במדינת ישראל (לא אזרח)‬
‫(למעט דמי לידה ‪,‬תאונת עבודה ופשיטת רגל שהן גמלאות שאינן תלויות תושבות)‬
‫תושב‪ -‬יושב שהיית קבע בגבולות המדינה‬
‫אזרח ‪ -‬יכול להיות אזרח המדינה אך מתגורר בארץ אחרת‪( .‬על השאלה מיהו אזרח עונה חוק השבות)‬
‫בכדי להיות חלק ממערכת ביטחון סוציאלי‪ -‬היא עצם היותנו חלק מהמדינה‪ -‬מדינת ישראל‪.‬‬
‫מושג אזרחות יוצר דיכוטומיה בין אלה שהם אזרחי המדינה לבין אלה שהם לא‪ -‬עובדים זרים‪ ,‬ערבי ישראל‪.‬‬
‫בית הדין האירופאי לזכויות אדם קבע שהדרה של עובדים זרים ממערכת ביטחון סוציאלי היא אפליה על בסיס לאום והיא‬ ‫‪‬‬
‫אסורה‪ .‬ולכן מושג האזרחות הומר למושג תושבות‪.‬‬
‫מהגרי עבודה‪ -‬מזמינים אותם לעבוד בארצנו (שחקי כדורסל‪ ,‬נגיד בנק ישראל)‪ .‬הם שותפים למערכת מתוך תפיסה שהם מגיעים‬ ‫‪‬‬
‫לתקופה ארוכה ואנחנו מעוניינים בהם‪.‬‬
‫עובדים זרים‪ -‬מגיעים למדינה ולא נהנים ממעד של תושב‪ ,‬הם נעדרים ממערכת ביטחון סוציאלי‪ .‬מגיעים לתקופה קצרה ואמורים‬ ‫‪‬‬
‫לחזור לארצם בתום התקופה‪ .‬הם נהנים מביטוח בריאות בסיסי‪ .‬יש להם הגנות בסיסיות‪ ,‬אך לא רבות‪.‬‬
‫עובדים זרים אמורים להגיע ברישיון‪ -‬זאת אומרת שאנחנו הזמנו אותם‪.‬‬

‫הקצבאות האלה הן לא ניידות‪ -‬תושבות פרסונאלית וגיאוגרפית‪.‬‬

‫קצבאות ילדים‪ ,‬לא ניתן לקבל אותן לילדים שחיים תקופה בחול‪ .‬למרות שהורים ממשיכים לשלם ביטוח לאומי‪ .‬המדינה דואגת‬ ‫‪‬‬
‫לשמור את הכסף בתוך המדינה‪.‬‬
‫אילו זכויות יש לאזרח ואין לתושב?‬
‫אזרח יכול לבחור ולהיבחר לשלטון‪ -‬מעצב את חיי המדינה‪ ,‬לעומת תושב שלא יכול לבחור ולהיבחר‪.‬‬
‫מה קורה עם מי שהוא לא תושב ?‬
‫ישנן ‪ 2‬אפשרויות ‪:‬‬
‫הקשר פנים ארצי‪:‬‬ ‫‪)1‬‬
‫הכוונה אנשים שהגיעו אלינו‪ ,‬שאינם אזרחים אך נמצאים כאן גיאוגרפית‪ .‬יש להם אשרת שהייה אך הם אינם מוגדרים כתושבים‬
‫בארץ‪ ,‬למשל‪ -‬עובדים זרים‪.‬‬
‫ע"פ אמנה מס' ‪.143‬‬
‫סעיף ‪ -10‬קובע שאנשים שהם מהגרי עבודה זכאים לכל הזכויות הסוציאליות שהמדינה מקנה‪.‬‬
‫סעיף ‪ -11‬קובע שעובדים זרים אינם זכאים לזכויות הסוציאליות שהמדינה מקנה‪.‬‬
‫נעמוד על ההגדרות‪:‬‬
‫מהגר עבודה‪ -‬הינו אדם שעוזב את מדינת האם שלו ומגיע למדינה אחרת במטרה לעבוד בה‪.‬‬
‫מדובר על תקופה ארוכה ולא קצרה‪ ,‬וכאשר ידוע כי העבודה בה עובד במדינה החדשה אינה מקצועית אלא בעלת התמחות סטנדרטית‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫עובד זר‪ -‬אדם שעזב את מדינת האם שלו‪ ,‬לפרק זמן קצוב‪ ,‬ומגיע לעבוד בעבודה בעלת התמחות ייחודית (היי טק לדוגמה)‬
‫כלומר ישנם ‪ 2‬קריטריונים אליהם מתייחסים בהגדרות‪:‬‬
‫א) זמן‪ -‬לכמה זמן הגיעו?‬
‫ב) סוג עבודה‪ -‬איזה סוג עבודה מבצעים‬
‫בפועל‪ ,‬מהגרי העבודה‪ ,‬למעט ‪ 3‬זכויות סוציאליות שמקבלים‪ ,‬לא מקבלים שום זכות אחרת‪:‬‬
‫ביטוח מתאונות עבודה (אם נפגע‪ ,‬יקבל גמלת נכות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קצבת לידה וקצבת אשפוז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביטוח מפני פשיטת רגל של המעביד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המדינה אף חוקקה חוק המאלץ את המעבידים לבטח ביטוח בריאות את העובדים הנ"ל‪ ,‬משמע‪ ,‬המדינה לא מקיימת את הוראות‬
‫האמנה עליהן חתמה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬משטרת ההגירה והמדינה מכנות את העובדים הנ"ל‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬כולל פרסומות‪" ,‬עובדים זרים" ע"מ שנשריש מושג זה‬
‫ונחשוב שהם לא זכאים לזכויות כרשום באמנה‪.‬‬
‫הקשר חוץ ארצי‪:‬‬ ‫‪)2‬‬
‫במקרה זה אנו מדברים על ישראלי‪ ,‬תושב ואזרח המדינה‪ ,‬ששילם כל חייו למוסד לביטוח לאומי ו"רגע לפני" שהיה צריך לקבל את‬
‫הקצבאות המגיעות לו כחוק‪ ,‬עזב את המדינה ועבר לגור בניכר‪.‬‬
‫בג"צ חלמיש (עמ' ‪ -)198‬מדבר על מקרה כזה‪ .‬חלמיש ירד מהארץ וביקש קצבת זקנה לאחר ששילם כל חיו לביטוח לאומי‪ .‬העניין‬
‫היווה תקדים בהכרעת בג"צ כי יש לשלם קצבת זקנה בלבד (בינתיים) במקרים כגון אלו‪ ,‬כאשר הדורש אינו עונה על הגדרת תושב‪.‬‬
‫מקורות ושיטות מימון‪ -‬עמ' ‪205‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מאיפה משיגים את כל הכסף למימון הזכויות הללו ?‬
‫מיסים כלליים‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫מס ביטוח לאומי‪ :‬מממן זכויות סוציאליות (קצבאות)‬ ‫(א)‬
‫מיסים ייעודיים ‪ :‬מיסים שמשלמים כדי לקבל גמלה מסוג מסוים‪ ,‬לדוגמת ביטוח בריאות‪.‬‬ ‫(ב)‬
‫דמי גמולים‪ :‬זהו כסף שהמעביד והעובד מפרישים מכוח החוק (פנסיה חובה)‪ ,‬מכוחו של הסכם קיבוצי או מכוחו של הסכם אישי‬ ‫(‪)2‬‬
‫בין עובד למעביד‪.‬‬
‫מה ההבדל בין השניים?‬
‫מיסים‪ -‬כולם משלמים‬ ‫‪.1‬‬
‫דמי גמולים‪ -‬ע"מ לקבלם צריך להיות בשוק העבודה ותלוי בסטאטוס שלי כעובד‪.‬‬
‫למיסים אנחנו לא רוצים להפריש יותר (כביכול לא חוזר אלינו)‪ ,‬לדמי גמולים יש לנו נכונות להפריש יותר‪ ,‬חיסכון לעתיד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שיטות מימון‬
‫ישנן ‪ 2‬שיטות מימון מרכזיות ‪:‬‬
‫קצרות מועד‬ ‫‪)1‬‬
‫משולמות בפרק זמן קצר יחסית וקלות לחישוב‪ .‬דמי לידה‪ ,‬למשל‪ ,‬משולמים לקבוצה ספציפית ל ‪ 3.5‬חודשים בלבד‪ ,‬נכות זמנית‬
‫ועוד‪ .‬שיטת המימון שלהם נקראת )‪pay G (pay as you go‬‬
‫ארוכות טווח‬ ‫‪)2‬‬
‫מפרישים הרבה שנים ומקבלים הרבה שנים‪ ,‬לדוג' פנסיה‪ .‬קשות לחישוב‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫ישום אמצעים בדגמי מדינות הרווחה השונות‬

‫סיכום הגישה הסוציאל דמוקרטית מול הגישה הניאו ליברלית – כרך א' עמ' ‪229‬‬
‫הגישה הניאו‪-‬ליברלית‬ ‫הגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‬ ‫עקרונות‬
‫היעדר אמצעים בסיסיים לסיפוק צרכים מינימאליים‬ ‫הגדרת צורך כאשר האדם מגיע לרמת חיים שהינה‬
‫מתי מתערבים? מתחת לרמת החיים של כלל האוכלוסייה‬
‫צמצום העוני‬ ‫העלאת רמת החיים של האדם לרמת החיים של כלל האוכלוסייה‬ ‫תכלית‬
‫אבל המונח עוני מובן בפרשנות הצרה ביותר‪.‬‬ ‫אין זה משנה אם עקב החשיפה לסיכון חברתי לא חלה פגיעה ברמת‬ ‫הביטחון‬
‫גישת הפרשנות הצרה ‪ -‬תכליתו של הביטחון הסוציאלי הוא‬ ‫חייו‪ ,‬אלא החשוב הוא שרמת חייו נופלת מרמת החיים של כלל‬ ‫הסוציאלי‬
‫להבטיח את האדם מפני סיכונים חברתיים רק כאשר ייחשף אליהם‪,‬‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬ויש לתקן פגיעה זו‪.‬‬
‫כמו‪ :‬אמהות‪ ,‬תאונת עבודה‪ ,‬אבטלה ‪,‬זקנה‪ ,‬נכות וכדומה‪ .‬הצורך‬ ‫גישת הפרשנות הרחבה‪ -‬תכליתו של הביטחון הסוציאלי היא לא‬
‫נתפס כמצב שבו האדם מצוי מתחת לרמה מסוימת‪ ,‬מאוד נמוכה‪.‬‬ ‫רק להגן על האדם הנחשף בפני סיכונים חברתיים אלא גם לנקוט‬
‫לפי הפרשנות הצרה המדינה צריכה להתערב רק לאחר חשיפה‬ ‫צעדים כדי שקיומו של האדם יובטח כך שיוכל לפתח את אישיותו‬
‫לאיזושהי צרה‪ ,‬לאיזה שהיא בעיה‪ .‬גישה זו היא גישה סיבתית‪.‬‬ ‫ולאפשר לו הגשמה עצמית‪ .‬מערכת הביטחון הסוציאלי אינה רק‬
‫בעלת אופי סיבתי אלא גם בעלת אופי ייעודי‪ .‬המערכת צריכה לתת‬
‫למשל הלוואות לסטודנטים על מנת ללמוד באוניברסיטאות‪.‬‬
‫על פי הגישה הליברלית‪ ,‬הביטחון הסוציאלי יתערב רק כאשר נוצר‬ ‫במשטר סוציאל דמוקרטי מערכת הביטחון הסוציאלי שואפת לצדק‬ ‫עקרונות‬
‫מצב של צורך‪.‬‬ ‫חלוקתי שיקדם את השוויון‪ .‬צדק חלוקתי הוא שלוקחים ממי שיש‬ ‫של צדק‬
‫לו ונותנים למי שאין לו כדי לחלק את העוגה באופן יותר שוויוני‪.‬‬ ‫חלוקתי‬
‫המשטר הניאו ליברלי דוגל בהועדת קצבאות המותנית בעמידה‬ ‫המשטר הסוציאל דמוקרטי דוגל בקצבאות אוניברסאליות‬ ‫האמצעים‬
‫במבחני הכנסה‪.‬‬ ‫ואחידות‪ .‬המשטר הסוציאל דמוקרטי דוגל בשוויון‪ .‬מבחינה זו‬ ‫למימוש‬
‫מבחני אמצעים ‪ /‬הכנסה הם בדרך כלל מבחני השתכרות‪ ,‬מבחני‬ ‫מעודדת האוניברסאליות סולידאריות על‪ -‬מעמדית‪ ,‬סולידאריות של‬ ‫הביטחון‬
‫הכנסה ומבחני נכסים‪ .‬התומכים בשיטת הקצבאות המיועדות‬ ‫אומה‪ ,‬של מדינה‪ .‬כשמדובר בקצבאות אוניברסאליות מדובר בדרך‬ ‫הסוציאלי‬
‫טוענים שיתרונה בכך שהיא מצמצמת את ההוצאה הציבורית‬ ‫כלל בקצבאות אחידות‪ .‬קצבת הבטחת הכנסה היא עקרונית קצבה‬
‫ומטיחה שהמשאבים הדלים של המדינה יוקצו רק לנזקקים ביותר‪.‬‬ ‫אוניברסאלית‪ .‬היא נוגעת לכלל האוכלוסייה ומבטיחה קיום בכבוד‬
‫לכל מי שמקבל אותה‪ .‬גם קצבת זקנה וגם קצבת ילדים הן קצבאות‬
‫אוניברסאליות‪ .‬קצבאות אלו לא תלויות במבחנים אישיים או‬
‫במבחני הכנסה‪ .‬עקרון האוניברסאליות משקף את הרצון לזנוח את‬
‫כל אותם אמצעי הקצאה של שירותי הרווחה שהם משפילים‬
‫ומרתיעים‪.‬‬
‫על פי המשטר הליברלי הבסיס של הזכויות החברתיות מושתת על‬ ‫במשטר הסוציאל דמוקרטי הבסיס של זכויות חברתיות מושתת על‬ ‫בסיס של‬
‫עוני כלומר על צורך ולא על אזרחות‪ .‬כל מי שיש לו צורך בביטחון‬ ‫אזרחות‪ .‬כלומר כל מי שהוא אזרח ומצוי בגבולות המדינה נתפס‬ ‫זכויות‬
‫סוציאלי יהיה זכאי לזכויות אלו גם אם אינו נחשב לאזרח המדינה‬ ‫ברשת הביטחון הסוציאלי‪ .‬עובדים זרים לא יהיו זכאים לביטחון‬ ‫חברתיות‬
‫כולל עובדים זרים למשל‪.‬‬ ‫סוציאלי במשטר זה והעובד הזר ימודר ממעגל הזכויות שהאזרחות‬
‫מקנה‪.‬‬
‫(פס"ד מיכאל חלמיש נגד המוסד לביטוח לאומי)‬
‫המשטר הליברלי מתאפיין בהועדת קצבאות מיועדות שממומנות‬ ‫במשטר הסוציאל דמוקרטי הקצבאות ממומנות מתקציב המדינה‬ ‫מאפיינים‬
‫ע"י תקציב‪ .‬הקצבאות הן מזעריות והן ניתנות על פי מבחני הכנסה‬ ‫והמדינה היא הספקית והאחראית העיקרית של הביטחון הסוציאלי‪.‬‬ ‫ומקורות‬
‫בלבד‪ ,‬כל היתר – לידי השוק‪.‬‬ ‫המאפיין של הקצבאות הוא שהן אחידות ואוניברסאליות והבסיס‬ ‫מימון‬
‫של הזכויות החברתיות הן אזרחיות‪.‬‬
‫סולידאריות אישית‪.‬‬ ‫סולידאריות אוניברסאלית‪.‬‬ ‫מידת‬
‫על פי המשטר הליברלי השוק הנו הספק העיקרי של הביטחון‬ ‫על פי המשטר הסוציאל דמוקרטי המדינה היא הספק החיצוני של‬ ‫הסולידר'‬
‫הסוציאלי‪ .‬במשטר הליברלי יש לשוק תפקיד מרכזי‪ .‬הבטחת‬ ‫הביטחון הסוציאלי‪ .‬מדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית ממזערת את‬
‫ביטחון סוציאלי באמצעות השוק מושתתת על בסיס מזומנים‬ ‫תפקיד השוק ומעניקה זכויות לביטחון סוציאלי שאינן תלויות‬
‫ונמדדת באמות מידה כלכליות‪ .‬תהליך ההפרטה של שירותי‬ ‫בהשתתפות המבוטח בביטחון הסוציאלי בשוק‪.‬‬
‫הביטחון הסוציאלי‪ ,‬שקיבל תאוצה בשלהי המאה ה‪ 20 -‬אינו‬
‫מתאים להבטחת ביטחון סוציאלי של אוכלוסיות חלשות וזאת‬
‫מהטעמים הבאים‪:‬‬
‫בקבוצות חלשות באוכלוסייה ובייחוד ברבדים כמו עניים קשישים‪,‬‬
‫מובטלים ונכים אין כסף לקניית ביטחון סוציאלי בשוק‪ .‬שנית‪,‬‬
‫מהבחינה הכלכלית עשוי להיות לא כלכלי לספק שירותי ביטחון‬
‫סוציאלי לאוכלוסיות חלשות‪ ,‬על כן עשוי להיות מצב שהמגזר‬
‫הפרטי יסרב לספק להן שירותים‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫הגישה הניאו‪-‬ליברלית‬ ‫הגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‬ ‫עקרונות‬

‫דגם עזרה סוציאלית ‪ /‬צדקה‬ ‫דגם ביטחון סוציאלי‬ ‫דגם‬
‫מבוסס על גמילות חסדים ע"י אנשים שעוזרים לאנשים שנכלאו‬ ‫דגם הביטחון הסוציאלי‪ -‬מסופק ע"י המדינה‪.‬‬ ‫הביטחון‬
‫לצרה‪ .‬הנזקקים מקבלים עזרה סוציאלית בחסד ולא בזכות‪.‬‬ ‫מבוסס על מימון כללי‪ .‬מבוסס על זכויות אדם‪.‬‬ ‫הסוציאלי‬
‫על פי הגישה הליברלית דגם הביטחון הסוציאלי יהיה מושתת על‬ ‫דגם ביטחון אוניברסאלי‬
‫מרחיב את מעמד הזכאים‪ .‬עצמאיים לא יכולים לקבל דמי אבטלה‪ .‬צדקה‪ ,‬כלומר רק מי שנזקק יהיה זכאי לעזרה סוציאלית כלשהי‪.‬‬
‫הרעיון של דגם זה הוא להתייחס גם לקבוצות אחרות שאינן כלולות הסכנה בדגם זה כי הוטבעה סטיגמה חברתית שלילית על הנזקקים‪.‬‬
‫דגם זה אינו מאפשר את קיומו של האדם בכבוד אנושי ומאלץ את‬ ‫בדגמים האחרים‪.‬‬
‫הנזקקים לעבור תהליך הוכחה משפיל של עניותם כדי לזכות בעזרה‬ ‫(מהגרי עבודה‪ -‬עובדים זרים‪ ,‬עצמאיים וכו')‪.‬‬
‫במשטר הסוציאל דמוקרטי דגם ביטחון הסוציאלי שונה בכך שהוא סוציאלית כלשהי‪ .‬מעגל המבוטחים בדגם זה הוא צר מאוד וכולל‬
‫רק את הנזקקים‪.‬‬ ‫מושתת על ביטחון אוניברסאלי‪ .‬הוא מכוון להבטיח לאדם ולבני‬
‫משפחתו הגנה מרבית על רמת חייהם ואיכות חייהם כשקורה אירוע‬
‫חברתי או כלכלי הפוגע באחד מאלה‪ .‬על פי עקרון זה‪ ,‬מכירים‬
‫בזכותה של כלל האוכלוסייה ליהנות מרווחה חברתית תוך‬
‫התעלמות ממידת ההשתתפות הכספית של האזרח בהבטחת הזכות‪.‬‬
‫מעגל המבוטחים בדגם זה מתרחב מעבר לחוג המסורתי ומטריית‬
‫הביטחון הסוציאלי מורחבת וכוללת בתוכה שכירים עצמאיים‪,‬‬
‫עובדים במשרה חלקית‪ ,‬גמלאים או עקרות בית‪.‬‬
‫מזערית‬ ‫מרבית‬ ‫מידת‬
‫הדה‪-‬מיצרוך במשטר הסוציאל דמוקרטי הרווחה הפרטית באמצעות השוק היא במשטר הליברלי עיקר אספקת הביטחון הסוציאלי הושארה לשוק‬
‫(מידת ההפיכה שולית בלבד ולכן תהליך הדה‪-‬מיצרוך של הביטחון הסוציאלי הוא ולכן אין כל תהליך של דה מיצרוך‪ ,‬מידת הדה מיצרוך במשטר זה‬
‫היא מזערית‪ ,‬הופכים למוצר ומוכרים‪ ,‬לא למצרך‪.‬‬ ‫אופטימלי‪.‬‬ ‫של הביטחון‬
‫דוגלת בהפרטה‪ -‬כמו לקחת ביטוח בריאות או חיים והאנשים ישלמו‬ ‫המדינה צריכה לדאוג לרווחה ולא השוק ולכן היא לא דוגלת‬ ‫הסוציאלי‬
‫בהפרטה‪ ,‬היא לא הופכת את הביטחון סוציאלי למוצר אלא למצרך‪ ,‬על זה ‪.‬‬ ‫למצרך)‬
‫או כמו שרצו להפריט את שרותי בתי הסוהר‪.‬‬ ‫שצורכים אותו‪.‬‬
‫זה לקחת שרות ולהפוך אותו למוצר‪.‬‬
‫המשטר הסוציאל דמוקרטי רואה עצמו מחויב לשוויון בין גברים‬ ‫מעמד‬
‫לנשים ורואה עצמו מחויב ליצור הזדמנויות שוות בעבודה בין נשים‬ ‫הנשים‬
‫לגברים‪.‬‬ ‫בעבודה‬

‫השוואה בין שלושת המשטרים‬

‫המשטר הסוציאל דמוקרטי‬ ‫המשטר השמרני‬ ‫המשטר הניאו ליברלי‬

‫כאשר האדם נמצא מתחת לרמת החיים‬ ‫רק אם רמת חיים של האדם‬
‫של כלל האוכלוסייה‬ ‫נפגעת‬
‫העלאת רמת החיים‬ ‫שימור המעמד‬
‫שוויון‬ ‫הגינות‬
‫קצבה אוניברסאלית‪ ,‬קצבה אחידה‬ ‫הדדיות‪ ,‬קצבה תלוית‬
‫הכנסה‪,‬‬
‫מושתתות על אזרחות‬ ‫מושתתות על הדדיות‬
‫ביטחון סוציאלי‪ ,‬ביטחון אוניברסאלי‬ ‫ביטוח סוציאלי‬
‫תקציב המדינה‪ ,‬אחריות המדינה‪ ,‬קצבה‬ ‫תשלום דמי גמולים‪,‬‬
‫אחידה‪ ,‬זכות אזרחית‪.‬‬ ‫מעורבות השותפים ביחסי‬
‫העבודה‪ ,‬קצבה תלוית שכר‬
‫אוניברסאלית‬ ‫משפחתית‪ ,‬מדינתית‬
‫מדינה‬ ‫משפחה‬
‫מרבית‬ ‫גבוהה לפי המפרנס‬
‫היעדר אמצעים בסיסיים לסיפוק צרכים‬ ‫צורך‬
‫מינימאליים (להחזיק הראש מעל המים בלבד)‬
‫צמצום העוני‬ ‫תכלית‬
‫צורך‬ ‫עקרונות של צדק חלוקתי‬
‫הועדת קצבאות‪ ,‬מבחני הכנסה‬ ‫האמצעים‬
‫מושתתות על עוני (צורך)‬ ‫בסיס של זכויות חברתיות‬
‫עזרה סוציאלית ‪ /‬צדקה‬ ‫דגם הביטחון הסוציאלי‬
‫קצבה מיועדת‪ ,‬ממומנת על ידי תקציב‪ ,‬קצבה‬ ‫מאפיינים ומקור מימון‬
‫מזערית לפי מבחני הכנסה בלבד‪ ,‬היתר לשוק‬
‫אישית‬ ‫מידת הסולידריות‬
‫שוק‬ ‫מיקום הסולידריות‬
‫מזערית‬ ‫מידת הדה מיצרוך‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫ממן ‪ - 11‬שאלה ‪1‬‬

‫ע"פ אברהם דורון "על תוכנית בווריג"(‪ )26‬ולאה אחדות "העוני בישראל"(‪ -)42‬כיצד מתקשרות הסוגיות המועלות בכתבה‬
‫בעניין עוני בקרב חרדים‪ ,‬ערבים ותושבי הפריפיה לתפקידה של מדינת הרווחה הישראלית‪ ,‬וכיצד ניתן לפתור בעיות אלו?‬
‫מדינת רווחה זו מדינה שלקחה על עצמה להבטיח לכלל האוכלוסייה שלה רמת חיים מינימאלית נאותה בתחום הבריאות‪,‬‬
‫התעסוקה‪ ,‬הכנסה‪ ,‬דיור‪ ,‬חינוך‪ ,‬תזונה‪ ,‬טיפול סוציאלי‪ .‬מדינת הרווחה המודרנית‪ -‬עידן הקפיטליזם שהתפתח אחרי מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ -‬מקבלים את הקפיטליזם‪ ,‬לא נלחמים בו‪ ,‬אלא מנסים להוריד את התוצאות השליליות שנלוות אליו‪.‬‬
‫מדינת הרווחה באה לתקן את הפגמים והעיוותים שיצרו המשטר הקפיטליסטי וכלכלת השוק הבלתי מרוסן‪ .‬המטרות של מדינת‬
‫הרווחה‪ -‬לצמצם את אי השוויון‪ ,‬את העוני ואת הפערים החברתיים‪ ,‬ליצור אינטגרציה חברתית‪ ,‬שילוב חברתי וכלכלי בין‬
‫הקבוצות השונות של האוכלוסייה ולמסד את הזכות לביטחון סוציאלי כזכות חברתית שמעוגנת בחוק ולא כחסד מצד השלטון‪.‬‬
‫בכתבה עולות הסוגיות הבאות‪ :‬מעגל העוני מתרחב‪ ,‬האחוז עולה מ ‪ 19.9%‬ל ‪ - 25%‬רוב העניים הם מהמגזר החרדי או ערבים‪.‬‬
‫כל משפחה רביעית וכל ערבי שני‪ .‬ילדים ‪ 2‬מ ‪ . 5‬הרוב משפחות מרובות ילדים‪ .‬העניים נהיים עניים יותר‪ .‬רוב העניים שנוספו‪-‬‬
‫ראש המשפחה עבד‪ .‬המפרנס העיקרי או המשני פוטר‪ ,‬רמת השכר ירדה‪ .‬מבחינת השכלה‪ -‬רוב העניים החדשים ראש המשפחה‬
‫בעל ‪ 9‬עד ‪ 12‬שנות לימוד אבל יש גם כאלו שבעלי ‪ 13‬שנות לימוד ומעלה‪ .‬יש הבחנה גם לפי אזורים‪ -‬באזור הצפון‪ -‬עלייה באחוז‬
‫ובאזור הדרום‪ -‬נשאר‪ .‬בירושלים‪ -‬ירידה בעיקר אצל היהודים ואצל הערבים זינוק משמעותי‪ .‬בתל אביב‪ -‬האחוז מאוד נמוך‬
‫‪ .13%‬מיותר לצטט נתונים אלא יש לציין מגמות בלבד‪.‬‬
‫סוגיות שעלו בכתבה ואין עליהן התייחסות‪ :‬מחויבות המדינה לילדיה (עידוד ילודה‪ ,‬מאזן בין פעילים ללא פעילים)‪ .‬פרמטרים‬
‫'חדשים'‪/‬נוספים המנבאים עוני (אזור מגורים) ועוד‪ .‬מאמרו של אברהם דורון מתאר את תכנית בוורידג'‪ -‬הצעה לתכנית בטחון‬
‫סוציאלי מקיפה שמטרתה עידוד החיילים שבחזית – מחויבות של המדינה כלפי האזרחים על מנת למנוע חזרה לשפל הכלכלי של‬
‫שנות ה‪.30 -‬‬
‫עיקרי התכנית‪:‬‬
‫א‪ .‬הקמת מערכת מקיפה של בטחון סוציאלי שמטרתה הבטחת מינימום של קיום לכל אדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מלחמה בעוני‪ ,‬בבערות‪ ,‬באבטלה ובחולי‪ -‬יעד חברתי עיקרי של התכנית‪ -‬חיסול המחסור‪.‬‬
‫ג‪ .‬החידוש‪ -‬עקרון האוניברסאליות‪ -‬כל האוכלוסייה נכללת בתכנית הביטוח הסוציאלי ללא קשר למעמד או להכנסה‬
‫והגמלאות מחולקות לכולם בלי מבחני הכנסה ובאחידות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקמת משרד ממשלתי מיוחד שירכז את כל הפעילות‪.‬‬
‫ה‪ .‬הענקת הסיוע הסוציאלי‪ -‬הגמלאות כזכות חברתית של האזרחים ולא כמעשה חסד של השלטון‪.‬‬

‫לפי תכנית בוורידג'‪ -‬הפתרון של הסוגיות שעלו מן הכתבה יהיה על פי עקרון האוניברסאליות‪ -‬ז"א הענקת גמלאות לכל‬
‫האוכלוסייה שמטרתן לספק מינימום מחייה בכבוד‪ .‬מהגמלאות נהנים גם אלו שלא זקוקים להן ואו שמצבם השתפר‪.‬‬
‫לאה אחדות במאמרה מציגה את תמונת העוני בישראל בעשור של שנות ה‪ 90 -‬ובהשוואה לעולם ומציגה כיווני מדיניות‪.‬‬
‫מהמאמר עולה שלדעתה המטרה המרכזית של מדינת הרווחה בכלל היא מיגור העוני ובישראל בפרט‪ -‬אחד האתגרים המרכזיים‬
‫שניצבת בפניו החברה הישראלית הוא צמצום העוני והפערים בהכנסות‪.‬‬
‫לטענתה יש ליצור מדיניות מקרו כלכלית שמטרתה גם האצת הצמיחה וגם צמצום האבטלה וכך לספק פתרונות ייעודיים‬
‫לקבוצות הפגיעות יותר לעוני‪ -‬למשל‪ ,‬הגברת שוק התעסוקה במגזר החרדי‪ .‬פתרון הסוגיות שעולות מהכתבה לפי לאה אחדות‬
‫יהיה על ידי אספקת פתרונות ייעודיים‪.‬‬
‫אברהם דורון מציע את הפתרון האוניברסאלי ע"י רשת בטחון סוציאלי לכלל האוכלוסייה ללא הבדלים ולאה אחדות מציעה‬
‫למצוא פתרונות ייעודיים ‪ .‬תפקידה של מדינת הרווחה הישראלית – לצמצם את רמת העוני בישראל בעזרת מערכת הקצבאות‬
‫של הביטחון הסוציאלי‪ -‬ליצור שינויים הכרחיים בדפוסי ההשתתפות בכוח העבודה והבנה של קשרי הגומלין שבין שוק העבודה‪,‬‬
‫מצב התעסוקה ותופעת העוני‪.‬‬
‫הסוגיות שמועלות בכתבה מתקשרות לתפקידה של מדינת הרווחה בישראל בכך שעל המדינה לייצר פתרונות לבעיות הנ"ל‬
‫ולנקוט בעמדה אוניברסאלית או פתרונות ייעודיים‪ .‬כאשר כדי לפתור את הבעיות שעלו בכתבה‬
‫לדעתי‪ ,‬פתרון אוניברסאלי לא יספיק – יש לנקוט גם בפתרונות ייעודיים‪ -‬לעודד אוכלוסיה חרדית לצאת לעבודה‪ -‬מפרנס שני‬
‫גורם חשוב בהעלאת רמת החיים או יציאה מ"קו העוני"‪ ,‬לעודד לימודים‪ ,‬מענקים למשפחות ברוכות ילדים‪ ,‬ליצור תעסוקה‬
‫נוספת בפריפריות ולחסל את האבטלה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ע"פ מאמרו של מרקל "על צדק חברתי" (‪ ) 68‬עמדו על המושג "צדק" בעיניי כל אחד מההוגים המוזכרים במאמר (האייס‪,‬‬
‫רטלס וולצר) ואת תכני הפעילות להשגתו‪.‬‬
‫וולפגנג מרקל מפרש את המושג 'צדק חברתי' באמצעות ‪ 3‬פילוסופיות‪/‬תיאוריות צדק שנבחנות באמצעות שני צירים – האחד –‬
‫הרצף שבין אינדיבידואליזם לקהילתיות והשני הרצף שבין תמיכה להתנגדות לחלוקה מחדש‪.‬‬
‫‪ .1‬האייק‪ :‬העמדה הליברטריאנית‪ -‬מודל "הרווחה הסלקטיבית" לפיו צדק חברתי‪ -‬תמיכה באינדיבידואליזם תוך הימנעות עד‬
‫כמה שניתן מחלוקה מחדש של משאבים‪ .‬לפי האייק המדינה צריכה לספק מינימום כלכלי ‪ ,‬ז"א בסיס לאלו שאינם יכולים‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫לפרנס את עצמם וזוהי החובה המוסרית שתביא ליציבות פוליטית‪ .‬הגישה של האייק מודרנית וליברלית ותופסת את האדם‬
‫במרכז‪ .‬לפי האייק הריבוד החברתי אינו תוצאה של פעולה מכוונת אלא תוצאה בלתי מכוונת של השוק החופשי בו יוצר‬
‫שיתוף הפעולה בין הפרטים סדר טבעי הגיוני ולכן לפי האייק אם אין כוונה אז גם אין אחריות‪ -‬כל התערבות בשוק החופשי‬
‫תפגע בהגיון שלו ולכן מן הראוי שהמדינה תתערב כמה שפחות‪ .‬האייק ממליץ על חברה שמבוססת על שוויון בפני החוק‪,‬‬
‫עם רשת בטחון סוציאלי כאשר כל התערבות של המדינה תהא חייבת בהצדקה ולכן תהיה נתונה לביקורת מחמירה‪ -‬ערבות‬
‫של המדינה למינימום כלכלי לאזרחים שאינם מצליחים לפרנס את עצמם וזאת מתוך החובה המוסרית והשאיפה לשמר‬
‫יציבות ושקט פוליטי‪.‬‬
‫‪ .2‬רולס‪ :‬העמדה הסוציאל ליברלית‪ -‬מודל "הביטוח החברתי"‪ -‬לפיו צדק חברתי‪ -‬תמיכה באינדיבידואליזם על ידי חלוקה‬
‫מחדש של משאבים‪ .‬לפי רולס‪ ,‬הכתובת לכל תביעה לצדק וליצירת תנאים חברתיים צודקים היא המוסדות של המדינה‪ .‬על‬
‫המדינה לספק לכל הפרטים מערכת שווה של טובין בסיסיים‪ .‬המוסדות צריכים להיות דומיננטיים במבנה החברתי‪,‬‬
‫הכלכלי והפוליטי בחברה שמחלקת נכסים בסיסיים בהגינות למטרת יצירת סיכויים שווים‪.‬‬
‫‪ .3‬וולצר‪ :‬העמדה הקומוניטארית‪ -‬לפיו צדק חברתי מנקודת מבט קולקטיביסטית במדינה שתומכת בחלוקה מחודשת של‬
‫העושר‪ .‬מבחינתו של וולצר האידיאל יהיה להחזיר את המשאבים לניהול של הקהילה‪ .‬וולצר בעד חלוקה מחדש של‬
‫משאבים‪ ,‬כאשר לכל תחום יש את הכללים שלו ויש תחומים שהחלוקה שלהם אסור לה להיות על בסיס כסף‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬
‫בריאות‪ ,‬חינוך‪ .‬חלוקתם צריכה להתבצע על פי עקרון השוויון ועקרון הצרכים‪ ,‬ז"א מקבלים שווה ועל פי הצרכים‪ .‬לטענת‬
‫וולצר‪ -‬לחברה האזרחית יש את היכולת להתארגנות עצמית וכן יש לעודד השתתפות של הקהילה בהחלטות‪.‬‬
‫מרקל למעשה בחר בעמדה של רולס ‪ -‬העמדה הסוציאל ליברלית אשר לטענתו מספקת את התשובות הטובות ביותר להצדקת‬
‫חירות‪ ,‬צדק ואחווה בחברות פוסט תעשייתיות של המאה ה ‪ .21‬הוא מתייחס לפרט ולחלוקה שווה של חירויות וזכויות פוליטיות‬
‫אשר מגנות על הפרט מחדירה של המדינה לתחומו‪ .‬כאשר חלוקה מחדש תתבצע רק אם היא מוצדקת ותורמת להשגת שוויון‬
‫הזדמנויות אמיתי‪ .‬מרקל מתייחס למושג צדק על ידי ביסוס פילוסופי‪ ,‬תיאורטי של הצידוקים למדינת רווחה‪ -‬מצד אחד‪-‬‬
‫אינדיבידואליזם ומצד שני‪ -‬חלוקת משאבים מחדש‪ .‬מרקל שם דגש על ‪ 5‬צעדים שצריכה לנקוט הממשלה להשגת צדק חברתי‪:‬‬
‫‪ .1‬מניעת עוני‪ .2 ,‬חינוך והכשרה‪.3 .‬הכללות בשוק העבודה‪.4 .‬תקנים של בטחון סוציאלי‪ .5 .‬חלוקת העושר וההכנסות‪.‬‬
‫לפי מרקל היחס בין הצעדים הוא היררכי והראשון החשוב ביותר‪ ,‬אבל יש לנקוט בפעולה מקבילה ולא רק היררכית‪ .‬יש צורך‬
‫לנסח מטרות ואסטרטגיות פוליטיות על מנת ליצור סינרגיה בין הפעולות כדי להשיג חברה שבה הצדק החלוקתי אפקטיבי ולכן‬
‫מניב את התוצאות שלהן שואפת מדינת הרווחה‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫"הגדלת מידת הסלקטיביות של הקצבאות מאפשרת להגביר את הסיוע לאוכלוסיות חלשות מבלי להגדיל את ההוצאה‬
‫הציבורית עם זאת הדבר כרוך בסיכון של יצירת תמריצים שליליים‬
‫קצבת הזקנה כוללת רכיב אוניברסאלי (‪ 16%‬משכר ממוצע ותוספת סלקטיבית לפרטים שהכנסתם מתחת לסף‬
‫קצבאות ילדים אינן תלויות במבחן הכנסות והן מחושבות ע"פ מספר הילדים‬
‫השוואה של גובה הקצבה מעלה כי במערכות סלקטיביות הקצבה למקבלים גדולה יותר בצורה משמעותית מאשר במדינות‬
‫שבהן קצבאות הילדים הן אוניברסאליות וכי הפער גדל עם מספר הילדים‪.‬‬
‫בכתבה מגולם המתח בין תשלומי רווחה אוניברסאלים ובין תשלומי רווחה סלקטיביים‬
‫בהתבסס על מאמריו של דורון בזכות האוניברסאליות(‪ )125,80 ,‬דאגלס "דילמות" (‪ )155‬וגוף(‪ )94‬הסבירו את מחלוקות בין‬
‫קצבאות אוניברסאליות לסלקטיביות‪ ,‬עמדו על יתרונותיהן וחסרונותיהן של הקצבאות האוניברסאליות והמיועדות‬
‫קצבה אוניברסאלית זוהי קצבה שכולם מקבלים בתנאי שהם עומדים בקריטריונים שמגדירים את הזכאים‪ .‬לדוגמא‪ :‬קשיש‪,‬‬
‫ילד‪ -‬אלו קבוצות שמוגדרות בחוק ובדרך כלל נותנים להן קצבה בלי לבחון את ההכנסה‪ .‬הקצבה ניתנת על בסיס שווה‪ -‬כולם‬
‫משלמים וכולם מקבלים‪.‬‬
‫קצבה סלקטיבית זוהי קצבה אשר תלויה במבחני הכנסות ומיועדת לאוכלוסיה ייעודית‪ -‬ז"א אנשים שעומדים בקריטריונים של‬
‫מבחני אמצעים על מנת לזכות בקצבה‪ .‬זוהי קצבה לרוב לא אחידה ותלוית קריטריונים‪.‬‬
‫אברהם דורון ‪-‬בעד קצבאות אוניברסאליות‪ .‬אוניברסליזם מבחינת הכיסוי ומבחינת האופי ‪ .‬כיסוי‪ -‬זכויות וחובות לכל בעלי‬
‫מעמד האזרח ומתוקף כך זכאים כולם להיכלל במערכת הביטוח הלאומי בלי הבדל מעמד‪ ,‬סטאטוס חברתי או הכנסה ולזכות‬
‫ליחס שווה מול נותני השירותים‪ .‬זכות חברתית שמוענקת לכולם ללא הבדלים‪ .‬מבחינת האופי‪ -‬ערכי יסוד חברתיים ופוליטיים‬
‫חדשים – ביטוח סוציאלי שמיועד לדאוג לביטחון הסוציאלי של כלל האוכלוסייה ולא רק לפתור את בעיית העוני‪ .‬שלילה‬
‫מוחלטת של הקצבאות שמבדילות את העניים ואת הקבוצות החלשות של האוכלוסייה משאר האוכלוסייה‪.‬‬
‫דאגלס ג' בשרוב ‪ -‬עורך השוואה בין הקצבאות האוניברסאליות לקצבאות הייעודיות‪ .‬לטענתו הקצבאות האוניברסאליות‬
‫מביאות לגידול בהוצאות הרווחה ומביאות להתנהגות תלותית ‪ .‬כשהחלו בהנהגת הקצבאות האוניברסאליות המעמד הבינוני‬
‫היווה חלק לא גדול מהאוכלוסייה ולכן הייתה הצדקה בהנהגתן כדי ליצור סולידריות חברתית ולמנוע הטבעת סטיגמה חברתית‬
‫על המקבלים‪ .‬אבל הקצבאות האוניברסאליות יצרו גירעון תקציבי ורגרסיה קיצונית ולכן יש לשקול קצבאות ייעודיות אשר‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫עולות פחות ולכן משאירות כספים למטרות נוספות אבל צריך להיזהר כי הקצבאות הייעודיות יכולות להביא לכלילת חסר או‬
‫כלילת יתר (מי זקוק ומי לא)‪ ,‬לטעויות מסוג ‪ 1‬או ‪( 2‬נשארים בחוץ כאלה שזקוקים לסיוע ונכללים כאלו שלא זקוקים לסיוע‬
‫וכמובן הקצבאות הייעודיות יוצרות תמריצים להתנהגות תלותית‪.‬‬
‫איאן גוף‪ -‬קצבאות תלויות מבחני אמצעים ‪ -‬נקיטת קצבאות ייעודיות ושימוש במבחני אמצעים‪ -‬החסרונות עולים על‬
‫היתרונות‪ .‬יש דברים שהמדינה חייבת לספק ואף אחד אחר לא יכול במקומה כמו למשל בריאות ועצמאות חיונית‪ .‬ז"א שלכל‬
‫אדם צריכה להיות נגישות וזכות לרמה אופטימאלית של הצרכים הנ"ל‪ .‬מבחני האמצעים פוגעים בעצמאות האנשים‪ ,‬בביטחונם‬
‫העצמי ובכבודם‪ .‬פוגעים בצורך הבסיסי שלהם לקחת חלק בחיים החברתיים‪ .‬קצבאות סלקטיביות מתייגות את האנשים‬
‫ומדירות אותם מהזרם המרכזי‪ .‬מבחינתו של גוף הקצבאות האוניברסאליות עדיפות על הסלקטיביות‪.‬‬
‫המחלוקת בין המצדדים בקצבאות אוניברסאליות לבין המצדדים בקצבאות סלקטיביות‪ -‬הטענה העיקרית היא שהחיסרון‬
‫הגדול של הקצבאות האוניברסאליות זה שהן בזבזניות‪ -‬מדובר בבזבוז משאבים של המדינה‪ -‬עלות גדולה וחלוקה גם לאלו שלא‬
‫זקוקים להן‪ .‬חסרון נוסף של הקצבה האוניברסאלית זה שהיא יוצרת בעיה מוסרית של דיווח שקרי‪ ,‬תלות‪ .‬מנגד אפשר לומר‬
‫שהיתרונות רבים מהחסרונות‪ -‬קצבאות אוניברסאליות מסייעות ביישום הצדק החלוקתי למשל חוק חינוך חינם חובה‪ ,‬בריאות‪.‬‬
‫בנוסף הענקת הקצבאות האוניברסאליות מבטיחה יציבות פוליטית בכך שמביאה לשיתוף של מעמד הביניים הרחב בחברה‪.‬‬
‫וכמובן – הענקת קצבאות אוניברסאליות אין בה יצירת סטיגמה לאוכלוסיה ספציפית‪ .‬מנגד‪ -‬הקצבאות הסלקטיביות‬
‫הייעודיות היתרון הגדול שלהן זה שהן חוסכות כסף‪ .‬הן אמורות להיות יעילות ופחות בזבזניות‪ .‬אך במציאות החסרונות רבים‪-‬‬
‫קודם כל אזרחים שזכאותם לקצבה פגה מחפשים דרך לקבל קצבה אחרת‪ .‬כדי לקבל את הקצבאות הייעודיות צריך לעמוד‬
‫בקריטריונים ולכן נוצר מצב של חוסר דיווח אמת כלומר תמריץ שלילי‪ .‬חסרונות נוספים‪ -‬הצורך בעמידה במבחנים‪ ,‬חוסר‬
‫היכולת לעקוב ולבדוק וטעויות אנוש‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪ - 4‬מגמות מתפתחות – עמ' ‪237,267‬‬

‫רקע ‪ -‬המציאות משתנה עם השנים‪ .‬הביטחון הסוציאלי כפי שנכתב והתעצב במלחמת העולם השנייה ולאחריה אינו בהכרח מתאים‬
‫למגמות ולהתפתחויות שחלו בהקשרים החברתיים‪ ,‬האידיאולוגיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬הדמוגרפים‪ ,‬והמשפחתיים‪ .‬זהו תהליך התאמה מתמשך‬
‫שעיקר השינוי המסתמן הוא המרת הגישה הסולידארית והאמצעים האוניברסאליים לאינדיווידואליזם ואמצעי הועדה בררניים‪.‬‬
‫השינויים שחלו ותוצרתם מסכנים את יציבותה הכלכלית של המערכת ומעודדים לפיכך צורך לעצב מחדש את הביטחון הסוציאלי כדי‬
‫שיתאים למגמות ולמציאות החדשה שמתעצבת בהתאם להן‪.‬‬
‫ישנו צורך ליצור איזון בין מטרות כלכליות לבין הגנה החברתית על אזרחי העולם‪.‬‬
‫ניתן למנות ‪ 8‬מגמות עיקריות‪:‬‬
‫שינויים במישור האידיאולוגי ‪268‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המבנה המשתנה של שוק העבודה ‪270‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שינויים בריבוד החברתי ‪273‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שינוי דפוסי ההגירה ‪278‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שינויים במבנה המשפחה ‪280‬‬ ‫‪.5‬‬
‫התפתחות הטכנולוגיה הרפואית ‪281‬‬ ‫‪.6‬‬
‫התכנסות על מדינתית ‪282‬‬ ‫‪.7‬‬
‫פיתוח המודעות לשוויון ולאיכות החיים ‪283‬‬ ‫‪.8‬‬
‫שינויים במישור האידיאולוגי ‪268 -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ישנן ‪ 2‬התפתחויות מרכזיות שחלו בממד זה בשלהי המאה ה‪.20-‬‬
‫א‪ .‬איגודים מקצועיים נחלשו ועמן נחלש גם הסוציאליזם לטובת גישה ניאו ליברלית‪ ,‬מעבר ממשטר סוציאל דמוקרטי (שמרני)‬
‫לכיוון תפיסות ליבראליות‪ .‬מתפיסות של מדינת רווחה לפי פרשנות רחבה לתפיסות יותר צרות שמאפיינות משטרים‬
‫לליבראליים‪.‬‬
‫דבר שבא לידי ביטוי בהמרה של סולידאריות חברתית‪/‬קולקטיביזם‪ -‬באינדיבידואליזם‪.‬‬
‫מהתפיסה שהחברה‪/‬הכלל במרכז לתפיסה של דאגה לעצמך‪/‬לפרט (מעבר מזה שחשוב להיות חלק מאיגוד לעבר חוזים‬
‫אישיים)‪ ,‬הפרט עומד במרכז‪.‬‬
‫כתוצאה מכך רואים החלשות של איגודים מקצועיים שגורמים להיחלשות כוחם של העובדים‪ .‬עמוד התווך של גישה זו הינה‬
‫כוחו של הפרט (אינדיווידואליזם)‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נדחקה הסולידאריות החברתית‪ ,‬הגישה הקיבוצית עליהן הושתתו ההסדרים החברתיים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הסדרים אישיים של ביטחון סוציאלי החליפו הסדרים חברתיים קבוצתיים‪.‬‬
‫הכלכלה עברה להיות מושתתת על יסודות שוק חופשי ותחרותי‪ .‬מעצם כך נדחקים הצידה שיקולים חברתיים וצדק חברתי‬ ‫ב‪.‬‬
‫וחלוקתי‪ .‬הדגם האוניברסאלי מחבל בכלכלה החופשית ובתחרותיות‪ ,‬קושר ידיים של יזמות אישית וגורם למדינה להתערב‬
‫בתנועה הטבעית של השוק החופשי‪ .‬לפי שינוי זה אין מקום למדינה מתערבת ובוודאי שאין מקום למדינת רווחה ושליטת ביטחון‬
‫סוציאלי הנהוגה במסגרתה‪ .‬על פי גישה זו על המדינה להתערב לטובת האזרח רק במצבים מצומצמים ומוגדרים ביותר (פרשנות‬
‫צרה) מהתפתחויות אלו ניתן ללמוד כי מסתמנת זניחה של רעיון האוניברסאליות של ההגנה הסוציאלית והמרתה בשיטת‬
‫קצבאות מיועדות שתקנה הגנה רק למי שיעמוד במבחני הכנסה‪ ,‬אמצעים או מבחני נכסים‪ .‬ההשלכות בעקבות המגמה עמ' ‪269‬‬

‫המבנה המשתנה של שוק העבודה ‪270 -‬‬ ‫‪.2‬‬

‫שוק העבודה עבר תהפוכות רבות במחצית השנייה של המאה ה ‪ .20‬שינויים אלו רלוונטיים לעיצוב דגם הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫תחום המידע והטכנולוגיה התפתח ואף החליף מקצועות ישנים‪ .‬כיום קיים צורך להתמקצע מראש במקצועות החדשים ולכן‬ ‫א‪.‬‬
‫קיים צורך בהשתלמויות מקצועיות‪ .‬מערכת הביטחון הסוציאלי תצטרך להתחשב בעתיד במרכיב זה של השתלמות מקצועית‬
‫מתמשכת ולהתאים את ענפי הביטחון הסוציאלי לצרכיה‪.‬‬
‫דפוסי ההעסקה השתנו לאו דווקא דפוסי ההעסקה ממושכים ומשרות מלאות‪ ,‬אלא ניתן למצוא כיום גם שוק עבודה שניוני‬ ‫ב‪.‬‬
‫(משרות חלקיות‪ ,‬ארעיות‪ ,‬משניות‪ ,‬מתחלפות)לשוק עבודה זה נדרש התאמה של הביטחון הסוציאלי (המותאם לשוק עבודה‬
‫ראשוני‪-‬מתמשך) אחרת ההגנה על העובדים הינה חלקית בלבד אם בכלל‪( .‬היעדר ותק וזכויות אחרות)‪.‬‬
‫הגמשת שוק העבודה‪ :‬בשלהי המאה ה‪ 20 -‬ניתן למצוא שינוי לא רק דפוס ההעסקה אלא בשוק העבודה עצמו‪ .‬חלה הגמשה‬ ‫ג‪.‬‬
‫בשעות העבודה (טווח שעות התואם את צרכי העובד) ובמקום העבודה (ניתן לעבוד מהבית)‪ .‬וכן קושי העבודה הוגמש‬
‫(מבחינת היקף משרה ורציפותה) וכן הגמשה במעמד מבצע העבודה (משתתף חופשי‪ ,‬עצמאי או קבלן) הגמשות אלו‬
‫מטשטשות את היכולת לזהות סיכון חברתי (כגון תאונות עבודה) ואף שוללת זכאויות שונות‪.‬‬
‫שילוב עובדים זרים‪ :‬כניסתם של עובדים זרים על חשבון עובדים קיימים פוגע במדיניות הביטחון הסוציאלי בעיקר במקומות‬ ‫ד‪.‬‬
‫בהם נהוגה שיטת מדור לדור‪.‬‬
‫מספר מקומות העבודה הולך ומצטמצם ותוצרתו של זה הינו מעבר‬ ‫ה‪.‬‬
‫מאבטלה חיכוכית (זמנית‪ ,‬ספורדית) לאבטלה מובנית (מסיבית וארוכת טווח)‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫אבטלה מובנית‪ -‬היצע מקומות העבודה נמוך יותר מהביקוש‪ ,‬תחרות גבוהה יותר על כל מקום עבודה‪.‬‬
‫קרנות הביטוח דמי אבטלה חושבו בעבר על יסוד צפייה של אבטלה חיכוכית ועל כן הן עשויות להתמוטט‪.‬‬
‫מבחינת התאמת הביטחון הסוציאלי תצטרכנה להיעשות התאמות כדי להתאים עצמה (התחשבות בשכיר‪ ,‬השתלמויות‬
‫והתחשבות באנשים שעובדים מהבית או מחו"ל)‪ .‬ההשלכות עמ' ‪273‬‬

‫שינויים בריבוד החברתי‪ -‬עמ' ‪273‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בשלהי המאה ה‪ 20-‬התגבש ריבוד חברתי חדש והוא מושתת על ארבע שכבות‪:‬‬
‫שכבת עילית ‪,‬שכבת נותני השירותים‪ ,‬שכבת "העוני החדש " (מובטלים כרוניים‪ ,‬דור שני למובטלים‪ ,‬אנשים ללא זכויות אדם‬
‫בסיסיות)‪ .‬חלה ירידה בשיעורי הילודה ולעומתה חלה עליה בתוחלת החיים‪ .‬כתוצאה מכך יש להשפיע יותר בחינוך‪ ,‬איכות חיים‪,‬‬
‫בריאות‪ ,‬ובחינוך‪ .‬וכן תכנון שיעור ילודה מבוקר‪ .‬הזדקנות האוכלוסייה מהווה מבחן לביטחון הסוציאלי‪ .‬מספר המזדקנים גדול‬
‫ותוחלת חייהם ארוכה מתמיד‪ .‬כתוצאה משינויים אלו הממשלה תחויב לשנות את המימון ואת התייחסות לקצבאות שונות החל בדמי‬
‫אבטלה‪ .‬תיווצר הפרה של האיזון הפיננסי של מערכת הביטחון הסוציאלי בגלל שינוי התלות בין מספר הפעילים ללא פעילים ובגלל‬
‫שזקנים חיים זמן ארוך יותר כעת משמעו תשלום קצבאות לטווח ארוך‪ ,‬טיפול סיעודי יקר ושירותי בריאות יקרים‪ .‬לאור זאת התאמה‬
‫מתחייבת‪ - .‬השלכות עמ' ‪277‬‬

‫שינויים דפוסי ההגירה‪ -‬עמ' ‪278‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬המרת הגירת אנשים בהגירת מפעלים (תולדה של הגלובליזציה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬המרת ההגירה בהזמנה בררנית של עובדים זרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניוד עובדים (עובדי היי‪-‬טק‪ ,‬עובדים בחברות רב לאומיות‪ ,‬מהגרים פנים‪-‬אזוריים‪ ,‬עובדים הפועלים בארץ זרה אך תושבי ארצם‬
‫שלהם)‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהגרי עבודה על המדינה לסוכך על העובדים הזרים ולתת פתרונות לתושביה שעובדים מחוץ למדינה‪( .‬לנייד הזכויות וכן למנוע‬
‫כפל זכויות) ‪ -‬השלכות עמ' ‪280‬‬

‫שינויים במבנה המשפחתי‪ -‬עמ' ‪280‬‬ ‫‪.5‬‬

‫המשפחה המסורתית הרב דורית עברה שינוים רבים במחצית השנייה של המאה ה‪.20-‬‬
‫עקרות בית נכנסו לשוק העבודה‪ ,‬ירידה בשיעור הילודה‪ ,‬עליה בשיעור הגירושין והנישואין‪ ,‬הגידול במשקי בית ללא ילדים‪ ,‬אמהות‬
‫חד הוריות‪ ,‬הגידול במספר בני זוג החיים בנפרד או עם בני מינם‪.‬‬
‫המשפחה הרב דורית עוברת למשפחה חד דורית‪( .‬היעדר תמיכה בין דורית)‪ ,‬כמו כן ניתן למצוא גידול במספר המשפחות החד הוריות‬
‫וצורות משפחתיות חדשות אחרות (זוגות לא נשואים‪ ,‬חד מיניות)‪ .‬מערכת הביטחון הסוציאלי הקיימת חייבת להתרחב כדי להכיר‬
‫בצורות חדשות אלו‪ .‬השלכות עמ' ‪281‬‬

‫התפתחות הטכנולוגיה הרפואית‪ -‬עמ' ‪281‬‬ ‫‪.6‬‬

‫התפתחות הטכנולוגיה מייקרת את סל שירותי הבריאות (הצטרפות תרופות חדשות)‪.‬‬
‫עקב עליית תוחלת החיים של האוכלוסייה המזדקנת תהליך ההזדקנות הינו לאורך זמן רב יותר‪ ,‬צורכת שירותי בריאות יקרים ומטילה‬
‫עומסים על בתי החולים‪.‬‬

‫התכנסות על מדינתית‪ -‬עמ' ‪282‬‬ ‫‪.7‬‬

‫כתוצאה מהגלובליזציה ניתן למצוא מעבר מפעילות מדינתית על בסיס הלאום לפעילות על מדינתית על בסיס בין‪-‬לאומי או על בסיס‬
‫על מדינתי‪ .‬הדבר יוצר שינויים במעמד האזרחות של העובדים ונדרשת התאמה של הביטחון כדי לסוכך עליהם‪.‬‬

‫פיתוח המודעות לשוויון ואיכות חיים‪ -‬עמ' ‪283‬‬ ‫‪.8‬‬

‫ישנה מודעות הולכת וגוברת לשוויון בין המינים‪ .‬נשים נכנסות למעגל העבודה בצורה בולטת יותר‪ ,‬קיים איסור אפליה מטעם מין או‬
‫הורות‪ .‬קיים צורך להתאים את המערכת כדי להגן עליהן משום שחלק מזכויותיה הסוציאליות נפגמות (לדוגמא‪ -‬בעיתיות הקיפוח‬
‫כאשר אישה עובדת יוצאת ללדת)‪.‬‬
‫גם העובד הזר שנשאר שנים בארץ טוען לזכויות כתושב שלא מגיעות לו‪ .‬המערכת אמורה הייתה להגן את זכותו לשוויון‪.‬‬
‫המודעות לאיכות חיים גברה הן בעבודה והן בסביבה‪ .‬יש צורך להרחיב את תחולת ההסדרים החקיקתיים המסדירים את נושא‬
‫הבטיחות והגהות בעבודה‪ ,‬ולהתאים את הביטוח של נפגעי העבודה לסיכונים ומחלות המקצוע‬
‫כלומר מנינו מגמות שלעיתים פעולתן סותרות‪ -‬ש מגמות המחייבות צמצום מערכת הביטחון הסוציאלי ולעומתן מגמות המצריכות‬
‫הרחבת מטרייתה‪ .‬מלאכת האיזון והתאמה למגמות המשתנות חייבת להיעשות בצורה עקבית‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫לחצים ודרכי התמודדות ‪ -‬עמ' ‪285‬‬

‫בעקבות המגמות המתפתחות בסוף המאה ה ‪ 20‬החלו לחצים ‪-‬לצמצום ויש להרחבה ‪ -‬על מערכת הביטחון הסוציאלי‪:‬‬
‫לחצים לצמצום עלויות‬ ‫‪.1‬‬
‫לחצים אידאולוגיים‬ ‫‪.2‬‬
‫לחצים להתאמה לשוק העבודה‪ :‬בהגירה‪ ,‬בריבוד החברתי ובתא המשפחתי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫לחץ לצמצום עלויות‪ -‬עמ' ‪286‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫לחצים מעין אלו ועוד נוספים אחרים הופעלו על המערכת בבקשה לצמצום עלויות‪ ,‬בעקבות התייקרות המערכת‪ ,‬למה התייקרה‬
‫המערכת?‬
‫גידול במס' הזכאים הסיבות לכך‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תוחלת החיים גדלה‪ -‬אנשים חיים יותר שנים‪ ,‬צריך יותר גמלאות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מעבר מאבטלה חיכוכית לאבטלה מובנית‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫אבטלה חיכוכית‪ -‬מעבר מעבודה לעבודה‬ ‫‪‬‬
‫אבטלה מובנית‪ -‬היתקעות במעגל האבטלה בין עבודות‬ ‫‪‬‬
‫שינוי מבנה המשפחה‬ ‫‪o‬‬
‫משך תקופת הזכאות התארך‪ -‬תוחלת חיים‪ ,‬אבטלה מובנית‬ ‫‪‬‬
‫התפתחות טכנולוגיות רפואיות‪ -‬צריכה מוגדלת של גיל שלישי‪ ,‬מצד אחד תוחלת החיים עלתה ומצד שני התפתחה טכנולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫מפותחת יותר‪ ,‬משמע התרופות והמענה הרפואי יקר יותר‪.‬‬
‫שינוי היחס בין הפעילים ללא פעילים בשוק העבודה‪ -‬הזדקנות ועוני חדש‬ ‫‪‬‬

‫אז איך מצמצמים ??‬

‫קיצוצים בקצבאות‬ ‫‪‬‬
‫קיצור משך הזכאות לקצבה‬ ‫‪‬‬
‫הקפאת בסיס העדכון ‪ -‬הקצבאות היו צמודות לשכר במשק‪ ,‬אשר עולה בהתאם לעליית שכר מינימום‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם הקצבה‬ ‫‪‬‬
‫מתעדכנת ועולה ביחס למשק והשינויים בו‪ .‬בהקפאת בסיס העדכון גוזרים את הקצבה מסכום קבוע ולא משתנה במקום משכר‬
‫המינימום המשתנה ועולה‪.‬‬
‫מעבר מקצבאות אוניברסאליות למיועדות ‪ /‬בררניות = צמצום עלויות‬ ‫‪‬‬
‫הפיכת מע' הביטחון הסוציאלית ממע' תלת רובדית למע' דו רובדית‬ ‫‪‬‬
‫בעבר‪ ,‬ההגנה הסוציאלית הייתה בנויה מ ‪ 3‬רבדים‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫ממלכתי עובד ‪ -‬מדינה‬
‫ק‪.‬זקנה‬

‫תעסוקתי עובד ‪ -‬מעביד‬ ‫אישי‬ ‫עובד – שוק פרטי‬

‫קרן פנסיה‬ ‫חב' ביטוח פרטיות‬
‫(ביטוח מנהלים)‬

‫המעבר לדו רובדי הוריד את המדינה מהמשולש‪ ,‬המדינה מתנערת מאחריות סוציאלית ומעבירה חלק מהאחריות למעבידים ולשוק‬
‫הפרטי‪ :‬הפרטה‬

‫הפרטה (‪)Privatization‬‬ ‫‪‬‬

‫העברת הבעלות במוצר ‪ /‬מצרך מבעלות המדינה לבעלות ידיים פרטיות‪.‬‬
‫זהו פרי המצאת המאה ה ‪ ,19‬אדם סמית' אמר‪ = Laissez Faire :‬היד הנעלמה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬השוק יודע להתנהל לבד ולהביא עצמו ליעילות ע"י היצע וביקוש טבעיים ומכאן שאינו זקוק להתערבות מדינית‪.‬‬
‫ההפרטה מוזילה עלויות ומייעלת את השירות ללקוח‪( -‬בזק לדוגמה)‪ ,‬כאשר החברה מופרטת הצרכן יכול לבחור בחברה הרצויה‬
‫לו ולא קבלת מוצר מדיני בכפייה‪.‬‬
‫ההפרטה מביאה לתחרות‪.‬‬
‫מה הבעיה עם הפרטה בתחום הביטחון הסוציאלי ?‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫השוק בנוי על אמות מידה של רווח והפסד ומשם גוזר את השירות ואיכותו‪.‬‬
‫ביטחון סוציאלי הוא מוצר שהרעיון המרכזי שלו הוא לתת למי שאין לו את האמצעים לרכשו = הפסד‪.‬‬
‫ההפרטה לא עולה בקנה אחד עם סולידאריות חברתית‪.‬‬
‫הפרטה מלאה אל מול הפרטה חלקית‬
‫הפרטה מלאה‬
‫הפסקת אספקת המוצר ע"י המדינה‪ ,‬לחלוטין‪ ,‬והעברתו לאחריות השוק‪.‬‬
‫הפרטה חלקית (הפרטה זוחלת)‬
‫חלוקת תפקידים של השוק והמדינה‪ :‬המדינה מחליטה מי זכאי לשירות‪ ,‬היא מממנת אותו‪ ,‬קובעת את מרכיביו‪ ,‬אך מי שבפועל‬
‫יספק את השירות הוא השוק הפרטי‪ ,‬לדוגמת שירותי הסיעוד של הביטוח הלאומי המבוצעים ע"י קבלנים פרטיים‪.‬‬
‫ישנם מס' סוגי הפרטה חלקית‪:‬‬
‫מכרז מנהלי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫המדינה מחליטה מי זכאי לשירות‪ ,‬היא מממנת אותו‪ ,‬קובעת את מרכיביו ומעלה זאת למכרז בשוק הפרטי‪ -‬דוגמת שירותי‬
‫הסיעוד של ביטוח לאומי‪.‬‬
‫הפנקס האדום (בעבר)‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מפלגת מפא"י ההיסטורית שסיפקה לחבריה פנקס אדום שהיווה כלי המעניק הטבות סוציאליות‪ .‬המדינה קבעה מי יקבל את‬
‫הפנקס‪ ,‬מממנה עלויות חלוקתו והכנתו‪ ,‬קבעה את מרכיבי ההטבות‪ ,‬אך השוק הפרטי סיפק אותו‪.‬‬
‫(אידיאולוגיית הפנקס האדום הייתה בסיס להפליה עדתית בישראל)‬
‫המדינה מחליטה הכול אך מי שמספק את המוצר הן מס' חברות בשוק המתחרות על לב הצרכן‪ ,‬שבוחר כרצונו מי לקבל‬ ‫‪‬‬
‫שירות‪ .‬דוגמת קופות החולים בארץ‪.‬‬
‫"שירות בעין "‬ ‫‪‬‬
‫קבלת השירות "בעין" כוונתו שאין מכרז‪ ,‬המדינה בוחרת לאיזו חברה היא מעבירה את השירות‪ ,‬לדוגמה – רכבים לנכים‪.‬‬

‫*** לפני ההפרטה‪ ,‬החוקים שדנו בזכויות שבין האזרח למדינה‪ ,‬נידונו במשפט הציבורי‬
‫(מנהלי)‪ ,‬אחרי הפרטה בדיני חוזים‪:‬‬

‫אחרי ההפרטה‬ ‫לפני ההפרטה‬

‫דיני חוזים‬ ‫משפט ציבורי (מנהלי)‬ ‫דוקטרינה‪:‬‬
‫‪ .1‬מדינה – שוק‬
‫‪ . 2‬שוק ‪ -‬אזרח‬
‫אהרון ברק קבע‪:‬‬
‫נורמות ההתנהלות וההתנהגות בין יחסי אזרח‪ -‬מדינה אמורות להיות גבוהות יותר‪ ,‬מתחשבות יותר‪ ,‬המדינה צריכה להביא בראש‬
‫ובראשונה את טובת האזרח‪ ,‬לעומת השוק המחויב לפעול במונחי רווח והפסד הנוטים פחות לטובת האזרח‪ ,‬מכאן שהמעבר מיחסי אזרח‪-‬‬
‫מדינה למדינה‪ -‬שוק או שוק‪ -‬אזרח יכולים לדון במסגרת דיני חוזים‪.‬‬

‫גישה סוציאל דמוקרטית‬ ‫גישה ליבראלית (לפי מאמרו של קטן‪)295-‬‬

‫מדינתיות‬ ‫הפרטה –יתרונות‪:‬‬
‫כשלים של השוק ←מונופול‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול כושל ממשלתי‬ ‫‪‬‬
‫←מונופסונים‬ ‫המדינה מבזבזת משאבים במקום לקדם‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בחלשים‪-‬ה שוק לא לוקח בחשבון את החלשים‬ ‫‪‬‬ ‫צמיחתה של השוק‬
‫למשל ברפואה לא כולם מקבלים אותו שירות רפואי‬ ‫תמריץ שלילי של אנשים‬ ‫‪‬‬
‫מפגש אסימטרי בין יצרנים לצרכנים‬ ‫‪‬‬ ‫שלילת זכויות בחירה‬ ‫‪‬‬
‫סחורות ציבוריות (בטחון‪,‬רפואה מונעת) השוק לא ירצה‬ ‫‪‬‬
‫להשקיע למשל ברפואה מונעת כי זה לא רווחי כי כולם‬
‫ייהנו מזה מצד שני זה משהו מאוד חשוב ולכן אנו‬
‫רוצים שהמדינה תספק את זה‬

‫‪ ‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫שאלה ‪ 2‬בממן‪:‬‬

‫הצגת הויכוח בין מצדדי ההפרטה למתנגדיה (מתוך המאמרים של יוסף קטן ‪ 295‬ולייטמן ‪310‬‬
‫וקישרו לדיון באופני הפרשנות השונים של הביטחון הסוציאלי‪:‬‬
‫מצדדי ההפרטה‪:‬‬
‫עקב כשלי המגזר הציבורי‪ :‬ניהול כושל‪ ,‬רמת הוצאה גבוהה הפוגעת בצמיחה הכלכלית‪ ,‬בזבוז משאבים‪ ,‬ניהול מנגנונים‬
‫מנופחים ונוקשים המנסים לשמר את עצמם והגורמים לחוסר יעילות‪ ,‬יצירת אוכלוסיית נזקקים תלותית ופאסיבית‪ ,‬מניעת‬
‫תחרות‪ ,‬שלילת זכות הבחירה מצרכני השירותים ושליטה ממשלתית מוגזמת על חיי האזרחים‪.‬‬
‫יתרונות "כלכלת השוק"‪ :‬מאפשרת לצרכן המעוניין לרכוש שירותים לבדוק מספר ארגונים ולהעדיף לאחר שיקול דעת‬
‫רציונאלי את אלו המספקים שירותים התואמים בעלותם ובאיכותם את צורכיהם וציפיותיהם‪ .‬רצונם של הספקים בשוק‬
‫תחרותי להרוויח ולשרוד מניע אותם להציע לצרכנים מוצרים תחרותיים במחיר הולם‪ .‬התחרות בין הספקים גורמת להציע‬
‫לצרכנים מוצרים איכותיים במחיר הולם בשוק זה הספקים חייבים לגלות חדשנות ויצירתיות‪ .‬בנוסף לאור כך שהממשלה היא‬
‫גוף לא יעיל אספקת שירותים אלו באמצעות גופים חיצוניים הינה נמוכה יותר מאשר אספקתם ע"י הממשלה‪.‬‬
‫מתנגדי ההפרטה‪:‬‬
‫טוענים כי שליטה מרבית של עקרונות כלכלת השוק בזירת השירותים החברתיים ללא מעורבות ממשלתית עשויה לפגוע‬
‫באוכלוסייה הענייה‪ ,‬ליצור מערכות שירותים נפרדות לאוכלוסיות בעלות אמצעים כלכליים שונים ולגרום להחלשת‬
‫הסולידריות החברתית בין קבוצות אוכלוסיה שונות ולהעמקת הפערים החברתיים‪.‬‬
‫בנוסף מתנגדי ההפרטה מטילים ספק במידת תקפותם של מספר יתרונות המיוחסים לכלכלת השוק כגון‪ :‬שקיום תחרות בין‬
‫ספקים מביא להפחתת עלויות ולעליה באיכות המוצרים‪ ,‬שמתן אפשרות בחירה לצרכנים מגבירה את כוחם‬
‫והשפעתם‪-‬ומציינים מספר דוגמאות לחריגות טיפוסיות המאפיינות את כוחות השוק ועלולות לפגוע דווקא בצרכנים‪( .‬עמ' ‪)341‬‬
‫יתרה מכך הפרטה בשירותים החברתיים אינה יכולה לספק שירותים שהם בבחינת "סחורות ציבוריות" דוגמת שירותי רפואה‬
‫מונעת‪ ,‬הגנה מפני מפגעים סביבתיים ‪-‬בדברים אלו גם חסידי כלכלת השוק מכירים באי יכולתה לספק "סחורות ציבוריות"‪ ‬‬
‫ובחיוניות של מעורבות המדינה בתחום זה‪.‬‬
‫הגורמים החוששים מהפרטת השירותים אף אינם מסכימים עם הטיעון שלפיו עלות אספקת השירותים על ידי ספקים‬
‫חיצוניים הינה נמוכה מאשר על ידי הממשלה‪ ,‬הם אינם מתכחשים לנתונים המאשרים טיעון זה אך מציינים כי העלות הנמוכה‬
‫נובעת מתנאי העבודה הירודים ומהשכר הנמוך של חלק ניכר מהעובדים בארגונים החוץ‪-‬ממשלתיים‪.‬‬
‫אופני הפרשנות השונים של הביטחון הסוציאלי‪:‬‬
‫ניתן לומר כי מצדדי ההפרטה נותנים פרשנות צרה לביטחון הסוציאלי‪ ,‬מהות הפרשנות הצרה היא "הצורך להגן על האדם‬
‫הנחשף לסיכונים חברתיים המאיימים על ביטחונו החברתי" ואת זה ניתן לספק גם באמצעות הפרטת השירותים ונתינתם על‬
‫ידי ספקים חיצוניים‪.‬‬
‫בעוד שמתנגדי ההפרטה נותנים פרשנות רחבה לביטחון הסוציאלי‪ ,‬מהות הפרשנות הרחבה היא "ליצור מצב שלאנשים יהיו‬
‫ההזדמנות המקורות והמידע הנדרשים כדי לאפשר להם לקבוע את תוכניותיהם בלי שהם יוגבלו על ידי עוני בורות או‬
‫מחויבות כלפי אחרים" לפי מתנגדי ההפרטה את מטרה זו רק הממשלה יכולה לספק ואם נפריט את השירותים הנ"ל יצוצו‬
‫הבעיות כפי שהוזכרו לעיל ואז מהות זו לא תושג‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫לחץ אידאולוגי‪ -‬עמ' ‪287‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫בסוף המאה ה‪ 20 -‬לא היה ברור פתאום למה צריך מע' ביטחון סוציאלי עקב המעבר מצדק חלוקתי‪ ,‬שוויון‪ ,‬סולידאריות חברתית‬
‫ואחריות הדדית‪ -‬למדיניות צמיחה ‪ ,‬ייזום ופיתוח‪ ,‬יעילות‪ ,‬תחרותיות‪ ,‬אינדיווידואליזם ושוק חופשי העוגה גדלה על חשבון שכבות‬
‫אוכלוסייה עשירות ולא רצו להתחלק בנתח החדש‪.‬‬
‫לחצים להתאמת מע' הביטחון הסוציאלי לשינויים בשוק העבודה‪ ,‬בהגירה‪ ,‬בריבוד החברתי ובתא‬ ‫(‪)3‬‬
‫המשפחתי‬
‫בשל כל המגמות המתפתחות בסעיף א' נדרשת התאמה של המערכת הסוציאלית לשינויים אלו‪:‬‬
‫שינויים בשוק העבודה‬ ‫‪‬‬
‫שינויים בהגירה‬ ‫‪‬‬
‫שינויים בפערים החברתיים‬ ‫‪‬‬
‫תפיסות משפחתיות‬ ‫‪‬‬

‫לחץ אידיאולוגי←ניאו ליבראלי→סוציאל דמוקרטי‬

‫בעמ' ‪ 288‬ישנו תרשים מסכם‪.‬‬

‫מקורות משפטיים‪ -‬פרק ‪ 5‬עמ' ‪362‬‬

‫המקורות המשפטיים בהם נמצא את יסודות הביטחון הסוציאלי הם‪:‬‬

‫מקור ‪ -1‬אמנות בינלאומיות‪:‬‬

‫מבחינת ישראל‪ ,‬חתימה על אמנה בינלאומית משמעה העברת האמנה בכנסת במליאה וקליטתה כחוק‪ ,‬ומכאן שמעמדה כמו כל חוק‬
‫אחר במדינה‪.‬‬
‫אופציה נוספת היא כאשר האמנה לא משמשת כחוק אלא ככלי פרשנות בו נעזרים בסוגיות משפטיות שאינן חותכות‪.‬‬
‫מקור ‪ -2‬חוקי יסוד‪:‬‬
‫יורחב בחלק השני של הקורס ‪ -‬החלק המשפטי‪.‬‬
‫מקור ‪ -3‬חקיקה ראשית ומשנית‪:‬‬
‫חקיקה ראשית‪ -‬של הרשות המחוקקת‪ ,‬הכנסת‪.‬‬
‫חקיקה משנית‪ -‬של הרשות המבצעת‪ ,‬שהוסמכה ע"י הרשות המחוקקת לחוקק חקיקת משנית‪ ,‬כלומר‪ :‬הממשלה המחוקקת תקנות‬
‫(שחייבות להיות בהתאם לחוקים)‪ ,‬העירייה המחוקקת חוקי עזר והצבא המוציא צווים‬
‫מקור ‪ -4‬הסכמים קיבוציים ‪ /‬הסדרים קולקטיביים‪:‬‬
‫הסכם קיבוצי ‪ -‬הסכם שנחתם בין ארגון עובדים לארגון מעבידים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬התאחדות התעשיינים‪ .‬המאפיין הסכם קיבוצי הוא שנחתם‬
‫בין ‪ 2‬ארגונים ולא בין ‪ 2‬גופים פרטיים‪( .‬ארגון המורים אל מול משרד החינוך‪)..‬‬
‫גיל הפרישה‪ ,‬למשל‪ ,‬נקבע בהסכם קיבוצי ‪.‬‬
‫מקור ‪ -5‬צווי הרחבה‪:‬‬
‫היה וחשב שר העבודה והרווחה כי ההסכם הקיבוצי טוב ויכול להועיל לכלל המשק‪ ,‬הוא יכול להרחיבו לכלל המשק ע"י צו הרחבה‬
‫(תקנות ממשלה)‪ .‬צו ההרחבה הינו חקיקה משנית שהאחראי עליה הוא שר העבודה והרווחה ואופציה זו רלוונטית רק בעבור דיני‬
‫עבודה‪.‬‬
‫מקור ‪ -6‬חוזים אישיים‪:‬‬
‫מקור לזכויות סוציאליות‪ :‬הפרשה לפנסיה לדוגמה‪.‬‬
‫מקור ‪ -7‬פסיקה‪:‬‬
‫ישנן ‪ 2‬מערכות בתי משפט הרלוונטיות לביטחון סוציאלי‪:‬‬
‫מערכת ראשונה‪ -‬בתי משפט אזרחיים (עליון (בג"צ) – מחוזי – השלום)‬
‫מערכת שנייה‪ -‬בתי דין לעבודה (ארציים – אזוריים) – חלוקת תחומי דיון לפי החלטה‪.‬‬
‫אם החלטת בית הדין הארצי לא מספקת ניתן לעתור לבג"צ‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫חלק ‪ -2‬החלק המשפטי פרק ‪ 6‬עמ' ‪371,386‬‬

‫מיקום הזכויות הסוציאליות במשפט החוקתי‬
‫החוקתי‬
‫האדם האוניברסליות"‪.‬‬ ‫מכלול הזכויות האלה (‪ 3‬הסוגים הללו) קיבלו את הכינוי "זכויות‬
‫זכויות אדם‬ ‫= זכויות פוליטיות ‪ +‬זכויות אזרחיות ‪ +‬זכויות חברתיות‬

‫תמונת מצב אוניברסאלית‪:‬‬

‫זכויות חברתיות‬ ‫זכויות אזרחיות‬ ‫זכויות פוליטיות‬
‫מעמד הפרט בקהילה‬ ‫עוסקות בחירות הפרט‬ ‫עיצוב מוסדות השלטון‬
‫חיוביות ("עשה")‬ ‫שליליות ("אל תעשה")‬
‫תנאי קיום מינימאליים‬ ‫הזכות לחירות‬
‫הזכות לביטחון סוציאלי‬ ‫חופש הביטוי‬
‫הזכות לעבודה‬ ‫חופש דת וחופש מדת‬
‫הזכות למנוחה ופנאי‬ ‫חופש המצפון‬
‫הזכות לדיור‬ ‫הזכות לקניין‬
‫רמת חיים נאותה‬ ‫הזכות לכבוד‬ ‫הזכות לבחור ולהיבחר‬
‫הזכות לבריאות‬ ‫שוויון‬
‫הזכות לחינוך‬ ‫הזכות לחופש תנועה‬
‫הזכות לביטחון‬
‫הזכות להליך הוגן‬
‫הזכות לפרטיות‬
‫עמ' ‪ : 407‬האם הזכות לביטחון סוציאלי (שהיא חלק מזכות חברתית) הוכרה כזכות אדם אוניברסאלית?‬
‫זכות אדם אוניברסאלית‪ -‬זכות אדם בינלאומי‪ ,‬הזכות הזאת נחשבת כגרעין המרכזי‪ -‬היא הליבה ואסור לגרוע ממנה‪ .‬אנו מחויבים באמנות‬
‫האלה במידה ואנו לא עומדים באמנה שחתמנו עליה ניתן להגיש בג"צ נגדנו בהאג‪ .‬כל מדינה מחויבת להגן על אותו גרעין‪ -‬וכל גריעה‬
‫מאותה ליבת זכויות תיחשב הפרה של זכויות אדם‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬אסור לפגוע בגרעין זה‪ ,‬ניתן כמובן להרחיב על הליבה אבל אסור לגרוע ממנו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬עמ' ‪" : 408‬אמנת ארגון העבודה הבינלאומי בדבר ביטחון סוציאלי" קובעת את תוכנה והיקפה של הזכות לביטחון סוציאלי‪.‬‬
‫האמנה מחייבת שכל מדינה תבטיח לפחות ‪ 3‬ענפי ביטוח‪ .‬המשמעות של קביעת ליבת זכות האדם היא שכל מדינה חייבת להבטיח לפחות ‪3‬‬
‫ענפי ביטחון סוציאלי‪ .‬ההבחנה בין זכויות פוליטיות‪ ,‬אזרחיות וחברתיות‪ 2 -‬הזכויות הראשונות קיבלו הכרה גורפת כזכויות אוניברסאליות‪.‬‬
‫הויכוח מתחיל כאשר דנים בזכויות חברתיות (במישור הבינלאומי)‪.‬‬
‫בדיון הבינלאומי הטוענים נגד הודחו‪ ,‬וזכויות חברתיות הוכרו כזכויות אוניברסאליות‪ .‬צורך בהכרה מחייב לחוקק חוקים שיעגנו את אותם‬
‫זכויות‪.‬‬
‫זכויות חברתיות נתפסות כזכויות חיוביות‪.‬‬
‫זכות שלילית ‪ -‬מוגדרת באמצעות החובה המוטלת על האחרים שלא להפריע לבעל הזכות לממש אותה‪ ,‬הזכות לחופש ביטוי היא זכות‬
‫שלילית מפני שהיא יוצרת חובה פסיבית‪.‬‬
‫זכות חיובית ‪ -‬מוסיפה על הזכות השלילית את החובה המוטלת על האחרים לסייע לבעל הזכות במימוש זכותו‪.‬‬
‫ההבחנה בין זכויות חיוביות לזכויות שליליות היה ניסיון לטרפד את ההכרה בזכויות חברתיות כזכויות אדם אוניברסאליות‪.‬‬
‫מדינת ישראל לא הכירה בזכויות חברתיות כחוק יסוד‪ .‬הוגשו ‪ 3‬הצעות לחקיקת חוק יסוד‪ -‬זכויות חברתיות‪.1992,1994,1997 -‬‬
‫כל אחת מהגרסאות האלה הלכה ופחתה‪ .‬כאשר האחרונה ביקשה שהמדינה תכיר רק בהצהרת כוונות‪.‬‬
‫אחת הביקורות הקשות למה ביהמ"ש לא עשה את זה‪ -‬מאמרו של אייל גרוס‪ -‬ע"מ ‪: 474‬‬
‫הוא דיבר על שמירה על זכויות ליבראליות‪ -‬זכות הקניין‪ ,‬זכות הרכוש‪ ,‬זכות לחופש תנועה‪ ,‬חופש הביטוי מתוך תפיסת עולם שמשמרת את‬
‫הסדר החברתי הקיים ולא רוצה לשנות אותו‪ ,‬כלומר משמרת את כוחה של כלכלת השוק‪ .‬אייל גרוס שאל מדוע בית המשפט לא לקח על‬
‫עצמו לגזור מחוק כבוד האדם וחירותו זכויות חברתיות? אייל גרוס טוען שאהרון ברק בזה שלא גזר זכויות חברתיות הוא היה בעד מודל‬
‫הביניים‪ ,‬כלומר שהוא גזר זכויות מחוק כבוד האדם וחירותו רק זכויות ליבראליות ולא סוציאליות‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫אהרון ברק שימר את התפיסה הליבראלית‪.‬‬

‫ע"מ ‪ -452‬מאמר של ענת מאור ‪.‬נותן סקירה היסטורית על השינויים שעברה מדינת הרווחה‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫ההכרה בזכויות חברתיות כזכויות אוניברסאליות‬

‫טענות נגד הכרה בזכויות חברתיות כאוניברסאליות‪:‬‬
‫א‪ .‬אלו הם זכויות שמצוות מהמדינה "עשה" (לפעול ולהשקיע עבורנו) לעומת הפוליטיות והאזרחיות שהן "אל תעשה"‪ .‬קשה יותר‬
‫להכיר בזכויות חיוביות‪ ,‬לעומת השליליות‪ ,‬כיוון שהחיוביות דורשות התערבות פוזיטיבית שמקבלת משמעות מצד המדינה לעומת‬
‫זכויות שליליות (משמעות כלכלית‪ ,‬חברתית‪ ,).‬זכויות חברתיות נתפסות כזכויות חיוביות‪.‬‬
‫זכות שלילית ‪ -‬מוגדרת באמצעות החובה המוטלת על האחרים שלא להפריע לבעל הזכות לממש אותה‪ ,‬הזכות לחופש ביטוי היא‬
‫זכות שלילית מפני שהיא יוצרת חובה פסיבית‪.‬‬
‫זכות חיובית ‪ -‬מוסיפה על הזכות השלילית את החובה המוטלת על האחרים לסייע לבעל הזכות במימוש זכותו‪.‬‬
‫ד'ר אייל גרוס ופרופסור מונדלק ופרופסור בן ישראל טוענים כנגד "עשה " ו"אל תעשה"‪.‬‬
‫גם בזכויות האזרחיות ניתן לפרשם כ"עשה" (בישראל ‪ 3‬משפחות שולטות בשוק התקשורת – המדינה עושה כדי להגבילם בחופש‬
‫הביטוי)‪ .‬כוונתם ‪ :‬לגבי כל זכות ניתן למצוא ממד שלילי וממד חיובי‪ ,‬למשל זכות חופש הביטוי שנחשבה לזכות שאמורה להגן‬
‫על הפרט מפני השלטון ולאפשר לו לומר כל אשר על ליבו‪ ,‬אין זו רק זכות שלילית‪ -‬יש לה גם ממד חיובי‪ ,‬חופש הביטוי לא אמור‬
‫למנוע מהשלטון להשתיק אותי אלא לתת לשלטון להתערב ולתת לי כלים להתבטא (לקרוא‪ ,‬לכתוב‪ ,‬חינוך‪ ,)...‬או למשל זכות‬
‫קניין‪ -‬יש אנשים שאין להם קניין אז בהקשר הזה יש מימד חיובי המדינה צריכה להתערב ולהבטיח שלאנשים כאלה יהיה למשל‬
‫איפה לגור‪.‬‬
‫ב‪ .‬התערבות המדינה בחוזים פרטיים‪ -‬בזכויות פוליטיות ואזרחיות תפקיד המדינה לאפשר שוויון בחברתיות ובשל כך עליה להתערב‬
‫במערכת חוזים בין פרטים‪ ,‬דבר שידה לא נגעה עד כה‪ ,‬ובשוק נתפס כי אין זה מקום המדינה להגיע להתנהלות השוק הפרטי‬
‫ברמה זו‪.‬‬
‫ניתן להתוות קריטריונים וכללים לעניין ההתערבות‪ .‬גם לגבי זכויות פוליטיות ואזרחיות יש התערבות של הרשות השופטת‪ ,‬אי‬
‫אפשר לומר שהתערבות בזכויות האזרחיות היא גסה יותר גם כשעותרים לבג"צ בג"צ יכול לומר ששינוי הדעת לא סביר הוא לא‬
‫יגיד לרשות המחוקקת מה לעשות ולכן לא ניתן לומר שיש פגיעה באיזון‪.‬‬
‫ג‪ .‬עמימות הזכויות‪ -‬זכויות תרבותיות נתפסות כזכויות עמומות יותר‪ ,‬לא בהירות‪.‬‬
‫מהי זכות חינוך? מהי זכות לעבודה? זה עמום לא ברור‪ ,‬האם המדינה צריכה לספק רק חינוך יסודי או רק על יסודי?‬
‫גם על הזכויות האזרחיות ניתן לומר שהן עמומות (מהן מגבלות חופש הביטוי?‪" -‬רבין בוגד" ) ובנוסף‪ ,‬ישנן המלצות של ארגון‬
‫העבודה הבינלאומי ואמנות בינלאומיות שמנחות איך בדיוק לממש את הזכויות בצורה הדרגתית וקובעות יעדי ביניים‪ ,‬כך שקל‬
‫יותר לממש אותם‪.‬‬
‫ד‪ .‬התערבות המדינה בחיי הפרט פוגעת גם בהפרדת הרשויות‪ -‬ע"מ שתשמר הדמוקרטיה‪ ,‬צריכה להיות הפרדה בין הרשויות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬התרופה שאני נזקק לה לא אושרה בסל הבריאות במסגרת חוק התקציב ואני עותר לבג"צ ואומר שפגעו לי בזכות‬
‫הבריאות שמעוגנת בזכויות החברתיות אם בג"צ קובע שזה לא בסדר הרי לנו התערבות באיזון בין הרשות המחוקקת לרשות‬
‫השופטת‪.‬‬
‫זכויות האדם האוניברסאליות עוגנו במספר מסמכים‪:‬‬
‫הצהרה אוניברסאלית בדבר זכויות האדם (תוקף דקלרטיבי בלבד) (‪ - )1948‬עמ' ‪372‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (‪- )1966‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (‪ - )1966‬עמ' ‪377‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אמנה ‪ 102‬בדבר ביטחון סוציאלי (‪ – )1952‬עמ' ‪410‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אמנה הקובעת ‪ 9‬זכויות סוציאליות אך מחייבת לקיים לפחות ‪ 3‬בלבד‪ + .‬ההקלות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬התחייבות המדינה לתוצאות במבחן התנהגות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקדמות הדרגתית (להציג שיפור מתמיד)‬
‫ג‪ .‬אין צורך להפנות את כל המשאבים הזמינים לשם הבטחת הזכויות החברתיות‪.‬‬
‫ד‪ .‬פגיעה בזכויות צריכה להיעשות בחוק (לא בלתי אפשרי)‬
‫חתימה על אמנה‪ -‬ההנחיות‬
‫ההתחייבות של המדינות שאשררו את האמנה בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות היא התחייבות לתוצאה בניגוד‬ ‫‪.1‬‬
‫להתחייבות מהתנגדות (אם אני מדינת ישראל קלטתי את האמנה הבינלאומית לזכות בטחון סוציאלי העוגנת באמנה הזו אני‬
‫מחויב להתנהג לפי האמנה‪ .‬לא אומרים לי איך לעשות‪ ,‬אני מחויב לתוצאה ולא להתנהגות) אני מחויב שלא יהיה עוני למשל‪.‬‬
‫התקדמות הדרגתית ‪ -‬מדינות לא צריכות לחשוש לחתום על אמנה בדבר זכויות חברתיות‪ ,‬יש להראות התקדמות הדרגתית‪ ,‬לא‬ ‫‪.2‬‬
‫מתחייבים לתרופות פלא‪.‬‬
‫שיפור מתמיד ‪ -‬לא חשוב באיזה נקודה אתה נמצא‪ ,‬צריך תמיד להראות שיש שיפור‪ ,‬התקדמות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אין צורך לייחד את כל המשאבים הזמינים למימוש הזכויות ‪ .‬הנחייה זו באה להרגיע את המדינות ואומרת אל תחששו אתם לא‬ ‫‪.4‬‬
‫תצטרכו את כל המשאבים הקיימים שלכם להוציא על מימוש הזכויות‪.‬‬
‫פגיעה בזכויות שמעוגנות באמנות צריכה להיעשות כחוק‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אמנה הינה מחייבת את ישראל לפעול על פיה ובמידה ולא‪ -‬יופעלו נגדה סנקציות על ידי האו"מ‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫יסוד ואין לעשות שימוש בעל‬ ‫לזכויות‬

‫עצמי '‬ ‫אדםלימוד‬ ‫שונות‪,‬זכויות‬
‫לרבות '‬ ‫הבחנה בין‬ ‫המדינתי ‪-‬‬
‫למטרות‬ ‫במישור‬
‫ביצירה מוגנת‬ ‫שימושאדם‬
‫הוגן '‬ ‫בזכויות‬ ‫אזהרה הנך רשאי ההכרה‬
‫להשתמש '‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫איך ישראל מעגנת במישור המדינתי את הזכויות החברתיות שהוכרו כזכויות אוניברסאליות כזכויות יסוד?‬
‫ישנן ‪ 3‬אפשרויות להכיר בזכויות ולעוגנן בחוק‪ :‬חוקתיות‪ ,‬חוקיות או הלכתיות‪.‬‬
‫הכרה בזכויות יסוד אוניברסאלית כזכות הלכתית‪ -‬הכרה של בית המשפט‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בית המשפט יכול במסגרת הפסיקה שלו להכיר בזכויות החברתיות כזכויות אדם‪ .‬המשפט שלנו הוא חוקים אבל הוא לא פחות‬
‫פסיקה‪ .‬אצלנו המשפט מתבסס בפסיקה וככזה יש לו אפשרות להכיר במסגרת הפסיקה שלו בזכויות חברתית ובזכויות הלכתיות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הזכות להתאגד באופן מקצועי‪ :‬בג"צ עיגן את זכות האיגוד של עובדים באופן מקצועי‪.‬‬
‫הכרה בזכויות יסוד אוניברסאלית כזכות חוקית ‪ -‬זכות שמעוגנת במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת‪( .‬דוג' חוק ביטוח לאומי‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתית‪ ,‬חוק מזונות‪ ,‬חוק נכי צה"ל‪ ,‬חוק הבטחת הכנסה)‬
‫הכרה בזכויות יסוד אוניברסאלית כזכות חוקתית ‪ -‬חוקה קובעת עקרונות יסוד כללים(בניגוד לחוקים)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בישראל אין חוקה‪ ,‬מאחר ואין חוקה יבדקו בכל נושא על מה אפשר להסכים‪ ,‬כל נושא שמסכימים עליו יחוקקו חוק יסוד שיהווה‬
‫פרק בחוקת ישראל העתידית‪ .‬חוקה אמורה להסביר את המושג של זכויות אדם ואת מוסדות השלטון (מי יכול להיות נשיא וכ"ו)‪.‬‬
‫ישראל עיגנה זכויות חברתיות בחוקי יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק‬
‫‪ 2‬החוקים הללו הינם היחידים בתחום של זכויות אדם‪.‬‬
‫ישנן שתי אפשרויות לעגן זכויות אדם חברתיות במסגרת חוקי היסוד‪:‬‬
‫פרטיקולארית‪ -‬לעגן זכות אדם בדרך המלך ולהכיר מפורשות במסגרת חוק יסוד למעט הזכות לקניין סעיף ‪ 3‬עוסק בזכות לקניין "אין‬
‫פוגעים בקניינו של אדם"‪.‬‬
‫דרך זו לא בוצעה בארץ ונשארנו רק עם אופציה ‪:2‬‬
‫נגזרות ‪ -‬יש זכויות שהן נגזרות דרך קבע‪ .‬ניתן לגזור זכויות למשל זכות לכבוד שמעוגנת בסעיף ‪" 2‬אין פוגעים בכבודו של אדם"‪.‬‬
‫מתוך הזכות לכבוד‪ ,‬הנשיא ברק גזר את הזכות לשוויון‪ .‬ומתוך כבוד אדם וחירותו ניתן לגזור ביטחון סוציאלי‪ .‬האפשרות להכיר בזכויות‬
‫אדם כזכויות יסוד במסגרת שני חוקי היסוד אחת כדרך המלך כזכויות מפורשות כמו הזכות לקניין‪ ,‬והשנייה להכיר כזכויות נגזרות כמו‬
‫הזכות לשיווין‪.‬‬
‫מדוע חשוב שזכות אדם תהיה מעוגנת בזכות יסוד ? מה ההבדל אם הזכות תהיה מעוגנת ברמה החוקית?‬
‫כדי לקבל חוק צריך רוב של חברי כנסת‪ ,‬כדי לשנות חוקה (חוקי יסוד) יש צורך ברוב גדול ולכן קשה יותר לפגוע בו‪.‬‬
‫אם חוק סותר חוקה הוא מבוטל‪ -‬על החוקים במדינת ישראל לעלות בקנה אחד עם חוקי היסוד‪.‬‬
‫פסקת ההגבלה‪ :‬ניתן לסתור חוקי יסוד בהתקיים ‪ 4‬תנאים‪:‬‬
‫הפגיעה באמצעות חוק‬ ‫א‪.‬‬
‫הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית‬ ‫ב‪.‬‬
‫תכלית ראויה‪ -‬תכלית שהולמת זכויות אדם וזכויות חברתיות‬ ‫ג‪.‬‬
‫מבחן המידתיות‪ -‬פגיעה בחוק בצורה חזקה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהו המעמד החוקתי של הזכות לביטחון סוציאלי ?‬
‫האם יש לו מעמד חוקתי ?‬
‫האם חוק הפוגע בזכות ביטחון סוציאלי ניתן לעתור עליו לבג"צ ?‬
‫מהזכות לביטחון סוציאלי ניתן לגזור הרבה זכויות משנה‪.‬‬
‫מכל זכויות המשנה הנגזרות מהזכות לביטחון סוציאלי רק הזכות לתנאי קיום מינימאליים זכתה למעמד חוקתי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ני תן יהיה לעתור לבג"צ ולדרוש ביטול החוק‪ ,‬רק אם זהו חוק שפוגע בתנאי קיום מינימאליים של האדם‪.‬‬
‫יתר הזכויות שקשורות לזכות סוציאלית לא זכו למעמד חוקתי‪.‬‬

‫הנשיא ברק לא גזר מזכות יסוד כבוד האדם זכויות חברתיות ולא עיגן אותם‪.‬‬

‫משפט פרטי‬ ‫עולם המשפט‬

‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬

‫‪-‬עבודה‬ ‫משפט פלילי‬ ‫משפט חוקתי‬ ‫משפט ציבורי‬

‫‪-‬חוזים‬ ‫↓‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫‪-‬משפחה‬ ‫חברה↔פרט‬ ‫אזרח↔מדינה‬

‫‪-‬נזיקין‬
‫‪-‬קניין‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫שאלה ‪:1‬‬
‫פתרונות להתמודדות עם סוגית "האג'נדה החברתית" לא מתה אבל היא זקוקה להחייאה ‪ -‬באמצעות עידוד שוק העבודה ע"י‬
‫מתן תמריצים להכשרה מקצועית‪ ,‬אי פגיעה בדמי אבטלה וכו"‬
‫פתרון ראשון הנובע משינויים אשר התרחשו במישור האידיאולוגי – השינויים שהתרחשו‪:‬‬
‫המרה של תפיסת סולידריות חברתית לאינדיווידואליזם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המרה של הצדק החברתי בכלכליות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נסיגת המדינה מתפקידה כמתקנת עיוותים‪-‬הזנחה של עיקרון האוניברסאליות לשיטת הקצבאות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הפתרון שניתן להציע במקרה זה המרת רעיון האוניברסאליות של ההגנה הסוציאלית בשיטת קצבאות מיועדות שתקנה הגנה‬
‫רק למי שיעמוד במבחני הכנסה‪ ,‬במבחני נכסים או במבחני אמצעים‪.‬‬
‫התייחסות לכתבה‪" :‬בנוסף‪ ,‬יש צורך בביצוע רפורמה מחשבתית בענפי הביטחון הסוציאלי ולהפריד בין החלקים הביטוחיים‬
‫לבין שאינם כאלה"‪ .‬במידה ונבצע את השינוי הנ"ל במערכת הקצבאות ניתן להפנות כסף רב יותר עבור הזקוקים לו באמת‪.‬‬
‫פתרון שני הנובע משינויים אשר התרחשו בשוק העבודה – השינויים שהתרחשו‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירת שוק עבודה שניוני (פרילנסר‪ ,‬חצי משרה‪ ,‬עבודה מהבית)‪.‬‬
‫‪ .2‬צורך בהשתלמות מתמשכת‬
‫‪ .3‬שילוב עובדים זרים כמרכיב קבוע בשוק העבודה‬
‫‪ .4‬חלוקת בסיס העבודה מבסיס מדינתי לבסיס גלובאלי‬
‫הפתרון שניתן להציע במקרה זה‪ ,‬ראשית יידרש להרחיב את פריסת הביטחון הסוציאלי גם אל עבר מבצעי העבודה שמעמדם‬
‫אינו של עובד שכיר‪ .‬שנית‪ ,‬יצטרכו להרחיב ולשנות את תנאי הזכאות כך שהם לא יקפחו את מבצעי העבודה הנמנים עם שוק‬
‫העבודה השניוני‪ .‬שלישית‪ ,‬יהיה מקום לחשוב על דרך לניוד זכויות הביטחון הסוציאלי כך שעובד יוכל לצבור זכויות גם הוא‬
‫מחליף את מקום עבודתו (נכנס לפועל ברפורמת בכר)‪ .‬רביעית‪ ,‬יש צורך לספק למובטלים‪  ‬הנובעים משכבת העוני החדש‬
‫הזדמנות לקליטה חברתית מחודשת‪ .‬חמישית‪ ,‬התאמה של מערכת הביטחון הסוציאלי כך שהיא תגן גם על מסגרת עבודה‬
‫חדשניות (עבודה חלקית‪ ,‬דפוסי עבודה גמישים) ובדרך זו לקלוט במערכת הביטחון הסוציאלי קבוצות חדשות של עובדים‪.‬‬
‫התייחסות לכתבה‪" :‬מתן תמריצים להכשרה מקצועית" כמענה לדרישה החדשה אשר עובדים נדרשים להשתלמות ממושכת‪.‬‬
‫‪"  ‬אי פגיעה בדמי האבטלה" כפי שהוזכר לעיל עקב יצירת מעמד העוני החדש הארכת התקופה לזכאות בדמי האבטלה‪ .‬‬
‫פתרון שלישי הנובע משינויים אשר התרחשו בריבוד החברתי ‪ -‬השינויים אשר התרחשו הם‪:‬‬
‫תופעת העוני החדש‪-‬דור שני ושלישי לאבטלה אשר חיים בשולי החברה‪( .‬ברובד זה נכללים קשישים ונכים מכיוון‬ ‫‪.1‬‬
‫שהסיכוי שלהם להיקלט שוב בשוק העבודה הוא קלוש)‪.‬‬
‫ירידה בילודה ועלייה בתוחלת החיים והשלכותיה על הזדקנות האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הפתרון שניתן להציע במקרה זה‪ ,‬לשינוי זה ישנם השלכות מרחיקות לכת‪ ,‬השלכות אלה תחייבנה לשנות את המימון ואת‬
‫ההתייחסות לקצבאות השונות החל מקצבת אבטלה דרך קצבת הכנסה ועד לקצבאות הזקנה‪ ,‬הפנסיה‪ ,‬השארים והנכות‪.‬‬
‫ההשלכות משתקפות בחמישה מישורים אלה‪:‬‬
‫במישור הראשון שינוי יחסי התלות בין מספר הפעילים למספר הלא פעילים מפר את האיזון הפיננסי של מערכת הביטחון‬ ‫‪.1‬‬
‫הסוציאלי (מערכת זו היא מערכת סולידרית שבה הפעילים ממנים את הקצבאות המשולמות ללא פעילים)‪ ,‬שינוי מערכת‬
‫הביטחון הסוציאלי והתאמה יחייבו לעשות הסדרים אחרים למימונה‪.‬‬
‫במישור השני העלאת תוחלת החיים מצריך תשלום רב של קצבאות יקנה‪/‬שארים או נכות‪ .‬שינוי זה יצריך לעשות‬ ‫‪.2‬‬
‫הסדרים אחרים למימון הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫במישור השלישי תופעת ה"עוני החדש" מגדילה את מספר הזכאים לקצבאות יהיה איפה למצוא דרך להקטין את ממדי‬ ‫‪.3‬‬
‫שכבת העוני החדש ולהחזיר רבים ככל האפשר לחברה ולעבודה‪.‬‬
‫במישור הרביעי הזדקנות האוכלוסייה יצרה את מעמד הגיל הרביעי בני ‪ 80‬ומעלה הזקוקים לטיפול סיעודי‪ .‬מערכת‬ ‫‪.4‬‬
‫הביטחון הסוציאלי תצטרך למלא תפקיד חיוני זה לגבי בני הגיל הרביעי‪.‬‬
‫במישור החמישי הזדקנות האוכלוסייה גורמת לכך שבני הגיל השלישי והרביעי צורך שירותי בריאות פי ‪ 5‬מהאוכלוסיות‬ ‫‪.5‬‬
‫האחרות‪ ,‬דבר זה מייקר את עלות שירותי הבריאות‪ .‬מערכת הביטחון הסוציאלי תצטרך למצוא דרכים ליישב בין‬
‫התייקרות שירותי הבריאות לבין הדרישה הגוברת אליהם‪.‬‬
‫התייחסות לכתבה‪" :‬לא ייתכן שיפגעו שוב ושוב בביטוח הזקנה שהאזרח משלם עבורו כל חודש" הפיתרון שהוצע לעיל בעקבות‬
‫העלייה בתוחלת החיים ושאר המשתנים שהוזכרו לעיל לבצע שינוי מבני באיך חושבת מערכת הביטחון הסוציאלי והתאמתה‬
‫למצב החדש‪.‬‬
‫פתרון רביעי הנובע משינויים אשר התרחשו בדפוסי ההגירה השינויים שהתתרחשו‪:‬‬
‫‪ .1‬המרת הגירת אנשים בהגירת מפעלים‪.‬‬
‫‪ .2‬המרת ההגירה בהזמנה ברירנית של עובדים זרים‪.‬‬
‫‪ .3‬הניוד המתפתח של עובדים‪.‬‬
‫‪ .4‬מהגרי העבודה‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫הפתרון שניתן להציע במקרה זה‪ :‬צמצום ממדי ההגירה מקל על מערכת הביטחון הסוציאלי במדינות המתועשות שנהגו‬
‫להעסיק עובדים זרים‪ .‬המעבר להעסקת עובדים זרים בענפים מסוימים מחייב את המדינה היוזמת לבצע שינוים במערכת‬
‫הביטחון הסוציאלי כדי לסוכך עליהם‪.‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫ע"פ מאמרו של אייל גרוס (‪ – ) 474‬בן ישראל וגרוס מותחים ביקורת על אי ההכרה בזכויות חברתיות כבזכויות נגזרות מחוקי‬
‫היסוד‪,‬‬
‫הסבירו מהי הביקורת של גרוס‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ :‬אייל גרוס במאמרו מבקר את הרשות השופטת ואת העובדה כי בית המשפט לא פירש מתוך זכויות היסוד את הזכות‬
‫לביטחון סוציאלי‪ .‬גרוס טוען כי הפרשנות שבית המשפט נתן עד היום היא פרשנות שלא שינתה את הסדר החברתי והכלכלי‬
‫הקיים‪ ,‬יתרה מכך הוא טוען כי בית המשפט שמר על הזכויות הליברליות (חופש ביטוי‪ ,‬עיסוק וכו') אולם בביטחון הסוציאלי‬
‫הוא לא נגע‪.‬‬
‫גרוס טוען כי ביה"מ העליון ברשות ברק לא ניצל את סמכותו ואת המנדט שניתן לו ליישם את אופציית הזכויות הנגזרות ולגזור‬
‫מחוקי היסוד הקיימים את חוק יסוד זכויות חברתיות‪ .‬לטענתו‪ ,‬ברק נוקט במודל הביניים מה שמטיל על חקיקת בית המשפט‬
‫את הצל הליברלי (ובן ישראל תטען‪ -‬הניאו ליברלי)‪ .‬לטענת גרוס‪ ,‬חוק יסוד כבוד האדם כולל רק את הפאן השלילי של החוק‬
‫(לא לקחת קניינו של אדם) אך לא מיישם את הפאן החיובי שלו (הענקת קצבאות)‬

‫פרופסור בן ישראל מוסיפה ואומרת כי השופט ברק מחזיק בתפיסה ניאו‪-‬ליברלית ששמה את הפרט במרכז ומתבטאת בחופש‬
‫חוזים‪ ,‬תמיכה בכלכלת שוק והתנגדות להתערבות מדינתית ביחסי העבודה‪.‬‬
‫ברק‪  ‬קורא למודל שהוא אוחז בו "מודל הביניים" להבדיל ממודל רחב ומודל מצומצם‪ ,‬המודל מעניק הגנה מהותית ומקיפה‬
‫לכבוד האדם וחירותו‪ ,‬אך לא הופך את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לחוק יסוד‪-‬זכויות היסוד של האדם‪.‬‬
‫אני מסכים עם טענתו של גרוס וזאת משום טיעון חזק מאד שהוא מעלה אפשר להסביר זאת בכך שלא ניתן להכיר במסגרת‬
‫חוקי היסוד בזכויות שהמחוקק בחר לא להכלילם במפורש‪ ,‬שכן אז לא היה מקום להכיר גם בשוויון‪ ,‬בחופש הביטוי ובחופש‬
‫החוזים‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬אם נוקטים בגישה שלפיה יש לקרוא אל תוך חוק היסוד זכויות שאינן כתובות במפורש‪ ,‬שכן הן חיוניות למימושו של כבוד‬
‫האדם‪ ,‬הרי שניתן בוודאי להכליל את הזכויות החברתיות בנימוקים דומים‪ .‬בוודאי שניתן לטעון שההגנה על חייו‪ ,‬גופו וכבודו‬
‫של אדם‪ ,‬כמפורט בחוק היסוד‪ ,‬מזמינה הכרה בזכות לבריאות הרבה יותר מאשר בזכות לחופש החוזים"‪-.‬זוהי טענה שראויה‬
‫לציטוט שההיגיון והאמת שזורים בה‪.‬‬
‫מאילו זכויות המעוגנות בחוקי היסוד ניתן לגזור את הזכות לביטחון סוציאלי?‬ ‫‪.2‬‬
‫חוק יסוד כבוד האדם וחוק יסוד חופש העיסוק ‪ ,‬שניהם נחקקו בשנת ‪ ,1992‬יכולים להוות בסיס לגזירת הזכות לביטחון‬
‫סוציאלי‪ .‬גזירת זכויות‪ -‬זכותו וביכולתו של ביה"מ‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫חלק ‪ -3‬יישומי‬
‫ענפי הביטוח‬
‫הסוציאלי (יישומי)‬

‫משפחה וביטחון‬ ‫היעדר תעסוקה‬ ‫זקנה וביטחון‬ ‫נכות וביטחון‬

‫סוציאלי (פרקים ‪8-‬‬ ‫וביטחון סוציאלי‬ ‫סוציאלי (פרקים‬ ‫סוציאלי (פרקים‬
‫‪)11‬‬ ‫(פרקים ‪)12-14‬‬ ‫‪)15-18‬‬ ‫‪)19-21‬‬

‫הריון ולידה‬ ‫דמי אבטלה‬ ‫גיל פרישה‬ ‫נכות מולדת‬

‫קצבת ילדים‬ ‫הבטחת הכנסה‬ ‫קצבאת זקנה‬ ‫תאונות עבודה‬

‫מזונות‬ ‫פנסיה‬ ‫מחלות מקצועיות‬

‫העדרות בגין מחלת‬

‫ילד‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫ענף ‪ – 1‬משפחה וביטחון סוציאלי‬

‫פרק ‪ :8‬המשפחה ‪ -‬מחלוקת תפקידים מסורתית לחלוקה חדשה עמ' ‪15‬‬

‫בחלק זה נעסוק במשפחה‪ ,‬נעמיד אותה במרכז הדיון בהקשר של ביטחון סוציאלי ושוק עבודה‪.‬‬
‫כלומר‪ -‬נבחן את מבנה המשפחה בהקשר של שוק העבודה והביטחון הסוציאלי‪ .‬משפחה בתור יחידה חברתית‪.‬‬
‫משפחה‬

‫שוק עבודה‬ ‫ביטחון סוציאלי‬

‫שוק העבודה‪ -‬באמצעותו נשיג קיום בכבוד‪.‬‬

‫ביטחון סוציאלי‪ -‬נשתמש בו אם לא מצליחים להשיג קיום בכבוד‪.‬‬
‫הגשמה של תכלית הביטחון הסוציאלי נעשית באמצעות מדיניות חברתיות‪ ,‬שהן תוצר של תפיסות אידיאולוגיות המאפיינות משטרים‬
‫כלכליים‪.‬‬
‫יש הבדל בין תפיסות אידיאולוגיות‪ ,‬הן מכתיבות את מבנה המשפחה ואת חלוקת התפקידים בתוכה‪ .‬הנטייה לראות במרחב הציבורי מרחב‬
‫שמופרד מהמרחב הפרטי‪ .‬שוק העבודה הוא חלק מהמרחב הציבורי‪.‬‬

‫משפחה‪ -‬מבנה משפחה מסורתי‪:‬‬

‫מבנה משפחה פטריארכאלי {שלטון (דמות) האב}‪ :‬מבנה מסורתי‪ ,‬נמצא תחת משטר כלכלי שמרני‪ .‬משפחה מסורתית דו הורית‪.‬‬
‫ישנה הבחנה ברורה בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי‪ -‬נשים במרחב הפרטי ואילו הגברים יוצאים למרחב הציבורי‪ .‬השוני הביולוגי בין‬
‫המינים הוא הבסיס לחלוקה המרחבית (חלוקה מגדרית )‪ .‬כתוצאה מנישואין הגבר והאישה הופכים ליחידה אחת וזכויותיה של האישה‬
‫נגזרות מזכויות הבעל‪ .‬אין שוויון בין גברים לנשים‪ .‬חובות וזכויות בהתאם לחלוקה ביולוגית‪.‬‬
‫מבנה משפחה ליבראלי ‪ :‬משטר כלכלי סוציאל‪-‬דמוקרטי תופס את הגבר והאישה כאושיות שוויוניות‪ .‬המערכת נדרשת לאפשר לכל אחד‬
‫להשתלב מקצועית וחברתית במערכת‪ .‬כל אדם אחראי לגורלו‪ .‬במסגרת התפיסה הליבראלית נבקש להשיג שוויון פורמאלי‪ -‬במבחן‬
‫התוצאה גברים ונשים יקבלו את אותו דבר‪ .‬השוויון הפורמאלי מתעלם ממאפיינים של גברים או נשים‪ ,‬בוחן את התוצאה‪.‬‬

‫שוויון פורמאלי לא מספיק‪ ,‬כי גברים ונשים לא שווים‪ -‬שונים פיזית ונפשית‪.‬‬
‫הגישות הפמיניסטיות שהתפתחו בשנות ה‪60 -‬‬
‫הפמיניזם הליברלי (סימון דה בוביאר‪ ,‬שנות ה‪)50 -‬‬
‫דיבר על שיווין זכויות בספירה הציבורית‪ ,‬הטמעת הנשים בציבור‪ .‬פמיניזם זה לא דבר על שוויון האישה בבית‪ ,‬אלא רק מחוצה לו‪.‬‬
‫ובהקשר הסוציאלי‪ :‬אישה שרוצה להביא עוד ילד תיאלץ להתמודד לבד‪ ,‬המדינה לא תישא בסיכון החברתי‪ .‬המדינה תתערב בעובד שנפגע‬
‫בעבודה‪ ,‬מובטלים‪ ..‬אבל לא במה שקורה בתוך המשפחה‪.‬‬
‫הפמיניזם הרדיקלי (קתרין מקינון ואנדריאנה דבורקין)‬
‫"האישי הוא פוליטי"‪ -‬שיווין זכויות לגבי נשים אמור להתקיים לא רק בספירה הציבורית אלא גם בספירה הפרטית‪ ,‬נשים בספירה הפרטית‬
‫צריכות לזכות בהגנה ואין לקבל את הטענה שבעל יכול לעשות לאשתו מה שהוא רוצה‪ .‬אין לקבל טענה שבעל מכה \ אונס אישה‪.‬‬
‫הפמיניזם הרדיקלי התמקד בעיקר בעבירות מין‪ ,‬באלימות נגד נשים‪ ,‬בפורנוגרפיה (קתרין מקנין קידמה חקיקה נגד הפורנוגראפיה)‪,‬‬
‫התמקדות בספירה הפרטית‪ ,‬כנגד טענת הפמיניזם הליברלי‪.‬‬
‫פמיניזם תרבותי (קרול גילגן)‬
‫הצורך להתאים את העולם לנשים ולא לעסוק בהטמעה של נשים‪.‬‬
‫הפמיניזם התרבותי עוסק בעיקר בשאלות שקשורות לעבודה איך להתאים את הדגם החברתי‪ ,‬את תנאי העבודה בשוק לנשים‪ -‬מעונות יום‬
‫בעבודה‪ ,‬שכר‪ ..‬קרול טוענת כי בשוק העבודה עלייך להיות גבר כדי להצליח‪ ,‬עובד מצטיין הוא כזה שעובד שעות מטורפות בעוד שהאישה‬
‫אחראית על טיפול ילדים והבית‪.‬‬
‫"הליברליזם אומר‪ -‬תטעמו‪ ,‬קרול אומרת‪ -‬תתאימו!" קרול גיליגן ‪ :‬טענה שיש שוני בין גברים לנשים ("‪.)"the other voice‬‬
‫בנים ובנות מתנהגים אחרת‪ ,‬חושבים אחרת‪ .‬נשים חושבות על המשכיות‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬ויתור ואילו הגברים רואים את המטרה והולכים‬
‫אליה‪ ,‬הבעיה היא שעל בסיס השונות בונים מערכת שלמה של תפיסות חברתיות‪ .‬היא אומרת שהגיע הזמן לשוויון מהותי‪ ,‬היא ביקשה‬
‫להוסיף את ה"קול אחר" ע"י חוקים נוספים‪ -‬איסור פיטורין של אישה בהריון‪ -‬ראוי לתת להם הגנה במערכת ביטחון הסוציאלי‪ .‬גיליגן‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫מבקשת להשיג שוויון מהותי ע"י העדפה מתקנת‪ -‬הגישה הרדיקאלית‪ .‬הגישה מכירה בשוני בין המינים שנעוץ בהיסטוריה‪ -‬הנשים לאורך‬
‫השנים סבלו מאפליה (זכות ההצבעה לנשים ניתן רק בשנות ה‪.)70-‬‬
‫המצב החברתי הביא לחוסר שוויון ולכן צריך העדפה מתקנת‪ -‬חוק הדירקטוריונים‪ 2 -‬מועמדים עם אותם נתונים‪ -‬להעדיף את האישה‪ .‬גם‬
‫הזרם הפמיניסטי מבקר את הגישה‪.‬‬
‫המדיניות מושתתות על שוויוניות בין גברים לנשים בכלל‪ ,‬בשוק העבודה בפרט‪ .‬המדינה אמורה לסייע לכל אחד מבני הזוג להשתלב בשוק‬
‫העבודה‪.‬‬
‫א‪ .‬מבנה המשפחה והמשטר הכלכלי‬

‫סוציאל דמוקרטי‬ ‫שמרני‬ ‫ניאו ליברלי‬

‫חלוקה שוויונית‬ ‫"מה שקיים – יש לשמר"‬ ‫ישנה אבחנה בין‪:‬‬

‫המדינה צריכה להשתתף בעלויות‬ ‫תפיסה פטריארכאלית‬ ‫ספירה פרטית‬ ‫ספירה ציבורית‬
‫של גידול ילדים‪ ,‬מזונות לילדים‪,‬‬ ‫שלטון אב (אב – ‪)patter‬‬
‫קצבאות לאמהות חד הוריות‪.‬‬
‫החיים הציבוריים‬ ‫חיי המשפחה‬
‫מערכת הביטחון הסוציאלי צריכה‬ ‫הנשים צריכות להישאר‬ ‫מחוץ לבית‪ ,‬עבודה‪..‬‬ ‫(ילדים‪ ,‬בני זוג‪)..‬‬
‫לספק תשתית של שירותי רווחה‬ ‫בספירה הפרטית בלבד‪,‬‬
‫לבעלי האחריות המשפחתית בדמות‬ ‫"שם תפקידן ברור"‪.‬‬ ‫שוויון‬
‫של מעונות יום‪ ,‬שירותי שמרטפות‬ ‫כאן המשטר‬ ‫אין התערבות‬
‫והענקת זכויות הקשורות למצבים‬ ‫מבנה שיש בו ‪ 2‬הורים (אישה‬ ‫מתערב להשגת שוויון‬ ‫של המשטר‬
‫המרחיבים את המשפחה (הריון‬ ‫וגבר)‪ ,‬האישה עקרת בית‪.‬‬ ‫בין נשים לגברים‪,‬‬ ‫(מכות ‪ /‬אונס‬
‫ולידה)‬ ‫שכר‪ ,‬עבודה‪...‬‬ ‫לא מתערבים)‬
‫לא מתערבים בבית כי רוצים‬
‫להנציח את ישיבת האישה בבית‪,‬‬
‫היא צריכה לעסוק בוולנטריות‪ ,‬לא‬ ‫הפמיניזם שיצא ממשטר זה הינו‪:‬‬
‫רוצים לתת לה זכויות כדי לא לעודד‬ ‫פמיניזם ליברלי (סימון דה בוביאר)‬
‫אותה לעבוד מחוץ לבית‪.‬‬ ‫שטען כי בספירה הציבורית יש להתערב לשוויון‪ ,‬להטמעת‬
‫הנשים בציבור‪.‬‬

‫ב‪ .‬מבנה המשפחה ומערכת הביטחון הסוציאלי‬

‫למע' הביטחון הסוציאלי תפקיד כפול‪:‬‬
‫הראשון ‪ -‬לשקף את המצב הקיים‪ :‬לדוג'‪ ,‬אם רוב הנשים לא עובדות‪ ,‬אזי צריך לקיים מערכת שתשלבנה יותר נשים בהסדרים‬
‫סוציאליים‪.‬‬
‫השני‪ -‬לחנך‪ ,‬לעודד ולהוביל למצב הרצוי‪ .‬לדוג'‪ ,‬אם נחשוב שהמצב הרצוי הוא שיותר נשים תצאנה לעבוד‪ ,‬אז צריך לפעול בהתאם‪ :‬לעגן‬
‫פתרונות שיעודדו לכך‪ .‬אם נרצה למגר ילודה‪ ,‬לא ניתן קצבאות ילדים ונקנוס על ילודה‪ ,‬כמו בסין‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬מסתכלים על המציאות ושואלים האם יש משפחות חד דוריות או רב דוריות‪ ,‬האם אנשים מתגוררים בחמולות או בתאים‬
‫משפחתיים מצומצמים ובהתאם לכך צריך להגיב‪ :‬ככל שהתאים יותר מצומצמים צריך לתת יותר ביטוח סיעוד‪ ,‬ככל שבני המשפחה‬
‫עוזרים אחד לשני (חמולות)‪ ,‬המערכת צריכה לתת פחות ביטוח סיעודי‪.‬‬
‫יש זיקה כפולה בין מערכת הביטחון הסוציאלי למשפחה מצד אחד המערכת משקפת את מכנה המשפחה הקיים ומצד שני היא אמורה‬
‫לעודד ולתמרץ מגמות שאנחנו מעוניינים בהן‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫ג‪ .‬הדגם החדשני של מערכת הביטחון הסוציאלי‪ -‬עמ' ‪30‬‬

‫הדגם החדשני ינסה להתמודד עם כמה שאלות‪:‬‬

‫עד כמה יש לשלב נשים ולהעניק להם זכויות מיוחדות?‬ ‫‪.1‬‬
‫מצד אחד גבר ואישה שונים זה מזו (נשים שחוות הריון צריכות לקבל פריבילגיות)‬
‫ומצד שני נשאף לקיים איזון שהפריבילגיות שניתנו לנשים לא יהוו בסיס ליחס כאל חלשות ונזקקות לטיפול מיוחד‪.‬‬
‫האם מתן זכויות מיוחדות יהווה קיבוע המצב הגרוע או שיפור?‬
‫מי ישא בעלות של הסיכון החברתי ‪ /‬כלכלי הנוגע להרחבת המשפחה?‬ ‫‪.2‬‬
‫האם המשפחה תשא בעלויות‪ ,‬המדינה‪ ,‬המעביד?‬
‫אם המשפחה ‪ -‬נגרום למשפחה להפנים סיכון חברתי ונשים לא תבאנה ילדים או תשבנה בבית‪.‬‬
‫אם המעביד ‪ -‬נשים תיהפכנה לפחות אטרקטיביות בשוק העבודה כי המעביד לא ירצה להעסיק נשים בגיל פריון‪.‬‬
‫אם המדינה ‪ -‬המדינה תעניק את הביטחון הסוציאלי‪( ,‬חשש לזילות ותמריץ שלילי)‪ ,‬היא זו שלוקחת על עצמה את האחריות‪-‬‬
‫מורידה את הסיכון בהעסקתם של אילו שיש להם אחריות ההורית‪ .‬רוב הזכויות הוענקו לנשים בשנים האחרונות‪ .‬יש שינוי לכיוון‬
‫ליבראלי יותר‪ -‬הזכויות מומרות גם לגברים‪ .‬כלומר מעבר מזכויות אימהיות לזכויות הוריות‪ ,‬צריך לעודד ניצול שוויוני של‬
‫המערכת‪ -‬מעונות יום‪ ,‬שוק עבודה גמיש‪ ,‬כל זאת אמור להיות בטיפול המדינה‬
‫למי צריך להעניק את הזכויות הסוציאליות שקשורות להרחבת המשפחה?‬ ‫‪.3‬‬
‫קצבאות ילדים‪ -‬האם מגיעות על שם האם או האב?‬
‫(חופשת לידה לאישה) אנחנו מקבלים בזה חלוקת תפקידים סטריאוטיפית‪ ,‬מקבעים את חלוקת התפקידים המגדרית ומנציחים‬
‫אותה (מקבעים את האישה כנושאת הנטל והאחריות היחידה ‪ /‬העיקרית)‪.‬‬
‫שינויים במבנה המשפחה‪( -‬עמוד ‪ – 20‬כרך ב')‬
‫שינויים שגורמים לכך שיש הרבה משפחות חד הוריות‪ ,‬הרבה ילדים מחוץ למסגרת הנישואין‪ ,‬עליה בשיעור הגירושין‪.‬‬
‫השינויים גורמים לחלוקת תפקידים משתנה בתוך המשפחה‪ .‬הנשים רוצות להשתלב בשוק העבודה בשכר‪ ,‬ויש לכך השלכות משמעותיות‬
‫על מבנה שוק העבודה ועל מערכת הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫שוק עבודה מאופיין בשוק עבודה גברי‪ ,‬דפוס עבודה שמכתיב את "העובד האידיאלי"‪ -‬גבר‪ ,‬רווק‪ ,‬לבן‪ ,‬הטרוסקסואל‪ ,‬שיכול לשהות שעות‬
‫רבות מחוץ לבית‪ .‬כי האישה היא זו שתישאר בבית עם הילדים‪,‬תטפל בבית‪.‬‬
‫נשים שנכנסות לשוק העבודה הזה נדרשות להתאים את עצמן לשוק העבודה הזה‪ :‬יותר שעות‪ ,‬אחריות לעבודה‪ .‬מי שלא מתאימה עצמה‬
‫הופכת לחריגה‪ ,‬היא מוצאת את עצמה כפחות אטרקטיבית‪ ,‬עם שכר נמוך יותר‪.‬‬
‫אי שוויון בין גברים לנשים מתחיל הרבה לפני כניסה לשוק העבודה‪ ,‬במיוחד בגיל הפוריות‪.‬‬
‫נשים שנכנסות לשוק העבודה‪ -‬בד"כ במשרות חלקיות‪" -‬משרות אם" (פחות שעות‪ ,‬פחות שכר)‪ .‬אפליה מובנה בתוך המערכת‪.‬‬

‫איך המערכת הזאת הסוציאלית‪ ,‬באה להעניק שוויון והשתלבות שווה יותר?‬
‫ישנם ‪ 2‬דגמים שמערכת ביטחון סוציאלי יכולה לאמץ (האם להצדיק זכויות מיוחדות לאימהות ולאלה שיש להם אחריות משפחתית)‪:‬‬
‫דגם ההטמעה ‪ :‬מערכת הביטחון הסוציאלי לא נדרשת לתת זכויות מיוחדות לאלה שיש להם אחריות הורית‪.‬‬
‫אם נאמץ את הדגם הזה‪ ,‬אזי אין הצדקה להעניק זכויות מיוחדות למי שנדרש להעדר על בסיס הריון ולידה (לדוגמא)‪.‬‬
‫דגם ההתאמה ‪ :‬מחייב הענקת זכויות מיוחדות לאלה שיש להם אחריות הורית‪ .‬הזכויות הללו נותנות לגיטימציה להיעדרות מעבודה‪.‬‬
‫הזכויות האלה מעוגנות בחוק‪ .‬זהו הדגם ששולט היום במערכת גם בישראל ובעולם‪.‬‬
‫הדגם הזה מאפשר שילוב של ‪ 2‬קריירות‪ -‬העבודה והמשפחה‪ ,‬ומאפשר להשתלב בשוק העבודה ואפילו להתקדם בו‪ .‬דגם‬
‫זה עונה על התכלית של הביטחון הסוציאלי‪ -‬להגדיל את מספר העובדים במשק ‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪ - 9‬הריון ולידה‪ -‬עמ' ‪45‬‬

‫במישור הבינלאומי ישנם ‪ 2‬מסמכים מרכזיים המסדירים את זכויות הנשים בעקבות הריון ולידה‪:‬‬
‫אמנת ארגון העבודה הבינלאומי בדבר הגנה על אמהות ‪ -‬אמנה מספר ‪ 183‬משנת ‪ 2000‬עמ' ‪ – 45‬כרך ב'‬ ‫(‪)1‬‬
‫הבטחת הביטחון הסוציאלי‬ ‫א‪.‬‬
‫הבטחת השמירה על הבריאות ‪ -‬הבטחת שלומה של האם ושל העובר‪ .‬משנת ‪ 85‬ההגנה חלה גם על הגברים – על נושא הפוריות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הבטחת הביטחון התעסוקתי – מניעת פיטורין‪ ,‬חופשת לידה‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ )2‬המלצת ארגון העבודה הבינלאומי בדבר הגנה על אמהות ‪ -‬המלצה מספר ‪ 191‬משנת ‪ 2000‬עמ' ‪ – 48‬כרך ב' פירוט‪:‬‬
‫הבטחת הביטחון התעסוקתי – מותנה באמצעות חוק עבודת נשים ‪ .1954‬תיקונים משנת ‪.2007‬‬
‫רוב התיקונים היו בנושא של מעורבות של עובד ‪ /‬עובדת‪.‬‬
‫החוק מחייב את המעסיק לאפשר לעובדת לצאת לחופשת לידה‪ .‬החוק אוסר להעסיק את העובדת חשבונה)‪.‬‬
‫זכות לחופשת לידה מגיעה גם למי שאימצה ילד עד גיל ‪.10‬‬
‫פיטורין בזמן ההיריון אסורים לפי החוק‪ .‬העובדת תהיה מוגנת עפ"י החוק בתנאי שהיא עבדה במקום ‪ 6‬חודשים‪.‬‬

‫מעמידים את המשפחה במרכז‪ ,‬מהם ההיבטים לסיכון?‬

‫ישנה דרישה של האזרחים כלפי המערכת‪ ,‬כאשר אנו רוצים להרוויח את המשפחה אנו רוצים שרמת חיים שלנו לא תיפגע – שההוצאות‬
‫על הריון ולידה לא יפגעו ברמת החיים שלנו‪.‬‬
‫‪. 1‬שמירה על רמת חיים ‪ -‬לדוגמא ‪ :‬מענק אשפוז (אין תשלום עבור בית חולים) או מענק לידה (מענק חד פעמים)‪.‬‬
‫‪. 2‬הגנה על רמת החיים בשל היעדרות מהעבודה לפני ואחרי לידה – רלוונטי לנשים שכירות או עצמאיות (מי שלא עובדת אין הגנה)‪,‬‬
‫תחליף שכר‪.‬‬
‫‪.3‬הגנה שוטפת על רמת החיים – קצבאות ילדים (‪ ₪ 169‬לחודש)‪.‬‬

‫זכויות הנשים אלו נחלקות ל ‪ 3‬מישורים‪:‬‬

‫המישור התעסוקתי (עובדת – מעביד)‬
‫א‪ .‬זכות לחופשת לידה‬
‫כל אישה הרה מחויבת לקחת חופשת לידה (זוהי חופשה כפויה‪ ,‬היא חייבת לקחת אותה) החופשה בת ‪ 14‬שבועות (בארץ זה ‪)12‬‬
‫כאשר ‪ 6‬שבועות מתוך ה‪ 14 -‬חייבים להילקח לאחר הלידה‪ .‬למעביד אסור להעסיקה בתקופה זו‪.‬‬
‫ההמלצה קובעת ומאפשרת גם לאב לקחת חופשת לידה במקרים חריגים כמו שהיולדת נפטרה‪ ,‬לא מתפקדת בעקבות דיכאון לאחר‬
‫לידה‪ ,‬או שהיולדת אושפזה‪ ,‬חלתה וכ"ו‪.‬‬
‫ב‪ .‬שעות הנקה בתשלום‬
‫האמנה קובעת שאישה זכאית להפסקות בתשלום במהלך עבודתה‪ ,‬למטרת הנקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬איסור פיטורים‬
‫עוד קובעת האמנה שאסור לפטר נשים בזמן ההיריון ובזמן חופשת הלידה ובתנאי שסיבת הפיטורים קשורה להריונה (אם המעביד‬
‫יצליח להוכיח שהעובדת נוראית ואין קשר להריון אז מותר לפטר – חובת ההוכחה חלה על המעביד)‪.‬‬
‫ד‪ .‬חזרה לתפקיד‬
‫האמנה קובעת כי אישה החוזרת לעבודה לאחר חופשת לידה זכאית לקבל את אותו תפקיד שמילאה קודם לחופשתה או תפקיד‬
‫שווה כסף ושווה מבחינה מעמדית לתפקיד שהיה לה קודם לכן‪.‬‬
‫ה‪ .‬איסור הפליה לרעה‬
‫האמנה קובעת כי אין להפלות לרעה בקבלה לעבודה או בעבודה עצמה מסיבות אימהות ‪ /‬הריון‪.‬‬
‫המישור הסוציאלי (עובדת – מדינה)‬
‫א‪ .‬חופשה בתשלום (חופשת לידה)‬
‫עובדת שילדה זכאית לקבל מהמדינה סכום כסף בזמן שהיא בחופשת לידה‪.‬‬
‫אמנה ‪ 183‬תובעת כי הסכום שתקבל יהיה לא פחות מ ‪ 2\3‬מהשכר שקיבלה לפני שיצאה לחופשת לידה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החזר הוצאות‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫העובדת זכאית להחזר הוצאות בגין כל הוצאת בדיקות רפואיות הנדרשות בזמן ההיריון‪( .‬אשפוז‪ ,‬טיפול רפואי שקדם ללידה‬
‫וכ"ו)‬

‫מישור השמירה על הבריאות עמ' ‪90‬‬

‫גם האמנה וגם ההמלצה קובעות שבזמן ההיריון ובזמן הלידה וההנקה‪ ,‬האישה לא תעבוד בעבודה שהוערכה כעבודה שמסכנת את בריאותה‬
‫או את בריאות עוברה‪ .‬יש לבצע התאמה למצבה הבריאותי החדש‪.‬‬
‫המלצה ‪ 191‬קובעת שאישה זכאית לעבור את כל הבדיקות הרפואיות שהיא נדרשת במהלך ההיריון ועל המעביד לאשר לה להיעדר‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫עבודות המסכנות פוריות‬
‫גם האמנה וגם ההמלצה קובעות שחשוב לדאוג שלא לפגוע בפוריותם של הגבר וגם של האישה במסגרת העבודה‪.‬‬

‫הישראלי עמ' ‪53‬‬ ‫ב‪ .‬הסדר זכויות במישור המדינתי – ההסדר‬

‫גם כאן זכויות אלו נחלקות ל ‪ 3‬מישורים‪:‬‬
‫המישור התעסוקתי (עובדת – מעביד)‬
‫החוק המסדיר את הפן התעסוקתי במישור הישראלי הוא חוק עבודת נשים התשי"ד ‪1954‬‬
‫‪ .1‬המחוקק הישראלי קבע ‪ 12‬שבועות לחופשת לידה‪ ,‬קביעה זו הינה קביעה קוגנטית וחל איסור על המעביד להעסיקה במהלך ‪ 12‬השבועות‬
‫הללו‪ ,‬גם אם זהו רצונה‪ 12 .‬השבועות הללו נמנים במסגרת ותק בעבודה‪ .‬למשל זכויות סוציאליות לפנסיה‪ ,‬ה‪ 3-‬חודשים הללו‬
‫יחשבו בתנאי הוותק אבל בתנאי שהעובדת עבדה חצי שנה לפני שנכנסה להריון‪.‬‬
‫יש תקנות עבודת נשים‪ -‬בבטחת פנסיה התשנא ‪ 1981‬שקובעות שבמידה ואישה מבוטחת בהסדר פנסיה אז אם המעביד משלם לקרן‬
‫הפנסיה (רק המעביד משלם) אז הוא ימשיך לשלם רגיל‪ .‬אם גם האישה וגם המעביד משלמים לקרן פנסיה אז האישה יכולה להעביר‬
‫לקרן פנסיה את דמי הביטוח לאומי עד ‪ 60‬יום מיום שחזרה לעבודה‪ ,‬אחרי שהיא משלמת לקרן פנסיה המעביד צריך לשלם את החלק‬
‫שלו עד ‪ 30‬ימים מיום שהיא משלמת‪ .‬אם הילד נולד "לא בחיים" יש אפשרות לקצר את חופשת הלידה אבל היא חייבת למנות עד ‪3‬‬
‫שבועות לאחר הלידה‪.‬‬
‫אם העובדת חלתה ואושפזה בעקבות הלידה יש אפשרות להאריך את חופשת הלידה בשבועיים‪.‬‬
‫אם התינוק מאושפז בעקבות הלידה יש ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬
‫הארכת חופשת הלידה עד‪ 16 -‬שבועות או הארכת חופשת לידה עד ‪ 3‬שבועות מיום שחרור התינוק (בחירה שאיננה ניתנת לשינוי)‬
‫אם התינוק מאושפז לתקופה קצרה כדאי לה לבחור באופציה ‪ 1‬ואם לתקופה ארוכה כדאי לה לבחור באופציה ‪.2‬‬
‫נשים שיש להם ותק באותו מקום עבודה במשך שנתיים‪,‬יש להם אפשרות לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך ‪ 12‬חודשים גם‬
‫לאבא יש אפשרות ליהנות מחופשת לידה ללא תשלום והוא צריך להוכיח תנאים מסוימים כמו דיכאון של האישה לאחר לידה‪ .‬הוא גם‬
‫יקבל ‪ 12‬חודשים אם יש לו וותק באותו מקום עבודה של שנתיים‪.‬‬
‫זכות להיעדר מהעבודה ‪ -‬חוק עבודת נשים מתיר גם זכות היעדרות מהעבודה‪ .‬היעדרות של אישה מעבודה זה במסגרת מניין ימי‬ ‫‪.2‬‬
‫מחלה שלה‪ ,‬אם היא עוברת אותם היא לא מקבלת תשלום בגינם‪ .‬עובדת שהפילה זכאית להעדר שבוע לאחר ההפלה‪ ,‬במקרים‬
‫קיצונים אפשר להאריך את השבוע הזה עד ‪ 6‬שבועות אם היא נניח לא מרגישה טוב‪.‬‬
‫סיבות רפואיות שקשורות ללידה כמו דיכאון לאחר לידה ניתן להאריך את חופשת הלידה עד ‪ 6‬חודשים בנסיבות קיצוניות (במסגרת‬
‫ימי מחלה)‪ .‬הפריה חוץ גופנית ‪ -‬המחוקק קובע בחוק עבודת נשים שניתן להעדר לטיפולי הפריה חוץ גופנית במסגרת ימי מחלה‪.‬‬
‫יש זכות במסגרת שמירת הריון להעדר מעבודה על חשבון ימי מחלה נשאלת השאלה‪ ,‬מה קורה אם היא נעדרת מעבר למסגרת ימי‬
‫המחלה‪ ,‬בעקרון אין חובה חוקית למעביד לשלם‪ ,‬אם במסגרת הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי היא זכאית לתשלום אז המעביד‬
‫ישלם לה‪.‬‬
‫מיום חזרתה לעבודה היא זכאית עד ‪ 4‬חודשים לא לעבוד שעה ביום ולקבל עבורה תשלום‪ ,‬השעה הזו היא למטרת הנקה ובמקומות‬
‫ממשלתיים נותנים שנה‪ .‬האישה זכאית להעדר עד ‪ 40‬שעות מעבודתה לצורך בדיקות על חשבון המעביד‪.‬‬
‫שעות נוספות ‪,‬מנוחה שבועית עבודת לילה‪ ,‬היקף משרה‪ -‬נשים החל מחודש ‪ 5‬להריון אסור להעסיקם שעות נוספות ‪ ,‬ואסור‬ ‫‪.3‬‬
‫להעסיק אותן בשעות מנוחה שבועית ‪ ,‬לגבי עבודת לילה זה תלוי ברצונה של העובדת אם היא רוצה או לא‪ .‬אסור למעביד לפגוע‬
‫בהיקף משרה של עובדת בהריון או עובדת שילדה‪.‬‬
‫פטורים בזמן הריון ולידה‬ ‫‪.4‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫החוק בארץ די נוקשה סעיף ‪9‬א לחוק עבודת נשים (עמוד ‪ )54‬קובע לא יפטר מעביד עובדת בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא‬
‫בהיתר שר עבודה ורווחה‪ ...‬אסור לפטר אישה בהריון‪ ,‬בזמן הריון‪ ,‬בזמן לידה‪ ,‬חופשת לידה ועד ‪ 45‬ימים לאחר שחזרה לעבודה כל‬
‫זה בתנאי שהיא עובדת במקום עבודתה חצי שנה לפחות (לא חשוב מה הסיבה אסור לפטר) אם בכל זאת רוצים לפטר בזמן לידה \‬
‫הריון וחופשת לידה או בטווח של ‪ 45‬ימים צריך לפנות לשר העבודה ורק אם השר משוכנע שזה לא קשור להריון אז הוא יאשר זאת‪.‬‬
‫אסור לפטר ולא משנה מה הסיבה אם זה קשור או לא להריון!‬
‫זה תקף גם לחוזה עבודה קצוב בזמן (למשל אם אני אמורה לסיים עבודה בתאריך‪ x‬ופתאום אני בהריון אסור לפטר אותי למרות‬
‫שהחוזה קצוב זה יחשב כפיטורין וזה אסור כי אסור לפטר בהריון‪.‬‬
‫מעבר להריון נכנסים גם לטיפולי הפריה והפריה חוץ גופנית אם האישה בעקבות טיפולי הפריה חוץ גופנית והיא צריכה לנוח בבית ‪3‬‬
‫חודשים אסור לפטר אותה אם היא עובדת חצי שנה באותו מקום עבודה מותר לפטר אותה רק באישור השר ובהוכחה שאין קשר‬
‫להיעדרות מהעבודה לצורך טיפולי הפריה‪.‬‬
‫פסק דין הולצמן אפלבוים‪:‬‬
‫עובדת מתקבלת לעבוד במשרד יח"צ‪ ,‬נכנסת להריון אחרי חמישה חודשים‪ ,‬מספרת לחברתה (הבוסית) בשלבים ראשונים להריון‪.‬‬
‫העובדת מפוטרת בטרם עברו שישה חודשים מתחילת העסקתה‪ .‬העובדת מקליטה את המנהלת אומרת לה שפוטרה בעקבות ההריון‬
‫ובגלל חשש מהעדרויות‪ .‬המנהלת פעלה לפי החוק‪ .‬אך בגלל ההקלטה בית המשפט אילץ את המנהלת להחזיר אותה לעבודה – הפרה‬
‫של חוזה העבודה (פיטרה אותה בגלל ההריון)‪ .‬פיטורין אילו בטלים ‪,‬העובדת זכאית לפיצוי בגובה השכר ודמי לידה‪.‬‬

‫לפי פס"ד זה קובע אדלר גם בגלל שזה חוזה עבודה מלא בתום לב גם בגלל שהשופט אדלר מסתמך על פרשנות תכליתית נרחבת‬
‫ש נסמכת על חוק שיווין הזדמנויות בעבודה כל זה מוביל אותו להכריע שהפיטורים אינם חוקים‪.‬‬
‫אישה שפוטרה לא כדין זכאית לפיצוי בגובה השכר שאמורה הייתה לקבל בתקופה שלא קיבלה‪ ,‬אם לא שולמו לה גמלאות ביטוח‬
‫לאומי בגלל שלא נצברה לה תקופת וותק היא תקבל את הגמלאות‪ .‬כאשר אם היא קיבלה דמי אבטלה בתקופה הזו היא תצטרך‬
‫להחזיר אותם‪.‬‬

‫הפן הסוציאלי‪ -‬חלק ג של חוק הביטוח הלאומי ‪ -‬עמ' ‪ 77‬כרך ב'‬

‫נקבעים בחוק תנאי זכאות לתשלומים השונים ליולדת ולילוד‪.‬‬

‫מבוטחת‪ -‬פרשנות רחבה לא רק עובדת‬

‫השתתפות במימון הוצאות‪ -‬מובטחים זכאים לקבל מענק אשפוז‪ ,‬מענק לידה וקצבת לידה‪ :‬פרשנות רחבה‪ .‬כאשר היא כוללת לא רק את‬
‫האנשים שנמצאים במעגל העבודה‪.‬‬
‫התנאים שמגדירים את המבוטחים‪:‬‬
‫תושבת ישראל או אשתו של תושב ישראל‪.‬‬
‫יולדת עצמאית או מועסקת (עמוד ‪ ,)86‬כלומר גם עובדות זרות‪ ,‬עולה חדשה וכו'‪.‬‬
‫תשלום נוסף של דמי לידה‪ :‬פרשנות צרה – רק עובדים במעגל העבודה‬
‫פירוט‪:‬‬
‫מענק אשפוז ‪ -‬משולם ע"י הביטוח הלאומי לביה"ח ישירות‪ .‬ולכן לידה בבית לא מכוסה‪ -‬מדיניות בעייתית שמבוקרת במדינות‬ ‫‪‬‬
‫רבות‪.‬‬
‫מענק לידה ‪ -‬מבוטחת שילדה מקבלת מענק לידה חד פעמי‪ ,‬אמור לכסות הוצאות חד פעמיות‪ .‬ילד ראשון מקבלים – ‪20%‬‬ ‫‪‬‬
‫מהשכר הממוצע‪ ,‬ילד שני ושלישי ‪ 6% -‬מהשכר הממוצע‪.‬‬
‫קצבת לידה ‪ -‬יולדת שילדה ‪ 3‬ילדים ומעלה באותה לידה מקבלת קצבת לידה של ‪ 20‬חודשים‪ .‬השתתפות במימון ההוצאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השתתפות בהוצאות הסעתה של היולדת‪ :‬שמתגוררת מעל ‪ 40‬ק"מ מבית החולים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דמי לידה ‪ -‬פיצוי על אובדן הכנסות‪ -‬ביטוח לאומי משלם ליולדת שיצאה לחופשת לידה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הזכאות לדמי הלידה למבוטחת‪ -‬אם שולמו דמי ביטוח בתקופה של ‪ 10‬חודשי עבודה מתוך ‪ 14‬חודשים בסמוך ליום הלידה או אם‬
‫שולמו דמי ביטוח ‪ 15‬חודשים מתוך ‪ 22‬לפני הלידה‪.‬‬
‫דמי אבטלה‪ ,‬גמלה לשמירת הריון‪ ,‬קצבת נכות של ‪ 100%‬מקנים זכאות לקבל דמי לידה – שיעור דמי הלידה – ‪ 100%‬מהשכר‬
‫הרגיל החייב בביטוח לאומי בניכוי מס הכנסה‪ .‬הכנסה מקסימאלית (‪ )2006‬בערך ‪. ₪ 25,000‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫דמי לידה משולמים גם לאב‪ ,‬לפחות מחצית מהתקופה‪ .‬בת הזוג צריכה להסכים לוותר על חופשת הלידה שלה‪ 7 -‬שבועות‬
‫השניים‪.‬‬
‫חוקים נוספים שמקלים על העובדת שמעוניינת להשתלב במקום העבודה‪:‬‬
‫התפטרות למען טיפול בילד – מקנה זכות לעובדת להתפטר תוך ‪ 9‬חודשים מיום שילדה ולקבל פיצויים‪ ,‬גם לילד מאומץ‪.‬‬
‫חופשה ללא תשלום לתקופה שלא תעלה על ‪ 12‬חודשים‪ ,‬בתנאי שעבדה באותו מקום לפחות ‪ 12‬חודשים‪.‬‬
‫החוקים אמורים לאפשר השתלבות של ההורים בשוק העבודה‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫שאלה ‪ 1‬ממן‬
‫חוק עבודת נשים התשי"ד – ‪ 1954‬סעיפים א' ו‪ -‬ב' קובעים איסור על פיטוריה של עובדת בהריון מטעם ההיריון ואת הסייגים‪.‬‬
‫פס"ד אפלבויים‪-‬הולצמן מתאר את סיפורה של מרגלית שפוטרה מעבודתה אצל ניצה בגלל הריון‪ .‬הפיטורין נעשו כמחטף ושלא‬
‫בתום לב‪ -‬ברגע היוודע עובדת ההיריון למעסיקה היא דאגה מיידית לפטר את העובדת לפני שימלאו ‪ 6‬חודשי העסקה מלאים‬
‫וכדי להימנע מהצורך בקבל ת אישורו של שר העבודה והרווחה‪.‬‬
‫הכתבה מוסיפה לנו מקרה נוסף שבו מעסיקה פיטרה עובדת בגלל הריון למרות החוק שקובע שאסור לפטר אישה בהריון מטעם‬
‫ההיריון וללא אישור של שר העבודה והרווחה‪ .‬את הבקשה לאישור הגישה המעסיקה באותו יום שבו העבירה גם את מכתב‬
‫הפיטורין לעובדת‪ .‬מן הכתבה עולה הטרוניה שלמרות שאיסור פיטורי אישה בהריון מעוגנים בחוק עבודת נשים ‪ ,1954‬עדיין‬
‫מעסיקים מרשים לעצמם לפטר עובדות בהריון והיות והאכיפה של חוקי העבודה בישראל במצב גרוע וכאשר עובדת מגיעה לבית‬
‫המשפט והמשפט נמשך תקופה ארוכה ולא נעימה‪.‬‬
‫מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫א) חוסר מודעות של הנשים לזכויות ואף לקות הפרסום וההבאה לידי ידיעה רחבה של החוקים – לרויטל לוין מהכתבה יש רקע‬
‫משפטי (עורכת דין) ולכן ידעה מהן זכויותיה ולכן פנתה לבית המשפט – הציבור הרחב של הנשים ברובו לא מודע לזכויותיו ולכן‬
‫מרשים לעצמם מעסיקים להתעלם מהחוק ולפטר נשים בהיריון‪.‬‬
‫ב) ללא התמיכה של בעלה מבחינה כספית ונפשית לא הייתה רויטל לוין מסוגלת לעמוד ולהתמיד במאבק המשפטי לאורך תקופה‬
‫ארוכה כל כך (שנתיים ועדיין לא רואים את הסוף)‪.‬‬
‫לא לכולם יש את האפשרות לתמוך ולהסתדר מבחינה כספית לאורך תקופה כה ארוכה‪ .‬מערכת האכיפה בישראל במצב לא‬
‫טוב‪ -‬המעסיקים מנצלים את המצב ואת הידיעה שלרוב הנשים לא תהיה האפשרות להתמודד מולם ולמרות שמכירים את החוק‬
‫ואת האיסורים מרשים לעצמם לזלזל ולפעול בניגוד לחוק בידיעה שייקח הרבה זמן עד שיפסקו משהו ויש סיכוי גדול שהרבה‬
‫ירימו ידיים בדרך או מראש‪ .‬למעסיקים יחס מסויג לגבי קליטת נשים בגיל הפוריות למרות חוק שוויון הזדמנויות – מעסיקים‬
‫רבים יעדיפו גבר צעיר על פני אישה צעירה בעלת כישורים זהים ולכן רואים פער בין השינויים שחלים בחוק ובמשפט הישראלי‬
‫ביחס לזכויות נשים לבין המציאות בשטח‪.‬‬

‫למרות שמערכת הביטחון הסוציאלי פועלת לפי דגם ההתאמה (שבא לסייע לבעלי אחריות משפחתית להשתלב בשוק העבודה‬
‫באופן פעיל ומלא) עדיין לא הושג השוויון המהותי ועדיין מצפים מהנשים שיתנהגו לפי דגם ההטמעה ויעבדו לפי דפוס העבודה‬
‫הגברי (מחויבות‪ ,‬שעות רבות)‪ .‬השינויים שחלים בחוק ובמשפט בישראל ביחס לזכויות נשים‪ ,‬השתלבותן של נשים בשוק‬
‫העבודה‪ -‬חייבה עיצוב מחדש של מערכת הביטחון הסוציאלי שתאפשר לנשים להשתלב ולהשיג שוויון זכויות ואי אפליה‪.‬‬
‫במסגרת מערכת הביטחון הסוציאלי מוענקות לנשים זכויות מיוחדות בגין הריון‪ ,‬לידה ואחריות משפחתית (התאמה של שוק‬
‫העבודה לנשים) השינויים במבנה המשפחה ובחלוקת התפקידים המסורתית הביאו להשתלבותן של הנשים בשוק העבודה בשכר‬
‫ולהפחתת תלותן בבן הזוג‪ .‬נקבעו הסדרים שמטרתם הבטחת הביטחון התעסוקתי של נשים שמרחיבות את המשפחה ובגלל‬
‫ההיריון והלידה נאלצות להעדר מהעבודה‪ -‬במסגרת דיני עבודה הובטחו הזכויות שלהן ונקבע שהיעדרות מהעבודה בגלל הריון‪,‬‬
‫לידה לא תוכל לשמש עילה לפיטורין (הפרת חוזה)‪ .‬חוק עבודת נשים התשי"ד ‪ 1954‬סעיף ‪ 9‬מתייחס למערכת היחסים שבין‬
‫העובדת לבין המעביד ודואג להבטחת הביטחון התעסוקתי שלה בזמן היריון ולידה‪ .‬בפס"ד אפלבויים נפסק לטובת התובעת‬
‫והפיטורין הוכרו כמעשה שלא בתום לב וכאפליה פסולה ונפסקו לתובעת פיצויי בהתאם לאמור בחוק‪.‬‬
‫צריך לוודא שתהיה מודעות רחבה ומקיפה של כלל הציבור והנשים בפרט לזכויותיהן מתוקף חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‬
‫התשמ"ח – ‪ 1988‬וחוק עבודת נשים התשי"ד – ‪.1954‬‬
‫בתביעות שמגיעות לבית המשפט לגבי פיטורין בזמן היריון או חופשת לידה בודקים את שיקולי המעביד‪ ,‬אם נעשו בשל ההיריון‬
‫או חופשת הלידה ולכן היו שלא בתום לב והגינות ובמטרה לעקוף את הוראות החוק‪ ,‬הם בבחינת – הפליה שהיא אסורה ופסולה‬
‫ובטלים מעיקרם ומתוקף כך זכאית העובדת שפוטרה לפיצויים‪.‬‬
‫בישראל מתקיים עקרון השוויון ופה הייתה פגיעה בעקרון השוויון בין המינים‪ .‬העובדות פוטרו בגלל היותן בהריון‪ .‬מתוקף סעיף‬
‫‪( 2‬א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ‪.." :‬לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם‪ ,‬מעמדם האישי‪ ,‬היותם‬
‫הורים‪ ,‬גילם‪ ,‬גזעם‪ ,‬דתם‪ ."...‬המונח "הורים" כולל גם המצב של טרום הורות – היריון ולכן פיטורי אישה מעבודתה בשל היותה‬
‫בהריון מהווים הפליה על פי חוק וביטוי לחוסר מתן שוויון הזדמנויות‪.‬‬
‫למרות השיפור העקבי בחקיקה בישראל עדיין יש מספר מפוטרות גדול של נשים מעבודתן לאחר שחזרו מחופשת לידה או מפאת‬
‫היריון‪ .‬תרומה גדולה למצב זה יש לעובדה שאחוז גדול של הבקשות שמוגשות למשרד העבודה לאישור פיטורין – מתקבל‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫יזרעאלי בכתבה מתארת מציאות לפיה נשים מהוות כוח עבודה פחות אטרקטיבי‪ ,‬כיצד עשויה מער' הביטחון הסוציאלי‬
‫המדינתית למנוע פגיעה באטרקטיביות של נשים בשוק העבודה?‬
‫למערכת הביטחון הסוציאלי המדינתית מטרה להבטיח קיום בכבוד אנושי וכלכלי לאזרחיה‪ .‬נשים השתלבו בשוק העבודה‬
‫לאחר שחל שינוי במבנה המשפחה המסורתי‪ .‬נוצר דגם משפחתי חדש שמחויב לשוויון בין בני הזוג‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫מערכת הביטחון הסוציאלי כדי לסייע ולעודד נשים לצאת לעבודה‪ ,‬צריכה לנקוט במדיניות שתעודד ותסייע על ידי הבטחה של‬
‫מגוון זכויות הנוגעות להריון‪ ,‬לידה והורות שיאפשרו השתלבות הנשים בשוק העבודה‪.‬‬
‫המאמר מדבר על כך שלמרות כל החקיקה המתקדמת שמטרתה שוויון הזדמנויות עדיין נשים מעטות יחסית מאיישות תפקידים‬
‫בכירים ועדיין יש רוב גברי מוחלט ‪ .‬הכותבת מציינת שלמרות כל החקיקה עדיין מייחסים חשיבות רבה מאוד לשעות אשר‬
‫משקיע העובד במקום העבודה כשבאים לדרג את יעילותו ומחויבותו לעבודה – זהו קריטריון אובייקטיבי של הערכת העובד‬
‫שלמרות זאת יוצר נטייה לטובת הגברים שהם עדיין יותר משוחררים וחופשיים מהנשים מחובות המשפחה ולכן זה בא לידי‬
‫ביטוי ביכולתם להשקיע שעות רבות בעבודה כשלעומתם הנשים אינן חופשיות להשקיע שעות רבות בעבודה ועליהן לחזור הביתה‬
‫ולעסוק בעבודות המשפחה‪.‬‬
‫אי השוויון בין נשים לגברים בעבודה מובנה כבר בעצם הגדרת התפקיד שתואמת את דפוס העבודה הגברי‪.‬‬
‫שוק העבודה מקבל את דפוס העבודה הגברי כנורמטיבי וכמוביל ולכן נשים שרוצות להשתלב ואינן מסוגלות לעמוד בדפוס‬
‫העבודה הגברי (דגם ההטמעה ) מוצאות עצמן פחות אטרקטיביות למעסיקים‪ .‬הפגיעה באטרקטיביות של הנשים מתחילה כבר‬
‫במעגל הראשון שבו האישה לפני הנישואין ועד ההיריון הראשון כביכול יכולה לאמץ ולהתאים את עצמה לדפוס העבודה הגברי‪,‬‬
‫אבל כבר פה היא בוחרת מקצוע במחשבה קדימה לתקופה שבה תתרחב המשפחה‪ .‬במעגל השני‪ ,‬מההיריון הראשון ועצם גידול‬
‫הילדים – אילוצים שגורמים לנשים להעדר מהעבודה לתקופות ולהקדיש הרבה זמן למשפחה‪ .‬והמעגל השלישי – שלב החזרה‬
‫לחיי העבודה אחרי שנים של היעדרות או משרה חלקית והכשרה לא מתאימה‪ .‬כל הנ"ל יוצרים אילוצים שפוגעים‬
‫באטרקטיביות של נשים בפני המעסיקים – לא יכולות לעבוד הרבה שעות‪ ,‬נעדרות הרבה מהעבודה‪ ,‬וב"פיגור" מבחינת ההכשרה‬
‫והוותק‪.‬‬
‫מערכת הביטחון הסוציאלי עשויה למנוע פגיעה זו באטרקטיביות של נשים בשוק העבודה על ידי הענקת זכויות בשל היריון‪,‬‬
‫לידה והורות לפי דגם ההתאמה – כדי לתת לגיטימציה להיעדרויות מטעמים היריון לידה ואחריות משפחתית‪ .‬יש להתאים את‬
‫מערכת הביטחון הסוציאלי ולהקטין את ההכבדה של האמהות העובדות על מקום העבודה ולהביא לשוויון מהותי שיגשים את‬
‫תכלית הביטחון הסוציאלי האידיאלי וגם את עיקרון שוויון ההזדמנויות המהותי‪ .‬היריון ולידה מחייבים היעדרות מהעבודה‬
‫ויש למנוע אובדן הכנסות‪-‬יש לדאוג לביטחון התעסוקתי של עובדות שרוצות ללדת ולוודא שהיעדרות מטעמי הריון ולידה לא‬
‫תשמש עילה לפיטורין (דיני עבודה)‪ .‬קביעת הסדרים מעוגנים במערכת יחסי עובד מעביד – התחשבות בצרכים המשפחתיים ‪-‬‬
‫לרוב במישור דיני עבודה‪.‬‬
‫מערכת הביטחון הסוציאלי ע"י הכרה בזכויות מיוחדות שמוענקות בגלל הריון ולידה והורות בעקבות היעדרות מסיבות‬
‫משפחתיות – מקטינה את הסיכון של אי האטרקטיביות‪ .‬מי יישא בעלות אי העבודה? כדי לתת לגיטימציה להיעדרויות –‬
‫מערכת הביטחון הסוציאלי תספק תשלום חלופי לשכר העבודה המופסד –כך מקטינים את ההכבדה על מקום העבודה‪ .‬אפשר‬
‫גם לסייע לנשים להיות יותר אטרקטיביות בשוק העבודה על ידי הסדרת מעונות יום‪ ,‬שעות עבודה גמישות‪ ,‬אפשרות עבודה‬
‫מהבית‪ .‬כל הנ"ל אמורים לסייע‪ ,‬להקל ולאפשר השתלבותן של הנשים בשוק העבודה בצורה יותר שוויונית ‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪ -10‬קצבאות ילדים‪( -‬פרק ד' בחוק ביטוח לאומי החשנ"ה ‪ - 1995‬עמ' ‪ 102‬כרך ב' )‬
‫‪ 4‬דרכים להבטיח את קיומה של המשפחה‪:‬‬
‫הדרך הישירה‪ :‬לשלם קצבאות ישירות למשפחה (נניח קצבת ילדים)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נסיבות מיוחדות‪ :‬כאשר אחד ההורים נעדר‪ -‬משפחה חד הורית‪ ,‬מפרנס אחד או ללא מפרנס בכלל‪ ,‬ההתייחסות בחוק באה לידיי‬ ‫‪.2‬‬
‫ביטוי בחוקים‪:‬‬
‫חוק ‪ :‬הבטחת תשלום מזונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוק‪ :‬משפחות חד הוריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דרך מערכת המס‪ :‬נקודות זיכוי עבור המשפחה (הורה אחד לא עובד ההורה השני מקבל נקודות זכות)‪ ,‬עבור הילדים‪ .‬או מס‬ ‫‪.3‬‬
‫הכנסה שלילי (בכל המדינה)‪.‬‬
‫שירותים ותמיכה במישור הציבורי‪ -‬תמיכה של הממשלה (כמו מפעלי ההזנה)‪ ,‬יום לימודים ארוך‪ ,‬סיבסוד מצרכים (מזונות)‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סבסוד צהרונים וכד'‪.‬‬

‫עמ' ‪ : 107‬מאמרם של דליה גורדון ותמי אליאב‪ -‬יתרונות וחסרונות של קצבאות אוניברסאליות אל מול קצבאות סלקטיביות (יעודיות)‪.‬‬
‫מבנה החלק‪:‬‬
‫קצבאות ילדים‪-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬אוניברסאליות למול מבחני נזקקות‬
‫ב‪ .‬קצבאות אחידות\משתנות‬
‫ג‪ .‬קצבאות חד רובדיות\רב רובדיות‬
‫ד‪ .‬המערכת בישראל‪ -‬זכאות‬
‫‪ .2‬מזונות‬
‫המערכת הציבורית‬ ‫‪.3‬‬
‫הקדמה‬
‫המערכת הסוציאלית שואפת לשיווין שיכול להיות מוכתב ב‪ 2 -‬דרכים‪:‬‬
‫שיווין אנכי כלומר לעשות שיווין בין בני מעמדות שונים למשל עשירים ועניים ההנחה שיש התפלגות נורמאלית‪ :‬בקצוות נשים מעמד‬ ‫‪.1‬‬
‫של עניים ועשירים ובמרכז נשים את מעמד הביניים‪ .‬השוויון האנכי מטרתו להקטין את הריבוד\הקיטוב החברתי ובעצם להפוך את‬
‫האוכלוסייה לכמה שיותר שוויונית‪ .‬הכלי המרכזי לעשיית שיווין אנכי הוא מערכת המס‪.‬‬
‫שיווין אופקי שנוגע לסיטואציות של ‪ 2‬משפחות נניח כהן ולוי שמשתכרות אותה משכורת גם האב וגם האם מרוויחות אותו שכר אבל‬ ‫‪.2‬‬
‫למשפחת כהן יש יותר הוצאות נניח כי יש לה ‪ 5‬ילדים בעוד שלמשפחת לוי יש ‪ 2‬ילדים‪.‬‬
‫השוני האופקי בא לקיים שיווין בין ‪ 2‬המשפחות שמבחינת ההכנסות נמנות על אותו מעמד כי השכר שווה אך ההוצאות שונות‪.‬‬
‫המערכת הסוציאלית נועדה לקיים שיווין מתוך מחשבה ששיווין אמור להיות לא רק פורמאלי אלא שיווין מהותי‪.‬‬

‫המתח בין קצבאות אוניברסאליות לבין קצבאות תלויות‬ ‫א‪.‬‬

‫מבחני נזקקות בא לידי ביטוי גם בהקשר של קצבאות ילדים‪.‬‬
‫הגישה הניאו‪-‬ליברלית קוראת לקיים מבחני הכנסה כלומר מדוע שניתן לכולם קצבאות ילדים‪ ,‬אם יש משפחה עשירה למה שניתן לו‬
‫קצבה‪ ,‬בוא ניתן רק לנזקקים‪ ,‬הבעייתיות במבחני נזקקות עולים יותר כסף‪ ,‬עצם הפעלת המערכת משנעים כל כך הרבה משאבים כדי‬
‫לחפש למי מגיע עולים הרבה כסף ועדיף כבר לתת למשפחות שלא מגיע להם‪ ,‬במקום לבזבז משאבים‪ ,‬מעבר לעלות יש תמריץ שלילי‬
‫ליציאה לעבודה‪ ,‬מבחני נזקקות גורם לאנשים לעשות שיקול אם לצאת לעבודה אם הם יודעים שינצלו קצבה רק אם רף ההכנסה‬
‫שלהם הוא‪ x‬הם יעשו חשבון פעמיים אם לקבל ‪ x‬ועוד ‪ ... ₪‬כי אולי לא שווה להם לקבל את התוספת ולקבל קצבה‪.‬‬
‫רמאויות ‪ -‬אנשים טוענים שהם משתכרים פחות מבפועל כדי לקבל קצבאות ילדים (פירוט בשיעור של נושא קצבאות בהתחלת‬
‫הקורס)‬
‫האנשים שצידדו באוניברסאליזם של קצבאות ילדים טענו שלא צריך לקיים מבחני נזקקות כדי לחסוך בעלויות של הקופה הציבורית‬
‫כי אם נקיים מדיניות אוניברסאלית עצם המימוש של קצבאות ילדים הוא כזה שיאפשר לצמצם במידת האפשר בבזבוז המשאבים‪.‬‬
‫הנקודה הראשונה שטענו האנשים שצידדו בגישה האוניברסאלית הייתה שאנחנו יכולים לקיים מדיניות אוניברסאלית ולהגמיש אותה‬
‫שלא יהיה בזבוז משאבים למשל שקצבאות ילדים יהיו תלויות בגודל המשפחה כלומר גודל קצבה של ילד ראשון תהיה פחותה מגודל‬
‫קצבה לילד שני הקצבה תהיה פרוגרסיבית תלך ותעלה לפי מיקום הילד במשפחה‪ .‬זוהי דוגמה לאיך חוסכים במשאבים‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫טענה נוספת נגעה לכך שדמי הביטוח הלאומי שנגבים עומדים ביחס ישר לגודל השכר‪ -‬אדם שמרוויח יותר משלם יותר דמי ביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬זה שגובים ממי שמרוויח יותר ביטוח לאומי אנחנו מקיימים שיווין אופקי‪ ,‬הטענה הליברלית הייתה שאם ניתן לכולם אותה‬
‫קצבה למרות שלמשפחה אחת יש ‪ 3‬ילדים ולאחרת ‪ 4‬ילדים והם יקבלו אותה קצבה לכל ילד אז הפערים ישמרו לא נשיג שיווין‬
‫אופקי‪ .‬הניסיון להתמודד עם הטענה הזו הוא כבול קצבאות תלויות בגודל המשפחה הם יקבלו על הילד הרביעי יותר מאשר המשפחה‬
‫השנייה תקבל על הילד ה‪ .3-‬אם הם משתכרות באופן שווה המשפחה שתשתכר יותר תשלם יותר ביטוח לאומי (תשלום פרוגרסיבי‬
‫של דמי ביטוח לאומי)‪.‬‬
‫הניסיון להתמודד עם הטענה הניאו ליברלית שקצבאות של מבחני נזקקות עדיפות כי הם חוסכות במשאבים‪ ,‬עוד עניין שעלה מהכיוון‬
‫האוניברסאלי נגע לנקודה של אפשרות למסות מס קצבאות‪ ,‬נטיל מס על קצבת ילדים של מי שמשתכר יותר כולם יקבלו קצבה אבל‬
‫כדי למנוע מצב שאם כולם יקבלו אז הפערים בחברה ישמרו אז נטיל מס על קצבאות ילדים של מי שמשתכר יותר‪.‬‬
‫מתח בין קצבאות אחידות למשתנות‪-‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫היה ויכוח האם לקיים קצבאות אחידות קצבה זהה לכל ילד או משתנות בהתאם לגיל הילד או בהתאם למיקום הילד במשפחה ילד‬
‫ראשון שני וכ"ו או קצבה שתלויה בסטאטוס של ההורה (מובטל ‪,‬שכיר וכ"ו)‬
‫ויכוח נוסף בנושא של האם המערכת חד רובדית או רב רובדית‬ ‫ג‪.‬‬
‫מי צריך לשאת בעלות של גידול הילדים האם רק המדינה בדמות של קצבאות ילדים או המעביד או העובד והוא צריך להחליט האם‬
‫לעשות ביטוח לילדים באופן עקרוני בישראל קצבאות ילדים אוניברסאליות כלומר כל משפחה בישראל זכאית לקבל קצבת ילדים‬
‫הקצבאות משתנות בהתאם למיקום הילד במשפחה ולמספר הילדים‪ ,‬הקצבאות בארץ חד רובדיות כלומר רק המדינה נושאת בנטל‬
‫של גידול הילדים‪ ,‬המעביד לא משלם קצבאות ילדים רק המדינה‬

‫התנאים לקבלת קצבאות ילדים‪:‬‬

‫הורה‪:‬‬
‫‪ ‬תושב ישראל שיש לו ילד אחד לפחות‬
‫‪ ‬אינו תושב ישראל אך גר עם ילדיו בכפוף לכך שעובד בישראל לפחות ‪ 6‬חודשים ושיש לו היתר שהיה בעבודה בישראל‬
‫‪ ‬ילד שעלה בלי הוריו ‪ -‬האפוטרופוס יקבל‬
‫‪ ‬מי שמחזיק ילד ובתנאי שמפרנס אותו ‪ 12‬חוד' לפחות ‪ -‬הכוונה למשפ' אומנה תהליך זמני זה לא אימוץ‬
‫ילד‪:‬‬
‫‪ ‬עד גיל ‪18‬‬
‫‪ ‬ילד שבישראל‬
‫‪ ‬ילד בחו"ל עד ‪ 6‬חודשים ‪,‬אם הורה שכיר בחו"ל ומשלם ביטוח לאומי‬
‫‪ ‬סיבות שהילד בחו"ל ‪(:‬הורה בשנת שבתון השתלמות הילד נזקק לטיפול רפואי‪)...‬‬

‫שיעור הקצבה ילדים נאמד לפי נקודות כל משפחה לפי מספר ילדים יש לה נקודות שמתורגמות לסכום כסף ילד ראשון ‪ 169‬וכ"ו (טבלה‬
‫עמ' ‪ - )141‬עולה ביחס לפי מספר הילדים‪.‬‬
‫הרפורמה של ביבי הקצבאות קוצצו ב‪ ,4%‬קצבאות הילדים הוקפאו‪ ,‬הם הוצמדו לסכום קבוע של כ ‪ 7050‬שהיה חלק משכר ממוצע‬
‫במשק‪ ,‬השכר ממוצע הלך והתעדכן והסכום נשחק לכן הקצבאות נשחקו‪ .‬ביבי גם עשה האחדה של קצבאות הוא משך את כל הקצבאות‬
‫יותר לכיוון הילד הראשון כלומר להפחית את הקצבאות‪.‬‬
‫כל הרפורמות הללו פגעו פגיעה אנושה באוכלוסיות הנזקקות הם דרדרו את המצב של ילדי ישראל למצב הגרוע ביותר‪.‬‬
‫עוד דבר שעשה ביבי הוא הוסיף ‪ 2%‬למשפחות שהיה מישהו בצבא‪ .‬המשפחות שהכי נזקקות לקצבאות הם נמנות על המגזר החרדי‬
‫והערבי ששניהם לא עושים צבא ולכן מי שאמור "להנות" מקצבאות ילדים נפגע‪.‬‬
‫*** אם ההורים גרושים הקצבה ניתנת למי שהילדים בחזקתו אם ההורים חיים יחד הקצבה ניתנת לאם‪.‬‬
‫עמ' ‪ 141‬טבלה המפרטת סכום קצבת ילדים‬

‫* אם ההורים גרושים‪ ,‬הקצבה ניתנת למי שהילדים בחזקתו‪ ,‬אם ההורים חיים יחד הקצבה ניתנת לאם‪.‬‬
‫הבטחת תשלום מזונות – עמ' ‪145‬‬
‫חוק זה נועד לסייע למשפחה שאחד ההורים נעדר‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫בדר"כ לאישה ולילד שהם תושבי ישראל‪( ,‬למשפחה חד הורית) שיש בידיהם פסק דין מבית משפט לתשלום מזונות ושהם לא יכולים‬
‫לממש אותו‪ .‬אם הבעל לא משלם נניח ‪ 5‬חודשים‪ ,‬ביטוח הלאומי פונה לבעל ודורש את הכסף‪ ,‬בינתיים הביטוח הלאומי משלם במקום בן‬
‫הזוג את המזונות‪ .‬ביטוח לאומי לוקח על עצמו לדאוג לאם ולילד‪.‬‬

‫מי מקבל ? עמ' ‪:146‬‬

‫קיים פס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בית דין לתשלום מזונות ( חייב פס"ד של אחד מהם)‬ ‫‪‬‬
‫הילד בחזקת האם או האב (אם תובע מזונות)‬ ‫‪‬‬
‫נשואה או הייתה נשואה לחייב עם ילד ותושבת ישראל‪ ,‬או שהיא לא נשואה עם ילד או לא מסוגלת לכלכל את עצמה או אם היא‬ ‫‪‬‬
‫בת ‪ 60‬גם אם אין בחזקתה ילד‪.‬‬
‫כפופה למבחני הכנסה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הכנסה שלא מעבודה למשל קצבת נכות או שכר דירה‪ .‬הכנסה שלא מעבודה מנוכה במלואה מהסכום לתשלום הנקוב‬ ‫‪.1‬‬
‫בתקנות‪.‬‬
‫הכנסות מעבודה – אם ההכנסה של האשה מעבודה מפנסיה או מגמלאות מחליפות שכר (דמי לידה‪ ,‬דמי מילואים או‬ ‫‪.2‬‬
‫גמלת עבודה ) נמוכה מנקודת איפוס הגמלה שזה שיעור מהסכום שקבוע בתקנות‪ ,‬היא תהיה זכאית לתשלום דמי מזונות ע"י‬
‫הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫אם ההכנסות מהעבודה גבוהות מאיפוס גמלה אינה עומדת במבחן ההכנסה‬
‫מבחן מצטבר בודקים את ‪ 2‬ההכנסות גם של העבודה וגם שלא מעבודה‬ ‫‪.3‬‬
‫עמוד ‪ 152‬טבלת סכום גמלה ונקודת איפוס גמלה‬ ‫‪.4‬‬
‫אם היא עומדת ב ‪ 2‬המבחנים היא תקבל את סכום הגמלה ולא את נק' איפוס הגמלה‬ ‫‪.5‬‬
‫התשלום שביטוח לאומי משלם על חשבון מזונות זה הסכום הנמוך מבין השניים‪ :‬זה שפסק בית המשפט או הסכום הנקוב‬ ‫‪.6‬‬
‫בתקנות (אם המוסד גבה את הסכום הגבוה ישלם את ההפרש לתובעת)‬

‫חוק משפחות חד הוריות ‪ – 1992‬עמ' ‪ – 163‬כרך ב'‬

‫רוב המשפחות החד הוריות בישראל עד ‪ 1992‬היו אלמנות צה"ל‪.‬‬
‫החוק אינו מפלה בין אם חד הורית לאחרת – כל מי שהוא משפחה חד הורית‪ .‬ב‪ 95%‬מהמשפחות החד הוריות עומדת בראשן אישה‪.‬‬
‫בנסיבות אלו נדרש להשלים את הכנסות המשפחה כדי להבטיח את הקיום בכבוד‪.‬‬

‫פרק ‪ :11‬שילוב בין עבודה ואחריות משפחתית‪ -‬עמ' ‪185‬‬

‫אמנות והסדרים בינלאומיים שאמורים לדאוג לעובד ולעובדת‪ .‬ההסדרים השונים פועלים בדגם ההתאמה‪ ,‬כאשר מבקשים להסדירם שלא‬
‫תהיה אפליה בין אלה שיש להם אחריות הורית לבין אלה שלא‪.‬‬
‫חופשה לטיפול בילד – עד גיל ‪.16‬‬ ‫‪‬‬
‫הזכות לעבור למשרה חלקית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התפטרות למען טיפול בילד – קבלת פיצויי הפיטורין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפי חוק עבודת נשים ‪ -‬יציאה לחל"ת (עד שנה) למי שעבדה במקום עבודה במשך שנתיים (לחל"ת עד שנה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪ - 13‬ביטוח אבטלה‪-‬עמוד ‪ - 259‬פרק ז חוק ביטוח לאומי התשנ"ה ‪ 1995‬עמ' ‪ – 280‬כרך ב'‬
‫ביטוח אבטלה‪ -‬תמונות מצב‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדרת המבוטחים בביטוח אבטלה‬ ‫‪.2‬‬
‫תקופת אכשרה‬ ‫‪.3‬‬
‫יסוד המחויבות ←אבטלה מאונס‬ ‫‪.4‬‬
‫א‪← .‬נכות ויכולת לעבוד‬
‫ב‪← .‬עבודה מתאימה‬
‫ג‪ ← .‬סירוב להצעה‬
‫דמי אבטלה‬ ‫‪.5‬‬
‫ביטוח אבטלה‪ -‬תמונות מצב‬ ‫‪.1‬‬
‫הסיכון החברתי המוגן בביטוח אבטלה נובע מכוחות השוק ובאחריות הממשלה והחברה לקחת אחריות ולהגן על אזרחיה‪ ,‬בשנות ה‪-‬‬
‫‪ 60‬הורחב בנדיבות החוק בנוגע לביטוח אבטלה פועל יוצא של תעסוקה מלאה והאבטלה הייתה חיכוכית‪ -‬זמנית‪ ,‬בין עבודות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 70-‬המגמות השתנו והאבטלה החיכוכית התחלפה במובנית‪ -‬ארוכת טווח ואז בוצעו קיצוצים נרחבים בהטבה‪ .‬בשנת ‪73‬‬
‫נכנס לתוקף ביטוח אבטלה‪ ,‬בשנות ה‪ 80-‬המגמה ממשיכה ואנו עדים להתחזקות התנועה הליברלית שמעבירה להתכנסות מגמת‬
‫האבטלה המובנית‪ ,‬התנועה הליברלית לא מעוניינת להרחיב את הביטוח אבטלה הקיים‪ ,‬ובשנות ה‪ 90-‬בעקבות התחזקות התנועה‬
‫הליברלית המדיניות עוברת ממדיניות יותר סוציאלית של מתן קצבאות למדיניות של ייזום (נושא של יזמות)‪ .‬מקימים מפעלים‬
‫ושולחים אנשים לעבוד בהם (יוזמה) במקום לקבל כסף מהמדינה‪ .‬המדיניות יותר של יוזמה‪ -‬והתפיסה היא שיש להגביל ולהילחם‬
‫בתופעה באמצעות עידוד בהשתלבות בעבודה ורק בהמשך בהבטחת ההגנה מפני אבטלה‪.‬‬

‫מי הם המבוטחים בביטוח אבטלה?‬ ‫‪.2‬‬

‫תנאי זכאות‪ -‬יש ‪ 3‬תנאים מצטברים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל ביטוח אבטלה‪.‬‬
‫א‪.‬מעמד אזרחי של המובטל ‪ -‬אדם תושב או בעל אשרת שהייה ( עובדים זרים לא מקבלים דמי אבטלה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעמד תעסוקתי‪ -‬מעמד בעבודה‪ .‬שכירים שמשלמים ביטוח לאומי‪ ,‬עצמאיים לא מקבלים דמי אבטלה! כי מובטל הוא מי‬
‫"שאנוס" להיות כזה ועצמאי לא יכול להוכיח אם הוא סגר את העסק סתם או שנאלץ ולכן לא מקבל‪ ,‬כי קשה להוכיח שהם‬
‫"אנוסים" מלהיות מובטלים‪ .‬עצמאי זה סיכון ולכן מוסד לביטוח לאומי לא צריך להיות אחראי לסיכונים של העצמאים זוהי‬
‫טענה שנייה של הנושא של עצמאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬גיל מובטל‪ -‬מעל גיל ‪18‬‬
‫התנאים האלו הם תנאי סף והם מבחנים מצטברים‪.‬‬
‫חיילים משוחררים \בנות שירות לאומי בתנאי שעשו שירות תקופה מסוימת כנדרש ולא תקופה פחותה‪.‬‬
‫תקופת אבטלה‪ -‬ראשונה‪ :‬במהלך ‪ 12‬החודשים מהיום הקובע יכול העובד לעבוד או להיות מובטל לסירוגין‪ ,‬כל ימי האבטלה במהלך‬
‫‪ 12‬חודשי האבטלה הראשונים נחשבים תקופת אבטלה ‪ .1‬היום הקובע לצורך חישוב תקופת אכשרה (בגין תקופת אבטלה) הוא‬
‫הראשון לאותו חודש שפוטרתי‪ ,‬אם אני עומד בתקופת אכשרה אני זכאי לדמי אבטלה‪ ,‬ניתן לממש את הזכות עד ‪ 12‬חודשים מהיום‬
‫הקובע‪.‬‬
‫תקופת אבטלה‪ -‬שנייה‪ :‬בכדי לזכות בדמי אבטלה בתקופה ה‪ 2-‬על העובד לעמוד מחדש במבחן תקופת האכשרה מהיום הקובע של‬
‫יום הפיטורין השניים‪ .‬אם פוטרתי פעם אחת והתחלתי לעבוד אבל פוטרתי שוב‪ .‬אם פוטרתי שוב בתקופת ה ‪ 12-‬חודשים של‬
‫המימוש שלי מהתקופה הראשונה‪ ,‬היום הקובע יהיה סוף תקופת הזכאות הראשונה‪.‬‬
‫תקופת אכשרה‬ ‫‪.3‬‬
‫עובד חודשי‪ :‬צריך לעבוד ‪ 360‬ימים מתוך ‪540‬‬
‫עובד יומי (לפי שעות)‪ :‬צריך לעבוד ‪ 300‬ימים מתוך ימים‪ 540.‬ימים‪.‬‬
‫* היום הקובע לצורך חישוב תקופת אכשרה הוא ה‪ 1-‬לאותו חודש שפוטרתי‪.‬‬
‫אם אני עומד בתקופת אכשרה אז אני זכאי לדמי אבטלה‪.‬‬
‫יש לי שנה מהיום הקובע (‪ )1.4‬לממש את הזכות‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫*אם לא נאמר אם זה עובד יומי\חודשי להניח חודשי‪.‬‬

‫‪1.4‬‬ ‫‪5.4‬‬
‫───────│───────│─────────‬
‫יום הקובע‬ ‫פיטורים‬

‫צריך לבדוק ‪ 360‬ימים מתוך ‪ 540‬ימים מ ‪1.4‬‬ ‫‪ 12‬חודשים לממש‬

‫אחורה כולל ימי מחלה וחופשה‬
‫תקופת אבטלה שנייה‬
‫אם פוטרתי פעם אחת והתחלתי לעבוד אבל פוטרתי שוב‪.‬‬
‫* אם פוטרתי שוב בתקופת ה ‪ 12‬חודשים של המימוש שלי מהתקופה הראשונה היום הקובע יהיה סוף התקופה הזכאות הראשונה כי‬
‫זה יהיה האחד באותו חודש יהיה חפיפה בין תקופת זכאות של פיטורים א לתקופת זכאות של פטורים ב‬
‫עמוד ‪ 812‬דוגמא‬
‫פוטר מעביד א‬
‫יום‬ ‫↓‬
‫הקובע‬
‫─────│────│─────│───────│───────│────│──│‬

‫‪1\1\99 1\4\01‬‬ ‫‪15\4\01‬‬ ‫‪1\6\01‬‬ ‫‪15\9\01‬‬ ‫‪1\4\02‬‬ ‫‪16\6\02‬‬

‫הסבר לדוגמא בעמוד ????‬

‫קודם בודקים את ‪ 3‬תנאי היש גיל‪ ,‬מעמד בעבודה‪ ,‬ומעמד אזרחי‬ ‫‪.1‬‬
‫* היום הקובע בתקופה הראשונה הוא ‪ 1\4\01‬נבדוק האם עבד ‪ 360‬ימים מתוך ‪ 540‬לפני היום הקובע‪ .‬התשובה חיובית לפי‬ ‫‪.2‬‬
‫הנתון בשאלה ולכן מגיע לו אבטלה בתקופה הראשונה‪ .‬הוא יהיה זכאי לשנה מימוש מ ‪1\4\01 - 1\4\02‬‬
‫* תקופה שנייה‬
‫ב‪ 15\9\01-‬הוא שוב מובטל‪ .‬נשאלת השאלה מה היום הקובע לתקופת האבטלה הזו ‪ .‬מאחר ומדובר בפטורים בתוך תקופת המימוש‬
‫כלומר הוא מובטל שוב בתוך השנה לכן נלך ל ‪ 1\4\02‬כדי שלא תהיה חפיפה‪ .‬מ ‪ 1\4\02‬ניקח שנה עד ‪ 1\4\03‬למימוש זכאות‪.‬‬
‫ה‪ 15\9\ 01‬נכנס בתוך שנת הזכאות שלו מהתקופה הראשונה ולכן היום הקובע לא יהיה ‪ 1\9\01‬אלא ‪ 1\4\02‬תום תקופת הזכאות‬
‫הקודמת‪ ,‬זה לרעתו כי זה מקטין את ההסתברות שיקבל דמי אבטלה כי יש פחות סיכוי שהוא יעבוד ‪ 360‬ימים‪.‬‬
‫מ ‪ 1\4\02‬אם ניקח ‪ 540‬ימים אחורה יש פחות סיכוי שהוא יעבוד ‪ 360‬ימים מאשר מהיום הקובע שכביכול אמור להיות מ‪1\6\01‬‬
‫נבדוק מ ‪ 1\4\02‬אם עבד ‪ 360‬מתוך ‪ 540‬והתשובה שלילית כי הוא עבד רק ‪ 220‬ימים (נתון) לכן הוא לא זכאי בתקופה זו לאבטלה‪.‬‬
‫אילו היה עומד בתקופת הכשרה היה לו ‪ 12‬חודשים לממש עד ‪1\4\03‬‬
‫במבחן‪:‬‬
‫אם נתונה שאלה כזו יש לציין את היום הקובע אין צורך לחשב אלא לציין בהנחה שעבד ‪ 360‬מתוך ‪ 540‬יש לו תקופת זכאות עד יום‬
‫‪ x‬בהנחה שלא עבד ‪ 360‬מתוך ‪ 540‬אין לו תקופת זכאות‬

‫*** לחיל משוחרר או בת שירות לאומי אין צורך לעמוד בתקופת אכשרה יש אוטומטית מיום השחרור ‪ 12‬חודשי זכאות (לא ‪12‬‬
‫חודשי מימוש)‬

‫יסוד המחויבות‬ ‫‪.4‬‬

‫אבטלה מאונס‪ -‬כל אדם שעומד בתנאי הסף ובתקופת האכשרה וחותם בלשכת התעסוקה יכול להיות מובטל‪ ,‬לא בודקים מה הסיבה‬
‫שאינו עובד אבל זה צריך להיות סיבת פיטורים‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫כשאדם מתפטר מעבודה לא נחשב לאבטלה מאונס אבל כעבור זמן מסוים אם הוא לא מצא עבודה הוא "אנוס" מלהיות מובטל וישלמו‬
‫לו אבטלה‪ .‬גם מי שהמשרה שלו צומצמה ולא מוצא עבודה שתשלים את השכר שהיה לפני הצמצומים יחשב כמובטל‪.‬‬
‫אבטלה זה כשאדם נכון ויכול לעבוד לא שהוא איבד את כושרו לעבוד אבל הוא אנוס להיות במצב הזה‪ .‬מובטל הוא מי שרשום‬
‫בלשכת תעסוקה כמחוסר עבודה והוא מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו ולשכת התעסוקה לא הציעה‬
‫לו עבודה כאמור‪( .‬ההגדרה בפרק ז לחוק בטוח לאומי)‪.‬‬

‫עבודה מתאימה‬
‫‪ .1‬עבודה עיקרית‪:‬‬
‫← המובטל עבד ‪ 3‬שנים לפני שהפך להיות מובטל‬
‫←עבודה שתתאים לרמת ההשכלה או הכשרה מקצועית של המובטל‬
‫הכשרה מקצועית זה דבר שאפשר לרכוש אותו ע"י הסבה מקצועית שניתנת בלשכת התעסוקה‪.‬‬

‫* ההגדרה הזו של עבודה מתאימה לא מתייחסת לעובדים מתחת לגיל ‪ 35‬או למובטלים שעבדו עבודות עונתיות (כמו מצילים)‪-‬‬
‫ההגדרה צומצמה והיא כאמור לא למי שמתחת לגיל ‪ 35‬ולא לעובד עונתי‪.‬‬
‫לאנשים מתחת לגיל ‪ 35‬או עונתיים יש רק ‪ 60‬יום לחתום ולאחר מכן יאלצו לקבל כל עבודה‪.‬‬
‫לשכת התעסוקה מחויבת למצוא עבודה רק ל‪ 60‬יום ולאחר מכן כל עבודה הם יכולים להציע‬
‫(למתחת ל‪ 35‬ולעובד עונתי)‬
‫‪ .2‬שכר מתאים‪:‬‬
‫שכר=דמי אבטלה=משכורת קודמת‬
‫לעבודה אסור שהשכר שיוצע יהיה פחות מדמי אבטלה שהעובד יקבל אם לא היה עובד ודמי האבטלה מבוססים על המשכיות של‬
‫העובד לפני שהפך למובטל‪.‬‬

‫יוצא דופן‬
‫*לעובד מתחת לגיל ‪ 35‬ועובד עונתי תהיה לפי שכר מינימום ולא לפי דמי אבטלה שמבוססים על השכר הקודם‪.‬‬

‫‪ .3‬מרחק גיאוגרפי מתאים‪:‬‬

‫יש טבלאות שעבודה מתאימה לא מאלצת את האדם להעתיק את מקום מגוריו‬

‫סירוב לעבודה ‪ -‬אם אדם מסרב אז או שדוחים לו את התקופה של דמי האבטלה‪ ,‬אופציה ב' היא שמורידים לו את מכסת הימים‬
‫שהוא יכול לקבל דמי אבטלה‪.‬‬
‫*בפסיקה עלו המון שאלות מהו סירוב מוצדק להצעה לעבודה‬

‫סירוב לעבודה שעות נוספות הוא סירוב לא מוצדק‪ ,‬זה נחשב שסירבתי לעבודה שמתאימה לי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אישה שהתנתה את הקבלה שלה לעבודה בכך שהיא תגיע בחצי שעה איחור בגלל שיש לה ילדים שהיא צריכה לטפל‬ ‫‪.2‬‬
‫בהם נקבע בפסקה שזה סירוב מוצדק אימא צריכה לשים את ילדיה בגן‪...‬‬
‫עובדת שסירבה לעבוד במשרה מלאה כי היא טענה שהיא צריכה לטפל בילדיה היא רוצה משרה חלקית ולא מלאה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זה נחלק ל‪ :2-‬אם מדובר באישה שלפני שהפכה למובטלת עבדה משרה חלקית קבעה הפסקה שזה מוצדק‬
‫אבל אם לפני שפוטרה נהגה לעבוד במשרה מלאה אפילו אם לא היו לה ילדים אז ועכשיו יש לה ילדים והיא מבקשת‬
‫לעבוד משרה חלקית זה סירוב לא מוצדק‬
‫סירוב לעבודה במשמרות נקבע בפסקה שזה סירוב לא מוצדק‬
‫דמי אבטלה‬ ‫‪.5‬‬
‫מחושבים על בסיס השכר של המובטל לפני שהפך להיות מובטל לוקחים ‪ 75‬ימים עושים ממוצע של השכר הממוצע ‪ 75‬ימים לפני‬
‫שהיה מובטל‪.‬‬
‫מה הגזרות הכלכליות של ביבי עשו לדמי האבטלה ?‪:‬‬
‫‪ .1‬קוצצו ב‪4%-‬‬
‫‪ . 2‬שמדובר בתקופת אבטלה ראשונה נקבע שסכום דמי האבטלה לא יעלה על שכר הממוצע במשק (ב‪ 125 -‬ימים הראשונים שזה‬
‫כמעט כל תקופת האבטלה הראשונה)‪ ,‬מי שמרוויח ‪ 20000‬למשל ‪ 125‬ימים מתוך ‪ 180‬ימים גג הוא יקבל שכר ממוצע במשך כמעט‬
‫כל תקופת האבטלה‪.‬‬
‫לגבי תקופת אבטלה שנייה נקבע שדמי האבטלה לא יעלו על ‪ 2\3‬משכר ממוצע במשק ‪ .3‬מובטל שתובע יותר מפעמיים במהלך ‪4‬‬
‫שנים דמי אבטלה יהיה זכאי לדמי אבטלה מופחתים‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫עמוד ‪ 317‬טבלה תקופות אבטלה מרביות‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪ -14‬הבטחת הכנסה‪ -‬חוק הבטחת הכנסה התשמ"א ‪ 1980‬עמ' ‪ 327‬כרך ב'‬

‫רשת מגן אחרונה שנועדה להבטיח את קיומן של קב' אוכלוסיה שאינם יכולים לקיים את עצמם ללא סיוע של הציבור‪ ,‬סוג של גמלה‬
‫שאמורה להגן על אדם שנחשף למצבים של העדר קיום מדובר בהבטחת מינימום קיום בכבוד שניתן למי שלא מוגן בשום תוכנית אחרת‬
‫כמי שלא זכאי לדמי אבטלה‪ ,‬לא זכאי לקצבת נכות או כל קטגוריה אחרת ואז הוא פונה לסעד של הבטחת הכנסה‪ ,‬לגמלה אופי שיורי‪ -‬רק‬
‫כאשר לא מקבל קצבה או הכנסה ממקור אחר‪ -‬הגמלה יועדה לתפקיד משני ומצומצם‪.‬‬
‫אופציה שנייה‪ :‬היא מי שכן משתכר מאיזושהי גמלה או משתכר מעבודה אך כל זה יחד לא מגיעים למינימום הכרחי לשם קיום בכבוד‪.‬‬
‫הגמלה (הבטחת הכנסה) ממומנת מתקציב המדינה בניגוד לגמלאות כמו דמי אבטלה‪ ,‬קצבאות ילדים‪ ,‬קצבת זקנה גמלות נכות (כל הגמלאות‬
‫האלו ממומנות מדמי ביטוח לאומי שכולנו משלמים) הבטחת הכנסה ממומנת מתקציב המדינה (למדינה יש כסף ממיסים שאנו משלמים)‬
‫הבטחת מינימום קיום של כבוד מובטחת ע"י ‪ 2‬חוקים‪:‬‬
‫‪ -‬חוק הבטחת הכנסה עמ' ‪329‬‬
‫‪ -‬חוק שכר מינימום‬
‫‪ .2‬ממד הנגישות ‪ -‬למי הגמלה נגישה?‪ -‬עמ' ‪351‬‬
‫← מבחן החלות‬
‫← מבחן הכנסות‬
‫← המבחן התעסוקתי‬
‫‪ .3‬ממד המספיקות‪ -‬שיעורה של הגמלה להבטחת הכנסה ‪ -‬עמ' ‪ – 366 ,401‬ישראלי ‪415:‬‬
‫‪ .4‬ממד האכיפה‪ -‬עמ' ‪415‬‬
‫‪ .5‬התפתחויות והשלכות‪ -‬עמ' ‪416‬‬

‫תחת ממד הנגישות הוגדרו ‪ 3‬מבחנים מצטברים שצריך לעמוד בהם‪ :‬חלות‪ ,‬הכנסות (‪ )359‬ותעסוקתי (‪.)369‬‬ ‫‪.1‬‬
‫א) מבחן החלות (תנאי סף) התנאים הם‪:‬‬
‫מי שמלאו לו ‪ 25‬שנים‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫תושב ישראל במהלך תקופה של שנתיים‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫אם יש לו וותק שמבקש גמלה בן הזוג אז גם בן הזוג צריך לעמוד ב‪ 2 -‬התנאים הראשונים (גיל ‪ 25‬ותושב ישראל) אם אחד‬ ‫‪)3‬‬
‫מהם לא עומד בתנאים שניהם לא יקבלו‪.‬‬

‫ב) מבחן הכנסות‪ -‬המבחן בודק את כל כושרו הפיננסי של האדם‪ ,‬המבחן בודק את הכנסותיו של האדם משכר (הכנסה‬
‫מעבודה) אבל גם תחליפי שכר כמו פנסיה ‪,‬דמי לידה‪ ,‬פיצוי פטורים‪.‬‬
‫יש בדיקה של רכיבי הון כמו אם יש לו בית רכב וכ"ו‪ .‬גם השכר גם הגמלאות וגם רכיבי ההון מושווים לסכום מינורי שנגזר‬
‫משכר מינימום‪ ,‬אם כל הסכומים שלו גבוהים מהסכום המינורי הוא לא יהיה זכאי ‪.‬‬
‫ג) מבחן תעסוקתי‪ -‬הנזקק ובת זוגתו נעדרי עבודה‬
‫המבחנים לבדיקת מחוסרי עבודה‪:‬‬
‫* מחוסר עבודה מי שרשום בלשכת תעסוקה כמחוסר עבודה ולא הוצעה לו עבודה מתאימה (ראה שיעור אבטלה)‬
‫* לשכת התעסוקה הפנתה אותו כולל את אשתו להכשרה מקצועית אז יגיע להם הבטחת הכנסה‬
‫* קיימת אופציה ששניהם יעבדו‪ ,‬אך ששכרם לא יעלה על שיעור הגמלה‪.‬‬
‫חריגים‪ :‬נשים בהריון שלא זכאיות לגמלה שמירת הריון‪ ,‬דמי לידה וכ"ו(כי הן לא עומדות בתנאים) אסירים שלא עבדו זכאים‬
‫להבטחת הכנסה ( פס"ד זיאד זיאד‪ -‬עמ' ‪.)356‬‬
‫ממד המספיקות (מספיק)‬ ‫‪.2‬‬
‫מצד אחד מדברים על הרחבה של גמלת הבטחה הכנסה זה הסוציאל דמוקרטי ומצב שני צמצום של הגמלה‪.‬‬
‫מצד אחד מהן אמות המידה שעל בסיסן תינתן הגמלה‪ .‬האם אנו נותנים גמלה "בעין"‪ -‬האם אנחנו נותנים סל מצרכים כלומר‬
‫שוברים לאנשים לקנות מצרכים כי זה מה שמספיק או שאנו מעדיפים לתת שיעור משכר המינימום בדמות כסף‪ .‬בארץ נותנים שכר‬
‫ולא שוברים‪.‬‬
‫נשאלת השאלה האם שיעור גמלה דומה צריך להינתן לכל מי שעומד ב‪ 3-‬המבחנים או למי שלמשל יש ילדים יש לתת גמלה גבוהה‬
‫יותר‪ -‬בארץ מתחשבים בסטאטוס של האדם ‪.‬‬
‫שאלה שלישית היא כיצד צריך לעדכן את הגמלה? על פי איזה שיטה הגמלה תתעדכן האם היא מתעדכנת ע"פ שכר מינימום אף על פי‬
‫ששכר ממוצע?‬
‫האם גמלה בלבד מספיקה או שצריך להיות לגמלה הטבות נוספות כמו הנחות שנוגעות לארנונה או הנחה בתחבורה ציבורית או פטור‬
‫מתשלום אגרה‪ .‬בארץ הבטחת הכנסה נותנת הטבות הפחתה בשעורי ארנונה‪ ,‬הנחה בתחבורה ציבורית‪ ,‬ופטור מתשלום אגרה‪.‬‬
‫ממד האכיפה‪ -‬למה יש פחות אנשים שמבקשים הבטחת הכנסה מדמי אבטלה?‬ ‫‪.3‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי לא עושה מספיק כדי ליידע את האזרחים בדבר הבטחת הכנסה בניגוד לאבטלה למשל‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫בנוסף תנאי הזכאות להבטחת הכנסה יותר מורכבים מדמי אבטלה‪.‬‬

‫"הביקוש" להבטחת הכנסה מגיע מאנשים "מסכנים" יותר‪ ,‬שכבות חלשות שאין להם נגישות אין להם את השפה הם לא מבינים מהם‬
‫כללי הזכאות הם לא מבינים את הפרוצדורה ‪.‬‬
‫ובנוסף לכל זה יוצר סטיגמה אנשים לא רוצים להצטייר כמסכנים (זה לא "קול" כמו דמי אבטלה)‬
‫התפתחויות והשלכות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בעבר לעבודה היה ערך עליון‪ ,‬מי שלא עבד הרגיש תסכול‪ ,‬הרגיש נחות כיום עם השפעת ארה"ב ועליית הזרם הקפיטליסטי יותר‬
‫ויותר העבודה מוערכת ע"פ השכר שנגזר ממנה‪.‬‬
‫עד כמה הגמלאות הבטחת הכנסה ודמי אבטלה באמת מהוות תמריץ שלילי ליציאה לעבודה?‬
‫מדוע מתן קצבאות מעודדים אנשים לשבת בבית?‬
‫א‪ .‬שיטת מיסוי ‪ -‬יש חלק נכבד של קצבאות שלא ממוסות במס הכנסה‪ -‬לא יורד מהם מס (למשל נכי צהל)‬
‫ב‪ .‬הזיקה בין הקצבה למכלול ההטבות‪ ,‬הקצבה מגלמת בתוכה הטבות כמו פטור מארנונה‪ ,‬מאגרה וכ"ו ואז כשאדם עושה חשבון אם‬
‫לצאת לעבודה או לא יותר שווה לו קצבה כי יש בה הטבות‪.‬‬
‫ג‪ .‬עדכון הקצבה ‪ -‬צריך לשאול למה צריך להצמיד את הקצבה לשכר מינימום? לשכר ממוצע? וכ"ו יש קצבאות גבוהות למשל‬
‫קצבת נכי צה"ל‬
‫ד‪ .‬בירוקרטיה שקשורה לזכאות ‪ -‬אנשים בשביל להשיג סטאטוס של מובטל של אם חד הורית או של עקרת בית "מתאמצים"‬
‫הולכים למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ממלאים טפסים‪ ,‬ממתינים בתור הם מוצאים שזה משתלם להם הסטאטוס הזה לפני שהם יוצאים‬
‫לעבודה‪.‬‬

‫* מכלול השיקולים האלה גורמים לאנשים לנצל לרעה את המערכת ולשבת בבית למרות שהם יכולים לצאת לעבודה‪.‬‬
‫מדינת ישראל עקב כך מעודדת יותר מדיניות אקטיבית מאשר פסיבית יותר מדיניות של ייזום פיתוח וצמיחה והקמת מפעלים כדי‬
‫שאנשים יצאו לעבוד ופחות השקעה ומתן כספים בדמות סעד‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫שאלה ‪ - 3‬הבטחת הכנסה לסטודנטית‪ ,‬נתחו את תפיסת חוק הבטחת הכנסה ואת סוגיית הזכאים לו אילו שינויים הייתם‬
‫מציעים להעמקת השוויון בין קבוצות אוכלוסיה שונות?‬
‫חוק הבטחת הכנסה התשמ"א‪ : 1980-‬מסדיר את תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה‪ .‬גמלה זו מוענקת רק כאשר הנזקק לא‬
‫מקבל גמלאות או הכנסה ממקורות אחרים ומטרתה להגן במצבים של העדר אמצעי קיום ובכך להבטיח את הקיום של אלו שלא‬
‫מסוגלים‪/‬יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם‪ .‬הגמלה משמשת רשת בטחון לאוכלוסיה שנקלעה למצב מצוקה ולא מסוגלת‬
‫לקיים את עצמה בלי סיוע זה‪ .‬הגמלה משמשת משאב לסיפוק הצרכים החיוניים והמטרה של החוק לסייע לנזקקים באופן זמני‬
‫עד שיתאפשר בידם להשתלב בשוק העבודה‪ .‬הבטחת הכנסה בניגוד לדמי אבטלה מצב שבו אדם נחשף למצב ששל אי קיום לאו‬
‫דווקא בגלל פיטורים‪ .‬על הגמלה הזו מוטבעת סטיגמה קשה יותר מהסטיגמה של אבטלה‪ .‬הגמלה מינימליסטית וצריך לעמוד‬
‫במבחנים הרבה יותר נוקשים ואין מקום לשיקול דעת‪ .‬מטרת הגמלה להבטיח מינימום של קיום בכבוד לאלו שלא מקבלים שום‬
‫גמלה אחרת או מרוויחים פחות משכר המינימום‪ .‬הגמלה היא משפחתית(לכל התא המשפחתי)‪ ,‬שיורית ולכן מזערית וממומנת‬
‫מתקציב המדינה ולא על ידי הבטוח הלאומי‪.‬‬
‫סוגיית הזכאים‪-‬מי זכאי לקבל הבטחת הכנסה‪ -‬צריך לעמוד ב‪ 3 -‬מבחנים מצטברים‪-‬מבחן החלות‪ ,‬מבחן ההכנסות והמבחן‬
‫התעסוקתי‪ .‬מבחן החלות‪ -‬בשביל לקבל הבטחת הכנסה צריך לעמוד ב‪ 3 -‬קריטריונים‪ :‬להיות מעל גיל ‪ ,25‬להיות תושב ישראל‬
‫לפחות ‪ 24‬חודש וכשיש בן זוג למבקש‪ -‬התנאים חייבים לחול גם לגביו‪ .‬יש כמובן סייגים – למשל‪ ,‬סטודנטים לא זכאים לקבל‬
‫גמלה גם עם עומדים בקריטריונים‪ ,‬גם חיילים בשירות סדיר לא זכאים וגם חברי קיבוץ (לפני ההפרטה)‪ .‬מבחן ההכנסות –‬
‫הכנסה שוטפת (שכר‪ ,‬גמלה‪ ,‬שכ"ד) והכנסה הונית‪ -‬דירה‪ ,‬רכב‪ .‬והמבחן התעסוקתי – בדיקה של סטאטוס התעסוקה של האדם‬
‫ובן זוגו‪.‬‬
‫בכתבה של ליאור דטל‪ ,‬הארץ ‪ ,25/10/2010‬מדובר על הצעת פשרה לאברכים‪ -‬החלת ההטבות שניתנות בהבטחת הכנסה גם על‬
‫האברכים‪ .‬הסייגים – סטודנטים שלהם לפחות ‪ 3‬ילדים ללא רכוש‪ ,‬רכב והכנסה נוספת יהיו כן זכאים להטחת הכנסה‪ .‬כך‬
‫נוצרת אפליה – כמעט ולא ניתן למצוא סטודנטים שעומדים בסייגים אלו ואלו שאכן עומדים הם לרוב חרדים‪ .‬חוק הבטחת‬
‫הכנסה מבקש לשלול הענקת גמלה לאלו שיכולים לפרנס את עצמם ובכלל זה – "תלמידים"‪ .‬הענקת גמלת הבטחת הכנסה באופן‬
‫גורף לכל תלמיד תהווה תמריץ שלילי להשתלבות בשוק העבודה אבל מנגד שלילה גורפת של הגמלה תגרום שיהיו כאלה שלא‬
‫יוכלו ללמוד בגלל הצורך בפרנסה וכך יווצרו הפליה‪ ,‬הדרה חברתית וחוסר אפשרות לקידום והתפתחות אישית‪.‬‬
‫קצבת הקיום הופכת לתמריץ שלילי לעבודה‪ .‬שינויים בשוק העבודה במאה ה ‪ 21‬בגלל – המיתון הכלכלי‪ ,‬הגלובליזציה‪ ,‬כניסתן‬
‫של נשים לשוק העבודה‪ ,‬עלייה בתוחלת החיים‪ ,‬העובדים הזרים‪ ,‬המהפכות הטכנולוגיות‪ -‬המיכון והרובוטיזציה‪ -‬לכל הנ"ל‬
‫השלכות מרחיקות לכת על שוק העבודה‪ .‬אוכלוסיית הלא פעילים גדלה ומנגד אוכלוסיית הפעילים קטנה וכך נוצרה הכבדה‬
‫משמעותית על מערכת הביטחון הסוציאלי שמחייבת נקיטת מדיניות שמטרתה השבת האיזון למערכת‪ .‬כך הגיעו לתכנית למעבר‬
‫מהבטחת הכנסה להכנסה מובטחת – אימוץ מדיניות פרו אקטיבית שמטרתה מניעת תלות בקופה הציבורית‪ ,‬העברת האחריות‬
‫מהחברה לפרט‪ ,‬הקטנת אוכלוסיית מקבלי קצבאות הקיום וקידום הכלה חברתית של אלו שהודרו מהחברה‪.‬‬
‫השינויים בחוק שהייתי מציעה כדי להתאימו להעמקת השוויון בין קבוצות אוכלוסיה שונות –‬
‫החוק כרגע לא מאפשר גמישות‪ .‬יש צורך לעדכן אותו ולאפשר יותר סייגים ואף יותר שיקול דעת למנכ"לית הביטוח הלאומי –‬
‫כל מקרה לגופו‪ .‬יש מקרים חריגים‪ ,‬יוצאי דופן שהחוק היבש במקום לסייע ולעזור ‪ ,‬נהפוך הוא – מכביד ופוגע‪ .‬מדובר בבני אדם‬
‫ולמרות שיש מקרים רבים דומים יש גם מקרים בודדים יוצאי דופן שנופלים בין הכיסאות וצריך למצוא פתרון הולם‪ .‬לא יתכן‬
‫שאת האברכים ישקלו כן לכלול בחוק הבטחת הכנסה וסטודנטים לא יהיו זכאים לאותן ההטבות‪ .‬יש לקבוע קריטריונים‬
‫מתאימים שיבדקו כל דורש גמלה זו לגופו‪.‬‬
‫שינויים ופתרונות אפשריים הם‪ :‬שירותים בעין ל'תלמידים'‪ .‬חיוב על השתלבות חלקית בעבודה (מי שהקף לימודיו מאפשר‬
‫זאת) וכד'‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרקים ‪ :15-16‬גיל פרישה ויחסי גומלין בין גיל לביטחון סוציאלי‪ -‬כרך ג' עמ' ‪11-75‬‬

‫חוק גיל פרישה התשס"ד ‪- 2004‬עמ' ‪- 68‬כרך ג'‬ ‫‪.1‬‬

‫גיל פרישה‬ ‫‪.2‬‬
‫גיל פרישה‪ -‬דגמים‬ ‫‪.3‬‬
‫סיבות הפרישה‬ ‫‪.4‬‬
‫ההסדר הישראלי‬ ‫‪.5‬‬

‫(רובד שלישי בעבודה‪ -‬הגיל המתקדם גיל בתר העבודה‪ -‬שכבת האזרחים הוותיקים)‬
‫קיימת תופעה חדשה‪ ,‬תופעת הזדקנות האוכלוסייה והיא חייבת לעצב מחדש את מערכת הביטחון הסוציאלי ומחזקת את הצורך בשמירה על‬
‫עיקרון החברה הרב גילית‪.‬‬
‫השלכות ומגמות ‪ :‬שינוי תכלית הביטחון הסוציאלי וקיצוץ בקצבת הזקנה‪/‬פנסיה‪ -‬עמ' ‪19‬‬
‫גיל פרישה‪ -‬גיל שבו אדם מפסיק לעבוד בשל הגיל השאלה היא האם צריך לקבוע הסדר של גיל פרישה שיהיה גמיש מתי שהוא רוצה‪,‬‬
‫כמו כן האם צריך לקיים גיל פרישה אחיד לגברים ונשים‪ .‬אדם שפורש נחשף לסיכון חברתי‪ ,‬ועדת נתניהו (השופטת נתניהו) קבעה שגיל‬
‫הזכאות צריך להיות בזיקה לגיל פרישה לא יכול להיות שאדם יפרוש ולא יהיה זכאי לקצבת זקנה‪.‬‬
‫עובד ↓↑ יש כאלה שיעדיפו לעלות את גיל הפרישה‬
‫ויש שיעדיפו להורידו רוצים לפרוש ולנוח מוקדם‬
‫מדינה‬ ‫מעביד‬
‫האינטרס של המדינה שגיל הפרישה יהיה גבוה יותר‬ ‫המעביד מעוניין שגיל הפרישה יותר נמוך היות שהטענה‬
‫כי הם משלמים פחות קצבת זקנה‪ ,‬אנשים משלמים יותר ביטוח‬ ‫שהעובדים‬
‫לאומי זה ישמור למדינה על איזון של קרנות פנסיה‬ ‫המבוגרים נחשבים לפחות יעילים‪ ,‬כושר העבודה שלהם נפגע‬
‫עלות השכר שלהם גדולה כי צריך להוסיף להם תוספת וותק‬

‫גיל פרישה דגמים‬

‫מדוע המחוקק צריך להסדיר באופן חוקי את נושא גיל הפרישה?‬
‫דגם הבחירה הבין זמנית‪ -‬הטענה היא שאנשים בגיל מסוים מבקשים להתחיל קרירה של פנאי‪ ...‬שתשחרר אותם מרמת הלחץ‬ ‫‪‬‬
‫והמתח שחוו בעבודה‬
‫דגם הצדק הבין דורי‪ -‬הרעיון הוא שישנם עובדים שצריכים לפנות את מקום עבודתם לטובת הדור הצעיר‪ ,‬הדור המבוגר יותר‬ ‫‪‬‬
‫עשה את שלו וצריך לפנות את מקומו לדור הצעיר‬
‫דגם המסורת התרבותית‪ -‬מבחינה תרבותית מקובל להניח שעובדים שהם מבוגרים יותר בעלי כושר עבודה נמוך יותר ולכן הם‬ ‫‪‬‬
‫צריכים לפנות את מקומם‬
‫דגם כלכלי רציונאלי ‪ -‬הטענה שעובדים מבוגרים הם לא יעילים‪ ,‬יש ירידה בפרובוקטיביות של העובדים המבוגרים‪ ,‬עלות‬ ‫‪‬‬
‫העסקה שלהם גדלה בגלל תוספת וותק צריך לעשות להם התאמות שקשורות לאופי העבודה‪ ,‬הם נוטים להעדר יותר בגלל‬
‫מחלות‪.‬‬
‫דגם השוויון התעסוקתי‪ -‬הרעיון שצריך להעניק יחס שווה לאנשים מבוגרים ולאנשים צעירים ולכן ראוי שהעובדים המבוגרים‬ ‫‪‬‬
‫לא ינגסו יתר על המידה מעבודתם של הצעירים‪.‬‬
‫ביקורת ‪ -‬על הטענה שמבוגרים פחות יעילים היום‪ ,‬גיל לא בהכרח מנבא ירידה בכושר עבודה במיוחד עבודות של צווארון לבן (עו"ד‬
‫מרצים) דווקא השנים והניסיון שצברו לזכותם‪.‬‬
‫שנית יש טענה שעובדים מבוגרים נעדרים יותר דווקא אנו לא רואים אצלם מילואים‪ ,‬מחלות ילדים‪ ,‬חופשת לידה וכ"ו כך שהטענה שהם‬
‫נעדרים יותר מוטלת בספק‪.‬‬
‫המתחים השונים שהיו בוועדות הכנסת הביאו לכך שבסוף הכנסת הסדירה את גיל הפרישה האם יש להעלות או להוריד את גיל הפרישה ?‬
‫עד כמה נכון להסדיר הסדר שיטען לפרישה מוחלטת או שאולי צריך לקיים דגם של פרישה יחסית שיאפשר לעובד להוריד לאט לאט את‬
‫מינון עבודתו השכר ירד בהתאם ובאופן הדרגתי מושלמת לו לאט לאט קצבת הזקנה (ובאופן יחסי הוא יפרוש)‬
‫עוד שאלה שעלתה עד כמה נכון לקיים פרישה נוקשה לעומת פרישה יותר גמישה עד כמה זה נכון שהעובד יפרוש לפי החלטתו או שיהיה‬
‫חוק שיקבע את הגיל?‬
‫מתח נוסף ומרכזי שקיים בפסיקה ובחקיקה הישראלית היא‪:‬‬
‫האם יש להשוות את גיל הפרישה של הגברים והנשים בצורה אחידה או גיל שונה לכל אחד?‬
‫מצד אחד עקב השוויון בין נשים לגברים מחייב גיל פרישה אחיד בין נשים וגברים מצד שני ארגוני הנשים טענו שנשים לאורך חייהם‬
‫עובדות ב‪ 2-‬משרות גם בבית וגם בחוץ ולכן צריך לאפשר להם לפרוש קודם‪ ,‬מצד שלישי ישנם תיאוריות פמיניסטיות שטוענות שכל‬
‫ניסיון להגן על האישה ולקבוע לה הנחות מסוימות יהיה בסוף לרעתן‪ ,‬כי אם נקבע גיל פרישה נמוך יותר לנשים הם יצברו פחות ימי‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫עבודה‪ ,‬נשים גם ככה עובדות פחות כי יש להם חופשת לידה ואז כדי להשיג זכויות כדי לקבל הסדר פנסיה מיריביי הם נדפקות ‪...‬הם לא‬
‫יצליחו להשיג פנסיה מירבית‪.‬‬
‫מתח אחרון הוא‪:‬‬
‫האם צריך לקבוע גיל פרישה ביולוגי או גיל פרישה לפי פרישה תפקודית?‬
‫האם צריך לקבוע גיל פרישה לפי גיל‪ x‬או לבדוק באופן אינדיבידואלי האם העובד מתפקד כמו שצריך בעבודה‪ -‬בארץ גיל פרישה‬
‫ביולוגי‪ -‬בארה"ב זה לפי פרישה תפקודית‪.‬‬
‫ההסדר הישראלי‪-‬עמוד ‪28‬‬
‫הנושא של גיל פרישה בארץ הוסדר‪:‬‬
‫‪ .1‬ע"י הסכמים קיבוציים‬
‫‪ .2‬חוק גיל פרישה לגבר בעבר זהה כיום חוק חדש (‪ )2004‬חוק גיל פרישה התשס"ד ‪2004‬‬
‫גיל הפרישה לגבר ‪ ,67‬לאשה ‪62‬‬

‫החוק הזה מגדיר לנו ‪ 3‬הגדרות לגבי גיל פרישה‪:‬‬

‫גיל פרישה מוקדמת (לא מזכה בזכויות)‪.‬‬
‫גיל פרישה‪ -‬זכאי להפסיק עבודה אם רוצה‪ :‬גבר בגיל‪ ,67 -‬אשה בגיל‪. 62 -‬‬
‫גיל פרישה חובה‪ 67 -‬לגבר ולאשה‬

‫גיל פרישה קובע החוק ‪ -‬הגיל בו זכאי אדם לפרוש מעבודתו בשל גילו ולקבל גמלה בשל פרישתו‬
‫גיל פרישה חובה‪ -‬גיל שבו חייב העובד לפרוש מעבודתו בין אם העובד רוצה או לא‪ ,‬להסדר גיל הפרישה יש אופי כופה ולכן גובר על כל‬
‫הסדר אחר‪.‬‬
‫גיל פרישה מוקדמת ‪ -‬גיל שבו זכאי אדם לפרוש מעבודתו אף בטרם הגיע לגיל פרישה לגבר ואשה ‪60‬‬

‫חשוב לזכור‪ :‬כעקרון אי אפשר להתנות על גיל פרישה כלפי מטה (הסדר קוגנטי)‪ ,‬אי אפשר לקבוע גיל פרישה נמוך מגיל הפרישה‬
‫שקבוע בחוק‪.‬‬
‫לעומת זאת אפשר לקבוע גיל פרישה שהוא יותר גבוה מזה שקבע המחוקק ולו בלבד שהוא לא עובר את גיל פרישה חובה שקובע החוק‬
‫הסדר זה נקרא הסדר דיס פוזיטיבי‪ -‬הסדר שניתן להתנות עליו‪.‬‬

‫גיל פרישה מוקדמת‬ ‫גיל פרישה‬ ‫גיל פרישה‬

‫חובה│──────────────│───────────────│‬
‫קוגניטיבי ←‬ ‫→דיס פוזיטיבי‬

‫גילאי זכאות‬
‫גיל זכאות מוחלט‪ -‬גיל שבו אדם מקבל קצבה זקנה מבלי לבדוק מבחני הכנסה‪.‬‬
‫גיל זכאות מותנה‪ -‬יבדוק האם האדם זכאי ובהתאם תינתן לו קצבת זקנה ופנסיה‬
‫גיל הזכאות המוחלט לנשים וגברים הוא ‪70‬‬
‫גיל זכאות מותנה הוא גיל פרישה גברים ‪ 67‬נשים ‪64-67‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪ -17‬ביטוח זקנים ושארים‪ -‬עמ' ‪ – 76‬כרך ג'‬

‫קצבת זקנה פרק יא" בחוק ביטוח לאומי התשנ"ה ‪ 1995‬ביטוח זקנה וביטוח שארים – עמ' ‪1071‬‬
‫לקצבת זקנה יש ‪ 3‬נדבכים עמ' ‪:97‬‬
‫נדבך אוניברסאלי ואחיד‪ -‬בהינתן ואדם הגיע לגיל זכאות מוחלט (‪ )70‬יקבל אותו אוטומטי‪ ,‬הנדבך אחיד כולם יקבלו את אותו‬ ‫‪.1‬‬
‫סכום כסף‪ .‬הגזרות הכלכליות קוצצו ב‪ ,4% -‬הוקפא בסיס החישוב של הקצבה‪ ,‬בעקבות עידן ביבי הקצבאות לא עודכנו והוצמדו‬
‫לסכום קבוע שנשחק עם הזמן ולכן גם הקצבאות נשחקו‪.‬‬
‫נדבך שמבוסס על ההיסטוריה התעסוקתית של העובד ‪ +‬סטאטוס משפחתי‬ ‫‪.2‬‬
‫נדבך שבנוסף לנדבך הראשון יהיה תוספת לעובדים שיש להם בני זוג או שיש להם ילדים או לעובדים שבמשך ‪ 10‬שנים שילמו‬
‫ביטוח לאומי‪ ,‬עובדים שדחו את מועד הזכאות והמשכו לעבוד ודחו את הזכאות מגיל פרישה מותנה לגיל פרישה מוחלט ובמסגרת‬
‫הנדבך השני הם מקבלים תוספת של זכאות‪.‬‬
‫נדבך בררני‪ -‬מיעוט אנשים נזקקים לו‪ ,‬חוק הבטחת הכנסה קובע שמי שקצבת הזקנה שלו היא כל מקורות הכנסותיו והקצבה הזו‬ ‫‪.3‬‬
‫היא נמוכה מהסכום שקבוע בתקנות של חוק הבטחת הכנסה הוא יקבל תוספת במסגרת הנדבך החברתי‪.‬‬

‫מהם התנאים לזכאות קצבת זקנה?‬

‫‪ .1‬השתייכות לחוג המבוטחים‪:‬‬
‫גברים או נשים שהם מעל גיל ‪ 18‬והם תושבי ישראל ( תושב ישראל לא לאחר גיל פרישה למשל עולים חדשים שעלו בגיל‪78‬‬
‫הם לא זכאים למרות שהם כבר תושבים)‪ ,‬החל משנת ‪ 96‬נשים שהן עקרות בית נכנסות בגדר הגדרה של קצבת זקנה‪.‬‬
‫* עקרת בית‪ -‬נשואה‪ ,‬רווקה‪ ,‬אלמנה שלא עובדת מחוץ למשק הבית‪ ,‬בן זוגה לא מבוטח בביטוח זקנה היא צריכה להגיע לפחות‬
‫לגיל זכאות מוחלט ולהיות תושבת ישראל במשך ‪ 5‬שנים לפחות אם היא עומדת בתנאים הללו היא תקבל קצבת זקנה‬
‫‪ .2‬גיל קצבת זקנה‪ -‬זכאות מותנה גיל פרישה‪ ,‬זכאות מוחלט ‪70‬‬
‫צריך לפחות להגיע לגיל פרישה מותנה כדי לקבל קצבת זקנה‬
‫‪ .3‬תקופת אכשרה‪:‬‬
‫א‪ 60 .‬חודשים בתוך ‪ 10‬שנים אחרונות שקדמו לגיל הזכאות המותנה או‬
‫ב‪ 144 .‬חודשים סה"כ בחייו‬
‫ג‪ .‬צריך לעבוד ‪ 60‬חודשים לפחות‪ ,‬ובלבד שמספר החודשים שהאדם היה מבוטח מהיום בו נעשה תושב ישראל ‪ ,‬גדול ממספר‬
‫החודשים שלא היה מבוטח ‪.‬‬
‫(מדובר באנשים שלא כל הזמן היו תושבי ישראל והם עלו לארץ הם צריכים לעבוד ‪ 60‬חודשים מרגע שעלו לארץ‪ ,‬ומספר‬
‫החודשים שהיו מבוטחים גדול מזה שלא היו מבוטחים)‬
‫תשלום דמי ביטוח לאומי‪ -‬שכיר שמנוכה לו מהמשכורת ביטוח לאומי‪ ,‬עצמאי שמשלם עקרת בית פטורה מתשלום דמי ביטוח‬ ‫‪.4‬‬
‫לאומי‪.‬‬
‫אם עומדים ב‪ 4-‬התנאים הללו מקבלים קצבת זקנה‬

‫מתי מפסיקים לעבוד?‬

‫גיל פרישה חובה‪ :‬נשים ‪+‬גברים ‪67‬‬
‫גיל פרישה‪( :‬זכאי להפסיק עבודה אם רוצה) גברים ‪ 67‬נשים ‪64-67‬‬
‫גיל פרישה מוקדמת‪( :‬לא מזכה בזכויות) גברים ‪ +‬נשים ‪60‬‬

‫מתי מקבלים זכאות?‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫פנסיה‬ ‫קצבת זקנה‬

‫גיל פרישה מוחלט ‪70‬‬

‫גל פרישה מותנה‬
‫גיל פרישה‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫נשים‬ ‫גברים‬
‫‪67-64‬‬ ‫‪67‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫מערכת הפנסיה‬
‫א‪ .‬מאפיין המערכת‬
‫ב‪ .‬נחיצות הרגולציה‬
‫ג‪ .‬הסדר פנסיה ומגמות‬
‫ד‪ .‬כללי פרשנות משפטית‬
‫ה‪ .‬הסדר ישראלי‬

‫מישור אישי‬ ‫מישור תעסוקתי‬ ‫זכאות במישור הממלכתי‬

‫ביטוח‬ ‫הסדר פנסיה‬ ‫קצבת זקנה‬
‫מנהלים‬
‫ביטוח חיים‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪ -18‬הבטחת פנסיה ‪ -‬מערכת הפנסיה‪ -‬עמוד ‪125‬‬

‫בפרק ‪ 17‬הובהר טיבה של קצבת הזקנה וביטוח שארים שמשלם ביטוח לאומי ומשמש רשת מגן ממלכתית ושיורית‪ -‬השאלה הראשונה מה‬
‫מאפיין את מערכת הפנסיה? עמ' ‪125‬‬
‫הסדרי פנסיה‬ ‫קצבאות זקנה‬
‫הסדרים ביטוחים מי שידאג לעצמו יקבל ומי שלא לא‬ ‫אוניברסאליות התנאים לקבלת קצבת זקנה לא נוקשים מידי‬
‫הסדר של דמי גמולים שנגבים גם מהעובד וגם מהמעביד כדי‬ ‫מממנות באופן מיסוי‪ ,‬מידי חודש אנחנו משלמים ביטוח לאומי‬
‫שיהיה לו פנסיה שיפרוש‪ .‬דמי הגמולים הולכים לקרן פנסיה‪.‬‬ ‫וביום מן הימים המס הזה ישתכלל לקצבת זקנה‬
‫לא אחידים הם שונים ותלויי שכר מי שהרוויח כל חייו יותר יקבל‬ ‫בדרך כלל אחידות‬
‫יותר פנסיה‬
‫פנסיה זה לשמר את המעמד של האדם ‪ ,‬הפנסיה אמורה לדאוג‬ ‫המטרה של קצבת זקנה היא שהאדם יוכל "לנשום" זה לקיום‬
‫לשמור את המעמד של העובד‪.‬‬ ‫מינימלי‬
‫הספק של מערכת הפנסיה זה השוק הפרטי (נכון להיום){כשיהיה‬ ‫הספק של קצבת הזקנה זה המדינה (הריבון)‬
‫חוק פנסיה אז הספק יהיה גם המדינה}‬

‫נחיצות הרגולציה (חקיקה)‬

‫מדוע דוחפים היום (המשק הישראלי) לכיוון חקיקת חוק פנסיה חובה?‬
‫למה לא להתיר את זה למי שירצה שיעשה ומי שלא‪ ,‬לא ‪.‬‬
‫הטענה הראשונה היא טענת שקיים "עיוורון" "קוצר ראות של האדם" ‪ -‬צעירים לא חושבים מה יקרה בעתיד‪.‬‬
‫העיוורון הזה מוביל הרבה אנשים למקום שלא דואגים לבטח עצמם לקראת גיל פרישה‪ .‬המחוקק אומר אני אחייב אותם לבטח את עצמם‬
‫הוא (המחוקק) יודע מה טוב בשבילם‪.‬‬
‫טענה נוספת נוגעת לצמצום פערים‪ ,‬אין ספק שהפנסיה היא אחד המכשירים לעשיית צדק חברתי‪ ,‬ולצמצום פערים בחברה‪.‬‬
‫הפנסיה משרתת בעיקר את בני המעמד הבינוני ומטה‪ ,‬אם הם לא יבטחו את עצמם בגיל פרישה הפערים יעלו וזה ידחוק אותם לקצה הנמוך‬
‫של ההתפלגות (העשירים בכל מקרה יהיה להם נכסים לכן זה בעיקר לבני המעמד בינוני ומטה) הפנסיה אמורה לשפר את המעמד שלהם‬
‫ולמזער פערים‪.‬‬
‫הפנסיה דואגת לא רק לעיוורים שלא דואגים לבטח את עצמם אלא גם למי שכן מבטח עצמו‪ ,‬למה בעצם הפנסיה חשובה גם למי שמבטח‬
‫עצמו‪ .‬אני אפילו שאני יודע שאני מבטח את עצמי‪,‬יש לי נניח חברה שלא מעוניינת לבטח את עצמה מה שיקרה אני אממן את עצמי כי אני‬
‫מבוטח פנסיה אבל גם מממן את החברה שלי כי אני משלם יותר ביטוח לאומי כדי שיהיה יותר כסף לממן קצבת זקנה של מי שלא שילם‬
‫ואז פנסיה משרתת לא רק את מי "שעיוור" ולא ביטח עצמו אלא גם את מי שכן מבטח את עצמו‪.‬‬

‫פנסיה‬ ‫ביטוח מנהלים‬

‫ספק ‪ -‬המדינה‬ ‫ספק‪-‬שוק חופשי‬
‫ביטוח של השוק החופשי‬
‫החברות ביטוח מתחרות על המעביד שלנו על העובד הם‬
‫לא‪ ......‬הם מציעות למעביד‬

‫מה מקבלים ביום שפורשים‪ :‬נקבל קצבה אנחנו ובני הזוג נקבל כל חודש‬
‫קצבה מסוימת כל חודש נקבל סכום כסף‪.‬‬
‫כשנמות‪-‬אם נמות בגיל צעיר הלך הכסף‬
‫והכסף יישאר בקרן הפנסיה כי לפנסיה יש אופי קיצרתי היא נותנת כל חודש‬
‫הקצבה שאהיה זכאי לה אם נחלק בממוצע הקצבה של הפנסיה יותר גבוהה‬
‫ממנהלים‬
‫מצליחים לצבור יותר‪.‬‬
‫יותר בטוח מבחינה פסיכולוגית כל חודש מקבלים פנסיה‬
‫המדינה היא הספק היא דוחפת את המשק הישראלי לכיוון של פנסיה‬
‫והמשמעות רבה למשל מה מוכר למס הכנסה פנסיה‪ ,‬ביטוח מנהלים איזה‬
‫רכיבים מתוך הביטוח מנהלים למשל מוכרים לצורך מס הכנסה‬
‫מה מקבלים שפורשים‪:‬יש מרכיבים הוניים ולא‬
‫קצבתיים‪.‬‬
‫אם מגיעים לגיל פרישה מה שיצטבר מקבלים בפעם‬
‫אחת לא בקצבה חודשית‬
‫המשמעות של זה שהכסף יכול לעבור לילדים בניגוד‬
‫לפנסיה‬
‫חסרון‪-‬כשמקבלים בבת אחת כסף זה מפחיד‬
‫כי למשל בפנסיה זה ביטוח שמקבלים כל חודש כאן‬
‫בביטוח מנהלים מקבלים פעם אחת אפשר לבזבז זה‬
‫פחות ביטחון מבחינה פסיכולוגית ‪.‬בביטוח מנהלים‬
‫מקבלים בבת אחת ואתה צריך לדאוג שהכסף יספיק עד‬
‫למוות‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫מכשירים להבטחת פנסיה ‪ ,‬הסדרי הפנסיה שקיימים והיו קיימים עמ' ‪131‬‬

‫פנסיה תקציבית‬ ‫‪.1‬‬

‫פנסיה שאי אפשר היום כבר להצטרף אליה‪.‬יש אנשים שעדין מבוטחים אבל הם הצטרפו בעבר‪.‬‬
‫המאפיין פנסיה תקציבית שהמעביד הוא זה שנושא בעלות ההסדר (רק המעביד מפריש) הפנסיה משולמת מתקציב תפעול שוטף‪.‬‬
‫רק המעביד מפריש מתוך תקציב שלו אין כאן קרן פנסיה המעביד שם את הכסף בצד במסגרת התקציב של המפעל שלו את הכסף‪ .‬זה‬
‫היה קיים בשירות הציבורי המעביד שהוא המדינה מפריש כסף מתקציב המדינה והעובד לא משלם שום דבר‪ ,‬הזכאות לפנסיה‬
‫מתממשת מיידית‪ -‬באופן מידי‪ .‬המעביד מפריש כסף ועובד זכאי לכסף הזה הוא זכאי באופן יחסי לכסף יחסית לזמן שעובד הוא לא‬
‫צריך לעבוד ‪ x‬שנים כדי לקבל את הכסף‪ .‬זה הסדר מעולה לעובדים וכאמור אין את ההסדר הזה היום יותר‪.‬‬
‫פנסיה צוברת‬ ‫‪.2‬‬
‫מושתתת על בסיס ביטוחי פנסיה שבניגוד לפנסיה התקציבית ממומנת מהפרשות שוטפות של העובד והמעביד שניהם מפרישים לקרן‬
‫פנסיה‪ ,‬השיטה פועלת באמצעות קרנות פנסיה וקיימת זיקה בין דמי הביטוח והתמורה‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מהי התמורה שהעובד יקבל ? יש ‪ 3‬סוגים‪:‬‬
‫פנסיה צוברת בשיטת קרן זכויות‬ ‫א‪.‬‬
‫מה שהעובד יקבל תהיינה זכויות‪ .‬הבטחת זכויות מוגדרות לעמית העובד והמעביד יפרישו כסף‪ ,‬כשהעובד יפרוש הוא יקבל‬
‫‪ %‬מסוים מרכיבי השכר הפנסיוני לפי מה שקבעו בהסדר הפנסיה‪.‬‬
‫העובד יודע שביום פרישתו יקבל את ה‪ %‬הזה ולא משנה מה‬
‫פנסיה צוברת בשיטת קרן תשואה←ההסדר בשוק הישראלי‬ ‫ב‪.‬‬
‫מבטיחים לעובד זכויות שנגזרות מהצבירה הכספית‪ ,‬כלומר זה הסדר שיותר הוני העובד והמעביד מפרישים כסף לקרן פנסיה‪,‬‬
‫בקרן פנסיה נצבר סכום כסף‪ .‬מה שיקבל העובד זה איזושהי תשואה על הכסף הזה‪.‬‬
‫קרנות הפנסיה משקיעות מצמידות את הכסף לאג"ח וכ"ו‪ ,‬מקבלים תשואה מסוימת על הכסף ומתוך התשואה העובד יקבל‬
‫כסף‪ .‬השיטה הזו מבחינת העובד מצד אחד היא יכולה לתת לו יותר כסף מצד שני יש כאן סיכון מסוים כי מי יודע אם הכסף לא‬
‫יביא את התשואה שמדברים עליה‪.‬תוחמים הסדר זה בזמן‬
‫פנסיה צוברת בשיטת התשואה המדורגת‬ ‫ג‪.‬‬
‫דומה מאוד לפנסיה צוברת בשיטת קרן תשואה רק שכאן יש לנו קביעת תקופת צבירה מראש‪.‬‬
‫תוחמים את שיטת ‪2‬ג בזמן (את שיטת קרן תשואה תוחמים בזמן)‬
‫פנסיה צוברת בשיטת התשלום השוטף←לא קיים היום )‪pay as you go (payg‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שיטה סוציאליסטית ‪,‬שיטה ספיראלית‬
‫עובדים שעובדים היום ומשלמים קרן פנסיה משלמים למי שפורש‪ .‬מי שמשלם היום משלם למי שהיום פורש‪ .‬וכשאני אפרוש מי‬
‫שיעבוד ישלם לי כמו בשיטה הבין דורית‪.‬‬
‫השיטה הזו הייתה קיימת בשנות ה‪ 50-‬לא קיימת היום (לא בהכרח אני אקבל את מה שאני מפריש)‬

‫השוואה בין השיטות‬

‫‪.1‬מקור המימון‪ -‬בפנסיה תקציבית המעביד בלבד מפריש הוא מממן את הפנסיה‪ ,‬ביתר השיטות גם העובד וגם המעביד מפרישים לקרן‬
‫הפנסיה שניהם מממנים‪.‬‬
‫‪.2‬בסיס חישוב ‪ -‬בסיס חישוב יכול להיות אישי כמו למשל בשיטת קרן תשואה כל אחד מפריש ואם הכסף עשה את שלו הוא יקבל יותר‪,‬‬
‫או בסיס חישוב סולידארי חברתי אנחנו מפרישים למען הדור הבא‬
‫‪.3‬זכות מובטחת‪ -‬זכות של הבטחה למשהו ריאלי או תשואה על הכסף‬

‫מה השוני בין הסדר פנסיה חברתית לבין זו המושתתת על ביטוח מסחרי?‬
‫תשובה בעמ' ‪???149‬‬

‫אם מסתכלים על מגמות שקימות במשק יש מעבר משיטה של קרן זכויות לקרן תשואה מעבר מבסיס של זכות (קצבה) לבסיס הוני לבסיס‬
‫תשואה‪ .‬מעבר מתנועה ניאו ליבראלית לסוציאל דמוקרטי‪.‬‬
‫מגמה נוספת מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת המגמות יותר אישיות פחות סולידאריות‪.‬‬
‫מגמה של מעבר מבסיס חברתי לאישי ‪ .‬אילו הסדרי הפנסיה לדורותיה והמגמות שקיימות‪.‬‬
‫כאמור הפנסיה שבישראל הולכת לכיוון ‪2‬ב צוברת בשיטת קרן תשואה‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫כללי פרשנות משפטיים‪ -‬עמ' ‪143‬‬

‫צריך לפרש את הסכם הפנסיה כמכלול אחד ושלא יהיה סתירה‪ ,‬אם יש הוראה בהסדר שמתנגשת עם סעיף אחר צריך לפרש שלא‬ ‫‪.1‬‬
‫תהיה סתירה‪.‬‬
‫צריך לפרש את הסדר הפנסיה ככזה שאמור להגשים את תכליתו החברתית‪ .‬מה התכלית החברתית? הנשיא ברק אומר שאם יש‬ ‫‪.2‬‬
‫ספק בעניין הפרשנות צריך לתת עדיפות לפרשנות שעדיפה עם הגמלאים‬
‫עוד אומר בהסדר שאם יש התנגשות בין אינטרסים תמיד יש לפרש את ההסדר שהאינטרסים של הפרט יעלו בקנה אחד עם‬
‫האינטרסים של כלל הגמלאים‪.‬‬
‫קובע הנשיא ברק שהסדר פנסיה יש להתייחס אליו כהסכם קיבוצי‪ ,‬כל כללי הפרשנות שחלים על הסכמים קיבוצים‬ ‫‪.3‬‬
‫קובע הנשיא ברק שחל חובת גילוי מוגברת על קרנות הפנסיה (צריך לפרסם כדי שהציבור ידע)‬ ‫‪.4‬‬

‫מושגים שקשורים לפנסיה‪ -‬עמ' ‪146‬‬

‫א‪ .‬דמי גמולים‪ -‬התשלומים שהעמיתים משלמים לקרן הפנסיה‬
‫ב‪ .‬דמי ניהול‪ -‬כסף שמשלמים לקרן פנסיה כדי שינהלו לנו את קרן הפנסיה‬
‫ג‪ .‬רכיבי שכר פנסיוני‪ -‬שחותמים על הסדר הפנסיה כתוב לי שאני אקבל ‪ %‬משכר פנסיוני‪ ,‬קובעים לי מה נחשב כרכיב שיכנס‬
‫לפנסיה למעט שעות נוספות לא מוכר כשכר פנסיוני בחלק מהמקומות‬
‫ד‪ .‬תקרת שכר‪ -‬הסדר הפנסיה קובע תקרת שכר מסוימת‬
‫קימות הרבה שיטות חישוב הפנסיה שיטות לחישוב השכר פנסיוני אחת השיטות המרכזיות לחישוב השכר היא "שיטת ‪ 3‬השנים"‬
‫עושים ממוצע בין השכר במהלך ‪ 3‬השנים אחרונות לפני שפרשתי והשכר שיש לי מימנו נגזרת הפנסיה שיטה נוספת רק שכר‬
‫של חודש אחרון ‪,‬יש שיטה שלוקחת ‪ 10‬שנים וכו' השיטה הנפוצה ביותר היא "‪ 3‬השנים"‬

‫המשך כללי פרשנות משפטיים‪ -‬מהם ההסדרים שחלים על הפנסיה?‬

‫בין המעביד לעובד יש הסכם קיבוצי‪ ,‬ההסכם קובע שהמעביד חייב לבטח את העובד בהסדר פנסיה‪.‬‬
‫הסכם שני בין המעביד לעובד לקרן הפנסיה מי שקובע איך תתנהל הפנסיה זה תקנון הפנסיה‪.‬‬

‫ההסדר הישראלי‪:‬‬
‫בשנות ה‪ 50-‬מי ששלט בקרנות הפנסיה בארץ הייתה ההסתדרות שהכילה באמצעות הסכמים קיבוצים שחתמה עליהם בשם העובדים את‬
‫הסדרי הפנסיה‪.‬‬
‫החל משנות ה‪ 80-‬אנו עדים להקמתה של קרנות פנסיה גם לעצמאים ולהתפתחות קרנות פנסיה נוספות לא רק של ההסתדרות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 95‬עם המשבר של קרנות הפנסיה בארץ‪ ,‬היו יותר גמלאים מאשר עמיתים ששילמו דמי ביטוח זה מתכון בטוח לפשיטת רגל‬
‫לאט לאט נסגרות קרנות פנסיה הותיקות ונפתחות קרנות חדשות שמעודדות שיטת קרן תשואה (שיטה ‪2‬ב)‬
‫לאט לאט מתחילים לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת המהפכה הגדולה בתחום קרנות הפנסיה אירעה משנת ‪ 2004-2000‬כאשר‬
‫המדינה מלאימה את כל קרנות הפנסיה אחרי שהיו מואשמות בניהול כושל ובפשיטת רגל‪.‬‬

‫שינויים שקרו בעקבות המהפכה של ביבי‪:‬‬

‫ביבי מאחד בין התנאים של קרנות הפנסיה ומייקר את דמי הגמולים (צריך לשלם יותר דמי ביטוח) מטיל חובת תשלום דמי ניהול גבוהה‬
‫יותר (עמלה גבוהה יותר לקרנות הפנסיה) מעלה את גיל הזכאות ומבטל את תשואת זכויות הפנסיות של אלמן ואלמנה‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫שאלה ‪ 2‬ממן ‪ – 15‬חוק פנסיה רחבה‬

‫ההסדרים הקיימים כיום והזכאים להם‪:‬‬
‫א‪      .‬הרובד הממלכתי‪-‬קצבת הזקנה המוענקת מכוח חוק הביטוח הלאומי היא עמוד השדרה של רובד זה‪ .‬לרובד זה זכאים כלל‬
‫האוכלוסייה אולם הענקת הקצבה דורשת עמידה בפרמטרים של שנות עבודה וכו'‪.‬‬
‫ב‪      .‬הרובד התעסוקתי‪-‬על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה אשר הוחל על כלל העובדים במשק החל מ‪ .01.01.2008-‬זכאים לכך‬
‫כלל העובדים במשק‪ ,‬בשנת ‪ 2008‬שנת החלת צו ההרחבה הדרישה מהמעביד הייתה להפריש לעובדים אשר עובדים למעלה‬
‫מתשעה חודשי עבודה רטרואקטיבית מתחילת עבודתם‪ ,‬החל משנת ‪ 2009‬הדרישה היא לכל עובד אשר עובד למעלה מששה‬
‫חודשי עבודה על הפרשה רטרואקטיבית החל מתחילת עבודתו‪ ,‬שיעורי ההפרשה משתנים בכל שנה ומוצגים בטבלה‬
‫הרובד האישי‪-‬הסידורים האישיים אשר עושים האזרחים לצורך הבטחת קיומם בכבוד‪ ,‬דבר זה מוכתב לפי האפשרויות‬
‫הכלכליות‪ .‬לכן‪ ,‬רק חלק קטן מהאזרחים משתמש ברובד זה‪.‬‬
‫בכתבה מתייחס דב פלג לרפורמה אשר הונהגה בשנת ‪ 2002‬ע"י האוצר‪ ,‬במהלך אותה הרפורמה הועלה גיל הפרישה לנשים‬
‫וגברים וכן בוצע שינוי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת‪.‬‬
‫פנסיה תקציבית‪(-‬פנסיה תקציבית עדיין ניתנת לחלק מעובדי המדינה בישראל) תשלומי הפנסיה מועברים לפנסיונרים ישירות‬
‫מתקציב המעביד השוטף‪ ,‬מי שזכאי לפנסיה מהסוג הנ"ל אינו נדרש להפקיד דמי תגמולים משכרו השוטף‪,‬‬
‫פנסיה צוברת‪-‬גמלה אשר משולמת מהחיסכון הפנסיוני הצבור‪ ,‬כאשר הקצבאות אשר משולמות מקרנות הפנסיה החדשות‬
‫צמודות למדד המחירים לצרכן אך לא לשכר הממוצע במשק‪ ,‬ואין התחייבות רשמית של המדינה לתשואה כוללת או לגובה‬
‫התשלומים‪.‬‬
‫‪ ‬דב פלג טוען כי מהות השינוי איננה להגשים כיסוי פנסיוני לכלל העובדים משוך שלכל נדרש לחוקק חוק פנסיית חובה‪ ,‬ולכן אם‬
‫השינוי יבוצע כפי המתווה שמציע האוצר אזי נגרם פה נזק בלתי הפיך של החלשת האיגוד המקצועי ע"י ניתוקו ממערכת הפנסיה‬
‫(עקב כך שלפי תוכנית האוצר כל אדם יצטרך להפריש לעצמו לצורך קבלת גמלת פנסיה בעת הפרישה)‪ ,‬מעבר לכך ששינוי זה‬
‫גורם לפגיה באותם עובדים שכבר יצאו לפנסיה‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד ישנה חוק פנסיית חובה את המצב הקיים?‬
‫טענתו העיקרית של דב פלג היא בכך שהאוצר מציע לבצע שינוי מפנסיה צוברת לתקציבית אולם לא מציע לחוקק חוק פנסיית‬
‫חובה‪ ,‬ולכן אם נבצע את השינוי בצורה חלקית אנו נפגע באותם עובדים שכרגע מועברים מהמודל הישן למודל החדש (וכמובן‬
‫בעובדים החדשים) אשר יפסיקו לצבור לפנסיה ומנגד לא יפרישו בעצמם‪  ,‬פלג טוען כי לצורך ביצוע השינוי בצורה מושלמת יש‬
‫להכריח את ציבור העובדים להפריש לפנסיית חובה לצורך הבטחת עתידם הפנסיוני וזאת משום‪:‬‬
‫קוצר הראות של האדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הצורך להגן על האדם הפועל מתוך אחריות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קשיי התמודדות של השוק ושל הפרט במסגרת ביטוחית עם התפתחויות שתוצאותיהן אינן ידועות מראש‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪  ‬כיום לאחר ההסכם הקיבוצי אשר נחתם בין ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים אשר הורחב ב‪ 2008-‬בצו‬
‫הרחבה לכלל העובדים במשק‪ ,‬ניתן לומר כי את עיקר טענתו של פלג פתרנו בכך שגם המעסיק וגם העובדים מחויבים כיום‬
‫חוקית לעתידם הפנסיוני ולהפריש לקרן פנסיה‪.‬‬
‫מטרת המדינה בצו הרחבה זה הוא להבטיח שכל אדם אשר ייצא לפנסיה תהיה לו קצבת קיום אשר אליה הוא הפריש במהלך‬
‫שנות עבודתו וזאת כדי שלא ייפול למעמסה על תקציב המדינה‪ ,‬דבר זה היה מוכרח לביצוע לאור המודל הכושל של הקופות‬
‫הותיקות וכן לאור העלייה המתמדת בתוחלת החיים של האוכלוסיה‪ ,‬למדינת ישראל בתקופה זו יש עדיין יתרון יחסי בכך‬
‫שמרבית האוכלוסייה עדיין צעירה דבר אשר מאפשר לביצוע רפורמות אלו במערכת הפנסיה ולהצלחתם ומניעה להגיע למצב‬
‫אשר מספר מדינות אירופה נקלעו אליו ממש בימים אלו‪.‬‬
‫‪ ‬הערת מנחה ‪ :‬זה נכון לגבי צו ההרחבה‪ ,‬מה לגבי חוק פנסיה חובה? => חקיקת חוק פנסיה חובה תחייב את כלל האזרחים‬
‫להפריש כספים לטובת הפנסיה כולל כאלו שצו ההרחבה הנוכחי איננו חל עליהם (עצמאיים‪ ,‬עקרות בית וכד')‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪-19‬מוגבלויות עבודה עמ' ‪ -185‬כרך ג'‬

‫נכה‪ -‬בשלהי המאה ה‪ 20-‬התעדכן מושג העל "נכות" לאדם עם מוגבלות הכולל תחתיו‪:‬‬
‫לקות פיזית או נפשית או שכלית‬ ‫‪.1‬‬
‫בעיות שעניינן היעדר יכולת הנוגעת לכושר תפקוד‬ ‫‪.2‬‬
‫בעיות שנוגעות לכושר השתלבות של האדם עם הסביבה‬ ‫‪.3‬‬
‫השאלה האם יש להתייחס לנכה כאל שווה או כאל שונה‪ ,‬כיום השתנתה גישת החברה והיא המירה את יחס השונות ביחס של שיתוף‬
‫ושילוב בתחומי החיים השונים‪ ,‬כיום שואפת החברה לשלב את המוגבל בעבודה בקהילה ובחברה ולהבטיח לו שוויון הזדמנויות (הנשיא‬
‫ברק התייחס עמ' ‪)217‬‬

‫אבי רמות במאמרו עמ' ‪ -187‬מדבר על שילוב אנשים עם מוגבלויות בזרם המרכזי בתוך שירותים כוללניים‪.‬‬
‫"הכלה"‪ -‬שילוב באופן מלא בחברה הנורמטיבית‪.‬‬
‫אבל כדי שחברה תהיה "מכילה" היא חייבת לאפשר נגישות לכל משאביה לאנשים אלו‪.‬‬

‫לחצים ומגמות‬
‫גידול במס' מקבלי קצבאות נכות סיבות ‪ -‬כתוצאה מהזדקנות‪ ,‬מתופעת האבטלה המובנית היות ודמי האבטלה זמניים ושיעורן נמוך‬ ‫‪.1‬‬
‫מביטוח נכות – מציאות זו מעודדת מובטלים לנסות ולקבל קצבת נכות‪.‬‬
‫אינטרסים צרים של מעצבי מדיניות‪ ,‬הקטנה באופן מלאכותי של ‪ %‬מקבלי דמי אבטלה‪.‬‬
‫מגמות עמ' ‪ 192‬השלכות – ‪193‬‬ ‫‪.2‬‬

‫דגמים‬
‫דגם השוק (‪ -) 194‬אדם עם מוגבלות נמצא במצב נחות לעומת בריא ביכולת להשתלב בעבודה וכאשר יצליח להשתלב זה יהיה‬ ‫‪.1‬‬
‫כנראה כתוצאה מכך שהתפקיד נעדר יוקרה או שתנאי העסקה הם נצלניים ולכן יש לתת עדיפות לפתרון הבעיה באמצעות הענקת‬
‫קצבאות נכות במסגרת מער' הביטחון הסוציאלי‪ ,‬לגיטימי מתוקף תפיסת האזרחות‪.‬‬
‫דגם ההשתלבות (‪ -) 195‬כאן מבינים את נחיתותם של המוגבלים ולכן ממירים את המדיניות הסוציאלית הפאסיבית לאקטיבית‬ ‫‪.2‬‬
‫שיאפשר את הכלתם בחברה באמצעות אפשרויות גישה‪ :‬למקום למידע למשאבים ולתהליך קבה"ח‪ -‬ע"י התארגנות ולרכוש כוח‬
‫פוליטי‪.‬‬
‫דגם חופש הבחירה (‪-)197‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אמות מידה וסיווג – עמ' ‪198‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫שאלה ‪ 1‬ממן ‪:15‬‬

‫הכנסתם בארץ של אנשים עם מוגבלויות היא מהנמוכות בעולם‪....‬האם המתואר בכתבה עולה בקנה אחד עם המטרות המוצהרות בחוק‬
‫ועם השינויים למוגבלים‬

‫אבי רמות במאמרו "נגישות של אנשים עם מוגבלויות" מציג ‪ 4‬גישות‪:‬‬

‫גישת אינטגרציה‪-‬הקמת שירותים מיוחדים לאנשים עם מוגבלויות בתוך הקהילה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גישת הזרם המרכזי‪-‬פותחו שירותים מיוחדים לאנשים עם מוגבלויות‪ ,‬אך אלו שולבו בתוך השירותים הכללים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גישת ההכלה‪-‬שילוב של האוכלוסייה המוגבלת בתוך החברה הנורמטיבית=שילוב מלא‪ ,‬ובנוסף נדרש לספק להם תמיכה מיוחדת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גישת העיצוב האוניברסאלי‪-‬משאבים נגישים לאנשים עם מוגבלויות‪ ,‬עיצוב הסביבה בכדי שתהא מתאימה לכל אדם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ישנם מספר דגמי מערכות המשקפים את יחסי הגומלין המתקיימים בין המוגבלות לבין העבודה ומערכת הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫א‪      .‬דגם השוק‪-‬יכולת של אדם עם מוגבלות היא נחותה ולכן לא יוכל להשתלב בשוק העבודה או שישתלב בתנאים נחותים‪ ,‬לכן הפתרון‬
‫בדגם זה הוא באמצעות קצבאות נכות‪.‬‬
‫ב‪      .‬דגם ההשתלבות‪-‬הקושי להשתלב בעבודה משליך גם על היכולת להשתלב בחברה ולכן מחייב את מערכת הביטחון הסוציאלי להיות‬
‫אקטיבית ע"י חקיקת חוקים ובנוסך ע"י אפשרות גישה למקומות ולהחלטות וכו'‪.‬‬
‫ג‪        .‬דגם חופש הבחירה‪-‬בידי אדם עם מוגבלות הבחירה לקבוע איזה מסלול הוא אפשרי מבחינתו להבטחת קיומו בכבוד‪ ,‬האם באמצעות‬
‫קצבאות או שיעדיף להשתלב בשוק העבודה‪.‬‬
‫חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות [‪ ]YUN1‬מעצב את מערכת הביטחון הסוציאלי של אנשים עם מוגבלות בדגם ההשתלבות‪ .‬לתכלית‬
‫זו מטיל החוק חובות עשייה כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו להשתלב בחברה ובעבודה‪ .‬המחוקק מעמיד שלושה כלים שבאמצעותם אפשר‬
‫לספק מענה הולם לצרכים המיוחדים של האנשים עם מוגבלות‪ .‬קיומם של כלים אלה נדרש כדי לאפשר את השתלבותם כאמור‪ .‬שלושת‬
‫הכלים מנויים להלן‪ ]YUN2[:‬‬
‫חובת ייצוג הולם‪-‬מעסיקים במגזר הפרטי המעסיקים למעלה מ‪ 25-‬עובדים‪ ,‬מחויבים להעסיק אחוז מסוים של אנשים עם‬ ‫‪.1‬‬
‫מוגבלויות‪.‬‬
‫חובה לבצע התאמות במקום העבודה‪-‬פתרונות מעשים שיאפשרו שילוב וקליטה של אנשים עם מוגבלויות‪( .‬גישה פיזית וכן רכישת‬ ‫‪.2‬‬
‫ציוד מיוחד)‪.‬‬
‫מנגנון השגת שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות‪-‬חובה אקטיבית על הרשויות הפועלות בתחום זה לפעול לשילובם של אנשים עם‬ ‫‪.3‬‬
‫מוגבלויות במקומות עבודה רגילים‪ .‬שר התעסוקה מחויב למכלול פעולות מכוח החוק להשלמת החסר בתחום זה ולריפוי הפגמים‬
‫והכשלים שבמצב הקיים‪.‬‬
‫התייחסות לכתבה‪:‬‬
‫המתואר בכתבה אינו עולה בקנה אחד עם המטרות המוצהרות בחוק‪ ,‬וכן אינו תואם את הכלים שפורטו בחוק האמורים לפעול‬ ‫‪.1‬‬
‫ולהקל על השתלבות אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה‪.‬‬
‫מנכ"ל המשקם‪ ,‬ליאור שטרסברג טוען כי הסיבה העיקרית לאי שילובם של עובדים אלו‪  ‬נובעת מהתעלמות המדינה מיישומו של‬ ‫‪.2‬‬
‫החוק והטמעתו בחברה‪-‬אשמה זו מונפת ישירות לשר התעסוקה שעליו מוטלת אחריות זו‪.‬‬
‫בנוסף מאשים מנכ"ל חברת המשקם כי כלי מס' ‪ 1‬שפורט לעיל ג"כ אינו מיושם בפועל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הנתונים שפורסמו ע"י נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות המציבה את ישראל בתחתית רשימת יחס ההכנסה של אנשים עם‬ ‫‪.4‬‬
‫מוגבלות במדינות המתפתחות‪.‬‬
‫החוק מצדד בגישת דגם ההשתלבות‪ ,‬בכך שעל המדינה להיות אקטיבית כדי למנוע את הדרתם של אנשים אלו גם מהחברה‪ ,‬בפועל‬ ‫‪.5‬‬
‫נראה כי המדינה לא עושה די בתחום זה‪ ,‬לפי המתואר בכתבה כי רק לשליש מהאנשים עם מוגבלות חמורה ולמחצית מהאנשים עם‬
‫מוגבלות מתונה יש הכנסה מעבודה‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לומר כי כפי המפורט בסעיף ‪ ,1‬המתואר בכתבה אינו עולה בקנה אחד עם מטרותיו המוצהרות של החוק וכן עם השינויים‬
‫בהתייחסות לקבוצת האנשים עם מוגבלויות כפי שפורט‪.‬‬
‫הערת מנחה‪ :‬הכל טוב ויפה‪ ,‬רצוי היה ליצור מכל החומרים לעיל‪  ‬דיון קוהרנטי הדן בסוגיית השתלבותם של אנשים בעלי מוגבלויות‬
‫בשוק העבודה ובהגנה שמערכת הב‪.‬ס מחוייבת עליה‪.‬‬

‫פרק ‪- 20‬נכות כללית ‪ -‬עמ' ‪ – 225‬כרך ג'‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫פרק ‪ -21‬נכות כתוצאה מתאונת עבודה‪ -‬פרק ה בחוק ביטוח לאומי התשנ"ה ‪ 1995‬עמ' ‪319‬‬

‫תאונות עבודה‬
‫מבוא‬ ‫‪.1‬‬
‫קבוצת המבוטחים‬ ‫‪.2‬‬
‫מהות הביטוח‬ ‫‪.3‬‬
‫מחלות מקצוע‬ ‫‪.4‬‬
‫תאונות עבודה‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬אירוע תאונתי‬
‫ב‪ .‬קשר סיבתי = קש"ס‬
‫ג‪ .‬חבלה‬
‫ד‪ .‬דמי גמלה‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫חוק הביטוח לאומי בשנת ‪ 53‬קבע הסדרת הנושא של ביטוח תאונות עבודה תחילה רק לשכירים ומאוחר יותר הוא קבע הגנה גם‬
‫לעצמאים‪.‬‬
‫ישנם הסדרים רבים בחוק שבאים להגן על העובד מלכתחילה לא אחרי שקראה כבר התאונה‪.‬יש פקודת בטיחות בעבודה משנת ‪70‬‬
‫שמסדירה וקובעת באילו אמצעים צריך המעביד לנקוט על מנת למזער את ההסתברות שיתממש סיכון בין אם זה תאונת עבודה או‬
‫מחלה מקצועית‪ .‬כל הנושא של ביטוח מפני תאונות עבודה הוסדר בתחום של דיני נזיקין‪ ,‬ורק מאוחר יותר בשנות ה‪ 70‬זה נכנס‬
‫למסגרת ביטוח לאומי ונותק מדיני נזיקין‪.‬‬
‫‪ .2‬קבוצת מבוטחים בתאונות עבודה‬
‫עובד שהוא שכיר או עצמאי שמשלם ביטוח לאומי‬
‫במישור הפרסונאלי ‪ -‬עובדים זרים מבוטחים גם (בניגוד לשאר הביטוחים שהם לא מבוטחים כי זה תלוי תושבות)‪ .‬עקרת בית לא‬
‫מבוטחת מפני תאונות עבודה (*עובדים זרים מבוטחים רק בתאונות עבודה‪ ,‬מערך לידה‪ ,‬מערך אשפוז)‬
‫במישור הטריטוריאלי ‪ -‬תושב ישראל ועובד בחו"ל יוכל להיות מבוטח מפני תאונות עבודה ולו בלבד שחוזה העבודה בינו לבין‬
‫המעביד נקשר ונחתם בישראל‬
‫אם מדובר במדינה שלא מעניקה ביטוח מפני תאונות עבודה אז הוא יקבל את זה בארץ כשהוא יחזור‪.‬‬
‫‪ .3‬מהות הביטוח‪ -‬מפני מה הוא בא לבטח אותנו?‬
‫הביטוח של תאונות עבודה בא לבטח את העובד מפני תאונות עבודה וגם ממחלות מקצועיות זה מחלות שנגרמו לעובד בעקבות העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬מחלות מקצוע תנאים מצטברים‪:‬‬
‫כדי שעובד יוכר בבית דין לעבודה כמי שחלה במחלה מקצועית הוא צריך להיות חולה במחלה שמוכרת במסגרת התקנות של‬ ‫‪‬‬
‫ביטוח לאומי‪ ,‬מדובר ברשימה סגורה אדם לא יכול לטעון שהוא חלה במחלה ‪ x‬אם הוא לא הוכרה ככזו במסגרת התקנות‪.‬‬
‫בזמן שהעובד חלה במחלה המחלה כבר אמורה להיות כבר אז מוכרת בתקנות כמחלה מקצועית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם הוא חלה ורק אח"כ זה מוכר זה לא מספיק טוב כי המעביד צריך "להתכונן" על מנת להגן על העובד‪ .‬למעט אם יש חשיפה‬
‫לחומרים מסוכנים‪ ,‬המעביד אם יודע שקיים סכנה לחשיפה לחומרים המסוכנים הוא צריך להגן על העובד מפני החומרים כדי‬
‫למנוע מחלות‪ ....‬אם זה לא מוכר ברשימת המחלות המעביד לא יודע שצריך לדאוג להגנה‪.‬‬
‫יש צורך בקשר סיבתי בין המחלה לבין העבודה (קש"ס)‪ .‬יש לנו חזקה משפטית שאומרת שאדם שחלה במחלה בזמן העבודה או‬ ‫‪‬‬
‫עד שנה מיום שהפסיק לעבוד‪ ,‬אם כך הוא הדבר חזקה על המחלה שהיא נגרמה כתוצאה מהעבודה‪.‬‬
‫‪ .5‬תאונות עבודה‬
‫כל מי שלא מצליח להיכנס דרך מחלת מקצוע (כי זו רשימה סגורה) נכנסים דרך תאונות עבודה‬
‫"מי שלא מצליח להיכנס דרך הדלת נכנס דרך החלון‪"...‬‬
‫כדי להכיר בתאונת עבודה נדרשים למספר תנאים מצטברים שהפסיקה גזרה מהחוק‪:‬‬
‫א‪ .‬שיהיה אירוע תאונתי‬
‫ב‪ .‬חבלה‬
‫ג‪ .‬קשר סיבתי (קש"ס)‬

‫אירוע תאונתי‪ -‬אירוע שקרה באופן פתאומי ‪ ,‬התקנתי מזגן ונפלתי מהחלון‪ ...‬אירוע עובדתי פיזי שמתרחש במקום העבודה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יש אירועים שקרו כתוצאה ממספר אירועים קטנים שכל אחד בפני עצמו לא היה אירוע של תאונה אבל בגלל הכמות ריבוי‬
‫האירועים שהצטברו אחד אל השני הם מהווים אירוע תאונתי ‪.‬למשל אני סבל מספר הפעמים הרבים שהתכופפתי גרמו לי למשל‬
‫לפריצת דיסק‪.‬‬
‫הפסיקה הבחינה בין שורה של פגיעות זעירות ומצטברות לבין תחלואה הדרגתית אם אנו עובדים בלחץ וזה גורם לי להתקף לב‪,‬‬
‫(הלחץ המצטבר של העבודה) זה לא יוכר בתאונת עבודה כי אין לי שורה של פגיעות מצטברות שגרמו לי להתקף לב‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫בפגיעות מצטברות אני יכול לראות שבכל אירוע יש מאפיין של תאונת עבודה‪ ,‬בהתקפת לב לא ניתן לראות אפיון בכל "לחץ"‬
‫אפיון של תאונת עבודה‬

‫הדרישות להוכיח שמדובר בפגיעות מצטברות‪:‬‬

‫לכל אירוע יהיה אפיון של תאונת עבודה‬ ‫‪)1‬‬
‫חוות דעת מקצועית שתסביר שמדובר בפגיעות מצטברות‪ .‬לדוגמא קלדנית שמשתמשת כל פעם עם עכבר וזה גרם לה לדלקת‪,‬‬ ‫‪)2‬‬
‫כל לחיצה על העכבר היא תאונה קטנה‪ ,‬וכל התאונות יחד גרמו לה לחבלה לכן זה מוכר כתאונת עבודה‬
‫קשר סיבתי‪:‬‬ ‫‪)3‬‬
‫*** אירועים שלא הוכרו לא כאירועים פתאומיים ולא כשורת פגיעות מצטברות כמו לחץ נפשי כתוצאה מעבודה זה נכנס‬
‫לאירועים חריגים שזה מחלות שנגרמו כתוצאה מאירוע חריג‪ .‬למשל נהג שנוסע כל היום בכביש פתאום מישהו חתך אותו‬
‫והוא קיבל התקף לב זה משהו שנגרם במסגרת עבודתו זה יוכר כתאונת עבודה במסגרת של אירוע חריג בעבודה‪.‬‬
‫דוגמאות לאירועים חריגים‪ :‬כאבי גב קשים‪ ,‬התקפי לב‬
‫הערות‬
‫** תחלואה הדרגתית לא מוכרת כאירוע תאונתי ופגיעות מצטברות כן מוכר‪.‬‬
‫כאבי גב מוגדר כאירוע חריג קשה להגיד אם זה נגרם כתוצאה מתאונות קטנות‪.‬‬

‫מבחנים לקשר סיבתי (קש"ס)‬ ‫ב‪.‬‬

‫נבדוק האם התאונה נגרמה בזמן העבודה ודרישה שנייה האם התאונה נגרמה בעקבות העבודה‪,‬‬
‫יש שורה של מבחנים שנקבעה בפסיקה ‪:‬לבדוק האם מדובר בקש"ס‬
‫מבחן אלמלא = (אם לא) אם לא היה העובד בעבודתו הייתה נגרמת לו התאונה‬ ‫‪)1‬‬
‫‪ .2‬מבחן החזקה‪ -‬חזקה על העובד שאם נפגע בזמן עבודתו הטענה שזה בגלל העבודה (אם המעביד רוצה להוכיח אחרת נטל‬ ‫‪)2‬‬
‫ההוכחה עליו)‬
‫חזקות שנקבעו בחוק כמקרים שמתקיימת לגביהם מקרה קש"ס‪:‬‬
‫א) תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה הטענה שזו תאונת עבודה מתקיים קש"ס‬
‫ב) ‪.2‬תאונות שנגרמו כתוצאה מעשיה להצלת גוף או רכוש למשל הצלתי את חברי מאש בוערת‬
‫ג) תאונה שאירעה בפעילות ארגונית (יום כיף ‪,‬יום השתלמות‪,‬בחינות מקצועיות)‬
‫ד) תאונה שאירעה במקום בו סועדים העובדים (קפיטריה‪,‬חדר אוכל)‬

‫*מה קורה שיש אדם שחווה תאונה שקרתה מ‪ 2-‬גורמים בגלל העבודה שלו והגורם השני כתוצאה מרגישות שיש לאותו אדם‬
‫(גולגולת דקה) האם למשל שודד ששדד זקנה והיא חטפה התקף לב האם אפשר להאשים אותו ברצח כי היא כביכול מתה בגלל‬
‫הרגישות שלה‪...‬‬
‫דוגמא מהפסיקה עובד שהוא נהג סובל ממחלת לב חטף פעם התקפת לב‪ ,‬חטף התקפת לב באמצע עבודה בגלל שמישהו "חתך"‬
‫אותו‪ .‬המוסד לביטוח לאומי טוען שזה בגלל שיש לו בעיות בלב ולא בגלל העבודה‪.‬‬
‫הפסיקה קבעה שכשיש שילוב גם של גולגולת דקה וגם של פגיעה בעבודה‪ ,‬שכל עוד הגורם של העבודה הוא לא פחות מהגורם‬
‫האישי של האדם‪.‬‬
‫כל עוד העבודה של העובד אחראית לתאונה לא פחות מזה שהוא אדם רגיש אז יכירו בזה כתאונת עבודה‪.‬‬

‫הדרישה השלישית היא דרישת חבלה‪ -‬יש צורך שהאדם יפגע פיזית לא מספיק שרק יחווה תאונה אלא שתהיה לו חבלה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בהנחה שאירוע מסוים הוכר כתאונת עבודה הוכח שמדובר באירוע תאונתי ‪,‬שיש קשר סיבתי ויש חבלה איך קובעים גמלה של‬
‫האדם?‬
‫יש ‪ 3‬שלבים שקובעים את הגמלה‪:‬‬
‫הגמלה נקבעת כגמלה זמנית על בסיס אובדן כושר ההשתכרות של האדם‪ .‬פרק זמן של עד ‪ 13‬שבועות מהיום שהאדם‬ ‫‪)1‬‬
‫נפגע‪,‬קובעים גמלה זמנית אך ורק בהתבסס על אובדן כושר השתכרות‬
‫בודקים גם אם יש נכות מסוימת ואז קובעים גמלה שמבוססת גם על הליקוי הרפואי‪,‬שנגרם לו וגם על אובדן כושר‬ ‫‪)2‬‬
‫ההשתכרות זה גם גמלה זמנית‪.‬‬
‫שלב שבו קובעים את ‪ %‬הנכות הקבועים של האדם בהנחה שמדובר בתאונה קשה אם יקבעו לאדם ‪ 5%‬ומעלה הוא‬ ‫‪)3‬‬
‫יהיה זכאי לגמלה וקצבה חודשית שמבוססת על אחוזי הנכות שלו ולהחזר הוצאות‪.‬‬
‫בהנחה שמדובר בלמעלה מ ‪ 10%‬נכות והוא לא יכול לחזור לעבוד בעיסוק שלפני התאונה‪ ,‬יממן לו המוסד לביטוח לאומי‬
‫גם הסבה מקצועית‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫שאלה ‪ 3‬ממן ‪ – 15‬האם יוכר יוסף כנפגע תאונת עבודה מהן זכויותיו הסוציאליות‬

‫תאונת עבודה‪ :‬מוגדרת בחוק לגבי עובד שכיר כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ואשר‬
‫גרמה לחבלה‪ ,‬ולגבי עובד עצמאי כתאונה שאירעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו ואשר גרמה לחבלה‪.‬‬

‫מחלת מקצוע‪ :‬מוגדרת בחוק כמחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות בסעיף ‪ 85‬והמבוטח חלה בה בהיותה קבועה כמחלת‬
‫מקצוע‪ ,‬עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו‪ ,‬ובעובד עצמאי עקב עיסוקו במשלח ידו‪.‬‬

‫בשאלה זו אנו דנים האם ובאלו תנאים יש להכיר בדלקת כרונית במפרק כף היד שהופיעה במהלך עבודתו הרגילה של העובד ועל‬
‫רקע רגישות יתר מולדת במפרק כף היד‪ ,‬כתאונת עבודה מכוח חוק הביטוח הלאומי נוסח משולב התשנ"ה ‪.1995‬‬
‫תאונת עבודה מורכבת מ‪ 3-‬יסודות מצטברים (המבחן המשולש)‪:‬‬

‫אירוע תאונתי‪ ,‬מאמץ מיוחד‪ ,‬פגיעות זעירות מצטברות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫קשר סיבתי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חבלה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫המחוקק השאיר את הגדרות 'תאונת עבודה' בצורה רחבה מאד כדי לאפשר מקום לבית המשפט להתערב (בניגוד למחלות מקצוע‬
‫שבזה יש רשימה ברורה מאד)‪.‬‬

‫בפס"ד כרם ‪ ,‬ביה"ד לעבודה נוכח כי בשל ההתייחסות לתאונה במשמעות המסורתית מצד אחד‪ ,‬והרשימה הסגורה של מחלות‬
‫המקצוע מצד אחר‪ ,‬נוצר מצב שמטרתו של חוק הביטוח הלאומי בכל הנוגע להגנה מפני פגיעה בעבודה עשויה להיות מסוכלת‪.‬‬
‫היה צורך למלא חלל ריק שנוצר בעקבות שתי ההגדרות האמורות של המושגים הכלולים בהגדרת המושג פגיעה בעבודה‪.‬‬
‫העובדה שהתפתחו מחלות מקצוע עקב העבודה והמחוקק לא כלל אותן ברשימת מחלות המקצוע חייבה את בית הדין למצוא‬
‫פיתרון לכיוסי הביטוחי של אנשים שלקו במחלות אלה‪ .‬הפתרון נמצא בהכרה שמצב נוסף שבהתקיימו יוכר שהייתה תאונת‬
‫עבודה‪.‬‬

‫אימוץ תורת הפגיעות הזעירות והמצטברות‪ :‬לפי תורה זו‪ ,‬תאונה יכולה להשתקף לא רק בפגיעה חד פעמית מאותרת בזמן‬
‫ובמקום‪ ,‬אלא גם בצירוף של פגיעות זעירות שכל אחת מהן היא בעלת אופי תאונתי ואפשר לאתרה בזמן ובשטח‪ ,‬ושהצטברותן‬
‫גורמת לפגיעה‪ .‬כל אחת מפגיעות זעירות אלה כשלעצמה היא מעין תאונה בזעיר אנפין‪ .‬התוצאה של כלל הפגיעות מצטברת כדי‬
‫הפגיעה שממנה סובל המבוטח‪.‬‬
‫ביה"ד לעבודה הציב מספר תנאים לצורך הוכחתה של מיקרו טראומה על מנת שזו תבוא בהגדרה של "תאונת עבודה"‪:‬‬

‫על התובע להוכיח כי מדובר במספר פגיעות זעירות שכל אחת מהן היא תאונה במובנה הרגיל של המילה‪ .‬דהיינו יש‬ ‫‪.1‬‬
‫להוכיח קיומם של אירועים פתאומיים על פני רצף זמן‪.‬‬
‫יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנתנו אותותיהן בעובד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין העבודה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בפס"ד יוסף עובדיה [‪  ]YUN4‬דן השופט סטיב אדלר בעניינו של מר עובדיה אשר ביקש להכיר במחלת גב כתאונת עבודה על רק‬
‫נחלת גב קיימת‪.‬‬

‫בפס"ד בית המשפט דן ביישום תורת המיקרו טראומה לגבי מחלת גב‪ ,‬ובהכרעת הדין השופט סטיב אדלר מציין‪:‬‬

‫" אשר למיקרו טראומה כהחמרת המצב‪ ,‬יש בכך סתירה פנימית‪ .‬מיקרו טראומה היא תורת משפט הנוגעת להתפתחות מחלה‬
‫משך זמן רב כתוצאה מפגיעות זעירות וחוזרות‪ .‬מחלות‪ ,‬כמו מחלת לב או גב‪ ,‬מתפתחות משך הזמן באופן טבעי וכתוצאה‬
‫מגורמים שונים‪ .‬כיצד ניתן להגדיר האצת התפתחות מחלות אלה ובייחוד להצביע על גורם אחד האחראי לכך? המשיב הרים‬
‫משאות משך כ‪  -17‬שנים‪ ,‬ומה השתנה בחודשים או בשנה שלפני הופעת פריצת הדיסק שניתן לקשור לעבודתו?‬

‫יתרה מזו‪ ,‬החמרה של מחלה קיימת היא הרעת מצב קיים‪ .‬שינוי כזה לרעה קורה בבת אחת כאשר הוא נגרם על‪-‬ידי אירוע‬
‫בעבודה‪ .‬יש הבדל בין הרעת מצב רפואי לבין התפתחות מחלה‪ :‬הראשון מתרחש בבת אחת ואילו השני במשך זמן"‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫השופטת ברק מקבלת את מסקנתו הסופית של הנשיא אולם טוענת כי במקרים מסוימים ניתן להחיל את תורת המיקרו טראומה‬
‫גם במחלות גב‪.‬‬

‫אשר לעניינו‪ :‬כדי לדון בשיקולים האם יש להחיל במקרה זה את תורת המיקרו טראומה יש לקבל את מכלול הנסיבות אשר אינן‬
‫מפורטות בשאלה‪.‬‬

‫לאור כך שלתובע יש רגישות יתר מולדת נראה כי בית הדין במקרים כאלו אינו נוטה לאשר אותן כתאונות עבודה מכיוון שלא‬
‫ניתן להצביע בצורה ברורה על קשר סיבתי‪.‬‬

‫במידה ותביעתו תאושר זכויותיו הסוציאליות הן‪:‬קבלת דמי פגיעה לפי‪  ‬שלב קביעת דרגת הנכות (ולפי תנאים מסוימים)‪ ,‬נכי‬
‫עבודה זכאים להחזר הוצאות וכו'‪ ,‬באם הנכות גבוהה מ‪ 10%-‬זכאים לקבלת שיקום מקצועי‪ ,‬בתנאים מסוימים יש זכאות גם‬
‫לקצבת תלויים‪.‬‬

‫קביעת דמי פגיעה‪/‬נכות נעשית על פני ‪ 3‬שלבים‪ ...‬הערת מנחה‬

‫בטחון סוציאלי‬
‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬
‫ענפי הביטוח(‪)21-8‬‬ ‫משפטי(‪)7-6‬‬ ‫מבוא (‪)1-5‬‬
‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫הגדרה של בטחון סוציאלי‬
‫אבטלה‬ ‫משפחה‬ ‫זכות יסוד‬ ‫זכות אדם‬ ‫הגדרה תלויה‬
‫ובטחון סוצי‬ ‫ובטחון סוציאלי‬ ‫(ישראלי)‬ ‫(בינלאומי)‬ ‫מתכלית‪+‬אמצעים‬
‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫התפתחות‬
‫דמי הבטחת‬ ‫גידול‬ ‫הריון‬ ‫מקורות( למידה עצמית‬
‫אבטלה הכנסה‬ ‫ולידה ילדים‬ ‫פרק ‪ 3 5‬עמודים)‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫קצבאות היעדרות הורים‬
‫בשל מחלת ילד‬
‫(למידה עצמית)‬

‫זקנה ובטחון סוציאלי‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫זכאות‬ ‫גיל פרישה‬
‫↓‬ ‫↓‬
‫קצבת הסדרי‬
‫פנסיה‬ ‫זקנה‬

‫נכות ובטחון סוציאלי‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫תאונות עבודה‬ ‫נכות מולדת‬
‫פרק ‪21‬‬ ‫לא למבחן‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫מושגים לבחינה‬

‫פרק ‪ :1‬הגדרה‬
‫הגדרת הבטחון הסוציאלי ‪ -‬אין הגדרה אחת אוניברסאלית שהיא חדה וברורה למושג בטחון סוציאלי‪ ,‬ניתן ללמוד את יסודות‬ ‫‪.1‬‬
‫ההגדרה כאשר בוחנים את המציאות הלכה למעשה‪ ,‬או באמצעות השוואת שיטות הביטחון הסוציאלי שבהן הוא מובטח במישור‬
‫המדינתי והבינלאומי‪ .‬המכנה המשותף שיאותר ישקף את הליבה של הביטחון הסוציאלי שיסודות ההגדרה של המושג האוניברסאלי‬
‫אמורים לבטא למעשה‪.‬‬
‫המכנה המשותף לתיאור המושג הביטחון הסוציאלי הוא בשני יסודות‪:‬‬
‫יסוד התכלית‪ -‬הקובע את תכליתו של הביטחון הסוציאלי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬יסוד האמצעים ‪ -‬הקובע את טיבם של האמצעים המשמשים ליישום תכליתו של הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫שני יסודות אלו משלימים זה את זה‪ ,‬שכן‪ ,‬האמצעים שיש לנקוט הם פועל יוצא מתכליתו של הביטחון הסוציאלי‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראשית יש‬
‫להבהיר איזו תכנית נחשבת לתכלית הביטחון הסוציאלי שמן הראוי לנקוט אמצעים להגשמתה‪ ,‬תכלית זו ניתן לראות באמצעות איתור‬
‫המכנה המשותף שמאפיין את תכליתם של השיטות וההסדרים המקנים ביטחון סוציאלי הנהוגים במישור המדינתי הבינלאומי או העל‬
‫מדינתי‪ ,‬ההגדרה של ביטחון סוציאלי תסתמך על תפיסות פילוסופיות המספקות בסיס אידיאולוגי לקביעת התכלית העיונית האמורה‬
‫ותומכות בה‪ .‬שנית‪ ,‬מהם האמצעים שיש לנקוט ע"מ לממש תכלית זו‪ ,‬והיכן עובר הקו התוחם אמצעים אלה מבחינה מהותית‪,‬‬
‫גיאוגרפית ופרסונאלית‪ ,‬יסוד זה עוסק באמצעים שיש להפעיל כדי לממש את תכלית הביטחון הסוציאלי וזאת ניתן לראות ע"י מציאת‬
‫מכנה משותף המאפיין את האמצעים הננקטים בשיטות ובהסדרים השונים של הביטחון הסוציאלי הנוהגים במישור המדינתי‪ ,‬הבינ"ל‬
‫והעל מדינתי‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬תכלית הביטחון הסוציאלי‬
‫עיקרי תוכנית בוורידג‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תוכנית בווירדג‪ ,‬שפורסמה באנגליה ב ‪ ,1942‬באמצע מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שמה לה ליעד להביא לחיסול המחסור (‪Abolition of‬‬
‫‪ ) Want‬בתקופה שלאחר המלחמה (סעיף ‪ 14‬של הדו"ח)‪.‬‬
‫המטרה האסטרטגית של התוכנית הייתה ליצור מערכת מקיפה של ביטחון סוציאלי‪ ,‬שתבטיח לכל אדם רמת מינימום של הכנסה‪ .‬רמת‬
‫המינימום נועדה להיות מספיקה לקיום‪ ,‬אך לשמש בתור רצפה בלבד‪ ,‬שאף אחד לא ייפול מתחתיה‪ .‬על הרצפה הזו‪ ,‬יוכל כל אחד‬
‫להוסיף לעצמו הכנסה מעבודה‪ ,‬או חסכון‪ .‬האתגר של חיסול העוני‪ ,‬באמצעות המכשיר האוניברסאלי של ביטוח סוציאלי ‪ -‬היה‬
‫רדיקלי‪.‬‬
‫היעד השני של התוכנית היה שבנוסף לחופש ממחסור‪ ,‬אנגליה תבנה מדיניות חברתית מקיפה לקידום חברתי‪ ,‬שתכלול גם מאבק‬
‫ב"ענקים" הבאים‪ :‬חולי‪,‬בערות‪ ;,‬עוני‪ ,‬ואבטלה‪.‬‬
‫הגשמת התוכנית נועדה להתבצע באמצעות תשלומי דמי ביטוח‪ ,‬ולא באמצעות שירותים‪ .‬התפיסה של ברווידג' הייתה שיש לשמור‬
‫על החופש האישי של האזרח‪ ,‬ויכולת הבחירה שלו‪.‬‬
‫הרעיון החדשני העיקרי של התוכנית היה רעיון האוניברסאליות‪ ,‬שבא לידי ביטוי בהכללת כל האוכלוסייה בתוכנית הביטחון‬
‫הסוציאלי‪ ,‬ללא הבדל מעמד‪ ,‬הכנסה‪ ,‬וללא כל מבחן הכנסה‪ .‬המטרה הייתה להימלט מהניסיון העגום של התניית הגמלאות במבחני‬
‫הכנסה פוגעים‪ ,‬שהיו שנואים בקרב קבוצות אוכלוסיה רחבות‪ .‬המחויבות לאוניברסאליות‪ ,‬הפכה לסמל של התוכנית‪.‬‬
‫בתוך הוועדה הייתה מחלוקת כיצד להגדיר ולקבוע את המינימום הדרוש לקיום; איך לחשב בו את הדיור‪ ,‬האם לאחד את תשלומי‬
‫הביטוח‪ ,‬סוגי הפיצויים לנפגעי עבודה‪ ,‬מעמד הנשים ועוד‪ .‬כן הושם דגש על העלות הכלכלית‪.‬‬
‫יסודות נוספים בתוכנית היו העיקרון של תשלום דמי ביטוח אחידים לכל וגמלאות אחידות וחלוקת העובדים לשלוש קבוצות של‬
‫מבוטחים‪ :‬שכירים‪ ,‬עצמאיים ושונות‪.‬‬

‫נתונים מרכזיים על העני בישראל‪ -‬פרק ‪ 2‬עמ' ‪.42-43‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הפרשנות הצרה מול הרחבה‪ -‬למונח "ביטחון סוציאלי" שתי פרשנויות‪ ,‬צרה ורחבה‪ .‬שתי הפרשנויות‬ ‫‪.4‬‬
‫מהוות עולם ערכים ותפיסות מוסריות שונות‪ .‬למעשה‪ ,‬יישומה של פרשנות אחת ולא אחרת ניכר במדיניות‬
‫החברתית ויש בכוחה אף להצביע על התרבות הפוליטית והחברתית באותה מדינה‪.‬‬
‫הפרשנות הצרה‪ -‬אומרת שתכלית ה ביטחון הסוציאלי הוא לשמר ולהגן על קיומו האנוש בכבוד של האדם‪ ,‬קרי קיום בכבוד כלכלי‪,‬‬
‫וחברתי‪ ,‬פרשנות זו מתמקדת באופי הסיבתי (מדוע או מה הסיבה שאדם מחטט בפחי זבל) מבחינת הפרשנות המדינה לא אחראית‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫ליותר מזה‪ ,‬ועם זה בלבד המדינה מתמודדת‪ .‬הפרשנות הצרה מדברת על קיום בכבוד אנושי לפיכך מספקים קצבאות לילדים‪ ,‬נשים‬
‫וקשישים‪.‬‬
‫הפרשנות המרחיבה‪ -‬אין להסתפק רק בכבוד אנושי‪ ,‬אנו רוצים להאמין שלכל אדם הזכות בחברה לפתח עצמו‪ ,‬לממש ולהגשים‬
‫עצמו‪ ,‬אנו יצורים חברתיים המעוניינים שכל אחד ישתתף בחברה‪ ,‬וזאת ע"י סיוע לאנשים‪ ,‬פרשנות זו מדברת גם על השכלה‬
‫גבוהה‪-‬חינוך‪ ,‬המדינה לא רק אמונה על קיום בסיסי אלא המטרה שאנשים יוכלו להגיע למשהו‪ ,‬שיהיו אזרחים טובים וכו'‪.‬לפיכך‬
‫האופי של פרשנות זו הוא יעד‪.‬‬
‫שתי הגישות הנ"ל הן בסיסיות להבנת התכלית של הביטחון הסוציאלי‪ ,‬בפועל במציאות רואים את הפרשנות הצרה‪ ,‬את המרחיבה‬
‫כמעט ואין בנמצא‪.‬‬
‫הגדרה של סיכון חברתי‪ ,‬מניעה‪ ,‬הסוגים‪ -‬סיכון חברתי הוא סיטואציה בה יכולתו של פרט להתקיים בכבוד נגרעת עקב חשיפתו‬ ‫‪.5‬‬
‫לנסיבות שונות ‪ -‬משפחתיות‪ ,‬תעסוקתיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬בריאותיות ועוד‪ .‬ההרעה ביכולת להתקיים בכבוד יכולה להתרחש בשל עליה‬
‫בהוצאותיו של הפרט או בשל ירידה בהכנסותיו‪.‬‬
‫שני סיכונים עיקריים איתם מתמודד הביטחון הסוציאלי‪-‬א ‪ .‬סיכונים שמקטינים הכנסה וזאת ממספר סיבות כמו פגיעה פיסית באדם אם‬
‫בעבודה ואם מחוצה לה‪ ,‬הריון‪ ,‬פנסיה‪ ,‬מחלה וכו'‪ .‬בנוסף יכולה להיות סיבה כלכלית כמו אבטלה‪ .‬ב‪ .‬הוצאות שיגדלו משום התרחבות‬
‫המשפחה‪ ,‬נושא בריאותי‪ ,‬כמו הצורך בתרופות‪.‬‬
‫אחת הטענות של אנשי הביטוח הסוציאלי שלא די בשני הסיכונים הנ"ל אלא אנו צריכים להיות רגישים לדינאמיות של המציאות‪ ,‬ולקחת‬
‫אפשרויות שלא באות בחשבון‪ ,‬שכן המציאות עולה על כל דמיון‪ .‬למשל השינויים בשוק העבודה מראשוני לשניוני‪ ,‬מהלכים פמיניסטיים‬
‫שהובילו ליציאת האישה לשוק העבודה‪ ,‬תוחלת החיים שהתארכה ועוד‪.‬‬
‫סוגי הסיכונים‬
‫א‪ .‬סיכונים מעמדיים‪ -‬קרי תלויי מעמד לא חלים על כולנו או לפחות חלים עלינו במינונים שונים‪ ,‬למשל לפועל בניין‪ ,‬סיכוי רב יותר‬
‫שיאבד את כושר עבודתו מנפילה מפיגומים יותר מאשר פקיד בנק‪ ,‬ואם נרצה לבטחו קרוב לודאי שבשוק הפרטי הביטוח יעלה‬
‫יותר‪ ,‬ואם לא יבוטח באופן פרי נצטרך לתת לו תשובה במסגרת הביטוח לאומי‪ .‬דבר נוסף סיכוני מחלה‪ -‬לצעירים הביטוח יעלה‬
‫פחות‪ ,‬ואילו למבוגרים הסיכון למחלות גובר לפיכך ישלמו יותר‪ ,‬סיכונים מעמדיים לא חלים על כולם בצורה שווה‪ ,‬ולכן מקבלים‬
‫ביטוי כספי בשוק הפרטי‪ ,‬לעיתים הביטוי הכספי גבוה ולכן נוותר עליו‪ ,‬ואז נהיה במצב גרוע‪ ,‬אז מערכת הביטחון הסוציאלי צריכה‬
‫להיכנס לתמונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיכונים דמוקרטיים‪ -‬סיכונים שחלים על כולנו בצורה שווה‪ ,‬למשל מלחמה‪ ,‬השפעה שלילית על העסקים לכולם‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכוני מחזור חיים‪ -‬במהלך תקופת חיינו אנו חשופים לסיכונים בצורה לא שווה‪ ,‬ככל שנתבגר כך נגביר סיכוי וסיכון בכל הנוגע‬
‫להשתכרות ומחלות‪ .‬בתוך זה נכללים גם ילדים שנתפסים כאוכלוסיה חלשה ורגישה מבחינת הכנסה‪ ,‬למשל אם אחד ההורים הולך‬
‫לעולמו יש לכך השפעה ישירה על הילדים בהיבט הסוציאלי‪.‬‬
‫ד‪ .‬סיכונים בין דוריים‪ -‬סיכונים שעוברים מדור לדור‪ ,‬לדוגמא מיעוטים‪ -‬השחורים בארה"ב‪ -‬האוכלוסייה הבין דורית קרי אם נולדת‬
‫לאוכלוסיה ה סיכוייך מראש להיות עשיר פחותים‪ ,‬בארץ בני מיעוטים נתונים לסיכונים סוציאליים גדולים יותר מאוכלוסיה‬
‫שמהווה את הרוב‪ .‬ניתן לומר שאם נולדת במקום מסוים‪ ,‬למעמד סוציו אקונומי מסוים קרוב לודאי שסיכוייך הם להישאר באותו‬
‫מקום‪ ,‬כלומר המצב ימשיך מדור לדור‪.‬‬
‫הצידוקים לביטחון סוציאלי‪-‬‬ ‫‪.6‬‬
‫פונה לגישה הסוציאל דמוקרטית‪ -‬מתחבר לליברליזם ‪ ,‬ששם את הפרט במרכז‪ ,‬את הממד האוטונומי‪ ,‬את החירות‪ ,‬השוויון חופש‬ ‫א‪.‬‬
‫הביטוי וכו'‪ .‬אולם כשמבקשים להגשים את חירות הפרט אסור לשכוח שצריך לתת לאדם כלים להגשים זאת‪ ,‬משל אם ניקח את‬
‫חופש הביטוי‪ -‬מה קורה עם זה שקולו לא נשמע‪ ,‬הן מכך שאין לו אמצעים כספיים ולא למד או מתוך סיבה אחרת‪.‬‬
‫זכויות מהדור הראשון‪-‬זכויות פוליטיות כמו הזכות לבחור ולהיבחר‪.‬‬
‫זכויות מהדור השני‪ -‬זכויות אזרחיות‪ ,‬זכות לשוויון‪ ,‬אי פגיעה בקניין‪ ,‬חופש תנועה חופש ביטוי וכו'‪.‬‬
‫זכויות מהדור השלישי‪ -‬זכויות חברתיות‪.‬‬
‫על מנת לממש את שתי הזכויות הראשונות אנו חייבים שיהיו לנו זכויות מהדור השלישי‪.‬‬
‫הליברליזם מדבר על אוטונומיה של הפרט ועל מנת שנוכל להיות אזרחים בעלי זכויות פוליטיות ואזרחיות‪ ,‬אנו חייבים שתינתן לנו‬
‫הזכות החברתית הזכות לקיום בכבוד אנושי‪.‬‬
‫המימד הציבורי של הקניין ("הקניין החדש")‪ -‬בעבר בשנות ה‪ 60-‬לזכויות האדם ניתנה משמעות נגטיבית‪ ,‬כמו זכות הקניין שלא‬ ‫ב‪.‬‬
‫פוגעים בקניינו של אדם‪ ,‬הזכות לחופש ביטוי לא משתיקים אדם‪ ,‬כיום מכירים בכך במימד חיובי‪ ,‬לא רק שלא פוגעים בקניינו של‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫אדם אלא גם צריכים לדאוג לקניינו של האדם‪ .‬למשל כבעלי קניון מוטלות עלינו גם חובות מסוימות (למשל אם נחליט לא להכניס‬
‫צ'רקסים לקניון) גם המדינה היא בעלת חובות ולא יכולה לעשות כרצונה‪ ,‬ומחויבת להגשים את תכלית הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫הצדקה של המדינה כנאמן ציבור‪ -‬התפישה של המדינה כנאמן ציבור היא בעצם מה המדינה עושה בשבילך‪ ,‬למדינה יש חובה והיא‬ ‫ג‪.‬‬
‫אחרית לקיום בכבוד אנושי של כל אחד מאזרחיה‪ ,‬במובן זה המדינה היא נאמן ציבור‪ ,‬אחת התפיסות שנגזרות מכך היא תפיסת‬
‫השותפות‪ ,‬תפיסה סוציאליסטית אנו כולנו ביד מנסים לבנות חברה ואחראים לניהול המדינה‪ ,‬למשל אם נפגעים בעבודה אנו כאן‬
‫בשבילכם‪ ,‬אנו צריכים ליישם את הביטחון הסוציאלי שכן המדינה לא רק גוף שלטוני אלא המדינה נתפסת כנאמן ציבור‪ ,‬המדינה‬
‫קמה למעננו‪.‬‬
‫אחווה והערכה הדדית ‪ -‬אנשים לא מעוניינים לחיות במדינה שבה אנשים שיש להם כסף יכולים להשתמש בשירותים פרטיים‪ ,‬כמו‬ ‫ד‪.‬‬
‫בשר"פ ‪ ,‬אנו רוצים שחלק מעקרונות המדינה יהיו עקרונות של אחווה‪ ,‬הערכה סולידאריות הדדית ועוד‪.‬‬
‫ה‪ .‬צדק חברתי ‪ -‬צדק חלוקתי‪ .‬אחת מהמטרות שלנו לצמצם פערים בין השכבות השונות‪ ,‬לא מדברים רק על שוק של יעילות כלכלית‪,‬‬
‫התפיסה היא של צדק חלוקתי‪ ,‬יש לנו מטרה של מדינת רווחה שתחלק את העוגה‪ ,‬הצדק ברמה אופקית והן אנכית‪ ,‬ברמה האופקית‪-‬‬
‫בין המעמדות מאותו לבל‪ .‬ברמה האנכית‪ -‬בין מי שיש להם לבין מי שאין להם‪.‬‬
‫מושג הצדק החברתי(ע"פ אחד מהמאמרים)‪ -‬תפיסה נוגדת לגישה הליברטיאנית היא הגישה הסוציאל‪-‬ליברלית‪ ,‬שמופיעה בכתביו של‬ ‫‪.7‬‬
‫ג'ון רולס‪ .‬ביסוד עמדתו של רולס עומד הפרט כבעל זכויות המוקנות לו מעצם היותו אדם‪ .‬רולס קובע שני עקרונות של צדק‪ ,‬המתבססים‬
‫על קביעה משותפת של חברי הקהילה בעודם נמצאים במצב תודעתי ניטרלי‪ ,‬מאחורי "מסך של בערות"‪ .‬עקרון הצדק העליון תובע‬
‫חלוקה שווה לחלוטין של החירויות הבסיסיות ושל הזכויות הפוליטיות‪ .‬העקרון השני מתייחס להיבט הכלכלי של ארגון החברה וקובע‪ ,‬כי‬
‫אי שוויון חברתי‪-‬כלכלי מותר במידה והוא לטובת הכל‪ ,‬וכן בתנאי שהוא "קשור לעמדות ולמשרות הפתוחות לכל"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אי השוויון‬
‫הוא תולדה של כישורים ‪ .‬על המערכת ליצור שוויון הזדמנויות‪ ,‬ויתר על כן‪ :‬עליה לפעול למען החלשים ביותר‪ .‬באופן פרקטי‪ ,‬רולס מדבר‬
‫על ‪ : Minimax‬יש לשאוף לחברה שבה המינימום הוא הגדול ביותר‪ .‬רולס שואף לארגון חברתי שיאפשר לפרט להצליח באופן שמנותק‬
‫מהרקע החברתי והכלכלי האישי שלו‪ .‬לאף אדם לא מגיע להיוולד עשיר או עני‪ .‬הסדר החברתי צריך לתמוך בגישה זו ולאפשר הזדמנות‬
‫כלכלית שווה לכל אחד מבני החברה‪.‬‬
‫הגישה שמוצגת על ידי מילטון פרידמן תואמת את תפיסתו של פרידריך פון האייק‪ ,‬היא הגישה הליברטיאנית‪ ,‬הימנית‪ .‬להלן נקודות‬
‫מרכזיות בתפיסתו של האייק‪ -‬והקבלה לדבריו של פרידמן‪:‬‬
‫‪ ‬העדפת האוטונומיה של הפרט על התחום הציבורי‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬כל פעולה של המדינה‪ ,‬ובכלל זה פעולות של מדיניות רווחה‪,‬‬
‫תבחן בחשדנות ותצומצם למינימום ההכרחי‪.‬‬
‫אצל מילטון פרידמן‪ :‬הגבלת תחומו של השלטון; צמצום פעילותו להגנה מפני אויבים מבחוץ ואזרחים מבפנים; דרישה מאזרח‬
‫לתשלום דמי גמולים כלשהם (לדוגמא לקצבאות זקנה) היא פגיעה בחירותו; התנגדות לתמיכה במחירים‪ ,‬קביעת שכר מינימום‪,‬‬
‫מכסים וכדומה‪.‬‬
‫‪ ‬שלוש טענות כנגד חלוקה מחודשת של העושר על ידי מנגנוני המדינה‪( :‬א)אין משמעות למונח צדק בשוק שפועל על ידי פעולות‬
‫אינדיוודואליות בלתי מכוונות‪( .‬ב)ה"סדר הטבעי" בחברה הוא של מוסר אבולוציוני‪ ,‬אין לשנותו על ידי כללים מופשטים שקבע‬
‫האדם‪( .‬ג)טיעון של יעילות‪ :‬החברה והאדם יתקדמו באופן מיטבי ללא התערבות‪.‬‬
‫‪ ‬אצל מילטון פרידמן‪ :‬מעורבות הממשל בענייני רווחה תפגע בקידמה הכלכלית – תביא לקפאון; אין לאלץ אנשים לפעול בניגוד‬
‫לאינטרסים המיידיים שלהם עצמם‪.‬‬
‫‪ ‬יש לבנות חברה המבוססת על שוויון בפני החוק ועל בטחון חוזי מירבי‪.‬‬
‫אצל מילטון פרידמן‪ :‬תפקיד השלטון – שמירה על חוק וסדר‪ ,‬אכיפת חוזים פרטיים‪ ,‬לספק התנאים שמאפשרים תחרות‬
‫חופשית;‬
‫‪ ‬רווחה‪ :‬רשת בטחון סוציאלית המספקת מינימום כלכלי בסיסי על ידי תשלומי העברה לחלשים ביותר ("מדינת רווחה שולית")‪.‬‬
‫המדינה אינה מתערבת בשוק‪.‬‬
‫‪ ‬אצל מילטון פרידמן‪ :‬מקבל רמה מסויימת‪ ,‬נמוכה‪ ,‬של עזרה לעניים; אך בתנאי שיש בה מינימום של מעורבות ועיוות של השוק‪.‬‬
‫‪ ‬פעולה כזו תקדם יציבות פוליטית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כל מדובר בסיוע חירום בלבד‪ ,‬זוהי אפילו "חובה מוסרית של הקהילה"‪.‬‬
‫צדק חברתי ע"פ התשובה של עדי ממן ‪11‬‬
‫המאמר של וולפגנג מרקל‪" ,‬צדק חברתי וסוציאל דמוקרטיה בתחילת המאה ה ‪ ,"21‬מפנה‪.)2002( ,32 ,‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫תמצות המאמר‬
‫המאמר הוא מאמר תיאורטי פילוסופי על המושג צדק חברתי‪ .‬מרק טוען שבשנות ה ‪ ,90‬השיח הפוליטי שב לעסוק בהיבט זה‪ .‬הוא‬
‫בוחן את המושג מ ‪ 4‬היבטים (בתרגום‪ ,‬מובאים שניים מהם)‪:‬‬
‫השאלה הנורמטיבית‪ :‬אלו רעיונות מווסתים של צדק חברתי מספקת הפילוסופיה הפוליטית‬ ‫א‪.‬‬
‫היעד הוא למצוא קנה מידה לצדק החלוקתי (‪.)Justitia Distributiva‬‬
‫מרק מסמן שני צירים לדיון‪ :‬האחד‪ ,‬הרצף שבין אינדיבידואליזם לקהילתיות;השני‪ ,‬הרצף שבין תמיכה להתנגדות לחלוקה‬
‫מחדש‪ .‬שני הצירים הללו יוצרים ‪" 4‬ריבועים" (שדות)‪ .‬ההוגה הבולט בכל ציר‪ ,‬ועמדותיו‪ ,‬הם‪:‬‬
‫העמדה הליברטיאנית‪-‬מעדיפים את האוטנומיה של הפרט‪ ,‬ומתנגדים לחלוקה מחדש‪ -‬אוגוסט פון האייק‬ ‫‪)1‬‬
‫החלוקה מחדש הממוסדת של מדינת הרווחה‪ ,‬שנועדה לתקן את תוצאות השוק‪ ,‬אינה עוברת את מבחן הצדק מבחינה לוגית‪,‬‬
‫קוגניטיבית ויעילות‪ .‬ההצהרה שהשוק אינו צודק היא אבסורדית‪ .‬היא מושמעת על ידי שרלטנים‬
‫סוציאליסטים ופוליטיקאים פופיליסטיים‪ .‬השוק והמצוינות‪ ,‬יוצרים "סדר טבעי בחברה"‪ .‬האדם חייב כמה מהצלחותיו‬
‫הגדולות בעבר‪ ,‬לעובדה שהוא לא היה מסוגל לתכנן במודע את החיים החברתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬המדינה צריכה לערוב‬
‫למינימום‪ ,‬כחובה מוסרית‪ ,‬וכמקדם יציבות‪"( .‬מדינת רווחה שולית"‪ ,‬כדגם הצפון אמריקאי)‪.‬‬
‫העמדה הסוציאל ליברלית ‪ -‬מעדיפים את האוטנומיה של הפרט‪ ,‬ואת החלוקה מחדש ‪ -‬ג'ון רולס‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫גם לדעת רולס‪ ,‬ביסוד כל פילוסופיה של חברה צודקת‪ ,‬עומד הפרט‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצדק אינו מעלה אישית‪ ,‬אלא מבנה מוסדי‬
‫של החברה‪ .‬השוק יוצר יעילות בחלוקה‪ ,‬אך הוא עיוור לחלוטין לבעיית אי השוויון בנגישות אליו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לדעת רולס‪ ,‬מערכת הצדק צריכה לספק לכל הפרטים גם חירויות וזכויות פוליטיות וגם מערכת שווה של טובין‬
‫בסיסיים ש"תתקן את "משחק הלוטו השערורייתי של הטבע" ואי השוויון בסיכויים‪ .‬הכלל הנוסף של רולס הוא שאי‬
‫שוויון חברתי כלכלי מותר רק אם הוא "לטובת הכול והוא קשור לעמדות ולמשרות שפתוחות לכול"‪.‬‬
‫העמדה הקומוניטארית ‪ -‬מעדיפים את הקולקטיביזם ואת החלוקה מחדש ‪ -‬מייקל וולצר‪.‬‬ ‫‪)3‬‬
‫הטיעון‪ :‬יש הרבה כללים של חלוקה צודקת‪ ,‬ולכל תחום מתאים כלל אחר‪ :‬בטחון סוציאלי‪ ,‬פנאי‪ ,‬כוח פוליטי וכו'‪ .‬מסיבות‬
‫של צדק חברתי חייבים להיות טובין שחלוקתם אינה תלויה בכסף‪ ,‬כמו בריאות וחנוך‪ .‬אולם‪ ,‬הוא מתנגד שזה יהיה רק על‬
‫ידי המדינה‪ :‬זה צריך להעשות גם על ידי הקהילות‪ ,‬תוך מעורבות המשתתפים‪ ,‬וצדקה‪.‬‬
‫(לגבי הריבוע הרביעי‪ ,‬של קהילתיות ושלילה של חלוקה מחדש‪ ,‬מרקר מוצא בה סתירה פנימית‪ ,‬ואין לה הוגה)‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫משלושת ההוגים‪ ,‬בוחר מרקל את הגישה של רולס ‪ ,‬כמתאימה ביותר לדיון בשיקולי הצדק במדינת רווחה מודרנית‪ ,‬בה נהוגה‬
‫חלוקה מחדש ידידותית‪ .‬הנימוקים‪:‬‬
‫א) העמדת שחרור הפרט במרכז ‪ -‬מתאימה לחברה הפוסט תעשייתית‪.‬‬
‫ב) הקדימות לזכויות הפוליטיות מונעת עריצות‪.‬‬
‫ג) רולס תומך בחלוקה מחדש בממדים ניכרים‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא משלב בצורה הטובה ביותר בין יסודות הליברליזם‪ ,‬לבין‬
‫יסודות הסוציאל דמוקרטיה‪.‬‬
‫השאלה של תיאוריות הפעולה (‪) The Action-theoretical Question‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מרקר קובע חמשה תחומים בהם יש להפעיל את הצדק החלוקתי‪ .‬ובעיקר‪ ,‬לעשות זאת לפי סדר עדיפות ברור‪:‬‬
‫קדימות ראשונה‪ :‬מניעת עוני ‪ -‬אוטונומיה אישית וניצול היכולות האישיות ‪ -‬אפשריים רק מעל לקו העוני‪ .‬זה הבסיס‬ ‫‪)1‬‬
‫לעקרון הצדק הראשוני‪ .‬אולם‪ ,‬זה תנאי הכרחי‪ ,‬אך לא מספיק‪ .‬זה הבסיס לכל ארבעת התחומים האחרים‪.‬‬
‫קדימות שנייה‪ :‬חינוך והכשרה ‪ -‬מוסכם על דעת כל ההוגים‪ :‬לידע יש חשיבות עליונה להיות חברה מפותחת‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫מבחינת החברה‪ ,‬פועל "עקרון החלחול"‪ ,‬שמסייע גם למטה‪ .‬מבחינת הפרט החינוך מעצים את היחיד בקביעותיו‪.‬‬
‫קדימות שלישית‪ :‬היכללות בשוק העבודה (חולשת רולס וולצר‪ -‬העיוורון לסוגיה)‪ .‬האבטלה‪ -‬הדרה מוסרית!! נזקיה‪:‬‬ ‫‪)3‬‬
‫א) הדרה חברתית‪.‬‬
‫ב) איבוד כושרים‪.‬‬
‫ג) סבל פסיכולוגי‪.‬‬
‫ד) תחלואה ותמותה גבוהים‪.‬‬
‫ה) בדידות חברתית‪.‬‬
‫ו) אי שיוויון וקיפוח מגזרי (נשים‪ ,‬עדתי‪ ,‬מיעוטים)‪.‬‬
‫ז) אובדן ערכים חברתיים ואחריות‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫רביעית‪ :‬בטחון סוציאלי והפעלת מדיניות של "מסעד לעבודה" ‪ -‬חיזוק הרכיבים הפעילים (תקציבים לחינוך ‪,‬‬ ‫‪)4‬‬
‫מערכת מיסוי ידידותית לעובד) והורדת יסודות פסיביים של פיצוי לפני ואחרי (אבטלה‪ ,‬לידה)‪ .‬תשלום מלא למי שלא‬
‫כשר לעבוד (נכים‪ ,‬גמלאים‪ ,‬ילדים)‪.‬‬
‫חמישית‪ :‬צמצום פערים בהכנסות ובעושר‪ -‬החשיבות יורדת רק בתנאי ש ‪ 4‬הראשונים מושגים‪ ,‬שפערי ההכנסה‬ ‫‪)5‬‬
‫מובילים להגברת פריון העבודה והתפוקה‪ ,‬וגם המקופחים נהנים מהכנסת משמעותית נוספת‪ .‬לכידות‪.‬‬
‫דיון‬
‫המאמר של מרקר מתמודד עם הבעיות של מדינת הרווחה בימינו וההתקפות עליה‪ .‬הוא עושה זאת בשני אופנים‪:‬‬
‫מחד‪ ,‬ביסוס פילוסופי תיאורטי של הצידוקים למדינת הרווחה‪ .‬מרקר מעדיף לאמץ את הגישה של רולס‪ ,‬שמחד‪ ,‬היא‬
‫אינדיבדואלית‪ ,‬ומאידך‪ ,‬תומכת באופן ניכר בחלוקה מחדש‪ .‬כאמור‪ ,‬לדעתו העמדת שחרור הפרט במרכז ‪ -‬מתאימה לחברה הפוסט‬
‫תעשייתית וכן‪ ,‬מתן הקדימות לזכויות הפוליטיות מונעת עריצות‪ .‬נראה שבכך יש גם סיכוי הולם יותר שהדבר יתאים לרוח‬
‫האינדיבידואלית של המאה ה ‪ , 21‬וכן‪ ,‬יש בכך מענה כנגד הקולקטיביזם שגרם להסתאבות של הסוציאליזם בברה"מ ומדינות‬
‫מזרח אירופה‪.‬‬
‫אופן הניתוח השני של מרקר הוא חשוב וחדשני‪ ,‬בשלושה היבטים‪:‬‬
‫א) הקדימויות ‪ :‬הקדימות הראשונה‪ ,‬של המאבק במחסור ובעוני‪ ,‬מוסכמת על הכל‪ .‬אולם לאחריה‪ ,‬מרקר שם שלוש‬
‫קדימויות‪ ,‬של חינוך‪ ,‬עבודה וחזרה לעבודה‪ ,‬לפני יעד השוויון וצמצום הפערים‪ .‬זו מחלוקת עם הסוציאליזם‪ .‬בנושא‬
‫החינוך ‪ -‬יש להוסיף גם את רעיון הצורך בהשתלמות מתמשכת (‪.)Long life learning‬‬
‫ב) הדגשת חשיבות התעסוקה והעבודה ‪ ,‬והמחירים של האבטלה‪ .‬מחלוקת עם "כלכלת השוק" (יצירת שכבת ה"עוני החדש"‬
‫של המובטלים‪ ,‬כדברי בן ישראל)‪ .‬וכן‪ ,‬בעיית שוק העבודה השניוני‪ .‬אחראיות המדינה לתעסוקה‪.‬‬
‫ג) הצעה לשינוי בדגשים של מדינת הרווחה‪ :‬יותר אמצעים לחינוך ולעובדים‪ ,‬פחות לרווחה שלא מעודדת עבודה‪ ,‬אך דאגה‬
‫לרווחה לאלה שלא יכולים לעבוד (גמלאים‪ ,‬אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬ילדים)‪.‬‬

‫פרק שלישי‪ :‬האמצעים להענקת ביטחון סוציאלי‬

‫ספקי הביטחון הסוציאלי‪-‬עמ' ‪114-117‬‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ .‬המשפחה ‪ -‬גורם מרכזי ועיקרי שנותן מענה לצרכי הביטחון הסוציאלי‪ ,‬משפחות הטרונורמטיביות בנויות מאב ואם‪,‬כאשר האם‬
‫עקרת בית‪ ,‬לפיכך חלוקת הנטל לא שוויונית שכן הנשים סיפקו את התכלית של הביטחון הסוציאלי‪ ,‬זה בא לידי ביטוי בגידול‬
‫הילדים‪ ,‬טיפול בקשישים‪ ,‬דאגה לחולים וכו'‪ .‬כיום המשפחה שונה יש חד הוריות‪ ,‬הומו‪-‬לסביות וכו' דפוסי המשפחה כיום‬
‫השתנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬השוק‪ -‬מדובר על שוק פרטי‪ ,‬גופים עצמאיים‪,‬פרטיים שעוסקים במסחר וגם ברווחה‪ ,‬מדובר על כוחות השוק על היד הנעלמה‪.‬‬
‫כמו פירמות פרטיות‪ .‬למשל חב‪ ,‬מגדל ומנורה שמתחרות ביניהן מי יספק ביטוח סיעודי טוב יותר‪ .‬נקבעת נקודת שווי משקל‬
‫ובהתאם אליה הצרכנים פועלים‪ ,‬השוק נקי מהתערבות ממשלתית‪ .‬כשלונות השוק‪ .1:‬קיים מיצרוך בנושא זה כלומר עושים‬
‫מסחור בתנאי הרווחה של האנשים וז ישנם אנשים שלא יכולים לצרוך הגנה זו‪ .2 .‬אוכלוסיות חלשות לא יבוטחו‪ ,‬למשל חולי‬
‫איידס חב‪ ,‬ביטוח לא יסכימו לבטח‪.‬‬
‫ג‪ .‬המגזר השלשי הקהילה ‪ -‬עמותות וארגוני רווחה‪ ,‬מלכרים נכנסים למקום שבו המדינה נכשלת‪.‬‬
‫ד‪ .‬המדינה ‪ -‬כאשר שוק נכשל זה המקום בו המדינה נכנסת‪ ,‬המדינה היא ספק טוב יותר לפחות במונחים אוניברסליים‪ ,‬המדינה‬
‫משלמת לכלל האוכלוסייה‪ ,‬כאשר המדינה נכשלת מי שתופס את מקומה במרבית הפעמים זה מוסדות המלכר‪ ,‬וגם‬
‫אנשים‪-‬גופים פרטיים‪.‬‬
‫קצבה אוניברסאלית‪ -‬עמ' ‪ 130‬במחברת עמ' ‪ - 9-10‬ניתנת לכלל האוכלוסייה‪ ,‬או לקבוצה מוגדרת בה‪ .‬המאפיין הבסיסי של קצבה‬ ‫‪.9‬‬
‫זו מתבטא בכך שהיא לא תלויה בגורמי הכנסה של האדם או למעמדו התעסוקתי‪ ,‬וכולם זכאים לה‪ ,‬ללא הבדלי סטטוס‪ .,‬לעיתים‬
‫קצבה זו משתלבת עם קצבה אחידה כמו קצבת זקנה או קצבת ילדים‪.‬‬
‫המתנגדים לקצבאות אוניברסאליות ‪ -‬גישה זו מיוצגת בד"כ ע"י הניאו ליברלים הם בעד שייוון אופקי או לפחות חותרים אליו‪,‬‬
‫טוענים למבחני נזקקות ובעד קצבה מיועדת היתרון לדעתם הוא בכך שאלו יצמצמו את ההוצאה הציבורית ויבטיחו שהמשאבים‬
‫הדלים של המדינה יופנו לאלו שנזקקים להם ביותר קצבאות אלו עולות פחות ולפיכך מותירות כספים זמינים שיושקעו למשל‬
‫ביצירת מקומות עבודה וכך תיווצר צמיחה במשק וכן למטרות חברתיות אחרות דחופות יותר‪ .‬יתרה מזו קצבאות מיועדות משפרות‬
‫הן את היעילות והן את האפקטיביות של צמצום העוני ברמה הנתונה של ההוצאה (עמ' ‪ 155‬כרך א')‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫התומכים בקצבאות אוניברסאליות‪ -‬גישה זו מיוצגת בד"כ ע"י הסוציאל דמוקרטים‪ ,‬וטוענים שאין צורך לתייג משפחה כמשפחה‬
‫נזקקת כדי לתת לה קצבה ‪ ,‬די לנו לבחון את גודל המשפחה‪ ,‬כלומר לערוך מבחנים אבל מעודנים‪.‬הטיעונים הם‪:‬‬
‫א) בעיה של תיוג‪ ,‬סטיגמה שיוצר פערים וריבודים כלומר מעמיק פער חברתי‪.‬‬
‫ב) מבחני נזקקות שמציעה הגישה האוניברסאלית הינם מעודנים‪.‬‬
‫ג) קצבאות מיועדות דוחפות את אלו שלא מקבלים קצבה לנסות ולקבל קצבה בענף אחר‪.‬‬
‫ד) קצבאות מיועדות יוצרות מלכודת עוני או תלות כפויה ויש בה תמריץ שלילי‪ ,‬שכן הועדת קצבאות יוצרת מצב שהזכות נפסקת‬
‫כאשר ההכנסה עולה‪ ,‬וכן יוצרת תמריצים להתנהגות תלותית‪.‬אנשים ימנעו לצאת לעבודה‪ ,‬כמו כן אנשים לא יחסכו יש להם‬
‫תמריץ לבזבז את כספם כדי לא לרדת מתחת למגבלות הנכסים כדי לקבל קצבאות‪.‬‬
‫ה) סכנה מוסרית שכן אנשים ימנעו לדווח על שינוי במצבם‪ ,‬או ידווחו על הכנסות נמוכות‪.‬‬
‫ו) עלות גבוהה שכן יש צורך לעקוב אחר מידת העמידה במבחני האמצעים‪ ,‬כרוך בבדיקה מנהלית ומעקב יומיומי וקפדני אחר‬
‫מקבלי הקצבאות‪.‬‬
‫ז) היבט פוליטי שכן היקף הקבוצה וטיבה נקבע ע"י החלטות פוליטיות‪ .‬ואינו משקף את המציאות של הנזקקות‪.‬‬
‫ח) פגיעה בפרטיות‪ ,‬שכן יש חקירת נתונים אישיים של המוטב‪ ,‬יש בזה משום חדירה פולשנית לפרטיות‪.‬‬
‫ט) העדר יעילות‪ .‬שכן תוכנית שכרוכה במבחני אמצעים מסובכת להפעלה ומובילה לשיעורי טעות גבוהים‪ .‬משאירות רבים בחוץ‬
‫מאלו הזקוקים לסיוע וכוללות רבים מאלו שאינם זקוקים לסיוע‪.‬‬
‫י) לכידות חברתית ‪ -‬קצבאות אוניברסליות מגדילות לכידות חברתית‪ ,‬במיוחד במדינת ישראל שהיא מדינת מהגרים‪.‬‬
‫יא) מיצוי זכויות ‪ -‬על מנת לממש את הזכות לקצבאות סלקטיביות על הזכאי לנקוט פעולות מעשיות‪ ,‬בעיקר אל מול רשויות המדינה‬
‫הממונות על הביטחון הסוציאלי‪ .‬ולכן אין מתאם בין קבוצת הזכאים לקצבאות סלקטיביות להלכה‪ ,‬לבין קבוצת המקבלים את‬
‫הסיוע הקצבתי בפועל‪ .‬ועל‪-‬פי‪-‬רוב‪ ,‬הקבוצות החברתיות החלשות אינן ממשות את זכותן לביטחון סוציאלי משום שאלו‬
‫הקבוצות החברתיות מתאפיינות בבורות באשר לזכויותיהן החברתיות ובעלות אמצעים דלים‪.‬‬
‫יב) אוניברסאליות מרחיבה את ההגנה של הביטחון הסוציאלי מעבר למעמד העובדים ופורסת אותה גם על מעמד הביניים ועל‬
‫העצמאיים‪.‬‬

‫קצבה מיועדת‪-‬הגדרה‪ ,‬התומכים המתנגדים עמ' ‪ :154+135‬קצבה מיועדת מותנית הן בהשתייכות לקבוצה מוגדרת והן בעמידה‬ ‫‪.10‬‬
‫במבחני אמצעים ובמבחן נזקקות אישי‪ ,‬וכן בתנאים נוספים אם הוגדרו כאלה‪.‬‬
‫התומכים בקצבה מיועדת טוענים להעדר יעילות שמתבטאת בשימוש לא נכון במשאבי הציבור‪ ,‬בתרומה הזעומה שהיא מרימה‬
‫להפחתת העוני או לסגירת הפערים‪ ,‬שימוש לא יעיל ולא נכון בקצבאות האוניברסאליות משתקף בהעברת משאבים גם למי שאינו‬
‫נזקק לכך ובכך מחזקים את החזקים‪ .‬בנוסף באם ירצו לקצץ בקצבאות אלו יתעורר קושי מאלו הנהנים מקצבה זו‪ ,‬אלו עשויים לשלול‬
‫את הלגיטימיות של קיצוץ שיוצע‪ ,‬שכן קצבאות אלו מתייחסות לסיכונים בלתי נמנעים כמו זקנה ולכן נהנות מפופולאריות רבה‪ .‬לכן‬
‫קיצוץ ייחשב לגיטימי רק אם הוא חל על קצבאות אוניברסאליות הניתנות לקבוצות קטנות‪ .‬כמו משפחות חד הוריות‪.‬‬
‫המתנגדים לקצבה מיועדת ראה טיעונים לעיל‪.‬בעד קצבה אוניברסאלית‪+‬להלן‪:‬‬
‫הטיעון הראשון יוצא נגד זה שהועדת קצבאות מפנה משאבים למטרות חברתיות אחרות חשובות אינה מבוססת‪ .‬שכן בפועל הקטנת‬
‫הזכאים ע"י הועדת הקצבאות דוחפת את מי שהודרו מזכאותם לקבל קצבה בענף ביטוח סוציאלי מסוים לנסות ולקבל קצבה בענף‬
‫אחר‪ .‬בנוסף הועדת קצבאות מעלה במקביל גם את מספר הנזקקים לבתי תמחוי‪.‬‬
‫הטיעון השני קצבאות מיועדות יוצרות מלכודת עוני או תלות כפויה‪ ,‬ויש בה משום תמריץ שלילי‪ .‬שכן הזכאות תיפסק כאשר‬
‫ההכנסה עולה‪ ,‬לעיתים זמינות הסיוע תוביל אנשים לאמץ להם התנהגות שהסיוע אמור לשפר‪.‬וכמעט כל תוכנית מיועדת יוצרת‬
‫תמריצים להתנהגות תלותית‪ ,‬ועלול להשפיע על החלטתו של ראש המשפחה בדבר יציאה לעבודה‪ .‬כמו כן לבני אדם יהיה תמריץ‬
‫לבזבז את כספם ולא לחסוך על מנת לרדת מתחת למגבלות הנכסים כדי לקבל קצבאות מיועדות‪.‬‬
‫הטיעון השלישי מתמקד בסכנה המוסרית בהועדת קצבאות שכן אנשים לא ידווחו על מלוא השתכרותם או על שינוי במצבם‪ .‬למשל‬
‫קצבת שאירים תישלל מאלמנה באם תינשא‪ ,‬וכך אלמנות רבות מעדיפות לחיות עם בני זוג בלא נישואין‪.‬‬
‫הטיעון הרביעי הוא העלות הגבוהה הנובעת מהצורך לעקוב אחר מידת העמידה במבחני האמצעים‪ ,‬ההכנסה או ההשתכרות‪ .‬יש צורך‬
‫במעקב קפדני ויומיומי אחר מקבלי הקצבאות‪.‬‬
‫טיעון חמישי מעוגן בסטיגמה שמבחנים אלו מטביעים על האדם כקבוצת יעד‪ .‬האדם חש שמשום שנזקק לחסדי הציבור הוא מודר‬
‫חברתית‪ .‬קצבאות מיועדות צובעת את האנשים הנזקקים להם באור שלילי וגורמת להם להיראות כנטל ציבורי‪ .‬פוגעת בהם ומפתחת‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫אצלם רגשי נחיתות‪ ,‬מבזה ומשפילה אותם‪ ,‬יתרה מזה ההתייחסות אליהם כאל "אחרים" פוגעת בלכידות החברתית ומכרסמת בשילוב‬
‫החברתי‪.‬‬
‫טיעון שישי הוא ההיבט הפוליטי‪ ,‬שכן היקף הקבוצה וטיבה נקבע ע"י החלטות פוליטיות ואינו משקף את המציאות‪ .‬ההחלטות‬
‫הפוליטיות מי מקבל ומי לא אינן מהמנות‪ ,‬שכן מעניקה שיקול דעת לבירוקרטים ועלולה להיות יקרה מאוד‪.‬‬
‫טיעון שביעי נגד הועדת קצבאות הוא הפגיעה בפרטיות הכרוכה ביישומה‪ .‬שכן זה מחייב חקירת נתונים אישיים‪ ,‬ואף בדיקת מערכות‬
‫יחסים‪ .‬ובכך יש חדירה פולשנית לפרטיות‪.‬‬
‫הטיעון השמיני הוא היעדר היעילות‪ .‬שכן תוכניות המותנות במבחני אמצעים הן תוכניות מסובכות להפעלה ומובילות לשיעורי טעות‬
‫גבוהים‪ .‬הועדה היא מכשיר מדיניות הנוטה לכלילת חסר ולכלילת יתר‪.‬‬
‫דעה אישית ‪ -‬הטיעונים הרבים בעד קצבאות אוניברסליות מהוות משקל כבד יותר אל מול הקצבאות המיועדות‪ .‬הזכות לקיום חברתי‬
‫כוללת לא רק זכות לקיום כלכלי בכבוד‪ ,‬אלא גם זכות לקיום בכבוד אנושי‪ .‬ולכן שמירה על כבוד אנושי מכריעה את הכף להעדפתי‬
‫את הקצבה האוניברלית‪ .‬הקצבה המיועדת מבישה‪ ,‬מכתימה ונותנת תחושת קבצנות‪.‬‬

‫סובסידיה למצרך או סובסידיה לנצרך עמ' ‪ – 132‬אחד מהטיעונים התומכים בקצבאות אוניברסאליות שכן התומכים‬ ‫‪.11‬‬
‫באוניברסאליות טוענים שיש להעניק סובסידיה למצרך ולא לצורכים אותה שכן אינה גורמת לנהנים כל השפלה או פגיעה במעמד‪,‬‬
‫בכבוד או בהערכה עצמית‪ .‬הדגש הוא בהבטחת הביטחון הסוציאלי באמצעות המדינה בכל הנוגע לצרכים של האזרחים שהשוק או‬
‫המשפחה לא יכלו או לא רצו לספק להם‪ .‬אם הביטחון הסוציאלי אינו אוניברסאלי ונגיש לכל אחד ‪ ,‬הרי שהוא אינו נגיש לחלוטין או‬
‫נגיש רק למי שיכולים להרשות לעצמם לרכוש את השירותים האלה‪ ,‬ולאחרים הוא נגיש בתנאים הגורמים לרגש נחיתות ויוצרים‬
‫סטיגמה‪ .‬אימוץ הדרך האוניברסאלית נועד לאפשר נגישות לשירותים לכל האוכלוסייה בדרך שלא תיגרם לנהנים כל השפלה או‬
‫פגיעה במעמד‪ ,‬בכבוד או בהערכה עצמית‪ .‬שום רגש נחיתות‪ ,‬שום תחושה של קבצנות‪ ,‬שום התייחסות לאדם כאל נטל ציבורי‪ ,‬שום‬
‫בושה או בטיגמה אינם צריכים ללוות את מי שנהנים מקצבאות הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫סולידאריות עמ' ‪– 133‬אלו שבעד קצבאות אוניברסאליות טוענים שזוהי דרך המונעת בידוד או הפרדה של קבוצות חלשות‬ ‫‪.12‬‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬ובכך מחזקת את תחושת הסולידאריות והלכידות החברתית בין קבוצות אוכלוסייה שונות בסולם הריבוד החברתי‪.‬‬
‫הסולידאריות מכנסת תחת מטריה אחת את כל הרבדים החברתיים ומבטיחה אותם באותה מערכת מפני כל הסיכונים החברתיים שהם‬
‫עלולים להיחשף להם‪ .‬ובכך האוניברסאליות מכנסת יחד‪ ,‬באמצעות הפוליטיקה של הסולידאריות‪ ,‬את הבטחתם של הסיכונים הטובים‬
‫והרעים כאחד‪.‬הסולידאריות הפוליטית יוצרת סולידאריות של אנשים ולא סולידאריות מעמדית או תעסוקתית‪.‬‬
‫ההדדיות הכללית‪-‬ספירלה של מחויבות עמ' ‪ -134‬היא אחד הביטויים של סולידאריות‪ .‬כאשר הדדיות כללית מאופיינת‪ .1 :‬יחסי‬ ‫‪.13‬‬
‫הגומלין המתקיימים בין אלו שנותנים למי שמקבלים אינם ישירים‪.‬כלומר אין קשר ישיר בין הנותן למקבל כל צד נותן למישהו‬
‫מסוים ומקבל את התמורה ממישהו אחר‪ .‬וכך לא נוצר מעגל מחויבויות סגור‪ .‬והגבולות של חליפין כלליים אינם מוגדרים‪ .‬וכך‬
‫מתפתחת ”ספירלה של מחויבויות"‪ .‬כלומר כל אחד מהמשתתפים נותן וגם מקבל‪ ,‬אבל אין קשר ישיר בין מי שנותן למי שמקבל‪.‬‬
‫האנשים שלהם מחזירים אינם בהכרח מי שנתנו בראשונה‪( .‬לבדוק אם צריך סעיף הבא) ‪ .2‬במסגרת יחסי הגומלין אין בהכרח איזון‬
‫בין המחויבויות שכל צד נוטל על עצמו‪ .‬הדדיות כללית היא הדפוס של יחסי גומלין המתקיימים במערכת הביטחון הסוציאלי הנוהגת‬
‫בחברה רב‪-‬גילית‪.‬‬
‫סטיגמה עמ' ‪ - 157‬אחד הטיעונים כנגד הועדת קצבאות שכן מבחני הזכאות האישיים מטביעים סטיגמה על בני קבוצת היעד‪ .‬שכן‬ ‫‪.14‬‬
‫האדם חש שמשום שנזקק לחסדי הציבור הוא מודר חברתית‪ .‬קצבאות מיועדות צובעת את האנשים הנזקקים להם באור שלילי וגורמת‬
‫להם להיראות כנטל ציבורי‪ .‬פוגעת בהם ומפתחת אצלם רגשי נחיתות‪ ,‬מבזה ומשפילה אותם‪ ,‬יתרה מזה ההתייחסות אליהם כאל‬
‫"אחרים" פוגעת בלכידות החברתית ומכרסמת בשילוב החברתי‪.‬‬
‫כלילת חסר וכלילת יתר עמ' ‪ -157‬אחד הטיעונים כנגד הועדת קצבאות מתמקד בכך שהיא אינה יעילה שכן תוכניות המותנות‬ ‫‪.15‬‬
‫במבחני אמצעים הן מסובכות להפעלה יותר מתוכניות אוניברסליות ולכן מוביל לשיעורי טעות גבוהים‪ .‬הועדה היא מכשיר מדיניות‬
‫הנוטה לכלית חסר ולכלילת יתר כלומר הן משאירות בחוץ רבים מהזקוקים לסיוע והן כוללות רבים שאינם זקוקים לו‪.‬‬
‫אזרחות‪ -‬המקור הנורמטיבי לזכויות עמ' ‪ -184‬אזרחות מסמלת את הזיקה החזקה ביותר בין אדם למדינה‪ .‬היא מייצגת את שיוכו‬ ‫‪.16‬‬
‫של האדם למדינה בעוצמה הגבוהה ביותר‪ .‬היקף תחולתו של הביטחון הסוציאלי שהאזרחות מקנה נקבע בדין‪ .‬כך מוכתב היקף‬
‫התחולה בהקשר הפרסונלי ובהקשר הגיאוגרפי‪ .‬התחולה המוכתבת מכוח הדין יכולה להיות כפויה או רצונית‪ .‬למשל‪-‬ביטוח זקנה‪,‬‬
‫עקרת בית בעבר יכלה להישאר או להצטרף לרשת הביטוח הסוציאלי‪ .‬קיימות ‪ 3‬תבניות אפשריות לקביעת היקף תחולתו של הביטחון‬
‫הסוציאלי מכוח הדין‪:‬‬
‫הדין מטיל על המדינה לספק ביטחון סוציאלי ומכתיב בחוק את היקף התחולה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫הדין מפריט את האמצעים המשמשים ליישום תכליתו של הביטחון הסוציאלי וממיר את המדינה כספק של ביטחון סוציאלי‬ ‫ב‪.‬‬
‫בכוחות השוק‪( .‬וכך מכתיב הדין נורמטיבית את היקף התחולה הפרסונלית של מי שביטחונם הסוציאלי יובטח במסגרת השוק‪,‬‬
‫וקובע גם את החובה להבטיח במסגרת השוק את ביטחונם הסוציאלי של כל מי שנכללו בהיקף התחולה הפרסונלית‪.‬‬
‫הביטחון הסוציאלי מובטח מלכתחילה באמצעות השוק‪ .‬וכך התחולה הפרסונלית המקורית של ההסדר נקבעת במסגרת השוק‬ ‫ג‪.‬‬
‫באמצעות מו"מ בין ארגון עובדים ומעביד המסוכם במסמך המכונה הסכם קיבוצי‪ .‬הדין מתערב רק לאחר מכן ומרחיב באמצעים‬
‫חקיקתיים את היקף התחולה הפרסונלית שנקבע מלכתחילה במסגרת השוק‪.‬‬
‫הרחבה לעובדים זרים עמ' ‪ -189‬התחולה הפרסונלית והגיאוגרפית מוכתבת קודם כל ע"י האזרחות‪ .‬המשמעות שכל אזרח במדינתו‬ ‫‪.17‬‬
‫כלול ברשת הביטחון הסוציאלי הבעיה היא בזרים הנמצאים בתחומי המדינה‪ .‬זכאותם של עובדים זרים ליהנות מזכות האדם‬
‫החברתית לביטחון סוציאלי מוסדרת במישור זכויות האדם באמנה הבינ"ל מספר ‪ 143‬בדבר עובדים זרים‪,‬בסעיף ‪ 10‬נקבע שכל‬
‫מדינה צריכה לקדם ולהבטיח שוויון הזדמנויות ויחס למהגרי עבודה ובני משפחותיהם‪ .‬בסעיף ‪ 11‬נקבע כי חובה זו אינה חלה על‬
‫העובדים הזרים והם מודרים מתחולת הביטחון הסוציאלי ומוגדרים באמנה ככאלו שהורשו להיכנס למדינה באופן זמני‪ .‬כלומר‬
‫נכנסים לעבוד ע"פ בקשת המעסיק לזמן קצוב ומוגדר ואח"כ צריכים לעזוב‪ .‬ניתן לומר שהעובדים הזרים מחולקים לשתי קבוצות‬
‫האחת היא מהגרי העבודה שמוזמנים לשהות בתחומי המדינה לאורך זמן ולכן זכאים לביטחון סוציאלי כמו לאזרחים‪ .‬קבוצה שנייה‬
‫הם העובדים הזרים הבאים לתקופה קצרה וקצובה ובסיומה אמורים לחזור למדינותיהם ולכן אינם נכללים במערכת הביטחון‬
‫הסוציאלי‪ .‬נראה אפוא כי גם מכוחן של זכויות אדם חברתיות אי אפשר להחיל על העובדים הזרים את הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫הרחבה חוץ ארצית(קצבת זקנה) עמ' ‪ -203‬השאלה היא כאשר מדברים על מושג אזרחות והיקף חלותו של הביטחון הסוציאלי‬ ‫‪.18‬‬
‫בהקשר הגיאוגרפי והפרסונלי כאחד‪ .‬מה קורה עם אזרח שצבר זכויות סוציאליות כלומר השלים המתחייב להבטחתו מפני סיכון‬
‫חברתי של הזקנה‪ .‬וביום הגיעו לגיל זכאות לקבלת קצבת זקנה הוא אינו תושב ישראל‪ ,‬ומבקש לממש את זכותו למרות שהוא אינו‬
‫מקיים את דרישת התושבות? ע"פ חוק הביטוח הלאומי הוא אינו יכול לממש את זכותו שכן אינו תושב‪ .‬כל זה נכון להיום‪.‬‬
‫לדעת ביה"מ בפס"ד חלמיש יש להגמיש את תנאי הזכאות בנסיבות אלו‪ ,‬ונתן לב"ל ארכה לעשות זאת‪.‬‬
‫מקורות המימון‪-‬מיסים עמ' ‪ -218‬מספר מקורות ראשיים למימון של הביטחון הסוציאלי ואחד מהם המיסים‪ .‬מימון זה עושה צדק‬ ‫‪.19‬‬
‫חברתי‪ ,‬שכן כל אחד משלם לפי יכולתו המשתקפת בגובה הכנסותיו‪ ,‬ומקבל לפי צרכיו אם הוא נחשף לסיכון חברתי שהביטחון‬
‫הסוציאלי מגן עליו‪.‬מימון מערכת הביטחון הסוציאלי יכולה להיות דרך מסגרת תקציב המדינה ואז מדובר במיסים כלליים‪ ,‬או ע"י‬
‫חקיקת חוקי מס נפרדים ולכן נקראים מיסים ייעודיים‪.‬למשל חוק ביטוח לאומי הוא חוק ייעודי שכן הכספים המשולמים מכוח חוק זה‬
‫מיועדים לתשלום קצבאות הנוגעות לכל אחד מהסיכונים החברתיים המוסדרים במסגרתו‪.‬‬
‫דמי גמולים עמ' ‪ -219‬אחד מהמקורות הראשיים למימון הביטחון הסוציאלי חוץ ממיסים הוא מימון באמצעות דמי גמולים‪ .‬כלומר‬ ‫‪.20‬‬
‫שהמימון בא מהעובד ומהמעביד המקבלים הגנה מתוכנית הביטחון הסוציאלי ושהקצבאות המשולמות במסגרת תוכנית זו מעוצבות‬
‫בהתאם לשכר העבודה‪ .‬כלומר יש זיקה בין התשלום לתמורה‪ .‬במסגרתה נוצר קשר משולש בין גובה השכר לבין שיעור תשלום דמי‬
‫הגמולים וגובה הקצבה המשתלמת בקרות הסיכון החברתי‪ .‬שיטת מימון זו יכולה להיות מופעלת ע"י מוסד ממלכתי כמו ב"ל‪ ,‬או‬
‫באמצעות מוסד פרטי כמו קופות פנסיה למיניהן‪.‬‬
‫קצבאות קצרות מועד עמ' ‪ -225‬הן קצבאות המשולמות‪ ,‬בד"כ בתקופה שאינה עולה על שנה‪ .‬במסגרת זו נכללות קצבאות‬ ‫‪.21‬‬
‫המשולמות בגין טיפול רפואי‪ ,‬קצבאות אמהות או אבל‪ .‬יתכן אף שקצבאות משפחה יכללו בהן למרות שהן משולמות לתקופה ארוכה‪.‬‬
‫קצבאות קצרות מועד מאופיינות‪ ,‬ע"י הוצאה שנתית יציבה יחסית‪ .‬מאחר שחישוב עלותה אינו מותנה בהנחות ובהשערות אקטואריות‬
‫אלא הוא הרבה יותר ודאי‪( .‬שיטה שמתאימה למימון קצבאות קצרות מועד היא שיטת התשלום השוטף ‪) PAYG‬‬
‫קצבאות ארוכות מועד עמ' ‪ - 225‬הן בעיקר תשלומי הפנסיה‪ ,‬תשלום קצבאות שאירים ותשלום קצבאות נכות‪ .‬קצבאות אלו‬
‫משולמות בד"כ לתקופות ארוכות ולכן צריך להתחשב בגורמים נוספים כאשר קובעים את מימונן‪ .‬יש להם דפוס של הוצאה עתידית‬
‫בשונה מקצבאות קצרות מועד‪ .‬בקצבאות ארוכות מועד למשל‪ ,‬כל שנה זכאית קבוצה חדשה של מבוטחים או התלויים בהם לקבל‬
‫פנסיה או קצבת שאירים‪ .‬וזה גורם לעלייה שנתית במספר הפנסיות המשולמות לשנים הבאות לאחר תחילתה של התוכנית‪ .‬בנוסף‬
‫ההוצאה הצפויה על קצבאות הפנסיה תעלה שכן תוחלת החיים עולה‪ .‬ולכן יש צורך למצוא שיטה שתבטיח את האפשרות לשלם סך‬
‫כולל של קצבאות שילך ויעלה ככל שהתקופה מתמשכת‪( .‬שיטה המתאימה למימון קצבאות ארוכות מועד הן שיטות המחייבות צבירת‬
‫עתודות כספיות ניכרות)‪.‬‬
‫קרן זכויות עמ' ‪ -227‬היא קרן סולידית המבטיחה לעמית זכויות מוגדרות לכל תקופת הצבירה או לתקופת צבירה קצובה ומוגדרת‬ ‫‪.22‬‬
‫מראש‪ .‬הזכויות מחושבות לפי סולם צבירה מדורג‪ ,‬כשיעורים מהשכר המבוטח בקרן‪ .‬הזכויות הן מוגדרות‪ ,‬ויש הבטחה של הקרן‬
‫בנוגע לגובה הפנסיה‪.‬אך מאחר והיא חייבת לשמור על איזון אקטוארי‪ ,‬עשוי לחול שינוי בזכויות אם הדבר יידרש לצורך זה‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫קרן תשואה עמ' ‪ -227‬מבטיחה לעמית זכויות הנגזרות מהצבירה הכספית‪ ,‬המשתנות באופן שוטף או תקופתי ע"פ התפתחות‬
‫הצבירה הכספית‪ .‬מדי שנה ייערך לקרן התשואה מאזן אקטוארי מלא ומפורט ובו יירשם העודף או הגירעון האקטוארי המצטבר‪ .‬אם‬
‫הקרן אינה סולידרית‪ ,‬לעמיתים מנוהלים חשבונות עם צבירה כספית אישית‪ .‬כל שינוי בתשואה בא לידי ביטוי מיידי בצבירה הכספית‬
‫של העמיתים‪ .‬בקרות אירוע מזכה מחושבת הקצבה לעמית באיזון אקטוארי מלא ועל בסיס צבירה‪ .‬הזכויות המובטחות נגזרות‬
‫מהצבירה הכספית וע"פ התפתחות הצבירה הכספית‪.‬‬
‫קופת גמל עמ' ‪ -230‬היא קופה שנצברה כולה על בסיס אישי‪ .‬הכספים הנצברים בה הם לפי כמות הכספים שהמבוטח צבר בפועל‪.‬‬ ‫‪.23‬‬
‫כספים אלה משולמים למבוטח בתשלום חד פעמי‪.‬‬
‫קופת חיסכון עמ' ‪ -230‬היא וריאציה של קופת גמל‪ .‬בשונה ממנה בקופת חיסכון הכספים שנצברו בחשבון החיסכון משולמים על‬
‫בסיס תקופתי ולא כתשלום חד פעמי‪ .‬חישוב הקצבה התקופתית שתשולם נעשה על סמך הנחות אלה‪ :‬א‪ .‬התחשבות במספר השנים‬
‫שנותרו לחוסך בהתחשב בתוחלת החיים המחושבת לאחר גיל הפרישה‪ .‬ב‪ .‬הצפי בעניין שיעור הריבית הצפוי על ההון‪ .‬ג‪ .‬לעיתים גם‬
‫שיעור האינפלציה הצפוי‪.‬‬
‫שיטת העדכון‪:‬מדד יוקר המחיה ו‪/‬או השכר הממוצע עמ' ‪ -231‬מאחר והכלכלה אינה סטטית‪ ,‬ורמת החיים משתנה‪.‬השכר ושיעורי‬ ‫‪.24‬‬
‫הריבית משתנים‪ .‬השכר הממוצע משתנה‪ ,‬לעיתים יש עלייה ולעיתים שחיקה‪ .‬ולכן לתחום הביטחון הסוציאלי יש מחויבות לעדכון‬
‫הקצבאות מצד אחד ודמי הגמולים מצד שני‪ .‬ולכן בקביעת שיטת עדכון צריך לקבוע את סוג המדד שעל פיו ייקבע אם יש צורך‬
‫בעדכון ובאיזה שיעור ייערך העדכון‪ .‬כאשר מקובל להשתמש בשני מדדים האחד מדד יוקר המחיה והשני השכר הממוצע‪ .‬המשמעות‬
‫של בחירת המדד היא‪ ,‬שכאשר יחול בו שינוי‪ ,‬יידרש לעדכן במקביל את הקצבה ואת דמי הגמולים‪ .‬אולם כשמדובר בדמי גמולים‬
‫שהם תלויי שכר‪ .‬העלאת השכר מעלה ממילא את הסכום המופרש על חשבון דמי הגמולים‪ .‬ולכן אין צורך לפעול מעבר לכך‪.‬‬

‫פרק רביעי‪ :‬ההתפתחויות‪ ,‬הלחצים והמחלוקות על הפתרונות‬

‫השתלמות מתמשכת‪( -‬עמ' ‪-)256‬מושג שמתייחס למבנה המשתנה של שוק העבודה במאה ה‪ ,21-‬שוק העבודה עובר תהפוכות‬ ‫‪.25‬‬
‫מבניות רבות‪ .‬יש להן השלכות שהן רלוונטיות לעיצוב דגם הביטחון הסוציאלי‪ .‬הצורך בהשתלמות מתמשכת שכן מקצועות הולכים‬
‫ונעלמים ונכנסים עיסוקים במקצועות שדורשים ידע והתמחות למשל מחשב במקום מכונת הדפסה‪ .‬מכאן שמערכת הביטחון הסוציאלי‬
‫תצטרך להתחשב בעתיד במרכיב זה של השתלמות מקצועית מתמשכת‪ ,‬ולהתאים את ענפי הביטחון הסוציאלי לצרכיה‪ .‬למשל מובטל‬
‫יזדקק להשתלמות מקצועית על מנת להשתלב בשוק העבודה מחדש‪.‬‬
‫שוק עבודה ראשוני‪( -‬עמ' ‪ )256-257‬מתייחס לשינוי המבני שעבר שוק העבודה‪ ,‬מדפוס העסקה מסורתית לדפוסי העסקה לא‬ ‫‪.26‬‬
‫שיגרתיים‪ ,‬שוק העבודה הראשוני שייך לדפוס העסקה המסורתי בו העובדים מועסקים במשרה מלאה‪ ,‬מתמשכת ורצופה‪.‬‬
‫שוק עבודה שניוני ‪ -‬העובדים מועסקים במישרה חלקית‪ -‬ארעית‪ ,‬זמנית ומתחלפת‪ .‬כלומר שייך לסוג העבודה הלא שיגרתי שלא היה‬
‫קיים בעבר‪.‬‬
‫פיצול שוק העבודה לשוק ראשוני ושניוני מביא לכך שיש צורך להגן על העובדים המועסקים בשוק העבודה השניוני‪ ,‬שכן אלו אינם‬
‫מוגנים במערכת הביטחון הסוציאלי או שהגנתם חלקית‪ ,‬שכן תקופות ההבטלה בין תעסוקה לתעסוקה‪ ,‬הניוד בעבודתם וכו' מביא לכך‬
‫שאינם יכולים לצבור זכויות סוציאליות‪ ,‬ואף ניזוקים בגין סיכונים חברתיים שהחשיפה להם מקנה קצבאות ארוכות טווח כגון‬
‫סיכונים חברתיים של גיל‪ ,‬נכות‪ ,‬אלמנות וכו'‪.‬‬
‫אבטלה מובנית (סקטורילית‪ -‬עמ' ‪ )258‬האבטלה המובנת היא אבטלה מסיבית וארוכת טווח שלא כמו בעבר שהאבטלה היתה‬ ‫‪.27‬‬
‫חיכוכית כלומר ארעית וחולפת‪ .‬אבטלה מובנית זו באה בעקבות המיתון הכלכלי בעשורים האחרונים בעולם המערבי‪ ,‬בעקבות‬
‫הגלובליזציה של מקום העבודה והשתתת הכלכלה על תחרות בין לאומית המאפשרת העברת מפעלים מארצות מתועשות למתפתחות‬
‫שם עלות העבודה זולה יותר‪.‬‬
‫עוני חדש (עמ' ‪ -)260‬בשלהי המאה ה‪ 20-‬התפתחה במדינות המתועשות שכבה חדשה ורחבה‪ ,‬שכבה המורכבת מאנשים החיים‬ ‫‪.28‬‬
‫בשולי החברה והביטחון הסוציאלי‪ ,‬רובד זה גיבש בתוכו מובטלים כרוניים (אבטלה מובנית) שנפלטו משוק העבודה ובסופו של דבר‬
‫גם מהחברה‪" .‬העוני החדש" מורכב מדור ראשון ושני של מובטלים‪ ,‬שסיכוייהם להיקלט מחדש בחברה שואף לאפס‪ ,‬ברובד זה‬
‫נכללים גם קשישים‪ ,‬נכים ועוד‪ .‬מדובר בשכבה גדולה של אנשים שאינם נהנים מזכותו הבסיסית של האדם לקיום בכבוד אנושי‪ .‬עם‬
‫בעיה חברתית זו יאלצו להתמודד מעצבי המדיניות החברתית והכלכלית‪.‬‬
‫העלאת תוחלת החיים (עמ' ‪ -)261-264‬הזדקנות האוכלוסייה היא אחת התופעות הנפוצות כיום בעולם‪ ,‬ויש לשער שהיא תלך‬ ‫‪.29‬‬
‫ותגבר עם הזמן‪ ,‬התפתחויות בשדה הרפואה‪ ,‬העלאת רמת החיים ושיפור איכות החיים ושירותי הבריאות תרמו להעלאת תוחלת‬
‫החיים‪ .‬ע"פ נתונים סטטיסטיים נראה שתוחלת החיים האוניברסלית בשנים ‪ 1950-1955‬הייתה לגברים ‪ 45.2‬ולנשים ‪ ,47.9‬ואילו‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫בשנים ‪ 1995-2000‬לגברים ‪ 62.9‬ולנשים ‪ 67.1‬כאשר רמת החיים הצפויה לעתיד תעלה‪ .‬נתונים במדינות המערב מראים שתוחלת‬
‫החיים בשנים ‪ 1950-1955‬לגברים ‪ 63.6‬ולנשים ‪ 65.6‬ובשנים ‪ 1995-2000‬לגברים ‪ 71.1‬ולנשים ‪ 78.6‬מכאן שלמחצית השנייה‬
‫של המאה ה‪ 20-‬מתווספות ‪ 20‬שנה לתוחלת החיים כלומר נוסף דור שלם לאנושות שמכונה "הגיל השלישי"‪ ,‬כמו כן קיימת תחזית‬
‫שבמחצית הראשונה של המאה ה‪ 21-‬יתווסף לאוכלוסייה האנושית דור נוסף של בני ‪ 80‬ויותר‪ ,‬אוכלוסייה שמכונה "הגיל הרביעי"‪.‬‬
‫משמעות זו של הזדקנות האוכלוסייה מביאה לתופעה של יחסי תלות שבין האוכלוסייה הפעילה בשוק העבודה לזו שאינה פעילה‬
‫מחמת פרישה מהעבודה‪ ,‬דבר זה מצביע על כך ששני עובדים יצטרכו לממן פנסיה של גמלאי אחד‪.‬‬
‫דפוסי הגירה חדשים עמ' ‪ 4 -264-265‬מימדים‪:‬‬ ‫‪.30‬‬
‫א‪ .‬המרת הגירת אנשים בהגירת מפעלים ‪-‬תוצאה של הגלובליזציה‪ ,‬מפעל מועבר ממדינה מתועשת למדינה מתפתחת‪ ,‬מאפשר לבני‬
‫העולם המתפתח להשתלב בשוק העבודה ללא הגירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המרת ההגירה בהזמנה ברירנית של עובדים זרים ‪ -‬כלומר הזמנה סלקטיבית של עובדים זרים‪ ,‬כאשר במסגרתו עובדים זרים‬
‫שהם לא מקצועיים או חצי מקצועיים מוזמנים לעבודה זמנית בתחומים שבהם המובטלים בחברה המתועשת מסרבים לעבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬הניוד המתפתח של עובדים ‪ -‬מספר העובדים שיגורו ויעבדו במהלך חיי העבודה שלהם ילך ויגדל באלף השלישי‪ ,‬כאשר יש‬
‫בתוכם ‪ :‬מומחי הייטק‪ ,‬מהגרים פנים אזורית כמו באיחוד האירופי‪ ,‬עובדים המועסקים ע"י חברות רב לאומיות והמועברים‬
‫לעבוד במפעלים שונים של החברה‪ ,‬וכן עובדים הגרים בתחומי ארץ אחת ועובדים בתחומי ארץ אחרת (פלשתינאים העובדים‬
‫בישראל)‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהגרי עבודה‪ -‬מזמינים עובדים זרים אולם מתוך כוונה שיקלטו בסופו של דבר במדינה‪.‬‬
‫דפוסי המשפחה החדשים עמ' ‪-270‬‬ ‫‪.31‬‬
‫המרת המשפחה הרב דורית במשפחה חד הורית ‪ -‬בעבר המשפחה כללה כמה דורות שתמכו זה בזה במסגרת אחת‪ ,‬וכך אמהות‬ ‫א‪.‬‬
‫יכלו לצאת לעבודה בלי להזדקק לשירותי שמרטפות‪.‬‬
‫מעבר ממשפחה דו הורית למשפחה חד הורית ‪ -‬עלייה בשיעור הגירושין‪ ,‬ירידה בערכו של מוסד הנישואין הביא להגדלת‬ ‫ב‪.‬‬
‫המשפחות החד הוריות‪ ,‬ולכן הורה אחד צריך למלא שתי פונקציות של עבודה ומשפחה‪ ,‬שילוב שגם במשפחה דו הורית הוא‬
‫בעייתי‪.‬‬
‫אימוץ צורות משפחתיות חדשות ‪ -‬כמו מגורים משותפים של בני זוג שלא נישאו פורמאלית‪ ,‬משפחות חד מיניות‪ ,‬משפחות‬ ‫ג‪.‬‬
‫פתוחות ועוד‪.‬‬
‫התפתחות המודעות לשוויון עמ' ‪ -270-273‬אחד המאפיינים העשוי להשפיע על עיצובו מחדש של דגם הביטחון הסוציאלי שכן‬ ‫‪.32‬‬
‫המודעות לשוויון גוברת והולכת בייחוד בכל הנוגע לנושאים כגון איסור אפליה מטעמי מין‪ ,‬מטעמי הורות‪,‬גיל ואפליה של זרים‪.‬‬
‫העלאת רמת המודעות אצל נשים הביאה לגידול בכניסתן של נשים לשוק העבודה דבר שהגביר את אפלייתן בכל הנוגע להורות שכן‬
‫אינן צוברות זכויות סוציאליות‪ ,‬גם עובדים זרים שנעשים מרכיב קבוע במעגל העבודה נזקקים להגנה חברתית בתחום הבריאות‪,‬‬
‫תאונות עבודה וכדומה‪ .‬ולכן קובעי המדיניות יצטרכו לתת את הדעת לדרישות ולדחפים הציבוריים שמחוללת הגברת המודעות‬
‫לשוויון מטעמי מין‪ ,‬גיל ואזרחות‪.‬‬
‫התפיסות החדשות של האיכות עמ' ‪ -273‬המודעות הגוברת והולכת לאיכות החיים מאפיינת אף היא את ההתפתחויות של המאה ה‪-‬‬ ‫‪.33‬‬
‫‪ ,) 20‬המודעות לנושאים כמו איכות חים בעבודה ובסביבה הגבירו את הצורך לספק טיפול רפואי על בסיס אוניברסאלי על אף העלות‪,‬‬
‫וכך ישתפר הטיפול הרפואי הקיים‪ .‬הנהגת טכנולוגיות מודרניות במקום העבודה יגדילו סיכונים מקצועיים דבר שיחייב הסדרים‬
‫חקיקתיים לנושא בטיחות וגהות בעבודה‪ ,‬והתאמת ביטוח נפגעי העבודה לסיכונים ומחלות מקצוע חדשים‪ .‬התכלית של הוזלת עלות‬
‫הפעלת מערכת הביטחון הסוציאלי מושגת קודם כל באמצעות קיצוצים ישירים בקצבאות‪ ,‬בשחיקתן ובקיצור תקופת הזכאות‪.‬‬
‫קיצוצים ישירים בביטחון הסוציאלי עמ' ‪ -304‬אחת המגמות לצמצום עלויות מגמת הקיצוצים בישראל הונהגה באמצעות התוכנית‬ ‫‪.34‬‬
‫הכלכלית בשנים ‪ 2002-2003‬ואף בתוכנית ביבי בשנת ‪ ,2004‬למשל קצבאות הביטוח הלאומי קוצצו ב‪ 4%-‬בנוסף שחקו את‬
‫הקצבאות ע"י הקפאת השכר הממוצע שעל יסודו הן חושבו‪ .‬ייעוד הזכאים‪ -‬העלאת גיל הפרישה‪ ,‬וכן קיצור תקופת הזכאות‪.‬‬
‫ההפרטה‪ ,‬המשמעויות המחלוקות עמ' ‪ -308-309‬אחת המגמות לצמצום עלויות גבוהות היא ההפרטה‪ ,‬המרת המדינה כספק בט"ס‬ ‫‪.35‬‬
‫בכוחות השוק‪ .‬ישנה הפרטה מלאה וחלקית‪.‬משמעות ההפרטה היא שהמדינה לא אמורה להתערב בחיי החברה והכלכלה מעבר‬
‫לשמירה על הסדר הציבורי והשתת אספקת הבט"ס על יסודות של יעילות כלכלית והתאמתה למנגנוני הנעה פרטיים‪( .‬בעת הפרטה‬
‫לוקחים בחשבון שיקולים כלכליים בלבד‪ ,‬והשיקולים החברתיים נעלמים‪ .‬הפרטת מערכת הביטחון הסוציאלי משמעותה המעשית היא‬
‫חלוקה מחדש של ההגנה מפני חשיפה לסיכונים חברתיים בין המדינה לשוק בדרך שנועדה להגדיל את נתח השוק)‪ .‬קיימת מחלוקת‬
‫בין ‪ 2‬תפיסות עולם הניאו ליברלית שחותרת לשוק חופשי‪ ,‬תחרות‪ ,‬אוטונומיית הפרט‪ ,‬לצמיחה ואינדיבידואליזם‪ ,‬ומנגד קיימת תפיסת‬
‫העולם של מדינת רווחה סוציאלית שתומכת בסולידיות‪ ,‬הדדיות ואוניברסאליות‪( .‬הגישה הניאו ליברלית טוענת שתפיסת העולם‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫הסוציו‪-‬דמוקרטית היא לא יעילה‪ ,‬מונעת צמיחה ומבזבזת משאבים‪ ,‬מדיניות רווחה נותנת תמריצים שליליים לעבודה‪ ,‬פוגעת בחופש‬
‫הבחירה ומלאת בעיות בירוקרטיה‪ .‬מנגד תפיסת עולם הסוציו‪ -‬דמוקרטית טוענת כי בתפיסת העולם הניאו ליברלית יש כשלי שוק‬
‫בשל א‪-‬סימטריה בין יצרנים לצרכנים‪ ,‬וחוסר יעילות‪ .‬זוהי מדיניות שתביא לפגיעה בחלשים‪ ,‬קיימות סחורות ציבוריות שלא משתלם‬
‫להשקיע בהן)‪( .‬עמ' ‪ 15‬מחברת)‬
‫(הפרטה חלקית (בספר עמ' ‪ 380‬במחברת עמ' ‪ )15-16‬כלומר סיטואציה שבה המדינה מממנת את אספקת המוצר‪ ,‬קובעת מה יהיה‬
‫הרכבו‪ ,‬ומי זכאי למוצר‪ ,‬אולם בפועל מספק השירות הוא גוף פרטי‪.‬‬
‫קיימות ‪ 4‬צורות לעשות זאת‪:‬‬
‫א‪ .‬המדינה בוחרת בכל דרך שהיא גוף שיספק את השירותים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תלושים שוו כסף שינתנו לאנשים ובאמצעותם יסופקו השירותים‪,‬‬
‫ג‪ .‬המדינה מאפשרת לאזרח לבחור מבין הגופים הקיימים את הגוף שנוח לנו לעבוד איתו למשל בחירת קופ"ח אולם המדינה‬
‫קובעת את סל התרופות‪.‬‬
‫ד‪ .‬גמלה לאנשים באמצעותה ירכשו את השירות‪).‬‬
‫המרת הצדק בצדקה עמ' ‪ - 361‬אחד הנימוקים לדחיית המגמות המובילות לצמצום מטריית הביטחון הסוציאלי‪ .‬שכן מערכת הביטחון‬ ‫‪.36‬‬
‫הסוציאלי חוזרת למציאות של מאה ה‪ 19-‬הצדק החלוקתי מומר בצדקה‪ .‬התפתחות המגמות לצמצום הביטחון הסוציאלי מביא לכך‬
‫ששתי קבוצות נזקקים נסמכות על שולחן הצדקה‪ :‬מי שהוצאו מההגנה החברתית של מערכת הביטחון הסוציאלי בעקבות מגמת‬
‫הקיצוצים והועדת הקצבאות‪ ,‬ומי שנשארו במסגרת זו אך נעדרים קיום בכבוד‪ ,‬אלו מופקרים לחסדי נדבנים ובתי תמחוי‪ ,‬את מקום‬
‫המדינה תופסת מדינת בתי התמחוי‪( ,‬דבר העומד בניגוד בולט ומוחלט להתפתחות הדגמים של הביטחון הסוציאלי)‪.‬‬
‫פרק חמישי‪ :‬מקורות משפטיים‬
‫אמנות בינ"ל עמ' ‪ - 370‬אמנות בינ"ל הן חלק ממקורות משפטיים מהם דיני הביטחון הסוציאלי בישראל שאובים‪ ,‬בנוסף להם יש‬ ‫‪.37‬‬
‫חוקי יסוד‪ ,‬חקיקה ראשית ומשנית‪ ,‬הסכמים קיבוציים ועוד‪ .‬ישראל כחלק מהקהילה הבינ"ל אישררה אמנה בסיסית בתחום הביטחון‬
‫הסוציאלי והיא האמנה הבינ"ל שמספרה ‪ 102‬בדבר ביטחון סוציאלי משנת ‪ ,1952‬חשיבות האשרור היא בכך שמסדיר את החוק‬
‫הישראלי בנושא כמו חוק ביטוח לאומי שמבטיח לתושבי ישראל הגנה חברתית כמתחייב מהאמנה הבינ"ל של ארגון העבודה‬
‫שמספרה ‪ 102‬בדבר ביטחון סוציאלי משנת ‪ 1952‬שישראל אישררה‪ .‬בנוסף בית הדין לעבודה עושה שימוש בתקנים שנקבעו‬
‫באמנות אלו ככלי לפירוש הוראות חקיקה‪ .‬כמו כן על מנת לפתור בעיה משפטית שעדיין אין לה הסדר בחוק הישראלי‪ ,‬יישב ביה"ד‬
‫את הבעיה בדרך המתיישבת עם החוק הבינ"ל‪.‬‬
‫חוקי יסוד עמ' ‪ -371‬בתחום זכויות האדם נחקקו שני חוקי יסוד והם‪ :‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ .‬וחוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪.‬‬ ‫‪.38‬‬
‫לשני חוקים אלו יש מעמד מיוחד המכונה מעמד חוקתי‪ .‬המשמעות היא שאם חקיקה של הכנסת אינה מתיישבת עם זכויות יסוד‬
‫בחוקים אלו היא עשוייה להתבטל‪ .‬אלא אם תהיה הצדקה לפגיעה בחוק ע"פ תנאים שנקבעו בהקשר זה בחוקי היסוד עצמם‪.‬‬
‫חקיקה ראשית וחקיקה משנית עמ' ‪-371‬‬ ‫‪.39‬‬
‫חקיקה ראשית ‪ -‬היא חקיקה של הכנסת‪ ,‬שכן לכנסת נועד התפקיד הראשי והמרכזי בקביעת כללי משפט העבודה‪ .‬והכנסת אכן‬
‫חוקקה שורה של חוקים המסדירים את תחום הביטחון הסוציאלי‪.‬‬
‫חקיקה משנית ‪ -‬משלימה את החקיקה הראשית‪ ,‬ואמורה לכלול הוראות ביצוע בנוגע לזכויות המהותיות שנקבעות בחקיקה הראשית‪.‬‬
‫סמכות חקיקת המשנה בנוגע לחקיקה סוציאלית מופקדת בידיו של שר הרווחה‪ ,‬לחקיקת משנה יש שמות שונים כמו‪ :‬תקנות צווים‪,‬‬
‫צווי הרחבה והכרזות‪.‬‬
‫צווי הרחבה עמ' ‪ -372‬צו הרחבה הוא צורה מיוחדת של חקיקת משנה האופיינית רק לתחום העבודה‪ .‬שר התעשייה המסחר‬ ‫‪.40‬‬
‫והתעסוקה הוסמך להוציא צווי הרחבה מכוח הסכמים קיבציים‪ .‬צו הרחבה מרחיב את תחולתן של הוראות המסדירות תנאי עבודה‬
‫בהסכם קיבוצי כך שתנאי עבודה אלה חלים גם על עובדים שלא הייתה לתנאים האמורים תחולה עליהם מלכתחילה‪ ,‬למשל הסכם‬
‫הקובע כי עובדים שיפרשו זכאים לפנסיה ביום הפרישה‪ .‬צו הרחבה יעניק גם לעובדים שלא היו זכאים ליהנות מהפנסיה מכוח ההסכם‬
‫הקיבוצי עצמו‪.‬‬
‫הסכמים והסדרים קיבוציים עמ' ‪ -372‬חלק גדול ממערכת הביטחון הסוציאלי התעסוקתי נקבע בהסכמים קיבוציים או בהסדרים‬ ‫‪.41‬‬
‫קיבוציים‪ .‬כלומר הצדדים הפועלים במערכת יחסי העבודה‪ -‬ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים‪-‬מכריעים בנושא השיעור וההיקף של‬
‫ביטחונם הסוציאלי של העובדים שהם מעסיקים‪ .‬כך גם נקבע מכלול תנאי העבודה של העובדים‪.‬‬
‫תקנונים עמ' ‪ - 372‬מקורות נוספים שמכוחם נקבעות זכויות בתחום הביטחון הסוציאלי הם תקנונים המשמשים בסיס לפעילותם של‬ ‫‪.42‬‬
‫מוסדות לביטחון סוציאלי‪ .‬כגון קופת פנסיה או קופת גמל‪ .‬לתקנונים האלה יש אופי נורמטיבי הנוגע למבוטחים באותן הקופות‪ .‬מאחר‬
‫שהם קובעים לא אחת את היקף ההגנה החברתית של המבוטחים‪.‬‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫חוזים(הסדרים אישיים) עמ' ‪ -373‬חוזים הם חלק ממקורות דיני הביטחון הסוציאלי(אמנות בינ"ל‪ ,‬חוקי יסוד‪,‬צווי הרחבה ועוד)‬ ‫‪.43‬‬
‫הסדרים אישיים הם מקור נוסף כמו חוזים בנושא ביטוח מנהלים או חוזים עם בנקים שבהם מוסדרות תוכניות חיסכון שונות‪.‬‬
‫פסיקה עמ' ‪ -373‬לפסיקת בית המשפט‪ ,‬ובייחוד לפסיקת ביה"ד לעבודה‪ ,‬יש תפקיד חשוב בקביעת כללי דיני הביטחון הסוציאלי‪.‬‬ ‫‪.44‬‬
‫פסקי הדין שזורים הלכות המפרשות או משלימות את הוראות החקיקה בתחום האמור‪ .‬באופן זה פסקי הדין של בית הדין קובעים‬
‫בעצמם כללים בתחום הביטחון הסוציאלי‪ .‬השפעת הפסיקה ניכרת בעיקר בפרשנות הוראות חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫דב"ע עמ' ‪ -373‬זוהי שיטת ציטוט של פסיקות בבתי הדין לעבודה‪ ,‬דב"ע‪-‬קיצור של דיון בית דין עבודה‪ ,‬כלומר מדובר בפסק דין של‬ ‫‪.45‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה‪ .‬כשמדובר בדיון של בית דין אזורי מציינים זאת תב"ע‪ ,‬קיצור של תביעה בבית דין אזורי לעבודה‪.‬‬

‫בג"צ (פ"ד) עמ' ‪ -374‬ציטוט של ביה"מ העליון‪ ,‬בג"צ זהו קיצור של בית משפט גבוה לצדק‪ .‬פ"ד קיצור של פסקי דין‪ .‬ביה"מ‬ ‫‪.46‬‬
‫העליון משמש הן כבית משפט לערעורים והן כבית משפט גבוה לצדק‪ ,‬את פסקי ביה"ד הארצי לעבודה הוא מבקר כבית משפט גבוה‬
‫לצדק‪.‬‬

‫פרק שישי זכויות האדם לביטחון סוציאלי‪-‬תמונת מצב אוניברסלית‬

‫ההכרזה בדבר זכויות האדם עמ' ‪ -387-392‬מדובר בזכויות אדם בסיסיות שנועדו לאפשר לאדם לממש את האדנות על גורלו ואת‬ ‫‪.47‬‬
‫חופש הבחירה שלו‪ .‬הכרה בזכויות אלו כזכויות אדם אוניברסליות באה לידי ביטוי בשנת ‪ 1948‬באומות המאוחדות‪ .‬להלן דוגמאות‬
‫לזכויות‪ :‬בסעיף א' זכות לשוויון וחירות‪ .‬בסעיף ג' הזכות לחיים לחירות ולביטחון אישי‪ .‬בסעיף ו'‪-‬ז' שוויון בפני החוק‪ .‬בסעיף י'‬
‫הזכות למשפט הוגן‪ .‬סעיף יג' הזכות לחופש תנועה‪ .‬סעיף יז' זכות לקניין‪ .‬סעיף יט' חופש הדעה והביטוי‪ .‬סעיף כ' הזכות להפגין‪.‬‬
‫סעיף כו' הזכות לחינוך‪.‬‬
‫האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות עמ' ‪ -392-400‬גושפנקה משפטית לזכויות שהוכרו בהכרזה‬ ‫‪.48‬‬
‫האוניברסלית כזכויות אדם ניתנה באו"ם עם קבלתן של שתי אמנות בינ"ל א‪ .‬האמנה הבינ"ל בדבר זכויות פוליטיות ואזרחיות‪ ,‬משנת‬
‫‪ . 1966‬באמנה זו הושלמה הענקת המעמד של זכויות האדם בתחום האזרחי והפוליטי‪ .‬ב‪ .‬האמנה הבינ"ל בדבר זכויות כלכליות‪,‬‬
‫חברתיות ותרבותיות משנת ‪ . 1966‬באמנה זו הושלמה הענקת המעמד של זכויות אדם לזכויות בתחום הכלכלי‪ ,‬החברתי והתרבותי‬
‫שהוצהר עליהן קודם בהכרזה האוניברסלית‪ .‬באמנה א‪ .‬כלולות הזכויות הבאות‪ :‬בסעיף ‪ 6‬הזכות לעבודה‪ .‬בסעיף ‪ 7‬הזכות לתנאי‬
‫עבודה צודקים ונאותים‪ .‬בסעיף ‪ 8‬הזכות להתאגדות כמו איגודים מקצועיים והזכות לשבות‪ .‬בסעיף ‪ 9‬הזכות של כל אדם לביטחון‬
‫סוציאלי‪ .‬בסעיף ‪ 10‬הגנה על בני משפחה כמו אימהות‪ ,‬ילדים ובני אדם צעירים‪ .‬בסעיף ‪ 11‬הזכות לכל אדם לרמת חיים נאותה עבורו‬
‫ועבור בני משפחתו כולל הזכות של כל אדם להיות מוגן מפני רעב‪ .‬בסעיף ‪ 12‬הזכות להנות מרמת בריאות גופנית ונפשית גבוהה‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 13‬הזכות של אדם לחינוך‪.‬‬
‫הזכות לעבודה עמ' ‪ -394‬זכות זו נמצאת באמנה הבינ"ל בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות סעיף ‪ .6‬והיא הזכות של כל‬ ‫‪.49‬‬
‫אדם להשיג אפשרות להשתכר למחייתו בעבודה שיבחר בה‪ ,‬או יקבלנה באורח חופשי‪ .‬וינקטו צעדים להבטיח זאת כמו הדרכה‬
‫והכשרה טכניים ומקצועיים‪ .‬יש צורך לנקוט קווי פעולה וטכניקות שיבטיחו התפתחות כלכלית‪ ,‬חברתית ותרבותית בתנאים שיבטיחו‬
‫ליחידים הנאה מחירויות יסוד מדיניות וכלכליות‪.‬‬
‫הזכות לביטחון סוציאלי עמ' ‪ 395‬סעיף ‪ -9‬זכות זו נמצאת באמנה הבינ"ל בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות‪ .‬אמנה זו‬ ‫‪.50‬‬
‫מכירה בזכותו של כל אדם לביטחון סוציאלי‪ ,‬לרבות בטוח סוציאלי‪.‬‬
‫הזכות לרמת חיים נאותה עמ' ‪ 395‬סעיף ‪ -11‬זכות זו נמצאת באמנה הבינ"ל בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות‪ .‬אמנה זו‬ ‫‪.51‬‬
‫מכירה בזכות של כל אדם לרמת חיים נאותה עבורו ועבור משפחתו‪ .‬לרבות מזון‪ ,‬מלבושים ודיור נאותים‪ ,‬ולשיפור מתמיד בתנאי‬
‫קיומו‪.‬המדינות צריכות לנקוט צעדים מתאימים להבטיח מימוש של זכות זו‪.‬בסעיף זה מכירים בזכותו של כל אדם להיות מוגן מפני‬
‫רעב‪ .‬כאשר יש לנקוט בפעולות ואמצעים להבטיח זאת‪ .‬כמו שיפור שיטות יצור‪ ,‬פיתוח שיטות חקלאיות ועוד‪.‬‬
‫זכות אדם עמ' ‪ -403‬זכויות אדם בסיסיות שהוכרו במישור הבינ"ל ובמישור המדינתי הן זכויות יסוד אזרחיות שמשקפות את‬ ‫‪.52‬‬
‫חירויות הפרט כמו הזכות לכבוד וחירות‪ .‬וזכויות יסוד פוליטיות כמו הזכות לבחור ולהיבחר‪ .‬וזכויות יסוד‬
‫חברתיות‪-‬כלכליות‪-‬תרבותיות כמו זכויות לתעסוקה‪ ,‬לשכר הוגן‪ ,‬לקיום בכבוד אנושי‪ ,‬הזכות לביטחון סוציאלי‪ ,‬לבריאות וכדומה‪.‬‬
‫(זכות האדם היא זכות אוניברסלית שמטילה חובה על כל מדינה לעגן במשפטה המדינתי את אותה הזכות‪ ,‬למשל הזכות לביטחון‬
‫סוציאלי הוכרה כזכות אדם ולכן מחויבת המדינה להכיר בה במשפט המדינתי שלה‪.‬למשל הזכות לשכר עבודה שווה לגברים ונשים‪.‬‬
‫זוהי זכות אוניברסלית שמחייבת מדינה לעגן במשפטה המקומי‪.‬בישראל זכות אדם שהוכרה במשפט הבינ"ל יכול להיות לה מעמד של‬
‫זכות הלכתית‪ ,‬או זכות יסוד חוקית‪ ,‬או מעמד של זכות יסוד חוקתית‪ .‬כאשר הכרה במעמד של זכות יסוד חוקתית הוא ההכרה‬
‫המשמעותית והתקפה ביותר במישור המדינתי)‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫זכות יסוד חוקתית עמ' ‪ -402‬במחברת עמ' ‪ -23‬מהפיכה חוקתית במדינת ישראל שכן אין לנו חוקה‪ .‬חוקקו שני חוקי יסוד ‪ .1‬חוק‬ ‫‪.53‬‬
‫יסוד כבוד האדם וחירותו‪ .2 .‬חוק יסוד חופש העיסוק‪.‬זכות יסוד חוקתית היא זכות שמוקנית בשתי דרכים האחת ע"י הרשות‬
‫המחוקקת המקנה באמצעות חקיקה מיוחדת של הכנסת המכונה חוק יסוד מעמד מפורש של זכות יסוד חוקתית‪.‬למשל הזכות לעובד‬
‫חופש בבחירת העיסוק שמעוגנת בהכרזה האוניברסלית זכתה להכרה כזכות יסוד חוקתית בעקבות חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק‪.‬‬
‫הדרך השניה באמצעות הרשות השופטת‪ ,‬פסיקה באמצעות פרשנות של זכויות יסוד חוקתיות מסויימות ‪ ,‬שהפסיקה מכנה זכויות‬
‫מסגרת‪ .‬למשל ביה"מ קבע כי זכותו של אדם לכבוד‪ ,‬מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו היא זכות מסגרת‪ .‬ביה"מ גוזר מזכות‬
‫היסוד החוקתית של כבוד האדם זכויות נוספות ומעניק להן מעמד של זכויות יסוד חוקתיות‪ .‬כמו הזכות לשויון לא הוכרה במפורש‬
‫בחוקי היסוד כחוקתית‪ ,‬אבל ביה"מ הכיר בפסיקה בזכות לשוויון כזכות יסוד חוקתית‪ .‬שכן השוויון הוא תנאי לשמירה על כבודו של‬
‫האדם‪ .‬לכן מההכרה המפורשת בזכותו של אדם לכבוד אפשר להכיר גם בזכות לשוויון כזכות יסוד חוקתית‪.‬‬
‫זכות חוקית עמ' ‪ - 402-‬היא פרי של חקיקה רגילה של הכנסת שהיא הרשות המחוקקת‪ .‬ניתן להקנות לזכות האדם שהוכרה במשפט‬ ‫‪.54‬‬
‫הבינ"ל מעמד של זכות יסוד חוקית במשפט הישראלי‪.‬למשל זכות האדם הבינ"ל לשוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה‪ ,‬המעוגנת‬
‫באמנת ארגון העבודה הבינ"ל זכתה להכרה בישראל במעמד של זכות יסוד חוקית בחקיקת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ"ח‬
‫‪ .1988‬בנוסף חוק ביטוח לאומי‪ ,‬חוק בריאות ממלכתי ועוד‪.‬‬
‫זכות נגזרת(הלכתית) עמ' ‪ -402‬זכות יסוד שהיא פרי של הרשות השופטת‪ ,‬של פסיקת בתי המשפט‪ .‬כלומר זכות שהעיגון המשפטי‬ ‫‪.55‬‬
‫שלה אינו בחוק ואינו בחוקה‪ .‬הזכות מועלית ומפותחת בפסקי הדין שנותנים בתי המשפט‪ ,‬ומקבלת כך מעמד מחייב בדין‪ .‬למשל זכות‬
‫ההתארגנות המקצועית בארגוני עובדים הוכרה כזכות אדם להכרזה האוניברסלית‪ .‬זכות זו זכתה להכרה במשפט הישראלי כזכות יסוד‬
‫הלכתית (בג"צ עמית)‪ .‬הכרה זו ניתנה בפסיקה של בתי המשפט בישראל‪.‬‬
‫ההבחנה בין זכויות אזרחיות פוליטיות לבין זכויות חברתיות כלכליות עמ' ‪ -403‬זכויות יסוד אזרחיות משקפות חירויות פרט כמו‬ ‫‪.56‬‬
‫הזכויות לפרטיות‪ ,‬לכבוד ולחירות‪ ,‬לחופש תנועה וכדומה‪ .‬זכויות יסוד פוליטיות עניינן עיצוב מוסדות השלטון‪ ,‬כמו הזכות לבחור‬
‫ולהיבחר‪ .‬זכויות יסוד חברתיות‪-‬כלכליות‪-‬תרבותיות ובכללן זכויות שעניינן בעבודה המבטיחות זכות לתעסוקה‪ ,‬לשכר הוגן‪ ,‬לחופש‬
‫התארגנות מקצועית‪ ,‬וכן זכויות חברתיות נוספות כמו הזכות לקיום בכבוד‪ ,‬הזכות לביטחון סוציאלי‪ ,‬לבריאת‪ ,‬לחינוך וכדומה‪.‬‬

‫פרק שביעי‪ :‬זכויות האדם לביטחון סוציאלי‪-‬תמונת מצב ישראלית‬

‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו עמ' ‪ -461-463‬מהפכה חוקתית שהחלה בישראל בשנת ‪ 1992‬הביאה לחקיקת שני חוקי יסוד‪ :‬חוק‬ ‫‪.57‬‬
‫יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ .‬וחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ .‬בחוק כבוד האדם וחירותו באה לידי ביטוי ההכרה בערך האדם‪ ,‬בקדושת חייו‬
‫ובהיותו בן‪-‬חורין‪ .‬מטרת החוק להגן על כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫דמוקרטית‪ .‬בחוק זה באים לידי ביטוי קדושת החיים‪ ,‬שמירה על הקניין‪ ,‬חירות אישית‪ ,‬פרטיות וצנעת הפרט‪ ,‬החופש ליציאה וכניסה‬
‫לישראל ועוד‪.‬‬
‫החוק לביטחון סוציאלי‪ -1953 ,‬עמ' ‪ -468‬זהו למעשה חוק הביטוח הלאומי התשי"ד‪ .1954-‬שמסדיר את ביטוח הזיקנה‪ ,‬ביטוח‬ ‫‪.58‬‬
‫שאירים וביטוח תאונות עבודה‪ ,‬בחוק שהתקבל התאפשר למדינת ישראל לאשרר את אמנת ארגון העבודה הבין לאומי בדבר ביטחון‬
‫סוציאלי משנת ‪( 1952‬מספר ‪ .)102‬וכך הונחה התשתית הראשונית של הבטחת הביטחון הסוציאלי בישראל‪ .‬מאוחר יותר הוסדרו‬
‫קצבאות הילדים‪ ,‬דמי אבטלה קצבאות נכות ועוד‪.‬מוסד ביטוח הלאומי הוקם כתאגיד סטטוטורי ומעמדו העצמאי נשחק עם הכפפתו‬
‫לחשב הכללי בשנת ‪. 2004‬‬
‫הבטחת הביטחון הסוציאלי בחוקים אחרים עמ' ‪ -469-470‬הביטחון הסוציאלי מוסדר בעיקרו בחוק ביטוח לאומי‪ ,‬ומוסד הביטוח‬ ‫‪.59‬‬
‫הלאומי ממונה גם על ביצוע הזכויות לביטחון סוציאלי שמוסדרות בחוקים אחרים כמו חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬חוק המזונות‪ ,‬חוק‬
‫תגמולים ועוד‪.‬זכות היסוד החוקית לביטחון סוציאלי מוסדרת גם בחקיקה נפרדת מחוץ לחוק ביטוח לאומי כמו חוק ביטוח בריאות‬
‫ממלכתי‪ ,‬חוק קופת חולים ועוד‪ .‬בנוסף יש חקיקה המסדירה את נושא הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה או של נושאי משרה‬
‫ברשויות השלטון‪ .‬בחקיקה זו יש את חוק שירות המדינה או חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה‪.‬‬
‫המעמד החוקי של הזכויות החברתיות‪-‬כלכליות בישראל עמ' ‪-477‬עמ' ‪ 25‬במחברת‪ -.‬מוכרת כזכות הלכתית כמו בג"צ עמית‪.‬‬ ‫‪.60‬‬
‫חוק יסוד זכויות חברתיות לא נחקק‪ ,‬ולא הוכרו כזכות חוקתית‪ ,‬רק הזכות לקיום מזערי בכבוד הוכרה כזכות חוקתית‪ .‬המשמעות היא‬
‫שחוק שפוגע בזכויות חברתיות יכול להיות תקף שכן הזכויות לא הוכרו כזכויות חוקתיות‪ .‬היה ניסיון לחוקק שנכשל‪ .‬כיום אין הכרה‬
‫ישירה ולא נגזרת‪.‬‬
‫ההבדל בגרסאות הצעת חוק יסוד זכויות חברתיות‪ 1997 ,1992 :‬עמ' ‪ -477-480‬גירסת ‪ 1992‬מגלה רגישות חברתית מסוימת‪,‬‬ ‫‪.61‬‬
‫מאחר שכוללת הבטחה של הזכויות החברתיות כזכויות יסוד חוקתיות‪ .‬הזכויות המובטחות הן ברורות ומלאות‪ .‬למשל הזכות לעבודה‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫ולשכר צודק ותנאי עבודה הוגנים‪ .‬לעומת זאת בשנת ‪ 1997‬אינו מבטיח כל זכות חברתית‪ .‬ונוסח החוק מלמד שהממשלה אינה‬
‫מעוניינת להקנות לזכויות החברתיות מעמד של זכויות חוקתיות‪.‬נוסח זה משקף אך ורק הצהרת כוונות של המדינה לקדם ולפתח‬
‫תנאים בתחומי העבודה או תנאים להבטחת הקיום בכבוד אנושי‪.‬הנוסח למעשה משקף חזרה לעבר של המאה ה‪ 19-‬בהם היו הזכויות‬
‫המוסריות שמתבססות על צדקה‪.‬‬
‫המעמד הנגזר של הזכויות החברתיות‪-‬כלכליות בישראל עמ' ‪ -481‬ביה"מ יכול היה להכיר בזכות לביטחון סוציאלי כזכות יסוד‬ ‫‪.62‬‬
‫חוקתית באמצעות דוקטורינת הזכויות הנגזרות‪ ,‬אך עד היום לא נעשה שימוש בדרך זו להכרה בזכות לביטחון סוציאלי או להכרה‬
‫בזכויות החברתיות בכלל כזכויות יסוד חוקתיות‪ .‬דוקטורינת זכויות היסוד הנגזרות מאפשרת להעניק מעמד של זכות יסוד חוקתית‬
‫למשל באמצעות התייחסותו של ביה"מ לזכותו של הפרט ליהנות מהאוטונומיה של הרצון‪ .‬גם זכות זו לא הוסדרה במפורש בשום חוק‬
‫מחוקי היסוד‪ .‬ואע"פ כן הכיר הנשיא ברק בזכותו של הפרט ליהנות מהאוטונומיה של הרצון כבזכות יסוד חוקתית‪ ,‬באמצעות זכויות‬
‫היסוד הנגזרות‪ .‬המשמעות היא שהאוטונומיה של הרצון קיבלה הכרה כזכות יסוד בשל היותה ביטוי לזכות יסוד חוקתית אחרת‬
‫שהוכרה במפורש באחד מחוקי היסוד –כבוד האדם וחירותו‪ .‬נכון להיום אין ביה"מ העליון מראה נכונות להכיר בזכויות החברתיות‬
‫בכלל‪ ,‬ובזכות לביטחון סוציאלי בפרט‪ ,‬כזכויות יסוד חוקתיות נגזרות‪.‬‬
‫המחלוקת ברק‪-‬בן ישראל על פירוש כבוד האדם וחירותו עמ' ‪ -489‬המחלוקת למעשה טמונה בהשקפת העולם של האישים‬ ‫‪.63‬‬
‫הנוגעים בדבר השופט ברק מהיותו בעל השקפה ליברלית‪-‬צרה‪ ,‬מכיר בזכותו של האדם לסיפוק צרכים הדרושים לקיום מזערי כזכות‬
‫יסוד חוקתית הנגזרת מכבודו של האדם‪.‬ולא משנה הסיבה להגיעו למצב זה לדעתו כבודו של אדם נפגע באם הוא רעב ללחם או אין לו‬
‫דיור ולדעתו אין לעבור לקיצוניות "שיש לו לפרט זכות כנגד המדינה לחיים טובים יותר" לכן לדעתו לא ניתן להסיק מכבוד האדם‬
‫זכות לחינוך ‪ ,‬להשכלה‪ ,‬לבריאות ולרווחה חברתית‪ .‬ואילו בן ישראל שייכת בהשקפותיה לסוציאל דמוקרטים שרואה בזכות את‬
‫הזכות לביטחון סוציאלי במובן הרחב ובכללו את הפירוש של כבוד האדם וחירותו‪ .‬שתכלית הביטחון הסוציאלי שאותה צריכה זכות‬
‫היסוד החוקתית לביטחון סוציאלי להבטיח היא להעלות את רמת החיים של האדם לרמת החיים של כלל האוכלוסייה‪..‬‬
‫פיסקת ההגבלה (‪ 4‬אלמנטים) עמ' ‪ – 495‬כדי שהפגיעה של דבר חקיקה בזכות היסוד החוקתית תהיה כדין היא צריכה לעמוד‬ ‫‪.64‬‬
‫בדרישות העולות מפסקת ההגדרה המוגדרת‪ ,‬למשל בסעיף ‪ 8‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ .‬פסקת ההגבלה מורכבת מארבעה‬
‫יסודות‪:‬‬
‫הפגיעה חייבת להיעשות בחוק או לפי חוק ומכוח הסמכה מפורשת בו‪ .‬למשל בתור בעלת מועדון אאסור כניסת ערבים‪ .‬דבר זה‬ ‫א‪.‬‬
‫לא חוקתי‪ ,‬שכן הפגיעה היא לא באמצעות חוק‪.‬‬
‫החוק הפוגע חייב להלום את ערכיה של מדינת ישראל כמו הערך של כבוד האדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫החוק הפוגע נועד לתכלית ראויה לא חוק שפוגע בזכויות האדם‪ .‬ברק אומר תכלית ראויה היא תכלית שנועדה קודם כל להגשים‬ ‫ג‪.‬‬
‫זכויות אדם‪.‬לרבות זכויות חברתיות‪.‬‬
‫החוק פוגע בזכות האדם במידה שאינה עולה על הנדרש כלומר הפגיעה בחוק יסוד תהיה מידתית‪ ,‬לא אנושה וקשה יחסית‬ ‫ד‪.‬‬
‫למטרה אותה אנו רוצים להשיג‪ .‬מרבית החוקים נופלים על זה‪.‬‬

‫מושגים למבחן בקורס בטחון סוציאלי ‪ -‬החלק השלישי‬

‫גמלאות מחליפות שכר‪ -‬דמי לידה‪ ,‬גימלה לשמירת הריון‪ ,‬דמי פגיעה‪ ,‬תגמולי מילואים‪ ,‬גמלה בגין חוב שכר עבודה‪,‬ופיצויי‬
‫פיטורים‪.‬‬

‫הענף הראשון‪ :‬ביטוח אמהות‪/‬הורות וביטוח ילדים‬

‫לפרק השמיני‪ :‬תפיסות בתפקידי המשפחה‪ :‬מסורתית מול חדשה‬
‫חלוקת תפקידים מסורתית‪ -‬המשפחה פעלה על יסוד ההנחה שתפקיד האישה הוא במשק הבית והיא תלויה כלכלית בבעל‪ .‬הזכויות‬ ‫‪.65‬‬
‫שהוענקו לאישה ממערכת הביטחון הסוציאלי נגזרו מזכויות הבעל בלבד‪ .‬גישה מסורתית זו‪ ,‬הלא שוויונית למשפחה מוסדרת חלוקת‬
‫התפקידים במשפחה על בסיס סטטוס שלפיו המגדר והתפקיד המשפחתי ולא הבחירה האישית של הפרט‪ ,‬הם המקור לחובות ולזכויות‪.‬‬
‫המבנה וחלוקת התפקידים החדשה (‪ 10‬איפיונים)‪ -.‬המשפחה המודרנית היא חד דורית ‪ ,‬משקי בית של איש אחד‪ ,‬ושל משפחות חד‬ ‫‪.66‬‬
‫הוריות והייחוד כאלה שבראשן אישה‪ ,‬האם‪ .‬יש ירידה בשיעור הנישואין ועלייה בשיעור הגירושין ובמספר האנשים הנשואים החיים‬
‫בנפרד‪ .‬יש ירידה בשיעור הילודה ומתערערת ההנחה שהייתה מקובלת שילדים נולדים רק במסגרת נישואין‪ .‬חלה עלייה בגיל‬
‫הנישואין ובגיל שבו מרחיבים את המשפחה‪ .‬הקשר המשפחתי הוא פחות ופחות פורמלי וישנן תבניות משפחתיות לא שיגרתיות‪.‬‬
‫הקשר אינו נתפס עוד כנצחי‪ ,‬הוא קל להתרה ופירוקו נעשה דבר יום ביומו‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫השתלבות נשים בשוק העבודה‪ -‬השוני המשמעותי שחל במבנה המשפחה משתקף בהשתלבותן של הנשים בשוק העבודה‪ .‬השגת‬ ‫‪.67‬‬
‫ביטחון כלכלי נתפסה כסלילת דרך להשגת השוויון המשפחתי‪ ,‬המרת העבודה הלא מתוגמלת במשק הבית בעבודה בשכר מחוץ למשק‬
‫הבית‪ .‬האישה מפרנסת את עצמה ואינה רוכשת עוד תלות בבעלה ונהנית מחופש בחירה של דרך חייה‪ .‬השתלבותם של שני בני הזוג‬
‫בשוק העבודה חייבה את מערכת הביטחון הסוציאלי לספק פתרונות שיאפשרו לנשים לעבוד בלי שהדבר ישפיע בהכרח על כיווצה‬
‫של המשפחה המורחבת‪.‬‬
‫דגם ההטמעה ‪ -‬דגם זה עיצב את מערכת יחסי העבודה ומערכת הביטחון הסוציאלי בעבר ותאם את חלוקת‬ ‫‪.68‬‬
‫התפקידים שנהגה במבנה המסורתי של המשפחה‪ .‬לגישתו של דגם זה ‪ ,‬מערכת הביטחון הסוציאלי אינה נדרשת להעניק זכויות‬
‫מיוחדות להעדרות האישה מהעבודה בשל הריון‪ ,‬לידה ואחריות משפחתית‪ .‬מי שרוצה להשתלב בשוק העבודה תצטרך למצוא‬
‫פתרונות חלופיים להיעדרויות מהעבודה למילוי החובות למשפחה‪ .‬אי ביצוע העבודה בשל היעדרויות מסיבות משפחתיות נתפס‪ ,‬לפי‬
‫דגם זה‪ ,‬כהפרה של חוזה העבודה‪.‬‬
‫דגם ההתאמה‪ -‬עיצובו של דגם זה התפתח במקביל להתפתחות שחלה במבנה המשפחה ובחלוקת התפקידים בה‪ .‬האישה אינה‬ ‫‪.69‬‬
‫מתפקדת יותר כעקרת בית וחודרת לשוק העבודה ולכן מערכת הביטחון הסוציאלי מתאימה את עצמה לנשים העובדות ועוזרת להן‬
‫להתמודד עם המצב החדש‪ .‬לשישתו של דגם זה‪ ,‬מערכת הביטחון הסוציאלי נדרשת להעניק זכויות מיוחדות בגין הריון‪ ,‬לידה‬
‫ואחריות משפחתית‪ .‬זכויות אלו מאפשרות לנשים להיעדר מהעבודה מסיבות אלו‪ ,‬והיעדרותן לא תיחשבנה כהפרת חוזה העבודה‪(.‬עמ'‬
‫‪)34‬‬
‫המרת זכויות אמהיות בזכויות הוריות‪ -‬מאחר שחלוקת התפקידים במשפחה השתנתה ‪,‬עקב השתלבותה של האם בשוק העבודה‪,‬‬ ‫‪.70‬‬
‫כדי ליישם את עקרון השוויון במשפחה‪ ,‬מערכת הביטחון הסוציאלי יכולה להעניק זכויות הוריות במקום זכויות אמהיות ובנוסף מתן‬
‫תמריצים לניצול הזכויות ההוריות גם ע"י האב‪ ,.‬המשמעות היא שכעת האחריות המשפחתית איננה רק באחריות האם וכל אחד מבני‬
‫הזוג יכול למלא את התפקיד‪( .‬עמ' ‪)37‬‬

‫לפרק התשיעי‪ :‬הריון ולידה‬

‫ההסדר הישראלי – פן הביטחון התעסוקתי‬
‫איסור פיטורים בזמן היריון‪ -‬בהתאם לסעיף ‪(9‬א) לחוק עבודת נשים ‪ ,‬אין לפטר עובדת בהריון מעבודתה‪ ,‬אלא אם כן קיבל‬ ‫‪.71‬‬
‫המעביד היתר משר העבודה והרווחה‪ .‬התנאי העיקרי שהמחוקק קובע כדי שהעובדת ההרה תוגן מפני פיטורים מתבטא בדרישה‬
‫שיהיה לעובדת ותק בעבודה של שישה חודשים לפחות‪(.‬עמ' ‪)64‬‬
‫חופשת לידה‪ -‬חוק עבודת נשים מחייב את המעביד לאפשר לעובדת לצאת לחופשת לידה של ‪ 12‬שבועות‪ .‬מהם שישה שבועות או‬ ‫‪.72‬‬
‫פחות‪ ,‬לפני יום הלידה המשוער‪ ,‬והשאר אחרי יום הלידה‪ .‬בכל תקופת חופשת הלידה חייב עדיין המעביד להפריש את כל הזכויות‬
‫הסוציאליות שנכרתו בחוזה‪ .‬הזכות לחופשת לידה עומדת לעובדת שעבדה לפחות שישה שבועות‪ .‬במידה והעובדת מבוטחת בביטוח‬
‫פנסיוני‪,‬ימשיך המעביד להפריש את חלקו‪ ,‬ובלבד שהעובדת המשיכה להפריש את חלקה‪(.‬מועדי תשלום‪ -‬העובדת חייבת להפריש את‬
‫חלקה לא יאוחר משישים יום מתום חופשת הלידה‪ ,‬והמעביד ישלם את התשלומים החלים עליו תוך שלושים יום מהיום שהעובדת‬
‫הפרישה את חלקה)‪( .‬עמ' ‪)62‬‬
‫ההסדר הישראלי – פן הביטחון הסוציאלי‬
‫מענק אישפוז ומענק לידה‪( -‬עמ' ‪)82‬‬ ‫‪.73‬‬
‫מענק אישפוז‪ -‬ינתן ליולדת שנזקקה לאישפוז בגין לידה‪ ,‬מדובר בתשלום אחיד המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי ישירות לביה"ח‬
‫שהיולדת אושפזה בו‪ .‬אם היולדת ילדה מחוץ לישראל ישולם מענק האישפוז ישירות למבוטחת שילדה‪.‬‬
‫מענק לידה‪ -‬מבוטחת שילדה זכאית לקבל מענק לידה ששיעורו משתנה בהתאם למס' הילדים שנולדו‪ .‬חלקו משולם בזמן שהות‬
‫היולדת בביה"ח ואת היתרה בתום חודשיים מיום הלידה‪ .‬תכליתו לאפשר ליולדת לקנות ציוד ראשוני בעבור היילוד‪.‬‬
‫דמי לידה (וההבדל ממענק לידה)‪ -‬תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם לאישה עובדת שיצאה לחופשת לידה‪( .‬עובדת הכוונה‬ ‫‪.74‬‬
‫לשכירה או עצמאית ששילמה את דמי הביטוח מהכנסתה או משהי שפוטרה מהעבודה על רקע ההריון‪,‬או שאינה עובדת עקב תאונת‬
‫עבודה)‪ .‬תכליתם של דמי הלידה לפצות את היולדת על אובדן הכנסותיה בפרק הזמן שהיא אינה עובדת או אינה עוסקת במשלח ידה‬
‫לרגל ההריון‪ .‬שיעור דמי הלידה‪ 100% -‬מהשכר ל‪ 12-‬שבועות‪ .‬הזכאות מותנית בעמידה בתקופת אכשרה‪ (.‬זמן האכשרה‪ -‬אם‬
‫שולמו דמי ביטוח ‪ 10‬חודשים מתוך ‪ 14‬חודשים שלפני היום שהפסיקה את עבודתה בזמן ההריון או ‪ 15‬חודשים מתוך ‪ .22‬היולדת‬
‫תהיה זכאית ל‪ 6-‬שבועות של דמי לידה בלבד כאשר זמן האכשרה הינו ‪ 6‬חודשים מתוך‪( .)14‬עמ' ‪ )84‬לעומת מענק לידה שכל יולדת‬
‫מקבלת אותו גם אם לא עבדה בעבר‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫"הסכום הבסיסי" (במקום השכר הממוצע)‪ -‬שיטת החישוב ועדכון התשלומים המשולמים בגין הריון ולידה הייתה מבוססת על‬ ‫‪.75‬‬
‫ה"שכר הממוצע" במשק‪,‬התשלומים התעדכנו בהתאם לשינויים שחלו בשכר הממוצע ובאופן תכוף‪ .‬אולם בהתאם לתוכנית להבראת‬
‫כלכלת ישראל שיטת החישוב הנ"ל משתנה החל מינואר ‪ 2007‬ומחושבת לפי "הסכום הבסיסי" בשיעור של ‪ 7,050‬ש"ח‪ ,‬כלומר‬
‫שיטת חישוב זו אינה משקפת את השינוי או השחיקה האמיתיים של הקיצבה‪ ,‬מדובר בסכום קבוע שאינו מתעדכן שיגרום לקיצוץ‬
‫משמעותי בגימלאות‪(.‬עמ' ‪)80‬‬
‫זכויות הבריאות בהריון‪ -‬משתקפות בשלושה הסדרים‪ :‬א)איסור העסקה בעבודה מסוכנת‪,‬שנועד לשמור שפוריותה של האישה‬ ‫‪.76‬‬
‫העובדת לא תיפגע‪ .‬ב)טיפולי פוריות‪ -‬חוק עבודת נשים מקנה לעובדת או לעובד זכות להיעדר מהעבודה אם טיפולי הפריה חוץ‬
‫גופנית של העובדת מזקיקים זאת‪ .‬ג) בדיקות רפואיות – חוק עבודת נשים מקנה לעובדת להיעדר מעבודתה למטרת בדיקות שגרתיות‬
‫הקשורות להריון כל עוד ההיעדרות לא תעלה על ‪ 40‬שעות‪ .‬וכן רשאית להיעדר מהעבודה ללא תשלום אם מצבה מחייב זאת‪( .‬עמ'‬
‫‪)91‬‬
‫לפרק העשירי‪ :‬קצבאות ילדים‪.‬‬
‫קצבאות אוניברסליות מול מותנות בנזקקות‪ -‬קצבאות אוניברסליות‪( -‬גישה סוצ' דמוקרטית)מתן קצבאות לכל האוכלוסיה על פי‬ ‫‪.77‬‬
‫גודל המשפחה ללא תלות בהכנסתה‪ .‬הן פרוגרסיביות (עידון האוניברסליות)‪ ,‬התשלום מדורג בהתאם למס' הילדים (וכך ניתן ליצור‬
‫שוויון אופקי)‪ .‬פשוטה להפעלה‪,‬שימוש במונחים אובייקיטבים‪ ,‬שאינם כרוכים בבירוקרטיה וכך מונעת מאזרחיה לפעול שלא ביושר‪.‬‬
‫קצבאות מותנות נזקקות‪(-‬גישה נאו ליברלית) מתן קצבאות רק למי שנזקק להן בהתאם למבחני הכנסות‪ .‬יתרונה בעיקר בעלותה ‪,‬‬
‫תשלום קצבאות רק לחלק מהאוכלוסיה‪ ,‬פרוגרסבית בחלוקת ההכנסות אך יוצרת סטיגמה חברתית ולהעמקת הפער החברתי‪( ,‬למרות‬
‫הטוענים שהיא מצמצמת את אי השוויון)‪ ,‬יוצרות תמריץ שלילי לעבודה‪ .‬מערכת בעלת סיבוך בירוקרטי‪ ,‬מגדילה את הנטיה לרמאות‬
‫ולניצול לרעה של המערכת‪( .‬עמ' ‪ ,98‬ממן ‪ 13‬שאלה ‪)3‬‬
‫הזכאות לקצבת ילדים (‪ 4‬קריטריונים)‪-‬‬ ‫‪.78‬‬
‫תושב ישראל שיש לו ילד אחד או יותר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אינו תושב ישראל‪ ,‬אך גר בישראל עם ילדיו ועובד בישראל לפחות ‪ 6‬חודשים (הזכאות מתחילה בחודש השביעי לעבודה)‬ ‫ב‪.‬‬
‫ילד שעלה לארץ בלי הוריו‪ .‬ד) מי שמחזיק בילד שאינו ילדו‪ ,‬ומפרנס אותו לפחות ‪ 12‬חודשים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הזכאות מותנית בכך שלילד עדיין לא מלאו ‪ 18‬שנים ושהילד שבו מדובר שוהה בישראל‪ ( .‬חריגים לזכאות‪ -‬יציאת ילד לחו"ל עד ‪6‬‬
‫חודשים‪ ,‬הורה הנשלח לחו"ל ע"י מעבידו ומשלם ביטוח לאומי ומס הכנסה ממשכורתו‪ ,‬הורה נמצא בחו"ל בשנת שבתון או‬
‫השתלמות‪ ,‬הילד בחו"ל לצורך טיפול רפואי) (עמ' ‪)133‬‬
‫הבטחת תשלום מזונות‪ -‬נועד לסייע למשפחה שבה אחד ההורים נעדר‪ .‬החוק נועד לסייע לאישה ולילד שהם תושבי ישראל שיש‬ ‫‪.79‬‬
‫בידיהם פס"ד לתשלום מזונות והם אינם יכולים לממשו‪ ,‬בנסיבות אלו המוסד לביטוח לאומי משלם להם תשלום חודשי (וגובה מהאב‬
‫החייב במזונות את הסכום שהוא חוייב לשלם בפס"ד‪).‬‬
‫תנאי זכאות‪:‬‬
‫פס"ד של בימ"ש אזרחי או רבני לתשלום מזונות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הילד בחזקת אימו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫האישה הייתה נשואה לחייב ויש לה ילד ממנו או לא הייתה נשואה ויש לה ילד ממנו‪ ,‬אישה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה ‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫גם אם אין בחזקתה ילד ‪ ,‬ואם היא מעל גיל ‪ ,60‬גם ללא ילד‪.‬‬
‫האישה כפופה למבחני הכנסה ‪ )1‬שלא מעבודה‪)2 .‬הכנסה מעבודה‪( .‬עמ' ‪)141‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫חוק משפחות חד הוריות‪ -‬בחוק זה נקבעו הטבות כלכליות להורה יחיד‪ ,‬שהינו תושב ישראל שבחזקתו ילד הנמצא עימו‪ ,‬כגון‬ ‫‪.80‬‬
‫קדימות בקבלת הלוואה מוגדלת לדיור‪ ,‬במעונות ילדים‪ ,‬ובקבלת הכשרה מקצועית‪.‬משפחות חד הוריות זכאיות מכוח חוק הביטוח‬
‫הלאומי למענק לימודים שישולם בתחילת כל שנת לימודים‪ ,‬בגין ילדים בני ‪ 6‬עד ‪( .11‬עמ' ‪)145‬‬
‫לפרק האחד עשר‪ :‬הורות ותעסוקה‬
‫חופשה לטיפול בילד‪ -‬מאפשרת לאחד ההורים‪ ,‬לאחר סיום חופשת הלידה‪ ,‬לקחת חופשת הורות כדי לטפל בילד בלי להתפטר‬ ‫‪.81‬‬
‫מהעבודה‪ ,‬תוך שמירת זכותו לחזור לעבודה‪ .‬מהבחינה העקרונית חופשת הורות יכולה להיות חלקית או מלאה‪ .‬מדובר בחופשה ללא‬
‫תשלום‪ ,‬ועצם הענקתה מיועדת לאפשר להוציא לפועל את ההסדר של חלוקת התפקידים במשפחה בלי שהמעביד יוכל למנוע זאת‪.‬‬
‫(עמ' ‪)163‬‬
‫הענף השני‪ :‬ביטוח אבטלה והבטחת הכנסה‬
‫לפרק ‪ :12‬תפיסת העבודה‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫הפן הערכי של העבודה‪ -‬במהלכה של המאה ה‪ 20-‬החלו להעריך את העבודה בהתאם לפן הכלכלי שלה‪ .‬שיעור השכר המשולם בגין‬ ‫‪.82‬‬
‫העבודה הוא המודד להערכת מעמד העובד והיוקרה החברתית‪ .‬ההישגיות אכן מוערכת‪ ,‬אך היא נמדדת יותר מהבחינה הכלכלית‬
‫ופחות בהקשרה המהותי של העבודה‪( .‬עמ' ‪)194‬‬
‫לפרק ‪ :13‬דמי אבטלה‬
‫ביטוח אבטלה חובה ‪ -‬ההסדר החוקי המקורי של ביטוח אבטלה הוסדר ע"י ועדת בר יוסף‪ ,‬שקבעה שביטוח אבטלה הוא ביטוח חובה‪.‬‬ ‫‪.83‬‬
‫ההסדר נכנס לתוקף בשנת ‪,1973‬ונועד לספק הגנה מפני אבטלה זמנית והושתת על ‪ 4‬עקרונות יסוד‪ .1.‬מדובר בזכות שאי אפשר‬
‫לוותר עליה‪ .2 .‬דמי אבטלה כקצבה מחליפת שכר‪ ,‬כלומר קיצבה שאינה אחידה‪ .3 .‬דמי האבטלה ישולמו כל עוד אי אפשר לספק‬
‫למובטל עבודה‪ .4 .‬עקרון השוויון מטעם מין לגבי דמי אבטלה‪( .‬עמ' ‪)214‬‬
‫הקריטריונים לזכאות לדמי אבטלה‪:‬‬ ‫‪.84‬‬
‫תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו ‪18‬שנים ועוד לא מלאו לו ‪ 65‬שנים‪ .‬והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום‬ ‫א‪.‬‬
‫דמי ביטוח בעדו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חייל ששירת שירות סדיר‪.‬‬
‫בת שירות לאומי ‪ ,‬בתנאי ששירתה תקופה שאינה פחותה מהתקופה שחיילות משרתות‪ .‬מיום שיחרורם מהשירות של החייל ובת‬ ‫ג‪.‬‬
‫שירות לאומי ולמשך שנה מאותו יום זכאים לדמי אבטלה במידה ולא מצאו עבודה‪( .‬עמ' ‪)215‬‬
‫אלו קריטריונים להיות מבוטחים בביטוח אבטלה‬
‫תקופת אכשרה (בדמי אבטלה)‪ -‬תקופת עבודה שרק עם סיומה משתכללת הנגישות של האדם לביטוח אבטלה‪ .‬היא נועדה למנוע‬ ‫‪.85‬‬
‫ניצול לרעה של הביטוח‪ .‬ולמנוע יקור יתר של ביטוח האבטלה‪ .‬תקופת אבטלה ראשונה‪-‬עובד על בסיס חודשי‪ ,‬יש לצבור תקופת‬
‫אכשרה של ‪ 360‬ימים מתוך ‪ 540‬מהיום הקובע שהוא ‪1‬‬
‫בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה‪ .‬עובד על בסיס יומי ‪ 300 ,‬ימים מתוך ‪ .540‬כדי לזכות בדמי אבטלה בתקופה השנייה על‬
‫העובד לעמוד מחדש במבחן תקופת האכשרה מהיום הקובע של יום הפיטורים השניים‪(.‬עמ' ‪.)231‬‬
‫מובטל‪ -‬הוא אדם הרשום בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה‪ ,‬החוק מתייחס למובטל מאונס (פוטר מעבודתו או מי שהתפטר ולאחר‬ ‫‪.86‬‬
‫פרק זמן שבו רשום כמחוסר עבודה)‪ ,‬והוא מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו‪ ,‬ולשכת העבודה לא‬
‫הציעה לו עבודה כאמור‪.‬ויהיה זכאי לדמי אבטלה‪ .‬מובטל יחשב גם עובד שצמצמו לו את המשרה בצורה משמעותית ונרשם כמחוסר‬
‫עבודה לצורך השלמת משרתו ע"י הביטוח לאומי‪( .‬עמ' ‪)236‬‬
‫עבודה מתאימה‪ ,‬המחלוקת‪ ,‬המצב הקיים‪:‬‬ ‫‪.87‬‬
‫מידת התאמת העבודה נבחנת עפ"י שלושה מימדים‪ .1 :‬סוג העבודה‪ -‬העבודה המוצעת תיחשב לעבודה מתאימה אם היא מסוג העבודה‬
‫העיקרית שבה עבד המובטל בשלוש השנים שקדמו לתקופת אבטלתו או שהיא תואמת את הכשרתו המקצועית או את רמת השכלתו‬
‫של המובטל‪ ,‬בכפוף לכך שהיא תואמת את מצב בריאותו ואת כושרו הגופני‪( .‬חריג‪-‬לגבי אנשים מתחת לגיל‪ – 35‬תנאים אלה‬
‫רלוונטיים רק ב‪ 60-‬הימים הראשונים של האבטלה שלהם‪ -‬ספירתם מתחילה ביום הקובע‪ .‬וכן לגבי העובדים העונתיים שעבדו‬
‫בעבודה זו בשלוש השנים האחרונות‪ -‬חייבים לקבל כל עבודה) ‪ .2‬שכר מתאים‪ -‬נדרש שהשכר בעבודה המוצעת יהיה שווה לפחות‬
‫לדמי האבטלה שהיו מגיעים למובטל אילו היה זכאי להם‪ .3 .‬מרחק ג"ג ממקום מגורים (עמ' ‪)247‬‬
‫המחלוקת והמצב הקיים ואיך אפשר לצמצם ל‪ 6-‬שורות‬
‫סירוב להצעה‪ -‬במידה והמובטל מסרב להצעת העבודה שהוצעה לו ובהנחה שהעבודה מתאימה‪ ,‬מוטלות סנקציות ‪ .)1‬קיצוץ תקופת‬
‫הזכאות לדמי אבטלה‪ ) 2 .‬עיכוב מועד תחילת תשלום דמי האבטלה‪.‬‬
‫המחלוקת מתי סירוב יחשב לסירוב עבודה? בהתאם לפסיקה נדונו מקרים שונים‪)248( :‬‬
‫המצב הקיים –תופעת הסרבנות לא הייתה קיימת כל עוד ההתייחסות לעבודה הייתה כאל ערך‪ ,‬כל עבודה עדיפה מהזדקקות‪ .‬כיום‬
‫חשיבותה כאמצעי להבטחת הקיום‪ -‬רק הכסף חשוב‪ ,‬ולכן גם דמי אבטלה וגם שכר מהעבודה הם במעמד שווה להכנסה‪ .‬וכעת‬
‫כשמדובר באבטלה מובנית‪ ,‬היצע העבודה אינו מזהיר‪ ,‬ובעבודות אין שום תמריץ חיובי להשתלבות בעבודה ולכן הסירוב לעבודה‬
‫גדל‪.‬‬
‫לפרק ‪ :14‬הבטחת הכנסה‬
‫(מימון הבטחת הכנסה מוטל על הכתפיים של המדינה בניגוד לדמי אבטלה שהם תוצר של תשלומים שמשולמים ע"י האזרחים כדי‬
‫להבטיח מצב של אבטלה‪ .‬בשונה ממובטל זכאי להבטחת הכנסה אינו מסוגל לעבוד)‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫היעד של גמלה להבטחת הכנסה‪ -‬להגן על האדם הנחשף למצבים של היעדר אמצעי קיום‪)1 :‬מי שאינו מקבל גמלאות או הכנסה‬ ‫‪.88‬‬
‫ממקור אחר – אינו עובד‪) 2 .‬מי שהכנסתו משכר עבודה או מגמלאות נופלת מסכום הכסף שנקבע כדי להתקיים בכבוד‪ .‬ומספקת לאדם‬
‫הכנסה האמורה להבטיח קיום מזערי בכבוד‪( .‬עמ' ‪)261‬‬
‫*הנגישות לגימלת להבטחת הכנסה מותנית בעמידה של הנזקק בשלושה מבחנים מצטברים‪)1 :‬מבחן החלות ‪ )2‬מבחן ההכנסה ‪)3‬‬
‫מבחן תעסוקתי‪( .‬עמ' ‪)282‬‬
‫מבחן ההכנסות‪( -‬עמ' ‪)289‬ישנם שני מבחנים ויש צורך לעמוד בשניהם‪ )1:‬מבחן הכנסות משכר‪ ,‬מפנסיה ‪ ,‬מגמלאות מחליפות שכר‪-‬‬ ‫‪.89‬‬
‫הזכות להבטחת הכנסה תישלל אם ההכנסות ממקורות אלו עולות מן הסכום הקובע‪ )2.‬מבחן הכנסות מקצבאות(נכות‪ ,‬אמהות חד‬
‫הוריות)‪ ,‬מהון ומרכוש (שכר דירה‪ ,‬תוכניות השקעה)‪ -‬הכנסות ממקורות אלו שוללות את הזכות לגימלה אם הן גבוהות יותר‬
‫משיעורה של גמלת הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫מבחן המספיקות‪/‬קיום בכבוד‪ -‬פועל יוצא מתכליתה של הגמלה להבטחת הכנסה ומעוצב ע"י תכליתו של הביטחון הסוציאלי‪ ,‬לפיכך‬ ‫‪.90‬‬
‫ניתן לומר שמשטר כלכלי ליברלי יגיד שתכליתה של גמלת הכנסה לספק צרכים בסיסיים הנדרשים להבטחת קיום מזערי‪ .‬ואילו‬
‫משטר כלכלי סוציאל דמוקרטי יגיד שתכליתה של הגמלה להבטיח קיום ראוי‪ .‬בישראל זכותו של אדם בקיומו בכבוד באה משתי‬
‫מקורות‪ :‬חוק יסוד וחוק הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫מהבטחת הכנסה ‪ -‬להכנסה מובטחת ‪ -‬הערכה‬ ‫‪.91‬‬
‫מטרתה המרכזית היא בלימת עלויות של מערכת הביטחון הסוציאלי‪ ,‬שילוב מקבלי הבטחת ההכנסה בעבודה הרעיון הינו חיובי וגלום‬
‫בו מסר חינוכי‪ ,‬אך יש צורך במקצה שיפורים כדי שהרעיון יממש את מטרתו החיובית‪ ,‬כגון‪ :‬סיוע ליצירת תנאים להשתלבות‬
‫בעבודה‪ ,‬להפסיק את הזכאות להטבות הבטחת הכנסה באופן הדרגתי עד קליטתו בעבודה‪,‬הענקת הטבות למקבלי קצבאות הקיום כדי‬
‫שיוכלו להשתלב בעבודה (כגון‪ :‬זיכויי מס‪,‬עזרה בטיפול בילדים במשפחות חד הוריות‪,‬או השלמת הכנסה לבעלי שכר נמוך‪ ,‬ביצוע‬
‫התאמות לנכים במקומות עבודה ) ושינוי דרך הפעולה של המרכזים התעסוקתיים ושיטת תגמולם (עמ' ‪.)379‬‬
‫הענף השלישי‪ :‬ביטוח זקנה ופנסיה‬
‫לפרק ‪ :15‬היחס כלפי הגיל השלישי‪.‬‬
‫הפגיעות בגילאים בישראל בשנים האחרונות (ע' ‪)32 -30‬‬ ‫‪.92‬‬
‫המהפכה האנטי חברתית שהתרחשה בישראל בראשית המאה ה‪ 21-‬פגעה בכל שלושת הרבדים שבאמצעותם מבטיחה מערכת‬
‫הביטחון הסוציאלי את זכויות האזרחים הוותיקים‪ .‬רובד ‪ 1‬מכוח חוק הביטוח הלאומי‪ -‬הקיצבה קוצצה ב‪ 4%-‬בצד שחיקתה באמצעות‬
‫הקפאת השכר הממוצע‪ .‬רובד ‪ -2‬רובד תעסוקתי‪ -‬הסדרי הפנסיה שונו וזכויות של העמיתים ושל הגמלאים קוצצו‪ .‬רובר אישי‪ -‬הוטל‬
‫מס בשיעור ‪ 15%‬על ההכנסות מהריבית שהם מקבלים בגין חסכונותיהם‪.‬‬
‫המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת‪-‬‬ ‫‪.93‬‬
‫פנסיה תקציבית‪ -‬ממומנת כולה ע"י המעביד ובנוסף הוא משמש כתחליף לקרן הפנסיה‪ .‬הסדרשרווח בעיקר בשירות הציבורי‪ ,‬המדינה‬
‫הויא זו שממנה את פנסיית העובד‪ .‬כיום הממשלה החליטה להפריט‪ ,‬להגמיש ולנייד את העובדים ולעבור לפנסיה צוברת ‪ ,‬שמימונה‬
‫בא מהעובד והמעביד וכן נוצרת זיקה בין התשלום לתמורה‪ .‬מעבר זה משקף את ההקלה על תקציב המדינה ומכוחו הומרה‬
‫הסולידריות הקבוצתית באחריות אישית‪(.‬עמ' ‪)182‬‬
‫לפרק ‪ :16‬גיל הפרישה‬
‫גיל פרישה חובה‪ -‬הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו‪ ,‬הוא גיל ‪ 67‬לגבר ולאישה‪.‬‬ ‫‪.94‬‬
‫הקשר בין גיל הפרישה וגיל הזכאות‪ -‬השינוי שחל בגיל הפרישה בעקבות חקיקת חוק גיל פרישה שינה במקביל גם את גיל הזכאות‪.‬‬ ‫‪.95‬‬
‫גיל זכאות מותנה= לגיל פרישה‪ ,‬גברים ‪ 67‬ונשים ‪ ,64‬קבלת קצבת זקנה ופנסיה מותנה במבחני הכנסה‪ .‬גיל זכאות מוחלט= גיל ‪70‬‬
‫לנשים ולגברים‪ ,‬קבלת פנסיה מרבית וקיצבת זיקנה‪(.‬עמ' ‪)64‬‬
‫לפרק ‪ :17‬קצבת הזקנה‬
‫קצבת זקנה אחידה – משולמת על בסיס אוניברסלי לכל מי שהגיע לגיל הזכאות המוחלט‪ ,‬והיא אינה מותנית בעמידה במבחן הכנסות‬ ‫‪.96‬‬
‫כלשהו‪ .‬קצבת הזיקנה הבסיסית היא אחידה‪ .‬בעקבות הגזרות של ביבי קוצצה הקצבה ב‪ 4%-‬ושיעורה נקבע כאחוז מסכום בסיסי‬
‫במקום כאחוז מהשכר הממוצע ועקב כך נשחקו קצבאות אלו בצורה משמעותית ‪(.‬עמ' ‪)96‬‬
‫תוספות לקיצבת זיקנה‪ :‬תעסוקתית‪ ,‬מבחן הכנסות‬ ‫‪.97‬‬
‫תוספת תעסוקתית‪ -‬על קצבת הזקנה הבסיסית מתוסף תשלום תוספת ותק‪ ,‬משולמת לכל מי שהיה מבוטח יותר מעשר שנים בביטוח‬
‫זקנה ושאירים‪ .‬וכן תשלום תוספת דחיה למי שדחה את קבלת הקצבה מגיל הזכאות המותנה עד גיל הזכאות המוחלט‪(70 -‬היה זכאי‬
‫לקצבת זקנה בתקופה זו אילולא עבד ובתנאי שעמד במבחן ההכנסות)‬
‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫השלמת הקצבה בהתאם למבחני הכנסות‪ -‬ניתנת למי שהכנסתם נמוכה מסכום ההכנסה המזערי לקיום שהוגדר בחוק הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫(אלו הם זקנים שלא ביטחו את עצמם בפנסיה ואין להם שום הכנסה ממקור אחר והינם תלויים רק בביטוח לאומי) (עמ'‪)98-101‬‬
‫קצבת שארים‪ -‬נועדה להבטיח קיום בכבוד לאלמן או לאלמנה של תושב או תושבת ישראל שנפטרו וליתומים שהשאירו אחריהם‪.‬‬ ‫‪.98‬‬
‫הזכאות מותנית בחמישה תנאים‪ )1 :‬הנפטר היה תושב ישראל ‪ )2‬השלמת תקופת האכשרה בטרם הפטירה ‪ )3‬השתייכות לחוג‬
‫השאירים ‪ )4‬פטירה (למעט פטירה בשל מלחמה או פעולות איבה) ‪ )5‬תשלום דמי ביטוח‪(.‬עמ'‪)122‬‬
‫לפרק ‪ :18‬הפנסיה‬
‫יעד הפנסיה לעומת קצבת הזקנה‪ -‬יעד הפנסיה הוא שימור המעמד להבטיח רמת חיים זהה לאחר יום הפרישה‪ ,‬תחליף לשכר‪.‬‬ ‫‪.99‬‬
‫לעומת קצבת הזקנה שיעדה הוא להבטיח אמצעי קיום (קיום בכבוד או אספקת אמצעי קיום מזעריים בלבד) למי שנחשף לסיכון‬
‫חברתי של הגיל‪.‬‬
‫תיאורית "קוצר הראות של האדם"‪ -‬תופעה ידועה שאנשים מקבלים החלטות כלכליות בלי להתחשב בעתיד‪ .‬בעיקר צעירים‬ ‫‪.100‬‬
‫הנוטים שלא לתת את דעתם לשאלה כיצד יתקיימו בעתיד כשיפרשו מחיי העבודה‪ ,‬לכן אינם נוקטים באמצעי חיסכון‪ ,‬כדי להבטיח‬
‫את עתידם הרחוק כשייאלצו לפרוש מהעבודה‪ .‬תאוריה זו היא אחת הסיבות לכך שהמחוקק מעוניין להסדיר את קרנות הפנסיה‬
‫בצורה חוקתית וכופה‪( .‬עמ' ‪)132‬‬
‫קרן זכויות לעומת קרן תשואה‪ -‬קרן זכויות מבטיחה פנסיה בשיעור מוגדר מראש(קרן צוברת בשיטה של קרן זכויות היא מסוג‬ ‫‪.101‬‬
‫זה) קרן תשואה‪ -‬שבה הפנסיה המובטחת אינה קבועה וידועה מראש‪ ,‬כל מה שמובטח הוא ששיעורה של הפנסיה יהיה בהתאם‬
‫לעתודות הכספיות ולתשואה שעתודות אלה תצמחנה‪( .‬עמ' ‪)147‬‬
‫רכיבי שכר פנסיוניים‪ -‬הינו רכיב שייכלל בשכר המשמש בסיס לחישוב הפנסיה וישולמו בגינו דמי גמולים‪.‬‬ ‫‪.102‬‬
‫קרנות הפנסיה ההסתדרותיות‪ -‬הבטיחו זכויות של עובדים שכירים‪ .‬הזכות לפנסיה נקבעה בהסכמים קיבוציים והטילה חובת‬ ‫‪.103‬‬
‫הצטרפות של עובדים לקרנות הפנסיה ההסתדרותיות‪ .‬ההצטרפות לקרן הפנסיה הייתה קיבוצית ואוטומטית‪ .‬קרנות אלו היו‬
‫המרכזיות עד שנות השמונים‪(.‬עמ' ‪)171‬‬
‫קרנות הפנסיה מ ‪ – 1995-‬בעקבות הסדר של קרנות הפנסיה הוחלט על סגירתן של הקרנות הוותיקות של ההסתדרות והקמתן של‬ ‫‪.104‬‬
‫קרנות פנסיה חדשות שעוצבו כקרנות תשואה‪ ,‬מדובר בקרנות הבנויות על בסיס התחשבנות אישית ולא חברתית‪ .‬וכן מעבר מפנסיה‬
‫תקציבית לפנסיה צוברת – המהפך הגדול‪(.‬עמ' ‪)181‬‬
‫הכרסום בפנסיה בשנים ‪ -2001-2004‬עקב הקריסה של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות‪ ,‬הלאימה הממשלה את קרנות הפנסיה‬ ‫‪.105‬‬
‫הוותיקות ושיטת חישוב הפנסיה אוחדה בכל הקרנות‪ .‬היא ייקרה את דמי הגמולים השולמים ע"י העובד והמעביד‪ ,‬הטילה חובת‬
‫תשלום דמי ניהול לקרן הפנסיה‪ ,‬והעלתה את גיל הזכאות‪( .‬עמ' ‪)183‬‬
‫יתרונות חוק פנסיה חובה‪:‬‬ ‫‪.106‬‬
‫מגן על העובד בעל קוצר ראייה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מגן על האזרח האחראי‪ ,‬שהבטיח את הכנסתו לאחר פרישה מהעבודה‪ ,‬שלא ינוצל ע"י מימון אזרחים שלא גילו אחריות‬ ‫ב‪.‬‬
‫כמותו‪.‬‬
‫נאבק בריבוד החברתי ‪ ,‬מצריך ביצוע חלוקה חדשה של הכנסות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הבטחת הזכות הפנסיונית בגישה אוניברסלית יותר ‪ ,‬שתגשר על הסיכון האישי הנובע מאפשרות של חיים מעבר לתוחלת חיים‬ ‫ד‪.‬‬
‫ועל הסיכון של האינפלציה שהפרט היה ניצב מולם אילו ביטח את עצמו‪(.‬עמ' ‪)133‬‬
‫הענף הרביעי‪ :‬נכות ופגיעה בעבודה‬
‫לפרק ‪ :21‬תאונת עבודה ומחלת מקצוע‬

‫תאונות עבודה ‪ -‬אירוע תאונתי‬ ‫‪.107‬‬

‫היסוד הראשון בהגדרת תאונה מצריך שיתרחש אירוע תאונתי‪ ,‬שמתרחש באחד משלושה מצבים‪ )1 :‬פתאומיות‪ -‬אירוע עובדתי פיזי‬
‫המתרחש בעבודה פתאום ובנק' זמן ברורה‪ )2 .‬שורה של פגיעות זעירות ומצטברות‪ -‬צירוף של פגיעות שכל אחת מהן היא בעלת‬
‫אופי תאונתי והתוצאה של כלל הפגיעות מצטברת לפגיעה שממנה סובל המבוטח‪)3 .‬אירוע חריג‪-‬מחלות שאינן תוצאה של גורם‬
‫חיצוני‪ ,‬אך הן פורצות בעקבות אירוע חריג בעבודה‪.‬‬
‫תאונת עבודה ‪ -‬קשר סיבתי‪-‬‬ ‫‪.108‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬
 ‫סיכום לבחינה – ביטחון סוציאלי ‪ 2012‬א'‬

‫היסוד השני בהגדרת תאונה מצריך קיומו של קש"ס בין התאונה לבין העבודה‪ ,‬המשתקף ב‪ )1 :‬גורם הזמן – התאונה צריכה לקרות‬
‫תוך כדי עבודה ‪ /‬משלח יד ‪ ) 2‬סיבתיות – התאונה אירעה עקב עבודה‪/‬משלח יד‪ .‬את הסיבתיות ניתן לבדוק ע"י מבחן האלמלא‪,‬‬
‫חזקה‪,‬חזקות שקבועות בחוק‪,‬חזקה אירוע חריג‪.‬‬
‫תאונות עבודה‪ -‬חבלה‬ ‫‪.109‬‬
‫היסוד השלישי בהגדרת תאונה מצריך שלאירוע התאונתי תהיה תוצאה של חבלה גופנית‪ ,‬יש צורך להוכיח שקרה נזק‪.‬‬

‫אזהרה הנך רשאי להשתמש ' שימוש הוגן ' ביצירה מוגנת למטרות שונות‪ ,‬לרבות ' לימוד עצמי ' ואין לעשות שימוש בעל‬
‫אופי מסחרי או מעין‪-‬מסחרי בסיכומי הרצאות תוך פגיעה בזכות היוצר של המרצה‪ ,‬שעמל על הכנת ההרצאות והחומר‬
‫לציבור התלמידים‪.‬‬