‫סיכום ‪ -‬מבחן בהיסטוריה‬

‫שלבי מלחמת העולם השנייה‪:‬‬

‫פרוץ המלחמה ב‪ 1‬בספטמבר ⬅ הפלישה הנאצית לפולין​​⬅ הסכם ריבנטרופ ‪ -‬מולוטוב לחלוקת פולין ⬅ מרכז פולין‪:‬‬
‫משטר אזרחי גרמני הגנרל גוברנמן ⬅ איסורים‪ ,‬התנהגות אלימה ומכפישה לאוכלוסיה וליהודים בפרט ⬅ ברית‬
‫המועצות פולשת לשטחים המזרחיים של פולין ⬅ בתגובה לפלישה לפולין מכריזות צרפת ואנגליה על מלחמה עם‬
‫גרמניה ⬅ ברית המועצות משלטת על המדינות הבלטיות ⬅ גרמניה באפריל‪-‬מאי ‪ 1940‬כובשת את הולנד‪ ,‬דנמרק‪,‬‬
‫נרווגיה‪ ,‬בלגיה ולוקסנבורג ⬅ ‪ 1940‬הגרמנים פולשים לצרפת ⬅ צרפת מתחלקת לשניים‪ :‬בצפון שלטון נאצי ובדרום‬
‫שלטון מוקמי צרפתי (פטן) ⬅ חוקים אנטי יהודים בצפון אפריקה ⬅ אוגוסט ‪ 1940‬גרמניה מתקיפה אווירית וימית את‬
‫אנגליה ⬅ אוקטובר‪ :‬מצליחים הברטים להתמודד על התקיפה ⬅ התרחבה הברית של מדינות הציר‪ ,‬יפן איטליה‬
‫וגרמניה ‪ -‬הצטרפו בולגריה הונגריה ורומניה ⬅ אביב ‪ 1941‬גרמניה כובשת את הבלקן ⬅ ‪ 22‬ביוני ‪ 1941‬פותחת‬
‫גרמניה ״במבצע ברברוסה״ ‪ -‬מבצע צבאי הגדול בהיסטוריה נגד ברית המועצות ⬅ בתחילת מבצע זה התחילו‬
‫להשתמש הגרמנים ב״פיתרון הסופי״ על היהודים ‪ -‬במלחמה שולבו פרקטיקה ואידיאולוגיה‪ ,‬היה לה אופי אידיאולוגי‬
‫מובהק ⬅ המלחמה בברית המועצות הפכה את הלחימה האידיאולוגית לממשית ⬅ בהתחלה רק היחידות המובחרות‬
‫רצחו גברים יהודים ⬅ סוף יולי ‪ 1941‬התחיל הרצח של כל האוכלוסיה ⬅ הרצח ההמוני מתפשט לעוד מדינות ⬅ ריכוז‬
‫בגטאות ולאחר מכן רצח המוני ⬅ דצמבר ‪ 1941‬תוקפת יפן בסיס ימי של ארה״ב פרל הארבר וכך נפתחת חזית‬
‫מלחמתית עם ארה״ב ⬅ ״הפתרון הסופי״ שהחל בקיץ ‪ 1941‬מתפשט לפולין‪ :‬חלמאו‪ ,‬בלז׳ץ‪ ,‬סוביבות וטרבלינקה ⬅‬
‫מיידנק ואושוויץ ביקנאו הנחשב למחנה הגדול יותר ב‪ ⬅ 1942‬המחנות היו בו זמנית גם עם תופעת בורות הירי ⬅ סוף‬
‫‪ 1941‬מצליחים כוחות סובייטים להדוף את הנאצים ממוסקבה ומתחילה המפלה הנאצית ⬅ יולי ‪-1942‬פברואר ‪1943‬‬
‫הקרב על סטלינגרד שנגמר במבוסה גמורה של הגרמנים ⬅ ארצות הברות מצליחה לבלום את הצי היפני ⬅ ‪- 1943‬‬
‫הכרעות צבאיות לטובת בעלות הברית ⬅ מאי‪ :‬מצליחות בעלות הברית להכניע את גרמניה מצפון אפריקה ⬅ פלישה‬
‫של בעלות הברית לאיטליה ‪ -‬ירודתו של השלטון הפאשיסטי והדחת מוסוליני ⬅ גרמניה פולשת לאיטליה ועושה‬
‫ממשלת בובות בראשות מוסוליני ⬅ הנאצים יורדים מגדולתם‪ ,‬מבצעים צבאיים נכשלים ⬅ הצבא האדום מחזיר שטחים‬
‫רבים ⬅ לקראת ‪ 1944‬מתפוררת הברית של מדינות הציר ⬅ גרמניה כובשת את הונגריה ב‪ ⬅ 1944‬גירוש יהודי‬
‫הונגריה לאושוויץ ובירקנאו ⬅ רומניה ובולגריה עובדות לבעלות הברית ⬅ יוני ‪ 1944‬בעלות הברית פולשות לצרפת‬
‫דרך נורמנדי ⬅ הצבא האדום משחרר שטחים נוספים ⬅ ו‪ 1944‬הצבא האדום‪ :‬״מבצע בגרטיון״ ‪ -‬התקדמות צבאית‬
‫בציר ורשה ברלין ⬅ ינואר משוחררת פולין ע״י הרוסים ⬅ אפריל‪ :‬הקרב על ברלין בין בנות הברית לגרמניה ⬅ כניעת‬
‫גרמניה ב‪ 8,9‬למאי ⬅ קרבות עם יפן עד פצצות הירושימה ונגסאקי באוגוסט ‪ ⬅ 1945‬כניעת יפן ⬅ סיום המלחמה‪.‬‬

‫כיבוש פולין והפגיעה ביהודי פולין לאחר הכיבוש‪:‬‬

‫כיבוש פולין ב‪ 1939‬ע״י הנאצים מחלק את שטחיה של פולין לשני חלקים‪ :‬החלק המזרחי סופח לרייך ונשלט תחתיו‬
‫וחלקה המרכזי נשלט על ידי שלטון אזרחי גרמני‪ ,‬ואיזור זה נקרא הגנרל גוברנמן‪.‬‬

‫השלב הראשון‪ :‬בשבועות הראשונים שאחרי הכיבוש‬

‫* ריכוז ובידוד ‪ -‬תחילה תהליך ריכוז היהודים במספר מקומות גדולים‬
‫* הרס הבסיס הכלכלי ‪ -‬של היהודים‪ .‬החרמת עסקים יהודים‪ ,‬החרמת הכסף של היהודים‪ ,‬פיטורים של יהודים מעסקים‬
‫פולניים‪.‬‬
‫* חטיפת יהודים וגיוס לעבודות כפייה ‪ -‬מכל גיל או מגדר‪.‬‬
‫* התעללות והשפלה ‪ -‬גזיזת זקנים‪ ,‬חיוב נשים לנקות רחובות עם הלבנים (תחתונים) שלהן‪ ,‬הרג סתמי וללא סיבה‬
‫מובהקת‪.‬‬

‫איגרת הבזק של היידריך (‪ )21.9.39‬איגרת שנכתבה באסיפה נאצית‪ ,‬מעין תוכנית קדם ל״פתרון הסופי״‬
‫* הבחנה בין ״הפתרון הסופי״(לטווח הרחוק) לבין שלבים מיידיים (כנראה שבשלב זה עדיין אין תוכנית ברורה להשמדה‬
‫כללית של יהודים ‪ -‬לראיה‪ :‬בחודשים הבאים ייעשו נסיונות לגרש ולרכז את יהדות פולין באזור לובלין או באי מדגסקר)‬
‫* ריכוז היהודים ממקומות יישוב קטנים לערים גדולות ליד מסילות ברזל (=גטאות)‬
‫* מציאת איזון בין האינטרסים האלו לבין הרצון לנצל את היהודים מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫* היטלר מעביר את תור ״העיר בירה״ לקרקוב במקום ורשה (השפלה גדולה‪ ,‬הוא לא מכיר בה) ולכן הצמרת בקרקוב‬
‫גרמנית ‪ -‬מה שגורם כך שהיהודים מגורשים מקרקוב לכפרים וגטאות קרובים‪.‬‬
‫הגטאות והחיים בהם‪ ,‬ההצדקות להקמת הגטאות כלפי חוץ‪ ,‬הקשיים של היהודים בחיים בגטו‪ ,‬התמודדות היהודים‬
‫עם קשיים אלו‬

‫הגטו הוא שכונה‪/‬רובע בעיר שבתוכם כונסו כל היהודים בעיר‪ ,‬וקבילות קטנות מחוץ לעיר‪ .‬על לא יהודים נאסר בדר״כ‬
‫להכנס לגטו‪ ,‬ועל היהודים נאסר לצאת ממנו בדר״כ‪ .‬לרוב כמה משפחות גרו בבית אחד קטן‪.‬‬

‫תנאי החיים בגטו‪:‬‬

‫* רעב‪ :‬היהודים בגטו סבלו מרעב‪ ,‬כחלק ממדיניות ההרעבה של הגרמנים‪ .‬בגטאות הקטנים שבהם הורשו היהודים‬
‫לצאת ולעבוד‪ ,‬הם הצליחו להשיג מזון מהתושבים בסביבה‪.‬‬

‫המחסור במזון היה רב כי הגרמנים סיפקו כמויות מזון מזעריות‪ .‬איכות המזון הייתה ירודה‪ .‬היו יהודים שגנבו מזון האחד‬
‫מהשני‪ .‬מצב זה של רעב יצר מתיחת בין תושבי הגטו‪ .‬הרעב היה גם אחד הגורמים לתמותה‪.‬‬

‫* צפיפות‪ :‬בגטאות שררה צפיפות גדולה‪ .‬הגטו הוקם על שטח קטן בעיר ואנשים רבים מאוד‪ ,‬מרחבי העיר ומהכפרים‬
‫והעיירות רוכזו בו‪ .‬הצפיפות בכל דירה הייתה בלתי נסבלת‪ .‬אנשים נזרקו לרחובות או לפתחי בתים‪ ,‬עד שיימצא להם‬
‫מקום‪.‬‬

‫* בריאות‪ :‬הצפיפות הגדולה יצרה תנאי תברואה והיגיינה גרועים‪ .‬היה מחסור קשה במים ובסבון‪ ,‬עקב כך אנשים מיעטו‬
‫להתקלח‪ .‬ערימות אשפה מילאו את הרחובות‪ .‬הצפיפות ותנאי התברואה הקשים‪ ,‬גרמו להתפשטות מחלות כמו‪ :‬שחפת‬
‫ודיזנטריה‪ .‬הזיהומים‪ ,‬הקור והרעב גרמו לתמותה שמימדיה גדלו מאוד‪ .‬מתים רבים לא פונו מהרחובות‪ ,‬דבר שגרם‬
‫להתפרצות של יותר מחלות וזיהומים‪.‬‬

‫* גזירות ועבודות כפייה‪ :‬על היהודים הוטלו גזירות והם אולצו ואף נחטפו לעבודות כפייה בתנאים מחפירים‪ ,‬בתוך הגטו‪,‬‬
‫או במפעלים מחוצה לו‪ .‬הגזירות כללו עוצר‪ ,‬האפלה בשעות הערב והלילה‪ ,‬בחלק מהגטאות נאסר ללדת‪ ,‬היו גזירות‬
‫בתחום הדת ועוד‪ .‬בגטו הונהגה ענישה קולקטיבית‪ ,‬על פעולת מחאה של בודד שילמו בחייהם עשרות אנשים ומשפחות‪.‬‬

‫דרכי התמודדות‪:‬‬

‫* יהודים דאגו לפעולות חינוך ותרבות (תנועות נוער‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬תזמורת…)‬

‫* הברחת אוכל וציוד‬

‫* בשלב הראשון‪ :‬ארגון הג׳ונט העביר כספים לגטאות‬

‫* עזרה הדדית בין חברי הקהילה‬

‫* הנהגת הגטאות ‪ -‬היודנראטים ניסוי לשפר את מצב התזונה‪ ,‬הדיור‪ ,‬ניקיון‪ ,‬פרנסה‪ ,‬תרבות ורפואה‬

‫הסיבות להקמת הגטאות‬

‫סיבות אמיתיות‪:‬‬ ‫סיבות שקריות של הגרמנית‪:‬‬

‫אמצעי שליטה יותר בקלות‬ ‫בידוד היהודים‪ ,‬הם מסוכנים‪,‬גנבים‪,‬בוגדים‪,‬מפיצי מחלות‬

‫ולכן זו הגנה עצמית‬

‫ריכוז לקראת השלב הבא (גירוש‪/‬פינוי)‬ ‫הגנה על היהודים מפני שכינהם האנטישמיים (פולנים)‬

‫גרימת ייאוש ליהודים‬

‫גרימת מוות ״טבעי״ ליהודים ללא צורך אמצעים מכוונים‬

‫של הגרמנים‪ ,‬הם ימותו ממחלות‪ ,‬רעב ועוד‬

‫פגיעה בליכוד של הקהילה‬

 ‫היודנרטים‬

‫יודנרטים ‪ -‬מועצות יהודים‪ ,‬ראשי קהילות בגטאות בעיקר‪.‬‬

‫״הנהגה״ פנימית של היהודים בגטו (אחרי הכיבוש הגרמני) שמתווכת בין השלטון הגרמני ליהודים‪.‬‬

‫האינטרס הגרמני‪:‬‬
‫* חיסכון בכוח אדם‪ ,‬הם לא צריכים לדאוג ולהתעסק בעצמם עם היהודים‪.‬‬
‫* הנהגת פנים יהודית שתעביר את הפקודות הנאציות לשאר הקהילה ‪ -‬תעזור להן התקבל בשקט‪ ,‬בלי להתקומם‪.‬‬
‫* תורם לסכסוך פנימי בין היהודים לבין עצמם‪.‬‬

‫איך יהודים נהיו חברי יודנרטים?‬

‫* לפעמים הם לא רצו‪ ,‬והגרמנים איימו עליהם ועל משפחותיהם‪.‬‬
‫* מתוך תקווה (שלא התממשה) שהתפקיד ביודנרט יספק להם או למשפחתם אבות הנאה או הצלה מהגרמנים‪.‬‬
‫* מתוך תחושת שליחות ורצון לעזור לקהילה בכל דרך אפשרית‪ ,‬גם אם זה אומר לשתף פעולה עם הגרמנים‪.‬‬

‫תפקידי היודנרטים‪:‬‬
‫* להעביר ליהודים את פקודות הגרמנים‪.‬‬
‫* העברת מידע לגרמנים על מצב הקהילה (כמה אנשים‪ ,‬גילאים‪ ,‬מקצועות וכו׳)‬
‫* לטפל בכל ענייני הקהילה בגטו‪ :‬דיור‪ ,‬עבודה‪ ,‬מזון‪ ,‬תרופות‪ ,‬טיפול רפואי‪ ,‬חינוך‪ ,‬דת‪ ,‬נקיון‪ ,‬תרבות ולהעלות את המורל‪.‬‬
‫* בשלב של השילוח מהגטאות למחנות עבודה או השמדה היודנראטים היו צריכים לקבוע את רשימת היהודים‬
‫המשולחים‪.‬‬

‫דגמים שונים של ראשי יודנראטים‪:‬‬

‫* חיים רומקובסקי גטו לודג׳‪ :‬עם כיבוש הגרמנים את לודז' מונה רומקובסקי ליושב ראש היודנרט בגטו לודז'‪ .‬השלטונות‬
‫הגרמניים העניקו לרומקובסקי סמכויות נרחבות בכל התחומים הקשורים בניהול חיי היום‪-‬יום של האוכלוסייה הכלואה‬
‫בגטו‪ .‬השלטונות הגרמניים ראו בגטו אתר לניצול כוח עבודה זול מאד ועל רומקובסקי הוטל לארגן מפעלי ייצור‬
‫(רסורטים) והללו היו למקור רווחים למינהל הגטו‪ .‬רומקובסקי ראה בהקמת המפעלים דרך להתגבר על האבטלה והרעב‬
‫המחמיר בגטו ובהמשך גם דרך להציל את היהודים העובדים בגטו מגירוש למחנות השמדה‪ .‬בספטמבר ‪ 1942‬דרשו‬
‫הגרמנים מרומקובסקי למסור אלפי יהודים‪ .‬בנאום שנשא בפני יהודי הגטו‪ ,‬ביקש מהם רומקובסקי למסור לו את הילדים‬
‫והחולים בכדי להציל את יתר האנשים בגטו‪ .‬באקציה זו גורשו לבסוף‪ ,‬בלי סיוע היודנרט‪ ,‬כ‪ 20,000-‬ילדים‪ ,‬חולים וזקנים‬
‫למחנה ההשמדה חלמנו ונרצחו שם‪ .‬עם ההחלטה על חיסול הגטו באביב ‪ 1944‬גורשו אלפי יהודים בתחילה לחלמנו‬
‫ובהמשך לאושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬ב‪ 30-‬באוגוסט ‪ 1944‬גורשו רומקובסקי ומשפחתו לאושוויץ ושם נרצחו‪ .‬דמותו של רומקוסקי‬
‫נותרה שנויה במחלוקת‪ :‬בעיני רבים מהניצולים והחוקרים הוא מצטייר כסמל לשיתוף פעולה עם השלטונות הגרמניים‪,‬‬
‫שהנהיג משטר של דיכוי בפנים הגטו והיה בעל גינוני שררה ופולחן אישיות‪ .‬אחרים סבורים שהקונספציה שלו בדבר‬
‫"עבודה כדרך להצלה" היתה נכונה והודות לה נמנע חיסול הגטו עד קיץ ‪ 1944‬וחלק ניכר מיהודי לודז' נשאר בחיים עד‬
‫סמוך לסוף המלחמה‪.‬‬

‫* אדם צ'רניאקוב בוורשה‪ :‬ראש היודנרט בוורשה‪ .‬כאשר נבחר לעמוד בראש היודנראט‪ ,‬מילא את תפקידו נאמנה וניסה‬
‫להקל על יושבי הגטו כמה שיותר‪ .‬הוא בא במגע מתמיד עם השלטונות הגרמניים במטרה להקל על סבל הגטו ולהפעיל‬
‫את כל קשריו כדי לשחרר אסירים יהודים שנאסרו על עבירות שונות‪ .‬הוא ספג מהגרמנים עלבונות ומכות‪ ,‬אך לא נרתע‬
‫מלהביע עליהם ביקורת‪ .‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ 1942‬החלה האקציה הגדולה בגטו ‪ -‬פינוי של יהודי הגטו אל מחנה ההשמדה‬
‫טרבלינקה‪ .‬היודנראט נדרש לספק מדי יום ‪ 6,000‬איש מיושבי הגטו אשר "יועברו למזרח"‪ .‬צ'רניאקוב ידע מה הגורל‬
‫הצפוי ליהודים הנשלחים וכי הגטו עומד בפני כליה‪ .‬הוא הרגיש שאינו יכול לשתף פעולה עם הנאצים ולהחליט מי יחיה‬
‫ומי ימות‪ .‬ב‪ 23-‬ביולי‪ ,‬במשרדו‪ ,‬התאבד בבליעת כמוסת ציאניד‪ .‬לאחר התאבדותו צ'רניאקוב לא השאיר פתק המספר‬
‫לאן מובלים אלו ש"נשלחים למזרח" אף על פי שכנראה ידע‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפי אחת הגרסאות השאיר מכתב לאשתו‪ ,‬ובו‬
‫נכתב בין השאר‪" :‬תובעים ממני להרוג במו ידי ילדים מבני עמי‪ .‬לא נותר דבר זולת המוות"‪.‬‬
 ‫השלבים השונים של הפתרון הסופי‬

‫בורות הירי בשטחי ברה''מ‬

‫הרקע‪" :‬מבצע ברברוסה" – הפלישה לברה"מ – שהחל ביוני ‪ '41‬שמטרותיו‪ :‬א‪ .‬כיבוש 'מרחב מחייה' לעם הגרמני‬
‫ב‪ .‬עקירת המשטר "היהודי בולשביקי" מברה"מ‪ .‬במסגרת זו ניתנו פקודות כתובות לחיסול היריבים הפוליטיים של‬
‫המשטר הגרמני‪ ,‬וכן פקודות בע"פ לחיסול היהודים בירי המוני‪.‬‬
‫יש להבחין בין שני דפוסי השמדה באזורים אלו‪:‬‬
‫* בשטחים שסופחו לברה"מ בשנים ‪( '40-'39‬כלומר שטחים פולניים במקור‪ ,‬שסופחו לברה"מ בעקבות הסכם‬
‫ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ .‬מערביים יחסית)‪ :‬לאחר גל החיסולים הראשון בידי עוצבות המבצע הונהגה באזורים אלו מדיניות‬
‫דומה לזו שבאזורי הגנרל גוברנמן בפולין‪ ,‬כלומר – התעללות וגזל של רכוש‪ ,‬כליאת היהודים בגטאות‪ ,‬הקמת יודנרטים‪,‬‬
‫ורק בשלב מאוחר יותר (כשנה – שנה וחצי לאחר הכיבוש הגרמני) שילוחם להשמדה‪.‬‬
‫* באזורים שהיו בתוך ברה"מ גם לפני ‪( '39‬מזרחיים יותר מהאזורים הקודמים)‪ :‬כאן בוצע הרצח ההמוני בבורות ובגאיות‬
‫הריגה זמן קצר יחסית לאחר כיבוש המקום‪ .‬לעתים שוכנו היהודים באזורים אלו בגטאות זמניים עד להשמדתם בירי‪.‬‬
‫* רצח היהודים בברה"מ בשיטת הירי הישיר נמשך גם לאחר הקמתם והתחלת הפעלתם של מחנות ההשמדה ברחבי‬
‫הגנרל גוברנמן בקיץ ‪!'42‬‬

‫חסרונות השיטה מנקודת המבט הגרמנית‪:‬‬

‫* השפעה רגשית קשה על המבצעים‪ ,‬שהביאה לתופעות כהתגברות השתייה והפרעות התנהגות (למרות התעמולה‬
‫ושטיפת המוח שספגו‪ ,‬ש"בזכותן" רבים מהחיילים ביצעו את המשימה ללא נקיפות מצפון‪ ,‬ומתוך תחושת שליחות וייעוד)‪.‬‬
‫* השיטה לא הדביקה את הקצב הרצוי לגרמנים‪ .‬נוסה שימוש בחלופה של השמדה במשאיות גז‪ ,‬אך השיטה לא פתרה‬
‫למעשה את החסרונות שציינו‪.‬‬

‫"הפתרון הסופי"‬

‫יש חוקרים הטוענים‪ ,‬כי מעולם לא ניתנה פקודה כוללת מטעמו של היטלר או של הצמרת השלטונית בדבר חיסול טוטלי‬
‫של היהודים‪ .‬ההרג החל בשטחים הכבושים בעקבות החלטות של מפקדים מקומיים‪ ,‬והדבר הפך למעין כדור שלג‬
‫מתגלגל שבסופו היה למבצע השמדה כולל של יהדות אירופה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מתוך הבנת מבנה המדינה הנאצית‪ ,‬ברור שלא ניתן היה לקבל החלטה על מבצע כזה בלי פקודה ישירה של‬
‫הפיהרר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ישנן עדויות שונות על פקודה שניתנה בע"פ בידי היטלר להימלר על ביצוע "פתרון טוטלי של בעיית‬
‫היהודים"‪ ,‬כנראה כבר בקיץ ‪'41‬‬
‫השלב הבא של הפתרון הסופי‪ ,‬לאחר תחילת הרצח ההמוני בירי בשטחי ברה"מ‪ ,‬החל בדצמבר ‪ ,'41‬עם הפעלתו של‬
‫מחנה ההשמדה הראשון בחלמנו הסמוך ללודז'‪ .‬בחלמנו בוצעה השמדה באמצעות משאיות גז‪ ,‬ונרצחו בו כ‪320,000-‬‬
‫איש‪ ,‬רובם המכריע יהודים‪.‬‬

‫מבצע ריינהרד – להשמדת יהודי הגנרל גוברנמן‪:‬‬

‫מבצע להשמדת יהודי הגנרל גוברנמן במחנות השמדה בצורה שיטתית‪ .‬המחנות שהוקמו במסגרת המבצע‪ :‬בלז'ץ‬
‫וסוביבור במחוז לובלין וטרבלינקה‪ .‬התנאים לבחירת מקום המחנות‪ :‬ריחוק מריכוזי אוכלוסייה; קרבה לגבול המזרחי של‬
‫הג"ג‪ ,‬כחלק ממסע ההטעיה של היהודים שהם כביכול נשלחים לעבודה במזרח‪ ,‬וקרבה למסילות רכבת‪.‬‬
‫המבצע התנהל בין מרץ ‪ '42‬לנובמבר ‪ '43‬ונרצחו בו יותר משני מיליון יהודי הגנרל גוברנמן‪.‬‬
‫מטרת המחנות הייתה השמדה של היהודים‪ ,‬ולכן – למעט קבוצה קטנה של יהודים שהועסקה בעבודות שונות במחנות‬
‫עצמם – לא נערכו במחנות סלקציות‪ ,‬וכל הנשלחים‪ ,‬כולל אלו שהיו בעלי כושר עבודה‪ ,‬הושמדו מיד בתאי גזים (נאמר‬
‫להם שהם נשלחים לרחצה וחיטוי כדי למנוע מגפות)‪ .‬קודם לכן נלקחו מהם כל חפצי הערך שעליהם‪ .‬במחנות אלו לא‬
‫נבנו משרפות לשריפת הגופות‪ ,‬והן נטמנו בבורות ענק‪ .‬רק בסוף ‪ '42‬ותחילת ‪ '43‬הוחל בשריפת הגופות כדי לטשטש את‬
‫עקבות הרצח‪.‬‬
 ‫ועידת ואנזה‬
‫כונסה בינואר ‪ '42‬בווילה בוואנזה שבברלין כדי לתאם את הוצאת הפתרון הסופי לפועל בין הרשויות השונות שהיו‬
‫אחראיות לביצועה (עצם ההחלטה על ביצוע הפתרון הסופי נקבעה כבר קודם)‪ .‬הוועידה כונסה ביוזמתו של היידריך‬
‫וזומנו אליה ראשי הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה הגרמניים‪ .‬בוועידה דובר על ‪ 11‬מיליון יהודי אירופה (כולל יהודי‬
‫צפון אפריקה שנכללו בין יהודי צרפת) שיש להחיל עליהם את הפתרון הסופי (באופן רשמי דובר על "פינוים למזרח")‪.‬‬
‫חלק מהדיונים הוקדשו להחלטה בדבר גורלם של יהודים הנשואים לארים ושל צאצאיהם‪ .‬מי שהופקד על ביצוע "הפתרון‬
‫הסופי של בעיית היהודים" היה איש הגסטאפו‪ ,‬אדולף אייכמן‪.‬‬

‫ההשמדה ההמונית ‪ -‬בעיקר באושוויץ‬

‫השילוחים למחנות‬
‫השילוחים למחנות ההשמדה נעשו בשיטתיות וביעילות מצמררת‪ ,‬תוך שיתוף פעולה בין גורמים ביורוקרטים רבים‪ .‬מבצע‬
‫ההשמדה נערך תוך שמירה על סודיות מרבית‪ ,‬אף כי‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬המידע עליו דלף והגיע לרבים בגרמניה‪ .‬הגרמנים‬
‫השתמשו בשיטות שונות כדי להטעות את היהודים ולמנוע מהם מידע על העתיד לקרות להם‪ .‬הם אסרו על הגורמים‬
‫המעורבים במבצע לספר עליו אפילו לבני משפחותיהם‪ ,‬ושמרו על גורם ההפתעה באשר למועד הגירושים וליעדם‪.‬‬
‫הגירושים למחנות נמשכו עד לסתיו ‪ ,'44‬סמוך לתבוסתה של גרמניה במלחמה‪ .‬אז נפסקה גם ההשמדה במחנות‪.‬‬

‫היו הבדלים בין שיטת הגירוש של יהודי מזרח אירופה לבין הגירוש של יהודי מערב אירופה‪:‬‬
‫* במזרח ‪ -‬גורשו תחילה מי שלא עבדו במפעלי הגטו‪ ,‬החולים‪ ,‬הזקנים והילדים‪ .‬בהמשך‪ ,‬לקראת חיסול הגטאות‪ ,‬נשלחו‬
‫להשמדה גם היהודים המועסקים במפעלים‪ .‬במזרח‪ ,‬שם היו היהודים מנותקים מהסביבה‪ ,‬בוצעו הגירושים במפתיע‪.‬‬
‫הגרמנים לא תבעו גירוש על פי רשימות שמיות אלא על פי מכסות שקבעו מראש‪ .‬הם ערכו גם מצודים – אקציות‪,‬‬
‫בגטאות‪ ,‬במהלכם סגרו אזורים מסוימים בגטו‪ ,‬ערכו חיפושים אחר יהודים‪ ,‬תפסו אותם ושלחו אותם מן הגטו למחנות‪.‬‬
‫* במערב ‪ -‬גורשו תחילה הפליטים וחסרי האזרחות‪ .‬בשלב זה הוטלו על היהודים הוותיקים גזירות שונות‪ ,‬והם נשלחו‬
‫למחנות בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫במערב שלחו הגרמנים ליהודים במשך תקופה מסוימת שקדמה לגירוש צווי "התייצבות לעבודה" שהוצאו על פי רשימות‬
‫שמיות שהיודנרטים נדרשו להכין‪ .‬הם חויבו להתייצב במקומות ריכוז מוגדרים בזמן מסוים לצורך שילוחם‪ ,‬שם הועלו על‬
‫משאיות או רכבות והובלו לפרקי זמן משתנים למחנות מעבר‪ ,‬ומהם נשלחו למחנות בפולין‪.‬‬
‫* יהודי גרמניה נשלחו מזרחה כבר מאוקטובר ‪ .'41‬עשרות אלפים מהם נשלחו לברה"מ ושם נרצחו מיד ביריות‪ .‬אחרים‬
‫נשלחו לגטו לודז' ומשם להשמדה במחנה חלמנו (שהוקם בסוף ‪.)'41‬‬
‫* הגירושים מהולנד ומצרפת החלו בקיץ ‪ .'42‬אחוז יהודי הולנד שנשלחו היה גבוה מאוד וקרוב ל‪ 80%-‬מיהודי הולנד‬
‫נרצחו‪ .‬בצרפת נרצחו כ‪" 20%-‬בלבד" מהיהודים; זאת בשל מעמדו המיוחד של הממשל הגרמני בצרפת המפוצלת‪ ,‬בשל‬
‫הקשיים הטכניים של הגרמנים אל מול פיזורם של היהודים‪ ,‬ובזכות התארגנות המחתרת הצרפתית‪.‬‬
‫* גם הגירושים מגטאות פולין החלו באביב ובקיץ ‪ ,'42‬עם השלמת ההכנות למבצע ריינהרד ובנייתם של מחנות המוות‪.‬‬
‫האקציות בגטאות פולין בוצעו בכמה מחזורים עם הפסקות של כמה חודשים ביניהם‪ ,‬כדי להגביר את תחושת‬
‫אי‪-‬הוודאות‪.‬‬

‫צעדות המוות‬

‫לקראת סוף המלחמה‪ ,‬כאשר הצבא הגרמני נסוג בכל החזיתות‪ ,‬החלה גרמניה הנאצית לפנות את המחנות שהיו קרובים‬
‫לחזית המזרחית ולהצעיד את האסירים מערבה לכיוון גרמניה‪ .‬חרף התבוסה הבלתי נמנעת‪ ,‬הנאצים היו נחושים למנוע‬
‫מהשורדים במחנות להשתחרר על ידי בעלות הברית‪ .‬בצעדות המוות‪ ,‬האסירים אולצו לצעוד מרחקים עצומים בקור‬
‫מקפיא‪ ,‬עם כמות מזערית של מזון‪ ,‬מים ומנוחה‪ ,‬אם בכלל‪ .‬אלו שלא היו מסוגלים להמשיך לצעוד נורו לאורך הדרך‪.‬‬
‫השחרור היה ממש מעבר לאופק אך עבור אותם הקרבנות היה זה תחילתו של שלב נוסף של סבל נוראי‪ .‬רבים מהם‬
‫נספו בחודשים ובימים האחרונים של המלחמה‪.‬‬

‫הסיבות לצעדות המוות‪:‬‬

‫*הגרמנים רצו לטשטש ראיות‪ ,‬כדי שלא יודעו מעשי הרציחות‪.‬‬

‫*הגרמנים היו זקוקים לכוח אדם כדי שיעבדו במפעלי התעשייה בגרמניה‪* .‬‬
 ‫אמצעי לניהול משא ומתן אפשרי עם בעלות הברית‪ .‬האומדן הוא שבינואר ‪ 1945‬היו במחנות למיניהם וסוגיהם יותר מ‬
‫‪ 700‬אלף אסירים (לא רק יהודים)‪ .‬מי שהיה מסוגל לצעוד נלקח‪ ,‬והאחרים נותרו מאחור‪.‬‬

‫ההערכה היא שבצעדות המוות נרצחו כ ‪ 250‬אלף יהודים‪.‬‬

‫גבורה יהודית בשואה‬

‫המושג "קידוש החיים" בשואה כלל את כל המעשים שעשו היהודים כדי להציל חיים‪ ,‬לשמור על כבודם‪ ,‬ועל צלם האנוש‬
‫שלהם כבני אדם ערכיים ותרבותיים‪ .‬משמעו כל מה שהיהודים עשו כדי להיאבק במגמות הרצח והדה‪-‬הומניזציה‬
‫שהגרמנים כפו עליהם‪ .‬המושג הזה נוסח לראשונה על ידי הרב יצחק ניסנבאוים מוורשה‪ .‬כאשר תושבים בגטו שאלו את‬
‫הרב אם המתים נחשבים לפי ההלכה כמי שמתו על קידוש השם‪ ,‬הוא השיב‪" :‬זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש‬
‫השם במוות‪ .‬כאשר דרשו אויבינו בעבר את הנשמה היהודית‪ ,‬הגנו אבותינו על נשמתם בגופם‪ .‬עכשיו‪ ,‬כאשר דורשים את‬
‫הגוף היהודי‪ ,‬חובה לשמור עליו"‪ .‬כלומר – על היהודים להיאבק ככל יכולתם כדי לשרוד ולשמור על צלם אנוש‪ .‬מאבק‬
‫ההישרדות של היהודים נועד אמנם לספק את הצרכים הפיזיים הבסיסיים‪ -‬מזון‪ ,‬פרנסה‪ ,‬תברואה‪ -‬אבל גם את צורכי‬
‫הרוח‪ .‬דוגמאות לכך‪ :‬לשמור על הנקיון כדי לא לקבל מחנות‪ ,‬להשאר בחיים למרות כל הקשיים‪ ,‬לאכול חמץ כדי להשאר‬
‫בחיים ‪ -‬בשורה התחתונה‪ ,‬לעשות הכל כדי להישאר בחיים‪ ,‬גם אם זה נוגד ערכים או דת‪.‬‬

‫מרידות‪:‬‬

‫מדוע חברי תנועת הנוער הם אלה שיזמו והובילו את המרידות ברוב הגטאות?‬
‫* גילם הצעיר וחברותם בתנועה הכשירו אותם לדבקות אידיאולוגית ולנקיטת צעדים מהפכניים תוך מודעות חברתית –‬
‫לאומית לציבור הגטו‪ .‬הם היו משוחררים מעול המשפחה (אחריות ודאגה לקיומם) והתפנו לתור אחר פתרונות קיצוניים‪.‬‬
‫* לתנועות הנוער היה ארגון מובנה ומסודר היררכיה ומנהיגות‪ ,‬הנהגה חזקה והם היו מאד מלוכדים‪ .‬שררו ביניהם יחסי‬
‫אמון‪ ,‬דברים שהקלו עליהם בהתארגנות למרד‪ .‬יתרונם מול המבוגרים היה אירגונם התנועתי‪ ,‬שאפשר מעבר לתאים‬
‫קטנים בפעילות המחתרתית‪ .‬עם בוא השמועות על השמדה המונית של יהודים החלו חברי תנועות הנוער להקים ארגוני‬
‫לחימה בגטאות‪.‬‬
‫* חברי תנועות הנוער היו הראשונים להבין שמדיניות גרמניה היא השמדה טוטאלית‪ .‬הדור הצעיר היה מסוגל להפנים‬
‫ביתר קלות את האפשרות שמדובר ברצח עם שיטתי ועל כן ממילא "אין לו מה להפסיד"‪.‬‬

‫מטרות הלחימה בגטאות‪:‬‬

‫* הרצון לנקום בגרמנים על רצח היהודים – במקומות רבים שבהם נשרפו גטאות נכתבו כתובות נקמה בדם ופיח‪.‬‬
‫* רצון למות בכבוד ולא ללכת "כצאן לטבח"‪ ,‬כדי להוכיח לכולם כי יהודים אינם נכנעים בקלות‪.‬‬
‫* "למען שלוש שורות בהיסטוריה" – כדי שהדורות הבאים יידעו שהייתה התנגדות יהודית לנאצים והיהודים לחמו ומתו‬
‫כבני חורין‪ .‬למות בדרך שנתנה ביטוי גם לתחושה לאומית ‪ -‬יהודית‪.‬‬
‫* רצון לשמש דוגמה ומופת לנוער בארץ‪-‬ישראל‬
‫* רצון למצוא מפלט מהייאוש – הם התאכזבו מרעיון "קדוש החיים"‪ ,‬שהתנפץ לנוכח הידיעה על השמדת העם היהודי‪.‬‬

‫הדילמות‪ ,‬לבטים שעמדו בפני חברי המחתרות‪:‬‬

‫* האחריות הקולקטיבית‪ :‬הגרמנים נהגו בגטאות בשיטה של אחריות קולקטיבית שמשמעותה הייתה‪ :‬הקהילה כולה או‬
‫חלק ממנה נותנים את הדין על מעשה של פרט אחד או יותר‪.‬‬
‫* מקום הלחימה‪ :‬בקרב חברי המחתרת היהודית שבחלק מן הגטאות התנהל ויכוח נוקב על מקום לחימתם‪ :‬יציאה אל‬
‫היערות וניהול לוחמה פרטיזנית‪ ,‬או מרד בתוך הגטו‪ .‬היו שיקולים לכאן ולכאן‪ ,‬וההכרעה הייתה קשה‪ .‬מצדדי הלחימה‬
‫בגטאות טענו‪ ,‬כי ליערות יכולים לצאת רק הצעירים והבריאים‪ ,‬ובעיקר גברים‪ .‬הוצאת הנוער מן הגטו פירושו‪ :‬הפקרת‬
‫הורים וילדים למוות ולנקמת הגרמנים‪ .‬כמו כן ביערות יש יחידות פרטיזניות לא יהודיות ואז הלחימה היהודית לא תהפוך‬
‫לסמל למלחמתו הלאומית של היהודי‪ .‬לעומתם טענו מצדדי הלחימה הפרטיזנית‪ :‬כי אין כל סיכוי להגן על הגטו‪ .‬מרד‬
‫בגטו תהיה התאבדות קולקטיבית‪ ,‬ללא כל סיכוי לנקום בגרמנים‪.‬‬
‫* האם לצאת למרד שתוצאותיו ידועות מראש‪ :‬הייתה התלבטות האם לצאת למרד כשיודעים שאין סיכוי מול הנאצים‪.‬‬
‫* עיתוי (זמן) הלחימה‪ :‬קושי בקביעת העיתוי למרד בגלל החשש מחיסול מידי של תושבי הגטו‪.‬‬

‫קשיים‪:‬‬
‫* מחסור בנשק וקושי להשיג נשק‪ :‬היעדר האמצעים והניסיון הדרוש לבנייתו של גוף לוחם‪ ,‬חמוש וערוך לקרב וקושי רב‬
‫בהשגת כלי נשק‪.‬‬
 ‫* להנהגת המחתרת לא היה עם מי להיוועץ‪ :‬המנהיגות היהודית מלפני המלחמה פונתה‪ ,‬חוסלה‪ ,‬או ברחה‪ ,‬ולכן הפכו‬
‫תנועות הנוער למאגר האנושי‪ ,‬ומהם צמחה מנהיגות המחתרת היהודית‪ ,‬אולם מנהיגותם לא הייתה מוכרת על ידי‬
‫הציבור היהודי‪.‬‬
‫* סביבה עוינת‪ :‬רבים מהפולנים לא תפסו את היהודים כבני העם הפולני ואף החזיקו בתפיסות אנטישמיות‪ .‬חלקם לא‬
‫נרתעו מלהלשין על היהודים בגלוי בפני הנאצים‪.‬‬

‫יחס אומות העולם ליהודים בזמן השואה‪ ,‬חסידי אומות העולם וניסיונות להצלת יהודים בזמן השואה‬

‫אומות העולם ליהודים ‪ -‬שלושה דפוסי התייחסות‪:‬‬

‫* הרוב הדומם‪ ,‬העומדים מן הצד‪ :‬תושבים רבים הגיבו באדישות למצוקת היהודים ולא הגיבו כאשר גורשו למחנות‬
‫ההשמדה‪ .‬אלו היו מרבית אזרחי המדינות שהיו מעורבות במלחמה‪ .‬רוב האזרחים נקראו "הרוב הדומם" מפני שהם לא‬
‫עשו דבר במהלך המלחמה לעזור ליהודים או לפגוע בהם‪ .‬ראו את המעשים נגד היהודים – ושתקו‪.‬‬
‫* משתפי פעולה‪ :‬הסגירו יהודים‪ ,‬הלשינו עליהם ולעיתים השתתפו באופן פעיל ברציחתם‪.‬‬
‫* מצילים‪ :‬היו מעטים שהסתכנו שהצילו יהודים או השתתפו בהצלתם‪ ,‬אזרחים ודיפלומטים לא יהודים שהושיטו עזרה‬
‫ליהודים‪ ,‬סיכנו את עצמם ואת משפחותיהם‪.‬‬

‫אפשרויות הצלה‪:‬‬
‫* הגירה – בעיקר עד ‪ .'39‬בהמשך – בריחה לארצות ניטרליות או בלתי כבושות‪.‬‬
‫* בריחה מפולין לחלקים הסובייטיים שבמזרח – בחודשים הראשונים של המלחמה‪.‬‬
‫* הסתתרות בחסות תעודות מזויפות‪.‬‬
‫* מציאת מקומות מסתור במנזרים‪ ,‬בקרב משפחות מאמצות או באזורים כפריים מרוחקים‪ ,‬או במקומות מסתור מיוחדים‬
‫שהוכנו לשם כך‪.‬‬

‫חסידי אומות עולם‪:‬‬

‫הגדרה‪ :‬חסידי אומות העולם היו יחידם ומשפחות‪ ,‬לא יהודים‪ ,‬שסיכנו את חייהם ואת חיי קרוביהם למען הצלת יהודים‪,‬‬
‫ללא תמורה ומטרת רווח‪ ,‬בתקופת השואה‪.‬‬
‫דפוסי הפעילות של חסידי אומות עולם‪ :‬מתן מסתור‪ ,‬אספקת מסמכים מזויפים‪ ,‬תעסוקה (שינדלר)‪ ,‬הברחה‪ ,‬ניצול מעמד‬
‫דיפלומטי (דיפלומטים שהשתמשו בסמכותם על מנת להצילם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ראול ולנברג)‪.‬‬
‫מניעים להצלה‪ :‬מניעים אנטי נאצים (היו כאלה שראו בהצלת היהודים חלק בלתי נפרד במאבק נגד הכיבוש הנאצי)‪,‬‬
‫מניעים דתיים (נצרות)‪ ,‬מניעים הומניטריים (פעלו למען הזולת באשר הוא אדם)‪ ,‬יחסי שכנות (היו שסייעו ליהודים‬
‫בהיותם ידידיהם ושכניהם המסורים במשך שנים לא רצו להפקיר אותם בשעת מצוקה זו)‪.‬‬
‫שתי דוגמאות‪ :‬אוסקר שינדלר – שינדלר היה תעשיין גרמני בכיר‪ .‬הוא הציל יהודים רבים על די העסקתם במפעלו‪ ,‬באזור‬
‫קרקוב יותר אשר יצרו לטובת המלחמה של הגרמנים‪ .‬בזכות קשריו עם בכירים במפלגה הנאצית ובעזרת שוחד‪ ,‬קיבל‬
‫אישור להעסיק מאות יהודים‪ .‬תחת חסותו זכו היהודים לתנאים אנושיים ולדאגה לכל צרכיהם‪ .‬בזכות העבודה במפעלו‬
‫ניצלו יהודים אלה ממשלוחים למחנות ההשמדה‪ .‬בזכותו של אוסקר שינדלר‪ ,‬ניצלו ‪ 1,200‬יהודים‪.‬‬
‫ראול ולנברג – ולנברג היה דיפלומט שוודי בשגרירות ארצו בהונגריה ומתוקף כך ניצל את מעמדו כנציג מדינה ניטרלית‬
‫במלחמה‪ .‬מתוקף תפקידו סיפק אלפי "דרכוני חסות" ליהודים‪ ,‬שהגנו עליהם מפני שילוח למחנות השמדה‪ .‬בעזרת‬
‫דרכונים אלו‪ ,‬שכובדו על ידי הגרמנים ועל ידי ההונגרים‪ ,‬הצליחו היהודים לצאת משטח הכיבוש הגרמני‪.‬‬

‫סיפורי הצלה מיוחדים‪:‬‬

‫* הצלת רוב יהודי דנמרק בזכות התגייסות העם הדני‪ ,‬ופינוי היהודים בסירות דיג לשוודיה הניטרלית‪.‬‬
‫* הרב ויסמנדל בסלובקיה ו'קבוצת העבודה' שניסו להגיע להסדר עם כמה מאנשי הממשל הסלובקי בדבר תשלום שוחד‬
‫שתמורתו יופסקו השילוחים מסלובקיה‪ ,‬וניסיון להגיע להסדר דומה גם באשר לכלל יהודי אירופה‪.‬‬
‫* ניסיון שלא צלח להציל את יהודי הונגריה בדרך של "סחורה תחת דם" – הצלת מיליון יהודים תמורת ‪ 10,000‬משאיות‬
‫של סחורה‪.‬‬
‫* "רכבת קסטנר" שבה נשלחו ‪ 1,648‬יהודים לברגן בלזן במקום לאושוויץ (תחילה הובטח לקסטנר שיישלחו לספרד או‬
‫שווייץ)‪ .‬יהודים אלו הוצאו בחסות ‪ 600‬סרטיפיקטים שניתנו בידי הבריטים‪ ,‬כאשר קסטנר הצליח לשכנע את הנאצים‬
‫שמדובר באישורי הגירה למשפחות ולא לבודדים‪.‬‬