‫מדיניות החוץ של ארה"ב‬

‫פרק ‪ – 16‬עקרונות יסוד בניהול מדיניות החוץ של ארה"ב‪.‬‬

‫• עבודת כיתה‬
‫• התלמידים יקבלו ציר זמן שבו אירועים שונים מ ‪ 1776‬ועד דצמבר ‪.1941‬‬
‫• מסיום ההתפשטות מערבה‪ ,‬כיבוש או קנייה ולאחר מכן‪ ,‬דוקטרינת מונרו‬
‫והאימפריאליזם האמריקני‪.‬‬
‫• מה ניתן ללמוד מציר הזמן?‬
‫• סוף הספר ‪ -‬התפשטות מערבה‪.‬‬
‫• דבר שיוצר גם עודפי ייצור וצורך בשווקים חדשים ‪ -‬אימפריאליזם‪ :‬התפשטות מערבה‬
‫לאוקיינוס השקט לכיוון סין ויפן‪ .‬אפשרויות להשקעות‪ .‬השתלטות על קובה‪ ,‬פורטו‬
‫ריקו‪ ,‬פיליפינים ועוד‪ .‬מפה‪.‬‬
 ‫תפישת הבדלנות מאירופה של האבות המייסדים‬
‫• ‪.‬‬
‫נאום הפרידה מהנשיאות של ג'ורג' ושינגטון מ ‪1796‬‬ ‫•‬
‫לא אינטרסים אלא יושר וצדק‪.‬‬ ‫•‬
‫חיפוש אחר שלום והרמוניה‬ ‫•‬
‫על ארה"ב להוות דוגמא לעולם של עם שעקרונות הצדק והנדיבות נר לרגליו‪.‬‬ ‫•‬
‫ככל שיורחבו יחסי המסחר יש להמעיט את הקשרים הפוליטיים‪.‬‬ ‫•‬
‫האינטרסים של מדינות אירופה שונים משלנו ולא נוגעים לנו‪.‬‬ ‫•‬
‫אירופה עסוקה בסכסוכים תמידיים שהגורמים להם לא קשורים לנו‪ .‬לכן עדיף שלא להתקשר עם מדינות אירופה‬ ‫•‬
‫בחוזים ובהסכמים כדי שלא להסתבך‪.‬‬ ‫•‬
‫בגלל שאנו רחוקים ומובדלים מאירופה אנחנו יכולים ללכת בדרך שונה‪.‬‬ ‫•‬
‫בדלנות ואי מעורבות – מדיניות החוץ של ארה"ב היא להישאר ניטראלית בסכסוכים בין מדינות אחרות ולא לחתום על‬ ‫•‬
‫הסכמים מחייבים‪.‬‬ ‫•‬
‫ייחוד‪ :‬תפישה שאומרת שמדובר באומה שונה מאלו הקיימות ולכן גם תתנהל באופן שונה בתחומי הממשל‬ ‫•‬
‫והכלכלה וגם בתחום יחסי החוץ‪ .‬עוינות כנגד אירופה‪ .‬תחושת עליונות על אירופה בתחום המוסרי‪.‬‬ ‫•‬
‫ביטויים ‪ -‬הצטרפות מאוחרת למלחמת העולם הראשונה והשנייה‪.‬‬ ‫•‬
 ‫דוקטרינת הנשיא מונרו‪ – 1823 .‬דוקטרינת מונרו‬

‫לקרוא ולנתח את הצהרת מונרו‪:‬‬ ‫•‬

‫סבור שתהייה פעילות קולוניאלית של מדינות אירופה באמריקה‪.‬‬ ‫•‬
‫כל ניסיון מצדן לפרוש את מערכת השלטון שלהן על חלק כלשהו בחצי הכדור הזה‪ ,‬ייראה בעינינו כמסכן‬ ‫•‬
‫את שלומנו וביטחוננו‪.‬‬ ‫•‬
‫אם המדיניות שלנו היא בדלנות‪ ,‬אנו לא מתערבים באירופה‪ ,‬אזי היא מחייבת שגם הצד השני‪ ,‬אירופה‪ ,‬לא‬ ‫•‬
‫תתערב ביבשת אמריקה‪ .‬דרישה שמדינות אירופה יתרחקו מענייני יבשת אמריקה‪.‬‬ ‫•‬
‫מדינות אמריקה הלטינית נאבקות לעצמאות מספרד‪ ,‬זהו מאבק למען זכויותיהם הטבעיות לממשל עצמי‪,‬‬ ‫•‬
‫החל מ ‪ .1810‬ארה"ב מכירה בעצמאותן‪( .‬התוצאה ‪ -‬הוצאת אירופה מאמריקה)‪.‬‬ ‫•‬
‫המדיניות ‪ -‬ארה"ב יכולה להתערב במאבקם של עמים לחירות ביבשת אמריקה ובענייני הפנים שלהם אבל‬ ‫•‬
‫לא באירופה‪.‬‬ ‫•‬
‫מכיוון שלא מדובר במרידות כנגד שלטון ריבון‪ ,‬חוקי‪ ,‬אלא מדובר במאבק לזכויות טבעיות לממשל עצמי‪.‬‬ ‫•‬
‫משטר מלוכני ישן מול מאבק באמריקה לחופש ושוויון‪ .‬ארה"ב מרגישה חופשית להתערב בענייני הפנים‬ ‫•‬
‫של אמריקה הלטינית‪.‬‬ ‫•‬
 ‫התרחבותה הטריטוריאלית של ארה"ב‬

‫מאז הכרזת העצמאות‪ ,‬ובמהלך המאה ה ‪ ,19‬ארה"ב משתלטת על שטחים‪ ,‬הכיוון הוא מערב‪ ,‬ויוצרת רצף‬ ‫•‬
‫טריטוריאלי עד חוף האוקיינוס השקט‪.‬‬
‫השטחים סופחו בדרכים שונות‪ :‬חלק נכבשו‪ ,‬חלק ניקנו‪ .‬הסיפוחים קיבלו תוקף בהסכמים עם מעצמות‬ ‫•‬
‫אירופה‪( .‬צרפת‪ ,‬אנגליה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ספרד ומקסיקו)‪.‬‬
‫תקנת צפון המערב להסדרת סיפוח השטחים החדשים‪ :‬הקונגרס היבשתי‪ ,‬עוד לפני קבלת החוקה‪ ,‬קבע‬ ‫•‬
‫שהממשל המרכזי יאפשר הקמת מדינות חדשות בשטחים שסופחו ויצרפן אל הברית כמדינות שוות זכויות‬
‫לוותיקות‪.‬‬
‫הייעוד הגלוי"‪ -‬הצדקה אידיאולוגית לסיפוח השטחים‪".‬שליחות עליונה של האמריקנים ביישוב המערב‪.‬‬ ‫•‬
‫הם מביאים עמם ערכים נעלים אל מול התרבויות הנחותות המקומיות‪ -‬אינדיאנים וספרדים"‪.‬‬
‫מפה‪ ,‬עמ' ‪ .154‬קנייה ‪ -‬לואיזינה מצרפת ב ‪ .1803‬אלסקה ‪ -‬קנייה מרוסיה ב ‪1867‬‬ ‫•‬
‫סיפוח – פלורידה הספרדית ממקסיקו‪ .‬טקסס ‪ -‬מקסיקו‪ .‬הוואי‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ - 1853‬הסיפוח האחרון לכיוון מערב‪.‬‬ ‫•‬
‫הושלם יישוב המערב‪.‬‬ ‫•‬
‫• אמריקנים מתחילים להתעניין בשליטה מעבר לגבולות היבשתיים של מדינתם‪.‬‬
 ‫האימפריאליזם האמריקני בשלהי המאה ה‪ 19-‬ובתחילת המאה ה‪ – 20-‬גורמים‬
‫וגילויים מרכזיים‬

‫רקע‪ :‬האימפריאליזם האמריקני החל בעצם לאחר סיום מלחמת האזרחים האמריקנית‬ ‫•‬
‫(‪ )1865‬וניצחון הצפון שדחף לתיעוש‪ .‬לפיכך‪ ,‬ארה"ב נזקקה עתה ליותר חומרי גלם‪,‬‬
‫ליותר אזורים פוטנציאליים להשקעות הון וכן ליותר שווקים חדשים תוך שאיפה ליצור‬
‫מעמד פוליטי חזק באותם שווקים‪.‬‬
‫תפיסה זו הביאה את ארה"ב לפתח צי מלחמתי‪ ,‬תוך התבססות על תורתו של מאהאן‬ ‫•‬
‫שהדגישה את השפעת הכוח הימי על היסטוריה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במחצית השנייה של המאה ה‪ ,19-‬עת השלימה ארה"ב את "ייעודה הגלוי" והיא‬ ‫•‬
‫נפרשה עתה בין שני האוקיאנוסים‪,‬‬
‫אז‪ ,‬החלה ארה"ב לגלות עניין בשווקים של יפן וסין ולהתחיל להתחרות בבריטניה באזור‬ ‫•‬
‫זה ובעצם פרשה בכך מחדש את המושג "ייעוד גלוי"‪.‬‬
‫ארה"ב החלה לפעול בשני האוקיאנוסים לביסוס כוחה‪.‬‬ ‫•‬
 ‫• הפעולות בולטות במרחב האוקיאנוס השקט‪:‬‬

‫• כבר ב‪ 1853-‬הגיע האדמירל האמריקני פרי לחופי יפן והביא לפתיחת שערי יפן בפני‬
‫• המערב‪.‬‬
‫• ב‪ 1867-‬השתלטה ארה"ב על האי מידווי ובאותה שנה גם רכשה את אלסקה‬
‫• מרוסיה‪ ,‬ובכך דחקה את רוסיה מאמריקה‪.‬‬
‫• ‪ – 1893‬סיפוח הוואי‬

‫• שינויים משמעותיים נוספים הלכו והתגברו מסוף המאה ה‪ 19-‬כשארה"ב התחילה ליישם באופן‬
‫תקיף את עיקרי הצהרת מונרו‪:‬‬

‫• ‪ – 1895‬ארה"ב התערבה בסכסוך בין ונצואלה לבריטניה לטובת ונצואלה בעניין מאבק השליטה‬
‫באזור גוויאנה‪.‬‬
 ‫•פרק ‪ – 17‬הרפובליקה האימפריאלית ‪ -‬מהפכה‬
‫בהשקפה האמריקנית‪.‬‬
‫האם ארה"ב תצטרף למרוץ אחר השגת עוד שטחים?‬
‫באירופה ‪ -‬שיא תופעת האימפריאליזם – מצטרפות‬
‫מדינות נוספות כמו בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה ויפן‪,‬‬
‫השתלטות על שטחים חדשים באפריקה ואסיה‪.‬‬

‫•‬
 ‫בעד ונגד אימפריאליזם אמריקני‬
‫• בעד קולוניאליזם )מקורות ‪ )- 158-159‬פוליצר‪ ,‬הרסט רנדולף‪ .‬הסנטור הנרי קבוט לודג'‪:‬‬
‫*בעד ‪ -‬מדינות קטנות שייכות לעבר‪.‬‬ ‫•‬
‫*לטובת המודרניות – ריכוז שטחים ואנשים לטובת התרחבות עתידית ולצורכי הגנה‪.‬‬ ‫•‬
‫* זוהי מגמה שתקדם את התרבות ואת המין האנושי‪.‬‬ ‫•‬
‫* ארה"ב אינה יכולה לפגר במגמה זו‪ .‬לא רק חשיבות חומרית אלא הגדולה שלנו כאומה‬ ‫•‬
‫ועתידנו – כדוגמא לאחרים‪( .‬מקור ‪( ) 2‬נאום בוועידת המפלגה הרפובליקנית ב ‪)1900‬‬ ‫•‬
‫*פתרון בעיה ‪ -‬עודף יצור – הפתרון שווקים בקובה‪ ,‬פורטו ריקו‪ ,‬הוואי ובפיליפינים‪.‬‬ ‫•‬
‫העולם הוא שלנו‪ .‬האוקיינוס השקט הינו אגם אמריקני‪ .‬כבשנו אותו עפ"י עקרונות‬ ‫•‬
‫רפובליקניים‪.‬‬ ‫•‬
‫נגד ‪ -‬רפובליקה אסור לה שתהייה כובשת ומחזיקה אוכלוסייה של נתינים‪.‬‬ ‫•‬
‫תשובה‪ -‬הנרי קאבוט לודג' – עשינו זאת מהתחלה ‪ -‬קנינו שטחים ולאינדיאנים בכלל‬ ‫•‬
‫שללנו את זכותם להיות אזרחים‪.‬‬ ‫•‬
 ‫תיאור בשלבים של השתלטות על הוואי‪ .‬מרכז האוקיינוס השקט‪.‬‬
‫בהתחלה מגיעים מיסיונרים‪ .‬גם סוחרים – בגלל שהוואי היא תחנה בדרך אל סין‪.‬‬ ‫•‬
‫ואז אמריקנים מגיעים בגלל אינטרס כלכלי – מטעי סוכר‪ .‬משתלטים על ענייני הכלכלה והפוליטיקה‬ ‫•‬
‫(למרות שיש ממשל מקומי) מייבאים סוכר לארה"ב‪ ,‬ללא מכס ‪ -‬רווחי‪.‬‬
‫‪ – 1890‬חוק פדראלי חדש‪ :‬מענק למגדלי סוכר בארה"ב עצמה ‪ -‬העדפה של סוכר אמריקני‪ .‬מתבטל‬ ‫•‬
‫היתרון של המגדלים בהוואי‪ .‬מחיר הסוכר יורד בהוואי‪ .‬הכלכלה קרסה‪( .‬כלכלה של רק גידול אחד)‬
‫אנשי עסקים אמריקנים בהוואי מאמינים שסיפוח הוואי לארה"ב יציל את השקעותיהם‪.‬‬ ‫•‬
‫(מלכה חדשה ליליואוקלני ‪ -‬רוצה לחסל את ההשפעה האמריקנית באיים‪.‬‬ ‫•‬
‫אנשי עסקים אמריקאים מביימים מהפכה‪ .1893 -‬קריאה לצבא האמריקני להצילם‪.‬‬ ‫•‬
‫מגיעים נחתים‪ .‬המלכה מוותרת על סמכויותיה‪ .‬משלחת שלה חותמת על הסכם סיפוח לארה"ב‪).‬‬ ‫•‬
‫המורדים מקימים ממשלה זמנית‪ .‬הכרה של הנשיא קליבלנד ב"רפובליקה של הוואי"‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 1898‬סיפוח הוואי – מעמד של טריטוריה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ – 1959‬הוואי מוכרזת כמדינה החמישים של ארה"ב‪.‬‬ ‫•‬
 ‫עיתונות צהובה‬

‫• עיתונות צהובה (ביחיד‪ :‬צהובון) הוא כינוי גנאי לעיתונות הנתפסת כבלתי‪-‬איכותית‪,‬‬
‫העוסקת בעיקר ברכילות‪ ,‬מין ושערוריות ובהן שערוריות מין‪ ,‬ופונה לרגשותיו ויצריו‬
‫של קהל היעד תוך שימוש בשיטות כתיבה‪ ,‬עריכה ועיצוב סנסציוניות‪.‬‬
‫• המלה "צהוב" התייחסה לספרים ומגזינים זולים כבר ב‪ ,1846-‬על שום הכריכות‬
‫הצעקניות ששימשו לעטיפתן (במיוחד סדרת הקומיקס "הילד הצהוב")‪ .‬המונח "עיתונות‬
‫צהובה" היה בשימוש כבר אז לתיאור "עיתוני השחיתויות"‪ ,‬שהתריעו על שחיתויות‪,‬‬
‫אמיתיות או מזויפות‪ ,‬בקרב אנשי ממשל‪ ,‬ועיתונים אלו הודפסו על נייר לא מעובד‬
‫שהיה בעל גוון צהבהב‪.‬‬
 ‫עיתונות צהובה – רנדולף הרסט‬
‫• ויליאם רנדולף הרסט (‪ ,)1951 - 1863‬איל תקשורת אמריקאי‪ .‬נחשב לאחד מן האנשים הבולטים והמשפיעים על אופייה של תקשורת‬
‫ההמונים במאה ה‪.20-‬‬

‫• הרסט‪ ,‬בן למשפחה עשירה בקליפורניה‪ .‬יליד העיר סן פרנסיסקו‪ .‬החל בלימודים אקדמיים באוניברסיטת הרוורד‪ ,‬אך הורחק מן המוסד כעבור‬
‫זמן מה‪ .‬ב‪ 1887-‬העביר לו אביו (ג'ורג' הרסט) את ניהול העיתון היומי "סן פרנסיסקו אקזמינר"‪ .‬בעזרת חזון אישי וכספו של אביו שינה הרסט‬
‫הצעיר את פני העיתון‪ ,‬והעמידו על בסיס רווחי בין השאר עשה זאת בזכות שיפור מראהו החיצוני של העיתון‪ ,‬כוח אדם מיומן ששכר‪ ,‬וסגנון‬
‫עיתונאי חדש שפיתח ‪ -‬עירוב של עיתונאות חוקרת ופרסום שערוריות רכילותיות‪.‬‬
‫• וב‪ 1925-‬היה בעל רשת של ‪ 25‬עיתונים יומיים במספר רב של ערים‪ .‬לשם הפצת עיתוניו הקים את חברת ההפצה "קינג פיצ'ר"‪.‬‬

‫• עיתוניו של הרסט התאפיינו בסנסציות ובסיפורים מרגשים והרבו לעסוק בנושאי פשע‪ ,‬חברה‪ ,‬מין‪ ,‬רכילות ועוד‪ .‬הייתה לו גם השפעה רבה על‬
‫דעת הקהל ועל מדיניות הממשל האמריקאי‪ .‬עיתוניו נקטו בעמדות שמרניות ולחמו בשחיתות של הממסד‪.‬‬
‫• הוא ניהל בשנת ‪ 1897‬תעמולה למען יציאה למלחמה בספרד‪ .‬לשם כך הובאו בעיתוניו סיפורי זוועות על אכזריות הספרדים שחלקם היו בדויים‬
‫וחלקם מנופחים‪ ,‬אך תרמו ליצרת דעת קהל שתמכה במלחמה‪ .‬לאחר מכן נאבק נגד הצטרפות ארצו למלחמת העולם הראשונה‪.‬‬

‫• הסרט "האזרח קיין" של אורסון ולס‪ ,‬מ‪ ,1941-‬שנחשב על ידי מבקרי הקולנוע כאחד הסרטים הטובים בכל הזמנים‪ ,‬נעשה בהשראת סיפור‬
‫חייו של הרסט ומהווה ביקורת סאטירית עליו‪ ,‬מה שגרם לו לנסות למנוע את הפצתו‪ .‬הסרט מציג את הרסט‪ ,‬מבלי לנקוב בשמו‪ ,‬כאיל עיתונות‬
‫מושחת‪.‬‬

‫•‬
 ‫המלחמה כנגד ספרד – כיבוש קובה‬
‫• ‪ – 1898‬ארה"ב יצאה למלחמה גד ספרד‪ .‬מלחמה זו התפרצה לאחר רצף אירועים שהחל עם מרד קובני נגד השלטון הספרדי בשנת ‪ .1895‬קובה‪,‬‬
‫מושבה ספרדית נאבקה נגד השלטון הקולוניאלי‪ ,‬ואילו אזרחי ארה"ב שהשקיעו מיליוני דולרים בקובה אהדו את המאבק הקובני ואף דרשו‬
‫התערבות אמריקנית שתביא לסילוק ספרד מהאזור‪.‬‬
‫• רוח זו לובתה ע"י העיתונות האמריקנית ובעיקר עיתונות צהובה ‪ -‬העיתונות היא מקור המידע היחיד‪ .‬תחרות בין העיתונים‪ ,‬שני מוציאים לאור‪-‬‬
‫גוף פוליצר וויליאלם רנדולף הרסט‪ ,‬כדי למשוך קהל‪ ,‬העיתונים מחפשים כותרות בוטות ומרגשות – קובה ‪ -‬מופיעות כתבות מחרידות על הדיכוי‬
‫הספרדי בקובה‪.‬‬
‫העיתונות יצרה אווירת מלחמה בספרדים‪ ,‬וביקורת על מדיניות הממשלה כלפי ספרד‪.‬‬ ‫•‬

‫המלחמה עצמה פרצה לאחר שאניית המלחמה האמריקנית‪ ,‬המיין‪ ,‬בפברואר ‪ ,1898‬טובעה בנסיבות מסתוריות (כנראה בגלל תקלה אך זה פורש‬ ‫•‬
‫כחבלה ספרדית) בנמל הוואנה שבקובה וכ‪ 260-‬אנשים נספו‪.‬‬
‫הקריאה‪" :‬זכרו את המיין!" הפכה לסיסמת השעה והנשיא מקינלי הכריז מלחמה על ספרד‪ .‬מלחמה זו נערכה בשתי חזיתות עיקריות במזרח‬ ‫•‬
‫הרחוק‪ ,‬בפיליפינים ובים הקריבי‪.‬‬
‫רוב הפוליטיקאים השמרנים תמכו במלחמה‪ ,‬רוב האוכלוסייה האמריקנית לא חשה במלחמה‪ ,‬המסים לא הועלו ולא הונהג גויס חובה אלא על בסיס‬ ‫•‬
‫התנדבות‪.‬‬
‫במלחמה שפרצה הצי האמריקני השמיד את הצי הספרדי‪ .‬ספרד אולצה לפנות את קובה ואת פורטו ריקו ולמכור את הפיליפינים‪.‬‬ ‫•‬
‫צעד זה סייע לארה"ב לבסס את מעמדה באזור הים הקריבי וגם בזירת האוקיאנוס השקט‪ ,‬והפגין את כוחה של ארה"ב לראשונה כמעצמה כובשת‬ ‫•‬
‫וגם את תופעת השפעת העיתונות על סדר היום‪.‬‬
‫מלחמה זו קידמה מאוד את מעמדו של תיאודור רוזוולט‪ ,‬שלחם בקובה‪ ,‬וכעבור שנתיים‪ ,‬ב‪ ,1900‬מונה למועמד המפלגה הרפובליקנית לתפקיד‬ ‫•‬
‫סגן הנשיא‪ .‬לאחר רצח הנשיא מקינלי (‪ ,)1901‬החליפו רוזוולט‪ ,‬שהפך לאחד הנשיאים המשפיעים והאהודים של ארה"ב במאה ה‪.20‬‬
 ‫לאחר הניצחון על ספרד ושחרורה מהכיבוש הספרדי‬
‫• עד ‪ 1902‬נשאר הצבא אמריקני בקובה‪ .‬האמריקנים מסייעים להכין אותה‬
‫• לעצמאות‪ .‬נכתבת חוקה לקובה בעזרתם‪.‬‬
‫• בין יתר הסעיפים בחוקה‪ ,‬נמצאים סעיפים אלו‪:‬‬
‫• קובה לא תכרות הסכם עם מדינות זרות‪.‬‬
‫• לארה"ב הזכות להתערב בקובה על מנת לשמר את עצמאותה וכן‬
‫כדי לשמר זכויות לחיים ולקניין‪.‬‬
‫• קובה תמסור לארה"ב שטחים מסוימים להקמת בסיסים ימיים‪,‬‬
‫במכירה או חכירה‪.‬‬
‫כרזת תעמולה של המפלגה הרפובליקנית מ‪ 1901-‬המתארת את שלטון ארצות הברית בקובה‬
 ‫כלא אמריקני בקובה – מתקן הכליאה בגואנטנמו‬
‫• על פי סעיף ‪ , 7‬הבטיח התיקון את השליטה האמריקאית בחלק מהטריטוריה הלאומית הקובנית בכך שקבע כי ארצות הברית תורשה‬
‫להחזיק כוח צבאי וימי במפרץ גואנטנמו ותשלם עבורו (כ‪ 4,000-‬דולר כיום) בכל שנה‪ .‬החוזה זכה להתנגדות בקרב תושבי קובה‬
‫שקיבלה את עצמאותה ב‪ 20-‬במאי ‪ ,1902‬אך חודש מספר פעמים על ידי ממשלות הבובות הקובניות‪.‬‬

‫• לאחר עלייתו לשלטון של פידל קסטרו‪ ,‬קסטרו דרש מארצות הברית לפנות את המפרץ‪ ,‬אך ארצות הברית ובראשה הנשיא אייזנהאואר‬
‫סירבה לפנות את בסיס הצי‪ .‬ארצות הברית ממשיכה לשלוט בשטח גם כיום‪ ,‬ומקפידה לשלוח לקובה המחאה על סך של כ‪4,000-‬‬
‫דולרים בכל שנה‪ ,‬כפי שהתחייבה במקור לשלם‪ .‬ממשלת קובה מסרבת לפדות את ההמחאות‪ ,‬פרט להמחאה שנפדתה בשנת ‪,1959‬‬
‫בסמוך למהפכה‪ ,‬לפני שמדיניות הממשלה גובשה סופית‪.‬‬
‫• מאז המהפכה חוזר קסטרו על טענות נגד השליטה האמריקנית במפרץ‪ ,‬בין היתר הוא טוען שהסכם החכירה אינו חוקי‪ ,‬ושלארצות‬
‫הברית אין צורך אמיתי בבסיס ימי במפרץ‪.‬‬
‫• בין הבסיס הצבאי לבין שטחה של קובה מפרידים שדות מוקשים מהגדולים בעולם‪ .‬ארצות הברית וקובה הניחו כל אחת שדה מוקשים‪,‬‬
‫אך השדה האמריקני פונה לאחר ‪ 1996‬בהוראת הנשיא קלינטון‪.‬‬

‫• בתחילת המאה ה‪ 21-‬השתמשה ארצות הברית בבסיס לכליאתם של שבויי מלחמה מעיראק ומאפגניסטן‪ ,‬ופתחה את מתקן המעצר‬
‫בגואנטנמו‪ .‬בתקשורת פורסם כי תנאי המעצר של העצירים מחפירים‪ .‬טענתה של ארצות הברית היא שהצבא האמריקני אינו כפוף‬
‫לחוקת ארצות הברית בפעילותו מחוץ לגבולותיה‪.‬‬
‫• ב‪ 22-‬בינואר ‪ 2009‬הוציא נשיא ארצות הברית ברק אובמה צו המורה על סגירת מתקן המעצר בגואנטנמו בתוך שנה ומסירת ההליכים‬
‫המשפטיים של העצירים בידי התובע הכללי‪ .‬הדבר לא נעשה והמתקן המשיך להתקיים עד תום כהונתו של אובמה כנשיא ופועל גם כיום‪.‬‬
 ‫משך יותר מ‪ 300-‬שנים היו הפיליפינים מושבה ספרדית‪.‬‬

‫המהפכה הפיליפינית החלה באפריל ‪ 1896‬והגיעה לשיאה עם הכרזת העצמאות ויצירת‬ ‫•‬
‫הרפובליקה הפיליפינית הראשונה‪.‬‬
‫חוזה פריז שסיים את מלחמת ארצות הברית–ספרד‪ ,‬העביר את השלטון באיים לידי‬ ‫•‬
‫ארצות הברית‪.‬‬
‫השלטון הקולוניאלי של ארצות הברית בפיליפינים החל בדצמבר ‪.1899‬‬ ‫•‬
‫מידה רבה של שלטון עצמי ניתנה לפיליפינים ב‪ ,1935-‬אך עזיבת ארצות הברית‪ ,‬שהייתה‬ ‫•‬
‫מתוכננת ל‪ 1946-‬נדחתה עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש האיים על ידי יפן‪.‬‬
‫ב‪ 1944-‬שבה ארצות הברית‪ ,‬בהנהגת הגנרל דאגלס מקארתור וכבשה את האיים‪ ,‬על מנת‬ ‫•‬
‫לשוב ולהעניק להם את עצמאותם‪.‬‬
‫הדוד סם מציע לפיליפינים לבחור‪ ,‬בין חייל למורה‬
‫הדוד סם ושטחיו החדשים לאחר המלחמה עם ספרד‪ :‬קובה‪ ,‬פורטו ריקו‪ ,‬הוואי ‪ ,‬איי‬
‫מרינה והפיליפינים‪.‬‬
 ‫ארה"ב ופנמה‬
‫ניסיון ראשון לחפור תעלה בין האוקיינוסים‪ ,‬ביוזמה צרפתית ובניהול פרדיננד דה לספס‪ ,‬שניהל את חפירת‬ ‫•‬
‫תעלת סואץ‪ ,‬התרחש בשנים ‪ 1880-1889‬וכשל עקב התנאים הקשים והמחלות ובשל מה שנודע‬
‫כ"שערוריית פנמה"‪.‬‬
‫ב‪ 1902-‬יזם נשיא ארצות הברית את חידוש העבודות על תעלת פנמה‪ .‬באותה שנה שקעה קולומביה‬ ‫•‬
‫במלחמת אזרחים‪" ,‬מלחמת אלף הימים"‪ ,‬ואליטות מקומיות ניסו מספר פעמים לנצל את המצב ולהשיג‬
‫עצמאות לפנמה‪ ,‬אך דוכאו בסיוע אמריקני‪.‬‬
‫כעבור שנה‪ ,‬כאשר קולומביה סירבה לתנאים שהציבה ארצות הברית לחפירת התעלה‪ ,‬הפכו האמריקנים את‬ ‫•‬
‫עורם ובתמיכתם השיגה פנמה את עצמאותה ב‪ 3-‬בנובמבר ‪.1903‬‬
‫ארצות הברית הייתה הראשונה שהכירה במדינה החדשה‪ ,‬ומיהרה לשלוח כוחות צבא כדי להגן על‬ ‫•‬
‫האינטרסים הכלכליים שלה באזור‪.‬‬

‫• בדצמבר ‪ ,1903‬כאשר פנמה עוד נשלטה על ידי שלטון זמני‪ ,‬נחתם הסכם עם ארצות הברית המקנה לה‬
‫זיכיון להשלים את חפירת התעלה‪ ,‬שהושלמה ב‪ ,1914-‬ולנהל אותה למשך זמן בלתי מוגבל‪ .‬ההסכם היה‬
‫לסוגיה דיפלומטית‪ ,‬שעוררה מתח מתמיד בפנמה‪ .‬בשנים ‪ 1974‬ו‪ 1977-‬נחתמו הסכמי קרטר‪-‬טוריחוס‪,‬‬
‫שפתרו את הבעיות בהסכם המקורי‪ ,‬והבטיחו את העברת התעלה לידי פנמה ב‪.1999-‬‬
‫קריקטורה אמריקאית מ‪ .1903-‬פנמה מצוירת כאפרוח שבוקע מביצתו‪ ,‬קולומביה‪ ,‬כשהוא נושא‬
‫במקורו הסכמה למסור לידי ארצות הברית את השלמת התעלה‬
 ‫כיצד לשלוט ולנהל את השטחים החדשים?‬

‫בעקבות הדגל‪ ,‬החוקה?‬ ‫•‬

‫• • ניהול בכפוף לחוקה? והעקרונות של המייסדים בפקודת צפון המערב?‬

‫• מכסים על תוצרתן כשיגיעו לארה"ב? או שהם חלק מארה"ב‬ ‫•‬

‫ואז אין מכסים‪.‬‬ ‫•‬

‫•לתת זכויות של אזרח אמריקני לתושביהן?‬ ‫•‬

 ‫החלטת הקונגרס – הוואי‪ ,‬אלסקה ופורטו ריקו יקבלו מעמד של טריטוריה‪ .‬החל‬ ‫•‬
‫שילובן בארה"ב‪.‬‬ ‫•‬
‫הוואי ואלסקה התווספו כמדינות נוספות לארה"ב ב ‪.1959‬‬ ‫•‬
‫פורטו ריקו דומיניון ‪ -‬שלטון עצמי דמוקרטי (עמ' ‪)161‬‬ ‫•‬
‫קובה ‪ -‬התערבות כדי להבטיח את חירותה‪ .‬להכינה לקראת עצמאות‪ .‬עזרה‬ ‫•‬
‫בפיתוח המקום ובכתיבת חוקה‪.‬‬ ‫•‬
‫צבא אמריקני ישב בה עד ‪ .1902‬סעיפים בחוקה הקובנית‪ -‬משמעותם? עמ ‪– 160‬‬ ‫•‬
‫מדינה עצמאית? (בסיס גואנטנמו)‪.‬‬ ‫•‬

‫פיליפינים ‪ -‬מאבק כנגד הכיבוש האמריקני‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 1902‬הסרת הממשל הצבאי ומינוי ממשל אזרחי‪ .‬תקבל עצמאות לאחר מלחמת‬ ‫•‬
‫העולם השנייה‪.‬‬ ‫•‬
‫הצדקה אידיאולוגית – שיפור בחיי התושבים‪ .‬הבאת הנאורות‪.‬‬ ‫•‬
 ‫הקמת צבא מודרני‬

‫• בעקבות המלחמות כנגד ספרד בקובה ובפיליפינים‪ .‬הבנה שלמרות הניצחון מדובר‬
‫בחולשה צבאית אמריקנית – ניצחו בגלל חולשת הספרדים ועזרת המקומיים‪.‬‬
‫• הנשיא מקינלי ‪ -‬מחליט על ארגון הצבא‪ :‬הרחבת הצבא הסדיר ל ‪ 100‬אלף‪ .‬אין עוד‬
‫צורך במתנדבים‪.‬‬
‫• הכנסת ציוד חדש‪.‬‬
‫• הקמת מוסדות מקצועיים להכשרת קצינים‪.‬‬
‫• מוקם מטה כללי‪.‬‬
 ‫יפן – עד ‪1853‬‬
‫• המפגש הראשון בין התרבות היפנית לתרבות האירופאית התרחש בשנת ‪ 1543‬כאשר סוחרים פורטוגזיים הגיעו‬
‫לאי טנגשימה שמדרום לקיושו‪ .‬במהלך ‪ 100‬השנים לאחר נחיתת הפורטוגלים‪ ,‬החלו להגיע אל חופי יפן ספינות‬
‫מהולנד‪ ,‬ממלכת אנגליה וספרד‪.‬‬
‫• בעקבות אניות הסחר החלו להגיע גם שליחי דת‪ .‬הראשונים שהגיעו היו המיסיונרים הישועים ולאחריהם גם‬
‫הדומיניקנים והפרנציסקנים‪ ,‬שהחלו בהמרת ילידי המדינה לנצרות‪.‬‬
‫• החידוש הטכנולוגי העיקרי שהביאו איתם האירופים היה השימוש בנשק חם‪ ,‬נשק ששינה את פני המלחמה ביפן‬
‫ובעקבות כך גם חלק גדול מהתרבות ומתפיסת האחר של היפנים‪.‬‬

‫• במהלך המאה ה‪ 17-‬החלו שליטי יפן משוגונות טוקוגאווה חושדים כי הסוחרים והמטיפים האירופים הם כוח‬
‫חלוץ לפלישה צבאית גדולה שעתידה להיפתח נגדם מצד המעצמות האירופאיות‪ .‬בתחילה‪,‬‬
‫• החלו השוגונים להגביל את צעדיהם של הזרים ולהטיל עליהם פיקוח הדוק‪ .‬אחר כך החליט השוגון על יישום‬
‫מדינות "הארץ הנעולה" (סאקוקו) ‪ -‬כל הזרים גורשו מהמדינה‪ ,‬נאסר על אזרחי המדינה ליצור קשר עם‬
‫העולם שמחוץ ליפן ולמעט נציגות מוגבלת ביותר של חברת הודו המזרחית ההולנדית בדג'ימה שבמפרץ נגסקי ‪-‬‬
‫נציגות שהייתה חיונית להמשך הגעת המשי מסין ליפן‪.‬‬
‫נסגרה הקיסרות היפנית לחלוטין לתקופה של ‪ 200‬שנים‪.‬‬ ‫•‬
 ‫יפן‬

‫גורמים לעניין האמריקני והאירופי ביפן‬ ‫•‬

‫אניות שמגיעות מהחוף המזרחי לחוף המערבי פורקות סחורה ומלבד עפרות זהב אין‬ ‫•‬
‫מה לקחת החזרה‪.‬‬ ‫•‬
‫רצון של מדינות אירופה וארה"ב בשווקים נוספים ‪ -‬סין ויפן‪.‬‬ ‫•‬
‫שני מכשולים‪ :‬במאה ה ‪ 19‬בשתי הארצות מסורת מקומית המתנגדת לקשר וסחר עם‬ ‫•‬
‫מדינות העולם‪.‬‬ ‫•‬
‫ארה"ב בתחרות עם מעצמות אירופה‪.‬‬ ‫•‬
‫יפן – ‪ – 1853‬המשלחת של קומודור פרי מגיעה לנמל טוקיו‪ 4 ,‬אניות מלחמה קיטור‪.‬‬ ‫•‬
‫דרישה משליטי יפן לפתוח את ארצם‬ ‫•‬
‫לסחר ולתקשורת עם העולם‪ .‬יפן סגורה להשפעות זרות‪ :‬כל יפני שעוזב איננו יכול‬ ‫•‬
‫לחזור‪ ,‬זרים שנקלעו בטעות‬ ‫•‬
‫ליפן אינם רשאים לעזוב‪.‬‬ ‫•‬
‫ליפנים אין את הכוח‪ ,‬יכולת וביטחון להתנגד‪ .‬הם חותמים על הסכם סחר עם ארה"ב‪.‬‬ ‫•‬
‫יפן לומדת ומעתיקה והופכת למעצמה תעשייתית מודרנית‪ .‬מודרניזציה בתיעוש‪ ,‬בנקאות‪ ,‬תקשורת‪ ,‬פרלמנט‬

‫• וצבא חזק ושאיפות אימפריאליות לאדמה ומשאבים‪.‬‬

‫• היא רוצה שטחים בקוריאה ומנצו'ריה‪.‬‬
‫• אויב ‪ -‬רוסיה‪ 1904 .‬ניצחון צבאי על רוסיה‪ .‬לראשונה עם לא‪-‬אירופאי מנצח‬
‫• במלחמה עם אירופאי‪.‬‬
‫• ב ‪ 1876‬יפן משתלטת על קוריאה‪.‬‬
‫• ב ‪ 1895‬יפן משלטת על האי טיוואן שהיה שייך לסין‪.‬‬
‫• ב ‪ 1931‬על מנצ'וריה‪.‬‬
‫• וב ‪ 1937‬פולשת לסין‪.‬‬
‫‪ 2‬באוקטובר ‪ :2021‬אקו‪ ,‬אחייניתו של הקיסר נרוהיטו‪ ,‬דחתה בשלוש שנים את חתונתה‬
‫לעורך דין לאחר שהתברר שאמו נקלעה לחוב כספי‪ .‬החודש הם סוף סוף יתחתנו ‪ -‬בלי‬
‫טקס‪ ,‬בלי אהדת הציבור ובלי ‪ 1.3‬מיליון דולר‬
 ‫סין ‪ -‬עד מלחמת האופיום הראשונה‬
‫• השושלת הקיסרית האחרונה בסין‪ ,‬שושלת צ'ינג' נוסדה ב‪ 1644-‬על ידי המנצ'ורים‪,‬‬
‫אשר כבשו את סין לאחר שהשושלת הקודמת‪ ,‬שושלת מינג‪ ,‬נפלה עקב מרד של‬
‫איכרים‪ ,‬וייסדו שושלת חדשה שבירתה בייג'ינג‪.‬‬
‫• במהלך המאה ה‪ ,19-‬נחלשה שליטתה של שושלת צ'ינג במדינה והשגשוג שהיה בה‬
‫התפוגג‪ .‬סין סבלה מרעב קשה‪ ,‬התפוצצות אוכלוסין וחדירה בלתי פוסקת של מדינות‬
‫המערב בניסיון להשיג לעצמן השפעה במדינה‪.‬‬
‫• שאיפתה של בריטניה להמשיך בסחר באופיום‪ ,‬נתקל בהתנגדות עזה של המשטר‬
‫הקיסרי‪ ,‬מה שהביא לפריצתה של מלחמת האופיום הראשונה ב‪ .1840-‬סין‪ ,‬שהפסידה‬
‫במלחמה‪ ,‬אולצה לבצע ויתורים כואבים ולפתוח את נמליה לסחר חפשי עם מדינות‬
‫המערב‪.‬‬
 ‫סין‬
‫• סין‪ -‬איבוד עצמאות ואחדות סין‪ .‬נקרעת לגזרים בידי המעצמות‬
‫• סין ‪ 1842 -‬הבריטים מכריחים את הסינים לפתוח בפניהם ‪ 5‬נמלים למסחר‪ .‬לאחר מכן‬
‫"שטחי השפעה" למעצמות‪ .‬בלעדיות בסחר‪ ,‬מערבים אינם נתונים למערכת המשפט הסינית‪.‬‬
‫• נחיתות אמריקנית במאבק בין המעצמות על סין‪.‬‬
‫• ‪ 1899‬ארה"ב מכריזה על מדיניות "הדלת הפתוחה" בסין‪ .‬דרישה שכל‬
‫המעצמות תוכלנה לפעול בסין מתוך שוויון בזכויות הסחר‪ ,‬ושמירה‬
‫על עצמאותה ושטחה של סין‪ .‬רוב המעצמות יסכימו בהמשך‪ ,‬אך לא‬
‫יכבדו את המדיניות הזו‪ .‬כל אחד דואגת לאינטרסים שלה‪.‬‬
‫• הדרך היחידה לאכפה‪ -‬מלחמה‪ .‬ארה"ב לא רוצה מלחמה‪.‬‬
‫• האמריקנים יסחרו עם סין ללא כיבוש‪.‬‬
 ‫פרק ‪ – 18‬אמריקה אל מול פני המלחמה העולמית‬
‫מדיניות החוץ –ניטרליות‪ .‬בהתאם למדיניות הבדלנית באירופה‬

‫• וילסון ‪ -‬דמוקרט‪ ,‬נשיא שמחויב לחזון הדמוקרטי כאידיאל כלל אנושי‪ .‬מדיניות פנים –‬
‫פרוגרסיבית ומדיניות חוץ – מבוססת על עקרונות מוסר וצדק‪.‬‬
‫• בעד ‪ -‬נייטרליות‪.‬‬
‫• ‪ .1‬הצמדות למדיניות שהתוותה בהצהרת מונרו‪.‬‬
‫• ‪ .2‬שיקולים הומאניים וחוסר רצון להצטרף למלחמה הזורעת חורבן והרס בממדים עצומים‪.‬‬
‫• ‪ .3‬ההרכב ההטרוגני של תושבי ארה"ב‪ ,‬מהגרים ממדינות אירופה השונות‪ ,‬היה עלול ליצור‬
‫שסע בחברה האמריקנית‪ ,‬אם ארה"ב תבחר להצטרף לאחד הצדדים במלחמה‪.‬‬
‫• ‪ .4‬נוכל למלא תפקיד של תיווך אם נידרש בגלל היותנו ניטראליים‪.‬‬
 ‫שינוי ‪ -‬אפריל ‪– 1917‬קץ הבדלנות – מצטרפת למלחמה‪.‬‬
‫גורמים לקושי לשמור על ניטרליות או מדוע הצטרפה?‬

‫דעת קהל – חלקם הזדהו עם צד זה או שנאו את הצד האחר‪ .‬אבל‪ ,‬אמריקנים רבים‪ ,‬כולל הנשיא‪ ,‬נטו לתמוך בריטניה בגלל התרבות וצורת השלטון‪.‬‬ ‫•‬
‫צד מוסרי מול צד לא מוסרי – מדינות המרכז‪ .‬סיפורי זוועה על התנהגות הגרמנים בבלגיה ‪ -‬תעמולה בריטית‪.‬‬ ‫•‬
‫אינטרסים ‪ -‬סחר בינלאומי – ניתן לשמור על קשר מסחרי עם בריטניה ולא עם גרמניה‪ -‬בגלל המצור הבריטי‪ .‬למרות שזה פוגע בניטרליות‪.‬‬ ‫•‬
‫לארה"ב היקף סחר גדול יותר עם מדינות ההסכמה מאשר עם מדינות המרכז‪.‬‬ ‫•‬
‫יחס שונה לפגיעה בחופש השייט של ספינות אמריקניות בידי אנגליה לעומת גרמניה‪ .‬תגובה חמורה יותר כלפי גרמניה‪–.‬שטוענת שאין אפשרות לקיים‬ ‫•‬
‫את החוק הבינלאומי‪.‬‬ ‫•‬
‫מלחמת הצוללות ‪ -‬פברואר ‪ – 1915‬הגרמנים מגדירים את המים המקיפים את בריטניה כאזור מלחמה‪ .‬יטביעו כל אנייה כולל ניטרליות‪.‬‬ ‫•‬
‫בינואר ‪ 1917‬גרמניה מכריזה על מלחמת צוללות בלתי מוגבלת‪ .‬כל אנייה תוטבע כשתיכנס לאזור הביטחון סביב אנגליה‪ .‬זו אחריות אמריקנית כעת‪.‬‬ ‫•‬
‫לוזיטניה‪ -‬אניית נוסעים בריטית ועליה ‪ 2000‬נוסעים כולל אמריקנים מוטבעת‪ .‬תגובת וילסון ‪ -‬גרמניה תישא באחריות לכל מעשה בלתי חוקי‪.‬‬ ‫•‬
‫מברק צימרמן – ‪ 25‬בפברואר ‪ .1917‬בריטניה מעבירה לארה"ב מברק שיורט ממשרד החוץ הגרמני‪ ,‬שר החוץ צימרמן שיועד לממשלת‬ ‫•‬
‫מכסיקו‪ .‬בו‪ ,‬גרמניה מציעה שבמקרה מלחמה בין גרמניה לארה"ב תצטרף מקסיקו למלחמה ובתמורה תזכה להשבת השטחים שנלקחו ממנה‬ ‫•‬
‫בעבר‪ .‬המברק מפורסם‪.‬‬ ‫•‬
‫מהפכת פברואר ‪ - 1917‬משטר חדש ליברלי ברוסיה‪ .‬המלחמה כעת היא לכאורה מאבק אידיאולוגי‪ :‬אוטוקרטיות מול דמוקרטיות‪-‬ליברליות‪.‬‬ ‫•‬
‫השאיפה ללכידות חברתית בזמן המלחמה ‪ -‬המלחמה כהזדמנות ליצירה מחודשת של תחושת מחויבות הדדית ותחושת מטרה משותפת‪.‬‬ ‫•‬
‫אבל‪ ,‬אמריקנים רבים התנגדו למלחמה ותמכו בבדלנות ובפציפיזם‪.‬‬ ‫•‬
 ‫ארה"ב מצטרפת למלחמה‬
‫‪ 2‬באפריל ‪ 1917‬הנשיא וילסון מבקש מהקונגרס לאשר את הצטרפות ארה"ב למלחמה‪.‬‬

‫• "להקריב את דמה ועוצמתה למען אותם עקרונות שהביאו אותה לעולם"‬

‫• הסיבות ‪ -‬זו מלחמה למען‪:‬‬

‫• התרבות שבסכנה‬
‫• צדק יקר יותר משלום‬
‫• הדמוקרטיה ‪ -‬הזכות להביע דעה בענייני ממשל‪.‬‬
‫• זכויות וחירויות של עמים קטנים‪.‬‬
‫• צדק עולמי שיתבסס על שיתוף והסכמה בין עמים חופשיים ויביא שלום וביטחון לכל האומות‪.‬‬
‫• המטרה היא יצירת סדר עולמי חדש על בסיס עקרונות נעלים‬
‫• ובנוסף על מה שכתוב‪ :‬וילסון האמין שככל שיהיו יותר מדינות על בסיס לאומי ויהיו דמוקרטיות‬
‫• ויצטרפו לארגון הבינלאומי ‪ -‬חבר הלאומים שיפתור סכסוכים בדרכי שלום‪ .‬יהיה עולם יותר טוב‪.‬‬
 ‫"שלום ללא ניצחון"‪:‬‬
‫• עוד לפני כניסת ארה"ב למלחמה נשא הנשיא וילסון נאום בדבר "שלום ללא ניצחון"‬
‫(ינואר ‪ )1917‬ובו ביסס כמה מהרעיונות שחידד וליטש במסמך ‪ 14‬הנקודות‪.‬‬
‫• בנאום זה קבע כי שלום אמיתי יוכל להתקיים רק בין שווים ובשותפות‪.‬‬
‫• לפיכך‪ ,‬קבע וילסון שחייב להתקיים שוויון זכויות בין האומות ואין להבדיל בין‬
‫אינטרסים של אומות גדולות לעומת אומות קטנות‪ .‬כדי לקיים רעיון זה יש כאמור צורך‬
‫בשיתוף פעולה בין אומות מאורגנות‪.‬‬
‫• וילסון הדגיש את חשיבות חופש השייט ואת חשיבות קבלת העיקרון ששום אומה לא‬
‫תבקש להרחיב את שלטונה על חשבון אומה אחרת‪ ,‬ולכל אומה יש הזכות לקבוע את‬
‫השלטון שלו‪.‬‬
 ‫תכנית ‪ 14‬הנקודות מבוססת על נאום של וילסון בפני שני בתי הקונגרס בינואר ‪.1918‬‬
‫מטרתן לכונן תכנית לשלום העולם ועיקרן‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫•‬
‫חוזי שלום גלויים‪ ,‬שנדונו באופן פומבי‪ ,‬וחוץ מהם שום הסכמים בינלאומיים חשאיים מכל סוג‪ .‬הדיפלומטיה תהיה גלויה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬
‫הבטחת חופש גמור של השייט בימים‪ ,‬בימי שלום ומלחמה‪ ,‬פרט למקרים שהימים יהיו סגורים לרגל פעולה בינלאומית לביצוע חוזים בינלאומיים‪.‬‬ ‫• ‪.2‬‬
‫ביטול כל המחסומים הכלכליים‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬וקביעת שוויון תנאי המסחר בין העמים המסכימים לקיים שלום ומתאגדים לשם קיומו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫•‬
‫קיום ערובות מתאימות להפחתת מרוץ החימוש של העמים ולהגבילם בהתאם לצרכי ביטחון פנים‪.‬‬ ‫• ‪.4‬‬
‫הסדר חופשי‪ ,‬רחב לב ובלתי משוחד של כל הטענות הקולוניאליות על בסיס שמירה קפדנית על העיקרון שבכל שאלה של ריבונות יינתן משקל שווה‬ ‫• ‪.5‬‬
‫לאינטרסים של האוכלוסייה המקומית‪.‬‬ ‫•‬
‫פינוי כל שטח רוסיה ויישוב ענייני רוסיה באופן שיבטיח את השיתוף הטוב ביותר והחופשי ביותר של האומות האחרות וישיג למענה הזדמנות בלתי‬ ‫• ‪.6‬‬
‫מופרעת לקביעה עצמאית של התפתחותה המדינית וכניסתה לחברת האומות החופשיות ע"פ המשטר שתבחר לעצמה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .7‬פינוי ולשיקום בלגיה ללא ניסיון להגביל את ריבונותה‪.‬‬ ‫•‬
‫שחרור כל שטח צרפת ותיקון הקיפוח שנגרם לה ע"י פרוסיה ב‪ 1871-‬בעניין חבלי אלזס ולורן‪ ,‬אשר ערער את השלום העולמי במשך ‪ 50‬שנה‪.‬‬ ‫• ‪.8‬‬
‫יבוצעו תיקוני גבולות באיטליה ע"פ קוים לאומיים בולטים‪.‬‬ ‫• ‪.9‬‬
‫לעמי אוסטרו‪-‬הונגריה תינתן ההזדמנות הנוחה ביותר להתפתחות אוטונומית‪.‬‬ ‫• ‪.10‬‬
‫רומניה‪ ,‬סרביה ומונטנגרו יפונו‪ .‬לסרביה תינתן גישה חופשית ובטוחה לים‪ .‬תינתן ערבות לשלמות כל ארצות בלקן‪.‬‬ ‫• ‪. 11‬‬
‫לחלקים התורכיים של האימפריה העות'מאנית תובטח ריבונות מלאה‪ ,‬אבל לעמים המצויים תחת שלטון תורכי יובטחו ביטחון חיים והזדמנות מוחלטת‬ ‫• ‪. 12‬‬
‫להתפתחות אוטונומית‪ .‬מיצרי הדרדנלים יהיו פתוחים למסחר בינלאומי‪.‬‬ ‫•‬
‫תקום מדינה פולנית עצמאית שתכיל את כל השטחים המאוכלסים ללא ספק על ידי פולנים‪ ,‬עם גישה חופשית לים‪.‬‬ ‫• ‪. 13‬‬
‫יוקם חבר לאומים למען הבטחת ערובות הדדיות לעצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית של המדינות הגדולות והקטנות כאחד‪.‬‬ ‫• ‪. 14‬‬
 ‫רדיפת מתנגדים למלחמה‬

‫• תעמולה בעד המלחמה של הממשל‪ :‬כרזות‪ ,‬סרטים מודעות‪.‬‬

‫• עיתונות מגויסת וצנזורה עצמית‪.‬‬

‫יש לדווח על כל התנהגות חשודה‪ ,‬חוסר נאמנות‪ ,‬פסיביות‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ – 1917‬חוק הריגול – עבור ריגול או חבלה במאמץ המלחמתי‪ .‬אסור לבטא בציבור התנגדות למלחמה‪.‬‬ ‫•‬
‫קמים ארגונים וקבוצות שמטפלים בגורמי סיכון לאומה‪ ,‬באלו שחסרי נאמנות‪.‬‬ ‫•‬
‫הקורבנות העיקריים הם בקרב מהגרים ובעיקר אמריקנים ממוצא גרמני‪ .‬כולם חשודים‪ .‬הם סבלו‬ ‫•‬
‫מעלבונות‪ ,‬השפלות‪ ,‬פיטורין ואלימות‪ .‬נאסר לימוד השפה הגרמנית‪ ,‬הוסרו ספרים בגרמנית ממדפי‬
‫הספריות‪.‬‬
‫חיפשו תחליפים למילים בגרמנית שנכנסו לשפה‪ .‬המבורגר ‪ -‬נקניק החירות‪( .‬ליברטי סוסאג')‪.‬‬ ‫•‬
 ‫הישגיו וכישלונותיו של וילסון בוועידת פאריז‬
‫שלום פריז‪ :‬בקיץ ‪ ,1919‬למעלה מחצי שנה‪ ,‬לאחר סיום המלחמה ב‪ 11-‬בנובמבר ‪ 1918‬וחתימת הסכם שביתת‬ ‫•‬
‫הנשק‪ ,‬התכנסו הצדדים לשיחות שלום בפריז‪ .‬הנשיא וילסון הגיע לדיונים אלה מוחלש כתוצאה מהפסד הרוב‬
‫בשני בתי הקונגרס וכמי שאינו בקיא בהלכי הרוח של הדיפלומטיה האירופאית‪.‬‬
‫ועידת השלום התנהלה בניגוד לתפיסתו של וילסון לשלום בין שווים‪ ,‬והתנהלה דרך נציגי הצד המנצח וההכרעה‬ ‫•‬
‫של בכל הנושאים החשובים עברה לידי ארבע המעצמות הגדולות‪ :‬ארה"ב‪ ,‬בריטניה‪ ,‬צרפת ואיטליה‪ .‬חלק גדול‬
‫מהשיחות התנהלו בדלתיים סגורות וכך הופר יסוד נוסף ב‪ 14-‬הנקודות של וילסון (דיפלומטיה גלויה)‪.‬‬
‫את היחס לגרמניה הכתיבה בעיקר רצון הנקמה של צרפת ושאיפתה להחליש את גרמניה ככל הניתן וכן רצונה‬ ‫•‬
‫של בריטניה להשיג פיצויי מלחמה (וכך גרמניה "נענשה" בהסכם‪ :‬חבלי אלזס‪-‬לורן נלקחו ממנה‪ ,‬הוטלו עליה‬
‫פיצויים כבדים‪ ,‬חלק משטחה נמסר לפולין וכן הוטלו עליה מגבלות בתחום החימוש)‪.‬‬
‫גם רצונו של וילסון לממש את עיקרון ההגדרה העצמית נתקל בקשיים ובא לידי ביטוי בפתרון המסובך של‬ ‫•‬
‫יצירת " המסדרון הפולני"‪ ,‬כלומר מוצא לים עבור פולין על חשבון חלוקת גרמניה לשתי יחידות טריטוריאליות‬
‫נפרדות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הצליח וילסון לקדם את הקמת ארגון חבר הלאומים מתוך תקווה שארגון זה יצליח לתקן בהדרגה חלק‬ ‫•‬
‫מהעיוותים שנוצרו בשיחות השלום‪.‬‬
‫לאמונה זו לא היו שותפות בעלות הברית של וילסון‪ ,‬דבר שהכתיב בסופו של דבר את גורלו העגום של ארגון‬ ‫•‬
‫אידיאליסטי זה‪ .‬כמו כן הודות למאמציו‪ ,‬היו חוזי השלום בתום המלחמה מתונים יותר‪ ,‬והוא זכה לפרס נובל‬
‫בשנת ‪.1920‬‬
 ‫חוזה ורסאי‬

‫הציפיות של וילסון ברובם נכשלות‪.‬‬ ‫•‬

‫כישלונות‪:‬‬ ‫•‬
‫כל נציגי המדינות שהשתתפו בורסאי ראו לנגד עיניהם רק את האינטרסים של מדינותיהם‪.‬‬ ‫•‬
‫הפיצויים לא הוזכרו ב ‪ 14‬הנקודות של וילסון ולא בהסכם הפסקת האש‪ ,‬גם לקיחת השטחים מגרמניה‪.‬‬ ‫•‬
‫הצלחות – רעיון של הזכות להגדרה עצמית – מוקמות מספר מדינות חדשות‪.‬‬ ‫•‬
‫בנושא הקולוניאליזם – הוחלט על שיטת המנדטים‪.‬‬ ‫•‬
‫הוקם ארגון חבר‪ -‬הלאומים‪( .‬מבחינת וילסון הארגון הוא ערובה לשמירת השלום‪).‬‬ ‫•‬
‫בינתיים בארה"ב –‬ ‫•‬
‫וילסון מבלה כמעט שנה בפאריז‪ .‬הסנט מתנגד להצטרפות ארה"ב לחבר הלאומים ולחתימה על הסכם ורסאי‪.‬‬ ‫•‬
‫בעד ונגד‬ ‫•‬
‫• וילסון – אם לא נצטרף לארגון – הדרך היחידה שלנו לשמור על השלום היא להחזיק צבא וצי גדולים ולהתכונן כל הזמן‬
‫למלחמה‪.‬‬
‫• לודג'‪ -‬נצטרך לערוב לעצמאות מדינית ולשלמות טריטוריאלית של כל מדינה בעולם‪ ,‬אנחנו שגבולותינו אינם נמצאים בסכנה‪,‬‬
‫נצטרך לערוב למדינות אחרות ולצאת למלחמה כדי להגן עליהן‪.‬‬
‫• הקונגרס אינו מאשר את הסכם השלום ודוחה את הצטרפות ארה"ב הלאומים‪.‬‬
‫חזרה לבדלנות!‬ ‫•‬
‫מימין וודרו וילסון‪ ,‬ז'ורז' קלמנסו‪ ,‬ג'ורג'יו סונינו ולויד ג'ורג' בוועידת השלום בורסיי‬
 ‫שנות העשרים‬
‫‪ – 19‬בין שתי המלחמות העולם – ניסיון השיבה לבדלנות‬ ‫פרק‬

‫לאחר המלחמה‪ :‬מדיניות פנים ‪ -‬חזרה לשגרה‪.‬‬ ‫•‬

‫כלכלה חופשית‪ .‬סגירת שערי ההגירה ‪ -‬חוקי ‪,1924‬‬ ‫•‬
‫כלכלה ‪ -‬ארה"ב מלווה ומשקיעה ‪ -‬בעיקר בגרמניה‪ .‬זו‪ ,‬משלמת את הפיצויים לצרפת ובריטניה‪ .‬אלו‪,‬‬ ‫•‬
‫מחזירות את חובותיהן לארה"ב‪.‬‬ ‫•‬
‫מדיניות חוץ ‪ -‬בדלנות‬ ‫•‬
‫ארה"ב יצאה מהמלחמה מעצמה עולמית‪ .‬היא לא ניזוקה מהמלחמה כמו מדינות אירופה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 1921-2‬ועידת וושינגטון ‪ -‬בריטניה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬יפן‪ ,‬צרפת ואיטליה – הסכמות‪ :‬המעצמות מתחייבות‬ ‫•‬
‫להפסיק בניית אניות מלחמה במשך ‪ 10‬שנים‪.‬‬ ‫•‬
‫צמצום בכמות האניות הגדולות‪.‬‬ ‫•‬
‫הגבלת נפח הצי‪.‬‬ ‫•‬
‫לשמר את היחס הקיים בין גדלי הצי שלהן‪( .‬תגובה למרוץ החימוש שהביא למלחמת העולם הראשונה‪).‬‬ ‫•‬
‫‪ – 1928‬הסכם בריאן‪-‬קלוג ‪ 14 -‬מדינות חותמות על הסכם שלא להשתמש במלחמה כמכשיר לביצוע‬ ‫•‬
‫מדיניות ולפתור סכסוכים בדרכי שלום‪ .‬עד ‪ 1934‬חתמו רוב המדינות על הסכם זה‪.‬‬ ‫•‬
 ‫שנות השלושים – בצל השפל והתוקפנות‬

‫תוקפנות של גרמניה‪ ,‬איטליה ויפן‬ ‫•‬

‫איטליה באתיופיה‪ ,‬יפן ‪ -‬מנצ'וריה ‪ ,1931‬סין ‪ .1937‬גרמניה ‪ -‬הפרות של הסכמי ורסאי‪.‬‬ ‫•‬
‫שפל כלכלי – המשבר הכלכלי העולמי‪.‬‬ ‫•‬
‫עצירת המסחר הבינלאומי ‪ -‬מכסי מגן גבוהים‪.‬‬ ‫•‬
‫קשיים בהחזרת החובות לארה"ב עד בקשה לוויתור‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ – 1934‬נחקק חוק בקונגרס ‪ -‬האוסר על אמריקנים‪ ,‬גופים ציבוריים ואנשים פרטיים לתת הלוואות לממשלות של‬ ‫•‬
‫מדינות שאינן עומדות בהתחייבויותיהן‪ .‬החוק מוסיף לשיתוק הכלכלי בעולם‪ ,‬בעיקר באירופה‪.‬‬ ‫•‬
‫יוצאות דופן מהמדיניות הכללית ‪ -‬ב‪ 1933 -‬הכרה אמריקנית בברית המועצות‪,‬‬ ‫•‬
‫באמריקה הלטינית – הסכמי סחר והורדת מכסים‪.‬‬ ‫•‬
‫חוקי הניטרליות ‪ 1937 ,1935 -‬בזמן מלחמה ייאסרו פעולות אלו‪( :‬השפעות ומסקנות מלחמת העולם הראשונה)‪.‬‬ ‫•‬
‫מכירת נשק‪.‬‬ ‫•‬
‫מתן הלוואות או מכירה באשראי‪.‬‬ ‫•‬
‫הפלגה של אמריקנים באניות של אחד הצדדים‪.‬‬ ‫•‬
‫שיט של אניות סוחר אמריקניות באזורי מלחמה‪.‬‬ ‫•‬
‫ניתן לרכוש סחורה אמריקנית במזומן‪ ,‬לצרכים אזרחיים בלבד והקונים יובילו את הסחורה בעצמם‬ ‫•‬
 ‫פרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ -‬הדרך לנטישת הניטרליות ‪ -‬בדלנות‬

‫הנשיא מבקש מהקונגרס הקצבה גדולה יותר לצורך התכוננות למלחמה‪ .‬מאפשר להעביר נשק וציוד לבריטניה‪.‬‬ ‫•‬
‫חוק החכר והשאל ‪ -‬במקום מזומן‪ ,‬ניתן לספק נשק "לכל לאום שהגנתו חיונית להגנה של ארה"ב"‪ ,‬בתנאי שיחזיר את‬ ‫•‬
‫הציוד לאחר המלחמה‪.‬‬
‫נאום ארבע החירויות ‪ 6 -‬בינואר ‪( 1941‬עמ' ‪) 172‬‬ ‫•‬
‫בעד חופש דיבור והבעה‬ ‫•‬
‫חירות לעבוד את אלוהים‪-‬חופש דת‬ ‫•‬
‫חירות מפחד‬ ‫חירות ממחסור‬ ‫•‬
‫"אין לקנות שלום בר קיימא במחיר חירותו של עם אחר"‪.‬‬ ‫•‬
‫אוגוסט ‪ – 1941‬חתימת "האמנה האטלנטית" עם בריטניה‪ .‬הצהרה משותפת בדבר העקרונות שאליהן יכוון עתיד טוב‬ ‫•‬
‫יותר לעולם ומחויבות למיגור הנאציזם‬
‫כנגד בריתות צבאיות וחלוקת אזורי השפעה‬ ‫•‬
‫האומות דמוקרטיות‪ ,‬לכל העם הזכות להגדיר את סוג הממשל של ארצו‪.‬‬ ‫•‬
‫ארגון בינלאומי הבורר בין סכסוכים‪.‬‬ ‫•‬
‫כלכלה וסחר עולמי חופשיים‪( .‬אינטרס אמריקני)‬ ‫•‬
‫לאחר יוני ‪ 1941‬ארה"ב מעבירה ציוד גם לבריה"מ‪.‬‬ ‫•‬
‫צוללות גרמניות מטביעות ספינות אמריקניות‪ ,‬הקונגרס מצביע בעד חימוש אניות סוחר ומאפשר את הפלגתן לנמלי צד‬ ‫•‬
‫לוחם‪( .‬הפרה נוספת של חוק הניטרליות)‬
 ‫לראשונה בהיסטוריה של ארה"ב היא מותקפת‬ ‫המלחמה כנגד יפן‬

‫• בעקבות כיבושיה של יפן‪ ,‬הנשיא מקפיא את כל הנכסים היפאניים בארה"ב ומטיל עליה חרם‬
‫כלכלי‪ .‬יפן תלויה בחומרי גלם חיצוניים ‪ -‬חלקים מארה"ב‪.‬‬
‫• הנשיא דורש נסיגה מוחלטת משטחים בסין ובהודו‪-‬סין‪ .‬מתנהל משא ומתן‪ ,‬כאשר תוך כדי‪,‬‬
‫תוקפים היפאנים את פרל‪-‬הארבור ב ‪ 7‬בדצמבר ‪.1941‬‬

‫• הקונגרס מאשר הכרזת מלחמה על יפן‪ .‬לאחר ‪ 3‬ימים גרמניה ואיטליה מכריזות מלחמה על‬
‫ארה"ב‪ .‬הקונגרס מכריז מלחמה עליהן‪.‬‬
‫• ‪ 8.5.1945‬נכנעת גרמניה‪ .‬נמשכת המלחמה כנגד יפן‪.‬‬
‫• ‪ 6.8‬פצצת אטום בהירושימה‬
‫• ‪ .9.8‬פצצת אטום בנגסקי‬
‫• ‪ 10.8‬הקיסר מודיע על כניעה‪.‬‬
‫•‬
 ‫חזון הימין היפני‬
‫מבחינת הימין היפני‪ ,‬ההתנגדות של בריטניה וארה"ב לאימפריאליזם יפני באסיה‪ ,‬שעה‬ ‫•‬
‫שהן שולטות בשטחים נרחבים‪ ,‬נראתה צבועה וגזענית‪.‬‬
‫יפן זקוקה לחומרי גלם ולשטחים להתיישבות נוספים‪ ,‬ולכן פלשה למנצ'וריה והקימה את‬ ‫•‬
‫מדינת מנצו'קואו‪.‬‬
‫אם לפני כן הייתה מדיניות יפנית של שיתוף פעולה יפני עם ארה"ב ובריטניה כנגד אסיה‪,‬‬ ‫•‬
‫כעת האידיאולוגיה היא של שיתוף אסיאתי כנגד המערב‪ ,‬בעוד שיפן מחזיקה במושבות‬
‫‪ -‬קוריאה‪ ,‬טייוון וממשיכה להתפשט באסיה‪( .‬תושביהן נועדו להשתלב בעתיד עם העם‬
‫היפני)‪.‬‬
‫היפנים ראו את העולם של שנות ה ‪ 30‬מחולק לגושים פוליטיים גדולים שכל אחד מהם‬ ‫•‬
‫מורכב ממעצמה ראשית ומדינות גרורות‪ .‬הם קיוו שהעמים החיים במושבות המערביות‬
‫כמו הודו‪ ,‬בורמה‪ ,‬מלאיה‪ ,‬הודו‪-‬סין‪ ,‬הפיליפינים ועוד יתקוממו נגד השלטון המערבי‬
‫ויצטרפו לגוש אסיאתי בהנהגתם‪.‬‬
‫הסינים התנגדו לחזון זה‪ ,‬הם חשדו כי היפנים מתכוונים להפוך אותם למושבה נוסח‬ ‫•‬
‫קוריאה או מדינת חסות נוסח מנצ'ואוקו‪.‬‬
 ‫כרזת תעמולה ממנצ'וקוו משנת ‪ 1935‬התומכת ברעיון מרחב השגשוג המשותף‪ .‬הכרזה‬
‫מציגה ילד יפני (במרכז) כאשר לשמאלו עומדת ילדה ממנצ'וקוו ומימינו עומד ילד מסין‪.‬‬
 ‫מטרות המתקפה – מה היו שיקולי יפן בביצוע המתקפה?‬

‫‪ )1‬ערעור ביטחונם של האמריקנים בדרום מזרח אסיה באמצעות התקפת פתע והנזק שייגרם בעקבות כך‪.‬‬ ‫•‬
‫כלומר‪ ,‬מטרת המתקפה לא הייתה לכבוש את ארה"ב אלא להחליש את השפעתה במזרח אסיה‪ .‬להנחית מכה‬
‫על ארה"ב ושעד שזו תתאושש תספיק יפן לבצר את שליטתה במזרח אסיה ולמנוע מארה"ב לנסות ולהחזיר‬
‫את השפעתה באזור‪.‬‬
‫‪ )2‬סילוק השפעת ארה"ב מאסיה על מנת להשתלט על המושבות המערביות בדרום‪-‬מזרח אסיה‪ .‬מטרה זו‬ ‫•‬
‫מבוססת על המטרות האידיאולוגיות‪/‬הלאומיות של יפן (הנהגת אסיה ע"י הגמוניה יפנית ללא נוכחות האדם‬
‫המערבי הלבן)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נוצר עבור יפן צורך כלכלי וצבאי בהשגת משאבים לאחר האמברגו שהוטל עליה‪.‬‬
‫‪ )3‬יפן שאפה להשתלט על המושבות המערביות במזרח אסיה (כמו אינדונזיה ומלאייה)‪ ,‬לאור היחלשות‬ ‫•‬
‫המערב (הולנד‪ ,‬בריטניה) בעקבות המלחמה באירופה וניצחונותיה של גרמניה‪.‬‬
‫‪ )4‬היפנים סברו שהאמריקנים רכרוכיים ופחדנים ולא יעזו להגיב למהלומה יפנית‪ .‬הם התבססו על הדגם של‬ ‫•‬
‫מלחמת רוסיה – יפן‪ .‬כלומר‪ ,‬היו גורמים ביפן שזלזלו בעצמת ארה"ב או בכוח רצון שלה להגיב‪.‬‬
‫תוצאות המתקפה ‪ -‬בעקבות המתקפה הכריזה יפן מלחמה על ארה"ב‪ ,‬וכך הצטרפה ארה"ב למלחמה על‬ ‫•‬
‫משאביה האדירים‪ ,‬עניין שהפך את המלחמה למלחמת העולם השנייה‪ .‬הצטרפות שהובילה למפנה האדיר‪.‬‬
‫המתקפה‪ ,‬במקום לערער את בטחונה של ארה"ב‪ ,‬איחדה את השורות ויצרה שאיפות נקם‪.‬‬
‫ב‪ 11/12/1941-‬הכריזו גרמניה ואיטליה מלחמה על ארה"ב‪ ,‬למרות שלא היו מחויבות לכך על‬ ‫•‬
‫פי הברית עם יפן (זאת משום שיפן התקיפה‪ ,‬ולא הותקפה)‪.‬‬ ‫•‬
 ‫מהלכיה והישגיה הצבאיים והטריטוריאליים העיקריים של יפן מהמתקפה בפרל הרבור ועד קיץ ‪:1942‬‬

‫‪          - 7/12/1941‬המתקפה הקטלנית של יפן בפרל הרבור ושיתוק הצי האמריקני‪ .‬ההישג‪ :‬הנחתת מכה על‬ ‫•‬
‫הצי האמריקני והסבת אבדות קשות לאמריקנים (אך כפי שראינו מדובר בהישג מוגבל בטווח היותר רחוק)‪.‬‬ ‫•‬
‫‪         ‬השתלטות יפנית על הרובע הבינלאומי בשנחאי‪ ,‬תקיפה יפנית בפיליפינים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪       - 25/12/1941‬יפן השתלטה על הונג‪-‬קונג (אז‪ ,‬מושבה בריטית) ועל הנמלים המרכזיים בחוף הסיני המזרחי‪.‬‬ ‫•‬
‫‪         ‬כריתת ברית בין תאילנד ליפן – שהעניק לצבא היפני אופציות תקיפה נוספות לכיוון מלאייה וסינגפור‪.‬‬ ‫•‬
‫פברואר ‪          - 1942‬יפן השתלטה על מלאייה (כיום מלזיה – אז‪ ,‬מושבה בריטית) כולל ‪ -‬כיבוש המבצר "‬ ‫•‬
‫הבלתי ניתן לכיבוש" סינגפור מידי בריטניה במה שנחשב לתבוסה הבריטית הקשה ביותר בעידן המודרני‪.‬‬ ‫•‬
‫מרץ ‪         - 1942‬הכיבוש של מלאיה וסינגפור היווה מקפצה להשתלטות על איי הודו ההולנדית (אינדונזיה‬ ‫•‬
‫[שבשליטה הולנדית]) ועל מאגרי הנפט שלה‪.‬‬ ‫•‬
‫אפריל ‪          - 1942‬השתלטות יפן על הפיליפינים שהייתה תחת פיקודו הצבאי של דגלאס מקארתור‪.‬‬ ‫•‬
‫‪         ‬יפן גם השתלטה על בורמה‪ ,‬שהייתה עד אז בשליטה בריטית‪ .‬יש גם משמעות אסטרטגית לכיבוש‬ ‫•‬
‫הזה מבחינת המאבק נגד סין (דרך לחסום העברת סחורות לסין)‪.‬‬ ‫•‬
‫תעמולה אמריקנית בזמן המלחמה‬
‫היכן זה?‬
 ‫ב‪ 3-‬במאי ‪ 1942‬ניתן צו הרחקת האזרחים מספר ‪ 346‬כי על כל האזרחים והזרים ממוצא יפני‬
‫להתייצב במרכזי כינוס עד להעברתם הקבועה למחנות עקורים‪.‬‬
‫כ‪ 120000-‬איש נעקרו במסגרת פעולה זו‪ .‬כשני שלישים מהעקורים היו אזרחי ארצות הברית מלידה‪ ,‬חלקם‬ ‫•‬
‫הגדול איכרים מזה עשרות שנים‪ .‬את יתר המגורשים ניתן היה לעקור על בסיס הוראת "צו הנתינים הזרים"‪.‬‬
‫המהגרים מאסיה לא יכלו לקבל אזרחות אמריקאית בשלב זה ולכן בהכרח סווגו כנתיני מדינת אויב‪ .‬יצוין כי גם‬
‫צאצאים למשפחות מעורבות של יפנים עם לא‪-‬יפנים ואפילו נכדיהם סווגו לצורך הצו כיפנים‪.‬‬
‫בתחילה נשלחו העקורים היפנים לאחד מ‪" 17-‬מרכזי כינוס אזרחיים" זמניים‪ ,‬שם חיכו להעברה למחנה קבע‪.‬‬ ‫•‬
‫המחנות הוקמו על ידי רשות העקירה המלחמתית שהוקמה לצורך זה‪ .‬אזרחים אמריקאים ממוצא יפני ואזרחים‬
‫יפנים נעקרו מבתיהם בקליפורניה‪ ,‬מערב אורגון‪ ,‬וושינגטון ודרום אריזונה‪ ,‬במבצע העקירה הגדול בהיסטוריה‬
‫של ארצות הברית‪.‬‬
‫רוב מחנות העקורים היו בשמורות של ילידים אמריקנים (אינדיאנים)‪ ,‬והם הוקמו מבלי להיוועץ באינדיאנים או‬ ‫•‬
‫לפצותם‪ .‬לאחר מעשה סברו התושבים‪ ,‬שלכל הפחות הם זכאים ליהנות מהשבחת האזור ומהמבנים שהוקמו בו‪,‬‬
‫אולם מבנים אלו נמכרו או נהרסו בידי הממשל‪ .‬סטודנטים בגיל הלימודים הורשו לעזוב את המחנות וללמוד‬
‫במוסדות שהסכימו לקבל סטודנטים ממוצא יפני‪ .‬בתחילה מספר הסטודנטים היה זעום אולם עד ל‪ 31-‬בדצמבר‬
‫‪ 1943‬הוא גדל ל‪.2,263-‬‬
‫על פי דו"ח של רשות העקירה המלחמתית מ‪ 1943-‬שוכנו העקורים במבנים בעלי קירות ברזנט‪ ,‬נטולי צנרת או‬ ‫•‬
‫מטבח‪ .‬מרבית המחנות נבנו ב‪ 1942-‬בידי קבלנים אזרחים בסגנון בנייתם של מחנות צבאיים ולא התאימו למגורי‬
‫משפחות‪ .‬התנאים היו קשים‪ :‬במחנה בצפון ויומינג ניתן תקציב של ‪ 45‬סנט ליום לאדם למזון‪ ,‬וההיגיינה הייתה‬
‫בעייתית‪ .‬רוב העקורים לא קיבלו התראה הולמת ולא ידעו לאן ייעקרו‪ .‬בשל כך לבושם לא תאם לחורף הקשה‬
‫בוויומינג‪ ,‬שבו הטמפרטורה יורדת תחת ל‪ 17-‬מעלות צלזיוס מתחת לאפס‪.‬‬
 ‫איוו ג'ימה‬
‫• קרב איוו ג'ימה היה קרב שנערך בין כוחות צבא ארה"ב ויפן בפברואר ובמרץ ‪ ,1945‬במסגרת‬
‫המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט‪ .‬הכוחות האמריקנים נחתו באי הגעשי איוו ג'ימה במסגרת‬
‫"מבצע אדישות"‪ ,‬במטרה להשתלט על שלושת שדות התעופה שבאי‪ ,‬שהיו בעלי חשיבות‬
‫אסטרטגית רבה‪.‬‬
‫• הקרב נחשב לאחד הקרבות הקשים ביותר שניהל צבא ארה"ב במהלך המערכה נגד יפן‪ .‬עמדות‬
‫הצבא היפני הקיסרי באי היו מבוצרות היטב ואופיינו במספר רב של בונקרים‪ ,‬ארטילריה‬
‫מוסווית‪ ,‬ורשת נרחבת של תעלות ומנהרות שקישרה בין העמדות היפניות השונות‪.‬‬
‫• הנחיתה האמריקנית באיוו ג'ימה הייתה המתקפה האמריקנית הראשונה על אי שהשתייך ליפן‬
‫גופא (ולא לאימפריה היפנית)‪ ,‬והחיילים היפנים שהגנו עליו לחמו עד לאיש האחרון‪ .‬מבין‬
‫‪ 22,000‬החיילים היפנים שהוצבו באי‪ ,‬נהרגו למעלה מ־‪ 21‬אלף ורק ‪ 216‬מהם נלקחו בשבי‪.‬‬
‫הכוחות האמריקנים ספגו אף הם אבדות כבדות במהלך כיבוש האי (כ־‪ 26‬אלף נפגעים)‪,‬‬
‫ועובדה זו ביחד עם האבדות הכבדות‪ ,‬שספגו הכוחות האמריקנים במהלך קרב אוקינאווה‪,‬‬
‫גרמו להנהגה האמריקנית לשקול מחדש את התוכניות לפלישה לאיי המולדת של יפן‪.‬‬
‫הצלם‪ ‬ג'ו רוזנטל‪ ‬צילם חמישה חיילים אמריקנים מניפים את‪ ‬דגל ארצות הברית‪ ‬בראש הר סוריבאצ'י‪ ,‬בתצלום שנודע בשם "הנפת הדגל באיוו ג'ימה"‪ ,‬שהפך בציבור האמריקני לתמונת הסמל‪ ‬של הקרב ושל הניצחון האמריקני במלחמה‪ ,‬ולאחת התמונות המפורסמות ביותר מאותה תקופה‪.‬‬
‫גיבורי הדגל (באנגלית‪ )Flags of Our Fathers :‬הוא סרט קולנוע משנת ‪ 2006‬אשר בוים על ידי קלינט איסטווד‬
‫ועוסק בחיילים שהניפו את דגל ארצות הברית על פסגת הר סוריבאצ'י לאחר כיבושו בקרב איוו ג'ימה‪ .‬הסרט מבוסס‬
‫על ספרם של ג' יימס בראדלי ורון פאוורס הנושא את אותו השם‪ ,‬ואחד משני הסרטים שביים והפיק איסטווד‬
‫המתארים את קרב איוו ג' ימה משתי נקודות המבט של הצדדים שלחמו בו‪" .‬גיבורי הדגל" עוסק בצד האמריקאי של‬
‫הקרב ואילו "מכתבים מאיוו ג'ימה" עוסק בנקודת המבט היפנית‪.‬‬
 ‫פשעי מלחמה?‬

‫למרות כל הצעדים של השחרור לכאורה בתעמולה היפנית‪ ,‬המציאות הייתה שונה‪ .‬מטרת יפן הייתה לנצח במלחמה‪ ,‬וכדי לעשות זאת‬ ‫•‬
‫הנהיגה יפן מדיניות של שעבוד של כל של משאבים וכוח האדם בארצו שנכבשו‪ ,‬וכל זאת בליווי יחס נוקשה ולפעמים גם אכזרי‪.‬‬
‫בין הצעדים‪:‬‬ ‫•‬
‫• חברות יפניות קיבלו זיכיונות ותנאים מפליגים במזרח אסיה – כלומר יפן העניקה לעצמה "רישיון" לנצל את משאביהן של ארצות אסיה‪.‬‬ ‫•‬
‫• המקומיים היו צריכים לספק ליפן גם חומרי גלם וגם כוח אדם‪ .‬מדובר במיליוני עובדי כפייה‪ .‬גברים גויסו לעבודה‪ ,‬ונשים נחטפו כדי לשמש‬ ‫•‬
‫שפחות מין עבור הצבא היפני‪ .‬העברת פועלים סינים ואסיאתיים לעבודות כפייה ביפן‪.‬‬
‫• היחס הכללי של יפן כלפי התרבויות המקומיות היה יחס של זלזול‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הם דרשו מהמוסלמים שיתפללו לכיוון טוקיו – במקום לכיוון‬ ‫•‬
‫מכה‪ .‬יחס משפיל זה יצר שנאה רבה כלפי יפן‪.‬‬
‫• יפן הנהיגה יד קשה בשבויי מלחמה ולכך שתי סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ .1‬לאומנית – הוכחה ששלטון "האדם הלבן" באסיה הסתיים‪ .‬מסר זה אמור היה לעבור גם לעמים האסיאתיים מסביב וגם ל"אדם הלבן" עצמו‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .2‬תרבותית – הכניעה של חיילים אמריקנים נתפסה ע"י היפנים כמנוגדת למסורת הסמוראית שדגלה במלחמה עד טיפת הדם האחרונה‪,‬‬ ‫•‬
‫ונפילה בשבי מבחינתם לא הייתה אופציה‪ .‬לכן‪ ,‬היפנים זלזלו בחיילים שנפלו בשבי‪ ,‬מה שבא לידי ביטוי ביחס נוקשה‪ .‬יחס זה בא לידי ביטוי‬
‫למשל ב"מצעד המוות של בטון" שבו נספו כ‪ 8000-‬שבויים‪ .‬נעשה שימוש בשבויים לעבודות כפייה כמו למשל סלילת מסילות ברזל‪ .‬היפנים‬
‫עינו שבויים וערכו בהם ניסויים רפואיים‪ ,‬וגם נהגו לערוף ראשים של טייסים אמריקניים‪.‬‬
‫‪   ‬ביפן עצמה החברה גויסה באופן טוטאלי למלחמה‪ .‬הצבא היה הגורם המשפיע ביותר במדינה‪ ,‬וגורמים אופוזיציוניים הושלכו לכלא‬ ‫•‬
‫(סוציאליסטים‪ ,‬קומוניסטים‪ ,‬פציפיסטים)‪ .‬צבא היפני לא הרג יפנים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬נשים החלו להצטרף לכוח העבודה במשק היפני‪ .‬הן גם עודדו לילודה‪ .‬היה גם שינוי בחינוך שביטא את המיליטריזם היפני (למשל‪,‬‬ ‫•‬
‫שינוי במקראה לכיתה א משורת פתיחה כמו ‪:‬‬
‫מ"הדובדבן פרח"‪ ,‬ל"קדימה‪ ,‬חייל‪ ,‬קדימה!"‬ ‫•‬
‫כ‪ 12-‬אלף אסירים אמריקאים שנשבו בחזית הפאסיפית בשנים ‪ 1939-1945‬נשלחו על ידי ממשלת‪ ‬יפן‪ ‬לבצע עבודות פרך‬
‫בחברות פרטיות‪ .‬יותר מ‪ 1,100-‬מהם מתו‪ .‬שישה ממחנות העבודה שפעלו ביפן קשורים ישירות למיצובישי ובסך הכל‬
‫הוחזקו בהם ‪ 2,041‬שבויים‪ ,‬יותר מאלף מהם אמריקאים‪ .‬כשהוכרז על סיום מלחמת העולם השנייה הפעילה מיצובישי‬
‫ארבעה מחנות והוחזקו בהם ‪ 876‬שבויים אמריקאים‪ 27 .‬מהם מתו‪.‬‬
 ‫צעדת המוות בבטאן‪ .‬מדובר באירוע שהתחולל בחצי האי בטאן שבפיליפינים באפריל‬
‫‪ ,1942‬ובו הצעיד הצבא היפני רבבות שבויים אמריקאים ופיליפינים למחנה‪ .‬במהלך ימי‬
‫הצעדה מתו ‪ 7,000‬עד ‪ 10,000‬מהם מרעב‪ ,‬מהתייבשות‪ ,‬מתשישות‪ ,‬מהתעללות וממעשי‬
‫רצח מכוונים‪.‬‬
Two emaciated American civilians, Lee Rogers (L) John C. Todd, sitting outside a
Japanese prison camp following their release by Allied forces liberating the city.
.This image appeared in the March 5, 1945 photo essay: Santo Tomas is Delivered
‫נשות הניחומים‬
 ‫‪ * ‬יוני ‪ :1944‬הצי האמריקני תקף את האי סאיפן שהיה בעל ערך אסטרטגי‪ ,‬כיוון שממנו ניתן היה‬ ‫•‬
‫להפציץ את יפן‪ .‬היפנים הבינו זאת גם‪ ,‬ולפיכך קיבלו ‪ 32,000‬החיילים היפניים באזור הוראה למנוע‬
‫בכל מחיר את נפילת האי בידי‬
‫ארה"ב‪ .‬האמריקנים כבשו את האי כעבור חודש‪ ,‬ואחרוני החיילים היפנים התאבדו ואיתם אלפים‬ ‫•‬
‫מתושבי האי‪ .‬המהלך זעזע‬
‫את האמריקנים‪ .‬כיבוש האי הביא להתפטרותו של טוג'ו‪ ,‬ואפשר החל מסוף ‪ 1944‬גלים של הפצצה‬ ‫•‬
‫של מטוסים אמריקניים על ערי יפן‪.‬‬
‫‪ ‬מינואר ‪ – 1945‬הקרב על לוזון (פיליפינים)‬ ‫•‬

‫• ב‪ 9-‬בינואר ‪ ,1945‬הוביל הגנרל דגלאס מק‪-‬ארתור כוח אמריקני חזרה ללוזון והזכיר כי קיים את‬
‫הבטחתו מעת הנסיגה‪" :‬אני עוד אחזור" במלים‪" :‬חזרתי‪ .‬בחסד האל‪ ,‬כוחותינו שוב דורכים על אדמת‬
‫הפיליפינים‪".‬‬
‫• ‪ ‬יולי ‪ ,1944‬נפילת סאיפן (‪ 2000‬קילומטר מיפן וממנו ניתן להפציץ את יפן) הייתה תחילת הסוף‪.‬‬
‫טוגו נאלץ להתפטר‪.‬‬
 ‫בסוף ‪ 44‬מתחילים האמריקנים להפציץ את יפן‪ .‬ב ‪ 10‬במרץ ‪ 1945‬תקפו ‪130‬‬ ‫•‬
‫מפציצים את טוקיו בפצצות בערה ותוך לילה אחד העלו באש את רוב העיר וגרמו‬
‫למותם של ‪ 100‬אלף איש‪ .‬וכך גם על ערים אחרות‪.‬‬
‫מרץ ‪ 45‬תקפו האמריקנים את האי איוו‪-‬ג'ימה שבאיי בונין ששוכן כ ‪ 1000‬ק"מ‬ ‫•‬
‫מטוקיו‪ .‬בקרבות נפלו ‪ 4600‬חיילים אמריקנים וכ‪ 22‬אלף המגינים היפנים‪.‬‬
‫אפריל ‪ 45‬נחתו באוקינאוה – המרכזי שבאיי ריוקו וחלק של יפן‪ .‬לאחר חודשיים נפל‬ ‫•‬
‫האי ונהרגו בקרבות ‪ 12‬אלף חיילים אמריקנים‪ ,‬רוב המגינים‪ ,‬וכ ‪150‬אלף תושבי האי‪.‬‬
‫ביוני מצב יפן נואש – עריה נהרסו‪ ,‬תעשייתה שותקה‪ ,‬רוב מטוסיה הושמדו נותרו רק‬ ‫•‬
‫חיל הרגליים והאוכלוסייה האזרחית להגן על יפן‪.‬‬
‫יפן מבקשת את תיווכה של בריה"מ להפסקת המלחמה ואיננה יודעת שבריה"מ עצמה‪,‬‬ ‫•‬
‫עומדת להיכנס למלחמה שכנגדה‪( .‬בוועידת יאלטה בפברואר ‪ 45‬הבטיח רוזוולט‬
‫לבריה"מ את מנצ'וריה‪ ,‬צפון סין וצפון קוריאה תמורת השתתפות במלחמה‪).‬‬
‫היפנים רמזו שהם מוכנים לוותר על כל הכיבושים בתנאי שתישמר ריבונותם ומעמד‬ ‫•‬
‫הקיסר‪.‬‬
 ‫התאבדות למען הקיסר‬
‫• "שבירת האבן היקרה" ‪ -‬לוחמת התאבדות‪ .‬עם התבוסה‬
‫מתאבדים שארית החיילים ואלפי אזרחים‪.‬‬

‫• קמיקזה – "רוח האלים" ‪ -‬על שמה של סופת הטייפון‬

‫שהצילה את יפן בפלישה השנייה של המונגולים‪.‬‬
‫• זו הייתה יחידה של מתאבדים‪ .‬הם נועדו להתרסק עם מטוסם‬
‫המלא חומר נפץ על אניות אויב‪.‬‬
 ‫עידת יאלטה התקיימה לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫מ‪ 4-‬עד ‪ 11‬בפברואר ‪ ,1945‬בהשתתפותם של מנהיגי ארצות הברית‪ ,‬הממלכה‬
‫המאוחדת וברית המועצות‪ :‬רוזוולט‪ ,‬צ'רצ'יל וסטלין‪ .‬כאשר התברר שבעלות הברית‬
‫עומדות לנצח במלחמה‬
‫הוועידה נועדה למצוא פתרון לבעיה של חלוקת השטחים ואזורי השפעה לאחר סיום המלחמה‪ .‬מו כן דנו‬ ‫•‬
‫הצדדים בהצטרפותה של ברית המועצות למלחמה נגד האימפריה היפנית ‪ -‬מה שהוסכם על ידי סטלין‬
‫בתמורה לשטחים באסיה‪.‬‬
‫סטלין ‪ -‬רצה לדאוג לכך שכניסתו למלחמה נגד יפן תבטיח לו שליטה בצפון סין‪ .‬הוא ידע כי כניסתו‬ ‫•‬
‫למלחמה תזכה אותו בהכרת תודה מצד ארצות הברית ובכך תחזק את מעמדו באירופה‪ .‬בנוסף הוא רצה‬
‫לדחות את שאלת פולין כדי שברית המועצות תוכל לבסס את מעמדה שם‪ ,‬דבר שהיה חשוב ביותר‬
‫לסובייטים‪ .‬סטלין היה המרוויח העיקרי של הוועידה‪.‬‬
‫צ'רצ'יל – הבין כי ברית המועצות משתלטת על מזרח אירופה‪ ,‬וכי צבאותיה לא יצאו מהאזורים שכבשו‪.‬‬ ‫•‬
‫הוא לא היה שותף לאופטימיות של רוזוולט החולה שרצה להמשיך את מדיניות "השכן הטוב"‪.‬‬
‫רוזוולט – לא חש בסכנה הסובייטית ורצה לפייס את סטלין ולמשוך אותו למלחמה נגד יפן כדי לקצר את‬ ‫•‬
‫המלחמה ולצמצם אבדות חיילים אמריקנים‪ .‬רוזוולט גם רצה לדחוק את בריטניה בחלוקת השלל במזרח‬
‫הרחוק‪ ,‬ובכך לצמצם השפעתה שם‪.‬‬
 ‫הפצצה האטומית‬
‫הפצצה יועדה במקורה למלחמה כנגד גרמניה‪.‬‬ ‫•‬
‫כאשר התברר למדענים שבנו אותה שהיא תוטל על יפן‪ ,‬הם התנגדו‪ .‬המתנגדים שלחו מכתב‬ ‫•‬
‫ובקשו להיפגש עם רוזוולט‪ .‬אבל הוא ניפטר לפני שקרא אותו‪ 67 .‬מדעני גרעין שלחו עצומה‬
‫לטרומן שמבקשת לא להטילה על יפן בטרם הוזהרה כמו שצריך‪ ,‬טרומן התעלם‪.‬‬
‫"בועידת פוטסדאם" שנערכה לאחר המלחמה בגרמניה‪ ,‬פורסמה הצהרה שקוראת ליפן‬ ‫•‬
‫להיכנע ללא תנאי ואיימה בהרס גדול (רוזוולט‪ ,‬אטלי וקאי שק)‬
‫מה היפנים לא ידעו ויכול היה לשנות את דעתם‪:‬‬ ‫•‬
‫שהייתה התחייבות סובייטית לתקוף את יפן‪.‬‬ ‫•‬
‫הנשק הגרעיני שבידי ארה"ב‪,‬‬ ‫•‬
‫נכונות אמריקנית להשאיר את הקיסר‪,‬‬ ‫•‬
‫ושלמעשה מדובר באולטימטום‪.‬‬ ‫•‬
‫• ראש ממשלת יפן הגיב במילה "התעלמות" על ההצהרה‪.‬‬
 ‫• ב‪ 6‬באוגוסט ‪ 1945‬הטיל מפציץ אמריקני בשם "אנולה גיי" פצצת אטום על‬
‫הירושימה שעד אז כמעט לא הופצצה‪.‬‬
‫• כ‪ 100‬אלף איש מתו מיד וכ‪ 40‬אלף בהמשך כתוצאה מפצעי הפצצה‪.‬‬
‫• היפנים פנו לרוסים כדי שיפעלו מיד לסיום המלחמה‪ ,‬אך הרוסים במקום להציע‬
‫תיווך הציגו הכרזת מלחמה על יפן‪ .‬בנאום לעם הרוסי הודיע סטלין כי בריה"מ‬
‫נוקמת את המפלה במלחמת יפן‪-‬רוסיה‪.‬‬
‫• טרומן הורה להטיל את הפצצה השנייה כי חשש שהרוסים ישתלטו על שטחים‬
‫גדולים במזרח‪.‬‬
‫• הוא הוטלה ב ‪ 9‬באוגוסט על העיר נגסאקי‪.‬‬
‫• ‪ 70‬אלף איש מתו‪.‬‬
 ‫הפצצה הקרויה "ילד קטן"‪ ,‬הוטלה על הירושימה ע"י מטוס ‪ B29‬בשם אנולה גי‪ ,‬בשעה ‪8.15‬‬
‫בבוקר וגרמה באותו יום ובימים הקרובים ל‪ 140‬אלף הרוגים‪.‬‬
‫רוב האנשים שבקרבתם נפלה הפצצה התאיידו או התפחמו‪ .‬אנשים רבים סבלו במשך שנים רבות‬
‫מתוצאות הקרינה הרדיו אקטיבית שבאה בעקבות ההפצצה‪.‬‬
 ‫נגסאקי‬
‫לפני‬
‫ואחרי הפצצה‬
 ‫מדוע הוטלה הפצצה הראשונה?‬
‫מדוע הוטלה גם הפצצה השנייה?‬

‫• הנימוק המוצהר ‪ -‬המטרה הייתה להציל את חייהם של כחצי מיליון חיילים אמריקנים‬
‫במקרה ותהייה פלישה יבשתית‪.‬‬
‫• נימוקים פוליטיים‬
‫• רצון לסיים את המלחמה‪,‬‬
‫• לנקום על ההתקפה על פרל‪-‬הארבור‪,‬‬
‫• להרתיע את הרוסים מהתפשטות באסיה‪,‬‬
‫• להצדיק את הסכומים הגבוהים שהושקעו בפרויקט מנהטן‪,‬‬
‫• להוכיח לעם האמריקני את כושר מנהיגותו של הנשיא החדש של מי שהעם‬
‫• כמעט לא הכיר‪.‬‬
 ‫‪ 15‬באוגוסט ‪ 1945‬בצהריים‬ ‫נאום הקיסר‪,‬‬
‫• הנאום הוקלט‪ .‬באותו לילה פרצה קבוצת קצינים לארמון אך לא מצאו את ההקלטה‪ .‬למחרת הצבא השתלט על‬
‫הארמון וראשי המורדים התאבדו‬
‫• רבים חשבו כי הפלישה האמריקנית החלה וכי הקיסר עומד לקרוא לעם להילחם עד מוות‪.‬‬
‫• הקיסר שיבח את מטרות המלחמה והודה לעם על המאמצים והקורבנות‪-‬אבל‪,‬‬
‫הסביר כי המלחמה לא התפתחה כפי שיפן קיוותה והאויב החל השתמש בנשק‬
‫אכזרי חדש העלול לסכן את האנושות‪ .‬לכן החליט לקבל את הצהרת פוטסדם‬
‫ולשים קץ למלחמה ולסלול דרך לשלום‪.‬‬
‫• הוא הזהיר בפני התפרצויות רגשיות ומריבות העלולים להרוס את יפן ולפגוע‬
‫בתדמיתה‪.‬‬
‫• הקיסר לא הזכיר את המילה כניעה אך כולם הבינו‬
‫• כ‪ 500‬אנשי צבא התאבדו והיו אף אזרחים שכרעו מול הארמון וריטשו את בטנם‪.‬‬
‫הצבא ציית ונכנע‪.‬‬
 ‫הסוף‬
‫• ב‪ 2-‬בספטמבר ‪ ,1945‬על סיפון ספינת המלחמה "מיזורי" נערך טקס הכניעה‪.‬‬
‫האמריקנים ויתרו על דרישתם שהקיסר יחתום‪ ,‬ובשמו חתמו אחרים‪ .‬הגנרל‬
‫מק‪-‬ארתור התמנה למפקד העליון של בעלות הברית ביפן‪.‬‬
‫• האימפריה היפנית נכנעה באופן רשמי ובכך סיימה את מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫• במלחמה נספו כ ‪ 15‬עד ‪ 20‬מיליון סינים‪ ,‬כ ‪ 2‬מיליון יפנים (כולל חצי מיליון‬
‫אזרחים) וכמאה אלף אמריקאים‪.‬‬
‫• יפן איבדה את יוקרתה בפני מעצמות העולם ונכנסה למשבר דיפלומטי עמוק‬
‫שהסתיים רק לאחר חתימת חוזה סן פרנסיסקו‪ ,‬חוזה השלום בין יפן למדינות‬
‫העולם‪.‬‬
‫• כיום‪ ,‬למרות כמה הצהרות התנצלות שפורסמו על ידי ממשלת יפן‪ ,‬הסינים‬
‫טוענים כי הם מחכים להתנצלות רשמית ואמתית מממשלת יפן‪.‬‬
‫נציגי יפן והגנרל מקארתור חותמים על הסכם הכניעה‬
 ‫זו הייתה הפעם הראשונה שיפן נמצאה תחת שלטון זר‬
‫בהשוואה לגרמניה יפן לא נכבשה פיזית‪ .‬היא נשלטה כשלמות טריטוריאלית אחת‪.‬‬ ‫•‬
‫השולט שלט בה בעקיפין באמצעות השלטונות היפנים‪.‬‬ ‫•‬
‫החיילים האמריקנים כמעט ולא פגעו באזרחים והאזרחים היפנים היו ממושמעים‪.‬‬ ‫•‬
‫היפנים היו בהלם מן התבוסה וממצבם הקשה‪ .‬היה קיצוב מזון‪ ,‬שלא הספיק‪ ,‬ונשים‬
‫רבות עסקו בזנות סביב מחנות הצבא האמריקני‪.‬‬
‫יתכן שהסיבה להתנהגות מאופקת זו נבעה מכך שהכיבוש החל לאחר סיום המלחמה ולא‬ ‫•‬
‫בהלכה‪.‬‬
‫• האמריקאים ידעו שלא יוכלו לשלוט ביפן ללא שיתוף פעולה‪ ,‬ולכן לא פרקו את‬
‫• הממשל אלא שלטו באמצעותו‪ .‬כיוון שהקיסר פקד על שיתוף פעולה קל היה‬
‫• ליפנים לעשות זאת‪.‬‬
 ‫הכיבוש האמריקאי ביפן‬
‫• מוקם ממשל צבאי אמריקני בפיקודו של דאגלס מקארתור‪ .‬פעולותיו‪:‬‬
‫צבא אמריקני חונה ביפן‪( .‬לא הוטלו פיצויים)‬ ‫•‬
‫• מנהיגים יפאניים מועמדים לדין ‪ 7 -‬הוצאו להורג ביניהם הידקי טוג'ו‪.‬‬
‫כל השטחים שכבשה נלקחו ממנה‪.‬‬ ‫•‬
‫נכתבת חוקה חדשה דמוקרטית ‪ -‬שוויון זכויות גם לנשים‪.‬‬ ‫•‬
‫ממשלה אחראית בפני רשות מחוקקת‪.‬‬ ‫•‬
‫הפרדת דת ממדינה‪.‬‬ ‫•‬
‫נשלל מעמדו האלוהי של הקיסר‪.‬‬ ‫•‬
‫• ‪ 1952‬הסכם שלום בין ארה"ב ליפן‪ .‬כעת היא מדינה עצמאית וריבונית‪.‬‬
‫‪ 1972‬האיים מוחזרים ליפן‪.‬‬ ‫•‬
 ‫לאחר המלחמה‪ ,‬מערכת עולמית חדשה ‪ -‬דו מעצמתית‪ ,‬דו‪ -‬קוטבית‬

‫• מעצמות העבר ‪ -‬בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה ויפן‪.‬‬

‫• לא עוד עולם אירופוצנטרי‪ .‬אירופה איבדה את כוחה‪.‬‬
‫• שתי מעצמות בעולם‪ :‬ארה"ב ובריה"מ‪:‬‬
‫• ארה"ב ‪ -‬לאחר המלחמה‪ :‬המלחמה לא הייתה על אדמתה‪ .‬ספגה פחות אבדות‪.‬‬
‫• יצאה מהמשבר הכלכלי וכעת עם כלכלה מבוססת‪ .‬התעשרה‪ .‬העולם הוא כעת‬
‫• שדה פעילות כלכלית אמריקנית‪ .‬הדולר חזק‪.‬‬
‫• נשק חדש ‪ -‬נשק אטומי‪( .‬קטע עמ' ‪) 178‬‬
‫• בריה"מ ‪ -‬צבא עצום‪.‬‬
‫• שולטת על שטחים עצומים – דבר שמאפשר את ניצולם הכלכלי‪ ,‬כלכלה ריכוזית‪.‬‬
‫• הערכה בעולם על מלחמתה בגרמנים‪.‬‬
 ‫המציאות העולמית שלאחר המלחמה‬
‫*‬ ‫•‬
‫בריטניה ‪ -‬בניגוד ל"אמנה האטלנטית"‪ ,‬בריטניה שלאחר המלחמה רוצה לשמור על האימפריה שלה‪.‬‬ ‫•‬
‫בריה"מ ‪ -‬רוצה אזור ביטחון במזרח אירופה‪.‬‬ ‫•‬
‫* במציאות‪ ,‬המעצמות שולטות באזורים החשובים לאינטרסים שלהן‬ ‫•‬
‫* ארה"ב למעשה שולטת באונר"א‪ -‬ארגון הרווחה הבינלאומי‪ ,‬בבנק העולמי ובקרן המטבע העולמית‪.‬‬ ‫•‬
‫* ואקום ‪ -‬קונפליקט ותחרות ‪ -‬ואקום שלטוני באירופה‪ .‬מי יתפוש את השלטון?‬ ‫•‬
‫* תהליך הדה ‪ -‬קולוניזציה‪ -‬שחרור משלטון מעצמות אירופה‪ .‬למי יהיו השליטים המקומיים נאמנים?‬ ‫•‬
‫כלכלה עולמית‬ ‫•‬
‫צורך לשקם את הכלכלות‪ .‬סחר בינלאומי או מכסי מגן?‬ ‫•‬
‫קשרים כלכליים שהיו קיימים בין מדינות אינם קיימים עוד‪.‬‬ ‫•‬
‫קולוניות ‪ -‬האם ימשיכו לספק חומרי גלם זולים?‬ ‫•‬
‫סחר על בסיס העיקרון "דלת פתוחה" (אמריקנים) או חוזים הדדיים המעניקים עדיפות לסחר עם מדינות‬ ‫•‬
‫מסוימות? (בריטניה וברה"מ)‪.‬‬ ‫•‬
‫זיכרון ‪ -‬המשבר הכלכלי הגדול שהוביל לכאוס פוליטי‪.‬‬ ‫•‬
‫הנחה ‪ -‬חייבים ליצור תנאים של יציבות כלכלית ‪ -‬כך ישמר השלום בעולם ‪ -‬אי אפשר להתעלם לא‬ ‫•‬
‫מארה"ב ולא מבריה"מ‪.‬‬ ‫•‬
‫ברלין‬
‫המלחמה הקרה‬
 ‫הגורמים למלחמה הקרה‬
‫שיטה כלכלית ופוליטית שונה – דמוקרטיה ליברלית קפיטליסטית מול קומוניזם‪.‬‬ ‫•‬
‫משטר של מפלגה אחת מול חברה ליברלית‪.‬‬ ‫•‬
‫בריה"מ משתלטת על המדינות ששחררה במזרח ומרכז אירופה ומעלה בהן לשלטון מפלגות‬ ‫•‬
‫קומוניסטיות‪ .‬ומפעילה את המפלגות הקומוניסטיות במדינות השונות למען האינטרסים שלה‪.‬‬ ‫•‬
‫חשדות של המערב בבריה"מ בעקבות העבר‪ :‬חוזה רפאלו ‪1922 -‬‬ ‫•‬
‫חוזה ידידות עם גרמניה‪ .‬הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב ‪.1939‬‬ ‫•‬
‫חשד רוסי – העבר ‪ -‬צבא אמריקני בין כוחות הפלישה במלחמת האזרחים‪.‬‬ ‫•‬
‫בריה"מ לא הוזמנה לוועידת ורסאי‪ .‬ארה"ב הכירה בה רק ב ‪,1933‬‬ ‫•‬
‫הסדקים בשיתוף הפעולה בזמן מלחמת העולם השנייה ‪ -‬בקשת החזית השנייה של סטלין‬ ‫•‬
‫קוימה רק ב ‪ ,1944‬לאחר שנתיים וחצי‪.‬‬ ‫•‬
‫הטלת פצצת האטום ‪ -‬איום עקיף על בריה"מ‪.‬‬ ‫•‬
‫• (להכין רשימת הניגודים וגורמי העוינות בין ארה"ב לבריה"מ‪ .‬למיין לפי תחומים‪ :‬פערים בהשקפות עולם – אידיאולוגיה‬
‫• תחרות על שליטה‪ .‬מתחים במהלך המלחמה‪ .‬זיכרונות מן העבר הרחוק‪.‬‬
‫• לקרוא את הקטע בעמ' ‪ -180‬הוויכוח על הפצצה‪ .‬להציג טיעונים שמצדיקים את הטלת הפצצה ואת טענות המבקרים‪).‬‬
 ‫מדיניות ארה"ב בזמן המלחמה הקרה‬
‫פרק ‪ – 21‬מלחמה מתוך הסכמה לאומית אמריקנית – המלחמה הקרה עד שנות השישים‬

‫ברית המועצות – יוצרת חגורת ביטחון במזרח אירופה ‪ -‬מקימה משטרים קומוניסטים בשטחים ששחררה‪.‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫מאיימת גם בגבולותיה הדרומיים – איראן תורכיה ויוון‪( .‬עניין בשדות הנפט שבאיראן)‬
‫•‬
‫מלחמת אזרחים ביוון בין המלוכנים הנתמכים בידי בריטניה והקומוניסטים‪.‬‬
‫•‬
‫יש צורך בשיקום אירופה‪.‬‬
‫•‬
‫נאום צ'רצ'יל – ‪ 1946‬ארה"ב – "מסך הברזל"‪.‬‬
‫דוקטרינת טרומן –בעקבות אימוץ תאוריית הבלימה של קנאן ‪ -‬מאי ‪ – 1947‬סיוע ליוון ותורכיה‪.‬‬ ‫•‬
‫ישנם שני סוגי משטרים – דמוקרטי‪-‬ליברלי ומשטר שמתבסס על רצון מיעוט שנכפה בכוח על הרוב ודיכוי‬ ‫•‬
‫חירויות‪ .‬ארה" ב חייבת לתמוך בעמים חופשיים הנאבקים נגד כל ניסיון לשעבדם באמצעות מיעוטים‬ ‫•‬
‫חמושים או לחצים מבחוץ‪ .‬זרעי המשטר הטוטליטרי ניזונים מדלות ומחסור‪ .‬העמים החופשיים בעולם‬ ‫•‬
‫מבקשים את תמיכתנו לצורך שמירת חירותם‪ .‬אחריות גדולה מוטלת עלינו"‪.‬‬‫•‬
‫(לקרוא את הנאום בעמ' ‪)183‬‬ ‫• נאום טרומן בקונגרס ‪12.3.1947‬‬
‫• גורג קנאן ‪ -‬דיפלומט אמריקני במוסקבה יוצר מדיניות הבלימה‪:‬‬
‫• כאשר הקומוניסטים נתקלים במחסום שאינם יכולים להתגבר עליו‪ ,‬הם מקבלים את העובדות ומסתגלים אליהן‪.‬‬
‫הפתרון – ערנות‪ ,‬בלימה‪ ,‬בלימה ממושכת וסבלנית‪ ,‬תקיפה‪( .‬לקרוא עמ' ‪)184‬‬ ‫•‬
 ‫ביטויים למדיניות הבלימה של ארה"ב בתחומים שונים‬

‫• **הקמת המועצה לביטחון לאומי העוסקת במדיניות חוץ וביטחון ‪ -‬נשיא שרים‬
‫ויועצים‪ .‬לנשיא יש סמכויות רבות בנושא של ביטחון‪( .‬פעולות‬
‫• כמו ממשלתיות בלי להכריז מלחמה)‪ CIA( .‬במפרץ החזירים בקובה)‬
‫• *הקמת הסי‪.‬איי‪ .‬אי ‪ -‬שירותי ביון‪.‬‬
‫• *‪ 1949‬הקמת ברית נאט"ו – הברית הצפון אטלנטית‪ .‬ברית צבאית‪ .‬התקפה על אחת‬
‫מחברותיה תחשב כהתקפה על כולן‪.‬‬
‫• *סיוע אמריקני ליוון ותורכיה‪.‬‬
‫• *מרוץ חימוש‬
‫• *תעמולה‬
‫• **חוק לסיוע פיתוח בינלאומי – כדי לשמור על הביטחון הכלכלי של עמים אחרים‪,‬‬
‫לא מפותחים‪ .‬בהנחה שבעקבות עזרה כלכלית אמריקנית יבוא אימוץ של האידיאולוגיה‪.‬‬
 ‫תכנית מרשל – סיוע כלכלי לאירופה‬
‫‪ -‬חוסר במזון וחומרי גלם ‪ -‬מביא לרעב‪ ,‬עוני ומצוקה‪ .‬אלו מביאים לחוסר יציבות מהומות זה מוביל לפגיעה ביציבות הפוליטית ובשלום דבר‬
‫שיפגע גם בארה"ב‬

‫• המטרות של התכנית הן‪:‬‬

‫החייאת הכלכלה העולמית‪ -‬צמיחתם של תנאים פוליטיים וחברתיים‪ -‬מוסדות חופשיים‪ .‬מניעת קומוניזם‪.‬‬ ‫•‬
‫יצירת תלות כלכלית אירופאית בארה"ב‪.‬‬ ‫•‬
‫יצירת עבודה לתעשייה אמריקנית‪.‬‬ ‫•‬
‫כל ממשלה מוזמנת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממשלה שתמנע מאחרים להצטרף לא תקבל עזרה‪.‬‬ ‫•‬
‫מפלגות או קבוצות שמבקשות לשמור על מצב מצוקה –כדי להרוויח רווח פוליטי‪ ,‬תתקלנה בהתנגדות של‬ ‫•‬
‫ארה"ב‪.‬‬ ‫•‬
‫תנאי התוכנית‪ :‬היא צריכה להיות משותפת ומוסכמת על מספר ניכר של מדינות אירופה אם לא על כולן‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 16‬מדינות נענו בחיוב‪ .‬בריה"מ וגרורותיה טענו שהתוכנית נועדה לעצב את אירופה בדמות ארה"ב‪-‬‬ ‫•‬
‫קפיטליזם‪.‬‬ ‫•‬
‫במשך שלוש שנים הושקעו יותר מ ‪ 12‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫•‬
 ‫ביטויים נוספים למלחמה הקרה‬

‫‪ 1949‬הישגים של העולם הקומוניסטי‪ ,‬בריה"מ מפוצצת את הפצצה האטומית הראשונה שלה‪.‬‬ ‫•‬
‫סין הופכת להיות קומוניסטית‪ .‬סגורה למערב‪ -‬רק בקשר עם בריה"מ‪.‬‬ ‫•‬
‫תגובה אמריקנית‪ :‬מרוץ חימוש‪ ,‬תקציב יותר גדול לביטחון‪ ,‬פיתוח פצצת המימן‬ ‫•‬
‫מעורבות צבאית גדולה יותר בסכסוכים מקומיים‬ ‫•‬
‫סיוע חוץ נרחב למדינות מתפתחות‪( .‬מתוך חשש שיפלו לידי הקומוניסטים‪).‬‬ ‫•‬
‫פחד מפני מרגלים קומוניסטים – שנות החמישים‪ -‬תקופת מקארטי‪.‬‬ ‫•‬
‫תחרות בין המעצמות ‪ -‬גודל‪ -‬אוכלוסיות וטריטוריות‪ -‬כמה מדינות ומה גודלן במחנה שלך‪.‬‬ ‫•‬
‫בריתות צבאיות – נאט"ו מול וארשה‪.‬‬ ‫•‬
‫פיתוח נשק – נשק אטומי‪ ,‬טילים בליסטיים‪ ,‬טילי שיוט ונשק קונוונציונאלי‪.‬‬ ‫•‬
‫מרוץ החלל – יוקרה‪ 1957 :‬הרוסים שולחים חללית ראשונה מחוץ לאטמוספרה‪ .‬חללית מאוישת‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ - 1969‬האמריקנים מנחיתים אדם על הירח‪.‬‬ ‫•‬
‫פיתוח של מערכות מודיעין וריגול‪.‬‬ ‫•‬
‫תעמולה באמצעות אמצעי הסברה‪ .‬שימוש באירועים ובגופים בינלאומיים כאמצעי להעברת רעיונות פוליטיים‪ .‬תקשורת – רדיו אירופה החופשית‪ ,‬רדיו‬ ‫•‬
‫ליברטי‪.‬‬
‫או"ם‪ -‬זירה למאבקים‪ .‬גושים מצביעים יחד‪ .‬מקרה יוצא דופן ‪ -‬הצעת החלוקה‪.‬‬ ‫•‬
‫חיילים אמריקנים באירופה ובמקומות אחרים‪ 675 -‬בסיסים במדינות זרות‪ ,‬כמיליון חיילים‪.‬‬ ‫•‬
‫צי שישי בים התיכון והשביעי בים הסיני? (טאיוון)‬ ‫•‬
‫סיוע כלכלי וצבאי למדינות‬ ‫•‬
‫הסכמים צבאיים עם כעשרים מדינות‬ ‫•‬
‫חיילים אמריקנים מעורים במלחמות‪ -‬קוריאה וייטנאם‪.‬‬ ‫•‬
‫עזרה ליוון ותורכיה‬
 ‫ברית נאט"ו ‪1949 -‬‬
‫ברית זו כוללת בין היתר את ארצות הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬איטליה‪ ,‬פורטוגל וכן המדינות‬ ‫•‬
‫שכבר צוינו‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 50-‬צורפו יוון ותורכיה‪ ,‬ומסוף ‪ 1954‬גם את גרמניה המערבית‪.‬‬
‫הברית נחתמה בוושינגטון‪ ,‬ולא במקרה‪ .‬ארצות הברית שלטה על רוב המשאבים הכלכליים והצבאיים‬ ‫•‬
‫של הברית‪.‬‬
‫המטרה העיקרית של הברית עם הקמתה‪ :‬יצירת חיץ צבאי באירופה שימנע את נפילתה בידי הסובייטים‪.‬‬ ‫•‬
‫הסעיף העיקרי‪ :‬התקפה על אחת מחברות הברית או על כמה מהן תחשב להתקפה על כולן‪.‬‬ ‫•‬
‫מבנה הברית‪ :‬מועצת נאט"ו ‪ -‬בה ישבו שרי החוץ וההגנה של מדינות הברית הייתה הגוף הפוליטי‬ ‫•‬
‫שקבע את מדיניות הברית‪ ,‬ולידה הוקמה ועדה צבאית של ראשי המטות הצבאיים של בעלות הברית‪.‬‬
‫הברית הקנתה יתרון לארה"ב שכן היא רכשה בעלות ברית הקרובות גיאוגרפית לבריה"מ והמסוגלות‬ ‫•‬
‫להוות איום לשטחה בעוד לבריה"מ לא היו בעלות ברית קרובות לארה"ב שיוכלו להוות על ארה"ב איום‪.‬‬
‫ברית זו מסמלת במידה רבה את שיאה של מדיניות הבלימה האמריקנית כפי שנוסחה על ידי ג'ורג' קנאן‬ ‫•‬
‫מפת שטחי הכיבוש של גרמניה עם תום המלחמה‬
 ‫משבר ברלין ‪1948 -‬‬
‫• גורם ‪ -‬איחוד המטבע באזורי הכיבוש המערבי בגרמניה המערבית‪ ,‬כולל‬
‫• ברלין המערבית‪.‬‬
‫• תגובה סובייטית ‪ -‬הסגר סובייטי – אם גרמניה תחולק ‪ -‬המערב ייאלץ לוותר על‬
‫מערב ברלין‪.‬‬
‫• רכבת אווירית במשך קרוב לשנה‪.‬‬
‫• משמעות – מימוש של מדיניות הבלימה‪ .‬כאשר הרוסים רואים מחסום שלא‬
‫• ניתן להתגבר עליו הם משלימים‪.‬‬
‫• גרמניה נחלקת לשתי מדינות‪ .‬וכך גם ברלין‪.‬‬
‫• ‪ 1961‬הוקמה חומת ברלין‪.‬‬
‫משבר ברלין השני ‪1961 -‬‬
‫היה משבר דיפלומטי מתמשך בין ברית המועצות וארצות הברית שחל‬ ‫משבר ברלין השני‬
‫בין השנים ‪ 1958‬ועד ‪ ,1961‬ועסק בזהותה המדינית של ברלין המערבית‪ .‬המשבר נפתח בעת שראש‬
‫ממשלת ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב הכריז על אולטימטום שדורש את הסגת הכוחות המערביים‬
‫מברלין ואיחודה (כך שתהיה בשליטת גרמניה המזרחית) וכתוצאה ממנו‪ ,‬הוקמה ב‪ 1961-‬חומת ברלין‪.‬‬
 ‫חומת ברלין ‪Berliner Mauer :‬‬
‫• הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ‪ 155-‬קילומטר‪ ,‬שהקיפה את‬
‫• מובלעת ברלין המערבית ששכנה בליבה של מזרח גרמניה‪ ,‬בין השנים‬
‫• ‪.1989–1961‬‬
‫• החומה חילקה את ברלין‪ ,‬בירת גרמניה עד ‪ ,1945‬לשני חלקים לא שווים‪:‬‬
‫• ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת‬
‫• גרמניה המערבית‪ ,‬וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה‪.‬‬
 ‫ ביקור קנדי‬1963 ‫ ביוני‬22
ICH BIN EINE BERLINER
‫ניסיונות בריחה לברלין המערבית‬
 ‫העולם השלישי – זירת המאבקים בין הגושים‬

‫• לאחר מלחמת העולם השנייה העולם חולק לאזורי השפעה‪:‬‬

‫• מזרח אירופה ‪ -‬אזור השפע סובייטי‪( .‬הונגריה‪ ,‬צ’כוסלובקיה‪ -‬אין‬
‫התערבות)‬
‫• מערב אירופה‪ ,‬יפן ויבשת אמריקה ‪ -‬אזור השפעה אמריקני‪.‬‬
‫• מקומות לא מוסכמים‪ :‬אסיה‪ ,‬אפריקה‪ ,‬ומזרח תיכון שבהן סכסוכים מקומיים‬
‫• יכלו להפוך לעימותים בין גושיים‪.‬‬
 ‫מעורבות ארצות הברית בעולם‬
‫חיילים אמריקנים מוצבים באירופה ובמקומות אחרים‪ 675 -‬בסיסים במדינות זרות‪ ,‬כמיליון‬ ‫•‬
‫חיילים‪.‬‬
‫הצי השישי בים התיכון והשביעי בים הסיני‪( .‬להגן על טאייוון)‬ ‫•‬
‫סיוע כלכלי וצבאי למדינות‪.‬‬ ‫•‬
‫הסכמים צבאיים עם כעשרים מדינות‪.‬‬ ‫•‬
‫חיילים אמריקנים מעורבים במלחמות ‪ -‬קוריאה ווייטנאם‪.‬‬ ‫•‬
‫מדיניות הבלימה ‪ -‬תיאוריית הדומינו‪ :‬מלחמה בקוריאה ובוייטנאם – ממשלים תומכי המערב‬ ‫•‬
‫בסכנת נפילה לידי הקומוניסטים – מלחמת אזרחים‪.‬‬
‫נפילת מקום אחד תוביל לשרשרת של נפילות‪ .‬כל ויתור קטן מסוכן‪.‬‬ ‫•‬
‫(לא לשוב לוועידת מינכן ולא לעמידה מהצד‪ -‬סין)‪.‬‬ ‫•‬
 ‫ארה"ב וסין‬
‫טרומן ממשיך את מדיניותו של רוזוולט הרואה בסין‪ ,‬משענת עיקרית לאינטרסים האמריקאים‬ ‫•‬
‫באסיה ותמכה בלאומנים כנגד הקומוניסטים‪.‬‬
‫אבל משטרו של צאנג‪ -‬קאי‪-‬שק‪ ,‬היה נגוע בשחיתות ונעדר תמיכה עממית רחבה‪ .‬עד סוף ‪1949‬‬ ‫•‬
‫כבשו הסינים את היבשת כולה וצאנג‪-‬קאי‪-‬שק נמלט עם שרידי צבאו לאי פורמוזה‪.‬‬
‫ל"נפילת" סין היו תוצאות קשות עבור המערב‪ .‬כניסתם לברית עם הרוסים של חצי‪-‬מיליארד סינים‪.‬‬ ‫•‬
‫במפלגה הרפובליקנית מתקיפים את הנשיא‪ ,‬גברה החרדה בארה"ב מחתרנות‪ ,‬ומתקרב קצן של ‪20‬‬ ‫•‬
‫שנות שלטון דמוקרטים‪.‬‬
‫מכאן ואילך‪ ,‬תהיה המדיניות האמריקנית באסיה שבויה בידי הדוגלים בקו‪-‬אנטי קומוניסטי קשוח‪.‬‬ ‫•‬
‫הממשל האמריקני סירב להכיר בסין הקומוניסטית והכשיל ניסיונות לצרפה לאומות‪-‬המאוחדות‪.‬‬
‫"אבדן" סין גרם למהפך דרמטי במדיניות האמריקנית כלפי יפן‪ .‬בתום המלחמה הייתה לארה"ב‬ ‫•‬
‫מטרה אחת ביפן ‪ -‬לוודא שלא יוכלו עוד לעולם להיות איום צבאי באסיה‪ .‬עם נפילת סין‪ ,‬ביצעו‬
‫מעצבי המדיניות האמריקנית תפנית ומאותה עת תעריך ארה"ב את יפן כמשקל נגד צבאי לסין‬
‫"האדומה"‪ .‬לשם כך עזרה ארה"ב להפיכתה של יפן למעצמה תעשייתית באסיה‪.‬‬
 ‫אינטרסים סובייטים במלחמת קוריאה‬

‫• ברית המועצות עודדה את צפון קוריאה לצאת למלחמה‬

‫• ‪ .1‬ההנחה שארה"ב לא תתערב והיא תהייה קומוניסטית‪.‬‬
‫• ‪ .2‬נפילתה תאלץ את האמריקנים לסגת מיפן ופורמוזה (טאיוואן‪-‬סין‬
‫הלאומנית)‪ ,‬אלו הם המאחזים החשובים ביותר של ארה"ב במזרח אסיה‪.‬‬
‫דבר שיחליש את ארה"ב במזרח הרחוק‪.‬‬
‫• ‪ .3‬סטלין קיווה לעימות ישיר בין ארה"ב לסין‪.‬‬
‫• ‪ .4‬מעורבות ארה"ב בקוריאה תחליש את נאט"ו באירופה‪.‬‬
 ‫הגורמים למעורבות האמריקנית‬
‫• תגובת טרומן‪ " :‬נזכרתי בכמה דוגמאות קודמות ‪ :‬מנצ'וריה‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬זכרתי כיצד‬
‫בכל פעם שבו נמנעו הדמוקרטיות מלפעול‪ ,‬עודד הדבר את התוקפנים והביא להתקדמותם‪...‬‬
‫לולא קראתי תגר על‪-‬כך ‪ ,‬פירוש הדבר היה מלחמת עולם שלישית”‪.‬‬
‫• אם לא ייעצר הקומוניזם בקוריאה תיפול כל מזרח אסיה‪ :‬חששם של האמריקנים שכיבוש‬
‫דרום‪-‬קוריאה יסכן את יפן ופורמוזה שני המאחזים החשובים ביותר של ארה"ב במזרח אסיה‪.‬‬
‫• מחויבות אמריקנית לפורמוזה‪.‬‬
‫• מחויבות מוסרית ושאלת אמינות בעיני העולם‪.‬‬
‫• האשמות כלפי הממשל האמריקני בכך שסין נפלה בידי הקומוניסטים וכעת קוריאה‪( .‬מפלגה‬
‫רפובליקנית‪ .‬הדוגלים בגישה אנטי‪-‬קומוניסטית קשוחה‪).‬‬
‫• ב‪ 27 -‬ביוני הכריז טרומן כי הוא שולח כוחות לעזרת הדרום‪ .‬בו ביום קראה‬
‫מועצת‪-‬הביטחון ‪ -‬בהיעדרותה הרגעית של רוסיה שהחרימה את דיוני המועצה ‪ -‬לאומות‪,‬‬
‫לכל החברות בה להדוף את התוקפנות בקוריאה‪ .‬דגל האו"ם יתנוסס מעל לצבא‪ ,‬ראשון‬
‫מסוגו בהיסטוריה‪.‬‬
 ‫מלחמת קוריאה‬
‫במלחמת העולם השנייה מוסכם שבריה"מ תכבוש את החלק הצפוני עד קו רוחב ‪ 38‬ואמריקנים את הצד הדרומי‪.‬‬ ‫•‬
‫ניסיונות לאחד את המדינה נכשלו‪.‬‬
‫‪ 1949‬עזבו הרוסים וקם משטר קומוניסטי‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן עוזבים האמריקנים ובדרום קמה ממשלה פרו‪-‬‬ ‫•‬
‫מערבית‪( .‬כמו דמוקרטיה)‬
‫בינואר ‪ , 1950‬כאשר התווה מזכיר המדינה אצ’ינסון את התחום הגיאוגרפי החיוני לביטחונה הלאומי של ארה"ב‪,‬‬ ‫•‬
‫לא כלל בו את קוריאה ולא את פורמוזה‪ .‬חמישה חודשים לאחר מכן‪ ,‬יצאו הצפון קוריאנים למלחמה כנגד הדרום‪.‬‬
‫‪ 1950‬פלישה צפונית וכיבוש רוב דרום קוריאה‪.‬‬ ‫•‬
‫האמריקנים מגייסים את האו"ם‪ .‬מועצת הביטחון מגנה ומגויס כוח שיטור בינלאומי‪ ,‬רובו אמריקני‪( .‬ו‪ 15‬מדינות‬ ‫•‬
‫קטנות שהתנגדו לקומוניזם)‬
‫המלחמה נמשכת שנתיים‪ .‬ארה"ב חודרת לצפון‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 8‬דביזיות סיניות דוחקות אחורה את האמריקנים‪.‬‬ ‫•‬
‫משא ומתן ובמקביל מלחמת התשה‪ .‬ההוראה היא למלחמה מוגבלת‪ .‬התנגדות של מפקד הכוחות האמריקניים‪,‬‬ ‫•‬
‫מקארתור‪ ,‬גיבור מלחמת העולם השנייה ומושל יפן‪ .‬טרומן דוחה את הצעותיו לתקוף מטרות סיניות מעבר לגבול‪.‬‬
‫מקארתור מבקר בגלוי את מדיניות החוץ והביטחון של הממשל‪ .‬טרומן מפטר אותו‪( .‬דרג צבאי כפוף לדרג מדיני)‪.‬‬
‫‪ 1953‬חתמו מנהיגי הקוריאות על הסכם שביתת‪-‬נשק‪.‬‬ ‫•‬
US troops and supplies moving through a village. This image appeared in the March 12,
1951 photo essay: Gen. Matt and Gen. Mud—Waterlogged Marines join U.N.'s
.Operation Killer
 ‫תוצאות והשפעות המלחמה‬

‫• אבדות כבדות לשני הצדדים‪ ,‬הרס וחורבן לקוריאה‪.‬‬

‫עמדתה הנחושה של ארה"ב ומעורבותה המקיפה במלחמה הוכיחו את הקו הברור שארה"ב לא‬ ‫•‬
‫תתיר לסטלין להשיג הישגים טריטוריאליים מעבר לפשרות שהושגו בתום מלחמת‪-‬העולם‪.‬‬
‫מלחמת קוריאה הוכיחה כי התייצבות תקיפה נגד תוקפנות קומוניסטית בחזית מקומית איננה‬ ‫•‬
‫מובילה מיד למלחמת עולם שלישית‪.‬‬
‫הרחבת מדיניות הבלימה של המשך התפשטות הקומוניזם גם לאסיה הוביל את העימות‬ ‫•‬
‫הבינגושי לכל העולם והפך אותו לעימות גלובלי‪.‬‬
‫המלחמה הביאה להגברת העוינות בין ארצות הברית לסין והשפעה ברורה על מעמדה של סין‬ ‫•‬
‫הקומוניסטית במבנה המדיני הבינלאומי‪.‬‬
‫אבדות האמריקנים הכבדות‪ ,‬והעובדה שלא נפלה הכרעה ברורה‪ ,‬יצרו בציבור האמריקני‬ ‫•‬
‫לראשונה תסכול והבנה לגבי מגבלות הכוח‪.‬‬
‫האיום השימוש בנשק גרעיני הבהיר את הסכנה שבהתפתחות סכסוך אזורי לכלל מלחמה‬ ‫•‬
‫גרעינית‪.‬‬
‫חיזוק מעמדו של האו"ם‪.‬‬ ‫•‬
 ‫תוצאות שהשפיעו על ארה"ב‬
‫• ‪ -‬הואץ קצב ביטול ההפרדה הגזעית בצבא‪.‬‬
‫• הודק הקשר בין האינטרסים האמריקנים לבין ממשלו של צ'אנג בפורמוזה‪,‬‬
‫• ועם השלטונות הצרפתים בהודו‪-‬סין‪ ,‬ובכך התקרבה ארה"ב לאסון ‪ -‬וייטנאם‬
‫• לאחר‪-‬מכן ‪ -‬דרום מזרח אסיה‪.‬‬
‫• המלחמה גרמה לגידול ניכר בתקציב הביטחון‪ ,‬ובכך תרמה לשגשוגה‬
‫• הכלכלי של אמריקה בשנות ה‪. 50‬‬
‫• אבל‪ ,‬המלחמה הזינה גם גל מכוער של שנאת זרים‪ ,‬שהתחרה ב"פחד‬
‫• האדומים" של ‪.1919‬‬
 ‫מעורבות אמריקנית במזרח התיכון – ישראל‪ ,‬מצרים‪ ,‬לבנון ובאיראן‬
‫שני אינטרסים חשובים לארה"ב במזרח ‪ -‬התיכון‪:‬‬ ‫•‬
‫תמיכה בישראל‪( .‬מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים‪ ,‬נשק אמריקני נגד נשק סובייטי)‪.‬‬ ‫•‬
‫נפט ‪ -‬חברות הנפט מושקעות בארצות ערב‪.‬‬ ‫•‬
‫יש לשמור על יציבות המשטרים וידידות עימם‪.‬‬ ‫•‬
‫איראן‬ ‫•‬
‫‪ 1951‬ראש ממשלה מלאים את תעשיית הנפט האיראנית מתוך מדיניות לאומנית ולא קומוניסטית‪ .‬עד‬ ‫•‬
‫אז נשלטה‬
‫איראן בידי בריטניה‪ .‬אינטרסים כלכליים של בעלי הון אמריקניים‪ .‬חשש בארה"ב שתהפוך להיות‬ ‫•‬
‫קומוניסטית‪.‬‬
‫אייזנהאור ‪ -‬מאשר ל‪ CIA‬לארגן הפיכה שתסלק את ראש הממשלה‪ .‬השאח נמלט‪ .‬לאחר ההפיכה‪,‬‬ ‫•‬
‫השאח ‪ -‬מוחמד‬
‫רזא שב‪ .‬הוא ישלוט תחת חסות אמריקנית‪ -‬מלך בעל סמכויות אבסולוטיות‪ .‬בתמורה אפשר לחברות‬ ‫•‬
‫אמריקניות ליטול‬
‫חלק בפיתוח מקורות הנפט‪ .‬שנאה גוברת לשאח‪ 1979 .‬המהפכה האסלאמית‪.‬‬ ‫•‬
‫• מצרים – ‪ ,1952‬הפיכה שמסלקת את המלך פארוק‪ .‬משלוחי נשק רוסי תמורת כותנה‪.‬‬
‫האמריקנים חוזרים בהם ממימון סכר אסואן‪.‬‬
‫• ‪ 1956‬נאצר מלאים את תעלת סואץ וסוגר את מיצרי טירן‪ .‬מבצע סיני‪.‬‬
‫• האמריקנים ‪ -‬אייזנאור חושש שהסובייטים יצטרפו למלחמה לצד מצרים והמלחמה‬
‫תתרחב‪ .‬לחץ רוסי ואמריקני לנסיגה של ישראל‪ ,‬אנגליה וצרפת‪.‬‬
‫• ברית המועצות מממנת את הקמת סכר אסואן‪ ,‬נשק סובייטי מגיע למצרים‪.‬‬
‫• לבנון – ‪ 1958‬התקוממות עממית ‪ -‬הממשלה מבקשת עזרה מארה"ב –‬

‫• נחתים אמריקנים‪ .‬חשש אמריקני שחוסר יציבות יוביל למעורבות סובייטית‪.‬‬

‫• בכל ניסיון להלאים נפט בעלי הון אמריקנים צועקים – קומוניסטים! והממשל‬
‫• האמריקני מתערב‪.‬‬
 ‫מאזן האימה ‪ -‬רטוריקה מאיימת‬

‫• לאחר פרוץ המלחמה הקרה ‪ -‬רעיון "התגובה המסיבית"‪ .‬אם יהיה איום קומוניסטי נוסף‬
‫‪ -‬יש להשתמש באיום גרעיני‪.‬‬
‫• ‪ – 1954‬גון פוסטר דאלאס – ארה"ב תפתח הרתעה של תגובה מסיבית בעלת עוצמה‬
‫ויכולת להגיב מידית‪( .‬טילים וחיל אוויר)‪.‬‬
‫• מוקמים בסיסי טילים‪ .‬וצריך גם להגן על מקומות אלה‪.‬‬
‫• הנחה ‪ -‬במלחמה גרעינית אין טעם לחסוך בכוחות ולשמור אותם להמשך‪ ,‬אלא יש‬
‫להשתמש במירב הכוח במכה הראשונה או במכה השנייה‪ ,‬תגובה לתוקפנות‪.‬‬
 ‫פרשת משבר מטוס הריגול ‪ U-2‬החל ב‪ 1-‬במאי ‪ ,1960‬כאשר מטוס אמריקני מסוג‬
‫לוקהיד ‪ U-2‬הופל מעל שמי ברית המועצות‪ ,‬בעת איסוף מודיעין‪ ,‬וטייסו נשבה‪.‬‬

‫• מטרת המבצע הייתה לאסוף מודיעין בנוגע לטילים בין‪-‬יבשתיים באזור סברדלובסק וקוסמודרום פלסצק‪ .‬המטוס‬
‫המריא מפשוואר בפקיסטן והיה אמור לנחות בבודו‪ ,‬נורווגיה‪ .‬סמוך לפני שהגיע למטרותיו‪ ,‬הכוחות הרוסיים הבחינו‬
‫במטוס והזניקו לקראתו מטוסי קרב‪ .‬לאחר שהם נכשלו ביירוט המטוס‪ ,‬עקב גובה טיסתו הרב‪ ,‬שני טילי קרקע‪-‬אוויר‬
‫מסוג ‪( SA-2‬מתוך ‪ 14‬ששוגרו) הצליחו לפגוע בו וטייסו פרנסיס גארי פאוורס צנח בקווי הסובייטים‪ .‬הוא נמצא‬
‫ונשבה בידי חבורת כפריים רוסיים שהסגירו אותו לשלטונות‪.‬‬

‫• מספר ימים לאחר הצהרת הרוסים על הפלת מטוס אמריקני‪ ,‬הממשל האמריקני יצא בהודעה לעיתונות שהמטוס‬
‫שימש כאחד ממטוסי נאס"א למטרות בדיקת מזג אוויר‪ ,‬ותעה לשטחי רוסיה עקב בעיות רפואיות של הטייס‪ .‬וכדי‬
‫לחזק עמדה זו מטוס ‪ U-2‬נצבע בצבעי נאס"א כדי להסיר חשד מצד העיתונות ואזרחי אמריקה‪.‬‬

‫• ב‪ 7-‬במאי‪ ,‬ניקיטה חרושצ' וב הודיע לציבור בנאומו כי אכן הרוסים הצליחו להפיל מטוס ריגול אמריקני מעל שמי‬
‫רוסיה ואף שבו את הטייס‪.‬‬
‫גון קנדי‬
‫מפרץ החזירים‬
‫פידל קסטרו וצה גווארה‬
 ‫משבר הטילים בקובה ‪" 1962 -‬על סף התהום"‪.‬‬
‫העימות המסוכן ביותר בזמן המלחמה הקרה‬

‫• ‪ –1959‬מהפכה בקובה‪ .‬פידל קסטרו מוביל מדיניות מהפכנית ‪ -‬הלאמה‪ ,‬כולל רכוש של חברות אמריקניות‬
‫והעברת רפורמות סוציאליות‪ .‬אמריקה רואה בשלטון זה סכנה לארה"ב‪.‬‬
‫• ‪ - 1960‬קובה מכוננת קשרים כלכליים עם בריה"מ‪ ,‬ארה"ב מנתקת עמה את הקשרים הדיפלומטיים‪.‬‬
‫• מתקופת הנשיא אייזנאואר ישנה תכנית של ה ‪ CIA‬לפלישה לקובה‪ .‬התכנית עוברת לנשיא הבא‪ ,‬קנדי‪ .‬הפלישה‬
‫למפרץ החזירים נכשלת‪ .‬בעקבותיה ניתוק סופי של כל הקשרים והידוק הקשרים בין קובה לבריה"מ‪.‬‬
‫• אוקטובר ‪ – 1962‬האמריקנים מגלים בסיסי טילים גרעיניים לטווח בינוני ‪ 200 -‬קילומטר מפלורידה‪.‬‬
‫(מפה עמ' ‪)196‬‬
‫• ארה"ב רואה בזאת איום על ביטחונה וחדירה לתחום השפעתה ‪ -‬דוקטרינת מונרו‪.‬‬
‫• ארה"ב עורכת הסגר ימי על קובה כדי למנוע מספינות סובייטיות נושאות טילים מלהגיע לקובה‪.‬‬
‫• איום ‪ -‬כל שימוש בטילים יביא להתקפה אמריקנית על בריה"מ‪.‬‬
 ‫האינטרס הרוסי‬
‫•‪.‬‬
‫• ברית המועצות ‪ -‬הפיתוי האדיר לנצל נקודה אסטרטגית‪ ,‬במרחק ‪ 140‬קילומטר מחופי‬
‫ארה"ב‪ .‬זוהי תשובה להצבת טילים אמריקנים באירופה סמוך לגבול הרוסי‪.‬‬
‫• הזלזול של חרושצ'וב בקנדי ‪ -‬נשיא אמריקני חדש‪ ,‬צעיר וחסר ניסיון‪.‬‬
‫• לחץ של החוגים הצבאיים במוסקבה לנצל עד כמה שאפשר את ההזדמנויות שמספק‬
‫העולם השלישי‪.‬‬
‫• האם יש כאן התרסה או פגיעה בדוקטרינת הבלימה האמריקנית ?‬
‫• כן ‪ -‬הטילים ליד ארה"ב‪ .‬לא ‪ -‬הם מוצבים בעולם השלישי שבו לא נקבעו סייגים‬
‫וקווים ברורים‪.‬‬
 ‫האפשרויות שעמדו בפני הנשיא קנדי‬
‫• אלו אופציות עמדו בפני ממשל קנדי לאחר גילוי בסיסי הטילים בקובה?‬

‫• לא להגיב‪ .‬פגיעה ביכולת ההרתעה של ארה"ב‪.‬‬

‫• לחצים דיפלומטים על בריה"מ ‪ -‬יעילותם מוטלת בספק‪.‬‬
‫• הפצצת הטילים וחיסולם‪( .‬המחיר‪ :‬ארה"ב תצטייר כמדינה תוקפנית‪ ,‬ויש‬
‫• חשש מהסלמת המתח הגרעיני בין שתי המעצמות‪).‬‬
‫• פלישה לקובה ‪ -‬מחיר יקר בחיי אדם ואולי תגובה סובייטית‪.‬‬
‫• הסגר ימי‪( .‬ומה עם הטילים שנמצאים כבר בקובה?)‬
‫• הדרך שקנדי בחר‪ :‬הסגר ימי‪ ,‬תוך דרישה להוצאת הטילים הקיימים‬
 ‫תוצאות ‪ -‬סיום העימות‪:‬‬
‫• בריה"מ מתחייבת לסלק את הטילים תמורת התחייבות אמריקנית פומבית שהם לא יפלשו‬
‫לקובה‪ .‬באופן לא פומבי – ארה"ב‬
‫• התחייבה לפרק את מערכות הטילים שלה בתורכיה‪.‬‬
‫• הותקן "קו אדום"‪ ,‬קו טלפון ישיר בין הנשיאים‪ .‬קשר מידי בזמן משבר ללא השפעת יועצים‪.‬‬
‫• ‪ 1963‬נחתמו הסכמים בדבר הגבלת ניסויים בנשק גרעיני‪.‬‬
‫• עם סיומו של המשבר ‪ -‬חיזוק מעמדו של קנדי כמנהיג וחיזוקה של ארה"ב בחזית‬
‫הבינלאומית‪.‬‬
‫• פגיעה במעמדה הצבאי והבינלאומי של ברית‪-‬המועצות ושל חרושצוב כמנהיג‪.‬‬
‫• הניסיון ערער את מאזן הכוחות ולסכן את ביטחון ארה"ב נכשל‪ ,‬הודות לתקיפות המלווה‬
‫בזהירות שבה פעל קנדי ניצל העולם‬
‫• משואה גרעינית‪.‬‬
‫מדיניותן של שתי המעצמות במשבר קובה לאור ניתוחו של קנאן ‪ -‬ניתן להבחין בנקודות דמיון ושוני‪.‬‬

‫נקודות הדמיון ‪ -‬בריה"מ ניסתה להרחיב את השפעתה‪ .‬היא סייעה בהקמת בסיס הטילים בקובה בידיעה‬ ‫•‬
‫שהדבר עלול היה להתפרש כסיבה למלחמה על‪-‬ידי האמריקאים‪ .‬בצעד זה הייתה הפרת הכללים המוסכמים‪.‬‬
‫בריה"מ ערערה את האיזון האסטרטגי בין שתי המעצמות‪.‬‬ ‫•‬
‫ויתור אמריקאי היה מעניק לבריה"מ ניצחון והישג משמעותי במאבק הבין גושי‪.‬‬ ‫•‬
‫עמדתו הנחושה של הנשיא קנדי ושורת הצעדים שנקט הכשילו את יוזמת בריה"מ ואילצום לסגת לנקודת‬ ‫•‬
‫ההתחלה שלפני המשבר‪.‬‬
‫נקודות השוני ‪ -‬ארה"ב הייתה הראשונה שיזמה אירועים שנתנו לחרושצ'וב את העילה לפעול באופן בלתי‬ ‫•‬
‫שיגרתי‪:‬‬
‫ה‪ -‬סי‪ ,‬אי‪ ,‬אי סייע לניסיון הנפל למוטט את משטרו של קאסטרו‪ .‬הוטלו הגבלות כלכליות על קובה‪.‬‬ ‫•‬
‫זירת האירוע מרוחקת מבריה"מ וקרובה מאוד לארה"ב ‪ -‬איום ישיר על ארה"ב‪ 150 ( .‬קילומטר מחופי‬ ‫•‬
‫פלורידה)‬
‫קנדי וחרושצוב‬
‫לווית קנדי והשבעתו של גונסון לנשיא‬
 ‫אמריקה הלטינית והמלחמה הקרה‬

‫• חשש אמריקני מחדירת קומוניזם למדינות אמריקה הלטינית‪ .‬קיימים בהם תנאים אידיאליים לחדירה‬
‫כזו‪:‬‬
‫• מדינות עניות‪ ,‬קצב צמיחה כלכלי איטי‪ ,‬כלכלה אגרארית ורוב האוכלוסייה אריסים‪.‬‬
‫• הכלכלה מתבססת בעיקר על מוצר אחד ‪ -‬נפט או בננות‪ ,‬קפה‪...‬‬
‫כספים של עשירים הושקעו בחו"ל ולא בארצם‪.‬‬ ‫•‬
‫עידוד השקעות זרות‪ ,‬בעיקר אמריקניות‪.‬‬ ‫•‬
‫המבנה הפוליטי‪ -‬דיקטטורה‪.‬‬ ‫•‬
‫אוכלוסייה ברובה נבערת‬ ‫•‬
‫מעמד בינוני קטן וחלש‪.‬‬ ‫•‬
‫• נסיבות אלו עלולות להוביל למהפכה קומוניסטית‪.‬‬
‫מדיניות ארה"ב‬ ‫•‬
‫• באמצעות השקעותיהם שלטו האמריקנים בכלכלת המדינות‪ .‬הם קנו בזול תוצרת מקומית ומכרו להם ביוקר‬
‫תוצרת שלהם‪ .‬הם התערבו בענייני פנים‪ ,‬העלו והורידו שליטים ותמכו בשליטים מושחתים‪.‬‬
 ‫סלבדור איינדה (‪ ,)1973 - 1908‬נשיא צ'ילה בין השנים ‪.1973 - 1970‬‬

‫• איינדה נולד למשפחה מהמעמד הגבוה‪ .‬הוא היה פעיל בתנועות מרקסיסטיות במהלך לימודי הרפואה אותם סיים ב‪.1932-‬‬
‫איינדה היה ממייסדי המפלגה הסוציאליסטית הצ'יליאנית (‪ ,)1933‬וב‪ 1937-‬נבחר לבית הנבחרים הצ'יליאני‪ .‬ב‪- 1939-‬‬
‫‪ 1942‬היה שר הבריאות וב‪ - 1969 - 1945-‬סנטור‪ .‬ב‪ 1952-‬היה המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הסוציאליסטית ונכשל‬
‫בבחירות‪ .‬במהלך מסע הבחירות גורש זמנית מהפלגה הסוציאליסטית לאחר שהסכים לקבל את תמיכתן של המפלגות‬
‫הקומוניסטיות‪.‬‬
‫•‬
‫• נמנה עם מייסדי " החזית העממית" ‪ -‬קואליציה של מפלגות סוציאליסטיות ואחרות ‪ -‬והיה מועמד מטעמה בבחירות ‪1958‬‬
‫ו‪ 1964-‬בהן נכשל‪ .‬ב‪ 1970-‬היה מועמד לנשיאות מטעם מפלגת קואליציה של סוציאליסטים‪ ,‬קומוניסטים‪ ,‬רדיקלים ואחרים;‬
‫באוקטובר ‪ 1970‬זכה בבחירות לאחר מאבק צמוד‪,‬‬
‫• והיה הנשיא המרקסיסטי הראשון בעולם שעלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬

‫• איינדה שאף לעגן את הסוציאליזם בצ'ילה בחוק‪ .‬הוא הנהיג רפורמות כלכליות וחברתיות‪ ,‬מבלי לשנות את מבנה המשטר‬
‫הדמוקרטי‪ .‬בין היתר‪ ,‬הלאים תעשיות (בלא לשלם פיצויים) וביניהן חברת הנחושת שהייתה בבעלות אמריקנית‪.‬‬
‫• ההתנגדות כלפיו‪ ,‬שהייתה מלכתחילה נחלתן של שכבות שונות באוכלוסייה‪ ,‬גברה ב‪ 1972-‬כאשר פרץ משבר כלכלי חמור‪:‬‬
‫אינפלציה דוהרת‪ ,‬גרעון מחריף במאזן המסחרי וחסימת קווי אשראי מחו"ל‪ .‬על חוסר היציבות השפיעה גם פעילותו החשאית‬
‫של ה‪ CIA-‬האמריקני‪ ,‬שסייע למתנגדי הנשיא‪ .‬איינדה התקשה לשלוט במצב הפוליטי והכלכלי המידרדר‪.‬‬
 ‫צ'ילה‬
‫צ'ילה ‪ 1970 -‬בבחירות דמוקרטיות עולה לשלטון סוציאליסט‪ -‬סלבדור איינדה‪:‬‬ ‫•‬
‫הוא מבצע רפורמה אגרארית – חלוקת אדמות‪,‬‬ ‫•‬
‫מלאים תעשיות שחלקן בבעלות אמריקנית‬ ‫•‬
‫מקיים יחסים עם קובה‪.‬‬ ‫•‬
‫נוקט עמדה ניטראלית במלחמה הקרה‪.‬‬ ‫•‬
‫(עם הבטחה שלא יהיו בסיסים צבאיים שיסכנו את ארה"ב)‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ – 1973‬ה‪ CIA‬מממן את המתנגדים לאיינדה – נוצר משבר כלכלי ‪-‬‬ ‫•‬
‫ובעקבותיו הפיכה צבאית בעזרת ה‪ CIA‬בהנהגת הגנרל פינושה‪.‬‬ ‫•‬
‫פינושה תומך בהשבת הרכוש הפרטי‪ ,‬עצירת השביתות‪,‬‬ ‫•‬
‫חיסול האיגודים המקצועיים‪ .‬בספטמבר ‪ 1973‬התחוללה הפיכה צבאית אלימה‪ ,‬שבמהלכה מת איינדה; נסיבות‬ ‫•‬
‫מותו לא נודעו ‪ -‬יש הטוענים שנרצח ויש הטוענים שהתאבד‪ .‬בעקבות ההפיכה תפס את השלטון הגנרל‬ ‫•‬
‫אוגוסטו פינושה‪ ,‬שעמד בראשות כת צבאית‪.‬‬ ‫•‬
‫הוא מכריז על מצב חירום‪ ,‬החוקה בוטלה וזכויות האדם הופרו‪.‬‬ ‫•‬
‫רק לאחר נפילת משטרו הדיקטטורי של פינושה‬ ‫•‬
‫ב‪ ,1990-‬זכה איינדה בהלוויה ממלכתית‪.‬‬ ‫•‬
‫איינדה וקסטרו‬
‫הגנרל פינושה – הדיקטטור של צ'ילה‬
‫הפגנות אימהות הנעדרים‬
‫מדיניות ארה"ב בעולם השלישי ‪ -‬אסיה‬
 ‫מלחמת וייטנאם‬
‫הודו סין לאחר מלחמת העולם השנייה ‪ -‬באזור חיות קבוצות אתניות רבות שחלקן היו תחת שלטון קולוניאלי בריטי וחלקן תחת‬ ‫•‬
‫שלטון צרפתי‪( .‬משנות ה‪ 80 -‬של המאה ה‪.)19 -‬‬
‫עזיבת הבריטים והצרפתים יצרה חלל ריק‪ .‬בכל המדינות היו מחתרות פרו ‪ -‬קומוניסטיות‪ ,‬שקיבלו סיוע מסין וברית המועצות‪ .‬בצפון‬ ‫•‬
‫התגבשה בזמן הכיבוש היפני תנועה לעצמאות בשם וייט מין‪ ,‬בראשותו של הו צ'י מין‪( .‬ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית)‪.‬‬
‫התנועה נאבקה לשחרור מידי הצרפתים ונתמכה על ידי הקומוניסטים הסינים‪.‬‬
‫ב‪ 1954 -‬נחל הצבא הצרפתי מפלה בידי המורדים במבצר דיין ביין פו‪ ,‬וצרפת החליטה לסגת מהודו סין‪.‬‬ ‫•‬
‫בועידת זנבה שהתכנסה ב‪ 1954 -‬הוחלט לחלק זמנית את וייטנאם לשתי מדינות‪ ,‬ובתוך שנתיים ייערכו בה בחירות במגמה לאחד‬ ‫•‬
‫את המדינה‪.‬‬
‫בצפון הונהג משטר קומוניסטי ובדרום משטר פרו‪-‬מערבי‪ .‬בזנבה נקבע גם ששכנותיה של וייטנאם‪ ,‬לאוס וקמבודיה יהיו עצמאיות‪.‬‬ ‫•‬
‫ארה" ב סירבה לחתום על ההסכם‪ ,‬מפני שידעה שבבחירות בוייטנאם ינצחו אנשי הו צי מין‪ .‬ארה"ב ראתה בחלוקת וייטנאם מצב של‬
‫קבע‪ ,‬והתחייבה לתמוך בממשלת הדרום במקום צרפת‪.‬‬
‫וייטנאם פוצלה זמנית לשני חלקים אחרי עזיבת הצרפתים‪ .‬האמריקנים רצו בפיצול קבוע‪ .‬מלחמת גרילה בתוך דרום וייטנאם על‪-‬ידי‬ ‫•‬
‫תנועת הוויטקונג ( בסיוע ממשלת הצפון)‪ ,‬שמטרתה איחוד מחדש של וייטנאם נתפשה בעיני האמריקנים כחתרנות קומוניסטית‪.‬‬
‫משטרו של נגו דיים דיין ומשפחתו היה מושחת והיה שנוא על הבודהיסטים ואנשי הכפרים‪ .‬וב‪ 1963 -‬הוא נירצח בהפיכה של‬ ‫•‬
‫גנרלים דרום וייטנאמים בהסכמה אמריקנית‪.‬‬
‫לאחריו לא הייתה יציבות פוליטית והפיכות צבאיות רבות התרחשו תוך זמנים קצרים‪.‬‬ ‫•‬
‫"תיאוריית הדומינו”‪ -‬אם תיפול וייטנאם יפלו מדינות מזרח‪-‬אסיה בזו אחר זו בידי הקומוניסטים כבמשחק דומינו‪ ,‬שכנעה רבים כי‬ ‫•‬
‫יש להגביר את הסיוע לוייטנאם כמחסום מידי הקומוניסטים‪.‬‬
 ‫שלבי ההסתבכות בוייטנאם‬
‫בסוף שנת ‪( 1961‬ימי הנשיא קנדי) החלה המעורבות האמריקנית בוייטנאם כדי למנוע את השתלטות הקומוניסטים על המדינה‪.‬‬ ‫•‬
‫הנשיא ג'ונסון מחליט בעקבות ההתקפה על משחתות אמריקניות במפרץ טונקין ב‪ 1964 -‬להרחיב את המעורבות‬ ‫•‬
‫האמריקנית על‪-‬ידי הפצצות אמריקניות על צפון וייטנאם המטרה להביא אותם אל שולחן הדיונים‪ .‬זאת בנוסף לשיתוף‬ ‫•‬
‫כוחות יבשה אמריקנים‪ ,‬שתחילה הובאו כדי להגן על בסיסים אמריקנים מפני תקיפות תגמול של הוויטקונג‪ ,‬אבל עברו‬ ‫•‬
‫מהר מאוד למשימות תקיפה‪.‬‬ ‫•‬
‫הצבא דרש עוד ועוד כוחות ‪ -‬עם סיום כהונתו של ג'ונסון מנה הכוח האמריקני באזור כחצי מיליון חיילים‪.‬‬ ‫•‬
‫מיליונים טונות של פצצות הוטלו על מטרות אזרחיות בצפון וייטנאם‪ .‬אך לא הכריעו את המלחמה‪.‬‬ ‫•‬
‫בינואר ‪ 1968‬יצאו הוויטקונג למתקפה גדולה ‪ -‬מתקפת הטט (החודש שבו חל ראש השנה הוייטנאמי)‬ ‫•‬
‫והשתלטו על כמה ערים ונקודות אסטרטגיות‪ ,‬כולל סייגון הבירה‪ .‬המתקפה נכשלה בסופו של דבר‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫•‬
‫עוררה סימני שאלה באם ההסתבכות בוייטנאם הכרחית ואם המחיר אינו גדול מדי‪.‬‬ ‫•‬
‫ב‪ 1968 -‬שנת בחירות לנשיאות בארה"ב‪ ,‬הגיעה המחאה כנגד המלחמה לשיאה‪ .‬אמצעי התקשורת הביאו את המלחמה לכל בית‪ .‬הנשיא‬ ‫•‬
‫ג'ונסון‪ ,‬מצד אחד הותקף על ידי השמרנים על שאינו מגייס את כל המשאבים עד‬
‫לניצחון‪ ,‬ומצד שני ההתנגדות העממית להמשך המלחמה‪.‬‬ ‫•‬
‫ב‪ 1968 -‬ניצח בבחירות ניכסון הרפובליקני‪ .‬הוא הבטיח הוצאה הדרגתית של הכוחות האמריקנים מוייטנאם והעברת השליטה לידי‬ ‫•‬
‫הדרום‪-‬וייטנאמים‪ ,‬אך במקביל הורה על פלישה לקמבודיה והגברת ההפצצות על הצפון‪.‬‬
‫ב‪ 1973 -‬נחתם הסכם שלום שבו הוחלט‪ ,‬שארה"ב תעזוב את וייטנאם‪ ,‬ישוחררו שבויים‪ ,‬יחודשו‬ ‫•‬
‫המאמצים לאחד את וייטנאם וקו החזית יישאר במקומו‪.‬‬ ‫•‬
‫•‬
 Wounded Marine Gunnery Sgt. Jeremiah Purdie (center) moves to try and comfort a stricken | 1966
comrade after a fierce firefight during the Vietnam War. Photographed for an essay that ran in the
October 28, 1966, issue of LIFE, this Larry Burrows picture — now regarded as one of the handful
.of utterly indispensable images from the war — did not appear in the magazine until February 1971
 South Vietnamese forces follow after terrified children, including 9-year-old Kim Phuc, center, as
they run down Route 1 near Trang Bang after an aerial napalm attack on suspected Vietcong hiding
places on June 8, 1972
 ‫‪ 1968‬הצפון וייטנאמים‪ ,‬ביחד עם הוויאטקונג‪ ,‬מחליטים לעבור ממלחמת גרילה למתקפה לאורך כל החזית‪ .‬בין היעדים גם‬
‫סייגון‪ ,‬עיר הבירה של דרום וייטנאם‪ .‬המלחמה בעיר נמשכה כיומיים במהלכה תפס מפקד המשטרה בעיר‪ ,‬הגנרל נגויין נגוק‬
‫לואן‪ ,‬שבוי ויאטקונג‪ .‬לעיני העדשה של הצלם אדי אדמס‪ ,‬מוציא הגנרל נגויין אקדח תופי ויורה בראשו של השבוי‪ .‬מתקפת‬
‫הפתע והתמונה האכזרית‪ ,‬שהתפרסמה מיד בעולם כולו‪ ,‬גרמו להקצנה של מבקרי המלחמה ואף להבנה של המשטר כי יש‬
‫צורך בסיומה‪ .‬לימים התברר שהשבוי השתתף ברציחתו של קצין משטרה ומשפחתו‪ .‬אדמס הצטער על פרסום התמונה ואף‬
‫התנצל בפני משפחתו של גנרל נגויין‪.‬‬
‫טנק צפון וייאטנמי נכנס למתחם השגרירות האמריקנית בסייגון‬
‫לאחר עזיבת האמריקנים לא נשמרה הפסקת האש‪ ,‬ובלא התמיכה האמריקנית קרס ממשל‬
‫הדרום‪ .‬ב‪ 1975‬המדינה המאוחדת הפכה לרפובליקה קומוניסטית‪ .‬כמיליון פליטים נמלטו‬
‫מהארץ‪.‬‬
 ‫תוצאות והשפעות מלחמת ויטנאם‬
‫הקורבנות הרבים משני הצדדים‪ ,‬הנזקים הכלכליים והעמקת המעורבות האמריקנית (הכלכלית‬ ‫•‬
‫והצבאית) בענייני דרום וייטנאם הביאו למשבר חברתי ופוליטי בחברה האמריקנית ולפיצול‬ ‫•‬
‫עמוק בסוף שנות ה‪ 60 -‬ובראשית שנות ה‪. 70 -‬‬ ‫•‬
‫(מגילוייו ‪ -‬החלטת הנשיא ג'ונסון לא לרוץ לנשיאות‪ ,‬הפגנות אלימות‪ ,‬הוויכוח על הגיוס לצבא וכו’)‬ ‫•‬
‫המעצמה הגדולה בעולם נחלה תבוסה לראשונה‪ ,‬ירידה ביוקרתה הבינלאומית של ארה"ב‪.‬‬ ‫•‬
‫הוכח כי התערבות צבאית אינה מביאה בהכרח למימוש אינטרסים במלחמה הקרה‪( .‬תיאוריית‬ ‫•‬
‫הדומינו לא הוכחה כנכונה ‪ -‬אסיה לא נפלה לידי הקומוניסטים בעקבות הסתלקות ארה"ב‪).‬‬ ‫•‬
‫המעורבות בויטנאם עלתה הון רב ופגעה לטווח ארוך בכלכלת ארה"ב‪.‬‬ ‫•‬
‫יצרה מרירות אצל החיילים שראו עצמם קורבנות של האיוולת של הפוליטיקאים‪.‬‬ ‫•‬
‫דמורליזציה בצבא האמריקני‪.‬‬ ‫•‬
‫המלחמה העצימה את תחושת הניכור והמחאה של הנוער כלפי הממסד‪.‬‬ ‫•‬
‫ללא קונצנזוס (הסכמה כללית) קשה למשטר דמוקרטי לעמוד במלחמה ארוכה ומתישה‪,‬‬ ‫•‬
‫שמטרותיה עמומות וצידוקה מוטל בספק‪ ,‬מלווה באירועים קשים כמו מעשי זוועה אמריקנים‪-‬‬ ‫•‬
‫טבח מאי לאי‪ .‬נזירים בודהיסטים שהציתו את עצמם במחאה‪ .‬וכל המראות של מלחמה בטלוויזיה‪ ,‬יום יום‪.‬‬ ‫•‬
‫ארה"ב איבדה במלחמה כ‪ 60 -‬אלף חיילים‪ .‬הוייטנאמים יותר ממיליון חיילים ואזרחים רבים‪.‬‬ ‫•‬
 ‫עם נפילת דרום וייטנאם‬
‫• לידיים קומוניסטיות לא התרחשה "תיאורית הדומינו " ורוב המרחב של מזרח אסיה נותר פרו‪-‬מערבי‪ .‬עניין זה המחיש שמעורבותה‬
‫של ארה"ב הייתה מיותרת‪ ,‬יקרה וטראגית‪ .‬המלחמה הייתה מיותרת משום שכאמור מטרות המלחמה לא הושגו – ארה"ב לא הצליחה‬
‫לבלום את הקומוניזם בדרום וייטנאם‪ ,‬כי ברגע שהאמריקנים עזבו את האזור‪ ,‬כל הישות המלאכותית של דרום וייטנאם קרסה‪.‬‬

‫• המלחמה היוותה פגיעה קשה בכלכלה האמריקנית‪ .‬המלחמה הייתה טראגית משום שכאמור נהרגו בה ‪ 60,000‬אמריקנים‪ ,‬כמיליון‬
‫חיילים וייטנאמיים ועוד אינספור אזרחים‪ .‬מספר האבדות של צפון ודרום וייטנאם נאמד בלמעלה משני מיליון‪ .‬במלחמה זו איבדה‬
‫ארצות הברית את ה"חזקה על הצדק"‪ .‬יש לזכור שהכוחות הווייטנאמיים לא לחמו למען‪  ‬הקומוניזם כמו שהם לחמו כתנועת שחרור‬
‫לאומית נגד הנוכחות האמריקנית‪ .‬כלומר‪ ,‬זוהי בעצם מלחמה נגד הקולוניאליזם‪.‬‬

‫• מלחמת וייטנאם הביאה לשינוי הנחות יסוד בחברה האמריקנית ובייחוד בכל מה שנוגע לעיצוב מחדש של מטרות מדיניות החוץ‪ .‬עד‬
‫מלחמת וייטנאם וכולל‪ ,‬הייתה תפיסתה של ארה"ב חד‪-‬ממדית ומיושנת‪ ,‬וזאת משום שהיא תפסה את העולם הקומוניסטי כגוש אחד‬
‫ויחיד‪ .‬בשנות ה‪ 60-‬התפיסה הזאת כבר לא הייתה רלוונטית‪ ,‬וזאת על רקע הקרע האידיאולוגי והמדיני בין בריה"מ לסין‪ ,‬דבר‬
‫שאפשר לגורמים קומוניסטיים קטנים יותר לנקוט בעמדות עצמאיות יותר ‪.‬‬

‫• מלחמת וייטנאם הותירה טראומה קשה בחברה האמריקנית‪ ,‬כשטראומה זאת בולטת בתרבות האמריקנית‪ ,‬וביטוייה מומחשים היטב‬
‫בעיקר בקולנוע האמריקני שנוצר מאמצע שנות ה‪ 70-‬בסרטים רבים כמו‪ :‬אפוקליפסה עכשיו‪ ,‬צייד הצבאים‪ ,‬נהג מונית‪ ,‬רמבו‪,‬‬
‫פלאטון‪ ,‬נולד בארבעה ביולי‪ ,‬בוקר טוב וייטנאם‪ ,‬שיער‪ ,‬השיבה ביתה ‪ ,‬פורסט גאמפ ועוד רבים נוספים‪.‬‬
 ‫המרוץ לחלל‬
‫• המרוץ לחלל‪ ,‬או "המאבק על כיבוש החלל"‪ ,‬הוא כינויה של התחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על‬
‫שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ‪ .‬השיגור הסובייטי של הלוויין הראשון בעולם ספוטניק ‪,1‬‬
‫ב־‪ 4‬באוקטובר ‪ ,1957‬היה אות הפתיחה של המרוץ‪ ,‬ומשימת אפולו‪-‬סויוז המשותפת לארצות הברית וברית‬
‫המועצות‪ ,‬שהחלה ב־‪ 15‬ביולי ‪ ,1975‬היא סמל לסוף המרוץ‪.‬‬

‫• בשנות החמישים של המאה העשרים הובילה ברית המועצות את התחרות‪ .‬היא שיגרה את הלוויין הראשון‬
‫ספוטניק ‪ ,1‬את בעל החיים הראשון (הכלבה לייקה) ואת החללית המאוישת הראשונה ובה הקוסמונאוט יורי‬
‫גגארין (האדם הראשון מחוץ לכדור הארץ)‪.‬‬
‫• אולם בשנות השישים חלפה ארצות הברית על פני יריבתה‪ :‬היא פיתחה טכנולוגיות מתקדמות והחלה בתוכנית‬
‫אפולו במטרה להגיע אל הירח‪ .‬מטרה זו הוגשמה ב־‪ ,1969‬ומאז ואילך שמרה ארצות הברית על מיקומה בראש‪,‬‬
‫ובין השאר פיתחה אמצעי חדש למסע בחלל ‪ -‬מעבורת החלל‪.‬‬

‫• התחרות בין שתי המעצמות על כיבוש החלל כללה מרכיב של יוקרה‪ .‬המנצחת בתחרות זו אמורה הייתה להוכיח‬
‫את עליונותה על פני עמיתתה ואת מעמדה כמעצמה מובילה‪.‬‬
‫• הלוויין הראשון‪ ,‬ספוטניק ‪ ,1‬ששיגרה ברית המועצות‪ ,‬גרם לזעזוע בארצות הברית‪ ,‬וחולל מפנה שהתבטא בין‬
‫היתר בשינוי תכניות לימודים‪ :‬האמריקאים החלו לשים דגש על חינוך שיוביל לעליונות טכנולוגית‬
 ‫משבר הספוטניק‬
‫בעיני העולם‪ ,‬ראשון בחלל פירושו ראשון‪ ,‬נקודה; שני בחלל הוא שני בכול‪".‬‬

‫• לפני שיגורו של ספוטניק‪ ,‬האמריקאי הממוצע הניח שלארצות הברית יש עליונות בכל‬
‫• תחומי הטכנולוגיה‪ .‬מקבילו של פון בראון בברית המועצות‪ ,‬סרגיי קורוליוב‪ ,‬המהנדס‬
‫• הראשי שתכנן את משגר ה־‪ R-7‬ששיגר את ספוטניק למסלולו‪ ,‬היה מאוחר יותר המהנדס‬
‫• של משגר ה־‪ ,N-1‬שתוכנן לשיגור קוסמונאוטים לירח‪.‬‬
‫• בתגובה לספוטניק‪ ,‬החלה ארצות הברית‬
‫• בהשקעת מאמץ רב לרכישת העליונות הטכנולוגית מחדש‪ .‬מאמץ זה כלל גם שינוי בתוכנית‬
‫• הלימודים בבתי הספר בתקווה ליצור עוד מדענים כדוגמת פון בראון וקורוליוב‪ .‬תגובה זו נקראה‬
‫• בשם "משבר ספוטניק"‪.‬‬
‫• לינדון ג'ונסון‪ ,‬סגנו של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי‪ ,‬ביטא את המוטיבציה‬
‫• לניסיונות אמריקאיים אלו במילים‪:‬‬
‫• "בעיני העולם‪ ,‬ראשון בחלל פירושו ראשון‪ ,‬נקודה; שני בחלל הוא שני בכול‪".‬‬

‫• "‬
 ‫ב־‪ 12‬באפריל ‪ 1961‬הפך יורי גגארין לאדם הראשון בחלל עם כניסתו‬
‫למסלול בחללית ווסטוק ‪ 1‬הסובייטית‪.‬‬
‫תאריך זה מצוין כיום חג ברוסיה ובמדינות נוספות‪.‬‬

‫• יורי גגארין שוגר מעל פני אדמת ברית המועצות לשעבר בחללית ווסטוק‪ ,‬וביצע הקפה‬
‫שלמה מסביב לכדור הארץ‪ .‬הוא חזר בשלום אל כדור הארץ ונחת בחזרה על פני אדמת‬
‫ברית המועצות‪.‬‬
‫• שיגורו של גגארין היווה את אחד השיאים במרוץ לחלל שהתקיים בין ברית המועצות‬
‫לארצות הברית בשנות החמישים‪ ,‬השישים והשבעים של המאה העשרים‪ ,‬מרוץ שנפתח‬
‫בשיגורו של הלוויין ספוטניק ‪ ,1‬הלוויין הראשון בעולם‪ ,‬ששוגר באוקטובר ‪ ,1957‬גם‬
‫הוא על ידי ברית המועצות‪.‬‬
‫יורי גגארין‬
 ‫"צעד קטן לאדם – פסיעה ענקית לאנושות"‬

‫• אפולו המריאה ממרכז החלל על שם קנדי בבוקרו של ה‪ 16-‬ליולי ‪ ,1969‬בשעה ‪ .09:32‬צוות האסטרונאוטים כלל‬
‫• שלושה‪ :‬מפקד הצוות ‪ -‬ניל ארמסטרונג‪ ,‬טייס רכב הנחיתה על הירח ‪ -‬אדווין "באז" אלדרין וטייס רכב הפיקוד ‪ -‬מייקל קולינס‪.‬‬

‫ב‪ 19-‬ליולי‪ ,‬אחרי שעברה כ‪ 380,000 -‬ק"מ‪ ,‬נכנסה אפולו‪ 11‬למסלול סביב הירח‪.‬‬ ‫•‬
‫ב‪ 20-‬ביולי נפרדו ארמסטרונג ואלדין מקולינס‪ ,‬ועם כלי הנחיתה ה‪" -‬עיט" נפרדו מהחללית (מרכב הפיקוד) לעבר פני הירח‪.‬‬ ‫•‬
‫בשעתיים הראשונות שלאחר נחיתת ה‪" -‬עיט" ביצעו ארמסטרונג ואלדרין בדיקות תקינות לראות שהרכב תקין ומוכן‬ ‫•‬
‫לטיסתו חזרתו לחללית הבקרה‪ .‬לאחר שהבדיקות הושלמו בהצלחה והראו תקינות ניתנה ההרשאה לצאת מה‪" -‬עיט"‪.‬‬ ‫•‬
‫דלת ה‪" -‬עיט" נפתחה וראשון ירד ארמסטרונג בשלבי הסולם‪ .‬עם רגל אחת על קרקע הירח ורגל אחת עדיין על הסולם חקק את‬ ‫•‬
‫משפטו המפורסם‪" :‬צעד קטן לאדם – פסיעה ענקית לאנושות"‪.‬‬ ‫•‬
‫בזמן שהותם על פני הירח הם תחילה דלגו ממקום למקום‪ ,‬סורקים את השטח‪ .‬הם הציבו את הדגל האמריקאי‪ .‬הניחו לוח‬ ‫•‬
‫חתום ע"י הנשיא האמריקאי ניקסון‪ ,‬המצהיר‪" :‬כאן בני האדם מכדור‪-‬הארץ הניחו רגלם לראשונה על הירח ביולי ‪.1969‬‬ ‫•‬
‫באנו בשלום בשם האנושות כולה"‪ .‬הם הניחו גם מתקנים מדעיים שונים ואספו דוגמיות מאבני הירח‪.‬‬ ‫•‬
‫הניצחון האמריקאי במרוץ לחלל – אדם‪ ,‬אמריקאי על הירח‬
 ‫ארה"ב וסין – המפנה הגדול‬
‫"כדור קטן מביא כדור גדול"‪ ,‬הגדיר זאת מאו צה טונג‪.‬‬

‫• נבחרות הפינג פונג של שתי המדינות שיחקו זו עם זו במסגרת אליפות‬

‫• העולם שהתקיימה ביפן במארס ‪.1971‬‬

‫• חודש לאחר מכן באה משלחת אמריקאית ראשונה לסין‪.‬‬

‫• קיסינג'ר‪ ,‬ואחר כך ניקסון‪ ,‬ביקרו בבייג'ין ב‪.1972-‬‬
‫• שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב‪1979-‬‬
‫•‬
‫סוף המלחמה הקרה‬
‫התפרקות ברית המועצות ‪1990-1991‬‬
‫חידוש המלחמה הקרה?‬
 ‫התייצבות ארה"ב בראש המאבק בטרור הבינ"ל‬

‫‪  ‬‬ ‫•‬

‫• וה‪ 11-‬בספטמבר ‪ ,2001‬פתח מבחינה סמלית את המאה ה‪ 21-‬עם מתקפת הטרור של אל קאעידה על אדמת ארה"ב‪ .‬מתקפת טרור זו פגעה בסמלים אמריקניים – מגדלי התאומים במרכז‬
‫הסחר העולמי ובניין הפנטגון‪ .‬מטוס רביעי התרסק בלי שהגיע ליעד בעקבות תושיית הנוסעים‪ .‬המתקפה גבתה אלפי קורבנות וזרעה בהלה ותדהמה‪ .‬מראה המטוסים המתנגשים במגדלי‬
‫התאומים התבססו כסמל התקופה‪.‬‬

‫• התגובה האמריקנית של הנשיא בוש הייתה "מלחמה בטרור" תוך הודעה שארה"ב לא תבחין בין טרוריסטים לבין המדינות המעניקות להם מחסה‪.‬‬

‫• מתוך הנחה‪ ,‬שאוסאמה בן לאדן הוא האחראי על מתקפות ה‪ 11-‬בספטמבר ושהוא מצוי באפגניסטן‪ ,‬הורה בוש לתקוף את אפגניסטן ולהשמיד בה את בסיסי המחבלים‪ .‬אך הפצצות‬
‫מסיביות על אפגניסטן לא הביאו ללכידת בן לאדן או לעצירת הטרור‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬נראה היה שארה"ב מגיבה לזוועות שביצעו נגדה בהרג חפים מפשע באפגניסטן‪.‬‬

‫• ‪ ‬ב‪ , 2003-‬יצאה ארה"ב לסיבוב נוסף נגד עיראק‪ ,‬מתוך תפיסה שהתבררה עד כה כשגויה‪ ,‬שהיא מחזיקה בנשק להשמדה המונית‪ ,‬ושאין לאפשר לדיקטטור חסר אחריות כסדאם חוסיין‬
‫להחזיק באמצעים שכאלה‪ .‬כיום ב‪ , 2009-‬ארה"ב עדיין מעורבות מבחינה צבאית גם באפגניסטן וגם בעיראק‪ ,‬בלי פתרון המבטיח יציבות לטווח הארוך ובלי לתפוס את אוסמה בן לאדן‪.‬‬

‫• אם תחילה‪ ,‬זכו האמריקנים לאהדה בדעת הקהל העולמית (בעיקר באירופה) בשל הפיגועים‪ ,‬והצעדים הראשונים שנקטה מבחינה צבאית כדי ללכוד את המפגעים נתפסה כלגיטימית‪ ,‬הרי‬
‫שהתרחבות הפעולות והאמצעים הדראסטיים שארה"ב נקטה (כולל חוק הפטריוט והקמת מחנה העצירים בגוואנטנמו שבקובה)‪,‬‬

‫• הביאה בהדרגה לנסיגת התמיכה האירופאית ולערעור בצדקת הדרך האמריקנית‪.‬‬

‫•‪ ‬‬

‫•‪ ‬‬