‫סיכום נושא הלאומיות הכולל‪ :‬הגדרות יסוד‪ ,‬מרכיבי לאומיות‪ ,‬השינויים שיצרה‬

‫הלאומיות המודרנית‪ ,‬הגורמים לצמיחת הלאומיות‬

‫מושגים‪:‬‬
‫לאום‪ -‬עם‪ -‬קבוצת אנשים שיש להם מאפיינים משותפים‪ .‬המאפיינים המשותפים הללו‬
‫מתחלקים למאפיינים אתניים ומאפיינים פוליטיים אזרחיים משותפים‪.‬‬
‫מאפיינים אתניים משותפים הינם‪ :‬מוצא‪ ,‬עבר משותף‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תרבות‪ ,‬שפה‪.‬‬
‫מאפיינים פוליטיים אזרחיים משותפים הינם‪ :‬רעיונות‪ ,‬אידיאולוגיה‪ ,‬ערכים‪.‬‬
‫שאיפת הלאום היא להגדרה עצמית בטריטוריה‪ ,‬כלומר הקמת מדינה ריבונית עצמאית‪.‬‬
‫לאומיות‪ -‬לאומיות מלשון אומה –עם‬
‫לאומיות הינה תופעה‪/‬רעיון שמחבר בתוכו את הרגש ואת תחושת השייכות ללאום מסוים‪.‬‬
‫יחד עם התודעה הלאומית‪ ,‬שאיפת הלאום להגיע לעצמאות‪.‬‬
‫לאומיות מתקיימת כאשר באים לביטוי שני מרכיבים‪ :‬רגש לאומי ‪ +‬תביעה למסגרת‬
‫מדינית‪/‬פוליטית ריבונית‪.‬‬
‫לאומיות מתפתחת כשקבוצה אנשים עם לשון ]שפה[‪ ,‬תרבות וערכים משותפים מפתחת‬
‫שאיפות פוליטיות ופועלת להגשמתן‪.‬‬
‫הלאומיות היא אידיאולוגיה של קבוצה המצדיקה את פעולותיה‪ ,‬כמו שינוי גבולות‪ ,‬החלפת‬
‫שלטון‪ ,‬הקמת מדינה וקביעת ממשלה‪.‬‬
‫תודעה לאומית‪ -‬קבוצה המתלכדת סביב יעדים מדיניים ומבקשת הגדרה עצמית והקמת‬
‫מוסדות פוליטיים בטריטוריה משותפת ששייכת לה‪ .‬לפי תפיסתה היא קבוצה בעלת תודעה‬
‫לאומית‪.‬‬
‫מדינת לאום‪ -‬מדינה שיש בה רוב של אנשים ששייך ללאום מסוים‪.‬‬
‫מרכיבי הלאומיות‬
‫‪ .1‬שפה‪/‬לשון‬
‫השפה הינה סימן היכר של קבוצה לאומית מסוימת‪ .‬היא כלי תקשורת המלכד קבוצה‬
‫לאומית ‪.‬בעזרת השפה ניתן להנחיל אידיאולוגיה‪ ,‬תרבות ומסורת‪.‬‬
‫השפה מסייעת לטפח רגשות לאומיים על אף שבני הלאום רחוקים זה מזה‪.‬‬

‫‪ .2‬היסטוריה‪ -‬עבר המשותף‪ -‬אירועי עבר משותפים ומוצא משותף של יחידים‪,‬‬

‫מרכיבים קבוצה לאומית‪.‬‬

‫‪ .3‬תרבות‪ -‬כוללת מנהגים‪ ,‬מסורת‪ ,‬דת‪ ,‬פולקלור‪.‬‬

‫פולקלור‪) -‬פולק‪-‬עם לור‪-‬ידע( המושג פולקלור מתייחס לתרבות העוברת מדוד לדור‬
‫וכוללת‪ ,‬סיפורים ואגדות עם‪ ,‬שירים וריקודים‪ ,‬תלבושות מסורתיות‪ ,‬סוגי אמנות‬
‫משותפים‪ ,‬סמלים‪ ,‬כל אלה יוצרים קשר וזהות בין יחידים המרכיבים קבוצה לאומית‪.‬‬

‫‪ .4‬טריטוריה משותפת‪ -‬כאשר בני אדם מרוכזים באזור מסוים והם מהווים את הרוב‬
‫הדמוגרפי‪ ,‬נוצרת קבוצה לאומית‪ .‬הריכוז הטריטוריאלי הוא מרכיב חשוב לצמיחת‬
‫קבוצה לאומית‪ .‬בדר"כ מרבית מבני הלאום‪ ,‬חיים בגבולות המדינה‪.‬‬

‫סמלים לאומיים‪ -‬סמלים לאומיים הם אמצעי לבטא זהות וליצור הזדהות של האדם‬
‫עם המדינה ועם הלאום‪.‬‬
‫מטרתם של הסמלים הלאומיים‪ :‬לאחד אנשים ע"י יצירת סמלים תרבותיים ברורים‪-‬‬
‫שלאנשים רבים שהם בני הלאום יהיה קל להזדהות איתם‪.‬‬
‫סמלים לאומיים יכולים להיות רשמיים‪ ,‬כמו דגלים לאומיים‪ ,‬המנונים ושפה; והם יכולים‬
‫להיות לא רשמיים כמו חפצי אמנות‪ ,‬לבוש מסורתי‪ ,‬ריקודי עם או מאכלים לאומיים‪.‬‬
‫הסמלים מלכדים את בני הלאום סביב שאיפות לאומיות שונות ‪.‬‬

‫לאומיות יכולה להיגרר לקיצוניות ללאומנות ולגזענות‬

‫לאומיות הופכת ללאומנות כאשר עם מעמיד את עצמו מעל כל ערך אנושי אחר ותופס את‬
‫עצמו כעליון על עמים אחרים‪ .‬היא מתבטאת בתוקפנות‪ ,‬שעבוד של עמים אחרים‪ ,‬הפליה‬
‫ולוויתור על זכויות אדם‪.‬‬
‫לאומנות הופכת לגזענות כאשר היא מקצינה ומובילה לתופעת גזענות הדוגלת בהיררכיה‬
‫בין לאומים נעלים ללאומים נחותים‪ .‬לאומנות מתבטאת בייחוס‪/‬מתן לקבוצות שאינן מאותו‬
‫מוצא אתני‪ ,‬תכונות קבועות שאינן ניתנות לשינוי שמעידות על האופי של האומה‪.‬‬
‫במאה ה‪ 19-‬מרבית עמי אירופה מתחילים לפתח את תחושת הקירוב ללאום‪ .‬הדבר יוצר‬
‫שינויים רחבים ברחבי אירופה‬
‫השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית במאה ה‪ 19-‬מתחלקים לכמה תחומים‪:‬‬
‫מצד אחד הלאומיות שימשה כמוקד לתחושת השייכות ולהזדהות של האדם בחברה‬
‫המודרנית כאשר מוקדי הזהות הקודמים כמו למשל הדת איבדו חלק גדול מכוח המשיכה‬
‫שלהם והלאומיות המודרנית הופיעה כמרכיב חדש בזהות של בני האדם‪.‬‬
‫שינוי גדול נוסף היה המסגרת הפוליטית חברתית שהחלה לבקר את הלגיטימיות של מוקדי‬
‫הכוח הקודמים ‪-‬המסורתיים הכוונה ביקורת על המלוכה‪ ,‬האצולה והכנסייה בעקבות כך‬
‫החלה דרישה להעביר את הכוח לעם ללאום השואף לבטא את עצמו באמצעות הקמת מדינה‬
‫עצמאית‬
‫והשינוי נוסף הוא שינוי פיזי במפה המדינית של אירופה‪ .‬אימפריות רב לאומיות כלומר‪,‬‬
‫אימפריות ששלטו על מיעוטים לאומיים רבים התפרקו ועל הריסותיהם הוקמו מדינות לאום‬
‫חדשות‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬מדינות חדשות הוקמו במרכז אירופה‬
‫נוספות‬ ‫האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית התפרקו‪ ,‬אומות‬
‫כמו יגוסלביה‪ ,‬פולין והונגריה מימשו את שאיפתן הלאומית והקימו מדינות עצמאיות‪.‬‬
‫השינויים במפת אירופה הם הביטוי המעשי וההוכחה להתעוררות הלאומית במאה ה‪;19-‬‬
‫ההתעוררות הלאומית הובילה להתקוממויות ולמלחמות שחוללו את השינוי הגדול‬
‫בגבולותיהן‪ ,‬במשטריהן ובהגדרתן של מדינות אירופה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬לא כל העמים זכו בשלב זה למדינה משלהם‪ .‬הלאומיות במאה ה‪ 19-‬הייתה‬
‫בין הגורמים העיקריים לשינויים במפת אירופה בכלל‪ ,‬ובזהותם של תושבי אירופה בפרט‪.‬‬
‫משימת ועידת השלום בורסאי ]מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה[ הייתה להגדיר את‬
‫גבולותיה החדשים של אירופה בהקדם האפשרי כדי למנוע עימותים בין המדינות על‬
‫רקע אינטרסים טריטוריאליים‪.‬‬
‫החלטות ועידת ורסאי היו‪:‬‬
‫אוסטריה — לאזור של דוברי גרמנית שנותר מן האימפריה ההבסבורגית — לא הותר‬
‫להתאחד עם גרמניה‪ ,‬למרות שזה מה שהתבקש לפי עקרון ההגדרה העצמית של‬
‫הלאומים‪ ,‬וזה גם מה שרצתה גם ממשלת אוסטריה‪ ,‬ששאפה להתאחד עם גרמניה‪) .‬הייתה‬
‫זו צרפת שהתנגדה לאיחוד‪ ,‬משום שחששה מפני גרמניה גדולה וחזקה‪ .‬מאותה סיבה גם‬
‫לגרמנים בחבל הסודטים‪ ,‬שנכלל בצ'כוסלובקיה החדשה‪ ,‬לא הותר להתאחד עם גרמניה‪(.‬‬
‫מהונגריה נלקחו שני שלישים משטחה‪ ,‬שסופחו בשם עקרון ההגדרה העצמית‬
‫לצ'כוסלובקיה‪ ,‬יוגוסלביה ולרומניה )האחרונות היו גם הן בצד המנצחים(‪ .‬יצר מצב ששליש‬
‫מן ההונגרים האתניים נשאר מחוץ לתחומי המדינה ההונגרית‪.‬‬

‫הגורמים לצמיחת הלאומיות‬

‫‪ .1‬אירועים פוליטיים –היסטוריים מעצבים‪:‬‬
‫המהפכה האמריקאית‪/‬המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון‪ /‬אירועי אביב העמים–‬

‫המהפכה האמריקאית‪ -‬מתיישבים אירופים החלו להגר למושבות הבריטיות‪ ,‬שביבשת‬

‫אמריקה ‪ ,‬החל מהמאה ה‪ .17-‬מבחינת בריטניה למרות שעזבו את ארצם בריטניה והקימו‬
‫מושבות ביבשת אמריקה‪ ,‬הם עדין הנתינים שלה‪ .‬בשנת ‪ - 1776‬פרץ מרד של תושבי‬
‫המושבות הבריטיות שביבשת צפון אמריקה‪ .‬המתיישבים באמריקה מחו על החוקים‬
‫החדשים של אנגליה‪ .‬טענתם שהחוקים מנוגדים לזכויות הטבעיות של האדם‪ ,‬ושהחוקים‬
‫לטובת אנגליה בלבד‪ ,‬אך לא לטובתם‪.‬‬
‫המתיישבים פתחו במרד נגד בריטניה ‪ ,1776‬והצליחו‪ .‬הצלחת המרד הייתה בעלת משמעות‬
‫במספר מובנים הנקשרים לתופעת הלאומיות‪:‬‬
‫מבחינה פוליטית ‪-‬מדינית המרד הביא לניתוק המושבות מהשלטון הבריטי ולהקמת מדינה‬
‫חדשה ‪ -‬ארצות הברית של אמריקה‪.‬‬
‫המשטר הפך למשטר רפובליקני‪] .‬פדרציה – ברית בין מדינות ריבוניות[‬
‫מבחינה רעיונית‪ -‬היציאה למרד והצלחת המרד‪ ,‬הביאה להקמת משטר רפובליקני המיישם‬
‫את עקרונות ההשכלה והוכיח כי ניתן לשנות את הסדר הישן הצלחת המרד של המושבות‬
‫בבריטניה נתנה דחיפה למהפכות נוספות באירופה‪.‬‬
‫המשמעות ההיסטורית של המהפכה האמריקאית בכך שבעצם קיומה היא נתנה ביטוי מעשי‬
‫ראשון לרעיונות תיאורטיים ומופשטים של הוגי דעות מתנועת ההשכלה והוכיחה שניתן לכונן‬
‫‪/‬להקים מדינה שבה אין מלך כלל‪.‬‬
‫המהפכה הצרפתית ‪ -‬המהפכה הצרפתית הייתה מהפכה של המעמד השלישי בעם הצרפתי‬
‫כנגד המשטר הישן שייצג אותו המלך והייתה לה סיסמה‪" :‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬אחווה"‪ .‬האנשים‬
‫בצרפת יצאו כנגד השלטון הישן ונגד מבנה המעמדות בצרפת‪.‬‬
‫בצרפת של המאה ה‪ 18-‬היו שלושה מעמדות‪:‬‬
‫במעמד הכמורה ]‪ 100,000‬איש[=כנסיה ]אנשי דת[‬
‫אחריהם מעמד האצולה ]‪ 400,000‬איש[‬
‫המעמד השלישי ]‪ 24.5‬מיליון איש[ המעמד השלישי כלל‪ :‬איכרים‪ ,‬רופאים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬חסרי‬
‫כל‪ ,‬פילוסופים‪.‬‬
‫רוב העם הצרפתי השתייך למעמד השלישי‪ ,‬מעמד שקץ במלוכה ובשלטון זכויות היתר של‬
‫האצילים והכמורה בצרפת‪.‬‬
‫המעמדות הגבוהים נהנו מזכויות יתר ואילו המעמד השלישי שילם יותר מיסים‪ ,‬לא היו לו‬
‫מספיק קולות להכריע החלטות באסיפה הלאומית‪ ,‬לא יכל להתקבל לתפקידי קצונה בצבא‪.‬‬
‫העם מבין שהשלטון של המלך פוגע בזכויות שלו‪ .‬לאנשי העם אין זכויות והם לא שותפים‬
‫להחלטות של השלטון ולא יכולים להשפיע‪ .‬מסקנתם הייתה שהשלטון המלוכני הקיים פוגע‬
‫בזכויות הטבעיות של האדם‪ .‬הזכויות שמגיעות לאנשים מעצם היותם בני אדם‪.‬‬
‫רוב העם הצרפתי‪ (97%),‬שהשתייך למעמד השלישי‪ ,‬קץ במלוכה‪/‬בשלטון ובזכויות היתר של‬
‫האצילים והכמורה הנוצרית בצרפת‪ .‬סיסמתם הייתה "חירות‪ ,‬שוויון ואחווה" ובין השנים‬
‫‪ 1789-1799‬הם הפילו את האצולה והחליטו להפוך את הממלכה הצרפתית לרפובליקה‬
‫שוויונית וחופשית‪ .‬כך נולדה המהפכה הצרפתית ונולדו שני רעיונות חדשים‪:‬‬
‫א‪.‬שוויון בין בני האדם‪ -‬כל בני האדם נולדו שווים‪ .‬המלך שווה לכומר‪ ,‬המלך שווה לאדם‬
‫פשוט‪.‬‬
‫ב‪ .‬המדינה היא גוף עצמאי‪ -‬המדינה לא שייכת למלך או לכנסייה‪ .‬המדינה שייכת לכל‬
‫האזרחים שלה בצרפת‪.‬‬
‫המהפכה יישמה את רעיונות תנועת ההשכלה‪ ,‬מהפכה של העם הצרפתי כנגד המלך‬
‫האבסולוטי‪ ,‬האצולה והכמורה‪ ,‬זוהי למעשה מהפכה לאומית שחרטה על דיגלה לא רק את‬
‫הסיסמה של חירות שוויון ואחווה אלא גם את הרעיון של ריבונות העם‪ .‬העם הוא זה שצריך‬
‫לבחור את השלטון שלו‪.‬‬
‫ההצלחה של הצרפתים במהפכה הצרפתית חלחלה בכל רחבי אירופה וגרמה לעמים אחרים‬
‫להתחיל להעז בעצמם‪.‬‬
‫מי שהפיץ בעיקר את רעיונות המהפכה הצרפתית היה נפוליאון‪ .‬נפוליאון עלה לשלטון לאחר‬
‫המהפכה הצרפתית‪ .‬יצא למסע כיבושים בכל רחבי אירופה‪ .‬בכל מקום שנפוליאון כבש‪ ,‬הוא‬
‫הפיל את השלטון והפיץ את הרעיונות של המהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫נפוליאון מינה את עצמון לקיסר צרפת בשנת ‪ 1804‬ויצא למסעות מלחמה וכיבושים כדי‬
‫לשחרר עמים כבושים מהשליטים האבסולוטיים שלהם ולהפיץ את רעיונות המהפכה‬
‫הצרפתית מעשה זה שלו משפיע על צמיחת הלאומיות‪.‬‬
‫כיבושיו מפיצים את רעיונות המהפכה הצרפתית שהם רעיונות לאומיים ובעקבות הפצת‬
‫הרעיון הלאומי עמי אירופה מתחילים להתעורר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נפוליאון נתגלה בעצמו כשליט מנצל ומדכא ואותם עמים שנפוליאון כביכול בא‬
‫לשחרר אותם‪ ,‬מתחילים להתנגד לשלטונו‪ ,‬לגבש ולחזק את הזהות הלאומית שלהם אז‬
‫כשהעמים מרגישים כבושים ומדוכאים הם מוצאים את הלאומיות שלהם ופורצים החוצה‪.‬‬
‫הלאומיות זה הדבר המגבש‪ ,‬המאחד ומדגיש את הייחודיות של כל לאום לעומת לאום אחר‪.‬‬
‫גל המהפכות שקרה ב‪– 1848-‬אביב העמים‪ -‬בשנת ‪ 1848‬פרצו ברחבי אירופה שורה של‬
‫אירועים לאומיים שזכו לכינוי אביב העמים‪ .‬גל של מהפכות ומחאות ציבוריות שפרץ‬
‫בהשראת תופעות הלאומיות שהופצה באותה תקופה בין עמי אירופה אשר היו כבושות ע"י‬
‫שלטון זר או ע"י שלטון מדכא‪ .‬העמים שפעלו במהלך אירועי אביב העמים שאפו לריבונות‬
‫העם‪ ,‬זאת ע"י הכפפת השלטון לערכים הליברלים‪ .‬לעמים הכבושים הייתה מטרה נוספת‬
‫לסלק את השלטון הזר ולהקים מסגרת מדינית שתיתן ביטוי לזהות האתנית של האוכלוסיה‬
‫המקומית‪.‬‬
‫האירועים הביאו לידי ביטוי את שני היבטיה של התפיסה הלאומית ההיבט הליברלי וההיבט‬
‫האתני‪ .‬האירועים החלו באיטליה‪ ,‬ומשם התפשטו לצרפת שבאותה תקופה נשלטה ע"י מלך‬
‫ומשם לארצות נוספות באירופה ‪ ,‬בריטניה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬האימפריה העות'מנית‪ ,‬והקיסרות‬
‫האוסטרית‪.‬‬

‫‪ (2‬גורמים רעיוניים‪:‬‬
 ‫תנועת ההשכלה‪ -‬הנאורות‪ -‬החילון‪ -‬תנועה ההשכלה הינה תנועה חברתית אינטלקטואלית‬
‫שצמחה במאה ה‪ ,17-‬ששמה במרכז את האדם‪ ,‬את שכלו‪/‬תבונתו ואת הזכויות הטבעיות‬
‫שלו כאשם ‪-‬חירות ושוויון‪ .‬תנועת ההשכלה טענה שהאדם צריך להשתמש בשכל שלו כדי‬
‫לערער לבקר את הסדר החברתי הקיים ולדרוש שינוי‪.‬‬
‫התנועה פעלה בניגוד לשלטון המלוכני ולשלטון הכנסייה והחלה תופעה של חילון‪ .‬תנועת‬
‫ההשכלה ורעיונות ההשכלה ביקרו את מוסדות השלטון המסורתיים האבסולוטיים ‪ ,‬המלוכה‬
‫והכנסייה וחלה ירידה בהשפעה של הדת שבעבר היוותה מוקד זהות וגורם מלכד‪ ,‬וירידה‬
‫במעמדה של הדת הביא לחיפוש אחר מרכיב זהות חדש וזו בעצם הלאומיות‪ .‬הלאומיות‬
‫נתפסה כדת אזרחית חדשה‪.‬‬
‫רעיונות ההשכלה מחזקים את כוחו של העם‪ .‬מתוך העם קמים וצומחים מנהיגים חדשים‬
‫שרוצים להקים מדינה מודרנית‪ .‬המשכילים טענו כי השלטון צריך לקבל את סמכותו מהעם‪.‬‬
‫העם צריך לקבוע את צורת השלטון המתאימה לו‪.‬‬
‫התנועות הלאומיות הושפעו מרעיונות ההשכלה‪ :‬חירות‪ ,‬שוויון וריבונות העם‪.‬‬
‫התנועות הלאומיות טענו שבגלל שכל בני האדם נולדו שווים וחופשיים‪ ,‬גם עמים צריכים‬
‫להיות זכאים לחירות לאומית ולאף עם אין זכות לשלוט על עם אחר‪ .‬כל עם זכאי לקבוע‬
‫לעצמו את צורת השלטון המתאימה לו‪ -‬ריבונות העם‪ .‬בהשפעת המשכילים‪ ,‬עמים שלמים‬
‫נאבקו להשתחרר משלטון עריץ או זר‪.‬‬
‫התנועה הרומנטית‪ -‬העמידה במרכז את הרגש‪ ,‬את החזרה אל העבר‪ ,‬החיפוש אחר‬
‫סימנים ייחודים של קבוצת האנשים ובעצם התנועה הרומנטית יצרה את הלאום האתני‬
‫שמדגיש את המרכיבים הייחודים לכל לאום‪ ,‬את השפה המשותפת‪ ,‬את העבר‪ ,‬את המנהגים‬
‫את הפולקלור‪.‬‬
‫התנועה הרומנטית שמה את הדגש על החזרה אל העבר אל ההיסטוריה‪ ,‬השפה‪ ,‬המוצא‪,‬‬
‫הרגש והדמיון‪ .‬בניגוד לתנועת ההשכלה שראתה בתבונה ובשכלתנות‪ ,‬את הגורם היסודי‬
‫והחשוב ביותר בהתנהגות האנושית‪ .‬התנועה הרומנטית הדגישה את הייחוד של הקבוצה‪ ,‬את‬
‫התרבות‪ ,‬סיפורי הגיבורים‪ ,‬אגדות עם‪ ,‬המסורות‪ ,‬האומנות‪ -‬ציור‪ ,‬ספרות‪ ,‬אדמת מולדת ונופיה‪.‬‬

‫מטרות התנועה הרומנטית היו‪:‬‬

‫לעצב זהות לאומית חדשה המבוססת על מאפיינים יחודיים‬
‫להעצים את הקשר בין בני הלאום ולסחוף את ההמונים להזדהות לאומית‬
‫יצירת זיכרון קולקטיבי וגאווה לאומית‬
‫‪ (3‬גורמים חברתיים כלכליים שגרמו לצמיחת הלאומיות‬
‫המהפכה התעשייתית‪ -‬שהחלה במאה ה‪ 18-‬ושמסמלת את המעבר מכלכלה שמבוססת על‬
‫חקלאות לכלכלה המונית שמבוססת על מפעלים‪ .‬המהפכה התעשייתית השפיעה על‬
‫הלאומיות כך‪:‬‬
‫השפעה ראשונה הייתה בתחום המעבר מהכפר אל העיר –עיור‪ .‬בעיר יש תחושה של ניכור‬
‫ובדידות ואדם צריך למצוא איזשהו מוקד שייכות חדש‪ .‬אז דווקא כשאדם מרגיש לבד בעיר‬
‫שהוא היה רגיל לכפר הקטן שלו פעם‪ ,‬הוא מוצא את התנועה הלאומית בתור משהו שמאפיין‬
‫אותו‪ .‬הלאומיות בעצם היא מוקד ההזדהות החדש שמחליף את המסגרת המשפחתית‬
‫הקהילתית שהייתה בכפר לפני המהפכה התעשייתית‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית השפיעה על צמיחת הלאומיות לא רק בזכות תהליך העיור אלא גם‬
‫בזכות המצאות חדשות שקיצרו מרחקים וסייעו להפיץ את רעיונות הלאומיות במהירות רבה‬
‫יותר‪.‬‬
 ‫וגורמים חברתיים כלכליים‪ -‬שזו המהפכה התעשייתית שבעצם השפיעה על צמיחת‬
‫הלאומיות לא רק בזכות תהליך העיור אלא גם בזכות המצאות חדשות שקיצרו מרחקים‬
‫וסייעו להפיץ את רעיונות הלאומיות במהירות רבה יותר‪.‬‬