‫אנטישמיות –מונח שנטבע בשנת ‪(1879‬ע"י עיתונאי ותעמלן אנטישמי גרמני ולהלם מאר) כדי לציין בו‬

‫את התנועות האנטי יהודיות שהיו רווחו אז בארופה‪ .‬מאז נתרחב המונח כדי לכלול את כל צורות האיבה‬
‫כלפי יהודים במשך ההיסטוריה‪.‬‬
‫אף שהמילה "שמי" כוללת גם עמים אחרים –ערבים למשל‪ -‬משמש המונח "אנטישמיות" רק בהקשר‬
‫ליהודים‪ .‬אפשר לסווג את התופעה לאנטישמיות דתית‪ .‬אנטישמיות כלכלית‪ .‬אנטישמיות תרבותית‬
‫ואנטישמיות גזענית (הסיווג הינו לפי הגורמים לאנטישמיות)‪ .‬בהיסטוריה ניכרה שינאת ישראל‬
‫בדרכים רבות‪ :‬אלימות כלפי יחידים‪ ,‬או כלפי רכושם; גירושים; חקיקה המפלה יהודים לרעה; ואפילו‬
‫ניסיונות מוצלחים תכופות‪ ,‬לחסל קהילות יהודים‪ .‬האנטישמיות קיימת גם כיום‪.‬‬
‫‪ .1‬שנאת ישראל ‪ /‬אנטישמיות מסורתית‬
‫אנטישמיות מסורתית זו אנטישמיות שהייתה קיימת בזמן העתיק ובימיי הביניים‪.‬‬
‫מקורה הוא בשוני של היהודים משאר העמים שבאו אתם במגע‪ .‬הגורם הדתי הוא הבסיס‬
‫להבדלים מוסריים וחברתיים ביניהם‪ .‬מונוטאיזם שהיה סימן ההיכר של עם ישראל בזמן העתיק לא‬
‫התקבל בהבנה‪/‬אהדה אצל שאר העמים (עובדי האלילים) בגלל שהיה זה חידוש‪ -‬אמונה באל אחד‬
‫שאינו בדמות פסל‪ .‬כתוצאה מכך הייתה קיימת דבוקה חברתית ואידיאולוגית אשר שמרה על המסורת‬
‫והמנהגים הייחודיים לעם ולא התבוללה בשאר הגויים‪.‬‬
‫דברים שאינם מובנים או אשר שונים מהמקובל והידועה נתקלים בעוינות‪ ,‬זה הוא המקרא כאן‪.‬‬
‫בימיי הביניים היהודים עסקו בהלוואה בריבית לפרנסתם דבר שנאסר על הנוצרים לעשות ע"י הכנסייה‪.‬‬
‫מקור הכנסה זה‪ ,‬היה פתח לפרנסה ליהודים‪ ,‬אך יצר אצל הציבור הנוצרי מרירות ואיבה כנגדם מכיוון‬
‫שציבור הלווים רכש שנאה ליהודים בגלל שיעורי הריבית הגבוהים‪ ,‬והכנסייה שנאה את היהודים‪ ,‬משום‬
‫שלטענתה הייתה נטילת הריבית אסורה‪ ,‬הן בגלל האיסור הדתי והן משום שהיא ראתה זאת כגזל‪ ,‬שכן‬
‫כאן נהנה אדם מרווח על חשבון עמל זולתו בלט שיצטרך לטרוח‪ .‬כך צויר היהודי כאוהב בצע וכטפיל‬
‫המתפרנס‪ ,‬כביכול על חשבון אחרים‪ .‬הנוצרים רכשו שנאה דתית גם כן מכיוון שלפי ההלכה הנוצרית‬
‫היהודים דחו את ישו (שהתחיל את זרם הנצרות )‪,‬משיח שנולד בתוכם ואף הביאו אותו למותו (לפי‬
‫הנצרות)‪ .‬הכמרים השתמשו בדרשותיהם כדי להסית את העם הבור והפשוט כנגד היהודים‪.‬‬
‫היריבות הדתית וההלוואה בריבית הצטרפו לאמונות הטפלות הרבות שרווחו בימי הביניים‬
‫והולידו יחד תופעה מזעזעת חדשה – עלילות הדם‪ .‬היהודים טענו כי הם חפים מפשע אך ההמון‬
‫השונא‪ ,‬הבור והשטוף באמונות טפלות שפך זעמו וחמתו על היהודים‪ ,‬שוב ושוב בהאמינם שמצוות‬
‫היהדות היא לרצוח ילדים נוצרים ולהשתמש בדמם לפולחנים דתיים (הכנת מצות וכו')‪.‬‬

‫‪ .2‬בסוף המאה ה ‪ -19‬היהודים התחילו להגר לאמריקה ויהודים באירופה (בעיקר‪-‬המערבית) התחילו‬
‫להשתלב בתעשייה‪ ,‬במסחר ומלאכה‪ .‬יהודים רבים עברו לגור בעיר והתערבבו באוכלוסיה הנוצרית‬
‫המקומית‪ .‬אבל מה שגרם לשינוי העיקרי בחייהם הייתה האמנסיפציה‪.‬‬
‫אמנציפציה‪ :‬הקניית זכויות מלאות‪ ,‬אזרחיות‪ ,‬חברתיות ומדיניות‪ ,‬לציבור שלא נהנה קודם לכן מיתרונות‬
‫ומזכויות אלו‪.‬‬
‫מה שקידם את בו האמנסיפציה הייתה המהפכה הצרפתית‪ ,‬שבראש רעיונותיה היו שיויון זכויות ללא‬
‫הבדל דת גזע ומין‪ ,‬מאה שנים קודם לכן‪ .‬לאחר האמנסיפציה היהודים נכנסו לתחומי עבודה חדשים‪,‬‬
‫למקצועות חופשיים כמו משפטים ורפואה וייצרו תחרות כלכלית בינם לבין הסביבה הנוצרית‪.‬‬
‫מה שכמובן גרם לתגובה שלילית בקרב הציבור הנוצרי‪.‬‬
‫‪ .3‬אנטישמיות מודרנית זוהי אנטישמיות הקיימת מהמאה ה ‪ -18‬ועד לימינו אנו‪ .‬היא שונה מאנטישמיות‬
‫מסורתית בסיבותיה ומטרותיה‪.‬‬
‫הסיבות של האנטישמיות המודרנית הן חברתיות ברובן‪ .‬לאחר האמנסיפציה שניתנה ליהודים‬
‫הם עברו לגור בעיר‪ .‬מזמני תנועת ההשכלה היהודים יכלו לרכוש מקצועות חופשיים החיכוך‪ ,‬והתחרות‬
‫בין היהודים לנוצרים גבר‪ .‬הנוצרים לא היו רגילים לזה ולכן גם לא היו מרוצים מכך‪ .‬ליהודים היו אותם‬
‫זכויות ולכן הם הצליחו להתחרות בנוצרים‪ .‬מסיבה זו הנוצרים שנאו יהודים וניסו לתת צידוק לשנאתם‬
‫בכל דרך אפשרית אבל בגלל שהאנושות התפתחה מימי הביניים האנטישמים ניסו למצוא הצדקה‬
‫מדעית לשנאתם‪ .‬מכיוון שאין כזאת הם עברו להוכחות באמצעות מדע שקרי‪.‬‬
‫מדע שהתבסס על סילוף עובדות מתורתו של דרווין‪ .‬תורתם החדשה נקראה תורת הגזע‪.‬‬
‫תורת הגזע –לפיה התורשה עוברת באמצעות הדם‪ ,‬לא היה ידוע עדיין על קיומם של הגנים‪.‬‬
‫תורת הגזע קובעת‪ ,‬שלא רק המראה החיצוני נקבע ע"פ הדם‪ ,‬אלא גם תכונות אופי‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫נאמנות‪ ,‬אומץ‪ ,‬פרזיטיות‪ ,‬בוגדנות ‪,‬שקרנות‪.‬‬
‫אישיותו של האדם נקבעת על פי הגזע אליו הוא משתייך מבחינת הדם‪ .‬בגלל שאין בני האדם‬
‫שווים מיסודם‪ ,‬הגזעים הנחותים ביותר עוצרים בעד התקדמות האנושות‪ .‬סימני גזע אלא אינם ניתנים‬
‫לשינוי בשום דרך מפני שהם טבועים בדמו של האדם‪ ,‬ולא רצויה גם השיטה של מיזוג גזעים והצלבתם‬
‫משום שהגזע הנחות תמיד יגבר על הגזע העליון‪ .‬לכן אם קיימים גזעים עליונים וגזעים נחותים‪ ,‬הגזעים‬

‫‪3‬‬
‫הגזעים הנעלים צריכים למשול בעולם ולשעבד תחתם את הגזעים הנחותים‪ .‬היהודים "דורגו"‬
 ‫בטבלת הגזעים במקום האחרון כתת‪-‬אדם‪.‬‬
‫בגלל השינוי בסיבות לשנאת היהודים השתנו כאמור גם המטרות‪ .‬אם בימי הביניים הנוצרים ניסו‬
‫לגרום לכך שהיהודים ימירו את דתם ע"י השפלות ודיכוי‪ ,‬כעת המטרה הייתה להיפטר מהיהודים‪.‬‬
‫כיוון שלפי תורת הגזע אין כל אפשרות לשפר או לשנות את הדת או המוצא כלומר את הגזע‪.‬‬
‫לסיכום –האנטישמיות המודרנית הייתה יותר נחרצת והופנתה בעיקר נגד יהודים שהשתלבו‬
‫בערים בעבודות ככלל האוכלוסייה לאחר האמנסיפציה ויצרו תחרות קשה לשאר האזרחים‪ .‬נוצרים‬
‫רבים לא יכלו לסבול משינוי לרעה זה מבחינתם וחיפשו הוכחות מדעיות שקריות כדי למצוא הצדקה‬
‫מדעית לשנאתם‪ ,‬וגם התחילו לחפש דרך להיפטר מהיהודים אחת ולתמיד‪.‬‬

‫האנטישמיות בגרמניה בסוף המאה ה ‪-19‬‬

‫האנטישמיות בגרמניה לפני מלחמת העולם השניה ערבבה בתוכה דחייה של ליברליזם מודרניזם‬
‫ואמנסיפציה והיה לה קשר הדוק עם עלייה של לאומיות וגזענות בגרמניה‪ .‬אי ביטחון כלכלי שאפיין‬
‫את ההתפתחות התעשייתית המהירה בגרמניה עודד היווצרותן של מפלגות וארגונים אנטישמיים‬
‫ששירתו כדי להקצין את הרדיקליות של הזרם המרכזי –קונסרבטיבי וקידמה את ההתייחסות‬
‫החיובית והמכובדת לאנטישמיות בחוגים הרשמיים‪.‬‬

‫‪ .1‬מה שאפיין את האנטישמיות בגרמניה בסוף המאה ה ‪ -19‬זה הניסיון למצוא אשמים בכישלונות‬
‫כלכליים וחברתיים‪ .‬לכן הוקמו גופים פוליטיים אנטישמיים שביססו את הצלחתם הפוליטית‬
‫על מצא של הסתה חריפה כנגד היהודים‪ .‬בהסתה השתמשו "הנאורים" בתורת הגזע כאמת‬
‫שאין לחלוק עליה ובשקרים אחרים שהיו פופולריים באותה תקופה (לדוגמא‪ :‬עלילות דם)‪.‬‬
‫דבר שהשתנה מימי הביניים זה המטרה של כל ההתארגנויות האנטישמיות הללו כלומר לסלק‬
‫את היהודים מעמדות המפתח בחינוך‪ ,‬משפט או ניהול ממשלתי ‪ ,‬ואם אפשר לסלק אותם כלל‬
‫מהמדינה ומאירופה‪ .‬גורם נוסף שאפשר עלייה של גורמים אנטישמיים וחיזק אותם זו רוח‬
‫הלאומיות ששררה בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל‪ .‬בהתחלה נראתה כרצון כן לאחד את כלל העם‬
‫ללא הבדלי דת או גזע‪ ,‬אך הלאומיות הפכה במהרה ללאומניות שכוונתה היא להבדיל את‬
‫הגזעים האחרים פרט לגזע הגדול באותה מדינה (במקרה זה ‪:‬גזע ארי)‪.‬‬
‫במילים אחרות לפגוע ביהודים‪.‬‬
‫‪ .2‬ההפתעה שבגילויי האנטישמיות בארצות דוגמת גרמניה וצרפת היא בכך שמדינות אלו‬
‫נחשבו (ניתן לומר שדי בצדק ) למדינות הנאורות והמפותחות בעולם מכל הבחינות ובמיוחד‬
‫מבחינת זכויות האדם והשכלה כללית‪ .‬דברים שאמורים היו למנוע תנועות ברבריות ובלתי מתקדמות‬
‫כמו התנועות והרעיונות האנטישמיים‪ .‬במקרה זה הראתה לנו ההיסטוריה לכדי מה יכולה להביא אי‪-‬‬
‫יציבות כלכלית ושנאת הזרים‪.‬‬

‫‪ .3‬אדולף שטקר‪ -‬כומר פרוטסטנטי ששימש מטיף בחצר הקיסר‪ .‬מייסד המפלגה האנטישמית‬
‫" המפלגה הנוצרית‪-‬סוציאלית" שבה איחד אנשים ממורמרים ממצבם הכלכלי ואתם אנשים‬
‫שהרגישו מקופחים מכל מני סיבות ותלו את האשמה בצרותיהם ביהודים‪ .‬ברעיונות מסוג זה‬
‫הצליח למשוך אחריו אנשים רבים‪.‬‬
‫‪" .4‬הפטיציה האנטישמית"‪ -‬עצומה אנטי‪ -‬יהודית שהוגשה לביסמרק (קנצלר גרמניה באותה‬
‫תקופה) בשנת ‪ 1880‬ע"י אנטישמים גרמנים‪ .‬בעצומה הם דרשו חקיקה מיוחדת שתגביל את‬
‫פעילותם של היהודים ולמנוע ככל האפשר גידול של האוכלוסייה היהודית והתערבבותה‬
‫באוכלוסייה הגרמנית‪.‬‬

‫‪ .5‬תנועת "הפ‪ -‬הפ" – תנועה אנטישמית אשר הטיפה לשנאת יהודים כשסיסמתה "הפ‪-‬הפ"‬
‫מורכבת מראשי תיבות של מילים לטיניות שפירושן "ירושלים אבודה (ליהודים)"‬

‫‪4‬‬
 ‫‪ .6‬היינריך פון טרייצ'קה ‪ -‬פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ברלין שקידם את רעיונות האנטישמיות‬
‫בחוגים המשכילים בגרמניה‪ .‬רעיונו העיקרי היה שכיוון שהיהודים לא התבוללו כאשר ניתנו להם‬
‫זכויות שוות אין להם דרך אחרת להיות טובים יותר ולכן יש לקחת מהם את האמנסיפציה משום שהם‬
‫פוגעים בטוהר הגזע הארי‪ .‬ביטוייו העיקריים‪" :‬היהודים הם אסוננו" ; "היהודים הם דם זר בגוף הגרמני"‪.‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬הפטיציה האנטישמית – עצומה אנטי יהודית שהוגשה לקנצלר ביסמרק ב ‪ -1880‬ע"י אנטישמיים‬
‫גרמנים ובה דרשו את הגבלת זכויות היהודים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייסוד המפלגה הנוצרית‪ -‬סוציאליסטית – מפלגה אנטישמית ראשונה בגרמניה‪ .‬מייסדה אדולף שטקר‬
‫השתמש ברעיונות האנטישמיים כדי למשוך אחריו תומכים רבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפלגת הרייך הסוציאליסטית‪ -‬מפלגה אנטישמית חדשה שייסד ארנסט הנריצי בה הושמעו רעיונות‬
‫גזעניים‪-‬רדיקליים וקריאה לאלימות כלפי יהודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ליגת האנטישמים – ארגון אנטי יהודי שהוקם ע"י וילהלם מאר שעודד לפתוח במאבק כנגד היהודים‬
‫ששמו להם למטרה להשתלת על העולם ועל גרמניה‪.‬‬
‫ה‪ .‬עלילת דם בכסאנטן ‪ :‬ב ‪ -1891‬השוחט היהודי הואשם ברצח של ילד נוצרי בן ‪. 5‬‬
‫ו‪ .‬עלילת דם בקוניץ ‪ :‬ב ‪ -1900‬הואשמו יהודים במוות של ילד נוצרי בן ‪ 16‬מה שגרם לסערת רוחות‬
‫אנטישמית בקרב הציבור הגרמני‪( .‬שני העלילות כמובן הופרכו כי לא היה להם שום בסיס)‪.‬‬

‫האנטישמיות בצרפת בסוף המאה ה ‪-19‬‬

‫המאה ה ‪ -19‬הביא זרמים חדשים באנטישמיות ‪ :‬הייחוס של היהודים לתעשיינים רודפי בצע ונצלנים‬
‫ופחד מהשתלטות יהודית (שבא בעיקר מכיוונה של גרמניה ובסיום המאה גם מהאימפריה הרוסית)‪.‬‬
‫הבעיה המסורתית הייתה חוסר האמון ביהודים שעברו אסימילציה‪ .‬לאומניות קונסרבטיבית חדשה‬
‫התפתחה בהסתמכות על הרעיונות של תורת הגזע ומיתולוגית “‪ . ”Aryan‬ב ‪ -1886‬אדוארד דרימון‬
‫פרסם את ‪ , ""La France juive‬רב המכר האנטישמי הראשון בצרפת‪ ,‬אשר העלה מיתוסים‬
‫על יהודים לרמה של אידיאולוגיה‪.‬‬

‫‪.1‬הגורמים לאנטישמיות בצרפת‪ -‬לאחר שצרפת הפסידה לגרמניה במלחמה בשנת ‪1871‬‬
‫נדרשו הצרפתים לשלם לגרמנים פיצויים כספיים ושטחיים גדולים‪ .‬דבר שכמובן גרם למשבר כלכלי‬
‫וחברתי עמוק‪ .‬האנשים חשו מושפלים וחיפשו שעיר לעזאזל‪ .‬אחד כזה הם מצאו ביהודים שאותם‬
‫היה נוח להאשים בפירוק האחדות בעם הצרפתי‪ ,‬בהפסד במלחמה וכו'‪ .‬מכאן צמחה האנטישמיות‬
‫המודרנית בצרפת לאחר מאה שנים של שיויון זכויות וצדק חברתי‪(.‬כמובן בעיקר על הנייר ‪,‬שגם זה‬
‫משהו)‪.‬‬

‫‪.2‬אדוארד דרימון – עיתונאי צרפתי היה האידיאולוג של "האגודה האנטישמית הלאומית של צרפת"‬
‫ואשר פרסם (כאמור) את הספר "צרפת היהודית" בו בנה תורה שלמה ולפיה האשים את היהודים בכל‬
‫צרותיה של צרפת‪ .‬רעיונו העיקרי היה שאי אפשר לשנות את היהודים ובגלל מוצאם הגזעי הם אלה‬
‫שגורמים להרס של צרפת לכן יש להחרים את האמנסיפציה שלהם‪ ,‬כמו כן גם את כספם ולקנות בהם‬
‫נכסי השקעה למען הפועלים שמנוצלים "כמובן" ע"י היהודים‪ .‬ב ‪ -1894‬יסד את העיתון האנטישמי‬
‫"הדיבור החופשי" בו עסק בהסתה נגד היהודים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫נספח ‪ :‬פרשת דרייפוס‬

‫קפיטן (סרן) אלפרד דרייפוס (‪ ,)1935-1859‬ששירת בצבא צרפת‪ ,‬נידון על בגידה בנוכחות קהל רב‪,‬‬
‫שהתפרץ בקריאות בוז אנטישמיות‪ ,‬וב ‪ -5‬בינואר ‪ 1895‬הורד בפומבי והוגלה גלות עולם לאי‪-‬השדים‬
‫שליד חופי אמריקה הדרומית‪.‬‬
‫דרייפוס‪ ,‬בן למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת‪ ,‬התגייס לצבא בתור מהנדס‪ ,‬והיה היהודי היחיד‬
‫במטה הכללי‪ .‬בשנת ‪ 1894‬גילה השירות החשאי הצרפתי‪ ,‬שמסמך צבאי סודי נשלח בידי קצין צרפתי‬
‫לנספח הצבאי של השגרירות הגרמנית בפאריס‪ .‬כל העדויות הצביעו על המאיור פרדינאנד אסטראהזי‪,‬‬
‫קצין ממוצא הונגרי‪ ,‬שקשר קשרים עם הגרמנים‪ ,‬אך לממסד הצבאי הצרפתי‪ ,‬ובפרט למאיור אנרי‬
‫מהשירות החשאי‪ ,‬נוח היה להטיל את האשמה בדרייפוס היהודי‪ .‬לאחר משפט בבית דין צבאי חשאי‬
‫הורשע כאמור דרייפוס‪ ,‬וזאת על סמך עדויות בלתי‪ -‬מספיקות‪ ,‬הורד בדרגה והוגלה‪ .‬משפחתו של‬
‫דרייפוס נאבקה בכל כוחה לביטול פסק הדין‪ .‬כשהחל לייטנאנט קולונל ז'ורז' פיקאר לכהן בתור ראש‬
‫השירות החשאי בצרפת‪ ,‬התעורר בו חשד‪ ,‬שלא הכל היה כשורה במשפט‪ ,‬ומהעדויות החדשות שהובאו‬
‫לפניו הסתבר לו‪ ,‬שאסטרהזי היה סוכן גרמני אך מאיור אנרי זייף מסמכים כדי לתת יתר תוקף‬
‫לפסק‪-‬דינו של בית‪ -‬הדין הצבאי‪ ,‬ופיקאר פוטר ממשרתו והוצב לשירות באפריקה‪.‬‬
‫לפני שיצא מפאריס גילה פיקאר לכמה מידידיו את דעתו על הפרשה‪ ,‬וכעבור זמן מה הצהיר הסינאטור‬
‫אוגיסט שוירר‪-‬קסטנר בגלוי שדרייפוס חף –מפשע והאשים בגלוי את אסטרהזי‪ .‬אך הממשלה הימנית‬
‫סירבה להתחשב בעדויות החדשות‪ .‬אסטרהזי נשפט ויצא זכאי‪ ,‬ופיקאר נידון למאסר ‪ 60‬יום‪.‬‬
‫נקודת‪ -‬המפנה בפרשת דרייפוס הייתה ב ‪ -13‬בינואר ‪ ,1898‬כאשר פירסם הסופר אמיל זולא את מכתבו‬
‫המפורסם‪" ,‬אני מאשים"‪ ,‬בעמוד השער של העיתון "ל'אורור" שבעריכתו של ז'ורז' קלמאנסו‪.‬‬
‫האשים זולא את שופטיו של דרייפוס בהוצאת‪-‬דיבה בזדון‪ .‬המאמר עשה רושם כביר‪ 200,000 :‬עותקים‬
‫של העיתון נמכרו בפאריס‪ .‬בפברואר נמצא זולא עצמו אשם בהוצאת דיבה‪.‬‬
‫עתה גברו קולות המחאה ונשמעו מכל עבר ולדרייפוס נערך משפט נוסף בשנת ‪ .-1899‬שוב נמצא‬
‫דרייפוס אשם בבגידה‪ ,‬אך עונשו הומתק לעשר שנות מאסר בשל "נסיבות מקילות"‪ .‬דרייפוס‬
‫הסכים לא לערער על פסק הדין‪ ,‬ולבסוף קיבל חנינה מידי נשיא הרפובליקה הצרפתית‪ .‬ב ‪-1904‬‬
‫כשעלתה לשלטון בצרפת ממשלה שמאלית‪ ,‬תבע דרייפוס חקירה חדשה ובשנת ‪ 1906‬הכריז בית הדין‬
‫לערעורים שדרייפוס חף מפשע‪ .‬דרייפוס שב לשרת בתור מאיור‪ ,‬ובמלחמת העולם הראשונה גויס‬
‫והועלה לדרגת לייטינאנט קולונל‪.‬‬
‫פרשת דרייפוס זיעזעה את צרפת‪ ,‬פילגה את הליברלים ואת השמרנים והעלתה את האנטישמיות מעל‬
‫לפני השטח‪ .‬הצעת החוק להפרדת הדת מהמדינה הועלתה גם כתוצאה מפרשה זו‪ ,‬והאנטישמיות בקרב‬
‫מעמד הפועלים פחתה‪ .‬יתר על כן פרשת דרייפוס עשתה רושם כביר על יהדות העולם כולו‪ .‬היהודים‬
‫הזדעזעו מכך שצרפת "מולדת החירות"‪ ,‬יכלה לטפח דעות קדומות מאין אלו נגד היהדות‪ .‬אחד האנשים‬
‫שהושפעו ממנה עד עמקי נפשו היה העיתונאי האוסטרי המתבולל‪ ,‬תיאודור הרצל‪ .‬בהיותו עד להורדתו‬
‫בדרגה הפומבית של דרייפוס ובשמעו את הסיסמאות האנטישמיות‪ ,‬שבקעו מפני ההמון‪ ,‬התבצרה בו‬
‫אמונתו בהכרח שבהקמת מדינת‪ -‬היהודים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫עבודת סיכום בהיסטוריה‪ :‬האנטישמיות המודרנית באירופה בסוף המאה ה ‪-19‬‬

‫מגיש העבודה ‪ :‬איליה בירפר ‪e-mail: i_rifer@hotmail.com‬‬
‫כיתה ‪ :‬יא' ‪2‬‬
‫בית הספר "שבח‪-‬מופת"‪ ,‬ת"א‬
 ‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬
‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬