‫חלק א‪ :‬טוטליטאריות‪ ,‬מלחמת העולם ה‪ 2-‬והשואה‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬

‫מספר עמוד‬ ‫שם הפרק‬ ‫מספר‬

‫‪1‬‬ ‫עקרונות האידיאולוגיה הנאצית‪ :‬אידיאולוגיה ויישומה‬ ‫‪1‬‬

‫‪4‬‬ ‫מעבר גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‬ ‫‪2‬‬

‫‪7‬‬ ‫מדיניות הנאצים כלפי יהודי גרמניה ‪1938-1933‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪10‬‬ ‫הסדר החדש‬ ‫‪4‬‬

‫‪11‬‬ ‫מדיניות הנאצים כלפי יהודי פולין עד הכניסה לגטאות‬ ‫‪5‬‬

‫‪13‬‬ ‫הגטאות‪ :‬מטרות בהקמתם‪ ,‬תנאי חיים‪ ,‬קשיים ודרכי התמודדות‬ ‫‪6‬‬
‫( קידוש החיים )‬

‫‪17‬‬ ‫הקשר בין הפלישה לברה"מ לבין ההרג ההמוני של היהודים‬ ‫‪7‬‬

‫‪17‬‬ ‫ועידת ואנזה‬ ‫‪8‬‬

‫‪19‬‬ ‫השלבים בביצוע הפתרון הסופי‬ ‫‪9‬‬

‫‪22‬‬ ‫דרכי הלחימה של היהודים בגטאות בזמן ביצוע הפתרון הסופי‬ ‫‪10‬‬

‫‪25‬‬ ‫לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית במלחה"ע ה‪II-‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪26‬‬ ‫יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש כלפי היהודים‬ ‫‪12‬‬

‫זמן ביצוע הפתרון הסופי‬

‫‪0‬‬
 ‫עקרונות האידיאולוגיה הנאצית‬
‫‪.1‬עיקרון תורת הגזע‬
‫‪.2‬עיקרון המנהיג‬
‫‪.3‬עיקרון מרחב המחיה‬
‫‪.4‬עיקרון עליונות המדינה‬
‫‪.5‬עיקרון שלילת הדמוקרטיה‬
‫‪.6‬עיקרון שלילת הקומוניזם‬
‫‪.7‬עיקרון האנטישמיות‬

‫‪.1‬תורת הגזע ‪-‬עיקרון מרכזי באידיאולוגיה הנאצית לפיו בעולם יש גזעים השונים זה מזה‪.‬‬
‫מאבק בין גזעים‪ –  ‬דרוויניזם חברתי – הנאצים אימצו ועיוותו את תורת החוקר האנגלי דרווין וטענו כי‬
‫כמו בקרב בעלי החיים‪ ,‬גם בקרב בני האדם קיימים גזעים עליונים ונחותים‪ .‬ההיסטוריה רצופה‬
‫מאבק בין גזעים שבסופו ינצח הגזע החזק (הארי)‪ ,‬את הגזע החלש אך מסוכן ( היהודי) המפריע‬
‫להתפתחות הגזע החזק‪.‬‬

‫מדרג גזעי‪ -‬לפי הנאצים יש שלושה גזעים מרכזיים‪:‬‬

‫יוצרי תרבות – הגזע הארי ( גרמנים ועמי צפון אירופה)‪ ,‬הנעלים‪ ,‬היפים והחכמים היוצרים את‬
‫התרבות וצריכים לשלוט בעולם‪.‬‬
‫נושאי התרבות – הגזע הסלאבי( עמי מזרח אירופה כמו הפולנים והרוסים) שצריכים לשרת את עם‬
‫האדונים‪ ,‬הגזע הארי‪.‬‬
‫הורסי התרבות – עמים נחותים כמו הצוענים וכהי העור שרוצים להרוס את העולם ויש להשמידם‪.‬‬
‫בתחתית הסולם הגזעי ניצבו היהודים‪ -‬תת גזע נחות אך מסוכן‪.‬‬

‫היהודי בעל דם טמא עלול לזהם את הגזעים האחרים‪ ,‬כולל את הגזע הארי הטהור‪.‬‬

‫‪.2‬עקרון המנהיג( פיהרר פרנציפ)‪:‬‬

‫— המנהיג הוא אדם חכם‪ ,‬נעלה ומושלם‪.‬‬
‫— המנהיג העומד בראש המדינה הגרמנית מגלם ומבטא את רצון האומה והגזע הארי‪.‬‬
‫— המנהיג הוא כל יכול ויוביל את גרמניה להיות אימפריה חזקה‪.‬‬
‫— הפיהרר — המנהיג יוצר את החוק‪ ,‬קובע את דרכי מימושו ומעצב את דפוסי המחשבה והמוסר של‬
‫אזרחי הרייך‪.‬‬
‫— פקודותיו ורצונותיו הן חוק‪ .‬יש לציית לו ציות מלא‪ ,‬מבלי לערער על סמכותו ו‪/‬או החלטותיו‪.‬‬
‫— הפיהרר מציג את אחדות העם‪ ,‬אחדות המדינה ואחדות המנהיגות ‪" -‬רייך אחד‪ ,‬עם אחד‪ ,‬פיהרר‬
‫אחד"‪ .‬מי‬
‫שלא מציית לו‪ -‬בוגד במדינה‬

‫‪.3‬מרחב מחיה‪:‬‬
‫— זכותו הטבעית של הגזע הארי העליון להתרחבות גאוגרפית‪ .‬העם הגרמני יגדל ויתרחב‪ .‬לכן‬
‫דרוש לו מרחב מחייה (שטח) גדול יותר‪.‬‬
‫— מרחב המחייה של העם הגרמני הוא במזרח אירופה על חשבון העמים הסלאבים ( למשל‬
‫הפולנים והרוסים)‪.‬‬
‫— הרייך החדש יתפשט מזרחה באמצעות מלחמה בין הגזעים‪.‬‬
‫— יש ליישב את האדמות שייכבשו במזרח בחקלאים ארים‪ ,‬לשעבד את בני העמים הסלאבים‬
‫הנחותים לטובת הצרכים הגרמניים ולהכחיד את הורסי התרבות ( הצוענים‪ ,‬היהודים)‪.‬‬

‫‪ .4‬עקרון עליונות המדינה והעם ‪/‬ה"פולק"(העם)‪:‬‬

‫— אחדות האומה הגרמנית היא ערך עליון‪.‬‬
‫— המדינה מכוונת את חיי הפרט( היחיד‪/‬האדם) וקובעת מה טוב בשבילו ומה רצוי לו‪.‬‬
‫— ייעודו של העם הגרמני הוא לשלוט על העמים הנחותים ולשם השגת המטרה‬
‫הפרט אינו חשוב‪ ,‬אלא רק במסגרת השתלבותו במדינה‪ .‬הפרט צריך לשרת את המדינה‪.‬‬
‫— המדינה ה"פולקיסטית" שבמרכזה ה"פולק" מחוייבת לשמור על טוהר הגזע וטוהר הדם‬
‫ולמנוע ערבוב עם גזעים אחרים כדי לשמרו כעם עליון ללא ניוון והרס‪.‬‬
‫— רק בני העם הגרמני יכולים להיות אזרחי הרייך‪ .‬שאר הגזעים עלולים לטמא את המדינה הארית‬
‫הטהורה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪.5‬עיקרון שלילת הדמוקרטיה‪:‬‬
‫— על‪-‬פי‪ ‬האידאולוגיה‪ ‬הנאצית הלאום והמדינה חשובים ולכן זכויות הפרט אינן חשובות‪.‬‬
‫— היטלר ראה בדמוקרטיה המעודדת שוויון זכויות תפיסה הסותרת את הטבע בו יש אנשים וגזעים עליונים‬
‫ונחותים‪.‬‬
‫— הנאצים האשימו את הדמוקרטיה הליברלית והשוויונית בכל בעיותיה של גרמניה‪ ,‬והם קראו‬
‫לקיים מדינה ריכוזית שאזרחיה חייבים להוכיח נאמנות מוחלטת כלפיה‪.‬‬
‫— הנאצים חשבו כי הדמוקרטיה המעודדת ריבוי דעות היא שלטון חלש ולא יעיל‪ ,‬המאפשר‬
‫לבעלי כוח להתחזק ולהתעלם מרצונו של העם ומצורכי המדינה‪ .‬המנהיג היחיד צריך לכוון את רצון‬
‫העם‪.‬‬
‫‪.6‬עיקרון שלילת הקומוניזם‪:‬‬
‫— התנגדות לרעיונות שעמדו בבסיס המשטר הקומוניסטי‪ :‬מלחמת המעמדות‪ ,‬שוויון וסולידריות‪.‬‬
‫— רעיונות אלו הוצגו כביטוי לניוון וחולשה וכמכשול לפני בניית "הסדר החדש" שהנאצים‬
‫ניסו לקדם (מרחב המחיה‪ ,‬מאבק בין העמים ועליונות הגזע הארי)‪.‬‬
‫— הנאציזם האמין במדינה סמכותית‪ ,‬בשלטון של קבוצה נבחרת לכן היטלר שלל את‬
‫הרעיונות של הסוציאליזם והקומוניזם משום שהם דגלו בשוויון חברתי‪-‬כלכלי בין בני‪-‬‬
‫האדם ובחברה ללא מעמדות‬
‫— היטלר ראה בקומוניזם אויב מושבע‪ .‬הוא תיעב את הקומוניזם‪ ,‬כי ראה בו המצאה‬
‫יהודית וגם חשש מהקומוניזם כרעיון מתחרה‪ ,‬שמושך אחריו רבים‪.‬‬
‫— יש להילחם בקומוניזם כדי "להציל" את העולם‪.‬‬

‫‪.7‬עקרון האנטישמיות באידאולוגיה הנאצית‪:‬‬

‫— מבוסס על דימויים של היהודים ועל האשמות כלפיהם שהתגבשו בתקופות שונות בהיסטוריה( ימי הביניים‬
‫והמאה ה‪.)19-‬‬
‫— היהודי‪ ,‬בתכונותיו ובמראהו‪ ,‬הוא ניגוד מוחלט לגזע הארי‪:‬‬
‫מראה ‪ :‬גדול ממדים‪ ,‬מגושם‪ ,‬מכוער‪ ,‬אינו מטופח‪ ,‬אף גדול ‪.‬‬
‫תכונות שליליות והרסניות ‪ :‬טפיל‪ ,‬בוגד‪ ,‬רמאי ‪ ,‬פתיין ‪ ,‬המנצל נשים ונערות אריות תמימות‪.‬‬
‫— תכונות היהודי עוברות בתורשה‪ ,‬ולכן אינן ניתנות לשינוי‪ .‬גם אם היהודי ימיר את דתו‪,‬‬
‫לא יוכל לשנות את גזעו או תכונותיו‪.‬‬
‫— לחברה האנושית נשקפת סכנה קיומית מעצם קיומם של היהודים ‪-‬גזע נחות אך מסוכן‬
‫הרוצה להשתלט על העולם ועל כלכלת העולם‪.‬‬
‫— היהודים הם שנעצו סכין בגב האומה הגרמנית ‪ :‬הם שגרמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫לתבוסה בה ולחתימה על חוזה ורסאי ב‪1918-‬‬
‫— היהודים הם כמו חיידקים המפוררים את האומה הגרמנית ומנוונים אותה באמצעות‬
‫הקפיטליזם‪ ,‬הליברליזם‪ ,‬הסוציאליזם והקומוניזם‪.‬‬

‫ייחודה של האנטישמיות הנאצית‪:‬‬

‫— השנאה ליהודים תלויה בגורם קבוע ובלתי משתנה — הדם והמוצא הגזעי‪ .‬אין אפשרות‬
‫לתקן או לשנות את דימוי היהודי ולכן גם את גורלו — יהודי תמיד יישאר יהודי‪.‬‬
‫— התפיסה כי כל ניסיון של היהודים להתבולל מסכן את הגזע הארי וככל שההתבוללות‬
‫עשויה להצליח יותר כך היא מאיימת ומסוכנת יותר לגזע הארי הטהור‪.‬‬
‫— שנאת היהודים הגיעה לדרגת שלילתם המוחלטת והצגתם כהתגלמות הרוע‪.‬‬
‫— האנטישמיות הנאצית הייתה האידאולוגיה הרשמית של המשטר ותפסה מקום מרכזי‬
‫במדיניות שלו‪ .‬אנטישמיות זו פורסמה באמצעות תעמולה בספרי הלימוד‪ ,‬עיתונים‪,‬‬
‫סרטים‪ ,‬קריקטורות ונאומי היטלר‪.‬‬
‫— המאבק ביהודים הוא קרב לחיים ולמוות‪.‬‬
‫הדימוי של היהודי באנטישמיות זו‪:‬‬
‫— היהודי הוא טפיל החי על חשבון גזעים אחרים‪.‬‬
‫— היהודי פועל במרמה כדי להשתלט על כל העמים‪.‬‬
‫— היהודי בתכונותיו ובמראהו הוא ניגוד מוחלט לגזע הארי‪ :‬הוא מזוהם‪ ,‬מלוכלך‪ ,‬מפיץ‬
‫מחלות‪ ,‬תאב בצע‪ ,‬מכוער‪.‬‬
‫— היהודי מייצג את כל התכונות השליליות וההרסניות‪ ,‬הוא שטן והוא מקור הרוע‪.‬‬
‫— שלילת אנושיותו של היהודי‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫כיצד פעלו הנאצים לחזק דימוי היהודי בעם הגרמני‪:‬‬
‫— באמצעות שימוש בוטה ואינטנסיבי בתעמולה שפנתה לרגש‪.‬‬
‫— החדרת דימוי זה למערכת החינוך הגרמנית ‪ :‬שינוי תכנית לימודים‪ ,‬לימוד תורת הגזע‪.‬‬
‫— ידעו לנצל את החרדות‪ ,‬החששות והשנאות של חוגים שונים באוכלוסייה הגרמנית‪ ,‬והציגו את‬
‫היהודים כמקור לכל הבעיות( יהודים הואשמו בפרוץ מלחמת העולם ה‪ ,1-‬בחתימה על הסכם ורסאי‬
‫המשפיל ותקיעת סכין בגב האומה הגרמנית)‪.‬‬
‫— יהודים רבים היו פעילים בתנועות ליברליות מהפכניות ובתנועה הקומוניסטית משלהי המאה ה־‬
‫‪. 19‬עובדות אלו הודגשו והועצמו כדי להטמיע את הדימוי של היהודי שמתכנן להשתלט על העולם‪.‬‬
‫— התעמולה הנאצית צמחה על קרקע פורייה של אנטישמיות מסורתית (עלילות דם‪" ,‬הפרוטוקולים של‬
‫זקני ציון")‪.‬‬
‫— הפרדת היהודים מן החברה הגרמנית באמצעות חוקים‪ ,‬צווים‪ ,‬תקנות ותעמולה שיטתית יצרה‬
‫חוסר מגע וסייעה להפנים דימוי זה‪.‬‬
‫צעדים שנקטו הנאצים בגרמניה בשנים ‪, 1933-1938‬למימוש עיקרון האנטישמיות‪ ( :‬יש לדעת‬
‫להרחיב !)‬
‫— יום החרם ‪- 1933‬סימון רכוש יהודי ובידולו‪.‬‬
‫— חקיקת החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה ‪ 1933-‬דחיקת כל היהודים שהיו מועסקים‬
‫בשירות הציבורי ממקומות עבודתם‪.‬‬
‫— איסור על כניסת יהודים למקומות ציבוריים‪.‬‬
‫— חוקי נירנברג ‪ – 1935-‬חוקי גזע השוללים את האזרחות מהיהודים כי אינם בעלי דם ארי‪.‬‬
‫— אריזציה( ‪ – )1938‬העברת רכוש יהודי לידיים אריות‪.‬‬
‫— חוק השמות( ‪.) 1938‬‬
‫— ליל הבדולח( ‪) 1938‬‬

‫צעדים שנקטו הנאצים בגרמניה בשנים ‪ 1933-1938‬למימוש עקרון המנהיג‪ ( :‬יש לדעת‬
‫להרחיב !)‬
‫— חוק ההסמכה‪.‬‬
‫— איחוד משרת ראש הממשלה ומשרת הנשיא‪.‬‬
‫— "ליל הסכינים הארוכות"‪.‬‬

‫צעדים שנקטו הנאצים כדי להבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים‪:‬‬
‫במדינות ממזרח לגרמניה כמו ברה"מ ופולין אמור להתממש מרב מחיה והן יספקו לגרמניה‬ ‫‪‬‬
‫את כוח האדם ואת חומרי הגלם להם שהיא זקוקה להם‪ .‬כך בתחילת מלחמת העולם השניה‬
‫פלשה גרמניה לפולין ( ספטמבר ‪ ) 1939‬ובהמשך פלשה גרמניה לברית המועצות ( יוני‬
‫‪.)1941‬‬
‫בשטחים אלו במזרח אירופה יושבים העמים הסלאבים האמורים להשתעבד לגזע הארי‬ ‫‪‬‬
‫ולמלא אחר צרכיו‪.‬‬
‫עם כיבוש פולין על ידי גרמניה האוכלוסייה הפולנית במערב פולין גורשה לשטח הגנרל‬ ‫‪‬‬
‫גוברנמן במרכז פולין‪ .‬במקום האוכלוסייה הפולנית יושבו גרמנים בשטחי פולין‪ .‬כך קיבל‬
‫הגזע הארי מרחב מחיה על חשבון עמים אחרים‪ ,‬כביכול נחותים יותר ( סלאבים)‪.‬‬
‫במקום העמים הסלאבים יושבו חיילים גרמנים כדי שיהפכו לאיכרים וינצלו את משאבי‬ ‫‪‬‬
‫הטבע במזרח‪.‬‬
‫ניצול כלכלי ושיעבוד של בני אדם ‪ -‬במהלך המלחמה‪ ,‬כחלק ממדיניות "מרחב המחייה"‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫גויסו בכפייה כ‪ 7-‬מיליון עובדים מפולין ומארצות כבושות נוספות כדי לשרת את הכלכלה של‬
‫גרמניה‪ .‬העובדים הללו הועסקו בתנאים קשים בתעשייה‪ ,‬במכרות פחם‪ ,‬בכבישים‬
‫ובמפעלים‪ .‬רבים מהם מתו מתת‪-‬תזונה‪ ,‬ממחלות ומאלימות‪ .‬במסגרת הרעיון של ניצול‬
‫הארצות הכבושות‪ ,‬כל מדינה שנכבשה על ידי הגרמנים נאלצה לשלם סכומי עתק עבור‬
‫הוצאות הכיבוש‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגרמנים החרימו מיליוני טונות של מזון‪ ,‬בהמות‪ ,‬חומרי גלם‬
‫ומכונות‪ .‬הנאצים גם בזזו פסלי זהב ואוצרות אומנות מהארצות הכבושות‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מדוע נקלטה האידיאולוגיה האנטישמית בגרמניה בצורה כה טובה?‬

‫‪ -‬קל היה להזדהות עם אידיאולוגיה שטענה כי הגזע הארי בכלל ובמיוחד העם הגרמני‪ ,‬הוא העם‬
‫הנבחר‪ ,‬המוצלח‪.‬‬

‫‪ -‬היה קל למצוא את האשמים בבעיות של גרמניה בדמות היהודים‪ ,‬הקומוניסטים‪ ,‬הזרים וכו'‪.‬‬

‫‪ -‬אידיאולוגיה זו סיפקה תחליף פשוט לדת‪ .‬מדובר בראיה פשוטה בשחור לבן של העולם‪ ,‬הסמלים‪,‬‬
‫הדגלים המצעדים‪ ,‬סחפו את האנשים‪ ,‬הרצון להיות חלק מן הקולקטיב‪/‬האומה הגרמנית‪.‬‬

‫‪ -‬האידיאולוגיה פנתה לרגש‪ ,‬למכנה המשותף בעם ‪-‬כמעט כל אחד בחברה הגרמנית יכול היה‬
‫להתחבר ולהזדהות עם חלקים באידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫מעבר גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‪-‬יישום העקרונות ‪-‬צעדים בתחום התעמולה‪ ,‬התרבות והחינוך‬

‫הנאצים הציגו חזון אידיאלי שלפיו יקום עם גרמני חדש משופר ומאוחד‪ ,‬עם אדונים טהור גזע‪ .‬חזון זה‬
‫העניק תקווה לעתיד טוב יותר‪ ,‬נתן תחושה של עוצמה וביטחון וחיזק את הגאווה‬
‫הלאומית האידיאולוגיה הנאצית התבססה על חשיבות טוהר הדם וטוהר הגזע ועל שנאת היהודים‬
‫בכדי להחדיר ערכים אלו לתודעת האדם הוקם "משרד הרייך להשכלה ציבורית לתעמולה" בראשותו‬
‫של יוזף גלבס (שר התעמולה) שנקט פעולות שונות בתחום התרבות ‪ ,‬החינוך ותנועות הנוער‪.‬‬
‫צעדים בתחום התעמולה‬
‫תקשורת (עיתונות) –‪ ‬הפיכת התקשורת לכלי תעמולה בעזרת שינוי אירועים וכתיבה שמתבצעת‬
‫מנקודת מבט התומכת בממשל הנאצי ‪ .‬למשל הפצת עיתון בשם " דר שטרימר"‪-‬עיתון אנטישמי‬
‫אשר הסית לשנאה גוברת כלפי היהודים תוך פרסום מאמרים וקריקטורות פוגעניות כנגד היהודים‪.‬‬
‫העיתון נתלה על לוחות מודעות מדי שבוע במרכזי ישובים ובתחבורה הציבורית‪ .‬מדי יום הופיעה בו‬
‫הכותרת "היהודים הם אסוננו"‪ ,‬אליה לוותה קריקטורה אנטישמית‪ .‬הטמעת הדימוי השלילי של‬
‫היהודים בתודעת הגרמנים יצרה אווירה שסייעה למשטר הנאצי ליישם את המדיניות האנטי־יהודית‬
‫בגרמניה וללכד את העם נגד אויב משותף‪.‬‬
‫תקשורת(רדיו)‪ -‬ברדיו שודרו נאומיו של היטלר והוא כונה "רדיו העם"‪ .‬מ‪ 1933-‬הפיקוח על הרדיו‬
‫ועל השידורים היו בידי משרד התעמולה והוא חסם שידורי רדיו של תחנות זרות‪.‬‬
‫אספות עם ‪ :‬טקסים‪ ,‬מפגני ראווה‪ ,‬מצעדים צבאיים‪ ,‬כנסים המוניים ועוד‪ .‬בכנסים אלו‪ ,‬היה היטלר‬
‫מרתק את ההמונים בעזרת נאומיו הכריזמטיים‪.‬‬
‫צעדים בתחום התרבות‬
‫ספרות –‪  ‬הספרות נשלטה על ידי הנאצים ביד רמה‪ ,‬ספרים רבים הוצאו מהחוק וגרמו לעזיבת אמנים‬
‫דגולים רבים מגרמניה‪ ,‬רומנים חדשים פורסמו ובהם מודגש הפטריוטיזם הגרמני‪ ,‬תורת הגזע ועוד‪.‬‬
‫רב המכר באותה תקופה היה "המיין קאמפף" מאת היטלר‪.‬‬
‫שריפת ספרים (מאי ‪ .) 1933‬האירוע החל בברלין בשריפת ספרי קודש יהודים‪ ,‬ספרים של יוצרים‬
‫יהודים ומתנגדי המשטר הנאצי והמשיך להתפשט בכל גרמניה‪.‬‬
‫אומנות –‪  ‬יצירת פסלים‪ ,‬מבנים וציורים המציגים את נופי המולדת הגרמנית ‪,‬הממשל הנאצי כחזק‬
‫ואילו היהודים‪ ,‬הקומוניסטים ושאר העולם הוצגו בציורים ובקריקטורות כחלשים ומנוונים‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫קולנוע –‪  ‬אולפני הקולנוע גוייסו להפיק סרטים המתארים את הגזע הארי בכל הדרו‪ ,‬את נופי המולדת‬
‫המרשימים והשמצת אוייבי העם – היהודים‪ .‬הוחרמו סרטים של מתנגדי משטר ונוצרו סרטים‬
‫אנטישמים כמו "היהודי הנצחי" על ידי משרדו של גלבס‪.‬‬
‫מוזיקה –‪  ‬עידוד השמעת מוזיקת ארית כמו של המלחין וואנגר לעומת החרמת מוזיקה של מלחינים‬
‫יהודים והחרמת מוזיקת ג'אז שהיתה מזוהה עם האמריקאים וכהי העור ונחשבה כתרבות נחותה‪.‬‬
‫צעדים בתחום החינוך‬
‫מערכת החינוך ‪ -‬המטרה הייתה לעצב אדם חדש‪ ,‬אדם ארי חזק וטהור ‪.‬‬
‫א‪ .‬תוכנית לימודים בבתי הספר והאוניברסיטאות המבוססת על האידיאולוגיה הנאצית לאחר‬
‫סילוף המציאות‪ .‬המקצועות החשובים היו‪ : ‬היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה ( מרחב המחייה וגבולות הרייך‬
‫השלישי)‪ ,‬חינוך גופני ( קידום דור חזק ובריא) וביולוגיה( שימת דגש על תורת הגזע)‪ .‬המטרות היו –‬
‫חיזוק האהבה ‪,‬הנאמנות למדינה‪ ,‬הצייתנות לפיהרר‪ ,‬לימוד ויישום תורת הגזע וכן פיתוח הגוף‪.‬‬
‫הבנים חונכו לפתח גוף חזק ולהיות חיילים נאמנים לרייך והבנות חונכו להיות אימהות וללדת ילדים‪.‬‬
‫ב‪.‬החלפת בעלי מקצוע באוניברסיטאות ובתי ספר שאינם מתאימים לתפקיד (מתנגדים‪ ,‬יהודים‬
‫ועוד) ובמקום הכנסת תומכי המפלגה‪.‬‬
‫ג‪.‬הקמת בתי ספר נבחרים – תלמידיהם של בתי ספר אלו הפכו לאנשי אס‪.‬אס ומבוגריהם היו צמרת‬
‫המפלגה הנאצית‪.‬‬
‫ד‪ .‬חברות בתנועות הנוער של היטלר‪ .‬תנועת הנוער "היטלריוגנד" – התנועה פעלה על פי כללי‬
‫התנהגות צבאיים‪ .‬הנערים לבשו מדים‪ ,‬קיבלו אימון ועסקו בספורט‪ .‬הם קיבלו חינוך ברוח‬
‫האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬וכך הצליחה המפלגה להפיץ את עקרונותיה‪ .‬הודגשו ערכי הקשיחות‪,‬‬
‫הנאמנות למולדת ולפיהרר והציות לו‪.‬‬
‫הבנות היו מאורגנות בתנועת נוער לבנות – "היוגנדמדל"‪ .‬הן לבשו מדים‪ ,‬התאמנו בספורט וקיבלו‬
‫חינוך לתפקידן המרכזי בחיי האומה הגרמנית – אמהות‪.‬‬

‫המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם (צעדים בתחום הטרור והחקיקה)‬

‫מייד עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בינואר ‪ 1933‬היא החלה בבניית המשטר הנאצי‬
‫ובביסוסו‪ ,‬כלומר גרמניה הופכת ממדינה דמוקרטית לדיקטטורה (תהליך הנאציפיקציה)‪.‬‬
‫התהליך לביצוע היה‪" ‬ההאחדה"‪( ‬תיאום)‪ :‬תיאום בין המפלגה לבין העם במטרה שכל הארגונים לסוגיהם‬
‫השונים יהיו כפופים להיטלר ולמפלגה הנאצית ויפעלו על פי האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫הצעדים( הפעולות) העיקריים בתהליך זה היו‪:‬‬

‫‪.1‬בתחום הטרור‪-‬שריפת הרייכסטאג‪( ‬פברואר ‪ -)1933‬כשבוע לפני הבחירות הגרמניה הוצת בניין‬
‫הרייכסטאג ( הפרלמנהט הגרמני)‪ .‬היטלר האשים בכך את הקומוניסטים וניצל את האירוע ליצור‬
‫אווירת חירום ולפגוע ביריביו‪ .‬יום למחרת השריפה הנשיא חתם על צו לפיזור הרייכסטאג והעניק‬
‫להיטלר את הסמכות להוציא צווי חירום‪ .‬בעקבות השריפה ויצירת אווירת חירום בגרמניה הוצאו צווים‬
‫ונחקקו חוקים אנטי דמוקרטיים שפגעו בחירויות הפרט‪.‬‬
‫‪ .2‬בתחום החקיקה‪-‬הצו להגנת המדינה והעם הגרמני‪ .‬למחרת שריפת הרייכסטאג הוצא צו אשר‬
‫הטיל מגבלות על החופש האישי‪ ,‬על הזכות להבעת דעה חופשית ועל חופש העיתונות‪ .‬בעקבות צו‬
‫זה הוטלה צנזורה שהביאה לסגירתם של עיתונים‪ ,‬האזנות לטלפונים של יריבים‪ ,‬נאסרו אסיפות‬
‫פוליטיות‪ ,‬פוטרו עובדים‪ ,‬נערכו חיפושים‪ ,‬הוחרם רכוש ונערכו מעצרים של אנשים ללא משפט וללא‬
‫הגבלת זמן‪ .‬צעד זה מבטא את עקרונות שלילת הדמוקרטיה ושלילת הקומוניזם‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪ .3‬בתחום הטרור‪ -‬הקמת מחנות ריכוז למתנגדי המשטר הנאצי‪ .‬מחנה הריכוז הראשון היה‬
‫"דכאו" אשר הוקם ליד מינכן בגרמניה‪ .‬במחנות אלו המתנגדים ( קומוניסטים‪ ,‬דמוקרטים ואנשי דת)‬
‫"חונכו מחדש" כדי שבסוף התהליך יביעו נאמנות לשלטון‪ .‬הם הועבדו בפרך‪ ,‬הורעבו למוות‪ ,‬עברו‬
‫עינויים והיו עצורים תחת משטר נוקשה ואלים‪ .‬חלקם לא שרדו‪.‬‬

‫‪ .4‬בתחום החקיקה‪"-‬חוק ההסמכה"‪( ‬מרס ‪ – )1933‬הרייכסטאג שנפתח מחדש אישר את סמכות‬

‫הממשלה בראשות הקאנצלר (היטלר) לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג כולל חוקים הנוגדים‬
‫לחוקה‪ ,‬למשך ‪ 4‬שנים‪ .‬חוק זה ביטל את הפרדת הרשויות‪ ,‬את אפשרות הפיקוח על תקציב‬
‫המדינה‪ ,‬תהליך החקיקה ולמעשה ביטל את חוקת ויימאר הדמוקרטית‪ .‬צעד זה מבטא את עקרונות‬
‫שלילת הדמוקרטיה והגדיל את כוחו של היטלר ‪-‬מחוקק חוקים ללא פיקוח‪-‬עיקרון המנהיג‪.‬‬

‫‪ .5‬בתחום החקיקה חיסול המפלגות(יולי ‪ :)1933‬העברת החוק שהמפלגה הנאצית היא המפלגה‬
‫החוקית היחידה ואיסור קיומן של מפלגות אחרות (יולי ‪ .)1933‬צעד זה שיצר משטר חד מפלגתי‬
‫מבטא את עיקרון שלילת הדמוקרטיה ואת עיקרון המנהיג‪.‬‬

‫‪ .6‬בתחום החקיקה ביטול המבנה הפדרטיבי של גרמניה( ‪ ) 1933-1934‬במקום ברית בין ‪18‬‬
‫הארצות שמרכיבות את גרמניה נקבעה מדינה ריכוזית ובכל אחת מהארצות לשעבר מונה נציג‬
‫מטעם היטלר כדי להבטיח נאמנות למפלגה הנאצית‪ .‬בצעד זה בוטא עקרון המנהיג שבידי היטלר כל‬
‫הסמכויות כדי לשלוט על המדינה ובכך מובטח לו נאמנות מצד אזרחיו‪.‬‬

‫‪ .7‬בתחום החקיקה פירוק האיגודים המקצועיים‪ ‬והחרמת רכושם ובמקומם הוקם גוף אחד חדש‬
‫בשם‪":‬חזית העבודה הגרמנית"‪ ,‬הכפוף למפלגה הנאצית‪ .‬צעד זה מבטא את עיקרון שלילת‬
‫הדמוקרטיה‪.‬‬

‫‪   .8‬בתחום הטרור ‪"  -‬ליל הסכינים הארוכות"‪( ‬יוני ‪ - )1934‬חיסול כאלף מנהיגי ה‪ , .S.A-‬כולל‬

‫העומד בראשו ‪ -‬ארנסט רהם‪ ,‬על ידי ארגון ה‪ .S.S-‬היטלר ראה באנשי ה‪ S.A‬אספסוף אשר לא‬
‫יצליח להגשים את האידיאולוגיה הנאצית‪ .‬על מנת למנוע התעצמות כוחם והחלפתם בגורמים יותר‬
‫מתאימים מבחינת התורה הנאצית ‪ ,‬החליט לחסלם באירוע בו חלק נרצחו בסכינים ואחרים נכלאו‬
‫והומתו‪ .‬באמצעות צעד זה קיווה היטלר להבטיח את הנאמנות של הצבא והתעשיינים‪ ,‬להביא‬
‫לחיזוק כוחו ובלעדיותו של היטלר כמנהיג‪ ,‬לחזק את ארגון ה‪ .s.s ‬ולהרתיע את מתנגדיו‪.‬‬

‫‪ .9‬בתחום החקיקה‪ -‬איחוד משרת הקאנצלר והנשיא‪( ‬אוגוסט ‪ –)1934‬בעקבות מותו של הנשיא‬

‫הגרמני הינדנבורג‪ ,‬היטלר הפך למנהיג הבלעדי והכל יכול של הרייך השלישי – הרייכספיהרר ‪ ,‬תוך‬
‫ריכוז סמכויות הקאנצלר(ראש הממשלה)‪ ,‬הנשיא ומפקד העליון של הצבא‪ .‬הצבא הגרמני נשבע‬
‫להיטלר אמונים באופן אישי‪ ,‬וכך הכפיף באופן סופי את הצבא ישירות אליו‪ .‬איחוד התפקידים ביטא‬
‫את עיקרון המנהיג אשר ריכז את כל סמכויות המדינה בידיו‪ ,‬ואשר סימל באישיותו את המדינה‬
‫הגרמנית ואזרחי גרמניה חויבו לציית לו‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫היחס‪ /‬מדיניות הנאצים כלפי יהודי גרמניה ‪1938-1933‬‬
‫המטרות של הנאצים במדיניותם כלפי היהודים בשנים ‪:1933-1937‬‬
‫— ישום תורת הגזע בידוד והפרדת היהודים מן החברה הגרמנית מבחינה חברתית ‪ ,‬ותרבותית‪.‬‬
‫הפרדת היהודים נעשתה תוך כדי שלילת זכויות האדם והאזרח שלהם‪.‬‬
‫— דחיקתם(הרחקתם) ונישולם של יהודים מבחינה כלכלית‪ ,‬כדי להטיב עם כלכלת גרמניה‪.‬‬
‫ההרחקה בוצעה תוך כדי פגיעה בעסקי היהודים‪ ,‬הרחקתם מהמנהל הציבורי‪ ,‬ופיטוריהם מתפקידים‬
‫של הוראה ומחקר במערכת החינוך‪.‬‬
‫— הגירה ‪-‬עידוד יציאת יהודים מגרמניה כדי להפוך אותה לנקייה מיהודים‪.‬‬

‫מדוע מטרות אלה יושמו בהדרגה‪:‬‬

‫— עבר זמן עד שהשלטון הנאצי‪-‬דיקטטורי התבסס‪.‬‬
‫— יהודים רבים היו משולבים במערכת הכלכלית בגרמניה ופגיעה בהם הייתה פוגעת בכלכלת המדינה‪.‬‬
‫— פגיעה בתדמית גרמניה‪-‬חשש מפני תגובות בעולם‪.‬‬
‫— חשש מפני דעת הקהל בגרמניה‪.‬‬
‫— התעמולה הנאצית לא פעלה בבת אחת‪.‬‬
‫הפעולות‪/‬הצעדים כנגד יהודי גרמניה ‪:‬‬
‫תקופה ראשונה ‪1933-1934‬‬
‫בשלב ראשון המדיניות הנאצית נועדה לפגוע ביהודים כלכלית וחברתית‪ .‬המטרה היתה לגרום לכמה‬
‫שיותר יהודים לעזוב את גרמניה‪ .‬ואכן בשלב ראשון היגרו יהודים רבים למדינות שכנות‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל‬
‫וארצות הברית‪.‬‬
‫חרם הכלכלי‪ :‬ב‪ 1‬לאפריל ‪,1933‬הטילה ממשלת גרמניה חרם כלכלי על בתי עסק יהודיים שנמשך‬
‫יום אחד ‪ .‬החרם בא כתגובה על המחאה שעוררו כביכול היהודים בעולם נגד מדיניות הנאצים‬
‫בגרמניה‪ .‬ביום זה נצבעו חלונות הראווה של חנויות היהודים בסיסמאות אנטי יהודיות ובכניסה לבתי‬
‫העסק היהודיים הוצבו משמרות של ה‪, SA -‬שמנעו כניסת גרמנים‪ .‬צעד זה לווה בתעמולה שהופצה‬
‫בעיתונים וברחובות ושהאשימה את היהודים בהשתלטות על כלכלת המדינה‪ .‬המהלך מבטא את‬
‫עיקרון האנטישמיות שבאידיאולוגיה הנאצית‪ .‬החרם נמשך רק יום אחד בשל המחאה בעולם כנגד‬
‫מדיניות הנאצית‪.‬‬
‫החוק להחזרת הפקידות המקצועית על כנה‪ 7 -‬לאפריל ‪ :1933‬חוק זה קבע שרק בעלי דם ארי‬
‫טהור יוכלו לעבוד במשרות ממשלתיות – ציבוריות‪ .‬המפלגה הנאצית סילקה מתפקידים שונים‬
‫בשירות הציבורי( רפואה‪ ,‬עריכת דין‪ ,‬השכלה‪ ,‬הוראה‪ ,‬כלכלה ועוד) את מתנגדיהם ובמיוחד את‬
‫היהודים ובמקומם מינו את נאמני המפלגה הנאצית‪ .‬צעד זה ביטא את תורת הגזע המקדמת את‬
‫הגזע הארי כגזע עליון ‪ .‬כלומר‪ ,‬רק הגרמנים יכולים לעמוד בראש המדינה‪ ,‬אין מקום לגזעים נחותים‪.‬‬

‫חוקי נומרוס קלאוזוס (מספר מוגבל) – הנאצים קבעו כי יש מספר מוגבל של מקומות‬
‫באוניברסיטאות ובבתי ספר‪ .‬מסיבה זו סולקו רב התלמידים היהודים‪ .‬המעטים שנותרו סבלו מיחס‬
‫משפיל ובהדרגה עזבו גם הם‪.‬‬

‫שריפת ספרים‪ :‬מאי ‪ .1933‬היהודים נחשבו כגזע הורס תרבות ולפיכך הנאצים ראו צורך לדחוק את‬
‫תרבותם מחוץ לחברה הגרמנית ולהדגיש את התרבות הארית הגרמנית‪ .‬במאי ‪ 1933‬נערכה שריפת‬
‫ספרים פומבית ביוזמת לשכת התרבות של הרייך בכיכר האופרה בברלין‪ ,‬שם הועלו באש ספרי‬
‫קודש‪,‬ספרים של סופרים יהודיים כאיינשטיין ופרויד וכן ספרים של מתנגדי משטר‪ .‬השריפה נערכה‬
‫גם במקומות נוספים ברחבי גרמניה‪ .‬כ‪ 100-‬שנה קודם לכן‪ ,‬כתב משורר יהודי בשם היינה את‬
‫המשפט "במקום שבו שורפים ספרים עתידים לשרוף בני אדם‪“.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫תקופה שנייה ‪1935-1937‬‬
‫השלב השני במדיניות הנאצים כלפי היהודים נפתח בחוקי נירנברג ( חוקי הגזע )‪ .‬בספטמבר ‪1935‬‬
‫נערך כנס של המפלגה הנאצית בעיר נירנברג שבגרמניה‪ .‬ביומו האחרון של הכנס הכריזו על חוקים‬
‫חדשים נגד הציבור היהודי בגרמניה ‪:‬‬
‫חוקי נירנברג( ‪ 2‬חוקים ותקנה )‪:‬‬
‫א‪.‬חוק אזרחות הרייך‬
‫קבע שרק מי שהוא בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו המוכיח בהתנהגותו שהוא ראוי לשרת‬
‫בנאמנות את העם הגרמני ואת הרייך הגרמני‪ ,‬זכאי לאזרחות גרמנית‪.‬‬

‫ב‪.‬חוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני‬

‫— איסור על נישואים בין גרמנים ובין יהודים‪ ,‬וביטול נישואים מעורבים‪.‬‬
‫— איסור על קיום יחסי מין בין גרמנים ובין יהודים‪.‬‬
‫— איסור על היהודים להעסיק נשים מתחת לגיל ‪ 45‬בעלות דם גרמני‪.‬‬
‫— איסור על יהודים להניף את דגל הרייך‪.‬‬
‫ג‪.‬בתקנה הראשונה לחוק האזרחות נקבע מיהו יהודי‬
‫— יהודי לא יכול להיות אזרח‪ ,‬להשתתף בבחירות ולכהן במשרה ציבורית‪.‬‬
‫—יהודי הוא מי שמוצאו מ‪ 3-‬דורות לאחור יהודי‪ ,‬או בן תערובת שמוצאו מ‪ 2-‬סבים יהודים גמורים‪.‬‬

‫חוקי נירנברג‪-‬משמעות ו‪/‬או מדוע הם היו נקודת מפנה בחיי היהודים בגרמניה‪:‬‬
‫— שלילת המעמד האזרחי של היהודים‪ :‬ניטלו מהם כל זכויות האזרח וניטלה מהם‬
‫האפשרות לקבל הגנה משפטית‪.‬‬
‫— בידוד והפרדה רשמית של היהודים מן האוכלוסייה הכללית‪ :‬הם סומנו על פי חוק כגזע‬
‫נפרד שלא יכול להיות חלק מן החברה הגרמנית‪ .‬כלומר‪ ,‬היה יישום של תורת הגזע‬
‫בחוק רשמי בגרמניה וכך ניתנה לגיטימציה לרדיפה ונישול כלכלי של היהודים מגרמניה‪.‬‬
‫— פירוק של משפחות בגלל הביטול של נישואים מעורבים‪ .‬משפחות שלא התפרקו חיו בחשש‪.‬‬

‫תקופה שלישית‪1938-1939 :‬‬

‫שנת ‪ 1938‬הפכה לשנת מפנה גורלית ביחס כלפי היהודים מפני שבשנה זו הורחבו לראשונה‬
‫הצעדים האנטי יהודיים גם מחוץ לגבולות גרמניה (אוסטריה) ‪ ,‬מפני שבשנה זו פעלו באלימות בקנה‬
‫מידה גדול נגד יהודים (ליל הבדולח) ולראשונה נשלחו יהודים למחנות ריכוז בשל היותם יהודים‪ ,‬וגם‬
‫מפני שבשנה זו‪ ,‬הושלם למעשה תהליך האריזציה של גרמניה‪ ,‬והיהודים הורחקו סופית מחיי‬
‫הכלכלה והחברה הגרמנים‪.‬‬

‫‪.1‬אריזציה הייתה גם לפני ‪ , 1938‬אבל בשנה זו רוב נכסי היהודים מוחרמים‪ ,‬וכל העסקים היהודים‬
‫מועברים לידי גרמנים‪ .‬עד ‪ 1938‬כמעט לא נותרו עסקים יהודיים בגרמניה‪ .‬המפנה‪ :‬השתלטות‬
‫בגלוי על רכוש יהודי; הוצאת היהודים מן המעגל הכלכלי‪ .‬יהודים סולקו מן המסחר בבורסה‪ ,‬נאסר‬
‫עליהם לעבוד כעצמאיים‪ ,‬לנהל עסקים ולסחור בירידים ובתערוכות‪ .‬תהליך האריזציה לווה גם‬
‫בהגבלת אספקת חומרי גלם‪ ,‬העלאת מסים‪ ,‬הוצאת פועלים גרמנים מעסקים של יהודים‪ ,‬שלילת‬
‫רישיונותיהם של רופאים ועורכי דין יהודים ועוד‪ .‬כל יהודי נדרש להצהיר על רכוש מעל ‪5000‬‬
‫מארק‪  .‬במסגרת החקיקה הנאצית‪ ,‬פורסמו צווים המחרימים רכוש יהודי (פגיעה בזכות לקניין)‪.‬עד‬
‫‪ 1936‬לא רצו הנאצים לפגוע בגרמנים שהיו תלויים בעסקים היהודיים לפרנסתם‪ .‬לאחר ‪1937‬‬
‫הפכה המדיניות “כלכלה נקייה מיהודים” למציאות‪.‬עד סוף שנת ‪ 1938‬השתלטו הגרמנים על רכוש‬
‫היהודים כולו‪ ,‬שנגזל באמצעות שטרות מכר חוקיים לכאורה‪.‬רכוש היהודים‪  ‬שימש את הנאצים‬
‫לצורכי המלחמה ובנוסף זירזו את ההגירה של היהודים מגרמניה ובודד אותם בתוכה‪.‬‬

‫‪.2‬סיפוח אוסטריה במרץ ‪ ,1938‬הפעלת מדיניות אנטי יהודית חמורה כנגד יהודי אוסטריה‪ ,‬גירוש‬
‫יהודים רבים למחנות ריכוז‪ ,‬סגירת כל משרדי הקהילה ובתי הכנסת באוסטריה‪ ,‬פיטורים‪ ,‬השפלה‪,‬‬
‫החרמת רכוש‪ .‬כל מה שבוצע בגרמניה במשך מספר שנים מבוצע באוסטריה במשך מספר שבועות‪.‬‬
‫אייכמן נשלח לאוסטריה כדי לעודד את הגירת היהודים מתוכה וגורם להגירת ‪ 45,000‬יהודים מ‬
‫‪ 185,000‬יהודי המדינה‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫‪ .3‬זיהוי והפרדה בדרכון ובתעודות זהות – האות ‪ J‬הוחתמה בדרכון של היהודים בתעודות זהות‬
‫הקפידו לרשום את השם שרה לנשים וישראל לגברים‪.‬‬
‫המפנה‪ :‬הושלם תהליך הוצאת היהודים מן המעגל האזרחי הגרמני‪.‬‬

‫‪.4‬גירוש זבונשיין‪ ,‬אוקטובר ‪ ,1938‬כ ‪ 17,000‬יהודים יוצאי פולין גורשו אל מעבר לגבול הפולני‪,‬‬
‫אבל כיון שהפולנים סירבו לקבלם נותרו בשטח שבין שני הגבולות חסרי כל‪ ,‬ללא אוכל ומים בקור עז‬
‫במשך מספר ימים‪ .‬בעקבות הגירוש שבו היו גם הוריו מתנקש סטודנט יהודי בפאריס‪ ,‬הרשל‬
‫גרינשפיין בחיי מזכיר בשגרירות הגרמנית בפאריס‪ .‬המפנה‪ :‬כפיית הגירה על יהודים ממוצא פולני‪.‬‬

‫‪.5‬ליל הבדולח‪ ,‬נובמבר ‪1938‬‬

‫צעיר יהודי בשם הרשל גרינשפאן‪ ,‬בן לאחת המשפחות היהודיות שגורשו לפולין‪ ,‬התנקש‬ ‫‪‬‬
‫בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת‪.‬‬
‫הנאצים ניצלו מעשה זה על מנת לערוך פוגרום כללי כנגד היהודים בלילה שבין ה‪ 9-‬ל‪10-‬‬ ‫‪‬‬
‫בנובמבר‪ ,‬לילה שכונה "ליל הבדולח" בשל רעש הזכוכיות המנופצות‪.‬‬
‫רשמית‪ ,‬מהומות ספונטניות שפרצו כתגובה לרצח הדיפלומט הגרמני בפאריס‪ .‬מעשית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫פרעות שאורגנו על ידי ראשי המשטר הנאצי‪.‬‬
‫בפרעות נהרסו רוב בתי הכנסת בגרמניה‪ ,‬נהרסו אלפי חנויות של יהודים ונבזזו אלפי דירות‬ ‫‪‬‬
‫של יהודים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוכו יהודים ברחובות ובבתיהם‪ ,‬נרצחו כמאה יהודים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הממשל הגרמני מאשים את היהודים בליל הבדולח ובהרס שבוצע בו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בבוקר שלמחרת נאסרים ‪ 30,000‬יהודים שנשלחים למחנות ריכוז‪ ,‬מוטל קנס של מיליון‬ ‫‪‬‬
‫מארק על היהודים כדי לשלם את הנזק‪ ,‬ומבוטלת פעילותם של רוב המוסדות היהודיים‬
‫בגרמניה‪.‬‬

‫כיצד אירועי ליל הבדולח מבטאים את המפנה‪/‬ההחרפה במדיניות הנאצית כלפי יהודי גרמניה‪:‬‬
‫— חל מעבר מפגיעה חוקית ומילולית ביהודים לאלימות פיזית ממוסדת ומאורגנת בכל רחבי גרמניה‪.‬‬
‫— בפעם הראשונה נשלחו למחנות ריכוז עשרות אלפי יהודים בגלל יהדותם‪.‬‬
‫— הסמכויות לטיפול ביהודים נלקחו מכל גופי השלטון ונמסרו לגוף מיוחד — האס‪-‬אס‪.‬‬
‫— דחיקה( הרחקה) סופית של היהודים אל מחוץ לחברה הגרמנית באמצעות מגוון תקנות‬
‫והגבלות בתחומי חיים שונים‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫"הסדר החדש"‬

‫רעיון "הסדר החדש" באידאולוגיה הנאצית‪:‬‬

‫— סדר חברתי־כלכלי־מדיני שמבוסס על עקרונות האידאולוגיה הנאצית ( תורת הגזע‪ ,‬אנטישמיות‪,‬‬
‫מרחב המחיה‪ ,‬עיקרון המנהיג הדיקטטורי)‪ .‬הסדר החדש נועד להחליף את הסדר הקיים ( מדינות‬
‫לאום עצמאיות‪ ,‬שלטון דמוקרטי)‪.‬‬
‫— מיון עמים לפי קריטריונים של תורת הגזע הנאצית ודירוגם‪ :‬גזע האדונים — הארים ועמים הקרובים‬
‫לגזע הארי; גזעים נחותים (הסלבים) שצריכים לשרת את הארים ואת הגזעים הקרובים להם‪.‬‬
‫— במסגרת "הסדר החדש" יש להבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים‪ ,‬ולנצל‬
‫לצורכי הרייך השלישי עמים שדורגו נחותים‪.‬‬
‫— לצוענים וליהודים‪" ,‬הורסי התרבות" אין זכות קיום ב"סדר החדש"‪.‬‬
‫מטרות הסדר החדש‪:‬‬
‫‪-‬להקים רייך גרמני (הרייך השלישי)‪ ,‬שיתקיים לפחות אלף שנה‪ִ .‬‬
‫‪-‬להבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים ‪ .‬המטרה של היטלר היתה להרחיב את‬
‫גבולה המזרחי של גרמניה על חשבון שטחיהן של פולין וברה"מ‪ .‬במדינות אלה אמור להתממש מרב‬
‫מחיה והן יספקו לגרמניה את כוח האדם ואת חומרי הגלם להם שהיא זקוקה להם‪ .‬בשטחים אלו‬
‫יושבים העמים הסלאבים האמורים להשתעבד לגזע הארי ולמלא אחר צרכיו‪ .‬במקום העמים‬
‫הסלאבים יושבו חיילים גרמנים שיהפכו לאיכרים וינצלו את משאבי הטבע במזרח‪.‬‬
‫‪-‬לנצל עמים שדורגו נחותים לצורכי הרייך השלישי‪ .‬היחס אל העמים בשטחים הכבושים נגזר‬
‫ממיקומם בהיררכיה הגזעית‪ .‬לעמים הקרובים לארים כמו הדנים והנורווגים היחס היה מתון יותר‪.‬‬
‫אולם גזעים נחותים יותר כגון הסלאבים נוצלו ושועבדו לצרכי הנאצים‪ .‬ליהודים ולצוענים לא היה‬
‫מקום בסדר החדש‪ .‬היהודים נחשבו לתת גזע המזהמים את הגזע הארי ומאיימים לחסלו ולכן יש‬
‫להשמידם‪.‬‬
‫צעדים ( פעולות) שעשו הנאצים כדי לקדם את "הסדר החדש"‪:‬‬
‫מימוש צעדים ומדיניות "הסדר החדש" במערב אירופה (למשל צרפת) ‪ -‬המדינות שנכבשו על ידי‬
‫היטלר באזור מערב אירופה שויכו לקבוצות נושאי התרבות‪ ,‬ולכן לא היו חלק ממרחב המחיה‪.‬‬
‫המשטר הנאצי ניצל את עוצמתן הכלכלית למאמץ המלחמתי ולרווחת גרמניה‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫היטלר לא תכנן במדינות אלה שינוי גזעי בהרכב האוכלוסייה או שינוי חיי האזרחים‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫היטלר שאף כל העת להביא את הממשלות והעמים במערב אירופה לשתף עימו פעולה‪.‬‬
‫מימוש מדיניות "הסדר החדש" במדינות מזרח אירופה (למשל פולין) ‪ -‬מדיניות "הסדר החדש"‬
‫במדינות אלה היה מבוסס על עקרונות תורת הגזע‪ ,‬מרחב המחיה והאנטישמיות והוא כלל את‪:‬‬
‫— כליאת מנהיגי העם הפולני במחנות ריכוז — כדי לנטרל אותם ולמנוע מהם להיות גורם מתסיס‬
‫שיפגע בשעבוד הפולנים‪-‬הסלאבים‪.‬‬
‫— ניצול הפולנים לעבודות כפייה (בחקלאות ובתעשייה) — ניצול כלכלי של "עם העבדים"‬
‫ושעבודם לגזע הגרמני‪ .‬כחלק מהמאמץ המלחמתי‪.‬‬
‫— פגיעה בשכבה המשכילה בפולין (מורים‪ ,‬אנשי רוח‪ ,‬אנשי כמורה) באמצעות מאסר‪ ,‬מחנות‬
‫ריכוז והוצאה להורג‪ ,‬סגירת אוניברסיטאות וגימנסיות; פגיעה באמנות ובתרבות — כדי לנטרלם‪,‬‬
‫למנוע מן העם הפולני להתקדם במדרג הגזעים ולקבע אותו במעמד נחות‪.‬‬
‫— יישוב גרמנים בשטחי פולין הכבושים ‪ ,‬לאורך הגבול עם גרמניה‪ ,‬כדי להבטיח מרחב מחיה‬
‫ולהגן על הרייך‪.‬‬
‫— ביזת יצירות אומנות‪ ,‬כסף ורכוש — ניצול האוצרות של שטחי הכיבוש‪.‬‬
‫‪ ‬מימוש מדיניות "הסדר החדש" בגרמניה עצמה‪ -‬מבצע "המתות חסד" (אותנזיה) בכדי לשמור‬
‫על טוהר הגזע הארי ולדאוג שגזע זה יהיה מלא באנשים בריאים וחזקים‪ ,‬הומתו בהוראתו של‬
‫היטלר גרמנים רבים שהיו חולי רוח‪ ,‬נכים‪ ,‬מפגרים והומואים‪ .‬במסגרת מבצע האותונזיה (המתת‬
‫חסד) נרצחו עשרות אלפי גרמנים‪.‬‬
‫מימוש מדיניות "הסדר החדש" בכל רחבי אירופה ‪ -‬היחס ליהודים ולצוענים על פי תורת הגזע‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הסדר החדש נועד להתקיים ללא יהודים וצוענים –הורסי התרבות‪ ,‬הם היו אמורים להיעלם‪.‬‬
‫בקיץ ‪, 1941‬עם הפלישה לברית המועצות‪ ,‬מתחיל רצח שיטתי של יהודים‪ .‬משנת ‪ 1942‬החלו‬
‫הנאצים במימוש "הפתרון הסופי"‪ ,‬שכוונתו היא השמדה המונית של יהודים באמצעות בורות ירי‪,‬‬

‫‪10‬‬
‫מחנות השמדה וצעדות מוות‪ .‬עד סוף המלחמה נרצחו כ ‪ 6 -‬מיליון יהודים וכ ‪ 400 -‬אלף צוענים‬
‫(הצוענים לא נתפסו כמעוררי בעיה גזעית כיהודים‪ ,‬אלא כמטרד חברתי שיש להיפטר ממנו)‪.‬‬

‫מדיניות הנאצים כלפי היהודים בפולין עד העברה לגטאות‬

‫חלוקת פולין‪:‬‬
‫בספטמבר ‪ 1939‬פולין נכבשה על ידי הנאצים‪ .‬לפי הסעיף הסודי של חוזה אי ההתקפה עם הרוסים‬
‫פולין ( הסכם ריבנטרופ‪-‬מולטוב) חולקה בין גרמניה לרוסיה‪:‬‬
‫חלוקת שטחי פולין ‪ :‬מזרח פולין ‪-‬סופח לברית המועצות‪.‬‬
‫מערב פולין ‪-‬סופח לגרמניה‬
‫מרכז פולין – גנרל גוברנמן – ממשל כללי‪-‬אזרחי בשליטת גרמניה‪ .‬אזור בו‬
‫הוקמו רוב הגטאות ובהמשך גם חלק ממחנות ההשמדה‪.‬‬

‫המטרות שהנחו את הנאצים במדיניות שלהם כלפי היהודים בפולין עד להקמת הגטאות‪:‬‬
‫— יישום האידאולוגיה הנאצית – הצגת היהודים כתת גזע נחות‪ ,‬אך מסוכן‪.‬‬
‫— בידוד היהודים מהאוכלוסייה המקומית הפולנית וניתוקם מקהילות יהודיות אחרות‪.‬‬
‫— ערעור בסיס הקיום הכלכלי של היהודים וצמצום ההשפעה "השלילית" שלהם‪ ,‬על פי‬
‫האידאולוגיה נאצית‪.‬‬
‫— ניצול כוח העבודה היהודי‪ ,‬לטובת המאמץ המלחמתי‪.‬‬
‫— הרתעת האוכלוסייה הפולנית‪  .‬שימוש בגורל היהודים כגורם מרתיע כלפי הפולנים – מניעת‬
‫מרד‪ ,‬להבטיח התנהגות טובה מצידם‪.‬‬

‫היחס של הנאצים אל היהודים בפולין לפני העברתם לגטאות‪ :‬עם כיבוש פולין על ידי הנאצים‬
‫הוטלו על יהודי פולין הגבלות שונות שהביאו לבידוד חברתי‪ ,‬נישול כלכלי וערעור חייהם של היהודים‪.‬‬
‫דוגמאות לצעדים כנגד יהודי פולין עד הכניסה לגטאות‪:‬‬
‫בתחום חופש התנועה‪ :‬סימון היהודים בסרט עם מגן דוד או טלאי צהוב – כל יהודי מגיל ‪ 10‬חויב‬
‫לשאת על הבגד שלו סימן מזהה; הטלת עוצר לילי; איסור על נסיעה ברכבות; איסור על כניסה‬
‫לפארקים; איסור על כניסה לבתי קפה ומסעדות‪ .‬לעיתים איסור על ההליכה על המדרכה‪.‬‬
‫בתחום הכלכלה ‪ :‬סימון והחרמה של מפעלים ובתי עסק יהודיים; איסור על החזקת סכומי כסף גדולים‬
‫במזומן; מסירת רכוש לנאצים ‪ :‬כסף ותכשיטים; הקפאת חשבונות בנק‪ ,‬הטלת קנסות כספיים‪ ,‬פיטורי‬
‫עובדי ציבור יהודיים‪.‬‬
‫בתחום התרבות או הדת ‪ :‬איסור על החזקת מקלטי רדיו כדי למנוע מהיהודים מידע על המתרחש‬
‫בעולם; סגירת מערכת החינוך היהודית; גזיזת זקנים בפומבי‪ ,‬חילול ספרי קודש ושרפת בתי כנסת;‬

‫‪11‬‬
 ‫השפלת רבנים‪ ,‬איסור על שחיטה כשרה‪ ,‬חיוב יהודים לעבוד בשבת ובמועד‪ ,‬איסור על תפילה בציבור‬
‫ולימוד תורה‪.‬‬

‫בתחום הביטחון האישי (טרור)‪ :‬גירושים בכפיה של יהודים ממערב פולין אל אזור הגנרל גוברנמן‬
‫(שטח הנתון לשליטת ממשל גרמני אזרחי ); חטיפות לעבודות כפייה‪ ,‬ניצול היהודים ככוח עבודה‬
‫לטובת המאמץ המלחמתי‪ .‬היהודים עבדו בסלילה ותיקון כבישים‪ ,‬בחפירת תעלות ועוד‪ .‬העבודה‬
‫הקשה בתנאים קשים הובילה לתמותה רבה; מעשי שוד; הלקאות; מעשי השפלה פומביים;‬
‫גורמים ליחס זה כלפי יהודי פולין‪:‬‬
‫— פולין נחשבה מדינה נחותה מבחינה גזעית ולכן הגרמנים רצו ליישם בה את עקרונות מרחב‬
‫המחיה‪ ,‬תורת הגזע והאנטישמיות‪.‬‬
‫— יהודי פולין ייצגו בעיני החייל הגרמני את היהודי הטיפוסי שתואר בתעמולה הנאצית‪ .‬יהודי פולין‬
‫לבשו לבוש מסורתי‪ ,‬עטו זקן ופאות‪ ,‬כיפה או מגבעת על הראש‪.‬‬
‫—עם תחילת המלחמה ניתנה הזדמנות ליישם את האידאולוגיה הנאצית‪ :‬הגדרת היהודי כתת גזע‬
‫נחות אך מסוכן‪ ,‬ניתוקו מן החברה הסובבת‪ ,‬בידודו והשפלתו‪.‬‬
‫—כיבוש פולין יצר תנאים חדשים גם בשל מצב המלחמה ( פולין במזרח היתה מרוחקת מדעת הקהל‬
‫במערב ) שאפשר את התרת הרסן וכן לפעול באלימות‪ .‬וגם בשל הגידול הרב במספר היהודים שהיו‬
‫נתונים לשלטון גרמני‪ .‬בפולין חיו בתחילת המלחמה כשלושה מיליון יהודים‪.‬‬

‫השפעת צעדים אלה על חיי היהודים בפולין‪:‬‬

‫א‪ .‬בשל ההגבלות הכלכליות רוב היהודים בפולין נותרו בלי עבודה ורבים סבלו ממחסור ורעב‪.‬‬

‫ב‪ .‬בשל הפגיעה במערכת החינוך היהודית ובמוסדות הדת היהודיים נפגעה התשתית החברתית – קהילתית‬
‫והמסגרת הרוחנית שיכלה להיות מקור לנחמה ולתמיכה‪.‬‬

‫ג‪ .‬בשל ההגבלות‪ ,‬ההשפלות ומעשי האלימות יהודים רבים סבלו ממצוקה נפשית‪ ,‬תחושת חוסר ודאות‪ ,‬חוסר‬
‫יציבות וחרדה מפני העתיד‪ .‬למשל‪ ,‬אדם אשר יצא מפתח ביתו לא ידע האם ישוב אלייו‪.‬‬

‫איגרת הבזק ב‪ 21-‬בספטמבר ‪ 1939‬שלח היידריך (מפקד משטרת הביטחון של הרייך) מכתב דחוף‬
‫למפקדי האיינזצגרופן (עוצבות המבצע של האס‪.‬אס שטיפלו בגורמים עוינים את המשטר הנאצי כמו‬
‫הקומוניסטים‪ ,‬היהודים והצוענים)‪ ,‬עוד בטרם הושלם כיבושה של פולין‪ .‬זוהי "איגרת הבזק" שדנה‬
‫בשאלת היהודים בשטחי הכיבוש של פולין‪.‬‬

‫בפתיחת האיגרת מובעת אזהרה חמורה כי יש לשמור בסוד כמוס את תוכנית הביצוע‪ .‬כמו כן‬
‫מודגש כי יש להבדיל בין המטרה הסופית‪  ‬שלצורך הגשמתה דרוש זמן רב יותר‪ ,‬לבין שלבי‬
‫הביניים להגשמת המטרה הסופית‪.‬‬

‫תוכן "איגרת הבזק"‬

‫ריכוז היהודים בערים הגדולות‪ .‬הערים צריכות להיות ליד מסילות רכבת (כדי שיהיה אפשר‬ ‫‪.1‬‬
‫להעביר את היהודים ממקום למקום בעת הצורך) ‪.‬‬
‫פרוק קהילות יהודיות קטנות ‪ ,‬מתחת ל‪ 500-‬איש‪ ,‬והעברתן לערים הגדולות‪.‬‬

‫הקמת "מועצות יהודים" (יודנראטים) ‪ -‬הנהגה יהודית‪ .‬מועצות אלו יורכבו ממנהיגים יהודים כמו‬ ‫‪.2‬‬
‫רבנים‪ ,‬מנהלי בתי ספר שישתפו פעולה עם הנאצים ויעזרו להם לטפל באוכלוסייה היהודית‪ .‬בכל‬
‫מועצה עד ‪ 27‬חברים‪ .‬על המועצה (היודנראט) אחריות כוללת לביצוע ההוראות ולפי לוח הזמנים‬
‫שיימסר להם‪ .‬עליהם גם לערוך מפקד של היהודים ולהגיש רשימות לפי המין ובקבוצות גיל [עד‬
‫‪ 16‬שנה‪ ,‬מ‪ 16 -‬עד ‪ 20‬שנה‪ ,‬מעל ‪ 20‬שנה]‪ ,‬וכן לפי מקצועות ולפי מקומות המגורים‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫"אריזציה"‪ -‬יש לטפל ברכוש ובאדמות של היהודים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מפעלים בבעלות יהודית יש להעביר לצבא כדי ליצר ציוד וכלי נשק ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אדמות בבעלות יהודית יש להעביר לאיכרים פולנים שיעבדו תחת פיקוח ‪,‬ויגדלו מזון לכלכלת‬ ‫‪-‬‬
‫הצבא הגרמני‪.‬‬
‫באיגרת מודגש כי ההשתלטות על רכוש היהודים תהיה הדרגתית כדי לא לפגוע בכלכלת גרמניה‬
‫ובצרכי המלחמה‪ .‬עד להשלמת התהליך‪ ,‬יהודים נחוצים (ספקים‪ ,‬בעלי מפעלים)‪ ,‬יקבלו דחייה‬
‫בהעברתם לנקודות הריכוז‪.‬‬
‫משמעות "איגרת הבזק"‬

‫‪ ‬האיגרת מהווה מפתח להבנת מזימות הנאצים לגבי גורל היהודים שראשיתה בנישול כלכלי ובידוד‬
‫פיסי‪ .‬המטרה הסופית בשלב זה היא סודית ולא ברורה אך ברור כי ריכוז היהודים הוא רק שלב‬
‫בהגשמת המטרה הסופית‪.‬‬
‫‪ ‬האיגרת מציינת גירוש יהודים משטחי הרייך(המסופחים והכבושים) כדי להפכו “חופשי מיהודים”‪.‬‬

‫הגטאות‬

‫הגטאות הם נקודות הריכוז אשר הוקמו בשטחי הכיבוש הנאצים ובעיקר על אדמת פולין‪ .‬ההוראה‬
‫לרכז את היהודים באזור מוגדר בתוך הערים סמוך למסילות ברזל ניתנה ב‪"-‬איגרת הבזק" של‬
‫היידריך מיום ה‪ 21-‬בספטמבר ‪ .1939‬הגטאות בערים הגדולות בפולין לא הוקמו בבת אחת‪ .‬קצב‬
‫הקמתם ואופיים היה נתון להחלטה עצמאית של השלטונות הגרמניים באזורים השונים‪.‬‬
‫הגטו הראשון שהוקם היה בעיר פיוטרקוב ולאחר מכן בלודז’ ‪.‬אחריהם הוקמו גטאות רבים במהלך‬
‫‪ 1941-1940‬שהגדול שבהם הוקם בורשה‪ ,‬בירת פולין‪.‬‬

‫מאפייני הגטאות‪:‬‬
‫הגטאות הוקמו בערים הגדולות ‪ -‬באזורים פולנים אנטישמים‪ ,‬בערים בהם היה ריכוז גבוהה של‬
‫יהודים ‪ .‬הגטאות הוקמו בדרך כלל באזורים של עוני ומצוקה‪.‬‬

‫שטח הגטו היה מצומצם ביותר – נועד לדחיסה של יהודים בצפיפות רבה ‪,‬במטרה להגביר את‬
‫התמותה‪( .‬בגטו ורשה הגיע הצפיפות ל ‪ 15-20‬אנשים בחדר אחד)‪.‬‬

‫מיקום הגטו – בערים הגדולות ליד מסילות ברזל או צמתי רכבות‪-‬לצורך ניוד עתידי‪.‬‬

‫פיקוח על הגטו – באמצעות גדרות וחומות; הצבת משטרה‪ :‬משטרה גרמנית מסביב לגטו‪ ,‬משטרה‬
‫פולנית בשערים ובכניסות לגטו‪ ,‬משטרה יהודית ברחבי הגטו והפתחים שלו‪.‬‬

‫את מטרות הנאצים‪  ‬בהקמת הגטאות ניתן לחלק לשתי קבוצות‪ :‬מטרות מוצהרות ומטרות נסתרות‬

‫מטרות מוצהרות (רשמיות)‪:‬‬

‫א‪ .‬מניעת מחלות‪ :‬הנאצים טענו כי היהודים מפיצים מחלות ולכן הם רוצים להגן על האוכלוסייה‬
‫המקומית מפניהם‪.‬‬

‫ב‪ .‬להגן על הכלכלה‪ :‬הנאצים טענו שהיהודים מספסרים במזון ולכן יש לרכז את היהודים בגטאות‬
‫בכדי למנוע מהם להמשיך ולהרוס את כלכלת המדינה בימי מלחמה‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫ג‪ .‬להגן על היהודים ולאפשר להם לנהל את חייהם בעצמם‪ :‬הגרמנים אף טענו שריכוזם של‬
‫היהודים בבידוד נעשה על מנת לשמור על היהודים מפני האוכלוסייה המקומית העוינת‪ .‬ואף כדי‬
‫לתת ליהודים אוטונומיה (עצמאות בתחומי הקהילה‪ ,‬הדת והחינוך והתרבות) שבה יוכלו לחזור‬
‫לשיטת החיים היהודיים בעבר‪ -‬בדוד כמו בימי הביניים‪.‬‬

‫המטרות המוסוות‪(  ‬המטרות האמיתיות)‬

‫א‪ .‬פיקוח והפרדה‪ -‬ריכוז ובידוד היהודים אשר לנאצים שליטה ופיקוח טובים יותר עליהם‪ .‬עצם‬
‫קיומה של חומת הגטו אפשר את בידודם של היהודים מהעולם ומהאוכלוסייה הסובבת וניתוקם‪ ‬‬
‫מקהילות יהודיות אחרות‪ .‬הבידוד נועד גם‪  ‬לצורך נישול כלכלי ( לנשל את היהודים מבתיהם ולבזוז‬
‫את רכושם) וניצולם לעבודות כפייה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הטעיה והסתרה מהעולם‪  ‬החיצוני‪  -‬כדי להסתיר מהעולם את האמת על מצבם האמיתי של‬
‫היהודים (לכאורה היהודים קיבלו אוטונומיה לנהל את חייהם כרצונם)‪ .‬צעד זה נועד לגרום גם‬
‫ליהודים עצמם להישאר בחוסר מידע על הנעשה מחוץ לגטו וליצור חוסר תקווה‪.‬‬

‫ג‪ .‬הכחדה פיזית ‪  -‬הגטו שימש כאמצעי הכחדה עקיף של היהודים‪ .‬אמצעי הקיום הבסיסיים נמנעו‬
‫מהיהודים‪ ,‬כך נגרמה תמותה כתוצאה מהרעב‪ ,‬הצפיפות‪ ,‬המחסור בתרופות והמחלות‪ .‬הנאצים דאגו‬
‫כל העת לצפיפות הגטו שתאפשר פיקוח ותפיסת היהודים וגם תמותה רבה ‪ .‬הייתה הרעבה מכוונת‬
‫(מנת מזון של היהודים הייתה ‪ 184‬קל' ליום)‪ .‬בשנים ‪ 1942 -1941‬מתו כ‪ 112,000 -‬יהודים בגטאות‬
‫כתוצאה מרעב ומחלות‪.‬‬

‫קשיים שהיו ליהודים בגטו בעקבות המטרות הסמויות או ‪ :‬מדוע ריכוז היהודים בגטאות היה‬
‫מפנה מהותי בחיי היהודים בפולין‪:‬‬
‫ריכוז היהודים בגטאות ניתק את היהודים מהעולם החיצון‪ ,‬כלא אותם בין חומות הגטו ובודד‬ ‫‪‬‬
‫אותם מהעולם מחוץ לגטו‪ .‬יהודים לא ידעו מה נעשה מחוץ לגטאות‪.‬‬
‫יצר תלות גדולה בשלטון הנאצי כדי למצוא מקורות פרנסה ומחיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכתיב חיים בתנאי מצוקה קשים‪ :‬חופש תנועה של היהודים הוגבל‪ ,‬המגורים היו בצפיפות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יהודים סבלו מקשיי פרנסה ומחייה‪ .‬רבים סבלו מרעב ומחלות‪.‬‬
‫המשפחה התקשתה לתפקד בשל האבטלה ורבים מהגברים נשלחו למחנות עבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תנאי החיים בגטו‪:‬‬

‫‪.1‬צפיפות‪ :‬‬
‫בשטח הקטן שהוקצה להם על ידי הגרמנים (לרוב בשכונות העוני בשולי הערים) נאלצו‬ ‫‪‬‬
‫יהודים רבים להצטופף ללא תנאי סנטיציה(מחסור בחומרי היגיינה‪ ,‬מים וסבון)‪.‬‬
‫בדירות ובחדרים הצטופפו יהודים רבים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במקומות רבים החליטו השלטונות ל‪"-‬הפקיע" כמה רחובות נוספים מהגטו ולהעבירם‬ ‫‪‬‬
‫לשטח הארי‪ ,‬כך שהשטח שהוקצה ליהודים הלך והצטמצם בהדרגה‪.‬‬
‫התמודדות‪ :‬אנשים שהו ברחובות‪ .‬הרחובות היו גדושים בבני אדם ששוטטו ברחובות‬ ‫‪‬‬
‫בחוסר מעש‪ ,‬בלית ברירה‪ .‬‬
‫‪ .2‬רעב‪ :‬‬
‫הרעב והמחסור של רוב היהודים בגטאות היו קשים ובלתי אנושיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫"מנת הרעב" היומית שחולקה ליהודי הגטו הייתה בד"כ בת ‪ 184‬קלוריות בלבד‪ .‬פחות מ‪10-‬‬ ‫‪‬‬
‫אחוז מהתצרוכת היומית של בן אדם‪.‬‬
‫רבים מתו מרעב‪ .‬הרעב היה סיבת המוות העיקרית בגטו (עד לשליחת תושבי הגטו למחנות‬ ‫‪‬‬
‫ההשמדה)‪ .‬‬
‫התמודדות‪ :‬ילדים רבים עסקו גם בקיבוץ נדבות כדי לקנות מזון וגם בהברחת מזון לתוך‬ ‫‪‬‬
‫הגטו‪.‬‬
‫תנאי תברואה ירודים‪ :‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הצפיפות הקשה בגטו‪ ,‬היעדר תנאים סניטאריים בסיסיים‪ ,‬היעדר תשתית תברואה ברחובות‬ ‫‪‬‬
‫הגטו‪ ,‬הקשיים בשמירה על היגיינה ציבורית ברחובות שהיה בהם ביוב פתוח ומחסור כרוני‬

‫‪14‬‬
‫בתרופות חיוניות גרמו להתפרצות מחלות מידבקות ומגפות‪ ,‬שגרמו (בנוסף לרעב) לתמותה‬
‫המונית‪ .‬‬
‫התמודדות‪ :‬היודנראט ניסה להקים מרפאות‪ ,‬חדרי חיטוי ובתי חולים בגטאות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קור‪ :‬‬ ‫‪.4‬‬
‫היה קור עז בבתים וברחובות הגטאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לגטאות סופקו מעט מאוד חומרי הסקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לקור הייתה השפעה על ממדי התמותה‪ .‬יהודים רבים מתו מהקור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התמודדות‪ :‬אנשים החלו לחפש חומרי הסקה בכל מקום אפשרי‪ ,‬הם פרקו בתים הרוסים‬ ‫‪‬‬
‫דלתות פנימיות ומשקופי בתים‪.‬‬

‫מקורות התעסוקה והפרנסה בגטו‪ :‬‬ ‫‪.5‬‬

‫לרוב תושבי הגטו לא הייתה עבודה כלל לכן מצבם הכלכלי והנפשי הדרדר בהדרגה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רבים מהיהודים נשלחו לעבודות כפייה קשות במחנות עבודה בתוך הגטו ומחוצה לו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התמודדות‪ -‬מערכת ייצור חשאית – חלק מהיהודים השתמשו בכל חומר גלם אפשרי‬ ‫‪‬‬
‫להפקת סחורות‪ .‬רבים מהיהודים התפרנסו ממכירת חפצים שונים ובגטו פרחה תופעת‬
‫ה‪"-‬עסקים השחורים" שכללו‪ :‬מכירת חפצים ישנים‪ ,‬סחורות שהוברחו מחוץ לגטו ועוד‪ .‬יוזמות‬
‫אלה איפשרו במידה מסוימת קיום בתנאי מצוקה‪.‬‬
‫התמודדות‪ -‬יצירת מקומות עבודה בגטו ‪ .‬למשל גטו לודג' נחשב גטו יצרני ‪ .‬הוקמו בו‬ ‫‪‬‬
‫מפעלים ובתי מלאכה לטובת המאמץ המלחמתי ובו עבדו יהודים שזכו למקור הכנסה‬
‫מצומצם וכן למנת מזון נוספת‪.‬‬

‫‪:‬השפעת תנאי החיים על הפרט‪ ,‬על המשפחה ועל החברה היהודית‬

‫ההשפעה על הפרט‪:‬‬
‫מציאות‪ ‬החיים בגטו ‪ :‬רעב‪ ,‬מחלות‪ ,‬צפיפות‪ ,‬השפלה וקרבתו המתמדת של המוות‪ ,‬הביאה לקיטוב‬
‫באופי האנושי‪ .‬חלק מתושבי הגטו ניסו לשרוד באמצעות רמיה‪ ,‬הלשנה‪ ,‬גניבה ואף גניבת מזון‪.‬‬
‫היו גם יהודים שעסקו בהברחות‪ ,‬ייצור חשאי של מוצרים‪ ,‬עבריינות וזנות‪.‬‬
‫והיו גם יהודים שסייעו לנזקקים‪ ,‬נתנו מפיהם לרעבים וניסו לדבוק ולסייע למשפחתם‪.‬‬

‫ההשפעה על המשפחה‪:‬‬
‫עם הכניסה לגטאות חלו שינויים במבנה המשפחתי המסורתי‪.‬‬
‫גברים רבים לא מצאו עבודה או נשלחו למחנות עבודה ו‪/‬או עבודות כפיה‪.‬‬
‫בהיעדר הגברים‪ ,‬נשים מצאו עצמן אחראיות על פרנסת המשפחה‪ ,‬ובמקרים רבים גם יצאו לעבוד‬
‫בשליחויות‪ ,‬בבתי מלאכה ועוד‪.‬‬
‫רבים מהילדים הפסיקו ללמוד ויצאו לסייע בפרנסת המשפחה‪ .‬למשל‪ ,‬קיבצו נדבות ו‪/‬או הבריחו מזון‬
‫לגטו‪.‬‬
‫תנאי הצפיפות הקשים וחוסר המעש הביאו לחיכוכים בתוך המשפחות ועם משפחות אחרות‪ ,‬משום‬
‫שכולם היו צריכים לחלוק יחד מקום מגורים‪ ,‬מעט מזון ואמצעי קיום אחרים (סבון‪ ,‬תרופות ועוד)‪ .‬‬

‫ההשפעה על החברה‪/‬הקהילה‪:‬‬
‫החיים בגטו‪  ‬הצמיחו בעיות חברתיות קשות כגון שחיתות‪ ,‬פשע‪ ,‬גניבות‪ ,‬אדישות וזניחת החלשים‪.‬‬
‫התרחבות של פערים כלכליים וחברתיים בין בעלי כסף לבין חסרי כל‪ .‬בעלי הממון יכלו לרכוש מזון‬
‫בשוק השחור ובמקרים רבים גם נמנע עיסוקם בעבודות כפייה‪ .‬חלקם גם נהגו ללכת למקומות בילוי‬
‫שנוסדו בגטו‪ ,‬מה שעורר כנגדם ביקורת רבה‪.‬‬
‫משטרת הגטו והיודנראט הפכו להיות‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬אויבי החברה היהודית והואשמו בשחיתות‬
‫וסיוע לנאצים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬חברי היודנראט גם סייעו לנזקקים ‪,‬הקימו ארגוני סיוע וניסו לעזור במציאת מקומות עבודה‬
‫בגטו‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫דרכי ההתמודדות של היהודים עם הקשיים בגטאות ‪:‬‬

‫הישרדות – "קידוש החיים" וביטוייו‪:‬‬

‫המושג "קידוש החיים" בשואה כלל את כל המעשים שעשו היהודים כדי להציל חיים‪ ,‬לשמור על‬ ‫‪‬‬
‫כבודם‪ ,‬ועל צלם האנוש שלהם כבני אדם ערכיים ותרבותיים בתקופה הקשה בגטאות ובשואה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש לדבוק בחיים גם באופן פיזי וגם באופן רוחני‪.‬‬
‫המושג קידוש החיים נוסח לראשונה על ידי הרב יצחק ניסנבאוים מוורשה‪ .‬כאשר תושבים בגטו‬ ‫‪‬‬
‫שאלו את הרב אם המתים נחשבים לפי ההלכה כמי שמתו על קידוש השם‪ ,‬הוא השיב‪ " :‬זוהי‬
‫שעה של‪ ‬קידוש החיים‪  ‬ולא של קידוש השם במוות‪ .‬כאשר דרשו אויבינו בעבר את הנשמה‬
‫היהודית‪ ,‬הגנו אבותינו על נשמתם בגופם‪ .‬עכשיו‪ ,‬כאשר דורשים את הגוף היהודי‪ ,‬חובה‬
‫לשמור עליו"‪.‬‬
‫כלומר – על היהודים להיאבק ככל יכולתם כדי לשרוד ולשמור על צלם אנוש‪ .‬מאבק ההישרדות‬ ‫‪‬‬
‫של היהודים נועד אמנם לספק את הצרכים הפיזיים הבסיסיים‪ -‬מזון‪ ,‬פרנסה‪ ,‬תברואה‪ -‬אבל גם‬
‫את צורכי הרוח‪.‬‬

‫דוגמאות‪/‬ביטויים לקידוש החיים בגטאות‪:‬‬

‫בתחום השמירה על הקיום הפיזי‪:‬‬

‫התמודדות עם המחסור במזון‪ :‬מבריחים‪ ‬העבירו מזון ומצרכים חיוניים מעל החומה‪ ,‬דרך בקיעים‬
‫בתוכה ובאמצעות תעלות תת‪ -‬קרקעיות‪ .‬המבריחים היו בעיקר ילדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יהודי הגטאות ניסו‬
‫למכור את שארית רכושם למימון תוספות המזון‪.‬‬

‫בתחום הבריאות ‪ :‬ההנהגה הציבורית והיודנראט בגטאות עשו מאמצים להתמודד עם המגפות‬
‫והמחלות‪ ,‬עם מלאי מוגבל של התרופות והאמצעים הרפואיים‪ .‬בגטאות שבהם היו רופאים יהודים‬
‫התנהלה פעילות בריאותית בתי חולים‪ ,‬מרפאות‪ ,‬ומאבק למען היגיינה טובה יותר‪.‬‬

‫בתחום השמירה על צלם האנוש‪:‬‬

‫חיי תרבות ‪ :‬על אף התנאים הקשים ביותר בגטו‪ ,‬התקיימה מערכת שלמה של מוסדות תרבות‪ ,‬כולל‬
‫חוגי אמנות‪ ,‬תיאטרון ובוורשה אף תזמורת פילהרמונית‪ .‬בגטו היו גם ציירים‪ ,‬משוררים‪.‬‬

‫פעולות חינוך‪ :‬על אף האיסור הרשמי ללמוד וללמד התקיימו בתי‪-‬ספר מחתרתיים‪ ,‬תנועות נוער ואף‬
‫ספריות השאלה‪.‬‬

‫מסגרות חינוך הוקמו באמצעות היודנראט וגם ביוזמה עצמית של אנשים פרטיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למשל‪ ,‬יאנוש קורצ'אק ניהל את בית היתומים היהודי בוורשה‪ .‬דרכו החינוכית התרכזה בילד‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫אהבה וכיבוד זכויותיו‪ .‬הוא הנהיג בבית היתומים ניהול עצמי של הילדים ושוויון בין הילדים לבין‬
‫עצמם ובין הילדים למבוגרים‪ .‬קורצ'אק היה איש חינוך מפורסם שיכל היה להינצל‪ ,‬אך הוא בחר‬
‫ללכת עם חניכיו ועם צוות מטפליו למחנה הרצח טרבלינקה‪   .‬‬

‫פעולות תיעוד‪:‬‬
‫‪ ‬רבים בגטו חשו שיש לתעד את התקופה‪ ,‬וכי אסור שמה שמתרחש יישכח‪.‬‬
‫‪ ‬יומנים וציורים של ילדים‪ ,‬מנהיגים ושל אנשים מן השורה תיארו את מציאות הגטו ואת רגשותיהם‪,‬‬
‫והם הוסתרו או שהוברחו מחוץ לגטו‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫‪ ‬ארכיון בגטו וורשה ‪ -‬עונג שבת‪ -‬ארגון תיעוד מחתרתי בהנהגתו של ההיסטוריון עמנואל‬
‫רינגלבלום ‪ .‬במסגרתו עסק צוות מיומן בריכוז חומר תיעודי וברישום קורות הגטו בוורשה ובגטאות‬
‫נוספים‪ .‬במשך חודשים רבים נכתבו ערכים על נושאים רבים ונאספו תעודות שונות‪ ,‬יומנים‪ ,‬שירים‪,‬‬
‫פקודות של הגסטאפו ושל היודנראט‪ ,‬תמונות‪ ,‬מרשמים רפואיים‪ ,‬חפיסות של ממתקים שיוצרו‬
‫בגטו‪ ,‬ציורים‪ ,‬הזמנות לאירועים תרבותיים‪ ,‬תעודות מבתי ספר‪ ,‬גיליונות של עיתונים‬
‫מחתרתיים ואף נערכו סקרי דעת קהל‪ .‬המטרה הייתה להותיר תיעוד מדעי שייתן תמונה מקיפה‬
‫על‪ ‬החיים בגטו ‪ .‬ארכיון זה הוסתר בתיבות ובכדי חלב‪ ,‬ונמצאו רק שני חלקיו המהווים מקור היסטורי‬
‫חשוב מאד‪ .‬החלק השלישי קבור במקום כלשהו ולא נמצא עד היום‪.‬‬

‫הקשר שבין תחילת ההרג ההמוני של היהודים לבין המלחמה בברית המועצות‪:‬‬

‫ביוני ‪ 1941‬פלשה גרמניה לשטחי ברית המועצות במבצע ברברוסה‪ .‬זאת למרות שהיה בין המדינות‬
‫חוזה אי‪-‬התקפה שנחתם ב‪ 1939-‬הוא חוזה ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ .‬היטלר ראה בשטחי ברית המועצות‬
‫איזור מחיה המתחייב באידיאולוגיה הנאצית וכן ביקש לחסל את הקומוניזם‪ .‬הפלישה לברית‬
‫המועצות מסמנת את תחילתה של השמדת היהודים‪ .‬תחילה דרך בורות הירי‪ ,‬למשל ההרג ביער‬
‫פונאר‪.‬‬

‫נשאלת השאלה מדוע עם הפלישה לשטחי ברית המועצות החלה ההשמדה?‬

‫‪ .1‬זיהוי היהודים עם הבולשביזם (הקומוניזם)‪ :‬בעיני ההנהגה הנאצית התקיימה זהות מוחלטת בין‬
‫היהודים לקומוניזם‪ .‬היהודים נתפסו כיוצריה ומיישמי האידיאולוגיה הקומוניסטית המהווה סכנה לגזע‬
‫הגרמני ולאנושות כולה‪ .‬לפי האידיאולוגיה הנאצית הקומוניזם הוא הצעד הראשון בדרכם של היהודים‬
‫להשתלט על העולם‪ .‬לכן המאבק נגד הקומוניזם היהודי בברית המועצות נתפס בעיני היטלר כמאבק‬
‫אידיאולוגי מכריע לחיים ולמוות‪ .‬מאבק שבו יש להכניע ולהשמיד את האויב היהודי‪-‬קומוניסטי‪.‬‬

‫‪ .2‬המוני היהודים החיים במזרח‪ :‬עם כיבוש ברית המועצות נוספו עוד כ‪ 4-‬מיליון יהודים משטחי‬
‫הכיבוש לשלטון גרמניה הנאצית‪ ,‬מדיניות "עידוד ההגירה"‪ ,‬כפי שנעשה בזמנו בגרמניה‪ ,‬לא יכלה‬
‫לתת מענה לבעיית היהודים במזרח‪ .‬אופציית הגרוש לא הייתה רלוונטית ‪ -‬בעקבות המלחמה עם‬
‫ברית המועצות נחסמו דרכי הגישה מזרחה ולא היה לאן לגרש את היהודים‪ .‬הדרך היחידה לסילוק‬
‫היהודים במהירות‪ ,‬הייתה השמדתם‪ .‬מנגד‪ ,‬הפלישה לברית המועצות יכלה לפתור את "בעיית‬
‫היהודים" באחת – על ידי השמדתם‪.‬‬

‫‪ .3‬מימושו המוחלט של עקרון "מרחב המחיה" ורעיון "הסדר החדש"‪ :‬הצלחות גרמניה בחודשים‬
‫הראשונים וטיהור מרחב המחייה בהתאם לרעיונות הסדר החדש שהונהג בשטחי הכיבוש הנאצי‪,‬‬
‫קבעו כי יש ליצור סדר כלכלי חברתי מדיני על בסיס העקרונות האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬שיחליף את‬
‫הסדר הישן‪ ,‬והוא לשעבד את העמים הסלאבים ולהשמיד את היהודים‪.‬‬

‫ועידת וואנזה‬
‫כדי לתכנן את מבצע ההשמדה של היהודים ("הפתרון הסופי") מכונסת ישיבת עבודה בינואר ‪1942‬‬
‫של הגורמים הנוגעים בדבר‪ .‬בועידה משתתפים נציגי הממשל הגרמני‪ ,‬נציגי משרד הפנים‪,‬משרד‬
‫החוץ‪,‬משרד לענייני הגזע‪,‬משרד המשפטים‪ ,‬ה‪ S.S-‬והכוחות האחראים על ביטחון הרייך ושטחי‬
‫הכיבוש‪ .‬כולם בדרג המבצע (ולא המחליט)‪ .‬הועידה התכנסה בברלין בראשות היידריך ובאחריות‬
‫ראש ה‪ S.S-‬הימלר‪ ,‬אשר כמו בכירים אחרים לא היה בה‪ .‬כתב את הפרוטוקול (שאינו מכיל מילים‬
‫מפורשות של רצח או השמדה‪ ,‬אלא מילות קוד)‪ :‬אדולף אייכמן‪.‬‬
‫מטרת כינוס הוועידה‪ :‬לתכנן את תכנית הפתרון הסופי‪ ,‬לתאם בין הגופים השונים שאמורים לקחת‬
‫חלק במבצע זה להשמדת היהודים ולוודא שכולם מוכנים להתגייס לקראתו‪.‬‬
‫מטרות כינוס הועידה‪ :‬הועידה לא נועדה להחליט על הפתרון הסופי שכן ההחלטה כבר התקבלה‬
‫והביצוע כבר החל ביוני ‪ 1941‬עם פלישת הכוחות הנאצים לבריה"מ שבעה חודשים קודם‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫‪ ‬לדון בחלוקת הסמכויות‪ ,‬בתיאום ובארגונו של תהליך הרצח ההמוני שהחל קודם לכן‪ .‬ליצור תאום‬
‫אירגוני בין המשרדים והרשויות השונים כדי להשיג שיתוף פעולה בביצוע רצח העם היהודי הכלל‬
‫יבשתי‪,‬כולל צפון אפריקה ויהודי א"י‪.‬‬
‫‪ ‬להבהיר לנציגי רשויות הרייך שמבצע הרצח ההמוני יכלול את כל יהודי אירופה‪,‬ללא גבולות‪-‬גם‬
‫מערב אירופה‪.‬‬
‫עצם הכינוס של נציגי המשרדים השונים ברייך השלישי נועד לרתום את הרשויות האלה למשימה‬
‫המרכזית של הרייך–בצוע הפתרון הסופי‪.‬‬
‫הנושאים שהועלו בועידת ואנזה‪:‬‬
‫‪ ‬סקירת המדיניות הנאצית בשאלת היהודים עד סוף שנת ‪.1941‬‬
‫‪ ‬תיאור הנסיבות והתנאים החדשים שנוצרו במזרח‪-‬החלו בהקמת מחנות הרצח‪.‬‬
‫‪ ‬הצגת טבלה שכללה נתונים מדוייקים על מספר היהודים בארצות השונות שיכללו בפתרון הסופי‪ .‬כ‬
‫‪ 11‬מיליון יהודים‪.‬‬
‫‪ ‬הסברת הכיוון ודרכי הביצוע של הפיתרון הסופי החדש לשאלה היהודית‪ .‬שליחת היהודים מכל‬
‫הארצות מזרחה‪,‬ניצולם ככוח עבודה ודרכי הטיפול בנותרים בחיים‪.‬‬
‫‪ ‬הוזכרו כמה בעיות מיוחדות‪ ,‬כמו‪:‬שאלת נשואי התערובת‪ ,‬הקמת גטו לזקנים‪ ,‬סדר הגירוש‪ ,‬קביעת‬
‫סדר עדיפויות‪ ,‬בחינת הארצות ומתן העדפה זמנית לקבוצות חיוניות‪.‬‬
‫מה יהיו דרכי הביצוע של הפתרון הסופי על פי היידריך ?‬
‫יהודים יגויסו לעבודות כפייה במזרח אירופה‪ ,‬חלקם ימותו באופן טבעי מן העבודה הקשה‪.‬‬
‫אירופה תיסרק ממערב למזרח כדי לאסוף את היהודים‪ .‬היהודים יועברו למחנות מעבר ומשם יוסעו‬
‫ברכבות למזרח‪ .‬הפתרון הסופי יחול קודם כל על יהודי גרמניה ואוסטריה‪ .‬חוץ מן היהודים שעדיין‬
‫נחוצים למפעלים חיוניים‪ .‬עלולים להתגלות קשיים במדינות צפון אירופה בשל התנגדות האוכלוסייה‬
‫המקומית ולכן יש לדחות את ביצוע הפתרון הסופי שם‪ .‬מלבד זאת מספר היהודים שם קטן‪.‬‬
‫במה הם מבטאים את רעיון הסדר החדש ?‬
‫‪-‬על פי הסדר החדש יש לבנות חברה בהתאם לתורת הגזע הנאצית‪ .‬בחברה זו ליהודים אין זכות קיום‪.‬‬
‫‪-‬בא לידי ביטוי בטבלה העוסקת בפתרון הסופיליהודים בכול מדינות אירופה‪.‬‬
‫משמעות הועידה‪:‬‬
‫אין בה החלטה אם לבצע את ההשמדה אלא איך לבצע אותה‪ .‬זו ועידה לתאום בין הגופים השונים‪,‬‬
‫להגדרת סמכויות‪ ,‬ולתכנון תוכנית מסודרת וברורה‪.‬‬
‫הטוטליות של הפתרון הסופי‪ :‬עד ‪ 1942‬הטיפול ביהודים היה בעל אופי נסיבתי‪ .‬כלומר‪ ,‬הגרמנים‬
‫טיפלו תחילה ביהודי גרמניה‪ ,‬לאחר מכן ביהודי פולין הכבושה ושטחי ברית המועצות‪ .‬החל מ ‪1942‬‬
‫הגרמנים סימנו את כל יהודי אירופה( כ‪ 11-‬מיליון יהודים‪ ,‬המחולקים בארצותיהם השונות )כולל‬
‫יהודים במדינות שטרם נכבשו או מדינות בהן מספר היהודים היה זעום (כמו ‪ 200‬יהודים באלבניה)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הנאצים החליטו לטפל "בכל‪ ,‬יהודי אירופה עד לאחרון שבהם"‪ .‬כינוס הוועידה הביא‬
‫לידי ביטוי את מגמת ההשמדה הטוטאלית כפי שהשתקף בטבלה שכוללת ‪ 11‬מיליון יהודים מכל‬
‫מדינות אירופה ‪ ,‬שאמורות להיכלל במסגרת הפתרון הסופי‪ .‬בהשמדה נכללים יהודים גם ממדינות‬
‫לא כבושות וגם יהודים מארצות אירופאיות ניטרליות ‪ ,‬שאמורות להיכלל במסגרת הפתרון הסופי‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫השלבים בביצוע הפתרון הסופי‬
‫הרצח השיטתי של יהודי אירופה נעשה בשיטות שונות‪ .‬כל שיטה נוספה בשלב שונה על‪-‬מנת לפתח‬
‫ולייעל את שיטת ההשמדה‪ .‬שיטות ישנות לא נזנחו ושמשו את הנאצים לצד השיטות החדשות‪ .‬את‬
‫הרעיון שמאחורי המונח "שלבים בפתרון הסופי"‪ ,‬יש להבין בעיקר כשלבים בדרך למימוש הפתרון‬
‫הטוטלי והמלא של הטיפול בכל יהודי אירופה‪ .‬השלבים הושפעו ממצב המלחמה ומהמטרות של‬
‫הנאצים כלפי היהודים‪.‬‬
‫השלב הראשון‪ :‬בורות ירי – רצח סמוך למקום מגוריהם של היהודים שחיו בשטחים שנכבשו‬
‫במסגרת מבצע ברברוסה‪ .‬עם ראשיתו של מבצע ברברוסה‪ ,‬החלו הגרמנים להשמיד את היהודים‬
‫שחיו בשטחים הכבושים באמצעות ירי לבורות‪ .‬המבצעים העיקריים של ההשמדה היו חיילי‬
‫האינזצגרופן יחד עם משתפי פעולה ליטאים‪ ,‬אוקראינים ובילרוסים‪ ,‬אך גם חיילים גרמניים‪ .‬שניים‬
‫מבורות ההריגה העיקריים היו בפונאר שבליטא‪ ,‬ליד וילנה שם נרצחו כ‪ 35,000 -‬יהודים מהעיר ווילנה‬
‫ומעל ‪ 70,000‬יהודים בכלל‪.‬‬
‫מקום נוסף היה באבי יאר שבאוקראינה‪ ,‬שם נרצחו ‪ 34,000‬מיהודי קייב ביומיים בלבד בספטמבר‬
‫‪ 1941‬ועד סוף המלחמה נרצחו במקום כ‪ 80,000-‬יהודים ועוד ‪ 20,000‬צוענים ושבויי מלחמה רוסים‪.‬‬
‫הסיבות להפסקת השיטה‪:‬‬
‫סיבות פסיכולוגיות של הרוצחים‪:‬‬
‫אחדים מהרוצחים התקשו להתמודד עם המוות האיטי של חלק מהיהודים והתלוננו על "העומס‬
‫הנפשי"‪.‬‬
‫אצל חלק מהחיילים הגרמנים החלו להתגלות תופעות של שתייה מוגברת והפרעות בהתנהגות‪.‬‬
‫סיבות טכניות‪:‬‬
‫שיטת הרצח הזו הייתה איטית ומסורבלת מדי בעיני הנאצים ‪ -‬התהליך היה איטי ולא יעיל מספיק‪,‬‬
‫מפני שהוא לא עמד בקצב הרצוי של ההשמדה‪.‬‬
‫השיטה דרשה עלות גבוהה של אמצעי השמדה וכוח אדם רב ‪ -‬היה בזבוז רב של תחמושת (כדורים)‬
‫יקרה בזמן המלחמה‪ .‬החורף הקשה גרם למזג אוויר קפוא ולאדמה בוצית‪ ,‬שהִ קשו על הרציחות‪.‬‬
‫המוות לא ודאי ‪ -‬יש כאלה שנפגעו ונפלו לבור‪ ,‬אך לא מתו‪ .‬היה קושי להסתיר את הרציחות‬
‫מהמקומיים‪.‬‬
‫היה קשה לשלוט על הקורבנות שניסו להתנגד‪.‬‬
‫השלב השני‪ :‬הקמת מחנה ההשמדה חלמנו – מחנה שהוקם בפולין ואליו נשלחו יהודים מרחוק‪.‬‬
‫בשלב השני הוקם מחנה ההשמדה חלמנו‪ ,‬בו הומתו היהודים באמצעות משאיות גז‪ .‬היהודים שהגיעו‬
‫למחנה הופשטו מבגדיהם והוכנסו לתוך משאיות גז‪ ,‬אשר נסעו אל יערות שבסמוך למחנה‪ .‬עם‬

‫‪19‬‬
‫הגעתן של המשאיות אל היעד גופות היהודים נקברו בבורות שנחפרו שם‪ .‬תחילת ההשמדה בגז‬
‫נועדה בין היתר להקל על הקשיים עליהם דיווחו החיילים הגרמניים שירו ביהודים לתוך בורות‪.‬‬
‫מחנה חלמנו פעל עד מרץ ‪ 1943‬ונרצחו בו כ‪ 320,000 -‬איש‪.‬‬
‫יתרונות השיטה‪:‬‬
‫מיקום – מיקום קבוע‪ ,‬הוקם בלב איזור הסיפוח פולין (לא באזורים נידחים ונסתרים)‪ ,‬בניגוד לבורות‬
‫הירי שעברו ממקום למקום‪.‬‬
‫הנרצחים – היו מהסביבה וגם ממקומות מרוחקים (גרמניה)‪.‬‬
‫חוליות הרצח (משאיות) עברו ממקום למקום‪.‬‬
‫אין מגע בין הנרצח לרוצח בזמן הרצח‪ ,‬והרוצח אינו צריך לראות את הקורבן‪.‬‬
‫הנרצחים לא תמיד היו מודעים לגורלם‪ ,‬מה שהקל את השליטה עליהם‪.‬‬
‫סיבות להפסקה עם השיטה‪:‬‬
‫יעילות מוגבלת ‪ -‬רק ‪ 70 - 50‬יהודים יכלו להידחס במשאית אחת‪.‬‬
‫התגלו תקלות טכניות במשאיות עצמן‪ ,‬כמו אספקת דלק ומחסור במשאיות‪.‬‬
‫קושי פסיכולוגי ‪ -‬הגרמנים נאלצו לטפל בגוויות המומתים‪.‬‬
‫שיתוף פעולה עם גורמים רבים (הובלת האנשים למשאית‪ ,‬חיילים שישמרו על הנרצחים ועוד)‪.‬‬
‫השלב השלישי‪ :‬וועידת ואנזה ומבצע ריינהרד – הקמת מחנות השמדה נוספים בפולין‪ ,‬בלז'ץ‪,‬‬
‫סוביבור וטרבלינקה‪.‬על‪-‬אף שועידת ואנזה לא תרמה לפיתוח שיטות חדשות של השמדה‪ ,‬משמעותה‬
‫של הוועידה חשובה במסגרת הדיון על שלבי ביצוע הפתרון הסופי‪ ,‬מכיוון שבה הוחלט על השמדה‬
‫טוטלית של כל יהודי אירופה‪ ,‬ובה נעשה תיאום ותכנון של המשך תהליך ההשמדה‪ .‬לאחר מכן‬
‫במסגרת מבצע ריינהרד (על שם קצין האס‪ .‬דה‪ .‬ריינהרד היידריך שחוסל ב‪ 1942-‬על‪-‬ידי המחתרת‬
‫הצ'כית)‪ ,‬הוקמו שלושה מחנות השמדה נוספים בלזץ סוביבור וטרבלינקה‪ ,‬בהם פעלו תאי גז‪.‬‬
‫במחנות פעלו כ‪ 30-‬אנשי אס‪.‬אס יחד עם שיתוף פעולה מצד תושבים של הארצות הכבושות‪ .‬במחנות‬
‫אלה לא נערכה סלקציה‪ ,‬ומפעם לפעם נבחרה קבוצת יהודים שהפעילה את המחנה וטיפלה בגופות‪.‬‬
‫היהודים שהגיעו למחנות אלה נרצחו מיד‪.‬‬
‫במסגרת "מבצע ריינהרד" ביקשו הנאצים לארגן ולבצע את "הפתרון הסופי"‪ ,‬ולהקים את מחנות‬
‫ההשמדה כדי לבצע בהם את השמדת היהודים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם רצו להחרים את חפצי הערך של‬
‫הקורבנות ולהעבירם לגרמניה‪ .‬במסגרת המבצע הוקמו שלושה מחנות השמדה‪ :‬בלז'ץ‪ ,‬סוביבור‬
‫וטרבלינקה‪.‬‬
‫מספר גורמים קבעו את מקומם של מחנות ההשמדה‪:‬‬
‫מקום מרוחק ומבודד ככל שניתן מריכוזי אוכלוסייה‪ ,‬כדי שהנאצים יוכלו להסתיר את מעשיהם‬
‫ולהטעות את היהודים ואת שאר העולם‪.‬‬
‫קירבה למסילות רכבת ‪ -‬כדי להעביר את היהודים למחנות וגם כדי להעביר את דברי הערך שלהם‬
‫לגרמניה‪.‬‬
‫קירבה לגבול המזרחי של הגנרלגוברנמן ‪ -‬סיפרו ליהודים המיועדים להשמדה‪ ,‬שהם נשלחים‬
‫ל"התיישבות ולעבודה במזרח"‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫כ‪ 450 -‬אנשי ‪" S..S‬עבדו" במחנות ההשמדה ואליהם צורפו עוד אנשים מקומיים ככוח עזר‪ .‬מחנות‬
‫ההשמדה תוכננו בקפידה‪ ,‬כשמטרתם הבלעדית הייתה השמדת העם היהודי‪ .‬רוב היהודים נרצחו‬
‫מייד כשהגיעו למחנה‪ ,‬חוץ מקבוצה קטנה שהועסקה בעבודות שונות במחנה‪.‬‬
‫המחנה חולק לשלושה אזורים ‪ :‬קליטת היהודים‪ ,‬מגורים והשמדה‪.‬‬
‫כשהגיעו למחנה‪ ,‬הופרדו היהודים לשתי קבוצות ‪ :‬נשים וילדים וגברים‪ .‬איש ‪ S..S‬קיבל אותם‬
‫בנאום‪ ,‬ואמר שהגיעו למחנה מעבר בדרך למחנות העבודה במזרח‪ .‬הוא הסביר‪ ,‬כי עליהם לעבור‬
‫רחצה וחיטוי כדי למנוע התפשטות מגיפות‪ ,‬ובתום הרחצה יוחזרו להם חפציהם‪ .‬תמורת דברי הערך‬
‫שהופקדו‪ ,‬ניתנה ליהודים קבלה‪ .‬הנשים והילדים הובלו ראשונים לצריף ההתפשטות ומשם לתאי‬
‫הגזים‪ .‬לאחר תאי הגזים הובלו הגופות לקברי אחים (משרפות הוקמו רק בסוף ‪.)1942‬‬
‫היהודים עובדי הכפייה במחנות הועסקו בטיפול ומיון של חפצי הקורבנות ובניקוי הקרונות‪ .‬אחרים‬
‫(הזונדרקומנדו) הועסקו בפינוי הגופות מתאי הגזים לבורות הקבורה‪ .‬עד סוף ‪ 1942‬הושמדו רוב‬
‫היהודים בשטח הגנרלגוברנמן‪ :‬טרבלינקה ‪ 870 -‬אלף; סוביבור ‪ 400‬אלף; בלזץ ‪ 600‬אלף‪.‬‬
‫השלב הרביעי‪ :‬הקמת מתקני השמדה המוניים בפולין‪ :‬מיידנק ואושוויץ‪-‬בירקנאו‪.‬‬
‫בשלב הרביעי הוקמו שני מחנות להשמדה המונית "מפעלים למוות"‪ :‬מיידנק ואושוויץ בירקנאו‪.‬‬
‫במיידנק נרצח עד לסוף המלחמה כ‪ 80,000-‬יהודים‪ .‬אושוויץ היה למעשה מגה‪-‬מחנה ובו לפחות ‪30‬‬
‫מחנות משנה‪ ,‬הגדול שבהם היה בירקנאו (אושוויץ (‪ II‬עד סוף המלחמה נרצחו במחנות למעלה‬
‫ממיליון יהודים‪ .‬חלק מן האסירים במחנה נבחרו בסלקציה לביצוע עבודות שונות או למטרת ניסויים‬
‫רפואיים שנעשו על‪-‬ידי רופאים מגרמניה‪.‬‬
‫מיידנק‪-‬עד ‪ 1941‬היה מיידנק מחנה ריכוז של פולנים ושבויים רוסים‪ .‬בשנת ‪ 1942‬התחילו לבנות בו‬
‫תאי גזים ומשרפות‪ ,‬והוא הפך להיות פעיל מאביב ‪ 1942‬עד יולי ‪ ,1944‬עם שחרור האזור על ידי‬
‫ברית המועצות‪ .‬המגיעים אל המחנה עברו סלקציה ורבים נשלחו למוות מיד עם בואם‪ .‬כמות‬
‫הנרצחים‪ 500 : ‬אלף איש (צ'כים‪ ,‬פולנים‪ ,‬סלובקים)‪ ,‬מתוכם כ‪ 300-‬אלף יהודים‪.‬‬
‫כשהוחלט להשמיד את יהדות אירופה עלה הצורך לחפש אתר השמדה מרכזי‪ .‬המקום שנבחר היה‬
‫מחנה אושוויץ‪ ,‬בדרום מערב פולין‪ .‬בתחילה הוא פעל כמחנה ריכוז בו נאסרו מתנגדים פוליטיים‬
‫פולנים ושבויי מלחמה רוסים ובהמשך כמחנה השמדה‪.‬‬
‫באושוויץ הוחלט להשתמש בגז ציקלון ‪ ,B‬שהיה יעיל יותר מגז ה‪ CO -‬שבו השתמשו במחנות‬
‫הקודמים‪ .‬מסוף ‪ 1942‬הפך אושוויץ למחנה ההשמדה העיקרי והגדול ביותר של יהדות אירופה‪.‬‬
‫אל אושוויץ הגיעו יהודים מכל קצוות אירופה‪ .‬את הבאים לאושוויץ קידמה הכתובת‪" :‬העבודה‬
‫משחררת"‪ .‬הרציף באושוויץ היה הארוך ביותר וכ‪ 60 -‬קרונות רכבת חנו בו‪ .‬כחלק מניסיונות‬
‫ההטעיה נוגנה מוסיקת רקע ונאמר ליהודים שזהו מחנה עבודה‪ .‬לחלק אף ניתנו גלויות והנאצים‬
‫אמרו להם שהן יישלחו בדואר למשפחותיהם‪ .‬רופאים נאצים ערכו סלקציה (מיון)‪ ,‬כאשר למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 70%‬נידונו להשמדה‪ .‬נאמר להם‪ ,‬כי עליהם לעבור מקלחת חיטוי נגד מחלות וכינים‪ .‬הם הופשטו‪,‬‬
‫קיבלו חתיכת סבון והועברו ל"מקלחות"‪ .‬תאי הגזים היו ענקיים והכילו לעיתים כאלפיים איש שנדחסו‬
‫בתא אחד‪ .‬את הגופות הוציאו הזונדרקומנדו אל המשרפות‪ .‬על האסירים הוטבע מספר על הזרוע‬
‫(אינו ניתן למחיקה ומסמל‪ ,‬כי מפה אין יוצאים)‪ .‬באושוויץ נערכו ניסויים רפואיים על נשים בהריון ועל‬
‫ילדים תאומים‪ ,‬לרוב ללא חומרי הרדמה‪ ,‬על‪-‬ידי ד"ר מנגלה‪.‬‬
‫השלב החמישי‪ :‬צעדות המוות – חיסול יהודים בשלב הסופי של המלחמה‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫תופעת "צעדות המוות" הייתה שכיחה לאורך כל המלחמה‪ ,‬אך בעיקר לקראת סיומה‪ .‬בקיץ ‪,1944‬‬
‫בעת המתקפה של הצבא האדום ונחיתת האמריקאים במערב צרפת (הפלישה לנורמנדי)‪ ,‬החלו‬
‫הנאצים לסגת ולפנות את מחנות הריכוז וההשמדה‪ .‬באביב ‪ 1944‬החלו הגרמנים להוביל את אסירי‬
‫מחנות ההשמדה משטחי פולין אל עבר שטחי גרמניה ואוסטריה‪ .‬צעדות אלה קבלו את השם "צעדות‬
‫המוות" ‪ .‬הפינוי התנהל גם ברכבות וגם באוניות‪ ,‬אך מרבית המצעדים נערכו ברגל‪ .‬תחת משמר כבד‬
‫הובלו שיירות של אסירים למרחקים גדולים‪ ,‬מאות קילומטרים בחזרה לגרמניה ‪ -‬בהרים‪ ,‬בדרכים‬
‫מושלגות‪ ,‬בתנאים בלתי אנושיים תוך כדי התעללות באסירים‪ .‬רבים גוועו מרעב‪ ,‬מקור ומתשישות‪,‬‬
‫או נורו ע"י השומרים‪ .‬כל מי שנפל או ניסה להימלט נרצח‪ .‬רק אחוז קטן הצליח לשרוד בדרך‬
‫הארוכה והקרה‪.‬‬

‫דרכי הלחימה של היהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי‬

‫כאשר הפתרון הסופי (תוכניתם של הנאצים להשמדת יהודי אירופה)‪ ,‬נודעה ליהודים‪ ,‬החליטו יהודים‬
‫רבים להתנגד לגרמנים גם באמצעות נשק‪ .‬העמידה היהודית נגד המדיניות הנאצית התבטאה‬
‫במרידות בגטאות‪ ,‬בלחימה פרטיזנית ביערות ובמרידות במחנות ההשמדה‪.‬‬
‫המרד בגטאות‬
‫היציאה למרד לא הייתה צפויה נוכח התנאים הבלתי אנושיים שהתקיימו בגטאות‪ ,‬לא ניתן היה לצפות‬
‫שהיהודים יצאו למרד‪ .‬היהודים היו חלשים‪ ,‬חולים וללא נשק ותחמושת‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בכמה גטאות‬
‫כן התנהל מרד‪ .‬בעקבות הידיעות על תוכנית השמדת היהודים‪ ,‬אבא קובנר‪ ,‬צעיר בן ‪ 19‬בגטו וילנה‪,‬‬
‫פרסם כרוז שהופץ בקרב חברי תנועות הנוער בגטו‪ ,‬ועודד את היהודים להילחם ולמרוד גרמנים‪.‬‬
‫ניתוח הקריאה למרד ‪ -‬הכרוז של אבא קובנר‪:1942 ,‬‬
‫בחלק הראשון של הכרוז ‪ ,‬חושף אבא קובנר את פעולות הנאצים וכוונתם לחיסול העם‬ ‫‪‬‬
‫היהודי‪ .‬הוא חושף כי מ‪ 80 -‬אלף היהודים שהיו בגטו נותרו רק ‪ 20‬אלף‪ ,‬מאות הגברים‬
‫שנחטפו לעבודה לא שבו וכך גם הילדים והנשים‪ .‬פונאר‪ ,‬כך הוא מגלה‪ ,‬איננו מחנה עבודה‪,‬‬
‫אלא יער הריגה בו נרצחים כל היהודים‪ .‬היטלר זומם לרצוח את כל יהודי אירופה‪.‬‬
‫בחלק השני של הכרוז‪ ,‬קורא אבא קובנר ליהודים "לא ללכת כצאן לטבח"‪ ,‬כלומר הוא קורא‬ ‫‪‬‬
‫להתנגדות בכל דרך לנאצים מתוך התפיסה שמוטב למות חופשיים מלחיות עוד כמה ימים‬
‫בחסדי הרוצחים‪.‬‬
‫קובנר מסיים את הכרוז במילים‪" :‬להתגונן! עד הנשימה האחרונה"‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מי היו המורדים בגטאות?‬
‫מרבית המורדים בגטאות היו חברי תנועות הנוער‪ ,‬שכללו צעירים אידיאליסטים‪ ,‬רווקים‪ ,‬ושחונכו‬
‫להיות ביקורתיים כלפי המציאות ובעלי חשיבה מהפכנית‪.‬‬
‫חמישה גורמים לכך שתנועות הנוער הובילו את המרד‪:‬‬
‫העובדה שלא היו להם ילדים‪ ,‬ולא היו צריכים לדאוג להם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪22‬‬
 ‫מנהיגי הקהילה היהודית ברחו מפולין עוד לפני השואה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היודנראטים( מועצות היהודים) לא יכלו להוביל מרד שכזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לתנועות הנוער כבר היה קיים מבנה ארגוני מסודר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הם היו הראשונים שהבינו את כוונותיהם האמיתיות של הנאצים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מטרות המרד‪/‬הלחימה בגטאות‪:‬‬

‫‪.1‬נקמה בגרמנים ‪.‬הרצון לנקום בגרמנים על האקציות ( שילוחים למחנות ההשמדה ) ורצח היהודים‬
‫– במקומות רבים שבהם נשרפו גטאות נכתבו כתובות נקמה בדם ופיח‪.‬‬

‫‪ .2‬השבת כבוד העם היהודי ‪-‬רצון למות בכבוד ולא ללכת "כצאן לטבח"‪ ,‬כדי להוכיח לעולם כי יהודים אינם‬
‫נכנעים בקלות‪.‬‬

‫‪" .3‬למען שלוש שורות בהיסטוריה" – כדי שהדורות הבאים יידעו שהייתה התנגדות יהודית לנאצים‬
‫והיהודים נלחמו ומתו כבני חורין‪ .‬למות בדרך שנתנה ביטוי גם לתחושה לאומית ‪ -‬יהודית‪.‬‬

‫‪ .4‬רצון לשמש דוגמה ומופת לנוער בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫‪ .5‬הגנה עצמית ורצון להינצל ‪ .‬היו יהודים שהאמינו שמרד בגרמנים יצור פתח לתקווה ויאפשר לחלק‬
‫מהיהודים לברוח מהגטאות ליערות וכך להינצל‪.‬‬

‫מדוע נשמעה בגטאות הקריאה למרד דווקא בשנים ‪:1942-1943‬‬

‫— בתקופה זו כבר הגיעו לגטאות ידיעות על הרצח ההמוני של יהודים בשטחים שכבשו הנאצים‬
‫בברית המועצות( הרג בבורות הירי )‪.‬‬
‫— היהודים בגטאות הבינו שהרצח הוא חלק מתוכנית כללית של הנאצים להשמיד את כל יהודי‬
‫אירופה‪.‬‬
‫— הכרה שנוכח ההשמדה הצפויה יש להיערך באופן אחר ולהתגייס למאבק מזוין כדי להתגונן מפני הגורל‬
‫הצפוי‪.‬‬
‫מאפייני המרד בגטו וקשייו‬
‫קשיים בגיוס אנשים למרד – מאבק ההישרדות היומיומי בתנאי הרעב‪ ,‬הרדיפה‪ ,‬ההשפלות‬ ‫‪‬‬
‫וההוצאות להורג התיש את כוחם הנפשי והפיזי של רבים מיושבי הגטו ושבר את רוחם‪ .‬כוח‬
‫ההתנגדות של רבים אזל‪ ,‬ולא ניתן היה לשכנעם להצטרף למרד‪.‬‬
‫חוסר ניסיון קרבי‪ ,‬העדר נשק והעדר הכשרה בשימוש בנשק – מרבית יהודי הגטו ובמיוחד‬ ‫‪‬‬
‫חברי תנועות הנוער‪ ,‬לא היו בעלי ניסיון או הכשרה צבאית כלשהי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בתוך הגטו‬
‫לא היה נשק והברחתו מבחוץ הייתה מסוכנת מאוד ויקרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היהודים הצליחו להבריח‬
‫לגטו רק נשקים קלים (בעיקר אקדחים) ובלתי יעילים למלחמה בטנקים ובתותחים של הצבא‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫תחושת אחריות למשפחה ולקולקטיב – הידיעות שהגיעו באשר למדיניות הענישה הנוקשה‬ ‫‪‬‬
‫של הנאצים‪ ,‬הרתיעו רבים מפני המרד‪ .‬רבים חששו כי לאחר שיכשל המרד‪ ,‬יחסלו את‬
‫הגטו‪ ,‬בו ישבו המשפחות והחברים של המורדים‪.‬‬
‫התנגדות יהודית בתוך הגטו לרעיון המרד ‪-‬יהודים בגטו‪ ,‬ובמיוחד ראשי היודנראט‪ ,‬התנגדו‬ ‫‪‬‬
‫למרד מחשש שהוא יביא לאסון לכל תושביו‪ .‬שתי סיבות הובילו להתנגדות‪ .‬הראשונה‪ ,‬היא‬

‫‪23‬‬
‫העובדה שחלק מהיהודים בגטו לא הצליחו להגיע להבנה אמיתית שהנאצים מתכוונים ליישם‬
‫השמדה טוטאלית של יהודי אירופה‪ .‬השנייה‪ ,‬היא העובדה שבשנת ‪ 1943‬החלו להגיע‬
‫ידיעות מעודדות מהחזית ובאנשים התעוררה התקווה שהנאצים יובסו והמלחמה תיגמר‬
‫בקרוב‪ .‬שתי סיבות אלה גרמו לחלק מהיהודים להתנגד לרעיון המרד‪.‬‬
‫לבטים ודילמות של המורדים בגטאות‬
‫שאלת האחריות הקולקטיבית – למורדים היה ברור שהמרד יוביל לענישה‬ ‫‪‬‬
‫קולקטיבית על הגטו ולכן הדילמה הייתה האם למרוד למרות שהענישה יכולה להיות חיסול‬
‫הגטו? בסופו של דבר‪ ,‬הוחלט כי המרד יבוצע רק עם חיסול הגטו על ידי הנאצים‪ ,‬כלומר כאשר‬
‫אין עוד כל סיכוי להינצל בכל מקרה‪.‬‬
‫האם למרוד בתוך הגטו או לברוח ליערות ולנהל לחימה פרטיזנית כנגד הנאצים?‬ ‫‪‬‬
‫לחימה בתוך הגטו‪ ,‬היה ידוע לכל‪ ,‬הינה דומה להתאבדות קולקטיבית מכיוון שהיתרון של‬
‫הנאצים בתוך הגטו היה מאוד בולט (נשק חם וטנקים)‪ ,‬וליהודים לא היו מספיק מקומות מסתור‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬בריחה ליערות כוללת הפקרה של משפחות יהודיות בתוך הגטו‪.‬‬
‫שאלת העיתוי ביציאה למרד – הגישה המקובלת במחתרת הייתה שהמרד צריך להיפתח כברור‬ ‫‪‬‬
‫לכולם שמחסלים את הגטו‪ .‬מצד שני‪ ,‬קשה היה לקבוע בוודאות מתי אכן יגיע חיסול הגטו‪ ,‬מכיוון‬
‫שהגרמנים נקטו מדיניות של אקציות (שילוחים) רבות למחנות ההשמדה ולא היה ברור מתי יהיו‬
‫האקציות האחרונות‪.‬‬
‫מרד גטו ורשה ‪-‬מדובר בהתקוממות העירונית הראשונה של אוכלוסייה יהודית באירופה הכבושה‪.‬‬
‫בין ה‪ 23-‬ביולי ל‪ 21-‬בספטמבר ‪ 1942‬נשלחו כ‪ 300,000-‬מיהודי גטו ורשה למחנה ההשמדה‬
‫טרבלינקה‪ .‬בגטו נותרו כ‪50,00-‬‬
‫יהודים שהתגבשה בהם תודעת המרד והם החלו בהתארגנות‪.‬‬
‫בגטו פעלו כמה מחתרות‪:‬‬
‫אי"ל ‪-‬הארגון הלאומי הלוחם(‪ -‬הורכב משלושת תנועות הנוער‪' :‬השומר הצעיר'‪' ,‬עקיבא' ו'דרור'‪,‬‬
‫ובהמשך הצטרף גם 'הבונד'‪ .‬בראש אי"ל עמד מרדכי אנילביץ'‪ .‬לארגון היו כמה עשרות אקדחים‬
‫ורימונים והיה חסר לו ציוד צבאי רב‪.‬‬
‫אצ"י ‪-‬האיגוד הצבאי היהודי‪ -‬הוקם על ידי תנועת הנוער בית"ר ובראשו עמדו פאבל פרנקל ודוד‬
‫אפלבאום‪ .‬אצ"י היה ארגון מקצועי יותר והיו בו מחלקות‪ :‬רפואה‪ ,‬כספים‪ ,‬הנדסה ועוד‪ .‬היה לו‬
‫נשק רב יחסית וחבריו קבלו אימונים צבאיים‪.‬‬
‫שני הארגונים לא התאחדו עד סוף המלחמה ושיתפו פעולה בצורה חלקית בכך שהם חילקו את‬
‫אזורי הלחימה בגטו ביניהם‪ .‬אולם הפעם גם האוכלוסיה שנותרה בגטו שיתפה פעולה עם המחתרות‪,‬‬
‫והיא בנתה מקומות מסתור ומאגרי מזון לקראת המרד‪.‬‬
‫בי"ב שבט ‪ 1943‬ניסו הגרמנים לבצע אקציה נוספת אך הם נתקלו בהתנגדות שהסבה להם אבדות‪,‬‬
‫ולא הצליחו להוציא את מספר היהודים שתכננו לכתחילה‪ ,‬היה ברור שהדבר לא יעבור בשתיקה‪.‬‬
‫בערב פסח הגיעו כאלפיים חיילים גרמנים מצוידים בטנקים והחלו לחסל את הגטו‪ .‬כבר בהתחלה‬
‫נפגע טנק וגרמנים נפגעו‪ ,‬ובהמשך הקרבות אף הונף דגל כחול לבן לצד דגל פולין מעל מפקדת‬
‫האצ"י‪ .‬לאחר שלושה ימים שינו הגרמנים את הטקטיקה והחלו לשרוף בית אחר בית והשליכו גז‬

‫‪24‬‬
 ‫לתעלות הביוב ובכך אילצו את היהודים לצאת‪ .‬רק לאחר חודש לחימה הודיעה הגנרל שטרופ‪" :‬אין‬
‫עוד רובע יהודי בוורשה"‪.‬‬
‫הייחוד של מרד גטו ורשה בהשוואה למרידות בגטאות אחרים‪:‬‬
‫— לתושבי הגטו לא הייתה אשליה בנוגע למטרות הנאצים משום שהם היו עדים לאקציות ( שילוחים‬
‫למחנות השמדה‪ .‬היהודים שנשלחו לא חזרו לגטו) הרבות שהיו בגטו‪.‬‬
‫— תמיכה נרחבת ומקיפה של תושבי הגטו בלוחמים; מחתרות שונות כמו איל ואצי התאחדו‪.‬‬
‫— הכנות יסודיות במשך חודשים‪ :‬היהודים אספו נשק כמו אקדחים ורימונים‪,‬מים‪,‬מזון ותרופות‪.‬‬
‫והכינו תשתית (חפירות ובונקרים לצורכי מיסתור ומילוט)‪.‬‬
‫—זמן התרחשות המרד‪ :  ‬יהודי גטו ורשה מרדו באביב ‪ ,1943‬ואילו רוב המרידות החשובות של‬
‫עמי אירופה פרצו מאוחר יותר‪ ,‬כאשר בעלות הברית סיפקו תמיכה לתנועות ההתנגדות‪ ,‬או כאשר‬
‫בעלות הברית עמדו לכבוש את האזורים האלה‪ .‬לדוגמה מרד הפולנים פרץ רק בקיץ ‪ ,1944‬כאשר‬
‫הצבא האדום ניצב בשערי ורשה‬
‫— המרד בורשה החזיק מעמד זמן ממושך לעומת מרידות אחרות (כמעט חודש)‪.‬‬
‫— לוחמים רבים יותר השתתפו במרד‪ .‬לפחות ‪ 750‬לוחמים השתתפו באופן פעיל במרד בגטו‬
‫ורשה‪ .‬בגטאות אחרים היה מספר הלוחמים מצומצם יותר‪ .‬בגטו וילנה למשל מנה ארגון המורדים כ‪-‬‬
‫‪ 300‬חברים בשיאו‬
‫— הוא הסב נזק כבד יותר לגרמנים‪ :‬נזק לבני אדם( למעלה ממאה גרמנים נהרגו במרד זה) ולרכוש‬
‫צבאי כמו טנקים‪.‬‬

‫לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה‬

‫‪  ‬כמיליון וחצי יהודים ‪ -‬גברים ונשים ‪ -‬לחמו כיחידים בצבאות בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫במקרים רבים היה שיעור היהודים הלוחמים בצבאות רב מחלקם באוכלוסייה‪.‬‬

‫המניעים‪ ‬העיקריים שלהם היו‪:‬‬

‫‪ . 1‬נאמנות למדינה בה הם חיו (למשל ארה"ב או בריה"מ)‪ .‬מדינתם הייתה במלחמה‪ ,‬והם יצאו‬
‫להגנתה‪.‬‬

‫‪ . 2‬רצון להציל ולהגן על אחיהם היהודים‪ ,‬הסובלים תחת השלטון הנאצי‪ .‬לכן‪ ,‬בכל מקום שאליו הגיעו‪,‬‬
‫השתדלו לגלות‪ ,‬לסייע ולהשיב לחיים יהודים ששרדו בשטחים ששוחררו מעול הכיבוש הגרמני‪.‬‬

‫‪ .3‬רצון לנקום בגרמניה הנאצית האויבת על היחס הרע והאכזר ליהודים‪.‬‬

‫‪:‬מאפייני הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית‬

‫‪.‬שירתו בכל הדרגות‪ :‬מטוראי ועד גנרל ‪-‬‬
‫‪.‬שירתו בכל התפקידים‪ :‬לוחם‪ ,‬חובש‪ ,‬פקיד ‪,‬נהג‪ ,‬טייס ורופא ‪-‬‬
‫‪.‬שירתו בכל הגזרות‪ :‬צפון אפריקה‪ ,‬אירופה והמזרח הרחוק ‪-‬‬
‫‪.‬הקריבו הקרבה עצומה‪ :‬כ‪ 250,000-‬יהודים נהרגו בלחימה ‪-‬‬

‫דוגמה ‪:‬בצבא ברית המועצות ‪" -‬הצבא האדום"‪ -  ‬ל"צבא האדום" היה חלק מכריע בנצחון על גרמניה‬
‫הנאצית‪ .‬מספר היהודים ששרתו בו היה למעלה מחצי מליון‪ .‬כ‪ 200 -‬אלף מתוכם נפלו במערכה‪.‬‬
‫אלפים מהם שימשו כקצינים ורבים מהם קיבלו את התואר "גיבור ברית המועצות" ‪  ‬ובתוכם הייתה‬
‫טייסת יהודיה‪.‬‬

‫פלוניה גלמן טייסת קרב יהודיה בצבא ברית המועצות ‪-‬החל ממאי‪  1942 ‬ועד לסוף המלחמה לחמה‬
‫כנווטת קרב‪ .‬במהלך המלחמה ביצעה כ‪ 860-‬גיחות קרביות להפצצת עמדות אויב‪ ,‬להצנחת הספקה‬
‫ליחידות סובייטיות נצורות ולביצוע משימות סיור ותצפית‪ .‬לאור תפקודה במלחמה זכתה לתואר‬
‫גיבורת "ברית המועצות" ו‪- 14‬עיטורים נוספים‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש באירופה כלפי היהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי‬

‫‪ 3‬צורות‪ /‬דפוסי התייחסות של האוכלוסייה המקומית אל היהודים בארצותיהם בזמן הכיבוש הנאצי‬
‫ומניעיהם( סיבות)‪:‬‬
‫א‪ .‬משתפי פעולה ‪-‬שיתוף פעולה עם הנאציםִ — אנשים או מדינות שסייעו לנאצים באופן פעיל‪:‬‬
‫דיווח על מקומות מסתור‪ ,‬הסגרה‪" ,‬ציד" של יהודים שהסתתרו‪ ,‬השתתפות בתהליך הרצח‬
‫וההשמדה‪.‬‬
‫מניעים‪ :‬אנטישמיות‪ ,‬שיקולי רווח וטובות הנאה – חמדנות‪ ,‬רצון לקבל רכוש יהודי שנלקח‪ ,‬קבלת‬
‫הטבות על הלשנות‪ ,‬הזדהות עם מדיניות הנאצים ונקמנות אישית ביהודים ובמצילים שהסתירו‬
‫אותם‪.‬‬
‫ב‪.‬הרוב הדומם‪"-‬עמידה מן הצד" — רוב האנשים שלא עשו דבר להצלת יהודים אך גם לא רדפו‬
‫אותם באופן פעיל‪ .‬מניעים‪ :‬אדישות‪ ,‬מסורת אנטישמית‪ ,‬חשש לסכן את עצמם‪ ,‬חשש מענישה‬
‫קולקטיבית‪ ,‬התמקדות בצורך לשרוד בתנאים הקשים של הכיבוש‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצילים‪-‬ניסיונות לעזור ליהודים ולהצילם — אזרחים ודיפלומטים לא יהודים שהושיטו עזרה‬
‫ליהודים‪ ,‬סיכנו את עצמם ואת משפחותיהם‪ .‬חלקם קיבלו אחרי המלחמה את התואר "חסיד אומות‬
‫עולם"‪.‬‬
‫מניעים‪ :‬היכרות מוקדמת‪ ,‬מניעים מצפוניים או אמונה בערך חיי אדם‪.‬‬

‫יחס האוכלוסייה כלפי היהודים‪ -‬גורמים שהשפיעו על יחסם של עמי אירופה הכבושה כלפי היהודים‪:‬‬

‫א‪ .‬אנטישמיות‪/‬היחס ליהודים בארצות הכיבוש – ככל שהמדינה הייתה בעלת‪ ‬מסורת אנטישמית‪ ‬כך‬
‫צומצמו אפשריות ההצלה‪ ,‬בעיקר בארצות מזרח אירופה‪ .‬דוגמת פולין בה התקיים משטר כיבוש‬
‫מוחלט שהפעיל טרור בסיוע האוכלוסייה המקומית‪ .‬ברומניה‪ ,‬ליטא‪ ,‬לטביה ואוקראינה נרצחו יהודים‬
‫מתוך רצון והתלהבות של האוכלוסייה המקומית מלאת השנאה‪.‬‬
‫מן הצד השני – ככל שהמדינה הייתה דמוקרטית ונטולת מסורת אנטישמית כך גדלה הנכונות לסייע‬
‫ליהודים דוגמת דנמרק בה התגייסה רוב החברה להצלת יהודי דנמרק‪.‬‬

‫ב‪ .‬מקומה של המדינה "בסדר החדש" והמרחב השלטוני שהוקצה לאוכלוסייה המקומית‪ :‬השפיע‬
‫על יחס השלטון הנאצי לתושבים המקומיים ועל דרגת הכיבוש‪ .‬משטר צבאי או משטר אזרחי גרמני‬
‫לעומת משטר חסות בו הושארו סמכויות מסוימות בידי גורמים מקומיים‪ .‬במזרח אירופה הכיבוש היה‬

‫‪26‬‬
‫אכזר וטוטאלי שראה בפולנים גזע נחות והגיב בפעילות זוועה על כל ניסיונות הצלה‪ .‬לעומת זאת‬
‫הנאצים ראו בדנים עם הקרוב להם מבחינה גזעית ונתן להם להתנהל באופן אוטונומי‪ .‬הדנים סרבו‬
‫לחוקק חוקים נגד היהודים והגרמנים לא התערבו‪.‬‬

‫ג‪ .‬מספר היהודים ומשטר ההפרדה –‪ ‬ככל שמספר היהודים היה רב כך הצלתם הייתה‬
‫קשה‪  ‬ומורכבת‪ .‬גם להפרדת היהודים משאר האוכלוסייה השפעה לרעה על אפשריות ההצלה‪  .‬עד‬
‫להפרדה עוד ניתן היה להציל‪ ‬יהודים אך משנעשתה ההפרדה ההצלה הייתה קשה ואף בלתי‬
‫אפשרית‪ .‬כך למשל היה קושי להציל את יהודי פולין שהושמו בגטאות‪.‬‬

‫ד‪.‬זיהוי יהודים עם הקומוניזם – יהודים זוהו כקומוניסטים‪ ,‬בעיקר במקומות שנכבשו על‪-‬ידי‬
‫ברית‪-‬המועצות‪ ,‬כמו מזרח פולין וליטא‪ .‬בעיני הפולנים והליטאים היו הסובייטים בבחינת כובשים‬
‫ואויבים‪,‬שמטרתם לחלק את המדינה ולבטל את עצמאותה‪ .‬לכן נוצר ליהודים דימוי של בוגדים‬
‫ומשתפי פעולה עם האויב‪.‬‬

‫ה‪.‬מצוקת המלחמה – תושבי המדינות הכבושות סבלו בעצמם מן המלחמה‪ .‬היה עליהם להתמודד‬
‫עם מחסור במזון‪ ,‬מאסר של מכרים וקרובים‪ ,‬חיים בצל הכיבוש הנאצי ועוד‪ .‬כל אלה גרמו להם‬
‫לראות במצבם של היהודים דבר שולי‪ ,‬ועל כן הם גילו אדישות למצבם‪.‬‬

‫ו‪.‬מקומה הגיאוגרפי של הארץ‪ ‬הכבושה – למיקום הגיאוגרפי‪  ‬השפעה על‪ ‬אפשריות הבריחה‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬מצרפת ואיטליה ניתן היה לברוח לשוויץ ולספרד הניטרליות אבל מהולנד לא ניתן היה לצאת‬
‫ישירות לארץ ניטרלית או בלתי כבושה‪.‬‬

‫מצילים‪/‬חסידי אומות עולם בני אדם שאינם יהודים שחיו בארצות הכיבוש הנאצי והגישו ליהודים סיוע‬
‫במהלך השואה‪ .‬פעילותם הייתה כרוכה בסיכון עצמי ניכר לחייהם ולחיי בני משפחותיהם ולא נבעה‬
‫משאיפה לרווח כלשהו‪.‬‬
‫הקריטריונים לקבלת התואר "חסיד אומות העולם"‪:‬‬
‫— אדם לא יהודי שחי בארצות הכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫— עזר (או ניסה לעזור) ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה (‪.)1945-1939‬‬
‫— פעל מתוך סיכון חייו ‪ /‬מעמדו‪.‬‬
‫— פעל שלא על מנת לקבל תמורה כספית‪.‬‬

‫דפוסי עזרה והצלה שבאמצעותם פעלו חסידי אומות העולם‪:‬‬

‫— הסתרת אנשים ויצירת מקום מחבוא עבורם( למשל באסם‪ ,‬עליית גג)‪ ,‬מתן מזון‪ ,‬ביגוד‪.‬‬
‫— אספקת אשרות כניסה למדינות ניטרליות או למדינות שמחוץ לתחום השליטה של גרמניה‪.‬‬
‫— אספקת תעודות מזויפות שאפשרו ליהודים להזדהות בזהות אחרת‬
‫— הברחת אנשים אל מעבר לגבול‪.‬‬
‫— אימוץ ילדים יהודית במשפחות לא יהודיות‪.‬‬
‫— הסתרת ילדים בבתי ילדים ובמנזרים‪.‬‬

‫דוגמה לחסיד אומות עולם ‪ :‬אוסקר שינדלר –‬

‫הצלה באמצעות תעסוקה‪ -‬מניע אנושי‪/‬הומני‪/‬מוסרי‬
‫שינדלר‪ ,‬איש עסקים גרמני‪ ,‬ניצל את קשריו עם פקידים גרמנים בצבא ובממשלה והעסיק מאות‬
‫יהודים במפעלים שבבעלותו‪ ,‬וכך הציל אותם מגירוש‪ .‬ליד קרקוב החזיק שינדלר במפעל לייצור כלי‬
‫מטבח עבור הצבא הגרמני‪ .‬במפעל זה העסיק כ‪ 900-‬יהודים‪ .‬הוא הגן על עובדיו היהודים כאשר‬
‫הנאצים רצו לגרשם‪ ,‬שיחד‪ ,‬וזייף את רישומי המפעל‪ .‬הוא הצליח להגן עליהם גם כאשר הגטו‬
‫בקראקוב חוסל‪.‬‬
‫ב‪, 1943-‬כאשר החלו לשלוח את יהודי קרקוב למחנה פלשוב‪ ,‬העביר שינדלר את המפעל לתוך‬
‫המחנה והמשיך להעסיק את היהודים‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫ב‪ 1944-‬הקים שינדלר מפעל לייצור תחמושת בחבל הסודטים והצליח להעביר לשם את היהודים‬
‫שעבדו במפעליו הקודמים‪ .‬שינדלר דאג למזון‪ ,‬לטיפול רפואי וליחס אנושי חם עבור היהודים שהציל‪.‬‬
‫בסוף המלחמה ניצלו כל היהודים תחת חסותו‪ .‬ב‪ 1962-‬קיבל שינדלר את התואר "חסיד אומות עולם"‬

‫‪28‬‬