‫לאומיות וציונות‬

‫א‪ .‬הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪:19-‬‬

‫‪-‬הגדרות ומושגים‪:‬‬

‫לאום‪ -‬קבוצת אנשים הקשורה ע״י מאפיינים תרבותים חברתיים משותפים השואפת להקים מדינה ריבונית ולהגדרה עצמית‪.‬‬

‫לאומיות‪-‬תופעה שהחלה להתפשט בסוף המאה ה‪ 18-‬וכוללת שני מרכיבים עיקרים‬

‫‪ .1‬זהות משותפת‬
‫‪.2‬רצון להקים מדינה ריבונית עצמאית‪.‬‬

‫מאפיני ומרכיבי הלאומיות המודרנית‪:‬‬

‫שפה‪-‬מאחדת ומייחדת את בני הלאום‪.‬‬

‫תרבות‪ -‬תרבות הלאום כוללת‪ :‬מנהגים‪ ,‬מסורת‪ ,‬לבוש‪ ,‬מאכלים‪ ,‬סיפורי עם ועוד‪..‬‬
‫סמלים‪-‬המנון‪ ,‬דגל‪ ,‬חגים המלכדים את העם ומחזקים את תחושת השייכות‪.‬‬
‫תודעה לאומית‪-‬ההקשר שנוצר בין אדם לאומה‪ ,‬תחושת השתייכות‪.‬‬
‫היסטוריה‪ -‬עבר משותף של הלאום‪ :‬מלחמות‪ ,‬אסונות‪ ,‬סיפורי התגבשות הלאום‪.‬‬
‫זיקה למולדת‪-‬השטח בו נולדה האומה ונוצרה הזהות הלאומית‪.‬‬

‫שינוים שהלאומיות יצרה באירופה‪:‬‬

‫השינויים במפה המדינית‪-‬‬

‫*התמוטטות אימפריות גדולות‪ :‬האימפריה העותמנית‪ ,‬הקיסרות הרוסית והאימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית‪.‬‬

‫*הקמתן של מדינות לאום‪ :‬העמים באירופה התאחדו והקימו מדינות לאום כמו פולין‪ ,‬הונגריה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬צכוסלובקיה‬
‫ובריה״מ‪.‬‬

‫* איחוד בין מדינות‪ :‬מדינות קטנות התאחדו והפכו למדינות לאום גדולות כמו פרוסיה ונסיכויות גרמניה שהתאחדו לגרמניה‪ ,‬מדינות‬
‫האפיפיור וטוסקנה התאחדו לאיטליה‪.‬‬

‫* שינוי גבולות בין מדינות‪ :‬מדינות ששינו את צורתן‪ -‬האימפריה העותמנית שאיבדה את איזור הבלקן ובשם קמו מדינות לאום כמו‬
‫יוון אלבניה ובולגריה‪.‬‬

‫* התגבשות תנועות לאומיות‪ :‬לפני המאה ה‪ 19-‬העולם היה עולם של אימפריות‪ ,‬אך לאחר שקמו התנועות הלאומיות ותבעו עצמאות‪,‬‬
‫לאומיות‪ ,‬ונאבקו עבור זה שלבני הלאום תיהיה מדינה משלהם מבלי שהכנסיה\ המלוכה ישלטו עליהם‪.‬‬
‫ולבסוף נוצרו מדינות הלאום‪.‬‬

‫* חיזוק מסגרות השתייכות‪:‬‬

‫עבר‪ -‬אנשים השתייכו לכפר‪ ,‬משפחה גרעינית‪ ,‬שבט‪.‬‬

‫לאחר צמחית הלאומיות‪ -‬אנשים מתחילים להשתייך למדינות לאום‪ .‬הלאומיות יצרה שינוי במקודי הזהות של האנשים ככה שהם שינו‬
‫גם את מסגרת ההשתייכות שלהם וגם את הדת שלהם‪ ,‬שבעצם הוחלפה על ידי המדע שהסביר תופעות אנושיות שבעבר הכנסייה‬
‫הסבירה אך לאחר עליית הלאומיות‪ ,‬המדע הסביר את התופעות הללו‪.‬‬

‫‪-‬הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה המאה ה‪:19-‬‬

‫*תנועת ההשכלה‪-‬‬
‫אנשי ההשכלה היו‪ :‬מדענים‪,‬סופרים‪,‬פילוסופים ועוד‪ ,‬שיצאו נגד המצב הקיים באירופה‪ .‬טענו שלכל אדם קיימות הזכויות שלו‬
‫(חירות‪ ,‬קניין וחיים) הם האמינו ברעיון הריבונות וראו בבני האדם אנשים שלא צריכים לקבוע את המציאות‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫תנועות לאומיות אחרות הושפעו מהרעיונות שלהם והחלו להיאבק עבור מדינה ריבונית ועצמאית משלהם‪.‬‬
‫*כי כמו שלכל אדם יש את הזכות לבחור את גורלו כך לכל אדם אחר‪.‬‬

‫*המהפכה הצרפתית‪ -‬ב‪ 1789‬חלה המהפכה הצרפתית בה העם סילק את המלך מהשלטון ויסד את הרפובליקה הצרפתית‪ .‬בה בוחר‬
‫העם את השליט‪ ,‬לאחר שעמים אחרים שמעו על כך הם רצו לחקות את הצרפתים ולחולל שינוי כזה גם במדינתם‪.‬‬

‫*כיבושי נפוליאון‪-‬לאחר המפכה הצרפתית נפולאיון(שהיה אחד מהמנהיגים) יצא לכיבושים באירופה וכבש עמים רבים שלבסוף‬
‫הבינו שכל מה שעשו היה להחליף מנהיג רע אחד במנהיג רע אחר‪.‬‬
‫הרצון להפיל ולסלקו מהשלטון היה מה שאיחד בניהם‪.‬‬
‫*נפוליאון עשה ההפך ממה שניסה לעשות (הוא יצא לכיבושים במטרה להפיץ את רעיון הלאומיות אך בעצם הוא דיכא את העמים‬
‫ועשה את ההפך‪).‬‬

‫*תהליך החילון‪ -‬הדת הייתה מרכיב משמעותי בחייהם של תושבי יבשת אירופה אך בתחילת המאה ה‪( 19‬תחילת תהליך החילון)‬
‫החלו אנשים להתרחק מהדת והחלו להאמין במדע כך שהכנסייה החלה לאבד את מקומה כבסיס הזהות והמדע תפס את מקומה כמקור‬
‫הידע המוסמך העיקרי‪.‬‬
‫הלאומיות שהייתה תופעה חילונית תפסה את מקומה של הדת ושימשה כמעין ״דת אזרחית״‪.‬‬

‫*המהפכה התעשייתית והמודרניציה‪-‬‬

‫המהפכה התעשייתית הביאה להתפתחות הטכנולוגיה בתחומי התחבורה והדפוס‪.‬‬
‫תיעוש‪ -‬עיור‪ -‬ניכור‪ -‬נחמה הלאומיות‪.‬‬
‫‪-‬התעשייה שצמחה בערים הביאה לאבטלה בכפרים‬
‫‪-‬מה שגרם לאיכרים לעזוב את הכפר במטרה למצוא עבודה בעיר‬
‫‪-‬בעיר האיכרים חשו בדידות רבה וחוסר שייכות‬
‫‪ -‬הלאומיות יצרה עבורם מסגרת תומכת חדשה לחיים שעזבו והשאירו מאחור‪( .‬בכפר)‬

‫מודרניזציה‪ :‬בזכות הטכנולוגיה החדשה ניתן היה להעביר ולהפעיל מידע בצורה מהירה יותר וכך נחשפו יותר ויותר אנשים לרעיון‬
‫הלאומיות‪.‬‬
‫ולבסוף גם לקחו חלק במאבק הזה‪.‬‬

‫*תנועת הרומנטיקה‪ -‬תנועת הרומנטיקה ותנועת ההשכלה התפתחו באותו הזמן וסטרו אחת את השניה‪ .‬התנועה הרומנטית הדגישה את‬
‫הרגש והלב על חשבון ההיגיון בעוד תנועת ההשכלה ראתה בתבונה ובשכלתנות כגורם היסודי והחשוב ביותר בהתנהגות האנושית‬
‫*התנועה הרומנטית קמה בתגובה לתנועת ההשכלה‪ ,‬היא דוגלת בהסתכלות על רגש ופנימיות‪.‬‬

‫‪-‬מאפייני ודפוסי הפעילות של התנועה הלאומית‪:‬‬

‫תנועה לאומית‪ -‬קבוצה של אנשים שפועלת להקמת מדינה עצמאית‪.‬‬

‫הת״שה‪ -‬הנהגה‪ ,‬תחומי פעילות‪ ,‬שלבי התפתחות‪ ,‬הגורמים המסעיים והמעקבים‪.‬‬

‫*הנהגה‪ -‬מנהיגי התנועות הלאומיות היו‪ :‬חילוניים‪ ,‬משכילים‪ ,‬בורגנים שלא באו מההנגה הישנה (מלוכה‪,‬כנסיה‪,‬אצולה)‪ .‬הם האמינו‬
‫שבכוחם לשנות את המציאות בהתאם לאידיאלוגיה שלהם‪.‬‬
‫המטרה שלהם‪ :‬להשיג עצמאות ומדינת לאום‪.‬‬

‫*תחומי פעילות‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.1‬טיפוח התודעה הלאומית והזהות הלאומית בקרב בני הלאום‪ :‬טיפוח המסורת העממית התבצעה בעזרת שימוש בטקסים שפה אהבת‬
‫המולדת שירות צבאי ועוד‪.‬‬
‫‪.2‬ביצוע פעולות להקמת הלאום‪:‬‬
‫פעולות טרם הקמת המדינה‪ -‬ביצוע הפגנות‪ .‬יציאה למלחמות סילוק השלטון הזר חיפוש אחרי בעלי ברית ניסיונות למהפות לאומיות‬
‫ועוד‪.‬‬
‫פעולות להעמקת הזדהות הפרט עם המדינה‪ -‬קביעת שפה רשמית למדינה קביעת דגל והמנון הנהגת מטבע אחיד ועוד‪.‬‬

‫*שלבי התפתחות‪-‬‬

‫שלב א‪ :‬שלב ההיערכות‪ -‬יוצרים מחדש את השפה הלאומית‪ ,‬דגל‪ ,‬המנון‪ ,‬מה יהיו המאפיינים החדשים שך הלאום‪ .‬שלב זה מתאפיין‬
‫באיסוף של שירה‪ ,‬אגדות עממיות‪ ,‬מוסיקה מסורתית‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬שלב ההרחבה‪ -‬בשלב זה מוקמות רשת של אגודות לאומיות שאוספות כספים‪ ,‬מייסדות בתי ספר‪ ,‬מקימות מוזיאונים וכו'‪.‬‬
‫מפיצים את התרבות הלאה לבני הלאום שידעו איזה חלק גדול הם במאבק הזה מה שמעורר הזדהות לאומית לכל בני הלאום‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬שלב המאבק‪-‬‬
‫*מאבק עממי‪ :‬שובתים‪ ,‬מפגינים נגד השלטון למען הקמת שלטון חדש( שלב קצר שלא מחזיק מעמד בדרכ)‬
‫*מאבק צבאי‪ :‬כורתים בריתות ממקומות עם צבאות חזקים‪ ,‬שבדרכ מצליחים לגרש את השלטונות הזרים‪.‬‬
‫שלב ד‪ :‬שלב שלאחר הקמת המדינה‪ -‬המשך טיפוח התרבות הלאומית בעזרת בתי ספר‪ .‬ועוד‪.‬‬

‫הגורמים המסעיים והמעקבים‪-‬‬

‫גורמים מסייעים‪ :‬איזורים עם אוכלוסיה צעירה‪ ,‬מאפיינים משותפים‪,‬תודעה לאומית‪.‬‬
‫גורמים מעקבים‪ :‬אנשים שומרניים‪ ,‬מקומות עם פיצול חברתי‪ ,‬המשטר הישן שחושש מאיבוד כוחו‪.‬‬

‫‪-‬מדינה מדגימה‪-‬איטליה‪:‬‬

‫איטליה הייתה מפוצלת לצפון שהיה עשיר ומפותח(בורגנים) ולדרום שהיה עני שלרוב הייתה חברה חקלאית‪.‬‬
‫בכל חלק דיברו בשפה שונה‪ ,‬המדינה הייתה מפוצלת לנסיכויות קטנות וכל איטליה הייתה בידי שלטון זר (אוסטריה וצרפת)‪.‬‬
‫מטרת העל‪ -‬לסלק את השלטון הזר ולאחד את איטליה (צפון ודרום)‪.‬‬

‫מנהיגים‪-‬‬
‫גוזפה מצאני‪ :‬הוגה דעות שיסד את תנועת ״איטליה הצעירה״ שטענה שצריך לאחד את איטליה על ידי סילוק השלטון הזר ולהפוך‬
‫אותו לרפובליקה‪.‬‬

‫גוזפה גריבדלי‪ :‬איש צבא שהאמין שצריך לסלק את השלטון הזר מאיטליה רק על ידי שימוש בכוח צבאי‪.‬‬

‫קאמילו קאבור‪ :‬ראש ממשלת פיימונט‪-‬סרדיניה( ממלכה באיטליה)‪ .‬היה המוח מאחורי האיחוד של איטליה למדינה גדולה ומגובשת‪.‬‬
‫האמין שנדרשים קשרים דיפלומטיים ויצירת קשר עם צרפת‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫שלבי ההתפחות‪-‬‬
‫*(שלב א) שלב ההיערכות‪:‬‬
‫אנשי ההשכלה ורוח מגבשים את יסודות הלאום (מאפייני הלאומיות) חלק מזה קורה בזכות אגודות מחתרתיות שקמו ונלחמו בשלטון(‬
‫אגודת שורפי הפחם)‪.‬‬

‫*(שלב ב) שלב ההרחבה‪:‬‬

‫גוזפה מצאני מקים את איטליה הצעירה (‪ ,)1831‬התנועה פועלת לשחרור איטליה מהשלטון הזר ולאיחודה‪ .‬מצאני והמשכילים מבינים‬
‫שצריך כוח גדול יותר‪ ,‬אז הם מגייסים פעילים איטלקיים לתנועה‪.‬‬

‫*(שלב ג) שלב המאבק‪:‬‬

‫מאבק עממי‪ -‬עם גל אביב העמים (גל המהפכות ‪ )1841‬האיטלקיים מורדים בשלטון בהתחלה הם מצליחים ואז המרידות‪ .‬נכשלו‪,‬‬
‫במקביל התודעה הלאומית מטופחת‪ ,‬ישוב השלטון לוקח את המושכות חוץ מפיימונט‪-‬סרדיניה שנשארת עצמית‪.‬‬
‫מאבק צבאי‪ -‬לאחר שהמאבק העממי נכשל ממלכת פיימונט‪-‬סרדיניה בראשות קאבור מנהיגה מרד‪ ,‬הם מבינים שצריך ליצור קשרים‬
‫דיפלומטים עם מדינות חזקות וכורתים ברית עם צרפת שבעזרתה הם מצליחים לכבוש את צפון איטליה שם שלטו האוסטרים‪.‬‬
‫בדרום גריבולד מוביל מאבק‪ ,‬ובשנת ‪ 1860‬יוצא עם אלף מתנדבים לכבוש את נאפולי‪ ,‬איטליה מתאחדת בשנת ‪ 1861‬ומוכרזת‬
‫כעצמאית‪ .‬בשנת ‪ 1870‬איחודה הושלם כשרומא משתחררת והופכת להיות בירת איטליה‪.‬‬

‫‪-‬המאבק מתחיל מלמטה מהעם אך מסתיים בזכות התערבות מלמעלה עם צבא‪.‬‬

‫*(שלב ד) שלב שלאחר הקמת המדינה‪:‬‬

‫חיזוק הלאומיות מתבטא ביצירת תרבות אחת ויצירת שפה משותפת‪.‬‬

‫גורמים מעקבים‪-‬‬
‫*הצפון העשיר והמתקדם‪ -‬פערים חברתיים‪,‬כלכליים ותרבותיים יותר לעומת הדרום בו התקיימה חברה חקלאית וענייה ובכל חלק‬
‫דיברו מעיין גרסה שונה של השפה מה שהקשה על הגיבוש‪.‬‬
‫*התנגדות של אוסטריה‪ -‬אוסטריה הייתה החבש הזר העיקרי ובו התנגדו לתנועה הלאומית של איטליה‪ ,‬ולכן הקשו על הקמתה‪.‬‬
‫*התנגדות האפיפיור‪ -‬האפיפיור התנגד לתנועה הלאומית מחשש לאיבוד כוח בגלל תהליך החילון שהלך וגבר‪.‬‬

‫גורמים מסייעים‪-‬‬
‫*כוחה של פיימונט‪-‬סרדיניה‪-‬ממלכת פיימונט‪-‬סרדיניה הובילה את מאמצי האיחוד‪ .‬פיימונט‪-‬סרדיניה השתמשה בצבאה ובכוחה הכללי‬
‫כדי לקדם את איחודה של איטליה‪.‬‬
‫*הסיוע של צרפת‪-‬צרפת סייעה‪ .‬לממלכת פיימונט‪-‬סרדיניה במלחמה עם אוסטריה וסילוק האוסטרים‪.‬‬
‫*תרומתו של גריבלדי‪ -‬שעזר בעיקר בשחרור דרום איטליה‪ ,‬באמצעות צבא מתנדבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנועה הלאומית היהודית המודרנית‪ -‬הציונות ומאפיינה העיקרים‪:‬‬

‫‪-‬הגורמים לצמיחתה והתארגנותה של התנועה הציונית‪:‬‬

‫*אכזבה מהאמנציפציה‪-‬‬
‫לאחר קבלת שוויון מהשלטונות במערב ובמרכז אירופה‪ ,‬ניתנה ליהודים האופציה ללמוד במוסדות אקדמאים ולבחור לעבוד בכל‬
‫מקצוע שרצו‪ ,‬היהודים השתלבו בערים הגדולות והפכו לחלק משמעותי בחברה‪ .‬היהודים המשכילים היו בטוחים שהם מצאו פתרון‬
‫לבעייתם‪ ,‬אך לאחר כמה שנים האירופאים החלו לפתח גילויי אנטשימיות בטענה שהם‪( .‬היהודים) פוגעים בפרנסתםֿ‪.‬‬

‫*יהודי מזרח אירופה‪-‬‬

‫יהודי מזרח אירופה סובלים מאנטישמיות קשה המתבטאת בפוגרומים קשים המקבלים גם מהמדינה‪ .‬המצב הכללי היה רע‪ .‬נערים‬
‫נחטפו התנצרו והתאבדו רק חלק נורא קטן הצליח לשמור על יהודתם‪ .‬לפי הדברים האלה הם מבינים שחייב להקדים מדינת לאום‬
‫ציונית‪.‬‬

‫*תנועות לאומיות אחרות שקמו באירופה‪-‬‬

‫באותה תקופה קמות יותר ויותר מדינות לאום באירופה‪ ,‬אז גם הרבה יהודים משכילים שחיו בקרב אותם לאומים רוצים להיות חלק‬
‫מאותה מדינה‪ .‬אך בכמעט כל המקרים הם חווים דחיה‪ ,‬מה שגורם להם להבין שיש להם מכנה משותף‪ ,‬והם צריכים להקים תנועה‬
‫לאומית יהודית חדשה‪.‬‬

‫*חשש מאיבוד הזהות עקב תהליך החילון‪-‬‬

‫במשך מאות שנים היהודים‪ .‬חיו מפוזרים בגולה‪ ,‬והדבר המאחד בניהם היה הדת ובעקבות התפתחות תהליך החילון חששו היהודים‬
‫שהרבה צעירים ילכו בעקבות התהליך בגלל הרצון ללכת אחרי לאומים אחרים‪ ,‬ובכך בכמה דורות תמחק היהדות‪.‬‬

‫*חדשנות ומהפכנות‪-‬‬
‫‪4‬‬
 ‫הרצון היה לבנות את "היהודי החדש"‪ ,‬היהודי הפרודוקטיבי‪ ,‬שעובד עבודת כפיים ולא נשען רק על המסחר‪ .‬לנוכח התגברות‬
‫האנטישמיות בכל אירופה‪ ,‬נוצרה התחושה שמהפכה יצליחו לקיים בארץ ישראל‪ ,‬עצם הקמת המדינה עצמאית היא המהפכה‪.‬‬

‫הם מתמודדים עם הדבר בשתי דרכים‪-‬‬

‫‪-‬הם הבינו שהיהדות היא לא רק דת‪ ,‬אלא גם לאום בפני עצמו ובגלל זה גם אלה שלא מקיימים אורך חיים דתי יוכלו להיות חלק‬
‫מהלאום\קהילה‪.‬‬
‫‪-‬הם מבינים שהם לא יכולים לחכות עד שיבוא המשיח אלא צריכים לפעול לטובת הקמת מדינה יהודית‪.‬‬

‫‪-‬פעולו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה‪:‬‬

‫תחנות מרכזיות בחייו‪-‬‬

‫הרצל נולד למשפחה יהודית מתבוללת‪ .‬בגיל ‪ 18‬החל ללמוד משפטים בוינה‪ ,‬הפך לעיתונאי בעיתון וינאי‪ ,‬נשלח לסקר את משפט‬
‫דרייפוס‪ ,‬שם הזדעזע ותוצאותיו הביאו לשינוי בהבנתו של הבעיה היהודית‪ .‬אמנציפציה או הגירה לא יחוללו שינוי‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬לבעיית היהודים נחוץ פתרון אומני מהפכני מידי‪.‬‬

‫בעיית היהודים ופתרונה‪-‬״מדינת היהודים״‪-‬‬

‫הרצל כתב ספר בו נמצאת בעיית היהודים ופתרונה‪ ,‬ספר משמש תוכנית מדינית‪ ,‬מסודרת ומעשית שמטרתה מימוש החלום הציוני‪-‬‬
‫מדינת לאום לעם היהודי‪ ,‬באופן מידי‪ .‬הרצל האמין שלא ניתן להקים מדינה ללא הסכמת המעצמות הגדולות‪.‬‬
‫*בלי הצארטר לא ניתן להקדים מדינה יהודית‪.‬‬

‫הרצל היה אופטימי להקמת מדינה יהודית משתי סיבות‪-‬‬

‫‪-‬זהו מצב טוב לשני הצדדים‪ ,‬היהודים יחיו במדינה משלהם וכך תיפסק האנטשימיות ובאירופה ירוויחו שיתפנו בתים ומקומות עבודה‪,‬‬
‫באירופה ישרור שקט‪.‬‬
‫‪-‬האמונה שאם עמים אחרים הצליחו גם היהודים יכולים‪.‬‬

‫הקונגרס הציוני הראשון ״ותכנית באזל״‪-1897-‬‬

‫ב‪ 1897 -‬כונס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שבשוויץ‪ .‬אליו הגיעו ‪ 197‬נציגים יהודים‪ ,‬באירוע התגבשו החלטות על הקמת‬
‫מוסדות הציונות‪ .‬התוכנית שהתקבלה כונתה ״קונגרס באזל״ שכללה‪:‬‬
‫א‪.‬הגדרת המטרה הציונית‪-‬‬
‫״הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם היהודי בא״י עפ״י משפט הכלל״‪.‬‬
‫בית מולדת‪ -‬הרצל פחד להגדיר זאת כ״מדינה״ בגלל החשש מתגובת האימפריה העותמנית השולטת בארץ ישראל באותו זמן‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫למושג הזה אין משמעות ברורה‪.‬‬
‫בארץ ישראל‪ -‬הרצל מיישר קו עם אגודת ״חובבי ציון״ שמבחינתם יש אפשרות אחת‪ -‬ארץ ישראל!‬
‫‪5‬‬
‫משפט הכלל‪ -‬מושג זה נועד להדגיש את העובדה שהתנועה הציונית מעוניינת לפעול תוך השגת הסכמה בינלאומית רחבה‪ ,‬כלומר‬
‫השגת צארטר‪.‬‬
‫*כוונתו של הרצל‪ -‬ליצור הסכמה רחבה בקרב הצעירים בקונגרס ולקבל החלטות שמקובלות על רובם‪.‬‬

‫ב‪.‬האמצעים למימוש המטרה הציונית‪-‬‬

‫*יישובה של א״י ע״י איכרים‪ ,‬בעלי מלאכה ואנשי תעשייה יהודית‪.‬‬
‫*מו״מ למען קבלת הסכמתן של בממשלות להשגת צראטר‬
‫*חיזוק הרגש היהודי‪-‬הלאומי וההכרה הלאומית היהודית‪:‬גיבוש תרבות‪,‬שפה‬
‫*הכנה והקמה של מוסדות ציונים‪.‬‬

‫משמעותה וחשיבותה של תכנית באזל‪-‬‬

‫‪-‬מדינות רבות בעולם החלו להיות מודעות לרעיון שהיהודים הם עם בעל שאיפות לאומיות השואף לפתרון מדיני‪.‬‬
‫‪-‬הקונגרס חיזק את הבסיס הרעיוני לציונות‪ ,‬בו הוגדרה מטרת הציונות והדרכים להשגתה‪- .‬הקונגרס שימש כאסיפה הלאומית של‬
‫העם היהודי וכך ביטא את רצונו של העם היהודי בדומה לעמים אחרים‪.‬‬
‫מכובדת‪ ,‬רצינית‬ ‫‪-‬הקונגרס יצר מסר ברור‪ -‬לא עוד פעילות של אדם אחד יחיד ובודד‪ ,‬אלא מדובר בהתארגנות ממוסדת‪ ,‬גדולה‪,‬‬
‫וגלויה‪.‬‬

‫המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה הציונית‪-‬‬

‫בשנת ‪ 1897‬נוסדה ההסתדרות הציונית‪ .‬ארגון שהקיף את פעילותה של התנועה הציונית באירופה‪ ,‬א״י ומקומות נוספים‪ .‬גוף ״קדם‬
‫מדיני״ הכולל מוסדות שונים למימוש‪ .‬הציונות‪ .‬החברות בהסתדרות הציונית ניתנה למי ששילם דמי חבר‪.‬‬

‫מוסדות ההסתדרות הציונית‪-‬‬

‫* מוסדות מאורגנים‪-‬הקונגרס הציוני‪,‬הוועד הפועל הציוני‪ ,‬הוועד הפועל המצומצם‪.‬‬

‫* מוסדות כלכליים‪ -‬אוצר התיישבות היהודים‪ ,‬בנק אנגלו‪-‬פלשתינה‪.‬‬
‫* מוסדות מיישבים‪-‬קק״ל‪ ,‬המשרד הארצישראלי‪ ,‬חברת הכשרת היישוב‪.‬‬

‫פעילותו הדיפלומטית של הרצל‪-‬‬

‫גרמניה‪-‬‬
‫הרצל פונה לגרמניה כי הוא יודע שהיא בעלת עם הסולטאן התורכי ששלט בארץ ישראל באותה תקופה‪ ,‬בתקווה שגרמניה תשכנע‬
‫את הסולטאן התורכי להתיישבות בארץ ישראל‪.‬‬
‫מה תרוויח גרמניה?‬
‫*היהודים בארץ ישראל יהיו אסירי תודה ונאמנים לגרמניה‪.‬‬
‫*פיתוח המסחר במזרח התיכון‪.‬‬
‫*יוקל מתח האנטישמיות‪ ,‬יתפנו בתים ומקומות עבודה‪.‬‬
‫אך גרמניה דחתה את ההצכה מחשש לסכסוך עם האימפריה העותמנית‪.‬‬

‫האימפריה העותמנית‪-‬‬
‫הרצל פונה לסולטאן התורכי ומציע התיישבות בארץ ישראל‪.‬‬
‫מה תווריח האימפריה העותמנית?‬
‫*היהודים בארץ ישראל יהיו אסירי תודה ונאמנים לסולטן‪.‬‬
‫*פיתוח בארץ השוממת‪ ,‬יתרום לכלכלה‪.‬‬
‫* סיוע כספי לאימפריה שהייתה בקשיים כלכליים רבים‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫אך הסולטאן התורכי דחה את ההצעה בגלל חשש מתגובת המוסלמים שלהם א״י הייתה גם קדושה‪ .‬הוא הציע להרצל התיישבות בכל‬
‫מקום אחר באימפריה בתמורה לעזרה כספית‪ ,‬אך הרצל דחה את הצעתו מכיוון שרצה התיישבות בארץ ישראל‪.‬‬

‫בריטניה‪-‬‬
‫ב‪ 1902‬בריטניה מזמנת את הרצל לדיון בנושא בעיית העליה של היהודים בעקבות האנטישמיות‪ ,‬הרצל מציע לבריטניה להעניק‬
‫צארטר להקמת מדינה יהודית בשטחיה הסמוכים לארץ ישראל‪.‬‬
‫מה תרוויח בריטניה?‬
‫*היהודים יהיו אסירי תודה ונאמנים לבריטניה‪.‬‬
‫* תפטר בעיית האנטישמיות וכך גם עליית היהודים תיפסק‪.‬‬
‫* היהודים יפתחו את האזור כלכליתֿ‪.‬‬
‫בריטניה מציעה להרצל את קפריסין‪ ,‬אך ההצעה נופלת בגלל המוסלמים שהיו באיזור‪ .‬לאחר מכן מוצעת אל‪-‬עריש אך גם הצעה זו‬
‫נופלת עקב בעיות בתשתיות‪ .‬ולבסוף‪ .‬מוצעת אוגנדה!‬

‫פולמוס אוגנדה‪-‬‬
‫בריטניה הציעה להרצל את אוגנדה‪ ,‬בהתחלה הרצל דחה את ההצעה כי רצה התיישבות בארץ ישראל‪ ,‬אך לאחר שביקר ברוסיה והיה‬
‫עד לפוגרומים הקשיים‪ ,‬החליט הרצל להעלות את שאלת אוגנדה בקונגרס הציוני ה‪ 6-‬בשנת ‪.1903‬‬

‫טענת מתנגדי ההצעה‪-‬‬ ‫טענת תומכי ההצעה‪-‬‬

‫*עדיף ציונות ללא ציון מאשר ציון ללא ציונות‪ -‬המו״מ על א״י נכשל‪ ,‬אין ציון ללא ציונות‪.‬הקמת מדינה יהודית תתאפשר רק בארץ ישראל‪.‬‬
‫עדיף להתרכז באוגנדה ושם לרכז את היהדות‪.‬‬

‫הישג אדיר שמעצמה כמו בריטניה מוכנה לשתף פעולה עם היישוב בגידה בתכנית באזל המקורית‪ ,‬לפיה התיישבות תתאפשר אך ורק‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫היהודי‪.‬‬

‫פתרון זמני שיהפוך לקבוע‪ ,‬היהודים יתמקמו באוגנדה ואולי לא ירצו‬ ‫פתרון זמני לבעיית היהודים ברוסיה‪ ,‬מקלט ללילה‪.‬‬
‫לעזוב ולעלות לארץ ישראל‪.‬‬

‫ריכוז היהודים במקום אחד ועך לפתור את בעיית האנטישמיות ולמנוע הפתרון הזמני יגזול את מעט הכסף והמשאבים שיש על מנת להוציא‬
‫את העליה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫את ההתבוללות‪.‬‬

‫לאחר הסערה שחוללה ההצעה הוחלט לשלוח משלחת חקר לאוגנדה על מנת לבדוק אם התיישבות שם היא אפשרית‪ .‬בשנת ‪ 1904‬מת‬
‫הרצל והוחלט לדחות את הצעת אוגנדה‪ ,‬כמו כן הוחלט לא להעלות לדיון התיישבות בשום מקום אחר חוץ מארץ ישראל‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪-‬פעולם של הציונים בארץ ישראל‪1881-1914 -‬‬

‫עד תחילת שנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 19‬חיו בארץ ישראל תחת השלטון העותמני ‪ 24,000‬יהודים שחיו ב‪ 4-‬ערים עיקריות‪ ,‬ירושלים‬
‫צפת טבריה וחברון‪.‬‬

‫*עליה ראשונה (‪ 25,000 -)1881-1903‬עולים‪ ,‬אנשי תנועת ״חובבי ציון״‪ ,‬בורגנים‪ ,‬בעלי משפחות‪ ,‬שומרים מצוות‪-‬מסורתיים‪,‬‬
‫שאפו לבנות בארץ חברה חופשית‪.‬‬

‫חדורי אידיאולוגיה ציונית‬ ‫*עליה שניה (‪ 30,000 -)1903-1914‬עולים‪ ,‬צעירים‪ ,‬רווקים בשנות ה‪ 20-‬לחייהם‪ ,‬חילוניים‪,‬‬
‫וסוציאלסטית‪ ,‬עזבו את בתיהם‪..‬‬

‫גורמים לעלייה‪-‬‬
‫‪-‬השפעת תנועות לאומיות‪.‬‬
‫‪-‬אנטישמיות‪ -‬פרעות ״סופת הנגב״‪ ,‬פרעות הומל‪ ,‬פרעות שנת המהפכה‪,‬משפט ביילס‪.‬‬
‫‪-‬משבר בתנועה הציונית ‪:‬מותו של הרצל‪ ,‬קונגרס אוגנדה‪.‬‬
‫‪-‬חובבי ציון (פינקסר‪-‬כותב מאמר‪ .‬אוטו אמנציפציה)‪.‬‬
‫‪ -‬מאמרו של ויתקין‪-‬״קול קורא״(מאת יהודי רוסיה)‪.‬‬

‫קשייהם של העולים‪-‬‬
‫‪ -‬אקלים‪-‬באים מאקלים שונה‪( .‬אירופה)‬
‫‪ -‬כסף‪ -‬כסף נגמר בסופו של דבר‪ .‬הולך על שטחים‪ ,‬יבוא עובדים ועוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השכנים הערביים‪ -‬סכסוכי שכנים‪,‬ענייני תרבות ועוד‪.‬‬
‫‪ -‬האימפריה התורכית‪ -‬להתמודד עם השלטון‪( .‬כל מה שהם אומרים היהודים עושים!)‬
‫‪ -‬קשיי הסתגלות‪ -‬בעלייה‪ .‬השניה מגיעים מלא צעירים שעזבו את המשפחה ונוצרת תחושה של בדידות‪.‬‬

‫צורת התיישבות‪-‬‬

‫עיר‬ ‫קבוצה‬ ‫מושבה‬

‫העיר תל אביב‬ ‫עליה שניה‬ ‫עליה ראשונה‬

‫עיר מודרנית‬ ‫רווקים וצעירים‬ ‫בעלי משפחות‬

‫מוסדות ציוניים למשל‪-‬‬ ‫מקבלים את השטח מהמשרד‬ ‫בעלות פרטית על הקרקע‬

‫המשרד הארצישראלי‬ ‫הארצישראלי שביפו‬ ‫מעסיקים פעילים שכירים‬

‫‪8‬‬
 ‫מסגרות חברתיות‪-‬‬
‫*אגודות‪ -‬סייעו למגזרים שונים בקידום אינטרסים כלכליים‪ .‬״אגודת האיכרים״ ״אגודת הכורמים״‪ .‬האגודות פיתחו ענפי גידול שונים‬
‫ופיתחו את שיווק התוצרת החקלאית‪ .‬האגודות קמו סביב עניין כלכלי משותף‪.‬‬
‫*מפלגות‪ -‬קשורות יותר לחינוך‪ ,‬תרבות ופוליטקה‪ .‬״הפועל הצעיר״ ו‪-‬״פועלי ציון״ בניית חברה המבוססת על עקרונות חברתיים‬
‫שיתופיים‪ .‬הקימו לשכות עבודה‪ ,‬שירותים לטיפול בבתי חולים‪ ,‬סיוע בדיור‪ ,‬עיתונים‪.‬‬

‫פעילות בתחום הביטחון‪-‬‬

‫במושבות העליה הראדונה דאג רוטשילד לשמירה על המושבות‪ ,‬ובעצם הפקיד את השמירה בידי ערבים בעלי כוח בסביבה‪ .‬אולם‬
‫בעיית הביטחון לא נפתרה והתרבו מעשי השוד והגזל מצד הערבים‪ .‬צעירי העלייה לא הסכימו לתלות זו בערבים וטענו שעבודת הגנה‬
‫היא חלק בלתי נפרד מן המהפכה הציונית‪ ,‬זהו צעד חשוב לקראת עצמאות של היישוב‪.‬‬
‫לא מספיק לכבוש קרקע‪ ,‬צריך גם להגן עליה‪ .‬באמצעות השמירה תתחזק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל וכך גם יווצר היהודי‬
‫החדש שמגן על עצמו בניגוד ליהודי בגולה שלא עשה דבר בכדי להגן על עצמו‪.‬‬

‫‪#‬יש להעביר את השמירה מידיים ערביות לידיים יהודיות‪ ,‬ולייעל אותה בהשוואה למה שנעשה בתקופה של העלייה הראשונה‪ ,‬שכן‬
‫כל עם צריך להגן על עצמו במו ידיו ואינו שוכר אחרים שיבצעו פעולה זו‪.‬‬

‫אישים וארגוניים שסייעו לפעילות הציונית‪-‬‬

‫*רוטשילד‪-‬התמוטטותן של המושבות נמנע ע״י רוטשילד‪ ,‬בהתחלה הוא העביר כספים למושבות בעילום שם וזכה לכינוי ״הנציב‬
‫הידוע״ רוטשילד אף קנה קרקעות והקים מושבות חדשות וכך רוב המושבות הפכו להיות תלויות בתמיכתו‪ .‬טרם לפיתוח החקלאות‬
‫במושבות‪ ,‬דאג לכלכלת האיכרים‪ ,‬דאג לבריאותם‪ ,‬הקים מרפאות מרכזיות‪ .‬לשם טיפול באיכרים ובמשפחותיהם‪ ,‬ייסד בתי מרקחת‬
‫ליד בתי החולים‪ ,‬הקים בתי ספר עבור הילדים וטען ״כי יש לעזור ליהודים בגולה הרוצים לבנות חיים חדשים בארץ ישראל״‪.‬‬

‫*ארתור רופין (המשרד הארצישראלי)‪ -‬כשנה לאחר הקמת התנועה הציונית‪ ,‬קמו מוסדות שתפקידם היה לגייס כספים לרכישת‬
‫אדמות בארץ ישראל ולפתח אותם‪.‬בשנת ‪ 1907‬נוסד ביפו הסניף הראשון של המשרד ״הארצישראלי״ בראשו עמוד ארתור רופין‬
‫שפעל לקידום העלייה‪ .‬וההתיישבות בארץ ישראל‪ ,‬סייע לעולים במציאת עבודה והקים מסגרות להכשרה חקלאית‪ .‬פעילותיהם היו‪:‬‬
‫הקמת יישובים חדשים‪ ,‬הקמת חוות הכשרה חקלאית על אדמות קק״ל שם הוכשרו הפועלים כשנה על מנת שיוכלו להשתלב בעבודה‬
‫במושבות‪ ,‬הקמת שכונות בערים שעזרו לבעלי הון פרטי‪ ,‬גיוס משקיעים פרטיים לצורך רכישת אדמות בארץ ישראל‪.‬‬

‫הקמת מוסדות חינוך עבריים‪-‬‬

‫עם תחילת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל קמו מוסדות חינוך לאומיים ששפת ההוראה בהם הייתה עברית‪ ,‬מורים התגייסו למען‬
‫ההוראה בעברית וחיזוק הרוח הלאומית‪ ,‬גיבשו תוכניות לימוד‪ ,‬פעילויות חינוכיות וכתבו ספרי לימוד שקידמו את החינוך הלאומי ואת‬
‫העברית כשפה הלאומית‪.‬‬

‫ספרות ועיתונאות עברית‪-‬‬

‫במהלך העליות הראשונות החלה א״י להתפתח כמרכזה התרבותי של הלאומיות העברית‪ .‬בתקופה זו פעלו סופרים שכתבו בעברית‪,‬‬
‫יצרו‪,‬גיבשו ועיצבו את חיי הרוח העבריים בארץ ישראל במגוון יצירות‪.‬‬

‫הבדלים בין מושבה לקבוצה‪-‬‬

‫קבוצה‬ ‫מושבה‬ ‫קריטריון‬

‫שיתוף ושיווין בייצור‪,‬ברווחים ובחיי‬ ‫משק פרטי‪ ,‬רווח פרטי‬ ‫רמת שיתופיות‬
‫החברה‬ ‫שיתופיות במבנים משותפים‬

‫עבודה עצמאית‬ ‫פועלים שכירים‬ ‫עבודה‬

‫ניהול עצמאי‬ ‫פקידי הברון רוטשילד‬ ‫ניהול‬

‫קרקע לאומית‬ ‫קרקע פרטית‬ ‫בעלות‬

‫המשרד הארצישראלי‬ ‫רוטשילד‬ ‫אישיות\גוף מסייע‬

‫‪9‬‬
 ‫ג‪ .‬התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה‪:‬‬
‫‪-‬יחס השלטון העותמאני כלפי היישוב היהודי בזמן מלחמת העולם הראשונה‪-‬‬

‫הקשיים מהם סבל היישוב היהודי בא״י‪-‬‬

‫*הפסקת כספי החלוקה‪ -‬רוב אנשי היישוב הסתמכו על כספי החלוקה מיהודי אירופה אך עם תחילת המלחמה הכסף לא הגיע כי‬
‫הופסקה התנועה בים‪.‬‬
‫*דרישה להתעתמנות‪ -‬דרישה מהיהודים להתעתמן‪ ,‬בין היתר לשלם מיסים ולהתגייס לצבא העותמאני (לתת נאמנות באימפריה‬
‫העותמנאית)‬
‫*שטח ארץ ישראל‪ -‬איזור עימות בין בריטניה לאימפריה העותמאנית‪.‬‬
‫*ארבה‪ -‬ב‪ 1915‬נחילי ארבה גרמו למחסור במזון ולעליה במחירים‪.‬‬

‫החרפת יחסו של השלטון כלפי היהודים‪-‬‬

‫*יחס עויין לעולים שהגיע ממדינות ההסכמה‪-‬רוב העולים החדשים הגיעו מרוסיה‪ ,‬והיה חשש לחבלה וריגול מצד העולים לטובת‬
‫מדינות האויב‪.‬‬
‫*עויינות למיעוטים לאומיים‪ -‬האימפריה העותמאנית הייתה רב לאומית ולכן חששה שהמיעוטים שכבשה יביאו להתמוטטותה ולכן‬
‫השלטון העותמאני דיכא את המיעוטים בניהם גם הציונות‪.‬‬
‫*צרכי הצבא העותמאני בזמן מלמת העולם הראשונה‪ -‬מדינותיו של הצבא העותמאני היא לספק את צרכיו בכל דרך שהיא ובזמן‬
‫המלחמה היה צורך בחיילים והתקיימו גיוסי כפייה שמטרתם היא לסייע לאימפריה העותמאנית‪.‬‬

‫מה האימפריה העותמאנית מנסה להשיג בפעילותה כנגד היישוב היהודי‪-‬‬

‫‪.1‬פגיעה הפעולות התנועה הציונית היהודית שמהווה איום לאימפריה‪.‬‬
‫‪ .2‬סיפוק צרכי המלחמה על ידי החרמת רכוש ומזון‪ ,‬גיוס לצבא ולעבודות כפיה‪.‬‬

‫כיצד באה ליידי ביטוי מדיניות השלטון העותמאני‪-‬‬

‫*אכיפת חוק התעתמנות וגירוש מארץ ישראל של נתינים זרים‪.‬‬
‫*החרמת מזון ורכוש וגיוס יהודים לעבודות כפיה לטובת בצבא העותמאני‪.‬‬
‫*הרחקת פעילים ציונים בולטים מארץ ישראל‪:‬בן גוריון‪ ,‬בן צבי‪ ,‬דר רופין‪.‬‬
‫*איסור על פעולות ארגון השומר‪ ,‬פירוק המושבות מנשקן‪.‬‬
‫*איסור על מכירת קרקעות ליהודים‪.‬‬
‫*ביטול הקפיטולציות שניתנים זרים זכו להן‪ :‬הנחות במכס‪ ,‬ניהול סניפי דואר עצמאיים‪.‬‬
‫*איסור על כתיבה ופרסום בפומבי בעברית וסמלים ציונים‪ ,‬הנפת דגל ושימוש בבולי קק״ל‪.‬‬
‫*חיילי בצבא העותמאני ערכו חיפושים במושבות כדי למצוא עריקים‪.‬‬
‫*גמאל פאחה גירש אלפי יהודים מארץ ישראל‪ ,‬אחד הגירושים הגדולים‪ :‬יפו ותל אביב‪.‬‬

‫‪#‬ב‪ 1917‬גורשו יהודי תל אביב יפו והוגלו למרכז הארץ‪ .‬שם סבלו מתנאים קשים של דיור ורעב‪.‬‬
‫בפסח ‪ 1917‬מעטים האנשים שנשארו בתל אביב ולאחר הגירוש קטן מספר היהודים בשליש‪.‬‬

‫חשוב לציין‪-‬‬
‫‪-‬בזמן מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬האימפריה העותמנית נמצאת על סף התפוררת‪ ,‬היא חוששת מאוד מהמיעוטים שנמצאים בתוכה‬
‫ועלולים למרוד בה‪ ,‬למוטט אותה ״מבפנים״‪.‬‬
‫‪-‬השלטון העותמני פועל נגד הציוניות כלאום ולא כדת‪.‬‬
‫הפעולות פוגעות רק בהיבטים הלאומיים ולא הדתיים שלה‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫‪-‬הצהרת בלפור‪-‬‬

‫תוכן ההצהרה‪-‬‬
‫״ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה מיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו‪.‬‬
‫תוך הבנה ברורה שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויתיו האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות המתקיימות בארץ ישראל או‬
‫בזכויות ובמעמד המדיני מהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת״‪.‬‬

‫הסבר‪-‬‬
‫הצהרת בלפור קובעת שממשלת בריטניה רואה בחיוב את הקמת הבית הלאומי לעם היהודי בא״י ותעשה את מיטב מאמציה להקל על‬
‫הגשמת מטרה זו‪.‬‬

‫הקשיים העולים מנוסח ההצהרה‪-‬‬

‫הבעיה‪-‬לא מצויין‬ ‫‪ .1‬הצהרת בלפור מדברת על ״הקמת בית לאומי יהודי בא״י״‪ ,‬כלומר בחלק מא״י‪.‬‬
‫הניסוח הכללי מאפשר לבריטים בעתיד‬ ‫החלק בא״י בו יקום הבית הלאומי‪ ,‬ואין פירוט של גבולות‪ ,‬ריבוניות‪,‬סמכויות ועוד‪.‬‬
‫להתאים את המדיניות למציאות המשתנה‪,‬והלעלות יוזמות להרגעת הערבים על חשבון האינטרס הציוני‪.‬‬
‫‪ .2‬המונח ״בית לאומי״ הוא חידוש בחוק הבינלאומי‪ ,‬ולכן נתון לפרשנויות שונות‪:‬מדינה? אנטומיה?‬
‫לגבי הציונים לא היה ספק שמדובר במדינה יהודית שתקום בעתיד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לגבי הבריטים‪-‬יש הטוענים שבלפור לא חשב על מדינה יהודית אלא התכוון לאנטומיה יהודית בא״י בחסות בריטניה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ .3‬הביטויים‪-‬״מביטה בעין יפה״‪,‬״מיטב המאמצים״‪,‬״להקל״‪-‬הם כלליים ולא מחייבים‪,‬ניסוחיים מעורפלים שאין בהם תוכניות‬
‫לביצוע‪.‬‬

‫האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה‪-‬‬

‫א‪ .‬בזמן המלחמה‪ -‬רצון להשיג את תמיכת יהודי ארהב כדי שיפעילו לחץ‪ .‬על הממשל האמריקאי להצטרף למלחמה לצד מעצמות‬
‫ההסכמה‪ .‬מצד שני‪ ,‬לשכנע את יהודי רוסיה לפעול בקרב הממשלה הרוסית המהפכנית כדי למנוע יציאתם מהמלחמה וליצרית שלום‬
‫נפרד עם גרמניה‪.‬‬
‫ב‪.‬אחרי המלחמה‪ -‬אנשי ממשל בריטי האמינו כי ניתן לשקם את כלכלת‪ .‬בריטניה ההרוסה לאחר המלחמה בסיוע ההון היהודי‪.‬‬

‫התגובה להצהרה‪-‬‬
‫מנקודת מבט ציונית‪ -‬ההישג החשוב ביותר של התנועה הציונית עד כה‪ .‬מאז הקמתה שאפה התנועה הציונית להגיע להסכמה עם‬
‫מעצמה על הקמת בית לאומי בא״י‪.‬‬
‫מנקודת מבט של היהודים המתבוללים‪ -‬הם טענו שיהדות היא דת ולא לאום‪ .‬ומשום כך אין להקים בית לאומי יהודי‪ .‬הם חששו‬
‫שבמדינתוהם יקרו להם לעבור לבית הלאומי היהודי‪ ,‬לכן התנגדו לפרסום הצהרת בלפור וקיוו כי מעמדם לא יפגע‪.‬‬
‫מנקודת מבט של הערבים‪ -‬הערבים התנגדו להקמת בית לאומי יהודי בא״י וקראו להקמת מדינה ערבית‪ .‬הצהרת בלפור התקבלה‬
‫בתהדמה והתנגדות גדולה בעולם הערבי שהבהירו כי יאבקו בה ולא יסכימו לה‪.‬‬

‫ד‪ .‬השוואה בין התנועה הציונית לתנועות הלאומיות‪:‬‬

‫‪11‬‬
 ‫שונה‬ ‫דומה‬

‫‪-‬פיזור גאוגרפי‪ -‬בתנועה הציונית היה צורך באיחוד כל היהודין‬ ‫‪-‬מטרה‪ -‬המטרה הייתה אותה מטרה בכל התנועות‪-‬הקמת מדינת לאום‬
‫מהגולה‪ .‬היו הבדלי תרבות בין היהודים משום שהיו בגולה‪.‬‬ ‫ריבונית‪.‬‬

‫‪-‬התנועה הציונית‪ -‬שאפה להפוך את החברה היהודית לחברה יצרנית‬ ‫‪-‬מנהיג‪ -‬כל תנועה גיבשה לעצמה מנהיג שינהיג אותה בצורה הטובה‬
‫ללא תלות באחרים‪ ,‬לעומת התנועה הלאומית שרצתה לעשות שינויים‬ ‫ביותר‪ .‬לדוגמה‪ :‬ביסמרק בגרמניה‪ ,‬הרצל ביהודים‪.‬‬
‫כלכליים‪,‬חברתיים אך לא לשנות את החברה כולה‪.‬‬

‫‪-‬התנועה הלאומית השיגה מטרות דרך אלימות בעוד התנועה הציונית‬ ‫‪-‬תנועת ההשכלה ותהליך החילון‪ -‬כל התנועות שאפו להגיע לשיוויון‬
‫פעלה בדרכים דיפלומטיות על מנת להשיג את מבוקשה‪.‬‬ ‫וחופש במדינה משלהם‪.‬‬

‫‪-‬התנועה הציונית הייתה תלויה במעצמות אירופה למען השגת‬ ‫‪-‬התנתקות ממסגרות‪-‬בשתי התנועות החלו התנתקויות ממסגרות‪,‬‬
‫הצארטר‪ ,‬לעומת זאת לתנועות הלאומיות לא נעזרו במעצמאות אירופה‪.‬‬ ‫אנשים החלו לחפש את עצמם ואחר זהות חדשה‬
‫רק לעיתים‬

‫‪-‬תודעה לאומית‪ -‬אנשים החלו להתעניין בהיסטוריה של הלאום‪ ,‬החלו‬

‫לפתח סמלים לאומיים‪ ,‬מיתוסים‪ ,‬סיפורי עם ועוד‪.‬‬

‫‪12‬‬