‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫המדינה המודרנית לאומיות ואתניות‬

‫ההבדל בין מדינת מלוכה למדינה אזרחית‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬מלוכה – את המלך מעניינת הארץ‪ ,‬השטח וכל מה שנעשה או מוחלט הוא לטובת‬
‫המלוכה‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ .i‬סלילת כבישים – מתוח אינטרס כלכלי או ביטחוני לארמון‪.‬‬
‫שימוש בנתיבי סחר – לטובת העברת סחורות שישרתו את בית‬ ‫‪.ii‬‬
‫המלוכה‪.‬‬
‫מיסים – להונו של בית המלוכה‪.‬‬ ‫‪.iii‬‬
‫ב‪ .‬מדינה – השלטון משרת את האזרחים‪ ,‬וכל תשתית או שאר דוגמאות כמו בנ"ל‬
‫הם לטובת האזרחים‪.‬‬
‫מהי לאומיות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬הקשר בין הפרט לחברה‪/‬קהילה שבה הוא חי‪.‬‬
‫ב‪ .‬המעבר לחיי העיר‪ ,‬והיפרדות מצורת התא המשפחתי גרם לאזרחים להרגיש‬
‫ניקור ובעקבות זאת חיפשו שייכות‪/‬תחליף לתא המשפחתי שהיה קיים לפני‬
‫תופעת העיור בעולם‪ .‬תוצאה – צורך להשתייך למעגל מוגדר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתוך זה צומח הרעיון או הצורך במעגל שנקרא היום מדינה לאומית‪.‬‬
‫היווצרות לאום‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬ללמוד מהמצגת‪.‬‬
‫מדינת לאום‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫א‪ .‬קיימת ע"ב מרכיבים משותפים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אזרחים – אלו שחיים במדינת הלאום‪ .‬נוצר במהלך המהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫האזרחים מחויבים למדינה והמדינה לאזרחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפיכת האזרחים למעורבים ומשפיעים בחיי המדינה‪ ,‬לאומת נתינים שאין להם‬
‫זכות או השפעה על הנעשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬המדינה שואפת לטובת האזרחים‪ ,‬להבדיל ממלוכה שדאגה לנתין הרבה פחות‪.‬‬
‫גורמי ודרכים לאיחוד ללאום‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬שפה – יצירת ניב‪ ,‬סלנג‪ ,‬תרבות דיבור‪ ,‬כתיבה ועוד ליצירת מצא לתקשורת בין‬
‫כולם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוצא אתני – הגדרת הקבוצה ע"י שיוך לשבט‪/‬עם {מטען גנטי דומה}‪ ,‬קדום‬
‫שכולם הגיעו ממנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנהגים ותרבות – יצירת שייכות ע"י מנהגים הקשורים באוכל‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬לבוש‪,‬‬
‫תרבות פנאי וכדומה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מנהיג – מנהיג מהעבר הקרוב או הרחוק שאיחד או מיקם את הקבוצה במעמד‬
‫חיובי מסויים או כבש את שטח המדינה ובזכותו הכל קיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬ערכים משותפים – ערך מסוים שכולם מאמינים בו‪.‬‬
‫ו‪ .‬דת – כגורם מאחד אבל רחוק מלהיות העיקרי שיאחד את הקבוצה‪.‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫היסטוריה – סעיף משמעותי לליכוד העם‪ .‬ביסוס איחוד הקבוצה ע"ב אירועי‬ ‫ז‪.‬‬
‫עבר‪.‬‬
‫טריטוריה – בשאיפה לטרטוריה מוגדרת‪ ,‬לא סעיף מתנה‪ ,‬כדוגמת הדרוזים‬ ‫ח‪.‬‬
‫שאינם בעלי טרטוריה אבל מרגישים שייכים לקבוצה השולטת‪.‬‬

‫אביב העמים‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ 1848 .‬התקוממויות ומהפכות לאומיות מתוך רצון להשתחרר משלטון מדכא‪.‬‬
‫ב‪ .‬נק' מפנה בתהליך הגדרת קבוצות לאום‪.‬‬
‫ג‪ .‬בטווח הקצר – כישלון רוב המרידות נכשלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בטווח הארוך – תחילתו של תהליך איחוד איטליה וגרמניה שנמשך כ – ‪ 20‬שנה‬
‫ובעקבתן גם כל אירופה‪.‬‬
‫לאומיות פוליטית‪ -‬אזרחית‪/‬תודעתית‪/‬צרפתית‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬נוצרה במהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נק' החלטה שבה כל מי שרוצה להצטרף ללאום יכל ולהפוך לאזרח ומי שלא‬
‫גורש מהמדינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬היווצרות המושג הנקרא אזרח‪.‬‬
‫ד‪ .‬גיוס לצבא כחלק מהוכחה שאתה שם את הלאום לפני הכל‪ /‬שייך ומאמין‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫ה‪ .‬חוץ מצרפת מדינות הלאום פוליטיות הינן מדינות הגירה‪.‬‬
‫לאומיות אתנית‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ .‬נוצרה ע"י הגרמנים סוף המאה ה ‪.19‬‬
‫ב‪ .‬המאחד – כולנו מאותו מוצא ספציפי‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאומיות אתנית אינה בחירה היא עובדה‪.‬‬
‫‪ .i‬מוצא אתני – שבטים גרמנים והטבטונים‪.‬‬
‫עבר משותף – קארל הגדול‪.‬‬ ‫‪.ii‬‬
‫שפה גרמנית‪.‬‬ ‫‪.iii‬‬
‫טריטוריה – רק מי שגרמני אתני ונולד בגרמניה ראשי לחיות על‬ ‫‪.iv‬‬
‫האדמה של גרמניה – דוגמה לקבוצה שלא רשאית יהודים‪.‬‬

‫הערות ללימוד‪:‬‬

‫הייג‪ ,‬ר‪ .‬והרופ‪ ,‬מ‪ .)2011( .‬פוליטיקה השוואתית‪ .‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬עמ ‪– 53‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.?58‬‬
‫שקף אחרון במצגת מסכם יפה את הנושא בכמה משפטים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ 9.12.22‬המשך המדינה הומדרנית הלאומית‬

‫מדינות רב תרבותיות‪/‬לאומיות‪:‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫תוגדר כמדינת לאום פוליטית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בלגיה ושוויץ נמצאות במצב ביניים – בין מדינת לאום אתנית לבין מדינה רב תרבותית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סממן הזיהוי במדינה זאת לא יהיה משוייך ללאום אלא למשהו שכולם מתחברים אליו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬דגל כדוגמת לבנון וקנדה שסמל הדגל הוא עץ‪/‬עלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המנון שידבר על הספקטים תרבותיים חברתיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חגים‪.‬‬
‫לעיתים מדינות ישתמשו בהגדרה זאת בכדי לטשטש את עקבות העבר של העם שישב‬ ‫‪.4‬‬
‫באותה מדינה לפניהם או לטובת ניצול התואר רב תרבותי בכדי להפעיל כוח והשפעה על‬
‫קבוצות אחרות‪.‬‬
‫דגל – תפקידו ליצור ייחודיות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫המנון ‪ -‬תפקידו לייצור גאווה‪ ,‬בדר"כ ממנגינת 'מארש' שקל להתחבר אליה‪ ,‬קצבית‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫סמל – למסמכים רשמיים‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫קבוצות אתניות ולאומיות – מיעוטים‪:‬‬

‫ללמוד את השקף מהמצגת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לא תמיד תשאף לטרטוריה משל עצמה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יכולה להיות קבוצה בעלת מדינה במקום אחר בעולם כמו טורקים במדינות אחרות‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫איטלקים בארה"ב‪ ,‬אירים בארה"ב שלא שואפים למדינה היכן שנמצאים אבל מקפידים‬
‫מאוד על מנהגים ואורח חיים כמו במדינת המוצא‪.‬‬
‫סיכום הלאום – ללמוד מהשקף במצגת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מדינה ריבונית‪:‬‬

‫מדינה ריבונית היא מדינה בעלת טרטוריה מוגדרת עליה שיש לה ריבונות פנימית‬ ‫‪.1‬‬
‫וחיצונית‪.‬‬
‫ארבעת התנאים להגדרת מדינה ריבונית‪-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫טרטוריה ‪ -‬שטח בגבולות מוגדרים‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫אוכלוסייה – קבוצת אנשים המוגדרים אזרחים‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫שלטון – גוף המרכז את השליטה על האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪.c‬‬
‫ריבונות –‬ ‫‪.d‬‬
‫‪ .i‬פנים – חופש לנהל את ענייניה בגבולותיה ללא התערבות‪.‬‬
‫חוץ – הכרה בינלאומית‪ ,‬אפשרות לשלוח דיפלומטים‪ ,‬לנהל‬ ‫‪.ii‬‬
‫מדיניות חוץ‪.‬‬

‫מדינה מודרנית‪:‬‬

‫ללמוד מהמצגת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫קיימת פחות ממאתיים שנה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫את השיעור של היום צריך ללמוד מהמצגת מפורט שם בצורה טובה!‬

‫‪ – 16.12.22‬רשויות השלטון‬

‫לקריאה ‪ -‬מדיניות ציבורית בישראל עמודים ‪.70-77‬‬

‫ג'ון לוק – המאה ה‪.17-‬‬

‫פילוסוף שטען שמקור הסמכות של השלטון{ריבון}‪ ,‬הוא הסכמת האזרחים‪.‬‬

‫לטענתו כאשר אדם נותן את קולו למפלגה‪/‬מנהיג מסויים הוא מוותר באופן מסויים על חלק‬
‫מזכויותיו הטבעיות ומפקיד אותן בידי נציג‪ ,‬חובתו של אותו נציג היא לייצג את קהל הבוחרים‬
‫שלו ולהגן על זכויותיהם‪.‬‬

‫רשויות‪:‬‬

‫רשות מחוקקת‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מורכבת מנציגי ציבור נבחרים ‪ ‬מייצגת את העם‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫נבחרת בבחירות דמוקרטיות ע"י העם‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫תפקידה לחוקק חוקים‪.‬‬ ‫‪.c‬‬
‫נקראת – הפרלמנט‪/‬בית המחוקקים‪ /‬בית הנבחרים‪.‬‬ ‫‪.d‬‬

‫רשות מבצעת‪-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הממשלה – ראש הממשלה או נשיא‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫קובעת מדיניות ומבצעת אותה‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫ביצוע החלטות ע"י המנגנון הבירוקרטי הקיים באותה מדינה‪.‬‬ ‫‪.c‬‬
‫מקובלת ע"י הרוב מאחר שנבחרה בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪.d‬‬
‫מנחה על מדיניות ביצוע לרשויות שתחתיה – מועצות אזוריות‪/‬מקומיות‪/‬עיריות‪.‬‬ ‫‪.e‬‬
‫רשות שופטת‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מערכת בית המשפט‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫תפקידיה‪:‬‬ ‫‪.b‬‬
‫‪ .i‬לבחון את ביצוע החוקים‪.‬‬
‫פיקוח על הגוף המחוקק‪.‬‬ ‫‪.ii‬‬
‫פיקוח על הגוף המבצע – ממשלה‪.‬‬ ‫‪.iii‬‬
‫חייבת לוודא שאין מישהו מעל החוק‪.‬‬ ‫‪.iv‬‬
‫הרוזן מונטסקיה‪-‬‬ ‫‪.4‬‬
‫פילוסוף צרפתי אצילי בעל תואר רוזן‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫מחבר ספר – "רוח החוקים"‪ ,‬בו תיאר שלושה סוגים של משטרים‪:‬‬ ‫‪.b‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫‪ .i‬רפובליקה – שלטון אריסטוקרטי ושלטון דמוקרטי – ממשל שבו שולט‬

‫העם או מי שנבחר על ידו‪.‬‬
‫מונרכיה – מלוכה תהליך בחירת המנהיג נבחר בירושה‪.‬‬ ‫‪.ii‬‬
‫דיקטטורה – שליטה על בסיס פחד‪.‬‬ ‫‪.iii‬‬
‫לדעת מונטסקיה המשטר הנכון ביותר הוא רפובליקה מכיוון שהוא משלב בצורה‬ ‫‪.c‬‬
‫הטובה ביותר את מגוון הדעות של כלל העם‪.‬‬
‫הוא המציא את שיטת שלושת הרשויות האחריות על איזונים בין אחת לשנייה‪.‬‬ ‫‪.d‬‬
‫איזונים ובלמים‪-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הרעיון מאחורי המושג אומר שכל רשות תפקידה לבקר‪ ,‬להמליץ ולעצור במידת‬ ‫‪.a‬‬
‫הצורך אחת את השנייה לדאוג לאיזון חוקי וגם פוליטי בין הרשויות השונות‪.‬‬
‫במצב תקין הרשויות פועלות בשיתוף פעולה ושיח מקצועי שמטרתו היא לקבל‬ ‫‪.b‬‬
‫החלטה או לחוקק חוקים נכונים לטובת ציבור הבוחרים‪/‬אזרחים‪.‬‬
‫כאשר עיקרון זה פועל לא קשורה‪ ,‬משמע מתוך אינטרסים פוליטים או אישיים‬ ‫‪.c‬‬
‫יתקיימו שני מצבים‪:‬‬
‫‪ .i‬חוסר מעש – אי יכולת לבצע כלום‪.‬‬
‫החלטות לא רציונאליות אלא מתוך עמדת כוח‪.‬‬ ‫‪.ii‬‬
‫רשות רביעית – התקשורת‪-‬‬ ‫‪.6‬‬
‫רשות לא רשמית אך בפועל עם כוח גדול מאוד‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫מביאה לידי ביטוי את דעת הקהל‪ ,‬דבר היכול להשפיע מאוד על אחת הרשויות‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫במצב של שתיקה יכולה לתת לשלטון לגיטימציה לפעול ללא מעצורים‪ ,‬מצד שני‬ ‫‪.c‬‬
‫יכולה לשתק את הממשלה‪.‬‬
‫גורמים עיקריים להשפעה על השלטון ע"י האזרחים‪-‬‬ ‫‪.7‬‬
‫תקשורת‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫אומנות‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫מחאות והפגנות‪.‬‬ ‫‪.c‬‬
‫ארגונים שונים‪.‬‬ ‫‪.d‬‬

‫‪23.12.22‬‬

‫עקרונות הדמוקרטיה‪:‬‬

‫שלטון העם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פלורליזם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הכרעת הרוב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הגבלת השלטון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫שלטון החוק‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫דמוקרטיה בעת העתיקה‪:‬‬

‫אתונה הקלאסית ‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫דמוקרטיה ישירה – כל אזרח יכול להשפיע ושותף לדילמות ולענייני ניהול‬ ‫‪.a‬‬
‫המדינה‪.‬‬
‫רומא הקלאסית ‪-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דמוקרטיה ייצוגית – נציגים נבחרים מטעם העם ומנהלים את ענייני המדינה‪.‬‬ ‫‪.a‬‬

‫כרונולוגיה בעת המודרנית {‪ 200‬שנה מהיום אחורה}‪:‬‬

‫אנגליה – מאה ‪.17‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ארה"ב ‪ -‬סוף מאה ‪.18‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צרפת – סוף מאה ‪.18‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רוב אירופה – במהלך המאות ‪.19-20‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שאר העולם – במהלך המאות ‪.20-21‬‬ ‫‪.5‬‬
‫היום ‪ -‬עדיין לא כל העולם דמוקרטי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫המהפכה האמריקאית‪:‬‬

‫‪ 1776 – 1773‬מלחמת השחרור מהשלטון הבריטי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הקמת שלטון דמוקרטי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יצירת חוקה דמוקרטית ראשונה {אותה חוקה עד היום}‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫משמשת מודל דמוקרטי לכל העולם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫המהפכה הצרפתית‪:‬‬

‫הדמוקרטיה השנייה בעולם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תהליך מרכזי – מהפכה של פשוטי העם מול האליטות {אצילים} שנכשלת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לאחר המהפכה הקמת קיסרות בראשות נפוליאון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נפוליאון מפיץ את עקרונות המהפכה במהלך מסעות הכיבוש שלו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נפוליאון קונה את העם ע"י כך ש"מוכר" להם את מעמד "האזרח"‪ ,‬שיש לו השפעה על‬ ‫‪.5‬‬
‫השלטון וענייני המדינה‪.‬‬
‫בשלב מאוחר יותר תוקם בצרפת דמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫כיבוש אירופה ע"י נפוליאון‪:‬‬

‫בכל מדינה שמנהל בה מסע כיבוש מתקבל ע"י האזרחים באופן חיובי {קבלת הצבא בזרי‬ ‫‪.1‬‬
‫פרחים וחגיגות}‪.‬‬
‫מפיץ בכל מדינה את הרעיון הדמוקרטי ‪ ‬הקמת פרלמנט שנבחר בבחירות ע"י‬ ‫‪.2‬‬
‫האזרחים הנותנים קול לביטוי רצון העם‪.‬‬
‫עם זאת המדינות עדיין נשלטות ע"י מלכים וקייסרים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫העם והשלטון לומד להתנהל בצורה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כיבוש נפוליאון והתהליך שהעביר את אירופה מהווה ציון דרך משמעותי בתהליך‬ ‫‪.5‬‬
‫הדמוקרטיזציה העולמי‪.‬‬

‫בריטניה – מלוכה חוקתית מונרכיה קונסטיטוציונית‪:‬‬

‫תחילת תהליך במאה ה – ‪ 13‬של הקמת פרלמנט שמחוקק חוקים אך עדיין כפוף למלך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מלוכה חוקתית – איבוד הסמכות המלכותית והתחזקות הפרלמנט המביא לידי ביטוי את‬ ‫‪.2‬‬
‫רצון העם‪.‬‬

‫הצבעה ע"פ קריטריונים {צנזוס} מעמד וכסף‪:‬‬

‫תהליך שמתחיל בבריטניה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תחילה זכות הצבעה רק לאצילים מאה ה – ‪.14‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בהמשך מצביעים גם העשירים מאה ה‪.16 -‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הפרלמנט מתחלק לשני בתים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בית עליון – לורדים ואצילים‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫בית תחתון – בית העם‪ ,‬נבחרים – מייצג את רצון העם‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫לאורך הזמן העם דורש להיות יותר מעורב ולאט לאט המעמד בעל זכות ההצבעה יורד‬ ‫‪.5‬‬
‫וישנם יותר מעמדות‪/‬אנשים בעלי זכות הצבעה‪.‬‬

‫מהפך זכויות הנשים בדמוקרטיה‪ -‬התנועה "הסופרג'יסטית"‪:‬‬

‫עד סוף המאה ה‪ 19 -‬רק גברים הצביעו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫סוף המאה ה – ‪ 19‬נשים בבריטניה וארה"ב דורשות זכות הצבעה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מאבק בצעדות ומחאות כ‪ 70 -‬שנה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התנגדות הגברים ‪ ‬לא מקבלות זכות הצבעה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מאבקן היה בכמה נושאים‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫זכות בחירה‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫זכות לרשת רכוש משפחתי‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫מאבק שהופך לאלים שהתבטא בשביתות רעב ופוגרומים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫המדינות הראשונות שנתנו זכותהצבעה לנשים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ – 1893‬ניו זילנד‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫‪ – 1902‬אוסטרליה‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫להשלים מהמצגת‪.‬‬ ‫‪.c‬‬

‫הערות ללימוד‪:‬‬

‫לעבור שוב על המצגת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫להשלים את תאריכי השנים שניתנו לנשים זכויות הצבעה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סרטים בנושא‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫מרי פופינס‪.‬‬ ‫‪.a‬‬

‫סופרג'יסטיות‪.‬‬ ‫‪.b‬‬

‫‪30.12.22‬‬

‫ז'אן ז'אק רוסו‪:‬‬

‫פילוסוף וסופר שפעל בעיקר בצרפת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ז'אן גרס שהריבון {שלטון העם}‪ ,‬צריך לספק את רצונו של העם ‪ ‬העם הוא הריבון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הרצון הכללי = כלל הרצונות של כל האזרחים יחד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הרצון של כולם = הרצון של כל אחד‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫לטענתו הריבון {כנסת בימינו בישראל} צריך לפעול לפי הרצון הכללי‪ ,‬את הרצון‬ ‫‪.5‬‬
‫הממוצע‪ .‬ולצורך קיום אידיאל זה יש לנסח ולחתום על "אמנה חברתית"‪.‬‬
‫האמנה החברתית היא הסכם בין האזרחים‪ ,‬ולא בין האזרחים לריבון‪ .‬הריבון מחובתו‬ ‫‪.6‬‬
‫לכבד ולפעול ע"פ אמנה זו‪.‬‬

‫שלטון העם‪:‬‬

‫הכרעה בבחירות נחשבת שלטון העם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫באמצעות הבחירות העם בוחר את נציגיו ומהם מורכב הפרלמנט‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בצורה זו העם יכול לשלוט { באמצעות נציגיו בפרלמנט}‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שלטון העם צריך להיות מיוצג ע"י כל הקבוצות כולל מיעוטים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הכרעה דמוקרטית‪:‬‬

‫להשלים מהמצגת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הכרעת הרוב‪:‬‬

‫ההכרעה נעשית על ידי מספר הקולות הרב ביותר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הרוב תמיד צריך לזכור שיום אחד הוא יכול להיות מיעוט ‪ ‬מחייב את הרוב לשמור על‬ ‫‪.2‬‬
‫זכויות המיעוט‪.‬‬
‫רוב שמתעלם מהמיעוט הוא הלכה למעשה עריצות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫עריצות הרוב וזכויות המיעוט‪:‬‬

‫מצב של התעלמות הרוב מהמיעוט‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫כללי המשחק בדמוקרטיה אומרים שגם אם אתה נמצא בעמדת כוח‪/‬רוב אתה מחויב‬ ‫‪.2‬‬
‫להתחשב במיעוט מכיוון שיום אחד אתה עלול להיות המיעוט ובנוסף אי התחשבות‬
‫במיעוט יוצרת חוסר שוויון‪ ,‬צדק ומביאה להתמרמרות ופילוג בתוך העם‪.‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫עריצות הרוב היא בעצם ניצול לרעה של מעמד השלטון שפוגע במיעוט { לאו דווקא‬ ‫‪.3‬‬
‫מספרית}‪ ,‬לצורך העניין מיעוט ייחשב צד שמאל או ימין שלא נבחר לממשלה ונמצא‬
‫באופוזיציה או בכלל לא נמצא בכנסת‪.‬‬

‫משמעויות הדמוקרטיה‪:‬‬

‫דמוקרטיה פורמלית – הכללים{המסגרת} – בחירות‪ ,‬פרלמנט‪ ,‬בתי משפט פעילים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫דמוקרטיה מהותית – התוכן {הפנים} – שיש בה גם זכויות אדם‪ ,‬זכויות אזרח ומיעוט‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דמוקרטיה חלולה – רק קליפה {בכאילו} – יש בחירות אך הם אינן אמיתיות‪ ,‬יש‬ ‫‪.3‬‬
‫פרלמנט שלא מייצג את העם‪ ,‬בית משפט שלא הוגן‪.‬‬

‫לקרוא במצגת את השקף פירמידת השתתפות פוליטית‪.‬‬

‫בחירות‪:‬‬

‫במדינות דמוקרטיות ישנן שתי שיטות בחירות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫שיטת בחירות אישיות – רוביות – אזוריות – ע"פ שיטה זאת בוחרים מועמד‬ ‫‪.a‬‬
‫אחד שמקבל את רוב הקולות – ארה"ב‪,‬בריטניה‪.‬‬
‫שיטת בחירות רישמתיות – יחסיות – ארציות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ע"פ שיטה זאת בוחרים רשימה מפלגתית‪ ,‬והראשונים נכנסים לפרלמנט‬ ‫‪.a‬‬
‫{גרמניה‪,‬ישראל}‪ ,‬כל מושב בפרלמנט נקרא "מנדט"‪.‬‬

‫‪6.1.23‬‬

‫תולדות המחשבה המדינית ‪:‬‬

‫העת העתיקה – אפלטון ואריסטו‬ ‫‪.1‬‬

‫ימי הביניים – כתבים דתיים – אוגוסטינוס‪ ,‬גילאסיוס‪ ,‬אקווינס‬ ‫‪.2‬‬
‫תחילת העת החדשה – מיקאבלי‪ ,‬הובס‪ ,‬לוק‪ ,‬מונטסקיה‪ ,‬רוסו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫העת החדשה – ברק‪ ,‬בנתם‪ ,‬מיל‪ ,‬הפקדרליסטים‪ ,‬הגל‪ ,‬מרקס‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫העידן המודרני – תיאוריות חדשות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫הדמוקרטיה האתונאית – המדינה האידיאלית‬

‫ההוגים היווניים במאה ה‪ 4-‬לפנה"ס‪:‬‬

‫חיפשו את המדינה האידיאלית ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בדקו את ערי המדינה היווניות = הפולייס‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סוקרטס – (הוצא להורג )התאבד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אפלטון – כתב על סוקרטס‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אריסטו – לימד את אלכסנדר מוקדון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫אפלטון‪:‬‬

‫פילוסוף – תלמידו של סוקרטס – ספריו כתובים כדיאלוגים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הספר שלו "המדינה‪/‬הפוליטאה‪/‬הרפובליקה"‪ ,‬נחשב לחיבור החשוב ביותר של אפלטון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אריסטו‪:‬‬

‫פילוסוף ואיש מדע‪ ,‬היה מורו של אלכסנדר מוקדון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מטרתו הייתה "חיפוש חברה אידיאלית" מה שהוא כינה – "דרך הזהב"‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬דרך הזהב היא דרך חיים מאוזנת של כל אדם – שקול‪ ,‬ענייני‪ ,‬ראליסטי ושמח‪.‬‬
‫ספרו " הפוליטיקה" ראשית הכתיבה השיטתית מדינית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לתפיסתו האדם הוא מטבעו בעל חיים מדיני‪ ,‬שהדרך הטובה ביותר למימוש טבעו היא‬ ‫‪.4‬‬
‫"עיר‪-‬מדינה" – הפוליס‪.‬‬

‫תקופת ימי הביניים – מלוכה וכהונה‪:‬‬

‫תקופה של מלכים ואנשי דת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ללא התקדמות פילוסופית‪/‬מדינית משמעותית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬הגבלות של הכנסייה על רעיונות מדעיים – סיפור גלילאו והוצאתו להורג‪.‬‬
‫בסוף התקופה תחילתם של רעיונות דמוקרטיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫שם הורד – סרט עם שון קונרי בנושא התקופה‬

‫תחילת העת החדשה‪:‬‬

‫מתחילה במאה ה‪.15 -‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תחילתם של רעיונות דמוקרטיים מדיניים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫היחלשות הכנסייה והדת ‪ ‬עליית החילוניות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רעיונות עלו של הדמוקרטיה השפיעו על המהפכה הצרפתית והאמריקאית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ניקולו מקיאבלי‪:‬‬

‫מדינאי‪ ,‬פילוסוף פוליטי‪ ,‬סופר ומחזאי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מגיע מפרינצה שבאיטליה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ספרו המפורסם ביותר הוא "הנסיך" {המנהיג}‪ ,‬נכתב כספר הדרכה לפוליטיקה בתקווה‬ ‫‪.3‬‬
‫לשפר את התנאים של האזרכים בנסיכויות הצפון‪-‬איטלקיות‪.‬‬
‫הספר נכתב על מנת לעודד את הופעתו של אדם אחד שיאחד את ערי המדינות‬ ‫‪.4‬‬
‫האיטלקיות שהיו במצב קשה‪.‬‬
‫רעיונו המרכזי היה שעל המלך‪/‬נסיך לעשות הכל בשביל להועיל לשלטונו ולארצו‪ .‬ועליו‬ ‫‪.5‬‬
‫לעשות הפרדה בין שלטון ופוליטקה אל מול הדת‪.‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫להשלים שיעור מקוון מלפני שבועיים‬

‫להשלים מהמצגת פילוסופים משבוע שעבר‬

‫‪20.1.23‬‬

‫הוגי דעות על התקדמות הרוח – אידיאליזם‪ ,‬ליברליזם‪ ,‬קפיטליזם‪ ,‬וסוציאליזם‬

‫קפיטליזם – עשיית כסף מכסף‪ ,‬עידוד לתחרותיות והישגיות הסוציאליזם המנוגד לה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הליברליזם שעוסק בחירות ואידיאולוגיות בכלל‪.‬‬

‫גאורג וילהלם פרידריך הגל – מאה ‪:18‬‬

‫פילוסוף גרמני – ממייסדי האידיאליזם הגרמני ומחשובי ההוגים בעידן הנאורות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תפיסתו היא "אידיאליזם מוחלט" = ללכת עם דרכך עד הסוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגותו הפוליטית של הגל השפיעה רבות על פילוסופים ופוליטיים רבין מימין ומשמאל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫"היסטוריציזם" – טען שדך פעולתה של כל חברה מושתת על האירועים ההיסטוריים‬ ‫‪.4‬‬
‫שלה‪.‬‬
‫פיתח את המונחים – "תזה‪ ,‬אנטיתזה‪ ,‬וסינתזה"‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫קרל מארקס – מאה ‪:19‬‬

‫פילוסוף‪ ,‬כלכלן‪ ,‬סוציולוג‪ ,‬היסטוריון‪ ,‬עיתונאי וסוציאליסט מהפכני גרמני‪-‬יהודי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פיתח את התאוריה שיש קשר בין המצב הכלכלי להתנהגות חברתית מדינית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הניח את היסודות לניתוח הסדר התעשייתי המודרני‪ ,‬היכולת לבקר את הבדלי המעמדות‬ ‫‪.3‬‬
‫בקפיטליזם‪.‬‬
‫פרסם מספר רב של מאמרים ביניהם "המניפסט הקומוניסטי" (‪ ,)1848‬ו"ביקורת הכלכלה‬ ‫‪.4‬‬
‫המדינית" – "הקפיטל" (‪.)1867 – 1894‬‬

‫ג'ון סטיוראט מיל – מאה ‪:19‬‬

‫פילוסוף‪ ,‬כלכלן פוליטי‪ ,‬פמיניסט ועובד ציבור אנגלי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ליברל – מפתח תורת התועלתנות = כל מהלך צריך להניב תועלת למדינה‪ ,‬כל עוד איננו‬ ‫‪.2‬‬
‫פוגעים בפרט‪.‬‬
‫"על חירות" – אנשים חופשיים לעשות כרצונם כל עוד לא פוגעים באחרים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫"שעבוד האישה" – טוען בעד זכות בחירה לנשים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫האושר הכלכלי – האושר פירושו הנאה והעדר כאב‪ .‬האדם הוא בעל אינטליגנציה גבוה‬ ‫‪.5‬‬
‫משל בע"ח וערכיות גבוה יותר ולכן האושר שלו הוא מהנאות גבוהות יותר‪.‬‬

‫מקס וובר‪:‬‬
 ‫אורית יעל – מדעי המדינה‬ ‫‪12‬‬

‫כלכלן פוליטי‪ ,‬סוציולוג ופילוסוף גרמני‪ ,‬ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית ותורת המנהל‬ ‫‪.1‬‬
‫הציבור‬
‫כסוציולוג הוא לא חיפש חוקי טבע‪ ,‬הוא חיפש את המושג של "פעולה חברתית"‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫על פי ובר‪ ,‬מה שמניע את האדם הוא מה שיש בתוך ראשו (אידיאולוגיה‪ ,‬דת‪ ,‬מנהיגים)‬ ‫‪.3‬‬
‫ולא שיקולים כלכליים (הישרדות‪ ,‬אוכל(‪.‬‬
‫הוא טען כי פוליטיקה היא המוסד החברתי המחלק עוצמה‪ ,‬קובע את סדר היום החברתי‬ ‫‪.4‬‬
‫ומקבל החלטות‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫מדע המדינה = מחקר של משטרים וניהול חברות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הפוליטיקה = תחום העוסק בענייני הציבור = מדינאות‬ ‫‪.2‬‬
‫יחסים בינלאומיים = מדע המדינה שהתפתח ליחסים בין המדינות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פילוסופים = הוגי דעות – של המחשבה המדינית פיתחו רעיונות שונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הפילוסופים העלו רעיונות שהיו בסיס לפיתוח המשטרים המודרניים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מושגים לסיכום‪:‬‬

‫אפלטון ‪ -‬הפוליטיאה‪ ,‬דיאלוגים סוקרטיים‪" ,‬מלך‪-‬פילוסוף"‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫אריסטו ‪ -‬האדם מטבעו הוא בעל חיים מדיני‪Politikon Zoon.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מקיאבלי ‪ -‬הנסיך‪ ,‬על הנסיך לעשות כל מה שמועיל לשלטונו ולארצו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הובס ‪ -‬הלויתן‪ ,‬אנרכיה‪ ,‬האמנה החברתית‪ ,‬שלטון אבסולוטי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ג'ון לוק – הריבון‪ ,‬האמנה החברתית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מונטסקיה – הפרדת רשויות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫רוסו – האמנה החברתית‪ ,‬אמיל‪ ,‬וידויים‪ ,‬אנציקלופדיה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫הגל – אידיאליזם מוחלט‪ ,‬היסטוריציזם‪ ,‬תזה ‪+‬אנטיתיזה ‪ +‬סינתיזה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫מרקס – קומוניזם‪ ,‬קפיטליזם‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫מיל – על החירות‪ ,‬שעבוד האשה‪ ,‬תועלתנות‪ ,‬אושר כללי‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫וובר – יסודות העוצמה והסמכות‪.‬‬ ‫‪.11‬‬