‫טוטליטאריות ושואה‬

‫נושא ‪ - 1‬האידיאולוגיה הנאצית‬

‫האידיאולוגיה הנאצית היא השקפת עולם כוללת‪ .‬השקפת עולם כוללת ייחודית בכך שהיא מציעה הסבר לכל תחומי‬
‫החיים ‪ -‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬פוליטיקה‪ .‬לפי האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬החברה הגרמנית חולה משום שהיא מבוססת על ערכים לא‬
‫נכונים‪ .‬כדי להבריא אותה אין ברירה אלה להרוס אותה ולבנות אותה מחדש‪.‬‬
‫היטלר הוא זה שגיבש בעצמו את האידיאולוגיה הנאצית‪ .‬הוא העלה אותה על הכתב לראשונה בספרו "מיין קאמפף"‪.‬‬
‫הספר הפך למצע הרשמי של המפלגה הנאצית ועם עלייתה לשלטון‪ ,‬הפך לאידיאולוגיה הרשמית של גרמניה‪.‬‬

‫מרכיבי האידיאולוגיה הנאצית‪:‬‬

‫תורת הגזע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫לפי תורת הגזע‪ ,‬ישנם גזעים שונים של בני אדם‪ .‬בני כל גזע ניחנים בתכונות שהם נולדים איתן ושאותן הם לא יכולים‬
‫לשנות‪ .‬תכונות הגזע הללו עוברות בדם‪ .‬בין הגזעים השונים מתחוללת מלחמת הישרדות‪ .‬המלחמה ביניהם היא דבר‬
‫טוב כי היא מחזקת את המין האנושי ומאפשרת לו לשרוד‪ .‬מבין כל הגזעים‪ ,‬הגזע הגרמני הוא הגזע העליון‪ .‬המציאות‬
‫מוכיחה שהגרמנים חזקים‪ ,‬חכמים ויצירתיים יותר מהגזעים האחרים‪ .‬ניצחון שלהם במלחמת הגזעים הכרחי להמשך‬
‫קיומו של המין האנושי‪.‬‬
‫האנטישמיות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תכונות היהודים לא מאפשרות להם ליצור אלא רק להרוס‪ .‬הם מחלישים את החברות שמארחות אותם‪ ,‬משתלטים‬
‫עליהן ומנצלים אותן לצרכיהם‪ .‬הם מחלישים אותן על‪-‬ידי‪:‬‬
‫‪ .i‬התבוללות – נישואי תערובת עם יהודים לא מאפשרים לתכונות הגזע הנעלות של הגזעים האירופאים לעבור‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬
‫גרימת מלחמות – היהודים מסכסכים בין העמים האירופאים‪ ,‬גורמים למלחמות וכך נכחדות השכבות‬ ‫‪.ii‬‬
‫החזקות בעמים אלו‪.‬‬
‫הפצת רעיונות מזיקים – היהודים תופסים עמדות כוח בחברה ומהן מפיצים רעיונות שמנוגדים לחוקי הגזע‪.‬‬ ‫‪.iii‬‬
‫כך הם גורמים לחברות האירופאיות לא לממש את ייעודם להוביל את המין האנושי‪.‬‬
‫דמות היהודי בתורה הנאצית‪ .‬היהודי מדומה לטפיל שפועל כל הזמן באופן נסתר להרוס את החברות האירופאיות‪ .‬כל‬ ‫‪-‬‬
‫עוד לא יושמד הטפיל היהודי‪ ,‬הגזעים האירופאים לא יוכלו לממש את ייעודם ולהוביל את המין האנושי‪.‬‬
‫היהודים לפי התורה הנאצית הם הורסי תרבות‪ .‬הם מנסים ללא הפסקה להרוס את הסדר הגזעי הטבעי ואת התרבות‬ ‫‪-‬‬
‫האנושית‪ .‬הם מהווים סכנה פעילה ותמידית לקיום האנושות‪ ,‬ולכן יש להכחידם‪ .‬לעומתם‪ ,‬הגרמנים‪ ,‬הם יוצרי תרבות‪.‬‬
‫הם עליונים מבחינה שכלית‪ ,‬רוחנית וגופנית והם מפתחים ומקדמים את המין האנושי‪ .‬בתווך נמצאים העמים הסלבים‬
‫שהם נושאי תרבות‪ .‬הם לא תורמים לתרבות האנושית ותפקידם הוא לשרת את הגזע העליון‪.‬‬
‫מרחב המחיה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫העם הגרמני זקוק למרחב מחיה ‪ -‬שטח ומשאבים נוספים כדי להתפתח‪ .‬מרחב המחיה נמצא במזרח‪ ,‬היכן שחיים‬
‫העמים הסלבים‪ .‬לאחר שישתלט על מרחב המחיה‪ ,‬העם הגרמני יכונן בו "סדר חדש"‪ :‬הארים יהיו האדונים‪ ,‬העמים‬
‫הסלאבים יהיו משרתיהם והיהודים ייכחדו‪.‬‬
‫שלילת הדמוקרטיה והקומוניזם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫דמוקרטיה מבוססת על ערכים כמו שוויון בפני החוק‪ ,‬הגנה על מיעוטים‪ ,‬דאגה לחלשים‪ ,‬ריבוי דעות‪ ,‬סובלנות והכרעת‬
‫הרוב‪ .‬הקומוניזם שולל את קיומם של גזעים ולאומים‪ ,‬תומך בשוויון כלכלי בין כל בני האדם ובביטול ההבדלים‬
‫‪1‬‬
 ‫ביניהם‪ .‬עקרונות אלו מנוגדים לעקרונות הנאציזם‪ :‬שוני מולד בין הגזעים ומלחמה הכרחית ביניהם‪ .‬הנאצים ראו‬
‫בדמוקרטיה‪ ,‬אך בעיקר בקומוניזם‪ ,‬מזימה יהודית שמטרתה לפגוע בגזע הארי ולהחלישו במלחמת הגזעים‪.‬‬
‫עליונות האומה והמנהיג‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫עליונות האומה‪ .‬המושג אומה ("פולק") מתייחס לעם הגרמני כקבוצת גזע‪ .‬כקבוצת גזע לעם הגרמני יש רצון והוא‬ ‫‪-‬‬
‫לממש את ייעודו כמוביל המין האנושי‪ .‬כדי להוביל את המין האנושי‪ ,‬הוא צריך לנצח במלחמת הגזעים‪ ,‬להשתלט על‬
‫מרחב המחיה‪ ,‬לחסל את הסכנה היהודית וכו‪ .‬זהו הרצון האמתי של העם הגרמני‪ .‬רצונות של יחידים עלולים לפגוע‬
‫ברצון של האומה הגרמנית ולסכן את מטרותיה‪ .‬לכן‪ ,‬צריך להכניע ולבטל רצונות כאלה‪ .‬אסור להגביל את רצון האומה‬
‫כי רצון זה מבטא את הייעוד האמתי של הגזע הגרמני‪.‬‬
‫עליונות המנהיג‪ .‬גם בני העם הגרמני אינם שווים‪ .‬יש כאלה שנולדו להנהיג וכאלה שנולדו להיות מונהגים‪ .‬תפקיד‬ ‫‪-‬‬
‫המנהיג הוא להוציא לפועל את רצון האומה‪ .‬הוא ניחן בתכונות שמאפשרות לו לעשות זאת‪ .‬על כולם להישמע להוראות‬
‫המנהיג תוך ציות עיוור‪.‬‬
‫עיקרון המנהיג ('הפיהרר פרינציפ')‪ .‬על כל אזרח גרמני מוטלת החובה לכוון לרצון הפיהרר ‪ -‬לא להמתין לפקודה אלא‬ ‫‪-‬‬
‫לפעול כפי שהוא חושב שהפיהרר היה רוצה‪.‬‬

‫נושא ‪ -2‬המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‪.‬‬

‫חלק ראשון – ביסוס המשטר הנאצי ותהליך ההאחדה (הנאציפיקציה) של גרמניה‬

‫תהליך ההשתלטות של המפלגה הנאצית על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטרית מכונה תהליך הנאציפיקציה‪ .‬המדובר‬
‫בתהליך שבמסגרתו השתלטו הנאצים על כל תחומי החיים בגרמניה‪ .‬הנאצים ביטלו מוקדי כוח והכפיפו את מוסדות החברה‬
‫והמדינה למפלגה‪ :‬הפרלמנט‪ ,‬מערכת המשפט‪ ,‬הצבא‪ ,‬מוסדות החברה‪ ,‬האיגודים המקצועיים‪ ,‬הכנסייה והנשיאות‪.‬‬

‫המפלגה הנאצית עשתה שימוש בשלושה אמצעים עיקריים כדי להשתלט על גרמניה ולממש את מדיניותה כנגד היהודים‪:‬‬
‫חקיקה‪ ,‬תעמולה וטרור‪.‬‬

‫א‪ .‬צווים וחקיקה‪.‬‬

‫שריפת הרייכסטאג והחוק לשעת חירום‪ .‬היטלר לא זכה לרוב בינאור ‪ 33‬ולכן‪ ,‬הכריז מיד עם מינויו על בחירות חדשות‪.‬‬ ‫‪.i‬‬
‫כשבוע לפני הבחירות‪ ,‬עליה בניין הרייכסטאג בלהבות והמפלגה הקומוניסטית הואשמה‪ .‬הנשיא הינדנבורג נענה לבקשת‬
‫היטלר ופרסם את "החוק לשעת חירום להגנת האומה מפני האלימות הקומוניסטים"‪ .‬החוק אפשר מאסר של מאות‬
‫קומוניסטים ושליחתם למחנות ריכוז‪ .‬המפלגה הקומוניסטית הוצאה אל מחוץ לחוק‪ .‬החוק אפשר לממשלה לבטל‬
‫חירויות יסוד‪ ,‬לפגוע בחופש הביטוי‪ ,‬לערוך חיפושים‪ ,‬מעצרים והאזנות סתר‪ ,‬להפקיע רכוש‪ ,‬ולהטיל צנזורה על עיתונים‪.‬‬
‫חוק ההסמכה‪ .‬למרות צווי החירום והטרור שהפעילו‪ ,‬המפלגה הנאצית לא הצליחה לזכות ברוב מוחלט בבחירות‬ ‫‪.ii‬‬
‫החוזרות‪ .‬הדבר מנע מהם שלטון בלעדי‪ .‬לכן‪ ,‬שבועיים לאחר הבחירות היטלר ניסה לשכנע את חברי הרייכסטאג לחוקק‬
‫את "חוק ההסמכה"‪ 441 .‬מחברי הפרלמנט תמכו בחוק לעומת ‪ 84‬מתנגדים‪ .‬החוק העניק לממשלה סמכות לחוקק חוקים‬
‫ללא אישור הרייכסטאג או הנשיא‪ ,‬אף אם הם נוגדים את החוקה‪ .‬משמעות החוק‪ :‬ביטול הפרלמנט ועיקרון הפרדת‬
‫הרשויות שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה‪ .‬ביטול מעשי של חוקת ויימאר‪ .‬הצבת המפלגה הנאצית מעל החוק והחוקה‪.‬‬
‫חוק ביטול המפלגות‪ .‬בהדרגה נאסרה פעילותן של מפלגות שונות‪ ,‬עד שכולן‪ ,‬זולת המפלגה הנאצית‪ ,‬הוצאו אל מחוץ‬ ‫‪.iii‬‬
‫לחוק‪ .‬כתוצאה מכך הפכה גרמניה לדיקטטורה חד‪-‬מפלגתית‪ .‬הפרלמנט‪ ,‬הרייכסטאג‪ ,‬איבד סופית את משמעותו‪.‬‬
‫איחוד משרת הקנצלר והנשיא‪ .‬עם מותו של הנשיא הינדנבורג ב‪ ,1934-‬היטלר מינה את עצמו לנשיא ולמפקדו העליון של‬ ‫‪.iv‬‬
‫הצבא‪ ,‬בנוסף להיותו קאנצלר‪ .‬בכך הפך עצמו ל‪'-‬פיהרר'‪' ,‬המנהיג'‪ .‬הפרדת הרשויות בוטלה סופית וכל הכוח היה מעתה‬
‫בידי היטלר‪ :‬ראש הרשות המבצעת‪ ,‬המחוקקת‪ ,‬מנהיג האומה ומפקד הצבא‪ .‬היה בכך מימוש של עקרון המנהיג היחיד‬
‫והכול‪-‬יכול מן האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫ב‪ .‬תעמולה‪ ,‬חינוך ותרבות‬

‫‪2‬‬
‫ב‪ 5-‬במרץ ‪ 1933‬הוקם משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם‪ .‬תפקיד המשרד היה להשליט את האידאולוגיה הנאצית בחברה‬
‫ובתרבות בגרמניה‪ .‬המשרד השתלט על מוסדות התקשורת והתרבות בגרמניה ותרם רבות לביסוס המשטר הנאצי בה‪ .‬בראש‬
‫המשרד עמד שר התעמולה‪ ,‬יוזף גבלס‪.‬‬
‫‪ .i‬בתחום החינוך‪ )1( .‬הוכנו תוכניות לימודים חדשות בבתי הספר ובאוניברסיטאות המבוססת על התורה הנאצית‪)2( .‬‬
‫הוחלפו בעלי תפקידים במערכת החינוך שאינם מתאימים לרוח המשטר (מתנגדי משטר ויהודים) ובמקומם הועסקו‬
‫תומכי המפלגה‪ )3( .‬הוקמו בתי ספר נבחרים שתלמידיהם יועדו לשמש כאנשי אס‪.‬אס‪ .‬ולהוות את הצמרת העתידית של‬
‫המפלגה‪ )4( .‬הוקמו תנועות נוער‪ :‬תנועת "הנוער ההיטלראי" שאליה חויב כל נער גרמני להצטרף ו‪"-‬ברית הנערות‬
‫הגרמניות" עבור בנות‪.‬‬
‫‪ .ii‬בתחום התקשורת‪ .‬המשרד השתלט על גופי התקשורת והפך אותם לכלי תעמולה של המשטר‪ .‬גופים אלו החדירו לציבור‬
‫את עיקרי התורה הנאצית ודיווחו על אירועים אך ורק מנקודת מבטו של המשטר‪ .‬העיתון האנטישמי 'דר שטירמר' נתלה‬
‫על לוחות המודעות ברחובות הערים והעיירות ובכלי תחבורה ציבוריים‬
‫‪ .iii‬בתחום הספרות‪ .‬פורסמו רק ספרים בהם הודגשו הלאומיות הגרמנית ותורת הגזע‪ .‬נאסר פרסומם של ספרים שלא תאמו‬
‫את רוחו של המשטר‪ .‬אירוע משמעותי בתחום זה היה שריפת הספרים‪ .‬במאי ‪ ,1933‬הועלו באש בברלין ‪ 20‬אלף ספרים‬
‫"מנוונים" ממיטב היצירות העולמיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬טרור ואלימות‬
‫עם עליית הנאצים לשלטון גברו האלימות והטרור כלפי כל מי שדעותיו או מוצאו לא תאמו את תפיסת העולם הנאצית‪.‬‬
‫המפלגה הנאצית עודדה את הטרור והאלימות תחילה בסתר ובהעלמת עין‪ ,‬אך במשך הזמן באופן פומבי ויזום‪.‬‬

‫ליל הסכינים הארוכות‪ .‬ה‪-‬אס‪.‬אה‪ .‬היה ארגון של בריונים שליווה את המפלגה הנאצית מרגע היווסדה‪ .‬כשעלו הנאצים‬ ‫‪.iv‬‬
‫לשלטון מנה הארגון כשני מיליון איש‪ .‬לאחר תפיסת השלטון‪ ,‬החלו אנשי ה‪-‬אס‪.‬אה‪ .‬להציב להיטלר דרישות בתמורה‬
‫לעזרה שהגישו לו‪ .‬היטלר סבר שעוצמתו של הארגון מהווה מכשול לריכוז כל סמכויות השלטון בידיו‪ ,‬והורה לחסלו‪.‬‬
‫בליל ה‪ 29-‬ביוני ‪ '34‬נעצרה הנהגת ה‪-‬אס‪.‬אה‪ .‬ונרצחו כ‪ 85-‬מפעיליו‪ .‬גם מפקד הארגון‪ ,‬ארנסט ראהם‪ ,‬נעצר וסוהריו הורו‬
‫לו להתאבד‪ .‬הוא סירב ונרצח ביום המחרת‪ .‬מלבד אנשי האס‪.‬אה‪ .‬חוסלו באותה הזדמנות דמויות מפתח שהתנגדו‬
‫למשטר‪ .‬בסך הכול נרצחו למעלה ממאה איש משורות הנהגת האס‪.‬אה‪ .‬והוא הפסיק להוות מוקד כוח‪ .‬היטלר חיסל‬
‫בפעולה זו מוקד כוח מרכזי שאיים על שלטונו‪ .‬את ארגון האס‪.‬אה‪ .‬החליף ה‪-‬אס‪.‬אס‪ .‬כארגון הצבאי הראשי של המפלגה‬
‫הנאצית‪ .‬היטלר הבהיר בליל הסכינים הארוכות את עוצמתו כמנהיג ואת נכונותו להפעיל אלימות קשה בתהליך הפיכת‬
‫גרמניה לדיקטטורה‪.‬‬
‫כליאת מתנגדי משטר במחנות ריכוז‪ .‬מחנה הריכוז הראשון הוקם כבר ב‪ ,1933-‬בדכאו‪ ,‬ליד מינכן‪ .‬אחרי דכאו הוקמו‬ ‫‪.v‬‬
‫אלפי מחנות נוספים שנקראו תחילה "מחנות לחינוך מחדש" ואח"כ "מחנות ריכוז"‪ .‬אל מחנות הריכוז נשלחו מתנגדי‬
‫המשטר‪ ,‬שם הם עונו‪ ,‬הועבדו בפרך‪ ,‬הורעבו והומתו‪ .‬המחנות נשלטו על‪-‬ידי ה–אס‪.‬אס‪.‬‬

‫חלק שני – הצעדים כנגד ליהודים‬

‫במקביל לנאציפיקציה של גרמניה‪ ,‬החלו הנאצים לנקוט צעדים כנגד היהודים‪ .‬בשנים הראשונות הם עשו זאת בזהירות רבה‪,‬‬
‫משום שהם עדיין לא ביססו את שליטתם בגרמניה‪ ,‬משום שהמצב הכלכלי היה עדיין קשה‪ ,‬משום שהם חששו מתגובת‬
‫הקהילה הבינ"ל ובשל התנגדותו של הנשיא הינדנבורג שזכה להערכה ציבורית רבה‪ .‬מטרת המדיניות הנאצית בשנים אלה‬
‫הייתה צנועה‪ :‬ליצור הפרדה בין היהודים לבין החברה ולפגוע בהם כלכלית‪.‬‬

‫א‪ .‬צווים וחוקים נגד היהודים בשנים ‪1933-1935‬‬

‫חרם נגד בתי עסק יהודים‪ .‬ב‪ 1-‬באפריל ‪ , 1933‬הכריז היטלר על חרם נגד בתי עסק יהודים‪ .‬הוא הסביר שהחרם נועד‬ ‫‪.i‬‬
‫למנוע 'אלימות עממית ספונטנית'‪ .‬חרם באישור‪ ,‬הוא טען‪ ,‬ימנע 'תסיסה מסוכנת'‪ .‬החרם נקבע ל‪ 10-‬בבוקר‪ .‬אנשי ס"א‬
‫חמושים ברובים מנעו מקונים להיכנס לחנויות של יהודים‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫החוק בדבר השבת הפקידות המקצועית על כנה‪ .‬מטרת החוק הייתה סילוק עובדים "לא מהימנים" מבחינה אידיאולוגית‬ ‫‪.ii‬‬
‫משירות המדינה‪ .‬החוק כלל לראשונה הבחנה בין ארים ליהודים‪ :‬יהודי הוא מי שאחד או יותר מסביו יהודים‪ .‬עקב‬
‫התערבות הינדנבורג הוצאו מן הכלל ותיקי קרבות או מי שאבותיהם או בניהם נהרגו בקרב‪.‬‬
‫ביטול רישיונותיהם של עורכי דין יהודים‪ .‬פטורים ניתנו לוותיקי קרבות‪ .‬בשל הפטורים‪ ,‬כ‪ 70%-‬מעורכי הדין היהודים‬ ‫‪.iii‬‬
‫המשיכו בעבודתם‪.‬‬
‫איסור כניסת רופאים יהודים למרפאות ארגון ביטוח הבריאות הלאומי‪ .‬רופאים יהודים לא פוטרו‪ ,‬אבל לא הורשו‬ ‫‪.iv‬‬
‫להיכנס למרפאות הארגון‪.‬‬

‫ב‪ .‬חוקי נירנברג ‪1935‬‬

‫ב‪ ,1936-‬חלק גדול מן הגורמים שמיתנו את המדיניות הנאצית כלפי היהודים כבר לא קיימים‪ )i( :‬הנשיא הינדנבורג הולך‬
‫לעולמו והיטלר הופך למנהיג הבלתי מעורער של גרמניה‪ )ii( .‬הנאצים מסיימים את השתלטותם על גרמניה‪ )iii( .‬המצב הכלכלי‬
‫משתפר מאוד וכבר אין חשש לפגוע כלכלית ביהודים‪ )iv( .‬התמיכה במפלגה הנאצית מגיעה לשיא והחשש מתגובת הציבור‬
‫לצעדים האנטי‪-‬יהודיים קטן ‪ )v( .‬גרמניה משקמת בחשאי את צבאה והיא כבר פחות חוששת מתגובת הקהילה הבינ"ל‪.‬‬
‫בשל‪-‬כך‪ ,‬הנאצים חשים ביטחון להחריף את צעדיהם כנגד היהודים‪ .‬חוקי נירנברג שנחקקים ב‪ ,1936-‬מבודדים סופית את‬
‫היהודים מן החברה הכללית‪ ,‬נוטלים מן היהודים את אזרחותם ומבטלים את כל הפטורים שניתנו ליהודים ב‪.1933-‬‬

‫חוק האזרחות‪ .‬החוק קובע שרק בעלי דם גרמני או דם קרוב לו יכולים להיות אזרחים‪" .‬אזרחי הרייך" זכאים לזכויות‬ ‫‪.i‬‬
‫פוליטיות ואזרחיות מלאות‪ ,‬ואילו מן ה‪"-‬נתינים" נשללות הזכויות האלה‪ .‬החוק שולל למעשה מן היהודים את‬
‫אזרחותם‪.‬‬
‫החוק להגנת הדם והכבוד הגרמניים‪ .‬החוק אוסר נישואים ויחסים מחוץ לנישואים בין יהודים ובין אזרחים בעלי דם‬ ‫‪.ii‬‬
‫גרמני או קרוב לו‪ .‬מטרת החוק היא ליצור הפרדה מוחלטת בין קבוצת הגזע היהודית וקבוצת הגזע הגרמנית‪ )i( .‬החוק‬
‫מתיר ליהודים מלאים או ¾ יהודים להתחתן רק עם יהודים‪ )ii( .‬החוק מתיר לגרמנים או ¾ גרמנים להתחתן רק עם‬
‫גרמנים‪ )iii( .‬יהודים למחצה יהיו זקוקים לאישור מיוחד להתחתן עם גרמנים ולהיטמע בקבוצה הגרמנית‪ .‬מי שלא מקבל‬
‫אישור כזה יוכל להתחתן רק עם יהודים וצאצאיו יהיו שייכים לקבוצה היהודית‪.‬‬
‫ביטול הפטורים ליהודים‪ .‬מ‪ 14-‬בנובמבר ‪ ,35‬עובדי מדינה‪ ,‬מרצים‪ ,‬מורים‪ ,‬רופאים ועורכי דין שלא איבדו את משרותיהם‬ ‫‪.iii‬‬
‫ב‪ '33-‬בשל היותם ותיקי מלחמה או קרובי ותיקי מלחמה‪ ,‬הוכרחו לפרוש‪.‬‬

‫משמעות החוקים‬
‫מימוש הלכה למעשה של האידיאולוגיה הנאצית‪ .‬הגזענות והאנטישמיות הופכות להיות חלק מהמדיניות הרשמית של‬ ‫‪.i‬‬
‫גרמניה ויש להן תוקף משפטי בחוק הגרמני‪.‬‬
‫‪ .ii‬ביטול הזכויות האזרחיות של היהודים‪ .‬היהודים מאבדים את אזרחותם‪ ,‬את זכויותיהם המשפטיות כולל הזכות להצביע‬
‫ואת הגנת החוק‪ .‬חוקי נירנברג הביאו באופן רשמי לסופה של האמנציפציה בגרמניה‪.‬‬
‫חלוקת תושבי גרמניה לשתי קהילות גזעיות מופרדות‪ .‬קהילת הגזע הגרמני בעלת הזכויות וקהילת הגזע יהודי נטולת‬ ‫‪.iii‬‬
‫הזכויות‪.‬‬
‫ביטול הבסיס הכלכלי לקיום יהודי בגרמניה‪ .‬לאחר ביטול הפטורים מחוקי ‪ ,1933‬מחריף מאוד התהליך שנוטל מן‬ ‫‪.iv‬‬
‫היהודים את יכולתם להתפרנס ולהתקיים מבחינה כלכלית בגרמניה‪.‬‬

‫ג‪ – 1938 .‬שנת המפנה‬

‫לאחר חוקי נירנברג חלה הפוגה בצעדים נגד היהודים‪ .‬תשומת ליבו של היטלר הופנתה למימוש תוכניות ההתפשטות שלו‬
‫באירופה‪ .‬הוא ביטל את חוזה ורסאי‪ ,‬חימש מחדש את צבא גרמניה‪ ,‬והקים חיל אוויר וצי מלחמתי גדול‪ .‬ואולם ב‪,1938-‬‬
‫לאחר שנתיים של הפוגה‪ ,‬חלה החרפה משמעותית בצעדים האנטי יהודיים‪ )i( :‬ביטחונה העצמי של גרמניה גבר‪ ,‬חששה‬
‫מתגובת הקהילה הבין לאומית פחת והיא הבינה שמדינות המערב לא יבואו לעזרת היהודים‪ )ii( .‬מטרת השלטון לא הייתה‬
‫עוד רק להפריד ולבודד את היהודים‪ ,‬אלא לגרשם ולהפוך את גרמניה לנקייה מיהודים‪ )iii( .‬מטרה נוספת הייתה להשתלט‬
‫על רכוש היהודים כדי לממן את הוצאות המלחמה הקרבה ובאה‪.‬‬
‫‪4‬‬
 ‫צעדים להרחקת היהודים מחיי החברה והכלכלה‪.‬‬
‫מטרת הצעדים הייתה להפוך את חייהם של היהודים בגרמניה לבלתי נסבלים ובלתי אפשריים וכך לאלץ אותם להגר‪.‬‬
‫(‪ )i‬יהודים נדרשו לשאת תעודות זהות שבהן מוטבעת האות ‪ J‬לסימון יהדותם‪.‬‬
‫(‪ )ii‬יהודים נדרשו להוסיף את השם 'שרה' לנשים ו'ישראל' או 'אברהם' לגברים‪.‬‬
‫(‪ )iii‬נאסר על היהודים לגדל כלבים‪ ,‬לבלות בגנים ציבוריים ולהיכנס לחנויות‪ ,‬בתי מלון ומופעי בידור‪.‬‬
‫(‪ )iv‬בוטלו רשיונות הנהיגה של יהודים ונאסר עליהם לנסוע ברכבות‪.‬‬
‫(‪ )v‬בוטלה ההכרה של המדינה במוסדות ובגופים היהודיים‪.‬‬
‫(‪ )vi‬השתלטות על הרכוש היהודי‪ :‬יהודים אולצו למכור את נכסיהם ולדווח על רכוש של יותר מ‪ 5000-‬מארק‪.‬‬
‫(‪ )vii‬הגירה כפויה‪ .‬הניסיון הראשון להיפטר מהיהודים על ידי הגירה כפויה נעשה באוסטריה‪ .‬קצין האס‪.‬אס‪ .‬אדולף‬
‫אייכמן‪ ,‬הקים בוינה משרד להגירת יהודים שפעל בהצלחה וביעילות רבה‪.‬‬

‫ליל הבדולח‬
‫א‪ .‬הרקע‪ -‬תקרית זבונשין‪ .‬באוקטובר ‪ '38‬החלה הממשלה הגרמנית להוציא לפועל את תוכניתה להפוך את המדינה לנקייה‬
‫מיהודים‪ .‬יהודים ממוצא פולני הוסעו לגבול‪ ,‬אך הממשלה הפולנית הכריזה שאינם רשאים להיכנס‪ .‬קרוב ל‪20,000-‬‬
‫יהודים נתקעו סמוך לעיירת הגבול זבונשין‪ ,‬עד שבסופו של דבר שכנעה הממשלה הגרמנית את הפולנים לקלוט אותם‪.‬‬
‫הרשל גרינשפן‪ ,‬שמשפחתו נלכדה בזבונשין‪ ,‬החליט לנקום וניסה להתנקש בשגריר הגרמני בפריס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהלך האירועים‪ .‬ניסיון ההתנקשות של גרינשפן סיפק אמתלה לנאצים לממש את תוכניתם לבצע פוגרום ביהודים‪ .‬בליל‬
‫ה‪ 9-‬בנובמבר ‪ '38‬פשטו קבוצות של פלוגות הסער‪ ,‬הסיתו את ההמונים‪ ,‬שרפו ובזזו אלפי בתים ובתי עסק יהודיים‪ .‬מאות‬
‫יהודים נפצעו ו‪ 91-‬נרצחו‪ .‬כ‪ 1000-‬בתי כנסת הועלו באש ושברי הזכוכית שנצנצו לאור הלהבות נתנו לאירוע את הכינוי "ליל‬
‫הבדולח"‪ .‬היהודים נדרשו לשלם לממשלת גרמניה על הנזק שנגרם סכום של מיליארד מרק‪.‬‬
‫ג‪ .‬משמעות האירועים וחשיבותם‪ )i( :‬אירועי ליל הבדולח סימלו את המעבר משלב של אלימות מילולית לשלב של אלימות‬
‫פיזית‪ ,‬ממוסדת ומכוונת על ידי השלטון‪ .‬דמם של היהודים הפך להפקר‪ )ii( .‬יהודים רבים הגיעו לתובנה כי אינם יכולים‬
‫לחיות עוד בביטחון בגרמניה וקרוב ל‪ 70-‬אלף היגרו בעקבות אירועי ליל הבדולח אל מחוץ לגבולות המדינה‪.‬‬

‫נושא ‪' - 3‬הסדר החדש'‬

‫‪ .i‬הסדר החדש והצעדים שנקטו הנאצים למימושו‪.‬‬

‫היטלר שאף להגשים באירופה סדר חברתי כלכלי חדש המבוסס על האידיאלוגיה הנאצית‪ ,‬ונועד להחליף את הסדר הישן‪.‬‬
‫הכוונה היא להקים במרכז יבשת אירופה "רייך גרמני" שיכלול תחילה כ‪ 100‬מיליון גרמנים‪ ,‬בני גזע אדונים צפוני‪" .‬רייך"‬
‫זה יתקיים לפחות אלף שנה ויגיע בתוך שלושה דורות ל‪ 200-‬מיליונים‪ .‬כדי לממש חזון זה‪ ,‬על הגרמנים להשתלט על "מרחב‬
‫המחיה"‪ .‬לשם כך יש להשמיד חלק מהעמים הנחותים ולשעבד אחרים‪ ,‬במיוחד מבין הסלבים‪ ,‬שאינם אלא תת אדם‪,‬‬
‫ובדרך זו לפנות שטחים למען גרמניה‪ .‬עמים אשר לא יושמדו יקיימו מסביב לגרמניה "איגוד של עמי עזר" ללא צבא ובלי‬
‫כלכלה עצמית משלהם‪.‬‬

‫(‪ )i‬דיכוי ושיעבוד העמים הסלביים – הפולנים והרוסים נחשבים על‪-‬פי תורת הגזע תתי אדם ותפקידם בסדר החדש שניסו‬
‫הנאצים לכונן באירופה הוא לעבוד את הגזע הארי‪ .‬מיד לאחר הפלישה לפולין וברה"מ הוצאו להורג מנהיגים פוליטיים‪,‬‬
‫דתיים ואנשי צבא לפי רשימות שהוכנו מראש‪ .‬אוצרות הטבע של פולין וברה"מ נשדדו בשיטתיות ופועלים פולנים ורוסים‬
‫הועסקו כעובדי כפייה‪.‬‬

‫(‪ )ii‬כליאת היהודים בגטאות ומאוחר יותר רציחתם‪ .‬ליהודים‪ ,‬הורסי התרבות‪ ,‬אין מקום בסדר החדש הנאצי‪ .‬בפולין‪,‬‬
‫רוכזו היהודים בגטאות לאחר הכיבוש הגרמני‪ ,‬תחילה במטרה לגרשם בהמשך אל מחוץ לשטח הגרמני‪ .‬בברה"מ‪ ,‬נרצחו‬
‫כמיליון וחצי יהודים במקביל לפלישה‪ .‬השאר רוכזו בגטאות במטרה לרצחם בהמשך‪ .‬לאחר שנגנזה התוכנית לגרש את‬
‫יהודי פולין הם נרצחו במבצע ריינהרד‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫(‪ )iii‬הקמת מדינות חסות במערב אירופה‪ -‬עמי מערב אירופה נחשבים על‪-‬פי תורת הגזע כבני הגזע העליון‪ .‬לעמים אלה יש‬
‫מקום בסדר החדש שביקשו הנאצים לכונן והם זכאים לחיות ברייך כאזרחים שווי זכויות‪ .‬בצרפת‪ ,‬הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬נורבגיה‬
‫ודנמרק הוקמו ממשלות בובות ששיתפו פעולה עם הנאצים והאזרחים במדינות אלה חיו בנוחות יחסית תחת השלטון‬
‫הגרמני‪.‬‬

‫נושא ‪ - 4‬הקמת הגטאות בפולין‬

‫ב‪ 1-‬לספטמבר ‪ ,1939‬פלשה גרמניה לפולין‪ .‬שלושה שבועות לאחר מכן‪ ,‬פלשה לפולין גם ברה"מ בהתאם להסכם ריבנטרופ‪-‬‬
‫מולוטוב‪ .‬בתוך פחות מחודש‪ ,‬צבא פולין נכנע‪ .‬המדינה הפולנית העצמאית חדלה להתקיים וחולקה לשלושה אזורים‪)i( :‬‬
‫האזור שנמצא במערב שטח הכיבוש הגרמני סופח לרייך הגרמני‪ )ii( .‬שאר השטח שכבשו הגרמנים הושם תחת ממשל צבאי‬
‫('גנראל‪-‬גוברנמן')‪ )iii( .‬האזור במזרח פולין שאליו פלש הצבא האדום סופח לברה"מ‪ .‬בזמן מבצע הכיבוש‪ ,‬בהשפעת‬
‫התעמולה האנטישמית שספגו בארצם‪ ,‬ניהלו הגרמנים מסע התעללות ביהודים‪ .‬לאחר סיום המבצע‪ ,‬פרסמו שלטונות‬
‫הכיבוש סדרה של צווים ותקנות שמטרתם הייתה להוציא לפועל את המדיניות האנטי‪-‬יהודית‪.‬‬

‫‪ .1‬המדיניות כלפי היהודים עד ריכוזם בגטאות‬

‫אגרת הבזק ‪ -‬ביום שפולין נכנעה‪ ,‬ריינהרד היידריך‪ ,‬ראש שירותי הביטחון הגרמנים‪ ,‬כינס ישיבה מיוחדת‪ ,‬שמטרתה‬
‫להחליט על אופן הטיפול באויב היהודי‪ .‬סיכום הישיבה נשלח לראשי האיינזצגרופן (יחידות שהצטרפו לצבא ותפקידם היה‬
‫לטפל בגורמים אזרחיים עוינים)‪ .‬האיגרת הידועה בשם "איגרת הבזק של היידריך" מדגישה שאת הפעולות נגד היהודים יש‬
‫לבצע בסודיות ושהן רק הכנה לשלב הבא שבו תטופל הבעיה היהודית באופן סופי‪ .‬באיגרת מצווה היידריך על (‪ )i‬גירוש‬
‫היהודים מהאזור שסופח לרייך לאזור הגנרל‪-‬גוברנאמן וריכוז כל היהודים באזור הגנרל‪ -‬גונברנמאן‪ ,‬בערים הגדולות‪,‬‬
‫בסמוך למסילות ברזל‪ .‬המטרה היא לרכז את כל היהודים באזורים מצומצמים שבהם ניתן לפקח עליהם ולפנותם בעתיד‬
‫בקלות‪ )ii( .‬הקמת מועצות יהודים‪ ,‬יודנראט‪ ,‬שידאגו לביצוע הוראות הגרמנים‪ .‬בשלב ראשון מועצות היודנראט ידאגו‬
‫לקלוט בערים את האוכלוסייה היהודית שגורשה‪ ,‬ולשמור על סדר והניקיון‪ .‬המטרה היא לארגן את החיים היהודיים‬
‫באמצעות הנהגה יהודית שתאכוף עבור הנאצים את מדיניותם כלפי היהודים‪ )iii( .‬השתלטות על מפעלים בבעלות יהודית‪,‬‬
‫על אדמות היהודים‪ ,‬החרמת רכוש פרטי של יהודים וגיוס יהודים לעבודות כפייה‪ .‬המטרה היא הרס בסיס הכלכלי לקיום‬
‫היהודים‪ ,‬חיסול כל אפשרויות הפרנסה שלהם וניצול כוח העבודה והרכוש שלהם לצרכי הגרמנים‪.‬‬

‫צעדי הנאצים נגד היהודים על בסיס איגרת הבזק‬

‫גירוש לגנרל גוברמן – עם כיבוש פולין החל גירוש יהודים מהשטח המערבי שסופח לרייך‪ .‬הגירושים ההמוניים נעשו‬ ‫א‪.‬‬
‫במהירות ובאכזריות‪ .‬היהודים גורשו בעיקר לאזור הגנרל‪-‬גוברנמאן‪ ,‬שם רוכזו בערים במקומות מיועדים‪.‬‬
‫סימון היהודים‪ ,‬רישום רכושם והגבלת חופש התנועה שלהם – הזכויות האזרחיות של היהודים בוטלו‪ .‬הוטל על כל יהודי‬ ‫ב‪.‬‬
‫מגיל ‪ 10‬לשאת סימן מזהה‪ ,‬סרט שרוול לבן עם מגן דוד או טלאי צהב‪ .‬הם נדרשו לסמן את חנויותיהם ולרשום את‬
‫רכושם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוגבל חופש תנועתם‪ ,‬הוטל עליהם עוצר לילה ונאסר עליהם לנסוע ברכבות‪.‬‬
‫פגיעה והתעללות ‪ -‬הגרמנים עודדו את הפולנים לבצע פוגרומים‪ .‬היהודים נקלעו לתנאי חיים בלתי נסבלים רצופי השפלה‬ ‫ג‪.‬‬
‫והתעללויות‪ :‬רציחות‪ ,‬הכאות‪ ,‬מעצרים‪ ,‬גזיזת פיאות וזקנים‪ ,‬ניקוי רחובות באמצעות מברשת שיניים‪.‬‬
‫הרס בסיס הקיום הכלכלי של היהודים – החל נישול של היהודים מרכושם‪ ,‬החרמה וחיסול בתי עסק יהודיים‪ ,‬הוטלו‬ ‫ד‪.‬‬
‫קנסות כבדים על יהודים‪ .‬יהודים פוטרו ממשרות ציבוריות‪ ,‬חשבונות בנק הוקפאו‪ .‬הותר ליהודים להחזיק סכום כסף‬
‫מזערי בלבד‪ .‬רבים נאלצו למסור כסף‪ ,‬זהב ותכשיטים‪.‬‬
‫פגיעה במוסדות תרבות ודת יהודיים – נאסר על היהודים להחזיק במקלטי רדיו‪ ,‬מבני ציבור יהודיים כמו בתי‪-‬כנסת‬ ‫ה‪.‬‬
‫הוחרמו או הועלו באש‪ .‬מערכת החינוך היהודית בוטלה‪ ,‬בתי הספר היהודיים נסגרו ונאסרה התפילה בציבור‪.‬‬
‫חטיפת יהודים לעבודות כפייה – כל הגברים היהודים חויבו לפי חוק בעבודות כפייה‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬הגברים נחטפו‬ ‫ו‪.‬‬
‫לעבודות מן הרחוב‪ ,‬מבלי ש משפחתם ידעה מה עלה בגורלם‪ .‬היהודים עבדו בסלילת כבישים‪ ,‬חפירת תעלות‪ ,‬העמסת‬
‫רכוש יהודי גנוב ובניית חומות‪ .‬העבודה גרמה לתמותה רבה עקב התנאים הקשים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הקמת מועצות זקנים ‪ -‬יודנראטים‪ .‬המועצות הורכבו מאישים בעלי השפעה או רבנים‪ .‬תפקידם המרכזי היה להוציא‬ ‫ז‪.‬‬
‫לפועל את הוראות הגרמנים‪ .‬המשימה הראשונה שהוטלה עליהם הייתה לערוך מפקד של האוכ' היהודית לפי גיל ולדאוג‬
‫לקליטתם בערים של היהודים שפונו ממקומות ישוב קטנים‪.‬‬

‫‪ .2‬מטרות מוצהרות והסברים להקמת הגטאות‬

‫‪ .1‬הסיבות הרשמיות להקמת הגטאות‬
‫‪ .i‬למנוע סיוע לאויב‪ .‬ריכוז היהודים בגטו ימנע מהם לסייע לאויבי גרמניה ולהפיץ מידע חתרני‪.‬‬
‫ליצור מקום מוגן ליהודים‪ .‬הקמת הגטו תיצור מקום מוגן ליהודים‪ ,‬בו יוכלו לנהל חיים אוטונומיים‪ ,‬ותימנע פגיעה‬ ‫‪.ii‬‬
‫בהם מצד האוכלוסייה העוינת‪.‬‬
‫למנוע הפצת מחלות‪ .‬הגטו ימנע הפצת מגיפות ומחלות מדבקות שמקורם ביהודים‪.‬‬ ‫‪.iii‬‬
‫‪ .iv‬למנוע פגיעה בכלכלה‪ .‬הגטו ימנע את פגיעת היהודים בכלכלה ע"י עיסוק בספסרות ומסחר בשוק שחור‪.‬‬
‫‪ .2‬הסיבות האמתיות להקמת הגטאות‬
‫‪ .i‬שליטה ופיקוח‪ .‬ריכוז היהודים בערים הגדולות‪ ,‬באזור נגיש‪ ,‬יאפשר לפקח עליהם ובהמשך לגרשם‪.‬‬
‫בידוד‪ .‬הגטאות הוקפו בחומה והוטל איסור על מי שאינו יהודי להתקרב אליהם‪ .‬מטרת הבידוד הייתה מניעת‬ ‫‪.ii‬‬
‫עזרה והסתרת האמת על גורלם‪.‬‬
‫‪ .iii‬הטעיה‪ .‬ליצור ביהודים אשליה שיש להם מקום קבוע ומוגן‪ ,‬שבו הם יכולים לנהל חיים חופשיים ובטוחים‪.‬‬
‫‪ .iv‬ניצול כלכלי‪ .‬הרכוש היהודי הוחרם בעת הקמת הגטו‪ ,‬תושביו נוצלו ככוח עבודה זול וחלק נחטפו לעבודות כפייה‪.‬‬
‫‪ .v‬חיסול פיזי‪ .‬באמצעות צפיפות‪ ,‬תת תזונה‪ ,‬קור ומגיפות‪ .‬בשנים ‪ 41-42‬מתו כ‪ 20%-‬מתושבי גטו לודז' וגטו וארשה‪.‬‬

‫‪ .3‬הקמת הגטאות וניהולם‬

‫א‪ .‬תהליך הקמת הגטאות‬
‫‪ .i‬פקודת ההקמה‪ .‬המושג גטו התייחס במקור לשכונות מבודדות שבהן חיו היהודים בימי‪-‬הביניים ושמטרתן הייתה‬
‫להגן עליהם ולאפשר להם לקיים את אורח החיים הייחודי שלהם‪ .‬מנובמבר ‪ ,1939‬הוקמו לראשונה מאז ימי הביניים‬
‫רובעים מיוחדים ליהודים בתוך הערים – גטאות‪ .‬הבסיס לריכוז היהודים בגטאות הונח באיגרת הבזק של היידריך‪.‬‬
‫את הפקודה המסודרת להקמתם הוציא האנס פראנק‪ ,‬מושל הגנראל גוברנמאן‪.‬‬
‫‪ .ii‬מיקום הגטאות‪ .‬הגטאות הוקמו בערים גדולות‪ ,‬שבהן היה ריכוז גבוה של אוכלוסייה יהודית‪ ,‬ליד מסילות ברזל או‬
‫צמתי רכבות‪ .‬האזור שבו הוקם הגטו היה בד"כ אזור של עוני ומצוקה המוקף באוכלוסייה פולנית אנטישמית‪ .‬שטח‬
‫הגטו היה מצומצם ביותר כדי להגביר את הצפיפות ואת התמותה‪.‬‬
‫‪ .iii‬תהליך האיכלוס‪ .‬המעבר לגטו היה מהיר ופתאומי ולא הותיר ליהודים מספיק זמן להתארגן‪ .‬הם הורשו להביא‬
‫לגטו רק את הרכוש שהם יכלו לשאת בידיהם‪ .‬את שאר הרכוש‪ ,‬היה עליהם למסור לגרמנים ובכלל זה‪ ,‬את‬
‫התכשיטים ואת כלי הזהב והכסף‪ .‬כל היהודים בגטו היו צריכים לסמן עצמם בטלאי צהוב או סרט עם מגן דוד‪.‬‬
‫המעבר לגטאות היה כרוך בסבל‪ ,‬צער ופחד בעקבות עזיבת הבתים והניתוק מן הסביבה המוכרת ומסגרות החיים‪.‬‬
‫היהודים נמצאו במצב של חוסר וודאות ולא ידעו כמה זמן יישארו בגטו או היכן הוא נמצא‪ .‬עם זאת‪ ,‬היו גם‬
‫יהודים שקיוו שהגטו יהווה עבורם מקום מוגן מפני השלטון הנאצי והאוכלוסייה העוינת‪.‬‬
‫‪ .iv‬שוני בין הגיטאות ‪ .‬הפקודה לא סיפקה הוראות מפורשות בנוגע לזמן ואופן הקמת הגטאות‪ .‬לכן‪ ,‬הגטאות נבדלו‬
‫במועד הקמתם‪ ,‬מידת סגירותם‪ ,‬וברמת השמירה עליהם‪ ,‬בהתאם לצורכי ושיקולי השלטונות‪ .‬הגטו הראשון הוקם‬
‫באוקטובר ‪ .1939‬ארבעה חדשים לאחר מכן‪ ,‬הוקם גטו לודז' ואחריו הגטו הגדול ביותר‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬שאליו נדחסו כ‪-‬‬
‫‪ 400,000‬יהודים‪ .‬תהליך הקמת הגטאות ארך כשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניהול הגטאות והפיקוח עליהם‬
‫‪ .i‬ניהול פנימי של היודנראט‪ .‬בעקבות איגרת הבזק הוקמו מועצות יהודים (יודנראט)‪ ,‬שתפקידן היה מצד אחד‪ ,‬לשרת‬
‫את השלטון הגרמני ולבצע את פקודותיו ומצד שני‪ ,‬לדאוג ליהודים בגטו עד כמה שאפשר‪ .‬היודנראט היו אחראים‬
‫על הניהול היומיומי של החיים בגטו – תברואה‪ ,‬שמירת הסדר הציבורי‪ ,‬ביטחון‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪ .ii‬פיקוח חיצוני של הגרמני‪ .‬במקביל‪ ,‬הגטאות היו נתונים לפיקוח חיצוני הדוק‪ .‬הם הוקפו בחומות או גדרות‪ .‬לכל‬
‫גטו הייתה כניסה ראשית‪ ,‬שניתן היה לעבור בה רק באישור הגרמנים‪ .‬מסביב לחומות קיימו הגרמנים סיורים‬
‫תכופים כדי למנוע כניסה או יציאה ללא אישור‪.‬‬
‫ג‪ .‬תפקידי היודנראט וסמכויותיו‬
‫‪ .i‬ביצוע כל הוראות הגרמנים‪ .‬הגרמנים היו יכולים להטיל על היודנראט כל משימה והמשימות הלכו והחמירו‪ :‬מריכוז‬
‫והעברת היהודים לגטאות‪ ,‬מציאת מקומות מגורים בגטו‪ ,‬רישום תושביו‪ ,‬שליחה לעבודות כפייה‪ ,‬סיוע בהחרמת‬
‫רכוש ועד בסופו של דבר ארגון וביצוע הגירושים למחנות ההשמדה‪ .‬אי ביצוע מהיר של הוראות הגרמנים היה עלול‬
‫להביא לצעדי ענישה נגד חברי היודנראט‪ ,‬בני משפחותיהם או אפילו תושבי הגטו כולו‪.‬‬
‫‪ .ii‬סדר וניקיון‪ .‬היודנראט היה אחראי על שמירת החוק והסדר‪ ,‬ההגיינה והבריאות‪.‬‬
‫‪ .iii‬תפקידים וולנטריים‪ :‬היודנראט לקח על עצמו משימות שלא הוגדרו לו‪ :‬הקמת בתי ספר מקצועיים‪ ,‬הקמת בתי‬
‫מלאכה (במחשבה שהגרמנים יעכבו השמדה של גטו יצרני)‪ ,‬אספקת מזון‪ ,‬ארגון חיי תרבות וסעד לנזקקים‪.‬‬
‫‪ .iv‬סמכויות אכיפה‪ .‬הוקמה משטרה יהודית שהייתה כפופה ליודנראט‪ .‬תפקידה היה לשמור על הסדר‪ ,‬להשקיט כל‬
‫מהומה ולבצע אפילו תוך שימוש בכוח את הוראות הגרמנים‪.‬‬
‫‪ .4‬תנאי החיים בגטו‬
‫א‪ .‬צפיפות ‪ .‬עשרות אלפי היהודים נדחסו לגטאות בצפיפות איומה‪ .‬מספר האנשים הממוצע בחדר בגטו ורשה היה בין ‪15-‬‬
‫‪ .20‬בבניין מגורים ממוצע התגוררו כ‪ 1,000-‬איש‪ .‬המשטרה היהודית הייתה צריכה לכוון את תנועת הולכי הרגל ברחובות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחסור במזון‪ .‬הגרמנים הרעיבו במכוון את תושבי הגטו‪ .‬מנת הקיום היומית שלהם הייתה ‪ 180‬קלוריות‪ .‬הרעב גרם‬
‫לתמותה רבה‪ ,‬בעיקר בקרב ילדים‪ ,‬וגם לאלימות קשה ולתופעות של חטיפת מזון ברחוב או לקיחתו מן המתים ברחובות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחסור בתנאים הגייניים ובתרופות‪ .‬הייתה תשתית נאותה של מים וביוב‪ .‬התושבים סבלו ממחסור חמור במוצרי הגיינה‬
‫שהביא להתפרצות מחלות‪ .‬התמותה מן המחלות הייתה גדולה עקב המחסור בתרופות ובאמצעים רפואיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬קור‪ .‬הקור הפיל חללים רבים בגטו‪ ,‬בשל מחסור חמור באמצעי חימום ולבוש מתאים‪ .‬תושבי הגטו פירקו דלתות‪,‬‬
‫משקופים וכל דבר אחר שניתן היה להשתמש בו לשם הסקה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מחסור במקורות פרנסה‪ .‬גברים רבים נשלחו לעבודות הכפייה ומשפחות רבות נותרו ללא מקור הכנסה‪ .‬פרנסת המשפחה‬
‫נפלה בעיקר על הנשים והילדים וכך גם נושא השגת המזון‪ .‬אנשי היודנראט ניסו להקל על המצב באמצעות הקמת בתי‬
‫המלאכה‪.‬‬

‫‪ .5‬השפעת התנאים על תושבי הגטו‬

‫א‪ .‬ילדים‪ .‬ילדים הוא הראשונים לסבול בגטו ובייחוד אלה שהשתייכו למשפחות עניות או שנותרו ללא משפחה‪ .‬ילדים‬
‫מקבצי נדבות או מוטלים ללא רוח חיים בצדי הרחוב היו מראה שכיח בגטו והם אלה שסבלו באופן הבולט ביותר‬
‫מהקור‪ ,‬הרעב והמחלות‪.‬‬
‫ב‪ .‬משפחות‪ .‬משפחות של גברים שחלו או שנשלחו למחנות עבודה התקשו להתפרנס‪ ,‬מבנה התא המשפחתי התפרק ועול‬
‫הפרנסה נפל על הנשים והילדים‪ .‬הילדים במשפחות כאלה לא זכו לילדות ובן לילה נאלצו לשאת על כתפיהם את קשיי‬
‫החיים על כל משמעותם‪.‬‬
‫ג‪ .‬החברה‪ .‬נוצרו פערים בין בעלי רכוש לבין חסרי כל‪ .‬בעלי הממון יכלו לרכוש מזון בשוק השחור ולהימנע מלהילקח‬
‫לעבודות כפייה‪ .‬לעומתם‪ ,‬היו רבים שהגיעו ללא רכוש‪ ,‬שחיכו ימים עד שנמצא להם דיור ושהיו תלויים ברשויות הגטו‪.‬‬
‫עקב הפערים‪ ,‬הגטאות הוצפו בגנבים‪ ,‬רמאים וקבצנים שהקשו על חיי התושבים‪ .‬דבר נוסף שהקשה על החברה‬
‫היהודית לנהל חיים נורמליים היה האיסור על פעילותם של בתי ספר‪ ,‬תנועות נוער ופעילות תרבותית ודתית בגטו‪.‬‬
‫המטרה הייתה להוריד את היהודים לרמה של חיה נרדפת שכל תכליתה היא חיפוש מזון ומסתור‪.‬‬

‫‪ .6‬דרכי ההתמודדות עם הקשיים – קידוש החיים‬

‫מטרת הנאצים הייתה להוריד את היהודים לרמה של חיות שכל תכליתן היא חיפוש אחר מזון ומסתור‪ .‬אחת הדרכים‬
‫הבודדות שבהן יכלו תושבי הגטו להתנגד לכובש הגרמני הייתה לשמור על צלם אנוש ולא להיהפך לחיות כפי שקיוו הנאצים‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫זאת הם עשו על‪-‬ידי הברחות מזון‪ ,‬יצירת מקורות תעסוקה‪ ,‬שמירה על ערכי מוסר וקיום מערכת חינוך‪ ,‬חיי חברה‪ ,‬תרבות‬
‫ודת‪.‬‬
‫א‪ .‬הברחות מזון‪ .‬נשים וילדים בעיקר‪ ,‬התחמקו דרך פרצות בחומה והבריחו מזון‪ .‬אלו שנתפסו הוכו קשות ואף נורו‪ .‬היו‬
‫גם הברחות מזון מאורגנות‪ .‬קבוצות מאורגנות הבריחו מזון בקנה מידה גדול והפכו לעשירים‪ .‬הוקמה מערכת חשאית‬
‫לייצור סחורה להחלפה תמורת מזון‪.‬‬
‫ב‪ .‬יצירת מקורות תעסוקה‪ .‬ראשי היודנראט בגטאות רבים ביקשו להפוך את הגטו ליצרני במחשבה לדחות את חיסולו‪.‬‬
‫המפעלים ובתי המלאכה שהוקמו סיפקו תעסוקה לתושבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬השכר ששולם במפעלי הגטו היה זעום והספיק‬
‫בקושי לקניית מנת לחם‪.‬‬
‫ג‪ .‬התנהגות מוסרית‪ .‬כדי לשמור על צלם אנוש‪ ,‬יהודים רבים התעקשו לשמור על אמות מידה מוסריות ולסייע לזולת ככל‬
‫שיכלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬שמירת מצוות‪ .‬על היהודים נאסר לקיים פעילות דתית בגטאות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רבים ערכו בחשאיות 'עונג שבת' בערבי‬
‫שבת‪ ,‬טקס הבדלה במוצאיה והשתדלו לקיים את מנהגי החגים כנהוג‪.‬‬
‫ה‪ .‬פעילות חינוכית‪ .‬למרות האיסור‪ ,‬הוקמו בגטאות גני ילדים ובתי‪-‬ספר‪ ,‬ובוורשה ווילנה אף מוסדות להשכלה גבוהה‪,‬‬
‫שלימדו בהם רפואה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬שפות זרות ומקצועות טכנולוגיים‪ .‬כל הלימודים התנהלו בסתר‪ :‬בבתי התלמידים או‬
‫המורה‪.‬‬
‫ו‪ .‬פעילות תרבותית‪ .‬בגטו וילנה קיימו קונצרטים‪ ,‬אופרות והצגות ילדים‪ .‬בגטו לודז' הופקו הצגות רחוב‪ .‬בכל הגטאות‬
‫עסקו אנשים בכתיבה ‪ -‬יומנים אישיים‪ ,‬קטעי תיעוד‪ ,‬שירה וסיפורת‪ .‬בגטו וורשה הוקם ארכיון לתיעוד החיים‬
‫היהודים שעומדים להיעלם‪.‬‬
‫ז‪ .‬פעילות תנועות הנוער‪ )i( .‬עזרה לילדים‪ .‬חברי תנועות הנוער סייעו רבות לילדים ולנוער שחוו משבר קשה בגטו‪ .‬הם‬
‫הקימו מסגרות חינוך‪ ,‬קיימו חוגי לימוד‪ ,‬מועדונים‪ ,‬אספו ילדים מהרחוב‪ ,‬הזינו אותם ולימדו אותם‪ )i( .‬קשר עם‬
‫גטאות אחרים‪ .‬חברי תנועות הנוער הצליחו להסתנן מהגטו‪ ,‬ליצור קשר עם גטאות אחרים‪ ,‬להחליף מידע ולתאם‬
‫פעולות‪ .‬הם היו הראשונים שהביאות לגטו את הידיעות על הרציחות ההמוניות‪ )iii( .‬עיתונות מחתרתית‪ .‬תנועות הנוער‬
‫פרסמו עיתונות מחתרתית בהם הופיעו דיווחים על המתרחש בפולין ובעולם ועל מצב היהודים בגטאות‪ .‬לאחר תחילת‬
‫השילוחים‪ ,‬העבירה עיתונות זו מידע על מטרתם האמיתית ואף קריאה למרד‪.‬‬

‫‪ .7‬מדוע חברי תנועות הנוער היו הראשונים להבין שמדיניות גרמניה היא השמדה טוטלית?‬
‫עם בוא השמועות על השמדה המונית של יהודים החלו חברי תנועות הנוער להקים ארגוני לחימה בגטאות‪ .‬בתחילה‬
‫פעלה כל תנועת נוער בנפרד אך עם הזמן שיתפו ביניהם פעולה והתאחדו‪ .‬הארגון המחתרתי הראשון הוקם בגטו וילנה‬
‫בשם‪ :‬ארגון הפרטיזנים המאוחד (פפא"ו)‪.‬‬
‫‪ .1‬הכשרה‪ .‬תנועות הנוער הכשירו את חבריהן לדבקות אידיאולוגית‪ ,‬לנכונות לנקוט בפעולה ולמודעות חברתית‪.‬‬
‫‪ .2‬גיל ומצב משפחתי‪ .‬גילם הצעיר והעובדה שהיו משוחררים מאחריות למשפחתם אפשרו להם לשקול פתרונות‬
‫קיצוניים יותר למצב מאחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬ראיה נכוחה של המציאות‪ .‬הם הצליחו לראות את המצב הקשה וגילו גמישות מחשבתית בחיפוש אחר פתרונות‪.‬‬
‫‪ .4‬ארגון‪ .‬הארגון של תנועות הנוער שאפשר מעבר פשוט לפעולה בתאים מחתרתיים קטנים‪.‬‬

‫‪9‬‬