‫דה קולוניזציה‬

‫קולוניאליזם‪( :‬קולוניה=מושבה) השתלטות של מדינות אירופה על ארצות ומדינות מעבר לים‪.‬‬

‫השתלטות זו של עמי אירופה נמשכה במשך מאות שנים‪ .‬במחצית השנייה של המאה ה‪19-‬‬
‫ובתחילת המאה ה‪ 20-‬התרחש תהליך מואץ של השתלטות מדינות אירופה על אזורים ועל שטחים‬
‫באפריקה ובמזרח התיכון‪ ,‬בעקבות התפרקותה של האימפריה העות'מאנית לאחר תבוסתה‬
‫במלה"ע ה‪.1-‬‬

‫שליטה קולוניאלית זו נעשתה באמצעות הקמת מערכת שלטונית ישירה (כמו בצרפת) או עקיפה‬
‫(כמו בבריטניה)‪ ,‬תוך ניצול כלכלי של אוצרות הטבע של המדינה הנשלטת וניצול האוכלוסייה‬
‫המקומית ככוח עבודה זול‪ .‬בנוסף לניצול הכלכלי‪ ,‬הקולוניאליזם נתן למדינה השלטת יוקרה‪,‬‬
‫אינטרסים פוליטיים‪ ,‬אינטרסים דתיים של מיסיונריות ועוד‪ .‬הקולוניאליזם ביטא את תחושת‬
‫העליונות של האדם הלבן האירופ י כלפי האוכלוסייה המקומית בשטחים שעליהם השתלטו‪.‬‬
‫תחושת עליונות זו באה לידי ביטוי בזלזול ובבוז כלפי תרבות המקום‪ ,‬ששיקפה בעיניהם את‬
‫נחשלותם של בני המושבות‪ ,‬שאותם כינו ילידים‪.‬‬

‫תהליך הדה‪-‬קולוניזציה‬

‫תהליך הדה קולוניזציה כלומר שלילת הקולוניזציה‪ ,‬סילוק השלטון הקולוניאלי מהמושבות‬
‫בצפון אפריקה ובמזרח התיכון והקמת מדינות לאום חדשות‪ ,‬החל כבר בין שתי מלחמות עולם (‬
‫‪ )1918-1933‬והגיע לשיאו בשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬באזור צפון אפריקה והמזרח התיכון (התהליך‬
‫הסתיים עם שחרור עדן‪ ,‬שבדרום תימן)‬

‫הגורמים לתהליך הדה‪-‬קולוניזציה‬

‫גורמים אידיאולוגיים ‪ -‬התעוררות לאומית‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫המשכילים המקומיים‪ ,‬בצפון אפריקה ובמזה"ת‪ ,‬שקיבלו חינוך מערבי (רעיונות דמוקרטיים של ולאומיות)‬
‫החלו לדרוש מדינה גם לעם שלהם (זכות ההגדרה העצמית)‪ .‬להתפתחות התהליך תרם גם השירות הצבאי‪,‬‬
‫כלומר חיילים שגויסו ע"י בריטניה וצרפת במלה"ע ה‪ 2-‬נחשפו לדרכי החשיבה האירופאית והחלו לפתח גם‬
‫הם תודעה לאומית כי‪ ,‬הרעיונות הדמוקרטיים של שוויון העמיקו את תחושת הקיפוח והניצול‪.‬‬
‫גורמים כלכליים ‪ -‬מלחמת העולם ה‪:2-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צרפת ובריטניה נפגעו כלכלית מהמלחמה ודעת הקהל בהן העדיף את שיקום המדינה על פני‬
‫השליטה במושבות‪ .‬מצבן הכלכלי הקשה והירידה ברווחיות של הקולוניות (הוצאות החזקת‬
‫המושבות במיוחד בעקבות המאבקים של התנועות הלאומיות והצורך בהגדלת הכוחות הצבאיים)‬
‫הביאו לחוסר כדאיות כלכלית כי מחיר החזקתן של הקולוניות עלה על תועלתן‪.‬‬
‫גורמים פוליטיים ‪ -‬המלחמה הקרה ‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בריה"מ רצתה להחליש את המערב ולכן עודדה ועזרה לעמים ששאפו לעצמאות כדי לחדור‬
‫לאזורים אלו במקום מדינות המערב (בריטניה וצרפת)‪.‬‬
 ‫ארה"ב – הנשיא רוזוולט טען כי לא יתכן מצד אחד להילחם נגד הנאצים שכבשו מדינות רבות‪,‬‬
‫ומצד שני להסכים לשליטה קולוניאלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬שליטה כוחנית ודיכוי עמים פגע בתדמיתן של‬
‫המדינות הדמוקרטיות‪.‬‬

‫תהליך הדה קולוניזציה היה משותף לעמים רבים‪ ,‬אולם בכל ארץ וארץ הוא התרחש בדרך שונה‪.‬‬
‫דרכי המאבק הלאומי הושפעו מכמה גורמים‪:‬‬
‫סוג השלטון ומשך השלטון הקולוניאלי‬ ‫‪‬‬
‫מערכת היחסים בין השלטון לבין האוכלוסייה‬ ‫‪‬‬
‫ואופי ההנהגה של התנועה הלאומית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תהליך הדה קולוניזציה באזורים תחת שלטון צרפת –‬

‫המאפיינים העיקריים של תהליך הדה קולוניזציה‬

‫חשוב להבהיר כי אין המדובר בתהליך אחיד וזהה אלא בתהליך מגוון ורב פנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להצביע‬
‫על מספר מאפיינים דומים‪:‬‬
‫מאבק לאומי קלאסי‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המאבקים היו דומים למאבקים שהתרחשו באירופה במאה ה‪ .19-‬גם בצפון אפריקה ובמזה"ת קבוצה‬
‫קטנה של משכילים הכינה את התשתית הלאומית (שלב ההיערכות)‪ ,‬הפיצה את הרעיון הלאומי (שלב‬
‫ההרחבה) וגייסה את העם למאבק הלאומי (שלב המאבק)‪.‬‬

‫השוני בין עמים שחיו תחת שלטון בריטי ועמים שחיו תחת שלטון צרפתי‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קולוניאליזם עקיף תחת השלטון הבריטי‪ :‬תהליך השחרור של עמים שחיו תחת שלטון בריטי היה מהיר‬
‫וקל יותר‪ .‬לבריטניה היה חשוב לשמור על האינטרסים הכלכליים והצבאיים שלה במושבות ולכן כל עוד‬
‫האינטרסים שלה נשמרו היא העדיפה לנהל שיחות ומשא ומתן עם התנועות הלאומיות המקומיות שרצו‬
‫להגיע לעצמאות‪ .‬בריטניה הייתה מוכנה אף לעזוב את המושבות ולתת לעמים עצמאות כל עוד‬
‫האינטרסים שלה הובטחו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בירדן הומלך המלך עבדאללה ע"י הבריטים והוענקה להם עצמאות‬
‫תוך הבטחת בסיסים צבאיים בריטים בשטחה‪.‬‬
‫קולוניאליזם ישיר תחת השלטון הצרפתי‪ :‬הקולוניאליזם הצרפתי ראה במושבות חלק בלתי נפרד‬
‫מצרפת ולווה בתחושת שליחות תרבותית ‪ .‬לכן‪ ,‬צרפת יישבה צרפתים בארצות אלה ( בעיקר באלג'יר)‬
‫והתערבה בחיי התושבים המקומיים‪ .‬כשהעמים בצפון אפריקה ובמזה"ת רצו עצמאות‪ ,‬הצרפתים לא‬
‫ויתרו בקלות על השליטה ‪ ,‬דבר שהביא את המאבק הלאומי למלחמה של ממש‪.‬‬

‫תוצאות תהליך הדה קולוניזציה‪:‬‬

‫הקמת מדינות חדשות בצפון אפריקה ובאסיה‬ ‫‪.1‬‬
‫נחשלות כלכלית‪ -‬ברגע שהאימפריות עזבו את הקולוניות לא היה לאוכלוסייה המקומית‬ ‫‪.2‬‬
‫כסף וידע להמשיך בפיתול הארץ‪ ,‬והם שכרו את השירותים האלה מהאימפריה שהם‬
‫הכירו (דרך עקיפה לשלוט ולהרוויח כסף מהמושבות)‪ .‬לרוב קמו במדינות החדשות‬
‫משטרים לא דמוקרטיים עם שליטים עריצים ומושחתים‪.‬‬
‫מאבקים אתניים שנוצרו בגלל שהגבלות המלאכותיים\ שנקבעו ע"י האימפריות‪ ,‬נקבעו‬ ‫‪.3‬‬
‫בלע קשר לזהות האתנית ולצרכים של האוכלוסייה‪ ,‬דבר שהביא למאבקים בין העמים‬
‫השונים‪.‬‬

‫יהודי ארצות האסלאם‪ -‬נתוני יסוד‬

‫מעמד היהודים עד השלטון הקולוניאלי‪ -‬עד השתלטות הצרפתים חיו היהודים בארצות‬ ‫‪‬‬
‫האסלאם במעמד של ד'ימים (בני חסות) מעמדם היה נחות יותר מהמוסלמים (איסור‬
‫לבנות בתי כנסת שגבוהים יותר ממסגדים‪ ,‬איסור רכיבה על סוסים וכו') והם היו צריכים‬
‫לשלם מס קרקע מס גולגולת‪.‬‬
‫מעמד היהודים עם השתלטות הקולוניאליזם‪ -‬מעמד הד'מי בוטל והיהודים עברו תהליך‬ ‫‪‬‬
‫של מודרניזציה ורכישת התרבות של השלטון הקולוניאלי (רכישת מקצועות חופשיים‪,‬‬
‫עיור‪ ,‬שיפור במעמד הכלכלי‪ ,‬ביה"ס של אליאנס כי"ח‪ ,‬התרחקות מהקהילה היהודית‬
‫המסורתית)‪ .‬בניגוד לאירופה שבה היהודים השתלבו בזכות המודרנה בחברה האירופאית‬
‫הכללית‪ ,‬בארצות האסלאם המודרנה הביאה לריחוק וניתוק של היהודים מהחברה‬
‫המוסלמית‪.‬‬
‫התעוררות לאומית בקרב יהודי ארצות האסלאם‪ :‬בשנות ה‪ 40-‬חל שינוי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עם הצבא הבריטי הגיעו לארצות האסלאם חיילים מא"י‪ ,‬שעודדו עלייה לארץ‪ ,‬החלו‬
‫להגיע ידיעות על קורות היהודים בשואה‪ ,‬והג'ויינט החל לפעול ולעזור כלכלית בארגון‬
‫העלייה‪ .‬כל אלה הביאו להתעוררות התודעה הלאומית הציונית‪.‬‬
‫שינוי דמוגרפי‪ -‬ערב הקמת המדינה ב‪ ,1948-‬מספרם הכולל של היהודים בארצות‬ ‫‪‬‬
‫האסלאם היה כמיליון איש‪ ,‬ועד סוף שנות השישים נותרו בארצות האסלאם פחות מ‪-‬‬
‫‪ 200‬אלף יהודים‪ .‬דבר זה מצביע על עזיבה המונית של היהודים מארצות האסלאם‪.‬‬

‫הגורמים שהשפיעו על יציאת היהודים מארצות אגן הים התיכון‬

‫שינוי תרבותי‪ :‬בעקבות התקרבות היהודים לתרבות המערבית ואימוצה גברה השנאה‬ ‫‪.1‬‬
‫כלפי היהודים‪ ,‬אשר זוהו כתומכי המשטר הקולוניאלי‪ .‬היו גם יהודים מעטים שתמכו‬
‫בדה קולוניזציה כלומר‪ ,‬במתן עצמאות למושבות‪ ,‬מתוך אמונה שיש לכל העמים זכות‬
‫להגדרה העצמית ומתוך הנחה שהמדינות שיקומו יהיו דמוקרטיות ויבטיחו את הקיום‬
‫היהודי בתוכן‪ .‬יש לציין‪ ,‬שהמאבק הלאומי מיתן בשלבים מסוימים מגמות אנטי‬
‫יהודיות‪ ,‬מתוך הנחה שפגיעה ביהודים עלולה לפגוע בתדמיתן של התנועות הלאומיות‬
 ‫ולעכב את השגת העצמאות‪ .‬אך לאחר השגת העצמאות הותר הרסן ותהליך הרחקת‬
‫היהודים מהחברה והפגיעה בהם הגיע לשפל חסר תקדים‪.‬‬
‫השפעת מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל‪ :‬אירועים אלה הביאו לשיא את‬ ‫‪.2‬‬
‫השפעתו של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי בא"י על מצבם של יהודי ארצות האסלאם‪ ,‬במיוחד‬
‫במדינות שהשתתפו ישירות במלחמה נגד ישראל כמו ירדן‪ ,‬מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‬
‫ועיראק‪ -‬המעגל הראשון‪ .‬במדינות אלה הייתה למלחמה השפעה ישירה וקשה על מצב‬
‫היהודים כמו במצרים‪ ,‬אשר בה‪ ,‬הייתה פגיעה קשה ביהודים; פגיעות פיזיות‪ ,‬הפקעת‬
‫רכוש ומאסר של כ ‪ 600‬יהודים‪ .‬גם במעגל השני כלומר‪ ,‬במדינות שלא לחמו נגד ישראל‬
‫מלחמת העצמאות והקמת המדינה השפיעו אבל בד"כ בעוצמה פחותה‪ .‬יוצאת דופן בעניין‬
‫זה הייתה לוב בה התחולל ביוני ‪ 1948‬גל של אלימות קשה נגד היהודים‪.‬‬
‫ציונות וזיקה דתית והיסטורית לא"י‪ :‬הפעילות הציונית התגברה עם בואם של שליחים‬ ‫‪.3‬‬
‫מא"י במהלך מלה"ע ה‪ 2-‬ובמיוחד אחריה‪ ,‬אשר עודדו עלייה לארץ‪ .‬בנוסף יהודי ארצות‬
‫האסלאם הרגישו זיקה (קשר) דתית והיסטורית עמוקה לא"י‪ .‬לדוגמא‪ ,‬יהודי עיראק‬
‫שהיו בסכנה קיומית הועלו ב"עליית הצלה" חשאית השם עליית "עזרא ונחמיה"‪ ,‬ע"י‬
‫שליחי הסוכנות היהודית והמוסד‪.‬‬

‫מדינה מדגימה‪ -‬עיראק‬

‫בעיראק חיו כ ‪ 130,000‬יהודים‪ .‬אחרי מלה"ע ה‪ 1-‬בריטניה כבשה את עיראק מידי האימפריה‬
‫העות'מאנית והמליכה עליה מלך‪ .‬ב‪ 1932-‬קיבלה עיראק עצמאות‪ ,‬אבל המעורבות הבריטית בה‬
‫נמשכה בתחומי כלכלה וביטחון‪ .‬המחתרת הלאומית העיראקית הטיחה ביקורת קשה נגד שיתוף‬
‫הפעולה של הממשל עם בריטניה והדבר יצר חוסר יציבות פוליטית במדינה‪.‬‬

‫תחת השלטון הקולוניאלי היהודים הרגישו בטוחים והחלו להתקדם מבחינה כלכלית ולכן עם קבלת‬
‫העצמאות המשטר העיראקי ראה בהם תומכי המשטר הקולוניאלי והחל לפעול נגדם בצורה יותר‬
‫גלויה‪ .‬למשל פיטורי פקידים ומגבלות על סוחרים יהודים‪.‬‬

‫אירועי הפרהוד (ביזה‪ /‬שוד)‪ :‬ב‪ 1941-‬הגיעה הפגיעה ביהודים לשיא חדש‪ .‬בזמן מלה"ע ה‪2-‬‬
‫השגריר הנאצי בעיראק הפיץ חומרי תעמולה אנטישמיים נאציים‪ .‬באותה שנה הייתה הפיכה צבאית‬
‫פרו נאצית (פרו=בעד) בעיראק ופורעים ערבים החלו לפגוע ביהודי בגדד‪ -‬רכוש יהודי רב נבזז‬
‫והושחת‪ ,‬נשים נאנסו ונרצחו כ ‪ 180‬יהודים וכ ‪ 2,000‬נפצעו‪ .‬הפרעות פסקו כעבור יומיים עם‬
‫כיבושה של העיר מחדש ע"י הבריטים‪.‬‬

‫הפרהוד מציג את הפגיעה והמשבר בין היהודים למוסלמים בעיראק ודוחף את היהודים לזרועות‬
‫התנועה הציונית ולהבנה שעליהם לעזוב את עיראק ולעלות לארץ‪.‬‬

‫השפעת מלחמת העצמאות והקמת המדינה‪ :‬ב ‪ 1947‬שוב קיבלה עיראק עצמאות‪ ,‬הבריטים עוזבים‬
‫והיהודים שוב היו נתונים תחת שלטון ערבי מוסלמי‪ ,‬בלי פיקוח של מעצמה מערבית שיכולה למתן‬
‫את השלטון נגדם‪ .‬עם ההכרזה על תכנית החלוקה‪ -‬כ"ט בנובמבר‪ ,‬ממשלת עיראק שלחה לוחמים‬
‫מתנדבים כדי לעזור לפלסטינים במלחמתם נגד ישראל‪ .‬בנוסף יהודי עיראק חויבו לתרום כספים‬
 ‫למען "הצלת פלסטין"‪ .‬בעקבות מותו של לוחם עיראקי בא"י (עבד אל קאדר אל חוסייני) פרצו‬
‫פרעות נגד היהודים‪ ,‬והתקיימו הפגנות בהן קראו "מוות ליהודים"‪.‬‬

‫עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל עיראק שלחה כוחות צבאיים להילחם בישראל‪ .‬בעיראק‬
‫הוכרז מצב חירום והמשטרה החשאית עצרה יהודים‪ ,‬הוטלו מגבלות על יציאת יהודים משטח‬
‫המדינה‪ ,‬הוחרמו משלוחי דואר מישראל ואף הוטלו קנסות ומאסרים על יהודים שקבלו דואר זה‪.‬‬

‫בעקבות הניצחון של ישראל במלחמת העצמאות היה כעס רב ורצון לנקמה בעולם הערבי‪ .‬ממשלת‬
‫עיראק פתחה בגל של מעצרים‪ ,‬חוקק חוק שאפשר ליהודים לעזוב את עיראק רק בתנאי שהם‬
‫מוותרים על אזרחותם העיראקית ורכושם‪.‬‬

‫ציונות וזיקה דתית והיסטורית לא"י‪ :‬בעיראק פעלה מחתרת ציונית והכשירה את היהודים לעלייה‬
‫לארץ ופעלה לעידוד היהודים להגן על עצמם מהפורעים הערבים‪.‬‬

‫מדינת ישאל הבינה שיהודי עיראק נמצאים בסכנה קיומיתודאגה לעלות אותם (כ ‪ )120,000‬ב"עליית‬
‫הצלה"‪ -‬מבצע "עזרא ונחמיה"‪.‬‬