Professional Documents
Culture Documents
שליטה קולוניאלית זו נעשתה באמצעות הקמת מערכת שלטונית ישירה (כמו בצרפת) או עקיפה
(כמו בבריטניה) ,תוך ניצול כלכלי של אוצרות הטבע של המדינה הנשלטת וניצול האוכלוסייה
המקומית ככוח עבודה זול .בנוסף לניצול הכלכלי ,הקולוניאליזם נתן למדינה השלטת יוקרה,
אינטרסים פוליטיים ,אינטרסים דתיים של מיסיונריות ועוד .הקולוניאליזם ביטא את תחושת
העליונות של האדם הלבן האירופ י כלפי האוכלוסייה המקומית בשטחים שעליהם השתלטו.
תחושת עליונות זו באה לידי ביטוי בזלזול ובבוז כלפי תרבות המקום ,ששיקפה בעיניהם את
נחשלותם של בני המושבות ,שאותם כינו ילידים.
תהליך הדה-קולוניזציה
תהליך הדה קולוניזציה כלומר שלילת הקולוניזציה ,סילוק השלטון הקולוניאלי מהמושבות
בצפון אפריקה ובמזרח התיכון והקמת מדינות לאום חדשות ,החל כבר בין שתי מלחמות עולם (
)1918-1933והגיע לשיאו בשנות ה 50-וה 60-באזור צפון אפריקה והמזרח התיכון (התהליך
הסתיים עם שחרור עדן ,שבדרום תימן)
תהליך הדה קולוניזציה היה משותף לעמים רבים ,אולם בכל ארץ וארץ הוא התרחש בדרך שונה.
דרכי המאבק הלאומי הושפעו מכמה גורמים:
סוג השלטון ומשך השלטון הקולוניאלי
מערכת היחסים בין השלטון לבין האוכלוסייה
ואופי ההנהגה של התנועה הלאומית.
השוני בין עמים שחיו תחת שלטון בריטי ועמים שחיו תחת שלטון צרפתי: .2
קולוניאליזם עקיף תחת השלטון הבריטי :תהליך השחרור של עמים שחיו תחת שלטון בריטי היה מהיר
וקל יותר .לבריטניה היה חשוב לשמור על האינטרסים הכלכליים והצבאיים שלה במושבות ולכן כל עוד
האינטרסים שלה נשמרו היא העדיפה לנהל שיחות ומשא ומתן עם התנועות הלאומיות המקומיות שרצו
להגיע לעצמאות .בריטניה הייתה מוכנה אף לעזוב את המושבות ולתת לעמים עצמאות כל עוד
האינטרסים שלה הובטחו .לדוגמא ,בירדן הומלך המלך עבדאללה ע"י הבריטים והוענקה להם עצמאות
תוך הבטחת בסיסים צבאיים בריטים בשטחה.
קולוניאליזם ישיר תחת השלטון הצרפתי :הקולוניאליזם הצרפתי ראה במושבות חלק בלתי נפרד
מצרפת ולווה בתחושת שליחות תרבותית .לכן ,צרפת יישבה צרפתים בארצות אלה ( בעיקר באלג'יר)
והתערבה בחיי התושבים המקומיים .כשהעמים בצפון אפריקה ובמזה"ת רצו עצמאות ,הצרפתים לא
ויתרו בקלות על השליטה ,דבר שהביא את המאבק הלאומי למלחמה של ממש.
מעמד היהודים עד השלטון הקולוניאלי -עד השתלטות הצרפתים חיו היהודים בארצות
האסלאם במעמד של ד'ימים (בני חסות) מעמדם היה נחות יותר מהמוסלמים (איסור
לבנות בתי כנסת שגבוהים יותר ממסגדים ,איסור רכיבה על סוסים וכו') והם היו צריכים
לשלם מס קרקע מס גולגולת.
מעמד היהודים עם השתלטות הקולוניאליזם -מעמד הד'מי בוטל והיהודים עברו תהליך
של מודרניזציה ורכישת התרבות של השלטון הקולוניאלי (רכישת מקצועות חופשיים,
עיור ,שיפור במעמד הכלכלי ,ביה"ס של אליאנס כי"ח ,התרחקות מהקהילה היהודית
המסורתית) .בניגוד לאירופה שבה היהודים השתלבו בזכות המודרנה בחברה האירופאית
הכללית ,בארצות האסלאם המודרנה הביאה לריחוק וניתוק של היהודים מהחברה
המוסלמית.
התעוררות לאומית בקרב יהודי ארצות האסלאם :בשנות ה 40-חל שינוי:
עם הצבא הבריטי הגיעו לארצות האסלאם חיילים מא"י ,שעודדו עלייה לארץ ,החלו
להגיע ידיעות על קורות היהודים בשואה ,והג'ויינט החל לפעול ולעזור כלכלית בארגון
העלייה .כל אלה הביאו להתעוררות התודעה הלאומית הציונית.
שינוי דמוגרפי -ערב הקמת המדינה ב ,1948-מספרם הכולל של היהודים בארצות
האסלאם היה כמיליון איש ,ועד סוף שנות השישים נותרו בארצות האסלאם פחות מ-
200אלף יהודים .דבר זה מצביע על עזיבה המונית של היהודים מארצות האסלאם.
תחת השלטון הקולוניאלי היהודים הרגישו בטוחים והחלו להתקדם מבחינה כלכלית ולכן עם קבלת
העצמאות המשטר העיראקי ראה בהם תומכי המשטר הקולוניאלי והחל לפעול נגדם בצורה יותר
גלויה .למשל פיטורי פקידים ומגבלות על סוחרים יהודים.
אירועי הפרהוד (ביזה /שוד) :ב 1941-הגיעה הפגיעה ביהודים לשיא חדש .בזמן מלה"ע ה2-
השגריר הנאצי בעיראק הפיץ חומרי תעמולה אנטישמיים נאציים .באותה שנה הייתה הפיכה צבאית
פרו נאצית (פרו=בעד) בעיראק ופורעים ערבים החלו לפגוע ביהודי בגדד -רכוש יהודי רב נבזז
והושחת ,נשים נאנסו ונרצחו כ 180יהודים וכ 2,000נפצעו .הפרעות פסקו כעבור יומיים עם
כיבושה של העיר מחדש ע"י הבריטים.
הפרהוד מציג את הפגיעה והמשבר בין היהודים למוסלמים בעיראק ודוחף את היהודים לזרועות
התנועה הציונית ולהבנה שעליהם לעזוב את עיראק ולעלות לארץ.
השפעת מלחמת העצמאות והקמת המדינה :ב 1947שוב קיבלה עיראק עצמאות ,הבריטים עוזבים
והיהודים שוב היו נתונים תחת שלטון ערבי מוסלמי ,בלי פיקוח של מעצמה מערבית שיכולה למתן
את השלטון נגדם .עם ההכרזה על תכנית החלוקה -כ"ט בנובמבר ,ממשלת עיראק שלחה לוחמים
מתנדבים כדי לעזור לפלסטינים במלחמתם נגד ישראל .בנוסף יהודי עיראק חויבו לתרום כספים
למען "הצלת פלסטין" .בעקבות מותו של לוחם עיראקי בא"י (עבד אל קאדר אל חוסייני) פרצו
פרעות נגד היהודים ,והתקיימו הפגנות בהן קראו "מוות ליהודים".
עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל עיראק שלחה כוחות צבאיים להילחם בישראל .בעיראק
הוכרז מצב חירום והמשטרה החשאית עצרה יהודים ,הוטלו מגבלות על יציאת יהודים משטח
המדינה ,הוחרמו משלוחי דואר מישראל ואף הוטלו קנסות ומאסרים על יהודים שקבלו דואר זה.
בעקבות הניצחון של ישראל במלחמת העצמאות היה כעס רב ורצון לנקמה בעולם הערבי .ממשלת
עיראק פתחה בגל של מעצרים ,חוקק חוק שאפשר ליהודים לעזוב את עיראק רק בתנאי שהם
מוותרים על אזרחותם העיראקית ורכושם.
ציונות וזיקה דתית והיסטורית לא"י :בעיראק פעלה מחתרת ציונית והכשירה את היהודים לעלייה
לארץ ופעלה לעידוד היהודים להגן על עצמם מהפורעים הערבים.
מדינת ישאל הבינה שיהודי עיראק נמצאים בסכנה קיומיתודאגה לעלות אותם (כ )120,000ב"עליית
הצלה" -מבצע "עזרא ונחמיה".