‫קמבודיה ‪1975-1979‬‬

‫קורס ‪ – 10664‬קיץ ‪2009‬‬

‫‪‬‬ ‫מנחה‪ :‬יהונתן אלשך‬
 ‫‪‬קמבודיה שוכנת במזרח אסיה בין וייטנאם‪ ,‬תאילנד‬
‫ולאוס‪ .‬האוכלוסייה משתייכת ברובה לקבוצה האתנית‬
‫המכונה חמר שזהו גם השם השפה המדוברת‪ .‬רוב‬
‫האוכלוסייה היא בודהיסטית‬
‫‪‬כיום קמבודיה מונה כ‪ 13‬מליון תושבים‪ ,‬בירתה היא פנום‬
‫פן וגודלה הוא כ‪ 180,000‬קמ"ר (מעט קטנה משטחה של‬
‫סוריה)‬
‫‪‬קמבודיה הנה מדינה עצמאית מאז שנת ‪1953‬‬

‫‪‬‬
‫‪2‬‬

3
 ‫‪‬בין המאות ה‪ 11‬וה‪ 13‬לספירה היוותה העיר אנגקור את‬
‫בירתה של ממלכה מפותחת ועשירה‪ ,‬שהישגיה עדיין‬
‫ניכרים בחורבות המפוארים שמאז המאה ה‪ 13‬נקברו‬
‫נטושים תחת הג'ונגל‬

‫‪‬‬
‫‪4‬‬

5

6

7
 ‫‪‬מאז תפארתה של אנגקור עם החמר היה נתון תחת‬
‫שלטון זר (התאילנדי‪ ,‬צרפתי‪ ,‬יפאני ושוב צרפתי)‪ ,‬וזיכרון‬
‫שגשוגו בימי הביניים מהווה את אחד המוטיבים העיקריים‬
‫בלאומיות הקמבודית‬

‫‪‬‬
‫‪8‬‬
 ‫‪‬בשנת ‪ 1863‬הפכה קמבודיה לקולוניה צרפתית‪.‬‬
‫הקולוניאליזם הצרפתי גרם לתהליכי עיור ומודרניזציה‬
‫מסוימים בקמבודיה‪ .‬אלא שתהליכי העיור והמודרניזציה‬
‫עברו ברובם לא על האוכלוסייה ממוצא חמר שנותרה‬
‫ברובה חקלאית ונכשלת‪ ,‬אלא על מהגרים מוייטנאם ואף‬
‫מסין שהתרכזו בבירה פנום פן‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪9‬‬
 ‫‪‬בשנת ‪ 1953‬קמבודיה הכריזה עצמאות כחלק‬
‫מדה‪-‬קולוניזציה של כל האזור‪ .‬ראוי לציין שצרפת נאבקה‬
‫על שימור השלטון שלה באזור‪ ,‬ורק לאחר שהשתכנעה‬
‫בחוסר היכולת המוחלט שלה לדכא את ההתקוממויות‬
‫(בעיקר זו הוויטנמית) היא נכנעה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪10‬‬
 ‫‪‬בין השנים ‪ 1953‬ו‪ 1970‬קמבודיה נשלטה על ידי המלך‬
‫נורודום סיהאנוק‪ .‬המדינה הייתה במידה רבה ממשלת‬
‫בובות בשליטה צרפתית שהתבססה על נאמנות למסורת‬
‫ולצורת הריבוד המסורתית של החברה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪11‬‬
 ‫מלחמת וויטנאם‬

‫‪‬בין ‪ 1957‬ו‪ 1975‬ארה"ב ודרום וויטנאם נלחמו בצפון‬

‫וויטנאם שנתמכה על ידי ברה"מ וסין‪.‬‬
‫‪‬מעל ארבע מליון איש נהרגו במלחמה מתוכם ‪ 58‬אלף‬
‫חיילים אמריקאים‪.‬‬
‫‪‬המלחמה הסתיימה בניצחון צפון וויטנאם ואיחודה של‬
‫וויטנאם תחת שלטון קומוניסטי‬
‫‪‬המלחמה גרמה לשבר עמוק בחברה האמריקאית ומהווה‬
‫את אחד היסודות של מהפכת שנות השישים בתרבות‬
‫האמריקאית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪12‬‬

13

14
 ‫‪‬בשנת ‪ 1970‬ראש ממשלתו של סיהאנוק‪ ,‬הגנרל לון נול‬
‫ביצע הפיכה ותפס את השלטון‪ .‬ההפיכה התקיימה‬
‫ביוזמת ובחסות ה‪ . CIA‬האינטרס של ארה"ב בשלטונו‬
‫של לון נול נבע ממלחמת וויטנאם‪.‬‬
‫‪‬קמבודיה המסורתית שבשליטתו של סיהאנוק אפשרה (או‬
‫ביתר דיוק לא ניסתה למנוע) לכוחות הוויטקונג להקים‬
‫בסיסים בשטח קמבודיה כמו גם נתיבי אספקה‪ .‬התקווה‬
‫האמריקאית הייתה שמשטר בובות אמריקאי במובהק‬
‫(להבדיל ממשטר בובות עם אוריינטאציה צרפתית) יהי‬
‫יעל יותר‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪15‬‬
 ‫‪‬בשנות השבעים המוקדמות קמבודיה ידעה מלחמת‬
‫אזרחים אכזרית בין כוחות משטרו הצבאי של הגנרל‬
‫לון‪-‬נול שנתמך על ידי ממשלת ארצות הברית לבין תנועת‬
‫הגרילה הקומוניסטית החמר רוז'‪.‬‬
‫‪‬מלחמת האזרחים הקמבודית הייתה קשורה הדוקות‬
‫במלחמת וויטנאם שהתקיימה במקביל (החמר רוז' היו‬
‫כמובן בני בריתם של הוייטקונג – כוחות הגרילה שנלחמו‬
‫נגד האמריקאים)‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪16‬‬
 ‫‪‬במהלך המלחמה חצי מליון קמבודים נהרגו (כ‪8%‬‬
‫מהאוכלוסייה)‪ ,‬חלק ניכר מהם מתו בהפצצות אמריקאיות‬
‫חסרות אבחנה שביקשו להשמיד את נתיבי האספקה של‬
‫הכוחות הוייטנאמים שחצו מקמבודיה אל וויטנאם‪.‬‬
‫‪‬ההפצצות האמריקאיות מהוות פשע מלחמה מובהק‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪17‬‬

18
 ‫‪‬ראוי לציין כמו כן שהפלת שלטונו של סיהאנוק על ידי‬
‫ה‪ CIA‬גרמה לאי יציבות מהותית (מאחר ושלטונו של לון‬
‫נול לא היה באמת אפקט של יחסי הכוחות הטבעיים‬
‫במדינה) שהתחילה במלחמת האזרחים של המחצית‬
‫הראשונה של שנות השבעים והסתיימה במהפכת החמר‬
‫רוז'‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪19‬‬
 ‫‪‬האוכלוסייה הכפרית הנבערת של קמבודיה ספגה‬
‫טראומה מוחלטת בעקבות ההפצצות‪ ,‬שהיו מבחינתם‬
‫בלתי מובנות לחלוטין‪.‬‬
‫‪‬אנשי החמר רוז' ניצלו בחוכמה את מצבם הנפשי של‬
‫הכפריים המעורערים והיו מזדרזים לבוא לכל מקום שבו‬
‫הייתה הפצצה ולהפיץ את תורתם בקרב המקומיים‪ .‬כאשר‬
‫המסר המהפכני מוצג כתשובה לאותו אסון בלתי מובן‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪20‬‬
‫‪‬אין ספק שאילולי ההפצצות האמריקאיות מידת התמיכה‬
‫בחמר רוז' בקרב האוכלוסייה הכפרית של קמבודיה‬
‫הייתה נמוכה משמעותית‪.‬‬
‫‪‬ניתן לקבוע חד משמעית שהחמר רוז' על האידיאולוגיה‬
‫הייחודית שלו וההזדמנות ההיסטורית של תנועה כה‬
‫רדיקלית לעלות לשלטון ואכן לנסות ולהגיש את חזונה‬
‫המופרך וההזוי‪ ,‬הם תולדה של התנאים הבלתי טבעיים‬
‫שההתערבות האמריקאית הגסה והבלתי אחראית באזור‬
‫יצרה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪21‬‬
‫‪‬החמר רוז' נוסד על ידי לאומנים קומוניסטיים (קומבינציה‬
‫ייחודית לתצורה הדה‪-‬קולוניאלית של השמאל הרדיקלי –‬
‫גם אש"ף הפלסטינאי התחיל את דרכו ככזה!) שנאבקו‬
‫בשלטון הקמבודי הקיים והמסורתי‪.‬‬
‫‪‬חלק ממנהיגי התנועה היו קמבודים שנשלחו ללמוד‬
‫בצרפת בשנות החמישים והשישים‪ .‬פול פוט לדוגמא‪ ,‬היה‬
‫סטודנט לאלקטרוניקה בצרפת (אם כי הוא מעולם לא‬
‫הצליח לשלים את התואר)‬

‫‪‬‬
‫‪22‬‬
 ‫‪‬בזמן שהותם בצרפת הם התקבלו בחמימות על ידי‬
‫המפלגה הקומוניסטית הצרפתית ושם הם פיתחו את‬
‫התודעה הפוליטית הייחודית שדגלה בדה‪-‬קולוניזציה‬
‫אמיתית של מולדתם דרך מהפכה קומוניסטית‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪23‬‬

24
 ‫‪‬החמר רוז' במקור הייתה מפלגת בת של המפלגה‬
‫הקומוניסטית הוויטנאמית‪ ,‬שזכתה בהון יוקרה ניכר‬
‫בעקבות ניצחונה על הצרפתים בראשית שנות החמישים‬
‫ועל האמריקאים בשנות השישים והשבעים‪.‬‬
‫‪‬עם זאת פול פוט וחבריו ניצלו את השאיפה של הקמבודים‬
‫להפסיק ולשלם את מחיר המלחמה בוויטנאם ולהתנתק‬
‫משותפות הגורל עם הוויטנאמים‪ ,‬והשתלטו בראשית‬
‫שנות השבעים על הנהגת התנועה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪25‬‬

26
 ‫‪‬הגרסה הספציפית של מאואיזם שבה דגלו החמר רוז'‪,‬‬
‫שלבה מהפכה באמצעות דגש על קולקטיביזציה של‬
‫החקלאות (להבדיל מהדגש על התיעוש שאפיין את‬
‫הלניניזם והסטאליניזם)‪ ,‬עם מוטיבים לאומניים‬
‫אנטי‪-‬קולוניאליים‪.‬‬
‫‪‬על פי התורה של החמר רוז' העיור והתיעוש המועט‬
‫שהתקיים בקמבודיה אינו מהווה ביטוי אותנטי של‬
‫התפתחות עם הח'מר כי אם הדבקה זרה ומלאכותית של‬
‫הקולוניאליזם הצרפתי (ואומנם חלק ניכר מהעירוניים היו‬
‫ממוצא וויטנמי – אך בשום פנים ואופן לא כולם !!!)‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪27‬‬
 ‫‪‬המהפכה לפיכך צריכה להיות רדיקלית לחלוטין ולמחוק‬
‫מהיסוד את העירוניות והמודרניות של קמבודיה‪ .‬להחזירה‬
‫למציאות אגררית אוטרקית (שאיננה נדרשת לייבא שום‬
‫דבר) שתאורגן באופן קולקטיביסטי לחלוטין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪28‬‬
 ‫‪‬החומר רוז' ביקש לשחזר את ימי תהילת העבר של‬
‫האנגקור וואט – שריד לגדולת העבר האימפריאלית של‬
‫העם‪ .‬מוטיב זה של עבר לאומי מפואר שתובע את שחזורו‬
‫השתלב באנטי‪-‬עירוניות קיצונית וייחודית שדגלה במעין‬
‫שיבה משונה לימי הביניים האבודים‪ ,‬ששוסעו על ידי‬
‫הפלישה הנצלנית של המעצמות השכנות או המערביות‪.‬‬
‫‪‬עיקר חברי החמר רוז' היו איכרים מקומיים שהתרגלו לחיי‬
‫גרילה במשך שנות המאבק בשלטונו של המלך ושל לון‬
‫נול‪ .‬המנהיגות היתה בעיקרה אינטלקטואלים שגם הם לא‬
‫היו קשורים באמת לחיי הערים או לכלכלתן‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪29‬‬
‫‪‬חשוב לראות את האופן שבו חווית הגרילה היתה מעצבת‬
‫בשביל האידיאולוגיה של התנועה‪ .‬הגרילה היא קיום‬
‫טפילי בחסות הכפריים המקומיים (שמעורבבים בהם‬
‫באופן שלא ניתן לחלוטין להעביר את הגבול ביניהם –‬
‫בדומה למציאות בדרום לבנון מאז שנות השבעים)‪,‬‬
‫ששואב את כוחו מהיכרות עדיפה בהרבה עם טריטוריה‬
‫קשה לניווט (מיוערת ופראית) ועל טקטיקה של קרבות‬
‫זעירים מקומיים וטורדניים שאמורים להתיש את האויב‬
‫ולבסוף לפורר אותו‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪30‬‬

31
 ‫‪‬מבחינתם של החמר רוז'‪ ,‬המציאות העירונית הייתה‬
‫מושחתת‪ ,‬נצלנית‪ ,‬מלאכותית וזרה‪ .‬הכפר לעומת זאת‬
‫היה ח'מר באמת‪ ,‬הטריטוריה הביתית שבה הגותם‬
‫הפוליטית התקבלה בקלות ושבה גם קיומם היה מבוטח‪.‬‬
‫‪‬בעוד שאנחנו יכולים להצביע על סיבות סוציולוגיות לכך‬
‫שהכפר היה אזור גידול פורה עבור הח'מר רוז' (הבערות‬
‫וההפקרה המוחלטת שלהם על ידי השלטונות‬
‫המסורתיים‪ ,‬הקשיים הפיסיים להתמודד עם הגרילה‬
‫באזורים שכאלה‪ ,‬ההדחקה של אזורי הכפר ואנשיהם‬
‫כרלוונטיים מבחינה פוליטית על ידי המחשבה הפוליטית‬
‫של התקופה)‪ ,‬הרי שהח'מר רוז' פירשו זאת ככוחה ניצחת‬
‫‪‬‬ ‫לצידקת הפילוסופיה שלהם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪‬חיי הכפר הופכים באופן מטריאלי ממש את האדם לתומך‬
‫החמר רוז'‪.‬‬
‫‪‬ועל כן עם כולם יחיו בתנאים של הכפר הרי שכולם יפנימו‬
‫את האמת המהפכנית של פול לוט ואנשיו‬

‫‪‬‬
‫‪33‬‬
 ‫‪‬פול פוט התגאה עמוקות באותנטיות המוחלטת של‬
‫מהפכת החמר רוז' ב‪" – 1975‬ניצחנו לחלוטין – נצחון‬
‫מוחלט ונקי‪ ,‬אני מתכוון שניצחנו ללא כל קשר או מעורבות‬
‫של גורם זר"‪ .‬ההיגיון הפרטי והייחודי כביכול של‬
‫המהפכה הקמבודית היה נאמן באופן חסר תקדים לדחייה‬
‫המוחלטת של הקולוניאליזם – אין שם (כביכול) כל‬
‫השפעה זרה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪34‬‬
‫‪‬ב‪ 17‬באפריל ‪ 1975‬לוחמ י החמר רוז' כבשו את פנום פן‬
‫הבירה ומייד התחילו בפינוי כל תושבי העיר‪.‬‬
‫‪‬כבר בלילה טורים אינסופיים של האוכלוסייה העירונית‬
‫(שליש מהאוכלוסייה הכוללת) התחילו לשרך את דרכם‬
‫החוצה אל אזורי הכפר‪ .‬תמונה שאם נצפתה מלמעלה‬
‫(דבר שכמובן לא קרה) הייתה סוריאליסטית במיוחד‬

‫‪‬‬
‫‪35‬‬

36
‫‪‬בתוך יומיים (!!!) כל הערים היו ריקות ונטושות כליל‪ .‬רובן‬
‫יישארו כך עד לפלישה הוויטנאמית ב‪.1979‬‬
‫‪‬במקביל לפינוי הערים‪ ,‬מוסד הכסף והשוק בוטל כליל‬
‫(דבר שלא הסובייטית ולא הסינים מעולם העלו על דעתם)‬
‫וכל הרכוש הפרטי באשר הוא הפך לרכוש הכלל‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪37‬‬
 ‫‪‬פרט לכך כל האליטה השלטונית הקודמת חוסלה‪ ,‬וכל‬
‫קשר (טלפוני‪ ,‬טלגרפי‪ ,‬דואר‪ ,‬רדיו וכו') עם העולם החיצון‬
‫נותק‪ .‬קמבודיה נסגרה בתוך עצמה הרמטית‪.‬‬
‫‪‬סחר חוץ מסויים התקיים עם מדינות קומוניסטיות‬
‫מסוימות (בעיקר סין) וכמעט כולו התבסס על מכירה של‬
‫אורז מקמבודיה (שתושביה מתים ברעב במאות אלפיהם)‬
‫וקנייה של נשק בתמורה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪38‬‬
 ‫‪‬בעוד שחלק מהגירוש מן הערים והיישוב מחדש באזורי‬
‫הכפר לשם עיבוד קולקטיביסטי של האדמה התקיים‬
‫באופן מאורגן וללא מיתות רבות במיוחד‪ ,‬הרי שבאזורים‬
‫מסויימים‪ ,‬אולי בשל פקודות לא ידועות ואולי בשל יוזמות‬
‫מקומיות של מפקדים צמאי דם יותר‪ ,‬טבח נערך‪ .‬מוערך‬
‫שבין ‪ 100,000‬ל‪ 200,000‬איש נטבחו בשלב זה בחלק‬
‫מהאזורים‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪39‬‬
 ‫‪‬בהמשך הרג שיטתי של מתנגדים פוטנציאלים התרחב‬
‫לאוכלוסיית הגברים (בשנת ‪ 64% 1985‬מאוכלוסיית‬
‫קמבודיה הייתה נשים) ולאוכלוסייה הצעירה בין הגילאים‬
‫‪ .15-30‬האוכלוסיות שהוכרזו זרות‪ :‬וויטנאמים (מספרם‬
‫הכולל פחת ב‪ ,)50%‬בורמזים‪ ,‬תאים‪ ,‬ומיעוט חמי‪-‬מוסלמי‬
‫בצפון קמבודיה (שגם הם פחותו בכ‪ )50%‬הפכו גם הם‬
‫למטרה מועדפת להריגה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪40‬‬
 ‫‪‬האוכלוסייה הקמבודית חולקה לשני מעמדות יסודיים‪.‬‬
‫קמבודים וותיקים (און שורשיים) שהיו האוכלוסייה‬
‫הכפרית בזמן המהפכה) וקמבודים חדשים שהיו עירוניים‪.‬‬
‫‪‬חשוב לזכור שהעירוניים היו ברובם הגדול בסך הכל‬
‫מהגרים מהכפר או דור שני למהגרים מהכפר‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪41‬‬

42
‫‪‬על פי התכנית של הנהגת התנועה‪ .‬האוכלוסייה החדשה‬
‫תיישב אזורים בלתי מעובדים עד כה וכך בתוך ארבע‬
‫שנים תכפיל את השטח המעובד בקמבודיה כמו גם את‬
‫התפוקה של כל טריטוריה מעובדת‪ .‬העודף שיתקבל כך‬
‫(הגידול הוא בעיקר אורז) יימכר למדינות זרות ובתמורה‬
‫יירכשו מכונות לתיעוש בהחלה של החקלאות ולאחר מכן‬
‫לשם תיעוש‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪43‬‬
 ‫‪‬כמובן שהאוכלוסייה ה"חדשה" התגלתה כבלתי מסוגלת‬
‫לעבד ביעילות תיכף ומייד את הטריטוריות הפראיות‬
‫שאליהן היא הוגלתה ועל כן היה צורך להעמיק את הדיכוי‬
‫ולסגרה במעין מחנות עבודה צבאיים‪ .‬שם תחת פיקוח‬
‫אלים במיוחד היא תוותר את מזימותיה הקפיטליסטיות‬
‫והקולוניאליות להכשיל את המהפכה ותפנים את זהותה‬
‫האמיתית – ח'מר עובד אדמה חרוץ ונאמן‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪44‬‬
 ‫‪‬הקולקטיביזציה האדירה מוטטה ממש כפי שקרה‬
‫בברה"מ ובסין את הבסיס החקלאי הקיים ותחת להגדיל‬
‫את התפוקה הפילה אותה הרבה מתחת למה שהיה קיים‬
‫– מה גרר (שוב בדיוק כמו בגרסאות הסטאליניסטיות‬
‫והמאואיסטיות) רעב‪.‬‬
‫‪‬ההחרפה של הדיכוי וההעבדה של האוכלוסייה לאורך ‪16‬‬
‫שעות ביום‪ ,‬גררה מוות מרעב ומתשישות‪ ,‬כמו גם ירידה‬
‫כללית בתפוקה בעקבות מחלות‪ ,‬חולשה ודה‪-‬מוראליזציה‬
‫כלילית‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪45‬‬
 ‫‪‬ככל שהמהפכה הסתברה כיותר ויותר כושלת ורצחנית‪,‬‬
‫כך הנהגת המפלגה העצימה את הדיכוי והלחץ על‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪‬הדרך היחידה לחמוק במעט מהגורל האיום הייתה‬
‫להתקבל כחבר מפלגה ובכך להפוך לשומר‪ .‬על מנת‬
‫להפוך לחבר מפלגה היה צורך להוכיח את נאמנותך‬
‫המוחלטת‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪46‬‬

47
 ‫‪‬נאמנות הוכחה באמצעות התנכרות למשפחה ונכונות‬
‫להתאכזר לסובבים אותך על מנת לדרבן אותם לעבוד‪.‬‬
‫‪‬כלומר שנוצר קישור ייחודי בין דחף הישרדותי גרידא ובין‬
‫חיסול של כל זיקה וסולידאריות בין אישית‪.‬‬
‫‪‬החברה הקמבודית בעקבות המהפכה עברה תהליך של‬
‫התפוררות עמוקה וקריסה של עצם תחושת הסולידאריות‬
‫החברתית המינימאלית – מאפיין או רעה חולה שעדיין‬
‫משפיע על ניסיונות השיקום הכושלות של החברה‬
‫הקמבודית‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪48‬‬

49
 ‫‪‬בשלהי ‪ 1978‬וויטנאם פלשה לקמבודיה על מנת להפסיק‬
‫בראש ובראשונה את השמדתם של המיעוט הוייטנאמי‬
‫בקמבודיה‪ ,‬ועל מנת לשים קץ לשלטון האימים של הח'מר‬
‫רוז' בכלל‪.‬‬
‫‪‬לאורך כל שנות השמונים כוחות החמר רוז' נאבקו בכוחות‬
‫הוויטנאמים על השלטון‪ ,‬עד שב‪ 1989‬בהערבות האו"ם‬
‫הושגה הפסקה אש ובאוקטובר ‪ 1991‬הוקמה בקמבודיה‬
‫מונרכיה חוקתית בראשותו של המלך סיהאנוק שהיה‬
‫בגלות בתאילנד מאז הפלתו ב‪.1970‬‬

‫‪‬‬
‫‪50‬‬
 ‫‪‬יש לציין שהמעבר למלחמת אזרחים עם הוויטנאמים‬
‫הפסיק במידה רבה את הקטל ההמוני ואפשר לעירוניים‬
‫(ששרדו) לחזור הביתה‪ .‬זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה‬
‫שבה מלחמת אזרחים גדושת הרוגים היוותה הקלה‬
‫הומאניטרית ביחס למצב שקדם לה‬

‫‪‬‬
‫‪51‬‬
‫‪‬בין ‪ 1975‬ל‪ ,1979‬בין מליון לשלושה מליון קמבודים מתו‪.‬‬
‫ההערכה המקובלת ביותר היא של ‪ 1.8‬מליון – כ‪24%‬‬
‫מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫‪‬בין ‪ 600,000‬ל‪ 400,000‬הוצאו להורג‪.‬‬
‫‪‬השאר מתו ברעב‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪52‬‬